גליון 908 מתאריך 8 במרץ 1955

מכוזבי

מערכת

הווו 1 0גוג
ה מ צוי ר

ממגיע יז

לאי * *ודפ *יד

* 6 £קז א * 0ו

1X1

זזמ כו עון

ה אנגלי

ח ש בויון

חסשרדי

לאינם ורסציזז

חד* המערכת :
•לים כדזן
עורך כיתוב :

סימה איל:

שי לביא

הכתב הראשי:

ה1לם הראשי:

עמנואל סרת

דן סרני

משה בן־אפרים. יחיאל בשן. ניצח גבי. ליל׳ גלילי,
רותי ורד. בוזי זהבי, יוחנן ורבקה זראי. אוסקר
טאובר. אביבה סטן. עמום קינן, סילבי קשת.
אברהם רססורם.

הממונה על המהדורה הספרדית:
שלמה הררי

הצייר הראשי:

עורך דמום:

שמואל ברתור

פשה אור

מנהל מבצעים:

מנהל מעבדה!

שלמד אדיר

דוד טווייג

-1תשובתו: אנו מצויים במצב מלחמה בכוח,
ולולא הלחץ האנגלו־אמריקאי, היינו מצויים
במצב מלחמה בפועל (כנראה אם כן שלא
פרשתי נכון כונתו בשיחותיו הקודמות, או
ששינה דעתו, או שני הדברים גם יחד) .המלפני
כמה חדשים סיפרתי לך על, קוראי
שיך: אומר לך את האמת, המצב הקיים׳אינו
העולם הזה הלומדים באוניברסיטאות׳ חוץ־
יכול להימשך. לו ראש־ממש^ד, הייתי, הייתי
לארץ, ושקריאתם את העתון עור ,19 אותם
מכריז מיד מלחמה עליכם. אמרתי: טוב שלקיים
ויבזזזים עם חבריהם ללימודים, בני
אין אנו עדיין בשדה הקרב, וקיימת בינינו
ארצות־ערב. ויכוחים אלה הם בל*•׳ ספק אחד
הפוגה לפחות לתקופת הלמודים. הוא צחק.
המקורות הנאמנים ביותר המ&פשרים לע-
והמתיחות פגה במקצת.
מוד מקרוב על הלך־הרוחוון 1המשונה של
המשכתי :״מכריז היית מלחמה מבלי לתשהן

הנוער המשכיל הערבי מעבר ־־לגבול
הות אם תזכה בה?״
יקבע מחר את דמות מדינותיו.
.תקזובתו :״מבלק לתהות. לפי שאין אתה

אחד הסטודנטים ששלח לנו~
מכיר את הערבים.־ גם אם נפסיד תחילה,
קיף על שיחות אלה, דן חת׳ ^ו דנ ט •באונזכה״
בסיום. רוצה הייתי שהיהודים יכריזו
ניברסיטה חקלאית בבלגיה, העביר לי עתה
אפילו״ עד דמשק, לפי

ויגיעו
עלינו.,מלחמה ,.ן

מכתב נוסף על שיחותיו עם סטודכן ז כורי .
מבטיחי ד־מ י
הלומד אתו. שיחות אלה התקיימו אחרי י־ ־ מאריק• ועד פאקיסטן.י ״
אנים לך^ שלותליות
בקאהיר, אך לפני ההתקפה בגביל
לא הבגידה המתמדת של המנהיגים שלנו,
עזה, ודומני שתמצא בהם ענין. כותב ו1ת:
היו ך,מתנדבים הערבים מכל העולם המוסלמי
יחסי עם הסטודנט הנ״ל ידידותיים למדי,
שיחה על נושאים פוליטיים נקשרת בינינו משמידים את מדינת ישראל תוך יומיים.״
.״באם כוחכם כה רב, מדוע אם כן לא
לעתים די רחוקות, מתוך שלרוב מעיבה רדא
השמדתם אותנו במלחמה?״ (אנו מתקרבים
על הקשרים ה״ויידותיים של שתוף בעגודה.
לנקודה רגישה ישנה).
את השיחה הפוליטית הראשונה יזם הוא, אבל
״בעיקר בגלל בגידת עבדאללה, שכיר הכל
האחרונות החלו ביזמתי, לפי שהייתי •
אנגלים, ועוד הרבה בוגדים קטנים יותר,
סקרן לדעת את דעתו בקשר לנושאים מסו־למשל
אותם שעסקו במכירת נשק מקולקל
יימים.
לצבא המצרי וכו׳ .למרות כל זה הרי יצאנו
הסטודנט כבן ,25 משתייך למעמד הביבנצחון
(תמיהה מצדי),,לפחות חלקי.
נוני. השכלתו למעלה מן הממוצע, רגשותיו
״האמנם? ואני לא כן, ח־שנב״ י ״ ,
הלאומיים מאפיינים את אלה של שלישות
(מתפרץ) ״ההוכחה׳
הסטודנטים הערבים האחרים המצויי!
בלעשות ,
־המב־הזמן

;/.הדורשים ־ ־

הכל;קעבע אחיי
(וחושב אני שאפשר לעשות ה מ

ד כי של ״ני עי
כנה לשלום, ללא
ן או הפסד?״
׳ 1.״וא מביא ראיות מן
,ה 1 י, מעוניז אגו?י הי
ביתעלת• של לנסיון יתיהמעבר
קשר

כתבתכם יממה עם הנץ.1יא, הזכירה לי את חיי
העלובים. הכל ישר וקולע׳ .אבל מה לעשות? אני
חייב עוד אלף לירות לאנשים שונים. אולי תעזרו
לי לפתור את בעיותי, ו א /או כ ל נם אני להצטלם
באמבטיה, כשלידי הטלפון?

עורכי המהדורה האנגלית :
ביל מלמו. דניאל שטח

אין המערכת אחראית עבור תוכן המודעות. מלבד עבור מודעות המתסרסמות תחת הכותרת
״דו׳ח לצרכן׳ ,״דו״ח למתבדר״ .״דו״ח לנוסעי׳ ובו׳ המוכנות על־ידי חברי המערכת ונבדעות
על־ידם. המדור ״דו״ח לבוחר״ כולל מודעות מטעם ססלנות וארגונים ציבוריים אשר אין המערכת
אחראית לתוכנן ולעדות המובעות בהן. ושאינן משקסות בשום צורח שהיא את דעות חם ערכת,; :

סי ^ח ^ 1שיל?!לדת
התחלת בנקודה. האח רונד״
דעתי על המתיחות שהתעוררה בעקבות ה־תליה
ואת השערתי לוהסעולה נעשתה ׳צרכי

מדיניות פנים וחוץ/ .
תשובתו: גישתו מזעונה. מדוע אינך מקבל
את הדברים כפי שהם? האנשים הם מרגלים
שנתפסו. המשטר המצרי נלחם בהם כפי
שנלחם באחים המוסלמים, שהיוד אף הם
סכנה למשטר.
ערעורי על צורת המשפט, הענויים וההת־אבדויות
לא שכנעו ביותר. הוספתי והצבעתי
על מקרה בת־גלים שהמצרים העלילו עליה
שירתה על סירת דייגים מצדים והטביעתה,
בעוד שאחר־כך נתגלה קבל עולם שלא היה
באניה אלא אקדחו של רב־החובל• ׳
תחילה הסביר שבאקדח אפקן ר לגרום נזקים
רציניים, אך הסבר זה לא שכנע ביותר
כנראה גם אותו. על כן היסיף שהיות ובאופן
עקרוני אין הישראלים רשאים לעבור בתעלה,
כל מה שנעשה כנגדם — מוצדק הוא.
הזכרתי את אמנת קושטא. תשובתו: החותמים
הערביים על האמנה היו בוגדים,
והיות וכרגע אנו מצייים במצב מלחמה אתכם,
ברור שלא נרשה מעבר בסואץ. .אמרתי
לו: אם מעונין אתה במלחמה. הריי׳״מוצדקת״
פעולת המשפט בקהיר לפי שהגבירה
המתיחות באזור, אולם אם אין רצונך במלחמה
(!גזה רמז לדבריו על אפשרות שתוף
פעולה־ ישראלי־ערבי למלחמה באימפריליזם
השליט במרחב) כיצד אתה יכול להסכים עם.
מדיניות כזו?

וויק-אנד עם הנשיא
כתבתכם ער מלון הנשיא (העולם הזה )906 חורגת
מנדר הבעיות הדורשות פיתרון דחוף. לא
בכתבות מסוג זה תיבחן יעילותכם לתיקון המזוב.
מדוע נרחיק עצמנו מן המציאות ונ&תכל במלונות
פאר? הרי את האשליות הללו אנו מוצאים
למכביר בסרטים הוליבודיים.

סעדיה נדב, תל־אביב

.חברי המערכת :

י אי נ סו ר טיי ח

רזד גליקסון 8תל־אביב. מען חגזברקים:
״סמנופרס״ ת. ד , 136 .טלפון .26785
המוציא לאור: המולס הזה בע״מ.
דפוס ישראל בע״מ, ת׳׳א סל.23204 .

עורך סשנה :
דוב איתן
עורך תבנית:

רחמים טויזר, ירושלים
הנני תושב מעברה. אני מוציא עשירית משכר-
הדחק שלי על קניית העולם הזה. ויחד אתי קוראים
אותו עוד עשרה מיושבי המעברה. כל הקוראים
כאן מרוגזים עליכם. למה אינכם בוחרים בהם
ובנשותיהם (לאחד יש שתיים) לבלות יממה אחת
באיזה מלון מפואר? זה פשוט היה מוסיף קצת
גוון לחיי המעברה 1

יעקב אטיאם, רחובות

שמחתי לקרוא את הריפורטז׳ה המצויירת על
מלוני (״יממה עם הנשיא״) בהעולם הזה ()906
ותודה לכם על כד.
הנני שמח להביע בזה את הוקרתי לעתונכם ומעניק
לכם עבור אחת מקוראות עתונכם, בלוי סוף
שבוע. עם בעלה כמובן. בבית־מלוננו המפואר.
עלינו לציין. אחרי הכל היתה זו עקרת־בית ירושלמית
שמסרה את התרשמותה הנלהבת על ״הנשיא״.

חיים
שיף, מלון הנשיא, ירושלים
העולם הזה יעניק פרס לעקריז־בית מצטיינת
בתחרות שתיערך בקרוב. פרטים על כך
י בו א׳ו ^ן יון קרוב.

הטירוף הגחדר,
מדוע הרביתם כל, שד לשבח את שני המטיילים
שמצאו את מותם,עקב מעשה־טירוף (העולם זזזה
? ) 906י .,8£נפלרה אמיתית — ויש הרפתקנות
הגובלת עם שינעת. לשם מה היה על שושנה הר-
ציון ועודד וגמייסטר ללכת למקום כה מסוכל.
בשעה שישנם, מקומות אחרים. בהם אפשר לטייל
בביטחון גמור.:׳ ולפרוק את עודף המרץ? רצוי
היה לכוון את מירצם של צעירים לאפיקים חיוביים
יותר. כדי למנוע אסונות נוספים מסוג זה.

אשר ילינצקי, רעננה
אינני מתכוון להשמיץ את זיכרם של עודד
ושושנה. אולם נתיבם לא היה נתיב־הכבוד אלא
נתיב הטירוף. האם זו גבורה ללכת למקום, שממנו
לא חוזרים? האם זו נבורה ללכת למקום בו
אורב מוות בטוח? לא, זה טירוף! בקצת היגיון,
קצת מחשבה, קצת זהירות היינו יכולים לחסוד
את הדם המיותר הזה.

שמואל ק ,.ירושלים

סיס, המצוי בהודו המזרחית, אפריקה ואמריקה
הלטינית, בשם מהוגני . ,ואילו הכתיב
האירופי של שם העץ, אשר נתקבל גס בישראל.
הוא מהגוני.

מיואיט מאושר
ל עונג רב הו א לי ולמשפח תי. ו בי הו דלששת יל די
ה ק טני ם, להק די ש לכ םאתהמ לי םהב או ת:
פ ר סו מי כ ם בז מני ם שוני ם ( ה עו ל ם הז ה ) 905ב או
כ תו צאהמהתער בו תכםבמצ בי ובמצבההמ יו א ש
של משפח תי, וג ר מו לזה כי מהעסקש הי צ ב תי ל ע
צ מי ע ל-ידי מ כי רתפלפל לקהל הרחב. י כו ל תי
ל ה בי אפת לחם לי ו לי ל די. בז כו ת עי תונ כםנהפכ תי
מי ״ צ ד ^ז ש ״ ל ,,מ או ש ר ״ .אין במלה ״ מאושר ״
מ שו םהתעש רו ת, אור כי שתנכ סי םממקצועזה.
רצי תי רק לתת לי ל די לחם ל א כו ל ו בגד ל ל בו ש.
ז הו ה או שרשל נו. לאחרשעב רו ע לי נו י מי ם ש חו רי
ם ...תו ד ה לב ם על שלאח סכ תםמרץות שו מ ת ־
לב. כ ה לחיי

אהרן כהן ,״מלן הפלאפל׳ /ת״א

מה אומרים המו&דות?
מן ה ר אוי שהמערכתת פנ ה כל מכתבה מיו ע ד
ל מו סדמ סויי םאל הנ הלתאו תו מוסדותפרסם
או תו ב צי רו ף ת שו בתה מו ס ד. כן, למשלר אוי
מכת בו ש ל יונ האשלבכרעל הו פ ע תו ש ל סגן-
א לו ף א הו בי המל כי ובא סי פהמפ לג תי ת ( ה עו ל ם
הזה ) 904ל ת שו בהמת אי מהשל מו ס דו ת ־ הצבא.
ה קו ר אי םמת ענייני םבת שו בו תמסוגזה, ואףמצ פי
ם ל הן.

בן־ציון ולצקי, וזל־אביב
משרד־הבטחון טרם השיב על התלונה
שהיתה כלולה באותו מכתב.

שמץ שר אמת
ע לי נו ל ציין כי התצ פי תשלכםעל פי רו קההק רו ב
ש ל שו ר ת ־ ה מ תנ ד בי ם ( ה עו ל ם הזה ) 906מ טו שטשת
במקצת. למפא ״ י אין כל אפש רו תלה עני ש או ת נו
ע ל-ידי הפסקתהת מי כ ה בנו, היו ת ו הי אלאתמכ
ה בנו מ עו ל ם. ב או תהתצ פי תיש רק אמתמרה
אחת: אין לנו כסף. ומאחרש אי ן א נו רו צי ם לס מ
וךעלת מי כתההכס פי תשלמפלגהכלש הי, ל א
נו ת ר. ל נו אלאלס מו ךעל עז ר תו שלה צי בו ר ה רחב.
נ קוו ה ש הו אלאי כזי ב.

ר. כהנא, שורת־המתנדבים
ירושלים

גיוס מוזר
בכתבתכםעלה לי דהבחדרהמדר גו ת ( ה עו ל ם
הז ה ) 905 ציינ ת ם כי ני כו רהפרשה, אלכם, ה תגיי ס
לצבאל פני מועד גי ו סו. היו ת ורצ ה ל סיי םאת
שי רו תו ב מ הי רו תהאפש רי ת. גם א ני ר צי תי ל סיי ם
א ת שי רו תי ב מ הי רו תהאפש רי ת, או לםכאשר הת־י
צ ב תי ב לי שכתה גיו ס, אמר לי ה פ קי דשה חו ק
הו א חוק ושלא היי תי י כו ללה תגיי ס, א פי לו א ם
היי תי ר שו ם רק יו םאחדאח רי ה צו. כי צדאיפוא
ה ס כי מוהשל טו נו ת לגיי סאתא לכ ם?

עודד שיר, נתניה

מדוע סולק לפון?
קראתי את דבריכם על בן־נוריון במאמר מדוע
פולק לבוז? (העולם הזה )906 אני קורא קבוע של
עיתונכם ורואה בו עיתון בלתי-מפלנתי. אולם לאחרונה
נדמה לי שהחלטתם להיצטרף לאחת ממפלגות
האופוזיציה.

מאיר לוי, באר־יעקב

לאיזו מפלגה?
מאקך יכם האחרונים על לבון ובן־נוריון מלים
את ׳פרצופכם יותר ויותר. הארס, בו אתם מלווים
בעיאת
שני המוחות החריפים ביותר במדינה
קר במדיניות שמטרתה לייקר את הדם היהודי על
הדם הערבי הטמא — הוא אות קלון על מיצח־בם
...כשאתם כותבים על תוקפנות ערבית. הרי
אתם כותבים ברכות (כנראה שהעורך מרכיב על
ידיו כסיות משי. כדי שהכתבה תצא יותר נקיה),
ואילו כאשר אתם מגיעים לכוח היהודי. אתם מלווים
אותו במילות תועבה.

ח. אבן־הב, ירושלים

באופן עקרוני אין צה״ל מקבל צעירים
מתחת לגיל הגיוס. אולם הוא מאפשר להם
להתנדב לנח״? /לעבור לאחר מכן ליחידות
אחרות.

הידד!
הי דד לכ םועודהפעם הידד! ר אי תי אתה עו ל ם
הזה 906ו ב קו ר א יקר ר אי תי א ת תי או ר בי קו רכם
בנ צרתוק בל ת־ ה פני םשנערכה לכ םעל־ידי קו ר אי
ה עי תון. יתר על כן. ר אי תי באו תו עי תון מאמר.
אשר אי נ ני י כו ללשבח, היו ת ו הו אמבטאאת
ר עיו נו ת׳ — ואתהלךהמחשבהשלמר בי ת הנו
ערהער בי — ב או פ ן יו צאמן הכ ל ל ( בי הו ד
בד ב רי ם על) ש ר ־ ה בי ט חון לשעבר פנ חסל בון,
אשר רצ הלע שו ת מ אי ת נו ניי ס ח מי שי- .

עטללד, מנסוך; גוש־חלב

גלולת-הפדא

מידע מזלזל אתה ביריבו?
שאינני מכיר את הערבים אך אף מודה אתה אינך נזכיר אותנו!״
״הכמות היא לצדנו. היא שתכריע.״
ל. א ,.תל־אביב
״אין הכמות הגורם היחיד המשפיעה בי.
ר ,.תל־אביב
קרב!״
הגלולות מכונות בשס מטדרין, אינן מהאנגלו־טכסים
נכונות.

1(1115

היות והשיחה התנהלה בהפ0קתרזז*הך י׳ם/
צויות עדיין בבתי־המרקחת הישראליים.
״לחוצים״ היינו בזמן וגם הרבד\ל^״תיד^ז מנ/וס את ה ע ^יקר, ממשפחת האקליפטו
להוסיף. לחצנו ידיים ונפרדני•/,ד׳

מוסיף הקורא תת# 1:.,.
״העולזז הזתתשפלע עלי במידה ־מסויו,
אברהם בדיופף, המשחק את הרפגץ
בכוון של אפשרות פ^לה משותפת, עם ה־
:.׳הקמצן, הכנים־ את ידו (ראה תמונה)
ערבלם. בשיח״ הנ״ל הפחיתה בעיני אפש־לקופת־הברזל
־י הגדולה, שהיא נושא
רות מסוג זה, לפחית בזמן׳ הקריב.
המחזה, והוציא מתוכה את המספר
נותרה תכנית ״מבצע ישמעאל״ ,שנראית
לי גם ׳עתה כבעלת סיכויים להגיע להסדר

שלום. מסכים אני עם גישתכם שכל •קפיאה
לפיכך, פל קוראי הגליון הקודם שד
על השמרים״ במדיניות הקיימת מהווה עבץ־
״העולם הזה״ ,אשד בידיהם ניויון שמסרנו
סכנה חמורה ביו,תר.
פרו מסתיים,׳.בספרות ,51 זוכים כפרטים
הסכויים לשלום נראים לי די קלושים ואני
זוגי חינם ל,הצ*ח.־תל־אביכית שד מחזה
מקוה שתמשיכו להתסיס את דעת־הקהל בקשר
לבעית מדיניותנו המרחבית.״
לא היה מקום לדאגה מצד הקורא. העולם
הקוראים הזוכים מתבקשים לפנות
הזה לא ירפה מבעיה זו אפילו תרצה בכך.

עץ מסולף

בכתבה על פנחם לבון (העולם חזה )906 גתפסתס
לטעות שהשתרשה ׳בארץ: כתבתם כי שם העץ
המשמש לייצור ריהוט יקר הוא מהנוני. בה בשעה
ששמו האמיתי הוא מהונני.

הי די עהעלג לו לו ת־ הפלאהחד שו ת, ש הו מצאו
בצרפתוה בי או תו עלת רבי םלס טו ד נ טי ם ( ה עו ל ם
הזה 897 עניינ ה או תי ב מיו ח ד. ה תו כ לו ל מ סו ר
לאתשם הג לו לו תול הו די ע ני באםישאפש רו ת
ל ה שיגן ב אר ץ?

שרוו! התיאטרון שד ״העוד הנהיי י

,.הקמצן״

כאופן אישי או בכתב למערכת ״העולם
הזה״ ,רחוב נליקסון ,8ת. ד , 136 .תל־אביב,
ולהמציא לה את הגליון הנושא
את המספר-הזופה, החל מהיום החמישי,
< 1במרס, ועד ליום השלישי !5 ,גמרם.

חעולס־חזח

900

באחד מבוקרי אביב 1926 נערכה בעיריית
תל־אביב ישיבה סוערת. השאלה שחוללה את
הסערה: לערוך את העדלאידע, או לא לערוך
אותה? ראש־העיר׳ מאיר דיזנגוף, ונאמניו
תמכו בתוכנית התהלוכה. אנשי ההם־
תדרן ת והסיעות הדתיות התנגדו לה בכל
תוקף :״נשפי״הפורים של אגדתי מספיקים
לנו, לפי שעה. מה יאמרו התורמים האמריקאיים
למתרימינו בחוץ־לארץ, כאשר יוזדע
להם כיצד אנו מוציאים את כספם?״
לסיעות הדתיות היה נימוק נ. סף נגד עריכת
העדלאידע :״ארצנו קדושה. אין להניח
לפסלים ותמונות לעבור ברחובות העיר
העברים, ממש כמו ברחובות פאריס, או
רומא.׳׳
טען ד״ר יעקב וזיינשל, מי שהיה אז מנהל
מחלקת־התיירות של העירייה :״העדלאידע
תמשוך תיירים, ותורמי־הכסף ייטיבו להבין
זאת.״ דיזנגוף עצמו לא רצה להאזין
לכל טענות. תרומות, או לא תרומות, פסלים
או לא פסלים — העדלאידע תתקיים במועדה.
.מה? האם רק בני־אירופה רשאים
לערוך קרניבאלים?״ אמר ראש העיר. אחר
הוסיף ברוסית :״מי טוז׳ה ניה דוראקי! (גט
אנחנו לא טפשים!)״
מיד לאחר אותה ישיבה הזמין דיזנגוף את
האמן ברוך אגדתי, מארגנם של נשפי־פורים
המפוארים, שהפכו כבר למסורת, נתן לו יד
חופשית לארגן תהלוכת־סורים עממית בקנה־מידה
גדול. הוא נתן לאגדתי גם תמיכה כספית:
חמישים לירות.

לירות — סכום כסף גדול פי כמה מן הסכומים,
בהם ערך׳ את נשפיו המפוארים באולמי
התערוכה (שנמצאו אז בקרבת התחנה המרכזית)
.עם 50 לירות אפשר היה לחולל נסים
ונפלאות.
וכך נערכה העדלאידע הראשונה.
לא רק התקציב האסטרונומי זיכה את
התהלוכה בהצלחה מסחררת. אגדתי היטיב
להבין את מטרת הקרניבאל. זאת לא היתר,
צריכה להיות רק תהלוכה של דמויות ובו בות.
זאת היתד, צריכה להיות חגיגה עממית,
מיועדת לכל תושב. הזמנים היו קשים,
אבל רוח־ד,נעורים פיעמה אפילו בתל־אביבים
הקשישים. הם רצו בחג גדוש זיקוקים ושעשועים.
הם רצו לרקוד ולהשתולל עד כלות
הכוחות — ובעדלאידע מותר הכל — ממש
כמו באהבה ובמלחמה.
לבסוף הגיע היום הגדול. כלתל־אביב —
מרחוב הרצל בדרום, ועד לקרן הרחובות
נחלת־בנימין ואלנבי׳ אשר בקצווי הצפון —
באה לחזות במאורע הגדול, יחד עם המוני
סקרנים, שנזעקו מכל רחבי הארץ.
היה זה מאורע גדול באמת ובתמים. בראש
התהלוכה נע מאיר דיזנגוף, רכוב על סוס
לבן. בעקבותיו נעו במות גדולות, שהיו
מעוטרות כתפאורות ענקיות. מרבית התם־
אימת והדמויות היו ב
אופי תנ״כי: משר1 ,
עם מטר,־ד,רועים הארוך

דמויות זעירות של יונה הנביא; שנים־עשר
השבטים; שמשון !ודלילה. מובן מאליו שהיו
שם גם עגל־הזהב, ארון הברית וכל שאר
הדמויות ההיסטוריות־מוכרות.
לא רק דמויות תנ״כיות עברו אותו יום
ברחובות העיר העברית הראשונה. היו שם
גם כמה וכמה תחפושות פוליטיות, אשר הוכנו
ברובן על־ידי הרביזיוניסטים, בתוכן
תהלוכת אבל קטנה, אשר נשאה את הצהרת
בלפור בתוך ארון־מתים. בעקבות תהלוכת
האבל צעדה תהלוכת חתונה: החתן — עבד־אללה,
הכלה — וזייצמן.

הקהלידע דצחזר!
אולם באותה תקופה עדיין ידעו התל־אבי־בים
לקבל הכל בצחוק, והקריקטורות הפוליטיות
נתקבלו בצחוק רועם על־ידי בני כל
המפלגות. את מרבית השימחה סיפקה חבורת
העליזים חברה־טראסק, שהיתר, מפורסמת
ביותר בא תה תקופה. בני החבורה לא ידעו
עייפות. הם נשארו ברחובות זמן רב לאחר
שעברה התהלוכה, הדליקו מדורות, רקדו,
ביצעו תעלולים שונים על חשבונם של ה־עוברים־ושבים.
אנשי
חברה־טראסק לא הניחו ליושבי תל-
אביב גם בשעות הלילה: ר,שימחה היתד, מוכרחה
להימשך. הם היו פורצים אל הבתים,
גוררים את התושבים החוצה בפיז׳אמוח:
׳״לרקוד! לרקוד!״ כל יושבי העיר הכירו או־

מדד? ד!?? 1ד היה אז בהצטלבות של רחוב הרצל ושדירות־רוטשילד. התמונה צולמה מן הפינה
11 הצפונית של ההצטלבות, מגג אחד הכתים הראשונים של תל-אביב, כשני בתים מזרחה

מן המקום בו נמצא ביום בנק ״אלרך. האנשים כתמו נה אינם סופני הבורסה אלא משתתפי אסיפה פוליטית.
1936 נערך קרניבאל מסוג אתר לגמרי —
קרניבאל של דם ואש, אשר לא נשכח עד
היום הזה. אחר באו השנים הארוכוח־אסו־רות
של מלחמת־העולם השניה. יללות צופרי
האזעקה, רעם התותחים, העשן שעלה מכב־שני
מחנות המוות — כל זה הבליע את זכר
התהלוכה העליזה־רבגונית. רק מתי מספר
קיוז בסתר כי הימים הטובים עוד ישובו,
ותהלוכות העדלאידע המסרתיות תשובנה יחד
איתם.
השלום בא לעולם, אך התהלוכות לא נערכו:
בארץ התת! ללה מלחמת השיתרור נגד
הבריטים. אחר הוקמה המדינה ופרצה מל־חמת־ר,עצמאות
כאשר באה שביתת־הנשק,
שמחו וותיקי תל־אביב :״עכשיו נוכל, סוף
סוף, לערוך את העדלאידע.״ אולם הם טעו
גם הפעם: משטר הצנע מאידך והתנגשויות
בגבולות מאידך לא השאירו כל מקום לשם־
חת־פורים המונית, עד אשר --
באחד מבוקרי אביב 1954 נערכה בעיריית
תל־אביב ישיבה סוערת השאלה שחוללה את
הסערה: לערוך את העדלאידע, או לא לערוך
אותה? ראש־העיר, חיים לבנון תמך בתוכנית
התהלוכה. האופוזיציה התנגדה בכל
תוקף :״מה יאמרו התורמים האמריקאים ל-
מתרימינו בחוץ לארץ, בהיוודע להם כיצד אנו
מוציאים את כספם?״
ומי אמר שההיסטוריה אינה חוזרת?

תם ואהבו אותם. איש לא היה נשאר בב־ת
בלילות העדלאידע.

נס־פ ח־ים

מלל?רח ישראליים, אשר טרם רעמו כרחוב אלנבי, עכרו בשורה ארוכה עגלות מקושטות
ועליהן מבצרים עתיקים של החשמונאים ומורדי כר־כובבא, דראקונים >פעם ע אפילו דראקון עם פרצו?,של היטלר) .הדמות הזכורה ביותר _:הלויתן הענקי שבלע את יונה הנביא.

השנים חלפו, וחגיגות פורים הפכו למסורת
בלתי־מעורערת בתל־אביב העיר. רק
פעם אחת, בשנת ,1931 עמדה העדלאידע להתבטל:
שני פועלים, שעסקו בחפירת בור
בקרבת ככר מגן־דוד, כוסו על־ידי ערימה
גדולה של חול, שהתמוטטה עליהם, איימה
לקברם חיים.
היה כמעט ברור שהשניים ייחנקו תחת
עומס החול אולם המצילים המשיכו לחפור
פמקום, תוך תקווה קלושה למצוא אותם
חיים. עם ערב הואר כל השטח במנורות־לוכם.
דיזנגוף עצמו פיקת על עבודות החסירה.
היה ברור כי העדלאידע תידחה, או תבוטל
לחלוטין: מי ירצה לצאת ולרקוד ברחובות,
בעוד שני בני־אדם קבורים חיים תחת עיי
המפולת?
אולם לבסוף נמצאו השניים — חיים. ל-
שימחה לא היה קץ. הפועלים הניצולים קיבלו
עזרה ראשונה, אחר הורכבו על כתפי החוגגים,
נישאו ברחובות תל־אביב, כשהם
מלוזים בשאגות אדירות :״נס־פורים! נם־
פורים!״
חגיגות העדלאידע היו הזדמנות־מפגן
מצויינת לעולי קאוקאז: מדי שנה בשנה
היו הם מופיעים ברחובות, רכובים על סו־סיד,ם
הגזעיים, לבושים חליפות צ׳רקטיות
מרוקמות כסף, מפגינים להטוטי רכיבה מופלאים,
שהיו מלוזים שריקות אדירות ושאגות־קרב
לפי מיטב המסורת הצ׳רקטית.

ר הי ס ס?ריהח 1זרת
מאז שנת 1935 לא היתר, שעתם של יוש־

די חל*-ריד פיויד. לדריכת זורלאידזו. בשנת

ספינות־המדכר, שעלו לתד־אכיב לרגל תהלוכות העדלאידע הפכו לספינות שעשועים. אז לא
י 14 חשב איש לכלוא גמלים כגן־החיות, מפגי שהם היו נפוצים כדיוק כמו השוסונים של היום _
ומפגר שנד-ההיות טרם הורס. התנגדו לתהלוכת הגמ ליס, מסיבות מובנות ; פועלי הנקיוו של העיריח.

עודדדווךן >< לאן באו ילד זה, אנשים אלה, הרוח אשר
ריחפה אז מעל לעיר הצעירה י קרום לודאי
מ ״ 1 111י • 0
שהילד חדל לטפם על עצים: הוא כיום ככן ארכעים,, .היו זמנים !׳׳

תדרחהרדסו נשאה אז את תואר אסתר המלנוה, היתה בעלת
יופי ישראלי טיפוסי, לא חיקוי לכובכות ההו־
5 / 0־-4 1 11 * 1
ליכודיות. אסתר המלכה, ציפורה צכרי זכתה לנשיקה מפי מ. דיזנגוף.

) 9רדוח היו באים כהמוניהם לחזות בפאנטאזיות של היהודים,
^ ׳ 0כאחת העדלאידות השתתפו גם משפחתו של האמיר
עבדאללה ומזכירו הראשי. עכדאללה עצמו הביע צערו שלא יוכל לכוא.

האיש על הסוס

הוא ראש עיריית תל־אביב הראשון,
מאיר דיזגגוח: ככל לזדדידלז רכב טל סומו

נסר וסי • וסריקה • דו ר ה־־נ דו ס •.
במדינה העם
דו ח מי ס מו ל דו ח מי ס

דווה-גלוס

א לו ףהרסהלצ פו דנ ״ ם

באר צו תהב רי ת
ת ב אר

ר ב בו ת

קט ^ 0€

דורר.־ 1ר . 01 הרפה לצפור!•• וסל וו •#אמריקה
מלניק פרופגנדה

רוב רובם של אזרחי ישראל, כל הילדים
מגיל 1עד ,99 עסקו השבוע בחשבון־הנפש :
איזו מסיכה ללבוש בפורים? כיצד להתחפש
לנשף? הפורים ר,״אמיתי״ הראשון
מזה עשרים שנה התקרב. העם החליט הוד
לטר. נחושה: לא מים (מן השמיים) ולא
אש (מן הגבול) יקלקלו אותו.
פחות רועש, יותר שקט, היה חשבון־נפש
אחר, שנערך משך השבוע בלבם של תושבים
רבים. היה זה חשבון התקרית הגדולה
שאירעה בשבוע שעבר ברצועת עזה.
כל אדם בר־דעת שאל את עצמו: האם
היה הקרב טוב או רע? האם הועיל או
הזיק?
חוב הכבוד• בראש החשבון עמד, כמובן,
סעיף של חזב: חובו של העם ללוחמים
שיצאו בחשכר. ליל בשליחות המדינה, עמדו
בהצטיינות בתפקידם — ושאחדים מהם
שילמו אח המחיר העליון.
שום עם אינו מסוגל לשלם את חובו
לחייליו הקרביים. אולם הוא יכול להתגאות
בהם. הפעם היתד, לגאווה זו הצדקה פשוטה :
זו הפעם הראשונה כוונה פעולה ישראלית
נגד צבא. הקרב היה הוגן — פנים אל פנים,
לוחמים נגד לוחמים, ושני הצדדים עמדו
בו יפר.
שוב לא חזרה אל הלב המועקה
של קיביא, עת כוון נשק עברי
נגד נשים וילדים ; אפילו לא
המועקה של נחלין, עת געש הקרב
בכפר של פלאחים. השבוע
נשאר הנשק העברי טהור, וגם
על כך מגיעה תודת־האומה ללוחמים
— ולחייל המפקד על

מוכנה ומזומנת להושיט את ידה לשלום
עם השכנה הגדולה בדרום. אולם היא לא
תסבול גם הפקרות ליד הגבול.
איש לא יכול היה לומר סופית, ובאופן
מוחלט, אם בסיכום הסופי עולות הנקודות
השליליות על החיוביות, או להיפך. הדבר
היה תלוי, בסופו של דבר, בהשקפה הכללית,
ארוכת־הטווח, לגבי פתרון בעית המרחב.
אופיינית לדעה כללית למדי היתד, תגובתו
של האיש שמשך בכתפיים, אמר :״אפילו
פעולה כזאת טובה יותר מאשר חוסר כל
פעולה בשום ניתן שהוא !*

הכנסת
בכורסה הי רו ק ה
כשהקים בשבוע שעבר היהודי אוגר פור
את הממשלה ד,־ 16 של צרפת מאז סיום
מלחמת העולם השנייה נמצא סטטיסטיקאי
זריז שחישב וגילה כי כל רביעי מבין
627 חברי האסיפה הלאומית (הכנסת הצרפתית)
שימש בעבר, או משמש בהתה, כשר
בממשלה.
לו הטריח עצמו השבוע סטטיסטיקאי ישראלי
היה מגלה עובדה לא פחות מעניינת
בכנסת הישראלית: כששב מי־שהיה־שר
פנחס לבון מחופשת ד,ד,הפוטרות שלו, כדי
לתפוש את מקומו כחבר מן הספסל בכנסת,
הצטרף הוא אל ארבעה ח״כים אחרים, כולם
שרי ממשלה לשעבר.

בניגוד משווע לגאוות הלוחמים,
עמד.חוסר־הגאוזה של המד
מון הפוליטי, שלא היה לו העוז
לעמוד מול העולם בקומה זקופה,
אלא גימגם הודעות בלתי-
משכנעות לחלוטין. הוא גרם לכך
כי ברוב עתוני העולם הופיע
תיאור הפעולה בגירסה המצרית.
הודעת ישראל הזכירה בצורה לא־נעימה
את ימי הסוכנות היהודית
לארץ־ישראל ז׳׳ל.

מה לקנוה
למשלוח ממה

גבו? לפורצי הגכול. לא

פשוטמ אדר:

אגר 1ה ח 1ב

המאההעמ מי
תשי״ד 1954

הפרס הגדוד 40.000 ליי•
ההגרלה הקרובה ב־ 15 לח. ז.

היש ל ך

״רפא״

כאבים...

בגב, בברבים, בכתפיים או בפרקים?
תד־אביג
— רח׳ שלמה המלך

,103

טל 24495.

כריכות
מי־מרפא
חכישת בוץ במו כקרלסבד
וישי או מכריח כמו בן אמבטיות ערבול (**ני 1ס0תז ״ך חדי זיעה טורקי /
מחלקה מיוחדת לאיכשור ע״י התעמלות רפואית, מסג׳ וריהביליטציה
המוסד היחידי מסוג זה בארץ /מחלקה לסובלי רוימטיזם /עומד

קל היה, השבוע לשקול את החיוב
שבפעולה כנגד השלילה.
בפי המחייבים היו חמשה נימוקים
עיקריים, כבדי־משקל:
ס האמריקאים החלו מאמינים
כי ישראל משועבדת להם
לחלוטין, איבדה כל עצמאות. הפעולה
הוכיחה לעולם כי ישראל
שומרת על חופש־פעולתה, וכך
גם הובנה על־ידי רוב העתונים הזרים.
• הפעולה המריץ את הצבא המצרי
בעזה לרסן למשך זמן מד, את ר,הסתננות.
מכיון שהמצב הצבאי המיוחד ליד הרצועה
(בניגוד לגבולות אחרים) ,גורם לכך שהרבה
יותר קל לישראלים לפגוע במרכזים מצריים
מאשר להיפך, תציב הפעולה גבול לעוברי-
הגבול.
• הפעולה תזכיר לארצות־ערב כי צד,״ל
עודנו חי וקיים, הצבא הלוחם הראשון במרחב•
ביחוד תזכיר זאת למצרים, אשר גילו
לאחרונה אדישות גמורה כלפי בעית ישראל־ערב,
לא היו מוכנים, אפילו לדחות את
תליית שני נאשמי קאהיר נוכח ההתרגשות
הלאומית שגאתה בישראל.
• הפעולה תעלה את מוראל יושבי־הגבול,
בצד הישראלי, מול חדירות הסיירים
המצריים.
• שום ממשלה דמוקרטית אינה יכולה
להישאר אדישה כלפי דעת־הקהל שלה. לאחרוני׳
גברה בציבור המועקה מול חוסר־הפעולה
ובידוד המדינה, נוצלה על״ידי תנועת
החרות והמפלגה לאחדות העבודה.
טענו המחייבים: יהיה אשר יהיה, פעולה
מסוג זה, נגד מטרה צבאית, אינה יכולה
להזיק. התעמולה הערבית הרשמית נגד
ישראל היא ממילא כה ארסית, שפעולה
אחת לא תוסיף ולא תגרע ממנה.
יד לשלום. שוללי הפעולה הצביעו בעיקר
על מערכת־ר,יחסים במרחב, ציינו את
העובדה כי מצריים לוחמת כיום נגד עיראק,
נחלה תבוסה פוליטית במאבק זה. מתיחות
על הגבול יכלה להפנות את דעת־הקהל
המצרית מתבוסה זו לצד ישראל, לחזק
מחדש את אחדות מדינות־ערב שהתערערה.
תוך התחשבות בצד זה של הבעיה דיבר
משה שרת, השבוע, בכנסת. אמר הוא: אין
שום סכסוך בין מצריים וישראל, ישראל

הרמטכ״ל
הנשק נשאר טהור

הארבעה: מי־שהיה שר העבודה והבינוי
בממשלה הזמנית, מרדכי בן־טוב, ביום
ח״כ מפ״ם! מי שהיה שר הדואר באחת
מממשלות המשבר של בי. ג׳י ,.ד״ר מרובי
נורוק, כיום ח״ב המזרחי! מי־שה־ה שר
החקלאות בממשלה הזמנית, אהרון ציזלינג,
כיום ח״ב פורש סמפ״ם שטרם הגיע סופית
לאחדות העבודה ומי־שהיה שר החינוך והתרבות
בממשלת ישראל הראשונה, זלמן
שזר, כיום ח״כ מפא״י לא פעיל במיוחד.
בכל זאת לא שברה הכנסת את השיא
הצרפתי. כי יחד עם 15 הח״כים שרי הממשלה
* מצויים בכנסת השנייה רק עשרים
ח״כים, שהיו או הווים שרים. התוצאה :
רק אחד מבין כל ששה ח״כים, טעם (או
טועם) את טעמה של כורסת השרים הירוקה
של שולחן הממשלה אחר שהתנסה בישיבה
על ספסלי הכנסת החומים.

כלה * ל\ לי םיס תו ב בו
העיר חיפה מצטיינת בגורמי־משיכה רבים:
הנוף הנהדר, הנמל שהוא פתח המדינה,
יערות הכרמל נעימי־הריח. לגורמים טבעיים
אלה הוסיף המקרה הפוליטי משיכה נוספת :
חיפה היא העיר היחידה בארץ בה קיימת
בשבת תחבורת־אוטובוסים סדירה.
גם חוגי הדת הסכימו, בשעתו, לתחבו־
(המשך בעמוד )8
* שר הממשלה ה־ , 16 שר החינוך פרופסור
בן־ציון דינור, אינו חבר הכנסת השנייה,
היה חבר הכנסת הראשונה.

ואז קם מר אטד׳ ואמר:

׳ 1נאה

צ׳ו־י־ם ם!

אר. השמש לא ראיתי, אבל לפי מד, שלמותי
בבית־הספר היא זרחה אי שם בשמים. הכל
היה קודר ועכור, ודלף משמים וטורד טפטף
לו דרך הערפל. היד, לי קר על הנשמר-
.איזה יום נאה,״ אמר מוכר־העתונים
וחייך אלי. חייכתי אליו בשארית כוחוחי
והתכרבלתי עוד יותר במעיל. דוח נוראה
החלה להשתולל. לא ראיתי כלום. הרוח
קרעה את כפתורי המעיל והעיפה אותי לזרועותיה
של מוכרת הפרחים.

ופימפמו ובלעו וכסכסו את הפרגיות הנ״ל,
.תמורת כרטיסים שעלו 10 גיניאות לאיש —
כ־ 50 לירות ישראליות.

ליד הפרגיות הצלויות הבהבו פלחי צ׳יפס
זהובים, ומרק מהביל נתן ריחו למרחוק.
ידעתי שבאתי למקום הנכון, ובשעה הנכונה.
הושיבו אותי ליד שולחן אחד קטון בקצה
האולם, ולהפתעתי המרובה מצאתי בו עוד
כמה ישראלים בעלי אינפורמציה עדכאנית.
ביניהם היו כאלה שהכרתי לפני שנים רבות
בקפה טטרה, אך עתה חבשו כיפות קטנות

התרגימה של קינוח סעודה, נשמע קול
לקלוק גדול שהלך מקצה פיקדילי ועד קצהו.
מבחוץ, מבעד לחלונות הפתוחים, ריצדו או־רות־ה,פרסומת
המפורסמים של פיקדילי, ולמרבה
הפלא שיבחו אר. טעמך במיני משקאות
וסיגריות וגלידה ופרפראות.

לבסוף, לאחר שכל השמן והסולת מחו
את פיותיהם במפיות ושיהקו לשם הנימוס,
קם מישהו ובכמה מילים נרגשות שאיש
לא שמען הציג את חתן המטיבה, הו״ר
שיינפלד, בפני הנאספים, אף העלה על נם

.יום נאה, מזג אויר נחמד״ ,אמרר, מוכרת
הפרחים. רעם רעם, ברק הבריק ומבול החל
לרדת, חיפשתי לי מחסה, ולא מצאתי. רצתי,
כשלתי, מעדתי, ונפלתי מלוא קומתי על
הכביש. אוטו משא גדול עבר על רגלי ומעך
אותן, אבל הן היו קפואות וזה לא כאב.

אכן, קשים ומרים הם חיי הגולה, וטוב
שקורטוב של יהדות מנצנץ באפלת הערפל
ההיסטורי הזה. אבל יום יבוא, ומשיח צדקנו
יבוא רכוב על חמור לבן ויתקע בשופר,
וכל היהודים ייאספו מכל קצוי תבל, ובבנין
הארץ יתנחמו. אמן !

״האם יש לכם הרבה ימים נאים, צחים
ובהירים כמו א ל הז״ שאלתי, לפני שהתעלפתי.

וחרוב
אנ ג ד ־

״לא,״ אמרה הזקנה ,״באמת מזל גדול,
יום נחמד מאין כמוהו 1״ אחר הלכה לדרכה
ושרה שיר אביב עליז.

אורח ה כ בו ד -
אטל•
באותו יום מר ונמהר הלכו שלש• מאות
פרגיות צעירות ונאות לעולמן באורח טרגי
ביותר, במעי שמנה וסלתה של יהדות לונדון,
כי איש אחד בשם ר׳ ד״ר שיינפלד
החליט כי הגיע הזמן לאסוף קצת כסף
למען החינוך היהודי. איזה טבח אכזרי !
מישהו לחש באזני כי במסעדת קריטריון,
אשר מתחת לתיאטרון קריטריון, אשר בכיכר
פיקדילי תיערך סעודת ערב חגיגית, ואם
אצליח לד,כנם, אזכה לשמוע את נאומו
של קלמנט אטלי, אורח־הכבוד.
לבשתי עוז ותעצומות נפש והראיתי את
תעודת העתונאי שלי לשני שומרי הסף
שחורי המדים, דם בחנו א־תי בעין חמורה,
התייעצו ביניהם בלשון סימנים ואותות,
ואחד מהם עלה במעלית כשהוא נושא ברמה
את תעודותי. כעבור שעה קלה חזר ורמז
לי ללכת בעקבותיו.
הגענו אל דלת שמאחוריה השתרע אולם
ענק. חמש מאות יהודים מכובדים ישבו שם,
בתלבשות־ערב חגיגיות ומפיות צחות פרושות
על ברכיהם, וטרפו וריסקו ועילעו

אחר קם הלורד סילבין וישא אף הוא
את דברו באותו נוסח, ואחר בא החלק
האחרון, אם גם החשוב ביותר, של התכנית.
אז הודיע היו״ר חגיגית כי מיסטר א׳ המכובד
בצדק הואיל לתרום סך של 5000
לי״ש, ואף ב׳ תרם , 1000 ואילו ג׳ ומיסטר
ומיסיס ד׳ תרמו ,500 ואנא מלאו את טפסי-
השקים המונחים על שולחנותיכם !
התחרות ניטשה בכל עוז. העטים חרקו,
ומי שלא מילא את אותס השקים לא יוזמן
מכאן ואילך לשום דינר יהודי, ובג׳ואיש
כרוניקל לא ייפקד שמו, ובסינגוג ידברו
בו סרה, ואפילו שכניו יבוזו לו ויחשבוהו
לעני.

המשכתי לזחול על הכביש, בבוץ. הגעתי
למדרכה וטיפסתי עליה, אבל זרם־המים היה
כל כך חזק, עד שנגרפתי בו, לאורך התעלה
שבצד הכביש, עד לפתח הביוב. שם שכבתי
למעצבה, דבוק אל סורג הברזל ונשטף
בזרם. אשד, זקנה טובת לב עזרה לי לקום
ושאלה . :האם שתית או מה?״ אחר נאנחה
ואמרה . :סוף סוף רואים יום יפה.״

כשה,חלמתי נודע לי ממקורות מהימנים
שלפני תשעים שנה ראו כאן את השמש,
ואנשים חשבו שיום הדין הגיע. אבל זה
עבר, ומאז שורר כאן מזג אוויר נאה.

מחיאות־כפים בקע לשמע זה הנאום הקצר,
הקולע, המאלף, שביטא את רגשות כל
הנאספים בקשר לבעיה הנידונה. לאחר שהשתרר
שוב השקט, ורק קולות היק היק פרצו
להם דרך מפעם לפעם, קם מר בארנט ג׳אנר,
ציר הפרלמנט וראש ועד מורשי הקהילות,
נשא אף הוא את דברו. .למצידיריצד״״
אמר ,״יס צה צר ! ,וגם אנכי טוען, הוי הוי
הוי, ביריבום ! ״

המקום היה קטן מאד, אבל הייתי צמא,
ובחוץ היה קר. נכנסתי. .כוס קפה בבקשה״,
אמרתי.

״ ח כני ח פי חו תלמרחבי

מי היה מצפה אי-פעס שט ערכת ״דבר״ ,מייבצרה האחרון של
ציפור הנפש כישראל, תדפיס את פרי יצירתו של אותו משמיץ
וותיק, עמום קינן? להצדקתו של.,דבר״ אפשר לאמר רק שהוא לא
ידע את אשר הוא עושה, ומה התועבה שהוא שם את ידו עליה.
מעשה כקאריקטורה שפירסם עמוס קינן כעתון אנגלי (ראה
לעיל) .ראה אותה ״דבר״ בעתון ההוא, לא שם לב לחתימה, התלהב
מתובנה והעתיקה כ״נקודת־השקפה בריטית״.
אוי לעיניים שכד רואות!

לראשיהם וזקנם ירד על פי מידותיהם.
אח, פגישה שכזאת, זה קורה רק בשנים
דורות ! איך הולך י מה נשמע? אהלן 1
זה את זה לא ראינו מזמן !
כשר למהדרין בקרב קצר וחסר ׳סיכויים
הושמדו הפרגיות. רק עצמות צחות
ומבהיקות נותרו על הצלחות והפגכור -מלצריות
כבודות הגישו יינות וליקרים כשרים
למד,דרים, בבקבוקים שהתרוקנו במהרה בזה
אחר זה. קשקוש הכוסיות באולם היד, פוו־סיקה
נפלאה ביותר.
כאשר הועלו על השולחנות הגלידה ומיני

את מידותיו התרומיות ואת חשיבותו של
החינוך היהודי במקרים רבים.
עוד מישהו קם ואמר משהו, לא חשוב
מה, ואחר קם לדבר אורח הכבוד, מי שזויה
ראש־ממשלת בריטניה, קלמנטא אטלי הוא
אמר.
״טים טידלים טידלים טים טיט, מה נאמר
ומה נדבר, רם טררם טררם טם טם, שיינפלד,
טים טילדאם, יהודים, בום צ׳יריביריבירי־ביריבום,
חינוך, טידלים טים טים, גם אני,
בום בום, הידד !
למצידיריצה, היק היק רעם של

״תיכף נראה אם תוכל לקבל כוס קפד״״
אמרה מלצרית דקת גיזרה בעלת עיני חתול.
לא התפלאתי, מפני שבגילי אסור להתפלא.
המלצרית שבה והודיעה שבעליה,בית סבור
שבמקרה זה אוכל לקבל כוס קפה. שמחתי
מאד.
אחרי שהביאה את הקפה, שאלה המלצרית
אם לא אכפת לי לעבור לשולחן אחר.
לא היד, אכפת לי, לקחתי את הקפה ועברתי
לשולחן אחר. רוח קרה ומקפיאה זחלה
בין רגלי. המלצרית שסכה עוד קפה לכוס
שלי ושאלה אם רציתי עוד קפה.
לא היתד, לי ברירה. אחר כך היא תקעה
עוגה בפי ושאלה אם רציתי עוגה, ואם לא
אפכת לי לעבור לשולחן אחר, שטויות,
למי זה אכפת? ובכלל, לא יכולתי לענות
בגלל העוגה בפה. עברתי לשולחן אחר.
נכנסו עוד אורחים, ובעל־הבית בעצמו
הופיע והסביר לי שהמקום צר והאורחים
רוצים לאכול, ואם לא אכפת לי. שאלתי
אותו אולי אני יכול לעזור לרחוץ את הכלים,
מפני שאני רואה שקשה לו. הוא לא צחק.
״בעצם עשיתי לך טובה,״ אמר ולקח
את הכסף ושמר את העודף ,״מפני שבדרך
כלל הכניסה היא רק לחברים. אבל רציתי
לעשות לך טובה ! ״
וזהו מה שקורה בכל מקום בעולם, כאשר
לא נזהרים מטובות.

ת צ פי ת

במדינה

(כי הזכויות שסודות)

.השמאל, שרנן פרשנים מעטים האמינו כעלייתו בבחירות
הקרובות עלה על המפה עם פרסום תוצאות הבחירות להסתדרות המורים.
הבחירות הוכיחו כי מפ׳׳ם עולה על אחדות העבודה, וששניהם יחד לא סבלו מן
הפילוג אלא להיפן, התחזקו עם מעבר אנשי מפא״י לאחדות־העבודה. דאגה
חמורה שוררת במפא״י לאור הצבעתו של ציבור זה, שהוא מסבע הרכבו שמרני
ונוסה־למרכז. חמור עוד יותר הלקח לגבי הצ״כ, שהשיגו יחד עם חהות רק ,670
יצסרכו עתה לוותר על בסחון־הברזל העצמי ששרר עד כה בשורותיהם.
א חת התוצאות תהיה כי מפא״י תשים הרבה יותר לב בעתיד למצבם של המורים,
שה 8אחד המעמדות המקופחים ביותר במדינה, סבלו עד כה בשקם.

7ייתכן כי יחסי ישראל-תורכיה יישארו בעינם, לפחות

בשטח הצבאי, למרות החיכוכים המדיניים החריפים בין שתי המדינות.
תורכיה, השואפת להנהיג את המרחב בענייני ביסחון. עומדת לחזק את סגל
הנספחות הצבאית שלה בתל־אביב, תוסיף בקרוב תקן לנספחים יסיים ואויריים.

• יחסי ישראל-סין יהיו נושאים לסיכסון• הבא כין ראש־

הממשלה, משה שרת, לבין דוד הכהן, ציר ישראל בבורסה: לאחר שהזמין
הכהן משלחת סינית לבקר בישראל, הודיע שרת לכמה מראשי הצ״כ כי ההז־מנה
נעשתה ללא ידיעתו וללא אישורז.

אם לא יחוסל משבר־מונטור על־ידי פשרה עם אלוף־
השנוררות, יתחיל פרק חוש בחייו של אחד מן ״הצעירים המבריקים׳ של
בי. ג׳י : .טדי קולק, שכוכבו ר רך תחת מרותו של שרת, עשוי לקבל לידיו את
תפקיר מנהל המלווה, אחרי שהצליח ביותר בפעולותיו בשרות המלווה בעבר.

.פעולת ההסברה הישראלית כארצות-הכרית תוגבר לק
ראת
הבחירות לנשיאות, שייערכו בראשית .!956 לשם כך כבר נשלחו
לארצות־הברית כמה מומחים להסברה, בתוכם עתונאי וותיק יו אורגל, המשרת
בוושינגטון ונתנאל לורך, הנמצא בלום אנגלס. בראשית השנה הבאה תוגדל הר,קצ־בה
להסברה זו פי שלוש, ופקיד בכיר של ממשלת ישראל יישלח לנידיורק, לשם
ריכוז הפעולה.
.ד״ר משה סנה ואנשיו יעלו לצמרת מק״י במסגרת השינויים
הגדולים, לפי הוראות שנתקבלו מחוץ לאדץ. בין השינויים האחרים: שינוי הקו
האנטי־ציוני של מק״י, הגברת שיתוף פעולה עם שאר מפלגותיהשמאל.

.מפא״י מיחסת חשיבות רבה לתוצאות הבחירות להסתר
רות
העובדים: מומחי הבחירות של המפלגה טוענים כי אס לא תשיג מפא׳י
יותר מ־ס 607 מן הקולות בבחירות להסתדרות, לא תשיג למעלה מ״ ־ 407 בבחירות
לכנסת.

.קרוב לוודאי שהתל־אביכים יחדלו לקנא בתושבי חיפה,
אס יזכו הצ״כ בבחירות לעיריית תל־אביב. במקרה זה יעמידו הציונים הכלליים
בראשות העיריה אחד ממנהיגיהם, אך ימנו כסגנו איש מקצוע, שיהיה מומחה
בכל שטחי המסחר והסינהל, ישתדלו לנהל את העיר על בסיס מעשי, להראות
הישגים של ממש. התומך העיקרי בשיטת־פעולה זו הוא, כנראה, שד־הפנים,
ישראל רוקח, מי שהיה ראש־עיריית תל־אביב, שואף מאז לחיקוי השיטה
האמריקאית של מנהלי־ערים.

.אבא חושי יוסיף לכהן כראש־עיריית חיפה, לא יקבל בל

תפקיד אחר, כפי שהוחלט בצמרת הסניף החיפאי של מפא׳י. לעומת זאת
התחייב חושי שלא לנקוט בכל פעולה מנוגדת לקו הכללי של מפא׳י.
• אם אינך מעוניין להצביע בבחירות לכנסת, תהיה לך אפשרות
להצטרף למפלגה חדשה. אס תוקם המפלגה, מפלגת־האזרח, היזומה על־ידי כמה
עתונאיס, סופרים, בעלי מקצועות חופשיים ואנשי מסחר ותעשייה, תצווה היא
על חבריה להימנע מהצבעה, תנסה לאסוף מספר מספיק של חברים׳ ואוהדים
לבחירות הבאות.

• קרוב לוודאי שמפא״י ואחדות העבודה יצביעו ברשימה
משותפת בבחירות לראשויות המקומיות. וההסדר המעשי, כולל
חתימת הסכם מתאים, תלוי עדיין במשא־ומתן רשמי, שיתנהל בשבועות הקרובים.
.גלגלי האוטובוסים יסתובבו בבל ימות השבוע, אס יסכימו
היועצים המשפטיים של חברת דן להצעה, שתאפשר ניהול תחבורה סדירה
בשבתות, מבלי לעקוף את חוק־העזר העירוני. ההצעה: לכנות את נסיעות
האוסבוסים השבתיים בשס ״נסיעות מיוחדות.״
.מראה תל-אכיב ישתנה לקראת הבחירות: העירייה עומדת
להחיש את פעולות התיקונים וסלילת הכבישים, שנידחו משך זמן רב. בין הפעו-
לות: וויסות וואדי מוסררה, כרי למנוע שטפונות בפרברים הדרומיים— .

• אחת הנשים המענינות ביותר בעולם, אלינור רוזכלט,

אלמנת הנשיא המנוח. ,תבקר בישראל הקיץ. יתכן שבין השאר תתן
דחיפה חדשה למפעל המלחמה בשיתוק־הילרים, מפעל שענין ביותר את בעלה שהיה
בעצמו מוכה מחלה זו.

• בקרוב תוכל לראות הצגות תיאטרון בזול, בלי לעמוד
כתור: מאחר שהתיאטרונים הסדירים דורשים סכומים גדולים תמורת כל
הופעה באסיפת־בחירות, עומדות לפחות שלוש מפלגות להקים להקות שחקנים
משלהן. המפלגות: מפ״ס, אחדות־העבודה והציונים הכלליים
• אםאתהחובבמוסיקה, תוכל לקנות בקרוב תקליטים מאריכי נגן
במחירים מוזלים. המשלוח הראשון של תקליטים מאריכי־נגן שיובא במסגר ת
הה סכם החרש עם ארצות־הברית יגיע לחיפה בעוד עשרה ימים, יוצא לשוק תוך
שלושה שבועות.

(המשך מעמוד )6

רה זו, מאחר שידעו כי אחרת לא יתנו
האנגלים את זכיון־ד,אוטובוסים בעיר הנד
עורסת לחברות יהודיות. עם הקמת המדינה
התגעגעו הדתיים אמנם לתקוע יתד בגלגלי
האוטובוסים השבתיים, אולם נאלצו לחתום
על רסכם. חשאי עם מפא״י בו התחייבו
לשמור על הסטטוס קת בחיפה, תמורת
שיתופם בממשלה. האיש שדאג לכך: אבא
חושי, ראש העיר, קנאי גדול לתחבורה
השבתית.
מחסום בכביש. החודש עלה גם באופק
התל־אביבי, שאינו מקושט ברכס־הכרמל
עטור־העצים, שביב של תקתדי ירוקה: חברת
האוטובוסים המקומית דרשה כי גם לה
תותר התחבורה בשבת, מאחר שממילא
קיימת בעיר תחבורה ציבורית מאורגנת
;באמצעות מוניות־שרות^ לו נתקבלה דרישה
זו, ובעקבותיה היו הגלגלים מתחילים
להסתובב בשבת בכל רחבי הארץ, היה הדבר
מחולל מהפכה בחיי האדם הישראלי. מאות-
אלפי פועלים, שאין להם כל אפשרות, מלבד
בשבת, להכיר את מולדתם ולבלות יום־
מנוחה בחיק הטבע, היו פותחים דף חדש
בחיי משפחותיהם.
אולם איש לא יכול היה לקוות כי המחסום
יוסר בנקל מן הכביש. כל המפלגות פוחדות
מן הגוש הדתי הקטן אך המלוכד, אדישות
כלפי דרישותיהם של הרוב הגדול, הרוצה
בתחבורה שבתית, אך אינו מאורגן ומלוכד.
ללא תנועה ציבורית גדולה, שתציב כוח
מול כוח, לא היו סיכויים שבתי־הקברות
של האוטובוסים בשבת, בקצוות הערים,
יתרוקנו.
ההימנון הסוציאליסטי הנושן קרא לפועל :
״כל הגלגלים ייעצרו, אם תרצה זאת זרועך
החזקה בארץ היתד, האמת הפוכה: כל
הגלגלים יסתובבו, אם רק תפעיל דעת־הקהל
את זרועה.

ה תי שסת
עדן שדמדכאות
שלוש מאות ועשרים הצירים שנתכנסו
בשבוע שעבר בבית סירני, גבעת ברנר, נקראו
לכינוסם לשם קבלת החלטות מרחיקות
לכת. מזה עשרים וחמש שנה דגל הקיבוץ
המאוחד בשיטת דלתיים פתוחות, ראה לפניו
חזון של קיבוץ גדול וגדל, פתוח לכל איש
המוכן להודות בעקרונותיו החברתיים, מגלי
לשאול לדעתו הפוליטית, קומונה אדירה
שתקיף ברבות הימים את העם כולו.
היתד. דרושה לקיבוץ טפיחה עזה על
קדקדו, כדי להתיאש במקצת מהנחה אידיאולוגית
זו המוטעית במקצת. הפילוג
שחל בקיבוץ עם עזיבת עשרים ושנים משקים
את מסגרתו והצטרפותם לאיחוד הקיבוצים,
פילוג נוסף בחמישה מגדולי המשקים
(ביניהם אשדו ת יעקב, עין חרוד) כל אלו
גיבשו את החלטת חברי מזכירות הקיבוץ
לנסח את התורה שבעל פה לתורה שבכתב,
פרי עטו של ישראל גלילי: יסודות הליכוד
הרעיוני.

עוכר לפילוג מחודש. ועידתו האחרונה
של הקיבוץ, התקיימה לפי חמש שנים,
אף היא בגבעת ברנר, עמדה בסימן של
ויכוח עם חברי מפא״י בקיבוץ, ויכוח שחצה
את הקיבוץ לשני מחנות עוינים.
לטבנקין וגלילי היתה השבוע ועידה קלה
יותר, אולם לבם לא היה שלו. עובר זעיר
של ויכוח מחודש, העלול ברבות הימים
להפוך לפילוג נוסף, נתגלה מיד עם פתיחת
הועידה.
האיש אשר מפניו נתיראו חברי מזכירות
הקיבוץ, היה ח״כ אהרון ציזליגג, איש עין-
חרוד עטור הרעמה הלבנה. הוא לא ישב
בנשיאות ולא כיהן כיושב ראש באחת הישיבות׳
למרות זכויותיו כאחד ממיסדי הקיבוץ.
במשך כל ימי הועידה לא נשאר ישראל
גלילי חייב אף פעם אחת תשובה לציזלינג.
להיפך, כל מלה שיצאה מפיו של ציזלינג,
זכתה מיד לתשובה ארוכה ומנומקת מפי
חבר־פלוגתא שלו, גלילי.
בערב־הנעילה, כאשר עלה ציזלינג לבמה
למסור הצהרה ביחס לאחת ההצבעות המכריעות,
יחסו של הקיבוץ המאוחד לפילוג
במפ״ם, קפץ מיד גלילי למיקרופון, בטרם
ירד ציזלינג מהבמה, ציזלינג לא התאפק
ואמר . :הנד״ הוא כבר עולה אחרי ! ״
?!וריאה והלויגוץ המאוחד. הרקע
לויכוח היתד. אי הסכמתו של ציזלינג וש־מונה־עשר
צירים נוספים אשר גילו את

עמדתם בשעת ההצבעה, בה הצדיק הקיבוץ
המאוחד את פילוגה של מפ״ם, הוצאתו לאור
של למרחב. שאר ההחלטות נתקבלו בולם
פה אחד, כנאה לקומונה( ,הסעיף הראשון
במצע הרעיוני מגדיר את הקיבוץ כישוב
קומוניסטי, שולל באחד הסעיפים הבאים
את זכותה של ברית־ד,מועצות לקבוע הלכות
מה ומיהו קומוניסט).
למעלה מחמש עשרה שעות נמשכה הקראת
ההחלטות וניסוחן, נסתיימה בשעה חמש
לפנות בוקר. אנשי הקיבוץ לא סבלו מעולם
מתסביך נחיתות, ראו עצמם כמצפון העם.
אי לכן היה הכרח להעלות לדיון כל נושא
שבעולם, החל ממלחמת קוריאה וכלה במספר
הלירות הניתנות לחבר בחופשתו השנתית,
לקשר את הנושא עם יחסו של הקיבוץ
המאוחד כלפיו.
בשפע של החלטות מקטרגות זכתה מפא״י.
לא נשכח לה פירוק הפלמ״ח׳ בן־טיפיחיו
של הקיבוץ המאוחד. למרכאות כפולות זכו
ההצעות להלאים את החינו-ך, את שירותי
הבריאות, את מפעלי סולל בונה. מבססי
המשטר הקומוניסטי בעין־חרוד ונען, ראו
כ״הלאמה״ כל מפעל הנלקח מרשות מעמד
העובדים ונמסר לבעלות המדינה, ראו כהלאמה
(אמיתית וללא מרכאות) כל מפעל הנלקח
מרשות בעלי ההון, נמסר לבעלות מעמד
העובדים

ה קו ס מי םמביתה שי ט ה
לפני שנה פרסש הארץ כתבה רבת־עניין
בה גילה טפח של הווי ישראלי. היו אלה קטעים
מתוך החיבור. אילו הייתי קוסם״,
אותו כתבו תלמידי הכיתה החמישית (בני
)11 , 10 של אחד מבתי הספר התל־אביביים.
חיבור אופייני :
.אילו הייתי קיסם הייתי בונה לי ברמת־גן
ווילה בת שמונה חדרים עם גינה יפה והייתי
קונה מכונה (מכונית) יפה מהמודל
החדש ביותר בארץ. הייתי מתחתן והייתי
רוצה שאשתי תוליד חמישה ילדים ואנוכי
הייתי עובד קבלן בבניינים והייתי מרתיח
1000ל״י בחודש והייתי טס עם חברת .0
א. ל .לארצות־הברית ובארצות־הברית הייתי
רוצה לסייר בניו־יורק והייתי שוכר מכונה
והייתי נוסע שם לאן שיחפוץ לבי.
בארצות־הברית הייתי מבקר את הדוד
שלי ואת המשפחה של אמא שלי ומארצות־הברית
הייתי טס לשויצריה. בשויצריה הייתי
מבקר את ההרים שם וקונה הרבה גבינה,
כי הגבינה שם טובה מאד. משויצריה הייתי
נוסע בחזרה לארץ ישראל. עם אנייה לוקסוס,
שיש בה בריכה ושיש שם קולנוע.״
מאתי כמום אחר נתגלה בחיבורה של ילדה
שכתבה . :אילו הייתי קוסמת הייתי
עוזרת למדינת ישראל והייתי נוהגת מכונית
קאדילק. הייתי בונה לי תילה ששה חדרים.״

לםעםהער כי ם .״ מחנכי ביתד,ספר
במשק הקיבוץ המאוחד, בית־השיטה
שבעמק יזרעאל, נזדעזעו למקרא הכתבה,
לא ידעו כיצד להגיב עליה. החודש בא לאחד
מהם רעיון מצוין. הוא נתן את אותו הנושא
שניתן לילדי תל־אביב כנושא לחיבור לכיתה
החמישית בבית־השיטה, שרוב תלמידיה
הם בני עולים, המצויים בבית־השיטה רק
שנה אחת בלבד. כתבו הילדים, המתחנכים
ברוח הקיבוץ, תחת הנושא. אילו הייתי

קוסם״ :
.מהו שהאדם רוצה להיות? למשל, אני רוצה
להיות אדם פשוט.״
כתב ילד אחר, שאמו נשארה בעיראק :
.אני הייתי רוצה להיות נגר ולעבוד בארץ.
אני הייתי רוצה להיות שיהיו לי הרבה
בולים. אני הייתי רוצה לראות את אמא שלי.״
יותר נכבדים היו מאודו של ילד אחר:
.גם הייתי לומד כדורגל וגם שעור וגם
הייתי רוצה להיות שולם עם כל הערבים
הארץ הצבא המצרי התמוטט בפני 0,6
חיילים ישראליים (ידיעות אחרונות).
עודד וינר, תל־אביב
ומה היו מסוגלים לעשות 1,2חיילים?
מיניסטריון
לעניני פנים — כינויה
הבשמי של המשטרה הפוליסית הסובייטית
(העולם הזה).
אברהם יוסיפוב, חולון
על משטרה וריח אין להתווכח.

העולם־הזה 908

וגם הייתי רוצה שיהיו לי 10.000 בולים
וגם הייתי רוצה לעבוד במוסך.״
עוד יותר רעיוני הוא הקטע הבא :
•אני הייתי רוצה שיהיה שלום בין העמים,
שכל עם יוכל לעבוד את האדמה שלו ושאני
אוכל ללמוד בסדר ולעבוד באדמתי, אדמת
פלחה, ולהיות טרקטוריסס.״
דוגמה אחרת :
.וגם הייתי עושה את כל ארץ ישראל
שווים ולא אחד עשיר ולא אחד עני וכולם
יעבדו יחד ...ועוד הייתי רוצה לעשות את
כל הבתים בארץ ישראל ארמונים (ארמונות)
ולא יהיה צריף או אוהל, הכל ארמונים. ועוד
הייתי רוצה שלא יהיה מלך בכל העולם ושיהיו
כל האנשים מלכים על עצמם.״
אולם לשיא אי־האנוכיות והדאגה לכלל
הגיע הילד שכתב :
״אד רוצה שהחברה תהיה בסדר והבנים
לא ירגיזו את הבנות והבנות לא ירגיזו את
הבנים׳

התיקים

אמריקאי תופיק אבו־פשרה, מי שהיה מפקח
משטרת טבריה, ובאר,י תופיק יאזדי, מי
שהיה מושל העיר. כאשר הופיעו השניים
במשרד־הדואר, פתח לנדו ואמר , :כל התושבים
היהודיים בעיר עתידים להישחט.
אם אינכם מאמינים לי, צאו לרחובות. תוכלו
לשמוע את הפורעים משחיזים את ה־שבריות.״
שני
התופיקים סיירו ברחובות טבריה,
שוכנעו כי המצב חמור, הסכימו לשתף
פעולה: עוד למחרת בבוקר הורד סמל
רמזי מדרגתי, הושם במעצר, כאשר נוכחו
הכנופיות הטבריאניות כי מנהיג הפעולה ניטל
מהן, ביטלו את כל התוכנית. לעומת
זאת בוצעה התוכנית הצפתית במלואה :
עשרות מיהודי העיר נשחטו בפרעות אוגוסט
.1929
לנדר לא שכח את שירותם הנאמן של שני
הפקידים. לאחר הקמת המדינה פנה היא
אל וועדת־הטיהור, שהוקמה בראשותו של
עורך־דין בר־רב־האי, ודרש שממשלת ישראל
תביע לשני המצילים את תודתה העמוקה.

א בי ר מ קווי ם
״נודע לנו כי כנופיה ערבית גדולה מתרכזת
בעזה...״
לא היה זה קטע מרשימה אקטואלית, רבת־מתח
שהופיעה השבוע בעיתונות הישראלית.
היה זה רק קטע מזכרונותיו המרתקים לא
פחות של מפקח־קווי-ם לם ון דויד לנדו, שסיפר
על מבצעיו כמפקד ההגנה במחמד,.
אליה נשלח בשלהי ,1919 מיד לאחר עלותו
מרוסיה, בה שירת תשע שנים בצבא הצאר.
מלבד
הכנופיה העזאית התרכזה, לפי הידיעות
שקיבל לנדו, כנופיה שניה בקירבת
נס־ציונה. שתי הכנופיות היו צריכות לרתק
את מגיני רוחמה ונס־ציונה, לאפשר לכוח
הערבי העיקרי לעלות על רחובות, למחות
אותה מעל פני האדמה.
מפקד רוחמה חקר את המודיעים הערבים,
עיין במפות, מצא דרך אידיאלית לחסל את
סכנת ההתקפה: הוא דיווח על המצב לידידו
הטוב, דוד (האנציקלופדיה של חלוצי
היישוב ובוניו) תדהר, קיבל ממנו תגבורת
של אנשי הגדוד העבת. המגינים יצאו מתחמה
באפילת הלילה, תפסו עמדות בוואדי
העובר בין רוחמה לקסטינה, חיכו בסבלנות.
הצפייה נשאה פרי: כעבור שעות מספר
נתקל ראש החץ של הכוח הערבי במארב,
הושמו כליל.
אולם לנדו לא הסתפק בכך. הוא פתח
בהתקפה הפסיכולוגית הראשונה בארץ, מאז
הפעיל יהושע בן־נון את שופרותיו ליד חו־מות־יריחו:
סוכניו הפיצו בין בדווי הנגב
שמועות על כוח אנגלי חזק שהגיע לסביבה.
התוצאה: תוכנית חיסול רחובות
מתה מוות טבעי.
,י ם סי ר פעולה זו היתד, קלת ערך
לעומת מה שעשה לנדו בשנים שלאחר מכן,
כאשר נכנס לשירותה של ממשלת המנדט,
למד אנגלית על בוריה, נתמנה למפקח על
קווי־הטלסון במחוז טבריה. שליטתו המלאה
על הקווים איפשרה לו להאזין לשיחות שניהלו
פקידים בריטיים גבוהים עם מנהיגי
הלאומנים הערבים.
בקיץ 1929 הפכו שיחות אלו מדאיגות ביותר:
ג׳ורג׳ לוק, מי שהיה מזכירו של
הנציב העליון, תיכנן יחד עם מייג׳ור פרדי
ממשטרת טבריה והמנהיג הלאומני הערבי,
סובחי אל־חאדרה, שחיטה המונית של יהודי
צפת•
לנדו האזין לשיחות בדאגה, ניסה לסכל
את המזימה. באחד הימים התערב הוא בשיחה
שהתנהלה בין טבריה וירושלים, ני־תק
את הקו של פרדי, השיב ״ים סיר !״
בקול צרוד, שהיד. דומה לקולו של המייג׳ור,
אחר האזין בשקם להוראות, אשר מסר
לוק :״אל תפעיל את משטרת צפת בשום
פנים ...עליך להשתמש רק בחיל־הספר החונה
במקום ...אסור את כל הצעירים היהודיים
ורכז אותם בבניין המשטרה החדש
...אשלח אדם מיוחד לעזרתך.״ פעולה
דומה תיערך גם בטבריה.״
באותה תקופה נמסרה ההשגחה על הסדר
בטבריה לסמל הערבי, רמזי, גיסו של אישר,כנופיות
הנודע, אבו־ערב, שהיה גם יושב
ראש אגודת הצעירים המוסלמים. בידי תושבי
המקום לא היה כל נשק. לנדו הסתגר ב־משרד־הדואר
שבעיר התחתית, נצמד אל הקודם,
תיכנן את הצלת התושבים היהודיים.
שני
תופיקים. לבסוף נתגבשה התוכנית:
לנדו התקשר עם שניים מידידיו, פקידים
גבוהים של ממשלת המנדם: ערבי
העולס־הזה 908

וותיק לנדו•
נולוסב האשים את תדהר

אולם לא היה למי להודות: שני התופי
קים נגרפו בזרם־הפליטים, לא נמצאו עד היום.
אבו־נדראת.
בתקופת מאורעות 1936־
1939 גדלה פעילותו הטלפונית של לנדו
כפל כפליים, הגיעה לשיאה באחד הערבים,
כאשר צילצל הטלפון מספר 25 של ביתו
הטבריאני , :קצין המשטרה ־.יהודי ליזרו־ביץ
נחטף, יחד עם אשתו ושני ילדיו, על־ידי
כנופיה ערבית, הועבר אל בין ההרים.
עליך לנסות להציל אותם — בכל מחיר.״
לנדו פעל במהירות. הוא עלה לנצרת,
אל ידידו, הקצין הערבי־נוצרי, תופיק בשא־רד*
ווידא מפיו כי כל הפרטים נכונים. אחר
חזר לטבריה, התקשר עם דמשק, ביקש מ־נכבד
העדה היהודית שם, דויד לודזיה, לקרוא
לטלפון את זאכי סוכמי, ראש עיריית
דמשק. נזכר לנדו בגאווה , :הייתי בטוח
שזאכי ירוץ אל הטלפון, ברגע בו ישמע
את כינויי — אבו נדראת**.״
נווכמי לא הכזיב. ברגע בו נודע לו על
החטיפה המשולשת, נסע למפקדת המרד הפלשתיני
בסוריה, דרש ממנהיג המרד, אח־מד
אשמר, לפעול לשיחרור החטופים. השיב
אשמר , :למענך אני מוכן לעשות הכל.
אבל החוטפים אינם נכנעים למרותי, ואהיה
זקוק ל־ 800 פרשים מזויינים, כדי לשכנע
אותם.״
אולם התערבותו של ראש־העיר באה באיחור.
שעתיים לאחר השיחה האחרונה

. 1916

כחייל רוסי

** הממושקף.

בשבי

האוסטרי,

בשנת

איתו טילפן אלמוני אל לנדו, הודיע קצרות:
״מפקדת המרד הצליחה למצוא את החוטפים.
אולם החטופים לא נמצאו במקום:
ליזרוביץ ־ואשתו נרצחי לאחר שקיללו את
דת מוחמד. שני הילדים הועברו לאחד השייכים
של הגולן, יתחנכו אצלו כמוסלמים.״
שני היתומים לא נשארו בגולן זמן רב :
השייך החליט לנקוט בצעד פייסני, החזיר
אותם לאחד מישובי עמק־יזרעאל. דויד לוד־זיה
הצליח לעלות לארץ, עובד כמנהל מחלקת
העליה של הסוכנות בחיפה. גורלו של
זאבי סוכמי לא נודע.
.סוריה ! תימן ! רוב !״ לנדו לא הסתפק
בהאזנה לשיחותיהם של בריטים וערבים
הוא הירבה להיפגש גם עם אישים
יהודיים, לשוחח איתם. בין השאר מספר
הוא כי:
• בכור שיטרית רצה להתפטר ממשטרת
המנדט, להפוך לעורך־דין, אך וויתר על תוכניתו
לאחר שלנדו אמר לו :״זכור, עורכי־הדין
בארץ רבים עד מאד. אתה נושא על
כתפיך שלושה כוכבים. אתה פיקח ומוכשר.
אם תישאר במשטרה, יהיה עתידך גדול.״
• כאשר התחיל דויד תדהר לחקור בפרשת
רצח ארלוזורוב, דרש ממנו, מפקד
ההגנה אליהו גולומב להפסיק את החקירד*
האשים אותו בהשתתפות ברצח, איים להביא
למאסרו. השניים השלימו רק בתיווכו של
איש הגדוד העברי, קולונל פטרסון, לאחר
שהתחייב תדהר להפסיק את החקירה.
אחת הפגישות המעניינות ביותר של לנדו
היתד״ לדבריו, פגישתו עם דויד בן־גוריון
במסיבה מפא״יית, שנערכה בטבריה, זמן
קצר לפני הקמת המדינה. השיחה התנהלה
בערך כך :
בי. ג׳י: לנדו, עיד לפני שאתה ואני נזדקן,
תקום פה מדינה עברית עצמאית !
לנדר: הלא שנינו כבר זקנים.
בי. ג׳י: אם כן, אתה יכול לתאר לעצמך
כמה מהר תקום המדינה.
מדו: ומנין ניקח יהודים? הרי יהודי
אירופה הושמדו. יהדות רוסיה איננה קיימת,
ויהודי אמריקה יתנו לנו, לכל היותר, כמה
דולרים.
בי. ג׳י( .שואג) :מיליון וחצי יהודים !
מצרים ! תימן ! מרוקו ! לוב ! סוריה !
לאחר הקמת המדינה המשיך לנדו בעבודתו
כמפקח על קווי־טלפון, אך לא מצא בה
סיפוק: לא היתה עוד כל אפשרות להאזין
לשיחות־מזימה, להציל ישובים יהודיים. על
כן הקדיש הוא את זמנו הפנוי לכתיבת
זכרונותיו — זכרונות אביר הקודים.
החודש נשלמה מלאכת הכתיבה, והחלה
עבודה קשה עוד יותר: חיזור על פתחי
הוצאות־הספרים. עד כה דחו כל המו״לים
את כתב־היד. טען דויד לנדו במרירות :
״כנראה שהספרות הזרה״קלוקלת, שהם מתרגמים,
חשובה להם יותר מזכרונות היסטוריים
רבי־ערך.״

>1ו ,,ו 1ררסל־י ד•

העוקם דוג

ת עו דתבג רו ת
״חברה, הארובה זזה זעק אחד הימאים,
צעיר שחום וגבה־קומה. הוא לא טעה :
הסערה העזה, בה נתקלה א/ק אברהם גרץ
בלב האוקיאנוס האטלנטי, בדרכה מגרמניה
לארצות־הבר״ת׳ הצליחה לרופף את ברגי
הארובה הגדולה׳ להניד אותה מצד אל צד
כקנה רצוץ.
לא היתר, זו התקלה היחידה בה נתקלה
האוניה. הגלים הענקיים, שהגיע לגובה של
12 מטר, סחפו את הסיפון מן הקצה אל
הקצה, טילטלו את אנשי הצוות ככדורי
פינג־פונג סיפר ימאי משה (,מוסד,״) דהאן :
״כשהלכתי באחד הלילות להעיר את אנשי
המשמרת חטפתי גל קטן, שהצליח להעיף
אותי עד למעקה־האוניה. אז אמרתי לעצמי :
׳אם לא נפלת לים עכשו, לא תיפול לים
לעולם׳.״
היה זה אחד ממבחני״הבגרות הקשים ביותר,
בהם עמדו אנשי צי־הסוחר הישראלי.
אולם הם עמדו בו בכבוד: כל אחד עמד
על משמרתו, מילא את תפקידו בדייקנות
של שעון, מבלי לשים לב לסכנה. רב־החובל
כמעט ולא עצם עין, ניצב שעות תמימות
ליד ההגאי. רק מדי פעם בפעם היה שוכב
לנוח על הדרגש הצר והקשוח, אשר בחדר־המפות.
מים
ספוגי אשלג. לאחר חמישה ימי
סערה, נרגע הים במקצת, והימאים ניצלו
את ההזדמנות כדי לחזק את הארובה הרעועה,
לתקן את סירות־ההצלה מעוכות־הגלים,
להמשך בעמוד )12

ת ע שי תתמ רו קי ישראל
בווי׳ מ

לבחירת כעדת החיוך
היפה ביותר במדינה
פרטים על התחרות שתקיף את
בל הארץ, בגליון הבא.

רואה:
רוז אל־יוסף הוא שמו של שבועון מצרי מצוייר — שבועון מצויר אמתי: אין בו אף
צילום. לעומת זאת, שופע הוא ציורים, רובם קריקטורות. תפוצתו ההמונית ( 400 אלף גליונות
לשבוע) בכל הארצות הדוברות ערבית הפכה אותו לגורם בעל השפעה רצינית, מדוריו (ברובם
פוליטיים) נחשבים בין המוסמכים ביותר על המתרחש בזירה הערבית, לפני ואחרי הקלעים.
מלבד רוז אל־יוטף השבועון, קיימת רוז אל־יוסף האשה, בעלת השבועון. זהו, על כל פנים,
אחד השמות הרבים אשר איחסאן אל־קדוס נשאה משך 48 שנות חייה הסוערים. בת דסוחר
המצרי, שהתחילה את הקריירה הציבורית שלה כרקדנית בלהקה קהירית, התחתנה והתגרשה
חמש פעמים, הפכה לבסוף לאשה היחידה בעולם הערבי, העורכת ומוציאה עתון לאור, רכשה
את מעמדה בדרך הקשר״

אהוז יודעי קרוא וכתוב כין הערבים נמוד מאד. בלבנון הוא גבוה יותר,
בסעודיה ובתימן הוא כמעט אפסי. אך הערכי הממוצע הוא גם כעל
חוש הומור מפותח מאד— לא הומור אנגלי מאופק, גם לא הומור צרפתי
חלקלק. חוש ההומור של הערבי הוא ציורי וגשמי הרבה יותר. על כן,
מפותחת כין הערכים אמנות הקריקטורה. בי ציור הומוריסטי יבול להכין
גם מי שאינו יודע לקרוא פרק בקוראן, או חותם את שמו על־ידי טביעת
בוהן משוחה בדיו ,.הנושאים לקריקטורות לקוחים מחיי יום יום, הציורים
מועברים מיד ליד כין יושבי בתי־הקפה. פזמונאים עממיים שואבים מהם
השראה לשירים. אם עסקן מפלגתי נחל מפלה, או אם ראש־ממשלה נקט
צעד לא אהוד, הופכים אותו הקריקטוריסטים לבדיחה עממית. לא פעם
נאסרה הופעתו של עיתון ערכי כגלל קריקטורה, בו כזמן שעל נושא
הציור לא הוטלה כל צנזורה. בי השלטונות ידעו שרק מעטים מסוגלים
לקרוא מאמר ביקורתי, כעוד שקריקטורה -בל אדם מסוגל להבינה.

לא פעם, בהלכה על החבל הדק מעל תהומות הפוליטיקה המצרית, כמעט התחלקת ונפלה.
אך תמיד ידעה להחזיר את שיווי משקלה — בעזרת ידידים טזבי-ם, שוחד או, יותר פשוט,
בעל חדש.
אך מאחורי ההפכפכנות הסתתרה אישיות חזקה ועקשנית. איחסאן אל־קדום, משך רוב
גילגולית, שמרה על קו מדיני ברור: קידום הערבים, שיחרורם הלאומי והחברתי. לשם כך,
תמכה באיגודים מקצועיים, הכינה את בנה להיות, הציר הסוציאליסטי הראשון בפרלמנט
המצרי״ ,תמכה בהפיכה הצבאית, ניהלה מערכה רצופה על הכרזת רפיבליקה במצרים. נשק
חשוב במאבקה: הקריקטורה.

״אמאילהד

תורכיה, כדמותו הבכיינית והמפוחדת
של הנשיא ג׳לאל ביאר, רצה לזרועותיה
של ארצות־הכרית. הפיכה: הרב הרוסי
(למעלה) השוכן על גבולה, הראה סימני
התחממות. אמנם ההתחממות מתבטאת בלקיקה ידידותית, אד
תורכיה ההיסטרית מוכרת את עצמה לאמריקה (דאלס) מתור
תקוה שזה עלול להרתיע את הרוסים מלהתקיף את תורכיה.

רוז אל־יוסה היתה בין הראשונים, שהכריזו
מלחמה על האימפריאליזם הצרפתי בצפון
אפריקה. בהיותה אשה שינקה מידה גדושה
של תרבות צרפתית, ידעה עורכת השבועון
הסטירי לנצל את ידיעותיה נגד הצרפתים עצמם. למעלה: סיסמת
המהפכה הצרפתית הנשגבה ״חופש, שוויון, אחווה ! -מיתמרת
כעשן אבק־שריפה מלועי תותחים צרפתיים, שנשלחו לדכא את
ערביי מארוקו השואפים גם הם לאותה מטרה עצמה. משמאל :
אלג׳יריה, שהיא באופן רשמי חלק אינטגראלי של צרפת, עולה באש.

נגד צרפת

האיש המכוון את האקדח (מימין) מוי
חזהו של גמאל עבד אל־נאסר, ראי;
ההפיכה הצבאית, מסמל את הריאק
ציה -מלה שהוכנסה לשפה הערכיו
על־ידי רוז אל־יוסף. אך כמו בבל סיפור הגון, בא הפושע על שברו -
האקדח מפליט את הקליע אחורה, הורג את הרוצח השפל

־יאהוד

הגבר המוצק הוא סמל
המדינות הערביות,
המועכות את
דמותה הקריקטורלית
וראל. הכותרת . :חרם בלבלי״ .דמות זו
הודי לקוהה בצורה בולטת מה״שטירמר*.

אל זעה הנד

זהו סיפור שלם כשני ציורים -סיפור ארגון המחתרת של האחים המוסלמים.
הארגון, שפעל ספק בסתר, ספק כגלוי, מאז שנות מלחמת העולם
השניה, שם לו כמטרה לכבוש את השלטון בכוח. משך !2שנה התבונן
ליום הגדול, גייס מתנדבים, אם!? נשק כשדות הקרב הנטושים של המדבר
המערבי, שדד נשק בריטי -ולפעמים גם ממחסני הצבא המצרי. הוא שכח •טהכריז על עצמו כראש וראשונה כעל
ארגון דתי, סמך בעיקר על מחסני הנשק שלו ונכשל. מוסר ההשבל: עניני נשק זה תפקידו של צבא ההפיכה.

נציג מוזזמד

רוז אל-יוסף שנאה את הכמורה. היא רא בבגד ים משני חצאים והאיסור היה מקבל תוקף חוקי בכית הנבחרים, היתה
תה כשייכים של אל-אזהר אחד הגור מנהלת מערכת ליגלוג נגד החוק. מאז ההפיכה, ויתרה על כל הסוואה. ציירי
מים הריאקציוניים ביותר כמצרים. היא השבועון המציאו דמות של שייך קנאי, דו־פרצופי, כינו אותו שייך מתלוף (נפסד).
לא יבלה ללחום בהם כגלוי רק מדי פעם, מדי שבוע הופיע ציור שהראה את השייך מחבק את המשרתת, מחקה את הזרים
היה ראש המועצה הדתית אוסר, למשל, על נשים להיראות על שפת הים כמשחקים או מפתה נערות. זו הפעם הראשונה העיז עתון ערכי ללחום בבמורה.
אייזנהואר, מצביא המלחמה
(למטה) ,שולח את חיילי
האומות הגרורות למותם
הבטוח בפי הדב הרוסי. רוז
נייטרלית כין שני הגושים העו־אל־יוסף,
המצדדת באופן חריף כעמדה
בעמדה ניי
העיקריות לכרית החדשה בין עיראק
למיים, היא אחת המתנגדות --
ותורכיה. גיבורה הוא: ניהרו ההודי, סביבו מבקש עתונה של רוז
להקים גוש עולמי שלישי שיכלול כתובו את בל המדינות הערכיות.

לא רוצים למות

ההפיכה הצבאית כמצרים היתה מאורע גדול לא רק
למצרים אלא לעולם הערבי בולו. גמאל עבד אל־נאסר,
כעיני רוז אל-יוסף, הוא גיבור גדול -לא רק על פי.
הוראה ממשלתית, אלא מפני שבעלת העתון כאמת
מושבים את הגמלים ה׳ ר כיי ם
בזאת.למטה: עכדאל-נאסר ופלאה סאלם* 11* ,
ים אל שיח הצבר, כתוך המדבר היבש. שיח הצבר הוא. טובת המם ק*דגלי״.

והגמלים

במדינה
כבר

רבים

נהנים

(המשך מעמוד )9

תצטרף גם אתה -למעש נ י

מטוסיא! עגול
! המחיר

ס 2 5פר׳

הקופסה

משלוח מנות לידידיך
לבגוד חג הפורים
המשקאות עדיני הטעם

עירי קורדי אל1
פ לו ס קו ד די אל
קוניאק סובדייו

המעניקים למקכלים כריאות, הנאה וחדוות חיים

יקבי ס. פרידמן ובניו
גרמל אוריגינל, פתח־תקוה
יצרני המשקאות המשובחים: ישן נושן, ארק ,״נשיא״ וכר

הגיעו

מכונות כתיכה פורטכל ומשרדיות,
עכריות ולועזיות 13ד״18
עם טכולטור אוטומטי ושולים

אוטומטיים

י״יי ז

׳ אי נ גי 111מ א

ההספקה מהמחסן, המכירה בלירות ישראליות

בהוצאת פרית־פועדים
תורת התזונה

מאת: ד׳׳ר י. ק .גוגנהיים

מסר מחקר בשאלות חיוניות לכל אום, למשק הלאומי ולבריאות העם
למנויים 3.800 :ל״י
המחיר 5.400 :ל״י
מאת פרופ׳ מ. זהרי גיאוכוטניקה תרומה להרחבת הדעת של המורה, המדריו החקלאי ושל כל חובב סבע.
למנויים 12.000 :ל״י
המחיר 15.000 :ל״י
מאת מ. א .נקפה
פלח הכובש בשני כרכים
ברומן איסופיאה מגולל הסופר וההומאניסטן, אשר רכש את הוקרת ציבור הקוראים
בישראל ביצירתו ״דימה בת־אדם״ — יריעת חיים רבת מידות ועניו :
למנויים 4.900 :ל־י
המחיר: חלק א׳ 7.000ל׳י
למנויים 4.900 :׳
המחיר: חלק ב׳ 7.000״
מאת: גרשון קניספל
שירי דוד
אנתולוגיה של שירי מאבק וחזון ולצידם ציוריו של האמן הצעיר שאינם אילוסטרציה
לשירים׳ כי אם יצירה בפני עצמה.
למנויים 5.000 :ל׳י
המחיר 7.100 :ל״י
מאת: לורד ראסל
פרגול צלב הקרם
היסטוריה קצרה על פשעי המלחמה הנאציים. ספר שכל יהודי חייב לקרוא.
למנויים 2.800 :ל״י.
המחיר 4.000 :ל*י

לחסוף כמה דקות יקרות של מנוחה. אולם
המנוחה לא ארבה. ביום השני לאחר הסערה
הופיע המכונאי הראשי על גשר־הפיקוד,
בישר בשורח־איוב :״מים מרופשים מציפים
את חדו־המכונות. כנראה שהם באים
ממחסן מספר .5״
ימיך ירדו כמה ימאים לבדוק את המחסנים,
שהכילו מסען אשלג. ההשערה נתאמתה:
מחסן מספר 5היה מוצף מים,
שחדרו דרך פירצה בדופן האוניד״ רב־החובל
מיהר לחדר המפות, עיין באפשרות להביא
את האוניה לנמל מבטחים. האפשרות היתד.
קלושה: הנמל הקרוב ביותר נמצא באיי
האזורים הפורטוגזיים׳ במרחק של 1790
מילין סן המקום. אף על סי כן סקד רב־החובל
להפעיל את המכונות במלוא עוצמתן.
בינתיים התאמצו הקצין הראשון ורב־המלחים
לסתום את הפירצה המסוכנת, צללו
במים הקרים כקרח, כשבידיהם מוטות עץ
ובולי עץ קטנים. לאחר שעד. ארוכה של
צלילות תדירות עלה בידם לגלות את הסיר־צה.
אולם לא היתד. כל אפשרות לסתום
אוחד : ,כל נסיון של נעיצת בולי עץ היה
עשוי לערער את דופן האוניד. עוד יותר.
היד. זד. מבחן חמור עוד יותר ממבחן־
הסערה. הימאים ניסו לסגור את מחסן מספר
5באופן הרמטי, לא הצליחו, נאלצו להפעיל
את המשאבות. אולם כעבור שעות מספר
יצאו המשאבות מכלל שימוש: ד,אשלג
שנתמסמס במים סתם אותן לגמרי.
.איך הגעתם מאותו רגע ואילו
התנהלה עבודת השאיבה בעזרת דליים. הנם־
יונות לבודד את המחסן המוצף נמשכו.
הצליחו במידת־מד : ,זרם המים הואט. אברהם
גרץ הוסיפה לצלוע לאיטר, לעבר איי
האזורים, הגיעה בשלום לנמל.
כאשר עלו אנשי המספנה המקומית על
סיפון האודה, כדי לבדוק את מידת־הנזק,
נדהמו למראה עיניהם :״איך הצלחתם להגיע
ז לפי כל הסימנים היו הדגים צריכים
לאכול אתכם עוד לפני יומיים.״
אחדים סן הימאים לא ידעו להשיב על
שאלד. זו, הלכו לבית־הכנסת המקומי, הודו
לאלוהי* שהצילם ממתת. אולם מרבית
אנשי הצוות לא האמינו בנסים: הם ידעו
היסב כי הם נחלצו אך ורק בכוחות עצם*
הוכיחו בזד, את בגרותם הימית.

משפט
ת ק די ס 1310
פסק דין
ניתן בבית המשפט העליון בשבתו כבית־דין
לערעורים אזרחיים.
במשפט פרנץ שטיינר, המערער, נגד היועץ
המשפטי לממשלת־ישראל, המשיב.
.בית־המשפט העליון דחה את הערעור
על החלטת בית־המשפט המחוזי, תל־אביב,
מיום ה־ 25 למרץ , 1954 ,לפיה נאסר על
שטיינר הנ״ל, להוציא את שני ילדיו משטח
המדינה, ללא רשיון של בית־המשפס ומונה
אפוטרופוס נוסף לילדים׳...

שסיינר שנתאלמן בחייו לא היתד. ברירה.
הוא שלח את שתי הבנות למוסד, נשאר
בודד בצריפו, נשא במחצית הוצאות החזקתן,
הניח ללישכת העזרה־הסוציאלית לשאת
במחצית השניה.
מצבו הכלכלי של שסיינר הלך והחמיר
מיום ליום. האידיאליזם הציוני שלו נעלם,
ובשנת , 1949 כאשר קראו לו קרוניו ה־אוססריים
לחזור למולדתו, לחיות חיי רוו״
חד״ הסכים ברצון. אולם כאשר בא הוא למוסד,
רצה להוציא את הבנות, לקחתן לאירופה,
נתקל בסירוב תקיף של משרד הסעד
:״שינוי סתא־מי של הסביבה עלול
להמים אסון על בנותיה של אם חולה־נפש׳.
לשסיינר
לא היד, סנאי להתעכב בארץ ד
לנהל משא־ומתן ממושך עם השלסונות. הוא
חזר לאוססריה, ביקש את עזרת הממשלה
האוסטרית. הממשלה פנתה אל קונסול אוסטריה
בישראל, ד״ר קארל הארסל. רק לאחר
שהתברר כי מאמציו של הקונסול לא נשאו
פרי חזר שטיינר לישראל, הביא את כל
הפרשה לפני בית־המשפט המחוזי התל־אביבי.
תרופה
למכה. הפעם היה דומה כי
המאמצים נשאו פרי. שופט מחוזי יוסף
קיססר פסק :״הילדות רשאיות לעזוב את
ישראל. אולם משרד־הסעד מיהר להקדים
תרופה מנהלית למכה המשססית: הוא השיג
צו מניעה ליתרת הילדות לאוסטריה. אמר
דובר המשרד :״אנו יכולים למסור את הילדות
לידי שסיינר — בתנאי שהוא יישאר
בישראל.״
שוב היה שטיינר נאלץ לעזוב את הארץ
בלי בנותיו. אולם הוא לא אמר נואש.
הוא הצליח להשיג מבית־משפט מחוזי אום-
סרי צו להחזרת הילדות לאוסטריה. אולם
בית־המשפם המחוזי התל־אביבי עיין בצו,
החלים :״זהו צו אדמיניסטרטיבי, לא פסק-
דין משפטי. אין אנו יכולים להתחשב בו.״
עתה לא היתד, לשסיינר בתרה אלא לערער
על ההחלטה לפני ביתיהדין העליון הישראלי.
בשבוע שעבר נידחה גם עירעור ז*
אמר שופס עליון יצחק אולשן בנמקו את
הדחיה :״יש כאן התנגשות בין שתי אסכולות
משפסיות: בית המשפס האוססרי
דאג לבנות כלרכושו של הא* ואילו בתי־ד
משפט הישראליים דאגו בראש וראשונה לטובת
הבנות ׳.הוסיף שופט עליון משה
זילברג• :לא היה כאן מקום לפשרות.
המחוקק הישראלי בחר, במקרה זד״ בדרך
המתקדמת, שהינד״ אגב, גם דרכם של חכמי-
ישראל הקדומים׳.
אולם הקונסול האוסטת, קארל הארטל,
ראה את פם ק״הדין באור אחר לגמרי. אמר
הוא במרירות :״פסק דין זה שדן נתינים
אוסטריים לפי חוקי ישראל, עלול ליצור
תקדים מסוכן במשפט הבינלאומי הפרסי.
בעתיד עלולים ישראלים היושבים בחוץ־
לארץ להישפם לפי חוקי ארץ מושבם, ללא
כל התחשבות בנתינותם׳.

תמרורים

פסק־דין זה, שניתן בשבוע שעבר, היה
סיומו של מאבק משפטי, מלא מרירות,
שהתנהל על פני שתי יבשות. אולם הוא היד,
גם שיא דרמתי חדש בפרשה סראגית, שהחלה
לפני עשרים שנה.
פראנץ שטיינר ואשתו, אלה, היו ציונים
נלהבים. הם עזבו אח מולדתם, אוסטריה,
שנים מספר לפני סיפוחה לגרמניה, עלו לארץ
המובטחת, שתוארה בצבעים כד, וורודים
בסי שליחי המפלגות השונות. המציאות
הארצישראלית לא היתה אז וורודה ביותר:
פראנץ, בנו של בעל״אחוזות עשיר
ובוגר מכללה חקלאית אוסטרית, לא מצא
עבודה במקצועו, נאלץ לעבוד כפועל שחור.
הוא ואלה השתקעו בצריף קסן, בכפר־וויתקין,
צרפו פרוטה אל פרוסה׳ ניסו להקים
משפחה בישראל.
סירוכ תקיף. המשפחה הוקמה אולם
בשנת , 1944 זמן קצר לאחר היוולדה של
הבת השניה, איננה (הראשונה, שושנה, נולדה
שלוש שנים לפני כן) ,פגעה הטראגדיה
בצריף הכפרי הקסן: אלה קיבלה התקפת-
עצבים חמורה. הרופאים העבירו אותה למוסד
סגור, קבעו: מקרה חמור של סכיזופרניה
* .אין כמעם סיכויים להחלמה. ל
נחוג.
יום הולדתו ד,־ 60 של נשיא בית
המשפט העליון, יצחק אולשן׳ לשעבר סמל
בגדוד העברי• ומפקד ההגנה בעיר תל־אביב.
אולשן הוא מוססו למדעי המזרח
שהחלים להשתלם במשפטים בהגיעו לגיל
שלושים.
נחוג. יום הולדתו ה־ 80 של משד, אבר-
בנאל, חלוץ הקולנוע בארץ. אברבנאל הקים
ב־ 1913 את ראינוע עדן בתל־אביב, שהיה
בית ר,סינמה הראשון בארץ. כשד,תנבל המפקד
התורכי העריץ של יפו, חסן ביי, לעדן,
החרים כמה פעמים את תוכן קופת הראינוע,
פנה אברבנאל לג׳מאל באשא, מפקד החזית
התורכית הדרומית, בבקשת חסות ונענה.
כותב הבקשה: תלמיד גמנסיה יודע
כתוב תורכית, כיום ראש ממשלה משה
שרת.
נפלו. חיילי צה״ל סעדיה אלקיים, דן
דיין (לא קרוב של הרמסכ״ל, רב־אלוף משד,
דיין) ,אלוף הורביץ, רחמים טוזיג, מיכאל
לבני, עזריאל סנדל, מיכאל קרטן ואהוד
שחר בקרב ברצועת עזה, בעת הריסת מתקנים
ומחנה צבאי מצת (ראה במדינה).

* התחלקות האישיות — מחלת נפש,
העשויה להביא את החולה למעשי אלימות,
בולל רצח.

* סמל אחר בגדוד העברי שעלה לגדויח
מאז: רב־אלוף יעקב דורי, הרמטכ׳ל הראשי!
של צה״ל, כיום מנהל הטכניון.
העולם־הזה 908

אמנות
ציור
,,ככ שרון. לאב ועוי׳
אך מקרה הוא שביתו המרווח וגדוש השטיחים,
התמונות והאור של נחום גוטמן
צר־הפנים ושחור־השיער עומד במרחק צע-
דים מספר משדרות בן־ציון התל־אביביות,
הנקראות על שם אביו, הסופר שמחה (נפש
רצוצה) בך ציון, ששמו הלא־ססרותי היה
שמחה אלתר גוטמן. מקרה זה הוא אחד
המקרים הלא־מתוכננים המעטים בחייו של
גוטמן בן ה־ .57 כי עוד בהיותו בן חמש,
בעיר מולדתו, אודיטה הרוסית, תכנן מה
לעשות לכשיגדל: להיות צייר. היה זה
אז כשצייר את ציורו הראשון — כורה פחמים
היוצא מתוך המכרה המשחיר.
הצבע השחור פינה את מקומו עד מהרה

ציור בלבד. כראוי לאדם רב־גווני, שהיה בימי
מלחמת העצמאות, בגיל ,50 הצייר הצבאי
של צה״ל, יש לצייר גוטמן עיסוק
נוסף: כתיבה, לרוב סיפורי ילדים.
הידוע ביניהם: לובמולו מלן זולו, אבי
עם וזמסבולו אשר בהרי בולבייה — מעשה
בצייר ארצישראלי הנקלע לאפריקה הדרומית
ומחפש אוצרות לא־קיימים בג׳ונגל. לובד
גולו נכתב לפני 20 שנה, עת ביקר גוטמן
בדרום אפריקה, כשליח העיר תל־אביב, על
מנת לצייר סורטרייט של חסיד אומות העולם
וראש ממשלת דרום אפריקה של אז,
פילדמרשל יאן סמאטס. ביקור שהביא לגוטמן׳אוצר
קיים בהחלט: מהכנסות תערוכותיו
ביוהנסבורג, קייפטון ודורבן בנה
את ביתו בעל אולפן הציור מקורה הזכוכית
ושטוף השמש.

י צי7*7־ ,לגדע
77עעי *7
צייר גוטמן וציורו ״יפו״
מוינה לחברון, דרך ברלין, פאריס ויוהנסבורג
לצבעים בהירים יותר, אלה של יפו, אליה
הגיעה משפחת גוטמן בשנת .1905 נחום
עצמו לא התעכב הרבה ביפו, עבר לירושלים,
לבית־הספר בצלאל, בו למד תחת
הדרכתם של מייסד בצלאל בורים שץ והצייר
אבל פן. משך שבע שנים הבאות חילק׳
גוטמן הצעיר את יומו לשניים — המחצית
האחת לתורה והמחצ״ת השנייה לעבודה, חיטוב
עדיי נשים משן־פיל.
נון? כדוניתא. אחר תקופת עבודה ביקבי
וכרמי ראשון־לציון התנדב הצייר*
לעתיד לגדוד העברי׳ בו שרת בכיתה אחת
עם טוראי יצחק בן־צבי, עמו שמר על
מחנה השבויים ברפיח (מזכרתו של גוטמן
מאותם ימים: אלבום ציורי שבויים תורכיים).

אותו זמן הלכה וחזקה אהבתו של
גוטמן לארץ שטופת השמש וכשחזר אליה
אחר ליטוש סופי של שש שנים בווינה,
ברלין ופאריס החל מעלה על מאות בדים
את נופה של הארץ מחניתא עד חברון
(אומר גוטמן כיום . :חברון חסרה לי
מאד !״)
גוטמן, שהושפע ככל ציירי המאה העשרים,
מן האמנות הצרפתית, סיגל לעצמו
את רוחה המתבטאת בתפישה קלה, לירית
וריחנית (אותה מסכם גוטמן בהגדרה. לא
ביזע, כי אם בכשרון העבירה על בדיו,
ש־ 38 מהם (שמן ואקוורלים) קישטו משך
החודש האחרון את קירות מוזיאון תל־אביב*.
אוצר
בג׳ונגל. ציורי גוטמן הטביעו
את חותמם על אמנות הארץ, כשם שעשו
זאת. האילוסטרציות שלו לעשרות ספרים
או ציוריו־רישומיו בדבר לילדים, שד,וא ציירו
מיום היווסדו. הם נושאים אופי חגיגי,
שמח ומאיר־עיניים הצריך לרשת, לדעת גוטמן,
את מקומה של נקודת הראייה היהודית
הגלותית, המדוכדכת, המסכנה, העצובה
והעלובד.
אין גוטמן עוסק בביתו מוקף הפרחים ב*
בקומה השלישית שלו, המיוחדת, משוס
מה, לתמרוכות־יחיד של אמנים ישראליים.
התוצאה: עד שהמבקר במוזיאון מטפס לקומה
השלישית רוות עיניו מאות יצירות
חוצלארציות בקומת הקרקע ובקונזד, השנייה,
שוב אינן פנויות ביותר ליצירות המקומי־ת.
העולס־הזה?08

ספרים תרגום
בתח של רחב
.קומתה בינונית וגמה דק. פניה ארוכים
במקצת. יש לה פרופיל טוב, שער זהוב,
עיניים בהירות. פיה רחב במקצת ושיניה
מצחירות. צמארה חלק ולבן, וקוסם בעיגוליו־תי...״
כך תאר איש רומא של סוף המאה
ה־ 15 את לוקרציה בורג׳ה, האשה. שמיזגה
בחובה מראה של בתולה עם כשרונות של
אשת נאפופים.״

.סטרדיברי״ מידל 1955
מתוצרת. פאלאס״ ,מושלם
בשכלולים החדישים ביותר
של תעשית האלקטרונים8 :
מנורות. פיליפס״ ; מפתח
גלים בצורת מנענעים; לוח
תחנות מורחב עם גלגל תנופה
לכיח־נם 4 :גלים, מדור
מיוחד לתחנה מקומית וחבור
לפטיפון; רמקול קוד
צרטנמי מעולה להאזנה
צלולה ביותר; תיבה מפוארת
וחדישה ; מווסת מיוחד
לקליטת גלים קצרים. מודלים
אחרים בני 8—7—6
מנורות יתאימו אף הם לכל
טעם וכים.

לוקרציה היתד, ממזרתו של החשמן הספרדי
רודריגו בורג׳ה, הידוע יותר בהיסטוריה
כאפיפיור אלכסנדר הששי ,״ההולל
המושלם ביותר ברומא, שריתק נשים כאשר
ירתק המגנט את הברזל.״
הכל עם הכל. בספרה של ג׳ואן האס־לים,
לול, רציה בורג׳ה, המזכיר לפי
כמות גיבוריו יותר ספר טלפונים מאשר
רומן היסטורי, שוכבים הכל עם הכל, ולעתים
קרובות למדי עם לוקרציה, שלא
בחלה גם במיטת אביה המקודשת או במיטת
אחיה צ׳זארה. לא לחינם כונתה לוק־רציה
בפי העם. אשתו, בתו ואשת בנו של
הוד קדושתו האפיפיור.״
הקורא העברי ישמח לשמוע כי לשם האמת
היהסטורית יש לציין כי לוקרציה בורג׳ה
לא היתד, רק שכבנית. היא היתד, גם רחמנית.
אחר מות בעלה השלישי, אלפונסו
ד׳אסטד״ דוכס פרארה, ניצלה את מעמדה
הרם, כעוצרת פרארה, פרסמה חוק שעל־פיו
מוגנות זכויות היהודים וכל הפיגע בהם
ייענש בחומרה.
אם כי ייתכן ומעשה חסד זה ליהודים
לא נבע מתוך רחמנות סתם, אלא מתוך
הוקרת תודה הרבה יותר עמוקה, היו אלה
היהודים שגמלו פעם חסד עם אחת מאמותיד.
של לוקרציה, רחב מיריחו( .לוקרציה בור־ג׳ה
— ג׳ואן האסליפ — הוצאת לדורי —
294 ענו׳),

ך 3י

דרוש בכל חנות־רדיו מובחרת, להשמיע לך ללא התחיבות,
מצלילי אחד המודלים של ״פאלאם״ ,והחלטתך תוקל עליך ביותר.

בשל
ארצזת־הברית
ההרסהאח רון
בשבוע שעבר זרמו אלפים מתושבי ניד
יורק לעבר רובע הארלם, המיושב ברובו
כושים ופורסוריקאים. הם לא באו לחזות
באסיפה דתית, או בכנס פוליטי. הם באו
לראות מחזה, אשר כמוהו לא נראה מאז
מותו של רב־שודדים ג׳והן דילינגר• :קרב
בין 200 שוטרים חמושים בתת מקלעים
וברימוני גאז מדמיע, לבין פושע אחד
ויחידי.
גיבור המחזה היה אוגוסט רובלס, צעיר
ממושקף, שחור־שיער, בעל עיניים יוקדות.
אוגוסט יצא רק לפני חודש ימים מבית־הסוהר
בו בילה חמש שנים באשמת שוד
מזויין. שבוע לאחר שיחרורו כבר הספיק
הוא לעלות שלב נוסף בסולם הפשע :
בקרב־אקדוחים, שהתנהל בסימסות הארלם
בין שתי כנופיות פושעים צעירים, המית
רובלס את יוסף אהרונוביץ ( )21 מנהיגה
היהודי של אחת הכנופיות.
״למדת במו גבר -.ידה הארוכה של
הבולשת הפדראלית האמריקאית השיגה את
רובלס עוד בו בערב. הוא קיבל את שלושת
הבלשים שהופיעו בחדרו בחיוך מלא בוז,
ביקש שהות ללבוש את מעילו, שלף אקדח
מכיס המעיל, פרק את נישקם של שומרי
החוק, נמלט, תוך חילופי יריות עם שני
שוטרים, שחיכו בחוץ.

:בנק לאומי לי שראל כע־מ

תקרית זו הספיקה למשטרת גיריורק
כדי להכריז על רובלם כעל אויב הציבור
מספר אחד. שוטרים ובלשים סרקו את הארלם בית אחר בית, עצרו אה הרכבת התחתית,
דפסיקו הצגות בבתי־קולנוע. בחיפושים השתתפו
גם עשרות כלבי גישוש 50 ,מכוניות
מצויירות במשדרים, הליקופטר אחד. אולם
המבצע לא נשא פרי: חלפו 48 שעות והרוצח
טרם נמצא.
התוצאות הראשונות הושגו רק ביום א׳
שעבר לאחר שקיבלה המשטרה אינפורמציה
טלפונית ממודיע אלמוני :״רובלס מסתתר
באחד הבתים ברחוב .112״

חכרת־בת של החכרה הכלכלית לא״• -אדהייב

ה צ גו ת־ ב כו ר ה שד
ה א מני ם ה*דנלי

דדיגז ושומכר

שפורים חג שאה
זה דבר ידוע, אבל השנה תתעלה
השמחה על שאר השנים ע״י
העדלידע שתעמוד במרכז השמחה.
הזדמנוירוו ומאורעות מעני־נים
ונדירים יציינו את פורים של
השנה.
לכן הנצח את פורים של השנה!
הכן לך מצלמה ופילמים וקבל
הוראות חנם אצל

תל-אכיב ,״אהל־שם״ ,יום ב׳ 7.3 ,ב־8.30
חדרה, חוף, יום ג׳ ,8.3 ,ב־8.30
ירושלים, באולם ״אדיסון״
ביום ד 9.3 ,,ב־ 9בערב
רמת־גן ״רמה״ יום ה׳ 10.3ב־8.30
חיפה ,״מאי״ יום ו׳ 11.3ב־8.30
קרית מוצקין׳ מוצ״ש 12.3ב־9
תכנית

חדשה:

״לאכט ועחנטערהייט״־
כרטיסים בת״א :״מסך״ ,המלך ג׳ורג׳ ; 2״הכרטיס״ ,אלנבי ; 31״שרותרון״,
עליה : 3״רקוקו״ ,דיזנגוף .93 ברמת גז רח׳ ביאליק ,57 ריכניץ. כרטיסים
כרטיסים בירושלים: משרד כהנא.
בחיפה: משרד ״מכבי״ ,רחוב הרצל.

השוטרים שמיהרו למקום גילו כי האינפורמציה
היתה מדוייקת. אולם לאוגוסט רובלס
לא היה כל חשק לעמוד לדין ולעלות על
כיסא־החשמל. הוא התבצר באחד מחדרי
הבית, קיבל את פני הבאים באש, שאג בין
יריד, ליריד מוטב לי למות בקרב —
כמו גבר !׳׳
״יפריטו עלי סרט.״ המצור שהתחיל
בשעה שלוש לפנות בוקר, נמשך למעלה
משעתיים. שמונה מכוניות כבאים המטירו
על הבניין סילוני מים. כדורי מקלעים ותת־מקלעים
תופפו על הקירות. רימוני גאז
התנפצו ברעם, העלו חלק מן הבית באש.
עשרת אלפים צופים נאספו על הגגות הסמוכים,
עקבו אחרי מהלך הקרב. רבבות
אחרות נצמדו, למרות השעה המוקדמת,
אל מקלטי הטלביזיה, ששיגרה למקום את
צלמיה המעולים ביותר.
לבסוף, בשעה ,05.10 שככו יריות התשובה
הבודדות של רובלס. המשטרה חיכתה
שעה נוספת, אחר פרצה פנימה. רובלס נפצע
קשה בחזהו, אך היה עדיין חי. הוא ביקש
כומר, הספיק להתוודות על חטאיו, למות
כנוצרי טוב. דבריו האחרונים :״אני חושב
שיסריטו עלי סרט.״
קנדה אויב• ה קי דמה

חגב״תנזגה -יסח־ התזונה [

דע לנהג

סו ד כמוס

־״י $ש*ו־וק0

תלמד אצל שטיין
רחוב דיזנגוף 131 פנת גורמן.
טלפון 21963

הטובים שכמשקפי שמש
דרשוהו ככד חנות

בשבוע שעבר שוב הוזעקו אנשי משטרת
הרוכבים הקנדית לאחד הכפרים הנידחים
במחוז קולומביה הבריטית. לעיני השוטרים
ניגלה מחזה מיוחד במינו: עשרות מבתי
הכפר בערו באש, ומסביב לבתים ניצבו
גברים ונשים ערומים כביום היוולדם. שורפי
הבתים לא התנגדו, נכנסו בשקם למכוניות
המשטרה, שחיכו בקרבת מקום. שומרי החוק
אף הם נהגו בשקט ובאדיבות בלתי רגילה.
רטן אחד מהם בקול משועמם :״הדוחובורים
הללו יוצאים מדעתם לפחות פעם בחודש.״
• גדול שודדי ארצות־הברית, הספיק לרצוח
16 איש לשדוד 300 אלף דולאר, בטרם
נהרג על־ידי שוטרים באחד סרחונות שיקגו,
בשנת . 1934

לאמיתו של דבר לא היו הדוחובורים •
מטורפים כלל. שריפת הבתים וההתפשטות
ההמונית לא היו אלא צורות מקוריות של
מחאה נגד התרבות המודרנית, שבאה להצר
את חירותם של האיכרים הרוסים ^הפשוטים.
הדוחובורים היו רגילים לרדיפות ׳ומעצרים.
עוד במאה ה־ ,18 כאשר צצה הכת ברוסיה,
דגלה באורח חיים פרימיטיבי, קרוב ככל
האפשר אל הטבע, רדף אותה הקיסר פטר
הגדול, צמא הקידמה, היגלה את בניה אל
חופי ים אזוב. מאוחר יותר זעם הקיסר
אלכסנדר הראשון על גטיותיהם הפאציפיס־טיות
של הדוחובורים, העביר אותם לגרוזיה.
אולם במהרה התברר כי בני הכת שונאי-
הקידמה ורודפי־השלום לא יוכלו להחזיק
מעמד בין שבטי הקאוקאז, מאלילי־הקרב.
הדוחובורים החלו לחפש חבל־ארץ נידח
בו יוכלו לחיות כרצונם, ללא הפרעה. חבל
הארץ המתאים נמצא רק בשנת : 1890 האיגוד
הבינלאומי של כת הקוויקרים והסופר
הגדול לייב ניקולאייביץ (מלחמה ושלום)
טולסטוי, באו לעזרת הדוחובורים, מימנו
את העברתם למחוז סאסקאצ׳באן, קנדה.

אנשים
משב חו ת
חברה פרטית שהחליטה להופיע בעדלידע :
משפחת מוכתר כרם התימנים לשעבר, משה
לוי נחום (מל״ן) ,המטיף לריבוי הילודה,
שהחליט לשכור מכונית משא מיוחדת, להציג
בה את 18 בניו ו־ 24 נכדיו.
לסיכום משפחתי אחר הגיע האיש העשיר
בעולם (שניים עד ארבעה מיליארד לירות)
עופמן עלי חאן ,72 ,הניזאם של הייד־רבד:
בהיוולד השבוע נכדו ה־ 46 הצטרף
זה למשפחת הניזאם שבהרמונו 42 נשים,
בבתיו 33 ילדים.
פחות משתתפים הקיף עיסוק משפחתי
של חוסיין, מלך הירדן הצעיר 22 השבוע
ארס לו לאשה את בת משפחתו ההאש־מית,
הנסיכה דינה, תושבת אלכסנדריה,
אותה הכיר בבריטניה, בה סיים את לימודיו
בבית־הספר לקצינים שעה שדינה, המבוגרת
ממנו בארבע שנים, סיימה את לימודיה במחלקה
לספרות של אוניברסיטת קמברידג׳.

מגשימי תורת רוסו. ההגירה לא
השיגה את מטרתה. הקידמה רדפה אחרי
בנתיב המשפחתי הלך אמנון מסלוין,
הדוחובורים אל מעבר לאוקיאנוס. השלטונות
הקנדיים, שהחלו במיכון החקלאות לא ראו .20 לשעבר טרקטורים וחייל נח״ל. הוא
בעין יפר, את סירובם של האיכרים הרוסים
להשתמש בכלי־עבודה מודרניים, סירבו להח־ י
כיר להם מאדמות הממשלה. הדוחובורים
הגיבו על הסירוב בשקט: הם ארזו את
חפציהם הדלים, עברו לאחד המחוזות הנידחים
של קולומביה הבריטית.
דומה היה כי סוף סוף באו הנודדים אל
המנוחה והנחלה. הם אכלו את פרי־אדמתם,
סירבו לגדל בהמות־בית (״אסור לאדם לשעבד
את אחיו, בעלי־החיים״) ,כמעט ולא באו
במגע עם העולם החיצוני. אולם כל אורח
שנקלע לכפריהם, נתקבל בלבביות רוסית.
אמר עתונאי צרפתי, שביקר אצלם לפני
שבועות מספר :״הם אנשים נפלא־ם, פשוטים
וטובי־לב. הם מגשימים את תורת החזרה
אל הטבע של ז׳אן ז׳אק רוסו במלוא מובן
המלה.״
הלחץ נשא פרי. השלטונות המקומיים
סברו אחרת: לאחר מלחמת העולם השנייה,
כאשר פשטה התרבות המודרנית גם על
פני ערבותיה המושלגות של קולומביה
הבריטית, הפך אורח החיים הפרימיטיבי
של הדוחובורים לתופעה יוצאת־דופן. הממשלה
התחילה להגבילם, להתערב במנהגיהם,
מינתה וועדת מדענים מיוחדת, שתחקור את
בעיית הדוחובורים, תמליץ על הדרכים הטובות
ביותר להפיכתם לאזרחים שוחרי קידמה.
דיווח אחד החוקרים, סטיבן מוריסון :
״נדמה לי כי בתקופה הנוכחית של הטירוף
האטומי שפויים הדוחובורים יותר מאיתנו.״
רק החודש נשא הלחץ של ממשלת קנדה
את פריו הראשון: זקני העדה הדוחובורית
נתכנסו למועצה, דנו בהגירה למקום אחר,
בו עדיין לא היכתה הקידמה שורש.

שזיהה את השחקנית, סרב לקבל כל תשלום.
אמרה נוסעת מירון :״הולך לי היום.״

מ חוו ת

סעדיה דמארי•,

שחקן־קריין יוצא תימן
התקדם לתפקיד תיאטרוני חדש. אחר שסיים
את השתתפותו בסרט באין מולדת, החל
מתכונן לתפקיד במחזה קרוב בתיאטרון
אהל: זה של טבח סיני במחזה הם ידעו
מה שהם רוצים.

לתפקיד אחר התכונן ראש עיריית חדרה
לשעבר, דויד כרמן, שהתפוטר ממשרתו
אחר משפט מעילות בו יצא זכאי: היה
זה מקצוע המשפטים, אליו החליט לשוב,
אחר שנטשו מאז עלותו ארצה.
שינוי אחר בתפיקידים בא על כוכבת
הבאלט מוי ר ה (נעליים אדומות) שי ד ר.
היא הפכה לשחקנית במה, התעתדה להופעתה
הראשונה במחזה אני מצלמה, שבאחת
ממערכותיו עליה לגלות את רגליה הנאות
ליישר את גרביה (ראה תמונה).
יישר את ההדורים עם 300 חשובי העיתונאים
בלונדון וגילה תיאבון למופת :
סיר ווינטטון צ׳רצ׳יל, שבא באחור של
חודשיים למסיבת יום הולדת שערכו לי
העיתונאים ושתפריטה, מלבד אנקדוטות צ׳ר־צ׳יליות
מצויינות, היה: דגים ברוטב, טלה
מטוגן וגלידה רבגוונית.

מ ת גו ת
אלכ כשנפגש
שגריר ברית־המועצור״
סנדר אברמוס, עם יליד רוסיה, נשיא
המדינה יצחק בן־צסי, ושאלו מדוע נטש
את מולדתו, עלה לארץ־ישראל (ב־,)1907
הסביר הנשיא: היו שניים שלא יכלו לחיות
בצוותא ברוסיה — הצאר ניקוליי רודף
היהודים ואנוכי ולצאר ניקוליי לא היה
לאן ללכת
למחרת הוכיח השגריר הרוסי לא רק
כשרון שיחה אלא גם כשרון שמיעה. הוא
נכח בהצגה ה־ 300 של שלמה המלך ושלמי
הסנדלר של האהל, מחא כפיים בכל המקומות
הדורשים מחיאות כפיים, גילה הבנה
טובה בעברית. מבקר דיפלומטי אחר באותה
הצגת האהל: ציר יוגוסלביה יוסאן מק־

כרמלה בור בת החמש וחצי מתל־אביב
שזכתה בפרסים שונים ב־נשפי
פורים תשי״ד עבור תלבש־תה
״ילדת שלטוקם״ ממלאת את
דבר המגילה — ״להשמיד להרוג
ולאבד את כל הזבובים והיתושים
בעזרת ״שלטוקס״.

מאנוביץ׳.

גיורגי זנגיל-

כדור־הארץ
אלו ע• הז לי ל ה
• ממשלת יפאן לא הוציאה השנה אף
פרוטה אתת על ניקוי ארמון־הקיסר בטוקיו :
כל עבודות הנקיון בשטח הארמון בוצעו
על־ידי אלף מתנדבים יפאניים, שסירבו לקבל
שכר.
• מחקר סטאטיסטי שנערך לאחרונה
על־ידי אירגון הבריאות הבינלאומי גילה כי
ארצות־הברית עומדת בראש זוללי הבשר
בעולם: אמריקאי אוכל בממוצע 76 קילו
בשר בשנה. לעומת זאת אוכל כל אזרח
קנדי 61 קילו בשר, אזרח צרפתי 60 קילו,
אזרח דני 57 קילו, ואילו כל אזרח אירלנדי
מסתפק באכילת 53 קילו.

,להשמיד להרוג ולאבד״״.

שחקנית שידר
אחרי נעליים

אדומות,

גרביים

ישרות

התכונן לתפקיד ניצב בהצגת הבימה הקרובה,
המלך ליר, בו ישחק את המלך אביו, שחקן
וותיק אהרן מפקין.

• בעת סקר סטאטיסטי מאוחר במקצת
על הדפסת בולי דואר בשנת 1953 נתגלה
כי מדינת וונצואלה השיגה שיא בהוצאת
בולים חדשים: היא הוציאה 211 בולים,
מבין ,2779 שהופיעו ברחבי־העולם.

חדשה אחרת מבית הבימה: העז שלקחה
חלק בהצגת פורגי ובס, ששמה באותה
הצגה היה ז׳ה בוב, לא סיימה בהופעות
אלה את הקריירה התיאטרונית שלה: השבוע
היא הופיעה בבית התה, הצגתה החדשה
של הבימה.

• המכון הגרמני לפונטיקה בבון, גרמניה
המערבית, קבע כי 0ץ 10 מכל שפה בעולם
כוללים מלים בנות הברה אחת. המלים
בנות שתי הברות מהוות ^ 36 מכל שפה,
בנות שלוש הברות — /0״ ,37 בנות ארבע
הברות — /0״ . 13 רק ״ 40/מכל שסה בעולם
מורכבים ממלים בנות יותר מחמש הברות.

עוד יותר הצליח שחקן התיאטרון הקאמרי
אברהם כן־יופף: שעה שביכר, בתפקיד
הרפגון הקמצן את קופת הכסף הגנובה
שלו (״אני אבוד, אני הרוג, שחטו אותי,
גנבו ממני את כספי״) בהקמצן של מולייר,
ריחמו עליו צופים חומדי־לצון, הטילו מטבעות
לעבר הבמה.

* פירוש המלה ברוסית: הלוחמים למען
הרוח.

בהערכה דומה זכתה חנה (פיגמליון)
מירון, כוכבת הקאמרי, בהכנסה בשבוע
שעבר למונית שירות תל־אביבית. הנהג,

פחות התלהבו אנשיו של
קום, ציר בולגריה בישראל, למראה מכבי-
אש תל־אביביים שרצו להכנס לצירות, לכבות
שריפה שפרצה בה. הבולגרים לא הרשו
לכבאים להכנס לצירות, שהיא לפי החוק
הבינלאומי שטח בולגרי ריבוני. איימו עליהם
באקדח שלוף, כיבו, לבסוף, את השרפה
בעצמם.
יותר אדיב היה ראש משקיפי או״ם, הגנרל
הקנדי אדיסון ברנס: בצאתו משגרירות
ארצות־הבריח, גילה כי נהגו נעלם, מצאו,
כעבור זמן, ליד קיוסק, לועס כריך. אמר
הוא, לנהג הצרפתי, לכשזה חזר להגה :
בתיאבון ! שינה בכך ממנהג צרפתי. היה
זה לואי ה־ ,14 מלך השמש, שאמר כאשר
מרכבת שמונה הסוסים שלו הגיעה לארמון
וורסי בהקדמה של דקה אחת בלבד :״כמעט
והייתי צריך להמתין 1״
לא המתין ולא ציפה לזרם המתנות הגדול,
קונסולה היוצא (אחר חמש שנות
שירות) של אוסטריה, ד״ר קארל הארטל.
לפני עוזבו את הארץ, לקבלת משרת מפתח
בווינה, קיבל, בין השאר, שני גורי אריות,
מתנת גן החיות התל־אביבי לגן־החיות הווינאי.
מתנה
מסוג שונה קיבל השגריר החדש
למוסקבה, אלוף יוסף אכידר משר ה-
בטחון המתפוטר פנחס לבון: חוברת העתקי
המגילות הגנוזות שפוענחו על־ידי אבי
איש הבטחון ייגאל ידין, הפרופסור אליעזר
ליפא סוקניק.

פ ם 1קהש בו ע
קריקטוריסטן וילד״פלא של עיתון הצבא
האמריקאי סטאר אנד סטרייפס במלחמת
העולם, כיל מולדין, בדו־שבועון אמריקאי
דמוקרטי :״חיילים החשופים לקרב זכאים
לציונים מיוחדים ולתשלומים שונים לא
בגלל שנשמת חיל הרגלים טהורה יותר,
אלא כיוון שזה יותר כואב להפגע מאשר
להשתעמם במלחמה, בניגוד לכל טענה
מחוכמת האומרת את ההפך.״
* אחי זמרת־שחקנית שושנה דמארי.
** בשנת : 1918 הלך ניקוליי השני, עם
אשתו וילדיו בדרך כל בשר, כשהוצא להורג
על־ידי חיילי המהפכה.

כמו שהכרוז אוהב מים — ,כך
גם ״ניקי״ צריך להשאר במים כדי
לפתח את כוח הניקוי הפלאי שלו.
תנסי ״ניקי״ עוד היום ותראי כמה
יבריקו הכלים, הדלתות והרצפות.
וכמה נקיה תהיה כביסתך.

7ר א7ן^ 1ן 7ל^//י 77/7ד, כ/

תוצרת ״ניקה״ ,המפיצים ״אקא״
שמרו על עטיפות ״ניקי״ ! הן בעלות ערך !

המדליק
ת״א, רחוב אלנבי 86
(בחצר)
.11—1 ,4 — 6
המומחה הידוע
בעל הנסיון הרב לתיקון מציתים
ומכשירי גלוח חשמליים
רק ו די ם
מ ודר נ י ים
אצל

פרוס. לאון
ת״א, שינקין 17

מדע
רפואה
מה נאהל רו פאד
אמטום לוזיטנום 1568—1511 אנוס יליד
פורטוגל, היה אחד הרופאים הידועים של
תקופת הראנאטנס. גם עובדת שיבתו ליהדות,
אחר הגירתו לתורכיה, לא הורידה
את ערכו בעיני בני זמנו. כי, כרופאים יהודיים
רבים, מן הרמב״ם עד ד״ר זיגמונד
סרויד׳ לא הסתפק גם אמטוס בפרקטיקה
המצליחה שלו בעיר ד,נמל סאלוניקי. כל
שעה פנוייה הקדיש לעבודה מדעית, פרסם
יותר מתריסר ספרים. הידועים ביניהם :
שבעה ספרי הצנטוריות (המאות) ,שכונו
כך על שם תוכנן — מאה תצפיות רפו־איות
לספר.
בסיף הצנטוריה השביעית פרסם אמטום
את עיקרי המוסר הרפואי שלו, המזכירים
במידת־מה את השבועה ההיפוקראטית• ,והמסבירים
מה נאה לו לרופא. כדי למסור
עיקרים אלה ל־ 4000 רופאי ישראל תרגם
החודש רופא ירושלמי, ד״ר יהושוע לייבו־ביץ,
לראשונה את נוסח שבועת אמטום לעברית
(מלטינית) .קטעים ממנה :
״אני נשבע באלוקים חי העולמים, ובעשרת
דיברותיו הקדושים, אשר ניתנו בהר
סיני בידי משה לעם שנגאל מעבדות מצרים...
שווים היו לפני בני כל האמונות, אם היו
יהודים, נוצרים או שומרי דת ערב. לא
שמתי לבי לרום מצבו של החולה, ובאותה
שקידה טיפלתי בעניים כבבני מרום הארץ.
מעולם לא גרמתי למחלה. בהגדת העתיד
אמרתי תמיד את אשר חשבתי לאמת. לא
נשאתי פני לשים רוקח שלא כדין, אלא אם
כן ראיתי כי עלה על זולתו בנסיונו המקצועי
ובהגינותו.
ברפואות שרשמתי שמרתי תמיד על המזיגה
הנכונה, בהתאם לתכונות החולים.
לא גיליתי לאדם שום סוד שהופקד בידי.
לא נתתי לאיש לשתית משקה מוות. שום
אשה לא הפילה את תלדה בעזרתי. שום
מעשה מגונה לא עשיתי בבית שבו טיפלתי
בחולה.
סיף דבר: לא עשיתי מעשה שאינו נאה
לרופא מכובד וחשוב.״

> 1טי ם

611ת ת170
ע ם.דיו הפלא־ \^2ס

ארסק £ 0א>/ה~ £

להתהדר באדר בנזי-הדו £
של.ם הודו*זה נהדר £
בימים ל תמ חקי ם ס{

א לנ בי .33ודא .״
מבחר גדוד שד תכשיטים
ועגילים מזהב אמריקאי

ה פי כ ח הוא פי ק ח

שדות הספד• שד
*י׳ ־ייי

מגיש דקנדאיו

אבא קו בנ ר

על מלחמת חטיבת גבעתי כדרום בסדרת פנים אל פנים
הודות להסדר מיוחד שעשה עם ספרית־זזפועלים, המוציאה את הספר לאור,
יכול שרות הספרים להציע את שני הכרכים כסידרה זו במחיר מוזל לקוראיו.

3 .1 0 0

ב מ קו ם

4 .5 0 0

3 .3 5 0

ב מ קו ם

4 .6 0 0

קוראים הרוצים לרכוש את שני הספרים ביחד, יכולים להנות מהנחה של 3.200ל״י
ולקבל את שני הכרכים כמחיר המוזל של 6.100ל״י.
הצעה זו עומדת בתוקפה לזמן קצר בלבד.
אל תחמיץ את ההזדמנות להוסיף ספרים יקרי־ערך אלה לספריתך או לשלחם כמתנה לידידיו.

ת דו ש
לרכישת ספרי אבא קובנר במחיר המוזל
על־ידי שרות הספרים של •העולם הזה״.

קוראים החפצים לרכוש את הספרים במחיר המוזל יכולים לעשות זאת
במשרדי ״העולם הזה״ ,רחוב גליקסון ,8תל־אביב, בין השעות —11.00
14.00 ובין השעות 18.00—16.00 כל יום. אפשר גם להזמין את הספרים
בדאר. במקרה זה יש לצרף דמי משלוח בסך 300 פרוטה למחיר
הספרים. בשני המקרים, יש לצרף את התלוש המופיע במודעה זו.

שבעה הרופאים, נציגי שבע הארצות, שהתכנסו
בשבוע שעבר בג׳נבה, שח־ייץ, הגיעו
למסקנה מפכחת: השכרות, נושא כינוסם,
אינה עניין לפיקחים הדואגים לבריאותם.
השכרות עצמה, סיכמו הרופאים, מתחלקת
לשני סוגים: זאת הנובעת משתיית
יינות ובירה (כבצרפת, בעלת השיא העולמי׳
הצורכת 30,5ליטר לאיש לשנה) וזאת
הבאה מלגימת משקאות חריפים בוויסקי
(ארצות־הברית, אנגליה וסקנדינביה).
שעה שהראשונה, הזולה הרבה יותר גם
במחירי משקאותיה, מאפשרת לשיכורים התיקים
לשתות כמויות כמעט בלתי מוגבלות
של בירה ויין וגורמת רק להתנוונות כבדם,
הרי השכרות ד,שנייד, האנגלרסכסית, מסוכנת
הרבה יותר: לא רק שכוסית ברנדי
יקרה מכוסית בורגונדי, אלא שהיא גם עלולה
להביא, לעתים קרובות, אחר שתייה
מתונה למדי, לאבדן הזכרון.
אך בסופה של הטיפה, בין שהשיכור מרווה
את צמאינו בקונייאק ובין שהוא מנחם
עצמו בקייאנסי דוא נופל, במוקדם או במאוחר,
קרבן לתא־נות תעשייה או תנועה,
רוכש לעצמו התנהגות סלילית ולעתים קרוב
ת גם מחלות מין, מהן היד, נשמר לו
היה פיכח.

גלולות
קו לנו ע מו לי ד קופי
• רופאי ארגון הבריאות העולמי בדרום
אמריקה מסרו בדו״ח החודשי האחרון
שלהם על אמונה תפלה חדשה, ילידת המאה
העשרים: אחר שהמיילדות המקומיות אסרו
על נשים הרות להמשיך בדרכן בעת ברקים,
פן יוולדו ילדיהן עם שפת ארנבת (שפה
עליונה שסועה) ,גם אסרו עליהן לבקר
בקולנוע בעת הריונן, בייחוד לא בסרטי קומדיה•
ההסבר• :העובר עלול לסגל לעצמו
תכונות קופיות.״
• על־שם אבי הרפואה היפוקראמס שחי
ביוון בסוף המאה הרביעית לפני הספירה.
השבועה המיוחסת לו כוללת עיקרי התנהגות
רפואית ניאותה, מצוטטת על־ידי בוגרי בתי־ספר
רפואיים רבים ביום קבלת תוארס.
העולם הזה 908

קולנוע
ישדאר
כר ה ת חד ת? שה
בשבוע שעבר ישב קימץ מוזמנים באולם
בית־החינוך ברחוב ריינס התל־אביבי, נעץ
עיניים מלאות סקרנות במסך קסן, מוארך י,
קעור במקבת. סיבת הסקרנות: על גבי
אותו מסך היה עתיד להדורץ גורלה של
המצאה ישראלית חדשת בשטח הקולנוע.
תוכן האמצאה היה פשוט למדי. לאחר ניסויים
ממושכים עלה בידי טכנאי קולנוע
אלכם רוזנטולר לגלות שיטה מקורית, לפיה
אפשר להתאים כל טרם בן 16 מילימטר
להצגה על מטכרוחב (העולם הזה .)906
פירושו של דבר, הבאת סרט־הרוחב אל
כל הקיבוצים ומושבי־העולים, בהם מוצגים
רק סרטים בני 16 מילימטר.
רבים מן הסקרנים התאכזבו. דקות ספורות
לאתר התחלת ההצגה: המציגים בחרו

ספרים ידועים, על מנת שאבחר את המתאים
לי ביותר׳.
.בקרוב ׳,סיימה השחקנית, ,אזמינכם למסיבה
נוספת, בה אודיע את שמו של הסרט
שאכין למען הנצח׳.
לאחר מכן הרימה מארילין את שמלתה
עד לירכיה והצלמים לכדו כמה תמונות פיקנטיות•

סרסי

ס בו כ ת של מ תי סבכס
יוג׳ין אוניל 1953—1888 סבר שהוא גדול
מחזאי הדור, אולי אף הנצח. לא היה בכך
משום זרות. מחברים רבים (גם, או אולי
ביחוד, בישראל) רואים בעצמם גאונים אל־שנים.
המגוחך היא שגם רבים אחרים אומרים
כי או׳ניל הינו כזה, העריצו את מחזותיו
המטפלים בגבורים חולניים. לשיא
ההערצה הגיעו הללו
כאשר חיבר או׳ניל
טרילוגיה בשם האכל

יאה לאלקטרה*.

המחזה מבוסס על אגדה
יונית ששמשה מקור
עלילה לא אכזב למחברים
מאז איסבילום,
על אודות אגממנון, אשתו,
בנו ובתו ויחסי המוות,
הרצח והאהבה ש־
]ביניהם. אולם בעוד שאצל
היונים נודעת לסי־
3פור משמעות טראגית
כלשהי, הופך אצל או׳
ניל הכל לפטפוט חסר
!שחר ומגוחך, שמשמיעה
]׳חבורה של טיפוסים מ־
]תוסבכים.
| אורכו של הסרט קר״
י בן הבגידה, המבוסס על
]המחזה והמטופש כמוהו
,היה, בהוליבוד, שעתיים
;וארבעים דקה, ואילו בארץ
מוצגים ממנו רק
,שעה וחמשים דקה, כדי
כוכבת מונרו
]שלא לעבור על גבול
בים של סרטים, וגיס קלסי ים
,השעתיים שנקבע על ידי
דווקא בסרטמוזיאון מדמואזל דוקטור עם המציגים והסדרנים להצגת־קולנע.
אריק פון שטרוהיים, שהיה שחוק ביותר,
גדוש תצלומים מקרוב, אשר לא איפשרו אי ג ד אני סכד • דבניס
להבליט את האפקט של הרחבת התמונה.
המערב הפרוע היה פרוע עוד בסרם חדרו
אמר אחד המוזמנים בצאתו מן האולם לאחר
אליו הלבנים• האינדיאנים היו מריבים בינם
שעתיים של שיעמום. .שיקח אותי השד,
לבין עצמם, כסי שספר משורר הנרי וואדם־
אם אוסיף להתעניין בהמצאות מסוג זד׳.
וזרת לונגפלו בהאיוזאתה שלו. השיר האפי
אלה שהוסיפו להתעניין, זכו השבוע להמפורסם
שלו** .על שירה זו מבוסס הסרט
הפתעה נעימה: בהצגה שניה של
סינמסקום־ האיוואתה
הכיס הישראלי, שנערכה באותו אולם, הועלה
על המסך הקעור הסרטזמר של ג׳ודי
האיוזאתה (ודינסנט אדווארדו) הוא לוחם
גרלנד וג׳יון קלי עמק־האושר. הפעם היה
אמיץ בן שבט אוג׳יבוויי והוא מאוהב ב־אפקט
הרוחב בולט ביותר, מלווה הרגשה
מינהאה (איבט דוגיי) המשתיכת לשבט יריב.
של עומק, ביחוד בקטעי המחול המצויינים האיוואתת מונע מלחמה שעמדה לפרוץ בין
של קלי. ההצלחה היתד, מזהירה, אך אבי
האויבים, מאחד את השבטים לעם אחד, נושא
ההמצאה קיבל הכל בשלומי. אמר אלכם ה את אהובתו לאשה.
צנום, ארך־הרגליים, בחיוך . :זה עוד לא
הסרט, המראה את האינדיאנים באור אחר
כלום. חכו עד שתגיע מערכת העדשות המזה
שרגילים לראותם בסרטי המערב, ראוי
חדשה שלי מאמריקה׳.
היה לספול יותר רציני. כמות שהוא, הריהו
תפוקה דלה מדי, משוחקת בידי שחקנים
חלשים מכדי שיהיה סרט בעל ערך של ממש.
ל * ען תנ צ ח
אף על סי כן, הסרט נעים ומהווה מאמץ
צנוע, אך ראוי להערכה.
מארילין מונרו, חסידתו של פיודור (האחים
קאראמזוב) דוסטוייבסקי (העולם הזה
)907 לא נואשה לכשבשרו לה, בזהירות רבה,
כי אין בשבילה תפקיד מתאים בסרט שר
ומיאווג ׳ ולייט: עבוד ניאו־יהיה
מבוסם על אותו רומאן. הכריזה מא־ריאליסטי
של הרומנטית שבקומדיות שקם״
רילין בפני העתונאים, שלעולם אינם מחמיפיר.
צל, מים נאים.
צים ראיון אתה :
.החלטתי לותר על האחים קאראמזוב (היא
נודדאך לא ב דד. סרטו הגדול
למדה בינתים לבטא את השם) אבל הים
האחרון של זאודאטיני ודה סיקה, על אודות
מלא דגים. ברצוני לשחק בסרט מבוסם על
אומברטו דומניקו פארארי, גלמוד בן שברומאן
גדול, רצוי קלאסי. טרם החלטתי מה
עים, וכלבו.
אבל יועצי מכינים בשבילי תמציתים של
אדםושתיחוות. אלק גינס מבקש
את האשד, האידיאלית, מוצא אותה ב־סיליה
ג׳ונסון ואיכון דה קארלו, מגלה כי
הביגאמיד, מרד, ממוות.

הוליבוד

בקצרה

• שם המחזה גרם לשיבושים רבים. תרגם
אותו בשעתו סוסזזחו האנגלי של הארץ :

השחר הופך לאלקטרה.
** תורגם לעברית על־ידי שאול פשרני־חובסקי.

חעולם־הזה
908

תשבץ 908
מאוזן .1 :גיבורת
השבוע; .5בת
כלב שצנחה מן הוד (6
מור; .9בו נתגלה
בית קברות עתיק ; |3־ך
. 13 תוצאה של נשו־ ^
אים קלוקלים; .15
חורבה . 16 :אריג ;
.17 הסתכלות קצרה;
. 18 צוהר; .20 פרי
נשיר; .21 ידיד.22 :
אחד ממלכי סוף העולם;
.23 אות אנגלית;
.25 משקה בריטי
לאומי; .26 השנה
בד, נכלאו ראשי היישוב
בלטרון; .28
קריקטוריסט ישראלי
; .30 חטיבת פל־מ״ח;
.33 ההר עליו
מת משה; .34 יש גם
תפילין של רבנו זה;
.35 בפרק זר. מבקשים
שרי החיילים
וכל העם את ירמיהו
להתפלל בעדם.36 :
שמה הפרטי של הגב׳
וייצמן .38 :שם קיצור לכלי־נשק אוטומטי;
כזה היה זוגו באלבניה! .41 ראשה

בגבול הלבנון; .43 אביו של אברהם; .44
.המשקה ה ...בבקבוק הצח״; 46 נסמך
של פה! .48 צוק סלע וגם בפה; .49 יישוב
בעמק זבולון; .53 עושה מעשי פלאים;
עץ מוכרלאדם וחווה.

מאונך .2 :זקן .3 :חברה למוצרי קוסמטיקה;
.4ראשי תיבות של ראשי תיבות:
.5בכור יהודה; .6בכל מעיל, לפחות שניים
כמותו; .7הדוד האמריקאי .8 :נסתיים;
. 10 סריס המלך, שומר הפילגשים; .11 אות
עברית . 12 :היא אסתר 14 ואתם כיתבו
על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך
וחיתכו ב . 16 ...שני הסריסים שביקשו
לשלוח יו באחשוורוש; .18 מלת הנדידה!
19 בירה מערב־אירופאית; .22 אי באוקיינוס
השקט; .24 יישוב בשפלה; .27 מיניסטר,
בעברית; .29 ממייסדי הפאבייניש בבריטניה;
31 מאכל חלב מרחבי; .32 החג שראשיתו
בשושן .34 :נהר העובר ליד בירד, אירופאית;
.37 מאתיים וחמש .39 :בה עומד האוטובוס;
.42 קהזזה; .45 שתיים פחות שתיים.47 :
שובי הקטנה 49 לו היה במלכים

ב׳ פרק נוסף היה זה פרק זה; .50 נישא;
.51 קבוצה דתית; .52 מטבע יפאני.

10 ספרי. עיינות׳ לפותרי תשבץ
חצי-ענק
דן אבידן, צה״ל, ד.צ : 2400 .רבקה אבנר,
חולון, קראוזה ; 37 סמל דוב ברגר, חיפה,
קריית אליעזר, שיכון השוטרים 7ב׳; אהרן
דאוואר, שכונת נווה עובד ;450 שמואל וינר,
חיפה, בן־יהודה 39א׳; מרדכי זוזובסקי,
תל־אביב, הירקון ;32 סימה נוריאל, תל־אביב,
יבנה ; 31 יהושע סבן, משאבי שדה, דואר
באר־שבע; ציפורה קיצים בנימינה; יעל שגי,
קבוצת יזרעאל, דואר נע ביודשאן.

ספרי. עיינות -לפותרי תשבץ 902

סגן יוסף ארמוני, צד-,ל, ד.צ;2354 .
אפרים בן־אנוש, רמת״גן, פני הגבעה ;24
מרדכי דן, תל־אביב, מיכל .20

ספרי. עיינות״ לפותרי תשכץ 903
מאיר אבהר, חל־אביב, שבזי !51 גאולה
ועדנה פיק, מושב חירות, דואר תל״מוגד,
ישראל שומרוני, צה״ל, ד.צ.2455 .

כין פותרי תשבץ זה יוגרלו

15 נוסים

מספרי הוצאת

מכל הדורות שמאז ומעולם — ודור המבול, דור ההפלגה, ודוי החורבן בכלל — תשעה
קבין של בלבול וסכסוך נטל דורנו והיה אחיתם אחד מבניו. לפני שראה מכונית־גוסעים זכה
לטוס באוירון, לפני שנתרגל בשינה במיטה למד לעמוד בתור. ולפני שהעלה זוג נעליים
ראשון על רגליו — כבר היד, דרכון, שקורין בלע״ז פספורם, מונח בכיסו.
תחילה באה תדהמה זו׳ שהציצו אמירי הדקלים בחלון המט. ס ,שבדרך העולם אין אדם
רואה בחלונו אלא את גזעיהם. אחר כך נעלמו אף הם ונסתתרו בין העננים. בחינת תחתונים
למעלה ועליונים למטה. והרי זה אחד הזעזועים הכבדים ביותר העלולים ליפול בחלקו של
הסדר הטוב. ולאחר מכן — הארץ העולה לקראתם מלמטה והמון העם שבא להקביל את
פניהם — הנערות לבושות הלובן ד,מנעימות בשירים׳ המטרונות העבות המחלקות תופינים
ומגדנות, הסעודה הדשנה שערכי לפניהם באולם הגדול והמאכלות המשונים שהניחו לפניהם
בצלחות המבהיקות ועל כולם: האישים המאריכים לנאום שדיברו לפניהם אל תוך גולות
המתכת וכך אמרו :
— ברוכים תהיו לנו. שכבי אנתני מחכים לכם אלפיים שנה. בואו שבו בינינו, אכלו מפיתנו
ושתו ממימנו. הרי ביתנו פתוח לפניכם, היכנסו בצל קורתו. וכולי וכולי — שאר דברים
חביבים ונעימים לאוזן.
מאחר שהיתר. כריסתו של אחיתם מלאה במאכל ובמשקה היה ראשו סובב כגלגל עד ששקע
בתנומה ושוב לא ידע מה מתרחש סביבו.
כשהקיץ משנתו נטלו את כולם, על צרורותיהם, העלום על מכוניות־משא מאובקות, הפולטות
פיח מרובה מבי־פליטתן והסיעום שעות מרובות. עלו הרים וירדו גאיות, עברו על פני גבעית
ועמקים, עד שהפליגו לקצוזי ארץ, אל לב הישימון. היו שם אהלים רבים עד היכן שהעין
מגעת ושם היו גרים ועובדים במחצבה.
שם ישב אחיתם עד שהגיע עליו שמע תל־לביא, העיר המעסירה.

זהו קטע מתוך הספר החדש. הרפתקאות אחיתם -מאת דויד שחם,
בהוצאת. עיינות״ ,שיוגדל בין פותרי תשבץ זה.

במרחב
מצרים
הסגרהפ ״ ס גי ת

1ומיים״ 1111ם1יים יהיה קשה מאד לנחש מי הזדהה ראשון השבוע. זה לא
היה נוסע מקרי, או נוסע קבוע, או נוסע לעתים מזומנות.
היה זה נוסע לעתים מאד מזומנות: תושב חיפה העובד
בתל-אכיב, נוסע לביתו ״פעם ככל יומיים, לפחות״ ויודע,
על כן, להעדיף את טיבה של נסיעה נוחה ומהירה.
נוסע זה היה המזדהה הראשון— צבי שטרן— ויש לו שני
נימוקים נוספים לנסיעתו בישיר של. אגד א) הנסיעה
יותר זולה מאשר כמכונית; >ב! תחנת האוטובוסים היא
כמרכז תל-אכיב וכמרכז חיפה, ליד ביתו של שטרן, ואין
הוא צריף לעכור לאוטובוס שני כדי להגיע לביתו, בשובו

מתל־אביב.
רצה המקרה וגם המזדהה השני (ליתר דיוק: המזדהה
השנייה! הייתה תושבת חיפה המצוייה רוב השכוע כתל־אביב־
אילנה גור תלמידת המדרשה למורי חינוך גופני בתל־אביב.
ומדוע נוסעת היא בישיר 7לגביה זה מוכן מאליו
והיא מסבירה, כחרוז . :בישיר -זה יותר מהיר•1
במוכן שאין זה אלא עיבוד של החרוז הידוע. אגד ישיר -
נוח ומהיר״ ,אותו יודעת הגברת גור זה זמן רב.

תל־אביב,

2.3.55

אתה, אחד מאלפי הנוסעים מדי יום בקו הישיר מתל־אביב לחיפה ומחיפה
לתל־אביב, אותו מקיים אגד בדייקנות, נוחיות ומהירות תוכל גם כן לזכות
בפרסי הזיהוי. לנוסע הראשון בתמונות שלמעלה שיבוא ויזהה עצמו במערכת
העולם הזה, תל־אביב, רחוב גליקסון ,8יוענק פרם של 15ל״י במזומן.
השני במזדהים יזכה בפרס של עשר ל״י במזומן.

תעלת סואץ היתה שרויה באפילה. רק פר,
ושם שלחו פנסי החוף את אורם הקלוש.
האוניה הצרפתית פאסטר החליקה לאיטה
על פני המים הרוגעים. איש לא הבחין
בעשרות הדמויות המעורטלות למחצה, שהשתלשלו
אל מעבר למעקה, צללו במים החמימים׳
שחו לעבר הגדה הסמוכה. הדמויות :
55 טוראים של לגיון־הזרים הצרפתי, שנרתעו
מפני סיכויי השירות בויאטנאם הרחוקה׳
החליטו לבקש את חירותם על אדמת
מצריים.
הבורחים התמצאו היטב במדיניות. היה
ברור להם כי השלטונות המצריים, אשר
תמכו במורדי אלג׳יריה ותוניס, בהם נלחם
לגיון־הזרים ללא רחם, יקבלו אותם בזרועות
פתוחות. על כן לא ניסו הם להסתיר את
זהותם, לבשו את מדיהם הרטובים, הלכו
לחוג את הצלחתם במסבאות של איסמעיליה.
19 נעלסו. השימחה היתר. מוקדמת. למחית
בבוקר, ברגע בו הודיע רב־החובל של
פאסטר על העדרם של 55 מנוסעיו לובשי-
המדים, נתכנסו אנשי הכת הצבאית להתיע־צות
דחוסה. מסקנות ההתיעצות: פרשת
הבריחה ההמונית תהיה הזדמנות מצויינת
לפייס את הצרפתים, להשכיח מליבם את
ההשמצות, שהמטיר עליהם רדיו קהיר.
ההזדמנות נוצלה כהלכה. המשטרה הצבאית
המצרית הקיפה את איסמעיליה עוד בו בערב,
עברה ממסבאה למסבאה, ממלון למשנהו,
העלתה בחכתה 36 לגיונרים מופתעים, הוי15,׳
להם כי הם יוסגרו לצרפת עוד השבוע.
19 הבורחים הנותרים הרגישו בסכנה בעוד
מועד, הצליחו להעלם. ההשערה המצרית
על מקום הימצאם :״קרוב לוודאי שהם נעו
לעבר מלכות לוב, מקווים למצוא בה את
המקלט, אשר לא ניתן להם במצריים.״

אירא!

איכשהו על הסכום הזעום שהשאיר לה עלי
ריזה .״נסיתי להתאושש ולשכוח את תל־אותי
בטהראן,״ סיפרה מריה מאוחר יותר.
אולם טהראן לא שכחה את מריה ואת
בניה. לפני חודשים מספר הגיע השאח,
מוחמר ריזה, שופע הבנות, למסקנה. כי
סיכוייו להוליד בן קלושים ביותר, התחיל
לחפש לו יורש־עצר בקרב בני משפחתו. היורש
המתאים ביותר: פאטריק הקטן.
השאח נכנע. ברגע בו הביע השאח
את רצונו למנות את בן־אח־ו כיורש עצר,
מיהרו נציגי איראן בפאריס להתקשר עם
מריה חולבסקי :״עליך למסור לנו את
פאטריק. נשלח אותו לטהראן, שם יתחנך
ברוח בית־המלכות ודת־האים לאם.״ אולם
האם סרבה למסור את בנה, טענה :״לא
אניח לו לנסוע לטהראן בלעדי, ולא ארשה
למנותו כיורש־עצר כל עוד לא יכיר בי
השאח כבאשת־אחיו החוקית, יעניק לי תואר
נסיכה.״
הנציגים האיראניים שידלו, התווכחו, איימו
על מריה בתביעה משפטית. אולם הכל
היה לשווא. לבסוף היה השאח נאלץ להיכנע :
השבוע, לאחר קבלת־הפנים המפוארת, שנערכה
למריה ולבניה בצירות האיראנית ברומא,
כבר היה ברור כי מריה חולבסקי תהפוך
לנסיכה מריה (או מרים) פאחלווי — וכי
השאח האיראני יזכה, סוף מון /ליורש־עצר.
סחרהת מיטוס מרח בי
• לאחר שקבעו מרבית חברות״התעופה
הבינלאומיות את בסיסיהן בבירות מדינות-
ערב, עומדת גם חברה גרמנית להצטרף
למיטוס המרחבי, תעביר אחדים מקוויה
דרך קהיר, ביירות, דמשק.
• ממשלת ירדן מעיינת בהצעה איטלקית
לקנות מטוסי־קרב מתוצרת איטליה, שישמשו
גרעין לחיל־האוויר הירדני. ההצעה הוגשה
לשר הבטחון הירדני, אנואר נסיבה, על־ידי
ציר איטליה בעמאן.

ה־,ר ש > 1צ א
בשבוע שעבר כינס השאח האיראני, מוחמד
ריזה פאחלווי, את עוזריו להתיעצויות קדחתניות.
לא היו אלו התיעצויות על דרכי
דיכויה של מפלגת מודה הקומוניסטית, או
על עתידו של הנפט האיראני. הן עסקו
בעיקר בילד מקורזל־שיער, בעל עיניים שחו־רות־יוקדות:
פאטריק פאחלווי, בנו של
עלי ריזה, אחיו הבכור של השאח, שהגיע
לרומא עם אמו, מריה חולבסקי, כאורח
הצירות האיראנית.
מריה חטובת־הגוף וארוכת־הרגליים, צר־פתיה
ממוצא פולני, פגשה בעלי ריזה עוד
בשנה הראשונה לאחר המלחמה. הנסיו האיראני
הצעיר חזר זה עתה מן האי מורי־ציום,
בו ישב עם אביו, השאח ריזה פאחלווי,
לאחר שהאחרון הוגלה מאיראן. השניים
התאהבו זה בזו, נישאו נישואים אזרחיים,
השתקעו באחד מפרברי פאריס. שם נולד
בנם הבכור, פאטריק.
ווילה בריביירה. עלי ריזה לא אהב
את מולדתו, היה אומר לאשתו :״הייתי
רוצה לקבל אזרחות צרפתית, להשתקע בווילה
קטנה בריביירה.״ אולם בהיותו בן
למשפחת מלכים, היה עליו למלא את חובתו
הנסיכית: כאשר נקרא הוא, בשנת , 1950
למלא תפקיד גבוה בצבא איראן, יצא לטהראן
ללא ריטון. מרירי, נשארה זמן מה בפאריס,
אחר הצטרפה אל בעלה עם שני ילדיה,
פאטריק (עכשו )8וכריסטיאן.
השלטונות האיראניים קיבלו את פני אשת
הנסיר בקרירות: היא לא נחשבה לאשתו
החוקית של עלי ריזה, היות והיא לא נישאה
לו בפני מוללה מוסלמי. מריה שוכנה באחד
מפרברי טהראן, הרחק ככל האפשר מחצר־המלכות
הסואנת. חייה היו מסוגרים, מלאים
בדידות: בעלה ביקר אצלה רק לעתים
רחוקות, בסחר.
באחד הימים הופרה הדממה, שאפפה את
הבית הטהראני הקטן, על־ידי צילצולו החד
של פעמון. מריה פתחה את הדלת. לפניה
ניצב קצין איראני, שברך אותה בהצדעה,
מסר לה הודעה קצרה ; ״הוד מלכותו,
שאח איראן, מצטער להודיע לך כי אחיו,
הנסיך עלי ריזה, נהרג אמש בתאונת־מטוס.׳-
מריה התאבלה על מות בעלה האהוב.
אולם היה דבר אחד שניחם אותה: עכשר
תוכל היא לחרוג מבדידותה, לחזור אל חיי•
החברה הסואנים. היא לקחה את שני בניה,
חזרה אל הווילה הפריסאית הקטנה, התקיימה

החי
ס חו רו ת ״ בוא
בטבריה, נוכחו אנשי חברה קדישא כי
המקומות הפנויים בבית־הקברות הולכים
ומתמעטים, הודיעו כי יסרבו מעתה והלאה
לקבור אזרחים ישראליים, יקברו רק יהודים
אמריקאיים, שירצו לבוא אל המנוחה בארץ
הקודש.

אי ש ל או ה ד־ ד. גרוויניס!
בפאריס, צרפת, פנו הפיסיקאים העובדים
במכון לחקר־האנרגיה־האטומית אל הממשלה,
ביקשו לשנות את שם המכון ל״אוהל הדוד
אטום.״

א לו הים אדירים1
בחיפה, נכנס אלישע רביב לתחנת־המש־טרה,
התלונן :״אלוהים שבר לי את האף,״
גילה מאוחר יותר כי התכוון לסבל אליהו
צברי, שכונה בשם ״אלוהים״ בגלל קומתו
הגבוהה.

ה ״ ל הי טלד !
בבון, גרמניה המערבית, נעלם אדולף
היטלר ממקום עבודתו במשרד־הדואר המקומי,
הודיע מאוחר יותר במכתב לאשתו
כי הוא נמצא בגרמניה המזרחית, קיבל משרה
במזכירות המפלגה הקומוניסטית בברלין.

ס לי ח ה. ט עו ת ב קו מ ה)
בקהיר, מצריים, שכר אחמד ודקים מיטה
בבי־ת־מלון קם בחצות הלילה לחטט בכיסי
שכניו לחדר, נתפס על־ידי אחד מהם, ניסה
להימלט, י,פץ דרך החלון, גילה במאוחר
כי החדר נמצא בקומה השלישית, הועבר
לבית־החולים כששתי רגליו שבורות, טען כי
ביקש בכיס גפרורים להדלקת סיגריה.

חו בהכבוד
בתל־אביב דרשה אשר, גט מבעלה בטענה
שהוא הפסיד לה 50 לירות במשחק פוקר,
מסרב לשלם לד. את הכסף. י
העולם־הזה 908

?,ג״לקסח
__ 8 5 5 ^ 0 5 3 --ערוך כמיוחד עכור קוראי ״העולם הזה״ על-ידי עורכת המדור, רינה נאור.

רהיטים וכל בי ת
מי שרוצה לגרום לי קורת רוח גדולה
שיקנה לי אחת מאותן צלחות הקיר המצוי-
רות ביד של קארו, חנות הרהיטים היפה
ברחוב דיזנגוף .99 לא ראיתי באף מקום
יפות מאלה. והכורסה בעלת ריפוד הדומינו
הצבעוני שיש להם שם היא פשוט מקסימה.

ריהוט
מודרני קל, כיניהם קערת
פירות עומדת, שטיחים צכעוניים
מקסימים לאמכטיה, קערות עץ
אמנותיות, מיטות ומזרונים מ־כיח״ר
״מפי״ ומדורי הול נאים, נמצאים
כולם כהביתן, פפג׳ אלנכי

.111

אינך חייבת להנכנס דוקא בכיס מלא כסף
לחנות לצרכי חשמל אלדד, אלנבי , 106
אם נשאו חן בעיניך מיקסר, אחת ממנורות
השולחן הצבעוניות הנאות או נברשת כלשהי
— תוכלי לקבל זאת גם בתשלומים.

רנו מ ר, חנות הרהיטים ברח׳ המלך ג׳ורג׳
,7מתהדרת בפינות האוכל הקטנות והנעימות
שלה, הריהוט הסלוני בעל הכורסאורי
הנמוכות שולחנות הכתיבה הנוחים, ספות
ועוד ריהוט נאה שמחירו אינו רב.

יהודה ,78 פרט לריהוט מודרני ואלגנטי אחר,
כולל מערכת חדר שינה בהירה.
סיכה בצורת מפתח סול, צוארונים נוקשים
נפרדים מצבעים שונים, ארנקים, הינומות
לכלות, כובעים בתוספת תמונה של זיוה
שפיר בתלבושת חופה, מאפיינים את חלונה
של צילי כינר, חנות האבזרים ברחוב
פינסקר.

״אמור זאת בפרחים״ אומר הפתגם העתיק.
מישהו חולה, יש לו יום הולדת, או
סתם רצונך לשמח את הנערה או האשד.
שאתה אוהב — הבא לה פרחים. פרחים
אופרה ברח׳ פינסקר ,2תשביע ללא ספק
את רצונך.
כל אחד ימצא משהו לפי טעמו אצל
סטימצקי, חנות הספרים הנודעת ברח׳
אלנבי פינת שדרות רוטשילד. יש שס החל
מכתבי עת מארצות שונות, ספרי כיס, ספרות
מדעית, תולדות התלבשות בכל הדורות,
ספרי בישול, כל כתבי שקספיר, וכלה
בס׳פר הנימוסים של ואנדרבילט.

ספרה האחרון, של הוצאת מסדה,
״חיי 12 הקיסרים״ של סויטוניוס, נשקף ב־גאוה
בחלון הראוה של חנות הספרים מס״
דה, רח׳ הרצל פינת אחד העם, שקיבלה
פרס כבית העסק הטוב ביותר בענף הספרים.
אולם אין זה כמובן, הכל. ישנם שם גם
ספרי ילדים יפים, ספרות מקורית ומתורג־מת
שתספק את טעמם של כל קורא.
ישראל יצחקי יוכל להיות כמטחוי ידך
אם תקני את אחד מתקליטיו משל ״הד
ארצי״ .שהשלאגר האחרון שלהם הוא כמובן
״שיר המזג״ .אולם אם חסידי שמשון ברמי,
יפה ירקוני או לילית נג׳ר הוכס —
יש לכם מבחר מגוון.

חדר שינה נהדר בעל מיטה רחבה ואידיאלית
לעצלנים — נשקף מחלון הראוה שד
ארקו, רח׳ בן־יהודה ,43 שרהיטיו עשוייב
לפי תרשימיהס של אדריכלים ידועים.

לא תרצי לקום אחרי שתתישבי בכסא-
הסל המקסים העשוי מדברי קליעה, בעל
קונסטרוקצית פלדה אצל האחים גוהדי,
דיזנגוף .120 אין זה הכל, כמובן. חנות זו
מספקת את הריהוט המודרני הקל והנאה
לבתי המלון המפוארים ביותר בארץ, ושטי־חיהם
המגוונים הם פשוט תאווה לעיניים.
״פורמייקה״ ,במקרה שלא ידעתם, הוא
חומר פלאסטי הדומה לשיש והמודבק על גבי
שולחנות מודרניים. שולחנות חמודים כאלה,
ועוד ריהוט חדיש ביתי ומשרדי תוכלו למצוא
בכיתרות, רח׳ שיינקין . 10 יש להם שם
גס ארגזי כביסה נאים בצורת ספסלי ישיבה.

ראיתי
מערכת שולחן דומינו חמוד ושתי
כורסאית מתאימות לספת קלוב (כפולה)
אצל אושינסקי רח׳ הרצל ,56 המבצע עבודות
גם לפי הזמנה.
תרגישי כמו באלף לילה ולילה כשתכנסי

עדיי ם ומתנות
למרכז השטיחים ברח׳ דיזנגוף .91 יש
להס שטיחים אכזוטיים פרסיים, אירופאיים
ומקומיים — כל זאת בתשלומים נוחים.

מזנון מעדן בעל פיתוחים של נוף מקומי,
ישנו אצל חנות הרהיטים פרקש ברח׳ בן־

פסלי בודהא חמודים, כפפות ורודות פודריות,
מסלסל ריסים, מוצרי קוסמטיקה, שפתון
מאריך שעות ומניפה אכזוטית — כל
זה וגם שרות אדיב אפשר לקבל בתמרו־קית
לילק בפסג׳ אלנבי .111
כל גדולי הדור, בין השאר להקת ענבל,
חיה הררית, זיוה שפיר, נוף אילת נהדר ום
תם פרצופים נאים, מקשטים את החלון של

הצלמונית

פרי אור,

אלנבי .30

ר! ולבשו ובד״
בכית וגן, אלנבי ,63 ראיתי עבודות נהדרות
ומגוונות של רפיה וקש — סלים קלועים
גדולים וצבעוניים לכסיבה, תיקים ואר״
נקים, וסידורי הול מעדנים.
אס את כבר סקרנית לראות את דוגמות
סנדלי האביב והקייץ — פני אל נעלי גל־זר,
דח׳ בן יהודה , 1המציג מבחר מגוון.

נעלי נשף נהדרות עם אבזמים מרהיבים,
לפי האופנה האחרונה, נמכרים אצל מנדלר
ברח׳ סירקין , 1פינו! בוגרשוב. אגב בחנות
זו מזמינים נעלים אורטופדיות.
אצל קרוננכרג, רחוב אלנבי ,72 ראיתי
כמה דברים מענינים: סירה שחורה יפה שעל
עקבה הצרפתי מתנוססים בשורה עורפית אבנים
מבריקות, סנדלים אלגנטיים תכולים, ונעלי
סופר סגורות והדורות, עבודת יד.

נעלי גברים בדוגמות שונות, החל מן הנעל
האמריקאית הספורטיבית, וכלה בנעלי
קרפ ונעל אלגנטית צרה נמצאים אצל צרפתי,
נחלת בנימין .3

כרומכרג וכנו, שיינקין .6המתהדר, פרט
לכך, גם במכנסי גברות יפים ומקוריים. גם
גבר ימצא בחנות זו ענין.
אחת החנויות ׳הבודדות שאפשר לראות
גברים מצטופפים ליד חלון הראוה שלה,
היא מדים ברח׳ אלנבי .56 היתה זו אחת
החנויות הראשונות שהנהיגה את בגדי הספורט
האמריקאיים. גס לנשים יש מה לראות
ולקנות בה. בין השאר חולצות מגוונות
נהדרות, סודרים ספורטיביים ומכנסיים קצרים
ושלשת רבעי.

אם עדיין לא קנית דבר לנשפי פורים ו־
!תקציבו מוגבל, מובטחני שתוכלי למצוא
שמלות ערב, או חצאיות וחולצות מתאימות
למסיבות אצל?ן זרטקס, נחלת בנימין .74
נמצאים שם גם מקטרני קורדרוי בצבעים
שונים.
המכנסיים ההדוקים ההולכים וצרים בקרסול
הרגל אינם מיועדים לנשים בלבד. אופנה
זו עברה גם לגברים, ואפשר לראותם,
בתוספת חולצות ספורט איטלקיות יפות,
בחנות הבגדים האלגנטית ויקטור רח׳ בן
יהודה, ליד ככר מוגרבי.

אם את רוצה להיראות• בממד דיורי אחד
או בשלושה ממדים איטלקיים תוכל לעזור
לך לא במעט החנות לחזיות ולמחוכים
הורוביץ, בן יהודה 7א. כן תוכלי למצוא
שם כותנות לילה דקיקות מרהיבות,
בגדי ים ולבנים נאים.
גיל הביניים בין ילדות לנערות הוא קשה
ביותר להלבשה, אולם תוכלי למצוא את כל
מבוקשך בחנויות איטם־יטיבל בסניפי
אלנבי ונחלת בנימין. .פרט לבגדי ילדים תמצאי
שם גם לבני נשים נאים.

אני מחכה בקוצר רוח לקייץ כדי שאוכל
ללבוש את סנדליו המקוריים של נמרוד,
דיזנגוף , 185 המוציא כל עונה דוגמות חדישות
ומגוונות.

בעלות טעם מעודן תמצאנה, ללא ספק,
את מבוקשן בסלון הנעליים ורשאי רח׳ א־לנבי
,48 הדואג, פרט ליופי, גם לבריאות הרגל.

נמאסה עליך צורתו של תכשיט בעל
ערך מסויים שלך, מדוע לא תסורי אל
תכשיטי זנדכרג,׳ אלנבי ,50 והם יהפכו
לך אותו לעדי חדיש ונאה? כמובן שתוכלי
להשיג דברים חדשים, ואפילו לתקן את שעו־נך
ולא לאחר לפגישות.
עלי תאנה שוב לא יהיו נחלת אדם וחדה
דוקא, אפילו לא של רבי סרנים ומעלה. הם
יתנוססו מעתה על אזניהן החמודות של נשים
בצורת עגילים אד ענקים, בכרום, מתכת
מוזהבת או מוכספת. אגב, הצעקה האחרונה
של אופנת העדיים עתה היא ענקים מבדולח
אדום. כל הדברים האלה ראיתי והתפעלתי
בחנות עונג, שיינקין ,34 החנות המקשטת
כרגיל את מלכות היופי והדוגמניות בתצוגות
אופנה.
זוכרת את הימים כשהיינו ילדות וארגנו
חגורות מצמר על סליל חוטים וארבעה מסמרים?
יש כעת מכשיר הרבה יותר משוכלל
בשם ״עדי״ המאפשר לארוג בארבעה צבעים
שונים ציפיות לכרים, תיקים, שטיחים קטנים
— כל דבר. המחיר הוא רק 2.650 ואפשר,
פרט לדובונים, בובות, וצעצועים אחרים,
להשיג אצל צעצועי שנקר בפסג׳ אלנבי

,111

לילדים, יצורים חמודים אלה, יש החליפות
והתלבשות המקסימות ביותר אצל ני ל, אלנבי
,33 כשהצבע השולט בהם, הוא כמו אצל
הנשים, אדום.
ל״פרסקו״ ,חנות המכנסיים בפסג׳ .ב־פינסקר
,2יש גיזרה מיוחדת ואופיינית למכנסיה.
הס מתאימים כמעט לכל גוף הלובש
אותם..אפשר להשיגם שחורים, או משובצים,
כפי שלובשים עתה.

הייתי נאלצת להרכיב באמצע הרחוב את
משקפי הראייה שלי כדי להיוכח שאכן החליפה
האפורה ההדורה הנמצאת בחלון הראוה
של צמר קו רן, אלנבי ,32 עשויה
בסריגת יד. היא נראית כמעשה חייט. בחנות
זו תמצאי גם את צמר הסריגה המפורסם
ליליפות, אינך חייבת לבוא לוזל־אביב
לשם כך. יש להם סניף גם בירושלים.
תוכלו לחלום חלומות טכניקולוו־יים כאשר
תשכבו על כלי המיטה הצבעוניים המרהיבים
של ירקוני, נחלת בנימין . 1פרט
לכך יש להם גם מגבות מגוונות בצבעים
עליזים.

שני חלקים מג׳רסי הנראה כפפיטה צבעוני
בגזרה ישרה, משכו את תשומת עיני אצל
נדיר׳ דיזנגוף .116 אני אוהבת מאד להיכנס
לחנות נעימה זו, בעיקר בגלל טעמם
המעודן של בגדיה וחלון הראוה המסודר
בחן רב. יש להם גם חליפות קורדרוי מנומרות
ומפוסטרות כפי שמודרני עתה.

למתנה בהכרת טכס־

בגד טריקו שחור לרקוד, כמו בסרטים,
נמצא בדיוק בתחום ראייתך, בלכתך ברחוב.
זאת ועוד סודרים ספורטיביים מאד ובגדי
התעמלות אחרים, אפשר למצוא בחנות לדברי
ספורט ״ שדם״ ,אלנבי .106

למכר־

חליפות חמודות לילדים ממשי בלון בצהראוה

בעים שונים, ראיתי בחלון

אינך צריכה לנדוד בחנויות רבות כדי להצטייד
במערכת בגדים חדשה. אצל ׳כרכה,
דיזנגוף ,181 תמצאי שמלות, חצאיות, סודרים
ומקטרגים.
תמיד ימצא משהו
טיל א׳׳י בנחלת בנימין .7אס יהיה זה לבני
וגרבי גברים, גרבי ניילון, חליפות תינוקות
חמודות, או מעילי רחצה מפוספסים ומנומרים
עליזי צורה.

אם בפרור, חפצה נפשך, סורי אל
ג ר׳ בן־יהודה ,24 אחת החנויות ההדורות
ביותר בעיר, המחזיקה גם בבית קירור לשמירת
ואיכסון פרוזת.