גליון 914 מתאריך 21 באפריל 1955

מחת באוור * א/ק.־מ״ הטובעת י פסטיבל הידיחת

שיתוק ילדים
כד בוצעה המהפכה *ודל ילדיך

1ה קדה ב־הסחבה
הדאוטו1ה ב סדר ה המסעירה

החועופת את עתיד עודאל

ס פ 1ד
השער:

וו״טניעו בקפריסין

מערכת

העוגם היה
ח״כועח חס* ויד י אינ עו מ מיד

העורך הראשי
אורי אבנרי

ראש המערכת ;

עורך משנה :
דוב איתן

שלום כהן

עורך כיתוב :

עורך תבנית ;

שי לביא

סימה אילן

!״יגיעת

זאמ״ורם ציח

״ אנניי

משה בן־אפרים, יחיאל בשן. ניצה נבי, לילי גלילי,
רוחי ורד, בוזי זהבי, יוחנן ורבקה ־וראי. אוסקר
טאובר, אביבה סטן, עמום קינן, סילבי קשת,
אברהם רפפורט.

שמואל בדתור

אריה אריאל

ש. קמינסקי, ירושלים

מנהל מבצעים

מנהל מעבדה :

הצלם הראשי :
דן ברנע

עמנואל פרת

חברי המערכת :

עורכי המהדורה האנגלית :
דניאל שטרן. דויד פסטור, ביל מל מו.

.הממונה על המהדורה הספרדית :
שלמה הררי

השבועון הספרדי לאינפורמציה

רח׳ גליקסון 8תל־אביב. מען המברקים;
״עולמפרס״ ת. ד , 136 .טלפון . 26785
המוציא לאור ; העולם הזה בע״מ.
דפוס ישראל בע״מ, ת״א טל.23204 .

הצייר הראשי :
שלמה אדיר

עורך דפוס :
דוד טווייג

עבור מודעות המתפרסמות תחת
אין המערכת אחראית עבור תוכן המודעות. מלבד
ובו׳ המוכנות על־ידי חברי המערכת
״דו״ח לצרכן״ .״דו״ח למתבדר״ ,״דו״ח לנוסע״
על־ידם. המדור ״דו״ח לבוחר״ כולל מודעות מטעם מפלנות וארגונים ציבוריים אשר אין
אחראית לתוכנן ולדעות המובעות בהן, ושאינן מ שקפות בשוט צורה שהיא את דעות
הכותרת ונברר,ות המערכת המערכת.

מס׳ ,914 שנה ; 18כ״ט כגיסן תש־ט״ו ; 21.4.1055 ,המחיר 350 :פרוטה.

״לאחר 903 נסיונות של פתרון תשבצים
בהעולס הזה הצלחנו פוף סוף לבוא לגמר
אחד (מהם) לכל הפחות, ומקוות לקבל עידוד
(דהיינו: פרם ספר) להמשכת נסיונותינו
גם להבא כך הודיעו הקוראות גאולה
ועדנה פיק, ממושב חירות שליד תל־מונד,
לפני שזכו בפרס הספר לפתרון תשבץ .904
אין הן היחידות, אני מניח לפי ערימת התשובות
המצטברת על שולחן התשבצן
של העולם הזה, המצליחות לגמור מדי שבוע
את פתרון התשבץ.
הן גם אינן היחידות המקוות לקבל עידוד
להמשכת נסיונותיהן. כך למשל כותב מרדכי
זוזובסקי, איש תל־אביב המעיד על עצמו
כי הוא מנוי מס׳ : 39״דחילק, אולי תתנו
לי לזכות הפעם הוא אמנם זכה אותה
פעם (תשבץ חצי־ענק) אבל לא בגלל מספר
המינוי הנמוך שלו ולא בזכות בקשתו המקורית.
הגורל הוא המכריע בין המאות הפותרים
את התשבץ.
ולאלה, בין שהם מנחל־עוז שבנגב, כפר־גלעדי
שבצפון, כפר־סבא המושבה, תל־אביב
העיר או סמלים ראשונים בצה״ל, אני רוצה
להזכיר בהזדמנות זאת: אין צורך להעתיק
את הפתרון במכונה דווקא, כפי שרבים עושים
; גם אין צורך לקרוע את כל העמיד
ולשלחו, מלווה עשרות ביאורים, שלא לדבר
על הפותרים־ד,ציירים המשרסטים תשבץ
חדש. יש צורך בדבר אחד בלבד. פתרון נכון,
דימועתק בצורה הנוחה ביותר לפותר.

טמטום ושמו תגמול
בכתבתכם על התנמול (העולם הזול ) 913 טענתם
כי מעשי תנמול הם בושה למדינה ריבונית.
אני כשלעצמי כו פר בדיעה כי ישראל היא מדינה
ריבונית. נכון שיש לה נשיא ..בתי־משפט, כנסת
וממשלה. אולם מדינה ריבונית חייבת להיות
עצמאית מבחינה כלכלית ולנקוט במדיניות-חו־ז
ברורה — וזאת אין אנו יכולים לומר על
מדינתנו• .
בסוף הכתבה הבאתם שלוש הצעות בקשר לדרך,
בה צריכה הממשלה לנקוט. אולם כאן שכחתם
דבר אחד: לא זאת הממשלה שתנקוט עמדה
ברורה לנכי הבעייה החשובה ביותר, ממנה
סובלת המדינה בימינו. לא זאת הממשלה אשר
תצא למלחמה מונעת — ולא זאת הממשלה,
אשר תחתוא תחת השלטון הריאקציוני במרחב.
לכן. הדרד היא אחת: לשנות את פני ה שלטון
במדינה בסהירזת האפשרית. ומיותר לומר
שאני מעדיף כי הממשלה הבאה תהיה מורכבת
משוחרי שלום (לא דווקא מיקוניס וחבריו).

הכתב הראשי :

* 6 £קזא * 0וז

מכתבים

נכון כי חח היא טבעת ברזל באף החי, או
תכשיט זהב באף ; אך הוא גש שייך לרובה :
נתחי ר,הצרף מעבירים את רצועת הרובה).
הפותרת אסתר דורין מחיפה נסתבכה אף
היא בוויכוח עם התשבצן. כתבה היא :״אדר
(חורז עם חדר) היא ציפור ממולאה ולא
פחלץ (חורז עם נחלץ) שזוהי חייה ממולאת,
פרט לעוף.״
מצטערים, גור מגדיר גם אדר וגם פחלץ :
״עור חייה או עוף שמלאוהו בקש וכדומה.״
עולה על כל המתכתבים עם התשבצן (או
כפי שהוא קורא לו, איש התשבץ) ר,פותר־הראשון־לציוני
אליעזר נווה. לא רק שהוא
שולח פתרונות נכונים, שדיבור,ו כבר פעמיים
בפרסי ספרים, אלא הוא גם מטריח. עצמו
ומוסר פירוש שוטף לתשובות התשבץ. כאשר
הפתרון הוא ״ירך״ אין פותר נווה מתעצל,
מציין ״ראה תמונה מימין לתשבץ.״
וכאשר התשובה דורשת את המלה ״נחמד״
מזדרז נווה, להוסיף, בסוגריים ,״אתה, למשל.״

אתם שתתבטאו ״טמטום ושמו תנמול״?
אתם למעשה אותו עורף בטוח אשר לוחמים
בעזה, נחל־עוז וקיביה מאפשרים להם ישיבה בטוחה
בתל־אביב. הם אשר מבטיחים אותכם מפני
ממתננים בתוך ביתכם בתל־אביב. כי מדוע לא
יסתובבו מסתננים בתל־אביב עצמה וישליכו
רימונים לתוך קולנוע מוגרכי או למערכת העולם
הזח?
האם שרשרת המשלטים הצפופה תמנע זאת.
משטרת גבול או שמא חטיבת עתונאים לוחמים
אשר יסתובבו בלילות בנבולות המדינה? האם
יודעים אתם אפ שרות אחרת. חוין מהפחד הערבי.
מפני מעשי תנמול בתיד תול־כרם. עזה או דמשק?
ומאין בא הפחד הזה אם לא מאותו ״טמטום
ושמו תנמול״.

שאול אחי־יונה, פרדס־חנה

מי הוא העכבר ן
בנליון האחרון של עתונכם (העולם הזה ) 913
קראתי את תשובתו של קורא בשם נד שפיר
לקורא אהד. שהציע למשה ברק לצום עד מחת.
שפיר מדבר על אנשי ירושלים ובני־ברק ומני
דירם כעכברים שחורים. שהתפללו לתבופ תנו.
את מי מסמל החבר שסיר? היכן הוא היה
בשעה שהעכברים השחורים מירושלים ובני־ברק
שפכו את דמם. כדי להנן על תבוסנים כמוהו 1

אפרים גולדשטיין, ירושלים

ניזענים כירושלים
לפני ימים מספר הועמד חדר בדירתי להשכרה,
והנה באו שני סטודנטים וביקשו לשכרו. התפלאתי
על שהם כמעט ולא התמקחו על המחיר,
עד שהם הצינו את עצמם והתברר לי כי שניהם
ערבים (לא יכולתי להבחין בכך לפני כן, על
אף היותי יליד-האריס. על אף היותי איש הפר־מפלנה
(על משקל חם ר-תרבות) .לא ראיתי בכו
כל סיבה להתרגשות, וקבעתי אתם קביעה סופית.
עוד ב או תו יום נודע הדבר לקרובה שלי, הגרה
בסמוך לי. היא התפרצה לביתי מזועזעת ונחרדת:
״מה? אתה תשכיר חדר לערבים? ל אוי בינו? ״
בינתיים הצטרף אליה נם בעלה. ושניהם יחד
התחילו לדוש אותי בשוטים מילוליים. לא אתאר
לפניכם את הפיננון. אפילו נ׳א מום מן הספר
הצד השני של המטבע היה מזדעזע.
ניסיתי להסביר שאני רואה בהם שני סטודנטים
ותו לא .״אדרבה,״ אמרתי .״הלוואי ודיברתם

1א לחייך !

כתבה המוקדשת לכל ההורים
ששיכלו את בניהם,
ולכל הלוחמים השומרים
בלכם את זכר חבריהם.
אתם (קרובי נמצאים שלושים שנה בארץ) עברית
צחה כ מו שני אלה.״ לבסוף, כא שר הדברים החריפו.
ביקשת׳ את קרובי שלא לבחוש בקדרתי.
על כד ענתה הקרובה :״דע לד כי אם יכנסו
הללו לכאן. אקים נני ד את כל ה שכונה 1אלך
מבית לבית ואטיף למעשי שפטים ו״
הדבר הנכון ביותר שיכולתי לע שות היד, להס ביר
לשני הסטודנטים את המצב. הם הלכו
לדרכם.

אילן הרנוג, ירושלים

שנתון 1940
לפי המחקר שערכתם על הנוער הישראלי
(העולם הזה ,) 912 ניליתי שהאיש, אשר יצטרך
לקבל החלטות גורליות בעוד עשרים שנה, הוא :
(א) משכיל (חיי־המין של האדם).
ן ב< מרוצה מעצמו (אד לא מאחרים).
(נ< בעל מקצוע חופ שי (ישיבה בבתי־קפה).
(ד) חושב קודם-כל על עצמו (ואחר־כך שוב
על ע צמו).
1ה) חושב את עצמו לישראל׳ (למרות שהוא
יהודי).
( 0מוכן ל״קריאה״ (ללכת לקולנוע).
(ז) מבסו ט מן הצבא (ביתור מן השק״ם).
(ח) נשוי (לכמה נ שי ם?).
אגב, אני רץ לקנות שני כרטיסי־נסיעה ל אמריקה
הדרומית.

אברהם אלקס, רמת־חייל
רע ומר יהיה נורלנו בעוד עשרים שנה. אם
אמנם מורכב שנתון 1940 מחמורים (ו א תונו ת).
הולכים בתלם, חסרי כל שאיפות ואידיאלים.

״ויפתח אלוהים את פי השנתון.״
אברהם צימרמן, קרית־חיים

משה פלץ, צה״ל
נזילונאים כיהודה גור אמנם מזדהים עם
הקורא פלץ, אולם אין העולם הזה רואה
כל סיבה לפסול את מובנה המחודש של
המלה ״שנתון״ ,כפי שהוחדרה לשפה ננל־ידי
משרד־הבטחון.
הכתבה שלכם על שנתון 940נ היתה ׳ מבצע
כביר. כל שורה ושורה בה מעידה על שבועות
של הכנה ותיכנון. היא חוליה נוס פ ת בשרשרת
כתבות־הענק בהן העשיר העולם הזה את העתונות
העברית — הוכחה שאינכם קופאים על השמרים.

עדנה כץ, חיפה

דת -מדן ועד אילת
הדת נוצרה לשירות־האדם, ולא?־היפר ! אני
מסרב להיות עבד לחו־כ־ן י־דת עבשים, כ^ון זה
המוזכר בשירו של יל״ג, קוצו של יוד. אני
אתחתן אך ורק בני שואים אזרחיים !

דב יומטוב, אילת
ברצוני. להרגיע את הדתיים החוששים מפני
התבוללות והשמדת העם היהודי כתוצאה מנישואים
אזרחיים. במקרה הגרוע ביותר ינרום הדבר
רק ליציאת •כל האפיקורסים מכלל ישראל.
במסגרת העם ישארו רק הדתיים שומרי המסורת,
אשר יאפ שרו לו למלא את יעודו הגדול. ולהיות
אור לגויים. אם יקהו הדתיים בחשבון יתרון עצום
זה, הריהם צריכים לשמוח על ההזדמגות הבלתי־תחרת
להיפטר מן הכופרים למיניהם.

בינינו ובין מילון גור, עוזרנו הגדול בפתרון
התשבצים, פותרים רובם המכריע
של הקוראים את התשבץ מתוך תערובת של
רצון להוכיח, לפחות לעצמם, את ידיעותיהם;
לזכות, אם אפשר, בפרס ובעיקר — לשם
הנאה סתם, כפותר שמעון מנסקי מאילון
שבגליל המערבי שהעביר לנו, לפני שבועות
מספר, את פתרון תשבצו בליווי ההערה
״פחרתיו בתנאי עבודה בשדה, בזמן המנוחות״

האיש שהיה
הואר

ברצוני
להעיר לכם הערה לשונית קטנה בקשר
לכתבה שנתון . 1940 הפירוש האמיתי של המלה
שנתון הוא כתב־עת היוצא אהת לשנה. המלה
הנכונה היא נילאי, היינו אדם שנולד ב שנה זו,
או אחרת. במקרה זה היה צריך להיות נילאי . 1940

י למעשה אין התשבץ אלא העולם הזה בזעיר
אנפין. הוא מגיש בצורר, משעשעת ולעתים
קרובות, אני מקווה, בצורה מבדחת,
חומר עובדתי רציני, שאינו משכיל את הקורא
בלבד אלא גם מעורר אותו למחשבה.
הפותר המחפש אר. הפרק בו הכריז ישעיהי
״נחמו, נחמו״.״ יטוש, קרוב לוודאי, אה
תשבצו זמנית, יעיין באותה הזדמנות בפרקי
ישעיהו הנהדרים.
מי לא ממשיך לדפדף באטלס אחר שמצא
את שם הנהר המבוקש בצפון איטליה? מי
זונח את ספר ההיסטוריה אחר שמצא בו
את שם הקרב המכריע של נפוליאוי?

פותרים אחרים אינם מוכנים לקבל את
הגדרות התשבצן ומערערים עליהן בחריפות
רבה, כפותרת צפורה בורר, המודיעה בהחלטיות
:״ 2:2זה אפם• ולא תיקו״ (לא נכון,
הפותרת בורר, כל תוצאה שווה היא תיקו) !
״יעה זה כף אשפה ולא מטאטא״ (מגדיר
גור: יעה — כלי לגרוף ולנקות בו) ;
״חח — זה מין טבעת באף הבהמה או תכשיט
קדום< מה עניינו• לרובד אמנם

״שמשון -דלילה. היציאה
כ!0.30-״ מלים אלה היו האחרונות
שנרשמו על-ידי אחת
הדמויות האגדיות של מל-
חמת-תש״ח בפנקס, לפני
שיצאה לפעולה ממנה לא
חזרה. כגליון השבוע הבא
של ״העולם הזה״ ,גליון ערב
יום העצמאות תשט״ו, ינסה
אורי אכנרי להחיות את
דמותו של צעיר זה, הנציג
האופייני כיותר של הדור
שהכריע ככפות ידיו את
המלחמה -ושנשאר כשדות
הקרב שלה -בכתבת הענק

זאב קטן, עכו

סערה ודלי־מים

תמונה זו של מועמדת לתואר ״מלכת החיוך״ ,כתוספת שני מועמדים
חמודים למעמד של נסיכי-חיוך, נשלחה למטה מיכצע-חיוך, המפרסם
כעמוד האחרון של גליון זה את הסידרה האחרונה של המועמדות. עורכי
המיכצע לא יכלו לגמור אומר כלכם להכניס את התמונה למיטת-פדום
של המקום המצומצם העומד לרשותם כאותו עמוד, החליטו לחרוג מן
המסגרת ולפרסמה כמקום זה. ואילו כעלת התמונה, שדטנה סגל מתל־אכיכ,
תוכא כחשכון כמועמדת רגילה (מם׳ )50 על-ידי ועדת־השיפוט,
שתסיים את עבודתה תוך חודש ימים ותפרסם את מסקנותיה.

כאחד מאנשי צוות האוניה אברהם גרא־׳ן, הייתי
רוצה להעיר על כמה אי־דיוקים קלים, שנפלו
בכתבתכם על הסערה, שפגשה את האוניה בדרכה
לאמריקה (העולם הזה 908
(א) בשעת הסערה היה הנמל הקרוב ביותר
במרחק 900 מייל מן האוניה, לא במרחק 1790
מייל.
הכנסת. כדי
(ב) אף ימאי לא הלך לבית
,,להודות לאלוהים שהצילו ממוות.״ אק דיברו
המלחים על הנחת שמן בבית־הכנסת, הרי הם רק
התלוצצו.
(נ) את המים אפילו לא ניסו ל שאוב בדליים.
אם היו עושים זאת, היו צריכים לקנות את כל
הדליים בתל־אביב ולהעסיק בעבודה את כל ה מובטלים
של ישראל. האוניה המשיכה במסעה
רק תודות לעוז־רוחם של אנשי־הצוות.

מוסד. דהאן, אי־ שם

חו״ל ם חזון 314

מעולם לא היו כה רבים חבים חוב כה גדול
ליד מיטות התינוקות, מוכנים להחישם לבונקרים ברגע
(וינסטון צ׳רצ׳יל.)1940 ,
לכה מעטים.
שיפול הפגז הראשון במשק. אולם הפגזים נפלו בנחל־עוז,
חתכו את בשר היושבים באותו קומץ צריפים ובתים מול
״ראפסודיה״ — הבטיח הפלאקאט המואר בקולנוע אסתר,
עזה.
תל־אביב, בצירוף נשיקה מוסיקאלית הדוקה כל הכרטיסים
נמכרו״ בישר השלט את בשורת־איוב מה נעשה
זוהי מלחמה. מלחמה מיוחדת במינה. מלחמה שלא כל בני
הערב?״ שאל הצעיר בעל העניבה הססגונית את חברתו
המדינה, וגם לא רוב בני המדינה לוחמים אותה. מלחמה של
המפוררת שני קפה עם קצפת׳ שתי עוגות של תות־שדה!״
פחות מאחוז אחד של בני הארץ, הנושא בעול במקום כל
הזמין הגבר בקפה רוול המורחב אצל המלצרית, שפילסה לה
האחרים, המביאים את כל הקרבנות בנפש וכמעט את כל
בקושי דרך מבעד לים השולחנות הצפופים איזו כותונת
הקרבנות ברכוש, מלחמת המעטים־המעטים למען הרבים־
לילה חמודה 1״ התפעלה נערה בלונדית גבוהת־עקבים לפני
הרבים, שאינם יודעים וגם אינם רוצים לדעת על עצם קיומה.
חלון־ראווה מבריק ברחוב אלנבי וויסקי או בראנדי?״
זהו אי־צדק הזועק לשמיים.
שאל המארח במסיבת־הקוקטייל, שנערכה בביתו של מנהל
חברת־הביטוח שים ידיעה מענינת !״ פיהק עורן־־הלילה
במערכת היומון החשוב, בקומו לחטוף סאנדביץ׳ במסעדה
ממול סווינג ! סווינג תבע בחור פרוע־בלורית ומיוזע
הארץ מלאה אקטיביסטים, היא מלאה שרים היוזמים חזיברחבת־הריקודים
של באר־פאריזיין...
תות חלוציות. היא מלאה עסקנים המודדים את גבריותם לפי
תדירות תביעת־התגמול בנאומיהם. היא מלאה עתונאים
מוצאי שבת 16 ,באפריל ,1955 ,תל־אביב.
המוכנים בכל שעה לשלוח את חיילי ישראל אל הפרת ואל
על מגדל־השמירה של נירים, מכורבל בתוך הסגי־ן, ישב
הסואץ.
שאול. ידו השמאלית סובבה את מנוף הזרקור. ידו הימנית
היתד, תחובה בכיס העמוק, מחמת הקור. הרובה עמד לידו,
אולם השרים המבקרים במשקי הכפר פעם ביובל מתענ־טעון.
מבטו תר אל מעבר לרצועה הדקה
של אור, שנוצר ליד הגדר על־ידי שורת המנורות.

משק
גבולות שומר על הגבול הדרומי של המדינה. אדמותיה
גובלים עם חולות סיני. אולם על המפה גדול המרחק
אל הגבול, והביורוקראטיה החליטה שמשק גבולות הוא
עורף. אולי צודקים הליצנים במקום הסבורים שיש לתלות
על השער שלט בערבית :״עצור ! לפי פקודת המוסדות, כאן
עורף נ אל תתקיף 1״ אולם לא תמיד ישנו במשק גבולות
מצב־רוח להלצות. וכך נוצר המצב המגוחך שמשק ישראלי
נאבק ממש על זכותו להיחשב לחזית.

במשק עוד דלקו האורות. אחת הועדות
דנה על הדרישות הסותרות של השמירה
והעבודה. בחדר הילדים ישנו הפעוטים. מרחוק
קרצו האורות של עין־השלושה וכיסופים.
שאול ידע כי אינו היחיד המתכונן
לשעות ארוכות של שמירה משעממת. כך
וכך חברים שמרו על המשק. כך וכך אנשים
שמרו על המשקים השכנים.

רוב משקי הספר הדרומי התישבו בנקודותיה,ם הנוכחיות
רק אחרי מלחמת תש״ח. מצבם הכלכלי עודו רופף. השנה,
אחרי שפע הגשמים המבטיחים שירדו בראשית החורף, שמו
את הדגש על גידולי פלחה. הבצורת הבלתי־צפויה
הרסה ענף זה וכל משקי הנגב עומדים
בפני מצוקה כלכלית ממאירה. הצרור הנקוב
יצטרך לכסות את מחיר הבונקרים. הדבר בבר
השפיע על התפריט היומי.
המחיר משתלם־ בכסף. הוא משתלם גם
בשעות עבודה, בשעות שינה. המחיר הוא
כוחם של גברים הישנים בעמדות, מוכנים
לכל צרה, בין שני ימי עבודה מפרכים. המחיר
הוא אבדן עבודתם של אותם השומרים בלילה
ונאלצים לישון ביום. המחיר הוא גם הפגיעה
במבנה החברתי של המשק, כי אין כל אפשרות
מעשית לחלק את עול השמירה בצדק
ובשוויון.

שאול, חבר חברת־הנוער במקום, לא חשב
מה יכול היה לקרות בכל רגע. הוא ידע זאת.
יתכן ויבחין בתנועה חשודה בשטח — מסתננים
שכוזנתם לפרוץ למשק, לגנוב פרות.
תפקידו העיקרי של שאול היה לקראת אפשרות
זאת. אולם היו גם אפשרויות אחרות:
התקפה רצחנית אשר האיש
על המגדל ישמש בה מטרה גלויה ובולטת:
או הפגזת־פתע, שתזעיק את כל חברי
המשק לעמדות,

אחד המשקים שקיבל השבוע הזמנה לשגר
שני אנשים לתל־אביב, לקראת מיצעד יום
העצמאות, כדי לקבל את אות־הקוממיות של
המשק ולייצגו בראש המיצעד, סירב למלא
אחרי ההזמנה. מלחמתו נמשכת, ואין שעת
חבריו פנויה למיצעדים. הם ישאירו כבוד זה
לאחרים.
קל, קל מאד לדבר על אקטיביזם. קל מאד
לצעוק את סיסמות התגמול. ביחוו קל הדבר
למנהיגים שאינם מוכנים לשלם את המחיר
בתקציב ובכוזדאדם.

מוצאי־שבת 16 ,באפריל , 1955 ,משק נירים,
או משק כיסופים, או משק נחל־עוז,
או משק יד־מרדכי, או משק גבולות, או
משק בארי — או כל אחד מקומץ המשקים
האחרים מול הרצועה.

אדם שיקרה לו לנסוע ישר מנידים, המו־כנה־לקרב,
לתל־אביב, החוגגת את מוצאי־השבת, כפי שנזדמן
לי השבוע, עובר חודיה מוזרה מאד. הדבר נראה כחלום —
הכל דומה למציאות, אך איך־שהוא ישנה הרגשה שזה לא
יכול להיות מציאות, שמשהו אינו כשורה, אינו אמיתי. מרחק
של שעתיים נסיעה נוחה — ושני עולמות שמפרידה ביניהם
תהום ללא גשר.

אדישות זו כלפי מעמסת־ד,מלחמה של משקי־הספר חופשית
מקיפוח מפלגתי. המשולש נירים־גבולות־ניר־יצחק, ושאר
משקי השומר־הצעיר באזור אבק־ד,שריפה, אינם מקופחים
יותר ממשקי הקיבוץ המאוחד וגם מפא״י עצמה. השבוע
קיבל משק בארי מתנה לשבת: הודעה מטעם החברה ההסתדרותית
מקורות כי אספקת המים להשקאת שטחי־הפלחה
נפסקה עד להודעה חדשה, עקב אי־תשלים חוב ישן. כמעשה־חסד
מיוחד לא הפסיקה החברה את אספקת מי־השתיה.
המרחק מבארי לגבול: ארבעה קילומטרים.

ינים במספר הכלבים במקום. העסקנים והעתונאים אינם מופיעים
שם כלל.
אם ישנו דבר מרושע יותר מאשר אדישות יושבי בתי־הקפה
בתל־אביב לגודל אחיהם בגבול, הרי זה יחס הביורוקרטיה
הממשלתית והסוכנותית לאנשי הספר.

היו שהתלוננו באמריקה על השלווה והאדישות ששררה
בארץ זו שעה שנערים אמריקאיים נהרגו בקוריאה. כמעט
חצי כדור הארץ מפריד בין פילדלפיה לבין פוזאן. אולם
אין שום אוקיינוס בין מוגרבי לבין מגן. מלבד אוקיינוס
של אדישות גמורה ומוחלטת.

בונקר אחד עולה 12 אלף לירות. כל משקי הספר בונים
את הבונקרים על חשבונם הפרטי. כי אין בארץ מוסד המוסמך
להוציא את כספי הציבור על בנית מקלטים לילדים.

בשבוע שעבר נערכה הרצאה במשק יד־מרדכי. לפתע,
באמצע ההרצאה נשמע רעם של התפוצצויות. האורות כבו.
אנשים ומכוניות אצו למקומותיהם. המטפלות שמו את הסלים

שום מוסד לאומי אינו מוריד עול זה משכמם. לא זה בלבד
שהמדינה מטילה על קומץ זעיר של בניה ללחום את מלחמתה.
היא דורשת מהם גם לשלם בעצמם את הוצאות המלחמה.

המתיחות על הגבול אינה זמנית ואינה
בת־חלוף. ליריב מעבר לגבול קל מאד לקיימה
בהוצאות פעוטות, ואין שום סיבה מדוע לא
ימשיך בכך שנים רבות. היא תימשך עד אשר
הנהגה לאומית הראויה לשמה תמצא פתרון
של ממש למצבה של ישראל במרחב.
האנשים על הספר יודעים שעליהם להתכונן לשנים ארוכות
של ״מתיחות״ .העם כולו חייב להישיר את מבטו אל עובדה זו
ולהסיק את המסקנות.
פעם היה מובן לכולנו, גם בלי פקודות וצווים, כי כולנו
שווים מול פני הסכנה. הסולידריות של העם הלוחם הקיפה
את הכל, מלבד קומץ משתמטים.
מה קרה לנו מאז ז כיצד אין החרפה מכרסמת את לבנו?
אי המפלגות הנושאות ברמה את דבר האקטיביזם הבלתי־נרתע,
את דבר התגמול המוחץ, את דבר מיבצעי״ההגשמה?
איה המנהיגים המגייסים את הרוח החלוצית כשכיר־מפלגה
למערכת הבחירות, המתקוטטים עתה על חלקו של הזולת
בקרבות העבר?
בימי המאבק נולד שירם של אסירי מחנותיו־,ריכוז :״כי
גם לטרון היא ארץ־ישראל !״ היום הגיעה השעה להזכיר
לכולנו, הנוטים לשכוח זאת ; גם נירים היא ארץ־ישראל.

תצפית

במדינה

(כי הזכויות שמורות)

.לא מן הנמנע כי יחול שינוי מסויים בגישה הבריטית
לענייני ישראל. שריהחוץ הבריטי החדש, הרולד מקמילאן, אינו נמנה על
ידידי הערבים, מתנגד לגישה המסורתית של מומחי הווייטהול לענייני־המרחב.

• המתן לגילוי פרשות בלתי־ידועות ביחסי ישראל-מצריים,
בשידורי תחנת־המחתרת המצרית, המופעלת, כנראה, על־ידי האחים המוסלמים.
בין השאר, ישודרו פרטים על מגע ישראלי־מצרי, שקויים מיד לאחר ההפיכה
במצריים. התחנה תטען כי באחד המקרים השתתף בשיחות עם ישראלים גם שוי
ההדרכה המצרי, סלאח סאלם.

• נימוק חדש יופעל לשיפור יחסי ישראל־ארצות-הברית :
פקידים ישראליים ינסו לשכנע את הסטייטידפארטמנט כי רק הצהרה ברורה מפי
פוסטר דאלס על היחסים בין שתי המדינות, ערב הבחירות לכנסת, תימנע את
האוריינטציה הפרו־אמריקאית מלהפוך לנושא כאוב עבור מפלגות־הקואליציה.

.שגרירות ישראל בוושינגטון תופרד ממשדחת-ישראל

באו״ם, מיד לאחר הבחירות. ההצעה לעשות זאת היתה קיימת כבר מזמן, הובעה
אפילו בוועדת החוץ והביטחון של. הכנסת. אולם רק לאחרונה הוחלט על כך
בדרג ממשלתי.

.המרד בפני!? החיפאי שד מפא״י ידוכא בימים הקרובים,
לאחר שנתן מרכז המפלגה לאנשי חיפה רשות, לחסל את הסיכסוך בכל צורה
שהיא, ובכל האמצעים הנראים להם. מאמציו של אחד ממנהיגי המרד להתקבל
לראיון אצל אחד מחברי המזכירות הארצית של מפא׳־י נתקלו בסירוב תקיף.

העם
א׳ש ה שנ ה
איש השנה של המרחב היה השבוע גבר
כמעט־אלמוני שהיה מוטל הר, ג בין הקדם
בירושלים.
הוא מת בלי שום סיבה — קרבן לרצחנות
האוילית והמטומטמת שהסכר, לסדר היום
והלילה לאורך גבולות ישראל.
צ׳ארלם האריס היה אמריקאי. הוא בא
למרחב במקרה. ממשלת הלבנון הכריזה
על שנת 1955 כעל ״שנת־ביקור־בבית״ לרבבות
המהגרים הלבנוניים ובניהם ברחבי
העולם. כטכסים־פרסום מיוחד הזמינה את
ראשי ארבעים הערים האמריקאיות הנושאות
את שם ״לבנון״ .צ׳ארלס האריס, יליד העיר
לבנון במדינת נבראסקה, היה אחד
מהם.
כהיסח הדעת. בבקרו בירושלים עבר
בטעות את הגבול. לגיונר ירדני יאה את
הדמות המסתובבת בשטח־ההפקר, לא חשב
פעמיים: הוא הרים את רובהו, הרג את
האיש בהיסח־הדעת.
מכונת־התיווך הופעלה בקדחתנות, נקבעה
ישיבה כדי לגנות, מן הסתם, את היהודים

.שתי הכרות המים הישראליות״
״מקורות״ ד״תיב-
נון המים לישראל״ ,יאוחדו
לא יאוחר מחודש אוגוסט
קרוב לוודאי שהחברה המאוחדת תנוהל
על־ידי פנחס ספיר, המשמש כיוס
כמנהל כללי של משרד־האוצר. מימאי
שמחה בלאס יוסיף לשמש כיועץ
לענייניימים של ממשלת ישראל, ל
לא כל סמכויות־פעולה מעשיות.

.קרוב לוודאי כי רכ-א-
לוף ד״ר יגאל ידין לא יוסיף
לעסוק בארכיאולוגיה: יודעי־דבר
מוסרים כי שמו של ידין יופיע
בחדשות בשבועות הקרובים ביותר.

• המתן לידיעות מעודדות
על גילוי מחצבים כישראל:
החומר על הגילויים כבר
עובד לפרסום, יימסר לקהל על־ידי
שר־הפיתוח, דוב יוסף, בהזדמנות
מתאימה, כנראה ערב הבחירות לבז־סת.

כסנונית הראשונה של
התאגרפות מקצועית כארי,
תוכל לחזות כעוד ששה שבועות,
כשיופיע דוד עובד בזירה רמת־

ניצולת פיצוץ כפר זכריה דויד וכנה
צעקה ממעמקי החורבות

גנית נגד אחד מאלופי אירופה במשקלן.
חוזה על כך, ראשון במינו בישראל, נחתם השבוע, למשחק של שמונה סיבובים.
באותו ערב יתמודדו וייספיש, בירנבלום, אמנוני ומקלר נגד מתאגדפים חובבים
מדנמרק והולנד. ההוצאות להכנת התחרות 12 :אלף ל״י.

.משרד המשפטים וגופי-התעמולה של מפא״י עלולים להם-
תכסך, בעקבות הופעת הבחירון המפא״י דע. פקידי־־משרד המשפטים הזהירו
את מפא״י כי השבועון יהיה כפוף למרות־החוק לא פחות מכל כתביעת אחר1 ,אם
יוגשו תלונות על הוצאת־דיבה, יאלץ משרד־המשפטים לתבעו לדין. אף על פ׳ כן
ממשיכים אנשי מפא״י במאמציהם להשיג לשבועון חסינות מסויימת.
בה בשעה הזהיר משרד המשפטים את נציגי כל שאר המפלגות בוועדת־ר,בחידות
המרכזית כי מרות־התוק חלה אפילו על תעמולת הבחירות, ויש להיזהר מהוצאת־דיבה,
במובן הפלילי של מושג זה.
• אם אתה עוכד שכיר, יש לך סיכויים טובים להיפטר מסירדת מילוי
טופסי מס־הכנסה. לפי הרשימה החדשה, שעובדה על־ידי נציבות הכנסות־המדינה,
יתנהלו חישובי מם־ההכנסה של השכירים בכרטיסיה כפולה, אשר העתקה האחד
יימצא בידי המעביד והשני במשרד מס־ההכנסה למחוזי.

.תוכל לקבל על נקלה היתר-יציאה מן הארץ גם לאחר
הבחירות הצעת משרד־האוצר לשוב ולהגביל את חופש היציאה חוצה לארץ, מיד
לאחר הבחירות, נדחתה בכל תוקף על־ידי הציונים הכלליים.

• ייתכן כי יהדות סקנדינביה תיקח חלק פעיל כתעשייה

הישראלית: שלושה סוחרים גדולים משוודיה סיימו השבוע את סיורם בארץ,
סירבו לגלות את פרטי תוכניותיהם, אך הודו שיש בדעתם לפעול בעיקר בשטח
התעשייה הקלה.
.חנה רוכינא תלבש קפלט אדמוני, לראשונה בחייה, כאשר תשחק
את תפקידה של המלכה אליזבת במחזה ״אליזבת ואסקס״ ,מאת ברוקנר, אותו
יביים יוליוס גלנר ב״הבימה״ בראשית העונה הבאה.

(על חדירה לשטח ההפקר) ואת הירדנים
(על היריה) .ברגע האחרון התבררה הטעות.
בצד הישראלי רבתי, השמחה על
מפלת הירדנים.
לו רצה סופר להמציא פרשה שתבהיר
בכמה קוים חדים את מצבו של המרחב השמי,
מולדתן של חצי תריסר דתות ושל
מיטב הפילוסופים של האנושות, לא היה
מסוגל להעלות על דמיונו פרשה מוצלחת
יותר.

הגבול
בית דו ד
״איפה התינוק? איפה התינוק?״ זעק
עידו דוד ( )25 בקול נבעת כאשר בשעה
עשר בערב הופסקה לפתע שנתו על־ידי
קול התפוצצות עז, מלווה בהדף־אוויר וב־התמוטטות
התקרה מעל לראשו, צעקותיו
לא הגיעו מיד לאוזן שומעת: במשך רבע
שעה היד, קבור בין תלי הרעפים, הלבנים,
קורות העץ וערימות העפר שהיו לפני
שניות ספורות ביתה של משפחת דוד בכפר
זכריה, מושב של עולי כורדיסטאן.
לא רחוק מן הבית החרב נמשכו בינתיים
חילופי יריות עזים בין שומרי המושב לבין
המסתננים הירדניים שנסוגו לאחר הנחת 20
הקילוגראמים של חומר־נפץ־מרסק ליד קירו
של הקיצוני סבתי המושב. אולם בלי שים
לב ליריות התארגנה ליד הבית פעולת־הצלה
מזורזת. רבע שעה לאחר ההתפוצצות כבר
הוצא עידו דוד מבין החרבות, פצוע בגבו,

כששפתיו לוחשות עדיין בהכרה מעורפלת ז
״איפה התינוק?״
כעבור דקות אחדות נוספות של חפירה
קדחתנית נמצא גם התינוק בן ששת החודשים
עצמו, כשהוא ישן בשלווה בעריסתו
תחת עיי המפולת, מבלי ששכבות הטיח
והרהיטים הנופלים יגרמו לו אפילו שרטת
קלה. גם שאר בני משפחת דוד — סבו
וסבתו של התינוק אברהם ורחל דוד,
דודו יהודה, דודתו סרינה ׳ואמו דינה — •
נשארו כולם׳ בדרך־נס, בחיים.
בשעה שהאם ותינוקה הועברו לבית שכנים
על מנת לבלות בו את שארית הלילה,
התכנסו במשרד וועדת שביתת־הנשק היש
ראלית־ירדנית משקיפי האו״ם כדי לקבל
דו״ח על התקרית. סרן ג׳והן קאמינגם לא
נראה מרוצה ביותר .״לעזאזל, תמיד צריכים
הדברים הללו לקרות דווקא ביום א׳,
בעצם המסיבה השבועית שלנו,״ רטן.

אפרא סי ה
ב ! וץ!
תרבושים וכופיות, כיפות צבעוניות ו־כובעי־סירה,
פייסאליות עיראקיות וסונגקוקים
מאלאיים, מכנסיים תורכיים, חליפות אירופיות,
סארים הודיים, מדים סיניים —
היתד, זאת תהלוכה מהממת שעברה השבוע
על פני תושבי באנדונג, שעירם שוכללה
במיוחד לקראת המאורע (ראה בעולם).
על הקיר באולם הכניסה של ד,בנין הגדול״*
היתד, תלויה מפה גדולה. היא אמרה יותר
מאלף נאימים.
מצפון יפאן עד דרום סודאן, לאורך רצועה
רחבה של עמקים פוריים ומדבריות
צחיחות, משתרע מרחב־רבתי שאנשי המדע
קראו לו ״אפראסיה״ — מולדתן של 29
אומות אשר עוד לפני דור היו חוטבי־העצים
ושואבי־המים של העולם המערבי,
והיום הן ערב־רב של מדינות מתעוררות.
אפראסיה היא ארץ העתיד — כוחה במועצת
העמים הולך וגובר׳ דעותיה מכתיבות
את הקו הפוליטי של שני הגושים
היריבים בעולם. אם המחצית הראשונה של
המאה העשרים עמדה בסימן שקיעתה של
אירופה, הרי המחצית השניה של המאה
תעמוד בסימן המהפכה הגדולה של עמי
אפראסיה שהתכנסו לועידתם המדינית הגדולה.

ס׳ .30 בדיוק בנקודת החיבור של שתי
היבשות שוכנת המדינה״ מספר — 30 זו
שלא הוזמנה. כובע־הטמבל של משקי הנגב,
שחוללו את אחת המהפכות הקטנות
אך החשובות של אסיה בדור זה, לא יהיר,
מיוצג בין שלל כיסויי־הראש של באנדונג.
היתד, זאת התבוסה המוחצת ביותר שנחלה
מדיניות־החוץ הישראלית מאז קמה
מדינת־ישראל. באופן שטחי היתד״ פרי של
טכסיסים פוליטיים: איש מבין עמי אסיה
לא היה־מעונין להפסיד את אהדתו של הגוש
הערבי הגדול, לריב עם הגבר גבה־הקומה
ומקסים־ההליכות שהיה אחד מגיבורי-
היום: גמאל עבד־אל־נאסר.
אולם מתחת לסיבה שטחית זו היתד,
חבויה סיבה הרבה יותר חשובה: עמי
אסיה לא קיבלו עדיין את מדינת ישראל
לחיקם, לא למדו עדיין להתיחם אליה כאל
אחד מהם. לא היתה זאת אשמתם בלבד.
הקריאה הגדולה אל עמי אסיר, היתד,
צריכה לבוא, קודם כל, מתוך לבד, של
ישראל עצמה. היא שצריכה להחליט, בנפשי׳
שלה, לאן היא שייכת: לתרבות
אירופה השוקעת, או לתרבות אסיה העולה*
לציביליזציה של העמים אשר בקרבם חיו
מייסדיה בפזורה, או למסורת המפוארת של
אבותיהם העברים הקדמונים,־ בני אסיה. מתוך
החלטה כזאת תנבע באופן טבעי אוריינטציה
פוליטית: אפראסיה קוראת לניטרא־ליות,
למעמד עצמאי בעולם.
רוב רובם של אזרחי ישראל נולדו באסיה
ובאפריקה. כל עוד יהיה זה רק פרט
סטאטיסטי, לא עובדת־יסוד הנותנת את הצביון
להשקפת־עולמה ולדרך־חייד, של מדינתם,
תישאר ישראל מחוץ למחנה — מדינה
לבנטינית בעיני המערב, מדינה קאפיטליס־טית
בעיני הסובייטים, מדינה קולוניאלית
בעיני אפראסיה.

חקלאו ת
ה שו ד ב די שו
ציניקאים שסברו כי אלפי המליצות המופקות
כפנינים מפי שרי המדינה מדי
העולם הזה 914

דמותו של עודד בן-אריה נבחרה בשעתו על-ידי צלם ״העולם
הזה״ לסמל את הנוער השואף למרומים. השבוע ניתנה לו הזדמנות
עגומה להוציא מהארכיון את הצילום של הדמות הגאה.

טיסת הגעת שר שדו
ניצני נעורים. תמונה זו מבליטה את חיוכו
הילדותי־ב״שני של עודד, שנשמר עד מותו.

האוויר נתמלא שאגה. שלוש נקודות שחורות
חלפו בשמים התכולים. הילד מקורזל־השיער,
בעל העיניים הצרות־מלוכסנות, ניצב
על משטח הדשא הגדול של קיבוץ
נען, הביט בהם בהערצה :״אבא, אני רוצה
להיות טייס ! ״
האב, ישראל בן־אריה, שלח בבנו מבט
סלחני: עוד חלום־ילדות אחד, שימוג ברבות
)זימים.
האב טעה. לא היה זה חלום־סרקלהיתר, זו
תחילתה של שאיפה יוקדת, אשר היתד,
מוכרחה ולהתגשם ויהי מה.
עודד בן־אריה היה ילד מעשי. הוא זכר
היטב את אשר אמר לו האב באותו יום
גורלי :״אדם הרוצה לרוץ, צריך תחילה
ללמוד ללכת. אדם הרוצה לטוס, צריך ללמוד
לרוץ.״ על כן התחיל מקטנות: עוד בשנים
הראשונות ללימודיו בבית־הספר של הקיבוץ
התמסר ללימוד המתמטיקה והפיסיקה.
את שעות־הפנאי היה מבלה בקרבת הצריפים
בהם התגוררו קומץ אנשי קלוב־התעופה,
מי שהיוו מאוחר יותר את גרעין
חיל־ד,אוויר הישראלי. הם נחשבו בעיניו ל-
אלילים נערצים.

שבוע אין להן כל משמעות רצינית, חייבים
להודות בטעות: כשאמר בשעתו שרד,אוצר
לוי אשכול ״לא תחסום שור בדישו״
,היתד, כוונתו רצינית בהחלט, כפי
שהתברר שוב השבוע.
השור, במקרה זה, היה מורכב מ־113
פקידים גבוהים במוסדות ההתיישבות השונים
של הממשלה והסוכנות היהודית, שליבם
התחמץ נוכח הרכוש העצום של קרקעות
נטושות, ציוד חקלאי, העובר תחת
ידיהם מדי שבוע, מבלי שאפילו חלק זעום
ממנו יישאר בידיהם הם.
כדי לשנות מצב זה מיסודו, פנו לפני
ארבע שנים לאשכול, אז ראש מחלקת ההתיישבות
של הסוכנות, דרשו למסור לידיהם
4000 דונאמים של קרקע פוריה בתוספת
כל הציוד והתקציב הנחוץ כדי שיקימו
״מושב עובדים״ בו ישקיעו גם הם
10ל״י לחודש, כתשלומים על חשבון המנייה,
יבקרו בו פעמיים בשנה במכוניותיהם
הכמו־פרטיות ויגרפו לכיסיהם את הרווחים
המצטברים בינתיים מעמלם של פועלים
שכירים על קרקע הלאום.
יעילות משרדית. הרעיון נראה לאשכול
בריא עד כדי כך, עד כי תוך השנים
שלאחר מכן נוספו על נחלאות, הוא שם
המושב הראשון שקם על אדמות הכפרים הערביים
אבו זריק ואבו שושה בעמק יזרעאל,
עוד ארבעה מושבים נוספים מסוג זה
בשפלת החוף, בפרוזדור ירושלים ובמרכז.
אם מושבים אחרים סובלים לפעמים מקשיי

תקציב, מפיגורים בחלוקת ציוד או ממחסור
באשראי ובכספי פיתוח — הרי לגבי
מושב נחלאות לא היו קיימים קשיים כאלה.
הביורוקראטיה הישראלית המפורסמת לגנאי
נתגלתה במקרה זה כיעילה להפליא. האחראי
על הקרקעות הממשלתיות בצפון, שהוא
במקרה חבר המושג, מיהר להקצות את
מיטב הקרקעות, ואילו האחראי לתקציב
ההתיישבות, גם הוא במקרה חבר המושב,
העניק בזריזות את ההלוואות.
פרוטה הופכת למאה. בצורה זאת
זכו ד,־ ,113 שאיש מהם לא חלם לעזוב את
משרתו המכניסה בעיר, להיות כעבור שנים
ספורות לבעלי 700 דונם מטע זיתים נטוש,
500 דונם מטעי שזיפים, אפרסקים ותפוחים,
100 דונם משתלה המספקת תמורת תשלום
מלא שתילים לעמק יזרעאל כולו 2500 ,
דונם פלחה, עדר צאן של 500 ראש 33 ,
מכונות חקלאיות ומכונות משא, מחסנים,
מוסכים, דיר, בתי מגורים למנהלי העבודה
השכירים, קו מים מיוחד — וכל זאת תמו רת
השקעה של 10ל״י לחודש.
השבוע לאחר שהפרשה כולד, הועלתה על
דפי על המשמר והארץ, כינס רענן ווייץ,
מנהל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית
(וחבר אחד ממושבי־ד,פקידים בעצמו)
מסיבת עיתונאים, הכריז: לא היה
ולא נברא. כל מנהלי המחלקות מתכוונים
ברצינות לעלות על הקרקע, דוחים זאת
רק ל־ 10 שנים.
אין יסוד לטענה כי איש מן המתיישבים

שנה רדפה שנה. המטוסים נושאי העיגולים
הצבעוניים של חיל־האוויר הבריטי נמחקו
מעל הרקיע. במקומם הופיעו מטוסים
נושאי מגן־דויד. הרבה נשתנה בשנים אלו,
אולם שאיפתו של עודד לא פגה.
כאשר הגיע עודד לגיל , 14 עמדה בפניו
הכרעה רצינית: הלימודים בבית־הספר העממי
תמו. מוריו הציעו לו להמשיך בלימודים
תיכוניים. עודד לא היסס: הוא
!בחר להפסיק את לימודיו׳ להיכנס לעבודה
מעשית בסדנת הקיבוץ. כי רק עבודה זו
היתר• עשויה לסייע לו להגשים את. חלומו.
אחר הגיע גם תור הטיסה. עודד הצטרף
לשירות גדנ״ע אוויר. הוא ידע כי הוא
לא יטוס מיד. אולם הוא היה מוכן ללכת
בדרך ארוכה, ובלבד שיגיע למטרתו.
הדרך היתד, ארוכה ומיגעת: אוירו־דינאמיקה.
בניית טיסנים. הטסת טיסנים.
דאייה. סיורים בשדות־תעופה. טיול ראשון
במטוס. אחר הגיע השלב האחרון: טייס.
בליל־הסדר היה החל־ב קרוב להתגשמותי
יותר מתמיד: בחול־המועד של פסח היה
עליו לעבור את טיסודהמבחן האחרונה עם
מדריך. ואחר־כך — טיסת־סולו. האם׳ אהובה
40 ניסתה להתנגד לטיסותיו, הביעה
חששות סתומים. השיב עודד :״לא יקרה
לי כלום ...וחוץ מזה, המדינה זקוקה לטייסים.״
השבוע
התנפץ תלום־הכנפיים לרסיסים,
ואתו יחד התנפץ עודד עצמו: בעת טיסת־המבחן
האחרונה נפל המטוס הימה. גדנ״עי
אוויר עודד בן־אריה, ומדריכו, רב־סרן אהרון
געתון־קאופמן, טבעו בים.

שרידי המטוס. תמונה סנסציונית זאת צולמה על־ידי צלם העולם הזה, שחש למקום טביעתו
של המטוס מיד לאחר נפילתו, הצליח להנציח רק אוו קצה הכנף הבולם ליד הרפסודה.
לא התיישב במושב לפי שעה 7 :״חברים
ומועמדים״ (כלומר, מנהלי העבודה השכירים)
כבר נמצאים במקום, ורק 106 חברים
מרם ביצעו את ההתיישבות בפועל. החברים
השקיעו במושב סכום של 38 אלף ל״י,
שאת רובו קיבלו בהלוואות ממקורות אחרים
(ומהכנסות המשק עצמו) ,ואילו הסוכנות
והמדינה — במסגרת תקציב הפיתוח —
השקיעו במושב רק 150 אלף ל״י. רק.

מ שפט
;ונין שלחש בון
״אי אפשר להתמקח עם בית־הדין הפדראלי
של ארצות־הברית,״ אמר שופט
אמריקאי למלך העולם התחתון, אל קאפונה,
שעה שהאחרון התנדב לבלות בבית־הסוהר
שנה, אי שנה וחצי, כדי לחסל את הסיב־סוף
שלו עם השלטונות. אל הגדול נידון
ל־ 11 שנות מאסר.
אולם במדינת ישראל נתגלה השבוע כי
כדאי יותר ללכת להישפט, מאשר לחסל
סיכסוכים מרצון. המגלה: שמעון ברגר
( ,)49 סוחר תעשיין ויבואן חיפאי, מידידיו
האישיים של ראש־העיר, אבא חושי, תורם
רבבות לירות לקרנות מפא״י וחבר ביתד,דין
למניעת ספסרות, שנאשם בהשתתפות
בהברחה בעלת ממדים אסטרונומיים.
מזה שנים ידעו רבים מעובדי נמל־חיפה
כי במקום מוברחים מטענים של ספינות
שלמות. אולם יד המשטרה היתד, קצרה,

משום מה, מלעכב זאת. רק במקרה עצרו
השוטרים את סרסור ההברחות, שמואל
קפלן, אחד מעדי התביעה במשפט ראובן
(״רומק״) גרינברג (העולם הזה ,)898 כשהוא
נוהג במכונית עמוסה סחורות מוברחות.
קפלן הוליך את החוקרים אל ברגר ושותפו,
נח קבק ( )56 ואל שלל גדול: סחורות
מוברחות, בתוכן סכיני־גילוח ואמצעי־מניעה,
שערכן נאמד ברבע עד שליש מיליון לירות.
הודאה מפתין ןה. לעזרת ברגר נחלץ,
נוסף על ידידו האישי, אחד מראשי מפא״י
בחיפה, גם עורך־הדין יעקב (סשפט־ברמן,
משפט־רחנברג) סלומון. לפי השמועות, השתדל
סלומון אצל השלטונות במגמה להסדיר
את הבעיה תמורת תשלום פיצוי בסך
כפול מסכום המכס, בו היו חייבות הסחורות
המוברחות 200 :אלף לירות.
קרוב לוודאי שההסדר לא אושר. כי
פתע הודיעו ברגר, קבק ושני פקידים גבוהים
של אגף־מטבע־החוץ בחיפה שהם מודים
באשמה, רוצים במשפט מהיר. מבוקשם
ניתן להם. התביעה הודיעה במפתיע כי
אין היא עומדת על עונש מאסר, העמידה,
משום מה, את ערך הסחורות המוברחות על
43 אלף ל״י ואת הנזק, שניגרם למכס, על
26 אלף ל״י.
התוצאה: השבוע נידונו הנאשמים לתשלום
נזקי המכס ולשישה חודשים מאסר־על־תנאי,
זכו ב־ 174 אלף הלירות, שהיו
נכונים לשלם. הלקח: אדם ד,ניתפס בהברחה
חייב לשלם מכם.

במדינה

ב עי השד חו ת 1ת
,אמנון זכרוני — לצבא צעקו עשרים
נערים בני 16 באולם בית־העם התל־אגיבי,
הפריעו בשיטתיות לקיום האסיפה הראשונה
שקוימה (במאוחר) על־ידי הועד הציבורי למען
נישואין אזרחיים, שקמה לרגל צומו
של משה ברק. עשרת השוטרים שנכחו
באולם היו חסרי־אונים מול כוח אדיר זה׳
הצליחו לסלקו רק בסוף הכינוס.
שעה קלה לפני כן התפוצצה פצצה קטנה
מתחת לשולחן הועדה. יצחק גרינבוים, המנהיג
הישיש של יהודי פולין, אשר גויס
בשעתו כנשיא הועד, התפטר. הסיבה: התנגדותו
להופעתם המתוכננת של משה ואוריה
ברק (שלא הופיעו כלל) ,סיבה שבגללה
כבר מנע פעם אסיפה בראשית שבי־תת־הרעב.
להלכה
התנגד נרינבוים לשיטות הדיק־טטוריות
של מרדכי שטיין, עורך־דיו כסוף־
שפם בעל עבר ססגוני כפעיל קומוניסטי
וטרוצקיסטי וסחבן־מלחמה עקרוני כתלמידו
זכרוני. שטיין, בעל ההומור העוקצני,
ניהל למעשה לבדו את עבודת הועד, צימ־

צם בכך את השפעתו האפשרית.
חוזה משפחתי. חשוב יותר מכינוסים
ושערוריות היה רעיון שצץ עוד בימי שבי׳
תת־הרעב, נדחה אז על־ידי ברק. עתה ביקשה
הועדה להוציאו לפועל. הרעיון: הקמת
מוסד אזרחי שיבצע נשואין, ינצל לצורך
זה חור בחוק.
למעשה יכול זוג צעיר ״להתחתן״ על״
ידי חתימת חוזה פשוט שיסדיר את כל הבעיות
בינו לבינה. אמנם לא יכיר בו החוק
רשמית כזוג נשוי, אולם לפי חוקי
הארץ יהיו זכויות האשד, ובניה מכל הבחינות
כזכויות אשה׳ נשואה ובנים חוקיים״.
הקושי: למצוא זוג שיסכים להינשא בדרך
זו, לא ייכנע לדמעות החותנת.

ידח ־ דבשבקפ רי סין
העיר רנו בארצות־הברית מתקיימת כולד,
על פרנסה אחת: גירושין. החוקים המיוחדים
במדינת נבאדה, בה שוכנת עיר זו,
מאפשרים גט קל ונוח גם לזוגות המתקשים
בכך בכל מדינה אמריקאית אחרת.
לגבי ישראל, תופס האי קפריסין מעמד
* החוק היהודי אינו מבחין כלל בין
בנים חוקיים ובלתי־חוקיים.

הפוך: זוגות בעלי יכולת כספית, שאינם
יכולים לבוא בברית נשואין בישראל מפאת
חוקי הכפיר, הדתית, מתחילים את ירח הדבש
יום לפני הנשואין, טסים לקפריסין, מתחתנים

האי של אווולו. השבוע פירסם עורך
הדין יששכר דוב בר, יועץ משרד הדתות,
בעל האף הנשרי* אזהרה חמורה במכתב
למערכת הארץ, הזהיר את הזוגות ד,פוזלים
לעבר האי של אותלו.
איים עורו־הדין ! ,המצב החוקי הקיים
בישראל אינו מאפשר נשואי־תערובת כל
שהם ...אין לנשואין אלה תוקף חוקי בישראל
...כל הילדים שנולדו מגשואין אלה
אינם חוקיים!״

בחירות
מנ ה הגונ ה
בכל מלחמה, יתרון עצום לצד הנוטל לידיו
את היוזמה. הוא המכתיב ליריבו את שדה־הקרב
ואת שעתו — לפי רצונו שלו.
* שהופיע כיריבו של דויד גנור במשפט
המפורסם של נש ואין ללא־רב־מוסמד (העולם
הזה .)763

בהתקרב הבחירות להסתדרות, התכוננו
מבחירי השמאל׳ ובעיקר מפ״ם, לשים את
הדגש על מצבם של 80 אלף פועלי־הדחק,
והפועלים הפשוטים הסובלים כיום במדינה
מתת־תזונה, לצאת למאבק נגד הקפאת השכר.
השבוע עסקו, במקום זה, כל דוברי השמאל
בנושא אחר לגמרי: האם השתתף הפלמ״ח
במלחמת תש״ח ז
סיכה מיוחדת. היד, זד. פרי תמרון
גאוני, אם כי לא הגון כל כך, של דוד בן־
גוריון, שקם בשבוע שעבר במגרש הפועל
היפואי, זרק לעבר מפי״ם ואחדות־חעבודה
את השאלה , :היכן היו במלחמת העצמאות?״
מנהיגי
שתי המפלגות נרעשו עד לנבכי־הלב.
בל מרחב התרגש גלילי, אליל־ההגנה
המתון, הזכיר במאמר ארוך את רשימת׳
הכבוד של מפ״ם (שהיתר, אז מאוחדת)
בהנהגת המלחמה: יצחק שדה, יהושע גלד
ברמן, יצחק דובנו, יגאל אלון, שמעון אבידן,
יוסף טבנקין, משה כרמל, נחום שריג, אורי
ברנר, נחום גולן, מולה כהן — כמעט כל
המפקדים המצטיינים מימי הקרבות .״סילוף
מרושע !״ קרא לעבר בי. ג׳י. איש מפ״ם
החסון ממשמר העמק, יעקב חזן.
לרוגזם של גלילי וחזן היתד, סיבה מיוחדת.
כי בראשית תיכנון המערכה עלה במחנם
הרעיון לחשוף את הפרשות המפוקפקות של
התערבות בי. ג׳י. בניהול מלחמת תש״ת י -
והם דחו את ההצעה כדי לשמור על רמת
הויכוח.
המען• :טדה־כוקר. האשמית בי.ג׳י. היו
מגוחכות מדי מכדי שישכנעו מישהו. אולם
לא לכך התכוונו. הם עשו את שלהן: להסיח
את הויכוח משדה־הקרב בו חלשה מפא״י
לשדר,־קרב אחר, בו חזק עדיין קסמו של
שר־הבטחון של ימי המלחמה.
בשיא הויכוח, העמיד בי. ג׳י. פני תם,
הכחיש בבוז שבכלל אמר את המלים המר־גיזית
.״שאלה זו היא פרי דמיונו של י.
גלילי ...לא שאלתי שאלת־הבל זו כתב
במכתב למערכת דבר שנשא את מען
הכותב :״שדד,־בוקר״.

נג רו ת ח לו צי ת
יותר מאשר נאומי בי. ג׳י( .ראה לעיל)
הודאגו מבחירי האופוזיציה על־ידי תופעה
הרבה יותר מסוכנת: הפעלת כוחה הכספי
האדיר של מפא״י להקמת מכבש־בחירות
שלא היד, זקוק לשים מצע רעיוני.
אלפי פעילי מפא״י, המשתכרים שמונה ל״י
ליום, החלו מופיעים בדירות חברי ההסתדרות,
למשש את דופקם הפוליטי. לעומת
הפגזה שיטתית זו היו ביקוריהם של פעילי
מפ״ם ואחדות־ד,עבודה כיריות של רוגטקות.
אולם לשיא הגיעה הדאגה במפלגות ד,עד
יות־יחסית כשנודע פרט קטן על הכנות
סניף מפא״י החיפאי של אבא חושי, העושה
עתה מאמצים מיוחדים להתחבב שוב על
בי. ג׳י.
הפרט: הסניף הזמין אצל המשביר המרכזי
ריהוט למשרדי הבחירות במחיר 40 אלף ל״י.

ממ שלה
שנ ת ב חי רהוח תי מ ת טו ב ת

תמונות סנפציוניות אלו צולמו על-ידי הוגו מרמור, איש צוות. יפו״ ברגעיה האחרונים של האניה הישראלית
שהתנגשה כ״צוק השטן״ ,כקרבת החוף האפריקאי (העולם הזה בוס, כדרכה לספלה, ניגריה. כתמונה: ימאי
פונה עורף! לאוניה הטובעת והנשחקת בהדרגה כין הסלעים הרכים כלי כל אפשרות לחלצה, להצילה.

הצוות יורד מסיפונה של ״יפו״ ,כדי להפליג לאוניה
הגרמנית ״כורנהיים״ .הקצינים והאלחוטאי נשארו
על סיפון האוניה השקועה למחצה עד הרגע האחרון.

הוגו מרמור הסתכן בצלמו כושיות ערומות למחצה
אלו כמקום הככיסה של פריטאון. ימים מספר לפני
כן נהרגו פה 20 איש בתגרה כין מבריחי יהלומים.

׳אם בכל שנה הסתפקה ממשלת ישראל
כמשלוח גלויית ברכה ל־ 1,7מיליון אזרחיה
ביום־העצמאות, הרי השנה הורחבה הברכה
המופצת לקראת החג הקרב לגלוייה־קפולת־שלוש,
כדי שיימצא עליה מקום מספיק למס״
פרי־הישגי־ר,מדינה בשנה הנוכחית, בה עומדות
במקרה להיערך בחירות.
בעוד שמשרד הבטחון מיוצג השנה בכרטיס
המודפס בשחור וירוק רק בסמלי
שלושת החילות העיקריים של צד,״ל, מבשר
משרד העבודה ביתר פירוט כי במשך שבע
שנות המדינה נבנו בה 300 אלף חדרי
מגורים.
משרד־החוץ מציין את 41 הנציגויות הדיפלומאטיות
של ישראל במדינות־חוץ, ולעומתו
מתפאר משרד־ד,משפטים ב־ 309 החוקים
שנתקבלו בכנסת מאז קומה 3 .מיליון נוסעים
ברכבת (לעומת 830 אלף ב־ )1949 ניצלו
בשנה שעברה את התרחבות רשת מסילות
הברזל מ־ 200 קילומטרים ב־ 1948ל־500
קילומטרים בשנה שעברה.
על קשייה של המדינה גונב לאיגרת הברכה
רק רמז קטן אחד .״בשנות — 1949
,1945״ נאמר בה ,״הוקצב על ידי המדינה למטרות
פיתוח סכום של 630 מיליון ל״י, אשר

תזמורתנצרת סיפקה ליווי מוסיקלי לקומזיץ על גדות
הירקון, הירבתה לנגן שירים ישראליים שונים במזגה
!את צלילי העוד והראק טם צלילי הכינור והאקורדיון.
תזמורת זאת ביצעה בסיום גם עיבוד משולב של התקווה.

ידידות על חופי הירקון
״מה אתה זוחל שם?״ בזמן הזה יכולת להספיק להרוג
ארבעה ערבים !״ צעק הרב־טוראי לפיקודו שהתרשל באימונים.
הוא לא התכוון לשום דבר רע, ואפילו לא לערבים
מסויימים. הוא התרגל, פשוט, לחשוב על הערבים בכלל
כעל כנופייה זרה, מסוכנת וזוממת רעות. אין ספק שמעבר
לגבול היו לו חברים־למקצוע שצעקו :״בזמן הזה יכולת
להרוג ארבעה יהודים !״
השבוע צעדה ברחובות תל־אביב, בתוך מצעד בן 800 משתתפים,
קבוצה של. נערים יהודיים וערביים כאחד שהחזיקו
בידיהם כדורגל־ענק ולידו קליע רובה, כשמעל שניהם מתנוססת
הכתובת :״טובים כדורים אלה מכדורים אלה.״
אמנות דו־ ל או מי ת. המצעד היה רק אחת הפעולות
של פסטיבאל הידידות בין הנוער היהודי והנוער הערבי
שהתאסף למשך שלושה ימים בתל־אביב, כלל גם כינוסים
המוניים, תערוכת אמנות דו־לאומית, תחרויות־ספורט ושיט
המוני על הירקון. הפעולה האחרונה לא היתר, מן המרשימות
ביותר, אן אין ספק שהיתר, החשובה ביותר מבחינת מטרתו
של הפסטיבאל.
בחמש סירות המנוע שהחליקו על פני הירקון באפלולית
הערב חדלו הערבים להוזת עדה מסתורית חורשת־מזימות.
הם היו אחמד וזריק, פארידה ונעימה, שאפשר לשוחח אתם
על עניינים משותפים (לרוב בעברית רהוטה, אותה למדו
בבתי־הספר הממלכתיים) ,לספר בדיחות דו־לאומיות ואפילו
— מה שמסובך יותר — לשיר בצוותא.
עניין השירה המשותפת נתקל בקושי: הערבים הרגילים
לסלסולים המינוריים האופייניים למוסיקה המזרחית, העניקו
לכל שיר גוון גרוני חדגוני, הפכו את נעימת זמר לך מכורתי
למוזרה ביותר באוזני הנערים היהודיים, מוזרה לא פחות
מאשר צילצול השיר יא סלאמה, פרי עטו של המלחין הנצרתי
ערכו לפיתוח במחירים הקיימים הוא כמיליארד
ורבע ל״י״ .בצורה משעשעת זאת
הכריז מנסח הברכה, בהיסח הדעת, על
ירידתו התלולה של ערך המטבע הישראלית.

ערבים

נגד. נג ד, בעד

עורך־הדין החיפאי אליאס קוסא שאף
מאז ומתמיד להיות למנהיגה של מפלגה ערבית
בישראל. שאיפותיו אלו גדלו עשרת
מונים לאחר שביקר, השנה, בירדן, נפגש
עם כמה מידידיו הוותיקים שהפכו לחברי־בית־הנבחרים
הירדני. אולם הערבים הישראליים
סרבו להתרכז מסביבו: הוא היה
חשוד בעיניהם במכירת רכוש הערבים שברחו
מחיפה.
העלם הזה 4ו 9

הארמני, מישל דרמילקוניאן, בגרונות יהודיים. אולם קושי
זה לא עכר את העליזות הכללית שהשתררה בקומזיץ הכמעט־פלמ״חי
שנערך בחצית ליד חורבה בשפת הנהר, שממנה
יצאו פעם מתקיפי בית הקפה גן־התאי ובה, במועד מאוחר
יותר, נשבעו רבים מנערי תל־אביב אמונים לארגון ההגנה.

צעד אחרי צעד. החוויה הגדולה ביותר נפלה, כמובן.
בחלקם של אותם נערים ונערות ערביים, שמצאו גם זמן
לבקר בגן־החיות, במסעם הראשון לתל־אביב, אליה אסורה
להם בדרך כלל הגישה ללא רשיון מטעם הממשל הצבאי.
גם הפעם לא חולקו הרשיונות ביד נדיבה: בכפר בקעה־אל־גרבייה
זכה רק אחד מתוך 20 המבקשים לרשיון הנכסף.
לא היה זה המכשול היחיד שהשלטונות העמידו על דרך
הפסטיבאל: רכבת מיוחדת שהוזמנה זמן רב מראש כדי
להביא את באי הפסטיבאל מחיפה לתל־אביב, בוטלה ברגע
האחרון ממש, באמתלה שהצבא נזקק לה באורח דחוף. אולם
למרות קשיים אלה הופיעו לפסטיבאל 600 בני־נוער ערבי,
מחציתם בני הכפרים, וכפליים כמספר הזה בני־נוער יהודיים.
אם כי רשמית היד, הפסטיבאל פעולה בלתי־מפלגתית,
ובוועד המכין שלו היו פעילים באמת עשרות אישים בלתי׳
מפלגתיים שהתלהבו לרעיון, הרי למעשה היו פעילי המפלגה
הקומוניסטית מרכזי המפעל. למרות המאמצים שנעשו לפני
חודשים רבים לעניין במפעל מפלגות אחרות, קרובות לרעיונו
המרכזי, לא הושג שיתוף־פעולה, באווירת ערב־הבחירות של
ישראל .1955 המפעל, שנחיצותו לא יכלה להיות מוטלת
בספק, הצטמק נן כח חישובים טכסיסיים קטנים יותר, אך
לעומת זאת דחופים יותר.
אולם ההתחלה נעשתה. אמרה אחת הנערות שניסתה ללמוד
מן האורחים את מחול הדבקה בצורתו המקורית :״זה נראה
מוזר, אולם כאשר מתחילים — אין פשוט מזה. צריכים רק
ללמוד צעד אחרי צעד.״

החודש החליט קוסא להגשים את שאיפותיו
בדרך עקיפה: הוא התקשר עם ראשי
הערה המארוניטית, והעדה היודנית־אורתו־דוכסית
ועם נציגי המעמד הבינוני הערבי,
אשר מק״י לא הצליחה למושכו ומפא״י לא
מצאה לנכון לשחדו, הציע להם ליסד מפלגה
ערבית־עצמאית, היתווה את עמדתה :
• בעד שווי זכויות מלא לערביי ישראל.
• נגד הממשלה הצבאי.
• נגד מק״י ומפ״ם ״המקבלים הוראות
ממוסקבה.״
• נגד הצ״כ ״שאינם מייצגים את ה־אינטרסים
האמיתיים של יושבי ה־מדינה״.

בעד פיקוח אמריקאי, או אחר, על
מקורות הירדן.

רצקהו הו ר ה. חלק ניכר מן הזמן הוקדש ללימוד הדדי
של שירים וריקודים דו־לאומיים ובראש ובראשונה
של מחולות־העם. הדבקה וההורה זכו לפופולאריות
מיוחדת, כשהצ׳רקסיה אינה מפגרת אחריהם בהרבה.

להטוטים לאור מדורה. בידור שהתקבל ללא קשיים
על דעת שני הצדדים סיפק הקוסם פרופסור מילושקה, שהצמיד
והפריד את טבעות־הקסם, הפעיר פיות ערביים ויהודיים כאחד,
שמלאו אחר־כן קפה ותפוחי־אדמה צלויים שחולקו להם.

השבוע היה החלום הקוסאי קרוב להתגשמותו:
מושל־המחוז הבטיח סופית כי
הרשיון למפלגה החדשה, הליגה הערבית-
הישראלית, ינתן בימים הקרובים.

עבר, מבלי משים, את גבול ישראל־ירדן,
נתפס על־ידי הלגיונרים, נידון למאסר חודש
ימים, הוחזר לישראל, הועמד לדין באשמת
כניסה לישראל שלא כחוק. פסק הדין 15 :
חודשי מאסר.

נתיב ־ היסודי

השבוע הגיע נתיב־היסורים של עבד אל־רחים
לקיצו. סניגורו המתנדב, עזריאל ברק,
עירער על פסק־הדין החמור, הסביר את
הרקע לבריחתו של הנער. השופט שוכנע,
המתיק את הדין לארבעה חודשי מאסר.
עבד אל־רחים ישוחרר כעבור ימים מספר.

עבד אל־רחים סולימן מג׳דלה ( )14 לא
התמצא בפוליטיקה, לא ידע דבר על גבולות
פרוצים. הוא ידע רק שהוא מוכרת
ללכת לחתונה, שנערכה בכפרו, בקעה אל־גארבייה,
למרות איומי אחיו הבכור, מוחמר,
להכותו מכות רצח, אם יעזוב את
עבודתו (קטיף־הטבק).
הנער הגשים את שאיפתו, הלך לחתונה.
מוחמד הגשים את איומו, חבט. בו
כהלכה. עבד אל־רחים נעלב, וברח מן הבית,

ב־ש־־מול
בעיני אנשי צוות א/ק אברהם גרץ היתד
המלה ״אמריקה״ נרדפת למלה ״צרות צרו

במדינה
רות.״ כי כמעט כל מסע של ד,אוניה ה ה
מלווה אסונות: באחד המסעות נפל ימאי
למחסן, נהרג במקום. בפעם אחרת נפל ימאי
שני למחסן, שבר את חוט־שדרתו. לאחר מסעות
אחרים חזרו ארבעה מלחי גרץ עש מזוודות
מלאות שמלות לחברותיהן, מצאו אותן
נשואות.
כאשר יצאה האוניה, לפני ארבעה חודשים,
מנמל חיפה, היו הימאים מאושרים: המטרה
היתד, ברמן׳ גרמנ ה, שם היתה האוניה צריכה
להימכר, יחד עם מזל רע, לחברה יוונית.
אולם חיכתה להם אכזבה: החברה היוונית
קנתה במפתיע את האוניה־האחות של גרץ.,
הנריימה סולד. גרץ עצמה נצטוותה להפליג
בכיוון בלתי־אהוד: לאמריקה.
נפצע, ערק, אחר. גלגל המזל ס:ב
לאחור: שניים מאנשי הצתת התפטרו, חזרו
לישראל. במחצית הדרך נתקלה האוניה בסערה
עזה. מיד לאחריה, בנמל פונטו דלגדה,
שבר מלח כשיר את רגלו, בשעת עבודה.
כשהמילה הגרץ את עוגנה בנמל בלטימור,
נפל אחד המסיקים לחדר־המכוגות, נפצע
קשה בראשו, ובנמל נורפולק, ו׳רג׳יניה,
ערקו שני ימאיש ושלישי אחר לחזור, שלא
באשמתו.
שעות מספר לאחר שעזבה גרץ את נור־סולק,
בדרכה לישראל, נתקבל מברק קצר :
״הפליגו לתורכיה.״ שני הנוסעים הישראליים
שבאוניה, אשר אחד מהם נסחף בגל המזל
הרע, שבר את ידו ברדתו במדרגות, היו
מלאים מרירות: הם היו צריכים להג ע ארצה
לליל־הסדר.
כאשר דרשו הנוסעים לרדת בנמל סאותה,
מיצר גיברלטר, לעלות על א/ק ירושלים,
שהיתר, צריכה לעגון שם, השיב אחד הקצינים
כי ירושלים כבר עברה את ד,מיצר. אולם
המזל הרע הופיע גם הפעם: עוד בטרם
הספיק הקצין לסיים את דבריו, הופיעה
׳רושלייס במקום, צפרה צפירות־ברכה, נעלמה
באופק.
השבוע, יוימיים לאחר החג, הגיעה, סוף
סוף, אברהם גרץ ל שראל. פני הימאים אורו:
נודע להם כי ד,אוניה תימכר במסע הבא.

מוראד לא אמר נואש: הוא כתב אל
נשיא המדינה, דרש בעצתו :״אנחנו מספיק
טובים כדי לעלות לגרדום, או ללכת לשמור
על הגבולות. אבל אין אנו טובים במידה
מספקת כדי להקים משפחה בישראל.״
תשובת הנשיא טרם ניתנה. במקומה קיבל
מוראד השבוע צו קריאה לצאת לקירם סמלים.
אמר מוראד :״לא אלך !״

ד ר כי אדם
אי לנ הדאח!1־ה

כשבוע שעכר אירע אסון, אשר
לא היה בדוגמתו בישראל: אילנה
גיידל נמצאה חנוקה כהדרו של
אהובה, דויד רוזנכאוס, כצפון תל־אביב,
והוא עצמו נמצא תלוי על
וו הוילון כאותו חדר.
כתב, העולם הזה״ ביקר אצל
בעלה של אילנה, שמואל גיידל, כ-
דירתו הדלה כהדר-יוסה ושמע מפיו
את תיאור רקע־הטראגדיה :
בלילה הגורלי לא עצמתי עין. רק לפני
כמד, ימים סיימתי תקופה של מעצר בית,
והלכתי עם הילדים (פסח, בן 7ולאה, בת
)5להצגה ראשונה של קולנוע ברמת־גן.
ידעתי כי אשתי הלכה אל דויד רוזנבאום,
כדי להגיד לו שהיחסים ביניהם מנותקים.
כשחזרנו מן הקולנוע, חשבתי שהיא כבר

קראי מוראד
להיתלות מותר, להתחתן אסור
מסביב לצווארה. עיניה היו סגורות (בוודאי
הוא סגר אותן) .אני חושב שצעקתי. באו
אנשים. רצתי לתחנת הטכסי הקרובה ביותר.
טילפנתי למשטרה וחזרתי. כעבור כמה
רגעים באו שוטרים, מדדו ורשמו. אותי
לקחו לתחנת המשטרה, ושם מסרתי הצהרה.
הייתי
פושע מועד, ובתחילה חשבה המשטרה
שיש לי יד בדבר. אבל העובדות
דיברו בעד עצמן. חזרתי הביתה, אל הילדים.
סיפרתי להם כי אמא חולה ולקחו
אותה לבית־החולים.

חוק
כתה אגוד׳
איש לא שאל את משה מרזוק* (העולם הזה
)906 אם הוא שייך לכת הקראים: הוא
עלה על הגרדום בקהיר כיהודי.
איש לא שאל גם את דודנו של מרזוק,
יוסף מוראד 25 אם הוא קראי, שעד, שכלאו
אותו המצרים לעשרה חודשים על
האזינו לשידור ציוני. איש לא שאל אותו זאת
גם כאשר הוא עלה לישראל, בשנת ,1949
התנדב לחיל הספר.
השאלה הגורלית נשאלה רק, כאשר פגש
מוראד^_שהשתחרר בינתיים, עבד כאורג בביתר,חרושת
התל־אביבי ניתן, בצעירה ישראלית,
ביקש להקים משפחה. בתעודת־הזהות
היתה דתו רשומה כ״יהודית״ ,אולם
הוא גילה להורי חברתו את דבר השתייכותו
לעדה הקראית. ההורים, ששמעו אי
פעם על החרם המוטל על הקראים, נבהלו,
דרשו ממנו לבקש אישור מן הרבנות.
ג 0לא לה מגייר. הרבנות סירבה לתת
אישור, היפנתד, את מוראד לבית־הדין הרבני•
החב הראשי של העדה הספרדית, יעקב
משה טולידאנו אפילו לא רצה להאזין לתחנוניו
:״לא תוכל להתחתן עם יהודיה,
וגם להתגייר לא תוכל.״
* כת שנוסדה על־ידי ענן בן־דויד בארס־נהריים,
בשנת 765 לספירה. בניה מתנגדים
לפירושי המשנה והתלמוד, מקיימים את
התורה כפשוטה. כיוס מרוכזים שרידי־הכת
בעיקר בקריס, ברית־המועצות. היהדות המסורתית
הטילה חרם עליהם ועל כל יהודי
שינסה להתחתן בהם.
הארץ הוא ד,ורעל על־ידי עדי רעל (העולם
הזה).
אליהו גוטפריד, צה״ל
הרוצה להרחיק, ירעיל עדותו.
מועמדים בעלי השכלה תיכונית,
או גבוהה, בגיל ( 30—10 ידיעות
אחרונות).
רות סגל, חיפה
1שלא לדבר על מוסמכי גני־הילדיס
הממלכתיים.

נרדמה. היא היתד, לבושה חצאית שחורה׳
חולצה לבנה, גרביים ונעליים שחורות. את
דויד ראיתי עומד מאחורי הדלת שמובילה
למרפסת, ומסתכל למטה דרך החריצים של
התריס הסגור• ניגשתי אליו ונתתי לו מכה
בגב. הוא התנדנד, ורק אז היבחנתי שהוא
תלוי על הוו.
קפצתי אל אישתי, וראיתי מגבת־מטבת

)912 נקראו לתל־אביב, נפגשו עם ח״כ מרדכי
נמיר, סיפרו לו ולחברים אחרים של מרכז
מפא״י על השתלטות כת חושי־אלמוגי על
סניף־המפלגה החיפאי, ביקשו תמיכה.
התמיכה לא ניתנה: אנשי המרכז ידעו
כי בי.ג׳י. עומד מאחורי אבא חושי כחומה
בצורה, לא רצו להרגיז את הארי משדה״
בוחר. השלושה חזרו לעירם, הבינו מהלומת־נגד:
הם פנו אל הממונה על המחוז, ביקשו
רשיון לעריכת אסיפה ציבורית והפגנה נגד
הדיקטטורה בחיפה.
סכנת הוצאת המרד לרחובות העיר עוררה
את חושי לפעולה מד,ירד : ,הוא שלח
פקיד לביתו של שלום מחדז, הזמין את
המתמרדים לסדר, הציע לכרות ברית־שלום.
תשובת השלושה :״נתפייס רק אם תקבלו
את תנאינו.״ התנאים:
• החזרת השלושה לשורות מפא״י, ללא
תנאים.
• קביעת תאריך־בחירות לוועד ומועצת
עובדי עיריית חיפה׳ תוך שלושה שבועות.
• פסילת מועצת תא־ד,עובדים, שנבחרה
על־ידי אלמוגי, ועריכת בחירות חשאיות,
בקלפי שתיבדק על־ידי אנשים מהימנים.
אבא חושי קיבל את התנאים. גם לשכת
מפא״י בחיפה הסכימה. אולם כל אישור
בכתב טרם הגיע לידי המורדים. ד,שלישיה
התכוננה לפעולות נוספות ״עד אשר תטוהר
האווירה.״

זה התחיל מזמן. על זה שאשתי נפגשת
עם דויד רוזנבאום ידעתי מזמן. זה
התחיל לפני הרבה זמן, כשהייתי בבית״
,חולים לחולי־שחפת, הם ניפגשו על שפת־הים.
הוא נמשך אליה ולא רצה לעזוב אותה.
הוא ידע שאני חולד, ושביליתי פעמים רבות
בבתי־סוהר ורצה להשפיע עליה לעזוב אותי.
אשתי סירבה :״אני אם לשני ילדים.״
אפילו לאחר שחזרתי מבית־ד,חולים המשיך
רוזנבאום למשוך אותה. הוא היה בא
אלינו בלי בושה והיד, קונה לילדים דברים,
אשר אני לא יכולתי להרשות לעצמי לקנות
להם, אף על פי שכל מחשבותי היו נתונות
לילדים.

נרצחת גיידל ובנה
לגנוב אסור, לאהוב מותר
בבית. אבל היא טרם חזרה.
הילדים הלכו לישון. גם אני שכבתי ונרדמתי.
כשהתעוררתי היה חושך בבית, ולא
שמעתי קול אנשים בחוץ. בבית לא היה
לנו שעון. רצתי לתחנת־האוט־בוסים הקרובה,
שם אני תמיד מסתכל בשעון. השעה
היתד, שתים עשרה ועשרה. חכיתי ליד
התחנה עד שבא האוטו האחרון. אילנה לא
חזרה.
רציתי לנסוע העירה, כדי לברר מה ה־ענינים״
אך לא יכולתי לעזוב את הילדים
לבדם. חזרתי הביתה וחיכיתי. חשבתי שהשקט
של הלילה ישגע אותי. לבסוף בא הבוקר.
רצתי לשכן, ביקשתי שישגיח על הילדים,
ובעצמי עליתי על האוטובוס הראשון ונסעתי
העירה.
הוא התנדנד. ראשית כל רצתי למגן־
דויד. חשבתי שקרה משהו. אבל שמה של
אילנה לא נמצא ברשימה. אז רצתי אל דויד
רוזנבאום הביתה. בעלת־הבית פתחה לי
את הדלת וצעקה מדוע אני בא כל כן
מוקדם (השעה היתד, שש וחצי) .ביקשתי
לראות את דויד רוזנבאום באופן דחוף.
היא הראתה לי את הדלת. דפקתי. איש לא
ענה. פתחתי את הדלת (היא לא היתר, נעולה)
ונעמדתי בפתח.
אילנה שכבה על הספה, מולי, כאילו

טוב שהוא התאבד. גם לגנוב התחלתי
כדי לתת להם לחם. קודם לכן עבדתי
ביציקה ובכבישים, אף על פי שהיה לי
שטף־דם. משך חודשיים לא קיבלתי תשלום,
והילדים רעבו ללחם. רציתי למכור
את כרטים־ד,עבודה, אך המכולת לא רצתה
לקנות אותו. אז הלכתי לגנוב.
באותו זמן היה נדמה לי כי הגניבה היא
פתרון לבעיה שלי. כעת אני יודע שעשיתי
שגיאה איומה. לולא גנבתי וישבתי בבית
הסוהר, לא היתד, אשתי מתקשרת לאיש
זה. שנינו היינו אשמים.
אבל הוא היה אשם יותר מכולנו. הוא
ניצל את אי יכולתי להתפרנס, היה בא
אלינו אפילו כשהייתי בבית. לא עזרו המכות
שקיבל ממני. הוא ידע שלא אתן
גט לאשתי. פעם אמר :״היא לא תהיה שלי,
אך גם לא שלך.״ אז לא הבנתי למה הוא
התכוון. כעת אני מבין.
טוב שהוא התאבד. אילו הלך למאסר
עולם, לא היה מאריך ימים. הייתי נכנס
אחריו לבית־הסוהר וגומר אותו שם.

חיפה
ה אי שו רדא הגי ע
בשבוע שעבר
חיפאים פשיטה
הכרמל: שלושת
רז, שלום טיאנו

ערכו מורדי מפא״י האל
מחוץ לתחומי עיר-
מנהיגי המרד, שלום מח־וטומס
ווינד( ,העולם הזה

סכ סוכי ם
קז ב לן מור קיבלן
״יש שחושבים את הסופר העברי לגמל,
אשר נוח לרכב עליו,״ אמר יגאל (?!זבל!)
מוסינזון, שעה שעיכב התיאטרון הקאמרי
תשלום של 2800ל״י — יתרת שכר־הסופרים
עבור הצגת מחזהו קזבלן. היה זה הקש
ששבר את גב־הגמל: בשבוע שעבר הגיש
הסופר בקשה לצו־מניעד, נגד הצגת המחזה,
עד אשר יחוסל החוב. השופט יוסף
לם סרב לתת את הצו, ביקש לשמוע את
טענות שני הצדדים.
״ מההבכי?״ בקשת מוסינזון הרגיזה
יותר מכל את השחקן יוסף (קזבלן) ידין.
אמר הוא :״אין אנו מתחמקים מלשלם
למוסינזון את המגיע לו. רק ביקשנו לחסל
את החוב בתשלומים חודשיים. ובכלל, מה
הבכי י הוא כבר קיבל 4500 לירות עבור
150 ההצגות של המחזה. הוא קיבל תשלום,
אשר כמותו לא קיבל שום סופר ישראלי :
־ 50/מן ההכנסות ברוטו* .הוא קיבל גם
2000 לירות כמקדמה על הסרטת קזבלן,
אשר תתחיל בקרוב.״
התרגש ידין :״אולם לא זה הדבר שמרגיז
אותי. מרגיז יותר מכל היחס שלו.
גמרנו עם מוסינזון. לא נציג עוד שום מחזה
שלו.
הפרשה הסתיימה עוד בטרם הגיעה לשלב
של דיון משפטי: השבוע קיבל מוסע־זון
שלוש המחאות לתאריכים שונים ,״בדיוק
כמו שביקשתי.״ הסופר היה במצב־רוח מרומם:
הוא עמד לקבל, באותו יום, המחאה
נוספת על 800 לירות, כפרס על מחזהו החדש,
קמביזס** ,שהוא מתכוון להציג בהביטה.

ישר אל
דהרמת קרן המק צו ע
משרד־הבריאות הגיש למשרד הדתות הצעה
לפיה יעברו מוהלים קורסים ללימוד
מקצועם, על הבעיות הרפואיות והדתיות
הכרוכות בו, ולאחר מכן יעמדו בבחינות
מתאימות.

ומרח האר ץ
בסכמו את הישגי ד,זמריה ראשונה שנערכה
לפני שנתיים, מסר המנהל הכללי
של חברת הזמיר אברהם צבי פרופם כי
כתוצאה ממנה נשארו בישראל 80 מזמרים
שלא חזרו לארצות מוצאם בניגוד לתוכניתם
הקודמת, וכי תשעה מהם באו בישראל
בברית־ד,נישואים.
* התשלום המקובל .37. :
** שזכה מיד בפי ההומור העממי לכינוי
החדש :״קם־ביזנס.״
העולם הזה 914

ואש הממשלה נדהם -
שרים הציבו את הארץ -
במוס נר החגורה עמו

״שב, א־וואן איוואנוניץ.״ אמר המנהיג.
הדלת נסגרה חרש. השניים היו לבום בחדר
הקטן בקומה העליונה של הקרמלין — הגבר
הנמוך והמוצק, בעל הצלקת המפורסמת שהזכירה
את שרותו במלחמת העולם השניה,
שעיניו העירניות לא גילו את ששים שנות
חייו, והגבר הצעיר שדמה לכל שאר הצעירים
והמצטיינים במדינה — לבוש היטב, מגולח
למשעי, בעל הסנטר הבולט של אדם שנאבק
קשה עד שהגיע.
איוואן איוואנוביץ דימיטרוב השתדל להסתיר
את מבוכתו. לשם מה נקרא ממשרדו
בא רקוטסק, אל האדם הגדול בכבודו ובעצמו?
במה משך את תשומת לבו של ה־
״סטאלין השני״ ,כפי שנקרא סטפן רוונקו
בפי אויביו ומעריציו? כמו מבעד לערפל
זכר את כל הסיפורים של ימי ילדותו, כיצד
בחר סטאלין הראשון את ז׳דאנוב ומאלנקוב
בישי־המזל והעלה אותם מתהום הנשיה. זה
היה לפני הרבה, הרבה זמן, סמוך ללידתו
של איוואן. היתכן כי...
״בן איזה עם אתה, איוואן איוואנוביץ?״
שיסע המנהיג את מחשבותיו בקולו הנמוך
והחודר.

״אני ...אני סיביריאק !״ ג־מגם איוואן.
המנהיג חייך. היה זה הוא שהבחין לראשונה
כי סיביר היא מרכז העולם הקומוניסטי,
לבה של אסיה, ארץ העתיד. הודות לצדקת
הנחה זו עלה בידו להתגבר על מתחריו בצמרת
הסובייטית, שעוד פזלו לעבר אירופה
השוקעת.
״אני יודע שאתה המזכיר השלישי של המפלגה
הקומוניסטית הסיבירית,״ אמר בסבלנות,
כמדריך באסיפת פיונרים .״אני מתכוון: מהו
מוצאך הלאומי *״
מבטו של איוואנוביץ התקדר לרגע• ״אם
אתה מתכוון להזכיר שאבי היה ממוצא יהודי
...אבל אני תמיד חשבתי את עצמי לרוסי
ולסיביריאק. אני פעיל בארגון חסרי־האלוהים.
הדת היהודית מבטו נתקל בפניו של המנהיג,
והוא לא המשיך את המשפט.
״אר.ה טועה מאד בהתביישך במוצאך,
איוואן איוואנוביץ,״ נזף בו הסטאלין חמורות•
״היהודים הם עם עתיק ומפואר. התנ״ך
היהודי כבר מכיל את ניצני התורה הקומוניסטית.
קארל מארכם הגדול היה יהודי, וכך
היה ליאון טרוצקי, ידידו של לנין, שחלקו
הגדול בהקמת הצבא האדום נשכח משך
זמן־מה שלא בצדק. הבורגנות הבינלאומית
ביקשה לטשטש את לאומיותו של העם היהודי
ולהפכה לעדה יהודית. אולם סטאלין (בפעם
הראשונה שמע איוואן אר. השם הגדול
מבוטא ללא כל הטעמה מיוחדת, כאילו היה
שם רגיל) לימד אותנו כי דווקא בעולם הקומוניסטי
זכאי כל עם לפתח את לאומיותו
באין מפריע.״
איוואן נדהם .״אבל ...אבל ...הציונות ...מכשיר
אימפריאליסטי ...שוביניזם מחרחר־מל־חמה//

״טימטום רעם המנהיג, הפעם ללא סבלנות•
״טימוטום מוחלט, שעליך לשכוח אותו
מיד ! זוהי אחת הסטיות השמאלניות של
קבוצת הבוגדים שהסתננו
לצמרת המפלגה הקומוניסטית
הסובייטית
ושהצלחנו סוף־סוף לחסלה
בשבועות האח-

9111 *11
^* 5ד מ

רונים הוא הפסיק לרגע, כאילו ביקש להרגיע את עצמו.
קולו חזר לקצבו הרגיל .״שמע נא, איוואן איוואנוביץ, וזכור
זאת היטב. הציונות היא תנועת־השיחרור של העם היהודי,
וכמו כל תנועת־שיחרור עלינו לתמוך בה. סטאלין עצמו
אמר ביאלטה שהוא ציוני. רק בעזרתו קמה מדינת ישראל.
הממשלה הסובייטית הצביעה בעדה באו״ם, סיפקה לה את
הנשק במלחמת שיחרורה והכירה בה ראשונה להלכה. אנחנו
נתנו לה את העליה הגדולה בשני.ם הראשונות לקיומה, מן
הרפובליקות הסובייטיות של פולין, הונגריה ורומניה.״
״אבל ישראל בגדה בנו, לא כן?״ התעקש איוואן איוואנוביץ
באומץ־לב שהפליא גם אותו עצמו .״היא הפכה למכשיר אמריקאי,
לא כן י היא בעטה ביד שהיתר, מושטת לעזרתה,
לא כן?״
״נכון׳ נכון,״ חייך המנהיג .״אולם התורה הגדולה של
מארכס וסטאלין אינה מושפעת מפעולותיהם הקטנות של
אנשים קטנים. מנהיגי ישראל בגדו בציונות. הם נגררו לזרועות
פאשיזם ישראלי. אנחנו נציל את הציונות. לכן קראתי

״כן, לך, איוואן איוואנוביץ. אני עקבתי בשנים האחרונות
אחרי מעשיך. אתה צעיר מוכשר. אולי לא מקורי ביותר, אבל
ממושמע, וזה חשוב יותר בשלב הנוכחי של המהפכה. אתה
יהודי. אחד מאבותיך היה, כמדומני, בישוף יהודי או משהו
דומה לזה. אני מטיל על ך תפקיד בעל חשיבות היסטורית
שים לב.״
הסטאלין ניגש אל הקיר, משך בתנועה חדה בוילון שכיסה
את כולו. מאחוריו נתגלתה מפת־ענק. איוואן לא ראה עוד
כדוגמתה. ברית המועצות, מברלין עד סאיגון, היתד, צבועה
בצבע אדום. אמריקה היתד, צבועה בצבע צהוב. כל שאר
הארצות היו צבועות בעשרות גוונים שונים של כתום, בהתאם
לקירבתן לגוש הסובייטי.
״אנחנו נכנסים לשלב המכריע של המאבק על השלטון
בעולם. תוך שנים ספורות תיפול ההכרעה, או אנזונו או
הקאפיטליסטים. טיפשים מדברים עדיין על מלחמת־עולם.
הם לא יודעים על מה הם מדברים. מאז שהושלמה פצצת־הקוכלאט,
לא תיתכן עוד מלחמת־עולם, כי גם אנחנו וגם
האמריקאים נושמד תוך שעתידם מהתחלתה. ההכרעה תיפול
על־ידי מאבק פנימי בכל עשרות הארצות האלה׳״ ידו של
המנהיג עברה בתנועה גורפנית על פני דרום אסיה, אפריקה,
אירופה ודרום אמריקה — ״בשטח ההפקר הזה.״ היד חזרה
לים התיכון, נחה לרגע על הפס הקטן שנשא את השם
ישראל .״זוהי ארץ־מפתח. חשובה מאד. נקודת־ד,חיבור של
אפראסיה. אחד המשלטים במאבק. אתה, איוואן איוואנוביץ,
הכבוש אותה.״

ממשלתי שר אלמח לי ט ה
אהוד אבריאל הימהם. דממה דקה השתררה בחדר הגדול
של משרד ראש־ד,ממשלה. רק מתי מספר ידעו מה גרם
לישיבה שלא־מן־המנין זו. אולם הכל חשו כי קרה משהו
חסר־תקדים, כי מלבד חברי ממשלתו הזמין אבריאל גם את
הרמטכ״ל, שגריריו במוסקבה ובוושינגטון, מספר פקידים
בכירים וחברי־כנסת חשובים, מנהיגים קשישים שפרשו •מן
הפעולה הפוליטית אחרי ״מרד הצעירים״ המפורסם של
שנת .1963
״ניגש ישר לענין,״ פתח ראש־ד,ממשלה נמרצות, ללא
הקדמה .״אנחנו עומדים בפני ההחלטה הגורלית ביותר מאז
החליט דוד בן־גוריון להכריז על הקמת המדינה. נשמע
מה בפי אריק.״
איש לא קרא להוד מעלתו, שגריר מדינת ישראל במוסקבה,
מר ארד ארדון, אלא בכינויו זה ״אריק״ ,שריד מן התקופה
בה היה עדיין ילד־פלא מכפר־ויתקין, מנהיג המשמרת הצעירה
של מפא״י, בשנים הראשונות אחרי התפטרותו החמישית
(והסופית) של דוד בן־גוריון. ברגע זה נראה בן
ד,־ 35 כמעט זקן. עיגולים כחולים של חוסר־שינה הקיפו את
עיניו, שכאילו שקעו בחוריהם. היה ברור שמשהו מעיק על
אריק.
״כל הענין נמשך פחות משעה. היתה זאת פג־שתי הראשונה
עם רותקו, מאז סילק את יריביו ומינה את עצמו
ראש־ממשלה. אני קורא את האיגרת שנמסרה לי. ובכן :
״ממשלת ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות המועצתיות,
אחרי שדנה בכובד־ראש בבקשת ממשלת ישראל שהוגשה
לראשונה באגרתו של ראש ממשלת ישראל מיום ד,־13
באפריל 1949׳ והרתה כלולה באלף שלוש מאות חמשים
ושבע אגרות של ממשלת ישראל בעשרים השנים האחרונות,
החליטה להסיר את ההגבלות על חופש ההגירה של אזרחים
סובייטיים בני העם היהודי, בתנאי שאזרחים אלה יהגרו
למדינת־ישראל. תוך התחשבות בצרכיה המיוחדים של מדינת
ישראל, תינתן זכות בכורה למהגרי ״6צעירים. הרשמת המועמדים
להגירה תבוצע על־ידי שרותי הממשלה הסובייטית,
והרשימה הסופית תוגש לשגרירות ישראל בבירת בריתי,מועצות
תוך חודש ימים. הממשלה הסובייטית תשלים את
כל ההכנות להגירה תוך חודשיים, על מנת להבטיח שהעברתם
של חצי מיליון המהגרים הראשונים תושלם תוך
ששה חדשים, לפני סוף השנה .1975״
הבעת־הפנים של הנוכחים יכלה לשמש חומר לתריסר
ציירים. תדי קולק, שר־החוץ, היה הראשון שהתאושש.
הוא ניסה לדבר בקול חסר־התרגשות, ללא הצלחה רבה.
״אתה חושב שזה תמרון פוליטי?״ פנה לאריק.
השגריר הצעיר, מנומש־הפנים, הרים את ידו בתנועה

יגעה .״שאלתי את עצמי את אותה השאלה אלף פעמים
באוירית, בדרכי ארצה. הגעתי למסקנה שלילית. אני חושב
שרודנקו רציני. בעבר אסרו הרוסים את ד,עליה מפני שחששו
כי אין תחליף לטכנאים ולמהנדסים היהודיים. מצב זה
השתנה מומן. הם גם לא חוששים שהיהודים יחדלו להיות
קומוניסטים בעבדם את הגבול. הצעירים האלה הם דור
סובייטי שלישי. הם היו פיונרים וקומסומולאים, ד,ם היו
חיילים וקצינים בצבא האדום. הם. יהיו קומוניסטים — גם
אם יגיעו הנד.,״
אבריאל סקר את פני היושבים מסביב למעגל .״עלינו
לקבל החלטה עקרונית מיד, לפני שהענין ייודע לעולם. אני
מציע שכל אחד מן הנוכחים יביע בקיצור את דעתו, לפי
התור״.
קולק היה הראשון .״נגד. לדעתי אין בכלל ויכוח. אנחנו
תלויים באמריקה. הם לא יקבלו את זה. יפסיקו את המענק
והמגבית. יקימו נגדנו את צבאות ערב.״
שר החינוך׳ הזקן שבין הנוכחים, קפץ ממקומו כנשוך
נחש .״אני מתפלא על דעתו של מר קולק. ברגע זה עלינו
לברך ״ברוך שהחיינו״ .קיבוץ־ר,גלויות הוא ציפור נפשנו.
להציל חצי מליון יהודים יקרים מציפורני הטמיעה והטומאה,

זוהי מטרה עילאית ! שום קרבן שלנו אינו שקול נגד מטרה

כל שאר הנוכחים נחלקו על פי שתי הדעות. שר הבטחון,
קנאל ידין, תמך בעליה במלים נרגשות — מאתיים אלף
חיילים מאומנים יכלו לשנות לחלוטין את מאזן־ו־,כוחות במרחב׳
שהתכופף יותר ויותר לרעת ישראל, עד כי עמדו
עתה 20 חיילים ערביים מול כל חייל ישראלי.
היועץ המשפטי הזכיר במלים יבשות כי לפי חוק השבות
משנת תש״ח, שנכלל כסעיף ראשון בחוקת המדינה משנת
תשכ״א׳ אין כל אפשרות למנוע את ד,עליה, וכי בית המשפט
העליון בלי ספק יצווה על הממשלה לפתוח את השערים.
לעומת זאת הצביע שר־הדואר, שהיה גם מזכיר מפא״י, על
ההשפעה המהפכנית של העליה על הרכב המפלגות. שר-
האוצר הודיע שלא יהיה אחראי למשק המדינה אפילו לחצי
השנה הקרוב אם ייפסק המענק האמריקאי, שהיה משך
דור שלם בסיס הכלכלה .״במה נאכיל את העולים?״ סיים,
״כיצד נשכן אותם? במה יעבדו?״
ראש־הממשלה, אהוד אבריאל, דיבר אחרון .״אני מוכרח
לומר שאני מאוכזב מרמת־הודיכוח. אני זוכר את השנים
לפני הקמת המדינה, כשרובכם עוד הייתם נערים. פעלתי אז

תגלהגה נוצה לגהותהיום -
במזרח אירופה, השייכת כיום לברית־המועצות. הייתי מוכן
למסיר את נפשי כדי לאפשר את עלית היהודים בכל הדרכים,
החוקיות והבלתי־חוקיות !״

הרמטכ״ל קרץ לאריק, שהיה חבר כיתתו בבית־הספר
כדורי. נטיתו של ראש־הממשלה להזכיר את ימי פעולתו
בפלמ״ח הפכו מזמן לבדיחה בין חבריו הצעירים יותר, שראו
בכך סימן ראשון להשפעת גילו המצטבר.
״אולי תגידו שאני מדבר ציונות,״ הוסיף אבריאל .״נדבר
על שיקולים מעשיים יותר. בתריסר השנים האחרונות, מאז
קיבלתי את תפקידי זה מידי קודמי (הוא הרכין את ראשו
לעבר משה שרת הישיש, שישב בקצה השולחן, כמעט כאורח־כבוד
נשכח) שאלתי את עצמי במאות לילות נדודי־שינה מה
יהיה הפתרון לבעית קיומנו. אנחנו מנותקים בעולם. איבת
הערבים אלינו נמשכת. מדינות אסיה, שהשמעתם עולה וגוברת
בעולם, רואות בנו גוף זר. משקנו תלוי בזרים. אין משקל
למדינה של שני מיליון איש בעילם.
העליה הסובייטית תגרום למהפכה בארץ. זה ברור לי
לא פחות מאשר לאברהם (הוא שלח מבט נוזפני בשר־הדואר)
הדואג כל כך למפלגה. אילם היא תיתן תנופה חדשה למדינה.
היא תודה זריקה של כוח־אדם ושל מוראל. אנחנו נצא
לתנופה חדשה. אנחני נחדש את ימי הראשית. השוו אותנו
לצלבנים. בסדר. הצלבנים חוסלו בגלל. חוסר תגבורת. אולם
לנו ישנו איצר אנושי גדול, העם היהודי כולו. עלינו להחליט
אם להפקירו אד לאחדו עמנו.״
היתר, זאת ההכרעה.

יפתח דורון מגיע
מאיה אלפאית היתד, יפה בחולצתה הרוסית הלבנה, והיא
ידעה זאת. היא היתה מאושרת. היא נדבקה מאוירת־החג
הכללית שהציפה את המדינה ביום גדול זה .״כמו ביום
החלטת או״ם,״ התמוגג אביה. מאיה לא ידעה למה התכח־ן,
כפי שלא הבינה זכרונות רבים אחרים של אביה, כגון סיפוריו
על קיבוץ בית־אלפא, ממנו גורש שנה לפני לידתה בגלל
אהדתו לד״ר סנה אחד. היא ידעה רק שאביה היה קומוניסט
מאז הבינה לראשונה את השיחות ליד השולחן בבית, ושקרא
לה מאיה על שם האחד במאי.
מלבד ההתלהבות הכללית שהיתר, ריאקציה סוערת לפסימיות
הקודרת של השנים האחרונות, היתד, למאיה סיבה
מיוחדת להיות מאושרת: דווקא היא נבחרה על־ידי מועצת
הידידות ישראל—ברית־המועצות לברך את העולים שעמדו
להגיע באוזירית הראשונה מרוסיה. היא ליטפה בעצבנות את
זר־ד,פרחים הגדול שבידיה, השקיפה על ההמון שהצטופף
מסביב לנמלזזיר. איש לא עבד בישראל ביום זה.
״הנד, ה ם ! הנההם פרצה קריאה, שהפכה
לשאגה המונית. רעם עמים הידד,ד בחלל. מרחוק הופיעו
עשרות־עשרות נקודות שחורות.
״ריבונו של עולם, הם גייסו את התיבלה הצבאית !״ מילמל
מישהו. יתכן שצדק. פקידי הנמלוויר, שהתכוננו לבואם של
מאית, היו חסרי־אונים כאשר נשתפכו מן האוויריות האדירות
רבבות צעירים וצעירות, בדייקנות שכמותה נראתה עד כה
רק בסרטי־ד,יומנים שתיארו תימרוני־צבא ביניבשהיים.
מישהו דחף את מאיה קדימה. היא לא ידעה לאן לפנות.
אך תוך פחות משעה התארגנה המהומה. העולים החדשים,
כמעט כולם צעירים וצעירית חסונים, הסתדרו ביחידות
בנות 500 כל אחת. במיכז, תחת שלט עברי גדול שהביאו
עמם — ״תחי ישראל ! תחי הציונות העממית עמדה
קבוצה של גברים ששפעו אוירה של סמכות.
גבר כבן ,33 בעל סנטר בולט ופרופיל מוצק, חשף את
שיניו בחייך תקיף לעבר ועדת־הקבלה .״אני איוואן איוואנו־ביץ
דימיטרוב,״ הציג את עצמו בעברית בעלת מיבטא רוסי
מודגש .״הואילו לקרוא לי בשמי החדש, יפתח דורון. אני
המזכיר הכללי הראשון של נוועצת־העולים־מברית-המועצות.״
עוד לפני שראש ועדת״הקבלה יכול היד, לשלוף את העמודים
עליהם רשם את דברי הברכה שלו ברוסית, ניגש יפתח־איוזאן
למאיר״ הדביק שתי נשיקות על לחייה, נטל מידיה את
הזר. מבטיהם נפגשו. בעל כרחה הסמיקה מאיה. בפעם
הראשונה בקע חיוך אמיתי מבעד לשרירי פניו המתוחים
של האיש.
למאיה היה נדמה שהפגישה נמשכה עד אין סוף. אך היו
אלה רק שניות מעטות. יפתח דורון נתן סימן קל למישהו.
מאי־שם פתחה תזמורת בנגינה רועמת. היה זה כאילו קם
המרחב מלוד עד פתח־תקוה לתחיה. שירת התקווה האדירה
שטס את הנוף, לוותה בצליליו המרדניים של האינטרנציונל.

החזית העממית נמצחת
במשרד הנמלתיר נערכה התיעצות קדחתנית, בהשתתפות
ראש־ד,ממשלה שהוזעק מירושלים. היה ברור כי סידורי
השכון שהוכנו במחנות צבא ישנים לא התאימו עיד למצב.
״אין ברירה,״ סיכם אבריאל .״נפנה בקול ישראל לאזרחים
להצטופף בדירותיהם ולאכסן את העולים משך כמד, ימים.
נקווה שזה ישא פרי...״
תקוותו לא אוכזבה. בתלביב, חיפה, ירושלים׳ לכיש, חצבה

וחצי תריסר ערים אחרות נערכו סצינות של התידדות שנמשכו
עד אור הבוקר. העולים נעלמו בקיבוצים ובערים כנהר בים.
הבעיה נפתרה — לכמה ימים.
למאיר, עברו הימים במטושטש. יפתח דורון מינה אותה
למזכירתו במועצת־העולים עוד למחרת הפגישה בנמלוזיר.
היתד, זאת היא שהראתה לו את הארץ (״קטנה מדי, קטנה
מדי,״ היה נאנח) ,הורתה לו כיצד להתאים את שפתו לניב
הישראלי (״יפתח? כמעט צבר !״ הודו הוותיקים שנפגשו
אתו) ,עזרה לו לבלות את שעות־הפנאי המעטות שלו בשבוע.
תוך 7אושר זה לא הרגישה מאיה במתחולל בארץ. היא
שמעה את הידיעות ברדיו בהיסח־הדעת — למרות שהיו
בעלות משמעות גורלית. המענק האמריקאי הופסק. יהודי
אמריקה יצאו במנשר חריף נגד המדינה. המגבית נעלמה
כלא היתה. ההחלטה להנהיג קיצוב של לחם לוזתה על־ידי
הפגנות המוניות של מובטלים. הארץ כוסתה מחנות־אוהלים.

רבות מן הידיעות הזכירו את שמו של יפתח דורון. היה
זה הוא שהקים את ״החזית הציונית העממית״ והכריח את
מק״י להתמזג עמה, אחרי שמנהיגיה הודו בסטיית שמאליות
והתפטרו. היה זה הוא שיצא בשליחות הממשלה לבקש סיוע
צבאי סובייטי, אחרי שהגיעו הידיעות המדאיגות הראשונות
על אספקת כמות גדולה של קליעים־מונחים אמריקאיים
לסוריה־רבתי ולרפובליקה עמק־ד,נילוס. היה זה הוא שתבע
באופן אולטימטיבי מן הממשלה להכריז על בחירות חדשות
לכנסת, כדי לשתף את 700 אלף העולים החדשים בניהול
המדינה — והכריח את הממשלה להיענות לדרישה.
מאז אותו רגע ראתה אותו מאיה רק בחטף — או על
הבמה. כל המפלגות הותיקות התאחדו נגד החזית־הציונית־העממית,
במערכה נואשת שהוגדרה על־ידי יושב־ראש ועדת
החוץ ור,בטחון של הכנסת, ח״כ משה דיין, בכינוס־ר,מונים
ליד המוזיאון הלאומי בשדר,־בוקר, כ״מאבק שיכריע אם
ישראל תעכל את העולים, או העולים את ישראל.״
יפתח דורון ענה למחרת היום, בנאמו מעל מדרגות בית־הבימה
הישן אל ההמונים שהתכנסו לרגלי מגרדי־השחקים
של סולל־בונה .״הריאקציה הישראלית זוממת להפסיק את
ד,עליה, לבגוד בחזון הדורות ...לצורך זה מרעיבה כנופית
אבריאל־קולק־דיין את ההמונים, מחבלת בתכניות השיכון
והתעסוקה ומדלדלת את כוח־ההגנה הישראלי ...אולם בצח
ישראל לא ישקר ...בעזרת יורשו של המלך כורש, מנהיג
האנושות, החבר סספן רותקו, נחדש את ימי ישראל כקדם,
מול נחשולי השנאה של טיטוס האמריקאי ועבדיו, יורשי
הורדום בישראל והאנוסים החדשים, יהידי אמריקה ...אנחנו

נקים את בית־המקדש השלישי, את הרפובליקה הדימוקרטית
העממית של ישראל ונקיים את נבואת הקומוניסטים הקדמונים,
נביאי ישראל: מציון תצא תורה...״
החזית הציונית־העממית זכתה ל־ 67 מקומות בכנסת התשיעית.
המלחמה
פרצה למחרת היום.

דמות ב סי שחקהשחמת
עד סוף הימים לא יוכרע מי היה אשם במלחמה זו. כל
צד האשים את יריבו. האמריקאים טענו כי ישראל התקיפה
את הערבים וכבשה את המשולש לפי תכנית ערוכה מראש.
המפלגות הקומוניסטיות ברחבי העולם האשימו כי האמריקאים
הסיתו את ממשלות ערב למלזזמה, כדי לחסל את המשטר
המתקדם בישראל.
המעצמית הגדולות נכנסו לפעולה תוך 12 שעות. הם
הסכימו ביניהן שלא להתערב במלחמה (החלטה שהופרה
על־ידי משלוחי־נשק. של שני הצדדים) ,לאתר את המלחמה
במרחב ולשדל את שני הצדדים להימנע משימוש בנשק
אטומי ומימני, טאקטי ואיסטראטגי (שתי החלטות שנשמרו
בקפדנות).
אחד מפלאי המלחמה היתד, התארגנותו מחדש של צה״ל
תוך מהלך הקרבות. למעלה מעשר דיביזיות שלמות גויסו
מבין העולים החדשים. נתברר כי העליד, הסובייטית הביאה
לארץ, בין השאר, תריסר רבי־אלופים, כשלושים אלופים
ומספר גדול מאד של מפקדים אחרים ששרתו בצבא ובחיל־ד,אויר>,אדום.
הדבר נתן לישראל יתרון גדול על צבאות ערב,
שמומחיהם הזרים לא הסתדרו בנקל עם הקצינים המקומיים.
כעשרות המלחמות המקומיות האחרות שעברו על העולם
מאז מלחמות קוריאה והודו־סין ה,,קלאסיות״ ,הסתיימה גם
מלחמה זו בקפאון, ו״בעית ישראל״ הפכה נושא־קבע בכל
דיון בינלאומי, עד אשר עייפו הדיפלומטים להזכיר את שמה.
הם ידעו כי הירדן הפך לאחת הגזרות הקבועות, פחות
או יותר, בשלב האחרון של שלטון העולם, דמות אחת על
לוח־השחמת, ללא רצון משלה — כרוב שאר המדינות
הקטנות במחצית השניה של המאה ד,־.20

(זוהי הכתכה הראשונה בסידרה ״זה קרה ב־
1975״ -סידרה שהובנה על־ידי צוות מיוחד שד
מערבת ״העולם הזה״ ושתתאר את האפשרויות
העומדות לפני מדינת ישראל כדור הבא).

במרחב

שתי אפורים באב! אחת
ירדן

א. תחסוך כ ספר

המין ותמיד

ב. תתנה מטיב מעולה 1ארי1ה נאה
שתי מעדות אדה בסיגרי ה הנהדרת:

בטכס מפואר פתח השבוע חוסיין מלך
הירדן דף חדש בחייו: הוא נשא סוף־סוף
לאשר, את האמירה דינה המצרית, המבוגרת
ממנו בארבע שנים, אותה הכיר בבריטניה
(העולם הזה .)910

מטוס־אן ע גו ל

רבים בממלכת הירדן סברו שאמנם הגיעה
הזמן לפתוח בדף חדש, כי הדף הקודם לא
ימצא חן בעיני ההמונים בשווקים של ירושלים
העתיקה ועמאן. שמועות מוזרות ביותר
נפוצו על חיי־האהבה של המלך הצעיר. לא
פעם נידנד מכובד ירדני את ראשו, מתוך
חשש כבד כי האח הצעיר דומה למדי לאח־י
הבכור, טלאל איבן־עבדאללה, שהודח מכס
מלכותו בגלל מחלת־רוח.

230 פר. הקופסה
הצטרף ג אתה למע שני ה

ביסקויטיס ״פרומין ר

ידיעה מדהימה. לפני כחודש הביאו
דיפלומטים זרים לישראל ידיעה על מאורע
מדהים, שנפוץ ברבים. אותו שבוע סר המלך
בעמאן לביתו של סוחר בשם סעיד מלחי.

מבטו נפל על אשתו היפהפיה של הנכבד.
המיבצע אורגן בקפדנות שיגרתית: אחד
מעוזרי המלך העסיק את הנכבד, שעה שהמלך
התבודד בחדר סמוך עם האשה. אך פחאוב
הרגיש האיש בהעדר המלך, יצא לחפשו,
מצאו בזרועות אשתו. רק אחרי שידולים
רבים, בשם יציבות המלוכה, שוכנע הנכבד
לשתוק.
העקכותנעל מו. חמור יותר היה מקרה
אחר. לפני כמה חדשים נזדמן למלך להכיר
באירופה צעירה ושמה מיס בלינדין. כתוצאה
מהיכרות זו הרתה הצעירה ללדת.
לפני שבוע הגיעה העלמה בלינדין לירדן.
לא ברור אם שודלה לבוא , ,או אם בא־־,
מרצונה כדי לאיים בשערוריה. ברור רק
דבר אחד: מן הרגע שדרכה כף רגלה על
אדמת הירדן, נעלמו עקבותיה. דיפלומטים
סקרניים, שתפקידם לספק ידיעות לממשלו־תיהם
התקשר במקרה זה עם תשוקתם לשמוע
רכילות, ניסו לברר אם שוחדה הצעירה וחזרה
לארצה, או אם חוסלה. עד כה לא עלה
בידם להשיג את הפרט המבוקש.

ב נ 3ה ^רו 11ב ה

חתן חוסיין וכלתו בעמאן
ענין משפחתי

תמחרים

נפלים ״פרוסין
כמסגרת מאמציו להרחיב ולהעשיר את ספרית קוראיו
כמיטב הספרוו? העברית והמתורגמת, שמח

שרות הספרי שד

דעופס הזה
להודיע לקוראיו בי לאחר הסדר מיוחד עם
הוצאת.הדר׳׳ הם יכולים לרכוש מעתה את הספר

אינ טי מיו ת
־אי! דאן פאול סארטר
הספר כולל קובץ של סיפורים בלתי־מצונזרים של הסופר המודרני שעורר כמה מן
הוויכוחים הסוערים ביותר בימינו. בסיפורים אלה נחשף בכל אכזריותו וקלונו
האדם שהופקד למלחמה ולתעתועי הגורל. אם לא קראת עדיין מכתבי סארטר, ישמש
לך הספר מבוא ליצירותיו. אם רצונך במשהו חדש מפרי עטו, תמצאו ב״אינטימיות״.

2.200

בעוד שמחירו הרגיל של הספר הוא

אם.ישלחו את הזמנתם למערכת על גבי התלוש המצורף כאן באמצעות הדואר, או
יביאוהו בעצמם למערכת, ברחוב גליקסון ,8תל־אביב, בין השעות 14.00—11.00
ובין 18.00—16.00 מדי יום ביומו. אלה המבקשים לקבל את הספר באמצעות הדואר
מתבקשים להוסיף סך של 300 פרוטה לכיסוי דמי המשלוח.
תלוש לרכישת הספר *אינטימיות״
משרות הספרים של, העולם הזה״.

נו ל ד. לח״כ אחדות העבודה יצחק בן
אהרן 49 חבר קיבוץ גבעת חיים, שהיה
הקצין היהודי היחידי בשבי הנאצים במלחמת
העולם השניה, ולאשתו מרים, בנם
השני.
נולד. לגאולה כהן־הנגבי ( )30 ולבעלה
עמנואל ד,נגבי (כינויו המחתרתי בלח״י :
.אדם״) ,כנם הבכור. גאולה, קריינית תחנת
השידור החשאית של לח״י בתקופת המאנדאט,
נאסרה לפני תשע שנים באמצע שידור אותו
הפסיקה בקריאת הפתעה . :מה קרה?״ ,נידונה
על ידי בית־דין־צבאי בריטי, שלא הכירה
בסמכותו, ל־ 9שנות מאסר, נמלטה כעבור
שנה מבית החולים הממשלתי בירושלים,
אליו הועברה בגלל מחלה, בעזרתה
הפעילה של משפחת אבו־גוש, חזרה לשידורי
המחתרת עד הקמת המדינה, ירדה
זמנית מחדש למחתרת לאחר רצח ראש
מטה משקיפי האו״ם הרוזן פולקה ברנאדוט.
נולדה. לצבי אלפלג, לשעבר מושל
צבאי באיזור טייבה, שהואשם בבחירות הקודמות
על ידי עורך הדין נוחימובסקי
(ראה להלן) כי הפך חלוקת־מים לתעמולה
מפא״ית, והורחק אחר־כך ממשרתו בגלל
נטייתו למפ״ם׳ ולאשתו נעמי, בת בכורה,
אורלי.
נולד. לשוער הנבחרת הלאומית בכדורגל
יעקב חודורוב ,27 ,ולאשתו דליה, בנם
ד,לכור בבית החולים אסותא, תל־אביב.
נישאו. ראש ממשלת פאקיסטאן מוחמר
עלי ( )52 ועליה סעדי 28 בבירות, לבנון.
עלי נשוי גם לחאמידה, אם שני בניו, ונישואיו
השניים עוררו גל התמרמרות ומחאות
בקרב נשי פאקיסטאן, למרות חוק
הקוראן המתיר למוסלמי לשאת עד ארבע
נשים, בתנאי שיתייחס לכולן, בצדק ושוויון״.
נישאו.
חוסיין א־בן עבדאללה לבית ה־האשמים
21 מלך הירדן, והנסיכה ד״ר
(לספרות) דינה, אחרי גל־שערוריות (ראה
במרחב) ,בטכס מפואר, בעמאן.
נחוג. יום הולדתו ד,־ 50 של ראש משלחת
השילומים הישראלית במערב־גרמניה וראש
מועצת המנהלים של חברת הדלק הישראלי,

ד״ר אליעזר שנער, שנולד כפליכס שניבלג
בעיר שטוטגארט בגרמניה, קיבל את שמו
החדש לפי המלצת משה שרת בשנת , 1948
בה החל את הקריירה הממשלתית שלו
בתפקיד מפקח על הדלק, נכח בשיחתו של
מרדכי נמיר, אז ציר ישראל במוסקבה, עם
מי־שהיתה שרת־החוץ של רומניה, אנה
פאוקר, שהסכימה למכור דלק לישראל.
נחוג. יום הולדתה ד,־ 62 של כוכבת
הסרט האילם מרי פיקפורד, שסירבה לחוג
בפומבי את המאורע, הסבירה , :הזמן־ -אינו
אלא תיקתוקו של שעון. יש צורך בזמן כדי
להזדקן, ואילו אני עסוקה מדי. אין לי
פנאי לכך.״
נפטר ׳מגלה תורת היחסות וגאון הפיסיקה
והמטמטיקה היהודי אלברט איינשטיין,
חודש אחר יום הולדתו ה־ 76 בפרינסטון,
ארצות־הברית, בה ישב מאז יצא את גרמניה
עם עליית היטלר ב־.*1933
איינשטיין, ילד גרמניה, שהפך מבוחן
פטנטים בבירת שוויצריה, ברן, לחתן פרס
נובל בגיל ,42 התפרסם לא רק בגילויו המהפכנים
על הקשר בין המסה לאנרגיה (תורת
היחסות) אלא גם במכתבו המהפכני לא פחות
לנשיא ארצות־הברית פרנקלין ד. רוזבלט באוקטובר
,1939 בו הצביע על הסגולות הטמונות
באנרגיה האטומית ליצירת כלי משחית
צבאיים. מכתב זה הביא בעקבותיו לפיתוח פצצת
המימן ממנה הסתייג איינשטיין הפציפיסם
בסוף ימיו. הסתייגות זכורה אחרת של..ה*
ציוני איינשטיין: זאת מהצעת דויד בן־גוריון,
אחר מותו של חיים וייצמן, לקבל על עצמו
את נשיאות מדינת ישראל. נימוקו של א־נ-
שטיין שנתגלה רק ביום הולדתו האחרון
בשיחה עם עורכת עיתון ניו־יורקי :״כשקמת
מדינת ישראל תלינו בה תקוות גדולות.
אבל האכזבה לא בוששה לבוא. ישראל אינה
טובה ממדינות אחרות״.
נפטר. בגיל , 108 יהודה גבאי, שעלה
לפני 90 שנה מבגדאד לירושלים, השאיר
אחריו 39 בנים, נכדים, נינים ובני־נינים ;
בבית־ד,חולים שערי״צדק, ירושלים.
* במקום לירושלים, שאת אוניברסינותת
טיפח, אך בגלל חילוקי דעות אישיים לא
הוזטן להרצות בת.
העולם הזה 914

ספורט

כדורגל

עזבו את המגרש בשביעות־רצון גם אנשי
הכוח: היה מובטח להם כי התאחדות הכדורגל
תטיל הפעם על מכבי יפו עונש
כבד, תאפשר להם להישאר בראש טבלת
ליגה ב׳.

ח מסין בבאסה
המשת־אלפי הצופים, שבאו השבוע למגרש
באסה היפואי, כדי לחזות במשחק
בין הכוח תל־אביב ומכבי יפו, ידעו מראש
כי המשחק לא יצטמצם לבעיטות בכדור :
החמסין הלוהט פלוס מזגם הלוהט של אוהדי
מכבי, דוברי״הבולגרית, פלוס סיכוייהם
הטובים של אנשי הכוח לזכות בנצחון
יצרו רקע אידיאלי להתנגשות המונית.
ההתפוצצות אירעה במחצית השניה של
המשחק, לאחר שהצליחו אנשי הכוח להבקיע
שני שערים. כדורגלן מכבי יפו, משה
לוי, בעט לעבר שער הכוח. הכדור פגע
בקורת־השער, חזר למגרש. הכדורגלן היפואי
חשב כי הוא קלע שער, חיכה לשריקת
השופט, בן־רובי, שהינו בעל תואר
בינלאומי. השופט לא שרק, המשיך לנהל
את המשחק. לוי נסער, פרץ לעבר כן־
רובי, הנחית עליו מהלומה אדירה. הכדורגלנים
היפואים האחרים הוסיפו לבן־רובי
מנה אחת אפיים. אוהדיהם הרסו את הגדר,
פרצו אל המגרש בהנהגת הרב־הזמר־חובב־הכדורגל
אברהם בכור־יוסף (העולם הזק
.)887
שרשרת חיה. האוויר המשולהב נתמלא
בקבוקי־גזוז, מקלות, אבנים. סדרני
אגודת הפועל, בעלת־המגרש, יצרו שרשרת
חיה, יחד עם אנשי הכוח, איפשרו לבן־
רובי להימלט לחדר־ההלבשה. אחד היפואים
פרץ את השרשרת ניסה להמם את השופט
בפעמון גדול, אך הופל במהלומת אגרופו
של ז׳אק לוי, מי שהיה מתאגרף נודע.
בינתיים הספיקו אנשי מכבי יפו לחבוט
בשופט־הקו, רון, עד כי אבדה הכרתו.
הקרב נמשך גם לאחר שהגיעה המשטרה
למגרש, שכך רק לאחר שהוצא בן־רובי
מחדר־ההלבשה בחסותם של ארבעה טנדרים
משטרתיים. אנשי הפועל התחילו להעריך
את הנזק, נרגעו בהיווכחם שהוא הגיע רק
ל־ 500 לירות 30 מן ההכנסות (2500
לירות) ,שנפלו לקופתם, השאירו להם רווח
ניכר.

איגרוף
או די ת־ הזי ר ה
(ראה שער)
״חיימ׳קה שוב לא הופיע לאימונים,״ התלחשו
הספורטאים הצעירים בבית־המכבי
החיפאי ,״הערב יקרה משהו.״
כי המתאגרף הצעיר חיים ווייספיש אהב
את הופעותיו בזירה. אולם מילוי חובתו
בשורות האצ״ל היה חשוב לו יותר מכל.
רק שנים מספר לפני כן לא חשב חיים
על הופעות בזירה, או על פעולות במחתרת.
הוא היה תלמיד ככל השאר בבית־ספר עממי
חיפאי, התבלט רק בשריריו הפלדיים ובאגרופיו,
שהפכו אותו לשליט הבלתי־מוכתר
של הכיתה. מכל שטחי הספורט משכה אותו
תחילה רק האתלטיקה הקלה: הוא חלם להיות
לרץ מפורסם. אולם ככל חלומות הילדות
נגוז גם חלום זה בהדרגה, ובהיותו יבן שבוש
עשרה כבר ידע הנער מוצק הגוף את
מטרת חייו: זירה שטופת אור־זרקורים.
צלצול הגונג. ידו של המנצח, המורמת מעלה
מעלה.
חומר-גלם מצויץ. ההתחלה היתר,
קשה: ריצה, קפיצות על חבל, תרגילי־נשימה.
אולם חיים לא אמר נואש, הושפע
על־ידי מאמנו, איזי גריל שהיד, אז אלוף
ארץ־ישראל במשקל קל. א זי ראה בו חומר
גלם מצויין, חזה לו עתיד גדול.
חומר הגלם החל לקבל צורה בחודש מרץ
,1943 כאשר נערך קרב־הבתולים של חיים
ווייספיש, שהיה אז בן שלוש עשרה וחצי.
רשם חיים ביומנו :״הועמדתי נגד חייל
פולני, בן . 16 הקהל הרב הפיל עלי פחד.
אולם הצלחתי לצאת כמנצח ואף קיבלתי
מדאליה.״־ ה־תה זו הראשונה באוסף הנד
דאליות, המקשט כיום את דירתו החיפאית
של המתאגרף.

שופט כן־רוכי(מרכז) בורח מן המגרש
המשרוקית שתקה

שופט רון(למטה, שובם) מוצא ללא הכרה
הבקבוקים עפר
העלם הז ח 914

מאז חלפו 12 שנים ו־ 58 קרבות־איגריף.
אחד הקרבות המרתקים ביותר של ווייססיש
נערך בשנת ,1946 בעת תחרות איגרוף בין
מכבי חיפה לבית״ר תל־אביב. המתאגרף
הצעיר הוצב כנגד בגדה מי שהיה אלוף
ארץ־ישראל במשקל קל, רבן־המרחב. הקהל,
שמילא את האולם עד אפם מקום, היה בטוח
בנצחונו המהיר של בגדה זכה להפתעה :
האלוף הופל מעל כנו תחת מהלומות אגרופיו
האדירות של ווייספיש, ביקש פגישת־גומלין,
איחר להופיע לפגישה.
אותה שנה נחל חיים גם את תבוסתו הגדולה
הראשונה. המביס: אשר בירנבלום,
אש בית״ר תל־אביב. לקח המפלה צויין אף
הוא ביומן עב־הכרס :״תחרות זו הוכיחה
לי כי מתאגרף יכול לרדת כתוצאה מחוסר־אימונים
...אותו זמן עבדתי קשה.״
חיים הסיק מסקנות מתבוסתו. הוא פתח
באימונים מוגברים, הראה את פריים בתחרות
הגומלין, שנערכה כעבור זמן. הפעם
הניף השופט את ידו של ווייספיש.
קיפוח כלוזי־רגיל. את שלוש השנים
שלאחר מכן בילה חיים הרחק מאורות־הזירה.
הוא נוכח כי הבולשת מגלה כלפיו התעניינות
בלתי־ספורטיבית, נאלץ להסתתר בראש־פינה
תחת׳׳שם בדוי: אריה בן־זאב. עם קום
המדינה התגייס לחיל־הים. רק בשנת , 1950
לאחר שיחרורו, היה ביכולתו לחזור לספורט
האהוב עליו.
עוד בטרם הספיק המתאגרף לשוב ולהסתגל
לכפפות, סחפוהו הנסיבות להתמודדות
אחר התמודדות: ענף האיגרוף הישראלי
דרך את שריריו לקראת המכביד, השלישית,
התאמץ להרכיב נבחרת טובה ככל האפשר.
ווייספיש התמודד עם המתאגרף־הכדורגלן,
יומטוב (בית״ר) ,ניצח אותו בסיבוב השלישי.
אחר התיצב בשלישית כנגד יריבו הוותיק,
אשר בירנבלום, זכה בנצחון משכנע . :נוק־אאוט
טכני. הכללתו בנבחרת ישראל היתד,
מובטחת.
אולם בעת המכביה השלישית נוכח ווייס־פיש
כי עליונות מקומית, ללא נסיון בינלאומי
אינה מספקת: הוא נוצח בתחרות חצי־הגמר
על־ידי הקאנאדי סידניי.
באותו מעמד קופח המתאגרף כפי שלא
קופח אף ספורטאי בעולם: חצי שעה
לאחר נצחונו על שוואב מהולאנד הודיעו לו
המארגנים כי עליו להתמודד עם טימונס מאנגליה.
הוא ידע כי תבוסתו וודאית :״לא
היה לי אוויר לנשימה, וידי לא נשמעו לי.
החלטתי לגמור את הפרשה במהירות האפשרית.״
קאריירה
מתנדנדת. מבאן ואילו
התקדמה הקאריירה של ווייטפיש תוך תנודות.
הוא ניצח בקרבות רבים, התמודד, בשנת
, 1942 על תואר אלוף ישראל, הגיע לגמר,
לאחר ששב וגבר על בירנבלום, אך נוצח
על־ידי המתאגרף מקלר.
דומה היה כי אל־האיגרוף קשר את ווייס-
פיש ובירנבלום בעבותות בל־ינתקו: חיים
ווייכפיש ניצח את יריבו הוותיק באחד הקרבות
בשנת , 1953 נוצח על־ידו באותה שנה
בהתמודדות על אליפות ישראל, שב וניצח
אותו בתחרויות המבחן לקביעת נבחרת
ישראל, שעמדה להתמודד עם נבחרת בל-
גראד.
בתחרות ישראל־יוגוסלביה עלתה נדנדת
המזל מעלה מעלה: ווייספיש הוצב נגד
חלאדני, אלוף־יוגוסלביה, גבר עליו, אף על
פי שנפצע בפניו עוד בתחילת הקרב. כתבו
פרשני־הספורט מתחת לתצלומי המנצח,
השטוף דם :״הוא מתאגרף בחסד עליון.״
ד,עליה הגדולה היתה כרוכה בירידה: ב־מכביר,
הרביעית הצליח ווייספיש להגיע לגמר,
אך נוצח על־ידי צימרמן הדרום־אפריקאי.
אולם זמן קצר לאחר מכן נעלמו הזעזועים
כלא היו: חיים ווייספיש זכה בתואר אלוף-
ישראל במשקל בינוני לשנת ,1954 ניצח
מאז את כל יריביו.
בשבוע שעבר חזר חיים ווייספיש לעבידתו
במפעל החיפאי לדשנים וחמתם כימיים, לאחר
מסעו הספורטאי הראשו אל מחוץ לגבולות
הארץ: מסע לקפריסין עם מתאג־רפי
בית״ר, שהתמודדו עם נבחרת הצבא
הבריטי באי (העולם הזח .)913 ,912 הנצתו־נות
אשר נחל באותו מסע לא עוררו בו בטחון
מופרז :״אוסיף להתאמן׳ ואתאמץ לשמור
על התואר שלי, כל עוד יאפשר לי
נילי לעשות זאת ...גם הורי וחברתי תומכים
בהחלטתי זאת.״

ציון כ. א) השיר הוא ארוך כמו
יום ללא לחם. ב) אין הוא מבריק
ביותר, אם תרצה לקבל את חוות־דעתי.
ג) ולו גם היה כזה, כתבתו
חסרה.

לאידיאליסט. נערה מענינת
( )914/488 נראה לי כאחד שכדאי
להקדיש לו שימת־לב. הוא בן , 29 התחנך
בארץ. בעל השכלה נבוהה, עבר את
הדרך הרגילה של הנוער העברי בארץ,
כלומר: הננה, נוטרות, בריגדה, עליה
ב׳ ,והתיישבות. מאז שיחרורו מצה״ל
הוא ממלא תפקידים הקשורים בקליטת
העלייה — בקיצור ..אידיאליסט, אחד מ אלה
שקשה למצוא בימים טרופים אלה.
הוא מתענין בספרות, מדיניות, הווי
הארץ וטיולים. היה רוצה להתכתב עם
צעירה עד גיל ,24 רצוי מ אד מחוגי
ההתישבות ׳העובדת, איננה מסוגרת ב ד/
אמותיה ואשר מאמינה עדיין ביפה ש בחיים.
התמצא כזו?

לשלשה צעירים, שלש נערות
המכתב הבא הוא שיגרתי בהחלט :
3צעירים בגיל ממוצע של )914/4891 , 23
חיפאים, רוצים להתכתב עם 3נערות,
חיפאיות אוי הו ׳,בגיל . 17— 20 הם אומ רים
כי הנושאים היכולים לענייז נערות
בנילם, מענינים גם אותם.

כל מסיכה, כמה היא להם
( ) 914/490 הם שני חברים אהודים
מאד בחברה, כפי שהם ממפרים לי. הם
אוהבים לבלות, לעשות שסח, לרקוד,
בכלל — אוהבי חיים, ואינם אוהבים
לשקוע בהזיות. הם בני , 17,5תלמידי
גימנסיה, ירושלמים, עולי עיראק, דוב רים
אנגלית. צרפתית ועברית. מצטיינים
בעיקר בעריכת מערכונים למסיבות. הם
רואים את תפקידם בחיי החברה שלהם,
ביצירת אוירה נעימה. כל זה, מוסיפים
הם, הוא חלק פעוט מתכונותיהם. הם
מוכנים לנלות יותר בכ ת ב לנערות ש־תראינה
עצמו הולמות אותם.

קצר ונמרץ
את חייו בחטיבה קרבית, רוצה חייל
צעיר 914/491 לנו ח בקבלת מכתבים
מנערה בת 17 מתל־אביב או רמת נ, 1
בעלת קומה ממוצעת. מכתבו היה קצר,
ממריו ביותר, כיאות לחייל קרבי, כך
שלא אוכל ל מסור פרטים נוספים אודותיו.
מי מוכנה לנסות 1

אדם עליון
עול־הימים שאני מציגה בזה, שהוא 20 בלונדון. ובן לרפואה סטודנט
( ) 914/492 ממש מאוהב בעצמו. שפוט-
נה בעצמכן :״אני באמת טיפוס יוצא
מן הכלל ...אני ממזג בקרבי מעלות כה
רבות, שאם אפרטן, ספק אם תאמיני...
אני פקח מ אד וחריף, בעל חוש הומור,
אני רציני מאד כשאני לומד, אך כש אינני
לומד אני רומנטי, רומנטי עד מ אד..
אני נם מנו מס ובעל לב טו ב להפליא...
ההתעסקות החביבה עלי ביותר היא מו סיקה:
אני מננן על פסנתר, מנדולינה,
חלילית ומפוחית ...אני מחבב מ אד טיו לים
בחיק־הטבע. ברגל ובאופנים. ה־צלום
מעניין אותי עד מאד ...הריקוד
הוא מ שהו נפלא, אני מחבב מאד רי קודים
...תמיד אהבתי לחבר קומדיות
וסקצ׳ים מצחיקים ...במתמטיקה אני ממש
גאון ...גם בתלמוד ...אני מתעניין נם
בשחמת, ספורט, טניס, כדורגל, שחייה...״
אם אתן חושבות שזה הכל. אינכן
אלא טועות. פ שוט תקצר היריעה מה ביל
את דברי הקילוסים והשבח על
עצמו. בכל זאת, הוא נשמע לי נחמד.
שתי החברות — :עד כמה שלא תל בשנה
מכנסיים ארוכים, תקצצנה את שערכן
עד קצה גבול היכולת. תעשנה סי גריות
ותספרנה הלצות מפולפלות, העובדה
נשארת שהינכן בנות המין — (אני
יודעת שהמלה חלש אינה לפי רו חכס
היפה — נערים לעולם לא יתיחפו אלי כן
כאל שוות להם. ותרנה על הנסיון —
אין זאת אומרת שעליכן לעבור לקיצו ניות
שניה. אולם היינה חביבות, נאות
אין כל רע בכך. זיוף ונשיות איננו פתרון, אם תהיה זו נערה. שטר
כסף או יצירת אמנות.

לא מתים מזה
אם היו אנשים מתים
ורדה:
מאהבה נכזבת. היו בעיות רבות נפתרות
בדרך זו: לא היה צויד במל חמות.
שכן האנו שות תימחק מעצמה,
ותחסוד לעצמה את הטורח של פצצות
אטומיות וכל השאר — היו כאלה ש היו
צריכים למות לפעמים פעמיים־שלש.
בעיות האוכלוסיה והדיור היו נסתרות נם
כז. ובכל, ורדה, אל תתיאשי, אני יודעת
שזה נשמע נאש, אולם האמת היא ש אנשים
שוכחים בכל זאת. הביר עזב או תר
ומתחתן עם אחרת. לא איעע לד
לשחק פיננ״פוננ כדי לשכתו. הזמל עושה
את שלו, אולם כרי שיעבור מהר יותר,
עליד למצוא עניל כלשהו לעסוק בו.

על כל הפונים אלי גכל
עניין שהוא, לצרה 600 פרוטה
כבולים.

אנשים
פ סו ק• ה ש בו ע
יצחק טבנקין, מנהיג אחדות העבודה,
בתגובה על נאום בי. ג׳י. ביפו (ראה במדינה)
בו שאל היכן היו מפלגות האופוזיציה בימי
מלחמת השחרור :״כל בתי הקברות יכולים
להעיד היכן היה הפלמ״ח.״
ח״ב ישראל כר-יהודה, בתגובה על
אותו נאום :״המלך משדה־בוקר הוא עירום.״
הזמר שמשון בר-נוי, לאחר הופעה
משותפת עם שר־ד,פיתוח דב יוסף באסיפת
בחירות מפא״יית :״הוא מדבר לעניין, אבל
בקול חדגוני מאד.״

מנהיג כטורי־קרתא אהרן קצנל־

כויגן, לאחר שנודע לו על הפסקת צומו
של משה ברק :״בוודאי, אחרת הרי לא יוכל
לקיים מצוות אכילת־חמץ בפסח.״
שאול כיכר, מוותיקי הפלמ״ח :״מי
שיודע אידיש יכול להשיג כל דבר בעולם —
בתנאי שיש לו׳כסף.״

עורך ״מעריב״ עזריאל קרליכך :

ג בי מרי סברמ חי פ ה.
שזכתהבפי רא שון

בתחרות ניקי
כותבת לנו:
״ניקי״ הוא מקלון קסמים — :
במטבחנו הכלים
נקיים ונוצצים 1
על החבל — הכבסים
מה צחים ולבנים 1
על החבל — הכבסים
מה צחים ולבנים !
מבריקים רצפה — חלון,
וסו כל עמל — יגון,
מאז ״ניקי־ברוזון״
בביתנו בא לשכון !

כרטיסיז כי ה להשיא במוסדות

י מ 1ע ז * לכגע 1מחייל *
ה יש

״רפא״

באבי
תוצרת נקה. המפיצים אק*ב

בגב, נברנים, בכתפיים או בפרקים ז
— רח׳ שלמה המלך

.1 0 3ת ד ־ אביג

טל 24495.

כריכות
מי־מרסא

.א ספו עמיסו ניר1 ׳,
בתחילת חדש מאי יחולקו הפרסים.

הפן את אופנעך לטיול הקיץ!
הצטייד במגן רוח ובכסאות נוחים

אצל המומחה...

חבישת כוץ בסו בקרלפבד
וישי או
מכריח

ש דו כ-נעל ״ ם

אמן התוף והוזיבראפון לייאונל האמפ־טון
מסר השבוע כי הוא עסוק בעריכת
נעימות ישראליות, אותן הביא אתו מביקורו
בישראל, כדי לכלול אותן בהופעות תזמור־תו
ואף להקליטן. הוא הביע עם זאת את
הדעה כי הג׳אז הישראלי מפותח לא פחות,
ואולי יותר, מהג׳אז האמריקאי החדיש, הבטיח
כי לכשיקליט את הנימות הישראליות
״•״תשמעו צלילים העלולים להתיר את שרוכי
הנעליים שלכם.״
בהבטחה מרחיקת־לבת יותר יצא השבוע
הח״ב החדש־יחסית של מק״י ד״ר משה
סנה, שהצהיר בפתיחת מועדון חדש של
מפלגתו בנתניה כי ״לאחר שנגיע לשלטון
בישראל, נקים את השלום עם הערבים בשיחה
טלפונית של שלוש דקות.״
מנהל משרד הבריאות של ציילון וויל־יאם
וויקרסטרונג לא שכח לקיים הבטחה:
בשהותו בישראל, לפני חודשים אחדים
ביקר בשדה־בוקר אצל כי. גיי , .התערב י
לאחר־מכן עם עיתונאי ישראלי שראש הממ־׳
שלה לשעבר לא יחזור לעולם לחיים המדיניים.
השבוע הודיע במברק כי לאחר שהפסיד
הוא מזדרז לשלוח את דמי־ההימור: ארגז
תה ציילוני משובח.
הבחנה דקה יותר הוכיחה הזמרת הכושית
האורחת מריאן אנדרסן, שהביעה דעה
חיובית על אנשי הקיבוץ ״הנראים כבני משפחה
אחת,״ הוסיפה עם זאת בזהירות כי
״הניגוד בין חברת אנשים זאת לבין התברר,
האחרת, שמחוץ לקיבוץ, יוצר בוודאי הרבה
בעיות.״
בפני בעייה חמורה עמדה גם הנהלת התיאטרון
הקאמרי: השבוע הגיעו למשרדה
עשרות מכתבי־מחאה על הגיפופים הריאלים־
טיים־מדי המבוצעים בהצגה שובי שבא
הקטנה (העולם הזה )913 על -ידי דו ד
סמדר ואביבה גור.
ת פי לין ומזוזות

נמו כן אמבטיות ערבול (**ל 1ס1>0ש!1ך* / 0הדר זיעה טורקי /
מחלקה מיוחדת לאיכשור ע״י התעמלות רפואית, מסג׳ וריתביליטציח
המוסד היחידי מסוג זה בארץ /מחלקה לסובלי רוימטיזם /עומד
__ המוסד פ תו ח עד 9כערב __

שנו ד ר

״האמריקאים הנחשלים הללו אינם מבינים,
שהנסיוב (נגד שיתוק־הילדים) דרוש לנו
לבחירות.״ •
סופר־צייר-כמאי ז׳אן קוקטו החבר
החדש באקדמיה הצרפתית :״משורר הוא
אדם המבלה את הלילות שלו לאור היום.״

ז בו תן ־ !

רק ימים ספורים עומדים לרשותך (עד ה־. 23.4.55
ועד בכלל) כדי לבדוק אם שמך כלול ברשימות הבוחרים
לכנסת השלישית.
פירוט המקומות ושעות ההצגה — פורסמו על לוחות
המודעות העירוניים.

שים לב!
בדוק אם שמך נכלל, או אם אין שיבושים בשם,
בגיל, בכתובת ובמספר תעודת הזהוי.
דאג מיד, כי זכותך לא תיפגע.

בשעה שנשא יגאל ידין, בהיר השער
והעינים, את הרצאתו על אחת המגילות הגנוזות׳
מלחמת בני אור בבני חושך, כהקדמה
לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה,
גילה אחד הנוכחים כי בדק ומצא שידין
הוא האדם היחיד בהיסטוריה האנושית שזכה
לתואר ראש המטה הכללי ולתואר דוקטור
נם יחד.
לעומתו, לא זכתה המשוררת לאה (אגדת
שלושה וארבעה) גו לדברג לכבוד שהגיע
לה: משום־מה שכחו מארגני הפסטיבאל המוסיקאלי
בעין־גב להזמינה להצגת הבכורה
של בכל דור ודור, אופרה שחיברה בשיתוף
עם הקומפוזיטור מנחם אבידום, מנעו ממנה
בצורר, זאת להיות נוכחת בביצוע־בכורה־ויחיד
של יצירתה.
את מקור־פרנסתו גילה השבוע השגריר־הנודד
של נטורי־קרתא, שהתפרסם בשעה
שעבר לפני שנתיים את הגבול הירדני והושב
שם במאסר, אריה־לייב (״לייבלה״)
ווייספיש: הוא עוסק בייצוא תפילין
ומזוזות לארצות־הברית.

העולם הזה 919

ד״ר יונה סאלק (שמאל) מביא ישועה למיליתים

מהפכה ושגגה: תרכיב
שר־הבריאות הישראלי, יוסף סרלין, היה
מלא חדוות ניצחון, שעה שניצב במסיבת
העתונאים. בפיו היתד, בשורה גדולה. גדו לה,
אולי, אפילו מהודעת שרת על קניית
המגילות הגנוזות! ישראל הזדרזה והזמינה
כמות גדולה (• 2000 בקבוקים) של ה־תרכיב
החדש נגד שיתוק־הילדים, פרי המצאתו
של החוקר היהודי־אמריקאי ד״ר יונה
סאלק.
פקיד־משרד הבריאות כבר יצא אותו יום
לשדר,־התעופה בלוד, לקבל את המשלוח
היקר, אשר חלק מדמי־אריזתו ( 10 אלפים
דולאר) כבר שולמו. חיסון כל הילדים הישראליים,
בני חצי שנה עד שלוש וחגי,
יתחיל עוד ב״ 24 לאפריל.
היתד, זו בשורה גדולה לאלפי אימהות
ישראליות, הנתקפות אימה עם התקרב חודשי
ה?וץ (בעיקר מאי, יוני, יולי) ,בהם
מגיעה מחלת שיתוק־הילדים, הפוליומליטיסי,
לשיאה. המחלה הקטלנית, מעקמת־האיברים
היתה חדשה ביחס בישראל: היא הגיעה
לממדים מסוכנים רק במאי 138( 1950 מק

השם מורכב משלוש מלים יווניות :
פוליו — אפור ; מלום — חוט־השדרה ;
איטיס — דלקת.

רים בחודש אחד) ,ירדה במקצת, בשנים שלאחר
מכן, אך הוסיפה לפגוע, בממוצע בסו
מתוך כל רבבה של יושבי הארץ. מרבית
הנפגעים היו ילדים בני שלוש ומטה.
למעלה מ־ 1200 מהם נשארו משותקים למחצה,
לשליש ולרביע. עשרות מהם מתו.
דווקא משום כך היה זה מכאיב שבעתיים
כאשר הפכה בשורת־הנצחון הסרלינית לאכזבה:
פקיד־משרד הבריאות חזר משדה־התעופה
בידיים ריקות. ממשלת ארצות־הברית
עיכבה את המשלוח מסיבות אשר
לא נודעו.

היס טרי ה אמריק אית
הסיבות נודעו רק כעבור ימים מספר,
כאשר כינס ד״ר סאלק מסיבת עתונאים ב־מעבמתיו,
אשר במדינת קארולינק הדרומית,
בישר לעולם כולו כי הניסוי ההמוני
הראשון בתרכיב שלו זכה להצלחה מפתיעה !
מבין מיליון ו־ 800 אלף הילדים, שקיבלו
זריקות חיסון, חלו רק , 113 ורק 71 מן
החולים סבלו מתופעות שיתוק. לעומת זאת
חלו 750 מבין מיליון ו־ 400 אלף הילדים
שלא חוסנו. מבין חולים אלה סבלו 445
מתופעות שיתוק.

!וג 3 3
ברגע בו פורסמו תוצאות הניסויים, נאחזה
העיתונות האמריקאית בהכרזת סרלין, פתחה
במסע היסטרי נגד משלוח התרכיב לישראל,
או למדינות אחרות :״חסנו את
ילדינו תחילה הממשלה נכנעה לדעת־הקהל,
הטילה איסור על ייצוא החומר היקר
לכל מדינה אחרת, פרט לקנדה, לפחות
למשך 18 החודשים הבאים.
הבריאותנים הישראליים נבוכו. היה ברור
להם כי תכשירו של סאלק לא יוכל להציל
אף ילד ישראלי אחד בעונת שיתוק־הילדים.
אולם הם עשו מאמץ אחרון! השבוע סטה
מנהל משרד־הבריאות, ד״ר שמעון בטיש,
מדרכו לוועידה רפואית במקסיקו, התעכב
בניו־יורק, כדי להשתדל אצל השלטונות
האמריקאיים לשחרור 2000 הבקבוקים גדושי
הנוזל האדמדם. אפשר שהוא קיווה לפנות
גם אל סאלק עצמו, לעורר בו את הנימה
היהודית.
כי ד״ר יונה סאלק, שהפך בן לילה לאחד
מאנשי־המדע המפורסמים ביותר בעולם, היה
בנו של חייט יהודי ממנהאטן. הוא לא
ניתק מעולם את קשריו עם תרבות עמו.
בלמדו בבית־ספר עברי בברונקס, חשבו אותו
מוריו לילד פלא, ניבאו לו עתיד גדול
כחוקר מדעי־היהדות. אולם הואי היה עתיד
לאכזב אותם: הוא נמשך יותר אל עולם
החיידקים והנגיפים המופלא, הנראה דק מבעד
לעדשת המיקרוסקופ. מיד לאחר שקיבל
סאלק את תעודת־הבגרות שלו, נרשם לפא־קולטה
לרפואה של אחת המכללות הניו־יורקיות,
נתן שיעורים עבריים לכל דורש,
כדי להשתכר למחייתו. יי
שאיפתו הגדולה של הנער הניו־יורקי התגשמה
רק לאחר שנים של עמל מפרך, כאשר
כבר היה אב לשלושה ילדים: הוא עבר
לאוניברסיטת פיטסבורג, נתמנה לתפקיד מנהל
המכון לחקר הנגיפים. תחילה עסק סאלק
במלאכה קלה יחסית: חקר נגיפי־השפעת.
אחר פלש בהדרגה לשטח המסובך של חקר
שיתוק־הילדים. הוא הקדיש לעבודתו המדעית
בין .10ל־ 16 שעות ליום. כאשר
שאל אותו אחד מידידיו מדוע הוא מתמסר
למחקר רפואי, השיב בשאלה :״ומדוע
חיבר מוצארט מוסיקה?״

חלב־ אם ותאי ע צבי ם
כאשר פלש סאלק לשדה־המערכה נגד שיתוק
הילדים, לא היה שדה זה קרקע בתולה.
מלבד הסימפטומים של המחלה (כאב־ראש,
חום קל, עייפות, כאבי־שרירים חזקים, כאב־גרון)
גילו קודמיו כמה וכמה פרטים מעניינים
על שיתוק־הילדים וגורמיו.
• נגיפי שיתוק״הילדים הם בני שלושה
זנים שונים. הזן המסוכן בכולם תוקף את
בסיסי־העצכים במוח׳ גורם למרבית מקרי
התמותה. שני הזנים האחרים משמידים תאי־עצבים
בחלקי־גוף שונים, גורמים לשיתוק
חלקי (זמני, או מוחלט) ב־ס/־ 50 ממקרי המחלה.
למעלה
מ 80 מיושבי כדור־הארץ

חלו בשיתוק־הילדים בצורה קלה, לא הבחינו
בינו לבין שפעת.
• שיתוק־ד,ילדים בצורתו הקשה מופיע
בעיקר בארצות בעלות רמת־חיים גבוהה,
כגון שוודיה, בלגיה, הולנד, ארצות־הברית.
המחלה כמעט ואינה ידועה בארצות כהודו,
או סין. הסיבה המשוערת: בארצות אלו
יונק הילד את חלב אימו זמן ממושך —
וחלב־האם מכיל חומרי חיסון נגד המחלה.
בראש וראשונה קבע סאלק לעצמו משימה
כבירה: לגדל את נגיפי שיתוק־הילדים
בקנה־מידה גדול, להפריד אותם לשלושת
סוגיהם, לקבוע בדיוק רב את תכונותיו של
כל סוג וסוג. עתה התעוררה בעייה רצינית:
אפשר היה לגדל את הנגיפים או על
תאי־עצבים של עסברי־מעבדה, או בכליותיהם
של קופי ריזוס, המצויים בצפון־הודו. האפשרות
הראשונה לא באה בחשבון, היות והשימוש
בתרכיב של נגיפים, מוזנים בתאי
עצבים, היה עשוי לגרום לדלקת קרום־
המוח. נותרו רק הקופים, אשר השגתם היתד.
קשה ביותר.

כאן בא לעזרתו של החוקר המכון האמריקאי
למלחמה בשיתוק־ילדים, מיסודו
של הנשיא המנוח, פרנקלין דלאנו רוזוולם.
המכון הקציב מליון ו־ 780 אלף דולאר, שלח
משלחת של ציידי קופים לצפון־הודו. תוך
זמן קצר ביותר הוטסו 30 אלף קופים ל־ארצות־הברית.
בהגיע כל משלוח היה סאלק
ממית את הקופים בכלורופורם, מעביר את
כליותיהם למעבדותיו.
בינתיים הצליח ד״ו סאלק לסיים את השלב
הראשון של מחקרו: שלושת סוגי
הנגיפים הזערוריים (נראים רק בעזרת מיקרר
סקופ אלקטרוני) הופרדו כליל. מכאן היתד,
הדרך להכנת התרכיב קצרה למדי. סאלק
עירבב נגיפים בני כל שלושת הסוגים,
המית אותם בפורמאלין, התחיל לחפש שפני־נסיון
אנושיים.
הניסוי ההמוני הראשון נערך ב־ 5000מתלמידי
בתי־הספר של פיטסבורג, בתוכם
שלושת ילדיו של החוקר. סאלק עמד על כך
שגם התלמידים וגם ההורים יתנו את הסכמתם
לחיסון, ציטט מן התורה :״כל הירא
ורך־הלבב ילך וישוב לביתו.״ ההסכמה
ניתנה פה אחד.
בסוף שנת 1953 כבר הידהדו תוצאות הניסוי
על גלי־הרדיו והטלביזיה! איש מן
הילדים שחוסנו לא חלה בשיתוק־הילדים.
אולם חדוות־הניצחון של סאלק הופרה במקצת:
מדענים בריטיים ואמריקאיים מתחו
עליו ביקורת קטלנית, האשימו אותו בפזיזות
פושעת, טענו כי חיסונם של 5000
ילדים, בה בשעה שהמחלה פוגעת רק באדם
אחד מאלף, אינו מוכיח דבר.
המדען הגדול היה נאלץ להתאזר בסבלנות
למשך שנו־ ,,נוספת, לפתוח בניסוי גדול ביותר,
הפעם בשני מיליון ילדים. בשבוע
שעבר נשאה סבלנותו פרי: עיתוני העולם
הכתירו אותו כאחד מגיבורי המדע המודרני.
הקונגרס האמריקאי עיין בהצעה להעניק לו
מדאליית־זהב, שהוענקה עד כה רק לששה
מדענים וממציאים *.תעשיינים אמריקאיים
הציעו לסאלק מיליונים תמורת נוסחת־התרכיב,
קיבלו תשובה תקיפה :״הפאטנט
שייך לאנושות כולה ! ״

ה טרגדי ההג דו ל ה בי 1ת ר
על אף תרועות הניצחון נותרו במחקרו
של סאלק כמה נקודות בלתי־ברורות. הסביר
ד״ר אנתוני פיין, מנהל מחלקת המלחמה
בנגיפים של אירגון־הבריאות הבינלאומי :
״עדיין לא ידוע באילו תנאים יפעל התרכיב
בצורה היעילה ביותר, ועדיין לא נקבע אם
סופגי־ד,תרכיב מחוסנים לכל ימי־חייהם, או
רק למשך שנים מספר.״ מתחו ביקורת המדענים
היהודיים־אמריקאיים ד״ר מילצר ו־ד״ר
לבינזון :״המתת הנגיפים על ידי חומצות,
כגון פורמאלין, איננה יעילה. יש
לשתק אותם בקרניים אולטראסגולות.״
אולם היה ברור כי יעברו שנים רבות
בטרם תינתן מנת התרכיב החדש לכל ילדי
כדור־הארץ (גם לילדי הגוש המזרחי, כפי
שתבטיח הנשיא אייזנהואר) .גם השנה יאלצו
אלפי אימהות ברחבי־העולם, ובתוכן עשרות
אימהות ישראליות, להתבונן בחירוק שניים
בילדיהן המתעוותים במכאובים איומים. תהיה
זו, אולי, הטראגדיד, הגדולה ביותר בכל
הפרשה.
* הממציא הגדול, תתזאס אדיסון ; חלוצי
התעופה, האחים רייט ; מדביר הקדחת הצהובה,
ד״ר ריד, חוצה האוקינוס האטלנטי,
צ׳ארלז לינברג ; חוקר הקוטב הדרומי, אד־מיראל
בירד.

מגדנות ״פרומין

שרות

בשל

הניפו דגלים
לככוד יום העצמאות !

להקלטה ישראלי
ע״י רדיו דוקטור
רחוב אידלסון 4׳ תל־אביב, טלפון .24433

מקליט תקליטים בלתי שבירים למשלוח
למכרים בחוץ־לארץ. הקלטת חופות ובר־מצוות
על סרט מגנטי ועל תקליטים.

הראו שהנכם יודעים לחוג את חגינו.
גם מצלמת ״פוטו בתר״ שייכת לחג ;
יראו נא הדורות הגאים איך חגגו
בימינו את חג תקומת עמנו. את המצלמה
וההדרכה בשמושה תקבלו אצל

הגיעו
מכונות ב תיבה פורטבל ומשרדיות,
עבריות ולועזיות 13ד 18״
עם טבולטור אוטומטי ושולים

אוטומטיים
<׳1־!ינב יש׳ו 6א 1
ההספקה מהמחסן, המכירה בלירות ישראליות.

אפ ר א סיה
ה־וג ו ה קו מי סאר
שני מספרים קובעים את רוחה של וע דת
29 עמי אפראסיה שנועדו השבוע בבאנדונג
האינדונסית (ראה במדינה) :הם מייצגים
61 אחוז מכל האנושות החיה ברגע זה על
פני כדור הארץ, ועמים אלה נהנים רק מ־15
אחוז של ההכנסה העולמ ת.
אפראסיה מייצרת 10070 של היוטה ,־987
של התה, ס/ס 90 של האורז 557,של השוס־נים
האורגניים׳ 4870 של הגומי 2670 ,של
הכותנה 2470 של הנפט 1070 ,של המלט,
570 של הפלדה בעולם. זוהי טבלה האומרת
את הכל: אפראם ה מספקת למדינור. המתקדמות
את חמרי־הגלם הזולים, משוללת כל
תעשיה רצינית משלה. התוצאה: התקפות־רעב
חוזרות, בורות, מחלות.
שחיטה וכית-סוהר. לתביעה הגדולה
של המצוקה, הולידה אפראסיה שני מענים
שונים: זה של הקומיסאר הסיני וזה של
היוגי ההודי. סין הלכה בדרך המהפכה האלימה.
הודו הלכה בדרך הדמוקרטיה המתונה.
טוענים
אנשי ג׳והארלאל ניהרו: הדרך
הסינית אמנם נותנת תוצאות מהירות מפתיעות׳
אולם אחרי השלב הראשון היא מובילה
למבוי סתום, כי אין המשטר הקומוניסטי
מסוגל להעלות את האדם, ליצור חברה
חופשית. משסעים לעומתו חסידי מאו הסיני :
הדרך ההודית אינה -מגיעה אפילו לשלב הראשון,
נשארת תקועה בבוץ הניצול של
העבר.
בבאנדונג יתנגשו שתי התפיסות, בדמותם
של צ׳ו אן־ליי הסיני, חייכני, שקט וסבלני.
וניהרו, עצבני, עטוף רוח משיחית, נוטה להתפרצות.
צ׳ו ניצל בשעתו משחיטה בשאג־חיי,
שאורגנה על־ידי צ׳יאנג קיי־שק. ניהרו
בילה שנים ארוכות בבתי־סוהר בריטיים.
שניהם חניכי המערב. המאבק ביניהם עלול
להכריע את גורל העולם כולו — עובדה
המשמשת כשלעצמה עדות למהפכה הגדולה
של עשר השנים האחרונות.

א 1ס ט רי ה
נ תי ב הנשוא!

< .האםהנרבגיד בין \ ד \ ל ־ 2 5שנר?.

.3ה א כז שדרהגופנימש בי ע רצון?

אם תשובותיך לשלוש השאלות הן חיו ביות׳
יתכן וגם אתה מוכשר להמנות
בין אנשי צוותות האויר של חיל האויר.
התוכל לקבל לידיך אחד מכלי הטיס
המשוכללים והיקרים של החיל? התוכל
לעמוד בלחץ הכרוך בלימוד הטיס?
על שאלות אלה לא תוכל להשיב עתה.
ישיבו עליהן בוחניו ורופאיו של חיל־האויר,
לאחר שתביע את רצונך להתקבל
לאחד מקורסי צוות האויר של בית הספר
לטיסה.
בינתים, פנה אל נציג חיל האויר בלשכת
הגיוס הקרובה למקום מגוריך, ממנו תוכל
לקבל פרטים מלאים על האפשרויות הנפ תחות
בפניך כאדם העתיד ללמוד את
היפה במקצועות המאה העשרים — הטיס.

ימי הקבלה של נציג חיל האויר בל שכות הגיוס :
יום א׳ ,ל שכת הגיוס פ״ ת בין ה שעות 13.00-8.00
13.00-8.00
יום ב־ ,ל שכת הגיוס חיפה
13.00-8.00
יום ג׳ ,ד• -ל שכת הגיוס יפו־ת״א
13.00-8.00
יום ה ל שכת הגיוס ירושלים
יום ה׳ -רחובות ( אח ת לשבועיים) 13.00-9.30

״עמים אחרים ^וחנזים — את, אוסטריה
המאושרת, מתחתנת ו״
אימרה מפורסמת זו נולדה לפני מאות בשנים,
עת הפכה אוסטריה — לשעבר מחוז־גבול
אירופי מול התורכים הכובשים — למעצמה
עולמית גדולה. היא השיגה זאת באמצעות
טבעת־הנשואין: שליטיה הזדיינו
בנשק הנשואין, הפכו את החתונה למכשיר
דיפלומטי, צירפו ארצות שלמות כנדוניה
לממלכתם.
מאז זרמו מים רבים בדונאו הכחולה.
אוסטריה הצטמקה, נכבשה על־ידי הנאצים,
אתר־כך על־ידי ארבע המעצמות המנצחות.
תושביה היו 11 שנה במשטר הכיבוש׳ הרגישו
את עצמם די בטוב, פטורים מן החובה
הבלתי־אהודה עליהם להחזיק צבא משלהם.
המאהב השני. השבוע היה נדמה שאוסטריה
השיגה שוב שאיפה לאומית בדרך
של חתונה — ראש־ממשלתה נפגש עם
מולוטוב במוסקבה, השיג ממנו נדוניה עצומה
של וויתורים, כולל הבטחה לשים קץ
לכיבוש. התמורה היחידה: התחייבות שלא
להתחתן עם המערב.
המאהב השני, האמריקאי, הופתע לחלוטין׳
כשבידיו אין אפילו זר־פרחים נבול. היה זה
הנצחון הגדול הראשון של ברית־המועצות
באירופה, אחרי הצלחת האמריקאים להש־ג
הסכם על זיון גרמניה המערבית.

בזרמה
ע ד נערי ונ ע רו ת
כמה שנים של מחלמת־אזרחים, בהשתתפות
שני צבאות קומוניסטיים אשר לחמו
איש ברעהו׳ ושניהם יחד נגד הממשלה, לא
נתנו לצבא הבורמאי שהות רבה לחשוב על
הקמת מסגרת צבאית משוכללת. רק בזמן
האחרון, עם שיפור המצב, יצאו משלחות
צבאיות לישראל, הודו, פאקיסטאן, אוסטרליה
ויוגוסלביה, ללמוד את אשר יש ללמוד.
החודש הוסקה אחת המסקנות הראשונות:
הקמת אוניברסיטה לקצינים, בה ילמדו לא
רק את מדעי הצבא, אלא יקבלו גם השכלה
אוניברסיטאית כללית, כנאה למפקדי צבא
דמוקראטי. בזה לא היה חידוש, החידוש היה
במקום המוסד.

החליט המטכ״ל הבורמאי: המיכללה תימצא
בתוך הג׳ונגל 50 ,ק״מ מן העיר הקרובה
ביותר. כשנשאל אם הצעירים לא ירגישו
בודדים במקום כזה, השיב אלוף־משנה מאונג
מאונג, ראש אה״ד הבורמאי, בהחלטיות :
״לא ! יהיה זה טוב לנערים להיות רחוקים
מכל פיתוי. ד,ם ירכבו, ישחקו מישחקים,
יטפסו על ההרים וישוטטו בשטח. יהיה להם
כל בילוי בריא, אך לא בחורות. נערות אינן
טובות לנערים.״

צ רפ ת
ה מו צאהא חרון
בתקופת נפוליון השלישי, קיסר־צרפת,
היה הארמון המפואר באיירוו, מרכז חיי־הפאר
של המדינה כולה. גברות לבושות קרינו־לינות
וגברים מהודרים סקרו בהערצה את
365 דלתותיו וחלונותיו, את אולמותיו המקומרים,
את 20 הקילומטרים של מסדרונו־תיו.
מאז
חלפו למעלה ממאה שנה. כיום רצה
בעל הארמון המרושש, המרקיז דה־מוסאבר,
להיפטר ממנו בכל מחיר. הוא הציע את
הבניין הגדול כמתנה למדינה, לכנסיה הקתולית,
למוסדות סוציאליים. כולם סירבו:
איש לא רצה לשלם את המיסים הגבוהים המוטלים
על בעלי־ארמונות.
בשבוע שעבר עשה דה־מוסאבר המיואש
צעד קיצוני: הוא הצטייד ב־ 114 מקלות־דינ־מיט,
הניח אותם מתחת ליסודות הארמון.
כעבור שעה קלה זעזעה התפוצצות אדירה
את כל הסביבה. הבניין העתיק־מפואר הפך
לעיי חרבות.

יזין

לאכ מו ר ה. לאצבא
נשי יוון צעדו, השבוע, צעד גדול קדימה,
או יותר נכון לאחור, אל תקומת יוון העתיקה,
בה שרר שוויון כמעט מלא בין המינים :
בית־הנבחרים היווני אישר חוק חדש, אשר
יאפשר לנשים להשתתף בכל פעילות ציבורית
וממשלתית כאזרחיות שוות־זכויווק
שווי־הזכויות החדש לא היה עדיין מושלם:
הנשים היווניות לא הורשו להיכנס למחנה הכמורה
היוונית־אורתודוכסית. הן לא הורשו
גם לשרת בצבא יוון, אם כי הותר להן לעבוד
כאזרחיות בשירותים הצבאיים השונים.

ארצות־הברית
קנאת עמי תרבה או פנ ה
האמריקאים, שקינאו מאז ומתמיד בק סרות
האופנה הפאריסאית, פתחו החודש בפעולה
רבת ממדים, שמטרתה לגזול מדיור
ושותפיו את המונופול על הלבוש ד,נשיי
המהודר: עיריית ניו־יורק אישרה את התוכנית
להקמת מרכז אופנה בינלאומי ,״אשר
יהפוך את עירנו לחלוצת האופנה בעולם
כולו׳.
מרכז האופנה החדש ייבנה בכיכר קולומבוס
הניו־יורקית, יעפיל לגובה של עשר
קומות, יכיל, נוסף על עשרות אולמות תצוגה,
גם אולפני רדיו וטלביזיה, וספריית אופנה
ענקית. מקימיו, שהקציבו 6מיליון דולאר
לצרכי הבנייה, ניסו השבוע למשוך כמה
אמני אופנה צרפתיים לארצות־הברית. אולם
עד כה לא נתקבלה כל תשובה חיובית.

כדור־הארץ
תרנגולתה מוו ת
משטרת מדינת אוהייו, ארצות־הברית, פתחה
במלחמה נמרצת נגד משחק חדש, בו
משתתפים צעירים מצויירים במכוניות. המשחק:
שתי מכוניות עומדות במרחק של
100 מטרים זו מזו, בלילה אפל. שני הנהגים
מכבים את הפנסים ומנסים להתנגש
זה מה. בעל המכונית הראשונה שנהפכת
על צידה מוכרז כ״תרנגולת מתה״ ,ונאלץ
לשלם קנם. הסיכום הראשון של המשחק המקורי:
הרוג אחד, שני פצועים קשה.

כדהאמצ עי ב שדי
האיגודים המקצועיים הלונדוניים, שלא הצליחו
עד כה לרכז קהל רב באסיפות־הבחירות,
גילו לאחרונה שיטה מקורית למשיכת חברים:
כל אסיפה שולבה עם תצוגת אופנה מפוארת
בהשתתפות דוגמניות יפהפיות. התוצאה:
אולם־קאקסטון הלונדוני, בו נערכה
האסיפה הראשונה מסוג זה, היה מלא עד
אפס־מקום, התרוקן כמעט לגמרי ברגע בו
ירדו הדוגמניות מעל הבמה.
העולם הזה 914

קזלמע
(אוסקר) קוויו, שירתו (ברקע) של זמר כישי
פראנקי ליין.

סרטים
עלה אי ש ד.א*ד•
מבקשי האמת ההיסטורית לא ימצאוד. ב־האנס
בריסטיאן אנדרסן, סרטם של
דני קיי ופראנק סלר. כנגד זה יש בו הרבה
מעלות של אמת, מבחינת הבידור. קומיקאי
קיי מגלם באגדה הצבעונית את דמותו האלמותית
של בן הסנדלר טוזה האגדות בעוד
שמלחין לסר מספק סידרה של לחנים שכל
אחד בפני עצמו היה יכול להוות מסמר של
סרט שלם.
מפיקי הסרט מודיעים בראשו כי לא נתכונו
אלא לאגדה, ואכן, פרט לאי אלו אריכויות
מיותרות, ביחוד בטבורו של הסרט, בו מתאהב
קיי־אנדרסן ברקדנית באלט (ז׳אנמר)
הנשואה לכוריאוגרף צעיר (פארלי גרינג׳ר),
נגול על בד הקילנוע סרט ססגוני ומסוגנן,

ה גי להמצ חי ק
גיל־האהכה הינו מלודראמה צרפתית
טיפוסית: כל משתתפי הסרט משתייכים על
אותו גיל סנטימנטלי, ביחוד הנער אנדרה
פייר (מישל בק).
אנט החמודה, חברתו של אנדרה (מריאן
ואלדי) ,חוטאת בהבעה של קדושת אימו
של אנדרה משחקת תפקיד של קדושה בהגעה
של חוטאת. אנדרה עצמו אינו חיטא כלל.
הוא רק עושה, את אשר היה עושה כל גבר
נורמאלי בגילו ( 15 על הבד) ,או בכל גיל
אחר, עד ל ...תוצאה: זעקת־תינוק בבית־החולים
ליולדות.
החוטא היחידי הנראה כחוטא ממש הוא
אביה של אנט. אילם לרוע מזלו הוא נאלץ
לבלות את מרבית המערכות של הסרט בביר.־
הסוהר, אליו נשלח על־ידי שופט קשוח, אבי׳
של אנדרה. אף על פי כן מוכיח גם השופט
כי הוא לא יצא מתחומי גיל־האהבה. אבל
זה קורה רק בסוף.
גי? האהבה הציג בפני מסריטיו נמה וכמה
בעיות, אשר החמורה בהן היתד. האש הצעירה.
הבמאי התאכזר אליה: היא רצח
אותה בבית החולים ליולדות. אולם זה
עזר לו להשיג שתי מטרות: לפתור את כל
הבעיות ולסחוט דמעות מעיני הקהל.
באשר לאנדרה, אין הוא יודע מה לעשות
בתינוק.

יומן ה חד שו ת
גםלהזגסד׳ !

בובכונת מנספילד
״לה מותר ולי אסור?״
אגדה לא־ריאליסטית נחמדה ועליזה. מבוגרים
ונוער ימצאו בו סיפוק רב.

מ רו ב ה ־ מפט
במאי הזהכ הנחל נתקנא, כפי הנראה,
3שנר האימה לאונרי״ז׳ורז׳ קלוזו׳ בו מנסים
ארבעה נהגים אמיצים־פחדנים להעביר מסען
של ניטרוגליצרין על פני דרך לא־דרן־ ,ניסה
לחזור על התמונות המותחות שבאותו סרט.
אלא שלעומת יצירתו הגדולה של הבמאי הצרפתי,
נראה המוצר של המסרים הארגג־טיני־הוליבודי
חיוור, ילדותי ומטופש.
זה מעשה בשני אמריקאים (גרי קופי,
וורד בונד) הנתקעים לארץ נפט דרום אמריקאית
(וונצואלה י) ללא כספים, נאלצים לעסוק
במלאכות שונות, מתגלגלים לבסוף
לשדה נפט׳ בו מושך אליו גברתן קופר את
תשומת לבה של אהובתו לשעבר (כרביד,
סטנוויק) ועתה אשת חברו הטוב (אנתוני
קוויו) .קופר, האוהב נערה אחרת (רות רומן)
ואת חברו קווין, דוחה את נסיונות התתקרבית
של סטנוויק, הרוצחת את בעלה, מכפות יעל
פשעה בהתאבדות הוליבודית ציורית מאד,
בעיצומו של קרב עם שודדים.
כל המאורעות הללו מתרחשים במהירות
מסחררת, תוך כשעה וחצי, משאירים על
הצופה רושם אפסי. מעלותיו היחידות של
הזהב הנה.ל: משחקו המעולה של אנתוני

גבעה 24אינה
חופיהכרך
האנס כריסטיאן

הוו ל ח הזר 014 .

עונה
אנדרסן

• לאחר שגנבה ג׳יין מנספילד את תשומת
הלב של כל הצלמים מכוכב ג׳יין ראסל
בעת הצגת הבכורה של מתחת למים (העולם
הזה )910 פתחה ראסל בהתקפת נגד,
הכריזה :״תמונות החצי־עירום שנעשו מתחת
למים מעוררות גועל.״ הגיבה נערת שער
מנספילד :״מהי רוצה י תמונתה שלה,
(ראסל) בגדל של כמה מטרים, מופיעה באורות
צבעוניים מעל לבית קולנוע בברוד־וויי
...והיא נראית בה בבגד־ים המבלים את
כל מעלותיה. לה מותר ולי אסור?״
העיר עתונאי, למשמע פקחותה של העלמה
מנספילד :״היא עוד תהיה יותר מפורסמת.״

שחקנית איטלקית תמימת־עינים ג׳ינה
(לחם אהבה ודמיו!) לולובריג׳ידה נתגלתה
כלא־כל־כך תמימה עת דרשה בעד השתתפותה
בשלישי בסידרת סרטי הלחם והאהבה
סך של 300 אלף לירות שטרלינג, כמחצ ת
ההכנסות הכלליות של הסרט.
העיר על כך האוסרבטורה רומאנה, עתון
הוואתיקן המתערב לעתים רחוקות בעניני
קולנוע :״סכום זה עולה על מה שאיש־מדע
ממדרגה ראשונה או גדול הרופאים מסוגל
להשתכר במשך חיים שלמים של עבייה
מפרכת.״
• לאחר עשרים ושמונה שנות נשואים
הודיע אדתארד ג׳ רובינזון שהוא עומד להיפרד
מעל אשתו, אחר חזר בו, אחר הודיע
שהתחרט על שהתחרט, בלבל לגמרי את
העתונאים. הסביר רובינזון: קשה לחסל
במחי יד אחת עשרים ושמונה שנות נשואים.
יותר מדי רגשות מושקעים בעסק.״
צרה נוספת: גם השקעות אחרות מעורבות
בנשואים. למשל: אוסף אמנותי השווה
למעלה ממיליון דולאר והשייך, לפי החוקה
של מדינת קאליפורניה, לבעל ולאשר, גם יחד.

בקצרה
חלוםבהתגשמותו. ג׳רי לואיס
ודין מארטין בקומדיה פחות שגעונית מן
הרגיל אצלם, ומשהו יותר משעשעת, על
ברנש ההופך בטעות לגבור לאומי.
חופיהכרך. אליה קאזאן מוליך את
מארלון בראנדו בסימסאות הנמל, הישר אל
פרסי האוסקר.
גבעה 24אינהעונה. הסרט הישראלי
(הגם שלא עברי) הראשון שאפשר
לראותו מבלי לקבל בחילה. אריה לביא,
יצחק שילה, זלמן לביוש. אך מעל לכל —
ביומו — של תורולד דיקינסון.
ורדי. סרתולדות מגוחך ביותר שבו
ניתנת המוסיקה רק במשורה, הציונות —
בלי הגבלה. משחק, ביום וצלום — מתחת
לכל בקורת.

מאוזן.1 : ,

תשבץ 914

ציר השני של יש־|
ראל במוסקבה; 5
אביו הרוחני של|8
תום סויר; .9היבשת
החמישית; 13
כך רצוי שקצה העפרון
יהיה; .15 רו־ן 7ד
בו של סוס; .16 מספר
פרקיו של ישעיהו;
. 17 מה שהוקם
בתל־אביב בשנת
.18 ; 1936 יחות־נר,
של ציפורה; 20
אחד ממפעלי סולל;
בונה; .21 ראש ממשלה
אסיאתי מנצח;
.22 עורכת מבצע ה
חיוך; .23 משותף לבית
ולדת; .25 נשיא
התאחדות הכדורגל;
.26 בריגדיר יהודי
שנהרג בתוניס; .28
שלושה אחים מצליחים
בעסקי הון;
.30 המטבע העובר
לסוחר באורקוצק ;1
.33 סחב על גבו;
.34 הבירו הוא כזה; .35 סמל האיטיות; .36
לגמרי לא שמן; .38 הוא לא נורא כל בך;
.40 איכות; .41 עבד שאינו מוכן לעזוב את
אדוניו; .43 בית־חרושת עכיאי; .44 האל;
.46 של שניים; .48 מכונית אמריקאית; .49
מרכז היהדות החרדה בגרמניה הטרומנאצית;
.53׳ השנייה בערי ישראל; .54 ארכיאולוג
ישראלי צעיר.
מאונך .2 :חצי מאמר .3יסוד חימי;
.4לא כל הארס; .5ברכו עליו בפסח;
.6זיצ״ו פחות וא״ו; .7כמו 44 מאוזן;
.8מאהל צבאי; .10 אפשר לשקוע במ״ט
שעריה; . 11 הגבוה בבד״אים; .12 מסמל
אישור; .14 שלטון.העם, על־ידי העם, למען
העם; .16 לא־קצין בצה״ל; .18 חורבה.19 :
עליו ממונה שמחה בלאס; .22 אותו את(ד).
פותוץ ת) כרגע; .24 אחד משבעת המינים;
.27ס״ז׳ בצורה הנכונה; 29 אין ליוצרו
מאין; .31 מאכל חלב מרחבי; .32 דיוקן פנים;
.34 לכל פרה ; .37 נע; .39 טיפוס נודד ב
יהדות
מזרח אירופה; .42 מחכמי ד,פרובנס;
.45 תואר אצולה גרמני .47 :מתכת; .49
נסמך של פה; .50 חמשים וחמש; .51 אות
אנגלית; .52 פרטי למחצה.

חמשה־עשר מספרי הוצאת עיינות
לפותרי תשבץ ״העולם הזה 911
דן בן־צבי, עמיעד, דאר־נע גליל עליון;
יונה ברגר, צה״ל, ד .צ : 2391 .שלמה גוזוב־סקי
ירושלים, יונה ;4רות זליצקי, צה״ל,
ד.צ ;2150 .אלי טוקטלי, תל־אביב, ת.ה ; 2516
אביגדיר טיטינשניידר, רחובות, שדרות. חן
;44 יוסי׳ קבוצת נחל־עוו: אהובה כלו,
מגדל על־יד טבריה: עזרא כספי, תל־אביב,
קרית שלום ;278ר• לוין, תל־אביב, חובבי
ציון ; 51 בן־ציון מלחי, באר־יעקב, ת.ד2 .
(מח׳ ;)7לאה סיליצקי ירושלים, מקור ברוך,
רש״י ;46 דליה קנת, תל־אביב, שדרות רוטשילד
; 91 מאיר רונן, קבוצת ראש הנקרה,
דואר־נע גליל מערבי; דן שדה, גבעת נילי,
מושב עובדים של חירות, בנימינה ת.ד.18 .

*3ן סוחר• התווובץ •וגדלו

פ ת רון
ת שבץ
911

ספרים
אספר׳ הו צאת

רדכי ואני מתגוררים בחדרי הקטן בירושלים. המתיחות בעיר גדולה, הרשות מטילה
^ אימה. חוששים לצאת מהבית ובפחד עוברים את הרחוב. יידעים אנו חרפת רעב. השכר
שקיבלנו לא הספיק אפילו לארוחה אחת, טיב המזון מפוקפק. בבוקר ובערב היינו שותים תה
וממתיקים אותו בדבלת תאנים. לחמנו, האפוי מקמח דורה — לחם צר.
לא כל יים אפשר היה להשיג את הלחם. קניתיו במאה שערים, אצל אשד, אלמנה שהיתר,
מוכרת בסתר. גם ערך הכסף לא היה מלא ; היה כסף קשה וכן שטרות־נייר ממשלתיים,
שערכם ירד מיום ליום.
לפי החוק ערך שודד. לכסף הקשה ולשטרות־הניר, אך לא כן במציאות ; והמחירים שונים
היו, לפי המטבע.
ערב אחד ירדתי לשכונת מאד,־שערים הקרובה לשכונתי, להביא כיכר לחם מד,אשד, האלמנה.
בהתקרבי לדוכנה בפינת הרחוב, שמעתי את קולה בוכה ׳מתייפחת• ראיתי שוטר תורכי עומד
ליד הדוכן ושם את ככרות הלחם לשק. והאלמנה איבדת עצות ובוכה.
השוטר ביקש לשלם לה בעד הלחם ב...שם רות־נייר. נזדעזעתי מהעוזל, שכחתי שאני ״פרר״,
(עריק מהצבא התורכי) והתעוררתי להרגיז יצרו הטוב של הש־טר: פניתי אל. מצפונו ואמרתי,
שד,אשד, אומללה ומסלנה. עוד טרם אכלה את דברי והיא תפס בי והתחיל סוטר על פני, מכני
ומקללני באבי-אבי ובאלוהי.
נתקהלו יהודים *אל״המקום! יהודי מאה־שערים. משתתפים הם בצערי ׳מחשים, והשוטר
המחזיק בי ימשכני לבית־הכלא.
היהודים קורצים לי בעיניהם ואני אינני מבין לסד, יתכומו. הוא מושכני ואני הולך אחריו;
וכשהחל שוב לטפל בשק הלחם, הבריקה בי החלטה לברוח ויהי מה. כהרף־עין נתחודר לפני
כל מה שצפוי לי במשפט העלילה שיעליל עלי השוטר. זכרתי את מצבי כ״פרר״ ,את התליית
בשער שכם, את מרדכי המצפה לשובי — והתחלתי לרוץ. והשוטר רדף אחרי.

זהו ר,טע מתוך ספרו שד שמעון קרשניר ״כבור מכורה־־ ,זכרונותיו •של
נער עוכר כימי העלייה השנייה• ,שיצא כחמישה החודשים האחרונים
כחמש מהדורות, כזו אחר זו, כהוצאת ״עיינות״.

ספרים תרגום
כדכתבי בל* שעמו
הצירוף ״כל כתבי״ מעיד כרגיל בספרות
העברית, המקורית והמתורגמת, על אוסף
׳מושלם ועבה מאד מאד של מאמרים ישנים
העוסקים בבעיות שעניינו כמה עשרות אנשים
לפני כמה עשרות שנים. משהו אחר
לחלוטין מסתתר מאחורי העטיפות הצבעוניות
של סדרת כתבי מהכרים נודעים היוצאת
בהתמדה בהוצאת כרמי את נאור, שהגיעה
החודש לספרה ה־.23

שני המזדהים הראשונים של השבוע, החייל אלכם. דרורי
והסוחר יצהר, לוי, לא הרגישו בשום דבר כלוזי־רגיל במסעם
בישיר בשבוע של פסח. אולם לא היה זה דבר קל לארגן את
הדברים בד שלא ירגישו במאומה: כשבוע פסח הוכפלה
תנועת-הנוסעים בכבישי הארץ והנהלת ״אשד״ התכוננה
חודשים מראש ל״מבצע פסח״ מיוחד. כל האוטובוסים שופצו
מראש כדי להבטיח את פעילותם המלאה כיום־הדין, נהגים
גויסו לעבודה נוספת מאומצת כערב -החג ובחג עצמו, עשרות
סדרנים נוספו להדרכת הקהל והכוונתו המהירה והנוחה
ומלכד כל אלה הוקמו צוותות ממונעות של מכונאים,
מצויירים בחלקי-חילוה ובמבוניות-גרר, בדי למנוע בל אפשרות
של עיכוב לא-נוח כערב החג. יצחק לוי, הסוחר כסוף־
השיער, לא נשאר כפוי טובה. הוא בא להזדהות כשבידו שיר
תהילה זעיר שחיבר לכבוד הישיר :״אשד חיל מי ימצא /
אני מחבת -והוא ככר בא / ,מביא אותי מהלום /כדרכי

כל אחד מכרכי הסדרה גדולי התבנית כולל
ב־ 300 עמודים בממוצע מבחר עשיר של
יצירות ספרותיות, לרוב סיפורים קצרים
בלבד, פרי עטם של סופרים אהובים כסו־מרסט
(הפרוטה והירח) מוהאם (עד כה :
3כרכים) ואדגאר וולאס, או חשובים כאונורה
(אבא גוריו) דה־בלזאק ואנטון צ׳כוב. לפי
שעה, רק ספר אחד של הסידרה הוקדש ליצירות
סופר ישראלי• וכל השאר תירגמו
משל סופרים אמריקאיים ( 12 כרכים) ,אנגליים
( 5כרכים) ,צרפתים ( 3כרכים) ,רוסיים
( )1ואידיים (.)1
סיפוק הלהיטות. ההוצאה, שהחלה
את דרכה כהוצאת ספרי־כיס ועברה לבריכות
קשות, התמסרה מזה שנתיים בעיקר לסידרה
זאת, הצליחה להכניס בה שיפורים רבים
מאז תחילתה. התרגום העברי של הכרכים
האחרונים, אם כי אינו עומד על רמה אחידה,
הוא על הרוב ללא דופי ובמקרים אחדים
אפילו מצויין. בחירת החומר, לה אחראי העורך
הספרותי אליעזר כרמי, נעשית מתוך
מחשבה על סיפוק להיטותו של קהל הקוראים
יותר מאשר לפי קנה־מדה ספרותי טהור, אולם
אין בכך פגם לגבי התוצאות. הנקודות היחידות
והטעונות עדיין שיפור מכריע הן
ההגהה, הלקוייה לפעמים במידה מרגיזה,
הנייר וטיב־הכריכה — עניינים טכניים אולם
לא חסרי־חשיבות לגבי הספר כשלמות.
הכרכים האחרונים של הסדרה :

.כתבי דיימון ראניון: טיפוסיב

קשוחים מבחר שני של כתבי סופר רחוב
ברודווי הניו־יורקי ועולמה התחתון של
״עיר הגברים״ ,בתרגומו המצויין של העורך
עצמו, שהשכיל למצוא תחליפים טבעיים
בהחלט ללשון־העגה הניו־יורקית, בה נכתבו
כל הסיפורים. כולל דוגמות מעניינות
של הטור היומי שכתב דיימון ראניון עבור
העיתונות היומית הניו־יורקית, היכולות לשמש
גם כיום חומר לימוד מעולה לעיתונאים
צעירים.

.כתבי סטיפן ליקוק: הדולר
האפוד אוסף שלם כמעט של כתבי הפרו•

.פסור הקנאדי שהפך להומוריסט של אמריקה
הצפונית כולה. בעברית נראים הדברים עוקצים
פחות, אולם לא חסרי הברקות מצויי־נות
והבחנות פסיכולוגיות־הומוריסטיות.

.כתבי גי דה מופאסאן: טרק
לינים
38 מתוך למעלה ממאה הסיפורים
הקצרים שכתב רב־האמן הצרפתי, הנחשב
בצדק לאחד מיוצרי צורת הסיפור הקצר. ההוצאה
עשתה מאמץ (מיותר) לכלול בספר
דווקא אותם מסיפורי מופאסאן שטרם הופיעו
עד כה בעברית, מה שגורם לחסרונם
של כמה ימן הסיפורים החשובים ביותר בגוף
הכרך.

חד ש וקריא

אהה, אחד מאלפי הנוסעים מדי יום בקו הישיר מתל־אביב לחיפה ומחיפה
לתל־אביב׳ אותו מקיים אגד בדייקנות, נוחיות ומהירות, תוכל גם כן לזכות
בפרסי הזיהוי. לנוסע הראשון בתמונות שלמעלה שיבוא ויזהה עצמו במערכת
העולם הזה, תל־אביב, רחוב גליקסון ,8יוענק פרס של 15ל״י במזומן.
השני במזדהים יזכה בפרס של עשר ל״י במזומן.

י תולדות הבול והדואר (ש. שלים
וצ. וינגרטן ; ציון; 192 עמודינו) — היסטוריה
מקוצרת הבאה למלא את צורכיהם של
בני־נוער העוסקים באיסוף־בולים ברצינות,
בצורה נעימה לקריאה, שיטתית ומצויירת.
כולל סיפורים משעשעים על אוספי בולים
מלכותיים, היקרים בבולי העולם, יהודים על
גבי הבולים וכמובן — גלגולי בולים בתקופת
מלחמם השחרור.
גרגנטוא ופנטגרואד (ובלה ; מברית
ק. א .בריתיני ; מ. ביומן 284 טמודים) —
בעוד אברהם שלונסקי דוחה לשנה את תרגומו
של סיסור־המופת הסאטירי בדבר קורותיהם
של שני הענקים הדמיוניים, הופיע
בינתיים תרגום מקוצר ומנוקד •לנוער ולעם״
,שממנו השמיט המחבר, לפי עדותו,
״קטעים רבים שעיקרם ניבול פה ולשון לא
• ליתר דיוק, נזיופרת: נורים בתשסיין־
כהן, המחלקת את זמנה בין הכתיבה, למשחק
בתיאטרון הקאמרי .׳

נקייה,״ ובמלים פשוטות י: את כל הפרקים
העסיסיים הגדושים תיאורי מין כיד הסופר
הצרפתי חם־המזג ועז הדמיון. אולם גם מה
שנשאר יש בו כדי להביא הנאה שופעת לקורא
הצעיר.
ההיגינה של חיי האשה מ״ר מ.
אהרונובה ; עס עובד ; 184 עמודים) — רום־
את נשים מוסרת הרצאה מקיפה ועם זאת
עממית על הנושא, וסותרת תוך כדי כך
רבות מן האמונות התפלות ששיגשגו סביב
נושא זה. ספר חיוני לכל נערה מתבגרת.
מגרה טועה (ז׳ורז ,.סימנון ; עברית
אוריאל שלח; צוהר; 155 עמודים) — כרך
נוסף בסידרת 150 הרומאנים הבלשיים אודות
מפקח־ר,בולשת הצרפתי שתורגם עתה לעברית,
מבדר כקודמו את אלה שקצו כבר ב־ספרי־ד,מתח
האמריקאיים הטיפוסיים, מעוג־יינים
יותר במניעים הפסיכולוגיים של הדמויות
מאשר בלהטוטי שיכלו העל־מציאותי של
הבלש.

החי
נ שי קו בו בי ה
בטבריה, בתחנת אגד, נפרדה אישה בנשיקה
מבתה, שעמדה לצאת לטיול, האזינה באימה
להערת אתת הנוסעים :״עזבי אותה ! מישהו
אחר כבר ינשק אותה בדרך,״ הורידה את
הבת מן האוטובוס, סירבה להניח לה לנסוע.

ההצעוהב קוש
בכביש תל־אביב—נתניה עצר ש־טר תנועה
אשד, צעירה שנהגה במכונית מפוארת,
האזין משך שעה ארוכה לטענותיה כי היא
לא עברה על כל חוק מחוקי־התנועה, אמר
לבסוף :״רציתי רק לשאול, אם את רעונייגת
למכור את המכונית!״

ז ״ ה ־לוצית לעס
בחיפה, הדביקו אלמונים תמונה של כיכבת
הקולנוע ג׳ייי ראסל, מעוטרת בהזיה ענקית,
על גבי תמונתו של דויד בן גיריון, שהופיעה
בכרוז החזית החלוצית לעש•

כ ש מן ן הוא *
בתל־אביב, נעצר ימאי אנגלי בשם אי-
כבוד ג׳ונם לאחר שהשתולל יחד עם חמשת
חבריו השיכורים באחד הבארים.

ש רו תלל קו ח
בטוקיו, יפאן, חזר בעל מסעדה ש־זומאזה
סאיטו מעבודתו, מצא שני שודדים מחכים
לו בבית, נאלץ למסור להם את ארנקו, גילה,
מאוחר יותר, כי השניים רחצו את בנו הקטן,
השכיבו אותו לישון, נזהרו לכסות איתו בשמיכה
חמה.

מתנש תג ת
בחיפה, נעצר יואל שיינבוים, לאחר שניסה
להטיל צרור פיתות לתוך אחת מחנויות המכולת
בתול־המועד של פסח, הסב י לשיט־רים
:״אני מתנגד לדתיים, הכופים עלינו
אכילת מצה.״

ס טיי המינפלגתית
בשאנחאי, סין העממית, לאחר שהציג העסקן
הקומוניסטי לו־האנג את עצמי כעשיר
גדול, כדי לזכות באהבתה של מכרתו היפר,פיה,
הכריזה אותו המפלגה כ״ברנש
מושחת ללא תקנה,״ החליטה להוציאו משורותיה.

רפא
בתל־אביב נאם עסקן בחירות של המפלגה
הפרוגרסיבית באסיפה של עולי־פרס, זכה
לתשואות סוערות, לאחר שהכריז כי פירוש
האות פ׳׳ המסמלת את מפלגתו, היא פרנסה
לפרסים.

מן הפחאדהפחת
בקאסטאיק, קליפורניה, נמלט פושע מועד
מבית־הסוהד, ביקש טרמפ מנהג, שעבר בכביש,
גילה במאוחר כי הנהג היה מפקד
המשטרה המחוזית, שנמצא בדרכו לביתר,סוד,ר
בעיר הסמוכה.

השתד בו תבמרחב
בתל־אביב, הובאו לדין, באשמת הברחת
תפוזים לירדן, י .בן־צבי, מוחמד נג׳יב וסאלח
סאלם.

דר׳ח דבוחך ייי ! 1יי

כאחוזס, אחד ממושכי הדרום, מתגשמת, ללא רעש
וללא פרסומת, קליטתם של מאות עולים כקרקע
הארץ. שעה שהאכות רחכי־הגרם ומיוכלי-הידיים
יוצאים לעכודת יומם כשדה, בדיר ובכביש, מתאמגים
בניהם הצעירים, ילידי הארץ, לקראת ייעודם כעתיד,
כעודר הצעיר שבתמונה משמאל. ענה הוא, בן הארבע,
כשנשאל ״אתה מבסוט?״ כבטחון שאין למעלה ממנו :

) 1 0 0 1
אבי הצברים. אליהו נעים ,26 ,לשעבר
פועל משרפת שיכר, הוא הנאה בתושבי אחוזם:
ארבעה בניו הצעירים הם צברים ילידי
אחוזם (ליתר דיוק: הדסה באר־שבע).

מבסוט

כעל הפרות. יוסף אברג׳ל ,30 ,לשעבר
צורף זהב, דוחה כל תעסוקת דחק, מתמסר
אן ורק למשקו החקלאי. התוצאה: הוא בעל
הפרה היחידה בכפר, יפה, ועגלתה, הורה

גידול יותר חשוב במושב הם ילדיו 75 :בבית־הספר המקומי,
37 בגן, ועשרה בגיל 13 עד 16 במוסד החינוכי החקלאי במגדיאל.
הילדים, השמרים בעיסת המושב, גדלים להיות חקלאי נגב אמיתיים.
הם נלוזים בכל הזדמנות לעדר הכבשים, לקציר החומצה, ללקט
בשדות. שלא לדבר על המכונות החקלאיות המושכות עד אין־סוף
(ארבעה טרקטורים, קומביים ומכבש).
את הילדים ואת המבוגרים כאחד העלה לדרך ההתישבות ארגון
המושבים של תניעת העובד הציוני, שאחוזם הוא אחד מ־ 15 מושביו
הפזורים משאר־ישוב בצפון (ליד מקורות הירדן) ועד לשדה עוזיהו,
מאוכלס המושבים בארץ, בדרום (ליד אשדוד) ,המקיפים 5000 נפש,
יוצאי כל הגלויות.
זריזים, נמרצים וענייניים. היה זה רק לפני חודשים מספר
כאשר גם מפ״ם, מטפחת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, ולאחדות
העבודה, מטפחת הקיבוץ המאוחד, הגיעו למסקנה כי צורת ההתיש־בות
המתאימה לעלייה שלאחר קום המדינה היא המושב, תבעו, בצורה
גלוייה ומוסווית גם יחד, אפשרות להגשים גם צורת התישבות זאת,
נוסף לקיבוצית.
העובד הציוני, הסיעה הפרוגרסיבית בהסתדרות, הצועד בראש
מגשימי התישבות המושבית, הקדים׳ והגשים, תביעות אלה בשבע
שנים, עוד בשנת קום המדינה ונתן את המענהנ במושביו, בהם
מבוצעת בשקט ובחריצות קליטת אלפי נפשות •השרשתם בחקלאות.
להצלחתו זאת זכה העובד הציוני בגלל גישתו חסרת־היומרה,
שאינה מעלימה מן המתישבים את הקשיים הנכונים להם מצד אחד,
אינה חוסכת כל טרחה. לבוא לעזרתם, מצד שני. אנשיה הצעירים
של תנועת העובד הציוני, שגילם הממוצע הוא ,30 הם זריזים, נמרצים
וענייניים, מוכנים כל שעה לטפל בכל בעייה המתעוררת באחד

ממושביהם.

לפני ארבע שנים עלו 28 משפחות יוצאות מרוקו על רמה שטוחה
ואפרורית הנמצאת כשלושים קילומטר צפונית לבאר־שבע, הניחו את
היסודות לבתי המלט שהיו עתידים להתכסות גגות רעפים מאדימים
ונאים. היו אלה אנשי מושב אחוזם, שבתי הקוביות שלו, המוקפים
שדות שעורה בשלה, עומדים איתן על מקומם.
מעבר לגדר התיל הבטחונית, בין שבילי העפר, עמודי הטלפון
והחשמל חיים אנשי אחוזם את חייהם החלוציים כדבר של מה
בכך. המושב, הנמצא על כביש המעבר־הסתננות הראשי בין ירדן
לרצועת עזה, איננו רק עמדת בטחון בחלל שבין הגבולות. הרבה יותר
מזה: הוא נחלת אחוזתם של המתישבים, העומדים בשתי רגליהם
על הקרקע החקלאית.
בצל יבש וחומצה (החומוס המפורסם, בין השאר, בזכות הפלאפל,
סלט החומוס והחמין של שבת) הן תבואות הבעל (ללא־השקאה)
של אחוזם שאנשיה מגדילים את הכנסותיהם מהחזקת עדר כבשים,
ברווזיות ועיסוקים אחרים במשתלת טבק ועבודות דחק (שימור
קרקע, חפירת תעלות לקו המים ותווי מסילת הברזל).

התלמיד-חכס. אברהם פטיטו ,67 ,לשע־בר
תושב כפר מרוקאי נידח, יושב במושב
עם משפחתו הענפה, מתמסר לתורה שעה
שבניו דואגים לקמח להם עצמם ולאביהם.

אם האווזים. אסתר אבקסיס, אשת חלבן
לשעבר בקזבלנקה, ואם לארבעה בניס, מכלימה
אה 60 אווזיח הראשונים בני ארבעה
הימים לברהזיוו כשהיא מוקמת בניה חגעיריוז•

מבצע חיוך. האלמונית מאחוזם איננה חוסכת את זזיוכח למול
פני תעדטח אף 3י מנולתח איננו! השתתפות במבצע חיץ, כי אם
טיפול נסלח בן הטעח, וזיונו) מעגויני אמו, אחר שקיבל את הסימול
הראשון בעולם חזח, מידי ידיח חעדינוו! וחמסור-ות של האלמונית.

אינטנסיבי ואינדיבידואלי. יעיל באותה מידה כט׳
המשקי, בו זוכים מושבי העובד הציוני, הוא הטיפול החברתי. הנ1
הציוני לא דואג רק לבעיה משקית כה חמורה כבעיית נזקי ד,הם תנ
(שמושביו הם מנפגעיה העיקריים) אלא גם לבעייה חברתית יסו
כחינוך. לבתי־הספר הממלכתיים שבמושבים דואגת התנועה לד
את המורים הטובים ביותר, ואת המדריכים המשובחים ביותר.
לכל מושב מייחדת התניעה מדריך חברתי וכללי, חברי תז
וותיקים ומנוסים, שהם מעין כל־בו לתושבי המושב החדש, מדר
אותם עשרים וארבע שעות ביממה בכל דרכיהם, דואגים לכל צרב
תנועת העובד הציוני איננה מסתפקת בקיים, חושבת גם לע
לארגון עליית מתישבים מצפון אפריקה, למשל, שלחה מפא״י
אחד מוותיקי נהלל, שנכשל בתפקידו. העובד הציוני, לעומת
בחר ביוצא צפון אפריקה יששכר אניג׳ר, איש מושב פתחיה
רמלה) ,שיצא למרוקו, הצליח לארגן תוך זמן קצר שני ג!
התישברתיים למופת, המהווים עתודה מלוכדת, מבחינה חבו
ונפשית גם יחד, להתישבות- .
אחת התוצאות הבולטות של טיפול ׳אינטנסיבי ואינדיבידואל
של העובד הציוני במתישבים נתגלתה השבוע במחנה המעבר
המיועדים להתישבות חבל לכיש: משואה שבהרי יהודה 53 .מש!
העובד הציוני במקום נזדקקו למדריך אחד בלבד (במקרה,
פתחיה אף הוא) 70 .המשפחות המסונפות לתנועת הפועל ד,מ
לעומת זאת, נזדקקו ללא פחות מ־ 15 מדריכים, כולם על ח
תקציב ההתישבות של הסוכנות.

מבצע ו1ינוך. רפאל גולדברג ,46 ,עובד דיך מאלוני-אבא
יזרעאל הוא חנזדרין חכללי של אחוזם, האבא והכל־בו
לתושביה, בהזדמנות זאת חוא מדגים במגזדו את חשיסח
לגז ח33 שינז, לפני אנשי חמוש 3שחעדר שלהס •מונח 80

;עמי כן־יהודה
אשדות־יעקב

אביבה אייזק

רות בלקין

חיפה

תל־אביב

דז׳ליבסקי רזי
תל־אביב

מבצע חיוך

ש׳ ס לו
בי בומל בו ע
מווי־אאב י
לו ן! דמת -
ש בו 1ע אא ח ד בלו חנ ם גב מרו
״ ב ח־ אדם ״ למלבחה חיו ד
סו ף ש בו ע בלו חג םלכלאחתמם*ניותי ה
חבילת שי ״תמרוקי תיא״ לכל משתתפת אשר תמונתה תתפרסם ב׳
״העולם הזה״.
מ ת חי המלכתה חיו ך *

מי הזוכות כיתר הפרסים?
עוד מעט יחליט חבר השופטים. אולם אחת נבר ידוע כיום :

בלהה לדקני
חיפה

אורה הוניגמן

• ?:צחוק לבבימקלעלהכל
• ל צ חו קלבביד רו שו ת שיניים י פו ת
• שיניים פות ו ב רי או ת הו דו ת ל ־
..תיא״ משחתה שני םהמלבינה

פדרלי אסתר

תל־אביב

שושנה רוט
תל־אביב

תל־אביב

שולה כהן

עדנה קלבנסקי

ארית באום
גבעתיים

צופיה חרב
חיפה

רותי חציצה
טבריה

עליזה שוהם
תל־אביב