גליון 928 מתאריך 26 ביולי 1955

נגונרכת

אין תשובה רצינית במצעה של שום מפלגה. פשוט אין — המפלגות אינן עוסקות בכגון
אלה. אין זמנן פנוי להבלים. יש לתת פרנסה לחברי המפלגה. יש לתת שיכונים לבוחרים
פוטנציאליים, יש לגלות את שחיתות היריב, כדי להכריחו להסכים להשתקת כל השחיתויות.
מביא קולות. ואילו
יש להפעיל את מכונת־הטישטוש ששמה עתון־המפלגה. כי כל
דעות רציניות אך מזיקות.

מירד
!־אש המערכת נ

1 1 11-. 1״ 1 • 1י [ 1-11

• לוס פחז

עורכי־משנה :

ם8ו —, 83־ז 6סג\י •*מ*8ממ*ן י

דו ב איתן, ב רו ד נ אד ר, אורי סל ע

עורך ת מי ת :

עורך כיתוב :

סיסזז יזז

•׳ זבי*

> 4 6 £וזא 0אץ

י י5יוי דאי־ז^ודימ׳-׳לז

צלם המערכת :

ישע מראשי :
#מג ואי 8רמ

יטודח ז עיר *

וערי ממערכת :
יחיאל ב שו, ני צה גבי. לילי גלילי. רותי ורד,
בווי זהבי. יו חנן ורבקה ו ר אי. או סקרט או ב ר,
שב תאי לוי. מ שה לשם. אבי בהס טן, ע מו ם קינן,
סילבי ק שת.

עורכי המהדורה האנגלית :
דניאל
ת מ בז א ח חס *רדי?איגעדז׳פסיזו

דח־ גליקסוך 8תל־אביב. נוען חנזברקיס:
.טולמפ רס -ת. ד , 136 .ט ל פון .26785
העולם הזח בע״נז.
זמוציא לאור :
י 9ו ם ישראל בע״נז, ת* א טל.23204 .

שטה.

דויד

פ ס טו ר.

שלמה הררי

הצייר הראשי ז
ש סו אל

בר תור

מנהל מבצעים :
של מ ה אדיר

עורך דפוס :
ארי אל

מנהל מעבדה :
דוד מוויינ

המתפרסםוס סחת
*בור םור זו ת
׳נין הסזרכתא חר אי תזבור תו כז הסודזות, פלבד
ו סו׳ ה מו פנו ת על־ידי חברי חסערכת
,דו״זז לצר כו דו״ ח ל סונב ד ר דו ״ חינוסז ־
זל-ידם. ה מ דו ר ״דו״וז ל בו ח ר ־ כו ללטודזותסמעסמפ לנו תוא רגוני ם ציבוריים א שר איו
אחראית ל תו בנז ולד עו ת מ סו ב עו ת כ הז. ו ש איני משק פו ת ב שו ם צורה ש הי אאחד עות

הבו תרם
ונב ד קו ת
ה סז רכס
ה מ ער כ ת

מט׳ ,928 שנה , 18ז׳ כאכ תשט״ו 26.7.1595 ,־ המחיר 350 :פרוטה

כמה קוראים שאלוני במכתביהם מה מתכוזן אני לעשות ביום הבחירות. לדבריהם, הריהם
אכולי ספקות. האם יכול אדם הגון להצביע? ואם כן׳ בעד מי?
אם פנו אלי כאיש העולם הזה, איני יכול להשיב להם. משך כל התקופה שלפני הבחירות׳
שמר העולם הזה על נייטראליות קפדנית. חרף גל ההשמצות שמכרו אותנו למפלגות
שינות, דומני שאתה,הוספת להאמין בכנות הסיסמה המתנוססת בראש העתון. העולם הזה
אינו מצביע.
אם פנו אלי באל אדם פרטי, מתוך רצון כן להחליף דברים עם אדם הנראה להם
כקרוב בדעותיהם, אני מוכן להשיב — אך אני מהסס לעשות זאת. ההחלטה ליד הקלפי
היא החלטה אישית מאד. חייב כל אדם להיאבק עם מצפונו ולסחוט את התשובה מלבו.
אולם אני מוכן למסור לך, אם רצונך בכך, את הלך המחשבות שלי.

תחילה הרגשתי, כרכים אחדים, שאיני יכול להצביע בבחירות אדה,
כמו לרבים אחרים, קסם לי רעיון הפתק הלבן. רבבות פתקים לבנים במעטפות הקלפי
— האם לא היו הופכים להפגנה אוירה ומוחצת של אי־רצון העם?
הנה, צמאה נפשנו לתנועה גדולה שתפנה אל הטוב׳ היפה והנאצל שבנו׳ שתתבע מאתנו
קרבנות במקום לשפוך עלינו קיתון עכור של הבטחות כוזבות, שתתייצב ברוח אמיצה
מול הסיכויים הקודרים של עתידנו ולא תרתע מפתרונות חיתכים ובלת־־אהודיב.

צמאה נפשנו לתנועה שנוכל להאמין כה כעומק לבנו, שמנהיגיה
הולכים כראש בדיד המופת האישי,
ובמקומה — מעליבה את עיננו התמונה המבחילה של המשטר המפלגתי הקיים. אוסף
של עסקנים, אשר ההבדל ביניהם זעיר לעומת החלטתם הנחושה המשותפת לשמור על
הירושה המעובשת, המעלה צחנה, של ימים עברו. מנהיגים אשר רמתם הממוצעת —
המוסרית, הרוחנית והשכלית — ירודה בהרבה מזו של העם אשר אותו הס מתימרים
להנהיג.

נוסעי הקרייזלרים המטיפים לצנע. בוני הוילות המתמוגגים למראה
האוהדים. עדת־נוסעי־חוץ־לארץ המזילים דמעה בחשבם עד מרחבי הנגב.
משטר זה רקוב מיסודו. לא השחיתות הכללית גרמה לרקבון. הרקבון, אבדן הרגשת
הייעוד, הם שגרמו לשחיתות. ניצוץ הקודש של משטר זה כבה ברגע שאיבד את המגע
החי עם דור הבונים, היוצרים והלוחמים, את הקשר עם הבעיות האמיתיות של המציאות
הלאומית,
רגל זה של השמצות הדדיות פרועות, של סיסמות תינוקיות, של מצעים־שאינם־ניתנים־
לקריאה — איה התשובה הרצינית לשאלת כל השאלות: שבירת המצור החונק את
ישראל, פריצת ישראל אל המרחב הסובב אותה? האם גטו זה המוקף חומות, המקיים את
חוקי ימי־הביניים, הפושט את ידו.־הלאומית לנדבות, שאין בו זכר לעצמאות לאומית של
ממש, שהפך טרדה בינלאומית ברדפו אחרי כל פריץ שאפשר לחנוף לו — האם זו דמות
המדינה שאוו רוצים בה? ואם לא כן׳ אם דרוש מיבצע גדול שיטביע את חותמו על חייו
של דור — היכן המפלגות המוכנות, המסוגלות, להנהיגו י

בהירות אלה הן קאריקטורה שד תהליף דמוקראטי.
בבחירות אמיתיות, ניתן לאזרח לבחור בין שורה של ארגונים שכל אחד בהם מייצג
דעה פחות או יותר מגובשת. האזרח נתבע להכריע בין השקפות־עולם, או בין פתרונות
מעשיים לבעיות האומה. לכן זהו יום חגיגי — היום בו עושה העם את חשבון נפש־.

מה לכל אלה ולבחירות שלנו? האם ישנה אן! שאלה אחת של גורלנו
הלאומי אשר עליה נטוש ויכוה אמיתי בין מפלגות אלה?
למי שייכת מדינת ישראל? ליהדות העולם? לאזרחיה או לאזרחים היהודיים?
האם׳ יש להאמין כי המלחמה נגד הערבים היא בלתי־נמנעת י אם כן — מתי נילחם,
ובהנהגת מי י אם לא — מה נעשה כדי לכבוש את השלום י
מה זאת עצמאות לאומית? באיזו מידה אנחנו תלויים במעצמה זרה י מה השפעת
המענקים השונים על התפתחותנו העצמאית?
האם זו מדינה דתית או חילונית? מה זאת דת — מיצרך־בחירות לשימוש עסקנים
חובשי־כיפות, או עקרון מוסרי המחייב למשהו לבד מאיסור בשר חזיר י
מה צריכה להיות דמותו הרוחנית של צבא־הגנה? מה הצעדים המעשיים הנובעים מכך?
האם ישנו אידיאל כל שהוא אשר לקראתו מחנך בית־הספר הממלכתי? אם אין —
מהו צריך להיות י מי צריך לחנך י
האם ערביי ישראל הם גייס חמישי או גשר לשלום? אם הם גייס חמישי — מה יש
לעשות בנידון? אם הב גשר לשלום — כיצד פועלים לניצולו?
האם יש צורך בסוכנות היהודית? י ובקרן־הקיימת? ובקרן־היסוד? ומה תפקידה של
התנועה הציונית?
מי שרוצה, יכול להמשיך ולהוסיף כמה עשרות שאלות לרשימה זו. אף על אחת מהן

אכן, מתגנב ללב הפיתוי למחות נגד כל אלה, להביע את רגשות הסלידה, לתת אח
הגט לכל המפלגות האלה גם יחד. דומה שכל מגע עם מציאות מפלגתית זו מלכלך את
הידיים, ושיש רק מוצא אחד של כבוד עצמי — להימנע,.

אולם — האם זו הדרך הנבונה? האם יש בה, מלבד הסיפוק העצמי, הכרעה של ממש?
במדינה זו, כל בוחר שני הוא עילה חדש, בלתי־מביסם. הנתון ללחץ כלכלי אדיר. איש
זה יצביע — אין לו ברירה. הוא יצביע, ברוב המוחלט של המקרים׳ בעד המנגנון השולט
על גורלו. זוהי המציאות.

הממונה על המהדורה הספרדית *

אריה

ההכרעה העיקרית ביום הכחירות לא תהיה נוגעת לגורל הי׳
היא תקבע רק מי יקבל כמה מכספי המענק, השילומים, המגבית,
המלווה. כמדינה טאינה חיה על פרי עמלה, אלא על כפפי נדבות,
הרי זו כאמת שאלה חשובה מאד.

אם כן, יהיה זה פשע אם ייגרעו ויאכדו קולותיהם של כני השכבה
הרקה המעורה כחיים הפוליטיים שד הארץ, הזוכרת את דר!־ המלחמה
לחרות, היודעת להבחין כין טוב ורע. הוכה היא להצכיע. אפילו
יהיה צויד לרחוץ אחר-כך־ את הידיים.
אולי אשמים אנו עצמנו אם לא נמצא בנו הכוח לדאוג לקיומה של מפלגה אשר
יכולנו להצביע בעדה ללא בושה, ללא הרגשת בחילה, בהתלהבות של אמת. אם אין
הדבר כך, חייבים אנחנו לבחור ברע במיעוטו.
בעד מי להצביע? לגבי אדם המרגיש כמוני, אין שאלה זו קיימת כלל.
פשוטו כמשמעו: אין בעד מי. אולם אני אצביע נגד. זוהי נקודת־המוצא למחשבות ,
בבואי לסכם לעצמי את מעשי ביום שלישי זה, ה־ 26 ביולי . 1955

קודם כל, נגד הסכנה הפנימית.
גדלה בארץ מפלצת של רודנות. אין זו מפלצת המזדקרת לעיני השמש׳ המתפארת
בשחצנות, כנהוג במשטרים פשיסטיים. המפלצת שלנו אוהבת את החושך. היא דיקטטורה
זוחלת, סבלנית מאד. יש לה זמן. היא מצויידת בכל הסממנים של חברותיה
הגדולות בעולם — מנגנון־החושך המאזין לכל והרואה את הכל, פולחן המנהיג, פיטורים
פוליטיים, חוסר חוקה שתגן על האזרח מפני שרירות הממשלה, חוקי חירום,
חתירה מתמדת תחת עצמאות המשפט, שיחוד העתונים ונסיון לחסל את הבלתי־משוחדים.
היו עמים שבחרו בעיניים פקוחות בדיקטטורה, כדי להציל את עצמאותם הלאומית.
הדיקטטורה הזוחלת בישראל מכוערת שבעתיים מפני שהיא הולכת בכיוון הפוך.

היד החזקה בפנים הארץ, היא היד השלוחה בתחנונים כדפי חוץ,
היד המקבצת את נדבות המענקים ונותנת את התמורה, היד המבקשת
לחתום עד בריתות צבאיים. זו היד שהסתירה את בראנד, שערכה
את הסיזון* ,בהתנגדה לפלמ״ח ופרקה אותו בהזדמנות הראשונה,
שהחזירה את הלוחמים מאבו-ענילה לפי דרישת השגריר הזר.
יד מוזרה היא — משוריינת פלדה כלפי מטה, רכה כעגבניה רקובה מלמעלה.
אין לי ברירה אלא להניח שרוב יציב למפא״י ישליט יד זו על גורלנו לעולם ועד.
אד נאלץ להסיק כי רוב יציב למפא״י ישים הץ לדמיקרטיה בישראל.
לכן אני אצביע, בראש וראשונה, נגד מפא״י.

א לם, מה זאת מפא״י?

אין זאת אמת כי מפא״י היא השטן, וכד שאר המפלגות מלאכים
רבים וטהורים.
ההבדל בין מפא״י לבין שאר המפלגות הוא הדרגתי בלבד, ולא מן הנמנע שאחדות מן׳
האחרות היו גרועות יותר לו היו בידיהן אמצעי־השלטון. כמעט כל המפלגות שותפות
במישרין או בעקיפין למשטר הקיים, והן נושאות במידה שתה באחריות המוסרית לאופיו.
רוב המפלגות האחרות אינן חולמות כלל ללחום במפא״י על מנת להדיחה. שאיפתן
אחת: להכריח את מפא״י לקבלן לתוך ממשלתה. אין איש יכול להתקיף את שרשי המשטר
הקיים אם הוא רוצה מחר ליהנות מאותו משטר עצמו. אפשר לתקוף מאחורי הגב,
בגניבה, אולם אי־אפשר לעבור את הגבול החוצץ בין משחק למלחמה אמיתית.
יש משהו מגוחך בתמונה זו של מפלגה המכריזה :״נכרית אתי מפא״י לשתפנו בשלטון ! ״
פעמיים בחודש האחרון איים משה שרת על מפלגות (פעם על הציונים הכלליים, פעם
על אחדות־העבודה) שאם לא ישנו את סגנון תעמולתן, הרי ״יוכיחו שאינן מוכשרות
לשאת באחריות ממלכתית.״ במלים פשוטות יותר :״אם לא תהיו ילדים טובים, לא
תקבלו תיקים אכן, קשה לכעוס עליו: אסור למפלגה לכרות את ענף המשטר הקיים,
אם היא רוצה לשבת עליו.

לדעתי, אין פל הבדל אם בממשלה, אשר בל תיקיה החשוכים דדי׳
כזים כידי מ־פא״י, יהיו שדושה-ארבעה שרים אחרים חובשי כיפות
מגבעות או פובעי-טמכל. לכן, כהחדיטי נגד מי להצביע, אקח בהשכון
את מידת סיכוייה של כל מפלגה לשכת כממשדה מסוג זה. ככל שפי
בוייה טובים יותר, כן יקטן חשקי לבחור בעדה.
בדמיוני אני מצייר לעצמי את המפה המפלגתית של הארץ עיגולים־עיגולים. העיגול
המרכזי הוא מפא״י. העיגול השני כולל את הפרוגרסיבים, את החזית הדתית הלאומית
ואת אחדות־העבודה• מסביב העיגול השלישי, הכולל את הציונים־ד,כלליים והחזית הדתית
התורתית. העיגול הרביעי, המרוחק ביותר מכל אפשרות של קואליציה עם מפא״י, כולל
את חרות, מפ״ם ומק״י.

תמונה זו תהיה שמורה בדמיוני כשאכנס לחדר הקלפי ואבחר בפתק. את הזכות הנעלהביותר של החברה ד,דמ׳קדמית, שנועדה לרומם את הלב, אמלא מתוך מועקה נפשית, מדוכא
ומבוייש.

ואולי אהרהר לרגע קט על התקוות שד תש״ח, עד האוצר העצום
של רצון טוב ונבונות נלהבת שכוזכז על מזכה הקנוניות המפלגתיות
ועל התקווה הגדולה שיום יבוא וישתנו פני הדברים, ושום ניתן׳את ידינו לעצום דמותו של המשטר במדינתנו, ויום ההצבעה שוב
לא יהיה עוד יום של אבל, אלא יום שד חדוות-יצירה.

_ העולםהזה * 2ג<

ב עד מי על*ך להצכ:ע
לפני שתבוא להחלטה ׳הגורלית ותשלשל
את הפתק שיקבע את גורל המדינה לארבע
השנים הקרובות, עצור ושאל את עצמך את
20 השאלות הבאות. את התשובות רשום בלוח
כעמוד .7הוא יראה לך כעד מי עליך להצביע.
ענה על כל שאלה ב״בן״ או ״לא״ ברור. אם
תשובתך חיובית, רשום בלוח את כל המספרים
המופיעים ליר כל תמונה אחרי המלה ״כן״ .אם
תשובתך היא שלילית, רשום כלוח את כל
המספרים המופיעים אחדי המלה ״לא״ .אם אתה נמנע מלהביע
דעתך עד שאלה מסוימת. הופך לכד רשימה 10 נקודות לאיתה
שאלה. המפלגה שזכתה בלוח במספר הנקודות הגבוה כיותר,
היא המפלגה אשר דעותיך מחייבות אותך להצביע כעדה.
בחידון זה מבוסם על שיטת ה״אלקטו־תמצא,
אחרי שמלאת את כל המספרים,
גראם״ ,שהומצא על־ידי מדענים צרפתיים ׳ .את מספר הצירים של כל מפלגה שהיו
מטרתו לתת לן את האפשרות לבחון את
נבחרים לכנסת השלישית לו חשבו כל
עצמך׳ לוודא שאתה נוטה למפלגה מסויימת
הבוחרים כמוך. אם מפלגה אחת זכתה בלוח
לא בגלל סנטימנטים, אלא מתון שיקולים
לרוב גדול ׳,משמע שאתה איש־מפלגה מובשל
הגיון פוליטי.
הק והיית רוצה שמפלגתך תשלוט לבדה.
אם מספר המקומות בכנסת מחולק יותר,
אין הוא אומר לך מה צריכות להיות
משמע שלבך אינו שלם עם שום מפלגה,
דעותיך, אלא מהי המפלגה הקרובה ביותר
ושהיית מעדיף לפי שעה קואליציה המורלדעות
שיש לך. אין הוא מסתמך על מצעי
כבת מן המפלגות שקיבלו את המספרים
המפלגות והבטחותיהן ערב בחירות, אלא
על פעולותיהן בעבר ובהשפעה המשוערת הגדולים ביותר.
שתהיה לנציגויותיהן בכנסת הבאה על ההת־חישוב
הנקודות לכל תשובה נעשה על
פתח ת הפוליטית. מטעמי נוחיות לא נכללו,
פי בסים מדעי כך שכל מפלגה תקבל בסיושימות־גרורות
גזעיות או עדתיות, שעמכום
הסופי את מספר הנקודות הגדול בדתן
נכללת בבחירון זה בעמדת מפלגת־יותר
בלוחות אוהדיה. אם הסיכום שלך עומד
האם.
בסתירה עב החלטתך, הסס רגע והרהר
עוד פעם לפני שתטיל את הקוביה.
בשורה התחתונה של הלוח בעמוד 7

האם אתר. משוכנע שיש צורך דחוף בשינו*
קיצוני של המשטר?
ב״ :ח ,20/מ ,20/ק.20/
לא: א20/׳ ב ,9/גד7/׳ פ ,9/צ ,7/ש ,2/תו.7/

070500020053482300020200011102530811010002020001000000020101000006
יותר ס די גזד?ר
ופחות מר• התי שבזת ופ־חוח
מתר מד• רי טו בערי ם
ופחות מד• בנ מ לז ת.
•ותר מד• מחיוכים !מ שרתים
זפח 1ת מד• עוברים •צרדם
יחזר ס די ר די פ ה אחר• טחזת. ר!!ח׳מ 1ששר
ופחזח מד• פריזן עטדר, ויזמה ח לו צי ת
יותר מד• פילוגים ומריבות
ופחווז מרי מאמץ מ שותף ואחריות בלליח.
יוחד ס די תב־וגוח מ ה מדינ ה
1פ ח 1ח מ די תביעה מעצמו.

הא אתה חוש כ שיש לתת לאד אפשרות

להינשא ולהתגרש בטכס אזרח•,אם רצה כך?

כן: מ , 15/פ , 15/ק ,15/תו.15/
לא־ :א ,3/ב ,24/גד ,24/ח ,3/צ ,3/ש.3/

הא אתה חוש שדויד בן־גור־ון היא סמל

החלוציות הכנה במדינה, והליכתו לשדה־בוקד
היתה מעשה לאומי חשוב *
וכן:
א.60/
לא: ב3/׳ גד6/׳ ח ,9/מ ,9/פ ,3/צ ,7/ק ,9/ש ,7/תו.7/

הא אתה חושב שיש לבטל את הממשל

הצבאי ולהחזיר לערבי• ישראל אח זכויות
האזרח?

02070123485353232353534848482353235353482353530000061111101007100

מ ,25/צ ,5/ק ,25/ש.5/
־או: א ,15/ב ,5/גד ,5/ח , 15/פ ,5/תו.15/

הא אתה חושב שהגיע הזמן להצלות על

נ את גיבור אצי׳ל ולח־־י, שהודות למלחמת
יצאו האנגלים את הארץ?
כן: ח ,56/צ ,2/ש.2/
לא: א 10/׳ ב ,5/גד ,5/מ , 10/פ ,10/ק , 10/תו. 10/

הא אתה חושב שחיסול הקיצוב והפיקוח 7 הביא תועלת למשק הלאומי, ושצריכים להמשיך
לבטל את הפיקוח• שנותרו?
כן: ח ,5/פ ,5/צ ,25/ש.25/
לא: א ,12/ב ,6/גד6/׳ מ , 12/ק , 12/תו. 12/

האם אחה חוש שפעולות ל,יביא, נחלץ

ועזה הועילו לישראל בחזית המדינית והצבאית?
כן: א , 15/ב ,5/גד5/׳ ח , 15/ש ,5/תו.15/
לא: מ ,20/פ ,5/צ ,5/ק.30/

הא אתה חושב שמוטב

לישראל תת בסיסים לאמריקאי
במסגרת ברית צבאית, תמורת
השתדלותה של אמריקה לממון
התקפה צבאית?־
כן: א 10/׳ ב ,5/גד ,5/ח ,10/פ , 10/צ,10/
ש,10/
לא: מ ,22/ק ,22 /תו.16/

; .10 הא אתה חושב שה•
ציווים הכלל׳ בממשלה
הגנו על האינטרס הצודק
של המעמד הבינוני?־

האח אתה חושב שריק־

פיאו את עובר הפועלי
מבל• להקפיא את הרווחי
והמחירים?
כן: מ ,20/ק 20/׳ תו.20/
לא: א ,5/ב ,5/גד ,5/ח ,10/פ , 10/צ, 10/
ש. 10/

כן: צ.60/
לא: ח ,5/פ ,5/ש.50/

11111111

.13 הא אתה חושב שה•
דרך הטובה ביותר לישראל
היא לסמוך על ניטרליות
ברוח נהרו, או גו וטיטו?

כן: מ ,25/ק ,25/תו.10/
ל)א: א ,15/ב ,5/גד ,5/ח ,10/פ ,10/צ,10/

.15 האם אתה חושב כ׳ הממשלה האחרונה חיפתה ביודעין
על מעשי־שחיתות בממדי מסוכנים?

לא1

גד ,5/ח ,11/מ , 11/ק11/י, ש , 11/תו. 11/
א ,24/ב ,12/פ , 12/צ.12/

.14 האם אתה חושב שכד אות
המגינים עד קסטנר לאחר פסק
הדיו עושי זאת מפני שלדעת
נעשה לו עוול אישי?
כן: א ,30/ב ,5/פ.25/
לא: גד2/׳ ח17/י, מ ,6/צ ,10/ק , 17/ש ,2/תו.6/

וו שעליארץישראל

.17 האם אתה חושב שכדאי לכבוש את רצועת־עזה, אפילו
גרום הדבר למלחמה כללית נגד צבאות ערב?

.16 הא אתה חושב שדרושה
רביזיה של משפט אדלוזורוב?

כן: ח.60/
לא: א.60/

סג. האם אתה רוצה
שיהיו ב שבת אוטובוסי
לשפתה•,
הצגות קולנוע ושעשועי?

מ ,15/פ ,15/ק 15/׳ תו.15/
לא: א ,3/ב ,24/גד ,24/ח,3/
צ ,3/ש.3/

.18 הא אתה חושב
שמפא״ היא
הכוח הבונה העיקרי
בארץ, ולכן חשוב
שהכוחות החיוב״
יצטרפו אליה לקוא-
לציה?

בעדמע לי ךלהצ בי ע

הכנס בלוח זה את המספרים שקיבלת כתשובה לכל
שאלה. סכם את כל המספרים. הרשימה שנתת לה
בסיכום את המספר הגדול כיותר היא המפלגה המת•
שאלה

(מפא״י)

חזית דתית חזית דתית
לאומית) | תורתית)

אימה ביותר לדעותיך, ולמענה עליך להצביע.
אם נמנעת כשאלה מסוימת מהצבעה, הוסף באותה
שורה עשר נקודות בבל אחת מהמשבצות.

(חרות)

(נזפ״ם)

5פרוגר).

9מק״י)

(ליכוד)

(אחה״ע)

כן: א ,20/ב ,10/גד2/׳ פ ,10/צ,7/
ש ,4/תו.7/
ל א: ח20/׳• מ ,20/ק.20/

.11 1

.19 הא אתה חושב
שיוזמה ישראלית
מתאימה היתד.
כולה לקרב את
השלו ע ארצות
ערב?

בס״ ה

חלק את המספרים האלה ב־ 10 ותקבל את ההרכב שהיה נקבע לכנסת השלישית
לו בל הבוחרים היו בדעותיך.
כן: מ ,23/פ ,6/ק.23/
ל א: א , 15/ב ,4/גד4/׳ ח ,15/צ,4/
•ש ,3/תו. 15/

הרכב הכנסו
הרצוי לך

במדינה העם הרעש הגדול
ואחר הרוח — רעש,
ולא ברעש ה׳.
סמלכים א)

ארבע שנים ידברו בועדות ובועידות, ישמיצו
איש את רעהו בכנסת השלישית,
יחוקקו חוקים, יצהירו הצהרות, יכרתו
בריתות ואולי גם ינהלו קרבות — הכל
בשמו, למענו, לטובתו. בגלוי ובנסתר ינהלו
ביניהם את המאבק על הכוח׳ על התקציב,
על אמצעי השלטון — אולם כולם ישלמו
מס לשון רק לו, המיתום של המאה ה־,20
הגיבור האלמוני של האגדה הדמוקראטית
המודרנית: הבוחר.
השבוע הוא ילך לקלפי — בישובי הספר
אשר בטווח התותחים המצריים ובשכונת
בתי־הקפה התל־אביביים; על הר הכרמל,
מול הים המערבי, ובמישור המחניק של
חוף אילת: בסימטאות החשוכות של שכונות
העוני הירושלמיות ובסימטאות העקלקלות
של השטח הגדול היפואי: חיילים
עייפים אחרי סיור לילה שגרתי ובני משקים
המשכימים קום כדי לחלוב את הפרות:

פועלים מיוזעים אחרי יום עבודה ליד המח־רטה
ועקרות בית הנמלטות מפני צריחות
פעוטיהן: ובעיקר: עולים חדשים בתלבושות
כל ארצות תבל, שאינם יודעים את
ההבדל בין מנדט לבין מנדרינה, בין גולומב
לבין גולדה — כילם שוים בעיני החוק,
זכאים במידה שווה לשלשל פתק מסומן
אחד לתוך הקלפי, אם יודעים הם לקרוא
את המלים הכתובות עליו ואם לאו.
הספד ללא דמעות. איש אינו יודע
ולא ידע לעולם בבירור על סמך מה יבחר
הבוחר השבוע, מה השפיע עליו, ומדוע.
מיליוני ל״י בוזבזו על־ידי המפלגות
בגלוי. מיליונים נוספים הוצאו, באמתלות
שונות, מקופת המדינה, כדי לממן מיבצעי־תעמולה
סמויים. עשרות טונות של כרוזים
וחוברות ומודעות ירדו כשלג על האדמה
הבקועה מחום הקיץ. אולם שום רעיון גדול
לא נשמע. הסנסציות המעטות של המערכה
(קסטנר, חושי, ארלוזורוב) באו במקרה,
מחוץ למעגל המאבק. המפלגות עצמן העדיפו
לסמוך על כובד משקלו של מכבש־התעמולה
חסר־הנשמה. החומר ניצח את
הרוח.
מצעי כל המפלגות היו מותאמים לגישה

חדר המדרגות ליד כית רוקח
לבולדוזר, מחלת לב
זו. משה בן־עמרם ניסח ב־ 139 מלים קצרות
את עשרת הדיברות ששימשו תורת־חיים
לדורי־דורות. המפלגות הישראליות

שפכו כל אחת רבבות מלים לתוך מצעים
אינסופיים שאיש לא קראם.
הרעש הגדול הגיע לקיצו. על קבר מל־

האיש שהביא את הירקון דנגב

מים שקטים חודרים עמוק
כאשר אמד הכאדיב המצרי איסמעיל לפתוח
חגיגית את מפעל הפתוח הגדול ביותר
בחייו — תעלת סואץ — בשנת ,1869 פנה
למפורסם במלחיני הדור ההוא, ג׳וזפה וורדי,
הזמין אצלו אופרה רבת־רושם לחגיגת
הפתיחה. וורדי, שמעולם לא עשה את מלאכתו
רמייה, פיגר בהמצאת האופרה לתעודתה
בשנתיים, אולם לעומת זאת כתב אותה כך
שעד היום היא אחת הפנינים בספרות המוסיקאלית
העולמית.

ושמו אינו נזכר אף באחת מן ההוצאות ה־ישראל•ות
של מי ומי׳.
בלאס, גבר מוצק בעל קרחת נוצצת לרוחב
הראש כולו, גבה־ק־מה (82׳ 1מטר) ו־

האופרה שהוזמנה בישראל לפתיחת קו
המים המוליך את מי הירקון מראש העין
לנגב, לא יכלה לאחר אפילו יום אחד. היא
היתר, חייבת להיות מוכנה שבוע ימים לפני
הבחירות. במקום וורדי, נבחר לכן הפיזמו־נאי
יעקב (העיריה הזאת) אורלאנד, שה־כיח
את זריזותו בקבלת כל מיני הזמנות ותיקונים
כבר במקרים קודמים. גם הפעם, כמו
באאידה, צבאו על הבמה מאות מנגנים, זמ־ריב,
רקדנים ורקדניות, כרוזים, ניצבים ו־קריינים.
אפילו לסוסים ולפילים של וורדי
נמצא תחליף מתאים בדמותם של הגמלים,
דחפורי הענק, העגורים ותותח הבטון. רק
הליברטי לא עמד על הרמה של אאידה, היה
ספוג מים במידה רבה משיכול הירקון לספק
במשך שב ע שלם.
הגדולה בהצגות ישראל. היתד, זאת
הגדולה בהצגות העונה, והיא זכתה גם לקהל
הגדול ביותר 15 :אלף איש, שנאלצו
להאזין למליצות האיטיות והארוכות שקלחו
מפי הקריינים והנואמים גם יחד. הנואמים
נבחרו בקפדנות: לא היה ביניהם כמעט אף
אחד שאפשר היה לשכוח כי הוא פעיל וותיק
במפא״י. אפילו שרי ממשלה שאינם נמנים על
המפלגה השלטת ראו הכרח לעצמם להחרים
את הטכס, שנעשה הכל כדי להפכו לתעמולת
בחירות זולה.
הפירסומת הקולנית השיגה אולי את מטרתה,
אבל השכיחה כליל את חשיבותו האמיתית
של הטכס. כי פתיחת מוביל־הירקון־
נגב ה יתה לגבי ישראל מבצע שלא נפל
בחשיבותו מתעלת סיאץ לגברי מצרים בשעתו.
לאחר שיסיימו את בניית המפעל במלוא
היקפו, עתיד הוא להפרות 200 אלף דו־נאם
מאדמות הדרום והנגב, לספק בסיס
מחייה ל־ 200 אלף נפשות. אולם גיבוריו האמיתיים
של הרגע — הפועלים׳ המהנדסים
ושאר העושים במלאכה — נשארו בצל. הם
לא היו מועמדים לכנסת השלישית.
מתי צילצלו השעונים. אחד מאלה
שנשארו בצל, היה אדם שלא היה דבר
רחוק ממיץ יותר מזרקורי הפירסומת. שמחה
בלאם 58 העומד בראש תיכנון המים לישראל׳
לא דאג מעולם לפירסומת אישית

מימאי כלאם
הגאון מווילנה — שמירת שבת
מרכיב משקפי־קרן עבות מסגרת, הוא צאצא
של ד,ואון מווילנה (דור שביעי) ושל מייסד
השושלת של רבני גור מצד אמו, אולם למרות
זאת יצא לתרבית רעה כבר בגיל צעיר. כשהחליט
יום אחד לנט!ש את האדיקות המסורתית
כדי שיוכל לצאת ללימודים בשבת׳
ביצע זאת על־ידי כך שבאופן הפגנתי נגע
בפמוט שבתי, עבירה חמורה ביותר. לעומת
זאת׳ לא הזניח מסורת משפחתית אחרת, את
זאת של סבו חיים רוטנברג, בעל־נכסים נודע
בדורו, שהתקין בכל חדרי ביתו שעוני־קיר
ועבד רבות על כך שבילם יצלצלו במל,אי
השעה באי תה שנייה עצמה.
את חינוכו הטכני בווארשה נאלץ בלאס
להפסיק באמצע על,מנת להתגייס לצבא הפולני
במלחמת פולין נגד ברית־המועצות לאחר
מלחמת העולם הראשונה. הוא נכנם לצבא כ״
טוראי ויצא כטוראי, אם כי בזמן שרותו שם
ד,מצ א מכשיר רב־ערך לרישום הרוחות, שהיה
חיוני למטוסי ר,־מיש ההם.
כשחזר ללימודיו עם תום הצבא, התבלט
כאחד הסטודנטים המוכשרים ביותר׳ זכה לשמוע
פעם מפי אחד הפרופסורים :״אני משח

אותך מכל שיעורי, כי אתה יודע יותר
ממני.״ באותה תקופה, שקע כבר בלאס ברעיון
הציונית וייש־ב הארץ. הוא לא השתקע
בפעילות־סרק ציבורית־עסקנית, כרבים אחרים,
ניסה מיד להעביר את הרעיון המופשט
לשדה ההגשמה המעשית .״גם כ״ם אינני
פעיל בציונות,״ אומר בלאס .״אני עושה את
עבודתי.״
השדה כתוך החדר. הטענה החמורה
ביותר בפי מתנגדי הציונות בימים ההם
היתה: ארץ־ישראל היא קטנה, לא תוכל לפרנס
את 17 מיליוני בני־העם היהידי. בלאס
השתקע בחיפוש פתרון לבעייה זאת• מפי
יד-ד שמע על השיטה האינטנסיבית־הקיצונית
בה מעבדים בני סין ויאפאן את אדמתם ומפיקים
יבולים גבוהים ביותר. לפי שיטה זאת,
נשתל הדגן בשדה בידיים, לאחר שר,ונבט במשתלה.
העתקת שיטה זאת היתה בלתי-
אפשרית, בגלל עבודת הידיים המרובה הכרוכה
בה. לכן החליט בלאם להקדיש את
שנותיו הבאות לפיתוח מכונת שתילה.
כדי לשכלל מכונה זאת הסתובב בלאס
בכל רחבי אירופה, הוציא עליה 40 פאטנטים
שונ-ס. בשעה שהתגורר בברלין, החליט לנסות
את המכונה הלכה למעשה, מילא את
חדרו אדמה בגובה מטר׳ הוביל בתיך החדר
את המכונה העמוסה שתילים. הוא הראה את
המצאתו זאת גם לידיד שבא לבקר מישראל.
הידיד — דוד בן־גיריון — ניסה במי ־ידיו להסיע
את המכונה בחדר הצר.
גם אהרים התפעלו מן ההמצאה. בא טליה
הוצגה המכונה בפעולתה, זכתה בפרס ראשון
על שתילת אורז. הנסיונות הבאים נערכו
כבר בארץ־ישראל: בלאס התיישב למשך
שנה בקבוצת דגניה ב׳ בעמק־הירדן, עבד שם
עם מכונתו שנגררה על־ידי פרדה, הצליח להשיג
יבולים של 600 קילוגראם שעורת לדונם
(לעומת 150—200ק־לוגראם בשיטות
הרגילות).
״עוד תצטערו עד בך כעבור שנתיים
בערך, הזניח בלאס את רעיון מכונת־השתילה,
כאשר נוכח כי לפי שעה עדיין
רבות בישראל הקרקעות ומעטים המתיישבים.
״גרמתי לכמה וכמת אנשים פשיטת ין ל :״
הוא מודה בחיוך, שעה שה א נזכר בשרידי
המכונה המוטלים עד ה וכי בחצר דגניה ב׳.
כמעט במקרה נקלע בלאס כעביר זמן קצר
לייעודו האמיתי: תיכנין מפעלי מים. משק
עמק־ירדני שכן, בית־זרע, קיבל אותה שעה
תקציב להקמת מפעל השקייה. לפי תוכניתם
של מהנדסי הסוכנות, היה צורך להקים משאבה
רבת־כוח שתעלה את מי־הירדן לגובה
של 28 מטרים, תדחף אותם אחר־כך ברשת
צינורות־לחץ לשדות. הצינורות היו מונחים
כבר בנמל, כאשר התערב בלאט, הציע תוכ
נית
יעילה וזולה הרבה יותר: שאיבת המים
בנקודה גבוהה הרבה יותר באפיק הנהר והובלתם
באקוואדוקט, תעלת־ביטון פתוחה
על־גבי עמודים שבה זורמים המים לשדות בכוח
משיכת האדמה.
התוכנית עוררה את התלהבות ר,־ב משקי
עמק־הירדן, ואיפשרה את הקמת אחד מגדולי
ועשירי הקיבוצים בארץ כיום, אפיקים.
התוכנית המקורית היתד, מכוונת לאספקת 300
מטרים מעוקבים של מים לשעה לכל משק,
אולם בלאס לחץ על המשקים להגדיל את
הכמות הכללית ל־ 1500 מטרים מעוקבים.
״ולבסוף,״ אמר ,״רמיתי אותם ובניתי את
התעלה ל־ 2000 מטרים מעוקבים.״ גם זה
לא היה די בעיניו. ה א הזהיר את המשקים :
״עוד תצטערו על כך שלא בניתם את התעלה
ל־ 5000 קוב.״ ״הם הצטערו על כך כבר
כעבור שנים מעטות׳ אולם התעלה ניתנה
להרחבה מיגבלת בלבד, ולאחר־מכן נאלצו
להקים מפעל שני.
160ל״י 10 ,שנים. לאחר מפעל ראשון
זה, הקים לו בלאט, שמימ-יו לא אהב להיות
פקיד ולקבל מרות, משרד פרטי לתיכנון•
למרות יחסים מתוחים עם המיסדות הלאומיים,
שלא ראו בעין יפה תיכנון שאינו כפוף
להם ואינו מבוצע במשרדיה.־ ,ביצע בלאס
במשך 18 השנים הבאות ארבע חמישיות של
כל מפעלי ההשקייה בהתיישב־ת העובדת. המשקים
ידעו כי אם הם מעוניינים במפעל
יעיל, אין כתובת אחרת לפנות אליה.
כלאם לא הסתיר כי תיכנון מפעלי המים
היתד, עבידה מכניסה: הוא קנה לעצמו בית
דו־קומתי בתל־אביב, שיכן בקומת הקרקע
את המשרד ובקומה העליונה, בת חמשת החדרים,
גר עם אשתו יהודית, אחותו של
אליהו דובקין• ושלושת בניו (״שכל אחד מהם
גבה ממני בשלושה סנטימטרים!״).
את משרדו המכניס (״רק לפני חודש קיבלתי
חוב של 160ל״י מלפני 10 שנים, וזה
לא האחרון חיסל בלאס עם קום המדינה,
כשנראה לו שעתה יוכל להגשים חלומות
ישנים של מפעלי השקייה בקנה מ־־ה
עצום, עליהם דיבר כבר עם הקמת מקורות
בשעתו׳ 14 שנה קודם לכן. רעיון מקורות
נולד בשיהה מקרית עם לוי אשכול, אז מנהל
חברת ניר ההסתדרותית, אד,.׳ נפגש בשעת
מסע ברככת המנדאטורית מצמח לחיפה.
כתוצאה משיחה זאת, דרש ממנו אשכול להגיש
תזכיר .״כל מפעל,״ אמר בלאס ,״מתחיל
משלושה תוו״ים: תזכיר, תיכנית —
ותקציב.״ טפ ן טפין נמצא גם התהציב, שהזרים
בסופו של דבר מים רבים לעמק־יזרע־אל
המערבי.
פעולת מקורות התרחבה בהדרגהל״יאולם
הופסקה כמעט מאונם עם פרוץ מלחמת העולם
השנייה, מאין אפשרות להשיג חומרי
בנ׳־ן .״כשאין יין־שרף׳״ מצטט בלאס פתגם
עממי רוסי ,״נדבר על יין שרף.״ הוא התמסר
לתיכנון מפעלי השקייה עצומים בעת
ד, קבע כבר בשנת 1939 כי את הנגב צריך
יהיה להשקות בשלושה שלבים :
• משיכת מים מקידוחים קרובים לנגב.
• העברת מי־הירקון לנגב•

העולם הזר?28 ,

חמת־הבחירות של 1955 אפשר לרשום,
ללא דמעות, רק הספד אחד :
מעולם לא צעקו אנשים כר, רבים בקול
כה רם, לתוך רמקולים כד. אדירים׳ כדי
לאמר כד, מעט.

טרור

מספר 9

בליל שבת התפוצצה הפצצה מספר 9
בעונה הנוכחית. כמו מספר ,7היתד, מכוונת
נגד איש מסוים: ישראל רוקח, מהנדס־החשמל
בן ד.־ ,58 האיש החזק של מפלגת
ד,ציונים־ר,כלליים. בשעה שתיים בלילה התפוצץ
המטען בחדר המדרגות׳ העיף את
דלת הדירה מצירה.
למראית עין היו שתי ההתנקשויות ברוקח
חסרות הגיון פוליטי. אולם היה בהן
הגיון אישי: רוקח, שזכה בשעתו לתואר
״בולדוזר״ ,הוא חולה־לב. לא מן הנמנע
כי המפוצצים הביאו עובדה זו בחשבון,
קיוו להכריח את רוקח לנטוש את המערכה
הפוליטית ברגע המכריע.
החליטו הרופאים, שבדקו את ד,קרבן שלקה
בהלם :״על ישראל רוקח לנוח !״

דח1בות

המזכיר הולך

נצחון מזהיר של חברי־מפלגה פשוטים על
• העברת מי הירדן לנגב.
״עכשיו,״ אומר באלס ,״סיימנו בחלקו את
השלב השני של תוכנית זאת׳ ואנו עומדים
בעצם ביצוע השלב השלישי: העברת מי
הירדן.״
כמקום גמלים -סוסים. במסגרת
פעולת מקורות, עוד לפני קום המדינה, זכר,
בלאס להגשים משהו מהשלב הראשון. היה
זה לאחר העוצר הגדול ומאסר ראשי היישוב
בשנת .1946״תשובתנו,״ אמר בלאס,
״תהיה צינור לנגב.״ העבודה התחילר ביום
בו עלו על הקרקע 11 היישובים בנגב במוצאי
יום־כיפור. הצינורות לצורך זה נקנו
זמן־מה קודם לכן: היו אלד, הצינורות שקבעה
ממשלת בריטניה ברחובות לונדון לצורך
כיבוי השריפות בזמן ההפצצות הגדולות
במלחמת העולם׳ שנמכרו אחר־כך
בזיל הזול.
לצורך העברת קו המים. הובטח שיתוף הפעולה
של הבדווים בנגב, תמורת קביעת ברזים
שיספקו מי־שתייה לשימושם. נלהב מכל
היה אותו שייך, שהקים על הברז הסמוך
אליו בניין נעול, הבטיח על־ידי כך את שלטונו
על מקור־החיים ועל השבט. עזרה מיוחדת
נתנו גם הבריטים במשטרת שובל. בגלל
המחסור במים, נאלצו השוטרים לרכב על
גמלים, שיכלו לשוטט ימים רבים במדבר
ללא מים. השוטרים רצו בסוסים במקום גמלים׳
קיבלו אותם לאחר שקו המים הסתעף
גם למשטרה•
בשעת הדיונים על עתיד ארץ־ישראל ב־או״ם,
הובא בלאם לארצות־הברית, השפיע על
עיצוב הגבולות בהתאם לצורך ההשקייה בעתיד.
אולם הוא הזדרז לחזור ארצה עם פרוץ
מלחמת העצמאות, עזב למשך מחצית־שנה,
לראשונה בחייו, את תיכנון המים, עבר ל־תיכנון
האש: משרדו הפך למרכז תיכנון
נשק, ייצר בין השאר את הפיאטים הראשונים
מתוצרת הארץ ומוקשים מסוגים שונים.

העולס הזה 928

כנופיית־עסקנים מאורגנת הפתיע לפני כחודש
ימים את תושבי־רחובות. עם פרטום רשי־מת־ר,מועמדים
לעיריה, הוברר, כי הן ראש־העיריד,
חסר־ו־,אונים בן־ציון הורוביץ והן
סגנו התקיף והציני בנימין קרומר, שהיו אחראים
ציבורית לכנופיה אשר התבצרד, בעי־ריה,
הוצאו מרשימת המועמדים של מפא״י.
תחת הורוביץ בא בראש הרשימה יצחק כ״ץ,
מהנדס מחוז הדרום של סולל־בונה, אדמיניסטרטור
ידוע, אדם נקי־כפיים וללא עבר
של עסקנות פוליטית. גם את שאר המקומות
תפשו פנים חדשות, ברובם בני משמרת
צעירה יותר.
היתד, זו תיצאה של מרד חשאי שסער מתחת
לפני השטח מאז פורסמו, לפני כשנה
ומחצה׳ הרשימות על עירית רחובות, בהן
הוקעו ראשיר, ורוב ראשי פק-־דותה בכנופיה
מאורגנת, שמרבית חבריה נחשדו במעילות.
הצעירים איימו. עם פרסום הרשימות
התחוללה ברחובות סערה שכמותה לא עוררו
גילויי־ד,שחיתות מאז דו״חו הידוע של ד״ר
שמוראק המנוח. צעירי־מפא״י מחד, וצעירי־צ״כ
מאידך התמרדו, איימו כי יאחזו באמצ־עים
קיצוניים נגד הכנופייה, שכללה גם איש
צ״כ אחד. הסערה בסניף הצ״כ שוככר״ המשי־כה
לבעור בסניף מפא״י׳ ליכדה את מתנגדי
המשטר העירוני ,״משטר רוז׳נסקי״ (על שם
מזכיר־העיר גרשון רוז׳נסקי ,״האיש החיק״

פשיטת-רגל כהיקף גדוד .״אבל
מישהו צריך לבנות את המדינה; לא?״ כך אמר
בלאם כשד,תפזר עשן היריות. לכן פירק את
משרדו ומכר את ביתו (״אכלתי זאת בארבע
שנים של שרות בממשלה עבר לדירה
צנועה ולמשכורת ממשלתית על־מנת להקים
את אגף המים במשרד החקלאות, בו החל
בביצוע תוכניות נועזות מחוץ לגדר התקציב
הצנוע. כאשר החל בכדיחת שתי בארות בערבה,
בישרו לו כי כעבור שבועיים עומד
התקציב להסתיים .״אם כך,״ אמר ,״תורידו
עוד שתי מכונות. נפשוט את הרגל בהיקף
גדול!״ רק מציאת המים הניעה את הממשלה
להרחיב את התקציב.
אולם בלאס לא רווה נחת מסמכויותיו כפקיד
(״אני מורד העדיף לפעול כראש
חברה עצמאית־למחצה׳ תיננון המים לישראל,
השייכת אומנם לממשלה ולמוסדות הלאומיים.
במסגרת חברה זאת, ביצע את מפעל-
הירקון, החל בביצוע מפעל הירדן.
הירדן יסום לאחור. בלאס לא נמנה
עם מרבי־המלל שניסו לחפור באפיק הירקון
מטמונים פוליטיים (״אצלי הראש מלא גלגלים
ונוסחאות אולם הוא זכה לתמורה
צנועה ויקרה יותר, שעה שנילווה אל נשיא־המדינה
בשעת הפעלת מכונות השאיבה בעלות
העוצמה של 18.000 כוחות־סוס, שהחלו
מיד בטירטור סואן ובהעלאת 100 מיליון המטרים
ד,מעוקבים של מים בשנה.
האחרים מזלו ברגע זה לשבוע הבא, שבוע
הבחירות, אולם עיניו של בלאס היו נשואות
כבר אל השנים הבאות, להפעלת המנוף של
מפעל הירדן.
הוא מעריך כי המפעל יסתיים בעוד שבע
שנים, אולם לא היד, איכפת לו אם יושלם ללא
אמפיתיאטרון מיוחד. תזמורות, קריינים, ויצירות
אירלאנדיות — בקיצור, ללא תע־מולת־בחירות
זולה.

של העיריה) ,הביאתם עוד לפני כשנה להגשת
אולטימטום למרכז מפלגתם.
כל נסיונות הפשרה שנעשו במשך השנה
לא הועילו• לפני הגשת רשימות־ד,מועמדים
הודיעו צעירי־מפא״י. כי נציגם הוא כ״ץ, וכי
השארת העסקנים הקודמים במקומם תביא
למילוי הקלפי בפתקים לבנים.
המפלגה וויתרה. האיום המאורגן הפך
למרד בזעיר־פנים, שעד, שהצעירים אספו
עשרות בלתי־מפלגתיים מאוהדי מפא״י, הש־ביעום
לתמוך במאבקם. למפלגה הוברר כי
התבשיל ד,וקדח וכי שלטונה בעיר הפרדסים
עומד בסכנה. ברגע האחרון ממש בוצעה תפנית
של מאה ושמונים מעלה, הורוביץ, קרו־מר
וחבריהם סולקו׳ מנהל מפעל ד,מ ם —
שהוא גם גיס רוז׳נסקי׳ הועבר לפנסיה והרשימה
הורכבה בהתאם לתביעות המתמרדים.
היה
זה מעשה נבון אשר יבטיח, בלי ספק,
את המשכת שלטון מפא״י בעיר, ובפרט לאיר
ההתנהגות העקשנית של המפלגה היריבה
— ר,צ״כ. מטה הציונים הכלליים סרב,
משום מד״ להיכנע ללחץ חבריו במקום, השאיר
ברשימה את העסקנים הוותיקים אשר
אחד מהם לפחות נחשד בשותפות־עסקים עם
הכנופייה.
התוצאה: צעירי־צ״כ הודיעו, כי לא ישתתפו
בתעמולת־ד,בחירות, יימנעו מהצבעה
לעירייה.

עם המשטר ילך הסמל.
מפא״־ .אשר החליטו להכניס רוח חדשה

מועמדי

לעיר רבת־האפשרויות, שהתפתחותה הוקפאה
מאז עלות הכנופייה לשלטון, הבטיחו לקעקע
לחלוטין את המשטר הישן. כצעד ראשון
הוסכם, כי ממד לאחר הקמת העיריה החדשה
יועבר לפנס־ה סמל השיטה הישנה,
המזכיר רוז׳נסקי.
היה זה אות־תקווה לרבים והוכחה לכך,
מה יכולה לעשות עתונות נועזת׳ הנתמכת
על־ידי ציבור בעל הכרה אזרחית. מרחובות
ועד לעכו, בה מתחולל מרד תקיף לא־פחות
נגד ראש־העיר המפא״יי — גדיש, עברה רוח
חדשד. במפלגה השלטת, מאיימת לסחוף ולעקור
אנשים שעד כה נדמה כי אין להזיזם
ממקומם.
משפט גלגולו של שוחד
אחמד מוחמד מסרווי ,־,מכונה אבו־ג׳עפר,
ישב בבקתתו שבבקעה־אל־גרביה וחיכה ב־כליון
עיניים לביקורו של ד,ח״כ הקומוניסטי
אמיל חביבי בכפר. משהגיע בדצמבר אשתקד
הח״כ העובי הנוצרי יפה־התואר לביקור
המיוחל, סיפר לו אבו־ג׳עפר כי מזכיר
לשכת־העבודה המקומית מוניב עבד אל-
קאדר ביאדסי מסדיר רשיונות יציאה מתחום
הממשל הצבאי תמורת שוחד. עוד קודם
לכן ניסה אבו־ג׳עפר להתלונן על מוניב
במשרדי הממשל הצבאי, משם גורש בחרפה
בטענה כי אין להם זמן לסיפורי מעשיות.
לא שונה באדיבותה היתד, תשובת המועצה
המקומית. אבל אבו־ג׳עפר לא רצה לשתוק,
החליט להתריע על העוול.
ח״כ חביבי הגיש שאילתה בכנסת. שרת
העבודה הבטיחה לחקור, העבירה זאת ל־
״חווג׳ה אגסי״ הממונה על ענייני המיעוטים
במשרד העבודה.
10 לירות +פח שמן. לא אחת נאלצו
תושבי הכפר לתת שוחד על מנת לקבל
רשיון יציאה המאפשר מציאת עבודה בישובים
היהודיים. שריף מוחמד ׳ בולבול הזקן
הודה במתן שוחד בסך 10ל״י בתוספת
פח שמן, כדי להשיג רשיון יציאה לבנו
העובד מחוץ לכפר. התוצאה: שופט מחוזי
סלונים דן אותו לששה חודשי מאסר. שריף
מוחמד בכה, סיפר כי הוא זקן ובעל משפחה
גדולה וכי הוכרח לעשות זאת לצורכי
קיום ...אולם חוק הוא חוק.
גם אבו־ג׳עפר צפוי לעונש. עורך־דין חנא
נקארה טען בשמו כי לא ידע שהוא נותן
שוחד׳ מאחר שמוניב טען שהכסף היא
בשביל הלשכה. סיכם הסניגור של מוניב :
הכל שקר, זהו מקרה נסיון קומוניסטי
שמגמתו להשחיר את העומדים בראש מפא״י
בכפר.
שונה מדעת הסניגור היתד, דעתם של
תושבי בקעה אל־גרביה הנסערים מן העניין
וטוענים :״מוניב הוא מאנשי שלומם, מפא״י
כבר תדאג לשלומו.״ בינתיים סובלים בני
הכפר. לפני כן סבלו ממוניב עצמו ועתה
הם סובלים בגלל העובדה שטבלו אותו,
נאלצו לתת לו שוחד. מוניב ואחד מנפגעיו
מצפים לגזר־דינם. כי נותן שוחד ׳ומקבל
שוחד שווים בעיני החוק.

הנערה ששמה מסתתר מאחורי המספר
915/495 אם אמנם החלטת לא להשיב
על מכתביו של יצחק בן־אליעזר —
דבר שאת רשאית לו בהחלט — הריהו
מבקש לפחות את החזרת תמונתו. הוא
אומר שלא ייעלב, בתנאי שתצרפי כמה
מלים משלך.

המטרה: הכרות אישית
חיפאי בו ) 028/675 ( 23 מו כן לה שתמ שבה
שכלתו ה תי כוני ת כדי לעניין במכת בי ם צעירה
בניל , 17— 20נ בונ ה, בעלת ה שכ ל ה תי כוני ת
אף הי א, ונחמדה. ס פ רו ת יפ ה, מו סי ק ה קלא סית
הם הדברים ה א הובים עליו. הו א מתרה
בנערה שתרצה ל ה תכ תב א תו שיש בדע תו
להכירה מ שך הזמן. ל שם כ ך עליה ל היו ת
חיפ אית.

סינתזה חלוצית־סמנית
צעירה ב ת )928/676 ( 20 חני כ ת מקוה־י
שראל ל ש עבר ובת כפרבס בי בו ת נתניה כיו ם,
טו ענ ת שהיא מתמצאת הי טב הן בחבר ת בני
כפר, והן ב טרקלין. יש לה חוג ידידים רחב
למדי, אולם אין הם לפי רוחה. על כ ך יש
ב ר צונ ה ל בלו ת חלק מז מנ ה ה פנוי בכ תיב ת
מכ תבי ם אל ב חו ר או תו יש ברצ.ונה ל הכיר,
ב רבו ת הימים.
היא נערה נור מלית ורגילה ביו ת ר, פ שו ט ה
ולבו שה. ב על ת קו מ ה בינוני ת
ב הליכו תיה
וגדול ר צונה לקבל מכת בי ם מ צעיר גבו ה
(לפחות 170ם ״ מ) בן 23— 25 רצוי מ ס בי בו
ת נ תניה, ואם לא — בעל א מ צעים להגיע
ל ס בי בו ת נתניה (היינו כלי רכב) .היא או הב ת
ובילוי ב חברה
מ סי בו ת
קולנו ע,
ריקודים,
נעימה, או תה היא מקווה להכיר באמצ עו ת
חברה לע ט.

לצעיר מזוקן, התעסקות רוחנית
אני מקווה שנ ע רו תאח דו תתכ תובנ ה אל
( ) 928/677 הנ מצאבתפ קי דבט חוני בי שו ב
בנג ב, ו א שר מקווה ל מ צו אהת עס קות רו חנית
בהתכת בו ת מעניינת. הו א טו ען ש הו א בודד
ואת גליון העולם הזה הו אמס פי ק לג מו ר
עוד ל פני ה שבת, כ ך שנו ת ר לו זמן פנוי רב
להתכ תבו ת. אין הו א מצרף פרטים רבים על
עצ.מו פר ט לגילו 25 וזקנו.

פשוט מהחכרה
הם שלו שה חברים 928/678ב ס בי בו ת ניל
, 22 23 צברים וקיבוצניקים ב עבר, מ שו פ מי ם
ואו הבי ריקודים, קומזיצי ם וטיולים. בק שתם
היא להתרוע ע — תחילה בכתב — עם שלו ש
נ ערות ח מו דו ת ש תכונו תי ה ם לא תהיינה זרות
להן: רצוי שתהיינה י רו של מיות — אולם אין
זה הכרחי. הם מו סי פי ם ש אין הם רציניים
ביו ת ר. הם פ שו ט מה חברה.

לא סלונית, לא מלכת יופי
( )928/679ש הו א צעיר בן , 29ב על מ קצו ע
טכני, ס בו ר שיו כ ל לעניין נערה בגיל 22— 24
בנו ש אי םהמ עסיקי ם או תו: ב עיו ת חברתיות
ו פולי טיו ת, א מנו ת וידי ע ת הארץ — ב תנ אי
ש או תה נערה לא תהיה טי פו ס ס לוני ולא דווקא
מלכת יו פי. עליה ל היו ת מ שכי ל ה ( הכוונ ה
איננה ל ת עו דו ת ר שמיות) ועליזה.

פסיכולוגיה על הים
בזמן האחרון אני מקבלת מכת בי ם מצעירים
אחד מהם הו א
ה עובדים ב אניו ת מ סחר.
928/680 ימאי בן , 24ה עוב ד ב אני ה
הנו סעת בקווים א רוכי ם הו א מקווה ל הפ סי ק
בקרוב את מה שהוא מ כנ הכהרפתק או תיו הימיות.
מ אח ר שהוא חש ע צ מו בודד על ה אניה,
רוצה היה להתכ תב עם נערה בגיל . 18—24
לא חי פ אי ת, ולא ירו של מית, היה רצוי שתהיה
חיננית ו מ שכיל ה ל מדי. א שר לו. ,הוא מו כן
ל הודו ת ש או מרי ם עליו ש הו א סי מ פ טי. הו א
מרבה בקרי אה (ול א ס פרי ם זולים, מו סי ף
הו א) .מלב ד עברית הו א שו לםבשפה הצרפ תית
ואף ב אנג לי ת. הוא מתעניין מאד בפ
סי כו לוגי ה. ובכן, נ ערות?

משוגע !
( ) 928 /6 8 1מו ד ה שתחילה נוהג היה ללגלג
על מדו רי הצנו ע, ועתה החליט בעצ מו להש תמש
בו. הוא עול ימים בן , 19 בוג ר נ מנ סי ה
( הו מני סטמאה אחוז, כ ך הוא או מ ר) —
ומסן תכל על העולם מגו ב ה של 180ם ״ מ.
על חברות אינן זהות ת מיד עם דעותיו דעות בני גילו, ועל כן מתק שה הוא ב מ צי א ת
חברה מ ת אי מ ה. פר ט לכך יש לו כמה שנ עונו ת :
(א) מו סי קהו תי א ט רון ( מ טו ר ף לחלוטין) >ב<
ס פו ר ט ( מ סו כן ב שעת התלהבות) (ג) קו לנו ע,
היס טוריה וספ רו ת (זקוק ל טי פול ב מקרי ם
מ סויי מי ם) .הוא היה רוצה ל ר או ת את ב בו א ת
שג עונו תיו מ שתקפת בנ ער ה בת 17— 19 שחר חורת
ויפה, ומוי־יע לה, שאם א מנ ם תרצה
להתכתב א תו, הריהי צפוי ה ל כל מיני הפת עות
(כ מע ט סיקרן גם או תי) .ל שם כך עליה לש לוח
לו את ת מונ תהבמכתבה הרא שון 1כשה־מ
ע ט פה נו שאתכ תו ב ת תל־ אביבי ת).

על כל הפונים אלי ככל עניו
שהוא, לצרף חמש מאות פרוטה
כבולים.

כר מכד סחייק 3אג״
(מס. וועודת־זהוי )475911 :

את קורו 5 1 1 0ל״י

הא הדמוקרטיה הישראלית הצעירה עומדת על שורות
איתל?־ כד להשיב תשובה לע!אלה נוקבת 1את יצאו
שלוש חוליות חקר של ״העול הזה״ בשבוע האחרון
שלפני שעת האפס של הבחירות, על מנת לעשות נפשות
לרשימת־בחירות מדומה, לבחון את תגובת הישראל
הוותיק והצעיר, האזרח המושרש והעולה! החדש. התמונה
שנתגלתה היתה מזעזעת: הע אדיש לבחיר!ת, אינו
למפנה חיובי. הוא מתי הם אל המעשה
רואה בהן 13
החשוב ביותר של המשטר הדימוקרט -ההצבעה -
בליגלוג, מובן לעתי אפילו למכור את קולו: בזול.
מאת עמנואל פרת -^ חירות — לא היה נושא אחר לחיים
הציבוריים של ישראל בשבועות האח־
8תניב. שרים ופקידי ממשלה הזניחו
י כל עבודה אחרת, עסקנים הסכימו באנחה
לדחות את נסיעתם הקיצית הקבועה לחוץ־
לארץ, הפלאקאטים הודבקו זה על גבי זה
עוד בטרם יבש הדבק, אנשים שאינם צרודים
במייחד עשו הון תועפות כזמרים־לשעת־חיר
ם, הנייר הלבן חזר וירד לשוק השחור
והנאומים ליוו את האורח כמעט 24 שעות
ביממה, באסיפה׳ ברמקול ובקול ישראל.
כיצד — והאם — השפיע כל זה על
האזרח ברחוב? האם בתוך ים הקולות,
הצבעים וההופעות ה״אמנותיות״ ,נשאר לו
עדיין חוש־שיפוט על הבעיות הגדולות של
חייו שבגללן עומד הוא להטיל את כל כובד
משקלו באמצעות פתק הבחירה י היתד,
לי רק דרך אחת לעמוד על רוח האיש
ברחוב כמות שהיא: היה עלי לארגן לעצמי,
למשך ימים אחדים, רשימה לבחירות
לכנסת. מצוייד ברשימה זאת יכולתי לעבור
מאיש לאיש, מבית לבית, לנהל תע־

מולד, ולנסות את כוחי ב
וד,משגשג ביותר של ישראל :
כך הקמתי מפלגה. שמה ח
האיחוד הלאומי ובלתי־מפלגת
מביע את תוכנה של המפלגה
ממש כמו השמות ״הציונים ה!
לגת הפועלים המאוחדת״ או
בידה״ .האות המייצגת את ד
מ ת לכנסת השלישית: י״ג.
יצחק גרינבוים, שהשתמש
עבור רשימתו לבחירות לכה
לא נותר אלא לחבר מצע,
לא קשה ביותר. צריך היד,
ללא חסכנות במליצות המקוו
מצעי המפלגות האחרות, להב
לכל. המצע, לאחר שהושלם, יו
אים לכל נקודת השקפה שה,
כל מצע מפלגתי אמיתי אחר.
אילו הייתי מפלגה עשירה
שוכר מיד את דז׳יגאן ושומא!
את אילקה ואביבה. מכיוון של
לא עמדה עדיין מגבית בארצו
לנכות משכרם של פועלים
מאטית לקרן־הבחירות שלי לא
הסתפקתי בכך שהצטיידתי,
חברי למבצע, בחבילת פתקי
מפלגתית עמוקה. באלה יצאו
הרחוב, כשאנו בטוחים כי ם
צדק לנצח.

הרם שמעון אב

האיש שסירם למכור.
מאסטיק,

ברחוב,

פסק :

הנכה, החובר
עזוב אותי !״

ך* צעד הקשה ביותר הי!
| | הראשון. נכנסנו לחנות
אדוני כבר החליט בעד מי ז
שאלנו את החנווני ישראל כה
לפי כיפתו השחורה הקטנה

!111111111111

וו!ו1וו!!!!1ו1

רשימת איחוד ישראל ו 3לתי-מ 3לגת״ו

אנו לוחמים:
.1החזרת שלמות המולדת ככל הדרכים, שמירת השלום
והבטחון על הגכולות, מיגור נגע ה הס תננו ת וחיסול
הפקרת ישוכי הספר לגורלם.

.1הרפתקנו ת דמים נפשעת העלול להכיא להתמו!
מפעל תחייתנו, מישחק דימאגוגי כחיי ה!

.2שיווי זכויות כל המעמדות, שיתיר כל הפועלים
והיוצרים כהכנסה הלאומית, מאכל, כלתי-נרתע
לחלוקה צודקת של פרי העמל.

.2משטר של קיפוח והפליה לאורך כל החזית, י
.מעמדות מיוחסים -וגופים כלכליים המשגשג־חשכון
כלל האומה העוכדת.

.3אי־הזדהות במערכות עולם, תוך הושטת יד לידידינו
ויצירת בריתות עם כל מדינה התומכת בעצמאות
ישראל.

.3מגמות המבקשות לשעבד את מפעל התחיה הז
למעצמה זרה מסוימת, תמורת הבטחות-סרק הו

שחר.

.4כבוד למסורת ישראל ששמרה על קיום האומה משך
אלפיים שנה, שתוסיך לשמש מקור השראה למפעל
הבונה.

.4כפיה דתית ואנטי-דתית הפוגעת בציפור הנפ;
האומה ובערכי היהדות.

אל תבזבז את קולך -תן אמונך לאלה הלוחמים למע
ארבע תמונות אלה צולמו תוך הדקות
הספורות בהן מכר סחייק נאג׳י את קולו
למפלנה שאיננה קיימת. הוא לא ביקש
שום הסברים לטיב הרשימה, שאל רק י
״כמה?•׳ לאחר שהוסכם על תשלום של
5ל״י מייד ו־ 5ל״י נוספות לאחר ההצבעה,
שילשל נאג־י את הכסך לכיסו, מטר את
שמו, כתובתו, ומספר תעודת הזיהוי. היא
הוא לא הבחין כצלם שעמד במרחק לא
רב מאתנו, הנציח את המחזה המביש.

|י 6י

מצעהמפלגה. כרוז זה הופץ ברחבי הארץ על־ידי חוליות הכיסוי של העולם הזה. הוא הורכב מהמליצות ש1
במצעים אחרים, הבטיח הכל לכל. על־יסוד מצע זה, הובטחה שחידת הדת לדתיים, מלחמה בדת לחופשיים, מאבק. דמי
מדינות ערב לאקטיביסטים והשגת השלום לדורשי השלום. הכרוז עורר וויכוחים סוערים בכל מקום שבו ה

1111111

וו!ווו!ו!!ו

יע החדש
יית קולות,
״רשימת
,שם ה־יוק
נמרץ,
ים״ ,״מפחדות
הע־מה
בבחי־סליחה

תו צירוף
הראשונה.
זה תפקיד להשתמש 1של כל
את הכל
היה להתממש
כמו
תר, הייתי
או לפחות
ת התנועה
ברית, וגם
מה אוטו־לתי
עדיין,
יידתי את
ג ובהכרה
!כבוש את
האמת וה

נודד
עצם הצעד
לוז .״האם
מצביע?״
ריא־הבשר.
ה היה כי

מל מיתי

תחי
המפלגה הצעי רה. יעקב רוזנטול
התלבט במשך כל הזמן בשאלת המפלגות,
לא החליט עדיין בעד מי עליו להצביע.
הוא הביע שמחתו לקומה של מפלגה צעירה.
כבר החליט, אולם הוא התעניין בכל זאת
ברשימתנו.
״י״ג? לעולם לא שמעתי על רשימה
זאת,״ אמד .״המפלגות צצות עכשיו כמו
פטריות אחרי הגשם. מי עומד בראשכם?״
״שמעון אבינועם. הרב שמעון אבינועם.
רב רפורמיסטי, עולה מאמריקה.״
החנווני התבונן בכרוז בהתעניינות יתירהי
בייחוד בסעיף ,4הדורש כבוד למסורת
ישראל והמתנגד לכפייה דתית או אנטי־דתית.
הוא ביקש להשאיר לו כרוז אחד או
שנים, וגם את הפתקים. הוא יחשוב.
הנחנו לו לחשוב. בשדרות קרן־קיימת
ניגשנו לאשה צעירה׳ שישבה וקראה ליד
העגלה בה שיחק ילדה. השיחה היתה קצרה
וקילעת.
״גברתי, היינו רוצים לשוחח אתך על...״
״לא. תודה. אני מצביעה כבר הרבה שנים,
ולא אשנה את דעתי.״

״חברים, חבל על זמנכם.״
השארנו לה כרוז אחד (מה זה יכול
להזיק?) והוא הועבר מיד לידיו המש־תעממות
של הילד.

״לא, ל א, ל א !״ לא תמיד היינו אורחים
רצויים. דלתות רבות הוטחו בפנינו על־ידי
אנשים השונאים שיטרידו אותם ממנוחתס.
הס עייפים כבי מהתעמולה ומרעש הבחירות.

יהצ כי ק רנו ת, המבלים את זמנס בנטלה טל ספסלי שדרות, היו תמיד פוליטיקאים
מובהקים. ה״פרלמנט״ של שדרות רוטשילד קיים עשרות שנים, בו לובנו כל בעיות
העולם והארץ. ווכחן זה הניר אישית את שמעון אבינועם, מנהיג רשימה י״ג.

אסיפת בהירות: הצבע י״ג

^ כרם התימנים נאמתי את הנאום
^ הפוליטי הגדול הראשון שלי. ערימת
אשפה שימשה לי במה טבעית,׳ ותריסר
סקרנים — קהל.
״גבירותי ורבותי,״ הרמתי את קולי כשאני
מתחיל להבין את הרגש המתוק המתגנב
ללבו של אדם כאשר הוא מדבר באוזני
העם ,״רק רשימתנו תדאג בכנות לחיסול
הקיפוח והאפלייה. אנחנו לא נוסעים בקרייד
לריס, ואין לנו כסף לחלק לכם מתנות.
אבל, אנחנו נטאטא את כל האשפה...״
ילד אחד זרק בי עגבניה רקובה. בשבועות
האחרונים, זה נהפך אצלו להרגל בריא.
לא נסוגותי.
״רק הד״ר שמעון אבינועם, נציג העדה
התימנית שבא לפני זמן קצר מהשתלמות
בארצות־הברית, יוכל לפעול למען ...בוז
(המשך בעמוד ) 18

״ עוד כרה< ״ תושב זקן של כרם התימנים מחכה בקוצר־רוח לתום מלחמת
הבחירות: הוא הביע את השתוסמותו הגדולה על קיומם של כל כך הרבה
רשימות, גמלים אלה :״למה לנו כל כך הרבה מפלגות? מספיק מפא״י וחרות

״כמה?״ זאת היתה השאלה היחידה
שרבים מאנשי המעברה ביקשו לה
תשובת מפי התעמלנים שבאן אליהם.

סואיגרות

תשבץ 928

שד מפעל הסיס
יוגרלו כץ פותרי

מאוזן .2 :המאורע
העיקרי של
השבוע ; .8בכל דלת

.13 פקודות קבע לקרב
14 קיים ; .15
עשי ו לזלפה ; .16
נכרי שהתיר,ד ; .17

כמי תיבת דואר; .20
יחידת חשמל ; .21
חייה מקרינה ; .23
בית הפרה ; .25 לא
כל כך רם כעליית
הגג, אך לא נעים למגורים
באותה מידה
; 21 במצב לא
תקין ; •29 לא עדין;
.30 מה שאומריב
לפני המוות ; ,32
אהוב יוסף ; .34
אימפורטר ; .35אביו
של יהושוע; .36
מחלת ילדים; .37
רטוב ; .39 מבטא ;
.40 מספר ההרוגים
ביחידת דני מס ; .41 של שניים ; .42 תואר
מושלים תורכי; .43״מספיק ו ...בשלטון
מפא״י 44 בירת אדנואר ; .45 יורשתה
של פטרסבורג.
מאונך . 1 :מדור אהוב על לילי גלילי
וקוראי העולם הזה ; •2בתוכו ; .3מקלט
החיילים בעת הפגזה ; .4בלבד ; .5עיר קנדית
; .6ארבע מאות ותשע ; .7בגבול הצפון
; .8סרן ; .9לא כבד; . 11 הרשימה
המדומה עליה מסופר בגליון זה ; .12 סגנו
של היטלר 18 מושבה בשפלה ; .19 גדול
הביולוגים ; .21 מקצוע הרפד ; •22 מועמדת
לראשות עיריית תל־אביב ; .24 מצלצל אצל
המינגוויי ; .25 הוצאת כפרים ירושלמית ;
.26 העברת משאות ; .28 על נהר ; .29 בין
אנשים טיסה לאירופה וערבית
מסולסלת

פחד חידושו של משפט ארלוזורוב נפל כנראה על מפא״י:
ללא פירס־מת יתרה, עומדת אלמנתו של הנרצח ואחת הדמויות המרכזיות
במשפט, סימה ארלוזורוב, לצאת את הארץ בעוד שבועיים ולנסוע
לבריטניה לתקופת זמן בלתי־מיגבלת. כאילו במקרה, יוצא מן הארץ

בתאריך סמוך גם בנה שאול (״שאוליק״) אדלוזודוב (,)24

פעיל מערכת הבחירות של מפא״י, לארצות־הברית עובד אחר
של קול־ישואל, החידונאי מוזר־הצחוק שמואל (״שמואליק״) רוזן קיבל הצעה מיוחדת
בממד ; ,חברת תעופה בינלאומית הציעה להעניק חינם טיסה לאירופה
והזרה כפרם ראשון לפותרי החידון הקבועים, בתנאי ששמה יוזכר בתוכניותיו,
ייסיידע לשאול ועשרים מי יודע• קול ישראל דחה את ה הצע ה ...אולם הנואם המכיבד
בייתר בקול״שראל השבוע היה בלי־ספק ד״ר בנימין זאב (תיאודור) הרצל, אבי
הציונות. רר, על כל פנים. הודיע במודעות בטאון מפא״י בשפה האנגלית נ׳רוסלם פוסט.
אולם הרצל לא קם מקברו לצירך תעמולת בחירות: הכוונה היתד, לאיש הצ״כ ד״ר בן ציון
הראל נואם אחר לא שבע השבוע נחת: לאהר שראש הממשלה מיטה יטרת
נאם בכמה כפרים ערביים במסגרת מסע הבחירות׳ תיאר הארץ את שפתו כ״עיבית מסולסלת״
ואילו דבר כינה אותה ״ערבית נמלצת״ .שרת, ששני הכינויים לא מצאו כלל חן בעיניו,
שיגר מכתב למערבית, העיד על עיסתו (בגוף
שיישיז בלשון זאת :״שפת הנאו־כדם

היתה אומנם נכונה, אכל פשוטה
בתכלית ומובנת היטב.״

סוף סוף גוייסה גם
111 מלה

שקופה

העריסה לבית־הספר ; .31א־ ,הפוך ; .33
יפרחו ; .34 ישמיע עלבון ; .38 תבל ; .41
אדון, בספרדית ; •43 צר ועדין.
הפייס עשר איגרות מפעל
לפותרי תשכץ ״העולם הזה״ 925
עמוס ודוב איזר׳ תל־אכיב, שיכון צבא
הקבע׳ קרית שלום ; 555 אליעזר איצקוביץ,
כפר מעש ; רבקה גישן, עתלית ; וורדה
זילבר, נס־ציונה, רחוב וייצמן ; איתן
מור, מקווה ישראל, דואר חולון ; עדנה
מרשינסקי, מושב היובל, ת .ד ; 83 .מנשה
כופר, ירושלים, רשב״ם ; 9שאול קצין,
באר־יעקב, בית־החולים מלב״ן, ביתן ;8
בתיה שמ-אלביץ, פתה־תקווה, פרומקין
; 10 צבי שנסקי, תל־אכיב, הנדיב .43

.הסבתא המגרה ייותר
בעולם״ ,לפעי־וכשר!

לות ציונית־שניררית
יא-ייר, לשמה: היא
מו חלטת
ר,ופ עה כאורחת־כבוד בסעודה חגיגית מטעם
אגודת שוחרי הטכניון בבריטניה (מחיר
המנה: למעלה מ־ 10ל״י) .מארלן זכתה

לפירסומה הטרי כשל הופעותיה במועדוני
לילה בשמלה שחלקה העליון,
מן המותנים ומעלה, שהוד
בהחלט -אך עובדה זאת לא מנעה
את עורכי סעודת-המגכית מלהכריז
במודעות שהסעודה תהיה.
״כשרה למהדרין, תחת השגחת
הרבנות אחת משכנות ישראל, ערב־

פסוקי השפוט
,ח״כ יעקב חזן׳ בנתחו
את פעולות שר־האוצר לוי אשכול
בשנים האחרונות :״תפסנו אותו
בכלכלתו ! ״

• פרופסור

נלסון גליק,

שחזר השבוע לישראל להמשך הסקר
הארכיאולוגי של הנגב הדרומי:
״אבותי עבדו כאן 3000 שנה, וברור
שאני א־נני יכול לסיים את הסקר
בחודשים מספר.״
.השר זלמן ארן,בתגובה
להאשמות הציונים הכלליים לפיהן
משתמשת מפא״י במנגנון הבילוש
של המדינה לצורכי בילוש מפלגתי:
״אם לאסיפות שלהם אין איש רוצה

הסעודית, עומדת לקבל פני אורחת מעניינא•
גרטה גארבו, כוכבת הקולנוע שפרשה מן
הבד לפני 20 שנה והפכה לאגדה בחייה, על

השבוע על אחת מטפיניתיו של
איל-ספינות-הנפט היווני אריסטו-
טלם אונאסיס כיטפניה לערב.

יגאל אלין, מנהיאלון
דפק
גה של אחדות העבוואבידן

שהפך לאחד הנואמים
המושכים במכר
יותר
במסע־הבחי־פלאפל
רות׳
נתן השבוע
אישור רשמי ראשון לביטוי עממי שלא נכנס
עד כה מעולם למילון הציבורי הרשמי :״יש־

ראל הקטנה,״ אמד אלון כאהד מנאומיו
,״דפקה את מצריים הגדולה
שערת תשואות אלוף
אחר, איש מפ״ם שמעון(;,גבעתי״) אבירן,
אינו מפורסם עדיין עד כדי כך: בדרכו
לרינוס חטיבת גבעתי עמד אב־דן על הכביש
וחיכה לטרמפ. כאשר אסף אותו לבסוף
נהג־טנדר, נשאל אבידן לאן מגמת־פניו׳
השיב :״לכינוס גבעתי.״ מיד פנה הנהג

לעוזרו ושאל :״ראית פעם פרצוף
כזה בגבעתי?״ השיב העוזר :״לא.
אולי הוא מכר פאלאפל בשק״ם?״

התנחם אביון :״אני מקווה שהם ראי אותי
אחר־כך על הבמה דוד בן-
גוריון, יוצרו של פרס־הילודה. אינו נלהב
לייסד פרס־נישואין דומה: לאחר שב-

בדה חופעיתר
במלון יה נט זיא* בירוטזלים !
* סביבה שקטה כמרכז העיר
* אויר צח ויבש
* מאכלים לפי בחירתך
* מטבח אירופאי
המלון המפואר והחדיש עם בריכת השחייה היחידה
בירושלים והמפוארת בארץ. תזמרת ״הנשיא״ תנעים
זמנך משעה 5עד 7אחר הצהריים ומ 9-בערב עד
אור הבוקר. אמנים בינלאומיים. הפתעות נעימות.

הנהות גדולות לפובלי חופעזה ארובה

אחת המעברות דריט הסיד-שוטה
שבי. ג׳י. יסייע להגשמת מיזוג גלויות
הלכה למעשה על-ידי הקצבת
פרס של 300ל״י לכל עיראקי הנויטא
אשכנזיה או להיפך, השיב שד־דבטהון
כי פרם כזה עלול לגרום
לכך שעיראקיות רבות תישארנה
כתולות-זקנות לשמעון פינ
קל׳ שחקן תיאטרון הביתה, היה זר, שבוע
גדוש: בראשיתו הופיע בתוכנית
האמנותית באסיפת הבהירות החגיגית
ביותר של מפ״ם בבית הבימה,
ואילו בסופו הופיעה חתימתו
על כרוז אנשי-הרוח הקורא להצביע
אלף מס־הכנסה, אחת הבעיות
הכאובית ביותר בישראל, ד ,ה נקודת
תורפה גם בגרמניה הנאצית, כפי שמתברר
ממחקרו של פרופסור אורין י. הייל מאיני־ברסיטת
ווירג׳יניה׳ לשעבר נציב ארצית־הברית
בבאוואריה. לפי מחקר זה, נשא־

אדולף היטלר חייב לממשלת: י
מניה בשנת המסים 1934 מס הכנסה
בשווי של 300 אלה ל״י, אולם בם־ום

אותה שנה נמחק החוב מספרי האוצר, ומאז
היתד, משכורתו של היטלר פטורה ממסים.

מממממארילץ

אס לא זורשיס, נותנים

להאזין, מי יאוין לשיחותיהם ה־טלפוניות?״
;מוס
לנדמן, מנהל נמל ן
חיכי בהודעתו על הוזלת תעריפי 3
הסבלות בנמל :״לגבי גופות מתים 1
שמרנו על אותו תעריף. גופות מתים 1
שקרוביהם רוצים לקברם בישראל |
יהיו גם להבא סוג ייבוא יקר.״

• הכוכבת מארילין מו -ן

נרו, לאחר שחזרה לחיק בעלה כו־כב
הכדורבסיס ג׳ו דימאגיו בחום
פרידה של מחצית־שנה :״נוכחתי
שאם לא דורשים מהנישואין יותר
משהם יכולים לתת — הם נותנים
זאת.״
ווווווווווו!וווווווווווווווווווו

מלון ״הנשיא״ — ירושלים -רחוב אחד העם 3

הנננלס הזה 028

שף עשרה הימים הקרובים יערוך נשיא המדינה, יצחק בן־צבי׳ ד״תיעצויות יסודיות עם
ראשי סיעות הכנסת השלישית, יטיל לבסוף על אחד מהם להרכיב את ממשלת ישראל
החדשה. ראש סיעה זה לא יהיה האזרח הראשון שיטרח על משימה זאת. קדמו לו קוראי
העולם הזה שנתפנו מן האדישות הכללית ששררה במדינה ערב הבחירות, הרכיבו את
רשימת בחירי העם, לפי הבנתם הם.
המסקנה העיקרית המשתקפת מן התוצאות היא שהיתר, זאת הבנה על־מפלגתית למדי,
שביקשה להעמיד יותר את האיש הנכון במקום הנכון מאשר את המפלגה הלא־נכונה בעמדה
הלא־מתאימה.

לתיק המסחר והתעשיה הוזכרו בעיקר שני שמות — זה של בעליו בקואליציה הרחבה,
פרץ ברנשטיין, וזה של ראש סולל בונה דויד הכהן.
נכבד בהרבה היה תפקיד שר האוצר, שהוצע על־פי־רוב לנגיד הבנק הממלכתי ומי שהיה
יועצה הכלכלי של ממשלת ישראל משך שנותיה הראשונות, דויד (דולק) הורוביץ. אחריו בא
הכלכלן הבכיר של חירות ד״ר יוחנן באדר. בעל התיק הנוכחי, לוי אשכול, הוזכר רק פעם
אחת׳ וכמוהו בדיוק — ישראל רוקח.
לעומת זאת הוצעו לתפקיד אנשי כספים כה רציניים כמנהל בל״ל וחותם שטרות הכסף
הישראליים אהרון בארם ומנהל בנק זיסקונט הרי
רקנטי.

תזצאות משאד

משפטים, תחבורה, בריאות

ראש הממשלה

העונ ! ם ו. ו

!ובם הגדול של הכותבים הציעו אח משרת
ראש הממשלה לבי. ג׳י. אם כי איש מפ״ם
יערי ומנהיג חירות מנחם בגין זכו במספר קולות התנגדות מוחלטת לשלטון־יחיד של מפלגה אחת ולחלוקת
לא מבוטל אף הם. ההפתעה הגדולה היתד, שכיחותו התיקים כין עסקנים חסרי־מקצוע על פי מפתח מפלגתי -
הרבה של השם יגאל ידין (מלווה חליפות בתואר מסירת התיקים לאגשי־מקצוע, וכיחוד לאנשי-מקצוע שלא
דוקטור או רב־אלוף) שתפש את המקום הרביעי הסתבכו יתר על המידה בעסקי מפלגות -העדפתו של
ברשימת בחירי העם לראשות הממשלה (אחרי בי. האדם על המפלגה -כך בחרו קוראי ״העולם הזה״ את
ג׳י ,.יערי ובגין).
בכך הוכיח ידין פעם נוספת עד כמה נבונה
היתד, החלטתו לד,מנע מכל פעילות מפלגהיודעסק־נית
צרה, לעמוד מעל לכל התככים הסיעתייב•
מועמדים אחרים לראשות הממשלה היו איש צ״כ
ישראל רוקח, אנשי לאחדות העבודה ישראל גלילי
ויגאל אלון, מנהיג ציוני ארצות־הברית המודח הילל
סילבר, ראש מק״י שמואל מיקונים, מסדיר חוזה
השילומים ד״ר נחום גולדמן רמטכ״ל מלחמת העצמאית
(כיום מנהל הטכניון)• יעקב דורי.
אולם פתח־תקוזאי צעיר (בן )17,5החליט להציע
לראשות הממשלה את נשיא האוניברסיטה, הפרופסור
בנימין מזר (ולמשרד הדתות את יו״ר הליגה למניעת
כפייה דתית).
שונה לחלוטין היתה תגובתו של בוחר ערבי
מגוש־חלב שבחר לראש ממשלה את איש מפ״ם
יעקב חזן תוך כדי מציאת ג׳וב חדש לבי. ג׳י : .תיק
הבריאות. נימק הוא :״לבי. ג׳י. אני מציע את תיק
הבריאות — למען בריאותו ובריאות העם !״
דתות, חיגוך
הרוב הגדול התעלם לחלוטין מקיומו של משה שרת, אם כי כמה בוחרים הציעו להשאירו
במשרתו הנוכחית לפחות ״עד שיימצא (איש) יותר טוב.״
^ תפקיד שר הדתות (משרה שאף אותה הציעו רבים לבטל) הוצעו בזה אחר זה הרבנים
הרצוג, נורוק ומיימון (שר הדתות הראשון) וגם חלקו של הראשון לציון, הרב הראשי
שרי הממשלה
הספרדי, יצחק רחמים נסים, לא קופח.

1ח ר שקבעו את האיש המתאים לתפקיד ראש הממשלה סטו רוב הבוחרים מהקו המפ
מועמד אחר לתפקיד הנעלה: רבו הראשי של צד,״ל — אלוף־משנה שלמה גורן.
לגתי, הרכיבו את הממשלה לפי.מפתח הערר האישי יותר מאשר לפי המפתח המפלגתי.
הבחירה המעניינת ביותר בשטח זה היתה של איש החזית הדתית (״בעל כורחי״) בן ה־26
אב ( )48 ובן ( )21 ציונים כלליים, למשל, שהציעו לראשות הממשלה את אדון ישראל רוקח
שהציע לתפקיד שר הדתות (והחינוך) את פרופסור מרטין מזלכות האלוהים) בובר.
(בגימטריא: ראש ממשלה) ,הציעו את תיק הבטחון ליגאל אלון, את תיק החוץ למנחם
סעד היצא למשה שפירא, לח״כיות (צ״כ) שושנה פרסיץ( ,מק״י) אסתר וילנסקה — ועל־בגין,
את המשפטים לשופט־קסטנר ד״ר בנימין הלוי ואת תיק החקלאות ללא־יהודי וזלטר
ידי מספר לצים למשה שרת.
קליי (׳רשות עמק הירדן) לא דרמילק, כיום פרופסור (להנדסה חקלאית) בטכניון.
יותר מורכבת היתד, רשימת שרי החינוך המיועדים. איש לא התלהב מן השר הנוכחי
לפי מפתח אחר הרכיב את הממשלה ״אזרח נאמן״ שציין עם הגשמת משימת הדורות
בן־ציון דינור ובראש הרשימה עמדו שתי נשים — מורה לשעבר (וכיום ח״כית חירות)
של קיבוץ הגלויות נוכל למנות יהודים אזרחי חוץ
אסתר רזיאל־נאור ושושנה פרסיץ. אחר באה שורת

כחברי ממשלה בישראל.״ ההצעה: ראש הממשלה —
אנשי רוח לאומניים (פרופסור ישראל קלאוזנר, משורר
מי שהיה ראש ממשלת צרפת, פייר מנדס־פרנס ;
אורי צבי גרינברג, מדריך לח״י ישראל אלדד־שייב)
הממשלה הנבחרת
בטחון — מי שהיה שר־המלחמה בבריטניה הגדולה —
ושמאליים (אברהם שלונסקי, אבא קובנ ס
לסלי הור־בלישה ; חוץ — יועץ חצי תריסר נשיאים
ראש הממשלה
אמריקאיים ברנרד ברוך ; אוצר — מי שהיה שר
פיוגוח, פגים, עבירה
דוד בן־גוריון
האוצר של רוזבלט, הנרי מורגנטאו ; שר התחבורה
— גיס סטלין וסגן ראש ממשלת ברית המועצות לזר
שר־החוץ
שר־הבטחון
שר־האוצר
ן^ע טי ם היו החסידים להמשך קיומו של משרד
כגנוביץ׳ ; משטרה — יד ימינו של טיטו משה
יגאל ידין
אבא אבר
דויד הורוביץ
* משטרה ופרד (אותו יעצו, להעביר, כמקובל
פייאדה ; פנים — מי שהיה ראש ממשלת הונגריה
בעולם, כמחלקה למשרד הפנים או המשפטים) .מעטים
שר־הפנים
שר־המשפסים
שר־המסחר־והתעשיה
מאתיאש ראקושי ועבודה — אשד, מפורסמת אחרת —
אלה הציעו את הג׳וב לשוטר וותיק (מפקד המשטרה
ישראל רוקח שופט בנימין הלוי פרץ ברנשטיין
אנה פאוקר הרומנית.
המנדטורי הראשון בטבריה) בכור שלום שיטרית.
שר־החינוך
שר התחבורה
שר העבודה
שמות אחרים: מפקד גבעתי שמעון אבידן, מפקד
אסתר רזיאל־נאור
יוסף ספיר
מרדכי נמיר
הראל(וכיום מזכיר עין־חרוד) יוספלה טבנקין, רמטכל
שרי המפלגות
לשעבר (וכיום מנהל חברת האשלג) מרדכי מקלף.
שר הדואר
שר־המשטרה
שר־החקלאות
לניינות לא פחות היו הממשלות על טוהר
(לבטל)
(לבטל)
אבדהב הרצפלד
לפיתוח הוצעו דוב יוסף, מומחה מים שמחה (תה״ל)
י המפלגתיות כזאת של חזית השמאל שהורכבה,
בלאס, מומחה,־ר,נגב דוד בן־גוריון. בוחר שזכר את
שר הבריאות
שר הדתות
שר־הסעד
בכתב לטיני דוזקא, על־ידי רמת־גני צעיר 25 ראש
הערכת אבא חושי לפיתוח מסוג מסויים׳ הציע לו
ד״ר בנציון הראל הרב אייזיק הרצוג משה שפירא
הממשלה — •שמואל מיקוניס ! בטחון — תופיק
את התיק בתוספת הערה — ״עם אזהרה, כמובן !״
טובי ; חוץ — משה סנה ; מניס — יצחק בן־אהרון ;
שר־הפיתוח
תיק הפנים נשאר בידי ישראל רוקח, אם כי קודמו
עבודה — אסתר וילנסקה. מה שלא מנע ממרכיב
דוב יוסף
שר הפנים הראשון יצחק גרינבאום, הוזכר פעמים לא הסוחרים הממשלה לקבוע את מזכיר התאחדות
היועץ המשפטי
נציג ישראל באו״נז
מעטות. תיק העבודה לעומת זאת הועבר מידי גולדה
אפרים (ליכוד) גוזמן כשר המסחר והתעשייה.
שמואל תמיר
משת שרת
מאירסון לאיש עבודה רציני יזתר, מזכיר ההסתדרות
מרדכי נמיר.
משעשעת ממש היתד, הרשימה הדתית הרבנית :
ראש הממשלה — הרב (הראשי) יצחק הלוי הרצוג ;
מועמד אחר למשרד העבודה: פוליטרוק הפלמ״ח,
בטחון — עובר־גבולות לייבלה וייספיש ; חוץ — הרב (הראשי) יצחק רחמים נסים מסחר
קצין רגמים וחבר גבעת־ד,שלושה בני מרשק.
ותעשייה — הרב עמרם (נטורי קרתא) בלוי ; תחבורה — הרב מרדכי נורוק פיתוח
— הרב איציה מאיר לוין ; יועץ משפטי — הרב (הראשי לתל־אביב) איסר יהודה אונטרמן.
הר!?אות, או״ם
הצעה מקורית אחרת: הממשלה ״הפועלית־חלוצית״ שהורכבה מאנשי קיבוצים בלבד :
ראש הממשלה — מאיר יערי (מרחביה) ; בטחון (ומשטרה) — שמעון אבידן (עין השופט) ;
ד יאות לבוחרים שהעדיפו מומחים על אנשי מפלגה הציעו הם את איש המרכז החקלאי
חוץ — מי שהיה ציר ישראל בפולין ישראל ברזלי (נגבה) ; פנים — יעקב חזן (משמר
לאברהם הרצפלד לשר החקלאות, אחריו באה רשימה מגוונת שכללה את לאודרמילק, את
העמלו).
יליד כפר תבור וחבר גינסור יגאל אלון ואת איש עין־חרוד (ושר החקלאות הראשון)
אהרון ציזלינג וכמובן את בי. ג׳י. נימק אחד הבוחרים :״לאור נסיונו בסג׳רה ובשדה־בטחון,
חוץ, אוצר
בוקר.״
שתי משרות אחרות, עליהן הכריעו הבוחרים, היו זד, של היועץ המשפטי — בה זכה
^ 1צל רובם המכריע של הבוחרים גבר ההגיון על ההתחכמויות, המועמד הנדרש ביותר
סניגור מלכיאל גרינוולד, שמואל תמיר הצעיר׳ וזאת של נציג ישראל באו״ם, אליה נבחר
לתפקיד שר הבטחון היה רמטכ״ל לשעבר יגאל ידין, אחריו באו מפקד פלמ״ח יגאל אלון,
משה שרת דווקא (אחריו: אבא אבן, שגריר ישראל בלונדון אליהו אילת, ציר ישראל
ראש• מטה אצ״ל יעקב מדידור וכיום שר בטחון דויד בן־גוריון.
בוושינגטון ראובן שילוח, ח״כ מק״י תופיק טובי ונשיאת ויצ״ו העולמית רבקה זיו).
ברורה לא פחות היתד, הדיעה על תיק החוץ. הרוב הגדול הציע אותו לנציג הצעיר ( )40 של
לא כל הבוחרים התיחסו לתפקידם ברצינות כה נעלה. אלמוני תל־אביבי פתר את הבעייה
ישראל באו״ם, אבא אבן. אחריו באו מחזיק התיק כיום משה שרת, מנהיג חירות מנחם בגין,
בצורה אסטרונומית. הוא בחר בכוכבים: ראש הממשלה — קלרק גייבל ; בטחון — רוברט
יגאל ידין ופעם אחת גם דויד בן־גוריון.
טיילור ; חוץ — גרגורי פק ; יועץ משפטי — צ׳רלי צ׳פלין ! פיתוח — אסתר וויליאמס, וכפי
שאפשר היד, לצפות, לפי התפתחות זאת, ההסברה — ״אחת המסבירות וד,משכנעות ביותר —
מרילין מונרו ! ״

חירי

חעולנז הזה 928

ופט־קסטנר, נשיא בית־המשפט המחוזי ד״ר
בנימין ד,לוי, זכה ברוב קולות עצום בתיק
המשפטים, שהוצע במספר מקרים בלבד למחזיק
בו זה זמן רב — פנחס רוזן.
הצעה אחרת למשרד המשפטים יועדה אף היא
לשופט — הפעם שופט עליון, השופט שמעון
אגר.ט, שהוא, אגב, יו״ר תעדת הבחירות המרכזית.
התחבורה הוצעה שוזר, בשוזה ליוסף ספיר ולדוב
יוסף, אם כי ״בלתי־מפלגתי״ הציע לפתור את העניין
על־ידי מסירת התיק ל״שר שהשיג שיא בנסיעות
לחוץ־לארץ.״
הצעה אחרת: למסור את התחבורה למארגן שביתת
הימאים, קצין שני נמרוד אשל.
ד״ר בן־ציון הראל, ח״כ צ״כ ומנהל בית החולים
התל־אביבי אסותא בוכר על־פני חבר סיעתו יוסף
סרלין לתפקיד שר הבריאות. במקום השלישי זכה
רופא ידוע (וחבר הפרוגרטיבים) ד״ר הרמן צונדק.
ביתר קלות נפתרה בעיית הדואר: הרוב הציע
לבטל את משרד הדואר (ולצרפו למשרד התחבורה),
המיעוט הציע להשאירו בידי ד״ר יוסף בורג, מלבד
שני בוחרים — איש מפ״ם מעין־חרוד שהציע לתפקיד
שר הדואר ״זקן מאחד הקיבוצים״ ובוחר אלמוני
שהציע לבטל את המשרה ולמנות במקום שר־דואר
שר־ספורט.

)1מדיניות חויו
שבירת הבדידות המדינית וביצור מעמדה הבטחוני של המדינה,

א) טיפוח יחסי ידידות עם אומות העולם, בהתאם לעקרון
עליונות האינטרס הלאומי וללא שקולים מפלגתיים פנימיים.
ב) חתירה לקראת ברית הגנה עם ארצות הברית.
גן מסע הסברה רבתי בעולם תוך גיוס מלוא כוחה של הציונות
המאורגנת,
ד) מדיניות בטחון תקיפה, שקולה ועקבית.
ה) חיזוק כוחו של צבא הגנה לישראל.

)2עליה
הגדלת הישוב היהודי בארץ בתקופת הכנסת השלישית בעוד
500,000 נפש, ע״י<
א) הגברת עלית ההצלה.
ב) מאבק לשחרורם של המוני היהודים במזרח אירופה
השואפים לחזור למולדתם.
ג) מ שיכת 100,000 יהודים אנשי המעמד הבינוני ובעלי
מקצועות מארצות החופש, ויצירת תנאים כלכליים
וחברתיים נאותים לקליטתם.

פיתוח :״הרחבת הכסיס התעשייתי!״

)3פיתוח וכלכלה
חתירה לקראת עצמאות כלכלית בזמן הקרוב ביותר ע״י ניצול
ההון הלאומי הזורם לארץ לצרכי פיתוח׳ ויצירת משטר שיהיה
עשוי למשו ך חצי מיליארד הון עסקי לשם :
א) פיתוח אוצרות הטבע על יסוד רציונלי.
ב< הרחבת הבסיס התעשיתי וניצול מקסימלי של הציוד הקיים
לשם הגדלת האקספורט פי שלושה.
ג) הרחבת הבסיס החקלאי ועדוד הגידולים בעלי סיכוי
לאקספורט, על מנת להכפיל את הייצוא החקלאי.
ד) יצירת אוירה של יזמה וחלוציות על מנת לתת תנופה ועדוד
לכל הכוחות היוצרים,
ה< המשך הליברליזציה של המשק, ביטול הפיקוחים הקיימים,
כולל פיקוח על המטבע, שמירה על ייצוב המחירים, ייצוב
המטבע והוזלת האשראי.

)4חופש הפרט
שחרור הפרט משעבודו למסגרות ארגוניות־פוליטיות ע״י*
א) הקמת שרות רפואי ממלכתי.
האו״ם :״טיפוח יחסי ידידות עם אומות העולם!׳־

ב) הקמת לשכות עבודה ממלכתיות.

־העולם הזה 028

במרינה תעלומות השק במימי הירקון

ג) התישבות ע״י גופים ממלכתיים, במסגרות כלליות ללא
זיקה למפלגות או ארגונים פוליטיים.
ד) סיום תהליך הדיפוליטיזציה של החינוך.
ה< מסירת אוצרות המים למדינה.

חקיקת חוקי יסוד להבטחת חירויות האזרח.

מדיניות שכר

קביעת מדיניות שבה תפוקתו ומומחיותו של העובד ימצאו
בטוי מתאים בשכרו תוך דאגה למעמדה של האינטליגנציה
העובדת ע״י הבטחת זכותה להתארגנות עצמית והנהגת מתח
משכורות לפקידות ולקצונה בגובה של 1ל־ 6ברוטו.

מוריץ טרדו הטיל שלוש חכות ד,מימה,
תמתין חצי שעה, החליט לשלות את החכות,
השתים הראשונות נמשכו בקלות, לא העלו
דבר. השלישית לא זזה ממקומה, היא היתד,
כבדד, מנשוא.
פרדו לא ראה־ כל טעם בצלילה במים,
החליט למשוך בב ח, להעלות את החכה
ויהי מה. לעורות בא מילו פישר, חברו
לדייג. הם משכו לכאן ולכאן עד זוב דם
מכפות ידיהם. לבס.ף החלה החכה לזוז
ממקומה. אט־אט ובקושי רב העלוה מעל
לפני המים. לקרם שבקצה מיתר החכה
נצמד גוש גדול עטוף בוץ.

בתנועות מתוחות וזהירות. בחבילה היה
תיק שחור מעור עבה• התיק היה פתוח.
בתוכו היו מונחות שלוש קופסות פח
בגודל חפיסת סיגריות. הן היו ריקות. היה
בו דרכון ישראלי שלא ניתן לקבוע את
בעלותו, מאחר שהדיו דהתה במים, רק
התמונה נשארה ברורה, בלתי־מודבקת. התיק
הכיל גם תוכנית בנייה מאושרת, זוג
משקפים בנרתיק, סל קניות מניילון, פנקס־חבר
של ההסתדרות, ולבסוף — ארנק כיס
מע ר קרוקודיל. בארנק היו כמר, תמונות
משפחתיות, שטר כסף בן מיליון פנגו הוד

משאית מלאה מתאמני־עתודות עשתה דרכה
בכביש נתניה דרומה. פתע־פתאום נשמעה
התפוצצות. המשאית נטתה אל צידה׳
ועצרה בצד הדרך. תקר בגלגל.
העתודאים קפצו מן המכונה, שוטטו בקרבת
המקום עד לגמר התיקון. הדבר היה
ליד גשר הירקון.
בין אנשי המשאית היה גם פרדו מוריץ
( ,)31 שעלה לפני ארבע שנים מיוגוסלביה,
בה היה בשעתו מפקד יחידת פרטיזנים

)6יעוד וחסכון
חסכון של /0״ 12 לפחו ת בהוצאות המדינה ע״י;
א) ביטול של משרדים נפרדים של המשטרה הסעד והדאר.

שולה-מטמון פרדו
...ולד הוטבע במום...

ב< מיזוג התפקידים הממשלתיים המבוצעים ע״י הסוכנות
היהודית במוסדות המשותפים לה ולמדינה, לשם ביטול
הכפילות הקיימת.

ביטול השירותים הכפולים והמקבילים.

ד) צמצום המנגנונים המנופחים של האדמיניסטרציה הצבורית.

)7מסי
רפורמה יסודית בכל מערכת המסים ע״י:
א) ביטול האפליות לטובת המפעלים והארגונים המסונפים
להסתדרות למען אפשר חלוקה צודקת של נטל המסים
וללא התחשבות במבנה החברתי-אירגוני של המפעלים.
ב< שחרור 2000 הל״י הראשונים ממס ההכנסה והאטת
הפרוגרסיה של המס, בכדי להקל על מצוקתם של אנשי
המעמד הבינוני והאינטליגנציה העובדת.

בטול אי־השויון בין השכיר ובין העצמאי.

ד) ביטול מס הרכוש החקלאי, מס הרכוש העירוני והארנונה,
מאחר שהם מהווים מס הכנסה מוסווה.

וק כוח יעצור כוח

קרבן־גניכה לוי
.גופה נוטפת דם...
ולאחר מכן במאי סרטים דוקומנטריים באולפני
בוסניה־פילס.
פידו קרב לירקון, עלה על הגשר, התבונן
במים, החליט: כאן אפשר לדוג דגים.
כחובב דייג מושבע מנעוריו, לא החמיץ
פרדו גם בארץ כל אפשרות לשלות דגים
בחכותיו. מדי פעם היה יוצא מביתו בירושלים
כשהיא מצוייד בחכות ופתיונות ומשליך
אותן במי הכינרת, החולה, הירדן,
הפעם החליט לנסות בירקון.
כרטים־כיקור. לפני שבועיים יצא מו־ריץ
פודו עם חברו מילו פישר לדוג ליד
גשר הירקון. במשק סמוך למקום רכשו
אווז מת שישמש להם כפתיון, שלפו את
החכות׳ הטילו אותן אל מתחת לגשר.
בסמוך להם ניצבו אותה שעה שתי נשים
זקנות וצעירה אחת. הזקנות החזיקו בידיהן
בקבוק שהכיל בתוכו צרור עשבים משונים,
פרשו את כפיהן השמימה תוך מלמול מוזר
בשפה מזרחית. מדי פעם בפעם הושיטו
את ידן ד,מימה, העלו בכפן ממי הנהר,
אל תוך הבקבוק. הצעידה כרעה לצידן,
מררה בבכי.
ברגע בו נתמלא הבקביק עד תומו, סיימו
הנשים את פולחנן המשונה, בו ברגע בא
המפנה — החכה השלישית העלתה אותו
גוש עטוף בוץ וגררה אותו אל החוף.
הגוש נראה כגווית אדם. כשהניחוהו על
החוף הבחינו בשק קשור, מתוכו נזלו מים
בגוון אדום־שחרחר — ודאי ולד שהוטבע
־ במים בידי אמו. השנים מיששו את השק,
חשו בו חפץ נוקשה, כנראה קופסה —
אולי חפצ־ערך של ערבי שהטמינם במים
בטרם נמלט על נפשו.
דרכון ושדוש קופסות. הקשר שבשק
לא נפתח. הם נטלו סכין־גילוח וחתכוהו.
בתוך השק היתר, חבילה עטופת בד לבן
ולידה שתי לבנים מבטון. פרדו וחברו הוציאו
את החבילה הלבנה, החלו לפתחה

גארי (מתקופת האינפלאציה) וכמה כרטיסי-
ביקור עליהם היה מודפס: משבץ יהלומים
וצורף, יצחק לוי, תל־אביב, רח׳ אחוזת־בית
,3קומה ג׳ ,חדר .61
הדלת נחסמה כקיר. מוריץ פרדו
לקח אחד מכרטיסי־הביקור, החזיר את כל
החפצים לתיק והחביאו היטב תחת שית
בקרבת־מקום. לאחר מכן יצא עם חברו
לחפש את בעל התיק, לפי פרטי הכרטיס
שבידו.
למקום הגיעו בשעת ערב מאוחרת, טיפסו
במדרגות לקומה השלישית, אך לשווא. דלת
החדר מספר 61 היתד. חסומה בקיר, חדר
אחר בעל מספר דומה לא נמצא. החשד
הלך ונתבסס.
למחרת חזרו למקום והמשיכו בחיפושיהם.
לבסוף הכירוהו לפי תמונת הדרכון שבתיק,
כשהוא יושב באחד החדרים בקומה
החמישית. לאחר התייעצות קצרה בענייני
נוהג, החליטו לקראו אל מחוץ לחדר, בו
נכחו מלבדו עוד שני אנשים.
כשנענה למשמע שמו וקם לצאת את
החדר קלטה אוזנו דברים שהחליף פרדו
עם חברו האדם הוא חי בכל־זאת...״
יצחק לוי נתמלא התרגשות והרעיד בכל
גי פ ו.
בתחילה שאלוהו סתמיות; האם אבד לו
דבר־מה בזמן האחרון? האם הודיע על
כך למשטרה? לוי הגיב, כשכולו רטט :
מי אתם? מה אתם רוצים? אתם עיתונאים?
מטעם המשטרה? הבולשת י לאחר
מכן אמר שאבדו לו בסוף חודש מארס
חפצים והוא הודיע על כך למשטרה.
חסר עוד משהו. השנים סיפרו לו
שבידיהם התיק שאבד לו וגוללו לפניו
את הפרשה. לוי נתקף תדהמה, לא יכול
היד, להאמין למשמע אוזניו.
השלושה החליטו לנסוע למשטרת פתח-
תקוה. שם חיפש הקצין החוקר בארכיון,
מצא את תיק החקירה — שנסתיימה ביוני
ללא כל תוצאות.
השלושה נסעו למקום המחבוא של התיק,
מסרוהו לידי בעליו הנדהם. אם כי רחוק
היה התיק מד,כיל כל מר, שר,מ־ .בו לפני
היעלמו, היה לוי נרגש ביותר, והזמין את
האורחים לביתו לסעודת צהרים.
המשטרה פתחה את תיק־ד,חקירה מחדש׳
בדקה ש ב את תוכנו׳ אולם לא ניתן היה
למצוא כל סימנים שבכיחם לסייע לחקירה.
התיק הוחזר לבעליו, אולם היתד, זו
השבת אבידד, סמלית בלבד, מאחר שלפני
הגניבה הכילו שלוש קופסאות הפח שבתיק
יהלומים וזהב.

במדינה תולדות המלאך הגואל
עשרים חודש חיכתד, חנר, חכאני (העולם
הזה )837 לתשובה על מכתבה, האחרון
בסידרת מכתבים ארוכה. תוכנם היה אחיד :
דרישת פתרון דיור, אך כתוב־תיהם שונות:
מעירית תל־אביב ולשכת הסעד, עד
ראש הממשלה ונשיא המדינה. היתר, לחנה
כל סיבר, לדרישה זו: בביתני, העלוב
העשוי חימר ועומד בסימטה מאובקת של
כפר סלמה לא היה קיר ללא סדק; בחלונו
היחיד לא היו זגוגיות ובגג חסרו רעפים.
כך סבלה חנה במשך חמש שנים, מאז
באה ארצה מעדן עם בעלה משה (.)55
גם משה לא יכול היה לעזור בהרבה: הוא
היה עסוק בחיפושים אחרי עבודה, ולעתים
בעבודה עצמה. בקיץ היה הביתן מלא אבק
מחניק, בחורף מלא מים. חנה לקתה בשחפת.
מכתבה
האחרון של חנה נשא כתובת
בעלת משקל גדול עוד יותר ותוכן חדש :
היא הדביקה בככר הכפר גילוי־דעת, בו
פנתה למלאך המות בבקשה קצרה לבוא,
החי הגיון קר
ברחובות, תלד, מוכר קרח על עגלתו
תעודה שהוכנה על־ידי איש־מדע ממכון
ויצמן שחישב ומצא כי לא כדאי לתושבי
שכונת שעריים לקנות קרח במחיר מוזל
מבית־החרושת המרוחק וכי כמות הקרח
הנמסה בדרך מבית־החרושת אל השכונה
עולה יותר מן ההפרש בין מחירי בית־החרושת
והעגלה.

דודה, הגידי לגו ״כן!״
בבירות, לבנון, התכתב צעיר משך שנתיים
עם צעירה באמצעות השבועון אל־צייד,
הבע אתה לבסוף פגישה, נדהם כאשר
הופיעה דודתו האלמנה.

מיכצע חדר!
בלוס־אנג׳לם, ארצות־הברית, פרץ פרנק
כפיקר בלילה אל תוך חנות מכולת׳ הריק
את הקופה, לקח מן המדף עוגת־קצפת, זרק
את הקצפת על הרצפה, אכל את העוגה,
התחלק על הקצפת בצאתו מן החנות, שבר
את רגלו, נמצא נטול־הכרה למחרת על־ידי
בעל החנות שמסרו למשטרה.

מים מוברחים ימתקו
בחדרה, נעצר ערבי מכפר בקה כשברשותו
שני שקי סוכר, הואשם בהברחת
הסוכר מעבר לגבול, הוכיח כי קנה את הסחורה
בחדרה, התכוון למכרה למבקרים יהודים
הנוהגים לבוא לכפר כדי לקנות סחורות
מ ברחות ואינם שמים לב לעובדה כי מחירן
עלה על המחיר הסיטונאי בישובים העבריים.

...בוובך נואליו,.
נ לסוך הוא ניעעזד

אדיה וקוץ בה

1 11א

מבצע לעידזד
החיגוך התיכון!
במגמה להפיץ את ההשכלה הכללית והתיכונית
בקרב כל שכבית הצבור נמח ריס עממי״,
אני מכריזים בור, על פתיחת מבצע מיוחד
במינו בישראל :

הנחה גדודה בת * 35
תינתן לכל תלמיד הנרשם משך חודש יולי לק רסים ומקצועות
המכינים בשיטת למוד־בית המיוחד שלנו לקראת :

הבחינות רמוקדמות

בחינות הבגרות

לנבחנים חיצוניים הנערכות מטעם משרד החינוד והתרבות בישראל.

ד ע 11ב 1ד :
0התמחות בת 25 שנה לזכותנו
ן! ש טת למוד בעלת אופי אוניברסלי
0חומר למוד במלואו במסגרת הקורסים
0טיפול אינדיבידואלי וחסכון בזמן
כל אלה ויתרונות רבים אחרים לרש,תך.
פנה בהקדם אל מטה המבצע בצרוף תלוש זה לקבלת פרטים,
תוכנית למ דים ומדריך חינם וללא כר התחייכות, לפי
הכתובת המלאה להלן :

המכון העברי

צ77!7א7״ו,1שנלו, ביחשציס
ת. ד , 1259 .רח׳ בן יה־דר ,2 ,ירושל ם
תל־אביב: שדר׳ רוטשילד 15
נתניה: רח׳ הרצל 19

חיפה: רח׳ הבנקים 5
נצרת: רח׳ כאנוק 28

מעינין בקירם ל ...
ע. ז72 .

בבאר־שבע תקף אחד התושבים ברחוב
מוכר צברים בגלל קוץ שננעץ בלשונו
בשעת אכילת הפרי העוקצני, נאלץ להרפות
במהרה ממנו כאשר החלו נדבקים
בו עשרות קוצים מבגדיו של המוכר.

מתאבדת חבאני
פגישת פנים אל פנים
לקחת אותר, מן העולם המר הזה לעולם
שכולו טוב. גם מכתב זר, נשאר ללא תגובה
— משך עשרים חודש.
לפני שבוע הלכה חנה חבאני להתראות
פנים עם מלאך המוות: היא שפכה על
גופה נפט, הציתה עצמה בגפרור.

חנ 1ך
שנין משפחתי בהחלט
השבוע עמד באולם המשפט־ם בבאר־שבע
גבר שחרחר, רחב כתפיים, הסתכל
לצדדי! .שאול מכלוף לא הבין מה זה איכפת
למשטרה אם הוא הרביץ לבנו שמואל
( )11 מכית עד זוב דם :״הוא ילד שלי ואיש
לא יגיד ל־ איך לחנך אותו ! ״
קצין המבחן סבר אחרת. הוא הפנה את
תשומת לב השופט לפרט נוסף אשד התברר
תוך חקירת האב: שעל אף גילו
הרך עובד שמואל בנגריה ואינו הולך לביתי
ספר. הוסיף התובע :״מרוב אכורה ת אין
האב משאיר לשמואל אף פרוטה לקנית
גלידה או כרטיס לקולנוע.״
״דימוקראטיה מכלוף לא ניסה אף
לסתור את טענת התביעה :״למה שלא
יעבוד. כולם צריכים לעבוד ולעוור למשפחה׳
וכסף אסור לתת לילדים׳ הכסף מקלקל
אותם, ומה איכפת לכם אם אני לא שולח
אותו לבית־הספר י גם אני לא הלכתי.
אבי ידע איך לחנך אותי ואני יודע איך
לחנך את בני.״
לא היה זה נימוק מספיק לשופט. למכליף
ניתנה הברירה בין שתי אפשרויות: לחתום
על ערבות להתנהגות טובה והתחייבות
לרשום את שמואל לבית־הספר, או
י הליכה לבית־הסוהר לשבועיים.
הוא לא הסם לבחור בדרך הנוחה יותר.
אולם כשיצא מן ד,בנין, נעץ בנו מבט זועם
אך חסר־א־נים. רק אמר :״זה נקרא דימו־קראטיה
— להיכנס לענייני משפחה !״

בעיה עקרוגית

במקסיקו־סיטי׳ מקסיקי, ירה פרדריק ווסט
בחברו פדרו מורם, לאחר שהלה סרב לשלם
חוב של 200 פרוטה, הסביר למשטרה :
״לא יריתי בו בגלל הכסף אלא בגלל ה־עקרון
שבדבר !״

ממה ומעש
באלכסנדריה, מצרים, לאחר שסיים את
הרצאתו בפקולטה למשפטים על מעמדה
החדש של האשד, במשטר ההפיכה, נעצר
זכי אל־עלאווי על־ידי המשטרה באשמת
הכאת אשתו עד זוב דם.

ארוכה הדרך ד״חרות״
במעברת הקסטל, תרמו התושבים סכום
ניכר לקרן הבחירות של תנועת החרות,
הסבירו שקיבלו סכום זה כמפרעה מידי
שתי מפלגות יריבות שקנו את קולותיהם.
הארץ אסורה

הכניסה למה מגיל 16
בהחלט (מודעה בהארץ).
משה מתנה, פתח־תקוה

באמת, למה?
יש כיום ביוון 440 בתי־זונות
ברשיון, וכ־ 80 אלף זוגות, אשר 96
אחוזים מהן פועלות בהסתר (חיי
שעה).
רחל סוסטיאל, ירושלים
יתרון עבודת־הצוות.
בשד התעופה בג׳נבה (כותרת
בהארץ).
יעקוב מרגלית, כאר־שבע
רוח רעה או מקור־ינוקה חדש?

אני, איוו השלם
חזרתי לישראל בשנה שעברה כשלבי
מלא אכזבה על שלא ניתנה
׳ לי ההזדמנות לתחר רשמית על תואר
אלוף־העולם בהתאבקות חפשית,
מאחר שהאמריקאי לו תאז התחמק
ממני באמתלות שונות.
באחד מימי ינואר, נכ:ס חזר למכון
שמשון הביא לי מברק מאר־צות־הברית,
בו אני מתבקש לחזור
לשם — מנהלי ידאגו להפגישני עם
אלוף העולם. כרטיס הטיסה צורף
להזמנה ולא נותר לי אלא להמריא
לניו־יורק.
במשך שמונה שבועות הופעתי
בתחרויות ראוה, בה; ראוני 30 מיליון
איש בכל רחבי ארצות־הברית באמצעות
הטלוויזיד, יתר הצופים חזו בי
בהופעותי השונות בערים, מחוף אלי
חוף. ערכתי 39 תחרויות, מהן 8
בטדיסון סקוויר גארדן, איצטדיון הענק
שבניו־יורק׳ ההופך בעת.הצורך
ממגרש כדורגל לזירת אגרוף, ונד
מגרש כדורסל לזירת היאבקות.

״להרוג את החיה היהודית !״
ה־ 3למאי , 1955 ייחשב לי כיום הגדול
בחיי.
המה• מרוב אדם 12 .אלף צופים זכו
בכרטיס כניסה, אלפים רבים חזרו
ללא כרטיס. היו שם אנשים שלא היו
קונים נעליים ב־ 5דולר. יהודים
עם קפוטות ושטריימלך, עם זקנים
ופיאות, הכל מילאו את האולם.
כיריבי נקבע הגרמני האנס שמידט,
שנשבע לפני הקרב ״להרוג את החיה
היהודית.״ מתיחות עצומה, אני עולה
ראשון לזירה בתלבושת לבנה נש־מגן־דוד
כחול רקום על בגדי. הגרמני
עולה, גובהו 1.92 מטר ומשקלו
120ק״ג, לבוש שחורים. השופט מייק
מזוריקי נגש אלינו, אנו לוחצים
ידיים, הקרב החל.
הגרמני תפס אותי ליד החבלים,
הפנה מכה איומה לעבר פרצופי,
התכופפתי ותפסתיו ברגליו. כשקם,
רחפתי באויר והעפתיו ברגלי אל מחוץ
לזירה, הצלחתי להחזיק את ראשו
כדקה בין רגלי, אולם הוא הצליח
להתחמק, להתקרב לחבלים, עד שחייב
הייתי לשחררו. כשקם, הצליח
בתכסיס יפה לתפוס את ראשי בין
ידיו, ובמצב זה החל לרוץ אתי
סביב הזירה, כשהוא חובט בראשי
בפינות החדות של הזירה. הרגשתי

המדיסון סקוור גארדן,

515

חגורת־עור מוזהבת, יחידה כמינה, הידקה את
מ-תניו של רפאל (״מר ישראל״) הלפרין, כעת שחזר
לפני שבועיים מארצות־הכרית לישראל. היא העידה
על ייחודו של הלפרין -זכייה כתואר אלוף העולם
כהתאכקות חופשית כמשקל ככד. שוכו שד הלפרין
העניק לישראל את אלופה העולמי הראשון כספי־רט.
ספורט כדנרסל
הקלף החזק
ספון האניד, התורכית קדש, המה ביום
החמישי האחרון עשרות צעירים שזופים.
היו אלה נבחרי ישראל לפסטיבל הספורט של
הנוער הדמוקרטי שיתקיים בורשה, בירת
פ לין. כדורסלנים׳ שחקני כדורעף, להקת
רקודים — כל אלה ינסו להפגין את כוחה
של ישראל במסגרת הפסטיבל.
נבחרת הכדורסל, שהיא בבחינת הקלף
החזק של ישראל, הורכבה רובה ככולה
משחקני הפועל בערים ובמושבות. אולם,
שיגור המשלחת אל הגוש המזרחי נתקל ב־סרוב
מוחלט של ההתאחדות לספורט, שלא
הביטה בעין יפה על נסיעה לצרכי תעמולה
פוליטית. משנשאל משרד החוץ לעמדתו
שלל אף את הנסיעה * :להקת רקודים —
כן, משלחת ספורט — לא !״
באין אישור לנסיעה, חלו כל התוצאות
על המארגנים, שבקושי רב צברו את הכסף
לנסיעה.

החתונה השניה
א/ק זנבה עומדת להתחרות בימים הקרובים
כחברתה קדש (ראה לעיל) ,לשאת אף
ה עו לםה 1ה 921

היא מטען של ספורטאים לנכר. הפעם, יהיו
אלה ספורטאים טהורים, שסעד השלטונות
היה להם לעזר. הסטודנטים הישראליים נוסעים
לסן־סבסטיאן, ספרד, מקום בו יתקיימו
משחקי אליפות הסטודנטים המערביים.
כשהוחלט להקים ארגון ספורט אקדמאי
(אס״א) ,ראו ראשי האיגוד, כחובה לעצמם
לצאת למרחקים. בשנה שעברה שיגר האיגוד
נבחרת ספורטאית לתחרויות האליפות
שנערכו בבודפסט. האתלטים והמתעמלים נכשלו
כשלון חרוץ, נבחרת הכדורסל השיגה
נצחון ממשי יחיד עם אוסטריה, נצחון כביכול
על מצרים, שלא התייצבה נגדה. כך
נפל בחלקה של ישראל המקום השביעי.
היתד, זו אליפות שבה השתתפו רק ארצות
הגוש המזרחי. אולם ישראל, המצווה תמיד
לרקוד על שתי חתונות, חיכתה גם בשטח
זה להזמנה נוספת, נענתה ברצון משהגיעה
ההזמנה למשחקים המערביים. אך גם כאן
לא היה הכל כשורה. צצה בעייה: האם
לחזק את הנבחרת בשחקנים שאינם סטודנטים?
בשנה
שעברה היה מספר הלא־סטודנטים
גדול, לפיכך הוחלט לקחת השנה רק שלשה
אנשים שאינם לומדים, ושד,תקנון מרשה
לצרפם ...תקנון ארגון הסטודטים הביני

מאת

אלי יהודי כרסתן, הושיט לי מפתחות
מכונית ואמר :״הריהי שלך.״
יצאתי החוצה ומכונית דה־סוטו 1955
הסיעה אותי למחוז חפצי הבא...
רפאל כאילו חשך עלי עולמי. לפתע, שאבתי
כוח, והחלטתי לכלות ברגע זה את
כל הזעם שנאצר בי. למרות הכאב
העז בכל חלקי גופי, קמתי והטלתי
״פצצה״ איומה לפרצופו, הוא נפל
וקם 4פעמים, ובפעם החמישית
הכנסתי את ידי בין רגליו, הרמתיו
וזרקתיו בכוח רב על הזירה, ומיד
גהרתי עליו. שמעתי את השופט
מונה :״אחת, שתיים, שלוש״...
שש דקות ועשרים שניות לאחר
תחילת הקרב שכב הגרמני אפרקדן.
ברגע שהרים השופט את ידי לאות
נצחון, התנפל עלי הגרמני, החל
לחנוק אותי. שוטרים החלו להפריד,
והקהל זרק לעברו מכל הבא ליו.
טרם ראיתי מהומה כזאת בחיי. ד,המו־נים
חיכו לו ביציאה והוא בקושי
נמלט ממשפט לינץ׳ ,חבל...
הדיילי ניוז, הפוסט והדיילי מירור
הקדישו לי את עמוד השער שלהם
בציון כל מיני תשבחות. היה לי טור
מיוחד ב־ 43 עתונים בכל רחבי אר־צות־הברית
בשם :״הרבי המתאבק
אומר״ .הופעתי בתוכניות רדיו וטלוויזיה
למען המגבית והמילוזה,
ההסתדרות הציונית ומוסדות רבים
אחרים.

25א7ף דו?ר כחמש דקות
הייתי שליח נאמן ביותר למדינת
ישראל. עשיתי בשדה הספורט
יותר משעשו כל הנואמים הפוליטיים.
זכורני מקרה לאחר אסיפת תעמולה
של המגבית, בה נאספו 40 אלף דולר.
עליתי לנאום קצר בן חמש דקות
והשגתי שיא 25 :אלף דולר.
הכבוד והיקר שזכיתי בהם יבאר־צות״הברית
באו לי בעזרת ידידים
שונים. כך׳ למשל התאכסנתי במלון
אלנזרלן׳ שהנו המלון הגדול ביותר ב־ארצות־הברית.
לרשותי עמדו שלושה
חדרים, כוללים מיטב השירות,
החל מאמבט חם וכלה בטלוויזיה.
בעל המלון לא לקח אצלי פרוטה.
בניו־יורק הוקמו מועדונים של צעירים
וצעירות יהודיים שנקראו על
שמי. לאחר הופעה מוצלחת ונאום
.ישר לעניך באחד המקומות, נגש

ארבעה פרקי תהיריס
יהודי אחר הבטיח תמורת תצלום
עמי להתקין לי שש חליפות קיץ וחורף.
הסכמתי. רכשתי לי אהדת
רבים. כושים כלבנים התפעלו ממני.
כן, כמעט ושכחתי ...לפני כל הופעה
אמרתי ארבעה פרקי תהילים. כשלא
היה בידי זמן לשנן פרקים אלו, נפצעתי•
לא הייתי מרים טלפון בשבת,
במקום זאת נאמתי בבתי־כנסת יהודיים,
לפרקים חמש פעמים ביום.
לבית כנסת רפורמי לא נכנסתי כלל.
זוכרני, בנסיעתי ברכבת התחתית
בניו־יורק, חבוש כפה קט.ה לראשי,
החלו שני צעירים ללגלג ולהתל בי.
התאפקתי, אולם ברדתנו בתחנה הסופית,
היה ברור לי כי הללו לא
יעיזו עוד לצחוק...
בכבוד גדול ביותר זכיתי כאשר
אנציקלופדיה אמריקאית חדשה הכלילה
בין יתר המונחים המתחילים
באות ה׳ גם את שמי, בציון: המתאבק
הישראלי הבלתי־מנוצח. פעם
בלכתי בשדרה השמינית, נגש אלי
אדם, נשק ידי, ואמר :״תן ואגע בך,
אדע שאאריך לחיות״ .פשוט אין
לתאר פירושה של התנהגות האמריקאים,
ביחוד של היהודים שבהם. אל
תשלחו לשם מטיפים מפלגתיים, שלחו
ספורטאים ׳ותיווכחו בכמה תעלה
קרננו שם.

דזתות פתוחות תמיד
לא יכלתי להתעכב זמן רב באר־צות־הברית,
כי אשה וחמשה ילדים
ציפו בכליון־עינים לשובי. גם מכוני,
מכון שמשון, שאני מנהלו ו־מטפחו
ציפו לשובי. הבאתי עמי מ־חוץ־לארץ
מכשירים חדישים ואני
תקוה שרמת המכון תעלה. דלתות
היהדות האמריקנית פתוחות לפני
בכל עת. הנני רק בן 29 ועתידי לפני.
להגן על תארי י באם יידרש ממני
אעשה גם זאת. הנני רוצה לנוח
קמעה, אך לשירות המגבית או המלחה
הנני מוכן תמיד, כי לא אוכל
לשכוח את החוויות הרבות שהיו לי
בעת סיורי מחוף אל חוף. גם בקנדה
הרחוקה רוממתי את קרן ישראל.

לאומי קובע׳ כי שחקן יכול להיכלל בנבחרת
של סטודנטים, רק באם הינו סטודנט, או
שסיים בית־ספר גבוה כלשהו וטרם חלפו
שנתיים מאז הסיום.
החלה ריצה אחרי אלה שלמדו ״משהו״.
שלושת המאושרים, בצד סטודנטים מהאוניברסיטה,
הטכניון והמדרשה לחנוך גופני :
זכריה עופרי, כיום מורה להתעמלות, עמום
קופר וארז לוסטיג, שקשה מאד להסביר כיצד
הפכו סטודנטים.

על כבוד וגופיות
אוהדי הכדורסל הישראלי נחלקו לשני
מחנות, האחד ספרדי, השני פולני. במשחק
שנערך ביום השני בין שתי הנבחרות( ,ראה
לעיל) ,היתר, יד ד,״סולנים״ על העליונה הודות
ליתרון 2נקודות 52 : 54 רמת המשחק
הוכיחה כי כבוד ישראל יפרפר כחיה
במלכודת, הן בסן־סבסטיאן והן בוורשה.
אחרי שהנבחרת הלאומית עמלה כה קשה
לרכוש לעצמה שם עולמי במערכות הכדורסל׳
יבואו הסטודנטים והנוער הדמוקרטי,
יהרסו את הכל בצורה בלתי־דמוקרטית
לחלוטין.
פרט קטן: נבחרת אס״א, הנבחרת שיצי־אתה
הותרה על ידי ההתאחדות, שחקה ללא
גופיות, ואילו אנשי הנוער הדמוקרטי, שיציאתם
אינה נתמכת על ידי שום מוסד ספורטאי
ישראלי מוכר, הופיעו במדי נבחרת ישראל,
כשסמל המדינה רקום על חזם.
במרחב מחרחת
סעודיה £8£8 •\£5££ט
אחרי שנכשל נסיון הגרמנים לחדור למרחב
בכוח הנשק, בפקודת המרשל רומל, כובשת
עתה גרמניה בדרכי שלום עמדה אחרי עמדה•
ההצלחה האחרונה: המלך סעוד גירש ממדינתו
את יועצו הוותיק של אביו, האנגלי ג׳ון
״עבדאללה״ סילבי. במקומו הוזמן, כיועץ
מדיני למלך, אציל גרמני בשם פון־הונטיג.

כבוד הקונסול
אלברט נקאש, תושב לבנוני שה גר למקסיקו
וחזר לביקור במולדתו לאחר 10 שנים,
נעצר על ידי משטרת ביירות, כאשר הגישה
אשתו תביעה, כי משך 10 שנות שהותו
במקסיקו לא דאג לה, עזב אותה ללא מקור
קיום• נקאש שוחרר, כאשר הסביר בי השתקע
במולדת החדשה, משמש עתה קונסול-
כבוד של הלבנון וכי מעצרו עלול לגרום
זעזוע נפשי לאשתו החדשה שנשארה עם
ילדיה בעולם החדש.

פרט קטן
שערוריה פרצה באלג׳יריה כאשר נתברר
כי שר החינוך הערבי, שמונה לתפקידו
רק בגלל תמיכתו הנלהבת בצרפתים, אינו
יודע קר,׳א וכתוב. הוא פוטר.

הלכת• לצוד נפשות?**פרו*

אל: חייל ישראל
דאת: המפלגה הפרוגרסיבית
הנדון :
ידיעו ת

21.7.1955

-מכצע ״כחירות״

המפלגות מסתערות מימין ומשמאל על אזרחי המדינה וחייליה מתוך כוונה לכביש
את קולם.

המפלגות הללו משתמשות כסוגי הנשק המפורטים להלן :
השמצה הדדית, התרכרכות, סלופים היסטוריים, פזור הכטחות-סרק, פצוץ אסיפות,
וכן בתותחי ״לחץ כלכלי גכוה״.
המפלגה הפר״גרסיבית עורכת את שורות חבריה לקראת הנצחון בבהירות ככל
גזרות-פעולתה :
בישובי הספר, בהתישב־ת קבוצית, מושבית ופרטית, במשלטים ובמחנות הצבא,
בעיר ובכפר.
נשקנו: נאמנות לעם ולמדינה, רוח קידמה והגינות.
יחידות מסייעות: אהדת המיני העם.

.2הכוונה

להפוך בדרך בהירות עממיות את המפלגה הפרוגרסיבית ממפלגת מובחרים ומעטים
למפלגת המונים נאמנים ; לחשלה לכה, כדי לתת למדינה משטר צודק, הוגן ודמוקרטי.
.3השיטה

כללי: המבצע ייערך כמבצע יום ולילה.
הכהות הפועלים: המפלגה, נאמניה ואוהדיה הבלתי־מפלגתיים.
יעדים :
המפלגה תילחם על :
״ שלום עם כל אומות העולם וחוזה בטחון, אשר יגביר את כושר לחימתו של צ.ה.ל.
.בצור ייש־בי הספר ושלובם במערך הגנתי כולל.
• הגברת זרם העליה וההתישבות.
.טהור הייני משחיתות, פרוטקציוניזם ולחץ כלכלי־פוליטי.
.שלטון החוק במדינת ישראל.
.תקון דיני אישות, כדי להתאימם לאופייה של מדינה מתקדמת.
.יטריתי בריאות ממלכתיים ולשכת עבודה ממלכתית.
.תקון השכר של בעלי מקצוע ואינטליגנציה עובדת.
•טלבי ביצוע :
•טלב ראשון, המוביל לכבוש הייעדים הנ״ל: נצהון במבצע בחירות.

4מנהרה

א. שעת ה״ס 08.00 טעת הסיום .23.00 :
ב. כל חייל יצביע לפי מצפונו והכרתו.
ג. כל הייל יצטייד בתעודת זהית ויצביע בקלפי של היחידה.
ד. כל חייל ישים פתק 5,״ ״המפלגה הפרוגרסיבית״ במעטפה בלתי מסומנת. מעטפה
זו יש לשים במעטפה שניה עליה יצויינו פרטיו האישיים.
ה. במקרה ולא יימצא פתק ״פ״ בקלפי כל חייל רשאי ל רשים אות ״פ -על פתקים לבנים
(-יקים) הנמצאים בקלפי.
ו. ההצבעה היא חשאית.

ק שר

חייל• ישראל ! לנצחון המפלגה הכרוגרסיכ״ת

חתום :
ראש מטה בחירות ארצי

אנו מקיליםעליך יא תהטלטול -א ! נומגיונויםלר

סלסלה נאה ממתכת ־ חנם

קונה.

בקב! ק י

״טמפו״

שהנך

״עזוב אותי״

ף* רחוב אלנכי פגשנו איש נמוך־קומה,
^ מצומק, צולע. הוא היה רוכל, החזיק
בקופסת מאסטיק אותה הושיט ללא מילה
אל כל עובר ושב. הוא הושיט אותה גם
אלי. קניתי. שאלתי אותו כמה הוא מוכר
לחם. הוא השיב בתנועת־יאוש. אם אי־פעם
ראיתי אדם הזקוק לעזרה כספית, זה היה
האיש. לקחתי א תו הצידה, והסברתי לו
כי אנו מייצגים את רשימה י״ג, וכי יש
לד הזדמנות להרוויח מיד 5ל״י לקא כל
מאמץ, אם רק יתחייב להכניס את הפתק
שאני מושיט לו אל תוך הקלפי ביום הגורלי.
לעולם
לא אשכח את תגובתו. הוא התבונן
במבט עצוב בשטר האדמדם, ובי, ואמר :
״עזוב אותי והמשיך לצלוע לדרכו.
בירידה אל שפת הים מרחוב אלנבי נוצרה
סביבנו. טבעת חיה. מישהו התקרב, ביקש
כרוז. הוא עיין בו וקבע :״אינני מאמין
שאתה מאמין במה שאתה מדבר. יש לך
עיניים ציניות. כאלה לא ינהיגו אותנו. אוי
ואבוי לנו אב אנשים כמוך ישבו בכנסת.״
הסכמתי אתו בכל לבי, מה שמוכיח שבשלב
זה של הכתבה טרם נהפכתי לתועמלן מפלגתי
אמיתי. החלטתי לתקן זאת מיד.
אלי, ימאי העובד על סיפון א/ק הדר,
נטה יותר להשתכנע.
״מי אתם?״
״חברה צעירים, שבאו לא להבטיח הבטחות
אלא לעשות מעשים.״
״מי עומד בראש?״
״שמעון אבינועם, הפלמ״חניק.״
״נו, ברוך השם ! אני זוכר אותו מפלוגה
ג׳ .בחור טוב. הלך אחר בך לקורס
קצינים. סוף סוף באו חברה צעירים !״
נשאר לי רק לקוות כי יספיק לקרוא
כתבה זאת לפני שהוא מטיל לקלפי את
פתק י״ג.

״דמה באתם עכשיו?״

מען מטה בהירות ארצי . :
תל אביב, רחיב אלנבי ,34ת. ד ,4397 .טלפון .67371-2-3
זמן החבור 211100 :

(המשן מעמוד )11
לאלה המנסים לגנוב את לב העדה בהבטחות
סרק ...אל תבובו את קולך לשוא...
הצבע י״ג ! י״ג, רק י״ג. גם אברהם אבינו
היה תימני איש לא צחק. להיפך, הכל
היו מוכנים לקחת את הכרוזים אם כי כמה
מהמאזינים החזיקו אותם במהופך. אחד
גילה התעניינ ת מיוחדת׳ היה מוכן לקחת
ערימה קטנה של כרווים, להפיצם בין ידידיו.
לא התפלאתי ביותר כשגיליתי, כעבור
שעות אחדות, שהכרווים שימשו לעטיפת
מלפפונים חמוצים באחד הדוכנים של שוק
הכרמל.

״טמפד למען ה ק וזל-דיקתל למען יי טמ*ו״

ףסהמהנדס יעקב רוזנטול קיבל אותנו
^ בביתו בסבר פנים יפות. גם הוא שמח
שקמו בחורים צעירים להקים מפלגה צעירה,
שבראשה עומד שמעון אבינועם, המהנדס
הצעיר מאילת .״אני מפא״יניק וותיק,״ אמר,
״אך המפלגה מתחילה להימאס עלי. ביחוד
אחרי משפט קסטנר וארלוזורוב, ואלטלנה.׳
בא/ק אלטלנה, ספינת האצ״ל שהוטבעה
על־ידי תותחי צה״ל, נזכר רוזנטול במרירות
מיוחדת. כסרן בצה״ל, נדרש בשעתו
על־ידי התב עה הצבאית להעיד נגד קצינים
שסירבו ליה ת בספינה. הוא העיד. שהקצינים
סירבו לירות רק לאחר שהוא עצמו
השפיע עליהם לסרב, השתחרר מהצבא בדרגת

הרב יצחק ידידיה פרנקל, רבן של שכונות
הדרום של תל־אביב, קיבל אותנו בשמץ
חשדנות. הגבר יפה התואר, גבה הקומה
ובעל הזקן השחור ההרצלאי התייחס אלינו
בנימוס מופתי, התעניין ברשימה. והתפלא
על שמעולם לא נתקל ברשימה י״ג• ״מתי
היא צצה ז״ על בחירות ופוליטיקה לא רצה
לדבר .״בואו אלי למחרת הבחירות ונשוחח.
לפני הבחירות אינני מוכי לדבר על הכרוז
שלכם. יש כאן אולי כמה רעיונות טובים,
אבל גם אתכם אני רואה כאן בפעם הראשונה.
מדוע לא באתם במשך כל ארבע
השנים הללו איפה הייתם 1מעניין —
כל המפלגות באות הנה רק פעם בארבע
שנים. רק הקומוניסטים יושבים ועובדים
כאן כל הזמן. ואני מוכרח להגיד — יש
להם נוער אינטליגנטי, נוער נחמד מאד !״
הרב עצמו אומר שאינו שייך לשום מפלגה.
בני שכונתו מעריצים אותו ממש, נזכרים
כי בזמנו נת; מקלט לאנשי הגנה׳ אצי׳ל
העולם הזה 928

ולחיי גם יחד. לפני כמה שנים ערך חופה
לח״ב מק״י מאיר ווילנר.

חמש ד״י זה מעט
^ מעברת סקייה שליד לוד ידוע כבר׳
^ כנראה, כי אם נכנם למעברה אדם זר
— חייב הוא להיות עסקן מפלגתי. הפעם,
הייתי אני כזה.
שמעתי רבות על כך׳ שהסחורה הנפוצה
ביותר במעברות כיום היא קולות של בוח־רים.
החלטתי לבדוק אם יש אמת בשמועה
יש אמת בשמועה.
האיש הראשון לו אמרתי שאני מייצג
את רשימה י״ג, הבהיל אותי בשאלה פשוטה׳
עניינית וקצרה :״כמה?״
״חמש לירות.״
הוא לא ענה ואפילו לא הביט בי. היה
רגיל, כנראה, להצעות טובות יותר. עמדתי
במקומי והסתכלתי בקולות שהתרוצצו במע־ !
ברה לכאן ולכאן.
כעבור רגע ניגש אלי קול אחד, שאל
בתמימות :״מה השעה?״ עניתי לו. הוספה,
שאני כאן מטעם רשימה י״ג .״י״ג?״
הקול הכיר כנראה את כל המפלגות על
בוריין. אמרתי לו את המובן־מאליו, היינו
שאם יצביע י״ג, אני מוכן לתת לו 5ל״י
מיד ״על החשבון״ ועוד 5ל״י ביום הבחירות׳
לאחר ההצבעה. הוא הסכים. בצעקה
פיזר את הילדים שהסתובבו סביבנו ושנינו
התרחקנו לפינה מאחורי בניין קטן ועזוב.
כאן עשיתי את הקנונייה הפוליטית הגדולה
הראשונה בחיי. נתתי לו שטר של 5
ל״י׳ והוא השאיר בידי את מספר תעודת
הזהות שלו 475911 את שמו (סחייק נאג׳י)
ואת כתובתו (סקיה ב׳ ,צריף ).335 מיד
לאחר מכן התרחק בצעדים מהירים מן המקום׳
מבלי לומר שלום ומבלי להפנות
את ראשו.

לתנופה נועזת בעליה, כהתישכות וכפיתוח • להתגוננות פעילה ומאמץ מתמיד להבטחת השלום • להטל
העומם על כעלי היבולת ורמת חיים הוגנת להמוני העם. למיזוג גלויות ושוויון העדות • לשיווי זכויוו
למיעוט הערכי. לעצמאות ונייטרליות כיחסי-חוץ.

קולותבזול

י * אחרמכן כבר לא היה לי צורך לחפש
/את הסחורה. הקולות באו אלי. תאבים
להימכר מיד ובמזומן. אילו היה בידי הון
מספיק יכולתי לרכוש כמויות ניכרות. מאחר
שתקציב ההוצאות שנתנה לי מנהלת העתון
לכתבה זאת היה מוגבל, החלטתי להסתפק
בקניית קול נוסף אחד. היה זה הקול הנושא
את השם רחמים מסעוד. הפעם החלטתי
להיות חצוף יותר. הוצאתי מתיקי את התנ״ך
שהבאתי אתי וכמיטב׳ המסורת של קוני
קולות מקצועיים דרשתי ממנו להישבע
בהניחו את-.ידו על התורה, כי לא ירמה
אותי ויתן את קולו אך ורק לי• לא היו
בעיות.
׳אני מקווה ששבועה זאת תעיק על מצפונו
בהיכנסו, השבוע, לתא המבודד של
הקלפי.
אין אלד, אלא מקרים בולטים מתוך מאות
הטיפוסים שפגשנו במסעי התעמולה שלנו,
בבתים, בבתי־הקפה, ברחובות, בצריפונים
המחניקים של המעברות ובדירות המפוארות
של צפון תל־אביב. רק בודדים מתוך
המאות ;ילו התלהבות לקראת הבחירות,
ידעו מה הם רוצים והיו מוכנים להילחם
על כך. השאר, הרוב הגדול, רצו רק אחת
משתים להשתעשע בוויכוח סתמי, או —
שיניחו להם לנפשם. הם למדו לא להאמין
לדברי תועמלנים, אך גם לא להתווכח אתם.
עיקר שאיפתם היתה, שכל הרעש יחלוף,
והחיים יחזרו למסלולם השלו, כשהכל נשאר
כשהיה, כפי שיקרה ממילא, עם בחירות
ובלעדיהן.
זהו מצב מבייש, אך גם מצב מסוכן.
המדינות, שהגיעו לכך שהבחירות נהפכו
בהן לחסרות־שחר בעיני העם, לחסרות־כיח
לבצע שינויים נכספים בדרכה של
המדינה — מדינות אלה גלשו עד מהרה
לדיקטטורה. ברגע הראשון׳ היה נדמה תמיד
לכל במדינות אלה, כי היד החזקה תפתור
את כל הבעיות, תטאטא את כל הריקבון.
ברגע השני כבר התברר שהדיקטטורה איננה
פתרון, אולם היה זה מאוחר מדי• נדמה,
שנוכח מלחמת הבחירות המתנהלת עתה
בישראל לקול זמרים ותזמורות, מתחילה
•אשלייה מסוכנת זאת להתפתח גם כאן.
בצורה הקיצונית ביותר, ביטא השקפה זאת
החרט שלום צ׳־קרמן בשעה שביקרנו בביתו.
״שילך הכל לעזאזל,״ אמר .״ממילא כל הבחירות
האלה זה רק משחק ילדים. אני מחכה
שיופיע מנהיג אמיתי ויקח את העניין ל-
ידיים !״
הוא החליט לא להצביע.
העולם הזה 928

יד למפ״ם לחולל את המפנה ההכרח 1

״האסיר נתפס חמש שעות לאחר בריחתו,״ טען פרקליט
המדינה .״זהו הישג ראוי לשבח׳ ואני בטוח כי עשינו את
המקסימום שביכולתנו. אין אני סבור שהמדינה צריכה לתת
את הדין על כך ששיטות המאסר אינן מושלמות במידה
שתמנע כל אפשרות בריחה.״
אילו היית אתר, השופט, האם היית מזכה את המדינה,
או מחייב אותה לשלם פיצויים לדניאל?

לרוב, חייב השופט לגזור את דינו לפי סעיפי החוק היבשים. אולם לעתים
ההכרעה היא יותר עניו של מצפון או הגיון. אילו ישבת אתה על כס המשפט,
כיצד היית דן במקרים המתוארים בעמוד זה י השמות הם בדויים, אולם
הסיפורים מבוססים על תיקים משפטיים אמיתיים ברחבי העולם. לפני שתעיין
בפסק־־הדין שהוצא באותו מקרה, הרהר לרגע -כיצד היית שופט אתה?
האב החזיק רובה

הימור לאחו־ המוות

לאה היתד, מאוהבת בשמעון עד למעלה מאוזניה, אולם
היא ד•,תר, צעירה מגיל , 18 ולכן יכלה להינשא לו רק
בהסכמת אביה. אביה, שלא חיבב כלל את שמעון, לא רצה
לשמוע על כך .״אבל למה לנו לציית לתרח הזקן?״ קרא
שמעון בהתלהבות באוזניה של לאה .״בואי, נברח ונינשא
בחשאי ! ״
היא הסכימה. באישון ליל חמקה מן הבית, אולם הזקן
התעורר לקול הרחש. הוא חטף את רובה־הציד שלו והרעים
בקולו :״עימדו תשובתו של שמעון היתד רק נסה
לעצור אותנו האב ניסה. הכדוריות מרובד,־ר,ציד שלו
ננעצו ברגלו של שמעון והיה עליו לעבור כמה וכמה
ניתוחים עד שהוצאו כולם. כשהבריא, תבע את האב באשמת
נסיון לרצח.
״החדק מתיר לי לירות לצורך הגנה עצמית או להגנת
משפחתי,״ טען האב• ״החוק נותן לי זכות שלא להסכים
לנישואי בתי לפני הגיעה לגיל .18 שמעון ניסה להפר חוק

יעקב היה שטוף כל־כך במשחקי מזל והימורים, עד כי
החליט להמשיך בהם גם לאחר מותו. בצוואתו הכניס סעיף,
בו הוא מוריש טבעת־יהלום יקרת ערך לאחת משתי בנות׳
דודותיו, דינה ורינה. עליהן להטיל קוביה ביניהן, והזוכה
בגורל תקבל את הטבעת. אולם עוד לפני שהוטלה הקוביה,
נדרסה רינה באורח פתאומי על־ידי מכונית והשיבה נשמתה
השמימה. דינה, שנשארה עתה יחידה, דרשה את הטבעת
לעצמה, ולכך התנגדו קרובי משפחה אחרים.
״לאחר מותו של יעקב,״ טענו הקרובים בבית־הדין,
״נשארה הטבעת רכושן המשותף של דינה ורינה. מאחר שעם
מותה של רינה אי־אפשר לקיים את רצון המת ולדעת מי תהיה
בעלת־הטבעת, יש למכרה ולתת לדינה את מחצית שווייה
בלבד.״
״אבל יעקב התכוון לכך שהטבעת תהיה לרכושה של אחת
משתינו ולא של שתינו יחד,״ טענה דינה .״מכירת הטבעת
וחלוקת מחירה תפר את רצונו של המת.״
אילו היית אתה השופט, מה היית עושה בטבעת ז

הרב־סמל והקולנוע
רב־סמל ג׳ונסון היה• חי׳ל אמיץ עד כדי כך, שמעשיו
נודעו לתהילה בצבא האמריקאי כולו. חברת סרטים החליטה
להפוך סידרת כתבות על מעלליו לסרט מלחמתי, שצולם
במקום המעשה — בדרום האוקינוס השקט. אולם־ רב־סמל
ג׳ונסון לא היה מרוצה כלל מהסרטת חייו, והוא תבע את
החברה לתשלום פיצויים של 150 אלף דולאר.
״הפקת סרט על המלחמה זוהי זכיתנו החוקית,״ טענה החברה•
״במלחמה שירתו מיליוני חיילים׳ מפקדים וקצינים, וכל
אחד מהם יכול לראות בכל סרט מלחמתי חשיפה של חייו
הפרטיים ללא הסכמתו.״
״אולם סרט זה,״ טען ג׳ונסון ,״אינו דן במלחמה, אלא
במעשי שלי במלחמה. לכל אדם ישנה זכות לחיים פרטיים
שלא יוצגו לפני עיניו ד,חטטניות של הקהל הרחב, על־ידי
הצגת עברו לכל פרטיו בעזרת שחקנים.״
אילו היית אתה השופט, האם היית מחייב את החברה

לתשלום פיצויים?

^ החברה יצאה זכאית. בית-הדין קבע כי
^ ״הזכות לפרטיות כפופה לזכותו שד הצי־ס
כור לדעת את הדברים שבידיעתם יש
עניין ציבורי. במקדה זה, יש משקל רב יותר
לזכות הציבור לדעת, מאשר לזכות היחיד
לפרטיות. ולבן אין מקום לתביעת הרכ-סמל.״

נעמה אהבה את זכריה, אולם בלית־ברירר, נאלצה להודות
כי הוא אחד הקמצנים הגדולים בעולם כולו. הונו הגיע
ל־ 200 אלף ל״י, ובכל זאת חי הזוג עדיין בבית ישן נושן, ללא
ביוב וללא אספקת מים. נעמה היתר, חייבת לבשל על גבי
כירה פתוחה מוסקת בעצים. זכריה סירב לבזבז פרוטה, לבד
מקניית מזון ובגדים הכרחיים. לאחר עשרים שנה של חיים
כאלה, החליטה נעמה בייאושה לפנות לבית־הדין ולדרוש
היפרדות ותשלום מזונות מבעלה.
״אני אוהבת אותו, ולא הייתי נפרדת ממנו,״ טענה נעמה

״אל תדאגי! הילד אוהב לשחק ולהשתובב, אבל הוא
איננו ילד רע,״ אלה היו המלים האחרונות שאמר מר גרשוני
לתמי, הבייבי סיטר, שהיתר, צריכה להישאר לשמור על
דני. אבל מיד לאחר צאת ההורים, לקח דני את המשחק
ברצינות. בחקותו את גדולי המתאגרפים, תקף את תמי
המסכנה במכות אגרוף נאמנות עד שנפלה על הריצפה.
מאוחר יותר תבעה מההורים פיצויים על פצעיה.
״אבסורד טענו ההורים .״דני. הוא רק בן ארבע. לא

0בית־הדין דחה את התביעה. הוא קבע בי
*£״רמת החיים שד כד משפחה איננה ענין ד-
׳ 0החדטת בית-דין, אפידו כמקרה בו ברור כי
גישתו שד הבעד פפודה מע*קרה, דאור הנסיבות
אודם מבחינה חוקית, מספק הבעד דאשה את
מחסורה ואין מקום דתביעת מזונות.״

צנור־גומי בריאה

^ האב זובה. כית־הדין מצא, שהוא לא חרג
^ מזכויותיו כאשר ניסה למנוע את שמעון
ס מהפרת החוק, אפילו כעזרת רובהו. בית-
הדין הסכים. כי לא היתה לאב בל דרך אחרת
למנוע את הפרת רצונו ואת הפרת החוק הברוכה
בכך.

החיים עם בר־קמצא

^ בית־הדין הכריע לטובת מסירת הטבעת
לדינה. הוא קבע כי רצון המת היה לתת את
ע הטבעת בשלמותה לאחת מן השתים, ולאחר
מותה של רינה תהיה זאת הדיר היחידה
לקיום רצונו.
פרא דני

בבית־הדין ,״אבל הוא עשיר, ואני חושבת שמגיע לי כי יתן
לי חיים נוחים יותר. אינני רעבה ואינני עירומה, אבל כל
מה שיש לי הוא הדברים החיוניים ביותר, ואני חושבת שהוא
חייב לי יותר מזה.״
זכריה, שקימץ במלים לא פחות מאשר בפרוטות, השיב :
״אני נותן לה מזון למחייתה, בגדים ללבושה, וקורת גג. מה
שהיא רוצה יותר׳ זה עניינה הפרטי.״
א לו היית אתה השופט, האם היית נענה לתביעתה של
נעמה י

ולהניע גם את בתי להפרת חוק, והיה עלי להתגונן.״
״שמעון לא סיכן את חייו של איש,״ השיב התובע.
״הוא ניסה רק לשאת את לאה לאשר .,התנגדותו של האב
מוצדקת מבחינה חוקית, אבל לא היתד, לו כל זכוח
להשתמש ברובה לעמידה על זכותו.״
אילו היית אתה השופט, האם היית מזכה את האב מאשמת
נסיון לרצח ז

^ דניאל זבה בתביעתו. בית הדין קבע, בי
^ המדינה אהדאית לאסיריה, ולמעשי פקי־דיה
שמחובתם להגן על הציבור בפני
מעשיהם של פושעים מועדים. מעשהו של
האפיר התאפשר, קבע פסק-הדין, כגלל מעשי
הזנחה של הנהלת בית־הסוהר.

היתה לו כל כוונה רעה• הוא פשוט איננו מבחין במעשיו.
אשר לנו, הרי אנו בוודאי שאיננו אחראים, מפני שלא היינו
כלל במקום בשעת המעשה.״
״אבל אתם ידעתם על הרגלו של הילד לחבוט ולנשוך
אנשים זרים,״ טען עורך־הדין שייצג את תמי ,״ולפחות
הייתם חייבים להזהיר אותר, מפניו, כדי שתתכונן להגן
על עצמה.״
אילו היית אתה השופט, האם היית מזכה את ההורים?

לאחר ניתוח קשה בריאה, נודע לראובן כי הרופא השאיר
בטעות צינור גומי בן 15 סנטימטרים בגופי. הוא איים
לתבוע את הרופא למשפט, אלא אם כן יוציא מייד את
הצינור, אולם הרופא שיכנע אותו כי גופו ימים ויפריש
ברבות הימים את הגומי, ללא כל נזק לבריאותו.
הצינור נשאר בריאה, ולאחר 20 שנה גרם, כפי שהתברר,
לדלקת חריפה, שכתוצאה ממנה היה הכרח להוציא את
ריאתו הימנית של ראובן. הוא תבע את הרופא לדין ודרש
40 אלף ל״י פיצויים, בטענה שאילו שמע הרופא לדרישתי
בשעתו, היתד, הדלקת נמנעת וריאתו היתר, בריאה ושלמה.
הרופא טען, לעומת זאת, כי במשך 20 השנה שחלפו מאז
בוצע הניתוח השתנו כליל החוקים הדנים ברפואת־שווא,
ולכן אין אפשרות חוקית לדון אותו לפי החוקים הקיימים
על מעשה שבוצע בתנאים חוקיים אחרים, ואילו החוקים

^ ההורים חוייבו כדין. כית-הדין קכע כי
הס אחראים דנזק, משום שד אהזהידו את ה-
*7בייבי־סיטר מפני הצפוי לה מהידד התוקפני.

הזקן והאסיר
דניאל, אדם בגיל העמידה, נהג במכוניתו סמוך לאחד מבתי
הסוהר. לפתע ברח מבית־הסוהר אחד האסירים, הכריח את
דניאל להכניסו למכונית, ולאחר מכן איים עליו כי אם לא
יסע בכל המהירות, יהיה זה קיצו. דניאל נהג במהירות שיגעונית
עד שהתעלף מרוב בהלה ליד ההגה. לאחר מכן הגיש
תביעת פיצויים נגד המדינה, על שהניחה לאסיר להימלט
מן הכלא ולהפחידו כמעט עד מוות.
״שומרי בית־הסוהר,״ טען דניאל ,״אחראים להחזקתו של
האסיר שנידון על פשעים חמורים. אילו מלאו את תפקידם
כראוי, לא היה עלי לנהוג כמטורף כברת דרך ולהתעלף
מרוב פחד, בשבתי ליד ההגה, דבר שסיפן את מיי.״

שלפיהם אפשר היה לדון אותו, בוטלו בינתיים.
אילו היית אתה השופט, כיצד היית מוציא את פסק־הדין?

^ כית־הדין מצא שהרופא צודק בטענת
הידור החוקים, אודם החדיט דחייבו ע-
ל. הונאת דקוה כשד מסירת אינפורמציה
מטעה. דפי פעיר זה, הוחזק הרופא אחראי דמע-
שה והוייב עד-ידי בית המשפט דשדם פיצויי-