גליון 918 מתאריך 19 במאי 1955

ב ד מוו א ־
בלי משד, כניס

מער 3ת

הו1וו ! 0ו !.ג
> 4 6 £ח א * 0וז
*יוה **נ41י יוויזיור•׳״

העורך הראשי ;
אורי *גנ רי

ראש ממערכה • :

עורך משנה :
דוב איסז

• רו ם כ הו

עורך תבנית :

עורך כיתוב :
י לגיא

סימה איל!

מכתב מראשי :

הצלם הראשי :
דו ברני!

! נו אי ר

חברי המערכת :
משח בז־אאריא, יחיאל ב שן, ני* ה נבי, לילי גלילי,
רוחי ורד. בווי זהבי, יוחגז ורבבה זראי, אוסקר
טאופר, אביבה סט! ,עמום קינן, פילבי קשת.
אברהם רפפורט.

עורכי המהדורה האנגלית :
דניאל שטר! ,דויד פסטור. ביל מלני!.

הממונה על המהדורה הספרדית!
שלמה הרד׳

חשבווגוו זום ברדי ז*י**ורפ*יח

1,זד גליקטון * תל־ אביג נמנן המברקיס:
.פולנזסרנז* ת. ז , 156 .ם ל 8זן .2*785
העולם הזח בגנ*ס.
מזציא לאור :
ד 9ום ישראל בע״נז, ת״א סל.25204 .

מצייר הראשי !

עורך דפוס :

שמואל ברמור

אריה אריאל

מנהל מבצעים

מנהל מעבדה :

שלמה אדיר

דוד טווייג

עבור מודעות המתפרסמוס תחת הסותרת
איו מערכת אחראית סבור תוס! ממודעות. מלבד
נבו׳ ה מופנות על־ידי תברי המערבת ונבדעות
• דו -ס לערבו׳ .״דו׳־סלמ מבדר• .״וו״וו לנוסע*
סל-יד ה סונ ר ״דו״ח לבוחר* ולל מודעות מטעם מפלגות וארגונים עיבוריים אשר אין חסערכת
ומראית לתופנן ולדעות המובעות ט ע. ו ש אינ 1משקמו* ב שום עורה שהיא את דעות המערבת.

אני חייבת להודות קודם כל כי היענו תך
הנלהבת למשחק הקטן ששיבצתי בעמוד
ספר לסבתא (העולם הזה )916 הדהי־מה
אותי במקצת. היות ואינני באה במגע
יומיומי עם עבודת המערכת השוטפת, היתד,
זאת לגבי חוויה מוזרה לקבל שק שכלל
481 מעטפות חומות, לבנות, וצהובות.
תוכן המעטפות היה משונה לא פחות.
אם כי מה שביקשתי היה לחבר כותרת לציור
שהופיע בקשקשת (ראה ציור) ,הרי
רבים מכם לא הסתפקו בכך. היו כאלה
שהסבירו לי באריכות את חובן הציור,
דבר שהרחיב את השכלתי הכללית בכמה
וכמה כיוונים. אחרים צירפו ציורים מפו רטים
המרחיבים את הרמז עד כדי חדר
שלם ושני אנשים בתוכו. הממעיטים הסתפקו
במתן חמש עד עשר הצעות לכותרת _ ,
כדי להניח לי לעשות את מה שלא יכלו
לעשות בעצמם — לבחור את המוצלחת ביותר.
האבירים שבין שולחי־ההצעות לא שכחו
לצרף מחמאות לוהטות המכוונות אלי, אולי
מתוך הנחה כי אין קל מלרכך לב־אשה
באמצעות מחמאה, והדבר חשוב במיוחד
כאשר היא שופטת״יחידה בתחרות־כותרות.
על כל פנים, אני מודה שנעים לקבל מחמאות
ותידותי שלוחות לכל הממציאים אותן.
ועכשיו לעניין. מעניין לציין כי איש מבין
*שולחי ההצעות לא הגיש את הכותרת
שניתנה לקישקשת על־ידי ציירה: שתי נשים.

אל. דעה זאת היתד, עלולה בוודאי להעליב
כמה פוליטיקאים׳ ולכן אני מציעה לכל
אדם העוסק בענייני מפלגה לסיים את הקריאה
כאן. השאר יכולים להתקדם.
במדיניות גבוהה ביותר התמחה יצחק
בן־אורן ממוסד ניב, שכונת תלפיות, ירושלים.
הוא הציע: התקרבות כין שני
הגושים העולמיים. רבים יותר היו אלה
שנזכרו בבחירות המתקרבות בישראל והציעו

המאבק על כס השלטון או והחזיקו
שני עסקנים בכסא אחד. היו גם כאלה

שנכנסו לפרטים דקים יותר, כמו אליעזר פאר
מתל־אביב שהציע ארוחה כקיבוץ עין־
הדוד, וגדעון דודאי מירושלים שהציע כן־

גוריון וברנשטיין מדברים על בעיות
כלכלה.

חלק מן ההצעות משקפות את החיים
הספורטיביים, כמו פרצופו של מתאגרף

כמשקל נוצה לאחר שנוצח בקרב
עם מתאגרף כמשקל כבד, בהצעתה
של יעל צ׳רנוצקי מצה״ל, או אליפות העולם
לנשים הרות בטנים שולחן
שאורגנה על־ידי קורא ממשק מנרה שמרוב
התרגשות ספורטיבית שכח לחתום בשמו.
על שמירת הסדר הציבור השגיח שלמד, רמר
מתל־אביב שהתריע על הנעשה כששוטר

התנועה עוזם לפתע את תפקידו.

בכיוון אחר לחלוטין הסתכל הקורא
המגדיאלי, אף הוא חסר־שם, שקבע כי
לפנינו שתי גברות בשמלות נשף המשוחחות
ביניהן, בעוד שאילן בר־אילן
מגינוסר לא הסתפק בגברות סתמיות וקבע

בוודאי לאותו רעיון כשנתן את הכותרת
סליחה! זה ׳המקומ שלי! וזאת היתד, גם
כוונתו של נתן דיסקין מתל־אביב כשהציע

צפיפות ב״דן״ — עד מתי?

כל אנשי חושי

ראובן ריטרמן, עורך־דין, תל־אביב
העולם הזד, מקדם בברכה יוז מ ה זו, יעביר
לכתובת המת אימה כל מכתב של הצטרפות.
הסיפור על עיריית חי פ ה (העול ם הזה ) 917
הו א מדהים. אולם, האם איו כו ת בו, ברוד נ אדל,
מו שפע מעב רו האנטי־הסתדרו תי כ אי שאצ״ל?
האם איו כל כוונ תו לה שמיץ עיריה פועליו! י

דו מני ש שכחתם גוף אחד במערכת ה שערוריות
של חיפה ״ מ. פ .ה ,.או ביתר פ רו ט: מו עצת
פו ע ל׳ חיפה. ממלכ תו של אי ש־חו שי ה מו שבע,
יופף אל מוני...

יואל פרדי, חיפה
העולם הזה לא רצה לגרום לט. פ .ח.
שום מ.פ.ח.־נפש.
סבורני שי שנ ה רק מ סקנה הגיוני ת אחת ל או ר
הגילויים על ה שחיתו ת ב חי פ ה: החו שי ע שה את
שלו, התו שי יכול ללכת.

רם שימרון, חיפה

כי אלה הן נ׳ינה לולובריג׳ידה ומרילין
מוגרו ניצבות זו מול זו.
אודה, כי יש לי חולשה קלה לגבי כותרות
שגעוניות בהחלט, ומשום כך נהניתי
מהצעתו של אליעזר נרה מראשון־לציון

תספורת האשה המודרנית שהניעה
זה עתה בדואר אוויר מספר הנשים
פרננדל, פאריס וגם מהצעתו של משה
פאלץ מחיפה שני אחים שאחד אהב
גכינה והשני בכלל לא אהב קפה,
לאחר שהתעוררו והחלו ללכוש את
גרכייהם. ואחרון אך חביב, הוא נסים

אמדו מפתח־תקוה, שקשר באופן מוצלח
את שני ציורי הקשקשת בכותרת אחת :

זה נטוש המאכק !

אולם אעשה עוול לך ולעצמי אם אעבור
בשתיקה על כמה כותרות נוספות שגרמו
לי, אישית, הנאה למעלה מבינונית. מעניין,
כי רוב הקוראים חשבו על בעיות פוליטיות
דווקא, והם סבורים כנראה שהפוליטיקה
היא המקור העיקרי להומור בישר
ובזאת
סיימתי הפעם. להתראות בשבוע
הבא.

נחמיר, אילון, באר שבע, ש כון דוו ח

מאומה על לא מאומה?
לילי גליל׳ זאת מגלה שו ב חופ ר אינ ט ליגנ ציו *
מ שווק.
כלום לא תרע אתפ רו ש ה של המלה העברית
ה שנורה מ או מ ה?
במדורה החרש (העולם הזה <916 הי א לא מת בו
ששת לכ תוב מלה זו עת כוונ תה לו מר את ההיפר
בדיוק( .בהגדרתה: הנדלה — ה שיטה הבדוקה
לקבל מ או מ ה תמורת מ ש הי) הני עו מים עד נפ ש ז
או. שתלמ דו עברית או שתתטלו את העסק!נ.ב. מ ענייו איזו הי ה די ר או תה תפר ס מו את
מכ תבי. ו מהי ה ת שובה המתחמקת ש ת תנו כוני ל...

...תמיד הדהים או תי, מ דו ע עי תוני ם מ סויי מי ם
מתרנ שים עד לב ה ש מיי ם, תוך שי מו ש ב מילו ת
הגידוף החריפות ביותר, לא על כד שנע שי םמע שים
מכוערי ם — אל א על זה שכו תבי ם עליהם
וחו שפים אותם. חלק מ ה עי תוני ם ה שבו עהשתמש
במלים ה שפלו ת ביותר. אולם א ף אחד מהם לא
ע שה א פי לו נ ביוז קל שבקלים לו מ ר באופל מ ש כנע
שמש הו בגילויי העולם הזח לא היה נבול.

״אחד קורא״ ,עין שמר
לילי גלילי מוזוצלוז מעו מק ליבה בפני
הקורא מעין שמר, אס פגעה באיזה שהוא
אופן ב חו שו הל שווי. מ אומה הוא, כ מובן.
מ שהו ולא לא־כלום.

הגיע תורו

כנסת לא הסתדרות

סימה טזרחי, חי פ ה

א. ינאי, קצין מ תונות ויחסי ציבור,
תל־אביב

האשה שרבה עם בעלה לאחר שראתה
את פרצופו כארוחת הבוקר.

זאב מרכוס, חיפ ה
חבר ה מעדכת ברוך נאדל הוא חבר ההסתדרות
הכללית, בן ונכד לחברי ההסתדרוול־הכלאית,
לא הי ה מעולם באצ״ל, היה איש
אחדות־העבודה, מחבר ספר עלילו ת פל מ״ח,
הצטרף ללח׳׳י בימי מלחמת השחרור, אחרי
ששרת ביחיד ת חיות־הנגב.

רגליים) איזה חיוך בלונדי ! ו איזו פוז ה !
הגברת תמר פ רוינד, ל ת שו מ ת לבך :
בנתוני ם הנ״לכבשתאת לבי. עז רצוני להתקשר
אתך.
אנא כתבי למדור המכ תבים אם תו עי ל׳ להענות
לבקשתי זו.
ל תוספ ת סרטי ם? אני בחור רציני. בן ז . 2ותיק
בארץ. תו שב באר שב ע. נבוה, שחרחר. ובעל
מרץ.
מ עוניין ב ...טי פו ס כ מו ר.

ממובים

בר שימתו של בי ו ד ואהל (העולם הזה ) 916 על
פר שת ברגר קבק, י שלו קטע המרמז כיי מפקח
ר א שון פדר. נ שלח (קורם בשפרעש בכדי ״להו צי
או מהת מונ ה״ ובסיו ם הקורם הועבר למשמר
הנבול. לה שערה זו איו כל שתר.
מפקח פדר אינו ראש ה מ שטרה הכלכלי ת ב חיפה.
הוא נשלח, ב הניע תורו. לקודם קצינים. כל קציני
המ שטרה חייבים לעבור קורם זה. הו א יצא ל שפרעם
לא הד שהסתיימה החקירה והתיק הועבר
לפרקליטות. המפקח סדר טרם סיים א ת הקורם
ועל כן איו אמת בידיעה כי הועבר למשמרה גבול.
אני מני ת כי סופרכ ם הנכ בד ערבב או תו
עם קצין משמר הנבול בשם סודור.

שמנות רבות על מקום יחיד באוטו-
בום, אם כי סגן־משנד, דן זיו מצה״ל התכוון

על כל פנים, החלטתי שהפרס הראשון
מגיע לכותרת הקצרה והקולעת ביותר :
כרוגז, שנשלחה על־ידי שני קוראים. לאחר
שערכתי הגרלה ביניהם, זכה, איפוא, בחמשת
הספרים שהוקצבו לפרס ראשון יוסף פרל־מוטר,
חברי הכשרת מתנחלים בחולדה.
קשה יותר היתד, ההחלטה על שלוש
הכותרות הבאות, משום שעשרות מבין
הכותרות המוצעות היו ראויות לשלושת
הפרסים הנותרים. את אחד הפרסים הללו
החלטתי להקציב לכותרת פנים אל פנים,
ולאחר שערכתי שוב הגרלה פנימית בין
עשרות מציעיה יזכה, איפוא, בספר המובטח
מוטקה (מה שם משפחתו, אולי מישהו יו דע
י) מקיבוץ הצור. שני הספרים הנותרים
יישלחו למודה שפירא, רחוב קרל נטר
9׳ תל־אביב עבור הכותרת דרושה לש**
משותפת, שהצליחה להביע בעדינות רעיון
לא־כל־כך עדין, וללאה ספיר מתל־השומר
עבור הכותרת הפוליטית הטובה ביותר
שהוצאה ישר מאחת מודעות הבחירות: על

אפשרית.
עזרה כל מציעים
ג. א לון, ב יזנ ס די־רי, חי פ ה
הנסיון ה מ אורגן להשתיק בדרך של בריונו ת
חצי־רשמית את ״העולם הז ה״ הו א מ סו כן ביותר.
רבבות העולים החד לי ם הזקוקים ל תינוך צבורי
עלו מ אר צו ת נח שלות בהו שלט הכו ח הב רו טלי.
אם יווכחו לדעת שנ םאצ לנו זה מ סו כן להתקיף
את ה שליט מעל דפי ה ע תון — יהיה זה ה סוף
לדמוקרטיה הי שראלית.
לכו הנני קורא לכל בעלי הרצון ה טו ב ש אינ ם
פחדנים, לכל אלה שחופ שהב טוי ה חפ שי יקר
להם, לכל המא מיני ם בהכרח עקירת ה שחיתות
מקרבנו — לקום ולפעול ל מען חופ שהע תונו ת.
אני מ צי ע :
(א) ליפה ועד צבורי להננת ה ע תונו ת החפ שי ת.
(ב) ליפה קרן א שר תעניק שנ ה ב שנה פרם
לע תונ אי ה מו כשר והזריז ביו תר ב מלחמה ננ ד
ה שחיתות הצבורית.
קרנות דו מי ם קיימים ב ארצו ת הבריח זה ע שרות
שנים ו הנ סיוו הוכיח א ת יעילותם הרבה.
מ! ההכרה ל שנות נם א ת ני ש תנו לעניני ם אלה.
הניע הזמו שהקהל יביז ש תפקיד ה ע תונו ת הו א
לא לתקוף את החלש ו מחוס ר הי שע ולשבח את
החזק (כפי שו הננו עד כה) — אל א לשבח א ת
ה טו ב אף אם חלש הו א, ולהוקיע את הרע א ף
אם הזק הו א.
אנו זקוקים לעתונאי ם ולא למשוררי־חצר ל מי ניהם.
ה טי פו ס המקובל של ה ע תונ אי הלהו ט אחרי
קבלות פני ם מ הודרו ת. ושעצם המצ או במחיצתם
של ״ אנ שי ם גדולי ם׳׳ חותם את אוניו ו מכ הה את
עיניו — הו א ב עו כ רינו.

מינהלת ״העולם הזה״ חוזרת
ומפנה את תשומז־נ לב
הקוראים להודעה המופיעה
דרך קבע כראש עמוד 2של
כל גליון, כי המדור ״דו״ח לבוחר״
הוא מדור של מודעות
מפלגתיות אשר אין
למערכת שום שייכות או
קשר עם הדעות המובעות
כהן. מודעות אלה נבדלות
ממודעות רגילות רק כעובדה
כי נותן המודעה רשאי
להסתייע כשרות הטכני של
עורבי הכיתוב והתבנית של
המערכת כדי להתאים אח
סגנון המודעות לסגגון הרגיל
של העתון.
עד כה הופיעו כמדור זה
הדו״חים של המפלגות הכאות:
פרוגרסיכים ( 4דו״־
חיסז, מפ״ס >דו״ח אחד) ,הציונים
הכלליים גדו״ח אחד).
במדור המודעות הרגילות
הופיעו עד כה, כמערכת הבחירות
הנוכחית, מודעות
מטעם המפלגות הבאות :
מפא״י 2פרוגרביבים (,)3
הציונים הכלליים (ו).
מדורי המודעות של ״העולם
הזה״ פתוחים לכל מפלגה,
המבקשת להביא את דכי
דיה לפני הקוראים, ללא כל
הגבלה.

הייתי רוצה לדעת, מ ה היה קורא לבעל חנות
זעירה. א ם מפקחי ה סכ םימצ או א צלו כ מו ת
מו עטה של ס כיני גילוח ג,ירט או שפ תוני ם. לאחר
שי ה פכו את החנות על פיה יחרי מו א ת תריסר
ה שפתוני ם עד להודעה חד שה וי תנו לבעל החנות
לחתום על לפחו ת הצי־תריסר טפ חים. אתרי מ ספ ר
חדשים יקבל מכ ת ב בו נאמר כי הסחורה הוחרמה.
אפ שרות שני ה: בעל החנות יקבל את הסחורה
בחזרה אד ישלם מאהאתת מערכה כמכס, מאה
אחוז קנם. ו ש לו שיב וח מי שה א חוז מם־מותרות.

איזה רגליים !

חיים הרשקוביץ, חו לון

במדור תצפית( .העולם הזה ) 916 מסרתם כי
״ אלפי חברי קיבוצי ה פו על המזרחי, י מנ עו ברובם
מהצב עה בבחירות להסתדרות ...כמחאה ננד
הופע ת הפועל המזרחי והמזרחי ב ר שימה אחת
לכנ ס ת״ .כל נער יוד ע כי ה פו על המזרחי אינו
מ שתתף בבהירות להסהדרו ת מה טע םהפ שו ט ש אינו
חבר בה.

צבי ברנשטיין, הוועד הפועל
המזרחי, תל־אביב הפועל הכוווה היתה כ מו בן לבחירות לכוסוז, ב ה
יופיעו הפועל המזרחי וה מז רחי כגו ש אחד.

•עצמאות מבדרת
ברצוני להעיר מ ספ ר הערות ל מכ תבה של אסתר
דו רון (העולם הזה ) 916 בו היא טו ענ ת בי הש תע
מ מה עד מוו ת ביו םהעצמ או ת :
איו מ חוב תו של אי ש מחברי הממ שלה או הכנסת,
לדאוג ל בייו ר ר אדם השמח בכנו ת ביו ם
זה. מ סונ ל לרקוד ולהשתגע ולבלות יפה בצוותא.
האם שרתת פעם בצה״ ל? האם ידוע לד מ ה
נו תן מצעד בזה שאתמ כנ ה או תו, כמצ עד של
״חיילים עייפים הצועדי םכפס לי ם״ .הן לחיילים
הן לאזרחים 1׳
כנר אה ש אינ ך יודעת זאת, אחרת לא היית כו תבת
ש טויו ת מ עיו אלו. בכל אופן, הרשי לי
להזמינך לבלות בחברתנו ביום העצמ או תהבא.
ו אוכי ח לד כי דברי אינ ם דברי -שוא.

יאבייה ! איזה רנליים אני מתחיל ת מיד מדד

דורית הראל, צ ה״ן
אחת הצועדו ת במצעד ת שט״ו

אלתשד •ותר !
עקב הביקוש הרב לגליונות ״העולם הזה״ כשבוע האחרון, שעלה
בהרבה על כמות הנליונות שהוצאו להפצה, השתרר במקומות
שונים כארץ מחסור חמור בגליונות. המינהלה מצטערת על
השמועות שהגיעו לאזניה, לפיהן ניצלו כמה מוכרים עובדה
זו כדי להעלות את מחיר העתון עד כדי חצי לירה, וכמקומות
מבוימים אפילו עד לירה עכור גליון משומש.
המינהלה פונה כבקשה לקוראים שייתקלו במקרים כאלה להודיע
לה על כך ללא דיחוי, על מנת לאפשר חקירה מיידית ונמרצת.

העולם הזה 918

ברי גוא,
ברימשוא־פניס
מעולם לא הצליח מאמר קטן ובודד בארץ לזעזע עיר שלמר״ כפי שקרה בשבוע שעבר
בחיפה. היתד, זאת רעידת־אדמה קטנה על כמה מאזורי העיר, וביחוד על אזור בית־העיריה.
המעשים שנעשו, ההכרזות שהוכרזו, לא העידו רק על מבוכה. הם גילו פאניקה.
מה היה קורה אילו השמיץ עתון פלוני ראש־עיריה חף מפשע׳ הטיח בפניו עשרות האשמות
מפורטות חסרות־שתר? שום הבר, מן הסתם. ראש־העיר הנפגע היה מחייך, מרים את
שפופרת הטלפון ומבקש את יועצו המשפטי להגיש משפט על הוצאת־דיבה נגד העתון
המשמיץ. וכעבור רגע היה שוכח את כל הענין.
ואילו כאן קרה ההיפך. לא יבשה עוד הדיו על עמודי העתון, כשהופע-לה המכונה הגדולה.
פקחים עירוניים במדים איימו על מוכרי העתונים, פקידים עירוניים בכירים התרוצצו בין
החנויות, אחד מעסקני הרוכלים אפילו הכריז חרם רשמי, אסר על מכירת העתון, יען כי
רוכליו. קשורים לחיים ולמודת עם ראש העיר״.
היה זה כאילו רצו ראשי העיר לאשר בצורה חותכת, גלויה לכל עין, את ההאשמה שאמנם
שולט הגאנגסטריזם בביודהעיריה. מעולם לא הופגן שלטון האגרוף, שלטון הכוח הגס,
בחוצותיה של עיר, כצורה כה גלוייה כמו הפעם. אני מעריך את פקחותו וכשרונו של אבא
חושי הרבה יותר מכדי שאאמין שהוא עצמו ניהל מערכה טפשית זו. אולם הדבר רק מחמיר
את התמונה ; הגאנגסטרים שהתבצרו בצילו אינם מחכים אפילו לפקודתו, בצאתם לרמוס
את חופש האדם כדי לשאת חן בעיני האדון.

ומתעוררת השאלה: מה ההתרגשות? כיצד התחוללה כד למהפכה
הזאת? על כך תיתכן רק תשובה אחת: כל אדם ככית־העיריה, כד
העתוגאים כעיר, ואלפי אזרחים יודעי־דכר אחרים הכירו כעובדה כי
האשמות. העולם הזה״ היו אמת. השליטים בעיריה הגיבו בחיה פצועה,
מפגי שחיצי החקירה פגעו כדיוק כמקום הנכון.
אני עצמי הובהלתי לחיפה כבר בשעות הבוקר. מערכת העולם הזר, נוהגת לעכור עבודה
מלאה בשבת. היום הרביעי בשבוע, יום הופעת העתון, הוא יום המנוחה שלה. הוא לא היה
כך השבוע: בעוד שכמעט כל חברי המערכת המרכזיים הגיעו בזד, אחר זה לחיפה, הפך
המשרד התל־אביבי למטה קרבי.
איש אינו יכול לדעת כיצד היה מסתיים הקרב הגדול על חופש העתונות, לולא עברה
המערכת מיד, ובמקום העלילה ממש, להתקפה נגדית״ גלים־גלים התפשט הפחד בעיר חיפה.
חברי המערכת, שביקשו להשתמש בטלפון, נתקלו בסירוב בעליהם, שסברו, משום מה, כי
לאבא חושי יש מנגבן פרטי של האונה. ידידים טובים הזהירום פן יישארו בשעות החשכה
בחיפה . :פלוגות־הפ, על משתוללות !״

בקיוסקים עצמם נעלמו חעתונים מטווח־הראיה. אחדים סירבו למכור

את העתון ככלל. אחרים מכרוהו במחתרת, מתחת לדוכן, כמו כימי־הזוהר
של השוק השחור. לו נמשך מצב זה עוד כמה שעות, והפחד דא
היה נתקל כמחסום -יתכן וזו הפעם הראשונה היה האגרוף מצליח

לשכור את חופש העתונות -וכל התמרון לא היה נראה טפשי כל כך,
כפי שנראה עתה.

ה מגדלור בחופי הכרך

החלטנו לקיים מיד׳ ודווקא בחיפה הנצורה, מסיבת־עתונאים, לצלצל בפעמון האזעקה.
כבר במהלך המסיבה היה ברור כי הגלגל הפסיכולוגי התהפך. העתונאים, שראו במו עיניהם
את השתוללות הטרור, נזעקו להגנת החרות החיונית לכולנו. התותחים הגדולים של העתוגית
שרבים מהם אינם חובבים כל כך את העולם הזה, התיצבו לימינו. למחרת בבוקר היה ברור
כי הגל הראשון של הטרור הובס.
אותו רגע התארגנה במערכת התל־אביבית, ממש מעצמה, עתודה מתנדבת. הראשון היה
הקורא אלי תבור מרחוב זאנגוזיל , 17 תל־אביב, שהופיע ביום החמישי בבוקר,
התנדב לנסוע מיד לחיפה, למכור ברחובותיה גליונות של העולם הזה. תוך שעות מעטות
נרשמו עשרות רבות של מתנדבים נוספים. הפעם לא היה צורך בשרותם.

להחליט, אם לא תגיש לו עתונות חופשית וכלתי תלויה את העובדות
על מעשיהם של המועמדים.

בהמולה הכללית נעלמה מן העין עובדה קטנה אחת: אף איש אחד — אני חוזר: אף איש
אחד — לא הכחיש את ההאשמות עצנע.
במקום זה ענו נאמניו של אבא חושי, בעתונות ובעל־פה, בטענה לגמרי אחרת (וכוזבת) :
העולם הזה קיבל את ידיעותיו מן הציונים־הכלליים, מקבוצת מחת, מאחדות־העבודה. היה
זה למעשה אישור תת־הכרתי לאמיתות הגילויים — שהרי לו היו כוזבים, לשם מה היה
צורך במודיעים בעמדות־מפתח ן
מאחורי טענה מוזרה זו התחבאת פסיכולוגיה זו: לא חשוב כלל אם ההאשמות נכונות
או לא. חשוב למי הן מועילות. אם הן מזיקות למפלגה שלך, משמע שגילויין הוא פשע מתועב.

ואילו אנו, שאיננו מופיעים בבחירות, ושאין לנו שום ענין שהוא
כמישחקי־קואליציה־ואופוזיציה, סבורים כדיוק להיפך: בגלותנו את
האמת, לא איכפת לנו למי היא מועילה, למי מזיקה. אין אנו שואלים
לפנקסו המפלגתי של הגנב.
ההחלטה הסופית לפרסם את הגילויים מיד, נתקבלה במערכת בו ברגע שהגיעה אלינו הידיעה
המזעזעת כי מכונת־שחיתות חיסלה בכוח את רשימת מהרז. אדם בודד הלוחם לצדק׳ תהיה
השקפתו כאשר תהיה, לא יישאר ללא קול כל עוד קיים עתון זה. כי לשם כך הוקם.
דוברי השחיתות הטיחו בפנינו את האשמה, שגילוי מעשיהם בשעת מערכת הבחירות מעיד
כי העתון הזה זנח את עקרונו הקדוש ביותר ; ״בלי מורא, בלי משוא פנים.״ עתון אובייקטיבי
ובלתי־מפלגתי, כך הם טוענים, היה צריך לדחות את הפרסום עד אחרי הבחירות.

זהו קישקוש מוחלט. הבחירות קיימות כמשטר הדמוקרטי לא כדי
שמכונה פוליטית דורסנית, תארגן כשקט את המשכת שלטונה, אלא כדי
שהאזרח הפשוט יחליט כידי מי להפקיד את גורלו. אין הוא יכול

בישראל אין לאזרח הפשוט שום קול בין בחירות לבחירות. דעותיו אינן מענינות איש.
גילויי־השחיתות המרעישים ביותר אינם מעוררים אלא גיחוך בפני הנאשמים. העולם הזה עצמו
יודע לספר סיפור על כך: כשגילה, לפני שנה, כי בהסכמת השלטונות ובחסותו של שר
בישראל אורגן פוגרום נגד הקומוניסטים הערביים בנצרת, לא טרח איש לענות על האשמה,
או אף להכחישה. היא פשוט נתקבלה בשתיקה מוחלטת.
לפני שלושה חדשים גילה העולם הזה את שערורית־השחיתות החיפאית הקשורה בשמו
של פרייליך, איש אבא חושי. ציר פרוגרסיבי בעיריה הגיש שאילתא. דוברו של אבא חושי
ענה רשמית: אין אנו מתווכחים עם העולם הזה. כי זה לא היה בתקופה של בחירות.
יום הבחירות הוא יום התשלום. נבחרי העם נקראים למסור דו״ח על מעשיהם. שאם לא כן,
יזכיר המצב ארצות מסוימות.
העולם הזה לא התקיף את מפא״י. הוא התקיף חוג מושחת, המהווה במפא״י עצמה מדינה־בתוך
מדינה, אשר כל שאיפתו לפרוק את עול מרות המפלגה ולהכתיב לה את רצונו.
מפא״י עצמה יוצרת ללא כל הצדקה מצב בו מתפרש גילוי השחיתות בעירית. חיפה כהתקפה
על מפא״י עצמה. במקום לנער את חוצנה מפרי־הבאושים שגדל בחיקה, התיצבה להגנתו.
זהו חשבון קצר־רואי, שאין בו כל צורך. כי יש למפא״י מועמדים הרבה יותר טובים לראשות
_ .ו 1עירית חיפה.

כעוד ימים מספר יחזור לארץ המועמד ההולם למשרה זד, מארגן כחסד
שהוכיח את יכולתו כסולל-כונה, מדינאי שהנחיל לישראל את הנצחון
היחיד שלה כשנים האחרונות: דויד הכהן, שהתפטר מתפקידו בציד
ישראל בבורמה אחרי הצלחה מפוארת. יהיה זה מעשה נכון מצד מפא״י
לשקול את התאמתו לתפקיד של ראש עירית־חיפה, מטהר השחיתות
ומקצץ אגרוף הטרור.
העולם הזה יוסיף לשרת את האידיאל שהוא הציב לעצמו, כפי שהוא מבין אותו.
עמודיו של העתון פתוחים להסברותיה של כל מפלגה. הוא מוכן לקבל אינפורמציה מכל
מפלגה, ויפרסם אותה אם חקירתו הבלתי־תלויה תוכיח את אמיתותה.

הוא יוקיע כל שחיתות שתתגלה לחוקריו, לפני הבחירות, כזמן
הבחירות, אחרי הבחירות.
כי כך הוא מבין את הסיסמא המתנוססת בשער גליונותיו.

תצפית

במדינה

(כר הזכויות ס מו רו ת)

.פגישות נוספות בין בי. ג׳י. ויגאל ידין יתקיימו כקרוב, כתוצאה
מהפגישה שלהט כקבלת הפנים של הנשיא ביוטה-
עצמאות.
• אלוף חיים לסקוב יפסיק את לימודיו כבריטניה כעתיד
הקרוב, שנה לפני קבלת הדיפלומה. שיבתו הקרובה ארצה היא עתר! וודאית.
• קצינים בכירים יתפסו מקום מרכזי ככנסת הבאה. לאחר
שהוברר כי יגאל אלון יהיה חבר בה, החליטה מפא״י סופית להכניס לכנסת ד מו ת
צבאית מרכזית משלה, כ מ שקל נגדי. יתכן מאד שגם מפ״ם ת לן ב ד רן זו, תכניס
לכנסת את ש מעון אבידן.

התחרות בין האלופים עלולה גם להטביע את חותמה על
מערכת־הבחירות.
• דויד כן־גוריון יהיה ראש הממשלה הבא של ישראל. נצחונה
של מפא״י בב חירות להסתדרות, הנזקף במידה רבה על ח ש בונו האי שי, חיז ק במידה
מכרעת את מעמדו לעו מ ת משה שרת, עד כי עלתה מחדש, בחוגי ם המקורבים
לבי.ג׳י. ההצעה ל ה פון את שרת בממ שלה הבאה לשר ה חינוך וההסברה בלבד.

לפי שעה מתגבשת התמונה הכאה של הממשלה אחרי
הבחירותלכנסת, מ ת ון ההנחה כי הדתיים שוב לא י שו תפו בקואליציה :
דוד בן־גוריון (ראש־הממשלה) ,שרת (חוץ) ,לוי א שכול (בסחון) ,גולדה מאירסו!
(אוצר) ,נמיר (עבודה) ,בהיר (חקלאות) ,יוסף (פיתוח) ,ארן או גו ברין (חינוך),
ספיר (מסחר ותע שיה) ,רוקח (פנים) ,סרלין (תחבורה) ,ציוני־כללי שמרם נקבע
(בריאות, אולי יחד עם סעד) ,רוזן( משפ טי ם) ,יזהר הררי(דו א ר) ,שיטרית (משטרה).
העם קידתו שר *ו ליו!
כאשר יתעורר יוסף ברוז, המכונה טיטו,
.בבוקר יום הרביעי הבא יעמוד לפניו ־,יום
הגדול ביותר בחייו. אותה שעה ימלאו 63
שנד. ,מן היום בו יצא לאור העולם, בן למשפחת
נפח מוכת־רעב בכפר קרואטי. בזרותו
יום גם יבקר אצלו אחד משני האנשים החשובים
ביותר בעולם: ניקיטי חרושצ׳וב,
המנהיג העיקרי של ברית־ר,מועצות.
הידיעה כי חרושצ׳וב החליט לבקר בבלגראד
יתד, השבוע כרעם על העולם, השאירה
אפילו את הפוליטיקאים כמעט חסרי־מלים.
לפני שבע שנים בלבד העלה טיטו את המסך
על מהדורה חדשה של מחזה דויד וגולית,
הכריז למעשה מלחמה על הענק הסובייטי
האדיר. חרושצ׳וב יורש תפקידו של סטאלין,
מאשר עתר, למעשה שהלוחם היוגוסלבי
צדק. אחרי שמוחמד סרב לבוא אל ההר, בא
ההר אל מוחמד.
טיטוסלכיה וכיג׳ישראל. אין כמעט
אזרח ישראלי שאינו מעריץ בסתר לבו את
אומץ־ליבו של מרשל־הפרטיזנים חובב־המדים,
אפילו אם הוא חולק על דעותיו. הידיעה

אמנם רוצה ברית־המועצות לעזור להקמת
אזור־הפרד עולמי כזה, יכולה גם ישראל
לחזור למעמד עצמאי. השאלה היא רק אם
מנהיגי ישראל מוכנים לעלות על הסוס הנייט־ראלי,
שאינו מ כיל לאבוס מלא דולארים.
פיתזח מחיר יבש
העתונות היתד, אופטימית. נראה כאילו השיחות
הטכניות, כביכול, עם שגריריה,מים האמריקאי,
איש־ד,קולנוע היפהפה אריק ג׳ונ־סטון,
נשאו פרי. אולם התקוות, שגודלו ב־השקייה,
היו עדיין פירות־בוסר.
אמנם נפתרו רוב הבעיות הטכניות ביחס
לתכנית. חלוקת מי הירדן. אולם נקודה קטנה
עדיין נשארה שנויה במחלוקת: גורלם של
חמשת אחוזים של מי הנהר, אשר כל אחד
מן הצדדים דורש אותם לעצמו.
חמשה אחוזים אינם כמות גדולה מאד.
אך הם מספיקים ובדיוק למימוש תכנית יש ראל
להשקיית הנגב. ממשלת ישראל, הכוללת
עתה תושב הנגב בשם דויד בן־גוריון שהרגיש
על גופו מה פירושו של מחסור במים,

• הסכסיד בין סודאן ומצרים
סביב להקמת סכרים על הגילום,
יפרוץ בצורה גלויה. משלחת
ר שמית ממערב גרמניה דנה עתה
בקהיר עס ממ שלת מצרים, בהקצבת 60
מיליון דולאר, להקמת סכר נוסף ליד
סכר אסואן, דבר העלול לפגו ע ב תוכניו ת
ההשקאה של סודאן.

• כמויות גדולות של נשק
בריטי יחזקו את צבא עיראק,
נוסף על הנשק האמריקאי. מ שלחת עיראקית,
שהגיעה ב תחילת ה שבוע לקפריסין,
מקיי מת שיחו ת עם המטה הבריטי באי
על מסירת כל הנשק הבריטי הכבד ה נמצא
בעיראק לידי מדינה זו.

• קול עברי נוסף ישמע בימים
הקרובים מעל גלי האתר.
קריית הוואתיקן נכנסה גם היא למלחמת
האתר, הקימה תחנ ת שידור באחד מ מעונות
הקיץ של האפיפיור 18^ ,קילומטר
מרומא, העברית תהיה שפת ה שידור ה־29
בה ישדר רדיו הוואתיקן.

• הסיכויים להגברת הייצוא
השנה כשלושים אחוזים נראים
ריאליים כיותר, לאחר סיכום ביניים

רכ-אלוף ידץ ואשתו

הלימודים

הפגי שה תתקי יס

של ארבעת החדשים הראשונים ה שנה,
הח ש שות כי המ שלוחי ם של מוצר הייצוא הרא שון — פרי הדר — יהיו קטנים
מאשתקד, נתבדו וההכנס ה עלולה עוד לגדול בגלל המחירים הטובים ב שוק
האירופי. לעו מת זא ת יש חשש להקטנת ייצוא המכוניות. ייצוא מוצרי תע שיה
שניים במעלה בתנורים, מקררים וכד
יעלה גס הוא.

• בל אזרח כמדינה יוכל תוך שלושה חדשים לדעת כמה
מם הכנסה משלמים רופאים, עורכי דין, כעלי מקצועות חפשיים
וסוחרים עצמאיים. הר שימה הרא שונה של מ שלמי־מם עצמאיים תהי ה כבר
מוכנה בסוף חוד שזה, א ן פי רסו מח עלול להדחו ת עד לאחר הבחיר ו ת, כדי
שתוצאותיה לא תשמ שנה מכ שיר ב מלח מ ת הבחירות לכנסת השלישית.

• כמעט ברור שמועד הגשת רשימות המועמדים לבחירות

לכנסת השלי־שיית יתאחר. הדיונים הפנימיים ב מפלגות הגדולו ת טרם
נסתיימו, ולפחות מפלגה גדולה אחת תפנה בסוף ה שבוע לוועדת הב חירות
המרכזית בבק שה לדחיית המועד האחרון מה־ 3ל־ 8ו ביוני.

• שני סרטים עלילתיים ייטראלים יתחרו בסוף החודש הבא
על המקום הראשון כפסטיבל הסרטים השני שייערך גם הפעם
בחיפה. סרטו של לאהולה אבן על כל מיל, בהשת תפו ת יוסף ידין, יעמוד מול
באין מולדת, המיוצר על ידי חברת סרטי חביב, בהשת תפו ת שו שנה דמארי.
ה שקעות הייצור של הסרט גבעה 24 אינה עונד, יו חז רו כנראה תוך שנה.
הסרט יוצג בארטס תיאטר בניו־יורק המציג רק סרטי חו ץ נבחרים. מיד עם
התחלת ה הצגות בניו־יורק, יו צגו העתקי הסרט בדרוס־אפריקת וב שתי מדינות
אירופיות. גם בישראל מתקרבות הכנסות הסרט לסכום של 00ו אלף ל״י, איותו
קבעו צרכניו כגבול אופטימלי.

• עובד כן עמי עלול לשוב ולהציג את מועמדותו לראשות
עיריית נתניה, על אף הא ש מו תהח מורו ת אשר בגללן ביקש קודם לכן לעזוב
את העיריה. הוא ינקום בצעד ז ה לאחר שנכ שלו סופי ת — כנראה — מאמציו
לה שיג מקום ב טו חבר שי מת המוע מדים לכנסת השלישית.

אלוף לפקוע וידיד•

על הצעד הסובייטי המרהיב העלה בהכרח
בלב ישראלי השוואה בין מעמדה של טיטום־
לביר. וביג׳ישראל בעולם.
כמו יוגוסלביה, הצהירה גם ישראל מזמן
על אי־הזדהות בין הגושים העולמיים. אולם
לישראל לא היה מעולם אומץ הלב שציין
את היוגוסלבי, ושבלעדיה לא תיתכן ניטראליות
אמיתית בעולם המסובך של . 1955 חלומה
של ישראל, להיות ל״שוייץ של המרחב״
,נשאר רק בנאומי העסקנים. חלומה של
יוגוסלביה להיות לגשר בין הגושים, הפכה
מציאות.

יחסי חוץ
נתיב המדשד
קידתם של מנהיגי ברית־ד,מועצות לפני טי״
טו ( ראה לעיל) שינתה במפתיע גם את מעמדה
של ישראל, ללא כל פעולה מצידה.
יוגוסלביה היא בת־בריתן של תורכיה ויוון
בברית־הבלקנית, שהיא חלק ממערכת־ד,בריתות
של המערב. הודות לברית זו היתד, תורכיה
חופשית לפלג, בשליחות האמריקאים, את
המרחב, לכרות את חוזה תורכיה—עיראק
המשמש בסים לאספקת הנשק לבגדאד ולהטבת
סיכוייה להתקיף את ישראל.
סוס חדש. מערך־כוחות זה מתמוטט
עתה. טיטו, המבקש להיות מנהיג האגף המערבי
של אזור־הפרד עולמי בין הגושים,
שיקיף גם את פינלנד, גרמניה ואוסטריה באירופה
; מצרים באפריקה ; הודו, אינדונסיה
ובורמה באסיה ; חשף את אגפה של תורכיה.
במקום להיות אבן־פינה, הפכה תורכיה פתאום
לאחת האבנים של קיר סדוק. כוחה לבחוש
בקלחת המרחב, לרעת ישראל, יוחלש
בהרבה.
לישראל טמון במצב זה סיכוי נוסף: אם

ייפסקו

אינה נוטה לפי שעה לקנות פשרה מרעננת במחיר
יבש זה.

חי פ ה
כי כ ר הזכוכית
(מחזה במערכה אחת. המקום: אולם בית־העיריה,
חיפה. הז מן: מאוחר. הנפ שו ת ידועות).

באחושי: בהעולם הזה נתפרסמו דברי
השמצה, דיבה ובלע, שטרם הופיעו כמותם
אי־פעם בארצנו ...כל אזרח, כל ילד בעירנו,
יודע כי הדברים שנתפרסמו בעתון זה הם
שקר וכזב ואין להם שחר. לא ניגרר אחרי
פרובוקציה של המעלילים והמשמיצים. לא
ניכנס איתם לויכוח בכל צורה שהיא קהל
נרגש, מפסיק את ראש העיר ב מ חיאות־כפיים
קנטרניות).
אדריכלגדעוןקמיגקא (פרוגרסיבי):

מה מתרחש בעיריה זאת עתון קם ופיר־סם
עובדות במסגרת החוק, ופקחים עירוניים
שידלו בעלי קיוסקים שלא למכרו ...אין
אנו יכולים אלא להיזכר כתקופת עלית ה־דיקטטורות
באירופה, כאשר אזרחים בלתי-
רצויים הורחקו.תוך דקות מעטות ממקום עבודתם•
האזרחים התנחמו בזאת שלפחות הרחובות
נקיים והרכבות מדייקות. גם בחיפה
מנחמים בזה. אך אני מקווה שהציבור לא
יהיה מוכן לשלם מחיר כה גבוה עבור זאת.
אני דורש הקמת ועדת־חקירה. .תוך שבוע
תמסור דו״ח ...ואני תובע שר,נפגעים מהפר סומים
של העולם הזה יגישו נגדו משפט.
צימרמן (צ״כ מנסה לומר מ שהו).
יעקובחושי (אחי ראש העיר צועק)
אתם המסיתים !
מנהלו הנוכחי של מ שרד הבט חון, ש מ עון

העולם הזה 918

אכאחושי: שקט נ שקט ! אל תתנו
סיפוק לרודפי סנסציות!
צימרמן 1הכרח להקים ועדת חקירה
לטיהור האוירה.
יעקובחושי: אתה עוכר את האוירה 1
צימרמן: השם שאנחנו נתנו לעיריה,
״עירית־הפרסומת״ ,הולם אותה עכשיו במלו־אה
! אם כי הפרסומת שקיבלתם אינה זאת
שרציתם( .הקהל פורץ בצחוק אני מציע
שהעיריה תקציב לראש העיר אלפיים ל״י
לשכירת עורו־דץ׳ כדי לעשות משפט נגד
העולם הזה׳ שפגע בראש־העיר ובהנהלתה.
צילהעירם (מק״י) :ראש־העיר אמר
פעם שהעיריה כבנין זכוכית ...שום מסכים
ווילונות לא יכסו על הנעשה בפנים.
(ברוב קו לו ת הקואליציה נדחו כל ההצעות
למנו ת תעדת חקירה או להגיש מ שפט נגד
ו עו ל ם הזה).

פרשת קסטנר
אוווקת*שווא
בשבוע שעבר הוצף משרד מזכירות בית־המשפט
המחוזי בירושלים בקבוצת עתונאים:
יום אחד קודם לכן הופיעה בהדור הידיעה
כי פסק הדין במשפט קאסטנר־גרינוולד, לו
מצפים זמן רב, יינתן בשבוע הבא. עורך
דין שמואל תמיר, סניגורו של גרינוואלד,
קיבל כבר לפי אותה ידיעה הזמנה לבוא
לירושלים ולשמוע אותו.
מזכיר בית־המשפט, חביב העתונאים הירושלמים,
משה עצור, תמר :״מדוע אתם
נוהגים קודם לפרסם את הידיעות, ורק אחר
כך בא ם לברר אמיתותן ז״ הוא עמד על
דעתו כי לידיעה אין כל שחר, לא באה ממקורות
בית המשפט.

כשהתעקש אחד הכתבים והביע את הדעה
כי ייתכן שהיד־עה באה ממקור גבוה יותר,
הרים עצור את שפופרת הטלפון, חייג באי־רצון
מודגש את מספר הטלפון של השופט
ד׳׳ר בנימין הלוי. הוא ידע כי השופט, אשר
ב מים האחרונים חדל להופיע לחלוטין בבית
המשפט, הסתגר בביתו כדי לסיים את עבודתו
על פסק הדין הקשה ביותר בתולהת
המשפט של מדינת ישראל. הוא גם ידע כי
כל דבר המזכיר לשופט את העתונאים, או
את תאריך פסק הדין, מוציאו מכליו.
קולו של השופט הלוי נשמע בעד שפופרת
הטלפון :״מאין נובעת הידיעה? שישאלו את
חבריהם בהדור.״ יעץ השופט חסר המנוחה
בסוף שיחת־הטלפון הקצרה לעתונאים הממתינים
:״כדאי לכם לחכות להודעה רשמית.״
חוכחות, לאכסף. במרחק צעדים מספר
מבית המשפט, בקפה צבר, בו נפגשים כולאים
ירושלמים, ישב בולאי־חובב ותיק,
מלכיאל גרינוואלד עצמו. התקרבותו של
התאריך הגורלי לא השפיעה על הישיש. בחיוך
השיב לחברים־לחובבות רבים :״אגיש
ערעור, אפילו אם אקבל רק חמש לירות
קנס. הבאתי די הוכחות לדברי טשפרסמתי.״
הנאשם גרינוואלד חושש רק פן יהיה הקנס
פחות מחמש לירות — הסכום המינימאלי
עליו אפשר לערער.

כניגוד שצ׳ופק נימיך< תאשם גדין נשמאל) ככית-המשפט
מה פתאום?

למכור לא יותר מתריסר טפסים, מה שהגביר
את חשדו, כי יד נסתרת מעכבת בעדו.
חיים כהן אמי :״לא !״ עם קום המדינה
החל לייבנזון מטריד את הנשיא המנוח
ד״ר חיים ווייצמן במכתביו, אחר פנה לחיים
כהן, היועץ המשפטי, תבע דיון מחודש ברצח(
.בשעתו זוכה אברהם סטבסקי מאשמת
רצח ארלוזורוב, נהרג אחר־כך על סיפון א/ק
אלטלנה) .חיים כהן השיב במכתב מאופק והוגן,
כי ״כלל גדול הוא בדיני נפשות שאם
נאשם יוצא זכאי׳ ולו גם בטעות בית־דין,
אין מהרהרים אחרי פסק־הדין ואין פותחין
מחדש בחקירה.״ לייבנזון צרף, איפיא, את
הי! עץ המשפטי אל המתנכלים להשתיק את
הפרשה ופנה אל דויד בן־גוריון, סיפר את
כל סיפורו.
כי. ג׳י. אמר :״כן!״ בי. ג׳י. הריח בפרשה
את ריחה האהוד של שערוריה פוליטית.
שלושה ימים לאחר פנייתו של לייבניון כתב
אלקנה גלי, מזכירו הפרטי של ראש־הממשלה
דאז׳ ללייבנזון, הבטיח :״הנני ממשיך לחקור
מי המעכב בעד פרסום החיברת שלך הרצח הפחדני.״

בינתיים
יצא בי.ג׳י. לשדה״בוקר, המשיך
לעמוד בקשר מכתבים עם לייבנזון. בא; גוסס

בי. גיי.
י רצח את ארדווורוב
לכאורה, נדמה היה, כי רצח חיים ארלוזורוב
17.6.33 אשר פילג לפני עשרים שנד. ומעלה
את הישוב היהודי לשני מחנות אויבים,
הוא פרשה שאבד עליה הכלח. ארלו־זורוב,
כך מאמינים מרבית המתעניינים ב־תולדות־הישוב,
נרצח ע״י ערבי (כנראה רוצח
מועד, עבדול מאג׳יד) ,ורק לאחר־כן נוצל
האסון בידי מפא״י והאנגלים נגד התנועה הרביזיוניסטית,
שקיוותה להגיע לכיבוש השלטון
הפנימי בישוב.
רק בודדים טוענים עד היום, כי ארלוזורוב
נרצח ע״י הבריונים, אנשי אבא אחימאיר,
בעוד אחימאיר עצמו טוען, כי ארלוזורוב
נרצח ע״י מפא״י, אשר רצתה להתפטר מאדם
דגול שתחל חושב במושגים של ציונות ממלכתית.
השנים
השכיחו, כמדומה, הכל ; רק אדם
אחד לא שכח מאומה: אריה לייבנזון, פקיד
בדואר־החבילות בירושלים, המשוכנע, כי הרביזיוניסטים
רודפים אותו עד היום (״נועצים
בי ברחוב מבטים מוזרים כפי שהת־בטא
במכתב) ,מונעים ממנו להדפיס חוברת
מבולבלת, מלאת האלהה עצמית, בשם הרצח
הפחדני, בה הוא מוכיח — לדבריו — כי הם
שרצחו את ארלוזורוב.
לייבנזון הדפים את החוברת שלו, הצליח

העולם הזה 918

מכתכו של כי. ג׳י.
מדוע לא?

, 1954 על דף תלוש מפנקסו המפורסם, כתב
בין השאר :״לצערי לא אוכל לעזור להוצאת
הספר ...חשוב עוד יותר לגלות נסיבות הרצח
...תמסור לשלטונות ידיעותיך.״
בימים אלה נתברר, כי זרע־השערוריה שזרע
בי.ג׳י. עומד לשאת פריו: לייבנזון מתכונן
להעלות מחדש את הפרשה, להוסיף שמן בואש
על מדורת השנאה הפנימית.

הון 1141

ח 1ק

כשג׳ניה פולאק דרשה לעצמה את חלקה בירושת
המיליונים של דודה מיכאל פולאק,
אחד מעשירי הארץ ובעליו לשעבר של בית
ההרושת נשר, שנפטר לפני כשנה, ידעה שהיא
עולה על דרך קשה ומלאת מכשולים. בידי
בן דודה, מתיו גינזבורג, התובע זכות בלעדית
על הירושה השמנה, היתד, צוואה לא
ברורה אמנם, אך חתומה בידי הדוד עתיר

המיליונים. היה עליה להוכיח כי דעתו של הדוד
לא היתר, מספיק צלולה בזמן חתימת הצוואה.
הוכחה שהיא מסובכת למדי כשחולה
בחיים׳ כמעט בלתי אפשרית, אחר מותו.
אולם מול עיניה של ג׳ניה לא עמדו נכסי
הדוד בלבד. משפחת פולאק היווה ידועה בעושרה
באירופה כולה. לאחר שנכחדה המשפחה
בידי הנאצים, הגיע, לדעתה של ג׳ניה,
ההון המרוכז בידי הדוד המת לסכומים אגדתיים.
ממידיארדים
למידיונים. השבוע התברר
כי לפחות חלק מאשליותיה של התובעת
נגוזו. לאחר תביעת אפוטרופוסות נגד הבנק
הבריטי ווטטחיניסטר המחזיק בעזב! ן המשפחה׳
הובהר לתובעת כי הבנק מונה לתפקידו
בידי בית דין אנגלי, אינו מוכן להתדיין
עם נתינים ישראליים.
הסיכוי למליארדים של כלל משפחת פולאק
נגוז. מאבק הירושה המסובך בי תר ביש ראל
ימשיך להתנהל עתה על המיליונים המעטים
של הדוד מיכאל בלבד.

מ שפט
*•דו• המצע
הגבר האתלטי, בעל העיניים התמימות,
שנכנס למסדרון המרווח של בית־המשפט
המחוזי בחיפה׳ היה שונה מן הצעיר ההמום,
אדום־העיניים, שישב למחרת אסון מעגן
לפני חוקריו בקריה התל־אביבית. אם האמין
אורי גלין אז שחייו הרוסים, ששוב לא
יוכל להראות את פניו כרחוב׳ שייאלץ לצאת
מן הארץ ואולי אף להגר, הרי שוכנע בינתיים
שטעה. לאט״לאט חזרו חייו למסלולם,
הוא גם השיג הישגים חדשים במגרש־הססו-
רט. הזמן עשה את שלו.
הזמן עשה את שלו גם בדעת־הקהל. למחרת
האסון, מוסת בידי עתונאים יודעי־נפש־ההמון,
היה צמא לדם, וזעמו הופנה אל הטייס שמטוסו
קצר את קציר הדמים במשק העמק-
ירדני. פקידים מבוהלים, בחלקם בעלי מצפון
לא נקי ביותר, מיהרו לשחות עם הזרם,
הודיעו שגלין ייתבע לדין. אולם בינתיים
נרגע הקהל, הופתע כששמע השבוע על פתיחת
המשפט.
תזכורת אכזרית. כשקם שמואל שצ׳ו־פק
פרקליטו המוצק של גלין, כדי להגן
על שולחו, היה ברור כמעט לכל הנוכחים
באולם כי שום טובה לא תצמח מן המשפט,
מלבד גירוי פצעים שהגלידו. כל פרטי האסון
הובהרו מזמן. וכאילו רצה הגורל להבלים
בצורה אכזרית שאסונות אוויריים הם תופעה
בלתי־נמנעת באומה חדישה, הודיע צד,״ל
למחרת הישיבה הראשונה על נפילתו של אחד
ממטוסיו והריגת טייסו.
במיוחד היו ממורמרים אנשי־האויר .״בשום
מקום בעולם לא נתבע עוד סייס לדין בגלל
טעות בשיקול, אפילו אם היה כזה,״ אמר אחד
האויראים הוותיקים, בפתח האולם .״בירור
סיבות של תאונות הוא ענין לועדת״חקירה
של אנשי מקצוע. אם יצא הטייס חי מן
האסון, מה הטעם להוסיף עונש על עונש?״
עצומות 100 אלף נגד
בסוף חודש יולי, באחד ממושביה האחרונים
של הכנסת השניה, יועלו על שולחנו
של היושב־ראש׳ עשרות גליונות נייר, מכילים
עשרות רבות של אלפי חתימות. לעיניו
של יושב־הראש יזדקרו בראש הגליון השורות
הבאות :״אנו, החתומים מטה, בעלי זכות
בחירה לכנסת, מבקשים ממך להעביר לכנסת
ולמוסדותיה המוסמכים את בקשתנו להעמיד
את חוק שיפוט בתי־דין רבניים לדיון

מחודש בכנסת, כוי לאפשר התקנת חוק אלטרנטיבי
לנשואין וגרושין אזרחיים, שלא יפלה
בין אזרח לאזרח.
חתימות אלה יהיו פרייר של עצומה המונית
למען חוק נשואין וגרושין אזרתי, עליה
התחילו השבוע, אלפי חברי הליגה למניעת
כפייה דתית* להחתים את אזרחי ישראל.
חברי הליגה מחכים להתנגדות פעילה של
החוגים הדתיים, אולם אינם חוששים מלעמוד
במערכה. אמר חכר ליגה :״נרשה להם להחתים
עצומות או לערוך הפגנות, איש מהם לא
יצליח להפריענו בכות ממלאכתנו.״
הודו כן, ישראל לא? חברי הליגה
אינם לוחצים לקיום הדיון עוד בכנסת השניה.
אך לדעתם עלולה עצומה כזאת לה&וך לגורם
בסיום מערכת הבחירות, לשמש אמצעי
לחץ על המפלגות.
טוענים הם: בעוד שבימים אלה הונהג בהודו׳
ארץ המסורת והדת, חוק לנשואין אזרחי,
ביזמתו האישית של נהרו, עלול החוק
הנדרש להתקבל או להידחות בכנסת השלישית
בגלל לוח־חיבור מפלגתי פשוט.
כווגתם של המחתימים: להכרית את לוח״
החיבור להביא בחשבון את המספר העצ!ם
של תומכי הנישואין האזרחיים.

ת עו פ ה
עדיות בארץ הפלאות
שעה שהידיעות האויריות בישראל
עצמה היו מדכאות למדי
(ראה לעיל) ,נחלה ישראל נצחוין
אוירי קטן מעבר לקו המשווה. עליזה
פלשר, דיילת כת , 23 ילידת
קטמון שויתרה על חלומה להיות
אחות רחמניה כדי להמריא לשחקים,
זכתה לתואר הסגנית הראשונה
של מלכת-האויר העולמית, כתחרות
שנערכה ביוהגסכורג. סיפרה
עליזה, בשוכה השכוע ארצה
לכתכ ״העולם הזה״ :
דרום־אפריקה היא ארץ מוזרה. טסתי לשם
כדיילת בתפקיד, אולם ברגע שהגעתי לשם
התנפלו עלי העתונאים והצלמים. הכניסו
אותנו ישר למשטר של עבודה: שעורים
של נימוסים, הכשרה לקראת התחרות.
הכיתה כחצות. פגשתי את אחת עשרה
המועמדות האחרות בבית־מלון מפואר, בו
החזיקו את כולנו בשמירה הפרגית. בערבים
אסור היה לנו לצאת ללא מלווה. בחצות
היינו צריכות לחזור.
היהודים שם אוהבים, כנראה, את ישראל.
כשהופעתי לטובת המגבית אספתי בערב אחד
סכום של שבעת אלפים לירות שטרלינג.
הם ערכו לי גם מגבית פרטית: כשנכנסתי
לחנות יהודית, המטירו עלי מתנות מכל
הסוגים. הסתפקתי במועט: חמש שמלות,
שתי חליפות׳ שלושה זוגות נעליים.
מה זה ירדן? לבסוף הגיע הערב ה גורלי.
אחרי כמה נאומים משעממים עלינו
על הבמה. הייתי מבולבלת מאד. הכל הסתכלו
בנו בעין בוחנת, כאילו היינו יהלומים.
התחרות עצמה נערכה בהכרעת הצופים :
כל אחד מ־ 1200 הצופים שנכחו בכל ערב
קיבל כרטים־בוחר, ועליו רשם את החלטתו
לפי ארבע נקודות: יופי, רמה תרבותית,
ידיעת המולדת, טיב התשובות לשאלות. בסך
(המשך בעמוד )8
* בין יתר חברי הליגה: יצחק גרינבוים,
טרי ד בו טינ ס קי, פרום׳ שלום גולדלמן, עוזי
אורנן.

בדור נאדר 11 דק

כך התארגנה הכנופיה
חדשים, הפרשה הורדה מסדר־היום, המכונה
המשיכה בדרכה, רומסת את האדם הקטן,
אשר בשמו יצאה לפעול.
במהופך למקרה הנזכר, בו הגישה המכונה
עזרה לאיש־תושי, יובא לדוגמה מקרה אחר,

משטר מושחת זקוק לאנשים מושחתים, כדי שיקיימוהו, אנשים
מושחתים זקוקים לכספים מושחתים. ולהיפך — להשגת כספים
כאלה, שבלעדיהם לא יפון המשטר, יש צורך באנשים לא־הגונים.
כך נלכד המשטר ברשת שהוא עצמו ארג אותה.
אבא חושי אינו יכול לקיים שלטונו ללא כספים שמקורם בלתי״
חוקי, מנוגד למוסר
הציבורי ואף פלילי.
לכן זקוק שלטונו לאנשים
המוכנים להפר
את החוק. גורם
אחד מעודד את ה*3אל*ק
וסל אלד ל״ .,שפיצר וו1ירם הננסד -קלם־ם
שני ולבסוף נעשה
ראש־העיר שבוי בבצ׳סיס
של וועד העובדים ולדוב• ול ה דמעג ;7חודשי
ידי אנשיו הוא, יותר
מאשר שהוא שולם
מכספי המרחניס ־ אבל בחיבה חוש׳ הוא ההול
בהם.
על־כן, בבואנו ל׳
תאר את מקורותיו
הכספיים של משטר
חושי, חשוב לסקור,
בו הגיש איש־חושי עזרה למכונה, לאות
כיצד בנה ואירגן את חבורת נאמניו, אשר המכנה המשותף שלהם
הכרת־ תודה על מה שקיבל בשעתו.
הוא — במרבית המקרים — אי־נקיון־כפיים. ה המועמד
הכהן, דוד כשהצליח
אבא חושי לדחוק את רגליו של
לפני שבוע ימים נערכה הפגנה כמו־ססונ־טבעי
האמיתי לראשות העיר, הוחלפו בכל אתר ואתר כל מי שהיה
טאנית של ארגון הרוכלים בחיפה וארגון מוכמידידי
הכהן באנשיו של חושי. המשטרה בחיפה, המכס, משרד־האוצר,
רי העתונים בחיפה, אשר החליטו לא למכור
משרד־המסחר״והתעשיה וכיוצא באלה שובצו אף הם בתמונה.
שבועון מסויים שיצא בגילויים על אבא
בחיפה אי־אפשר כמעט להיות קצין משטרה — ובוודאי לא שוטר
— מבלי להימנות על אנשי חושי. קצין גבוה שסרב •להשתבץ״ ,סולק,
חזר למקצועו האזרחי. קצין אחר, אשר נלחם נגד אחד ממעשי
השחיתות של שמואל ביאליק, יד ימינו של אבא חושי(הפרשה נזכרת
להלן) ,הורחק אף הוא מחיפה.
במקומות החשובים באוצר ובמכס ישבו האנשים אשר שיתפו
פעולה עם חב־מבריחים שמעון ברגר, מאנשי חושי.
דומה כי בחיפה רק המשטרה הכלכלית — בזכות מפקדיה, קבוצת
קצינים כעלי אומץ־לב אזרחי, ניצלה מדין זה.
בראש משרד המסחר והתעשיה במחוז הועמד ידידו של חושי.
המשרד הפך לביצה׳ בה בוצעו מעילות בסכומים של מליונים. העובדה
כי בראש משרד ממשלתי זה עומד שר ציוני־כללי, לא הפריעה
במאומה לתהליך.
אולם בריר הוא, כי השינוי המכריע
התחולל בעיריה עצמה, אשר היתה בימי
שבתאי לוי, מההגונות בארץ.
הכלל היה: ההולך עם. חושי, הכל שרי לו.
המתנגד לחושי, יסולק. כי החייב לבצע מע שים
בלתי־הוגנים למען השליט׳ כיצד יבואו
נגדו בטענות בשלשלו משהו גם לכיסו שלו 1

יי חיבה: גנגסטריזם בבית העיריה ־

בו להישמע להוראותיו של הקשור לחיים ולמוות
בראש־העיר.
כי ראש־העיר חיפה אינו מזלזל גם בקטן
בידידים. אין לך אדם מושחת שלא תגיע השעה
לתבוע משהו ממנו.
ועל אחת כמה וכמה אם שמו שלמה שפיצר
והוא מזכיר וועד־העובדים, בימים שלפני
בחירת מחרז למזכיר־הוועד.
בימים הטובים, לפני שהחליטו פקידי ה־עיריה׳
כי את הוועד שלהם רשאים הם לבחוו
כרצונם, ולא כרצון ראש־העיר, ישבו בוועד
אנשים כרופא (מי שאיים על אנשים להחזיר
חתימותיהם לאחר שחתמו לטובת רשימת
מחרז) ,פרייליך (נחקר מזה חדשים אודות
מעילות) ובונה (מי שהעליל עלילות על מנהלו
למחלקה) .מזכיר״הוועד היה שלמה שפיצר.

ב ס סי החעד**בם 1ע ד 11קלפים
הוועד היה מצביע בכל כרצון חושי. על ה־צ׳קים
היו חותמים המזכיר שפיצר והגזבר
פרייליך, והכל היו מרוצים, עד אותו יום בו
נסע שפיצר לארצות־הברית. אז נתפוצצה החבית,
המכסה נפתח, והרית החל עולה.
במועדון־קלפים׳ בו נהג שפיצר לבקר, ננד

ל בי א לי ק -אלףל״י
מאורע אופייני, המעיד על שיטת עבודתה
המתייקת של מכונת־המשטר, ארע לפני כ שנה
ומחצה. קבלן זעיר לעבודות אינסטלציה,
שטיינינגר, העובד לעתים גם בשביל עירית
חיפה, נסע במכוניתו העמוסה׳ פגע במכו ניתו
של שמואל ביאליק, גרם לה נזק קל
(שתוקן אחר־כך במוסך שופ תמורת כ־150

ביאליק, למשמע הרעש, יצא מביתו, ראה
את המתרחש׳ הסביר לקבלן שנסע, כנראה,
בלי רשיון־נהגות, כי אם יובא הענין למשטרה,
ידונו אותו למאסר, הציע, איפוא • :נש תווה
בינינו.״ אמר הקבלן • :זה בניגוד לחוק.
אני חייב להודיע למשטרה ולחברת־הביטוח.״
שני שוטרים שעברו במקום הבינו מייד לצד
מי חייבים אנשי־החוק להתייצב, ואכן — הם
התייצבו נגד החוק, סייעו לביאליק באיומיו,
אמרו לקבלן •תקבל שנתיים מאסר.״
שטיינינגר, מפוחד ונבהל, הגיע לכלל פשרה
עם ביאליק, שילם לו סך אלף ל״י. משנודע
הדבר בדרך שנודע לקצין משטרה מסויים,
החליט זה, כי על שומרי־החוק לשמור על החוק׳
הסביר לקבלן הקטן, כי ביאליק הוציא
ממנו כסף באונאה וטענת־שווא (סעיף המוגדר
בחוק הפלילי, המופעל לגבי אזרחים רגילים).
אולם שטיינינגר, חיפאי וותיק׳ ידע, כי ב חיפה
אין מסתכסכים עם אנשי חושי, אלא
משתדלים להתפשר אתם. יחד עם הקצין הלך
אל ביאליק, מוכן להסתפק בהחזרת הסכום
העודף על ערך הנזק, לוותר על הגשת משפט.
וכאן נכנסה לענין המכונה המשוכללת של
החושיזם, הוכיחה בפעם האלף את יעילותה
הנצחית, את מהירות פעולתה.

!מדוע ל א 1םכר 1העתונים?
ביאליק סרב לקבל את הקצין, פעם ושתיים,
הקצין הועבר מחיפה, עורך־דין שנתמנה
להגיש משפט הישהה את הענין חדשים על

כחן,
איש

^ 4 0׳ כאשר ליבלבו התקוות כי חיפ הזכתה לעיריה יע לה

ונקיה׳ היה העולם הז ה הרא שון להרים עובדה

מ שמחת ז ו על נם בכתב־ענק. ב ת מונ ה: שלום
ראש מערכת העולם הזה, בחברת ראש עירית חיפ ה, אבא חו שי׳ ב שעת סיור בע ר.
לא ט ען אז כי העולם הזה ה שכיר את עטו ל שרות המפלגה ה שלטת ב חיפה.

חושי ואנשיו. ההפגנה לא היתה ספונטאנית,
כמובן. הביצוע נמסר לידי יצחק משה, יושב־ראש
ארגון הרוכלים. משה ארגן הכל כמיטב
יכולתו, אמר בגילוי־לב לא״זהיר • :אנו קשו רים
באבא חושי לחיים ולמוות הפעולה נכשלה•
ארגון מוכרי העתונים סילק את האדם
ששיתף פעולה עם משה. אך לא ביצחק משה
האשמה לכשלון. הוא, ועימו יעקב צרפתי,
חבר העיריה׳ עשו כל מה שבידם.
אך מדוע חשו עצמם השניים •קשורים לחיים
ולמוות״ בראש העיר ז יצחק משה אמר,
אף זאת בגילוי־לב מסוכן • :אבא חושי סידר
לנו צריפים בשוק העירוני.״
חקירה לא־משוחדת בין רוכלי השוק ה עירוני
תעלה עובדות נשכחות. בשעתו התלוננו
אלה, כי יעקב צרפתי הנ״ל ויצחק משה
הנ״ל קיבלו כספים תמורת חלוקת הצריפים
באותו שוק. אך המכונה לא האזינה לתלונה,
עברה הלאה, רומסת את האדם, בשמו יצאה
לדרך.
ואולי לכן התמרדו הרוכלים. אולי לכן ס ר

צא צ׳ק של וועד״העובדים. על הצ׳ק, שהיה
צריך ל הי מס לבנק לחשבון הוועד, היו חתומים
שפיצר ופרייליך.
הוועד המבקר של מועצת פועלי חיפה נכנס
לעובי־הקורה, פנה, ראשית חכמה, לראש•
העיר. וכאן נסתיימה חכמתו של הוועד המבקר.
החקירה התנהלה בעצלתיים, נמצאו גר״
עונות בם ך של תשע מאות ל״י בערך (ידידי
שפיצר טוענים שרק 250ל״י) .איש לא מסר
מאומה לא למשטרה׳ לא למבקר־המדינה, לא
לנציבות״המנגנון. תחת זאת הוחלט, כי שפי־צר
אינו עוד מזכיר־הוועד, וכי עליו להחזיר
את הגרעון בתשלומים של 15ל״י לחודש.
המעילה הפכה, איפוא׳ להלוואה, אך הלוואה
בלא רבית ובלא נכיון. שלמה שפיצר מונה
למזכיר מחלקת המים העירונית. כי בעירית
חיפה, אבא חושי הוא הקובע איזה מעשה
בחזקת פלילי הוא. לשם כך קיימת הוועדה
ליחסי־צ״בור, בה רוב לקואליציה׳ ועל כן דו״
(המשך ב ע מו ד ) 13

מהם מקורותיו הכספיים הנוספים של משטר אבא חושי? בעזרת אידו
עכירות נרכשים הסכומים הנדרשים לעריכת הפירסומת העצמית? -
התשוכה על כף תינתן כרשימה נוספת שתתפרסם בהמשף הסידרה
אודות ה.טאמאני הול״ החיפאי.

אוד חדש עד ...

מזימת השבירה הגדולה
ביום ד׳ האחרון באו פקידי עיריית חיפה לעבודתם כמימים ימימה, נכנסו למחלקותיהם,
קיבלו קהל, לא ידעו כי בחדרי־חדרים, בשיחות טלפוניות דחופות בין חיפה לתל־אביב, נתקבלה
בשמם החלטה ספונטאנית להרחיק בכוח מהעבודה את האנשים אשר אך תמול בחרו בהם
לוועד המייצגם. המזימה הערוכה ומתוכננת אורגנה לכל פרטיה ורק בסרט העיקרי נכשלה :
עובדי־העיריה, אשר בגלוי ובסתר תמכו רובם ככולם במורדים, סרבו למלא את חלקם בהצגה
אשר בויימר, על־ידי שליטיה של חיפה.
ההצגה נפתהה בשעה עשר וחצי, עת החלו
אנשי חושי עוברים במחלקות. ,תובעים מה־פקידים
להתכנס באולם המועצה העירוני.
מששאלו מספר פקידים, מה מתרחש, קיבלו
תשובה . :זוהי אסיפה ספונטאנית״.

חומר בעתון. אך באולם, בו נערכה ההצגה
הספונטאנית, לא ידע זאת איש. מישהו צעק :
.הוציאו את המורדים החוצה ! אין להם מקום
בתוכנו הכל שתקו. היה ידוע כי הצועק,
פקח בשם אלוש, הוא עובד חדש בעיריה ר

דיי• מחדו: אדם קטן מול המכונה

תפעולה הספונטאנית. שפורסמה ״הדוד לא

באולם נאספו קרוב לשלוש מאות מבין
תשע מאות סקידי־העיריה, ישבו. תמהים,
ציפו להבין את המתרחש. שתי השורות ה־מעוברי
עירית חיפה לבחור בוו ע ד שהם רוצי בו
ראש־נות נתפשו ע״י אנשי חושי שבין הפקידים
וניד״ ל האסיפה נמסר לנאמניו של
ראש־העיר — אברהם אביבי ועזריאל גוליגר.
השניים נשאו נאומי השמצה נגד ראשי המורדים
ונגד העולם הזה, אשר. הכתים את שמה
משתוקק להתקבל כעובד קבוע של העיריה.
הטוב של הנהלת־העיר ושל ציבור עובדי־העיריה כן רמזו הנואמים, כאילו המורדים הם
שמסרו להעולס הזה את החומר אודות חושי ואנשיו.
אביבי הוסיף להמתין עד שימלאו הפקידים
את חלקם בהצגד״ יחליטו להרחיק את המתשתי
השורות הראשונות מחאו כף, האחרים ישבו, לא הבינו במה מדובר, כיוון שאיש מהם
מרדים. הזמן דחק. תוך שעה ומחצה יגיע
לא הספיק לקרוא את העתון בטרם בא לעבודה.
העירה הדור, ובו הודעה על הרחקת המתלמען
הבהרת הדברים ראוי לציין, כי יום קודם לכן שלחה מערכת העולם הזה תדפיסים
מרדים בכוח.
של המאמרים על חיפה לכמה וכמה עתונאים, וכך נודע, כי למחרת היום יופיע ה
בוצעה
מ עול ם־ הי תהשלב ראשנן מוי מה: למנוע

משנוכח אביבי, כי לא יזכה לקבל את ההחלטה
הדרושה, קרא מן הנייר החלטת גינוי
נגד המורדים ונגד העולם הזה, לא העמיד
אותה להצבעה, פיזר את האסיפה.
שעה או מעט יותר לאחר מכן הגיע לחיפה
הדור ובו ההודעה המובלטת כי המתמרדים
ה־רחקו בכוח, כי חושי ניסה למנוע את הרחקתם,
אך לא הצליח להתגבר על הפעולה
הספונטאנית• המתמרדים המשיכו בעבודתם,
כמוהם עשו כל הפקידים, ומשגסתיים יום ה עבודה
— יצאו הכל לקנות את העולם הזה,
לראות במה המדובר.

סה שי ל בזו למתפר עי ם
אולם אבא חושי, אשר שלטונו עמד בפני
זעזועים רציניים, עת הותקף מבית ומחוץ,
החליט לעקור, בינתיים, את ההתנגדות מבפנים.

בחיפה
לא מתרחשים מאורעות ספונטאניים.
בחיפה הכל מתוכנן, בעד כל דבר מקבלים
תשלום. אותו לילה דלקו האורות בבית חושי
עד שעה מאוחרת ולבוקר נכון הכל.

כאשר נשתנתה התמונה וזן הקצה אל הקצה לא היסס
^ 1 העולם הזה לגלות את האמת החדשה. התגובה ההים-

סרית של שליטי העיר היתה: החרחת העולם הזה.
בתמונה: קיוסק חיפאי אופייני ביום הופעת הכתבה, על הנעשה בחיפה ובעיריתה.
החץ מסמן את המקום הריק ממנו הוסר גליון העולם הזה תחת איום המפקח העירוני.

ביום ה /למחרת הפרסומים, עת נכנסו הפקידים
לעבודתם, התקהלו לפני פתח בית-
העיריה האנשים דלהלן )1( :יעקב לדובי,
איש־המדחנים (ראה עמוד קודם 2משד,
פנחסיק, עובד ביוב, הוציא לאור, ביום ו׳,
ללא כל סמכות (״באורח ספונטאני״) ,עלון,
כאילו בשם ועד־העובדים 3יצחק ווייזר,
פקח, עוזרו של לדובי בפרשת המדחנים ;
( )4יהושע ספרן, הועלה בדרגה, הועבר למח־

הסיפור הלא־מלא על המפית
והרי הסיפור הלא מלא על המכונית האחת אשר ניתנה ליוסף
כהן, סגן מהנדס עירית חיפה׳ ועל שתי המכוניות שלא ניתנו לאבא
חושי, ראש עירית חיפה, ולזכריה פרייליך, מנהל שתי מחלקות
עירוניות.
לפני כשנתיים הסתכסך אבא חושי עם חברת־שלגונים מסויימת
(אשר את שמה מוכן העולם הזה להציג בבית־משפט) ,חברה שלא
ידעה, כנראה, כי בחיפה חושי הוא החוק. ראש־העיר תבע מהחברה
לשלם לקרנו (קרן ראש־העיס סכום בן כמה אלפים. החברה סרבה,
אולם במהרה הבינה היכן עומדות רגליה, שילמה חלק מן הכסף,
הבטיחה לשלם את היתר לאחר זמן. תוך מגע ומו״מ צצו תכניות
שונות, ונוסף על אבא חושי ופרייליך נכנם לתמונה גם כהן, סגן
המהנדס.
כיוון שהחברה נשארה חייבת לקרן־חושי סך אלפיים ל״י, וכיוון
שמכוניות חדישות לא חסרו לחברה, נערכו דיונים אודות מסירת
מכונית קרייזלר חדישה לחושי (חדישה מזו בה הוא נוסע עכשיו),
מכונית אופל לפרייליך ומכונית שברולט לכהן.
הוחלט, כי המכונית תימסר לכהן במקום אלפיים הלירות ש״חייבת״
החברה וכהן יחזיר את הכסף לקרן בתשלומים.
העיסקה סודרה, כהן קיבל את המכונית, ואילו ביחס לשתיים

האחרות לא סודר מאומה, בין היתר — בגלל ויכוחים על גודל

ההנחות במחיר.
משנסתיים הכל, היה צורך למצוא דרך נאה לטשטוש־ד,עקבות.
וכאן נוצלה העובדה, כי אחד משותפי החברה שותף גם לפומזו!
ואחד משותפי פומזון, מר ד׳ופפנברג, המתגורר בבלגיה, שותף גם
לחברת טמפו, ובעיר הופץ, כי חברת טמפו היא שמסרה לכהן את
המכונית.
לא חברת סמפו, ובלי ספק גם לא הופפנברג, לא ידעו על כל הנ״ל.
שמם ניצל׳ בפשטות, לשם הסוואה. ממש כך לא היה, כמובן, להופפנ־ברג
כל קשר עם עיסקות פרייליך או כהן, ועם התכניות לגבות דמי־מפתח
עבור הקיוסקים.
משבא הופפנברג ארצה, לפני זמן קצר, ונוכח לדעת, לאיזה מצב
הוכנסה פ ומזון ע״י שותפיו שבארץ, קנה מהם את חלקם והוציאם
מהחברה.
זהו הסיפור הלא מלא, אשר חלקו נמסר בגליון הקודם, ר,יטעה רבים
בכוונת הדברים ועורר תקוות־שווא בלב עורכי דבר. עם עורכי דבר
הסליחה ובפיתוח הארץ ינוחמו.
אס־ מקווים׳ לפחות, כי מר כהן מדייק בתשלומיו לקרן ראש העיר.
אל הסיפור המלא עוד נחזור.

לקת הקניות 5הפקח הנזכר לעיל, אלוש :
ועמם עוד כעשרה איש. קבוצה זו ניסתה
למנוע, בכוח הזרוע, את כניסת ראשי־ד,מורדים
לבית־העיריד״ מקום עבודתם.
משנכשלו בכך — כדי לעצור את שלום
מיאנו לא מספיקים 15 איש — אספו תגבורת,
אשר כללה את גוליגר שהוזכר למעלה
וכן את אליעזר דייג, השואף זה כמה ליעשות
סגן מנהל מחלקת הביוב, ויחד פנו אל חדרו
של מחרז — תא קטן, אשר הכניסה אליו
אסורה במפורש (מחרז הוא השלם הראשי
של העיריד.).
בתוך תא זה, משך שעתיים כמעט, לעיני
הקהל המצטופף לרגל ענייניו, בזמן עבורו
משלם להם האזרח החיפאי משכורת, עסקו
האנשים הנזכרים בהפרעת עבודתו של מחרז,
ניתקו קווי־טלפון, סילקו רהיטים, איימו,
הציגו אולטימטום, הזהירו את מחרז, כי אם
לא יעזוב את עבודתו. ,תהיה אחראי לתוצאות״.

ם זי ם ה־ חי ס 1להב חי רו ת
איש לא הפריע למתפרעים. ראש־העיר לא
התערב, ראשי המחלקות לא נעו, הפקודה למניעת
טרור (תש״ח) לא הופעלה לא נגד
המתכננים, לא נגד המבצעים.
חישי, הנוהג להחזיק את דלת חדרו בעי-
ריר, פתוהה תמיד, כדי לפקח על כל תנועה
של עובדיו, לא חל ולא הרגיש במאומה,
אפילו כאשר הגיעה ההתפרעות אל פתח חדרו,
שם עבר מחרז לרגל תפקידו.
אולם האגרוף היכר, שוב בחלל הריק. הפקידים
לא שיתפו פעולה עם אנ-שי־המלך.
בערב יום ה׳ נתכנסה, איפוא, מזכירות הוועד
של חושי, מזכירות שמונתה על־ידי יוסף
אלמוגי, לאחר הדחת מחרז בידי מ.פ.ח״
(מועצת פועלי חיפה) וזו החליטה להוציא
את ראשי־המו רדים מכל מוסדות ארגון פקידי־העיריה.
ההחלטה לא נמסרה, אפילו, לוועד
העובדים, אשר הוא למעשה המוסד המוסמך
להחליט בנדון.
לערער על כך מותר בפני מ.פ.ח.
ועל החלטתה מותר לערער בפני וועדת־הבקירת
של ההסתדרות.
אותה וועדת־ביקורת אשר פסלה את רשימת-
מחרז ללא כל נימוק.
ערער על חושי בפני חושי, ואם אינך מרוצה
— פנה אל אבא חושי.

להשמ צו ת א ,,אבא
עוד כמה וכמה מאורעות התרחשו באותו
יום ה׳ .בראש ההתפרעויות בעיריה עמד
זכריה פרייליך, חשיד־המעילות ; כמה מחב־רי״העיריה
ראו את ההתפרעויות במו עיניהם,
לא הגיבו אף במילה ; ובשעות־הצהרים הופץ
בין הפקידים גליון מספר 47 של בטאון
עובדי העיריה. ניבנו״ ,ובו כותרת בולטת :
.הוצאה מיוחדת — תשובתנו להשמצות !״
ב״תש־בה להשמצות״ המחזיקה ארבעה עמודים
מודפסים, מלאי רוגז מעורפלים שב־מעורפלים,
נמצאו גם כמה האשמות אישיות
נגד אנשי מחרז. מחרז ואנשיו פנו למזכירות
הממונה של וזעד־ד,עובדים, ה־דיעו, כי יתבעו
אותם לדין פלילי על האשמות חסרות־ערך.
תוך שעתיים נאספו חזרה מרבית חוברות
״ניבנו״ ,הוועד נאסף וידידינו אביבי וגוליגר
מסרו לפרסום, כי ״מתוך אי־הבנה מצערת
הודפס והופץ היום בטאון עובדי העיריה
ניבנו שלא על דעת המזכירות .״האחראים
יובאו לברור״.
הערה באזני ה״ה אביבי־גוליגר: את החוברת
מסר לדפוס משה פנחסיק, ממחלקת הביוב.

אסיפות כונסו אותו לילה, החלטות
נתקבלו מלמעלה, אולם איש לא ביצע אותן
למחרת היום.
האגרוף המכה בחלל נאחז בתכסיס האחרון:
הוצאת מחרז וחבריו מהארגון, פירושה
שלא יוכלו להציג מועמדותם בבחירות
לוועד־העובדיס, לא יוכלו לקבל את הרוב
המובטח להם.
ומה יהיה בינתיים על העיריה? כדרכו
של חושי אל הכתר הנכסף מהי עיריה אחת
פחות או יותר?

במדינה
(המשך מעמוד )5

דולי ( :א) כיצד אוכל לפרסם את
.׳!כחבר, אם אינך רוצה שאציין כל
פרס אישי עליך? (ב) על חברתו
המורה יהיה לכתוב מכתב משל עצמה.
אני מניחה שהיא יודעת לכתוב.
ובכן, אם עודך רוצה שאפרסם את
מכתבך, הואילי נא להרשות לי לפרסם
דבר או שניים אודותיך.

נחמד, חייל וקיבוצניק
נערונת בת ח־ 17,5ש אני מ צינ ה בזח
( ) 918/604 סבורה כי התכתבות היא
עניין מסלזרן ו מו תח, ועל כן י ש בר צונה
לע שות זאת עם בחור צעיר, חייל,
שיהיה ״ל א דוקא יפה, אבל נחמד.
רציני בז מן הנכון ולא רודף אחרי כל
שמלה ...חברהמן ו טי פו ס קיבוצניק— .
שלא יהיה ס לוני ״ .בז את לא נסתיימה
ר שימת ה תכונו ת ההכרחיות שלו. הי א
מו סי פ ה כי עליו להיות נם כחול־עיניים,
ו שי אהב טיולים. כן. וגם ה שכלה תיכונית.
הי א אינ ח רוצח לומר דבר על
עצמה סרט לעובדה המדברת בעד עצמה
ש הי א בת , 17.5תלמידת נימנסית־ערב.

חולשה בלונדית
( ) 918/605 דו אג לע צ מו. כבר לי מו ת
החופ ש הקרבים והולכים. הו א בן , 18,5
תלמיד ה ש מיני ת בבי ת הספר המק צו עי.
הו א טו ען שי ש לו חול שה לבלונדיו ת,
ועל כן רצוי כי הכותבת אליו תהיה
כזו וגם בעלת חי צוניו ת נאה. מ שו ם שי ש
בדע תו, ברבות הימים, להכירה. עליה
להיות פרט לכר. תו שבת תל־אביב או
רמת־גן. הו א סבור כי יוכל לעניין או תה
בנו ש אי ם האהובי ם עליו שהם: מו סיקה,
תיאטרון וסרטים טובים. לא איכפ ת לו
אם תהיה סלונית או ל א ׳,ובלבד שלא
גנדרנית יתר על ה מיד ה.

הכל הצביעו 12000 צופים — כי המשאל
נערך עשרה ערבים תמימים. כל צופה היה
רשאי להציג שאלות וחברי הועדה, שישבו
על הבמה, רק סיפקו את הפרטים על גובה
המועמדת צבע עיניה, צבע שערה. כל
חצי שעה החלפנו בגדים.
שאלו אותנו: האם עבודתך גורמת לך
תענוג? מדוע? מר. פרוש המלה ירדן? מה
זאת אדיבות? ימה מחפש הנוסע במטוס י
קשיי המכס. בהופעת הסיום הייתי
נרגשת עוד יותר. כששמעתי שנבחרתי ל סר
ני.ת תזשונה, לא יכולתי לפצות פה. משכו
אותי בכוח אל הקריין. קיבלתי פרס: טבעת
בעלת יהלום, שערכה 7500ל״י. השארתי
אותה בחוץ־לארץ, בגלל קשיי המכס.
ולמחרת היום — נשכחנו כליל. לא היו
צלמים ועת,־נאים, איש לא הסתכל בנו. מטוס
הפרסומת, שריחף על פני העננים, ירד חזרה
לקרקע. רציתי רק דבר אחד: לחזור הביתה.
תיירות הדס חקה כקטה־דן
לאחר תום חגיגות העדלידע, חג הפסח
ויום העצמאות, אפשר היד, לשער, כי שספון
התיירים שירד על הארץ יפסק, אולם למעשה
לא היה הדבר כך, לפחות לא בתל אביב.

ד ר כי אדם
ההורים התנגדו
״אבל ע -אוהב את ישראל בקעה לפתע
זעקת־שבר מתא הטלפונים לשיחות־חוץ
שבבית־הדואר המרכזי בתל אביב. שבעת
הממתינים לתורם בחוץ ניסו להחדיר את
מבטם מבעד לזכוכית האטומה של התא,
אולם הפעם מילאה הזכוכית את תפקידה.
רק לאחר רבע שעד, של יבבות. תחנונים
וקריאות־כעס, יצא מהתא נער כבן , 18 כשעיניו
נפוחות מבכי. הוא פנה לאשנב הפקיד
ושילש לידיו סכום של 147ל״י, מחיר שיחה
של עשרים דקות, שניהל עם אימו בבוסטון׳
ארצות הברית. לבקשת כתב העולם הזה
סיפר הנער את סיפורו :
שמי סס־פן וויסברג, בן 18 וחצי, נולדתי
בבוסטון, ואני בך יחיד להורי. הורי הם
עורני־דיי העוסקים במקצועם בבוסטון מזה
שנים. בבוסטון סיימתי את למודי השנה הראשונה
של מדעי היהדות באוניברסיטה
היהודית במקום.
בספטמבר 1954 הגעתי ארצה לסיור של
חצי שנה עם תנועת הבונים, במטרה ללמוד
ולהכיר את הארץ ויושביה. שלחו אותנו
לכפר בלום, שם עבדנו חצי יום וחצי יום
למדנו. כאן גם פגשתי את שרה 23 נערה
הוד ת משכילה וחיננית. לא הפרש הגילים,

דברי הבאי, בשבילה
היא 918/606 ילידת ה א רז. בת , 20
בעלת ה שכלה תיכוני ת, סי מ ם טי ת למדי
(לדבריה) ו מ תענינ ת בכל דברי הבאי
(פחדתי דק שמא
המתרחשים בעולם
תוסיח ב סוף את ״ חז ה״) .זה כל מ ה
ש הו איל ה למסור. אני מו כנ ה לנלות סו ד
נוסת ולומר ש הי א ירו שלמית. ובכז,
בחורים?

בל נערה...
( ) 018/606 אומר לי שיו כ ל לעניז כל
נערה שניל ה לא יעלה על 11,5־־־ 15 ולא
פחות ם־ . 13 הו אעצ מו בז . 15 תלמיד
א ליו
ה ש שית. על הנערונת ש תכ תוב
להיות ״קצת רצינית ונחמדה, ובעת ה צו רר
בעלת הו מו ר״.

תהיה הצעירה (עד כ ״ ב שנים) אשר
ברוב כ ש רונה הכתיבתי תי או תלהת מודד
עם צעיר כ ״ ה שנים, בן ה צ פון הי שראלי
הרחוק, על הנו ש אי ם הבא־ם ( :א) יחסי
חברה( .ב) אי שי ציבור( .נ) דרכו של
״העול ם־חזח״ .לאחר ש תי מצא הצעירה
המוכ שר ת, תוכל ה ת מוד דו ת והיכרות זו
לכלול ב תוכ ה. זוג נו ס ה של צעירים
בעלי כ שרון וניל דו מ ה.

דם, מיץ עגבניות ומדע
שני רעים בני . 18 המס־־ימים ה שנה
את לי מודיה םבש מיני ת )918/608( ,רוצים
להתכתב עם שתי נערות ח מודו ת
בעלו ת חו ש־הומור. הן חייבות להיות
מעל לניל , 16ו כ מו בן. כדי להוכיח שי ש
להן דם. עליהן לצרה את ת מונו תיהן.
הצעירים בעלי ה מו שני ם האלה על י ם
ונזע אומרי ם כי הנו ש אי ם המענייני ם
קולנוע,
אותם הם הפרות, תי א טרון,
פ סיכולוגי ה, פולי טי קהו מד ע.

סייחה, טעות ככתובת
תמר. אינני מ שרד ל אינ פו ר מ צי ה. עוד
מעט ת שאלי או תי על תנאי האקלים וה-
צמחיה בקמ צ׳ א טקה, כתבות של קורסים
ל מכונות־כתיבה. תרופות ב עד (וננד)
הרזייה.

נערתו של ידידי היא נערתי
נחמה. בחור ע דיו ו הנון, האם מנ צל
הו א את העדרו של ה טו ב בידיריו, כ די
לחזר ולענוב על נערתו? לפי דבריד
הבינותי שלא היה זה פלירט קטן וחח־מ
פשעמ צירו, כי אם התנפלות על צניעותו*•
אינ ך צריכה לספר על כ ד לארו-
סד, חבל לקלקל ידידו ת של שנים. אול ם
אמרי לי. האם לא עו דד ת או תו במקצת?
התעלמי מכל ה א פיזו דהב עדינו ת וב טקט׳
ועל תשחקי את תפקיד ה ת מי מו ת
הנפנעת.

טל כל חסונים-אלי ככל
טניץ שהוא, לצרף 00 סרו-
טח כבולים.

אפשר היה להוכיח מאומה,
שחופשת־הלידה שהעניק לה
החופשה הראשונה מעמלה
זכתה מאז עלתה המשפחה
שלוש שנים, הוכרחה לבלות
בין סורגי הכלא.
במחנה ג׳ בבאר יעקוב, יושב האב, יעקב
שלמה ,׳מחוסר עבודה המתפרנס על עבודת
דחק, מצפה עם שני בניו הפעוטים למשפטה
של אשתו.

ד ר כי חיים
הלכה דסעשה
לפני שבועיים ניצבו שלושה עברייני
תנועה בבית־המשפם השלום בסבריה, האזינו
לפסק־דין מיוחד במינו: השופט הטיל
עליהם לענוד משך שבועיים שרוולים לבנים
של שוטרי־תנועה, להשגיח משך שעתיים
ליום על התנועה במרכזים שונים של העיר.
היה זה פסק־דין מקורי נוסף של שופט
השלום הנודד (בין טבריה, צפת, עכו
ונצרת) ,יעקב בר־זאב. פסקי־דין אחרים של
השופט חובב־הצדק המוחשי :
אדם שהיכה את אשתו נתחייב ל•
הביא
לה פרחים משך חודשיים (העולם הזה
.) 903

• צעיר שליכלך מכונית של אדם, אשר
סרב לקחתו בטר׳מס נתחייב לנקות את המכונית
פעם בשבוע, משך שלושה חודשים.
מישהו חולל מהומה בתור לקופת־

חולים. פסק־הדין: חוסל עליו לשמור על
התור משך שבועיים.
• ילד, אשר שיחק ברחוב ללא השגחה,
כמעט ונדרס על ידי מכונית. העונש: אימו
של הילד נתחייבה לשמור על הילדים
החוזרים מבית־הססר מדי יום ביוימו, משך
חודש.
• באחד הימים הובאה לפני בר־זאב
מגדת־עתידות שנאשמד, בהוצאת כסף בטענות
שווא. טענה האשד כבוד השופט,
אני באמת יודעת את העתיד.״ חייך בר־זאב :
״התוכלי לחזות מראש גם את פסק־הדין?״
מגדת־העתידות נשתתקה במבוכה. פסק־ה־דין:
חודשיים מאסר על תנאי שהיא לא
תעבור עבירה דומה במשך שנתיים.
איש מעבריינים אלה לא שב להופיע לפני
בר־זאב.

כלישר אל

מי מכין, מי יודע ז
חוש ה הו מו רהמ צו מצם שלי לא עזר
לי להביו את מכת בו של 918/607
ועל כז אני מפ רסמת או תו ב מ לו או,
אולי אתו הצעירות וחפקחות מ מני, תו כלנה
להכינו ולהעריכו.

אולם ג׳ורים
החוק היתד,
היומיומי בה
מעירק לפני
חופשה זאת

אגדות מתוכות

דיילת פלשר(שניה מימין; ומתחרות כמירוץ־סופים
גביוות אינן יוצאות ללא ליווי
מלונות רחוב הירקון הוצפו בתיירים רעבים
לחדרים, ובכמה בתי מלין חזרו אפילו לשיטה
הישנה והטובה של שינה בשתי משמרות.
בנסיון כזה, על כל פנים, התנסה ברטראם
ג׳והנסן, עתונאי של הכריסטיאן סייאנס מוניטור
מבוסטון, לו הציע השבוע המארח במלון
קטה דו את החדר מספר .38
״החדר השביע את רצוני״׳ סיפר ג׳והנסן,
גבה הקומה וכחול העיניים ,״אולם אחרי־כן
מצאתי על שולחן הטואלט מספר בקבוקי
בושם, מברשות ומכשירים אחרים המזכירים
ענייני נשים• חייכתי למראם. חשבתי שהדיירת
שקדמה לי שכחה כאן את חרושת היופי

סו ףמענין .״המצב השתנה״ ,המשיך
ג׳והנסן, כשגיליתי, בפתחי את הארון לתלות
את חליפותי, מלתחה שלמה של בגדי גברת.״
בנקודה זו החל הכתב לחשוש. הוא הרים
טלפון, הסביר את המצב המשונה למארח.
״הו׳ בכלל שכחנו״ ,באה התשובה המנומסת
,״רצינו פשוט לעזור לך בידענו מד,
קשה בימ-ם אלה להשיג חדר בתל אביב.
הרשה לנו להסביר, חדרך תפוש למעשה על
ידי גברת העורכת עתה טיול של ימים מספר
ברחבי הארץ, אולם תובל להשתמש בו במשך
זמן העדרה.״
ג׳והנסן התכעס במקצת, אך עייף מדי
מכדי לחפש חדר אחר, נשאר במקומו. ההמשך
בא אחר כך .״בשליש אחר חצות״ נזכר
הכתב החייכני ,״התעוררתי לשמע דפיקות
איומות בדלת חדרי כשקולה ההיסטרי של
אשה קורא: פתח את הדלת, תן לי לד,כנם
ייחדרי 1״
״הסיפור היה יכול להיות מעניין אילמלא
הייתי פה עיף,״ מסיים ג׳והנסן בקריצה ערמומית
.״התהפכתי על צידי השני והמשכתי
לישון.״

ולא מוצאנו השונה, הפריעו לנו להתאהב
איש ברעותו.
הודית ואמריקאי. כשראיתי אחר
חודשים מספר כי טיולנו בארץ מתמהמה
מכרתי את מצלימתי, ויחד טיילנו במשך
שבועות לאורכה ולרוחבה של ישראל. או
גש החלטנו להינשא. שיגרתי הביתה מכתב
בו הודעתי על החלטתי לשאת את שרד, לאשר,
ולהישאר בארץ.
אחרי יומיים קבלתי מברק דחוף מבוסטון :
בשורתי גרמה לאבי התקפת־לב מסוכנת,
ואני נדרש לחזור מיד הביתה. גייסתי את
כל כספי ובספה של שרה. לקחתי הלוואות
מחברים, ירדתי לחל־אביב והתקשרתי בטלפון
עם בוסטון. אימי הפצירה בי לחזור.
בכתה, התחננה שלא אהיה פזיז בהחלטותי.
אך אני אמרתי לה רק כי אני אוהב את שרה
ואת ישראל.
תוצאות השיחה היקרה: הורי סטפן ישלחו
לזוג שני כרטיסי־טיסה לבוסטון, חפצים
להכיר את הכלה המיועדת. סטפן מצידו
הבטיח :״לא נשהה בבוסטון יותר מאשר
חודשים מספר. החלטתנו נחושה — לחיות
בישראל ! ״

חופשה בכר א
סניה של שרה לבני, אחות בבית החולים
אסף הרופא בצריפין, הביעו מבוכה כשהגישה
לג׳וריס שלמה 26 תושבת מחנה ג׳
בבאר יעקוב, את התינוקת אותה ילדה ג׳וריס
שעה אחת קודם. התינוקת היתד! חסרת
עיניים.
ג׳ורים, אם לשני ילדים בריאים, הקריבה את
התינוקת לפיטמת שדה, המשיכה להניקה
בלי לומר דבר. אולם שעד, קלה לאחר מכן,
כשחזרה האחות ולקחה את התינוקת מידה,
גילתה כי אין בד, רוח חיים.
משטרת ראשון לציון נקראה לחקירה. אי

בנהריה נפתח השבוע, לראשונה בישראל,
בית־ספר מקצועי לאופים וטבחים, שהציג
עם פתיחתו תערוכה של תמונות ופסלים
עשויים ממארציפאן ועוגות הכוללות תמונות
של סיפורי אגדות, המכוונות לימי הולדת
לילדים.

היסטוריה תל־אביכי ת
ביוזמת מחלקת החינוך של העירייה, ילמדו
מן השנה הבאה ואילך, תלמידי הכיתות הגבוהות
בבתי־הספר העממיים בתל־אביב מקצוע
חדש: תולדות תל־אביב, בעזרת ספר־לימוד
שייערך על־ידי יוסף אריכא ויכלול
קטעים אודות תל־אביב־יפו מימי המצרים
הקדמונים עד היום.

תיאטרון וססורט
לאחר הצלחתו של מוסד תל״ם — תיאטרון
למעברות — יזמו השבוע, יושב־ראש המרכז
לתרבות של ההסתדרות ישעיהו אברך, ושר־החינוך
לשעבר זלמן שזר את הקמתו של
מוסד מקביל בשם סל״ע — ספירט לעולים
— שידאג להמצאת ציוד ספורטיבי ומדריכים
למושבי העולים.

האר ץ
צרכנים רבים מחברים את הדדים לחמום
מחיץ לשעות המותרות (הארץ).
בתיה הויפטמן, רמת־גן
מקור־יניקה בלתי־חולוי.
אשד, בת ,4אם לשני ילדים, שהתגרשה
לא מזמן מבעלה( .ידיעות אחרונות).
רחל הינריך, ראשון לציון
...בן ה־1 5
ממשלת הולנד תתן אשראי לזונות הצעירים
(על המשדר).
דניאל הוכשטין, תל־אביב
ותנבח מס־שעשועיס או מס־הכנסה?

העולם חזה 918

(ראה שער)
החיוכים חיילת דמת־גניח. מקידה חל־־אב־בית ותופרת טבדיינית
131 השבוע למס ממלכתייהזויוד, שעה שהגיוו לשיאו
-מיבצע-החיוד״ שנערך מסעס ״העול הזה״ ו מ מעל׳ ,תי א״

תר מ ם
ססורו שד צייד
לפרנצ׳סקו דה גוייה אי לוצייאנטם, המוכר
יותר בעולם האמנות כשם גוייה בלבד, נתמזל
המזל לחיות בתקופה מדינית סוערת
למדי, במולדתו ספרד: בעוד שבאירופה כולה
ערך נאפוליון את מסע נצחונו, נשארה ספרד
זמן רב כמעט המדינה היחידה בה נמשך
משטר המלכות על כל גינוניו כסדרו, הסתייע
באינקביזיציה חזקה שלא נתנה לטיב־כוכיה
עם המלכות לערער וברצינות את עצם
שלטונה.
לצייר בימים ההם היתר, פתוחה רק אחת
משלוש דרכים ) 1( :להיות ציירם המקובל
של החצר ואצילים 2לפאר את כתלי
הכנסיות 3לגווע ברעב, או בעזרתם הפעילה
של שני הגורמים הקודמים. גוייה
בחר בדרך הראשונה, החליט ליהנות מחסדיהן
של נשות החצר היפות ביותר ועם זאת להגניב
את מרדנותו המדינית דרך הדלת האחורית
של רמזי מכחולו, שלא היו מובנים
העולם הזה 918

^ חדות שלחו את תמונותיהן
בפשטות׳ לא ניסו לתרגם
את חיוכן לשפת המלים.
אחרות נהגו בביישנות,
הוסיפו שאמנם אינן
חושבות את עצמן ליפות כל
כך, אלא שהחבר (או הבעל)
אומר שחיוכה מקסים, ולכן
היא מוכרחה ...אחדות השתמשו
במתווך ממין זכר,
ששלח את התמונה, בצירוף
המלצה אישית, בסך הכל הן
היו 382 נשים, בנות כל הגילים,
החל מתלמידה בת
14 מחיפה, ועד אשה בת ,37
אם לארבעה ילדים (המחייכת
בכל זאת).
ארבעת השופטים ניגשו למלאכתם
ללא חיוך. הם ידעו
כי תפקידם אמנם נעים,
אך לגמרי לא קל. איך אפשר
לשפוט ללא משוא פנים
מול כל כך הרבה חיוכים?
כוונת יוזמי המיבצע —
עורכי העולם הזה ומנהלי
תיא — לא היתר, לתחרות-
יוסי כנוסח האמריקאי הקלו קל,
המסתיים בתהלוכת המועמדות
בבגדי־ים או בשמי
לות־ערב מפוארות, להנאת
קהל־סקרנים מזלזל. הם ידעו
בי החיוך הנאה מבטא את
האישיית, והם ניסו להתרשם
מאופיין של הנערות. מבין 57
המועמדות שתמונותיהן התפרסמו
בעתון (ושיזכו כולן
לחבילות־שי של תיא) הוזמנו
כתריסר לראיון אישי עם השופטים.
מועמדת
אחת כבשה את
לב השופטים כסערה — או׳
ליתר דיוק, בחיוך שקט. עדנה
כץ, חיילת בת , 18 היא צעירה
שובה־לבבות, טיפוס שקט
וחינני של ילידת־הארץ, בעלת
החינוך הטוב של בת יחידה
במשסחת־רופא. גם הסגנית
הראשונה לא עוררה מחלוקת
רבה: שרה שני, צברית
בת ,20 יפהפיה פוטו־גנית
ובעלת בטחון עצמי, היתד,
מדריכה בתנועת השומר
הצעיר, וחברת משק בגליל,
עובדת עתה כפקידה במשרד
של מנועים.
המועמדת המתאימה ביו תר
לתפקיד הסגנית השניה
השלימה את המשולש — שכל
אחת מבנותיו מהווה טיפוס
שונה לחלוטין משתי האחרות.
רותי חדידה היא בת
, 19 ילידת קזבלנ׳קה, בעלת
מבטא צרפתי מובהק, תופרת
עצמאית בטבריה. מכל השלוש
היתד, היא המאושרת
והנבוכה ביותר, כשענדה את
הסרט הלבן על השמלה הוורודה,
בעלת נקודות הזהב,
אותה תמרה לעצמה במיוחד
להזדמנות זו.

רג? $רציני. החיו ך נעלם לרגע מ שפתיה של עדנה כץ,
חיילת ובת רופא רמת־גני, כשענד לה עורך העולם הזה את
הסרט שהפך אות ה למלכת־החיוך של ישראל לשנת 955ו.

היוףטברייני. מנהל הברת תיא, מכס גיניגר, לוחץ את
ידי הסגנית השניה, יו תי חויד ה, עולה מקזבלנקה. ליו ה
הסגנית הראשונה, שרה שני, לשעבר חברת־מ שק, כיוס פקידה

אוירה מבושמת. המלכה, ב לוי ת שתי סגניו תיה,
ממלאות את תפקידן הרשמי הרא שון ב שלטון: סיור ב מפעלי
תיא. הן מ סתכלות בקנאה בכרי־הבושם הנשלחים לארה״ב.
ספרים לכל .״הוא צייר את המלך,״ קבע לאחר מכן
מבקר אמנותי בן תקופה מאוחרת ,״כחנווני
שזכה בפיס הגדול, העומד גאה בקרב משפחתו.״

גוייה,
שהלך והתחרש לעת זיקנה, כי מוטב
לו להימצא מחוץ לספרד. הוא קיבל את
רשות המלך לבקר בצרפת, שהה בה עד
מותו.

פרט לאנשי החצר, הירבה גוייה להכין
רישומים ותחריטים שפירסמם-רק בתקופה
בה נכבשה ספרד על־ידי צבאות נאפוליון,
תיאר בהם את זוועות המלחמה, את ריקנותם
ואווילותם של אנשי החצר ונוסף על כל אלה
— את זירות הקרב בהן נעצו תוריאדורים,
חרבות מעוטרות סרטים, בעורפם של שוורים
משתוללים, נושא שהיה אהוב עליו ביותר.

את השנים היפות ביותר בחייו של אמן
סוער זה, שתמונותיו נערצות עד היום על
כל חובב אמנות, תיאר ליון פויכטוואנגר
באריכות — באריכות יתירה לפעמים —
ובאהבה רבה. כדרכו, הצליח לפרוש יריעה
היסטורית שלמה, לשרטט בחרט־אמן עשרות
טיפוסים בני״התקופה. פחות מוצלחים: ניתוחיו
האמנותיים המשולבים בספר, בהם הוא
מנסה לשווא להגדיר את סוד גדולתה של
אמנות.

כל אלה לא הקלו עליו ביותר את החיים
בספרד לאחר נסיגת נאפוליון והשבת המשטר
המלוכני על כנו. המלך פרדינאנד אמר
לו :״בעצם היה עלי להגלותך, אולם אתה
אמן, ולכן אשכח את הכל.״ בכל זאת סבר

(גוייה ; ליון פויכטוואנגר ; עברית ב. נח
ומאיר מוהר ; טברסקי ; 398 עמודים)

חד ש וקריא
לפ שינסקאיה ;

?{ל אפיקי החיים (או. ב.
עברית ש. מנדל ; מדע וחיים ; 84 עמודים)

— ספר אוטוביוגרפי של מדענית גדולה, שהיתי׳
חברה בנעוריה בתנועה המהפכנית ברוסיה׳
סיימה משום כך את האוניברסיטה בגיל
,45 הספיקה למרות זאת לגלות לעת זיקנה
כמה תגליות חשובות ביותר בשטח מקור
החיים, עליהן היא מוסרת בצורה מובנת
לנוער לומד.

הרומרדותה של מאמי סטוכר
(וויליאס בראדפורד היו ; עברית חייס בן־
יצחק ; ניקודים ; 200 עמודים) — סיפור
חצי־עובדתי אודות זונה אמריקאית שנשלחה
להוזאי, עשתה שם קאריירה גדולה על־ידי
המצאת זירת־הפר: מיתקן המאפשר לזונה
לפעול בזה אחר זד, בארבעה חדרים קשורים
זה בזה, להגיע בכך להספק מאכסימאלי של
קבלת חיילים רעבי־נשים בימי מלחמת העולם
השנייה. כתוב בגס־ת נאטוראליסטית
ותוך התיימרות להביע השקפות חברתיות
מבולבלות.

כל הבדיחות על החותנת שאתם שומעים בחברה מצחיקות
אותכם עד מוות — אולם נסו נא לחיות שנים מספר בחברת
החותנת שלכם עצמה. לפעמים, החותנת היא מקורם של
הקשיים החמורים ביותר בחיי הנישואין של זוגות צעירים.
תשתדל האשד, כאשר תשתדל, תמיד תהיה החותנת דוגמה
טובה יותר לכל מעשה ומעשה בהנהלת משק הבית. היא

ואז נישאו איש לרעותו ויראו אושר מאז ד
עתיקת־יומין. איש המדע יודע שאין הדבר
רק תהילתן. דווקא לאחר הנישואין מגיע תו
בחשאי. כפעולתם החתרנית ועם זאת מתז
והנסיכה המקסימה לזכות כאושר. לא תמיו
תעיד מימרתו של פילוסון ש צרפתי * :אם הניח
הרי הגירושין הוא המוסד השני כעתיקותו
כראש וכראשונה על ערכות ה ד די ת-ולא
מה פירושו של דכד זה. הוא מצטייר לעיניהג
וכהנאה, חתירה משותפת לקראת חיים טו
וגידול ילדים. אולם הם רואים את הדרך ש;
אפילו ידוע להם כי פה ושם טמונים מוקשים
כמין שוחות לא-עמוקות שככוח האהכה המצ
חם חושפים כי יתגברו על כל המכשולים. או
אחד מבני הזוג — הבעל לרוב — מציג
לפעמים את חברו־לחיים על כן כה גבוה,
עד כי כל מה שנותר לו עצמו לעשות
הוא לעמוד בפה פעור מהשתאות ולצ־פית
בו מלמטה בהערצה כמו באליל.
מפסגות, כידוע, אפשר רק ליפול לתהומות ואין אדם טרדני יותר ממלאך קצוץ־ כנפיים. הבעל, כדאי שתזכור: נשים אוהבות
מאד כאשר אתה לוחש באזניהן כי ד,ן מלאכים, וגם אשתך אינה שונה עדיין בעניין זה מכלל המין החלש. אולם שום אשר, איננה
מוכנה להיות עטופה בהילה של קדושה יותר מחמש דקות. לאחר מכן גלימה שאולה זאת רק מפריעה לה למלא את תפקידה
— המעשי, היום־יומי והאפור — של אשת־איש. אי־אפשר לקלף תפוחי־אדמה בידיים עדויות בכנפיים. מאידך, חייבת את, האשה,
להיזהר ממשגה הפוך. עכברים לבנים הם יצורים חמודים כשהם מקפצים בכלוב המעבדה ומרחרחים איש את רעהו באפים וורודים
מרטטים. את יכולה לקרוא למשה שלך *עכברי המתוק״ — אולם רק כשאתם ביחידות (אם כי, בינינו לבין עצמנו, איש לא טעם
עדיין עכבר כלשהו ומצא בו טעם מתיקות, אם להוציא מן הכלל עכבר־סוכריד .),כי כאשר את מתחילה לעכבר את בעלך קבל
עם ועדה, עולה על דעת הנוכחים דווקא עכברוש־ האשפתות. מתיחת ביקורת על הבעל בחברה או אפילו בפני ידידה אחת בלבד,
היא פצצת הזמן עזת־נפץ ביותר בחיי הנישואין. חברתך הטובה כיותר, עו-ד מימי
בית־הספר, עיזרת לך בהתלהבות מרובה לחשוף עד השורש את כל המיגרעות
שישנן או שהיו יכולו להיות בבעלך (מה יש לה להפסיד י) ,והוא׳ סוף סוף,
איננו יותר מאשר יצור אנושי נורמאלי שבצד מעלותיו הרגילות יש לו גם
מגרעות רגילות. אולם ברגע שאת מתחילה לאבד, ללא כל קנה־מדה, את הערכתך
לבן־זוגך — זוהי גם התחלת הסוף של חייכם המשותפים. התרופה הטובה ביותר,
אולם הקשה לביצוע: נסי להיזכר יום־יום, בגילוי־לב מלא, גם בחסרונותיך שלך,
שאליהם את מתייחסת בדרך כלל בסלחנות גדולה הרבה יותר.

והע 3 3רו ך

אס תעשי כך — ולעתים קרובות — יתברר לך היטב כי חסרונות הס תופעה
אנישית כללית מאד, והשאלה העיקרית היא רק: איזו חשיבות מייחסים להם י
אם הוא השאיר את חדר־ר,אמבטיה, בלתי־מנוגב לאחר שהתקלח — אין ז־ ,בהכרח
זילזול גס בעבודתך ובמאמציך לשמור על הדירה המצוחצחת. ייתכן שאחרי יום
עבודה קשה במשרד המחניק הוא פשוט השתוקק להתעצל מעט כפי שאת
משתוקקת לפעמים להזניח עניין זה או אחר מבלי שתחשבי לך זאת לעוול כבד
מנשוא. אין זאת אומרת שמעשהו צודק — אולם יש להבין אותו, ולהבין, אמר מי
שאמר, פירושו לסלוח. עד מהרה תיווכחי שהבעייה העיקרית היא — לרא־ת כל
דבר באורו הנכון ובחשיבותו הנכונה. ובתמורה, את יכולה לזכית בנכם חשוב :
בעלך יי־גיש כי הבית הוא ביתו, לא ישתוקק לברוח ממנו בכל רגע אפשרי, על
מנת למצוא הבנה לחולשותיו במקום אחר.

2בו לי

...אינני יודע מה מצאת בו, לכל הרוחות. כל הערב התנהגה בצורה זולה כל
כך ! היית צריכה לראות איך התרפקת עליו בשעת הריקוד.״ כל טענותיה
ומענותיה של האשד, לא יצליחו לשכנע את הבעל החשדן כי הדבר היחיד
שהכריח את אשתו להישען לרגע על כתפו של בן־זוגה־לריקוד היה השרוך
שניתק בנעל־הריקוד גבוהת העקב. הבעל החשדן דורש בעלות בלעדית, מקנא
בכל הגברים בעולם כמתחרים אפשריים, אולם מובן שאם יציק לאשתו בקנאתו
י -יפתח בפניה את הדרך הבטוחה ביותר לבגידה אמיתית.

״מדוע כל, אחרת הערב לחזור מהעבודה ילן ירי י צילצלתי
למשרד, וכבר לא היית. פניתי לאמך, והיא אמרה שאין
לה מושג לאן נעלמת ...ומדוע אתה חייב שוב לצאת ביום
שלישי לאותה ישיבה ...בח־דאי יכולת לבטל את הפגישה
הטפשית עם א־תם הנציגים ...למד, בעצם לא תבטל אותה
עכשיו ...אני כל כך רוצה שתישאר אתי בכית ! אני כל כך
אוהבת אותך !״ רותי באמת אוהבת את בעלה, אין ספק.

ן תמיד במבט ביקורתי מעבד לכתפו של הבן, תחשוק
שפתיה בתרעומת מוסווית. היא לא תוכל להשלים עם
־־הנסיון של הכלה הצעירה, תקונן תמיד בעמקי לבד.
ה האהוב נפל לידיים שאינן יודעות כיצד לטפחו כראוי.
שה, היא תנהל יום יום, בהכרח או שלא בהכרח, מאבק
;ני אך עקשני עם כלתה על מקום שתיהן בליבו של
להביא את החותנת אל בית הכלה — או להיפך —
שו להצית במו־ידיך פתיל לא־ארו!־ ביותר המחובר
הו לשורה של מטעני חומר־נפץ, הערוכים בשרשרת
ן לה סוף. אין כמעט ספק שההתפוצצות הסופית —
— לא תאחר לבוא.

עודם כד מסתיימת כד אגדה
,הנישואין אינם סוה כל הצרות, אדא
של הרשעים ומכשפות להתחיל,
מאבקם של הניכור יפה־התואר
רפתיים מאכל, זה בנצחון -על כך
*ין הם המוסד העתיק כיותר כעולם,
כי הנישואין הם המוסד המכוסס
׳ים צעירים ישנו מושג מטושטש מאד
אהבה ללא-מצרים, התחלקות כסכל
:יותר ועל כד אדה -כניין משפחה
דם לעכור יחדיו באור וורוד, מופשט.
נוכנים -הריהם מצטיירים בעיניהם
תה כנפיים לא יקשה לקפוץ מעליהן.
האמת היא, לפעמים אכזרית יותר.

עניין זה שייך, בעצם, לתקופת החיזור שלפני הנישואין. הכל נפלא
ונאה כל כך. הדמיון הוא, כידוע. האמן המומחה לצבוע כל פרט
בחייכם הצעירים בוורוד מתקתק. אתה מטייל עם רותי כבר ארבעה
חודשים, אולם למעשה — הרשה נא להעמידך על המציאות המרד— .

ם מדוע עליה לכבוש לעצמה את כל כולו ולא להשאיר
משהו משלו ז נכון, כל אהבה מבוססת על השתייכות,
ם כשהשתייכית זאת, נהפכת להרגשת בעלות מוחלטת
כל זמנו ועל כל תנועותיו של בן־הזוג, אין מעמסה
יה ממנה. יש לו עבודה שהוא מוצא בה עניין, ידידים
לו שהוא רוצה לשמור על קשר איתם, הוא חובב רפורט
טיולים, הוא אוהב לחזות בשבתות כמשחק כדורגל
תק, ואפילו אוהב לבזבז חלק מזמנו על כוס ב־רה
:רת ידידים לעבודה — ובכן, מה יש? מדוע תאסרי
י את כל אלה גם יחד ותעוררי בו את ההרגשה שהנישואין
י ממנו את השארית האחרונה של חופש אישי? האם
:טתך נחושה להרוס את חייכם המשותפים ז

סונ עדם

גברים ונשים רבים תולים את כשלון חיי הנישואין שלהם
ב״אי־התאמה של מזג נפשי״ ,מונח בו משתמשים בדרך
כלל במקים המושג המדוייק יותר: אי־סיפוק מיני, אחר.
המכשלות החמורות ביותר לא־שר בחיי המשפחה. חיי
האהבה, בדרגתם היסודית ביותר, אינם אלא מילוי אחת
הדרישות שטבע הטבע בכל חי. אולם המין האנושי העלה
אותם במשך אלפי שנים לדרגה של אמנות בפני עצמה,
וגברים נשואים רבים מזדרזים, למרבה האסון, לשכוח אמת
פשוטה זאת. לאחר שפג קסם החידוש, הם הדלים לחזר
אחרי נשותיהם באותה חינניות מקסימה, אותה ביזבזו ישפע
כה רב בראשית הדרך המשותפת. הם מסתפקים בקיום חיי־המין
עצמם, ללא כל קישוטים צדדיים הנראים להם מיותרים
ברבות הזמן. אולם אין הם מעלים אפילו על דעתם שהנשים
זקוקות, כדי להיות מאושרות בחיים המשותפים, להרבה
יותר מכך. דבעל הטוב אינו משלה את עצמי אף לרגע אחד
כי אם שם פעם טבעת על אצבעה של בת־חודה, הריהי שלו
מאז ואילך. הוא אינו שוכח שאסור לו לחדול אף לרגע
מלהיות המאהב הצעיר של אשתו, שאם לא כן אל יתפלא
אם תמשיך באי־סיפוק לתור אחר המאהב הנעלם.

אינך מכיר אותה כלל. לא טרחת אפילו לתהות על קנקנה של רותי
האמיתית, משום שאתה רואה בה את נערת־הזוהר — מעין מרילין
מונרו קולנועית — שאותה יצרת בדמיונך אולי עוד זמן רב לפני
שנפגשת עם רותי. את, רותי, מביטה בעיניך, שצעיף החלום פרוש
עליהן במשה קליין, פקיד מדרגה ח׳ במשרד־האוצר, אולם מוחך
הופך אותו מיד לדמות הגברית החסונה של גריגורי פק. איזה קסם
אי שי שופע מעיניו הנבונות, הטובות והנוקשות ! (ראה דו קרב באור
השמש) .במוקדם או במאוחר, סופו של מעסה־הזוהר הבדוי להיקרע,
ואז מבצבצות מבעד לקרעים שתי דמויות יומיומיות, רגילות ביותר.

אנשים
פ סו ק• ה*ם בו 11
הסופר אברהם שרון,

שואף למדינה ליברלית, הדואגת לכל אזרחיה ללא כל הפלייה.
יודע כי רק היוזמה החופשית תפתח את הארץ ותמשוך את ההון.
רוצה שהאזרח לא יהיה נתון ללחץ׳ לשכה, מפלגה או הסתדרות.
דורש משטר מבוסס על שויון האזרח ולא על. פנקס החבר״.
מבין כי סיסמת הפירוד של מלחמת המעמדות מתנכלת למדינה.
מאמין כי חייב לבוא קץ לשחיתות שפשתה בכל רחבי המדינה.
מונן להלחם בכל מאדר למשטר של לחם בכבוד ואויר לנשימה.
מתנגד לפיצול הלא־סוציאליסטים (פרוגרסיבים, חירות, דתיים).
משוכנע כי אין הנהגה בריאה למדינה בלי הציונים הכלליים.
תובע מכל אזרח נאמז לבחור בציונים הכלליים׳ מפלגת המרכז.
אס כן — אמור זאת בחרוזיס. חבר סיסמה קצרה וקולעת, לעניין, מתחרזת או בלתי
מתחרזת, ושלח אותה בציוו שמך וכתובתך אל :״סיסמת הנצחון״ ,התחרות הצ״ב
למען האזרח, תל אביב, ת.ד .6137 .וועדת שופטיס מוסמכת תשפוט את הסיסמות
שתגענה ל״סיסמת הנצחון״ עד לראשון ליוני 1955 ותעניק את הפרסים הבאים
לסיסמות הטובות ביותר •

פרם ראשון 250 -ר״י
50ל״יפרס שני
פרם שלישי — 10ר״י
ועשרה פרסים 5ל״י בל אחד
אתה יכול לשלוח מספר בלתי מוגבל של הצעות. זכור את כוחה של הסיסמה ! אתה
עדיין תחת הרושם של. מספיק ודי — בשלטון מפא״י הסתדרות הציונים הכלליים
מפלגת המרכז, שומרת לעצמה את הזכות לרכוש בשכר הסופרים המקובל, כל
סיסמה אחרת, נוסף לסיסמות הזוכות בפרסים, העוברות לרשות בלעדית של
הסתדרות הציונים הכלליים.

בקנותך רהיטים מתקפלים (שולחנות, כורסאות, כסאוודנוח, ספסילם, שרפרפ-ם
ובו׳) ,שים־לב לסמל ״ענג״ המשמש ערובה לחוזק, קלות ואריכות־ימים.

איש האוניברסיטה
ובעל אוסף האוטוגראפים המפורסם,
ראש המטיפים לחילוף עחביי ישראל ביהודי
המזרח, בפגישה מטעם שורת המתנדבים בה
נידונה פרשת תת־שר־הסעד שלמה רוזנברג :
״לתפילה הצילני מחרב, מרעב, מדבר ומאו־ייב
— יש להוסיף גם: ומהוכחות מספיקות.״
הצייר קריאל דוש, קריקטוריסט מעריב
. :שום דבר אינו מערער יותר את האמונה
בחופש הדיבור מאשר האזנה לנאומי־בחי־רות.״
העיתונאי
אורי?יסדי. :הצרה
נכנסת שלנו היא, כי לעתים קרובות מדי נערכות
הצבעות אימון, ולעתים רחוקות מדי
— הצבעות מצפון.״
המחזאי מארסל אשאר, דמות רבת־דשפעה
בסיפרות הצרפתית . :מי אמר שהנשים
שונאות מאתמטיקה? הן עוסקות בה
תמיד: מוסיפות שנים אחדות לכל אחת מי־דירותיהן,
מחסרות ממשקלן, מכפילות את
מחיר שמלותיהן ומחלקות את גילן.״

במאי-הסרטים אלפרד היצ׳קור: ,
״שום דבר לא יעזור: אני במאי של סרטי־מתח
וכזה אשאר. אפילו אביים את אגדת
הילדים התמימה ביותר, יחכו הכל לגילוייה
של גופה בתוך הארון.״

אבדה אבינו 11
בהגיבו על דבריו של בי.ג׳י. בכינוס ״צאי-
עדות המזרח, לפיהם. אברהם אבינו היה
עיראקי״ ,אמר ח״כ צ״כ שלום זיכמן
באסיפת־בחירות במעברת ראש־העין . :א־נני
יודע אם אברהם אבינו היה עיראקי או תימני,
אך בדבר אחד אני בר־ח — היא לא
היה חכר מפא״י.״
על כ י. ג׳י. עצמו, היפיעה השבוע ירעה
מעניינת בשבועון הבריטי הנפוץ אילוסמריי-
טד• השבועון, המתאר במסגרת כתכה משדה־בוקר
את שר־ד,בטחון כ״נביא •לוחם יותר
מאשר כלכלן או דיפיומט״ מסר כי. ב:־
גוריון עוסק באירגון תנ-עת ויער משלו.״
באותה כתבה מתואר גם חבר שדה־בוקר
יהושע כהן, עליו יאמר שהיה בתקופת
המלחמה חבר בקבוצת שטרן — אילם כיום
הוא מקדיש את רוב זמנו לעשיית שלום עם
הערבים והבדואים החיים בישראל. נימוקו,
לדברי הכתבה . :הם אזרחים ישראליים ויש
להשוות את רמת־חייהם לרמת־החיים הכללית.״

כי בן־גוריון פרש בינתיים מהיים כל־עדיים
בשדר,־בוקר, נמצא עדין זכי לחייו
אלה בחלון־ראווד, של צלם הל־אביבי שהציג
העתק מצולם של אחד ממכתבי הבלוק המפורסם
בו כתב בן־גוריון בראשית פרישתי כל
מכתב בכתב־ידו. נוסה המכתב, הנושא את
המספר הסידורי : 6״למר אד,רו זלנפרוינד,
שלום וברכה. אני שמח להודיע לך שתנור
החימום שלך לא הכזיב. היא מחמם וגם
כמעט אינו מעלה פיח, אם כי הוא זולל נפט.
ורב תודות לך, ותצליח בכל מעשיך לטובת
הארץ. בכבוד רב. ד .בן־גורי׳ון.״

סופר ווק
כתב־יד נמרץ
אורח אחר, הסופר היהודיאמריקאי הדשן
(המרד על חקיין) וו? ,שלח ער: צאתו
מישראל מכתב־חודה לעיתון־האח האנגלי של
רעולם הזה, ציין בכתב־ידו הנמרץ. :אני
בין החותמים על פרונטפייג׳ מזה זמן רב.
הוא מוסר לי ידיעות רכות ער הנעשה בישראל,
בשעת שבתי בארצות־הברית.״
לאות של מזל זכה ערב בואו לישראל על
מנת להתמודד עם דודעובד (ראה רפור־טאג׳ה)
אלוף אירופה במשקל קל, המתאגרף
אפאלטהפאלצ׳ ינלי: חמישה ימים לפני
נסיעתו זכה בנצחון חדש על אלוף דנמארק.
פחית מרוצה היה הכוכב ההולובודי רו•
ברטמיצ׳ א ם, שתבע השבוע פיצויים בסך
מיליון דולאר מן קונפידנשל מאגאזין.
לאחר שנכתב עליו שם כי יום אחד הופיע
לנשף מסיכות בביתו של צ׳ארלם (הגיבן מ־נוטר־דאס)
לוד,טון, פשט את כל בגדיו, שפך
על עצמו בקבוק שלם רוטב־עגבניות והכריז
כי התחפש לנקניקיה.
לא שפר גם גורלה של הכוכבת הכושית
דו רו תי ( כאר מן ג׳ונס) דאנדריג׳ שסירטה
זכה אומנם להצלחה רבתי בקאן, אולם היא
עצמה זכתה בהצלחה פחותה בהרבה: כשנכנסה
לראשונה בחייה לשחק ׳משחקייה,ימורים
בקאזינו של קאן, השאירה שם כעבור שעה
קלה 875 דולארים.
הסברה מעניינת על סיב משחקה של משתתפת
אחרת בפסטיבאל קאן, חיה (גבעה 24
אינה עונה) הררית ( ,ראה מסגרת) ,נתן דוד
בן־אלול, בנו של עורך דבר השבוע שהפך
למבקר קולנועי, הסביר לקורא תמה מדוע
קטל את משחקה בסרט :״ייתכן כי יש קשר
בין כשלונה ...לבין שייכותה למחנה הקומוניסטי.״
אמר על כך הצייר שמעץ (בעיני
צבר) צבר :״ייתכן כי יש קשר בין העובדה
שבן־אלול הוא מבקר קולנועי מעולה
כל כך לבין היותו מפא״יניק !״

חיח הררית והסומוניו

אסור לך להחמיץ את י!ריאת

ד 1דנית

ר חל

ספרה הנודע והחשוב ביותר של הסופרת הכדיטית
בעלת שס-עולם דפנה די-מוריאה

החושף הודי של טירה אנגלית עתיקה, שטופת גשמים ורוחות, בר, נרקמת
במסתרים עלילת אהבים שאינה מוצאת לה פורקן בגלל חשדנות חולנית ימדוחי־דמיון.
במרכז העלילה ניצבת אשד, מופלאה, שאין לדעת אם נאמנה היא או
חורשת מזימת הרעלה שפלה.
הספר בו ידברו חבריך

הוצאת

הספר שיהיה לנכס בר־קיימא בספרייתך

.עדית״,

ת ל -אכיב

לאחר מסע משותף במטוס אל־על מישראל,
כתב אורח אחד, בעל־הטור של ניו־יורק הי־ראלד
טריביון ארט בובדואלד מאמר
מקיף על אורחת אחרת, זמרת הקונטראלט
הכושית מאריאן אנדרסן, הוא סיפר כי
כמסע המשותף במרומים אמרר. הזמרת כי
״בדרך כלל כאשר באים למקום ששומעים
עליו רבות מראש, מתאכזבים. אולם בישראל,
הדימום לא הכזיב. זוהי ארץ יפר, ומאושרת.״
כן סיפרה, כי השירים האהובים ביותר על
הקהל הישראלי היו הספיריטיואלס הכושים,
ובתוכם קודם כל שלח את עסי וכל העילם
בזרועותיו.
פרטים נוספים על דרכיה של הזמרת סיפר
מנהל עסקיה (היהודי) יצהר! יזפה: מכל
מקום שאליו היא באה, היא נוהגת לטלפן
מדי ערב בערב אל אמר, הזקנה לאחל לה
לילה טוב, לוקחת אתה תמיד במסעיה מחטים
וחוטים, מתקנת ומגהצת רמו־־דיה את
שמלוודההופעה, אוהבת לקחת אתה מטען
ענקי. לטיסתה לישראל, למשל, רצתה לקחת
אתה מכונת תפירה, גראמופון ותקליטים, אך
שוכנעה לבסוף על־ידי המנהל לוותר על חפצים
אלה.

מתאגרף פאלצ׳ינאלי
אות של מזל
העולם הזה *91

קן למע
ישר אל
ססטיבאד מס 2
בשנה שעברה נערך בחיפה פסטיבאל ה־סרטים
הישראלי הראשון. השם פסטיבאל לא
הלם ביותר את המאורע ! .הוא היה נטול
חגיגיות ותככים בינלאומים, לא הופיעו
בו שחקני קולנוע (פרט לאחד — עזריה
רפפורם, שישב בין חברי הועדה) ,נערך בדלתיים
סגורות. רק אנשי המקצוע הורשו
לחזות בסידרה של סרטים שהוצגו על ידי
מפיציהש.
השנה החליטו היוזמים, ובראשם משוגע־לדבר
יעקב דוידזון, בעל בתי קולנוע* וחסיד
סרטוב להתקשר עם מוסדות בינלאומים,
להזמין שחקנים צרפתים ואיטלקים, לשלב
בהצגות הסרטים גם הגשת מחזות על ידי
תיאטרונים ישראלים. כל זאת כדי לשוות
חגיגיות לכל הענין. הפסטיבאל הראשון היה
רדום, השני עלול מאד כמו הקונגרס הוינאי,
לרקוד, החל מן ה״ 23 בחדש יוני.

העיפההנפלאותשר ווההורית
ליאונרד מושל״

סאת

(בריטניה) ש! 9ט ססטיבאד סאן

כשהוקרן כארמון הפאסטיכל שעל הוו* הים בקאן הסרט הישראלי
.גכעה 24 אינה עונה״ ,צפתה כו, כעיניים לוהטות, נערה שחרחורת,
לכושה כפשטות, חכויה כאחד היציעים. יום לאחר מכן נישא שמה ככל
עתוני פאריס. היתה זו חיה הררית ( )24 אחת השחקניות הראשיות
כסרט הישראלי, שזכתה בשכוע שעכר לציץ לשכה מיוחד על-ידי עתונאי
הפסטיכל. להלן מאמרו של אחד מחמש,ת שופטי הפסטיכל, ליאונרד
מוסליי, שהוא כמקצועו מכקר סרטים ידוע, אותו כתכ ערב התחלתו.
נוכחתי בהקרנה פרטית של סרט מוזר ו״
מלא סתירות. גיליתי בו נערה מוזרה ומיו־חדת
במינה, ותגלית זו בלבד עשתה את הסרט

ראוי לראיה.
הסרט, גבעה 24 אינה עונה, הנערה, צעירה
ישראלית השוהה עתה באירופה ללימוד מש-

* 0 *310 01

אוגרי סח וווירו 0ה
איזה נושא למחזמר ! אמר מלחינודע ארוזין
ברלין. הוא התכוון למינויה של מארחת
וואשינגטונית פירל מססי׳ לשגרירות ארצות
הברית בלוקסמבורג — פרס הנשיא הנבחר
( ) 1948 הארי סרומאן לאחת מתוימכותיו
הנלהבות ביותר.
כר נולד המחזה (ולאחר שנים — הסרט)
קיאו לי־ מאדאם, בו גילמה אתל (צי)מר־מן
את דמות השגרירה הלא כל-כך־דמיונית
למדינה הלא־ביותר־דמיונית ליכטנברג. שגרי•
גן רנה, בית העם, תל־אניב; מאי, מאיון,
חיפה.

עיני חיה ()1

עיני חיה ()2
— אש מתחת לחיצוניות זוהרת —

לכבשה

ח עוי ס חזה *91

חמש

כמו האיטלקיות. לחיה יש עוד הרבה
ללמוד בשטח המשחק הפילמאי׳ אולם היא
יכולה ללמד כוכבות רבות חביבות טבעית,
כח־משיכה אישית והופעה. יש לה כל אותן
מעלות שמצאנו בשחקניות האיטלקיות בשנים
האחרונות. עיניה של 1זיה הן כבריכות
מלאות אהדה. מבטה האובד למחצה בהרהורים,
צופן מתחתיו חיוניות ולהבה. פניה
אינן חוששות לגלות את מחשבותיה, והן מר־צינות
ומחייכות בהתאם להרגשת בעלתן.
חיצוניותה של חיה גורמת לך להרגיש בדרך
מוזרה ביותר כי היא צופנת בתוכה אש פנימית
היוקדת ללא מיצרים. זוהי גם הדרך בה
דיא משחקת בסרט, גם בסצנות האהבה הלוהטות
ביותר.

העיניים שיימכרו את הסרט.

עיני חיה ( 0

רד, אדמס מתאהבת, כמובן, באחד מאצילי
הארץ, מזמרת אתו מספר שירים ברלינאים
עליזים, בעוד נספחה הצעיר קנת (דונאלד
אוקונור) מזמר ורוקד בחברת הנסיכה מאירה
(וורה אלן) ,גם היא מבנות המקום.
לאהבה נוספת מנה מסוימת של סאטירה :
על תכנית מארשל, הלוואות אמריקאיות,
הנשיא סרומן ובתו. אלא שבדרך מן הבמה
אל הבד אירעו תקלות: המשחק יצא פגום,
התפאורות חסרות כל חן, הרקודים ללא
מקוריות או הברקה. לקראו לי מאדם קשר,
לקרוא סרטוב.

ביוצרה
שנד, אתהמצרי. מצרים העתיקה על
בד הסינמסקו* גדול (מבחינה כמותית) אך
לא דגול.
לכבשהחמשרגליים. פרנאנדל
מגלם ששה אחים שהדמיון ביניהם הוא חיצוני
בלבד. הישג משחקי עצום.

פיטרפן. מחזהו הנודע של ג׳ייימס
בארי על נער חולמני הנודד בארץ שאינה
קיימת, כפי שראהו צייר וואלס דיסני. הומור
וסאחארין.

24 הוא ללא כל ספק סרט מוזר, ומדי
תעמולתי עבורי. אם כי מצויים בו קטעים
יוצאים מהכלל, כפינוי העיר־העתיקה או הקרבות
בנגב. אולם יהיו אלה עיניה של חיה,
ללא כל ספק, שימכרו את הסרט בשוק האנגלי.
הצופה שאולי לא יבין קטעים מסויי-
מים ממלחמת הישראלים בבריטים ובערבים,
יתלהב לראות את עיניה הנפלאות של חיה.
יתלהב לראות, אם המפיצים הבריטים ירשו
את כניסת הסרט לשוק.

— מבס אובד למחצה —

ריכארדלבהארי. מסעי הצלב על
בד הסינמסקום. גדול (מבחינה כמותית) ,אך
לא דגול.

רגלים.

איני יכול שלא לחשוב כי צופים בריטים
רחבי־דעת יותר יגיבו בסלחנות־יתר. ביחוד
כשיגלו מי היא הנערה המתאהבת בשוטר בריטי.
שמה הוא חיה הררית, והיא שוהה בארץ
זו, לומדת משחק.

— כבריכות מלאות אהדה —

סרטים
ד>רברט) ג׳(ורג׳) וולס נודע מחוץ לארצו
כהיסטוריון (דברי ימי עולס) ,מרצה עממי
(מרעי הח״ס) וחלוץ הרומאן המדעני: האנשים
הראשונים על הירח, מלחמת הסולמות,
מכונת הזימן. אולם באנגליה עוד זוכרים
אותו רבים כמחבר רומאני אהבה. בין הזוכרים:
במאי דוד לין, שנטל את אחד הרומאנים
הללו, הפכו לכרעי תרנגולת של סרס
חסר תוכן של ממש, אך עשוי במומחיות רבה.
אהבת האמת שבאהבתאמת היא זו
שבין אשר, צעירה (אן טוד) הנשואה לכלכלן
לא־צעיר ונודע (קלוד ריינס) לבין פרופסור
צעיר (טריבור האווארד) .לאחר התלקחות
קצרה, דועכת האהבה, אך לא קנאת הבעל.
כעבור שנים גורם המקרה העיוור לסנוורו,
כמעט למות האשה.
תפקיד זה של אותלו במקטורן ובחליפות
בונד סטריט הולם את שחקן ריינס להפליא.
אך המאהבים הצעירים פושרים מכדי שיעוררו
אהדה או מתח כלשהו. מידה אחרונה זו
מסופקת על ידי עריכה נבונה וביום מעודן
ביותר. במאי דוד לין היה בשעתו עורך
סרטים.

אחת הנערות היהודיות. אינני חושב
כי אנו הבריטים מעורבים בסרט, פרט
אולי לקטע אחד בו. וזהו הקטע שיעורר התמרמרות
לא מועטה. היות וגיבורתו היא אחת
מהנערות היהודיות מהמחתרת וגיבורו הוא
בריטי המועסק במשטרה הפלשתינאית בריגול
אחרי טיפוסים כאלה. הם מתאהבים איש
ברעותו, הבריטי מתפטר מהשרה, מצטרף
לכוחות היהודים ונהרג במלחמה נגד הערבים.
כיצד
יקבל הקהל הבריטי מצב מוזר זה י
כשהייתי בישראל בחג המולד, שמעתי כי
דיקנסון הבמאי הסתבך באי־נעימויות עם
השלטונות המקומיים. הם חשבו שמצב כזה
הוא מזעזע.

מסכי הסינמסקום אינם הולמים ביותר את
אולמות בתי הקולנוע בישראל, בהם מנוצלות
כל השורות, גם הראשונות, ניצול יתר.
קוני הכרטיסים הזולים יוצאים לעתים קרובות
מן ההצגות כשהם פוזלים או עקומי־גב
גם כשהמסכים רגילים, ומסכי הסינמסקופ
גורמים לפיזולים ועיקומים כפולים ומכופלים.
תקלה זו ניסה אברהם (.אני גליצאי
גולדמן, מנהל קולנוע אסתר, תל־אביב, לסלק
עת מתח את הבד הרחב באולמו. בשבוע
שעבר נפתח המסך הירקרק ומאחוריו נתגלה
אחד הבדים המשוכללים — אולי המשוכלל
ביותר — בארץ, עליו קבלה גם עלילת אבירי
השולחן העגול משמעות מסוימת, בתמונות
הקרב וההמון.
לכשנשאל גולדמן פעור הבלורית אם יעלה
על מסכו החדש רק סרטי סינמסקוס, השיב
בחיוכו האופיני . :לא, מפעם לפעם אגיש
גם סרטים טובים.״

אהבה מתוך קדידות

חק, חיה הררית. הסרט נעשה בישראל ונושאו
מלחמת ישראל־ערב. כיצד יקבל הציבור הבריטי
סיפור שתוכנו רחוק מאהדתנו ומעט
ממטרותיו ומניעיו יובנו בארץ זו?

וכר התאר גנ ה ה כנו פי ה
(המשך מעמוד )6
גרת אותה וועדה על פרשת פרייליך מזה קרוב
לשנה וביצים אינה מצליחה להטיל.
אין אנו נכגסים כרגע לפרשת המדחנים ב מלוא
היקפה. לעניננו כאן חשוב לציין אך
זאת, כיצד משמשים המדחנים דבק נוסף להדביק
בו יחד את כל גלגלי מכונתו של חו שי.

תפקיד
אחר, יישללו ממנו בן־יום הן המענק
והן הנסיעה הנעימה במכונית הנאה.
על כן אירגן לדובי את פלוגות־האגרוף של
חושי בימי מרדהימאים, ועליכן אירגן הוא
פלוגות דומות, שעה שקיבל הוראה למנוע
ממאות פקידי־עיריה את הכניסה לאסיפת סקי-
די־העיריה.
ועל כן אינו שואל לעולם מה נעשה ברור
חים המופקים מהמדחנים, ומי מודד רווחים
אלה, ואם בכלל מודדים אותם.

סה מדדו הסדחגיס?

רק סיפור קטן נכניס כאן, לצאת, בינתיים,
ידי חובה.

המדהנים (פרקומטרים) הוכנסו לשימוש
בחיפה במרבית הרחובות בהם מותרת החניה,
ועל כן הכנסתם בטוחה היא, קבועה, וגבוהה.
מה נעשה בכסף נדון עוד, אך בין היתר
ניתנות ממנו מדי חודש 65 לירה ליעקב לדו בי,
האחראי לפקחי־המדחנים. לרשות לדובי
עומדת, כמו כן, המכונית שהשאיר לצורך זה
בעל־המדחנים, יהודי אמריקאי. לדובי מקבל
מהעיריה, נוסף לנזכר לעיל, גם משכורת
.חודשית מלאה.

כששהה אבא חושי בארצות־הברית, אצל
בעל־המדחנים שהה. בעל זה, מר שטנדיג׳ ערך
לחושי פרסומת מרובה, שעלתה כמה אלפי
דולרים. היא כללה, בין היתר, פרסומים מיו חדים
בדפוס. שטנדיג, אם כי ידיד טוב הוא
לחושי, אף מארח בביתו שם את בני משפחת
חושי, יהודי סוחר הוא, וכסף הוא אוהב. על
כן, לשם כיסוי ההוצאות הנזכרות, נעשתה
עיסקה מסויימת בכספי המדחנים, עיסקה שעוררה
את משרד־האוצר להציג לחושי שאלות
מספר.

מסתבר, איפוא, שלפקיד העיריה לדובי מו ענק
מדי חודש סכום השווה לשליש ממשכור תו
כמעט. באם יועבר לדובי מתפקידו זה ל־

אבל כאמור, בחיפה חושי הוא הקובע איזה
מעשה בחזקת פלילי הנהו.

שתי צפורים נאבן אחת
הארץ מתוחה לקראת התחרות
המקצועית הראשונה באיגדוד.
יותר מכל מתוח צעיר שחרחר, כ

ת ח סו ךכספך
ב. ת הנ ה מ סי ב מ עו ל ה ואריזה נאה
שתי מ ע לו תאלהב סיג רי ה הנ הדרת :

עגול

מט וסיאן

230 פר
הקופסה המחיר
הצטרף גס אתה למע שדה

כמלח למרק

011111111111111118111£

נו ק אז ט!

כך המצלמה — לעולם הספורט. ה מצלמה
היא בעלת עדות שאין להכ חישה
לרגעים מתוחים ומכריעים
בכל תחרות ומאורע ספורטיבי איזה
שלא יהיה. ספורט, צלום וברגר הם
בלתי נפרדים.

פנ טנ בדנד

חיפ ה,ו הז ב ה תלונן ז 3

ט\ענצים.צי תקים,נבלים
זבובים דונוסיים
) 111ה?1זר1>1זיז5־ק תדקז־ס 1 1 1

בית־הספר לאחיות ״אסותא״
תל־אביב

פ תו חההרשמתתל מי דו ת
למחזורי״ו.

•-סי מו

הגיל ,25-17 :השכלה מינימלית 6מח׳ בי״ס תיכון
חנ ם
הוראה, כלכלה, דיור, בגדי עבודה -
תוספת דמי כים חדשיים להוצאות
פרטים ־ במשרד בי״ח ״אסותא״ ,אישית או ע״י הדאר

מבחר 31ד 1ל
,ססס* £111 אאס £^017, 0

מכונות חישוב וסיכום

הפעמוןצלצל. דויד עובר, המתאגרף ה מקצועי הי שראלי הרא שון, מתעורר. הוא מפהק,
זורק מעליו את ה שמיכה ומזנק במרץ ממי טתו. עובד מתעמל ז מן מה, על מנת ״לפרק״ את
השרירים, ומתלב ש במהירות. אחר הוא מתיי שב ליד מכ תב תו בחדרו הקטן, שהו שכר עבורו
על ידי מנהלו ומא מנו נחום דמסיץ, אלוף דניה בבוקס ל שעבר, ו מעיין ב ע תון הבוקר.

היות ומר דויד עובד שיקרא להלן צד א׳ הוא בעל רשיון
להתאגרסות מס׳ , 14731 מטעם אגודת ההתאגרפות הבינלאומית,
והיות וצד א׳ יהיה המתחרה העיקרי בשורת התחרויות
האגרוף שיערכו בארץ בין חודש מאי ליולי, לכן הוסכם

צד א׳ מתחייב להתאגרף עם כל מתחרה במשקלו, אשר
יקבע על ידי מנהלו.
צד א׳ מתחייב להתאגרף מששה עד שמונה סבובים בכל
התחרות.
צד א׳ מתחי״ב לא לעסוק בשום עבודה מסוכנת, או באיזה
שהיא פעולה אחרת העלולה להזיק למצבו הגופני, או לכושרו
בתור מתאגרף, לפני ההתחרות.
צד א׳ מתחייב להופיע בזירה במצב גופני ורוחני בלתי
פגום, מתחייב לעמוד לרשות מנהלו לכל המטרות הקשורות
בתחרות.
החוזה היה חתום. הגבר הצנום והשחרחר לחץ את ידו
של מנהלו למשך ששת החודשים תבאים. עתה היה עליו למלא
את סעיפי החוזה כמיטב יכולתו.
דויד עובד, יליד חיפה, מתאגרף מגיל , 12 הצליח בשבע
שנות פעילותו בזירה, לקצור שורה של הישגי־אגרוף ניכרים.

מכונות כתיבה עבריות ולועזיות פורטבל ומשרד
גם עם מרכבה רחבה

מקלחת קרה ורעננות,

המודלים המשוכללים ביותר

המים הקרים מחזירים לעובד
את רעננו תו הנורמלית, מכ שירים
אותו לאמונים נוספים.

עם טבולטור אוטומטי ושוליים אוטומטיות

ערבות מלאה
ההספקה

מהמחסן

הי שדדכא בי ס...
בגב, בברכים, בכתפיים או בפרקים?
״ ל 3א ״—1רוו׳ שלמה המלך 0 3ת ד ־ א 3י 3טל.

24495

בריכות
מי־מרפא
חבישת בוץ
כמו בקרלסבד
וישי או טבריה כמו כן אמבטיות ערבול (1 !>31:11 סס> 1ז 0 ^ 1חדר זיעה טורקי /
מחלקה מיוחדת לאיכשור ע״י התעמלות רפואית, מסג׳ וריהבי־ליטציה.
המוסד היחידי מסוג זה בארץ. מחלקה לסובלי רוימטיזם

מאמץושרירים. ב אולפן ההתעמלו ת של ז׳ ק לוי, לשעבר מתאגרף ידוע, שומר עו בד על
ג מי שות שריריו וז ריזו ת תנועו תיו. מיד לאחר שהוא נכנס לאולפן ו מ תפ שט, ניג שים הוא בלווית
מ אמנו דמסיץ למשקל שבפינה. ל שמור על מ שקלו, זו מ שאלתו הרא שונה של כל
מתאגרף. את ה תע מלו תו מתחיל עובד ב״צל בו ק ס״ ,ו מסיי םבהת אג רפו ת קלה עם מאמנו.

מהירות ונעליים כבדות. לבוש בגדי ספורט ונעליים כבדות נמצא עובד ברחוב. הוא
מתחיל את א מוניו בריצה הנמ שכת שעה. לנעליו הכבדות תפקיד מיוחד, כ שיגיע לזירה נעול
נעלי־ספורט ידלג כציפור. עייף ו מזי ע הוא חוז ר לבית מאמנו, שם הוא נח ללא תנועה חמ ש
דקות. אחר מגי שה לו אנוזת־מאמנו כו ס מיץ־תפוזים. עובד מרבה ב ש תיי ת מיצים וחלב.

עיסויומנוחה. הגיע תורו של המעסה. ז׳ק לוי מרגיע ב או מנו תו העדינה את השרירים
העייפים עד אין קץ. עובד נח קמעה ו חוזר לבית מאמנו. כאן מחכה לו ארוחת צהריים דשנה,
אותה הוא אוכל ברצון רב. אחרי הארוחה הוא י שן כחצי שעה, מבלה את יתר הז מן הפנוי
בקריאה, בבקור בהתח רו ת ספורט ובמ שחק עם ב תו הקטנה של מא מנו, יו תי, נתה שנתיים.

כדי להספיק עלי להפוך כל שעה של תרגילים
לשעתים, לחמש, אני מחכה כבר לראות מה
יצא מזה.
אמונים אלה ממלאים כמעט את כל סדר
יומו של עובד. אולם ככל אדם אחר חייב גם
הוא לנוח או להתבדר מפעם לפעם. עובד
מחבב את מלאכת הבישול, בהיותו בעל טעם
מעודן, מכין הוא בעצמו את מאכליו, שברובם
הם פרי המצאתו. אתרי ארוחת הבוקר נוהג
עובד להשתקע בספר בלשי מותח, או לשחק
עם רותי, בת מאמנו, הפעוטה, ממעריצותיו
המושבעות, וילדי השכונה האחרים, הגדולים
מרותי בת השנתיים, מנצלים את שהותו של
עובד בשכונתם למשחקים תכליתיים יותר.
רוב הנערים בשכונה הפכו כבר ל״מתאגר־פים
מומחים״.
דויד עובד עוקב בערנות אחרי דפי הלוח
הנתלשים והולכים, עוד שבוע, עוד שישה
ימים, עוד חמישה. הוא מעלה בתמידות את
כושרו ודריכותו לקראת הקרב המתקרב.
דויד עובד נכון לקרב.

בשנה שעברה עלה בידו להיות אלוף הארץ
במשקל קל, החליט להפוך את ההתאגרפות
למקצועו. עובד נסע לארצות־הברית שם
הופיע כמספר התחרויות נגד מתאגרפים מקצועיים
במשקלו, יצא מכולם כמנצח. עתה
עמד בפני התחרות האגרוף המקצועית ה ראשונה
בארץ, בה יהיה עליו להופיע בפני
אלוף אירופה לשעבר במשקל קל, אמאלאטו
פאלצ׳ינאלי.
שבעת השבועות שהפרידו בין חתימת
החוזה לקוע הראשון, הוקדשו כולם לאמונים
בלתי פוסקים ומייגעים. דויד עובד, שנקרא
לארץ לפני ארבעה חודשים כדי לשרת
בצבא, שוחרר במיוחד לצורך אמונים אלה.
היה עליו עתה להספיק את אשר עושים אח רים
במשך חודשים רבים של אימון.
אמוניו של עובד כוללים ריצת־בוקר הנמשכת
שעה, התעמלות שוודית, קפיצה על
חבל, חתירה בסירה, התעמלות בכדור רפואי׳
שקילה יומיומית, התאגרפות עם יריבים שו נים.
אומר עובד: שעות האמונים קצובות,

הלום 1הלום 1הלום 1ה א מון הח שוב ביותר. א מוני האגרוף מהווים את סיכום עבודת
היום. ז הו החלק הנעים ביו ת ר של יום האמונים האפורים. עתה הוא מפעיל את ז ריזו תו,
ג מי שו תו, תכסיסיו במלוא כו חותיו. כל ה ת קד מו ת נוספת, הינה צעד נוסף לקראת הנצחון.
יריביו ב אי מוני ם אלה הם כבדים מ מנו. אומר עובד :״יריבי חזק, א שקיע כוחו תי כדי לנ צ חו׳.

הידד, ש ^ ר 1עובד הוא חו ב ב נלהב ביו ת ר של הכדורגל, אינו מחמיץ גם ת חרו ת אחת.
הוא התאכזב ק שות ממ שחק קבו צו תינו נגד א תלי טיקו, ברזיל. אומר עובד: מ שחק ש חקנינו
הוא מ תחת לכל בקורת. גועל נפש ! חייבי ם סוף סוף להפסיק את התדרדרותו הבלתי פו סקת
של הכדורגל הישראלי ב מד רון, ז ה מבייש את שם ישראל בעולם. צריכים להביא מאמנים מהחוץ.

קולנועוהקודים. בערב יוצא עובד עם חבר תו הי שראלית גליה לבילוי קצר. הם הולכים

לרקוד או מבקרים בקולנוע .״הסרט שמצא חן בעיני לאחרונה״ ,או מר עובד ,״ הו א גבעה 24
אינ ה עונה .״ המש חק היה מ צויין ׳,מציינים שניהם .״ אנ חנו מתבונני ם אפילו לבקר בסרט
שנית, בז מן הקרוב.״ עובד אינו רקדן מעולה, אן למד כמה ריקודי ם חדי שים ב אוצו ת־ הב רי ת.

^ \ ד מוביל
בכל הדדכים

ששים מליון קילומטרים עוברים אלן? מאה וחמישים האו־טובושים
של ״אגד״ לשנה. אך מאה וחמישים מיליון הנוסעים
אותם מוביל ״אגד״ משך שנה ככל הדרכים עוכרים הרבה
יותר מדן ועד אילת. הם מגיעים לבל מקום מעמיקם בשומרץ
עד לזבדיאל שבדרום ועד למרגליות שבגליל העליון. אוטובוסי
״אגד״ המגיעים לחיפה ולחניתא, לתל-אביב ולתקומה,
לירושלים וליטבתה, מבקרים מדי יום במעט אלף יישובים,
מעברות, שיכונים ונקודות ספר.
אתה, הישראלי הממוצע, נוסע לפחות מאה פעמים כשנה
עם ״אגד״ ולא רק נסיעות עסקיות או משפחתיות. רבבות,
עולים חדשים, אזרחים וותיקים, נוער וזקן, משתתפים
בטיולים המיוחדים של מחלקת הטיולים של ״אגד״ ,לומדים
בך להכיר את הארץ.
האם אתה כאמת יודע את ארצך?
האם תובל לזהות את הנקודה המסתתרת תחת סימן השאלה

שבמרכז המפה שלפניך?
גם אליה מגיע יום־יום אוטובוס של ״אגד״ ,כשם שהוא מגיע
לשכנותיה בפר בלום, נאות מרדכי, קריית שמונה, רמים
ושדה נחמיה.
בל שעליך לעשות הוא לזהות את שם היישוב ולשלחו כצרוף
ברטים משומש בל שהוא של בל קו ״אגד״ שהוא למבצע ״דע
להיכן אתה נוסע״ ,תל־אביב, ת.ד.6137 .
כין המזהים נבונה יוגרלו שלושה פרסים של חמש לירות
בל אחד.

בשלם
ה 1ד 1סץ
נ צ חון א מ רי ק אי
טאי ון וי, בנו בן השבע של בין ון
וי, מפקד חילות הממשלה בדרום וייט־נאם,
הניח. מידו את רובה הצעצוע האמריקאי, שהביא
לו אביו לפני חודש מארצות־הברית, זקף
ראשו בתמהון. קולות התותחים שעלו מאז
תחילת השבוע, מעבר רובע הילידים דממו
לפתע. הוא לא ידע זאת, אולם ברגע זה
הצליחו חילותיו של אביו, להתגבר על אי-
ההתנגדות הבאו־דאי האחרון בסייגון, לגרש
מהעיר את צבאות המורדים שאיימו להוריד
מכטאו את ידיד אביו, ראש ממשלת וייט
נאם הדרומית; גגי דינח דיים.
הילד בן השבע לא היה מעונין ביותר בפוליטיקה,
אחרת היה יודע כי בשדה־הקרב
הסמוך לביתו׳ ניצחו לא רק בני ארצו את
בני ארצו, אלא מנהלי הסטי-ט דיפארטנזנט
האמריקאי את אנשי דיקיי דאורסיי הצרפתי.
פשיטת הכוחות הדתיים על סייגון, בתחילת
פברואר, היוותה את המאמץ הצרפתי
האחרון לחזק את מעמדם המתרופף בידי ראש
הממשלה הקאתולי הקטן, שנבחר לתפקידו
בתמיכתו הלא־מופווה של הגנרל אינווי לאו־טון
קולינס, הנציג האמריקאי בטייגון.
פצצת זמן. לא היה זה מאבק על השפעה
סתם. הצרפתים, שרוב האינטרסים הכלכליים
שלהם באיזור הצפוני של וייט־נאם* ,היו
מוכנים להגיע לידי פשרה עם הקומוניסטים,
להקריב לצורך זה את עמדות־הכוח של האמריקאים.
היתד בעייה נוספת: ממשלת
וייט־נאם לא חתמה על הסכם שביתת הנשק
בז׳נבה, היתד. עלולה, בסיוע אמריקאי, לסרב
למלא את התחייבויות הצרפתים לגבי בחירות
כלליות בחצי־האי ביולי השנה הבאה.
השבוע, בעוד שבסייגון נדם קולם של
התותחים, נחתם בפאריס, בין פוסטר דאלס,
שר החוץ האמריקאי בעל פני הבולדוג, ו־אדגאר
פור, מחליפו של מנום־פראנס, כוכב
וועידת ז׳נבה, הסכם בראשי־תיבות. צרפת התחייבה
לתמוך בראש הממשלה הפרו־אמרי־קאי,
לנסות להשפיע, באמצעות הקיסר באו
דאי, המבלה את תקופת הקרבות בריווירה
הצרפתית, על ראשי הכיתות הדתיות להפ סיק
את המאבק.
טאי ון וי ואלפי ילדים אחרים יכלו השבוע
להמש ך במשחקיהם ברחובות סייגון השוקטים•
אולם מעל לראשם תלתה פצצת זמן
שכוונה ליולי השנה הבאה. היה ברור כי
ממשלתו המתחזקת של נגו־דינח״דים, הפרו־אמריקאי,
תסרב להשתתף בבחירות הכלליות
עליהן הוסכם בז׳נבה, עלולה לשחרר את ה בלם
שעצר את התפשטות מלחמת האזרחים
בכל חצי־האי.
סין ארד עד תיו

ד ע להיכן אתה נוסע
בפר בלום: קיבוץ בגליל העליון, בעמק החולה. נוסד מנובמבר .1943
על ידו. תל ישוב עתיק.
נאות מרדכי: קיבוץ בגליל העליון המזרחי. נוסד בנובמבר . 1946
קריית־שמונה: יישוב כפרי בגליל העליון המזרחי. נוסד במאי . 1949
סמוך לו הכפר הערבי הנטוש חלצה.
רמים: קיבוץ בגליל העליון המזרחי. נוסד בינואר . 1943 שמו הזמני היה
מנרה. יסוד רמים היה בזמנו מעשה חל תי נועז באין דרך כל שהיא לנקודה
ובאין מים במקום. למקום היו עולים בשביל ברגל או דרך הגבול הלבנוני. מקום
ישוב עתיק ובו שרידי בורות חצובים בניוע.
שדה־נהמיה: קבוצה בגליל העליון המזרחי, בעמק החולה. נוסדה בדצמבר
. 1940 שמה היה בתחילה חוליות. על־יד שדה נחמיה מתחברים שלושה מקורות
הירדן, הבניאס, הדן והחצבאני, לנהר אחד.
סימן השאלה: מושב עובדים בגליל העליון המזרחי. נוסד בינואר . 1940

וכד הדרכים גובלות ר

אגד

עשרים ושתים האותיות של העברית מספיקות
בקושי לתת סימנים נפרדים למפלגות
ישראל בימי הבחירות. הפוך הוא המצב בסין:
בעוד שהמפלגה היחידה שם היא
המפלגה הקומוניסטית, מונה שפת־ההברות
הסינית כמה אלפי אותיות, שמספרן המדוייק
לא נקבע מעולם, משתנה בהתאם לניבים
המקומיים. אם תלמיד ישראלי שולט כבר
בסוף כתה א׳ באלפא־ביתא כולה, הרי התלמיד
הסיני חייב להקדיש ארבע שנים
בממוצע כדי להכיר אותיות במספר מספיק
( )2000 לקריאה שוטפת של עתון יומי.
כדי להפיץ את ידיעת הקריאה והכתיבה,
מינתה ממשלת סין העממית וועדה מיוחדת
שסיימה השבוע, לאחר שלוש שנות
מחקר באלפי הסימנים, את עבודתה. המלצתה
העיקרית: יצירת טינית־בסיסית שתורכב
מ״ 768 אותיות בלבד. הצייר הואנג
מין, חבר הוועדה, הגיש גם הצעה מפורטת
לציור פשוט יותר של אותיות אלה, כדי
שכתיבת מכתב רגיל לא תדרוש יום־עבודה
שלם.

כדנר־האדץ
הבהלת דאורניוס
בהלת האורניום שאחזה בשנים האחרונות
את מחפשי ההתעשרות הקלה, הגיעה גם
* כוללי ם בין היתר את סחר־הזזוץ של
ווייט־נאם, מניו ת של, מכרות בדיל ופחם בסכום
של למעלה מ־ססו מי ליון דולר.

לסק־טלנד. שני אחים מלנארקשייר, ז׳מס
וארצ׳יבלד סינקל־ר, רכשו להם בשלושים לירות
שטרלינג מכשיר־גייגר, פתחו במסע חיפושים
במכרות הבדיל הישנות בסביבה. ה־תוצאה:
ז׳מס גילה השבוע במכרה עתיק
סימנים ברורים של אורניום נדיר, מאות
מחפשי אוצרות הציפו את דרכי האויר והים
ללנארקשייר, סקוטלנד.

תרוץ הבחירות
בה בשעה שבריטניה התכוננה לבחירות
כלליות בהן שווים כרגע סיכויי שתי המפלגות
הגדולות, החליטה המועצה המקומית
של ווקספורד באירלנד לדחות את הבחירות
המקומיות בשבוע, מאחר שבתאריך שנקבע
.קודם לכן, עמד להערך מרוץ־סוסים. אמר
חבר המועצה :״אנשים רבים סבורים שה־מרוץ
חשוב יותר.״

החי
הד את נבחר ת ל•
בתל־אביב׳ פרצו אלמונים לאולם בו נערכה
חתונה, החלו לצעוק ״בוז בעצם טכס
הקידושין, הסתלקו במבוכה רק לאחר שהתברר
להם כי בעצם התכוונו להיכנס לאולם
אחר באותו בית, בו נערכה אותה שעה אסי״
פת־בחירות.

עתיד קולנוע־בבאר־שבע
החלה מגידת־עתידות מקומית
לתת פירסום לעיטקה בקולנוע, הבטיחה מעל
הדיאפוזוטיב המוקרן כי תשים קץ לדאגותיהם
של ״כל המיואשים וכל המודאגים״.

בי בר הסת
בתל־אביב, הודה ילד בן עשר וחצי בפריצה
לבית־מלאכה לקופסות־פח ובגניבת מספר
קופסות שהיו דרוש.ת לו לשיכון אוסף החרקים
העשיר שלו.

שר של ת הדורות
בכפר גלעדי, נולדו תוך חודש אחד שלושה
בנים למשפחה עולה מהודו שהצטופה לקיבוץ
לפני זמן קצר: לסבתא בת ה־( 50 ילדה
ה־ ,)17 לבתה בת ה־( 30 ילדה ד.־ )4ולנכדתה
בת ה־( 19 ילדה הראשון).

לקת העבר
בקיבוץ גשר׳ פירסם העלון המקומי, ערב
הבחירות להסתדרות את ההודעה הבאה :״לפעולות
הבחירות נופיע בהמונינו ...ולא ניתן
פתחון־פה לשאול אותנו: איפה הייתם?״

תביעה ומענה
בקיבוץ צרעה, פירסם העלון המקומי הודעה,
בה נמסר כי כל מי שיש לו עכברים
בחדרו, יוכל להשיג במחסן המשק חתולים.

הצביעו ל
בחיפה, בזמן פתיחת מעטפות הקלפי,
נמצא באחת המעטפות, במקום האות הצפויה,
שטר של חמש לירות.

כו ב ד העול
בשיקאגו, איים מיכאל קורדון לגרש את
אשתו, שמשקלה עלה מ־ 60 קילוגרם ל־ ,90 אם
לא תפחיתו שוב ל־ 60 קילוגרם, הסכים להי״
סוג במקצת, לאחור ששוכנע על־ידי השופט
כי הוא מרבה לדרוש, הסתפק בהפחתה עד
70 קילוגרם.

נא לצלצל
במטוס, בין איסטנבול ללוד, תקפה לפתע
את אחת הנוסעות היסטריה, חשבה שהיא באוטובוס,
דרשה לרדת בתחנה הבאה.

כופר ד
בתל-אביב, היכר עגלון את חמורו עד
זוב־דם, נעצר, נשאל על־ידי השופט כמה
ימים תחלה הבהמה, השיב :״חמשה ימים,״
נידון לחמישה ימי־מאסר.

הגווב מגנב שמור
בירושלים, עצרה המשטרה שני פורצים,
גילתה ברשותם כלי־פריצה משוכללים, התפעלה
מהם עד כדי כך שהחליטה להעבירם לרשות
בית־הספר לשוטרים בשפרעם, כחומר־לימוד
חדש.
הנוולם הזה

918

במרחב תימן ראשים 3ר 1תי עד עץ
הפליטים שהסתננו לעדן לאחר דיכוי ההתקוממות
בתימן, הביאו עימם נוסף על
תמונות. חשאיות מטכס ההוצאה להורג
של המורדים( ,ואה תמונות) גם פרטים חושים
על המתרחש מאחורי מסך־החול המסתיר
את הארץ ההררית, הנמצאת ״ימינה לעיי
מכה, כשאתה עולה מהים״ ,כפי שנוהגים
לומר עולי־הרגל.
מי שמצליח להכנס לתימן, אי כפי שהיא
נקראת בערבית — ימן, חוזר כמה מאות
שנים אחורה. תימן היא ארץ המאוכלסת שבטים
נודדים הנמצאים תחת שלטונו הפיאודלי
של האימאם, שהוא לפי דעת נתיניו, צאצא
ישיר של הנביא מוחמד. נוסף לכוהני הדת
הרודים ביד קשה במאמיניהם שולטות בתושבים
לא פחות האמונות התפלות. חודשים מספר
לפני ההתקוממות, נשפט ונתלה בטכס
חגיגי בכיכר העיר צנעה׳ מקלט רדיו. הסיכה:
מכשיר הרדיו מפיץ את דברי השטן של
הכופרים, מרעיל את אוירה הקדוש של תימן.
חותלות ללא ;עדים. סיפור זה בלבד
יכול להמחיש את הרקע עליו צמח המרד האחרון
בתימן. בארץ המוקפת חומה של מדבריות
והרים, שולט האימאם שלטון בלי
מיצרים על נתיניו המרודים, מחלים וקובע
בכל פרט ופרם בחייהם.
המורדים שנסתייעו בקציני צבא צעירים,
ניסו לנשב ברוח פרצים את האבק הפיאודלי.

אולם חייליו של האימאם, שמדיהם כוללים
אוברול חאקי וחותלות ללא נעליים, עמדו
לצידו של מגן־האמונה. המרד חוסל באכזריות.
עשרות הוצאו להורג, מאות נכלאו
בבתי־כלא לכל ימי חייהם.
מסך החול שב וירד על תימן, לא יפוץ
כנראה עד שתבוא רוח־פרצים חדשה.

מסך החול

שהיה שגריר מצריים בוושינגטון, הסך לנציג
תימן באו״ם. מעמדו הדיפלומטי של
עבד אל־ראקים יקנה את החסינות המבוקשת
לבניין כולו.
התפתחות אחרונה זו חוללה מבוכה בין
התועמלנים הישראליים: היה ברור להם כי
בהיכנס מסע הבחירות לנשיאות ארצות־הברית
למלוא היקפו, תיתקל ישראל ביריב
לא־מבוטל.

תעמולה מחוסנת
החודש נחלצו תועמלני הליגה הערבית
לבטל את היתרון התעמולתי, שבנו לעצמם
הישראלים בארצות־הברית: הליגה התכוננה
לפתוח את משרד ההסברה הגדול הראשון
שלה בחצי־הכדור המערבי.
המאמצים לפתיחת המשרד התחילו עוד
באוקטובר , 1945 כאשר ביקר מזכיר הליגה,
עבד אל־חאלק חאסונה, בארצות־הברית, שוחח
ארוכות עם פקידים בכירים של הסטייט־דטארטמנט.
הפקידים קיבלו את תוכנית מש־רד־ההסברה
באהדה, בתנאי שהתעמולה
תהיה הוגנת, אך התנגדו בכל תוקף לבקשתו
של חאסונה להקנות למשרד החדש
חסינות דיפלומטית.
בעיית החסינות נפתרה רק החודש —
בצורה מקורית ביותר. משרדההסברה הערבי
ישוכן בניו־יורק, בסארק־אבניו ,445
בבניין בו שוכנים גם משרדי משלחת־הליגה
ומשלחת־תי&ן בא! ״ם. בראש כל שלושת
המוסדות יעמוד כאמל עבל אל־ראקים, מי
טחרחת הגח ימני
לפי טענות הגוש הסוציאליסטי, נעה עתה
פאקיסטאן ימינה. חיזוק לטענה זו נתן השבוע
משרד־התחבורה הפאקיסטאני, כשביטל
את שיטת הנהיגה הבריטית שהיתר. קיימת
במדינה, העביר את כל התנועה לצידו הימני
של הכביש.

מדליה למכירה
סכסוך דיפלומאטי התעורר בימים אלה,
כשדרש הציר הדני בקהיר, מממשלת ההפיכה
המצרית להחזיר לממשלתו, מדליית זהב
שניתנה בזמנו לפארוק. אנשי משרד־החוץ
המצרי טענו כי המדליה, ככל רכושו של
פארוק שהוחרם, שייכת עתה למדינה. הצעתם
לפתרון הסכסוך: קניית המדליה, על
ידי הדנים, במכירה הכללית שתערך באניית
הכתר המצרית, אשר תסיע את אוצרות פא־רוק
למכירה בנמלי כל העולם.

גבול הגיהנו
מבריחי המזון לישראל, הצפויים לסי החוק
הירדני לעונש הכבד ביותר, ישקלו עתה
בדעתם פעמיים לפני שיחזרו לחצות את הגבול.
הסיבה: המופתי הירדני, שייך עבדאלה
אל׳קאלכילי, נידה את המבריחים מגן־העדן
המוסלמי, שלח אותם למעמקים האפלים
ביותר של הגיהנום, על עזרם לאויבי אחיהם.

אשל״ה כולנוווית
״אתה יכול להיות בקלות לשחקן קולנוע״,
אמר. בשבוע שעבר אדם נכבד־מראה שהציג
עצמו כסוכן חברת סרטים קהירי שבחן בערגה
מודעת־קולנוע מצרית. לצעיר המשתאה
נודע כי הוא יפה מראה, עלול בקלות
לזכות בחוזה מתאים. התנאי היחידי של הסוכן
היד : ,על הצעיר להופיע בסטודיו במבחר
החליפות שלו. למחרת, כשהגיע, הצעיר
לכתובת המיועדת, נושא עמו שתי חליפות
נוספות, שלחו הסוכן לקרוא לטכסי,
^עלם עם חליפותיו.
שם הצעיר מוחמד אחמד עבדול נאצר.

ז כו תחססיר ״ ט
צעד מקורי במלחמה הקרה על המנהיגות
הדתית בעולם המוסלמי, עשו בשבוע שעבר
חכמי האוניברסיטה המצרית אל אזהר. הם
הכריזו על התרגומים השונים של הקוראן
כבלתי מדוייקים, הכתירו את עצמם כמהימנים
היחידים בשטח התרגום הטוב.

תמונות מיוחדות ד״העוד הזר.״ מהפ כת החצר בתימן

שלושמפות. המונים בכיכר העיר תעיז ב צ פון תימן, בירתו הנוכ חי ת של האימאם, צופים בהנאה בביצוע גזר־הדין שהתאים לז מנו של
מוחמר, אב אב־אביו של האימאם. גופו ת יחיה אל מאסארי, לשעבר מושל העיר תעיז ושני בניו מונ חו ת ב מרכז הכיכר. לאחר שהתליין יסיים
את מלאכתו בשאר הנא שמים, יערוף את ראשי המומתים בקרדום כבד. בניגוד לנהוג לח שוב כי ההריגה ב תי מן מבוצעת בכריתת הראש.

תמונות אלה, החושפות את מלואיהאכזריות כהוצאות-להורג שלאחר המהפכה ומהפכת הנגד האחרונה
בתימן, צולמו בחשאי על־ידי צלם חובב שהוציאן מהמדינה כבריחתו כפליט. הן לא נתפרסמו עדיין כעולם.

הצוחק האחרון. סיף אל איסלם אחמד,
השלים הנ ל־ינול, נרת ראשי 34מ מ תנגדיו,
ל מוו ת שהודיע ני לא ימית איש מהמורדים.

העולם הזה 918

רגע לפני. יחיא אל סיאקי, מושל תי מן הצפונית, שהתחבר לראשי
המורדים. הנידון ניצב נ בו ל ידייס ורגליים בני כ ר השוק. ראשו
נכפף מטה בידי המשמר. התליין מרים את החרב החדה...

ראשים כרותים. ראשיהם של שנים
מהנא שמים, אחמד יחיא תאלאמי, רמטכ״ל
תי מן ויחיא אל מאטארי, מו של תעיזי.

רגע אחרי. גופ ת יחיא אל מיאקי, אחרי ביצו ע פסק הדין. אלפי
צופים נו נ חו בטקס ההוצאה להורג. בין הנוכחים, ראשי שבסים,
אשר בעזרתם הצליח בנו של האימאם לדכא את המרד בעוד מועד.

חמשה עשר פרים יוגרלו בין פותרי

המשק __

תשבץ 918

מאוזן .2 :אחד
מחברי סנבלט ; .6
שמו הפרטי של אחד
ומשגרירי ישראל ;
.8מאכל כמעט לאומי
10 אותו מאד,
אירח לרגע 1
. 12״עם בחרת״ ;
. 13 בתשבע לאלי־עם
! .14 בשעת מצעד
עובר בו הצבא ;
פרקי
. 15 מספר
זכריה 16 בקשת
רחמים ! .18 מוצר
ארטיק 19 הנילוס
; .21 סופר אנגלי,
על חודו של
תער ; .24 בידי ה־קאפיטאליסט

גזבר הסוכנות לשעבר
; .28 מרד 1
.29 אבי העגלים ז
.31 אילן ! .32 היא
עשוייה בצבת ! .34
על כומתתו של כל
חייל; .35 גיבור מאגדות
ביאליק, בעל דרגה צבאית; .36 קרם ;
.37 שבעה כאלה הקבילו את פני שלגייה ;
.39 משותף ליועצת ולמגהצת ; .40״על...
גבוה, עלי לך 41 ,סוכנות למכירת כרטיסים
; .42 השמד .44 1שזרעו אינו מפרה :
.46 עץ טוב לרהיטים ; .48 עגלה להובלות
למרחקים קצרים ; .50 רוח בלתי־מרוסנת ;
.51 בראש מגדל ימק״א בירושלים ; .53
אות ; .54 לא מבושל ; .56 שם משפחה,
קיצור של זרע קודש ; .57 מיכל לשימירים ;
.58 נוטף מן הפה ; .60 העיר האגדתית במדבר
סוריה ; .62 מם עקיף ; .64 מפקד איזור.
מאונך . 1 :סמל האיטיות ; .2יישוב
יזרעאלי 3תחת שן 4עלמה, באנגלית
; .5עליו מטייל החתול של טנסי
ויליאמם ; .6טי״ת, למשל ; .7ח״כ מפא״י ;
.8ח״כ מפא״י, בעל בית מגורים ירושלמי ;
.9מה שהרבנות נותנת לאטליז ; •10 נערה
בין 16ל־ . 11 ; 18 המבצע בו נכבשו עסלוג׳

פתרון ח ש בץ 915

הכלכלה

כדו רעף

עצת אחימופל

הכדור דא עף

אוסקר גאס, ברטרנד גרוס ופרופסור אבא
פ( .עבור פתחיה) לרנר הניחו לפני שנתיים
את היסוד ללשכת ייעוץ כלכלית (בשכר של
יותר מ־ 12 אלף דולר לאיש לשנה) ליד משרד
ראש הממשלה.

השבת התרכזו בכפר יונה שתי קבוצות
כדור־עף של הפועל. קבוצת כדור־עף יפו
וקבוצת כדור־עף כפר־יונה. מטרת הפגישה:
התמודדות על גביע מרכז הפועל לבוגרים
ב׳ ,התמודדות המהווה למעשה את ההתחרות
הסופית על אליפות הארץ במקצוע ספורטיבי

אך לגאס, גרוס ולרנר, שהם לא רק כלכלנים
בעלי שם עולם, כי אם גם יהודים טובים,
לא ניתן לשכוח משך 24 החודשים האחרו נים
כי בתוך אחיהם היהודיים הם יושבים.
כנוהג היהודי לגבי יועציהם מאז אחיתופל
יועץ אבשלום, נדחתה כמעט כל הצעה טובה
שלהם, החל מההצעה לרסן את התצרוכת
ועד להתנגדותם להקים יקב מיותר לחלו טין
על־ידי ההסתדרות.
השבוע, לפי מיטב הדוגמה התנ״כית,
נשלחו היועצים לבתיהם. אך שלא כאחיתו־פל,
ששב לעירו וחנק את עצמו אחר שעצתו
הטובה (כיצד לגבור על דויד בו מ ת
אבשלום) נדתתה, יש להניח כי היועצים
האמריקאים־יהודיים ישובו לעריהם בלי
לגרום נזק גופני לעצמם, מלבד תוספת
ניכרת בהכנסתם הצפויה להם משינוי מקום
התעסוקה.
ועוג׳ה ; .17 ראשון מלכי ישראל 19 האלוהים
; .20 תוספת היוצרת שמות עצם ;
.21 נשק מחלקתי ; .22 אנחנו, באנגלית ;
.23 פלצות אוחזת באלה שרואים אותה ; .25
שנה באין גשמים ; .26 אתליטיקאי ; .27
מבשמי הקטורת ; .28 וירום ; .30 גיסתה
של ערפה ; .31 דף ; .33 כלי הקשה ; .38
עני ; 41 האחרון בפרקי ויקרא; .43 מכמן
תנועה אוטומטי בהצטלבויות ; .44 בכור
יהודה ; .45 כלי בשח־מת ; .47 ריקוד דרום־
אמריקאי ; .48 מחלה בה נפגע בי. ג׳י. בחורף
; .49 השטח סביב שער יפו בירושלים ;
.50 ציפור בשיר השירים ; .52 ולד שנולד
מת ; .55 סבו של אנוש ; .56 מטבע ארמי !
.59 האוניות מהלכות בו ; .61 בפרק בראשית
זה מסופר על חלומות פרעה ; .63הילדים
הקטנים.

ספ1רט

הניזוק היחיד: המשק הישראלי, שימ
המשתק
הראשון ביום ו׳ החל עם בואה
של הקבוצה היפואית לכפר, נסתיים ל;
15: 17
( ; 13:15
המארחים.
טובת
)13 : 15 שחקני כפר יונה הראו יכולת
טובה יותר בצרופיהם ובמהלומותיהם, בעוד
שעל משחק האורחים השפיעה עייפות
הנסיעה ועבודתם במשך היום. לעומתם
הופיעו שחקני כפר־יונה, שרובם חיילים
מהמחנה הסמוך, רעננים לאחר יום עבודה.
שינה כלתי מספקת. המשחק השני
שנערך למחרת היום נסתים לטובת המארחים
12:15 ; 13:15 אף הוא. ברם הפעם
עמד להם יתרון רציני יותר. הארה־תם
הגרועה של אנשי כפר־יונה גרמה ל־יפואים
לאבד את כוחותיהם. הם לנו באולם
בית החלוצים המקומי, על מיטות בלתי
נוחות, כשרעש בלתי פוסק חודר מבעד

חמשה עשר פרסי ספרים אשר
הוגרלו בין פותרי תשבץ 915
רחל יפרח, חיפה, חברון ; 2מנחם כהן,
תל־אביב, כינרת ; 4רב־סרן שלומית לוין,
צה״ל, ד.צ ; 2162 .יוסף לוין, ירושלים, אבן
גבירול ; 10 שאיל לדני, צד,״ל, ד.צ; 2614 .
יהודה ליבמן, גבעתיים, כצנלסון ; 28 עמי
לינדר, תל־אביב, בן־יהודה ; 152 יאיר מיוחס,
ראשון לציון, מנדלי ; 10 גיורא מימון,
נתניה, שכונת מכבי ; משה סיבה (או: טובה)
,תל־אביב, עזרא הסופר ; 14 קלרה ס ר
לואיס, ירושלים, משרד החוץ, מחלקת החקי!
סגן משנה עמרי סרלין צה״ל, ד.צ: 2182 .
בתיה שטרקמן, תל־אביב, העלייה ; 15 פרץ
שור, ירושלים, בצלאל ; 48 דינה שפרן,
ירושלים, ארלוזורוב . 18

כדורעפן מורנו הולם כבדור כמשחק הפועל יפו -הפועל בפר־יונח
אחרי ליל נדודים, מגרש מלא חול
שיך להדרדר ללא תכנון וללא התחשבות
בחוקי היסוד הכלכליים.
תחבורה הבת הבכירה
יותר מתריסר ילדים ראו לראשונה את
אור העולם באחד מ־ 1150 האוטובוסים
של אנד, זכו בשמות שהנציחו עובדה זאת
(מאגד עד אשדה) ,זכו נוסף לכך בכרטיס
נסיעה חינם בכל קווי אגד לכל ימי חייהם.
השבוע נתקנא אחד מ־ 450 אוטובוסי דן
התל־אביביים בחבריו מאגד, שימש מקום
הולדת לבתה של רבקה סימון, תושבת גבעת
תמרים היפואית שהיתר, בדרכה לתחנה
המרכזית בתל־אביב (קו .)44
השם המשוער של בכירת דן: דניאלה.

בכל חנויות המכלת מקבלים עבור עטיפות ניקי קופסה
אחת אק א־פודינג

או ז׳לי. עבור
עטיפות צנצנת דבש

או ריבה מ־ אקא.
תענוג ממש להשתמש במקלון
הפלא ניקי לכביסה, לכלים

פריטים יצוא צד־תועלת
אחר שנתגלה כי חצי מיליון הנשים הישראליות
מעל לגיל 14 אינן להוטות במיוחד
אחר מחוכים, צורכות רק 300 עד 400
אלף מהם לשנה, נאלצה תעשיית המחוכים
הישראלית (המרוכזת בבתי־מלאכה זעירים)
לחפש לעצמה שווקי יצוא, שלחה השבוע
את המשלוח הראשון של 100 אלף מחוכים
עשויים כותנה, משי מלאכותי וניילון לארץ
בה הנשים מעריכות יותר את תועלתו של
מחוך מצר מתניים: יוגוסלביה.

לחלונות. כמובן שאיש מהם כמעט ולא
עצם עין. האורחים השכימו למחרת תשושים
לגמרי, נעו בכבדות על המגרש המלא
חול, נוצחו בקלות.
הוראות כלתי פוסקות. בשתי ההתחרויות
עמד המשחק על רמה בינונית.
לקבוצת הפועל, כפר יונה, היו כמה יתרו נות
נוספים על אלה שהוזכרו. הקהל שמילא
את המגרש הקטן, היה פרו־כפר־יונה בצורה
קולנית ביותר, ליוה כל הדיפת כדור
של קבוצתו בצעקות רמות, בלבל את היריבים.
שחקני כפר־יונה התמצאו היטב
במגרשם, שיכל להתאים לכל מטרה אחרת,
חוץ מלכדור־עף. הצטיין בקבוצתם שחקן
צעיר, אבנר רוזמרין 16
בקבוצת הפועל יפו הצטיין השחקן גבה
הקומה 1.89 שלמה מורנו 25 שהציל
במהלומותיו החדות והמדויקות את כבוד
קבוצתו. עשה שגיאה עקרונית מאמן הקבוצה,
אדי סולומונוב, שבלם אף הוא במשחקו
הנאה ובמהלומותיו המדויקות, התעצבן
כשקבוצתו החלה להפסיד, נתן הוראות
בלתי פוסקות׳ הקטין את רצון המשחק
של השחקנים.

במס לנ ל
ספורט פועל•
בחירי השחיינים והשחייגיות של הפועל,
יצאו את הארץ בשבוע שעבר, בדרכם להו־לאנד.
בהאג יפגשו נציגי הספורט הפועלי
מ־ 24 ארצות.

0 *3 0 1 1

פאריס וכל השאר

במטרו חם ומסריח, אבל 60 אלף ציירים
מקצועיים מציירים כאן מיליון ו־ 560 אלף
תמונות לשנה. אלף נקנות, מאה עולים לגדולה
ומתחילים לעסוק בקיראמיקה. השאר
נמכר מחדש בפרוטות כבד ישן לציור.
זונות יש פחות 50 ,אלף בלבד, אבל הן
יודעות יותר את מלאכתן ומאורגנות יותר.
ויש בתוכן גם יותר אסכולות. פגשתי אחת
שהכירה את כל גדולי היישוב בשמותיהם
הפרטיים. אכל אל תדון את חברך עד שתגיע
למקומו.
כאן מותר לעשות הכל, וגם לא לעשות
מאומה. אנשים בעלי צורה, עונבי עניבות
ולובשי חליפת־ערב מהודרת, מתגודדים ברחוב
עם תוף ביד ומתופפים להנאתם. הומו״
סקסואליסטים אורבים ללקוחות מזוזית העין
ומזמינים אותם בתנועות מעוגלות לסבית
במכנסיים הדוקות יורדת ממכונית ומיד מכניסה
לשם נערה שמנמונת שלא אכלה ארו־תת־ערב,
ועיני הבחורות כלות. אמריקאיות
שנואשו מהפסיכואנליזה באות לרקוד עם
כושים ולהרגיש פעם אחת בחיים מהי אורגזמה.
הקלושארים
ישנים בזוגות על פתחי ה־איזזרור
של המטרו. שם חם. הם לא עובדים,
כי זוהי הארץ היחידה בעולם בה מותר לא
לעבוד. אלה מהם המכבדים את עצמם, אפילו
אינם נרשמים. די להם במה שממציאים להם
פחי האשפה הנדיבים של פאריס.

היכן דן בן־אמוץ?
בשעה תשע בערב, על שפת הסיינה, ראיתי
קלושאר מכה את בת־זוגו מכות רצח. שאלתי
מישהו מדוע לא מתערבים, וענו לי שבצרפת,
חופש הפרט וחיי המשפחה, הם עניין קדוש
ומקודש בתכלית. המשטרה גם היא אינה
עושה מאומה, מפני שהיא כה קטנה והעולם
כה גדול.
כאן לא קשה למות מרעב. יש כאן ברור
השם אמנים חולי שחפת, ומי שלא אכל
יומיים בלבד נחשב ביניהם לעשיר. בעד
סיגריה אחת תרכוש ידיד אי שונא, וארוחת״
ערב אוכלים כשמראים לתיירים את פאריס.
מנדם־פראנם והילדים שותים חלב, השאר
לא. את הצפרדעים אוכלים כשהן מטוגנות
בחמאה, ובשר־סום אוכלים חי ומרוסק, מתובל
בחלמוני ביצים חיות, חרדל, מלח, פילפל
ושום. קוראים לזה סטייק טאטארי, כי,אבו־תינו
הטאטארים היו אוכלים אותו לאחר
שנגמר הכום. מקנחים בגבינה מסריחה והולכים
לישון בבוקר.
בשלוש או בארבע לפנות בוקר חוצים
את ד,סיינה והולכים לשוק בלה־האל. הוא
מלא חיים כאילו היה אור־יום. והכל, באלפים
וברבבות, באים לאכול את מרק־הבצל
המפורסם, עם גבינה מסריחה שלוקה. ולא
בא כבושם הזה מימי תרח.

סביבה מארוקאים׳ מוכרים מה שאצלנו קוראים
פיסתוקים: ואצלם ״פיסטאקש״ ,ודוקרים
איש את רעהו עד הפרשרונה כשהם מרגישים
צורך בביטוי. לפעמים נופל עליהם הבית.
אז מפנים את עיי המפולת.

ה רזפ אשעשהה1ן
פעם בא מינסטר אמריקאי להסביר לצרפתים
את ערך החופש, כולל חופש הפרט
והדיבור, ואת ערכו של פריון העבודה במערכת
ההגנה על העקרונות הנ״ל. אותו יום
מתו כמה אלפי צרפתים מצחוק, ורופא
אחד, שהזריק זריקות נגד צחוק, גרף הון
ונסע לאמריקה. הדבר היחיד שעוד עלול
למשוך את הצרפתים ושלמענו מוכנים כמה
מהם אפילו להפוך עבדים למכונה, הוא הקומוניזם.
וזוהי עובדה, כי אין עוד מקום
בעולם בו הגיע העולם החפשי לשיא גילוייו,
הטובים והרעים כמו בפאריס.
אנשים נדבקים לעיר הזאת כמו לקרנות-
המזבח. הכושים כאן הם גזע האדונים והאמריקאים
המשכילים משמשים אותם שלא
על מנת לקבל פרס. יושבים כאן שודדים שלא
רוצים לחזור לשוודיה, וגם סינים, יפאנים,
אמריקאים, גר־מגים, אנגלים, ישראלים ובני
כל הגזעים והעדות שבשום פנים אינם מוכנים
לחזור לארצותיהם, ולשם כך מוכנים
הם לוזתר על כל מנעמי החיים. במו עיני
ראיתי הולאנדית אחת יפה שלא אכלה יומיים
והסכימה ללכת עם ישראלי אחד, ובלבד
שלא לחזור לאמסטרדם.

הן סחפ שו ח את הסחר
האביב פורח בכל הדרו. בבולבאר סן־מישל
מהלכות חמדות־כל־עין ומחפשות את המחר,
ובגני לוקסמבורג מלבלבים הערמונים והעין
רואה דברים איומים ונוראים. כל זאת הכנה,
וכל הזריז נשכר. בעוד חודש תתרוקן העיר
כליל והריביירה תתמלא. עכשיו בוררינ1

להם הזכרים והנקבות את בני־זוגן לבילוי
החופש, והדגש הוא על מכונית. אני אינני
יודע לנהוג.
היהודים, בעוונותינו הרבים, נתנו לעיר
זאת יותר מכל עם אחר. מודיליאני, פאסקן,
סוטין — ״אסכולת פאריס״ .שאגאל, קוקוש־קה,
קיקואין, קיסלינג, ועוד ועוד, השד יודע
את שמות כולם. הלכתי לראות צייר יהודי
אחד קטן. איזו אידיליה. אשתו תופרת, הוא
מצייר. פעם בשבוע היא מתפנה מעבודה,
ואז היא באה לאטלייה, ואז הוא מצייר את
הפרוטרט שלה. עשרים שנה הוא עושה אותו
הדבר. הוא מפזם ניגון יהודי עצוב, ומביט
בה בעיניו העצובות. היא לובשת פרוזה
מהזמנים הטובים בלודז׳ ומביטה בו בעיניה
העצובות.
קצת להרים את הראש, חנה׳לה, נשמתי
שלי — אומר היהודי הקטן העצוב ומעביר
עוד קו במכחול. ואחר: קצת ימינה, יונתי,
קצת ימינה, תמתי — ומניח עוד נקודה •.אחר
הוא מחליף את הניגון, עוצם את עיניו כמעט
לגמרי, ואשתו ממשיכה להביט בו בעיניים
כל כך עצובות, והנה עוד מעט נשלמה התמונה.

להבעשרהפ רנ ק
המשתנות הן הסימן המובהק ביותר לצי־ביליזאציה,
כאן, לדעתי. הן ניצבות בכל
פינה, על כל גבעה גבוהה, תחת כל עץ רענן,
ללא ברק מצודד, ואנשים סרים לשם ללא
כל טקס מיוחד. לאחר עיון ממושך, הגעתי
לכלל מסקנה שעשיית הצרכים היא זכות
אלמנטרית ביבשת שאין בה בכלל חצרות
ומגרשים ריקים.
הצרפתים אינם ישנים בלילה. אלה שידם
משגת כדי בילוי יקר, משחקים במכונות
אל־קאפונוז. כל בתי הקפה פתוחים עד הבוקר,
ופועלים בבגדי עבודה עומדים ליד ה
מכונות המוארות ומרמים את אלוהים ואת
אל־קאפונה. שיא הרתח הוא לזכות בסיבוב
נוסף, אם הישגת כמות מספקת של נקודות.אפשר לבלות לילה שלם בעשרה פראנק,
ואחר־כך ללכת לעבודה ולישון שם. אם זה
לא מוצא חן בעיני מישהו, אפשר להחליף
את הממשלה.
הכל קורה כאן ברחוב, על המדרכות, כי
אין כאן בתים. על המדרכה מקבלים אורחים,
מוכרים תמונות, עושים אהבה, מרימים משקלות,
נואמים נאומים, קולעים למטרה, מנגנים,
שרים, מציירים, ישנים, מתים וכל השאר.
את האימרה היפה ביותר שמעתי כאן
מבחורה אחת שאמרה לגבר :״אני נורא
מצטערת שאינני יכולה להזמין אותך הביתה,
מפני שהפסנתר מכוסה אבק.״ איזו תרבות !

בשאפליין יושב הר אנגל מברלין ופורט
על הפסנתר את באך. כושית ענקית חולצת
שד ושרד, בקול׳ פרא בלוז. היא רק אורחת
בבר, אכל היא אוהבת את זה ומרגישה כמו
בבית. היא שאלה אותי אם דן בן־אמוץ עוד
בפלמ״ח, אמרתי שכן.
אספרי יש כאן לכל נאד. והתרבות מונחת.
כמו משקולת על הצוואר. אי אפשר להרים
את הראש. בכל בית ובכל פינה יש תרבות,
יופי, צבעים, היסטוריה — ומה שאין, אפשר
לכתוב על בול, כמו שאמר פיטר צ׳ייני.
בכל גאלריה פרטית תמצא אוריגינאלים, ואפילו
של מודיליאני. בחנויות הספרים המשומשים
תמצא הוצאות ביבליופיליות כבירות
של כל מה שהוציאו תחת השמש. סטודנטים
מבלים את כל החיים בין המדפים. גם
רחוב החתול הצד זגים קיים — אני גר
בדיוק מולו. רחבו מטר וחצי וארכו 15
מטר, אבל כתבו עליו ספר. לא רחוק ממנו
— הבית בו גרו פול בודלר, אוסקר וויילד
וריכארד וואגנר. עכשיו גרים שם בכל ה־

במקום אחר, שלא נפרש בשמו, היא היתד,
אומרת ז ״אין לי שטיח.״
על העניינים החשובים והגורליים תוכלו
לקרוא בעיתונים.

סערהבצ לו חי ת התה
פאריס דומה לג׳ונגל של אמנות. עצי פרי
ועצי סרק מתחרים בשרבים, במטפסים וב־ליאנות,
איש מטפס על השני וחונק את
השני כדי להגיע אל אור השמש. ומי שהצליח
לטעום מעט אור, לאחר מאבק נואש ומר,
לא יזכה ליהנות ממנו זמן ממושך. איזה
שהוא צמח אחר ישלח שרשי אוזיר ויחנוק
את זה שהצליח לשעה קלה. כי כאן החיים
קצרים מאד, ומה שהיה אתמול באופנה נשכח
כבר הבוקר. אין שם ומניין לאסכולות,
הן למעלה מהשגת אנוש. אחת למאה שנה
מגיע שמץ שמועה על אביב, ומחולל שם
סערה איומה בצלוחית של תה׳ אך אין בכך
כלום.
היום הגיע אל אור השמש ישראלי צעיר,
בן ,27 בשם יעקב אגם. הכל מדברים על
ן!גם. בעיתונות, בראדיו, בבתי־הקפה של ה־אמנים
במונפארנאם, בכל אירופה, באנגליה,
באמריקה. אספנים מעבר לים רוכשים את
יצירותיו. הוא קנה לו אופנוע ווספה. בגא־לריר,
המכובדת ביותר בעולם ליצירות האב־סטראקט,
לצידם של אמנים נודעם כקאלדר,
מוצגות עבודותיו במקום כבוד. והוא ראוי
לכך׳ כי הוא חולל מהפכה באמנות, מהפכה
שתוצאותיה אינן ידועות לפי שעה.

אגם מרא שון־לציוז
לשיא השחרור מהצורך לבטא את המציאות
בכל צורה שהיא, הגיעו ציירי האב־סטראקט.
הם הרחיקו לכת מכל הסוריאליס־טים
למיניהם, שעדיין ניסו לבטא, ולו בצורה
החופשית ביותר, את המציאות׳״הממשית או
הדמיונית. אולם כולם שמרו על החוק המקודש
ביותר באמנות על הקומפוזיציה! המושלמת.
כל עצם מונח במקומו, קווים וצבעים
מצטרפים להארמוניה, שאין לשנותה
ואין לשברה, אין להוסיף ואין לגרוע. גם
קאנדינסקי וגם קליי לא השתחררו מהתלות
בחוק זה. עד שבא אגם הקטן, שנולד בראשון
לציון — כמה זר, מצחיק.
תמונותיו של אגם מורכבות ממערכות
צבעוניות של עצמים׳ הערוכות באופן חופשי
— העצמים ניתנים להזזה. האפשרויות הן
אינסופיות, והצופה, השותף ליצירה, יכול
לבלות שעות לפני התמונה וליצור בעצמו
קומפוזיציות חדשות כעולה על רוחו. המעניין
הוא, שההארמוניה נשמרת תמיד בעינה,
כי העצמים הם בעלי אופי מסויים
מאד, חפשיים מאד, בלתי־תלויים בכל מסגרת.
אין לתאר את התדהמה שחוללו תמונותיו
של אגם כאשר הוצגו לראשונה.
אולם אין זה הכל. בחיפושיו אחר ציור־נוע
הגיע אגם לעוד משהו. תמונותיו משנות
את אופיין מכל זוית של הסתכלות. הוא
משחק בצבעים, כשם שהקומפוזיטור הכותב
פוגות משחק בקולות. אתה מתקרב לתמונה
מצד ימין, ולפניך מערכת צורות וצבעים
המשרה אוזירה מלאנכולית. אם תתקרב קצת
לאמצע, מתמזגים הקולות לאקורדים, ואם
תזוז עד לקצה השמאלי — תגלה תמונה
חדשה, עליזה להפליא: הקול השני.

ציירנוע אגם וציורנוע
המשטרה לן םנה, העולם גדול

אינני מוסמך לשפוט על הערך האמנותי
של יצירותיו של אגם, ייתכן וכל גילוייו ״
ייבלעו בשטח הגראפיקה והדקורציה. גם הוא
ראה את הנולד ורכש פטנטים על המצאותיו.
אך אין ספק שאגם הוא כשרון גדול ואינ־טלקט
יוצר. הנער, שעוד בילדותו היה איש
אצ״ל והספיק לשבת שנתיים וחצי במעצר
בלאטרון, שבר בראשו את הקיר. ואם זה
מראשון־לציון, מי יודע איזה עתיד
צפוי לפתח־תקוד? ,

א׳/ן־1׳8מ0ין 6הוליבוד
לילה אחד מצא שוטר בהוליבוד, ילד בכן , 10 העומד בקרן הרחובות
ווייט וסאנסט־בולבאר וממרר ככבי.
מה קרה, שאלו השוטר, האבדת את דרפך הביתה?
לא, השיב הילד, אבל שכחתי עם מי התחתנה אמא בשבוע ישעבד.
גם אתה הקורא עלול להתבלבל לחלוטין כסכך יחסי המשפחה

אשת כעלה לשעבד שר לנה טורנר, או שהותנה לשעבר של זואן
קראפורד היה כעלה של אשתו לשעבר שד קלארק נייכל?
למען לא תתעה בסבך משפחתי זה, מעמיד ״העולם הזה״ לרשותך מדריך
קטן לקשרי המשפחה ההוליבודיים. ראשי התיבות שבדיאגרמה פירושם:
נ״ל -נשוי ל הנ״ל -היה נשוי ל הבד יכול לקרות.