גליון 920 מתאריך 2 ביוני 1955

מיפה
חוש׳ גובה
ומ 1וידון היעלה הפאשיז
בישראל>־
ספור השער: שייקה 1ש 1ת
שגה • 990.0114
׳״ב סיון תשטו
9 4995
ה ס חי ר 3 5 0פד.

בלימווא־בלי

משוא
כנים

מערכת

העורך הראשי :
אורי אבנרי

ראש ממערכת :

העונ 5םהזג

עלום כהן

עורכי־משנה :
דוב איתן, ברוך נאדל. אורי סלע

עורך כיתוב :

> * 6 £וזא 8 0ז
ימיבוזנד?

לווי* 8ורם1יזו

השבועון הספרדי לאיגפורטציזז

רזו׳ גליקסון 8תל־אביב. מען המברקים:
״וזולמפרס״ ת. ד ,136 .טלפון .26785
המוציא לאוד: העולם הזה בע״ני•
דפוס ישראל בע״מ, וד״א טל.23204 .

עורך תבנית :

עי לביא

האנגלי

בעלי תונדלב, ששתקו עד כה, אולם העזו עתה לסכן את פרנסתם כדי למגר את הרשע. אנשי־האלימות
בטוחים כי אותם אנשים יירתעו כאשר יוברר להם שכוח־הזרוע הגס הוכנס לשימוש.

סימח אילו

הצלם הראשי :

הכתב הראשי :

דו ברנו*

*מנואל 8רת

חברי המערכת :
משה בן־אסרים, יחיאל בשל, ניצה גבי, לילי גליל׳,
רוחי ורד, בוזי זהבי, יוחנן ורבקה לראי, אוסקר
מאובר, אביבה סטן. עמום קינן, סילבי קשת,
אברהם רפסורט.

עורכי המהדורה האנגלית :
דניאל שטרן. דויד פסטור. ביל מלמו.

הממונה על המהדורה הספרדית :
שלמה הררי

הצייר הראשי :

עורך דפוס :

שמואל ברתור

אריה אריאל

מנהל מבצעים

מנהל מעבדה :

שלמה אדיר

דוד טוויינ

עבור מודעות המתפרסמות תחת הכותרת
אין המערכת אחראית עבור תוכו המודעות. מלבד
דו״ו) למתבדר׳י .״דו״ח לנוסע ובו׳ המוכנות על־ידי חברי המערכת ונברר,ות
רוי־ק לערכן־
*ל-ידם המרור ״דו״ח לבוחר כולל מודעות מטעם מפלנות וארגונים ציבוריים אשר אין המערכת
אחראית לתוכנו ולדעות המובעות בהן. ושאינן משקפות בשום עורה שהיא את דעות המערכת.

מעשה־נבלה שעוד לא היה כדוגמתו !בתולדות הארץ בוצע השבוע במערכת העולם הזה
מטען של חומר־נפץ, אשר לדברי החבלנים המקצועיים די בו כדי למוטט אגף שלם של
בית על הנשים והילדים הישנים בו, הופעל ולא התפוצץ בדרך נס.
לגבי מערכת העולם הזה, היה זה רק שיא חדש בשרשרת הנסיונות להשתיקה בכוח
הזרוע. לפני שנתיים וחצי, בשעות הלילה המאוחרות, הבחין חבר־המערכת דוש (כיום הקאריק־טוריסט
הקבוע של מעריב) בחבילה מעלה עשן בחלון המערכת. הוא ניגש אליה וברגע ששלח
אינסטינקטיבית את ידו כדי לבדקה, התפוצץ המטען בפנים. דוש נפצע קל, ניצול מנזקים
חרירים יותר הודות למשקפיו שלא נשברו. המטען היה עלול לגרום לנזקים הרבה יותר
חמורים לולא הינח במקום פתוח, הפונה לאויר החופשי, שהיה יכול לספוג חלק עיקרי של ההדף.
דאשטרה פתחה בחקירה, היא לא סיימה אותה עד היום.
לפינ שנה ׳וחצי הותקפו בחשכת לילה שני ראשי מערכת זו, בצאתם ממשרד המערכת.
הבריונים, מזויינים באלות כבדות, גרמו זעזוע מוח לשלום כהן, שהוצא מכלל פעולה למשן
חודשיים. נסיונם להוציא את העורך הראשי מתוך המכונית אליה הספיק להיכנס, עלו בתוהו,
אולם הם הצליחו לשבור ארבע מאצבעות שתי ידיו.
המשטרה פתחה בחקירה. היא לא סיימה אותה עד היום. לעומת זאת ניהלה מערכת העולם
הזה חקירה משלה, גילתה בוודאות כי אחראי למעשה הוא אישיות ידועה בצמרת אחד משרותי
המדינה. המערכת תניח את מסקנות חקירתה לפני הציבור כאשר יפרוש אדם זד, מכהונתו
הלאומית הנוכחית.
לפני ארבעה ימים אירעה החמורה בהתנקשויות.
היא לא באה כאפתעה גמורה. אזהרות מפורשות, אם כי סתומות, הגיעו למערכת מאת
מודיעים מוסמכים, הועברו מיד לידיעת השלטונות המוסמכים. לרוע המזל לא העריכו שלטונות
אלה. את חומרת האיום כראוי לו. משמר שוטרים הוצב לימים מעטים, הוסר לפתע, בלי הודעה
למערכת.
ביום השבח, שהוא כרגיל יום עבודה למערכת, נתגלה ליד דלת הכניסה מיטען כבד ביותר
של חומרי נפץ: ארבעה לבני־חבלה, בעלות משקל של 2ק״ג, במצב פעיל ומתוצרת צבאית
ישראלית טריה. בתוך אחת מארבע הלבנים היה תקועו הנפץ בעטיפת חומר־נפץ מאיץ.
מבשיר״ההפעלה הכימי, הפועל לאחר תקופת־זמן נתונה, היה מחובר לפתיל שהיביל לנפץ.
מכשיר זה היה מופעל, והפתיל — שרוף. הנפץ התבקע מחוץ לחומר הנפץ, בנם לא הפעיל
את החומר עצמו. על חומר־הנפץ המאיץ המקיף אותו ניכרו סימני־חריכה שהעידו כי להבת
הפתיל הגיעה עדיו. סימני חריכה נראו גם על הריצפה, ועל הדלת היו סימני־פיח. לפי דברי
חבלן המשטרה המוסמך, שבדק את הפצצה מיד עם גילוייה ,״היה זה נס שהמיטען לא התפוצץ״,
והתפוצצות זאת ״היתה עלולה להעיף את כל הבית״.
המשטרה, אגב, פתחה בחקירה. 4 היא לא הסתיימה עדיין.
מה היתה כוונת המתנקשים?
סברה ראשונה, כאילו יכלה הכוונה להיות בעיקר הפחדה באמצעות פצצה שלא נועדה להתפוצץ׳
נדחתה במפגיע על־ידי כל החבלנים המוסמכים שבעצתם שאלה המערכת. אפילו אם
מניח אדם במכוון נפץ בלתי־יעיל בתוך חומר־נפץ, עדיין קיימת אפשרות כי להבת הפתיל,
לאהר שהוצת, תדליק היא עצמה את חומר־הנפץ. אפשרות זו אינה תדירה כיותר, אולם רק
חבלן נפשע, שאינו חס על חיי נשים וילדים הגרים באותו בניין, יכול שלא להביא אפשרות
זו בחשבון. כפי שאמר השבוע איש המשטרה מפקח ראשון אהוד ספורטה, העוסק בחקירת
המקרה :״מניח הפצצה לא יכול היה בשום פנים ואופן להיות בטוח שהיא לא תתפוצץ,
אפילו אם במתכוון השתמש בנפץ־סרק.״
באי־רצין רב נאלצה, איפוא, המערכת להסיק את המסקנה האיומה שהיתהיכאן כוונה מפורשת
להפעיל את הפצצה. יתכן שהפישעים לא ידעו כי הפצצה הונחה, אולי במקרה, ליד אחד
מעמודי־היסוד של הבית,׳ ובצורה זאת סיכנה את חמש קומותיו של הבית על דייריהן. אולם
:יכל חבלו מנוסה יודע כי כדי להרוס דירה רגילה יהיה חצי ק״ג של חומר־נפץ הרבה מעל
י לצורך, ואילו פצצה של שני ק״ג, ביחוד במרתף סגור ולא באויר החופשי, מכוונת שלא להשאיר
־ אבן על אבן.
שום אדם בר־דעת אינו יכול להתעלם מסמיכות הפרשיות בין התנקשות זו ובין סידרת
גילויי העולם הזה אודות השחיתות בעירית חיפה׳ סידרה שכבר גרמה בשלביה הראשונים
בלבד לשורה של מעשי־אלימות, טרור ולחץ שהוקעו על־ידי העתונות העברית כולה.
למראית עין, אין זה מעשה פוליטי מחוכם לחבל ברכוש ובאנשים ערב מערכת־בחירות,
ולהוכיח דרך אגב כי הכינוי ״גנגסטריזם״ היה פחות מופשט מאשר נראה תחילה לרבים.
אולם מנגנוך טוטאליטארי, שנתקף לראשונה בחייו כפאניקה היסטרית, כפי שמעידים עשרות
ל מעשיו בשבועות האחרונים, פועל על פי הגיון משלו. הגיון זה אומר לו כי כדאי לסבול אפילו
נזק פוליטי חמור אך קצר, ובלבד לשים קץ להמשך החקירה, החושפת יותר ויותר את אופיו
המושחת ומנחיתה עלייו מכה אשר ממנה הוא עלול לא להירפא לעולם.
חשבון שני הוא, שחקירה מסועפת כזאת זקוקד, לשיתוף־פעולה מצד מודיעים רבים, אזרחים

דרכי־ההגנה של העולם הזה מבוססים על ההנחה כי הגנגסטרים טועים בחשבונם. בהתבוססם
בבוץ השחיתות מוגת־הלב, אין הם מסוגלים להבין כי אזרח רגיל יכול לגלות עוז־נפש כאשר
הוא רואה לפניו את הסיכוי לחיסול זוהמת־השחיתות. על עה־רוח זה סומך העולם הזה.
אין הגנה לחופש־העתונות במשטרה ובבתי־סוהר, ולא כל שכן בישראל. חופש העתונות
מבוסם על עירנות הקוראים, שהם העם. אין ספק שהפתיל אשר נכשל בהפעלת נפץ הפצצה,
הפעיל בכל זאת חומר־נפץ אדיר יותר.
הדבר הוברר בעליל כאשר פתחו השבוע ידידי החושיזם בתעמולת־לחש מגוחכת, שמטרתה
״לתפוס את הגנב״. .זהו אמצעי מסורתי של מוג־לב.
חקירת העולם הזה לא תיפסק. ננקטו האמצעים המתאימים ששום מעשה חבלה, ושום
התנקשות בגופם של חברי מערכת מסויימים, לא תשתק את המשך הפירסום אף לשבוע אחד.
אין אנחנו גיבורים, ודברים המפחידים אותך מפחידים גם אותנו. אולם העולם הזה, כמוסד
ציבורי וכתפקיד, עומד מעל לעורכיו.
לא בשמחה נטלנו על עצמנו את התפקיד לגלות את השחיתות. יכולנו לסמוך רק על התוקף
המוסרי של מאמצינו.
אנו פונים אל האנשים ההגונים, אל אותם המבינים כי ישנו רק נשק ציבורי אחד במדינה
דימוקראטית, לאדם הרואה את עצמו מותקף על לא עוול בכפו — והוא להגיש משפט. אדם
הנמנע מלהשתמש בזכות דימוקרטית זו, מצפונו אינו נקי. בכל מדינה אחרת בעולם היה יורד
מן הבמה הציבורית מיד.
המעשה שנעשה השבוע חייב לשמש אזהרה אפילו לאותם שאינם מחבבים במיוחד את
העולם הזה. החופש אינו ניתן לחלוקה׳ וגם לא הפצצות. קיימת סכנה לא רק לפצצנת נוספות
במערכת העולם הזה. אם צורה זו של וויכוח תתגלה כיעילה, לא יוכל שום אדם ישר בישראל
לישון בשקט.
משום כך, אין די בחקירה משטרתית שיגרתית. המשטרה חייבת לפעול, והאחריות למניעת
מעשי־טרור מוטלת בלי שום סייג עליה. אולם המוסד העליון של המדינה, הכנסת הנבחרת,
אינה יכולה להירתע ממילוי תפקידה: למנות ועדת־חקירה כל־מפלגתית שתחקור את מעשי־הזוועה
ותקבע את האמצעים הדרושים כדי למנוע את הפיכת המדינה לשטח־הפקר.

ברגע האחרון ממש, בטרם נכנס עמוד זה לדפוס -כמעט ולא נשאר
דפ״ס שאליו ייכנס -הונחה הפצצה השניה תיד שלושה ימים, כאישון
לילה כ״דפוס ישראל״ סמוך• יהיר הנוכל עם מכונת ההדפסה הפולטת
את גליונות ,.העולם הזה״ .הפעם פעל הפצץ כסדרו. כשעה 6.20 ככומר
נשמעה ההתפוצצות המחרידה, שהדיה הגיעו עד רמת־גו. בקייר נפרץ
חור כמוטר שד 70 סנטימטר ועל הככיש הסמוד יהיר אחורי זה כתכ מי
שכתכ כאותיות סיד גדולות אכא חושי״ .איד לדעת, אם מעשה ליצנות
היה זה, שמטרתו לנסות דשים את העניין ללעג ומלם, או פשוט פעולה
כנוסח הגנגסטרים כנמלי ארצות־הכרית, שהיו מסמנים כחוצפה גלוייה
כל אחד ממרכנותיהם כסימן ההיכר שלהם. אחד מעוכדי הדפום, שהמדים
לכוא, נפצע כדאשו ונשלח לטיפול רפואי כשהוא סובל מהלם.
נדמה כי הפעם יהיה כדור גם לאחרון הצינימאים מה טיכו ומה ערכו
הציכורי שד המעשה. הוא מחייכ תגוכה ציכורית דחופה כיותר כמנה
מידה שטרם היה כמותו כישראל, כפי שטרם היה מעשה נכלה כהנה-
מידה זה.
כשעות הראשונות אחרי ההתמפה השניה הגיעו אלינו פניות של
מוראים אשד תכעו לא לסמיד על פעולת מנגנון החוק, אלא לעכור מיד
לתגמול גופני נגד קכוצת הגנגסטרים.
מערכת ..העולם הזה״ פונה כזאת ככל לשוו של כמשה לקוראיה ואוהדיה
להמנע ממעשים פזיזים ולם מוך עד הגכת דעת־הקהל כאמצעי הגנה

עיקרי.
יחד עם זאת רואה המערכת צורד מידי דחוף כארגץ הגנה מתנדכת
על מרכזי המערכת, שלא יהיה כפור למנגנון הכטחון הרשמי. אוהדי
העתון המוכנים דהתנדכ לתפקידי שמירה והגנה, ושיש להם הכושר
הגופני והנסיון הצכאי המתאימים, מתכקשים לפנות כאופן דחוף לדום
איתן כמערכת ״העולם הזה״.

כ סז רי ס
הפצצה
זה עתה פתחתי את עתון הבוקר בו הופיעה
הידיעה כי הומר נפץ מרסק, שבכוחו היה לה-
עיה את כל הבניין. הועמו במערכת העולם הזה.
תארתי לעצמי שנילוייכם האחרונים בפרשת
השחיתות בעיריית־חיפה יהוו פתח ליחסים לאי
תקינים עם תומכי מפא׳יי, וייתכן, חשבתי, שהדברים
יניעו אפילו עד למשפט 1אד מעולם לא
האמנתי כי על פרסומת כנה ובלתי משוחדת
יגיבו באלימות, כדי לטנור את הפ׳ות...
הייתכן בשנתה השביעית של מדינת ישראל,
שהאזרח לא ידע חופש בארצו ששחרר בדם י !
האם לשם כד נלחמנו והקרבנו קרבנות? לחיות
בפחד מתאים מ״אויבים מבפנים״ 1
אני מושיט לכם את ידי, כיתר קוראי. עתונכם.
לאות הערכה והערצה. המשיכו.

אהרון שלומוב, תל אביב
תודת מערכת העולם הזד, לקורא שלומוב
שהביא את המכתב אישית למערכת, מיד
לאחר פדסו 2הידיעה בעתונות היומית.

חיפאי עלום-שם
...מתפלא אני שטרם התעורר גורם צבורי
אשר ידרוש להביא את האשמות הפליליות בפני
בית־דין מוסמר מטעם המדינה, אשר שמו הולד
לפניו כמוסד בלתי־תלוי ובלתי משוחד. אדרבה,
אשמת מאוד. ועמי רבים אחרים, אם הנאשמים
יוכיחו את נקיוו כפיהם, ורצוי עוד לפני הבחירות...

מדוע
שותק פרקליט המחוז (או פרקליט-הט-

דינה) ? המתקשה הוא
להנשת תביעה פלילית?

באיסוף

החומר הדרוש

ושורת המתנדבים היכן היא? מדוע נדם קולם.
האם דוכאה תנועה טהורה זו. שקבעה לה למטרה
לטהר מדינתנו מכל ננע וצרעת?

אזרח חיפה( ,מעמדי אינו מרשה לי,
לצערי, לפרסם שמי וכתבתי)
קראנו את מאמרו של. סופרכם מר נאדל (העו
נננפטריזם בבית
לם הזה ) 917 תחת הכותרת
חעיריה ואנו דורשים מכם לפרסם את תשובתנו
הבאה ) 1( :אין כל שחר לידיעה כאילו מכרנו
מכונית למר יוסף כהו, ם נן־מהנדם העיריה,
ששוויה י ־ 7500.ל״י באלפים לירות. ל א׳ חברת
פומזון ולא אחד מבעלי המניות שלה. לא מכרו,
ולא מסרו ולא העבירו באיזו דיר שהיא אחרת
כל מכונית למר יוסף כהן )2.( .איו כל שחר
לס־יעה כאילו חב׳ פומזוז קבלה מבעלי חקיוס-
קים דמי מפתח עבור הקיוסקים שלה. הקיוטקים
האלה נמסרו ע״י חב׳ פומזון לבעלי קיוסקים
ישנים שהיו קיימים בעבר ..בהתאם להמלצת
המחלקה לעזרה־סוציאלית של עידית חיפה. לא
חברת פומזוו, ולא איש מבעלי המניות שלה. לא
דרשו ולא קבלו כל סכום שהוא כדמי־מסתח
עבור הקיוסקים האלה. לא במישרין ולא בעקי-
פיו. לא בכסף ולא בתמורה אחרת כל שהיא,
עבור מסירת הקיוסקים. פרסום ידיעות אלה,
שאין להן כל שחר ויסוד, נרם להשמצת שמה
חטוב של חברתנו והביא לה, נזקים נדולים.

חברת פרמזון בע״מ, חיפה

הוא מטיף לכםסגנע ורעב.״ צננש בני הראד .״אבד הואוחברי! גרים
^ייי
.בגו ר ד׳ השחק׳ .ווודדי ארבע פעמי ביו1״

״מי, לכל הרוחות, הוא בני הראל?״ רתח
ראש־המטה הכללי, שר־אלוף יגאל אלון.
גאנדי הסתכל בו בסקרנות. כמעט איש
לא ראה מימיו את הרמטכ״ל רותח. גם גאג־די,
שהכירו כבר עשרות שנים לפני שהוא
עצמו הפך לרב־אלוף רחבעם זאבי, ראש־אגף־
מבצעים, זכר רק מקרה אחד כזה, בשעת
המערכה ההיסטורית מול רפיח׳ כמעט לפני
דור.
הרמטכ״ל, שפניו עוד היו צעירים למדי,
על אף השיבה שזרקה בשערותיו, נטל שוב
את פיסת־הנייר המקומטת שהיתר, מונחת
לפניו. היא היתד, מודפסת במכשיר פרימיטיבי
כמעט נשכח, מכונת־הכפלה. אולם הדבר
לא הקהה את עוקץ התוכן.
״כנופית שר־האלופים שהשתלטה על המדינה,
מוכרת אותך לערבים !״ קרא הרמטכ״ל
מן הכתוב ,״אתה רעב והם שבעים ! אתה
גר בבלוקון והם בגורדי־שחקים ! אתה זוחל
ברגל והם דוהרים באוראניות בראשם

מאת אורי אבגרי
עומד מפרק הפלמ״ח, אותו ילידמסחה, יגאל
אלון, שהחזיר את חייליו מאדמת מצריים
בימי הסיבוב הראשון והציל את ארצות
ערב ! עברי, התנער ! פרוק את עול הבוגדים
! מסור את גורלך בידי האיש שהעז לקרוא
תגר על הכנופיה השפלה, גיבור הפל־מ״ח,
בני הראל ! ״
״ובכן,״ חזר ושאל אלון ,״מי זה ז״
גאנדי משך בכתפיו .״איננו יודעים הרבה.
טיפוס חדש לגמרי. בן .45 נראה יותר
צעיר. עובר ממעברה למעברה באוהל שהרכיב
על מין מבונית־משא ישנה״.
״מכונית משא?״
האוראנית, נלי־רכב ממונע בכוזז האורא־ניום,
הונהגה בשנת . 1963

״כן. אתה יודע, אחת המכוניות האלה שנסעו
על בנזין בימים ההם. השד יודע מנין
השיג אותה. טוען שהוא א ש עני, ומסית
את העולים החדשים״.
״ר,ממ. היה בפלמ״ח?״
״השד יודע. מפיץ תמונה של עצמו במדי
רס״ר, עם סטן. קרבי מאד. אומר שהיה
בחטיבת הראל ושהניף את הדגל על הקסטל.
שם גם נפצע, לדבריו. יש לו צלקת
ענקית בפרצוף. ניסיתי לברר ברשימות, אבל
חלק מן הרשימות חסר״
״צילצלת לסוכנות?״
כשמישהו דיבר במדינת ישראל על ״הסוכנות״
,הרי התכוון לאיש אחד: יוסף טבנ״
קין, יושב־ראש הנהלת הסוכנות היהודית
מי שהיה בנעוריו מפקד חטיבת הראל.

״ניסיתי. הוא לא זוכר. היו בחטיבה עשרות
אנשים ששינו אחר־כך את שמם להראל. המוזר
הוא שנדמה לי שראיתי פעם את הפרצוף
הזה. אך איני יכול בשום פנים להיזכ׳ר״.
״כל הענין הזה מגוחך,״ נרגע אלון .״בשיטות
נאציות כאלה לא יצליחו אצלנו. הוא
לא ייבחר !״
גאנדי היה זהיר יותר .״ישנם דו״חים שהוא
מצליח במעברות המפגרות יותר. הוא קורא
למפלגה שלו ״אחוה״ ,והוא מחלק לצעירים
סמלים של שלושה חצים.״
״חצים?״
״כן, אתה זוכר, סמל מיבצע עשר־מכות
ב־ .1948 הוא מנצל את שם הפלמ״ח בכל
הזדמנות. אפ לו לכנופיות הבריונים שלו
הוא קורא ״פלוגות־הראל״ ,על שם עצמו.
הבחורים הצעירים שנולדו ב־ 1955 אינם יודעים
בכלל מה זה היה פלמ״ח. הם מאמינים
לו. מי יודע, הוא יכול אף להיבחר לכנסת.״
הרמטב״ל משך בכתפיו ״אז מה? הוא יה־

ביותר. בני הראל וכרוזיו המגוחכים נשכחו
כל ל.

שרת פותח וסוגר
את סושב הכנסח

דיין ס 1קר את
הסצב הסדיני
בישיבת הממשלה הוזכר שמו של בני
הראל רק דרך אגב. שר־החינוך, שר־אלוף
ד״ר (לפילוסופיה) משה כרמל, הציע לאסור
אותו באשמת הוצאת־דיבה. אך חברו במשק
נען, שר־הבטחון ישראל גלילי, פסל את
הרעיון מד .״זה רק יעשה לו פירסום.
אנשים עוד יבחרו בו
כדי להוציא אותו מביתר,סוהר.
לפי שעה
אין לו סיכויים לקבל
די קולות אפילו כדי
להיבחר בעצמו ! ״
בעית הבחירות לכנסת,
שעמדו להיערך
בעוד שבועיים, העסיקה
את הממשלה אך
מעט. מאז הסכימו, לפני
שלושה חדשים,
כל המפלגות הישראליות
להופיע ברשימה
משותפת של ״האיחוד
הלאומי״ ,ירדה הבעיה
מן הפרק. ראש־ הממשלה,
שר־אלוף יגאל
ידין, ביקש במלים
קצובות, כדרכו, את
שר־החוץ לתת סקירה
מדינית.
התמונה שהצטיירה
מתוך דבריו של שר־אלוף
משה דיין לא היתר,
מעודדת ביותר. הגל
האנטישמי שעלה
ברחבי אטלנטיה, המדינה
האדירה שד,שתר
עד, מלונדון עד סך
פראנציסקו, ומשם עד
טוקיו, התגבר והלך.
נוסף על מליון העולים
חסרי־כל שהובאו בח

השנה האחרונה ארצה׳ היה צורך דחוף
להציל עוד שני מליונים. לא היה כל סיכוי
לקבל עזרה מן המדינה האדירה היריבה,
בימ״ס (ברית ד,יבשות־המועצתיות־ד,סוציאליסטיות)
,שהשתרעה מברלין עד יאקארטה.
לשליטי ביגז־׳ם לא היה כל רצון לעורר
מורת־רוח במיצרב, המעצמה הערבית שתמכה

״ישנה התחרות בין הרוסים והאמריקאים׳״
סיכם דיין, בהחליקו בתנועה עצבנית את
שורת אותות־ההצטיינות שכיסתה את חזהו.
״בעמאן, בבגדאד, בדמשק ובבירות צועקת
התעמולה האטלנטית כי עירדן• תשחרר
את פלסתין. בקאהיר, קזבלנקה, מכה וחאר־טום
צועקת התעמולה ד,סובייט ת כי מיצרב
תשליך אותנו לים.״
הדו״ח של יושב־ראש הנהלת הסוכנות
לא היה שמח יותר .״התרגלנו יותר מדי להתקיים
על המענק האטלנטי,״ התלונן טבנקין.
״הפסקת המענק כמעט השמיטה את הקרקע
מתחת לרגלי המשק שלנו. .למעלה משני־שלישי
העלייה לא נקלטו. המשקים מלאים
עד אפם מקום. אני יודע שאצלי בבית אי-
אפשר להכניס אפילו עולה חדש נוסף׳ וגם
אילו היה נפתר הסיכסוך במשק...״
מסביב לשולחן פרץ צחוק. הסיכסוך בעין-
תרוד, שעבר מאבות לבנים ומבנים לנכדים,
למרות שאיש לא זכר עוד את מקורו, הפך
זה מכבר לבדיחה הישראלית הנפוצה ביותר
בארץ.
הויכוח נסתיים בנימה של ״אין ברירה״,
שהזכירה לשרי־ד,אלופים את ימי נעוריהם
במלחמה. אי־אפשר היה לסגור את שערי הארץ
לפני הפליטים שהתדפקו עליהם בחוסר
כל. אי־אפשר היה גם לדעת כמה זמן עוד
תרשה ממשלת אטלנטיה את יציאתם .״כל
זמן שאפשר עוד להציל, על נו להציל 1״
סיכם יגאל ידין. הכל הסכימו. כשקמו השרים
מכורסותיהם, לא היד, מצב־רוחם עליז

עירדן, איחוד עיראק־ירדן, שכלל גם את
והלבנון, נוצרה בשנת .1967 סוריה מיד אחרי־כך נולדה נזיצרב, איחוד מצריים
וערב הסעודית, שכלל גם את תימן, חסו־דאן,
לוב ואת המושבות הצרפתיות הקודמות.

לא לזמן רב. הבח רות לכנסת השמינית
התקיימו בפברואר .1975 ,״האחור.״ של בגי
הראל, שהופיעה זו הפעם הראשונה בבחירות,
זכתה ל־ 46 מקומות בכנסת.
כתב ההינדוסטיא! טיינזס, אחת הבמות הניטראליות
המעטות ששרדו בעולם, תיאר
את התגובה בישראל במלים מאופקות :
״תדהמה פרצה בחוגי הממשלה בירושלים.
הממשלה התכנסה עוד בשעות הקטנות של הבוקר,
עם הגיע בשורות־האיהב מן הקלפיות.
נסיונותי להשיג חוות־דעת מפי השרים בפרוזדורים
עלו בתוהו. בירושלים סבורים כי
תוצאות הבחירות הן ביטוי לאי־שביעת־הרצון
של העולים החדשים מן המצב הכלכלי,
אולם אין ספק שזוהי תופעה חולפת. המפלגה
החדשה, המורכבת מאנשים בלתי־ידו־עים,
לא תוכל לעמוד בכנסת מול גוש ״האיחוד
הלאומי״ ,בו מאוחדים כל המנהיגים
המוכרים, וביניהם חמישית שרי־האלופים
שאין להם מתחרים לפופולריות המונית...״
כעבור יומיים הודיע אותו כתב :״מתיחות
שוררת בחוגים מדיניים כאן לקראת
פתיחת המושב הראשון של הכנסת החושה.
מקורות מוסמכים מנבאים כי תהיה זאת נקודת
המיפנה...״
היתר, זאת נקודת־המיפנה׳ אך שונה מאד
מזו שתיאר לעצמו אותו כתב, כפי שנאלץ
להודות בכתבתו למחרת היום :״הארץ דמתה
היום לשדה־קרב. למן שעות הבוקר המוקדמות
נהרו מאות אלפי אנשים, ברובם
עולים חדשים, ירושלימה. חברי הכנסת החדשים
פלסו להם בקושי מעבר בין ההמון
הצפוף, בו בלטו במיוחד אלפי צעירים במדים:
מכנסי־חאקי קצרים, חולצות־חאקי, כובעים
מוזרים הנקראים ״כובעי־טמבל״ ועל
הם סמל של שלושה חצים. המשטרה היתר,
חסרת־אונים. מנהיגי ״האיחוד הלאומי״ נתקבלו
בקריאות־בוז מאורגנות, ואילו מנהיגי
המפלגה החדשה, שאיש• מהם לא היה
מוכר לי, נישאו עד לשערי הכנסת על כתפי
ההמון...״
את אשר קרה בפנים תיאר כתב הארץ
בצבעים קודרים :״מחזה מביש, שלא נראה
עוד כדוגמתו בישראל, נערך אתמול בבנין
הכנסת בירושלים״ ..בהיכנס הח״כים לאולם
חדרו צעקות ההמון הפרוע בחוץ, מבעד
לחלונות הסגורים, וההמולה לא שקטה אף
לרגע אחד. היא היתר. כמנגינת לווי למחזה

שרת אד פתח את מושב ה 3נ 0ת.-כבד צעק,
חבר המפלגה החדש״ :״ב:גד! ע 3 .ר ישדאלד

המכוער בפנים.״ .חיי הכנסת ארכו כחמש
דקות בלבד.
ושב־ראש הכנסת הזקן, משה שרת, אך
פתח את המושב, והספיק לומר כמה מלים
שגרתיות על רצון המדינה למזג את גלויות
ישראל ולהושיט את ידה לשלום ולידידות
לשתי מדינות ערב השכנות׳ כאשר נערכה
באולם שערוריה חסרת־תקדים. חברי המפלגה
החדשה קפצו ממקומם, השתערו על
דוכן הנש אות באגרופים קמוצים, בקראם
לעומת היושב־ראש המכובד ״בוגד עוכר
ישראל ו״שכיר ערב !״
תוך שניות מספר התפתח קרב־אגרופים,
בו ניצחו הנציגים הצעירים של כנופית הראל
את צירי ״האיחוד הלאומי״ ,שגילם הממוצע
עולה על חמישים. כעבור שלוש דקות
דמה אולם־הכנסת לשדה־קרב נטוש, כשרק
נציגי ״האחור,״ מתרוצצים בין השולחנות
ההפוכים. בני הראל, בעל הצלקת הגדולה
על מצחו (ראיתיו זו הפעם הראשונה פנים
אל פנים) ,ניגש לחלון ובישר להמון המריע
בחוץ :״אחרי 27 שנות חרפה ובגידה נקמתי
את ניקמת חללי תש״ח. קיימתי את הנדר
שנדרתי לעצמי על קברם הרענן של חברי,
כובשי הקסטל, לטהר את בית־המקדש של
הדמוקרטיה הישראלית מן הטינופת שפשטה
בארץ ככנמת על גופו של ענק כבול...״
קוראי יתקשו להאמין כי האספסוף קיבל
מלים מתועבות אלה בתשואות סוערות, כ-
שמקהלות של צעירים וצעירות צווחים ללא
הרף, עד כדי שכרון ,״אחריך בנימין, אחריך
בנימ-ן סיסמה שנגנבה ללא בושה משיר
דבורה בתנ״ך. כל זה תוך הרמת שלוש אצבעות
יד ימינם, הברכה הרשמית של המפלגה.״
הארץ
היה העתון הראשון שקיבל בברכה
את החלטת הממשלה לפזר את הכנסת ולערוך
תוך חודשיים בחירות חדשות. הוא הבטיח
לקוראיו שאין כל ספק שדעת־הקהל הנאורה.,
שלמדה עתה להכיר את פרצופם האמיתי של
בריוני ״האחוה״ ,תחזיר אותם ביום הבחירות
לתהום הנש ה, ממנה צצו במקרה.

גלילי מופתע

1^111111—— 0680

בבאר־שבע
מצדה זאבי ישבה בנוחיות על הספה,
לגמה בהיסח הדעת כוס מיץ אננס מן
הנגב. גליון העולם הזה, שעל שערו הופיעה
תמונת אביה על רקע של מפה צבאית
מסומנת בחיצים, היה מונח לידה בלתי־פתוח.
מבטה היה נעוץ בקיר ממול, עליו הטיל *כשיר
הטלסינימה* את תמונתו של נשיא
המדינה הנואם. דויד בן־גוריון הזקן נראה
עייף מאד על המסך. נאומו, ששודר מארמון־
החורף בשדה־בוקר, פתח רשמית את מערכת
הבחירות של ״האיחוד הלאומי״.
היד. חסר בנאום אותו תוקף, שציין את בן־
גוריון שלפני עשרים שנה. דבריו היו מדוכדכים
כמעט .״מאז שחר ההיסטוריה של
עמנו הורגלנו לחיות חיינו בין הגושם ד,ג־דולם.
ממלכת יהודה, שקמה בין מצרים ובבל,
ממלכת החשמונאים שהחזיקה מעמד
בין אנטיוך ואלכסנדריה, ס מנו לנו הדרך.
כבר בנאומו מיום האחד במאי 1955 אמר
שר־הבטחון של אז׳ זמן רב לפני שקמה
בחסות האטלנטים מדינת עירדן מצפון ולפני
שקמה בחסות הסובייטים מדינת מיצ־רב
מדרומנו, שמדינת ישראל נועדה בידי
ההשגחה העליונה למלא תפקידה כחיץ בין
הענקם היריבם ...כמו יוגוסלביה, אוסטריה,
גרמניה ופינלנד, ישראל היא אחת ממדינות־ד,הפרד
השומרות השלום בעולם ...לא נתפתה
להרפתקאות עקרות, לציתצוח חרבות וברק
כידונם ...נזכור דברי החכם היווני אפלטון,
שקיוה לשלטון הפילוסופם במדינה, ואת דברי
נביאי ישראל כי מציון תצא תורה...״
מצדה׳ בת ד,־ ,21 היתר. מרוגזת, וברוגזה
היתר, עוד יפה מן הרגיל. לפני כמה דקות
טילפן יורם והודיע שהוא עסוק. כמעט תמיד
היה עסוק בימים אלה, בגלל פעולתו באיזו
מפלגה טפשית. מצדה לא היתה מעונינת
בפוליטיקה. הפוליטיקה שיעממה אותה. היא
לא הבינה כיצד אנשים מבוגרים מסוגלים
להתרגש על כך, כמו אביה, שאסר עליה
להביא את יורם הביתה, בשיכון הקצינים
הבכירים. אבא אמר שיורם הוא נאצי. מצדה
לא ידעה מה זה נאצי.
אותה שעה ישב יורם (״השד הבלונדיני״)
* הטלסינימה נזנשיר־הטלביזיה שהטיל את

פקודת בני הראל קבעה: תחום מושב לערבי• •שדאל.
כל אחד מת חייב לשאת טלא •דוק ע האוח ״ע״
עצמון בכורסתו. כמו תמיד, כשהיד. בחדר
אחד עם ״המדריך״ ,כפי שנקרא בני הראל
בפי מעריציו, הרגיש עתה הרגשה מוזרה
של התרוממות, כמעט שיכרון. איש לא
יכול היה לשהות בסברת בגי הראל מבלי
לחוש כי ההיסטוריה נרקמת לעיניו.
יורם ,״רכז ראשי לעניני תעמולה״ ,היד,
מרוצה מאד. אותו בוקר נחלה ״האחור,״
(רשימה ש׳ — למען שפע, שיחרור ושלום)
נצחון תעמולתי גדול, ויורם, שהכין אותו
בכל הקפדנות של במאי, זכה למחמאות
רבות. שר ד,בטחון, ישראל גלילי, טם לבאר־שבע
וניסה לנאום במעברה. באמצע נאומו,
כשהחל מדבר על צנע וחלוציות, נפסק
הרמקול. לעיני מאות אלפי צופים, שעקבו
אחרי האסיפה בשידור הטלסינימה, קפץ
בני הראל על מכונית־המשא שלו, שצוידה
במיקרופון נסתר מחובר לרמקולים .״הוא
מטיף לכם לצנע ולרעב,״ צעק הראל בקולו

יום. הם חיים חיי הוללות בדירותיהם ד,מפו־,
ארות בקומה העשרים, שעה שאתם רועדים
מקור באוהלים. זהו מחיר הבגידה, המחיר
שבגללו הם מוכרים אתכם לערבים...״
המשך הנאום טבע בהמולה, כשההמון הנסער
התנפל על במת־הנואמים, סילק את
גלילי בכוח. איש מהם לא ידע כי גלילי עדיין
חי בחדר וחצי בשיכון הוותיקים של משק
נעז•

ליורם עצמון
יש רעיון

בחדר לא שרר מצב־רוח של נצחון ״ה
מטה
״האחור,״ .הצלקת המפורסמת שקישטה
את מצחו, זכר לקרב על הקסטל, היתד, סמוקה
מן הרגיל. מקרוב היה בני אדם נמוך, עובדה
שהוסתרה בפיקחות על־ידי צלמיו, שציל־מור,ו
תמיד מלמטה.
״אנחנו רוכבים על גל. אי־אפשר להחזיק
בשיאו בלי סוף. אנחנו זקוקים לנצחון
מהיר, תוך חודש. אחרת יתהפך הגל ! ״
דמות מגושמת, כמעט גסה, התרוממה ב־כורכה
ממול. היד. זה ״הפטיש״ ,כסי שמישקד.
שדמי, מפקד פלוגות־הראל, אהב לקרוא
לעצמו בעזרת תועמלניו .״תמיד אמרתי לך
שכל הבחירות האלה הן שטויות. אני מובן
לדפוק אותן. תן לי רשות ואני אהפוך את
הארץ על ראשה. כמה מאות פגרים, והעסק
יהיה בידנו.״
״והצבא?״ שאל בגי באירוניה .״ימסרו
לכם את הטאנקים?״ הוא הוסיף לפסוע.

זמן שלא נתחיל. אחרת היו מחסלים אותנו
בשעתיים. צריכים לשמור על החוק. כמובן,
אחר־כך חיוך מכוער עיוות את פניו,
״אחר־כך נראה להם מד, רס״ר קסן יכול
לעשות לאלופים המפוארים. הם לא יצחקו
ממני עוד פעם. הם הוא עצר לפתע,
כאילו נזכר איפה הוא נמצא .״לא. דרוש
לנו נצחון חוקי. רוב בבחירות. איך משיגים
רוב?״
״מלחמה,״ הרים יורם את קולו .״גל גדול
של התלהבות למלחמה. זה ימשול. משהו
מ־וחד. דראמתי. למשל..״
״למשל?״ שאל בני, ועצר לפניו. הוא
אהב את יורם, ילד טיפוחיו.
״למשל יורם הנמיך את קולו ללחש.
רעיון גדול, נהדר, עלה לפתע במוחו.

המאורע ש 1עזע
את האנושות
המאורע שזיזע את כדור־הארץ והפך את
בני הראל בין לילה מתועמלן קטן בארץ נידחת
לדמות בינלאימית, אירע אור ליום
28 בפברואר.1975 ,
הכותל המערבי, שריד בית־המקדש, פו-
^צץ בידי אלמונים, בעזרת מיטען אדיר של
^חומר־נפץ חדיש.
מכל כנפי ארץ אצו עתונאים וצלמים למקום
המא! רע. התצלומים הנורא ם, שהראו
כיצד נמעכו ונמחצו האבנים העצומות כאילו
היו עשויות מקרטון, פורסמו בכל ה־עתוגים
בעולם, זיעזעו את בני כל הדתות.
שו^ היסטוריון לא יבין את ההשפעה ה־מנפצת
של המאורע על מצב־חרוח בישראל
אם לא יקח בחשבון את ההתפתחות שקדמה
לו. המשטר האנטישמי באט־לנט
ה, הצפת המדינה בפליטים ממורמרים
ורעבים־למחצה, איומי־המלחמה, החוזרים ונשנים,
של עירדן בצפון ומיצרב בדרום —
כל אלה גרמו בהדרגה להצטברותו של יאוש
בלב האזרחים, להרגשה של חוסר־מוצא שהפכה
בנקל לחומר־נפץ. הכל הסכימו שדרוש
שינוי מוחלט, כי מלחמה מהירה מיד, טובה
מחוסר־שלום ללא־קץ.

באדרה זו הופיע בני הראל בעיני רבים
כמושיע. סיסמת־הבחירות של יורם עצמון :
״עשרה ימים נותרו להצלת מולדתך !״ הצל
פה כשוט על הבוחר הנבוך. אי־אפשר היה
להימלט מסמל שלושת החיצים, משלוש האצבעות
המורמות, משדרות־המיצעד של הצעירים
לובשי־המדים ברחובות׳ מן הצעקות
הצרודות שגברו והלכו, הטביעו כל קול אחר:
״אחריך בנימין תנו לו את השאג־סה
הוא שמר אמונים לן, אל
תבגודבו אתה!״ ובעיקר, דירבון אחרון
למהסס ם :״הוא ינצח --י בו א יום
שפטים בבן גדים הצטרף לבני
בעוד מועד !״
לשוא הובא בן־גוריון הזקן לתל־אביב.
לשוא גויסו 120 אנשי־רוח, ובראשם שח־קנית־הבימה
הדגולה חיה הררית, שפרסמו
קול־קורא להצלת הדמוקרטיה. פיצוץ הכותל
הגדיש את הסאה. בארץ התפשטה ההיסטריה.
דתיים עברו בהמוניהם למחנה ״האחור,״,
יהדות־העולם המזועזעת שלחה לה תרומות,
אפילו המתונים הבינו כי שוב אין מקום לפתרונות
רגילים.
השלב האחרון של מערכת הבחירות השתקף
יפה בכותרות הראשיות של העתון
מעריב :
: 3.3.75 יושם קץ להשתוללות הבריונים.
: 4.3.75 אין סיכויים לפאשיזם יהודי
בישוב הוותיק.
: 5.3.75 הסכנה לדמוקרטיה הישראלית
גוברת.
: 6.3.75 מאמצים אחרונים להילחם בכוחות
ההרס.
: 7.3.75 מחר הבחירות — מר הראל מסביר
מצעו.
: 8.3.75 אוירה של התרגשות בארץ —
סיכויים טובים ל״אחוה״.
: 9.3.75׳ל 63 לתנועת הראל — נצחון
גדול לכוחות המחר.
: 10.3.75 המדריך נכנם לתפקידו ההיסטורי
: 11.3.75 יחי נצידזון מחנה השיחרור —
האומה מתיצבת מאחורי מנהיגה הדגול.
יד עד, קטנה, שפורסמה באותו עתון, ביום
,9.3.75 סיפרה כי ד״ר עזריאל קרליבך, עורך
מעריב, יצא לחופשה זמג ת בהודו.

אוירה מוזרה של דכאון שררה בבית. אביה
של מצדה יצא כל בוקר באוראנית־המטד,
למשרדי המטכ״ל, אולם הוא עשה זאת ללא
מטרה וחשק, כאוטומט החוזר על תנועה
ישנה. תכניתם של שרי־האלופים להשתמש
בצבא כדי למגר את ״האחור,״ התנדפו במהרה,
כשנתברר כי הקצינים הצוערים, מדרגת
סין־אלוף ומטה, הצטרפו בלב ונפש לאחווה.

ראובן
שילוח
ב א רי ת רי א ח
גאנדי הבין אותם. לא היתד, זאת רק ר,נסיה
הטבעית של חיילים צעירים לפתור את הבעיות
על־ די מלחמה. היתד, זאת גם אי-
הסבלנות של קצינים, שעליתם בדרגה הואטה
בגלל ריבוי קציני־תש״ח המזדקנים בצמרת.
הצעירים לא יכלו שלא לזכור כי יגאל אלון
היה בן 27 כשביצע את המיבצע הקלאסי
בנגב, שנלמד עתה באקדמיה הצבא ת. בער
בהם הרצון להוכיח את עצמם, לרכוש תהילה
ועמדה. המלחמה שהובטחה על־ידי בני
הראל רמזה להם על הזמדנות זו.
דכאה יותר את גאנדי אדישותם הגמורה
של הצעירים לידיעותיה,זוועה שעברו מפה
לאוזן, במסדרונות המטכ״ל — המקום היחיד
בארץ בו ע!־ד העזו אנשים לדבר בכלל.
הפקודה הראשונה של הממשלה החדשה, שביטלה
את אזרחותם של ערביי ישראל, קבעה
להם תחום־מושב וחייבה אותם לשאת
על בגדיהם טלאי ירוק עם האות עין, לא
זיעזער, את הסרנים והסגנים. מד, יש? מישהו
צריך לסבול. אי-אפשר לטגן חב תה
מבלי לשבור את הקליפות.
רבים, כמו מצדד, עצמה, סירבו בכלל
להאמין לידיעות־ד,זוועה, זקפו אותן על חשבון
חוש־ד,נקמנות של הזקנים, שלא יכלו
להשלים עם הסדר החדש. מדוע לא להאמין
כי המם־ממים המפורסמ ם הם, כפי שקבע
שמס ,״מחנות־מיון״ רגילים, מהם נשלחו
אויבי־הסדר־החדש למקצועות חדשים? מדוע
להאמין לשמועות הנוראות על עינויים חשמליים,
הלקאות ורציחות לאור היום?
לא היה פלא שהמשטר החדש שלח את

מתנגדיו העיקריים למחנה,־מעצר באריתריאה,
אשר שליטה, ק־סר חבש, היה בן־ברית וותיק
למדינה. משה שרת, דויד בן־גוריון,
תדי קולק, ראובן שילוח וכ־ 250 מנהיגים
אחרים הוטסו לארץ זו (״סיביר החמה״ קראו
לה הליצנים בלחש) .אולם הרי כל ממשלה
צר כה להגן על עצמה.
מצדה הושפעה הרבה יותר ממצב־רוחו
של יורם, שעמו התראתה לעתים מזומנות,
בפגישות חטופות של חצאי שעות. יורם,
״מרכז לאומי לעניני הסברה״ (התואר ״שר״
בוטל) ,העמיד פני אדם שחלומו התגשם,
אך הוא לא יכול היה לרמות את מצדה• משהו
כירטם בו. פה ושם השמיע רמז: המציאות
לא נראתה כחלום. יורם קיווה כי מיד
עם השגת הנצחון הפנימי יגשים המדריך
את הא חוד הלאומי האמיתי, ירכז את כל
כוחות המדינה ויפתח מיד במלחמה המשחררת.
במקום זה ראה את מנהיגי האחווה
פולשים לדירות המהודרות של קודמיהם,
עורכים נשפים, מחסלים את יריביהם האישיים.

פעם נ סר, יורם לשוחח פנים אל פנים
עם בני הראל, שהסתגר עתה אף בפני חבריו
הקרובים מימי המאבק. מה עם המלחמה?
למר, מחכים? המדריך רק צחק .״אתה ילד,
יורם,״ הפליט ברחמנות אבהית .״מלחמה 1
לא נוכל להחזיק מעמד אפילו יומיים. האטל־נט
ם והסובייטים יעשו יד אחת נגדנו. שכח
מזה. העיקר שהגענו לשלטון.״
יורם לא נתן לספקותיו לצוף למעלה.
מת• חוחו הפנימית התבטאה במרה שחורה,
שמצאה לה פורקן בפגישות עם מצדה. בין
דכאון אביה והתפרצויות חברה, היתר, מצדה
אומללה למדי.

גאנדי מגלה
תמונה ישנה
חוטר מנוחה מוזר השתלט עליה. היא פתחה
את הטלסינ-מה, ראתה את בני נואם בפני
חטיבה עצומה של פלוגות־הראל, סגרה
את המכשיר. העתון (״התנגשות מזוינת בגבול
עזה — 35 מצרים נהרגו 0היה משעמם•
כשחזר אביה ועבר ללא אומר ודברים
לחדרו, היתד, רכונה, ללא התלהבות, על
אלבום ישן של תצלומים.
התמונות היו רבות, ואט אט שכחה מצדה
את המצב האומלל. הפגישה עם יורם
בטיול למכתש (כמה זמן עבר מאז !) הע־ליה
הראשונה עם אביה בשביל־הנחש של
(המשך בעמוד ) 18

בדפתעגב סש הבידור הרשמי ב טד סיג־ מ ה7 0 .־ש 1,1.בקע קול צג 51ש ד ונעירה.
תחגת השידור החשאית ב״מחגה המיון״ בררו פתחה :״חרם־שמיד־סע

תצפית
העם
פד ה ב׳ כי ר ־ ם
ברחבי ישראל צעדו, רקדו ושרו השבוע
רבבות ילדים קטנים, עטופים בגדי לובן,
והביאו בטכסים סמליים את פירו,ת הביכורים
לעמם, המבוגרים עמדו מן הצד, תוך חיוו
אבהי (או אמהי) .תשומת־לבם היתד, מרותקת
לפרי הביכורים הגדול שהוגש למדינה כולה
על־ידי אדם נמוך׳ שמנמן ושופע חיוך,
לבוש בגדים שנראו גם הם, כאילו נלקחו
ישר ממסכת שבועות ססגונית.
מאז ראשית היוולדה של האומה העברית
החדשה הציפו, מדי פעם, געגועים עמוקים
למרחבי אסיה את התודעה הלאומית. ככל
שנערמו המכשולים על דרך זו, ככל שרבו
האכזבות, התעמקו געגועים אלה. דומה היה
שלעולם לא יבשילו פרי.
ביקורו של או נו בישראל אינו רק הביקור
הראשון של ראש ממשלה זרה בישראל.
הוא גם אינו רק נצחון דיפלומטי במאבק עם
ממשלות ערב. הוא קודם כל, תזכורת גדולה
לעובדת־יסוד לאומית, ששום גורם לא יוכל
לשנותה: ישראל היא מדינה אסיאתית, בניה
הם אסיאתים׳ גורלה קשור לחיים ולמות עם
גורל היבשת הגדולה.

באדרת הירוקה השופעת של הג׳ונגל הפד
רח, בעלת כרטיס־החבר מס׳ .58
ישראל ובורמה עמדו תחת חופת הידידות.
בצד, נהנה למראה עיניו, עמד שדכן, גיבור
השבוע: איש צמרת מפא״י, דויד הכהן, אחת
הדמויות הססגוניות ביותר בארץ.
האיש שהיה נועד לייצג את הקו האסיאתי
העקבי ביותר במדיניות־החוץ הישראלית, דרך
על אדמת היבשת בפעם הראשונה בגיל , 10
עת עברה משפחתו מהומל הרוסית ליפו.
כמו חבריו הקרובים — משה שרת, אליהו
גולומב׳ דוב הוז ושאול איביגור. קבוצת
שהטביעה
ה״גימנזיסטים״
את חותמה על דור שלם של
יצירה — ?מד בגימנסיה
הרצליה (מחזור רביעי) .כרוב
חבריו התגייס בימי מלחמת
העולם הראשונה לצבא
התורכי, שרת בדרגת סגן.

מחסום תיל, משדר
חשאי. אחרי המלחמה התחלקו

התפקידים.

גולומב

יחסי
חוץ
די דווו ווול ש ד בן
החתן, לבוש באדרת החומה של הרי יהודה
ומדבר הנגב, בעל כרטיס־חבר מס 59 .של
או״ם, הושיט את ידו לכלה, שהיתה לבושה
* הכינוי שניתן לכביש הזמני שנסלל
בפרוזדור ירושלים במלחמת השחרור, על
שם הכביש המפורסם שקישר במלחמת העולם
השניה בין בנות־הברית לבין סין המנותקת
על ידי היפאנים.

להתפטר מתפקידו, גוברת בצמרת מפא״י הנטיה לצעד זה, כדי לתת משמעות
מוחשית לדרישת המפלגה כי הבוחרים יתנו רוב יציב לבן־גוריון. לפי דעה
זו, הוכח כי רוב בוחרי המפלגה רוצים במנהיג המסמל את האקטיביזם, לא
בשרת המסמל קו הפוך, לא יתלהבו להצביע בעד מפא״י אם לא יהיו בטוחים
שקולם יחזק את בי. ג׳י.

לא מן הנמנע כי מיבצע לאומי חשוב, העלול ליצור מצב
פסיכולוגי חדש לגמרי, יבוצע בעת ובעונה אחת עם שיבתו
של בי. ג־י. לתפקיד ראש-הממשלה.
.בניגוד לפרשנים שטחיים, אין שום
אפשרות כי תהיה בבחירות הקרובות
״תלוזה ימינה״ .מספר הקולות שניתנו למפלגות
הפועלים בבחירות להסתדרות מבטיחות לחלוטין אח
שמירת הייצוג הנוכחי של השמאל
לפי הסיכום האחרון מבטיחים הקולות האלה :

א וחצי ח״כים לאחדות־העבודה. יש להניח
שיתווספו לכן קולות אקטיביסטייס לא־הסתדרותייס.
ואולי ירדו כמה קולות שניתנו לה ע-ידי חברי
מפלגות שלא הופיעו בבחירות להסתדרות.

בדדך בו רמה

רבע שעה מאוחר יותר, לאחר שהמשקאות
הקרים אזלו והשיחה הפורמלית דעכה, קמו
האורח ומארחיו, יצאו לעבר המכוניות שחיכו
להביאם לירושלים. היתד, למכוניות רק דרך
אחת המקשרת את השפלה הישראלית עם
הבירה: כביש בורמה*.

• אל תופתע אם דויד כן־גוריון יחזור ויהיה ראש ממשלת
ישראל עוד לפני הבחירות לכנסת. אף שמשה שרת סרס הסכים

34ח״כים למפא״י, שאליהם יתווספו, כמשוער,
10 צירים נוספים מקולות לא־הסתדרותייס, ו־ 5צירים
מקולות הערבים.
אורחים בכיסא הנוח שבקונסטלישן של אל־על ישב
גבר צעיר, שמנמן׳ חייכני, לבוש. תלבושת
לאומית בורמאית: שמלה ארוכה משובצת,
המגיעה עד לקרסוליים, ועליה מעיל בג׳ קצר
המבופתר כפתורי־בד סיניים. לראשו חבש
כיפת־קש המכוסה במטפחת צהובה בצדה.
היה •זה השלב האחרון (ניקיסיה־לוד) בדרכו
של ראש־ממשלת בורמה, אדנו, שבא לבקור
של תשעה ימים !בישראל. האורח לא הסיד
את עיניו מהנוף החולף אלף מטר מתחתיו,
האזין להסבריו (באנגלית) של פקיד אל-על
גבוה׳ ירחמיאל שרם, על הנוף — חופי
ישראל.
ליד חלון אחר ישבה אשתו של אדנו,
דו־מיא־אי, גם היא האזינה להסברים על
הנוף, אך בשפה הבורמאית, מפי אשה צעירה
בעלת שם לא בורמאי ולא ישראלי — שמחה
שטוקפיש, עולה חדשה מבורמה, שנבחרה
במיוחד לתפקידה זה.
מעל חיפה הצטרפו למטוס הארבעה־מנועי
ארבעה מטוסי קרב ישראליים׳ ליווהו עד
ללוד, נפרדו ממנו רק מעל מסלול הנחיתה,
בצלילה הפגנתית יפה, משני עבריו של
הקונסמילישן.
הדרך היחידה. אדנו ירד את המדרגות
כשחיוך נעים מרחף על שפתיו המלאות, לאור
ברקי המצלמות. למטה חיכה לו ראש ממשלת
ישראל, משה שרת, לבוש חליפה קייצית
קלה׳ אפורה, בלווית אשתו ציפורה, לבושה
חליפה עשייה מבד דומה. גם שרת חייך,
לחץ את ידו של חברו למקצוע. לאחר מכן
הכיר לאורח את בני לוויתו, משה דיין, לוי
אשכול ומיכאל סימון. לא היה כל צורך
להכיר לאורח את בן הלוויה הרביעי, דוד
הכהן (ראה לחלן).
במסעדת שדה התעופה, נמשך טכס ההכרות׳
לאור ברקי המצלמות. בחיוך הציג
משה שרת את שגרירי בריטניה וברית־המוע״
צות שישבו בצוותא :״אצלנו הם ביחד.״
אדנו השיב בחיוך׳ קם וקרא מהנייר נאום־
ברכה קצר, בו הביע את תקוותו כי עם
בורמה ועם ישראל יקשרו קשרי ידידות
על אף המרחק הגדול המפריד ביניהם.

>ב? חזכויות מסורות)

7וחצי חכ״ים למפ״ם, שאליהם יתווסף מספר
קולות של הורי חברי המשקים. לשתי הסיעות יחז
יהיו כמשוער יותר מקומות בכנסת מאשר למפ״ס
המאוחדת בעבר.
3ח״כים לפרוגרסיביים, שאליהס יתווספו
לפחות 2ואולי גס 3מקומות מקולות אזרחיים.
2וחצי ח״כים למק״י, שאליהם יש להוסיף
לפחות מספר מקומות שוות מקולות הערביים.
החישובים המשוערים למפלגות האחרות :
חרות תשמור על מעמדה, ואילי תוסיף ח״ כ
אחד, עקב עלית כוח המפלגה בין העולים החדשים
מבני עדות המזרח.

גוזמן יקבל כשלושה ח״כים,

אס ברשימה

עצמאית, ואם בגוש עם מפלגה אחרת.

הדתיים יקבלו כ 11ח״כים,

אחרי שיפסידו

כמה קולות לרשימת גחמן.

אס חישוב זה נכון, יישארו לציוניס-הכלליים
מ 20 עד 23ח״כים.
.מספר הרשימות שיתמודדו בבחי
רות
לכנסת השלישית יגיע עד ,20 אס כי
וועדת הבחירות המרכזית תבדוק היטב את זהות
החותמים על כל בקשה להרכבת רשימה, כדי למנוס־הקמתן
של רשימות קיקיוניות.

תוך השבוע הבא תתברר אם מערבת.
התעמולה לבחירות לכנסת השלישית
תהיה שקטה או סוערת. שרי ממשלה ממספר
סיעות עושים עתה מאמצים אחרונים להגיע להסכם
בינמפלגתי על טוהר התעמולה בבחירות. אם לא יגיעו
השרים להסכם, יפתחו התותחים הכבדים של מנגנוני
המפלגות בהפגזה מרככת ללא הסתייגות, במועד
האחרון — ה־ 15 ביוני

דויד הכהן
אסיה לאסיאתים
סנה להגנה, שרת למדיניות־החוץ, דויד הכהן,
חניך בית־הספר הלונדוני לכלכלה (יחד עם
שרת, אשר בחדרו גר) פנה למפעל חייו :
סולל־בונה. כשהצטרף למפעל בשנת 1923
היה עסק זה. זעיר. כשפרש ממנו, זמנית,
לפני שנתיים, היה מוקד הכלכלה הישראלית.
היה זה הכהן שהשיג מידי האנגלים את
ההזמנה לבנות את חומת־טיגארט המפורסמת*
ואת שדות־התעופה בארץ, להשתתף בבנית
מפעלי הנפט באיראן ובהקמת מיתקנים צבאיים
בטיריה בימי המלחמה.
לא היה זה מגעו היחיד עם האנגלים.
* קו אדיר של מחסומי־תיל לאורן הגבול
הצפוני, למניעת חדירתם של לוחמים ערביים
בימי המאורעות, שנקרא על שם מתכננו הבריטי
טיגארט.

במדינה
בביתו החיפאי קוים המגע עם האנגלים שגרם
להקמת הפלמ״ח, בביתו תוכננו רבות
מפעולות החבלה בארצות הבאלקאן הכבושות׳
בביתו תוכננה השתתפות ההגנה במלחמה
נגד סוריה הוישאית (בה איבד משה דיין
את עינו) ושם גם פעל המשדר החשאי של
״צרפת החפשית״ .סיכום הפרשה: מאסרו
של דויד הכהן, יחד עם מנהיגי הסוכנות,
ביום השבת השחור.
ה א ויי ב הוו תי ק. הכהן, סגן ראש עירית
חיפה משך שנים רבות, היה המועמז
הטבעי של מפא׳׳י לתפקיד ראש העיר. מסירת
התפקיד לידי אבא. חושי, אויבו הוותיק,
במסיבות מסתוריות ביותר שהיו עטופות
האשמות חמורות נגד חושי, היתד. מכה לא
רק לו, אלא גם לידידיו הרבים בצמרת המפלגה.
כשהוצע
להכהן לקבל לידיו את התפקיד
בראנגון, לא התלהב כלל. ראנגון נראתה
לו משעמת, אשתו״ ,הסופרת ברכה (אחז
בדורי) חבס, לא שמחה גם היא להינתק מן
הארץ. הכהן הבין כי נסיעתו לקצה השני של
היבשת תפקיר את חיפה לידי החושיזם. אולם
כשהגיע לראגנון שכח את הכל: מלבד
התפקיד.
הצלחתו המזהירה, חסרת התקדים במדיניות
הישראלית, אינה מוסברת על־ידי אהבתו
למקצוע הדיפלומטי, השנוא עליו. היא נבעה
דווקא מכך שהביא לתפקידו גישה חדשה
לבורמאים לפתור את בעיותיהם הטכניות,
לגמרי לא־דיפלומטית: הוא השתדל לעזור
להעניק להם משהו מנסיונו בסולל־בונה.
נכונות זו היא שקסמה לבורמאים, שהבחינו
היטב בכנותה.
כשהודה השבוע או נו להכהן, מיד עם
בואו לארץ, נסתיימה הפרשה הבורמאית
בחייו של הכלכלן בן ה־ .57 לא ברור: אם
תציב אותו מפלגתו במקים שנועד לו מטבע
הדברים בראש העיר המשמשת פתח ליבשת
אסיה על חוף הים־התיכון.

הממ של ה
הבל מר ^ל־םעלהכל

אני בואש

ל ב רי או ת ך -אל ת ס סי םלתח לי פי ם

תוצאות הגרלת פרסי יום
העצמאות של הועד למען החייל בטקס ההגרלה של פרסי יום העצמאות של הועד למען החייל
שנערך אתמול באולם. תיבת־נח״ גתל־אביב, בפקוחה של ועדת שופטים ברשותו
של נשיא בית־הדין המחוזי׳ כב׳ השופט ד״ר נ. בר־זכאי, זכו בפרסים המספרים
הבאים :

מכונית נוסעים חדשה דודג׳ 157076
מכונית נוסעים חדשה אוסטין !45009 95432 אופנוע ווספא מם׳.1 69508 אופנוע,ווספא מס׳ 2 100183 אופנוע ווספא מם׳3 26516 מקרר חשמלי ״פילקו״ 42611 אופנים למבוגרים 139972 אופנים. לילדים
143042 ,
מקלט רדיו מם׳ 1 26063 מקלט רדיו מס׳ .2

כשניצב ראש־הממשלה משה שרת לפני
זמן מה על דוכן הנואמים בכנסת והשיב לשאילתה
בקשר לתלונת שר־המסחר והתעשיה,
על שעקבו אחרי שיחותיו ומכתביו, התחמק
מתשובה עניינית, טען כי למעשה לא ידוע
לו דבר.
המשיב התעלם כנראה בלא יודעין מהעובדה
כי מספר תלונות מסוג זה הובאו במשך 6
החודשים האחרונים לידיעת רשות מוסמכת,
לא זכו לכל טיפול. התלונות שנמסרו היו
למעשה רק חלק זעיר ממספר התלונות שהיו
מוגשות, אילו האמינו המגישים ביעילות הטיפול
בהן. התלונות :
• אחד משרי הממשלה, ששלח מדואר
חיפה מברק לחוץ־לארץ בעניין נמל־הקישון,
מצא כי תוכן המברק היה ידוע לאנשים
מסויימים במועצת פועלי־חיפה, פחות משעה
לאחר שיגור המברק.
• חבר־כנסת מטויים מצא בחזרו לדירתו,
לאחר שנעדר מהארץ, כי נערך בה חיפוש.
שום חפץ בעל ערך לא נלקח.
• חבר־כנסת אחר התלונן כי עקבו אחר
הליכותיו ונסיעותיו משך שלושה ימים
לפחות.
0חברי אחד הגופים הפנימיים העליונים
של מפא״י, גילו כי בחדר הישיבות שלהם
הותקנו, ללא ידיעתם, מכשירי האזנה וקליטה
משוכללים ביותר.
0פקיד ממשלתי בכיר׳,איש הציונים־
הכלליים, מצא כי מכתביו הרשמיים נבדקים,
בטרם נשלחו, על ידי קצין־הבטחון של משרדו,
איש מפא״י. לפחות בשני מקרים עוכבו
המכתבים במשך ימים, נשלחו כנראה רק
לאחר שקצין־הבטחון קיבל אישור למשלוחם
ממי שקיבל.
ריגו ללטוכת מי? לדברי המקור אשר
מסר ידיעות אלה, שמטעמים מובנים
אין לזהותו, עלה מספר התלונות שהוגשו
על ,200 ביניהן עשרות תלונות על צינזור
מכתבים של חברי־כנסת, האזנה לשיחות־טלפון.
,חיטוט במכתבים ועוד. כתב פקיד
* השניה. הראשונה, אם לשלושת ילדיו,
מתה ב״ 945ו .

ממשלתי, איש מפא״י לשעבר וקצין מודיעין,
בתלונתו :״מצב זה מסכן את בטחון
המדינה. כל מרגל או קבוצת מרגלים, יכולים
בתנאים אלה לפעול בבטחון במשרדי-
הממשלה, בלי שאף אדם ידע על כך. הריגול
הפנימי הפך כבר לדבר מובן מאליו. כשכל
אחד מרגל אחרי כל אחד, איך אפשר להיות
בטוח למען מי הוא מרגל?״

פרשתקס טנ ר
אינ טרמ צו
הנוהג מחייב את השופט בדיון משפטי
דחוף להוציא פסק־דין תוך שבוע ימים.
אולם בסיומו של משפט קסטנר לא היתר,
אפשרות פיזית לשמור על נוהג זה. שני
הצדדים הסכימו כי השופט יקח לעצמו
ארכה של ששה שבועות עד לפירסוס פסק-
הדין.
כיצד הפכו ששת השבועות לתשעה חודשים?
מיד למחרת המשפט הסתגר השופט
ד״ר בנימין הלוי בלישכתו, החל לעבור
על החומר. בסוף חודש נובמבר, חודשיים
לאחר תום הסיכומים, נשמעה אזעקה ראשונה:
דבר הודיע כי פסק־הדין יינתן ב־
15 לדצמבר. גם סימנים אחרים העידו על כך :
נודע, כי הלוי החזיר לספריית בית־המשפט
ספרים רבים הדנים בשאלות הוצאת דיבה,
וכן חזר שמו והופיע בלוח המודעות, בו
מתפרסמים המשפטים העתידים.
עכר קי ץ, כרה חו ר ף. אולם חודש
דצמבר חלף עבר, ומאומה לא אירע, פרט
לעובדה ששמו של הלוי חזר ונעלם מלוח
המודעות. אתו נעלם גם השופט עצמו :
הלוי הסתגר הפעם בביתו שבשכונת טאלביה
בירושלים, הניח אך ורק לעוזרתו המתמחה
מריים ברנשטיין ולשמשו הוותיק שלמה
לבוא אתו במגע. החורף חלף עבר לו, עת
האביב הגיעה וקול התור נשמע בארצנו.
כאשר תאריך מתן פסק־הדין טרם הוכרז,
המשיכו רק מעטים להאמין כי הוא יינתן
אי פעם. פוליטיקאים סברו כי התאריך, על
כל פנים, לא ייקבע לפני הבחירות. ציני-
קאים רמזו בערמומיות על גילו המופלג
של הנאשם.
העניין חזר ונתן את הדו בכנסת, כאשר
הג ש ח״כ מק״י מאיר ווילנר שאילתה לשר-
המשפטים, ישר לעניין :״האם מתערבת הממשלה
בפסק״הדין?״ פנחס רוזן, המגן כרגיל
באורח נמרץ על כבוד הרשות המשפטית,
ענה הפעם במתינות בלתי־רגילה; כעבור
שבוע, כי אין זה נכון שהממשלה מתערבת
וכי יש לו יסוד להאמין שפסק־הדין
יינתן בסוף חודש מאי.
הפסקו הגז ר. גם סוף מאי הוא תאריך
המגיע פעם. ביום האחרון של מאי׳ בשעות
הבוקר, נכנסו אל השופט: התובע אמנון
תל, הסאניגור שמואל תמיר ואנשי מנגנון
בית־המשפט, רק כדי לשמוע כי הלוי קבע
את התאריך ל־ 22 ביוני, שעה 8בבוקר, וכי
טרם החליט אם להקריא ביום זה את פסק־ד,דין
הארוך כולו, או להסתפק בקטעים
ממנו.
אבל כל אלה היו רק בעיות טכניות
טפלות לעיקר: תוכנו של פסק־הדין. איש
לא התיימר לדעת מה מתקתקת מכונודה־כתיבה
בלישכת השופט, אולם הבוקר —
עתון הידוע בקשרי האינפורמציה הטובים
שלו בחוגי השלטונות — פירסם ידיעה
לפיה יינתנו באותו יום גם פסק־הדין וגם
גזר־הדין, הקובע את מידת העונש. גזר־דין
ניתן כידגע רק במקרה של הרשעת הנאשם,
אולם אין לדעת אם היה זה ברווז עתונאי
או נזילה מוקדמת של ידיעה מבוססת.
מאחורי כל הדחיות והניחושים הצטיירה
דמותו של האדם העומד להכריע במאבק
המר ביותר שהתחולל בישראל אי־פעם :
ד״ר בנימין הלוי, השופט, אשר ממנו מצפה
כל אדם בישראל לפסק־דין היסטורי. ספק
אם ייוודע אי פעם מה כתב האיש, מה מחק
וכמה פעמים. ספק גם, אם יתגלה מה התחולל
בנפשו וכיצד הגיע להכרעה.

שחיתזת
ל ח שוד־ מעילו ח. דיררו־־פאד
פרשת יהודה דטנר, מנהל מחלקת העלייה
של הסוכנות בטהראן, אשר נחשד במעילות
בסך של מאה אלף דולאר, הואשם זמנית
במעילות בסך של כן ישרת אלפים וב

תלונה חריפה של צלמי עתונות קרובים
יותר והזוכים ביחס נוח פחות: אלה הפועלים
בישראל.
לטענת הצלמים, נהגה בהם לישכת הקשר
הצבאית לעתונות בזילזול ובאפלייה. יום
אחו, למשל, ביקש צלם דבר השבוע את
עזרת יח-דת הקשר בצילום כתבה אודות
המצב בגבול עזה. הצלם נתקל בסירוב
מוחלט, אולם זמן קצר לאחר מכן הופיעה
כתבה זאת למרות הסירוב. היא לא הופיעה,
אומנם בדבר השבוע. היא הופיעה ב־במחנה
עתון ״הנמכר בשוק כמו כל עתון
אחר ומתחרה עם שבועונים אחרים.״
טקסים כלי צלמים. לשיא הגיע ה
הסכם
הדדי הורד הסכום בסופו של דבר
לשלושת אלפים דולארים — הוסרה סופית
מסדר־היום הבינמפלגתי. מפלגתו בארץ —
הפועל המזרחי — החזירה לסוכנות לפי
״שער־המוסדות״ ,היינו 1,300ל״י עבור
כל, דולאר, את הסכום שהוסכם עליו ודטנר
הודיע כי יחזור ארצה, לאחר שהובטח לו
שלא יועמד בישראל למשפט.
בינתיים הוחזרה מחוץ־לארץ !משפחתו
של דמנר, אשר אודות מסעותיה בעולם כתב
בשעתו השופט־החוקר של הסוכנות ד״ר
נחום נ־ר סיפורי אלף לילה ולילה, ואף
תבע להסביר מניין הושגו הסכומים למסעות.מופלאים
אלה. דטנר עצמו טרם חזר

אפשר יהיה לפטר אדם ממקום עבודתו בגלל
השקפותיו הפוליטיות.
שושינה שסיימה לפני שש שנים את סמינר
הקבוצים, היתר, אז חברת מפ״ם, פרשה
ממנה עם מפלגת השמאל הסוציאליטטי, הצטרפה
יחד עימד, למק״י.
עובדה זו היתה לצנינים בעיני מפקחי
משרד־ר,חינוך, שניסו עוד בשנה שעברה
לפטרה. אז התנגדה לפטורים המנהלת, יפה
אפרת, שטענה :״עבודתה היעילה של שושנה
כמחנכת כיתה ח׳ אינה סובלת מהשקפותיה
הפוליטיות״.
השנה החליף אביגדור בורשטיין, פעיל
מפא״י נמוך הקומה וקצר־הרואי את המנהלת
אפרת. מעשהו הראשון של המנהל, שפוטר
בזמנו מבית ספר בלוד, היה לקרוא אליו
את שושנה, להזהירה כי תפסיק את פעילותה
הפוליטית. שושנה 0רבה׳,אמרה כי
איש לא יוכל לאמר לה מה תעשה בזמנה
הפנוי.
כפף לקרן־קיימת. בורשטיין לא קפא
על שמריו, הכריח את משרד החינוך להקים
וועדת חקירה, בה היה הוא עצמו הרוח
החייה. שושנה נשאלה בחקירת הוועדה
שאלות משונות ביותר :״כמה כסף אספת
בשנה שעברה בכיתתך לקרן קיימת?״
״האינך חושבת כי בהיותך חברת מק״י ומורה
טובה את משפיעה לרעה על תלמידיך

השאלה האחרונה היתד. הבסיס העיקרי
לתלונותיו של המנהל, שטען כי ארבעה
מתלמידיה של שושנה הצטרפו שנה לאחר
שסיימו את כיתתה לנוער הקומוניסטי. ענתה
על כך שושנה במרירות: הוא לא טרח
לספור את מספר הנערים שהצטרפו לתנועה־המאוחדת
או לצופים,

איזו בחורה אינה
!רוצה להתחתן ז?׳
ואיזו כלה אינה רוצה לקבל
כמתנת־נשואין את סיר הלחץ
״בזק״ מתוצרת ״פלאלום״ ,שהרי
אין כיום מטבח מודרני בלי
מכשיר־בשול משוכלל, נוח ו מהיר
זה. בעזרתו את חוסכת
ממש עד ס/ס 50 מזמן הבישול
ומהוצאות הדלק.
פקק הבטחון ושסתום הלחץ
נותנים לך בטחון מלא בשימוש.
סמל ״פלאלום״ ערב לטיבה ה מעולה
של התוצרת.

שבוע לאחר מכן קבלה שושנה מכתב
פטורים חסר־נימוקים, חתום בידי שר־ר,חינוך•
גם בתאריך מאוחר יותר לא הזדרזו
אנשי משרד החינוך לתת הסברים. המנהל
התעטף בשתיקה מוחלטת, משרד החינוך
היה מוכן לקבל את השואל לשיחה כעבור
שבועיים.
המנהל ואנשיו פתחו בהסתה אישית ו-
מפלגתית, אולם תלמידיה של שושנה והוריהם
חשבו אחרת. התלמידים כתבו על
הלוח :״אנו רוצים את שושנה הביאו
לה פרחים, סרבו להשתתף בחגיגות הבכורים
בלעדיה. אומרת שושנה אולשינגר, אחת
האמהות :״בעלי חבר מפא״י, אך אני מתנגדת
לפטורים פוליטיים של מורה טוב.
במידה ומחר תהיה שושנה פר$יץ שרת
החינוך, והיא תפטר, אם תרצה, מורים אנשי
מפא״י. עד היכן נגיע בדרך זו?״

שרת ואו נו
״אצלנו הם תמיד יחד״

מ שפ ט
ה מיני מו םההכרח•

אשכול ואו נו לירושלים אומנם״,אולם מפלגתו החליטה לערוך לו
קבלת־פנים כערכו, סידרה עבורו דירה מפוארת
ב״בית הלורדים״ של התנועה בצפון
תל־אביב, שם שוכנה משפחתו ושם יגור
גם הוא.
אך כדי שלא לחזור בידיים ריקות, החליט
דטנר לשוב ארצה מפרס דרך אירופה,
לא׳רגן שם חברת־ייבוא, שעסקיה יהיו
כנראה בעיקר משלוח חבילות מזון.
השבוע נודע, כי שובו של דטנר נדחה
שוב׳ עד אשר יסדרו סופית ענייני חברתו,
וכן כמה בעיות פרטיות שלו בעולם.

בדרן בורמה
זילזול, אמרו הצלמים במכתב ללישכת הקשר,
בשעת מיפגן צה״ל באיצטדיון ברמת־גן.
שלטונות הצבא הגבילו את מספר הצלמים
ואת חופש תנועתם ,״ראו בנתינת רשות
לצלום טובה אישית״ ,גרמו לכך שבסופו
של דבר החליטו הצלמים פה אחד להחרים
את המיפגן, שרק צילומים מעטים
ממנו הגיעו אל דפי העתונות.

תיקו של ד״ר ניר, אשר כלל בין היתר
האשמות על משלוחי כלי־כסף־וזהב בני
מאות קילוגרמים, מעשי מטבע זר וכיוצא
באלה — ייסגר, איפוא, סופית, יצטרף ל־ערימה
הגדולה של המעילות הגנוזות.
עתוגזת קול העדשה
בכתבה מפורטת אודות הניסויים בפיצוץ
פצצות־מימן בארצות־הברית, לא החסיר
השבוע שבועון הצבא במחנה תצלום
של התא הנרחב שהותקן במיוחד עבור
הצלמים והעיתונאים, להם סופקו גם משקפיים
כהות מיוחדות כדי שעיניהם לא
תיפגענה. במקרה או לא במקרה, היה באותו
שבוע במחנה עצמו, בין השאר, נושא להעולם
הזה 920

איימו הם :״אנו מקווים שבעתיד יונהגו
סידורים משופרים ...אחרת ניאלץ גם להבא
לוותר על השתתפותנו בטקסים בהם לא
תנתן לנו אפשרות למלא את תפקידנו בצורה
חופשית.״ היה להם סיכוי טוב לאוזן
קשבת: לאחר הכל, אין העסקן הישראלי
הטיפוסי שונא לראות את תמונתו בעתון.

עבח־ה
ש אל ה לר א מקנת
״תוחזר המורה שושנה כץ לעבודתה ! ״
זעקה השבוע כתובת באדום מעל קירו
החיצוני של בית־הספר על־שם דוד רמז ב־קריית־שלום.
גיבורת הכתובת עצמה, אשה
צעירה בת ,25 שמראה החיצון מזכיר סמי-
נריסטית משכילה שאינה מקדישה זמן רב
להידור חיצוני, ישבה אותו זמן חמורת
מבט, בבית הספר פנימה, שובתת שביתת־שבת,
תוך התקוממות נגד התפקיד שהועד
לה: לשמש שפן נסיון לשיטה חדשה, לפיה

״בדיון מהיר״ — כך צויין בכתב־התביעה
שהוגשה לפני שנתיים נגד ראובן (רומק)
גרינברג לבית המשפט המחוזי הירושלמי.
התביעה, בה הואשם רומק בהוצאת דיבה
על חיים סלומון, קצין משטרה גבוה לשעבר
באמרו כי הוא מסדר היתרי יציאה תמורת
תשלום, החלה סוף סוף להתברר השבוע.
היה זד, אולי מקרה בלבד, שהתחלת משפט
זה באה בעת ובעונה אחת עם גניזתו של
משפט אחד נגד אותו נאשם, המשפט בו
הואשם רומק בפריצה לחנות העתיקות
מדיין בירושלים, אולם רבים מעדי התביעה
בו טענו כי העידו נגד רומק תחת לח׳י המשטרה.

פתיחת המשפט מספר 2לא הודה
רומק בהאשמה ומשה חסון, סגן פרקליט
המחוז׳ הביא את שני עדיו הראשונים :
שוטרי מדור ההברחות -שערכו בשעתו חיפוש
בדירת הנאשם. החקירה נסבה על פרטי
החיפוש, אשר בשעה שהתקיים אמר רומק
כביכול את דברי הריבה המיוחסיב לו. הוא
ראה בחיפוש זה התגרות מצד סלומון, טען
בי המשטרה החליטה להתנקם בו על הקמת
הוועד הציבורי למען גולי אבו־גוש ועל
פעילותו בוועד הציבורי למען מלכיאל גרע־וזאלד
(ראה לעיל)
לאחר ההפסקה נכנס לאילם, שהיה גדוש
עיתונאים ותושבי אבו־גוש, פרקליט המחוז
אמנון תל, הדריך את סגנו בניהול משפט
בו הצד השני מיוצג על־ידי שמואל תמיר —
נושא בו התמחה תל ביסודיות. התוצאה :
התנגשויות חריפות בין התביעה להגנה לאורך
כל החזית.
היחיד שנשאר שקט היד, השופט עצמו,
(המשך בעמוד )12

בגדי ים
יותר מבכ;ל שניה
המבחר הגדול בארץ
ראה והוכח
ד. י .שלם בע״מ
תל-אבים: רחוב אלנבי 108
חיפה: רחוב יפו 39
ירושלים: בנין העיריה

בדוד נאדר 111־

כ ש בי ת ה קרנו ת מוג
כאילו השבוע — לפי דברי אבא חושי —
לבקורת ההאשמות נגד תושיסטאן. אל דאגה,
חסידי־חושי ! ממש כמו במועצה האזורית
אונו, יקבלו פקידי־העיריה — באם
יגיעו הדברים לכלל חקירה — הוראות
ברורות על אי־שיתוף פעולה עם המבקר.

עירית חיפה, משרד מהנדס העיר 3 ,לנובמבר ,1952 לכבוד מר ב.
צ. רוזנשט״ן, רחוב ככר המגדל .20א. נ .הנדון: בקשה לסגידת
מרפסת ...הועדה המקומית החליטה ...לאשר את בקשתך, בתנאי
ותמלאו אחר התנאים אשר ״קבעו ע״י יו״ר הוועדה ..בכבוד רב, י.
כהן, מזכיר הוועדה המקומית לבנייה ולכנון עיר חיפה ...בתנאי
שישולמו לקופת־העיריה: אגרת רשיון לבנייה בסן אלף ומאה ל״י
אין צורך ב׳
באורים מרובים. בשלהי
שנת 1952 ובראשית
1953 הגיע
לשלב חדש תהלין
הסחיטה הלא־חוקיח
אבא חו ש׳ או ה ב 1וף. אויר. גני ו כ בי שי רחב• .
של כספים, אשר
זרמו בחשאי לקר
או ל קרן דאש־ הווי ד אינ הוק! קהלכלאלה, אלא
נות־חושי, כתמורה
לאישורי־בנייה, הן
לכסף. והכסףבבד מן האויד.
חוקיים והן בלתי
חוקיים (הבקשה ה
נ״ל הוגשה עוד בי
חודש מרס ונתעכבה
עד להסדרת הסחיטה)
.באותו זמן החלה העיריה ״גובה״ גם דירות תמורת מתן
רשות לבנות שלא כחוק ובאמצע 1953 כבר ניגבו בדרך זו שש
דירות, שתמורתן שולמה אם כולה בהנחה (כדירת ג. שופמן) ואם
חלקה במזומנים וחלקה בהנחה (כדירות אורלנד־בורלא שעל הכרמל).
ערכן הכולל של עיסקות הקרנות האלו עלה בקו תלול. לגבי הדירות
בלבד נעשו עסקים בסכומים של כחמישים אלף ל״י, וכל זה — תון
כחצי שנה.
״אגרת״הבנייה״ פשטה וגדלה, היתד, למילת האימים של האדם
הפשוט, לילד השעשועים של החושיזם. כשם שכנופיית ניו־יורק
רשתה פרושה לכל עבר, אולם בסיס עסקיה הוא מלקוח אחוזים
מכל עבודות הפריקה והטעינה בנמל, כך פשט החושיזם בכל אתר.
אולם צפור־נפשו ובבת־עינו היתד׳ אגרת־הסחיטה, מלקוח אחוזים
מכל עבודות בניית־העיר.
אס במשך 1952 גבו הקרנות הסודיות כששים אלף ל״י, הנה הגיעו
עסקיהן — לפי מיטב החישובים — בשנת 1953 למאה אלף בקירוב.
ורק אז נתעוררה האופוזיציה בעיריה לחקור
ולדרוש. רק בשלהי אוקטובר 1953
הוגשה שאילתא בנדון ולאחר תשובה מתחמקת
של ראש־העיר׳ הודיעה האופוזיציה,
בדצמבר אותה שנה, כי אם לא תופסק גביית־האגרה,
יוגש הדבר לבית־הדין העליון.

ייחיפה: גנג סטרזב בי ת העידיה•ייייי

במחתרת — חגי עיר
חושי פקד להפסיק את גביית האגרה,
הורה לנאמניו להעמיק רדת למחתרת, להגדיל
את היקף הגבייה, על חשבון ירידת
חוקיותה.
״אני יודע כבר על עצם קיומה של קרן
ראש־העיר, וגם זהו הישג ניכר אמר לא
מזמן בשיחה פרטית, מבקר־המדינה הד״ר
זיגפריד מוזס.
כה אמר, אודות קרנות שעסקיהן מוערכים
ברבע מיליון, האדם אשר למשרדו נמסרו,

לזו, כספים שאף נחלקו בין אנשים שונים,
ודומה, כי נקיבת סכום בן עשרה אלפים
תהיה קרובה לאמת ככל שאפשר להתקרב
אליה על חופו של כרך.
בחדשיים ינואר־מרץ שנה זאת שגשגו
פעולות־הקרנות. שאילתות, בהן ניסו חברי־האופוזיציה
לעמוד על המתרחש במסתרים,
נידחו בביטול ולעג.
פריט־הסוואה מעניין: פעולה עירונית מסו־יימת
מומנה בתרומה בת אלף ל״י, אשר
חושי סרב לאמר בישיבת מועצת־העיר מיהו
שתרם אותה.

סיסרד. אולם:פרם י
קוראים מוטרדים רבים פנו אלינו בשאלות
אודות הקיוסקים של חברת פתחון ואודות
קשריו של סגן מהנדס עיריית־חיפה, מר יוסף
כהן, לפרשה.
כדי להרגיע קוראים אלה; החלטנו, כי

(אלמוני, חוברת אלמונית, דפוס אלמוני)
עסקיהן של הקרנות החשאיות גדלים והולכים
מחודש לחודש, ורק תמימים יתמהו
על קונדיטוריה שעמדה סגורה חצי שנה,
כיון שהיוותה מיטרד ציבורי, ופתע נפתחה
חגיגית בשלל אורות־ניאון. ורק תמימים יתפלאו
על הקומה שנוספה לבנין ברחוב הרצל,
במרכז מרכזה של העיר.
אם במקרה הראשון מתלחשים על. תרומה״
בת אלפיים, הנה במקרה השני ניגבי
כספים חדשים לבקרים, פעם לקרן זו ׳ ופעם

אבא חושי: אני נכון להיות מנקה רחובות

(זאב, זמנים)

ראוי למסור כאן אי־אלו עובדות העלילות
לפקוח עיניים ולהעמיד קיוסקים על מקומם.
ההסכם המקורי עם פתחון היה אודות
מסירת ארבעים קיוסקים במקומות מרכזיים
בעיר והמוציא והמביא בענין היה המהנדס
יוסף כהן, בשם ראש־העיר, מר חושי.
בשם אבא חושי פנה כהן יום אחד, לפגי
כחצי שנה, אל הנהלת אגד בחיפה ותבע
ממנה לסלק מעל מדרכות־העיר, במקומות
המרכזיים ביותר, את הסוכות הזעירות,

.,אבא, עת להחליף את החיתול*:
(דוש, מעריב)

; אור חר שעל ..

7יח קר־נ
בהן מוכרת החברה כרטיסים לקהל או מחזיקה
מכשירי־טלפון לצרכיהם של סדרני־התנועה.
החברה התנגדה, בטענה׳ כי סילוק
הסוכות יכביד לשווא על הקהל, יקשה את
ההשתלטות על התנועה הסדירה׳ וכי בשל
שטחן הזעיר אין הקופות מהוות כלל מיטרד־ציבורי.
יוסף
כהן חזר וטען, כי הסוכות מהוות
הפרעה לתנועה על המדרכות ואבא חושי
איים, כי באם לא תסלק החברה את הקופות,
יסירן הוא בעזרת פקחים, יאחסן אותן במדד
סז־העירייה ויחייב את אגד בחשבון. נכון
שבמקומות שונים היו הקופות מוקפות
קיוסקים, ואלה היוו מיטרד ציבורי בולט
יותר, אולם הקיוסקים בחיפה שייכים לממלכת
ז׳אקו צרפתי ואם מפריעים הם לעתים
לכלל, מועילים הם תמיד לפרט.
משהחריף הוויכוח, פנתה אגד למשרד־ה־תחבורה
וזה הודיע, כי הוא מתנגד בכל
תוקף להסרת־הקוסות, אף היפנה מכתב
חריף לעיריה, דרש לבטל את הלחץ על הקואופרטיב.
רק לאחר כל אלה ריכך כהן
את תביעותיו, ותחת דרישתו המקורית לסלק
כעשרים סוכות, הסתפק עתה בסילוקן של
שמונה־תשע סוכות. הנהלת אגד, היודעת
מנסיונה מיהו המחוקק במחוז חיפה, סילקה
שתי סוכות בככר פלומר, העבירה את הסדרן
עם מכשירי הטלפון וכן את לשבת־המודיעין
לתוך שלד של מכונית המונח
בככר. ליד משרד שוהם ברחוב העצמאות
הוסרה קופה נוספת מעל המדרכה. ליד
קולנוע עצמו! — קופה רביעית.
כל אלה הם מיטב המקומות בחיפה, ובכל
אלה מורגש העדרן של הקופות, מכביד על
הקהל הנזקק לשרות הקואופרטיב.
אולם — הקופות היוו מיסרד ציבורי, ומה
לא יעשו חושי וכהן למען אזרחי עירם?
אגב: בכל המקומות הנזכרים, מיטב מרכזי
העיר, בכל מקום מעליו הוסרה קופת־כרטיסים,
הועמד בו מייד קיוסק של חברת
פומזון, קיוסק הגדול בשטחו שלוש. עד
ארבע פעמים מהקופה המסולקת.
ואם אמנם מהווים הקיוסקים מיטרד ציבורי
ואם לאו, מיטרד פרטי, לאנשים הקובעים
בדבר, אינם מהווים׳ וזהו, סוף סוף, העיקר.
ד,״ה חושי וכהן אינם מסתפקים, אמנם,
בהישג החלקי, אלא שאגד טרם נכנעה כליל.
ועתה אף יובן לנו מדוע — בין שאר
סיבות — הוצבו עד כה רק 16 מתוך 40
הקיוסקים שחושי התחייב להציב ומדוע
מרגישה עצמה חברת פומזון מקופחת בהישגיה,
לעומת גודל השקעותיה.
ועוד כמה וכסה דברים מתחילים אנו להבין אלא שזו היתד, רק סטיה צדדית, להבהרת
נקודה שנשארה סתומה. אנו חייבים להמשיך
בענייננו, לחזור לפרשת קרן־רבע־ד,מיליון
של ראש־העיר.
ורק צר לנו, כי פרשה זו קשורה גם היא
במיודענו מר יוסף כהן.

בים והמוזנחים של העיר התחתית, שנועדו
לכך מטבע ומתכנון.
ר,בנין יכסה את מגרש המכבי, את בית־הקרנות
הנוכחי וכן כל פיסת־קרקע שביניהם׳
בשלל חנויות ומשרדים זעירים שדמי-
המפתח עבורם יהיו אגדיים ואילו את שכר־הדירה
האפסי תקבל חברת־ר,טכניון.
על־כן טוענת הפרסומת הרשמית . :כל
ההכנסות — קודש לטכניון ! ״
מדובר כאן בעסק הדומה מאד למיליון
לירות ישראליות ואשר אחוז הרתח בו
עתיד להיות גבוה ביותר, בשל מיקומו הנפלא.
ומדובר
כאן בחנק אויר ונוף ותחבורה.
ומדובר כאן בתרומת־ענק לקרנות־ענק וב־עיסקות
לפי מיטב מסורת חושי.
אגב, קורא נכבד — אל תשאל אודות
מיכרזים וכיוצא באלו מהבלי ההגינות וה־דמיקרטיה.
בחיפה יו״ר וועדת־ד,הצעות, שהוא
האחראי לפרסום מיכרזים בעתונות, נאלץ
לתבוע, כי יתירו לו לעיין בתיק העתקי-
המיכרזים, ותביעתו מושבת ריקם.
מדוע מוסיף הוא, איפוא, לשבת בראש
הוועדה? לשאלה זו מצטרפים גם אנחנו.

..זדביאליק צימחה דירה
בישיבת וועדת־בנין־ערים׳ אשר דנה בשאלת
בית־הקרנות, נערך הוויכוח העיקרי בין
מהנדס־הבנייה יוסף כהן, איש קרנות־ראש־

שבוע הפרח בחיפה

(אדס שליין, זקבוקר)

3יח ברב חי3ה
בלב־לבה של חיפה׳ במקום בו נמכרת
הקרקע באמות מרובעות ובחצאי־אמות, נמסר
מגרש ציבורי גדול, המיועד לפי תכנית-
בנין־ערים לבנין ציבורי, לידיו של קבלן־
מהנדס, מידידי חושי וביאליק. חציו של
המגרש בנוי בנין נרחב בן קומה אחת של
חנויות — .בית הקרנות״ ,אשר הוקם על
שטח הטכניון כדי ששכר־הדירה יאזן את
תקציב המוסד החינוכי. חציו האחר שיכן
בעיקר את. בית המכבי״ הרעוע, אשר בער
את הנוף, וחסם את האויר והצר את הצ־טלבות־הדרכים
הראשית של הדר־הכרמל. בהתאם
לתכנית צריכים היו להרחיק את ביתד,מכבי,
להרחיב את הכביש, לנטוע גן קטן,
ועל חלק מהמגרש להקים בנין לצרכי־ד־,ציבורי,
בית נמוך אשר לא יסתיר את נוף הכרמל
ולא יעצור את רוח־ההר אל לב הדר.
וחושי הן כה אוהב נוף ואוויר וגנים
וכבישים רחבים.
עתה ייבנה על השסח כולו בנין ענק, בן
שלש קומות ועוד בנייה צפופה, אשר תחסום
את האוויר והמראה, תיצור בעיות תעבורה
וחנייה ללא־פתרון, תרכז את חיי־המסחר
בהדר־הברמל, במקום בשטחים הרח
פרצופו
שר אבא חושי מוסתר, אמנם

העיר, לבין אדריכל גדעון קמינקא, נציג
הפרוגרסיביים בעיריה ושנוא נאומיו של
אבא חושי.
.הניצול האינטנסיבי לצרכים מסחריים של
השטח אשר היה מיועד לבנץ־ציבורי,״ אמר
קמינקא בוויכוח — ״מבטל לדעתי את תכו
נית־האב ואת תכניות־הפיתוח של העיריה,
אשר לפיהן עלינו לדלל את המרכז הצפוף
מדי של הדר־הכרמל ולעודד את הבנייה
המסחרית בעיר התחתית.״
ועוד אמר האדריכל קמינקא, שאיש אינו
חושד בו באופוזיציה,־לשמה . :הבנייה הצפופה
המוצעת לאורך גן־הטכניון, וחוסר
מקומות־חנייה מספיקים בכל הסביבה, יגדילו
את בעיית״ר,תחבורה, ברחוב הרצל, המסובכת
בלאו הכי. ר,בנין הגבוה המוצע
סוגר בפני העוברים ושבים את המבט ד,חפשי
האחרון על נוף־הכרמל הקיים ברחוב
הרצל, ומוריד מערך הרחבה לפני הטכניון
הנחשבת למלאי־ד,אוויר העיקרי במרכז־ה־שכונה.״
וחושי
הן כה אוהב נוף ואוויר ופרחים
וגנים וילדים וכבישים.
ומד, אוהב הקבלן? הקבלן אמד לי בפש
טות
:״אני אמנם חבר בציונים־ר,כלליים, אבל
אני מוכר לך את כל המפלגות בחצי׳גרוש.
אצלי העיקר זה העסקים, חביבי, ועסקים
עושים כאן עם חושי ועם ביאליק ולא אתך.״
ונכון.
ועל־כן סרב להוסיף ולשוחח.
האם נתפלא, איפוא, כי בימים אלה עומד
הקבלן, בונה בית־ד,קרנות׳ להעביר לידי
שמואל (.דזדסוטו״) ביאליק, יד-ימין־חושי,
דירת־פאר נשקפת אל הים, ב מין המידות
המוקם על ידו ברחוב הלל? 56
לא. אל נא נתפלא, רבותי. אשר לי,
משוכנע אני, כי אדם כביאליק לא יסכים

(ל. ד ,.קול העמי

לקבל את הדירה אלא תמורת ערכה המלא.
ערכה המלא של הדירה: ששזדעשר עד
שמונה,־עשר אלף ל״י.
ואת הריהוט לדירה, מקווים אנו, יעשה
הנגר הזוכה תמיד במיכרזיד, של מחלקת
הנוער והספורט.
כה לחי, שמואל ביאליק, ופל טוב לך
ולמשפחה. טוב כי יכול פקיד עירוני להרשות
לעצמו דיור אנושי. עיננו אינה צרה
בך, ואם תושבי־עירך מרוצים גם הם, מי

אנו כי נתלונן.
עזה תקוותנו כי ההולכים בעקבותיך —
שמותיהם יפורסמו, לבל יקופח חלקם —
לא יעכבו עצמם מעבור לשיכון אנושי בשל
אי־אלו חקירות עתונאיות.

על המפה שייפת העיר חיפה למדינת ישראל. רבאורה חוקי המדינח
חלים עליה. אולם למעשה חיפה היא בירת חושיסטאן -מדינה*ע$מאית,
בעלת חוקים עצמאיים ושאיפות פוליטיות עצמאיות.
מה הן שאיפות אלה? ביצד חושב אבי חושיסטאן לבצען? על כך
ברשימה נוספת, שתתפרסם כ״העולס הזה״.

מ ק סיס 10#
נערת. שלטוקם״ מחפשת סיסמה לפרסום תוצרתה.
הסיסמה צריכה לבטא את מעלות ״שלטוקס״,
להיות קולעת וקצרה כיותר, רצוי בחרוזים.

דם דאש?ן
פרס שני

־־100 .

(המשך מעמוד )9

יהודה כהן. הוא חסם את נסיונותיו של
תמיר להעלות את המשפט לפסים ציבוריים
רחבים /אמר בחיוך :״למדנו ממשפט מסו־יים
לא לתת למשפטים להרחיק לכת יותר
מדי השיב תמיר בחיוך משלו :״אינני
מכיר שום משפט שהרחיק לכת יותר מדי ״
דבר אחד היה ברור: התביעה במשפט
זה תסתפק במינימום ההכרחי.

ד ר כי אדם

הסיסמאות תבחרנה ע״י הנהלת
״של־חימיקלים״ והחברה
שומרת לעצמה את זכות השימוש
המלאה והיחידה.

!שיודע תלש או ל

את ההצעות לשלוח
לת. ד; 245 תל־אביב,
עבור תחרות /׳שלטוקס״
עד 12.6.55

משמידז בו בי ם וי תו שי ם

דרו ש

אותם בהקדם
למטרת

£הסזתל־מדתד
| המק צו עי ת
׳1כיכ /ח, כ ס • או התיכונית
בשיטת־הלימוד בכתב
נצל את זמנך הפנוי לקידום עתידך !!

פנה, עם ציון המקצוע המענין אותך אל:

המכון הלבד־ להודאה והשבדה
בירו עז דיפ רחוב בן יהודה ,2ת. ד1259 .
מיסודו ובפקוחו של

משרדי באי־כח :
נתניה: רחוב הרצל .19
תל־אכיג: שד׳ רוטשילד .15
נצית: רח׳ כאנוק .28
חיפה: רחוב הבנקים .5
(עז 41א׳)

היש ל ד כאובים...
׳י־-רוד שלמה המלך ^ 0 3ת ד ־ א בי טל.

לפני 23 שנה נולדה רות לסק בירושלים
עם חוש טבעי לחופש ואמונה מוצקה כסלע
כי כל בני האדם הם שווים. לשתי
תכונות אלה נלוותה גם הסקרנות.
מאז היותה ילדה קטנה לא החמיצה רות
הזדמנות לבטא את רעיונותיה /נהגה לפנות
באותה החופשיות לכל הולך על שתים שהבין
אחת משתי שפות האם של רותי —
עברית ואנגלית. לא היה איכפת לה באם
היה זה פושט־יד מבקש נדבות, או הנציב
העליון עצמו, אפילו לא אבא או אמא.
כשהגיע בשנת 1945 הנציב העליון לורד
קאנינגהאם לירושלים, הניף בית־הספר על
שם אבלין רוטשילד, בו למדה רות, את הדגל
הבריטי. אף אחת מחברותיה של רות לא
התפלאה כשקמה היא ממקומה, צעדה בשביל
בין הספסלים, ניצבה בפני המנהלת,
שאלה בקול ברור :״מדוע אין מניפים את
הדגל הלאומי העברי לצד הדגל הבריטי?״
מאוחר יותר נזכרה המנהלת כי באותו רגע
נבוכה ביותר אך חשה בעצמה שביעות רצון
מופלאה.
נבוך או מרוצה? איש לא היה מופתע
גם, שכעבור מספר שנים שאלה רות את
הבריטים במישרין מדוע סגרו את שערי
הארץ בפני העלייה. הפעם היתד, שפתה לא
עברית ולא אנגלית, אלא שפת מכונות־ה־יריה:
היא הצטרפה לאצ״ל.
לאחר מלחמת השחרור׳ כשכל השערים
היו פתוחים, החליטה רות להשתמש בהזדמנות
זו, לבקר את העולם. מלחמתה בבריטים
בישראל לא מנעה בעדה לחשוב כי הבריטים
במולדתם הם עם מעניין שניתן ללמוד ממנו
הרבה. כנתינה בריטית מצאה רות את עצמה
בבריטניה לפני כשנה.
לפני שבוע התברר כי רות לא נשתנתה.
היא עדיין היתד, סקרנית כשד,יתד ,,עדיין
האמינה כי אפשר לפנות אל כל אדם כאדם.
באסיפת בחירות בלונדון (ראה בעולם) בה
נאם סיר ווינסטון צ׳רצ׳יל, השתתפה גם רות
כשומעת סקרנית, ניצבה מול המנהיג השמרני
הדגול׳ שאלה בקול ברור :״האם מתכוונת
ממשלתו לכשתעלה לשלטון, לתמוך בישראל
באותה מידה כפי שהיא תמכה במדינות
ערב?״
לא היה זה נהוג לשאול שאלות באסיפות
מסוג זה, אולם צ׳רצ׳יל השיב לאחר הרהור
:״אני נותן את הבטחתי כי בבית הנבחרים
הבא׳ אדאג לכך באופן אישי.״
הנואם המשיך להתבונן בשואלת הצעירה
במבטו החריף המפורסם, מספר דקות לאחר
תשובתו, אולם היה קשה להבחין אם הוא
היה נבוך או מרוצה.

אסתות

בגב, בברכים, בכתפיים או בפרקים 1

״1־ 3א

במדינה

דיות בהדר ־יו ס ד
24495

בריכות
מי־מרפא
חבישת בוץ
כמו בקרלסבד
וישי או טבריה כמו כן אמבטיות ערבול (>001 68111 ן ז 61ז חדר זיעה טורקי /
מחלקה מיוחדת לאיכשור ע״י התעמלות רפואית, מסג׳ וריהבי־ליטציה.
המוסד היחידי מסוג זה בארץ. מחלקה לסובלי רוימטיזם
__המוסד פתוח עד 9בערב __

אשד, זקנה עמדה על מרפסת ביתה בשי
כון עמידר בהדר־יוסף, וצוזחה בפחד נורא.
על רקע ציווחתה נשמע לפתע קול יריית
אקדח. עברה שניה אחת או שתיים של דממה,
עוד שתי יריות — ושקט.
כשנכנסו השכנים לדירתה של שרה רוט,
ופרצו את הדלת המובילה לחדר בתה טובה,
ראו מחזה מזעזע: על הרצפה שכבה טובה
בתוך שלולית דם גדולה. לידה, על המטה,
ישב רכון מנדל שוורץ — גם הוא מכוסה
כולו בדם — ואקדח בידו.
טובה (אנטואנט) רוט ( )28 ומנדל שוורץ
( )30 נפגשו במעברת יד־ המעביר, שם התגוררו
שניהם, לפני ארבע שנים. הם החלו
לצאת יחד וערב אחד הציע מנדל לטובה
נשואין. היא הסכימה, אולם תאריך החופה
לא נקבע מעולם באופן סופי .״הוא פחד
להתחתן,״ ספרה אמה של טובה מאוחר
יותר ,״כי הוא היה נשוי.״
גם על טובה נמאסו הדחיות והתנהגותו
של מנדל. הוא לא היה יציב, לא עבד, נהג

לשחק בקלפים. טובה עבדה בבית חרושת
גרב, התחלקה עימו במשכורתה. בניגוד למה
שפורסם בעיתונות, לא הגיש מנדל מעולם
עזרה כספית למשפחה או לארוסתו.
כשעברה משפחת רוט (אם 3 ,אחים3 ,
אחיות) לדירתם החדשה בהדר־יוסף הצטרף
גם מנדל, גר בקרב המשפחה חדשים רבים.
מנדל שלט בעצם במשפחה: אחיה הבכור
של טובה, גבריאל, עבד במחצבי ישראל
בערבה, משה היה בצבא׳ ויצחק האח הקטן,
לא יכול להתנגד.
שנתיים שד פחד. א־לם טובה ומנדל
נפרדו. הוא חזר לגור במעברה, אך לא הניח
לה. גבריאל אחיה אינו יכול לשכוח :״שנה
וחצי היה קיים נגדו תיק במשטרה על ש
שואלת
לסק
הי, הי, למה, למה, לכזה ז

הכה אותה ואף איים עליה לשרוף את פניה
בויטריול, אבל המשטרה לא התערבה.״
מנדל נעצר אמנם פעמים רבות, אך תמיד
שוחרר .״לא יכולנו לעצור אותו לעולם ! ״
טענו קציני המשטרה לאחר המקרה. לאחר
שחרורו היה מנדל שב ומציק לטובה. הוא
דרש כי תחזור אליו.
״לא שאהב אותה,״ טענה שרה ,״היו לו
חיים קלים אצלנו. הוא מעולם לא עבד, לא
רצה לעבוד ! ״
כך עברו שנתיים של פחד. טובה המשיכה
לעבוד, לאסוף כסף, התכוננה לנסוע לצרפת
ארץ מולדתה. לפני חדשיים פגש מנדל
את גבריאל, ביקש ממנו הלוואה של 30ל״י,
כדי לרדת לנגב. שם, לדבריו קיבל עבודה.
גבריאל שמח מאד :״הייתי נותן לו 100
ל״י, רק שיסע.״
אולם לאחר ימים מעטים פגש אותו גבריאל
לידי בית־קולנוע בתל־אביב, מוכר כרטיסים
בחשאי .״ב־ 30 הלירות שלי הוא לא
קנה כרטיס לנגב,״ אמר גבריאל בצחוק־מר,
״הוא קנה כרטיסים לקולנוע.״
לא סוהר ולא לילה. ביום ראשון
שעבר יצא מנדל מבית הסוהר בפעם האחרונה.
הוא ישב שבועיים על שתקף את טובה,
חזר למעברה במצב רוח קודר ביותר .״מנדל
הכריז,״ ספרו. חבריו ,״כי הוא מוכן
לחזור לבית הסוהר — לעולם !״
באותו יום חיפש מנדל אדם אחר שהלשין
עליו כי פרץ לחנות מכולת. כשלא מצאו,
יצא לשיכון טמידר, הופיע בדירת המטים
בבוקר השכם.
לפני הכניסה הוריד מנדל את נעליו,
נכנס יחף, התחבא מאחורי דלת החדר בו
ישן יצחק. לאחר רגע נכנס משה, מנדל
יצא ממחבואו, ציוה עליו לקרוא לטובה.
הארץ הממשלה אישרה בימים אלה אשראי
של כארבעים אלף לירות לפיתוח תעשיית
צפת (זמנים).
אליק מג, חיפה
עוד אשלייה?

קולנוע אופיר מציג את הסרט הישראלי
גבעה 24 אינה עונה, הראשון שזכה
לציון בקאן, זה השבוע ׳1־( 77 הארץ).
מרדכי דן, תל אביב
הנחות והזמנות עודן בטלות בהחלט.

העולם הזה 920

מתאגד שווארץ
לאחר הפסקת —
משה לא הספיק לזוז כשנכנסה הצעירה.
מנדל ציווה על שני האחים להשאיר אותם
לבד. השניים יצאי, מיהרו להזעיק את המשטרה*.
קולות
דבוריהם הרמים של מנדל וטובה
העירו את אמה. היא נכנסה, פגשה במנדל
כשהוא רב עם טובה ואקדח בידו. היא קפצה
למרפסת החלה צועקת בקול רם לא אנושי.
לאחר שלושה ימים התעוררה טובה בבית
החולים תל־השומר. שאלתה הראשונה היתד
:,״במה הוא פצע אותי, במקלי״ האחיות
לא ספרו לה כי הכדור פגע בגולגולת,
יצא מן הלסת .״לפחות יכניסו אותו עכשיו
לבית סוהר כן,״ היתר, התשובה.
לא ספרו לה כי מנדל שוכב באותו בית
חולים, כחדר המתים. את שתי היריות האחרונות
הוא ירה ברקתו.
״מדוע חשוך כל כך?״ שאלה טובה .״כעת
לילה.״ ענתה לה האחות. גם הפעם לא ספרו

לה בהרבה משני גרעיני השעורים שהחריבו
משפחה בשירו הנודע של יהודה לייב
גורדון. תעודת הגירושין שקיבלה אסתר בשעתו,
לפני ארבע שנים, אבדה, אולם לאסתר
היד, נדמה שאין זה אלא קושי טכני.
סוף סוף, העתק התעודה שמור במשרד
הרבנות.
מקרי בהחלט. הרבנות חשבה אחרת.
אומנם, העתק התעודה בחתימת ידו של
הרב הראשי לתל־אביב יהודה לייב אונטר־מאן
נמצא במקומו. אולם א: לו היו הדברים
פשוטים כל כך — כיצד היו מסתבכים?
הרבנות החליטה כי אסור להניח לאדם
לשלם בזול עבור איבוד תעודה. אסתר
חוייבד, לפרסם בהצופת, עיתון רעב למודעות
בגלל תפוצתו הירודה, מודעה מתאימה
במיטב כספה.
המודעה הופיעה, אולם היא היתר, רק
תחילתה של דרך הייסורים. מיד לאחר מכן
נזכר מי שנזכר כי חוסר דמיון בין השם
מנדלסון לבין השם כהן הוא מקרי בהחלט.
החתן המאושר נדרש, לפני שאתו אשד,
גרושה, לספק הוכחה משכנעת כי א נו
כהן. דניאל הרגיש קושי מסויים בעניין
זה, קושי שהיה עומד לפניו בלי ספק גם
אילו נדרש להוכיח, למשל, שאינו איש
המאדים. אולם במשרדי הרבנות נרמזה לו
הדרך לפתרון: עליו רק לגשת לאחד מבתי־הכנסת,
לבקש תעודד, שהוא ישראל, ולא
כהן או לוי .״הם יתנו לך,״ הובטח לו,
זה יעלה רק כמה לירות.״

כל ישר אל
חג לו ה ט
ב־ 48 השעות של חג השבועות ויום השבת
שבא בעיקבותיו פרצו בירושלים ובסביבתה
48 דליקות. למרות העובדה שבירושלים
רבים החוגים הדתיים הלוחמים בעישון בש
בת, היתד, סיבת רוב הדליקות — בדלי
סיגריות.

עהסבר
הספר הנפוץ ביותר בישראל בשנד, שנד
אפריל 1954 עד אפריל 1955 היה פקודת
מס־ההכגסה, שמהדורתו הראשונה אזלה תוך
48 שעות מהוצאתה לשוק.

תמחרים

פצועה רוט
— שתי יריות
לה את האמת. בחוץ היה יום בהיר אך טובה
לא יכלה לראותו: הכדור פגע בעצב הראיה
הרופאים חששו כי תישאר עיוורת.

ח חונ תהכסף
היד, זה ביקורה השלישי של אסתר קליין,
פקידת הארץ הממושקפת הכותבת בשעות
הפנאי רש־מות ליריות קטנות, במשרדי
וועד הקהילה. בפעם הראשונה — נרשמה
לנישואין עם המספר הממנשקף, מ־תון־ר,הליכות
וגבר,־ר,קומה גדעון שמר, כיום
תושב קבוצת כינרת ובעלה של אחת
מבנות המשק, בפעם השנייה — התגרשה
ממנו. עתה, בפעם השלישית, באה אסתר
השמנמונת על מנת להירשם לנישואין שניים
לכתב במחנה הממושקף, פעיל מערכת הבחירות
של מפא״י דניאל מנדלסון.
אלה הם הגיבורים, וכמו ברוב הסראגדיות
היתד, גם כאן הסיבה זעירה ביותר, לא גדו־
* בשיכון עמידר בן 10.000 התושבים אין
מכשיר טלפון אחד. אנשי עמידר מוכרחים
להגיע לשיכון דן, במרחק קילומטר, כזי
לקבל קשר טלפוני.

נולד. לצעיר שופטי השלום בארץ, בן
מזכיר המרכז העולמי של המזרחי, שופט
ירושלמי יעקב בזק ,29 ,ולאשתו שרה,
ילדם הבכור: בן.
נתארשו. רות ארזי וגבריאל בך, בירושלים.
ארזי היא בתו של איש מסתורין
יהודה ארזי, כיום בעל מלון הפאר התל־אביב
רמת־אביב ובעבר יד־ימינו של מצביא
ההגנה אליהו גולומב. ארזי שימש בזה אחר
זה כמפקד הרכש, הש״י וההעפלה, היה הראשון
שהסדיר הספקת נשק להגנה (מפולין
ומצ׳כוסלובקיה, בתוך ארגזי מכונות תע־שיתיות
כבדות) ,הביא את התותחים הראשונים
ארצה.
נ חו ג. יום הולדתו ד,־ 63 של יוסים ברוז
טיטו, בן הנפח הקרואטי שהפך לשליטה של
יוגוסלביה, בעת ביקור יותר־מידידותי של
ראשי ברית המועצות, את ידידותם נטש
טיטו לפני שבע שנים, בבלגראד.
נפטר. פרופסור (לכלכלת המשק) יצחק
אביגדור וולקני (וילקנסקי) ,אני תורת ההת־ישבות
החקלאית העובדת, בגיל ,75 ברחובות.
וולקני, אגרונום שהיה ממכליאי הבקר
הראשונים בארץ וממניחי היסוד למשק המעורב,
התפרסם בתחנה לחקר החקלאות
ובמכון ללימודי החקלאות אותם יסד ברחובות•
וולקני היה מראשוני הסיירים המדעיים
בנגב (ב־ ,1919 עם משלחת מטה בריטית
תחת ראשותו של איש נילי אהרון אהרונסון),
ולא עסק בחקלאות בלבד. הוא היה פעיל
בעשרות גופים, מוועדת השמות של הקרן
הקיימת עד למערכת הוצאת הספרים ההסתדרותית
עם עובד.
נפטר. ארכיהגמון אנטואן ערידה, המנהיג
הדתי של העדה המרוניטית (המונה קרוב
לשני מיליון נפש) בגיל ,93 בביירות. ערידה,
מכר וותיק של חיים וייצמן, הניע את סגנו,
הבישוף מוברק, להעיד לטובת העניין היהודי
לפני וועדת החקירה האנגלו־אמריקאית ב־
,*1946 השאיר, לפי השמועה, צוואה, בה
נמצאת הבקשה לנשיא הלבנון(מרוניטי קמיל
שמעון) לכרות שלום עם ישראל.
* אמר בישוף מוברק :״המרוניטים בלבנון
ישמחו לראות מדינה יהודית בארץ־
ישראל.״

תשבץ 920

שד מפעל הפיס
יוגרלו כין פותרי
.מאוזן . 1 :הג-
צרת היוצאת לקנות
עבור קוראי
העולם הזה ; .5באין
בעלים .9 :המועמד
הראשון של
מפא״י לכנסת .13 :
משחק פרסי ; .15
אותו אי־אפשר ליצור
מאין . 16 :וגדול
ממנו רבן
שמו ! .17 קוד,לח
מצא אותה מר מן
המוות 18 פר־נשיר
; .20 דיפלומט
ישראלי ; .21 אחד
מרבותינו ; .22העדה
של ; .23 נורה
מקשת ; .25 גיר ל־ £0
לא ראש .26 :יומך
ללא ראש ; .28 סמי| .ן קד
הכוח .30 :בירת
הגליל ; .33 עליי,
ישר נתן אלתרמן•
מבית־אלפא עד נהי
לל .34 :ארבעים ואחת
; .35 האות החמישית
באלף־בית; .36 קץ החיים; .38 חצי
יתרו ; .40 גדר ; .41 אגודת נשים רביד
חברות ; .43 הארץ ממנה באה מלכה ירו״
שלימה ; .44 נישא ; .46 קרס ; .48 בית״
שאן, השליש האחרון ; .49 מלכה עברית :
.53 מזכירו של המג״ד ; .54 כלי רתמה.
מאונך .2 :תריסר ; .3גמד ; .4בירת
הולנד ; .5מלת קריאה ; .6גורל ; .7בית
הציפור ; .8תוחלת ; .10 בן המן ; .11 מפרש
התורה ; .12 דיפלומט ישראלי, בלונדון ;
. 14 מן הספרים החיצוניים 16 מדריכו
הרוחני של בר־כוכבא ; .18 יצור מפחיד
למדי, באם הוא קיים ; .19״...כמים׳ אל
תותר 1 22 שם נערה ! .24 מחלה בזוייה
בימי הביניים ; .27 הרשימה של אלישר ;
.29 מום בעל מום ! .31 בהמת החולה ; .32
מעט מזעיר ; .34 האיש הזעיר מול המכונה
החיפאית ; .37 כמו ,46 אבל לא מאינך ;
.39 משבעת המינים ; .42 היפוכו של לילד; ,
.45 בית קיבול למים ; .47 קץ ; .49 חברת
נפט ; .50 שני שלישי גוש ; .51 תריסר
חסר אחד ; .52 פלא.

במאות

חמשה-עשר פרסי ספרים
לפותרי תשכץ ״העולם הזה״ ד1ע
נירה אלינסון, ,תליאביב, רמת־חן, רוזן
; 19 זאב בוברמן, ירושלים, ת.ד: 1226 .
שושנה גורן, מושם עמקא, הגליל המערבי
; זאב גלילי, תל־אכיכ, לוינסקי ; 19
שלום הדרי, קיבוץ פלמחים?,דואר רא־שון־לציון;
אסתר הנדלסמן, תל אביב, שיכון
עממי, סלמה ב׳ ,בית ; 8אסתר הם,
חולתא ; זמירה מאירמן, תל אביב, שכונת
מחלול ב׳ ; 116 יונה מהלר, קריית־פרוסטיג
על־יד כפר אתא׳ שיכון הפועל המזרחי
; 25 אבנר ורחל גלעד, קבוצת
ארז, דואר־נע חוף אשקלון: שאול מרקוס,
ירושלים, שכונת בקעה ; 13/77 יהודית
נוחם, ירושלים, שכונת יגיע־כפיים, האמרכלים
; 1מיכאל רוזנר, גדרה ; עמום ובתיה,
קיבוץ מגל, דאר־נע שומרון.

?.0.13. 771,

הוצאת ספרים
תל־אביב,

״ המת מי ד ״

רח׳ טיומקין ,11 טל 62129 .

חנייית

הופיע הספר

המצרכים

₪ ^ 1ןוי 1א ל 1׳ 3 1

ן ד 1י 1

ב לי כסף

ז׳אן דאק חסן

עם פנקס תלושי קניה

בתרגומו של א. מייטום

של שרות האשראי בע״ם

להשיגו אצל כל מוכרי הספרים.

ארנב 1 2 3ח״ א

מבחר

מכונות חישוב וסיכום 7 0״1ס*א 0,סם א £11,א 11ס?^017 , 0
מכונות כתיבה עבריות ולועזיות פורטבל ומשרד
גם עם מרכבה רחבה
המודלים המשוכללים ביותר
עם טבולטור אוטומטי ושוליים אוטומטיות

7 א£א 71א \, 00נ 2£7

ערבותמלאה __
ההסמקה

מהמחסן

יאלנב?ן 5ן 41

בשלם
מוביד בכל הדרכים
האם אתה יודע את ארצך?
האם תוכל לזהות את הנקודה המסתתרת
תחת סימן השאלה שבמרכז המסה אשר
לפניך?
גם אליה מגיע יום יום אוטוכוס ״אגד״,
כשם שהוא מגיע לשכנותיה -גכעת עדה
ובפר גליקסון.
כל שעליך לעשות הוא לזהות את שם
היישוב ולשלחו בצרוף כרטיס משומש כל
שהוא של בל קו ״אגד* שהוא ל״מכצע אגד״,
תל אפים, ת.ד.6137 .
כין המזהים נכונה יוגרל פרם ראשון של
עשר לירות וחמשה פרסים של לירה אחת
כל אחד.

בריטניה
שפס מו לקרחת
לא פעם קרה במערכת־בחירות בריטית ש־מפלגה
אחת מצאה את יריבתה מתרחצת
לתומה בים, גנבה את בגדיה. במערכת הבחירות,
שנסתיימה השבוע בנצחון השמרנים,
בלטה תופעה חמורה יותר: שום מפלגה לא
יכלה לגנוב את בגדי יריבתה, כי פשוט
לא היה מה לגנוב.
שתי המפלגות רדפי ביאוש אחרי כל דבר
שיכול היה להיראות מרחוק כנושא אמיתי
לויכוח. שום נושא כזה לא נמצא: המפלגות
התחרו ביניהן מי יגיד -ביתר כשרון את אותו
הדבר. בסופו של דבר נשאר רק ויכוח
אחד: האם טוב יותר אנתוני אידן היפהפה,
הג׳נטלמני, בעל המיבטא המעודן — או
מיסטר אטלי השקט, המתון, המעורר אימון.
אם הבוחר העדיף את השפם על הקרחת,

למעלה מ־סססל מהגרים מאיי הודו המערבית,
6852 מהם השתקעו בלאמבט. מדי חודש
וחודש, מוסיפים ונכנסים ללאמבט, בין 700
ל־ 1000 מהגרים נוטפים. קיימת סכנה כי
הרוב הקטן העכשווי של ילידי המקום יהפוך
בשנתיים הבאות למיעוט.
בתולות או תערוכת. המגרים החדשים
דוחקים את רגלי עובדי השירות המקומיים.
בזמן האחרון הגיעה ואפילו תגבורת
של בעלי מקצוע, שרמת־החיים הנמוכה שלהם
מאפשרת להם להתחרות עם בעלי המקצוע
המקומיים. האבטלה בין העובדים המקומיים
גוברת והולכת.
בעיה בפני עצמה היא בעיית הנשואים
המעורבים. אחוז הנשים באנגליה הוא מן
הגבוהים ביותר בעולם, ורבות מהן מעדיפות
להינשא לכושים מלהישאר בתולות זקנות,
כפי שמחייבת אותן המסורת האנגלית
הישנה. זוגות מעורבים טלה גורמים לא
פעם לתגרות בינעדתיות, המאיימות להתפשט

חידון הארי׳!
לגבי תושבי הארץ, נוסעי, אגד״ מבטן ולידה כולם, לא היתד. בשבוע שעבר
הבעייה קשה. כפי שהודיע המזהה שזכה בפרס הראשון, בסך עשר לירות, טוראי
דייד נוימן, צה״ל, ד• צ ,2412 .היה פתרון החידון — מעלה הבשן.
רבים גם ידעו כי שמו הקודם של מעלה הבשן היה יותר בוער: להבות הבשן,
שם המקוגל עדיין מאד על חברי הקיבוץ. וחמישה ממאות היודעים הרבים זכו
בפרס של לירה אחת כל אחד :
אורי ג חון מתל־אביב, קורדובה .6
גדעון כהן מכפר שמריהו, הזורע . 19
הנוסע הצעיר (בן העשר) אברהם מזרחי, מטבריה, שיכון הוותיקים /63ב.
יוסף וינר ממטולה, היודע כי מעלה הבשן משמש בין היתר גם כמקום מגוריו
של מנהל, אגד״ בקרית שמונה.
׳,ואברהם קרביץ מחיפה, חיים ,4שלא שכח להעיר כי החידונים ייתכן וקלים
מדי. אחר הכל לא עיבר ״אגד״ רק בדרכים כבושות ונוחות — הרי הוא מוביל
לכל מקום, גם למקומות אותם קשה לזהות, על המפה לפחות.

ד״יט מוינה: תנזונה זו של חתינות הסכם־המדינה האוסטרי בידי שרי־החוץ של ארבעת
הגדוליס והקאנצלר האוסטרי עוררה תשומת לב מיוחדת בארץ בגלל פני האיש המסומן בעיגול:
קארל הארטל, מי שהיה עד לפני זמן קצר קונסול אוסטריה בתל־אביב, הפך עתה בוינה לאחז
מעמודי־התחך של משרד־החוץ האוסטרי. הארטל, אנטי־נאצי חריף וידיד מושבע של היהודים,
כתב לא מכבר לידידיו בארץ שבוינה חסרים לו היהודים, וישנס שם ״יותר מדי גויים״

הרי גרם לכך במילה רבה גבר סוער שביקר
לא מכבר בישראל. אניירן (״ניי״) בוואן,
שזכה החודש מפי וינסטון צ׳רצ׳יל לתואר
״הקארייריסט רב־הלהג״ ,החליש את מפלגתו
עד אין תקנה במלחמתו הפנימית נגד קלמנט
אטלי. אויביו טענו לא פעם שיש בכך כוונה:
ניי היה מוכן לעזור למפלת מפלגתו הפעם,
על מנת להוכיח את כשלון הנהגתה הרשמית,
לרשת בעצמו את מקומה.
יתכן שהאשמה זו מוגזמת אולם אין ספק
שבמחנה המנוצחים היה ניי בוואן השבוע
פחות עצוב מאחרים.

ס מוכה בדאמבס

דע היכן אתה עומד
גכעת עדה: מושבה בגבול השרון, לרגלי הרי שומרון.
נוסדה ב־.1903
מקום ״שוב בתקופת התלמוד.
בפר גליקסון: קיבוץ בגבול השומרון.
נוסד ב־.1939
סימן השאלה: כפר נוער בשרון.
נוסד ב־ 950ו.

וכל הדרכים מובילות י א \ ד

החיילים הבריטיים שחנו בארץ בתחילת
מלחמח־העולם השניה, לימדו את ידידיהם
המקומיים נוסף על שתיית הבירה מספלי־פח
ופוקר גם ריקוד חגיגי אט־קצב, בשם
לאמבס-יולק. לאלה ששאלו את הקוקנים •
שביניהם לפרוש השם, הסבירו הללו בנאוה
כי לאמבט הוא הרובע העתיק ביותר של
לונדון, שנבנה אחרי השריפה הגדולה. לדבריהם
רק אנגלים טהורי־גזע היו גרים ברובע
המיושן זה, שהעובש הירקרק על בתי־העץ
הרעועים שבו נחשב בעיני בעליהם כתעודת
יחוס עתיקת־יומין. אדם הבא מלאמבם היה
מתקבל במסבאה אנגלית ביראת כבוד לא
פחותה מזו שזוכה בה צבר מגידל־שפם
מיבנאל בעמדו בתור בצרכניה במעברה.
.חשאי, לא לפרסום מצב מעורר
כבוד זה השתנה באופן קיצוני, מיד לאחר
מלחמת העולם השניה. המוני מהגרים מאיי
הודו המערבית הציפו את האיים הבריטיים,
בעקבות חוק המתיר לכל אזרח בריטי להיכנס
לבריטניה ולעבוד בה. מהגרים אלה,
ברובם כושים ומולאטים, איוו להם, אם משום
העובש על הקירות ואם בגלל תנאי המגורים
הזולים, את לאמבט למושב.
מוסר דו״ח ראש מועצת לאמבט, הנושא
עליו את הכותרת ,״חשא־ ,לא לפרסום !״
אשר הגיע לידיו של כתב הסולס הזה בלונדון
:״בשנה האחרונה הגיעו לבריטניה
•בני־לונדון המדברים בענ ה לונדונית מיוחדת.
השס קוקני בא מהמילה תרנגול באנגלית.
לדברי הלונדונים, הקוקני הוא אדם
שנולד בטווח קריאת תרנגול מהסיטי של
לונדון.

על לונדון המזרחית כולה.
החודש יצאו האגודות המקצועיות המקומיים
וחבר המועצות המקומיות בדרישה
משותפת מהממשלה להגביל את העליה, לדאוג
לפיזור האוכלוסיה הצבעונית באנגליה
כולה. אין להניח כי הממשלה הבריטית תדון
בדרישה זו עוד לפני הבחירות, אולם בינתיים
כבר פינה ריקוד הלאמבט החג־גי את מקומו,
לפחות במחוז מולדתו, לסמבא קובמנית
לוהטת.

בו רמה
ח ״ בוו־ ח ה
המונים רבים של רופאים־דתיים־לא־ימוס־מכים
התפרעו החודש ברחובות ראנגון.
הסיבה: משרד הבריאות הממשלתי לא
הכיר במעמדם הרפואי שהוענק להם לפי
המסורת הבודהית, הכריז עליהם כעל שטר־לאטאנים.
מנין זלזול זה בדת בודהה? ה־רופא-ם
לא היססו: השפעת האוירה הציבורית
שהיא אדישה לייצור הסרט חיי
בודהה* .הם דרשו את איסירו.
למחאות אלה הצטרפה קשת רחבה של
אישים, מכוהני־דת במנזרים המרוחק ם ביערות
ועד לפוופיסורים מאוניברסיטה של
ראנגון. טענתם: יצור סרט על בודהה,
וביחוד על ידי חברת סרטים אמריקאית, יהיה
חילול קודש.
המורה והדולאר. השבוע התערבו במחלוקת
ראשי הסאסאנה** הבודהיסטית. ד״ר
מאלאסקה טס במיוחד לראנגון, ניסה לשכנע
את אנשי הדת המקומיים כי סרט על חיי
בודהה יסיע להפצת תורתו של המורה הגדול,
עדין־הנפש, יכניס מיליונים של דולא־רים
לטרצות בודהיסטיות בהן יוסרט. אולם
המוני בורמה המשיכו בהתנגדותם, סרבו
להרשות כל דריסת־רגל לצלם או חוקר
אמריקאי.
הוויכוח גרף לתוכו חוגים רחב ם יותר
ויותר. היחידים שלא התרגשו היו יצרני
הוליבוד. בשבילם, וויכוח כזה פירושו תוספת
טיבה של פרסומת חינם.
מטרו גולדווין מאיר

* סרט שחברת
החלה בהכנות ליצורו.
** המועצה הבודהיסטית העליונה המורכבת
משלושים ואחד נציגי הדת הבודהיסטית
בעולם, משמשת כסנהדרין.

> 1יקוז 31ו ת!
כיצד לומר משהו ללא
מלים 7על כעייה
זאת ניסו לענות פני
טומימאי ה״קאמרי״
בתוכניתם החדשה.

קרנייםלאיל. לשם בימוי הקטע איילות בילה שייקה שעות רבות בגן החיות, הוא
שוטט בכל רחבי הגן ועקב אחרי תנועותיהם השונות של כל מיני חיות. הוא הדריך את
חניכיו יעקב אדקין (ימין) ומיה זיו לבטא בתנועותיהם את אצילותו של החיות, להפיק
מבט המזכיר, לדברי הביטוי המקובל, עיני אילה. מביקור זח הם הפיקו תועלת רבה.
(ראה שער)

ללאזכוכית. היצר הטוב, אותו מייצגת בפאה נוכרית
אפורה זיוה שפיר, מביא את היצר הרע׳ שייקה עצמו,
במבוכה, על־ידי כך שהוא מציץ בו מבעד למראה
חסרת המראה, מחקה את כל התנועות שלו.

״בסנט.מימה, לא די בכך שכל
שריר הוא כמו קפיץ פעיל
ומכוון. כל תנועה מוכרחה להיות
בעלת משמעות וביטוי, כי
תפקידה של התנועה בפנטומימה
כולל גם את תפקיד המילה
המדוברת במחזה רגיל׳ ותנועה
מיותרת תהיה דומה לדברי־שטות
שהשחקן משמיע בעצם
הצגתו של מחזה רציני,״ אמר
שי אופיר מחוטב־הגוף שעה
שמחה ממצחו את טיפות הזעה
בסיום הופעת הבכורה של תוכניתו
החדשה מסכות. טיפות אלה
היו עדות למאמץ הגדול שהשקיע
כדי להוכיח הלכה למעשה
את דעתו, לפיה יש לסאנ־מימימה,
ההצגה ללא מלים, ערך
אמנותי העומד בפני עצמו.
ואם כי המאמץ המושקע היה
עצום, והכנת התוכנית — כולל
הדרכת 4משתתפים חדשים וחיבור
המחזות (בלשון ד,פאנ־טומימה:
מימודראמות) עצמם
שייקח נגד שייקה. שני טיפוסים מופיעים בקטע הקבצז והנדבן: האחד לבוש בלואיס,
— נמשכה יותר מ־ 12 חודשים,
ישן על ספסל רחוב ומתחנן לנדבה, השני לבוש הדר, נושא ביוו המטופחת מקל בו הוא מגרש
הרי ההוכחה היתה חלקית בלבד.
במנות קבצנים טרדניים. את האחו משחק שייקה (צי ימין) .את השני — שייקה (צד שמאל),
שמונה הקטעים המוצגים, ובמרהמתחלפים
ביניהם בתנועת סיבוב זריזה אשר מגלה את הצד השני של התלבושת.
כזם סיפורו של יפתח הגלעדי
שנאלץ לעמוד בנדרו ולהקריב את
בתו לע לה, הצטיינו בליטוש טכני קיצוני, אך לא בכולם נראתה
המילה המדוברת — שלא נאמרה — מיותרת לחלוטין. במיוחד בלט
הדבר בקטע יפתח הגלעדי, שאם כי עלילתו ידועה לכל ומובנת לכן
כמעט מאליה, היה צורך לתת לתפאורה ולמוסיקה לדבר כמעט במלים
מפורש! ת כדי לכסות על העדר המלים בפי הפנטומימאים.
בקיצוניות הפוכה הצטיין הקטע תמונות מאלבום העלייה השנייה,
בו היו מיותרות, לא רק המלים אלא אף התנועה: תוך החלפת
תלבושות מזורזת בעימק הבמה החשוך, הופיעו השחקנים במסגרות
מוארות, ניצבו בעמידה קפואה המגלמת את כל הפוזות האפשריות
של התמונות המצהיבות באלבומי התמונות של הדור שעלה לישראל
ערב מלחמת העולם הראשונה כשהוא לבוש ברובאשקות, נעול
מגפיים ונושא על כתפיו מעדר ורובה־צייד עתיק.

לא חסר גם נסיון לסאטירה על נושא מעודכן יותר: סיכסוכי
הגבול התמידיים בין ישראל לשכנותיה בקטע משחק השחמת בין
העמים. הצדדים מופיעים כשחקני שחמת לבושי פראקיים, שאינם

מאחרים להסתכסך כאשר שניהם נוקטים בתכסיסי משחק שמחוץ
לספר־החוקים. הסיכסוך מובא לפני הגברת או״ם, אותה מייצגת זיווה
שפיר בתוך שמלת־ערב כספית הדוקה, ובעלת סדק המתמשך לאורך
הרגל המפורסמת כולה, נפתר רק למראית עין ומתחדש מיד.

מכונהאנושית. קצב העבודה בבית־חרושת בעל
סרט־נע מודגם על־ידי המכונה׳ שייקה עצמו, שהפועלים
יוורדיח

חרגבה __ ר תו תוו ת __רו רוחות __ ו סגו רו ת

ודמצר

המוסיקה שליוותה את התוכנית ראוייה להאזנה מיוחדת. יוחנן
זראי, שחיבר את הליווי המוסיקאלי פרט לקטע יפתח הגלעדי, הפך
את ההכרח להשתמש במכונת הקלטה במקום תזמורת, מחסרון
ליתרון: הוא חיבר מוסיקה מיוחדת לסרט המגנטי, בו ייתכן, בעזרת
שימוש בשינוי מהירות ובמסננים אלקטרוניים, להפיק צלילים שאינם
מזכירים כלל את כלי הנגינה הרגילים, אבותיהם הטבעיים. על
המוסיהד הו טלו לעתים תפר,ידים בדדים רייתר ב חו רוי ת תחרות. והיא

ד!? מאל בו ם. זהו דף אחד מאלבום העלייה השנייה, בו
הופיעו גס שומרים נושאי רובה׳ נערות בחולצה רוסית, ריקוז
ר, נרה __ דרוייול -ח

ורוווד י ״

חודר

י ת __ תיזווידוי י -י י ״ י

קולנוע
י שר אל
ת ע מו ל ה שו עדמה
הבחירות הביאו בכנפיהן המזוהמות שפע
לעובדי ההסרטה בישראל: במאים צעירים
שנסו את מתניהם, הפיקו בשביל המפלגות
סרטי תעמולה קצרצרים, לרוב בדלים שם.
כאשר הגיעו סרטונים אלה אל הצנזורה,
אסרה שנים מהם, אחד של מפא״י ואחד של
הציונים הכללים. העילה: הם פוגעים הן
בטעם הטוב, הן בכמה מנהיגים נכבדים,
בצורה שאינה מקובלת אפילו בתעמולת
בחירות. יותר מזה לא רצתה הצנזורה לגלות
על אופי הסרטים. גם מפיק התעמולון
של מפא״י קולנועתונאי דבר זאב רב־נוף
הכריז לכשנשאל מדוע נאסר סרטו . :אינני
יודע כלום. אפילו שהסרט נאסר אינני יודע.
לא היה בו מאומה, פרט לתמונות מנהיגי
המפלגה.״

סרטים

חלק א׳ ב׳ מאת אינז׳ניר א. מולצ׳נוכסקי,

מהנדס ב״קול ישראל״

.2ספר המבדרים
.חלק א׳ עם הקדמת אגוד חובבי הרדיו בישראל. הופיע זה עתה.
להשיג בכל חנויות הספרים.

סיר ווינסטון צ׳רצ׳יל, בתשובה ל־נואם,
במסיבה לאחר נצחון השמרנים בבחירות,
שאיחל לו.חיים ארוכים :״כבר היו לי.״

ב א רי ס ימין ושמאל

א לי כי היה פעם מחזה טלביזיה. אחר
עיבד לבמה, הוצג מאות פעמים בלונדון,
ניו־יורק, פאריס ופעם אחת בתל־אביב. זה
מעשה בטוני (ריי מילאנד) ,המחליט לרצוח
את אשתו (גרייס קלי) בעזרת פושע בשם
לסגייט (אנתוני דוסון) .אולם האשד, הורגת
את המנסה לרוצחה, נידונה למוות — יותר
אין מגלים, כמובן, על סרט בלשי.
היצ׳קוק נטל את הספור הממתח, צילם
אותו כתיאטרון, בהשתמשו בכמה מן הלהטוטים
המיוחדים לו, אך מבלי שהצליח
להרים את אליבי לדרגת סרטי המתח הישנים
שלו. הסרט צולם בשלושה ממדים, אך מוצג
בארץ. שטוח״.

מונרו ומיצ׳אם, כרגיל, אינם משחקים בסרט
שעל אודות אסיר לשעבר וזמרת הנתקפים
על ידי אינדיאנים (התקופה ) 1875 :
ואיתני הטבע. אבל הנהר! הנהר מצויין והוא
שוטף את מסך הסינמסקום בשירה של צילומים
נהדרים. הוא השחקן ד,אמתי ; כל
האנשים הם רק חגבים.

יומן ה חד שו ת
ע סו קמאד
לאחר שהופיעה בסרט האיטלקי חלום בלהות,
בבימוי בעלה רוברטו רוסליני, החלה
אינגריד ברגמן בצילומים לסרט חדש, הפעם
בבימויו של ז׳אן (הנהר) רנואר׳ לצדו של
ז׳אן גאבן. במאי רנואר סיים זה עתה סרט
אחר, פרנץ׳ קארקאן, גם הוא בהשתתפות
גאבן, ומחזר, מפרי עטו, בו משחקת בתפקיד
המרכזי לסלי קארון.

מהבד לניי ד
במאי ותיק ססיל דד, מיל החל בכתיבת
ספר על משה (עשר הדברות) רבנו, תוצאת
מחקרו אשר עלה לו שלושים אלף דולאר,
שנעיר לרגל סרטו עשר הדברות.
בריאי 1ת ר

ח״ב חרות מנחם בגין :״הפוליטיקה
יכולה להיות המקצוע הנעלה ביותר או השפל
ביותר בעולם. ההבדל נעוץ באמונתו
של האדם העוסק בה.״

מוניות פאריס קטנות ( 4כחות־סום) בהרבה
מאלו של תל־אביב, אבל׳ כפי שמנסה
אלכם ז׳ופה להוכיח במכ לי להשאיר
כתוכת, צפונות בהן מנות גדושות של
דראמה. כי הסרט, על אודות נערה קרתנית
(דניאל דלורס) הבאה, עם תינוקה לפאריס,
לבקש את אהובה (הנשוי) ,נעזרת בנהג מו
נית (ברנאר בלייה) רך־לבב המסיע אותה
בפאריס שמימין ומשמאל לסינר ,,עמום דרמתיות
עד לעייפה. יתכן כי בידי במאי כדה־סיקה,
למשל, היה הסיפור הרגשני מקבל
משמעות עמוקה (ומעניינת) יותר, אבל במאי
פול לה שאנואה (שגם כתב את השיח) לא
הרימו מעל לבנאליות צעקנית.
רגע בודד של אור: זמרת אקזיסטנציאלית
ז׳ולייט גרקו משמיעה שיר מאת מלחין
(נער פריסאי) קוזמה.

רוברט מיצ׳ם רוכב על סוסו. הוא מגיע
לעץ. הוא יורד מן *־.עץ. הוא שולף גרזן.
הוא כורת את העץ. הוא עולה על סוסו
וממשיך לרכב. כתובות: נהר האבדון
בהשתתפות מארילין מינרו. למה כרת מיצ׳ם
את העץ? חידה סתומה.

חוק • וח ד

ישראל גלילי, איש צמרת אחדות העבודה,
בנאום בחירות :״שיטת הבחירות
האיזוריות, עליה נלחם בן־גוריון, תביא לחלוקת
המדינה בין צדקיהו לבין אמיתי לפי
התור, כל 4שנים.״

התחרות הסמוייה בין ראש הממשלה משה
שרת לבין שר-ר,בטחון דוד כן־גוריון

רקחג בי

םוביותר

פ סו קי
ח״כ מק״י משה פנה, לאחר שאמרו
לי כי נציג־ציבור מסויים מעורב במעשי־גבלה
לא מתוך כוונה אלא מתיר טפשות :
״עדיין לא די בכך לקבוע שאום הוא אידיוט.
השאלה היא: לטובת מי הוא אידיוט?״

ב לי ק> פ־ב

בלשש טו ח

ג לי ה ר דיו קז ר אי םלךי
.1״ תורת הרדיו״

עברה לשטח נוסף: גם בי. ג׳י. החל לגלות
עניין מיוחד בבלשנות, דרש במפגיע מעורכי
הקונקורדאנציה התנ״כית החדשה, במכתב
ששלח להם, למצוא שם עברי לקונקורדאנ־ציה.
לשטח
חדש עבורה העתיקה את פעילותה
גם זמרת״ראשית באופירה הישראלית. לשעבר,
הדמות המרכזית בסכסוך האופרה־הבימה
בשנה שעברה אדים דה־פיליפ: לאחר
שהופעות האופרה נפסקו בגלל גרעונות כספיים,
התמסרה לכתיבת ספרים, שלחה את
יצירתה המוגמרת הראשונה לד,וליכוד בתקווה
שתתקבל כנושא לד,סרטה.
גורל מר יותר אונה לשחקנית הקולנוע

היהודית־מצרית רבת־הפירסומת לילה מוראה:
לאחר שבעבר הואשמה כבר פעם
בפעולה לטובת ישראל, הועמדה הזמרת
הגרונית האהובה שוב לדין, הפעם באשמת
משחק בקלפים, מעשה בלתי״חוקי במצריים.

ב׳ר־ ונקגיק
לשיא חדש באמנות המתיחה הגיע שחקן
הקאמרי

בעל חוש ההומור זאב כרליג־

סקי: הוא ד-ודיע ערב אחד טלפונית לזוג
הקומיקאים דז׳יגאן ושומאכר כי לאחר
ה פעתם בחיפה מכינים עבורם מסיבה רבתי
בדירתו של יעקב (העיריה הזאת) אורלנד
שבשיכון הסופרים החיפאי על הכרמל. כשבאו
השניים במונית מיד לאחר ההופעה אל
המסיבה המובטחת, הופתעו להיווכח כי הוציאו
את אורלנד ממיטתו לבוש־פיז׳מה,
מבלי שיהיה לו מושג על העניין.
להפתעה לא פחותה זכתה השחקנית האצילה
של הבימה חנה (האם) רוכינה,
שהביעה לתומה במסיבה ציבורית את רצונה
לחזור ולראות את מוסקבה׳ כור מחצבתה
של הבימה, באוזניו של השגריר הסובייטי
השתקני והמנומס אלכסנדר אכרמוב,
השגריר השיב מיד :״אנא, הגישי לי בקשה
לאשרת כניסה ואטפל בד, מתוך רצון טוב
וידידות.״ השחקנית טרם השיבר, להצעה
זאת.
נימוסים מגושמים יותר הוכיחו מקבלי־פניו
של ראש ממשלת בורמה או נו, בשדה־התעופה
בלוד, שלא טרחו להיוודע על הרגלי
אכילתו ועל צמחונותו הקיצונית (העולם
הזה ,)916 הגישו לשולחנו מאכלי בשר. כאשר
התערב בדבר שגריר ישראל בבורמה
לשעבר דודהכהן (ראה במדינה) ודרש
להסיר את מאכלי הבשר, הביאו המלצרים
המבולבלים נקניק, גרמו לראש הממשלה
האורח להסתפק בכוס מיץ תפוזים.
באוטובוס המוביל לביתו הרמת־גני שמע
ח״כ חרות יוחנן כאדר שיחה בין שני
צעירים, שאחד מהם ביקש להצטרף למפלגה
שמאלית־קיצונית ואילו השני הזהירו כי אם
יעשה זאת ״יהיה כל. חייו דחליל ודגנראט.״
מסקנתו העגומה של באדר: בדור הצעיר
של היום׳ נחשב כל השוחה נגד הזרם ל־דגנראט,
וכל ד,מתפשר עם הזרם לאדם
מוצלח.

החי
לאהדהעצמ או ת
בקיבוץ משגב־עם, מקום בו נשארה תלוייד.
על קיר חדר־האוכל כתובת מיום העצמאות:
״אין מדינה ניתנת לעם על מגש כסף״׳ נתלה
סדין להצגת סרט׳ הסתיר את אמצע
הכתובת, השאיר לעיני הצופים רק את המילים
הקיצוניות :״אין כסף״.

יעל: לא פעם מתפרסמים במדורי
הצנוע מכתבים של כאלה הנמצאים
בחוץ לארץ — רובם הינם ישראלים•
מדוע לא תכתבי לאחד מהם 1

מושך, או מוזר -כרצונך
פייס הוכרגנבלאם־ ד
בתל־אביב, לאחר שביים אשר גנב ארנק
ומצא בו רק ששה גרשים ביקש את המתקת
דינו בגלל הסכום הפעוט שנגנב, נימק התובע
את התנגדותו :״זה בדיוק כמו מפעל
הפיים. אפשר להרוויח הרבה — ואפשר
להפסיד.״

טרמפים לאירופה

צרה ב שע ת ה

מתאגרף עוכר נימין) בקרב־גוף עם מתאגרף פאלצ׳ינאדי
״שמאלית ! למטה ! הזהר ! ״

ספ 1רט
איו.ר 1ף
סבנד־ .לראשדב
״שמאלית למטה הזהר קרא
הקהל הנרגש, שעקב אחרי המתאגרפים ש־עגו
בזירה הקטנה המוצפת זרקורים. השניים
עקבו לרגע איש אחרי תנועת מתחרו, כשהם
נעים בתנועה כמעט לא מ. רגשת. רגע של
מתיחות — ואתר התפרץ הצעיר השחרחר
ונמוך הקומה, התקיף את יריבו במערבולת
של מהלומות קצרות וקרובות.
היה זה אחד הרגעים המותחים בקרב ההתאגרפות
המקצועי הראשון בארץ, שנערך
בין דוד עובד, אלוף ישראל במשקל קל וא־מאלטו
פאלצ׳ינאלי, אלוף איטליה לשעבר.
הקהל שבא לחזות במאבק עקשני ועז התאכזב•
פאלצ׳ינאלי הצטיין בזריזותו ומהירותו
להתחמק מהתקפות היריב, לעומתו ניצל
עובד את יתרונו בגובה ובאורך ידיו, שמר
כל הזמן על מרחק בינו לבין האיטלקי, לא
אפשר לו להתקרב אליו. לא הפרם הכספי
המובטח 1000 ,ל״י, ולא המרצותיו של
הקהל, לא הצליחו להרתיח את המתחרים
ששמרו על כוחותיהם וקרירותם עד סוף
הקרב. הדם שהובטח לא נשפך.
מוטס מכונאי. יותר מרוצה מאורח
ההתחרות היתד, גליה (העולם הזה )918 חברתו
הישראלית של עובד. היא קבלה בהתלהבות
כל מכה של עובד, התכווצה והצמר־דה
לכשהותקף, ספרה בקוצר רוח את הדקות
לסיום ההתחרות. הסבירה גליה, ש־שמלה
לבנה עטפה את גווה התמיר :״איני
רוצה שעובד יהיה מתאגרף מקצועי, מוטב
שיעסוק במכונאות. הוא
מוכשר לכך.״

לשיפוט זה לא הסכים אדם אחד, לואיג׳י
פרויטי, מנהלו של סלצ׳ינאלי, טען כי במקרים
רבים בהם ניהל עובד קרב לא נקי,
לא הוזהר בידי השופט.
היחידים שלא היו מרוצים לחלוטין מהקרב
ותוצאותיו היו עסקני ספורט האיגרוף
בארץ. אמר אחד מהם :״לא זאת בלבד
שהקרב מסכן את התפתחות ספורט האיגרוף
של החובבים בארץ, הוא לא גילה כל מבצע
מיוחד במינו שיצדיק את העלאתו על הזירה.״

במס לז ל
הלאה הנאצי

( )920/615 הוא בונד הטכנית, הספ׳
!5גם להשתלם בחוץ לארץ, וכעת
הנו קצין בצה״ל. הוא רוצה להתכתב
עם נערה חיננית בניל 10— 22 על כל
נושא שייראה מעניין לשניהם. אולם
הוא מזהיר את זו העתידה להתכתב
עמו שיהיה עליה להסתגל לאופיו ודעותיו
״הקיצוניות במקצת״ .מה שעושה
אותו (לדבריו) מושך במיוחד ...או
מוזר במיוחד בעיני הבריות.

בקיבוץ נתיב הל״ה, מקום בו שכיחים ביותר
קלקולי מנוע גנרטור החשמל ומנוע
הבאר, עמל החצרן יום תמים לשוא על תיקון
מנוע הבאר, הלך בערב להתקלח, זכר שמשהו
לא בסדר, לקת עימו נר כדי להתגבר
על המחסור בחשמל, נוכח בבואו למקלחת
כי החשמל בסדר ומה שחסר הוא — מים
בברז.

ט עי ת ר אי ה
בתל־אביב ביקש עיוור שהורשע בדין מהשופט
לא להחמיר בעונשו, היות והוא
חייב לפרנס תשעה ילדים קטנים, השיב לשאלת
השופט, מדוע הביא לעולם כל כך
הרבה ילדים :״אני רואה מה שאני עושה י!״

אחהש טף
בתל־אביב, לאחר שהוקרן על בד בית־הקולנוע
השלט :״הקהל מתבקש לא לעשן״,
קם ממושבו אחד הצופים, עולה חדש ממעבדת
בני ברק, ציווה על אשתו :״בואי
אסתר, ראינו כבר את הסרט הזה.״

ירושלמית צעירה ( )920/016 גרסה לי
לשנות לנמרי את דעתי על בני ובנות
עירה. ראו את מכתבה ושפטו בעצמכם:
״אדיר חפצי לצאת השנה בחופשת
הקיץ לטיול לחוץ לארץ אינני בתו
של מיליונר ומה שאני מבקשת זה
שותח/פים למבצע של טרמפים ולינה
באכסניות־נוער בדרכים באירופה. הארצות
הבאות בחשבון: צרפת. ספרד,
איטליה ושווייץ. רצוי שהוא. היא או
הם. יהיו ברדיוס של ניל שלושים. עם
חוש ליופי ואהבה לחיים. חשבתי על
המרור שלד אחרי שהתייאשתי מהחב•
ריה בירושלים, אשר כרניל לאנשים עוביים
ולומדים, מנצלים את הקיץ לאנור
״בנזיז״.
חן חן לך ( )920/016 על הזמנתו,
אולם אין בתכניתי לנסוע הקייץ לאירופה.
ופרט לכך אינני ברדיוס של
שלושים.

מהנדס לטיול
צעיר העומד בקיץ זה לקבל תואר
של מהנדס 920/617 מסויה טיולים
על בילוי בבית־קפה. על כך הוא מוכן
לספר במכתבים לנערה חיננית בניל
. 18 22 ולהוסיף נם משהו על פסיכו־לוניה.
ספרות ומוסיקה.

סעיקד קולנוע ומוסיקה
הוא בן 21 קייצים ( )920/618 ורוצה
להתכתב בעיקר על קולנוע ומוסיקה
עם ׳צעירה בניל . 18— 20 יותר פרטים לא
מסר.

על מנת למשוך קהל כינו מארגני
התחרות ההתאבקות של
רפאל הלפרין בסנט ניקולאם
שבארצות־הברית את יריבו הקנדי
הנם שמידט, בשם הטבטוני
האיום, הודיעו שהוא גרמני,
יליד מינכן. הקהל, ברובו יהודי,
הקים מהומה כשנוכח שהגרמני
נעזר בתכסיס בלתי חוקי, זרק
כסאות לזירה, קרא לעבר שמידט:
״הלאה הנאצי !״.

הנאה אסתטית כתוסה
לזה שיתכתב עם ( )920/619 תהית
הנאה אסתטית כל פעם שיקבל את
מכתבה. יש לה כתב־יד נהדר 1פרט
לכך, היא נראית לי נערה נבונה ומשכילה
בתוספת מעלות כ 19-אביבים והשכלה
תיכונית. היא מעונינת בחבר
לעט, בבחור פחות או יותר רציני עד ניל
.25 את הנושאים יקבעו בינם לבין עצמם.

הנצחון
ניתן לבסוף, לפי נקודות,
להלפרין.

אנגלית, מישהו?
את המכתב הבא קיבלתי כתוב אנגלית.
נראה שבעל הדבר ( )920/620 איננו שולט
בשפתנו. כותב האיש
...הנני בן , 29 מדען ויפה־תואר (במידה
שיכול אני לשפוט) נלהב למוסיקה,
אמנות, שחיה. ספרות יפה ו״צבריות״.
אשמח׳ להתכתב עם צברית נאה עליזה,
כנה, פקחית ובגיל .20—23 תצלום יתקבל
ברצון. הוא הוסיף נ.ב היא
רשאית״ לכתוב עברית, אולם באותיות
ברורות, בבקשה.

דעה כנקודות. די־עה
אחרת על כושרו של
עובד היתד, למיכאל פריי־טיג,
מתאגרף ידוע לשעבר,
ששפט בקרב בן
שמונה הסיבובים. פריי-
טיג, שהופיע בלבוש חגיגי
ביותר מורכב מחליפה
כחולה ועניבת
פרפר, הזיע בזירה יותר
מהמתחרים עצמם, מסר
לבסוף את הנצחון בקרב,
לפי נקודות לידי המתאגרף
הישראלי דוד עובד.

של מי הוא היום

כרמלה הנ׳ינניית. לוותר על חברו
למען חברתר או לא לוותר — הנה. לגביו.
השאלה. אולם האם העלית בדעתך
את האפשרות שלרפי יש רצון ובחירה
משלו ז אינני סבורה שהוא מקסם לש מוע
על טרנסקציות מסוג זה, ואם תמשכנה
שתיכן בתרנילי-החילוק הדמיוניים
שלכן קרוב לודאי שתצטרכנה לעשות
זאת על חשבון מישהו אחר. נזי מתור
מכתבך הבינות׳ שרפי הוא נער רניש.
אם מיואשת. שנתיים של עצמאות
(בצבא) יועילו לבתך יותר משמונה־עשרה
שנות תוכחות. בהעדרה מן הבית
תדע להעריכו, ואין לי ספק שב־שובה
הביתה תהיה הביבה ונעי.ם ה יותר.
כי בצבא ,״אם מיואשת״ .אין
אמא הכובסת את הבגדים, מסדרת את
המגירות. דואנת לכמות הויטמינים ומוותרת
לכל קסריסת של נערונת מפונקת.
מובטחני שתרגישי בשנוי כבר
בחופשתה הראשונה.

על פל הפונים אלי ככל
עניץ שהוא, לצרף *00 פרוטה
ככולים.

העולס הזוז 920

דו״ה לב 1חר

(המשך מעמוד )6
מצדה. תמונות משפחתיות, תמונות המלחמה
של אבא...
לפתע עצרה מצדה. מבטה ננעץ בתמונה.
שני אנשים חבושי כובעי־גרב עמדו בה. האחד
היה אבא, שותה גזוז ליד מכונית שק״ם.
השני היה רב־סמל צעיר ונמוך, בעל צלקת
גדולה שהחזיק בתת־מקלע. מצדה ראתה את
תמונתו בפוזה זו מאות פעמים בעתונים ו״
בטלסינימה. זה היה בני הראל. זו היתר. גם
אותה התמונה — אלא שכאן היתר, התמונה
שלמה, ואילו לצרכי תעמולה השתמשו, כנראה,
רק בקטע אחד שנחתך ממנה.
״אבא !״ קראה ורצה לחדר־העבודה של
גאנדי, שהיה מקושט בעשרות חרבות וסכינים
ערביים .״מצאתי משהו ! ״
גאנדי נטל את התמונה בתנועה ע־יפה.
אדישותו פינתה חיש מהר את מקומה לה״
בער, מתוחה. קמטי מצחו התעמקו כשזכרונו
חפר בעבר. לפתע בקע מגרונו צחוק פרוע,
שדמה יותר להתפרצות הר־געש — צחוק
בלתי־מרוסן שהרעיד את כל גופו, מילא
את עיניו בדמעות.
״ב ...בני ...הר ...הראל.״ נפלטו ההברות
בין התקפה להתקפה .״הגיבור הלאומי! תמיד
ידעתי שאני מכיר אח הפרצוף הזה ! זה
בניומין הרשקוביץ, סמל השק״ם מהגדוד
הרביעי ! ״
כשנפתח הסכר, פרצו הזכרונות בשטף אדיר.
כמובן, בניומין הרשקוביץ, איש הגח״ל מרומניה,
שפחד כל כך לצאת לקרב עד שמצאו
לו ג׳וב בשק״ם ! הרשקוביץ, שהובא
שלוש פעמים למשפט מפני שסרב להביא
את מכונית־השק״ם למשלטים אפ לו בימי
ההפוגה ! הרשקוביץ, המטרה הנצחית לבדיחות
אינסופיות בגדוד הרביעי׳ ביחוד אחרי
שנפצע במצחו וזכה לצלקת־הגבורד.
מידי חייל מארוקאי שיכור, ששבר בקבוק־ב
רה על ראשו 1
גאנדי זכר אפילו את התמונה: הוא מסר
את התת־מקלע שלו להרשקוביץ שיחזיקו
כששתה את הגזוז, בשעת ביקור במטה הג־דוד,
וחבורה של צלמי־עתונות עטו על המציאה.
פעמון
הדלת צילצל. צחוקו של גאנדי התחדש
.״זה הנאצי שלך,״ הריע ,״תני לו את
התמונה ! הראי לו את הפירר שלו ! ״

סטודנט
י די די ה טי פנ ב רון

אחריך. ו כני מ-ן

״אני כוחר כציונים הכלליים כיי הם
פותרים את בעיות המדינה על־ידי
הגישה הליברלית. לגכיהם אין הפרט
בורג אלמוני כתוך מכונה גדולה. ית־רון
נוסף של הציוגים הכלליים: אצלם
אינטרס המדינה הוא מעל לכל.״

המדריך סרסד
את יורם לקח

מזכירה
ר ד 1ם

שירה

״אני כוחרת כציונים הכלליים מכיוון
שהם מגשימים ויגשימו את הדכרים
כהם אני מאמינה -עם אחד, מדינה
אחת, דגל אחד, המנון אחד וחינוך
אחד. ומעל לכל -הם דואגים לחופש
הפרט, הדכר החשוב כיותר לאדם-.

בוחרים

יורם נדהם. הוא ציפה להתפרצות של
זעם, להכחשה נסערת. אולם המדריך רק
הסתכל בתמונה באדישות, מילמל :״ד,ממ,
כן. התמונה ההיא.״
יורם לא יכול לשלוט בעצמו .״אבל זוהי
עלילה התפרץ .״הלא אתה היית חייל
קרבי. הדגל על הקסטל ! הקרב על בית-
מחסיר, שבו השתקת לבדך עמדה של שתי
מכונות יריד
בני הראל חייך .״האמנת לשטו ות אלה?״
הוא הסתכל בצעיר בחמלה .״שמע־נא נערי.
אתה בחור פיקח. הגיע הזמן שתתבגר. ובכן,
דע לך: רק אידיוט הולך להיות חייל קרבי.
כל אדם נבון הוא פחדן. יש לו דמיון. הוא
רואה את הסכנה וסולד ממנה.״
הוא קם מקומו והרים את קולו, כאילו
ביקש לשכנע את עצמו .״מי צריך גיבורים?
ישנם רבבות כאלה בכל עם — הילדים
שאינם מתבגרים, המטומטמים, עמי הארצות׳
מאד, בגרוש. איפה הם עכשיו, גיבורי
? 1948 מי זוכר אותם? חשבו שהם כובשים
את העולם, ולמחרת המלחמה נתנו
להם בע טה בישבן. לא חביבי, אני לא טיפש.
אני יודע להסתדר. יש לי ראש• הם
צחקו ממני, אבל עכשיו הם לא צוחקים
עוד. עכשיו אני צוחק מהם.״
הוא עצר ליד השולחן׳ נטל את התמונה,
קרע אותה לגזרים .״כמובן, בשביל ההמון
המטופש צריכים להעמיד פנים. נשמור על
הסוד הקטן הזה. מי יודע אותו ז החברה
שלך ואביה. חבל. נצטרך לטפל בהם.״
יורם קפץ ממקומו .״אתה מתכוון...״
בני הראל התקרב אליו, עד כי פניו נגעו
בפני חניכו. בעיניו היה מבט צונן, שיורם
נרתע ממנו .״אין לנו רגשות ! אתה
שומע? אין לנו ידידים ! אנחנו נפעל על
פי ההגיון ! מי שעומד בדרכנו, נחסלו. גם
אם זה רב־אלוף. גם אם זה יורם עצמון
בכבודו ובעצמו ! אתה יכול לבחור ! ״
יורם קפא. משהו נשבר בתוכו. משך כמה
העולם הזה 920

דו״חלס חו

״אל תרימי את ראשך ! אל תסתכלי ! ״
פקד הקול הלוחש.
מצדה עבדה בכביש־הגבול א־לת־דפיח,
ככל האסירות של מחנה־המיון באר־אורה,
האיש המדבר עמד מאחוריה. היא ראתה אותו
קודם לכן — אדם בעל פגיון ומגלב,
במדי ׳פלוגות־הראל, קצין -ככל הקצינים.
מצדה בחשה בזפת.
״יורם שלח אותי אמר הקול.
לבה של מצדה כמעט והפסיק להלום. זו
הפעס הראשונה מאז מאסרה, לפני שלושה
חדשים, קיבלה ממנו ידיעה. פעם ראתה את
פניו בעתון־התעמולה של המחנה. פניו היו
שונים. ברק הנעורים נעלם. במקומו באה
הבעה אחרת׳ בלתי־מוכרת לה, משהו מתכתי
ונוקשה. ובכן, הוא זכר אותה• אולי בכל
זאת הרגיש מה קרה בארץ, משהו ממה שסיפרו
האסירות החדשות, שהגיעו יום־יום
למחנה.
״אביך במקום בטוח. שיחררנו אותו ממחנה
נהלל.״ הוסיף הקול .״אנחנו נדאג שיעבירו
אותך למשרד המחנה. את תישארי שם. המחנה
יהיה בסיס בטוח. אנחנו נשלח לך
הוראות.״
״מי אתם?״ הפליטה מצדה, כמעט בעל
כרחה.
״אנחנו הארגון. אין לו שס. הוא גדל. עליך
להאמין ביורם...״
הארגון לא הכזיב. דברים מוזרים החלו
מתרחשים בארץ. פה ושם הופיעו כרוזים
על הקירות. אסירים חשובים נעלמו. מישקה
״הפטיש״ הבטיח מדי פעם בישיבות מטה-
האחווה כי הארגון חוסל, והנה צץ מחדש.
יורם עצמון, המרכז הלאומי לעניני הסברה,
לא נמנע בישיבות אלה לגנות את חוסר־היעילות
והרשלנות של מישקה ופקודיו.
ביום האחרון של שנת 1975 אירע המאורע
הדרמתי ביותר. יורם עצמון אירגן הופעה־רבתי
של המדריך בטלס־נימה — שידור
שהועבר לא רק למאות אלפי בתים פרטיים,
אלא גם לכל כיכרות העדים וחדרי־זלאוכל
במשקים.
למעלה ממיליון איש חזו בשידור. הם ראו
את פניו המוכרות עתיד של המדריך, את
שלוש אצבעותיו המורמות לברכת־האחוה.
אולם לפתע נדם קולו, במקום התמונה בא
מרובע שחור. קול שקט, צלול, של צעירה
בקע מתוך המכשיר.
. .״תקנדשמיר־בועז. תלס־שמיר־בועז ...קול
ישראל — תתנת־השידור של תנועת הטרי
העברי. המאבק לא נסתיים ! המאבק אן

למעלה ממיליון איש שמעו את המלים.
רבים קפצו לחלון, סגרו את התריס, הנמיכו
את הקול. במרתף השגרירות ההודית בירושלים
שמע אותן גאנדי. הוא נשם לרווחה.
חיוך קל של שמחה עבר על פניו. כי
הוא הכיר את הקול.
״מצדה,״ מילמל ,״הצעירים, הם יילחמו...״

בימים הקרובים יעדה עד הקרקע
המשק ה 70-שד ״השומר הצעיר״
עד גבול רצועת עזה, כאחת הנקודות
הדרומיות כיותר. כה בשעה
שמנהיג מפא״י מפריח סיסמת כחירות
שד ״חזית חדוצית״ וממשיך

ב ה תי שכו ת העובדת
קיבלהמפ ״

מכלל הקולות
דקיים קואדיציה עם הריאקציה -
ממשיכה מפ״ם, דדא קודות תרועה
וזרקורים, במעשה החדוצי
היופ-יומי שד יישוב הספר והבטחת
גבודות המדינה מכד עבדיה.

גי דואג

לבסחון 1

רכים מחיידי ישראד, המרגישים
את בעיית הבטחון עד בשרם יום
יום, לא הלכו שודל אחרי סיסמות
הרפתקניות הלקוחות מאוצר ״ח-
רות״ ,ואחרי שאלת הרמייה

ח״ל צה״ל
אמדו דבד ס
מפ״ם

מפא״ -
אחה־ו! ־

לחזית ס ע • פ חרוצית 4בדאעוהשדטוו. רהפלתהבדחימכש ־ ל ה, א ־ צ. ר א
תו — ש פני ה

למפא דאק — אוי בתה ציונו ת

ממרובע

שחור

גי וואג
לחלוציות 1

קול צלול בוקע

למעלה מחמש ר ב בו ת נ עלים, עולי 1מגיב
התלכדו סביב דגל מפ״ם בבחירות ללוש •/דרות

|י14

רגעים לא היה מסוגל לחשוב. לשמור על
השליטה העצמית,״ פקד לעצמו. לא לעשות
מעשה טפשי .״אני ...אני אתך הפליט
בקושי.
פניו של המדריך נרגעו .״ידעתי שתתבגר,״
חייך, וחזר לעבודתו.
.באותו רגע כבר שקטו פניו לחלוטין. ה
׳תווים הנוקשים חזרו לצידי הפה הקמוץ,
כאילו חזר ולבש מסכה שהוא רגיל ללבשה
משך שנים. משום־מה נזכר אותו רגע במאורע
שאירע לו ;בילדותו, שעת שלמד ב־בית־ספר
תיכון חדש בתל־אביב: אחד מהתלמידים
הבוגרים, שאתו הסתכסך בשאלת
הבעלות על כדורגל ישן, התנפל עליו והיכה
אותו מכות רצח. כל מה שחשב אותה שעה
היה: לא לבכות. רק לא לבכות. אחר כך
נראה. עוד ניתן לו.
וגם הפעם, לא נתן לרגשותיו לתת אותות
בפניו הקודרים. אך מאחורי הפנים, במוח
הסוער, צפו ועלו, כמו שברי אניות בים,
קטעי מחשבות. לפי שעה, טרם הצטרפו
לשום שלמות.
יורם הסתכל בו לרגע, לפני שיצא. הוא
ראה אותו, כפי שלא ראה אותו מימיו :
הגבר ר,נמוך, מעוות הפנים, בעל הצלקת שנראתה
עתה מגוחכת. גידלנו מיפלצת, אמר
יורם לעצמו, עכשיו נצטרך לשברה. דרושה
זהירות, סבלנות. בגידה נגד בגידה, נבזות
נגד נבזות...
4910 2010

״איפה הייתם?״ הם הביעו אימונם
בשילוב ההתגוננות הפעילה
והנועזת עם חתירה כלתי פוסקת
ועיקשת לשמירת השלום .־

תוד לכוח החלוצי הדוח -מפיים

£9931351
או, אם רצונך לנסח זאת אחרת: האם חיי •הקיבוץ מתאימים לך? כי חיי הקיבוץ איגם דורשים
אומנם סוג מיוחד של כני-אדם, אך אנשים כעלי תבונות מסויימות משתלבים בתוכם כטבעיות,
כעוד שתכונות אחרות מקשות על ההשתלבות כחיים אלה. היש ברצונך לבדוק אם אתה עצמך
מסוגל לחיות חיים של שלימות ואושר כמסגרת הקיבוצית? אם כן, ענה בתום-לכ על השאלות
הכאות. אל לך להירתע, כלי-מחשכה, מעצם הרעיון לחיות כקיבוץ -מוטב שתבדוק זאת, וייתכן
שטמון כך הקיבוצניק האידיאלי, מכלי שחשכת על כך תחילה, ומכלי שאפילו תדע זאת כעצמך.
.1כאשר אתה עושה לפעמים את חשבון
חייך ברצינות, אתה מגיע למסקנה כי -
(א) עיקר שאיפתך היא להתבלט בחברה, להגיע לקריירה
מזהירה ולהימצא ׳במוקד הזרקורים.
(ב) אם הצלזזת לבסס את פרנסת משפחתך ברווחה, די
לך בכך.
(ג) אתה מרגיש כי חסר לך תוכן בחיים וכל היום
התעסקת, בעצם, בשטויות.
(ד) אתה מקבל את החיים כמות שהם.

.2יחסך לכסף הוא -

(א) ׳ אתה רואה בו מודד עיקרי להצלחה בחיים.
(ב) אתה רוצה בו, אבל לעולם אין לך די.
(ג) לכסף אין ערך בפני עצמו ׳,אלא רק למה שעישים
בו, אם לרעה ואם לטובה.
(ד) היית רוצה העלאה במשכורת.

.3כשעה
אתה -

שאתה

נבנם

לאכול

במסעדה,

(א) בוחן את •התפריט היטב היטב, שואל כיצד מבושל
כל מאכל ומזמין רק אם אתה מוצא בדיוק את מה שרצית.
(ב) מנית לאשתך או ידידך לבחור את המאכלים, אולם
מהרהר אחרי החלטותיהם.
(ג) אוהב לאכול טוב, אבל אינך רוצה להיראות בררן
וטרדן.
(ד) אדיש למדי לבעיית בחירת המנות.

.5כאשר כני משפחתך תוכעים לעצמם זבות
להשתתף כקביעת דרך־חייך ומסבירים לך בי
מוטב •טתעשה דבר זה או אחר, אתה -

(א) מצפצף עליהם, מבהיר היטב שזהו עניינך אתה
ועושה את ההיפך.
(ב) עושה מה שהם אומרים, אולם אינך יכול לסלוח
זאת לעצמך ולהם.

(א) אינך משלים אתו בשום פנים, ועושה הכל כדי
שהעניין יבוא על מקומו וכבודך יוחזר לך.
(ב) אתה יודע שאינך יכול לעשות מאומה, ממשיך
לקיים אתו כלפי חוץ יחסי ידידות, אולם הינך מלא
מרירות.
(ג) אתה משתדל לשכנע את האחרים בסבלנות, ומח־תר
אם אינך מצליח.
(ו) אתה מוכן לעבור על העניין בשתיקה, אם לדעתך
אין הוא כה חשוב כדי להפר בגללו ידידות בת־שנים.

.8כיצד אתה מתייחס לבעיות פוליטיות?

אתה אינך נוטה מטבעך לקבל שום דעה כתורה

(א) רגיש מאד ואינך מוכן להשאילו למישהי אחר
תמורת כל הון.

(ב) מבין שכללי הנימוס מחייבים להשאיל לפעמים ספר
או חפץ, אולם אתה מלא טינה על הלוקחים.
(ג) מוכן להשאיל כשאתה רואה שמישהו אחר זקוק לך.
(ד) אין לך חפצים מסוג זה, שלגביהם מתעוררת בעייה
כזאת.

.14 כשאתה קורא עיתון -

(א) אינך סובל שתצטרך לחכות עד שמישהי אחר יגמור
לקרוא׳ ואינך סובל שמישהו יציץ מעל לכתפך.
(ב) אתה שותק כשמישהו עושה זאת, אולם זה מרגיז
אותך עד מזות.
(נ) אתה מתלהב להתחלק עם מישהו בידיעות המעניינות,
ולעתים, ביוזמתו אתה, מתחיל אתה לקרוא בקול ידיעה
מעניינת לסובבים אותך.
אתה רוצה להציץ בכותרות הראשיות, לא איכפת׳׳

מתי.
כאשר אותו מישהו לוקח לעצמו את
ואף לגרשם או להכותם.
בשתיקה את תלונותיה של הגננת, אבל
שאין היא צודקת, ושאין כילדיו עלי

(א) אינך סובל
הרשות לנזוף בהם
(ב) אתה מקבל
בעמקי ליבו יודע
אדמות.
( 0אתה מבין יפה שאסור לילדיך להפריע לזר ושהוא
צודק ברצותו למנוע זאת.
(ד) שיקבלו על הראש, אם מגיע להם.
מהר־סיני, מעדיף לשקול במחשבתך כל בעייה לחוד בטרם
תקבע עמדה.
(ב) לא תמיד אתה שומר על הגבול שבין מחשבה
פוליטית־שכלית, לבין רגשות עזים המתעוררים אצלך בעד
או נגד זרמים פוליטיים מסויימים.
(ג) אתה מזדהה בכל ליבך עם אחד הזרמים הפוליטיים
ונכון לקבל את כל דרכיו, משום שהוא — לדעתך — צודק
בדרך כלל, ויש לשמור לו נאמנות אף בשגיאותיו המעטות.
נד) אינך מבין הרבה בפוליטיקה ואינך סבור שהיא הדבר
החשוב ביותר בעולם.

הדעות שאתה מביע חשובות לך פחות מן הרושם

שאתה עושה על השומעים, אותו אתה משתדל להגביר
על־ידי דיבור מבריק.

.13 בקשר לרכוש פרטי זעיר, בעל ערך סנטימנטלי
או רוחני >במו ספרים, תכשיטים או
בלי בית קטנים) ,אתה -

.15 כאשר ילדיך משתובבים ומפריעים למישהו
אחר -

(א) אתה מדקדק הרבה בשאלה אם מעיל זה הוא באופנה,
תפור באורח מושלם מארג משובח ומחירו אינו מופרז.
(ב) אתה אינך יודע בדיוק מה אתה רוצה, מניח לזבן
לשכנע אוחו במהירות, ולעולם.אינך מרוצה לאחר מכן.
(ג) העיקר עבורך הוא, שהבגד יהיה טוב ונוח לתכליתו.
בשאר הנקודות אתה מוכן לוזיתורים ללא כאב־לב.
קטן למדי
(ז) כל בעיית ההלבשה תופסת מקום
במחשבתך.

.)5כשאתה מדבר על נושא כלשהו בפני קהל
מצומצם או חבורה גדולה של ידידים- ,

.12 בלכתך לקולנוע -

(א) אתה אוהב לבחור לעצמך סרס מעניין ולקנות
כרטיסים משובחים, שאם לא כן אין אתה נהנה כלל.
(ב) יאתר, הולך לסרט שלא רצית בו, אולם אינך פוסק
מלטעון אחר־כך נגד השיעמום.
(ג) אתה מוכן לוותר על ראיית סרט, אם אין משהו
מעניין.
(ד) אתה הולך עם כולם.

.7האם, כאשר נעשה לך לדעתך עוול פעוט
על-ידי אחד מידידיך -

0כשעה שאתה נבנם לחנות בגדים כדי
לקנות מעיל -

(ג) נשאר עצמאי בהחלטתך, אולם שוקל בכובד ראש
ובתשומת לב מה שהציעו הם, ומקבל את ההצעה אס היא
נראית לך.
(ד) מקבל את ההצעה מתוך הקלה, שאינך חייב להחליט
בעצמך.

(א) אך ורק חברה של ידידים שבחרת לך בעצמך ושאתה
מעדיף אותם בגלל אישיותם החביבה עליך.
(ב) אתה מחבב חברה של ידידים נבחרים, אולם למעשה
הינך נמצא לרוב בחברה שלא בחרת אותה בעצמך.
(ג) אתה מחבב חברה של ידידים נבחרים, אולם מוכן
לבלות בכל חברה הוגנת שהיא מבלי להרגיש את עצמך

שלא־בנוח.
(ד) אתה מטבעך אוהב לבלות בחברה הקרובה אליך
ביותר, כמו שכניך בבית״המגורים, או חבריך לסקום־עבודה.

(ב) משתדל להביע דעות מקוריות ולהגישן בצורה
מבריקה.
(ג) מתרכז בנושא בלבד, ומשתדל לומר בקיצור נמרץ
וללא קישוטים יתירים מה דעתך?
(ד) אינך נוהג לדבר כלל. אתה מעדיף לשמוע ולקבל.

4האם באשר מתחילים להתלחש אחרי גבך
כי תחלת לטייל עם רינה, אתה -

(א) מוכן לצאת מיד לדו־קרב רצחני עם כל מי ש־אמר
זאת (אף אם הדבר נכון).
(ב) הדבר מרגיז אותך, אבל מטעמים השמורים אתך
אינך מוצא לנכון להגיב.
(נ) אתה סבור שרכלנות היא מידה מגונה, אבל אין
זה פוגע בך. באופן אישי.
(ד)לא איכפת לך כלל. אתה צוחק עם המתלחשים בלב
שלם.

.11 החברה כה אתה מכלה, או אוהב לכלות,
היא -

העבודה שאתה עושה -

(א) לגביך היא החלק הפחות נעים של החיים, שיש
לעשותו רק על מנת להרוויח די כסף עבור החלקים האחרים
של החיים.
(ב) נראית בעיניך כתוכן עיקרי בחיים, ואינך מוכן
לבזבז זמן שאינו מוביל אותך להשתלמות במקצועו המיוחד,
בו אתה מתרכז חלק גדול של שעות היממה.
(ג) אתה מעוניין בה מאד, אילם לא איכפת לך, לשם
גיוון׳ לעבור מפעם לפעם לשטחי עבודה אחרים, אפילו הם
מעניינים פחות.
(ד) אתה אוהב לעבוד בכל עבודה, ובלבד שתחוש
בסיפוק היצירה והמעשה.
לעצמך סכם

!יי 1 .
עתה ערוך את הסיכום: תן לעצמך 0נקודות
עכור בל תשובה שציינת כאות >א< 1 ,נקודה
עכור בל תשובה (כ< 3 ,נקודות עכור כל
תשובה >ג< ו 4-נקודות עכור כל תשובה זד;.
אם צברת פחות מ 30 נקודות, הרי אין אתה
מתאים כלל להיות קיבוצניק. אם צברת לפחות
40 הרי אתה יבול להיות קיבוצניק טוב, וכדאי
לך להרהר ברצינות מחדש בעתידך.
אולם בכך אין הדבר מסתיים: עבור שוב על השאלות
וראה אם ב־ 9שאלות לפחות ענית את התשובה (א) .במקרה
זה אתה אינדיבידואליסט קיצוני, שלא רק חיי קיבוץ
אלא אפילו חיי צוותא מצומצמים הרבה יותר (כמו חיים
עם חברים ליחידה צבאית, למשל) לא יעלו יפה לגביך.
אם אתה מציי בהכרח בתוך חיי צזדתא כאלה, כמעט ואין
ספק שאין אתה אהוב על חבריך, ולא תמיד באשמתך.
אם ב־ 9שאלות לפחות ענית (ב) ,הרי אתה אחד האנשים
שלא מצאו כראוי את מקומם בחיים• .הרגשה של קיפוח
וקורטוב של רגש נחיתות קנו להם מקום בלבבך. בתיי
קיבוץ תהיה הטיפוס הממורמר הנצחי.
אם ב־ 9שאלות לפחית ענית (ג) ,ייתכן שלא תלקק דבש
בקיבוץ, אך מאד ייתכן גם שעד מהרה תשתלב חדקא בשיב״
בה הפעילה והמדריכה בחיי הקיבוץ. בצורה זאת יבואו
על סיפוקם מרצך התוסס ו/או כושר השיפוט וההבנה שלך.
אם ב־ 9שאלות לפחות ענית (ד) ,צפויים לך בקיבוץ חיים
שקטים ׳מאושרים יחסית. לא תידרש להיות פעיל במיוחד
מחוץ לעבודה במשק, וגם לא תשאף לכך במיוחד. קרוב
לוודאי שתקים משפחה ותעמיד ילדים ותראה טובה בחייך.