גליון 917 מתאריך 12 במאי 1955

הגאנגססוזס
בעדת חינה
כיצד התבצרו הטרור !השחיתות
בעירו הפרטית של אבא חושי

עוגה

3׳ אייד ח שנו״!
י 1 2 . 5 .< 9 53
ה מ רו ד 3 5ס רו ס ח

פסטיבל קאן
־־ ם בורג

ה 111נ ! 0הזה

x1611116ה 3*1€1:9.121^ :5^ 6 3 8 0

מ 1דיעי

בי שני הסיפורים הישראליים שהוגשו כמסגרת

התח רו ת ה עו ל מי תשל
הקצר
הסיפור
זבו כמקום בכור והשיגו שניהם, לאחר ׳ההצבעה הבינלאומית,
פרסים. סיפורו של אברהם הדס. עת דודים״ נכלל בקבוצת הפרס
השני ויזכה את בעליו בסכום של 500 דולאר, ואילו סיפורו של אורי
קיסרי. דמדומים כירושלים״ נבלל כקבוצת הפרס השלישי
ויזכה את מחברו ב 200-דולאר.

נוהלה על־ידי אחד מחשובי העיתונים באותה
מדינה. בתחרויות מקומיות אלה לקחו חלק,
אגב, כמעט 8000 סיפורים, אולם כל אחת מן
המדינות המשתתפות היתר, רשאית לשלוח
לתחרות העולמית רק ארבעה סיפורים או
פחות.

אחד הדברים שעליהם אתה יכול (אם אתה
רוצה) לקרוא בכל ערב־שבת, בכל מוסף
ספרותי של כל עיתון יומי, הוא המשבר
לאחר מכן הדפיס כל אחד מן העיתונים
הנורא השורר בספרות העברית. הארץ מס המשתתפים מבחר של הסיפורים העולמיים
ב -,,זאת בשפע של מלים לועזיות שאינני
וכן השתתף בהצבעה העולמית על סיפורים
מתיימר להבינן, בעוד שדבר מקונן כרגיל אלה. כתוצאה מהצבעה זאת, חולק הפרס
על הנימה הפוליס ת הזרה והמוזרה, העושה
הראשון בין שני סיפורים: א חי, א חי מאת
את הם יפ.ר הישראלי לכרזת תעמולה שאינה נורה בורק, אוסטרליה (העולם הזה )857 ובך
לפי רוחו של העיתון ואילו הצופה (גם לו
הזווה מאת יוראן היסאו, יפאן (העולם הזה
יש דעה בעניין זה) מסביר הכל בניתוק הקשר .)868 באותה הצבעה זכו׳ כמובן, גם שני
עם המסורת היהודית המפוארת בת אלפיים הסיפורים הישראליים, היחידים שד,וגשי לתחהשנים
וזניחת המאור שבעיירה היהודית רות העולמית, במקום־הכבוד שלהם 16 .מבין
בגולה.
הסיפורים שהוגשו ושתים מתוך המדינות
אם דעות פסקניות אלה דיכאו אותך שהשתתפו, לא זכו אפילו בקול תומך אחד.
במקצת, אולי תשמח לשמיע שהדעה על הספרות
הישראלית בעולם הרחב איננה שלילית
עד כדי כך. אדרבה: בתחרות העולמית על
הסיפור הקצר, שנוהלה בעולם כולו על־ידי
אינני יכול שלא להרהר בסיפוק רב אודות
העיתון האמריקאי רב־ההשפעה־והחשיבות ההישג הישראלי המיוחד־במינו בתחרות זאת.
ניו יורק הרולד טריביון זכו שני הסיפורים כי המעמד שהשיגה ישראל בתחרות זאת, יש
הישראליים היחידים שהוכנסו לתחרות למקום לו חשיבות יותר מאשר ספרותית: דווקא
כבוד בלתי־רגיל כלל. אחד מהם, הסיפור בימים אלה, בהם הגיעה כדודה המדיני
עת דודים של אברהם הדם (העולם הזה )852 לשיאו, יובא בצורה זאת דבר ישראל למיליוני
קוראים בעשרות שפות ובכל חלקי־תבל, דרך
זכה להיכנס לקבוצת הפרם השני ומחברי
זוכה׳ איפא, בסכום של 500 דולארים מקרן העיתונים הרציניים ורבי־ההשפעה ביותר,
הפרם. כאן המקום, אגב, להזכיר, כי הדס, שבעמודיהם האחרים הם נוקטים לעתים עמדה
אוהדת פחות. ערך מיוחד יש לעובדה כי
חבר מושב תימורים, חיזר עם סיפור זה בידו
על פתחי כל מערכות העיתונים ואיש לא בין המשתתפים נמצאות גם כמה מדינות
אסיאתיות ששמע ישראל הגיע אליהן עד כה
אבה להדפיסו. רק לאחר ייאוש, שלח אותו
למערכת הס לס הזה במסגרת התחרות. הס בעיקר בצינורות ערביים.
פור השני, סיפורו של אורי קיסרי דמדומים
בירושלים (העולם הזה )851 נכנם לקבוצת
הפרס השלישי ויזכה את בעליו בסכום של
ואם תרשה לי, אוסיף לכך גם כמה הירהו־
200 דולאר.
ההישג הישראלי הוא כה בולט, עד כי רים כמעט־ספרותיים. העולם הזה איננו שבופאטריק
תומפסון, מנהל התחרות העולמית, עון ספרותי, ובגלל צימצום היקפו (שאינו
תלוי בו) הוא אולי מקפח את הספרות ומקצה
ציין אותו בדברי הערכה מיוחדים במכתבו
לכל עיתוני העולם שייצגו את התחרות באר לה שטח זעיר מדי. למרות זאת, סבורני שלא
צותיהם, ובתוכם להעולם הזה .,שניהל את יהיה זה מוגזם לומר כי אפילו במספר העהחלק
הישראלי של התחרות. .ישראל,״ כתב -.מודים הצנוע שהקדיש העתון לספורים ולספרות,
הוא תרם משהו לקידומו של הסיפור
הוא ,״הכניסה לתחרות שני סיפורים בלבד,
אך מספר ההצבעות שהשיגה היה כה גדול, הישראלי. כי במוספים הספרותיים של העתר
עד כי סיפוריה נכנסו לקבוצות הפרם השנייה נות הישראלית ובחוברות המוקדשות לספרות
והשלישית ...בעוד שארצות־הברית ואיסלאנד, המוצאות מפעם לפעם על־ידי מפלגה זאת
ואחרת שורר, כך נדמה לפעמים, קו ספרותי
למשל, שהגישו כל אחת ארבעה סיפורים
מוזר מאוד: בהגיע סיפור למערכת, בוחן
לתחרות, לא זכו בכל פרם.״
קודם כל העורך בתשומת־לב עמוקה אם אומעכשיו,
לאחר מעשה, אני מתחיל להרהר כי נם הסיפור אינו יכול בשום פנים לעניין אפילו
קורא אחד ואם הוא מעורפל כל צרכו כדי
ייתכן שהיתר, זאת צניעות מופרזת מצד חבר־השופטים
הישראלי, שהחלים על הגשת שני שאפילו אם יתעקש. מישהו לקראו עד סופו,
ספורים בלבד לתחרות העולמית, בעוד שהיתר, לא יצליח בשום־פנים להבינו. לפעמים קוראים
לזה עמקות ותהומיות, לפעמים מודרניזם
לו הרשות לשגר אליה את ארבעת הסיפורים
הטובים ביותר. אולם צריך לזכור, שחבר־ .והתנערות מן הפשטנות והזולות, אך לתוצאה
השופטים פעל תחת הרושם המדכדך של תו יש רק שם אחד: שיעמום.
צאות התחרות הקודמת, בה לקחו חלק סופהעולם
הזה לא סבר לעולם כי סיפור טובמאשר
רים מוכרים וידועים (בישראל) יותר
הוא אך ורק סיפור שמעל (או מחוץ) להבנתו
בתחרות האחרונה.
של הקורע אדרבא, הוא העיז לפעמים לחשוב
(לא בקול רם חלילה) ממש את הר,יפו. וזוהי,
אולי, הסיבה לכך שעל הסיפורים הנדפסים
בטרם אמשיך, אולי כדאי שאמסור לך כמה בו אין מנהלים וויכוחי־חצות־סוערים בכסית.
פרטים נוטפים על עריכת התחרות. לשנה אבל ההפסד הוא, חושבני, קטן למדי.
השנייה של קיום התחרות (בשנה הקודמת
ניהל אותה בישראל העחון הארץ, ושום סיפור
ישראלי לא זכה בפרס) הוגשו 57 סיפורים
קצרים על־ידי 18 מדינות, שבכל אחת מהן

קדמה להשגת הסיפורים תחרות ארצית אשר
מכתבים כשדות פלשת 1955 ,
הס אמר ע צ מו הי ה חזה ו מ שפי ע (ני חו ד הסיום) ;
אד מ ה התכלית בהתפרהות רו מנ טי ת והינה נכ א ה
על העבר ן מה התועלת בהטלת מ בוכ ה (בכ שרון
ע תונ אי כזה) בלב הקורא? .האם זכ רו של
הוער לא היה בא על תי קונו ביתר אמת. על־ידי
הבלטת החיוב והתקדמות ה מדינה ב שבע שנו ת
קיומה (ללא ה תעלמות מ מ שני ם וצללים) ?.

אריה גן־מור, חיפה.
כתבתם. שמו ת ם של המתנדבי ם הרא שוני ם והמנהיגים
הטבעיים. שאב דו לנו ב מל ח מה בננ ב.
נרם (אולי) לאובדן רוח הקודש שנ תנה לעם א ת
התחו שה ש הו א עם נדול.
אם גקח בח שבון ש מנ היגינו ה״נב חדי ם״ דו אגים
להזכיר לנו בקביעות (בעזרת נפנוף בספר נמצא מרבבה
עם דגול
ש אנ חנו
ה תנ״ כז
ש אין נ שקפת סכנה רצינית לתחושת עליונו תנו. .

גבול הניצול

בועז ברזילי, צפת.

אני מ תפל א על נקודות הספר שנ תנו ל שלטי־נות
לנצל אות ם עד גבול החרפה. כ שבני-ארם
שותקים כעבדים נרצעים הרי ם ובז שה תוצ א ה
הישירה היא סנירת־מים על אי־תשלום חוב או
ב טחון
התעלמות מתקציבי
אנ שי נקודות הספר יכולי ם להניש או ל טי מ א טו ם
לממ שלה שאם לא יספקו להם מיד בונקרים ומים
בחינם ו כ מו לצבא) אזי הם לוקחים את הרנליים
ועוברים מיד לעורף. אינני חו שב שהם יסבלו
מחוסר עבוד ה או חוסר שי כון בקבוצי העורף...

...טעות
לתם.

דפו ס.

צריך

לחיות :

חזית

חלוצית

יוסף אבינועם, עכו•

הנבזות שלכ ם עוברת כל נבול• אי ד אני צריך
להביו אתהמ שפ ט :״ פ שנ כנ ס ה אי ש י בו ש-
החאקי למכוגית-הקרייזלר ה שחורה. ה מל חה שני
או פנו עני ב שעצרו אתה תנועה ב כ בי ש

אברהם ברזלי, רחובות.
כלשונו, הקורא ברזל׳ ,כלשונו.

מסעי צרב
שהיתי בי שראל רק מ ספר י מי ם ויתכן כי דעתי
זו ה׳א זזסרת מיד מ כדי ש מנהיגיה של מדינה
זו יתח שבו בה. אולם איני יכול שלא לבט א
את אשר התעורר בי למקרא הקשיים שנערמו על
דרכם של מ ספ ר צעירים וצעירות המשתוסקום כה
להנ שא.
איז כל פסק שזונו ת צעירים אלה מ אוהבי ם
אי ש ברעהו. אחרת לא היו נלחמים כה על
זכותם להנ שא, כ ד שמ תעורר תהש אלה: היכו-
לים מ ספ ר מ או בני ם י שי שים, שרא שיהם מלאי ם
ב ש טויו ת מימי־הביניים. ובידיהם החוק. שמ מ של ת
ישראל נתנה להם את מ לו אהס מכו ת להפעילו,
הי כויי ם הב להרוס את אהבתם של הצעירים 1
אם הם מסוגלי ם לכד. הרי שהם מתקדמים
היטב בדרכם להיתסר קדושים. אולם האינם חו ש־בים
כי מו ס ף היה להתחיל את מסע הצלב שלהם
ב שטחים פחו ת מונעי ם בנ פ ש הזולת, כביעור
הפ שע וה שחיתות?

זרח ליכטנשטיין, רמתיגן

רפאל כהן, וואשינגטון, ארצות הברית.

רק לחרף ולנדף את ה מצב, מבלי אפ שרו ת
ונ סיון לתקנו. זו נדמה לי צורה מאד לא הולמ ת
לעתון רציני.
״אם י שנו רבר מרו שע יותר ..הרי ז ה יחם ה־ביורוקראטיה
הממ של תי ת וה סוכנו תי ת לאנ שי ה ספר.״
כתב העול ם הזה 914
אני לא מבינ המה ברצונכם ל אפ ר כ אן. מ ה
אתם מיעצי ם לע שו תזש אנ שי הממ של ה י שבו
במ שקים ז הרי יודעי ם אתם מה יהיה ה מ צב !
לא במקום מו שב ם י בי או תועלת. אלא בממ שלה.
בי אצלכ ם לא בלתי־אפשרי מאמר בלי חרוף הממ
שלה.
...חבל על מ ה שכתבתי. הן בין כה וכה תישא רו
מה שהייתם. גדולים וחכמים מ מני. לא שינו
אחכם )
אל תצרף את ש מי אל אלה הכו תבים במדור
המכתבים של הע תון. הבל שזה יקלקל את התש בחות
לעתון.

בקשר לר שימה על ממצ אי ם מו ש תקי ם שהתפרסמה
בע תונכ ם (העולם הזה ) 915 הריני ל הודיעכם
ש אין זה נ כון ש כ אי לו מ שרד הדתות
רוצה לה שתיק מ ש הו. נ כון הו א ש הו ע לו הא־ש
מו ת על עו בד מ סויי ם, א ד אין זח נ כון ש היו
מעילו ת ברבבות ל ״י, או שנ על מו כלי־כסף. עו בד
אחד נאשם בלקיחת כ ספי ם מהעולים־להר. ו הו א
יצא בהאשמה נגדית על לקיחת חפצים מבתים
הרוסים בהר ציון ל שי מו שפר טי. מ שרד-חדתות
הרכיב ווערת־חקירה שבררה אתהאש מו ת ננד
ה עובד. אך לא החליטה כפי שאתם כותבים.
להשתיק את הפר שה ולקבור או תה, אלא העבירה
את תו צ או ת החקירה לנציבו ת שירות־ה מדינה.
עבוד תו של -אותו עו בד הופסקה ז מנית.
אשר למר מרגליו ת אין המ שרד מנהל איזה
שהיא חקירה בקשר ׳לבך.

פני הביקורת

תמר פרוינד, חיפה
העולם הזה, חובב הביקורת, מצרף לא רק
את שמה של הקוראה פרוינד, אלא גם את
תמונתה, שהיא הואילה לצרפה למכתב.

חמימצאים שלא הושתקו

י. עציון, קצי 1עתונות, משרד הדתות.
כשרון הניסוח ש 7הק;רא עציון מעורר
הערצה.

עריקה מחזית הצדק

מכ תבו של אילן הרנוו( .גזענות בירו שלים.
העולם חוה ) 914מ בי א ל פנינו דונ מ ה קלטית
של עריקה וכני ע ה לאי־צדק. עצם העובדה שהכו
תב מצא לנחוץ ל ש פו ך את מר ליבו בעתון.
מראה ש הו א מ בין שע שה ט עו ת: כני ע תו ל איו
מי קרובתו לא הבי אה לו של ח ה. להיפר.
ו הי א הביאה) אתפר סו מ ם של רנ שי העלבון מו־סר־הכליות
והמצ פון. י תכן שמר חרנוג יוכל עוד
לתקן אתה שגי אהשעשה, אם י פנ ה מי ד לאוניברסי
טה. ויחזיר אליו א ת שני ה ס טו דנ טי ם הערבים
המגור שים, או שניי ס אחרים. ואל יחשו ש מ איו מים
. 1יש משטרה וי ש ״ליגה למניעת כפייה
דתית״ בירו שלים (ת. ד ) 120 .שתפקידם להגן
עליו . 1

פרץ ארזי, כסר גנים.
העולם הזה מצטרף לדעתו של קורא
ארזי, קורא לכותב הרנוג לעשות לתיקון
המעוות.

השקעה מסולפת
בעולם הזה 915ב מדו רבמ רינה, פרסמת ם
ידיעה מ סולפ ת על מ סיבה שנערכה על־ידי המס־לגד.
לאחדזת־העבודה פו עלי -ציון, בקפה ״ ה צ פוד
הכ חול ה״ בפתת־תקחה. האמת הי א שנערכה המ
סיבה הנ״ ל בחול־המועד פסח. ובהגרלה בה
הוגרלו בין היתר אוזי ם מ פו ט מי ם נ מכ רו כרטיסי
ם ב מחיר 500פ רו טה. ולא כפי שפרס מתם,
ללא כל ה שקעה מצד הקהל.

הקוראת תמר פרוינד
דגר כחצי-התורן
ברכתי לעתון אמיץ־לב. אכן. הניעה ה שעה
להוריד את הדגל הל או מי לחצי התורן. אס לא
נמצ א אף עתון עברי אחד שהיה לו העוז לפרסם
את פרשת הדגל האמ רי אי ההפוך( .העולם הזה 6ו.<9
א פי לו בימים שהיינו מו שבה אננלי ת, לא ה עיזו

לזלזל בצורה כזאת ב כ בו דנו.
אנב. מ ה תע שו כ שתזדקקו לויזה א מ רי קאי ת?

דבורה שר, נתניה
ר,מממ.

חרוצים שונאים עניבות
האם אני עיוור ז האט אני מ טו מטםז הסתכלתי
בפלאקא ט של דויד ב דגו רי ח וחזית חלוצית לעם)
שהתפרסם בנליון העולם הזה 916 והרגשתי
שמש הו לא בסדר. הסתכלתי והסתכלתי — ופ ת או ם
גיליתי מ ה הענין. בחולצתו של ה מנ היג הדנול
אין כפתורים•
אין צורך להיות בלש מדופל ם כדי לנחש א ת
הסיבה זבת מונה המקורית לבש מיי סד ״החזית
החלוצית״ עניבה. מחברי הפל א קא ט ח שבו כנראה
שזה לא נ אה — ועל כן ריט שו את ה ת מונה.
הו צי או את העניבה וה כני סו א ת החלוציות.
זה מעורר מח שבה על כל צורת יצירתה של
החזית החלוצית

שמעון הול, תל־אביב
כל הכבוד לכשרונו הבלשי של הקורא
שרלוק הול, שירע להכניס את הצוואר המתי
אים לעניבה.

פנחס דור, נווה יוסף.
עורכי העולם הזד, מצטערים טל הטעות,
מבקשים מעורכי ההגרלה להודיע להם בהקדם
על סועד ההגרלה הבאת.

עד הסוף המר

גו ריון באצ טדיון

לנ או ם בן
העצמ או ת :
מע שה בעסקן ש מו
שנ ש א דברו ויו ס ף :
אם יש צורך לנ או ם,
לא אדו ם.
לא א ש תו ק
חיילי יתעלף.
עד אחרון
או אם תרצו נוס ח אחר :
עסקז אשרש מו מנחם
היה א ק טיבי ס ט בלי־רחם.
כ ש מי סד ר התעלף
הו א קרא. לא עיף :
אין דבר — נם לבד אלחם 1

לפני מי סדר

יום

יו ס ף

קוצו של יוד

אריאל כרם, ראשון לציון.

שמחתי לראות בנליונכ ם (העולם ומה ) 914מ א מר
מאת העורך הראשי בשם ה נ דו ן: נ בול החרפה.
חשבתי כה רבים הם ה טו עי םוה שוני ם הכותבי ם
ני ד ח במקום נ דון והנה. העולם הזה ו עו ר כיו
יודעים יפה עברית וכו תבים נ דון כהלכה!.
לכן הצטערתי על המאמר — ה ני דו ן: ב שדות
פלשת ( 1955 חעולם הזה ) 915שאף כי הו א
מעניין מ או ד, הרי הי׳ בני דון מ שנה אתה מו בן.
נדון דבר או נו ש א שדנים ע ליו.
נידון: אדם ש דנו או תי בבי ת דיז.

אליעזר נחה, ראשון־לציון.
העולם הזה מבטיח כי בעתיד לא יהפוך את
הנדון לנידון.
העולם הזה 917

שנים אוהד
בירדהשותק

בחודשים הקרובים, תדפוק הטרגדיה על דלתותיהן של 750 משפחות בישראל. הסטטיסטיקה
האכזרית אומרת שזה יהיה מספר זוגות ההורים אשר עולמם ייחרב עליהם, בראותם כי
ילדם, היקר להם מכל, לקה במחלה הנוראה של שיחוק־ד,ילדים. כשבעים אבות ושבעים
אמהות יעמדו, דמועי עיניים, על הקברים הרעננים של פעוטיהם. כמעט כל הקרבנית יהיו
שייכים למחנה 100 אלף הילדים שנולדו אחרי האחד במאי , 1952 ,ולפני ד,־ 31 בדצמבר. 1954 ,
תהיה זאת השנה ר,ששית בה תחזור טרגדיה זו לארץ, מאז החלה המגפה הגדולה
הראשונה בשנת .1950 אולם השנה יתוזסף לטרגדיה קו מדכא נוסף: כמעט את כל הקרבנות
אפשר היה להציל, אילו הורכב להם לפני שבוע ד,תרכיב המושיע של הדוקטור יונה סאלק.
הכל היה מוכן למיבצע הגדול 6000 :מודעות כבר הודפסו כדי להמריץ את ההורים
להביא את ילדיהם לתחנות־ההרכבה, בתי־החרושת לסוכריות הסכימו לתרום את סחורתם
כדי להמתיק את הדקירה על הפעוטים, מפעלי ארטיק התנדבו להוביל את התרכיב במכוניות־הקירור
שלהם. אפילו עטים נ!יבעים כבר נתרמו לשימוש צוותות־הרשמים. במקום זה באה
בשורת־האיוב של ד״ר שמעון בטיש, מנהל משרד הבריאות, כי התרכיב לא יגיע בעונה זו.
איש איגו רשאי לרעום על האמריקאים. אין מדינה בעולם שהיתר, מסוגלת לייצא את
רתרכיב המציל־חיים, כל עוד אין כמות מספקת להצלת חייהם של בניה שלה• כך אומר ההגיון.

כמקום לבוא כתביעות אל אחרים, חייבים אנחנו קודם פל לשאול
את עצמנו: האם עשינו אנחנו את הכל כדי לרפד, עד כמה שניתן
הדבר כידי אנוש, את המכה האכזרית שתיפול על ראשי המשפחות,
אחינו ושכנינו, אשר בהן יכחד הגורל העיוור י ההכטחנו להם את
העזרה האפשרית? הדאגנו בי מלכד אכזריות הגורל לא תפגע כהן
גם אדישות החברה, אנוכיות כעלי האינטרסים, ספסרות נושאי-הרקכון
כמדינה?
ברגע זה התשובה היא: לא. נכון כמעט ההיסך.

אם ייפצע חלילה חייל עברי על אחד מגבולות המדינה, לא ידרוש ממני איש להציג
פנקס של מפלגה או קופת־חילים, לפני שיוחלט אם ואיפה להניחו על שולחן־הניתוחים.
שוב אגודה פרטית לא תצלמו כחומר תעמולה כדי לאסיף כספים לעצמה בחוץ־לארץ. שום
גוף מפלגתי לא יקח איתו תחת חסותו כדי לרמוז לשאר החיילים שכדאי להם להצטרף
אליו בעוד מועד.
כל זה מובן מאליו, לכולנו. אין הוא מובן מאליו לגבי הקרבנות בחזית אנושית אחרת,
חזית המלחמה במחלת הפוליומיליטיט. אדרבה, כל אחד מן הילדים האומללים שיצטרפו
השנה לאלף הילדים, אשר אבריהם כבר שיתקו על־ידי המחלה, יהפוך לכמר־מישחק במאבק
הסודי בין הגורמים הפועלים ברגע זה בשטח זה.

אלא אם כן תתעורר דעת-הקהד כעוד מועד ותחסל את אחת
השערוריות הגדולות כארץ, שצעיף ההשתקה נפרס עליה עד כה.

הוותיק בין הגורמים הפועלים (או הלא־פיעלים) בשטח זה הוא אילנשי״ל — האגודה
הישראלית לעזרת נפגעי שיתוק ילדים.
כשנוסדה אגודה זו לפני כמה שנים, עורר הדבר הד חיובי. מי לא שמע על המכון הלאום׳
האמריקאי לשיתוק־הילדים, האגודה הציבורית האדירה שהוקמה באמריקה בעזרת הנשיא
פראנקלין ד. רוזבלט, שהוא בעצמו נפגע בגיל העמידה על־ידי שיתוק־הילדים ז מי לא שמע
על. מיצעד־הפרוטות׳׳ ,מגבידדהענק שיוזם על־ידי אדי קאנטור, אחרי ששמע פעם את רוזבלם
חולם בהקיץ על מה שאפשר היה לעשות אם כל אזרח אמריקאי ישלח רק פרוטה אחת לעזרת
הנפגעים?
אילנטי״ל התימרה להיות מכון לאומי כזה. למראית עין השתתפו בו כל החוגים, מן
השר משה שפירא ועד לעתונאי דן פינם — שניהם אבות לילדים שנפגעו במחלה. אך אילו
בחן מישהו ביתר עיון את פני הדברים, היה מגלה כמה פרטים קטנים: מזכירת האגודה
היתד. במקרה גם מזכירת קרן נכות של ההסתדרות, כל פעיליה היו מראשי קופח־חולים,
והאיש הקובע היה דן פינס עצמו, אחד הדוברים העיקריים של מפא״י.

אלא שמשך זמן מה לא שם איש לב לכר האגודה היתה קיימת,
היכן שהוא, מיצעד־הפרוטות לא צעד, והכל כא על מקומו כשלום. הפל
מלכד העלרה לנפגעים, שהיתה אפסית.

שלווה אולימפית זו הופרעה עם בואה של גברת פעלתנית מקנדה. בטי דובינר, דינאמו
אדום השולח זרמי חשמל לכל העברים, היא אשתו של תעשיין קנדי(דורא, עפרונות־ירושליס)
שהשתקע בארץ, והידוע גם כהתגלמות של מרץ אנושי. מיסיס דובינר, שראתה כיצד פועל
המכון האמריקאי, קפצה מיד לתוך קלחת הפעולה. היא הצטרפה לאילנשי׳׳ל, נדהמה למצוא
שאין לאגודה אפילו ניר רשמי וחותמת־גומי, התכוננה להכניס חיים לעסק.
ביתה הפך למסה קרבי, נשי רוב התעשיינים העשירים נכנסו ויצאו בחפזון בכל שעות
היום והלילה, אורגנו נשפים המוניים, הקוף סוסו גויס גיוס מלא, אלפי הלירות הראשונות
החלו זורמות (ללא הוצאות מינהלד ).לקופות אילנשי״ל.
חיש מהר נתברר כי השיגרה המאובקת ורוח הפרצים אינן יכולות להשלים זו עם זו.
לעיני מיסיס דובינר המשתאה, שעוד היתד, תמימה לגבי הנוהל־והנוהג המפלגתיים בישראל,
התרבו סימנים מוזרים של חבלה. אנשים לא באו לישיבות. מישהו לתש משהו לאוזני נשיא
המדינה, והלה סירב לשתף פעולה עם האגודה הלאומית־כביכול. לא היה קשה לאתר את
מקור הצרה: דן פינס, איש דבר ואומר, אדם וותיק מאד וחשוב מאד במפלגתו.

ההתנגשות הבלתי־נמנעת באה. בטי דובינר ניצחה בתנופה — פינס הוכרח להתפטר,
הנהלה חדשה ודינאמית קיבלה לידיה את הענינים.
היה זה נצחון זמני מאד. במאוחר נתעורר מרכז מפא״י להכיר בחומרת המצב. המכונה
הגדולה והחורקת נכנסה לפעולה כאילו שומנה בחמאה: דן פינס חזר בו מהתפטרותו,
בפי דובינר וכל שאר אנשי החידוש סולקו בתנופה גדולה, והשקט חזר לאוהלי אימשי״ל.
מיסיס דובינר עצמה הקימה מיד אגודה שניה, בשם פוליו — חברת פעילינו לעזרת נפגעי שיתוק
ילדים, ובמקים אגודה אחת אחזו עתה שתיים בטלית האומללה.

-לשם מה היה זה דרוש למכונה המפלגתית

תפקידו של מכון ציבורי לעזרת נפגעי השיתוק אינו לעסוק בריפוי — היא ניתן חינם
על־ידי הממשלה. אין תפקידו להקים בית־חולים ומוסדות רפיאיים — לשם כך קיימים
מ סדות הממשלה ומפעל הפיס.
לעומת זאת נועדה למכון לאומי אמיתי שורה ארוכה של תפקידים אפורים: לנהל את
התעמולה למען ההיגיינה בימי המגיפה ; לספק תחבורה וליווי לילדים הנפגעים, מביתם
למוסדות־השיקום הממשלתיים, בהם הם מתעמלים כמה פעמים בשבוע ; לספק מכשירי
בידור לילדים ; לשלם את מחצית מחירם של הסדים ואמצעי־התמיכה (המיוצרים על־ידי
סולל־בונה במחיר של כ־ 80ל״י לילד, אשר מחציתו משולמת מתקציב משרד־הבריאות);
להקל על ההורים על־ידי פתיחת מעוני־ילדים לשעות היום ; לגייס גננות מתנדבות לטיס: ל
בילדים נפגעים במרכז השיקום הממשלתי, יאת התחבורה הדרושה כדי לקחת את הילדים
מן הבית ולהחזירם ; לשלם תמיכה למשפחות הנצרכות ; לשלם סטיפנדיות לתלמידי בית־הספר
לתיראפיסטים.
כמעט בכל השטחים האפרוריים האלה לא הורגשה עד כה השפעת אילנשי״ל — ואיש
אינו יודע בדיוק, מה נעשה באלפי הלירות שזרמו אליה בארץ ובחוץ־לארץ. מדוע, אם כן,
היתד, האגירה כה חשובה בעיני המנגנון המפלגתי, עד שכדאי היה לו להשתמש באמצעים
מפיקפקים כדי לבצר את שלטונו }ליה?
תשובה מענינת לכך נתן לפני שלושה שבועית אחד הדוברים במסיבת עתונאים מסעם
אילנשי״ל. הוא דיבר עוד לפני שהוכרעה באמריקה השאלה אם לספק בעונה זו את התרכיב
לישראל או לא. הוא חציע פתרון מענין: לפתוח במגבית גדולה בחיץ־לארץ לרכישת
ד,תרכיב לישראל.
פתרון זה אומר דרשני. מעולם לא התעורר אף לרגע קט הספק שממשלת ישראל תקדיש
כל סכום שיידרש לקניית התרכיב, אם אך אפשר להשיגו. יתר על כן, באותה שעה ממש
(המשך בעמוד הבא)

שנים אוחד
נירו ששות
(המש-ך משזוד )3

הקציבה הממשלה 20 אלף ל״י להנחת הבסיס
לייצור התרכיב בארץ — דבר הנראה כרגע
לא רק אפשרי, אלא כמעט וודאי. אם כן, לשם
מה דרישה המגבית של אימשי״ל 7

לסיבה פשוטה מאד: לספק סיסמה
מושכת, הנוגעת-ללב, לאוס?,
כספים בחוץ לארץ. המגבית היהודית
המאוחדת, מלכ״ן, קופת הולים.
מגבית ההסתדרות -מלם
יכולים לקפוץ על מציאה זו. יהודי
אמריקאי אינו מוכן, אמנם, להוציא
את התרכיב היקר מאמריקה
כדי לשלחו לישראל. אולם הוא
מוכן בהחלט, וברצון רב, לתת כ-סף
כדי להשיגו במקום אחר, ביהוד
אם ייעשה הדבר בשם אגודה הטוענת
שהיא האגודה הלאומית
המוכרת.
ואין התורם יודע כי אילנשי׳׳ל אינה אגודה
לאומית ; שאין שום ביקורת שהיא על הכספים
הנכנסים לקופתה ; ושהם מוקדשים
מן הסתם, למוסדות הרפואיים הכפופים למנגנון
המפלגתי. כי אילנשי״ל משחקת זה
זמן רב מישחק של חתול ועכבר עם הממשלה
כדי למנוע את הקמתה של אגודה
לאומית אמיתית, בה לא תהיה לה ההשפעה
המכרעת.

לעומת זאת, אם אילנשי״ל תצליח
להניח את ידה על כמות בל
שהיא של התרביב ולמסרה למוסדות
הקרובים לה, יינתן מכשיר
תעמולתי עצום למוסדות הרפואיים
המפלגתיים. איה האב או האם שלא
ירוצו להצטרף לבל מוסד שהוא
אם אף יחסן את בניהם בפני
המכה האיומה7

בסופו של דבר, מתחרה אילנשי״ל עם הממשלה.
משרד־הבריאות הוא כיום, במקרה,
בידי שר ציוני־כללי. אחרי הבחירות הוא
עלול להימסר לידי שר דתי-,או מפ״מי. מדוע
תמסור לו מפא״י עמדת־כוח החולשת כיום
על שטח כה חשוב, כשיש לה האפשרות
לשמרה לעצמה באיצטלה של מכון לאומי?

זהו מישחק פוליטי מחוכם. אולם
הוא נעשה על חשבונם, על גבם
ממש, של מאות גופות קטנים. החיידקים
אינם שואלים להשתייכותו
המפלגתית של קרבנם. הם
אינם פולשים לפי־ המפתח המפלגתי.
אי-אפשר ללחום בהם על פי
המפתח המפלגתי.

עקוב
משרד

אחדי

הודאוד !

ה ב רי או ת ״ מבצע

ח סו ך

הומו עיי•׳27 וליוי
ישנו בארץ מוסד רפואי ציבורי אחד, העומד
מעל לכל מיסחר מפלגתי. זהו מגן־דויז־אדום,
אשר חוק מיוחד הבטיח את אופיו הלאומי,
מנע בעדו ליפול קרבן לגופים אינטרסנטים.
זוהי הדוגמה שיש לחקותה.
אי אפשר לעסוק בפוליו ובפוליטיקה בעת
ובעונה אחת. משרד הבריאות, שלא הראה
עד כה אומץ־לב רב בתפקידו לחסל את השיתוק
המפלגתי במערכה נגד שיתוק הילדים,
חייב להניח את העובדות לפני הציבור.
עליו, יותר מאשר על כל גורם אחר,
האחריות הישירה לחיסול הבעיה.

יש להקים מבון לאומי, שיאחד
את בל החוגים המוכנים להטות
שכס למלחמה הקדושה, ללא חשבונות
מפלגתיים. מכון זה חייב להיות
מובטח על ידי חוק מיוחד של
ממשלת ייטראל, שישריין את מעמדו
הציבורי וימנע כל אפשרות
של התרוצצות גופי-אינטרסנטים
בקרבו. ועל המכון הזה לקבל לידיו,
סוף סוף, את הדאגה לקרבנות ה ,י ; ד * -א מ זר. הוד 5םאדר 7,הו ד. צ ץ. בגררב מי ג ת חי לוניו תאורםאיש אינו אן זרא^ון ת^־•1
מחלה הממארת -במקום הדאגה
לקיום המשטר המפלגתי החולני
^ ^ ה מ 1ס 113ו, שנהג: ו 1ננד ד הוו:רם 31:1״

במדינה.

מ שדד הבדיא 1ת עונה:
אם משרד הבריאות לא יצליח במאמציו ררכדט את תרכיב סאלק
נגד שיתוק הילדים, האם יוכלו מופרות אחרים בארץ לרכשו ז
שום מוסד בארץ לא יוכל לרכוש
מארצות־הברית.

את התרכיב,

כל עוד אין אישור לייצוא

האט יוטל פיקוח על חלוקת התרכיב על ידי המוסדות הפרטיים,
למניעת אי־צדק חברתי?
אם יתקבל רשיון ייצוא מארצות־הברית, תרוכז כל הכמות בידי הממשלה, והיא
תבצע את הפעולה, במקרה שיגיעו כמויות גדולות יותר, יוטל פיקוח חריף על שיווק
התרכיב.

מה האמצעים בהם ינקוט משרד הבריאות למניעת שוק שחור
או אנארכיה, כפי שקרה בשעתו עם הופעת הפניצילין והאירו
מיצין כשוק?
משרד הבריאות יטיל פיקוח על התרכיב.

האם ישנה אפשרות לייצר את התרביב בארץ ל
באופן תיאורטי ישנה אפשרות לייצר את ד,תרכיב !בארץ. כרגע דנים במשרד הבריאות
אם לייצר את התרכיב כאן, או להבטיח את ייבואו מחוץ־לארץ.

במקרה של ייצור מקומי, האם יוטל פיקוח על הייצור ועל השיווק ל
אם יהיד. יצור בשנה זו, יהיה רק במסגרת ממשלתית.

מה הזמן המאוחר ביותר להתחיל ולסיים בהרכבה בעונה הנוכחית,׳ י
המועד האחרון להתחלת פעולת החיסון הוא ד,־ 15 במאי, שכן המחלה פורצת במדינה
בעיקר במאי ומגיעה לשיאה ביוני וביולי.

האם משרד הבריאות סבור שדרדט מוסד לאומי לעזרת נפגעי
השיתוק, בו ישותפו בל.החוגים המוכנים לשאת כעול זה?
משרד הבריאות חושב שזה רצוי מאד, שיד,יד, ארגון מתנדב אחד כביתר הארצות,
בהשתתפות נציגות רחבה ביותר.

מה הצעדים בהם נקט וינקוט משרד הבריאות להשגת מטרה זו

משרד הבריאות עומד במשא־ומתן עם הארגונים השונים מזה שנתיים, כדי להשיג
איחוד של כל הארגונים המטפלים בשטח זה.

״אירנעוי״ל״ עונה:
מה החוגים המשתתפים באילנשי׳-ל 7
באילנשי״ל משתתפים כל חוגי הישוב, ביניהם נפגעים והוריהם, רופאים, עובדים
סוציאליים, פיסיותרפיסטים, נציגי ארגונים ועוד.

האם אילנשי-ל הוא מוסד לאומי מוכר מטעם משרד הבריאות,
והאם התקנון שלו אושר על־ידי משרד זה 7
אימ ש-ל מגיש עתה לרישום תקנון חדש מתוך תיאום עם משרד־ד,בריאות.

מה הסכומים שנאספו עד-כה על ידי אילנשי״ל בארץ ובחו-ל.
בשלוש השנים האחרונות, וכיצד הוצאו? >אם ישנו דץ־וחשבון
בכתב, נא לצרפו).
רוב הסכומים של מרכז אילנסי׳׳ל ו־ 16 סניפיו בארץ הוצאו לקייטנות בשביל נפגעי
שתוק־ילדים, לעזרה באשפיז וברכישת מכשירים, לסטיפנדיות ללומדים בבית־ספר
לפיסיותרפיסטיות (ליד ביה״ח הממשלתי ״אסף הרופא״ בצריפין) ,להסברה ועוד.

מה התיכניות להוצאת הקרנות שהצטברו במוסד7
אימשי״ל מרכז עתה סכומים בשביל 6—5קיטנות (מחנות־יום ופנימיות) ,שייפתחו
השנה במקומות שונים בארץ בשביל 400 — 350 ילדים נפגעי־שתוק. כן עומד מרכז
אילנשי״ל להוציא ירחון להסברה.

האם אתם חושבים כי על משרד הבריאות לרכז את כל הפעולה
לעזרת נפגעי שיתוק הילדים ולפקח עליה, וכיצד אתם מתארים
לעצמכם את הקשר בין מוסדכם ומשרד הבריאות 7
אין משרד הבריאות של ממשלת ישראל, יכול לספל בכל ענפי הפעולה לעזרת נפגעי
שיתוק־ילדים ומשפחותיהם. כשם שאינה יכולה לעשות זאת שום ממשלה בשום ארץ.
אילם משרד־הבריאות וגופי־הרפואה בארץ צריכים לטפל בענינים הישירים של
המחלה: אמצעים למניעת המחלה, ריפוי. אישפוז. אילנשי״ל צריך, בפיקוח משרד־הבריאות
וכן משרד הסעד ומשרדי־ממשלה אחרים, להיות הזרוע הצב־רית שעליה
לעשות פעולות סוציאליות, חנוכיות ותרבותיות רבות ושונות וכן לעזור למשרד
הבריאות במלחמה בשתוק־ילדים.

״מור•!״ ע;נה:
האם לדעתכם יש צויד בשת* אגודות הבועלות באותו שטח

נראה לני שאין מקום לכך. אגודתנו מורכבת מאותם האנשים שעזרו בהקמת אילנשי׳ל
־ק בא ,׳ר נתגלו חילוקי־דעות ביחס לחס ת על הפעולות, פרשו אותם האנשים. לדעתני
חייב ת כל הפעול ת לשאת אופי לא־מי, תחת הסותו של משרד הבריאות.

מה יחסכם למשרד הבריאות?
אנו פועלים בקשר הדוק עם משרד הבריאות, תחת הדרכתו וחסותו. כל פעולותינו
געשו אך ורק בהתאם לקו זה.

במה עוסקת אגודתכם?
קבענו שלא נעסוק בהקמת מוסדות רפיאיים. תפקיד זד, מוטל לדעתנו על מוסדות
המדינה. אנו עוסקים בהסברה לציבור על המחלה ודרכי מניעתה, סיוע לשלטונות
בשטח העזרה והשיקום, מתן סטיפנדיות לתראפיסטים, עזרה לנפגעי המחלה, הקמת
מחנות־נופש ומועדוני־יום לנפגעים, עזרה לרכישת מכשירים אורטופדיים.

כמה בסף אספתם כמשך השנה האחרונה7
אספנו בפעולות שונות 13860ל״י.

על מה הוצאתם את הכסף7
מסרנו את הכסף למוסדות הממשלתיים לצורך המטרות המסוימות שהודענו עליהן
תמיד מראש. רק 6מהכסף ד,יצא לצורך מינהלה ותעמולה, כי אין אנו מעסיקים
שום עובדים בשכר וכל העבודה נעשית על־ידי מתנדבים.

מדוע פנה משרד הבריאות אליכם והטיל עליכם להכין את מיבצע
החיסון 7
לפי מיטב ידיעותינו פנה גם לאיגודים אחרים. אך היד, טבעי שמשרד הבריאות פנה
קודם כל אלינו, ני בכל פעולותינו עמדנו עמו בקשר הדוק.

תצפית

במדינה

( מ זמכויוח סוריה)

.הנציגות החדשה של בורמה כישראל, השוכנת לסי שעה
ככית מלון, תועלה תוך חודש לדרגת שגרירות, תהיה השגרירות
השביעית בישראל. צעד זה, שיעביל להעלאת צירות ישראל בדאנגון לדרגת
שגרירות, יצא לפועל מיד אחרי בואו של או נו לישראל.

• דגל שחור-אדום־זחוב עדיין לא יתנוסס השגה בחוצות

ישראל. המצב הקיים לא ישתנה עד סוף . 1955 מאחר שממשלת בו! ויחרה
לפי שעה על הפעלת לחץ על ישראל בכיוון זה. בסוף השנה האזרחית תעמוד לדיו!
מחדש הקמת קונסוליה גרמנית בארץ, שבראשה עמוד כפי הנראה, יהודי
ישראל ליד־גרמניה. שורה של אישים מקומיים נבר הציעו לממשלה הגרמנית
את י־ועמדותם.

• היכון לגלויים מרעישים אודות עסקותיו המפוקפקות
של מי שהיה מנהל אגף התעשיות הקלות כמשרד המסחר
והתעשיה, ומנהל מדור הקניות של משרד חכטחץ, ישראל
למדן. למדן, שהיה מעורב בעיסקות ״פוקארו( -בדים וניירת פרשת ייבוא
מיליון וחצי אריחי־חרסינה, ייבוא־ללא־תשלוס טל קרטיב, עמד לא פעם בפני
סכנת משפט. עתה נתעוררה הפרשה מחדש לאור גילויים נוספים שנבללו במכתב
שורת המתנדבים למבקר־חמדינה.

• יתכן מאוד כי דוד כהרל, גזבר הסוכנות המתפוטר, ה•
מאושם בעכירות מטבע, לא יקבל את הטיפול בענייניה המש
פטיים של הסוכנות. הטיפול, ומשכורת שנתית בסן 30 אלף ל-י, שנמסרו

לבהרל עול־ידי גזברה הנבחר של הסוכנות, ד״ר גיורא יוספטל, כתוספת לפיצויי
פיטורי! ,בסך יותר מרבבה, עוררו התנגדות רבה בי! עורני־הדין, גמזו לתלונת
שורת המתנדבים בפני המועצה המשפטית. נראה שהחשש לרעש מרובה סביב
בהרל, יביא לידי ביטול ההסכם הג-נטלמני שיוספטל אישיו ללא סמכות מספקת.

.קולות הערכיים לא יהוו גורם מרוכז בבחירות לכנסת.
אין סיכוי רב לאיחוד הערבים ברשימה לאומית, מאחר שהיוזם אליאם קוסא
החיפאי, לא הגיע לעמק השווה עם משפחת פאהוס הנצרתית. במקום רשימה
אחת, יופיע חצי־תריסר הרשימות הרגיל, הזנבות של רוב המפלגות היהודיות.

• כקרוב יוצף׳ העולם כידיעות־תעמולח שמקורם כקאהיר,

מצריים. קבוצת ענד אל נאצר הניעה למסקנה ני מנגנון התעמולה הערבי
אינו יעיל, כפוף מלבד זאת לחוג ההשפעה של הגוש העיראקי, פוכ> נגד סצריים..
הצעדים הממשיים: הקמת סוכנות ידיעות מצרית, בעלת סניפים ברחבי העולם,
הקמת תזונות־שידור נוספות שינתנו אל ארצות ערב, הוצא ת שבועון נשפה
האנגלית לתעמולה בארצות האנגלו־סאכסיות-

העם
החברצהפ רי ע
החבר א הכנים את מעמסתו לקלפי, הלו
הביתה, התקלח ואולי שכח את כל הענין.
בשדה־הקרב נשארו חברי הוועדות. המניין
החל. עשן הסיגריות מלא את החדרים. הנורות
החזקות הטילו אור חסר־רחמים על
הפרצופים העייפים. ככל שעברו השעות,
התעמקה הבעת הגיל בפני אחדים׳ האכזבה
בפני האחרים.
למחרת היום כבר היה ברור: כמעט כל
המומחים טעו. מאות אלפי חברי ההסתדרות,
שערכו השבוע את החזרה הכללית הגדולה
לבחירות הלאומיות, נתנו נצחון מהדהד
לשני אנשים: לזקן משדה־בוקר ולצעיר
מגינוסר. אף ש&עריציהם עצמם פיקפקו בכו
עד הרגע האחרון ממש, יצאו דויד בן־גוריון
ויגאל אלון מנצחים מן המערכה.
שבורים ורצוצים חזרו העסקנים הכיתה,
לנוח אחרי המערכה, להרגיע את גרונותיהם
הצרודים ואת ראשיהם הכואבים. הם ידעו
כי הקרב לא נסתיים, אלא רק התחיל. אולם
חוסריהווראות נסתיים במידה רבה. בחירות
ההסתדרות כבר קבעו את המתכונת לבאות.
בחירנת האי ש וו שדה ־ בו ק ר
בראש הזדקרה השאלה: מדוע? מה קרה?
כל הפרשנים הפוליטיים בישראל שייכים
לשכבת הוותיקים — שכבה שהפכה מזמן
למעוט קטן במדינה. הם לא יכלו לחוש ביתרון
הגדול של מסא-י, שנתן לה השבוע
נצחון כד. ניכר. היה זה כוחה של המכונה.
עברו הימים כשמסלגת פועלי ארץ־ישראל
סמכה בבחירות בעיקר על משק כנפי ציפור
הנפש. גלגליה הונעו על-ידי מכונה

לאחדות־העב־דה היה חסרון, שנתגלה השבוע
כיתרון חשוב: מצעה הרעיוני לא היה
מגובש ונוקשה, קסם לאנשים שונים מסיבות
שונות. אקטיביסטים התמזגו עם מות־חי
ביקורת על מפא-י, סוציאליסטים מתונים
עם בוואניסטים, אויבי בן־גוריון עם
אויב חרושצ׳וב.
כמו במפא״ ,היה גם הישגה של אחדות־העבודה
נצתון אישי: יגאל אלון, שהשקיע
בבחירות כמות עצומה של עבודה מפרכת,
לא פסח בנאומיו גם על החוג הקטן ביותר
שהיה מוכן להקשיב לדבריו, הצליח לתרגם
את כוח־משיכתו האישי לגורם פוליטי
ראשון במעלה.

ו/או ו/או / 1או
למעלה ממחצית הבוחרים לכנסת השלישית
הודיעו השבוע במי הם מתכוננים לבחור.
שעה שרכנו מומחי כל המפלגות על
דיאגרמות מפורטות ומסועפות של חלוקת
הקולות, הסתמנו כמה עובדות פוליטיות
שיטביעו אח חותמן על הכנסת הבאה :
• אחדות העבודה התגבשה ככוח רציני,
תצליח מן הסתם להכניס לכנסת הבאה
סיעה של 10ח-כים.
• סיעה חדשה זו תשפר באופן מכריע
את מעמדה הטכסיסי של מם א-י, כי עתה
תוכל לבחור בין שלוש קואליציות יציבות
— עם הצ-כ ו/או עם הדתיים ו/או עם
אחדות העבודה.
חלוקת הכוחות החדשה תחליש את

כוח המקודוממכר של הדתיים, למרות שכוחם
המספרי אולי יעלה במקצת.
.מפא״י תשמור על כוחה בכנסת, ואולי
אף תגדיל אותו במקצת.

• רק כפוף החודש יחליט אפריים גוזמן אס להופיע כרשימה

עצמאית (רשימה ל׳ שתשא את השם ״תנועת הליכוד ,)-שמטרתם העיקרית
ללכד את קולות הסוחרים הקטנים והחנתנים. הננס שיחליט על כך יכונס, כנראה,
בפתח־תקווה. הקרב! העיקרי: הדתיים, אשר רוב החנוונים שייכים למחנם.

• החזית הדתית של הסועל-המזרחי והמזרחי לא תכלול
את אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל. צפה לבך ני מלחמתי
הבחירות תעמוד בין השאר בסימן מאבק מחריף והולך בין שני גושים דתיים
אדה.
• מרד מקורי עומד להתחולל כהפועל־המזרחי. כתוצאה מדרישת
חברוח המפלגה לשים לפחות אשה אחת בין שמונה הנציגים הראשונים (הבטוחים)
בראש רשימת המפלגח

.גם קכוצת־הצעירים של חציונים־חכלליים עלולה לעכור
לפאסיכיות. הקבוצה, ישראל הצעירה דורשת מקום אחד נין שמונה המקומות
הראשונים בספלגתה.

• כרגיל, יצאו גם הפעם ערב הבחירות כמה אנשי רוח ומדע
כקריאה לטוכת מפא״י. בין הקוראים הפעם: משה זמורה, יעקב כהן, אהרון
מסקין, נתן אלתרמן, נשיא האוניברסיטה בנימין מזר, חוקרי האטום אהרון קצ׳לטקי
והוגו ברגמן.

• המפלגות הגדולות מתכוננות לפתוח כשלב המכריע
כמלחמתיהכחירות באמצע חודש יוני.

עד אז יופעל רק הנשק הקל

והבינוני.

• שר המסחר והתעשיה, פרץ כרנשטיין, יופיע כמקום
הראשון כרשימת המועמדים של הצ-כ לעירית תל-אכיב, אך לא
יהיה מועמד המפלגה לתפקיד ראשיהעיר.

• יורשו של יוסף הסממן המנוח כעורך עתון הצ-כ ,״הבוקר,-
יהיה אייזיק רמכא. הרביזיוניסם הוותיק, שהיה מזכירו הפרטי של זאב
ז׳בוטינסקי, הוצע בשעתו כעורך חרות, אן עתה, עם התפצלות הצמרת הרביזיוניסטית,
קרוב לודאי שיקבל את התפקוד הצ*כי.

• כין התובעים זכות הצכעה לכנסת יהיו הפעם גם שגרירי
ישראל אכא אכן, אליהו אילת, יעקב צור ואלוף יוסף אכידר.
השגרירים יגיעו ארצה ערב הבחירות נדי להשתתף בהתיעצות שינרתית טל
נציגי ישראל *רב ננוס עצרת או-ס.

.לא מן הנמנע שיגאל אלון יצא לארצות׳ הכרית כשבועות
ח ק רו כי ם נדי לגייס אמצעים לתעמולת מפלגתו לבחירות.
• תה-ל ו״מקורות* לא יתאחדו לפני הבחירות, אס ני כבר
נתקבלה החלטה עקרונית על צעד זה, שיעביר את ביצוע כל מפעלי המים בארץ
לידי מקורות, ישאיר בידי תה-ל רק את התכנון. המועמד לראשות המפעל
המאוחד ; חכמשק פנחס ספיר, מנהל משרד האוצר, לשעבר איש מקורות.

ילדה אוספת תוי מפלגות לפני הקלפי
הנל, ונם צפור הנפש
גדולה, יעילה, העובדת כמעט בדייקנות צבאית,
מופעלת על־ידי מספר רב של צעירים.

שעות כיממה. מכונה זו אינה
מתחילה לפעול ערב בחירות. היא עובדת
24 שעות ביממה, בכל ימות השנה. השפעתה
הזדקרה השבוע מרשימת הקלפיות :
בין העולים החדשים גדול כוחה של מם א-י
יותר מאשר בקרב הוותיקים.
אולם גם מכונה משומנת היטב אינה יכולה
לפעול ללא כוח משיכה. זה סופק לה,
השבוע, על־ידי האיש משפניו התנוססו על
הקירות. דויד בן־גוריון זכה להצבעת אימון
— לא מהדהדת, לא מצלצלת, אך מוצקה
למדי.

ה אי ש מ 1ינו 0ר
אולי מופתעים יותר מכולם מהצלחתם
היו, למחרת הבחירות, חברי אחדות־העבודוג
הם גברו במידה ניכרת על מתחריהם אנשי
מפ״ם. לאור התוצאות ברור כי בניגוד להשערותיהם
שלהם עצמם, לקחו את קולותיהם
לא ממפא״י, אלא מן האוצר המשותף
של מס״ם־המאוחדת־לשעבר.

• הפרוגרסיבים, שזכו לעליה מפתיעה
בהסתדרות, ישמרו על מעמדם במדינה.
• הבחירות לכנסת יעמדו שוב בסימן
המאבק הגדול בין הצ׳־כ לבין מפא״י, החדורה
חדוות־נצחון.
אורחים האי שמהא גו כ ר
האיש שדמה למכבש כבד, מוצק־גוף ורחב־פנים,
משך תשומת״לב בחדר־האוכל של מלון
רמת־אביב התל־אביבי. אך רק מעטים ידעו
מי היה בעל ההופעה המשכנעת: עוי ר
דץ ד״ר אוטו היינריך גרפה 47 חבר הבונדסראט
הגרמני וראש וועדתה לעניני השילומים.
בניגוד
לגרמנים נוצרים אחרים שביקרו
בישראל, לא היה גרפה חנפני, שקל ביסודיות
פרוסית את דברי הערכתו וביקורתו.
כנאה ליליד העיר האנובר מתח ביקורת קודם
כל על סדרי הדואר. דעתו :״ד״ר (ייסף)
בורג הוא אדם מצוין מדרזדן, בעל השכלה
רחבה ותסיסה מדינית עולמית, אולם כשרונותיו
עומדים ביחס הפוך ליעילות הדואר
כאן ביקורת שניה: הכבישים בארץ צרים
העולם הזה 917

ני ישבו אחים יחדיו ומת אהי מהם ובן אין־לו,
לא־תהיה אשת המת החוצה לאיש זר, יבמה יבוא
עליה ולקחה לו לאשה וייבמה. והיה הבכור אשו
תלד יקום עלישס אחיו המת ולא־יימחה שמו מישראל
ואם־לא יחפוץ האיש לקחת את־יבמתו, ועלתה יבמתו
השערה אל הזקנים ואמרה: מאן יבמי להקים לאחיו
שם בישראל, לא אבה יבמי. וקראו־לו זקני עירו ו־דברו
אליו, ועמד ואמר: לא חפצתי לקחתה. ונגשה
יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו
וירקה בפניו וענתה ואמרה: ככה ייעשה לאיש
אשר לא־יבנה את־בית אחיו. ונקרא שמו בישראל
(דברים, כ״ה, ח׳—י׳)
בית חלוץ הנעל-
המתלה תקפה את חיים גוטרמן בגיל ,47 לפני שנתיים,
בפתאומיות רבה. לא פחות פתאומי היה מותו, לאחר ימים
אחדים, בבית־חולים ירושלמי. המנוח, שהשאיר אחריו אחים,
אחיות, דודנים ודודניות, לא הספיק לערוך צוואה, החזיר
את נשמתו לבוראו מבלי להביע את רצונו לגבי הרכוש
הרב שהשאיר אחריו בעולם הזה. הוא השאיר אחריו גם
אשד, צעירה 38 חנה (אני) שמה.
לחנה לא היתד, זאת הפעם הראשונה להתאלמן: בעלותה
ארצה, לפני 20 שנה, היתד, נשואה לתעשיין ארווין פולאק,
בעל בית חרושת למברשות, שנהרג בפרוץ מלחמת השחרור,
בהיותו בן ,43 בהפצצת תל־אביב על־ידי המצרים.
אסונה השני היה מדכא לא פחות• את גוטרמן הכירה
חנה לפני 15 שנה, שעה ששירתה בקצינה במשמר האזרחי,
בו היה בעלד,־לעתיד טוראי פשוט. כבר כימים הם נכנס
לתמונה אחיו הבכור של בעלה, שנקרא אז בשם מאיר
גוטרמן. ניסה לחזר אחיי ארוסת אחיי הצעיר. מאיר, הרווק,
הזמין את חנה פעמים רבות לביתו, הבטיח להראות לה
את אוסף צילומיו, אולם במעט תמיד נתקל בסירוב מוחלט.

לקיים את מצוות הייבום כלשונה וככתבה, לבוא על אשת
המת ועל נחלתו, לזכות בעולם הזה ובעולם הבא גם יחד.
תוכנית שגעונית, מנוגדת לכל הגיון ולכל רגש אנושי ז
כלל לא, בישראל , 1955 בה ממשיכים לעמוד בתוקפם החוקים
שנתן משה לעמו במדבר.
תחילה החליט לנס,־ת להפעיל את תוכניתו בהסכמת שני
הצדדים. אחרי שהסכמת הצד האחד — הוא עצמו — היתד,
מי בטחת, ניסה לרכך את לב גיסתו האבלה. סיפרה חנה :
.אם כי לא קיימנו יחסים קרובים עם מור־גן, חשבתי שלאחר
מות אחיו התרכך ליבו. היות ולא היו לי קרובים אחרים,
ביקרתי במשרדו־ביתו ברחוב הרצל, על מנת למצוא בו

אלמנה גדטרמן
לא זה.ולא זה
• אחיו המנוח, חיים גוטרמן, לא השאיר זרע ולא צוואה.
• על אחיו הבכור, הרווק, מוטלת איפוא. החובה הקרושה,
הדתית־לאימית,־ לגאול את נחלת־האבות שהשאיר אתריו
המת ולהקים את שמו בישראל. הוא רואי, בקיום מצווה זאת
לא רק זכות, אלא אף חובה.
מובן שנוכח נימוקים אלה התייאשה חנה מלהשיג חליצה
בבית״הדין הרבני, שם מחייבים כמובן חוקי הדת ככתבם.
היא החליסד, לפנות לבית־דין אזרחי, לדרוש למגותד, כ־אפוטרופסית
על עיזיפון בעלה, אותו אין היא יכולה כמובן
לרשת כל עוד בעיית החליצה לא נפתרה
המשפט הובא בפני השופט המחוזי ד״ר יצחק קיסטר,
החייכני ונעים־ההליכות, הידוע כשומר דת ומסורת. הוא
הבין היטב איזו שערוריד, עלולה לצמוח ממתן־תוקף חוקי
מחודש לזכות הייבום, דבר שיד,תה למעשר, הוראה מטעם
בית־המשפט הישראלי כי האשד. חייבת להיכנס למיטת האח
הזקן בתוקף החוק. הוא הפעיל את מלוא בקיאותו בספרות
הרבנית המאוחרת, ערם תלי־תלים של הלכה על מנת להוכיח
כי רבנים מאותרים פסקו שמצוות חליצה קודמת למצתת
ייבום.

רי בעםהבעל, אהבהלאשה
חיזור זד, הסתיים באורח טבעי לאחר התפרקות המשמר
האזרחי, בו שירת גם מאיר גוטרמן. במשך השנים הרבות
שחלפו מאז לא התחזו השניים יותר מעשר פעמים.
האח הבכור חידש את חיזוריו רק כעבור למעלה מעשר
שנים, מייד לאחר מות אחיו, בעלה של חנה. עתה היד, מצוייר
בשם חדש — שם עברי מקורי, לדבריו — מור־גן אינשא־טוב,
ובתוספת נכבדה של שנים שהביאוהו עד לגיל השבעים.
במשך כל השנים הללו לא עשה רוב חייל. אינשא־טיב,
בעל פני העטלף, שאף בשעתו להיות עורך־דין, אולם לא
הגיע לכך, הסתפק במקום זאת במשרד לרישום פטנסים.
כאדם חשדן ומסוגר, היו יחסיו עם קרוביו מתוחים ביותר.
עם אחיו חיים, בעלה המנוח של חנה, היה ביחסי־ריב תמידיים,
למרות מאמציה של חנה לפשר ביניהם.
למרות זאת, הגיש לו אחיו, שהיה בעל בית־מלאכה לעיבוד
פסולת טקסטיל, עזרה מפעם לפעם׳ אותה קיבל אינשא־טוב
בפנים זעומות וללא הברת טובה. גם יחסיו עם שאר
בני־המשפחה לא היו תקינים. להלוויית אחיו שכר לעצמו
מונית נפרדת, לא התערב בקד,ל־ד,אבלים, ולאחר זמן־מה
התנפל יום אחד באגרופיו על אחותו וגיסו בטענה כי הם
מבזבזים את ירושת אחיו.

כסהאתיפהבאב דן־!-
היתד, לו, לאינשא־טוב, סיבה רצינית לדאוג לגורל הירושה:
הוא ראה אותה פשוט כשייכת לו, ולו בלבד. מיד
לאחר מות אחיו ניצנץ במוחו הרעיון הגדול אודות המפנה
היכול לחול בחייו כתוצאה מן הכלל הדתי הנושן הכתוב
במפורש, שחור על גבי לבן, בספר דברים. תוכניתו היתד: ,

מדי, מוטב לישראל לתכנן כבר עתה את הצורך
בהרחבה ניכרת.
כמו א קוו א דו ר. כסוציאל־דימוקראט,
הושפע גרפה בעיקר ממיצעד האחד במאי
בחיפה (.איזה המון של צעירים ! אנחנו
באירופה מסוגלים לגייס רק זקנים כ־אנטי־מיליסריסט
התרשם פחות ממיצעד י,ם
העצמאות, אם כי היד, מוכן להודות כי
יחם הנוער הישראלי לצבאו סובל פחות מן
המסורת הצבאית השלילית של אירופה.
אפילו על הוצאת השילומים היו לו לאמר
דברים חיוביים: הם הוצאו, לדעתו, בצורה
יעילה יותר מאשר כספי תכנית־מרשל במולדתו.
אולם, הזהיר, על ישראל להתכונן
ליום בו תישאר בלי שילומים ומענקים.
סיכם גרפה, בהחלטיות :״בשביל הגרמני
הממוצע, יש הבדל בין היהודים שהכיר
ובין ישראל. ישראל היא מדינה ככל המדינות.
הוא רוצה ביחסים עמה, כמו שהוא רוצה
ביחסים עם אקוואדור.״ האם תוכל גרמניה
לתתך בין ישראל והערבים י גרפה היה
מסופק: היחסים בין שני הגורמים לבין
גרמניה עדיין אינם די לבביים.
העולם הזה 917

תיכע-יכום איכשא טוב*
העולם הזה והעולם הבא
נחמה ונפש מבינה. רציתי לק נן עמו על מות בעלי האהוב.
הוא קיבל אותי אומנם באדיבות, אבל לא הרגשתי כל צער
בקולו. הוא החליק על שערותי, החל מחלק לי מחמאות,
אמר שאני יפה ונחמדה מאד, ובמיוחד עתה, כשאני אבלה
ולא־מאופרת. הוא הסביר לי שאינני מכירה אפילו את התכונות
הנדירות הטמונות בי, והוסיף שכל הזמן מצאתי חן רב
בעיניו. אז הבינותי את כל העניין והפסקתי לבהר אצלו.״
אך מור־גן אינשא־טוב לא הניח לה. כשההר לא בא אל
מוחמד, בא ד,וחמד אל ההר. הוא ביקר בביתה, ניסה לשכנעה
שתינשא לו ותשאיר בצורה זאת את כל העיזבון בידי שניהם,
ללא צורך להניח נתחים ממנו בידי קרובים אחרים בעלי״
תביעות.

ה ר כו ש 1הוסשנסיחד
אינשא־טוב לא התייאש כאשר נוכח שלא הצליח לעורר
את האד,בד, עד שתחפץ. אם נכשל הרווק הזקן בדרך הרגש,
עדיין עמדה לרשותו דרך החוק. כשהגישה האלמנה לביתר,דין
הרבני תביעה לחליצה — הודיע בן השבעים, שאינו
דתי, כי לא יסכים לחלוץ, הביא שורת נימוקים כבדי־משקל
להחלטתו זאת :
* נפי שצולם על־ידי צלם העולם הזה בבריחתו, בשעת
רדיפה דרמטית,

יחסי חוץ
כו , 3 3גדור •וחד
כשינחות, בסוף חודש זה, בשדה התעופה
בלוד, מטוס בן ארבעה מנועים כשעליו חמשת
הכוכבים הלבנים• ,המסמלים את עצמאותה
של בורמה על מרובע כחול ברקע אדום,
תחכה לחובש הטורבאן הלבן ורחב הכתפיים,
ראש ממשלת בורמה או־נו, קבלת פנים מפוארת
בר, לא זכה איש לפניו. על הרציף
שלפני הבנין החדש של שדה התעופה הבינלאומי
יצפו לו שני מכרים ותיקים: ראש
ממשלת ישראל, משה שרת, שנפגש אתו
בעת הועידה הסוציאליסטית בראנגון, לפני
• חמשת הכוכבים של בורמה גרמו בתחילת
היחסים בין שתי המדינות לכאב ראש
לא קטן לאנשי הטכס שלא הבחינו כי הכוכבים
אינם שתים בגזדלם, לא ראו כל משמעות
בכך. הכוכב המרכזי, שהוא גדול
יותר, מסמל את אחרות המדינה, האחרים
את חלקיה.

י כו לי םדהח הוז ת שי קו לי ם וו 11ב ״ ם 1־וכך נאמר בפסק הדין שהוציא ד״ר קיסטר . :אצטט את
תקנות האישות שנתקבלו בכינוס הרבנים הארצי בשנת
תש״י (פורסמו בירחון קול תורה, אייר תש־י) .התקנה הדנה
בשאלה דידן היא תקנה ד, ושם נאמר, כי מאחר שבזמננו
בר,׳ר שיוב ד,יבמים אינם מכוונים לשם מצתה, ומאחר שהרבה
קהילות קבלו עליהן שמצוות חליצה קודמת, לכן
גוזרים על כל תושבי הארץ לא לייבם גם אם שניהם רוצים
אלא לחלוץ״.
.אילם יש להוסיף,״ ממשיך פסק־הדין כי במשך הדורות
התקינו במקומות שונים תקנות שהאח אשר חולץ
,מקבל (מירושת הנפטר) יותר מאשר מגיע לו לפי הדין...
התקנות נעשו בכדי להמריץ את האח לחלוץ מרצונו הטוב...
מאחר ש ...יכולים להתהוות כל מיני שיקולים אנוכיים אצל
כל צד בעיכוב החליצה.״
אולם פסק־דין זה, שדחה את דרישתו של אינשא־טוב למנוע
כל הסדר של הרכוש בגלל זכותו לייבום, איננו סופי עדיין,
אינשא־טוב עומד להגיש עירעור בפני בית־הדין העליון,
לתבוע את זכותו הכתובה בתורה. טוען הוא . :משפט זה
אינו נוגע רק לעובדות הקשורות בבעייה הנדונה אלא,
ואולי בעיקר, לעצם קיום מדינת ישראל החדשה.״
ובעניין זה, הוא צודק בלי־ספק 1כי בית־הדין העליון
ייקרא הפעם לפסוק סופית באיזו מאה חיה מדינת ישראל.

שלוש שנים וציר ישראל הפורש, מועמד
מפא״י לכנסת השלישית דויד הכהן, ממנו
נפרד רק כמה ימים לפני כן.
ישראל תהיד, תחנתו הראשונה של ראש
המדינה העצמאית ביותר באסיה במסעו הראשון
בעולם. בשבעת ימי ביקורו כאן
יסייר לארכה ולרחבה של ישראל מהגליל
ועד הנגב, במחנות צבא, קיבוצים, מפעלי
תעשיה וחרושת, כשהוא מלווה בחלק מביקוריו
על־ידי ראש הממשלה בעצמו.
ביקור אדנו יסיים שלב אחד בפרשת היחסים
בק שתי המדינות, ישמש התחלה לשלב
חדש של גיבוש ההישג הגדול של מלחמת
היחיד של ישראל במערכה לפתיחת
השערים ליבשת אשר אליה היא שייכת באורח
טבעי — לאסיר.

בטחון
מסתר• ה מי סטר
הנציג האנגלי בוועידת החימוש של חבריה
האטלנטית התרתח :״לא יתכן ן״

קרא ,״לא יתכן שלישראל יהיו מטוסים יעילים
יותר מאשר לבריטים ״
הישיבה נקראה לאחר שצרפת מסרה הודעה
לארגון ההגנה הצפון אטלנסי כי פכרה
מספר מטוסי סילון מסוג מיסטר • לישראל,
הודיעה על כוונתה לייצא מסוסים נוספים
מסוג זה למדינות אחרות.
מטוס המיססר הצרפתי, שהוכנס לאחרונה
לשימושן של חברות הברית האטלנטית,
הוכיח את עליונותו על יתר מטוסי הקרב
שבשרות חברות האמנה, בחודשים המעטים
של שרוחו. הבריטים, שרכשו עד עתה
את מטוסי ד,מיסטר 3לשימוש באייהם בלבד,
לא היו מוכנים להסכים לעובדח כי
באיזור הים התיכון יהיו ברשות מדינה זרה
מטוסים מעולים יותר, מה גם שאנשי י מטה
חיל האוויר הבריטי, לא שכחו עדיין את
הפלת חמשת המטוסים בנגב.
בשבוע שעבר תוקן המעוות, כשמשלוח
ראשון של מטוסי מיסטר ,4הגיע לקפריסין,
הוכנסו מיו לשימוש•.
• חורז עם שדה־נוקר.

במדינה

חקירות מינוי בן <3.000
משך החקירה הממושכת בפרשת תת־שר
הסעד, הרב ד״ר רוזנברג, האפילה על הדיונים
הפנימיים בהפועל המזרחי האשמה אחרת,
חמורה פי כמה, אשר נלחשה מטי. לאוזן
בין חברי שורה ואנשי צמרת! שר־הסעד,
משה שפירא, מגן על החב רוזנברג בחירוף
נפש כזה, כיוון שקיבל ממנו, שעה שמינה
אותו לתת־שר, סך של 15 אלף ל״י. השמועה,
אשר איש לא ידע את מקורה, העיבה על
החקירה כולה. אם אמנם יתברר כי כסא
התת־שר נקנה בכסף, יעמיד הדבר בצל את
פרשת המכירה של כסא הח״ב לגולדראט.
(העולם הזה .)837

ידיעה מד־איגד. למק ׳ 1לנ מ די
ב שו ר ה טו בהלעקדתה בי ח
דיאלדרין ״של״ משמיד החרקים היעיל ביותר בשז ה
החקלאות הותאם והוכנס עתה לשמוש — ע״י חב׳
של־חימיקלים — לצרכי משק הבית להשמדת מקקים׳
נמלים, פשפשים וחרקים אחרים.
יעילותה של אבקת דיאלדרין ״של״ רבה ומפתיעה
והשפעתה ההרסנית על החרקים נשמרת לתקופה
ממושכת.
המחיר 500 פרוטה.

חסידי שפירא טענו כי השר לא קיבל
את הכסף לצרכיו הפרטיים, השתמש בו
לצרכי הגדלת ההשפעה של סיעתו בתוך
המפלגה. השר עצמו סרב להגיב על ההאשמות,
לא הכחישן אפילו לכשנשאל על כך
על־ידי אישיות חשובה שלא ממפלגתו.
השבוע, עם הידיעות על פרישתו האפשרית
של הרב ד״ר שלמה רוזנברג עברה בחוגי
הפועל המזרחי ידיעה נוספת: וועדת־חקירה
פנימית, מורכבת מח״כי המפלגה, חוקרת
בפרשה, לא מצאה עדיין כל הוכחות.

רמת־ג?
ה מו שחת הוא ה מו כשר
כשנדון יונה איתן, סגן ראש העיר רמת־גן,
לתשלום קנס בסך 25ל״י, על ששחרר ללא־סמכות
ערבות בת 25 אלף ל״י לקבלן שלמה
בליזובסקי, בלטה חשיבות המאורע לא בגזר־הדין
הקל, אלא בפסק־הדין החמור.
השופט קבע בגלוי, כי יונה איתן שחרר
את הערבות, כדי לקבל חלק ניכר ממנה
לכיסו, תמורת חשבונות מנופחים של אספקת
חמרי־חשמל מחנותו לשיכון הוותיקים שיוזם
ע״י העיריה, בוצע ע״י בליזובסקי.
פכק־הדין היה הקש אשר שבר את גבו של
גמל־השחיתות העירונית ברמת־גן. סניף הצ״ב
במקום הזדרז להוציא מתוכו את איתן, אילצו
להתפטר מן העיריה.
השבוע, בקלתת ההכנות לבחירות, נודע,
כי איתן תופש שוב מקום חשוב בסניף הצ״כ
בעירו, מנהל מאחרי הקלעים את מרבית
ענייני הסניף.
אומר אחד העסקנים המוניציפאליים של
הצ״כ :״מד, אנחנו יכולים לעשות כשהמוש־חתים
הם היחידים המוכשרים באמת ז בלי
איתן לא יתקיים סניף הצ״כ ברמת־גך.

הדבר בא גם לגראב במפתיע. כשעלה העתו־נאי
הממושקף לפני ארבע שנים לישראל,
אחרי שעבד עשרים שנה בעתונות במולדתו
הצ׳כוסלובאקית, התקשה במציאת עבודה :
שום עתון לא היה מוכן להעסיקו, בעיקר
בגלל חוסר ידיעתו את השפה העברית.
על־ידי מודעה. גראב היה קרוב ליאוש
כשנתקלה עינו במודעה סתמית בעתון מקצועי
בריטי: עתון בציילון חיפש עתונאי במרחק.
גראב, שלא היה לו מה להפסיד, ענה למודעה,
שכח מיד את כל הענין. כעבור כמה ימים
קיבל מינוי רשמי לייצג שרשרת של שבעה
עתונים בציילון בישראל, ובכל ארצות ערב.
השבוע חגג גראב נצחון נוסף: עתוני ציילון
מינוהו כנציגם גם ביוון, תורכיה ואיטליה.
מעתה יוכל לטייל בכל ארצות אלה, להגשים
חלום הנבצר גם מעתונאים ידועים יותר,
שפעם חשבוהו לביש־מזל.

דרכי אדם
ל מ ען ח ״ שקט
האשד, השחרחורת, שבשערה זרקה שיבר״
הסתכלה יתד עם אלפי קוראים אחרים
בתמונה העתיקה שפורסמה בעתונים לרגל
העדלאידע, בה נראית מלכת אסתר מלפני
דור, שלחצה את ידי מאיר דיזנגוף וזכתה
לנשיקתו. אשד, מזדקנת זאת היתד, ציפורה
צברי עצמה, היפהפיה של שנות ד,־ ,20שתמונה
זאת פתחה לפניה את הדרך ל״
קאריירה אמנותית מופלאה.
מחלבנית באחד מפרברי תל־אביב, הפכה
צברי־אסתר, ילידת תימן, לכוכב מבוקש.
היא יצאה לגרמניה, השתלמה בהתעמלות,

שחיוזזת
ק ב ברגדןג)
שעה שהגיש היועץ המשפטי, הגמיש ר
מהיר״ההחלטה, חיים כהן, את ערעורו נגד
פסק־הדין התמוה במשפט ברגר־קבק (העולם
הזה ,)914 ,915 ,916 נודעו פרטים המציגים
את הפרשה באור מוזר עוד יותר. לפני הבחירות
העירוניות האחרונות תרם ברגר
ארבעים אלף ל״י לקרן הבחירות של מפא״י־היפה,
סייע במידה רבה לבחירתו של אבא
חושי לראש־העיר. פרט מעניין עוד יותר :
ברגר היה מועמד מפא״י לקונסול ישראל
באחת הארצות עמן מקיימת ישראל סחר
צנף. ימים ספורים לפני התפוצצות עסקיו,
כבר הושלמו כל הסידורים הפנימיים, ורק
גילויו המקרי של מקור התעשרותו המהירה
חיסל את התכנית.
מתברר, כמו־כן, כי ברגר, כיום מעשירי־המדינה,
בעל בתי־חרושת, חנויות ובנין מפואר,
היה לפני קום המדינה אדם חסר־אמ־צעים.
רמז ברור לשינוי הפלאי במצב־עסקיו
נמצא בעובדה, כי בפרשת ההברחה בה נתפש,
שיתף את נתן גולדמן.
גולדמן מילא משך שנים תפקיד חשוב
באגף המטבע־הזר, אך לא שימש בשרות־המדינה,
עת תוכננה ההברחה האחרונה. מסתבר,
איפוא, שברגר שיתף אותו הפעם, כיוון
שהכירו עוד מתקופת עבודתו הקשורה במכס.
משך
שנים הוברחו דרך נמל־חיפה כמויות
עצומות של טבק. לברגר, בין היתר, חנות־טבק
בחיפה.

עתונות
הכתבהער בי

( 171א? € 0 8 , 111:1? 0 8 /\ 7 1 0

711£

פליכס גראב נמצא במצב יחיד במינו :
הוא הסופר הבינלאומי היחיד המכסה את כל
העולם הערבי מבלי שיוכל להיכנס לשום
ארץ ערבית במזרח התיכון.

שחקנית לשעכר צברי
ממלכת אסתר לאינדיאנית

הצטרפה לאחת הלהקות התיאטרוניות הגרמניות
הגדולות של אותה תקופה. לימוד הגרמנית,
שפת ההצגות, לא היוותה לגביה
בעיה: ציפורה, השולטת כיום בעשר שפות,
העתיקה את הדיאולוגים של המחזות באותיות
עבריות, שיננה אותם כתוכי.
לוליינית רוככת. משחקה על הבמה
משך את תשומת־לבו של כוכב־הקולנוע
הגרמני, אריך פון־רבולן, שמסר לצעירה הישראלית
את כל תפקידי הנערות הערביות,
ההודיות והאינדיאניות בסרטיו .״המשחק הקולנועי,״
נזכרה השבוע ״הוא העבודה הקשה
ביותר בעולם.״
השלב הבא היה המחול. לאחר השתלמות
באולפן המחול, המסונף לסטודיה הדרמתית
של מאכם ריינהארט בברלין, יצאה לסיבוב
בעולם, זכתה להצלחה בלתי־רגילה בעיקר
בריקודה השוק חפרסי. התחנה האחרונה של
הגדודים האמנותיים: הקירקס, בו הצטיינה
בעיקר כלוליינית־רוכבת.
אולם חיי האמנות הסוערים חלפו עם הגיל.
לפני שש שנים חזרה ציפורה לישראל,
הקימה לעצמה משפחה. קבעה היא השבוע,
בשיחה, אמת נצחית :״חיי הנדודים של ה־קירקסים
והלהקות האמנותיות מתאימים אולי
לנערות צעירות. בסופו של דבר, כל מה שרציתי
היה חיי שקם.״
ה עוג ם הזה 917

בנופית רחובות

ב־ 15 לנובמבר 1953 ארע ברחובות מאורע
זעיר, אשר גדל לימים ככדור־שלג הנופל
מראש־הר, איים לסחוף את הכנופייה אשי
שלטה מזה שנים בעיירת רחובות, נסתיים
בשבוע שעבר בגזר־דין של מאסר שנתיים
לאחד מאנשי הכנופייה.
המאורע הפעוט היה טענתה החוזרת ונשנית
של גברת יצחק יצחקי, כי את 15 הל״י
שדורשת ממנה העיריה, שילמה זה כבר
למזכיר מחלקת המים, יגאל בורג(העולם הזה
.)859, 860 המדכא ביותר בפרשת המעילות
ברחובות הוא הבטחון, כי אלמלא אזרחית
מקרית זו, שעמדה בתיקף על דעתה, היתד,
כנופיית המועלים ממשיכה במעשיה בשקט
עד היום, על אף חקירותיו המדוקדקות של
מבקר־המדינה, שלא הצליח לגלית מאומה
בטרם גילה לו זאת בורג.

יעקב לויצקי — מנהל מחלקה התברואה
שחייב את הנזקקים לו לבטח באמצעיתו את
עסקיהם וכן נהג העיריה, אריה גיסלז־ן,
שמכוניות העיריה הובילו המרים לביתו
ושימשו לשאר צרכים מפוקפקים, בעוד חלק•־
חילוף, צמיגים ותיקוני־מכוניות עמדו לרשותו
ללא כל ביקורת.
מעילותיו של תאני עמדו להתגלות בהזדמנות
מסויימת, כאשר ביקש לפסר את עוזרתו,
רות חרג. העוזרת גילתה לעיריה חלק ממי

תוך שיתוף הדתיים, ייצגה חמשים ואחד
וחצי אחוז מקהל הבוחרים. הדתיים ניקני
בהענקת משכורות לא־חוקיות וכן בפרוטק־ציות
כלליות שונות.

ששדא *דע
כשנתגלה, כי יגאל בורג הקים במשרדו
תחנת־גביות לא־חוקית, וכי אלפי לירות,
המהוות מחצית ממסי חבור־צנורות, לא הגיעו
לקופת העיריה משו שנתיים תמימות, טען

ס עי דהב או רחקלא סי

אחת העדויות המדהימות ביותר שהושמעו
בבית־הרין המחוזי היתר, זו של מבקר-
המונים במחלקת־המים, מאיר בלומנפלד.
בלומנפלד, הלש־א פי אך ישר, סיפר, משנחקר
ע״י ריטרמן, כי ניסה למסור לשש את חשדותיו
על בורג, אלא ששש גרשו מן המשרד
תוך צעקות :״שש לא האמין למד, שאני
טענתי ...אמר לי ...שלא אשאר במשרד״.
בחקירה חוזרת ע״י התובעת היפהסיה ״שולה״
וולנשטיין׳ משנשאל, למה התכוזן באמרו,
כי בורג אסר עליו להוציא החוצה ם!דות
של המשרד, השיב :״סודות היינו דברים
פנימיים ...שעליהם לא מספרים לקהל. אזרח
ישב בחדר ממול ..יכול להשתמש בזה לצרכים
מפלגתיים״.
בפסק דינו קבע השופט, בין היתר :״דברי
בלומנפלד נשארו קצת סתומים ...ואני חושב
שהוא העלים משהו. לגבי אותו משהו שיקר
העד שש, ולגבי אותו משהו ישנם סילופים
בעדויות של אחדים מפקידי העיריה. המשהו
הוא הידיעה שהנאשם גבה כספים ...בלומנ־פלד
הביא את הריב בפני שש ...ושש (אמר
לו) שלא יכניס את אפו לתוך ענייני המשרד...
התקרית מוכיחה שלשש היה ידוע שהנאשם
גובה כספים ושש לא שם לזה קץ״.

המעילה הישראלית הקלאסית בנוייה שלוש
שכבות :״גב״ ציבורי־פוליטי לכיסוי במקרה
תפיסה, שליחי־עבירה שהם הם העושים במלאכה
וכמובן — ה״בוס״ עצמו, המאסף את
פירות־העבירה.
בעיריית רחובות אורגנו הדברים בצורתם
הקלאסית. הבוס האמיתי של העיריה היה
מזכיר העיר, גרשון רוז׳נסקי. שליחיו ישבו
במרבית המחלקות, ביצעו עבירות איש איש
במקומו ! כגב פוליטי שימש לרוז׳נסקי מנהל
המחלקה המוניציפאלית של מפא״י, צבי יהודה,
אדם אשר הואשם ע״י חבר מפלגתו,
בפני בין־הדין העליון של מפא״י, כי ציידה
להשתיק פרשה מסויימת של שחיתות מוניציפאלית,
פקד לא למסיר חומר למבקר־המדינה,
ביקש למנוע עדים מלהופיע אף בפני ביה״ד
של מפא״י.

ואם הסכים לה שש, מסתבר שידע לאן יילך
הכסף.

נאשם יגאל בורג (עומד! ופרקליט ריטרמן
״האם תשליכוני לזאבים?״

בשעתו, עת עמד רוז׳נסקי בפני לחץ כבד
של האשמות כמארגן כנופיית רחובות, התפרץ
בכנס מוניציפאלי מסויים וקרא :״ואם,
חברים׳ לאחר 30 שנות שרות נאמן למפלגה
נכשלתי במשהו, התזרקו אותי לזאבים?״
תש־בתו השקטה של צבי יהודה באיתו
מעמד :״ברור שלא !״

״העד שש הוסיף השיפט — ״סטה
בנקודות כה חשובות מהאמת, שסילף את
האמת הידועה לו ...ואף שיקר ממש כשהכחיש
כל ידיעה על גביית כספים מצד הנאשם״.

אחר, הקבלן משה גילינינסקי, מתעורר
חשדו, שעה ששילם כסף לבורג — במקום
לקופה — וללא קבלה, אך כאשר ״נכנסתי
יחד עם בורג לשש, שש שאל את בורג אם
החשבון בסדר״ ,בורג אישר ושש הבטיח
להסדיר את המים בצורה מיוחדת. משטידר
הכל, ביקש שש לראות את האישור הלא־חוקי
שנתן בורג לגילינינסקי, ואשר שימש
תחת קבלה. שש ראה את האישור ובזאת
נסתיים הענין.

סרח׳נ ס קי זעד רוז־נ ס קי

הג דז לי םנשא רי םבעמ דו תי ה ם

הדמות המרכזית בפרשה, מזכיר העיר,
כלכל את ענייניו משך שנים בכשרון וסבלנות
מופתיים. בתקופת התארגנותה של הכנופייה
שימש רוז׳נסקי מזכיר וגזבר כאחד ובה
בעת היד, גם מבקר־חשבונות, ביקר את
עצמו, מצא שהכל כשורה. את עבודות־העיריה
מסר ללא־מכרז לשני אחיו: הקבלן מישר,
רוז׳נסקי והאדריכל ברוך רוז׳נסקי. בתמורה
או לא בתמורה בנו לו שני אלה בית פרטי
בתור גן מוקף חומה. כמנהל מחלקת־המים
מונה ניסו, מרדכי שש, אשר תחת ידו נעלמו
צנורות, ניקנו חמרים ללא בדיקה וניגבו
מסי־המים, שכרבבת לירות מהם חסרה אחר־כר•
יגאל
בורג נכנס לעבוד בעיריה עם כניסתו
למפא״י, כשההמלצה לכניסתו היא עבודתו
אצל הקבלן רודנסקי בסלילת כבישים שנתגלו
כגרועים ביותר. אחת הדרכים להרעיף
רוב־טוב על בורג היתד, מתן תמיכה סוציאלית
לבנו החורג. למנהלת מחלקת הסעד שחתמה
על מתן התמיכה לפקיד עירוני במשכורת
מלאה, היה גיס. הגיס קדח בארות לפי
הוראות שש ; הבארות העלו חול.

עדים אחרים סיפרו על שורה ארוכה של
מקרי־מעילה שהושתקו, על האשמית־בגניבה
נגד שש, אשר גם הן הושתקו. חבר מועצת־העיריה
אמר, כי מתמיד היה משוכנע, ני
שש גונב. נמסרו עדויות על חשדות וטענות
חמורות משך תריסר שנים. סגן ראש העיר
מסעם אחדות העבודה סיפר, כיצד ניסה למניע
משש שלטון על מחסני־החמרים וכיצד
עבר שש על ההוראות בנידון.

אי־שם בגבהי המשרדים הממשלתיים ישב
אחד ד״ר פטר (קיבסקי) ,אישר לעיריה את
תכניות הביוב, הקידוח ורשת־המים, אשר
נתגלו תמיד כחבלניות. הביוב חלחל מימיו
לתור מי־השתיה, מוצאי היה בדיוק מול
מעברת זרנוגה. ד״ר פטר הותקף במשרדו
קשות, צץ שוב ושוב בקשר לתכניות־המים
של רחובות, אשר בוצעו ע״י הקבלן רודני
סקי.
על ״אנשי רוז׳נסקי״ נימנו גם מזכיר
המחלקה הטכנית אהרון תאני, אשר מועמדים
אחרים לתפקידו הורחקו ע״י רוז׳נסקי ז

מזכיר רוז׳נסקי, חוקר הפרשה, ע .מ. מ ,זינגר ומרדכי שש
״ברור שלא ו״

עילותיו של תאני, איימה על ראש־העיר לגלות
הכל, באם יפטרו אותה. תאני מצדו איים,
כי אם יפוטר היא ,״אסחוב אתי את מחצית
העיריה״.
כשחקר בבית־המשפט פרקליטו של בורג,
עוה״ד ראובן ריטרמן, את רות חרג על
גלוייה, אמרה :״לא היה צורך לגלות, האיום
הצליח״.
תלונות על לויצקי, שהובאו בפני ראש־העיר,
הוסרו מעל סדר־היום, ממש כמו
תלונות על גיטלזון ועל בורג עצמו.
כדי להרחיב את רשת המעוניינים ב״משטר
רוז׳נטקי״ ניתנו טובות־הנאה לחבר העיריה
מטעם הצ״כ, הקבלן דב כרמלי, וכן שילמו
עשרות אנשים ברחובות תמורת צריכת־מים
לא לפי צריכתם, אלא לפי הערכות נדי־בות־לב.
הערכות אלו עלו לעיריה בקרוב
למיליון מטר מעוקב מים לשנה.
בביאתה הפוליטית של הכנופייה היתה הקואליציה
העירונית, אשר הוקמה ע״י מפא״י

מנהל מחלקת המים, מרדכי שש, כי הוא
לא ידע אפילו שבורג גובה כטף, בעוד שבורג
טען, כי שש הוא שאמר לו לגב־ת, נתן לבורג
רק חלק קטן מהכסף, לקח המרבית לעצמו.
מנהל מחלקת המטים העירוניים, יעקב
רייפין, היחידי כמעט בין הפקידות הגבוהה
שלא השתייך לכנוסייה, הודה בגלוי :״אני
לא הרגשתי בחסר, כיוזן שהוזהרתי שלא
להתעניין במתרחש במפעל־המים״.

מאיר ב לו סנפלד בי קשל הז הי ר
חקירות המשטרה העלו האשמות כבדות
נגד רוז׳נסקי, שש ובורג. התביעה המחוזית
טענה, כי היא מכינה תיק כללי גדוש נגד
רוז׳נסקי. אלא שמאחרי הקלעים התערב
בפרשה הכח הכל־יכול וכל־נן שתיק ולדין
הועמד רק בורג, אשר את עניינו אי־אפשר
היה עוד להשתיק.
הבעיה העיקרית שעמדה בפני בורג היתה —
להוכיח, כי שש ידע כל הזמן שהוא גובה
כספים, כיוזן שעצם הגבייה נגדה את החוק,

המעגל נסגר, לכאורה. מחלקת־המים, היחידה
שהועמדה לדיון בבית־המשסט, הוצגה
כבאר לא־נדלית של מעילות. אין ספק
שחקירה לגבי שאר ״בחורי רודנסקי״ היתר,
מעלה תמונה דומה.
המסקנה המשפטית: יגאל בורג נדון לשתי
שנות מאסר ; השופט לא המליץ אפילו להעמיד
את שש לדין על עדות־שקר, אם כי
קבע בעצמי ששיקר בעדותו. התיק נגר רו-
ז׳נסקי לא הגיע, ולא יגיע, לבית־דין. עדות
במשטרה שמסר מישהו, ואשר כללה האשמות
ברורות נגד שש׳ לא הוצגה׳ כלל.
המסקנה הצבורית ; רוז׳נסקי •יבחוריו
נשארו איש איש במקומו, יוכלו להמשיך —
עם שיך הסערה — במעשיהם. עיריית רחובות
היתד, ונשארה סמל קלאסי לשחיתות
עירונית, סמל מופתי לציניות המשתיקה
דברים שכל צפור מצייצת.אודותם מעל בל
גג. הדמות המרכזית שמאחרי הקלעים, צבי
יהודה, אשר ניסה להשתיק את פרשיות עכו
וחדרה, הצליח יותר ברחובית, כיוון שמזכיר
מחלקת המים היה תמים מדי, לא החזיק
בידיו הוכחות שאפילו שופט היה נאלץ
לקבלן. מרחובות עבר צבי יהודה להשתיק
פרשה אחרת, אשר אודותיה עוד ייכתב
רבות,

אור חדש על...

״נע אש ועז וווי הענש
עד ד,־ 21 לאותו חודש •לא תחזור בה (ד,נ־הלת־העיריה)
מעמדתה הקשה ...יכריז וועד־הפקידים
מלחמה בהנהלת־העיר״.
הוועד הדפים כרוז, בו נמסרה ההחלסה,
הפיץ אותו בין פקידים. יומיים לפני ה־21
אספו יעקב חושי, אחיו של ראש העיר,
נציגים שיבדקו בכל מחלקה מה חסר לעוב־ואיש
מועצת פועלי חיפה, אשד, את התעה
תבעו ממנו להתנצל, להודיע לעתונות, כי
חלה אי־הבנה.
וכאן ארע אותו משהו מוזר, משהו שאין

בוווץ זעקו רמקולי־הבחירות • :כל העם, מצביע מפ״ם״• ,בשמיני למאי׳ מפלה למפא״י.״
אולם איש לא שת לבד לכך. הכל ידעו, כי מאבק־הבחירות העיקרי אינו כאן. המאבק העיקרי
לא התחולל כלל 1הוא חוסל שלושה ימים לפני הבחירות שעה שוועדת־הבחירות המרכזית
של ההסתדרות, בראשותו של צבי רוזנשסיין, פסלה, ללא כל סיבה ואף ללא כל אמתלה,
את רשימת למען הצבור, בראשה עמד אלמוני שעלה בן־יום אל הכותרות הראשיות —

שלום מחרז.
במוצאיישבת, שעה שרמקולי־הבחימת קראו את קריאותיהם האחרונות, נתכנסה חבורה
קסנה בדירה שרהיסיה מיושנים, ברחוב אבן־פינה׳ ממש מול בניין־האבן הקודר של עיריית
חיפה. הכניסה לדירה לא היתל, מן הדברים הקלים. הבא היה חייב לזהות עצמו, להוכיח,
כי אין כוונתו רעה. את הדלת היתה פיתחת הגברת מחרז, אלמנתו של המנוח מחרז, מנהל
בנק עותומו בחיפה, אשר במותו לא השאיר אחריו כי אם קיצבה דלה לאשה ושם סוב,
עם נכונות לעמוד על שלהם, לשלושת בניו.
ששה איש ישבו בחדר המרוהם בסגגין
עתיק, גודם זו הפעם הראשונה לאחר שבועיים
תמימים, שבועיים בהם לא עזבו כמעס את
הו ארצהדק 3ג ד• -ע 3ודהלס די ד־ מ ־ א ד
החדר, לא ראו את משפחותיהם, ישנו בלילות
ה מנגנון, שבססבדגלגסהבכלד רי ש ה. ק! מ ם
יחד, כשהדלת נעולה ומוכרחת ואקדחו של
שלום סיאנו מונח למראשותיו, נכון להתגונ
ג ד עצמו תנו ע ת ולד• מ קי מהא שד דו כאהבאגדוניס
ננות.
עתר. קם סיאנו. זקף גופו השרירי, החליק
ש לו פי ס -ל מי שעד.
שסמיתיו ואמר • :אני מצסער, הבסחתי לה
ראנחז בחמש״ .הנוכחים פרצו בצחוק: לאחר
שבועיים הולך טיאנו להיפגש עם חברתו,
אותה לא ראה משך כל תקופת המאבק.
מפא״י ואין חושי רגילים בו, משהו שאין
הנאמנות שכרה בצידה. למזכירות הוועד
גם טומם ומד, קסן־גוף, קם. שרבב מכנהם
מסוגלים להבינו: חברי הוועד התנגדו
נכנסו, פרם לטיאנו שהיה כבר או מנהל
סיו הנתלים על גת היגע, אמר • :אני נוסע
לדרישה, עמדו בתוקף על שלהם.
מחלקה, גם פרייליך, אהרון ספיר, שהועלה
למבעון.״ הוא לא ראה את משפחתו שברבעון,
הבוסים של העיר והמועצה פנו, איפוא,
מדרגת מודד למנהל מחלקת הערכת המסיס,
מאז התחמם המרד והיה לקרב ממש.
לשיטה הבדוקה של איומים אישיים, איום
נתן רוזן, שעלה כמטאור מעובד פשוט למהננותרו
רק שלום מחרז, דק־ניזרד״ בעל
בהדחה, הרעבה וגומר וגומר.
דס הביוב העירוני, ושלמה שפיצר, שהעיריה
פני קדוש מעונה׳ פנים שמתחת לרוחניותם
השתיקה את מעילותיו בכספי הוועד.
בולסת עקשנות לבלי־חת ! נותר יוסף כהן,
ושוב ארע הבלתי־מובן: רק חמישה
החושש תמיד שמא יחליפוהו במהנדס יוסף
מבין 13 חברי־הוועד נכנעו לא־ומים.
כהן, איש אבא חושי ; מול החלון ישב ה רגליי םעלה שול חן
הבוסים המשיכו בטרור האישי, העלו
יוסף צרפתי, אחיו של חבר העיריה צרשלוש
פעמים הצעות אי־אמון במחרז, נכפתי,
אף הוא מנאמני חושי * וליד כרזת
שלו, למרבה תמיהתם, בשלושתן.
תוך זמן קצר הוכנסו לעיריה יחסי שנדמעיו
הציבור עמד נחום קימל, מי שנספח
אה בין פקיד לפקיד, חוסר כל אפשרות
ואז בא חבר־הוועד צבי צמל בהיחבא לאל
הקבוצה רק בשבועות האחרונים, לאחר
להבנה עם המעביד׳ וסיסמת נקיון־הכפיים
ביתו של מחרז ולחש באזניו בקול חנוק :
שנוכח משך שנים, כי כל מקום בו דורהפכה
לגל שחיתות שהמאיס את חיי העובדים.
•שלום, בישיבה הבאה אני מוכרח להצביע
כים בעיריה, מבצבצת ממנו השחיתות התביעות
הפקידים נידחו בקביעות על־נגדך
; אני מוכרח...״
חונקת כל רצון ויוזמה.
ידי המזכירות, ברוב נצחי של ארבעת אנשי
אבא חושי נגד קולו הבודד של טיאנו.
הקדבעל רנדי־ הוגבוד ה
האות לשינוי המצב ניתן בדיוק לפני שנה - .א תה מבצע חרקירי־־
במאי אשתקד נבחר ועד בן 13 איש, כולם
מומלצי־מפא״י, אולם רובם ממתנגדי חושי.
הקבוצה הזעירה והמוזרה, המורכבת אנערב
הישיבה הגורלית אמר שמואל ביא־שים
כה שונים בעברם ואופים, היתד, תולדתו
מחרז נבחר למזכיר־הוועד הציע למנות
ליק, יד ימינו של חושי, למחרז :״חביבי,
ההכרחית של משטר טרור, המדכא את הנכנציגים
שיבדקו בכל מחלקה מה חסר לעוב־אחה
מבצע חרקירי.״ מחרז ישב אל השולנעים,
ממריד את העקשנים.
חן, ערך כרוז לחברי מפא״י בעיריה, הודיע,
דים, ירכזו את התביעות כלפי העיריה.
קשה היה לדעת מיהו התקיף!בששה. סיאנו,
כי אם יפוטר, יכריז על שביתת־שבת בחדר־כשבאו
אנשי מזכירות וועד־העובדים אל
הרוח החיה האמיתית של המרד על הכרמל,
הוועד, בבנין העירייה.
ראש־העיר להציג את תביעות
הוא צעיר קשוח, זוכר תמיד את הימים הב־
,20.1.55 בישיבה
העובדים, שרובן נגעו לקבלת
קשים של וועד־העובדים הקודם, בו ישבו
אליה הוזמנו רק שמיבגדי־עבודה
ולקביעת זכויות סואנשי
אבא חושי, מילאו את הוראותיו, הונה
נאמני־חושי שבין
ציאליות, הרים חושי, ראשית
עלו בדרגה, נתפשו במעשים מפוקפקים.
13 חברי־הועד, הובע
חכמה, את רגליו מול פניהם של
מחרז עצמו הוא דור רביעי בארץ, מתגורר
אי־אמון למחרז, ולנציגי״הציבור,
ואחר הרים את
עם אשתו ושלושת ילדיו בדירה בת שני
מחרת פתח הוא בשבי־קולו,
וצעק על האנשים שקמו
חדרים, הקים את מטה־הבחימת בדירת אמו,
תתו.
ועזבו את החדר•
על שום הטלפון המותקן שם עוד מימי אביו
כהנא, מזכיר הסהמזכירות
באה שוב ושוב בהמנוח.
מחרז, בעל השכלה תיכונית וחניך
תדרות הפקידים בהאוניברסיטה
בביירות, אינו אלא הטיפוס התביעותיה,
ומשלא נענתה משך
חיפה, הגיב על כך
מעולה של פקיד גבוה, המקיים לזאת מסושלושה
חדשים תמימים, החלים
במכתב רשמי למחדז :
רת משפחתית בת דורות.
הוועד פה אחד ב־ , 17.11.54 שאם
עליז מכולם היה צרפתי, אשר נדמה כאילו
הוא מחזיק עוד בכיסו כמה וכמה קלפי־עתו־דים,
יסילם על השולחן בכפו הגדולה, שעה
שימצא זאת לנכון.
לסומס וינד אין הרבה פרט לעיניים, אך
עיניים אלו דיין כדי להוכיח, כי אדם זה
לא בקלות ישברוהו.
והמגוחך בפרשה הוא, שהמרד על הכרמל,
אשר איים ומאיים עדיין על שלטונו הכל-
יכול של אבא חושי, החל סביב בעיה צדדית,
כאילו, בעיה שאפשר היה לפתור אותה בחמש
דקות, אלמלא הבטחון העצמי האין־סופי של
האוחז.בכל מפתחות העיר.
כי המרד בחיפה פרץ בשל תביעת עובדי-
החוץ של העיריה לקבל כגדי־עבודה.

יחסי־רעות ונקיזן־בפיים
כשנבחר חושי לראש עיר, לפני כארבע שנים,
כינס את עובדי עירייתו, הכריז כי הם הם
שניצחו בבחן רות ומעתה ישררו בינם לבין
ראש־העיר יחסי הבנה (,כי גם אני עצמי
פועל״) ,בינם לבין עצמם יחסי־רעות ועל
הכל ירחף העיקר, נקיון־כפיים.
כדי להבטיח הגשמת כל זאת הקים חושי
בשיטותיו המקובלות, ועד עובדים •מורכב
מנאמניו. לראש הוועד מונה־נבחר משה
רופא, אז — מתורגמן, כיום — מזכיר״

•הפסק מייד שביתתך הפראית ...אם לא...
נפסיק חברותו בהסתדרות ...לא נוכל להגן
עליך אם ...תפוטר מעבודתך בעיריה.״
אנשי יוסף אלמוגי, מזכיר מועצת הפועלים׳
באו בריצה, התחננו להפסקת השביתה,
הבטיחו טיפול מיידי. מרכז מפא״י בתל-
אביב פקד על אלמוגי להפסיק את השביתה
בכל מחיר. מחת תבע מאלמוגי מכתב כתוב
בידו :״אעשה כמיטב יכולתי שהבירור יסתיים
בהקדם הכי אפשרי״.
מחת הפסיק שביתתו ואלמוגי מינה ועדה
מורכבת מנאמניו שהחליטה, כי יש למנות
מזכירות טכנית זמנית ועל מחרז לשוב
לעבודתו הקודמת עד לבחירות לוועד.
ואלמוגי הבטיח — הבחירות תתקיימנה
ב־.1.3.55
אולם גם אלמוגי גם חושי ידעו, כי בחירות
הוגנות לוועד פירושן נצחון למחרז.
בבחירות למועצת סניף מפא״י בחיפה, שנערכו
אך ימים מעטים קודם לכן, זכה
מחרו בעיריה ב־ 145 קול, מיאנו — ב־, 139
וינד ב־ . 118 מזכיר הסתדרות הפקידים בחיפה,
כהנא הנזכר לעיל, קיבל רק 8קולות.
אבא חושי עצמו נאלץ להציג מועמדותו בין
פועלי־הנמל, שם מגוחך לדבר על חשאיות
והוגנות. קלפי, ובה 315 קולות, הולנד,
במרכז מפא״י, נתגלתה פתע כשבה רק 27
פתקים. לשאלה היכן השאר, השיבו • :תיכף
נביא. הוצאנו אותם רק לרגע אחד״.

פנס אדום ל מ ען הציבור״
בראשון למרץ לא נערכו בחירות ותחת
זאת החל אלמוגי מכנס ישיבות של חברי
מפא״י בעיריה בכל מחלקה לחוד, כשראשי
המחלקות מאלצים את הפקידים לבוא.
בתשובה כינסו המורדים אסיפה, אליה
הוזמנו כל 315 חברי המפלגה, באו 275
מהם, הפתיעו אף את המארגנים שלא הכינו
מספר מספיק של מקומות.
תשובת מפא״י־חיפה: המורדים חייב-ם
לחתום על טופס מוכן׳ בו הם מביעים צערם
על מה שעשו. משסרבו המורדים לחתום,
הוצאו מהמפלגה. לאחר ערעור בפני וועדת-
הביקורת של מפא״י, הוחזרו למפלגה.
מעתה התפתח הכל בחיפזון מסחרר. המורדים
החליטו לצאת ברשימה משלהם בבחירות
למועצת פועלי חיפה, נמנעו מלצאת
לבחירות לוועידת־ההסתדרות (שנערכו
שתיהן באותו יום) ,כיוון שהם רואים
עצמם קשורים מבחינה פוליטית במפא״י,
נאמנים לססמאותיה, אך ׳מתייחסים אליהן
ברצינות, מבקשים להגשימן בחיי יום־יום.
114 איש חתמו על גליונות הרשימה למען
הציבור (כל רשימה המתייצבת לבחירות
חייבת להגיש 101 חתימות) 40 .מהם חתמו
— לאחר איומים עליהם, על נשותיהם באם
זה לא הועיל, ועל ילדיהם במקרה האחרון
— על טופס מוכן שהדפיסה מפא״י, כי
חתימותיהם על הגליונות מזוייפות 36 .חזרו
בהם, משנתגלה להם על מה חתמו, והודיעו,
כי חתימותיהם אינן מזוייפות.
110 חתימות נוספות הוגשו, כדי להסיר
כל סכנה, גם אם יאיימו על אנשים נוספים.
וועדודהבחירות, בה רוב למפא״י, פסלה
את הרשימה למרות כל זאת. המורדים ערערו
בפני וועדת־הבקורת המרכזית של ההסתדרות.
מפא״י־חיפה. טענה לזיופים, הטענה
הוזמה. מפא״י־חיפה טענה לאונאה,
הטענה הוזמה.
מה החליטה, אם כן, וועדת־הביקורת? היא
החליטה לפסול את הרשימה.
שלוט מחרז, אשר ביקש רק בגדי־עבודה
לעובדי־חוץ, שלום טיאנו, אשר שנא טרור
וביקש רק אווירה נקייה מאיומים, צרפתי,
שלחם בשחיתות, הם וידידיהם, אנשים פשוטים׳
חברי מפלגה נאמנים, נוכחו, כי גם
במוסד העליון בעליונים לא הצדק מכריע.
ד,פ למדו, הם לא ישכחו, הם עוד יילחמו
להגשים באמת ובתמים את סיסמאותיה של
מפלגתם, ממנה הודחו, כיוון שהיו נאמנים
לרעיונותיה, מתנגדים למנגנונה.
רמקולי ת״ו ונדם המשיכו בשאגותיהם,
אולם היה ברור, כי המאבק לא שם יוכרע.
הוא יוכרע בתוך המפלגה שבלעה הכל, עד
כי שכחה זנת מקור כוחה, את האדם הזעיר,
המבקש לו זכויות סוציאליות וחוקת־פנסיה
מאושרת.

כלפי חוץ עירית חיסר, היא יום הפרח, והדרת פני זקן, מי״ירק
ומגרשי־משחקים, אשר הקמת כל אחד מהם מלווה פרסומת נרחגת.
אולם בפנים, מאחרי הקלעים, מבוצעים בעיריה זו מעשים שהם הם
הקובעים את גורלה, יותר מאותם מיבצעים שכל עתון (כולל העולם
הזה) אוהב להללם. אך דודקא מעשים אלה איז איש כותב עליתם.
במשך שלושה חדשים אלה שילמה לו
לעומת האור החזק של זרקורי״הפרסומת, המרוכז על יום הפרח
העיריד, משכורת מלאה, אף כי הגיע לו
ודומיו, מוטלת כאן בכוח הזרוע, אפילה כבדה, וומית־אלם, הנשמרת
רק חודש חופשה אחד• אך הן לפרייליך
באותה יעילות קפדנית בה מבוצעת הפרסומת אשר נתנה לחיפה את
בן ובת, וממה יחיו הם ז
מ ה עו דלאכ לו
השם של המעולה בעיריות ישראל.
פרס לקשריו עם פומזון קשור פרייליך גם
כי בחיפה הפרסומת היא כסף, אולם השתיקה — זהב.
עם קולנוע עצמוו, אשר בעליו העיד בשעחלק
מן הקיוסקים נמסרו למקרים סוציא־יוסף
כהן, המכהן כסגן מהנדס עיריית חיפה, קיבל מחברת סמפו,
תו• כי הוא משלם לו מאתיים לירה לחודש,
לדברי נאמני אבא-
באמצעות חותן פרייליך, בעל-המוסך ראובן
חושי, מכונית שב-
מלץ, כדי שאיש לא ישים לב לכך שהוא
רולט, ששוזיה כ־מוכר
כרטיסים בני 200 פרוסה במחיר של
7500ל״י, במחיר
* חי כן? יכלהמהנדס העירו! כ הן א ת מכוגי תו ד ־
400 פרוסה, מבלי לשלם את 140 הפרוטות
אלפיים לירה. מדוע
הנוספות של מס עירוני וממשלתי (הפרשה
העניקה חברת מנופי
מסעו

ד ל דיי
מ ל היו מניין נמצאת עתה בדיון ועוד נוסיף ונחזור אליה
לסגן מהנדס העיבקרוב).

עולם - 1אחהת שו בהלשאלותאלה אין לו תנו א
רית סך של חמישה
עד ששה אלפי ל״י?
ובאשר למוסכים — בשעתו נאשם סרייליך
בכרסום ׳ 1ש ל עידי ת חי ב ה
והרי הסיפור במבמתן
הנחה מדמי־שלם למוסך אוטו פזז של
לואו, פרס לעיבדות
שוזארצנר, מי שנאשם כשותף לתברחותיו של
מספר שסרב נתגלו.
אליהו סלוצקי, הברחות בהן הוזכר נם שמו
ואשי בהתגלותן, עשל
תת־שר הסעד, הרב ישראל שלמה רוזנליים.
למעלה מכל ספק׳ כי חלקם נמסרו ל־לולות
להוסיף עוד קווים שחורים לתמונה, השחורה גם בלאו הכי.
ברג.
סרוטקציוניססים. אך בעסק כה גדול כדאי
אחד משיתפי חברת טמפו, מר הופנברג, שותף גם לחברת פומזון.
להשלמת פרשת פדייליך ראוי לציין, כי
הכל. כדאי, אפילו, לשלם יותר מאשר הענקת
פונזזון היא חברה נדיבה מאוד, בעלת קשרים הדוקים עם ראש־העיר
בכרוז האישי שהוציא מנהיג־המרד מהרז
מכונית באלפיים ל״י.
אבא־חושי, יד ימינו, שמואל ביאליק (המכונה. ביאליק דד,־סוסו״,
ב־ 19 לינואר ש. ז .האשים, בין היתר, את
כינוי הטעון סיפור לעצמו) וסגן מהנדס־העיר יוסף כהן, להבדיל
אלא שהסיפור אינו מסתיים בזאת• את
יו״ר ועד העובדים רוזן ואת סרייליך, המשממנהל
מחלקת המים יוסף כהן, הנמנה על אנשי מחרז, המתמרדים
מכוניתו הישנה מכר יוסף כהן בסך 3500
מש לו עוזר, כי מסרו לידיים פרסיות את
נגד שלסין אבא חושי.
ל״י לאחד המהנדסים העומדים תחת פקודתו.
צרכניית עובדי־העיריה, בניגוד להחלסה מפורשת
של הוועד• שטי דמי־המפתח עבור הצר־מהנדס־העיר
הוא עזרא לוין, אדם חלש וחסר כל השפעה על המת זהו המחיר שביקש וזהו המחיר ששולם בו
במקום, ללא טענות ומענות, אף כי היה זה
כניה עד לסכום של עשרת אלפי לירות ישררחש׳
אשר הוכנס לעיריה ע״י חושי, לאחר שהצליח להתפטר ממד,נ־מחיר
מופרז, לדעת רבים, לגבי המכונית
אליות בקירוב.
דס־העיר האנגלי שונא־ד,שחיתות ג׳יימם ל. א .ווססון, אשר שרת
הנדונה.
בתפקיד זה עשרות שנים.
ואגב — התהום הסופית בין אבא־חושי לבין
יוסף כהן הוא הדמות העיקרית בעסקיה האפלים של קרן ראש-
שלום מחרז נכרתה למעשה שעה שמחרז
אולם איש בחיפה לא הפסיד עדיין מאומד,
משמירת יחסים טובים עם אבא יזושי ואני
העיר, המתירה לקבלנים להקים בניינים שלא
התנגד לפיטוריו של יוסף צרפתי. אולם
שי־שלומו.
את יוסף צרפתי היה הכרח לפסר: היא
כחוק׳ תמורת תשלום מזומנים לקרן, או
הפריע למנהל מחלקתו, זכריה פרייליך, ב־מסירת
דירות, המתחלקות אחר־כן לאנשים
ועתה נחזור נא אל ידידנו זכייה סרייליך,
מעילותיו. ומשהתנגד מחרז לפיטורין אלה,
המתאימים, להגדיל שם ראש־העיר ולהאדירו.
עצמו על לקבל הסכים אשר
ונאמן, מסור פקיד
הודיע חושי בפסקנות . :את מחרז חייבים
עירוניות, מחלקות שתי של הנהלתן את קשריו עם חברת פומזון מעלים בהכרח גם
להדיח ! ״
מחלקת הרשיונות ומחלקת מסי־העקיסין,
את שמו של זכריה סרייליך, נגדו מתנהלת
שתיהן מחלקות בהן אפשר לשבור שבר,
חקירה אודות קבלת משכורת חדשית קבועה
כפי שנתברר אחר־כך. מחלקת הרשיינוח 1א ח ריו -ש ם 1א ל בי א לי ק
מבעל קולנוע עצמון.
נוהלה קודם לכן על־ידי חיים כלפון, קרובו
של מזכיר העיר אברהם כלפון, אלא ששני
!110133י ש סזון
נראה, כי עד עתה לא הזכרנו כמעס את
אלה היו לצנינים בעיני אבא חושי ועליכן
השלישי — ואולי החשוב — בסריאומח־יראם
התפטרו במהרה. את מקום אברהם כמזכיר של אנשי חושי, אנשי קרן ראש־העיר, אנשי
בשעתו, בישיבת מועצת העיריה, הזכיר
העיר תפש משה רופא, מי שנודע לאחר-
המכוניות המהודרות, אנשי העסקים הנעאבא־חושי
כבדרך אגב, כי חברת פוסזון מת-
כן, כראש המאיימים על חותמי רשימת מחרז שים בארבע עיניים. החשוב הוא שמואל
כידנת להקים על חשבונה בחיפה ארבעים
למען הציבור.
ביאליק. דד,־סוסו״ ,מנהל מחלקת הנוער
קיוסקים, אשר יימסרו לבעלות העיריד, וזו
והספורט, הנקרא לעתים גם מנהל הסקס,
תמסור אותם למקרים סוציאליים. לכאורה
ך ל ריי

ס ע לעתים מנהל החגיגות ועוד תארים אחרים
עושה זאת החברה כדי למכור בקיוסקים
מסוג זד״
(פרם לסחורה הרגילה) את תסוחי־האדמד,
הכינוי. דה־סוטו״ דבק בו על שם מכונית
משכורתו של פרייליך ד,יא כ־ 240ל״י
המטוגנים שהיא מייצרת. העיריה לא דנה
דה־סוטו של המהנדס החיפאי אטקס, מכונית
לחודש, נטו. פרט לסך 80ל״י לחודש שהוא
על כך, איש לא שאל, מדוע כדאי לחברה
מקבל להחזקת מכונית האוסטין החדישה שלו. שנשדדה על ידי ערבים, נמצאה בשלמותה בכלהקים
קיוסקים, בהם תימכר תוצרתה בין
ממשכורת זו רכש לעצמו פרייליך דירה בת פר טירה׳ ,נעלמה, ביאליק הואשם בשדידתה-
שאר מצרכים, שעד, שכל קיוסק קיים יסכים
מחדש, החקירה הושתקה והמכונית נמצאה
ארבעה חדרים בשיכון עובדי־העיריה, אף
ברצון למכור את הצ׳יפס, באם תר,יד, זו
לפתע באחד הוואדיות, כשהיא מפורקת להכנים
בה אי־אלו שיפורים קטנים, כגון :
סחורה עוברת לסוחר (פומזון ניסתה לגלות
חתיכות.
חימום מרכזי של הדירה, ריהוט מעולה,
נדיבות־לב גם בתל־אביב, אלא שלא הצליחה
סריג׳ידר, בישול על גז, שני מקלטי רדיו,
לשכנע את האנשים המתאימים בעיריה׳ והיא
בשעתו היה ביאליק מראשי פלוגת הפו־מוכרת
את תוצרתה בקיוסקים קיימים).
מכונת־כביסה, שטיחים וכל כיוצא כאלו. על — אגרוף המחץ של אבא חושי, בעזרתו
שיפורים זעירים העש-יים לשמש תגמול-
עשה את הקריירה המזהירה שלו. הוא עלה יעקב בודעדת הרשיונות, בד, יושב ראש
מה על מסירות ונאמנות.
בעקבות ד,״בום״ ,מהרה היום יד ימינו של
צרפתי, בא־כוח הדתיים מר כץ, אשר הדבר
חושי, משמש מתווך חשוב בעסקי קרן ראש־היחידי
המענינו הוא שתדלנות לטובת האנשים
אלא שבמשכורת בת 240ל״י אפשר, כנרהעיר
ובעוד כמה וכמה עסקים שכל אחד
אה, לחולל נפלאות גדולות עוד יותר בעיר
שלו, איש מסא״י בנין, המצביע נגד הצעותיו
מהם קובע ברכה לעצמו.
הכרמל.
הוא, באם ראש־העיר מתנגד להן, ואיש הצ׳׳ב
צבי צימרמן, אשר מפניו נוהגים להסתיר
עד כאן אנשיו החש-בים של חושי, מנהלי
לפני קרוב לשנה לקח מר פרייליך א־ז
כל מד, שאפשר, מסר צרפתי, על התכנית
העיר. הקטנים יותר חייבים להמתין עד
מכוניתו הגדולה, מסר אותה לכמה חדש־ם
ביתר רחבות, הסביר כי הקיוסקים יוקמו
שתגיע השעה להזכירם. קודם לכן שומה
לשימושו של קצין משטרת־התניעה במחוז
בתאום עם מחלקת מהנדס־העיר. מסירת העלינו
לספר, כיצד העלה חושי את, המועלים,
חיפה, ע.מ.מ. משה שלסקי׳ ממקורבי אבא
קיוסקים ל״מקרים הסוציאליים״ ,תיעשה לפי
כיצד נקבע מועל מועל במעלתו, כיצד טוהרה
חושי, אשר הועבר מקיפת־־חולים להיות
המלצות המחלקה הסוציאלית.
,ע.מ.מ. במשטרה• פרייליך מסר את מכוניתו, העיריה מאנשים טהורים.
למעשה אושרו המועמדים מחוץ לוזעדת
הרשיונות. לוועדה הובא הכל מוכן, ידיים התזוהי
הראשונה כסידרת רפורטז׳ות אודות עיריה שהשתיקה ככל כוחה
רוממו אוסומאסית לאשר הכל, איש לא דן
על מיקום הקיוסקים, אף לא על עצם התכ את הגילויים על השחיתות שעלתה כה כפורחת, התכצרה כצמיתה,
נית נדיבת־הלב.
הפכה לשיטת ניהול ענייניה ; עירייה, כה אכן־הכוחן לעליה כדרגה
מהו, איפיא, הקפיץ הנסתר המניע ס-שד.
היא היות האדם מושחת ; עיריח המנהלת עסקים כני רככות ללא כל

כשש עד שבע־מאות ל״י, דמי־מפתח בשעור
של חמישה עד שבעה אלפי לירד״
כשקיבלה פומזוו רשיונות להקמת אחבעים
קיוסקים, קיבלה היא, למעשה, מתנה בשווי
של כמאתיים אלף ל״י.
עסק לא רע.

הקפיץ טמון בעובדה, כי בשוויו של קיוסק
מהווה מחיר בנייתו רק חלק זעיר. עיקר
שוויו של קיוסק הוא הרשיון להקימו במקום
מרכזי, ורשיון זד, ניתן על־ידי העירית. על־כן
לוקחים תמורת סייס? ,שהטמתו עולה

והוא עצמו לקח מכונית קטנה, צרף אליה
את אשתו, ויחד יצאו למסע בן שלושה חושים
באיטליה, שווייץ, צרפת, בלגיה, אנגליה,
דנמרק ושוודיה.

פיקוח שהוא ; עיריה העושה פרסומת לעצמה ככספים שהיא משיגה
כדרכים אנמי-ציכוריות ; עיריח שראשה מקיים פיקוח חשאי על חיי
עוכדיו ואזרחיו, עושה כשנייה לגודל כערי-ישראל ככל העולה על דוחו.
* איו ת

השר טוי

ויי * דזיוור-זזח

* *יז ליזזי-ז

ד ד. ז

נ?}רת ה זו ה ר סופיה לוריין, הדריכה אח מאריה סיקולון (ימין)

תת־אילת. זהו הצילום הראשון המתפרסם בישראל מתוך הצילומים
התת־מימיים שצילמה משלחת המסריטים הצרפתית בים־סוף.

לאפריל

1955

כ״־ י -סדר

היתה זו התחלה בלתי רגילה. סססיבאל
הסרטים השמיני בקאן, אשר נפתח אמש
בסכס מפ אר, על ידי מארגנו הראשי, רו־ברט
פאר לה־ברה, החל ללא כל חיכוכים
דיפלומאטים, או סיכסוכים אישיים. מזג-
האויר היה יפה להפליא. בתוכנית ההצגות
כמעט ולא חל כל שינוי, ואיש מכוכבי־הקולנוע
לא ביטל את בואו לפסטיבאל.
הכוכבים האורחים באו השנה בזרם אדיר.
הוליבוד שלחה את אוליביה דה־האבילאנד,
ואן ג׳והנסון, בלה דארבי, בטסי בלייר וג׳ין
קלי. מגרמניה באו שלוש שחקניות לבושות
לפי מיטב האופנה הצרפתית, בעלות מיבטא
איכספורדי מושלם. ישראל שלחה כמובן את
חיה הררית, אשר הופיעה בשמלה שחירה
ועשתה רושם ראשון של טרוריסטית מושבעת.
אמר עתונאי שוודי פאול יורגנם :״בואו
וניפתח את הארנק שלה, אולי נמצא
שם פצצה.״
כבכל שנה התמלאה קאן גם הפעם בנשים
ונערות השואפות להיות לכוכבות. ביניהן
בלטה במיוחד שוודית ענקית (שני מטרים)
שהתהלכה במכנסיים קצרים להפליא.
גם מספר האורחים, שאינם כוכבים, גדול
יותר מן הרגיל. אולם ההצגות, המסוגל
להכיל 1500 איש, יצטרך לקלוט הפעם 2500
מוזמנים. המארגנים עדיין מתלבטים בפתרון
בעיה מתמטית זו. ההנהלה רצתה תחילה לחלק
את הכרטיסים בעזרת מכשיר אלקטרוני
חדיש. אולם ברגע האחרון סרב המכשיר
לפעול, והמארגנים נאלצו להסתפק בסדרני
בשר ודם.
אחרי־הצהריים נסיתי להסתנן אל הכוכבות
האיטלקיות סופיה לורן וסילבאנה מאנגאנו,
אשר הגיעו לקאן, יחד עם ויסוריו דה־סיקד״
לקראת הצגת סירטן זהב־נאפולי. את סילבאגה
לא הצלחתי למצוא. היא מסתתרת אי שם
מחוץ לעיר. אל סופיה פשוט אי אפשר להגיע.
הצלמים והמעריצים מקיפים אותה מכל עבר.
אימה כבר התחילה לחלק מספרים לעומדים
בתור לראיון. בדיוק כמו בקופת־חולים.
את האכזבה הקולנועית הראשונה נחלנו
רק בערב, עם הצגת סרטו של דה־סיקה,
זהב־נאפולי. סרט מערכונים זה, המתאר תחומי
חיים שונים בעיר היפה ביותר בעולם,
הינו מקוטע מדי, והעניין אשר בו מועט
ביותר. אולם מיד לאחר ההצגה התאוששנו
במקצת: מסיבת הפתיחה, שנוהלה על ידי
לה־ברה, נמשכה עד ארבע בבוקר. כולם
היו שם, ואלה שלא היו שם הצטופפו ליד
החלונות והביטו כיצד מכבים הכוכבים את
הנרות, אשר על גבי העוגה הגדולה.
לפני סיום המסיבה, בשעה שלוש וארבעים
ושמונה, גדלה השמחה עוד יותר :
הנהלת הפסטיבאל קיבלה מברק מפארים, בו
מודיעים יורשיו של המלחין, ביזה, כי הס
מסכימים להצגת הסרט האמריקאי, כרמן
ג׳ונס, המב סס על כרמן של ביזה, במסגרת
הפסטיבאל. לה־ברה נשם לרווחה. המשלחת
האמריקאית נשמה לרווחה. כיכבת הסרט,
דורותי דנדרידג׳ שחומת העור, נשמה לרווחה.
עכשו באמתהכל בסדר.

27 לאפריל 1955
לרא! תאתנא פו ר• ו ל מו ת

פאמפאניני

הכוכבת האיטלקית היתה למרכזי ההוזענינות בקאן.

מצב רוחה של המשלחת האיטלקית היה
הבוקר ירוד ביותר. הסיבה: קבלת־הפנים
הצוננת, בה ניתקלאמש סרט המערכונים
של ויטוריו דה נייקר ,,זהב־נאפולי. כיכבת
הסרט, סילבאנה מאנגאנו, הסתגרה בוילה
שלה ובלעה, לסי השמועה, כמויות עצומות
של גלולות נובדרין. פאולו סטופר.
החליט להקדיש את הבוקר לשינה, ולא

להראות את פרצופו בחוץ. המפיק־הבמאי,
וויטוריו דה סיקה, אזר עוז וכינס מסיבת
עתונאים, תוך נסיון נואש להסביר את ערכו
האמנותי הגדול של הסרט. הוא סיפר ל־נציגי־העיתונות,
כי נאפולי היא מולדת ה־מנדולינה
וממתקי־הפיזה. אולם גילויים מאלפים
אלה לא שיכנעו איש. אמר כתב הטלביזיה
הצרפתית, פראנס־אה שאלה :״עכשיו
אני מבין מה פרוש הדבר לראות את
נאפולי ולמות. אחרי שראיתי את הסרט
כמעט והתפגרתי מרוב שעמום.״
הסרטים שהוצגו היום נסכו על הפסטיבל
אור ורוד יותר. בראש וראשונה ראינו
את הסרט היפאני הנאהבים הצלובים, המבוסם
על מחזהו של הסופר היפאני הגדול
בן המאה השבע עשרה, צ׳יקהמטסו.
העלילה עוסקת באשה נשואה ומאהבה, העוברים
את נתיב־היסורים למלוא ארכו עד
לצליבתם הסופית. הקהל שפך דמעות כמים
-.שופכת הדמעות הגדולה ביותר: כוכבה
הוליבודית אוליביה דה האבילאנד, שהופיעה
בפסטיבאל בלי בעלה החדש, עיתונאי
צרפתי פייר גאלאנט.
יסורי הנאהבים היפאניים נשכחו כהרף־
עין עם הצגט הסרט האמריקאי הראשון ב־פסטיבאל,
יום רע בבלק רוק. זהו סרט
מתח מערבי, בלי קאובואים ובלי סוסים.
בסרט זה זונח ספנסר מריסי, זו הפעם הראשונה,
את תפקידי האדם השקם והופך
לאיש־אגרוף מושבע. זה קצת מאוחר, אבל
זה טוב. בעת ההצגה גלינו לראשונה את
החפץ המתאים ביותר לתצלום סינמאסקופי:
רכבת דוהרת.
מאחורי הקלעים של הפסטיבאל התנהל

מאח

אבי אדוד ב

נציג מיוחד של ״העולם ד

נאים, האירה את פניה ברגע נ
אדי ואף הסכימה לשיר למענו
הפופולריים, בשעת ארוחת־הבוי
נפלה בהרבה מהצלחתו של אד|
הצלחת הסרטים שהוצגו היום
ססטיבאל. בבוקר הוצג הסרט
בו מנהלת הכוכבה היוונית, מ׳
תעמולה חופשית למען אהבה
תעמולה היתר. טובה. אולם
לדעת כולם, אחד המזופתים בי
אי־פעם בפסטיבאל בינלאומי.
מוקדש לחופש היה גם הסו
באקי, ראשי־כלבים, שהוצג
ראשי־הכלבים הם האיכרים
התמרדו נגד השילטון האוסס
שבע־עשרה..הצבעים והסצינות
יפים להפליא. אולם העלילה
איטיים מדי בשביל סרט מלחנ
קינסטאנטין, שהיה נוכח בהצג!
אפילו מסרטי הגאנגסטרים 1

29 באפריל 1955
יום מלאמת
חוקי השיפוט של פסטיבאל
מחייבים את חבר־השופטים
סוף. חוקים אלה הופרו היו

ביו ע ש רו ח הסרט• ה׳ בחד ־ ם שהוצגו ב או ל מו ת
הצ מת• עוצ ר מ מ• אי לתו ״ גבעה 2 *.א־ג /ו!ג

במשך כל היום מאבק עז מסביב לסרט
הישראלי נבעה 24 אינה עונה. מארגני־הפסטיבאל
החליטו להציג את הסרט דוקר,
בשעה שכל העיתונאים והאורחים יסעו לסעודה
המסורתית, הנערכת באיי־לרין• נציג
ישראל במקים, יוסף גולדנפלד, מחה נמרצות
ודרש לדחות את ההצגה. ההצגה ניד-
חתה לאחר הסעודה. אולם גולדנפלד מוסיף
לחשוש כי ה*,יבות המלאות ישפיעו
לרעה על כושר־ד,שיפוט של המבקרים ך־
אמנותיים.

28 לאפריל 1955
א ד, מאלד ־ הנ שי ם
הבוקר ישבתי ללגום משהו בבאר המפואר
של מלון קארלטון. פתע נתחוללה במקום
מהי־מה אדירה. כל הנשים שישבו באולם
המלון עזבו את מקומותיהן והסתערו לעבר
גבר לבוש חליפה לבנה, שנראה כתייר אמריקאי
טיפוסי. הגבר: אדי קונסטאבטין,
בן קליפורניה, שהצליח לשגע רבבות נשים
צרפתיות בסרטיו האלימים, המבוססים על
יצירות פיטר צ׳יני ובקולו ספוג־הרגש.
לאחר שחתם אדי כמה עשרות אוטוגרפים
וספג נשיקות מן ד,כוכבות נאדיר. גריי ובלה
(הנוצרי) דארבי, ואפילו מבריג׳יט סוסיי
הקטנה, גיבורת הסרט משחקים אסורים,
הקיף במבטו את האולם הגדול ואמר בחיוך:
״איזה מזל יש לי ! רק לפני חמש שנים
פניתי למלון זד, וביקשתי לעבוד כזמר
— ונזרקתי החוצה כמו כלב.״
אפילו הספקנים הגדולים ביותר, אשר לא
האמינו בהשפעת קסמיו של אדי קונסטנטין
על הנשים, שוכנעו תוך דקות מספר: ה־כוכבה
ההוליבודית דוריס דיי, אשר כעסה
על העולם כולו וסרבה׳ להפגש עם העיתו־

שופט הראשי, איש האקדג
מארסל פאניול, אשר יצא 1
לאחר הצגת הסרט הבולגארי
והכריז :
״לכל הרוחות ! איפה
הרי בסרט זה יש לפחות
גים ! ״
פאניול צדק: יצירתו ה
רית של סרגיי וואסילייב מז
תצלומי הקרבות הטובים
האמנות השביעית. הצופים
מספר בתשואות סוערות ל
הבולגאריים (משנת ,)1876
תורכיים גדולים בחירוף נפר
מספר דומה של הרוגים
שלנו גבעה 24 אינה עוסז< ,
הצהריים. הסרט הוצג כמעו
סומת מוקדמת, ואני עדיי׳
מדוע כתבי כל העתונים ד,צ
תציג בפסטיבאל רק את מט
לכבוד ההצגה הגיעה לק
כוכבת הקולנוע הישראליו
מעלה משכה אליה תשומת
הקסימה את כולם דווקה
הבליטה אותה בין עשרות ה
עמוסות התכשיטים. אמר ע
״אם יש בישראל עוד נע
טם לשם מיד לאחר הפסט
הסרט עצמו נראה בעיני
לה ביותר מבחינה טכנית.
כימו כי בעלילה יש נקודו
רושם עז במיוחד עשתה ו
המופיעה בסוף הסרט במקו
אולם רבים לא הבינו את
דבר, ואשד, מזדקנת אחו

.1באווזות וחובי־הוחצה. ורואה

ז״ כקאן

ראתה את
ו משיריה ונסטאנטין זסגרת הוני
סטלה,
; מרקורי,
פשית. ה־ימוי
היה,
ר שניראה
הצ׳כוסלו־י־הצהריים.
׳כייס,
שבמאה
המוניות
היו
הקצב היו
.אמר אדי
״זה גרוע

רטים בקאן
ווק עד ה־על־ידי

״היהודים הללו לא יכלו לעשות סרט טוב
מבלי לבלבל משהו,״
הסרטים הישראלי והבולגארי עוררו במקצת
את קנאתו של במאי־המתח הגדול
ג׳ורג׳ קלהו, אשר סרטו שגעון־הגבריס יוצג
מחר. אמר קלוזו בלכתו לעבר בית־המלון
שלו :״חבל מאד. בסרט שלי יש רק ששה
הרוגים — ואין אף תת־מקלע אחד !״
היום התנהל הטבח לא רק על הבד, אלא
גם בסעודת העתונאים, אשר נערכה באי
הקטן, לרין. הנרצחים העיקריים היו עשרות
תרנגולות וברווזים צלויים, שהושמדו כהרף
עין•
בעת אותה סעודה, בשנה שעברה, איבדה
הכוכבונת הבריטית, סימון סילבה, את
בגד־הים שלה והצטלמה בחברת הכוכב ה־הוליבודי
רוברט מיטצ׳אם, כשהיא לבושה
אסם. השנה אירע מקרה דומה: הזמרת
הצרפתית סאני מאמאר איבדה את החזייה
שלה, בעמדה לפני הצלמים. אבל איש לא
התיחס לזה ברצינות.
לאחר הסעודה המשעשעת נתכנס חבר
שופטי הפסטיבאל ועבר לדון בנושאים משעשעים
פחות. כעבור דקות ספורות כבר
החליטו השופטים להוציא ממסגרת הפסטי־באל
את הסרט היוגוסלאבי נתיב הדמים, המתאר
את סבלותיהם של שבויים יוגוסלאביים
במחנה־ריכוז נאצי בנורבגיה. סיבת הסילוק :
הסרט איננו מבחין בין גרמנים לנאצים,
עלול לפגוע בנציגי גרמניה המערבית, המשתתפים
בפסטיבאל קאן.
היה זה תקדים מסוכן. הרי גם האנגלים
היו יכולים לדרוש את סילוק הסרט היש־

פסניבאדול טי. רעו־ * שו <לי. ר 3ר ט
־ שקוצץ ל •3ד רי ש ת, גדמניו ב ש לי ש

הצרפתית,
לם ההצגות
בורי־צ׳יפקה
מבולאנסים?
י־מאות הרו־עונית־היסטו־

אחדיפ מ־
1ר בתולדות
!רצו פעמים
אה המורדים
דפים צבאות
יל גם הסרט
ו הוצג אחרי־ללא
כל פר־מנסה
לחקור
זיים שישראל
׳י-היס האדום.
חיה הררית.
הראשונה ב!
מידית. היא
שטותה, אשר
ם המאופרות,
:אי אמריקאי:
ז כמוה, אני

;בקרים כמעו־ילם
הכל הס־תורפה
רבות.
יה ״ההתחלה״
־.מלה ״הסוף״.
;ס־מליות שב־אמרה
בלעג :

ראלי גבעה 24 אינה עונה, בטענה כי סרט
זה פוגע בהם. אבל האנגלים אפילו לא חשבו
על כך, מפני שהם ג׳נטלמנים מושלמים.
בשעות הערב המאוחרות לא אירעו כל
מאורעות מי. חדים. סיירתי על פני העיר
ונקלעתי לקאזינו של קאן. פגשתי שם את
וויטוריו דה־סיקה, שהתכונן לעזוב את העיר.
הוא היה מאושר: הוא זכה בארבעה
מיליון פראנק במשחק הרולטה.

1ב מ אי 1955

חזית ר צד מה
מי כבש את הפסטיבאל בחג הפועלים?
ניחשתם. היום היה יומן הגדול של ארצות
הגוש המזרחי. הסרט, אשר עשה את הר. שש
העז ביותר, היה הסרט ההונגרי ליליומפי,
מעשה בצעיר הע.מד בפני הברירה בין חיי־הרפתקאות,
לבין חיי־אושר״ועושר. מובן
מאליו שהוא ביחר בהרפתקאות. אחרת היה
הסרט מסתיים אחרי המערכה הראשונה.
רושם עז לא פחות עשה הסרט הצבעוני
הרוסי רומיאו ויוליה. העלילה כולה מעובדת
לבאלט, מבוצעת, בין השאר, על ידי
אחת הבאלרינות הטובות בעולם, גאלינה
אילאנובה. המוסיקה היא, כמובן, משל פרו־ק־פייב.
סרט כזה אינו יכול שלא להצליח.
לאחר ההצגות נתכנסו העתונאי־ם למסיבה
מצומצמת עם הרוסים 9הפולנים (,)2
ההונגרים 5הרומנים 2הצ׳כים (,)5
בקבוקי הוודקה וצינצנות הקאוויאר (לאין
מספר) .היתד, זו אחת המסיבות הלבביות
ביותר בכל הפסטיבאל. הרוסים הרימו את
כוסותיהם בדו אחר זו. אולם איש מהם
לא שתה לחיי סטאלין, או אפילו לחיי בול־גאנין:
הפוליטיקה נדחתה לקרן זווית. מחה

הבמאי הרוסי יוטקביץ בהרימו כוס מלאה :
״איך יכול מישהו לדבר על מם ן־־ברזל,
בשעה שאנו משתתפים בכל הפסטיבאלים
הבינלאומיים?״
הצלחתם המזהירה של ארצות הגוש הסוציאליסטי
כמעט והשכיחה את הסרטים הבלתי
נשכחים שהוצגו אתמול, ביניהם הסרט
הריאליסטי ההודי ב־ראג׳־באהו — מעשה באשה
הנחשדת בבגידה בבעלה, על לא עוול
בכפה. הסרט היה מזעזע. אולם הוא נפל
בהרבה מן הסרט קלקומה, העיר האכזרית,
אשר הוצג כאן בשנה שעברה.
הסרט השני של אתמול היה לוחות שנה
לנשים, מתוצרת ימאן. סרט זה עוסק בחמש
אחיות, אשר ארבע מהן מתנגדות לנישואין
— עד אשר פוגשת החמישית בבחיר ליבה.
הסרט שונה מן התוצרת היפאנית הרגילה,
המוקדשת לאלימות וסערת־יצרים: הוא
משתכשך לאיטו, תוך שלווה אולימפית, וכל
זאת בלי לשעמם את הצופה.
אנב, לוחות שנה לנשים הוצג בפסטיבאל
במקום סרטו של המפיק היפאני מאגאטה,
הנסיכה סז (עלילות לוקרציה בורג׳יה היפאנית)
.סיבת החילופין: מאגאטה עסוק
מדי בהכחשת הכרזותיו האנטי־צרפתיות החריפות,
אשר פורסמו בעיתונים שונים.

2כנזאי 1955
אשה וגששית
,במשך כל היום מוצגים סרטים דוקומנטריים
קצרים של ארצות שונות. העתונאים
כמעט ואינם נראים באופק: הם מנסים
לעכל את מטעמי הגוש המזרחי, שנבלעו לקרבם
באחד במאי. שדרות קרואזט מלאות
קהל חובבי־כוכבים, כרגיל. קדחת האוטו־גראפים
הגיע לשיא חדש: אוטוגראף של
כוכב הוליבודי, או של ג׳ינה לולובריג׳ידה
עולה 500 פראנק.
בצהריים מסיבת עתונאים עם אסתר (בת
נפטון) וויליאמס. אסתר עשתה עלי רושם
של אשה מעשית להפליא היא אפילו ניסתה
ללמד שני צלמים איך לצלם. אולם יותר
מכל מעניינות השקפותיה על חיי־המשפחה
ההוליבודיים. אמרה היא, בין השאר :״מ. טב
שכל כיכבה הרוצה להיות מאושרת תלמד
ממני. כי יש לי בעל מסור, האוהב ילדים
ולוקח חלק פעיל בכל שסחי עבודתי.״
בערב פגישה נוספת עם הרוסים. הבמאי
סרגיי יוטקשיץ משיב ברצון על השאלות
המוממרות עליו מכל עבר. שואל עתונאי
צרפתי :״מדוע אתם מסריטים סרטים כה
רבים על מלחמת־העולם השנייה? אנחנו,
בני אירופה המערבית, לא אוהבים את זכר.
נות־המלחמה.״ התשובה :״אנחנו מסריטים
סרטים מלחמתיים אך ורק מפני שהם
מביעים את רעיון אחדות עמי ברית־המועצות.״

דוריתי
דאנדריג־,

ששחקה בכשרון בסרט כרמן ג׳ונס, עיבוד חדיש מהאופרה של ביזה,

3במאי 1955
אשומ טו רפי ם
היום מתחיל בדליקה קולנועית. בסרט הנורבגי
הלהבה מנסה צעיר מטורף מרוב
אהבה לשרוף את הדלת המפרידה בינו לבין
אהובתו. האהובה מכבה את הדליקה
בעזרת דליים מלאים מים, אך אינה מצליחה
להטביע את השיעמום השורר באולם.
בעקבות המטורף הראשון מופיע על הבד
מטורף מסוג אחר לגמרי: לודביג השני
מלך באודאריה, גיבור הסרט הגרמני המבויים
על־ידי הלמוט קאוטנר. לודביג המסכן מאוהב
בבמה ובמוסיקה, ומנסה להציג את האנזלט
(המשן בעמוד )16

ל א לי לתה מי ם אסתר ויליאמס נשמר מקום נכבד.

הו צאת. הדד ״ ש די ר

וכתבי

50*7

באפוליאון

דוד שחר

עברית :
בעריכת סדום׳ י. מ .תומססון
בתקופת שלטונו כקיסר כתב נאפוליאון, כ־ 70.000 מכתבים.
קובץ זה, שנערך בידי ההיסטוריון המפורסם תומססון, מכיל שלש מאות
מכתבים שנבחרו מתוך דבריו החשובים והמענינים ביותר. נוספו עליהם הערות
ופירושים קצרים כפי הצורך.

הערכתהע תונו ת ה עול מי ת:
.טייס״ ״פרופסור י. מ .תומפסון, שהנו אחד ההיסטוריונים הגדולים ביותר
בני זמננו והנו המומחה לנאפוליאון ולתקופתו, הצליח להעלות דגם
נאמן מתוך האגם הגדול של מכתבי נאפוליאון.
.ניו יורק הראלד טריביון* .:בחירת המכתבים היא מעשה ידי־אמן, זהו
ספר שאינו מרפה מן הקורא זמן רב לאחר קריאתו.
,ניוס״ויק״ 300 מכתבי נאפוליאון המופיעים בספר זה, מוכיחים את גדלותו
של האיש.
.הארץ ״ 300...:המכתבים הכלולים בספר, שיצא זה עתה, נותנים תמונה ברורה
למדי מאישיותו של המצביא הגדול — נאפוליאון.
להשיג בכל חנויות הספרים.
מחיר הספר 3.500ל״י

במדינה
תל־אביב
• 01אחד שהוא הרבה
למרות הבחירות להסתדרות, האחד במאי,
יום העצמאות ועוד כמה ימי חג וחינגא
אחרים, מספיקים שליש מליון אזרחי תל־אביב
לבצע אי־אילו משימות בכל זאת. מדי
יום הם גומרים את בנייתם של שני בניינים,
פורקים (או עומסים) אנייה אחת המגיעה
לנמל יפו או/ו תל־אביב ואוכלים 26 ראשי
בקר, הנשחסים מוי יום (באופן רשמי, לפחות)
בבית המסבחייס העירוני.
פחות סוב גורלם של הכלבים בעיר העברית
הראשונה: חמישה מדים מושמוים ליום
על־ידי השירות הווסרינארי העירוני. אם
כי הם מספיקים קודם לכן לנשוך, בממוצע,
שני אזרחים תמימים. מספר החתולים
המשלמים סדי יום בחייהם על שוסטות ברחובות
תל־אביב: ארבעה.
תופעות סבע אחרות ביום חל־אביבי
רגיל 15 :חתונות 3 ,גטין ועשר פטירות.
המחשב את כל המספרים האלה, שהופיעו
השבוע בעלון עיריית תל־אביב, ידיעות תל•
אביב־יפו, לא יוכל שלא להתפעל מן המחיר
הנמוך שעולה יום ממוצע שכזה לתקציב
העירוני 170 :פרוסה לאזרח.

דרכי חיי
ג ר סו תסמ רה
טקס הגרלת פרסי יום העצמאות של הועד למען החייל, יתקיים ביום ג׳,
31 במאי . 1955 מכירת כרטיסי הזכיר. בני לירה אחת, נמשכת בכל
הארץ, עד ה* 15 במאי . 1955

עלילות פרי מייסרן
מפענח תעלומת רצח

חדש וסזב יווזר
לכל סוג של שער: נקה לנולין
שמפו, המוסיף לשערותיך עם כל
חפיפה חומרי הזנה חשובים,
המעמיקים את הזוהר ומעניקים
לשער ברק של בריאות מזהירה.

באותה הוצאה הופיעו

פרשת צפרני הקטיפה
התמרדותה שד מיימי סטוכר
בקרוב תופיע
פרשת רגלי המזל

בשפופרת הענק החסכונית
השמפו האידיאלי לכל המשפחה.
המפיצים היחידים חב׳ נורית בע״ס

גדול

מבחר

מכונות חישוב וסיכום 0ז1.ס^, 1ס סס * £8,אחס 0
מכונות כתיבה עבריות ולועדות פורטבל ומשרד
גם עם מרכבה רחבה
המודלים המשוכללים ביותר
עם טבולטור אוטומטי ושוליים אוטומטיות

\ 1--נדא £א 71א \, 0 0נז־ 2 £

ערבות מלאה ההספקה לסדן

מהמחסן

אנא לי ת

1_ 151-1ס וליו £

בבית הספר המעולה לשפות, קדימה״ ,בן־יהודד ,74 .תל־אביב, טל,20314 .
בימים א׳ ,ב׳ ג׳ ( 17,16,15 למאי) יפתחו קורסים נוספים למבוגרים
מכל דרגות הידיעות, שיתקיימו בקבוצות קטנות, בכל שעות הבוקר ותערב.
)2קבוצות מיוחדות באנגלית לתלמידי בתי־ספר יסודיים ותיכוניים
למתחילים, מתקדמים והכנה לבחינות (הלימודים אחד ,״צ).
— 12 לפנה״צ 9—4 ,בערב (פרס ליום ששק__.
__פרטים במשרד 1מ־9

כשעצרה מכונית ר,משטרה הירוקה לפני
צריפונו של יוסף אביסידון במעברת טירה
הצפונית היתד. סמירה יחזקאל בת ה־14
מוצפנת היסב בארגז הבגדים של בעלי־הצריף,
אולם כשנכנסו השוטרים לחדר,
יצאה הילדה ממחבואה, הצביעה על בעל
הצריף וקראה: הוא הכריח אותי להיות
זוגה !
ספורה של סמירה התחיל שנה קודש
לכן כשהוריה, שחרדו לנפש ילדתם הדתית,
הכריחוה לחזור -מקבוץ השומר־הצעיר עי1
זור. במעברת נחלת יהודה, מקום מגורי
׳הוריה, לא מצאה הילדה אח החופש שהיתר,
רגילה לו, שמחה על־כן להיענות להצעת
דודה, לבקרו במעברת הרצליה.
הביקור לא עלה יפה. כשהניעה סמירה
למקום התברר כי הדוד הועבר בינתיים למעבדת
פרדס־חנה. בתור לאוטובוס העולה
לסרדס־חנה, פגשה סמירה את שלמה אבי־סידון.
הלה, משומן שיער ולבוש צבעונית,
לא פקפק זמן רב, הציע לה לנסוע עימו
לאחיו, שבלי ספק ישאנה לאשה. סמירה
פקפקה זמן־מה, שוכנעה לבסוף כשהחל
אביסידון לפרס לפניה את עושר־אחיו.
שכר האימה. אחיו של אביסידון התגלה
עד מהרה כרועה זונות. בעזרת אשתו
אסתר, שהכניסה. את הילדה לסודות המק־צוע,
צרף את טמירה לבית־הבושת שהקים
במחנה. התנגדותה של הילדה לא הועילה,
מכות ואיומים העלו א־תה בכל פעם על
דרך־הישר מחדש.
קרוב לשנה הוכרחה סמירה לשעשע את
לקוחות המחנה׳ עד שלילה אחד אזרה עוז,
ספרה לשנים מלקוחותיה את ספורה, בקשה
מהם להזעיק את המשטרה למקום.
הנחשותיהם של שני האחים לא הועילו.
השבוע נידון האח שלמה, המפתה, לשלוש
שנות מאסר. יוסף ואשתו אסתר מצפים
עדיין לגזר דינם.

או ש ר או מוו ת
חיי הנשואין של מזל דרחי ( )18 החלו
בגיל ,9עת השיאו אותה הוריה בתימן לנער
בן גילה, במטרה להציל את יופיה הלא
רגיל מעיניהם החמדניות של תושביו המוסלמים
רבי־הזכויות של האימאם. שנתיים
לאחר מכן, כשעלתה מזל ומשפחתה לישראל
אבדו נשואין אלה את תוקפם ובוטלו.
אולם הוריה של מזל זכרו את הפתגם
כי נשואין מצילים מחטא, מיהרו והשיאו
אותה, תמורת מוהר הגון, ליוסף דרחי׳
( ,)30 שחסך את דמי הכלה היקרים משכר
עבודתו כפועל בניין. שש שנים נשאה מזל
נשואי כפייה אלה בדומיה, בהיותה בסוחרי
שככה הם פני הדברים בעולם כולו.
אולם השגר״ כשעברו לעיר הגדולה יפו,
ומזל נוכחה כי לשאר שכנותיה בעלים כגילו׳
החלד. להתלונן: השיאו אותי פעמיים,
פעם בגיל 9ובפעם בגיל .12 עתה חפצה
אני בעצמי לבחור את בעלי.
על בקשותיה לגט הגיב בעלה יוסף במכות
בלבד. השבוע, לאחר ריב נוסף בינה

לבעלה, נסתגרה מזל בחדר השני של הבית,
שפכה נפט על בגדיה, סיימה את חייה ה־אומלליס
בהצתת גפרור.

כל ישראל
מלכתה תינו קו ת
טובה סנדלר, בת ששית להוריה רחל
ורחמים סנדלר ממושב זיתן, קיבלה השבוע
את תואר הפעוטה המטופחת ביותר בתחרות
שנערכה ביוזמת לשכת הבריאות במחוז
המרכז. טובה זכתה בתואר מבין 30 מועמדות
שנבדקו על־ידי חבר שופטים של רופאים
ואחיות.

חלב אגו ד ס
לצורך תעמולת הבחירות הזמינה מפא״י
בבית־חרושת עלית כמות גדולה-של טבלות
שוקילאד, עליהן מתנוססת מצד אחד תמונתו
של דוד בן־גוריון ומצד שני אלף•

3נ— 3רי־־*בול
במקום תשע הכבשים שנגנבו בחודש שעבר
ממושב ביה עריף בשפלת לוד, החזיר הלגיון
הערבי השבוע לידי משסרת ישראל 18 כבשים,
משום שכל התשע המליטו בינתיים
במקום מעצרן שמעבר לגבול- .

זנ 3יוו וד*ליי ם
מטען של 6075 קילוגרמים של רגליים
י־ 3405 קילוגרמים זנבות הובאו על־ידי חברת
אינקודה מחבש לנמל חיפה, אולם טרם שיחרר
משום שהחברה דורשת מהאוצר להקטין את
שיעוד המכס על יבוא זה.
תמהרי נישאו. גאון קולנוע רב־הנשואין• אורסון
(האדם השלישי) חילם ,40 ,ברביעית ושחקנית
איטלקית פאולו מורי ,24 ,בראשונה, בלונדון.
פרסומה העיקרי של יפהפיה מורי :
שערה השחור והארוך ומולדתה — טריפולי
הלובית. אחת התחנות במסע ירח הדבש :
ישראל, בה יביים וישחק וולס בתיאסרון
הקאמרי.
נחוג. יום הולדתו ר,־ 54 של קיסר יפאן
(לשעבר: מיקאדו) הירוהיטו, שהתפרסם
מאז , 1947 כאשר שלטונות הכיבוש האמריקאיים
נטלו ממנו את כל סמכויותיו,
מלבד הפורמליות, כמדען ביולוגיה חוד
ימית וכמשורר עדין־נפש.
נחוג. יום הולדתו ה־ 71 של הארי טרו־מן,
לשעבר נשיא ארצות־הברית ואחד משני
הנשיאים לשעבר שעודם בחיים (השני :
ר,דברם קלארק הובר.)81 ,
נפטר. גרו גרא, מי שהיה נציב בתי-
הסוהר הראשון במדינת ישראל, בגיל ,62
בתל־אביב. גרא, שנולד כגרוגימוס קרישב־סקי
לאביו הרופא בלטביה, נתחנך במצרים,
היה בין סוללי מסילת הברזל הבגדאדית
ערב מלחמת העולם הראשונה, בה שרת
כקצין בצבא התורכי. כאחד מראשוני קציני
המשטרה היהודיים תחת שלטון המנדט
ארגן גרא בעזרת מוכתר מושבת כינרת של
אז, כיום־שר-משטרד, בכור שיטרית (ובעזרת
235 שוטרים רגליים ו־ 165 רוכבים)
בזו אחר זו את משטרת טבריה, צפת, נצרת
ובית־שאן. בגיל 30 נתעלה לדרגת סגן
מושל מחוז ירושלים. משרה אותה נטש
בגלל איבת -ממוניו, שלא הצטערו כשגרא
יצא כשליה קרן היסוד למזרח הרחוק, בו
נשאר כמה שנים נוספות לפני שובו לישראל
למשרת נציב בתי־הסוהר. עיסוקו של
גרא הססגוני במזרח: מסריט סרסים.
• המפורסמת בשלוש נשותיו הקודמות
של זולס: רימה היוורת, הנשואה עתה לבעלה
הרביעי, זמרגש דיק היימס.
הארץ ראשי עיריית־ירושלים לשעבר, מ ד
שני״חשיש( .מעריב).
רוזה גבראי, ירושלים
עתה נודע לאן נעלמו הכספים.
במרכז החזירות יעמוד מצעד המחולות(
...על המשמר).
אליעזר בוכני, נחה שאנן
הצופים מתבקשים להצטייד בסכין
ומזלג

ספרים
תרגום
האשש פי קדבעזת
בהיותו צעיר נהג נאסוליון לחתום על
מכתביו •בואונאפארסה״ ,לאחר מכן, עם השנים׳
הסתפק ב״נסוליון* .אחר הלכה חתימתי
והתקצרה ל-נאפול.״ ל.נאם.״ ולבסוף ל.נ.״
בלבד. לקיצור זה היתה סיבה חשובה: זמנו
של השלים הלך ונעשה יקר יותר ויותר,
ככל שהתרחבה קיסרותו, עליה שלט בעיקר
באמצעי אחד: כתיבת מכתבים.
אין אימדן מדוייק של מספר המכתבים
שהוציא נאפוליון מתחת ידיו, או מתחת ידי
שלושה מזכיריו להם נהג להכתיב את רוב
המכתבים. חלק גדול מהם אבד וחלק מוז
עדיין לפי ההשערה בארמון ברנאדוס, מלו
שתדיר״ שאשתו היתד, אהובת נאפוליון. עד
כה התפרסמו 41 אלף ממכתביו, ומספרם הכללי
בין 54ל־ 70 אלף. בממוצע כתב איפוא
נאפוליאון 12 עד 15 מכתבים בכל יום בחמש-
עשרה שנות שלטונו.
מצנפת ומי קרח. כיצד הספיק נאפוליון
לעשות זאת, תוך כדי ניהול קרבות וענייני
שלטון אשר היקפם עלה על כל
מה שהיה ידוע עד לאותה תקופה ז על כך
השאירו מזכיריו תיאירים מפורטים. לפעמים,
כשלחץ העבודה גבר, היה המזכיר נקרא
אל השלים בשעה ארבע או חמש בבוקר,
מוצא את נפוליון מחכה לו בחלוק ומצנפת
לראשו. שעה או שעתיים היה מקריא בשטף
לשון ובמהירות שהצריכה אמצאת מין קצר־נית
לרישום הדברים ומילוי החללים הריקים
מן הזכרון או ההשערד״ כי נאפוליון שנא
שיפסיקוהו באמצע הכתבתי או יבקשו פירושים
לדבריו.
קרב עזה. מערימה ענקית זאת של מכתבים׳
המשקפים את אישיותו ופעולתו ההיסטורית
של גדול השליטים שידעה האנושות, ברר
הפרופסור ג׳ון מ. תומפסון מאוניברסיטת
אוקספורד, מבחר של 292 מכתבים וקטעי
מכתבים אותם מסוגל לעכל הקורא הרגיל.
הם כוללים אלפי פרטים אישיים מרתקים, כמו
גם תוכניות קרביות ומדיניות. בתוכן: תכנית
להקמת סנהדרין גדולה כלל־יהודית, אותי׳
ד,יתנה נאפוליון בהסכמת הרבנים לנישואים
אזרחיים, ותיאור הקריב שניהל בארץ־
ישראל, במכתב שהוכתב במפקדת הצבא הצרפתי
בעזה.
בשלם גרמניה
א רו ד מ שנ ה מו ד ד
הדגל השחור־אוום־זהוב התרומם בתורן.
המיסדר דיגל את נשקו. ההמנון פרץ מן
הפיות. עשר שנים אחרי שמרשל גרמני
חתם על כתב־הכניעה, הפכה גרמניה המערבית
למעצמה ריבונית. כאז, כן עתה.
דמעו העיניים — אם כי הסיבה היתד,
הפוכה.
לא כל הגרמנים התלהבו עד כדי כך.
קשה היה לשכוח כי ההמנון הלאומי עצמו
מגדיר את גרמניה כשטח המשתרע. מנהר
הממל (כיום בברית־המועצות) פד נהר המאס
(כיום בבלגיה) ,מן האטש (כיום בדנמרק) ופו
לבלט (כיום איטליה)״ .גרמניה נשארה מבו־

ארצות־הכרית
ש הו דאתהאשה
במרכז תשומת הלב האמריקאית עמדה ה-
חייש קשישה, שמנמונת וחייכנית. לא רק
פוליטיקאים מקומיים הפכו ושבו והפכו בסיר
יומה של אשה זו, אלא גם על מדינאי
חוץ, מלונדון עד ירושלים, יכל מצב בריאותה
להשפיע השפעה רבה.
יומה של ממי דאוד אייזנהואר, מתחיל כרגיל
ב־ 9בבוקר, כשהיא פוגשת, לאחר
ארוחת בוקר קלה במיטה, את צוות עובדי
הבית שבבית הלבן, מתכננת יחד עמהם
כל פרט מעבודת יומם, מארגון מסיבות
יעד סדר הפרחים באגרטלים. לאחר מכן עונה
אשת־הנשיא, בעורת מזכירתה, מרי מקפרי,
על מאתיים—מאתיים חמשים מכתבים, הנושאים
אליה מדי יום ביומו, בקשות, תלו-
נות, ודברי־שבח. חליפת מכתבים זו עורכת
למעלה משעתיים. כשעות אחרי הצהרים מקבלה
; ממי פני משלחות ואורחים שונים.
את הערבים מבלה משפחת הנשיא, במידה
שאינה מוזמנת למסיבה חברתית או מילוי
חובה אחרת, בהסתכלות בטלוויזיה או בסרט
המוצג במיוחד למענה. כשזוכים הם לביקור
ידידים, דואגת ממי לשעשע את האור־חות
כמשחק הקאנאסטה, בעוד שהנשיא ואורחיו
הגברים משחקים ברידג׳.
קילוגרמים מועטים של שומן. סדר
יום זה אינו עובר ללא תוצאות שליליות.
בריאותה של ממי מתערערת והולכת, ושלא
כנשים אחרות בגילה ( )58 משקלה הוא מתחת
לממוצע המותר ( 70—65ק״ג) .משקל זה,
שנשים רבות אחרות היו מקנאות בו, עלול,
לדעת אישי־המפתח במדיניות האמריקאית,
להביא לשינוי כללי של מדיניות זו. הסיבה :
אייזנהיאר המודאג ממצב בריאותה של אשת-1׳
מהרהר בפרישתו מהזירה המדינית בשניי
הבאה׳ עלול לא להציג את מועמדיתו
לבחירות כנשיא, דבר העשוי להביא לנצחון
הדמוקרטים*.

(מכתבי נאפוליון ; י.מ. וחמפסון ; עברית
דוד שחר ; 332 עמודים).

מקור
הוסעאל הונ ב ר
בראשית ימיה התרוצצה הספרות הישראלית
הצעירה ברדיפה אחרי זנב עצמה, בתיאור
החוזיות האנושיות הקרובות אליה ביותר.
כיום, נראה שהחליטה לעשות קפיצה נועזת —
אולי נועזת מדי — למרחקים הגדולים ביותר
בזמן ובמקום.
לאחר הסנונית ההיסטורית הראשונה, סלך
בשר ודס של משה שמיר, הוציא עתה גם
יגאל מוסינזון מחזה היסטורי בשם קמכיזס,
בחר לו כרקע תקופה היסטורית מוקדמת יותר
בכמה מאות שנים מתקופת ר,מלו מאי של
שמיר. נושא המחזה הוא בנו הבלתי־מפורסם
של כורש מלך פרס, מבצע שיבת ציון של
עזרא ונחמיה. בן זה, שנשא לאשר, את אחותו
מרואה למרות אהבתה לאחר, נגוע כטירוף־
מלכות־ושלטון, מצווה להרוג אויבים ואוהבים
כאחד, וסופו נופל קורבן ביד ליצנו חרגול,
בפיו שם המחבר גם את דברי הסיכום הפילוסופיים
שלו . :כתר תן לו, ומלוכה — ויורעל
הטוב בבני תמותה ...כי שלטון הוא רעל,
כוח אלוהי, גורל• ובהיות אדם לכוח אלוהי,
מסתבר לפתע עד מה דומה הוא לעצמו״.
חולשתו העיקרית של המחזה: כל אחת
מדמויותיו מייצגת יותר תכונה אנושית מאשר
טיפוס אנושי. המלך, קאמביזס, הוא תאוזת
השלטון המסורסת. מרואה, אחותי ואשתו -
האהבה הנאמנה והאמיצה. פרכספם׳ נכבד פרסי
מקורב למלך — החנופה בעצמה, דאריום,
שר־הצבא המתנקש במלו — המרי העולה
בשלוזה לגרדום. חרגול הגיבן, ליצן החצר —
חוכמת״החיים העמוקה כים.
מעלתו העיקרית: לשון מצומצמת, מנופה,
האומרת בדיוק את מה שיש לה לומר, לא
יותר.
(קנזביזנז ; יגאל סוסינזון ; סברסקי ; 104
עמודים)

הפעם לא באה ההתקפה רק מצד הסוציאלי
דמוקראטים, שטענו תמיד כי רוסיה חסכים׳
לאיחוד גרמניה מחדש, אם יובטח לה
שזו תישאר ניטראלית. עוד יותר תוקפני
היה הימין הגרמני.
את הסנסציה יצר אלוף־משנה מון־בונין,
לשעבר ראש־המטה של גאון הסאנקים היינץ
גודריאן, עתה מנהל המסכ״ל (שאינו קיים)
של הפיקוד (שאינו קיים) של הצבא הגרמני
(שעוד אינו קיים) .פון־בונין התפטר, מסר
לעתון טופס של תזכיר סודי שהגיש למפקדי
•1התוכן: על גרמניה להקים צבא ניטראלי
ועצמאי, מחוץ לאמנה האטלנטית, ש־יהיה
כולי צבא־הגנד״ מצויד רק בנשק הגנתי,
לא יפחיד את הרוסים.
לא היו סיכויים רבים כי האמריקאים יש־בעו
נחת רבה מילד סיפוחם, שהפר לפתע
המעצמה החמישית בעולם.

כדח־־הארץ
תיירו תבמע רו מי ה
ממי ענין של שומן
תרת. צבאות הכיבוש נשארו בשם אחר, כאורחים.
.אנחנו המדינה ה־( 49 של אמריקה),״
רסן השבוע חבר סוציאל-וימוקרטי
של הפרלמנט.
תזכיר סודי. כל עיד היה נדמה לכל
הגרמנים שאין תקנה למצב, השלימו עמי,
הצביעו בעד קונראד אדנואר, שהכניס את
ארצו למחנה צכא־האם נה־האטלנטי. אולם
לפני חודש התחכמו הרוסיב״ הבטיחו להר־זיר
לאוסטריה השכנה את העצמאות והשלמות,
תמורת אי־התקשרותה עם המערב.
הרמז לגרמנים היה גלוי.
מאז חלה מהפכה נפשית עצומה בגרמניה.

הממשלה הצרפתית דנה השבוע בפרשה
מסובכת ביותר. מחנה הנודיסטים באי ליב־נאט,
ליד חוף הריביירה המהווד, נקידת־משי־כה
לתיירים רבים, מושך גם את תשומת ליבם
של מלחי הבסיס לקליעים מונחים הנמצא
על האי. התוצאה: מספר קליעים טעו בדרכם,
הציעו לחוף הריביירה הסמוך, הניסו את התיירים•
עתה מתלבטת הממשלה אב לאסור על
לו ס המחנה, להרחיק את התיירות מהאי,
או להעביר מהמקום את הבסיס, להרחיב את
הפער בתקציב המדינה בעוד מספר מיליונים
פראנק.

ארץ עני ה
עשרים ושלושה מיליונרים ירדו מנכסיהם
בשנת הכספים האחרונה בארצות־הברית. בעוד
שבשנת הכספים 1952 גבו אנשי מס ההכנסה,
לפי הנתונים האחרונים של הלשכה הסטאטיס־טית,
מם של למעלה ממיליון דולר מ־171
תיקים, הרי כשנת 1953 הגיעו מספר משלמי
המיליונים רק ל־. 148
•תוצאות משאל 1לופ שנערך בחודש האחרון
קובעות כי ;ן 58 מהבוחרים יצביעו
בעד איזנהאור לעומת 41 בעד סטיבנסון.
בל מועמד רפובליקאני אחר יקבל פחות מ־
4דיא•

אני רואה כי למרות כל מה שדובר
בינינו ישנם קוראים/ית חסרי טעם,
הכותבים אלי לעתים. אני רוצה להתכתב
רק עם בחור אשכנזי״ .לא אביע כאן
את דעתי על גישה כזו, משום שהיא
תהיה מאד בלתי אקדמאית — מכתבים
מסוג זה שימשיכו להגיע אלי לא יזכו לכל
טיפול והבולים, יוחזרו לבעליהם.

חוש הומור
שני כ טו דנ מי ם מן ה ט כניון הסבורים. משום
מה. שוזוש הו מו רמת בט א במכ תב רצוף
כולו שני או ת כ תיב ב מ תכוון 917/507 או מ רים
כי על אף היותם עסוקים. הם מו כני ם
להואיל לה תפנו ת להתכתבות עם שתי צעי רות
בנות . 16— 20 נילם ה מ שו תף הו א , 44
הם חובבים ס סו ר ט מו סי ק ה והו מור. מסרות. אתן ריקודים סלוניים ו א פילו ע מ מיי ם (מה
יו ד עו ת רצונם הו א כי תברותיחן לעט
תהיינה בעלות ת כ תו ת דו מו ת ב תוספ ת מד אה
נאה. ומקום מנו רי ם בסב-בת היסה.

פיקאסו? -לא, תודה

מו ד רני ו סו רי א לי ס טי. מבעי ת
ציור
917/506 יכן מו סי קה כבדה. את הסיבה
לכד הו א מו כן להסביר בכתב לנערה בת
. 17— 19 חינני ת בעלת ה שכלה תיכוני ת
בלתי סלוני ת. רצוי ש תהיה חברת תנועת־נוער
חלוצי ת בעבר או בהתה. נם בת־משק
לא תידחה. אשר לד. הו א בן 20 ובעל נטי
הו מני ס טי ת.

לא יפה, אבל...
( )917/509 איננ ה סובלת מ חו סר חברה.
היא פ שו ט אוהב ת להתכתב ולא פחו ת מזח
לשוחח ב ע״ ס. היא בעלת ה שקפת עולם דתי,
בוגרת בי״ ם תיכון ה מ תכוננ ת, באחד הימי ם
לעסוק בהוראה. לא מכב ר נפרדה מ א בי ב ה
ח-ז. 1
היא מו כנ ה להתכתב על כל נו ש א פרט ל א
מנו ת, שהיא א מנ ם מחבבת אול ם בעלת
מו שג צר ב שטחיה. אלא אם כן יו איל החבר
לעט לפקוח אתי עיני ה. הי א בדרך כלל נערה
רצינית ו מו סי פ ה כי איננ ה יפה ב מו בן המ קובל
של ה מו שג. אולם נסבלת. על הבחוו
לחיות לפחות ב־שלש שנים ביונר מ מנ ה.

אוהבת צלום?
חיל צעיר בז . 17 הנראה י י סי מ פ טי ביותר
ממכת בו )917/110)11מ ספ ר ש הו א הסד ״חמור
נו ש א מפ רי ם״ בעל כורחו. כל ואת מ שו ם ש־אהרי
בחינו ת הבנרות התפרדה כ י חבילת
חבריו שהלכו לצבא והתפזרו בכל הארץ.
על כן. בכי פעם ש הו א בא לשבת הביתה
והיסה) הו א יו צ א לבד לטייל, ח 1ידל קוי־נוע,
או מתם מ ש תע מם. הו א סבור. ובצדק.
שלחייו יהיה הרבה יותר תוכז. אם תהיה לו פנים אולי יכיר
הברה להתכתבות או תה
אל פנים באחרית הימים. עליה להיו ת בת 17־10
בעלת ה שכלה מ ת אי מ ה (למה בדיוק התכה;
אינני יודע ת) ואם הי א חובבת צלום או
רדיו ( א פי לו קצת) .יהיה בכלל מרוצה.

השאר -נורמלי
הנערה בת השש-ע שרה 917/601 בעלת
שם תנכ״י נח מד ( אינני רוצה לומר מהו.
אולם לא בכוונה. אני מו כנ ה לר מוז ש ש מה
יו סף) ש איי מציג ה בזה
כשם א ש תו של
היא ל אקוני ת מ אד. כל מה ש הי א מספר ת
על עצמה הו א שהיא נבוהה. חובבת ספורט. נורמלי שערה שחור ו מתולתל ״והיתר
בהחלט״ .הי א רוצה להתכתב עם צעיר גאה־הופעה.
ובעל ה שכלה תיכוני ת -מ קצועי ת.

מה אנחנו, כלכים?
(״ )917/80 כו ת ב לי ...האם אנו. יו ש בי
הספר, הבודדים במע רכה ננ ד מי קו ש. רצח
וחבלה מ צד הקורעים המצרים, או שי ש לנו
עור,ז בקרב הנו ער ה עי רוני? ״ בדי ל החכה
בכד, רצוני להתכתב עם נערה בת 18,5
בעלת ה שכלה תיכוני ת. הוא הבר מ שק־ספר
בז 21ומת עניז בכל ה שטחי ם החל מ פולי טי ק ה
וכלה יתנ ״ ד ( .או להיסד, כרצונב!):

על מאדקם וקאזאנובה
הו א בן , 21מארשמ אלי. לדבריו 917/803
הבר הונ-דר מטי וכו תב פילי טוני ם. רצוני יי״
התקשר בכ תב *עם נערה בת 16— 19 בעלת
חוש הו מו ר ודעו תשמ אליו ת ( א מי תיו ת. הו א
דור ש) .נו ש אי ההתכת בו ת: פי לו סו פי ה, תי אטרון.
א מנו ת. מו סיקה. ה שאלה הל או מי ת
של ע מנו ו ...אהבה ) 917/603 ( .אולי תשלח
לי העתקים מן ההתכתבות? זה מתחיל לסקרן
נם או תי. אל מל א היית נוק ט ת כלל שלא ל התכתב
עם קוראי. הייתי מת$מה. פ שו ט
כדי לראו ת כי צ ד ייראו מכ תביך.

כמה גדלת!
א הו ב ה — :לא. אל תדאני, לא או מ ד לד
כ סו ל ש אר. שכמעט טבעי הדבר שנעדוז
בני רו תתאהב (אם אפשר לקדוא לזאת
כד) בנבר ק שי ש. או מ ר לו דבר אחד: מה
תהיה הרנ שתד כאשר יבחיז נו שאאהב תו
ב פ ניו המסמיקים. י צבו טאתל חייו ויאמר
לא מ א . 1בטח נדלה 1אני זוכ ר או תה בחיתוליה
1׳׳ ויתז לד עצו ת להתנחגות טובח.
חביבה מו טבשת פני א ת עיניד הי טו ת לבני
נייד•

על כל חסונים אלי ככל
יניץ שהוא, לצרף 600 פרו•
1ח כבולים.

חססטיבדבקאן *
(המשך מעמוד )13
בלי עזרת שקספיר. אולם שריו, שונאי האמנות,
מוסרים אותו לטיפול פסיכיאסרי
— עד סוף הסרט.
בהצלחה הגדולה ביותר זכה היום דווקה
סרט דוקומנטרי ז אי־האש, המתאר את ההתפרצות
האחרונה באי־הגעש טטרומבולי.
הבמאי הצעיר, וויטוריו דה־סיטה מסמיק
כמו הר״געש לשמע התשואות הסוערות, נמלט
מן האולם דרך פתח צדדי. כל המבקרים
האמנותיים. חוזים לו גדולות.

4במאי 1955
ה מ שו לשהמשבחת
חבר־השופטים השתעמם היום במקצת :
מארסל פאניול ואיזה מיראנדה הצרפתיים,
ליאונארד מוסליי האנגלי, וליאופולד (ת?ו־מתם
האחרונח) לינדברג השווייצי אינם אוהבים
סרטי־אהבה מתקתקים.
סרט־האהבה הראשון של היום היה סוף
הפרשה האנגלי, המבוסס על ספרו של גרא־האם
גריז. הסרט עוסק במשולש המשפחתי
הקלאסי. אולם תפקיד המאהב נמסר דתקה
לאלוהים, ומובן מאליו שאלוהים מצליח —
לא בלי לסבך את המצב עד לזוועה. אף
על פי כן הצליח הבמאי, אדוארד דמיסריך,
להעלות על הבד כמה סצינות־אהבה מזעזעות
בהשתתפות דבורה קר תאן ג׳והנסון.
במשך היום דומה היה כי מאחורי קלעי־הפסטיבאל
לא תהיה כל התפתחות מיוחדת.
אפילו הסיכסוך בין הנהלודהפסטיבאל לבין
המפיק היפאני מאגאסה (הנסיכה סו) ,שהתפאר
קבל עם ועדה בשנאתו לצרפתים,
חוסל, לאחר חילופי עשרות מברקים בין
פאריס וטוקיו. אולם לעת ערב התפוצצה
פצצה: מחאה גרמנית גרמה לקיצוץ סצינה
שלמה מתוך גבעה 24 אינה עונה, שהוצג
לפני שלושה ימים. הקיצוץ נשמר בסוד,
ואלה שלא ראו את הסרט במלואו (בתוכם
גם אני) ,לא הרגישו בו. הסצינה שהושמטה:
פגישתו של הפלמחניק (אריה לביא) עם הקצין
הנאצי (עזריה רפופורם) .העתונאים —
וביחוד הצרפתים — מלאים זעם. כנראה שרגישותם
של הגרמנים לנאציזם גדולה לא
פחות מרגישוחנו לאנטישמיות.

בשרות הספורטאים

טזעוני הבנק
באיצטדיון רכות־גן
ובבוגרנר הפועל ביפר
לאופי בנק
לי־עו ר< 1ל פ־עע

5במאי 1955
מסעמסביבד עו ל ם

גלידה

תלמה
ביתי, ק ל להכ יך -וכלכך כן ע יכ ו !

הי שדרכאב

בגב, בברכים, בכתפיים או בפרקים ז
״ רפא ״— דח׳ שלמד. המלך ,<0 3ת י ־ אביב טל 24495 .
גריפות
פי־מרפא
חגישת גוץ נמו גקרל&גד
דשי או מכריח כמו כן אמבטיות ערבול 01^ 1^ 001 1* 111 הדי זיעה טורקי /
מחלקה מיותרת לאיכשור ע״י התעמלות רפואית, מסג׳ וריהבילינמיח
המוסד היחידי מסוג זה בארץ /מחלקה לסובלי רוי, ן ןיזם
המוסד מתוח עד 9כערב

ני ר! תעטיפה -
ערך !
נידות
:י עבור עטיפות ניקי מקבלים פרסים
בכל חנויות המכולת. תמורת 10
עטיפות מקבלים אריזה אחת של
אקא י׳לי ותמורת 25 עטיפות, לפי
בחירה צנצנת דבש או ריבה של
אקא.
תענוג ממש להשתמש במקלון הפלא
,יקי: טוב לכביסה, לכלים, לנקוי
ר,בית ונוסף לזה מקבלים מתנות
יפות.
ניקי תוצרת נקה
המפיצים היחידים: אל!א

אויכי הנוער
מחדות מאת הד׳׳ר

המין

מרדכי זידמן

תוכנית־היום של הפסטיבאל הזכירה לי
מסע מסביב לעולם 1במשך שעות ספורות
זכינו לראות סרטים בראזיליים, אוסטראליים,
הודיים ומצריים.
הזוכה במירוץ העולמי היה הסרט ה־בראזילי,
חסר־העלילה, הסאנזבה הפאנטאס־טיט.
אנו רואים בסרט זה מלחין בראזילי
(אמיתי) יושב ומחבר סאמבה חדשה בהשראת
נוף מולדתו ויושביה. בכל שנוצרים הצלילים
במזחו של המחבר, כן מגולל הנוף לעיני
הצופים. העריכה, הצילום, חדוות־ה־חיים
המפכה למלוא אורך הסרט מעידים כי
הבמאי אינו אדם רגיל.
ואכן, ז׳אן מאנזון איננו ככל האדם :
הוא אחד העתונאים והצלמים הגדוליס ביי־תר
בעולם. הוא הוא שהצליח להנציח את
קפיצת־המוות האחרונה של רקדן־הבאלם הרוסי,
ניז׳ינסקי — והוא הוא שצילם את
הזוג תינדזור ימים מספר לאחר שוויתר
אד־ארד על כתר־ד,מלכות האנגלי.
הרסתקאותיו של מאנזון בעת הסרטת ה־סאמבה
הפאנטאטטית לא נפלו מהרפתקאותיו
הקודמות. הוא עצמו ירד למכרה עמוק
וגרר אחריו ציוד כבד למרחק 12 קילומטרים,
כדי לצלם סצינה בת 30 שניות• עוזרו הראשי,
צלם דיעתונות פרסין(זה שהסריס לפני
שנים מספר את האודיסיאה הימית של רבד,חובל
קארלסן) ,נעלם למשך חודש וחצי ביערות
אמאזוניה, הביא משם כמה סצינות
נהדרות. עוזר אחר שלו, ראלף בונו, שצילם
את מרבית הסצינות העירוניות, השתתף
ככתב צבאי במלחמת־ר,עצמאות הישראלית,
ספג כדור בזרוע וארבעה עשר
רסיסי פגז מרגמה בכל חלקי־גופו.
עתר, ישבו שלושת ההרפתקנים באולם וחיכו
לגזר־דינם. עצבנותם היתד, מיותרת :
התשואות הסוערות (בהן השתתפו גם השופטים)
העידו כי היד, זה אחד הסרטים
הטובים ביותר, שהוצגו עד כה.
בערב ערכו המצרים מסיבה מצומצמת
לרגל הצגת סרטם חיים, או מוות. רציתי להסתנן
לשם, אבל שומר־הסף המשופם דרש
ממני להציג את תעודותי. פשוט לא היתד,
לי ברירה אלא להסתלק.

ההתרגשות שעוררה בואה של קבוצת הכדורגל
הברזילית אתלטיקו הביאה קהל רב
( 20 אלף צופים) למשחקה הראשון באצטדיון
הרמת גני נגד קבוצת מכבי תליאביג. ההתרגשות
פחתה לאחר משחקה הראשון של
הקבוצה, שגילתה יכולת טכנית מרובה, איב־זבה
את הקהל, במשחק איטי במקצת, חסר
רוח־לחימה, בפני יריב שלא גילה התנגדות
מרובה. התוצאה: במשחקה השני של אתי
לטיקו, נגד הפועל תל־אביב, במגרש הפועל
יפו, הופיעו 12 אלף צופים בלבד, התאכזבו
גם הם מנצחונה הקל של הקבוצה האורחת

במשחק הראשון נגד קבוצת מכבי תל־אביב,
הראתה הקבוצה המארחת, אלופת הארץ,
אזלת־רגל מוחלטת. היחידים שבלטו
על המגרש היו רבינויביץ ויהושע גלזר, אוחו
שמרו המגינים הברזילים בשבע עיניים.
הכשילו בהרבה את משחק קבוצתם: שמואל
ישראלי וצבי סטודינסקי.
התקפות האורחים הסתיימו בדרך כלל בקו
ה־ , 16 משם בעטו בעיטות חדות ומדוייקות,
ששלוש מהן הפכו לשערים.
בתחילת המחצית השנייה של המשחק,
נמנעה ברגע האחרון שערוריה כדורגלנית
מקצועית. הברזילים הרגילים בארצם לשחק
בכדור המיועד רשמית למשחקי כדור־סל
(בגלל קלותו) ,ניסו להגניב כדור משלהם
בתחילת המחצית, לאחר שבפתיחת המשחק
סרב השופט לאשר את בדורם. לכשהתגלה

1 15^ 0 2השחקן הברזיל׳ עובר את בלמי מכבי, מתקדם אל השער, בועט בחזקה. השוער מזנק, מצליח להדוף את הכדור בקצות
אצבעותיו השער ניצל, זמנית, אפשר להרגע ולצפות להתקפה שניה, שהיא לא תאחר לבוא, אם לדון לפי הקצב המסחרר טל הברזילאים.

ממה עשוי הכדור

.מגו מי וי ־ טענו אנ שי אתל טי קו; ״מעור יי׳ ־ התעק שו המכ בי ו שיכנ*ונאתה שו פטהמהסס
המעשה, הפסיק השופט את המשחק, המשיכו
רק לאחר שהציר הברזילי התערב בעניין,
שכנע את גני ארצו להמשיך ולבעוט בכדור
הישראלי כבד־התנועה.

רוצים כדור גומי ו .-עוד רגע והכל יתפוצץ. שחקני אטלטיקו
מסרבים לשחק בכדור ישראלי, הסכסוך מחוסל בהתערבות ציר בראזיל

במשחקה השני שלטה הקבוצה האורחת
משך כל המשחק, על מגרשו של היריב, הפועל
תל־אביב. בלהטוטים טכניים המתוזמרים
באחידות, כמעט ולא הרשו האורחים ליריביהם
לגעת בכדור. המשחק המקצועי, ביחוד
בחצי הראשון של המשחק, צד את עיני
הצופים כנקיונו הטכני ובדיקנותו. חוסר
יריב מתאים, אפשר לכדורגלנים הביזילים
להדגים את תורת משחק הכדורגל כפי שהיא
כתובה על הניר.
הפועל, שגייס במחצית השניה את חלוציו
דעקריים שנכשלו במחצית הראשונה בהת־קפיתיהם,
להגנה, הפסיד בכך את ההזדמנות
לנצל את העייפות שהשתלטה על האורחים
בפרק זמן זה.
היה מה ללמוד ממשחקם של האורחים
— זאת הרגישו לא רק הצופים שחזו במשחקים
מעל קרשי הטריבונות, אלא גם שחקני
הקבוצות היריבות, שאורחיהם כמעט ולא
השאירו להם מה לעשות על המגרש.
אחר שני המשחקים נוכח קהל חובבי ד־כדורגל
באיזה ירידה נמצא ענף הכדורגל. שתי

השער הש:י. חלוצה של קבוצת אתלטיקו מתעה את שוער מכבי
תליאביב, אברהם בנדודי, ומבקיע את השער השני לקבוצתו.
הקבוצות מכבי והפועל תל־אביב שהיו תמיד
מפקים ראשיים של שחקנים לנבחרת הלאומית,
הוכיחו בעליל, כי משבר חמור פוקד
אד. קבוצותיהם. גם בקשתם של חברי הנהלת
הפועל תל־אביב לאחותה בפ׳׳ת• לחזק את
הרכב הפועל לא נשאה פרי ובנמקם את תשובתם
השלילית אמרו חברי הנהלת הפועל
פ״ת: תנו לנו לשחק ואנו נצרף אלינו כמה
משחקני הפועל תל־אביב.
אולם הקהל שבא לחזות במשחקה השני
של אתלטיקו, היה מאוהדי מכבי יפו, אשר
עדיין נוטר איבה לשופט בן־רוכי, על שיפוטו
החד־צדדי, לפי דעתו, במשחק קבוצתם נגד
הכח תל־אביב, לפני כחודש ימים (העולם
הזה .)914 בעלות השופט בן־רובי על המגרש
הוא זכה לקלחת של צעקות בוז, מאלפי היפו־אים
אשר באו במתכוון להפגין את שנאתם
לבן־רובי. לעומתם העיר השופט בן־רובי :
השחקנים האורחים התפלאו למשמע אוזניהם
בחושבם כי נעשתה קנוניה בקשר לשיפוט.
אולם האורחים נוכחו עד מהרה כי זעקות
הבוז היו לשוא. לאחר המשחק ניגשו ראש
הקבוצה הברזיליאנית ומאמנה, לשופט בן-
רובי והודו לו על שיפוטו המוצלח.
הפעם יצא בן־רובי את המגרש, כשהוא
מלווה תשואות אהדה מצד הקהל הרב אשר
מלא עד אפס מקום את מגרש הפועל ביפו.

״ שער ! ,שערן .-עוד שער לטובת האורחים. לשמחה אין מיצוין( ,התמונה מימין) מבקיע שער הנצחון ראוי אפילו לקבל נשיקה. שחקני
מבגי מורידים את הראש. ההפסד בטוח. נתור( ,התמונה משמאל) מבת ראש מצויינת, שהשחקן הברזילי גילה בה זריזות וגמישות להפליא.

• הפועל פתח־תקוה נמצאת בראש סבלת
הליגה לאחר שגמרה את הסיבוב הראשון
ללא הפסד.

החי

אנשים

9109׳ ר. ש:ו11

ש כ דו ר 9כ נ •

הסופר משה שמיר, בתשובה לשאלת
כתב על המשמר מדוע אתה מצביע בעד
מפ״ם :״כל היהודים הגדולים בהיסטוריה
היו אופוזיציונרים.״
זמנים, יומון הפווגרסיבים :״מה בין
לפני הבחירות לאחריהן י לפני הבחירות
הקירות מדברים אליך. אחרי הבחירות —
דבר אל הקירות !״
נ׳ואהרלל ניהרו, ראש ממשלת הודו :
״את כל ספרי העיקריים כתבתי בבית־הכלא.
אני ממליץ על הכלא כמקור השראה לא רק
לסופרים, אלא גם למדינאים.״
שלום מהרז (ראה רפורטז׳ה) לאחר שנפסלה
ללא כל נימוק, רשימתו לבחירות
למועצת סועלי־חיפה, שנקראה למען הציבור :
״מה שלא יעשה השכל, יעשה הרוב !״

בתל־אביב, פרצו כמה עולי־פרס לחנות
למכשירי חשמל של יהודה קירשנבוים, הביאו
רדיו, שנקנה אצלו לפני ימים מספר, טענו
כי אינו משמיע פרסית, דרשו לתת להם
רדיו אחר, שיכיל פרסי קטן, שוכנעו כי מקלטי
רדיו אינם מכילים בני־אדם רק לאחר
שהגיע למקום משמר־שוסרים,

המטרה]* :ווה

המזדהה של השבוע
היה יוסף אזכו
כן ה־>ע, פועל כבית
חרושת למוצרי
טריקו, שנסע לחיפה
כדי לפלות
את פוף־השכוע כהכרת
ידידים. דבריו.
:אין הרכה
מה לומר -הישיר
מביא אותי למחוז•
חפצי במהירות וכלי
עיכובים. אילו
היה בו משחו שאינו
כסדר, הרי לא
הייתי משתמש בו
לנסיעתי, לא כן?-

את השבת האחרונה לפני שעת האפס של
הבחירות להסתדרות בילה כי. נ ,י. במרומים:
לאחר נאום בפני 50 אלף מאזינים בחיפה,
עלה על מטוס מטיפוס פייפר, טס אתו
ואחר כך נסע לשדה־בוקר, בו הוא רשום
ברשימת הבוחרים.
אולם בטיסה זאת לא היה די לספק את
שאיפותיו האוויריות של בי. ג׳י. שהודיע
כי יש ברצונו ליהפך עוד לפני הבחירות
לצנחן, כדוגמת כל המפקדים הגבותים ב־צה״ל
.״אברר עם הרופאים *,אמר ,״•אשמע
(את) דעתם, אם מותר גם לי להירשם
לקורס צנחנים כדי לקבל כנפיים.״
בינתיים לא שכת בי. ג׳י. לחלק שבחים לקודמו
המתסוטר פנחס (״מהגוני״) לבון,
אותו כינה בהרצאה כפני כנס בטחוני ״האשם
העיקרי״ בהרחבת ציודו של צה״ל,
קבע בו במקום שם הדש למטוס על־קולי
מתוצרת צרפת :״מר• לבון״.

ה ש אי ב ה: ה ש דגל מו ת
בהכנות אמנותיות מיוחדות שקע תיאטרון
אהל: לקראת הצגת המחזה אלדוראדו,
חיבורו האחרון של יגאל (קמביזס) מ*־
טינזץ הדן בחייהם של ילדי־הפקר, שכרה
הנהלת התיאטרון אולם סמוך לקפה אלדד
ראדו היפואי, בו יערכו השתקנים את חזרו־תיתם
בהדרכת הבמאי מנחם (זהירות, סיבוב
מסוכן )1גולן בקירבת־מק-ים לרקע ה־האמיתי
של המחזה.
בהשתלמות מסוג אחר עסק שחקן האהל
בהיר־השיער אורי (הדגן הוא ירוק) לוי :
לקראת ביצוע התפקיד הראשי במחזה תה
וסימפאטיה למד לפרום על גיטרה.
מצליח פחות בהשתלמותו (לדבריו) :שגריר
צרפת בישראל פייר אויז׳ן ג׳ילכר,
שזכה בקרב הסגל הדיפלומאטי לתואר אלוף
העברית. התאונן השבוע ג׳ילבר :״אינני
מצליח להתקדם בידיעת השפה, כי האנשים
בישראל נוהגים לדבר בשגיאות.״

ה א די בו תמחייבת
בתל־אביב, עצר נהג דן את האוטובוס
מחוץ לתחנה, פנה אל הנוסעים בנימת התנצלות
! ״סילחו לי שאני מפנה אליכם את
גבי.״

ה ש חו רוהא דו ם
בקיבוץ בית״גוברין, בישר העלון המקומי
בשמחה כי ההשלמה החדשה של ילידי־הארץ
שהגיעה למקום סיפקה לקיבוץ לא רק צייר
ואקורדיוניסט, אלא גם כמה אדומי־שיער
שלא נמצאו קודם לכן בין החברים הוותיקים,
יוצאי תורכיה.

מ משוגע! • 1חרד
בתל־אביב, הבחין משמר שוטרים באדם
שהציל אדם שני מהתאבדות, גרר אותו מתוך
הים, חקר את המציל, גילה להפתעתו כי גם
הוא וגם המתאבד נמלטו ממוסד לחולי־רוח
בירושלים.

ת אג ת אדם
במושב מרגליות, בגליל העליון, התחילו
המתישבים, עולי עיראק ופרם, לפסל במסירות
במטעי התאנים המוזנחים, לאחר שהכריז
אחד מזקני הכפר כי כל אשד, המרבד,
באכילת תאנים יולדת בנים רבים.

מסו! התאבדות
בניו־יורק, קיבלו פקידים אמריקאים את
פניו של קצין צבא לבנוני, האחראי לתחבורה
העירונית בביירות, גילו ששמו סרן יוסף
חאראקירי.

הסכנהג מג ע ה
במיניאפוליס, ארצות הברית, מיד לאחר
שקיבל את תעודת הדוקטוראט על מת^רו
כיצד להילחם במחלות זיקנה ולהאריך חיי
אדם, מת אלפרד ג. ג׳קרם ( )32 משבץ־לב.

י שי בתח לו צי ת
בתל־אביב, הודבק באוטובוסים של דן הכרוז
המסא״יי הנושא את תמונת בי. ג׳י.
והסיסמה חזית חלוצית בדיוק מעל לכתובת
5מקומות ישיבה.

ה ת רו ע ה: צעצוע!
שמועה שמצאה לד, מהלכים בעיתונות האמריקאית
מוסרת בי לאדולף היטלר
ואהובתו שהפכה לאשתו בימיו האחרונים,
כוכבת הקולנוע אווה כראון, נולדו בשעתו
שני ילדים שנשארו בחיים וגדלים
עתה בחשאי אי־שם באירופה.
תרומה משעשעת נשלחה לשובת־הרעב למען
נישואין־אזרחיים, הצייר משחכרק ואשתו
אוריה על־ידי אלמוני, כאות אהדה למאבקם.
התרומה: מוצץ לתינוק ענוד בסרט זהב,
עטוף בתשע עטיפות, בצירוף פתק :״לאוריה
ולמשה ברק — מיקדמה על חשבון
מתנת־נישואים, בתוספת אלף איחולי עו־אושר

אתה, אחד מאלפי הנוסעים מדי יום בקו הישיר מתל־אביב לחיפה ומחיפה
לתל־אביב, אותו מקיים אגד בדייקנות, נוחיות ומהירות, תוכל גם כן לזכות
בפרסי הזיהוי. לנוסע הראשון בתמונות שלמעלה שיבוא ויזהה עצמו במערכת
העולם הזה, תל־אביב, רחוב גליקסון ,8יוענק פרם של 15ל״י במזומן.
השני במזדהים יזכה בפרס של עשר ל״י במזומן.

אלפיים וחמש מאות הצופים שנהרו השבוע
להרצאתו של הרמן (המרד על הקיין)
וולן בבית ציוני־אמריקה, תל־אביב, מצאו
לפניהם גבר שיזור־שער, אהוד, שהסביר בעברית
מדוע אינו מדבר עברית, המשיך
באידיש מדוע אינו מדבר אידיש, המשיך
באנגלית (״כי זו הסחורה בד, אני סוחר
על התרשמותו מסר גם אורח אחר —
הפרופסור (לשחייה) רוברט (״כוכ-ן קי־פוט,
שבא מאוניברסיטת ייל להדריך את
שחייני ישראל, אמר על שחייתה של אלופת
ישראל שושנה ריכנר כי היא שוחה
מצויין, אולם כדי להשתלם עליה לשחות
15 קילומטרים מדי יום ביומו.
• זכר למלה מיסטר, הדומה לשם המטוס.

מאמן שחייה קיפוט
15 קילומטר מדי יום ביומו

קן לנזע
איטליה
דחס. אהבהוהתח רו ת
עם הודעותיה ההולכות ותוכפות של סיל־באנה
(אנה) מנגאנו על פרישתה הקריבה מן
הבד, החריף החודש המאבק בין שתי נערותו,זוהר
הראשונות במעלה של הקולנוע האיטלקי:
ג׳ינה (לחם, אהבה ודמיח) לולומברי־ג׳ידה
וסופיה (אידה) לורן.
המאבק בין סופיה הצעירה ( )20 לבין. לולו*
המבוגרת ממנה בשש שנים החל עוד
בדצמבר , 1954 כאשר הוצגו השתיים בפני
מלכת בריטניה בתיאטרון המלכותי הלונדוני.
ג׳ינה הופיעה בשמלה צנועה, מתוצרת שוברם
הפאריסאי. סופיה חוללה שערוריה קלה בהופיעה
בשמלה עמוקת־מחשוף, מתוצרת כריס־מיאן
דיור, מעוטרת ברביד יהלומים דומה
לרביד שענדה המלכה. התוצאה: סופיה כבשה
את כל כותרות עתוני לונדון.
השלב השני התחולל באיטליה, עת ניסו
השתיים לסחוט שבחים מפי המפיק ויטוריו
(נס במילאנו) דה־סיקה, הסתיים בתיקו: דה
סיקר, אמר כי ג׳ינה היא. בחורה טובה ושחקנית
מצייינת״ ,וכי. סופיה היא שחקנית
מצויינת ובחירה טובה*.

גם ד 1ד חשמלי ״י1אל־ זגם
מכתת התפירה -מרדיקס׳

אנית משא, שארל (פרננדל) עתוגאי בעל
שם־בדוי דודה ניקול הממלא בעתון גדול
בפריס אותו התפקיד שממלאה רותי בהננולם
הזה, איטיין (פרננדל) ,כומר שדמיונו הלא־כל־כך
מפתיע לדון קאמילו גורם לו תקלות
רציניות, תירה (פרננדל) ,רוחץ שמשות
ומומחה לפריה ורביד..
כמו אנו הנשים (ראה למעלה) גם לכבשה
חמש רגליים, הוא סרט אפיזודי. אולם בזה
תם הדמיון. נראות ארבע שחקניות כשהן
דומות זו לזו, פרננדל מגלם ששה אנשים
שונים לזן לוטין, הופך באישיותו את הסרט
לאחת הקומדיות המשעשעות של השנה, הגם
שלקראת הסוף מתחיל סיפור המעשה
להזדחל יתר על המידה הטובה.

תובל לרכוש באמצעות
א. א .כתשלומים לשנה

סרטים: במשרדגי רח׳ אחד־העם 11

לנ ע ר וג ס לז קן
וואלס דיסני הפיק, לאחר כמר. וכמה כש־לונות
בשטח הסרט המצויר, יצירה שכולה
עליצות, מוסיקה והמצאה. פיטר 9ן* הוא
נער הנודד על פגי ארצות החלום, פוגש פיות
ושודדי־ים על כל צעד ושעל. כרגיל אצל
דיסני דווקא הדמויות הגרוטסקות הן המוצלחות
יותר, בעוד שבני האדם הנורמליים
היתרים. אולם על חיוורון זה מכסה שלל

מ חיי כתהמ חיי כתהאח רוו ח

בית ספר תיכוני בביתך!
•,תכינן לבחינות הבגרות בביתך ובזמנך
הפנוי, בהדרכת חלוצי שיטת

ההוראה ככתב כישראל.

?בוצה חייכנית זו של מועמדות לתואר ״מלכת החיוך׳ צולמה השבוע
ברגע עצבני למדי: המועמדות המתינו לראיונותיהן האישיים עם
חכר-השופטיס. כסוף השבוע יחייבו שלוש מועמדות חיוך של ממש -
בשיוודע ברכים מי מהמועמדות נבחרו למלכת־־החיוף ולשתי סגניותיה.
בשבוע שעבר חל שינוי מכריע בתוצאות :
ג׳ינה דרשה סכום אסטרונומי של 300 אלף
לירטות, תמורת הופעה בשלישי בסידרת סרטי?חס
ואהבה. דד,־סיקר, עשה כמה חישובים
פשוטים, מסר את התפקיד לסופיה לירן,
שביקשה פחות. שם הסרט החדש, שנקבע
השבוע: לחם, אהבה ודונה סיפיה.

סרטים
כוסבויובח ״ הןהמרט״ מ
אנו הנשים הוא סרט איטלקי אפיזודי
על אודות כוכבות ופרחי־כוכבות. פרחי ה־כוכבות
מובלות כצאן לטבח אל אולפן טיטא־נוס,
רומא, למבחן־בד. מתוך עשרות המועמדות
נבחרות שתים, לקחת חלקי בסרט אנו
הנשים שבו מספרת כל אחת מארבע כוכבות
ברק מתולדות חיי עצמן. אלא ששתי הנב־חרית
אינן מופיעות כלל בארבע האפיזודות
של אנה מאניאני, אינגריד ברגמאן אל־דד,
וואלי, איזה מיראנדה. הראשונה מתוכחת
עם נהג מונית, השניה מצפינה תרנגולת במזווה,
השלישית נמלטת — זמנית מאד —
מזרועותיו של מפיק לזרועות נהג קטר,
והרביעית מצטערת על שאין לה ילדים. לא
כל האפיזודות שוות באיכותן ; אחוות רעות,
בעוד שאחרות רעות מאד. בגלל הסיבה הפשוטה
ששחקניות קולנוע עלולות להיות
מעניינות על הבד — בתפקיד: אבל בחייהן
הפרטיים הן לרוב משעממות עד מוות.

הנחות גדולות לנרשמים,

גם משף חודש אפריל
פנה מיד לקבלת המדריך המקצועי המכין
לקראת

בחינזת סוקדסות

צבעים עליזים, אשר ישמחו, ללא ספק, לא
רק נער כי אם אף זקן לא אחד.

בקצרה
ג׳ יגולווג׳ יגולטד״ שלושה מספוריו
הקצרים של מוהם במתכונת שלישיה
ורביעיה.
גילהאהבה. או מה מתרחש כשנערה
(צרפתיד ).נכנסת להריון והאב אינו
מבוגר בהרבה מן התינוק.
שטרבןמיליון. או איך לחיות
ברווחה על ידי נפנוף שטר משושה־ספרות
בפניהם של הטפשים. גריגורי סק.
ביןצוקיתהום. סינמסקופושר
על אודות דייגים יוונים בפלורידה. תמונות
תת ימיות מרהיבות. אבל לא יותר מזה.
טרי מור.
השגעוןהנפלא. דמעות, הקרבה
עצמית וחיי מותרות באחד הסרטים המטופשים
של הדור.

בחמות בגרות

אשר יסופק לך חינם

וללא כל התחיבות

אל׳הפובון העברי
להודאה והשכלה בירושלים רחוב בן־יהודה ,2דג ד1259 .
מיסודו ובסקוחו של

משרדי בא־כח
תל־אביב: שד׳ רוטשילד 15
תיפח: רח׳ הבנקים 5
נתניה: רח׳ הרצל 19
נצרת: רח׳ כאנוק 28

טרכ 1למחירה

(כולל מ.מ).

בלבד

מיוצר ע״י מ. ו .בע״מ

בוכונת הכביסה
ה א בו רי ק אי ד!

ש, לב1

* שנוצר על ידי מחזאי סקוטי ג׳יימס
(המשרת והלורד) באדי במחזה הנושא שם זה.

מזג האויר כיום יפה.
ולנופש בודאי תצא,
אולם זכור דבר אחד
לצלם זה מאוד נחמד.
ואם מצלמה אתה קונה

רק אצל

שמי

כתבתי
לכבשה חמש רגלים.
פיטר סן__ .

תוך כמה דקות לפי השיטה
היעילה וד,חדישה בעולם של

המכון הבר־טי

נא לשלוח חינם את המדריך־לקורס

מי ונדל ככור 6
בלככשה חמש רגליים נסב ספור
המעשר, על אביהם הזקן (סרננדל) של המשיית
בנים: אלין (פרננדל^ בעל מכון בינלאומי
ליופי, בתאר (פרננול) רב חובלה של

הודות ל־ 25 שנות נסיון בהוראה, יש לאל
ידנו להכשירך כראוי ולהבטיח את הצלחתך
המלאה בבחינות הנערכות מטעם
מחלקת החינוך.

פ 111ו-ב רנד
עז1 42

חיפה,רחוב החלוק ( 3׳

1951

1951

בימים ההם -כאשר הציונים הכלליים לא שותפו בהנהגה עמדה הארין על
עברי תהום. המשק היה קרוב להתמוטטות. תורים היו אפילו לקרח(למעלה<.

העולים החדשים לא נקלטו(למעלה< ,הורגלו ללחם־חסד. חיפושים ליוו את
הקיצוב שהעניק 85 נקודות לשנה בהן אפשר היה להתלבש כגבר שמימין.

1955

וכזמן הזה -כאשר הציונים הכלליים שוממים בהנהגה, הושם הקץ לקיצוג,
והאזרח חופשי לקנות כאוות נפשו כאשה שמשמאל והייצור (למטה; הורחב.

1955

היצוא גדל, רשת התחבורה והרכבות שוכללה, הונהג הינץ־ ממלכתי אחיד
(למטה! ,ששם קץ לחינוך המפלגתי ושהבטיח יסוד לאומי משותף לדור הגדל.

4שרים ציונים כלליים בממשלה

דו״ח לכוחר

במרחב
מאוזן .1 :דמות
ציונית כללית; .5
סבוטז׳ה, בעברית; .8
עצמות האדם מהוות
אותו; . 10 לא קוץ
שלם; .12 על פרק
דברים זה מבוססות
ערי המקלט; .14 קומ־סוזיטור
יהודי־אמ־ריקאי,
הרפסודיה הכחולה;
. 17 מבני
נוח; .18 ההבדל בין
ההכנסות להוצאות,
למשל; .20 מלווה
הוא כזה; .21 אחת
מארצות הקדם; .22
בעל מקצוע רטוב
למדי .24 :שאון; .26
אחת המלים השכיחות
ביותר 28
הגידי לנו כן 29
בד יקר־ערך; .30 .
ראש הגוש השלישי;
.33 זרימה למקום
התכנסות; .35 הדום;
.37 עשר בריבוע!
.39 קצין או פקיד
גבוה הוא קצין (או
סקיד) .41 יין שולחן; .42 במערב;
.43 גאזזה; .45 חברת נפט; .46 מלת הברירה;
.47 בית הצאן; .49 אותו התקין רוטנברג;
.50ח״ב לאחדות העבודה.
מ או נ ך .1 :בו נמצא בית־חולים ממשלתי
גדול; .2ח־מר לכובעי קיץ; .3בעל
למי אני עמל?; .4תובעים אותו מאמן מצליח;
.6היא זכתה השבוע בריבונות מוחלטת
; .7בדחן ; .9הטומטום העממי 11
הטתדרותו הלכה השבוע לקלפי; .13 עליו
ועל ריח אין להתווכח; . 15 חברת ספנות;
.16 אתה יומך אחיו 17 קצה העיפרון;
.19 מושבה גלילית; .21 הופעה חדשה
או נוספת של אותו ספר; .23 מקום
היסטורי בקרים; .25 בבריטניה שכמותי
יושבים בבית מיוחד; .27 שם פרטי ערבי;
.30 ברור ומובן; .31 מערי פלשתים; .32
בצפון הגליל; .34 הולכים אותו, אם כי
בפה; .36 קבוצה מרוכזת וגדולה; .38 חווה

סוריה
ר עי דתאדמהמתקרבת

לקין; .40 מוסוליני היה כזה! .43 שתים
עשרה שעות; .44 חברת תמרוקים; .46 סופר
אידישאי; .48 משותף לגדרה ולמנרה.

חמשה עשר מספרי הוצאת עיינות
לפותרי תשבץ ״העולם הזה״ 1914
יעקב אוחנה, צפת, רח־ב ה׳ מס׳ ; 2רחמים
אוריאל, ירושלים, ליפתא עלית ;47 נעם _
אקרמן, גבעתיים, סמטת המעלות ;6אריה ׳
גולדברג, תל־אביב, שיכון רסקו, דה־האז ; 28
בתיה הוימטמן, רמת־גן, ארלוזורוב ;76 יעקב
וימן, תלאביב, זבולון ;23 מאיר מגיד, נתניה,
גורדון ; 24 דוד מורים, חיפה, ארלוזורו׳ב
;25 טר״ש נסים מזרחי צה״ל, ד .צ• ; 2608
חנן סטרול, צפת ת •.ד ;8 .עובד סרי־לוי,
בת־ים, ירושלים ;55 יהודה עצמוני, בני־ברק,
תל־גיבורים; דב פישל, תל־אביב, שדרות
עמנואל ; 1אריה פרוינד, ראשון לציון,
ת. ד : 17 .עליזה קרליבך׳ תל־אביב, ת .ד.
.2993

בין סו ח ר• התשגץ •וג ד לו

ספרים אספר־ הו צאת

משימה נשלמה. קליעי־הרקטה ירדו כחתף על פס־הכביש הלבן והתפוצצו בתוך תוכו
| של טיר־המכוניות הדחוק והמזדחל. מאחריהם השאירו חורבן מבוקע, להבות־אש
ותמרון־עשן. עתה לא נותרה אלא הטיסה השיגרתית חזרה לבסיס. מארק הביט בראי וראה
את כל הטייסת הולכת בעקבותיו בצייתנות. לימינו לא יכול לראות מאומה מחמת אור־השמש.
הוא הביט לשמאלו וראה איבכת־עשן מכתימה את תכלת־השמים. האיבכה נתארכה וחלפה
על פניו. במשך שבריר־שנייה נאבק מוחו הנחשל לקלוט את אשר ראו עיניו. רגע־התגובה
אחר לבוא.
הוא חש מכת־תדהמה בעורפו ומחטים מלובנות נינעצות בגבו. אור היום הפך חכליל,
לרגע קט איבד את הכרתו, ואחר ראה את הארץ מזדקרת כנגדי מול קשת־המדחף הנוצצת...
מוחו היה מאובן, אך ידי־הטייס האמונות נאבקו עם ההגה והעלו את חרטום המטוס
כלפי קו־האופק.
מתחת לדוק האדום חלפה הקרקע ביעף: שדות, חורשות, צריפים זעירים ורעועים,
כבישים ועשן־פגזים מתמר.
במקומות־מספר נעשו בגדיו חמימים ולחים. כוחותיו שתתו ממנו, אבריו כבדו כעיפרת,
וכוח־רצונו עזבהו הלוך ועזוב. הוא כיבה את המנוע, הנמיך את הדשים ונאבק להקטין את
מהירות הטיסה.
לפניו השתרעה חורשה, מאחריה אחו ומעבר לו שדה־דגן. שארית רוח מבינתו לחשה
לו, כי אסור לו להחטיא את האחו, כי עליו להנחית את המטוס לפני הגיעו אל גבולות
השדה. הוא ניטלטל בחמת־פרא מעל צמרות העצים. לפתע נשמטה כביכול תחתית־התא.
גל בחילה עברהו והדוק החכלילי התעבה לאפילה גמורה. בהתנפץ המטוס אל הדגן כבר
ד,יה מארק נט־ל־הכרה.

אם רוצה אתה לדעת מה היתה אחריתו שד מפקד הטייסת מארק,
היהודי האנגלי הצעיר, קרא את הספר ״ בגולהעדהתימזה
מאת אלכסנדרבארון שיצא לאחרונה כהוצאת ״ עיינות ״ .

הפיכה חדשה בסוריה — הנשיא והממשלה
נאסרו — קבוצה פרדמערבית תפסח
את השלטון — הכריזה על איחוד סוריה

עם עיראק תוך חצי שנה —
כך תצעקנה כותרות עתוני ישראל אם
יגיע לנצחונו תהליך המתקדם ברגע זה ממזרח
למטולה. ביום בהיר אחד, ולא רחוק
ביותר, עלולה מדינת ישראל להתעורר בבקר,
למצוא שעל גבולה הצפיני־המזרחי
ש־ביאינה שוכנת מדינה קטנה של שלושה
ורבע מליון, אלא מעצמה מאוחדת של שמונה
וחצי מליון, בעלת צבא סדיר של 100
אלף איש, מצוייד בנשק אמריקאי חדיש,
שתעלה בשטחה פי 21 על שטח ישראל.
צופה כקולנוע. הריגת סגן הרמטכ״ל
הסורי בידי חבר המפלגה הפאשיסטית, הדוגלת
באיחוד ס״ריה־עיראק (העולם הזה ,)915
היתד, רק סימן־פתיחה. בכל רחבי המרחב
פעלו הסייסמוגראפים הפוליטיים, בישרו רעי־דת־אדמה
מתקרבת.
מעוניין בהפיכה: המערב, המוכן להקריב
מכספו ומנשקו כדי שבת־בריתו העיראקית
תשתלט על סוריה, ירדן, לבנון. לא מעוניינת
בהפיכה: מצרים, בת בריתה של הממשלה
הסורית הנוכחית, יריבתה הגדולה של עיראק.
פחות מכילן מעיניינת בהפיכה כזאת ישראל,
שאיחוד הצפון יעמידה מול סכנה מוחשית
ומיידית. אולם ישראל עומדת מן הצד,
כצופה בקולנוע. היא אחת המדינות המעטות
בעולם שטרם חוללו הפיכה בדמשק.

טענות אלה לא תמיד נוסחו בצורה הברורה
ביותר. דוגמות של פניני־ממבה :״ההיסטוריה
שכחה את העתיד !״ או ״החינוך יצר את
מוחי ובעיקר :״נא להיות מאד אינדי־סקרטי

אין ׳ממי לפחד. בעיקר השתדל ממכה,
שנידון למוות בקניה ושפרס הוקצב על ראשו,
להגיע לאו״ם באמריקה, להתרים לצורך זה
את ידידיו. בעיניו היה כל זר ידיד, דבר שלא
מנע בעדו ללחוש :״אל תבטח אף פעם באף
אדם שאתה לא מכיר אותו ! ״
לפי כל הסימנים תסתיים מלחמתו הפרסית
של ממבה בבירות, למרות שהודיעו לו כי
המשטרה עומדת לאסרו. אולם ממבה לא
נפחד .״אין לי כאן ממי לפחד. אני לא מכיר
אף אחד ! ״

מחרוזת
הפרברהג דו ר
ממשלת הלבנון הגיעה״ לאחרונה למסקנה
כי בירות הנה פרבר של עיר גדולה, אשר
איננה קיימת עדיין. חצי מיליון חושבי העיר
חיים בצפיפות איומה. הפתרון המוצע :
ניצול ההענקה האמריקאית לשם הקמת עיר-
גנים, אשר תקלוט את בני המעמד הבינוני
הלבנוני.

ה שכב ח ה תו ססת
החודש החליטה ממשלת מצריים לגבש את
המדינות הערבין ת במרחב בעזרת השב־

בקעת היאור
ה שיר שבלב
חברי מועצת־ההפיכה רתחו. לפניהם היה
מונח שיר שהילל אוחו יליד־סוואן, מוחמד
נאגיב. המחבר המאושר היה אף הוא סודא־ני
— ראש המשלחת שבאה לנהל משא-
ומתן בקאהיר על חלוקת מי הנילוס בין
שתי המדינות. השיר הוגדר כ״כרוז החותר
תחת ממשלת מצרים״ .שעות מעטות אחרי
פירסומו נותק המשא־והמתן.
אמנם עברו מכבר הימים בהם פרצו סיב־סוכים
בין מדינות בגלל ענינים שבשירה.
וגם השיר לאבא נאגיב לא היה מהולל סערה
לולא נפערה תהום רוחנית בין שתי מדינות
ה־אור.
מים מים ימדון. בשכיל מצריים, מי
הנילוס הם מקור של חיים ומוות. כל החקלאות
המצרית יונקת מזרם סדיר ש?
מים אלה מן הדרום. כל תכניות מועצת־ההפיכה
לכיבוש המדבר ויצירת מעמד חדש
של איכרים מאושרים, בנויות על ניציל מים
רבים יותר. ועל תכניות אלה מביסכים
כל סיכויי קיומו של משטר עבד אל־נאסר.
משך
דור שלם לחמה מצריים על איחוד־כיקעת־היאור,
להבטחת המים הקדושים. לפני
שניב מעסות הוכתר המאבק בהצלחה. המפלגה
הפרו־מצרית ניצחה בסודאן, האנגלים
הבטיחו להסתלק. אולם שנים מעטות של
מחשבה שקטה על עצמאות הספיקו לם־דא־נים
(לא בלי עזרה מצד האנגלים) להיזכר
שגם הם זקוקים למים. כל טיפה הנוספת
לפלאח מצרי, היא טיפה האובדת לפאלח
הסודאני. כל דונם נוסף לחקלאות המצרית
הוא דונם פחות לחקלאות הסודאנית.
המאבק האמיתי של מצריים רק מתחיל.
הוא לא יהיה ליד רצועת עזה. הוא יהיה
בדרום — על הטיפה המתוקה.

לבנזן
אד בשממבה
כשהודיעו לסעיד טאקי דין, העתונאי הבי־רותי
שהתפרסם בהתנגשויותיו עם סאלח סלם
המצרי, על בואו של ממבה.,נאנח :״שוב!״
מדי יום ביומו, בשבועיים האחרונים, היה הגבר
שחור־העור ומתולתל השיער, מעסיק את
העתונאי הטרוד בבקשת עצות בענייניו־ המדיניים,
אותן לא היה ממלא מעולם.
ברנארד ממבה ,)28( ,שהגיע לדבריו לבירות
בשליחות המאו־מאו, היה על אף החינוך המערבי
המובהק, אותו קנה באונברסיטאות
קנזגרידג׳ וה&תזארד, בזכות אביו׳ ראש אחד
השבטים בקניה, יליד אפריקאי מובהק. הוא
טרח להגיש, באמצעות הציר האמריקאי בלבנון׳
עצומה על אכזריות הבריטים בארצו
לא־״ם. לשם כך היה מטריח כל אדם שהיה מוכן
לשמוע לו, ומשטח בפניו את טענותיו.

מאו מאו ממכה
״נא להיות אינדיסקרטי !״
בה התוססת ביותר, בעלת ההכרה הפוליטית
החזקה ביותר: הסטודנטים הערבים. בהתאם
להחלטה זו יוקם איגוד פאן־ערבי של
סטודנטים, וג׳מאל עבד אל־נאסר עצמו ישמש
בנשיא־כבוד שלו.

ה כ בי ש חבה
בזמנו הקציבה הממשלה הלבנונית 900
אלף דולאר מכספי הסיוע האמריקאי לסלילת
כביש משוכלל באיזור ביירות. אולם
החודש נתגלה כי הכביש יצטרך לחכות :
הממשלה הוציאה את הסכום המתן צב על
רכישת חיטה.

בעק בו ת י שראל
מדינות ערב ניסו החודש לחקות את ישראל:
לפחות בשטח אחד: הנהגת ביטוח־רפואי
לאומי. הלאמת השירותים הרפואיים בארצות
המרחב עתידה לשמש כנושא בדיוני הכינוס
הרפואי הערבי, שייערך בקרוב בבגדאד.

ד אג ה לנ פ ש
שליטי מצריים החליטו לאחרונה לדאוג
לנפשות נתיניהם: הממשלה הקציבה סכום
של 50 אלף לירות מצריות ( 300 אלף ל״י)
לתרגום ספרות קלאסית אירופית לשפה הערבית.
עבודת התרגום, אשר תנוהל על ידי
הסופר העיוור טאהה (סמר־הימיס) חוסיין,
תכלול, בין השאר את כ, זבי שלי, וולטייר
ולורד ביירון.

תדע

לבטא

בצורה

הקולעת :

כי שנות שלטון מפא״י כמעט גרמו להתמוטטות המדינה -הוחמצו הזדמנויות מדיניות כבירות, נעשו שניאות
כלכליות חמורות כיותר. כי לנגד עיני מפא״י עמדה אף ורק טובת המפלגה והאינטרסים של מפעליה המונופוליסטיים.
שיתוף הציונים הכלליים כהנהגת המדינה עצר כעד ההתמוטטות. הציונים הכלליים השירו מישראל את עול
הביורוקרטיה הכזכזנית והכלתי־יעילה, הם שמו קץ לקיצוב, שתוצאתו העיקרית היתה העשרת כורדים ושחיתות.
,אתה שואף למדינה ליכדלית, הדואגת לכל אזרחיה ללא כל הפלייה.
אתה יודע כי רק היוזמה החופשית תפתה את הארץ ותמשוך את ההון.
אתה רוצה שהאזרח לא יהיה נתון ללחץ, לשכה, מפלגה או הסתדרות.
אתה דורש משטר מבוסם על שויון האזרח ולא על ״פנקס החבר״.
אתה מבין כי סיסמת הפירוד של מלחמת המעמדות מתנכלת למדינה.
אתה מאמין כי חייב לבוא קץ לשחיתות שפשתה ככל רחכי המדינה.
אתה מוכן להלחם ככל מאדך למשטר של לחם כככוד ואויר לנשימה.
אתה מתנגד לפיצול הלא-סוציאליסטים (פרוגרפיכים, חירות, דתיים).
אתה משוכנע בי אין הנהגה כריאה למדינה כלי הציונים הכלליים.
אתה תובע מכל אזרח נאמן לבחור כציונים הכלליים, מפלגת המרכז.
אם כן -אמור זאת בחרוזים. חבר סיסמה קצרה וקולעת לעניין, מתחרזת או כלתי מתחרזת, ושלח אותה כציון
שמך וכתובתך אל :״סיסמת הנצחון״ ,התחרות הצ׳־כ למען האזרח, תל אביב, ת .ד .6137 .וועדת שופטים מוסמכת תשפוט
את הסיסמות שתגענה ל״סיסמת הנצחון״ עד לראשון ליוני 1955 ותעניק את הפרסים הכאים לסיסמות הטובות כיותר :
פרם רא שון ־ 2 5 0ל״ י

פד שני
פרם שליש 0ל״י
וע שרה פרס• 5ל״ לאחר
אתה יכול לשלוח מספר כלתי מוגכל של הצעות. זכור את כוחה של הסיסמה ! אתה עדיין תחת הרושם של ״מספיק
ודי -כשלטון מפא״י ׳״ הסתדרות הציונים הכלליים, מפלגת המרכז, שומרת לעצמה את הזכות נרכוש כשכר הסופרים
המקובל, כל סיסמה אחרת, נופף לסיסמות הזוכות בפרסים, העוברות לרשות בלעדית של הסתדרות הציונים הכלליים.

לאחרונה נדברנו אני ובעלי עם ידידינו׳
חודה ואורי, ללכת לקולנוע. אולם כאשר באנו
לקחת אותם, נתקלנו בהתנגדותו של בנם, בן
השבע, שצעק :״אינני רוצה להישאר לבדי ! ״
במשך רבע שעה שידלו ההורים עת בנם בכל
הדרכים. הם הבטיחו לו מתנות, כרטיסי
קולנוע, ממתקים. הכל היה לשווא. לבסוף
נאלצו לעזוב ן את הילד, עוזי, כשהוא ממרר
בבכי.
מובן מאליו שאיחרנו להצגה. שוטטנו באולם
בחושך ונתקלנו בבני־אדם, שגידפו אותנו
בקולי קולות. הסרט היה טוב. אולם הוא
לא גרם לנו כל הנאה. כי חווה ואורי הניחו
לילדם לקלקל ערב נעים של ארבעה אנשים
מבוגרים — ואולי גם של רבים אחרים.
חווה ואורי אינם הורים מיוחדים במינם.
הם מייצגים ציבור של אלפי בני־אדם, הסוברים
כי ההורים חייבים להקריב הכל למען
יוצאי־חלציהם .״איזו אם ׳מסורה !״ מתפעלים
הם למרעה שכנתם, שרה, הטורחת כל היום
ליד התנור, דוד־הכביסה וקרש הגיהוץ. אולם
אין הם שמים לב לכך שמסירות זו הפכה את
שרה לאשר, מרושלת ומשעממת.
כי השאיפה להיות הורים טובים מביאה זוגות
רבים לידי הזנחת עיסוקיהם התרבותיים,
החברתיים — ולעתים גם הכלכליים. זוגות
אלה מנתקים כמעט כל קשר עם ידידיהם הקרובים
ביותר. הם הופכים עבדים נרצעים
לעריציב הגדולים ביותר בעולם: הילדים.

נסיות התל־אביביות :״זה איום ונורא !
כל החברה לועגים לי, מפני שאמא מתערבת
בכל שיחותי ומופיעה באופן בלתי־צפוי בכל
המס ב,־ת החברתיות שלנו.״
מביכה זו משותפת לכל צעירי העולם. לאחרונה,
כאשר ערך אחד ממכוני חקר־דעת־הקהל
האמריקאיים משאל בין תלמידי-ט על
תכונות הוריהם הרצויות להם ביותר, השיבו
92^/0מן הנשאלים כי אין להם כל חפץ בהתערבות
יתירה של ההורים בעיסוקיהם החברתיים.

תרבר בו תמצ חי ק ה
לפני שנים מספר היו לנו מכרים טובים,
יוסף ואורה, אולם כיום חדלנו להזמינם לביתנו.
הסיבה: הם מתעקשים לגרור אתם
את ילדיהם לכל מקום, אפילו בשעת־לילה מאוחרת.
פשוט אי אפשר לסבול זאת.
כי כאשר אנו שקועים בש חד, מעניינת
אין לנו כל רצון להיות מופרעים על־ידי ילדים
— שלנו, או של אחרים. אמנם פטפוטם
של ת נוקות עשוי להיות מעניין ומשעשע.

משל, אני מכירה הורים עשירים, אשר התעקשו
לשכור מורים פרטיים וללמד את
ילדם בבית. בה בשעה שהילד השתוקק לבקר
מוקה בבית־הספר, בין בני־גילו.
• תסביך קידוש השם: ההורים מקריבים
את הקריירה שלהם ואת עיסוקיהם החברתיים,
כדי שהילד ישאר אסיר תודה להם עד סוף
ימיהם.
* היזדהות גמורה עם חיי הילדים ורצון
לחיות אך ורק באמצעותם. הטענה הנפוצה
ביותר, במקרה זה :״כבר חיינו את חיינו.
עתה עלינו לאפשר לילדים לח־ות כהלכה.״
לסיכום: לעתים קרובות נובעת התמסרותם
היתירה של ההורים לילדיהם לא מן הדאגה
לצרכיהם הממשיים של הילדים, אלא מן
הדאגה התת־הכרתית לצרניהם הפסיכולוגיים
של ההורים עצמם. אין זו אלא אנוכיות במסווה
של הקרבה עצמית.

תם תהפוך את ילדיהם לאורחים בריאים, מאושרים
ויציבים מבחינה נפשית. אולם בדרך
כלל התוצאות הן הפוכות: וכי כיצד יוכל
להתפתח ילד, אשר שומע עשר פעמים ביום
את המלים :״נעשה כל מד, שתרצה ...אל
תע 5ה זאת: אתה עלול להיפגע ...אנחנו
נעשה את כל העבודה, ואתה רוץ לשחק...
מוטב שהצטיין באמודים. הרי אתה רוצה כי
נתגאה בך ! שב בשקט. אתה עלול ללכלך את
בגדיך ...מה יחשבו עליך בני־אדם, אם לא
תתנהג יפה?״
הגנה והדרכה מתמדת זו מעוררת בילדים
פחד מתמיד מפני כישלון. הם מתבגרים והופכים
לאנש ם הססנים, מוכי־פחדים וחסרי־ישע,
אשר עלולים לקבל התמוטטות־עצבים בהיתק״
לם במיכשול חסר־חשיבורב

ש מונ ה ע צו ת טו בו ת

טי פז ח ם 1להטרדה

כיצד תוכלו לשחרר את ילדיכם מן הטיפוח
ההורסני — ואת עצמכם מן העבדות המתמדת
י בראש וראשונה עליכם לעשות חישוב
פשוט: כמה שעות אתם מבלים בחברת בילדים?
כמה שעות אתם מקד שים לעבודה
בשביל הילדים? כמה שעות אתם מקדישים
לשיחות על הילדים י קרוב לוזדאי שהסיכום
יזעזע אתכם.

כמעט שום ילד א ננו מחבב את ההורים,
שטורחים למענו בכל שעות היום והלילה ומק
והרי
כמה עצות מעשיות, אשר יאפשרו
לכם להשתחרר מן העבדות :

גם ל הו רי אינ ט ר סי ם
.תופעה זו איננה מוגבלת רק לתחומי ישראל.
היא אופיינית לעולם כולו. רק לפני זמן
קצר ערכה אוניברסיטת מדינת פלורידה, אר־צות־הברית,
משאל בין כמה עשרות זוגות
נשואים על הנושא :״כיצד להיות הורים
טובים•׳ .רוב הא מהות השיבו ללא היסוס :
״ההורים הטובים מעדיפים את צורכי ילדיהם
על כל הצרכים האחרים!״ איש מן הנשאלים
לא מצא לנכון לציין כי גם למבוגרים
יש אינטרסים חשובים משלהם.
קרוב לוודאי שאתם מכירים את ההורים,
אשר אינם מוכנים לקבוע כל פגישות מראש,
טוענים :״תתקשרו איתנו בערב, תחילה עלינו
לקבוע את מצב־הרוח של הילדים.״ בוודאי
מכירים אתם גם את ההורים, אשר אינם
יודעים דבר וחצי דבר מן המתרחש בעולם,
מסבירים באנחה עמוקה :״הילדים גוזלים את
כל זמננו. אין אנו יכולים אפילו להאזין
לשמר, החדשות״ .וקרוב לוודאי שפגשתם
גם בטיפוס האם־השיפחה, האומרת בגאווה :
״רבקה׳לה שלי (נערה גבוהה ושרירית, בת
)17 איננה יודעת אפילו להרתיח מים.״
השתעבדות זו לילדים הינה הרת־סכנות.
־,יא עשויה לפגוע באופי ההורים, בהופעתם
החיצונית, ברמת השכלתם, אולי גם ביציבות
נישואיהם. מספר עורך־דין אמריקאי נודע,
העוסק בעיקר במשפסי־נירושין . :כמעט כל
בעל שנתפס בבגידה מודה שהוא התרחק
מאשתו רק לאחר שהיא התחילה להקדיש את
כל זמנה לילדים.״

ח לי פו ת מ רו פ טו תזמחל צו ת

(א) קבלו את ההצעות של מכריכם, המוכנים
להתנדב לשמור על ילדיכם בערבים, או
בשבתות. עשו זאת אפילו אב הילדים ימררו
בבכי. אין רבו״ ,הדמעות תיבשנד, ת ך שעה
קלה, והילדים יסתגלו לנוכחותו של אדם
מביגריאחר.
(ב) אל תניחו לרגש־החובה המפעם בכם
להכריח אתכם לבלות את כל זמנכם בחברת
הילדים. שעתיים מאושרות בחברת הילד עדיפות
על שתים־עשרה שעות משעממות בחברתו.

אבל
יש גבזל לכל דבר, טוענים ההורים.
הורים רבים אינם גוררים את צאצאיהם לכל
מקום. אולם הם עושים משהו גרוע מזה :
הם מ־ברים אך ורק על גאוניותם של הילדים,
פרטי התפתחותם והישגיהם. באחת המסיבות
בהן ביקרתי לאחרונה, נלכדתי בין שתי
אימהות, שהפציצו אותי בפרטי פרטים על
בני בטנן. הצלחתי לד,חלץ מהן לאחר שפי-
הקתי שש או שבע פעמים, מאוזן עד אוזן.
רבים מאיתנו היו מהססים להתרברב ולהכריז
בפני עם ועדה :״אני בחור עצום !״
א,ילם הורים רבים חסרים כל חוש מידה, מתפארים
השכם והערב ז ״הביטו וראו את גאוניותו
! ראו איזה ילדים עצומים הבאנו לעולם

שכנינו, רות ואברהם חושבים את עצמם
להורים נפלאים: הם קונים לילדיהם הכל,
גו ר ם, העב דו ת
בה בשעה שהם עצמם חוסכים להם מפיהם.
מה מניע את ההורים־ד,עבדים להתנהג באברהם,
פקיד־ממשלה גבוה, נאלץ ללכת לצורה
כה נלעגת? הפסיכולוגים והסוציולוגים
עבודתו בחליפה מרופטת. אין הוא יחידי: העולם
מלא אבות, המתהלכים בחליפות מרו בני זמננו גילו כמה וכמה מניעים להתנהגות
פטות, שעה שילדיהם לובשים בגדי־נסיכים. זו :
• התשוקה להתעלות על קרובים, ידימצחיקים
ביותר הם ההורים־העבדים, אשר
מנסים לחזור לימי נעוריהם ולהשתתף בכל דים וחברים לעבודה־ בשטח הדאגה לילדים.
• הרצון לשכוח אכזבות ומשברי־נעו־הפעילות
החברתית של צאצאיהם. הורים אלה
מתערבים בכל השיחות של בני הנעורים, רים. כך, למשל, שואפים הורים רבים לדחוף
ומשתתפים בכל מסיבותיהם. התוצאה: הצעי את ילדיהם דווקה ללימודים, בהם לא הצליחו
רים לועגים להם, נמנעים מלבקר בביתם וקור הם עצמם בנעוריהם.
אים להם בשם ״נודניקים״.
• התשוקה לתת לילד את כל היתרונות
לעתים קרובות גורמת התערבותם היתירה החומריים והרוחניים, אשר לא השיגו הם
של האב והאם מבוכה רבה לילדים. מספרת • עצמם, אפילו אם ״יתרונות״ אלה פוגמים ביוזמה
ובחפץ־ד,הרפתקאות של הילד. כך, לליאורה,
תלמידת הכיתה ד,ששית באחת הגימ

כאשר אתם מתכננים את ההוצאות על
הילד, חשבו בדיוק מה דרוש לו. האמנם יש
לרפי צורך בסקטים? או שמא מוטב לכם
להוציא את הכסף על כרטיסים להבמוה בש־גילכם?

כאשר אתם עומדים לגעור בילד, או
להזה ירו, שאלו את עצמכם: האם אנו עלולים
לפגוע ביוזמת הילד, או בעצמאותו?
האין אנו מגזימים בהערכת הסכנות הצפויות
לו? האם אנו כופים על הילד התנהגות מסו־יימת,
מפני שהיא עלולה להועיל לו, או רק
מפני שזה מביא לנו סיפוק? האין אנו מגינים
עליו מפני בעיות, בהן הוא עלול להיתקל
בבגרותו?

ריבים למענו קורבנות בלתי ספורים .״התנהגות
זו של ההורים מטרידה את הילדים
עד כדי כך שאין הם יכולים ליהנות מחייהם,״
אימר הפסיכולוג האמריקאי הנודע, ד״ר אלכסנדר
רייד מארטין ,״כל ילד חייב לדעת כי
גם להוריו יש זמן פניי לבלות ולהשתעשע*.
דברים אלה של ד״ר מארטין היו מבוססים
על מחקר מסועף, שהקיף למעלה מ־3000
ילדים בני שכבות חברתיות שונות. בעת מוד
קק זה נתגלה כי הילדים המאושרים ביותר
באו דווקא ממשפחות, בהן איפשרו ההורים
לילדיהם להיות עצמאיים, לפתור בעיות,
להתגבר על מכשולים בכוחות עצמם. רק התנהגות
כזאת היתד, מסוגלת לעורר בילד הרגשה
של עוצמה וחשיבות.
בעת מחקר דומה גילה פסיכולוג אמריקאי
אחר כי הדבר הנחשב בעיני האימהות למסירות
עילאית, נחשב בעיני רוב הילדים להמרדה.
רבים מילדיהם של הורים ״מסורים״ אלה
הודו כי ד,ם שואפים להתבגר ולהחלץ מן
הטיפול המשפחתי המטריד.
אולם ילדים אלה מוסיפים לסבול אפילו
לאחר שהם מתבגרים ומקימים משפחות משלהם.
לעתים קרובות מתלונן בעל צעיר :
״אמא ממררת את חיי אך ורק מפני שבעבר
לא היה לה כל עיסוק — פרט לטיפול בי.״
התוצאה היא איומה: הזוגות הצעירים מתרחקים
ממשפחותיהם, וההורים אשר איבדו
כל עניין אחר בחיים, נשארים בודדים ומיואשים.
לעתים
קרובות חושבים ההורים כי מסירו

האם אתם מסרבים לקבל הזמנות, אשר
אינן כוללות את ילדיכם? אם כן, חידלו לעשות
זאת,
(ו) אם היתד, לכם חובבות כלשהי לפני
הולדת הילדים, המשיכו בה ללא היסוס.
(ז) אם יש לכם ילדים בני חמש עשרה
ומעלה, אתם יכולים לצאת למסעות ארוכים
ולהשאירם ביחידות, אפילו למשך שבועות.
לא יאונה להם כל רע. להיפך, הם יד,נו מתפקיד
אדוני־הבית.
(ח) כאשר אתם נמצאים בחברה, העמידו
פנים כאילו ילדיכם נשואים ונמצאים ברשותו
עצמם. אם תימנעו מלדבר על גאוניותם והישגיהם,
תוכלו להתרכז בנושאי שיחה אחרים,
אשר ינסכו על חייכם אור חדש ומעניין.
אם תצייתו לכללים אלה, תיקנו לעצמכם
עצמאות מחודשת וחיים מחודשים, עשירי
חוויות. זיכרו היטב את אשר אמרה הפסיכולוגית
האמריקאית, סידוני מצנר־גרינברג :
״ההורים מוסיפים להיות גברים: ונשים זמן
רב לאחר שהם מביאים את ילדיהם לאוזיר־העולם.״