גליון 923 מתאריך 23 ביוני 1955

חיפה: פצוע מלחמת-השחרוו חוש׳

ערכת

העורך הראשי :
אורי א בנ יי

ראש המערכת :

ה ו 1ח 0 £הוה

״יו ם

כהז

עורכי־משנה :

204 וייט^י

דוב איתן, ברו ךנאדל, אוויסיס

עורך כיתוב :

עורך תבנית :

0י *ביא

סיטזז איין

צלם המערכת :

הכתב הראשי :
עפנו אי • ר ה

יהודה זעירא

אני בעל מלון. ל כן חייב אנו כי ל ש מו ר על
יחסים טובי ם עם כל אחד. על אחת כמה וכ מ ה.
חייב אנו כי ל ש מו ר על יחסים טובי ם עם אנ שי
העיריה, א שר בהם תלוי ס כו ם ה מסי ם אשר עלי
מ ס בי ב
הנר,יון
ל שלם. צורת הביקורת א צלי.
ל מלוני ו כו ׳ .כאשרבא, ל מ של. פק ח עירוני
ומבק ש שאתרו ם לאיזה מפעל חיובי של ראש
העיר, אין לי ברירה אלא ל שלם. אח ר ת...

בעילום שם,

חברי המערכת :

שמואל כץ, נ הוי ה

מ שה א לוני, יחיאל ב שן, ני צה ג בי. לילי גלילי,
יו תי ורד, בוזי ז הבי. יו חנן ורבקה זראי, או סקר
שאובד. אביב ה ס טן, ע מו ם קינן. סי לבי ק שה.
אברהם ר ס סו ר ם.

451

עורכי המהדורה האנגלית :
דניאל שטח, דויד פסטור,
הממונה על המהדורה הספרדית:

וז ״ ש אוז מ -1* 0די לטי**רז-ם ציזז

זז׳ גל׳7ן סון * תל־אביב. סזנן תם בר?)׳ם:
•טולנופתד• ת. ד , 156 .טלפון .267*5
חפולס חזח בסדנז.
זטוציא לאוד :
יטוס ישראל בע״נז, ת׳׳א סל.23204 .

ש מו אל

עורך דסוס :

בר תור

ארית

מנהל מבצעים :

ארי אל

מנהל מעבדה :

שלפה אדיר

דו ד פווייג

הפתסרס פו ת תהת
עבור פו ר עו ת
• ממפע רב ת א חר אי ת ע בו ר מי שהפור עו ת - .סיבר
וכרה פו כ נו ת על־ידי חברי הפערכת
.דו״זז לער כן ד ו זז לפתבדר דו־ חלנוסע •
נל־ידם. ה פ רו ר. דו * ח לבחור בו ל ל פו ר עו ת • טעםפס לנו תוא רגוני ם נויבוריים א שר אין
אחראית ל תו כנן ולדעות ה פו ג עו ת בהן. ו ש אינן פשת או ת ב שו * עו רה ש הי א את ד עות

התערבתי עם חברי כי אבא חו שי ייבחר שו ב
לר א שו ת עיריית חיפה ותא מינו או לא — .אני
מ קו הלהפ סי ד את חמ ש הלירות של ההתע רבו ת...

ישעיהו אלעזרי,

חו לון

עוד לא אבדה תקותנו.

שי ס ה הררי

הצייר הראשי :

חיפ ה

נכון: גנים ציבוריים יפים, יום הפר ח, יום
האם. והדרת פני זקן. מיגר שי מי שחקים. אבל
רבותי — באיזה מחיר !

ה כוונו ת
ונב ד קות
הפ ע רכ ח
הפערכת

רק עכ שיו הגי עוני שני הפרקים הר א שונים של
גילוייכם על אב א חו שי. אינ כ ם יודעים איזה
רו שם ענום ע שה הדבר עלי, כ אן בניכ ר. א מנ ם,
בהיותי באר צות־ הברית, התרגלתי ל תו פ עו ת של
וגנגסטריזם־ שבחסות־החוק. אך
שחיתות פולי טי ת
דבר כזה בארץ !

דוד שו פ מן, ני ריו ר ק
רק עם התחלת פר שת הגאנגס טריזם החיפ אי
התחלתי לקרוא את ע תונ כ ם. א מר ת׳ לעצמי כי
עתון המעז לגלות את האמת על האדם ה מ סו כן
ביו תרבמ דינ ת י שראל הו א עתון אמיץ ו חובה
על כל אזרה ל קר או. עתה, אחרי כמעט חודשיים
של קריאה עקבית. מ בין אנוכי׳ כ י כל ה פי ט פו טי ם
על חוסר־ אחריות. פו רנוג ר פי ה וביקורת הרסנית
לא היו אלא א מצעי־ה ש מצה של אנ שים שפח דו
מ פני סי סמתכם: בלי מו ר א. בלי מ שו א פני ם.
עלו וה צליחו.

כריכות

הע לם הזה״
קוראים שמסרו את גליונו
תיהם לבריכה יכולים לקבל א ת|
הכריכות במשרדי ״העולם
הזה״ ,רהוב גליקסון , 8תל-

אביב, החל מהיום, כין השעות
| 14.00 - 1 1 .0 0וכין השעות
18.00 6.00 כל יום. כיום ששי,
כשעות הבקר בלבד. קוראים
ששילמו עבור משלוח הכרכים,
יקכלום לפי הכתובות שמסרו.
בכל זאת מ כ ליו בגליון יום ו׳ האחרון 10.6.55
אבל הפ עם אני מו כרח לציין כי א פי לו כ ש רונו
ה ע הונ אי לא עמד לו. הו א פ שו ט גימגם.
א.י מקו ה ש עו רך העולם הזה י ע מו דבד בו רו
ובבוא העת יגלה מה שניתן לגלו ת או דו ת הדי־מגוג
בעל ה א מבי ציו ת* .

ד״ר אלברט שטרק, תל־אביב

זה מכבר הרגשנו כי מערך המדורים של העולם הזה סובל מליקוי אחד. השבוע בא ליקוי
זה על תיקונו, ונולד אח צעיר למדורי העתון.
העולם הזה הוא עתון ישראלי, והוא עוקב בענין נרגש אחרי כל רחשושי המאורעות
בארץ. לכך מוקדש המדור כמדינה.
אין אנו חיים על אי. העולם הזה מאמין בכל נשמתו כי העולם הוא אחד. כל מאורע
בישראל קשור באלפי חוטים עם מאורעות הנרקמים באותו רגע בארבע כנפות תבל. אנו
מאמינים כי איחוד כדור הארץ, מדינת העולם, אינה רק תקווה יפה, אלא גם מטרה מוחשית
שתוגשם במוקדם או במאוחר. המדור כ עו ל ם בא לתאר את שלבי המאבק להגשמת
המטרה, לתת תמונה של מאורעית העולם, החשובים והפחות חשובים אך אופייניים. הלואי
ויכולנו להקדיש לכך מקום נרחב יותר.
ישראל שייכת לחלק־העולם בו היא שוכנת. שייכות זו אינה רק ענין של כורח גיאוגרפי.
גורלה של ישראל קשור, כך אנו משוכנעיס, בקשר בלתי־נתיק עם גורל המרחב, כשם
שתרבות ישראל היא חלק בלתי־פריד מתרבות המרחב. לכן, ענין חיוני לנו בכל הקורה
באזור הנכלל במדור במרחב — .ממארוקו עד פאקיסטאן, מתורכיה עד חבש.
:בין שייכותה למרחב ובין אזרחותה בעולם קיימת מערכת־יחסים שלישית, אשר חשיבותה
גוברת מיום ליום. ישראל שייכת לאסיה, בניה הם אסיאתים, מהפכתה היא חלק ממהפכת
היבשה הגדולה שהיתר, משועבדת כולד, עוד לפני דור, השתחררה בימיני והופכת עתה
לגורם השלישי, ואולי המכריע, בעולם.
מתוך הכרה זו, שכל הקורה בדלהי ובטוקיו, בראנגון וביאקארטה, חשוב לנו יותר מן
הקורה בוזשינגטיז ובמוסקבה, פותח העולם הזה השבוע במדור בי בשת, שישמש עדות
מתמדת לאחדות גורל היבשת.
מעולם, לא היתד, משמעות כה עמוקה לפתיחת השיר החלוצי הנושן: פנינו אל הטוזש
העולה, ז ר מו שוב פונה מזרחה׳.,.

הוא אמר שישתוק
המא מר על קרליבך (העולס הזה ) 921 היה —
מ שע שע מאד. כי תמיד מ שע שע
נוס ף לכל
לראו ת איך אדם קטן מ תנ פ ח ׳ומתנפח מ רו ב חשי
אמיל

רמתיחייל

אולי אני תמים אדנד מה לי ש ה עולם הזה צדק
בכך שלא מסראתי שם האי שמצמרתה של טון
שהזהירו על ה ה תנק שויו תהע תי דו ת. א מנ ם ה־אי
פכאמסתבראממע רי ב מנ סהל הוכי ח כי מו די ע
זה לא היה ולא נברא
או לםה אין זו

ת שובת ה שמ צה מתח (המקת
למאמרכם
עולם הזה ) 921 על
הרבי האר מי קרליבד? ׳

יעקב בוקשטיין,
רמת־גן

לכם דם !

רחל

צוקרמן,
תל־אביב

המנגנון הגדול

כל סי פו רי ה שחיתות
והחו שיזם הינם. ל מ רות
הכל. בגדר טי פו
לו של. המשטרה־די
מוקר א טי ב מדינ ה ו לכן
לא חמורים כל־כך.
ב א מת
הדבר ה חמור
הוא קיו מו של מנגנון
החו שך — כו ח בלתי־חוקי,
בלתי־די מוקרא טי
הנ תון
ובלתי־ מוסרי.
למרות ח ש אי ת ..על־כן
•כתבתכם על מכ שי רי
הה אזנה של מנגנון ה חו
שד (העולם חזה )922
ראויה ל שבח יו תר מ כל
גילוי שחיתות שיגרתי.

אפרים שומן,
תל־אביב
הידו ש י שראלי מו בהק:
ב מ קו ם ״האח ה־נ
דול״ יש לנו ״ה מנג נון
הג דול א בו ת ה־אייכם?
מכתבים הכל
אודות אכא
ב ע תונו ת הו ש מ עו האש מו ת ק שות ננ ד עיריית
חיפה ורא שה. עד עתה לא תבעה העירית את
מנ בי אי הלעז לדיו. נר אה לנו כי מ חוב ת ם של
אנ שים הנו ש אי ם תפקידים ציבוריים ח שובים לדאוג
ל כ בו ד תפ קידם.
מבקר ה מדינה אינו הנו ף שי כו ל ל בו אבמ קו ם
המש טרה. ובתי הדיו ב מדינ ה. נו פי ם ו אי שים צי בוריים
ש הו ט חו נגדם האש מו ת פ לי ליו ת. לא
י צ או ידי חוב תםה ציבו רי תאלא אם יני שו
תבי ע ה. משפ טי ת על הו צאת שם רע ועניינם יתבדר
ב פני בי ת־ מ שפ ט.
המת על מים מ חו ב ה זו. ל א רק את עולגום הצי בורי
עלולי ם הם לאבד, אל א הם יוצרים תקדים
מ כו כן לרמה מו ס ר נו ה ציבו רי.

שורת המתנדבים,

ירושלים
צדיק ובשוב
...יחזקאל ופ רקי״ח) :
התו ככל
עוול

עשה
מצדקתו
ועשה
ה רש ע עשה אשר
עבות לא עשה
אשר
צדקתו כל וחי.
מעל.
אשר
במעלו
תזכרנה

יצחק ביגייה,

ירו שלים

...המש טרה ל עול ם לא תוכ ר לנ לו תאת
ש מים, כי לדא בוננו היא מ ש טרת מפא ״י.

פנחס שוורץ,

הנא
טבריה

שפ תם הרבה דברים ח שובים. אבל זה עו ד
לא הכי. המצב הו א הרבה יו תר נרו עממהשכ
תב תם וי שכמהמ הל קו ת מו ש ח תו ת ש עו ד לא
ננ ע הם ב תו. נם על ה אנ שים שכב ר כ תב ת ם יש
עוד הרבה. יספר.
פצר שני, ע שי תם כפה שגי או ת ור צוי להקו
או תו. כ תב ת ם, ל מ של, שבהת חיז תלמ כי ר ת כר טיסי
ם ע״י ט רו ר ל״יו ס -ח סר ח״ זכ תהס חי ק ת
ם 5י-ה עם קים. זו הי ע עו ח. בהתח רו ת ניצחה מ חי
קתמ פי -ה ע קי פיו שב ראשה עו מדס ריי ליו הידו ע.
נס ב עניו הכסף שדר שו מרוזנ ש טייו בעד סגירת .
מרפסתט עי תס. דר שו סמנו רק מאה ות סי שים.

כ ד אי להיוהר
לים או תן.

אורי שפר,

מ שני או ת

הס כ מ תי לה שוו א ה עם
ה חלו צי.
סו צי אליז ם
האח הגדול בספ רו של
אורוול , 1984 או לםב־י
דבר אח ד אתם טו עי ם.
בעו ד ש מכ שי רי ההאז נה
ב א טלנ טי ה שרתו את
ה^ח הגדול האחד, הך\
מ כאצקינו
מ שרתים
שירי ה אזנה של מנ גנון
•זחושך מ ע מד ביורו־קרטי
שלם.

כ א לו. כי אוי בי כ ם מנ צ
פקיד
עירוני,

חי פ ה

הפת רון הו א להחליף את ה של טון. כ׳ החלפת
שלטון פו על ת ל טי הו ר ה שחיתות. כ מו שפ שו ף
נייר־זכוכית על ברזל חלוד...

דניאל קשת,

נסיציונה

לא זו עז עתי ביו ת ר ...לא גיליתם כל חד ש.
ננדי וננ ד חברי בקיבו ץ יפתה (העולם הזה ) 817
הו פ על או תו מנננון ב ח רי פו ת לא פ חו ת ה.

מאיר הרט ב,

חבר יפתח לשעבר

ירושלים

...כשא מר רא ש
מ מ שלה מ על במתה־כנ
כ ת ״זו מ דינ ת חוק
.ולא מ דינ ת שו ד,״ מדו ע
הר שה לעצ מו ל ש כו ח
את קיו מו של א רנון
הבתר. חו בבהא לי מו ת,
ה מונהג על ידי מ ש מיד
אל ט לנ ה?

...סו ד הנ צ חוו של צבא י שראל ב מל חמת השח רור
בו א כי מלחמ תו היתה מל חמת צדק ואמת,
כל נם מל המתכם ננ ד ׳העריצות וה שחיתות ב חי פ ה.
סו פ ת יביא לנצדזון האמת על אביר ה שקר.

יאיר מרדכי,
אולי תעניין או תכם
לי ולא שתי בחיפה.

תקרית

באר־יעקב

משע שעת

שקרתה

ב מו צ אי שב ת 4 ,ליוני, בת שע ב ע רב, נ ס ענו
ב מ כוני תנו ב מו ר ד פנו רמהל קו לנו ע. לפתע נם-
תנוורנו על-ידי שורת או רו ת וצעקות ״ עמודו ״
ש שה או פנו עני ם. לבו שי ם חול צו ת ל בנו ת ועדו־יים
סר טי ק בו צו ת ה פו ע ל, ה קי סונ ג ו הו די עונו כי
א סו ר ע תה ל ע בו ר. על שאלתי מ דו ע. נ עני תי כי
ראש העיר עו מ ד שם ואיו מ עב ר.
נ תברר ש אב א חו שי ב ה להתייחד עם נו פ ה של
היסה עירו ואיו להפריע לו.

חיפ ה

ל מ רו תמאמ צי ר ם הקדחתניים, הנובלי ם ב היסטריה
פ רו ע ה, לא הצלחתם ל שכנ ע או תי. ב ש בי לי,
אבא חו שי הנו עדיין אי ש הנני ם, אי ש סנ ר שי
המ שחקים ל ש כונו ת ה עוני, אי ש הנר ברירה של
שניס־ שלו שה ה ד רי• כ ר חו ב פ שו ט ב הדר הכ ר מל.

.אלחנן גרלינסקי,

חיפח

טבריה

קרליבך
בו תעצ מי ת עד שבא מי ש הו עם סי כהק טנ ה
והד מות ה מנו פחתמת פו ררתב אוי ר.

רות ברמן, תל־אביב
מה דעתכם על סידרה שלמה ״ המקצוע: נבל״ ?
אני ב טו ח כי חו מ ר לא י חסר ...הרי אנ שים
כ דו ק טו רממע רי בנמצ אי ם ב שסע באר צנו —
לדא בוני.

שלום אשכנזי,

ירושלים

מ פלי א אווזי מ או ד שהתרנ שתם מדברי קרליבך.
הרי כל אחד יוד ע כי מו שד־ע ט זה גו תבל פי
הרוה הנו שבתב או הו רנ ע...

דב קליין, זזיפח

ל מ רו תמאמ רו כ רו ח אב א חו שי. בו ררש לא
ל הניב ב כל ל ולא לההגס גווי הו ״י מ את הס. יצא

יצחק הללי,
ירושלים
...אנ ב, בר צוני רק ל הו סי ף את ה כ תו ב ת של
מנגנון החו שך — רחוב בן יהודה . 99 תל־ אביב.

נתן גרינבאום,

תליאביב

תלורא גרינב&ום טועה מן הסתם. זו הי
כתובתו של מרכז מפלגת פועלי ארץ־ישראל.

מה העניינים, עמוס?
הייתם צריכים להחליף
קינן ב אחר ת. הו א נר אה
״ א מנו ת החיים של סרי ס ״
לא מ ת אי ם, לא לו ולא

את ת מונ תו של ע מו ם
רציני מדי ליד כתב תו
( העולם הזח .) 922 זה
לשרים.

אירי^ ,ן ןל יאיר, רחובות

1א להכיר: הנאש
״לילה טוב !״ רינה נשקה את אביה. השעה
היתד, מאוחרת ומחר עתיד להיות יום גדול.
מחר יינתן ססק־הדין ; צריך ללכת לישון.
קשה יהיה להרדם, אולם צריך לנסות. רינה
יצאה וסגרה מאחוריה את הדלת.
מלכיאל גרינוואלד נשאר לבדו בחדר הקטן.
שעון הקיר הגדול תיקתק בקול. מכתבתו
הישנה היתד, עמוסה ניירות. אנשים זקנים
עטורי זקן התבוננו בו מבעד למסגרות העץ
הישנות התלויות על הקיר.
גם מלכיאל גרינוואלד היה זקן, זקן מאד.
73 שנים העיקו על כתסיו. עתה הוא חש
במשקלה של כל אחת מהן.
במשך היום כשרינה ופרידה, אשתו, היו
על ידו, היה ערני, חריף ומלא תנועה: עתה
היד, לבדו. עכשיו היה יכול להרשות לעצמו
להיות עייף. איש לא יכול לראותו — רק
האנשים הזקנים אשר במסגרות העץ הישנות.
הוא
הבטיח לרינה שילך לישון, אך שניהם
ידעו שהוא לא יעשה כן. במקום זאת, הוציא
בתנועה מנוסה אלבום־בולים עבה משורת
האלבומים שעמדו על המדף, ופתחו,
אך לא יכל להתרכז בבוליו הישנים, שכה
הרבה לחבבם. הוא פתח את המגרד, במכתב-
תו, הוציא ארנק ובו שטר כסף יווני וארבעה
כדורי רובה אנגלי: זאת הביאו לו חבריו
של בנו, אחרי שיצחק נפל בהר ציון, מוליך
את כיתתו להתקפה.
הוא הרים מבטו, התבונן בתמונת אביו.
מנחם גריגוואלד היד, רב בעיר שופרון
הקטנה, במרחק שעה מוינה, אמנם לא רב

מאת עמנואל פדת

־ייי•

שנת״ עקב הישוב אחר נושא חדש ככותרות
העתונות: משפט קסט 1ר.כעשרות ישיבות דרמתיות
ודחוסות סנסציות של בי ת ה מש פט המחוז•
בירושלים, נגולה פרשת האימים של השמדת
יהדות הונגריה. עדים חשובים העידו בעד וגגד
האיש קסטנר. אך בהתרגשות הכללית איש
כמעט לא שם לב לישיש המזוקן שגרם לכל
ההמולה: מלכיאל גרינוואלד.
חסידי ; הרב החסידי היה מיריביו המושבעים
של הרב מנחם גרינוואלד, רב המתנגדים.
החסידים אף הטילו חרם על הרב הזקן ששלח
את תשעת בניו ובתו היתידה לבית־הספר
הממשלתי. אולם מנחם גרינוואלד היה
זקן עקשן: הוא ידע מה שהוא רוצה. בניו
המשיכו ללכת לבית־הספר הממלכתי, אפילו
בשבתות. נערה גוייה היתד, נושאת את תיקיהם
והם עצמם היו יושבים בשעורים, מקשיבים
בלבד. הם לא כתבו בשבת: הם היו
ונשארו דתיים מאד.
התגלה במהרה כי בניו של גרינוואלד היו
התלמידים המצטיינים בבית־הספר, ביחוד
בנו השני — מלכיאל. המקצוע האהוב עליו:
חיבור. המקצועות הנוספים — היסטוריה וגיאוגרפיה.
הוא האמין ז הגיאוגרפיה פרושה

מסע בחלל, ההיסטוריה — מסע בזמן, הכתיבה
— מסע לקראת האמת. מלכיאל
חלם על מסעות. אין פלא כי בסיימו את
הגימנסיה, נרשם גרינוואלד לפקולטה למדעי
המזרח באוניברסיטת בודפסט. גם אותה
סיים בהצטיינות ובתחילת המאה הופיע גרינ־וואלד
בבירה העליזה, עיר הדנובא והוואלסים,
עירם של שטראוס ופראנץ יוזף — וינה.
הוא החל לשרת במיניסטריון המסחר האוסטרי,
הסיר מעליו את בגדיו האזרחיים,
לבש את מדי־השרד האוסטרים המהודרים,
שכל פקיד ממשלתי היה חייב ללבוש באוסטריה
של אז. חלומותיו על מסעות התגשמו
במהרה, אך לא מזרחה: הוא מונה כנספח
מסחרי בקונסוליה האוסטרית במארסיי.
הקריירה לא נתקה אח קשריו של גרינוואלד

לעניין היהודי. הוא לא היה רק איש דתי ז
ההשכלה החילונית ואביב הציונות המדינית
אשר וינה היתד, עריסתה ומרכזה, הבהירו
לגרינוואלד: יש לשלב דת וציונות. גרינוואלד
היה בין המיסדים של התנועה הציונית הדתית
מזרחי, נשאר קרוב לאגף הקיצוני הימני.
הוא לא החמיץ אף קונגרס ציוני, אם כציר
עירו הקטנה שופרון, ואם כצופה סתם. הצלחות
שרכש במזכרות בקונגרסים השונים,
מופיעות על שולחן המשפחה בכל סדר פסח.
אז באה מלחמת העולם הראשונה ובעקבותיה
— מפה חדשה באירופה: הונגריה
נקרעה מעל הקיסרות האוסטרו־הונגרית,
שופרון נשארה על הגבול — בצירו ההונגרי.
תושביה היו אוסטרים, ללא כל קשר עם
המאגיארים, אולם הם שתקו. לא כן גרינ־וואלד.
הוא הפך לאחד הפעילים של הועד
למען צירוף שופרון לאוסטריה. הוועד נכשל,
שופרון נשארה כצידו ההונגרי של הגבול,
גרינוואלד בצידו השני. ההונגרים
הגלו אותו מהונגריה והוא לא יכול לשוב
אליה, גם בזמן שאימו מתה והוא ביקש
להשתתף בלוויתה.
בתפקידו כנספח מסחרי אוסטרי, הרבה
גרינוואלד לנסוע. הוא עבר בכל המרחב,
הגיע עד עדן, התמסר יותר למשימותיו ה־הגיע
עד עדן* ,התמסר יותר למשימותיו ה*
כשבנו יצחק שרת בצי
הוז מן יחד עם חבריו היהודים
שערכו נכבדי העדה היהודית
בל ב ח מי מו ת רבה כ שנודע כי
מלכיאל.

הבריטי בעדן,
לסדר מפואר
במקהס, נתקהוא
בנו של

מזרחי, קרא לניקוי מפלגתו, ביטא את דרישותיו
בעלונים שקרא להם מכתבים לחברי
ב מז רחי (פני מי!) .המכתבים לא נשארו פנימיים
זמן רב, החלו עיסקים גם באישים מחוץ
למפלגה.
גרינוואלד לא חסו בחיצי לשונו, אך משום
מה איש לא הגיב• עד ששמו של ד״ר ישראל
רודולף קאסטנר הופיע והיועץ המשפטי
לממשלת ישראל, חיים כהן, החליט לפתוח
תיק.

ה״ ש קזלי םבדעתם״

מדים מהודרים

של נספח מסחרי אופטי
רי פארו את ד מו תו של גרינוואלד ב־,1904

רגעדרמטי: ננס יציאת ה שופט מהאולם ק מו ת הד מויו ת ה מרכזיות במ שפט השנה
שהסעיר את הצבור הי שראלי על כל שכבו תיו — :קסטנר, תמיר, מרינסקי, גרינוואלד, שקד.

המשפט הגיע. בישיבות הנסערות ביותר
נשאר גוינוואלד האיש השקט ביותר והנש־כח
ביותר: פעם, כשהמשפט כבר היה במהלכו
המלא, איחר גרינוואלד להופיע באולם.
השופט, ד״ר בנימין הלוי, ביקש משמשו
שלמה, לקרוא לו, להבריז שמו במסדרון,
כנהוג מימי התורכים. שלמה, נבוך קמעה,
שאל את השופט :״סליחה אדוני ...אה...
מה שמו?״ השופט נבוך לא פחות, שלח מבטים
שואלים אל הקטיגור והסניגור. הפרקליטים
הזכירו :״גרינוואלד, אדוני, מלכיאל
גרינוואלד.״
אולם הגיע יום בו צריך היה גרינוואלד
להחליט באיזו אפשרות הוא בוחר במשפט :
האם יעיד בשבועה? יצהיר י — או ישתוק?

״פסיכופט בגוני שלא בנה ווילס ולא
ציוניות, מאשר לתפקידיו המסחריים.
״בכלל, הוא היה איש עסקים גרוע מאד,״
נזכרת רינה ,״לא היה עסק אחד שלא סיימו
בהפסד. פעם, במלחמת העולם הראשונה,
קנה מציאה: קרון מלא גופיות ותחתונים.
עור לא גמרנו ללבוש אותם.״

הארבהה חו םפשט
כשסיים גרינוואלד את הקריירה הממשלתית
שלו פנה לעתונאות. הוא ערך את עתון
המזרחי צייט שריפט בוינה• עתה גזלה ממנו
הפעילות הציונית את כל זמנו. בסוף 1925
נזקפו לזכותו ארבעה משלוחים בלתי־חוקיים
של עולים לישראל. האחרון נתפס על ידי
הבריטים. גרינוואלד נכנם לרשימה השחורה
של בולשת המנדט.
כשנכנסו הגרמנים לוינה, ביוני , 1938 בירך

אותם הצייט שריפט: הארבה החום פשט
בארץ ! זה היה מאמרו האחרון של גר׳ גוואלד
בעתון. משרדי העתון נהרסו, גרינ־וואלד
הושלך לבית סוהר. הוא ישב שם
ארבעה חודשים ושוחרר רק במקרה: פקיד
אוסטרי גבוה זכר אותו מימי וועדת שופרון.
הוא לא נשאר בחוץ זמן רב. צעיר יהודי
בשם הרשל גרינשפון ירה בציר גרמניה
בפר• ז, גל דמים של פוגרומים אנטי־יהודיים
שטף את אירופה הנאפית. הגל הגיע לוינה
ב־ 10 לנובמבר . 1938
רינה זוכרת את התאריך היטב. בבוקר
פרצו לדירה שני אנשי ס. ם .גרמניים, אמרו
לאביה לבוא עימם. אשתו חפצה לתת לו
מעיל. הגרמנים אמרו כי אין צורך. הם גלגל׳
הו במדרגות מהקומה הרביעית. רינה
ואימה ראו מבעד החלון כיצד גררוהו ב
רגליו
לבית הכנסת הסמוך. מבית הכנסת
בקעו זעקות בלתי אנושיות. אחרי זמן השתררה
דממה. שני אנשי הס. ם .יצאו מבית
הכנסת מרוצים, חשבו, כנראה, כי גמרו עם
גרינוואלר. הם טעו. עם ששה פצעים פתוחים
בראשו, שבעה שברים בידיו ורגליו, וכש־בפיו
לא נותרה אף שן, הובא גרינוואלד
לבית־חולים המלא׳ מפצועי אותו פוגרום.
כשעזב את בית החולים, חודש לאחר מכן,
סודרה לו בא פן דחוף תעודת־עלייה, וגרע־וואלד,
עטוף כולו בגבם, ראה את הר הכרמל
בסוף דצמבר.

״אץ ק 1ד ם אנתי״ ו
מכל רכושו הורשה גרינוואלד לקחת רק
ששה ארגזי מטען. שלשה מהם היו מלאים
במסמכים, ספרים ועתונים ישנים, שאר השלושה
חפצים אישיים, כולל בגדי־הלבן המפורסמים.
כן, ומכונת כתיבה. אפילו באוניה,
בעזרת שתי קצות אצבעותיו שלא היו בגבס,
המשיך גרינוואלד לכתוב.
הסוכנות היהודית ערכה לכבודו קבלת
פנים חגיגית. הוצעה לו משרה, אולם הוא
סרב לקבלה, טען כי בתפיסת משלוח העולים
הרביעי, שגרינוואלד שלחו ב־ , 1925 היתד.
הסוכנות אשמה. אמר הוא :״אותי אי־אפשר
לקנות.״
הוא השתקע בירושלים, פתח מלון קטן
־( 10 חדרים) בסמטה צרה ליד כיכר ציון.
גם כאן לא פרחו העסקים. אולי מפני שרוב
החדרים לא היו תפוסים על ידי אורחים
ממש: המלון היה אחד ממרכזי אצ״ל בירושלים.
לוחמים, פצועים, בורחי בתי־הכלא
הבריטיים, פגישות חשאיות ומשדר
האצ״ל בירושלים — לכל אלה נמצא מקום
במלון הזעיר.
כשאצ״ל ולח״י יצאו מאפלת המחתרת וצעדו
ברחובות הבירה, עמד גרינוואלד על־׳יד
קפה וינה ו״קיבל״ את שני המצעדים. בשורות
האצ״ל צעד בנו יצחק. בשורות לח״י —
רינה, האחות הראשית של המחתרת הירושלמית.

הר־צין ןשררשקט

כולאי מוכהלן,

גרינוואלד מבקר כל בוקר ב מרכז הבולאיס הירו שלמי, קפה צבר. עד עתה
נ שארו ב ר שו תו ג לויו ת עם בולים מז מן מעצרו בידי הנאצים. אין בול ישראלי הנעדר מאספו.

כיכר ציון, ליד קפה וינה נשאר מקומו ה־קביע
של גר׳־נוואלד, גם בזמן העיצר והקרבות.
כובע פלדה לראשו ואלה בידו, עמד
גרינוואלד ליד המחסומים, עודד את החיילים
היוצאים לעמדות. הוא גם השתתף בכיבוי
אש באזורו.
בוקר אחד קרא גרינוואלד את הביולטין
הקרבי היומי :״הלילה עבר בגזרת ירושלים
בשקט. חייל אחד נפל בהר ציון — יצחק
גרינוואלד.״
היתה זו מכה שגרינוואלד לא הצליח להתאושש
ממנה עד היום. הוא המשיך לעמוד
במחסומים ולעודד את החיילים היוצאים לקרב
אך עתה תקף ביתר חריפות את המשתמטים
בעורף.
המלחמה חלפה. גרינוואלד, חבר פעיל ב
הוא
לא העיד ולא שתק. הוא הקריא את
הצהרתו מעל דף נייר מודפס צפופות, נימק
את סירובו להעיד בכך כי לא היה בהונגריה
בזמן המלחמה ״וממילא לא יוכל להעיד על
מה שקרה שם.״ נימוקו השני׳-:״לא אתן
את העונג לחקור אותי לאדונים שהיה להם
חוצפה לכנות אותי במשפט זה בשמות
בזויים, ושלא יחמיצו את ההזדמנות לעשות
זאת שוב.״
את כל הצהרתו הקדיש גרינוואלד למילה
פסיכופט בה כינה אותו חיים כהן פעמים
מספר.
״היועץ המשפטי המלומד ועוזרו כינו אותי
בבית משפם זה בשם ״פסיכופט״.
כמובן, אדוני הנשיא, שעל פי המושגים
שלהם משוגע הוא זה אשר במקום להחניף
לראשי השלט׳ ן ולאנשי השררה יוצא הוא
ומוקיע את כל דבר שחיתות ופשע המגיע
לידיעתו.
לפי המושגים שלהם, כנראה, פסיכופט
הוא איש כמוני אשר במשך חמשים שנות
עסקנות ציונית לא התעשר ולא בנה ווילות,
אלא חייב בגיל 73 לעבוד מ־ 5בבוקר ועד
חצות הלילה, כדי להשתכר בקושי את לחמו
ועוד משקיע מכוחותיו ומכספו שלו לגילויי
מעשי הרשע והזדון.
פסיכופט, לפי מושגיהם, הייתי גם לפני
עשרים וחמש שנים כאשר הייתי אחד הראשונים
שהעלו לישראל מאות מעפילים בדרך
בלתי־ליגלית .,
פסיכופט, לפי מושגיהם, הייתי גם כאשר
בימי המרד הגדול בבריטים הקדשתי את
ביתי למרכז־קשר של המחתרת הלוחמת.
פסיכופט, לפי מושגיהם, הייתי כאשר עודדתי
את בתי להיות האחות הראשית של
כוחות המחתרת בירושלים.
פסיכופט, לפי מושגיהם, הייתי גם כאשר
שלחתי את בני המנוח, הי״ד, לשורות הארגון
הצבאי הלאומי, ולהר־ציון, אשר בו נפל...
אבל, אדוני הנשיא, שקולים בדעתם הם
כל האישים שהותקפו על ידי ושמותיהם
נזכרו בהודעה שמסרתי למשטרה, ואשר
לא התפטרו מעמדותיהם, אך גם לא העיזו
—ולא יעיזו — לתבוע אותי לדין, פן תתברר
האמת על כל מערומיה.
אנשים שפויים בדעתם, לפי מושגיהם, היו
אלה אשר ניהלו את וועדת החקירה נגד קסט־נר
בוועידת מפא״י בציריך ועל־סמך מכתב
המלצה פטרוהו כאיש תם וישר, נוכח האשמות
ועדויות כל כך חמורות ;
ושקולים בדעתם היו, לפי מושגיהם, אלה
אשר לא עשו דבר •שקבלו ממני את האינפורמציה
על ד״ר קסטנר והרשו לאדם הנאשם,
או אפילו חשוד בלבד, בשתוף פעולה*
* עולי המ שלוח הרא שון יסדו ליד פתח•
ת קוו ה קיבוץ על שמו — קבוץ מלכיאל.
הנקודה •נחרבה ב מאורעות , 1936 אולם שמו
נשאר עדיין רשום במ שרד רי שום הקרקעות.

עם נאצים להגיע אל סודות המדינה ומרכז
עצביה ;
ושקולים בדעתם, לפי מושגיהם, אלה אשר
דחו שלוש פעמים את הצעת פרקליטי בהתחלת
המשפט להעביר את כל הבירור לוועדת
הקירה בלתי־מפלגתית !
ושקולים בדעתם, לפי מושגיהם, הם אלה
החושבים עד עצם היום הוה, כי משפט יש
להגיש נגדי כדי לברר אם הוצאתי דבה, ולא
נגר מי שנאשם בשתוף פעולה אכזרי עם
הנאצים בימי השמדת היהדות, ולא נגד מי
שהוברר כי שיקר בב־המ״ש הזה ביודעין.

.אחדב רי אמרת ״,
מטבע הדברים לא פרקליטי, אלא היועץ
המשפטי צריך היה לגלות את כל אשר נתגלה
פה. ורק בעזרת שמים הצליח פרקליטי
באמצעים ובאפשרויות המוגבלות שעמדו
לרשותו לגלות את כל אשר גילה. אן בימים
שבהם מרשה לעצמו ה־ועץ־המשפטי להסתיר
מבית המשפט על־אף בקשתו, את המסמך
החשוב, ההצהרה בשבועה לטובת בכר, המוכיחה
בעליל שקסטנר נשבע לשקר, מסמך
אשר לפי דברי היועץ המשפטי עצמו היה
בידו, בימים אלה מוטלת החובה על ״פסיכופטים״
לשרת את הצבור לפי מיטב יכולתם•
תעודת עניות היא למדינתנו שרק בדרך

התעשר׳
זו התגלו הדברים — אך תעודת כבוד היא

אלמלי הפרס ם שפרסמתי, כלום היה עמנו
יודע דבר וחצי דבר, על פרשת הצנחנים, על
השמדת יהדות קקוז׳ ,על הצעת אייכמן, על
מאסרו של בתד, על שחה רו של בכר?
עוד אומרים לי: הדבר עלול לפגוע בממשלה•
אכן לו היתד מנערת חצנה מן האיש —
היו הדברים מסתיימים במהרה ועל נקלה.
אך אם היא נחלצת להציל חבר־מפא״י שלה
בכל מחיר ונגררת אחריו — כלום עלי מוטלת
האחריות לכך?״
״את דברי אמרתי סיים גריג־וואלד
את דבריו, בפנותו לשופט הצעיר ממנו
ב־ 30 שנה :״אדוני הנש א ! בן 72 אנכי היום.
איני יודע כמה זמן הותיר לי הקדוש ברוך

מחקרקפד ני על שואת יהורי אירופה: גרינוואלד אסף ספריה ממוסממז על הנושא, אשר חלק׳ גדול ממנה עבר לבית־המשפט כמוצג. כן
ליקט גדינוואלר ידיעות משרירי מחנות המוות שהגיעו לישראל. גרינוואלר חתום על הרבה עתונים. הוא גם כתב־חובב למספר עתונים בחוץ־לארץ.
היא להלך בעולמו. אולם יהא זמן זה קצר
ככל שיהיה. רציתי לחיות במצפון שקט ואחיה
במצפון שקט. אמנם נבצר ממני להושיע
לאחי הנרצחים בהונגריה, אולם לפחות שמרתי
על זכרם הקדוש בכך שמלאתי את חובתי
לאמת.״
הוא קיפל את הנייר, החוד, קידה והוסיף
בהתרגשות נכרת :״אני מודה לך מאד. אני
את דברי אמרתי ואת נפשי הצלתי.״
המשפט נגמר. גרינוואלד חזר לעבודתו.
למרות טענתו כי הגברים במשפחת גריני
וואלד אינם עובדים בבית, מתחיל יומו של
גרינוואלד בחמש בבוקר. הוא קם, קורא את
עתוני הבוקר, יוצא לבית הכנסת להתפלל,
בודק את תיבת־הדואר שלו, מסיים את הבוקר
בוויכוחים פוליטיים עם חבריו בחנות
הספרים ירדן הוא קונה את מצרכי המלון,
אולם מסתיר את עבודתו מעיני חבריו, מביא
את המצרכים למלון בתיק עור משרדי.
משעה 11 עד אחת בצהריים אפשר לראות
את גרינוואלד הבולאי במרכז בולאי ירושלים
— קפה צבר. גם אחרי הצהרים אין גרינוואלד
נח, הוא תולה או מוריד את כבסי המלון. את
שעות הפנאי שלו הוא מבלה בקריאה, כתיבה
ועישון ( 40 סיגריות ליום).
עד היום ביקר גרינוואלד פעמיים בקולנוע.
הוא ראה את הדיקטאטור הגדול של צ׳רלי
צ׳פלין ויומן כרמל אחד. זה הספיק לו.
בלילה הוא משמש כשוער. עונה לטלפונים,
פיתח דלתות לאורחים מאחרים, מנמנם
כשאפשר לנמנם. בשעה חמש הוא ער שוב.

השעון חרק ונקש חמש. הלילה עבר. היום
הגדול הגיע. בשעה שמונה עליו להיות בבית
המשפט. כן. הוא יספיק עוד ללכת לבית־הכנסת,
לקרוא את עתוני הבוקר.
עתוני הצהריים יכניסו את שמו לכותרות
נכדה שו ל ה וסבא מלכיאל ירידים בלב ונפש. הס מרבים לטייל יחד
ברחובות ירושלים. הסבא אוהב לספר לה על משפחתו שהיתה פעם גדולה. הראשיות.

בדוד נאדר 1ודק

וגרו השטות שר אנא חוש׳
שמר חושי נפצע בקרבות ואילו חוגים מהימנים
לא־פחות טענו, כי חושי נתון בכעין
מעצר־בית מטעם ההגנה.
גם שמועה זו וגם זו לא היו נכונות, כאמור
; ובינתיים ארעו דברים רבים, החקירה

שלו שיס חוד ש שרת מק־קארתי בחיל־היס בתפקידי ם שונים...
ועשה את ״מלאכת־הנייר״ אשר לאסכדרוך טייסים ...ב־ 1944 הצהיר
עלון־ תע מול ה אחד, כי נזק־קארתי ״נטל חלק ב־ 14 הפצצות־צלילה על
עמדות היפאנים.״ ב־ 1948 כתב מק־קארתי :״ ט ס תי 17 טיסות...״
ב שנת 1951 הצהיר :״נטל תי חלק ב־ 30 הפצצות־ליל ומסעי־ק שר.״
״י ל קו טו בחיל־הים
אינו זו ק ף לז כו תו
אף אתת מ תו ך , 14
17 או 30 שליחויותיו
...תפקידו הרש לדיקטטור־סוחיד
דרושות מחלצות של פצוע
מי, שלא נ שתנה מעולם,
היה ליד שול־מלחמה
הידוא וכובש עבודה כקיבוץ ובסכלות.
חן־הכתיבה. אף־על־חוש׳
לא אחר להתקשט בנוצות מזוייפות אלה,
פי־כן נראה הוא בכל
תצלום ש שיגר
בקוותו ב׳ העבר הזוהר (והבוזב) יחפה על ההווה
לע תונו ת כ שהוא מהחושיסט׳
ויתן לו תנופה לעתיד.
חייך מ תוך תא ה־טייס...

סיפור־מע שה אחד
...גילה, כי מק־קארתי
נפצע באחד־המבצעים
...מק־קארת׳ ,מצידו, נ תן חיזו ק ל שמועה, עם שצלע, כ שחזר
ב־ 944ו הבי ת ה לתופ שה, על ירכו. על מה שארע ב אמ ת, פ שטו
גירסאות שונו ת: אליבא דאחת מ הן נפגע מפגז יפאני ...גירסא
אחרת: ג׳ו נחבל ברגלו שעה שמפצי׳ן של חיל־הים שעמד לנ חו ת,
אין אנו נמנים על אותם אנשים הסבורים,
נתהפך על הקרקע ועלה באש ...לכ תבי־ הע תונו ת אמר (מק־קארתי) :
כי הדרך לראשוודעיר טובה עוברת בהכרח
״רגלי נפגע ה קשות ...צויינ תי בזכו ת ה לשבח לא היה כל מקום
את הקיבוץ והנמל, אף אין אנו סבורים שדי
לספק הפצע נגרם לו למק קארתי ב־ 22 ביוני ...1943מ ס מניי צ׳
לו לאדם להוכיח, כי •אני סבלתי בקיבוץ
ר שמיים מוכיחי ם, כי מק־קארתי לא עמד אות ה שעה בפני הפגז ה
ונשאתי משאות בנמל חיפה,״ על מנת שכולנו
יפאנית ...פרטי או תו יום תוארו ...על ידי חברו ב־ 22 ביוני,
נהיה חייבים לבחור בו לראש־עיר.
היום בו ח צינו את קו־המ שווה (נערך) טקס כניסה בברי תו של נפטון...
לעומת זאת, סבורים אנו, כי ראש־עיר המת-
(הלבי שונו) פיג׳מות ...הו שי טונו במי ם, ה תיזו עלינו סי לונו ת -
גנדר בנוצות שאולות, מעלו. עליו את החש
מונו לחוכא ואיטלולא ...מק־קארתי ...נפצע ברגע האחרון. יורד
שד, כי יש לו מה להסתיר בעברו.
היה בסולם, כשדלי מלא מים כרוך לו לרגלו. לפ תע החליק ונכ של.
ואכן — לאבא חושי, ראשה הנבחר של
רגלו האחת נתפ שה בעווק התח תון — צינור־ברזל הנמצא במרחק
עיריית חיפה, יש ויש מד. להסתיר בעברו,
ז ר תו ת אחדות ממחיצתיהברזל. כך מעד ופצע את רגלו ...ג׳ו ...היתרה
לאורך הדרך כולה.
בידידיו :״לעולם אל תגלו, כי שברתי את רגלי ב אופן מגוח ך זה.״
כי תולדותיו של אבא חושי בארץ הן
איש מהם לא העלה אז על דע תו, כי ...פגיעה זו תיהפך ל״פצע ח מו ר
תולדות שלושים שנות נסיון אחר נסיון
ברגל״( .מתוך ״מק־קארתי — האיש ודרכו״ ,מאת ג׳ק אנדרסון ורונלד
של -מיטב האנשים לסלקו מן הבמה הציבוי.
מיי, לפי התרגום העברי שיצא ב הוצא ת מפא״י).
רית, להחזירו למקום שהוא ראוי לו.

חיפה* :נגסטריו בבית העיריה .

הופסקה באמצע וחושי חש, כי הוא יכול
לקום ממיטת־חליו. מעשהו הראשון עם
קומו היה — ארגונה של אספת־עם, בה נאסף
הקהל מול מסך סגור, ישב והמתין. פתע
נפתח המסך ועל הבמה, שקוע בכורסת־נכים,
נראה מר חושי, רגלו נתונה בגבס. למראה
פניו המעונים, ולמשמע מחיאות־הכפיים בהן
קידמוהו האנשים המתאימים, פשטה מיד בקהל
השמועה המזעזעת, כי אבא חושי נפצע
בקרב, שמועה שדבר שב, בלי בושה,
לתת לה כנפיים בעצם ימים אלה.
זהו, בינתיים, סיפור רגלו השבורה של חושי,
ואילו פרשת האירועים השונים והחקירות
אודותיהם שייכת לסרק ״אבא חושי
ומלחמת־השחרור״.
מכל מקום — אם יאמרו לכם, כי מק־קארתי
מחקה את מעשי חושי, אל תאמינו.
בענין זה היה ג׳ו• הראשון כין השניים.

קיבוצניק ופועל נמל

פרשת חייו של ראש עיריית חישה, מר
אבא חושי, בימים הסוערים של מלחמתו,שחרור,
קובעת ברכה לעצמה ואין אנו
מתכוונים, חלילה, להדיר עצמנו מברכה זו.
אולם לשני־כן טוב להזכיר קוריוז תמוה מאותה
תקופה, אשר דוקא בטאונו של חושי
מצא לנכון להעלותו מחוש ודווקא עכשיו.
והמעשה מעשה הוא ברגלו השבורה של
גבור מלחמודהשחרור וסצוע־הקרבות, מר
אבא חושי.
בתקופת התוהו־ובוהו שלשני הכרזת המדינה,
עת היתד. העיר כולה שדה־מערכה,
לא נימנה מר חושי — בניגוד לרושם שמבקשים
ליצור הוא וחסידיו — על פעילי
ההגנה. ההיפך מזה יהיה הרבה יותר מווייק :
חוגים רחבים בהגנ ה השתדלו שלאוזנו של
חושי לא תגענה ידיעות בעלות חשיבות בט־חונית.
כשדרש חושי, בראשית המלחמה, סמכות
פיקודית מסויימת, מרד הפיקוד המקומי,
אילץ לבטלה.
באותה תקופה, ימי שיתרור חיפה כולה,
ארעו מספר מאורעות מדהימים, שפירוטם
אינו לכאן, כרגע, וכולם היו קשורים, כך
או אחרת, בשמו של מר חושי.

״הייתי פועל נמל !״ קרא אבא חושי בפא־תוס
באסיפה ספונטאנית בהחלט שנתכנסה
לאחר פרסום ד,אשמותינו נגדו — ״ואני מוכן
לחוור אפילו ולטאטא את הרחובות ! ״
כל היודע על הזוהמה החושיסטית שנצטברה
במחלקת־הנקיון העירונית, ספק אם
יסכים למנות את חושי לפועל־נקיון, וכל
היודע את עברו של חושי׳ וודאי שיחייך
למשמע סיפורו על היותו סועל־נמל.
את הקריירה המזהירה שלו החל חושי
לפני יותר משלושים שנה בקיבוץ השומר
הצעיר שבעמק, בית אלפא, שם שימש זמן-
מה באקונום — מרכז קניית מצרכי־מזון
למטבח־הקיבוץ. רק אלה הזוכרים את הרעב
המתמיד אשר שכן אז בקיבוצים כאורח־לא-
קרוא שאי־אפשר לגרשו, רק הם יוכלו להבין
עד מה נזדעזעו חברי־הקיבוץ׳ כאשר האשים
מחסנאי־המשק, יקה ישר״דרו, את החבר

אבא שנלר, הלא הוא ראש־העיר מר חושי,
בהעלמת חלק ממצרכי־המזון של הקיבוץ.
ההאשמות הלכו הלאה, הרחיקו עד למסעדה
שהחזיק בחיפה אביו של !מי שנעשה לאחר
חצי יובל לראש־עיר במדינתנו.
מכל מקום — שנלרחושי גורש מן
הקיבוץ, עבר לחיפה והיד, שם למה שהוא
נוהג לכנות באסיפות פומביות :״פועל־נמל״.
אולם — לא שנלר ולא חושי לא היה
מעולם פועל־נמל. חושי לא היה אלא נאמנה
של אחת הקבוצות הקבלניות ששלטו
אז בנמל הפרימיטיבי, בו עבדו סבלים
וסווארים בפרך, תמורת עשרים גרוש?־
שתים־עשרה שעות־עבודד. ביום.
ואילו החבר שנלר־חושי עבד אז מסעם
חברה כרושם־הפועלים, השתכר סי חמש
מכל פועל, לא עמם מימיו על כתפו לא שק,
לא מטען־עצים, לא ארגזים כבדים.
אין איש מתכוון, חלילה, לאמר, כי
העובדה שלא היה פועל פוסלת אותו מהיות
ראש־עיר 1מהיות ראש״עיר פוסלות אותו
אלף עובדות אחרות, אך למען האמת ולמען
הבהירות׳ סוב לדעת, כי כבר אז
הבין החבר שנלר מאיזה צד מרוח הלחם
בחמאה. וכיוון שהבין זאת טוב מדי,
פסקה — שגה, שתיים לאחר־כן — ועדה
פנימית של מפא״י, כי חושי פסול מלשמש
בכל כהונה ציבורית שהיא.
אך נראה, כי הכוונה לא היתד. לכהונת
ראש־עיר.
את ההוכחות להיותו פסול לכהונה זו,
ייאלצו, מסתבר, לספק אחרים.
והם יספקון, קורא נכבד.

מכוניתו החדשה שר מזכיר־העיר

אירועים אלה נצטרפו אחד לאחד, עד ליצירת
תמונה שלמה אשר האחראים לבטחון
חיפה החליטו כי הכרחי לברר אותר-
בדיוק, או כמעט בדיוק, עם קבלת החלטה
זו ארע למר חושי מקרה מצער מאורז ברדתו
בלילה במדרגות החיפאיות המפורסמות,
בחברת אחד המפקדים הגבוהים של ה הגנה,
נכשל, התחלק ושבר את רגלו. הדבר לא ארע
״בהשתתפותו בשחרור חיפה״ ,כדברי דבר
מיום 9לחודש זה, אלא כמובא כאן. מר
חושי שבור־הרגל הועבר, משום מה, לדברי
אנשים שתפקידם אז היה לדעת זאת, דוקא
לבית־החולים ״בתר״ ,שהוא בית־חולים ל יולדות.
בבית־יולדות
זה שכב חושי, לדברי אותם
אנשים, זמן הרבה יותר ממושך מכפי שהיה
הכרחי לריפויו.
ובאותה שעה ממש נחקרו מי שנחקרו
ובמקום שנחקרו אודות פעולותיו השונות
של חושי, אולם חושי עצמו לא נחקר, כיוון
ששכב פצוע.
אנשיו דאגו להפיץ אז בחיפה את השמועה

זוהי מכוניתו החדשה שד מזכיר עיריית חיפה, משה רופא, אותה ניסה
להסתיר כקרכת כיתו משד כמה שבועות. הסוג: דורג׳ ; הצבע: ירוק ;
המספר: כ , 3555-השווי: שמונת אלפים ־ מקום החניה: דחוסות צדדיים
ליד כניני העיריה, אך לא על מגרש החניה של עובדי העיריה.

אור דודעו עד

שוד קרקעות הנפקדים
לא, קורא יקר, לא על הבנק נדבר. מדברים
אנו, אמנם, על שוד רכוש נפקדים,
אולם בינתיים רק על הקרקעות נדבר, על
קרקעות גדולות ששוויין כמיליון וחצי
לירות.
כשברחו הערבים מחיפה, השאירו אחריהם
קרקעות עירוניות פנויות שערכן
כיום למעלה מעשרים מיליון ל״י. אבא
חושי, גמר מלחמת־השחרור (ראה —
רגלו השבורה של אבא חושי) ,סבר, כנראה,
כי רכוש זה שייך לו, כשם שלו השתייך,
לדעתו, שאר רכוש נטוש.
ועל־כן — מה שלא נתנו לו, קם ולקח
במו־ידיו.
קרקעות־הגפקדים, בחיפה כמו בשאר
המקומות, נמצאו בידיו של האפוטרופוס
לנכסי־נפקדים, מר מרדכי שטנר. בצל משרדו
הרחב של שטנר התקיים משרד שני,
קטן וזעיר — משרד רשות־הפיתוח, עליו
הוטל התפקיד הלאומי העצום של שמירת
הקרקעות הנטושות, לצרכי פיתוח — ופיתוח
בלבד. העקרון שהדריך את רשות־הפי־תוח
היה: במקום בו מצויים מגרשים קטנים,
יש למכרם ! במקום בו מצויים שטחים
רחבים רצופים, יש להפכם לשטחי־תעשייה־ופיתוח.

בינ
תיי ם -להדח יד
מנהל רשות־הפיחוח בחיפה, אברהם עקביה,
נימנה על אותם אנשים. מעטים הסבורים,
כי סובת־המדינה קודמת אפילו לטובתו
של מר אבא חושי. משהחל מר חושי
משתלט על קרקעות לא־לו, מקים מגרשי־חנייה
במקומות מיועדים לפיתוח תעשייתי,
קורע לגזרים שטחים רצופים, מעביר דרכים
במקומות אסורים, פנה עקביה למשרד
האוצר ותבע להעביר לידי רשות־הפיתוח
גם את הזכות למסור או לסרב למסור קרקעות•
בלי
סמכות זו, הסביר עקביה, מניח האפוטרופוס
לעיריית־חיפה לעלות על קרקעות,
לקבוע עליהן בעלי־חזקה (כחוכרי מגרשי־ד,חנייה
ואחרים) שאחר־כך אי־אפשר יהיה
להורידם, וכך נפוצות לרוח קרקעות שיכלו
לשמש לפיתוח תעשיות־יסוד, ורשות־הפי-
תוח מקבלת אותן כאשר אין להן כבר כל
ערך מעשי.
אך בעוד הדיון אודות תביעתו של עקביה
נמשך והולך, הניח מר חושי את ידיו הארוכות
על שטחים נוספים, עשה בהם כבתוך
שלו, החכיר מגרשים בעיר התחתית
לחנייה, מסרם לידי מקורבים.
בעוד מר חושי גובה כספים ל״קרן מר
רשי־ד,חנייה״ שלו, הפך — בלא תשלום כל
חמורה שהיא — מגרשי־תעשייד, למגרשי־חנייה,
אשר החלו מכניסים מדי חודש סכומי־כסף
גדולים. מגרשים שטרם הספיק להשתלם
עליהם בפועל, תבע לעצמו בכתב,
הכריז כי הם שייכים לו. עקביה ניסה למחות,
צמצם ככל שיכול את רשימות־הת־ביעה
ולבסוף, משהשתלט חושי על המגרשים
בדרך של אוזורפציה פשוטה, הגיש
לו עקביה חשבונות לתשלום תמורת המגרשים
שתפס.
חשבונות אלה הצטרפו לסך של כמיליון
וחצי לירה, סכום לא־גבוה תמורת 350
דונם קרקע עירונית. חושי צחק, חושי כעם,
חושי שלח מכתבים חצופים, ובינתיים דאג
מי שדאג ובקיץ 1953 הודיעו לעקביה, כי
דעתו נתקבלה באוצר: רשות־הפתוח תרכז
מעתה גם את הפעולות המינהליות וגם את
פעולות־הפיתוח.
וכמנהל רשות־הפיתוח ימונה מר שטנר,
אדם שמעולם לא היה צריך לחשוב פעמיים,
כדי לבחור בין טובת־ר,מדינה לבין צרכיו
של אבא חושי.

..הגזל לאיק די ם1״
שטנר נכנס לתפקידו כמנהל רשות־הפי־חוח
בסתיו 1953 ותוך ימים מעטים נעשה
ברור לעקביה, כי בסדר החדש לא יימצא
מקום לשכמותו.
עקביה הלך, רשות־הפיתוח פרסמה מיב־רז
למישרת מפקח מחוזי בחיפה ובמיכרז
זכה מר מוזס, קצין־משטרה לשעבר, אדם
בלתי־תלוי ולא־משוחד.
מאליו יובן, כי מוזס לא קיבל את ד,מישרה

והמקום נשאר ריק, עד שיימצא לו האדם
המתאים. בראשון ליוני שלפני שנה נמצא
סוף סוף אדם כזה — מר קורט רופין, מ־פקחה
המחוזי הנוכחי של רשות־הפיחוח
בחיפה.
כשנכנס מר רופין לתפקידו, היו, כאמור,
תלויות ועומדות נגד עיריית־חיפה תביעות
בסך של כמיליון וחצי ל״י, לתשלום במזומן.
אבא חושי, משנזדמן לו, סוף סוף,
אדם שעימו אפשר להידבר בחושיסטית, הגיש,
ראשית־חכמה, ערעור על הערכת מחיר־הקרקעות,
העמיד את שוויין על שלושת
רבעי מיליון לירה.
למרבה הצער נמצאו במשרדי רשות־ד,פיתוח
כמה אנשים שלא הבינו מה זו דינמיות
חושיסטית, ובדי לסיים את הויכוח,
העבירו את הבעיה למעריך הממשלתי הראשי,
מר אלמן, וזה מסר חוות־דעת אשר
הוציאה את חושי משלוותו שעליה גאוותו.
.הגזל הזה,״ קרא חושי ,״לא יקויים ! ״
ואם חושי ניבא, אשכול יבצע.
למרות החלטות מפורשות כי קרקעות
עירוניות של רשות־הפיתוח לא יועמדו ל־

חכירה, אלא אך ורק למכירה בכסף מלא,
הסכים שר־האוצר, פר לוי אשכול, כי במקרהו
של החבר חושי יש להתיר חריגד.
מן הכלל, להתייחס אל הקרקע כאל קרקע
כפרית.
מקרקעות כפריות נוהג האוצר לגבות,
בהחכירו אותן, דמי־חכירה של ארבעה אחו זים
לשנה, במקרה הנוכחי — כחמישים
אלף ל״י.
.גם גזל זה,״ הבטיח חושי׳ .לא יוצא
לפועל ! ״
ואם חושי התנבא, אשכול יאשר.
הדיונים המתנהלים עכשיו בין שר־האו־צר
לבין ראש־העיר הדינמי, עומדים להסתיים
בהסכמת האוצר לגבות דמי־חכירה
של כעשרים אלף ל״י לשנה ושלום על ישראל.

ישראל שלום, אך לא על רשות־הפי־תוח.

בעל-קרקע חייב, כידוע, בתשלום מסים
עירוניים. אם מחזיקה רשות-הפיתוח
בחיפה קרקעות, חייבת היא לשלם מסים.
והנה, אותם קרקעות עצמם שלצורך תש•

כ ל אנשי חוש

ד״ד *׳ודג׳ דענו; מועל
בכספי התרבות
,ד״ר ג׳ורג׳ רענן, עובד
מחלקת התרבות של עיריית־חיפה,
הוא חושיסט של 18
קאראט — חושיסס סטנדרטי.
כל ההאשמות נגדו
מכוונות לאונאות שאינן עולות
על סכום בן אלפיים ל״־,
מזה רק חלק קטן פלילי
ממש (הוצאת כסף בטענת־שווא)
.כולנו נסכים, איפוא,
כי מסירת עניינו למשטרה
או למבקר־המדינה יהיה מעשר,
של חוסר־טקט, ואילו
טשטוש מעילותיו — מעשה
ההולם את עיריית־הפרחים
ד,מד,דרת פני מועלים.
לפני
כחצי שנה הכריזה
מחלקת־ו־,תרבות שיו עירית
חיפה, בראשה עומד החי־שיסט
המובהק, רוזנהק, על
הרשמה לשעורי־השתלמות
כצרפתית. לקורס נרשמו כמה
עשרות אנשים, אשר הוצגו
שם בפני מנהל הקורס: ה־ד״ר
ג׳ורג׳ רענן, אדם נושא
תואר אקדמאי ונושא
גם — על כל צרה שלא
תבוא — מספר שמות־מש־נה.
מעברו היה ידוע רק
זאת: הוא שימש בתפקידים
חשובים במשרד־החוץ.
כבר בשעור השני, הודיע
הד״ר כי על כל אחד מהמשתלמים
לשלם סך לירד,
וחצי תמורת ספרי־ד,לימוד
״העומדים להגיע בכל
יום״ .התלמידים שילמו, די־ד״ר
אסף את הכסף והשעור
החל.
בשעור הבא, וכן בשעור
שלאחריו, וממש כך בשעורים
שלאחריהם, הודיע
ד״ר רענן, כי הספרים טרם
הגיעו. רק בשעור השמיני
או התשיעי מסר שהספרים
נמצאים כבר במשרד מחלקת־התרבות
(ב-ת ארדשטיין),
אולם הספרים כפולים הם
ועל כל תלמיד להוסיף, אי־פוא,
סך שתי לירות וש
לושים
לסכום ששילמו קודם
לכן.
התלמידים הוסיפו, אי־פוא,
כל אחד סך שתי לירות
ושלושים.
ומאז לא ראו את הספרים
ולא את הד״ר המשכיל
ג׳ורג׳ (ושאר שמות)
רענן.
השעורים בוטלו, במחלקת
התרבות הכחישו כל
ידיעה בדבר קיומם של ספרים
לצרפתית. כספי־המש-
תלמים הלכו עם הרוח —
ועם הדוקטור.
ובעוד המשתלמים מתרוצצים
אחרי כספם האבוד,
נתגלה כי הד״ר הנכבד
החתים את מרבית עובדי מח־לקת־התרבות,
וכן גם כמה
ממשתלמיו, על ערבויות ל־הלוואית
שלקח בבנקים שונים,
בסכום כולל (לפחות
זד, שנתגלה עד היום) של
כאלף ל״י. ההלוואות לא
שולמו, ובעוד דיתלמיד״ם
באים אל עובדי מחלקת־התר־בות
בטענות על כספם הגזול,
השיבו להם העובדים,
כי גם הם נאלצים לשלם
עתה את ערבויוחיהם, כיוון
שהד״ר המשכיל אינו
מגלה כל נטייה להחזיר את
הלוואותיו.
בעוד אלה ואלה דנים
בענין, הגיעה השמועה, כי
אבי אחת מעובדות המחלקה
מסר לד״ר מאה ל״י
ואין הד״ר מנסה אף להעמיד
פנים, כי הוא מתכוון
להחזירן.
ובעוד אלה ואלה וזה
פולס גטרוניות למחלקה,
נתגלה שרדיו, אשר קנה
הד״ר בתשלומים ובערבות
אחד העובדים, נמצא פתע
בבית־עבוט חיפאי ובביח1
עבוט זה או אחר נמצאה
במפתיע גם מכונת־כתיבה
ששאל ד״ר רענן מעובד אחר.
במקום מגוריו של ד״ר

לוס דמי־חכירה הורד ערכם עד לאפס, לצורך
תשלום מסים לעיריה שב ועלה מחירם
לרקיעים. אותה עיריה התובעת להסתפק
בדמי־חכירה של 20 אלף ל״י לשנה, דורשת
מרשות־הפיתוח לשלם לה, תמורת אותן קרקעות
עצמן, מס שנתי של 90 אלף ל״י ל
עיר•

הווי
אומר — קרקעות אשר חושי ישתמש
בהן לצרכיו הוא, משרד־האוצר עוד יוסיף
לו תמורתם סך 70 אלף ל״י לשנה.
בעיר התחתית של חיפה, בשטח ההריסות
המפונות הנקרא כיום שקמונה, מרוכזים
300—400 דונם שטח אחיד ורצוף, אשר
שתיים כיום, לאחר עבודות־פיתוח שונות
שבוצעו שם, כחמישה־עשר מיליון ל״י.
אני חוזר — כחמישה־עשר מיליון ל״י.
שטח זה מיועד להקמת תעשיות־מפתח,
לבניית אזור־חעשידי גדול שישלים הרבה
מהחסר לתעשיית־המפרץ, ישמש מנוף עצום
לפיתוח הארץ בכלל וחיפה בפרט.
כך חשבו המתכננים, כך קבעה ברוב תמימותה
הממשלה.
ורק שכחה, כנראה, הממשלה מיהו שליטו
הריבוני של מחוז חיפה.
יום אחד, ללא שאלה, ללא הודעה מראש
לבעליה החוקיים של שקמונה, לרשות־ד,פיתוח,
הודיע אבא חושי בקול־ישראל, כי על
שקמונה יקים ראשה הדינמי של עיריית־חיפה
תערוכה תעשייתית, להגדלת שם
העיר ולמען יידע כל בר־בי־רב מיהו הלוחם
לפיתוח תעשייתי בארץ.
אפילו רופין החושיסט נחרד: שטח כה
נפלא, קרקעות שנפלו לידינו כמן השמיים,
וד,נועדות להקמת מפעלים שלעולם לא יימצא
להם מקום כה מתאים, כל זד, עלול לפרוח
ד,שמימה כערפילי־בוקר עקב בולמוס־ד,גדלות
שאינו־יודע־שבע של אבא חושי• רו״
מין אץ אל חושי, הודיע, כי לא יתיר לאיש
לעלות על השטח. אבא חושי השיב שאינו
מתכתן להקים שם בתים ממש, אלא רק
ביתני־תערוכה שאפשר יהיה להרסם בשעת־הצורך.

רענן,
במחנה באחוזה, הילכו
האשמות מוזרות עור
יותר, כוללות קשרים כפולים
הן עם בתי־כנסת במקום
והן עם אנשי־המיסיון
— פרט לטענות כספיות
נוספות.
העובדות הנזכרות הללו א פיל! ה חו שי סטנחרד
נמסרו בולן, או רובן, מאולם
מפין הבין, כי הפעם חייב הוא
זה חדשים מספר, על־ידי
לעצור את־החולה־גדלות־עצמו, פן ימוגו
הנפשעים, למחלקת־ד,תרבות בעשן כל תכניותיו־,פיתוח המחוזיות. רוס ן
העירונית, ואף־על־פי־כן לא ידע, כי לצד ביתני־ו־,תעשייה׳ שאף הם יעהועלה
עדיין ד״ר רענן בדר לו מיליונים, יוקמו מאות קיוסקים, יווצרו
גה. את ההסבר ההגיוני מאות בעלי־חזקה שאי־אפשר יהיה להורידם
היחידי לעובדה זו קיבלנו
מן הקרקע מבלי לשלם להם פיצויים בסמסיו
של מנהל־המחלקה, ש כומים בני מיליונים.
מואל רוזנהק, אשר סיפר,
ומסין הודיע על סרוב מוחלט.
כי ד״ר רענן עזב את עבוחושי
חייך, פנה אל מרדכי שטנר וקיבל
דתו בעיריה וקיבל עבודה
אישור לתכניתו השגעונית .״זה רק לכניה
בקיבוץ מסויים.
חדשים,״ הבטיח ״אחר־כך אהרוס בעצמ
״מדוע לא נמסרה הפ את הבניינים.״
רשה למשטרה?• נשאל רו־האישור
ניתן, המחלה המסוכנת, העומזגהק.

כך השיב לא מזג־ דת להרוס לעד כל תקוות־פיתוח, מצאה לה
ד,ק עצמו, אלא מזכיר־ה־ תומכים.
חמישה־עשר מיליון לירה, תעשיות חשומחלקה׳
מר לביא :
״הוא עוד לא רצח אדם !״ בות, אלפי מקומות־עבודה — כל אלה יו,ומדוע
לא הוזהר, ל עלו קרבן על מזבח המולך שאינו יודע
גבול.
פחות, הקיבוץ?״
״יתכן,״ נאנח מר רו־זנהק
,״שהספרים עוד יגיעו.
אמנם, נראה שהם עדיין
בצילם של שגעונות־גדלות אלה הן נירלא
הוזמנו, אפילו.״
אה אך כננסים באם נשאל, לה־כן זורמים
בינתיים, למודת גסיונה מ־ המוחים העצומים שמכניסים מגרשי־החנייה
פרשת־סרייליך, עת נפת אשר מסר חושי לאנשים שונים. הן אך
חה נגד מועל חקירה אשר
כקטני־אמונה נהיה, באם נאמר, כי בעיר
סיבפה לבסוף עד-אין־מו -התחתית, שם מצויים מרבית־ד,מגרשים, אי-
צא את ראש העיר עצמו, ד,חאפשר
לברר מאומה. בעיר התחתית, על
ליטה העיריה, כי היא, תח חוסו של כרך, יודעים הכל את ערכה הרב
זיר מקופתה את הכספים של השתיקה, את מחירו הגבוה של הדיבור
החסרים.
הגלוי.
ומעניין רק הסעיף, ממועל־כן
לא נדע, לא אתה ולא אני, לאן
נו יוצא הכסף. שמא מסעיף
זורם הכסף, מי נהנה ממנו ולאיזו מטרה.
,החזרת־מעילות״ ז
תחת זאת הבה ונכין עצמנו לזעוק חמם,
לכשנשאל מר רוזנהק, מ־נהל־המחלקה,
מדוע הכניס עת תבקש רשות־הפיתוח, בבוא היום, לנלעבודה
במחלקתו אדם כ־ של משקמונה מאות רוכלים שיעלו עליה,
•ד״ר רענן, השיב :״היה תבקש לסלק א.־,תם ואת ביתני־חושי למען
זה כבוד ראש־העיר אשר ביצוע התכניות המקוריות.
נכין נא עצמנו לזעוק. ראשון הזועקים
המליץ על קבלת ד״ר רענן
יהיה אז חושי עצמו, .
לעבודה.״

• דויד הן גוריון, התותח העיקרי שר מפא״י והמועמד
זוגות נאהבים, מחפשי־הרפתקות ופושעי־לראשות
הממשלה הבאה, יפתח כמלחמת בחירות אישית
מין.
בעוד שבועיי .8בן גו ריון, המבלה נבר כיוס כמה שעות ביו םבמטה
הלי לה:הגורלי |3^ :
ארזי, שהשיא זה עתה את בתו, התכונן
מפלגתו, יופיע ב שבועיים האחרונים שלפני מועד הבחירות ב אסיפו ת ה מוניו ת
להרצאה בפני פגישה סגורה של לשכת
לרוב רובם של אזרחי ישראל, המלים
בכל מרכזי הי שוב בארץ. על א רגון אסיפות אלה בלבד תוציא מפא״י למעלה
בני־ברית. עלה על דעתו לנצל הרצאה זו
״משפט ארלוזורוב״ אינן אומרות ולא כלום.
מ מי ליון ל״י.
כדי להטיף נגד רוח השנאה בין אדם לאום,
מגויסי צד,״ל טרם נולדו כשנורה ונהרג הלהיכית
את התוצאות האיומות של השנאה
מנהיג הציוני הצעיר על שפת ימה של תל-
אביב, לרגלי בית הקברות המוסלמי הישן. העיוזרת. לשם כך לקט מתיקיו כמה מים־
• שתי המפלגות הגדולות, מפא״י והציונים הכלליים,
למעלה ממחצית אזרחי ישראל הנוכחיים מכים ישנים — מיסמכים שהגיעו לידיו
מבינות ״פצצות ענק״ לקראת הבחירות. פרטי הפצצות ״ העלולות
שמעו על המאורע — אם בכלל — מתוך לפני 22 שנה. אז היה שמו יהודה טננבוים,
לקבוע את דעת הבוחר״ ותאריך הטלתן, נ שמרים בסודי־סודות. מנגנוני המפוהוא
כיהן בשליחות ההגנה כמפקח במשטרת
לגות מנסים לברר מתי תוטל פצצת המפלגה היריבה, כדי שיוכלו להטיל את
עתונים גרמניים, עיראקיים, פולניים ומאת־קאיים.
כיום ארלוזורוב הוא רחוב בתל־ המנדט. דרגתו באותם הימים: מנהל המחפצצתם
מאוחר או מוקדם יותר, לפי הצורך. החשש העי קרי: שתי ה מפלגות
אביב, או תמונה של גבר שחרחר וממושקף לקה המדינית של משטרת פלשתינה (א״י).
אינן רוצות להטיל את פצצו תי הן מא;חר מדי.
על הקיר.
״ ל הי ענ ש ב מי ת ה ״ .חיים ארלוזורוב
אולם ישנו בישראל מעוט חשוב אשר
אם כי תאריך הפצצה הראשונה כמלחמת הבחירות
נרצח בליל ד,־ 16 ביוני , 1933 ,בשעה
עדיין אינו ידוע, הרי הפצצה האחרונה במלחמת הבחירות
רצח ארלוזורוב קשור בלבו עם החוזיה ה , 10.15 עת טייל עם אשתו, סימה ארלוזורוב,
מרכזית של חייו. המעשה חולל מהפכה פו כיום עובדת קול־ישראל, על שפת ימה של
של מפא״י תוטל כנראה כ־ 19 ביולי. ביו ם זה ייפתח חגיגי ת קו־ליטית:
הרעלת האדרה בתנועה הציונית תל־אביב. גבר שמנמן ניגש אליו, שאלו מה
הצינורות ירקון־הנגב, על ידי החברה האחראית לביצועו: חברת מקורות הרוב בעיני הפכו הרביזיוניסטים
תקנה. ללא השעה והאיר בפנס. גבר שני, נמוך יותר,
שהקציבה כמה ע שרות אלפי ל״י לחגיגת־פאר שדוגמתה לא היתה בארץ.
המפא״יי לכת רוצחים מתועבים, מפא״י הפ שלף אקדח. ארלוזורוב כשפנה לעבר המתכה
בעיני המעוט הרביזיוניסטי למפלגה רצ נקש, ירה הלה והרגו. השניים ברחו דרך
0ההתנגדות למבצע ההתיישבות בלכי״ט עלולה להתגבר
חנית.
בית־הקברות המוסלמי.
כימים הקרובים, אך תחלש ותעלם אחרי הבחירות. הה תנגדות שתסתמך
רצח היושב־ראש של ההנהלה הציונית
בעיקר על ני מוקי ם כלכליים היא חלק ב מסע־הב חירות נגד ״ילד שע שועיו״ של
כעבור ארבעה ימים נאסרו. שלושה יד,ודי,ש,
חולל מהפכה גם בחייהם של שורה שלמה ביניהם אברהם סטבסקי, האיש שניהל את
בן גייייו *
של אנשים פרטיים :
ד,עליה הבלתי־חוקית שאורגנה על־ידי ה•
הוא פתח את השער בפני יורשו, תנועה הרביזיוניסטית * .בשעת המאסר ניגש
• אל תצפה כימים הקרובים לגיסטות פרו־סובייטיות
דויד בן־גו ריון, שהיה עד אותו לילה טראגי אליו המפקח טננבוים ופתח בשיחה במלים: .
נוספות מצד מצריים. גמאל עבד אל־נאצר הוז הר בימים אלה על־ידי
יריבו העיקרי והמושבע של חיים ארלוזו־ ״ר-צח ! מדוע עשית את זה?״
שגרירי המערב ני כל צעד־אהדה לברית־ ה מועצות, גס אס הוא נעשה כדי
בעולם. הטובים הקשרים בעל המדינאי
רוב,
אולם כעבור 24 שעות בלבד השתכנע
להכעיס את המערב, מ שפיע על דעת הארזי־טננבוים
כי הרצח לא בוצע על־ידי
קהל המצרית וממ שלת מצריים עצמה
כטבסקי וחבריו, ושבכלל לא היה זה רצח
עלולה לעמוד בפני ק שיים בלתי צפויים,
פוליטי. הוא גילה כי הבולשת הבריטית,
כשתצטרף ב סופו של דבר בגלוי, לברית
שהיתר, מעונינת להוכיח לציבור את יעילותה,
ערכה חקירה פגומה, טישטשה עובהגנה
עם המערב.
דות, ביימה עדויות חשובות. כעבור כמה
חודשים נודע לו כי אחד הרוצחים האמי״
לבנון לא תצטרך בינתיים
תיים, אסיר ערבי, הודה שהוא וחברו ביצעו
לכרית התו׳רכית-ן ןיראקית. ראש
את הרצח כדי לאנוס את האשד, שלא ראוה
נונזשלת הלבנון הסביר לג׳לאל באיאר,
בבירור בחושך. הבולשת טיפלה באסיר זה,
נשיא תורכיה, בעת ביקורו ה שוטף בבייהכריחה
אותו לחזור ב• מהודאתו.
רות, כי. מטע מי ם מדיניים״ תהיה מדינ תו
כיצד בכל זאת נידון סטבסקי בבית־ד,משמוכנה
להצטרף לברית רק לאחר שתובד:,:־

המחוזי ״להיענש במיתה בהתאם לחוק״,
הר עמדתה של סוריה שכנתה.
זוכה מחוסר הוכחות רק בשעת הערעור?
כיצד הצליח הקטיגור הבריטי להעמיד מולו
,ידיעות על הקמת גוש שליבנין
אדיר של הוכחות?
שי כעולם תפתננה כנראה ל-
.,אובל לחםה מו ש רי ם״ .קבע ארזי
עתונות בחודש הבא, לאחר ביבהרצאתו:
אוירת השנאה שהשתררה בארץ
קורו של ראש-ממשלת בורמה
גרמה למחלת־רוח ציבורית. אנשים שיקרו
או־נו בואשינגטון. שלו שת י ח מי
בסיטונות, לא מתוך בתנה ברורה, אלא פשוט
הברית: ראש ממ שלת, הודו נהרו, ראש
מפני ששיכנעו את עצמם באופן עיוזר ש־ממ
שלת יוגוסלביה, המרשל טי טו וראש
סטבסקי ד,רביזיוניסט אמנם אשם. אמר
ממ שלת בורמ האדנו. מטרות הברית :
ארזי :״היו עדים שכולנו הכרנו אותם.
כלכליות, לפחות בתחילה.
איש לא האמין שהם שיקרו. הם היו עדי ארזי מעורר־סערה
אמת. הם האמינו באמת ובתמים שראו דבזורע
רוח, קוצר סופה
רים שלא ראי.״
* צפה להתערבות מיידית
הסיבה, לדעת ארזי, לשנאה זו: קדם
של מזכיר האו״ם דאג האמרשלד במקרה והפגישה בדרג גבוה
• הוא העמיד על הרגליים הפוליטיות
לרצח מסעיתעמולה רביזיוניסטי נגד ארלו־
5ין ישראל ומצרים לא תתקייים. ה תערבו תו של האמרשלד כוללת
את מזכירו של ארלוזורוב, צעיר בשם משה
זורוב, שכונה, בין השאר ,״שרץ״ ,״איכל
כינוס מיוחד של מועצת ה ב מחון שייקרא ביז מ תו הוא וללא בק שת אף אחד מ שני
שרתוק (כיום משה שרת) ,שלא נחשב עד
הצדדים הנוגעים בדבר.
לחם המושלים״ .למחרת הרצח לא גילה ה־אז
אלא לכוח טכני בלבד.
עתון הרביזיוניסטי כל סימן של צער או
אבל. לכן הגיעו כל אויביהם באופן איטומטי,
• הוא סימן את עליתו לגדולה של קצין
0ההתיישבות החדשה שנתרכזה בשנים האחרונות
המשטרה המנדטורית, עוזר־מפקח־מחוזי בכו ר למסקנה הבלתי־מוכחת שהם היו הרוצחים.
בדרום הארץ, תופנה בתחילת תשט״זלצ פון הארץ. ימזוחה: היליל
שיטרית, שניהל את החקירה נגד הנאשמים
כשחזר ארזי מהרצאתו הביתה, לא עלה
הדרומי וה מז רחי ועמק בית שאן. מספר העולים ההולכים לחקלאות עלול
הרביזיוניסטים תוך מגע הדוק עם מרכז
על דעתו כלל שאמר משהו חשוב. העובלהגיע
השנה ל־ 20 אלף. כ־ 60 אחוז מכלל העליה בת ש מ ״ז, שהוא האחוז הגדול
מפא״י — מגע שניצר בחדר־השינה של
דות שהזכיר היו ידועות ברבים. המיסמכים
ביותר של ההולכים להתיי שבו ת בכל העליות עד הנה.
עורך־דין הסוכנות, דוקטור ברנארד ג׳וזף
שציטט היו מוצגים במשפט הרצח, אשר גם
— כיום שר הפיתוח דוב יוסף.
הוא עצמו הופיע בו כעד. הוא לא ידע כי
בהרצאה נכח לא רק אבא אחימאיר, הנאשם
בארבעת החודשים האחרונים של שנה זו יוקמו !6ישובים
בימי הקרב על משפט רצח ארלוזורוב התהשלישי
של המשפט** ,אלא גם איש־בחבל
לכיש והשאר ב סביבו ת באר שבע, א שקלון ובערבה. י שוב
חדשים 11 .
גבשה הצמרת הנוכחית של מפא״י, נקבעו
הבוקר גרשון הנדל, עתונאי ודתיק וגידם
של הקיבוץ המאוחד יוקם כנראה באילת, לאחר שיחידה מקובצת של הקיבוץ
היחסים השוררים עד היום בין שמאל וימין.
בעל עבר רביזיוניסטי.
המאיחד שירדה בי מי ם אלה לאילת, תבדוק את התנאים לכך.
לכן, כל הזורע רוח של חקירה בפרשה זו,
הנדל מיהר למערכת, משולהב כולו. פרטי
טבעי שיקצור סערה ציבורית.
המשפט נשמטו זה מכבר מזכרונו, והיה
* פרשת שחיתות הנוגעת לאחד מראשי הפרוגרסיכים
סערה כזו התחוללה השבוע, לגמרי במפנדמה
לו שבאמתחתו סקופ עתונאי גדול.
תוקפאבמקרר, תפורסם רק לאחר הב חירות עקב ת מ רון פרוגרסיבי מחוכם.
תיע, בחוצות ישראל .,הסתירה משך כמה
הוא לא הרבה לכתוב על ההשערות הפסיהפרשה
תפורסם, כנראה, בבט און שורת־המתנדבים, אשר עומד להופיע בעוד
ימים את כל המאורעות הפוליטיים החשו־כולוגיות
של ארזי, אלא. התרכז בעובדות
כחוד שיים ב ע רן.
בים־כביכול של ערב בחירות, החזירה את
שמסר. למחרת היום, בכתבת־ענק בעמוד
ישראל 22 שנה אחורה( .ראה להלן).
הראשון של הבוקר, נתקבל הרושם כאילו
חזר בו סוף סוף אחד מראשי ההגנה וגילה
0פיקוח מוגבר על בחינות הבגרות האקסטרניות יופעל
את האמת הנסתרת על ״עלילת־הדם״.
שנה זו, לאחר ׳שנתגלה כי כמהע שרות נבחנים ז כו ב ת עודו ת
החלמ מו ך
מע שי תרמית: הס שלחו נבחנים אחרים שיעברו את הב חי,ו ת
בגרות על־ידי
דודשרתחז מן רבמדי היה זה
כלבי ישני
בשמם. הנבחנים יעברו עתה ב דיק ת ז הו ת קפדנית ביותר.
כאילו הוסר המכסה מדוד של מים שרתחו
זמן רב. ארזי חסר־ד,אונים הותקף מכל עבר.
״הנח לכלבים ישנים לשכב 1״ מזהיר פתגם
אנגלי נבון. השבוע למד יהודה ארזי, עתונאים צבאו על מלון רמת־אביב. מנחם
• סמכויותיו של בית הדין העליון ליד התאחדות הכדורגל
אחד מבעלי מלון רמת־אביב שליד הירקון,
יוגדרו 3קרוב לאחר שכמה מ שפ טניח נטלו על עצמם את ני סוח ת קנון בי ת
כי הדבר נכון עוד יותר לגבי כלבים קבובאותם
הימים בקנה־מידה קטן, בעיק ר
הדיו.
רים — ויותר מכל לגבי הכלב הקבור בעל־ידי
העברת וקבוצות קטנות של עולים
קטע מסוים של שפת־הים התל־אביבית, הבגבול
הצפוני•
אהוב בשעות היום על מתרחצים שאינם
י ** ששוחרר מחוסר הוכ חו ת באמצע המש חוששים
מפני חידקים, ובשעות הלילה על
פט, מבלי שנדרש אפילו ל הגן על עצמו.

העם

היסטוריה

העולם הזה 923

האשהיקרה שפרצה במוצאי־ שבת האחרון באיזור התע שיה החדש של תל־אביב אכלה ב מחי להבה רכוש של 120 אלף ל״י. ה מכונו ת וקרפיפי העץ הענקיים של 20 נגריו ת נ שרפו כמעט
כליל. במקום נותרו רק עמודי ח שמל מעוק מים וערב־רב של עיי חורבות. הלהבות ה מ הירות השאירו את כבאי שש תחנו ת כיבוי של איזור דן אובדי עצות. חו סר הספקת המים ב מ קו ס ואי־הסדר
הקלו על האש במלאכתה. לכבאים לא נותר אלא למנוע את ה תפ שטות האש אל מיכלי הדלק הסמוכים של חברת של. ה ת מונ ה צולמה במצלמה רחבה מעל אחד גגו ת הבתים הסמוכים.
בצילום נראים בברור מיכלי הדלק הענקיים (מימין) .העץ שבמרכז הלהבות כרע ארצה ד קו ת מספר אחר הצילום, הפיץ גחלות לו הטות לכל עבר, סייע גס הוא לה תפ שטות הלהבות.

בגין, מנהיג חרות שהיה בזמן הרצח בפולין,
רמז שארזי הסתיר את האמת משך 22
שנים, כל עוד היה קשור עם מפא״י, העז
לגלות את האמת רק כשהפך אדם אמיד
ועצמאי.
האשמה זו עקצה את ארזי כקוץ .״זהו
שקר מתועב !״ רתח ,״אני חוזי על הסיפור
הזה כבר 22 שנה. אמרתי זאת לכל מי
שרצה לשמוע. אמרתי זאת לכל מנהיגי
מפא״י. הם פשוט לא האמינו לי. הם חשבו
אותי לאדם תמים, שאינו מבין את הענין.
השנאה מכל הצדדים היתר. כל כך עמוקה
שלא היה כל מקום לדברי הגיון ! ״
בסוף השבוע הזדיין ארזי, איש מפא״י
וותיק שהיה יד ימינו של מצביא ההגנה
אליהו גולומב, איש המודיעין והרכש של
ההגה, בסבלנותו הרגילה :״כנראה שעוד
אסור לדבר על פרשה זו. היא עוד טריה
מוי. אולי דרושות 300 שנה כדי שהרגשות
יישכחו !״

חיפ ה
טשטוש קואליציוני
הרוב הקואליציוני בוועדת־החקירה של
פרשת־פרייליך (אחי ראש־העיר המפא״י יעקב
חושי וסגן ראש־העיר המפא״י יוסף קושניר)
הוכיח שוב, כפי שהיכיח זאת במשך תשעה
חדשי־החקירה, את פיקחותו. מסקנות־הרוב
לגבי פרשת־פרייליך, שהונחו השבוע על שולחן
מועצת עיריית־תיפה, נראו לכל מסתכל
צדדי כחריפות ביותר. זכריה פרייליך, מנהל
מחלקות הרשיונות ומסי־העקיפין, אשר הואשם
על־ידי א. ווייסברגר, ממנהלי קולנוע
עצמון החיפאי, בקבלת שוחד חודשי בן
מאתיים ל״י, נדרש ״לתבוע את מאשימיו
לדין או להתפטר מעבודתו״.
המיעוט — איש צ״ב צבי צימרמן — תבע
להעביר את הפרשה לידי המוסדות המשפטיים
של המדינה.
למעשה: התחמקות. לכאורה נראה
היה, כי מסקנות־הרוב הוגנות הן, מאלצות
את פרייליך להביא את הפרשה לדיון ציבורי.
אלא שמאחרי חזית נאה זו הסתתרה אמת
חמורה: המסקנות איפשרו התחמקות מגילוי
הפרשה לנאשם חשוב יותר, ראש עיריית־חיפה
אבא חושי, אשר את עורו חשוב היה
להציל, ולו במחיר התפטרותו של פרייליך.
לכל מי שהכיר את פרטי־הפרשה היה
ברור, כי סרייליך אינו יכול לקיים משפט
נגד ווייסברגר. בטרם בא ווייסברגר להכחיש
בפני וועדת־החקירה את פרשת־השוחד, תבע
עורך־דינו, כי פרייליך יחתום על האמת,
ישאיר בידי הפרקליט הודאה, כי אמנם קיבל
מווייסברגר שוחד. בדרך זו מנע עורך־הדין
כל אפשרות מפרייליך לנצל את עדות־השווא
בוועדה לשם הגשת משפט נגד ווייסברגר.
אלא שכל זה לא היה חשוב, חשוב היה
להשיג דחיה עד לאחר הבחירות, לשמור על
שמו של ראש־העיר, וכאשר יתפטר פרייליר
אחרי הבחירות, חזקה על אדם כמותו שלא
ירעב ללחם.
נקודה נוספת במסקנות חייבת היתה לשמש
העולם הזה 923

אות־אזהרה לכל פקיד ישר בעיריית־חיפה:
יוסף צרפתי, סגנו של פרייליך והאיש שהפר
את קשר־השתיקה סביב המעילות, זכה לנזיפה
ויעקב חושי אף תבע לפטרו מעבודתו.
היו אלו מסקנות מחוכמות, אלא שהחשבון
נעשה בלי בעל־הבית — דעת־הקהל אשר
נתעוררה למתרחש בעיריה, לא תאפשר לנאשמים
להתחמק בלהטוטים קואליציוניים.

יחסי חוץ
האדט;השנ
בחירת הקונסול האוסטרי החדש לישראל
הירתה בעיה לא קטנה לאנשי משרד־החוץ
בוינה: קשה היה למצוא מחליף מתאים לקודמו,
הסופר רב־הידידים, ד״ר קרל הארטל.
כנציג ראשון של מדינה נאצית לשעבר,
עמד ד״ר הארטל בפני קשיים לא רגילים*.
* כשישמע אחד מידידיו הטובים של האר־טל,
דניאל לוין אז קונסול ישראל בוינה, על
מינוי ידידו, הזהירו בפני קשיים קיצוניים
שיעמדו בפניו, יעץ לו גם לה שמר מהתנק שו־יות
בחייו.

את הצלחתו המפתיע ניתן היה להסביר רק
באישיותו הלא־רגילה.
החודש התברר כי האוסטרים הצליחו שוב
למצוא את האדם המתאים. האיש: ד״ר למשפטים
קורט אנדרל.
בעיות מיוחדות כהודו. לד״ר אנדרל
התמיר והנאה רקע סוער: כאנטי־נאצי מושבע
ניסה להמלט מארצו בזמן סיפוחה לרייך
השלישי ב־ .1938״אולם הגרמנים היו זריזים
יותר,״ העיר ד״ר אנדרל בעגמימות .״הם
הכריחו אותי להתגייס לוורמכם.״
״באלתו זמן״ נזכר הד״ר ,״נמניתי בין
אלופי אוסטריה בטניס. זמן קצר לאחר הסיפוח
קבלני הזמנה למסע התחרויות בבריטניה.
עקרוני מקבוצתי ונשארתי בארץ־האיים
כפליט.״
בתום המלחמה הצטרף אנדרל לשרות ה־דפל״מטי
של ארצו, שהה בין השאר שנתיים
וחצי בהודו, שם התמחה בבעיות אסיה המיוחדות.
אפשר
להתחיל מיד. משך שהותו הקצרה
בארץ הספיק הקונסול האוסטרי החדש
להכיר ישראלים מסוגים שונים. את חג־השבועות
בילה בכפר־מכבי, קבוצה של אי־

אילו היית בי. ג

ואילו ניתנה לך האפשרות להרכיב את ממשלת ישראל ולמנות את האנשים לשאר
התפקידים החשובים ביותר במדינה כטוב בעיניך, כיצד היית עושה זאת?
הבחירות לכנסת נותנות לך, כאזרח מדינת ישראל, הזדמנות מצומצמת ביותר להביע
דעה על הרכב הממשלה ומנהיגות המדינה. למעשה, מורכבות הרשימות בחדרי־חדרים
של המטבחים המפלגתיים מבלי לשאול את פיך מטוב ועד רע. לך ניתנת לכל היותר
האפשרות לחזק במקצת רשימה אחת או להחליש אחרת•

החליט לתת לך הזדמנות להשמיע את קולך ללא סייג מפלגתי
ולבחור בממשלה שאתה רוצה כה. החל מהשבוע הבא יתפרסם
ב״העולם הזה״ משאל, בו תופל להרכיב את מנהיגות המדינה
הנראית לך כיותר.
תוצאות המשאל יפורסמו בבוקר יום הבחירות. כדי למנוע נסיון
מצד מפלגות ורשימות-בחירות לנסות להשפיע בצורה זאת על
דעת הקהל על ידי תשובות מפלגתיות אחידות בסיטונות, החליטה
מנהלת ״העולם הזה״ לא לבצע כל מכירה מרוכזת של גליונות
״העולם הזה״ שיכילו את המישאל ולא להגדיל את מספר הגליו־נות
הנדפסים בשבועות אלה.
צפה למשאל

בחיר• העס
של מערכת

העודס דוה

חוד־הקבוצות, מקום בו התרשם ״לראות את
הטכסים העבריים העתיקים שבים לתחיה
בצורה כה ססגונית.״
משימתו הראשונה של הקונסול החדש :
לפתח תנועת תיירות ענפה מאוסטריה לישראל,
ולהרחיב את קשרי התרבות בין שתי
הארצות .״מדוע לחכות להסכמים בין מדינתיים?״
שואל הוא ,״אפשר להתחיל מיד.״
בחירות תעלומת^הפדומות

הכסף נשפך השבוע כמים בכל עיר, מעברה
ומושב בישראל: לידי כל עובר ושב
נתחבה לירה ישראלית. מחלקי הכסף לא
היו מיליונרים תמהוניים שהחליטו לחלק
את עושרם — אלא פועלי לישכה שקיבלו
את שכרם בלירות טובות יותר מכספי קרן
הבחירות של מפא״י. כי הלירות שחילקו דמו
ללידות רק מצידן האחד, שימשו למעשה
עלוני־תעמולה למפלגה השלטת.

בכל מדינה בעולם, וגם בישראל, הח־ק
הפלילי נגד העתקת צורתם של שטרי כסף
הוא חמור ביותר. בבריטניה אף הגיעו הדברים
לידי כר, שנאסר על מפיק הסרטים
ארתור ראנק להראות בסרטו שטר בן מיליון
שטר (דמיוני) שדמה בכמה קווים חיצוניים
בלבד לכסף הבריטי הרשמי. בישראל
מסילה פקודת החיק הפלילי (סעיף ,350
)351 קנס של 6ל״י על הפצת כל שטר
מזוייף וכן חמש שנות מאסר. אולם המשפטנים
הישראליים שציינו עובדית אלה רק
חייכו בלעג למוד נסיון.
הצד השני־ של המטבע. למטבע היו
שני צדדים. באותיות אדומות זעקה כתובת מעל
פני השטר :״כיצד מתחלקת הלירה של
מיסיך?״ את התשובה לשאלה נתנה טבלה
מצדו השני 51,8 :פרוטות לבטחון
; 3,5פריטה לסובסידיות 9,8 ,פרוטה
לתעשייה, פיתוח וכד 21,4 ,פרוטות לשרו־תים
סוציאליים 13,5 ,פרוטות לשירותים מינ־הליים,
סך הכל 100 :פרוטות.
לאן נעלמות שאר 900 הפרוטות מתוך
הלירה שמשלם האזרח כמם — את זאת
השאירה מפא״י לניחושיו של כל קורא.

ס ט טי ס טי ק ה
המסע הגדול
אחד מבין כל חמישים ישראלים (,30.897
ליתר דיוק) ארז בשנה שעברה את מזוודותיו
ויצא את הארץ לתקופה ממוצעת של 181
יום. הקבוצה הגדולה ביותר של ישראלים־
לנכר יצאה לארצות־הברית ( 4714 בסך הכל),
שמצאה יותר חן מצרפת ( 3233 מבקרים
ישראליים) ,אנגליה 3032 תורכיה (,)2399
קפריסין ( )1304 וגרמניה (.)1160
אם היו אלה ארצות הביקור העיקריות
של ישראלים בעלי מזוודות, דרכונים ואמצעים,
הרי היו מטרות הנסיעה מגוונות לא
פחות! 11.890 יצאו את הארץ לשם תיור
(המשך בעמוד ) 12

המצוקה הכספית הנופלת
בחלק של אלפי אנשי
החיים על משכורת זעומה
ומתאחדת ־ הולידה
בישראל עשק פודח שלן
בתי־משכון, אליהם באים
הנזקקיסכשבידם שעון־זהב
ישן,צמיד או פרווה בבקשת
הלוואה לזמן קצר,
וברכית גבוהה.
על חווייתו של הממשכן
הבא:עם המזכרת האהובה
לזכות בלירות מעטות
הנחוצוח:רו מיד משפר כתב
״העולם הזה״ שביקר
בששה בתי־משכון
וניסה להשיג הלוואה.

בל רק 75״׳? 25 מערך סחורתם
ובלבד להיפטר ממנה במהירות ובקלות.
דבר זה ידוע למעביטים והם חוששים
להסתבך בחקירות ובמשפטים. לכן הם דורשים
מלקוחותיהם להביא הוכחה ברורה
אודות בעלותם החוקית על החפץ המובא.

קל׳ מהר ־ ויקר

הלכת
למ שכן את תרנגול הזהב
ך* מו רכים אחרים בישראל, גם אני ננד
^ נד, על האנשים שמשכורתם מגיעה לקיצה
ב־ 20 או ב־ 25 לכל חודש. מה עושים! יש
כאלה, שלוקחים מיפרעות על חשבון המשכורת
במקום העבודה. אחרים לווים סכומים
קטנים אצל ידידים ומחזירים אותם עם קבלת
המשכורת הבאה. אחרים מצמצמים באופן
אכזרי את ההוצאות עד מעטפת השכר
הקרובה. יש גם כאלה הפונים לבתי־מש־כון,
כשבידיהם שעון, לבוש או תכשיט,
על מנת לקבל הלוואה קטנה לזמן קצר.
הפעם החלטתי ללכת בדרכי הסוג האחרון.
הייתי זקוק, קודם כל, לחפץ ראוי לשמו
שאותו אמשכן. את החפץ מצאתי בחנות
עתיקות, בצורת תרנגול חרסינה מצוייר
בשלל צבעי הקשת, תוצרת סינית אמיתית.
במיוחד מצא חן בעיני זנבו המוזהב,
שקוויתי כי ירה־ב את עיני המשכו־נאים.
עם חפץ זה, שמחירו היה 27ל״י,
יצאתי לסיור בבתי־העבוט.

מאת משה ארוג׳

ך * ודעתילמע בי ט, שאין לו יסוד
) 1להטיל ספק בבעלותי על התרנגול. הוא
הוכא ארצה, כך סיפרתי, על־ידי סבי ז״ל,
לאחר שחזר מביקור בסין .״זה יכול להישבר,״
מלמל האיש בדאגה בעודו בודק
את התרנגול. הוא לקח מחט דקה וארוכה
ותחב אותה אל תוך החור שבתחתית
התרנגול, כשהוא מאיר את החלל בפנס
זעיר. הסתכלתי בדאגה והזהרתי אותו שלא
לגרום נזק לתרנגול היקר לי, ודרשתי
עבורו סכום הגון. פניו הביעו זילזול
מוחלט.
ברגע זה שמעתי ״קליק״ מאחורי. היה
זה הצלם שאתו נדברתי מראש. לסי התוכנית,
היה עליו להיכנס דקות אחדות אחרי,
כאילו אין לו כל קשר אתי. בעל בית-
המשכון הסתכל במצלמה בהתעניינות גוברת
.״הנה,״ אמר ,״בעבורה אני מוכן לתת
בו במקום 150ל״י ברבית של /0ס 5לחודש.״
המצלמה היתד, כנראה שווה הרבה יותר,
משום שאחוז הרבית המקובל בבתי־העבוס
מגיע ל־״ 70/לחודש, כולל כל ההוצאות. זהו
אחוז רבית גבוה בהרבה מאחוז הרבית הרשמי
שמותר לבאנקים לגבותו. לעומת /0״9
רבית לשנה של הבנקים, נוטלים בתי־העבום
840/0רבית, כמעט כגודל ההלוואה עצמה.
בכל זאת, רבים לקוחותיהם של בתי-
העבוט, משום שקבלת הלוואה שם היא
תהליך מהיר ואיננו קשור בסיבוכים פורמאליים.
הנהג
משה לווין, שאתו נפגשתי באחד
מבתי־המשכון, סיפר לי למשל סיפור
כזה: הוא עובד בסוכנות היהודית, מוביל
משאות ליישובי עולים בנגב. לפעמים משהה
גיזברות הסוכנות את השכר המגיע לו לחודש,
חודשיים ויותר. מד. עליו לעשות י אם
יבקש הלוואה בבאנק, יהיה עליו למצוא
ערבים שיתקבלו על דעת הבאנק, יהיה עליו
להוכיח, בגלל הגבלות האשראי, שבקשתו
חיונית, ורק לאחר כל אלה ידון הבאנק אם
לאשר את ההלוואה. בינתיים, יכול להיות
שלא יהיה בה כבר כל צורך.
משום כך הוא מעדיף את הדרך השנייה,
הביא לבית המשכון שני שעונים — שלו
ושל אשתו — על מנת לקבל הלוואה של
100ל״י. לא איכפת לו להחזיר כעבור חודש
107ל״י, ובלבד שיהיה לאשתו בינתיים
כסף לצאת לשוק.

״את מנ צלת או תי ר
שחורה ונשנתה בכל מקום. המעביטים
יודעים כי אין דרך טובה יותר לגנבים
להיפטר מסחורתם מאשר להניחה כמשכון,
כביכול, ולקבל הלוואה שאיננה מוח*

זרת.
כי קבלת ההלוואה בבית־המשכון
נגה כרוכה בתעודות מיוחדות ואינה
לה להוביל, במקרה חקירה, למשאיר
פץ הגנוב. משום כך מוכנים הגנבים

אי־יכוהחלק־

נרי.
ווא בק ואג

1אחרשפעל בית המשכון סירב לקבל
לי אוו

/את תרנגולי, נשארנו שוב אני והוא מבלי

שהצלחנו להשיג פרוטה. החלטתי להמשיך

מנג

יו ת די סוף
שני ג תרנ כעב בחו רים כמו

ס חו רהבל תי מו ב ה
ך• תחנה הראשונה בדרכי היתה מן
) ס ,.מנת בשלט גדול ברחוב אלנבי :
המשרד בקומה
עממי.
מ ש כון בית הראשונה היה, להפתעתי, כמעט ריק. כנראה
שאת החפצים עצמם החזיק רימשכוג־אי
במחסן, ורק קופה קטנה, אך כבדה,
שימשה להחזקת חפצי הערך היקרים ביותר.
האיש
הנמוך והממושקף, שעמד מאחורי
דלפק, ראה כנראה שאני טירון בעסק.
הוא חייך אלי באדיבות ואמר :״נו, בחור,
פתח את החבילה ונראה מה הבאת לי.״
תרנגולי לא עשה את הרושם המקווה.
הוא נטלו בידיו, מישש אותו, ושאל מהיכן
הגיע לידי. היתד, זאת שאלה טיפוסית

לחל מכי׳
לצל

הכתובתהראשונה. כטי רון, חיפ ש תי את ב תי־ ה מ שכון לפי
השלטים בר חו בו ת. ברא שון הציעו לי לקנו ת את התרנגול ב־ 5ל״י.

לשוו
חה י לקבי הירו

חות לקבל בחזרה את חפציהם — ולהחזיר
את ההלוואה בצירוף הרבית — לאחר חודש
אחד. אומנם, רוב בתי המשכון נוהגים לחכות
זמן־מה ללקוחות מפגרים בטרם יוציאו את
החפץ למכירה. החפצים הנמכרים בגלל אי-
החזרת החוב אינם עולים על 5מכלל
המשכונות.

ומחט.
הצלם.

ומחט. אחד המ שכונאים בדק את התרנגו
לבסוף לקחתו כ מ שכון, העדיף לקבל את

שוכנע, הוצא בכוח על־ידי ידידיו של בעל־העסק.
התרנגול נדחה.
ניסיתי את מזלי גם בין מלווי הכסף הניידים׳
שאין להם חנות ורשיון משלהם. אותם
יכול הדורש למצוא ברחוב ליליינבלום ובשדרות
רוטשילד, כשהם עוסקים גם בעסקים
מסוגים אחרים. אולם הללו מקבלים כמשכר
נות רק חפצי כסף או זהב. אין לרשותם
מחסנים נרחבים יותר מאשר ארבעה כיסים
בחליפה ולפעמים כספת בבאנק, ותרנגול,
לא שימש סחורה עוברת לסוחר.

גם כאן זכה תרנגולי לבדיקה ממושכת
והוצעה לי הלוואה בסך 10ל״י. נדהמתי
למשמע הסכום הפעוט, אך לאחר בדיקה
התברר לי כי רוב הלקוחות מסתפקים למעשה
בהלוואות קטנות ביותר של 5עד 30
ל״י. רק לעתים נדירות בא אדם לקחת הלוואה
של 100ל״י ומעלה חמ,רת משכון
מתאים כמובן. בגלל קטנותן של ההלוואות
אין בעיני הלחה חשיבות רבה לגובה
הרבית, וזהו הדבר ההופך את בית־העבוט
לאחד העסקים המצויינים ביותר בישראל
.1955

ך* ז ר תי וחיפשתי מקלט לתרנגול. בבית
( ן העבוט האחרון גילית הפתעה! על אחד
המדפים ניצבה תרנגולת חרסינה, בת זוגו
החוקית של תרנגול־הזהב. אפילו ליבו של
בל העסק התרכך נוכח האידיליה המש פחתית
החדשה, והוא הסכים לתת הלוואת
בסכום הוגן, אולי מתוך תקווה כי ערך
הזוג במקרה שיצטרך למכור את החפצים
עולה על ערך כל עוף לחוד. השארתי את ז תרנגולי ליד התרנגולת ויצאתי.
נוכחתי כי המקצוע היהודי העתיק של,
הלוואה תמורת משכינות, שבימי הביניים!
פירסם לגנאי את יהודי אירופה ואף נזכר
במחזהו של שקספיר הסוחר מוונציה, לז4
גווע בישראל. אדרבה, מצוקת האשראי הפוגעת
בעיקר באנשים קטנים, פקידים שמשכור־ו
תם מתאחרת הצריכים לחכות זמן רבי
לסכומים המגיעים להם ממוסדות ציבו ריים
וממשלתיים, שיגשג ופרח. בעלי בתי-
העבוט א,־׳מדים את ציבור.לקוחותיהם הכללי
במספר של 15 אלף איש, בתוכם שחקני
תיאטרון ידועים ופקידים בעלי שם בציבור.
כל אלה נאלצים שלוש או ארבע פעמים
בשנה לארוז את אחד מחפצי־ביתם
היקרים, להביאם אל חלון העבוט ולקבל
עבורם את הסכום הזעיר שיקיים אותם

לחודש חודשיים — עד יעב־ר זעם.

גנ בו עבשכ מו ת ך1׳

״ ו ל ־ נון ־ גראטא .״אל תביא לנו פורצלאן ב מקום זהב!״,
:על מ שכון .״אילו זה היה תרנגול חי, ייתכן והייתי מקבלו!״

בין השאר. ש ח קני תי א ט רון

ביקשתי 20ל״י, ולאחר שלא ניתנו ל׳
עזבתי את המקום. בבית המשכון הבא הייתי
חכם יותר, לאחר שנדחה התרנגול, נסיתי
למשכן את שעוני (אוניברסל, שוויצי) .הציעו
לי עבורו לא יותר מהלוואה של 5ל״י.
מחיר המצלמה בבית המשכון זה ירד עד
ל־ 45ל״י.

ך* בי ת ־ מ ש כון נוסף מתוך עשרת בתי-
^ המשכון הקיימים בארץ כולה (מתוכם
ששה בתל־אביב) הגיעו לא:־זני עוד בעלותי
במדרגות צעקות :״גנב ! גנב שכמותך ! בשביל
דבר כזה אתה נותן רק 20 לירות?״
היה זה, כפי שראיתי אחר־כך, גבר קשיש
שתבע את עלבון צמיד הזהב שהביא אתו.
הוא השתולל במשרד, עד כי בקושי הצלחתי
להציל את התרנגול בשלמותו מידיו המתנופפות
בחדר הצר. רגיל לסצנות מסוג זה,
בלי להניד עפעף, ביקש המשכונאי את
המתפרע לעזוב את החדר. לאחר שהלה לא

החשדן מטבעו.

אחד ה ת בונן בי בחשד־נות,
ב שקלו אם לא כדאי ל הז מין משטרה.

זקמצכית מוכנ ה לתת הלוואה של 5ל״י
עבור התרנגול 45 ,ל״י עבור המצלמה.

ממול בישר שלט על
רמזתי לצלם, ושמנו

שי. בדיוק
רד זהב
עמינו אליו.
זתי לחדר קטן וחשוך, שחלק גדול
היה תפוס על־ידי קופת ברזל בעלת
דלתות. אשה זקנה וגבר שמנמן עמדו
שהיה מלא מבקשי הלוואות. האשד,
וני להגיש את משכוני, אולם הודעתי
לי די פנאי וברצוני לחכות לתורי.
לשמוע בינתיים סמה מן השיחות,
לא התאכזבתי.
בלונדי נמוך־קומה, לבוש חליפה לב־וביא
למשכון שעון־זהב עתיק. ההל-
שניתנה לו לא סיפקה אותו והוא טען
תחנונים :״אבל גברת, זה זהב טהור
־וצד, לקבל לפחות 50ל״י. את נותנת
,15 וברבית די גבוהה. את מנצלת
נים הרכיב הגבר השמנמן באדישות
משקפת־שעגים על עינו, בדק את
השעוז, ולבסוף הכריז בקול רבת
. :השעון מקולקל ! לא ניתן לך
ו זה זהב, זהב טהור !״ דסה הבלוג־י
נסיון אחו לרכך את לב הזוג. לב־תייאש,
מסר את השעון עבור הסכום
עי נחלתי מפלה. מיד כשהוצאתי את
י מעטיפתו, ר,ותקפתי על־ידי האשד,
נ משובשת נ ״את לא רואה שכתוב
לומבארד זהב י ׳מה אתה מביא לי דבל
פורצלאן? אנחנו לא לוקחים דברים

שוב נתקלה המצלמה ביחס אחר
ן, למרות העובדה שאף היא איגד,
זהב יותר מר,תרנגול. האשד, הציעה
10ל״י. התנאי העיקרי: להביא תעודה
מד, איננה גנובה.

נם ה ש עון איכז ב
ית המשכון הבא שאליו נקלעתי
אתי גבר בן 35 שסיפר במרירות כי
יסד, לקבל בחזרה צמיד של אמו המגד
פקיד במקום. בעל העסק טען, בבואו
1ת הצמיד, כי שלח לו מכתב והז־הצמיד
יימכר אם לא יבוא מיד לקב־גס
נישד .,בדרר כלל חיילים דלי,ו
זיו;
מן השמיים.
הלווסגה

רח רוח

כאשר גליתי בבית ה מ שכון האחרון תרנגולת סינית, בת זוגו הטבעית של תרנגול־הזהב שלי, לא היה קץ לשמחתי. בעל החנות הסכים לתת

הורד רלנצז־זז־ נצרד ררדיי

ייל

ויי״יייי

יייי

במדינה
(המשך מעמוד )9
סתם; 1703 הונעו על־ידי מניעים מסחריים;
1361 הלכו אחר המדע; 366 נזדקקו לריפוי
חוצלארצי ו־ 509 היו מסוג הישראלים הידועים
ביותר בנכר: שליחים.
5774 ישראלים לא הסתפקו בתואר יוצאים,
העדיפו בשנת 1954 את התואר מהגרים.
ארצות ההגירה העיקריות: ארצות־הברית
( ;)1650 ברזיל 556 תורכיה 435 אוסטרליה
וניו־זילנד (.)310
בין הארצות שקיבלו לחיקן את המהגרים־
היורדים לא נעדרו גם שווייץ 9קפריסין
( ,)6צ׳כוסלובקיה ( )2והונגריה 2וכמובן
שלא חסרה גם, כפי שגילה הירחון הסטטיסטי
בסכמו מספרים אלה השבוע, ארץ הקליטה
היהודית החשובה — גרמניה ( 183 בני
ישראל).

ד ר כי אדם
בתו של הזקן
לפני חמש שנים אירעו בחייו של שלמה
וואשדי שני מאורעות חשובים: הוא הגיע
לגיל מאה והוא עלה לישראל על מרבד
הקסמים. אתו עלתה חנה, אשתו השנייה,
שהגיעה אז לגיל .25
בישראל ציפתה לזוג כתובת טבעית: בנו
של שלמה, מאשתו הראשונה, אברהם וואשדי
בן ה־ ,70 בשכונת התקווה. הישיש פתח בית־כנסת
קטן בקרבת הבית, בילה בו את רוב
זמנו. האשד, הלכה לעבוד כעוזרת בבתים
פרטיים. היא גם הספיקה להביא לעולם בת־זקונים
לבעלה הרועד מזוקן, שלא היה
במעט מסוגל לעמוד על רגליו ללא עזרה.
זקן מדי? המעבר מתימן לישראל
הביא בינה בלב האשד, הצעירה. היא נוכחה
כי במדינה החדשה, שלא כ,בתימן, אין האשה

מחובת תשלום מזונות. לא כל מי שמזין את
עצמו בפילפל, יכול גם לתת מזונות לאחרים.
הנגב אסתר וויליאמס לא באה
בשבוע שעבר חגג קיבוץ שובל 25 ,קילומטר
צפונית לבאר־שבע, את טכס פתיחת
בריכת השחיר, שלו. בחיי קיבוץ, זהו מאורע
גדול ומשמח, אולם חברים רבים של קיבוץ
שובל באו אל הטכס בלב כבד: הבריכה לא
היתה מיועדת לאלה שסכלו מהתקפת ד,אמי־בות

איסור הרחיצה לבעלי האמיבות שימש
נושא לש חות וויכוחים רבים בקיבוץ: אחדים
טענו כי להם ״רק מעט אמיבות״ וכי
זד, לא הוגן לאסור עליהם את הרחצה. אחרים
טענו כי היות ולרוב החברים במשק יש
אמיבות, צריכה הבריכה להיות מיועדת להם
בלבד.
הוויכוחים לא הסתיימו כשטקם חנוכת הבריכה
החל. בערב, כשהשובלאים ישבו על
הדשא, חיכו לשוא להצגת הסרט בת נפטון
בו מופיעה שחיינית אסתר וויליאמם, קם
אחד מבעלי האמיבות הממורמרים, הכריז
כי הסרט בוטל, הסיבה: ברגע האחרון התברר
כי השחיינית סובלת מאמיבות.

רת, אני עייף.״ אותו לילה, כשהתבררה לאב
האמת, לא יכל לעצום עין.
״בוא נהיה חברים.״ חבריו של יצחק
מרוכזים ברובם בקן התנועה המאוחדת,
בו מבלה הוא את רוב זמנו. אולם עתה הפכו
אנשים שאינו מכיר כלל ליד דיר הוזתי־

הו ד לנ ת
גלגל מזל
באותו יום שיצחק הררי קנה כרטיס הגרלה
של הוועד למען החייל, הוא הצטער
על כך: מארבע הלירות שנשארו בכיסו
עת הגיע מחיפה לתל־אביב, לא נשארה בכיסו
אף פרוטה. הוא הוכרח לחזור הביתה
בטרמפ.
שבועיים לאחר מכן, כשהודיע הרדיו על

זוכה-כמבונית הררי
בזכו ת הלירה

קים :״ירדתי אתמול מאוטובוס — 22 אני
עדיין נוסע באוטובוס — עצרה אותי בחורה
בלונדית כבת ; 19׳חבוב, זה אתר, הגרלת
את הדודג כן — ׳בוא נהיה חברים.׳
שלום, שלום — ברחתי...״
אביו של יצחק מתכוון למכור את המכונית
:״למה לנו מכונית כזאת גדולה. בכסף
נדע להשתמש יותר טוב.״
השבוע עבר יצחק ליד קיוסק בו מוכרים
כרטיסים להגרלה של זבולון. הוא ראה
את השלט :״פרס ראשון מכונית מהודרת״,
הוציא לירה מכיסו וקנה כרטיס.

פ ש עי ם
המשכנע הגדוד
לראובן סלומון מרקוביץ, צע ר ( )20 גבה־קומה
וחיוור פנים שעלה לפני ארבע שנים
מרומניה, היתה חולשה מיוחדת לכוהנים.
הצע־ר שהצטיין בהופעה משכנעת, לא חיכב
ביותר עבודת כפיים. הוא מצא את פרנסתו
בשכנוע כוהנים :
*,לאברהם כהן, מורה לאנגלית, הבטיח
הגירה לאמריקה בתנאי שיתנצר. את שעונו
של כהן, ארנק עור עדין וסך של 50
ל״י לקח ממנו על חשבון ,״כדי להחליק
בטיפת שמן את הגלגלים.״

תובעת חגה וכעלה שלמה וואשדי
בעזרת הפללפל

חייבת לפרנס את בעלה. אדרבה: הבעל חייב
במזונות אשתו.
היא הלכה לבית־הדין הרבני, תבעה מזונות
עבורה ועבור בתה הקטנה בסך 800ל״י.
הישיש סירב לתת מה שאין לו.
הדיון נמשך בעצלתיים, הגיע לבסוף עד
בית־הדין הרבני העליון. שלמד, חוייב בתשלום
מזונות בסך 75ל״י לחודש, הגיש מיד
עירעור.
טענתו העיקרית: הוא זקן מכדי שיוכל
לעבוד, להרוויח די הצורך לקיומו ולתשלום
המזונות.
לאשתו היתה טענה משכנעת לא־פחות.
היא הביאה אתה את בתה מזל, בת השנה,
הצביעה עליה: אם יכול הישיש להוליד
ילדים, מדוע לא יוכל לפרנס&ז
הדיינים נדהמו, אולם שני בני־הזוג הסכימו
בנקודה זאת: הילדה היתד, בתו של
הישיש. ההסבר, לפי דבריה של חנה :״התימנים,״
אמרה ״אוכלים פילפל.״
השבוע הוצא סטק־הדין: הזקן שוחרר

מספרי ההגרלה שזכו, העביר יצחק בן ד,־18
את המחוג למוסיקה לריקודים. רק למחרת
בבוקר, כשנסע לעבודתו במוסך סולל־בו־נה
במפרץ והעיף מבט על לוח הזכיות שתלה
באוטובוס, היה נדמה לו שראה -מספר מוכר.
הוא מיהר להוציא את ארנקו :״עד שמצאתי
את הכרטיס — חשבתי ששנה עברה. בדקתי
את המספר ואמרתי בשקט לחברים שלי —
חברה, הגדלתי מדג׳.״
יצחק דודג׳ ,החדשה עברה מפה לאוזן.
״יצחק הבלונדי״ הפך ל״בלונדי שהגריל
דודג׳״ .צחק יצחק: בחיפה קיראים לשמואל
ביאליק• ״ביאליק דסוטו״ ,לי קוראים
כעת ״יצחק דודג הוא לא הלך באותו יום
לעבודתו.
בערב, כשחזר אביו, סואר בנמל, מעבודתו,
בישר לו יצחק את הבשורה .״לא עכשיו
יצחק,״ אמר האב ,״תתלוצץ בפעם אח*
חז־תאי טפיל המתפרנס בקיבתו של
האדם ממזונו הסעוכל. השנה עוברת מניפת
אמיבות על הנגב והערבה.

• מטוביה כהן לקח את אפודתו, שעונו
וסך של 140ל״י לאותו צורך. הפעם הבטיח
הגירה ללא התנצרות.
• הכהן השלישי, יצחק, שמע ממנו סיפור
שונה לחלוטין. יצחק היה מחוסר עבודה
ומרקוביץ, שטען כי הוא עובד במלון
זן התל־אביבי, הבטיח לסדר לו עבודה במלון
מיד לאחר שישליש יצחק לידו 15
לירות בהן יקנה ליצחק בגדי נער־שרות.
יצחק הסכים.
לאחר שלושה י,מים, בהם חיכה לשוא,
התלונן יצחק במשטרה. השבוע יועמד ראובן
לדין.
תקוותו: להשפט בפני שופט ששמו כהן
אולי גם אותו ישכנע.

שכר המינקת
עלי, תיניק רזה בן שלשה חודשים, יבב
בקול. שדיה של אמו יבשו והוא היד, רעב,
רעב מאוד. לפתע קרבה אל עריסתו החלודה
* מתוך ארבעה נהנים היושבים כשופטים
בירושלים 2תל־אביב ( )1וחיפה (ו).

אשד, אחרת, לקחה את התינוק לחזה. עלי
השתתק, ינק בהנאה.
18 שנה לאחר מכן, פרץ עלי לצריף הפחים
של פטמה מניקתו, שליד גשר של
בח־פה הרג אותה בשתי יריות אקדח.
בין שני התאריכים הפריד ס־פור חיים :
עלי שגדל, התאהב באחותו־לשדיים, נעמה,
היפר, בבנות שכונת הפהיס, ברח עימד, לפני
שנתיים לכפר מנדה בגליל. אביה של הנערה
נשאר עם הפסד של 1000 לידות — המוהר
שעשירי חיפה אמרו לתת עבור בתו.
האב, אחמד שחאדד, הזעיק את המשטרה,
פנה לבית־הדין השארעי (דתי) בעכו לאחר
שקצין המשטרה שיצא להחזיר את נעמה
שוכנע כי אין לפניו מקרה של חטיפה. בית
הדין פסק: אחים לשדיים דינם כדין אחים
ממש, נשואין ביניהם כמוהם כגילוי־עריות.
אבי נעמה, פנה לאביו של עלי, סאלח
מוראד, ביקש ממנו להשפיע על בנו לחזור.
סאלח סרב להתערב. שבוע לאחר מכן נמצא
סאלח הרוג ליד ביתו בשכונת הפחים.
גאולת דם. המשטרה אסרה את שחאדה
בן השישים ואתו שני מחזרים קודמים של
בתי, האשימה אותם ברצח אבי עלי.
עלי לא נרגע: הוא היה חייב לגאול את
דם אביו. הרוצחים אמנם היו בכלא, אך
פטמה, אשת שחאדה, עדיין נותרה בחוץ.
וכך בבוקר אחד בחודש נובמבר שעבר פרץ
לביתה וירה בה. הכדורים פילחו את גופה
בדי; ק מתחת לחזה שנתן לו חיים.
עלי נאסר גם הוא. בחוץ נשארה רק נעמה.

כל ישר אל
משוגעים לד בר אחד
קול הנגב, שבועון ד,סטנסיל התלת־עמודי
של באר־שבע, דרש השבוע לנקוט פעולה
לטיהור רחובות העיר מחולי־נפש המרובים
המתרוצצים בהם .״כל הגסיונות להעביר
אותם למוסדות סגורים נכשלו,״ ציין העתון,
״הם חזרו לבאר־שבע שוב ושוב, כנראה
מתוך פאטריוטיות מסויימת.״

מים כשרב
בטמפרטורה ממוצעת של 32 מעלות צריך
אדם לשתות חמשה עד 10 ליטר מים ביממה,
קבע מחקר של המחלקה לתזונה שליד משרד־החינוך.
אדם השרוי בצל ואינו פעיל ביותר
מאבד ביום חצי־שרבי חמשה,־ששה ליטר
מים מגופו, בעוד שפעילות ממוצעת גורמת
לאובדן 7—8ליטר מים ואילו עבודה מאומצת
— לאובדן 9—10 ליטר.

חזון ומעש
47 מפעילי מפא״י כמעבדות נשלחו על־ידי
המפלגה לקורס מיוחד שהתקיים במוסד
אהלו שעל שפת הכנרת, בו למדו החניכים
ג׳יו ג׳יטסו ושיטות אלימות אחרות לפיצוץ
אסיפות בחירות של מפלגות יריבות — כך
הודיע השבוע עלון־תעמולה של הצ״ס

אחר אלפי ש1ה 121
החתונה הראשעה באילת נערכה השבוע
בין שנים מתושבי המקום, יצחק רוסקא
ועמליה יעקובוביץ, שניהם עולים מהונגריה,
על־ידי הרב המקומי אליהו קנדל. על הפרק:
נישואיהם של שלושה זוגות נוספים.

תפילה נגד השמצות
בכ״ט בסיון, יום השנה ליציאת המרגלים
שהלכו מטעם משה לתור את הארץ, התקיימה
בהר־ציון תפילה מיוחדת שתוכנה קריאה
לאהבת ישראל והימנעות מרכילות, דיבות
והשמצה.
הארץ הרוב בפועה המזרחי בעד הקמת החזית
הדתית (מעריב).
אליק מג, חיפה
הלך העזר אחרי הרועה.
החוק המרשה להורמונים לשאת שתי
נשיב (הצופה).
ישראל בן בור, תל־אביב
ונזי ישליט הורמוניה ביניהן?
כ־ 70 אלף צופים התאפסו ביום א׳
באצטדיון בוינה (חזשות הספורט).
מרדכי דן, תל־אביב
בטל בשבעים.

העולם הזה 923

במרחב
סעודי ה
״דחילק מלך!״ הם אמרו לו
״דחילק!״ צעק הבדווי הנרדף בה שליכו
את עצמו לתוך אוהל אויבו. האויב,
שנשבע לרדוף את הבדווי עד חרמה,
קם מ מ קו מו, בי רן את האיש לשלום,
פקד על מ שרתיו להגיש לו מים• ואוכל.

כך, פחות או יותר, מספר כמעט כל סיפור
על יושבי מדבריות ערב. כי מלה זו• מחייבת
כל ערבי לנהוג במידת הכנסת־האורחים,
יהיו יחסיו עם מבקש־החסות אשר יהיו.
החודש הפר המלך סעוד אל־סעוד, מלך
ערב וסמל המסורת הערבית, את חוק החסות
הקדוש. הוא גירש מארצו למעלה מאלף
פלסטינאים, אשר ביקשו בה מיקלט.
יוצאי יפו וירושלים. הפלססינאים
שנהרו בהמונים לשדות הנפט האגדיים של
החברה האמריקאית־ערבית, נקלטו במהרה
במערכת הכלכלית. הם הרוויחו משכורות
גדולות, התחבבו על מעבידיהם המערביים.
אך הסעודים לא אהבו אותם ביותר. כי
המלסטינאים, שהיו רגילים לרמת מחיה ולתרבות
מפותחות בהרבה מאלה של הסעודים,
הביטו על בני מולדתם החדשה בבוז.
הבוז התפתח. כמה פלסטינאים, חניכי
התככנים הפוליטיים המנוסים של יפו וירו־

מתחריו של שם אל־נסים ניצלו את החסר,
הפיצו שמועות כי קציני ההפיכה חושבים
את מייצרי שם! אל־נסים לבוגדים, אינם משתמשים
בסבונם.
אנשי שם אל־נסים נפגעו מהשמועות׳ הן
בכיסם והן בכבודם. הם פנו רשמ ת למועצת
ההפיכה, ביקשו הכחשה מפורטת או, לכל
הפחות, את הרשות לצייר• קצין צבא ליד
פטמה, נערת־ד,מודעות. נציג מועצת ההפיכה
ענה כי הצבא עסוק מספיק בפוליטיקה,
מבלי להכניס את ראשו לקלחת המסחר.
נצחון-כיניים בלבד. לחץ החברה
גבר. לבסוף נשלחה איגרת אישית,
בחתימת זכריה• מוחיי אל־דין, קו לונל
ושר־הפנים, בה העיד כי סבון שם אל־נסים
הנו סבון מצרי טוב וטהור וכי הוא
נהנה מאד ממנו. בסיום, איחל הקולונל הצלחה
לבעלי העסק הריחני.
המכתב פורסם מיד כמודעה בעתונות• אך
בעלי שם אל־נסים הודיעו כי הנצחון היה
נצחון־בינים בלבד .״נצחוננו,״ הכריזו ,״יבוא
רק כשקצין צבא אציל יחזר אחר פטמה
בגלל ריחו של שם אל־נסים.״
לבנון אחמד ויול״ה
כששלחו הוריה של וואדאד•• לפני עשר

ההשכלה. וואדאד שבה וזכרה את כל מחזותיו
של שכספיר, שכה הצטיינה בלימודם
בבית ספר. היא הפצירה באהובה לבוא
לבירות, סיפרה לו את החלטת הוריה
להשיאה בכח לבן־דודה, שידלה אוחו להתאבד
יתד עימה. השניים הוריקו את ארון
הרפואות שבבית, בלעו ליתר בטחון קצו/
מכל סוגי הגלולות שמצאו.

חסבוו>

נתח חשבון ח ג
( חסנ1ן גמול )

:בנק א י לדיסק ו ש

^ .בנג ״ בו

לאחר שעות של שטיפות־קיבה וטיפולים
רפואיים אחרים, יצאו השניים מכלל סכנה.
עתה עמדו הוריד, של וואדאד, ד,ניצולה
ממוות, בפני הבעייה: היניחו לבתם לנהוג
כפי שכתוב בספרות המערבית הקלאסית,
או שיכריחו אותה בכוח לחזור לנוהגיו
של הקוראן.

£ 3 1 3

/3 7 1 3
מחרוזת מספיק ודי
באחת מוועדות או״ם דנים בהצעה לקבוע
לוח עולמי חדש. משרד החינוך המצרי
הודיע מיד על התנגדותו. הסיבה ו במצרים
נהוגים כיום שלושה לוחות רשמיים —
המוסלמי, ד,קופטי והגריגוריאני. כך, למשל
שנת 1955 של הלוח הגריגוריאני היא
רק שנת 1375 למוסלמי ושנת 1671 לקופטי.
יהודים אחדים במצרים גם משתמשים בלוח
העברי. אבל זה לפחות, הודיעו המצרים
באנחת־הקלה, עניין פרטי של אותם היהודים.

סחורה
פטריוטית
בחשכת ליל גלילי, לפני שבועיים, הפתיע
מארב של משטרת הלבנון קבוצה
של מבר חי בקר, בדרכם לישראל. לאחר
התנגשות קצרה, הסתלקו המבריחים .״הסחורה,
כמובן,״ הודיעה המשטרה ,״נשארה
על אדמת המולדת.״

ציפור מצרים
מצרים עומדת להיות הארץ הראשונה
במרחב שתייצר מכיניות. בעוד שישראל מסתפקת
בהרכבת מכוניות זרות, החליטה
מצרים, לדברי עתוניה, לייצר מכונית משלה,
שתיקרא בשם פניכס• ותיוצא לכל ארצות
ערב. המכונית החדשה, שכל חלקיה ייוצרו
במצרים, תהיה בנויה לפי המתכונת של הדוגמות
האירופיות החסכניות. הייצור עומד
להתחיל בשנה הבאה, והיוזמים מבטיחים
אפילו לבנות מכיניות־מרוץ שישתתפו בתחרויות
בינלאומיות.

בגדי ים
הוף הלכת ומעשה

פטמה ונציגי העם
הכל בגלל הריח

שלים, החליטו כי הארץ מפגרת וכי יש
להצעיד אותה קדימה, אל המאה העשרים.
הם הקימו מחתרת.
מטרתה של המחתרת: סילוק המלך סעוד,
המלכת אחיו האמיר פייסל, ראש הממשלה
רב־המסעות, המכיר ומעריץ את העולם החיצוני.
הפלסטינאים אף הצליחו לשכנע כמה
קציני צבא, התרכזו באזור אל־חיסה, מחוז
צפוני מרוחק ממרכז השלטון בריאד.
אך המלך שמע על העניין. שני סעודים
הוצאו להורג, עשרות הושמו במעצר ואילו
למעלה מאלף פלסטינאים גורשו .״אנשים
אלה שוב אינם ערבים,״ הכריז המלך הממושקף
.״אם אינם יודעים להתנהג כאורחים,

פטור אני מלהתנהג כמארח.״
מצרים לפטמה איו קצין
משך שנים הופיע מודעות־ענק מצויירות
שהיללו את הסבון שם על־נסים (ריח האביב)
כסבון הטוב ביותר בנמרים. ל 1ווך חו *יי
רה דמות נשית בעלת כל המעלות המרה*
ביות, ונציגים שונים של העם מרחפים סביבה
בהערצה. כך חילקו מחמאות לסבון
שוטר, פקיד, שופט, פלח ופועל. רק קציני׳
צבא לא נראו בקרבת היפהפיה הסבונית.

שנים, את ילדתם בת השבע לבית־הספר
המחוזי, בחלב שבלבנון, היתד, כבר ההשכלה
המערבית לנערות כה מקובלת, עד
כי אפילו הקפדנים שבזקני המחוז נאלצים
היו להסתפק ברטינה של היו־זמנים. וכשגמרה
וואדאד בשנה שעברה את לימודיה,
כאחת מעשרת הנערות המצטיינות בין
כ־ 2000 הבוגרים בלבנון כולה, היו הוריה
גאים ביותר, שמחו לשמוע כיצד נכבדי
האזור מנבאים לבתם הצלחה כמורה או
אחות.
להצלחה כזו היתד, בודאי זוכה וואדאד,
לולא אחמד. אחמד זיין אל־עבאדין היה
נער בעל עיניים בורקות וקומה נאה, שגר
בשכנות. אחמד היה אמנם רק פקיד״זוטר
במשרד קטן שבעיירה, אולם עובדה זו
לא הפריעה לוואדאד להתאהב בו. השניים
התכוננו לחכות עד סיום לימודיה של תאדאד
ואחר להתחתן ולהקים בית. בינתיים, שמרו
את אהבתם בסוד. אלא שככל סוד אחר,
התגלה גם סודם של השניים. ד,וריד, המור־עשים
של וואדאד מיהרו לשלוח אותה
לבן־דודה בבירות, גזרו עליה לא להתראות
עם אהובה לעולם.
סיום כמעט-שכספירי. אז התערבה
• ב ע תונו ת המצרית חנזצונזרת.

דחילק, בערבית, פירו שה: נכנסתי לני תן.

7עולס הזה 923

• י אהבת ונאמנות.

בירושלים, בעצם השער, בה ר,ירצה שר־הפיתוח
דב יוסף בכנסת על התקדמות אספקת
החשמל בישראל, נפסק החשמל באולם
הכנסת.

בנים אכלו בוסר
בירושלים, נישאה דינה רוטנשטרייך למשה
אבי־שאול תשעה חוד שים לאחר שהתגרשה
מגדעון בן־שאול.

חצי עבודה

יו תרמככד עוגה
המבחר הגדוד כארץ
ראה והוכח

ש ל 0

בעם

בתל־אביב, לאחר שהשופט הכריז את גזר־דינו
לאמור :״אני דן אותך לשנתיים מאסר...״
התעלף הנאשם, לא הספיק לשמוע
את חציו האחרון של הגזר על תנאי.״

תל״אכים: רחוב אלנבי 108
חיפה: רחוב יפו 39
ירושלים: בנין העיריה

בקיבוץ עין־חרוד, נדהמה מזכירות המשק
לקבל מיברק המודיע לה כי עליה לארח עוד
באותו לילד 30 ,כמרים, נרגעה רק עם בוא
האוטובוס, כאשר התברר שהכוונה היתד,
ל־ 30 שחקני התיאטרון הקאמרי שבאו להופיע
בהצגה.

מניעת ריח הזיעה

כל העולם במה

למודי־נסיוו
בקיבוץ גלילי, לאחר שהיומן המקומי יעץ
לתלמידי כתה י״ב לנצל את היום האחרון
לפני שיסיימו את תור הילדות, יתקבלו כחברים
בוגרים למשק, מיהרו חברים רבים
למחסן, דרשו נייר דבק להדביק את זגוגיות
חלונותיהם.
על שם הציפור באגדה, שנולדה מ ת ון

האפר של עצמה.

מובטחת ע״י שימוש יום־יומי

ב-שופמן׳ס סבון ופודרה לגוף
ז א ^זז סססשס
המכילים את החומר החדיש והמפליא

לסילוק ריח הזיעה.
תוצרת ״עדיף״ בע״מ

אנשים
פסוקי השבוע
הפזמונאי יוסף גולאנד, בתשובה לשאלה
לאחר הופעתו באסיפה מפלגתית :
.יש הבדל מכריע בין הצלחה תיאטרונית
והצלחה מפלגתית: התיאטרון מצליח ככל שהוא
יותר ריאליסטי ומציאותי, ואילו מפלגה
מצליחה ככל שהיא יותר תיאטרלית.״
ישראל כר-יהודה, ח״כ אחדות ה־עבודה
באסיפת בחירות :״תוכניתו של בן־
גוריון לבחירות אזוריות היא שאיפה למצב
שבו יהיו רק אבק־אדם והאחד בדורו.״
הכוכבת מארטין קארול :״אחת הדרכים
בהן יכולה אשד. למנוע את בעלה מלצחוק
למראה הכובע החדש שלה, הוא להראות
לו קודם את החשבון.״
הכוכב דני קיי, בשיחה עם עתונאי

על סוגי ספורט מלהיבים אחרים סיפרו
באותו משאל גם נציג סין הלאומנית
טיננפו טסיאנג, שמסר כי הספורט האהוב
ביותר בארצו הוא מירוץ שליחים בו
חייבים המתחרים לחצות בשחיה גם נהרות
ואגמים, ונציג עיראק עוני חאדידי שאמר
:״הספורט שלנו הוא רכיבה על סוס
ולהטוטי־רכיבה. שאיפתו של כל נער היא
לרכוש ולאמן לעצמו סוס ערבי אציל, שנהפך
לאחר מכן לידידו הקרוב ביותר.״

שתי נשים ופסנתר
הד נוסף להצלחתה של שחקנית הקאמרי
חיה (.העינים״) הררית הגיע השבוע לישראל:
מקסימת־פסטיבאל־קאן הוזמנה לחתום
עם תיאטרון פאריסי, להופיע במשך
שנה מעל במת התיאטרון בעיר־האורות.
שי משעשע הוגש
לשר־החוץ הסובייטי
גזוז־השפם וויאצ׳ם-
לאב מולוטוב בשעת
סיור שערך בעיר
האמריקאית שיין בדרכו
לעצרת העשור
של האו״ם בסאן-
פראנציסקו: עיתונאי
מקומי העניק לשר-
החוץ המקפיד על פורמאליות
לבושו כובע
קאובוי אמריקאי רחב־שולים.
תגובת מולו-
טוב :״הכובע נחמד
מאוד.״
למטרה מעשית ניצל
סגן ראש עיריית
חיפה, נציג אגודת ישראל
השמנמן והבלתי־מגולח
יעקבכץ בי־קור־אורח
אחר. כשנוכח
שכל העיתונאים
החיפאיים באו לכסות
את קבלת הפנים לראש
עיריית ניו־יורק, רו־ברט
וואגנר, החליט
להביא לידיעתם
בהזדמנות זאת כי תוך
ימים מספר יוקצה בחוף
החיפאי שטח מיוחד
סגור לרחצה עבור
נשים דתיות. נשארו
מקופחים: הגברים
הדתיים, הנאלצים לפי
שעה לרחוץ בחברת
גברות בלתי־דתיות.

שחקנית הררית וידיד
בעיר האורות, חוז ה

בריטי לאחר בואו לשורת הופעות באולם
פאלאדיום בלונדון . :אמן הרוצה להצליח
חייב לאהוב אנשים. אולם עליך לחבב את
עצמך לפני שתתחיל לחבב אחרים.״

ש1י עורבי וקוף
את נסיונה של בריטניה להתערב בסכסוך
הישראלי־מצרי על רצועת עזה כמתווכת תיאר
ח״כ חרות המפולפל ד״ר יוחנן כאדר
במשל עתיק: קוף נקרא לתווך בין שני עורבים
בדבי חלוקת נתח גבינה משותף. סרס
הקוף־המתווך את הגבינה לשתים, אך אחד
החלקים היה גדול יותר. החליט הקוף להשיב
את השוויון על כנו ובלע נתח מן החלק הגדול,
אך כתוצאה מכך נעשה חלק זה קטן
יותר. לכן בלע הקוף נתח שני מהחלק האחר,
שוב על מנת להשוותו לראשון. כשראו
העורבים שכך הדבר, זעקו חמס והחליטו
להתפשר על השארית, אולם הקוף טען שמגיע
לו גם שכר־טירחה על מאמציו וחיסל
את הנותר. מסקנת באדר: בהצעת התיווך
מחפשת בריטניה דרך לבלוע את רצועת עזה
בעצמה.
על עניין לא־מדיני הביע את דעתו שגריר
ישראל בארצות־הברית אכא אכן. בתשובה
לשאלת כתב ספורט אמריקאי . :האם יש ב־מולדתך
ספורט מלהיב כמו הכדורבסיס ו־הראגבי
האמריקאיים י״ השיב אבן. :הספורט
הישראלי הוא עדיין במצב של התגבשות.
אנו משחקים בכדורגל, כדורסל וטניס. סבורני
כי הכדורגל יהפך לספורט הלאומי. הוא
מלהיב הרבה יותר מאשר הכדורבסיס האמריקאי.״
העולם
הזה 923

אישיות דתית אחפקאן

רעייתו של הרב
הראשי יטרח הרצח:
גילתה מדוע הפסיקה
לפרוט על פסנתר מאז עלותה ארצה מדאבלין
בירת אירלאנד, מקום בו שימש בעלה רב
ראשי משך 18 שנה: מאז חרב בית שני אין
מנגנים בבתים דתיים בירושלים.
עניין שונה בפסנתר גילתה רעיית מבקר
המדינה מרגריטה מוזס. השבוע נזכרה
במסיבה משפחתית כיצד החליטה לעלות ארצה
(מגרמניה) ב־ , 1921 פנתה לעסקן ציוני
צעיר בשם ד״ר ליגפייד מתם. ביקשה
לעלות ארצה כפסנתרנית, קיבלה במקום זה
את הצעתו לעלות ארצה כאשתו.

שני כוכבי ותפקיד
תביעת פיצויים בסך חצי־מליון דולאר
הוגשה השבוע על־ידי כוכב־זמר פראנק
סינאטרה נגד המפיק ההוליבודי חניך גימנסיה
הרצליה התל־אביבית סם שפיגד.
טענתו: שפיגל הבטיח לו בשעתו את תפקידו
של מארלץ כראנדו בסירטו חופי הכרך.
מפיק אחר, חובב המדים האגדיים ססיל
כ. דה־מיל, הורה השבוע לסלק רובע שלם
בעיר״התפאורות של חברת פאראמונט, לחפיר
במקומו אגם־ענק שיופיע בסרט עשרת
הדיברות כים־סוף, יתרוקן ברגע המתאים
כדי לאפשר לבני ישראל לעבור בחרבה.
הופעה אמנותית שונה נתקלה בהפרעות
חמורות: המחזה היחיד שכתב הצייר יליד
כפרד ותושב צרפ ת-פאכלו (יונת השלום)
פייקאסו, ת שוקה שנתפסה בזנבה, נפסל
להצגה על־ידי הצנזורה באמסטרדאם, בירת
הולנד. הסיבה: המחזה מחייב הופעת אשה
ערומה על הבד.
מפיץ סרטים ישראלי או טו זוננפלד.

סמלה אי כז ת

בחירת עמגי־הטעם
מיז צרתבדרךמד עי ת
מטבק

בשל

עדין

בעלת פיית־מסננת היגייני ת
20 סיג רי 1ת 400פ ר 1ט! ת

קרא:

המשפט הגדול:
פרשת הסטנו
מא ח

עמנואל ברת
יופיע בש ק למחרת
מתן פסק-הדין
225 עמודי

25 צילומי

בהוצאת הכיס המעולה
רומן האהבה המפורסם
ז ורז* סימנה

השלג היה שחור
הזצאת -צו הר־
223ע מו די ם

1.200ל ״ י

ספורט
כדו ר עף
המפציצים פוצצו
הדעה הרתחת בארץ כי ישראל מפגרת
בספורט ויוצאת תמיד מנוצחת במשחקיה
עם קבוצות זרות הופרכה השבוע
במשחק הכדורעף בין נבחרת הצבא הבולגרי,
צדנ״א( ,העולם הזח )919 ובין נבחרת
הפועל שהיא למעשה הנבחרת הלאומית של
ישראל.
השחקנים הבולגרים שכונו על ידי העתו־נות
המקומית המפציצים המעופפים, ניצחו
בינתיים את נבחרת עמק הירדן ושתי קבוצות
מקומיות של קיבוצי הקיבוץ הארצי,,
הופיעו במגרש הפועל באסא בטוחים בנצ-
הונם. הם זכו בנקל בשני הסיבובים הראשונים
( )7:15 110:15 לאחר שהישראלים נכשלו
במכות ההגשה, הפסידו על ידי כך 1 נקודות רבות.
זלזול ופסי כד. את הסיבוב השלישי
התחילה הקבוצה הבולגרית בזלזול מוחלט.
לעומתם אזרו השחקנים הישראליים עוז,
הציגו משחק מעולה ועקשני, גברו בתוצאה
.10:15 שחקני צדנ״א ניסו לשוא לארגן את
משחקם מחדש בשני הסיבובים האחרונים.
לאחר מאבק עז זקפו הישראליים עוד סיבוב י לזכותם.
הסיבוב החמישי והמכריע נערך בחושך.
פסי הבד המגבילים את המגרש הוזזו ממקומם,
גרמו להפסקות ממושכות. שנל
הצדדים נלחמו בעקשנות עד ששריקת השופט
סבא אלשיך סיימה את המשחק בן השעתיים
לטובת ישראל 14:16 המפציצים הבולגרים
פוצצו במשחקם המכריע בישראל.

ההלוז ההרשמה ל־

3כרכי המלון החדש

כדו רגל

של א. אכן־שושן *

עוד שתי נקודות

בתורכיה

3־ 8500ל׳

ייק6

(במקום 17ל״י)

חיים חיי מותרות והגברות התורכיות
מאד אלגנטיות. מה היה
אשרן למצוא סוף סוף בטקסטיל
שמפו שלנו את האמצעי המתאים
לבגריהן העדינים ויקרי הערך.
השתמשי גם את
לשמלות המשי הץ

דקות ולכל דברי

18 הצמר בקצף הרך
ללא אלקלי של
ף י^£טקם טיל שמפו.

את כל אחד משלושת כרכי המלון יוכל לרכוש כל מי שיאסוף
4בולי־השתתסות שיפורסמו במשך חודש כ־ע
תו ן הנוער
המתבגר כישראל
העתון מופיע ככל יום ג׳ ,מחירו 150 פרוטה בלבד והוא מכיל
שפע של ריפורטג׳ות, צילומים ומדורים מענינים ומרתקים.

״ אנ חנו ״

לחער־ולמ שפחה כולה

תשובות לקשקשת
( ראה , :ספר לסבתא״ כעמוד )20
הפעם ירד במקצת
כה שלשול. נשאר,

מספר התשובות
והגיע ל־ 389 בלבד, אולי משום שהנושא
לא היה כה רב־אפשרויות כמו בפעמים
הקודמות. בכל זאת נזכרו הפותרים
כמעט בכל התפוחים ההיסטוריים,
החל מתפוחם של אדם וחווה
בגן עדן ועד התפוח שהעמיד ווילהלם
טל על ראש בנו והתפוח שנפל מן העץ
לעיניו של ניוטון והוליד בעקיפין
את חוקי הם פיקה הדנים בכוח־המשיכה.
פלא שאיש לא נזכר בתפוח שבעזרתו
היה צריך פאריס לשפוט בין שלוש האלות
היווניות מי היפה ביותר.
הכותרת המקורית של הקשקשת
היתר, תולע מזמין תולעת לארוחת
ערב, נושא שעלה בצורה זאת או
אחרת גם על דעתם של רבים מהפותרים.
אולם רבים יותר נזכרו בבדיחה המפורסמת
אודות התולעת שהציצה ממחבואה
ורצתה לחזר אחר בת־זוג. לבדיחה זאת
נתן שלום רענני מחדרה את הלבוש המוצלח
ביותר, בצורת חמשיר :

תולע לתולעת-שני
הציע כקול חנפני :
״נצא לבלות!״
היא ענתה לו :״אידיוט !
הן אני הקצה השני!״

קוראים רבים אחרים חיפשו ביטוי
קולע שיקשר את הקשקשת עם השחיתות
בעיריית ח פר — ,ללא הצלחה,
לצערי. מוצלחת הרבה יותר היתד. לדעתי
הכותרת של אליעזר נווה׳ ראשון
לציון, רחוב רש״י, שזכה הפעם בפרס
הראשון עבור: קואליציה ..הצעה אחרת
מוצלחת׳ הזוכה באחד הפרסים לשניים,
היא זאת של יהודה זיגלמן, חיפה,
נווה שאנן נתיב חן 21א׳ ,שהסתפק
גם הוא בשלוש מלים: פה־מזון כע״מ.
אולם אהד הפרסים המשניים מגיע בלי-
ספק גם לברוך א־לת, תל־אביב דיזנ־י

ייייי הו

רטירזד־וה

איפוא, עוד פרס
אחד והוא נופל בחלקו של מצטט־שקספיר,
מנשקה מקיבוץ מנרה (משתתף קבוע
בתחרות, כפי שהכחנתם) :משהו רקוב
כממלכת דנמארק. הוא צרף גם שיר
קטן (משום מה, צלחה הפעם עש רבים
מהפותרים רוח־השירד תולע ותולעת
/,בני זוג משכבר /,בונים את בית
ם /החדש שבכפר.״
לצערי, המקום הפעם הוא מצומצם
ואצטרך להסתפק בהזכרת. חלק קטן
של התשובות הנוטפות. מרדכי ברגר,
מקיבוץ מגן, מציע: זוג תולעים חדש
נבנם לירח-הדכש. הצעתה של תמר
אסנין, בית־חולים עפולה: למרחב !
פריץ מאיר מנווה שאנן, חיפה, רואה בציור
בית משותף. שמואל זברוצקי,
תל־אביב מצטט את אליה וקוץ כה.
ישראל כפיר, מבית־הספר החקלאי עיינות,
קורא בלשון הפקודה הצבאית אחורה־פנה!
ואילו חנה פרידמן מפתח־תקוה,
שנזכרה בתפוח הנחש ועץ הדעת, מציעה:
הכל אודות חווה. בעוד שדן
כרמל מבית השיטה רואה בתפוח את
כדור־הארץ ומציע לכן דו־קיום של
שני הגושים, רעיון המובע גס על־ידי
חיים חרובי מתל־אביב בהצעתו ה
עולם
בו אנו חיים.

לבסוף השארתי את מצטטי התנ״ו,
חווח כץ מחולון, הס דה גדולה של שמשון
הגיבור כנראה, מציעה מהאוכל
יצא מאכל ומעז יצא מתוק בעוד
שזאב שווייצר מגבעתיים מצטט ארוכות
מתוך פרשת מריבת רועי לו ט ואברהם:

אל נא תהי מריבה ביני ובינך,
כי אנשים אחים אנחנו. אם תיט-
מאיל ואימינה, ואם תימין ואש•

יי המפיצים: חב׳ נורית בע״מ —

אבר לשעבר עלה לגדולה 1
והפך לראש עיר ואחר כך ^
גם למושל מדינה. תחילה ן
היו כוונותיו טובות, אולם 1
לאהר התכשלותו בקלחת 1
התככים הפוליטיים נשאר 1
מכל הטוב שיצר שלטונו רק ן
שקידתו היתרה על פירסומת 1
צעקנית ונבוכה, ואילו מכפ־ 1
נים היה שלטונו אכול רק ן
בון, פרוטקציה ושחיתות. ן

| זוד.י פרשה ויאסור דך |
§ לוותר ע ל ידיעתה. לכן |
קרא את

?*נשי !
ה מל ך 1
מאת
ד,ברט פן 1רן

__ 1הוצאת ״סדית 1

אלופת הארץ בכדורגל׳ קבוצת מכבי תל־אביב,
נחלה השנה בתחרויות על אליפות
הכדורגל תשט״ו שורה של מפלות. לעומתה
פסעה קבוצת הפועל פתח תקוה מנצחון אל
נצחון, סיימה את הסיבוב הראשון בהפרש
של חמש נקודות לפני אלופת האח לשעבר.
הסיבוב השני הביא לכמה הפתעות: קבוצת
הפועל פתודתקוה הפסידה וסיימה בתיקו
מספר משחקים עם קבוצות חלשות יותר.
קבוצת מכבי התל־אביבית לא ניצלה את
ההזדמנות, הפסידה במשחקה עם מכבי
חיפה נהעולס הזה ,)922 הקטינה את ההפרש
לארבע נקודות.
בשבת שעברה נפגשו על מגרש באסא
ביפו שתי הקבוצות, המועמדות הרציניות
לתואר האליפות, לקרב מכריע. על קבוצת
המכבי היה לשמור על הפרסטיז׳ה שלה
בעיני הקהל, על קבוצת הפועל לרוממה.
צבעים ללא סדר. שתי הקבוצות הופיעו
באוירה מחושמלת 3000 .זוגות עיניים
עקבו אחר השחקנים הלבושים לבן וכחול
שהסתדרו על המגרש בשני טורים. עד מהרה
התערבו הצבעים: בדקות הראשונות הבקיע
סטלמך מהפועל פתח־תקוה את השער הראשון.
של קבוצתו. גלזר סייע להשוות את
התוצאות בדקה ד,־ ,30 לאחר שהצליח לחדור
בעד להגנת הפועל, למסור את הכדור
לרגלי ישראלי המבקיע את שער השיוויון.
שלוש דקות לפני תום המחצית הצליח גלזר,
אחרי מבצע אישי נאה, להבקיע את השעו!
בפעם השניה, להביא את שער הנצחון לקי
בוצתו.
המחצית
השניה מסתיימת מבלי שהקבוצות
המתחרות יצליחו על אף ההתקפות המרובות,
לשנות את התוצאה.
עם שריקת הסיום מחה אחד מאוהדי המכבי
את הזעה ממצחו אמר ברווחה :״שתי
נקודות טובות למכבי, נשארו רק עוד שתיים.״

ב מ סלו ל
קפיצת צפרדע
במארגראט, נאטאל׳ דרום־אפריקה, הושג
שיא עולמי חדש בקפיצה לגובה: הצפרדע
אנדי, זכר מגודל בן שנתיים, קפץ לגובה
של 3רגל 8 ,אינטש, שבר בכך את השיא
של קודמתו שהגיעה רק לגובה של 3רגל
6אינטש.

נצחון הזק! ,
שחקני קבוצת הכדורסל הכושית הונלו־לו
סרפריידרס (גובה )2.03—1.67 החליטו
לא לגלח את זקניהם עד שינצחו את קבוצת
הארלם גלובטרוטרס (גובה )2.12—1.81 :העומדת
לבקר בקרוב בארץ.
בינתיים, ממשיכים הזקנים לצמח.
העולם הזה 923 .

מדע

קולנוע

גי אופ חי ק ה

צנזורה

עבודה יש ויש

אפשר להתחיל ב שכפניר

כאשר עבר תת אדמיראל ריצ׳ארד בידד
ביעף מעל ליבשת אנטארקטיקה, בשנת , 1935
דומה היד, כי כל מגלי הארצות נשארו ללא
עבודה: לא נותר עוד מה לגלות, היכן להניף
את דגל הכיבוש.
אולם עבודתם של הגיאופיזיקאים רק החלה•
סיורי משלחת בירד והמשלחת הרוסית •
בצפון ובדרום הרחוק, עוררו כמה שאלות
רבות־חשיבות, ביניהן :
• מהו הקשר בין הציר המגנטי ׳^ביז
אורות הזוהר הצפוני ז
• מה גורם להתחממות המודרגת של
איזורי הקטבים ז
שלשלת המלחמות, שפרצו מאז 1935 ועד
היום, לא איפשרה למדעני הארצות השונות
לפעול במשותף. שיתוף הפעולה הושג רק
החודש, בתיווכו הפעיל של או״ם: בשנים
, 1958—1957 שיוכרזו כשנים גיאוסיזיות
בינלאומיות, יצאו משלחות בריטיות, אמריקאיות,
צרפתיות ורוסיות לאיזורי הקוטב
הצפוני והדרומי, יקימו תחנות תצפית, ינסו
להשיב על כל השאלות המדעיות. מגלה הארצות
הוזתיק תת־אדמיראל ריצ׳ארד בירד
לא ילך בטל, לאחר הכל: ממשלת ארצות-
הברית כבר הודיעה, שהוא יעמוד בראש
משלחתה.

רפזאה

״הפקת הסרט קזאבלאן עלולה להתבטל
או להדחות למועד בלתי ידוע, אם יחתום
שו־הפנים על הוראות־הקבע החדשות של
הצנזורה (העולם הזה ,)922״ אמר השבוע
במאי התיאטרון (הם ידעו את רצונם) ,מזו־קן־הפנים
פיטר פריי, העוסק עתה בהכנות
לקראת הסרטת מחזהו של יגאל מוסינזון • .
״הצנזור ידע לתתוך את הסרט במקומות
הנכונים.״
לא היה זה איש־הסרטים היחידי שהוחרד
מה ראות־הקבע החדשות של הצנזורה. מר־גוט
קלאוזנר־בראנדשטאטטר, מנהלת אולפני
ההסרטה בהרצליה, התרעמה לא פחות :
״צנזורה כזו תפגע בחופש ר, צירה של הא־מנים,
תמנע בעד בעלי הון מבחוץ להשקיע
את כספם בתעשייה הצעירה.״
אריה לאהולה, במאי הסרט הישראלי אבן על
בל מיל העומד להיות מוצג בפסטיבל בחיפה,
הפטיר :״אפילו בברית המועצות הצנזורה
אינה כה חמורה, מדוע שלא יתחילו לצנזר
ספרים ומחזות. הם יכולים להתחיל בשכס־פיר...״
היחידים
שלא הראו כל רוח חיים היו
אנשי הצנזורה עצמם. הם חיכו, כנראה, לחתימתו
של שר־הפנים.

מחפשי אוראגיום דיק פטרסון ואלפרד
הדוזל אוכזבו קשות: הם קנו את מכרה העופרת
העזוב האלמנה העריזח, במדינת מונ־מאנה,
ארצות־הברית. מוני גייגר שבידיהם
העידו על מציאות הקרנות רדיואקטיביות
חזקות במקום. אולם למתכת היקרה עצמה
לא היד. סימן וזכר.
שני ההרפתקנים היו צפויים לפשיטת־רגל,
אילולא עלה במוחם רעיון גאוני: אפשר להציג
את הרדיואקטיביות כתרופה מצויינת
למחלות שונות, להפוך את המכרה האכזב
למקום מרפא.
הרעיון נשא פרי הילולים: אלפי חולים
אמריקאיים נמשכו אל הסיכוי המרוחק לה־

כטאי פריי
רפא ממכאוביהם, הסכימו לשלם שניים וחצי
דולאר תמורת טיול של שעה במעברים
התת־קרקעיים, ספוגי הרדיואקטיביות. חולי
שיגרון רבים טענו כי הוטב להם כתוצאה
מן הביקור במכרה. אחרים הצטננו בהשפעת
האויר הלח שבמקום.
החודש חגגו שני ההרפתקנים שני מאורעות
שציינו את הצלחת תוכניותיהם: חולה
השיגרון ה־ 37 אלף ביקר במכרה האלמנה
העליזה, ובו ביום נפתח מכרה־מרפא חדש :

קצת לא נעים לגלות את העלילה של סא־ברינח.
זהו מחזה קופה אמריקאי זול ועל
כן יגיע מן הסתם לבמת אחד התיאטרונים
בישראל והקהל יוכל לראותו גם בתרגום
* אך עדיין לא הצליח לאסוף את סכום
הכסף הדרוש כדי להתחיל בהסרטה.

ייזמה חופ שי ת.

ל כ בש ה חמש
ןילד, ביר

ג ז. לי•

רגליים

הקיץ הוא תקופת לידתן של הצגות התיאטרון
הקלות, המקוות למשוך את הצופים
המזיעים. נראה שהוצאות הספרים החליטו
למשוך את הקוראים המזיעים באותה־דרך.
עם עליית הטמפראטורה יצאו לשוק־הספרים
כמה ספרי הומור שאינם דורשים מקוראיהם
מאומה׳ פרט לכיסא מרגוע וסיפון־סודה.

(אד הספיק לי שון כזי ת /,שש דקות ולא
יותר /ופתאו ם ליד הבית /איזה טרקטור
מטרטר) ,בקבלת משפחה של קרובים מתארחים
(ונשאר נחום עצ מו /לבסוף ללא
מיטה /וימצא את מ שכבו /על שול חן
שבכיתה) ובצפיפות המקלחת, בר, אוזלים
המים תמיד לאחר שהסתבן (חולצתו בבוץ
נרטבת / ,הסנדל נשאר בדד / ,נעלמה לו
המגבת /ה סבון אי־שם אבד).

מאסטיק לא־ירוק. מלבד אלה, על
נחומקה לטפל בילדו, יציר החינוך המשותף
(לפעמים לא יחדל, לא

ילאה

מלצרוח

משום שלמאסטיק אין צבע ירוק) ,לבקר
סרטים החיים ה טינופת

הקיבוצניק הוא רק אד

סנדל בודד. כמו דן, שיצר למען ציוריו
דמות של קיבוצניק ממוצע בשם מוטקה,
סובב גם ספר הפיזמונים רשום בשוליים
סביב דמותו של נחומקה. נחומקה מתייסר
בנסיונו להירדם בשבת שקיבל ביום ראשון

כאשר יפתח, בסוף השבוע, פסטיבאל
הסרטים השני בחיפה, יהיו המנצחים מדושני
העונג ביותר מבקרי הסרטים. לאחר קרב
קשה בו היד, אויבם העיקרי יושב ראש
התאחדות בעלי בתי הקולנוע יעקב דוידון,
נתמלאה דרישתם: כיסוי שלושת רבעי מהוצאות
האש״ל שלהם בחיפה בעת הפס־טיבאל.

שלוש
ארצות ניסו, בשני סרטים, להוכיח
שהחיים הם טינופת, הצליחו להוכיח רק
שהם עצמם זבל. הסרטים :
לחכה לוחכת מנאפולי הוא סרט
טפשי על אודות יצאנית (לאנה טרנר) נפו־ליטאית
הנדבקת תחילה אל מלחין, צ׳יצ׳ו
(בונאר סול אנ ס, אחר אל זמר, נינו (קארלום
תדמסון) ואל סידרה של גברים אחרים, ביניהם
גם צ׳ארלס גולדנר. כל זה מתרחש
על רקע נאפולי הסואנת ומכוון אל היצרים
היותר אפלים של הצופה. אולם הנסיון ליצור
סרט ארוטי לא עלה יפה. והקהל צוחק
דווקא במקומות הלא נכונים.
להבה לוכח ת מנאפולי הוא חידושו של
סרט ישן, נאפולי בנ שיקה של אש. את תפר
קידו של תומסון מילא אז באותה אי הצלחה
טינו רוסי, אבל וויוויאן רומאנס היתד, יצאנית
הרבה יותר משכנעת מהעלמה טרנר.
אולם גם הסרט ההוא, גם המחודש אין להם
מקום במוזיאום של הסרט ם הטובים.
בנערה מסוכנת מתאהב רופא מפורסם
(ז׳אן גאבין) ביצאנית (סילבאנה פמפאניני)
המתוארת בסרט בהונגריה, אף שפניה נושאים
דמיון מפתיע לנערה איטלקיה לא פקחית
ביותר, שבקרה בישראל לפני זמן מה.
אשתו של הרופא (קלארה דל פוג׳יו) עוזרת
לו להפטר מאהובתו, אף על סי שאגב כך
הא שוברת חלק ממפרקתה. ניתוח מוצלח
מציל את חייה, אבל לא את הסרט, אחד
המשעממים שנראו על הבד זה זמן רב.

נזקזר

ראשון הספרים הללו היה לקט פיזמוניו
של זאב וורדי, איש גבת, שפורסמו קודם
לכן בשבועון הנקי והנעים של הקיבוץ
המאוחד בקיבוץ, ממש כמו הקריקטורות של
דן ( פנימי בהחלט) גלבארט.

הפס טי ב ל

אהבה בין.מיליונרים

ב מ קו מו ת הנכונים

העולם הזה 923

עברי ספרותי. בינתים הוא מוגש במהדורה
הוליבודית מעשה ידי במאי בילי ( סנו אל אג ) 17
וואילדר.
זה מעשה בסאברינה (אודרי הפבורן) בתו
של נהג (ג׳ון וויליאמס) המאוהבת בבן בעל
הבית המיליונר, שאינו מקדיש לה שום שימת
לב. אולם לאחר שהיא חוזרת מפאריס, בה
בלתה שנתיים, היא מתחילה למשוך לא רק
את תשומת לבו של אותו בן (וויליאם הולדן)
אלא ים של בנו האחר (האנזפרי בוגארט)
של בעל הבית.
לאחר תהפוכות רומנטיות שונות (אבל
לא משונות) היא צונחת בזרועותיו שר —

עד הנצחון

יזמה חבשית

• מ שלחת שמידם פאפאנין, שבילתה
השנים 36־ 1934 באיזור הקוטב הצפוני

ספרים

יצאנית־נאסולי טרנר
צחוק

לא־נכון

— — מאחר שהקהל האוהב ספורי אגדה
מן הסוג הזה הוא גדול, לא יגלה העולס
הזה את סוף סאברינה.

ב קצ ר ה
לכבשהחמשרגליים. אבל פר־נאנדל
משחק בששה תפקידים. הישג קולנועי
ומשחקי נדיר.
וילהבורגוזה. שורה של אפיזודות
מחיי אזרחי־רומה בגן הבורגזי הגדול.
הרבה חן וגיחוך, פחות טבעיות.

באסיפות ב הן נדונ ה בעיי ה נצחית (ותרדמה
אט־אט את הציבור כוב שת / ,מ תוך ג רון
צרוד קולח לו שיעול /זבובי ם מז מז מי ם
מתחת לנבר שת /ושרה תסיים לסרוג את
השרוול) ולה שתתף בוועדות (מוועדת־ה שיכן ו
— כך י חזור ויודיע — /ללא כל עירעור
הוא מיד מתפטר / .לאסיפה הכללית הוא
מפסיק להופיע /ובמקהלה הוא חדד לזמר).

פחות מוצלחים: הפיזמונים האידיאולו־גיים־למחצה,
בהם לוקה המחבר במחלה המפעפעת
בעורקיו של כל פיזימונאי ישראלי
מאז התחיל נתן אלטרמן בפירסום הטור
השביעי. לעומת זאת, זוכה הספר לתוספת
ערך והומור על־ידי ציוריו הזעירים של דן
גלבארט, שאם כי פורסמו כבר בשעתו בשבועון
בקיבוץ, אין זה משעמם כלל לר-
איתם שוב.
(רשום ב שוליים ;
72 עמודים)

זאב

ורדי ;

בקיבוץ ;
תמרורים נולד. לסגן מפקד הפלמ״ח לשעבר, כיום
אלוף (אגף ההדרכה) יצחק רבין 34 ,ולאשתו
לאה, בוגרת סמינר למורות התל־אביבי,
ילדם השני: בן.
נ חוג. יום הולדתו ה־ 58 של סיר אנתוני
אידן, ראש הממשלה השמרני של בריטניה
הגדולה, חודש אחרי נצחונו המזהיר בבחירות
הכלליות.
נ חוג. יום הולדתו ד,־ 75 של פאבלו פי־קאסו,
יליד ספרד וחניך צרפת שיסד ביחד
עם בראק ב־ 1910 את הקוביזם והנחשב
כיום לגדול הציירים החיים. פיהאסו רב ההפתעות
(״על־ידי האימנות אנו מביעים את
דעתנו על מה שהטבע איננו חגג את
יום הולדתו בתערוכת־ענק ובמסיבה צנועה
עם ידידתו החדשה, הגב׳ ס. המסתורית *.
נפטר. ד״ר שמואל אלישיב, סגן מנהל
משרד החוץ ולשעבר שגריר ישראל במוסקבה,
בגיל ,56 מריבוי הכדוריות הלבנות
בדם. ד״ר אלישיב, לשעבר עורך־דין ההסתדרות
הציונית וציר ישראל בצ׳כוסלובקיה
והונגריה קבל בשעתו את ההודעה הדרמתית
בחצ-ת הלילה מידי אנדרי וישינסקי
שבשרה על נתוק יחסי ישראל—ברית־המו־עצות
לאחר הטלת הפצצה בצירות ברית־המו־עצות
בתל־אביב.
* שהיא ידיד תו האחרונה של פיקאסו אחר
שאשתו הצעידה, אם ילדיו בני השלוש והח
מ ש׳ עזבה או תו ב שנה שעברה.

יחדש וקריא
על כוכב ארץ

(אליעזר

פטקין ;

ענף

השכלה ב מ טכ״ל /אכ״א ; 176 עמודים) —
ספר מנוקד ללימור יסודות הגיאוגרפיה הכללית,
כתוב בצורה משעשעת וקריאה ביותר,
כולל מספר רב של תמונות ספר־הלימוד
הגיאוגראפי הטוב והמעודכן ביותר בעברית,
ויש להמליץ על הוצאתו במהדורה אזרחית
לשימושם של התלמידים בבתי־הספר העממיים.

שלושה
חצים ואת

(שלמה טנאי ;
גדיש, ב שיתוף קרית־ספר ; 220 עמודים) —

ספר רפורטאז׳ות מקיף, פרי עטו של הסופר
הצבאי שהפך עורך דבר לילדים, אודות הקרבות
הגדולים על הנגב במלחמת השחרור,
שהתפרסמו בשעתו בהארץ ולאחר מכן —
בספר בהוצאת ספריית פועלים. נוספו להן
80 עמוד של רפורטאז׳ות חדשות, אודות פיתוח
הנגב וישוביו החדשים. מקור קריא
ללימוד הנושא.

פרשת צפרני הקטיפה

(ארל ססנליי
נארדנר ; עברית דניאל אהליאב ; נקודים ;
198 עמודים) — הזדמנות לשאינם־קוראים־

אנגלית להכיר את סופר־המתח האהוב ביותר
בארצות־הברית ואת דמית בלשו, האהוב לא
פחות, פרי מייסון, שהוא פרקליט לסי מקצועו,
מבסס חלק גדול מחקירותיו על בעיות
משפטיות מסובכות, אשר כפי הנראה נתקל
בהן בעבודתו.

שתדע מה שהיא רוצה

יוסף שכתב אל : 906/448 אינני יכולה
להעביר את מכתבך, מאחר שחסרה
כתבתו. או שמא אינך רוצה בתשובה?
כתוב לי ואדע מה לעשות.

נושאים כלליים
מכתבפ שו טוס רוז אי קבלתי מ 923/635
ה מעיד על ע צ מו ש הו א בן . 29ב על הו פעה
נאה ל מ די, ה שכלה תי כוני ת. ו מ עוניין להת כ
תב עם ב חו ר ה עד ני ל . 28 על נו ש אי ם
כלליים.

ככל מכל כל וחוטים
לא פ חו ת קצר היה מכתבה של צעירה
י רו של מי תבת ) 923/836 ( 20ה כו תבתש הי א
״ ט ת ענינ תבכלמכלכל, מ עונינ תלהתכ תב
עם ב חו ר ״ שידע ל מ שו ך ב חו טי ם ״ .עד ני ל
. 25מהש אינני מ בינ ה הו א: א) מ ה זה
ב) ה אם עליו ל מ שו ך
ל מ שו ך ב חו טי ם ן
או ת ם עד ניל . 25 או ל היו ת בן . 25 לזה
ה מו כן להתכ תב אתה. פ ת רוני ם.

אגד נוסע ככל הדרכים
פקיד צ עי ר בן , 25 חי פ אי ) 923/631 ( .היה
רוצה להחליף ד עו ת, תחילה בכתב, עם נערה
עד ניל , 23 בנו בהלא יותר ם 165-ס ״ ם, על
קו לנו ע, תי א ט רון ו ס פו ר ט. הו א מ עדיף שתהיה
חי פ אי ת או לםמאחרש אנ ד (נו טעב כל הדר כי
ם) ,מו כן א ף לה שלים עם ה עוב רה שתהיה
תל -אבי בי ת או מ ש הו מ עין זה.

טיולים וכל השטחים
על אף היו תהבת 923/638 ( 16,5טו ענ ת
תל מיד ת הנ מנ סי ה ש הי א ב קי אהב כל ה ש טחים.
ו הו איל והכ תי בהא הו ב ה עלי ה, היתה
רוצה ל ע שות זאת עם צ עי ר בגיל . 18— 20
כל ה ש טחים. כ מו בן. אין היא
הנו ש אי ם :
רוצה ל הו סי ף את ר שי מתמ עלו תי ה, מו כנ ה
רק לציין שהיא או הב ת־ טיולים מו שבעת.

הרי מכתבש אני מ בי א ה בז הכל שונו :
״רו צני להתכ תב עם נ ערה תל־אביבית ה י
כול ה לת ת לי ל הביו כב רממכתב רא שון
שהיא יו דעתמה שהיא רו צה, והמ סונ ל ת
לנח ש מרא ש ב איזו דרוב דיו ק הייתי מ צי ע
להיפג ש ב סיו םההתכ תבו ת. כ לו מ ר: לציין
ב דיוק אתהמ קו ם, פ חו ת או יו תר את ה שעה,
וב קי רוב — את הנ סי בו ת. מחוין ל תנ אי ק שה
זה וה מ צרי ך כנ ראה חו ש נ בו אי יו צא מן
הכלל — חזיון נפרין בי מינו — היא חייבת
ל מ בו ל מ עו ר ף טוב־לב. וב כלל. ל היו ת אי שיות
ה מ סוג לתל הו שי ט יד. לל אהקד מו ת,
א פי לו ל מי ש הו זר שב ע צם איננו מו כרלה.״
כן, נם כאלה כו ת בי ם ל רו תי, מספ רו ן —
923/639

אקדמאי, כשכירי
מכתב חבי ב קבלתי מנ ערה ב ת )923/640 ( 21
המציינת בג אוו ה צנו עה ש הי אנאה, נחמדה,
ה מון
עו ד
מ שכי ל ה, אינ טליגנ טי ת וב עלת
מ ע לו ת שצר ה מ קום מל הכילן. על ת כונו תי ה
ה פ חו תמלב בו ת, אין היא רוצה ל ע מו דבמ סגרת
זו. ר צונ הלהתכ תב עם ב חו ר ב על הש כלה
אקדמ אי ת ( או בדרך אלי ה, הווה או מ ר.
ס טו דנ ט) ג בו ה ונ א ה, על כל נו ש א, החל
מ פו לי טי ק ה וכל הבהפ רו ת (רק לא בו לי ם
ו ס פו ר ט) .ני לו חייב ל חיו ת בין 24ל־. 30

תיאטחן __ ביבשת
יפא?

הקא מרי
הטוב, הרע וכל השאר

שובו של טוגיו

״סור מרע ועשה טוב״ — זוהי דרישתן הקולקטיביות
של כל הדתות. גם על תוכן הטוב
אין ביניהן תיכוח רציני: עשיית צדקה,
התרחקות מחטאים וניהול חיי־טוהר. מה קורה
כאשר מישהו מנסה להגשים מצתת אלה
בעקביות בתוך עולם חוטא — על כך לא
ניסה איש לעג ת עד שכתב ברטולד (אופרה
בגרוש) את הנפש היפה מסצ׳ואן.
הנפש היפה היא היצאנית שן־טה (אורנה
פורת) ,המנסה להסתייע במתנה כספית של

גנרל טוג׳ו ידע מה צפוי לו כשכבשו האמריקאים
את מולדתו. הוא גיסה להתאבד.
אך ניצול, נרפא ונתלה כפושע־מלחמה.
האמריקאים לא רצו להשאיר שריד וזכר
מן הגנרל, שעמד בראש ממשלת יפאן שעה
שזו הצליחה לכבוש את מרבית אסיה. התליה
בוצעה בחשאי על־ידי תליין אמריקאי.
היפאני היחיד שנכח בטכס היה נזיר בודהאי.
כמו בסרט־זוועה הובלו הגופות בחשכת לילה
למשרפה. פועלי המפעל לא ידעו את

החברה הטובים !
שני חברים בני )923/641 ( 17,5מ עוניני ם
בנו שאמ שו ת ף עם שתי בנו ת ״ מהחברה ה טובי
ם אני מרגי שה א ת עצמי נו ר א היו ם,
אולי תלמ דו או תי מ ה זה ״חברה טו בי ם
בנו ת , 16— 17ו תל מי דו ת תיכון. הם חברי
תנועת־גוער בעבר, מנגני ם על כלים ע מ מיים,
חובבי־ טיולי ם, סרט־ טו ב ורקודים.

בדידות בשניים
( ) 923/642 מו צאאתעצ מו, ב על כו ר חו.
בו דדלמ די. הו א עו ב ד בחבר ת אנ שי ם ש אין
הבי תה
הו א י כול להסתגל אלי הם. חוזר
ו מ טה אתה פו ע ל לה שת עממם (עם ע צ מו).
ב ש עו ת אלה הו א מע מית אתעצ מו ב כ תי ב ה
נערה עם ובקרי אה. הו א רו צתלהתכ תב
ה דו מהב או פיי ה א ליו. ו א שר תנ א לנו מב די דו

טל כל הפונים אלי ככל עבין
שהוא, לצרף: חמש מאות פרוטה
ככולים.
התאבדותו של טוג׳ו1945 ,
רפואה שלמה ותליה

10 איגרות

של מפעל הפיס
יוגרלו כין פותרי

מ או זן .1 :יועצו
של אבשלום ; .6
עשר ברביעית ן 9
מיכל מים ! .10ג£נו
של יוגלי ! .12 עבריין
סלילי ! .14 שוחט
ובודק; .15 מנהל
בל״ל 17 קריאת
עידוד וברכה ;
.18 שני האחים שעברו
מצרפת לגדרה;
.20 יען ; .21ה״א
הידיעה הערבית; .22
שלים רוסי ; .23 לא־לח
; .25 מצווה חקלאית
; .27 בוסר
צ׳כי ; .29 לכל דגל;
.31 האם לא?.33 :
תבלין; .35 מוצרו
של נשר ; .38 ליקוי;
.40 רז ; .41 מונים ;
.42 בדחן; .44 עיר
סלישתית ; .46 משקה
רך ; .47 כתב־סתר
; .49 עם הארץ
; .50 בעל מקצוע
מצרי ; .51 בכל
כסר, לעת הדיש ;
.53 בראש כל אחד כזה, במטכ״ל, עומד אלוף;
.54 האבא של חיפה? .55 מטרות עוז.

מאונך .1 :ממועמדי מפא״י הבטוחים
והחדשים לכנסת ; .2מלך חשמונאי ; .3סיאם
; .4דוד לא שלם ; .5שר מסא״יי שפוטר;
.6בלבד ; .7תעלת שופבין; .8שלגון!
. 11 אקדח תופי ; .13 יחידה צבאית 14
אוסף שירי־לכת ; .16 עדין ; .18 קישוט ראש
נשי במאה־שערים ; .19 אחי הבעל המת ;
.24 בן משפחת הבצלים; .26 פרסה ! .28
מתווך; .30 אמצעי קשר של המאה התשע-
עשרה ; .32 אגף אפסנאות; .34 עשיו ליוסף;
.36 נזילת טיסות; .37 שלל 39 באו בנים
עד ...וכוח ללידה אין 43 פקודה ; .45
שעתה ; .46 אבן יקרה; .48 הוא מצוי כקל
והוא מצוי ככבד ; .50 ספר תנ״ך; .52 אות
וינסטון ; .53 בת־שבע לשלמה.

תשבץ 923

האלים לעשיית טוב. עד מהרה מתברר לה
כי בדרך זאת תפסיד את כל מה שיש לה,
לא תצליח להושיט לאיש מסובלי־המצוקה
עזרה ממשית ותסבול נוסף על כך מכסיון
טובה. היא מתחפשת לכן לבן־דוד ערמומי ו־צר־עין
המצליח בעולם העסקים, פותח בית־חרושת,
נותן עבודה למובטלים אומללים ומעביד
אותם בפרך. במשפט האלים מתברר
לבסוף כי שיטות הטוב הולידו אך רע, ואילו
שיטות הרע קידמו את הטוב.
המסקנה הפשטנית: אין טוב בלי רע.
מסקנה פילוסופית זאת מוגשת במשך שלוש
שעות של דושיח מבריק בעברית של
לאה גולדברג, על־ידי אורנה פורת כפולת־הפרצוף
שביצעה את אחד מתפקידיה הגדולים
ביותר, על־ידי אריה לביא המזכיר יותר מדי
את הצבר של גבעה 24 אינה עונה, על־ידי
צוות שחקנים רבים־מאד אחרים שאינם מתבלטים
לטוב או לרע, ולמרות הפרעת המוסיקה
החדישה־מדי של פאול דאסאו שעל אף ניצוחו
של פראנק פלג הוציאה כל רוח״חיים
מהפיזמונים המופיעים דרך־קבע בכל הצגה
ברכטית.
אוהל הוא ידע מה רצונו

עשר איגרות מפעל הפיים
לפותרי תשכץ ״העולם הזה״ 920
יאיר גולדברג תל־אכיב ,,ברזלי ; 4
אבנר טוקר, גכעתיים, שינקין ; 66 אלה
ט״ז, משק יגור על־יד חיפה ; רחל כהן,
טכריה, ת .ד ; 13 .יהודית ומרדכי נוימן,
ירושלים, המגיד ; 10/21 אהרון נידט,
קכוצת אושה, דואר כפר המכבי ; יערה
נשר, צה״ל, ד .צ ; 2103 .נעימה ערבה,
שכונת נחליאל על־יד חדרה, בית יונה
ערבה ; אריה פרוינד, ראשון־לציון, ת .ד.
; 17 שלישיית סטודנטיש, חיפה, שפרעם ,4
על־יד גברת אורבך, אצל בראונר.

כגלל מחזוריות מפעל הפייס תישלחנה
איגרות הפייט לכתי הזוכים
כשכועות הראשונים של חודש
יולי.

פיטר פריי ידע מה רצונו. הוא רצה להפיק
מתיאטרון אוהל הצגה שתפתיע, את הקהל,
אשר החל מפקפק לאחרונה בכושרו של התיאטרון
הוותיק. וכמו גיב רי המחזה הם
ידעו מה רצונם, מאת סיתיי הווארד,
השיג הבמאי את אשר היה ברצונו להשיג.
אשה צעירה ושמנמונת. המסך עו־לד
על ביתו של טוני פאטוצ׳י, תפאורה שהוכנה
בטעם רב על־ידי הצייר הצעיר שמואל
בק, בשיתוף עם הבמאי עצמו. פאטוצ׳י הוא
רווק זקן, עולה איטלקי באמריקה, המבקש
לשאת אשה צעירה ושמנמונת. הוא משיגה
בדרך של התכתבות, אך מתוך פחד החליף
את תמונתו של עצמו בתמונת ידידו הצעיר
קוטל־הנשים, ג׳ו. כשבאה הכלה המרומה ונוכחת
שבמקום צעיר יפה נועדה לשאת עולה
זקן, נשבר לבה ולב הקהל, אולם היא מתאוששת
ומגשימה את מטרתה.
ההצגה שייכת למאיר מרגלית, השולט
על הבמה ללא מצרים, כמעט מעמיד בצל את
כל שאר הדמויות. אורי לוי, מארלון בראנדו
חדש ממשק־יזרעאל עוזר לידו. אולם התגלית
האמיתית היא עדנה פלידל, הכלה הקנויה,
המשתחררת יותר ויותר מנטיתה לגלם חגה
מרון שניה, הגיעה לרמת משחק גבוהה.

מי הם שורפים — או כך, לפחות, חשבו
האמריקאים. הם לקחו את האפר, פזרוהו
ברוח. הם היו בטוחים ששום פולחן לזכר
טוג׳ו לא יוכל לקום לתחיה•
שמועה מהרה. השנים עברו, הכיבוש
האמריקאי הגיע רשמית לקצו. לפתע צצה
שמועה מוזרה: פועלי המשרפה, כך נלחש,
ידעו לימי היתה שייכת הגופה. הם הצילו
חלק קטן של האפר.
בחודש שעבר הזמין משרד הסעד היפאני
את אלמנתו של טוג׳ו, מסר לה רשמית
את האפר. ליפאנים לא היה איכפת אם אמנם
היה זר, האפר האמיתי, או רק אפר סמלי.
עתה היתד, אפשרות להקים מצבה על
קברו, להתחיל בפולחן לאומי. שש שנים
אחרי הוצאתו להורג, ועשר שנים אחרי
כניעתו, חזר הידקי טוג׳ו לעימו, שעדיין העריצו
כגיבור.

קללה לברכה
הנסיכה קאנגו פושימי, דוות הקיסר, היתד,
אומללה. הכובשים האמריקאיים לקחו
ממנה את מעמדה ורכושה, כמו מכל שאר
בני בית המלוכה, מלבד הקיסר עצמו. חובותיה
הפרטיים הגיעו לסכום של מליון ין.
לא היתד, ברירה: הנסיכה מישכנה את רכושה
האחרון, רביד עשוי פלאטינום בעל
500 יהלומים, שערכו נאמד בשלושה מליון

מנין קיבלה רביד נהדר זה? האם קיבלה
אותו מידי מאהארדג׳ה הודי מאוהב ז איש
לא ידע. הסוד נקבר, יחד עם הנסיכה עצימה,
שמתה לפני שלושה חדשים -רק דבר אחד
היד, ברור: הרביד היד, מקולל. י
תוך זמן קצר נרכש הרביד על־ידי שש
משפחות, בזו אחר זו. כל אחת מהן נפגעה
לפתע על־ידי אותה מחלה מסתורית.
כל אחת מהן מיהרה למסרו לידים אחרות.
הבעל המאושר האחרון היה עשיר יפאני
בשם אישיי. גם הוא לקה באותה המחלה.
ביום בהיר אחד חיפש את התכשיט,
נוכח לדעת שנגנב. הרביד בעל 500 היהלומים
נעלם.
שום אדם אינו אוהב להיפרד משלושה
מליון ין. אך אישיי התנחם בנקל. הוא
הפליט אנחה של הקלה. עתה, כך היד, בטוח,
יחלה הגנב.
הודו יתושים סקרנ״ם
העיר ברהאמפור במחוז אוריסה התעוררה
לחיים, גאלונים רבים של חומר
העולם הזח 923

תרבות אירופה מנצחת

משמיד־יתושים היתז לכל עבר, אחרי ש
עתונאי זריז הודיע כי היתושים המקומיים
הם סקרניים ותוקפניים׳ מדי. הכל
היה מוכן לועידת מפלגת הקונגרם הכל־הודי.
כמו
כל תנועה שניצחה אחרי מאבק
ממושך, סבלה מפלגת הקונגרס -ממחלה
ממארת: מנהיגיה הפכו בעלים בעמם.
כיפת־החאדי, כיפת־הסירה הלבנה שהיתר,
פעם סמל להקרבה עצמית של מועמדים־
נצחיים־למאסר, קישטה עתה את ראשם
של דמגוגים, צבועים ורודפי־קאריירה. התנועה
האדירה עצמה שוב לא ידעה כיצד
להמשיך בדרכה. העצמאות הושגה.
אולם כיצד לפתור את בעית המליונים
מזי־הרעב י כיצד לתת פתרון למצוקה,
וללחום אותה שעה כמפלגה הקומוניסטית,
שדגלה במהפכה האלימה נוסח סין י
אדם הי ל ד כרגל. לפני כמה שבועות
בעיר הקטנה אבאדי, נתן נהרו פתרון חדש.

הוא קבע שמטרת הקונגרס היא ״מתכונת
סוציאליסטית של החברה״ .היה זה נוסח
יפה. אולם מה פירושה של מתכונת סוציאליסטית?
נהרו,
חניך המכללה הבריטית, ידע מה
הוא רוצה: להקים תעשיות־ענק אדירות
בבעלות הממשלה. רק מדינה תעשיתית יכולה
לתעלות את רמת־המחיה של העם.
אולם הוא נתקל בקיר אטום, מורשת מורהו
הדגול. מאהאטמה גאנדי התנגד כל
חייו לתעשיות חדישות. הוא ראה בהקמת
פרולטריון עירוני חסר־שרשים את המחלה
הגדולה של התקופה. הוא הצביע על דרך
הפיכה: הקמת תעשיות־בית בכפרים, כדי
לתת לאיכרים אפשרות לעבד את האדמה
ולייצר סחורות בעת ובעונה אחת, לשמור
על חייהם הדתיים הצמודים לקרקע. סמל
תעשית־הבית — גלגל הנול — הפך לסמל
הקונגרס מופיע כיום על דגלה של הודו.
גאנדי מת. נהרו חי. הנצחון נראה לו

בטוח. אולם הוא שכח גבר צמוק
נפש, העובר ברגל את הודו לאורכה. ולרוחבה•
אחאריה וינובה בהאבה, עם פמל ה
גדולה של תלמידים, התקרב לעיר ברהאמפור
ברגל, הקים את מטהו בבנין דו־קומתי של
בית־ספר. הוא -חיכה ׳לנהרו.

ו ע דין-

בד מטעמי הודו. הפגישה התקיימה
באותו מקום. קשה היה לתאר שני טיפוסים
שונים יותר. נהרו, עצבני, בלתי־סבלני,
משוכנע בצדקת דרכו, הציע את פתרון ה־תעשיה
הכבדה. בהאבה, שקט, קדוש, האדם
המטיף לחלוקת קרקעות העשירים מרצון
עצמם בין העניים, לא נסוג אף צעד אחד
מעמדתו.
בשעה שנהרו נאם בועידה, ישב בהאבה
על הארץ כשרגליו צלובות, וידיו ממששות
ללא הרף חתיכה של אריג מתוצרת־בית,
מחאה אילמת וסמלית נגד הקו השליט,
הפוף היה פשרני: הוחלט על הקמת תע־

שיות אדירות, כרצון נהרו, ועל חזוק תע־שיות
הבית, בנוסח באהבה. הקדוש. הזקן
המשיך בדרכו ברגל. מנהיגי הקונגרס, שהפכו
שרי המדינה, חזרו לקרונות־הפאר
׳המיוחדים שלהם, המצוידים בכל מטעמי
הודו, חורו לעיר הבירה.

צפרירי קדם
בית התה
כל שבע דקות ניתן גט אחד ביאפן. מאז
הנהיגו האמריקאים בממלכת האיים את חו־קי־הגירושין
המודרניים, קפץ אחוז הגטים
מתחתית הטבלה -למקום החמישי בעולם.
הסיבה העיקרית: אי־התאמת האופי, סיבה
שלא נשמעה כמותה ביאפן משך מאות בשנים׳
בהן שרתו הנשים את בעליהן בצייתנות•
סיבה לא פחות חשובה: העודף
האדיר של נש ם בנות 30 עד ,40 שנגרם
על־ידי הריגת הגברים במלחמת־העולם.

ד ד שא ל מדשר ע 5ד ה בדר^

ואש המושרה היהודי של(ונגפו־

רבים מאזרחי ישראל משוכנעים כי יהודי עיראק הם
גזע נחות. הסיסמא ״דופקים את השחורים״ חלה עליהם
יותר מאשר על כל עדה אחרת. מעטים מהם זכו לקבל
בארץ תפקידים שהתאימו להשכלתם האמיתית. אולם לפחות
במק ם אחד בעולם זכו יהודי עיראק לכבוד המגיע להם.
המקום: סינגאפור. העובדה: יהודי עיראקי הוא ואש־יהממשלה
של אותה מושבה בריטית.

עם סיני תלמ חנ ה־ רי כ ח
אמנם, דויד שאול מרשל נושא שם־משפחה אנגלו־סאכסי
טהור. אולם השם מטעה. אבות אבותיו של דויד מרשל
גורש־ מספרד, והם נשאו את השם היהודי־הספרדי העתיק
משל. אביו הגיע לסינגאפור בראשית המאה, מצויד בשם
החדש, ושם נולד השר־הראשי העתידי לפני 47 שגה.

על חלום קודם׳ להתמסר לרפואה, ויתר יגלל אורך תקופת
הלימודים•
בגיל 26 נסע מרשל לבריטניה, גמר בי 18 חדשים את
לימודיו במשפטים..את לחמו הרויח כמדריך שח־סזז וכמייצך.
עורך־וין בריטי עזר לו להתמחות במקצוע. עזרה זו כללה,
בין השאר, השאלת זוג־מכנטיים סרטי לשם הופעה בגית־המשפט.

כמה
שנים לא שם איש את לבו לעורך־הדין החדש״
שהתרוצץ בבתי״המשפט הנמוכים של סינגאפוך, תמורת
שכר־טרחה פעוט. בימי המלחמה השניה שלחוהו היפאנים
למחנה־ריכוז במילדתם. בחזרו האיר לו המזל: הוא זכה
להגן על צעיר שהואשם ברצח ילדה רוסית בת .13 הצלחת
ההגנה במשפט הפכה סנסציה עולמית, מרשל הפך בין
לילה לסניגור הפלילי המפורסם. ביותר במולדתו. עלה על
דעתו שכדאי, אולי, להרחיב את אופקיו, להיכנס לפוליטיקה.

לא ניחן לו ל ש כו ח אח מוצ או
במלחמת־העולם הראשונה שהה דויד עם אמו בעיראק.
התורכים נדהמו למראה המשרתת הסינית שליוותה את
המשפחה, שלחו את כולם למחנה־ריכוז. רק בגמר המלחמה,
כשחזרו לסינגפור, החל דויד בלימודיו בבית־ספר קאתולי.
הוא לא החזיק שם מעמד זמן רב. בפקודת אביו נעדר מן
הלימודים ביום כיפור, גורש מבית־הספר. אביו העבירו
לבית־ספר אנגלי.
כפי שקרה לאישים מפורסמים אחרים, עוצב אופיו של
דויד מרשל הודות למחלה. הקדחת תקפתו בנעוריו, החלישה
את גופו. הוא ויתר על פעילות ספורטאית, התרכז כולו
בקריאה — לא רק של ספרי לימוד, אלא גם של סיפורי
המערב הפרוע. משם עבר במרוצת השנים לקריאת ספרי
צ׳ארלם דיקנס וולטר סקוט. כיום הוא קורא בעיקר את
ס־מרסט מוהם וסטיינבק.

סניגור ב ס בנ סיי ם ש או לי ם
המחלה ליוותה את מרשל. כשעמד להיבחן כדי לקבל
סטיפנדיה, לקה בריאותיו. אביו שלחו לשוייץ. בחזרו הפך
סרסור־מניות, חלה שנית, חזר לשוייץ. אחרי תקלה זו,
בימי המשבר הגדול, הצליח כסוכן מכוניות, כלי כסף
ופקקים. הצלחה אחרת: הוא התאהב, התחתן אחרי שחשבון
מדויק הוכיח שמשכורתו מספיקה בדיוק לקיומו של זוג.
בכל זאת חסך כמה אלפי דולארים תוך חדשים מעטים,
החליט להגשים את האמביציה של חייו: להיות לעורך־דין.

חו לצהמעללמ כנ סיי ם
לפני כמה חדשים הכריזו האנגלים על בחירות במו־שבתם
״ .מטרתם היתד, לפייס את בני המקום, ברובם מהגרים
סיניים ובמיעוטם בני מאלאיה, שדרשו עצמאות. העצמאות
לא ניתנה. במקום זה הסכימו האנגלים כי הממשלה
הנבחרת תשלוט בכל עניני המושבה, פרט לעניני כספי_ם,
צבא, משטרה, היץ ומנגנון. מפלגות צצו מכל עבר.
מרשל, אדם הנוטה למתינות, הצטרף לחזית
מפלגה מתונה שביקשה להשיג את עצמאותה של סינגאפור
באופן הדרגתי. היתד, מפלגה שמאלית קיצונית בשם
מפלגת־הפען לה העממית, בהנהגת עורך־דין אחר, אף הוא
חניך בריטי, בשם לי קואן יו. בעוד שמרשל, הלובש דרך
קבע חולצה בעלת חגורה מעל למכנסיו, פנה בעיקר למעמד
הבינוני העשיר: פנה ״הארי״ לי, הלובש ך רך קבע חליפה
אירופית מהודרת, בעיקר אל הפועלים.
העבודה,

שו שני םלצ די הדרך
כשנפתחו הקלפיות, הופתעו כל הצדדים. יותר מכולם
הופתע דויד מרשל. חזית העבודה זכתה לרוב מכריע. דויד
שאול מרשל, בן היהודי העיראקי, הוזמן על־ידי המושל
הבריטי לקבל לידיו את תפקיד השר־הראשי.
* סינגפור, המחוברת לחצי האי המלאי בסוללה מלאכו׳
תית היא מוטבת כתר נפרדת מאיחוד המדינות המלאי,

חוקרי־כוכבים וקוראי־ כף־היד,
המצויים בשפע בסינגאפור, ער׳
כו מחקר מדוקדק, מצאו שמר׳
של יצא לדיו״חייס שהובילו ל׳
מרחקים ושממנה לא יסתכל ל•
עולם אחורה, אלא שדרך זו לא
תהיה סוגה בשושנים. הם לא ידעו עד כמה שהם צדקו.
מרשל הספיק בקושי להיכנס לתפקידו, להשיג מן האנגלים
את ביטול חוקי־ד,חירום נוסח פלשתינה (א״י) ,כשחברת
האוטובוסים המקומיים פיטרה 229 נהגים שובתים. השביתה
הפכה מיד למאורע לאומי: הסטודנטים הסיניים ,״ המקומיים,
הרואים את מולדתם בסין העממית והנוטים לקומיניזם,
הצטרפו לשובתים. במהומות נהרגו ארבעה איש, ביניהם
עתתאי אמריקאי.
לדברי האנגלים, מת אחד מן הארבעה בצורה זוועתית :
אחרי שנפצע והתעלף, סחבוהו חבריו׳ הסטודנטים על גבם
בחוצות העיר משך ארבע שעות רצופות, בראש תהלוכת
תעמולה. מחוסר טיפול רפואי, שבק הפצוע חיים לכל חי.

פ ר חי ם ב מז בלה
מרשל מצא את עצמו במצב קשה: שבועות מעטים אחרי
שורש לבטל את חוקי החירום, נאלץ עתה לבקש את המושל
הבריטי להחזיר את חוקי־ד,חירום לתוקפם. המשטרה הבריטית
דיכאה את המהומות. כששלח השר הראשי זר־פרחים
להלוזית אחד הסטודנטים הסיניים, נעלם הזר, נמצא אחריכן
במזבלה העירונית. נסיונו לסגור את המיכללה הסינית
נכשל בבושת פנים.
המאבק על סינגאפור נכנס לשלב מכריע. כמו בכל שאר
ארצות אסיה היד, נטוש בין שלושה צדדים: המשטר הקולוניאלי,
התנועה הלאומית ־,דמוקרטית, והתנועה הלאומית
הקומוניסטית! במו בארצית אחרית, היה לקומוניסטים
יתד ־ן מכריע: מפלגתם הקטנה היתה מאורגנת היטב,
בעוד שמפלגת מרשל היתה גדולה וחסרת־מתח. אולם
מנוי וגמור עם מרשל להשיג את עצמאות ארצו תוך שיתוף
פעולה עם הכובש הזר — בדיוק כמו שהחליט בשעתו
האדם שהוא ביום ראש־הממשלה היהודי השני באסיה :
משה שרת.
י• חסינים מהווים ־?37
למעלח 15־ 964 אלף נפט,

נזחאוכלוסיה

הכללית

ה מונה

בפרס הספר זוכה הפעם יהודה אייזג-
וו ו
באום, רחוב החשמונאים , 40 עבור הדו״ח

שלו מהמתרחש במשרדי וועד הקהילה. קוראים אחרים מוזמנים
לקחת חלק במדור זה ולזבות בפרס-הספר על-ידי משלוח מעשיות
משעשעות נוספות, רצוי הסרותזקן.

רב נכבד שסעד במלון
גילה בשר-חזיר במזון.
״לאיש אל תאמר,״
התחנן המלצר,
״פן ידרוש זאת גם כל ההמון!״

היה היתה כת מאשכול
שליכלון• לא יכלה היא לסבול.
בצאתה מן המים
הלבה על ידים -
רגליה לשמור מן החול.

זוג שהחליט להתגרש עומד בפני הרב.
״כך,״ אומר הרב ,״אתם עומדים על
דעתכם להיפרד ויהי מה. זכרו — לפי
החוק עליכם ׳ להתחלק בכל שוזר, בש־!
ווה.״
״מה קופצת האשה ,״עלי לחלק
אתו את 2700 הל״י שחסכתי מעבודתי?״
״כן,״ עונה הרב .״חצי לך וחצי לו.״
״ומה בנוגע לרהיטים?״ שאלה ,״הרי
אני היא ששילמתי במיטב כספי עבורם.״
״אין ברירה,״ עונה הרב .״אותו הד־א
שהלר עו ת ה :
עושה זאת !״

בר ביחס לרהיטים.״
״ומד, בנוגע לילדים?״ הוסיפה האשד,
לשאול .״הרי יש לנו שלושה.״
הרב איבד את עשתונותיו לרגע. לבסוף
מצא תשובה ניצחת :״המשיכו
לחיות יחד עד שייוולד ילד רביעי ותוכלו
לחלק ביניכם גם את הילדים.״
האשד, הניעה בראשה .״לא, רבי, התוכנית
שלך לא תצליח. אתה חושב שאם
הייתי מחכה ללא־יוצלח הזה, היו לי
שלושת הילדים שיש לי היום?״

״הוא אשם בכל 1אילמלא. הוא שיעץ לי לע שות זאת, הייתי

כעלים המחלקים מחמאות

בצנע ובקיצוב — צריכים לזכור כי הקיצוב מוליך

בעיקבו תיו שוק שחור.

והרי החדשות כמדוא!
״קול ישראל״ :שגריר ישראל בארצות־הברית, מר אבא אכן,
נפגש אתמול עם עוזר שר-החוץ האמריקאי לעניני המזרח התיכון
וצפון אפריקה, מד ג׳ורג׳ אלן --
היי, ג׳ורג׳ !
היי, אוברי !
די חם היום, מה?
חם י הזדהה ! אצלכם במזרח התיכון
חם יותר.
המט, כן. כשהי״תי לאחרונה היה די
חם. גם המצב הפוליטי.
אלא מה ! מתעסקים, מה י כוס קפה?
תודה. שתי כפיות סוכר, בבקשה. מה
שלום הגברת?
מצויין. הילדה זכתה בפרס הכיתה.
כותבת חיבורים נהדרים.
מעניין. שמע, צריכים לעשות משהו.
זה לא יכול להימשך.
אני גם אומר ככה. בינינו לבין עצמנו,

כבר אמרתי למזכירה שלי — איפה היא,
לכל הרוחות? מים פילים, איפה את?
הלכה לשתות תה. ובכן, כבר אמרתי
לד, להוציא מן התיק את האיגרת האחרונה.
אני אעתיק אותה בשינוי נוסח.
מצויין. אעביר אותה לירושלים. תקבלו
תשובה.
אותה תשובה, מה י מילא. העיקר
לעשות. שמע, ראית את ההצגד, באולינר
פיק? נהדרת. כדאי שתראה.
אה, אין זמן. אולי בכל זאת. הצגה
טובה, אתה אומר? אשאל את הגברת.
או קיי, היה בריא.
היה בריא.

״קול ישראל בשיחה זו נידונו בעיות המזרח התיכון
והובהרה עמדת שתי הממשלות לגפי המאורעות האחרונים
באזור זה.

בעלי רוצה לראות את הפרווה שעליה דיברנו קודם

] * 1־ 3 ^ 0 1 0נ* י, ד * ד ־ יון ייו$י אחרי שבל כתי-הקולנוע,
י ״ התיאטרונים !הוצאות הסס

רים החלו להשתמש כשיטת ־ הפירסומת האמריקאית ולצטט
במודעותיהם קטעים אוהדים מהביקורת בעיתונות, החלטתי
לייסד משרד פירסומת שיבצע עבודה זאת באורח מדעי אמיתי.
להלן דוגמאות של -עבודתי הנאמנה כשירות הלקוחות :
הציטטה במודעה

הביקורת בעתונות
הסרט

מעולם עוד לא נוצר
כמו ״יפר,פית התהומות
בו כלל עלילה, הומור,
אם תלך לראותו, חייך
תשב בבית תיהנה יותר.

סרט. כה גרוע
האדומים״ .אין
בימוי ומשחק !
אינם חיים. אם
הספר

אם עוד לא נמאס לכם, מופיע כאן מצד שמאל צייר קשקשתי
חדש לטיפולכם, העלול לזבות אתכם כפרם ראשון של חמישה
ספרים ושלושה פרסים של ספר אחד. את תוצאות התחרות
על כותרת הציור הימני תוכלו למצוא כעמוד 1)5בגליון זה.

חרו 1או שני
כל נגע ופגע, צרה וטרדה —
הם שליחי המזל — בבגדי־ עבודה

אשה תובל להיראות
גם מוסרית, גם מקםימה אם
אך תתן סימן נאות
עד מה קשתה המלחמה .

אל נא תסביר לי מה כוונתי —
תן ואחזיק בה כפי הבנתי.

כטבע אין מוסד -
לא דין וערכאות,
לא עונש; לא שפר

?ו ר אי מעדיפים בדיחות באולם ההמתנה של בית החולים
יושבים כמה אבות־לעתיד ומחכים
לבשורה בקוצר־רוח.
— מר בנימיני, פונה האחות אל
אחד הנוכחים — ,עלי לברך אותך,
אשתך ילדה בת.
מיד קופץ מהפינה אב מעוצבן
אחר וצועק:
— מה העניינים כאן? מדוע אינך
שומרת על התור? אני באתי לפניו !
תמר נוח, הרצליה
״אינני אוהב להתווכח עם נשים,״
אמר הוא .״כל דבר הן מקבלות
כאילו נאמר לגביהן אישית.״
״שטויות,״ ענתה היא ,״אני למשל
אינני נוהגת כך לעולם.״

לא סגנון, לא מתח, לא שאר־רוח —
את כל אלה לא מצאנו בסיפרו האחרון׳
של עירן צלמור ״מוטקה כובע את
השממה״ .אפילו בתוך הספרות העברית .
החדשה העלובה והריקה מגיע ספר זה
לשיא חדש של טימטום וחוסר כשרון.

״מעולם לא הרגתי

מעולם עוד לא נוצר סרט..״
כמו ״יפהפית התהומות האדומים״
..,עלילה, הומור, בימוי
ומשחק תלד לראותו ! חייד
אינם חיים אם תשב בכית...
.ס״,גנון ...מתח ...שאר-רוח !
ספרו האחרון של עירן צלמור
״מוטקה כובש. את השממה״
בתיך הספרות העברית ...מגיע
לשיא חדש כשרון !

אדם,״ התוודה פעם ציניקן ,״אולם במ שך חיי קראתי לא מעט

הספדים בהנאה ברורה,״

אבא, אולי אפשר לקבל עכשיו את דמי־הכיסבלי ההרצאה השבועית על הנוער בימינו?