גליון 921 מתאריך 9 ביוני 1955

היהיה חוש׳
ואש־ממשלה

הפצצות

ד״רקד לי ב ד
טיוחון בעקבות ט.נ.ט.
סיפור השער: אנשי לכיש

העורך הראשי ז

113*11111

אורי א מ די

ראש המערכת :

ה 1וונ! 0מ 1מ

• לו סםז1

עורבי־משנה :
דוב איתן. כרוו נאדל. אורי סלע

>46£וזא 80ז
?1* 13* 11

דדו

עורך כיתוב :

עורך תכנית :

הרץ בן־ארצי, חיפה

הכתב הראשי :

צלם המערכת :

תשובתכסונס לפצצות: פצצות מלים שתמשכנה
לנלות לא רק את חשחיונות שפשטה בעיריית חיפה
בלבד אלא בכל שטחי החיים במדינה.
...ברכותי למלחמתכם בעיריית חיפח וראשי
השלטון. מאמרים בנון אלה מרימים את העתון
והופכים אותו לסמל של מלחמת הסרט ננר
השלטוו העדיף, ומשמשים חומר סרסו ננד דיקטטורים
למיניהם.

בפברואר 1048 ארעה בירושלים המפוצצות אדי רת
בבניני הו׳דוזלם פוסט, שבוצעה על ידי מנננון
החושך של השלטון הבריטי. מוטב שהאחראים על
הפציץ עתה יוכרו את תנובות הציבור אז.

סיסח אייז

עמנואל •יי*

יח1רת ועייא

משה חנוכה, ירושלים

חברי המערכת :
משח בז־אסרים. יחיאל בשז, ניצת נבי, לילי גלילי,
רותי ורד. בודי זחני. יייינז ודבקה דראי, אוסקר
פאובי. אבינה סטו. עמוס תינו. סילבי קמח,
אברהם רססורט.

$1ו 4

עורכי המהדורה האנגלית :
הממונה על המהדורה הספרדית!

זזשכועון הספרדי יאיגפודם ציזז

שלטה חרדי

הצייר הראשי1

עורו דפוס 5

שמואל ברתור

אדיח אריאל

מנהל מבצעים :

מנהל מעבדה :

מלמה אדיר

ד״ר אלכסנדר זק, יגל 8ביב

משה ורדי, נתניה

דניאל מטרו. דויד ססטור.

רמ< גליקסוך 8תל־אביב. ספן המברקים:
״טולמפרס״ ת. ד , 136 .טלפון .26785
המוציא לאוד: העולם הזח בע־נז.
דפיס ישראל בע״נו, ת׳׳א טל.23204 .

משד, לזר, כפר אתא

מערכת העולם הזה חשבה להשהות את
פרסום החומר עד לאחרי הבחירות. הטרור
החשוף והציני נגד ״מורדי״ עיריית חיפה
הוכיח שאסור להשהות את גילוי האמה.

• י לביא

*וד**וד**ימ

כל בר־רעת יסיק מיד שמאמר מסוג ות על
חיפה, חנכתב בצד מודעות ציוניות־כלליות, חינו
סדי תעמולת בחידות זולה, וכמובן שאובייקטי•
ביות המאמר תחיה נתונה בפפק רב.
כאשר לכם ולכותב המאמר, יבול אני לומר
בושו וחבלמו, עד חיכו הנעתם? הבסה פינוורכם
והפך א ותכם לאפססיה שחצו הנקנה בכסה

הכתבה כתובה בצורה כח מדוייקת שיש רושם
שהחומר היה מונח אצלכם כבר מזמן. נשאלת השאלה
למה לא פרסמתם אותו מיד אלא חיכיתם
עד עכשיו .,חודשיים לפני הבחירות? האם עשיתם
זאת רק מפני שידעתם כי חסחורה החטף
כתקופה זו שלפני הבחירות?

דוד סודיי נ

לבור ם ודלוח ד,ם תסרם םות תחת הבוחרת
חיץ ממערכת אחראית לבור תובן המודעות. מלבד
.דו״ח לברכן״ ,״דו״ח למתבדר״ .״דו״ח לנוסע־ ובו׳ המוכנות לל-ידי חברי חפלדבת ונבדלות
לל-ידם. המדור ״דו״ח לבוחר־ כולל מודעות סמלם מפלגות וארנונים ציבוריים אשר איו חמלרדת
אחראית לתוכנו ולדלות המובעות בהן. ושאינו משקפות בשוס בורח שהיא את דלות המערכת.

ראויים אתם להערצה אם העזתם לעמור מול
נל השתיהות התוקף את המדינה. מוסד הנוער
חולד ומתדרדר בתחום, ואיני יודע מה יחיה
אופיו של נוער זח בעוד שנתיים. סיבה ראשונה
להתדרדרות זו היא הרור הזקו, שהולד ובטל
מהעולם ומוריש לנו את הרע...

אני נאלח לבקשכם כי תשלחו לי את עתינכם
במעטפה מנורה. אני קורא את העתוו למעלה
מארבע שנים ומיה שנתיים אני מנוי עליו.
עתח, מסיבות שונות, איני יכול לקבלו באופו
נלוי

קורא

אריה עצמוני, ירושלים
הנדון: קריאת עורד־דיו ראובן ריטרטו ליסוד
וועד צבודי להננת העהונות החסשית, וקרו־פרם
לעתונאי הלוחם בשחיתות.
יש לי העונג לתת את ידי לעניין. רצוף בזה

1ל״י.

חנן גולדדם, חילון

אני מקנא בעובדי דעתוז. נסיונות ההתנקשות
בכם הג אותות הככוד שלכם.

אל תדון את חברך עד...
..אני אכנס מורה לכב על התענ״גותכם כ
משפט קסטנר, אבל תרשו לי להעיר חערת-מזז
למען הדיוק. מעולם לא הבטאתי בצורה שהיא
בקפה צבר ברבר פסק הדיו במשפט חנ״ל (העולם?
הזה .) 917 היו בדיבורים אלה, לו נאמדו, משוס,
עבירה על תקנות הפוב-יודירה ואיו בדעתי ל הקות
את עבירותיו של הצד שרננד בנידון.

מלכיאל גרינואלד, ירושליע

עטאלה מנטור, ג׳יש

אלה ימים סיערים. המאבק לא בא לנו כאפתעה. היינו מוכנים לו מן הרגע בי החלטנו,
למחרת ביטולה הציני והשרירותי של רשימת מחרז למועצת פועלי חיפה, להכריז תגר על
משטר־האימים החיפאי. אולם גם אנו לא ציפינו, כי הצד השני יהיה מוכן להשתמש באמצעים

כאלה•
הקרב נטוש. דומני שזה הקרב החמור ביותר בדיכו רבודהסערות של עתון זה. המערכת
דומה יותר ויותר למטה קרבי, הן !בהתארגנותה והן במצב־רוחה. למזלנו, חברי מערכת זו
רגילים להרגשת המתיחות, חוטר־ד,בטחון, הנכונות לאפתעות, המציינת כל קרב אמיתי.
איש מהם לא העלה על דעתו שאפשר לקנות את הבטחון והשלווה במחיר נטישת המאבק.
למדנו בימים אלה להכיר מחדש את כל הטיפוכים האיפיינים לימי לרב: את הפחדן המבטיח
את עזרתו ונעלם ברגע המכריע, את הטכסיסן המכין את צלחתו כדי לאכול את׳הערמו.ני.ם
ביגע שנוציא אותם מן האש, את הידיד האלמוני המוסר בטלפון אזהרה חשובה ביותר
יאיור יכול אפילו להודות לו, את הציניקאי, הנביו והמיואש, את האדם השקט המקמץ לפתע
את אגרופו ומוכן ללחום.
ובעיקר: את האדם הפשוט, האלמוני, זה שאינו יושב בבתי־הקפה ואינו דוהר במכונית
פרטית, שאנו נפגשים בו על כל צעד ושעל, והלוחץ את ידינו ומפליט כמה מלים של עידוד
— את נהג המונית, הטלפוניסטית במוסד ציבורי, האיש לכוש החאקי שנעצר לידנו בכביש,
החייל הטרמפיסט שנכנס למכונית — ונוגע ביותר ללב, הנער בן ה־ 16 שהוריד את רובה־הטוטו
מן הקיר יאמר יאביו :״אין ברירה, אני הולך להגן על מערכת העולם חזה !״
אנש־ם אלמונים, שאיננו יודעים לרוב את שמם, שלא הכרנו ואיננו מכירים אותם.
האנשים הפשוטים־כביכול, היסוד הבריא של העם היוצר, המוכיחים כי יש טעם למאבק,
יחיד, מחירו אשר יהיה.
אנו מודים להם בהכנעה עצמית• שום מליצה אינה כאן במקומה.

התמונה של ארם וסיגריה בפיו. חשבתי תזזי׳
לה כי •ו• תמונתו של אחד הננגריטרים בעירייה,
אולם אנב קריאה התברר לי כי זו תמונתו שי
סופרבם בריר נ אוי.
אותה. ממונח התפרסמח נ 3בשני הנליונות הבאי
אולי כדאי שתסרסמו תמתח אנושית יותר
של מר ברוד נאדל לתועלתו של חקורא תמים
הלב?

אברהם ראנד, ירושלים
הקורא תמיס־הלב ראנד טועה. התמונה
אינה תמונת סופרנו ברוך נאזל אלא תמונתו
של ראש עיריית חיפה אבא חושי. הנה הי
תמונה כפי שצולמה במלואה.

המלכה מתח, יחי חסלף !
נסינו עם מלכות חהיוד! כו, בדוד השם!
ועכשיו לעניו: מי בעל הזקן המוצלח כיותר 1
אני מציע את עצמי כמועמד לתואר ״אלוף חוקן
1:133״ .

גדעון שטרן, קריה שמונה
לחברי מערכת העולם הזד, אסורה, כמובן,
ההשתתפות.

התכיעח לא השתיקה
בהעזלס היה 917 בכתבה המוכתרת ״כנופיית
רחובות״ מופיע ביו היתר הקטע הבא ו.
״חקירות המשטרה העלו האשמות כבדות ננ ר
רוז׳ינסקי שש ובורג. התביעה המחוזית טענהו
כי היא מכינה תיק כללי נדוש ננד רוז׳ינסקי.
אלא שמאחורי הקלעים התערב בפרשה הכהו
הכל-יכול והכל-משתיק ולדין הועמד רק בורג.,
אשר את עניינו אי אפשר עוד להשתיק.״ העובדות
הכלולות בקטע זה אינן מתאימות למציאות.
והנני רואה בפרסומו !?-וצאת שם רע
על משרד זה והפרק,ליטים העובדים בו. התביעה
המחוזית או אחד מסרקליטיח ״.לא טעו מעולם.
לא בבית-משפט ולא במקום אחר. כי היא מכינה
תיק פלילי ננד רוי׳ינסקי. כמו־כז לא התערב
כל גורם, על מנת להשפיע על התביעה המחוזית
להשתיק תביעה פלילית. אשר כביכול צריד חיה
להגישה ננד מר רוז׳ינסקי. התביעה הכללית פעלה
על סמר חומר העדויות אשד חיו בפניה ובחרה
את הנאשם בתיק זח, כפי שהיא עושה זאת
תמיד, אד ורק על פי שיקול ענייני ומשפטי.

אוריאל גורני, פרקליט מחוז תל־אביב
חבר פרקליטות המחוז הוא שמסר בשעתו
לחבר־המערכת ברוך נאדל כי מכיניסי נ1ימ
פלילי נגד רוז׳ינסקי.
מכתבים טרור נגד חחופש
עורך העולם הזה טעה —־ חמשקסיים של׳ כ ן
נשברו על ידי אהת הפצצות, שבעיני י א חיץ
״משונות״.

דוש, הל־אביב
העולם הזה מתנצל על הטעות חשקופח.
״אמר בגלוי — אם לא תמנע התפרעותו של
מנננוז־החושד יקום לתחיה מנננון האור שכבה
לפני שבע שנים. אם המשטרה לא תטפל בגבורי
ידע לטפל בהם הנוער העברי.
החושד

יצחק כהן, תל אביב
אל תרתעו מלחשוף את חאמת, כל חאמת ורק
האמת.

פני חכי,ודת?

מצאתי כי אבא חושי בנימטדיא כחשו

מלכיאל פרם, מגדיאל
מעניין לדעת כיצד קרח שמתוד 12 מכתבים
שפרסמתם (העולם חזה )919 בענייו עירית חיטת,
משבחים את מעשיכם 11 מכתבים ואילו רק אחד
מתננד להשמצותיכם. בטוחני שחיחם 1 : 11 אינו
עומד בחתאם למספר המכתבים שקבלתם ..

אלה ברכות לדגלי השארותכם בחיים אחדי חת•
קפה מס.3 .

קורא, חיפח

חיים דרור, תל אביב

...חופש חדעות והמלחמה חינם יסודות הדמוקרטיה
האמיתית. ונסיח להתנקש בלוחמים לעקרו-
נות אלח הם עקרי ה״דמוקרטיה״ העלובה שחלק
ממנהיגי המרינה רוצים להשליט בארצנו.
חזקו במאבקכם 1
כפי שידענו לפני שבע שנים לנבור על חאויב
מבחויו נדע לגבור עתה על האויב מחבית. ברכת
לוחמי תש״ח שלוחח אליכם...

איש פלמ״ח, חיפה חומד לוחמי

אות זח נפץ
האמת והצדק.

כבוד

ראובן
גרינברג (רומק) ,ירושלים
כנראה שעתונכם ״־מטונה״ אינו מניע לידי
המשיח משדה בוקר, אחרת ודאי היה יוצא כבר
לבער את השחיתות.

ניסים בן שחר, קרית אונו
תמיר חשבתי את ואש עיריית חיפה כטמל לשאר
ראשי העיריות בארץ. אכל חודות לכם
פקחתי את עיני. המשיכו ללא פחד, כי זו הדוד
לחיסול השחיתות.

גדעון צלף, יפו
בעצם, נס אנחנו.
איתולינו

מאיד הראובני, תל רעים

דוד אבידר, גבעת אליישיב

דוד פרוידליך, בי״חס חזזקל8י פרדס־זזנח
האם מתביישת תמר במראה ז
אלמוני, חיפה

דליה בקרמן, חיפח
מערכת חעולם חזח שמרה בפרסומיה על
חיחס חנכון,

אני מודה לאלוהים שחצילכם שוב מידי מנגנון

החושך.

דוד הכהן, באר שבע

וחעולס הזה ) 917 סירפם מכתב תהת הכותרת
פ ד הבקוות מאת תמד פרוינד, ובצירו תמונתה
כביכול. התמונה ששלחה אינה שלה, אלא של
הברתה עדנה וויצמו, רחוב חורב .42 אחוזה
(חיפה) .היא צולמה בבית-הפפר התיכו( חחק*
לאי כפרדס-חנח. בפנימיית הבנות.

ואמ צו.

חלבגייט

חיזקו

אוריד, ומשה ברק, תל אביב
זיכיתם אותי בהתערבות עם שניים מחברי שטענו
ב־ עתונבם שואה לאמת. אחרי חמאמר על
חיפה חם בבר לא טוענים כד. וחמאמר) חינו
חוליה נ:ם ש1נ בשרשרת מאמריכם הנמים והשפלים
אשר רק עתונות צחובח כשלכם יכולה ל-
פרסמם .

רנ״ט אלי לוין, צח״ל
דבר אחד חובה: כישראל יש דמוקרטיה...

ירוחם הירש, נתניה
בעצם, הסיבה שכל כד חרבה אנשים לא תמכו
בכם היא שאתם כל כד צעירים. אם תעשו את
אשר עשיתם לכשתהיו כני .50 כל הישוב יעריץ
א ותכם.

חיה שפרמן, רחובות
סבלנות הקוראה שפן־מן, סבלנון ן.

דו״ח לקורא
בשבועיים האחרונים, חהלותם תהת הכותרת
דו״ה לבוחר, להביא בעתונכס דבר המפלגות
השונות, ונראה לי, ביחוד אחרי קריאת חנלייז
חאחרוו כי הנכם מתכוונים לחמשיר בקו וה
חלאה.

חד#י כחימח
בארגנטינה יש דיהטטור: הוא הפריד בין תמדי־נה
והדת, ופתח את בתי חזונות. בארץ אין אמנם
דיקטטורה — אולם הדמוהרטיח שישנה מספחת
את הדת כספחת למדינה ומסייעת לזנות הרוחנית
להתפשט. התקפת האלימות על העת וו חבקורתי
חעולם חזח, חושפת מצב זח לאמיתו.

עוזי גולדנברג, רמת וישרון
שום פצצות וכדורים לא יוכלו.להשתיגן גיבורים
כמוכם, שאת מקומם חראשון בסולם החופש של
האדם והאזרח בכר קבעו סח כמדינתנו.
חביב שייבה תל **ביב
מפיצוצים כאלה ועד עבדות אבסולוטית מפרידות
רק שנים מעטות. חחושיום חותר תחת אשיות
חדמוקרטיח במרעה. עליכם להזעיק את כיל
כוחות החופש כמדינה למען עצירת הדרקון
והשמדתו.
א. מיוקובסקי, חיפ ה
1זיה היה פעם ראש עיר
נודע ברכים כאיש כביד
אד לכשנודע שמפעליו
מכסים על כל תככיו
מיהר להשליך פצצות למככיר.

קורא חיפאי
ז הי ר, מראה.

האם העולם הזה הוא מקום לפרסום תעמולת
בהירות? ישאיר העולם חזה את תעמולת הבהירות
לעתוני חמפלנות השונות אותם קורא כל
חרוצה לקרוא תעמולה. מדוע מבזבז העולם הזח
דפים יקוים על תעמולה מעיז יו?

אפרים אורלי, טבריה
המודעות המופיעות במדור דו״ח לבוחר
הן בתשלום, דבר המאפשר להגדיל את מתכונת
העתון ולשפר את שירותיו.

כלי כותרת
אני קונה את העולם חיה אד ורק ככדי לקריא
את הכותרות. את מה שכתוב מתחת לכותרות
אני קורא רק כד׳ לבדות איד הכותרות הצליחו.
לפעמים אני מגפה בעצמי לחבר כותרת לקטע
מסויים. או אינני מצליח להתחרות עם אלוף־
הכותרות שלכם. א ד מפחד שבסופו של רבד
אהיה נאלץ לקבל אצלו שעורים פרטיים.

אלימלך חביבי, כפר־סבא

עודד ירושלמי מתכקש להתקשר
עם מערכת ״העולם הזח.-
חעולס חז ה 921

אל נא ישים אדוני את
אל איש הבלייעל הזה,
נבל, ני כשמו — כך הוא,
שמו ונבלה עמו( .שמואל

לבו על נבל

ההיטלראי,

מניה׳ בימי השלטון
לבוש מדים נאציים.
מוזרה עוד יותר נראית העובדה שהכיר
גרפיה הרשמית שלו מציינת שנאסר, כאילו,
על־ידי הנאצים, שנה קודם לכן, אולם, לדברי
אותה ביוגרפיה ,״הוא התחמק והגיע
לפולין.״
גם אחרי הרפתקה משונה זו לא הגשים
קרליבך הציוני את חלומותיו הנדפסים ביותר•
היא לא עלה לארץ־ישראל, אלא
בשנת ,1936
בבואו ארצה הצליח לקבל עבודה בעתון-
הערב שהוציא אז הארץ לגסיון• כאשר
נסגר, אחרי חצי שנה, לא העלה העורך כלל
על דעתו שאפשר לקבל את עורך עתון
הערב המפוטר לעבודה בעתון־הבוקר הנכבד׳
הארץ, השומר על רמתו. במקום זה
כתב הד״ר מאמרים בהצופה.
האמביציות של קרליבך לא באו על סיפוקו
עד אשר הצטרף לגרשום קומרוב, שייסד
ב־ 1939 את עתון־הערב ידיעות אחרונות•
באשמתו או שלא באשמתו של קר-
ליבך, עמד עתון זה לפני פשיטת־רגל, כשבא
לעזרתו יהודה מוזס׳ איש״עסקים מוכשר,
שרכש את העתון והסכים להשאיר את קר״
ליבו במקום עבודתו, על אף אזהרות חמורות
של חברים למקצוע.
בהנהלתו של יהודה מוזס הפך העתון
לנפוץ ביותר בארץ. הוא הביא לקרליבך
את פרסומו, אשר איפשר לו לבצע את מע-
שה־הנבלה המכריע של חייו.

הגאנגסטרים היו מוכנים להתפוצצות.
מכשירי התעמולה שלהם היו מושחזים ו־משומנים,
מוכנים לפעולה עם קול ההתפוצצות.
אולם, במקרה׳ לא התפוצצה הפצצה
הראשונה, וגם השניה לא גרמה במקרה׳
לאבידות בנפש. דעת הקהל הזדעזעה•
היה צורך לשנות את הקו — באופן
בהול, ב־ 180 מעלות. היה צורך להתחיל
ללחוש לחישות, לקרוץ קריצות שפלות,
לחייך חיוכים החושפים שיניים צהובות.
הכרח היה לטעון כי העולם הזה ביצע
אוטו־פוגרום, שפוצץ את חבר־המערכת
דוש, שעורכיו שברו איש את עצמות רעהו
עד להתעלפות, שהניחו עתה פצצה שיכלה
להרוג עשרות נשים וילדים.
לצורך זה היה דרוש נבל.
לא נבל חובב, מהמצויים לעשרות בבט-
אוני הגאנגסטרים.
כאן היה דרוש נבל מושלם, נבל מ ק צו

איש לא פיקפק לרגע מה היא הכתובת.
ל-א היה צורך אפילו לבקש.
הקאריירה הציבורית של דוקטור עזרי-
אל קרליבך בנויה כולה על מעשה נבלה
אחד.
אמנם, דוקטור קרליבך היה עתונאי עוד
לפני יסוד מעריב. בן המשפחה האגודאית
מלייפציג בגרמניה חלם בראשית דרכו להיות
לרב. בגרמניה היתה זאת הדרך הקלה
ביותר ליהודי להגיע לכלל מגע מקורב
עם השלטונות. ואכן, לפניו עמדה דוגמת
דודו, מנחם עמנואל קרליבך, אשר שימש
״יועץ לעניני יהודים״ ליד הגנרל לודנדורף,
אבי האנטישמיות הגרמנית.
לצורך זך, בא עזריאל קרליבך ארצה
בשנת , 1927 למד בישיבה. אולם אז היו
התנאים בארץ קשים, הקאריירות מצומצמות
מאד. אין פלא, איפוא, שכעבור שנתיים
נמצא קרליבך שוב בגרמניה, במקצוע
חדש: עתונאי, מומחה לעניני ארץ־
ישראל, דבר שלא מנע ממנו מלבקש קאר־יירה
בספרות הגרמנית הבלתי־יהודית, ובאותה
שעד, ממש לרקוד על החתונה הסובייטית,
לעבוד בשבועון הפרו־סובייטי
מלטבינה ואף לצאת לסיור לאורכה ולרוח
בה של ברית המועצות.
סימן־הדרך המובהק ביותר לתקופה זו
הוא מעשה בהתנקשות מסתורית שנערכה
כביכול נגדו, והמעוררת שאילתות מספר
עד עצם היום הזה. שלוש גירסות סותרות
זו את זו הופצו, ועדיין לא ברור איזו
מר,ן קרובה ביותר ללבו של הד״ר המכובד.
הגרסות ( :א) קוימוניסטים יהודיים ירן
בו בהאמבורג ( :ב) קומוניסטים גרמנים דקרו
אותו באותה עיר ( :ג) חוליגאנים נאציים
התנפלו עליו בפראנקפורט.
לא ברור מדוע כל הגורמים האלה, שהיו
טרודים די והותר, מצאו לנכון להתנקש
דווקא בחייו של עתונאי לא־ידוע, ושלא
היה אליו כל יחם רציני בצמרת חיי הציבור.
מה שלא מוטל בספק הוא שהפרסומת
שעשה למקרה משונה זה סללה את דרכו
אל אישים יהודיים חשובים. זאב ז׳בוטינם-
קי, למשל, קיבלו לראיון רק בזכות שמועה

ז׳בוטינסקי, שמעולם לא השתמש במלים
חריפות בפולמוס אישי, הנחיל לדורו

ד״ר עזריאל קרליבך
בעקבות - 0.1.0ס*רח1ן
את ך,תאור המושלם ביותר מאופיו של קר־ליפך,
במאמרו המפורסם ״בנו השני של
סבא נוח״ .במאמרו גילה ז׳בוטינסקי כיצד
הפיץ עליו קרליבך שקר מגוחך, עשוי בזדון,
אולם פירסמו רק בעתונות הפולנית,
ולא בעתון הלונדוני האידישאי די אידישע
פוסט, בו שימש קרליבך באותו זמן כעורך
ראשי.
ז׳בוטינסקי פנה אז אל קרלינ׳ך, הזמינו
לפרסם את אותו השקר בעתון הלונדוני :
״הבה, אדוני, חבר למקצוע, יעשה נא ׳מעשה
גבורה וידפים את אותו סיפור המעשה
בעתון הלונדוני שלו דווקא, אז הריני יכול
להבטיח לו ״אינטרוויו״ לפני בית המשפט
האנגלי.״ למותר לציין שקרליבך לא נענה
להזמנה זו. שיטתו להפליט שקרים בצורה
שאי־אפשר יהיה לתבעו לדין, פעלה כבר

באותו מאמר מספק ז׳בוטינסקי גם את

התיאור שהפך נכס־צאן־בחל לדמותו של
האיש: מענינת ואופיינית היא הנטיה המשונה
...לא מספיק להתקיף אידיאות...
מוכרחים לשפוך את ״המרה הירוקה״ על
האיש ...זוהי כבר לא התנגדות, זוהי שנאה
עיוורת, שנאת שיכרון ...וכפי הנראה, הולכת
הנטיה הזאת ומכה שרשים אצלנו.״
ז׳בוטינסקי היה, אולי, מתיחס אל הדוקטור
ביתר רחמנות לו שיער כי יתכן שהסיבה
לניוונו המוסרי היא גופנית, לא רוחנית.
מאחורי פנים החלקים־כימסיכה מסתתר
אדם אכול מחלות. המרה הירוקה, אותה
מזכיר ז׳בוטינסקי, אינה בטוי פיוטי :
הדוקטור נגוע במרתו ובכליתו, דבר ששית־רר
אותו משמת צבאי, אך לא מאחריות
למעשיו החולניים.
עובדה מדהימה ביותר מהתקופה ההיא :
דוקטור קרליבך נראה לא אחת בערי גר
כשהוא

מלחמת־השיחרור
סערה בארץ. מיטב הגברים
עמדו בחזית. הקוניוקטורה העתו־נאית
עלתה מיום ליום. איש לא היה פנוי
לחשוב על עסקיו הפרטיים. איש מלבד דוקטור
עזריאל קרליבך.
שבועיים לאחר חתימת הסכם משכורות
חדש, שעה שיהודה מוזם הזקן ישב ״שבעה״
על מות חמותו, ובנו ישב מעבר לים,
נדהם מוזס לקבל מכתב אולטימטום, בי
נדרש למסור את מיטב מניות העתון לידי
הדוקטור קרליבך, אחרת ״תוכרח ׳ אתה עם
כל בני משפחתך ...לרדת תהומות.״
מיד לאחר מכן באו המעשים שנועדו להוכיח:
מודעות מודפסות מראש הודבקו
ברחובות הערים, טענו כאילו העתון החדש,
ידיסות מעריב, הוא שלב חדש של
ידיעות אחרונות. קרליבך היה בטוח שידיעות
אחרונות שבק חיים לכל חי. כדי
להבטיח זאת העביר לעתוגו החדש את כל
עובדי המערכת וההנהלה, הגלופות, הפנקסים,
כתבי־יד ששכר הסופרים עבורם כבר
שולם, תמונות, עיקר הארכיון. כל זה נעשה
בדיוק באותה שעה בה הוגש האולטימטום
בן 12 השעות.
אם נלקח הרכוש ממקום אחר, הרי את
המתכונת העתונאית, שפורסמה בזריזות
ב״שיטת מעריב״ ,סחב דוקטור קרליבך מ־עתון־הערב
של לח״י, מברק, שהיה חלוץ
בשטח זה אך נסגר על־ידי השלטונות.
אולם, כמו תמיד, הנבל הפחית בכוחו
המוסרי של האדם ההגון. בית״המשפט פקד
על קרליבך לשנות את הכותרת המטעה
של העתון, שניסתה להעמיד פנים כאילו
זהו ידיעות אחרונות. יהודה מוזם לא חס
על רכוש וממון, המשיך בהוצאת העתון
המקורי, אשר אחרי מאבק של שנים הגיע
לתפוצה דומה לזו של מעריב.
ועתה, אחר שעל־ידי סתיחת־נבלה נוצר
הרקע המתאים, נעשו מעשי־הנבלה עצמם.
חיש מהר נתגלה דוקטור קרליבך בידידו
(המשך בעמוד )19

בדוד נאדר זודק אוד חדווו ע ל ...

ת שו עאש ־ ממשלה

אי טתט:

נאמנותם לו, ולא למפלגה ולא להסתדרות
ולא לאיזה גוף או מוסד בעל אופי ציבורי
כלשהו.
מעכו עד חדרה משתרעות שלוחות שלטונו,
ואף הרתק הלאה.

״מאז פילוג המפלגה לא סבלנו מכה כה רצינית בפרסומים אלה
על אבא חושי כך, או בדומה לכך, אמר אחד מאנשי מרכז
ספא״י לחבריו, בעת הדיונים אודות התגובה על פרסום הסידרה
הנוכחית. ואכן — הדברים עלולים להתפתח בכיוון זה, על אף
רצונו של כותב טורים אלה.
כי המכה הקשה
אשר סבלה, ועלולה
עוד לסבול, מפא״י,
אינה הכרחית. אדרבא,
בידי מפא״י לחי
פ ה הי אבשביל חו שי בסםהתקפה, נמל ־ מ: צ א
הפוך מכה זו למקור
כוח, למערכה אשר
׳ שדה ־ המראהלב ־ בו שהשל טון עלהארץ כו ל ה •
תוצאותיה עלולות להיות
מהפכניות ממ
התההד מו תהשל חו שי ס ט אן הכל ־ ארציתעל

כי לא היה זה ד.כ־ב
ך ־ במאמרזה, הפותחאתסדרתהג לו ״ םהבאה

-חי 2ת: גנגסטד׳! ב בי ת העיד־יה ־

הישראלי, עם ווילי
סטארק של חיפה, עם איש חופי הכרך הקם נגד מפלגתו הוא.
כי, רבותי חברי מרכז מפא״י וחברי המפלגה בחיפה ובארץ
כולה, ילד השעשועים הגדל בחיקכם יצא זה כבר מחיתוליו, ונשקו
החד מופנה בראש וראשונה נגדכם.
אבא חושי, רבותי, באם לא תשמיטו אתם את הקרקע מתחת
לרגליו, ישתלם עליכם, ועל המדינה כולה, תוך שנים לא רבות.
והשותקים היום, מאוחר מדי ישפכו דמעות.
וכדאי שתבינו אתם, וכדאי שיידע כל אזרח ואזרח במדינה, מה
ומיהו חושי, ומהי כבר היום חושיסטאן.

מהסבקר עד לנ הג
נר,ודה ראשונה: לחושיסטאן יש מבקרים משלה, אשר לא
ינקפו אצבע נגד החושיזם וחשש שאף יסייעו בידו לעת הצורך.
האם מקרה הוא שדווקא בחיפה, במשרד ממשלתי, יכלו להתרחש
משך שנים, להתפשט על המשרד כולו, ואיש לא היה
לעצרן ואיש ממשרד מבקר המדינה לא הרגיש בהן ז
או שמא יודע מישהו מה נעשה בסכומים האגדיים שנגנבו?
שתיים: לחושסיטאן בחיפה משטרה
משלה, אשר לא תפעל נגד השליט של מחוז
חיפה ואפשר שהיא אף תסייע לו בעת
הצורך.
האמנם מוכנה המפלגה השלטת במדינה
להניח למשטרת חיפה, כי היא תעמוד
תחת פיקוח כפול? האינכם חוששים לאשר
יקרה יום אחד י
שלוש: לחושיסטאן פקידי מכס משלה
והיא יכולה להעביר בנמל כל אשר תרצה.
האם מקרה הוא, כי אבא חושי היה הראשון
שנזעק לעזרת רב־מבריחים ברגר ואף
ראה צורך להדגיש בפני קצין משטרה כי :״אל
תחשוב שאתה כל כך גדול פה.״
הנכון שר האוצר להשלים עם מצב זה?
האמנם יהיה המכס נתון בחלקו לשלטון
דוכסים מקומיים, ישמש למימון ממלכו־תיהם?

רבע: לחושיסטאן נמל משלה ואילו
למדינת ישראל רק שלטון מפוקפק בנמליה.
חמש: חושיסטאן מקיימת שלטון ללא
מצרים באיגודים מקצועיים בני רבבות עובדים,
בנקודות מפתח של הכלכלה. אם ירצה
השליט, ענפים שלמים ישבתו מעבודה. המוכנים
להשלים עם כך ראשיו הנבחרים
של האיגוד המקצועי?

אלףל־י ל ה ול־־ילה
כוחו של חושי הוא כבר כיום בחינת
אגדות אלף לילה, אך הוא יגבר פי כמה
באם יניחו לאיש להמשיך בדרכו.
לחושיזם אמצעים כספיים בלתי מוגבלים
כמעט, ויום יבוא והאיש לא יהיה תלוי
בתקציבים מן המרכז הארצי. שלטון כשלו,
בעיר הנמל הראשית, יכול לספק את כל
צרכיו בדרך אוטאקרית.
אלף ל״י לה ול״י לה לממלכת חושי,
ובכסף ייקנה הכל.
יש לה לחושיסטאן בעלי אגרוף לאין
ספור ומארגנים ככל צרכה וסופרי־חצר
ואנשי־תרבות ואת החסר תוכל לקנות ביום
לא רחוק. מן הרוכל בשוק הדגים ועד
לחבר העיריה והלאה עד לארצות רחו־

לחושיסטאן משרד מיוחד, אשר הוא שהגן
על ראש עיריית חדרה והוא שהגן על
תת־שר הסעד וחוטים סמויים מן העין
מוליכים משני אלה לחושיסטאן. ואחד התורמים
הגדולים לקרן ההגנה על ראש־עירית־חדרה
הוא שליט גדול לעצמו, רודה פחה בדגת־הים לחופינו בשעתו, ועתה
ונציב על אלפי אלפים דונמים קרקע.
וכל אלה אינם סריס עוד למשמעת מפא״י,
אלא למראית עין בלבד. ובבוא היום, אף
לא למראית עין.
האמנם מתכוונת המפלגה להניח להם לגדול
עד כי יהא מאוחר מדי?
התמנון, השולח
דינה כולה, עומד
בשעותיו. התנסה
צתו המחניקה או
גורלה בגורלו ז

זרועותיו לחבוק את המעתה
בפני אחת מהקשות
מפא״י להשתחרר מלחי-
תצא להגן עליו, תקשור

וופא״י או אב א חו ש ,
חומר ההאשמות נגד חושי ואנשיו רב
ד״א ורציני מכדי שיוכל אי מי לעבור עליו
לסדר היום. שלוש פעמים עמד כבר חושי

בפני חיסול ציבורי ושלוש פעמים חזר,
על אף רצון מפלגתו.
לפני עשרות שנים החליטה וועדה פנימית
של מפא״י, וועדת המז־טבנקין, כי חושי
אינו רשאי לשמש בתפקיד ציבורי.
ולפני שמונה שנים נשלח מחיפה שנית
ולאחר מלחמת־השחרור עמד עתידו להח־רץ
לכאן או לכאן והוא שקבע, כי יהיה
ראש־עיר, על אף החלטת מפלגתו.
והוא הוכיח, כי יוכל למנוע בחירת ראש־עיר
כרצון מפלגתו.
עתה הגיע החושיזם לנקודת גבול. חיפה
צרה מלהכילו, עייפה מלהכילו. מצפוניו נבעו,
כי הסיר לא עצר כוח להכיל את התבשיל
החושיסטי והריח פושט על הארץ כולה.
בידי
מפא״י הברירה אם להחלץ להגנה על
אבא חושי, להציגו שוב ושוב כבא כוחה
בחיפה, או לסלקו ממקומו, לתת את נחלתו
לרעהו הטוב ממנו.
אם תאזור מפא״י אומץ לב די המלחמה
הקשה נגד האיש שגדל בחיקה, תהיה היא
דוגמה וסמל, תמשוך לבבות, תרכז סביב
עצמה את מיטב הכוחות הרוצים בטהור
המחנה. ואף אם תסבול נזקים בקרב׳ תנצח
בלי ספק במלחמה.
אולם אם תיכנע מפא״י לקו המוכתב ב־עיר־־הנמל,
תופנה בהכרח לעומתה ההתנגדות
הגוברת לשלטון האגרוף הגלוי והחשבון
הנסתר ומימלא •תיפגע היא עם כל
פגיעה בחושיזם.

חומר ההאשמות נגד חושי עוד
רב הוא ואי אפשר יהיה יוטנוע את
פרסומו, אלא אם יוחלט להפעיל
אמצעים שנזקם וודאי ותועלתם
מפוקפקת.
התמונה ברורה: קווי הדגש עוד
יובאו לחזקה. כידי מרכז מפא-י
הברירה, אם תהיה זו הקשה במכות
או מקור כוח מחודש.

באילו אמצעים נוקט החושיזם כדי לפרוש את קורי שלטונו הרחק
מעבר לגבולותיו הגיאוגרפיים? באילו אמצעים נקט בעבר הקרוב
והרחוק? -פרטים גנוזים ומוסווים אודות פרשיות מקפיאות־דם יפורסמו
עם חידוש הגילויים על דמותו של המשטר שהקים סביבו פרון הישראלי.

כ ל אנשי חושי
מי כאל
״אמור לי מי הם ידידך,
ואומר לך •מי אתה״.
אמור לי מי הם נאמני-
כנופייתך והכל יהיה ברור.
וראשון לנאמנים — פ־קח־העיריה,
מיכאל אלוש,
ראש־המתפרעים נגד המורדים
באותה ״התפרצות ספונטאנית״
,אשר הדור הודיע
אודותיה בטרם־זמן, כי עוב־די־העיריה
הרחיקו בכוח את
המורדים ממקום עבודתם
בעיריה.
״אתם ביישתם את שם־
פקידי־העיריה צעק אז
פקח אלוש — ״אתם אמרתם
שכולנו גנבים נ״
איש לא אמר זאת ואף
לא משהו הדומה לזאת, אולם
נראה, כי על ראשו של

א לו ש: מנ ע ל
ע בו דו ת ־ דו ז ק
כובע־הפקחים של מדיו העירוניים.
ומעשה
שהיה כך היה.
מיכאל אלוש שימש ׳מזכיר
לשכת העבודה בטירה, אחת
מעמדות־הכוח החשובות ביותר
של החושיזם. בתוקף
תפקידו זה, היה אלוש אחראי
לתשלום שכרם של פועלי-
הדחק בטירה, עולים חדשים
כולם, אשר אינם יודעים לעולם
מה וכמה מגיע להם
עבור עבודתם.
ומשכר־רעב זה, מפרו־טות־הדחק
העלובות. גנב אלוש
משך חדשים ושנים, בהתמדה
ודבקות הראויות להערצה׳
סכומי־כסף שהצטברו
— במידה שנתגלה הדבר
— לסך של אלף ל״י. בדרר

נעצר, והחקירה העלתה, כאמור׳
גניבת סכומים המצטברים
לאלף לירה.
אלוש נידון לחדשיים מאסר
ולהחזרת הכסף הגנוב
לקופת הלשכה בטירה. הוא
ישב בכלא, ועם צאתו מונה
מייד פקח בעיריית־חיפה, משמש
שם שוט נגד המורדים,
מארגנן של ההתפרעויות ״הספונטאניות״.
האם
ידע ראש־העיר, כי אלוש
הוא פושע משוחררי
אנו משוכנעים שלא׳ כי כיצד
היה חושי מוכן לקבל לעבודה
במקום ציבורי, ובתפקיד
כזה, אדם שזהו עברו

אמור לי ייי ודת רע*,ידיי•

הע 11לבדדי שכון
משך שבוע התנופפו הדגלים האדומים,
בעלי ששד, הכוכבים על הרקע הכחול, ברות
החמסין. על אף השרב, ועל אף מעשי-
הסדור שהעסיקו את העתונים וקוראיהם,
היד, זד. שבוע של חג — חג אמיתי יותר
מאשר אפשר היד, לצפות לו.
משך שבע שנים של בדידות מתעמקת
והולכת שיננה ישראל לעצמה כי עם לבדד
ישכון, וכי זה מצב רגיל וטבעי. אולם
אלפי נאומים של סוליסיקאים לא יכלו
להטביע את הגעגועים העסוקים לידיד,
לאדם שישבור את המצור, לאדם שיעז
להושיט את היד. אין פלא שכאשר
הגיע סוף־סוף איש כזה, נלקחה ידו
ונלחצה בכוח רב כזד״ עד שהתעייף הבעל
המאושר,
כאשר המריא המטוס לבגדד, נשאר
גם האזרח עייף במקצת, במצב הרוח האופייני
למחרת ליל הנשף. אך לא ניתנה לו
שהות רבה לכך. כי אם אמנם בורמה רחוקה,
הרי רצועת־עזה קרובה מאד.

הכנסת
שקשל חו ד
שק של חול הוא הגנה מצוינת מפני
התקפה. אין הוא מציב לכדור התנגדות
נוקשה, כלוח ברזל, שאפשר לפלחה. הוא
נכנע, כביכול, להתקפה — אך תוך
כדי כך הוא עוצרה ומכופפה לרצונו.
כשהגיעה סערת הרוחות בכנסת
לשיאה אחרי התפוצצות הפצצה בדפוס
ישראל -נערמו על שולחן דיכג־סת
חמש הצעות לסדר היום (ראה
דו״ח מיוחד) .מפא״י הבינה שלא
תופל לעמוד רול הלחץ — לפי תקנון
הכנסת אי אפשר לדחות את הוויכוח
על הצעה כזאת. מיטב הכוחות —
ביניהם שני כוכבי הכנסת, משה
סנה ויוחנן באור — השחיזו את חרבותיהם
המילוליות.
כדי לקדם את פני הרעה, למנוע
שהדיון ישא אופי של גינוי ברור ומפורש
של מפא״י, הוסיפה מפא״י
ברגע האחרון הצעה משלד, לסדר-
היום, ששית במספר.
העוקץ החבוי. אולם מפא״י
לא רצתה בדיון. דעודהקהל הגיעה
לנקודת הריתחה. האשמות חמורות
עמדו להישמע. למפא״י לא היתה
תשובה.
כשהתמלא אולם הכנסת ביוש הרביעי
שעבר, לא ידע עדיין איש
שעומדת להיזרק פצצה טכסיסית.
משד, שרת קם בחליפתו האסורה, חיבק
ביד ימינו את המיקרופון, מסר
הודעה שלא הספיק להכינה מראש,
אלא ניסחה תוך כדי דיבור.
זו הפעם הראשונה בתולדות הכנסת
הודיעה הממשלה שאינה מתנגדת
לדיון מלא על הנושא שהובא כהצעה
לסדר היום. חמשת דוברי המפלגות
נשארו, פשוטו כמשמעו, עם פה
מעור. עם הסכמת הממשלה לדיון,
התבטלו מאליהן כל ההצעות לסדר
יומה של הכנסת. הדיון נגמר לפי
שעה.
העוקץ, שלא הכל הרגישו בו מיד: עתה
יכלה הממשלה עצמה לקבוע מתי ייערך
הדיון. רצונה היה: שהוא ידחה ככל האפשר.
ענין
של נימוס. כדי להקהות עוקץ
זה, חילקה נשיאות הכנסת מיד את תכנית
סדר־היום של השבוע הבא, בה הופיעו
״הפצצות בעתון ובדפוס׳ כסעיף ראשון,
מיד אחרי השאילתות, במקום סעיף על
סרטי קולנוע חינוכיים.
מפא׳י הרוויחה חמשה ימים יקרים, בהם
יכלה לפתח התקפה נגדית.
אולם גם מנהיגי האופוזיציה לא ישבו
בחיבוק ידיים, הכינו נאומים חריפים. הכל
היה מוכן לקרב מכריע בישיבה של היום
השני. הכל — מלבד מפא״י.
ביום הראשון בערב צילצל הטלפון ב־
.בנין הכנסת. ראש־הממשלה הודיע שהוא
חושב את הדיון לכל כך רציני עד שהוא

רוצה להיות בעצמו נוכח בו. אולם ראש־הממשלה
היה עסוק ביום השני. כענין של
נימוס, נדחה הדיון שוב, עד לזמן שיהיה
נוח לו.
דבר אחד היה ברור — סיעת מפא״י בכנסת
היתה במצב קשה. דחיה אף של כמה
שעות היתד, בעיניה מתנה מן השמיים. היא
היתד, מוכנה, בהחלם, לדחות את הדיון
לכנסת הבאה.

.מפא״י תנסה להאשים את שותפיה בקואליציה כהנהגת

שיטות חושי במשרדיהם. בישיבת הממשלה השבוע פרצה שערוריה כשניסו
חברי מפא׳׳ לערער על שיטות המגבית של מפלגה מסוימת, להטיל דופי באופיו
של אחד השרים. שערוריה שניה פרצה כשהודיע שר־המשטרה הודעה משמיצה
שבאה לטהר את מפא״י מכמה האשמות חמורות.

.צפה להתקפה חמורה בממשלה

בעקבות החרמה

בלתי־חוקית של מיסמכיס סודיים של מערבת העולם הזה בידי
המיססכים נוגעים לעירית חיפה.

.המאמצים הישראליים להכניס את נמל אילת לשרות פעיל

או ״ ם

שי א ־ ה פיזו ר
עד כה נמצא שיא פיזור הדעת בידי ה־ג׳נטלמן
האנגלי האלמוני, ששכח פיל בקרון־
רכבת לונדוני. החודש נשבר השיא על ידי
אירגון האומות המאוחדות, ששכח מיליון
וחצי בני־אדס: בחלק המוקדש לישראל
של חוברת־תעמולד, מצויירת כתבו מומחי
הגיאוגראפיה של או״ם :״בשנת 1948 נערך
בפלשתינה, ארץ־הבייבל, מאבק למען החירור״
אחר
המשיכו המומחים וסיפרו סיפור
נאה על הילד הערבי באשה שיצא למדבר
עם אחיותיו, כדי לחפש את המטבח האגדי
של שלמה המלך, מצא במקומו מכוניות־משא
עמוסות, מזון, שנשלחו לישראל על־ידי
או״ם. סרט לשלמה המלך (הלבוש כערבי)
לא היה בסיפור כולו סימן וזכר ליהודים
יושבי הארץ.

יגיעו כקרוב לשיא חדש. בעקבות ביקור או נו, צפוי עתה הידוק ביחסים
המסחריים עם בורמה, דבר המותנה במידה׳רבה בפתיחת דרו ימית יעילה בין
שתי המדינות. לצורן זה תוקם חברת ספנות ישראלית־בורמזית שתרכוש אניות
חדשות ותקיים שרות ימי חודשי, אם דרן ים סוף או סביב יבשת אפריקה.

• התקדמותה הרכה של ישראל כשטח המחקר האטומי
עלולה לגרום סנסציה עולמית בועידה העולמית לבדיקת אפשרויות
ניצול האנרגיה האטומית לצרכי שלום. שתתכנס כעוד
חודשיים כג׳נבה, כהשתתפות 60 מדינות. את ישראל תייצג משלחת
חזקה ביותר בראשותו של מנהל• משרד־החוץ ולטר איתן. בין חברי המשלחת :
יושב־ראש הועדה לבעיות האנרגיה האטומית פרופסור דוד ברגמן וחוקר־אטום
פרופסור ישראל דוסטרובסקי.

• למרות העובדה שהאמריקאים אינם מביטים כעין יפה
על האפשרות שטכנאים ויועצים סובייטיים ישרתו כישראל,
עומד משרד החוץ הישראלי להענות כחיוב להצעת הרוסים -
באמצעות האו״ם -להגיש עזרה טכנית לישראל. באופן רשמי
נמצאת השאלה עדיין בשלב של דיו ן בממשלה.

• המשא ומתן לפיצויים מאוסטריה מתקרב לסיומו.

האוסטרים

אורח או נו וידידים בשעת סיורו
למחרת הנשף, רצועת טזה נשארה קרובה מאוד

יחסי חוץ

החליטו לחסל את העניין, יסכימו בפגישה הקרובה להצעת אחד הארגונים היהודיים
המשתתפים במשא ומתן, הנוקבת סכום מסויים כפיצוי.

69 טנקים כבדים מסוג שרמן נחו השבוע
ללא צריחים ותותחים בשטח הגרוטאות
במחנה טורפי שבמגילה, מקום בו נמצאים
משרדי המטכ״ל של הצבא הפיליפיני. הסקרנים
המועטים שהציצו בהם מבעד לגדרות,
יכלו להבחין בצמתים הסוב־טרופים
העולים ומכסים את השריונים המחלידים.
רק אנשים מעטים בישראל ידעו כי גלמי
פלדה אלה הם עדות מחלידה למאמץ חשאי
נוסף של המדינה המבודדת לרכוש לעצמה,
מכל מקור אפשרי, ציוד צבאי כבה מאמץ
שלא עלה יפה לפי שעה, גרם למשרדי-
החוץ של הפיליפינים וארה״ב, כאבי ראש.
הגורם העיקרי לכאבי־הראש היה גבר
ישראלי לא צעיר, נמרץ־מראה בשם נחום
שמיר, שבעזרת מתווך פיליפיני, כמעט והעביר
את הטנקים המשומשים לישראל.
טרקטורים? — כתנאי. דמינדור
(המשך בעמוד )8

• נצחון השמרנים באנגליה עלול לקרר שוב את היחסים
הפושרים כין בריטניה לישראל. בבירות ערב, מגששים הנציגים הבריטיים

לי שראללאולא

בכיוון הידוק היחסים עם הערבים, מקווים שהפגישה הקרובה בין נמאל עבד אל־נאצר
וג׳ון באנוס גלאב באשא בעמאן תסלול את הדרן לצירוף מצרים לברית
מערבית, או לכל הפחות לריבון האיבה המצרית לברית תורביה־עידיאק.

9פקידי ממשלה שקיוו לשינויים כדרגת משכורתם עוד
לפני הבחירות עלולים להתאכזב. ועדת גורי, היושבת על מדוכת הבעיה
מזה כמה חודשים, תפרסם את הדו״ח שלה רק באמצע אוגוסט. הנקודות העיקריות
בדו״ח תהיינה: הגדלת הפער בין הדרגות הגבוהות והנמוכות בממשלה, יצירת
שני ריכוזי דרגות, כפי שנהוג היה בממשלת המנדט. לעומת זאת צפה לקיצוצים
ניכרים בתוספות למיניהן.

• יתכן כי יוסרט כקרוב סרט על חייה של חנה סנש, עם
אינגריד ברגמן בתפקיד הצנחנית הישראלית. מחבר התסריט:
סופר אמריקאי שביקר בארץ בזמן משפם קסטנר, התרשם מעדותה של קטרינה
סנש, אם הצנחנית.

דו״ח
מיוחד

טרור נגד העוד

< .שרשרחהט רו ר

באחד הערבים בדצמבר 1952 גילה הצייר
דוש (קריאל גרדוש) ,אז עורך־התבנית
של העולם הזה, חבילה מעלה עשן בפינת
החלון מעל לשולחן־עבודתו. דוש קפץ אל החלון
וביקש לדחוף את החבילה החוצה,
אך בו ברגע התפוצצה החבילה בפניו.
י עיקר ההדף התפזר באוויר החופשי, אולם
מעוצמת ההדף בתוך החדר נפצע דוש ב!
ראשו. משקפיו, שלא נשברו, הגנו על
,עיניו.

עד היום לא הובא שום אדם לדין ב]
,עוון
מעשה״טרור זה. בשיחה עם עורן
העולם הזה הביע המפקח הכללי של מש!
סרת ישראל את אמונתו כי הפצצה הונחה
על־ידי המחתרת של חרותיץ בכר, אולם
מקרה זה לא נכלל בחומר האישום של
משפט המחתרת בצריפין.
שבוע אחרי הפצצה נשדד ג׳ים של הי
מערכת בשעות הערב המוקדמות, ועד הן
יום לא גילתה המשטרה את עקבותיו.

בדיוק כעבור שנה, בדצמבר , 1953 נערכה

ן התקפה מתוכננת על עורך העולם הזה.
1המקרה אירע במוצאי שבת, סמוך לחצות,
כשיצא אורי אבנרי מפתח המערכת, בלווי
ראש־המערכת, שלום כהן. השניים נכנסו
איש איש לתוך הג׳ים שלו, כשניגש אדם
כבן 20 אל הג׳ים של העורך והנחית עליו
מכה. שלום כהן קפץ מן הג׳ים שלו כדי
לחוש לעזרת חברו, כשהושכב על־ידי
מהלומת־אלה אדירה שגרמה לו לזעזוע
מוח קשה והוציאה אותו מפעולה לחודשיים.

הדו״ח התמציתי המתפרסם להלן הובן עד-ידי צוות. העולם
הזה* על מנת שיוכל לשמש בחומר רקע לחברי הכנסת
ועורבי־העתונים ערב הויכוח ככנסת. העורף קיבל על עצמו
את מלוא האחריות למהימנותם של הדברים המתפרסמים פה.

אותה שעה הקיפו ארבעה איש את הג׳יפ
הסגור של העורך והשתדלו להוציאו החוצה.
הדבר לא עלה בידיהם, ובמקום זה ניגשו
באופן שיטתי לשבור את רגליו וידיו במהלומות
של אלות כבדות. הם הצליחו
לשבור ארבע אצבעות בשתי הידיים ולחבל
בשאר חלקי גופו, כשהוברחו על־ידי
קבוצת צנחנים שעברה במקרה במקום.
המיבצע כולו עורר רושם כאילו בוצע על־ידי
יחידה ממושמעת ומאומנת, בפקודת
מפקד מוכר, דבר שבלט •ייקר בצורת הנסיגה
בג׳יס ללא מספר.
עד היום לא נתגלו שום עקמת של המבצעים.

ט דז ר ב מי פ ה
שבוע אחרי הבחירות להסתדרות יצא
העולם הזה בהאשמה כי שיטות של גאנגס־טריזם
קנו להן אחיזה בעירית חיפה. מאמר
ראשון זה של סידרת הגילויים, ככל הבאים
אתריו, לא הכיל שום השמצה אישית, אלא
גילה שורה ארוכה של מעשים פליליים אשר

האשמים בהם זוהו בשמם המלא, תוך ציון
כל הפרטים. המאמרים היו חתומים.
בעזרת רשת־הריגול הבלתי־רשמית, הודיע
העתון דבר כמה שעות מראש על הופעת
המאמר, והתקיף אותו במלים חריפות ביותר.
מיד עם הופעת העתון בקיוסקים החיפאיים,
יצאו פקידים בכירים של עירית
חיפה למנוע את הפצתו, בשלחם פקחים במדים
לאיים על בעלי־הקיוסקים. מרבית הקיוסקים
הפסיקו למכור את העתון או מכרו
אותו מתחת לדוכן.
העולם הזה פנה מיד לשר־המשטרה ולמפקח
הכללי של המשטרה ודרש במיב־רקים
בהולים את התערבותם. הוא לא זכה
לשום תשובה. באותה שעה פנה למפקדי
משטרת חיפה ודרש את התערבותם למניעת
הטרור, אולם נענה כי. לא הוגשה שום
תלונה רשמית.״
אחד ממארגני החרם היה משה יצחק,
יושב־ראש ארגון הרוכלים בחיפה, שהודיע
רשמית שהוא ואנשיו ״קשורים לחיים ולמוות
עם ראש העיר״ מאחר שראש העיר

השרשרת שר געשי הסווו המסתוריים

הרשה להם לנהל את עסקיהם בצורה בלתי-
חוקית. במאמר שפורסם בעתון הבולגרי
ט ריבונה מיום ה־ 18.5הצדיק איש זה את
מעשיו באמרו ש״החרם שהוטל על העולם
הזה הוא רק חזרה קטנה.״
מעשה־טרוד זה עלול היה להצליח, לולא
הגיעו רוב חברי מערכת העולם הזה לחיפה
ופנו ברגע הקריטי אל עתונאי העיר
וקראום להגנה על חופש העתונות. גילוי
האמת זיעזע את מרבית העתונים, ונוכח
תגובתם התמוטט מיבצע־הטרור.

.3הכנ ת האוירוז
גילויי העולם הזה זיעזעו את העיר
חיפה עד יסודותיה. בישיבה נרגשת של
מועצת העיריה עלה בידי ראש־העיר להתגבר
על הסערה רק הודות להבטחה שיעביר
את ההאשמות לחקירת מבקר המדינה.
אולם כשסירסם ראש־העיר את החלטות
העיריה במודעות־רחוב, השמיט קטע זה
מתוכן, ועתה רק מבקר־המדינה יכול להבהיר
אם אומנם הובאו לו ההאשמות לחקירה.

שלראש־העיר ולעשרות אנשים אחרים
יוחסו האשמות ברורות ומפורטות, לא פנה
איש מהם (מלבד סגן מהנדס העיר יוסף
כהן) אל בית המשפט בבקשת סעד חוקי.
במקום זה פירסם עורך־הדין יעקב סלומון,
הקשור עם קבוצת אבא חושי והמייצג את
כהן, מאמר ארוך בדבר, בו הסביר בצורה
הגובלת עם בזיון בית־המשפט כי אין ערך
למשפטים נגד הוצאת דיבה.
אותה שעה נערך בחיפה מסע־השמצה
חסר־תקדים נגד העולם הזה. כל הקבוצות
הנתונות למרותו של ראש־העיר גויסו למפעל
זה, והוחתמו על מודעות־ענק בעלות
נוסת כמעט אחיד בדבר שהסיתו בגלוי נגד
העתון שגילה את השחיתות. קוימו •אסיפות
ספונטאניות״ בהן הושמץ העתון, ראש־העיר
עצמו קרא לעורכיו ״חלאת המין האנושי״
.אלמונים פירסמו ברבבות טפסים חוברת
בלתי־חוקית (בלי ציון המו״ל, המחבר
והדפוס) שכללה, בין השאר, שיר(בלתי״חתום)
של המשורר יעקב אורלנד, שזכה לדירת־חינם
מידי ראש־העיר. שיר זה כלל את
הפסוק הבא, שהוא אופייני לכל נוסח ההסתה
:״אם עתונאי נבזה /מן העולם
הזה /הופך עצמו לשרץ /נגוע /פאתו-

היה ברור לחלוטין כי הסתה פרועה
זו, חסרת־התקדים בארץ, מובילה לקראת
תגובה מעשית מסויימת. אחרי שהנאשמים
דחו את הדרך החוקית, שהיא הגשת משפט,
נוצר גם במחנם לחץ פסיכולוגי שביקש לו
פורקן.
4האזדורה ביום ה־ 20 במאי קיבלה מערכת העולם
הזח אזהרה דחופה מאת מודיע מום מך כי
מתוכנן מעשה־אלימות נגד העתון, עוד
באותו יום ששי, אחרי הצהריים, פנה עורך
העתון בבקשה דחוסה למפקד משטרת תל-
אביב, ודרש הגנה משטרתית לשלוש נקול
דות־מוקד, היינו (א) משרדי המערכת( ,ב)
גופו של העורך ו(ג) גופו של כותב המאמרים
הנדונים, ברוך נאדל.

דצמבר — 1952 קריאל (״דוש״) גרדוש, עורך־התבנית של העולם הזה באותם הימים, שוכב
בבית־החולים אחרי שנפצע בראשו מרסיסי פצצה שהתפוצצה בחלון מעל לשולזזן־עבודתו.
חייו ניצלו לאחר שהצליח לדחוף את הפצצה החוצה, כך שעיקר ההדף התפזר באויר הפתוח.

עוד באותו יום הציב מפקד המשטרה
משמר של שני שוטרים ליד המערכת. משמר
זה נשאר במקומו משך חמשה ימים,
אך הוסר ביום הרביעי בשבוע, בלי מתן
כל הודעה מראש או בדיעבד למערכת.
יום לפני הסרת המשמר נתן עורך ה־עתון
למשטרה עדות רשמית ביחס לאזהרה.

מאי
— 1955 החור שנחפר בקיר דפוס יש

צמבר — 1953 אורי אבנרי, אצבעות שתי ידיו שבורות ופצעי חבלה סמכות האלות בפניו
ובגופו, מבקר את שלום כהן, שסבל מזעזוע־מוח קשה, בבית החולים. כהן, שהושכב על־ידי
ראל על־ידי חומר נפץ, שכיסה בשברי טיח
מהלומה אדירה מאחור, בחושו לעזרת חברו המותקף, יצא מכלל פעולה למשך חדשייס. את המכונה המדפיסה את העולם הזה (מימין).

בעדות זו, ובעדות נוספת בתאריך מאוחר
יותר, סירב העורך לגלות את
זהות המודיע, אך מסר שהמדובר ב־
״אישיות מרכזית הקרובה לצמרת מפא״י.״
כשנדרש על־ידי המשטרה למסור פרטים
נוספים, סירב העורך לעשות זאת, בהסתמכו
על המוסר העתונאי ועל העובדה
שסוכני מנגנון־המרור, המצויים מן ה־

.5הפצצההרא שונ ה
ביום השבת, שלושה ימים אחרי הסרת
המשמר, עבדו חברי המערכת כרגיל. בצאתם
מן העבודה שם עורך־המשנה אורי
סלע את לבו לחבילה חומה קטנה שהי־תה
מונחת ליד משקוף הדלת של המשרד,
כשמרבד הדלת חופף עליה. חפץ זה לא
משך תשומת־לב לפני כן מפני שרבות
במערכת חתיכות־עץ וגלופות בעלות צבע
דומה, ובמסדרון שוררת אפלולית.
אורי סלע׳ יליד משק דגניה שלא זכה
להכשרה צבאית בגלל נכותו, התכופף
באופן אינסטינקטיבי והרים את החפץ.
כשנתבר לו שאלה לבנים של חומר־נפץ,
הניחם על השולחן לידו והזעיק את המשטרה.
חבלן
המשטרה שהגיע כעבור רבע שעה
למקום בדק את הפצצה ומצא שהיא מורכבת
מארבע לבנים של ט• נ. ם ,.תוצרת
צה״ל. כל לבנה היתה מצוידת בפקק של
חומר־נפץ־מאיץ, ובראשונה היד, נפץ מחובר
לפתיל ומנגנון־הפעלה (״עפרון״)
כימי, אותו גילה החבלן תחת המרבד.
החבלן מצא שמנגנון־ההפעלה הופעל, הפתיל
נשרף, ולהבתו נגעה הן בנפץ והן
בחומר־הנפץ־המאיץ. סימני פיח חזקים
ניכרו על הרצפה, הקיר והדלת.
לדעת החבלן המשטרתי, היה זה רק
נס שהפצצה לא התפוצצה. מאחר שהונחה
במרתף, ליד אחד מעמודי־התווך של הבית
כולו, יכלה למוטט אגף שלם, על
13 דירותיו ועשרות הגברים, הנשים והילדים
שבו.
המשטרה טרם הודיע את תוצאת החקירה
במעבדתה, ולפיכך אין עדיין לדעת
בבירור מדוע לא התפוצץ המיטען. אולם
לפי דעתם של מיטב החבלנים, ממשוחררי
הפלמ״ח, אשר עורכי דו״ח זה התיעצו
עמם, ברור לפי צורת הפצצה וסימני הלהבה
של הפתיל שאפילו אם הנפץ היה
לקוי למניחי הפצצה לא יכול

היה להיות שום בטחון שהפצ

לא תתפוצץ. מצד שני, אין בטחון
שאמנם ידעו הפושעים כי הקיר ליד
הדלת הוא עמוד התווך של הבית, ושלכן
עלול היה המיטען לגרום לא רק להרס
מוחלט של משרדי המערכת, אלא גם לאסון
מחריד לדיירי הקומות העליונות.

.6ח קי רהו הג ב ה
שעות מעטות אחת גילוי הפצצה הודיעה
סוכנות עתי״ם, מפי. חוגי משטרה גבוהים״,
כי קיימת סברה שהיתר, זאת פצצת הפחדה.
לאור העובדות הנ״ל ברור שהיה זה
שקר מוחלט. וכל קציני המשטרה שניהלו
את החקירה הכחישו במפגיע שהם אמרו
את הדברים האלה. מקור הידיעה לוטה,
איפוא, במסתורין.
למחרת היום הודיעו כל עתוני הארץ בפרוטרוט
על המעשה הנפשע. אולם שני
עתונים לא הזכירו את הפצצה אפילו בשני
משפטים, אף שקיבלו מידי סוכנות עתי״ם
ביולטין ארוך. שני עתונים אלה היו דבר
וג׳רוסלס פוסט, שני עתוני הבוקר הנתונים
למרות מפא״י. עובדה זו מעוררת את
המחשבה כי לעורכי אותם עתונים היה
כנראה עניין לטשטש את המעשה. ראוי
לציון כי ג׳רוסלס פוסט פרסם בשעתו שורת
מאמרים נגד סגירת לה פרנזה.
בינתיים חזרה המשטרה והציבה משמר
של שוטר אחד ליד המערכת. ב־ 29 במאי
פנה עורך העולם הזה בפעם נוספת אל
מפקד משטרת תל־אביב, הביע ספק לגבי
יעילות השמירה, באמת ש״אם ינסו מתכנני
מעשה־הזוועה לחזור על מעשם, והפעם
ביתר יעילות, תימצא משטרת ישראל במצב
קשה ביותר.״ מכתב זה לא עורר
תגובה.
למחרת היום, כשנמסר העתון לדפוס,
פנה עורך־המשנה דוב איתן לפיקוד משטרת

בן־אהרן (אחח״ן ן<

באדר (חרות)

בגין נחרות)

שוקן >הארץ<

זיפמן(צ״ס

סנה (מירי)

רוזנבלום(ידיעות אחרונות)

יערי(מפ״ם!

אנשי המצפון שהרימו קולס נגד הטרוד
תל־אביב, ודרש, לפי בקשת מנהל הדפוס.
להציב משמר גב שם. המשטרר, הציבה
ליד הדפוס שוטר אחד, שעמד בפתח אך
לא היה מסוגל להגיע אל מאחורי הבנין,
בגלל חומת האיצטדיון המחלקת את כל
השטח לשניים.

המשטרה שאינה מנהלת שום חקירה רצינית
בכיוון הפוליטי המתקבל ביותר על הדעת,
והתרכזה במקום זה בגביית עדויות־שיגרה
מפי חברי המערכת. המפקח הכללי של המשטרה
הכחיש את טענות העורך, מבלי
להיכנס לפרסים.

7הפצצה השני ה

מערכת העולם הזה הקימה ארגון־שמירה
פרטי להגנה על מרכזי המערכת, וגייסה
לצורך זה מתנדבים מבין שורות קוראיה.
כשעמדו להגיע לדיון ההצעות להעמיד
את ענין הפיצוץ לסדר היום בכנסת,
הגיעה סערת־ד,רוחות בציבור לנקודת־הר־תיחה.
ראש־ו־,ממשלה מנע וויכוח לאלתר
על־ידי הסכמתו לקיים וויכוח מלא בשבוע
הבא.

למחרת בבוקר השכם, בזמן שבין סיום
משמרת הלילה לבין התחלת משמרת היום,
הונחה פצצה שניה, בעלת עוצמה בלתי
ידועה, ליד הקיר האחורי של הדפום, מרחק
פחות ממטר ממכונות ההדפסה בהן מודפס
העתון. פועל־נקיון נפצע וספג הלם, המכונות
כוסו בשברי טיח וזכוכית וחור של
70X70 סנטימטר נחסר בקיר עצמו. עיקר
ההדף של הפצצה התפזר באוויר הפתוח
בחוץ, וגרם לניפוץ כל השמשות בסביבה.
הדי ההתפוצצות הגיעו עד רמת־גן.
מבצעי פשע זה הסתייעו כנראה בתצפית
מקיפה, ותיכננו היטב את הפרטים.
כך, למשל, הביאו ספסל כדי להעלות את
המיטען לגובה ריצפת הדפוס. לא רחוק מן
המקום נמצאה כתובת -אבא חושי״ מצוירת
על הארץ בסיד שנמצא במקום, דבר
המעיד על חוסר חפזון. בטחון עצמי מופרז
זה מעורר למחשבה, ואין לדעת אם הוא —
או נימוק שנעמוד עליו להלן — גרם
לציור הכתובת.
כלב המשטרה לא מצא שום עקבות, כאילו
התנדפו מבצעי הזוועה — יהיו אשר
יהיו — באוויר ממש. לא היתר, כל אפשרות
למישהו להתרחק מן המקום מבלי לעבור
את האיצטדיון. אי־מציאותן של ע־בות בנסיבות
אלה מתמיה.

.8הגב ת ה צי בו ר
המקרה השני עורר גם את החוגים האדישים
ביותר להבנת חומרת הפשעים. כמעט
כל העתונים היומיים, מלבד דבר, קיטרגו
על המעשה כמלים חריפות ביותר. חמש
הצעות לסדר־היום הוגשו לכנסת על־ידי
סיעות חרות, הציונים־הכלליים אחדות־העבודה,
מפ״ם ומק״י. במאוחר הוסיפה
מפא״י את ההצעה ר,ששית משלה.
בתל־אביב הזמין עורך העולם הזה את
העתונאים למסיבת־הסברה. לפני קיום המסיבה,
פנה בטלפון למפקח הכללי של המשטרה,
הודיע לו שהוא עומד למתוח ביקורת
על ניהול חקירת המשטרה, וביקש
פגישה דחופה להחלפת דברים. המפקח הכללי
הודיע, ללא כל הצדקה נראית־לעין,
שלא ייפגש ״תחת איומים״ ,והפנה את העורך
לראש המדור הפלילי. אחרי הפצרה
נוספת, גינה המפקח במלים חריפות ביותר
את תוכן העולם הזה, בגלותו עמדה
אישית עויינת ביותר לעתון, דבר שזכותו
לעשותו כאזרח אך לא כאדם המנהל את
החקירה.
במסיבה האשים עורך העולם הזה את

את הפסקת־הנופש הזאת ניצלו בטאונים
מסויימים להסתערות־השמצה בלתי-רגילד,
בשפלותה. מיד אחרי נאום ראש־הממשלה
הופיע מאמר כמעט זהה בהדור (מאמר מערכת)
ובמטריב (מאמר של עזריאל קר־ליבו)
ובו רמזים שקופים כאילו כל מעשי
האלימות, להוציא החרמת העתונים בחיפה
על־ידי פקחי העיריה, בוצעו על־ידי מערכת
העולם הזה עצמה. לפי טענה שפלה זו
היכו עורכי העולם הזה את עצמם עד כדי
עלפון ופצעו את חברם דוש בתקריות הנזכרות
לעיל. רמזים נאלחים אלה לא בוטאו
בשום מקום בצורה מוחשית, כך שלא היתה
שום אפשרות לתבוע את הכותבים השפלים
לדין. בניגוד לראש עירית חיפה, סבורה
מערכת העולם חזה כי מנגנון המשפט עודו
יעיל כדי למחוץ משמיצים.
דבר לעומת זאת תבע בגלוי במאמר שהופיע
ביום ד,״ 2ביוני, כתגובה על ״מאמר
ראשי בהארץ, שהמשטרה לא תציב שום
שמירה על העולם הזה ותחדל מלהגן על
חיי עורכיו. מאמר זה קרא כמעט בגלוי
להמשך מעשי־ר,אלימות, והגיע לשיאו במלים
הברורות :״רק אם תנוקר, העיתונות שלנו
מן העשבים השוטים שעלו בשדה ...לא
יהיה צורך להעמיד שוטרים בפתחי מערכות.״
למחרת
נאומו של ראש־הממשלה שינתה
המשטרה את עמדתה והציבה משמר כבד
מאד להגנת המערכת, הדפוס, ד,צינקוגרפיה
ומנגנון־ההפצה, וכן להגנת ראשי המערכת
ומקומות מגוריהם. ראשי המערכת צוידו
באקדחים. כן קבעה המשטרה פרם של 5
אלפים ל״י לגילוי הפושעים, והסולם הזה
הוסיף על כך פרס נוסף של 1000ל״י לגילוי
הפושעים או שולחיהם.

.9אכגי־יסזד ל ח די ר ה
עד לגילוי הוכחות ממשיות, אין להסיק
מסקנות סופיות לגבי זהותם של עושי הפשע.
אולם מערכת העולם הזה, בהסתמכה
על הודעת המודיע הנזכר לעיל, אינה סבורה
כי הפשע בוצע על־ידי יסודות בלתי-
אחראיים ובלתי־מאורגנים, שפעלו תחת רו

ההסתה הפרועה המתנהלת נגד העולם
הזה.
לפיכך אין ברירה אלא לחפש את מבצעי־הפשעים
לפי ההגיון הפוליטי המונח ביסוד
הפשעים, ולשאול מה השיגו או ביקשו להשיג
בדרך זו. לדעת המערכת ביקשו מעשיר,זוועה
להשיג את התוצאות הבאות :
(א) להטיל אימה ופחד על האנשים הפרסיים
והגורמים הציבוריים שמסרו או
מסוגלים למסור למערכת העולם הזה אינפורמציה
על מצב השחיתות בחיפה.
(ב) למנוע, על־יד הפצת אווירה של
טרור, את המשך החקירה בחיפה לפני שתגיע
לנקודות־ד,תורפה העיקריות של משטר-
חושי בחיפה, וביחוד לפרשות סתומות מ־סויימות
הנוגעות למלחמת־ד,עצמאות.
(ג) לחבל בהופעת העתון על־ידי חבלה
פיסית, התשת עצביהם של העורכים והגבלת
חופש־תנועתם עקב הצורך לנוע תחת
משמר מתאים.
(ד) לחבל בהדפסת העתון כדי להניע
את בעל־הדפוס להפסיק את הדפסת הע־חון,
ולמנוע על־ידי איום פיסי את הדפסת
העתון בכל מקום אחר.
(ה) להסב את מרכז הכובד של המערכה
הציבורית מעצם ההאשמות נגד המצב בעירית
חיפה לויכוח אודות מעשי־ד,אלימות.
עצם העובדה כי בוצעו מעשים כאלה,
שיכלו בנקל לגרום לאבידות בנפש ולעורר
תגובה פוליטית חזקה מעידה מר, רב פחדם
של היוזמים מפני המשך גילוייו של העולם
הזה.

10 חי סו ל הנגע
גם בנסיבות הטובות ביותר אין משטרת
ישראל מצוידת במכשירים המתאימים כדי
לחקור פשעים פוליטיים. מכשירים אלה נמצאים
בידי שרות הבטחון של המדינה. תמוה
ששרות זה, הנחשב ליעיל ביותר בשטח
הפנימי, לא שמע על תיכנון הפשע לפחות
בשעה שהגיעה האזהרה לידי העולם הזה.
השיחה שצוטטה לעיל, בין המפקח הכללי
ועורך העולם הזה, מוכיחה כי קיים
משפט קדום חזק מאד נגד העתון בהנהגת
המשטרה. לכך יש להוסיף כי הכתבות על
השחיתות בחיפה כללו גם פרטים חמורים
על קציני־משטרה בחיפה, שמונו למעשה
לתפקיד זד, על־ידי ראש־העיר. בתנאים אלה
מובן מאליו כי חקירת המשטרה כפופה
למיגבלות חמורות מאד.
לאור הנ״ל רואה מערכת העולם הזה
צורך חיוני כי הפיקוח על החקירה כולה
יועבר לידי תעדה פרלמנטרית כל מפלגתית.
רק ועדה כזאת, יחד עם עימות דעת־הקהל
ועמדתם ההגונה וד,אמיצה של מרבית עתו־גי
הארץ, יכולים לשמש הגנה על בטחונו
של צתת עתון זה, ולחסל את הנגע המאיים
על חופש העתונות בארץ.

בם דינה
(המשך מעמוד )5
קאפדה, בעלה של חברת בתה קונסטרקסשן,

חברה קבלנית לבנין, ואזרח פיליפיני, לא
נתקל בכל קשיים, כשהציע בתחילת החורף
למטכ׳׳ל הפיליפיני, שתכנן הקמת מבנה
מרכזי למשרדיו, להקים למענו את בניין
הפנסאגון שלו, שהיה צריך לעלות לפי
המשוער 92.500 לירות שטרלינג, תמורת
69 טנקים ישנים שיצאו מכלל שימוש• הטנקים
הועברו לידי הצבא הפיליפיני כשפינו
האמריקאים את האיים. עתה אמרו הפיליפינים
להטביע אותם בים כשלד למזח חדש
במעגן מנילה.
אנשי המטכ״ל לא סרבו גם לטפל בהשגת
הרשיון למסירת הטנקים לידי אדם בשם
נחום שמיר, שעמד להטעינם בנמל מנילה
על אנייה שתפליג לכיוון בלתי ידוע. לדברי
השבועון הלבנוני עראב־וויק שפרסם סיפור
זה בערבוביה של עובדות ודמיון מזרחי, היה
נחום שמיר, חבר קיבוץ בגליל העליון,
איש רכש־ישראלי, אולם עובדה זו, אם גם
היתד, נכונה לא הפריעה לאנשי המטכ׳׳ל.
הקושי צץ לכשהתעניין משרד־החוץ הפיליפיני,
הממונה על רשיונות הייצוא של
הציוד הצבאי המיושן. במטרת הקנייה..
הסברו של שמיר, כי הכוונה היא להרכיב׳
ממנועי הטנקים טרקטורים, השביעה את
רצונו, אולם הוא דרש פעולה ממשית ל
ריימונד
ספרונצה, אך השגריר האמריקאי,
היודע היטב את חשבונות המדיניות של
מולדתו במרחב, לא מיהר לתת תשובה
חיובית.

פרשת קסטגר
עשן בליאש*
״האם ד״ר ישראל קסטנר עדיין נמצא,
ברשימת המועמדים של מפא״י ז ״ שאלו,
את עצמם לא מעטים עם התקרב מתן פסק־הדין
במשפט גרינוואלד־קסטנר. השבוע,
לאחר שמעריב הודיע כי שמו של מעורר״
משפט קסטנר נמחק על ידי וועדת־ד,מינויים
של מפא״י מהרשימה, על אף המלצת חוג
עולי־הונגריה במפלגה, מיהר דובר החוג
להכחיש :״קסטנר הומלץ לרשימת המועמדים,
שמו נמחק לאחר שהמומלץ וויתר
מסיבות מחלה.״
הסבירה מזכירות חוג עולי־הונגריה לכתב
העולס־הזה :״האסיפה הכללית המליצה
פה אחד על קסטנר. קטטנר וויתר, אולם
שמו הועבר להנהלת המפלגה בציון
עובדת הוויתור.״
שאלה: מדוע ויתר קסטנר?
תשובה: תשאל את קסטנר.
חו פשהלאכ חו ץ ־ דארץ. השאלות

הקץ לבדידות
קרם את יום נשואיד והכר את
בן־בת זוגו על־ידי קורספונתציה.
פרוספקט מלא ישלח לך תמורת 150
פרוטה. פנה עוד היום אל: זהורית
ת. ד — 4508 .תל־אביב.

הוא ל א היה מתהז

בית ספר
תי כוני
ב בי ת ך!
התכונן לבחינות הבגרות בביתך ובזמנך
הפנוי, בהדרכת חלוצי שיטת

ההוראה בכתב כישראל.
הודות ל־ 25 שנות נסיון בהוראה, יש לאל
ידנו להכשירו כראוי ולהבטיח את הצלחתו
המלאה בבחינות הנערכות מטעם
מחלקת החינוך.
הנחות גדולות לנרשמים,

גם כמשך חודש אפריל
פנה מיד לקבלת המדריך המקצועי המכין
לקראת

בחינות סוקדנזות
בחינות בגרות
אשר יסופק לך חינם

וללא כל התחיבות

המכון העברי
להודאה והעיבלה בירושלים רחוב בן־יהודה ,2ת. ד1259 .
מיסודו ובפקוחו של

המבין הבריטי
משרדי בא־כח
תל־אביב: שד׳ רוטשילד 15
חיפה: רח׳ הבנקים 5
נתניה: רח׳ הרצל 19
נצרת: רח׳ כאנוק 28
נא לשלוח לי חינם את המדרירלקורם

כתבתי

ע. ז42 .

מסעות
חאםג דו דההש
רחובות חיפה לבנו בסוף השבוע שעבד
במדיהם החגיגיים של קציני ומלחי פריגטת
חיל־חים משגב ( 1500 טונות) .לאחר הפגישה
הנרגשת של בני המשפחות עם בעליהם, בניהם
ואחיהם שנעדרו מנמל האם שלושה
חדשים ר 13 יום, ערך חיל הים טכס קבלת
פנים לאנשי תאניה שחזרה ממסעד, בן 18
אלף המילין לאורך חופיה של אפריקה.
שעות מספר לפני המצעד רבו עוד הכתבים
עם עורכיהם בתל־אביב על מקום גדול
ככל האפשר לכתבותיהם. אולם כשהגיעו הכתבים
בצוהרי אותו יום לנמל, קיבלה אותם,
במקום קצין לשכת הקשר של לשכת
העתונות שליד צה״ל. ,חיילת חיננית, מסרה
להם תכנית מודפסת של הטכס, הודיעה כי
הבום יגיע מיד.
הבום לא הגיע. העתונאים שניסו לתסוס
את המקומות שהובטחו להם גורשו בידי

שוסרים צבאיים. כשהגיע הבוס,
התברר כי כבר מאוחר מדי. המקומות
המתאימים היו תפוסים, העתונים לא יכלו
לעקוב אחר הטכס.
הטכס המשיך להתנחל בלי העתונאים :
המצעד צעד, הנואמים הבריקו בנאומי הברכה
הם פשוט לא ידעו כי העתוגאים הלכו
הביתה, לא יכלו לשמעם.
גם הכנות ...מאוחר יותר, כשד,טכסים
הרשמיים נסתיימו, קיבלו אזרחי חיפה הפשר
שים את השבים, שמעו על מסעה הממושך
של משגב התברר כי הסיור לא היד, מסע
תענוג. אנשי הציות שלא היו רגילים לחום
הטרופי, הזיעו כהוגן, קללו לא אחת את
משטר האמונים המפרך. העיר סמל דרזלר :
״הכייף התחיל כשהגענו לערים היהודיות*
של דרום־אפריקה. הפכנו לסחורה עוברת לסוחר.
כל משפחה המכבדת את עצמה הרגישה
צורך חברתי לארח לפחות מלת ישראלי
אחד והחאפ היה גדול.״ הוסיף בחיוך מלת
אחר :״גם הבנות היהודיות לא ביישו את
הפירמה. אמרו להן לארח אותנו וחן בצעו
זאת — ועוד איך 1״
סיפר סרן־מילואים, איש״הסכס מיכאל סימון
:״משגב מילאה בנסיעתה שליחות לאומית
ממדרגה ראשונד״ היא עוררה בנמלים
בהם ביקרה התלהבות עצומה לישראל כמוה
לא זכרו הנציגים הישראליים במקום מאז
מלחמת השחרור.״
הסכימו לדבריו אנשי הצוזת :״כן. המסע
היה כדאי למדינה. אחרי מסע כזה יהיו כל
הקופות מלאות.״

בחירה!
על הכמה ישכח ועדת הפיקוח. חייל וחיילת משו מספרים מתון• ודה
גדול. היתה זו ההגרלה של הועד למען החייל לככוד יום העצמאות.
הפרסים המוגדלים: שתי מכוגיות, חצי תריסר פרסים יקרים אחרים.
הקהל, שמילא את ״תיבת נוח״ היה מתוח, ציפה להשמעת המספר
המאושר. לא כן ילד זה. הוא בא עם אביו שהבטיח לו מכונית חרשה.
אולם לא היתה לו סבלנות. הוא נרדם. כשהתעורר, חזר הביתה ברגל.

הוכחת הכוונה .:נוסף על פירוק הצריח
והתותחים דרש לפרוץ את השריון בשלושה
מקומות, כך שאי אפשר יהיה לתקנו.
לזאת התנגד כמובן הלקוח.
הכתובת הנכונה. העניין הועבר לטיפולי
של ראול ליטריו, מנהל משרדיה,חוץ
הפיליפיני, לאחר שארנסט ס־מקי, קונסול-
כבוד של ישראל בפיליפינים, התערב בדבר,
דרש כי משרד החוץ יכבד את ההסכם, ישלח
את הטנקים לארץ היעודה.
כאשר יצא הסכסוך מגדר חשאיותו, לא
שקטו הנציגים הערבים בפיליפינים על שמריהם,
פנו ישר לכתובת הנכונה: השגרירות
האמריקאית.
בחודש שעבר קיבל סימקי הודעה סופית
כי מכירת הטנקים לא חורשה, אם לא יבוצעו
בהם התיקונים הנדרשים.
הפרשה הגיעה למבוי סתום. שר החוץ
הפיליפיני קרלוס גרסיה ניהל אמנם שיחות
ממושכות בעניין זה עם השגריר האמריקאי

שמי

גיב על השמועות כי גרינוואלד יורשע באשמת
הוצאת דיבה והוא (קסטנד) ינוקה
מכל אשמה.
וזאת למרות העובדה שרבים ברחוב הישראלי
סברו כי אין עשן בלי אש. הלוט,
יוסר בעוד 15 יום.

במשרדי העתון ההונגרי אוי־קלט

נשאלו
(המזרח החדש) בו משמש קסטנר כאחד
מעורכיו*.
שאלה: מה הסיבה לויתורך על המועמדות
לכנסת השלישית י
תשובה: מטעמי בריאות. יש לי צרות
רציניות עם הכליות.
שאלה :
במשפט.

יש סבורים כי ויתורו קשור

תשובה: לא נכון. אין שום קשר בין
ויתורי לבין המשפט. אני חוור ואומר :
ויתרתי מטעמי בריאות.
קסטנר המשיך וסיפר כי הוא מחכה רק
לפסק־הדין כדי שיוכל לצאת לחופשה לנוח,
״לא, לא לחוץ לארץ.״
בחיוך דיפלומאטי עדין סרב קסטנר לה*
הוא עובד גס בקול ישראל כפרשן
חדשות בהונגרית ורן נונית.

הון הקיפוח
בעוד שהבחירות המתקרבות הביאו את
המפלגות להוציא מנדנים עבשים סיסמאות
שכוחות רבות, נשארה במחבואה סיסמה
הטומנת בחובה חומר נפץ עז. סיסמת
הד,פלייה העדתית, הסיסמה, שהכניסה לכנסת
הראשונה חמישה נציגים שנבחרו רק
בזכות השתייכותם העדתית* ,היתד, הפעם
עלולה לשמש חרב פיסיות לרוב המפלגות,
שלא מילאו את הבטחותיה! הקודמות.
אולם אם הבעייד, העדתית הושתקה באופן
רשמי, הוסיפו הדי הקיפוח הבלתי רשמי
להציק לפעילים המפלגתיים בני אותם העדות.
בימים אלה, כשהרתיחה סביב הרכבת הרשימות
הגיעה לשיאה הוציא שלמה כהן־צידון,
יליד מצרים וחבר מפא״י, חוברת בחירות
לבני העדות השונות בכנסת ובמוסדות.
כותב שלמה כהן־צידון :״בעוד שמספרם
של בעלי זכות הבחירה בני עדות המזרח
מגיע לכמחצית מספר הבוחרים)4756( ,
ישבו בכנסת הראשונה 11 נציגים ספרדים
ותימנים ובכנסת השניה ירד מספרם לשבעה.
מוסיף כהן צידון באירוניה מרה 150 :
אלף האזרחים הערבים זכו לשמונה מקומות
ורק שבעה נציגים יצגו, למעשה. את האינטר־
(המשך בעמוד ) 12
* האוכלוסיה היהודית של דרוס־אפריקת
מרוכזת בעיקר ביוהניסבורג וקיפטאון.
* לאחר שהוקמו רשימות עדתיות נפרדות.
— 4נציגים ספרדיים ונציג תימני.
העולם הזה 921

ציד נפשות בלכיש

ן רוצה
| בעיר,

העירה. אליהו אסור ( )17 התאהב
הוא אינו רוצה בכיבוש־השנזמה.

בראשית היתד. עליה המונית. היא הביאה
גל גדול של עולים בצפון־אפריקה, רובם
מקרים סוציאליים, ביניהם רבים חולי־שחפת
וחולי־רוח. מחלקת הקליטה של הסוכנות
מצאה פתרון ארעי: מעברות. הפתרון הארעי
הפך לפתרון של קבע: החולים יושבים עד
היום באיתן המעברות. מה שעולה למדינה
בסכומים כספיים ניכרים, שימש שיעור יקר
לסוכנות.
באוגוסט 1954 נקבעה תוכנית חדשה לקליטה.
סיסמת התכנית: מ״האניה להתייש־

ההכשרה שלו. לעומתם טענה מפא״י כי
גם לה יש בתי כנסת משלה וכי גם בחרו־בית
בוניט מקוה.
בגל הראשון של העלייה, בחודשי ינואר־פברואר,
באו שגי הצדדים על סיפוקם. העולים
נשלחו לשני המחנות. אולם כעבור
זמן־מה החלה בחרובית הסתה נגד המדריכים
והמדריכות, אנשי מפא״י. המסיתים טע
נו כי מטבח המחנה סיפק לעולים אוכל בלתי
כשר׳ ,וכי הרשמת ילדי העולים לבתי־ספר
ממלכתיים חופשיים נעשתה תחת לחץ.

רוצההכיתה. ישראל מסעוד ( )48 אומר
כי אינו סחורה עובר לעסקן. רוצה למרוקו.

גיעו לארץ לפניו שהו בחרובית וחזרו העירה•
הם סיפרו לו על בית שלישי הקרוב
יותר לעיר: מחנה שער־העליה. אליהו החליט
ללכת לבית השלישי. אליו הצטרפו גם
יתר העולים.

ציד גפ שזת
באותו זמן, כתוצאה מהפגנות החוזרות
ונשנות של תושבי תרובית נערך במשרדי הסוכנות
דיון חירום. הוחלט: כל עולה רשאי
וזכאי לבחור לו את זרם ההתישבות המתאים
לו. אולם ברגע שהסתיים הויכוח סביב
ציד־הנפשות המפלגתי הוברר כי הוא היה
מיותר בהחלט. העולים החדשים, גם אלה
שהתיישבו כבר בצריפוני שעו-וועלייה, וגם
אלה שהגיעו אחריהם׳ החליטו לשנות מקצו־עם
מדורי דורות, להשתקע בסביבות העיר.
אנשי הסוכנות החליטו לא להסכים להפרת
ההסכם שנחתם על ידי העולים במרוקו•
הם ידעי שכניעתם לעולים עלולה להוות
תקדים מסוכן לגבי העליה ממרוקו בכלל.
הס הזעיקו לנמל את המשטרה, העמיסו בכח
את העולים על מכוניות המשטרה. העולים
הוסעו לחבל לכיש׳ חולקו בין שני המחנות
היריבים. מכוניות־המשא של התנועות
היריבות נשארו ריקות בנמל.
בות״ .היא היתר. שונה מהתוכנית הקודמת
גם בשלושה סייגים נוספים :
• אין מעלים חולי־רוח.
0אין מעלים חולים בשחפת פתוחה.
• אין מעלים משפחות ללא מפרנס אחד
לפחות.
הנימוק לסייגים: הרצון שלא להכביד על
תנאי הקליטה במדינה.

פשעומח לו ת
בו בזמן שבמעבדות ליד הערים שגשגו
הפשע, הלכלוך והמחלות, נשארו אדמות הפיתוח
ברחבי הארץ בשממותן. ביניהם השטחים
הנרחבים של חבל־לכיש. מצב זה
נמשך עד שבתחילת החורף הוקמו באיזור
שני מחנות הכשרה חקלאית, משואת וזזרי
בית. משואה היתד, שייכת לפועל־ד,מזרחי.
זזרובית לאיחוד הקיבוצים והקבוצות (מסא״י).
שני המחנות חיכו לעולים.
העולים הגיעו. הפעם לא היו אלה מקרים
סוציאליים: העולים, כפריים מהרי האטלס,
עסקו עוד במקומם בחקלאות והוגדרו שם
להתיישבות חקלאית בחבל־לכיש. שליחתם
הסופית למקימות ההתיישבות נקבעה בהתאם
לחלוקה פנימית שקטה בתוך הזרמים.
הזרמים סערו. הפועל המזרחי טען כי היות
והעולים דתיים• חייבים הם לה,קלט במחנה

רוצה לפועל-המזרחי. יצחק בן־גולו
( ,)41 איפר דתי, שואף לחיים דתיים בארץ.

• בדו״ח מצפון־אפריקה כתב שליח הארץ׳
שבתאי טבת, כי בניגוד לסברה המקובלת!
אין יהודי צפון־אפריקה בכללם דתיים בי[
מיוחד.

מדריכי חרובית הודיעו להנהלת הסוכנות
כי הסתת העולים שאינם מבחינים עדיין בין
ימינם ושמאלם עלולה להביא לאנרכיה ביניהם.
תוצאה ראשונה אפשרית: סירוב העולים
לצאת בכלל להתיישבות.
הסכסוך הגיע לשיאו כשנודע שמדריכי
חרובית עיכבו צ׳קים ששלח משרד־הסעד לנזקקים
(שלא היו) במסגרת ל,מחא ד׳פסחא.
המדריכים טענו כי הצ׳קים נשלחו במטרה
לרכוש נפשות למפלגתו של שר־הסעד, שלחו
את הצ׳קים הלא־נפרעים למשרד־־,א-צר לבירור.
ההסתה
נמשכה והחריפה. בשבוע שעבר
עלו כמה עשרות משפחות מתושבי חרובית
צפונה, הפגינו לפני משרדי־הסוכנות בתל־אביב.
דרישתם: לעבור למחנה־המעבר הדתי
משואה• בינתיים, זמנית, הועברו לשכון במחנה
שער־העלייה.

שני בת ר א בית שלי שי
אליהו אסור בן ד,־ ,17 מדמנת, מרוקו, שמע
בכפרו הנידח בהרי האטלס הרבה על
ארץ־האבות, זבת החלב והדבש שבמזרח.
היא גם ידע כי אחיו בארץ זו מצפים לבואו
בקוצר רוח. השליח גרינקה, יליד מזרח-
אירופה׳ הרבה לספר לו ולבני כפרו על המדינה
החדשה שהוקמה במיוחד בשבילם.
לכן לא הופתע גם, בהגיעי לנמל חיפה, לראות
את קבלת הפנים הנלהבת. משני הצדדים
כבר חיכו מכוניות בנמל נכונות לקחתו
לבית שהובטח לו. אך הוא הופתע לשמוע
כי מצפים לו שני בתים.
אולם חוץ מהמארחים לבושי השחורים והמארחים
לבושי החאקי גילה אליהו בתוך
הקהל גם פנים מוכרות יותר. שכניו שה־

*—!0וויוו>1111 .

101^ 11

רוצה למפא״י. יוסף אוחיון ( )29 מאמין
כי הארץ הזאת מיועדת לפועל ולאיכר,

הונו&ס ד 1.ה

מוזמן לראות כ׳

>חמולד״ב 1קריט

^נ ג חו ההה

כנמל חיפה העמיסו שוטרים עולים חדשים על מכוניות משא. הסוכנות רצתה שהעולים יתיישבו כשפלת־הדרום.
העולים התעקשו וסרבו. לבסוף נכשלו. כמשרדי הסוכנות כתל-אכיב סרבו פקידים לאשר את עלייתה
של קבוצת צברים לאותו איזור כדרום. הבחורים התעקשו ודרשו לצאת. לכסון? ניצחו. חוות-הבוקרים קמה.

שעתמנוחה. לאחר סיור מעייף בשמח אשר יהיה נחלתם, אפשר היה בקלות להתעייף: השטח משתרע על 8000 דונאס, מהם 3000
דונם פלחה 3000 ,דונם מרעה, ו־ 2000 דונם מיודעים, לפי התכנית, למטעים, לאחר שיסקלו את השטח המיועד לכך.

(ראה שער)

ך * אוהל הקטן היה חשוך ודומם. במרכזו ישבו ארבע
י י צעירים, משופמים וחודרי־מבט, חקרו בחור חמי׳
ממולם. שאלות מספר והלה יצא, נער אחר נכנס במק׳
שעה, נכנסו בצורה זו כחמישים נערים ונערות בגיל
נשאלו שאלות מספר ויצאו.
היה זה רגע חשוב בחיי אותם הצעירים. כל אחד מז
אז סופית אם יצטרף לחוזת הבוקרים שעמדה לקום
השפלה עליה היה נטוי האוהל, או לאו.
השאלות ישירות• ברורות. לרוב אותן השאלות לכל
״נו איזי, זהו השטח• זאת היא החברה. עולים במה
דעתך?״
איזי מושך בכתפיו. דעתו חיובית :״או־קיי ! ״
גם השטח, גם החברה מוצאים חן בעיניו.
״יש שאלות?״
לאיזי יש בדרך כלל שאלות. המון שאלות. אולם
ברוד: זהו השטח, אלה החברה בשבילו. עולים ב־15
״מי בתור?״
כך עברו, אחד אחרי השני, וברגע אחד מסוים! ,ן
לקבוע 1
זה הנוד

*. הציניקא יהיה ב1
וההוא, ולעהחברה ארוך.
כל ז: ונערות אותו ב
שאחז !
רצון מ שייכת פקידי
מלפתח׳
מה זאר היתה סומבררו מכסיקאי הגיע לדוד נתנאל
כשי מאחותו. דוד מציעו ככובע של הבוקרים. התכנית
לפנינו.
״כמה אתם?״
״בינתיים עשרים איש.״
״כילם ממפלגות שונות
״אני לא יודע ; לא שאלתי.״
עברו חדשים עד שמוכר, הצליח לשכנע את הפקידים
הקים אגודה בשם בני באר-יעקב, מורכבת מחברה הרוס
חתת־בוקרים. לא, לא קיבוץ. גם לא מושב. סתם חתה. ק
נו — כמו דן או כמו אשד.
הפקידים הבינו. אולם היו עוד מכשולים.
״אתם רק עשרים?״
״בינתיים.״
״צריכים יותר נ״
״יהיו יותר.״
מוכה, לייזר, קפלנסקי וחיימקה התחילו בפעולת־גיוג
זמן רב ובארץ נודע כי בבאר־יעקב יושב בחור בשם מו
לאגודה שהקים את החברה שברצונם לחיות חיי קאוב
חברה עב רצונות כאלה נמצאו — גם בבאר־יעקב ע
ציונה, ובבת־ים. באו גם מומחים מבית הספר החקל
כמעט כולם באו בחולצות משובצות, מכנסים ארוכי
דוד בא אפילו חבוש כובע מכסיקאי.
כעבור שבועות מספר עמד מוכה שנית בפני פקידי
הכריז :
״אנח
,מסג הטוב בית ניו השם אותו ל
ח1ות־ה1
״איזה
לא נקו
אך 1
בארץ,

לפלחה.
בכל ז: העיקרי בסון
ש מי ר ה. אטי ומוכה יורדים מעמדת השמי־ בבוקר׳
רה עם שחר. הבטחון היא בעיה חשובה כאן. תם. בליל רים. ל!

ראיון בזק. מוכה וקבלן מראיינים את יהודית השואפת
לצאת יום־יום עם העדר למרעה, להיות רועת־צאן.

מגלאון עד דיר א׳דוכאן. מוכה (מצביע) אשר סייר באדמות אלה עוד
קודם לכן, מציג להבוקרים־לעתיד את חוותם־לעתיד, המקבלים בהתפעלות את דבריו.

החדשים ,״הי אילתה !״ או ״שיר הבוקרים״.
בכל זאת היה נדמה לרבים כי הם נמצאים רק בטיי׳
שבוע. ואז הוזמנו אחד אחד לאוהל המרכז.
מוכה יצא מרוצה מהתוצאות :״עם חברה כאלה אפ
הרבה. ללכת רחוק. ודאי יהיו קשיים ואכזבות, אבל
כאלה?״
גם בעיות עוד תהיינה. אחת הבעיות החמורות תמצי
כבר עכשיו — חוסר בנות מתאימות :״אצלנו בת ה
בעלת זכויות שוזת אלא גם חובות שוות. היא לא
פאסיבי. עליה למלא תפקיד פעיל בחווה, ואין הרבה בנ
מוכה חייך אל תוך שפמו העבה :״יש פתגם ישן.
לחלוב את הפר״
אך עיקר המטרה הושג. נוצר גרעין העולה על הקו
שאין מאחוריו שום דבר ולפניו כל העתיד. גרעין
בבקשת עזרה לשום מפלגה, כי כל אחד מחבריו ח:
בדעותיו שלו, ואינו רואה בהבדלים פוליטיים מכש
ריעות אנושיים ועבודה משותפת.
חודת הבוקרים אינה רק נסיון נועז. היא מהווה
חשוב נוסף ליצירתן של צורות חיים חדשות לבני הו

:חורים
שישב
] .משן
ן!—,24 החלים אדמת

ליולי.

ז הכל

מוכה יוזם הרעיון. אצ״לניק נלהב לשעבר,
משוכנע כי בעבודה משותפת אי! מפלגות

ר היה
יהיה כל אחד מהם בעוד שנים: זה הליצן של החברה;
.ההוא עם תוי הפנים החדים, המשוכים כלפי מטה —
וזה היושב כאן בחיוך קר, פלגמתי־כמעט — הוא
איש וועדת־המשק בעל המוח הצלול וההגיון הבריא.
שב בצד, כוסם גבעול קש בפיו, עוד לא החליט סופית
לא יחליט, אפילו אם יצטרף, אפילו אם יחיה עם
ים. יש אנשים שכל חייהם הם נמצאים בפרוזדור אחד

,ועד לעתיד. אותו רגע היו עדין חבורה של נערים
ילם גילים הנודד בין הנער שטרם סיים את הצבא, ועד
משופם ושזוף, בן מושב באר־יעקב בן ה־ .24 הדבר
1יחד, סביב האוהל הנטוי בלב המרחב החשוך, היה
1ף אחד: הקמת חוות בוקרים קואופרטיבית, שאינה
ם מפלגה.
זלקת ההתיישבות של הסוכנות לא יכלו, כמובן, להבין
את הרעיון :״ישוב שאינו שייך לשום מפלגה ז
מרת, איך זה יתכן ז מי בכל זאת יעמוד מאחוריכם ז״
משימה קשה למוכה (אבי רעיון החור ),להסביר אח
ופליאה :״פשוט מאד: אין מאחורינו שום דבר. הכל
קשים שטח וצאן. נקודה. סוף פסוק. חלס !״
באמת להקים
פרטיב.

ארבעת המוסד,יטיירים מעיינות. ריקלין, נתן, קבלנסקי ואיזי מאמינים בסיסמתם של המוסקיטיירים של דיומא: אחד במד
כולם וכולם בעד אחד. במקרה זח שלפנינו המוסקיטיירים הם בעלי־המקצוע בעסק והרוצים להקנות מקצוע זה לרבים שיבואו אחריהם.
א עבר
ימקבל
; ,בנס־ע״נות.

:חילים.

תרכות׳ניקים.
איזי ונתן, איזי בקולו ו
נתן בכשרון למימיקה, יוצרים את המצב־רוח

וכנות,

הסכימה לעזור להם, הציעה לקרוא לחוזה שיקימו

1מצא חן בעיני החברה. האסיפה הכללית שנערכה
סערה. רובם כבר בחרו בשם אתר, יותר פרוזאי —
־ים. הויכוח התחמם יותר ויותר. רק אחדים חייכו ז
ח על שם של ילד שעוד לא נולד אפילו השטח עוז

!ה בא. מוכה סייר עם אנשי הסוכנות בשטחים רבים
שהגיעו למישור של אדמות נטושות בשפלה,
נסונית־מזרחית מקיבוץ גל־און. האדמה היתד, טובה גם
1למטעים וגם למרעה. רק מים חסרו. אך אי־אפשר
לקבל את כל הנוחיות. זהו זה ! החליט מוכה. הבעיה
:פתרה.
שבוע שעבר יצאה מכונית המשא של מוכה עמוסה
עתיד. החברה יצאו להכיר את השטחים שיהיו לנחל
חברה,
ארוחת

האוכל
1בלה (שמאל) טבחית לעתיד, מחלקת את
הבוקר בין החברה. התאבון לא חסר להם.

קינוח־סעודה.
ענבים

רעננים

הלחם והפרודוקטיס חסרו. לעומת זאת היו בשפע —
ובאר־יעקב.
מהכרמים של עיינות
שהובאו

בואדי — המדורה והפינג׳אנים המסורתיים, השיק
השירים הישנים, שירי הפלמ״ח והמחתרת. גם השירים
ל סוף־
לעשות
פה אין
לחברה
לא רק
ן גורם
כאלה.״
אפשר
,גרעין
א פנה להשאר ליחסיתקדים
החדש.

חיימקה.
אחד מיוזמי הרעיון ומבצעיו. ל־דעתו
קודם גידול זקן לפני גידול הצאן.

קול ישראל. המסיירים דאגו גם לבידור. מוטקה ויהודית מאזינים למקלט
הרדיו בעל הסוללות של מוכה. הם מקשיבים לשיר־הבוקרים בקול ישראל.

הי אילת 1מחר סיור ארוך, אבל לחברה לא איכפת. העיקר
שהערב נבלה יפה, שיר רודף שיר, המילים לא חשובות.

במדינה
(המשן מעמוד )8

סים של 300 אלף הבוחרים בני עדות־המזרח.
מהימין ועד השמאל. בהסתמכו על
העולם הזח ( )832 ,830 ,829 קובע המחבר
כי האפלייה העדתית אינה שנוייה עוד
בוויכוח.
כפעיל מפא״י אין כהן־צידון מחמיץ כל
אפשרות לנגח את המפלגות היריבות מימין
ומשמאל. כותב הוא :״המפלגות הדתיות,
הקוראות לבני עדות־המזרח שומרי המסורת
להצביע בעדן, לא הכניסו לכנסת גם נציג
ספרדי אחד. ואילו מפ״ם, שבסיסמותיה לחמה
נגד קיפוח עדתי, שמרה את המקומות המשוריינים
ברשימתה לאשכנזים וערבי!ם בלבד.״
כהן־צדוק אינו מנסה לבחון את הנעשה
במפלגתו, אן מציין במרירות :״אנשי העלייה
השניה רואים את אנשי עלייתם בלבד.
הם אוחזים בקרנות המזבח אף על פי שרובם
הזדקנו וליחס נס, עתה שוקדים בני ד,עליה
השלישית לשמור על מקומותיהם...״
תקוותו של כהן־צידון: קול התבונה יגבר
על יצר שמירת הזכויות הרכושות ור,משרות
המובטחות, ישריין אחוז גדול יותר לנציגי
עדות המזרח. אחרת, הוא מהזיר את כל
המפלגות כולן, העוסקות עתה בחישובים
אחרונים להרכבת רשימותיהן, יווכחו, כי
פעיליהן בעדות המזרח יאלצו להתחבר עם
פעילי המפלגות היריבות, יקימו רשימה
עדתית מיוחדת.

0וו 11ו]ן ןן ןן ו1ון ןן ןן ןון ןוווווווו!ווווווו!ו!וו!ווון ווווון!ן ןווווווו!ווו!וווו;ווו!ו!וו וווווווווווווווווו>|10 ווי||

ה 1הרו ! 31*191 חיקויים
המשק מבצע קבלה

כסף

עם פנקס תלושי קניה

של שרות האשראי בע״מ
אדבב < 2 3חייא

חזקים הם קשרי אהבה,
והם עלולים להתחזק על ידי החלפת
צלומים שצלמתם לבד. העלומים
מסוגלים יותר ממכתבים
להביע געגועים ואהבה. גם אתם
מסוגלים לצלם יפה. הדרכה
תקבלו אצל

^ דו ל

מכונות חישוב וסיכום 0ז, 1^01-ססס^,אפאמסס,זזס^־ז
מכונות כתיבה עבריות ולועזיות פורטבל ומשרד
גם עם מרכבה רחבה
המודלים המשוכללים ביותר

דקות מוכן
תוך 8

עם טבולטור אוטומטי ושוליים אוטומטיות

רק אצל

ערב ות מלאה

פוטומטון

ההספקה מהמחםן

;ודה 4
ע״י מוגרו: י ,ת״א

שלמה גולדברג היה אדם אוהב חוק וסדר.
הסרת הוראות הממשלה על־ידי מוסדות וגופים
שונים היתד. מעלה את חמתו בכל
עת. אולם הקש ששבר את סבלנותו היה
דווקא החלטת איגוד הקיוסקאים להעלות
את מחירי הסודה, הגזוז והמיץ, בניגוד להוראות
תת־שר המסחר והתעשייה, זלמן
סוזאייב. הפעם החליט שלמה לפתוח במבצע
משלו: הוא ישתה שסע של משקאות
קלים, ידרוש קבלות, יגיש אותן למשטרה.
אם תסרב המשטרה לפעול, יגיש
סידרה שלמה של קובלנות פרסיות. ביוד
המשפט יהיה מוכרח לפעול.

דרכי חיים
ה אי ש שצייר צ ע צו עי ם
התשוקה לציור זכורה לאליהו התשיאל
( )63 מאז הוא זוכר את עצמו. בחיפה, בביתו
של אביו, רבה הראשי של עיר־החוף
הקטנה היה אליהו הפעום נוהג לצייר את
צעצועיו במקום לשחק בהם.
יותר מאוחר, כשגדל, הבין אליהו את מכריו
הרבים בהתגוננות בלתי־פוסקת בפניהם,
השתדל לקלוט את תכונותיהם האופייניות,
להעלותן על כן הציירים. בשבוע שעבר, לאחר
60 שנים עם מכחול, פתח אליהו, עתה משפטן
מכובד, את תערוכת־יחיד הראשונה שלו
במועדון וויצו התל־אביבי.
זמרה, התעמלות ומשפטים .״אני
מתפרנס ממקצועי כדי שאוכל לחיות בין
ציורי,״ אמר המשפסן התשואל בפתיחת התערוכה
למבקר. אכן, מאז חזר לפני 41 שנה
מפרים וגילה כי צייר אינו יכול להתפרנס
בארץ מעבודתו, חיפש התשואל את המקצוע
שיאפשר לו להקדיש זמן רב ככל האפשר
לציור. הוא ניסה את מזלו כמורה להתעמלות
וזמרה בבית־ספר פיקא של הברון בפתח-
תקוה. מאוחר יותר נרשם לשעורי־משסט של
ממשלת המנדט, הוסמך להיות עורן־דין.

תמונות ברורות, נושאים לא. הת-
משתת פי מרחמתהשח רו ר,
בו ע די צעירים!

־וצא הפרמ ״זז,
מ שויודר• צ ה״ ר

שיאל מחבב אנשים בעלי שגעונות, מוצא בהם
אחים לטבע. הוא ידען בשפות השמיות, הקדיש
זמן רב ללימוד המטפיזיקה, הצליח בין
היתר לפתח תכנית להמתקת מי־היס, בה לא
רצה איש לטפל בגלל מחירה הרב.
הארץ ביום שני יתקבר מר או נו על
ידי ראש הממשלה במשרדו (הבוקר).
אריאל פלטי, חיפה

(שמעון אבידן)

הנה מה מוב ומה נעים קבר־אחים
נס יחד.

השרות הוזטרינארי מודיע לכל בעלי.
הכלבים כי עליהם להביא את
בלביהם לבית־המטבחיים הסמוך (על

בתד-אביב, ככית העם, כליל שכת 10 ,דיוני, כשעה שמונה.

המשחר).

שיר׳ ע ו מו לדת

מ חו רישראל׳

אילק ה ו אביב ה

להקת ״הצור״
מפ״ם ת׳יא

אליק מג, חיפה
ועד עכשיו חשבנו ני רק מחתולים
ניקנקו נקניקים...

התשואל אינו מחבב את הציור המודרני
המסובך, מחווה דעתו :״את הציור צריך
להרגיש ולא להבין׳ עליו להראות דברים ברורים
לעין.״
עתה, בגיל ,63 אין התשואל נרתע להראות
בתערוכתו דברים ברורים לעין. א־מרים המבקרים
על תמונותיו האליגוריות המוזרות,
המורכבות מצבעים מיוחדים מעשי ידי הוד
שואל עצמו :״התמונות ברורות ביותר, רק
הנישאים אינם ברורים כל כך.״

חיות
71 תו שלוכלב
רק ישראלים יחידים זוכים להיקבר אחדי
מותם באחוזת־קבר מיוחדת להם, ללא התערבות
החברא קדישא. לחסד־של־אמת כזה
זכה בשבוע שעבר גם כלב רמת־גני בהיר־שיער
וגדול־מידות.
הכלב, מטיפוס כלב־רועים גרמני, היה
שייך לזוג עולים מרומאניה שהשתקעו בשיכון
רסקו ברמת־גן. נכון אולי יותר לומר
שהם היו שייכים לו — כי הזוג חשוך הבנים
השקיע את כל אהבתו חסרת־הפורקן
בכלב חים־העיניים, שזכה לטיפול בו זוכים
בדרך כלל בני־זקונים אהובים בלבד.
אולם הזוג הבין כי מיטב הדיור והמזון
אינם מספיקים. לכלבם האהוב חסרה חברה
לשעשועים. משום כך אפפה יום אחד בעלת־הבית
את ילדי השכונה, הסבירה להם כי
באין לה ולבעלה ילדים, ממלא הכלב את
מקומם, ביקשה מהילדים לשחק עם הכלב
ולקבלו לחברתם. כצעד ראשון להתקרבות

במרחב
ק פ רי סין
״ שילכו, אכלשלא ילכזי׳
כתב מיוחד שר ״העודם הזה״,
שיצא לקפריסין. מופר :
קפריסין, האי שגודלו פחות ממחצית גודלה
של ישראל ואשר מספר תושביו אינו מגיע
לשליש תושבי ישראל, נדחק יותר ויותר
לחדשות. ארכיבישוף מאקאריוס, ראש ה־כנסיה
היזזנית־אורתודוכסית של האי וראש
תנועת אנוסים הדוגלת באיחוד עם יוון,
השתתף ביעידת בנדונג כמשקיף, ניהל שיחות
עם שר החוץ של יוזן, ביקר אצל גמאל
עבד אל־נאצר בקהיר. מטרת הפעילות :
גיוס תומכים לקראת הדיון בבעיית קפריסין
במועצת או״ם הקרובה.
באי עצמו, בינתיים, הופיעו הסנוניות הראשונות
של מאבק מעשי לעצמאות מהאימפריה
הבריטית. חיילים בריטים מסתובבים
באופן חופשי, ללא נשק, בכל קצות האי
ובעלי־עסקים יווניש מכריזים כי רק ילדים
ומשוגעים רוצים באיחוד עם יוון — אולם
דורשי אנוסים המושבעים נשבעו כי ימשיכו
במאבק עד תום.
רחוב לדרה כאן, דחום תמיד בני אדם
ומכוניות. המדרכות צרות, הרחוב צר.

החנווני היווני השיב בתנועת־ביטול חלקלקה!
״סתם ילדים מאדאם׳ סתם ילדים,״
והמשיך לשרת את לקוחותיו.
לא רוצים לשפות ! הדחיפה להפגנה
ניתנה על ידי האנגלים. כבכל שנה, הוכרז יום
ה־ 24 למאי כיום האימפריה. הבנקים נסגרו,
משרדי הממשלה שבתי, תלמידי בתי־הספר
קבלו חופשה ליום אחד — הכל כדי להפגין
את שייכותו של האי הקטן לאימפדית הוד־מלכותה.
אלא
שהתלמידים נזעמו במקים לשמוח. הם
התיישבו בבתי־הספר, דרשו בכל תוקף שהמורים
יופיעו, ינהלו את השיעורים כרגיל.
המורים לא הופיעי, התלמידים התארגנו בשורות,
השיגו שני דגלים יוונים, ההפגנה האנטי־בריטית
צעדה.
״אניסיט ! אנוסים 1״ צעקו התלמידים ושוטרי
תנועה (יוונים) בשרות הוד־מלכותה,
פינו להם את הדרך ברחובות הצרים. האידיליה
הסתיימה כשמפקד המשטרה (אנגלי) החליט
כי השעשוע הרחיק לכת, חסם להם את
דרכה של ההפגנה בגדרות־תיל ושוטרים חבושים
כובעי־פלדה וחמושי מקלות וסגיני־קש
— ממש כמו בימים הטובים של ההפגנות היהודיות
בפלשטינה (א״י).
ההפגנה החלד, ב־ .945 צופרי האזעקה הזעיקו
את כל השוטרים באשר הם שם וקראו
להם להתייצב לתפקיד. כעבור פחות משעה
חזר הכל לקדמותו. התלמידים יידו עוד כמה
אבנים על משרד ממשלתי ובית־מלון אחד,
והתפזרו לבסוף ליהנות מיום החופשה. ב־קסרקטין
וולסליי, במבואות העיר, סקר ראש־המטה
הבריטי הכללי, סיר ג׳ראלד טמפלר,
מסקר לכבוד בקורו באי. בקיצור — השקט
חזר על כנו.
כך על כל פנים היה נדמה.
עד שהתפוצצה פצצה בקולנוע פאלאס. עשר
דקות לפני ההתפוצצות ישב הוד־מעלתו, מושל
האי ופמליית־הכבוד* בקולנוע, חזו בהצגת
הסרט האנגלי מחיי המבריחים מטען אסור,
אשר הכנסותיו הוקדשו ללגיון הבריטי.
הפצצה היתד, פצצת־הפחדד. בלבד, פרימיטיבית
למדי. היה ברור כי מניחיה לא התכוונו
לפגוע במישהי, כי אם להפגין את יכולתם
לעשות משהו ודרך אגב להוסיף מעט
רעש סביב הוויכוח על קפריסין בזירה הבינלאומית.

הדדית
החליטה לחוג את יום־הולדתו של
הכלב, הזמינה את הילדים לחגיגה.
הנשף נערך ברוב פאר והדר. כרגיל, הביאו
כל המוזמנים מהנות נאות לחתן־המסיבה :
נקניק, עוגות ושוק־לאד. והכלב לא א־כזב
את מכבדיו, בלע בהנאה את המתנות מבלי
להשיב ריקם את פניו של איש מהם.
למחרת בבוקר סירב הכלב לקום ממשכבו.
רופא שהובהל מייד קבע כי הוא חלה
מרוב זלילה. כעבור יומיים מת.
כאבו של הזוג על אבדן כלבם-יחידם היה
כבד מנשוא. הם החליטו לכרות לו קבר
בנינתס ולהציב מצבה. סביבה נשתלו וורדים
אדומים, מפיצי ריח ניחוח.
לאחר שבעת ימי האבל, חזר הבעל לע־ברדתו,
אולם גם לאחר מכן מתייחד הזוג
יום יום עם זכר יקירם ליד המצבה הקרה.
תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים.

כל ישראל
לדת לכיש
ששה ימים לאחר עליית המושב שדה־דוד
על אדמתו בחבל לכיש, נולדה בו הילדה
הראשונה וייקרא שמה בישראל לכי-

ת או מי י ק רי ם
המוסד לביטוח לאומי עיבד הצעת־חוק,
לפיה תיהני, יולדת־תאן מים ממענק־לידז;
של 80ל״י, לעומת 55ל״י המוענקות ליולדת
רגילה.

טוף כשק
בשר־עוף ישווק בקרוב בישראל
מנוקה, מרוט וארוז בשקית נייר
הודיעה תנובה. עקרת־הבית תוכל
פק בהטלת העוף הרחוץ והמרוט
העולם הזה 921
כשהוא שקוף,
להסתלסיר.

שלושה
אנשים ההולכים זה בצד זד, תופסים
את המדרכה וחצי הכביש. נהגי המכוניות
חייבים אז להתקדם בזחילה אחר ההולכים,
או לד,דוק על כפתור הצופר. הם מעדיפים
תמיד את הדרך השניה. כדי להוסיף על הדוחק
התירו שלטונות העיר לשני קבלנים
ברחוב לדרה לעסוק בבנין בער. ובעונה אחת,
כשוזומרי־הבנין נערמים זה לעומת זה,
משני צידי־הכביש. בנקודה זו אפילו הולכי־הרגל
מתקדמים כמו בתור לקולנוע אצלנו
בישראל.
יתכן וזה היד. הגורם ששיוה להפגנה די־אנטי־בריטית
של תלמידי הגימנסיה היוונית
של ניקוסיה אופי יותר המוני ומגוזן מאשר
היה לה באמת. בראש התהלוכה צעד נער
בן ,15 נושא דגל תכלת־לבן יווני. הוא נראה
עיף ומיוזע. לכאורה הוביל את המצעד 1
למעשה נדחף קדימה על ידי חבריו, לובשי
כובעי־המצחיה האפורים של תלמידי הגימנסיה
באי.
אחריהם צעדו הנערות, בתלבשתן הכחולה.
גם בראשן צעדה דגלנית. הדגל היד, גדול
מאד, הבחורה עייפה מאד.
בין הצועדים, שבגלל קשיי־התנועה ברחוב
הצר התקדמו בזוגות ובשלשות, נדחקו אזרחים
שלווים ההולכים לעיסוקם היומיומי.
יווני אחד, ענק לבוש חקי דהוי, המשיך להציע
את סחורתו — ממחטות חקי — משך
כל ההפגנה, כשהזרם האנושי סוחף אותו
קדימה.
־בחנות מכולת חזנית, טרחה גברת אנגליה
בגיל העמידה בקניותיה היומיומיות.
היא אפילו לא יצאה לראות את המפגינים.
בין נגיסה מעודנת בגבינה הצהובה ואיצבוע
בכיוון הביסקוויטים האנגליים על המדף, העירה
בשיעמום :״אה, הם שוב רוצים להתאחד
עם יוזן...״

כאשר הערתי לאחד העתונאים היוונים שבאו
לראות את מקום ההתפוצצות כי המאורע
הזכיר לי אתי שנותיו האחרונות של המנדט
הבריטי בארץ־ישראל, ענה בהתרגשות :״לא,
לא. זה בכלל לא דומה ...אנחנו לא רוצים שהבריטים
יעזבו לגמרי. אנחנו רק רוצים שיעזבו
ויחזרו. אבל לא במושלים, אלא כאורחים. אנחנו
אוהבים את האנגלים. היוונים והאנגלים היו
תמיד ידידים. עוד מימי לורד ביירון. נשמח
מאד לתת לאנגלים בסיסים בקפריסין, אולם
אנו רוצים לעשות זאת כעם עצמאי, כמדינה
עצמאית.״
הוא לא אמר לי זאת, אבל הוא ידע שאני
יודע, שכל המבקר באי הזה יודע: הארץ
עניה מאד ורק הודות להמצאותם של החיילים
הבריטים במקום קיימת באי רמת־מחיה
אנושית כלשהי.
החצי מהגרים. אולם לגבי רבים קובע
יותר מהעובדות הכלכליות הוא רגש המחנק,
הגופני והרוחני המעיק עליהם. נער המסיים
את בית־הספר התיכון עומד מול קיר אטום.
באי אין כל אפשרות להמשיך בלימודים,
המשרות הפנויות מוגבלות ביותר, שפתו,
תרבותו וטבעו מניעים אותו להמשיך את
דרכו ביוון. אולם הוא אזרח בריטי — יוון
היא מדינה זרד, בשבילו, אסור לו לעבוד
או להשתקע בה.
המוצא הרגיל הוא הגירה — לאפריקה,
לאוסטרליה, למושבות הבריטיות ברחבי
תבל. בשנה האחרונה היגרו אל מעבר לים,
לתור אחר פרנסה 5000 ,איש, מתוך ריבוי
טבעי של 10.000 תושבים. השאר הצטופפו
עם בני משפחתם, התחלקו עם הוריהם בפרנסתם
הדלה גם בלאו הכי.

אינני רוצה להשוויץ אולם עלי לבקש
את הכותבים אלי להתאזר במעט סבלנות.
המכתבים מרובים והמקום מצומצם, ועל
כן על תכעסו עלי, אם מכתביכם אינם
מתפרסמים מיד.

לרמת-גנים, בילויים
עני רמת־ננים צעירים בני )921/621( 21
מקווים לעניין במכתבים שתי נערות בנות
,19— 17 האוהבות פרט להתכתבות, גם לבלות.

גבוה,
בן 20 ונאה•
מאחר ש <921/6221 מתמצא ברוב הנושאים
הוא משאיר את בחירתם לזו שתרצה לכתוב
אליו. בתנאי שתהיה .׳,ל אביבית, נאה, וגבוהה.
וכמובן בעלת חוש־דומור. בינתיים
הוא מוכן למסור די, זאת: הוא בז 20״ נבות 8
ונאה.
רק לא ג׳ינג׳י, כשם אלוהים י
( )021/622 סבורה שלפעמים נמאס להתכתב
עם אנשים מוכרים. ועל בז רוצה היא להת־בב
עם אלמוני ב; ,21 בעל נובה של לשחות
172ם״מ., .ולמען השם, רק לא נ׳יננ-י״
אומרת הנאוה בת ה־ ,16.5בעלת שיער שחור
ועיניים כחולות. היא נומרת השנת אר. השביעית,
מוסיקלית (מנננת בחליל, פמנתר
ואפילו ם תום פת< עוסקת הרבה במלאכת יד
וקריאה. מהבחור היא דורשת השכלה, רצינות,
ו״טיפת״ חוש הומור.

נחמד, כישני ובודד
בז ה־ )921/024( 19 העומד לפניכם מספר
שאומרים עליו שהוא נחמד, אולם הוא סבור
שהדבר תלוי בצבע החולצה שהוא לובש זב־טיבעז
של הבנות המעוניינות. לעתים הוא
אוהב להתהדר בשמות תואר בביש! ובודד.
אולם רק כאשר ההיכרות הופכת לאינטימית
יותר. הוא יכול לעניין את הכותבת/ות אליו

הסתכל בקנקן וגם כמה שיש

אם את בת ,25—22 בעלת השכלה תיכונית,
שכל הריה ומעדיפה תיאטרון על קולנוע,
מדוע לא תכתבי אל ( )921/625 שהוא תל־אביבי
בן 26״אוהב יופי ושונא כיעור, מעריך
חכמה ובז לטיפשות״ ?

אני כקאראקס, ולכי במזרח
סטודנט צעיר בן )021/626( 27 הלומד הנדסת
השמל בקאראקאס, בירת וונצואלה, והנמצא
כעת בביקור בארץ. רוצה לנצל את
ההזדמנות ולהתקשר בכתב עם צבריות. הוא
אוהב מאד להשתעשע ולהתבדר.
הוא מבקש מראש את סליחת הכותבים
אליו. אם יתקלו בשניאה או שתיים במכתביו
שיהיו כתובים עברית. לעומת זאת הוא מדבר
וקורא עברית באופן חפשי.

רצוי תל-אכיכי
השכלה תיכונית. חוש הומור והופעה נאה
מהויים סינטזה ששמה יקרא אצלי 921/627
היא רוצה להתכתב עם צעיר בעל תכונות
דומות. שיהיה בן .27 רצוי, אך לא הכרחי,
שיהיה תל־אביבי.

לא כל מספר זוכה

חזה. אל תנסי לחפש הגיון בגורל
(או במקרה) הוא דומה למפעל־הפייס.
נדירים הם אלה המגדילים עם הקניה
הראשונה. הם ממשיכים לנסות את מזלם
עד שיים אחד יזכו בהגרלת. עשי כמותם.
אל תתיאשי כבר בגיל 23 ואל תנשאי לבחור
שאינך אוהבת. אם אין לך האומץ
לומר לו זאת, בקשי אותו לחכות.
ראובן — :אתה חושב שהיא אבדה
את הענין בך, והיא חושבת אותו דבר
עליך. שניכם מודים שאין הדבר כך.
הסיבה לכך היא, עד כמה שהבינותי,
שהפסקות השתיקה בין פטפוט אחד
לשני הולכות ונעשות ארוכות יותר. אולם
הרי זה משום שאתש כה מיטיבים
להכיר איש את רעותו, שלא כדאי לשאול
משהו, משום שהתשובה כבר ידועה.
שתיקה, יכולה לפעמים להיות בעלת
משמעות יותר מרבע שעה של דבורים.
על כל פנים, אל תשבור את ראשך הצעיר.
ראובן, אתה אוהב את הנערה.
זאת יכולתי לראות במכתבך.

על כל הפונים אלי ככל
עניץ שהוא, לצרף 00־ פרוטה
כבולים.

• שכללה את נציגי ישראל באי.

ה פי ההמסננת ^ ס
המשק מלונאות
ג לי דהממ פג ד תי ת

מ שבחת

עוצרת תמרי
את הטעם
מה פעולת
הפיה ה מ סוו ת
של עדן
ר! יא עוצרת חמר• גרו׳
היא מונעת טבק מ שפתיך
היא מחצר. את מלוא הטעם
היא מצננת את העשן

ממשלת ישראל הפכה השבוע לבעלת
מלון פאר מפואר באמת. היה זה המלון
אכדית * שעמד ערב פתיחתו ובו השקיעה
הממשלה קרוב למיליון לירות.
את יותר ימשני מיליון הלירות הנוספות
השקיעו יהודים דרום־אמריקאיים.
כמה מן התוצאות של השותפות ד,ממ־שלתית־דרום
אמריקאית במלון בן חמש הקומות,
שלוש המעליות 120 ,החדרים 220 ,
המיטות והמנהל האיטלקי, על חוף הים בהרצליה

• מגרש חנייה ל־ 400 מכוניות ושני
מגרשי מנים.
• ביתן ירקרק נאה, שישמש גן ילדים
לילדי אורחי המלון, שיוכלו גם לשכור
שומרי תינוקות (בייביסיטרם) לילדיהם הצעירים
יותר.
• קפה, אולם ריקודים וקולנוע ליותר
מאלף איש.
120 ביתני רחצה (רהוטו של כל

אחד מהם: שולחן מתקפל, שני כסאות
מרגוע).
• תפריט איטלקי למופת, המכיל בין
השאר, ארבעים מיני גלידה.

חקלאות
אג׳ובינדאו * ,

נלו

אלה המעשנים •עדך. אין נבול להנאתם
זאין קץ לתחנשת סיפנקם ־ ולא במקרה.
תנדנת לפיה המסננת של •עדן־ העומדת
תדיר על המשמר. נשאר עשן הטבק המעולה
של עדן־ כה צונן. כה נקי. כה רך. עד
כ׳ הנשימה הריחנית האחרונה רעננה כראשונה.
כל סיגרית •עדן־ מפתה אותך לבאה
20 בעד 400 פרי

73הסיגריההישראליתהמ—ע ו —להעםפיהמסננת

450 משקיעי הון בעלי עסקים בינלאומיים,
יוצאי ארצות הברית, קנדה, קובה
וגואטמלה, החליטו החודש להשקיע י קרוב
לחצי מיליון לירות במטע חקלאי חדש :
גידול אגוזי פיקאן המוארכים, על 1500
דונם דרומית לבאר־טוביה.
כפי שאפשר היה לצפות ממשקיעי הון
כד, רבים מארצות כה רבות ידעו הם את
אשר הם עושים: אגוז הפיקאן, הנחשב
למעדן, הוא לא רק מאכל מבוקש מאד
אלא נדרש, בגלל שמנין, מאד גם בתעשייה
הרפואית והתמרוקית, שלא לדבר על שימושיה
הרבים של קליפתו.
לא היה זה המניע היחיד למשקיעי ההון :
נטיעות נסיוניות בעבר הוכיחו שבישראל
יגדל הפיקאן ב־ס/ס 30 יותר מהר מאשר
במקום גידולו העיקרי, מדינת טכסאם אשר
בארצות־הברית, יניב אגוזים שיהיו גדולים
עד 40 מאלה הגדלים בטכסאם.
שם אכד של ננזרוד, גיבור הצייד

— ״ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואבד
בראשית פרק י׳ פסוק ׳׳.
תמהרי נישאו. מלך לוב מוחמר אידריס אל-
מנוסי ,65 ,ובת בעל אחוזות מצרי׳ עליה
למלון ,37 ,בקהיר, תחת סנדקותו של רודן
מצרים גמאל עבד אל־נאצר. עליה תהיה
האשד, השנייה בארמון אל־סנוסי, שטרם
מילא את המכסה המוסלמית, המתירה נשואי
ארבע נשים בעת ובעונה אחת.
נחוג. יום הולדתו ה־ 49 של ראש ממשלת
בורמה זד שבע שנים, או נו, בתל־אביב.
המנה העיקרית במסיבת יום ההולדת
של ראש הממשלה הבורמאי שביקר
בישראל משך שבעה הימים האחרונים :
דגים ממולאים, לפי תפריט יהודי ביתי.
נחוג. יום הולדתו ר,־ 50 של אלכסנדר
ניקיטיץ׳ אברמוב, שגריר ברית המועצות
בתל־אביב. אברמוב, הידוע בין ילדי רמת־גן
כ״דוד הממושקף המחלק סוכריות״ חגג
את יום הולדתו במסיבה צנועה בביתו.

נחוג. יום הולדתו ה־ 50 של אחד מגדולי
הסופרים הרוסיים, מיכאיל אלכסנדרוביץ׳
שולוכוב, בעל הדו! השקט, שעובד לאופירה,
הוסרט כסרט. תפוקתו הכוללת של
שולוכוב עד יובלו הראשון 121 :מהדורות
ב־ 55 לשונות, ב־ 21 מיליון טפסים.

לקידום לימוד ההיסטוריה והגיאוגרפיה
תמונות נהדרות המדגימות מראות היסטוריים ומקומות גיאוגרפיים מערי תבל באלבום מהודר
באם רצונך לבקר חינם באחת ם עדי ת: ל אסוף את תסונחז -ארטיק״

ייייייייי?

ייייל

וווי -ציי

״ א ר טי ק ״

נחוג. יום הולדתו ה־ 80 של תומם (יוסף
ואחיו) מן, גדול הסופרים הגרמניים
של המאה העשרים, בעל פרס נובל לספרות
( )1929 ואחיו הצעיר של הסופר הייד
ריך מן ואביהם של הסופרים אריקה וקלאוס
מן. מן, שהתפרסם בספרו הגדול בית ה־בודנברוקים
— עלייתה, התנוונותה וירידתה
של משפחת סוחרים — גלה ב־ 1933 מרצון
עצמו מגרמניה הנאצית, עבר לשויצריה ו־לארצות־הברית,
בהן הקים את ביתו, ממנו
סרב לחזור לגרמניה אף לאחר מלחמת העולם
השנייה.

מפני שלא אוכלים ארוחת בוקר. לאכול במסעדת הסטודנטים
אי אפשר, זה כמו להיות נשוי — מוכרחים להחליף, אין
ברירה. ההיא עם המכונית שהייתי אתה בספרד עושה לי
חור בראש. לעזוב אותה, זה כמו לעזוב קיבוץ. שמע, אני
מוכרח עכשיו לקחת גלידה, לא יעזור. אני מוכרח גלידה.
אני כבר לא יודע מתי אלך לישון. פשוט אסון. בפאריס
אי אפשר לישון. אף אחד לא ישן כאן רק הישראלים. אני
לא יודע מה אתה, אין לה איפר. לישון. אחר כך באים
עחונאים מהארץ ובותב״ם שהישראלים כאן שנוררים. היה
כאן ההוא ממכ׳ו־יב, מה שמו, הייתי מוכרח להכיר לו
חתיכות. הבאתי אותו אל יהודים שהאכילו אותו חינם,
השגתי לו הזמנות לתיאטרון, קניתי לו סיגריות בזול, הוא
נדבק אלי כמו צל ושתה סודה כל היום, עד שרצו לגרש
אותי מהסלקט בגללו, וכל הזמן שאל רק על חתיכות
וניסה להידבק לכל אחת. אחר כך הוא הלך וכתב, אל
תשאל. שהחברה מבקשים זנבות סיגריות•
למחרת שוב לא פגשתי אותו. עברו כמה ימים והוא
לא הופיע. אחר כך התחילה להסתנן השמועה — קרה
לו אסון והוא התקלח. במקלחת הוא התקלף ונשארו ממנו
פצלות־פצלות, יעד שלא נשאר ממנו כלום והוא מת. זה
איש שיודע איך לחיות ואיך למות.

העב רי תבאהלסלצל

צייד לנסוע לאיי הדרום, לשכב על הגב,

לקטוף אשכול בננות ולתקוע אותו בעצלתיים
לפה. גם בפאריס אפשר לשכב על הגב, ולא
^ * לדאוג. זאת לימד אותי ישראלי אחד, נבון מאד,
שמסיבות בטחוניות לא ננקוב בשמו. אולי נקרא לו ישראלי.
— שמע, זה נורא — אומר לי ישראלי ערב אחד —
קבעתי פגישה עם שתים ואני לא יודע מה לעשות. אחת
צרפתיה, ואני חייב לה כסף. היא שלחה לי מכתב ואמרה
שהיא רוצה ללכת היום לתיאטרון. השניה שוודית, באה
אתמול לפאריס וקבעתי אתה ללכת היום לפיגאל. אין
ברירה, מוכרחים לאכול.
הלכנו לאכול — אצל ז׳וליין. ישראלי הזמין סלט
עגבניות, מנה עוף צלוי וכל מיני שאר ירקות, אתר קינח
בגבינת קאממבר ויין לבן.
— בפאריס מוכרחים לאכול — אמר ישראלי — אחרת
אין כח. אתמול היתד. אצלי האמריקאית. אני משתגע
מרעב. אני חייב לה 3000 פרנק, נשארתי בלי כסף. נתתי
את החליפה לניקוי. מחר באה זאת עם המכונית שהייתי
אתה בספרד. היא הזמינה אותי לשבוע להבראה. אני
לא יודע מה לעשות. אני משתגע.

היית• מתחתן. אך הייתי עס 1ק״אחר שקינד! ישראלי ביין וגבינה, הזמין כוס
קפה — .בפאריס אסור לערוך פגישות — אמר —
7זה עולה ביוקר. אתה קובע פגישה עם אחת. ובדרך
לפגישה אתה פוגש אחרת. ועל יד האחרת יש עוד אחרת.
פד, צריך פשוט להסחף בזרם, זה הכל. אבל הארץ היא
ספרד. מה אתם יודעים. זאת ארץ ! היית בבליארים ז בית,
שלושה חדרים, ב־ 5000 פרנק לחודש. כל בוקר חותרים
בסירה, הים חלק כמו ראי. היו שם שתי אמריקאיות
שהשכירו חדרים. היו לי אתן פרובלימות. נסעתי לפאלמה
מאיורקר• — גן עדן. שם לא צריך לעשות כלום. הכל בא
אליך. היתד, אחת שרצתה להתחתן אתי. אבל בדיוק באותו
רגע הייתי עסוק, חבל, הייתי מאוהב בה. אני מחכה
לשחקנית אחת פינית, היא צריכה להגיע הנה בשבוע הבא.
הכרתי אותה בהלסינקי, היא הבטיחה להשיג לי עבודה.
אין כמו פינלנד. שמע אתר, לא צמא?

לא חיכה לתשובה — .בוא עלה — אמר — היא נוסעת
בכיוון שלנו.
^ ^ ליני • כעגור שתי דקות התברר שישראלי ואותה
בחורה היו לפני שנתיים באותו יום ובאותו חודש
באמסטרדם, ורק בדרך נס לא נפגשו. הם החליטו
שצריך להיפגש עכשיו. ירדנו מהמכונית, לאחר שישראלי
קבע אתה פגישה — .הוי, מה עשיתי! — זעק ישראלי —
קבעתי אתה למחר, ומחר באה האמריקאית ! מה לעשות ז
נפרדתי ממנו לשלום, מפני שבאמת לא יכולתי לעוץ לו
מה לעשות. פגשתי אותו שוב ב״ 2.00 אחרי חצות
במונפרנס, שלוב זרוע עם נערה צהובה.
— אל תשאל מה קרה — אמר — אל תשאל ! היו לי
שתי פגישות. הערב אבל איחרתי. כמו שאני עומד ולא
יודע מה לעשות עוברת זאת ושואלת אותי באנגלית איפה
בולוורין מישל, עד עכשיו אני מראה לה איפה זה. אני
מוכרח לגשת לאכול משהו, אני מת מרעב. הייתי אוכל
עכשיו סטייק טוב עם פריט. בוא ניגש לרוז׳ה. כבר
שבועיים לא התקלחתי, אני לא יודע מה לעשות. לא מספיקים
כלום. בפאריס אי אפשר להתקלח, אף אחד לא מספיק
כאן להתקלח. אני חושב שבמקום להתקלח אני אולי
אסע לריביירה. יש שם אחת שהזמינה אותי, אני לא יודע
מה לעשות, אני חייב לה כסף.

מעדיבי׳ והח תי כו ת^ ^ ל כנו לרוז׳ה. ישראלי אכל ביפסטק עם פימפריט,
וקינח כרגיל ביין וגבינה — .אחרי חצות מוכרחים
ז ז לאכול בפאריס — הסביר — אי אפשר אחרת.
אם אתה רוצה לחסוך כסף, לך לישון לפני חצות. זה הכל

בי ר ה, סנדיזיץ׳ קפה. תזת שדה
* ^ מיתי שאני צמא, והלכנו לשתות. ישראלי שתה
מיץ אננס עם עוגה. אחר כך הוא אמר שהעוגה
לשתות בירה.
מ צ מי א ה אותו נורא, והוא מוכרח
הבירה עוררה בי תאבון׳ והוא היה נאלץ לאכול סנדוזיץ׳.
הסנמויץ׳ הצמיא אותו. והוא שתה כוס קפה.
— בוא החוצה — אמר — אחרי הקפה אני מוכרח
לאכול תות שדה. אני אשתגע אם לא אוכל עכשיו תות
שדה. בפאריס זה אסון, הכסף נשפך ואתה לא יודע מדוע.
פשוט אסון.
הלכנו לחפש תות שדה. ישראלי קנה שתי חולצות טריקו
צהובות, זוג גרבי ניילון וז׳קט קורדורוי, אחר הוסיף
על זר, צעיף משי ועניבה.
— אי אפשר לעבור ברחובות האלה בלי לקנות — אמר
— אני בדרך כלל משתדל לא לעבור כאן. אבל לפעמים
זה לא הולך. מצאנו חנות סירות. ישראלי קנה קילו תות
שדה ואכל אותו בו במקום. על הכביש נדלק אור אדום,
ומכונית קטנה נעצרה. במכונית נהגה בחורה.
— לאן־את־נוסעת — שאל ישראלי את הנהגת. אבל הוא

— ןיושםש לו ש ה — אחד גבוה ושמן, אחד קטן ורזה,
1 1ואחי לא גבוה ולא שמן ולא קטן ולא רזה. הגבוה״
ז השמן ראה מיד עם מי יש לו עסק ופנה אלינו
ישר בעברית: רוצים להחליף כסף ז
— כמה השער — שאל זה שהיה אתי.
— — 58 אמר הגבוה השמן. הקטן הרוה הוציא ארנק
גדול ושמן, ופתח אותו. לפי הערכה זהירה היו שם 50.000
דולר. אולי קצת פחות. הוא לא דיבר עברית.
— — 60 אמר זה שהיה אתי.
— תבואו אחר כך — אמר הגבוה השמן.
— מאיפה אתה יודע עברית — שאלתי — היית בארץ י
— אף פעם לא יצאתי מהפלצל — ענה לי — העברית
באה הנה. אתה מהארץ?
— כן — עניתי.
— מה המצב שם, כמה השער?

הז תהש די ברה אי די ש
_ ^ ל 2כו למסעדה. הכל מסביב היה כשר. נקניקים
כשרים, עופות כשרים, שימורים כשרים, יין כשר
1ז לפסח, מרחץ טורקי ומקווה כשרה ושתי זונות
יהודיות כשרות. וג^ז הרבה צימוקים ושקדים, חלבה,
סומסום ועתונים באידיש. על החלון היה תפריט. בתפריט
היה כתוב שיש קישקע בזול 100 ,פרנק, וכבד בזול 100 ,
פרנק, וכל מיני דברים בזול. אבל זה היה רק בחוץ על
החלון. אחרי שישבנו והזמנו מרק עם קרעפלך התברר
שאין קישקע ואין כבד יש רק ביפסטק ב־ ,400 עוף ב־.350
שילמנו 100 בעד המרק 150 ,בעד השולחן 50 ,בעד המפית,
נתנו עוד 12 אחוז ויצאנו רעבים למסעדה אחרת. בפלצל
אין משטרה, ב״ה. במסעדה האחרת קיבלנו כבד עם תוספות,
אחר כך התברר שבעד כל תוספת צריך לשלם לחוד, אבל
זה כבר לא היה חשוב, ב״ה. זונה אחת פנתה אלינו באידיש.
יש לה קרובים בקיבוץ. שני יהודים יצאו מהמקווה ופתאום
אחד נתן לשני סטירת לחי. כנראה שהיתר, לו סיבה,
מפני שהראשון לא צעק געוואלד. השמן הגבוה והחברים
שלו לא היו. נכנסנו לקפה ושאלנו ישר בעברית איפה
אפשר למצוא אותם.
— גם אני יכול לעשות את זה — אמר בעל הקפה.
— מה אתה יכול לעשות ז — שאלתי.
— גם אני יכול להחליף לכם כסף.
— מה השער? — שאל זה שהיה אתי.
— — 60 אמר בעל הקפה. בזה הרגע נכנס השמן הגבוה.
— גונבים את הקונים, הה? — אמר השמן בציניות.
— מה יש — אמר בעל הקפה — קנית את הקונים?
לא מגיע לחיות?
— הם באו אלי קודם — התעקש השמן.
— תוכל להזמין אותם אחר כך לכוס קפה — אמר בעל
העסק ומיהר להחליף את הכסף. היו לו אצבעות ארוכות
של פסנתרן ומבט יהודי עצוב. הוא שאל אותנו אם אנחנו
מעוניינים גם בטרנסאקציות. הוא יכול לסדר. ואם רוצים
לשלוח חבילות ארצה, גם זה אפשר, כל ישראל חברים.

ה שו דד את ה ר בנו ת

הפלצל בפאריס
זונות כשוות וקישקע בזול

חוץ חיכו השמן הגבוה והקטן הרזה וגם השלישי.
על כל אחד היתה תלוייה מצלמה — איפה הן היו
* קודם ז הם רצו למכור את המצלמות בזול. הזדמנות.
לייקה. בבית יש להם מציאות עוד יותר גדולות. בבית,
מתחת לתמונה של הרצל היתה לייקר, יפה. השלישי הוא
בעל מסעדה לא כשרה בפלצל, אצלו עולה מנה עוף
100 פרנק פחות. עשיתי חשבון שאם אוכלים אצלו רק
50 מנות עוף ליום, הוא גוזל מפי הרבנות 150.000 פרנק
לחודש. ואם נניח שיש בפלצל רק 50 מסעדות כשרות,
משתכרת הרבנות 7.500.000 פרנק לחודש, שהן 45.000
לירות שלנו, אבל כמובן שאין זאת ססם יסטיקה מדוייקת,
מפני שכאן לא אוכלים רק עופות.
בסיכום היה לא רע בפלצל, אבל היהדות בגולה הולכת
ומתנוונת. מוכרחים לעלות לרחוב לילינבלום.

111 איגרות^ תשבץ 921 הפיס פותרי

מאוזן .2 :נגד
יפשה בארץ .8 1
איש שכוחו היה נערותיו
10 סגן
:שיא הבוכה בצייר
; .13 היא דייה
פעתה ; .14״כי...
ו כס יה, מלחמה
;׳ בעמלק 15
ג מכס ; .16עז
.17 כזה היה
נום ; .18 בעין ואיר
; .20 מכלה
:גדים ; .21 מוקש
ר רכב ; .23 היא
:פה את בניה ;
.החייל שנפל על
מונו, כדי להציל
:חבריו ; .27הנים
של ; .29 בנו
יפש של נוח ;
׳.ההר של נוח
ארמנים ז .32 אפי.
להגיש אותן ;
גלולות בלי סוף;
מייצר הגפרו
!; •35 אליל מפלגת אחדות העבודה; .37
זו של צ׳רצ׳יל ; .39 על־מנת ; .40 שר ,
יהיר ; .42 כמעט בכל דירת שיכון ;
אוניות רבות ; .44 שר מסחר ותעשיה
:׳־מפלגתי ; .45 אויבם של אמיתי ובן־

צ אונ ד . 1 :בו עוסק׳ מדי פעם, כל
1־ .2 .״שו בייבי 1״ .3 5האיש שבא
ערי רומא על פילים ; .4היית הפרדסים ז
משרד החוץ הכריסי ; .6״ת״ק פרסה על
פרסה 7האיש שמלך בקושטא ; .8
׳ת פרם ישראל 1955 לאומנות ז .9כ..
:ח ; .11 ישיש 12 אורח בישראל ; .18
י של יוסף ספיר ; .19 כובש ישראל ;
עליו ישנים ; .22 מפקד כיתה ; .24 על־י
ינה דינור ; .25 חווה לכל חי ; .26 כלי
ז וצעצוע גם יחד ; .28 מנהל דו־רה־מי ;
ח״כ צ״כ ; .31 ראה לעיל ; .33 וורוד
־ ; 34 מקום לתערוכת תמונות 38

12 שעות שהן הרבה ; .41 היסטוריון יהודי ;
.43 המארינס האמריקאיים שייכים לחיל זה.

חמ שה-ע שר פרסי ספרים
לפותרי תשבץ ״העולם הזה• 18ע
רם אריאל, ירושלים, ליפתא עילית !47
עמילה בורנשסיין, צה״ל, ד.צ 12167 .אבי
בורשטיין, ירושלים, רמב״ן ! 7שאול בן־
שלמה, צפת, ובד ; 8 .מרדכי דן, תל־א
5יכ, מיכל ; 20 אריה וולפילר, חולץ,
המעפילים 152 כרמלה וייסמן, עמיעד,
דואר־נע הגליל העליון: בנימין ורד, נחלאות,
דואר יקנעם ; משה חנוכה, ירושלים,
רחוב עין־גדי 1גדליה יוסקוביץ,
צח״ל, ד.צ 2232 .ב ; 6/דב פישל, חיפה,
גולומב 1 10 טר״ש מאיר קליגמן, צה״ל,
ד. צ 2344 .ב׳ ; אהרון רוטשילד, חיפה,
הרצל 1 85 שוכמן, תל-אביב, בלוף , 44
עמרם• שמר, רמת־גן, תיבת ציון .31
אנשים פסוק * ה ש בו ע
שר-הדואר יוסף בורג;

הבל או דות או 11
בחנוכת החיוג הישיר מירושלים וחיפה לתל־אביב :
״עיקר חשיבותו של החיוג הישיר הוא בכך
שיסייע להפיג עצבנותם של האזרחים. אני
מקווה כי מן החיוג הישיר נגיע גם לחיוך
הישיר.״
אליהו-משה גניחובסקי, ח״כ הפועל
המזרחי, בשעת הדיון בכנסת על בעיית
השחיטה השחורה וממכר בשר גמלים
וחמורים :״לסי דברי חכמינו זכרונם לברכה
יהיה המשיח, לכשיבוא׳ עני רוכב
על המור ועל החומריות. לצערנו, עתה החמור
וחבריו רוכבים על המדינה.״
ניקיטה כרושצים, מזכיר המפלגה
הקומוניסטית בברית־המועצות, בתשובה לשאלה
אם לא התעייף יתר על המידה לאחר
סיור של שלושה ימים במחוזות יוגוסלא־ביה
:״לעולם אינני עייף. החיים קצרים,
ויש לחיות אותם במלוא התנופה.״
סיר ווינסטץ צ׳רצ׳יל, ראש ממשלת
בריטניה בדימום • :האו״ם נוצר לא כדי
להעלותנו השמיטה, אלא כדי להצילנו מרדת
תהומות.״
מריה ריבה, כוכבת הטלוויויה, בתה
של מארלן דיטריך, שבאה בשעתו לישראל
בלוויית שתי בנותיה כדי למלא תפקיד ראשי
בסרט שלא צולם בסופו של דבר :
״מעולם אינני חשה עצמי בטוב כמו בשעת
הריון. זהו הזמן היחיד בו יכולה אשה
לשבת בחיבוק ידיים, ובכל זאת להיות
פרודוקטיבית.״

עוללות ביקורו של ראש ממשלת בורמה
או נו בישראל .־
• לאחר לינת הלילה בדמיה א׳ ,הזדרז
האורח האדוק בדתו הבודהיסטית לצאת
עם מלוויו אל הירדן הזורם סמוך
לחצר המשק, מילא מספר בקבוקים ממי
הנהר, הסביר :״אביא מים אלה לידידי
הנוצרים בבורמה.״
• בטקס קבלת־הפנים שנערך בוועד
הפועל של ההסתדרות הוכיח ראש ממשלת
בורמה התמצאות דקה ביותר בדרגות החשיבות
שבצמרת המדינה, הזכיר בדברי
ברכתו קודם כל את שר־הבטהון דוד כן־
גוריון, ורק לאחר מכן את ראש־הממשלה

משה שרת.

• את תפיסתו הפילוסופית, לפיה אסור
להרע ליצור חי, גילה או נו הלכה למעשה
בשעה שנכח בתרגולת אש של יחידת
צה״ל: הוא ריכו את כל תשומת ליבו על
ארנבת מבוהלת שהופיעה בין הסלעים, ניסתה
להימלט מאימת היריות.

ב-ום היקב מתנה

לאחר שביקר ביקב בראשון לציון
בו חל יום הולדתו, שלחה הנהלת
לאורח המתנזר ממשקאות חריפים
24 :בקבוקי מיץ ענבים.

כ ל נעל רו דנ ס ק•

בפתיחת מועדונו החדש והמהודר צוותא
של המרכז לתרבות מתקדמת ברחוב דיזג־גוף
בתל־אביב, ולאחר שהוכח באותו מעמד
על ייסוד פרס שלונסקי לספרות, קם חתן
פ ל דייר חו ש•
המסיבה אכרהם געל מלאת) שלונסקי
להשיב לברכות, ומחמת התרגשותו דיבר
ח״כ חרות שנון־קריאות־ד,ביניים ד״ר
יוחנן כאדר היה הראשון שהביא לישי בקול נמוך ביותר. לאחר שמקצה האולם

1ש 9םתל 9שקשתי״&נדיג״
ודם כל׳ עלי להודיע כי בתוך 481הביס
שקיבלתי הפעם בתשובות לקש,׳
נמצאו הרבה־הרבה כותרות שהופיעו
י מפעם אזזרב לא רציתי לפצל את ה־ולהוריד
מערכו, ולכן החלטתי בכל
ד, כזה לערוך הגרלה זעירה ועם הקור־שלא
זכו — הסליחה, ובפתרון הקש-
הבאה עלינו לטובה ינוחמו.
ראיס רבים, כמו ירדנה קרמר ומשה
בי התל־אביביים כיוונו לדעתו של ה־שקרא
לקשקשתו בשם דו־הרכ כין

הקלעים הטוכים כיותר כעך-

אולם בעיני מצאה חן הרבה יותר-
קת-אש או נשיקת שלהכת, כ-
השיר המפורסם. ההגרלה זיכתה בשל
חמישה ספרים את תמרה אסנין,
־,חולים עפולה.
רם של ספר אחד זוכים: דני אנדלמן
!זרת הצופים שדה־בוקר, גם הוא לאחרה׳
עבור ציטוט השיר הפלמ״חי של:
חפר הפגישה, אי פגישה שכ *
,וזאב בן־חיים, רחוב האר״י אצל מ 7ך
איזק, תל־אביב, על הכותרת שניצ לה
את הסימטריה של הציור — סו 3ו

ראי.

הכותרת פוייה, ששלח לי גד ז 38י
אביב; לא הבנתי כלל עד שבא ש\מו.אל
פן, קריית בורוכוב רחוב 1מס פר , 1
אחרים) שהביע את הרעיון : 1ציפיית
,כמו שאייל ר דן בן־אמוץ, לליידי
ת מצא מין את מינו. הו א עובד,
בספר האחרון. אגב, אותו ר׳ ליון *יה
לרגליו של ישראל רביש ו ותל־אביב
:ר את הכותרת כרית-מי׳ *.ה ל.ת־

סיאם.

ן שרבים מן הקוראים לא יכלו ׳שלא
את תוכן הטולס הזה קשקשת
מהן, החותמת בשם ״מע רזצד, יומס־

גנית״ ,הציעה התנגשות העולם הזה
— אכא חושי, הצעה שאני מקווה
בכל לבי כי לא תוגשם על־ידי ראש־העיר
שלי. אחרים, כמו אמנון פליישמן
מחדרה או מוניה שביט מגבעת״נשר, נזכרו
במתיחות הישראלית־מצרית האקטואלית,
והציעו הרומנטיקה על גכוד או
״שמי 7.92״ -״נעים מאד. שמי
303״ .במרחב שוטטו גם מחשבותיו של
גחמיה תנא מרעננה כשהציע מהפכה
זמהפכת-נגד כתימן.

משה קרפץ מקריית שמואל בחיפה מייצג
את כל אלה שעסקו במדיניות העולמית
בכותרתו פגישת נציגי המזרח והמערב
כעיניו של פסימיסט. אותו
ורעיון, בצורה כללית ומופשטת יותר, מג־
,דיר שלמה מרדכי מתל־אביב בתור כוח
;מול כוח, בעוד שרוני קניגסברג מחוות
אגיב בנגב רואה כאן התנגשות בין רגש
ותוכה. מנשקה ממשק מנרה (אגב, זהו
.אותו מנשקה שבפעם שעברה שכח לחתום
את שמו ועכשיו קישט את כל מכתבו במסגרת
של משפטים :״אל תשכח לחתום
רואה כאן, התנגשות הרבה יותר
פשוטה: התנגשות מכוניות כעיני
טייס. וזוהי באמת זיוית ראייה מקורית
שאף אחד אחר בין המשיבים לא העלה אותה
על דעתו משום־מה. הצעה מקורית אחרת
היתד, זאת של מאיר מונסליוה מתל-
אב-ב: הצעת סמל לכת המתאב
דים
בהודו.

וזהו הסוף, הפעם. ועתה שחררו את דמיונכם
הפרוע כדי למצוא כותרת לקשקשת
החדשה.

דייר-חינם ש. שלום
לא. ח ,.שיר
בת וועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת את
הידיעה כי דפוס ישראל בו מודפסים גם
העולם הזה וגם חרות ,״הופצץ.״ לשמע
מלה יחידה זאת שאל ח״כ מפא״י
יעקב שפירא בתדהמה :״מן האוויר !״
על כך השיב באדר מיד • :לא, ממפא״י 1״
בעיקבות הכתבן יהודה (להגנת אבא
חוטי בורלא והפיזמונאי יעקב (ה־עיריה
הזאת) אורלנד מיהר ללכת השבוע
תושב נוסף של דירת־חינם בשיכון הסופרים
החיפאי שלום (ש. שלו )0שפירא
שהקדיש מעל דפי דבר שיר לאלמוני ״איש
חיפה״ שראשי תיבות שמו הן ״א.ח.״ קטע
מן השיר • א••• ואלך אל אחי בסבלותם
קודש /בעשן בחי־החרושת ואבק המכרות/,
ברהב הרוחות בנמלים /ואביא את שירי
אל משיב בוכוכית /אגדה ססגונית מקדישה
/אל יוצק הברזל וממס עץ הגומי/,
אל חותך במשור את האבן /אל הופך סלעי
הר זרקן לבד, רותחת /בכור ההיתוך למלט.״

נשמעה
צעקה :״לא שומעים השיב
שלונסקי בהומור המיוחד לו :״אין דבר,
לא אמרתי שום דבר חשוב ! ״
לפרס מיוחד זכה השבוע גם שחקן הבימה
בעל חיתוך הדיבור האופייני שמואל רו־דנסקי,
החובב נעלים יפות והמחויק בביתו
30 זוגות נעליים: לאחר שבמשך 4מן
ארוך הקניט אותו אהרן מסקין בעזרת
זוג־סנדלים מהודר שקיבל מידידים בצרפת,
קיבל השבוע רודנסקי זוג סנדלים חדיש
עוד יותר, שהוא מראה אותו בגאווה לכל
עובר במסדרונות בית הבימה.
עקביות קיצונית שאינה מוכירה כלל את
עורכו הראשי הוכיח השבוע הומוריסט
מעריב אפרים (חד־גדיא) קישון: לאחר
שכתב רשימה המתארת כיצד העטים
הכדוריים עוברים מיד ליד ונעלמים מכיסי
בעליהם, גילה כי החל להשתמש לצורך
כתיבה במילוי בלבד, ללא העט :״אם יסחבו,
שיסחבו רק את המילוי ! ״

קולנוע
ישראל
א סו רלראות
לפני חדשים מספר התקיים בקול ישראל
שולחן עגול על בעיות הצנזורה. בתום השידור
פנה מי שהיה אז יושב־ראש המועצה
לבקורת סרטים ומחזות שליד משרד־הפנים,
ישראל ישעיה, אל אחד המשתתפים שהתקיף
קשות את הצנזורה, הבטיח לו ש״בקרוב״
יחול מפנה בעבודת הצנזורה. .עוזי תגעגעו

ריקות. נדמה היה כי תור הפצצות הבלונדיות
נגמר.
ריקנות של שעון. לא כן חשבו
סוכני הסחורה־התיה בהוליבוד. הם מצאו
גוף חדש שהתאים לבגדיה, או מערומיה, של
מונרו המתמרדת. הגוף: שרי נורת (,)22
ניצבו•,־לשעבר באולפני פוקס• השבוע, לאחר
הכנה רועשת מוקדמת, הודיעה קצין־העתונות
של ההברה ג׳ .גייטם כי. הגברת נורת חוח־תמה
על חוזה לפיו תשחק סופית בתפקיד הראשי
בסרט כיצד למצוא מאד מאד חן?
אותו תפקיד אשר סרבה בזמנה דפצצה־לשעבר
מונח למלאות.״
כשנשאל גייטם לסיכוייה של שרי בסרט׳
השיב ללא היסים . :רק תנו לה זמן. היא
תפוצץ את הקהל בדייקנות, כמו פצצת שעון.״

סרטים
כ מו בניר ־ פחם
מאחר שוינה שימשה לבמאי קארול ריד
רקע מצוין לסרט מצוין (האדם השלישי)
סבר, לא ללא הצדקה, כי עיר בינלאומית
אחרת, ברלין, תוכל לשמש רקע טוב לסרט.
הוא טעה. קרהזהבבר לין הוא סרט
נבוב, שאין בו מאומה, פרט לכמה וכמה
צילומים נאים ותמונות מתח שידו הבטוחה
של ריר ניכרת בהם. הסרט כולו אינו עושה
רושם של יצירה חדשה, אלא של העתק
של האדם השלישי.

פצצה חדשה נורת
גם ללבוש, גם למערומים

לימים האלה,״ אמר תוף חיוך, התכוון להדי־קר,
רבתי של חגורת הצניעות.
בשבוע שעבר חל המפנה. הוא בא בשקט,
ללא תרועה, באותה סודיות המציינת את
עבודת הצנזורה מאז ומתמיד .,רק חתימתו
של שר הפנים היתד, חסרה כדי לתת תוקף
חוקי לתקנות הצנזורה, לפיהן חייב הצנזור
לאסור סרטים (ומחזות) שבהם, בין היתר :
• פגיעה בדת ובמסורת.
• עירואים העלולים לעורר שנאה או בוז
למבצעי החוק.
• פגיעה או זלזול בעקרונות המוסר.
• מוצגים מעשי רצח, נשמעים נבולי־פה
וגכות־ריח.
• מעשי זנוח או סטיות מיניות.

הבולטוהש טו ח
תושבי תל־אביב, החוזים, לאחר אחיהם
בחיפה וירושלים, בנשקיני קיים, השתוממו
לראות את השחקנים משליכים לעבר המצלמה
מספר רב במיוחד של חפצים, מזנקים
אל הקהל. הסיבה: הסרט צולם בשלושה ממדים
תוף נסיון לנצל את הרגשת הצופה
שכל דבר המזנק אל המצלמה צונח בתוך
חיקו, אך בארץ הוא מוצג במהדורה דו־ממדית,
שטוחה.

הזליבוד
פצצת זמן
הפצצה התפוצצה בחודש שעבר, כשהודיעה
מרילין(ד,פצצד,־הבלונדית) מונרו סופית
כי לא תשתתף אלא בסרטים דרמתיים בעלי
ערך. שרות־ד,תעמולה ד,הוליבודי שעמל שנים
להפוך את חמודותיה של מרלין מטופשת־הפנים
ועתירת־החמוקים, לסחורה המבוקשת
ביותר בעולם הבד, נשאר לפתע בידיים
* בימי הבריטים היה כל סרט שקוצץ
בידי הצנזור נושא הערה מתאימה ברשיון
שהוקרן על הבד. הצנזורה הישראלית יותר
דיסקרטית, מסרבת לגלות את שמות הסרטים
שנאסרו, אלא תחת לחץ. המפיצים גם הם
משתדלים שלא למחות בפומבי על סרטים
שנאסרו, מחשש של נקמה באופנים שונים,

זה מעשה בנערה אנגליה, סוזאן (קלר
בלום) הטסה לברלין, מבקרת אצל אחיה,
קצין בריטי (ג׳פרי טון) המשרת בברלין ואשתו
הגרמניה (הילדגרייד נף) ,נתקלת בברוש
מן העולם התחתון, איבו (ג׳יימס מי־סון)
,העובד בשרות הרוסים.
עיניה הנאות של העלמה בלום גורמות
לפושע מייסון שישוב למיטב, אבל לזמן
קצר בלבו.
קארול ריד משיג מידה של מתח, אבל ברגע
שהשיגו הוא מבזבז אותו על תמונות
אהבת חורגות מן השורה. למשל: מייסון
מבלה ליל אהבה (ובדיקת מצפון) עם קליר
בלום בחדרה של יצאנית, ברובע המזרחי
של ברלין.
נקודה נפלאה יחידה בסרט: התמונה ה־אחרונה
בה נופל מייסון הרוג על הכביש
מכוסה השלג בשטח ההפקר שבין האזור הרוסי
לאמריקאי.

מו בי ל

בכל הדרכים
האם אתה יודע את ארצך ז
האם תוכל לזהות את הנקודה המסתתרת
תחת סימן השאלה שכמרכז המפה אשר
לפניך ז
גם אליה מגיע יום־יום אוטובוס ״אגד״.
כשם שהוא מגיע לשכנותיה -קריית-עמל
והאחרות.
כל שעליך לעשות הוא לזהות את שם
היישוב ולשלחו כצרוח ברטים משומש בל
שהוא של בל קו ״אגד״ שהוא ל״מכצע אגד,-
תל-אכיב, ת.ד.6137 .
כין המזהים נבונה יוגרל פרס ראשון של
שר לירות והמיטה פרסים של לירח אחת
,1״ אחד.

חידון הארץ
לאברהם קרביץ מחיפה, רחוב חיים ,4שזכה בשבוע שעבר בפרס של לירה אחת,
שיחק המזל בשנייה. אך השבוע זכה אברהם, המודיע כי אגד מגיע גם לאלוני
יצחק (סימן השאלה של השבוע שעבר) ,בפרס הגדול: עשר לירות.
אולם אך נתבררה זהותו של אברהם, נתגלתה גם תוספת למכתב הפתרון שלו.
כתב אברהם . :תודתי נתונה בעד הפרס בסך 1ל״י ...הפרם הנ״ל ערער את כל
תקציבי ונאלצתי להקדיש חמש דקות כדי לבנותו מחדש. שערו בנפשכם מה היה
קורה אילו הייתי זוכה ב־ 10ל״י.״
אברהם זכה, והוא צריך הפעם לשער בנפש עצמו.
הזוכים האחרים בחמישה הפרסים של לירה אחת כל אחד :
בטי אוהב־עמי מירושלים, רחוב ממילא ,36/40
יעקב קיסלינגר מכפר אביאל, בנימינה, ת .ד. 14 .
שולמית שוורץ מחולון, רחוב גוש־חלב ,4
אפרים יפה מתל־אביב, רחוב סימפוניה 22
ויעקב קוטנר מרמת־גן (נחלת־גנים) ,רחוב רש״י 1

י ל די ם: חן דו מ׳ מ, ת
קבוצת נערים (ונערות) צרפתים נוטשים
את העיר (ליון) ,מחליטים לחיות בכפר נטוש.
אחת הנערות, מאריה (אסטלה בלן) נאנסת
על ידי רועה צאן. אולם אפיזודה זו, המודגשת
כל כך בפרסומי הסרט אינה אלא פרט
קטן בפרי כופר׳ תפוקה צנועה (מבחינה
כספית) ,שצולמה על רקע הנוף של דרום
צרפת, אוצרת מנה נעימה של תמימות השופעת
מן הילדים המשחקים בחן וקלילות
האופינים לילדים.

מין ויום*
.אין לזלזל במין,״ אמר פעם מפיק הוליבודי,
והבריטים, אף על פי שהנערות שלהם
נחשבות ללא־כל-כך יפות ומיניות, הסכימו
אתו, החלו מוציאים מתחת ידיהם סרטים כמו
אמהות כאזיקים, המנצל את הנושא המיני
הבדוק: מכלאות נשים פושעות.
מכלול הדמויות, מהן יפות, מהן חוזרות,
כולל: נערה גליניס ג׳ונם השוקעת בחובות
עקב הימורים שלא עלו יפה, צעירה (דיאנה
דורם) היושבת בכלא במקום ידידה, פושעות
אחרות. למרות נסיונו של במאי לי תומפסון
לשוות לכל הענין גוון. חברתי, אין הסרט
יותר מאשר תרגיל של גרוי קולנועי שגרתי.

מערכהאח רונ ה;
דו־קרכ כג׳ונגל הוא סרט בריטי בהשתתפות
שחקנים אמריקאים (דאנה אנד־רוז,
ג׳ין קריין) ויש בו מן המגרעות של
הוליבוד ולונדון כאחת ואף לא אחת ממע־לותיהן.
כשמו, הסרט מספר על ריב בין
רמאי (דוד פאראר) לבא־כח חבדת־ביטוח
(כוכב אנדרוז) ,ריב המסתיים בהרפתקה
(כוללת אריה טרוף) בג׳ונגל האפריקאי.
רק במערכה האחרונה, בעיקר הודות לאריה,
נעור הסרט לחיים קצרים. ר*.רים

ד ע היכן אתה עומד

קריית עמל :

נוסדה ב־ 937ו.
יישוב עירוני בגבול עמק יזרעאל.
מערבית צפונית לנהלל.
מקדם קייטנות ונופש.

סימן השאלה :

נוסד ב־ 935ו.
יישוב עירוני בין עמק יזרעאל לעמק זבולון.

-וכל הדדכי

מובילות ל

ספורט
כדורגל
מ ש חנן, א סו רי ם

איש מנהלה

תזקיה! פרלמן 26 חייל קרבי, סמל בצה״ל, שהשתתף
ונפצע בקרבות מלחמת העצמאות,
הספיק חזקיהו אחר המלחמה לגמור
את חוק לימודיו במדעי המדינה (וספרות
עברית! .הוא יודע את אשר לפניו
ואומר. :אני אבחר בציונים הכלליים.־

ספורטאית

ד ינה

ניינרייך

ספורטאית מצליחה ואתליטית ידועה,
אלופת ישראל לריצה כ 200-מטר (27.4
שניות) 100 ,מטר ( 12.9שניות) ו 60-מטר
( 7.9שניות) יודעת רינה, הצעירה התל-
אביבית את דרכה. מבטיחה היא, מהכרה
:״אני אבחר כציונים הכלליים.״

התחרות הכדורגל בין קבוצות מכבי וביתר
תל־אביב, במסגרת אליפות הארץ התקרבה
לקראת המחצית כששחקני שני הצדדים
שומרים על משחק נאה ורב־מתח.
התוצאות עמדו על 2 :0לטובת מכבי. רק
באוויר ריתפר, מתיחות סמויה. לפתע, בדקה
ה־ ,37 לאחר שהוזהר בשניה, התפרץ
שחקן ביתר המשופם יעקב גמבש׳ לעבר
השופט שר בקריאות גנאי. טענתו :״השופט
נוטה בעקיבות לצד מכבי תל־אביב.״
שר הורה להוציא את גמבש מהמגרש,
גמבש סירב. המתיחות שתלתה באויר התפרקה.
אוהדי ביתר חמומי המוח התפרצו
אל תוך המגרש, חפצים להכות את השופט
בזעמם. רק ששת השוטרים שהיו במגרש
הצליחו לעצור למספר דקות את הקהל, להבריח
את השופט לחדר ההלבשה, כשקהל
האוהדים הרוגש מלווה אותו במטר בקבוקי
גזוז ריקים ומקלות.
אחר כמה דקות הצליחו הפורעים לפרוץ
את השרשרת הדלילה של השוטרים
שהוזעקו למקום, מיהרו לחדרי ההלבשה.
אולם השופט שר כבר לא היה במקום.
את זעמם הוציאו על חלונות המין, שברו
את כל זגוגיותיהם.
המשתק הסתיים (בינתיים) .התוצאות אינן
ברורות.
אמר אחד הצופים :״הכדורגל הישראלי
דומה לאותו זקן יפאני, הוא גודל מהסוף.
עוד מעט יגיע לתור הינקות שלו״.
איגרוף שחם בהמש כי ם
1500 הצופים שנתכנסו בסוף השבוע שעבר
באולמו הפתוח של קולנוע גך רינה התל־אביבי
חזו, בלי שהוזהרו לכך מראש, בהמשך
נוסף בתחרות האיגרוף־בהמשכים הנמשכת
זה שנים בין ביתר ומכבי תל־אביב. העסקנים
המתרוצצים מסביב לחבלי הזירה היו אותם
העסקנים והתככים שליוו את הופעות המתאגרפים
היו אותם התככים. רק השחקנים
הראשיים באיגרוף־בהמשכים לא היו בדיוק
אותם השחקנים.
הזוגות נבחרו כמעט ברגע האחרון. השתתפותם
של ארבעה מהמתאגרפים עמדה
ממש עד תחילת הקרב בסימן שאלה, לאחר
שהופיעו בקרבות מוקדמים בתחרות האגרוף
המקצועית בין עובד לפאלצ ינאלי. מספר זוגות
הופיעו בהפרש משקל של למעלה מעשרה
קילוגרם.
9:15ו ג בי ע. הקרבות עצמם לא עמדו על
רמה שווה. לעומת קרב מענין ויפה של פיב־קו
(מכבי) ואקרי (ביתר) שנסתיים בנצחונו
של פיבקו, הופיעו במשקל תרנגול שני
מתאגרפים לא שווים בכוחותיהם ובסיבוב
השני נכנע המכבי בלאס בפני יריבו רחמים
מביתר.
תקרית בלתי נעימה ארעה בקרב בין
מלמד (מכבי) ובין נהג־המונית ברוך (ביתר):
לאחר שני סיבובים בהם הראו השנים משחק
עייף, הופסק הקרב על״ידי הרופא, ד״ר קארו,
שציוה להוציא את מלמד שהומס. מספר
חמומי־מוח קראו למלמד שלא יוותר׳ הסיתו
אותו להכות את הרופא. רק בקושי נמנעה
השתוללות על הזירה.
התוצאות 9:15 :לטובת ביתר. גביע שהוקצב
בידי חברת טמפו ניתן לקבוצה המנצחת•
במסלול מאמן
חדש
לקבוצת הכדורגל של הפועל תל אביב
נמצא מאמן חדש. עסקני הפועל בסיורם
ביוגוסלביה התקשרו עם היוגוסלבי איבאן
יאז׳בנציק ( )31 מאמנה של הקבוצה המצטיינת
דינאמדזגרב, העומדת בראש הליגה
היוגוסלבית.

בוחרים

פ או ״ םדאס סו ד טי כי ם
משפם פיצויים ספורטיבי לא זכה להגיע
לבית־המשפט האזרחי לאחר שמונה השבוע
משה ווים, מזכיר התאחדות הכדורגל
לבורר יחיד בין השופט בלה קלמן ובין
מכבי פתח תקוה ושתקנו עמיחי כרמלי.
השופט תובע סכום פיצויים של 5000ל״י
לאחר שהוכה קשות בידי שחקן הכדורגל
כרמלי.

חמשצו/ו׳ :נכד
(המשך מעמוד )3

האמיץ של החזק, כאויבו הבלתי־נרתע של
החלש.
אמנם, לא תמיד ניחש קרליבך מראש מי
החזק ומי החלש. אולם לא איש כקרליבך
יירתע מתקלות כאלה. הוא שינה פשוט
את עמדתו, הקיצונית תמיד, מן הקצה אל

קרליבד
יש מקום לשאילתות מספר

הקצה, תוך שבוע, תוך יומיים, ופעם אפילו
תוך חצי שעה. מקרה זה אירע׳ כאשר כתב
בבוקר מאמר ראשי בכיוון אחד, שהתפרסם
במהדורה המוקדמת, החוץ־עירונית, נוכח
מיד בטעות הערכת כיוון הרוח, ישב בלי
היסום, כתב !מאמר הפוך לחלוטין, לא פחות
קיצוני, שהופיע באותו יום ממש במהדורה
התל־אביבית המאוחרת. יתכן שזו הפתח,
המשקפת את התופעה הכללית.

את חוד עטו הטבול במיץ־מרתו הרגישו
תמיד האנשים אשר באותה השעה היתה,
משום מה, רוח השוק מופנית נגדם. קרבן
ידוע היה דוב יוסף, אדם הגון לכל הדעות,
אם כי שיטותיו לא תמיד היו פופולריות.
קרליבך רדף אותו משך שנים באכ1
זריות
של עם.
לא ניצלו מגורל זה גם רבים מלוחמי ה-
שיחדור, שלקרליבך לא היה מעולם הכבוד
להימנות עליהם. הוא לא נמנע במאמריי
מלהעמיד פנים כאילו יד לו בענינים, אולם
כשנהרג הלורד מוין, וברחוב שררה היסטריה
חולפת, היה הוא הראשון שפירנם
אותה בכותרת :״בעד חטיפות !״
על מיבצע דומה חזר קרליבך כעבור כעשר
שנים. הפעם היה הקרבן מנחם בגין.
בימי הויכוח הגדול על השילומים, יצא
קרליבך בסידרת מאמרים היסטרית נגד השילומים,
אולם למחרת ההפגנות בשערי
הכנסת, כאשר רבו המאסרים בארץ, היה
הוא הראשון לרדוף את הנאסרים בתרועת־נצחון,
כינה בכותרת את מנחם בגין בשם
״המטורף הזה ! ״
אלה רק דוגמאות, ולא הקיצוניות ביותר.

ידיד לכאורה אחד לדוקטור, הוא השר
משה שפירא, אשר יחסים מסוימים
על רקע חברתי, אשר עליהם עוד ידובר,
קושרים אותו אליו. אולם העובדה שחומר
ממשלתי סודי ביותר, שהיה ידוע רק למעטים
בצמרת המדינה, פורסם במעריב, נזקפת
אך ורק לזכות כשרונו העתונאי של
הדוקטור קרליבך.
ובקשר לכשרון זה מתעוררות
שאילתות מספר.
אותו כשרון עתונאי עמד לו
לקרליבך גם בפרשת סגנו של
שפירא, תת״שר הסעד החב דוקטור
ישראל שלמה רוזנברג. בשעתו
חקרו שני סופרי מעריב,
שאול הון ושאול בן־חיים, את
פרשת ההאשמות שהוטחו והתיקים
שנפתחו נגד תת־השר.
החומר שבידיהם היה כה מבוסס
ששנים אלה חשבו לפרסמו מיד.
אולם לא כן חשב קרליבך.
הוא שלח לחת־שר שליח שהסוד
גר עמו בחדר׳ בעוד שני הכתבים
ממתינים בחוץ. לאחר פרק
יזמן יצא השליח׳ אמר לשני הכתבים
• :החלטנו לא לסרסם
את הפרשה !״
החלטה זו עמדח בתוקפה גם
מאוחר יותר׳ בשמתחריו של
קרליבך פוצצו את הפרשה. מעריב
פירסם תחת הכותרת •ה־דו״ח
המלא של היועץ המשפטי
על פרשת רוזנברג״ תעודד. סודית
שנמסרה אך ורק לידי ראש־הממשלה
משה שרת, שר״הדתות
משה שפירא, ותודשר הסעד הרב
דוקטור רוזנברג. המלה •מלא״
בכותרת היתה מקרית בהחלט.
מהדו״ח הושמטו כל הקטעים
שהיו מכוונים נגד רוזנברג.
דו-״ח סודי אחר פירסם קרלי-
בך בימי משפט קסטנר. השופט
הלוי פנה אז ליועץ המשפטי בבקשה
להגיש נגד קרליבך משפט
על בזיון בית־דין.

של ממש בעולם.

רפיה — קוית — פיקסו

שעוגיות ומפות
שול חן פלס טיו ת
אינן דוחות
מתנקות בקלות

1,השיג בכל החנויות — ואצל

111וטקס
תל־אפיב: ככר ד-־זנגוף ,11
אלנבי ; 122 נתניה: הרצל .9

עסקי מעריב שיגשגו. הדוקטור
בילה חלק גדול מזמנו נד
חוץ־לארץ, תמיד בבתי־מלון מפוארים.
אולם כל זה לא סיפק
את קרליבך, אכול האמביציות.
הוא שאף ליותר מזאת. הוא
רצה גם להיות אדם נכבד, דבר
שלא השיגו עד היום. לשם כך
היה על קרליבך לקבל משרה
ציבורית, שבעקיפין תהווה אישור להכרה
הציבורית שלא הצליח להשיגה בדרכים
אחרות. פתאום מצאו אנשים שונים שהוא
ראוי להיות ציר ישראל במדינה חשובה.
העתון, שכל עובדיו המרכזיים (והמוכשרים)
הם רביזיוניסטים לשעבר, זנח את
הקו האופוזיציוני המובהק, התיחס עתה
בידידידות בולטת לממשלת ישראל׳ ובעיקר
לראשיה.
שירי הלל לגבורים לא הספיקו. דרושות
היו בעיטות נגד שנואי המשטר. רק מטבע
אחד היה בארנקו של הדוקטור, המטבע בו
קנה כה רבות מהצלחותיו עד היום הזה :
מטבע ושמו נבלה.
הטרוריסטים שהיו זקוקים לנבל, זכו
לנבל שהיד, קוכן לתת את עטו לטשטוש
עקבות הטרוריסטים.

״ /זמן
״/ודלק
\/ויטמינים

.ב ע־דרת

מרתיחה ומכבסת
תוך׳ כמה דקות לסי השיטה
היעילה והחדישה בעולם של
ערבול ׳מתירה — 285 .ל״י בלבד
(כולל מ. מ).
מיוצר ע״י מ. ו .בע״מ

כל עוד נמשכת המערכה לגילוי
האמת בחיפה, לא תטפל
גזערכת העולם הזה בבעיות טפלות
וצדדיות. אי לכן תוצא פרשת
קרליבך לאור בשלמותה רק
בבוא חמועד•

פלא מם

מאסף •שיד
בתל־אביב, סירב ילד שנסע באוטובוס
למסור את כרטיסו לידי המבקר, למרות שהוסבר
לו כי אחרת יוצא מן האוטובוס, הסביר
:״אם אתן לך את כרטיסי, תקרע אותו
ותקלקל לי את האוסף היפה שלי ! ״

מכונתהכ בי ס ה
רז א בז די ק איו ־נ

נו ערתוסס
בבאר־שבע, התלוננה משלחת של תושבי
שיכון משכנות בפני ראש העיר כי מחמת
מחסור ממושך במים נאלצו התושבים לרחוץ
את ילדיהם במי־סודה מסיפוניס•

מס• ה סו ס
קרליבול האיש שבשעות הפנאי כותב
ספרים על נושאים הקרובים לרוחו כמו
תולדות משיחיות השקר, אין לו ידידים

ב ד רי פו דפלס טי
בצב עי םסד הי בי ס
ויציבים ו ב דונ ס או ת
חדי שות;

בתל־אביב, סירב עגלון שהועמד למשפט
לאחר שסוסו נשך אדם להודות באשמה,
טען :״מה אתם רוצים ממגי ז ועיאו אח
הסום 1״

ר 1פ׳

א11

קורסים למתחילים ולמתקדמים. מקנה
את כל הרקודים המודרניים
באופן המהיר
שיטה חדשה
הצלחה מובטחת

בי״ס רקלודים
רח, שיגקין 17

מניעת ריח הזיעה
מובטחת ע״י שימוש יום־יומי

ב-שופמן׳ס ספון ופודרה לגוף
7א ^08ס0£0
המכילים את החומר החדיש והמפליא

לסילוק ריח הזיעה.
תוצרת ״עדיף״ בע״מ

הקורא אליהו שמיר, תל-אכיב, רחוב• מסדה
ן -י • ן 11ו
י , 1שלח לי מספר מעשיות שאינני בטוחה
- 1מ י 1 /וי
אומנם כי ככל אחת מהו נוכח כמו-עיניו, ואף על פי כן הן משעשעות
כמידה מספקת כדי להעניק עכורן את הספר המוכטח,
המחכה גם בפעם הבאה לשולח המעשיות המשעשעות כיותר.

זוג חמשירי
מפא״יניק דוהר בדה־סוטו
דרס לו מפ״מניק באוטו.
הוא אמר . :ידידי !
אם הלכת נגד,
מה יכולתי אני לעשותו?״

פרקליט בשם דני מוזר
כך נחרת על קברו כשנפטר :
.כאן נטמן עורך־דין
כה חביב ועדין
כה הגון וישר — זה מוזר.״

מכרי יצא חמוץ־פנים מחדר רופא השיניים.

מדוע פניו זועפות כל כך? —
שאלתי.
— איך לא אכעס? הרופא עקר לי
שתי שיניים במקום אחת.
— אבל מדוע? ? י
— לא היה לו עודף מ־סז ל״י.
לקולנוע שהציג בשעתו את הסרט שמשון
ודלילה ניגש אדם ופנה לקופאי :
— תן לי שני כרטיסים בבקשה.

— לשמשון ודלילה 7

— לא, לי ולאשתי.
יום אחד נתקלתי בקרן־רחוב בקבצן
שנשא על חזהו שלט. :רחמים! עיוור!״
זרקתי מטבע, אולם היא נפלה מחוץ
לצלחתו. הקבצן הושיט את ידו, אסף
את המטבע והטילה לצלחת.
הרי אתה עיוור אמרתי — .כיצד
ראית את המטבע?
אתה צודק — ,הודה הקבצן — אני
אינני העיוור. אני רק החלפתי אותו כדי
שיוכל ללכת לקולנוע.

כעינימורה: תלמיד הביא לי יוס אחד פיתקה מאמו :״נא לשחרר אח דני משיעור
יפה כהן, תל־אביב.
אנגלית. הגרון כל כן כואב לו. עי־ שבקושי הוא מדבי עברית.״

מלון גל־ל המסוצר
הערה טפלה — כל דבר שאומר גבר
בשעה ששתי נשים משוחחות.
השכלה — היכולת לצטט את ביאליק
מבלי לייחס את הציטטה לתנ״ך.
אייט־שיחה נעים — אדם שלא שמע
אף בדיחה אחת קודם לכן.
נודניק — אדם הנוטל ממך את הבדידות,
מבלי לספק תמורתה חברה.
ב תו כ ה — רשיון לאשר, לנהוג בגבר.
צניעות — האמנות להניח לאתרים להבין
בעצמם כמה חשוב אתה.
כיגמיה — הפשע שמבצע אדם הנושא
לו לאשר, נערה יפהפיה ומבשלת טובה.
מעיל — לבוש שכל ילד חייב ללבשו
מייד כאשר קר לאמו.
רווק — אדם שיש לו חסרונית רבים
שאין הוא יודע עליהם מאומה.
עשיר — אדם המפחד לבקש מהזבן בחנות
להראות לו משהו יותר זול.
סבלנות — הגישה הנעלה והמפוכחת
אותה מגלה כל מי שאיני מעורב בעניין.

מנוחה — שתי דקות ההפסקה הניתנות
לגבר עד שאשתו מספיקה לחשוב על
משהו נוסף שעליו לעשות.
סמרטוטים — דברים שאדם שומר
ללא כל צירך במשך 10 שנים, ולאחר
מכן הוא זורק אותם שבועיים לפני שנזקק
להם בכל זאת.
חכר — צורת פנייה מקובלת לאדם שאינך
זוכר בשום פנים מה שמו.
דיפלומאט — אדם היודע כי אי
אפשר לכופף מסמר על־ידי כך שמכים
בו ישר על הראש.
מותרות — כל צורך חיוני, בתוספת
המסים.
קי ץ — התקופה בד, אינך יכול לפתוח
את החלון שלא יכולת לסגת בחורף.
פרקליט — אדם האומר דבר שכל אחד
יודע אותו במלים שאיש אינו מבין אותן.
כית־חולים — מקום שאתה הולך אליו
על מנת להיוולד.

•קירי. באמתלאנ עי םללהטריד אייו ד שו ב.
אבל אני מו בדחהלקגותשמלחחדשה!״

חרוז או שני

ארבוהקטקיס שד
הקורא • גאל לו קץ

כמו הכרם — גם הדעת
מוסיפה על משקלה
לא כל מה שהיא בולעת ,
אלא את אשר עיכלה .

ילד בלתי־חוקי שנעזב על־ידי אמו
בקרייה נימול בטכס מפואר ונקרא
בשם י שראל ...עולה חדש נידון

אין תמרוק מצליח כמו
זיו האושר בעצמו.
אין רע בחופש הדיבור :
אפשר להיות בטוח
כי כל שחצן, טיפש או בור
יוכר בפהפתוח .

מצפון נקי — אומר פתגם ידוע—
הוא תוצאה של זכרוןגרוע .
ושוב מוזמנים הקוראים לייגע את חוש־ההימור שלהם ולהציע כותרת הולמת
לציור הימני. הכותרת הטובה ביותר תזכה את בעליה בחמישה ספרים עבריים
ושלושה ספרים נוספים יחולקו לכיתרות מוצלחות אחדות. על תוצאות התחרות
הקשורה בציור השמאלי — ראה עמד .16

ה ע בו ד ה היא חיינו
פ סו קי מפתומשס

אנשים אוהבים מאד עבודה
קשה. כפרט כאשר הם משלמים
עבורה אדם שאינו עובד

הרוצה באשה המישלמת,
צנועה, משכילה ומקסמת,
לבסוף ימצאנה אי־שם —
מחפשת לה בעלמושלם .

למתן ערבות להתנהגות טובה, לאחר
שנשן את אצבעו של.פקיד במשרד־העלייה
מכתב שנשלח בדואר

אקספרס מתל־אביב לרחובות הגיע
לתעודתו דרך ווינה רוכל המוכר
צעצועי־ציפורים מניילון נעצר בתל־אביב
לאחר שניסה לגנוב זמיר חי...

אשה תושבת ריו דה־ז׳אנירי דרשה
גט מבעלה בטענה שהיא עומדת לשנות
את מינה וליהפך לגבר ...ה־עתון
שהופיע בבית המרפא לחולי
נפש בעכו חדל לצאת מחוסר נייר...

עשרות נערים ברחו מן המוסד לעבריינים
צעירים כדי לא להחמיץ אח
ראיית הסרט ״אנה בבורמה נהל
אחד התושבים משפט נגד ידידו, לאחר
שהלה רצח את נחשו הפרטי.

.אבלאבא 1אני ! שבקתלדשבאשרצ עקת*
,תו רי דנ אתןהטל סי ם ^ ה ת כוונ ת * לנבחן!׳׳

יותר מכפי משכוי־תו, אינו שווה את

י משכורתי . .נכוו שאינך יבול לעשות הכל כפעם אחת, אכל
אתה יבול בכל זאת לעשות משי ה ו כפעם אחת אין זה כה קשה
לחיות על משכורת זעומה, אם רק אינך מגזים במאמציך לשמור זאת בסיד
האזרח הוא החייה היחידה שאפשר לפשוט את עורה יותר מפעם

אחת . .השגיאה הגדולה ביותר שיבול אדם לעשות היא לחשוש בלי הרף מפני
שגיאה יטוס דכר עוד לא בוצע על-ידי וועדה. אלא אם בן היא

מורכבת משלושה חברים שאהד.מהם חולה והשני נסע לחוץ־

לארץ אדם יכול לעשות יותר ממה שהיא סבור שיוכל. אבל לרוב הוא עושה
פחית ממה שהוא סבור כי עשה . .כל ילד כייטראל יש לו סיכוי להיות

פעם ראש ממשלה, אך זוהי רק אהת מהסכנות האורכות לו

הסטאטיסטיקה קובעת כי 80 מההכנסה הלאומית מוצאת על־ידי הנשים, שאד ה־

״/־ 20 נמצאים כנראה בידי רווקים תמיד כדאי לך לספר את צרותיך,
בי האדישות המוחלטת שתיתקל כה תרגיז אותך עי כדי כ שתחליט
להמשיך כמאבק . .שגיאה הינד• הוכחה ניצחת לכך שאדם ניסה
לעשות משהו ...ישנם שני סוגים של אנשים שלעולם לא יגיעו
לגדולות: אלה שאינם מסוגלים לעשות מה שאומרים להם לעשות,
ואלה שאינם מסוגלים אף־פעם לעשות משהי אחר המקום המתאים

ביותר למצוא בו יד עוזרת הוא בהמשך הכתף שלך.