גליון 922 מתאריך 16 ביוני 1955

העורך הראשי :

מונ רכת

ה עו ב ט

שעד נ ליונ כ ם את ה סי סמא ״בלי מו ר א, בלי מ שו א
פני ם ״.

אזרי אבגרי

אביחי יהודיוף, תל־אביב
ובלי חוק צנזורה?

ראש המערכת :

שלו ם

כהן

עורכי־משנה :
דו ב אי תן. ב רו ךנאדל. אורי סיס

46£קז א 0מז
יישפויה יאנניי יזו׳צפורשפיי׳

עורך בית׳וב :

עורך תבנית :

עיל בי א

סיפח איי !

צלם המערכת :
הכתב הראשי :
ע מנו א ל פרת
יאודה זעידא
חברי המערכת :
מ שה בן־אפרים, יחיאל ב שן. ני צה גבי. ליל׳ נ לי לי.
רוהי ורד. בוז׳ ז הבי. יו חנן ורבקה זר אי. או סקר
מ או ב ר. א בי בהס טן. ע מו ם קינן. סי לבי ק שת.
אבר הם ר פ פו ר ט.

עורכי המהדורה האנגלית :
דניאל שטרן.

הממונה על המהדורה הספרדית:

השבזעוז הספרדי לאימודבמיח

הצייד הראשי :
ש שואל

בי תי ר

מנהל מבצעים :
שלפה אדי ר

עורך דפוס :
אריוז

א רי א ל

מנהל מעבדה :
דוד מ תייג

הםתסרס סו ת תחת
פו ר עו ת
*בור
#יז מ מ ער כתא חר אי ת ע בו ר תו כן ה מו ד עו ת. מלבד
ו בו, ה מו כנו ת על־ידי חברי ה מ ערכ ת
*דו״זז ל צ רכן דו׳׳ חלמתבדר דוי׳זז לנוסע •
על־־יז־ם. ה מ דו ר ״דו׳יח ל בו ח ר • כו ל ל מו ד עו תטטעםמפ לגו תוא רגוני ם ציבוריים א שר אין
אחראית ל תו כנן ולד עו ת ח מו ב עו ם בז ק. ו ש אינן משק פו ת ב שו ם צו רה ש היא אתד עו ת

שמעון חמילבטקי, ירושלים
...ב א שר למכתבכם סיו ם , 24,5.55א שר א ליו
ז־יתה ס צו רפת חוברת ב שם ד מו תו של מנפטר,
הדי לאמצא תי ב חו ברת זו כל דבר ׳ אשר תורג
הרי שא של ס עיף 207ל פ קו ד ת החור,
מ מ סג ר ת
הפלילי . 1936 ,אם פו רסם על ידי מי ש הותקף
ויכל להדגי שעצ מו נ על ב על ידי המא מרי ם ש פו
ר ס מו ב ע תונ כ ם.

חיים בהן, היועץ

המשפטי לממשלה,
יררשלים

משה מתנה, פתח־תקוה

שלפה הררי

רזד גדיקסון 8תל־אביב. נחנן הסברקים:
#.ולמפרס* ת. ד , 136 .טלפון .26785
העולם הזה בנד״נז.
*מוציא לאור :
דפוס ישראל בע׳־נז, ת״א טל.23204 .
לי אין
לה שתיקכם
הנ סיונו ת
...ו על עצם
אלא לא הל לכ ם שיבו א יום והמ שטר הזה יוקע
על־ידי כל אזרחי ה מדינ ה...

אנו,
שנגלה
נ ש קו ט דלא ננו ח עד

קוראי העתון_ ,את מני חי הפ צ צה. אם אין המש טרה
דיאנ תלכך — נדאג אנו !

דויד ס ס טו ר.

הבוווו־מ
ונב ד קו ת
ה מ ער כ ת
המע רב ת.

...אין ר שות וז בו ת ל שום ע תון ב מ דינ ה לה שמי ץ
ב צו רהכהוסה ראש עירייה א שר ל מ רו ת כל
ה תננ דו תכם לו, אין להכחי שאתפ עי לו תו החיו ל
מ רו ת כל הנ קו דו ת ה שליליו ת הנ מ צ או ת
בית
בו כ ב כל אדם נו ר מלי אחר...

קבוצת מבקרים צעירים (בני 4
חיפה

מיכאל מזרחי, טבריה

אהרון ודיצמן, חיפה

לאן הגענו בארץ זו ז

הנה קם לו עתון ״פורנוגראפי״ ,עתון.חסר כל חשיבות״ ,עתון של. חבורת נערים אויליים״,
וכותב לו מאמרים. ומה קורה ז הארץ מזדעזעת. חיפה העיר מתר,נעת. המשטר המקומי
האימתני ביותר בישראל מגלה סימנים של מחלת־עצבים. כנסת ישראל מקדישה יום שלם לדיון
על קורותיו. ראש־ד,ממשלה בכבודו ובעצמו מתפנה מעיסוקיו החשובים. הממשלה דנה בו
כמה פעמים בישיבותיה הסודיות. ואפילו אותו נבל מקצועי, שנשבע בכל הקדשים שלא
יתווכח עמו בשום פנים ואופן, גם הוא חוזר שוב ושוב לנבוח לעומתו.
מהו הנשק הסודי שחולל סערה זו י האם כשרון עורכי העולם הזה? שני משמיצי העתון,
ח״ני מפא״ י נמיר וגוברין, סברו שכן. אנו חולקים. על כך. יודעים אנו מה דלים כוחותינו.
אם כן׳ מהו הנשק הסודי? נשק סודי באמת. נשק שנשכח מזמן בשוק המפלגתי. נשק
סודי מאד ושמו אמת•
שום נשק אינו יורה מעצמו. דרושה יד שתפעילו. דרושה יד שתביאו אל שדה הקרב,
מקוב בו שורקים הכדורים ומתפוצצים הפגזים. גם לנשק האמת דרושים אנשים הגונים.
שאינם נרתעים מפני הסכנה. אולם כשנמצאים אנשים אלה, ואפילו דל כוחם, הרי הופכת האמת
בידיהם לנשק אדיר ומוחץ.
זהו לקידהביניים של המאבק החיפאי, שעודנו רחוק מסיומו.
אמור לי מי ידידיך, ואומר לך׳ מי אתה.
מ־ שהקשיב בכנסת לנאומי ח״כי ׳מפא״י, נאלץ היה לשים לב כיצד צץ שמו של דוקטור
עז־יאל קרליבך אחר כל כמה משפטים, כאילו היה עורר הדור. מרדכי נמיר הסתמך עליו,
עקיבא גוברין אמנם התבייש להזכיר את שמו, אך קרא כמה קטעים ממאמרי־ההשמצה שלו.
ואילו התותח המפא״יי הגדול, יעקוב שפירא, בכה מרה על העוול הגדול שעשה העולם הזה
בקראו לאותו נבל מקצועי בשמו. אידיליה מלבבת, לא כן?
קרליבך אינו כפוי־טובה. המתחיל בנבלה, אומרים לו גמור. לכן הקדיש השבוע את כל
מאמציו לנקודה אחת: לגרות את העולם הזה לגלות את המודיע שהזהיר מראש כי עומדים
להניח פצצות.
ובאמת, למד, לא? בעדותי במשטרה מסרתי שהמדובר ב״אישיות מרכזית הקרובה לצמרת
מפא״י״ .מניחי הפצצות יודעים שזו האמת. שום אדם אחר לא יכול היה לדעת מראש על
תיבנון מעשי־האלימות. הם משתוקקים מאד לדעת מי האיש. שהרי לאן נגיע אם אישיות
מרכזית בצמרת מפא״י מוסרת ידיעות לעתון משוקץ כמו העולם הזה?
במצב כזה, שום נבל אינו בטוח בעיסוקיו. צודק איפוא קרליבך אם הוא משתדל לגרותני
עד שנגלה את השם. לשוא, דוקטור יקר, לשוא.

קוראים שמסרו את גליונו-
תיהם לכריכה יכולים לקבל את
|הכריכות במשרדי ״העולם
הזה״ ,רחוב גליקסון , 8תל-
^אכיב. החל מהיום. כין השערתי

14.00 - 11.00 וכין השעות 8
| 18.00-^ !6.00 כל יום. כיוס ששי,
כשעות הכקר כלכד. קוראים|
ששילמו עכור משלוח הכרכים5 ,
יקכלום לפי הכתוכות שמסרו.

שמחתי ל ר או ת בי על אף הפי צו ץ הו פי ע ע תונ כ ם
כרגיל, ו א פי לו העלה את טיב ה חו מ ר...
יש ל הח מיר ב עונ ש ם של החבלנים באםיתפ סו,
מע שיהם חורגים ממעשה נב ל ה רניל. אםאחומהם
קו ראאת העתוז. אז אני י כו ל לה צי עלו רק
שיפסיק. פע מיים לא הלד הבל על ה פ עם ה־שלישית.׳..

כריכוח העולם הזה׳

ה מ שי כי ב מל חמתכם הנו עזת לני קו׳ ״ אורוו ת
א בני א ם ״ של החו שיזם ה ציבו ר׳ שפשה רננ ע. מ מ איר
בכלמערדה מו פ רו ת הציבוריים בי ש ר אל
ו מ מו טטכ סר טן מ מ אי ר את א שיו ת ה מו סרוכ בו דו

של ה עו בדה ציבו רי.
מו ב ט חני כי החל ט תכם להוקי ע פר שה זו עד
תו מה, ויהיו ה ב לי סטר או תשת קבלו א שר י היו.
הנו ע ר הבל תיי מ שוח דוה צי בו ר הד מוקר טי בי שר אל
— עו מרמ או א רי כ ם 1

לתת לכפ ש ל צו ף

ול עלו תלמ על ה.

אליעזר רענן, תל־אביב
חבל

על ה מ קו ם

שהקד שתם לו. הו א

רנד. שמואלי, ירושלים

כעקבות המורד
כה לחי לכיירי ם ו אנ שי־המד ע שיר דו למערת -
ה אי מים ו ה אי רו ב או ר חרש את ת קו פתבר־ כו כבא
(העולם חזדז ) 920

מנחם שיידברג, רמות־ רמז
מי יתן ול אנצט רך אנו ונ שו תינו ויל דינו להת חבא
במע רו ת מ פני אוי ב ולנוו עבר עב ל מ ען חרות
א ר צנו. אבל ~ א ם יקרה כדבר, חם ו ש לו ם. יהיה
רצון שנדע ל ע מו ד ב או תהנ בו ר ה של אנ שי מצדה.

איתן למברג. באר־שנע

עיבד מוניציפיאלי ותיק, חיפה
אני מ א חל לחבלנים הבלתי־ידועים הצלחה מ הי רה
ו שלמה. כי הישתקתכם וה שתקת שקריבם רק
תועיל ל מדינ ה ולכל ע ^ י שראל.

אחד מאלה שמוכן לוותר על עתונכם
אחת לתמיד
שמעתי ש רו צים ל הרוג אתכם אם אתם עדיין
בחיים אז תסצ צו את ה סו כ ריו תהר צו פו ת בז ה.
חבילה סו כ ריו ת אחת (לל א ר על).
רצוף

זלמן שנולרפרצקן תל־אביב
חיים, מצצנו. תודה.
ה ב ריונו תהמ פלג תי ת אשר תקפה מ פ לגו ת או־פוזי
ציוניו ת ב טברי ה, חיפה ו עו ד. תקפה גם או תכם.
לא היתה זו סכה ניצתת ו אני מ שו כנ ע שהם י שובו
ל ת קוה.
על ה צי בו ר, א פי לו אם אינו שלם עם רוח
ע תונב ם להנן על ז כו תכם להביא דב רכם ל צי בו ר.

אליק מג, חיפה
אם היה לו לחו שי איזה סי כוי קטן ל הבחר,
הרי עתה אתרי הפצ צו ת אבד ה לו. כל תקווה...

שיו-

נשק סודי
ת מונ ת ההחתכעה על ה ע צו מה ל מ ען נ שו אי ם
אזרחיים ( ה עולם הזה ) 919 נר אית לי יותר מדי
אידיאלית. לפי נ סיוני ה מר, אני יכול ל שער
בב טחה, כי פ עו לתהמה תי מי םלאנמשכה זמי
רב ב שלווה. או תנו, ה ת קי פו שו מ רי חו מו ת -ם ין
פעמיים בז מן ההח תמה.
כדאי להזהיר ל או ת ם אנ שי• אנ רו ף ׳ שמאמציהם
ל ס תו ם את ה פר צו ת ב חו מ ת־ סין הי שראלית (.הם
מאמ צי שווא הז טן הו א הנ שק הטורי של הפור־צים,

חנן גולדרט, ירושלים

למועמד יש זקן
ש מ חנו לק רו א את מכת בו של הקורא שטרן
הקורא ל ב עיי הזקנים להר או ת את יכול ת ם בהתחרות
על ה תו א ר אלו ף הזקנים . 1955 או לםמה
ז כו תו של הקורא ש ט רן להציע את מו עמר תו
להתח רו ת? אולי איו לו ב כל ל ז קן?

אזרח. חיפאי

אפריים בוכמן, גדרה

הפצ צות על העולם הזה ו ד פו ס י שראל הן צירו
האחד של ה מ טב עשפ טו ר׳ שו שנה כץ ו ה עול ם
הזה ) 919מ הוו ה את צירו ה שני. ה מ שי כו ב־מ
אבקכבב שני צירי ה מטב ע — ה ציבור אתכב.

לחשדותיו של הקורא בונמן אין יסוד.
זקנו של הקורא שמרן צומח בלחי־המציאות

יהושוע

בר־און,

תל־אביב

(ראד. תמונה).

ב מלים אי אפשרל הביע את הזדעזותי נו ב ה
מע שי הנבל ה שנ ע שו לכם. ע תה אני מבין את
משמ עו ת ה מלים ״ללא מו ר א. ללא מ שו א פני ם׳. ,
חיזקו ו אי מ צו !

משה קרפף, חיפה

לדאבוננו הגענו למצב שאדם חייב לחשוב פעמיים לפני שהוא ניגש למסור ידיעות
למשטרת ישראל. השבוע מטרתי לה ידיעות מוסמכות העלולות להוביל ישר לקן הטרוריסטים
בחיפה, ידיעות שנתגלו עקב החקירה הבלתי־תלויה של מנגנון העולם הזה. תבין מדוע
היססתי שעה ארוכה, אם תשמע על אחת הפרשות המוזרות הקשירות למאבק החיפאי,
שאפשר לקרוא לה ״תעלומת המיסמכים הגנובים״.
המסמכים הנדונים, שני פרוטוקולים של ישיבות עיריית חיפה הפתוחות לכל אדם, היו בידי
אחת ממזכירות העולם הזה, שנפלה למשכב. היא ביקשה את קרובתה להעבירם למשרד.
בדרך נתקלה זו !בקצין, שגנב מידיה את המיסמבים והעבירם למשטרה. המשטרה לא החזירה
אותם. במקום זה פתחה בחקירה אחרת: כיצד ה4ועו המיסמכים לידינו 1
זה כבר מוזר. עוד יותר מוזר ההמשך. על אחד המיסמכים היה רשום שמו של עסקן
חיפאי. תוך 24 שעות הוזכר אותו -עסקן בכנסת, בפי דובר מפא״י. אין ברירה אלא להניח,
עד שיוכח ההיפך, שכל ידיעות המשטרה מועברות באופן אוטומטי, תוך שעות מעטות, למרכז
מפא״י. ואם כן הדבר לגבי מיסמכים שאינם חיוניים, מה הדין לגבי ידיעות סודיות׳ העלולות
להבך אנשי מפא״י חשובים אחרים באישום של נסיון לרצח י האם אין לחשוש שמיד עם
היוודע הידיעות תתחיל יד נעלמת לטשטש בחריצות את העקבות י
אם היה ספק כזה, פוזר השבוע. בטאון מפא״י דבר, פרסם במאמר את פרטי העדויות שגבתה
המשטרה בחיפה בענין המסמכים. אם לא יודיע המפקח הכללי של המשטרה מיד, שפוטרו
הקצינים הגבוהים אשר העבירו את החומר הסודי של חקירות המשטרה למרכז מפא״י׳ לא
תהיה ברירה אלא לקבוע כבטחון שמשטרת ישראל הפכה לזרוע מסייעת של מרכז מפא״י.
במקרה זה יסמוך רק אידיוט מושלם על חקירותיה.

חזרם החושיסטי כספרות
לאחר שראיתי כי צרה תניי פו כל סו פ רי חו שי
ב ה מוני הםל שלם שכר־דירה מילולי ב תו ספתסס-
שפתיים עי רוני, החל טתי ל מ שו ךבעטבעצ מי ולחבר
קטע מ תו רהמ אני פסטה חו שי ס טי :״ ה סו פ ר אין
לו מד, להפ סי ד בלתי -אם את השרא תו ודירה .
ו מלו אהלפ ניו לז בו חבה .״

שלום כץ, נתניה
בוח ר כו ת ב נם שירה
לחו שי הקדי ש יצירה.
״נו.״ אמרה חסיד.
..ה ספ רות לא ה פ סי ד.
ו אני עו ד ארווי ח דירה 1״

דייר־משנה,

חיפה

פצצת סרחון
עכ שיו את באמתבסדר. כ ש מי ש הו ע, בראת
עזריאל קרליבד
לו. וד״ר
הגבול, אתם עוני ם
עבר את כל נ בו לו ת הנ בלהכ שרמז כי אתם
פו צצתםאתעצמכם. מאמ רו של או רי אבנ רי
פ ר צו פו ה א מי תי
ו ה עול ם הזה ) 921 החו שף א ת
של ה מ או רהע הונ אי הנ דול ר אוי שי שמ ש אזהרה
ל כל מל הבי פנ כ א 1

דוד גלברד, תל־אביב
...מ עול ם לא יצר ע תונ אי ק טנוני כזה, ו ב טו ר
קטז כל כ ך ־סירתו! כהנ דו ל. הגי בו ר הקטן חזה
ו כו ר עדייו ב רו ב נ בו ר תו ב שקרא בפא תו ם ״אל
הסואץ עהה מ מ שי ך הו א בנ בו ר הו ב שינוי
אובייק ט — לא אל ה מו אץאלא ״אל העולם
הזה ! ״

יצחק כהן, תל־אביב
מכתבים הדי ההתפוצצות
העולם הזה ) 9211כתב כי מ א חו רי מ ת קי פי
עו רבי העתהע מדה אי שיו ת ידי עהמצסרת אהד
מ שרותי ה מדינ ה. הע תיז מו סי ףהמ ערכ ת חניה
את מ ס קנו ת חקירתה ל פני ה צי בו רכאשר יפ רי ש
ארב זה מ כ הונ תו ה ל או מי ת הנו כ חי ת.

מצחיק ל ק רו א שא תם מ חכי ם ו עו ד 30שנהו )
ש ה אי שיות האל מוני תתפ רו ש. האםבאמת הנ כ ם
כה ת מי מי םלח שוב ש אי שיו תהצ מרת ע לו ל ה אי
פ עם ל פ רו שמתפ קי דהן
אם יש לכם דם. נ לו מי דאתפר צו פ ה של
או ת ה אי שיו ת שי חכו ויד לה נםבפצ צו ת האח־הוני
ת. אחרת. הו אי לי ב רו ב טו בכםל הו רי דמעל

ר בו תי. מהכלהכעס הזה על ה דו ק טו ר ה או מ לל 1
הרי נם הו א צריך לחיות *.ומה יו ת ר מעניין ו מגביר
אתהת פו צהמאשרלכ תו ב על ה עול ם

שמחה ברגמן, חדרח
דמותם מ די פ עם כי ת מור ת שרו תו, י ת מנה קר-
ליבך ציר י שראל ב מ רינ ה מ סויי מ ת. אם ייעשה כ ד
יהיה יה ע ל בון ויריקה בפר צו פ ם של אנ שי ם
י שרים ונקיים כ מו אבאא בו ו א לי הו איל ת ה־מייצגים
מ דינ ה זו. מינויו של אי ש כק רליב ד
לתפ קי דבזהא סו ר שיע שה. ב דיוק כ שם ש א סו ר

מועמד למלכות שטח
יניקה מוקדמת
עד כסה שי כו ר לי העניין. הרי בפעםהרא שונ ה
ינקתי ב היו תי בו 24ש עו ת. לפי מי טבי די עו ת׳
קייב וו הנ זה עד היום ב רו ב. חלקי ה עולם ובן
נם כ אר ץ. הו פתע תי על כז לקרו אוה עו ל ם הזח
* ) 91 בי ה א חו ת שרה ל בני הזדרזה להני ש לנו ד
נ׳ו רנ׳י ס את ילדתה ל הנקה. שעה ל אחר ה לי ד ה.

יוסף ר ,.חוות הנסיונות, נווה יער
זכרונו של הקורא יוסף ר. אינו מטעהו.
הטפות היא כולה של עורך הכיתוב, שגדל
לצערנו באינקובטור.

אות
הפרצופים
כל אחד מאתנו זוכר מילדותו את הדאגה שכירסמה בו
בחוזרו מן החופש הגדול לכיתה׳ לשנה חדשה של לימודים.
האם השתנתה הכיתה? האם נוספו פרצופים חדשים,
העלולים להפריע למערכת היחסים שנוצהו בעבר? שמא
הופרה השלווה ז שמא יש צורך להתרגל לטיפוסים חדשים ז
כשתתכנם הכנסת השלישית אחרי הבחירות הקרובות,
לא יצטרך איש מחבריה לדאוג שמא קרה משהו. שום דבר
לא יקרה. השבוע מינו המפלגות את מועמדיהן. הרשימות
הוגשו. כל אשר נשאר לבוחר לעשות הוא להצביע בעד
קבוצת עסקנים זו או אחרת.

פה ושם יסתנן אדם חדש אולב כעיקרו שד
דבר, יישאר המועדון הישן על כנו. קבוצת
העסקנים, המשמשת מעין תחלי?,למנהיגות
כמדינה, תתאמן! מחדש. יהיו אלה אותם הפרצופים
שפישטו את הכנסת השניה והראשונה.
יהיו אלה אותם הפרצופים שמילאו את מסדרונות
הקונגרסים הציוניים ככאזל וכציריד,
כועידת קאטוכיץ ואודיסה, לפני דור וחצי דור

אינו יודע בדיוק מד, שמם, כיצד הגיעו לשם ומה עשו שם.
האזרח האמיץ שקיבל על עצמו לקרוא את כל זברי־הכנסת
של אסיפה זו, מן המושב הראשון ועד האחרון — יחפש
בהם לשוא אפילו רעיון מקירי אחו. לשוא יבקש בהם
אפילו רמז קלוש לגישה חדשה. בשום שטח לא בלטה
אפסותה הגמורה של אסיפה זו כמו בדיונים על שאלות־הגורל
של הדור — כיצד לשבור את המצור החונק את
המדינה, כיצד לפרוץ אל המרחב, כיצד להבטיח את בטחונה.
דיוניה של ועדת החיץ והבטחון על פרשיות מסוימות,
שהטביעו חותם טראגי על השנים האחרונות, יכלו למלא
כמה כרכים הומוריסטיים.
לא שלא היו בכנסת כמה אישים מבריקים, נבונים וחכמים•
היו בודדים כאלה כמעט בכל מפלגה. אולם לא המעטים
קובעים את דמותה של הכנסת. קובע המכנה המשותף.
קיבע המשטר הבוחר בחברי־הכנסת, הקובע את מערכת
היחסים בצמרת המדינה.
הכנסת היא אסיפה של פוליטיקאים. משמע, אסיפה של

ואם לא ייבחרו הפעם משתתפי הקונגרס
הציוני הראשון, הרי זה פשוט מפני שמלאך
המוות הוא אנטי־ציוני.

בעשר השנים האחרונות עברה מהפכה
אדירה על ארץ זו. היא לא היתד, רק חיצונית:
הורדתו של דגל אחד מן התורן
והחלפתו בדגל אחר. היא היתד, פנימית.
דור שלם חדש, יליד הארץ השונה לחלוטין
מאבותיו, דרך על הזירה הלאומית. בסערת
ימי הקרב, עת נתגלתה לעיני כל פשיטת־הרגל
הסופית והמוחלטת של דור הקונגרסים,
הוליד דור חדש זה מתוכו שורה מפוארת
של מנהיגים. לא היו אלה רק המצביאים
שהנהיגו צבאות, אלא גם אנשי־המעש
בכל שאר מערכות־החיים.
מהפכה זו לא נסתיימה עת פרצה שבי־תת־הנשק.
הדור החדש הטביע את חותמו
על כל שדות היצירה. אנשי מדע צעירים
הגיעו לרמה עולמית, מנהלים צעירים חוללו
נסים במפעלי התישבות ומים ותעשיה. הדור
החדש פלס דרכים חדשות וקבע עובדות
חדשות בכל המערכות. מלבד המערכה
האחת: הנהגת המדינה.
כאן התנוסס שלט גדול :״הכניסה אסורה״
.אף לא היה צורך בשום שוטר־תנועה
לפקח על מילוי ההוראה. הדור החוש עצמו
בחל במפלגות, אשר שלטון המדינה שימש
להן כבדור־מישחק. מראה המפלגות המכוערות
האלה, שהצטופפו מתחת לברז
הדולף של המגבית היהודית המאוחדת, שהתקוטטו
על כל מילימטר מרובע של מקום
מסביב לאבוס המענקים, מראה זה העלה בו
קבס. לא היה לו שום חשק להצטרף לעדה

פה ושם התפשר אחד הצעירים עם המציאות.
אחדים השלו את עצמם שאפשר לשנות
ולתקן מבפנים, אחרים אמרו לעצמם
שאי־אפשר להשפיע על המצב תוך עמידה מן הצד. אחדים
מכרו את עצמם למען קאריירה, אחרים הומרצו על־ידי רצון
כן להציל את המדינה מידי מנהיגיה. אולם גם אחד מהם לא
שינה במאומה את עצם מהותו של המשטר המפלגתי הרקוב.

פה ושם נתלה על אחד הקירות השלט - :צבע
טרי״ אולם קירות הכנין עצמו נשארו כפי
שהיו קודם לכן -סדוקים ואכולי-זיקנה, חורכות
של תקופה טרוס-היסטורית.
כשתתפזר הכנסת השניה, לא ישפוך איש עליה דמעה
של צער, מלבד אותם החברים האומללים שלא יזכו להיכנס
לכנסת הבאה. היתד, זאת לכל הדעות אסיפה בלתי־מפיארת.
היו בה לפחות חמישים חברים מיותרים לחלוטין, שאיש

כמעט מחצית אזרחי המדינה, הנקראים משום
מה ״כני עדות המזרח״ .פה אין זכר לחוויה ה-
הירואית של כוכשי השממה, של לילות הגכו-
דה על הגבול, של הוי ישובי-הספר. פה אין
זכר גם למהפכה הרוחנית העמוקה של ימי
הקרבות.
פה שולטים האנשים שדמותה הרוחנית נקבעה סופית
שעה שפוליז היתד, מעצמה עולמית, לפני שטייס בודד בשם
צ׳ארלס לינדברג חלם לעבור זו הפעם הראשונה את האו־קינום
האטלנטי באוירון. פה שולטים האנשים שראו אה
הערבי הראשון בחייהם אחרי שהגיעו לגיל העמידה, בשעה
שמיצריים היתד, מושבה בריטית והצרפתים הפגיזו את דמשק.
פה שולטים האנשים שלמדו כי שיא ההצלחות המדיניות
הוא לקבל טובה מידי מושל־מחוז בריטי׳ ושהתליטו ארבעה
חדשים אחרי פרוץ מלחמת־העצמאות כי שום מלחמה לא
פרצה וגב לא תפרוץ.
העובדה ההיסטורית המצערת, שהדור אשר לחם למען
המדינה והקים אותה בדמו ובזעתו, לא הקים מתוכו מנהיגים
פוליטיים בעלי כושר־לחימה, מצאה בכנסת את התגלמותה.

כי בה יושבים רבים מן האנשים שהיו תקלה
ומכשול להקמת המדינה בכל צעד, האנשים
שהתנגדו להקמת הפלמ״ח ופרקוהו ברגע שחלפה
הסכנה, האנשים שמסרו את הפורשים לידי
הבולשת הבריטית, משתפי-הפעולה עם הפריץ
מבטן ומלידה, האנשים שנדחפו ממש בכוח
אל המדינה ושהפכו שליטיה כאופן אוטומטי,
מן הרגע הראשון.
אין דבר מדכא יותר מאשר לשבת בשעת ויכוח שיגרתי
בכנסת, ולשמוע כיצד חברי־כנסת מנופחי־אפסיות מצטטים
באריכות את נאומיהם של עצמם מלפני ארבע שנים, תוך
ציון קפדני של המקור המדויק, חדורי בטחון שהם חוזרים
ומשמיעים אמיתות נצחיות.

זוהי אסיפה של אנשים זקנים -למרות שפ•
מה מהזקנים עכרו בקושי את גיל
ה .40-הם זקנים מפני שאין להם
שום מגע נפשי עם היצירה החיה
של העם. עם רוח הנעורים הנושכת
על פני מרחבי הארץ. הם זקנים
מפני שמושגיהם קפואים ורעיונותיהם
נדושים, ושום יצירה רוחנית
אינה נרקמת בחברתם. הם
זקנים מפני ששוב אינם מרגישים
ברוח הקודש של תעודה גדולה כ-
היים, תעודה שלמענה כדאי להסתכן
ולהקריב ולשמש דוגמה לאנשים
אחרים.
ובמקום שאין תחושה של תעודה, לשם
מתגנבת השחיתות. במקומות הבטוחים של
רשימות־ד,מועמדים של הכנסת השלישית מופיעים
גם שמות מלוכלכים ממש, אנשים
אשר כל ילד במדינה יודע שהם גנבים פשוטו
כמשמעו, מוכרי־כסאות שהפכו להלצות
לאומיות, מבריחי־מטבע ששמותיהם מתנוססים
לתפארת ברשימות השחורות של שוטרי
המכס, גבורי קופסות הבשר המוברחות
ושעוני־הזהב.
ואיש אינו חושב, כפי הנראה, שזה מוזר
מאד ומעציב מאד.

יתכן שהכנסת הזאת אינה גרועה מפר-
למנטים של מדינות אחרות.

אולם שוס מדינה בעולם אינה
נמצאת במצבנו שלנו.

אנשים שהפוליטיקה, במהדורה הישראלית המיוחדת, הפכה
למקצועם.
אלה הם האנשים שלמדו לבחוש בסירים מפלגתיים, שלא
תמיד הם מעלים ריח ניחוח. אלה הם אמני האינטריגות,
האנשים המסוגלים לנאום שלוש שעות רצופות באסיפת־עם
סוערת מבלי לאמר אפילו דבר אחד. האנשים המסוגלים לשבת
בועדה המתמדת של מועצת המפלגה ולנסח מצע שהוא כד.
חסר־כל־רעיון עד שאיני מסוגל להרגיז אף סיעה אחת.
פה שולט הוותק הקדוש. פה קובעת האפרוריות הרוחנית.
פה מנצחת הבינוניות המוחלטת.

פה אין זכר להוויה האדירה של העריה ההמונית.
ששינתה את דמותה של הארץ. פה אין
זכר לעליה העצומה של כני ארצות המרחם,

תוך שנים מעטות מאד יוכרע גורלה של
מדינת ישראל. ההיסטוריה תחליט אם היה
זה נסיון מעניין וחולף׳ מעין ממלכת־צל־בנים
שניה, או התחלה של פרק חדש בתול־דות
העמים השמיים. היא תחליט אם תהיה
מדינה זו גטו יהודי חדש, או מושבה של
איזושהי, או מחנה חלוצים מנותק,
מעצמה זרה
או לבד, של מעצמה מרחבית. הדבר לא יסול כגזרה מן ה-
שמיים. הוא יהיה תוצאה של מעשי ידי העם עצמו.
אם נרצה בכך או לא,
למנהיגיה בעלת־יעוד. אין
סיס, ולא לכנס גבאים של
לחבורה של מושכי־חוסים

אלד. ימים גדולים, והם זקוקים
הם זקוקים לא לאסיפת־של־אס־המגבית
היהודית המאוחדת, ולא
ומגבבי־מליצות.

אם ניטול לידינו את רשימות המועמדים ל-
כנסת השלישית מתוך הכרה עמוקה זו, ישתלט
עלינו דכאון עמוק. נפשנו נכספת לפנים חדשות,
שיביעו את רוח התקופה החדשה. וכל
אשר רואה עיננו במדבר המפלגתי הגדול, הוא
- -אותם הפרצופים.אופף של

תצפית

במדינה

>מ זמכויומ •סורותו

.שיכוי חשוב מאד עלול לחול בקרוב ברשימת המועמדים

של מפא״י ל 8; 5ת. אישיות צעירה חשובה, שלא נננסה?פי שעת לרשימה,
עשויה להצטרף אליה אם לא תהיה דרושה לתפקיד אחר. באופן טנני יבוצע
הדבר על־ידי התפטרות אחד המועמדים המופיעים ברשימה שהוגשה, הגשת שמו
של האדם הנידון במקומו.

• הטיפול במורדי עיריית חיפה ילבש צורה של טירור פיזי

בלוי, אם לא יצליח חושי לחסלה בדרנים אחרות. אישיאגרוף מסוים, בעל עבר
מפוקפק, נראה בשבועיים האחרונים פעמים מספר בבית העיריה ונודע ני דני על
קבל ת ו לעבודת פקח, בתנאי שיארגן את חיסול בעיית המודדים.

• מרכז מפא״י יקדיש תשומת לב מיוחדת לבחירות העירוניות
כעכו, שם פרץ, מתחת לפני השטח, מרד דומה למרד החיפאי,
שתחילתו בהתמרדות נגד החושיסט ברון נוי. בחמישית מחברי המפלגה
ואוהדיה בענו ״מנעו מלהשתתף בבחירות, אם לא ״ושב מייד בררני שלום
הטנסוך בין מורדי ענו לבין הקבוצה השלמת בסניף.

• אריק ג׳ונסטון, שהתכונן לבקר במרחב בעוד שבוע כדי
להניע ל״הספם הדדי מוסכם׳׳ בעניין חלוקת מי הירדן והקמת
רשות-פיתוח, ידחה את ביקורו לחדשיים ימים. הטיבה לנד היא
בקשת שני הצדדים: ישראל בגלל הבחירות לננסת, הערבים בגלל יחסי עיראק־מצרים
והמצב המתוח ברצועת עזה, העלולים להקשות ע? השגת הסנם.

• גמאל עבד אל-נאצר עלול להסכים למשא ומתן בדרג גבוה
בין פקיד-בכיר של מיניסטריון־החוץ או המלחמה המצרי לבין
פקיד-ככיר מדרגה מקבילה מצד ישראל. צעד זה יהיה רק מהלך נוסף
במלחמת־העצבים סביב רצועת עזה, בה השמיע עבר אל־נאצר את האיום ני ״הצבא
המצרי מונן׳־ .תנאי ראשון לשיחות אלה: השתתפותו של מפקח ראשי ברנס.

הע ם

הפרד ומשול

בעיני התנועה הציונית היתר, הצהרת־בלסור
הבריטית תעודה משיחית, להגשמת
חזון הדורות. בעיני הבריטים היתד, לה
משמעות אחרת: ההצהרה סיפקה להם את
התירוץ היחיד להשתלט על הארץ, ליצור
בין עברים וערבים ניגוד בו יכלו הם להופיע
כצד השלישי הצוחק.
הערבים קיבלו, בדרך כלל, סברה זו.
עם הקמת המדינה, היתר, קיימת תקווה
שפרשה עגומה זו תסתיים׳ שישראל תופיע
עתה כגורם עצמאי בזירה העולמית וה־מרחבית.
אולם השבוע נתברר שוב שתקווה
זו טרם נתגשמה.
שני מקרים. הדבר בלט מחדש כשנרמז
ברמקולים שאמריקה תחתום ברית צבאית
עם ישראל. אמנם, היתד, לרמזים אלה גם
מטרה צדדית: לרכוש את קולות יהודי
אמריקה לטובת המפלגה הרפובליקאית השלטת,
ששוב אינה אהודה כל כך על
הציונים. אולם המטרה השניה היתד, חשו***

יותר•
המרחב מפולג כיום לשני מחנות: הגוש
העיראקי, שקשר את גורלו עם אמריקה,
חתם על החוזה העיראקי־תורכי! והגוש
המצרי־סעודי־סורי, שהושיט את ידו

הבחירות״ ודגל לאומי. בחדר המדרגות, ליד
שולחן עמוס טפסים, ישבו עובדי הועדה,
רשמו את הנכנסים.
אלה לא הסירו עיניהם מעל השעון. המועד
האחרון למסירת רשימות המועמדים לכנסת
נקבע לשעה .11.15
הנכנסים ד,תחלקי לשני סוגים: חברי הכנסת
השניה ואזרחים פשוטים החפצים ל•
היות חברי הכנסת השלישית. אפשר היה ל
הבחין מין בין השניים: הח״כים עלו במדרגות
בבטחין עצמי, לא שאלו לאן, לא שמו
לב לסדרנים. האזרחים הפשוטים היו בטוחים
פחות, חייכו בנימוס לסדרנים, אמרו תודה.
גם הם מיהרו.
לנוכחים היה תאבון. באולם הגדול
שבקומה השלישית, על במה נמוכה, ישבה
ליד שולחן ארוך, מכוסה בד ירוק, הועדה
עצמה: דוד בר רב האי, יוחנן בדר, יוסף
תמיר, משה צילן (המפקח מטעם משרד
הפנים) השופט העליון שמעון אגראנט ויצחק
שלו (מזכיר הועדה).
האולם התמלא בבאי־כוח, עתונאים, צלמים.
בין המאחרים נכנם בחפזון ח״כ ברוך
אזניה, מצטלע במקצת. בידו האחת לחמניה׳
בידו השניה תיק עור. בתיק: רשימת־המוע־מדים
של מפא״י.
רבי יצחק אשכנזי הגיש רשימה של מרכז

.נתניה תהיה אחת הנקודות החלשות כיותר כמערכת
הבחירות של הצ״ב. הסנסוך בין מרנז הצ׳־נ לבין עובד בן־עמי, ראש
עירית נתניה, מחריף והולד, עלול לגרום לנד שפרשיות שחיתות שונות בנתניה
תצופנה עוד לפני הבחירות.

• נציגי ישראל כבירות המערב יתחילו כקרוב במערכה
מוגברת להשגת תוצאות דיפלומטיות במהירות האפשרית,
תיך הדגשת האפשרות של שינוי מערך הנוחות בננסת הבאה. לצורד זה הוחלט
בננס השגרירים שנערך החודש בישראל על קו פעולה חדש: פחות דיבורים
והתמקחות, יותר הצעות ממשיות. ההצעה העיקרית מצד ישראל: הצהרה בלתי
משתמעת לשתי פנים על מתן פיצויים נינרים לפליטים הערביים, גם על חשבון
החמרת המצב הנלנלי בישראל. על סמך הצעה נזו, מקווים ני הלחץ על הערבים
יגבר, יהיה עלול להביא לתוצאות ממשיות.

• צפה לחתימת ברית הגנה הדדית ישראלית-אמריקאית

עוד השנה, מתוך שלושה סעיפים אמריקאיום שעמדו למנשול לחתימה —
תיקוני גבולות, שינוי מעמד ירושלים ובעיית הפליטים — תקבל ישראל את הסעיף
הנוגע לפיצויים לפליטים ותנריז על איחוד משפחות בשני הניוונים. ואשינגטון
מסנמת עתה את תוצאות גישושיה בנידון בבירות ערב, תנמק את הצעד, בין
ה תר, בהצלחת ישראל לבסס את נלנלתה בנוחות עצמה, למרות החרם הערבי.

• השכנת השלום במרחב עלולה להוות סעיף נפרד בדיוני

ארבעת הגדולים שייערכו בחודש הבא. התערבותה של ברית המועצות
אצל ממשלת קהיר בעניין שמירת השלום ברצועת עזה, היתה צעד הפתיחה
של הרוסים למילוי תפקיד פעיל יותר באיזור. עמדת הרוסים תהיה בעד קיום
משא ומתן ישיר בין ישראל והערבים.

• יומון המפלגה הפרוגרסיבית ״זמנים׳׳ יפגר, למרות ההכ
חשות
הרבות, מיד לאחר הבחירות. העתון לא השיג את התוצאות שקית
להן מייסדיו ותפוצתו נשארה סטאטית. גם העברת מערנת העתון מירושלים
לתל־אביב לא עזרה להגדלת תפוצתו.

.מעתה, יושם הדגש בענייני המים על ביצוע תוכניות
מקומיות ואזוריות, במקום מפעלים ארציים. בגלל מיעוט הגשמים
בשנתיים האחרונות ודלדול המקורות הטבעיים, דרושים עתה פתרונות מיידיים
באזורים שונים יותר מאשר תננון לזמן ארוך. היקף העבודה יצומצם ממילא
לאחר הצטמקות חברת תכנון המים לישראל (תה״ל) והעברת נל הביצוע לידי
חברת מקורות.

• ישראל תשחק כע? כורחה תפקיד בסיכסוד שפרץ כין
עדת המארוניטים בלבנון לבין האפיפיור. אחרי מות ראש העדה,
מינה האפיפיור במקומו את אחד הבישופים המקובלים עליו ואילו ראשי העדה
מתנגדים למועמדות זו. ממשלת הלבנון תתמוך, ננראה, בראשי העדה נגד האפי־פיור
מתון חישוב שנדאי לה לתת סיפוק מלא למארוניטים בנל השטחים מלבד
אחד: הסינסוך בין מדינות ערב וישראל, בו צידדו המאדונימיים בישראל.

• אין סיכויים כי בפסטיבל הפרטים השני בחיפה יוצג יותר
מאשר סרט ישראלי אחד אדיו. המתחרה היחידי יהיה סרטו של הבמאי
אריה לאהולה אבן על כל מיל בהשתתפות יוסי ידין וסופי לקלרק הצרפתיה, אשר
צולם בארץ ופותח בצרפת. הסרט הובא לארץ לפני שלושה חודשים אן הוחזר
לעיבוד מחדש, מאחר שנמצאו בו פגמים טנניים רבים מדי. נוסף לסרט זה, יוצגו
במה עשרות סרטים דוקומנטריים ואילו באין מולדת של חברת סרטי חביב (ראה
עמודים )11—10 לא יהיה מונן להצגה לפני אוגוסט, יישלח אחר כן לייצג את
ישראל בפסטיבל הסרטים בוונציה.

• הסרט ״חופי הברד״ לא יוצג בחיפה עד לאחר הבחירות.
אם כי העתק הסרט התפנה לאחר תום הצגתו בתל״אביב, הסכימו הנוגעים בדבר,
לאחר לחץ של שליטי חיפה — לדחות את הצגתו בעיר הנמל. נימוק הלוחצים:
הצגת הסרט בחיפה תהווה תעמולת־זוועה נגד ראש ־העיר.

מועמדי ״הרשימה הישראלית״ מטכסים עצה בשעת הגשת רשימתם־
מם 5 -נשאר
לכוח הניטראלי מיסודם של נהרו ההודי
וטיטו היוגוסלבי. עיראק קיבלה נשק מאמריקה.
מצריים לא.
במצב זה אירעו שני מאורעות. המתיחות
על גבול ישראל־מצריים הלכה וגברה לפתע,
עד כדי סכנת־מלחמד, ,ממשית. ואמריקה
רומזת על אפשרות של ברית צבאית עם
ישראל, שכתוצאה ממנו תקבל ישראל, מן
הסתם, נשק.
אדם בר־דעת יכול רק להסיק מסקנה
אחת ממצב זה: אמריקה משתמשת במצוקת
ישראל כדי להפכה למקל־חובלים
נגד מצריים העצמאית, לאיים על קאהיר
שאם לא תצטרף לגוש העיראקי, תעמוד
לבדה מול הצבא הישראלי המתחזק. קשה
לדעת מה הטובה שתצמח מכך לישראל.
אך הטובה הצומחת לאמריקה כבר ברורה :
עבד אל־נאצר הודיע, השבוע, שהוא מוכן
לקיים מגע עם העיראקים, לנסות ליישב
את חילוקי־הדעות עמם.
החוק העתיק ״הפרד ומשול״ ,שהופקע
על־ידי האנגלים מידי הרומאים, ,מצא לו
מעריצים חדשים בוושינגטון. הוא עודנו חוק
מלא פקחות.

כנסת־ישראל. גבוה, רזה מאד, הוא עשת
פוזות בפני צלם־עתונות, הסתובב לפי בק
שתו. היה זה יום גדול בשבילו: לכנסת השניה
נפסלה רשימתו. הועדה טענה אז כי
חתימות תומכיו היו רובן בכתב יד אחיד.
היא למד לקח :״הפעם השגחתי שהבעלים
לא יחתמו עבור נשיהם.״
הבלוק הדתי הגיע אן־בלוק. אולם את
רשימותיהם הגישו בנפרד.
בשעה 12 בדיוק ננעלו הדלתות. אחד אחר
השני ניגשו באי־כוח המפלגות אל השולחן,
הגישו חוברות כחולות בהן רשימות תומכיהם
ומועמדיהם.
רשרוש נייר: הרשימות נבדקות על־ידי המזכירות,
מוגשות לשולחן הירוק, נרשמות
סופית.
צלצול כפיות וכוסות. לבאי־כוח המפלגות
ולעתונאים לא חסר התיאבון. כוסות
תה, כוסות מיץ ועוגות שהוגשו — נעלמו
במהירות מפליאה.
לפתע השתרר שקט. השופט אגראנט קורא
את התוצאות: הוגשו 23 רשימות. במיבטא
אמריקאי, איחל השופט ״הצלחה לכולנו״,
קיווה בקול כי הבחירות תהיינה הוגנות
ושקטות.
הנוכחים המשיכו ללעוס.

״ה צלחה לכולנו״.״

חמשה צעיר* 1

משך שבוע נערך המאבק הקדיש ביותר
בישראל, קרב שלעומתו מחוזירים הקרבות
על נגבה, שער־הגיא ונבי־יושע: הקרב הגדול
על הכיסא.
ביום השישי שעבר הגיעה העת לסוף הלחישות
והניחושים. כל הדרכים כישראל
הובילו לבית בן שלש קומות ליד נמל יפו.
הכניסה לבית היתד, עטורה שלט :״ועדת

הרשימה שעוררה את תשומת־הלב הרבה
ביותר לא היתד, שייכת לאחת המפלגות
הגדולות. אלה עניינו אך מעט. מרתקת
הרבה יותר היתד, רשימה של חמשה סטודנטים
צעירים — שני עברים, שני ערבים,

בחירו ת

* משמאל: מועמו״ראשון־מתפטר מאיר
פלד.
העולם הזה 922

דרוזי אחד — שהוגשה ברגע האחרון,
נשאה את התואר הרשימה הישראלית. בו
במקום ניגש ח״ב מק״י משר, סנה אל כתב
העולם הזה, קבע :״ישנן שמועות שזו רש>*
מה מוסווית של העולם הזה.״ השיב הכתב:
״ישנן שמועות שזו רשימה מוסווית של

שתי השמועות היו מוטעות. הרשימה לא
היתד מוסווית, היתר בדיוק כפי שנראתה:
רשימה עצמאית של צעירים, שפעלו בתום-
לב. הרוח החיה היה צעיר בלונדי ותכול
עיניים, מאיר פלד 23 בנו של מנהר
בנק, שהגיע לארץ מהולנד בהיותו בן חצי
שנה. פלד פגש בכיתתו בצעירים ערביים
ודרוזיים, החל הוגה רעיון: יש ליצור
גרעין של ״ישראלים״ ,אנשים בני כל העדות
והדתות, שנאמנותם הראשונה היא לישראל,
והמבקשים לשלב את מדינתם עם
המרחב.
הפרוטה והמפלגות. חיש מהר נכד
צאו לפלד שותפים: נעים טאריף (,)26
בן אחיו של ראש העדה הדרוזית בארץ;
אליאס מועמר ( )23 סטודנט אורתודוכסי
מנצרת; סעיד חמדן, בן אחיו של ח״כ
מפא״י הערבי; ושלמה גבאי 36 מנהיגה
של העדה הבבלית בירושלים.
הדיונים נמשכו עד הרגע האחרון ממש.
בינתיים החתימו חמשת הצעירים כאלף
ערבים ויהודים, בעיקר עולים מעיראק, על
רשימתם. הם פנו לשורה של אנשי ציבור
שנראו להם קרובים לרעיונם, ביניהם ערי
ז׳בוטינסקי. אך אנשים אלה סברו שרשימה
כזאת, שמופיעה ערב הבחירות לכנסת,
לא תעורר אמון בציבור. הצעירים לא רצו
להשתעבד לשום מפלגה, למכור את עצמאותם
תמורת תמיכה כספית. לא היתר,
פרוטה בכיסם.
שעת השתים־עשרה התקרבה. הדיונים טרם
נסתיימו. כדי להרויח זמן, הגישו החמשה
את רשימתם, עוררו סנסציה במסיבת ההגשה.
אולם יחד עם זאת הוסיפו להתוכח,
החליטו לבסוף: לא כדאי להופיע. ארבעת
הצעירים התפטרו. לא התפטר: המועמד
החמישי, שיחזיק לבדו ברשימה
כנציג העדה הבבלית.
כנסיון להכניס לכנסת השלישית צעירים
ישראליים אמיתיים, היח נסיון זה קצר־חיים.
אולם היה בו לפחות צד מעודד אחד :
היתה זאת היוזמה הפוליטית העצמאית
הראשונה שיצאה מן הדור הישראלי האחר-
מלחמתי מאז הקמת המדינה.

מפ לגו ת
הח״ב של א מן המניו
הפצצה האמיתית של יום הגשת הרשימות
(ראה לעיל) היתה טמונה בשם המועמד
החמישי של הרשימה הפרוגרסיבית :
גרשום שוקן. על־ידי צירופו הפכו הפרוג־רסיבים
למפלגה היחידה שצירפה לרשימתה
איש שאינו עסקן מן ד,מנין. באותה מכה
הבטיחו לעצמם הישג שני: העתון החשוב
ביותר בישראל, שיעץ בבחירות האחרונות
לאזרחים להצביע בעד ד,ציונים־ד,כלליים, יצא
ממעגל יריביה הפוטנציאליים.
בפני רבבות קוראי הארץ, הקוראים את
עתונם בדבקות בעיקר מפני שהם יודעים
שאינו תלוי בשום מפלגה, התעוררה שאלה
אחרת: האם ישנה העתון את הקו? ברגע
הראשון נפוצה שמועה ששוקן יתפטר מתפקיד
העורך, ימנה במקומו את משה קרן,
יליד גרמניה כחול־עיניים, ששרת כקצין
בבריגדה, כותב המאמרים הראשיים בעתון.
אולם שוקן הכחיש מיד, הודיע שיישאר
עורך העתון, הבטיח יחד עם זאת שה־עתון
יישאר בלתי־מפלגתי לחלוטין- .
חכרה לחותנת. האם יכול אדם להיות
מועמד של מפלגה ויחד עם זאת עורך
עתון בלתי־תלוי? מכיריו של שוקן סבורים:
כן. האיש בן ד,־ ,42 המכונס בעצמו
ואינו מרבה בקשרים חברתיים (ראה שער
העולם הזה )803 אינו נתון כמעט להשפעה.
מערכתו מגוונת מבחינה פוליטית: קרן
נחשב כנוטה לציונים־ד,כלליים, העורך הספרותי
יעקוב הורוביץ מופיע כמועמד
בסוף רשימת מפא״י, עורך־הלילה אריה זיו
נוטה לחרות. כתבים וותיקים כמו שמעון
סאמט ורפאל מוצרי הם בלתי־מפלגתיים.
כותב המאמרים העיקרי בעתון, שלמד,
(״פולס״) גרום, חבר־לימודיו של שוקן
במכללת היידלברג הגרמנית, החזיר לפני
כמד, חדשים את כרטיס־החבר שלו למפלגה
הפרוגרסיבית, כמחאה על סירובה להתאחד
עם ד,צ״כ.
לפי שעה שוקדת המערכת למנוע כל
זיהוי עם המפלגה, מנאומו של ח״כ הפרוג־העולם
הזה 922

האיש הרואה הכל הפוך

ואבא חושי לא יוכל לנהל מדיניות עצמאית
מדי.״

יחסי חוץ

לאדב שר

הנס קאופמן הוא צלם עתונות ידוע -כעיקר כשר עדשתו התרה אחרי
מצכים כלתי־רגילים. לפני שכועות אחדים גרם לתקרית דיפלומטית
זעירה כאשר צילם את הדגל האמריקאי מתנופף כמה ועד על כית צירות
ארצות-הכרית (״העולם הזה״ .)916 השבוע תפס עוד הפיכה: מכוניתו
של הרופא ד״ר ליאו זליג, שנדחפה מאחור על-ידי מכונית אחרת כרחוב
תל-אביבי, התהפכה כמקום. הרופא נפצע, נלקח לכית החולים.
רסיבים אידוב כהן בנהריה, מחק
את הקטע בו העלה על נם את הצטרפותו
של שוקן.
המבחן האמיתי יבוא כשייבחר שוקן
לכנסת* ,דבר שנראה כוודאי. הארץ לא
יוכל שלא לפרסם בפרוטרוט את נאומיו,
ונאומיו יצטרכו להיות מפלגתיים. אולם
ידידיו: של שוקן אינם חרדים גם לקראת
אפשרות זו. דעתם: שוקן לא ייכנע ללחץ
מפלגתי, ידאג קודם כל לטובת עתונו.
הארץ

ח ״ל מול חייל
כאשר נתמנה יגאל אלון מפקד חזית הדרום
בשלב האחרון של מלחמת העצמאות,
ראו רבים מלוחמי הדרום את הדבר כפגיעה
בשמעון אבידן, האיש שפיקד על
חטיבת גבעתי בחסימת הדרך לצבא המצרי
ובהתקפת־הנגד הראשונה על צבא זה.
בדמיונם של לוחמים רבים, נוצרה התחרות
בין שני המפקדים, אף כי היחסים
האישיים ביניהם לבביים והדוקים עד היום.
השבוע לבשה התחרות צורה גלויה —
אם כי בשטח אתר. בו בזמן שאלון הפך
לקלף מספר אחד במערכת הבחירות של
לאזזדות העבודה, תפס אבידן את מקומו
בשורה הראשונה של מפ״ם, משך אלפים
להופעתו הראשונה בתל־אכיב.
אבידן, לשעבר מפקד בארגון המחתרת
הקומוניסטי הגרמני, שהפך ציוני עם עלות
היטלר לשלטון והנהו מאז חבר קיבוץ עין
השופט, המצטיין בענווה בלתי־רגילה והשונא
נאומים, הובא העירה על־ידי מרכז
מפלגתו, נצטווה להפעיל את נשקו בקרב
על קולות הבוחר.
לאחר שנים של הילול יגאל אלון וחבריו
שם יצטרף לחותנתו, ח״ב הצ״ב שושנה
פרסיץ.

בפלמ״ח, בימי שייכותם למפלגה המאוחדת,
הבינו ראשי מפ״ם כי מול חייל יכול
לעמוד רק חייל ומול מפקד הפלמ״ח המזהיר
צריך להעמיד את מנצח הדרום.
רק שלום. תביעתו של החייל היתד: ,
לשמור על השלום. כל עוד אפשר לקיים
שלום — אפילו שלום כזה השורר עתה —
אפשר להמשיך בהתיישבות והתבצרות: וכל
יישוב המוקם מהווה בלם להתקדמות אפשרית
של צבא תוקף .״המצרים כבר למדו
זאת,״ סיכם ,״עכשיו חייבים גם אנחנו
להבין זאת.״

חי פ ה
הוא הלךלב חי רו ת
בחיפה, אלמוגי הוא שם נרדף לחושי.
מאז תפס את מקומו של ראש העיר כמזכיר
מועצת פועלי חיפה, הצטיין עסקן
ההסתדרות השמנמן במילוי תפקידים חו־שיסטיים
מובהקים, התנגש לא פעם במרות
מרכז מפא״י בתל־אביב. השבוע, הופיע
שמו של יוסף אלמוגי כמועמד ד,־ 36 של
מפא״י לכנסת — מקום בטוח לפי כל
הדעות.
בעמדת המפתח ד,מתפנית בראש מועצת
הפועלים החיפאית יעמוד, כנראה, נתן להב,
מזכיר מפא״י בחיפה והצפון. להב, הידוע
כמתנגדו של אבא חושי, הסתכסך אתו
לאחרונה בשל טיפולו של חושי במורדי
העיריה.
לדברי אחד מראשי מפא״י בעיר, באו,
החילופים כדי לרסן במקצת את ראש העיר
החופשי־מדי .״אילו סילקנו את חושי,״
הסביר ,״היו אומרים כי האשמות העולם
הזה נכונות והיינו מפסידים קולות רבים.
עתה האשמות נכונות, קולות לא נפסיד

שמעדן אבידן(שמאל) עם אלוף צ׳יה (צור)
נשק חדש, בקרב חדש

אותם הסטודנטים הישראליים בפריז, שניסו
להמית את מחייתם בעיר האורות, היו
נוכחים מהר מאד כי צרפת היא ארץ המחמירה
ביותר בתעסוקת זרים. בשבוע שעבר,
בפגישה שהתקיימה במועדון הסטודנטים
הישראליים בפריז, שמעו מד״ר יוסף
לותן, קונסול ישראל בפריז, כי לא רק עמהם
מחמירים הצרפתיים.
סיפר לדתן: שני שוחטים ישראליים שנשלחו
במיוחד מישראל לבדוק כשרותם של
מטעני בשר לישראל, לא הורשו להתחיל בעבודה,
לאחר שהצרפתים טענו כי קיימים
שוחטים יהודים צרפתיים מחוסרי עבודה.
״כדי לשכנע אותם,״ גילה הקונסול ,״סיפרתי
להם את הסיפור הבא: בהיותי באלכסנדריה
שבמצריים בחרנו ברב משכיל מאד
לרב ראשי. כשעלה הוא בסיף ימיו לארץ
ישראל לקיים מצודת אבות, קיזזינו כי לכל
הפחות ימונה רב לאחת הערים הראשיות.
אך רבני ישראל טענו כי הוא אינו מספיק
״יב״ כדי לכהן בתפקיד כזה אפילו בעיירה
בארץ־הקודש. רק אז השתכנעו פקידי משרד״
הפנים הצרפתי כי השוחטים הצרפתיים אינם
״מספיק כשרים״ לתושבי ארץ־הקודש, והרשיון
המיוחל ניתן.״

ח 1ק
הרב והשוניט
יצחק כדורי ( )27 נשא את אשתו הראשונה
לפני שש שנים בעיראק. לפני חצי שנה לקח
לי עליה אשד, שניה, אואדיה ימין (,)20
גרושה ואם לשני ילדים. רבה של מעברת
סאקייה, יחזקאל טמיג, גם הוא מעירק, לא
ראה בכך כל דבר מיוחד, השיא את הזוג
החדש ללא התנגדות. אולם אלואיז, אשתו
הראשונה של כדורי, התלוננה במשטרה. הרב
נאסר, נתבע לדין.
היה זה המקרה הראשון בו נתבע רב
ספרדי על עריכת נשואי ביגמיה. מבלי משים,
התנגש שוב החוק האזרחי עם החוק התורני,
הקובע לגבי דיני נשואין.
בשמעו על הדבר הגיב הרב ניסים, רבה
הראשי של העדה הספרדית בארץ :״חוקי
התירה אינם אוסרים על גבר לשאת לוי
שתי נשים אכן ידועים בארץ מקרים רבים
של נשואי ביגמיה, ביניהם של שר בממשלה,
ושל ציר ישראלי בארץ דרום אמריקאית.
שכר החול! ׳.בינתיים הרתה אואידה,
אשתו השניה של כדורי, אך משרד הפנים
סרב להכיר בנשואיה. ידידים, אליהם פנה
כדורי הנבוך, הורו לו על פירצה בחוק, לפיה
התיר היועץ המשפטי נשואי־ביגמיה בין בני
העדה הספרדית, אם נערכו כדין בחוץ לארץ•*
.אולם כדורי תושב מעברה, ועובד
עבודת דחק, לא יכל להרשות לו מותרות
חוקיות כאלה.

עתת 1ת
הדוק טור מ״במחנו־.״
כל עיתון ישראלי הדואג לבטחון המדינה
מעסיק מומחה לענייני מדינית־ערב. במחנה,
שבועון מטה צד,״ל, חייב איפוא להעסיק את
המשובח שבמומחים. הוא הצליח לקבל ״את
הזכות הבלעדית״ לפירסום מאמריו של ד״ר
ששון אשריקי.
מיהו ד״ר ששון אשריקי י בתשובה לשאלות
שהתעוררו ״בקרב הקוראים״ תיארה המערכת
את האיש במפורט :״ד״ר אשריקי
הוא שמו המושאל של נתין זר, כיום תושב
אירופה המערבית, שהיה פקיד גבוה בחברה
מסחרית במזרח התיכון. ד״ר אשריקי, בן
ד,־ ,52 שישב במזרח התיכון קרוב ל־ 23 שנים,
יצא זה לא כבר בדימום והשתקע במולדתו.״
״ ב א תי, ר אי תי, שו ח ח תי .״ גם תוכן
הכתבות, שיצאו אחת אחרי השנייה, מתחת
ידיו של ד״ר אשריקי התאימו בכל לתיאור
ז ה: הן כללו לרוב קטעים מן הסוג ״לפני
שנים אחדות בבגדאד, בשיחה על יחסי הכו־המשך
בעמוד )12
• חרם דרבנו נרשום שאסר לפני כחמש
מאות שנה על נשואי ביגמיה חל רק על

בני העדה האשכנזית.
*• הוראה המיועדת להקל על עולי המרחב
שנשאו להם אשה שניה לפני עלותם ארצה.

־ קטעיםמתורהפרוטוקולהסטינוגרב׳ שלישיבתהכנסתהשניה מיו .6.6.55

סדר היום: השד
הדיון נפתח בהודעה עובדתית

המשטרה

בבור ששון

של ש ר

שטרית

(מפא׳יי) בה תוארו פרסי גילוי הפצצות וכן
נמסר בה כי ״עד כה לא נתגלתה שום הוכחה
או ראייה אשר לפיה אפשר להאשים אדם
מסויים.׳׳

יוחנן כדר (חרות) :
אינני רוצה להיכנס לאותו סבך הבעיות
שהתעוררו על־ידי ההאשמות שבעתון העולם
הזה נגד ראש עיריית חיפה ונגד אנשים
שונים בחיפה. אני מצטער מאד שהאנשים
האלה לא עשו מה שעושים במקרים כאלה,
לא מילאו את חובתם כאנשי ציבור וכפקי־די
ציבור ולא פנו לבית־המשפט בענין זה,
על־מנת להראות לעם כולו שהם נקיים, על-
מנת — לאחר שהדבר הזה יוכח — לקבל
סטיספקציה מלאה ביותר ומן המאשימים.
אולם לא זה הענין. הענין הוא הרבה ייתר
חמור, כי עד כמה שברור שחופש העתונות
מוגבל על־ידי החוק ועל־ידי שמירת בתי־המשפט
על החוקים, כך אי אפשר להגבילו
ביד חזקה.

ש בי רתעצ מו תעצ מי ת
אם ניקח בחשבון את (ההתנקשויות הקודמות)
נראה עד כמה מגוחכת וזדונית
השמועה שזה היה, מה שקראו בפולין, או־מו־פוגרום.
שם שמענו שהיהודים עשו פוגרום
בעצמם בכדי להשמיץ את פולין. כאן
אנו שומעים שמועות שאנשי העולם הזה
שמו את הפצצות בעצמם. הם בוזדאי גם
שיברו לעצמם את עצמותיהם, ועשו הכל
בכדי להשמיץ את האלמונים ובכדי לגרום
איזו שהיא התענינות מסביב לעחונם. שמועה
זו מגוחכת, ומי שמפיץ שמועה זו לאור
המציאות הזאת, איננו אלא עוזר לאותם
האנשים האשמים בכל הדבר הזה.
עובדה היא שבמדינה זו ארעו חמש שש
התנקשויות באנשי העולם הזה, במערכת,
בדפוס, ואף פעם לא הצליחה המשטרה לגלות
את האשמים. בדרך כלל יש לי דעה
טובה על המשטרה שלנו. אינני חושב שהיא
נכשלת בכל מקרה. אינני חושב שהיא היתד,
צריכה להיכשל בכל המקרים הללו. אני
חושב שיש איזה דבר מוזר בעובדה, כי
לאחר שפקחי עיריית חיפה הטילו באופן רשמי
חרם על העולם הזה ועשו, מר, שנקרא
בחוק הפלילי שלנו, שימוש לרעה בתפקידם
הרשמי — הרי זה לא בסמכותם לעשות דברים
כאלה — והעולם הזה פנה למשטרה,
המשטרה שכחה את סעיף 42ו־ 43 של החוק
הפלילי ולא עשתה בענין זה דבר, ואם היא

״הם הביאו את הערבים!י -התפלא אחד מנתבי־המסת הוותיקים, כשהופיעו
חובשי־הכפיות באולם הכנסת. היחח זאת רק ההתחלה ,.תון דקות מעטות
התמלאו שורות מפא״י בכנסת עד אפס מקום. מפא׳׳י הכריזה על מצב־חירוס,
גייסה את כל חבריה לקרב. גיוס זה הכריע את המאבק מראש: לעומת ספסלי
מפא׳׳׳ הגדושים, היו ספסלי האופוזיציה והצ״ב מלאים רק בחציים.
מפא׳׳י, שהצליחה לדחות את הדיון לשבוע, גרמה להחלשת ההתרגשות
׳ הראשונה עוד לפני התחלת הדיון. אול,ם גם כך היה זה הויכוח הנרגש ביותר
מזה שבועות רבים. תותחי כל המפלגות גויסו. מפא״י עצמה ביקשה להפגין את
אחדותה המפוקפקת בפרשת חיפה: היא שלחה לדוכן דווקא את אותם ממנהיגיה
הידועים כאויבים מושבעים של אבא חושי. כשקם מרדכי נמיר, שרבים סבורים
משום־מה כי הוא גרם למסירת החוסר על אבא חושי למערכת העולם הזה הפליט
אחד העתונאים :״צביעות ו״
להלן קטעים מן הפרוטוקול הסטנוגראפי הבלתי־מתוקן, שנמסר לפרסום חצי
שעה אחרי גמר הויכוח.

לא עשתה בענין זה דבר באופן גלוי, למה
שתעשה באופן נסתר?

פחד ומורא בקשר לבחירות הקרובות ובאות.

מרדכי
נמיר (מפא׳׳י) :
מהו חופש הביטוי בו דוגל העתון הזה?
מה הם הרעיונות השקולים של עתון
זד. כאשר הוא בא להיות שופר לנערים
ונערות צעירים ולגרות אצלם חלומות כבדים
בכל תחומי התת־הכרתי, הבלתי־מודע

שלום זיפמן(צ*נ) :

שרת העבודה גולדה מאירסון
(ספא״י) :על זה יש וויכוח.
זיסמן: מבלי להיכנס לתוכן ולסגנונם
של המאמרים המתפרסמים בעתון זה על
עיריית חיפה והנהלתה, סבורני כי הבית הזה
צריך להיות מאוחד אתנו בדעה וצריך להיות
מודאג מאד מהתוצאה המסוכנת של מעשי
אלימות ופצצות בכל מקום שהוא. תופעה
זו עלולה לגזול מאתנו את אחד הנכסים המכובדים
ביותר של החיים הדמוקרטיים —
את חופש הביטוי וחופש העתונות.

נמיר משכה את אויבו, אבא חושי, שעה
שזלמן ארן ומשה שרת, שבא במיוחד לישיבה,
משוחחים ביניהם ליד שולחן הממשלה.
והאי־רציונלי? והכל ״בלי־מורא״ ,בלי כל
מורא מפני כבוד המלה המודפסת, אם גם לא
תמיד. בלי משוא־פנים״ כלפי חוג פלוני ואלמוני.
חופש העתונות — ודאי. אך אפשר
להטיל ספק אם לוחמי החרות הקלאסיים
לחופש העתונות סברו כי תהיה עתונות אשר
תעסוק, בדם קר ובדעה צלולה, בליבוי ניגודים
עדתיים ותרבותיים בתוכנו, בשלבים
הראשונים של ראשית תהליך מיזוג הגלויות
בארצנו. .דופקים את השחורים !״ ידוע ה־עתון
הזה, ידוע הגליון הזה. ואפשר להטיל
ספק רב אם לוחמי החרות לחופש העתונות
התכוונו לחופש גמור ומוחלט להדפסת דברי
פורנוגרפיה מן הסוג הקשה, המזיק והמשחית
ביותר.

-פ ר צו ף רו חני ם בו לבל ־

תחמושת אחרונה: שעה קלה לפני
התחלת הדיון, נראו במזנון הכנסת גליונות
העולם הזה שהופיעו זה עתה, נקראו בעיון.
בתמונה שקוע ח״כ חרות בנימין אבניאל
בקריאת המאמר על הנבל המקצועי.

דברי יהיו מוקדשים לא לעתון העולם הזה
אלא לפצצה שנזרקה על העולם הזה, כי
הדיון בכנסת לא התנהל על הצורה והתוכן
של העתון, אלא על השאלה — אם מותר להשתמש
באמצעי אלימות נגד עתון איזה
שהוא, שמפרסם דברים איזה שהם.

הדבר שאני נוגע בו הוא הפרצוף הרוחני
של חבורת אנשים צעירים אלה, אשר לצערי
העמוק עושים רושם כי בהיותם לא מחוסרי
כשרון, הם תלושים לחלוטין מכל רעיון במפעל
קונסטרוקטיבי. הם עושים רושם של
חבורת צעירים קצת מבולבלים ברוחם, שכל
מטרתם לעשות רושם ויהי־מה. אף איני
רוצה לנגוע בדבר אם יש בפעולות הללו משום
אינטרס חמרי או לאו ; אני מוכן להשאיר
זאת מחוץ לתחום של חשדות לצורך
הבירור. אבל, אלה צעירים החותרים להצלחה
בעזרת כל אמצעי כשר ולא כל־כך כשר.
בתוקפנותם כי רבה יש שהם בזים בסופו של
דבר גם לאלה המנסים להגן עליהם.
יתכן כי אין זה מקרה, שפתחו בהשמצה
מרוכזת נגד חיפה דוקא, נגד עיר העבודה
והעמל, שבראשה עומד שלטון פועלי. אין
,הדבר מעיד אלא על כך, שמעשיה המפוארים
של עירית חיפה הפועלית, מטילים על מישהו

אני מצטער לומר שאם נוציא כמה משפטים
מנאומו הארוך והיסה של חבר־הכנסת
נמיר — אותם המשפטים המביעים צער על
שנזרקה פצצה — מתקבל הרושם כאילו
מגיעה לעתון הזה פצצה. חבר־הכגסת נמיר
דיבר כל הזמן על המאמרים ועל הסיגנון
של העתון והסתייג ממנו, כאילו רצה להוכיח
משהו.

רות של ביטוי חופשי, אני מוסיף ואומר —
גם שיטת הבילוש הרשמי, הבלתי רשמי או
החצי רשמי, הדבר השלישי העומד לדיון זו
השאלה מדוע המשטרה לגבי סוגים מסויימיש
של עבירות אינה מצליחה בחקירותיה. הדבר
האחרון שצריך לדעת הוא מה תכלית הבירור
הזה, האם להניע את הציבור שיספק אולי
ידיעות.
חברי כנסת נכבדים, שורה ארוכה של
מעשי טרור קרו במדינת ישראל. ישנן
גם הופעות אחרות מדאיגות ז אם שר בישראל
מודיע בעתון, ברבים, שיש בילוש אחרי
שרים, אם יש מכשיר האזנה בחדר חבר
הכנסת יערי, אחר כך ישנה הופעה של אנשים
למשפט שספק אם הם מופיעים בשמותיהם
האמתיים, אם יש נסיון של פריצה
למועדון מפ״ם כמה ימים לפני הבחירות לאיגוד
המקצועי של ההסתדרות, ואחר כך
המשטרה מטשטשת באופן שיטתי את האפשרות
של גילוי הדברים האלה, ואם האנשים
שהשתתפו באותו מעשה היו כנראה
מצויידים בג׳יס שמספרו קשור עם אחד המוסדות
הרשמיים או הרשמיים למחצה, אם
היתר. התפרצות למשרדי הקיבוץ המאוחד —
חברי כנסת, כל אלה הן תופעות מדאיגות
ביותר.

״ דבר־ ו חו פשהע׳ ח1ג 1וו
אגב, חופש העתונות עומד בסעד, לא רק
על־ידי מעשים טרוריסטיים, יש גם אמצעים
אחרים של השפעה על העתוגות. כאשר
אני קורא באחד העתונים, אקרא זאת :״מה
לנו אדנו ! או־אבנרי חשוב יותר. ואם
קיים חשש של הפרעה למלאכתו הנקיה,
חייבת המשטרה להעמיד לרשותו שמירה יעילה׳
הן בשביל המערכת והן בשביל בית
הדפום. בדרך זו נזכה ותהיה לנו פורנוגרפיה
בחסות המשטרה, גנגרנה מוסרית בחסות
המדינה. האזרח חייב לשלם מסים כדי
לקיים משטרה שתגן על גנגסטריזם ״ספרותי׳
וכאן אני עובר על כמה פסוקים —
״האין היא (אווירת השנאה מסביב לשבועון
העולם הזה ופרסומיו) תוצאה הכרחית של
הפרסומים המחפירים? רק אם תנוקה ה־עתונאות
שלנו מן העשבים השוטים שעלו
בשדה״ — וכאן אני עובר על כמה פסוקים

נמיר: אל תיאחז בדברים שגובלים עם
עלילה גסה. דיברתי לפני חמשה רגעים.
זיסמן: שמענו כאן כתב האשמה נגד
העתון במקום לשמוע כתב האשמה נגד זורקי
הפצצות.
מפלגת הציונים הכלליים מתנגדת להשמצות
אישיות. במלוא האחריות אני מכחיש שהמפלגה
שלנו מחלקת טפסים של העולם הזה
בחינם. אני, יודע, שלצרכי הבחירות, ניסו
לומר שאנחנו עומדים מאחורי המאמרים האלה.
יש לי הזכות המוחלטת לומר — אין אני
נכנם לתוכן המאמרים האלה ואין אני מצדיק
אותם, ובמידה שמגיעות עובדות אין לי
הרשות לפסול אותן, עד שייעשה זאת בית־המשפט.
אבל אין לנו כל חלק בדבר. נכון
שמפלגתי — כמו מפלגת הפועלים המאוחדת
וכמו מפלגת אחדות העבודה ומפא׳׳י —
קנתה כמה מודעות בעתון זה. אנחנו רואים
בו עתון שדרכו מדברים אל ציבור מסויים.

חנן רובץ (מפ״ם) !
מה הוא הנושא העומד לדיון? הנושא העומד
לדיון אינו העתון העולם הזה, לא הקו
של העתון, לא תוכנו, לא לשבח ולא לשלילה.
הנושא העומד לדיון הוא גם איננו עיריית
חיפה לא לטובה ולא לשלילה׳ לא קרנות
אלה או אחרות, לא פעולות של פקידים
אלה או אחרים — כל זה אינו שייך לענין.

ה ט רו ד. ה בי לו ש ! הסשטרה
הנושא העומד לדיון הוא שאלת השימוש
באמצעים טרוריסטיים, המגמה לפגוע באפש

ארם
מזהיר: ח״כ אחדות־העבודה מזכיר
במלים נרגשות את מעשי הבילוש והטרור
שרבו לאחרונה במידה גוברת במדינה.
— ״לא יהיו פצצות ולא יהיה צורך להעמיד
שוטרים בפתחי מערכות.״

אסתר וילנסקה (מק״י) :
הדיון הנוכחי בכנסת שנקבע בעקבות
.הטלת הפצצות בדפוס בו נדפס השבועון
׳העולם הזה איננו יכול להצטמצם במקרי המידור
הללו, אלא חייב להקיף את הבעיה הכללית
של שימוש במעשי אלימות מצד ארגוני
טירור כלפי אנשים וחוגים פוליטיים שונים
ד,מטיחים ביקורת נגד חוגים שליטים
מסויימים.
מעשי הטירור נגד עורכי העולם הזה באו
לאחר שהובאו לידיעת הציבור עובדות על
מעשי שחיתות בעיריית חיפה, על שימוש •בכספי
ציבור למטרות פרטיות, על מעשים
סליליים התובעים חקירה מיידית ובלתי-
משוחדת ועונש חמור.
מהו הרקע הפוליטי של מעשים אלה 1חוגים
מסויימים היודעים ומבחינים כי בסיסם

נו סחברחי ־ מחוקן

הציבורי מצטמצם׳ כי הציבור מתחיל לפנות
להם עורף, נוקטים בשיטה של אל מות על־מנת
לנסות בדרך זו להמשיך בשלטונש.
הרקע הפוליטי של מעשי טירור הוא הרצון
לסתום את הפי׳ לחוגים אופוזיציוניים שונים׳
הרצון להרתיע מפני ביקורת ומאבק ציבורי
והרצון של חוגים מסויימים למנוע במעשי
אלימות בעד ירידת השפעתם הפוליטית.
מעשי
הפירור נגד חברי מערכת העולם
הזה אינם ׳מעשי הטירור הראשונים ולא היחידים.
באמצע שגת 1954 הותקפו על־ידי
חוליגאנים בבוקר, לאור היום, חברי הסיעה
הקומוניסטית בעיריית נצרת בלכתם לישיבת
המועצה. באותה העיר התקיפו בריונים
ושרפו מועדון של נוער קומוניסטי.
הפושעים המאורגנים אשר התקיפו אז
לאור היום את חברי המועצה לא באו על
עונשם. תחת לחץ דעת״הקהל החלה חקירה,
אולם היא לא נמשכה ולא נסתיימה. והציבור

ידיעות מן החזית: עורך העולם הזה מוסר ידיעות אחרונות ממהלך החקירה לנציגי הסיעות שהגישו הצעות לסדר היום וגרמו
לכך שהענין הובאה לדיון במליאה. מימי! :מנהיג חרות מנחם בגין, מנהיג מק״י משה סנה ומנהיג מפ״ם יעקב ריפטין.
על דעת עצמן במקרים שונים ורבים. מי הם
אלד. הפועלים באפילה ובמחתרת כגנבים
בלילה ולפעמים גם בגלוי? מי נתן להם
את חומר הנפץ׳ מי עומד מאחוריהם? מי
שלח אותם, עודד אותם ומי משמש להם
מחסה וחיפוי? הכנסת חייבת להגיע, לגלות
את מקור הנגע ולתבוע שייעקר מתוכנו.
אין הכנסת יכולה לכן״׳להסתפק׳בחקירה
המשטרתית הרגילה. יש חשד, וחשש מבוסם
למדי, כי למשטרה לא יגיעו ולא ירצו להגיע
עדים שאינם רוצים להסתבך בצרות.
עקיבא גוברין (מפא׳׳י) :
היחידי שנתן כאן נימוק מדוע הוא דורש
ועדת חקירה, בנימוק מסחרי כזה, היה חבר
הכנסת זיסמן. הוא אמר: אם מפלגה זו
מפרסמת מודעות שלה בעתון זה. בדרך־כלל
כל קונה מעיד על טיב החנות בד, הוא קונה,
אין כל טענות, אם זה נוח לו ימשיך בזה,
אבל לא ברור לי לשם מה דרושה לו ועדת
חקירה, עדותו הוא לא מספיקה לו?

חת מוקיע: בשעת נאומו סרים ח״כ הצ*כ
חוברת־השמצת אלמונית שהופצה בחיפה.
שואל: היכן הפושעים? מה עושה המשטרה
נגדם? ׳׳מדוע לא הביאה את החקירה
לידי גמר? אין זאת כי יש חוגים המעונינים
במצב של לית דין ולית דיין.
התנהגות המשטרה נותנת במקרים רבים.
עידוד וחסות למעשי אלימות מצד בריונים
וטירוריסטים פושעים נגד חוגים שונים של
הציבור. במקרים מסויימים נטלה המשטרה
בדרגות שונות של הסוואה חלק פעיל במעשי
אלימות נגד יריבים פוליטיים של חוגים
שליטים מסויימים.

חיים אריאב (צ׳־כ) :מפלגתך לא פיר־סמר,
מודעות כאלה?
גוברין: עוד אגיע אליך.
חבר הכנסת בדר שואל — וזוהי זכותו
הלגיטימת — מדוע ראש עיריית חיפה, איש
רב פעלים, אכא חושי, שלא תמול שלשום
בא לארץ, לא פנה לבית־המשפט לתבוע
את עלבונו. ברצוני להגיד לך, חבר הכנסת
בדר: קודם כל, הכל לפי המעליב. אני נכון
כעת להודיע למפרע, שאם עתונות מסויימת
תשמיץ אותי — אין בדעתי כלל וכלל להד

יזהרהררי (פרוגרסיביס) :

משהארם (אחדות העבודה) :
הנסיון לרמוז שהעולם הזה ערך אוטו־פוגרום,
מעלה חשדות, שחקירת המשטרה
לא תעלה כאן כלום והתיק ייסגר מחוסר הוכחות,
כפי שהוא נסגר כבר בפעמים קודמות.
אולם הכנסת והציבור אינם יכולים
ואינם רשאים לסגור את התיק. הנה הגענו
כנראה לשלב נוסף בהתפתחות הדמוקרטיה
של המדינה — לדיבור מאד משכנע בשפת
אלות, פצצות, איומים ומכות. ואם לא בנוסח
שיקגו, הרי בנוסח של חופי הכרך בנמל ניו״
יורק. לאמור: סייג לבריאות — שתיקה, פה
בלום וסגור על מסגר. ואם אין שתיקה —
באה ההשתקה, תחילה בהטלת אימים, ואם
אין זה מועיל — במכות, בהתנקשות, ופצצה.

הנז
שפםשמ חו ץלמשפט
מסתבר, כי מחוץ לחוק ולמשפט, יש במדינה
עוד מוסד מחוקק בכח הזרוע, כי
יד נעלמה או ידיים נעלמות עושות שפטים

נחום חת (צ׳־כ) :
כאיש חיפה אני רואה חובה לעצמי להעיר
על דברי ההלל שפיזר חבר הכנסת נמיר לראש
העיריה של עירי. אני רואה חובה לעצמי
להגיד שיש גם דעה אחרת בענין זה.
דעה זו מתהלכת גם בתוך מפלגתו של חבר
הכנסת נמיר. כשרצו להעמידו בשעתו לראשות
העיריה רבו המתנגדים גם במפלגתו הוא
להעמדתו. ואומר מדוע: התנגדו לכך, מפני
שעברו במועצת פועלי חיפה לא שימשה ולא
הוותה דוגמה לשלטון דמוקרטי. אין
אני אומר זאת היום. אמרתי זאת עוד בהיותי
ראש סיעת הציונים הכלליים בעירית חיפה.
ולהערה
אחרת של חבר הכנסת נמיר
באשר לחלוקת העתונים באסיפותינו בחיפה.
בחיפה בודאי ובודאי שלא נוכל להפיצם.
כי מעמים רבות אי אפשר להשיג את העתון
הזה לא רק במחירו הנורמלי אלא גם במחיר
יקר הרבה ׳יותר, כי מוכרי העתונים
חוששים ומפחדים למכרו בגלוי.

יעקב שמשון שפירא (מפא׳י) :
מ פ אי ל ה גנ תקר לי ב ך

לא פו ר נו ג ר פי ה גו ר ר. פ צ צו ת
יש להצטער במקצת שאם חבר הכנסת
נמיר הזכיר כמה פרסומים של השבועון
הזה, הוא התעלם ימן העובדה שפצצות אשר
אין אנחנו יודעים את מקורן פגעו בשבועון
הזה דווקא כשהתחיל לפרסם ענינים הנתונים
לוויכוח פוליטי ומפלגתי ולא מוסרי.
אלה שסולדים מן השבועון יכלו לפגוע בו
בעד פרסומים קודמים שלו, והדבר לא נעשה.

— אם הדרך שהם נוקטים בעתונם בכל תחומי
חיינו כמעט, ראוי לנקוט בר בעזרת האות
העברית שאבותינו מסרו עליה את נפשם
ולטמא את האות העברית כפי שהם עושים.
כולכם חייבים לשאול אותם, כי הם עדיין
אנשים צעירים, הם יכולים לשוב בהם, הם
אינם חייבים להיות אבודים, זו מדינה החייבת
לשמור על דרכו ויכולתו של כל אחד
מאזרחיה.
לא אני, אלא ביאליק יסיים :״מי השליח
בכם להקת חורצי עט ולשון / ,עדת נגועי
אלוהים / ,אכולי משטמה ומזי קנאה/ ,
לם כסך אתכם איש באחיו ולהאכילכם את
בשרכם /ולסגל עליכם כל קדוש בהבל מיהם
ובמגע אצבעם? /מי התיר אגודתכם
ויחצנה בין נערים אווילים?״
ואני אומר זאת גם לנערים האלה: תידלו
להיות אווילים.

שפירא מסתער: בהחזיקו בידו את גל־יון
העולם הזה, יוצא עורך־הדין המפא״יי
החיפאי להתקפת מצח חזקה על העתון.
מין אותה למשפט, היא יכולה לכתוב כאוות
נפשה עלי ועל חברי.
מדוע חייב ראש עיריית חיפה לפנות לבית־המשפט,
אם הוא לא רואה את עצמו נעלב
כפי שאמרתי? אם מחר עתונות מסויימת,
לא רק העולם הזה, יש אצלנו תחוס הנחשב
אצלי כעתונות מסויימת, תשמיץ אותי —
אלעג לה ולא, אפנה לשום ובית־משפט, לא
אראה את עצמי נעלב. יש להם רשות לכתוב
1גדי וזכותי האזרחית לשמוע את הדברים
כראוי להם.

ה או תהעב רי ת ז בי א לי ק
אולי רבים מחברי היושבים כאן ילעגו לי,
אבל אני סבור שהבחורים מהעולם הזה חייבים,
אם יש מעט שכל בקדקדם, והם מוכשרים
מאד, אני מודה בזה, לשאול את עצמם
כיהודים — ישתייכו לאיזו מפלגה שהיא,
זו זכותם, יכתבו איזו ביקורת שהם רוצים

שר המשטרה שיטרית (ניפא״י) :
הואיל וחבר הכנסת ארם אמר, כאילו
שר המשטרה בדבריו רצה לכוון את המחשבה
למסקנה מסויימת, רצוני לומר לו: אם הוא
סומך על דברי עורך העולם הזה, הוא יכול
לעיין בחומר שהופץ היום וחולק לחברי
כנסת רבים, ואז ימצא שגירסתו של שר
המשטרה, היא בדיוק אותה גירסה — ואני
מתכוון לעובדות שעורך העולם הזה הפיץ
בין החברים.
ברצוני לומר לך חבר־הכנסת ארם, היו
בעלי־אוב שהעלו שוב פעם את מכשיר ההאזנה
מקברו. חקירת המשטרה פירושה שהמשטרה
צריכה להניח את ידה על החומר,
אם אדם אומר שפלוני נרצח —־*אנחנו מוכ־

אני צריך לומר שלעלות על הבמה הזאת
כדי לדבר בענין העולם הזה יש בזה מידה
מסויימת של סיכון, מפני שאם ד״ר קר־ליבו
כתב מאמר נגד העולם הזה, אתם קוראים
הבוקר בהעולם הזה מאמר המוקדש לו.
הכותרת היא כמובן עדינה ביותר: המקצוע
— נבל. במאמר זה יש ביוגרפיה שלמה של
ד״ר קרליבך.
מה תגידו לחופש עתונות זה, אם אדם
פירסם לפני שבוע מאמר פולמוסי על העולם
הזה, וכותבים עליו כפי שכבר אמרתי? אותו
אדם כתב על ראש הממשלה הקודם, על
ראש הממשלה הנוכחי, על כל שרי המדינה
כאוות לבו — איש לא העז להגיד דברים כאלה
מעל שום במה כאותו עתונאי. ולזה
אתם קוראים חופש עתונות, או אתם קוראים
לו — הפקרות העתונות, פריצות העתו־נות?
כדר:
מה בנוגע לפצצה?
שפירא: על הפצצה דיברתי.
רבותי, הציונים הכלליים הודיעו לנו וחזרו
והודיעו, שלהם אין כל קשר במאמרים
שפורסמו בהעולם הזה נגד ראש עיריית חיפה,
רבותי, אני רוצה לומר עוד משהו משונה.
חבר עיריית חיפה לשעבר, חבר הכנסת
חת, צריך לדעת את חבריו לסיעה. והוא,
למשל, צריך לשאול את עצמו, כיצד קרה
שפרוטוקולים של עיריית חיפה הגיעו למערכת
העולם הזה, על־ידי חבר סיעת הציונים
הכלליים בעיריית חיפה, מר מילסון?

פתקהלשיטרית: שר המשטרה, היושב
ליד שולחן הממשלה, מקבל פתקה מהמפקח
הכללי, שישב, עם צמרת המשטרה, ביציע.
רחים לראות את הנרצח, ואם לא נראה אותו
לא נוכל לאמור שקרה מעשה רצח.
א לי עז רשוסטק (חרות) :ואורי אבנרי
עדיין חי !
שטרית: ועדת חקירה פרלמנטרית מתמנית
כאשר מוסד מסויים בממשלה אינו עושה
את עבודתו. אבל היא אינה מתמנית ונהפכת
לועדה של שוטרים כדי לחקור פשעים
שנעשו או עומדים להעשות. משום מה אתם
דורשים ועדת חקירה פרלמנטרית? מה קרה?
היא צריכה לחקור בעניני המשטרה? המשטרה
פתחה בחקירה ; היא הציבה משמר. ולא
הייתי רוצה לומר לך מה עולה השמירה
למשטרה בעטיו של מעשה זה.
המשטרה חוקרת והיא תמשיך לחקור במרץ.
ויש תקוה שהמשטרה תגלה את האמת.
אם המשטרה הקציבה פרם של 5000ל״י...
מנחםבגין (חרות) :לא הפסידה —
עוד לא מצאה.
שטרית: אני רק רוצה לציין דבר אחד :
אין ברצוני להגן על אבא חושי ראש עיריית
חיפה. אבא חושי ידוע, מעשיו ידועים.
עם הודעת הסיכום של שר־המשטרה הסתיים
הוויכוח, והכנסת עברה להצבעות. האופוזיציה
הגישה ארבע הצעות שונות נוסח
למינוי וועדת־חקירה פרלמנטארית, אולם הצעות
אלה נפלו, למרות ההצבעה המשותפת
של כל הסיעות על כל הצעה. כן נפלה הצעת
הצ״כ למנות וועדת חקירה ממשלתית בראשותו
של שופט. בקולות מפא׳י, שגייסה את
כל ח״כיה גיוס מלא, הפרוגרסיבים ופועלי
אגודת ישראל, התקבלה החלטה לפיה ״מטילה
הכנסת על הממשלה להמשיך במאמציה
למניעת מעשי אלימות ופגיעה בחופש הביטוי
ולגילוי האשמים.׳־

ב דו דנאדל וו ד ק

בחזות 01 שאיוח בניד וסו
משת בלי־ספק תקדים מובהק למשטר החש
כי כוחו מתערער מבפנים, היו 600 מבין 800
מצביעים בוחרים ״באורח חופשי ודמוקרטי״
באנשים שבחלקם אין הם אפילו מכירים אותם,
לפחות שניים ממועמדי מפא״י, מ״עוב־

שניים מפקידי עיריית־חיפה, בעלי זכות בחירה לוועד־העובדים,
לא באו להצביע. אף אחת מעשרים המוניות, אף אחד ממאה האיש,
אשר ריכזה מפא״י־חיפה אותו יום, לא נסע להביא את השניים. לשניים
אלה הותר מה שנאסר על כל אחד ואחד מפקידי עיריית־חיפה —
הותר להם שלא להצביע בבחירות שנערכו אותו יום לוועד הפקידים.
כי השניים, אף
כי נכללו ברשימת
בעלי זכות״הבחירה׳
לא יכלו עוד להצביע.
מבלי להתחשב
התק די ם המסוכן של בח־רות־קומד־ה, שתוצאותיהן
בצרכיה של הכנו־קבו
עו ת מראש עד־יד בי טול חשאיותן, הוצג כ שבו ע
פייה, פשטו שניים
אלה את רגליהם ושעבר,
לר א שונה ב תו ל דו ת המז״גה, ב ב חי רו ת
מתו, בימים האחרולוועד
פקידי עירית הטרור, ב שמ שו ציון דרך מו בהק
נים שלפני הבחירות.

שי טות שמבקשהמש טר ל הנ היג בארץ כו ל ה
גם לעובד שלישי
ניתנה, כיוצא מן
׳ הכלל, רשות להימנע
— הוא היה
די־החוץ״ של העיריה, לא היו מוכרים גם למונח
אותו בוקר על שולחן־ד,ניתוחים, לא יכול להיגרר לקלפי, לא
אותם האנשים שבחרו בהם ביום ד׳ הקודם
יכול להוסיף את קולו למאזן בחירות־הטרור, למאזן הבחירות הבלתי־בבחירות
חפשיות נוסח גרמניה .1935
חשאיות הראשונות בתולדות המדינה.
אלא שהאופוזיציה, עם כל רכרוכיותה ה־כך
או אחרת, נצטרפו כששים נמנעים׳ אנשים שאי אפשר היה
מגוכחת, הבינה כי בחירות בנוסח זר, הן
למצאם, או שעוז רוחם הגיע עד כדי שלשול פתק לבן לקלפי.
סתימת־הגולל על דמיון לחשאיות. תחת לחץ
אולם 93 אחוזים מבעלי זכות הבחירה נגררו לקלפי, מרצונם או
נציגי־ד,מורדים — שאין להם בא־כוח בוועדת־בניגוד
לרצונם. מוניות הרחיקו לכת עד מעלה החמישה וכפר גלעדי
הבחירות — יצאה האופוזיציה נגד הצבעה
להטריד פקידים מבריאים בעצם חופשתם.
בחדר וועדת־הקלפי, אילצה לבסוף אף את
תכניתם המקורית של אלמוגי־חושי היתד, עוד יותר יעילה. בהתאם
לתכנית זו, עמדו לבטל לחלוטין את חשאיות הבחירות לוועד עובדי
עירית־חיפה, לאלץ את האנשים להצביע בגלוי, מול שוט הפיטורין
והטרור, המאיים על כל מתנגד.
הבחירות לועד עובדי העיריה קוימו, לאחר שמשך קרוב לשנה לא
היה, למעשה, וועד לעובדים. הוועד המורד הודח בניגוד לכל חוק,
וועד־מטעם הורכב בניגוד לכל חוק, אסיפות עובדים לא נקראו
בניגוד לכל חוק, בטאון־ד,עובדים ניבנו לא הוצא לאור, כספי וועד״
העובדים ורכושו פוזרו לכל רוח ע״י כנופיית חמסנים ומועלים.
הבחירות לוועד קוימו לאחר שהובטח, למעשה, מראש כי מפא״י
תזכה ברוב. מוחלט בווועד העובדים החדש.
הבחירות לוועדי־עובדים הן אישיות, ולא
יחסיות, בבחירות לכנסת למשל. כל מפלגה
אי גוף מציעים מועמדים וכל עובד מסמן
בפתק־הכחירות את האנשים הנראים לו. כיוון
שכך, יכולים 55 אחוז מהבוחרים לבחור במאה
אחוז מהנציגים, כיוון שכל נציג, זוכה
למעט יותר קולות משאר הנציגים.

יחיפה: גנ גסטד ־זו םבביתה עי רי ה ־־

למחיקת האנשים השנואים ביותר ברשימת־מפא״י.
מועמדי מפא״י, אנשים לא ידועים
מתמול שלשום, זכו בממוצע ל־ 400 קול׳ מועמדי
המורדים — ל־ ,325 בממוצע, מועמדי
מפלגות האופוזיציה — לפחות מ־.300
משנסתיימה ספירת הקולות והתברר, כי
הוועד יהיה טהור מכל רבב לא־מפא״יי פרצו
לאולם־ד,מנייה יוסף אלמוגי מזכיר מ.פ.ח.
ועימו כמה עשרות בעלי־אגרוף, נושאים בקבוקי
משקאות, קוראים קריאות מוזרות, צווחים,
מכים בכסאות ושולחנות, מתהוללים,
יוצאים מן הדעת.

ה ״ןשטף את המצ פון
הבחירות הנאציות הסתיימו בהילולה נאצית
מובהקת, שהעירה שכנים מסביב, עוררה
חרדה בלבבות מהססים, זרעה את בטחון־
השחצנות בין אנשי־שלומנו. ליין רב נזקק
המצפון הלא־נקי כדי לשטוף מעליו את
בזיון הטרור ואת הפחד שאחזו לרגע מפני
קולו של האדם הקטן.
התוצאות לא בוששו לבוא, מהירות מכסי
שיכול לצפות להן אף חושי עצמו. שלום מחת,
הדמות הסמלית של המרד, נשבר. לאחר
שנד, תמימה של מאבק, תוך סיכון מתמיד
של מקום־עבודתו, קיום־משפחתו ושלמות־גופו
לאחר נסיון התקפה פיזית נגדו, לאחר

בבחירות לוועד עובדי עירית־חיפה הונחו
בקלפי פתקים הנושאים 28 שמות 12 .מאלה
הוצעו ע״י מפא״י 12 ,ע״י רשימה משותפת
של המורדים ומפלגות־המיעוט ממפ״ם עד
צ״כ׳ ואחד היה משותף לכולם: השאר הוצגו
על־ידי הקומוניסטים.

״ב חר ללא שיגוי ך
אילו ניתן, חס וחלילה, לכל עובד להיכנס
לחדר הקלפי, לסמן את השמות הרצויים לו,
להכניס את הפתק בשקט למעטפה ולשלשל
את זו לתוך הקלפי׳ אין ספק, כי שלושת
נציגי המורדים היו נבחרים ברוב מכריע.
דבר זה היה ברור לאלמוגי־חושי מאז אסיפת״
העובדים האחת והיחידה, שקוימה לפני כחודש,
בה ליוותה דומיה את נאומי הדוברים
הרשמיים, ומחיאות כפיים סוערות את דבריו
של שלום טיאנו המורד.
כדי למנוע סכנה זו עשתה מפא״י מעשה
בלתי־חוקי׳ אשר הוועד המבקר המפא״י של
מ.פ.ח. ידון בו בימים הקרובים, יאשר אותו
בלי כל ספק ברוב הסטנדרטי.
מפא״י, שמועמדיה היו אנשים בלתי־ידועים
ברובם — את הידועים כפרייליך, שפיצר׳ רו־זין
ושמד, חששה אפילו מסא״י להעמיד לדין
הציבור — הכינה פתק בו סומנו מראש שמות
כל מועמדיה, ומעליהם חותמת: הכנס את
הרשימה למעטפה כמו שהיא. אך מעשה
בלתי־חוקי זה, ההופך את הרשימה לפתק-
תעמולה, לא היה לו כל ערך, אלמלא לווה
בשיטת הפחדה מאורגנת היסב. מפא״י חילקה
פתקים כאלה לשש מאות מבין 840 עובדי־העיריה,
דרשה מכל אחד מהם להכניס את
הפתק למעטפה לעיני וועדת־הקלפי. לא בחדר
ההצבעה הסגור. כל מי שייכנס לחדר
הסגור, הסבירו מאה המארגנים שעברו פעמיים
ושלוש בין העובדים, נדע כי הוא מצביע
נגדנו והגמול לא יאחר לבוא.
אילו הוגשמה מזימה זו, אשר היתה מש-

נואם אלמוגי ושותק נמיר
שני המתים שוחררו מהצבעה

היושב־ראש המפא״יי להסכים, כי את הפתק
יכניסו העובדים למעטפה בתוך החדר הסגור•
הסכמה זו ניתנה מאוחר בלילה, שעות
מעטות לפני התחלת־ד,בחירות.

הא 1ט 1מאט: פעלכסדר!
עוד באותו לילה יצאו הרצים דחופים בדבר
המלך, עברו שוב בין 600 אנשיהם, הודיעו
כי ההוראות שונו :
את הפתק המוכן מראש יש להכניס, אמנם,
למעטפה בתוך החדר הסגור, אולם דבר זה
חייב להעשרת בחיפזון. יש להכניס את הפתק
ולצאת מייד עם המעטפה הסגורה. כל
מי שישהה זמן ממושך בחדר הקלפי —
חזקה עליו שאינו משתמש !בפתק המפא״י,
אלא עומד ומסמן בפתק החוקי את 13 האנשים
הרצויים לו מבין 23 המועמדים. אדם
מ ה לא יבושש גמולו לבוא.
התוצאה היתד, ברורה: השיטה פעלה כמכונה
משומנת היטב׳ כמאמרו של סטאלין,
אשר הגדיר ״בחירות חפשיות״ כאוטומאט
לסיגריות :״מי שמכנים את המטבע בסדק,
מקבל את הקופסה מלמטה.״
קרוב ל־ 300 איש הטילו לקלפי את הפתק
המוכן כמו שהוא. עשרות אחרים העיזו
לשהות בחדר הסגור רק כדי הזמן הדרוש

איומים לא־פוסקים משך חדשים ולאחר שנוכח
לדעת, כי הציניות אין לה גבול, החליט
הפקיד־לדוגמה שלום מחרז למשוך ידיו מן
המערכה. בהודעה לראש עיריית־הטרור מסר,
כי הוא מתפטר, אך כיוון שאינו מתפטר מרצונו
החופשי, הריהו מבקש פיצוי־סיטורין.
מחרז עוזב את העיריה ועם זאת את המאבק
נגד החושיזם. רק מי שלא חי משך חדשים
כחיה נרדפת, ישן מחוץ לביתו, בדירה מוגפת
בהגנת אקדוחו של חבר־לדיעה, רק מי
שלא חש עשרים וארבע שעות ביממה את כל
עומס הבדידות במאבק האום הקטן בתוך
שיטת־מפלגות רקובד׳,־מיסודי, רק הוא יטיל
אבן בלוחם שכשל כוחו.
חושי ניצח נצחון־פירהום 350 .הקולות
שניתנו לשלום טיאנו׳ 310 הקולות שניתנו
לתומם וינד, מעידים, כי גם תחת השוט
המאיים מוכנים 45 אחוז מבין הבוחרים לסכן
עצמם, להביע דעתם. תחת 80 אחוז בבחירות
הקודמות קיבלה מפא״י רק .55 הקרב על
הוועד נסתיים רק זמנית, המערכה נגד החו־נמשכת.

שיזם

אנשי מועצת פועלי חיפה הפריעו ל־נמיר
בשעת דבריו באסיפח ולא הניחו לו
לסיים את דבריו.

אוד חדש ונר...
כפרת כל הפשעים שהם עתידים לבצע
במסע.

אם יש לך ידיד באמריקה, ידיד המשפיע
עליך רוב־טוב, אם בצורת אכסונן־ ואכסון
בנך הלומד שם זה שנים, ואם בעשייתו
לך פרסומת אישית העולה אלפי דולרים,
ואם בשאר דרכים מדרכים שונות, וברצונך
מעשיו בדרך של תשלום
לגמול לו על
חדשי קבוע וגבוה׳ תשלום בן אלפי לירות,
מה תעשה?
לכך, אולם את הטובה
שיטות רבות
בהן גילה אבא חושי, ראשה הנבחר של
עירית חיפה. הדרך היא הטלת מס חדשי
קבוע על כל בעל מכונית והעברת מחצית
מם זה לידיו החביבות של ידידך. את החצי
השני חייב אתה, אם תרצה ואם לא תרצה,
למסור לעיריה, כדי למצוא הצדקה, ולו
חלקית, לחצי הראשון המעניין אותך.
את קביעת המדחנים ברחובות חיפה תבע
מר אבא חושי, חזור ותבוע. ,למען הסדרת
התנועה.״ סוס־הרכיבה שלו בנדון היו שלושה
ילדים שנדרסו תחת גלגלי מכוניות
ברחוב נורדאו• .שלושה ילדים נדרסו,״
חזר שוב ושוב מר חושי, עד שהסכימו
הכל, כי אם רוצים אנו בשלום ילדינו,
שומה עלינו להתקין מדחנים.
משהחלו קובעים מדחנים, נקבעו אלה,
בין היתר, גם ברחוב נורדאו, באותו מקום
עצמו, בו נדרסו קודם לכן שלושת הילדים,
ואם אמנם גורמת חניית־מכוניות ברחוב
צר לדריסת ילדים, כיצד זה תמנע
את הדריסה חניית אותן המכוניות באותו
רחוב, אולם תמורת תשלום? נראה כי
המשלם כסף לידיד ראש־העיר, מובטח מפני
דריסת־ילדים.
כך או אחרת — המדחנים הותקנו.
למרבה התמהון הותקנו המדחנים דווקא
במקומות בהם חנו מכוניות עוד קודם
לכן. לא נעשה נסיון לאסור את החנייה
ברחיבות צפופים, כך שמאומה לא שונה,
פרט לתשלום שנאלץ כל בעל־מכונית לשלשל
למדחן בחנותו אפילו לחמש דקות.
בעלי־המכוניות הגיבו בהחרמת המדחנים,
החנו מכוניותיהם בכל מקום, פרט למדחן.
אבא חושי הגיב באיסור החנייה בכל מקום
בו אין מדחנים, אילץ איפוא את אזרחיו

לחנות דווקא באותם מקומות אשר קודם
לכן טען הוא עצמו׳ כי החנייה בהם
מסוכנת.
גרוע מכל היה המצב בעיר התחתית.
סרט למגרשי־חנייה־בתשלום (שערוריה הקובעת
מקום לעצמה) לא נמצא אף מטר
מרובע שאינו מוקף מדחנים. אדם שביקש
להוציא מכתב מתיבת־הדואר שלו, נאלץ
לשלם כסף, חציו לעיריה וחציו למר שטני
דיג, ידיד־חושי. אדם שהלך לישיבה הנמשכת
יותר משעה (המדחנים מונים רק
שעה אחת) ,ידע כי בשובו ימצא פקח ממתין
לו, ובידו הופעה על חיוב־בקנס.
כדרכו, לא התחשב חושי לא באדם ולא
בחוק בלהיטותו אחרי הכסף. אפילו ע.מ.מ.
משה שלסקי ראש משטרת התנועה בחיפה,
הנמנה על ידידי־חושי, ראה להכרח לו
לשים רסן לתאוות־המדחנים אשר אחזה
את ראש־העיר כמין בולמוס. מדחנים הוצבו
במקומות בהם אוסר החוק כל חנייה שהיא.
מדחנים הותקנו במרחק 6מטרים מפינות־רחובות,
בעוד מינימום המרחק מפינת-
רחוב המותר בחנייה הוא 12 מטר. מד־חנים
הוצבו מול תחנוודאוטובוסיס, דבר
האסור חמורות.
ראשי משרד־התחבורה בחיפה עמדו חסרי־אונים
לנוכח בולמוס זה, ניסו רק למנוע
מעשים אנטי־חוקיים קיצוניים.

ואז הועלתה השיטה לשלב גבוה יותר.
כיוון שאיש לא יכול היה להחנות את
מכוניתו ליותר משעה, הסכימו רבים להנחה
שהניח להם מר חושי: כל מי ששילם
לעיריה מס חדשי בן שבע וחצי לירות
זכה בתו מיוחד, אשר התיר לו לחנות
בשטחי־המדחנים ללא כל הגבלה. מאות
קפצו על מציאה זו, שילשלו סכומי־כסף
קבועים לקופת־המדחנים, סכומים שמחציתם
הוזרמה לידי ידיד ראש־העיר.
איש לא זכר כבר, כי למען בטחון הילדים,
כאילו, הותקנו המדחנים. בטחון הילדים
נמכר תמורת תשלום חדשי, ומעתה
יכול כל משלם לחנות באשר וכאשר יאבה..
ולמען הדגשת התמונה, מגישה העיריה
תביעות נגד כל אדם המחנה מכוניתו בפינה,
מחוץ לשטח המדחנים, על חנייה בתוך
תחום 12 המטר האסורים, אף כי ממש
ליד זאת, בתוך אותו תחום אסור, חונות
מכוניות המשלמות תמורת חנייה זו. המשלם
כסף, העבירה על החוק מחולה לו
מראש, ממש כאותם אבירי ימי־הביניים
שהיו משלמים, בטרם צאתם למסע־קרב,
סכום כסף ניכר לכנסיה הקתולית, כשכר

אולם מי יחקור בכך ומי ישאל על כך
במקום בו מהווה החוק מעין מיטרד ציבורי
שיש לסלקו, במקום בו מהווה החוק אך
הפרעה טכנית לגביית כספים, שאין איש
יודע אנה הם זורמים ואין גם איש אשר
ינסה להתעניין בכך. סוף סוף, אדם דינמי
הוא ראש־העיר ולאנשים דינמיים מותר,
מותר אפילו להפוך עיר שלמה לעז חולבת
למען אדם פרטי שבמקרה הטוב ביותר
נהנה ממנו ראש־העיר הנאת עקיפין.
ועליכן, כי דינמי הוא, הותר לראש־העיר
לבצע עוד כמה וכמה מעשים אשר אנו
מקווים, בי הוועדה־ליחסי־ציבור תצליח לסיים
את חקירתם עוד בטרם נלך לבחירות
לכנסת החמישית.
פרט טפל לחלוטין, כמובן, הוא העובדה
שמול בית־ההסתדרות, במקום בו חונות
מכוניותיהם של ידידי חושי אשר במ.פ.ח,.
לא הותקן אף מדחן אחד.
מר שטנדיג יסכים תדאי לוותר על התשלום
המגיע לו מיוסף אלמוגי. משהו הן
מגיע לאדם שנתן לחושי את כל אשר לו,
אפילו בימי היות אותו אדם בשליחות מעבר
לים.

פרשת מכונית כהן
קורא יקר, חברי״כנסת נכבדים, מבקר-
מדינה נכבד מאד.
ברעדה וחרדה אנו כותבים שורות אלה,
חוששים לכתוב ולבנו איננו נותננו שלא
לכתוב.
משרד מבקר־המדינה נשאר בעיני הציבור
עד ה־ום הזה כמבצר האחרון, מלבד בית־המשפט,
של טוהר־מידות שאין לפקפק בו
אפילו פיקפוק קל שבקלים. אבל לא סוד
הוא, כי במקרים אחדים הביאה פעולת
המבקר לתוצאות מאד בלתי־מספקות, וזאת

שלמה שניצר: מועד
בכספי ועד־העובדים
פרשת מעילותיו של שלמה
שפיצר, מזכיר הוועד
ה״נאמך של עובדי עירית
חיפה בימים שלפני המרד,
הועלתה כבר בשעתו. לא
היינו חוזרים אליה, אלמלא
מצא, משום מה, לנחוץ
עתון ההסתדרות דבר להכחיש
את אשר כתבנו, אף
למסור דברים שאין להם
ולאמת מאומה משותף.
פרשת שפיצר נמסרה על
ידינו שלא במלואה׳ לפי
בקשת ידידים שטענו לטע־
•מי־בריאות, אך ניצול העובדה
להפרחת שקרים,
מאלצנו, ובצער רב, למסור
את הסיפור במלואו.
שלמה שפיצר היה מזכיר
וועד־העובדים ואחראי לכל.
עניניו הכספיים של הוועד.
יומיים לאחר נסיעתו לארצות
הברית נתגלו גר־עונות
בכספי־הוועד, חלקם
בצורת צ׳ק־הוועד שנמצא
במועדון־קלפים, בו נהג

בסופו של דבר הצליח ראש־העיר לחנוק
את העיר לחלוטין, למנוע כל אפשרות
חנייה יומית שלא בתחום מדחניו.

וכיון שכל פרשת חברת־המדחנים פסולה
היא מיסודה, אין ערך רב לעובדה, כי פקח
עירוני במדים נוסע יום יום בעיר, במכוניתו
של מר שטנדיג, בלווית נציג של
שטנדיג, לבדיקת השימוש במדחנים.
פעולה עירונית זו נעשית במכונית פרטית,
בפיקוח אדם פרטי.

שפיצר לשחק. הגרעונות.
נתגלו כמן כן בכספי ה־בחודה
שהוקמה למען העובדים,
כדי להגדיל את
מנות־הצנע של משפחותיהם
(על חשבון שפיצר נזקף
רק סכום קטן, אך הבר־ווזיר,
גרמה לגדעון כספי
בן חמשת אלפים ל״י אשר
איש אינו מבין את מקורו
ובו אשמים, כנראה, אנשים
אחרים שגם ידם היתד, במעל)
,בכספים שהכניסו העובדים
כוי לקנות בהנחה
את האנציקלופדיה העברית,
וכן בכספי הנטיעות שנערכו
בשיכון־העובדים.
שפיצר, עם חזרו והעמדתו
בפני חקירת הוועד המבקר
של מ.פ.ח ,.הודה לבסוף
במעילות בסך כתשע.
מאות ל״י, אך טען, לגבי
כל סעיף וסעיף :״אני מוכן
להחזיר את הכסף.״
חברי וועד־העובדים, שנקראו
להעיד, ביקשו חזור

ובקש • :אל תלחצו עלינו
לגלות הכל״ — והוועד המבקר
התחשב בהם ולא
לחץ.
הרוב בוועד המבקר תבע
לטשטש את הפרשה על־ידי
החזרת שפיצר לעבודה
והחזרת הכסף בתשלומים.
המיעוט התנגד, טען, כי אין
מחסלים גניבה שנכשלה בדרך
של החזרת ההפסד.
ברוב דעות לא־גדול הוחלט
להחזיר את שפיצר לעבודתו
בעיריה, וראש־העיר,
אדם שקשה לו כנראה לעמוד
בפני דיעה מנוגדת,
נאלץ להסכים לתביעה, אף
העלהו בדרגה.
אגב: ראש־העיר ורעייתו
היו בין ראשי־המוזמנים
במסיבת פרידה מפוארת שנערכה
לשפיצר לפני נסיעתו
לחו״ל.
הלקח כלפי דבר — אל
תכחיש את האמת, פן תאלץ
אחרים לגלות את כולה.

בגלל העובדה שהמבקר לא נהנה משיתוף,
הפעולה המלא מצד הנחקרים, כפי שמחייב
החוק. אי־שיתוף־הפעולה עלול לחייב את
המבקר לפעול במקרים מסוג זה בשיטות
אחרות לחלוטין מאלה שהתרגל להן בימי
השלווה.
על אחת כמה וכמה יש מקום לחשוב
שפעולתו של המבקר תיתקל בקשיים חמורים
בעיר חיפה. עם כל רצונו י הכן של
מבקר המדינה, כמעט וודאי ששליטי העיר
ינסו לנצל סדקים אפשריים במנגנון המבקר
בחיפה, סדקים שיצרו הם עצמם בעבר
מתוך מחשבה מרחיקת־לכת.

ידיעות שאינן קלוטות מן האוויר,
ידיעות שאובות ממקורות
שאין אנו יכולים לפקפק כהם,
טוענות כי לא בלי ידיעת מישהו
ממשרד מבקר־המדינה בחיפה נעשים
כעצם השעה הזאת צעדים
שמטרתם טישטוש הצד הבלתי-
ציבורי, ואולי אף הכלתי-חוקי,
ואולי גם פלילי ממש, שבפרשת
מכוניתו של יוסף כהן, סגן מהנדס
עיריית חיפה.
מכונית שברולט מפוארת זאת, כ־, 2993

אשר נמכרה כזכור ליוסף כהן על־ידי אחד
משותפיה של חברת שלגונים ידועה במחיר
נמוך בהרבה ממחיר השוק ובקשר ישיר
לשאר מעשים בלתי־ציבוריים — מכונית
זאת, ודרך־רכישתה, עומדים לכאורה להיות
נידונים בבית־משפם, לאחר שכהן הגיש
תביעה בעניין זה נגד העולם הזה. א ד

כעוד הפרשה צפוייה לדיון, מתכתבים
אנשים שונים בעירייה
כיצד להסדיר על הצד הטוב כיותר
בעיות חוקיות -או כלתי־חוקיות
-הקשורות כמכונית,
ומישהו ממשרד מכקר-המדינה
בחיפה הוא אחד המתכתבים.
וייאמר גלויות, עם כל המכאיב שבדבר :
קשה כיום להיות בטוח כי החושיזם לא
הצליח לשלוח שלוחות פרטיות משלו גם
במשרד מבקר־המדינה בחיפה. עובדות מסו־יימות
בעניין זה ידועות לנו, ידועות למטה
הארצי של משטרת ישראל ומעוררות בלי
ספק דאגה חמורה בלב מבקר המדינה
עצמו, ד״ר זיגפריד מוזס.
כי גם ד״ר מוזס עצמו אינו רוחש אימון־
יתר למי שנחשב עדיין מנהל המשרד המחוזי
של המבקר בחיפה. מנהל זה נחשד
בקשרים הדוקים ביותר עם שתי כנופיות
מועלים חושיסטיות, אשר מעלו במיליוני
ל״י מכספי המדינה, ורק בשל חוסר הוכחות
מספיקות נשאר המנהל על מקומו.
אולם ד״ר מוזס ראה לנכון להריק את

תפקידו של אותו מנהל ממרבית תוכנו.
יש, על כן, מקום להנחה כי המשרד
החיפאי של המבקר הוא חסר־אונים להשתלט
על הנעשה בעיריה, או אפילו לחקור
פרשה זאת בלי משוא פנים. בין כתלי העירייה
מתרחשים מעשים מוזרים, בחלקם
פליליים מובהקים, אשר בכמה מהם קשור
ראש־העיר עצמו, שקרא כביכול למבקר
לחקור בהם. אך בינתיים נדמה כי מישהו
ממשרדו בחיפה נקרא לצרכים הפוכים,
לצורכי טישטוש עקבות או עובדות.
הידיעות על הנסיון להפעיל את משרד־המבקר,
או חלק ממנו, לצורכי המועלים,
מחייבות את משרד־המבקר למאמץ עליון,
כדי לצאת בכבוד ובטוהר, כדרכו מתמיד,
גם מפרשה זאת. הן מחייכות כי ד״ר

מוזס ישלח בדחיפות את טובי
אנשיו, מעובדי המשרד המרכזי,
בדי לא להניח לחושיזם לנסות
לשעבד למטרותיו גם את המבצר
האחרון של טוהר-המידות כישראל,
מלכד כית־המשסט. כי מעשים

מוזרים נעשים בין כתלי עיריית הטרור
לגבי אותה מכונית־תיירים משוחררת ממכס
ומס.
וכיוון שנגענו בפרשת מכוניות, ראוי
לנו לשחרר מדאגות את מזכיר עיריית
חיפה, מר משד, רופא, מראשי המאיימ״ן
על חותמי רשימת המורדים.
מר רופא מיודענו קנה זה לא כבר מכונית
חדשה. אך, מעשה שטן, ממש עם
קנייתה הפכה עיריית חיפה לביתן־זכוכית
ורופא נאלץ להשאיר את המכונית חונה
ליד ביתו, מבלי להשתמש בה.
ובינתיים מציע מר רופא למכירה את
מכוניתו הקודמת, שנקנתה בשעתו בתיווך
העירייה, בקנייה מרוכזת מחברת של (בה
קנו מכונית גם לזכריה פרייליך) ,במחיר
( 400 ארבע מאות) ל״י, ללא מס מותרות.
עתה, לאחר זמן קצר ושימוש מרובה, מציע
רופא את המכונית למכירה במחיר 3000
(שלושת אלפים) ל״י, או במחיר 2500
למי שיוכל לקנותה ללא תשלום מס.
ורק נדמה לנו, כי טרם עברו שנתיים
מיום קנייתה ועל כן מר רופא הוא החייב
בתשלום המם עבורה. אך אין זאת החשובה
שבבעיות. מה שמעניין יותר הוא, כי
רווחיו של רופא על המכונית, אשר ניתנה
לד בזכות תפקידו, יצטרפו לכדי מחצית
משכורת, ועוד יותר מעניין, כי הצליח
לחסוך משכרו כדי קניית מכונית חדשה.
הוצא אותה, איפוא, מר רופא לכביש
וסע בה ככל שאר חבריך. וכי במה גרוע
אתה מהם?

פגישה ליד הבאר. נעמה (שושנה ומארי) ,נערת שהתייתמה בילדותה, הועברה
על דתה ומתגוררת בבית מוסלמי נפגשת עם עדריה (עמום אריכא) המתאהב בה.
(ראה שטר)

השליח מישראל. צדוק (שי אופיר) ההד
לך בראש השיירה אינו אלא שליח מישראל.

דור המדבר. הנדודים לא נמשכו ארבעים
שנה, אולם ההרפתקות היו דומות בהרבה.

הילד שפקח?{יניס. היא אינה מאמינה כי יהודיה היא,
עד לפגישתה שם ילד (עובדיה אילן) שאביו נרצח בידי פורעים.

עו ד פחות מחודשיים יועלה ה־
_ ^ 1סרט הראשון שיצרתי בישראל, באין
׳ ״ למולדת, על בד הקולנוע. אינני יכול
לדעת עדיין כיצד יקבל אוחו הקהל —
אך דבר אחד אני יכול להבטיח, משום
שכבר קיימתי אותו: יהיה זה סרט ישראלי
מקורי בכל מאת האחוזים. לא רק
השחקנים הם ישראליים כולם — לשון
הסרט היא עברית, ועברית בלבד, והבימוי,
הצילום, הם־תוח, העריכה, ההדפסה, והמוסיקה
— הכל נעשה בידיים ישראליות
ללא עזרה כלשהי מן החוץ.
בעת ובעונה אחת עם ההסרטה הגיעו
אלי הצעות נכבדות מתעשיית הסרטים הצרפתית,
הנוהגת בתקופה האחרונה ליצור
סרטים משותפים עם איטליה, בריטניה וגרמניה.
בין השאר, הציעו את שירותם שנים
מן הכוכבים המפורסמים ביותר של הקולנוע
הצרפתי, שהיו מוכנים להשתתף בסרט
ישראלי תמורת תשלום הוצאותיהם בלבד.
דחיתי את ההצעות הללו — לא משום
שיש לי דעה רעה על הקולנוע הצרפתי,
אלא מפני שלדעתי תפקידה הראשון של
תעשיית הסרטים הישראלית כיום הוא למצוא
את עצמה ואת מקוריותה, ולהשתחרר
מרגש־הנחיתות שבגללו אין היא מעיזה
להאמין בכוחותיה. אני מאמין בסרט הישראלי.
אני מאמין כי אם לא ינסה להחניף
למישהו, אלא לבטא את חיי ישראל כמות
שהם, יצליח למצוא לו מהלכים גם בעולם
הגדול. הסרטים האיטלקיים מדברים איטלקית,
והיפאנים — יפאנית. עובדה זאת
לא הפריעה להם לכבוש את מקום הכבוד
שלהם.
משום כך, שמתי הכל על הסרט הישראלי.
לא חכיתי עד לסיום הסרט הראשון,
כדי לראות מה תהיה הצלחתו וכיצד יכסה
את הוצאותיו. התחלתי מיד בצילום שני
סרטים נוספים, הלוא הם אחד מול רבים,
בהשתתפות שי אופיר וזיווה שפיר, ומבעד
למסיכה, בהשתתפות יצחק שילה, ישראל
יצחקי וזרובבלה ששונקין. השקעתי בהם
את כל כספי, ואני מחכה לפסק־דינו של
הקהל. הוא צודק תמיד.

הו1וו! 0היה

ההחלטה הכשילה. וק לאתר פגישה זאו
אתו נפגשת בהחבא. היא שוכנעה ני היא יו

10 סוסוט ישו

״שגת׳ הכל ש
המצלמות, מכל הסוגים. כעבור זמן מה
התחילו לסמוך עלי כצלם־עוזר, ולאחר
מכן השתלמתי, תוך כדי עבודה, בכל השטחים
הקשורים בהפקת הסרט — מעבדה,
קול, תפאורה, מונטאז׳ ועריכה.

כדי שאוכל גם לתקן במו ידי את המכונית
בשעת הצורך, החלטתי להשתלם
בהנדסת מכונות ונכנסתי לבית הספר של
אורם בבגדאד. אולם בעת ובעונה אחת.
החלטתי גם להעיז ולהפיק את סרטי העצמאי
הראשון. בימים ההם לא היה צורך
בסכום גדול למטרה זאת, די היה בכמה
מאות לירות. לוויתי כספים מפה ומשם,
ואף על פי כן כל זה לא הספיק. ההסרטה
נמשכה שנים אחדות. בכל פעם שאזל הכסף,
השתררה הפסקה ממושכת בעבודה, וכש־הקופה
חזרה והתמלאה, הייתי ממשיך את
הצילומים ליום יומיים.

ה ב רי חהלפרס
זף״ סרט הראשון, מן הסוג ״המדבר
* * ומומר ערבית,״ היה רע י— כיום אני
יודע זאת — אולם הצלחתו הכספית הניחה
את הדעת. מיד עם סיומו ניגשתי לייצור
סרטים נוספים, ובסך־הכל הפקתי בעיראק
15 סרטים. מהכנסותיהם כבר יכולתי להקים
מעבדה ואולפן משלי, וכן החל להתגבש
חבר העובדים שלי, שפמה מהם —
כמו הצלם הראשי נורי קוקו והצייר דניאל

מאת

נוד

קצב — עובדים אתי עד היום. הם חברים
ובעלי־מניות בחברה, כמו כל העובדים

המרכזיים.
בינתיים פרצה בישראל מלחמת השחרור.
מצבו של כל יהודי שהיה מעורב בפעולה
ציונית היה עדין מאד. מאחר שהייתי בין
אלה שנמנו על המחתרת היהודית־ציונית
בעיראק, החלטתי לברוח. יחד עם אחי הצעיר
אליהו, גם הוא בין עובדי החברה,
ברחתי לטהראן בירת־פרס, אליה הגענו
חסרי כל.
אף־על־פי־כן, החלטנו להמשיך מיד בהפקת
סרטים, והפעם — עבור השוק הפרסי.
הצלחתי להוציא את עיקר הוני מעיראק
והשקעתי אותו במעבדה חדשה בטהראן,
ובעזרתה יצרתי בפרס שבעה סרטים —
הסרטים הראשונים בהם הגעתי, לדעתי,
לבגרות אמנותית. גם הצלחתם העידה על
כך, אבל אני לא וויתרתי על חלומי הישן —
לעלות לישראל וליצור סרטים בתוך עמי.

ב לי מקמרח ! קוני א ק
^ צעד הראשון שעשיתי בבואי לארץ
י י היה — ללמוד את חייה ולהבין את
אנשיה. בליתי שבועות בקיבוצים, מכל

הגווני שערי
תקוו* הקטן אני נ העליל זאת 1 מקטרו דיזנגו,
אני 1
הם ה׳ במשה סיפוק נסו טיסים
הסו שלי 1
שים,
בגולה.
קומה,
של יו
אין ל החוצה שלנו, לספר שלי ד
של ח: מלים ייצוו

המצל מו ת ק סנזו לי

המוות או ר ב. על נופל בדרן משתוחח
סעדיה דמארי(שמאל) ,המתגייס אח״כ לצה״ל.

ן* אז היותי בן 12 אני מפרנס את
* עצמי, ומאז היותי בן 12 אני עוסק
בצילום סרטים.
נולדתי לפני 38 שנה למשפחה יהודית־עיראקית
מעוטת־אמצעים ומרובת צאצאים.
כבר בגיל צעיר היה עלי לעזור בפרנסת
המשפחה. אחד מחברי, בנו של בעל מלון
מפואר בבגדאד, בו השתכנו בדרך כלל
אורחים עשירים מחוץ־לארץ, המליץ עלי
בפני אורחיו כמורה־דרך. בין האורחים
היו צלמי סרטים תעודתיים לא־מעטים שעבדו
בשירות חברות־הנפט וכן צלמי יומני־חדשות
מבריטניה, צרפת וארצות־הברית.
המצלמות קסמו לי. השתדלתי לעבוד דווקא
בשירותם של הצלמים, ולא איכפת היה לי
אם הוטל עלי לשמש כסבל עבורם. העיקר
שתינתן לי הזדמנות לראות אותם בפעולתם
— וללמוד. מפעם לפעם הייתי שואל
שאלות אודות הפעלת המצלמה, כבדרך-
אגב. כך התמחיתי לאט לאט בשימוש בכל

מזכרת מפלס. זהו צילום של כרזה צבעונית שהוצאה בפרס, כפרסומת לסרט שיצר כתב, צלם, ל
נורי חביב במעבדתו בטהראן. הסרטים כללו שירים וריקודים בטעם המזרח. הקולנוע, מחבר

יטתה נעמה אוזן קשבת יותר לדבריו של עזריה,
ה וני עליה לצאת למולדתם הרחוקה, האגדית,

עליתי לירושלים, לנתי אפילו במאה
בליתי ימים ולילות במעברה פתח-
וערב ערב ישבתי בבית־הקפה
עברה והטיתי אוזן לשיחות יושביו.
:בעצמי את הקווים הכלליים של
בסרטי, אולם לעולם איני עושה
וני מסתגר בחדר במלון דן ולידי
ובקבוק קוניאק. אני כותב בכיכר
על שפת־הים או בפחון במעברה.
; לנגד עיני את האנשים החיים.
שלי, ותפקידי לשרתם. הם רוצים
מתוכן חייהם עצמו. רק תמורת
בונם זה, יש לי זכות לדרוש שיפרו
ואת עובדי על־ידי רכישת כר-
באיו מולדת הוא הנסיון הראשון
ראל. רציתי להזכיר לעולים החד־ם
אני אחד מהם׳ מה היו הייהם
יים ללא כבוד עצמי וללא זקיפות׳
על פי שהוא מתאר את מצוקתם
׳־המזרח, אין זה סרט אנטי־ערבי.
:ל כוונה לכוון את חיצי־הביקורת
עלינו לדון קודם כל בבעיותינו
רפא את מחלותינו שלנו. קשה
1סיפורו במלים. אמצעי הס פור
קולנועיים, ולא ספרותיים, ותמונה
יקה מספרת לפעמים סיפור שאלף
יספיקו עבורו.
־טים בישראל נתקל בקשיים לא קט

רחהכמדבר. העולים יצאו לדרכם לא על כנפי נשרים — הם החלו
לצעוד דרן המדבר, אולם חיכוכים פנימיים וחוסר אסונה גרמו להם קשיים.

נים. אינני מאשים אף אחד: זוהי ארץ שאין לה עדיין מסורת
בשטח זה. ובמוסדות השלטון׳ כמו גם בציבור, חסרה עדיין
הבנה לצרכיו המיוחדים של המקצוע. ניקח, למשל, את פרשת
הילד, עובדיה אילן, הממלא תפקיד רציני בסרט באין מולדת.
זמן רב מאד חיפשנו ילד מתאים ללא הצלחה. לבסוף,
נתקל שלמה בושמי, אחד ממנהלי החברה,
בעובדיה כשהוא משחק באחת מסימטאות
יפו. הוא הראה לי את הילד ואני התלהבתי
ממנו מאד.
הילד עצמו שמח כמובן מאד להזדמנות
לשחק בסרט. גם הוריו לא התנגדו, לאחר
שהבטחנו להם תשלום שיסייע בחינוכו של
עובדיה בעתיד. לעומת זאת׳ נתקלנו בהתנגדות
מצד מוריו של הילד בבית־הספר־ה־עממי,
למרות שהבטחנו לשכור מורה פרסית
מיוחדת שתמנע פיגור בלימודיו. המנהל
העביר זאת למפקח, והמפקח למשרד־החינוך.
הדבר היה מגיע בצורה כזאת לישיבת הממשלה,
אילמלא אישר לבסוף משרד־החינון־
את בקשתנו.

ן -ינתיים מתקדמת העבודה גם ב*
״ שני הסרטים הנוספים. אחד מול רבים
הוא קומדיה המספרת על שחקן־עולה שא נו
מצליח להיקלט על קרשי הבמה הישראלית.
בסרט זה שמתי את הדגש על נקודה נוספת.
מצדדים רבים, בארץ ומחוצה לה, שמעתי
את הטענה כי אין בישראל נערות יפות.
החלטתי להכות טענה זאת מכה ניצחת —
בסרט משתתפות 40 נערות ישראליות יפהפיות,
ובתוכן שתים ממלכות היופי של
ישראל לשעבר.
הסרט מבעד למסיבה, הוא, לעומת זאת,
כמעט טראגדיה. מדובר בו על בחור קל-
דעת (ישראל יצחקי) ,המחזר אחרי נערה
(זרובבלה שש תקין) ,אך לבסוף נוטש אותה
ומביא אותה לכלל ייאוש תהומי. את רוחה
מרפא אחר־כך צעיר אחר (יצחק שילה),
נכה וקשר,־יום, המציל אותה ואת עצמו
גם יחד.
האות ניתן, והמירוץ התחיל. יש בדעתי,
אם הכל ילך כשורה, להפיק ארבעה סרטים
ישראליים לשנה. לא אסטה מן העיקרון
כי כל סרט ייווצר על מהרת העברית והישראליות,
וכי הסיפורים יילקחו אף הם
מחיי אנשים פשוטים בישראל. כל מקבץ
נדבות יש לו סיפור משלו, ובכל מקום
שם אדם — שם גם סיפור.

אי. אחרי 22 שנות עבודה בעולם
וא את הסיפורים, מביים ומצלם.

שאר דברי ייאמרו בשעה שיואפלו האורות
באולם ועל הבד תוקרן הכתובת :
באין סולדת. להתראות בהצגת הבכורה.

כו רמש מי צי ...
את מי י כמובן את השרב. מחוץ לכמה
מאושרים שאינם סובלים יותר מן החום
לאחר שהותקן בביתם מזגן האויר —
של ״אמרסון״ .״אייר קונדישונר״ מפורסם
זה אפשר להשיג עתה גם בארץ

הזהר! אל תתן
להוליכן־ שולל!
הסירופ ״טיס טופ״
מיוצר מחומרים משובחים,
על טהרת הסוכר
דרוש תמיד אך ורק את הסירופ
המקורי מסוג ״טיפ טופ״.
הקפד שלא לקבל כל תחליף1
שים לב לתוית המיוחדת
שעל הבקבוק

וניחן להתקנה בשעה קלה בחדר.
גש ידך משגת לרכוש מכשיר נפלא
וחיוני זה.
בדבר פרטים פנה מיד ל״אלקטרד,״
בע״מ, ת״א, טל ,4591 .חיפה טל,2145 .
ירושלים טל.2862 .

ביח״ר ״מיצי״
תל אביב, טלפון 82456

דידה טוב
ומהר למטה אחרי חפיפת ראש. נקה לנולין שמפו הוא נפלא
גם לאש וגם לילדה, מונע התהוות קשקשים ואינו מיבש את
השער. הננו בטוחים כי נקה לנולין שמפו ימצא חן גם בעיניך.
ערובתנו: במקרה של אי־שביעות רצון תוחזר התמורה.

במדינה
(המסוך מעמוד )5

חות בין ארצות ערב, אמר לי פקיד גביה
בחברת הנפט העיראקית בביירות שבלבי
נון, באפריל שנת חמשים ושלוש, שמעתי את
הרצאתו של נשיא הפרלמנט הבגדאדי...״
שתיים מן הכתבות היו כולן מבוססות על
״פגישה ...עם שניב ממנהיגי האחים המוסלמים
שנמלטו לאירופה״ ועל ״פגישה עם
עריק סורי.״
אומנם, מזרחנים מקצועיים ועיתונאים וותיקים
הבחינו בכך שהכתבות אינן הרבה יותר
מאשר צרוף של ערכים אנציקלופדיים מתורגמים,
קטעים מעיתונות ערבית נפוצה וספרות
יפה. אולם סקרנים תמימים ששאלו את
מערכת במחנה לזהותו של הד״ר המסתורי
נתקלו עדיין בשתיקה מלחיה רמזים עמוקים
כים.
השבוע יכלו התמימים לספק את סקרנותם:
עם פירסום כתבה נוספת תחת חתימת ד״ר
אשריקי, גילו יודעי־דבר כי הדוקטור (שלא
למד מימיו באוניברסיטה) בן ה־ ,52 אינו אלא
חזי לופבן, צעיר מזוקן בן ,25 בנו של עורך
הבועל הצעיר המנוח, שיצא מן הארץ רק
פעם אחת בשרתו זמן קצר בצי המסחרי,
שאיננו קורא או שומע ערבית ושמפעליו
הספרותיים הבולטים ביותר עד כה היו חיבור
סיפור מצוייר בדבר לילדים ועריכת האומן,
בטאון ארגון בעלי מלאכה זעירה.

ת ל ־ א ב׳ ב -חיפ ה -ת ל־ א בי ב

המפיצים היחידים נורית כע״ם.

לים, לבריכה או לחוף?...
שיא המפחד בארץ !
בבגדי ים, לבוש ספורטיבי ומשחקי חוף!.
בכל חנויות

ש ד !0״מ

היפה

תל אביב

ירושלים

רח׳ יפו 39

אלנבי 108

בנין העיריה

היש

בגב׳ בכרכים, בכתפיים או בפרקים ז

כמו כן אמבטיות ערבול (111 גג 1>0011ז 1חדר זיעה טורקי /
מחלקה מיוחדת לאיכשור ע״י התעמלות רפואית, מסג׳ וריהבי־ליטציה.
המוסד היחידי מסוג זה בארץ. מחלקה לסובלי רוימטיזם

__המוסד פתוח עד 9בערב
תחת מכבש הדפוס :

המשפט הגדול: פרשת קסטנו

מאת עמנואל פרת
• גילויים מרעישים על הפרשה המסעירה
• תיאורי פגישות עם הדמויות המרכזיות
• צילומי מסמכים
יופיע למחרת פרסום
ה ספר, המכיל 225 עמודים ו 25-תמונות,

שני הנאשמים הצטופפי בחדר הצר בבית־משפט
השלום בחיפה. ד״ר עזריאל קרילבך
עורך מעריב ואריה דיסנצ׳יק, האחראי לעתון,
חיכו לברור תביעתו של הצייר משה ברק על
פרסום מאמר במעריב, שגרם נזק לשמו הטוב
של הצייר.
עורך־דין אלימלך דוידסקו, גבה־הקומה וה־ממושקף,
הסביר בפתיחת הברור את חומרת
הנזק שנגרם למרשו, היפתע לשמוע בי שליחם
של הנאשמים, עורך דין גרשון צ׳רניאק,
צעיר שב־שיער, דורש את קיום המשפט בתל־אביב,
מאחר שהעבירה לא נעשתה דווקא בחיפה
וברור המשפט בעיר זו גורם לנתבעים
התל־אביביים לבזבוז זמן והוצאות כספיות.
הוא דרש לפצות את הנתבעים.
הויכוח הפרוצדורלי נמשך כשעה. לבסוף
קבע שופט־השלום הראשי ד״ר אלפרד בק
ני בירור התביעה אינה בכלל בסמכותו, דחה,
את תביעת ברק שהוגשה בקובלנה פלילית.
דוידסקו מיד הודיע :״אערער על החלטה
זו בבית־המשפט המחוזי בחיפה וכמו כן אגיש
תביעה שניה בתל־אביב.״
הנתבעים חזרו לתל אביב — ללא פיצויים
על, זמנם שאבד ללא שוב.

נכים
אכבד משני
מאז הוכנס הפצוע הראשון של מלחמת
העצמאות לטיפול רפואי בבית חולים צבאי,
הוציאה מדינת ישראל 16 מיליון לירות
לשיקום נכי המלחמה. התהליך היה מלווה
טענות, מרירות וחיכוכים בלתי־נמנעים. אך
בסיכומו של דבר, הוכיחה מדינת ישראל
את עצמה כמדינה הנדיבה ביותר והמסורה
ביותר לנכיה.
השבוע קם שר הבטחון דוד בן־גוריון,
הציע לכנסת תיקונים לחוק הנכים. הח״כים,
שלא התמצאו במיוחד בסעיפי התגמולים,
הגימלאות, הפיצויים והפנסיות למיניהם השמיעו
כמה הערות מתונות, העבירו את
החוק לאחר קריאה ראשונה לעיבוד סופי
בועדת העבודה.
היחידים שלא היו מרוצים לחלוטין :
חברי ארגון הנכים. הם תבעו אי־אלה שינויים,
שהיו מבטיחים גמול צודק יותר
לסוגי הנכים השונים. ההפרש בין דרישתם
לבין הצעת החוק הסתכם בסכום קטן בלבד,
אך היה מביא לסיכום הולם את פרשת
הטיפול בנכים.
אמר משה רשקס, מזכיר הארגון :״לא
שעשו לנו עוול. אנו פשוט לא רוצים שבעוד
שלושה חודשים יהיה צורך לעורר
את כל הפרשה מחדש. אם כבר משנים
חוק, מוטב לשנות לטובה את כל סעיפיו.״
אסונות מותו שד כתם
במשך שלושה שבועות הופיעו ברדיו
ובעתונות הודעות חוזרות ונישנות על הי
עלמו
הפתאומי של חבר מערכת דבר
ד״ר משה פילצר 56 לגבי חברי המערכת
עצמה לא היתר, ההיעלמות כר, פתאומית :
הם ידעו כי פילצר סבל מהתקפות דכאון
עמוק, נעלם כבר לפני כן פעמים אחדות
לזמן קצר, חזר לאחר מכן לעבודתו כרגיל.
הפעם נתארכה היעדרותו: הוא נמצא
רק לאחר שתושב טבעוני יצא לקושש
עצים בחורשה בדרך לאלונים, בעמק יזרעאל,
מצא גופת־אדם, ותיק לידה. בתיק נמצאו
שני מכתבים, אחד מיועד למשפחתו
(אשר, ואם ישישה) והשני — למערכת
מהגהאליחי. עורך דער אידישסר
ארבעטער, שעלה ארצה בשעה שמלחמת
העולם כבר עמדה בפיתחה של אירופה,
לא התקשה בהשתלבותו בחיים המתפתחים
בארץ החדשה: כקנאי לעברית עוד בחוץ־
לארץ התקבל לעבודה במערכת דבר, היה
המועמד הטבעי לעריכת העיתון המנוקד
המיועד לעולים החדשים, הגה. עיתון זה
התקיים שנים מספר, רכש לו קהל קוראים
נאמנים, אך אמצעי ההדפסה של הימים
ההם לא איפשרו קיום כלכלי לעיתון מנוקד.
הגה נסגר, פילצר ׳הועבר למערכת דבר
עצמה.
כאן לא עמדו לו השכלתו ונסיוגו העיתונאי
העשיר: בעוד שעסקנים מפלגתיים
מעוטי יכולת עיתונאית עלו בשלבי ההצלחה,
הודח פילצר מתפק-ד של כתב משני
לתפקיד של כתב חשוב עוד פחות. העסקנים
המפלגתיים נהגו להרים על בעל שער־השיבה
את קולם, לצעוק בנוכחות פועלי
הדפוס :״אתה פאראזיט בבית הזה 1אוכל
לחם חסד ! ״
מעתה היה איש־ר,אשכולות הוותיק נשלח
למסיבות עתונאים חסרות כל ענין, בפתיחת
מוסדות חדשים, וועידות הנזשביר ובחירות
וועדי פועלים בבתי־מלאכה זעירים.
״*טאדו א ת שו רר אילו שאל, אילו
התווכח או התיעץ — הן היינו זועקים
באוזניו: לא זה הדרך פילצר כך
הספידו חיים שורר, עורך דבר.
האחרים העיזו לומר עוד פחות מכן.
אלמנתו היפנחה כל שואל לסיבת דיכאונו
אל מקור אחד :״שאלו את שורר, שאלו
את שורר ! ״
לא פחות שתקנית היתד, המשטרה. המכתבים,
שאותם יעד המנוח למערכת דבר
ולמשפחתו, לא נמסרו לתעודתם, ועל תוכנם
הוטל איפול מוחלט. מקור משטרתי
הסכים לומר רק זאת :״הוא כותב שהוא
נאלץ לעשות את המעשה.״

ד ר כי חיים
שרות או מוות
בקזבלנקה היה יהודי ששון ( )22 חייט. בבואי
ארצה נכנס לצריף מם 57 .במחנה שער
העליה, ניקה אותו, תלה את בגדיו המגוהצים
על הקיר בסדר מפליא וחיכה למכתבים.
כעבור ששה חדשים קיבל ששון שני מכתבים
מהסוכנות: באחד הודיעו לו כי קיבל
את מכונת התפירה המובטחת ובשני הודיעו
על הקצבת השיכון המובטח. ששון הניח את
שני המכתבים בתיק עור, חיכה למכתב השלישי
— צו־תנועה להתייצבות לשרות
צבאי.
מתיחות ממושכת. עוד בקזבלנקה
הרבה ששון לשמוע על הצבא העברי, חלם
לתפור לעצמו את מדי החקי שלו ״לפי מידה
בדיוק.״ בפני הפקיד במשרד־העליה, בו הסדיר
את עלייתו ארצה, טען כי טוב לו במרוקו
כי ״הוא עולה ארצה רק כדי להתגייס לצבא.״ הפקיד הבטיח כי יגויס.
אולם משום מה אחר המכתב השלישי להגיע.
ששון הלך להנהלת המחנה, דרש בכל
תוקף שישלחי אותו לצבא, הוכיח את בושר
לחימתו בשברו שולחן וכיסא. הפקידים ציינו
בכרטיסיה כי הדייר בצריף 57 טעון בדיקה
רפואית, לא העבירו הלאה את בקשתו.
איום מועיל. מתיחותו של ששון הגיעה
לשיאה כשראה את הסרט גבעה 24 אינה
עונה. הוא הלך ישר למשרד הגיוס, הודיע
כי אם לא ימלאו את ההבטחה הנכספת, יפנה
אל הק־נסול הצרפתי, ידרוש להחזירו למרוקו.
האיום
הועיל. השבוע קיבל ששון את צו־העולס
הזח 922

התנוע המובטח. אולם גם הפעם לא בא על
סיפיקו במלואו. לא ניתן לו לתפור את מדיו.
הוא קיבל אותם מוכנים — בשני מספרים
גדולים מוי.

מ שפ ם
רומק והקצין
השבוע, בהתחדש משפטו של ראובן(ממק)
גרינברג, הנאשם בהוצאת דיבה על קצין
המשטרה לשעבר, חיים סלומון, היה בריר
כי התביעה הצליחה ללמוד משהו ממשפט
קסטנר: היא צמצמה את מספר עדיה למינימום.
עדו
האחרון של התובע הצעיר, משה חסון,
שעמד להוכיח בפני השופט המחוזי הירושלמי
יהודה כהן כי הנאשם השמיץ את שמו
של הקצין סלומון, בטענו כי הקצין מסדר
היתרי יציאה תמורת תשלום, היה עד טכני :

חמש דורות• עברון הצליח כמנהל מס־ההכנסד,
להעלות את הכנסות המם בשנות שרותו
מ־ 300ל״י ל־ 15 אלף ל״י לחודש.
נ קו דו תמפתח. פעם ביקר עברון בלשכת
העבודה בצפת, ביקש ממנהל הלשכה
הופרט, שיציע לו פקיד מוכשר ובעל מרץ.
הופרט הציע את עצמו. ואכן, ד,ופרט היה
באמת פקיד חרוץ.
כעבור חודשים אחדים מצא עברון על
שלחנו מכתב רשום מירושלים. החתימה
הפתיעה את עברון: שר האוצר לוי אשכול.
תוכן המכתב היה מפתיע לא פחות: פיטורים.
האסמכתא: סעיף 15 של דבר המלך במועצתו
לפיו רשאי הנציב העליון לפטר כל
פקיד לסי ראות עיניו.
במקומו של עברון מינה הופרט. זמן קצר
לאחר מכן הוצע מנהל המס החדש כמועמדה
של מפא״י לראשות עיריית צפת.
״לא היה כדאי הוסרט, העד המרכזי
במשפט, נחקר ארוכות על ידי הסניגור
שמואל תמיר, נאלץ להודות כי קצין בטחון
של משרד האוצר הזמין אותו לבית מפא״י,
והוא יחד עם פקיד מס־הכנסה אחר, פעיל
מפא״י, מאיר קלצ׳יק, דנו׳ארוכות ביחס ל-
עברון•
עדותו של ביגר, הפקיד הממונה על עברון,
גילתה כי הוא ולא עברון העריך את מס
ההכנסה של אקשטיין. תיקו של אקשטיין
היגש לבית המשפט: הערכתו מעולם לא
היתד, לא 240ל״י ולא 1200ל״י.
כששאל סניגור תמיר את מורשו בחקירה
אם מעיק עליו משהו ענה הפקיד הצעיר (1 )29
״כן׳ דבר אחד. התמסרתי לעבודה, רכשתי
לעצמי יריבים וקיבלתי את התודה — הגעתי
לספסל זה. הובר לא היה כדאי.״

ד ר כי אדם
הוא •דע א ת רצונו
״הקצב יצחק צוקר, משיכון הציונים הכלליים,
חייב לי שמונה לירות שלט זה

מתחייל-ככוח ששון

לאזהרתו של צוקר, תלה על עגלתו את השלט
לעיל. צוקר הגיש תביעה על הוצאת דיבה.
ביצ׳קי אסף חמש־עשרה לירות בין שכניו,
שכר עורך דין, הגיש תביעה נגדית על שמונה
ל״י, מחיר הסכינים.
השופט, שמחוסר עדים מתאימים, שמע רק
את עדי התביעה של צוקר, ביטל את תביעתו
הנגדית של ביצ׳קי, חייב את משחת הסכינים
בתשלום 75ל״י קנס ו־ 25ל״י שכר עורך
דין. לביצ׳קי לא היה הכסף הדרוש. הוא הלו
לבית סוהר, אולם לפני כן הספיק לתלות על
עגלתו שלט נוסף :״הקצב יצחק צוקר משכון
הציונים הכלליים, חייב לי שמונה

לירות.״
מבית־הסוהר כתב ביצ׳קי מכתב לנשיא,
נענה על־ידי מזכירו בשלילה מנומסת. הוא
לא ידע לקרוא את התשובה, וכששוחרר לאחר
שהקנס שולם על־ידי שכניו, שמח בחשבו
כי עדיין קיים צדק בישראל.
יותר מאוחר, כשהתבררה לו האמת, ביקש
לשוב לכלא. כשזה לא ניתן לו — שב ותלה
על עגלתו שלט חדש :״הקצב יצחק צוקר
משיכון הציונים הכלליים, חייב לי שמונה
לירות.״

כלישר אל

תסור!
נתח חשבון ת ג !
( חםכ 1ןגמול )

בנר, א י לזיסקתט

.בוג׳ ר ד

שיפור ניכר כשרות הנוסעים |
של, קשר״
שרות המוניות הבינעירוני של •קשר״ !
הגדיל בזמן האחרון את מספר מכוניו־תיו
והודות לכך הצליחה ״קשר״ לשפר
את שרותה בכל הקוים ובמיוחד בקו
חיפה — חל־אביב — ירושלים.

השרות לצפת .,טכריה תחריד!

עם השיפורים ב״קשר״ הובטח שרות
סדיר לטבריה גם בימי הקיץ.
השרות לצפת נפתח עם תנועת הקייטנים
לגליל העליון.
הזמנת מקומות — רצויה ז
צפת -טל , 24 .נהריה -ט ל; 36 .
תל־אביב -טל.4488 .

אחר• אלפיי ם שנה
השופט הראשון שביקר בנגב דרומה מבאר־שבע
לצורך פעולה משפטית מאז שלטון התורכים
היה נשיא בית־המשסט המחוזי הירושלמי
צבי עלי: בקר, שגבה עדות מבדואית
ישישה שלא יכלה לנוע ממקום־שבטה.

היהודי הנודד
י בערך 17 מתושבי ישראל החליפו את
כתובותיהם בשנה ומחצית שבין מאי 1952
ודצמבר , 1953 כך מסרה לשכת הסטטיסטיקה
המרכזית.

מד. שב טוח, ב טו ח
בגלל ״האווירה הלוהטת״ שהשתררה בזמן
האחרון במגרשי הכדורגל, החליטה ההתאחדות
לכדורגל לבטח את כל השופטים מפני
פגיעות או תאונות.

אחרי שני מכתבים —

שוטר שהגיש כמוצג צו־חיפוש בביתו של
רומק.
לסניגוריה היו רק ארבע שאלית ! האם
חיים סלומון חי? האם הוא בריא? האס
הוא בירושלים ז האס הוא שפוי בדעתו?
לאחר קבלת ארבע תשובות ״כן״׳ הסביר
הסניגור לשופט את כודנתן: על אף האפשרות
הנוחה להזמין את סלומון כעד מרכזי
לא עשתה זאת התביעה. היא גם לא הזמינה
עד מרכזי אחר — סמל משטרה לוי, בפניו
אמר כביכיל רומק את משפטי הדיבה.
הכא מגרינוולד. על דוכן העדים עלה
רומק. לדבריו, נעוצה ראשית הפרשה בשידוליו
של רומק את תושבי אבו־גוש להפסיה
לתת לסלומון את הבקשישים שתושבי הכפר
היו נוהגים לכפר בהם את פני הקצין.
גירסת המק: הוא לא אמר כי סלומון
מסדר היתרי־יציאה תמורת כסף, אלא כי
יפרסם בעתונות שהחיפושים אצלו נערכו
למטרות לחץ. לפי דבריו היה זה הסמל לוי
שסיפר לו כי פרשת היתרי היציאה של
סלומון פורסמה בעתונות והוא (המק) אישר
רק כי קרא על כך בעתונות. כן סיפר כי
קרא את הפרשה בעלוניו של מלכיאל גרינ־וואלד
ו״כל מה שגריגוואלד כותב זו אמת.״

הכר ת־ תו ד ה
הז&בוע היתר, מרוכזת תשומת ליבם
של רבים מבני צפת בב-ת המשפט המחוזי
שעל הר כנען. לאחר עיכובים רבים, הוחל
בדיון המשפטי של ייסף עברון, מנהל מס־ההכנסה
בצפת הנאשם במעילה באמון, לאחר
שהוא כביכול :
• אמר לנגר צימרמן, אצלו הזמין שולחן
:״קודם תגמור את השולחן ואחר כך
נדבר על הערכת מס־ההכנסה שלך.״
• העלה את הערכת מס־ההכנסה של
בעל חנות הגלנטריה אקשטיין מ־ 240ל״י
ל־ 1200ל״י, לאחר שהלה תבע ממנו החזרת
חוב בסכום של 50ל״י.
עברון עצמו היה דמות מוכרת בצפת :
בן המשפחה שחיתה בבירת הגליל משך
העולם הזה 922
תמחרי נולדה. לבתו השנייה של לוי אשכולי,
דבורה, חברת קיבוץ מעגן מיכאל: בתה
הראשונה, שהיא גם הנכדה הראשונה של
שר האוצר בן ה־.59
נישא. ראש שורת הטתנדביס, ארגון ה־זטוונטים
הירושלמי מגלה השחיתויות, אלי־קים
העצני ,26 ,לסטודנטית ציפורה וייסמן,
חברת השורה אף היא, במסיבת רעים של חברי
השורה בחוות הלימוד בצפון תלפיות
בירושלים.
נחוג. יום הולדתו ה־ 50 של הסופר היהו־די־אנגלי
יוצא הונגריה ארתור (גנביס בלילה)
^סטלר. בעל האפלה בצהרייס והדו־שיח עם
החוות הוא ציוני שהתאכזב, קימוניסט שהתאכזב
(האל שהכזיב) ובעל שהתאכזב (גם
מאשתו השניה, צעירה יפהפיה ממנה נפרד
קסטלר בשנה שעברה, ששה חודשים לפני
מותה ממחלת הסרטן).

תוכע-חוכ ביצ׳קי
— השלט חזר

שהיה תלוי על עגלתו הקטנה של משחיז
סכינים חדרתי, גרם בשבועות האחרונים
לסערת רוחות בעיר׳ העסיק את שופט השלום
ד״ר חנן לוינטל זמן רב.
לפני שנתיים קנה צוקר ארבע סכינים אצל
יצחק ביצ׳קי ( )52 שעלה אז מרומניה, התקין
בעמל מרובה עגלת השחזה בעזרתה מצא
את פרנסתו. מחיר הסכינים 13 :לירות.
אחרי ארבעה חודשים הופיע הקצב, השליך
לפני ביצ׳קי זוג סכינים מהלידות, תקע בידו
חמש לירות, הזהיר אותו ברוב משמעות :
״הסכינים חלודות. אתה גנב מרומניה, זה כל
הכסף שתקבל ! אל תעשה עסקים ! זהו זה !״

עוד שלט, ועוד שלט.

ביצ׳קי לא שעה

נחוג. יום הולדתו ה־ 60 של המרשל ניקולי
אלכסנדרוביץ בולגנין, ראש ממשלת ברית
המועצות בעל זקן התיש, שהוכתר לרגל המאורע
בתואר גיבור העמל הסוצ-אליסחי
(״על שירותך הגדול למפלגה ולעמי ברית
המועצות״).
נפטר. מורה וזתיק וחוקר עתיקות הארץ
ישעיהו פרס׳ בגיל ,81 בירושלים. פרס, יליד
ירושלים שהתחנך במוסד חגרמני־אוזנגלי
לחקר קדמוניות הארץ הקדושה חיבר חציי
תריסר ספרי מחקר, ביניהם המדריך הארצישראלי
המודרני הראשון: ספר המסעות ב־

פיקסו אמן גדול
אבל הוא מצייר אותך לפי עיני
רוחו. מצלמה פוטו־ברנר מצלמת
אותך כפי שהנך באמת. ע״י
מצלמה תוכל בימום יבואו, להד
כר איך נראית אתה, משפחתך,
חבריך ועירך בימים עברו.
קנה מצלמה אצל

ארץ־ישראל ובסוריה הדרומית (.)1906
* לאשכול שלוש בנות: אחת, רקדנית
נועה אשכול, מאשתו הראשונה, שתיים האחרות
מאשתו השנייה.

אויבי הנוער
מחלות
מאת הד״ר מרדכי

המין

זידמן

כ1י 3ו !

אמנות

לאתי שפועלי ישראל אמרו את דברם בבהירות לועידת ההסתדרות נערכו עתה המפלגות לזכות בקולותיהם
של אנשי המעמד הבינוני.

ציור

מי מופיע בהתחרות זו?

מוד־ליאד מע־ן־גב
קודם כל, כמובן, הציונים הכלליים. אולם אופן הרכבת רשימת מועמדיהם לכנסת לא גילה תמונה מרהיבה
ומושכת לב בייתר. נתגלו במפלגה זו התרוצצות של ״קבוצות לחץ״ למיניהן וראשית התפוררות פנימית. ראשוני

״הבווחים״ היו הסוחרים, שהחליטו להופיע ברשימה עצמאית משלהם, אחריהם בתור לנטישה עומדים, כנראה,
אנשי איגוד העובדים.

״המקח־והממכר״ ודיהתנצחות האישית שיקפו היטב את חרדתם של עסקני הכלליים לירידת כוחה של מפלגתם
בבהירות לכנסת השלישית.
גם מפא״י מתכוננת למשוך קולותיהם של אנשי המעמד הבינוני, כדי לשמור על כוחה בכנסת הבאה. במה
אומרת היא למשוך אותם י האם בהבטחה של ״סוציאליזם בימינו ז״ או, אולי׳ במועמדותו של הרב פלדמן?
חיויאית הבחירות לועידת ההסתדרות הוכיחו את עלית השפעתם של הפרוגרסיבים בציבור הפועלים. הבחירות
לכנסת השלישית יוכיחו את חיזוק כוחה ביתר שכבות העם, וביחוד בקרב המעמד הבינוני.
ועדות לכך: הצטרפותם של חוגים ואישים רבים למפלגה, ביניהם בולטת הצטרפותו של מר ג. שוקן, עורך
.הארץ״; התקשרותן עם הפרוגרסיבים של רשימת ״ליכוד״ של הסוחרים ורשימת ״המפנה״ ,המייצגת את
האינטליגנציה והנוער הערבי.
המיר התאכזב משתי המפלגות הגדולות: מפא״י והציונים הכלליים• עתה הגיעה שעתם של הפרוגרסיבים.

הם לא יכזיבו י

דבר

ה מ פלג ההפ רוג ר סי בי ת

מלבות

החיובים
19 5 5

הנכם מכירים בכר את הזוכות

ב ;;מבצע החיוך״
אשר בוצע על־ידי

*העול ה1ה״ ו״תמדוקי תיא״
מלכת הדיוך ,1955עתה כץ,
סגניות המלכה: שרה בינשטוק

אשר זכתה בשבוע שלם של בילוי חינם במלון ״רמת־אביב״ מצוידת
בשמלות חדשות רבות.
ו־רותי חציצה, אשר זכו בבלוי סוף־שבוע נעים במלון ״הנשיא״ בירושלים.

תמונות מועמדות רבות נוספות פורסמו מעל עמודי, העולם הזה״ .הן כולן זוכות בפרסים,
אשר אותם אנו מבקשים לבוא (עם תעודת זהוי) ולקבל אצל :
א. במחוז תל־אביב והסביבה: פ .י. היימן ושות׳ ,רחוב יבנה ! 18

ב. במחוז חיפה, הקריות והעמקים: א .ירשבסקי, רח׳ הרצל 14

ג. בירושלים; תמרוקי ״תמרה״ ,רחוב יפו פינת המלך ג׳ורג׳.

מאות נערות נענו לקריאתנו ; הן צחקו והעולם נראה להן כאוד בהיר יותר ושמח יותר.
היתה זו הצלחה מלאה. דאגי לכך שזאת תהיה גם הצלחתך האישית ועליך לזכור תמיד :
חייבי בפה מלא, בבל עת וכבל שעה, בכל הזדמנות.
חייבי בפה מלא, חשפי שיניים יפות ולכנות וזכרי :
נסינ ״ ס • פו תזלבנותה 1ד 1ת ל ״ תיא ־ סשנח

שינ ״ ם.

על• ! ה צ לי חי הצלחהרבהב״חיזך״ הבא.

על צייר ישראלי אופייני מאדה
הנמשכים בפרפרים לאורה של
פאריס עיר-האורות, מכה שד ציירי
העולם כולו, מספר הכתב המשוטט
שד ״העולם הזה -באירופה
עמוס קינן :
מודיליאני מת, אבל רוחו משוטטת במוני
פרנס. ערב אחד פגשתי בסלקט את רוחו
של מודיליאני.
הרוח ישב, מגודל זקן, מכורבל במעיל
של שער־גמלים, בע-נים כחולות׳ ושתק כל
הערב. בסוף הערב סנה אלי בעברית צחר
ושאל אם א-כל להלוות לו 200 פרנק. אחר
כך שכח את שמי עשר פעמים, ולבסוף הסתכל
בי בעיניו הכחולות ואמר :״גם שמי
היה פעם עמוס. הכדורים זמזמו אז בא־וזיר
— .זה היה נורא. ושמי היה עמוס.
את מיטב שנות נעורי השקעתי שם — .אולי
אתה יכול להלוות לי 200 פרנק ז*
״כבר הלוויתי,״ אמרתי.
״אח, נכון,״ אמר ,״מה שמך ז כבר שאלתי
את האמריקאים האלה. אני לא מבין
אותם. הם הולכים יחד עם הערבים. אני עבדתי
יחד עם טדי קולק בעין־גב. היית בספרד ז
עבדתי שם בקטיף תפוזים, וישנתי תחת
הרימונים. בטולדו, באנדלוסיה. אבל השארתי
את כל התמונות בניצה, בבית־מלון. לא
היה לי כסף לשלם. צריך לאסוף את כל
בעלי בתי־המלון והמסעדות ולשלוח אותם
לנגב. שודדים אמריקאיים כולם.״
טוב למות למשך חדשיים. מודיל־יאני
פתח תיק, הוציא משם נייר ועם והתחיל
לרשום. הוא רשם בחסד. כשרון גדול.
את התיק הקטן הזה הציל מכל בתי המלון
שהתגורר בהם בשמונה השנים האחת־נו
ה יש שם תחריטים ורישומים נפלאים.
בארץ יכול היה לעלות לגדולה. יש לו חשל
משורר.
פעם הפיץ שמועה שמת. התחילו למכור
תמונות שלו, ואז קם לתחיה לחודשיים.
אחר נעלם, אחר חזר שוב .״איפה הייה*
שאלו אותו ,״אתה לא מת?״
״הייתי מת,״ אמר ,״עכשיו אני חי.״
בלו בל הכיסים. פעם אחת נמלו
הקונסול, מאחר שכלו כל הכיסים, ונתן לסו־דיליאני
כרטיס לישראל, והעלה אותו על
האניה במארסייל. מודיליאני עלה על האנייה,
סחב אתו שני ארגזים כבדים עם הרבה
תמונות שמן יפות מאד, ובנאפולי ברח מהאנייה
ונעלם. המשטרה האיטלקית אסרה אותו,
אבל הוא צייר פורטרט של מפקח המשטרה
ואז שחררו אותו. לאחר זאת השאיר
את שני ארגזי התמונות בבית מלון ברומא,
מפני שלא היה לו כסף לשלם.
בלילה, בסן ז׳רמן דה־פרה, ציעדות
שתים זונות על קבקבי עץ. מודיליאני
מחייך ולוחש באוזנן :״זהירות, אריות מסתובבים
ברחוב.״
״מה אתה, אקזיסטנציאליסט ז*
״לא אני צייד אריות.״
נכנסים לבית קפה .״תזמין אותי לקפה ז״

״מה אתך, אתה שובת היום? טוב, קנה
רישום בהנחה׳ 200 פרנק. אני לא יכול לישון
בלילה, החיות מגרדות אותי. אצל האמריקאים
יותר טוב, גורדי־שחקים. אני חי
מתכנית מרשל. אבל אני משגע את כל הערבים.
אולי תלווה לי 200 פרנק ז״
האשה שהחלידה בקבר. הוא מצייר
10 רישומים לערב. פורטרטים. אפשר היה
להציג אותם בכל מוזיאון, אבל הוא מוכר
אותם בעד כוסית יין. אם אין לו כסף תמורת
כוס קפה, הוא מוכר למלצר רישום.
הוא ישן ברחוב. אין לו חפצים להשאיר
בבתי המלון. אבל הוא מביר את סיקסו
ואפילו הצטלם אתו, והוא עבר ברגל את כל
אירופה. מאמסטרדם עד קלבריה.
אביה״של אשתו היה סוחר בגרוטאות
ברזל. כשמתה אשתו, העמיד על קברה מצבה
מגרוטאות ברזל .״כתבתי לו מכתב בדיו
ירוק, כדי שידע. אמרתי לו שאשתי תחליד
בקבר.״
שבוע ימים לא פגשתי אותו, אולי מת.
גם מודיליאני מת, ואחר כך התחילו למכור
את תמונותיו. אולי הלך שוב ברגל לטולדו,
שם מלבלבים הרימונים. עץ הרימון נתן
ריחו, בין ים־המלח ויריחו.
העולם הזה 922

ספורט
איגרוף
קרבה אלו פי ם (ל שעבר)
הופעת הבכורה של תחרות האיגרוף
המקצועית בארץ הסתיימה. הקהל שחיכה
לה בקוצר רוח בא (או לא בא) על סיפוקו.
עתה חייבים היו לספק גם את הקופה, לארגן
התחרות נוספת. דוד עובד, המתאגרף
המקצועי היחידי בארץ, עשה את שלו, ניצח
בקרב לפי נקודות.
המארגנים תרו אחר מתאגרף מתאים שיוכל
לעמוד בפני אמלטו פאלצ׳יאנלי,
אלוף איטליה לשעבר. הכתובת היחידה היתד׳
שלמה ארוך ( )29 לשעבר אלוף יוון,
עתה חבר קואופראטיב לסבלות של יוצאי
סלוניקי.
האלוף לשעבר שנטש את הזירה לפני
עשר שנים, היסס קימעה, אולם חבריו לעבודה
התלהבו. הם העבירו ביניהם מגבית,
שכרו אולם אימונים, אפשרו לארוך להקדיש
את הזמן שנותר לאימונים בלבד. אחד
מהם אפילו הבטיח למתאגרף שיכון כפרס —
העיקר שינצח בקרב, ירומם שמם של החברה,
בעלי השרירים מסלוניקי.
נוק־אאוט טכני. הערב הגדול הגיע.
באולם הזירהטרון שרר סדר מופתי ז חבריו
של ארוך הפכו להיות סדרנים מתנדבים. רק
בזירה היה הסדר פגום. שלשה קרבות של

סופג מכת פטיש בלסת, מפסיק השופט את
הקרב. האלוף האיטלקי לשעבר מנצח בנוק־אאוט
טכני.
המסיבה שהכינו חבריו של ארוך, יוצאי
יוון׳ היתר, לשווא.

כדו רגל
יום הדין
אלי פוקס היה אחד משחקניה המעולים
של מכבי תל־אביב. פעמים רבות הציל את
קבוצתו ממפלה בטוחה, שימש עמוד התווך
של הגנתה. אולם האידיליה בין פוקס לקבוצתו
הופרעה. אלי הסתכסך עם מאמן הקבוצה
ג׳רי בית הלוי, הריב הממושך הפריע
לאמוני הקבוצה, השפיע לרעה על משחקיה.
אחד מהשניים היה חייב ללכת. אלי
עזב.
מכבי חיפה קפצה על ההזדמנות, הציעה
לאלי להיות מאמן קבוצת הכדורגל שלה.
אלי הסכים, קיבל על הכרמל וילה מתאימה
והחל באמוניו. היתד, לפניו מטרד, מכרעת:
להעלות את רמת המשחק של קבוצתו כך
שתנצח את קבוצת מכבי תל־אביב, תויכיח
את עליונותו של המאמן פוקס על המאמן
בית־הלוי.
הכיתה כשירה רמה. השבוע הושגה
המטרה. במגרש באסא ביפו גברה קבוצת
מכבי חיפה׳ בהנהגתו
של פוקס כחלוץ מרכזי
שעמדה עד עתה במקום
השביעי בליגה, על יריבתה,
מכבי תל־אביב,
אלופת הארץ משך שנים
רבות, בתוצאות . 1:2
המשחק היה הוגן. שחקני
מכבי תל־אביב הראו
אזלת־רגל כמעט מוחלטת•
אם כי ברגעים הראשונים
שלטו עדיין על
המגרש, הרי בדקה ה־51
הצליחו החיפאים לבקוע
את השער הראשון ומיד
אחריו הובקע, בעזרת
מכת עונש, השער החיפאי
השני. בדקה השביעית
לפני סיום המשחק
הצליחו התל״אביבים להקטין
את ההפרש.
החיפאים חזרו הביתה
בשירה רמה. שירתו של
אלי פוקס עלתה על כולם.

ונכר הצבעים
9 950

מבצע לעדנד
החינוך התיכון!
במגמה להפיץ את ההשכלה הכללית והתיכונית בקרב
כל שכבות הצבור במחירים עממיים. אנו מכריזים
בזה על פתיחת מבצע מיוחד במינו בישראל :
הנחהג דו להכת 35 תינתן לכל תלמיד הנרשם משך חודש יוני לקורסים
ומקצועות המכינים בשיטת למוד־בית המיוחד שלנו לקראת :

הבחינות המוקדמות

לנבחנים חיצוניים הנערכות מטעם משרד החינוך והתרבות בישראל.

ב מ סלו ל

העולם הזה 922

כ 1ר ;

* התמחות בת 25 שנה לזכותנו

משחק בל סוף
מלבד קבוצת מכבי
חיפה הראתה השבוע את
עליונותה על מגרש הכדורגל
קבוצה חיפאית
אחרת. הפועל חיפה גברה
במשחקה בחיפה על
קבוצת מכבי פתח תקוה
בתוצאות .0:2
אלא שלא כבמשחק המתאגרפים
פלצ-יאנלי וארור
קודם הסתיים הפעם הברביעי,
מכת פטיש
משחק, או יותר נכון לא
הסתיים בתקרית: בדקה
מתאגרפים חובבים הקדימו את קרב האלו ה־ , 19 כשהחיפאים מובילים בתוצאות ,0:2
פים (לשעבר) עוררו מורת רוח בקהל ה חדר שהקן הפועל דיאמנט להגנת המכבי,
צופים. לבסוף ניצבו השנים בזירה. פאלא־ אך הכדור נתקל שלא כחוק בצוהר. השופט
צ׳יאנלי, שיער שחור חלק׳ גוף שרירי, מכ וותר קבע בעיטת .11
נסים קצרים שחוריו ארוך — שיער מכורזל,
כאן החל המשחק, שלא התפתח בקצב
מכנסים בעלי פס לבן — והשופט, ז׳ק
מסחרר, להחיש את קצבו: שחקני פתח־לוי,
גם הוא אלוף לשעבר. הקרב החל :
• סי כו ברא שון: שני המתאגרפים תקוה התפרצו לעבר השופט, בקשו לשנות
מגששים איש אחר נקודות התורפה של רעהו. את החלטתו. השופט לא הסכים, זכה לכינויי
פאלצ׳יאנלי ן ןורך התקפת פתע, מצליח להמם גנאי מפיו של השחקן לבה. השופט הורה
את ארוך. השופט סופר עד שמונה. ארוך ללבה לעזוב את המגרש, לבה סירב, מהומה
כללית. השופט קבע ארכה של שתי דקות.
מתקיף, פאלצ׳יאנלי מתחמק ביעילות.
הויכוח לא נפסק. שריקת סיום.
• 0יכוכשני: ארוך מנסה לתקוף
את יריבו, נתקל תמיד בחלל ריק. פאלצ׳יאנלי
מתחמק, מצליח להממו שוב. השופט סופר
סיוע חוץ
שמונה.
• פיכוכ שלישי: ארוך נמצא בהתכדי
לחזק את המשלחת הספורטיבית של
קפה מתמדת, מבקש להנחית את מהלומתו אגודת הסנוודנסים היוצאת למשחקי הסטוהאדירה,
מצליח פעמיים. לפאלצ׳יאנלי לא דנטים בסן־סבסטיאן הוחלט לקרוא ארצה
נגרם כל נזק ניכר.
לשלושה ספורטאים ישראליים הלומדים עתה
בחוץ לארץ: אריה גליק, רץ למרחקים
• סיכוכ רכיעי: פאלצ׳יאנלי פותח
בהתקפת מחץ. ברור שהוא רוצה לסיים את קצרים הלומד בניו־יורק. ברוך חבס, הודף
התחרות בנצחון מידי. ארוך מופל פעמיים כדור־ברזל, הלומד בלוס־אנג׳לס ולטניסאי
יעקב בונסמן, הלומד גם הוא בלוס־אנג׳לס,
לקרשי הזירה. בדקה השניה, לאחר שארוך

בהינות הבגרות

* שיטת למוד בעלת אופי אוניברסלי
* חומר למוד במלואו במסגרת הקורסים
* טפול אינדיבידואלי וחסכון בזמן
כל אלה ויתרונות רבים אחרים לרשותך.
פנה בהקדם אל מטה המבצע בצרוף תלוש זה לקבלת פרטים, תוכנית למודים ומדריך
חי נםו לל א כד התחייכות, לפי הכתובת המלאה להלן .
העברי הממו
צד״ולאד שנלר! ניחשציס
.ת. ד ,1259 .רח׳ בן־יהודה ,2ירושלים
תל־אביב: שדר׳ רוטשילד 15
נתניה: רח׳ הרצל 19 שמי כתובתי

חיפה: רחוב הבנקים 5
נצרת: רחוב כאנוק 28

מעונין בקורס ל

מנהל המכון מר א. ויסברוט יקבל תלמידים ומעונינים לראיון לשם התיעצות
אישית במשרדינו במועדים הבאים :
נתניה — יום ג׳ ,ב״21.6
חיפה — יום א׳ ,ב־19.20.6
תל־אביב — יום ך, ב־22 ,23.6
פרטים נוספים והרשמה לפגישה במשרדינו המחוזיים.

דו ״וז

ל סזז ד

ק!למע
הפס טי ב ל
מות למציגים !
בשנה שעברה נהנו העתונאים שבקרו ב״
פסטיבאל הסרטים הראשון בחיפה, מהכנסת
איו חים רחבת ידים׳ בלו עשרה ימים נעימים
במלון מגידו, הר הכרמל, החזירו להנהלת
הפכטיבאל, שהרוח החיה בה הוא יעקב ווי־דון,
את התמורה במאמרי תשבחות.
השנה חש דוידון עצמו חזק, נהג כמו
ישורון, בעט במיסיביו. הסיבה: הוא זכה
לא רק בתמיכה נוספת מצד עירית חיפה, אלא
גם בהבטחה ממשרד החוץ לעזרה כספית בשנה
הבאה, החליט לנהוג בעתונאים במידת
החסכון, לתת להם רק שליש אחד מהוצאו־תיהם
על הר הכרמל. העתונאים, המאוגדים
בתא מבקרי סרטים, נאספו לדון אם יסעו
גס השנה לחיפה, או יחרימוהו. פסטיבאלים
גדולים נוהגים לארח על חשבונם את אנשי
העתונות.
הסביר דוידון: השנה הביאה הנהלת הפסטיבל
אורחים מן הנכר, הם עולים בכסף רב.
מאחר שהוא מממן את הפסטיבאל במידה
רבה מכיסו הפרטי, אינו יכול להלין ולהאכיל
את עתונאי ישראל על חשבונו.
הסבירו העתונאים: דוידון מעונין בהבאת
אורחים שיהיו לו לתועלת מעשית. למשל :
במאים מדניה ש״יעזרו״ לנתן (כרמל פילם)
אכסלרוד בהכנת הסרט דון קישוט. פרט קטן!
התסריט נכתב בידי יעקב דוידון*.
בינתיים נטל דוידון את היזמה לידיו בשטח
חשוב של הפסטיבאל: הכריז על מתן פרם
הצבר לסרט העברי הטוב של השנה•• אף על
פי שהפרס ניתן בשנה שעברה על ידי המבקרים.
תגובת המבקרים: רישום הצבר על שם
איגודם הם.
סיכם את ישיבת איגוד המבקרים, שהיתר.
סוערת, יושב הראש שלו שמואל (ידיעות
אחרונות) שמואלביץ , :אתם יודעים מה יהא
פשר הדבר, אם נכריז מלחמה על דוידון.
איגוד בעלי בתי הקולנוע (שדוידון הוא
היושב ראש שלו) ,יבטל את כרטיסי ההזמנה
החופשים שלנו.״
אולם המבקרים, שהריחו דם, גמרו אומר
לדרוג. אם לא את סרטי הפסטיבאל (שיתכן
כי לא יראו אותם) ,לפחות את המציגים אותם.

עקרת בית

לאה סברדלוב 27 אשת מהנדס אזרחי זה חמש שנים,
מנהלת בית הבראה גדול לפצועי צה״ל
כמלחמת העצמאות, טיפוסית לאה
לבני הדור הצעיר. אומרת היא :״אני
אבחר כציונים הכלליים, כפי שבחרתי
גם כשתי הפעמים הקודמות!״
סרטים מוסיקה ומדיניות

פו על

סזרחי

אליהו

יליד הארץ, נשוי ואב לילדה כת שלש,
לשעבר-מפקד כיתה באצ״ל ובעל דרגה
כצה״ל, התאכזב אליהו מתנועת
החירות ששוב אינה מיצגת את התנועה
הלאומית ואומר :״הפעם גם אני
אבחר כמפלגת הציונים הכלליים !״

ברור בהחלט — לאנשי הוליבוד — שכל
מי שבא מעברו השני של מסך הברזל
הוא נבל, אלא אם כן הריהו פליט, כמו
קאטרי ולנסקה (מארה אלברגזי) ,נערה
פולניה המגיעה לניו־יורק בשחיה, מטיילת
למחרת בבוקר ברחובות הכרך בבטחון
לא־מתקבל־ביותר־על־הדעת כשגופה יבש
ושערה מסורק בקפדנות.
בניו־יורק היא נתקלת, בין היתר, ברוד
מרי קלוני, זמרת בעלת מזג וקול, לורנץ
מלכיור, זמר בעל קול ועוד ברנשים הנותנים
לה את עזרתם, פוגעים בכך בחוק
האמריקאי, אך זוכים לבסוף להסכמתו של
נשיא ארצות הברית, גנראל אייק אייזד
הואר בכבודו ובעצמו.
סיפוריק זה כוכבים מזמרים משמש
עילה לכמה שירים טובים, כמה בדיחות לא
רעות. קצת פחות תעמולה זולה, רגשנות
ושיר המשבח את ארץ החופש במרץ כה
רב עד כי גם חברי ליגת הידידות ישראל־אמריקה
חשים מבוכה רבה — והיה יכול
לצאת סרט משעשע למדי. היה יכול...

בנן צרה
אליבי. מפתח ייל מתחת למרבד המדרגות
הוא מרכז עלילת המתח בסרטו
האחרון של היצ׳קוק, בו בילוש הרוצח
פחות חשוב מהבילוש אחרי הבמאי, המופיע
בסרט לשניה אחת.
• הרגיל בבר במימון יצירותיו הוא. הוא
נתן תמיכה למטאטא בתנאי שיוצג רביו
שכתב: מסים ונפלאות.
•• סיכוי עיקרי לגבעה 24 אינה ענה.

לכבשה חמש
וילהבורגז די•

רגליים

אנשים
פסוקי ה שבוע
אלוף יצחק רבץ, ראש אגף ההדרכה
של צה״ל, בצטטו בבנם צבאי פתגם עתיק :
״מנצח זה המספיק לירות מכסימום של קלעים
במינימום של זמן.״
רבי אבא הילל סידבר, מנהיג ציוני
ארצות־הברית לשעבר :״אני מכיר רק מקצוע
אחד שאין בו אפלייה לגבי יהודים, וזהו
מקצוע הרבנות.״
אלוף משנה שלמה גורן, רבו הראשי
הממושף ושחור־הזקן של צה״ל. :כ־

מספר שלוש ומזד

ואני מוזמנת הערב למסיבה עם החזן משה
קוסביצקי.״
כן סיפרה הזמרת־השחקנית (ראה כתבה)
כי מפא״י חייבת לה ולאמנים אחרים תמורת
הופעות באסיפות לקראת הבחירות להסתדרות
סכום של 30 אלף ל״י, וסכום דומה נוסף
עבור סרטי תעמולה. הסברה לפיגור בתשלומים
:״לא מתוך כוונות רעות אלא מתוך
פיזור. פשוט היו עסוקים.״
זריזות רבה יותר גילה עורך מעריב ד״ר

עזריאל

(המקצוע: נבל)

קרליבן־ ־ ב־

יום ד׳ בשבוע שעבר, מיד לאחר פירסום
פרשת חייו בהעולם הזה ()922
עלה על מכונית, נסע לבלות סוף-
שבוע בחיפה
זועם באותה מידה נראה השבוע
גם הנאשם־הנשכח של
משפט קסטנר, מרכיאל גריג־וואלד,
הישיש שלא איבד מאומה
מרוח־המלחמה, הכריז בזעם
כי תת־שר הסעד ד״ר שלמה
רוזנברג אינו ראוי להופיע
ברשימה דתית בבחירות
לכנסת. נימוקו של גרינוואלד :
״אני מוכן להוכיח לבית־דין שרוזנברג
מחלל שבת בפרהסיה,
מעשן ונוסע בשבת.״
מלחמה חדשה הכריז השבוע
גם המשורר אורי צבי (רחובות
הנהר) ג רי נברג: כשנתקל בשעת
טיול ברחובות רמת־גן באשה
שלכדה נחש במקל׳ יעץ
המשורר לכסותו בעתונים ישנים
ובנפט ולהעלותו באש, גרם
לכד שהנחש הצליח להימלט
לאחר שהאש מנעה את החזקת
המקל.

גניב ת ש
קרליבד בזריזות, לחיפת

שם שצה״ל הנהיג יום טיפול שבועי למכונית,
כך יש להנהיג יום טיפול שבועי לאדם.״
צכי זינדר, מנהל קול ישראל ; ״שידורים
בערבית הם הדבר היחיד היכול לעבור
את הגבול ללא. תקריות.״
משה רשקס, יושב ראש אירגון נכי
המלחמה, על כמה מתומכיו במאבק למען
הנכים :״הם דוגלים בסיסמה: אלחם כארי
ואפול כגדי.״
ערי ז׳כוטינסקי, שזכה החודש בתואר
ד״ר למתמטיקה אך אינו אוהב להשתמש בו :
״קופת־חולים קדמה למשרד־הבריאות, ההגנה
קדמה לצה״ל, והסי.אי.די. הבריטי קדם
לשר־המשטרה שיטרית.״
שופט השלום יוסף כן־חנוך, המחבב
ספורט לא פחות מאשר משפטים :״רק
הספורט יכול להפסיק את התפשטות העבריינות.
אילו יכולנו להפוך כל עבריין לספורטאי,
היה זה בלי ספק מסייע בידו לחזור למוטב

חילול שבת
לאחר שדבר פירסם מודעות על הופעתה
המשותפת באסיסת־בחירות עם אבא (גנגס־טריזם
בבית העירייה) חושי, נשאלה שו־שנה
(אשקלון) דמארי על־ידי מעריץ
מה האמת בפירסום זה, השיבה :״איזה דברי
שום דבר ! הפירסום נעשה שלא בידיעתי,
העולם הזה 922

( )922/631 או מרת שהיא כו תבה אלי רע
מ תוך סק רנו תוא מונ ה ב מזל. היא רו צה ל הציג
את עצמהכ כו פרתב אלהים ומא מינ ה
במכפר של שוב מזל. פרטלכד היא טו ענ ת
מ כונ לתלהתכ תב
שהיא נו ר מ לי תבה חל ט.
על הכל חוץ מנו ש אי ם ריאליים. היא דור ש ת
רק של שה דברים פ עו טי ם מזה שירצה ל כ תו ב
אליה. שיהיה מו ש ך. ב על ה מון ש כל. ול א
למ עלה סני ל . 18

בשעה שהתבונן נשיא ישראל
יצחק בן־צכי בהצגת הקאמרי,
קזבלן, המתארת את החיים
בשטח הגדול היפואי, קרקע גידולו
של העולם התחתון, פעל
העולם התחתון מחוץ לאולם במלוא
המרץ: מוט הדגל הקבוע
על מכונית הנשיא, נגנב בשעה
שחנתה ברחוב הירושלמי החשוך.

פחות מכך התרגז על גניבת
שמו המומחה למוסיקה ד״ר
(לרפואת בהמות) חנן ־שטיי־ניץ
בעל ארשת החביבות והמבטא
היקי הקיצוני: הוא פירסם
השבוע על לוחות המודעות של
פתח־תקווה הודעה לפיה אין לו
כל קשר עם המכון העממי למוסיקה
ישראלית שנפתח באם־ה־מושבות,
ושפירסם כאילו ד״ר
שטייניץ יהיה מנהלו.
הפתעה גדולה ציפתה גם למתאגרף המקצועי
אמאלטו פאלצ׳יאנאלי, שבין
תחרות לתחרות מצא זמן לבקר צעירה, עולה
מאיטליה המתגוררת בחווה חקלאית בחדרה,
לה הביא סכום כסף מאביה, בעל
רשת חנויות כלבו באיטליה: הוא מצא את
בת־העשיריש מתגוררת בצריף צנוע, עובדת
בשדה, מסרבת בכל תוקף לחזור לחיי המותרות
בחוץ־לארץ.

דון קישוטיות
בירושלים, החליטה הוועדה הקרואה המנהלת
את עניני העיר על מסירת טחנת הרוח
העתיקה בשכונת מונטפיורי כמועדון לשורת
המתנדבים, אירגון שאחד מתפקידיו העיקריים
הוא מלחמה בשחיתות.

דיפלומטיה ב שירו ת ה חופ ש
בתל אביב, התייצב השבוע אזרח מדינה
זרה בקונסוליה של מדינתו, ביקש להעניק לו
דרכון דיפלומאטי, בנימוק שדרכון זה ישחרר
אותו משירות בעתודות.

הודעה יב שה
במעגן מיכאל, הודיע העלון המקומי על
העובדה המצערת כי במשך שלושה שבועות
רצופים לא אירעה בקיבוץ לידה, תחת הכותרת
:״בצורת 1״

קבלתי מכתב מ־451־ 506 ובו הוא
מבקש לתקן את גבהו. הוא מסר שגבהו
1,62ם״מ בעוד שלאמיתו של דבר הנהו
.165 חזור — טעות שלי.

לפטפוט: היסטוריה,
וקולנוע
פר ט ל מו בדהש הו א בן , 10.5מסהר לי
( )922/628ש הו א תל מי ד בי ״ ס תיכון בחי פה׳
ומתעניין ב מ תי מ טי ק ה. הי ס טורי ה. קולנו
ע ו פולי טי ק ה, הו א היה רו צה לפטפט על
כךבכתב עם צעירה ב ת . 16 חי פ אי ת או
תל־אביבית.

גיל לפני יופי
שתי י רו של מיו ת, ש בי או ת ל בנו ת חו ה א מי תיות
ל א ציינו א ת נילן 922/829 רו צו ת
להתכ תב עם שני לא-ירו של מי ם ( רו מני ש הו
לאת תננ דנ ה אם יתברר שהם בכלזאת
י רו של מי ם) .הן י ד עו, ל עו מתזאת, לפר ש
בדיוק א ת גילם הר צוי של הבחורים 28 :־23
את נו ש אי ההתכת בו ת הן מ ש אי רו ת לנ׳נ־טל
מני ם.

על הקו
מכתבכ תו ב בנו ס ח אלוף ב ב לו ת ו אלו ף שו ם
קיבלתי מ 922/630 הריהו ל פני כםבמ
לו או :
״לכב׳ נ ב׳ רו תי יקרה מ פז ...וא שר ידו ע
לה כל רז. בז ה הנני מתכבדל שלו חאת
מכ תבי זה בק שר להתכת בו ת עם בתחמד,
א שר ת סכי ם ל היו ת לי לצמד ...עליה חו ב ה
להיות ב ת חיל — ו שמה אינו מו כרחל היו ת
אביגיל ...מו דל 1955 ועל ה קו ...והיא צריכה
עיניים ל סנוו ר ורא שים לס חרר . .
היו פי ה
גזרתה תהיה נהדר ת, ו ב או פי ה סו ערת. ב מ קצת
עליזה וב מקצת פזיז ה ..ו כ מו כן חו בבת
סרטים ותקליטים, ס פרי ם ובולי ם ונם
נברים. דרך־אנב. אני ה חתום מטהב חו ר סי מפ
טי ונ בון. כ א רז ח סון ...א מנ ם אינני רקדן
מ דו פלם אבל ב כל המע לו ת הריני מו שלם...
נילי 30בערך

סואיגרות

מאוזן . 1 :נבל
מקצועי ; .5ורופא
לאף ואוזן מטפל גם
בו, בדרך כלל ; .8
צייר הנלחם לנשואין
זזרחיים; . 10 אוייה!:
.12 כלי של שח־ימת
! .14 מצוייר,
בכמעט כל משרד ;
.17 מלת הבררה :
, .18 מה ...ומה נעים,
שבת אחים גם
יחד 20
21 רסיסי לכלוך ;
.22 שחקן תיאטרון;
.24 נזהרת בהתנהגותה
.26 :שמו הפרטי
של ח״כ כסה;
.28 מובלט כלפי
חוץ; 29 נשים יהודיות
רבות באר־צות־הברית
חברות
בה ו 30 אחד הגזעים
; .33 מעשי־מאפה
; .35 בתו הרקדנית
של שר האוצר
; .37 חברת
שיכון ; .39 שחקן
תיאטרון וקולנוע צעיר ; .41 כמעט לכל
ספל ; .42 עוף טורף ; .43 אולם בידור
ושעשועים, לחיילי צה״ל בתל־אביב ; .45
המנעול האוטומטי ; .46״ ..בכם ויעל?״ ;
.47 שגריר ישראלי ; .49 אחד מנכדיו של
יעקב ; .50 אחד מספרי התנ״ך.
מאונך . 1 :מעט ; .2משכן האהבה ;
.3חלק גוף ; .4צריף קטן ; .6אשתו של
הרמטכ״ל; .7אות אנגלית; .9צלחת; . 11 שר
הפנים; .13 אלוף בצה״ל; .15 שלל; .16 שתיית
חלב אם 17 חודש החורבן 19 הרגשת
בדד ; .21 לדון ז׳ואן היו רבות כאלה ; .23
עליו ועל אחיו כתב חומס מאן ; .25 אחד
משבעת המינים ; .27 משה דיין הוא כזה ;
.30 איכר משועבד ברוסיה הצאריסטית ;
.31 אחד מספרי אמ״ת ; .32 מחזה שקם־
פיירי .34 :קול בכי חנוק; .36 בלעדיו אין
ערך למכתש ; .38 סוד ; .40 שמו הפרטי,
האיטלקי, של חיים סידני ; .43 בעל זקן
וארבע רגליים .44 :שפת הים ; .46 מזון

נא להציץ כקנקן
הוא טו ען ש הנו אדם בו דדו בינוני ב החל ט
922/632 ועל זו שתר צהלכ תו ם א ליו
ל הס תכל הי טב ב תוך, הקנקן. כדי לה שיג פרי בילגיה
זו עליה ל היו ת ב רויו ם של 18 שנ ה.
הנו ש אי ם לבחירתה.

החורש בדמעה כרינה יקצור
922/6 3 3חי מ שו םמה תחת הרו ש ם,
שהוא החייל הרא שון המשתתן זבמ דווי. הו א
בן 19.5מתעניין בעיקר בספ רו ת. ומבק ש
להתכ תב עם נערה תל־ אביבי ת או חי פ אי ת.
ב מ קו ב לחרו ש אר. ר קו בו ת תל־ אביב לל א
מ טרה. בלי אפש רו תלר או ת א פי לו סרטו לחזור
מ או כז ב ועייח. .

חכרה, מסיכות, ריקודים
( ) 922/634 היא תל מי דתש מיני ת תל־אבי־בית.
גבו הה מאד ( 171ס ״ פ ) .היא מ עונינ ת
להתכ תב על כל נו שאש הו א >עם מי ל א
ציינה) ב עיקר על א מנו ת, ס פ רו ת. קו לנו ע,
תיאטרון ו מו סי ק ה. היא או הבת חברה, מ סיבו
ת ו ריקו דיב.
נד: אתה באמת רו צה שאא מין לספו רו?
מצטערת, אינני בו לעתג לו לו ת מ סו ג זה. נסה
אולי מ ש הו אחר.

לימודים או עסקים
אי תן: נ הנ ה ב סד ר נ טו ר. היא כיל דהמ פו נקת
רוק עת רגל ודור ש ת שוקול ד ה. באהבה
בזו ל א תהיה מ או שרא פי לו ש שה ש בו עו ת.
אם היא דור שתממך לזנו חאת לי מו די ך
*ל שאתה ב עו ד שנ ש א רה ל ך שנ ה אחת בל בד.
ומסרבת להנ ש א לד כ ס טו דנ ט. הרי כ ך
מני עלה. כן, אין ספקשתס בו ללאמעט
מן ה פ רי ד ה. או ל ם יהיה עליך לה תנ ער ככ
ל בל בבצא תו מן ה מי ם.
על אף פ סי מיו ת ך יש לי ההרג שה ש הי א
תחזור ב כני ע ה לל א תנ אי.

על בל הפונים אלי ככל ענין
שהוא, לצרף חמש מאות פרוטה
ככולים.

תשבץ 922

מדברי .48 :מאתיים ותשע.
ספרים פרסי
חמשה-עשר
לפותרי תשכץ ״העולם הזה״ 919
מישאל בביוף, ירושלים, אגריפס 9א׳ ;
יוסף גרבי, חיפה, ת.ד ; 5303 .חסיה גרוס־מן,
תל־אכים, יהודה הלוי ; 5מאיר ה־ראובני,
תל־רעים, דואר נע הנגב ; אסתר
זיגלמן, חיפה, נווה שאנן, נתיב חן
21א׳ :רות זיסקינד, תל־אכיכ, רחוב כ״ט
בנובמבר ; אהרן יערי, תל־אכיכ, צבי
ברוק ; 5חיים כהן, תל־אכיכ, שמואל
הנגיד ; 8רות לב, רמת־גן, אסף ; 11
יוסף נמירובסקי, גכים, דואר נע הנגב ;
יצחק רפופורט, תל־אכיכ, צ׳רניחובסקי
; 12 בנימין שטתברג, קכוצת שלוחות,
דואר נע עמק בית שאן; יעקב שכטר קיכוץ
אייל, דואר נע המרכז; י. שמיר כפר דרום
דואר נע חוף אשדוד ; יפה שפר, חיפה,
מירון .1

ומוו#
במדינת הסיוטים שד ,1984 אותה תיאר ג׳ורג׳ אור•
וול בספרו, קבוע ככל חדר, ככל מקום ציבורי ובכל
רחוב מכשיר שדרכו מתבונן, האח הגדול* ,השליט
הבל-יבול, בכל תנועה ותנועה של כל אהד מהאזר
חים. לא רק מעשים ודיבורים -אפילו מחשבות
שאינן רצויות למשטר מתגלות מיד, נרשמות ובע־ליהן
באים על ענשם כצורה הקשה והאכזרית ביותר.
יכאל מילברג, עובד מוסך הדואר הניד־כזי
ביפו, לא רצה להשלים עם פיטוריו.
לא היתד, כל סיבה נראית לעין לפיטורים אלה
אשר נמסרו לו באמצעות מכתבו של חיים
בן-מנחם, המנהל הכללי המפא״יי של משרד
הדואר הפועל־המזרחיי. הפיטורים נעשו בהתאם
לדבר המלך במועצתו מתקופת ראשית
המנדט, עת היתד, הממשלה הבריטית מעוג־יינת
ליצור לעצמה פתח חוקי נוח לפטר
לפיו ללא נימוק. פקידים שלא היה נגדם
מאומה, פרט לחישובים של טובת שלטונם.

ם ד 1ע פו ט ר טי לברג

בתוקף תפקידו ידע מיכאל מילברג על
מועד צאתה ושובה של כל מכונית במוסך
הדואר המרכזי. על כן ידע, כמובן, כי בין
מכוניות הדואר היוצאות לתפקידים שיגרתיים
מצויות כמה מכוניות המסוות במכוניות
דואר אולם תפקידן שונה לחלוטין. לא פחות
מכן יכול היה לדעת כי לאחר שעות העבודה
יוצאות כמה ממכוניות הדואר את המוסך —
בתפקידים שונים לחלוטין.

ישראל 1955 לא הגיעה לדרגה זו, אולם לפי המתרחש
בה כבר כיום, היא מתקדמת בכיוון זה בעקביות.
כי כישראל 1955 אין שום איש ציבור יבול
לחיות בטוח שסודותיו הכמוסים כיותר אינם מועברים
מיד, כאמצעים הטכניים המשוכללים והחדישים
כיותר של המאה העשרים, ישר אל -האח הגדול״,
שעדיין איננו רואה הבל, אך שומע ככר כמעט הכל.

ל חי שהב אזני ש ר ־ ה דו א ר
שר הדואר ד״ר יוסף בורג היה מופתע
מאד כאשר התייצב לפניו בלשכתו הפרטית
אחד העובדים המרכזיים של משרדו, אמר
לו בלחש :״אדוני, אני רוצה להיפגש אתך
במקום נייטרלי ! ״
השר, שדלת לשכתו היתד, סגורה, ביקש
מהפקיד הבכיר לשבת, אמר לו :״דומני
שהמקום נייטרלי למדי 1״
הפקיד, שסימני עצבנות ניכרים נראו על
פניו, חזר ולחש :״כבוד השר, אני מעוניין
מאד להיפגש אתך, אולם לא בלשכתך ולא
בביתך הפרטי. הרצוי ביותר — בבית קפה.״
השנים נפגשו בבית־קפה בירושלים ושם
שמע השר את אחד הסיפורים המוזרים ביותר
בחייו. הפקיד הסביר לשר כי רק חלק מפעולות
המשרד שהוא עומד בראשו ידועות
לו, וכי מתחת לפני השטח משמש משרדו

מתנהלות שיחות חשובות, קולטות את מיש־דרי
מכשירי הציתות. עובדה נוספת שאותה
העז לומר רק בחצי פה היא, כי לאחר שעות
העבודה משמשות כמר, וכמה ממכוניות הדואר
האמיתיות לצרכיו של אוחו מנגנון
מסתורי.
שר־הדואר נחפז להתקשר הן עם כמה שרים
לא־מפא״יים בממשלה והן עם חבר כנסת
מסיעת חרות. את הראשונים שאל האם ידוע
גם להם משהו על האזנה לשיחותיהם, ואילו
מהאחרון ביקש סיוע טכני. השרים הצ״כים
השיבו כי ידועה להם עצם העובדה, אך אינם
יודעים דבר על פרטי הביצוע ואין בידיהם
הוכחות.
ח״כ חרות היה לעזר רב יותר: הוא
שלח מומחים אשר בדקו את לישכתו הפרטית
של כבוד השר, את שולחן עבודתו ואת
מכשיר הטלפון שלו, אולם לא מצאו מאומה.
מישהו רמז רמז קלוש ביותר, כי בין ה־

מילברג לא חשב לעשות מאומה נגד סדרים
קבועים ומקובלים אלה. הוא היה מעוניין
רק במקום העבודה הקבוע. אולם היו
אנשים אשר סברו אחרת. לדידם לא היה
מילברג, יוצא אצ״ל אירופה, אדם מהימן.
לדידם אסור היה לו לדעת, למשל, את העובדה
כי שנים מעובדי מוסך משרד הדואר הם
שהכניסו את מכשיר ההאזנה המפורסם לחדרו
של מאיר יערי. לשם כך היה צורך
להיפטר ממיכאל מילברג. בהקדם, ורצוי
בשקט.
כצעד ראשון הועבר מילברג לעבודת לילה
במוסך, כדי להמאיס עליו את החיים, להניעו
להתפטר מעצמו. אך מילברג נאחז בעקשנות
במקום עבודתו.
הצעד השני היה האשמת מילברג בגניבת
קופת הברזל של מוסך הדואר, האשמה שהיתר,
מכה שתי ארנבות ביריד, אחת: מביאה
לסילוקו של מילברג ומחפה על אנשי מנגנון
החושך שניצלו את סמכויותיהם לטובת הנאה
פרטית. אך מילברג לא נכנע גם הפעם.
לכן, נשלח מכתבו הנזכר לעיל של מנחם,
והופעל דבר המלך במועצתו.

רמ״ח מאיר נוביק, קצין התפקידים המיוחדים
(קת״ם) במטה הארצי של המשטרה,
האחראי לקשר בין המשטרה לבין השאר,
היה האיש שעליו הוטל להסביר את עובדות
החיים למיכאל מילברג. הפגישה נערכה בחדרו
של נוביק, במטה הארצי, ותוכנה יהיה
מובן למעטים בלבד,
״ביק: מה שמך אדוני?
מילברג: מילברג, אדוני.
נוביק: מה היה שמך בחוץ לארץ ז
מילברג: כיום שמי מילברג.
נוביק: הרי היה לך שם עברי יפה —
מלמד. מדוע שינית אותו לשם לועזי?
מילברג: כך רציתי.
נוביק: ואנחנו רצינו לפטר אותך ממוסך
הדואר. האם הכל ברור לך?
— ^ ייייי ׳יזיז

ייי׳י * ייי-ייי -1,יחיח

מייד..ו

פרשתיע רי
לפני שנתיים וחצי שמע הקהל הישראלי
הרחב לראשונה על אחד היצורים האלה.
הזמנה דחופה כינסה אז את עתונאי תל־אביב
לחדר קטן במשרדי הקיבוץ הארצי, שם
הובטחה להם תגלית סנסציונית. התגלית :
מכשיר שידור בגודל של קופסת סיגריות,
שהותקן בתוך שולחן עבודתו של מאיר
יערי, העביר כל מלה שנשמעה בחדר לתחנת
הקלטה סמוכה.
שני צתתים שנתפסו על־ידי שומרי הקיבוץ
הארצי, כאשר באו בלילה להחליף את
סוללות המשדר, נלקחו מיד על־ידי המשטרה.
הפרשה טושטשה במהרה, עניין הריגול אחרי
יעדי נשכח. אך ד,ומכשירים המשיכו לפעול,
להאזין ולקלוט.

כךמ אזיני םלטלפ ון
• ישנו, למשל, מכשיר ציתות טלפוני
המופעל מיד עם הרמת השפופרת. המכשיר
אינו מחובר ישירות לטלפון ואדם החושד
שמאזינים לשיחותיו יכול לפרק את הטלפון,
לחטט ולחפש — מבלי למצוא את מכשיר
הציתות. מכשיר זה מוסתר בסביבת קו
הטלפון, במרחק המגיע עד לששה מטרים.
ברגע שמישהו מרים את השפופרת׳ מפעילה
השראה מגנטית את מכשיר ההקלטה וכל
מלה של שני המשוחחים נקלטת ונשמרת.
ד,״קליק״ המסויים, הידוע לאזרחים רבים,
בישראל, והנשמע כמה שניות לאחר הרמת
השפופרת, הוא האות כי ההשראה המגנטית
פעלה וכי מכשיר ההאזנה הוא במצב של
פעולה.

מקלטב כי םהמ עי ל
• ישנו גם מקלט־חוט ננסי יעיל מאוד.
אנשי המקצוע קוראים לו מקק. המקק נראה
כקופסה קטנה ואפשר בקלות להסתירו בתיק
ניירות או בכים הפנימי של מעיל. ממנו
מוביל חוט דקיק אל מיקרופון־סיכה
המסופק על־ידי בתי החרושת בצורות שונות:
בתוך שעון אמיתי, כסיכת־עניבה, במכסה
של עט־נובע, ואז, כל מד, שהצתת
צריך לעשות הוא להתקרב לקרבנו ולעסוק
בשקט בכל עיסוק שייראה טבעי באותו
רגע, כגון קריאת עתון או לגימת כוס קפה.
המכשיר עושה בינתיים את שלו.

ב עז רתמשקפתצל פי ם
מכשיר ין$רי. בצילום: יד המחזיקה את שני חלקי המכשיר שנמצא צמוד לסגירת שולחנו
של מאיר יטרי. החלק העליון מכיל סוללות, התחתון את משדר־הננם, ששידר לתחנת קליטה.

שי חהשל 7משפ טי ם

הופרה לגבי מכתבים ומברקים, הותקנו מב־שירי־האזנה
למאות בכל נקודות־מפתח. כל
הפעולות הללו נעשו ללא כל אסמכתא חוקית
על־ידי אלמונים שזהותם לא נתגלתה
אפילו כאשר נתפסו בכף. כל אלה מצרפים
רק קווים מעורפלים אחדים לדמותו של המנגנון
העושה־ואינו־נראה, מנגנון החושך.
את המכשירים מקבל מנגנון זה מארצות
הברית. חלק הוא מקבל באופן רשמי, דרך
שירות הריגול האמריקאי: את השאר הוא
קונה באופן חפשי, מעביר ארצה ללא אישור
האמריקאים. לרשותו עומדת ד,תעשיה האלקטרונית
ור,אקוסטית המשוכללת ביותר בעולם.
היא מוכנה לספק אזניים לא רק לקירות
ולמכשירי הטלפונים. בתי החרושת המודרניים
פולטים אזניים חשאיות שאפשר
להחביאן בתוך מנורת־שולחן, בקופסת סיגריות
או אפילו בשעון יד.
מנגנון הציתות לא החמיץ אף הזדמנות :
הוא רכש מכשירים המאפשרים לו, למעשה,
להאזין לכל שיחה שירצה, לד,קליטה ולהשתמש
בה למטרותיו. בעזרת מכשיריו, חיסל
לחלוטין את זכות הפרט לסודיות, מבלי לעורר
אף לרגע את חשדו שהוא נתון תחת
ציתות.

מרכז רשת־ההאזנה של מנגנון, שהוא ביסודו
מפלגתי והמקיים האזנה קבועה לשורה שלמה

של מוסדות ואישים.

אזהרה שניתנה על־ידי הפקיד לבין בדיקת
המומחים אירע משהו ששם לאל את סיכויי
הבדיקה.
״מה אתם מתכוננים לעשות,״ שאל ד״ר
בורג את השרים הצ״כים ,״במקרה שתגלו
מכשירי ציתות בלישכותיכם או בקווי הטלפונים?״
״נתפטר
מיד השיבו הנשאלים. אולם
בינתיים, למען הזהירות, החלו שרי הצ״כ
משוחחים בבתיהם הפרטיים על־ידי חילופי
פתקוח..

כאשר ביקש השר פרטים נוספים, החל הפקיד
מגלה אותות פחד בולטים, סירב להוסיף
על מה שאמר. הוא ציין רק כי גם שאר
השרים הלא־מפא״יים בממשלה נמצאים תחת
האזנה מתמדת. כן הצליח השר להוציא מפי
הפקיד את העובדה כי מכוניות מוסוות בנד
כוויות דואר משוטטות טביב בניינים בהם

כךנרכ שו המכ שי רי ם

בין היתר, טען אותו פקיד בכיר, מאזינים
המאזינים הן לקו הטלפון האישי של השר,
והן לשיחות המתנהלות בלישכתו ובביתו,
באמצעות מכשירי האזנה קבועים בשני מקומות
אלה.

ט כנ אי ם הוז מנו לבדזק

בינתיים הלכו והתבהרו כמה עובדות מעורפלות.
חלק מהן נמסר בפומבי על־ידי
השר פרץ ברנשטיין, חלק אחר פורסם ב־העולם
הזה ( )920 ולא הוכחש: נערכו חיפושים
בדירות אנשי ציבור, סודיות הדואר

• הצתת גם יכול שלא להתקרב לקרבנו
בכלל. נניח, למשל, שחבר ממשלה מסר
יים מזמין לביתו אחד מראשי סיעתו או
מנהיג אופוזיציוני. למנגנון הציתות דרושים
פרטי השיחה. חבר הממשלה יודע זאת.
אולי גם אורחו. לכן הם מחליטים לא לשוחח
בתוך הבית בגלל האזניים שצמחו לכותל.
הם יוצאים לגן או לחצר הבית. שם אפשר
לשוחח בשקט, ללא אזניים זרות. הנחה זו,
כמובן, מוטעית מיסודה. שני האישים הדגולים
לא העריכו אל נכון את התקדמות ה־המדע.
ברשות מי שמאזין לכל גם מכשיר
מיוחד למקרים כאלה. זהו מיקרופון קעור,
הנעזר בקולט־הד הדומה לראי פאראבולי
בקוטר של 30 סנטימטר בערך. אפשר להציב
אותו במרחק רב מן המקום שבו מתנהלת
השיחה ואין שום צורך בחוטים שיחברו
אותו, באנטינות או באמצעי־עזר מסובכים
אחרים. הצתת יכול לשבת בתוך חדר או על
גג בית אפילו במרחק של רבע קילומטר
מן המקום. כל אשר עליו לעשות הוא לכוון
את המיקרופון הקעור, בעזרת משקפת צל־

קולט

מקלט כיס
מכשיר יעד•
פים אל שני המשוחחים. את המיקרופון הוא
מחבר למכשיר הקלטה וכל השיחה הסודית
מגיעה למקום שאליו לא נועדה להגיע׳ עוד
הדמיוני נפרד בלחיצת־יד מ־לפני
שהשר
אורחו על פתח הבית.

אוזניים ארוכות לצתת הקורא לתומו על החוף.
שני המשוחחים שהתרחקו כסירה כמיוחד כדי
ירשמור את שיחתם מאוזניים זרות סקרניות, אינם
יודעים כי המכשיר הדומה לכן מודדים רושם כרגע
זח בדייקנות את שיהתם. כעזרת מיקרופון קעור

המצוייד כקולט הד כקוטר של 30 סנטימטר, המחו־כר
למכונת הקלטה הנמצאת כמכונית שכסמוך,
מצליח הצתת לקלוט שיחה המתנהלת כמרחק עד
250 מטר. כל מה שעליו לעשות הוא לכוון את הקולט
למוקד השיחה כעזרת משקפת צלפים ולחכות.

שעונו של הצתת משמש כמיקרופון קולט. השיחה
מועכרת כעזרת חוט דקיק, לא נראה כמעט לעין,
החכוי כשרוולו של הצתת, לכיס מעילו. כאן מוצפנת
מכונת הקלטה זעירה, גדולה קצת יותר מקופסת
סיגריות, הרושמת את השיחה. מכונת ההק

לטה מופעלת על ידי סוללות שמשך פעולתן שעתיים
וחצי. מכונת ההקלטה יכולה להיות מוחלפת
כמשרד זעיר המוטמן כצורה לא כולטת ככיס
המעיל והמעכיר את השיחה למכונת הקלטה
משוכללת הנמצאת על פי רוכ בקרבת מקום.

כשהשיחה מתנהלת כין שני אנשים ויותר הנמצאים
כקכיעות תחת צותתות, אי אפשר להפטר
מההאזנה גם אם מחליפים את מקום השיחה
הרגיל ועוכרים לחדר סגור ככית קפה או מלון.
חשמלאי הנכנס להחליף את הנורה השרופה כאחת

ממנורות הקיר יכול כאותו זמן להטמין כה משדר
זעיר המשדר את השיחה• החשאית למכשיר הקלטה
הנמצא כמרחק של חצי קילומטר מהמשדר.
כציור מסופק הזרם למכשיר מזרם החשמל המגיע
למנורה. לרוכ מופעל המשדר כסוללות זעירות.

משוחח המצותת, קולט את הנואנסים הדקים
ביותר של השיחה, אפילו את הלחישה הדקה
ביותר.
מכשירים אלה, כמובן, עדינים ומסובכים
ביותר. אמנם מחירם אינו גבוה ביותר
וכל אדם שיש לו 500—300 דולר בניד־

יורק יכול לרכוש לו מכשיר מעולה
ביותר. לעומת זאת, אין השימוש בהם
פשוט כל כך. המנגנונים האלקטרוניים
המשוכללים דורשים את טיפולם של מומחים
הזקוקים לקורסים ולהכשרה מקצועית
של שלושה חודשים לפחות.

קז לאחדמ תו ךאלף
• תחבולה ידועה למניעת האזנה היא
רדיו, להתקרב אליו מאוד
לפתוח מקלט
מאוד, ושעה שתזמורת ג׳אז כושית ממלאה
את החלל בצווחות ונקישות מחרישות, לנהל
את השיחה אשר צריכה להשאר בין ארבע
אזניים. לא פחות יעיל ברז מים פתוח. אולם,
בקרוב תיעלם גם אפשרות זו. מכשיר האזנה
בעל עוצמה אדירה, המסוגל לקלוט מרחוק,
עומד להתווסף לאינוונטר הישראלי. המיוחד
שבמכשיר זה הוא מפריד־קול אלקטרוני שיקלוט
את כל הקולות הנשמעים, יפריד את
הקולות הדרושים לו מתוך הערבוביה, כאילו
לא היו שום הפרעות חיצוניות. כך, למשל,
יוכל מכשיר זה לקלוט את כל הקולות הנשמעים
באולם קולנוע ולהשמיע לצתת רק
את דבריהם של שני אנשים שהתלחשו ביניהם
בשורה העשירית.
• אפשר גם לעשות משהו הרבה יותר
פשוט. ישנו מכשיר החודר דרך קיר —
פשוטו כמשמעו. המכשיר, בצורה של אזניה
גדולה מהרגיל, מוצמד אל קיר החדר בו

אי רתוהר

אתהמפ ני ה * 1נ ה

אם אתה איש ציבור ולדבריך יכול להיות ערן לאויבים וגורמים זרים, הנה הכללים
שלפיהם עליך לנהוג כדי להמנע ככל האפשר ממילת סודותיך

.התרגל למחשבה שכטלפון מאזין צד שלישי. הימנע לא רק
מגילוי סודות, אלא גם מקביעת פגישות סודיות, הזכרת שמות
העלולים לתת חומר לחקירה נגדך, ובל פרט אחר העלול לפתוח
פתח לדרבי-חקירה.
.אם אתה מוברח להשתמש כטלפון, אל תשתמש כטלפון
הקשור אתד או עם משרדד. רצוי להשתמש בטלפונים ציבוריים,
בבתי-קפה או ככתי-מרקחת. אל תתרגל להשתמש במכשיר-טלפון
אהד, אלא תחליף את מקום־שיחתד מפעם לפעם.
.אם אתה נאלץ לשוחח לעתים קרובות עם אנשים מסוימים,
קבע אתם שמות בדויים לעצמך ולהם, שיוחלפו לעתים קרובות.
• גם בחדרך אינך בטוח ממבשירי-ציתות. את הנקודות הסודיות
של השיחה מוטב לנהל על-גבי פתקים, אך אסור לשכוח לשרפן
מיד לאחר מכן.
• אם אתה קוטע פגישה במקום ציבורי, אל תישאר עומד כמקום
אחד. כהר כמקום רעשני בבל האפשר.

למכשירי הציתות היתר, השפעה מכרעת
על עיצוב דמותה החברתית והמדינית
של ישראל בשנים האחרונות.
אין להבין כלל את המציאות הישראלית
מבלי לדעת את העובדות המלאות של
פרשה זאת. כי מכשירי הציתות נתנו
בידי אלה החולשים עליהם אינפורמציה
מלאה וחושפנית לא רק על מעשיהם המדיניים
של כל אישי־הציבור, אלא גם
על חייהם הפרטיים האינטימיים ביותר.
בעזרת אינפורמציה זאת, שאפשר להפעילה
בכל רגע של צורך, יכול מנגנון
החושך להוריד אח גדולי המדינה לתהומות
המיון. הוא יכול להביא למשפט
פלילי כמה מבעלי השמות המפוארים
ביותר בארץ. הם נתונים, למעשה, בידיו,
אפילו אלה מהם שעדיין אינם יודעים
על כך.
הדבר נותן למחזיקים במנגנון החושך
גם יתרון תכסיסי אדיר. הם יכולים לדעת
מיד על כל תזוזה במצב־הרוח של היריב,
על כל תכסיס מתוכנן, ולהחליט על התגובה
עוד לפני בוא המעש.
בתנאים אלה, התהליכים הדמוקראטיים
נהפכים עד מהרה למליצה ריקה מתוכן.
שלטון המדינה איננו בידי הכנסת, ואפילו
לא בידי הממשלה. הוא בידי החולשים
על מגגנון־החושך.

׳ ־ורק־ה שקר

ה שק ר,־־כל־ ה שקר ורק השקר

זה היך ס פי

דן גולדברג,

כאחד הטרפים הסתלקתי מהמחנה
דרך פרצה כגדר, והנה כדיוק
עומדים לפני שני שוטרים צבאיים
מרוכ פחד החלו שיני נוקשות ו
גופי רועד כמיתר של כינור. אחד
מהם פנה מיד אל חכרו ואמר
רוץ והפסק את זרם החשמל כ
גדר וכבל הסכיכה, ואני אקרא כיג
תיים לרופא.״ כשרק נעלמו, גע
למתי במוכן גם אני
למחרת נערכה לי הלווייה צכ
אית מפוארת. מתברר, שמצאו ב
מקום אפר של סיגריה וחשכו ש.
זרח שניידר,

תל ״אגיב

בהתאםל חו ק
חברי ברנש ארוך למדי. יום אחד עבר לתומו
ולפתע הגיחה מכונית ודרסה אותו.
מיד שמוהו על אלונקה והטעינו אותו על
אמבולנס, אולם לפי דרישת שוטרי התנועה
שבאו למקום, לא יכול האמבולנס לנטוע עד
שתלו על רגליו מטלית אדומה, בהתאם לדרישת
החוק.

אורי סדר.

לוי ,25 קריית חיים

הרכבת ,38 תל־אביב

ת ר בו תרעה

היה היה גיבזר

יום אחד קלטה אוזני שיחה בין שני מקקים
שעמדו על מדף חנות־ר,ספרים שלי.
אמר האחד :״שמע 1נמאס לי כבר כתבי
אפלטון, שפינוזה וקאנט !״ ענה לו השני :
״אם כך, גש למדף הסמוך. תמצא שם את
פיטיגרילי ומיפאסאן — ממש מחייה נפשות.״

ערכת ״העור הזה״ גאה דפרס כאן
מכתרמ תור הסיפורי האמידו״ם־בהחלט
שנ שלחו אליה על־יד: גדול הבד אי
בי ש ר אל במסגרתהתח רו ת. שלו ש ת
הסיפורי הנ דפס׳ רא שונה ב ע מו ד זה
זכו בתח רו ת הי שר אלי ת ויישלחו לתח רו ת
הנ ערכת על־ידי מועדוןהשקר ! ׳
הבינלאומי הקיים בבורלינגטוו, ק אנ אד ה.

מלכתה קופי ם
מכוני היופי של תל־אבקב הם נפלאים 1
אמש ברחה קופה מגן־החיות ונכנסה לאחד
נלד,ם. לפני שהספיקו השומרים לגלותה, כבר
יצאה משם כשהיא מועמדת לכתר מלכת. היופי
(״ 1955 פרטים בלאשה).

משה רושצ׳וק

דרן חיפה ,9תל־אבדב

שכונת התקווה, גבעת אלישיב ב׳

הרפתקתב מכוני ת הפיס

למזלי האזין לקריאה טרקטוריסט
אחד, שהיה כעל שלוש איגרות
פיס וקיווה לזכות כזביה הגדולה.
הוא קשר בזריזות את הטרקטור
שלו לאחד מאבני הדרך ובעזרתה
גרר את הבכיש שלאחד־ הסיכוב
ויישרו. כך ניצלנו. מרוב שמחה,
החלטנו לחלק את הקרח שנוצר מזעת מזעתנו הקרה והשופעת לתושבי
המעברה הסמוכה חינם.
מוניה שביט,
נבעת נשר, חיפה

כ שאני נזתעטש

כשאני מיזעטש זה נורא !
לפני שבועיים התעטשתי ליד הבום שלי.
אתמול קראתי בעיתון יפאני שגופתו נמצאה
צפה על־יו איי הפנינים. מטפחת (המטפחת
שלי) ,נאמר בעיתון, היתר, דבוקה ל־קרחתו.

הענק
בבקמק
והחלטתי להזמינה לרקוד. היא נבהלה מאד,
משום שאיננה רגילה שמאזינים יפנו אליה
בעת השידור דרך מקלטי הראדיו׳ אך לאחר
הירהור קצר החליטה לקבל את ההצעה• היא
הכריזה :״שלושת הריקודים הבאים הם טאנגו,
סווינג ופאסודובלד״״ ומייד הטירה את
האוזניות ויצאה מן המקלט. רקדנו עד ,10
כשהיא חוזרת מפעם לפעם למיקרופון על
מנת להודיע על הריקודים הבאים. ב־ ,10לאחר
שהכריזה על סיום השידור, נזכרה כי
שכחה בביתי את הבאטלדרס שלה, ומיהרה
להזור לחדרי. אך בו ברגע כיבו הטכנאים את
המשדר, והמסך השחיר. לא היתד, לי ברירה,
אלא להזמין מונית ולשלוח (על חשבוני)
את הקריינית חזרה לבסיסה (אי־שם) לפני
כיבוי האורות.

שמחה שחור

במ שפט אחד
• הוא היה כל כך גבוה, עד שכאשר
דיבר עם חברתו שישבה על הירח, היה נאלץ
להתכופף.
• הוא היה כל כך שמן, עד שבחגורת מכנסיו
אפשר היה להקיף את כדור הארץ
שלוש פעמים
• הוא היה כה זללן, עד כי אחרי שבלע
את כל יערות הקרן הקינות לישראל, מת
מרעב.
• היא היתד, כה צעקנית, עד שכאשר
דקברה מתל־אביב עם חברה בניו־יורק, היתד,
החברה נאלצת לבקש אותה להנמיך את
קולה.

היא לאיכלה לחזור
מבעד למקלט הטלוויזיה שקיבלתי,במתנה
מאמריקה, צפיתי לי יום אחד כקריינית־החיילת
של גלי צה״ל, שהגישה מוסיקה לרין
קודים. ראיתי שהשתעממה, משום שכל תפקידה
הצטמצם בהנחת תקליטים על הלוחות,

יעקב (לשעבר יפה< יעקפי,

!בהיותי סוכן־ריגול במדינה זרה, קיבלתי
פצן ודה להעביר לארץ קצין מצבא האוייב.
לתפוס את הקצין לא היה קשה, אולם כל
הנמלים ושדות־התעופה עמדו תחת שמירה
קפדנית. מה עשיתי? הכנסתי אותו לחדר
מבודד והרגזתי את השבוי עד מוות. כשהוא
רתח מזעם, אספתי את האדים והכנסתי אותם
לבקבוק. לאחר שהבקבוק הגיע לארץ, שמו
אותו ימים אחדים במקרר, והקצין נרגע ויצא
חי ושלם.

נסים כהן

יחזקאל ,23 ירושלים

דברה אלו ף
אני נפגע מכך שמערכת העולם הזה לא
ציינה בכתבה על אליפות הצ׳יזבאת כי אני
בכבודי ובעצמי השתתפתי בשנת 1947בתחרות
העולמית של השקרנים המאורגנים
במועדון בורלינגטון, ואף זכיתי בתואר
תת־אלוף הצ׳יזבאת העולמי. בהוכחת הנני
׳מצרף את הסיפור הבא :
בזמן הקרבות במגדל־ אשקלון נשארנו
אני והמם־כף שלי לבדנו מול כתה ירדנית
מסתערת. לפתע חשתי כאב עז בחזה• לאחר
שהובאתי לטיפול בבית־חולים, התברר כי
כדוד פילח את חזי בצד שמאל, אולם, למזלי
לא פגע בלב. את הלב מצאו הרופאים בלילה
בו נפצעתי בתוך מכנסי.

תת-אלוך שקרני העולם
ידין מבנם,
אחד־השם ,5פתח־תקווח

כשמלאו לי שלוש שנים, נרדמתי פעם על
מיטתה של אמי לאחר יום עבודה מפרך.
כשהתעוררתי, שמעתי תינוק בוכה. הרעיון
שכבר נולד לי אח נוטף לא מצא חן בעיני
ושאלתי :״מי הוא התינוק הזה?״ ״אל
תדאג,״ ענתה לי אשה צעירה שהסתוסגה
בחדר ,״זהו הנכד שלך.״

בנימין גזונדהייט,
צה״ל, ד .צ 2118

קבל תי את מכ תבי
יום אחד שלחתי למדור מכתבים לרותי
בקשה להתכתב עם בחור בעל אופי ויופי,
האוהב טיולים וריקוד. בינתיים הרגשתי שחל
בי שינוי מוזר. הלכתי לבדיקה רפואית,
והתברר לי שאני עומדת ליד,פך לסבר. מספר
ניתוחים מוצלחים השלימו את התהליך.
0 * 611

קול הירח
אינני יודע מדוע העולם כולו מתרגש כל
כך מאחת מהמצאותי הפחות חשובות, זאת
שהתפרסמה בעולם כ״צלחת מעופפת״ .בניד,אדם
כל כך התרגשו סביב טיטות־הנטיון
הבודדות שלי, עד שהחלטתי כי מעתה ואילך
אטוס לשם נסיון סביב המאדים ולא סביב
הארץ. אנשי מאדים יש להם, לפחות, עתו-
נות פחות סנסציונית.

רפאל בן-חייפ

ריינס ,38 תל־אביב

שבתאי לוי ,6חיפו!

שינה מ מו שכ ת

אפרים רובינשטיין

גרשון שטרן

בשכבי בבית־ד,חולים החלטתי מיד כי
עתה עלי לחפש בחורה שתתאים לנטיותי.
לאחר שפניתי שוב לרותי, וביקשתיה לקשר
אותי עם בחורה ההולדת את טעמי, קיבלתי
מיד מכתב. פתחתי אותו ולא האמנתי למראה
עיני — היה זה מכתב־האהבה הלוהט
שהפקדתי בשעתו בידי רותי ושהיה
מיועד לבחור שאותו חיפשתי !בשעתו. אין
צורך להוסיף, שהתאהבתי בעצמי והייתי
אומלל מאז ועד היום.

ביאליק , 12 חולון

קרית שמונה 210 ,א׳

הירח (מקודם תל־אביב)

צ׳יזבאת, ישראל (שרות גולדברג) — תו־פעד,
מדהימה נתגלתה בשעת משחק קלפים
בבית תל־אביבי: בגלל תכסיסים בלתי־הגונים
שננקטו במשחק, התרגז המלך עד
מוות, יצא מקלפו, דקר את המלכה ונמלט.
המשטרה שהגיעה למקום בלוויית רופא
חיפשה אחרי טביעת אצבעותיו אולם על
הקלפים נמצאו רק טביעות האצבעות של
המשחקים. רופא המשטרה שבדק את המלכה,
הגיע לכלל מסקנה שמצבה אינו מעורר
דאגה והתיר לה להמשיך במשחק. המשטרה
קבעה פרם של הסכום הכולל של הזכיות ב

* 6 1 1161 1* * 611

^ ׳11* 611.

סולס״ה שגעון
יום אחד סיידתי את תקרת חדרי, ולפתע
נכנם לחדר מטורף מסוכן, שברח לפני שעה
קלה ממוסד מפורסם, ובלי להתחשב כלל
ב־ ובעבודתי, לקח את הסולם כדי להתכסות
בו כשהוא שוכב לישון. לא נשארה
לי ברירה אלא להישאר תלוי במברשת. אני
עצמי, אגב, נורמאלי בהחלט, כמובן.

1 110 0 * 6(1

^ ^ ק ר ¥השקר, כל ד שקר ורק השקר ¥השקר, כל השקר־ורק־חשקר־
פיס פיס פיס פים

בעיר, פיס בכפר,
דוהר עם מעצור נשבר,
מחר, פיס היום,
נופל ישר לתהום.

כיום קיץ אחד, שעה ששימשתי
ככרוז במכונית רמקולים של ״מפ־על־הפים״
,התפוצצו לפתע צינורות
המעצורים של המכונית דווקא כשעה
שירדה במדרון תלול, שבקצהו
חיבה לה סיבוב חד. נבהלתי
עד מוות והתחלתי צועק ברמקול:

בהיותי בארצות-הברית, החלטתי
להשתתה כתחרות על תואר
״מר אמריקה״ .יחד עם שאר המשתתפים
נכנסתי לרכבת המיוחדת
שהעמדה לרשות המשתתפים כדי
להגיע למקום המיפגש. כל הנסיעה
הרגשנו שהרכבת מיטלטלתא
כמו אוטובוס, ולא הכינונו מדוע.
רק באשר הגענו נתברר כי אחר
המשתתפים, שהחליט להתאמן
עוד מעט לפני התחרות, דא נכנס
לרכבת אלא נשא אותה על גבו
בריצה פל הדרך.
אגב, בתואר זכיתי אני ולא הוא.
דוד אבידר,

ה*קר השקר ורק השקר ¥ 1השקר לכלי השקר ורק השרד ¥

משחק לכל מי שימסור ידיעות שיובילו לגילויו
של המלך הבורח.

יהושע דנציגר,