גליון 926 מתאריך 14 ביולי 1955

אחים לסתר * קינן ער פאויס ספר לסבתא׳
שוד רכוש
הדמים

האם אמהות
היא ה סו?׳
ספור השער: עדה מכנס
מסי 926
שנה 18
כ״ד תמו! חשט״ו
14. 7. 1955
המחיר:
350 פרוטה

בלימורא- בלי משוא נניס

העורך הראשי ז

מערכת

או רי אטדי

הו1ונ 0£דו ג

׳־אש המערכת :
ע רו ם

בחן

עורכי־משנה :

דוב איתן. ב רו ך נ אד ר, אורי סר ע

עורך תגנית

עורך כיתוב :

סיסזז איין

״י? גי א

צלם המערכת

הכתב הראשי :
זמנואי #ר״

׳מגדן^ ־׳מ-גי־

יחודוז ז עיו א

שכן,

חברי המערכת :

משהא לו ני. י חי אלב שן. ניצה נ בי, לילי ג לי רי,
־והי ורד, בווי ז הבי, יותנו ורבקה ז ר אי. או סקר
ב או ב ר. אבי בהס טן, ע סו ס קינן. סי ל בי קשוו,
אברהם ר ססור ט.

עורכי המהדורה האנגלית :
דניאל ש ט רן. דוי דסס טו ר,

הממונה על המהדורה הספרדית!

דמו , 12מ חטפרדי יא׳נ*יו*0 -יזו

שלמה הררי

י־ח׳ נ לי ק סון 2תל־אביב. מ ען המברקים
״פולמפרס* ת. ד , 156 .ט לפון 26785
העולם הזח בע״נז.
פגזוציא לאור :
ד 9ו ס ישראל בע׳־מ, ת*א טל.23204 .

הצייר הראשי !
ש מו אל

ב ר הו ר

מנהל מבצעים :
שלמה אדי ר

ה ח לו מתקד מי םבעק בו תי ה ם. שכב נו צ מו די םלאד
מהומח כי ם ל או ת. פ ת או םנשמ עו צ ע קו תסר איו ת,
ו הנ ה ר אי נו כמהעש רו ת ב חו רי ם, ואבא חו שי
בראשם, מסתע רי ם על ה פר ח חי םהק טני םמהשבאב,
ו על-ידי כך •חיבלו בכלהפ עו לההמ תו כנ נתשל
ה הננ ה.
אחרי ביקור םשלש ני חברי םמהאר גון סו ל ק
גי בו ר חי פהעםצב או הפר טי מן ה בו רג׳ .מו בן,
א י פו א, שלא הי ה לו שו םתפ קי ד ב הגנ ת חי פ ה
ב או תהפ עו ל ה, וספקאם בכ לל הי ה ק שו ר ב או ת ם
ז מני םבאר גון, והמעשהשתאר תי לעיל. מ עי ד

עורך דפוס !
אריח

ארי אל

מנהל מעבדה :
דוד טווייג

המתסרס מו ס תזן ת
,ובור מו ד עו ס
אין ה מ ערכ ת א חר אית ע בו ר תו כן ה מו ר או ת, מלב ד
וכרה מו כנו ת על־ידי חברי ה טער צת
,רו ״ הלצר כן דו ״ חלמתבדר ד ד׳ ח לנו ס ע ״
על־ידם. ה מ דו ר ״דו״ ח לבו ח ר ״ כולל מו ד עו תמטעםמפ לנו תוא רגוני ם ציבוריים א שר אין
משק פו ת ב שו ם צורה שהיא א ת דעות
א חר אית ל תו כנן ולדעות ה מו ב עו ת ב הן. ו שאינן

ה בו * ר ם
ונב ד קו ת
ה מ ערכת
ה מ ער כ ת

הצצתי השבוע בראשוני השאלונים שנשלחו על־ידי הקוראים במסגרת מישאל בחירי העם
שי 1י העולם הזה (ראה עמיד ,)7איני יכול לגלות את תוצאות־הביניים מבלי לגלות סודות,
אך דומני שלא יהיה זה בלתי־הוגן מצדי לגלות כמה מהתשובות היותר משעשעות.
קירא אחד, המוסיף את ההערה ״תלכו לעזאזל עפ כל העתון הפורנוגראפי שלכם !״ מציע
את הרשימה דלהלן: ראש־הממשלה: מכהה בני* ,שר־הבטחון: עו רךה עו ל ם הז ה,
שר־המסחר והתעשיה: פרץברנש טיין, שר־האוצר: לוי א ש כו ל, שר המשפטים :
פנ ה ם רוזן, שר־התחבורה: יו סףס פי ר, שי־הבריאות: אכא רו שי, שר־המאר יו ס ף
בו רג, שר־הדתות: יצחקה לוי ה ר צוג, שר־המשטרה: כל אחד חוץ משטרית, אין הצעות
לשאר התפקידים.
קואליציה שמאלית יותר מציע קורא אחר, כלהלן ! ראש־הממשלה: משה פנה, שר־הבטחון:
ישראל גלילי, שר־החוץ: ישראל ברזלי, שר־המם חר: גרשום שוקן,
שר־האוצר! שלמה רוזן (מהקיבוץ הארצי) ,שר־המשפטים ד״ר שמואל איזנשטט,
שר־התחבורה: ישראל בר־יהודה, שר־הבריאות: תופיק טובי, שר־הדואר: רופטום
בסטוני, שר־הדתות ( :לבטל) ,שר-הם עד: פנרס טובין, שר־ר,משטרה ( :לבטל) ,שר־ההסברה:
אורי אבניי, שר-הפיתוח: יעקוב רזן, שר־הפנים: יצרק גרינבוים,
שר־העבודה: אסתר וילנסקה, שר־החקלאות: אהרון ציזלינג, שר־החינוך: ארנסט
סימון ..מפקח כללי של המשטרה: שמואל מיקוניס, יועץ משפטי: שמואל תמיר.
נציגת ישראל באו״ם: רבקה זיו, נשיאת ויצ״ו העולמית. קורא זה הוסיף לרשימה מצע
מפורט של ממשלה זו.
הצעות מקוריות אחרות מתיו השאלונים השונים: שר־הבטחון: משר כרמל, שר־החוץ:
מדרבי אורן, שר־המשפטים! השופט בנימין הלוי, שר-הדתות! ד״ר ישעיהו
ליבוביץ, שר־החקלאות: ולטר לאודרמילק, מפקח־המשטרה: יגאל מיסינזון,
נציג באו״ם: משה דיין, שר־החינוך והתרבות: משה שרת, שר־הבריאות: דויד בן־
גוריון, שר־ההסברה: בני מרשק, שר־המשטרר : ,שמעון אבירן, מפקח המשטרה :

אבא רושי.

הצעה שמרנית יותר של קורא המודיע שזה הרכב עניני׳ ולא פוליטי: ראש הממשלה :
משה שרת (עד שימצא יותר טוב) ,שר־הבטחון ! יגאל ידין, שי־ החוץ: אבא אבן,
שר־המסחר: זלמן סוזאיב, שר־האוצר: יוהנן באדר, שר־המשפטים: פנרס רוזן,
שר־התחבורה: דוב יוסף, שר־הבריאות: יוסף בורג, שר־הדואר: להעביר למשרד־הפנים,
יחד עם משרד־המשטרה ומשרד ההסברה, שר־הדתית: מיטה שפירא, שר־הסעד: דויד
בן־גוריץ, שר־הפיתוח ! להעביר למשרד החקלאות, שר־הפנים: כאן צריך קאליבר חזק
שעוד לא מצאתי, שר־העבודה: פנרם לבון, שר־החקלאות: לוי אשכול, מפקח המשטרה :
דיים לסקוב, יועץ משפטי: היטופט הלוי, נציגה באו״ם: גולדה מאירפון. שר־החינוך:
אולי יזהר סמילנסקי.
לתודה מיוחדת זכאים כל הקוראים שהכלילו את חברי המערכת בכל מיני ממשלות. אולם
א-־ש מהם לא היה קיצוני כמו ״קבוצת מדריכי השומר־הצעיר, ירושלים״ ,שהציעה את הרשימה
הבאה ! ראש־הממשלה ושר־החוץ: אורי אבניי, שר־הבטחון (לילי) גלילי, שר־המסחר :
שלום כין, שר־האוצר: אודי דן (מבצע המגבית לזכר עצמו) ,שר-המשפטים: עמנואל
פרת, שר הדתות ! עמום קינן, שיעמוד כמו־כן בראש המחלקות לשליחי״חוץ, המגבית
והסוכנות, שר־הפנים, המשטרה וראש עירית חיפה: כרוך נאדל, שר־הפיתוח! צלם־
המערכת יהודה ׳זעירא (מומחה לפיתוח תמונות, כנראה) .את יתר התיקים מציעה הקבוצה
לקבוע אחרי משא״ומתן קואליציוני עם ד״ר עזריאל (המקצוע ! נבל) קרליבך.
לצערי׳ לא באה הצעה זו בחשבון. היא הוגשה׳ בניגוד להוראות, על גלוית״דואר, במקום
על טופס המשאל.

חיפה

...המאמ רי םשלב רו ךנאדלעל הגו ב ה ; ה מ שי
כו. אין ל הי רתע. צ ריך שי הי המי שיו קי עאת
ה ״ אבאים ״ האלה.

ימאים א. ק .נחשון,

אפריקה

איז ה צו צי ק בן 11.5שנ ה מו תחבמ דו רהמ כתבים
( ה עו ל ם הז ה ) 924 בי קו ר ת על יעקב אור־לנד,
ה מ כונ ה ב פי כםמ שו ררה חצר. ש הי נו מ שו ר ר
י דו עבארץ. או תו ילד, ה לו מ ד לכ ל היו תרב כי ת ה
ו׳ ש ע דיין לאיבשה חל בעלשפ תו תיו, מו ת ח
בי קו ר ת כז א ת, ואתם אנ שי ה עו ל ם הז ה, עי תון
נ או רומ כו ב ד, מ ד פי סי ם לל א כל ה ס תייגו תאת
ד ב ריו ש ל שו טהק טן זה. ו ל סי כו ם — אםז הו
פ רי חינו ך ה עי תון, מו ט ב שייע לםכעת בטר ם
הו שחתכל הנו ע ר.

הכהשה כדרג גבוה
לכתבה ״ מננ נו ן ה חו שדמ אז יןלכל ״ ש פו רסמה
ב ח עול ם הזה 923ואשרבה הוז כרש מי ב ק שר
עם כמה ענייני ם, הנני ל ה עי ר, עדכמהשש מי
הוז כ ר, כי מלבדש לו ש ה עו ב דו ת ו
. 1ד ״ ר יו ס ף בו רג הו א: שרה דו א ר
.2מ ר בז־ מנ ח ם הו א: ה מנ הלהכל לי
.3מ ר מי ל כ רג פו טרמע בו ד תו כ דו א ר
שארדבר׳ הכתבהאינומןה עו ל ם הזה אלא
מן ה עולם הזה בלבד.

ד״ר יוסף בורג, שר הדואר, ירושלים
העולם הזה מבין לרוח ההכחשה, נשאר
יציב בדעתו שהידיעות היו מוסמכות.

עלילות אכא
בק שר

ל ר שי מתכם

ח ל קו

אבא

חו שי

ב שי ח רו ר חי פ ה. ב ר צוני לספרלכםאתהאמת על
מ ע שי הג בו רהש לו ב שנ ת . 1929כ ת שו בהל סי פו ר
בדי ם ש הו דפסב רג ר.
וכך הי ה: גר תי בשכ נו תעםאבא חו שי. בי תו
הי הבאמצער חו ב ה בו ר ג /בין בנין ה דו ארו תחילת
ר חו ב ( ט פיר א. משהח לו התק פו תהער בי ם ב אוה
צטרפ תי לי חי דו תהאר גון שפע לו
י מי ם,

בשטח זה. ש שי משמ קו ר עי ק רי להתקפה על הי שו ב
העב רי בהדרהכרמל.
ק בו צו ת ק בו צו תהסתת רנו לכל או רךה בו רג׳
מ ש ני צ ד דיו. ני תנ ה לנו פ קו דהלאלפ תו חבאש
כל עודלאיע לו הער בי םמה עי ר וי נ י עו ע ד קצ ה
במל כו ד ת. נ ת קיף או ת ם,
ו אז נתפשם
ה ר חו ב,
באקד חי םוב רי מוני ם ש היו בי די נו. ו הנ ההח לו
הער בי םמתק רבי ם אל בי ת ה דו א ר, או לםת חילה
ש ל חו כמה• מהשבאבלב דו קבאםהדרך׳ פ תו ח ה.
הנ ע רי ם ע לו ועב רו אתעמ דו תי נו והמ בוג רי ם

בי. כ לו מ ר — ב דו רו תשמ נו ת. אני מ תנ גדבהחלט.
שומן הו א דבר לאאשת טי ו א פי לו מנוון. ה בי טו
ו ר או מ ה קרה לע רבי ם, שכה חי ב בו נ שי םשמ נו
ת ...ב איז ה ק לו ת ני צ חנו או תםבמלחמה...

יורם פירסט,
יוסף שאלתיאל,

י ר בו ה קי לונ ר מי ם

יצחק כהן,

מי עמד לדין?
במאמרכם ״ משפטשרת ה עו ל ם הזה ) 924
קר א תי :״ שו ם תו ד ה אינ ה מ גי עהל שו פ ט. הו א
עשהאת חו ב תו כ מי טבמצפונו .״ א מנ ם, זו הי
ד ע תו ש ל כל אדם חו פ שי ובעלמצ פו ן נ קי, אבל
במשטר רקוב ש ש לי טיו ח ס רי־ מ צ פון — אין להסס
ל הו דו ת ל שו פ ט על שגי להאתהאמת הגו ר לי ת.

יאיר מרדכי,

באר־יעקב

משטרזההא כו ל ש חי תו ת, מ עי לו ת ו קי פו חי ם
בנוי ב י סו דו על טהרתהקס טנ דיז ם ...ופסק־דין
משת פי ה פ עו להמ חיי בבראשוברא שונ האתאלה
ש היוו ראש־נ ש ר לקוו ה ר סני ז ה. אין פלא, אי פו א,
שד כ ר, הדו רוכלפמ לי תקס טנ ר חרדי םלמשמע
פסק־ הדין, הו אי לולמעשהפסק־דין זה הי נופסק
דינ ם !

אהרון שלומוב,

תל־אביב

דבר אחדלא ברו ר לי: למהנאסרבר אנ ד
על־ידי ה ב רי טי ם. ל פי ה בנ תי מ ס רו או תו א^ שי
המחלקההמ דיני תשלה סו כ נו ת לי די ה ב רי טי ם,
ויי ת כן כי מפא ״ יפחדהמה שו ת פי ם של ה ב סו כנו
ת, וזו הי סי כתמאס רו שלבר אנ ד.

נחום נסים,
זן חד

ב ר צון׳ לוזו סין זדבר
הי ה הי הראשממשלה
שעב רו לאנ קי כי הז ר הי ה.
אז אקר: ר בווזי,

תל-אביב

בלבד :

הו גדולת חיא מפא״י,
ואג׳ רק אחד בפמליח.

חיים ע ,.תדאביב

מה תפקידו של עתון 7

רנד. אילת, תל־אביב
אם הקוראת אילת רוצה לנסווז את מזלה,
במקשה...
לל א בו שהומב לי ל ח שו ב על ה תו צ או תמר אי ם
אתם לע םאתמנהיג יו שכההא מין בה םבאספקל ריה
כ ה נו ראה, מ ע לי ם דברי םשעב רו כברוש בז בד
נים אל ה א סו רלהע לו ת ם, ולא זו בלבדאלאשא
ת ם מנ פ חי ם או ת ם יו תרמכ פי ש הינ ם. קל לד בר
ולמ תו ח בי קו רתאח רי המעשה. אב ל היי תי רו צ ה
ל ר או תאתכם פו ע לי ם בז מן ה הו א, אתם, הנ ב לי ם,
היו ש בי םעכשיו לי ד שו ל חנו תהכ תי בהשלכם
ו כו ת בי םאתהמאמ רי םהא לו. לכן, בקשה לי א לי כ ם.
ה פ סי קו ל ע שו תדב רי םאלה. אין לי כלה תנג דו ת
שתת רי עו עלמע שי םשכ רג ע אינ םבסדר, בז ה
רק ת עז רו לקיים משטר צו ד ק. אבלשמ רו ע ל
ע תונ כםמנ בזו ת.

זה הכל ענין של עובי

אלמוני

בנוג ע ל בחיר תמלכת היו פי ( ה עו ל ם הזה ) 925
ה ר שוני ל ה עי רלמכת בו שלה קו ר א בן־י שר. הוא
אמרשבמ דינ ההמרח בין! ש ל נו ד רו ש יו סי מרח־

ישראל

חדרה

מ תו ך נ סיון אי שי, א ני מו כןלה עי ד כי ב חו רות
ש מ נו ת מו ש כו ת יו ת ר. ה ר איי ה: היו לי ארבע
רזו ת, עדש פג ש תי אתהח מי שי ת. הי א הי תהש מנ ה.
מ אז א ני נ שוי.

עו בי

יו פי

— זו הי

תל־אביב

השאלה...

מרים דובנר,

מי מכיר
מי יודע ז

נתניה

— מצא תי א ת הת
מונ ההמ צו רפת לי ד
ב חי פ ה.
שו קתל פיו ת
הו אי לומצאה חן ב עי ני
ו אני בטוח״ שבעלת הת
מונ המצטערתעלאב־דנ
ה. ה ריני שו ל ח אותה
למערכת, או לי נ מ נית
בעלתהת מונ ה עם
קו ר או תי כ ם. ישל ציין
כי אין צו רךב חי פו שי ם
ג׳י נו ת ו סי לבא-
אחרי
נו ת ב אי ט לי ה — הן
נמצ או ת נם כ אן.

חיפה

תל־אביב

בנו ת

רחובות

מלכיאל הרמן,

שכת בו תי כ ם על עי ריי ת חי פ ה
מ ת קב ל ה רו ש ם
חקירה אחת וי חי ד ה. ו לו גם
אינן תו צאהשל
א רו כ ה, אלאשלאחרפר סו םהכתבההרא שונ ה
מו פי עי םאצלכם אנ שי ם שוני ם ו מו סי פי םפר טי ם
חד שי םהמאפש רי ם לכ םלהמ שי ך ב סי דרהש הינ ה
...אני חו שבשמהשכתבתם
כבר די א רו כ ה.
זו הי א ך טי פ ה בי ם.
לא אגזי םבמ או מ ה ול אאחדשב קו ב עי שהמ
ערכת כו להנ תונ ה ב או מ ץ ־ ל ב אי שי ל מו פ ת !
ע תונ כ ם לוח םמלחמת חיים נגד מכבשמפ לג תי
ממשל תי ע צו ם, החשבכךשמ שו ם ע תון א הר ל א
כלש הי. כל ה ע תונו תבארץ
נשקפת לו ס כנ ה
( פרטלאחד) כ אי לו נתקפהב שי תו ק־י לדי ם ר ״ ל...
ה עול ם הז ה מג ל ה בד ב ר חי פהוראש עי ריי תהמע שי
םוהאש מו ת ש היו גו ר מי םבכל אר ץאחרת,
נו ר מ לי תוד מו קרא טי ת, למהפכהשלממשמצד
ה ע תונו תוהה מוני ם. ו אי לו כ אן? — ה ״ עתונות ״
לקתה ב שי תו ק ו עיוו רון ו ״ מ שו ר רי ם ״ שרי ם שי רי

ת היל ה ל ״ אבא ״ שלחיפה ; והה מו ני ם?
מו טבשלא נז כי ר או ת ם, נראה או תםבב חי רו ת !

חיפה

ה קו ר א בן־י שר צדקבהחלט. ב חו ר ה עג לג ל ה שוו ה
ל פ חו ת ש תי ב חו רו ת — ולא רק במשקל 1

יוסף אלמוג, חיפה
מפי עוללים ויונקים יסדת עוז.

יו ד עי ם אוו םיפהלע מו דמןהצדולקט רג. או ל ם
י דע ת ם
האםע שי תםמש הו ל תו עלתהמ דינ ה?
ל כ תו ביפה על ה תיי ש בו ת ...הנג ב ...אזו ר ל כי ש,
י — מדועלא תנ סו אתםלצאתלה תיי ש בו ת?
יי מ צ או א חרי ם מו כ ש רי ם יו תר שינ ה לו אתה עו ל ם
הזה 1

מכתבים

קרא בגליון בשבוע הבא את
הארותיו של ברוך נאדל על
דו״ח מבקר המדינה בפרשת
הגאנגבגורייזם בעירית חיפה.

חיפה

תו ש בי ח לי פ ה וו א די רו ש מי ה זו כ רי ם הי טבאת
הפחדש הי ה כ רו ךבמעבר על פני ג שר רו ש מי ה,
ש הי ה צר מ די וגרר ס כנ תנפ שו ת. ז כו ר לי יו ם
אחד, ל פני שעבר הג שרלר שו ת ה עי רי ה, נ הרג ה
שם אשה. אינ ני מ ת כוון לו מרשה אנג לי ם ע שו
גשר זהכה צר במת כוון. או לםמדועלאעשה
שבת אי לוי ד בר ב שני ם? 1951— 1948
ל מחר ת היו ם בו קיב לאבא חו שי לי דיו א ת
רא שו ת׳ ה עי ר ציוו הלע שו תמעברלהול כי.׳ רגל
על הג שר.

תושב,

נזמבקד \יל ה
דיקטטודר- .
,.העוד הוהיי
\לה שחיתות

קורא, חיפה

כולם אותו דבר

המס קנ ה הי חי דההמ
תבקשתמק רי אתהה
מפל גו ת
מאמר על
(ה עול ם הז ה ) 923 הי א
ה צו רך ה מו חלטבה קמ
תמפ לג החדשה, מ פלגה
ש מנ ה לי ההת חנ כו
על ע ר כי דו ר ה שי ח־ציוני

רור, מפלגה

זז רו א ה
מ די ני ת,
הלב
עיו תי נו
פ ת רון
או מיו תוהכלכ ליו ת בה
סדרתיח סי נו עםה מזר
ח, ו ה פג שתה אי נט
ר סי םשל נו עםה אינ
ט ר סי םשלמ די נו ת
ערבהש כנו ת, כ די ל הי
בנו ת י חד זו מכו חן
ש ל אל הואלהמ כו ח ה
של זו — מ פ לנ השחב רי היתב עו להנשמה אי שי ת
ח לו צי ת ו מו ס רי ת ...במשך כל ש נו ת קיו מו ש קד
ה עול ם הז ה על בי קו רתהש לי לי. הגי עההעת להר או
תמע שי תאתה צו רהה חיו בי ת.

עמק־הירדן

ה ב עיי ה הי א מו ס רי ת ב עי קרה ונו געתלכלפרט.
ל ר או תאתעצמו וזו ל תו
ישרא לי החפץ
ב א דוני םבמ דינ ת ם. מ ב לי שהדברי הי ה ת לוי בכל
תנ אי שזזו א ( פרטל הג ב לו תשמ טי להה חו קהה צוד
ק ת) חיי ב, קוד םכל, ל ב חון מחרשאתיח סו
למפ לג תו, תו ך אי־ התחש בו תבטו בו ת הנ א ה כל כ
ליו תוקש רי־י די דו ת אי שיי ם. וכשהמפ לג ה אינ ה
עו מדתבמב חן מצפונוע ליו ל הו צי אאתהמס קנו ת.
יי תכן ו הי מ צ או תמספרג דו לשל ״ ל א ־ בו ח רי ם ״
תהי ה הה ת חל השל רוויזי הכל לי ת.

א. ברט,

עכו

השמצה משיחית
מו קדשלאל מו ני בשדה־ בו ק ר.
הי ה הי ה אי ש לא ש בי ה
ש ט ען כי הי נו ה מ שי ח.
כששא לו הו ל א מו ר :
״ הי כן החמור? ״
קרא :״ השמצה לא ת צ לי ח ! ״

א. תל־אביב

השקר, בד השקר ורק השקר
אינני יו דעמדוע של חתםלהתח רו תהא לי פו ת
ה עו ל מי ת. עלהש קר ה טו ב ( ה עו ל ם הז ה 922ש ק רים
ת מי מי ם כל כ ך. י כו לתםלש לו חלבר לי נ נ טון
א חד מהשק רי םהק טני םשלאחתהמפל גו ת (ה ש
ל נו. ו ד אי שי שראל הי ת ה
ק טנו ת ו הג דו לו ת)
זו כהבכ בו דשלא לי פו ת נו ספת. או אולי׳ אתם
שו מ רי ם על ה קו הבל תי ־ מ פ לנ תי גם בשק רי ם?

יזהר ארנון,

נתניה

החלטתכם ב ה ענ קתהפרםלא הי ת ה צו דקת. סי פו רו שלה קו ר א זרח שניי דרש סי פ ר כי צדער כו
ה לווי הלעפרשל סיג רי הוחש בו שז הכלמה
שנ שארממ נו א ח רי שנ ג ע בנ דרמ חו שמלת של
מ חנ ה, הי ה ב לו ףאחדנ דו ל. במקרה, היי תי ש ם
בעצ מי כ שז ה קרה. ידע נו הי טבשהעפרלא הי ה
בן אד ם, אבלר צינו לתת דונמה לכ ל ה חיי לי ם
המסתל קי םבדרך. בו רמהמהמ תנ ה. וז ה עזר מאוד.
מ אז ח ד לו החיילי ם לה סתלקמהמ חנ ה בלי ת עו דתה
ופשה.

אביגדור כהן, צה״ל

מאת ברוד נאדל
שנת 1927 הגיע אבא חושי, מגורש מקיבוץ בית־אלפא,
לחיפה. תוך ימים מעטים הבחינה עינו במקור־הכוח
האמיתי של העיר — הנמל — ותור ימים ספורים

נוספים היה חושי, כזכור, לרושם־סבלים־וסווארים•
מעמדת־כוח זו החל אבא חושי טווה את רשת־קשריו,
׳ אשר עתידה היתה, תוך פחות מחצי יובל שנים,
לעשיתו ראש־עיר בישראל.
פחות משנתיים מאז בואו לחיפה, הפכה כבר רשת זו גורם אנטי-
ציבורי ואנטי־פועלי כה מובהק, שמפלגתו, מפא״י המאוחדת (אליה
הצטרף לאחר סילוקו מבית־אלפא) ,ראתה עצמה נאלצת להקים
וועדה מיוחדת׳ אשר תחקור את מעשיו הנעשים־בחושך של החבר
שנלר. כי אכן שנלר היה החבר, מהיר וזריז וחושאי במעשיו׳
ובפרק זמן כה קצר זכה לפרוש רשת אשר אחד מחברי־הוועדה —
כיום: איש הנהלת־הסוכנות — הגדירה בזו הלשון :״החבר שנלר
הקים בחיפר, משטר כיתתי, אנטי־ציבורי, מבוסס על הפחדה, הלשנה
וטרור.״ חבר־וועדה אחר — כיום: מראשי־הכנסת — הגדיר את
המשטר כ״אנטי־פועלי״ ואילו כל חבדי־הוועדה גם יחד נימנו וגמרו

עד מהר מחוסרי־עבודה (בשנות 30־ , 1929 ימי
האבטלה האיומה, היה חושי מנהל לשבת־העבודה
בחיפה) ,ללא כל יכולת להסתדר
אי־פעם בחיפה. חלקם חזרו ליוון, רובם עברו
לתל־אביב, מהווים עד היום גרעין שמאלי
ממורמר בנמלה.
ואבא חושי, משנשאר בידיו גוף בן קרוב
לארבע־מאות איש, רתוק אל חושי בפרנסתו
וקיומו׳ הפך פתע שנית לאיש החזק של
העיר, אדם היכול להעמיד. מאות נושאי־אלות,
להכריז על שביתות, להביא קולות ביום־
בחירות. תוך זמן קצר ביותר ארגן את עד
יניו בנמל כך, שאיש לא יכול לנוע שם בלי
ידיעתו ולרוב — אף לא בלי הסכמתו. ב־,1931
על כתפי הסווארים העומסים כל סחורה שנשכרו
לשאתה, עלה חושי לעמדת־הכוח
החשובה ביותר בחיפה של אז — הוא
היה למזכיר מועצת פועלי חיפה ; תפקיד בו
אחז משך כעשרים השנים הבאות.
אולם בסיסו היה ונשאר, כאז גם היום,
הנמל. הנמל על מחסניו האפלים, הנמל על
איגודי־פועליו התלויים בחסד־המזכיר׳ הנמל:
צינור־היניקה הראשי של הארץ כולה,
של חושי־שוער־הארץ — בפרט.

בא חושי, אדם בעל חושים מפו־תחים,
הבין מה חייב הוא לע־

שות, כדי ששלטונו בנמל יהיה
בר־קיימא, בלתי־תלוי בחילופי
| | אישים, לא ניתן לערעור מבחוץ.
הוא התקשר עם כל בע־לי־השרוד,
בנמל, הקים מעין שותפות־סתרים
ששלטונה מבוסס יותר מכל צרוף־כוחות
אפשרי אחר.
שותפו העיקרי בנמל היה ״חברת רינו
אבו־זייד״ ,חברה ערבית שביצעה את מרבית

עבודות הפריקה והטעינה, התחרתה בחברת־הבת
של סולל־בונה, אשר אנשיה אינב
יכולים לסלוח זאת לחושי עד היום .״חברת
רינו אבו־זייד״ היתד. רכושו של האב אבו־זייד,
עברה אחר־כך לידי שלושת בניו: בא־מל
אבו־זייד המכונה ״ראיס״ (מנהיג) ,בכור־האחים
ואיש־העסקים שבין השלושה ; עב־דאללה
אבו־זייד המכונה ״השתיין״ ,שיכור
מועד ומנהל־העבודה בנמל ! ואחמד אבו־זייד
המכונה ״אפנדי״ ,צעיר־האחים, הכוח
הדיפלומטי בין השלושה ונציגם בחיפה של
קווי הספנות המצרית.
ידידו האישי של חושי היה כאמר, העשיר
באחים. פרט לרכושם בנמל — שרובו
משותף — אשר כלל סירות־מוטור, סירות־מטען
גדולות וכמנין ״מעונות״ (דוברות)
יקרות, היו לו לכאמל ששה בתים בעיר.
כאמל עצמו התגורר בבנין גדול שברחוב
הצנובר על הכרמל, עבדאללה ואחמד גרו
בבנין שברחוב חאליד אבן אל־וואליד מספר
ארבע, מחסניו היו בחלקם בבנין אשר ברחוב
ואדי סאליב , 14 חלקם בבנין שברחוב
יפו ( 22 נהרס בקרבות) וחלקם בבנין שברחוב
חיאט .1בית גדול נוסף היה לו ברחוב
העצמאות .30 הריהוט, השייך לאחים,
אשר נמצא בבתים אלה> יש לאמדו — במחירים
הנוכחיים — בהרבה הרבה רבבות
לירות.
שיות נאורה נוספת שנמנתה על
החבורה היה אברהים ״אל־

זע יר״ (הקטן) ,ראש־קבוצת־פו־
א עלים !בנמל שעבדה עם ה״ראיס״
| | כאמל. לימים נעשה ״הקטן״
גדול מאד, אלא שעל זאת אחר־כך.
עוד דמות ערבית השייכת לתמונה ה א
חסן אל־קאדר עטאללה אל־חדור, ערבי קטוע־

אבא חושי. אבו 1״ד ושות׳
יד ומזה־רעב, אשר שימש שומר במחסניו השונים של כאמל.
די להשלים את חבורתו, להכניס לתוכה אנשים
שיסגרו את השרשרת מן הסיפון עד לשער־
׳ הנמל, צרף חושי לאנשיו את דוד שנקרבסקי ואת

אהרון רוזנפלד.

רוזנפלד שימש סוכנן הראשי בארץ של מרבית
׳ חברות־הספנות המקיימות קשר עם חיפה, ובתקופה
ההיא נימנה עם אדירי־הנמל. כדי להבהיר את חשיבותו
של אדם הקשור יש־רות עם חברות־ספנות, יסופר כאן מעשה
שאירע שנים רבות לאחר־מכן, אולם יש בו כדי לזרוק אור
כיצד אפשר לארגן פעולות, כאשר ידידים לך בכל מקום.
לפני כשלוש שנים כתב מלכיאל (משפט קסטנר) גרינוואלד
באחד מעלוניו, כי 22 ארגזים נושאי שמו של אחד משליטי־חיפה,
הגיעו לנמל חיפה באחת מאניות־שוהם. גרינוולד רמז
גם רמזים מה עלה לאותם ארגזים ומה היה בהם• על כך פנה
השליט אל גרינוואלד, איים במשפט, תבע ממנו להציג את
מסמכי־המטען של הארגזים. גרינוואלד חיפש במשרדי־שוהם
בחיפה. אולם המסמכים נעלמו. הוא תבע להביא את
העתקיהם מאוד,״ב, אך במשרדי־החברה טענו, כי אינם
יכולים להשיג את ההעתקים וגרינוואלד נאלץ לשלוח מכתב־הכחשה
פרטי.
זוג רונפלד נימנה עם ידידיו האישיים של אבא
ן^חו שי, ממש כזוג אלמוגי, ולא־מכבר חלק מר
־**רוזנפלד לחושי תואר־כבוד מטעם האגודה ה־
^ חי פ אי ת לאזרחות הגונה׳ ואילו חושי מצידו חלק
|| ל רוזנפ לד את תואר־הכביד העירוני של ״אזרח־חיפאי
וותיק מספר אחד״ .אולם רקע הקשרים
בין השניים אינו כה מכובד.
דוד שנקרבסקי, האחרון בחבורה. היה האיש החזק
של הנהלת־הנמל, נתפרסם לימים כדוד אדירי׳ סגן
מנהל־הנמל׳ אשר קנה חווילה בארבעים אלף ל״י, טען, כי
אלה הם ככפי־ירושה, עד שנתברר, כי הקים גם מפעלי
ערובה שערכם כרבע מיליון ל״י.
זו היתד, החבורה ששלטה בנמל משך כל התקופה הסוערת
של ימי המאבק, המלחמה והקמת־המדינה.

הגנרל סטוקוול, ובחוגי ההגנה פשטו שמוערת, כי חושי
יכול להגיע, שעה שהוא רוצה, אף עד אל אברר,ים הקטן.
צורתם המוזרה ביותר נתגלו קשריו של חושי
עם מנהיגים ערביים ומפקדים אנגליים ביום
העשרים וו־,־ 21 לאפריל שנת . 1948 בניגוד
לדעתם של מפקדי ההגנה בחיפה, אשר סברו,
כי חושי מנותק מכל מגע עם איזה שהוא כוח
רציני, מוכיחות העובדות, כי מאחרי הקלעים,
ומבלי להודיע מאומה להגנה, נקט חושי בצעדים שונים
שהיו עלולים לחרוץ גורלות רבים לרעה, אולם את גורלו
הוא לטובה.
בלילה בין ד,־ 20 ור,־ 21 באפריל ידעו כבר כמה וכמה
אנשים, כי הצבא הבריטי עומד לפנות את מרבית העיר.
להגנה לא נודע על כך אלא מעט מאוד וכוחותיה נאלצו
לפעול אותו בוקר ללא כל הכנה. אף על פי כן נפלה
לידיהם מרבית העיר עוד באותו יום, פרט לחלק מהעיר
התחתית והמושבה הגרמנית, בה ישבו האחים אבו־זייד,
מחפשים קשר אל ידידיהם היהודים ואל הגנרל הבריטי
סטוקוול. עד לשעות־ד,צהרים כבר הספיק אחמד ״אפנדי״

נשק לכנופיות לחוד
שלטון בנמל לחוד
והידידות מעל לכל

אכרהים
״אלזריר״
שה יהיה להבין את המאורעות שארעו לאחר
ן ן§ מכן, בעצם ימי הקרבות, מבלי לציין מהו טיב
* הקשרים שקיים חושי עם השלטונות האנגליים
של העיר והנמל.
הביאוגרפיה הרשמית של חושי מתארת יחסים
י* אלה בצורה שובה־לבבות :״ב־ 29 ליוני 1946
(״השבת השחורה״ ב. נ ).היה גם הוא ברשימת ״האישים
החשובים מאוד״ ,שהשלטון שלח לאסרם, לשם כליאה
במחנה לטרון, אלא שאותו לא הצליחו משרתי־ר,שלטון
לתפוש, אף כי המשיך להיות בעיר ולמלא את תפקידיו
בשרות־ר,ציבור.״
המבקש להאמין בזאת, רשאי להאמין, אולם המכירים
את העובדות מאמינים, כי חושי בחוץ היה רצוי לאנגלים
יותר מאשר חושי במעצר.
כל פרשת יחסיו של חושי עם האנגלים ראוייה לברור
בפני טריבונאל לאומי ולא לכתבה בעתון. קשרים אלה
לא היו כפופים לשום מרות לאומית או ציבורית, הולידו באמל ״ראיס״ אבו־זייד ;שמאל) הוא דמות מרלא
אחת תוצאות מרחיקות־לכת.
כזית כפרשת השתלטותו של חושי על הנמל.
בין היתר שייכת למכלול קשרים זה פרשת צבאו הפרטי לאחר מכן עברה הידידוו; גם לשטחים אחרים,
של אבא חושסקי, צבא ממש, בראשו עמד שמואל ביאליק, הגיעה לשיאה בפרשה מוזרה למחרת שיחדור
מי שהחל את הקריירה שלו כמדריך־ספורט בארגון ״סוקול״ ,חיפה. התמונה ההיסטורית למעלה הופיעה
בעיירה לאסק שליד לודז׳ .״סוקול״ (נץ) היה ארגון־הנוער כגליון ״העולם הזה״ , 554 למחרת כיבוש העיר.
הצבאי־נוצרי של האנדקים, הגוף האנטישמי החשוב ביותר היא צולמה בשער* נפיון־הנפל של הגנרל האנגלי
סטוקוול ובמרכז) לתווך לכניעה ערבית.
בפולניה דאז.
אחד מגייסיו של צבא זר, היד, אמנון לין, חתן חושי,
אבו־זייד להתקשר הן עם הגנרל והן עם ידיד יהודי וקבע
ואחת מפעולותיו של הצבא היתד, פתיחתה של מלחמה את הפגישה המפורסמת במלון ציון, אליה הופיע גם
פרטית באצ״ל בחיפה, בתקופה בה הוסכם על שביתת־נשק אבא חושי, הפתיע בכך את מפקדת ההגנה, אך לא את
בין הארגונים, עקב הדיונים הבינלאומיים בגורל הארץ.
יודעי־חושי.
משד,חריפה המלחמה הפרטית, הביאה בין היתר למותו
של חבר ההגנה, התערב בדבר בן־גוריון עצמו וסילק את ״בנק אלאומה
חושי מחיפה, במסווה של ראש משלחת ההסתדרות לאמריקה.
שליחותו בארה״ב חזר חושי ממש ערב מלחמת־ אלערכיה״
^ השחרור, נושא עימו את כתרו החדש, כתר
פעילותו באמריקה. ובתקופה זו, ערב מלחמת
פגישה, כידוע, לא הביאה להסכם המקווה,
^ השחרור, ירד ״ראיס״ כאמל אבו־זייד מביתו

הערבים החלו מפנים את חיפה וכאמל אבו־
#שבהר ושכר את הבית שברחוב אלנבי ,78
זייד, הוא ואחיו, התיישבו בסירות־המוטור
מידי עורך־הדין הערבי עטאללה, ר,נימנה כיום
שלהם קשרו אליהן את סירות־הגרר, מפליגים
על אנשי !ממשלת־ר,מופתי. גם עבדאללה אבו־זייד עזב את
לבירות הלבנונית, אך לא בלי להבטיח את
הבית שברחוב אל וואליד ושכר בנין גדול ברחוב הופמן
הרכוש העצום שהשאירו אחריהם בבתים, נכסי
,11 לא הרחק מאחיו, ובמרכז החלק הערבי של חיפה. ביתו דניידי ודוברות, ואשר ערכן נאמד במאות אלפי שטרלינגים.
החדש של ה״ראיס״ כאמל שימש אז מרכז לפעילות מעניינת
ישנם בחיפה אנשים המוסרים בוודאות, כי בטרם יצא
מאד, לה היו שותפים הן עוה״ד עטאללה והן אברהים ״הקטן״,
לגולה התראה אחמד ״אפנדי״ עם אבא חושי וכי באותו
מנהל־ה,עבודה של פועלי אבו־זייד.
עם פרוץ המאורעות בדצמבר 1948 נעלם ״הקטן״ מן יום עבר גם השומר האלמוני שאיש־לא־חשבו, חסן אלחדור,
לגור בבית הנעזב והולך שברחוב הופמן ,11 בחלקה
העיר. הוא עבר לעכו, נעשה תוך פרק־זמן קצר למנהיג
הכנופיות הערביות בכל הגליל המערבי, קשור ישירות היותר בטוח של העיר.
עם מוחמד בק חמאד, מנהיג הכנופיות בחיפה עצמה• עד
התכנית היתה ברורה, איפוא, אלא שבטרם החלו לבצעה,
מהרה עלתה קרנו של אברהים ושמו היה מטיל אימה
שבר מר חושי את רגלו והועבר בחפזה למיטת־חליו
אף יותר משמו של חמאד הנורא. כבר בפברואר נעשה
בבית־היולדות.
מפקד־חיפה תלוי באברהים ומרבית אספקת הנשק לחיפה
הערבית הגיעה מעכו באמצעות סירותיו של אבו־זייד,
חושי שכב חולה, אולם אנשיו היו בריאים ושלמים,
אשר פרקו מטענן !מחוץ לנמל, במקום הידוע בשם ״חוף־
יושבים איש איש בנקודת־מפתח. על העיר התחתית שלט
בוטאג׳י״.
אז גרשון ריטוב שנודע לימים בסכסוכו המפורסם עם
המשטרה, בטירה שלט שמואל ביאליק שנועד לימים למשפט
כל הסבור, כי בתקופה זו נותקו היחסים בין אבו־זייד
צבאי על שוד רכוש נטוש ופה ושם הסתובב לו ז׳ול
לבין אבא חושי, אינו מכיר את חושי. נשק לכנופיות לחוד
והשלטון בנמל ובעיר לחוד. על־כן הירבה אז אבא חושי
אמסטל, ידיד וותיק לחושי ומעושי־דברו באותם הענינים
לד,פגש הן עם אבו־זייד והן עם מושלה האנגלי של העיר, שאין נהוג לפרסמם בפומבי מעל גבי מודעות צבוריות.

עיר התחתית, ברחובה הראשי, נמצא ביתו
אך נטוש של ״בנק האומה הערבית,״
׳אחד המממנים העיקריים לפעולות הכנופיות.
בבהלת־המנוסה לא זכר איש את מאתיים אלף
1111111111 הפונטים הפלשתינאיים אשר בכספת־הבנק, סכום
׳השווה כיום למיליון ורבע המיליון לירות
ישראליות. אחד שזכר את הדבר היה מוחמד עבדול פתאח,
שומר־הבנק, שהחליט, כי תפקידו לשמור על ד,בנין, עד
שיחליטו המחליטים, אם ערבים ואם יהודים, כדת מה
ייעשה בכסף הרב.
המחליטים׳ כפי שנתברר, היו יהודים, והם פרצו לבנין,
פתחו את הכספת, אספו את הכסף ולקחוהו למקום שלקחו.
למיטב הידיעות שאפשר היה לאסוף נמסרו חמישים אלף
פונט לקופת מפלגה מסויימת, תוך טענה, כי זהו כל הכסף
שנמצא בבנק, וכחמישים אלף חולקו בין מבצעי־ד,פעולה,
אשר אחד מהם שימש אימפורטר זונות מביירות לחיפה,
אחר היה אדם מקורב למשטרה וכולם גם יחד מקורבים
לשליט־חיפה.
חושי, כאמור, שכב במיטת־יולדות, אולם אנשיו קיבלו
הוראות מתאימות, יצאו, בעזרת תעודות מתאימות, לאסוף
את רכושו העצים של אבו־זייד, לרכזו בבית אשר ברחוב
הופמן ,11 תחת פקודתו של השומר חסן אל־קדר עאטללה
אל־חדור. הרכוש כלל שטיחים רבים שערכם רבבות, ארבעה
או יותר פריג׳ידרים, מקלטי־רדיו, כלי־בדולח לרוב, כלי־חרסינה,
ריהוט לעשרות חדרים, כלי בית ועוד. כדי לקנות
את נאמנות כל המטפלים בדבר. נמסר, למשל׳ פריג׳ידר
אחד ליהודי, מסויים, פריג׳ידר שני עם מקלט רדיו י וריהוט
לשומר הערבי וכן הועברו שני שטיחים יקרי־ערך לביתו
של שליט־העיר.
המטפל העיקרי באיסוף הרכוש היה מר רוזנפלד, אולם
הכל נעשה בהתאם להוראות חושי. חסן חדור עצמו מתאר
זאת כך, לפי תרגום מפי בנו :״אבא חושי וחווג׳ד,
רוזנפלד הם חברים של אברזייד. אבו־זייד הוא איש טוב,
נתן הרבה כסף להגנה. חושי ורוזנפלד אספו את כל
הרהיטים ושמרו עליהם. חלק שמנו בדירה שעכשיו גר
ב. נ ,).חלק בגראג׳ וחלק פד,
הקונסול (האיטלקי
אצלי. פריג׳ידר אחד נתנו ליונה, שעבד אצל ראיס אבו־זייד.״
רט שלא סופר ע״י השומר — חלק מהרכוש,
§8בעיקר שטיחים, הוצא למכירה, שלשל אלפי
#לירות לכיסים פרטיים. כך, למשל, נתגלו
עקבותיו של שטיח גדול אצל סוהר ערבי
^ מידידי חושי, עבד אל־רעוף קרמאן.
הרכוש הנייד נאסף׳ איפוא, ה,,מעונות״ (דוברות)
הכבדות היו רתוקות אל עגניהן, הבתים שלא נהרסו
ניצבים במקומם. על אף המלחמה הדם וההרס, הצליח
חושי לשמור בשלמות־כמעט כל מה שאפשר היה לשמור.
עתה הכרח היה להמתין לסיוט הקרבות ואז יחליט חושי
מה אפשר לעשות למען ידידיו שבלבנון, למען החזרת
שלטון־הכנופייה כקדם.

אייסר בארי?,
יסר בארי, או ״איסר הגדול״ ,היה אז י ראש
שרות־הידיע, ת של ההגנה, אהד האנשים ההגונים
והנאמנים ביותר בין עסקני־הבטחון של הישוב.
גבר,־קומה, דק, כפוף, בעל חוטם נשר ופני
קדוש כתגפן, נושא בארי בחובו עד היום
י את הסודות הכמוסים ביותר של הישוב, למרות
העובדה שהאדם למענו שותק בארי — דוד בן־גוריון — בגד
בו באורח גם וציני ביותר.
משהגיעו לאזניו של בארי השמועות על המתרחש בחיפה,
על קשרים עם ערבים מעבר לגבול, על שחרורו של
מנהיג־כנופיות, על שוד־הבנק, על מעל כספי ומעל בטחוני/,
מיהר ובא לעיר עם בחוריו, עצר את מרבית הנוגעים
בדבר ועימם גם כמה אנשים שנתברר, כי אינם נוגעים
בדבר. האחרונים שוחררו, הראשונים, וביניהם אותו ספק־זונות,
נשארו במעצר, נתונ־ם לחקירה ממושכת.
חדשיים ומחצה עונה ז׳ול אמסטל, ידיד חושי,
|בחדר סגור, בידי צעירים רעולי־פנים. שיניו
נעקרו, צלעותיו נשברו, אבריו נמחצו. וכעבור
חדשיים וחצי, לאחר שנראה לבארי, כי תיקו
ג דו ש חומר׳ שוחרר ז׳ול, ובארי נסע אל מר
דוד בן־גוריון, לדון עימו אודות הצעדים שיש
לנקוט נגד אבא הושי.
כדי להבין מה היתר, דעתו האישית של בן־גוריון על
חושי, די אם נזכיר, כי בפגישה בחיפה לאחר שחרור
העיר, בה נוכח גם חושי, אמר בן־גוריון, מצביע על חושי :
״אתה לא תעלה כאן, כל עוד אני חי. אני אדאג שאתה
תרד למקום שאתה ראוי לו ! ״
ואמנם, כשביקש חושי לפני כחמש שנים להיות לראש־עיר,
סרב בן־גוריון לכך, תמך במועמדותו של שבתאי
לוי, נקי־הכפיים, אף הבטיח לשר־המשפטים רוזן, כי
שבתאי לוי (אשר הופיע אז לבחירות ברשימה ספרדית
הקשורה בפרוגרסיבים) הוא שיהיה ראש־העיר.
שבא בארי לפני בן־גוריון והראה לו את החומר
! שבידו, אמר ראש הממשלה הזמנית: אני
מכיר את חושי יותר ממך, עבורי אין בזה
#כל חידוש. בארי הבין, איפוא, כי בן־גוריון

ניצב מאחריו, שאל מה עליו לעשות .״פנה

אל אפרים רייזנר מרמת־יוחנן (קודם לכן —
איש בית־אלפא אמר ראש הממשלה — ״זהו האיש
ההגון ביותר בתנועת הפועלים בארץ ודברו יעשה רושם.״
איסר הגדול, תמים ככל הגבוהים המורמים על־ידי ננסים,
הלך אל רייזנר. לקח רייזנר את התיק ואמר :״זה הכל?
אני יודע על חושי יותר מזה.״ ״כיצד, אם־כן׳ אתה שותק?״ —
שאל בארי .״צדקת השיב רייזנר.
ובארי, גבה־קומה וצודק, לקח את תיקו והלך, מבין

סוף סוף, מי עדיף בארץ זו: חמסן ומועל שמפלגה
מאחריו או ראש שרות־המודיעין שבלתי־מפלגתי הוא.
בארי הלך, אולם מאחרי הקלעים לחץ שוב ושיב להעלות
את פרשת־חושי לכדר־היום.

האם היה
טוביאנם קי_בוגד_7
ן, מאיר טוביאנסקי נחשב על־ידי כל חוקרי-
ההגנה לבוגד, אם כי ראש־הממשלה ושר־הבטחון
נתן לו ריהביליטציה והעניק לו דרגת כרן
באורח ריטרואקטיבי.
־ 1111111 טוביאנסקי הורשע כבוגד וכמרגל ועל־כן
הוצא להורג בבית ג׳יז ע״י כיתת־אש של
הפלמ״ח, בפקודת ראש שרות־המודיעין איסר בארי, לאחר
משפט־שדה מתאים, ואיש לא חשב, כי ישנה דרך אחרת
לטיפול במרגל בעצם ימי־המלחמה, גם לא שר־הבטחון,
שידע על כך תוך 24 שעות.
אולם מקץ שנה, עת הפך ״איסר הגדול״ מכשול ומיטרד־קבע
על דרכו של אבא חושי, נאלץ דוד בן־גוריון להחליט
במי תומך הוא. ובן־גוריון, שונא לחושי אך אוהב למפא״י,
חרץ׳ כי אסור לפגוע בחושי והכרח, איפוא, לחסל ציבורית

אבו־זייד ישב בלבנון
אבא חושי דאג לרכוש
מגלה הקשרים סולק
בארי חייך יום׳ שבוע׳ שבועיים, עד שקץ בדבר, הרים
שפופרת טלפון, חייג מספר חיפאי מסויים ומייד חדלו
האיומים ונעלמו כלא־ה־ו הכתובות.
ומה ארע, ישאל הקורא, לאותם מאה אלף פונטים
שנשארו בכיסו של מארגן שוד־הבנק? כסף זה הוצא
מן הארץ, הועבר לארה״ב, שימש לקניית בית־דירות גדול
בעיר אמריקאית גדולה׳ בית ששוויו ביום בין שלוש מאות
לשלוש מאות וחמישים אלף דולר. כל העובדות הקשורות
בבנין זה, הרשום גלויות על שם בעליו, ידועות היטב לכמה
מרבי־המדינה, אשר אחד מהם סרב בשעתו׳ עב היוודע לו

השיב בגילוי־לב מדהים אבא חושי התנגד כל הזמן
שנמכור את הרכוש. הוא טוען כל השנים, כי הוא מטפל
בהחזרת אבו־זייד ארצה ואז יוחזר הרכוש לידיו. לכן
לא מכרנו את הציוד, אבל עכשיו נראה לנו שהוא לא יצליח
להביא את אבו־זייד.״
מישהו במשרד האפוטרופוס השלים את התמונה, הסביר,
כי חושי נכשל בהחזרתו ארצה של מוביל־הנשק לכנופיות
לא משום שאיזה גוף האחראי לבטחון־המדיננה התנגד לכך,
אלא מפני שקבלני הנמל היהודים חששו מהמתחרה הוותיק,
מנעו בכל תוקף את שובו הנה.
אך עם כל הענין שבתיק זה, על שמות הממליצים השונים
הכלולים בו, כאין וכאפס הוא לעומת התיק ,851/63 הנוגע
לרכושו הנייד של אבו־זייד. בתיק זה מצויים, בין היתר,
כרטיס־ביקור של אבא חושי ולידו הערה התובעת מהאפוט־רופיס
שלא לנגוע ברהיטי אבו־זייד; מכתב עו״ד התובע
אותו דבר בשם חושי; תמיהה של פקיד, שסולק לאחר
הבעתה, מה לחושי ולנכטי־נפקדים; וחתימות אין־סוף של
סר רוזנפלד, אשר חושי מינהו אחראי לכל רכושו הנייד
של הראיס אבו־זייד.
חלק קטן מרהיטי אבו־זייד נמסרו — כדי לסתום את

שני א 1שי
שני ב תי
שני גורלות

זוהי הווילה המפורסמת ביותר בישראל. היא שוכנת במרומי הר־הכרמד,
נקנתה בשעתו על-ידי דויד אדירי (למעלה מימין) ,שהיה סגן מנהל
הנמל, שימש קורם לכן מקשר ראשי בין ראשי קבוצת אבא חושי, אבו
זייד ושות־ .ווילה זו ניקרה אפילו את עיני ועדת-הפיקורת של מפא״י,
שטענה כי ״סגנון חיים כזה אינו הולם נציג פועלים.״ אדירי קנה את
הווילה ב-ס 4אלן? ל״י, והמוסד לביקורת קיבל את טענתו כי כסף זה בא
לו בירושה. ייתכן שירושה זו עזרה לו להקים מפעלי־ערובה עצומים.

זהו בית בו נעשתה היסטוריה. הוא שוכן בכפר הערבי הנטוש בית־גייז,
סמוך ללטרון. בבית זה התקיימו ישיבותיו של בית־דין־השדה שדן למוות
את מאיר טוביא״סקי בעוון ריגול. הוא הוצא להורג על־ידי כיתת אש של
הפלמ״ח סמוך־ לבית זה, בשדה פתוח. כעבור שנה, כאשר איפר בארי
(למעלה משמאל) הביא לפני ראשי המדינה חומר מדהים עד פרשת השוד
בחיפה, החליט מי שהחליט שבמקום לחשוף את מעשי השוד צריך לחסל
את באדי עד־ידי הוקעתו לעיני הציבור הרהב ברוצח צמא־דם.

הדבר׳ ללחוץ את ידי בעל־הבנין, כעת שזה בא לנמל לקבל
את פניו.

את בארי. לשם כך ר,י7ז צורך להפגין, כי בארי הוציא
להורג אדם חף מפשע, להציג את בארי כרוצח, לבודדו,
לשברו מבחינה נפשית.
טוביאנסקי זוכה, איפוא, ע״י בן־גוריון ללא כל משפט,
קיבל דרגת סרן, נקבר בטכס צבאי וכיתת־חיילים ירתה
התיקים 858/15
על קברו אלומת־כבוד.
ו״איסר הגדול״ ,ארוך וחרישי, הובא למשפט — לא על
הריגת ;:דם חף מפשע (״כי אז הייתי פותח את פי ומוכיח 851/63״* ,
כי י. ם י. טקי היה בוגד״) .אלא על חריגה מסמכויותיו.
איס־ שתק כל זמן המשפט, גרם לכך, כי פרקליטו אמר
ני התיקים הנקובים כאן מצויים עתה במשרדו
לן יכך הגדול ביותר הוא אתה עצמך.״ אולם איסר,
שגדול היד ׳,.קפץ פיו, לא גילה את הסודות שנראו בעיניו | 1 1של האפוטרופוס על נכסי נפקדים, מחוז חיפה.
סודות־מדינה, אפילו שער, ששר־הבטחון עצמו, הממונה 1התיק 858/15 שהה עת רבה במשרד רשות־הפיתוח,
אך עם הריאורגניזציה האחרונה, לפני

על אותם סודות, נעץ בגבו את סכין־הבוגדנות.
כארבעה חדשים, הוחזר שוב לידי האפוטרופוס.
ארי נידון למאסר יום אחד, הומלץ לחנינה ונחון,
׳ תיק זה, הנוגע לרכוש ״חברת רינו אבו־זייד
וקם והלך לו לביתו הדל שבחיפה, ובכך
בע״מ״ אשר בנמל חיפה, הוא אחד המעניינים שבין תיקי־
׳*6נסתיימה מלחמתו לגילוי האמת. רק עוד פרט
האפוטרופוס. ערך הרכוש הנידון בו מגיע לכדי מאתיים
אחד מעניין להזכיר: במשך כל תקופת המשפט
§|נגדו היד, בארי נתון לגל איומים, הודעות אלף ל״י ובניגוד לכל רכוש אחר מסוג זה נשמרו דוברותיו
וציוד־הנמל של אבו־זייד משך שבע שנים מבלי שיועמדו
״טלפיניות, כתובות על דלת־ביתו וכולן קראו
למכירה. משנשאל על כך אחד מראשי משרד רשות הפיתוח,
לו, תוך אתראה בסכנה לחייו, כי יקום ויעזוב את הארץ.

פי האפוטרופוס — על־ידי רוזנפלד וחושי לקונסול האיטלקי,
אשר קיבל גם את הדירה המפוארת ברחוב הופמן , 11
והמשלם לאפוטרופוס, תמורת ריהוט זה, דמי־שימוש בסך
עשרים ל״י לחודש. חלק -אחר מהריהוט נמסר לשומר
חסן חדור לשימוש, יחד עם דירת־מרתף באותו בנין. חלק
מסויים סגרו חושי ורוזנפלד בחדר קטן בדירת־השומר
ואילו כמחצית הריהוט, כדי מטען שלוש מכוניות־משא
גדולות, הועבר לפני שלוש שנים לרחוב סטנטון ,44 כיוון
שמקומו הקודם נעשה, משום־מה, לא־נוח. הריהוט — השייך
לכאורה, לאפוטרופוס — הועבר לרחוב סטנטון במכוניות
מר רוזנפלד ושם ננעל במנעולו של מר רוזנפלד.
אף פקיד, הן במשרד האפוטרופוס והן
לא ידע לאמר מאומה על טרנסקציה זו ורק
מרובים הצליחו למצוא אודותיה שורה קצרה
המסמכים :״הרהיטים הועברו ע״י מכוניות
רוזנפלד״.

ברשות־הפיתוח,
לאחר חיפושים
ולאקונית באחד
ופועלים ששכר

ורק זאת לא נאמר שם — ממי מקווים חושי־רוזנפלד לקבל
חזרה את דמי־ההעברה.

?1סגין 1מ 6\׳6*0״א״6-י^^׳7 0
ביבשת פורמוזה
השלישיה הבוכה
הסינים, שבאי לחופיו לפני 1300 שנד״
קראו לאי ״טיי־וואך, על שם שני השבטים
שפגשו בהם, הטייאל והפייוואן. הפורטוגלים,
שבאו לפני 400 שנה, קראו לו ״אילה פורמוזה״
,האי היפהפה.
בעוד ימים מעטים ישמש האי־ד,יפהפה
נושא עיקרי לדיון הבינלאומי הגדול הראשון
מאז מלחמת־העולם השניה. בוושינגטון ובמוסקבה
יושבים המומחים ומכינים את הטיוטות
לטענות שיישמעו בפגישה מרובעת זו
בג׳נבה• הרוסים טוענים כי האי שייך לממשלת
מאו. האמריקאים טוענים שהוא רכושה
של ממשלת צ׳יאנג. רק על דבר אחד אין
ויכוח: פורמוזה־טיי־וואן, היא היפהפה שכמעט
וגרם השנה למלחמת־ע־לם, שייך לסין.
לזאת מסכימים הכל.
הכל, הוזה אומר, מלבד בני פורמוזה עצמם.
דם פילגשים וכובשים. מבחינה גזעית,
דומה העם של פורמוזה לקוקטייל, בו
מיזגה ההיסטוריה את דמם של עשרות גזעים.
הילידים המקוריים, שבאו לאי לפני אלפיים
שנה, היו בני הגזע המאלאי, שבאי מן הדרום.
המגע הראשון עם סין היה רק בשנת
,605 כשטינים ניטו לפלוש לאי, אך נהדפו
על־ידי הפורמוזאים, שרדפו אחריהם ופלשו
לסין. פלישות הדדיות אלה נמשכו מאית
בשנים. בתקופה בה היה האונס נוהג־מל״
חמה כללי ובה הפכו השבויות לפלגשים׳
הפכו פורמוזאים רבים בחוף המערבי של
האי דומים במקצת לסינים.
לפני ארבע מאות שנה התישבו סוחרים
יפאניים בצפון, ואילו שודדי־ים סיניים התבצרו
בנמלים. בני האי העדיפו את הסוחרים
על השידדים. היפאנים הרגישו באהדת ה־פורמוזאים,
נים• לכבוש את האי ב־.1615
הם טעו בהערכת רגשות מארחיהם: הפור־מיזאים
הדפו את הפלישה, והמפקד היפאני
הוצא להורג במולדתו על שחיבל ביחסי-
המסחר עם האי.
אחרי היפאנים באו הפורטוגלים, אחריהם
הספרדים, אחריהם ההולנדים, אלה התנגשו
עם שודדי־הים הסיניים. כדי לתקן את המצב׳
״ויתרה״ סין לטובתם על פורמוזה. אולם
גם ההולנדים לא הספיקו לכבוש את האי
כולו.
בנו שד שודד־ים. הפורמוזאים לא
אהבו כובשים. הם תירגמו רגש זה לשפת
המעשים, היו העם האסיאתי הראשון שגירש
את הכובש הזר בכוחות עצמו — 400 שנה
לפני שכל עם אסיאתי אחר היה מסוגל לחזור
על מיבצע זה.
גיב-ר המרד הפורמוזאי היה גבר בשם
קוכסינגה, בנם של שודד־ים סיני ואם יפאנית.
הוא ירש את צי הדז׳ונקות של אביו,
אסף כוח של 25 אלף ימאים, אימן אותם
משך 11 שנים באיי הפסקאדורים. בשנת
1661 נחת בפורמוזה, לחם משך תשעה חדשים
בהולנדיס, הנחיל להם תבוסה ניצחת.
בני של קוכסינגה לא הסתפק בפורמוזה.
כמו צ׳יאנג קיי־שק כיום, חלם על כיבוש
היבשה. פלישותיו בחוף סין החלישו את
פורמוזה העצמאית. עם מותו, הצליח הקיסר
הסיני למשוך את בנו לפקינג. שם הוכרח
לוזתר על עצמאות האי, תמורת התואר
״הדוכס מדביר־הים״.
אולם הפורמיזאים לא אהבו את הסינים.

־ פאריס
ישבתי לי בבולואר קטן בביסטרו קטן
וכתבתי מכתב דחוף הביתה. דחוף מאד.
פתאום עבר מוישה ואמר לי שלום ; כבר
מזמן לא רא־תי את מוישה. שמעתי שהוא
מסתובב באירופה, אבל לא ידעתי שהיא
בפאריס. באמת הוא הגיע רק אתמול. הוא
לקח כסא וישב על ידי. הידים התחילו לרעוד.
כעבור חצי שעה התברר לי הכל והוא הלך.
ניגש אחד שאני לא מכיר ושאל אם אני
הם מרדו כמה פעמים, עד שהסינים ויתרו
על האי לטובת היפאנים, לפני ששים שנה.
הפורמוזאים לא הסכימו לעסק זה. הם הקימו
מדינה עצמאית ,״הרפובליקה של פורמוזה״,
שהתקיימה בדיוק חמשה חדשים. המדינה׳
שזכתה לכינוי ״רפובליקת הפרפרים״ ,הוציאה
בולים שהפכו מאז לבבת־עיניהם של
אספנים, בעוד שדיגלה מפאר כיום את המוזיאונים.
מגילת העצמאות שלה, שהועברה
במברקים לממשלות אירופה ואמריקה, קבעה
כי ״המשכילים והעם של פורמוזה״ מביעים
את החלטתם ״להתנגד לשיעבוד היפאני״.
מוזג־משקאות בבאר אמריקאי הפך לשר המלחמה.
כשרונו לא הועיל: תוך קרבות
קשים נכבש האי.
״ספסרים ושודדי-דרבים״ ,אם קיוו
הפורמוזאים לזכות בעצמאותם אחרי כניעת
יפאן ב־ , 1945 טעו. הסינים מן היבשה הגיעו
לאי׳ שדדוהו כראוי. כעבור שנתיים פרץ
מרד גלוי. חייליו של צ׳יאנג פתחו באש מקלעים,
רצחו למעלה מרבבת פורמוזאים.
כעביר שנתיים הגיע צ׳יאנג עצמו, יחד
עם שנים וחצי מליון סינים שברחו מפני
הקומוניסטים. הם השתלטו על שמונת מליוני
הפורמוזאים, לא נתנו להם דריסת־רגל בממשלת
מולדתם. ב־ 1950 הגיע לנשיא עצרת־או״ם
תזכיר של קבוצת פורמוזאים שדרשה
לטלק את ״הספסרים ושודדי־הדרכים של
צ׳יאנג קיי־שק״ ,לתת עצמאות לארצם.

עברת!
לא עמום קינן מהעולם הזה, יש לו דרישת
שלום מאורי אבנרי, אורי דן, אורי סלע,
אורי כדורי ואורי מורי. הוא הגיע רק אתמול
לפאריס, ואיפה יש מלין זול, איפה
אפשר לבלות, ולאן כדאי לנסוע קודם —
לשוויץ או לאנגליה?
עוד זה מדבר והנה זה בא. אחד יהודי
יפה, ממושקף, ביקש סליחה ושאל אם אנחנו
ישראלים, מפני ששמע שדיברנו עברית. הוא
שאל אם אנחנו פה מטעם איזה מוסד, או

החי

אולי קיבוץ. אמרתי לו שהיום כבר יש
בפאריס גם כאלה מטעם שום מוסד או קיבוץ,
סתם בלי טעם ומטעם. הוא התפלא ואמר
שהוא ממוסד, והגיע רק אתמול ומחכה לאשתו,
ואולי יש לנו קצת אינפורמציה, מפני
שכאן עיר גדילה והוא פשוט הולך לאיבוד.
אמרתי לו אל תדאג, לך מכאן ישר ותפנה
שמאלה, תגיע עד האופרה, שם תפגוש שני
ידידים ישנים שלא ראית אותם שנתיים׳
ושלושתכם תשמחו נורא ותלכו יחד לבית
קפה בשאנז אליזה. שם, בשאנז אליזה, תפגוש
את ידיד נעיריך, שהיה יחד אתך ב־החלוץ
ונסע לאמריקה לפני שלושים שנה,
כשאתה עלית ארצה. הוא השתנה אבל יכיר
אותך. ולא תצאנה כמה שעות ויתברר לך
שפאריס מלאה קרובים, ידידים ומכרים, ממוסדות
ולא ממוסדות, ותקבל אינפורמציה
לרוב ותרגיש כמו בבית.
האיש הודה לי נורא ואמר שזה באמת
נכון, מפני שהנה עכשיו הוא היה בגרמניה,
ושם מגש אחד שהיה מוכר נקניקיות במוג־רבי,
והיום הוא סגן ראש עירית דיסלדורף.
אחר כך ניגש אחד וישר בעברית ביקש
גפרור. רציתי לצעוק, פתאום סתמו לי את
הפה בנשיקה. הגיעה ידידה מהארץ, אני מוכרח
להראות לה את פאריס. איפה הלובר?
הכי טוב להיות פיני. לפינים אין אף חברים.
רק בפינלנד. הפינים לא מכירים אחד
את השני ; בקפה סלקט לא תשמע מדברים
פינית. אין להם שכל קולקטיבי.
למרות שקודם לכן סירבה להשתתף בעיבודו.

שתיקה
הרת־גורל
קריעת חוב
בתל־אביב, הזמין אזרח, שהחליט להיפטר
מחובותיו לעירייה, את הגובה העירוני לביתו,
התנפל עליו, חטף מידו את רשימת
החובות, קרע אותה לגזרים, הכריז :״בזה
חיסלתי את כל חובותי ! ״

הלכה למעשה
באטלאנטה, ארצות־הברית, לאחר שר,ירצה
הכומר ארנולד סטון לפני יושבי בית־הסוהר
המקומי על הנושא ״חירות האדם״ ,גילו
השלטונות כי שנייש מן האסירים הצליחו

להימלט בעת ההרצאה.

שכר האימה
בנו,־מל, ארצות־הברית,
לעצור את מכוניתו ליד
במקום ב־ 15 דולר, נזהר
זור הסמוך, נפגע על־ידי
בו מאחור.

שכח קורנל סמיח
רמזור, נקנס בו
להעצר ליד הרממכונית
שהתנגשה

פדגוגיה שימושית
בתל־אביב, נקרא שוטר מן הרחוב לעלות
באורח דחוף לדירה בקומה שלישית, נתקבל
שם על־ידי עקרת־בית שהציגה אותו
בפני בנה הקטן במלים :״אתה רואה י
אמרתי לך שאם לא תאכל את הדיסה יבוא
שוטר לקחת אותך.״

אולם סיכויי פורמוזה לעצמאות קלושים.
הויכוח בין צ׳יאנג ומאו נראה בטיי־וואן
כריב בין שתי ממשלות קולוניאליות, אך אין
איש מעלה על דעתו לשאול את העם של
פורמוזה לדעתו על עתידו.

ענבי זע

כי בהיוועד הלוויתנים על שפת אגם ג׳נבה
היפה, מי ישעה לקולם של דגי־רקק במים
הרחוקים של האוקינום השקט?

ברחובות, הגיש תושב תלונה נגד אשתו
על כי שיתפה את עצמה שלא ברשותו
באכילת הפירות והירקות ממשק־העזר שלהם,

בחיפה, דרש שמואל לוי גט מאשתו,
בטענה בי לאחר שבמשך שנתיים שררו
ביניהם יחסים מתוחים ושתיקה מוחלטת,
היו המלים הראשונות שאמרה לו :״אני
הרה ! ״

חושי לקרב חיפה !
בחיפה, פירסם ראש־העיריה אבא חושי
מיכרז עירוני שתזמין הצעות להספקת 340
מעילי־קרב בצבע אפיר לגברים.

חסמבא ומידש התושבים
בירושלים, הגיש זקן בן 70 תביעה לבית־הדין
המחוזי לאשר את זכות הבחירה שלו,
לאחר שמשרד הפנים סירב לעשות כן, בטענה
שלפי מירשם התושבים טרם הגיע
לגיל שמונה עשרה.

כאשר עבדתי, אבדת
במעברת סקיה׳ איימה אשד, על בעלה
הצעיר שתדרוש גט אם לא יצא לעבודה׳
נדהמה לקבל הודעה שבעלה נדרם בדרך
לעבודתי, מיהרה למיטתו בבית־החולים, הופתעה
לראות במקומו את חברו, בעל אותו

שן תחת שן
בירושלים, התרגז חולה כשנוכח לדעת
שרופא־השיניים עקר לו את השן הלא־נכו־נר״
הבטיח לרופא לשבור את כל ש־ניו.

האורז המר
בנגב, הובא צעיר בפני זקני שבטו, הואשם
בהשפלת כבוד השבט על־ידי הברחת
אות, יצא זכאי כאשר הוכיח שהוא מבריח
סוכר.

שיקום הלאומים הבהטזדים

העולם הזה 926

במרינה
העם
מה זה משוגע*:
בארץ של אנשים שפויים בדעתם, המשוגע
הוא בלתי־נורמלי. אולם בבית־משוגעים, האיש
השפוי הוא הבלתי־ר,נורמלי. לפי אותו
כלל, בחיים ציבוריים מושחתים, האדם ההגון
הוא מועמד טבעי לשגעון. השבוע
התגשם כלל זה בצורה האכזרית ביותר.
כשקבע השופט הלוי בפסק־דינו כי ישראל
רודולף קסטנר מכר את נשמתו לשטן
הנאצי, חשבו רבים כי קסטנר ינסה לשלוח
יד בנפשו תחת הרושם הנורא של ההאשמה,
אפילו אם מצפונו נקי. אותו חשש עלה לגבי
תריסר אישי־ציבור אחרים, שהורשעו
במעשים הנוראים ביותר של שחיתות.
כל זה לא קרה. במקום זה התאבד השבוע
דוב ב. שרירא 52 אחד העובדים הצנועים
והישרים של מטה הבחירות של מפא״י, אליו
סופח כמומחה להדפסה.
חצי ל״י מול רבבות. שלושה ימים
לפני מותו, בצאתו מפתח ביתו, הגיחה לפתע
מכונית ופגעה קשה בשרירא. עדי־ראיה
טוענים כי היתד, זאת תקרית בלבד.
אולם שרירא, גבר בשרני וקרח, חבוש משקפיים
ובעל פנים המפיקים שקט׳ ראה את
העניין אחרת.
ימים ספורים לפני כן הופצו שמועות כי
שרירא יוזמן להעיד בפרשת רב־מועל אלכסנדר
(״שורה״) פישמן, מנהל דפוס מ־פא״י,
שחזר בינתיים בשלווה לעבודתו. אולם
עצם השמועות כי הוא עלול להסתבך
בפרשה מצהינה זו עירערו את שווי־משקלו
הנפשי של שרירא. הוא שיכנע את עצמו,
וסיפר לכל ידידיו, כי התאונה לא היתד,

תובע הימנעות מסרי •
לנגב — כן ! לכנסת — לא !

אלא נסיון התאבדות מצדו, וכי עומדים
לפתוח נגדו תיק מעילה.
לשרירא לא היתה כל סיבה לחשוש —
עברו היה, עד כמה שידוע, נקי. אולם שרי־רא,
האיש ההגון, תולעת־הספרים המובהקת
ועורך דברי הכנסת לשעבר, היה איש מפוזר.
כאדם הגון, לא היה בעיניו הבדל בין
איבוד קבלה על חצי לירה לבין מעילה של
רבבות.
אריה נרדף. התאונה טישטשה לחלוטין
אתי עשתונותיו. במצב זה, הפך הפחד
מפני החקירה לשגעון־רדיפה. אמר חבר :
״לו שמע כי ברח אריה מגן־החיות והמשטרה
רודפת אחריו, היה סבור כי הוא עצמו
האריה הנרדף.״
השבוע הגיע שרירא, הרווק הערירי, עם
אחותו במונית מירושלים. ליד התחנה התל־אביבית
ביקש מאחותו שתמתין לו רגע קט,
עלה בחדר המדרגות עד לקומה הרביעית,
הטיל עצמו לתוך החלל הפנימי של חדר-
המדרגות נשאר מוטל מת.
כיכם נהג־המונית את לקח מותו הסמלי
של דוב שרירא :״אצלנו בארץ, רק משוגע
הוא איש הגון ! ״
בחירות מפלגת הפתק הלבן
קולותיהם של העולים החדשים ישלחו
לירושלים קרוב למחצית נציגי העם לארבע

כפי שצוייר במחנה העצורים במצרים.

השנים הבאות. בעובדה זו הרהר גם יוחנן
מסרי 37 בעצמו ״חדש״ ,שעלה לפני שש
שנים ממצרים והגיע למסקנה עגומה: אף
אחד מנבחרי החדשים לא יהיה חדש. מסרי,
שעברו הציוני זיכה אותו בשמונה ח־דשי
מעצר במצרים, והחי עתה עם אשתו ושלושת
ילדיו בתל־אביב. החלים לעשות מישהו. הוא
פנה לעורך היומון הצרפתי אקו ד׳ישראל,
בו הוא עובד ככתב, הציג את רעיונו.
התקוה: כחירות חדשות. עורך ה-
עתון, יעקב ריין, אף הוא ממצרים, הסכים !
אקו החל בפרסום סידרת מאמרים שהטיפו
לפתרון אחד: כל חדש ישלשל פתק לבן
לקלפי. כתב מפרי :״אנחנו נלך לקלפי, כי
זהו תפקידו של כל אזרח. אנחנו גם נצביע.
אך רשימתנו תהיה הפתק הלבן. בכך נפגין
שאף אחת מן המפלגות הקיימות אינה ראויה
לאמוננו. הפתק הלבן יהיה זה אשר נועד
לשאת אח שמות הנציגים האמיתיים שהיינו
רוצים לראותם בבית הנבחרים.״
שאל הכתב :״מדוע אפשר לשלוח את
העולים החדשים לנגב ולספר, ולא לכנסת?
האם רומנים׳ הונגרים, עיראקים ותימנים
אינם יכולים לתרום להנהגת המדינה?״
הסידרה עוררה הד רב בריכוזי העולים,
הביאה זרם אדיר של מכתבים למערכת.
מקווה מסרי :״אם אחוז הפתקים הלבנים
בקלפיות יהיה גבוה, יתכן כי הממשלה תחליט
לערוך בחירות חדשות, בהן יעמדו
האנשים שהעם רוצה בהם באמת ולא משרתים
נאמנים של מנגנונים מעובשים.״

ס״ג לקואליציה: שתיקה
קואליציה: ברית בין שתי מפלגות,
שידי כל אחת מהן נתונות כה עמוק
בכיסי. רעותה, עד ששוב איין ביכולתן
לגנוב משלישי בנפרד.

היה זה בראשית אפריל. מועד־ר,ברירות
התקרב, אולם לשום מפלגה לא היה ברור
כיצד תוכל לנהל את מערכת־הבחירות. פרשיות
קסטנר, חושי וארלוזורוב טרם נולדו,
הקיצוב שבק חיים זה כבר, אקטיביזם־בפר,
היה סוס משותף לכל המפלגות. בפרט חסרו
רקע לוויכוח שתי המפלגות הגדולות,
אשר שיתפו פעולה משך שנים בחלוקת קע־רת־השנור
לחסידיהן, ניהלו יחד את המדינה,
לא יכלו להבליט ניקוד של ממש.
במצב זה היה ברור, כי קיימת סכנה ש־מערכת־הבחירות
תהפוך למה שנוהגים ל־מ
ת בשם ״השמצות״ ,הווי אומר: גילוי
משטר־המעילות, בו גונב כל איש לפי יכולתו,
מניח לאחרים לגנוב לפי צרכיהם.
גילויים כאלה היו הופכים, כמובן, לחרב־פיפיות,
מבהירים אחת ולתמיד, כי הקואליציה
האמיתית בארץ׳ קואליצית־המועלים,
עומדת מעל למפלגות. היה זה, על־כן, מחוכם
מאוד, כאשר הגיעו מבחיר־מפא״י אריה ב־.
היר ומבחיר־צ״כ יצחק זיו־אב להסכם, לפיו
אסורה כל ״השמצה אישית״ .במילים
אחרות: אסור להזכיר מעילות שמעלו רא־שי־הציבור,
אסור לפרש בשמות, תאריכים,
עובדות, פרט להאשמות כלליות׳ כגון סו־לליבונה
,״ספסרים״ ,״עוכרי־ישראל״ וכיוצא
באלו שאינן נחשבות ל״השמצות״ בשל
חוסר־המוחשיות שלהן.
הרהיטים— צ״כ. ההסכם עמד להתפוצץ
עם האשמת בהיר את הצ״כ בסיוע לסידרת־הגילויים
על חיפה בהעולם הזה, אולם הסתייגותם
המוחלטת של ד,צ״כ מהגילויים,
והימנעות כל המפלגות מלנגוע בפרשת־חיפה,
הצילו ברגע האחרון את ההסכם.
אך דומה, כי במערכת הדור נמצאו אנשים
שלא יכלו להשלים עם המצב שנוצר,
אשר ערער, לדעתם, את שווי־המשקל בין
מפא״י לצ״ב בשטח המעילות. אותם אנשים
ישבו, איפוא׳ במארב, ממתינים להזדמנות
ראשונה לצאת במהלומה אנטי־צ״כית.
ההזדמנות נתגלתה בדמות דו״ח מבקר־המדינה
על משרד־הבטחון, בו הוזכרה, בין
פרשיות של שחיתות־ענק, גם פרשת שולחן
ושני כסאות שנמכרו לפקיד גבוה שפרש.
הדור נאחז בקרנות־ו־,שולחן י, גילה, כי הפקיד
הוא זיו־אב בכבודו ובעצמו, אילץ
את האחרון לפרסם בירור־דברים, אשר הוכיח,
כ• ההאשמה אפסית אך לא נעימה.
אלא שזיו־אב לא הסתפק בבירור־דברים
זה. בפרסום שמו ראה הפרה גלוייה של ההסכם,
צילצל מייד לבהיר, איים לגלות שמו
של פקיד פורש אחר, המוזכר באותו דו״ח׳
איש מפא״י, אשר קיבל ממשרד־הבטחון
מכונית במחיר שמונה מאות ל״י, מכר אותה
בארבעת אלפים.
המכונית — מפא״י. עם כל המגוחך
משאל העוב ו.ו ד

זוהי הזדמנותך דכחור את נציגיו -את האנשים הראויים,
לדעתך, להנהיג את המדינה כארבע השנים הקשות העומדות |

אין לך הזדמנות כזאת ליד הקלפי, ביום הבחירות. מנגנונים אלמוניים !
של עסקנים, הרוקמים את קנוניותיהם מאחורי הקלעים׳ קבעו את רשימות
המועמדים של כל המפלגות. קנוניות של מפלגות יקבעו את הרכב הממשלה
שתיבחר אחרי הבחירות. במישחק העכור הרגיל של קואליציות ואיפוזיציות
לא יזכור איש את האדם הבוחר, כביכול, את צמרת המדינה — אותך.

אולם הבסיס של בל דמוקרטיה הוא שרצון העם יקבע את שמו
של ראש הממשלה ושל האנשים הקובעים את גורלם של רכבות
לחיים ולמוות, לפריחה או לניוון. כדי להעמיד רצון זה מול שלטון
הקנוניות, ולתת לקוראי עתון זה אפשרות מעשית פשוטה לגלות
את רצונם באופו כרוי וחד-משמעי, ללא התערבות מפלגתית,
נקבע השאלון הבא. בל אשר עליך לעשות הוא להכניס את שמות
נכחריך במהומות הנראים לך. עשה זאת בבתב-יד ברור או
כמכונת בתיבה.
גזור את השאלון במקום המסומן, ושלח אותו למערכת, מבלי לשים אותו
במעטפה ומכלי להדביק שום בול. אם רצונך בכך, תוכל למלא את שמך
וכתובתך, אולם אין זה הכרחי.

אתה יכול להכניס בו כל שם העולה על דעתו׳ מבלי להתחשב ברשימות
שהוגשו על־ידי המפלגות. אתר• יכול להכניס לשאלון נציגים של מפלגות
שונות, ואישים בלתי־מפלגתיים הראויים, לדעתך, לאמון העם, אף שלא הסכימו
להופיע במסגרת הקנוניות המפלגתיות.

אין צורך בול
גזור, קפל לפי הקו האמצעי, חבר והכל לתיבת הדואר
משאל

בחד

העם

הממשלה שהייתי רוצה בה מורכבת כך :
.1ראש־הממשלה ...
.2שר־הבטחון ...
.3שר־החוץ
.4שר־המסחר והתעשיה

.6שר־המשפטים ...
.7שר־התחבורה ...
.8שר־הבריאות

.10 שר־הדתות ...

.13 שר־החינוך והתרבות ...
.14 שר־הפיתוח
.15 שר־הפנים

.17 שר־החקלאות
אם לדעתך, מיותרים משרדים מסו״מיס, ויש לבטלם, מחק את התואר ברשימה
כמו כן אני מציע :

מפקח כללי של המשטרה
יועץ משפטי לממשלה ...

נציג ישראל באו״ם

את הפרטים הבאים אינך חייב למלא,

אלא אם כן אתה רוצה בכן

גיל __מצב משפחתי ...
אני מפלגתי בלתי מפלגתי
בבחירות הקרובות לכנסת אצביע בעד (הקף בעיגול את השם הרצוי) :
חרות, צב, פרוג׳ ,חזית דתית, אג״י—פאג״י, מפא״י, אחה״ע, מפ״ם, מק״י,

במדינה

שמש שלמה ושופט הלוי
התוכן נשאר סודי

דו ר טו על ו בניו
בית־מפחר לספרים ועיתונים
תד-אבים, רחום אחד־העם

מכירת יובל 1935 1955 אלפי ספרים בהנחה גדולה
2.000ל״י
קופות גלוכוס
אטלס עם מפת העולם 890 -פר׳
ספרי ילדים -הנחה של ״/״50

דמי דואר ישולמו על־ידי המוען.
אישור מספר 113
שתוקפו פג ביום .31/12/1955

לכבוד?1ערכת

העובסהוה
ת.ד136 .

תל־ אביב

שבפרשה, קשה היה להשתחרר מן הרושם,
כי ההסכם דמה יותר ויותר להסכם בין
שתי כנופיות עולם תחתון, המאיימות להלשין
זו על זו בפני משטרת־דעת־הקהל,
להביא אחת את חברי רעותה אל בס־משפט־הבוחר,
באם אך תנסה מישהי להעלות את
מסן־־ההשתקה הפרוש בקפידה על־פני מיליונים
שנעלמו כבחלום.
בהיר קיבל את האולטימטום, הבטיח להקפיד
להבא על מניעת פרצות בחומותיה־השתקה.
הצ״כ השיגו את שלהם, העלימו
את שם הפקיד שובה ב־ 3200ל״י מן ההם־

היחידים שלא נכנעו להסכם היו מספר
פקידים במשרד־ד,בטחון שאפס חרה׳ כנראה,
על השתיקה עוד יותר מאשר על הגניבה,
העבירו מכתבים אנונימיים לידיים המתאימות׳
מסרו את שם הפקיד, אחיו של אהד
מראשי השירותים במדינה.

פרשת קסטנר
משפט שלמה
משחר ילדותו קיננה בשלמה אהבה גדולה
אחת: בית־המשפט. לא אחת ברח מבית־הספר
תחכמוני הירושלמי, התגנב לביתר,משפט
להאזין בצמא למתרחש בין כתליו.
מאז ליווהו חלום אחד ויחיד: להיות לשופט,
או לפחות שמש של שופט.
ברבות הימים זכה שלמד, להתגשמותו של
חלום אחד לפחות: היום גאה הוא במשרתו
כשמשו של נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים,
ד״ר בנימין הלוי.
זכרונו המפליא של שלמה ונסיונו הרב
בשמיעת משפטים סייעו בידו להתמצא בספרי
החוק השונים הדרושים לישיבות או
להכנות פסקי־דין. הוא ידע בדיוק מה הם
הספרים הדרושים לשופט בכל מקרה ומקרה.
לפעמים ידע גם את הסעיפים המבוקשים.
קריעת פסק הדין. במשפט קסטנר
היה שלמה שליטו הבלעדי של האולם במשך
תשעה חדשים. לא קלה היתד, עבודתו בקרב
קהל צפוף ומתוח. במיוחד גילה חוסר רחמים
כלפי צלמי העתונות שהסתננו עם מצלמותיהם
אל תוך האולם.
אולם כל העבודה הקשה היתד, כדאית בשל
רגע אחד שלפני כניסתו או צאתו של.השופט,
בו היה שלמה מרעים בקולו :״בית המשפט
!״ ומקים את הקהל ממושבו.
כשנגמר הדיון על המשפט הגדול והשופט
התבודד כדי להכין את פסק הדין׳ דיברו
במסדרונות בית המשפט על כך שגם שלמה
כתב פסק דין משלו, סגר אותו במעטפה
וחיכה לתוצאות הרשמיות. איש לא ידע
את תוכנו של פסק הדין של שלמה, והוא
עצמו הכחיש נמרצות את השמועה. הוא
הכחיש אותה גם לאחר שד״ר ר,לוי נתן את
פסק הדין שלו. א-ולם המשיכו לספר ששלמה
פתח את מעטפתו הצהובה, קרא את מה
שכתב ובחיוך קרע את הנייר לחתיכות.
כך נתגשם גם החלום הגדול של שלמה :
להיות שופט.

מ שפט
חזיז ורעש

אין צורך ככול !
גזור, קפל לפי הקו האמצעי ; חבר בסיכה ושלח

באחד מסיפורי אלף לילה ולילה מסופר
על הדייג שמצא על שפת המים בקבוק, בו
היה כלוא ג׳ין. הדייג התמים נעתר להבטחות
הג׳ין׳ שיחררו. אולם הג׳ין, משיצא

וגדל לקומת ענק, השתלט על הדייג. ואז
נוכח הדייג לדעת שקל יותר להוציא גייו
מן הבקבוק מאשר להחזירו לשם.
השבוע התפוצצה בחיפה, ובכותרות הראשיות
של עתוני־הערב, פצצת־רעש גדולה.
מנהיגי מסא״י, שלא נבהלו כשהוציא מי
שהוציא את שד הטרור מן הבקבוק ושלחו
נגד העולם הזה, נדהמו לדעת כי מסוכן
מאד לחלוץ את הפקק. כי הרוח הרעה של
הטרור שהעולם הזה הזהיר פעמים אין־ספור
שעדיין לא גוער, בישראל, היא רוח מסוכנת,
מדבקת, ואיש אינו יכול לדעת מראש מה
תעולל מחר.
התרוצצות מוזרה. בשעות הבוקר המוקדמות
של יום א׳ ,התקבצה קבוצה קטנה
ליד שער בנין בית־משפט השלום החיפאי,
שהוא אגף קטן במיפקדת חושיסטאן. היו
אלה הורים, חברים וחברות של ב! עז מוגו־לובקין
21 עמנואל שולר 17 ברוך גלעדי
( )18 ושמואל קלמפנר 18 שנעצרו יומיים
קודם לכן בעוון הטלת חזיז ליד חצר האיש
מס׳ 2בממלכת חושיסטאן, שמואל ביאליק,
מפקד הצבא הפרטי של חושי. הארבעה
הובאו לשם הוצאת פקודת מעצר.
קדמה להופעה זו התרוצצות מוזרה. ברגע
הראשון לא ידע איש כיצד להתיחס למקרה.
היו שחששו תחילה שזו פרובוקציה — מאסרם
של ארבעת הצעירים שעות מעטות
אחרי המקרה עמד בסתירה מוזרה לאי־הצ־לחתה
של המשטרה לגלות את עקבות מטילי
הפצצות בעתון ובדפוס בתל־אביב.
היו בממלכת חושיסטאן אנשים שחשבו
בכיודן זה. קצין העתונות של משטרת חיטה
הודיע שייתכן ויש קשר בין המעשה לבין
הכתבות שהופיעו בהעולם הזה 925 גם
מעריב, נושא־הדגל החושיסטי, ביטא אותו
חשד.
חזיז ושקט. לפתע השתנה הכל. עתוני
מפא״י וקול יסראל הדגישו שהכל היד, מעשר,־קונדס,
שאין לענין שום רקע פוליטי.
נעשה הכל כדי להמעיט את דמות הידיעה.
שופטת־השלום הראשית הקימה את כל ה־עתונאים
באולם, דרשה לשמוע את שמו
של כל אחד, הודיעה שהצילום אסור לא רק
באולם בית־המשפט, אלא גם על המדרגות
ובמסדרון, עד לשער — דבר חסר תקדים
בארץ.
ארבעת הצעירים, שצחקו בגלוי למראה
הארץ ישו נתקל על גדות הכנרת בהמון
•ו/ודים, שרצו לסקול באברים פרוצה
מסויימת( .ידיעות אחרונות).
ישראל דומיניץ׳תליאביב
הפתרון העתיק ביותר בעולם.
בחורה עדינה וחמודה, בת , 10 ילידת
הארץ, פקידה בממשלה, בעלת תעודת
בגרות, מקבלת מהוריה 20.000ל״י,
מעונינת להכיר בחור גבוה(...ידיעות
אחרונות).
מרדכי דן, תל־אביב
זו הקטנה גדולה תהיה...
עמדת שר המסחר וד,תעשיה לשעבר
מר פ. ברנשטיין, היתד, אז כי היבוא
דרוש בשלב הנוכחי של הטוויה הקומית.
(הארץ).
מרדכי דן, תל-אביב
שהפכה בינתיים לטראגית מאד.

ההמולה מסביבם׳ נראו בלתי־מודאגים. הם
צדקו. היה ברור בהחלט שמנהיגי חושיסטאן
אינם מעוניינים בשום רעש סביבם,

ארבעה ביקורים
בבית מם׳ 30 ברח׳ עקיבא, חיפה׳ גרה
משפחת מוגולובקין בקומה הראשונה. איש
לא ענה לדפיקות על הדלת. אחת השכנות
הציצה .״אינך יודע מה קרה לבן? המסכנים
מתרוצצים כל היום במשטרה׳ מנסים לשחרר
את הבן ממעצרו. מסכנים ! ״
ברח׳ הלל מס׳ 10 פתחה נערה בלונדית
גבוהה את הדלת. הרדיו ניגן בוגי־ווגי. היא
הציגה את עצמה כבעלת־הבית, הצביעה על
אחותו של העצור שמואל קלמפנר .״עתונאי?
אין לי מה להגיד. אסור לי לדבר. אם שמואל
ירצה לדבר, הוא ידבר. אני לא אומר כלום.״
על הכסא היה מונח זוג מכנסים צבאיים
מגוהצים, כמה גרבי־צמר מוטלאים ינק־יים,
חגורה צבאית.
״לף למטבח בבית מס׳ 31 ברח׳
ארלוזורוב פתחה רחל שולר׳ אשד, בגיל העמידה.
חוברת צהובה, דמותו של גנגסטאר*,
היתר, מונחת בטרקלין. הגב׳ שולר המשיכה
בבישול, דני, בן ה־ ,12 התחיל לדבר .״לך
למטבח !״ קראה האם, כשאחיו התאום של

על הגאנגסטריזם והשחיתות בעיריית חיפה,
נלחץ ראש־העירייה, אבא חושי, על־ידי שותפיו
לקואליציה, ובפחדו מהעלאת הדברים
בפני בית־דין, פנה למבקר־המדינח, ביקשו
לבדוק את האשמות שהעלה העיתון. ההאשמות
העיקריות היו כלהלן :

ת צ פי ת

(דד הזכויות • םורו1ו<

• אל תצפה לשום פעולה לפריצת המצוד על אילת
כחדשים הקרובים. הנאומים התאומים של בן־גוריון ושרת
כאו כמקום הפעולה, אחרי שנתברר כי אי! לממשלה האפשרות לבצע
אותה מול התנגדות האמריקאים. מדינאי המערב, שחששו מראש כי מנהיגי
מפא״י ינסו לבצע מיבצע לאומי כל שהוא כדי להתוות אפיק חזש למערכת
הבחירות, שיכנעו את גמאל עבר אל־נאסר שעליו לוותר ויתורים במשא־ומתן
בגבול עזה, תמורת הבטחה א מריקאית שלא יינתן לישראל לפרוץ את מצור

1פרשה לא־חיקית ומעוררת חשדות
של מתן עשרות קיוסקים לחברת

פומזון

(העולם הזה .)917

2פרשה מעוררת חשדות כבדים בעניין
חתימת חוזה להקמת מדחנים על־ידי
חושי (העולם הזה .)922
3קבלת מכונית במחיר ירוו מחברת
ארטיק על־ידי סגן מהנדס־העיר (העו
אילת.
הגילוי
עצמו, בידי דוברי מפא״י, אינו גילוי סוד צבאי, כפי שטען בן־אהרון,
אלא נסיון להוציא מראש את הרוח ממפרשי בגין ויגאל אלון, שביטול
הפעולה היה נותן מזון לתעמולתם.

לם הזה .)917

• המפלגה הפרוגרסיבית תתבע ממפא״י להסתייג כמפורש
מ״שורת המתנדבים״ ,לאחר שהשורה טענה בחוברת שהוציאה השבוע

4רמת חיים פנטסטית של־ מנהל מחלקת
מיסי־העקיפין והרשיונות, זכריה פריי־ליך(
,העולם הזה .)917

כי משרד המשפטים סוגר תיקים תחת לחץ פוליטי, הביאה כדוגמה את פרשת
למדן, מנהל אגף הטכסטיל והעור, המשתייך למפלגה הפרוגרסיבית, אשר
תיקו נסגר באורח מסתורי לאחר שהיועץ המשפטי מצא כי יש מקום להעמידו
לדין.
המפלגה הפרוגרסיבית, שהצליחה עד כה להופיע בעיני הציבור כנקיית־כפיים,
חוששת כי בקרוב עומד להתפרסם חומר נוסף נגד כמה מאנשיה, להשמיט
מידיה את אחר מכלי־נשקה החשובים ביותר.

5הקמת כנופיית נאמנים, סילוק
אנשים מוכשרים וישרים וחיפוי על מועלים
(העולם הזה .)923 , 922 , 921 , 918 , 917

6שימוש באמצעים דיקטטוריים נגד
עובדי העיריה (העולם הזה .)921 , 918 ,917
7קיום קרן חשאית בת רבבות לי־

• יומון הפרוגרסיכים ״זמנים״ לא ייסגר אחרי הבחירות

נאשמי תקרית זחזיז וקרוביהם כשעת זכאתם דכית-משפט השלום בחיפה ׳
״ קל להוציא גיין מבקבוק, אך קשה יותר

דני ממשיך באכילה. בלית ברירה שתק דני,
חזר למטבח.
״לא ידענו על כך — הוא אף פעם לא
עסק בפוליטיקה. אלמלא הבחירות ופרסומי
העולם הזה, הכל היה עובר בשלום. ככה,
מה לעשות, יצטרך לטבול עבור מעשה־הקונדס
שלו. טוב שהוא עדיין אינו בצבא !״
כאן שוב התערב דני :״הוא...״
״שתוק !״
״הבחורות יעריצו ברח׳ מלצ׳ט מם׳
10 פתחה הגב׳ גלעדי את הדלת. פסנתר פיאר
את חדר־האורחים. ספריה מובחרת של ספרות
מקצועית ויצירות־מופת קישטו את
החדר. הריהוט העיד על תרבות וטעם.
״ברוך תמיד היה ילד שקט ונעים. לא
התפרע, לא גרם צרות. הוא עסק בספורט
והיה חבר הפועל. אשתקד גמר את לימודיו
ב&ית־הספר המקצועי, התגייס לחיל־הים.
אף פעם לא עסק בפוליטיקה. כל המעשה
רק גרם לנו עגמת־נפש. תארו לכם ...למחרת
צילצלו ידידינו הרבים, חשבו שנפלה טעות.״
הוסיפה האם, בתנועת־יד עצבנית :״אל
תתנו לזה פרסומת. זה רק יגרום שהבחורות
שלהם יעריצו אותם כגיבורים !״

חיפ ה
א זו לא שחיתות...
עם פתיחת סדרת הכתבות בחעולס הזה

חוברת־הסתה של חושיסטים אלמוניים

נגד העולם הזה.
העולם הזה 926

רות, העומדת לרשותו הבלעדית של ראש־העיר
(הטולם הזה .)920 , 919 , 917
)8( 9קיום קרנות חשאיות־למחצה, בנות
מאות אלפים׳ ללא פיקוח המועצה (העולם

לכנפת, כפי שתוכנן תחילה, ימשיך בקיומו עד לאחר הקונגרס הציוני באביב
. 1956 רק אחרי הקונגרס ייסגר העתון, שתפוצתו הדלה (כאלפיים טופס) אינה
מצדיקה בעיני המפלגה את גרעונו העצום (כרבע מיליון ל״י לשנה).

• תיק אלכסנדר ״שורה״ פישמן, מנהל דפום מפא״י
שהואשם על-ידי מפלגתו במעילות בדפוס, ייסגר בנראה.

הזה .)920 , 919

)9( .מתן הנחות ״מדמי־שלטים על־ידי
פרייליך והעברת הכספים לקרן ראש־העיר

הפרשה הועברה למשטרה על־ידי המוסד לביקורת של מפא״י, כדי לטשטש את
אי־העברתם של עשרות תיקים חשובים יותר. אולם שורה פישמן ימשיך לשאת
בתפקידיו הציבוריים השונים, לאחר שאיים כי ״נפילתי תגרוף אתה אחרים !״

(העולם הזה .)917

10 הוצאת אלף ל״י בטענת שווא על-
ידי שמואל (״דד,־טוטו״) ביאליק, יד־ימין
חושי (העולם הזה .)918
11 מעילות בסך 900ל״י מכספי וועד
העובדים על־ידי מזכירו שלמה שפיצר (הסולם
הזה ,)922 ,918 והעברת רכוש הוועד
לידיים פרטיות על־ידי פרייליך.
)12( 0זיהום חופי הרחצה הפתוחים בחיפה
ואילוץ הקהל להשתמש בחוף הסגור
של חברת חוף הכרמל, שם יושבים ידידי
חושי (העולם הזה .)919
( )13 שימוש באמצעים לא־הוגנים לגביית
כספים בפרשת חלוקת הדירות לסופרים

(העולם הזה .)919

14 שוד קרקעות נפקדים שערכם למעלה
ממיליון ל״י (העולם הזה .)923
השחיתות לא כוקרה. השבוע, לאחר
חקירה מזורזת, נתקבלו תוצאות בדיקתו
של המבקר. למרות הביטויים הצנועים
המציינים מאז ומתמיד את משרד־המבקר,
ולמרות נסיונות טישטוש הדו״ח על־ידי
עיתוני המשטר, היו המסקנות קטלניות ל־
(המשך בעמוד ) 13

להחזירו

• פרשת השחיתויות במשרד הכגיחון תורד מעל סדר
היום, לא תשמש

המפלגות הגדולות
מיכרז לא־הוגן של
חלק מזה — כשוחד

נשק בחירות בשל עיסקה שטרם הוזכרה בציבור. שתי
נלחצות קשה על־ידי כמה מאנשיהן, הקשורים בפרשת
משרד־הבטחון, אשר שילשל מאות אלפים בידיים פרטיות,
לבנה של אישיות ציבורית ידועה.

לעומת זאת, ישמשו עניני הבטחון עצמם נושא להאשמות
והאשמות-נגד של המפלגות השונות, למרות ״ההסכם הג׳נטלמני״ שלא
להעלותם. ציפה לשבוע סוער של וויכוח על ״מה מותר ומה אסור״.

• אל תופתע אם בלפי חוץ יהיה נראה בזמן הקרוב כי
עומד לחול שינוי מהפכני ביחסים בין ישראל ומדינות ערב.
מדינות ערב, הנמצאות תחת לחץ בינלאומי בשאלה זאת, מתכננות מבצע תעמולתי
גדול ששלביו יהיו ) 1( :קריאה של כמה ממדינות אסיה שהשתתפו
בוועידת באנדונג, או של מנהיג אסיאתי חשוב, לחיסול המתיחות ( )2הסכמה
מצד לבנון לקבל עליה את היוזמה לכינוס ״וועידה ישראלית״ בה ישתתפו כל
מדינות המרחב, כולל ישראל ותורכיה (י )3הצטרפות שאר מדינות ערב לתוכנית
זאת. הנקודה החלשה: המוזמנים לוועידה יחוייבו להסכים מראש לכמה תנאים
בעניין הגבולות, הפליטים וירושלים. כלפי חוץ יוצגו תנאים אלה כעולי׳ם בקנה
אחד עם החלטות באנדונג בשאלת ארץ־ישראל.

ויז ׳ ז ן־!•

״כרוה האחרון הלה מהפכה עצומה באו
תנה. טיפוס האדם, רוח הציבור, הכל. רק
השתנה במאום: האם היהודיה ! היא עוד
בננה בידה אחרי כנה, רואה חייה
כד׳ האמות של דירת-שיכון ואת
פורקנה הנפשי ברכילות עם השכנים

דעה פסימית זו הושמעה לא מכבר
כהרצאה •טל סוציולוג ידוע
כתל-אביב, שביקש לשוא למצוא
פתרון לתעלומה: כיצד הופכת
נערה צברית, שחונכה בדוח הארץ
ואולי אן? היתה חברה בתנועת-
הנוער, תוך •טנים מעטות, ואולי
אפילו חדשים מעטים, להעתקה מדויקת
של סבתה, באילו הונבה בל
ימיה כמעגל הצר של המשפחה
היהודית כגולה?
״העולם הזה״ אינו מוכן לקבל
דעה זו במושכל ראשון. דמותה של האם היץ
נקבעה סופית ואולי בדאי לתת לאמהות עצ|
הדיבור, בדי שיוכלו להסביר ולהדגים את גי[
החיים של הנשואין והאמהות. בי להן, האט)
מכרעת על עיצום דמותו של הדור הבא. שו
מורה, אינה מסוגלת להתגבר על השפעתו
של האם, ההשפעה של הכית והסביבה

(ראה שער)

^ אשר הכירה עדה ליפשיץ את אריר. מב־נס,
היתה צברית לתפארת׳ תל־אביבית
זוהרת, אתלטית ידועה בגמנסיה הרצליה
ומחוצה לה׳ אלופת הארץ בקפיצה לרוחק
(״לגובה תמיד הייתי שניה בבוקר, עבדה
כפקידה במשרדו של אביה.

דן קיבל מתנה, חליפת קאובוי מהאופנה האחרונה.
אמו בודקת אם אין צורן לתקנה ולהתאימה למידותיו.

מאז עברו 13 שנה. עדה מכנס היא עתה
עקרת בית, אם לשלושה ילדים. מה קרה בינתיים לנערת־הזוהר האתלטית?
עדה
עודנה בלונדית זוהרת, עיניה התכולות מחייכות, על פניה אין
אף קמט אחד. קשה מאיד להאמין כי הינה כבר אם לשלושה ילדים.
החיים גם הקלו עליה. זרות היו לעדה דאגותיהן החומריות של עקרות
בית אחרות. היא גרה בבית בן חמשה חדרים, מוקף גן גדול ; עוזרת
מסייעת לה בעבודות הבית והבישול ; לרשותה עומדת מכונית פרטית•
״נכון,״ מודה היא ,״דברים, אלה מקלים בהרבה. אבל הם אינם
קיבעים את אופייה של אם המשפחה. אם לאשר, יש בית גדול או קטן,
או אם היא מבשלת בעצמה או שוכרת עוזרת — כל אלה אינם קובעים
את דמ-תה של האם. זהו עניין של אופי ישל תפיסת חיים יותר מאשר
של תקציב משפחתי.״
כאשר התחתנה׳ האמינה עדה כי בא הקץ לחיים העצמאיים המלאים
וכי מאז ואילך תצטרך לשכוח הכל ולהיות עקרת בית טובה, שכל
עולמה בביתה ובילדיה .״לקראת זה חינכה אותי אמי,״ היא נזכרת,
״בדיוק כפי שאמה לפניה חנכה את אמי. כלומר, להיות אידישע מאמע
טובה.״
חינוכה של האם, במקרה זה, לא הכריע. עדה מכנם רחוקה מאד מן
הדמות המסורתית של אם יהודיה.
בחודשים הראשונים אחרי החתונה, היה לה קצת קשה. היה צורך
להתרגל לחיות עם עוד אדם, להתאים את מהלך חייה לזה של בן־הזוג
החדש. אבל כנראה שעדה ואריה מכנס ידעו לוותר ברגעים הנכונים,
להתגבר צל ר,7,שיים הראשונים, בהם נתהל כל זוג צצ-ר אחרי החתונה.

עדה אינה מתעצלת,

החליפה.

הצד

יושבת ליד מכונת התפירה, מתקנתעומדת בתה לאה, בת השמונה.

הביקור כשוק נזעסי
חלק לא מבוטל מחטיפה

״שאלו אותי מד, הופך בחורה
שוס ספק שבעל טוב עוזר בכיוזן
היא קמה מדי בוקר לפני שבעי
לבית הספר ולגן, דואגת לארוחת 1
מספיק לה כדי לשחק טניס (פעמי!
עניין בעבודתו של בעלה, בן למע
איזה משני הדברים חשוב יותר
לו? קשה לעדה לאמר. לדעתה,

חשובים — באותה מידה.
את יחסיה עם הילדים בנתה עק
הבית כמו קיבוץ, הסבירה לילדים
מקבל את המגיע לו.
מטרתה הראשונה: למצוא עיסו?
מקסימלית. זהו, לדעתה. סוד הצי
המושגים של הדור הישן, אלא לנ
היא אינה צריכה לרוץ אחרי ז
שיאכלו את הדיסה. הם רעבים,
לדבריה :״חובה על האם לחנך דל,
בתה הבכורה, תלמה (,)114
הראשון בפתח־תקוה, לומדת לנגן
לרקוד דן ( )5עודנו בשלב שכל
בכל זאת אין עדה מכנס מתי)
אן? עד פי שהיא כבר נשואה 12 שנה ואם לשלושה ילדים, מוצאת עדה את הזמן
הדרוש ל; 11 חק טו־ח פעמייח-שלוש בשד 111 שתוה חידה ררה של זוהו תווריה --אווה חרורה שאשה חמרת להוות >

האמ הו ת הי א ה סוף?

.הבל השגר
אחד לא
רודפת עם

כפידרה הנפתחת עם כתבה זו, תנסה חוליית-מחקר
של ״העולם הזה״ להשיב לבמה שאלות :
מה קורה לצעירה הישראלית בצאתה מחדר-היולדות?
במה ילדים היא רוצה במשפחתה

האם היא י רואה לעצמה שטח
פעולה מהיץ למסגרת הכית?
האם היא שפחה לכעלה ולילדיה
כאיזו מידה משפיעות בעיות של
תקציב על השקפת-עולמה?
האם היא צריכה להשאיר את
חנון־ ילדיה למורה כגן ובבית
הספר, או שמא חייכת היא ליטול
בו חלק פעיל 7
האם פינוק ילדים יבול לכוא כמ-
קום חיניד י מכנס האם לאם הישראלית היום יש
תפקיד כעיצוב דמות הדור שלא היה מוטל על סבתה י

״העולם הזה״ יוצא מן ההנחה שאין אשה ״אופיינית״.
לבל אשה נסיכות והשקפות משלה. עדה מבנם, נושא
הכתבה הראשונה הזאת, היא אם פתח-תקואית, בת 30
המחזיקה בדעה בי האמהות אינה הטון? ובי תפקידים תמונה אופיינית של עקרת בית, בממלכתה המסורתית של האשה — המטבח.
לעבודה, הילדים בגן ובבית־ הספר ; עדה עסוקה בהכנת ארוחת הצהריים. בעבודתה זו היא
חשובים נוספים מצפים לאשה הי שףא !.יתב דן רנ .

עדה

אלית טרם
את רשות
זן לבעיות•
ז, השפעה
גננת, שום
הראשונית
ן דטפהתית.
יצא הבעל
מוקפת צלחות
ומיתקני־מטבח מן המשוכללים והמודרניים ביותר המקילים עליה חלק מעבודתה אן אינם משחררים אותה
הנופלות על שכס האשה ושאין בכוחן של המיתקנים המודרניים ביותר לפתור אותן.
מהרבה דאגות אחרות

גם הוא את עדה. למרות שיש לה עוזרת, נופל על שכמה
:בית והקניות, כאן ממששת עדה את הבננות אצל הירקן.

לאה אינה מרגייטה ט*ב. אמה הקדימה לשלוח אותה למסה, מאכילה אותה מרק דק, שעה
שתלמה ודן עוקבים אחר הפעולה. תלמה, בת אחת־עשרה וחצי, עוזרת לאמה במידה רבה.

אשה נשואה טובה׳״ סיפרה .״אין
.ובעלי הוא טוב בהחלט.״
יצא לעבודה, שולחת את הילדים
־,ריס, מסדרת את הבית. שאר הזמן
:שבוע) ,לשחות בים, לקרוא, להתזה
חקלאית ותיקה ועשירה.
הטיפול בבית או העיסוקים מחוצה
ני הדברים חשובים — או בלתי

:סיס הגיוני בריא. היא ארגנה את
י כל אחד יש לו תפקיד וכל אחד

ולא לכל ילד׳ לעודד אותו לעצמאות
תה להיות אם טובה — לא לפי•
הרוח הישראלית החדשה.
ידים עם בננה או להתחנן בפניהם
יאכלו. אינם רעבים, שלא יאכלו.
את ילדיה — לא לפטם אותם.״
ילדה ביובל ה־ 75 לחרישת התלם
ל פסנתר. השניה, לאה ( )8לומדת
וקיו מתנהלים בגן הגדול של הבית.
סת בקלות ראש לאמהות. אם כי
ותז--יי>-ד>זיץ י״־י-זז^ז דד*יי1ז•יד•_.יייזי־יי־י•

.ולמרות ה 5ל

יכולה עקרת בית למצוא הנאות ועיסוק מחוץ לכתלי המטבח

וז־דדו־ הילדות __ו 7ורצ דזו־ריכדרז זר רז י יי ייי

ישנם דברים שאין מכבסים במכו־נת
כביסה. עדה מכבסת אותם ביד.

היא את האחריות המוטלת עליה. היא מקשיבה לבעיותיהם של ילדיה,
עוזרת להם בשיעורים, יצרה יחס של רעות בינה לבינם.
״פשוט קשה לי להאמין שהם ילדי. ביחוד בתי הבכורה,״ מספרת
היא בתמהון .״אני מתייחסת אליה כאילו היתד, אדם גדול, שווה־מעמד.
עד כדי כך, שהיא כבר מתחרה אתי בבגדים.״
להוריה של עדה היו שלושה ילדים. כולם התבגרו והתחתנו ועתה
מצטערים ההורים שלא ניולדו להם יותר ילדים. עדה עצמה, שהתנסתה
בכל שלבי צער גידול שלושה ילדים, לדעתה, הוא בדיוק מספר הילדים
הדרוש למשפחה הישראלית.
״עם שלושה ילדים, תמיד יש משהו. אחד מנוזל, השני יש לו חום,
השלישי מתאונן על כאב בבטן. אבל כל זה לא חשוב, אם יודעים איך
לקבל את הקל והקשה בחיוך. ואז, פתאום׳ רואים יום אחד שכל הקשור
בילדים בא בראש. זה בא באופן טבעי, מבלי ששמים לב.״
מה דעתה של עדה על אם עובדת?
״להיות אם, זוהי עבודה מלאה. מישהו בכל זאת צריך לדאוג לילדים.
אם לא האם — אז הסבתא, או העוזרת. אבל לא צריך גם לקפוץ לקיצוניות
שניה ולאמר כי מחוץ לטיפול בבית ובילמם אשד, איננה יכולה
לעסוק במשהו וצריכה דווקא לחזור למינהגים ולהרגלים של הסבתא
מחוץ־לארץ. האמהות היא אמנם אחריות כבדה ודורשת הרבה מצד
האשד — ,אבל היא בהחלט לא הסוף. להיפך: זוהי רק התחלה. היא
מאפשרת לאשר, להוכיח מה היא מסוגלת לעשות — אם היא העתק־פחם

אנשים
לחייל ולאיש חיל המילואים!
הצבא הוא יסוד כטהוננו. בטחון הוא התנאי הראשוני לקיומנו
ועצמאותנו המדינית. החייל העברי מופקד על משימת הבטחון ולו
צריבה המדינה והעם לדאוג ולספק לו את מיטב הנשק, רמת אימונים
גבוהה ותנאי שדות נאותים.
ינתן לאנשי צבא־הקבע דר*ג שבר גבוה יותר, יוגבר המתח בין שבר
הדרגות על מנת לעודד את קיום הקצין,
תנתנה לאנשי הצבא הנחות מהמיסים הממשלתיים והעירוניים.
ינתן חנוד־חנם לבני אנשי צבא הקבע וינתנו להם הקלות בשיבון,
ק* שאמנם יהיה הפרש ניבר בין מהיר יחידת השיבון הצבאית
והאזרחית.
יוחשב בותק צבאי שרות החיילים בארגונים בטחוניים ובצבאות
זרים וינתן זיכוי שכר מיוהר לנפגעים.
יהפד שרות החובה לשרות אינטנסיבי של אמונים ותעסוקה ללא
ביזבוז זמנו של החיל ורבוי ההוצאות על החזקתו.
יוגבל יעול השירותים בצבא ויוגדלו החילות הקרביים על השבון
השרותים על מנת להגדיל את כוננותו של צבאנו.
יופסקו השיטות לערבב אמון צבאי עם כל מיני נסיונות בלתי
צבאיים -כגון גדול ירקות -שאינם תורמים להגברת אמונו של
החיל ורק מבזבזים זמנו וכספי המדינה.
יקוצר שרות החובה לבנות לשנה אחת בלבד. הנסיון הוכיח כי שנת
שירות אחת מספיקה בדי להכשיר צעירה לתפקידי שעת חירום ובן
להקנות לעולות חדשות את ערכי האזרחות הישראלית.
ייועל שרות המלואים, יחולו ההתיצבויות במקומות מגוריהם של
החילים או בעיר או המושבה הקרובה ואף ורק בשעות שלאחר
העבודה.
(מתוך תמצית מצע הציונים הכלליים, פרק ״הצבא״)

הצבע

רב־אלוף יגאל ידין שכיום כבר מתאים יותר להתרגל לכנותו
אקס־דנט
ד״ר (לארכיאולוגיה) ,התאונן השבוע כי בעוד שהוא מנסר, להחיות
שער=הג־א

את שרידי העבר הרחוק ביותר, מוונחים והולכים שרידים יקרים
של העבר הקרוב. באחד הימים, סיפר ידין, כאשר נסע במכונית לירושלים בלוויית שני נערים
צעירים, התבונן אחד מהם בשלדי המכוניות בשער הגיא ואמר לחברו :״יא, תראה כמה
אקסידנטים קרו פה בזמן האחרון אמנון (״גוני״) ,בנר, בן ה־ 3של רות
(כבקשתך לשירים עבריים) ׳שפירא, הנחשב בין ידידי המשפחה לילד־פלא אמיתי, הוכיח
בשבוע שעבר ידיעה בלתי־רגילה בשפה: בשעת ביקור ידידותי בבית בי. ג׳י ,.פנה הילד
לאמו המעשנת :״אמא, תקטמי

את הסיגריה בן־ גוריץ יי׳״ 111111...

נאלץ לחפש במילון את
משמעות המילה
הראש שתי תוצאות
ספרותיות נוספות של
משפט קסטנר: לאחי פסק־

פסוק״ הש 3וע
.אדיאר ב. לאומץ, שגריר ארצות־

(לקצץ את

הדין פנה אחד מחשובי העדיב,
צנחן לשעבר וממנהלי אל־על
כיום, יואל פלגי אל הוצאת
הקיבוץ המאוחד העומדת להיציא
מהדורה חדשה של ספרו רוח
גדולה באה

וביקש להכניס

בו כמה תיקונים. כזכור,
הודה פלגי בשעת עדותו במשפט 1
כי בכמה מקרים סטה בסיפרו 1 1 מקו האמת. ההוצאה סירבה 1 ספר נוסף על משפט קסטנר עו־מד
לכתיב הסופר היהודי יליד 1

הונגאריה ארתור (גנבים ב־ 1 לילה) קסטלר, שביקש׳ מידידו

די-ר יעקב וויינשאל לשלוח
לו את חומר המשפט.

•שם השבוע :

נים המצליחים למשוך
קהל לאסיפות הבחירות,
למרות הנואמים שהם
מביאים אתם,״ אמר מישהו

השבוע. בעניין זה, הגדילה לע־שות
הזמרת יפה (הוי ירוקה !)
ירקוני, ששמה הופיע במוד־עות
של אסיפת מפא״י ב־

האלון

הברית בישראל, בנאומו ב־ 4ביולי, יום העצמאות
האמריקאי :״אין אי־תלות ללא תלות (בין
ארצות־הברית לישראל),״
• יגאל אלון, מנהיג אחדות־העבודה, בתגובה
על הקריקטורות של חרות שרמזו כי
מכנסי האקטיביזם רחבים מכפי מידתו :״אם
ההגנה האקטיבית בארץ נמדדת ברוחבם של מכנסיים׳
סבורני שמנחם בגין יצטרך ללכת בתחתונים
בלבד.״
.שלום רוזנפלד, בטורו קראתי־רשמתי
במעריב :״אני מציע לקרוא למכשיר שבעזרתו
יושמעו תקליטי תעמולת הבחירות: פטפטפון.״
• ״הארץ״ ,במאמר על שביתת־האינטליגנ־ציה
במדור הכלכלי :״הארץ כולה מתפתחת...
ועל כנה צריכה להישאר רק השלישיה הקדושה:

חרות מודיע כי 1 והשוד השבוע בא לארץ 1 1 חבר מרכז תנועת החרות באר־ 1 צות־הברית. שמו? ד״ר שנור

״הריני מלא הערצה לאמ־

ירושלים ואסיפת מפ״ם
בחיפה באות• יום עצי
מו פחית להוט אחרי בני־ 1
לווייה אמנותיים היד, שר־הבט־חון
המתפוטר פנהס (״מהגוני״)
לבון. אחרי סיימו את נאומו
כקריית־חיים, כשהודיע היושב־ראש
על הופעת מקהלה, קם
הזמן
״הגיע 1,1״ )
״מהגוני״ וצעק 1,׳ ^

להפסיק את הנוהג הקלוקל
הזה של צירוף נואמים
ואמנים רשימת
הנוסעים: הסופר מיטה
(מלך בשר ודם) •טמיר יוצא

סוככת קאבוט
יפה כפליים

והשער

רמת־השכר האב, רמת־ד,מחירים הבן
הרשמי של הלירה רוח־הקודש.״
.כוכבת פוזאן קאבוט :״אני אוהבת |
מראות. כשאני מתבוננת במראה, נדמה לי שאני 1
יפה כפליים !״
.הבמאי ליאופולד לינדברג, העוסק ן
עתה בבימוי בתיאטרון הקאמרי, בספרו על פסטי־ ן ן
באל קאן׳ בו השתתף בחבר השופטים :״רוב 1
הסרטים שהוצגו השנה הוקדשו לילדים ולדגים1 .
ראינו דגים בכמויות כה גדולות, עד שחשבנו )
שאת הפרם הראשון נצטרך להעניק לדג־מלוח

השבוע כדי להרצות בקיימבריג׳,
בפני מדריכי נוער יהודיים
על ספרור. עברית בהיזכרו בכפר מולדתו כפר־תבור (״מסחר סיפר
השבוע יגאל אלון כי עבד בימי נעוריו בדיש בגורן המסחאי ולא הסט שור בדישו,
בקיימו הלכה למעשה את הפסוק התנ״כי החביב על שר-האוצר לוי אשכול
הניו־יורק־היראלד טריביון הודיע השבוע כי פ פי רו ס ס קו ראס, מ;הל חברת פאראמונט
ההוליבודית, מתכונן להקים בתל־אביב אולם קולנוע חדיש אשר יהיו

ווווווווו!ווווווווווווווווווווווווווווווו

בו אלפיים מקומות ישיבה.

(ראה ״ספר לסבתא״ ,עמוד )20

סיגריה משובחת, פיה מסגנת
20 סיגריות 4 0 0פרוטה
מנע אש ב שדו ת!

במספר התשובות חלה שוב עלייה והוא
עמד הפעם על .418 הכותרת המוצלחת
ביותר, לדעתי, היתד, שם הספר ה־סומרסט־מוהאמי
על חוד התער, ולאחר
עריכת הגרלה בין שולחיה זכה בפרס
הראשון יהודה הראל, מנרה, דאר־נע־גליל־עליון.
שלושת הפרסים הנוספים
התחלקו בין צנזורה (צפורה פרל־מוטר,
גבעתיים, רחיב ל״ה ,)12 רגלו
השבירה של חושי (דן אסתריק,
רחוב הרקפות ,8חיפה) וו־,חמשיר נהש

•טהירהר ארוכות /בשעה של
ריצת־משובות /אמר :״ברוב
יגע ! אגבור על כל פגע /גם
אם אקרע לחתיכות..״
כותרות מוצלחות אחרות: הנחש
שעמד על שלו (פושטו תל-אביב)
שבירת שיא (רנה ברכה, בת־ים),
זהירות, סיבוב מסובן (שלמה מרדכי,
תל-אביב) ,על קוצו •טל יוד
(מנשקה, מנרה) ,דרך כל כשר (א. ח,.
בת־יים) ,מזוכיסט (דן זיו, צה״ל) ,תו־לעת
יעקב (חיים הגתי ירושלים, הכניסה אפורה (דליה מאירי, חל־אביב),
הקואליציה (יצחק מאירי, רמת־גן).

ה עול ם הז ה 926

״מגדה לופסקו השניה׳ ־ תל־־־אבי

האשה בחדר עד הגג

החלון בעל השמשה הכחולה זרק אור כחול מוזר על
חדר המדרגות של הבית הישן בעל שתי הקומות, ברחוב
באזל בצפון תל־אביב. לא היתה זאת התופעה המוזרה
היחידה. דיירי הבית שמו לב שמאז יצא הדייר הקודם,
יעקוב קליין, מן החדרון הזעיר שעל הגג ומסרו לדיירת
חדשה, אשר -בגיל העמידה, החלה תנועה בלתי־רגילה בחור
המדרגות. נשים וגברים עלו וירדו בזה אחר זה בכל שעות
היום והלילה.
הדיירים ׳התלוננו בפני בעל הבית, איש ברקליס־בנק
משה מזרחי, והוא עלה לחקור במה המדובר. להפתעתו
נוכח לדעת שהדיירת הקימה מחיצת־בד מעל למעקה
הגג, הסתירה את הגג מעיניים סקרניות.
אירנה פופה, אשה נמוכה שסימני יופי נבול שרדו בפניה,
הכחישה את הכל. אולם מזרחי פנה למשטרה. זו הציבה
תצפיות על גגות קרובים. הם ראו שמדי פעם ניגשה פופד,
לדלת, הכניסה גברים לחדר• לפעמים נכנסת היא עצמה,
לפעמים נשארה עומדת בחוץ. את אשד נעשה בפנים לא
יכלו הצופים לגלות: ניר שחור היה דבוק על החלונות.
באחד הימים עברה המשטרה להתקפה. היא ערכה חיפוש
בחדר, מצאה בו אשד, חשודה יחד עם גבר׳ שנתגלה כבעלה.
בטענה כי אורחים אחרים הודו כי אמנם המקום ה־א ביח־בושת,
הגישה המשטרה תביעה פלילית.

אם שמחר, פופד, על חסדו של השופט׳ התחרטה חיש
מהר. האנגלי שניסח את פקודת החוק הפלילי׳ , 1936 השולט
עדיין בארץ, הקפיד להכניס בו את הסעיף ( 163ב) .סעיף
זה בא למנוע את טענתו של בעל בית־בושת כאילו רק
השכיר את ביתו, אינו אשם בעצמו ואינו יכול לפנות
את האשם האמיתי. לכן קובע הסעיף כי בעל־הבית לא זה
בלבד שהוא רשאי לפנות מביתו אום שחויב בדין באשמת
החזקת בית־בושת, אלא שהוא גם חייב לעשות זאת —
אחרת ייחשב בעיני החוק כשותף לפשע.

מיטה, שרפרף וארגז
בעל־הבית ברחוב באזל לא היסס אף לרגע. הוא הגיש
משפט לפינוי. השופט המחוזי צלטנר לא התלבט הרבה,
אישר את הבקשה. כדי להרויח זמן הגיש עורך־הדיו
בוכהלטר ערעור לבית המשפט העליון, אף כתב מכתב אחרון
לנשיא המדינה. תוך ויונים ממושכים אלד, נעלמו כל חפצי־
.הערך של פופה — החל במעיל־ד,פרווה שהביאה מרומניה

ידידתו של ה שר.
היה זה מפנה בדרך חייה של אימה פופה שהתדרדרו־,
במהירות מסחררת תוך שנים מעטות מאד.
ברומניה׳ מולדתה, היתד, אירנה פופה אשר -ידועה למדי.
כשהיתה עוברת עם כלבתה ברחוב הראשי, עטופה בשמלות
פאר, היו האנשים לוחשים איש לרעהו :״הנה חברתו של
פיקי ואסיליו פיקי ואכיליו היד -שר־הפנים בממשלתו
הפרו־פאשיסטית של המרשל אנטונסקו בימי המלחמה,
ויתכן כי הודות לידידותו עם פופה השתדל השר לעזור
במקצת ליהודים. היו אף שקראו לה ״מגדה השניה״ ,על
שם מאדאם מגדה לופסקו, אהובתו היהודיה המפורסמת
של קארול, מלך רומניה.
אולם עזרתו ליהודים לא הועילה לואסיליו כשבאו הסובייטים.
הוא נעלם מן האופק, ארנה פופה החלימה להגר
במהירות. היא בחרה בישראל.

אירנה פופה 1945 ,
— או להתאבד 7

אירנה פופה 1955 ,
ללכת למיסיון

״מגדה השניה״ ירדה יותר ויותר. היא לא העזה עוד
להזמין אורחים לביתה, מחשש פן תחשוב המשטרה שחזרה
לעסקי הבושת. ר-יא לא ר-עזה אף להראות את פניה
לידידיה בעבר, אחרי פסק־הדין. בערבים הסתגרה בביתה,
ביום עמדה בין התימניות בשוק וזכרמל, כדי לקבל כמה
שעות עבודה כשוטפת רצפות או כובסת. אולם שוכרי־העוזרות
פסחו באדישות על פני האשד, הקטנה, שלא נראתה
כאילו נולדה להיות כובסת טובה.
בחדרון הקטן על הגג ברחוב באזל שוב לא נשארו אלא
מיטה, שרפרף וארגז המשמש כשולחן. משך חדשים לא
הוציאה פופה את מנותיה מחנות המכולת, מתקיימת על פרוסות
לחם, אותן היא מחלקת עם כלבתה, לוקי ,״היחידה
שנשארה לי.״
לפי החוק היהודי, עדיף החוטא החוזר בתשובה על הצדיק
הגמור * .אולם החוק הפלילי אינו מביר בכלל זה. הסעיף
163 הוא חד־משמעי: בעוד ימים מעטים יבואו שליחי
ההוצאה־לפועל לגרש את אירנה פופה מחדרונה, בגלל
החטא שחטאה לפני שנתיים, מה תעשה אז? פופד -אינה
יודעת. מתיפחת היא, כשהדמעות שוטפות את פניה :״אין
לי ברירה אלא ללכת למיסיון או להתאבד ו״

ועד למרבד האחרון. היא מכרה ,׳מישבנה או מסרה לעורך־
דינה את כל אשר היה לה למימון המשפט. לבסוף לא נשאר
לה דבר, מי^בד מרירות, שהופנתה בחלקה נגד עורך־הדין.

* במסוס שבעלי־תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים
יכולים לעמוד.״

ערב1ת של 200ל״ ,
כאן חיכתה לה הפתעה. ישראל היא ארץ אכזרית לאשה
מעל לגיל 45׳ כשאין לד. ילדים או תומכים. חיש מהר מצאה
אירנה פופד. שמבצעיה בעבר לא יעמדו לה כאן. היא
נשארה חסרת פרנסה.
הפיכת החדרון הקטן על הגג למקום־פגישות־חטופות
נראה לה כמוצא. תחילה נקטר, באמצעי־זהירות: היא שכרה
את עורך־הדין משה בוכהאלטר על בסיס קבוע, תמורת
20ל״י לחודש׳ כדי להגן עליה בשעת הצורך. אחרי זמן
מה העלתה משכורת זו ל־ 30ל״י.
עתה, עם הגשת המשפט, היה לה צורך בכל ההגנה
המשפטית שיכלה לקבל. אולם זו לא הועילה. עמדת
המשטרה היתד, חזקה מדי. אירנה פופה חויבה בדין אך
זכתה לפסק־דין קל יחסית: היד -עליה לחתום על ערבות
עצמית בסך 200ל״י להתנהגות טובה.
(המשך מעמוד )9
גבי חושי, מעודדות לגבי העיתון שנטל על
עצמו משימה כה כבדה.
המבקר אישר: האשמות ,7 ,6 ,2 ,1
.13 ,9 ,8
לא טיפל: האשמות . 14 , 12 , 11 ,10 ,5 ,4
סירב להביע דיעה על האשמה ,3כיוון
שהנפגע הגיש לבית המשפט תביעה נגד
העולם הזה.
סירוב המבקר להביע דעה על האשמה
זו, נראה תמוה מאד, רצוי מאד לחושיזם,
נוגד מאד את נוהל משרד־המבקר.
לא פחות תמוהה נראתה אי־חקירתן של
האשמות רבות בשחיתות אישית, שחיתות
שהפכה בעיריית חיפה מודד לעלייה בדרגה.
אף על פי כן, היו תוצאות החקירה אנטי-
חושאיות בהחלט, הניחו מקום לספק לגבי
נאמני חושי, אך לא לגבי השיטה. הדו״ח
אמר בגלוי כי העירייה ביצעה מעשה פלילי
במהותו בהעברת כספי־ממשלה־ועירייה לקרן
ראש העיר וכי תשלומי חובה שונים
לא נמסרו אף הם לקופה, אלא הועברו לקרן.

1כ י אדם
הכל נמאס למלך
את חיים דהאן, לא מטרידות עוד כיום
בעיות. את לחמו מרויח הוא ביגיע כפיו.
במדינה לפני 21 שנה, כשפקח לראשונה את עיניו
בקזבלנקה, בירתה הסואנת של מרוקו, לא
עלה כלל בדעתו שכעבור שנים אחדות ישא
תואר מלך לראשו. הוא הסתפק בינתיים
במשחקי ילדים בסימטאותיה העלובות של
עיר הנמל, המפורסמת בפרוצות הרבות שבה,
יותר מבשל דבר אחר.
המרידות הרבות של המרוקאים נגד צבא
הכיבוש הצרפתי, נטעו בכל לב מרוקאי את
הרגשת החופש, הרגשה של לית דין ולי׳ת
דיין. חיים לא נבדל מכולם.
שנים עברו, חיים עלה ארצה במסגרת
עליית הנוער. הוא לא שוכן ככולם במוסד
של ההסתדרות הציונית: חברו הציע לו
לעבור ליפו, לשטח הגדול, שמעבר לשעון
על־יד המשטרה, שם מצויה הפרנסה בשפע.
מסביר חיים :״תחילה לא רציתי, פחדתי.
פה בארץ, לא כמו בחוץ לארץ. פד, יש שוטרים׳
אסור לעשות מעשים כאלה !״ אולם
במהרה שוכנע שבכל זאת כדאי לנסות.
בו ביום שהגיע לנמל חיפה יצא ליפו.
העסקים היו פורחים׳ חיים, כבד
גוף ( 100ק׳) גבה קומה ( 1.85מ׳) ויפה
תואר, משך מספר רב של לקוחות ששילמו

בממוצע משלוש עד חמש ל״י. הסחורה
היתד, לרוב יצאניות בנות ,17—16 שהורים
שיכורים, אמהות גדושות ושאר נסיבות איל־צון
וגררון להתעסקות זו. התפאורה היחידה
לרקע האפל: צריף פח ובו מטה ומזרון
מפושפשים.
עד מהרה השתלט חיים על העסק נהיה
הבום, זכה לכינוי ״מלך״ .כולם פחדו ממנו,
אולם ״גם זה נמאס, רציתי להיות מלח בצי
המסחרי (מהצבא הצליח להשתחרר באמתלות
שונות, לרבות שגעון) .השגתי את
שלי והייתי למלח באניה אברהם גרץ. החלפתי
מספר אניות, בקרתי בארצות רבות׳
גם באמריקה. איזה יופי ! נמאס לי גם פה,
החלטתי לחזור למקצועי.״
המלך הגולה׳ אולם כאן נפסקה שרשרת
ההצלחה והחל סיוט המשטרה. זו החלה
רודפת אותו עד חרמה, בתי־דין דנוהז למא־סרים
שונים. חיים לא נרתע, החליט לעמוד
ביד חזקה מול הרודפים אותו. הרחיק לכת
בית־משפט השלום שדן אותו לשתי שנות
גלות בצפת.
ה״מלך״ הוגלה לצפת. כעבור שבועות
ספורים, התחננו ממש כל תושבי צפת :

״הוציאו מאתנו את הנגע ששמו חיים
דהאן תחינותיהם הועילו והוא הוחזר
לתל־אביב בתנאי .״תנאי, לא תנאי, לי לא
אכפת, אני עובד ודי,״ היתד, טענתו של
דהאן, שלא נכנע לאיומי שוטרים ,״ויש סמל
אחד שזוכר יפה מאד איך שעשיתי לו ניתוח
בפרצוף...״
אולם גם זה נמאס. חיים החליט להיות
״בן־אדם״ ,נשא אשה( ,נמצאת עתה בחדש
התשיעי להריונה) והחליט להתפרנס בכבוד.
עוברים ושבים, מאחרים בנשף, יוכלו למצוא
את חיים דהאן ליד דוכן מואר בעששית
גז, בקרן הרחובות יונה הנביא—אלנבי בתל־אביב,
כשהוא מציע לקונים מכל טוב: בשר,
ששליק, קבאב, ביצים, ואף טמפו. עוזרו
הנאמן, הוא יוסף (פפו< ,ספסר כרטיסי
קולנוע בעבר ,״בחור טוב״ כיום.

כל ישר אל
שכר הנאימה
עלייה גדולה במחירי האמנים חלה בשוק
החופשי עם התקרב תאריך הבחירות. הופעה
של דז׳יגאן ושומאכר עולה למזמין 500ל״י,
ואילו הופעה של אילקה ואביבה או של שושנה
דמארי מחירה 200ל״י. חברות המוניות,
שתחילה קבעו תעריף־בחירות מיוחד
של 5ל״י לשעה, העלו בינתיים את המחיר
ל־ 7ל״י.

דו״חלסחר מטע הסתדרות הציוני הפלד מפלגת המרבו

רק סח יעצי־ סח
סאת שלו ויסמן, חכר הכנסתפא״י שולטת בהסתדרות. למפא״י רוב בממשלה. מפא״י
מבצעת את תכניותיה ומשתלטת על המדינה על־ידי תחוקה
בכנסת. על־ידי צוים אדמיניסטרטיביים ומה שקובע יותר :
על־ידי !מדיניות של בל שר ושר שלהם — בשטח הנתון
למרותו.

לה המונופול על יום העבודה (לשכת עבודה) !
לה המונופול על עזרה רפואית (קופת חולים)
לה בעלות על המים במדינה (מקורות) ,
לה העושר של הקונצרנים הכלכליים (סולל־בונה,
המשביר, תנובה וכל הקואוסורציה העובדת) וכל
הכח הנובע מבעלות זר*
בידה מרוכזים האלמנטים היסודיים של כל שלטון
המדינה ,

בידה — ראשות הממשלה.
בידה — הכסף, האוצר (כספי המדינה׳ המענקים, המגביות)
בידה — הצבא י
בידה — אוצרות המדינה — (שר הפתוח)
בידה — המפתח למדיניות חוץ (שר החוץ)
בידה — גם הסוכנות היהודית וכל גורמי הסיוע הבאים
דרך התנועה הציונית מהעולם היהודי.

אלפי קולות שקבלו יותר בבחירות להסתדרות. נניח שיקבלו
עוד מנדט ויכנס החמישי. נניח שכונותיהם טובות ביותר.
אך מה יוכלו להשיג למען בוחריהם, למען המדינה? הם
טוענים בצדק שהם היו בעד חנוך ממלכתי, בעד דגל אחד
והמנון אחד. אך כיצד הושג הדבר אם לא על־ידי כך כי
מפלגה גדולה כהציונים הכלליים עזבה את הממשלה ונוצר
משבר כי מפא״י לא יכלה להמשיך בלי 23 הידים שלהם
בהצבעות.
מי הכריע את הכף לליברליזציה של המשק י בכח מי
נמנעו העלאות המסים? כיצד בכלל אפשר להשיג משהו
ממפא״י — אם לא מקימים כח מול כח? אין כאן השאלה
שאינם רוצים. אינם יכולים. הפרוגרסיבים מדברים גבוה
על טוהר מידות ומוסריות — בידי מי במדינה נתון הכח
לערוך מלחמה נגד השחיתות אם לא בידי שר המשפטים.
מה הוא עשה? הוא בודאי רצה לעשות. הוא לא יכול.
ובהיותם חלשים — היו צריכים להגרר אחרי מפא״י כל השנים
ולשמש להם לפה ולמשענת. תוספת של כמה רגעים

יגלה הצבור בגרות מדינית וילמד לקח את כל הקופצים
על עגלת הבחירות. ופעם אחת לתמיד תסתיים הפרשה
הגלותית של גבאים ציידי קולות למיניהם השונים.
23 רשימות הוגשו לכנסת. מי יבוא ויעיד כי 23 גישות,
23 פרוגרמות מוצעות לתקון פני המדינה.

אחת היא הברירה

ועל הבוחר להכריע בין שניהם. ואנו באים ואומרים
גלויות. לא טוב הוא הסוציאליזם למדינת ישראל ולעס
ישראל. כל משטר סוציאליסטי מסכן את חופש הפרט, כובל
את היזמה והיצירה, הופך את האזרח לבורג במכונה ביורוקרטית
; תלותה של המדינה הולכת וגוברת, בנדבות
ותמיכות־חוץ אשר היום קיימים ומחר יכולים להעלם.
לעומת זאת: במשטר ליברלי וכלכלה חופשית — ערובה
להתפתחות ושגשוג לקראת עצמאות כלכלית, חיי חופש
וקליטת עליה קונסטרוקטיבית.

יד לאגרוף

אדרבא, נקח נא לדוגמא את הפרוגרסיבים.
לצרך הנתוח ניתן להם את כל הרצון הטוב והסימפטיה.
יש להם 4חברי כנסת• הם עתה שכורי נצחון בשל כמה

וכך אנו מגיעים לכל מיני רשימות סרק של ״איש אחד״.
הם מופיעים כ״מצילים״ וכ״מגינים״ .למען האמביציה האישית
להשיג חשיבות ולהפוך לאנשים ״גדולים״ הם מוכנים
לרכב על גבו של ״האיש הקטן״ .את מעשה הפיצול מכסים
ברמית ה״לכוד״ .כל שאיפתם להכנס לכנסת. מה הלאה י
זה לא חשוב להם. מי ישים לב אליהם? מי מתיחס להם
באמון? מי יקשיב להם? אחד מבין 120 חברי כנסת. לפני
4שנים היה זה רב עם כיפה על הראש. השנה — זה אחר,
בלי כיפה. זהו השנוי היחידי. אחת היתה הבונה• אחת תהיה
התוצאה. הם גם לא ייבחרו. הישוב בארץ אינו אוהב הליכה
לבד. הם רק מבזבזים כסף, מרץ ומשלים אנשים תמימים —
ולבסוף מבזבזים כל קול הדרוש כל כך — להקים חזית
מול מפא״י.

מפא״י — רוצה במשטר סוציאליסטי, בסוציאליזם בימינו.
הכלליים — רוצים במשטר ליברלי וכלכלה חופשית.

בחיים קובעות עובד 1ת — ולא תיאוריות. המעשה בונה
או הורס — הסיסמה מתנדפת באויר. היד — חזקה מהפה.
אם אזרח יקר — ברצונך לחזק עוד את מפא״י, ולתת.
לה שלטון יחיד מוחלט — הצבע א.,

כוח מול כוח

צ יי ר, קודזת

מסביב לשתי בעיות יסוד מרכזיות יכול להתנהל וכוח רציני
בשנת . 1955 מסביב לבעית הבטחון והכלכלה של המדינה.
ולמעשה נטוש המאבק על שתי דרכים, שתי השקפות עולם —
שכל אחת לפי דרכה ומהותה מציעה את פתרונותיה. זה לא
התחיל היום. זה 30 שנה מתנהל מאבק בין שתי תורות
חיים: ליברלית מצד אחד וסוציאליסטית מצד שני.

אחוז אחד של הגשמה סוציאליסטית המבוצע על־ידי
מפלגת פועלים המרכזת בידיה כחות ענקיים אלה — שווה
יותר ממאות ספרים, כרזות וסיסמאות סוציאליסטיות
וקומוניסטיות הנכתבות בצבעים האדומים ביותר.

אולם אם לדעתך אין המשטר הסוציאליסטי מתאים
להתפתחותה של המדינה, אם אתה רואה כי מריכוז עצום
של שלטון, כסף וכח ביד אחת, הופכת היד לאגרוף
ומשעבדת את האזרח, מנציחה משטר של הפליות וכפיה,
מגרשת הון מהארץ, מרחיקה ידידים ומסכנת את חופש
הפרט ;
אם לדעתך חיוני הוא כח שיוכל להתיצב מול מפא״י
ולבלום את תאוותנות ההשתלטות המוחלטת שלה — הבה
נחפש מוצא, ננתח את מצב הבחות הפוליטיים הבלתי
סוציאליסטיים במדינה ובכח ההגיון נעזור לך לקבל החלטה.
איש בעל ידיעה אלמנטרית בהלכי החיים לא יכחיש כי :
המפלגות הקטנות וכל מיני גבאים או ״עסקנים״ שרצו
להבחר ויצאו ברשימות ננסיות עצמאיות — חזקו את
מפא״י.
בישבם מבוססים לשולחן השלטון — הספיק למפא״י
לזרוק עצם לכאן, פירור לשם, לתת הקצבה לדתיים,
שליחות לחוץ־לארץ לפרוגרסיביים׳ חיוך לגבאי זה או
אחר — והכל בא על מקומו בשלום.
במערכה של מלחמת בחירות, המפלגה הקטנה ביותר
יכולה להוציא את הפלקט הגדול ביותר, הרמקולים מעבירים
כל נאום וכל סיסמה. העתונים מפרסמים כל מודעה. וכל
אחד יכול להשתעשע במלה המשכרת נצחון.
אך מה יהיה למחרת הבחירות י מה יקרה לאחר שתתכנס
הכנסת השלישית לקבוע מדיניות, לחוקק חוקים, לאזן
׳תקציבים, לגבות מסים, ולהכריע בעניני חנוך, משטר
חברה?
ישבו להם בין 120 חברי הכנסת באי הכוח המעטים של
המפלגות הקטנות, בודד פה ובודד שם ואן! לרשות
הדבורלא יגי עו. אני לא מדבר כבר על כך כי לא יהיו
מיוצגיב בועדות השונות של הכנסת המורכבות על יסוד
הנציגות המספרית של חברי הכנסת.

בלתי שמאלי אחד וגדול מול מפא״י ועודך משתעשע ב*יסמ־א־ת
מצלצלות — בטל את קולך והצבע ח׳.

זמן לנאומיהם קבלו מקופת הזמן הגדולה של מפא״י. הם
יושבים בכמה ועדות ע כ שיו — בחסד ותורה ועל חשבונה
של מפא״י.
אם ברצונך, אזרח יקר — לתת להם פרס על שלא התאחדו
ופיצלו את הכח מול מפא״י. אם אתה מוכן להשלות עצמך
שקולך לא יבוזבז ויצור חלוש של מפא״י יעמוד מול מפא״י
— הצבע פ׳.

על האזרח לעשות חשבון נפש כי בהכרעתו ביום הבחירות
את גורל המדינה הוא קובע, את עתיד משפחתו וילדיו. רק
שתי אותיות מסמנות את המאבק הנטוש. הברירה היא בין
שתי המפלגות הגדולות בין מפא״י והציונים הכלליים. בין
א׳ ל־צ׳ .בחר ב־צ׳ והמשכת לחזק את תהליך ההתגבשות
של מחנה גדול, בלתי סוציאליסטי. בחר ב־צ׳ וידעו כל הרשי־מות
הקטנות כי העם רוצה בלכוד, כי הגיע הזמן שהסוחר
ובעל המלאכה התעשין. האכר ואיש האינטליגנציה, הנוער
והפועלים ידעו, כי לכולם גורל משותף, וגורלם זה מצווה
עליהם התארגנות ככח פוליטי גדול אשר יוכל באמת להביא
למפנה בחיי המדינה.
חזק את צ׳ — והחלשת את ה־א׳.
א׳ או צ׳ זו הברירה. בחר בדרך הנכונה,

אשלייה !אכזבה
או למשל מפלגת ״חרות״.
גם הס תולים תקוות בנצחון, כי מנהיגם מר מנחם בגין
הנו נואם חוצב להבות והמונים באים להקשיב לנאומיו. אולם
נאומים לחוד והצבעה לחוד. לפני יום הבחירות — מצב אחד.
לאחר הבחירות — מצב שני. מה תביא ״חרות״ לבוחריהם
ולעם למחרת הבחירות?
להם עתה בכנסת 8צירים. בכנסת הקודמת היו להם . 14
מה השיגו אז? מה השיגו בכנסת הזאת מלבד נאומים מפוצצים
והפגנות סרק. מה ישיגו בכנסת הכאה אם ישמרו על 8
המנדטים ואף אם תוסיף להם עוד אחד. אשליה.
עתה אפילו התאכזבו ממלחמה במפא״י וכל חיציהם מכוונים
נגד הציונים הכלליים. הם אנשי ״חרות״ וחלק מהרביזיוניסטים
לשעבר — החסידים המובהקים של ״הקונצנטרציה
הלאומית״ .בזה יחלישו את מפא״י?
השנים הארוכות של האופוזיציה הקולנית היקרה שכנעו
את הצבור על העדר כל תקוה וחוסר כל סכוי להשיג קומץ
של השפעה על עניני המדינה. מיטב מנהיגיהם הוציאו את
המסקנות והצטרפו לכוח המרכזי הגדול, היחיד שיכול להתיצב
מול מפא״י.
אם אזרח יקר — טרם הגעת למוצא היחיד של הקמת כוח

הצבע

במרחב מצרים סאכת שוב כותב
״כרים סאבו! הוא כמו בובת־קלף בעל
רגלי עופרת: ככל שיפול, הוא תמיד מתיישר
וחוזר ועומד על רגליו.״
כאשר אמר זאת עורך השבועון הקהירי
אל־נזוסאוזר, לפני שנתיים, לא האמין לו
איש. אותה שעה עמד כרים סאבת, קצין
העתונות של המלך לשעבר ובעל עתון יומי
בזכות עצמו׳ על דוכן הנאמשים של בית
המשפט של ההפיכה. האשמה: מעשי בוגדנות
נגד העם, שירות האינטרסים הנפסדים
של פארוק, צבירת הון שלא בדרך חוקית.
פסק־הדין 15 :שנות מאסר, עם עבודת פרך.
בזה נסתיימה הקריירה הציבורית של
סאבת, העתונאי הדגול ירד לטמיון השיכחה.
כך, על כל פנים, חשבו אנשים רבים.
סודו שד פא רוק. הם לא העריכו את
סאבת כראוי: פחות משנה אהרי שלבש את
מדי־האסיר הכחולים וצולם למכביר כשהוא
מכה על סלע בפטיש־ענק, ישב העוזר המלכותי
בתא פרטי בבית הסוהר, מרוהט במי-

כתגבורת למערכת. אך ההלצות והעקיצות
העיקריות היו שמורות לסאבת עצמו.
בעיקר צהלו אויביו הישנים של סאבת.
״עכשיו׳״ אמרו ,״רואים איזה מין נבל מקצועי
היה. כשהרוח נשבה מכיוון פארוק,
כתב למענו. עתה שינה את צבעו. אבל אסור
להאמין לו. כי אום כזה מחוסר כל כביד.״

מרוקו הספר די ת
־ד־ד־ן של פן־אנקו

בטטואן, בירת מרוקו הספרדית, יושבים
ספרדים וערבים בצוותא, לוגמים קפה מהביל
כאילו היו ידידים מאז ומעולם.
ארבע שנים בלבד קודם לכן, חיו שני
העמים כל אחד מצדו האחר של המתרס
החברתי׳ המושלים הספרדים הדגישו בכל
הזדמנות ני הם האדונים ואילו הערבים בני
עם בוו, ת .עבד אל־כאלק טורס, מנהיג התנו־הלא.מ-ת
הערבית ישב אז בגלות, כי
וי>ז לתבוע שיחרור ארצו מעול הגנרלים
מו פרנציסקו פראנקו, רודן ספרד.
מצבה הרג! ע של מרוקו הספרדית הוא
בניגוד מפתיע למתיחות השוררת בכל שאר
חלקי אפריקה הצפונית. מעבר לגבול, במרוקו
הצרפתית, מתפוצצות פצצות, אנשי
מחתרת ערביים הורגים חיילים צרפתיים
וסוחרים פרו־צרפתיים לאור היום.
מוחמר נשאר סולטן. במרוקו הצרפתית,
אסור לערבים לפרסם עתון משלהם ;
בטטואן, מופיע עתון ערבי בעל דעות לאומניות
קיצוניות ואילו תחנת השידור המקומית
מספקת אינפורמציה אסורה לכל ערביי
צפון־אפריקה.
חלקם של הפליטים הפוליטיים הבורחים
משטח צרפתי טוב במושבה הספרדית. במקום
להחזירם אל מעבר לגבול, כפי שהיה
נהוג, מעניקים להם הספרדים זכות ישיבה,
מאפשרים את קליטתם במקום.
הספרדים אף לא הכירו כהפיכה הצרפתית
של אוגוסט ,1953 כאשר הגלו את הסולטן
מוחמד החמישי, המליכו במקומו את גרורם
בן־עראפה. בטטואן׳ נחשב עדיין מוחמד
לסולטן מארוקו, ובמסגדים מתפללים האימא־מים
לשלומו כאילו המשיך לשבת על נסאו
ברבאת.
גם הכת יצאה לשם. גישתו העוינת
של פראנקו למעמד הצרפתים באפריקה הצפונית
לא באה במקרה. עליה בנויה כל מדיניות
החוץ הספרדית, המנסה לשבור את
החרם הדיפלומטי שהוטל על משטרו
של פראנקו מאז התבסס בשלטון ב־.1939
כעיני פראנקו, נראה העולם הערבי תריז
מצויין שבעזרתו יוכל לחדור לזירה הפוליטית
הבינלאומית.
הוא הקים בית־תרבות לסטודנטים מרוקרליב!־
קאים
בקהיר, שלח את שר החוץ שלו, אל-
עתונאי נשאר עתונאי
ברטו מרטין ארטאחו, לביקור מרחבי, שיגר
טב הרהיטים המודרניים. קו טלפון מיוחד אחריו את בתו כרמן בלווית גנרל בן מיזיאן,
קישר בין תאו לבין ׳משרד מפקד בית־הסו־ הגנרל הערבי היחידי בצבא הספרדי.
הר. כרים סאבת שב והיה לאדם פעיל ומוכן
עבד אל־רחמן עזאם׳ אז מזכיר הליגה הלעזור
— הפעם למהפכה.
ערבית, הכריז ברוב התרגשות :״ערבים והשבוע
יצא פרי עמלו לאור העולם: שבו ספרדים הם אחים ניבא א ל ־ אהרם, העתון
עון משוכלל, מודפס על נייר מפואר, גדוש הערבי החשוב ביותר בעולם :״אין שום ספק
צילומים, ציורים וכתבות. שם השבועון: שאם ספרד תתקבל לאו״ם יתווסף לנו שם
ידיד ובן ברית נאמן. היא גם תוכל לסמוך
קול האסיר. עורכו הראשי: כרים סאבת.
בגליון הראשון, הטיל העורך־האסיר פצצה על קולות שש מדינות ערב.״
עתונאית לכיוון מי שהיה מעבידו. גילה
בכל זאת, נמנע מפרנקו מלעשות את הסאבת:
פארוק ׳הבטיח לאנגלים חוזה שיתוף־ צעד הסופי: לפנות את מרוקו הספרדית לפעולה
אם רק יתנו לו זכות פיקוד מעשי הכריז עליה כמדינה עצמאית. כי כל עוד
לשעת הצורך על דיביזיה בריטית באיזור
ישבו שם חייליו, יוכל לדרוש ויתורים נוסהסואץ
ויכירו בו כקיסר עמק הנילוס.
פים הן מן הערבים, הן מן המערב, הרואה
תלוי ככיוון הרוח. שאר מדורי ר,ע -באפריקה הצפונית בסיס חשוב נגד ברית
תון היו מוקדשים למכתבי־חרטה של אסי המועצות.
רים, תשבחות למשטר החדש, מאמר ארון
בינתיים׳ החל במערכה להוכיח כי הוא
על חופש הביטוי שניתן לעורכי קול האסיר.
ידידם של הנדכאים וכי דיקטטור יכול להיות
על מנת שבכל זאת לא יווצר הרושם כי אדם נאור יותר ומתקדם יותר מאשר מדינה
סאבת הפך את עורו ונהיה למשרת נרצע
הדוגלת בסיסמה :״חופש, שוויון, אחווה !״
של אדון. חדש, בלל השבועון כתבה מורחבת,
בלווית צילומים, שדרשה באותיות
שמנות :״רוצים לראות את האשד
כתב עתונאי־אסיר :״בני המזרח ידועים דוח הזמנים
כאנשים בעלי דם חם. לכן מתחתנים אנו
מחמוד אל־ווסיט׳ פלאח מצרי שאשתו ברבגיל
כה צעיר ושומרים על טהרת המשפחה.
חה לבית הוריה וחזרה רק תחת איומים,
והנה, פתאום, מונעים מאתנו כל מגע עם
התייצב בתחנת המשטרה, הודיע כי כרת את
נשותינו. האם זהו צדק? המשטר החדש חייב
ראש אשתו, חנק את שני בניהם. הסיבה :
למצוא פתרון לבעיה בוערת זו...״
היא התעקשה בדעתה כי מאז פרוץ ההפיכה
מחוץ לכתלי הסוהר, נתקבל השבועון הצבאית שווה מעמדה של אשד, לזה של
כרגשות מעורבים. עתונאים מקצועיים התבעלה.
הסביר מחמוד :״זה לא כתוב כך
לוצצו שמרוב דאגה לרמתו המקצועית של בקוראן ואפילו הנביא מוחמד היה עושה מה
העתון עלול מישהו לשלוח אותם לבית סוהר
שאני עשיתי,״

מחרוזת

העולם הזה 926

טי פו סי תשת הי ה. סרטלכךח מו ד ה. ע דינ ה.
ר ציני ת. או הבת חיים יו סי ו צי לו ם. אשר לו,
הו א 10 שני םבארץ, בע לעברשל נו ט רו ת,
קי בו ץ. הגנ ה, צ ה ״ ל ב תו ספתפ צי ע ה קר בי ת
לא ר ציני ת. כל אל ה חי ש לו הו ועש או הו,
או מ ר הו א, ל מיזו ג י קי־ישרא לי מו בהק. הו א
מ ת עניין בכ ל ב עיי ה אנ ו שי תחבר תי ת, שונא
סנו ביז ם, ה תגנ ד רו ת ו סי תוי מי לו לי. ו עו ס ק
בצ.ילום מו שלם.

צכדית עם קוצים
רותי: היפה, מצטערת, אינני מוסד
לפרסום ועידוד מאויים נודיסטים. נסי
כתובת אחרת.

היא ידעה מה רצונה

( ) 926/659 הי אנערהבת ( 17ו ח צי ) .תל־א
בי בי תתל מי ד ת בי ״ ם תי כון־ ערב, היו דעת
מהש הי א ר תי ה. ו הו א: חבר להתכת בו ת והחנו
ש אי ם שוני ם
חו פ שיו תעל
ד עו ת
לפת
שי הי ה ( :א) חייל או ק בו צני קאךלא קי צוני
ב ד עו תיו( .ב) טי פו סשמחו או ה ב חיים.
(נ) אופטימיסט ( הי א ש ונ א ת רו אי־ ש הו רו ת)
(ד) ח בי ב על ה חברה (ה< נחמד (ו) בוג ר
בי ״ ם תי כון (ז) אי נ נו רו דףשמ לו ת.

חרוזים דכד דיכפין

אהד.
ורק
מ ו דש
א ני

למח רוז ת ש לי נו סףעוד חורז ח רוזי ם
אני מפרסמתאתי צי ר תו כ ל שונ ה, א ך
כ די ל ה קנו ת לו אתה הנ אהלר או ת ה
פסת, ואם׳ י בו א עו ד מי ש הו וי אמר לי
רע ה...
...ואת, לו ר צי תבכתבלה בי ע
כך סתםאתאשר הל ב י בי ע.
ס פ רו ת, א מ נו ת ה הווי מ צי ע
הו מו ר וחברה ה טו בי םכפ תי ח ה.
מכתב לי ה רי צי, ו ב רו תי ה אי צי
גילי הו א כ ״ א — מגו רי ת ״ א.
עי סו קי אומ נו ת — תי ת כן הי כ רו ת
ולכן, באםר צונ ך, אינ רתשל חי.
מספ רו הו א 926/660ז ה כי נוי כ מו בן.

דת ותמונות

( )926/661אחתב לונ די ת, ה שני הערמו ני ת;
פרטלכך שוו ת כל שארת כונו תי הן— ,
או מ רו ת ש תי נ ע רו ת שגי לן בערך , 16 הן
רו צו תלהתכתבמ תו ךמק רנו תעםש ני נ ערים
בגיל 17— 18 שג בהם 180ס ״ מ בע רך,
שאחדמהםי הי ה ב לונ די. הן דו ר שו תמהם
חו ש הו מו ר מ פו ת ח. ו כ מו בן, אםיש להם
דם שי ש ל חו ת מו נו ת.

מיזוג יקי ישראלי

ש הו א י גי דגר מני ה בז .26
( ) 826/662
כו ת ב לי שהח לי ט ל שחק אתה טי פשול פנו ת
ל מ דו רי, לשםהתכת בו תעםנערהישרא לי ת

הי אבת 826/663 ( 20נחמדהלמ די.
צ ב רי תעם קו צי ם. זהכלמהש הי אמוכנה
לספר על עצמה. יו תרמכד. מוכנה הי א
לנ לו תבכתבלב חו ר בני ל 26־ 23״ אםלאיפה
— אז ל פ חו תנחמד ״ .שי הי הפשוט, רגיל
בהחלט, ו כ מו בן, ת ל־ א בי בי.

צרור

מ עי דעלעצ מו ש הי נו צ רו רשל
הו א
ו כנ ראה
ת כונו תטו בו תור עו ת ( )926/664
שהמע לו ת מ רו בו תעלהחס רונו ת, ואםלא,
ה רי הו משתדללשפ רן. השכל תו הי אמק צו עי ת -
תי כוני ת. הי ה רו צהלהתכתב עם צ עי ר ה חי פ
אי ת בגי ל , 18— 21 נו ש אי ההתכת בו ת, מ א מין
הו א. יתפת חו עם הז מן.

נכוה נאה וירושלמי
נע רהבת 6— 17.5ז ד תי תולא הבר ת תנו־ע
ת־נו ע ר, תמצא הדי םבעטושל עו ל י מי ם
בן 926/665 16י רו ש ל מי. נ בו הונאה.
הם י ח לי טו כבר ביני ה ם על מהלכ תו ב.

אני נבוכה מעט בהצגת המכתב הבא,
הוא נראה כמעט כבקשת שידוך׳ אולם
יחד עם זאת מורה על בעייה כאובה מאד
בארץ־חוסר-בחורות־בקיבוצים. אולי מוטב
יהיה אם אדפיסנו כלשונו. מספר
הכותב הוא (.)926/666
״ הנני פוג ה א לי ךבבקשהלק שר או ת י
עם ב חו רהש מו כנהלק שו ראתעצמהא תי.
הו א . 20
אני רו צהלצאתל קי בו ץ. גי לי
י ליד הוננ רי ה. חני ך עליית הנו ע ר. נו ב ה . 165
חייל מ שו חרר. א ני מ ש תו קקלה כי ר ב חו ר ה.
אני בעצםז קו קלה. הי א צ רי כהל היו תבת
. 18 18מ ש כי להנחמדתוש רו צהל היו ת בקי ו
ב כן
בוץ• ולאחרז מן מהלהתח תן, כ מו ב ן
רו תי. א ני שו אלך, האםא ני י כו ל ל קוו תשת עז רי
לי? אתת מו נ תי אשלחלב חו רהאשרתסת כן
א תי ״.

עד כד הפונים אלי כבר ענין
שהוא, לצרף חמש מאות פרוטה
ככודים.

ם1איגרות י־ז תשבץ 926 הפיס פותרי

מאוזן . 1 :בקשת
סליחה ; .6לוחם
הנוטש את הקרב
; .9מוצר שיווק
עיקרי של תנובה
; .10״לא רק
נאה אלא גם נאה
מקיים 12 משהו
בממלכת דנמרק
. 14 :בכי
תנ״כי ; .15 זוג
או .17 פקודה
בת״ס 18 גיבורת
רימסקי קורסקוף ;
.20 עמוס בן־גוריון
לבי. ג׳י .21 ; .מוטב,
באנגלית ; .22 אחד
הנהרות היוצאים מגן
העדן .23 ,מלכה
נשא לאחרונה את
אשתו השנייה ; .25
אותו ורוכבו טיבעו
בים ; .27 פרי ; .29
מיכל עור ; .31
.כי הדם הוא ה ז
.33 לוגמים אותו׳
בעזרת כף ; .35 גיבורת
שבועות ; .38
משקה חריף ; .40 צבע פאר ; .41 ראה למעלה
; .42 כלי בשח־מת ; .44 הונאה ; .46
אבי האדם, לפי דרודין ז .47 וואדי ז .49
קריקטוריסטן ישראלי ; .50 מלכה תנכ״ית ז
.51 מיוניז ; .53 בן זוגו של עינם ; .54
ראש מפ״ם ז .55 ברכת שתייה.
מאונך .1 :מלך עברי, למחצה ; .2
נביא מאלקוש .3 :סמל הנוצרי ; .4מרכז ז
.5בלש ארצישראלי .6בן יהודה ; .7
גץ .8האיש בחדשות . 11 שובת הרעב
המתמיד ביותר בארץ 13 מתישב צרפתי
בצפון אפריקה ; .14 הוא איננו מעיד על
עיסתו .16 :ח״כ פלדמן 18 גם לידיו
הנאמנות אפשר לתת את ההגה 19 הוא
שקט. וברוסיה ; .24״עלי ענו לה
.26 אחד מתפקידי פרננדל ; .28 ארץ העושר
התנ״כית ; .30 קיבוץ בנגב על שם משפחת
הוז ; .32 שותפים .34 •,היא מופיעה בענן ;
.36 שכונה ירושלמית ז .37 אחד מעממי

כנען ; .39 שב ערבי פרטי ; .43 אוני ז
.45 בעל תפקיד דתי־לאומי ; .46 ירק ; .48
מקום ; .50״מספיק..״ בשלטון מפא״י״ ;
.52״אם אין אני מי לי 53״אני
ישנה ולבי 1

עשר ׳איגרות שד מפעד הפיים
דפותרי תשבץ ״העודם הזה״ 923
בלה אש, תד־אביב, השרון ,6משרד
״מרצפיה״ ; מרדכי ברגר, קיבוץ מגן,
דואר נע הנגב ; ב. רוגשול, ירושדים, המלך
ג׳ורג׳ ; 27 שמואל יעקבי, טבעון .
הרקפות 18א׳ ; ראובן כצנשטיין, תד־אביב,
דוב הוז ; 17 אבשלום מור, פרדס
חנה, רחוב ראשונים ; יוסף מזרחי, תד־אביב,
שכונת התקווה, רחוב י״ז 49ז
אסתר נתן, בנימינה, בית סירסקי ; חיים
רוזנבאוס, צה״ד, ד .צ ; 2412 .תרדה שפירא,
כפר.מד״ד, דואר רמתיים.

ספרים מקור היוצר ביד החומר
כל מי שיקרא את עשרת העמודים הראשונים
של הרומאן החדש שהוציא רב־הומוריסט
אפרים קישון יראה בו סאטירה
מוחצת על בי. ג׳י. ופרישתו לשדה־בוקר,
כפר הלובש בספר את צורתה של עין־
כמונים. מי שימשיך לקרוא (וקשה להפסיק
בנקודה זאת) יהיה בטוח פחות במסקנתו׳
יסכים עם הערת המחבר כי אמיץ
דולניקר, המנהיג הפוליטי גיבור־הספר ,״הוא
טיפוס שאינו קיים בינינו, מכיוון שדמותו
מגלמת בתוכה תכונות של אנשים רבים.״
אימץ דולניקר, יליד מזרח־אירופה שהיה
חבר בשעתו במשהו הדומה לנדוד־העבודוז,
הובהל העירה אי־מתי בשנות העשרים כדי
לתפוס את מקומו של מגיה שבועון־המפלגה
שחלה במפתיע. מכאן היתד, הדרך לקריירה
פוליטית סלולה. הוא נאם במאות וועידות,
וניהל עשרות מפעלים ומוסדות.
סערה כככר־דחם. לאחר שורה של
התקפות־לב החליט דולניקר לפרוש מן
החיים המדיניים למנוחה שלמה בכפר נידח.
עלילת הספר מתחילה כאן: הוא החליט
להתיישב בכפר הגלילי שתושביו מנותקים
כליל מחיי ישראל הסוערים, מגדלים באדמותיהם
את הממונים ד,מתבלים את הלחם.
עד מהרה הוא קץ בחיי השלווה של הכפר
שאפילו מועצה מקומית ראוייה לשמה,
על תככיה הפעוטים, אין בו. הוא מקדיש
את מירצו הידוע־לשבח להקמת מוסדרת
פוליטיים בכפר, גורם בדרך זאת לשיגשוג
תעמולה קולנית־מגוחכת, יצרי התנשאות,
קנאה ושנאה ובהמשך הזמן גם שחיתות
קרתנית. הסוף קודר ביותר: הכפר מושמד
בשיטפון לאחר שמנהיגיו המתרברבים הזניחו
את הבעיות הבוערות ביותר.
חבל אייר מדי. הספר, המשובץ פה
ושם בדיחות קישוניות טיפוסיות (״הוא
לקח חבל ארוך בביצוע התוכניות״) ,משאיר
את הקורא מאוכזב במקצת. נדמה, כי
היוצר נשבה ביד החומר העצום המחכה
בישראל לגואלו הסאטירי, לא ידע את סוד
הצימצום בשמח והחדירה לעומק. מעשי
המנהיג דולניקר, המרבה להשתמש במלים
לועזיות משובשות מבלי להבין כראוי את
פ־רושן, נראים לעתים קרובות מדי כשגעון —
אך לא כשגעץ שיש בו שיטה.

ה1ר.ר 1מדופי וחיקויים

הבחירו ת באופק...

והצבור דרוך לקראת הבאות אשר יקבע׳ את עתיד המדינה.

אך זכור את עתייד שלד

-רק אתה קובע

•פנה

(עין־כמוניס; אפרים
נאור; 282 עמודים).

קישון;

כרמי

אלינו מיד

ביכ/

עכור

תיאטרון

הקאמ רי
גשמי קיץ

אשר יורו לך את הדרך הנוחה והיעילה בה תלך לקראת שפור מצבך
והבטחת עתידך, באמצעות שימת למוד־בית המיוחדת שלנו,
המבוססת על המתכונת של מרכזנו בלונדון.
שמנו הוא הערובה לרמת השירותים המוגשים דל ידינו. באמצעיתנו
הוכשרו אלפי אנשים לעמדות מכובדות ! הפקד גם אתה את
הכשרתך המקצועית וד,תיכונית בידינו יכהר בשרותיו הנאמנים

המכ רז הדב רי ד הו דאהוה טז בלה
בירושלים ת.ד , 1259 .רח׳ בן־יהודה 2
ת ל ־ אביב: שד׳ רוטשילד ,15חיפה: רח׳ הבנקים ,5
נתניה: רח׳ הרצל 19
נצרת, רח׳ כאנק 28
בפיקוחו ומיסודו של

החמו הבריטי
כתובתי ...
מעונין בקורס
שמי

|! מאת עמנואל פרת

ע. ז71 .

אל תפקיר את רכושך!
לטיפול השער כקיץ השתמש
להפיפת הראש רק כנקה לנולין
שמפו, השמפו העשיר כלנולין,
המונע התהוות קשקשים. להשיג
כשפופרות של !0ו20-
חפיפות. נסה עוד היום את נקה
לנולין שמפו. ערוכתנו: כמקרה
של אי-שכיעת רצון תוחזר התמורה.
המפיצים היחידים
חכרת גורית כע׳׳ט.

הקץ ל בדידו ת
קרכ את יום נשואיך

והכר את

בן־בת זוגך על־ידי קורספונדנציה.
פרוספקט מלא ישלח לך תמורת 150
פרוטה. פנה עוד היום אל: זהורית
ת. ד — 4508 .תל־אביב.

אין לדעת מה הדאיג יותר את בני משפחת
קארי, שישבה בחווה מערב־אמריקאית טיפוסית:
הבצורת, שאיימה על שלום עדרי
הבקר, או חוסר־כישרונה של ליזי (בתיה
לאנצט) למצוא לעצמה בעל׳ שאיים להפכה
לבתולה זקנה. על כל פנים׳ שתי הבעיות
נפתרות עם ד,יפעתו של מוריד הגשם ביל
סטארבק (יצחק שילה) .בניגוד לבני משפחת
קארי, העומדים על הקרקע בשתי רגליהם,
הרי סטארבק הוא עוף־פורח, רמאי מקצועי
המבוקש על־ידי המשטרה בגלל הוצאת כסף
בטענת־שווא במקומות רבים. אולם למרות
זאת — ואולי בגלל זאת — הוא גם בעל
נשמה של משורר רומאנטי, מסוגל לפתור
בעיות שהשכל נכשל בפתרונן. מסקנת המחבר:
אסור להניח הכל בחיים לשיפוט
השכל המפוכח !וחסר־ד,דמיון, אותו מייצג
במחזה באורח בלתי־משכנע ע::.ו;1ל בך
עמוס, בתפקיד האח נוח.
בינתיים, כל עוד לא ירד הגשם ובל עוד
לא התחתנה ליזי, יכול הצופה ליהנות ממשחקה
הנעים של בתיה לאנצט׳ ממשחקו המחושב
והעמוק של משה חורגל, כאב המשפחה
המניח לרוח־השטות לגרוף אותו אחריה,
ובעיקר מהצחוק שמעוררו העיקרי הוא יוסף
(״בומבא״) צור, אשר מצא בג׳ים קארי,
האח התמים והילדותי במשפחה, את תפקידו
האמיתי הראשון. לגביו, משחק הורדת הגשם
בו חייב הוא להכות בתוף גדול ״בכל פעם
שירגיש כי הוא רוצה לעשות זאת,״ הוא
יותר ממשחק. התוף משחרר אותו מהאפוטרופסות
המעיקה של נוח, האוסר עליו בין
השאר לחזר אחרי בהירת ליבו.
בסך הכל, מחזה קיצי אופייני שקהל קייצי
אופייני ימצא בו עניין קייצי אופייני.
העולם הזה 926

קולנוע
י שראל
סאשה -הש מלהזכיר
לפני שבועות מספר הוצג בתל־אביב׳ בחגיגיות
רבה, תחת חסותו של שגריר צרפת,
סרט בשם זורפאיי. במודעית בושרו האזרחים
הטובים כי ייראו שחקנים לרוב, ביניהם
מארטין קארול.
הקהל שבא לקולנוע לראות את וורסאיי
לא הופתע כאשר נתברר לו שמתוך 17
הפלילים הוצגו בפניו רק עשרה. הוא כבר
מורגל ברמאויות כאלה. הוא לא הופתע גם
משנתבשר ששמו של יוצר הסרט, סאשה
גיטרי, הושמט ממנו.
השבוע נתבשר הצופה כי לארץ יגיע
בקרוב סרט חדש, בשם נפוליון ובו ישתתפו
שחקנים רבים. שמו של גיטרי, יוצר הסרט,
הושמט ממנו. הסיבה: גיטרי נחשב כמשתף
פעולה עם הנאצים, אולם לא הורשע
על כך, טוהר על ידי בית־הדין.
העיר מבקר :״אחת משהים — או שיחליטו
שהוא נאצי ולא יביאו את סרטיו, או

רעיון נפלא — ואירוני זה של המחבר
משמש סוף נהדר לסרט הרחוק מלהיות
טוב.

הצל הסקרן
ככל שאלפרד היצ׳קוק הולך ומזוקן הוא
הולך ומשמין, נעשה כבד תנועה, נוטה ל צמיד
את פעולת סרטיו למקום אחד. כן עשה
בהחבל, בו התרחש הכל בדירה לא גדולה,
כך היה באליבי וכך בהח דון ה א חו רי.
הסרט האחרון הוא המוצלח שבכולם.
זד, מעשה בג׳ף (ג׳יימם סטיוארט) ,צלם
עתונות המרותק, בגלל רגל הנתונה בגבם,
לכסא של נכים בדירתו׳ הפעוטה באחד הרחובות
במרכז ניו־יורק. קיץ, וג׳ף המשועמם
מבלה את הזמן בהסתכלות בחייהם הפרטיים
של שכניו, שאינם אוהבים כפי הנראה להשתמש
בתריסים או בוילונות.
הוא רואה דבר-ם רבים: נערת בלט (״העלמה
חזה״) רבת מחזרים (אך נאמנה לידידה
המשרת בצבא) ; בתולה זקנה המבקשת הר־פתקות
אהבה: פסלת פוטוריסטית ; סוכך
נוסע, בעל לאשר, נכה; זוג חשוך־בנים המגדל
כלבלב ; מלחין מר־נפש ...ומאחר שזהו
סרט של היצ׳קוק הוא רואה גם — רצח.
מתח במו שדא היה. כרגיל במקרים
כאלה בקולנוע, הראיה אינה עובדתית ביותר,
ועוברות כמה מערכות עד שידידי ג׳ף משתכנעים
שאמנם התרחש רצח, ואז הם מנסים
לעזור לו ללכוד את הרוצח.
סרט המתרחש במקום אחד — חצרו של
ג׳ף ודירות השכנים כפי שהן נראות מן
החדר — אינו יכל שלא להיות סטאטי. אבל
למרות זאת מצליח הפעם היצ׳קוק להשיג
מתח שכמוהו לא היה אף באחד מסרטיו
האחרונים.

יומן ה חד שו ת
הלאטיני הנודד
זמר דיק ר,יימס, בעלה האחרון של ריטה
היוורת שרוי בצרות צרורות. לא זו בלבד
שהוא חייב לשלם מזונות לארבע נשים, אלא
שהוא חייב לעזוב את ארצות־הברית, מאחר
שאינו נתין אמריקאי ופגע בחוק ההגירה.
כל מאמציו של פרקליט אשתו, בארטלי קראם,
מי שהיה פעם חבר !ועדת החקירה האנגלו־אמריקאית,
למנוע את גירושו עלו בתוהו.
״זהו רק ענין של זמן,״ הסביר היימס
כשדמעות בעיניו.

מ ב תור?
שחקנית ריימס כ.,לפני המכיל״
בימים הטרופים

שיציגו אותם בצירוף שמו של יוצרם. לפי
קו זה ינגן מחר קול ישדאל את וואגנר
בעילום שם״.
סרטים אגדה שנה כלבוש חדש
צ׳יז׳רה זאבאטיני, פרנגדל, ז׳אק בקר ואחת
האגדות הנפלאות ביותר שבאלף לילה ולילה,
ואף על פי כן עלי ככה וארבעים השודדים
לא עלה יפה•
מדוע?
אפשר כי בקר (קסדת הזהב* ,אדוארד
וקארולין) אינו האיש המתאים לבצוע קומדיה
ססגונית בעלת גוון׳ סוציאלי —
זאבאטיני תמיד מחדיר משמעות חברתית
לסרטיו. אפשר כי הרקע הריאליסטי מדי —
הסרט צולם במרוקו — אינו מתאים לאגדה.
אם כך או כך, עלי בבה הוא סרט מסורבל,
שלא חסרות בו הברקות, אלא שהריוח
ביניהן גדול מדי. היא מכיל המון שיח
מיותר, תמונות ארוכות ומשעממות שאפילו
משחקו הנפלא של פרננדל אינו עשוי לשוזת
להן ענין כלשהו.
הסוף נהדר -הפל רע. זאבאטיני
שינה במקצת את האגדה. עלי (פרננדל) הוא
משרת הקונה שפחה (רקדנית־בטן סאמיה
גאמאל) בשביל אדונו, מתאהב בה, מוצא
אוצר במערת שודדים וניצל מידי המוות בעת
שהשודדים ועבדי אדונו נלחמים אלה באלה.
לבסוף — הנקודה הסוציאלית של זאבאטי־ני
— הוא מביא את כל העניים אל המערה.
נקי מכל
הם בוזזים אותה, משאיר ב את
נכסיו.
* זכה בפרסים בינלאדנזיים ונחשב לסרט
משובח ביותר. נפסל על ידי המועצה לב
קורת (הצנזורה) בישראל.

העולם הזה 926

לאחר הצלחת וורסאיי ונפוליון (ראה למעלה)
שוקל סאשה גיטרי נושאים לסרטיו
הבאים. בין המועמדים: פסטר (לפי מחזה שכתב
לפני שנים) ,נפוליון השלישי, קלמאנסו
והיהודי הנצחי.

הפחד

מה הניע את הציונים הכלליים לנהוג כפי שנהגו במשבר האחרון? מה דחף אותם
להתרוצצות הזו והחלפת עמדתם בכל פעם, בחוסר כל הגיון?
ה ם סומכים על פסק דין בית המשפט המחוזי ובאותו זמן מפקפקים בכשרו של בית
המשפט העליון וחוששים מערעור בפניו —
ה ס סטכו ידם בממשלה, על ההחלטה שהדבר יהיה מסור להכרעת משרד המשפטים ללא
התערבות הממשלה, ואחרי כן תוקפים את משרד המשפטים, ואינם מאמינים באי-
תלותו —

יושבים בממשלה, ובאותה עת מצביעים אי אמון לד— ,

ה ם נמנעים לתמוך בממשלה בשעה שההצעה היא הצעת ״חרות״ ותומכים בממשלה
בשעה שאותה הצעה באה מסיעת מק״י —
ה ם מתבקשים להתפטר ומסרבים לעשות זאת —
ה ם טוענים שלא ישבו אף יום אחד בממשלה שמוכרעים בה דברים שלא בידיעתם,
ומסרבים לעזבה, ויש הכרח להגיש התפטרות כל הממשלה׳ כדי להוציאם ממנה.

טוענים שהמצפון הכריחם לעזוב הממשלה, אם כי לא עזבוה. והיו ממשיכים לשבת
בה עד היום׳ אילולא ״חרות״ ומק״י הגישו את הצעות אי־האמון, והכריחו אותם
בעל־כרחם לפעול לפי מצפונם.
מה המריץ את הציונים הכלליים לפעול באופן כה מבולבל, מדוע איבדו עשתונותיהם?
הפחד הוא המדריך אותם, ואת מנוחתם, הפחד מיום הבחירות, הפחד מהכרעת העם,
הם חשים שהנם מפלגה יורדת, יורדת ומתדרדרת. אין להם מה להציע לבוחר.
הקוניונקטורה של קיצוב ומצוקה חלפה ואין להיבנות ממנה.

ה ם קפצו על מציאה שנפלה לידם משפט גרינואלד—קסטנר, וקיוו שיוכלו לבלבל את מח
הבוחר במ״פם זה.
בבחירות יש ליתן דין וחשבון מה עשו במשך ארבע שנים שחלפו י בבחירות יש
לרכוש את אמון־ הבוחר לארבע השנים הבאות•
הבוחר לא ילך שולל אחרי מפלגות שבמקום לדבר לעצם הענין מוצאות מפלט,
במשפט שטרם הגיע לסיומו.
הבוחר ישאיר לבתי המשפט לפסוק את פסק־דינם והבוחר ביום הבחירות יגיד
את דברו.

ד בר המפדגת
הפרוגרסיבית

בד השדמות
נסיונו של הוותיקן להתערב בתוכנם
של הסרטים האיטלקיים נכשל. הכריז
לורנצו וזאלפי, חבר ועד אגוד המפיקים
האיטלקי :״אני קאתולי טוב, אבל איש
עסקים וקולנוע טוב שבעתיים, ואני אומר :
הכומר יכריע בעניני העולם הבא ואני בענייני
עולם הסרט.״

ב קצ ר ה
הסטודנטהנסיך. אופרטה מן האסכולה
הישנה, מושרת בפיו של מריו לאנצה,
שאינו נראה כלל בסרט.
האורזהמר. רגלים חשופות, יצרים
משולהבים ושדות אורז במילודראמה איטלקית
לוהטת. סילבאנה מאנגאנו, וויטוריו גאם־
מאן.
הרלםגלובטרוטרם, איך התארגנה
והגיעה לפיסגד. קבוצת הכדורסל הכושית
הנודעת.
לפניהמבול. בעיות הנוער הצרפתי
בימים שלאחר מלחמת העולם השניה.

...אדרבא
אני מזבן להסביר לך מדזעעזלה
מסער אוהדיה מידי יום ביומז

.*:היא עדינה
מ.היא לוובה
׳.0היא מרגיעה
ברור ש ה מדובר ב סי ג רי ה

וגם אזנ ה י בו ללהוכח
ש ה * ד ק אזני.
לפני המבול
האורז המר
בעד החלון.

2 0סי ג ריו ת 3 5 0פרוטה.
אחים 1ם ׳ 7רבו נבנג״בו.

ספן רט
כדו רגל
שובו של ׳.וסלה

¥לפקידי הממשלה לא היה לשלם משכורת בזמן.
* הארץ היתה כתנאי מחסור חמור וערב התמיטטות כלכלית.
אינפלציה דוהרת ואוירת יאוש.
* מסביב שררה

במצב זה נכנסו הציונים הכלליים לממשלה לפני 30 חודש. הם היו מיעוט — 4מתוך 16
שרים בממשלה — ועל אף זאת הגיעו תוך מאבק מר ועקשני להשגים אלה

ייצוב
המטבע
ייצוב המחירים
בטול הפיקוח והחזרת חופש ההתחרות
חסול השוק השחור
שפע במזון ושאר מצרכים
הגברת הייצור והגדלת היצוא
שפור המאזן המסחרי
החזרת האמון בכלכלתנו •
בלימת מכבש המסים
חנוך ממלכתי -דגל והמנון אחד
הוחזר כבוד האדם בארץ
ועלתה קרן המדינה בעולם
כל זה הושג על-ידי מעטים נגד רכים.
כיתר כוח׳ אפשר היה להשיג יותר.
בידך להגביר כוחנו להמשך המאבק.

בין שאר עיסוקיו בחיים, עוסק יוסף
(יובלה) מירמוביץ ( )30 גם בכדורגל.
בינו לבין אגודתו התל־אביבית מכבי׳ לא
היה מעולם סכסור כלשהו. כדורגלן זר, נודע
כסמל לאישיות טובה ונוחה. אולם, נראה
שצפוי משבר ביחסים שבינו לבין אגודתו.
ומעשה שהיה כך היה.
אשתקד נסעה נבחרת הכדורגל של מכבי
ישראל ללונדון. מירמוביץ ביקש אישור להתקבל
לקורס מאמני כדורגל. האשור ניתן.
שחקן אחר של מכבי, יוסף (״יו&קה׳׳) גולדשטיין,
ביקש אף הוא אישור שרייה לשבועיים
ימים, לרגל עסק מסחרי כל שהוא.
האישור ניתן.
חתול שחור. מירמוביץ סיים שני קורסים.
האחד למאמנים, השני למאמני בתי־ספר.
בינתיים החלד, קבוצת מכבי ת״א, במסע הפסדים
בליגה הישראלית, שלחה מברקים לשניים
לחזור ארצה ע״מ לחזקה ולא נענתה.
מירמוביץ החליט כי יש לעשות גם לתועלתו
הפרטית, רכש לו נסיון במקצועו
(חרט) ,ביקר בבתי מלאכה גדולים בערי ר־תעשיה
באנגליה.
את זמנו הפנוי, חילק בין משחק כדורגל
(בקבוצה היהודית ״וינגייט״) ,לבין בילוי
בחברתו של עמום (הסכין המשוטט) קינן.
לפני שלושה שבועות, החליט לחזור ארצה.
בדרכו מלונדון׳ התעכב בפאריס, לשבוע
סיורים בעיר האורות. בלוויתה של חיה (גבעה
)24 הררית. צפירות ארוכות של. נגבה״
בנמל חיפה, בישרו את שובו בשבוע שעבר.
מלא
רוגז על הנהלת אגודתו העיר :״באם
המברקים מכוונים לגולדשטיין, לא היו
צריכים להטריד אותי, שהרי אני קיבלתי
אישור להישאר וגולדשטיין לא.״
חובבי הכדורגל מלאי צפייה: ד,יופיע מי־רמוביץ
בהרכב קבוצתו לאחר סיום הפגרה?

שחוק הגורל
שניים מתוך 2000 הצופים במגרש הכדורגל
היפואי הוזעקו לאחר 45 דקות למשחק, לחדר
ההלבשה. היו אלה שני שחקני בית״ר
ירושלים, שמאמנם אריה (״לוניה״) דבורין,
פקד עליהם להחליף את תלבושת השבת שלהם
בתלבושת ספורט.
הסיבה: בית״ר ירושלים הוביל במשחקו
עם בית״ר ת״א ביתרון , 1:2נוכחותם של
השניים במחצית השניה של המשחק עשוייה
היתד, להבטיח נצחון ירושלמי.
לעג הגורל: הבית״רים מת״א ניצחו במשחק
זה .3:5
היה זה במשחק גביע לזכרו של טגן־משנה
דב גינזבורג ז״ל, איש אלטלינה; שנפל
חלל בהצילו חיי טירוניו, שעה שרימון התפוצץ
על גופו 22 .הבית״רים שבמגרש, ידעו
לכבד זכרו במשחק הוגן ונאה.

כד 1רסר
ויבוא השריש
יהושע רוזין ויעקב שאלתיאל, שניהם מאמני
כדורסל. אך בעוד שהראשון שוקד ומן
טפח שחקנים, מאירה ההצלחה פניה דוקא
1לשני׳ המכנסם לקאדר, מסתפק באימונים
| רצופים משך שלושה חדשים וכרטיס הטין
סד, או ההפלגה בכיסו.
התחרויות הבינלאומיות האחרונות, לרבות
אליפות אירופה במוסקבה ( )1953 ואליפות
העולם בריו־דה־ז׳נירו 1954 נפלו בחלקו
של שאלתיאל, בעוד שמשחקי המכביד)1953( ,
ואליפות הסטודנטים בבודפשט ( )1954 נפלו
בחלקו של רוזין.
סכסוכים על גבי סכסוכים נתגלעו בין השנים
שהיו בעבר שחקני מכבי ת״א ומ־1949
פרשו מפעולה ספורטיבית, האחד, רודן, נוסף
למקצועו כמורה להתעמלות בביה״ס התיכון
״גאולה״ בת״א. ,מאמן בשעות הערב
את קביצותיו השונות במכבי ת״א. השני,
שאלתיאל, נפנה כולו לבורסת היהלומים
(אחוזת בית) אינו מאמן קבוצת כדורסל
כלשהי.
בשבוע שעבר, נראה כי הועד האמריקני
למען הספורט בישראל ישים קץ ליצרי הנסיעה
של השניים, ישגר לישראל בראשית
נובמבר את אחד מטובי המאמנים בארה״ב,
נט (״מר כדורסל״) ד,ולמן, שמתפקידו יהיה
לאמן את נבחרת ישראל לקראת השתתפותה
במשחקי האולימפיאדה במלבורן, אוסטרליה,
. 1956
העולם הזה 926

קליטתי היתד, מופרעת רק באותו זמן שהמנהל היה מפעיל
את הרדיו או אחד המכשירים האחרים. אולם למזלי היו
שעות בהן היה לבו של המנהל נתון לפעילויות אחרות.
תוך שבועיים ׳השגתי שלוש הקלטות מוצלחות המכילות
הוכחת בגידה ואף למעלה מזה.
הבעל היה מגלה באזני אהובתו דברים שהסתירם מידיעת
אשתו .״קחי את הצ׳ק הזה,״ אמר פעם למרי אלן׳ ״הוא
משוך על חשבון בנק בקליפורניה ואשתי אף אינה חולמת
שיש לי חשבון באותו בנק.״
לא זו בלבד שהאשה זכתה בגט אלא שבהסדר מהיר
לבית־המשפט נאלץ הבעל עצמו לשלם את הוצאותי.

מחוץ

ידידיו של היטלר מתאספים
דוגמה אחרת הריהי מקרה בעל אופי פוליטי. נשכרתי
על מנת להשיג ידיעות על אודות קבוצה ניו־יורקית, בשם
ארגון התחייה הלאומית, שנקבעה על־ידי הועדה לפעולות
אנטי־אמריקאיות כארגון פשיסטי. אדם שהוחדר לקבוצה זו
הביא לקביעת אסיפה חשובה של הארגון בדירתו הפרטית.

לפני שבועיים הכיא ״העולם הזה״ לקוראיו פרטים מאלפים על פרשת ההאזנה החשאית שד
מנגנון החושד.
מסתפר שלא כישראל בלבד הפכה ההאזנה החשאית למכת מדינה. כאדצות-הכדית של
אמריקה ניטש לאחרונה ויכוח חדי?,בעקבות הגילויים המרעישים עד פלישתה הגואה של
ההאזנה לבד תחומי החיים, לרכות חיי הפרט האישיים ביותר.
הדים לויכוח זה, על הדוגמאות שפורסמו בעקבותיו, רואים אור בגליון של השבועון המצוייר
״קוליירם״ ,כפי שנרשמו מפי אחד מגדולי מומחי הציתות, כרנרד ספינדל, וכונסו, בכתבה שלהלן.
* * קצועי הוא ההאזנה החשאית. זוהי אמנות שהתפתחה
בעשר השנים האחרונות במידה כזו שאין כמעט אדם
המובטח מפני האזנים הנברניות של יצור כמוני.
לאחר התקדמות עצומה זו יכול אני לקבוע שכל מומחה,
המצייד באמצעים הכספיים המתאימים, יוכל לעקוב בהאזנה
חשאית אחרי כל המתרחש במחלקות הסודיות ביותר של
־,בית הלבן׳ למרות כל אמצעי־ד,זהירות המורכבים הנקוטים
בו. ברור׳ איפוא, שעיקוב־אוזן אחרי ציר הקונגרס הוא מן
הדברים הקלים, כפי שהוכחתי זה מקרוב בפני וועדת קונגרס
מיוחדת שהורכבה כד ׳-לדון בבעית ההאזנה החשאית.
כיצד נעשה הדבר?
על המאזין לשבת בחדר ההמתנה של קרבנו, כשבכיסו
נתון סליל־קליטה זעיר. סליל זד, מעביר את קליטותיו לאזניה
קטנה הקבועה באפרכסת המאזין ונראית כמכשיר עזר של
לקויי־שמיעה. ממכשיר זה משתרבב חוט דק לכיס בו מצוי
הסל׳ל. הצתת מתקרב לאחד ממכשירי הטלפון בחדר, מאזין
אל כל השיחות המתנהלות ברשת הטלפונים של המשרד.
א: ברצונו של המאזין גם להקליט את השיחה, יכול הוא
לעשות זאת בעזרת מכשיר הקלטה מיניאטורי המוצנע בנרתיק
חבוי תחת בית־שחיו. אם ד,מצותת מגלה חשד כלשהו ויוצא
לתא טלפונים צבורי׳ כל מה שהצתת צריך לעשות הוא
לעקוב אחרי הא ש, להתקרב לקו הטלפון הציבורי. במקרה
כזה, עליו רק להשתמש בסליל־קליטה חזק יותר.
בשיטות אלה ועוד רבות אחרות, הגעתי להישגים מפליאים.
יש בידי הקלטות ובהן הודעות של חברת טלפונים המוסרת
ללקוחותיה כי בדקה את חששותיהם בדבר האזנה לשיחותיהם
ומצאה כי אין שום האזנה חשאית !

היה חיבור קו האזנה אל קו הטלפון של המשפחה.
דבר זה היה קל ; המנהל ואשתו גרו בבית גדול בפרבר
עיר. העמדתי פנים כטכנאי טלפון׳ תפשתי את אחד החוטים
היוצאים מביתם וראיתי את מספרי זוג החיטים המוליכים אל
מכשיר הטלפון שלהם. עקבתי אחרי החוטים עד שהגעתי
לתא הסתעפות במרחק שלושה מיל מביתם. חיברתי לחוטיהם
.זוג חוטים נוסף משלי והעברתי אותו אל חדר ששכרתי
בקרבת מקום. שם יכולתי לשבת בנחת ולהקליט כל.שיחה
על קו הטלפון של המנהל.
כבר בלילה הראשון התבהרו העניינים. המנהל טלפן לאשר,
צעירה שקרא לה מרי אלן וקבע אתה פגישה בערב יום
המחרת במשרדו. אשת המנהל סיפרה לי שלעתים קרובות

הוא הביא אותי לדירתו ביום הפגישה ובמשך רגעים
ספורים התקנתי בשפופרת הטלפון שבחדר מיקרופון רגיש
שהעביר כל מלה שנאמרה בחדר. בהשתמשי בקוי טלפון
רזרביים העברתי קו למכונת הקלטה בצורת מזוודה, שהחבא־תיה
תחת מיטתו של בעל הדירה, בין חצי תריסר מזוודות
אחרות.
הפגישה נערכה בהתאם לתוכנית ואנו קלטנו קטעים
מדהימים. אחד הדוברים אמר, בין השאר, על אדולף היטלר
שהיה איש גדול .״היטלר נכשל בגלל טעות,״ אמר הדובר,
״ושומה עלינו להימנע מאותה טעות שהיא התרכזות
במטרות רבות מדי בעת ובעונה אחת.״ בהמשך דיוני הערב
קלטנו פרטים על תכניות ארגון זה ועל המממנים והעומדים
מאחוריו. כתוצאה מהקלסותי, הוכן דו״ח מקיף לועדת
הסינאט.
.בכל פעולותי אלה פעלתי במכשירי, בהתאם לחוק וכשרותו.
עתה, שערו נא:בנפשכם שמכשירים אלו משמשים למטרות
אחרות• חקירות הקונגרס העלו כי המושל של רוד־איילנד,
וויליאם ה. ונדרבילט, נזון בהאזנה חשאית מן הנעשה והנשמע
בקרב מתחריו הדמוקרטים והרפובליקאים. כן האזין
הסנטור של מדינת פנסילבניה לשיחותיו של מי שהיה ראש
עיריית פילדלפיה ס. דייוים וילסון ועוד מקרים רבים כיוצא
באלה.

ארץ ש ד חל1ם־ בלהות
מכשירי האזנה אלה פותחים פתח רחב לפעולות בלתי־חיקיות,
לחבלה ולשימוש לרעה בשטחים שונים — שלא
לדבר על הצד הפוליטי של כל הענין. בשנים האחרונות
נתפשו כמה חבורות׳ ובהן ענפות ביותר, שעסקו בפעילויות
פושעות בנויות על האזנה בלתי־חוקית. בגופייה אחת ניהלה
פעולות האזנה במשך שנה וחצי, עד שהצליחה המשטרה
לחסלה•
פרסמתי כמה מקרים מתוך הארכיון שלי כדי להוכיח כיצד
עשויים אישי־מנגנון תאבי־שלטון להפוך את הארץ הזאת
לחלום־בלהות של מדינת־משטרה, בדומה לזו שצייר ג׳ורג׳
אירוול, מחבר הספר . 1984 מקרים אלה מוכיחים מה קלה הדרך
בה ניתן להאזין לדברי כל אד ,:מכלי שידע על כך.

דמי מותר להאזין

אשה ח שדה בבעלה
בשעתי, נקראתי למדינת אלאבמה לחקור מקו 1,שרר היה
מעירב מנהל חברה למוצרי מתכת. אשת המנהל חשדה בו
בבגידה, אולם לא היה בידה כדי להוכיח זאת. צעדי הראשון

ספינדל מכנים: וכשיר האזנה אל תוך בסיס של
מנורת שולחן רגילה נל מלה שתאחר בחדר זה, תוקלט.

היה בעלה מתעכב במשרדו עד עשר או אחת־עשרה בלילה.
בדקתי את משרדו. זה היה מבצר ממש, מוגן בפעמוני
אזעקה פרטיי: ושלוש דלתות עץ אלון כבדות שהיו נעולות
וחתומות בלילה. כמו כן, לדברי אשתו, הוציא המנהל אלפי
דולארים כדי להתקין את חדרו ולעשותו מוגן בפני מיקרופונים.
הוא טען שהוא נשמר בכר מפני חברות מתחרות
ר,זוממות להאזין לסודותיו המסחריים.

הס 1ס:הטרזיאני

מספיק להכניס מכשיר פעוט זה לתוך כל מקלט
ובטוח. יעיל האזנה למכשיר להפכו כדי רדיו

הצתת מחזיק כידו סליל-קליטה, מתקרב למכשיר
הטלפון. השיחה מועברת בצורה זו למקלט, החבוי בכיסו.

החלטתי להשתמש בשיטת הסוס הטרויאני. אמרתי לאשר׳
לקנות כמתנה למשרדו של בעלה מכשיר משולב בו מותקנים
רדיו, טלביזיה, פטיפון ובר למשקאות. רהיט נאה זה עלה
650 דולאר, אך הפקתי ממנו תועלת רבה.
בין מכשירי היה מצוי משדר קטן, שגודלו לא עלה בהרבה
על קופסת גפרורים קטנה. משדר זה מעביר באמצעות קוים
חשמליים. התקנתי אותו בתוך הרמקול של הרדיו. ברגע בו
חיבר המנהל את תקע המתנה הנאה בשקע החשמלי יכולתי
להאזין לכל !מלה שנאמרה על־ידי האנשים היושבים במשרד.

12 יצרנים מייצרים מכשירי האזנה אלקטרוניים, רובם
מיועדים לסוכנויות המופקדות על שמירת החוק׳ אולם ישנם
מבשירים רבים שהרכבתי במו ידי. במגמה להאזין לטלפונים
•ש גירי מכשיר המאפשר מציאת זוג קוים כתוך ג׳ונגל של
קוים׳ גם כשאין חם מסומנים במספרים או בסימני היכר
אחרים.
למכשיר 36 מנורות זעירות. מכל מגורד, מוליך זוג חוטים—
שעל קצותם מורכבים מהדקים שאני מחברם ל* 36 קצוות
חוטים בתיבת חוטי הטלפון המצויה בכל בית. כשאני מחייג
את המספר המבוקש — נדלקת מנורת ניאון אחת ובדרך
זו מתגלה זוג החוטים. אני עוקב אחרי חוטים אלה עד לגשר
הטלפונים הקרוב ומרכיב את מכשירי ההאזנה שלי בקירוב
מקום.
במקום האזנה זה אני משתמש במכשירי הקלטה מיוחדים
שאני ממציא ובונה בעצמי. המקלטים שאני מיצר פועלים 13
שעות רצופות מבלי שיהא צורך להחליף את סוללותיהן.
ישנה אפשרות נוספת והיא — הרכבת מכשיר מיוחד הרושם
את מספרי הטלפיניב שאליהם מחיג ד,קרבן. אמצאה אחרת
היא מכשיר אוטומטי המפעיל את המקלט אך ורק ברגע
הרמת שפופרת הטלפון.
כל זה מוכיח רק דבר אחד — חופש הפרט נמצא כעת
בסכנה החמורה ביותר שנודעה מאז בריאת העולם. דרושים
רק אמצעים כספיים וארגוניים כדי לפלוש לפינות הפרטיות
והסודיות ביותר של חיי אזרח המדינה המודרנית.
ישנם אנשי מנגנון הטוענים כי מותר למדינה להשתמש
במכשירים אלה ולבטל אן 1חופש הפרט, אם בזה תלוי
בטחינה של המדינה. זוהי דעה משונה ומסוכנת ביותר. כי
ברגע שנותנים מכשירים אדירים כאלה בידיהם של פקידים,
אין לדעת לאיזה מטרה ישתמש בהם המנגנון.
מכל מקום, יהיו הנימוקים אשר יהיו׳ חייבת מדינה דמוקרטיה
לאסור לחלוטין האזנה חשאית על אזרחיה ובילוש אחרי
מעשיהם — כי זהו הצעד הראשון לקראת מדינה דיקטטורית.

מ־ל1ן גליל המק צר

לימודיםבבית ־ הפפר הם מן הדברים היחידים שאדם מוכן לשלם בעדם, אן לא
לקבל אותם.

ירח הדבש הגיע לקיצו שעה שהוא מטלפן הביתה שיאחד לארוחת־הערב — והיא
כבר השאירה בינתיים פיתקה שהארוחה מונחת במקרר

אשהמוכה היא זאת היודעת מתי בעלה רוצה שיכריחו אותו לעשות
בניגוד לרצונו.

משהו

א 0אשהמחככת אשה אחרת, היא מתייחסת אליה באדיבות. אם היא שונאת
אותה, היא מתייחסת אדיה באדיבות מופתית.

נודניק — אדם המדבר בזמן שהיית
רוצהי כי יקשיב.
עיסקה — פעולה המסתיימת בהצלחה
אם כל אחד משני הצדדים בטוח שרימה
את השני.
שודד — אדם מוכשר שאין לו די הון
יסודי כדי להקים חברה מסחרית.
כלכלה מדעית — שיטה לבזבז כסף
מבלי ליהנות מכך.
רופא שיניים — אדם החי מן היד אל
הפה.
עצה — דבר הדומה לשמן־קיק: קל
מאד לתת, אולם קשה לקבל.
ביגאמיה — אשה אחת יותר מדי,
כמו בנישואין.
מכר — אדם שהוא ידידותי במידה מספקת
כדי ללוות ממנו׳ אולם אינו מוכר
דיו כדי להלוות לו.

צדקה — דבר המתחיל בבית׳ ולרוב גם
נגמר שם.
מצפון — קול פנימי האומר לנו שמישהו
מסתכל.
מכקר תיאטרוני -אדס קטוע-רג־ליים
המשמש מורה לריצה.
ספקו -אדם המסתכל לשני הצדדים
בעוברי רחוב חד־סטרי.
אופנה — דבר כה מכוער, עד כי הכרחי
לשנותו בכל שלושה חודשים.
אכטיח — פרי שאתה אוכל אותו,
שותה אותו ורוחץ בו את הידים.
ג׳נטלמן — אדם המתנהג בנימוס אפילו
כאשר איננו׳ מבקש טובה.
תרנגולת — האמצעי בו משתמשת
הביצה לייצור ביצים נוספות.
פסימיסט — אופטימיסט שניסה לבצע
את רעיונותיו.

הבו חר וההד

הד יקר, האם לאסיפת־בחירות אלך?

ומה יתנו לי אם אקשיב לנאום שוטה?

אך מה רוצים הם לקבל תמורת הכל?

...הקול1

ומה רוצה בי. ג׳י. כשהוא אומר חלוציות?

...ציות !

האין הוא אלא תכססן זקן?

האם אבחר במפלגה שמנהיגה הראשי
גאון י

...שיגאון !
ומה רוצים שאר המנהיגים הוותיקים?

...תיקים !

האם מלאה הארץ שחיתות וצריך להתבייש?

ומהו המצב אם הדברים מגיעים לחקירה?

(בנוסח שירו של יונתן סוויפט על רועה
המתייעץ עם ההד בקשר לנערה).

האם נידון כל פושע, איש כפי מעללו?

ומי מונע את המאסרים?

...שרים !

ומה מעשיהם של המדינאים?

...נאים !

אמור, הד, מה רוצה ארצות־הברית?

...כרית !

ומה תיתן לי ברית־המועצות י

...עצות !

ומה יתנו האהטיביסטים אם אצביע בעדם?

מה יאמרו מחר המטיפים לשפע בלי
צימצים?

מה מצפה, איפוא, לאיש כמוני?

...עוני !

ובכי, היש לאיש כמותי למי לתת קולו?

אם כן, הדי, במה אבחר ואסתכל על מה?

...עלמה !

הקיראים מוזמנים להשתתף כתחרות לחיכור שאלה שההד משיכ
עליה. השורות המוצלחות כיותר תזכינה את מחכריהן כל״י אחת.

ן ףי * *1 1ץ דד ן ־ מפלגה הזוקפת לזכותה את הגשם, אל לה
י * להתפלא אם יריכתה תאשים אותה כשעת
•יי י ׳ 8־י
פ ס 1ק! מפה? 11ש כ צו ר ת ...הדמוקרטיה היא הזכות לבחור בין רע
לרע אין דכר העולה יותר ביוקר מן ה־דברים
׳טאתה מקבל חינ ם ...אנשי־מפלגה מובהקים לעולם אינם לומדים

יי ירי סיפורו הנדפס כאן. הקוראים
מוזמנים להש*

תתף כמדור, ולזכות כפרם של
ל״י אחת.
אחד מרבי־הטוראים במחנה שלנו הועלה
לדרגת סמל. הוא החליט שלא להודיע
על כך לאיש, ובחופשה הראשונה צעד
לפגישה עם חברתו מלא־גאווה׳ כשהסרט
הנוסף מתנוסס על שרוולז, והוא בטוח
שיגרום לה הפתעה עצומה ויעורר הערצה
עילאית.
ומה רבה היתד, מבוכתו, כאשר בבואו
לביתה, היא לא השגיחה אפילו בדרגתו
החדשה. הם הלכו יחד לבית־קפה ואחר
כך לקולנוע, ועדיין לא נראה בפניה אף
צל של שמחה על עלייתו.
כשיצאו מהקולנוע לא יכלה עוד הנערה
להתאפק ופרצה בבכי. הוא נדהם,
חיבק אותה בזרועותיו ושאל . 1מה
קרה ז•
.אנחנו מטיילים כבר שלוש שעות
יאתר, אפילו לא הבחנת בתסרוקת החדשהשליד ענתה הנערה המיבבת.

את הבעייה לפני שהם נואמים עליה, כדי לא להיות מושפעים מדעות קדומות
הטיפש מוצא תמיד טיפש גדול יותר שיעריץ או תו ...החופש
איננו ראוי לשמו כל עוד אין. הוא כולל את החופש לטעות אילו היו כין

כעל* זכות הבחירה אוכלי-אדם, היתה נמצאת מפלגה שתבטיח

מחפשים: כותרת. המוצאים הישרים
יכואו על שכרם. את תוצאות
התחרות הקודמת תוכל
למצוא כעמוד !2של גליון זה.

להם שפע של אנשים מדי יום כיומו לארוחת־הערב הלאומני
צועק :״המולדת בסכנה ! התגייסו בהמוניכם נ״ ואילי הפטריוט אומר :״חבר׳א, מי
הפופולריות היא הפרוטרוט ממטבע הזהב שד התהיבא
אתי
לה מחצית בני־האדם עלי אדמות יודעת בדיוק כיצד צריכה להיות המחצית
השנייה ...כשאתה יוצא ללחום למען הצדק והחופש, לעולם אד
תלבש את בגדיך הנקיים כיו ת ר ...ממשלה טובה גוזזת את הכבשים,
ממשלה רעה פושטת את עורן אינך יכול לרמות את כל האנשים כל
הזמן, אכל אין צורך ככך. מספיק רוכ יציב הפוליטיקאי חושב על
הבחירות הבאות, המדינאי — על הדומתו־הבאים קל יותר לצוד זבובים
כדבש מאשר כ חו מ ץ ...לא איכפת לי אם משקרים, אבל אינני יכול לסבול
אי-דיוקים ...חופש הוא הדבר היחיד שאינך יכול להיות בעליו,
אלא אם כן אתה מוכן להעניקו לאחרים אצל פיליטיקאיב, השכל
בא עם השנים, אולם לפעמים הן באות לבדן התענוג הגדוד כיותר כחיים

הוא לעשות את מה שהכד טוענים כי אינך יכול ל ע שו ת...

המדיניות הבטוחה ביותר היא לומר את האמת, אלא אס כו אתה שקרן מצויין

יום־חופש של ספר

1ו\ חמשירי
מעשה כשומר ששמר
עד פצצת-המימן. הוא אמר :
״נכון שאומנם
זהו סוף העולם,
אך עלי להדליק לי סיגאר !״

רס״ר כגילגול השני
נהפך לחתול אדמוני.
כמקום לקדד
הוא הוכרח ליילד,
אך נשאר לו שפם רציני.