גליון 924 מתאריך 30 ביוני 1955

24 עמודים

* חיפה: עוד מעילות

* שערוריה ברמת־

מורן מראשי ז

נגערכת

ד1.ה
׳ייי״י

הווו

1 890090

עתונים. נשאלת השאלה: מדוע לא הועמדו רוב
הפושעים האלה לדין ז
המסקנה ההגיונית היא — המנגנון (האחראי לכד)
הוא המושחת.

זרי וו טו•

ראש ממערכת :
0170

כזזז \

עורכי־משנה :
דוב איתן. ברוד נאדל, אורי סלע

עורך תבנית :

עורך כיתוב :
0י לביא

הכתב הראשי :

צלם המערכת :

• סני אי יי*

יהודה זעירא

תשבוצח חם*רד• ל*י*1ורם*יח

משה אלוני, יחיאל בשן. ניצה גבי, לילי גלילי,
רוסי ורד. בווי זהבי, יוחנן ורבקה זראי. אוסקר
מאובר, אביבה סטן. עמוס קינן. סילבי קשת,
אברהם רססורט.

עורכי המהדורה האנגלית :
דניאל שטרן, דויד פסטור,

הממונה על המהדורה הספרדית :
שלטה הררי

זיזד ללי 7ן סון * תל־אביב. נדע! חסברקיס:
״#ולמפרם״ ת. ד . 156 .סל 9ו ן .267*5
העולם הזח בע*מ.
• מו ציא לאוד :
י 9ו ס ישראל ב ע -ט, ת״א סל.25204 .

הצייר הראשי ז
שמואל ברונור

מנהל מבצעים :
שלמה אדיר

עורך דפוס :
ארית אריאל

מנהל מעבדה :
דוד טוויינ

6בור מודעות המתסרטמופ תחת הבוסרמ
•ין אמערכת אחראית עבור תוכן המודעות. מלבד
,דו -ס לצרכן״ .״דו-זו למתבדר דו -ח לנוסע -ובר המוכנות על־ידי חברי המערבת ונבדקות
*.ו-ידנב המדור. דו־ ה יבותר -כולל מודעות מטעם ספינות וארגונים ציבוריים אשר אין המערבת
אחראית לתוכנן ולרעות תמובעות בוס. ושאינן משקפות ב 0ו* צורח שהיא את דעות המערכת ,

מר, מריץ את העתונאי?
הוא רץ מידיעה לידיעה, בולע ערימות
של מיסמכים משעממים, מנסה להתחמק
מידי רודפי־הפרסומת, עוקר ידיעות מפי
אותם שאינם רוצים בפרסומת בעד שום
מחיר שבעולם. אין לו שעות עבודה, ערבים
פנויים או שבתות. אם התאכזר עליו הגורל
והוא נשוי, עליו לסבול את הערותיה של
אשתו, המצטערת שלא נישאה לפקיד בחברת־ביטוח.

כן, מה. מריץ אותו?
לא רדיפת־הבצע, כי העתונות היא מקצוע
שאינו משתלם לעולם. כמות העבודה הדרושה
כדי להשיג ידיעה של 150 מלים
מספקת, לפעמים, כדי להעשיר ספסר בשוק
השחור.
יש ועתונאי רץ למען שלוש המלים :
•מאת פלוני אלמוני״ .הוא גילה סנסציה,
הארץ כולה רועשת, ובמרכז כל ההמולה
עומד הוא, העתונאי המהולל, מר פ. אלמוני.
אולם לכתביו,ם של שבועוני־ידיעות מסוגו
של העולם הזה אין אפילו הנאה מפוקפקת
זו, אלא במקרים יוצאים מן הכלל. רק
לעתים נדירות ביותר מופיע שמם בדפוס.
הקהל קורא רשימה מרעישה של חצי טור,
אולי אף מחלק מחמאה אילמת לעתון. אין
לו כל מושג מי עבד להשיג את הידיעות,
מי צירף פרט לפרט, מי ווידא את אמיתוון
המסקנות, מי סיפק את ר,״זווית״ ואת הכותרת.

הרבבות שקראו בשנה האחרונה מדי
שבוע את כתבות הס לם הזה על משפט
קסטנר־גרינוולד לא ידעו מי האיש שסיפק
את מרבית החומר.
באחד הימים, בשנת , 1953 סיירה חוליה
של העולם הזה בואדי ג׳יראפי בערבה. בין
השאר ליוותה חוליה של מודדים, שהכינו
מפות טופוגראפיות של הואדי כחלק ממחקר
גיאו־פיסי במקום. בחור גבוה, רזה
מאד, שמחצית פניו היתר, מכוסה קפיר,
מאובקת, שאל באדיבות (בלתי־רגילה באותם
מקומות) אם הוא יכול להשיג טרמפ לתל־אביב.
הסכמתי.
קשה לנסוע בערבה, ביהוד בימי הקיץ
הלוהטים, מבלי להתוודע. לפני עין־חוצוב
כבר ידעתי כי שמו עמנואל פירוטינסקי׳ וכי
מוצאו מסין. תחילה חשבתי שזו בדיחה.
נסתבר שנולד בוולדיבוסטוק, שעל שפת
הים היפאני, חי את מרבית שנות חייו
בפקינג, הצטרף שם לתנועת בית״ר, ערך
עתון ציוני ברוסית והגיע לאח בימי מל-
המת העצמאות עם קבוצת אצ״ל שעברה
את דמשק, הספיק להשתתף בקרבות הנגב

לפני שהגענו לבאר־שבע היה ברור כי
יש לו אמביציה אחת בחיים: להיות עתו-
נאי גם בארץ. עמדה לפניו תקלה רצינית :
השפה העברית עוד לא היתר, שגורה היטב
בפיו. אולם בדרך צפונה, בערך ליד שובל,
הסכמתי לקפלו לעבודה בנסיון, וממני
שבסביבות פאלוג׳ה גם נקבע שמו העברי
החדש: עמונאל פרת.
לא היה לי כל מושג אם יצליח בתפקידו.
השארתי זאת לעתיד.
דומה שמאות המשפטים אותם כיסה
פרת בשנות עבודתו בהעולם הזה היו כולם
כהקדמה למשפט הגדול בהא הידיעה, אשר
שום עתונאי בארץ לא• כיסה אותו באותה
התמדה בלתי־נלאית כמוהו. משפט קסטנר
לא היה מגיע לעולם להדים ציבוריים כאלה,
לולא היפנה אליו העולם הזה את זרקור
דעת־הקהל עוד בשלביו הראשונים, כשכל
שאר העתונים עוד פיקפקו אם רצוי בכלל
לדבר על משפט מסוג זה, בו מעורבים
אישים כה נכבדים.
עתוגאים אחדים הסתפקו בישיבה על
ספסל העתונאים, רשמו בזריזות פחות או
יותר גדולה את אשר שמעו, מסרו את
רשימותיהם למערכת. עמנואל פרת $ע
שהמתחולל בבית־המשפט הוא רק הד של
המאורעות — וכי איש לא יוכל להגיע
אל תחתית האמת אם לא יחדור אל מעבר
למסך המשפטי, אל תוך ליבן של נפשות
הלילה. כי כאן, כמו בכל סיפור אחר, האדם׳
היסוד האנושי, הוא הקובע.
הוא הגיע אל האנשים — אל קסטנר
עצמו׳ אותו ראיין שעות ארוכות עוד בימים
הראשונים של המשפט, אל בראנד המסתורי,
אל מלכיאל גרינוואלד המפליא. לא פעם
אירע שידע על התפתחויות בטרם ידעו
עליהן השופט והצדדים עצמם, דבר שהעמידו
במצב קשר, ביותר לעתונאי: הוא היה
נאלץ, מטעמי הגינות עתונאית, לתחוב את
עטו לכיסו, ולשתוק.
עוד קושי פסיכולוגי עמד לפני פרת,
אסור היה לו
דווקא ככתב העולם הזה
להביע את דעתו האישית על המאורעות
שנתגלו במשפט. מבחינה זו חלה עליו
צנזורה מערכתית חמורה. הוא דמה לטיר־לחץ!
,בו גובר לחץ האדים עד להבשלת
התבשיל, מבלי שיוכל להפליט אותם לתוך
הרשימות העובדתיות, האובייקטיביות, שהתפרסמו
מעל עמודי העתון.
משום כך סקרני אנכי, בדיוק כמוך, קורא
יקר, לקרוא את ספרו ש׳יוצא השבוע, המבוסס
על הרשימות שכתב בהעולם הזה,
בתוספת דעתו שלו.
מכתבים החיים עם אכא
...העיר עוטה דנלים. מהם דנלי המעמד. רובם
דנלי מדינת חושיסטאן: דנל שחור ועליו רקומה
גולגולת ועצמות מוצלבות. בחוצות מסתובבים
שוטרי .0.0חושי, המפקחים על הסדר. המצעד
נולת הכותרת לשינשונה ופריחתה של הנדול חושיסטאן, החל. בראש צועדים צעירי חושי ...המצעד
משתרע על קילומטרים רבים ...סונר אותו
מצעד הרכב המפואר: טנקים מסוג קאדילק, דמו-
טו. קרייזלרים וכלים קלים יותר.

באופו פרטי אני מעדיף את הדיקטטורה של פרון
על הדמוקרטיה של מפא״י.

סימה א׳ ל1

חברי המערכת נ

ז מינני*
כריכות מיכאל אדיר, ירושלים^ העולם הזוז דב
יומטוב, אילת 153 קוראים שמסרו את גליונו•

פמליית המנהיג
על במת ההצדעה ניצבים
סופרי החצר ומשמר כבד של משטרת הבטחון!
תזמורת ננבי חיפה פותחת בנגינת ההמנון ״חושי,
חושי, איבר אלם״ כשעולה המנהיג על הבמה׳
ההמונים מריעים :״הייל חושי 1״
מחריד, לא כד? אך זהו מה שיתרחש בחיפה
העצמאית .1957

ד״ר א. בר־לבבי, תל־אביב
נילויי השחיתות של מנהיגי המפלגות השונות
(בעיקר מפא״י) מתפרסמות לעתים קרובות ב-

קראתי את החרוזים שכתב משורר החצר אור״
לנד בחוברת ״לדמותו של מנפטר״ .אין לי תשובה
אחרת אלא :
איזה שיר מחוצף
כתב י. אורלנד הם...ף.

מנשה שוורץ (בן ,)11,5זכרון־יעקב

...לא יועיל. לכם. את יוסף אלמוני ממועצת
פועלי חיפה הכרנו בשבי בנרמניה. הוא היה
אדם הנון אשר חייו מוקדשים לדאגה לזולת.

עזרא לוי, ירושלים

הנכם שייכים בנראת לאותם האנשים המשתדלים
למות למען האמת ...למען האמת צריו לחיות1
שמרו להבא על אצבעותיכם ועל הבריאות.

יעקב ברג, תל־מונד
היה היד, נבר ראש-קרת
שקיבל על הלחי סנוקרת.
חשב לו בלאט :
״אם אתבע למשפט —
אסכן את לחיי האחרת.״

תיהם לבריכה יכולים לקכל א ת|
הכריכות במשרדי ״העולם
|הזה״ ,רחוב גליקסון ,8תל
אביב, החל מהיום, כין השעות
14.00 - 11.00 ובין השעות
18.00- 16.00 בל יום. כיום ששי,
כשעות הבקר כלבד. קוראיסן
ששילמו עכור משלוח הכרכים
יקבלום לפי הכתובות שמסרו.

מ. ש .חיפה

נילו״כם על הנעשה בעיריית חיפה הינו ללא
ספק אחד ממעשי הגבורה שאירעו בארץ מאז מל חמת
השחרור. אם אבא חושי סובר כי אין זה
מכבודו לערוד כננדכם משפט. הרי זה מוכיח
רק את אמיתות דבריכם.

רחמים יצחקי, באר־שבע

בר שיש עוד מישהו שנהנה מ״מיץ מם ההכנסה״
הנסחט מכיסנו — מנגנון החושד. ואם
סכומים כה עצומים זורמים רק לפתח את אוזניו
הארוכות. אפשר לשער כבר איזה תקציב דרוש
לפיטום הנוף כולו...

יצחק כהן, תל־אביב

...רעיון אדיוטי ביותר, להכניס את אזרחי המדינה
להוד בהלה מונזמת. מי שמתמצא בעניינים
יודע כי השד אינו כל כד נורא.

אלון בן, חיפה

אם למפא״י היה קצת יותר שכל, היתה מעניקה
לכם פרם מיוחד על שהצלחתם לאחות את הקרע
הפנימי. בין המרכז לחושי. שליט הצפון. מול
התקפתכם, התהדקו השורות. נוצרה חזית אתת...
אבל התקפתכם נם נתנה מכה אדירה לפרסטיז׳ה של
חושי ושל המפלנה שהתייצבה אחריו ...אולי
זאת הסיבה שלא קיבלתם את ״פרם מפא ״י לאחדות״.

יואל
ברגר, ירושלים
המנננון המפלגתי אסר את שלו — חושי נקבע
כמועמד לראשות העיר. עתה יאמר העם את דברו
— ביום הבחירות 1

בקשר לקשר הישיר המוליד ממשטרת ישראל
אל סניפי מפא״י, הרשו לי לספר לכם מעשיה
פעוטה אד מאלפת :
המשטרה ביפו מחרימה לילה לילה פחי דבק
ומודעות תעמולה של המפלגות השונות. כמות
ניכרת של דליי דבק חדשים שהכתובת תנועת חרות
עדייו כתובה עליהם. הועברו בצורה מרוכזת ישר
למשרדי מפא״י ביפו.

שמעון בן שמעון, יפו

הקדושים והערומים
הריני שולח לכם תמונה שצולמה בעת ביקור
הרבנים הראשיים במשרדי אפרירר בסנדל אשקלון.
אנא, שימו לב לציור שעל הקיר ...אני רואה
בכד בעיקר חוסר טעם של המארגנים, שלא הבינו
בי אין להביא את ״הוד קדושתם״ לצל תמונה
כזאת.

ש. ה ,.תל־אביב

ב. ג״ חיפה

רבנים ראשיים ניסים והרצוג וציור
...אל תבהלו מאבא חושי ושית׳.

טובה שוורץ, זכרון־יעקב
המאמרים על חיפה הם לעניין. חברי המבינים
עברית, שעד עתה התייחסו לנעשה בארץ באופו כה
אדילי. לומדים קצת את המציאות. ותתפלאו
למרות סלידתם בתהילה, קשריהם לארץ הודקו.
עתה הם חושבים במשותף כיצד יש לבער את
הננע...

אילנה פינקלשטיין, לוס־אנג׳לס

...במשד חודש ימים התגייסו אבא חושי, מפא״י,
דבר והדור והקדישו את כל מאמציהם להוכיח
כי במדינה הזאת חוק הוצאת-דיבה הוא כה לקוי
עד כי אדם הנון אינו יכול לפנות לעזרתו בשעת
הצורר. חושי הכריז כי המשמעות היחידה של
משפט כזה היא ״פרסומת״ .עורד-הדין החושאי
יעקב סלומון הסביר כרכר כמה החוק לקוי ונורם
להשמצת המאשים ולא הנאשם. ומת היה הסוף,
כמעט שהתפקעתי מצחוק: וועדת־חקירה של עירית
חיפה, ובראשה אחיו של חושי, החליטה
כי זכריה פרייליד חייב לתבוע אח משמיציו לדין
על הוצאת דיבה כדי לטהר אח שמו, ורק אז יוכל
להשאר בעבודתו בעיריה.

דב בורשטיין, חיפה

המנגנון המפוטם
זועזתי למקרא המאמר מנגנון החושד מאזין
לכל (העולם הזח .) 922 אכן, לאן הגענו? עוד
מעט לא נוכל אפילו לחשוב כרצוננו.

אמנון כספי, צפת
עד עתה חשבתי כי התקציב שלנו הולד לבט־חון.
מיזוג נאולים (אחרי אלפיים שנה, ציפור ה*
8״* ובו׳) והשאר לכיסי הגנבים הנדולים. מסת
הפרוטה
והקירח
הסיפור על הלירה של מפא״י (העולם הזה ) 923
המכילה 100 פרוטות בלבד יכול לשמש חומר מצו־יין
לפפיכו-אנאליסט. כנראה שמשהו בתת-ההכרה
של צייר מפא״י דחף אותו לצייר את האמת המרה.
כי רק 100 פרוטות מהיד כל לירה שהאזרח משלם
הולכות לצרכי המדינה ואילו השאר נעלם —
ולמפא״י פתרונים.

סעדיה חלפון, תל־אביב
איננו יודעים אס תוקם ועדת גורי הדשה לחקור
בשערוריה ...אולם כדי לסייע בידי החוקרים את
היעלמן של 900 הפרוטות. מוטב אולי לציין מספר
כתובות ראשונות לחקירה ז עירית חיפה, סולל
בונה, הבית מם׳ 99 שברחוב בן־יהודה, תל־אכיב...

שני אנשים ישרים, ירושלים
לבי לבי על מפא ״י. היא הוציאה כספים. העסיקה
אנשים וקיוותה כי יצא לד, מעט תעמולה
מכל זה. והמסכנה נשארה קרחה מכאן ומכאן.

דוד ברמן, באר־שבע

תת-אלון*7
התפלאתי למצוא במדורכם אליפות הצ׳יזבאט
(העולם הזח ) 922 את שמי החתום תחת אחד ה־צ׳יזבאטים,
ומוכתר בתואר — תת־אלוף הצ׳יזבאט
העולמי. אין לי כל שייכות לצ׳יזבאט החתום
בשמי 1

ידין מכנס, פתח־תקוה
תת־אליף באמת, מה?

דרורה כת ישראל מתבקשת דש־לוח
את כתובתה למערכת ״העולם
הזה.״

כלים. גאוותם היתר. על התו הכחול־לבן שעל שרוול החיילים׳
אשר שרתו בצבא הבריטי, שנוצלו למטרות בייטיות טהורות.
מה היו מטרות הבריטים? בין השאר: לא לתת אף ליהודי
אחד להיכנס לארץ־ישראל. שנה שלמה לפני פלישת הנאצים
להונגריה, ב־ 27 במרס ,1943 ,ביקר שר־החוץ הבריטי, אנתוני
אידן, בוושינגטון. שם עורר באוזניו שר־החוץ האמריקאי,
קורדל האל, את בעית הצלתם של 70 אלף יהודי בולגריה,
ודרש מאידן לפתוח לפניהם את השערים• לפי יומנו של הארי
הופקינם, יועץ הנשיא רוזבלט, ענה אידן * :אפ נציע לקחת
את היהודים מארץ נמו בולגריה, ידרשו ׳הודי־כל־העולם
שנציע זאת נס ליהודי פולין וגרמניה ...אין די אניות ואמצטי־הובלה
...הגרמנים ינסו להחדיר כמה מסוכניהס לתוך קבוצות
הניצולים...״

כי הנה, זהו: לא משפם גרינודלד, אפילו לא משפט קסטנר.

משטר שלם ישם כאן על ספסל הנאשמים של
ההיסטוריה. ומשטר שלם חויב בדין.
אם היה ספק בדבר, הנה בא המשטר עצמו להוכיח זאת
ברבים. עוד לא יצאי המלים מפיו של השופט, וכבר הותנע
מכבש התעמולה האדיר של השלטון כדי לדרום את הגינותו,
את שכלו הישר ואף את יושרו. המשטר שהגיש את המשפט,
שבחר בשופט יחיד וסירב להרשות את העברתו לבירור
לשלושה שופטים, גילה לפתע שעצם כהונתו של שופט יחיד
מטיל כתם על המשפט.
דבר קבע מיד את קו התקפת־הנגד: לבזות את השופט,
למוטט בהזדמנות זו את המוסד המשפטי כולו. אין קיבל
על עצמו לשפוט על השואה י כל עתוני המשטר, הגלויים
והמוסווים, נכשלו איש ברגלי רעהו במרוצם לחפות על
השלטון. ידיעות אחרונות הציע לאופוזיציה לוזתר על הדיון
בפסק־דין, ולקבל כתשלום קואליציה של בן־גוריון־בגין־
אלון. הנבל המקצועי במעריב שינה את דעתו פעמיים ב־24
שעות, גילה שפסק־הדין מטהר את מפא״י מכל אשמה, יעץ
לה לזרוק את קסטנר לזאבים. אפילו הארץ, כאילו רצה
לספק נשק לאויביו הטוענים שאיבד את אי־תלותו, הצטרף
לחזית מוזרה זו.
קול ישראל התחבט קשות, יצא מן המיצר על־ידי כן
ששידר כל פרט ופרט של התקפת־הנגד, בישר בתרועת נצחון
את כוזנת הממשלה להגיש ערעור, ואת נימוקי הערעור שטרם
הוגש. מוטב שידברו ההמונים על הערעור, במקום על פסק־הדין.

מעולם
לא הפך בזיון בית־הדין בצורה בזאת
למדיניות המוצהרת של ממשלה. ואם קרה
הדבר, הרי יש לבך סיכה טובה מאד.

משה שרת, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות ב־ ,1944 ראש
ממשלת ישראל ב״•1955
הוא לא מצא לנכון להעיד. מן הסתם היו לו סיבות טובות.
הוא ניסה לדבר — אולם אצבע אלוהים ירדה על עצרת מעגן
ומנעה את נאומו. הנאום פורסם בכל זאת. הוא לא נתן
תשובה להאשמה ההיסטורית. במקום זה ניסה להסתתר
מאחורי מצבותיהם של.תריסר הצנחנים הגיבורים, שסיכנו
את חייהם ושילמו את המחיר. אך גבורתם של הצנחנים אינה
מחפה על פחדנותם של המנהיגים.

לו היו המנהיגים מספרים את האמת להמונים,
לא היה בוח כעולם יטהיה מונע מרד של הנוע,
העברי כארץ. כ 1944-לא היה מרד כזה מן
הנמנע. דהיפך, הוא היה כגדר אפשרות מע
שית. הוא היה מזעזע את מצפון העולם. הוא
היה מכריח את השלטון הזר להירתם לפחות
למאמץ ההצלה. הכוח היה. הנכונות ההמונית
היתה.
אולם המנהיגים פחדו מפני הנוער יותר מכל דבר אחר.
הם, ממשיכי השושלת של שתדלני הגיטו, בנו את כל הקא־ריירה
שלהם על שיתוף־פעולה עם הפריץ. בבודפסט היה
הפריץ גרמני. בירושלים היה הפריץ בריטי. אסור היה להרגיז
אותו.

בעולם היתר, נטושה מלחמה נגד האויב הנאצי. הישוב
השתתף במלחמה זו בכל כוחו. אולם מנהיגיו לא איפשרו
לו ללחום כעם חופשי, כשותף בעל אינטרסים משלו ומטרות
משלו. הם הכריחוהו ללחום כעבד הבריטים, כמשרת נושא־

זה היה השליט הבריטי, אותי ביקשה הסוכנות היהודית
לשרת. ברשימת האנשים שמכרו את נשמתם לשטן, שיין
מקים הכבוד למנהיגיה. על רקע קודר זה מופיעה דמותו של
העד יואל בראנד, האדם השני במשפט קסטנר.
השופט קובע בפסק־דינו שפרשה זו אינה נוגעת במישרין
להאשמות שהוטחו בפני קסטנר, ולכן נמנע מלדון בה. אולם
העדויות הושמעו, ולא נסתרו. ההיסטוריה יכולה להסיק
את מסקנותיה.
יואל כראנד נשלח על־ידי ועדת־ההצלה של קסטנר כדי
להעביר לסוכנות את הצעת הגרמנים: לשחרר את היהודים
תמורת ציוד מלחמתי. בראגד התחייב להישאר בתורכיה,.
אולם בראנד פותה על־ידי הסוכנות הין זודית לעבור את הגבול!
לשטח הבריטי. אהוד אבריאל, עוזרו הצעיר של דוד בה
גוריון, הוביל אותו ישר למקום בי חיכו לו האנגלים שאסרו־׳
הו. שם חיכה לו גם, באורח פלא, משה שרת. הסוכנות
היהודית הסגירה את בראנד לאנגלים.
שרת שוחח עם האסיר. שרת טס ללונדון. היא העביר את
ההצעה לאנגלים. האנגלים אמרו שזה בלוף. ועוד באותו ערב
שידרו את ההצעה הסודית ברדיו. בחימה שפוכה הגבירו
הגרמנים את ההשמדה. יהודי הונגריה נרצחו — מלבד קבוצה
קטנה של עסקנים ציונים. רק המנהיגים ניצלו — הפרי היחיד
של שיתוף־הפעולה הכפול׳ של קסטנר עם הנאצים ושל שרת
עם האנגלים.

ויואל בראנד העיד. :קיללתי את שרת עד
סוף ימי!״
שיט תודה אינה מגיעה לשופט. היא עשה את חובתו, כמיטב
מצפונו.
אולם כל אדם ישר יצדיע בלבו לאדם אמיץ־לב, ששלום־
נפשו היה חשוב לו יותר מקאריירה, שאמר את האמת בידעו
שהוא מעלה על עצמו את זעם המשטר כולו.
יש המצטערים על פסק־הדין, הסבורים כי •ש לתת לפצעים
ישנים להגליד. אולם זו טעות מסוכנת. הפצעים אינם נחלת
(המשך בעמוד )16

ואכן, אין טובה ממנה. לפחות בעיני המשטר.

ב־ 15 במרס , 1944 ,פלשו הנאצים להונגריה, בת־בריתם.
סכנת־מזזת מחרידה איימה על מיליון יהודיה.
האם הזדעזע העולם י האם הוחרדו בנות־הברית? האם
נזעק הישוב העברי בארץ למערכת־הצלה? — לא.
משך חדשים רבים נמשכה ההשמדה. תחילה בערי השדה.
אחר הפסקה, גם בבודפשט הבירה. רבבות אחרי רבבות עלו
היהודים לרכבת שהובילה למחנות״ההשמדה. הם לא מרדו•
הם לא ניסו לברוח. רק שני יהודים בודדים ניסו למרוד. האחד
התנגד לעלות על קרון הרכבת בבודפשט — ונורה• השני
הציע מרד, נדרש על־ידי העסקנים היהודיים בבודפשט לשתוק,
חזר הביתה ואיבד עצמו לדעת.
המרות העליונה של יהודי הונגריה היתד, ועדת־ההצלה של
הד״ר קסטנר. היא היתד, כפופה להסתדרות הציונית, לסוכנות
היהודית. היא שיתפה פעולה עם הנאצים, משך כל תקופת
ההצלה. אולם היא לא פעלה על דעת עצמה. היא פעלה על
אחריות הסוכנות היהודית.
מה עשתה הסוכנות היהודית באותו זמן, עת נרצחו מדי
יום ביומו אלפי יהודים? בארץ היה קיים ישוב עברי חזק —
אותו ישוב עצמו שגירש כעבור שלוש שנים בלבד את האנגלים,
ומיגר חמשה צבאות ערביים בשדה־הקרב. היה קיים
הפלמ״ח. היו קיימים שני ארגוני המחתרת. היו קיימים שתי
רבבות חיילים עבריים בצבא דבריטי, שנשלחו לשם על־ידי
הסוכנות ועמדו למעשה לפקודתה. לישוב זה לא גילו את
האמת. ממנו הסתירו את העיבדות האכזריות.

מה עשתה, אם בן, הסוכנות י היא שדחה
שליחים לאיסטנבול-לפי מפתה מפלגתי קפדני.
חלק מן השליחים עסקו בעסקים אישיים מפוקפקים
והתעשרו. שום אדם שלא היה עסקן מפלגתי
לא נשלח ל,.הצלה״ .ובשחולקו במה סרטיפיקטים
;מזויפים) ליהודי הונגריה, חולקו
לפי מפתח מפלגתי קפדני. שום יהודי שלא היה
איש מפלגה לא קיבל סרטיפיקט.
זה היה מאמץ ד,״הצלה״ .ונשאלת השאלה: מדוע?
האיש המרכזי של משפט קסטנר לא הופיע במשפט. שמו

אנלי נתחיל מהראש?

!*1.1110

! משנס קססנו: ה91ת

000

•• 11י

מ תו ך נ או םהסי כו םשל

מ תו ך נ או םהסי כו םשל

מ תו ךפסק־ ה דין ש ל

היועץ המשפ טי ח ״ ם כ הן

ה סניגו ר ש מו אלת מי ר

ה שו פ ט בנימיו הלו*
*ווווווו!!ווווווווווווווווו1וווווווו*

הזכות לשפוט
״אני חושב שאין איש מאתנו, ובית משפ טן
בבלל זה, רשאי היום לבוא ולמתוח בי קו־!
רת ...אי־אפשר לדון איש כל עוד לא הגע־ ן
נו למקומו, והמקום שלהם היה תהום פעור||
כזה שאין אנו יכולים אף להעלות בדמיו־ ן
ננו ...אדם הנמצא מול המוות, או, גרוע מז ה!,
מול חיות־טרף שאין בהן בינה או רחמים[,
עושה הכל מה שהוא יכול, ומה שהוא ן
לא עשה, הוא לא היה יכול לעשות ...אין !
מי שיכול לשים עצמו שופט על קסטנר!
אלא מצפונו, טעמו ורגש החובה שבו בלבד!.

כיצד יכול לבוא היועץ המשפטי ולומר ! אכן, לדון את קסטנר, אחרי המע־זאת?
ארבע שנים אחרי צאת החוק לע־ ! שה, על פי עדויות, על פי תיקים ומם־
שית דין בנאצים ועוזריהם. לא חוק מנד־ ! מכים תפקיד קשה הוא׳ אך מחובת
טורי, חוק שהכנסת חוקקה אותו, חוק ן בית המשפט למלאו לפי מיטב יכולתו
שעל פיו הביא היועץ המשפטי המלומד הזה ! ומצפונו.
עשרות יהודים לבית דין והם נדונו למוות
או למאסר־עולם ולעשרות שנות !מאסר.
ומי נידון? קאפום קטנים שכל תחום פעו־לתם
היה מצומצם לערך. כל כוח עוצמתה
של המדינה יצאה נגדם. אז אמר היועץ
המשפטי לשופטים :״אתם זכאיים וחייבים
לדון אותם.״ האמנם אדוני הנשיא טוויים
חוטי הצדק במדינה זאת, רק כדי שהדגים
הקטנים יילכדו ברשת?

כך התחיל היום הגדול בשביל מלכיאל
גרינוולד, איש, דתי, חבר מפלגת המזרחי.

אורל גיטו קלוד
וו!וווו
אני מבקש לא לקבל את עדות עד־הסניגוריה !
יעקב פרייפלד (שאומר כי דנציג הרגיע אותו
ויעץ לו לצאת ברכבת לאושוויץ, ב טענ ה!
שזוהי הרכבת היוצאת למחנה עבודה קניר־ !
מזה) — מפני שעדות זו היתה עדות־שקר! .
אך אילו הופח גס שפרייפלד אמר את ה ־ |
אמת, ושדנציג עמד בקשר עם קסטנר עשר!
פעמים ביום, מה זה מוכיח לגט אשמת!

קסטנר?
מה שנוגע ליתד עוונותיו של קסמנר ב־ !
יחס לקלוז׳ טענות לחוד וראיות לחוד! .
לא הובא כל שמץ של ראיה, שידו ש ל !
קסטנר היתה במישרין או בסקיפין ב איז ה!
שהוא דבר מן הדברים האלה.

האשמתנו כלפי קסטנר בענין זה מסתכמת
בכך שקהילה של 20.000 יהודים בערך,
מן הקהילות הטובות והמפוארות של הונגריה,
שאפשר היה להציל חלק ניכר מבניה,
הופקרה ביודעין כדי להציל 380 איש מאנשי
קסטנר ומקורביו 380 .אלה לא הוו הישג,
בחינת ״לפחות להציל את אלה,״ אלא היו
מחיר איום להפקרתם של אלפים ...העובדות
הוכחו למעלה מכל ספק המתקבל על הדעת,
שקסטנר שימש ביודעין מכשיר אשר הקל
על הגרמנים את השמדת בני העיר קלוז׳.
וככל שזה מזעזע, וככל שזה מחריד, אין
מפלט מן המסקנה שזוהי בכל זאת האמת.

) דנציג עשה בעדותו את הכל, אף
! מעבר לגבול האמת, כדי להגן על קסט !
ני• ולחפות על מעשיו ...אני מאמין לעד
! פרייפלד ...קסטנר הקריב את טובת
! העם לטובת המיוחסים ...קסטנר הד !
דיך וכיוון ביודעין התנהגותם של מנ־
! היגי קלוז׳ בכיוון הרצוי לנאצים, ב!
כוון של צייתנות למשטר המכין ומב־
! צע לפי ידיעתו את גירוש הקהילה ל־
!אושוויץ ...כל זאת במטרה לקדם את
! תוכניתו להצלת המיוחסים בעזרת ה!
נאצים. מתוך כניעה מדעת לאינטרס
! ש ל המשמיד ולרצונו, הביא קסטנר
! ביודעין את מנהיגי קלה׳ לידי שיתוף
פעולה עם המשמיד, כדי לזכות בעזר !
תו להצלתם של המיוחסים. לכן אח !
ראי קסטנר לשיתוף פעולה זה.

המחזה במסדרון בית המשפט, לאחר
מתן פסק הדין, דמה לתהלוכת־נצחון.

.3הגישה העקרונית והמוסרית
חברי (תמיר) אומר שכאן תכסיס ע רו ס!
ומחושב למנוע בריחה או מרד, ולהסגיר א ת !
ההמונים הללו בידי השטן. איזה המונים? 5
בריחה לאן? מרד עם סי אלה חיו !
יהודים שנצטופפו במלבנות ללא אוכל, א ו !
בגד, או כר לראשם. במיליונים שכמותם!
נתקיימה הקללה העתיקה :״ולא נחש בו!
הם אלא כצאן לטבח יובל, להרוג ולאבד!
ולמכה ולחרפה.״ אלה היו צריכים ל ב רו ח?!
לא היו להם רגליים לברוח. אלה היו צריכים!
למרוד? לא היו להם ידיים למרד. ל א !
נשארה בהם רוח.

שרת בסדר, קסטנר בסדר, דנציג בסדר.
אולם המוני היהודים בקלח׳ ,בנודוורוד
בבודפסט, בהם לא קמה הרוח. מכיון שכך,
היו חייבים ללכת למוות. מיהו זה ואיזהו
אשר העז לומר זאת על היהדות הטובה
ההיא, היהדות של הרצל, נורדאו, גרונר, וייס,
חנה סנש — מקדשי־השם, גבורים מחרפי
נפשם למות.
אני אזמין את אדוני הנשיא לקבוע שבברירה
בין יהדות הונגריה לבין קסטנר ומרעיו
— יהדות הונגריה היתד, הטובה, הנעלה,
היפה והאומללה, אלא שבשעה הטראגית
ביותר שלה, השתלטה עליה בחסות המרצחים
הגרמנים מנהיגות קטנה ופושעת, מוגת
לב, אשר שררה נטלה לעצמה — אומץ
לב׳ כוח החלטה — ,לא ידעה ליטול...
אין כל הסבר וכל צידוק עלי אדמות להליכה
כצאן לטבח, לכבשני המוות ותאי
הגאזים. זאת היתר, השפלת צלם האדם
וכבוד היהודי. לומר שצריכים היו ללכת
כמות שהם, או שנמנע היה מעשות אחרת,
שצריך היה אדם ללכת עם אשתו, ילדיו
והוריו כצאן לטבח.

י אין דוחין נפש בפני נפש, אי־אפ־
! ש ר היה להוביל חצי מיליון יהודים
! במשך שבעה שבועות על ידי שימוש
! ב כו ח בלבד, ואין צריך לומר, בכוח
! אדם כה מצומצם ( 150 חיילי ם. ס .ו!
5000ז׳אנדרמים הונגרים האמון
ן שהיהודים נתנו בהודעות הכוזבות ו!
חוסר ידיעתם שהם, ילדיהם ונשיהם,
!עו מדים להשלח לתאי הגאזים של
ן אושוויץ, גרמו לכך שאפילו הצעירים
! והבריאים לא אירגנו בל פעולות הת־
!נג דו ת, ומנהיגי היהדות עשו את הכל
! כדי להרגיע את היהודים ולמנוע פעו־
5לות כאלה ...הפצת האמת על ההכנות
!הממשיות שנעשו לקראת הגירוש ל ן
אושוויץ, היתה עשויה לסכל את תח־
! בולות ההטעיה הנאציות ...והיתה תנאי
1להכשרת העם לכל פעולה מאורגנת...
! בריחה, הפרעה לפעולות הריכוז וה־
!גירו ש, התנגדות מאורגנת פעילה או
סבילה לגירוש, התגוננות ומעשי חב!

! קסטנר לא הזהיר את הקורבנות למ־ן
רות שידע את הגורל הצפוי להם.

111111111111

.4הצנחנים
.כקשר לפלגי, גולדשטיין וחנה סנש !
טענתי היא כי בכל אחד משלשת המקרים ה־ !
ללו גילה קסטנר את מלוא תום־הלב, הכנות §§
והנכונות לשרת את הענין היהודי בכלל, ן
ואת טובת הצנחנים בפרט, ולמעשה ל א !
הובאה בפני בית־המשפט כל ראייה שהיא

אנו הוכחנו כי מכירן שכל רעיון ההת ! -כל פעולת התנגדות יהודית וביחוד
נגדות היה זר לקסטנר ולקבוצתו — הוא ! ציונית ...היתה עלולה לסכל מיד את
ראה את בואם בחרדה משום שיכלו להרוס ₪סיכויי מפעלו של קסטנר ...ולסכן את
את שיטת פעולתו ושיתוף הפעולה שלו ! .כל קשריו עם הנאצים ...על יסוד כל
על כן הפקיד קסטנר את חנה סנש באופן !ההוכחות אני משוכנע שמאסרו של
מוחלט וביודעין, לגורלה המר, אילץ את 8פלגי היד, תוצאה ישירה וצפויה מראש

כתמונה זו של השופט בנימין הלוי (למעלה)
נראתה בבירור העייפות שהביא לו
המשפט הגורלי שנמשך למעלה משנה וש־הסעיר
כל כך את דעת הקהל הישראלית.
למטון: גרינוואלד יוצא מאולם בית־הדין.

התביעה, ההגנה והדין
מ תו ך נ או םהסי כו םשד

מ תו ך ו או םהסי כו םשל

מ תו ךפסק ־ ה דין

היועץ המשפ טי חיים כ הן

ה סניגו ר ש מו אלת מי ד

ה שו פ ט בנימין

ווווווו!!ווווון ןווווו;ווו!וו!!וווו1וווו!וווווו!ווווווווו

ה לו׳

שווווייוווווו!וווווו!וווו:ו!!ו!ג!!!!וו!וווווווו!>!!ו!!ו!!וווווווווווווו!וווווו!!!ווו!!!ווו!!ו!!!וו!וו

לסתור את העדויות שנמסרו בענין זה על !
ידי קסטנר עצמו, ואשר נסתיעו בעדויות §
של בראנד, פרץ ובס, פלגי וגם הגב׳ סנש ...ן ן
אני טוען שכל הטנין הזה אינו מעלה אפילו 1
חשד נגד קסטנר ...באופן מכסימלי זה מו 1
כיח שמרוב טרדתו עבור אלפי יהודים הוא ן§
לא טרח, בין אן ס לא הספיק או שכח, עבור !
יהודיה ארץ־ישראלית.

פלגי להסגיר את עצמו ומסר את גולדשטין
בניגוד לרצונו לידי הנאצים...
יואל פלגי אשר יצא לחרף את נפשו
למות בגבורה כיתר הקצינים, ואשר נכנע
מול הלחץ של קסטנר והמצב, נאלץ לחפות
על קסטנר ועל פשעיו, כדי שקסטנר לא
יגלה את העובדה כי הוא (פלגי) נאלץ
לבגוד מבחינה צבאית ולהשבר מבחינת
שליחותו ...גם עדי התביעה האחרים חיפו
על קסטנר על ידי עדות שקר.

§ מפעולותיו של קסטנר...
1פעולתו של קסטנר כלפי גולדשטיין
כמוה כהסגרה ממש ...כפי שאמר פלו!
גי ...ד״ר קסטנר הוביל באופן טכני את
גולדשטיין, ומסר אותו בידי האויב.
ן הסגרתו של גולדשטיין היתת פעולה
!ממושכת ושיטתית של קסטנר...
... 1קסטנר לא ניסה להציל את חנה
) סנש, אלא הפקיר אותה ביודעין, ואף
!הכ שיל נסיונות של אחרים, ובכללם
! אמה, להצילה ...פלגי חיפה על פעולו*
! תיו של קסטנר ועל עדותו הכוזבת, וכן
רוב עדי התביעה.

כרגע זה כבר היה ברור לתמיר כי ניצח.
הוא משוחח עם מעריצים בשעת הפסקת.

.5אופיו ומהותו שד קסטנר
יש בכך משום העזה רבה מצדי, משום׳!
עזות פנים, לבוא היום ולנסות לשכנע את
אדוני במלים דלות שלי שגיבורים אלה עם־!
דו על משמרת הקודש בזמנים המרים ו־:
הכאובים ביותר שאי פעם עברו על עם ישראל.
אני אינני ראוי לכך, ממט כאותו ש־ (
ליח־ציבור העובר לפני התיבה בימים הנוראים,
שאינו הגון ואינו ראוי לכך ...אני |1
סני ממעש, נרעש ונפחד ...לא באה כל 1
ראיה שיש בה כדי לערער את החזקה שהוא
זכאי, ואחרי משפט ארון ומסובך זה, 11 החזקה שעמד בה בתחילה, הפכה רק להוכחה
שהיא אמנם נכונה.

!ווו

כשם שאחיו של ד״ר קסטנר הושמדו
בגופם באושוויץ, נשרפה נפשו של ד״ר
קסטנר באושוויץ. גם הוא קרבנו של היטלר,
אולם קרבן שהיה אחר כך לאיש מסוכן
מאד לגורל יהדות אירופה.
העתונאי הקטן מקלוז׳ ,שאף פעם לא היה :
מן הבוררים באמצעים, שאמביציה חולנית !
מעבירה אותו על דעתו ויצר השררה תוקף ן
אותו, הוא מסתדר עם מצפונו, נאחז בהצעת !
אייכמן ומקווה, מאמין ולא מאמין, עד :
שהוא נתפס בשיני הגלגלים ואז מתחילה
הסחנה לטחון גם אותו ...מתוך קנונית !
הדמים הזאת קסטנר שוב לא יכול היה !
לצאת, והתחיל להתדרדר מטה מטה ...היחס
ההפוך בין גורלה של יהדות הונגריה לבין
עלות קסטנר אינו מקרה אלא תוצאה של
שיטה: הוא צמח וגדל וצף על הגלים
של הקטסטרופה היהודית. מצפונו הוא גמיש,
אלאסטי כגומי.
הוא לא ויתר אף לרגע על מושכות 5:
השלטון. ושלטון פרושו שיתוף פעולה עם
השליט הנאצי ...קסטנר הופך לשליט יחיד 11
בדיוק לצרכי הגרמנים 11 ...
בהדרגה ונקלט
האיש שהגיע לבסוף לדרגה כל כך זועתית 11 ן ומסמרת שיער, של שיתוף פעולה ושרות
של האויב הנאצי, הסוכן היהודי הגדול ביותר
שהיה בשרות הנצאים בשנת 1945 באירופה3 ...
הוא הפך לחלק בלתי נפרד ממטר,ו של 11
קצין ס. ס .בכר.

אישיותו ואופן פעולתו של קסטנר,

אמנון תל, האיש שהתחיל את המשפט
מטעם המדינה. התדהמה ניכרת על פניו.

.6מאסרו שד יואל בראנד
אין כל שמץ של ראיה לטענות הסניגוריה =

כ יואל בראנד הוסגר לבריטים על ידי 1
שרת ואבריאל.

העדויות של בראנד עצמו, וכן מנחם השאלה לא הו כרעה: בי ת, ימשפט
באור ואבריאל, מוכיחות בעליל כי בראנד 1קבע כי הפר שה אינ ה רל בנ טי ת למ ש-
הוסגר לבריטים, לפי דרישתם, על־ידי שרת ן פט).
ואהוד אבריאל.

.7טענות כלליות

ההשמצה אשר השמיצה הסניגוריה ...אי 1
נך, נופלת מן ההשמצה שהשמיץ הנאשם! .
לא בחומרתה ולא בשיפלותה ...הם משמי 1
צים לשם השמצה. האם השתגעו, א דוני!
הנשיא מי הם שבאים הנה לשפוך ני -
בול פיהם״ על אנשים שנתנו את דמם ...אני ן
מבקש להרשיע את הנאשם בעבירה שהוא !

שם בה.

אם זה טהור כל כך — מדוע זה מזוהם
כל כך י ...לא ניבול פה השמענו פה, אלא
מעשה נבלה גילינו פה ...כל הנאום הזה
של היועץ המשפטי, אינו אלא מסך עשן
המחפה על מעשה זועה ...זהו טיהור השרץ
בק״ן טעמים ...לאחר נאום היועץ המש־פטי,
אינני יודע מי, מייצג את אזרחי הנד
דינה, ומי מייצג אינטרס פרטי?...
...אני משוכנע שלא מיטב הריטוריקה
של היועץ המשפטי, ולא התייצבותה של
ממשלה שלמה לימינו של קסטנר, מתוך
אי־ידיעת האמת או מתוך רצון לשמור
על הפרסטיז׳ה, או לחפות, יצלחו מול עומס
הוכחות כזה שאין לעמוד בפניו, שלם טיש טוש
עובדות וחיפוי, לא יוכלו לעמוד בפני
טבעת המצור העובדתית שחשפה את האמת,
והוכיחה מי ומי הסתובב בינינו, ומי ומי
הסתנן לתוכנו ...הלחץ לא יביא לכך שביתהמשפט
יטהרו ...אבקש לזכית את הנאשם.

! הנאשם צדק בטענותיו היסודיות ו!
הן: קסטנר שיתף פעולה עם הנאצים
! ורצח בעקיפין, או הכשיר את הקרקע
) 1לרצח יהודי הונגריה, וכן כי הציל פו)
שע־מלחמה מעונש אחרי המלחמה, אף
ן ן כי לא התחלק אתו בגזל כפי שטען
! גרינוואלד.
! אני מטיל על הנאשם לשלם קנם
! של — 1.ל״י, ומחייב את המדינה לש !
לם לנאשם סך של 200ל״י על אשר
! האשימה אותו ללא הצדקה באשמה הס !
רת יסוד.

כערכ הו ר מו בצניעות הכוסות בביתו
של גרינוואלד (למטה) לא בצהלה — כי אם
בהודייה. ידידים ותיקים וחדשים ראו לעצמם
חובה לברך את העקשן הזקן ופרקליטו הצעיר
על כי גילו את האמת — וניצחו.

׳_ מ חנ ה מוניצ־מר

ה מ קו ם: אולם מועצת עירית־חיפה. הזמן 20 :ליוני, בשעות-
הערב. המשתתפים: חברי־העיריה, מזכירים, קהל רב.
מר אבא חושי פותח׳ מעביר את רשות הדיבור לסגן ראש־העיר
המפ״מי נוסבא־ם,
שתפקידו הקבוע למסור
במקום ראש־העיר,
הבוחל בעבודה
שחורה, את כל
הבלתי־ההודעות
נעימות
בשם ההנהלה,
גוף שאינו
קיים בשום מסגרת
חוקית, אך עומד בראש
העבודה המעשית
בעיריית חיפה.

עתה משלמים הצ״כ לקמינקא במטבע שלו
והוא היחידי המצביע בעד הצעתו להעלאת
הסעיף לסדר־היום. גם מפ״ם וחרות נמנ־

קושניר

:אולי תלמד אותי? (צחוק רם

בקהל).
חושי: ישנו עתון שיכול ללמד אותן
זאת.
קושניר: המשורר הזה יכול ללמד את
כולם.
קמינקא אינו משלם למפ״ם כמידתה, מצביע
בעד העמדת הסעיף לדיון.
צימרמן: אני מציע להעלות לסדר-
היום שני סעיפים — דיון בסדרי־עבודתה
של העיריה והפרסומים בעתונות ותשובת
העירית עליהם. זכינו, חברי מועצה נכבדים,
לדון בישיבת הע־ריה בשירה ועכשיו ברור
לי, מדוע צריף היד. לעשות את המאמצים
ולהביא משוררים לחיפה. אני משתתף בצערו
של מר קושניר, אני, לפחות, לא
הצבעתי בעד מסירת דירות לסופרים כאלה.
אני מבין את צערו של קושניר, שעל כתפיו
עומד המשטר הקיים בעיריה, כאשר
משורר מתאים חרוז כה לא־טעים (״קושניר
/...משתין בקיר״) לשם שלו.

מר נוסבאום:
״הוועדה ליחסי־צי־בור
דנה, לפי פנייתו
של מר פריי־ליך,
בבירור השמועות
וההאשמות שהופצו
נגדו ...דו״ח
הוועדה ...כולל המסקנות,
נמסר לד,נ־הלת־העירייה
...ביום
17.6החליטה
ההנהלה לקבל את
(תביעה המסקנות לעשות
מפרייליך
מה שאבא חושי פוחד
לעשות: לתבוע
לדין את מא־שימיו).״

אולם
היו עוד פרסומים מטעם העיריה
ובכספי־הציבור על לוחות־המודעות נוסח :
״ולמשמיצים אל תהי תקווה״ .אם זר. מתחת
לכבוד להגיש משפט נגד המשמיצים׳ מדוע
אין זה מתחת לכבוד להדפיס על חשבון
הציבור מודעות כאלו? אס יש לעיריה מה
לאמר, שתאמר זאת בדרך ציבורית, על־ידי
ועדת־חקירה או על־ידי הגשת־משפט לבית־הדין.

יוסף קוש-
ניר, נציג מפ״ם ו
הקואליציה, איש שואל
מדוע טרם
נמסרו למועצה מסקנות
חקירתו של
מבקר־המדינה בהאשמות
העוקם הזה,
ראש העיר מבטיח לשואל כי המסקנות תימסרנה בקרוב.
כנימי] אבניאל, נציג חרות, מבקש דו״ח כספי על חג־הפרח.

סנן ראש-העיר, נוסכאום :״טרם

סיכמנו.״
צבי ליברמן, נציג הצ״כ: למרות החלטת
המועצה הועלו המסים בחיפה בצורה
עקיפה, על־ידי חישוב חדר גדול כשניים ו־הול
— לחצי חדר. הדבר פוגע בעיקר בעולים
החדשים, הגרים בבניינים הנטושים.
מציע להעלות את הבעיה לסדר־היום.
נופכאום: המסים לא הועלו.
צילה עירם, נציגת הקומוניסטים: יש
לבדוק זאת.
בהצבעה לא זכתה הצעת צימרמן לרוב
הדרוש כדי להעלותה לדיון. גם נציג ה־פרוגרסיביס,
גדעון קמינקא, וגם נצ נ חרות
נמנעו.
ד״ר קמינקא מציע להעלות לסדר־היום
את הסעיף: בדיקת העקרונות כמסירת הדירות
לסופרים.
ד״ר קמינקא מסביר: הייתי בעד
העברת הסופרים לחיפה׳ אך התנגדתי לצורה
הבלתי־ציבורית, בה נעשתה החלוקה
הראשונה של הדירות. אף־על־פי־כן לא הסקתי
מסקנות שליליות מהמקרה, בניגוד לכמה
חברי־מועצה שטענו, כי הסופרים הוזמנו
לשמש כסופרי־חצר. אולם עכשיו קיבלתי
הביתה חוברת צהובה ובה ש־ר, שם
משורר בשם יי—ד *.משורר שיר כזה :״ועת
רב כץ צועק /ואבצוג שן חורק /
בינתיים ראש־העיר בונה, זימנו דוחק״ .ועוד
כתוב שם :״(העירית הזאת) נדרשת לספק
כל איש במועצה / :מר צימרמן /מר קמיד
קא /מר־נפש (הוא קושניר) /נתבעת ל נקות
עצמה מהשמצה /של כל נכפה /
וזב /וכל משתין בקיר״ .שמעתי, כי
המשורר י—ד נמצא בין מקבלי־הדירות. ועלי
לאמר כי כבר קראתי שירה טובה יותר,
שעלתה לציבור בפחות כסף. איני סבור
שמשורר זה, המגדף נציגי־צבור, יכול לשמש
דוגמה לאזרחי־חיפה ולנוער שלה.
הגעתי למסקנה, כי הכרחי לבדוק, לפי
אילו קווים הוזמנו הנה משוררים.
..אבא חושי: כל ההצעה לא באה, אלא
להקריא קטעים אלה*.
* ד״ר־חיננז יעקב אורלנד.
* החוברת האנונימית, בדפוס אנונימי,
הוצאה לאור. ס׳י אנשים עלוימי־שם לאחר
פירסום האשמ!ת העולם הזה על עירית־חיפה,
והיא חולקה בחיפה חינם ע״י מפלגת
אנונימית בעשרים אלף טפסים.

נעים מלהצביע בעד הצעתו של קמינקא.
קושניר (מפ״ם) :אבקש להעמיד על
סדר־היום את הסעיף: העיריה והמשורר
(צחוק רם בקהל) .מר קמינקא שחרר אותי
מהבחילה הנפשית שבהקראת הציטטה. היו
לנו משוררי־זעם ומשוררי־תחיה, אף איני
נזכר במשוררי־ניבול־פה־ופורנוגרפיה. ישנם

חושי: לא הגשנו משפט ולא נגיש משפט.
אנחנו יודעים שפרוטוקולים מישיבות
העירית השייכים למפלגה מסויימת נמצאו
בעתון מסויים ועתונאי מסויים מסתובב
כאן עם שני שומרי־ראש ; מה יש? מי זה
רוצה להרביץ לו י*
הצעת צימרמן לוון בהאשמות נגד העי־ריה
ובתגובות עליהן לא זכתה לרוב הדרוש.
הצעת
מר י. מילסון (צ״ב) לדון במסקנות
וועדת־ר,חקירה אודות פרשת־פרייליך
לא זכתה לרוב הדרוש. החלטת ההנהלה ל־

המכונית שהסיעה דמשפט

מכונית שברולט מפוארת זו, ב 2993 אשר נמכרה כזכור ליוסף בהן על
ידי אחד משותפיה שד חברת שלגונים ידועה כמחיר נמוך בהרבה ממחיר
חשוק ובקשר ישיר למעשיו הבלתי ציבורייה של בהן, היתה חגורם
הרשמי למשפט שהוגש נגד ״העולם הזה״ ,אשר בירורו מתחיל השבוע.

כאן חברי־מועצה, אשר אילו רצו לגלות את
זהותו של אותו משורר לירי, יכלו לעשות
זאת, אם לו עצמו לא היה האומץ לחתום
בשמו המלא על אותו ביב־שופכין. אני רוצה
שהעיריה תביע הסתייגותה ממשורר פורנוגראפי

אבא חושי: לא אדבר על השיר ולא
על המשורר. דומני שמר קושניר אינו יודע
מה זו פורנוגרפיה.

קבל את מסקנות רוב־הוועדר, נתקבלה אוטומאטית׳
אף ללא הצבעה.
ההמשך: בישיבה הבאה.
* ארבעה ימים לפני־כן, בלילה, מנסו
שומרי־ראשו של חבר־המערכת ברוך נאדל
את נפילתו למארב בן ארבעה אנשים שהמתינו
לו בלילה במבוי־בית. יש להניח, כי
אין כל קשר בין מקרה זה להכחשת ראש־העיר,
כי מישהו מתכוון להרביץ למישהו.

במרינה
העם
הפצצההש לי שי ת
ישנם רגעים בחייו של עם, כשהמדינה
כולה מוכה תדהמה. כך קרה השבוע כאשר
שמעו מאות אלפי האזרחים במדינה כי
נשיא בית־המשפט המחוזי בירושלים מצא
שמלביאל גרינוולד צדק ברוב האשמותיו
הנוראות.
כבר ברגע הראשון של הזעזוע, נתגלה
באופן חותך מה אדיר המרחק בין העסקן
המפלגתי הממוצע לבין האזרח הפשוט.
רוב רובם של העסקנים, אנשי הקואליציה
והאופוזיציה כאחד, גימג׳מו בבהלה, הוכיחו
מחדש כי למעשה אין כל הבדל בין מרבית
המפלגות, וכי הן שותפות למשטר הקיים.
ואילו האזרחים הפשוטים הוכיחו באופן
ספונטאני את בריאותו היסודית של העם :
הם לא שמחו לאידו של קסטנר, אולם הם
שמחו שנמצא שופט אמיץ־לב. האמון המוחלט
של ההמונים באי־תלותו של המשפט
הישראלי הוא סלע איתן בים העכור של
המפלגתיות.
טפילים על הגוף. פסק־הדין התפוצץ
כפצצה במערכת הבחירות. אופייני לרקבון
של החיים המפלגתיים בארץ שכל שלוש

על מרפקיו כשכפות ידיו משולבות זו בזו,
סמוכות לשפתיו המלאות. הוא האזין והתבונן
בעדים שעמדו לפניו, העידו לטובת
ולרעת ד״ר ישראל רודולף קסטנר. איש
לא ידע מה מתחולל במוחו ובלבו של
השופט מאחורי פניו החטובות כאבן, דוממות
כפני ספינקס.
גם ביום ד׳ שעבר, כשלאחר תשעה חודש
ם נוספים י, נכנס הלוי לאולם המשפטים
המרווח, גדוש האדם, ניסו הצופים לנחש
לפי מראה פניו מהו פסק הדין. לשוא :
פניו היו אותן הפנים — פני הספינקס.
אולי חיוורות מתמיד במקצת, אך גם פניהם
של הצופים היו חיוורים מתמיד.
חוץ מהנאשם מלכיאל גרינוואלד. הוא
קם השכם בבוקר כמו תמיד, התפלל במו
תמיד, העיר את בתו רינה, ישב לאכול
ארוחת בוקר. כשזירזה אותו רינה, השיב :
,מה יש למהר י לנו הובטח מקום באולם
בית־הדין׳.
צהום -אחר כך אדום. אותה שעה
הצטופפו במסדרון בית־המשפט, לפני דלת
נעולה, אנשים שהיו צריכים לדאוג למקומותיהם.
חבריו של קסטנר בלטו בבטחונם :
עורך־דין דג׳ה הרמן גבה־הקומה, מרטון
המשופם עם אשתו החיננית הממושקפת,

זוהי הזדמנותך לבחור את נציגיו -את האנשים הראויים,
לדעתך, להנהיג את המדינה כארבע השנים הקשות העומדות
לפניה.
אין לך הזדמנות כזאת ליד הקלפי, ביום הבחירות. מנגנונים אלמוניים
של עסקנים, ד,רוקמים את קנוניותיהם מאחורי הקלעים, קבעו את רשימות
המועמדים של כל המפלגות. קנוניות של מפלגות יקבעו את הרכב הממשלה
שתיבחר אחרי הבחירות. במישחק העכור הרגיל של קואליציות ואופוזיציות
לא יזכור איש את האדם הבוחר, כביכול, את צמרת המדינה — אותך.

אולם הכסים של פל דמוקרטיה הוא שרצון העם יקבע את שמו
של ראש הממשלה ושל האנשים הקובעים את גורלם של רככות
לחיים ולמוות, לפריחה או לניוון. כדי להעמיד רצון זה מול שלטון
הקנוניות, ולתת לקוראי עתון זה אפשרות מעשית פשוטה לגלות
את רצונם כאופן כרוי וחד-משמעי, ללא התערכות מפלגתית,
נקכע השאלון הכא. כל אשר עליך לעשות הוא להכניס את שמות
נכחריך כמקומות הנראים לך. עשה זאת בכתב-יד ברור או
כמכונת כתיבה.
גזור את השאלון במקום המסומן, ושלח אותו למערכת, מבלי לשים אותו
במעטפה ומבלי להדביק שום כול. אם רצונך בכך, תוכל למלא את שמך
וכתובתך, אולם אין זה הכרחי.

כדי להבטיח לחלוטין שלא יהיו שום זיופים, וששום מפלגה לא
תנצל לרעה את המישאל, לא יקבל מטה המישאל שום שאלון
שאינו גזור מן העתון. קוראיו של גליון אחד יוכלו, איפוא, לשלוח
רק שאלון אחד ויחיד. אם יש חלוקי דעות ביניהם. יצטרכו לערוך
תחילה הצבעה ביניהם.
תוצאות המישאל יפורסמו בבוקר יום הבחירות. הופעת גליון
,,העולם הזה״ של אותו שבוע תוקדם ביום אחד במיוחד לצורך זה.
הגליון יופיע כיום השלישי, יום הבחירות.
אתה יכול להכניס בו כל שם העולה על דעתר, מבלי להתחשב ברשימות
שהוגשו על־ידי המפלגות. אתה יכול להכניס לשאלון נציגים של מפלגות
שונות, ואישים בלתי־מפלגתיים הראויים, לדעתך, לאמון העם, אף שלא הסכימו
להופיע במסגרת הקנוניות המפלגתיות.

אין צו רךבבול
גזור, קפל לפי הקו האמצעי, חכר והטל לתיבת הדואר
משאל
בחירי

העם

הממשלה שהייתי רוצה בה מורכבת כך :
.1ראש־הממשלה...
.2שר־הבטחון ...
.3שר־החוץ ...
.4שר־המסחר וד,תעשיה ...

.6שר־המשפטים ...
.7שר־ד,תחבורה ...
.8שר־הבריאות ...

שופט הלוי

.9שר־הדאר ...

מאחורי פני הספינכס, סוד

.10 שר־הדתות

הפצצות, שהסעירו במערכה הנוכחית את
דעת־הקהל לא יוזמו על־ידי מפלגות, אלא
על־ידי אנשים בלתי־תלויים :
• גילוי שערוריית חיפה, פרי עבודתם
של עיתונאים בלתי־תלויים, שהומרצו על־ידי
קבוצה בלתי־תלויה שמרדה בתוככי
מפא׳׳י בחיפה.
• הוקעת עלילת רצח ארלחורוב, תוצאה
מקרית של הרצאה מקרית של איש־עסקים
בלתי־תלוי.
• חשיפת פרשת קסטנר, בידי שופט
בלתי־תלוי, עקב יוזמתו של אדם פרטי שנעזר
על־ידי עורך דין בלתי־תלוי.
לא היה זה מקרה. המפלגות הישראליות
אינן מדריכות את התודעה הפוליטית של
הציבור. הן טם־לים על גבי גופו הפוליטי.

פר שת קסטנר
׳ 01 הדין
משך תשעה חדשים ישב נשיא בית המשפט
המחוזי הירושלמי, ד״ר בנימין הלוי, נשען

שמואל שפרינגמן המצומק, המנפנף בכובע
הקש שלו כדי להצן את פניו. הם התהלכו
במסדרון הלוך ושוב, שוחחו ביניהם בקול
נמוך.
רחש עבר בקהל כשהופיעה הנזי, אשתו
של יואל בראנה שהיתר, יד ימינו של קסטנר
בבודפסט. קסטנר עצמו נעדר. הוא ישב
במלון מוריה בטלביה, חיכה לתוצאות הרא,-
שונות של פסק הדין: האם האור הוא
ירוק או אדום.
בינתיים היה האור צהוב . :הרגעים האחרונים
של הנחושים והלחישות שהסעירו
את ישראל משך כל תקופת המשפט, גברו
בשבוע האחרון — האם הופעל לחץ על
השופט י האם יורשע גרינוואלד?
האור לא נשאר צהוב זמן רב. הלוי חילק
את האשמותיו של מלכיאל גרינוואלד
* משן התקופה בין תום הבירור לבין
•מתן פסק הדין, למד השופט יותר מ־25
ספרי משפט נירנברג 2500 ,עמודי פרטיכל,
300 מוצגים, מיין את החומר.

. 11 שר־הסעד ...
.12 שר־המשטרה...
.13 שר־ההסברה ...
.14 שר־הפיתוח ...
.15 שר־הפנים ...
. 16 שר־העבודה ...
.17 שר־החקלאות ...
אם לדעתך, מיותרים משרדים מסויימים, ויש לבטלם, מחק את התואר ברשימה
כמו כן אני מציע :
רמטכ״ל ...
מפקח כללי של המשטרה...
יועץ משפטי לממשלה...
נציג ישראל באותם ...

במרעה

בנק הדואר

נגד ד״ר ישראל קסטנר לארבעה נושאים :
• שיתוף פעולה עם הנאצים.

שדרתי החסכון

בעיר

ובכפר -לשרותך

התחזקו היסודות הכלכליים של מדינתנו
והאזרח שעובד וחוסך -
נהנה שוב מכספו, פרי עמלו.
שרותי החסכון של בנק הדואר יצרו תנאים נוחים להגברת
חסכונות — ומחנה החוסכים המקיף ילד ומבוגר, שכיר ועצמאי׳ ראש
המשפחה ועקרת הבית, הולך וגדל.
כל סכום מ־ 1ל״י ו&עלה, אפשר להפקיד בחשבון ומספיק 3ל״י
במזומנים או בבולי חסכון, שתוכל לפתוח חשבון על שמך.
בכל עת במקום מגוריך ובנסיעותיך, תוכל להשתמש בחם כונותיך.
כולי חסכון בערך של 500 ,250 , 10 ,5 :פר׳ המיועדים
לילדינו אפשר להשיג בכל בתי הדואר.
כרטיסי חסכון מופיעים לרגל חגי ישראל וכל 1ל״י בבולי הסכון
המודבקים בכרטיס אפשר להפקיד בחשבון.
פנקס חסכון יוגש לכל חוסך עם פתיחת חשבונו.

^ ״י ^י מ חנ זרה חו ס כ.

הופיע

המשפט הגדול: פרשת קסטנו

225

מאת עמנואל פרת
גילויים מרעישים על הפרשה המסעירה
תיאורי פגישות עם הדמויות המרכזיות
צילומי מסמכים

עמודים

25 צילומים

דמי דואר ישולמו על־ידי המוען.
אישור מספר 113
שתוקפו פג ביום .31/12/1955

ל כ בו ד מ ערכ ת

05111:1הוה
ת. ד136 .

ת ל־ א ביג

0״רצח בעקיפין״ או ״הכשרת קרקע
לרצח״ של יהדות הונגריה;
• גזל משותף עם פושע המלחמה, גנרל
ס. ם• קורט בכר;
• הצלת אותו פושע־מלחמה מעונש.
לאחר מכן ניגש למסקנות.
כבר בתחילת קריאת פסק הדין נדלק
האור האדום לקסטנר. בקול נמוך ובלשון
ברורה, כשמבטא גרמני מובהק בפיו, קבע
השופט כי הגרמנים לא היו יכולים להשמיד
את מיליון יהודי הונגריה בלי עזרת משתף
פעולה יהודי בעל עמדה איתנה בקרב קהילתו,
וכי בהונגריה היה העוזר הראשי של
הנאצים — קסטנר.
פיות פעורים, צווארים מתוחים, דממה.
ובדממה מלים אשר את פשרן יבינו רק
מחר. אחד אחר השני נפלו אלילים נערצים
ישנים, נוקבו בועות ססגוניות של שקרים
ישנים. על החורבות קמה ועלתה אמת
חדשה, אכזרית, חסרת־רחמים. אמת בעלת
פני ספינקס — ללא סודות.
הנצחץ ־ העצוב. גם היועץ המשפטי
חיים כהן לא הופיע. הוא היה עסוק ביווך,
שלח את סגן פרקליט המדינה אמנון תל,
האיש שניהל את המשפט בתחילתו, לשמוע
את תוצאות מלאכתו. מצידו השני של ה־ספסל
ישב הסניגור, שמואל תמיר. במבטו
לא היה כל שמץ של צהלה; הוא ישב
עם עוזריו דב לוין, אריה מרינסקי ודן
פון וויזל, עקב אחר שפתי השופט.
היה זה יומו הגדול של תמיר. בא הנצחון,
אשר עבורו הקריב שנה וחצי מחייו ועלול
היה להקריב הרבה יותר. אולם נדמה היה
כי האמת חסרת הרחמים לא חסה גם עליו ;
היה זה נצחון עצוב.
קריאת פסק הדין נמשכה. האוירה באולם
השתנתה. עוד בתחילת הישיבה החלו חבריו
של קסטנר לעזוב את האולם. ראשון
יצא דג׳ה הרמן. הוא נסע למלון סוריה.
רגעים מספר אחריו, כשאמר השופט כי
קסטנר היה חסר מצפון, יצאה גם הנזי
בראנד בצורה הפגנתית.
היתד. זו נטישה מוחלטת של שדה הקרב.
מאז צאתה של הנזי חל שינוי אף באלה
שעוד לפני חמישה רגעים עמדו לימינו
של קסטנר. רק מרטון ואשתו ישבו מדוכאים!
שפרינגמן הוסיף לנפנף בכובעו.
מדי פעם בפעם נעץ בהם הקהל מבטים
ספק סקרניים, ספק עוינים.
לפני הפסקת הצהריים פג המתח במקצת:
הכל כבר התרגלו להגדרותיו החריפות של
השופט.
הוכרזה הפסקה. גרינוואלד ורינה יצאו
להזמין משקאות וכיבוד. הערב יתנו במלונם
הקטן ביטוי לרגשותיהם עם נצחון האמת.
לאחר דיפדוף קל. היום לא נגמר.
על היועץ המשפטי היה לבלוע עוד כשלון
אחד. בשעה 10.30 בערב, לאחר שקבע השופט
כי גרינוואלד צדק בשלושה פרטים
מתוך ארבעה, קמו הצדדים וטענו טענות
אחרונות — על מידת העונש. גם כאן,
כמו לאורך כל הקו, קיבל השופט את טענתו
של תמיר: גרינוואלד נקנס בלירה אחת
עבור הפרט שהורשע בו (גזל משותף עם
בכר).
נתקבלה גם טענתו השניה של תמיר :
היות והיועץ המשפטי הגיש את המשפט
ללא הצדקה, על האוצר לשלם לגרינוואלד
סכום סמלי של 200ל״י, כחלק מהוצאות
המשפט.

ה ר הו ראח רון
המשפט הגדול תם. השופט הביע את
תודתו לשני הצדדים, ביחוד ״לסניגור המלומד,
אשר נשא בנטל העיקרי של גילוי
האמת.״ תמיר ( )32 היה ראוי לנצחונו :
יחידי, ללא בל תמיכה מפלגתית • ,מול
כל העוצמה של המנגנון הממשלתי, הוא
הצליח לגלות את אשר היה נסתר מהעולם
כולו במשך עשר שנים.
הקהל התפזר. השופט נכנס ללשכתו,
התיישב בכורסתו. על שולחנו נערמו העתקי
פסק־הדין לחלוקה בין העתונאים ומוסדות
הממשלה. בנימין הלוי לא חשב אותו רגע

אין צורך בבול !
נזור, קפל לפי הקו האמצעי ; חבר בסיכה ושלח

* תנועת החרות, אשר ממנה פרש תמיר
לפני כשנתיים, עקב טענתו כי צמרת התנועה
מתנוונת, סרבה לתמוך בו מתחילת
המשפט עד תהמו.

שכבר בבוקר, לאחר דיפווף קל ב־274
העמודים•׳ יגיש משרד המשפטים ערעור
לבית הדין העליון.

היסטח־יה
ק רי אהלדומל
הויכוח על פסק־דין קסטנר עוד סער
בכל תנופתו, כשיצא אלוף משה כרמל
באסיפה של אחדות־העבודה, השמיע האשמה
נוראה נוספת: בשעה שהפלמ״ח התכונן
ב־ 1941 ללחום נגד ארבין רומל, במקרה
שהמרשל הנאצי יצליח להגיע לארץ•* ,הציעו
מנהיגי הישוב לפתוח במשא־ומתן עם הגרמנים
לשכנעם שהישוב יוכל לעזור ל־מאמצם
המלחמתי, וכי לכן לא כדאי להשמידו.
האלוף
לא הזכיר שום שם. אולם בשיחות
פרטיות לא הסתירו אלופי הפלמ״ח
למי הם מתכוונים: אחד משלושת ראשי
המדינה.
תולדות 113ע 1ל הי הודי וי ם
פייס הארלאן, מפיק הסרטים הגרמני
הנודע, היה אנטישמי ומשרת הנאצים״*,
לפני שנתיים נתגלה בנו, תומאס, בקפה
כסית בתל־אביב. נתברר שתומאס הארלאן
קיבל תמיכה מבית רוטשילד, המלצה מנחום
גולדמן וסיוע ממשרד־החוץ הישראלי. הוא

הארראן וידידו היהודי
למו ות העלבון, מכות בבאר
בא בעזרת פספורט תורכי בעל שם כוזב
(״תומאס איז־צ׳ה״) כדי להסריט סרט בארץ.
כשנתגלה הדבר ברבים, נתעוררה שערו־ריה,
ותומאס הארלאן נתבקש לצאת. לפני
כן נתפס כשהוא מצלם את בית־המטבחיים
התל־אביבי ונתעורר החשד שהוא מצלם
סרט אנטישמי (העולם הזה 4 ,813ו.)8
קטטה בבאר. הארלאן הצעיו׳ נעלב
קשות. הוא הוסיף לכת, ב ארצה למכרים,
הוכיח להם שהוא הסתייג מאביו. השבוע
שלח קטע מעתון מצויר גרמני, המעיד על
צדקתו.
העתון הגרמני פירסם תצלום גדול, המראה
את הארלאן בשעת תגרת־-דיים (ראה תמונה).
נתברר שבילה עם חברו, השחקן היהודי
קאלוז קינסקי, בבאר הברלינאי קווארטיר
בוהם. לפתע ניגש מישהו לקינסקי, קרא
לו ״חזיר יהודי״ .הארלאן קפץ ממקומו,
• אשר 20 האחרונים בהם טרם הודפסו
במכונה בשעת הקראתו של השופט.
•* התכנית הסודית היתה לאסוף את כל
יהודי ארץ־ישראל על הר הכרמל, להפוך
את אזור הכרמל למצדה חדשה.
•*• בין השאר הסרט האנטישמי הנורע
היהודי זים.
העולם הזה 924

כ אסדול״ ת הקולנוע הדמת^-ו:

המועד עודנו איתן

בשדרות ירושילם מספר ,37 רמת יצחק, עומד בית־קולנוע
חדש. באולם המצוחצח מוכנים 320 כסאות ממוספרים לקבל
את הקהל ; 180 מושבים נוספים ממלאים את היציע. בחדר
המכונות, מותקנות מכונות ההקרנה החדשות — בקיצור, הכל
מוכן להתחלת הצגת הסרט.
הכל, מלבד הסכמת מועצת העיריה.
מדוע?
״מסיבות טכניות,״ עונה ראש עיריית רמת־גן אברהם
קריניצי.

דתיות היות והקולנוע נמצא בקרבת בית־כנסח, זה בגלל
המעברים הצרים במקום וחוסר יציאות, וזה מפני חוסר
מגרש־חניה. אני הייתי היחיד שדרש פעמיים לשמוע גם מה
בפיו של דיין, כדי לקבל מושג אמיתי על כל הדברים האלה
ולפעול לפי הצדק.
אולי כבוד ראש־העיר עדיין זוכר כי ענה: מה שבפיו של
דיין הוא רק שיש לו הרבה כסף לשכור עורכי דין.
ימים אחדים אחרי ישיבה זו, התקיים בבית־המשפט העליון
דיון בענין זה ובית המשפט הסכים׳

על סמד הדומו..,

״בגלל אינטרסים פרסיים טוען נסים דיין, האיש שהשקיע
את כל רכוש משפחתו ולחיה כסף כדי להקים את הבנין.

מ, חעזניץ מבחינה כספיח?

שמעתי שאחד מבעלי קולנוע סמור לדיין, התנגד מטעמי
התחרות לפתיחת קולניע חדש בסביבתו. והוא מצא תמיכה
גם אצל יתר בעלי הקולנוע ברמת־גן אשר, כידוע, מהווים
שותפית אחת הדוקה. אלה התקשרו עם חברי המועצה, איש
איש עם החבר הקרוב לו, והראו להם את ״המיגרעות״ של
קולנוע דיין.

בפנקס השותפויות של הרשם הכללי ורושם השותפויות
בירושלים, תחת המספר ש ,3329/כתוב כי קולנוע גל־אוד
שייך לחמשה אנשים: שמשון פולישוק, חיים פולישוק, שרה
שסרנבוים, שלמה שוגל, מסיה פוגל. שלמה פוגל הוא בעלה
של פסיה פוגל. פסיה פוגל היא דודתו של יונה איתן. אי!,.
היה סגן ראש עיריית רמת גן, עד שנתגלתה שערוריית ה־25
אלף לירות של בליזובסקי.

על כן, כבוד ראש־העיר, הריני לחזיר שוב על משאלתי
ולבקש כינוס מידי של ישיב־ מיוחדת שתדון רק בבקשתו
של מר דיין, על מנת שלא יאמר כי בעירנו יכולים בעלי־אינטרסים
בידדים לכפות את רצונם על נציגי האזרחים ובזאת
לקפח את פרנסתם של תושבים תמימים וישרים.״

באותו עמיד כתוב גם :״רחל אייזנשטיין, רחוב נתן,
רמת־גן, הצסרפה לשותפות.״
רחל איזנשטיין היא בתו של יונה איתן.
יוצא איפוא כי דודתו, דודו ובתו של סגן ראש־העיר
היו מעוניינים מבחינה כספית כי העיריה לא תתן רשיון
לקולנוע החוש.

הם הבינו כי רומו
פעולתו של ד״ר אליהו לא נראתה מספקת לבני משפחת
דיין, אשר מצוקתם הכספית החמירה עד כוי כך שנאלצו למכור
את דירותיהם ולעבור לגור בצפיפות בחדרים עלובים.
הם ידעי שלמרות שיונה איתן הורשע במשפם מעילד, יהת־פוטר
מתפקידו, המשיך עדיין למשוך בחוטים העירוניים
כמקודם. הם כתבו בקשה לראש־העיר לכנס ישיבה מיוחדת
לדון בבעיתם מחדש, עברו יבין חברי המועצה, ביקשום לחתום
על הבקשה.

ואכן, העירייה סרבה לתת את הרשיון.

הפרוטוקול טעזן חקזן
כיצד נעשה הובר י

העמיד את עצמו לפני חברו, ספג מכות.
מוסיף העתון הגרמני :״זה עתה צ־לם
הארלאן סרט ישראלי, בעזרת הרוטשילדים.״

עיריות
ש די םשהלכו
פרשת דוד ברמן ראש עירית חדרה, שנתגלתה
לפני כשנתיים, יצרה את התקדים :
למרות שבית־המשפט זיכה אותו מאשמת
מעילה אישית, מחוסר הוכחות מתאימות,
נאלץ ברמן להתפטר.
התקדים החדרתי הוליד השבוע שני
ממשיכים.
בן־ציון הורוביץ, ראש עיריית רחובות
מטעם מפא״י ודוד אריאב, חבר עין־חרוד
שמונה לראש עיריית בית שאן׳ נעדרו
הפעם. מרשימת המועמדים לבחירות העי׳
רודות (ראה להלן) .משך השנה החולפת
היתקפו שתי עיריות אלו קשות בעחונות !
רק בסיועם הפעיל של השלטונות הצליחו
להתחמק מבית המשפט.
בד,תפרסם הרשימות החדשות, התברר
כי מלבד שני הראשים, הורחקו בשקט
גם מרבית אנשיהם, הוחלפו במועמדי!
בעלי שמות נקיים יותר.
התקדים עורר מחשבות נוגות בלבותיהם
של אנשי״ציבור רבים, מכל המפלגות כמעט.
הם חששו פתע כי גורלם הציבורי עלול
להיות תלוי, יום אחד, בהופעתו הלא־צפוייה
העולם הזה 924

אשר לקרבת המקום לבית הכנסת, הודיע לי מר דיין
שבהיותי איש שומר מצודת לא יפתח לעולם את הקופה —
ובוודאי לא את הקולנוע — לפני צאת השבת או החג, וכי
מוכן הוא להתחייב על זאת באופן חוקי.
אם כן, כבוד ראש־העיר, מה היו הסיבות האמיתיות לדחיית
הבקשה?

לא הרחק מהקולנוע החדש עומד קולנוע גל־אור — עסק
מקובל ומשגשג. אם ייפתח הקולנוע החוש של משפחת דיין,
תיוזצר התחרות על קוני הכרטיסים, גל־אור יאבד את המונופולין
•בשכונה. לבעלי גליאור, אם כן, רצוי מאד שלא ייפתח
קולנוע חדש.
מי הם בעלי גליאור?

משך חודשים רבים היתד, סחבת כבדה ומכבידה. היתר.
זאת רק הקדמה. העניין הובא בפני בית־הסשפט הגבוה לצדק,
בירושלים. מהנדס העיר הביא נימוקים טכניים, הסעתים הסדר
לפני שיהיה אפשר להעניק לדיין רשיון לקולנוע. התיקונים
בוצעו במלואם, הדבר הועלה להכרעה בפני ועדת־העיריה,
המורכבת מ־ 17 נציגי המפלגות השונות.
בהצבעה, נדחתה הבקשה.
כיצד התנהלה ישיבה זו ומדוע נדחתה הבקשה הזאת,
מסביר חבר הנהלת העיר ד״ר ישעיהו אליהו, במכתבו הגלוי
אל ראש העיר. כותב ד״ר אליהו, אחד מראשוני מתישבי רמת־גל
ונציג הרשימה הספרדית בעירייה :
״...כפי שזכור לך, בישיבת המועצה מיום ,30.12.54 דיברנו
כמעט כל חברי המועצה הניכחים נגד מתן רשיון. זה מסיבות

מספר אחרי פסק־הדין הנ״ל, הופיע מר דיין בפעם הראשונה
אצלי וביקשני לבקר בקולנוע שלו, על מנת להיווכח מה אמת
בטענות כי המקים אינו מתאים מבחינה טכנית והנדסית.
ואמנם נוכחתי לדעת: יש מספיק יציאות( .שלוש ליתר דיוק,
שאחת מהן בעלת שתי דלתות גדולות) ; שאין בכלל מעברים
ולכן אין הם צרים ; שמגרש חניה אמנם אין, אך הרחובות
במקום זה רחבים מאד, חד־סיטריים והתנועה מועטת ביותר.
נוסף לזאת שכר מר דיין מגרש חנייה מיוחד, בגודל של 250
מטרים מרובעים, ליד בית הקולנוע.

תובע-צדק דיין
האשה, הדוד ונם הדודה

המועצה שנתקבלה ב !4-קולות ואחד

נמנע ־ לדחות

את בקשת דיין.
הרשה נא לי, כבוד ראש־העיר, להעיר שהחלטת המועצה
הנ״ל התקבלה ב־ 13 קולות, אחד נמנע (והוא רוסיאנסקי)
ואילי אני התנגדתי׳ כפי שאתה הודית בפני לאחר מכן.
רצוי, אם כן, לתקן את הפרוטוקול הרשמי של ישיבה זו.
אולם נשוב לנימוקים שהושמעו נגד מתן הרשיון. ימים

של עתונאי אשר יגלה אידותם אם לא את
כל האמת, הרי לפחות חלק ממנה.

אורחי
קי סרהע תוגי ם
גמאל עבד אל־נאצר אמר לויליאם רנ־דולף
הרסס הבן, בעל שרשרח־העתונים
הגדולה ביותר בארצות־הברית, כי בן־גוריון
היא המום־מוח ואילו שרת אדם מתון•
בשבוע שעבר, כשבא הרסט 47 בעל
הפנים הצעירות, לארץ, ציפתה לו ההפתעה
של חייו. בן־גוריון נתגלה לו כאדם חביב,
פשרני, מוכן לשלום מיידי. ואילו שרת
היה קיצוני ותוקפני, לא נתן להרסט לפתוח
את הפה משך חצי שעה.
לבסוף התרגז הרסס. כששאלו ראש־הממשלה
לתפארת המליצה ״מה היית אתה
עושה 1״ והמשיך מיד בדבריו, שיסע אותו
האורח באירוניה :״אתה באמת רוצה שאענה?״
הרסס
הוא יורש קיסרות העתונות הצהובה,
היה זה אביו שהמציא לפני דור את
סוג העתונים הסנסציוניים, הדפיסם על ניר
צהוב זול, גרם על־ידי כך ליצירת המושג
״עתונות צהובה״ .אולם הרסט עצמו לא
רדף סנסציות, נתגלה כפרשן רציני ומעמיק
ביותר. מסקנתו העיקרית בענייני המרחב :
ישראל זקוקה לשלום עם הערבים. המועמד
האמיתי לכריתת שלום כזה הוא גמאל עבד

חברי המועצה, שביקרו במקום יאשר הבינו בינתיים כי
רומו שעה שדנו לראשונה בבקשה, חתמו ללא היסום על
מכתבו של דיין. כפי שהיה בשעת ההצבעה, נעדר גס הפעם
כל הבדל מפלגתי. מתוך 17 חברים, חתמו 11 על המכתב :
שלושה נציגי מפא״י, שנים של חרות, אחד של מפ״ם, אחד
של הפרוגרסיבים, אחד של אחדות העבודה ושלושה ציונים
כלליים, חברי סיעתי של אברהם קריניצי.
השבוע עומד דיין להגיש מכתב זה לראש־העיר. הוא מקודד,
שרחץ בעלי הקולנוע המתחרים שוב לא ישפיע לרעתי —
אפילו אם בין אותם בעלי קולנוע נמצא חתנו של אברהם
קריניצי, אחד ממקבלי החכירה של קולנוע אמפיתיאמרון,
השייך לעירית רמת־גן.

אל־נאצר, שליט מצרים שהקסים את הרסט.
כשחדרה כתבת העולם הזה לחדרו במלון
דן בשעות המאוחרות של הערב, לפני
יצ-אתו מן הארץ, מצאה את הרסס עטוף
חלוק, שופע מחמאות אדיבות • ומוכן לשוחח
על דעותיו ומעשיו. העיר הוא :
״הזהירו אותי שברוסיה ישלחו לי מרגלות
יפות. חיכיתי, אך לצערי לא שלחו לי אף
אחת. אבל נראה שבישראל קיימת שיטה

מפלגות
או תםהפר צו פים ־ ב עי ריו ת
אחרי שנואש הציבור מלראות פרצופים
חדשים ברשימות המועמדים לכנסת, ציפתה,
לו השבוע אותה אפתעה־של־אי־אפתעה כש־פורסמו
רשימות המועמדים לבחירות העירוניות.
גם פה הופיעו אותם הפרצופים —
העסקנים הוותיקים שהפכו במאמץ משותף
את השלטון העירוני בארץ לאחד המושחתים
בעולם כולו.
יודעי־דבר לא הופתעו כאשר הציבה
מפא״י בתל-אביב בראש רשימתה את שרת־העבודה
גולדה מאירסון, אשד. נמרצת שכונתה
פעם על־ידי ח״כ חרות יוחנן באדר
בשם ״הגבר היחיד בממשלה״ .לעומת גול*
בין השאר מל העתון־האח האנגלי של
העולם הזה, אותו קרא בעיון.

דה, שהיא גם מועמדת לתפקיד שרת האוצר
בממשלת בן־גוריון הבאה, העמידו הצ״כ
את ישראל רוקח׳ ראש־העיר לשעבר, הנחשב
לאחד האנשים ה־שרים ביותר בצמרת
המדינה. מלבד שניים אלה, שלטה השיגרה
בכל.
האציל ממשק דן. יצאו •מכלל זה
אנשי מפ״ם בתל־אביב, שהעמידו בראש
רשימתם לא־עסקן מובהק, עתונאי מקצועי.
יוסף ימבור (מתחרז עם ים־אור) יליד 1899
(״בגלל שנה אחת הפכתי לבן המאה ד,־ 19״)
הוא פופולרי בחוגים מקצועיים, ידוע לקוראיו
בעיקר בגלל כתבותיו הקלילות.
ימבור עלה מהונגריה ב־ , 1941 הלך מיד
לעבוד במשק דן, לקה כתוצאה מכך בשורה
שלמה של מחלות. מסביר היא :״בכל
ארץ ישנה דרך לרכוש תואר אצולה. חשבתי
שבארץ הוא נרכש על־ידי עבודת־כפיים.״
ימבור, תושב שיכון פועלים ליד יד
אליהו, סבור כי תל־אביב היא עיר מלכלכת
.״איני מתפלא שיונה הנביא לא רצה
לחזור ליפו * .הוא לא ברח מאלוהים. אלא
מרוקח.״
•סברה
ספר יונה
האשורית,
ליפו כדי
,מלפני ה׳.

שאין לח סנויכין בתנ״ך. לפי
לא רצה יונה ללכת אל ננוח
בעלת 120000 התושבים, ירד
לשלות לאניה תרשישה ולברוח

ת צ פי מ

יי •״גויי״ מש-דיוז

• במסגרת התחממות המערכה לבחירות לכנסת צפה ל•
״פצצה״ בשטח לאומי חיוני ביותר. פצצה זו מיועדת להאפיל
על כל השערוריות וה״פצצות״ שפורסמו עד כה.
• בית המשפט העליון של ישראל ישותק כמעט לחלוטין
אם תגיש הממשלה ערעור על משפט קסטנר. המשפט יעסיק לפחות
שלושה, ואולי גס חמשה, שופסיס. לימוד החומר בלבד יעסיק את השופטים משך
שלושה חדשים, שמיעת עזים חדשים והטענות ת רוש לפחות שבועיים, ועם
עיבוד פסק־הדין יקח הערעור כולו כחצי שנה. מאחר שכבר כיום מחכה ערעור
אזרחי כשנתיים לתורו עד לבירורו בבית־המשפם העליון, עלול ערעור קססנר
להרוס את כל מערכת הערעורים.

אין כמעט ספק, כי משפט קסטנר יתרחב בעתיד לממדים
ח מו רי םהרפה יו ת ר. הגשת העירעור מסעם התביעה תחייב את הסניגוריה
לנקוט גם מצידה באמצעים משפטיים דראסטיים נוספים. אם כי אין עורן־דיך
שמואל תסיר יכול להגיש תביעה נגד קסטנר לפי החוק לעשיית דין בנאצים
ועוזריהם (הזכות להגשת תביעה בזאת ניתנת בחוק ליועץ המשפטי בלבד) ,הרי
עדיין יש ביכולתו לתבוע אותו לדין על פי החוקים הנוגעים לשבועת־שקר,
סיוע לרצח ונזיקין אזרחיים, שנגרמו לנפגעי פעולותיו של קססנד.

• אזהרה, הפעם מלווה באיום להטלת סנקציות, התקבלה

בימים אלה במשרד־החוץ בירושלים. ממשלת ארצחדהברית שגרה
אזהרה נוספת, חמורה ביותר, בקשר למצב בגבול רצועת עזה.

• הודעה מדינית ממדרגה ראשונה על יחסי-החוץ של

ישראל, תפורסם בימים הקרובים. הסיבה לפירסומה: ברית המועצות
בקש ה לדעת ״אם יש אמת בידיעות על הסכם הגנה קרוב בין ישראל וארצות־הברית*

.צפה
בשבועות הקרובים להתעניינות מוגברת מצד חוגים
דיפלומטיים זרים כבעיות הפנימיות של המדינה. השגרירויות
וצירויות־החוץ בישראל קיבלו הוראה, לעקוב מקרוב אחי המניעים הקובעים
בדעת הקהל הישראלית, לקראת הבחירות הקרובות לכנסת שלא כבבחירות
הקודמות נתבקשו הממונים על המחלקות הפוליטיות בצירויות, למסור וי״חיס
ארוכים ביותר וללא צנזורה מקומית על משמעו ת המצעים המפלגתיים.

• לא יהיו כל חילופי־גברא במשרד החוץ ובנציגויות ישראל
כ חו ץ־ לארץב חו דשהק רו ב. התוכניות הקיימות הוקפאו מד לאחר הבחירות.
המועמד הראשון לחילופים שיחולו לאחר מכן יהיה שגריר ישראל בואשינגטון,
אבא אבן, שיחזור לירושלים, יקבל תפקיד מרכזי במשרד החוץ בקריה הירושלמית.

• פרשת קסטנר תשמש אחת הסיבות להחלפת האישיות
העומדת בראש הממשלה לאחר הבחירות. שרת מואשם על ידי
חסידי בן גוריון במת ן העצה לקסטנר לעמוד למשפט.

• ההחלטה על הטלת מצביצבאי בקפריסין ככר הועברה
למושל האי,

וניתנו לו סמכויות מרחיקות לכת להפעילן אני יהיה צורך בכך,

תוך 24 שעות.

במדינה

חוגים ימניים כגרמניה יציעו חצעתיפשרה לאיחודה

מחדש של ׳מולדתם ; גרמניה מאוחדת שתהיה עצמאית וניטראלית, אך
בעלת צבא עצמאי שגודלו ייקבע מראש בהסכם בין הגושים. גנרלים רבים
יתמכו בהצעה זו, מתוך חשש שהאיסטראסגיה האטלנטית מבוססת על הפיכת
גרמניה המערבית לשדה־קרב אטומי, שיופקר על ידי המערב תוך קרבות נסיגה.
הצבא הגרמני המתוכנן על־ידי גנרלים אלה: חטיבות המיועדות רק לבלימת
התקפה משוריינת, יצוידו רק בנשק־הננה, שלא ירגיז את הרוסים. בעלי ההצעה,
גנרלים, פוליטיקאים ותעשיינים, מקווים שעמדה עצמאית ניטראלית תתן לגרמנים
הזדמנות חדשה לנצל את ההתרוצצות בין הגושים להאדרת מולדתם שלר,ם.

״ שערוריה עירונית נוספת תרעיש את הארץ כקרוב, הפעם
בכאר-שכע. בחוגי מפא׳׳י גברה ההתמרמרות על הכנסתו של יצרן מקומי
למקום ראשוני ברשימת המועמדים למועצת־העיר. תוצאה ראשונה אפשרית :
מספר הקולות שתקבל מפא״י לבחירות לעירייה יהיה קטן בהרבה ממספר הקולות
שתקבל לכנסת.

• לא יהיו זעזועים חמוריס ביחסי העבודה בארץ בשבועות
ה ק רו בי ם. הוראות חמורות בעניין זה ניתנו מגבוה לוועדי העובדים, מתוך
חשש שכל שביתה או סכסוך עבודה, ערב הבחירות עלול לספק חוגזר־דעק
לתעמולת האופוזיציה השמאלית.

• הסרט ״אכן על כל מיל״ שהתקבל ככקורת קרירה כארץ,

יוחזר לעריכה מחדש בצרפת. בעריכה זו יוסיפו לסרס קטעים שלא
נראו בהצגה בארץ. לאחר מכן יופץ הסרט בארצות־הברית ובאירופה.

• תוכנית מקבילה ל״דגש-קל״ ,שבועון הרדיו של גלי צה״ל,
המשודר כליל שכת, תפתח כקול־ישראל, לאחר שהוכח כי דגש־קל
מפר את יחס ההאזנה בין שני שרותי השידור באותו כרב. התכנית שתשודר בשעה
מוקרמת יותר תנסה לרכוש את אהדת הקהל, תכריז על הכנסת רוח רצינית יותר
למשדר הקליל.

• על כל תייר שיגיע ארצה בחודשי יולי־אוגוסט השנה,
יצאו את הארץ למטרות־תיור שני אזרחים ישראליים. לפי הערכה
זו יבלו את הקיץ באירופה למעלה מרבבה של אזרחים ישראליים.

עב!דה
המרדעלה״דניאלה ״
35 אנשי צוות א/ק דניאלה בורכארד רתחו
מזעם. חמש דקות לפני כן הזמין רב החובל
האנגלי וולס דאוטי ( )61 שניים מאנשי
הצתת לתאו, הודיע להם כי הם מפוטרים.
הוא לא טרח לנמק מדוע.
השניים ידעו מה אשמתם. אהרון רגונם
העלה את אשתו לספון האניה לביקור•,
מאיר בן דרור השליו הימה בטעות חלק
מכונה חל ד שהיה על הסיפון, מיהר לקנות
חלק מתאים אחר מכספו. אולם לא הם׳ לא
חבריהם, שיערו כי יענשו בצורה כה קיצונית.
אחרי ויכוח סוער, בו הבהיר קצין שני
נמרוד אשל את אי חוקיותם של הפיטורים,
החליט הצוות לא להפליג כל עוד לא יחזרו
חבריו לעבודה,
סכסיר פעוט בדבר. מזכיר וועד
איגוד הימאים ארוין זיטנפלד לא הסכים
לשביתה, יעץ למורדים • :הפליגו הפעם,
את הבירור נערוך כשתחזרו, זהו סב־סרך
פעוט בלבד.״ אולם וועד האוניד• שאחד
המפוטרים, מאיר בן דרור היה חבר בו, חשב
אחרת. הוא זכר התנכלויות קודמות של
חברת עתיד•• לצוות, החליט לא לוותר.
המצב החמיר. על דניאלה היה להפליג
מחרת בחצות. נציג הוועד־הפועל של ההסתדרות׳
זאב ברש הובהל מתל־אביב. הוא
הציע פשרה: השניים יורדו מהאג ה להפלגה
אחת, ישובו לעבודה אחר חזרת האניה
מהמבורג במלוא הזכויות. הצוות פיקפק,
באויר רחפו שמועות כי הפיטורים נעשו
על רקע פוליטי. למעלה ממחצית עובדי
האניה הצביעו בבחירות להסתדרות למק״י.
היה ברור: אחר מאיר בן דרור, חבר המפלגה
הקומוניסטית ילכו האחרים. איש לא
רצה להפליג להמבורג, להפקיר את חבריו
על החוף.

צועי ישראל הייק. הייק היה צריך לערער
את שתי טענות התביעה שהביא פרקליט
המחוז אלעזר ליבסון חריף המבט :
• מיזאן אנס ורצח את הילדה רחל
לוין.
• מיזאן היה שפוי בזמן ביצוע הפשע.
היה ברור: מיזאן היה זקוק להגנה מקצועית
טובה כבר מההתחלה. ברלב בתפקידו
של אמיל זולה הלוחם לצדק, רק סייע
לתביעה. להייק לא נותר אלא ללחום מלחמת־ן!
נסיגה.
מיזאן
לבוש חליפה אפורה, ישב בין שני
שוטרים, החליף מבטים עם אשתו צמוקוד
הגוף, נינה. כשקבע הנשיא חת־רו של 3ית
הדין המחוזי קנט׳ 3י מיזאן אשם׳ הכריז !
,׳שוכנענו ללא שמץ של ס8ק כי אתה הוא
ש3י8עת את הפשע השפל,״ פרצה נינה
3צעקה איומה • :זהו הצדק בארץ ישראל 1״
שוטרים הוציאו אותה החוצה. קנט הכריז :
•אתה נידון למאסר עולם.״ מיזאן אמר בשקט׳
בצרפתית: זוהי הטעות המשפטית
הגדולה ביותר מאז משפט דרייפום * .שלושת
השופטים יצאו׳ השוטרים כבלו את
ידי מיזאן.

דרכי אדם
משפטש לו ם
ברומאנים שאהבה לקרוא, היו הנערות
מוצאות תמיד אהבה ואושר בחיקם של
גברים מבוגרים. משום כך לא התנגדה
בשעתו רבקה׳ צברית צעירה בת שבע־עשרה
שסיימה זה עתה את הגימנסיה הדתית
תלפיות, להצעת הנישואין של ד״ר
אליהו שלום, רופא עיניים שבא מעיראק

אך ההפלגה אותו ליל נדחתה. וועד הצוות
נתבע על ידי מזכירות איגוד הימאים לבירור
על הפרת החלטות האיגוד. האניה
עוקבה שוב ליום שלם. הבוררות לא נסתיימה׳
אך וועד האניה החליט לוותר. הוא
לא יכול לעמוד במערכה הכפולה נגד בעלי
האניה וההסתדרות כאחד. המרד על דניאלה
בורכארד נמנע, אך גחלי ההתמרמרות ממשיכים
ללחוש.

משפט
החטא ופגשו
ביום חמסין ממרט עצבים בקיץ 1953
נכנס ויקם;ר מיזאן למשרד בית החולים
לחולי־נפש בטלביה, ירושלים, בו שהה
בטיפול רפואי משך החודשיים האחרונים,
אמר לשמואל ברכה, מנהל בית החולים :
״אני רצחתי את רחל לוין.״
השבוע ישב ויקטור מיזאן על ספסל
הנאשמים בבית־המשפט המחוזי בתל־אביב
האזין לקריאת פסק־דין מפי השופט המחוזי
אליהו מאני. שני שופטים מחוזיים נוספים
מאכס קגת ויצחק זנדלביץ, ישבו לידו על
דוכן השופטים.
באותו יום חמסין לפני שנתיים, פירט
מיזאן לפני רופאו התמה את פרטי רצח
הילדה שהסעיר את כל הארץ. המנהל לא
האמין בתחילה לדברי מיזאן, חשב שהוא
מדבר מתוך דמיון חולני. אולם הוא רשם
את וידויו בכתב, הודיע למשטרה. המשטרה
שעמדה אותו זמן אובדת־עצית לאחר שהחשוד
הקודם, בנציון סמוכה שוחרר מחוסר
הוכחות (העולם הזה )800 נאחזה בוידויו
של מיזאן, פתחה בחקירה שהביאה את
מיזאן לספסל הנאשמים.
מאז משפט דרייפוס. מיזאן זכה
להגנה נמרצת מכיוון בלתי צפוי. אליעזר
ברלב, אותו זמן מורה לעברית במעברות
שבסביבה, ש,יכנע לאחר שיחה עם אשת
מיזאן כי מיזאן שהה בערב הרצח בביתו,
בדה את וידויו לאחר שקרא את סיפור
הרצח בעתונות, התייצב כסניגורו בחקירה
המוקדמת (העולם הזה .)820 אך הסניגוריה
הנלהבת של ברלב חסר הנסיון לא שכנעה
את השופט המנוסה ישעיהו הראל. הוא
העביר את התיק לבית הדין המחוזי.
כאן פינה ברלב את מקומו לסניגור מק•
ביקור המותר לפי החוק הבינלאומי
בנמל הבית של האניה.
•• הידועה ביחסה השמרני לעובדיה ששימש
טילה לפריצת מרד הימאים.

חוטפת שרום
שלי שלך...
על מנת למצוא לו כלה בלונדית, ושהיה
מבוגר ממנה ב־ 20 שנה.
מיד לאחר טכס הנישואין המפואר יצאו
השנים לעיראק. כאן ר,אפיח־ ,המציאות.
הצברית לא הסתגלה לאורח־החיים המזרחי
הנוקשה. אולם החיכוכים שהחלו לא מנעו
את לידתו של הבן הראשון, חרש־אלם.
מרבד אהבה, רכוש. גם הילד השני,
שנולד כבר לאחר עליית הזוג לישראל,
לא השיב את השלום לבית שלום• רבקה
בת ה־ז 2ביקשה גט, נתיקלה בסירובו של
בעלה, שלא יכול היה לשכוח כי על שם
אשתו רשום בית חולוני ששוויו 15 אלף

הבעל הבין כי עליו לקשור את אשתו
אליו באמצעים הדוקים יותר מאשר אהבה
• לא היתה זו ההשואה הראשונה עם
משפם דרייפוס השבוע. סוקדס יותר, כששמע
קססנר את גזר דינו אמר את אותך
הנזילים.
העולם הזה 924

במרחב
במדינה גרידא. משום כך, בשובה בוקר אחד הביתה
מקניותיה היומיומיות, נוכחה רבקה לדעת
כי שגי ילדיה נעלמו .״אין את מסוגלת
לחנך אותם,״ ענה הבעל במנוחה לשאלותיה
הנואשות ,״מסרתי אותם למוסד סגור.״
המוסד הסגור, כפי שהתברר לאשר, מאוחר
יותר, היה ביתם של קרובי הבעל באודים,
ליד נתניה. רבקה נסעה אל הבית במונית,
לקחה את הילדים למרות התנגדותה של
בעלת־הבית, שהזעיקה מיד את המשטרה,
טענה כי מלבד הילדים נעלמו מביתה 600

במשטרת רמת־גן הצליחה רבקה להוכיח
כי הילדים ילדיה הם. התביעה השנייה
התבטלה מאליה. האשד, האמיצה, שילדיה
נשלחו שוב לבית קרובים — הפעם לבית

מצרים
גז עחדש
מחוז אל־תחריר (השיחרור) הוא התוספת
האחרונה למפת מצרים. הוא השתרע ממערב
לאלכסנדריה, לאורך חוף הים ואפשר היה
לשוטט בו שעות מבלי לפגוש נפש היה או
צמח ירוק. מאחוריו השתרעה הדלתה הפו־ריר״
בה חיים 16 מיליון פלחים — ריכוז
האוכלוסיה הצפוף ביותר בעולם.
מועצת ההפיכה, שבעיית הגידול הטבעי
( 300 אלף לשנה) הפכה לאחת מבעיותיה המטרידות
ביותר, החליטה להעביר בהדרגה
את עודף אוכלוסיית הדלתה לשטחים חדשים.
מעבר לגבול ניצבה ישראל, דוגמה חיה למה
שאפשר לעשות בהחיאת מדבריות. גמאל
עבד אל־נאצר החליט לחקות את ישראל.
טרקטורים, דחפורים, מהנדסים ואנשי־מדע •
הוזרמו לאזור המדברי. תעלה באורך 10
קילומטר העבירה את מי הנילוס למחוז הי
שיחרור, כפרים שלמים נבנו, דומים דמיון
רב לישובי ישראל החדשים.
החמות הושארה בבית 350 .גברים
בריאים, נשואים, בני ,30—24 שסיימו את
שלוש שנות שירותם הצבאי, נבחרו מתוך
רבבות מועמדים לעלות על הקרקע החדשה.
״אלה אינם סתם מצרים,״ הכריז גמאל
עבד אל־נאצר באסיפתם הראשונה של המועמדים
.״התבונני בהם היטב: אלה הם גזע
חוש של בני הנילוס.״ אחר פנה אל משפחותיהם
בבקשה :״אל נא תקשו עליהם את
הפרידה. ואל תדאגו להם במקום מושבם
החדש. הרי לפחות מובטה להם חופש מהטרדות
חמותיהם.״

אדרב א
אני מז ק להסגיר לד מדזעעזלזז
מסער אוהדיה מידי יום נ* ונח

.*:היא עדעה
*.היא טובה
׳. 0היא מרגיעה
ברור ש ה מדובר ב סי ג רי ה

דגם או 7ה י בו ללהזפה

2 0סי ג רי ו ת 3 5 0פרו ט ה.
מ חי ם

הבחירות באופלז...

והצבור דרוך לקראת הבאות אשר יקבע־ את עתיד ד,מחינה.

אף זכור את עתידף שיד

פנה

תיבז?

מתנגד ד״ר שלום
...ושלך שלי
קרוביה היא — מחתה את הדמעות מעל
פניה. היא מתכוננת לקרב המכריע — בבית
הדין.

כל ישראל
א^רודז כ מו ל
אפרוח בן ארבע רגלים בקע השבוע
מביצתו בקיבוץ נען. לפי שעה, האפרוח
ח• ואוכל בתיאבון רב.

ס ר טי םלכל
חברת• צילפרס התחילה בשיווק סרטים
קצרים ממראות הארץ לתיירים בעלי מכונות־הקרנה
המבקשים להביא אתם מזכרת מישראל.
משך הצגתם של הסרטים, בגי 16
מילימטר, הוא רבע שעה.

שיא ה מ הי רו ת
השופט המחוזי התל־אביב ד״ר ישעיהו
לם השיג השבוע שיא עולמי של מהירות
בבירור משפטי, בסיימו תוך שש דקות
את בירורם של 90 עירעורים על אי־הכללה
ברשימת הבוחרים לכנסת השלישית. הקצב:
4שנ ות בממוצע לעירעור.
הארץ 500 מפגינים הסתערו על ביתו של הקרדינל
סאניאגו קופלו בבואינוס איירס,
ידו בו אמנים (מעריב).
ישראל דומיניץ, תל־אביב
אמנות מודרנית, בוזדאי•
מטה הבחירות של המפלה הפרוגרסיבית
(מודעה בזמנים).
אליהו כץ, גדרה
תצפית 1
עיריית תל-אביב מבטיחה שפור הקיץ
(הארץ).
בנימין הנגבי, חיפה
סתם תעמולתיבחירות בימי שרב.

העולם הזה 924

-רק אתה קובע

הזו־מניייות׳

ב מס חי

אלינו

האמת, כלהאמת
אם האימאם אחמד נפגע ממאמריהם התוקפניים
של עשרות עתונאים ערביים,
הוא לא הראה זאת בגלוי. מצרים, עיראקים,
לבנוניים, סורים וסעודים שפכו עליו
ועל ארצו ההררית גידופים וחירופים; אחדים
מהם אף תבעו את התערבות האו״ם
נגד שחיטת אויביו של האימאם. אך שליט
תימן המזוקן שמר על קור רוחו.
השבוע, נתבע סוף סוף עלבונו. התובע :
ברום קונדה, עתונאי אנגלי תושב ביירות
שבלבנון. כתב קונדה לשבועון לבנוני,
שפירסם קודם לכן סידרת מאמרים בשם
״בתככי תימן״׳:
לוחמים רוכשי חצאית .״בתימן,
קיימת סובלנות דתית בלתי־רגילה ובני כיתות
הסונים והשיעים, שהם צוררים בנפש,
חיים יחד בשלום ואפ לו מתפללים באותם
מסגדים 50 ...אלף יהודי תימן חיו שם
בשלום, תחת חסותו האישית של האימאם.
כיום נשארו מהם 700 בלבד. השאר פותו
על־ידי הציונים להשתקע בישראל, חיים שם
כאזרחים ממדרגה שניה, שולחים כל הזמן
מכתבי בקשה לאימאם שירשה להם לחזור.
״...אשר לצבא התימני — הטעיה זדונית
היא לתאר אותו כצבא־יחפנים. זוהי בדייה
המופצת על־ידי אויבי תימן העונים, החיים
תחת חסות בריטית. אתם כנראה לא ראיתם
את הלוחמים התימנים בפעולה. ובכן, הם
יוצאים לקרב לבושים חצאיות קצרות —
כמו אותם לוחמים אמיצים שבהרי סקוטלנד.
על חזם שתי אשפתות כדורים מוצלבות,
על מותנם חרב קצרה ורחבה, בה
הם משתמשים ביעילות קטלנית.
במלחמה נגד היהודים בפלסטין, הצטיינו
500 לוחמים מתימן. לצערם, לא יכלו להופיע
ביחידות־צבא סדירות, במסגרת גדודית.
אולם הם גרמו אבידות רציניות ליהודים
בקרבות גרילה.
...לא נכון גם שראשי שבטים מעטים
שולטים על הארץ וכי קיים בה משטר
פיאודלי. עובדה היא כי מעמד הסותרים מתחזק
והולך ואחד מהם. עלי מוחמד אל־ג׳בלי,
נחשב בין המיליונרים העשירים
ביותר במרחב הערבי.״
למען ידע העולם. על מנת להוכיח
את אובייקטיביותו, סיפר העתונאי האנגלי
כי גם האימאם, גם ראשי המתמרדים היו
ידידיו האישיים .״כל מה שאני רוצה,״
סיים ,״הוא לקבוע את האמת על תימן
כפי שהיא, כדי שהעולם יקרא וידע.״
השיב עורך השבועון: ישנה שיטה טובה
יותר — שד,אימאם יפתח את שערי ארצו,
ירשה לעתונאים לבקר בה בחופש.

ב ז׳ רנו

ננב׳׳ כ ז .
מיד עבור

מי׳ צי עי \\

א ^ רי בי ס

חי כ ס •!

אשר יורו לך את הדרך הנוחה והיעילה בה תלך לקראת שפור מצבך
והבטחת עתידך, באמצעות שיטת למוד־בית המיוחדת שלנו,
המבוססת על המתכונת של מרכזנו בלונדון.
שמנו הוא הערובה לרמת השירותים המוגשים על ידינו. באמצעותנו
הוכשרו אלפי אנשים לעמדות מכובדות ! הפקד גם אתה את
הכשרתו המקצועית וד,תיכונית בידינו ובחר בשרותיו הנאמנים

ה מבין העב רי ד הוד א ה והעזבדיה
בירושלים ת.ד , 1259 .רח׳ בן־יהודד2 ,
בפיקוחו ומיסודו של

61ע״ז

ת ל ־ אביב: שד׳ רוטשילד ,15חיפה: רח, הבנקים ,5
נ~ת 7י ה: רח׳ הרצל 19
מנהל המכון מר א. ויסברוט יקבל תלמידים ומעונינים לראיון
לשם התיעצות אישית במשרדינו
בחיפה — בתל־אביב — בנתניה
פרטים והרשמה לפגישה במשרדינו המחוזיים.

בגב. בברכים, בכתפיים או בפרקים ן

״ ך י 2איי ־ ר ח ׳ שלמה המלך 0 5ח* ~ א ׳ ב טל.

24495

בריכות
מי-מרפא
חבישת בוץ
כמו בקרלסבד
וישי או טבריה כמו כן אמבטיות ערבול (001 !>3111ק-ו״ת חדר זיעה טורקי /
מחלקה מיוחדת לאיכשור ע״י התעמלות רפואית, מסג׳ וריהבי־ליטציה.
המוסד היחידי מסוג זה בארץ. מחלקה לסובלי רוימטיזם

המוסד פתוח עד 9בערב

6616* 0$* 1*3031

7י ^ 7

חוב אחד סטן בלגדון
טעזה מאת כתב ״העולם הזה״ באירופה,
שודר השבוע על־ידי הבי. בי. סי,.
שירות השידור הבריטי :
שטחה של לונדון אינו עולה על כמה
מאות מילין מרובעים. מספר תושביה א־נו
עולה בהרבה על שמונה וחצי מיליון, ומספר
הרחובות בה — 27,900 לא יותר. אחד
מידידי גר לו ברחוב קטן ונחמד בשם צ׳פס־טואו
וילאס. הלכתי לחפש את צ׳פסטואו
וילאס.
.זה פשוט מאד,״ אמר לי ידידי. ,כל
אשר עליך לעשות הוא לנסוע כשלושת רבעי
שעה ברכבת התחתית בואכה תחנת נוטינג
אמנות הרמאות

י *טל א רימו אותו בפריס, לא היה
_ .בפריס. מרמים כאן בשלוש דרכים :
בגסות׳ בגסות יתר ובתיצפה. הכל לפי הילנין׳
המעמד, הסכום והאפשר, ת .כשא ן אפשרות
לימות בשלוש הדרכים הנזכרות, מרמים סת.:
בי ם הראשון לבואי לפריס׳ הלכתי לאגודת
אכסניות הנוער, למצ א מק ם לינה. המזכירה
חייכה אלי ובקשה את כרטיס החבר.
אחר כך היא לקלקה בלשונה טצ׳ טצ׳ ואמרה
שאני צריך לשלם 400 פרנק בעד חידיש
כרס ם החבר, והואיל ואני זר עלי לשלם
.800 אחרי ששילמתי אמרה שאין מקום באכסניה
ולא רצתה להבים עלי יותר. אבל אותי
לא ירמו. הלכתי למלון ושלמתי 1000 פרנק.

לשאול עולה כסף
ף׳* ארץ התיירות הקלסית, בצרפת
אין אף כתובת הדרכה אחת לתיירים
שכתובה בלשון זרה. רק צרפת ת. לכן עולה
שאלה כסף. במסעדה המיוחדת לתיירים התפריט
הוא על כהרת הצרפתית.
התייר הא. מלל ההולך בלילה לשוק לאכול
מרק בצל, אינו יודע שהמחירים הכתובים
בתפרים הם מיתולוגיה. באיזה שהיא מקום
בצד כתיב ״מפית״ .חשבת שמגישים מפיות
לשולחן, הה? שלם עוד 100 פרנק. כמו כן
של: עוד 100 פרנק לספר ששאל אותך לאחי
התספורת אם אתה רוצה ע ד אודיקולון• שלש
לו עוד אם הסכמת שימרח את פרצופך בקרם
לאחר הגילוח.
נהגי הטכסי מרמים, אך הם מתבלים את
אמניתס בקללות עסיסיות. אלה שאינם מקללים,
צועקים. התיירים הנדהמים רגילים לכך
שירמו אותם בכל מקום ומקום. מה שאינם
יכולים להבין ה א להיכן נעלמה האדיבות
הצרפתית. זהו גורלה של ההשכלה הנקנית
בספרים.

איך להיות בריא
ף £האפשר להשיג כל דבר בתשלומים.
^ הקרבנות הם בעיקר זרים• כל אשר עליך
לעשות הוא לשלשל סכ־ם,נאה במזומן, ומב־זיחים
לך שאתה אדם ישר, ומאמינים לך,
יודעים שתשלם בכל חודש. ואם אתה רוצה,
נתד. יכול להביא מכתב מאדם המכיר אותך

כאדם ישר, זה הכל. אם נתת את הכסף מתברר
שאתה לא מקבל אשראי עד שתביא
ערב שיחתום על השטרות, ותבטח כל חפץ
שקנית בסכום אסטרונומי כחברת ביטוח —
אותה חברה המבטחת גם את התשלומים

היל גייט. ושם כל אשר עליך עליך לעשות
הוא לרדת מהרכבת ולשאול את האיש
הראשון ברחוב היכן צ׳פסטואו וילאנ 2כל
אדם יאמר לך היכן צ׳פסטואו וילאס.״
ירדתי מהרכבת ושאלתי את האיש הראשון
שפגשתי היכן צ׳פסטואו וילאס. האיש
גירד בפדחתו, הרהר שעה ארוכה׳ ולבסוף
נמלך ואמר שהוא בטוח שצ׳פסטואו וילאס
שרוי אי־בזה, לא הרחק, מכאן. .אולי מוטב
שתשאל מישהו,״ אמר. הלכתי הלאה שמח
וטוב לב, ושאלתי מישהו.
״צ׳פסטואו וילאס?״ אמר המישהו. ,הרי
זה לא הרחק מכאן. כל אשר עליך לעשות
הוא ללכת הלאה במורד הרחוב הזה ולשאול.
כל אחד יאמר לך היכן צ׳פסטואו וי־לאס.״
הלכתי
לא יותר מעשר דקות במורד הרחוב
הזה ושאלתי אשה אחת שהלכה עם
סל בידה היכן צ׳פסטואו וילאס.
.כן,״ אמרה האשה׳ .צ׳פסטואו וילאס
נמצא כאן, אלא שאתה הולך בדיוק בכיוון
ההפוך. עליך לחזור כלעומת שבאת במעלה
הרחוב ושם לשאול, ובסוחתני שכל אחד
יאמר לך היכן צ׳פסטואו וילאס.״

צ׳פסטואו איך?
*** רקתי לי שיר עליז וחזרתי כלעומת
שבאתי, במעלה הרחוב. שם פגשתי איש
אחד חביב שהלך וקרא עתון ערב, הוא הראה
לי רחוב אחד קטן ואמר . :הרי לך
צ׳פסטואו וילאס.״ לא היה קץ לשמחתי, עד
שהתברר שאותו רחוב קטן ונחמד הוא
צ׳פסטואז סטריס. אבל לשמחתי הרבה עברה
שם זקנה אחת, והיא אמרה שאם אמשיך
ואעלה במעלה צ׳פסטיאו סטרים, אגיע ללא

מאד כיצד לא מצאתי את צ׳פסטואו וילאס.
כל אשר היה עלי לעשות, כך אמרו, הוא
לחזור על עקבותי, מקום שממנו באתי, ושב
לשאול, מפני שצ׳פסטואו וילאס חייב להיות
שם, בכיוון ההוא.
לא, א־נד מן העצלנים. צעדתי במרץ לכיוון
ההפוך, ואמנם באתי לצ׳פסטואו סקוויר.
ובצ׳פסטואו סקוויר אמר לי איש אחד שאם
אלך הלאה ואקיף את הסקוויר ואחר אטה
שמאלה ואמשיך ישר וברחוב הרביעי אפנה
ימינה ואחר שוב שמאלה, אגיע לצ׳פסטואו
וילאם, שהוא רחוב אחד קטן ונחמד.

בסוף העולם הקטן
** שיתי כדבריו, והגעתי אמנם לצ׳פס־
! 2טואו פארק, ואחר לצ׳פסטואו פארק גאר־מס.
אבל מוכר פרחים שעמד בפינה אמר לי
שאם אחזור על עקבותי ואעלה במעלה הרחיב
ואחר אשמאיל ואחר אימין, אגיע ל־צ׳פסטואו
וילאס. הוא התנצל ואמר . :לונדון
היא כל כך גדולה, עד שלפעמים קשה לאנשים
לזכור היכן הם גרים.״
עשיתי כדבריו ללא שמץ של נקיפת לב,
והגעתי בשעה טובה לצ׳פסטואו פיוז. מעצמי
הבינותי שכל אשר עלי לעשות הוא
לחזור על עקבותי, על כן חזרתי על עק־בותי
והגעתי, כעבור פחות מרבע שעה,
לצ׳פסטואו רוד. מובן מאליו שלא אמרתי
נואש, כי לא הרחק משם מצאתי את צ׳פס־טואו
ויי ואת צ׳פסטואו היל ואת צ׳פסטואו
קרסנס.
איש אחד שראה שאני מחפש משהו שאל
אותי מה אני מחפש. אמרתי לו שאני מחפש
את צ׳פסטואו וילאס .״צ׳פסטואו וי־לאס?״
שרק האיש בתמהון. ,הרי זה הרחק

חד שו ת פ אריס
בצרפת אסור לרחם. אחד שריחם כאן קיבל 15 חדשי מאסר. המדובר באחד שחד,
ראש המדור למלחמה בסמים משכרים במשטרת פריס. יום אחד תפסו אותו כשהוא
מוביל אופיום במכוניתו המשטרתית אל אחד, מרקיז קשיש ומכובד. הוא טען להגנתו
שעשה מה שעשה מתוך רגש רחמים הואיל והמרקיז היה אומלל מאוד. המרקיז קיבל
קנס• מר. יהיה?
ביומן הקולנוע הראו מרוץ מכוניות באמריקה. מכונית אחת התרסקה בקול נפץ,
השניה עלתה באש, השלישית קפצה מעל הראשונות והמשיכה כאילו לא קרה דבר׳
וכל האחרות עלו על מקפצות משופעות וקפצו באויר כאילו היו דגים מעופפים. לבסוף
הכריז הקריין :״קטע זה הוצג במסגרת חילופי תרבות צרפת־אמריקה.״ הקהל צחק.
ירם לאחר מזה נהרגו 85 איש במרוץ מכוניות ואף אחד לא צחק, כי המרוץ נמשך
ולא היה זמן לצחוק.
מנה כ״ץ מציג כאן תערוכה. בועל נפש כזה לא ראו כאן מזמן, אבל התמונות נמכרות
כאילו היו נקניקיות חמות. המסגרות בעצמן מוכרות את התמונות — כל כך יפות.
מתאימות לכל חדר מודרני. בצד עומד פסל אחד מעשי ידיו של מנה כ״ץ, יוצא מהכלל.
הוא יכול להרשות לעצמו להיות פסל בחסד עליון, מפני שאיש אינו קונה מסליש.
גם פרנקל מציג תערוכה. הוא שינה את שמו לפתל, וחושב שאולי לא יכירו אותו,
אבל מכירים.
אביגדור אריכא עומד לפתיח תערוכה בקוינהגן, ולאחי־ זאת תערוכה באחת הגלריות
הגדולות של פריס.

לשיעורים — ותפתח לך חשבין נאה בבנק
(את הכסף תקבל כמובן בעוד שנה).
אין שום אפשר ת חוקית ובלתי חיקית
להתאינן, או לקחת את הכסף בחזרה, אפילו
לא בצמד סוסים אבירים. הכסף דבק ב דו
של הצרפתי ויהיו לבשר אחד• כאן לא קוראים
לזד, רמאות, כי אם כלכלה מתוקנת.
מחצית המאזניים האוטומטיים שייכת לבעלי
מסעדות ומחציתם השניה לבעלי בתי
הבראה. המאזניים הראשונים מפחידים א־תך
ואתה רץ לאכול, השניים מריצים אותך לבית
הבראה כדי להפחית ממשקלך. עצתי: השקל
כל יום כשני המאזניים והיה בריא.
אבל כל זה לא חשוב. רק בפריס תמצא
פנטיאון ומסביבו זונות.

ספק לצ׳פסטואו וילאס. לא יכולתי להאשים
אותה כאשר הגעתי לצ׳פסטואו פלייס, מפני
שבצ׳פסטואו פלייס אמר לי מוכר עתו-
ניס אחד שכל אשר עלי לעשות הוא לחזור
על עקבותי במורד צ׳פססואו סטריט, ואז
אגיע לצ׳פסט׳או וילאם.
חזרתי כלעומת שבאתי, שמח וקל• לב,
והגעתי לצ׳פסטואו גארדנס. אבל לא א ש
כמוני יאמר נואש, ולאחר ששאלתי עוד
שני אנשים שנשבעו לי שהם יודעים היכן
צ׳פסמואו וילאס, הלכתי עוד דקות והגעתי
לצ׳פסטואו גרוב, וליד צ׳פסטואו גרוב, ראה
זה פלא, מצאתי רחוב אחד קטן ונחמד בשם
צ׳פסטואו ליין. שם, בצ׳פסטואו ליין, ראיתי
שני ילדים משחקים בכדור, והם התפלאו

מכאן, בקצה הרובע הקטן הזה, כמהלך חצי
שעה. כל אשר עליך לעשות הוא לעלות ב־איסיבוס
הזה ולבקש מהקונדוקט ר להורידך
בתחנת הרכבת של נוסינג היל גייט. ושם,
כאשר תרד מהאוטובוס, תשאל את האיש
הראשון ברחוב היכן צ׳פסטואו וילאס, כל
אדם יאמר לך היכן צ׳פסטואו וילאס.״ עשיתי
כדבריו, נסעתי באוטובוס, ירדתי מר,או־טובים
ושאלתי את האיש הראשון היכן צ׳פם־
טואו וילאס.
״אתה עוד כאן?״ שאל האיש הראשון.
״תמהני שלא מצאת את הרחוב, אני בטוח
שהוא כאן אי בזה. אולי תשאל •מישהו?״
אמרתי לו תודה וחשבתי לי: איזה עולם
קטן ! פוגשים אותם האנשים.

ליל מונפונס הגדול
**ט לושת השופטים היו בעלי קברטים.
18 המועמדות עבדו בשלושה קברטים•
הקהל היה הנאשם. פסק הדין ניתן
פה אחד בנשיקה. הקהל נשא לבדו בהוצאות
המשפט ושרק שריקות בוו לשופטים. השופטים
התרגזו וגירשו את הקהל. הקהל יצא
לרחוב לשאוף אוויר צח. אבל האוויר לא היה
צח. מחוטר ברירה אחרת הלכו כולם לישון.
אחד מהם ישן ברח״ג. שאלתי אותו באיזה
רחיב והוא אמר :״תמיד במרכז.״
זה היה ליל מונפרנס הגדול — המאורע המתרחש
אחת לשנה ומבטיח עתיד לבעלי
עבר׳ וערב משעשע למעוניינים.
בפעם הראשונה עלו המועמדות לבושות.
הקונפרנסיה הכושי הבריז את שמותיהן:
זיזי, קיקי, מימי, לילי, גיגי, ז׳י ז׳י׳ ניני
ונו׳ .תזמורת נ גנה, אבל לא היה בכך שום
דבר מיוחד, כי מלם מכיר ם אותן כשהן
לבושות. לא היתד, ברירה, היה עליהן להופיע
ערומ ת.

מה שהיה היה
ין תאנים, לכן לא כיסו את מה שרגי-
לים לכם. ת בעלי תאנה. הן ידעו את
מלאכתם יפה והסתובבו על הבמה בטבעיות,
בתנועות מלאות חן ושופעות שאר רוח, כא לו
נולדו ערומות. הקהל הביע בתשואות את
דעתו. אבל אחד לא שם לב לקהל, מפני ששניים
משלושת השופטים הביעו עוד מקודם
את תקוותם שד,הולנדית תקבל את הפרם —
100 אלף פרנק. הפרם מתחלק שנה שנה
לדוגמנית היפה ביותר במונפרנס. מפרס כזה
אפשר לחיות מאה שנה אם יודעים איך.
כושית אחת כעסה על שלא הכניסו אותה
לרשימת המועמדות, עלתה על הבמה, ושם
החלה להתפשט. הסדרן כעס על פריצות זו
וניסה לגרש א תה. אולם היא היתד, חזקה יותר
והפילה אותו, ולמרות התנגדותו הצליחה

כבר להתפשט. היא קיבלה יין והריקה אותו
בלגימה אחת — מה שהיה היה.

ברדלס, וברדלסזת
ך* ולם היו מחופשים. אפשים וחיות.
זאמפאני הגדול מלה־סטרדה עם •מוט ביד
מכה את בת זוגו הקטנה. סינים, מפיסטו וכושי
אחד תרבותי שהתחפש לכושי פרימיטיבי•
הוא לא קיבל פרס בגלל ד,הפלייה. הקוד
פרנסייד, כבר היה ש כור׳ אולם הוא הצליח
להודיע שהפרס הראשון על התחפושת
המוצלחת ביותר הוא 10.000 פרנק. הזוגות
המחופשים התחילו לרקיד מפני שכך דורש
הטכס.
אחר כך הכריז הק׳־נפרנסייה שעכשיו יעלו
ד,ז גוח והקהל יבחר את הזוכים. זי ג עלה
על הבמה. הוא היה ברדלס והיא ברדלסה.
הוא התחיל לעשות לה מה שברדלסים עושים
לברדלסות — אבל הזוג הבא גרש אותם
מהבמה חזרה לג׳ונגל. הזוג הבא היה מורכב
משני גברים והם היכו אחד את השני עד
זוב דם. המנצח קם׳ פשט את מכנסיו, והראה
את עכוזו לקהל. זה לא עור לו לקבל פרס.
גם השמן שעלה אחריו עם ד,פולניה הערומה
לא קיבל פרס. והכושית שכחה אח
הכל ועלתה עוד פעם על הבמה והתחילה להתפשט•
היו מוכרחים לתת לה עוד בקבוק יין.
והוא הלך בעקבות קודמו. ומה שהיה היה —
כרגיל.
מישהו כעס והתחיל להרביץ מכות• כולם
התרגזו עליו וגם על האחרים והרביצו גם
כן. הישראלים רצו שישראלי אחד יקבל את
הפרס, אבל זה לא הלך, והיו מוכרחים להלוות
לו כסף אחריכך.

זו; עלה על הכמה. הוא היה ברדלס והיא כרדדסה. הוא התחיל לעשות
לה מה שכרדלסים עושים לברדלסות -אכל הזוג הכא גרשם מהכמה.

בחוג משפחת

בדרך כלל נחשב ערב זה למעין פולקלור,
מין חג עממי פנימי של תושבי מונפרנס,
ולד,שומע ינעם.

*** רב. אין סבתא שתסרוג גרב. מא־דאם
הנריו מתפדרת. מסייד, הנריו נשען
על הגזוזטרה ומתבונן בכרם. עוד מעט יגישו
ארוחת ערב.
אפשר להבחין שמאדאם היתד, פעם בת
.35 כשה א עוברת ברחוב עם בנה בטוחים
הכל שהוא המאהב הצעיר. כי כאן מתחילה
האהבה בגיל מאוחר ומסתיימת בגיל מוקדם.
אשר למסייד — ,ד,־א סובל ממחלת כבד
נושיה, והרופאים אמרו זה מכבר נואש לחייו.
אבל הם מתו והוא לא. אין נביא בעירו.
אתמול נתן המסייר, גט פיטירים לפילגש שלו,
לאחר שמצא בה ערווות דבר. אכל יש לו
כבר אחרת, והזמן מרפא את כל הפצעים,
מחוץ לפצע הקיבה.

העליה קשה, הירידה לא

מהוסה כדירה אהדת הלכו כולם לישון. אחד מהם ישן ברחז־כ. שאדת ,
אותו כאיזה רחוב היא ישן, והוא ענה לי :״אני ישן תמיד כמרכז.״

צ * 4אדכ הנ ריו מבינה לרוח הדור ד,צ־עיר.
הערב הוזמנו לסעודה שני אמנים
צעירים• האחד לבן, השני שחור. ביד עדינה,
ענודה טבעות עדינית, לוחצת מאדאם על
כפתור שן. שתי משרתות, צחות כחלב מופיעות
ועורכות את השולחן. בקבוקי שמפן,
בדליי מיים קר ם וקוביות קרח. פרפראות
שלפני הסעודה. כילם מתרגשים ושוכחים
את הכל, כמו על אי בודד.
המשרתות חמודות. הן מתגוררות בעליית־גג,
בקומה השמינית, ללא מיים ונוחיות.
לחדרים אלד, ק־ראים בצרפת — ״שאמבר־דה־קוך
— כלומר, חדרה של הנערה היאה
לכל המלאכות. ואין זו גוזמה, ועובדה היא
שמסייה הנדיו הצעיר למד בשעתו אצל אחת
מהן את ראשית תורת האהבה. זה היה קצת
קשה, כי היה עליו לטפס שמונה קומות

ברגל, מאחר שבכניסה המיועדת למשרתים
אין מעלית. פעמיים נגף את ראשו בקיר,
כי בחדר המדרגות הג״ל אין אור. אולם הירידה
היתד. קלה יותר, והמשרתת ליותה עם
נר דולק בידה את דרך הגבר.

5:3לטובת השחור
ך* ארוחה נמ*טכה כשעה וחצי. שיחה
} | נאה, על דא וגם על הא. המאדאם׳ גם
המסייר״ הם מבינים דקים מן הדקים בכל
עניין הטעון הבנה, כי יש להם סנאי לרוב.
המסייר. עובד כחצי שעה ביום — מזה רבע
שעד, מתן שוחד, ורבע שעה קבלת שוחד.
ואולי׳לקיפך.
הארוחה תמה. מאדאם מציצה בשעון ומזכירה
למסייה שעליו למהר לראיון המסחרי.
במידה ידועה זה נכון, כי לאחר הביזנס בא
התענוג. את הבן הצעיר היא שולחת לחדרו
להכין שעורים. הוא !!ורש באי רצון מוחלט,
אך אינו יכול להתאפק מלשלוח מבט רב־משמעות
לעבר שני האמנים הצעירים. הוא
מת לדעת מי מהם.
ד,סיכוים הם 5:3נגד הלבן. הלבן נכנע
לאחר שני מסעים. השחור נישאר וזוכה. המאדאם
עוברת איתו לחדר יותר אינטימי. זה
יכסה אצלו את חשבון ההוצאות השוטפות.
יש שם בדירה, שלושה חדרי אמבטיה, אחד
בסגנון פומפיאד : ,מד, שאפשר לקרצף שם
במיים ובסבון מקרצפים שם, השאר יקורצף
בי-ם הדין. הצרפתים מוכנים כבר גם ליום
הדין. בעתון אחד ראיתי קריקטורה — מסייד,
הנריו יושב באטום בר ,,ולפניו על הצלחת
מיתמרת פטריית־עשן־פצצת״מימן,והוא אימד
למלצר :״עוד מנה שמפיניון, בבקשה׳.״

קדחתהכמה. המועמדות המעוצבנות בילו את השעות האחרונות כשראי תקוע מול פניהן.
שולחת המבט רב־התקוות בלוח הזכוכית הצליחה, בשעה מאוחרת יותר, להיבחר למלכת חיפה.

הכתרהנכסף נפל בחזקה של אילנה כרמל (במרכז) .לנדגניתה הראשונה נבחרה בוגרת
גימנסיה הרצליה מריס קוטלר (שמאל) ,שזכתה במסע לאירופה. כסגנית שניה נקבעה וורדה כהן.

22 ינ ע רו תמכלער?י שראד 1ע לו עלבמ תז ה קו לנו עז ה חי פ אי: כ די: להת מו דדעל. י ה תו אדהנכסף
ש ל ״ מלכת׳ ה ־ו פי תשט ״וי׳:ולזכו תבמסע אל ^ מ עבר ^לי ם, כ ש מונ ה ש מלו ת ב זוגו תנעל ״
(ראה שער)
ף* שעה שי ותר מאלף חיפאים, חיפאיות וסתם תל־אביביים כבר
*4התיישבו שנים שנים על כיסא באולם קולנוע מאי, ואלפים נוספים
מבני כל הגילים מילאו את הרחבה הסמוכה — שרר עדיין בחדרי מלון
ווייס הסמוך שקט מוזר. שקט שלפני התסרוקת. ציפורניים מלוטשות
ומאומות שרטו בעצבנות את קצות השילחנות, ידיים משוחות
בארבעה מיני קרם החליקו ברעד על קצותיהן של שמלות שמחירן
מגיע לשלוש ספרות, מתחת לריסים מארכים ומושחרים נשלח מבט
תחינה מעורפל אל האופק הרחוק, ומבעד לשפתים משוחות בשים־
תוניס פאריסאיים אמיתיים הסתננה תפילה חשאית, רוטטת.
באולם עצמו כבר חלפו לעיני הצופים המתפעלים דוגמות״הלבוש
הישראליות־המקוריות שהביאו אתם זה עתה מפאריס התופרת לילי
שלייפר דד,פרוון סטיפאן בדאון. אולם מדחום מצב־הרוח עלה דווקא
בטרקליניו הישנים של המלין בו הכינו את עצמן 22 נערות ליומן
הגדול מאחורי תריסים מוגפים. תריסים אלה לא הרתיעו את מיטב
נוער חיפה מלצור בהמוניו על גדרות הברזל, לנסות לקלוט לפחות
קודים בודדים מדמותן של היפהפיות

נשיקה חושנית. אבא חושי, ע־נז את הסרט למלכתיהיופי,
הדביק על לחיה נשיקה מצלצלת, למרבה קנאתו של מוסינזוו (שמאל).

קץ המלכות. לא פחות בזהירות התאפרה מלכת היופי היוצאת,
אביבה פאר, לקראת הופעתה כמברכת וכמכתירת המלכה הבאה.

המצעד הגדול. היפהפיות, סבבו את ה־במה
לעיני השופטים והקהל. החיפאים, זיכו
את מועמדותיהם בתשואות סוערות במיוחד.

ן* מאורע הראשון שהוציא את הקהל באולם פנימה מכליו, היתד,
( ) כניסתס הדרמתית של ראש־עיריית חיפה אבא חושי ואורחו כוב־כ
הקולנוע הצרפתי ז׳אן קדול פאסקאל. האחרון צעד זק־ף־קומה, שולח
לכל עבר חיוכים מצודדים ולעבדים מסויימים גם נשיקות יד לוהטות.
המארח היה צנוע יותר, נראה כשונא־פירסומת מושבע, נחבא בצל
אורחו הגביה ממנו משיכמו ומעלה. בן־רגע התברר כי ישנו רק כוכב
קולנוע אחד אהוב באמת על הקהל הישראלי בכלל וד,חיפאי בפרט.
שמו, במקרה, פאסקאל. כל פה דיבר בשבח משחקו וסרטיו, אם כי
בודדים ידעו להזכיר את שמותיהם.
בטרם יגש להצגת המועמדות, החליט איפוא שי אופיר, לבוש
פראק שדמה מאד לתלב־שת הרשמית של הפאנטומימה, לראיין את
גיבור הערב .״מר פאטקאל,״ שאל בצרפתית רהוטה בד, השתלם
בפאריס ,״מיהי לדעתך האשד, האידיאלית?״ התשובה, בצרפתית
רהוטה לא פחות :״איני יכול לומר, כי אינני נשוי.״
*ן* תה עמד חבר השופטים בפני הבעייה כיצד לתרגם את דעותיו
£ /של פאסקאל על האשד, האידיאלית ללשון המעשה• לבחיר מלכות
עירוניות, מלכה ארצית וסגניות.
את מצעד המועמדות הראשון, שפע שמלות המלמלה הכחולות־ירוקית־וזרודות־סגולות־צהובות־לבנות
שחלפו לעיני הקהל המריע
והשורק, ילאה העט מלתאר. משום כך מוטב למסור את רשות־ד,דיבור
לזוג שישב מאחור, זוג שהיה מורכב מבלונדית עטויית שמלת־תחרה
שחורה וצעיר לבן־חולצה ודק־שפם. ברשות הדיבור של הזוג השתמשה,
כמובן, בעיקר היא. הרי התיאור המדוייק והממצה שהעניקו לכל
מועמדת.
לילי פרז׳אנסקי — ״היא לא שזזה השופטים לא הסכימו, בפי
שיתברר אחר־כך) .יפה שמואלביץ — ״זו יודעת להסתובב.״ פאני
ברגמן — ״התבלבלה לגמרי.״ שרה וזיינגאר — ״אוי — זו גם
כן בלה גולדנברג — ״חביבי מרים קוטלר — ״סיף העולם !״
סילביה גולדפארב — ״היא איומה ! איומה ! 11״ לאה אלכסנדרוביץ
— ״תראה — פצצות !״ ליביה נובי — ״אני לא יודע מאיפה שלקחו
כאלה״ (זאת היתד, הערה גברית טהורה) .מרים טייטלבאום — ״אין
לה סיכויים.״ קטרינה ירקוני — ״היא לא נותנת חיוך.״ שרה סגל —
״איזה קולקציה !״ רנאטה בירסוקוף — ״מאיזה ג׳ונגל הוציאו
אותה י״ טובה חיון — ״מד1_-,ד״ אני באמת מתפלאת, היא לא ראתה
את עצמה אף פעם בראי?״ ורדה כהן — ״או, זותי נחמדה מאד ! ״
כוכבת שפרוט — ״זותי קטסטרופה !״ רות אילת — ״רחמנות
עליה נ״ (כך טען הבחור דק־השפם, והבלונדית מיהרה להשיב מלחמה
שערה ):״היא נחמדה מאד, דזזקא ! מה ׳תה רוצה ממנה י״ רות
יופר זאת לא הבלונדית.״ טובה יופה — ״או, הנה הבלונדית ! ״

פאפקאל וא״א חביב הקהל היה הכוכב
האורח מצרפת ז׳אן קלוד פאסקאל. בצילו
נראה מסתתר מארחו, אבא חושי (ימין).

לנד מכתיר את מלכת עירו חיפה, רות אילת.

שורת חזוהר 11 .המועמדות, שרובן רכשו בעמל רב את השימלה לערב זח התייצבו על
הבמה, ניסו לרתק את עיני חקחל בתנועות מעודנות, אותן למדו קודם לכן במכון מתאים.

ה נו ערהתלהב. בני חיפה, מגיל הגן ו־
׳מעלה צרו על גדרו של המלון בו שכני
> המועמדות. רק המשטרה לא יצאה מכליה״•

שייקה מראיין את אסתר רדלר, גננת
׳ואם לילד שנבחרה אחר־כך למלכת תל־אביב.

רות קליינרמן — (הבחור היא די נחמדה בפנים.״ (הבחורה ):
״מה אתה מדבר? אתה היית מסתכל עליה ביחיב?״
ייי* צעד הראשון היקנה לקהל ולשופטים מישג ראשון על דמותן
| | הגופנית של המועמדות. עתה היה צירו לתהות על קנקנן הרוחני.
תפקיד זה נטל לידיו שייקה במלוא הרצינות. הרי הסטנוגראמה
של שיחת שייקה עם אחת מהן. שמה תא חשוב, כמו שאומר שייקה.
שייקח: למה אין לו שם עברי?
המועמדת: אני איפטימיסטיה.
שייקה (תופס, מגחר) :אהה ! אני בכוח שהקהל לא הבין את זה,
אבל היא אופטימיסטית. כן. באיזו ארץ נולדת?
המועמדת: קצת בהונגאריה וקצת ברומניה.
(רעם צחוק של הקהל הנזכר כי יותר מחצי המועמדות היו מרומניה).
שייקה: י מה יש? מה יש? זה לא צחוק להיוזלד על הגבול. אתם
חושבים שהגבול זה קו דק באטלס? הגבול זה משהו רחב, ככה,
(מדגים׳ רומניה היום על הגובה ! (צחוק) מה המקצוע שלו ז
המועמדת: קופאית.
שייקה (ממצמץ בשפתיו כמו לאחר מציצת עצם שמנה) :זה
מקציע ! כל היום לשבת ולעשות ככה־ככה (מדגים) .תגידי, זה לא
קורץ לפעמים?
המועמדת (לא בלתי מבולבלת) :זה ...זר, די קורץ.
שייקה: אני מקווה שזה לא יקרוץ מדי. ויש לר איזה חובבות?
המועמדת: כן. אני חובבת רכיכה,

שייקה (נדהם) :על סוס י
המועמדת (שותקת מחוסר יכולת לשית עצות בנפשה).
שייקה: אהד ! ,אני רואה שיש לך גישה לסוסים. אל תצחקו,
סוס זה חייה רצינית מאד. גם אני אוהב מאד רכיבה, אבל בלי סוס.
תודה רבה לך (לחיצת יד אבירית מסיימת את הראיון).
י ^ שאר התרחש במהירות הבזק. נבחרו שליש מלכות שתעמודנה
) 1שנה שלמה בראש שלוש הערים הגדולות בישראל, בלי קשר עם
תיצאות הבחירות המתקרבות לעיריות. לאחר מכן נבחרו שתי
הסגניות, ובסופו של דבר, לקול שריקותיו הסוערות של הקהל
המאוכזב, גם המלכה עצמה. היתד, זאת — בניגוד גמור להנחות אלה
שהתערבו לטובת ידידותיי,ן — לילי פרז׳אנסקי, בת העשרים, ילידת
העיר טיאנטסין בסין. אולי כבשה את לב השופטים בכר שהצליחה
לעבור את הבחינה שעיר לה שייקר, בלשון הסינית, ואולי משום
שהכריזה בהחלטיות כי בין נסיעה לחוץ־לארץ וקבלת פסנתר להשתלמות
מוסיקאלית — תבחר בפסנתר. בינתיים, על כל פנים, זכתה
בנסיעה לחוץ־לארץ בה תשתתף בבחירת מיס יוניברס בקאליפורניה.
כן זכתה בנשיקתו הסוערת של אבא חושי, בשמינה תלבשות ובשלושה
זוגות נעליים. נציג הספרות בחבר השופטים יגאל מוסינזון, זיכה
אותה בפרס נוסף — שם עברי חדש: אילנה כרמל.
הטכס הגיע לסיומו, ככל מעמד רשמי חגיגי, עם שירת ההימנון.
היתר, זאת הסגנית השנייה, ציירת האופנה והדוגמנית ודרדה כהן,
שהשקיעה להט רב בשירת המלים: עיד לא אבדה תקוותנו.

האחתשנדחתה. נערה זאת דרשה להכניסה
לתחרות. דמעות עמדו בעיניה נשנדזזתה.

החי

מי בצעקלאסי
בבאר־שבע, פרצו מביס לדירתו של אחד
התושבים, הוציאו ממנה את מקלט הרדיו,
הגרמופון ואת כל תקליטי המוסיקה הקלאסית,
השאירו ככלי-אין־חפץ־בו את כל תקליטי
המוסיקה לריקודים.

אשת חי ל
בתל־אביב, לאחר שידידה נעצר על־ידי
המשטרה, התנפלה שרה וייטמאן על אברהם
מנדלי ובתו צילה, בהם חשדה כי גרמו
בתלונתם למעצר, התגברה עליהם, ה־כתה
את שניהם כאחד עד לאובדן חושים.

בפעם הראשונה אתה רואה כאן,
מתחת לזכוכית המגדלת, את המג־גנון
הטכני המדויק להפליא של
״גלובוס״.

הבטחהו הג שמה
בצפת, לאחר שאליהו הנביא הופיע בחלומו
והורה לו לחפש אוצר גנוז׳ יצא תושב
המעברה לחפור באדמה, גילה מאורה של
נחש, ניצל בנס מנכישתו.

ההלק
1£55-51€61ח8131
כדור ה*
העדין ביותר -סובב בתוך נרתיק
המתכת העדינה. דרך חמשת החריצים
זורמת הדיו כאופן חפשי
וסדיר.

שו ליי תהקוסם
בעכו, הציע סלים מזרחי ליושביו של
ביודקפה לערוך לפניהם הצגת היפנוט, הודה
שאינו מסוגל להפנט רק לאחר שנסיונו
להוציא בהיחבא את הארנק מכיסו של
המהופנם־כביכול, נכשל.

זוהי הנקודה ! זהו סוד הכתיבה
הרהוטה והנוחה בעטי ״גלובוס״.
פרם ! בכל חנות תקבל עט גלובוס
חגם עבור 25 רפילים ריקים (אל
תשלחם לביהח״ר) .קנה את הרפיל רק
באריזה הסגורה עם השם ״גלובוס״.

צו דקה צו דקהאח רון
במעברת סאקיה, קיוותה מפ״ם להשתתפות
המונית באסיפת־בחירות לאחר שהודיעה
על הצגת הסרט שחרור סטאלינגראד,
התאכזבה קשות ברגע האחרון כאשר אח־דות־העבודה
הודיעה על הצגת ג׳וני בלינדה.

הנידו
(המשן מעמוד )3
האתמול. ישנה חשיבות מיידית, חיונית לשלדם
המדינה, בלקח פרשת קסטנר.

הוא מטיל אור חיוור נוסך עד
עובדה היסטורית: גם כשעה ש-
מדיונים נרצחו לעיניהם, ויתרו מנהיגי
הישוב העברי על כד פעולה
עצמאית, כי נשמתם היתה מכורה
לשטן שיתמז-הפעודה עם השליט
הזר. משולש-הזוועה שאיפיטר את
רצח ההמונים היה מורכב משט•
ניות גרמנית, ציניות בריטית ופחדנות
יהודית.

״ראלי׳
אפני הפלדה

כל המעונין לרכוש בעתיד הקרוב
זוג אפני ״ראלי״ במחיר נוח
מתבקש להרשם אצל מוכר האפנים
הקרוב אל מקום מגוריו.
בכבוד רב׳

סוכנות ״ראלי״ בישראל
״טכניקה״ יעקב בוקשטץ.
01.£׳ר£1£ . 810־ד£-5״* 1

חופשה בלי מצלמה
רק חצי הנאה

מצלמהללא חו פשה
גם לא כליל השלמות.

חו פשהעמצלמה
אידיאלי.
שמחת חופשה נשמרת לעולמים ע״י
מצלמה. על כן כל חופשה רק עם
מצלמת

״ברנר 13ט1 חיפה,דחזב הוו ל מן 31

עצמאות ישראל לא הושגה על-ידי מנהיגות
יהודית זו׳ אלא על אפה ועל חמתה.
תחת דגלים שונים ובמחנות שונים, מאוהלי
הפלמ״ח ועד למרתפי־לח״י, לחם הנוער העברי
למען עצמאות זו, והכריח את המנהיגות
להזדנב אחריו. על אף מנהיגות זו
הוקמה המדינה, ועל אפה השיג הנוער העברי
את הנצחון בשדה־הקרב.
אולם המנהיגות לא השתנתה. המנהיגות
שנתנה את ההוראות לקסטנר, המנהיגות
שהסגירה את בראנד, היא שהחזירה את חיילי
ישראל מאבו־עגילה, והיא שהפכה את
המדינה לגטו החי גם כיום על חסדי זרים.
במקום הסוכנות באה ממשלת ישראל, ובמקום
המחלקה המדינית בא משרד־החוץ :
אולם האנשים לא השתנו. גם לא געגועיהם
אל הפריץ שאפשר להשתדל לפניו. סי־ומי
של משפט קסטנר הוא מי־ומי של מדינת־ישראל.

לכן
לא מיותר הוא לגרד פצעים
ישנים. הוכה היא לעשות זאת.
הוכה לקרוע את המסווה המדיני-
כביכול מפני השתדלנות של הגטו.
וחובה להזכיר שהשתדלנות עודה
שולטת כישראל ומסכנת שוב את
עתיד המדינה.

ישנם הטוענים גם כיום כי נעשה עוול
לקססנר.
מי שסבור כך, רק טענה הגיונית אחת
פתוחה לפניו: שלא קסטנר אשם, אלא אותם
שנתנו לו את ההוראות.
מי שסבור כך, רק מסקנה אחת פתיחה
לפניו: שקסטנר שיקר בבית־המשפט, כדי
לחפות על מנהיגי הסוכנות היהודית.

ומי שסבור כך, רק דרישה אחת
פתוחה לפניו: לבטל את הערעור
שבא לזרוע אבק כעיני ההמונים,
ולמנות נ*,קום זה ועדת־חקירח
לאומית, מורכבת משלושה שופטים
של בית-המשפט העליון במדינה,
שתפתח בחקירה יסודית של
כל פרשת קפטנר.
יישמע קול האמת,

ד״וח ל בו ח ר
מטע
ה מפלג ה
הפרוגר סיבי ת

״ ר שו ת
ה די בו ר
ל אז ר ח! ״
ראיון מיוחד עם מר משה גולדשטיין,
המזכיר הכללי של המפלגה
הפרוגרסיבית וחכר מועצת
עירית תל-אכים מטעם המפלגה
הפרוגרסיבית.
מר גולדשטיין, האם נראית לך
העוכדה כי יום הכחירות לרשויות
המקומיות הוצמד ליום הבחירות
לכנסת?
בהלם לוב לשלטון המקומי בארץ נגרם
נזק רב על־ידי הצמדת הבחירות לרשויות
המקומיות לבחירות לכנסת. הבחירות המו*
ניציפליות הפכו בכך לבחירות פוליטיות
מובהקות. לדבר זה מתנגדת המפלגה הפרוגרסיבית,
המשוכנעת כי הענינים המקומיים
הם יותר משקיים ומינהלתיים מאשר
פוליטיים.

אני מניח, מר גולדשטיין, כי
אין זה הפגם היחיד שהמפלגה הפ
רוגרסיכית רואה כשטח המוניציפלי
כמדינה.
לדאבוני זה נכון. בשנים האחרונות התרחבה
אמנם רשת הרשויות המקומיות —
אך על פני השטח בלבד ולא בעומק. לא
שוכללה העבודה המינהלית ולא שופרו
השרותים השונים, שהם עיקר תפקידיה
של רשות מקומית. להיפך: משבר קשה,
מלווה בקנוניות, תככנות ושחיתויות עבר
על רוב הרשויות המקומיות.

ומה עשה השלטון המרכזי כארץ
לנוכח מצב ענינים זה?
השלטון המרכזי בארץ׳ שהיה צריו להוריו
ולהפעיל את הרשויות המקומיות,
איננו מחונן בדמיון יוצר והוא נעדר כל
מעוף. הסכסוכים הקיימים בין משרד הפנים
למספר רשויות מקומיות (פתח־תקוה,
למשל) איננו מוסיף כבוד או עוצמה לאחד
משני הצדדים. משרד הפנים אפילו הפסיק
את הופעת ירחון השלטון המקומי.

כ שלונות
מר גולדשטיין, מהי המגמה השולטת
כיום כענינים אלה כארצות
אחרות?
מתוך מגמה לקשר את האדם יותר ויותר
עם מקומו נוהגים בעולם הרחב למסור
יותר ויותר סמכויות לשלטון המקומי
ולמעט בצנטרליזציה ככל האפשר. ישראל
נוהגת, משום מה, בשיטה הפוכה. הממונים
על המחוזות הם חסרי כל סמכויות
וכל דבר קטן נחתך במרכז, במשרד הפנים,
שעה שהרשויות המקומיות מתחבטות
תוך חוסר סמכות בצורה מבהילה.

האם היית אומר כי ככד מרשמת
לאל האפשרות של השלטון
המקומי לבצע את התפקידים
המוטלים עליו?
כן. כי התפקיד העיקרי של השלטון המקומי
הוא להנעים ולהקל על חיי התושבים
— משמירה על הנקיון ועד למלחמה
ברעש, שהוא האויב הציבורי מם׳ . 1

וכארץ?
בארץ אין הרשות המקומית הולכת בד
בבד עם צרכי האזרח. ובמועצות הגדולות
כתל־אביב, חיפה׳ וירושלים מורגש באופן
מיוחד החסרון המוחלט של תכנון פתרון
הבעיות המטרידות את התושבים ואת הערים
זה זמן רב. בתל־אביב, למשל, נעדרת

אותה שעה הולכות מספר מועצות
מקומיות מחיל אל היל. אלה הן
המועצות בראשן עומדים נציגי
המפלגה הפרוגרסיבית. שלש מהן :
#רעננה: משנת 930ו הנהלת המועצה והמושבה בידי הגוש הפרוגרסיבי בראשותו של
מר ברו 1אוסטרובסקי, המנהל פסולה מוניציפלית מופתית ; במושבה, בה שוררים
סדר ונקיון כפיים, מכון מים גדול המורכב מ־ 14 בארות 8 ,בריכות ו־ 50 אלף
מטרים קווי צינורות ; 20 בנינים ציבוריים (בתי ספר וגני ילדים, בית־עם,
אמפיתיאטרון ובית תרבות, שלא לדבר על החידוש הבלחי ידוע לתל־אביב הגדולה :
מועדון וזקנים) ,מגרשי ספורט ומשחקים וגינות ציבוריות רבות.
£נרמתהש רון: מנוהלת בידי מר צבי בנימיני חבב ותיק של המפלגה הפרוגרסיבית,
זקן יושבי ראש המועצות המקומיות בן ה־ ,85 האהוב והאהוד כיל הכל. תחת
הנהגתו התפתחה המושבה התפתחות דינאמית והיא מקיפר• היום 8000 נפש,
ביניהן אנשי המעברה שסופחה לאחרונה. למרות הרחבת שטח השיפוט לא הועלו
המסים אך בכל זאת גדלו השרותים הציבוריים — הונחו קווי צינורות מרכזיים
באורן של 35 קילומטרים והוקמו 21 בניני ציבור.
#אבן־יהודה: מיום היווסדה של אבן־יהודה הנהלת המועצה והמושבה בידי הגוש
הפרוגרסיבי בראשותו של מר יהודה בכר. המועצה פתרה כמה מבעיות היסודה
המעסיקות כל רשות מוניציפלית בארץ בשטח השיכון וקליטת העולים׳ בצורה
המעולה ביותר. במושבה, המונה $ 3000 פש ושקלטה בארבע השנים האחרונות
400 משפחות שוררים הלן רוח של הבנה ועזרה הדדית מלאות.

טיפוסי כיותר לכשלונות הכבדים של הרשויות המקומיות הגדולות
בארץ היא תל-אכיב שרכים מילדיה גדלים בשכונות עוני מוזנחות
;כילדי שכונת התקוה שבתמונה למעלה) החסרות מגרשי משחקים,
מועדוני נוער או ספריות, שלא לדבר על דבר כה היוני כבריכות שחייה.
הנהלת העיר כל דאגה לעתיד והטיפול בבעיות
מתחיל רק כשהן מתעוררות. חוף
הים בתל־ברוך שמעבר לירקון נפתח דרך
קבע חדשיים אחרי התחלת עונת הרחצה ;
שפת הים זוכה למספר המצילים הדרוש רק
אחר שמספר מקרי הטביעה הגיע לממדים
מבהילים.

מר גולדשטיין, כחכר מועצת עירית
תל-אכיב תרצה כודאי להביע
את דעתך על מצב הענינים
כעיריה.
עלי לציין בצער כי על עירית תל־אביב
עובר משבר קשה שהוא סבל ירושה עוד
מימי ישראל רוקח, ושעליו הוסיף לא מעט
חיים לבנון. הדברים היסודיים ביותר והחיוניים
ביותר אינם באים על סידורם. בעיה
כה חיונית כהספקת המים נפתרת בשיטה
של צעד אחד קדימה ושני צעדים אחורה :
לפני חמש שנים הקציב האוצר מטבע זר
בכמות שהיתר, מספיקה לפתור את בעית
מתקני המים, אך חוסר הכשרון להחליט ו־ההשהיות
המרובות גרמו לכך שהוחמצה האפשרות
ונגרם נזק 9כד לא לאזרחי העיר
בלבד כי אם גם לאוצר המדינה.

ומה כדבר השטח המינהלי ; אותו
הזכרת כראשית דבריך, מר גזל-
דיטטיין?
5500 פקידי עירית תל־אביב שרבים ביניהם
הם בעלי יכולת ומסורים חסרים
סיפוק אישי מכיוון שהעובדים אינם רואים
עצמם במעצבי דמות העיר כי אם כעובדים
סתם. הצורך בריאורגניזציה של מנגנון
עירית תל־אביב הוא יסודי ביותר אך איננו
מכוון לפגוע בפרסטיג׳ה של ציבור העובדים
כי אם לבדוק את שיטת העבודה —
להעביר עובדים לתפקידים יותר אחראיים
ולפתיח אגפים חדשים.

וחוץ מהמים והמנגנון הבל כסדר?
לא ולא. בתל־אביב׳ למשל, אין דבר כה
פשוט כמחלקה לסטטיסטיקה. והתוצאה היא
כי אין כל אפשרות לדון על בעיית הרוכלים,
למשל. מכיוון שאין רשימת רוכלים
לפי חלוקת הגילים שלהם׳ אין לדעת אם
הם צעירים או קשישים והרי ברור כי לקשישים
יש להתייחס באהדה בשעה שאת הצעירים
יש להעביר למקצועות יותר פרודוקטיביים.

גולדשטיין, מהי לדעתך כע-
יית הבעיות של תל-אכיב?
למעשה כל בעיה שלא באה על פתרונה

היא בעית הבעיות. אולם הבעיה האזרחית
החמורה ביותר היא בעית ההווי הלקוי של
העיר תל־אביב, העיר הגדולה בישראל. ביום
השבת אין בילוי למאות אלפי התושבים
הנאלצים להסתובב ברחובות באין מעשה,
ובאין מרכזי נופש, בילויים, בידור או שעשועים.

וכיצד
לפתור כעיות אלה?
קודם כל בדרך התיכנון והניהול הנכונים.
המפלגה הפרוגרסיבית למשל, מתנגדת
להבטחות סרק ורוצה לקבוע סולם עדיפויות
ותכנית מפורטת של פתרון הבעיות,
כגדולות וכקטנות. אולם המועצות המקומיות
בלבד אינן צריכות להסתפק בזה בלבד,
עליהן גם לגייס את ציבור אזרחיהן ולהקים
מועצות ציבוריות לבעיות השונות כגון מועצה
ציבורית לעניני עבודה סוציאלית, או
מועצה ציבורית לשיקומם של קשישים. כי
מחויבים להתגבר אחת ולתמיד על הנחשלות
והאדישות השוררת ברשויות המקומיות.

גולדשטיין, פירושו של דכר
בי אתה רוצה שיתוף יותר פעיל
של הציבור בהנהלת עריו?
בודאי. תמסר רשות הדיבור לאזרח ! כי
הציבור משלם את מימיו בסדר ויש להתנהג
בסדר עם הציבור. אין כל יחס לבבי בין
ראשי הערים לאזרחיהן ואין, למשל, ימי
קבלת קהל קבועים לראשי הערים. המפלגה
הפרוגרסיבית לעומת זאת תובעת טיפוח
הקשרים עם הציבור וחינוכו לאזרחות טובה
ואהבת המקום ומעל לכל נלחמת המפלגה
הפרוגרסיבית לפתרון הוגן ומהיר ככל
האפשר של הבעיות, מן הגדולות ביותר עד
הקטנות ביותר, בין אם המדובר הוא בהתקנת
סככות המתנה לאוטובוסים ובין אם
המדובר הוא בבעיה כה נכבדה כחיסול המשמרת
השנ ה בבתי ספר היסודיים.

הצבע

וחובב מאד קולנוע ותיאטרון. הוא מעוניין
כמו כן בטיולים בארץ. הוא מבקש תמונה
מכל מי שתרצה להתרתב אתו.

יעל יה ודאי: אם אמנם נכון ם יפורך,
היכול להזיל דמעות מתנינים, ואם את
מעונינת בתשובה — שלחי לי בבקשה
500 פר׳ בבולים, ושנית — אילו חיית
בתקופתו של מאפו, היה הלה מתאבד מרוב
קנאה. את עולה אפילו עליו במליצות

כת השכן
אחר שהמטיר עלי שפע של מחמאות, אותן
בלעתי בתיאבון רב, ואחרי שהגיע כעצם למסקנה
שכתיבה אלי תהיה ללא תוצאות, החליט
( )924/643 לכוון את עטו אל נערה בת
. 18 אין היא חייבת להיות נערת־פלא. היא
יכולה להיות נערה רגילה כמו בת השכן.
שלא תהיה מאוהבת בעצמה יתר על המידה,
(לא) שויצרית( .כן) בעלת רגש מסמיק עד
כדי הורדת ומעה מקרית לשמע סיפור עצוב,
עליה לאהב כמו כן קולנוע. תיאטרון, מוסיקה.
ספרים, את הירקון והלונה פארק. ל נערה
שתסכים להתכתב אתו, מנבא כדור הבדולח
שלי. ענייו רב.

שתי נערות בנות )924/644( 18 מוכנות
להתפנות לעתים מלמוריהן כדי להתכתב עם
שני בחורים ״חמודים״ בני ,21—22 בעלי
השכלה תיכונית, תל־אביביים ואוהבים לכייף.

עבריטיס לטיניטיס
את המכתב המוזר ביותר של החודש קיבלתי
מ־( )924/645 הכותב לי עברית באותיות לטי ניות.
אני חושדת שהיתה לו כהנה ״למתוח״
אותי. אולם דרוש הרבה יותר מלטינית כדי
למתוח יצור בלתי נמיש כמוני. על כל פנים.
אותו בחור החותם את שמו נ׳יימם ב־ .כותב
שהגיע לפני זמן קצר ארצה וישהה כאן כשנה
וחצי. אח״ב יחזור לאמריקה. הוא רוצה
להתכתב עם נערים או נערות מקומיות. באנגלית
או בעברית לטינית. כפי שעשה
זאת אתי. הוא אומר שלמד משחק באמריקה

10 איגרות

מדי פעם אני נוהגת להביא מכתב כלשונו.
לרוב אלה מכתבים המצטיינים במשהו
אופייני, מכתב זה שאני מפרסמת
בזה ראוי, לכל הדעות, לתשומת לב. אלה
שתרצינה להתכתב אתו מספרו (.)924/649
״חלפו שלשה חדשים מיום עזבי את נמל
היפה על סיפון א/ק תל-אכיב, וסיכויינו לחזות
בנצנוץ מנדלור פטלה-מארים קלושים
ביותר למשך השנתיים הקרובות, לפחות.
אניח זו המפלינה בשיטת ״הטרמפ״ הידועה
לשמצה בין הימאים. נחכרה ע ״י חברת ספנות
זרה למשך השנתיים, למסעים בין נמלים
זרים והצוות ואני בתוכם, נאלץ להשלים עם
עובדת ניתוקנו מהארץ לזמן כה רב. כדי להמתיק
במקצת עובדה מרה זו, עז רצוני להתכתב
עם נערה חמודה בארץ, ואני מקווה
שתמצא בת קיבוץ או מושבה בארץ שתהא
מעונינת להחליף עמי מכתבים, על כל נושא
שיעלה בדעת שנינו ברבות הימים והמכתבים.
רצוני שנילה יהיה בין שבע-עשרח לעשרים
ושתים ובשום פנים שלא תשתייו ״לחברה סלונית״
.רב לי בשכמותן. ובאם תימצא נערה
בארץ האוהבת את החיים, כמו שהם וכן מת־ענינת
בספרות ושירי-עם, הרי מובטחני שתמצא
בי רע מעניין ונאמן.
איני יודע מדוע. רות, אולם בבואי לפרט
את מעלותי וחסרונותי, אני חש כעבד המוצנ
לראווה בשוק ואדוניו לעתיד ממששים את
שריריו קבל עם. מוזר...
אני יליד הארץ, נולדתי בטבריה לפני עשרים
שנה. שערי בלונדי. עיני חומות וקומתי
ממוצעת וחסונה, בעל תעודת בנרות מטעם
משרד החינוך והתרבות. אינני לצערי. אולם
חמש שנות נדודי בעולם. בין ימאים בני אומות
שונות ונמלים זרים בחצי העולם, הקנו
לי תורת חיים שאינה נלמדת לא באוכספורד
ולא מחת סנור אמא׳לח. למדתי בבית ספר
עממי ושנתיים בבית ספר מקצועי תיכוני.

על כל הפונים אדי כפל ע;ין
שהוא, לצרף חמש מאות פרוטה
כבולים.

תשבץ 924

של מפעל הפיס
יוגרלו בין פותרי

מאוזן .2 :מלו
עברי שקדם לשאול;
.8קבוצת חברים ;
.10 הוצאת ספרים
ירושלמית ; .13 בין
הרגל לנעל 14
...הלילה, רב שירנו
הבוקע לשמים״ ;
.15 חיל עזר לנשים;
. 16 אויב הבגדים בארון
; .17 אם שמואל
; .18 ספינת המדבר
; .20 ענף ;
.21 מנהל משרד הביטחון
; .23 פדות;
.25 ראש ממשלה זרה
שביקר לאחרונה
במוסקבה ; .27 יטמין
באדמה ; .29
בן יהודה ; .30מראשוני
המורים העבריים
; .32 טריג־וזה
לי הוא כזה ;
.34 מרשל האויר הנאצי
; .35 מטחי
יריות ; .36 טייס
מעגן ; .37 מלך חסר ראש ; .39 עובד
בית המרחץ ; .40 ספר תורה 41 אדוני..
שמעני 1״ ! 42 הקריקטוריסטן ; .43 על כל
בית ; .44 פייס ; .45 עירו של מכון וייצמן.

מ או נ ך . 1 :אבי האומה ; .2אייסלנד ; .3
טוביהו עומד בראש עיר זאת ; .4בפרק זה
של ירמיהו מכה ישמעאל בן נתניה את גדליה
בן אחיקם בחרב ; .5מאפה שכיח ; .6יען ;
.7האיש שנשחק בין מלכיאל גרינוואלד לחיים
כהן ; .8חסכון גמול ; .9כהן דת
יהודי 11 ארגון אשראי 12 סרט צר 18
לקוחו המפורסם ביותר של שמואל תמיר ;
.19 תושב מדינה כושית אפריקאית ; .21
מולדתו של סינקביץ ; .22 בראש ממשלתה
עומד יהודי עיראקי ; .24 בעל המלאכה המתקן
את צינורות המים, בשעת חצורך ; .25
מדליקים אותו ; .26 רטובה ; .28 צורה הנדסית
; .29 חורבה ; .31 מטבע יבשתי ; .33
מה שהספר מציע, בדרך כלל, נוסף לתם־

פורת ; .34 עיר סקוטית ; .38 ממפעלי סולל-
בונה ; .41 טריפולי היא בירתה ; .43 לכל
חזה.

עשראגרות מפעל הפיים

לפותרי תשבץ ״העולם הזה״ 921
שרה אסא, חיפה, ארלוזורוב ; 35 עליזה
ארגוב, ירדטלים, מטודילה ; 14 יהודית
הרטמן, תל־אביב, שלמה המלך ; 66 ישראל
כפיר, בית־הספר התיכוני, עיינות ; ש.
כפרי, נירים, דואר־נע הנגב ; איתן מוג־דז׳ק,
חיפה, נורדוי ; 3חנן מרום, קיבוץ
לחכות הבשן ; מאיר קם ון, גבעתיים,
רמב״ם ! 18 שושנה שויגר, חיפה, קריית
ביאליק ד׳ ,סמטת הגלבוע ; 4/2מתן תאומי,
•צה״ל, ד.צ.2760 .

כגלל מחזוריות מפעל הפיי׳ס תשלחנה
האיגרות לכתי הזוכים רק
בראשית חודש יולי.
אנשים כמויות החוקים שהכנסת מאשרת מדי יום בימים הספורים
ימיה האחו־ן]׳
שנשארו לכהונתה הן כה גדולות, עד כי שר-האוצר לוי ( .ל א
תחסום שור בדישו״) אשבול הציע הצעה מקורית. .דומני,״
עו ל
אמר. ,שצריך היד, לתת לכל חבר כנסת גמל כדי שיסחוב את החומר שהינחנו על שולחן
הכנסת.״ תגובתו המידית של ח״כ הפועל המזרחי אליהו משה גניחובסקי, לוחם הכשרות
החריף ביותר בכנסת :״את הגמל שוחטים, ומניין תיקח אותו אגב, גניחובסקי
מרבה כל כך לשלב את בעיית הכשרות בכל דיון שהוא, עד כי בשעה שקם לשאת נאום על
חברת־החשמל, נשמעה בתא־העיתונאים הערה . :הוא ידרוש בוזדאי להעלות את החזיר על
כיסא החשמל מאורע משעשע אירע בעיצומה של מלחמת הבחירות לשרת־העבווה
מועמדת מפא״י לראשות עיריית תל־אביב גולדה מאירסץ: בצאתה לסיור בכפרים
הדרוזיים בגליל המערבי, הועמו משמר כבוד לקבל את פניה על־יד גשר נעמן, ביאכה עכו.
אולם מכוניתה של שרת־ד,עבודה ביקרה קודם לכן בעפולה, ומשום כך הגיעה לעכו בכביש
עכו—צפת, ומשמר הכבוד חיכה לשווא היחיד בין חברי הכנסת שטרם נרתם במלוא־התנופה
למלאכת הבחירות הוא ראש רשימת ליכוד אפרים גוזמן. הסיבה: עד לאמצע
השבוע טרם נקבעה אות לרשימתו. משום כך ד,ירשה לעצמו גוזמן לבלות את לפני־ד,צהרים
של השבת שעברה במשחק כדורגל על שם ת־ד.ים, אן ז אחרי־ך־,צהרים במשחק כדורגל במגרש

יפו, ואת הערב בקולנוע.

עורכת השבועון לאשה, חמדה נופך־מוזס, הופיעה לנשף בחירת
מ ל כו ת
מלכת היופי (ראה כתבה) לבושת שמלה סגלגלה ענקית־מחשוף, מנעה
וגדו דו ־ •
בתוקף מן הצלמים להגיע אל חדרי האיפור של המועמדות. נימוקה ;

.אני בחורה דתית. אינני יכולה להסכים שיפרסמו צילומים מהסוג הזד יגאל
(קזבל!) מוסינזץ, אחד השופטים
בתחרות, סיפר כי פנו אליו להיות
ש׳׳׳ 1|; 1!!!11111111111111111111 111111111111||| 1 1

שופט כבר בתחרות הראשונה, לפפ
סו ק• ה ש בו ע
ני חמש שנים. ,אולם אני סירבתי.
הייתי אז סתם חקלאי ואמרתי: אם
• מנחם בגין, מנהיג חרות, בנאום 1
אתם רוצים לערוך התחרות סרות
בכנסת על חוק העונשין הצבאי החדש ,
— בבקשה, אני מוכן להיות שופט.
בו דרש לדחות את עונש־המוות בכל מקרה !ן

בזה אני מבין.״ אולם, הוסיף יגאל.
,כשרציתי לכתוב את קזבלן, 9 הלכתי לעבוד במשטרה ולהכיר את
הבעיות האלה מקרוב. עכשיו החלטתי
להתנסות גם בבחירת מלכת־ד,יופי.״
האם יש לראות בכך רמז
לנושא יצירתו הבאה י הכו1 זה ואמנים
:״אני נגד כל משאל. למה 1

כב הצרפתי ז׳אן (המשחק הגדול)
קלוד פאסקאל, הצעיר (,)27

גבר,־ד,קומה ( 1,88 מטר) ,רב־המרץ
בדבר׳ בהתקפה על דמות העיתונות ה־ §
והרווק המושבע (לעת־עתה) ,אורחו
ישראלית .״המלים הקטנות עושות את ה־ |
החוצלארצי היחיד של ססטיבאל האנשים
הגדולים ...התחמושת הקלה היא 1
סרטים החיפאי, סיפר כי לאחר שהתחמושת
שראוי להצטייד בה במלחמת
נודע לקהל מעריציו (ובעיקר מע־כיבוש
יריעות העיתונות.״
ריצותיו) בצרפת שהוא חובב חיות
• הסופר זלמן שניאור, בהרצאה
בית, קיבל באמצעות הדואר עשרות
באולם אהל, בה עשה את חשבונו עם ד,מ־ 8
כלבים וחתולים גזעיים. אחת ששלבקרים
הספרותיי שאינם חיים אתו בשלום1 :
חה לו חתול״בית פשוט, הסבירה ב״המבקרים
הם מלמדים אוחזי רצועות הצ־ 1
מכתב . :הוא אומנם איננו גזעי ו־לפה,
המציצים מחרכי ׳מערכות העיתונים.״ ן
יקר־ערך, אבל אני אוהבת אותו.״
• ח״ב יוחנן כאדר, איש חרות 1
חריף־האימרות . :בי. ג׳י. הוא תכססן 8

במאה אחוזים, וכתוצאה מזה לא נשאר 1
מסיק הסרטים
לו אפילו אחוז אחד בשביל עקרונות.״
מ כוניו ת
יליד בגדאד גו•
ד״ר עזריאל קרליכך, בהביעו ן
צ הו בו ת
רי הכיב (באת
הדעה מס׳ 2על פסק־הדין במשפט 8
ו ב חו רותה חולדת)

קסטנר
:״הטפשים כרכו אח מפא״י וקסט־ 1
צ ב עוניו ת
כי ב׳ הנוסע דנר
יחד, ועכשיו גם הפקחים אינם יכולים 1
רך קבע בטנדר 1 להתיר את הקשר.״
צהוב (בשעות העבודה) או בשברולט
1952 צהוב (בשעות הפנאי) ,העלה
השבוע מאלבומו כמה תמונות שהצהיבו,
הראה מה היתד, חובבותו העיקרית
בפרס — ציד חזירי־בר ואיילות
בעזרת רובה ציד כסול־קנה מצוייר
בטלסקוס שחקנית־הקול־נוע
האיטלקית קוז ט ג רי קו החליטה
השבוע לוותר על הקריירה למען
הטיפול בבית, נישאה בחשאי לד״ר
מאריו קימיקה, הרופא שטיפל בה
כאשר סבלה מהתקפה בכבד
אברהםק רי ני צי ראש העיריה המוצק
של רמת״גן, אינו מודאג מן
העובדה שהרצליה מתחרה עם עירו
במשיכת דיפלומאטים. כשנשאל איזו
משתי הערים מתאימה יותר למטרה
זאת, השיב . :בחורה אחת בלונדית,
והשנייה שחורה. שתיהן יפות
לעומת זאת, לא הסכים קריניצי לדעה
כי לאחר שנבחר שמונה פעמים
בזאת אחר זאת לראש עירייה,
אין לו צורך להיאבק ונצחונו מובטח
מראש, העיר . :אין קוצרים
מבלי לזרוע סיפורים וספרים
על הפלמ״ח, ההגנה, אצ״ל ו־לח״י
יצאו בישראל לעשרות —
עתה עימד לצאת לאור ספר ראשון
על רקע החיים בצד,״ל, פרי עטו של
ע מו ם א רי כ א דק־השפם וארוך
הפיאות, שחקן האהל ותלמידו ד,פנ־טומימאי
של שי אופיר לשעבר.
משהו על רוחו של הספר הנקרא קרליבך דעה מס 2
הכומתות השחורות אפשר ללמוד 11
11 11 מהעובדה, כי אישור הוצאתו לאור
עוכב זמן רב.
שווו1ווווווווווווו1ו!ווווו!ווווווו:וו1ו! 1

קולנוע
׳י שראל
חזרהכללית בי
הכל היה בדיוק במו בשנה שעברה.
לאור היום — שעת הפתיחה נקבעה ל־6,45
בערב, כדי שקולנוע ימאי לא יפסיד את
קופת ההצגה השניה — נראתה הרחבה
הנאה שלפני ה מין לא חגיגית ביותר. המוזמנים,
שבאו באיחור, לא מילאו את
האולם. לא לבשו חג, למרות שבהזמנות
נתבקשו לעשות כן. גם בתוך האולם נראה
הכל כמו בפתיחת הפסטיבאל הראשון :
עלוב, עזוב, מכוער. על הבמה ישבו העסקנים׳
נכונים לשאת את נאומיהם: ראש
העיר אבא חושי, השרים פרץ ברנשטיין,
זלמן ארן. יעקב דוידין, בעל בתי הקולנוע
מאי, מאיון, גך רנה וביוז־העם, קם והכריז
כי פסטיבאל הסרטים השני בחיפה נפתח.
ביקורת? לא ! אולם איש לא השלה
את עצמו. הכל ידעו כי פסטיבאל השנה
אינו אלא חזרה כללית שניה לקראת הפסטי־באל
האמיתי, שיאורגן בחסות משרד החוץ
ואשר יתקיים בשנה הבאה. כך על כל פנים,
מקווים.
רק אם אמנם יעשה כן משרד החוץ יש
סיכוי כי יהיר, לפסטיבאל אופי אמנותי.
לעת עתה אין זה אלא יריד מסחרי רגיל,
הנערך על ידי המציגים: אנשי עסק שהקשר
שלהם עם עולם הקולנוע הוא מקרי
בתכלית. גישתם של אלה היא אחת: להוציא
מן הקהל כמה שאפשר יותר ממון.
הם אף חששו פן נוכחות המבקרים בפסטי־באל
תזיק לסרטיהם, דרשו שלא תיכתב
על הסרטים שיוצגו בו ביקורת.

אריה (עיר האהלים) לאהולה ויכול היה
לצאת ממנו סרט נעים, אף ממתח, אלמלא
התעקש לאהולה לכתוב את התסריט במו
ידיו וגם לביים את הסרט.
ללאהולה יומרות רבות, אבל אמצעיו
מצומצמים. אין הוא יודע אח סוד המין
הדרמתי. הצופה יכול לסלוח לו על דברים
רבים: על תמונות מטושטשות, דיבור לקוי
ולא סינכרוני, על תפאורה מכוערת וחוב-
בנית. אבל לעולם לא יסלח לו על אי יכולתו
לספר סיפור פשוט בדרך פשוטה והגיונית.
ללאהולה חולשה, שבלטה גם בסרטיו האחרים,
להביא את הצופה לידי צפיה למתח
ואחר להשמיט את הקרקע מתחת לרגליו,
כאילו שם אותו ללעג.
כך מאכלס לאד,ולה את סרטו בדמויות
מסתוריות רבות, שאין להן כל קשר, ישיר
או עקיף, לסיפור המעשה. אף לאחת מכל
הדמויות הללו, אפילו לא לגיבורי הסרט
עצמם, אפילו לא למכונית, אין אישיות
כלשהי.
מעלותיה של שפיר. בזה אחר זה
מופיעים על הבד פרצופים מאד מאד מסתוריים,
כה מסתוריים עד כי אין לדעת
מה הקשר בינם לבין העלילה: גרשון
פלוטקין כטרמפיסט מנומנם ומסתורי, רנה
שחם בתפקיד דיירת אפופת סוד, זלמן
לביוש כאיש הגנה חייכני, ארי קוטאי כאיש
הגנה לא חייכני. אריה אליאס כשחקן עיראקי
המגיע, באורח מסתורי, לארץ מצד
הים התיכון. היחידה שאינה מנסה להסתיר
מאומד, היא זיוה שפיר, המזקרת לעיני
כל את מעלותיה, בעזרת סוודר מתוח מאד.
לאד,ולה, שידע את סוד צמצום התקציב,

סרטים
ה מי לוהמלה
״זה לא טוב — אבל זה שלנו!״
(יוסף ידיו לאחר הצגת אבן על
כל מיל).
כל סרט ישראלי הוא הישג. סרט ישראלי
ארוך ושלם — הישג גדול. כי רק מי,
שנתנסה בהפקת סרט בארץ יודע מה רבה
המלאכה, מה נוראים המכשולים הנערמים
בדרך אל היצירה הגמורה. כמעט כל במאי
המהלך בנתיב היסורים מגיע לנקודה בה
הוא משליך מעליו, כמו חייל עיף בנסיגת-
תבוסה, את מטען היומרות שהעמיס על
עצמו בתחילת המסע: הרמה האמנותית,
הטכנית, אפילו חלקים שלמים מתוך התסריט.
הכל — ובלבד שהסרט יושלם.
יושלם איכשהו.
על כך יש לברך ברכה נאמנה את כל
אלת שטרחו להגיש את אבן ן{ל כל מי ד.
על כך — ולא יותר.
כי הסרט אינו טוב. וכמה מן הדברים
הלא טובים אינם פרי קשיים טכניים, או
כספיים. הם תוצאה של מיעוט כשרון, מעוף
והבנה יסודית באמנות הקולנוע.
משמיט את הל,רקע. אבן על כל מיל
הוא מעשה בנהג (יוסף ידן) ומכונית
שקנה לו בפרוטותיו האחרונות, איבדה
כתוצאה מהסעת מעפילים ופגש בה שוב
בעת שרות בצה״ל.
רעיון לא רע זה הוא פרי יצירתו של

...לסיפור המעשה עצמו

שחקנית לקלייר
דמויות מסתוריות רבות

יומן החדשות
מתה עושים?׳
• רנה קלייר סיים את סרטו התמרונים
הגדולים, וואריאציה חדשה על הנושא הנצחי
של דון ז׳ואן. הכוכב: ז׳יראר פיליפ.
• סרט אנגלי מדעני ראשון, להבה
בשמים, מופק עתה בלונדון. חידוש נוסף :
הוא יצולם בשיטת סינמסקופ, לראשונה
באנגליה.

בקצרה
להבהלוחכתמנאפולי לנה
טורנר, כזנונית חסרת מצפון, מבלבלת את
מוחם של שני בחורים וכל הקהל.
סברינה. אגדת לכלוכית בלבוש חדש
(ומהודר) .בת הנהג (אוברי הפבורן) שובה
את לבבותיהם של המיליונרים (וויליאם
ד,ולדן, האמפרי בוגארט).
עלילותפיטר פן. סרטו המצויר
החדש של דיסני. על אודות ילדים המטיילים
בארץ האגדה.
שנהאתהמצרי. דת ומין במצרים
העתיקה מרוחים כיד הוליבוד על בד ה־סינמסקופ.

שחקנים
וולף וידין

תמרורים

הפיק את סרטו בפרוטות ( 200 אלף לירות)
לא ידע לצמצם את עלילתו, ניפח אותו
לממדים של שלפוחית סבון ענקית שהתפוצצה
הרבה לפני סוף הסרט. הנפץ לא
זעזע איש, סרט לאמנות הסרט הישראלית,
שקיבלה בכך נוק־אאוט נוסף (ראה תצפית).

נולד. לשחקן קולנוע רוברט (אבירי
השולחן תשגול) טיילור ,43 ,ולאשתו השנייה
* ,שחקנית הקולנוע הגרמנית אור-
סולר. טיס ,31 ,ילדם הראשון, בן: טא־ראנס.

ריחהנאה, אבל ־
ירח דבש על גלגלים הוא סרט עליז

נחוג. בר המצווה של תלמיד הכיתה
השביעית בבית הספר היסודי בגדרה׳ גד
(ג׳ראר) פינאלי הצעיר בשני האחים פינאלי,
שניצלו לפני שנתיים בלבד מן הכמורה
הקטולית בצרפת שרצתה להעביר את האחים,
בני רופא יהודי־אוסטרי שנספה בשואה,
על דתם. המתנה המשמחת ביותר את גד
היתה זו של ראש הממשלה משה שרת
(״לגד היקר ...בהגיעו למצוות על אדמות
האבות ספר מועדים תלת־כרכי ומפואר.

נל קשר...

על אודות זוג צעיר (לוסיל באל, דזי ארנץ)
המתגורר, לסי דרישת האשה, בדירת גלגלים
(טריילר) מהודרת, אך מאד לא נוחה. בתנאים
אלד, הופכים חייהם גיד,נום, לעלי-
צותם של הצופים הנהנים לראות את נסיו-
נותיר, הנואשים של העלמה באל לטגן ביצים
במחבת נטוי על צידו האחד, או להכנס
למטה שאי אפשר לשכב עליה בנוח.
כל זה מבדח, כמובן, אבל רק זמן קצר
בלבד. בחצי הסרט הוא מתחיל חוזר על
עצמו והופך משעמם.

שחקנים פורת וידין

נאה וקליל

עלילות

פיטר פן

נפטר. בנקאי וקצין מילואים בכיר בצי
ארצות־הברית אדוורד א. נורמן, בגיל 55
בעיירה ניו־כנען בארצות־הברית. נורמן׳
שהיה אמן חובב מוכשר, ביקש להעמיד
את האומנויות בישראל על רגליהן, יסד
לשם כך את קרן נורמן שתמכה ברוחב
לב בעשרות מוסדות אומנות מן התזמורת
הפילהרמונית ועד ללהקת הרקדנים התימניים,
שגבל.
•אשתו הראשונה של ט״לור, שלא ילדה
היתה ברברה (סליחה, טעות במספר !)
סטנוויק.

מכירת המכנסים מאריגים
שהוקצבו ע״י הממשלה —
נמשכת

תל אביב ירושלים חיכה
תו ך 6דקות מוכן
4תמונות פספורט או 4שונות
1ל״י רק אצל
פוטומטון, בך יהודר ,4 ,ת״א
על־יד מוגרבי

הסרתשע רו ת
בעזרת

לתמיד
גלים
השיטה להסרת

החדישה ביותר
שערות מן הרגליים

קצרים

טיפול אינדיבידואלי כפנים
לוטה סימון -שרה שטרן
ת ל ־ אניב, רחובאלנבי 81

קורס בימי החופש
לתלמידות בית הספר
וקורס מיוחד לתופרות ולמתקדמית;,
מתחיליםבימים 4—5ליולי!.
בית ספר לתפירה וגזירה
ליאונורה שלמה המלך 72
החיות).
( ע ל ־ י ד גן
הרשמה יום יום מ־ 9—1ומ־ .4—7י

הפיה המסננת ^ ו ו
עוצרת חמרי גר1י, מ שכחת
את הטעם
סר• פ עו ל ת
הפיה המסננת
של עדן
היא עוצרת חמר !רו•
היא מונעת טבק משפתיך?
היא חמצה את מלוא הטעס
היא מצננת את העשן
ספורט כדורגל
וו אטר לו בי פו
מגרש באסא ביפו הפך בשבועיים האחרונים
לשדה וואטרלו לקבוצת הפועל פתח-
תקוה, המועמדת לאליפות הארץ בסיבוב
הראשון. המשתק הדרמתי שהתקיים השבת
בינה לבין בית״ר תל־אביב׳ הוכיח שחוסר
מזל הוא מנת חלקה של קבוצת הפועל
במגרש זה. אם כי שחקניה ביצעו התקפות
מתוכננות לרוב, הרי כולן, חוץ מאחת, נסתיימו
בכשלון.
לעומתה הופיעה קבוצת בית״ר ברוח״
לחימה שלא פגר, עד סיום המשחק. רוח
זו חיפתה גם על חוסר הטכניקה של השחקנים,
נשאר, את פריה כבר בדקה ד,־13
של המשחק, כשמאיר בר־ציון׳ חבר בית״ר
המחלק את זמנו בין מגרש הכדורגל וזירת־האיגרוף,
הצליח להתפרץ, להעביר את הכדור
לרגלי אלמליח שהבקיע את שער
הפתח־תקוואים בפינתו הימנית.
בדקות האחרונות של המחצית. גילו חלוצי
הפועל עדיפות אולם כושרו המיוחד של
שוער בית״ר, סלומון אטיאס נמוך הקומה,
לזינוקים מהירים סיכל את כל התקפותיהם.
השלישי זוכה. שני שערים, של בית״ר
והפועל, הובקעו בדקה ד,־ 19׳ הגבירו את
מתח המשחק. חלוצי הפועל לחצו בלי הפסק
על שער יריבם׳ אך חוסר מזלם• ומשחקו
המעולה של השוער היריב, עמדו בעוכריהם.
שתי הקבוצות לא הצליחו לשנות את התוצאות.
הקבוצה
שנהנתה ביותר מתוצאות המשחק:
מכבי תל־אביב. הפסדו השני של
הפועל העלה את מכבי תל־אביב למקום
הראשון, הגביר את סיכוייה להיות גם
השנה האלופה.

שי רו תלק ציני ם

עשן

נקי

אלה המעשנים. ערך. אין נבול להנאתם
ואין קץ לתחושת סיפוקם -ולא במקרה.
תוד 1ת לפיה המסננת של •ערן־ העומדת
תדיר על המשמר. נשאר עשן הטבק המעולה
של עדן־ כר. צונן. כה נקי. כה רך. עד
כ׳ הנשימה הריחנית האחרונה רעננה כראשונה.
כל סינרית •ערן־ מסתר. א 1תך לבאר.

ונזרן

20 בעד 400 פר

ה סיג רי ההישראליתהמ עו ל ה עם פיה מסננת

התחרות לאליפות בולגריה בכדורגל בין
נבחרת הצבא הבולגרי ובין נבחרת כורי
וזסחם קרבה לנקודת הרתיחה. שחקני נבחרת
הכורים לחצו על שער יריביהם׳ ביקשו
בכל מחיר להבקיע שער, להבטיח את מקומם
בליגה הארצית, אולם ללא הועיל :
התוצאות נשארו .0:0
חמש דקות לפני הסיום הצליח הכורה
איבנוב להתפרץ לבדו לתחום השש־עשרה.
שוערה של נבחרת הצבא, קצין גבוה, הטיל
עצמו לרגליו׳ הפיל את השחקן לארץ.
ברגע האחרון הצליח השחקן לבעוט בכדור
לכיוון השער. הכדור החל לנוע לאיטו לעבר
השער הריק. שליש השוער, בראותו את
קצינו שוכב על הארץ אובד עצות, מיהר
להיכנס לשער, הדף את הכדור החוצה.
אכן או ריח. למרות תלונותיו של
ראש קבוצת הכורים לא קבע השופט שער,
טען :״ומה היה אם הכדור היה נתקל
באבן או מאבד את כיוונו בגלל הרוח?״
הכורים לא ויתרו, הביאו את טענותיהם
למוסדות התאחדות הכדורגל. השבוע יצטרך
בית הדין העליון של ההתאחדות לדון
בתקדים ספורטיבי זה של שרות קצינים
על מגרש הכדורגל.

ב מסלול
נוקאאוט או שפם
המתאגרף הישראלי, אליעזר נאזרויב עמד
לפני שבועות מספר לאבד את שפמו העבות.
הסיבה: הוא הבטיח לידידיו לנצח את יריבו
יעיש בנוק־אאוט, הודיע כי יגלח את שפמו
העבות באם לא יצליח.

ב 3000ל״י -א ג רו ףמק צו ע
תחרות אגרוף מקצועית הערך בישראל
אם תתקבל ההצעה להביא ארצה את המתאגרף
הצרפתי (מוצא כושי) ארטור אמבולה
( ,)22 תמורת סכום של 3000ל״י. היריב,־
דוד עובד.

נ עדי םחדשות
לשיא לא צפוי זכתה אילנה אדיר׳ אתל־סיקאית
ישראלית צעירה, שקבלה ממאמנו
של פלצ׳יאנלי זוג נעלי־ריצה חדשות, לאחר
שהוא ראה אותה, בשהותו בארץ, מתאמנת
עם נעלים בלויות ביותר.

תמונות נהדרות המדגימות מראות היסטוריים ומקומות גיאוגרפיים מערי תבל באלבום מהודר

• בעיטה חדה של השחקן סטלימך, דקה
לפני הסיום, פגעה בקורה, הכדור נשמט
החוצה.

באם רצונך לבקר חינם באתת מער* ת: ל אסוף את תמזנות -ארטיק״

דרשו תמונה לכל שדגו! ״ארטיק״

העולם הזה 924

,דו״ח לפותר מטע הסתדדוח הציוני הפדל״ .מפלגת דימו־פ!

ארמונות פאר
מ שכנו ת עוני
מו ל

על חשבון האזרח הישראלי
בונה מפא״י מדינה
לעצמה. בכספי העם הוקמו
עשרות בניני פאר
מפא״יים ברחבי הארץ.
הגדול, המפואר והמיותר
שבהם הוא כנין הועד הפועל
בתל-אכיב(בתמונה
שלמעלה! .ארמון הפאר
בעל שמונה הקומות בלע
כמויות עצומות של מלט,
פלדה והמרי בנין חיוניים
על חשבון מאות אלפי הפועלים
ששילמו עכור
ביזכוז זה כ״מם האחיד׳׳
שלהם. היו אלה פועלים
בתושבי הצרין? שמשמאל
שככספם כנתה מפא׳׳י
לעצמה ארמון פלדה ומ

שעה שרבבות אזרחים
סבלו מתנאי מגורים
קשים כמעברות ובמשכנות
העוני והעולה החדש
נשאר בבדון, בפחון וב-
צריפץ,־ כנתה מפא״י על
גבו את בניני הפאר שלה,
בכספים ובחומרים
שהושקעו כבנין הענק
התל-אביבי בלבד אפשר
היה להקים
קרוב לאלן?
יחידות דיור,
ומה עוד שאין
זה ארמון הפאר
היחיד ב
ארץ שמפא״י
הקימה אף ורק
לעצמה.

דו״ח לכוחד, מטע הסתדרות הציוני הכלל• .מפד&ת המרכז
התחשבות כאיש הקטן איננה תכונה
מפא״יית. האיש הקטן
יכול לגור במשכנות עוני.
האיש הקטן יכול לדחוס
את משפחתו כחדר מגורים
צי• אף מפא״י מושיבה
את עסקניה כחדרים
מרווחים עד אין מספר
בקומות הרבות בעלות
המסדרונות הרחבים
כאלה המצויים כבנין הועד
הפועל >ראה תמונה
מימין< .כי מפא״י איננה
נוהגת תוף התחשבות כאיש
הקטן, איננה חרדה
לשלומו, נוהגת בו מתון*
זלזול צנע
גם היא איננה תכונה
מפא״יית. המפלגה שכמעט
ומוטטה את משק המדינה
כסיסמת הצנע מעולם
לא קיימה אותו כגופה.
לצנע אין זכר כבניני
מפא״י המפוארים. לצי
נע אין זכר בסידורים הפנימיים
היקרים עד-אין-
ערוף של כניני-הפאר. גג
הועד הפועל, שכנינו הוא
סמל לכנינים האחרים
;ראה תמונה משמאל) מצוייר
במתקני התאורה
והפאר החדישים ביותר.
הוא דוגמה למופת למפלגה
המטיפה לצנע ובו
מזמן מקיימת משטר של
בזבוז חלוציות
היא אחת הסיסמות של
מפא״י• אף מפא״י מעדיפה
לדבר על חלוציות כתוך
ארמונות הפאר הלא-
חלוציים שלה. כנראה שקל
לדבר על הנגב והגליל
מתוך ארמון מקושט
עמודי שיש וסיפוני ארז
(ראה התמונה מימין<
ומה עוד שריצפות הדר
ופסלי פאר אלה הם אך
מעט מן הקישוט הפנימי
של ארמון הפאר המפא״יי
ממנה יוצאת הקריאה לחלוציות,
למרות שבו שורר
משטר של זלזול כאיש
הקטן, בזבוז מוחלט של
הכספים שלו ושלטון של

מותרות

דו״ח לבוחר. מטע הסתדרות הציוני הכלליים?,מ 3ל*.ת המרכז

האם זה מוצדק?
ככף מסתיים הביקור כאחד מארמונות הפאר של מפא״י שאין להשוותם
גם למפוארים שככניני הפרלמנטים כארצות העשירות שבעולם .״ארמון,״
כך כינתה אותו לוסי כיוואן, רעית מנהיג הפועלי פהכייטי, ארמון

שפארו החיצוני והפנימי גם יחד (כזה של אולם הישיכות כתמונה
שלמעלה! כאו דו מכספי העם. אין זה ארמון הפאר המפא״יי היחיד שנכנה
על חשכון משכנות העוני והמעכרות. אין זה כית השיש, שמשות הענק,
ריפודי הארז ואכני הגזית היחיד של מפא״י שניכנה על חשכון עם עני
האוסף נדכות כרחכי עולם. ומה עוד שארמון הפאר נכנה גם על חשכון
הדולרים האמריקאיים הזולים מהשנים הראשונות שלאחר קום המדינה
!כמחיר 356 פרוטה הדולר) ,אותם חייכ העם כולו לשלם כיום, אחרי
שנים מועטות שמחיר הדולר עלה מעלה מעלה, כמחיר 1.800ל״י הדולר.

אם חשבתם
שזה הכל-
טעיתם!
זה עדיין ולא כלום!
עשרות ארמונות הפאר של מפא״י כירושלים וכחיפה !תמונה משמאל),
כצפון וכדרוס, כפתח תקוה, כהדרה וכנס-ציונה, כתל־אכיכ!ראה תמונה
שלמטה! וכרחוכות, ניכנו על חשכון העם. האם אתה חושב שמצב עניינים
זה הוא מוצדק? אתה ודאי רוצה שהוא ישתנה, לכן -

הצבע

אכול לשובע

בלי

־ זוה• ם־טמרוו שלמ אר ט־ןלדרמאןושמ אלו, סו כן פירםומת הוד־ • לי ד־ ג ר מני הששהה
בתקופתמלחמתה עו ל ה שני הבישראלועתה הו א ח• באר צו ת ־ הבר ־ ת. בכל נדודיו ל א
חדרלדרמאןלהילחםב אוי בו הנ צ חי, ה שו מן, ו ב סו פו שלדברמצאדרר יעיל הלהגשמת
ה סי סמה ״ א כו לושתהב• מחרת חיי ה.״ ר שי מהזא תו ה־ אתמ צי ת תו ר תו ה פ שו ט היו ה־ ע־ ל ה.

האם אתה מחבב צלי־עגל נוטף־שומן, המוגש
לשולחן עטור־ירק ומוקף רסק תפוחי
אדמה שחומים ל — גם אני. לאמיתו של
דבר זהו רק אחד ממשמני־הארץ האהובים
עלי. שכן, הזלילה היא אחת המלאכות החביבות
עלי ביותר.
במשך ארבעים ושלוש שנות חיי הקצרים
הספקתי כבר להתוודע לאמנויות הבישול
והזלילה המשגשגות תחת שמי יבשות רבות.
אני מביר את הטעם המתוק־חמצמץ של
צדפות מבושלות בשמפן כפי שטורחים להגישם
בסן־פרנציסקו, סרטנים צרפתיים האפויים
על אבן חמה שמגישים לאניני הטעם
ביוקוהאמה. לאמיתו של דבר, לוח המסעות
שלי אינו מצויין דווקא לפי שעות הרכבות
בהן נסעתי או מפות הערים בהן לנתי. הלוח
שלי: רשימת התפריטים השונים שהגישו

^שביעים את רצוני ורצון רופאי, ואיני
מחמיץ כל הזדמנות לטעימה הגונה.
התגלית היא פשוטה ביותר: אדם ממוצע
מזין עצמו כל יום ב־ 300 — 200 קלוריות
מיותרות. אין הוא עושה זאת מרוע לב
חלילה, הוא פשוט אינו משגיח על מאזן
מזונותיו. מאז הפכנו לבני אדם תרבותיים,
אבדנו את הסגולה היקרה שחנן אותנו הטבע:
חוש המידה. וכך קורה שאדם הקם
מעל שולחן הצהרים כשבטנו גדושה בצלי
או רביכת־תפוחים המסתכמות בעשרות קלוריות
מיותרות, אין הוא חש כל כאב. אדרבה,
הוא מצליח לשכנע את עצמו כי הרגשתו
מצויינת. למעשה: אותן עשרות הקלוריות
ממהרות להיאגר בקפלי המתניים, מתחברות
עם מאות ואלפי חברותיהן לגוש שומן מכובד
מראה ולא נוח המגיע לכדי עשרה קילוגרמים
לשנה.

הכל היה טוב ויפר, עד שבוקר אחד, בשעת
התעמלות המקלחת שלי, המתבטאת בשלוש
כפיפות לרצפה באצבעות פרושות,
גיליתי שמשהו מכובד מפריע לי להגיע לרצפה.
כשבחנתי את הסיבות, נוכחתי כי
היתד, זו כרם קטנטנה שצפה בחזית גופי
והפריעה אותי מלבצע את ההתעמלות המסורתית.
נוכחתי לזוועתי כי אני משמין.

הפתרון: להימנע מקלוריות מיותרות אלה.

ת1רת הרז1ן על רגל אחת
אין פרוש החברים שנמנע אני מלאכול את
אותם ״המאכלים המשמינים״ המסוכנים והטעימים.
אדרבא, דווקא אותם מאכלים מסייעים
לי במבצע ״רזון״ .כדי להמביר מעין־
פראדוקס זה כדאי אולי להתעקב על פילוסופיית
ההשמנה שלי.

אני מכיר דרכים רבות להרזאה. כבר באותו
בוקר, כשמיהרתי לרופא שלי, הציע לי
הלה ארבע מהן. אולם הצרה היא, שכולן
כאחת אוסרות עליך לאכול ׳באוות־נפשך.
ניסיתי אותן אומנם, אולם עגמת־הנפש שגרמו
לי הדיאטות הללו עלתה על מורת הרוח
שגרמה לי ההשמנה. אותו זמן נוכחתי כי
האנושות־האוכלת מתחלקת לשני מחנות
מזויינים, האוייבים בנפש איש לרעהו, והנאבקים
על נשמתו של זולל־הארוחות־חמש־פעמים־ביום
הממוצע: המחנה הזוללני, שמט-
עמיו ממלאים פיך מים ומרהיבים את היקף
חגורתך, והמחנה המדעני הגדול הגוזל את כל
ההנאה ממלאכת הזלילה.
למי מהשניים להשתייך? לא יכולתי להחליט.
משך תקופת ההיסוסים ניסיתי את
הצעותיהם של שני הצדדים. חייתי שבוע
בדיאטה הוליבודית, העושה את הכוכבות
צרות יותר במותניך,ן מכפי שהן נראות.
ובשבוע השני ניסיתי את דיאטתישבוד־רעבונך־לפני־כל־ארוחה־בסוכריה.
כשחשתי בשיני
החלפתי אותה בדיאטת־שלש־פענוים־ב־יום־צלי־שמן.
וכשנוכחתי שכרמי מתחילה להשתפך
מהכיסא שאני יושב עליו עברתי ל־דיאטת
אכול־רק־למראית־עין, שהיא מין גסיסה
ממושכת. ניסיתי שבעה־עשר מינים שונים
של דיאטות, כל אחת גרועה מחברתה. הדיאטה
השמונה־עשרה, המצאה כמעט פרטית
שלי העלתה אותי על דרך המלך.

לדעתי אין מאכלים משמינים. מצויים רק
הרגלי אכילה משמינים.
אולם לפני שאנסה להסביר דרך מחשבה
לא מקובלת זו, כדאי אולי שאנסח את תורת
האכילה שלי — כפי שאני קורא לה: אכילה

מתוקנת.

• כדי לרזות אינך חייב לגזול מעצמך
את הנאת האכילה. ככל שתהנה יותר ב־אכלך
— תאכל פחות.
• שלשה עיקרי ההנאה באוכל הם: הטעם,
השוני, וההתאמה.
• אין דיאטה מתאימה לכולם. לכל אחד
הרגלי המזון המתאימים לו. הוא חייב למצאם
בעצמו.
• כח רצון אינו המפתח־להרזאה. בדרך
כלל אינך יכול להכניע את הרגלי האכילה
שלך מהטעם הפשוט שהם שלך. כל מה
שאתה צריך לעשות הוא למלא אתר ההרגלים
— אך במידה.
• אין מזון שהוא משמין כשלעצמו. תוכל
לאכול הכל, אם תמלא רק אחר שהי
הוראות־קבע — שתמצאן קלות ביותר לביצוע
אחר נסיון מועט — שמור על חלוקת

האם אתהע תי ד רהשמין>־
<1האם אתה נוהג לעתים קרובות לקנות מצי
רבים שאץ לך צויד כהם רק מפני שהמוכר
כה הרכה לדבר בשבחם?
72 היכול אתה להיזכר כמפורט מה אכלת
אתמול כארוחת צהריים?
י <3האם אתה מבכר אכילה כמסעדה על אכילה
כבית?
)4האם היתה אמך נוהגת לרדוף אחריך עם
הבננה בשהיית צעיר? ההיו הוריך חייכים
לשעשע אותך כדי שתסכים לאכול?
<5היודע אתה כמה קלוריות כפרוסת לחם לכן?
<6האם אתה מרכה לאכול כשבת יותר משאר
ימות השבוע?
)7הנוהג אתה לאכול יותר משלוש ארוחות
כיום?
)8רשום לפניך את סוגי הדגים שאתה כדרך
בלל אוכל.
)9האם אובל אתה לפעמים סוגי מזון שאינך
מחבב רק כגלל היותם ״בלתי משמינים״ ?
<10 האם אתה מסיים תמיד את המנה המוגשת,
מכלי להתחשב כגודל או הכמות?

שני קצוות לחבל
האמצאה שלי היא מין ״תפיס את החבל
משתי קצותיו״ .אחוז בארוחה הטעימה ואל
הנח גם למצוות השמירה על הכרס. משך
הזמן שעבר מאז שגיליתי אותה אני מימי
שיך לשמור על משקל 83ד,קילוגרמים, ה
תשובות
)1אם
אינך יכול לומר ״לא״ למוכר, הרי לרוב אינך יכול
לומר ״לא״ לאשתך או למארח, המסייע לך להשמין ליד
שולחן.

הקלוריות שלך, והרכב בהתאם לכך את מנות
המזון השונות שאתה נהנה מהן. זה הכל.

תכנו את עצמך
ביצוע הוראות הקבע הוא פשוט ביותר.
כל מה שעליך לעשות הוא להצטייד בלוח
קלוריות (המצוי בכל בית־מרקחת המכבד את
עצמו) ולבחון לפיו את כמות הקלוריות
המצוייר, במזונותיך השונים. עובד משרד צורך
2000 — 2500 קלוריות ל־ 24 שעות, עובד
עבודה קשה 2500 — 3000 קלוריות.
תאם את לוח הקלוריות היומי שלך בהתאם
לכך.
בתחילה תרגיש קושי בצורך למדוד כל
מנה ומנה באמת־המידה הקלורית׳ אולם לאחר
שבוע־שבועיים תיווכח כי למדת את לוח
המנות בעל־פה וכל אשר נותר לך לעשות
הוא לגזרן לפי מידה. תוכל להשתעשע תוך
כדי כך, בדומה לחייט התופר את הבגד המתאים
לפי המידות המתאימות, או הצייר
היוצר את תמונותיו הנאות על ידי ערבוב
מתאים של צבעיו.
אני מצידי מצאתי שיטה זו נוחה ביותר.
בעזרתה, חזרתי למשקלי הנורמלי ואני ממשיך
ושומר עליו. חיינו המודרניים לימדו
אותנו לתכנן ולארגן דברים שונים, החל
מנוחיות בתינו וכלה במשטר מדינתנו. מדוע
לא נלמד לתכנן את ארוחתנו לנוחיות טעמנו
וגם תועלתנו?

)2אינך יכול. מסתבר כי אתה אכלן בלתי זהיר. ואכילה בל 8
זהירה ובלתי־מחושבת היא מסוכנת בדיוק כחציית־רחובך
ללא תשומת לב.
)3אנשים מסויימים מעדיפים לאכול במסעדות היות והאוכל
בביתם מוכן מניה וביה. במקום ליהנות מארוחות בעלוח
איכות גבוהה, הם מלעיטים עצמם בכמות. הפתרון: בשולן
טוב יותר בבית.
)4התשובה ״לא״ ,פירושה אכילה מוגברת עוד מתקופה
הילדות. מדענים מסבירים את זלילת הילד הקטן כפיצוי
על חוסר אהבה. אחר־כך זהו הרגל.
)5אם תשובתך שלילית, אתה מועמד בטוח לחיל־השמנונאים
בלי ידיעה מספקת בתורת התזונה אין לאזן את האוכל! ,
התשובה 65 :קאלוריות.
)6ארוחת־הצהריים שבתית גדושה היא סיבה נוספת למשקלן!
יתר.
)7יתכן וחייב אתה לאכול לעתים קרובות יותר. שלוש א רו חו
ליום אינן מספיקות לאנשים רבים. הם רעבים בין הארוחות,
וכשמגיע תור האוכל הם ממלאים קיבותיהם עד אפס מקו>$
נסה להוסיף שתי ארוחות קלות ביום, וקצץ את גוד.׳#
הארוחות העיקריות.
• )8אם ספרת פחות משמונה מינים, הרי שסובל אתה מדלוא
הגוונים. אתה חייב לנסות מיני מזון שונים יותר, כדי
להגביר את עניינך בטעמו של המזון, במקום בכמותו- .
)9אם כן, תחוש בקרוב במשבר הדיאטה ההפוכה. אנשים
מעט־ם יכולים להמשיך לאכול בלי סוף מאכלים אהובים
עליהם. תוצאת כפייה זאת היא בדרך כלל זלילה מוגברת
של המזונות הטעימים־ר,אסורים.
)10 אל תניח לאף אחד להחליט מהי כמות המזון המותרת לך.
הם בדרך כלל מגזימים באפשרויות הקיבול שלך. קבע
לעצמך את המנה האפשרית ואל תעבור עליה.