גליון 930 מתאריך 11 באוגוסט 1955

דדייפוס בהושיסטן * הרכבתהממ של ה
א ה בו תיו ש ל על• תאן * א ל תי קיו!

בלימווא־בלי
משוא
נניס

שכר השוד

העורך הראשי :
אור-

על ׳עליית כו ח ה ; ב בחי רו ת חייבת ״חרות׳•׳ תודה
למפא ״י כ תו צאהמ ״ ל א תח סום שור ב די שו ״,
׳ פר שתקס טנ ר והערעור שבא ב עקבותיה, מעללי
חו שי. הנ חל או תוכד. ל מו ת ר להזכיר ב עיו ת מרי-
ניות־חוץ ידו עו תומכ אי בו ת.

א כנ רי

ראש המערכה :
שלום כהן

עורכי־משנה :

יוסף אלטרנון,

דוב איתן. ברוד נ א דל, אורי סל ע

עורך תבנית :

כיתוב :
איתן נבירול.-

• ב לי בל 1\£/א 17 ני ב2

הונובס הוד
רח׳ גליקסון 8תל־אביב. מען המברקים :
״עולמפרס״ ח. ד , 136 .טלפון .26785
המוציא לאור: העולם. הזה בע״מ.
דפוס ישראל בע״מ, וז״א טל.23204 .

סי מה אילן

הכתב הראשי :

צלם המערכת :

ע מנו אל פרת

י הו ד־ זעירא

חבר, המערכת :
יהיאל •בשן ניצה גבי; .לילי גלילי, רו תי ורד,
וחנן ורבקה זראי, או סקרט או פ ר,
בוזי זהבי,
שבתאי לוי, מ שה ל שם, אביב ה סטן, ע מו ס קינן.
סילגדי משת.

הצייר הראשי :
ש מו אל ברוזור

מנהל מבצעים :
שלמה אדיר

תל־אביב

בל שכת־הסעד ב חו לון, שברא ש ה עו מ ד אי ש
מפא:״י; מנ צלים ה עובדים לרעה את ס מ כויו תי ה ם .
או מללי ם ומוכי־-גורל,
להכריח ׳ אנשים׳
ו מנסי ם
זקנים ו אל מנו ת להצביע א׳ ,י ב או מרםי כי הכסף
בא ממפא ״י ועל־כן חייבום הם, לה צבי ע • בעדה,
שאם לא כן — לא ייכלל. שמים בר שי מת ;מקבלי
הת מיכה החוד שית , ,של ע תי ם אינה• עול ה על שש־׳

לירות,

ט. ציון, חולוך;.

שנת ישרים

עורך דפוס :
נתן רוזן

הרפז, רעננה
הקורא הרפז טועה. הניגוד בין מפ״ס ל•
מק״י בעניין הציוני הובלט בשאלה וו, שדנה
ביחס להתיישבות העובדת, הניגוד בין
מפ״ם ואחדות־העבודה מובא בין השאר
בשאלה ׳ ,6הדנה ביחס לפעולות התגמול.

מנהל מעבדה :

אין ה מ ערכ ת אחראית ע בו ר תו כן ה מו ד עו ת. מלבד עבו ר מו ד עו תהמתפרס מו ת תחת הכו ת רת
״דו״ חלצד כן דו ״ חלמ תב ד ר״ ,״דו״ ח לנו ס ע ״ ו בו׳ ה מו כנו ת על־ידי חברי ה מ ערכ ת ויבד קו ת
על־ידם. ה מ דו ר ״דו״ ח לבוחר״ כו ל ל מו ד עו תמט עם מ פ לגו ת ו ארגוני ם ציבוריים א שר אין ה מ ער כ ת
אחראית ל תו כנן ולד עו ת ה מו ב עו ת בהן ו ש אינן משק פו ת •בשום צורה שהיא את ד עו תהמ ער כ ת.

* .5x0111155

ציפורי חושיפטאן
במאמרכס על אבא חו שי, א בו זייר ו שו ת׳
(העולם הזה - <926 כותבים אתם כי ש מו א ל ביא־ליק
מעיריית היסה שימ ש בנ עו ריו מדריד ב א רנון
ה כ פו ר ם הנוצרי סו קו ל. סו קו ל — פי רו שו בע
ב רי ת: בז או בזה. ולא נץ; כ סי ש כ תו ב ׳ א צצ.
פ .חיפה
לכם.
כפי שכבר. כתב ביאליק קודם :״ מי בז
ליום, .קטנות?.״ או ,,שלום רב שובן, ציפורה
;נ־זויז ת ״ ז?ו -,צייי צוי ץ מי ציי ץ — קול

י^.יפור הוא על העץ.״

עד׳־ השמצות אישיות

...ה ש תו מ מ תי מ או ד למראח לובחירון ( ה עו ד:
הזה .) 928 לא וז>גת את הוי כו ח על ה ציונו ת
ביו מ ק״י והמפלגע* ה ציוניו ת. לא מעתםבב עיו ת
שנויו תבמ חלו ק ת ביו מפייס ל אח דו ת־ ה עבו ר ה...

אריה אריאל

איני 11111 וזז)111ז 0׳ \ 11ס ,0אלא 0 0 )1
פריץ קון, חיפה
6רחרחס)1ז .¥ 0

שופ ט לאדם •שך צה
אמר :״פ שעד כבר: הוכ ח ו״
מ מ בו מו אזי קם
ואמר הנא שם :
״ה שמצות אי שיו ת לא א 6לח !.״

שמוליק לרמן, גדרה

איך להימנע מהבדתי־נמנע

נהניתי למקרא מחקרכם על הנ שו אין ( העולם
הזה .) 929 אולם מדו ע לכ ם ל הכני ס ר עיונו ת ל־

ה שיטה ה מדעית ה צרפ תית, שעל פיה מיל א תי
בנ מ אנו ת את ה מ שב צו ת של הבחירון. הבי אה ל תו
צ או תמח רו ת ביו ת ר: הנעתי ב סי כו םלמספר
161.5חברי כנ ס ת. ה כי צ ד? ה או מנ ם עלי להצ־ביע
גם בעד: הגדלת מספרם של חברי ה כנ ס ת?

מיכאל אשכנזי, ירושלים

איני יכול לכעוס על ד: יד בן־גוריון. כשאני מנסה לעשות זאת, מתעוררת בלבי השאלה:
איך הייתי מרגיש במקומו?
הנה אדם המתקרב אל גיל ה־סד. הוא הולך לשדה־בוקר ומחכה שהעם המיואש יזעיקו
לחזור — שום אזעקה לא באה. תחת זה נאלץ הוא להתגנב חזרה לממשלה בעזרת אינטריגה לא־בל־כך־נקייה
על חשבון ילד טיפוחיו׳ פנחס לבון.
הוא מנהל מערכת בחירות. הוא דורש רוב יציב כתנאי לשיבתי. תמונתו׳ בעלת הסנטר
הדיקטטורי המזדקר, מתנוססת על כל קיר. הוא מסכם את המערכה בקריאה משודרת ומודיע
שיחזור לממשלה רק אם העם יוכיח לו את אמינו. במק־ם זר, באה סטירת־לחי מצלצלת
מידי ההמונים.
וכל זה למרות הויתורים האכזריים ביותר׳ עד כדי השפלה עצמית בפרהסיה — הושטת־היד
לאדב השנוא עליו ביותר, אבא חושי, לו אמר פעם בפימבי :״אתה לא תעלה אצלי !״
יאחרי כל אלה: ההתמוטטות. לא קריאה לאימ ת, לא הצבעת־אמון. הצבעה מפירשת של
אי־אמון. ובכל זאת אין היא יכול ללכת. אין לאן. הוא נשאר, על הריסות כשלונו, ומתחיל
במישחק המיקוחוהקנוניות שיאפשרו לו׳ אולי, איך שהיא, להישאר ראש־ממשלה.
גורל אכור.
אין הוא מאשים את עצמו. איש כמוהו אינו׳ מסוגל לכך. אין הוא יכול להתחיל מחדש,
בגיל כזה. מבטו תר בשטח, לבקש את הזזשמים. היא ננעץ, בין השאר, בעתון זה.
הנה העתון, המוסיף להתקיים — למרות שניסו לפוצצו, זמן לא רב לאחר שהכריז בן־
גוריון בפירוש שיש לשרוף אותו. עתין שהטיל את האור הנכון על משפט קסטנר, שגילה
את הגאנגסטריזם בחושיסטאן, שתרם׳ אילי׳ תרומה מסויימת להתרחקות הבוחרים ממפא״־
ושותפותיה.
לא יתאפק איש ככן־גוריון. ה־א חייב להגיב. והוא עושה זאת, בדרך המיוחדת לי, במאמר
המסביר את כשלונו, אשר פורסם בדבר ביום הששי האחרון.
״...ספק אס נתגלתה אי־פעס מידה כזו של חוסר אחריות כאשר גילו ה״כללייס״ במלחמת
בחירות זו ...החל משרותיו הבזויים של השבועון המזוהם ביותר המופיע בארץ...״

לא ננסה להתחרות עם מר בן־גוריון בהשמצות אישיות. יודעים אנו להעריך אמן אמיתי,
יאין אנו לוקים בשגעון־גדלות. אולם ביחס לאגדה הנושנה, כאילו• יש קשר כל שהוא בין עתין
זה לבין הציונים־הכלליים, יש לי מה לומר.
איני סבור שמר בן־גוריון. מאמין אף למלה אחת מדברי עצמו. אולם, אולי אני טועה. אולי
הוא מאמין בכל זאת. אולי הוא ישמח להזדמנות להביא אגדה ז׳ לאולם בית־המשפט׳ על
מנת להוריד ממנה את מאבק ולהוכיח את נכונותה.
היינו עוזרים לו בכך ברצון, אולם אין לנו כל אפשרות חוקית לכך. הדברים מניסהיש,
במיטב המסורת של העתונות הצהובה, בסגנון של התחמקות ורמזיב, שתמיד יאפשרו לו
לטעין בבית־המשפט כי התכוון למשהו אחר, חוץ מזה, מר בן־גוריון 33 חי להנסת גרקוס
בטוח, והיא נהנה מחסינות.
אי ישנה גם דרך אחרת. שמא מבקש מר בן־גוריון עילה לתבוע אותנו לדין י אם כן —
הריהי לפניו. אני אומר בזה בפירוש בלשון שאינה מתחמקת, רומזת או משתמעת לשתי
פנים׳ כי —
מר דויד בן־גוריון שיקר בכתבו את המלים המצוטטות לעיל.
ואם רוצים להמציא לנו הזמנה למשפט על הוצאת דיבה׳ הרי הכתיבת למסירת הזמנות היא :
תל־אביב, תיבת־דואר . 136

העולם הזה מוכן בהחלט להורידם עד
״/ס .50 ארבעים חברי־הכנסת הנוספים של
הקורא אשכנזי זכו בכסאותיהס הודות לטעות
טכנית של עורן הבחירון לגבי הסיכום הסופי:
במקרה הימנעות מתשובה צרין היה
להוסיף לכל רשימה שש נקודות, לא עשר.
אולם טעות זו לא שינתה דבר לגבי קביעת
הרשימה הרצויה.
לקחתי את הבהירון לידי לשם ש ע שו ע. מיל א תי
את הלוח וה שתגעתי: לפי ה תו צ או ת, צריך הייתי
להצביע ב שביל ה מפלגה ה ה פו כ ה מזו שהחלטתי
לתת לה את קולי היקר. הייתי מו כן לרצוח אתכם.
אחר כך הלכתי לי שון והרהרתי בדבר כל הלילה•
הנעתי למס קנ ההע צוב ה שאתם צודקים, וכי
אין לי שום דבר מ שו ת ף עם ה מפלג ה שהיתה חבי בה
עלי...
ל מרות שלא י שנתי או תו לילה — תודה.

העולם הזד,

אליעזר לוין, ירזשליס
שמח אם הוסיף לערנות ה
בוחרים.

שוכנת
המערה
אביבה סגל מנ סהב מכ תבה ( ה עולם. הזה ) 929
ל שוא ל ס תו ר את ט ענו תי נגד ריבוי ׳הילדים ללא
מח שבה. לא מספר הילדים גורם לאויטר ב בי ת,
ולא ה כ מו ת מגבירה את כו חו ש,ל העם. ל הי פך,
ילר אחד, מ חונ ך הי טב, שיחנה מ כל ה הז ד מנויו ת
של החברה ה מו ד רני ת, ישמח את לב הו ריו ויחזר,
את כו ח ע מו יותר מ א שר חצי תריס ר
בורים ועימי־ארצות.

ד״ר ליזה קורט, ירושלים
...נ שים כ מו אבי ב ה סגל דו אגו ת לכ ך שהא שה
ה מודרנית נ שארה,
אחרי 6000 שנה
של תרבות גברית
כבי כול. או ת ה בה־מת־בית
נסךכ מו
אמה ה קד מונית ש שכנה
במע רו ת, ושכל
הסקירה חיה
לשסק?פע?ה עדר
צ.רה >#ל •לריס

משומ^מיס
אכיח,0

כמו

איש השנה
אני מקווה ש אני הרא שון המציע ה שנה מו עמד
ל תו א ר אי> £ה שגה של העולם הזה. ובכן: שמחה
בל א ס. מ מ צי א הפ צ צה ה מי מ אי ת של י שראל. שהראה
לי כי אין הארץ מל אה אבא חו שי ם...
״לא ידעתי על קיו מו של אי ש זה. היכן הסתתר
עד ש הו צאתם או תו ל אוי ר העולם הזה •:

יחיאל ברמן, רחובות
בלאם נוהג כצינורותיו: הוא חסתתר מעיני
סקרנים.

מצשדת הצדדים
א מנ ם אני עונ ה ב אי חו רלשא לונ כ ם על ״בחירי
העם״ ( העולם הזה 928 אבל ב טו חני ש הרכב
כזה של הממשלה היה זו כהב־ס 907 מק ולחזי הבוחרים
ב אר ץ :
רא ש־ הממ שלה — בני מין ז אב הרצל.
שר־הבטחון — ז אב ז׳בוטינסקיי,
שר־החוץ חיים אר 5טו רו ב_ ,

׳^אלו אותי
יש לי שפני ם 1

שרגא רמתי,

תפקיד שר־התחבורה מגיע, בלי ספק, לשלמה
מלך, מפתח נמל עציון־גבר ורשת
התחבורה של רכבי־הברזל.

..,״גילוי ״ האמת בפר שתאר לוזו רו ב (העולם הזה
923 והלאה) שבא דווקא מ פיו של יהודה ארזי —
מי שהיה רא שהש״י של ההגנה ו מקו רב ל חוגי
מ שפ טסטבס קי — משמ עו תו רבה. מפא ״י לא
היס סה. לנצל את רצח א ר לוזו רו בלתע מול ת ה. ואכן,
היא עלתה לקראת הקונג רס ה ציוני ה־ 18 על גלי
עלילת־הדם ה שפלה. מן הדין הו א ^י ע לו מנ הי גיה
כיו ם על קברו של סטבס קי וי כו על חטא...

אהרון שלומיב, תל־אביב
במקום על ח׳ •

כרוב מאמי!
ו עכ שיו — שלחו פרם חיש אלי 1״ (דחי ——לק !)

יהודה רוזנשטראוך, תל־אביב

כר מצווה
כ תב תכם מאירת העיניים ״הלכתי ל צו דנפ שו ת״
(העולם הזה ) 928 היתה מ פ על ח שוב. ר שימת י״ג
ש ה מצא תם אינה בדיחה: היא מ שקפת ב דיוק את
הדגנרציה של המפ לגו ת בי שר אל.
כה לחי — קיימתם שו ב מצווה ע תונ אי ת השו בה.

הרצליה

חיים

דגלי ידידות

חוג ל טיולים (ב רגל) .לה שלמ ת החוג נפתח דרו שים כמה טיי לי סמת) ב עלי ה ת כונו תהב או ת :
אומ ץ, העזה, כוח -ם בל. בוגרי צ ה״ל וידידותיים.
הטיול הר א שון ברגל כבר נקבע והו א ייערך מתל־אביב
עד כנ ר ת.
על ה מ עוניינים ל פנו ת אל החתום מטהת.ד.
. 4645

עיד לא אבדה

היה היה ס תם רפור טר,
על בחירות ר פור טז׳ה חיבר,
לצילום ה ת מונ ה
קולו ת, הו א. קנה ; —
ול כנ ס ת נבחר כחבר.

חיפה

ח׳ וחטא

מרטין ברעם,

לינגסבי, דנמרק

סתרתי תשבץ

רבקה גיל׳
יד־אליהו

תל־אביב

הצעות מעבר חם
בדרך נם התגלגל לידי גלי ה העולם הזה, ששי מש
לי הו מ ר קריאה שבו עי, ב ת קו פ ת שהותי ב ארץ,
ב מ שך שלו ש והצי שנים.
איני מל אהת מר מ רו תוכעס: חו שי, מפא ״י.
לכלוך, בחירות עלו בו ת ועדרי רמאים ה מ מל אי ם
את ה שטח הפעוט. שלמ דינ תישראל! כ אן אני
נמצא בחברת ס טו דנ טי ם גרמניים. והתנ הנותי היא
כ של ׳ שר אלי ו אינני מ&תיר ר עו ת מ סויי מו ת ; .אך
מותר לי לו מרלפ חו ת לכם. שלעתים. כ ש אני
רואה א תי שפעת הלכ 5וך ׳ ה מתפ ש טת י כ מגי פ ה׳׳ בכל
פינה של היי ה מדינה, אני מתחיל להבין דברים;׳
רבים, ותוקף או תי הרצון להציע פ ת רון אכזרי
ביותר לגבי מנהיגים מ סויי מי ם. .

מ. מאיר,

מכתבים עד חיתי

כקורא קבו ע המקבל את עי תונ כ ם נם בחוץ-
לארץ, הר שו לי להעיר ש מל חמתכם נגד השחי תות
יפהמאד. ונו תנ ת תקוות ש אולי י שתנה פ עם
מ ש הו, גם כ א שר תו צ או ת הבהירות אינן נו תנו ת
מקו ם רב למח שב ה על כך.
אולם היא אינה נר אית כב על ת־סיכויים כל ש הם,
בא שר גם אתם ע צ מכ ם אינ כ ם בני אדם שאפשר
לקחת ב ר צינו ת. אני מ בין שצריך ל א רוז גלולו ת
מרות ב ע טי פהמ תו קהו מו שכת, אך מ כ אן ועד ל ה
דפ סת ש טויו ת או חו מ ר טפל ממ ש מרחק רב.
המדור ״רותי״ ל מ של. ייתכן והו א מ כני סכסף,
אך תו כנו ו צו ר תו נו תני ם ת מונ ה עגו מ ה של חוסר
בגרות של ה מבונרי ם וחוסר נ עורי ם של הנו ע ר
הנזקק לו, ונו ס ף על כך ה טי פו ל ה ״ ש ד כני״ של
הגברת עצמה. שההבדל בינה ובין בעלת מ קצו ע
מסוג זה, הו א החן שלה והצי״יות ה איו מ ה...

מן ערש דווי, אללי.
זועק אזובי :״רגווזי1

כדברי הכתוב: י״ג — למצוות.

שר־האוצר — הברון רו ט שילד ,
שר־הפנים — מנחם אופי ש קין,
שר־המ שפטים — מ שה ר בנו,
שר־המסחר והתע שיה — פנ חס רו טנב רג,
שר־החינוך — דוד ילין,
שר־התהבורה — ?
שר־העבודה — ברל כ צנ ל סון.
שר־ההקלאות — יהו שע חנקין,
שר־המשטרה — יוס ף ט רו מ פל דו ר,
שר־הבריאות — ר בנו מ שה בן מי מון,
שר־הדתות — הרב קוק,
״ שה־הסעד — .מכם נו ר ד או.
שר־הפיתוח — מ אי ר דיזנגוף,
.׳,היועץ המשפ טי — לו אי ברנדים,
•נציג י שראל ב או ״ ם — אלי הו הנ בי א. .

יוסף שפירא, עכו
עורן המחקר הנידון לא היה מסוגל להש לים
את חקירתו, מאחר שנשא לאשה גרושה
שבחלה בנשואין.

על לץ ותשבץ

חנן יעקיבי׳

מכתבים

רא שיהן הריקים של ה בנו ת? הן מ מיל א אינן חו ש בות
על שום נו שאאחר...
מה ש אני מ חפ שבה עול ם הזה הריהו מחקר
מקיף על הנו ש א: איך ל הימנ ע מנ שו אין !

אוכספורד, בריטניה

ההולנדית המעופפת
הנ ח״לאי םבסדר. ר שי מתכם (העולם הזה ) 929
בסדר. או לםה הולנ דית של כ ם
כ תיב ה מלים ״חו ט וורדו מ ה״ (״יקלל אלו הי ם״)

הי׳ם יעקובי,

תל־אביב

ה צטרפתי ל שו רו ת קו ר אי כ ם רק בחודשיים האחרונים.
לפ״י כן לא מצא תי ב ש בו עון כל עניין מםו־יים
או מיוחד. או ל ם בז מן האחרון התהילה בול ט ת. ונראית לעין האמתב עי תונ כ ם, זו האמתש הוצא
תם ל או ר בק שר לב עיו ת ו שטח׳ם שוני ם. אני
תקווה כי סי ב ה זו ת שפיע עלי להמ שיך ל היו ת
בין קו ר איכ ם ו או ה די כ ם.

ישראל מנדליביץ׳ פתח־תקווה
גת אנו, הקורא מנדלוביץ, גם אנו.

בספריה העירונית של חולון (רחוב סו קו לו ב.
מול קפה סבוי< החרימו את ה עו ל ם הזה. הגליון,
שב שערו נר אית מל כ ת־ היו פי, היה האחרון שנר אה
ב ס פרי ה. הספ רני ת הגיבה על הדבר באומרה :
״יש שם (ב ה עולם -הזה) השמ צו ת! ״ אחר־כך נז הרה
יותר ואמרה כי איננ ה יודעת מ דו ע, וכי ה ד
ב ר׳ ת ל וי ־במחלקת התרבות־ ישל ׳העידייה.

שמחה שחור, זזולון
הקורא שחור וקוראים חולוניים אחרים
יוכלו לשוב ולקרוא את העולם הזה בספריה
העירונית בחולון. מאז גליון העולם הזה
926 החל העתון מתקבל במקום בקביעות.

מליחה.

העולם הזה 930

הוגים. ארגנות, והורים שכורים זוגזו השבוע

על־ידי גודל אכזר וגעלם לקבר האהים הגדול

בו ]מגנו שרידיהם של 58 הללי גטום אל-אל

הצדעה אחרונת לחללים, בטכס האזכרה בשדה התעופה. הארונות הונחו
בשורה ארוכה, שעה שרבנים צבאיים קראו פרקי תהילים. בפינה השמאלית :
החללים.
המדינות, שאזרחיהן היו בין
א,תן של הנספחים הצבאיים

יום לפני הלוויה הובאו הגוויות לשדה תעופה
צבאי ובוי המשפחות ה.זמנו לקבלת הארונות. מאות
הקרובים סובבו סביב הארונות בחפשם אחר יקיריהם.

בדממת ובמת ובבכי ההמונים, הובאו
(ראה שער)

אמה ושתי אחיותיה ניספו באסון. הז
עלו למטוס בלונדון, בדרכן מקנדה לביקור
בישראל — ולא זכו להגיע אליה. למטה :
החללים מונחים בקבר הגדול.
ארונות

כולם נכחו שם: שוטרים רכובים, משמר
כבוד של צה״ל, טייסי אל־על, הרב הראשי,
שליש הנשיא, ראש הממשלה, יושב-
ראש הכנסת, חברי ממשלה, כמרים קתוליים
ופרוטסטנטיים, דיפלומאטים זרים, שופטים,
ראשי עיריות, ח״כים 30 ,אוטובוסים מלאים
אזרחים פשוטים שביקשו ללוות את 58 חללי
המטוס במסעם האחרון.
השיירה נערכה ברחבת הרברט סמואל,
על שפת ימה של תל־אב ב. משם, לאורך
הרחובות הראשיים של העיר, השתרע מסלול
השייי־ה. משני צדי הרחובות — רבבות אזרחים
שסגרו את עסקיהם או עזבו את ביתם
כדי לחלוק כבוד אחי־ון.

להספיד את ארבעת הנוצרים שהובאו לקבר
ישראל. כשנגמר הטכס, יצאו מאוכזבים :
מבוקשם לא ניתן להם.

קדיש של אב

דיש. אחריו, נקרא ראש הממשלה להספיד
את המתים. אך שרת לא התחיל. בפינה הרחוקה
נשמע קולו של אב, חוזר לבדו על
הקדיש, כשהקהל סביבו עונה ״אמך.

מעבר להם עמד הקהל. דתיים עטורי־זקן,
קציני צבא במדי יצוג, פועלים בבגדי עבודה,
אלמנות בשמלות אבל שנתפרו אך זה עתה.
איש מהם לא הרים קולו.

צעדים אחדים ממנו, מחוץ לשורות הצפופות,
שכבה אשה על האדמה. היא הלמה בפניה,
מרטה את שערה ויבבה בלי הפסק :
״אלבר ! אלבר ! למה עשית זאת י למה
עזבת אותנו?״

לפתע הושלך הם. הבוכים החניקו את
בכיים׳ נעצו שינים בממחטותיהם. החזן שר
פרקי תהילים ; הרב הראשי קרא את הק־

היתד, זאת דודתו של אלברט אלחדף, הדייל
השני של המטוס הטראגי. בערבית מצרית
פנתה המתאבלת לכל עיבר .״איה אלבר?

24 שעות לפני כן הובאו שרידי הגוויות לשדה
תעופה צבאי בישראל, באדנות שח דים
מקושטים בעלי כסף. הארונית ה עברו
ברכבת מסופיה, בירת בולגריה, לאיסטנבול
שבתורכיה;: .שם, היססו כישראל.
עתה חלפו על פני הצופים 15 משאיות
ב;ז״ל שנשא, את החללים לקבורה. במק ם
הארונות השח רים*׳ ,דר־ עתה ארונות עשויים
מעץ לבן פישוט, ארונות המשמשים
לקבורת חיילים.
פה ושם השמיעו הבום ם מלת־יגון, נשים
חנקו את בכיים, גברים ניתחו את ההשער!ת
האחרונות, ניסו לנחש מדע הופל המטוס
ואם אמנם הופל בכוינר. תחילה על כי הסיע
אישיות מסתורית חשיבה.
אחרים חזרו על הודעת הבולגרים כי
באיזור זה הוטלו לא פעם כר, זים וחבלנים
מן מאויר. אך איש לא יכול היד, למצוא צידוק
לקפלי האכזרי.

רבנים. שרים וכם רים
הקבר הגדול נחפר בחז־ת בית־הקברות
בקרית־שאול. יער דומם של מצבות לבנות
השתרע מאחוריו ונתמשך עד האופק, לצידו
— ניצבו באויר בלא־זיע צמרות של האשלים
המוריקים שהפרידו בין חלקות הקברים.
מעבר לגדר, בכל מלוא העין, הוריקו שדות
רחבים.
בצעדים איטיים פילסו נושאי הארונות
דרך אל תוך הפער הגדול. זה בצד זה, בשלוש
שורות ארוכות, הונחו אדנות העץ הלבן.
כדי להתגבר על קשיים שבמנהגי הדת,
ניתנה לחללים קבורה צבאית, על־ידי רבנות
צה״ל.
.מסביב עמד הקהל. מיקרופון שהותקן
לשידור ההספדים והתפילה קלט כל רחש,
רמקול מילא את החלל בנהיות האלמנות ובקולות
הבכי של הורים שכולים 20 .דקות
ארכה הנחת הארונות — 20 דקות של הים־
איש מהם לא הרים קולו משך כל זמן הטכס,
הכל דיברו בלחש.
בפינה אחת, מרוכזים סביב ראש הממשלה,
עמדו הנציגים הרשמיים ור,דיפלומטיים —
כתם שחור בתוך ים צבעוני. הם באו בחליפות
כהות, מגבעות. שתורות לראשם. לידם
הרבנים, אחריהם, הכמרים, בחלים ת אזרחיות
ובגלימות נזירים. הם עמדו בצד, ביקשו

הרגכיםהראשונים נופלים על ארונות העץ. קרובים, אנשי חבראיקדישא
נוטלים אתים, סותמים את הגולל. קרובים רבים, שהיו׳נוכחים במקום, לא
את המחזה האיום, התעלפו או הטילו את עצמם בבכי על האדמה. קולות הבכי
בקעו ועלו לתוך החלל בשעת הספד החללים של מעשה אכזרי זה של הפלת

וסתם אזרחים
יכלו לשאת;
של השכולים
מטוס אזרחי.

קץנתיכהיסורים בבית הקברות של קרית שאול. ששה אנשים נוש אים
את הארון הראשון אל תוך קבר הענק 58 .הארונות הונחו בשלוש
עליהם. שנרשמו הסידוריים
לפי ׳המספרים
ארונות,
שורות

למה לא חזר? ארוסתו מחכה לחת־נה ...למה לא חזר?״
ראש הממשלה גמר את דבריו. ההספדים נסתיימו. מ שהו נתן אות
ורגבי אדמה הוטלו אל תור הבור. הקהל החל מתפזר.
הם פנו אל השער כשמבטיהם נתיניך לאחור. אחדים עברו בשקט׳ בראש
מורם וצעדים כבדים ; אחדים כבשו את פניהם בידיהם.
אחרים, כבתו של איזיק קופייר (ראה שער) ,נגררו בכוח. היא חיכתה
בכל-־ון עינים לבוא אביה׳ זקן בן ,73 אחד מארבעת האזרחים הסובייטיים
שקיבלו היתר הגירה לישראל — וניספו בדרך.
הב ר הגדול לא נתמלא במהרה. עובדי חברא־קדישא, אנשי אליעל,
זרים וקרוב ם העבירו ביניהם אתים וטוריות. כאשי התעייף אחד, החליפו
אחר. למעלה, חיכו משמרות הכבוד להניח את הזרים.
אט־אט נסתם הגולל. העץ הלבן נעלם תחת הרגבים החומים.
עפר חזר לעפר.

ד מ * תהיגון. דודו ודודתו שיל מייק כהן, שנסע בדרכי חזרה הביתה
לדרום אפריקה. יותר מכל נאום או הספד, סימלו האבלים עצמם את
הטרגדיה הגדולה של השבועיים האחרונים שגרמה סערת רוחות בעולם
כולו. הזעז.ע ניכר על פניהם של כל המשתתפים בהלוית החללים.

תצפית

(כד חוכויות ם ודי()1

הכן את עצביך למשבי הפוליטי הגדול
ביותר שעבר אי־פעם על מדינת ישראל: זעזוע
ממושך של חוסר־ממשלה, מלחמת־עצבים בין
המפלגות, הרכבת קואליציות ופירוקן, קרב
מתמיד של הכל נגד הכל.
מצב זה יימשך עד סוף הכנסת השלישית, אולם יהיה חריף
במיוחד בשלושת החדשים הקרובים.

הקרובה ביותר באופיה למפלגה השלטת בארצות־הברית.
0הרכב רביעי: מפא״י, ערבים, החזית הדתית הלאומית,
אחדות־העבודה ( 66 כסאות) ,אולי בתוספת הפרוגרס ,־
בים ( 71 כסאות) או הדתיים הקיצוניים ( 72 כסאות) או
שניהם יחד ( 77 כסאות) .מפא״י בטוחה שדרישות אחדות״
העבודה יהיו מינימליות וקלות לסיפוק, אולס תחשוש מהחי
נגדות האמריקאים, הטבורים שאחדות־העבודה היא פרו־סובייטית.

.הרכב
חמישי: מפא׳־י, ערבים, החזית הדתית
הרכב הכנסת גורם לכך שכמעט ואין אסש-
הלאומית, אחדות העבודה, מפ״ס ( 75 כסאות) ,אולי עם
רות להקים קואליציה יציק ..אף ש, שנן להלכה
הפרוגרסיביים ( 80 כסאות) .גם מפ״ם לא תדרוש וויתורים
אפשרויות רבות, הרי כל הרכב אפשרי נושא ב ק רבו את
יקרים, אולם הרכב זה יתק ל בהתנגדות מכרעת מצד חאמ־זרע
חורבנו.
ריקאים.
נושאי המיקוח יהיו הפעם לא רק הכסאות הירוקים ליד --
• מאחר שכל ההרכבים האלה כמעט בלתי
ראשי־העיריות.
כסאות גס אלא
הממשלה,
שולח!

אפיטריים בלי ויתורים קיצוניים
מצד מפא״י, ייתכן
שמפא״י תסרב בכלל לה
קים ממשלה, כהפגנה כלפי
הצבור. במקרה זה לא תהיה
ברירה אלא להכריז על בחירות
חדש־ת, אחרי שייכשלו
כל נסיונות לאחד ימין ושמאל
נגד המרכז.
מפא״י תחשוב פעמיים לפי

ני שתלך בדרך זו. בחששה ש אחרי
הכשלון המוחץ שלה בבחירות
האחרונות, רק יגבירו בחירות חד־שות
קרובות את ת ב,סתה, יחזקו
עוד יותר את שני הקצוות. הפרס־טיד׳ה
של מפא״י כמפלגה שלא,
תנוצח, נפגעה קשה, דבר העלול
להתנקם.

• אפשרות קרובה יותר
היא שמפא״י תקים ממיטלה
זמנית שתשלוט בדי רוב בכנסת.
ממשלה כזאת תוכל להת־קיים
עד סוף שנת התקציב (אפריל
956י) ואולי אף לאחר מכן, כל עוד
לא יקום רוב לבחירת ממשלה אמי•
ודת. במקרה כזה׳ לא תהיה שוס
אפשרות להוקק כ? חוק שהוא.
במידה מסויימת יוכנסו לקופת־המישחק גס צילינדרים של
שגרירים וצירים.

• כמקרה זה ירכז בן־גוריון ׳.ת כד כוחו
כדי להעביר בכנסת חוק-בחירות *זורי, או חוק

כמעט ואין כל אפשרות להקים ממשלה בלי החזית הדתית

.שיאפשר את בחירתו לנשיא־ראש־ממשלה בנוסח האמריקאי.
הסיכויים קלושים, כי בחירות אזוריות יחסלו את הצ״כ,
חרות, אחדות־העבודה, מפ״ם, הפרוגרסיביים ומ ק״י ככוחות
יעילים.

אין כד אפשרות להקים ממשלה בדי מפא״י.
הלאומית.
האפשרויות להלכה הן :
• הרכב ראשון: מסא״י, ערבים, כל הדתיים (62
כסאות) .הרכב זה יהיה תלוי בקולות ערביי מפא״י, ולכן
לא יהיה רצוי לבן־גוריון, כי יתן פתחון־פה לחרות לטעון כי
מפא״י הסרה• את גורל המדינה לחסדי הערבים.
• הרכבשני: מפיא״י, ערבים, כל הדתיים, פרוגרסיביים
( 67 כסאות) .הרכב זה יהיה הנוח ביותר למפא״י,
שתמסור במקרה זה לדתיים את ראשות עירית ירושלינד, תש איר
בידי גולדה את תל־אביב. אולם קרוב לוודאי שהפרוגרסי־ביס
לא יסכימו להרכב כזה, מתוך חשש שיהרוס את מעמדם
בדעת־הקהל.
מפא״י, ערבים, כל הדתיים,
• הרכביט לי יטי :
פרוגרסיביים, ציונים־כליייים ( 80 כסאות) .הרכב זה יגרום
איומה

חלוקת

כסאות,

יחייב

מפא״י
לבעיה להקים
כדי לחלקם בין הנצרכים (הצעות של ציניקאינן :״שר לדואר
רשום,״ ״שר לדואר אויר,״ ״שר למברקים בהולים״).
מפא״י תוכל להקל קצת על המצב על־ידי וויתור על הדתיים
הקיצוניים (העודף 74 :כסאות).

אולי יצליח בי.ג׳י. לשכנע את הדתיים בעזרת פיתויים
לגבי חלוקת האזורים (לאור ריכוז הדתיים בכמה איזוריס),
א לם אפילו במקרה זה יימצאו לתיקון רק 62 קולות, כולל
5קולות ערביים. העברת חוק־יסוד מהפכני כזה בכות הכרעת
הקולות הערביים, עלולה לגרוס ל מלח מתאחים ולחיסול
שרידי הדימוקרטיה הישראלית.

.לא פחות רחוק נראה חלום אחר שד
בייג׳י, להכניס לתוך מפא״י את אחדות-
העבודה, החדק הפועלי שד הפרוגרסיבים
(״העובד הציוני״) והחדק החד! *י של הסועד־המזרחי
(״למפנה״) .למפלגה כזאת, יחד עם ערביי
מפא״י, יהיו כ־ 60 או ו 6קולות בכנסת, ורוב מוחלט בטוח
בבחירות אזוריות.

שורה שלמה של משרדי-ממשלה חדשים

.כל הבעיות האלה יחריפו כפל-כפדיים
כאשר יגיע תור בחירתו ג׳חדש שד נשיא
המדינה. כמעט ואין כל אפשרות שכנסת זו תגיע אי־פעם
לריחלטת־רוב בשאלה זו.

המכיצולהעצום: הצ״כ יודעים שהצטרפותם לקו־אלציה
זו תנחית עליהם מכת־מוות, אלא אם כן ילחצו על
מפא״י לתת להם ויתורים שלא יעמדו בשום יחס לכוחם
הממשי אחרי המפלה. מפא״י תציג כפיתוי את האפשרות
להשאיר את ישראל רוקח כראש עירית תל־אביב.

הרכב זה הוא המבוקש על-ידי האמריקאים,
הסומכים את ידיהם על הצ״כ, בהיותם סבורים שזו המפלגה

0למרות כשלון אייטי חמור זה, אין כמעט
סיכוי שבן־גוריון יחזור לצריך השבדי בעוד
שהאמריקאים, שאינם בוטחים בבי. ג׳י. מקווים בכל לבם
שהמפלה האישית תמריץ את בן־גוריון להשאיר את השלטון
בידי שרת, אין לבי. ג״ .כל חשק להתפטר שנית, בחששו
שפירוש הובר היעלמו הסופי מן הבמה המדינית של מדינת
ישראל.

ב מ דינ ה

העם
ס ט רו מהה שני ה
שום מאורע לא זיעזע את הישוב בימי
המנדט כמו טביעתה של ספינת־המעפילים
מטרומה, שירדה למצולות בימי מלחמת־העולם,
לאחר שהבריטים מנעו את בואה
ארצה. הטרגדיה של מטוס אל־על זיעזעה
את המדינה לא פחות. רצה הגורל שגם היא
קש רה עם השם סטרומה: היה זה מעל עמק
הנהר סטרומה בבולגריה שמטוסי המיג
צדו את קרבנם.
כשליוו׳ההמונים השביע את החללים >דאה
רפורטאג׳ה) התמלאה המדינה כולד, שמועות
מוזרות מאד. איש אינו יודע מי המציאן,
א לם לא היתד. כמעט שיחה בה לא ביצבצו,
נידונו בכובד־ראש, אושרו או נפסלו.
האלמוני הגדול. החידה הגדולה החלה
כאשר אזרחים חדי־מחשבה שמו לב
לכך שר,חברה פירטמה רק 57 שמות של
חללים. שם אחד חסר. מפה לאוזן עברה
השאלה: מי האלמוני המסתורי?
מכאן היתה רק קפיצה קטנה לניחוש
השני: בגלל האלמוני הופל המטוס. פרטים
מסייעים :
0מטוסי המיג דלגו אחרי הקונסמליישן
עוד מוינה, מעל לאזור הכיבוש הסובייטי
של אוסטריה,
• ממשלת בולגריה העלימה את האסון
במשך 24 שעות,
• ריכוז גדול של צבא־קרקע נראה באזור
מיד אחרי־כן,
0לועדת החקירה הישראלית לא ניתן לגשת
אלא כעבור כמה ימים,
• זמן זה נוצל על־ידי הבולגרים כדי
לערוך חיפוש מדוקדק ביותר במטוס, בכיסי
החללים, אפילו בריפוד הכסאות,
• הבולגרים עשו נסיון קפדני לזהות
את הגופות.
כרטיס לאיסטנבול. המסקנה היתד,
כמעט מובנת מאליה למפענחי־סודות חובבים:
במטוס היתד, אישיות מסתורית חשובה,
כגון ראש שרות ריגול, שהשתמש במטוס
אד־על כדי להגיע, אולי, לאיסטנבול,
מבלי לעורר תשומת־לב. לאותם שטענו
כי הריגת שום אדם בעולם. לא היתד, יכולה
להיות כדאית לאור המחיר החמור ש 7הרעשת
דעת־הקהל העולמית, היתר התשובה
מוכנה: התכנית לא היתר, כלל להפיל
את המטוס, אלא להכריחו לנחות כדי לתפוס
את האלמוני.
דבר אחד היה ברור: כשתפרסם ועדת־החקירה
הישראלית את מסקנותיה, יעברו
רבבות על המיסמך בלהיטות של קוראי ספרות
בלשית.

עיריות
האד וו כ חו ם
הרומאים סגדו לאל היין, בכחוס, ערכו
אורגי! ת שנקראו על שמו, בכחנליה* .ישראל
הזובחת לאל הקנוניות המפלגתיות, עומדת
להיכנס לאורגיה אדירה של מיקוח מפלגתי
וויכוח על כסאות. מן הדין לקרוא לה בכי
חנליה.
זו הפעם הראשונה בארץ תפסו העיריות
מקום מכריע באורגיה זו. עד כה התעניינו
רק כמה בעלי־אינטרסים ביפהפיות אלה.
אולם עתה הן מעוררות את חושו של הקהל
הרחב. אחרי גילוי הפרטים על השלטון
בחושיסטאן, הובהר לכל כי גם בעיריה
יכולה להיות תאווה לעיניים, או לכיס.
הצד השני שד התואר. אחת הדרכים
להרכיב קואליציה עירונית היא למנות
את בעלי הקולות המכריעים לסגני־ראשי־עיר־יות.
אדם תמים יכול לחייך למראה אדם
החומד תואר חם ר־ערך זה. הוא יפסיק לחייך
כשיבדוק את הצד השני של התואר-
המטבע.
רובם המכריע, של סגני־ראשי־ר,עיריות
בארץ מקבלים משכורת מלאה מן העיריות,
אף שפעולותיהם אפסיות. סגן אופייני כזה
מנהל עסקים פרטיים נרחבים משלו, משתמש
בתארו לקידום עסקותיו, ומקבל נוסף
על הכל כ־ 300ל״י לחודש. לתקופה של
(המשן בעמוד )8
* עד לשנת 186 לפני הספירה, כאשר
ציווה הסינאט לאסור את כוהני בכחוס ו למנוע
את האורגיות, שהשחיתו את המוסר
הציבורי.

העולם הזה 930

דו״נוס בחושיסטאו

העולה החרש מרדכי מכסימידיאן שממכר: ושא ע?
מצחו אות-קין שהוטבע כידי המ:ג:ון העריץ על כי

העז?מרוד בשחיתות. ה •א תופקר?רעב, בכיו:רדפו,
חייו הפפו גיהינום. אך הוא דא: שפר. הוא תובע צדק.

*8אחד הכתים בשיכון העולים בקרית־
2חיים המערבית נפתחה דלת הקומה התחתונה.
גבר צולע ועב כרם כבן ,50 קרחת
מבהיקה לראשו ודאגות מעיסת את פניו,
עזב כבדות את דירתו בת החדר וחצי,
שחלונותיה מחוסרי־תריסים חשפו וילונות
שהבהיקו בנקיונם, וריהוט צנוע: שולחן,
כסאות ושלוש מיטות. מרדכי מאכסימיליאן
שטטנר, נפנף בידו לאשתו שעה שצעד אותו
יבוקר לעבר תחנת האוטובוסים, נסע לחיפה
ללשכת העבודה למוגבלים.
מדי פעם בפעם זוכה מישהו בכמה ימי
עבודה בלשכה זו של חלכאים ונדכאים.
רק אדם אחד עמד יו״ יום, חודש ח דש׳
בא בין הראשונים ועזב בין האחרונים, ולא
זכה עד כה אפילו ביום עבודה אחד• זהו
מרדכי מכסימיליאן שטטנר, שעל פנקסו
טבוע אות־קין: הוא התקוממם נגד מי שחזק
ממנו, דרש צדק — ונענש. בלשכת העבודה
נרשם: מרדכי שטטנר, עבד ב־ 1951 במכם,
נאשם בחבלה. שום שופט לא קבע זאת, שום
תלונה לא הוגשה.

דרך פקיד כמכם
**חסני המכס בקורתי שכנו בשנת
1951 במחנה צבאי בריטי לשעבר שהשתרע
על שטח גדול מוקף חולות מכוסי
דרדרים. מכונית באה, מכונית יצאה, השער
נפתח, הוגף, ואוירה עליזה שררה באותם
מחסנים.
תחילה הציע שטטנר הצעה למניעת גניבות.
אברהם וסרמן, הממונה עליו באותה תקופה
התנגד, אך מנהל המחסנים צבי שטק הממושקף
בעל המבט המקף, חייך :״בודאי,
שטטנר, צודק, כל פק ד יקבע את הסימון שלו
על הסח רה לה היא אחראי.״
לאחר ימים אחדים הופיע עמיל המכס
רוזנר אשר שחרר עבור חברת ספורטת
בתל־אביב 1000 מטר מעוקב עצים. העצים
היו תחת השגחתו של שטטנר, והנה, הפלא־ופלא,
יחד עם מר רוזנר נעלמו עוד 15
מטר מעוקב עצים יקרים. שטטנר התריע,
כתב דין וחשבון על המקרה ושלחו לגובה
מכם הדס וכן להנהלת המכס ולמנהלו צבי
שטק.
שטטנר נקרא לגובה המכס הראשי הדם, שלא
התייחס כלל לתלונות שטטנר, כי אם גער
בו בנוכחות צבי שטק (מנהל מחסני המכס

העו 7ס הזה 0ג9

הפרוטוקול שלא גחתם
^ וקמהועדת חקירה בהרכב משה
( ) ויינברגר, ממשרד ראש־ד,ממשלה בחיפה,
מר הייק איש משרד מבקר־המדינה בחיפה,
וסגן מנהל הנהלת המכס מר גולדמן. שטטנר
הוזמן לפני הועדה. הדיונים נמשכו חודשים
רבים. בינתיים ביקש ויינברגר לשוחח עם
שטטנר באופן פרטי ויעץ לו למסור את
הפתקים תמורתם נתן בזמנו את הקופסאות.
כשביקש שטטנר אישור בכתב על הפתקים
צעק עליו ויינברגר :״אתה מסוכן״.
שטטנר כתב ליושב־ראש הועדה גולדמן כי
מכסים בחקירה זאת על גניבות — .גולדמן
הגיב על כך בשליחת שטטנר לפסיכיאטר של
משרד הבריאות על־מנת שזה ישלח אותו
לבית־החולים לחולי רוח בעכו.
שטטנר פנה לעורך־דין מיודד, אבניאל
מחיפה, וכשזה טלפן לגולדמן — ביקש
גולדמן שיוחזר לו מכתב השליחה לביתר,חולים
לעכו. טוען שטטנר :״רצו לכלוא
אותי בבית מחסה לחולי־רוח כדי לחסל את
הענין אחת ולתמיד.״
בועדת החקירה שותף הרופא הפסיכיאטר
ד״ר שטנר, שנכח בכל הישיבות וטען אחר-
כך כי אינו יודע לשם מה הוזמן. הועדה
סיימה את ישיבותיה, איש לא חתם על
הפרוטוקול — כששטטנר ביקש לחתום על
עדוי, תיו לא נענה. אבל מסקנות הועדה היו
ברורות: פיטוריו של שטטנר היו מוצדקים.

שטטנר לא: שכר...

סיפורו ש 7כודק מכס
**>טטנר נולד ב־ 1902 בעיירה סרט
*/שבבוקובינה, רומניה. הילד הבלונדי
גדל והיה לתלמיד, לא נבדל במאומה משאר
חבריו לכתה, סיים את בית־הספר התיכון
הגרמני שבאותו מקום. כדרכם של רבים
מבני המעמד הבינוני ברומניה שגרו במחוזות
הגבול, נכנס מאכסימיליאן הצעיר כמתלמד
לבודק־מכס.
אחרי שלוש שנות לימודים המשיך בעבודה
כעוזר למומחה למכס, עד שב־ 1928 נקבע
שטטנר על־ידי הנהלת המכס הראשית בבוקרשט׳
בירת רומניה, כמומחה למכס ולהצהרות
מכס.
עם כניסת הצבא האדום לרומניה ב־.1940
נקבע שטטנר כ״צלניק״ — חשב ראשי ב־מנסרת
ענק שהעסיקה 1000 עובדים. עם
פלישת הנאצים גורשו שטטנר ומשפחתו
לעיירה אובודקה בטרנס־דנייסטריה.
שם הלשינו על שטטנר כי קיים קשרים עם
הפרטיזנים. הוא הוכנס למחנה ריכוז, סבל
התעללויות קשות, הפך לנכה, אן אהבת
החיים שבו נסכה בו כוח• שטטנר נשאר
בחיים. עם שחרור רומניה מונה כמומחה
מכס למחוז בוקובינה ולאחר מכן כמפקח
מכם מחוזי. ביום בהיר אחד החליט שטטנר
כי מקומו של יהודי בארץ ישראל ועלה עם
משפחתו ארצה בסוף .1950
בארץ נכנם מיד לאולפן לעברית, רכש
במהירות את השפה. שטטנר פנה ללשכת
העבודה, ומשינמצא כבעל נסיון רק בעבודות
המכס נשלח לעבודה במחסני המכס בקורתי.

למסקנת ועדת החקירה הפנימית של המכס.

בקורתי) על ששלח העתק תלונה להנהלת
המכס. שטטנר הועבר למחלקה אחרת, נשלח
למחסני ריבה. באותם מחסנים עבדו עוד
שני פקידים, אחד מהם, בן־יהודה, ניהל
ספרים, השני, וגנר, עדך את הספירה, וא לו
מרדכי מכסימיליאן שטטנר נקבע כאחראי
למיון הריבות.

הפתק החשוד
* *6טטגר מיין את הריבה בעזרת 80
¥ /פועלים. העב דה התנהלה כסידרה. לפי
הצעת שטטנר, הוסכם שלא תוצא כל סחורה
עד לגמר המיון. אבל ב־ 23.8.51 קיבל שטטנר
פתק זעיר חתום על־ידי הפקיד בן־יהודה ובו
הוראה להוציא 7200ק פסא ת ריבה. הדבר
היה חשוד בעיני שטטנר, הלך לפקיד החתום,
הלה שלחו למנהל הכללי שטק׳ שהרגיעו
ודרש ממנו להוציא סחורה יקרה זו, ללא כל
נירות רשמיים. באותו יום קיבל שטטנר שנית
פתק קטן ( 3x4ם״מ) על הוצאת 7800
קופסאות נוספות. הריבה באה מדר! ם אפריקה,
היה זה בתקופת הקיצוב כשערך הריבה היה
רב, לפיכך עורר הדבר חשדות כפולים בעיני
שטטנר. כיצד מוציאים סחורה בערך עשרות
אלפי ל״י בלי כל רישום י הוא התעקש׳ לא
הסכים להוציא את הריבה ללא רישום. בא
מנהלו הכללי וסרמן, אך שטטנר לא נכנע.
בא המנהל הכללי צבי שטק, שטטנר שוב
לא נכנע, הוא סרב למעול בתפקידו.
מכונית המשא חזרה כלעומת שבאה, הפעם
לא הוצאה הריבה. שטק ראה שא ן הדבר כדאי,
הרגיע את שטטנר, הסביר כי אין זה נורא,
לא רצוי להתרגש, הכל יבוא על מקומו
בשלום.
כך באמת היה. שטטנר הועבר בשלום
למחלקה אחרת. רצה הגורל והפקיד בן־יהודה,
שהיה אחראי למחלקה הלך לעתודות, על
שטטנר הוטלה האחריות. במחסן היו סחורות
בערך של 250 אלף דולר. שטטנר ביקש
לבדוק אם הסחורות אמנם ישנן — אך
הפעם כבר לא התלוצצו וסרמן ושטק, הודיעו
לשסטנר כי אם היא רוצה בבדיקת הסחירות,
הוא מפוטר. שטטנר נכנע, בתו הצעירה למדה
בב ת־ספר תיכון, מצבו הכלכלי היה קשה —
לא רצה להפסיד את מקום עבודתו.

כאן קבור הכ?כ
^ שהופיע רכ-סמר אבין וטען בפני
שטטנר שסחורתו עבור צה״ל חסרה,
ענה שטטנר כי שטק לקח אותה, שיפנה אליו.
שטק חזר עם הרב־סמל, ראשו אדום מרוב
חימר״ צעק על שטטנר — אך הודיע כי יקבל
סחורה זו ממשלוח אניד, אחרת. רב־סמל
אבין קיבל את הסחורה, ובכל זאת חסרו

ליבואן ״המשביר המרכזי״ 3200 קופסאות
ריבה, ליבואן ״הסוכנות היהודית״ 5520
קופסאות ריבה דרום אפריקאית, לצה״ל 4080
ק פסאות. כ־ 20.000 קופסאות ריבה נעלמו
לדברי שטטנר — לא הגיעו לתעודתן .״אין
דבר,״ אמר מי שאמר. המיון חוקן בספרים,
ואם חסר במחסני המוסדות מה שחסר, למי
זה איכפת? הרי הספרים בסדר.
שוב הופיעה מכונית. הפעם ישב בה פקיד
מכם צעיר בלונדי ויפה תואר, נחום גוטמן,
ביקש את מנהל העבידה להעמיס קופסאות
לרוב, מבלי ששטטנר ירגיש בדבר, וכאשר
הרגיש בכל זאת, הסתמך הלה על צבי שטק,
באומרו :״הוא כבר יודע.״ המכונית על
מטענה היקר יצאה. שטטנר הועבר למחסן
אחר.
גם במחסן הברזל מם׳ ,11 אליו הועבר
שטטנר שררו אי סדרים, וכשהגיב עליהם —
הגדיש את הסאה. למחרת, ב־ 4באוקטובר,
קיבל שטטנר מכתב מגובה המכס הדס, בו
נכתב לו כי לא עמד בנסיון והוא מפוטר.
בראיון בעל־פה הסביר הדם לשטטנר, כי הוא
(שטטנר) עסק בחבלה.
צבי שטק, מנהל מחסני קורדני בהם חסרו
מצרכים, ואחד מאנשי חושי, נבחר לוועד
עובדי: והועלה בדרגה. אברהם וסרמן, נגדו
התנהלה חקירה פלילית בתיק מס׳ 134/50
וזוכה מחוסר הוכחות מספיקות, המשיך
לכהן בתפקידו המרכזי. נחום גוטמן חייך,
אכל רולמופם ממחסני ק רדני, והמשיך אף
הוא בעבודתו. רק אדם אחד פוטר באמתלת
חבלה. היה זה מרדכי מאכסימיליאן שטטנר.
מזה ארבע שנים לא זכה שטטנר אף ביום
עבודה אחד.

ארובה הדרך...
*** טט:ר לא ידע מה לעשות, פנה
לפרקליט המחוז בחיפה, מר רבינוביץ,
ביקש שיאטרו אותו בתור חבלן. רבינוביץ
השיב כי לא ניתן לעשות זאת מאחר שאין
כל תלונה נגדו. לאחר שסיפר שטטנר את
כל הפרשה שלחו רבינוביץ למשטרה
הפלילית. הוא נחקר על יד הקצין פ. והסמל
ק. ואלה סרבו לרשום כל מה שאמר שטטנר,
לרבות איומו של וסרמן על שטטנר שאם
יספר — יפוטר, כפי שכבר עשה זאת וסרמן
כלפי פקיד אחר שהתלונן על מעילות.
החקירה הועברה למשטרת עכו. שם נחקר
ע״י הקצין ש. והסמל ר.
כששמע הקצין ש. את דברי שטטנר אמר :
בעצם צריך הייתי לאסור את שטק, אבל אז
יזרקו אותי.
חקירת המשטרה הופסקה, לא הועילו כל
מחאותיו של שטטנר. המפקד שמאי נתן
הוראה למשטרת עכו להפסיק כל חקירה עד

* 66טטנרנשאר עירום ובמ;0ר כל.
בתו הוצאה מבית־הטפר, החלה לעבוד
בבית־החרושת, בנו היחיד, נשוי, בעל לאשה
ואב לילד י משמש סגן בצבא הקבע, הודיע
לאביו: נעזור ככל שנוכל, בתנאי שאתה
תוכיח שאתה באמת צודק.
מרדכי מכסימיליאן שטטנר נדד מעורך
דין לעורך דין, כולם סירבו להילחם את
מלחמתו של שטטנר כי לא היה בידו כסף
ותמיכת ילדיו הספיקה בקושי לעצמו ולאשתו,
עד שהגיע. לעורך־דין פישל הרצברג מתל-
אביב שהסכים לעזור לו.
העבודה היתד, מרובה. הרצברג עבר עם
שטטנר על כל האשמותיו, בירר במשטרה את
פרטי החקירות — חקר את אמיתות הדברים,
ורק אחרי חודשי עבודה מאומצים הודיע
לשטטר :״שוכנעתי, האשמותיו נכונות,
אלחם את מלחמתך״ אך תנאי נוסף הציג
ששטטנר יוכיח כי הוא שפוי בדעתו על מנת
לד,זים את דברי הצד שכנגד. שלושה ימים
נבדק שטטנר, ניתנו לו זריקות־אמת, בדקו
את מיץ עמוד שדרתו, ניסוהו בבדיקות
מייסרות, לבסוף שוכנעו הרופאים הפסיכיאטרים,
ד״ר פינק, ד״ר פציפקי (רב סרן
בצד,״ל) וד״ר פליק (רופא משרד הבריאות)
כי שטטנר שפוי בדעתו והצהירו על כך
בבית־משפט־השלום בחיפה.
עורך־דין הרצברג הגיש את כל החומר
ליועץ המשפטי חיים כהן שהסכים אחרי
שיקולים רבים ששטטנר יגיש קובלנה פרטית
נגד פקידי המכס שטק וסרמן וגוטמן.
שלושת פקידי המכס שכרו את אחד מטובי
עורכי־הדין בארץ.
הוגשו ספרי חשבונות ששטטנר הוכיח כי
תוקנו — .על אף נסיונות ר,סניגוריה לבלבל
את שטטנר, הוא לא נשבר, יודע הוא כי זאת
הדרך היחידה להחזרת זכויותיו.
כשנדרש יושב ראש ועדת החקירה הפנימית
של המכס, סגן מנהל המכס גולדמן,
להביא את הפרוטוקול מישיבות הועדה, טען
כי אינו יס־ל מאחר שהפרוטוקול לא מדוייק
הואיל ולא היתר, כתבנית מנוסה במידה
מספקת. בפרשה זו נכח בשעתו גם נציג
מבקר המדינה, ובכל זאת לא פצה את פיו.
טענה ההגנה: עורך־דין הרצברג קומוניסט
ושטטנר רוצה להשמיץ את המדינה. טען
הרצברג :״השמיצו כמה שתרצו — אך
האמת תתגלה לא ר !״
באם יוכח שאשמותיו של שטטנר נכונות,
יובא הדבר בפני בית הדין המחוזי. מכך,
אומר שטטנר, פוחדים מנהלי המכס יותר
מכל דבר אחר, שמא יתחילו הנאשמים
לגלות פרשיות שכדאי להאפילן.
טען שטטנר: יכולתי לחסוך למדינה
עשרות אלפי ל״י לו נתנו לי למלא עבודתי
בנאמנות. במקום זה נשלוני מעבודתי. אבל
עוד כוחי במותני, ולאחר שאוכיח את צדקתי
אדרוש להחזירני לעבודתי, שאוכל לשרת
את המדינה, מאחר שהייתי והנני אזרח נאמן
למדינתי ואותה אני רוצה לשרת.

במדינה
והמשך מעמה־ )6

ארבע שנים, זוהי פנסיה שמנר. של 14400
ל״י׳ תמורת לא כלום.
במקום קטן יחסית, כמו הרצליה, ישנם
שלושה סגני־ראשי־עיריה. שניים מהם מקבלים
משכורת מלאה.
השבוע החלה המלחמה על הסגנים בכל
רחבי הארץ, כשבראש רשימת המועמדים
בכל מקום עומד הנציג הדתי, המהווה את
לשון המאזניים. לפי כל הסימנים, תסתיים
האורגיה לאל ווכחוס רק כאשר יוקם המזבח
לאל ממון.

חיפ ה
נדדהא די שי ם
״דימוקראטיה — זה אני הכריז בשעתו
בניטו מוסוליני .,כמה שדם לפני שסיים
את הקאריירה שלו כשרגליו באויר.
השבוע הבליט יוסף אלמוגי, הדוצ׳ה של
מועצת פועלי חיפה, את סנטרו, הכריז אף
הוא :״אין צורך ללמד אותי מה זאת די־מוקראטיה

אישי בהחלט. כדי להוכיח את בקיאותו׳
המציא אלמוגי שיטה לחסל את המפלגות
הקטנות — מק״י, העובד הציוני,
הציונים־הכלליים. זה היה משוט: אלמוגי
קם והכריז כי הבחירות יהיו אישיות.
כדי שבבחירות האישיות ייבחרו האישים
הנכונים, עשה אלמוגי הסכם עם שני שותפים,
שהשמיצוהו עוד אתמול: אחדות העבודה
ומפ״ם. החלוקה 20 :אנשים מפא״יים,
4אנשים לכל אחת משתי האחיות הקטנות.
זה היה כדאי, לכל הדעות: תמורת נזיד
האנשים הזה, מסרו שתי המפלגות הקטנות
את הבכורה הסוציאליסטית, יהיו מעתה
אדישים כלפי פיטורי־היעילות במפעלי ההסתדרות,
שיעילותם טמונה בזריקת אנשים
זקנים והחלפתם בצעירים יותר.

הצעירים ( )30 המוכשרים ביותר. השופט המחוזי
הירושלמי משה גולן, הידוע כמחמיר
בדין, נאלץ, איפוא, לשנות את תוכניות
חופשתו הקיצית, לדון בתביעת המדיני. נגד
האזרח ראובן גרינברג.
במסדרון בית המשפט השומם טיילו הלוך
ושוב קציני משטרה גבוהים הסתודדו ביני-
ניהם. מדי פעם נכנסו לאולם המשפט, הצדיעו
בהקפדה לעבר השופט, האזינו מעט
למהלך המשפט, הצדיעו, יצאו, חזרו, הצדיעו
שוב, המשיכו להאזין.
בין שני שוטרים בלתי־מזויינים ישב הנאשם.
מאחוריו ניצב סניגורו המשופם ועב־הקול
דניאל ינובסקי. רומק, המחייך תמיד,
נראה עתה ׳,שקט ומדוכדך. השוטרים לא
הרשו לאיש לשוחח עמו, שמרו עליו גם
כאשר יצא בהפסקה למסדרון. את השבועיים
האחרונים בילה במעצר והתובע הצהיר נמרצות
כי יתנגד לכל שיחרור בערבות או אף
למעצר־בית למשך כל מהלך המשפט.
זה התחיל באבו-גוש. מאחורי הפיל
המנופח, קשה היה לראות את הזבוב ד,מקו־

הנאשם ולאחר שקיבלתי מכות, חתמתי על
סכום סופי של 9500 לירות.״ בנקודה זו
טפח רומק על שכמו של התובע, שישב לפניו,
השמיע בקול רם, חדור־ליגלוג :״שיילוק
מודל , 1955 מה?״
באך לא הגיב.
כאשר התיישבו התובע והסניגור, החל השופט
בחקירתו :״מדוע לא התלוננת במשטרה
לפני כן?״
״אשתי לא הרשתה לי,״ היתד, תשובת
רוזנברג.
הפיל הנקוב. למחרת הופיעה דינה,
אשתו של יצחק רוזנברג, על דוכן העדים,
סיפרה כיצד נודע לה לראשונה כי בעלה
חייב כסף לגרינברג. היא גם תיארה את יחסו
האדיב של הנאשם כלפיה, אדיבות מלווה
איומים כלפי בעלה.
אז קם הסניגור והחל בחקירה. בידו היו
קטעים מתוך עדותה של דינה רוזנברג במשטרה.
מתוכה היה ברור כי תחילה לא
הזכירה כלל את שמו של רומק ורק אחר
כך הפנתה את כל החקירה נגדו. מה גרם
למפנה זה י
הסניגור: הנכון הוא שהמשטרה ביקרה
בביתך וגבתה עדות ביום הראשון לתלונתך?
העדה: לא נכון.
הסניגור: כיצד, אם כן, נמצא בידי המשטרה
כתב עדות שנרשם עליו כי הוא נערך
באותו יום בביתך בירושלים?
העדה: אינני יודעת.
ליושבים באולם נדמה היה כי נוקב הפיל
המנופח• הוא הצטמק וקטן, שוב נעשה
זבוב. שריקת האויר הנפלט לא היתד, נעימה
לכמה זוגות אוזניים.
אמר איש במסדרון :״משטרת ירושלים

כי לא תופיע דמות אדם על השטרות החדשים.
למרות שקשה יותר לזייף שטר בו
מצויירת דמות אנושית, התנגדו הדתיים מטעמי
״לא תעשה לך פסל וכל תמונה.״ התנגדותם
הכריעה.
נקבע, איפוא, לצייר על השטרות הממלכתיים
תמונות נוף ישראלי. בצדם השני של
השטרות הוחלט לצייר ציור אבסטראקטי,
כמעט סוריאליסטי. כי ציור־שאינו־ציור קשה
לזייף, ביחוד אם מודפס הוא בבליל צבעים.
הציורים
והצילומים נשלחו לחברה הלונדונית
ת, מ ס דה לה־רו ; היא קבעה סופית
את צורת השטר החדש.
טעות ועוד טעות. השטרות הראשונים
שהוצאו לשוק היו בני 500 פרוטה ועשר
ל״י. הראשון, בצבע אדמדם־חום, נושא תמונת
בית־הכנסת בברעם הגלילי. מה שמתכנני
השטר לא יכלו לדעת אז, הוא שבית־כנסת
זה ישמש כעבור שנה מטרה להפצצה, שנועדה
למנוע את שיבתם של יושביו, המאמנים•
בפינה הימנית העליונה: פרח רקפת
ומתחתיו, בחותמת מים הנראית מול האור,
סמל המדינה. לא הוכנס לשטר, משום מה,
גור אריה יהודה, לוחות הברית, עגל הזהב
ושאר סמלים אהובים על פקידי המגבית
היהודית המאוחדת.
בצדו השני של השטר: ציור של יצור
מוזר כאילו בעל כנפיים, שזכה לכינוי ״צי-
פור הנפש״ ,בליווי כתובות באנגלית, עברית
וערבית וחתימתם של דוד הורוביץ,
נגיד הבנק וזלמן הופיין, יושב ראש המועצה
המייעצת.
השטר הגדול יותר, בן 10ל״י, מראה נוף
עמק יזרעאל, לפי מיטב המסורת של לוחות
הקרן־הקיימת מלפני 30 שנה. גם בו נפלה
טעות מצערת. במקום ״נוף״ ,כתב הצייר

מטבעות פסן ז וכסן 8גלמי. עם כניסתם
של השטרות החדשים למחזור, יוצאו
בהדרגה שטרי הבנק הלאומי. יחד אתם,
יוצאו גם השטרות בני 250 , 100 ,50 פרוטה
ורק מטבעות מתכת בסכומים אלה יישארו
בידי הקהל.
לאזרח הממוצע, אשר כספו עובר תחת
ידיו במהירות הבזק, אין הבדל בין מטבע
למטבע. אולם לאנשי משרד האוצר ולאס־פנים
ידועים כמה הבדלים. במחזור מצויים,
למשל 498 ,אלף ל״י במטבעות בנות
250 פרוטה, העשויות מתכת מעורבת. לעומתן,
הוטבעו 4000 מטבעות בכסף טה־ר, לשימוש
אספנים. ערכן הרשמי של מטבעות
אלה נופל מערכן האמיתי, ככסף גלמי.

עוד לא הכל עם הופעת השטרות
החדשים, חששו רבים לאינפלציה. אך האוצר
מיהר להרגיעם: זוהי רק החלפה. תמורת
כל שטר חדש שיוכנס למחזור, יוצא שטר
ישן.
הכסף החדש, הסבירו אנשי האוצר, יהיה
שיזה בדיוק לכסף הישן — לפחות בערכו
המשקי, אם לא בצורתו החיצונית.
מד, שיגידו האזרחים למראה השטרות הגדולים
בני 50 הל״י, לא אמרו פקידי הבנק
הממלכתי. הם העדיפו לא לחשוב על זה.

החליטה לדפוק אותו. אם תפסיד משפט זה,
תגרד מתחת לאדמה תיק חדש שאיך־שהוא
אפשר יהיה לקשור אליו את שמו של רומק.״

עתונות

פרשת רומק
הנסיון ה ש לי שי
אדם שהמשטרה אינה אוהבת אותו אינו,
בדרך כלל, אדם מאושר. על עובדה זו הספיק
ראובן (רומק) גרינברג להרהר לא־פעם
בחודשים האחרונים. שלוש פעמים, לדבריו,
הובא בפני שופט בשל חוסר אהבה זה.
בפעם הראשונה הואשם רומק בהתפרצות
ונסיון לשדוד את חנות העתיקות נזריין הירושלמית.
המשפט נדחה לתאריך גלתי־קבוע
לאחר שאחדים מעדי התביעה כתבו ליועץ
המשפטי, הודיעו כי עדויותיהם הקודמות היו
כוזבות, ניתנו רק בלחץ המשטרה.
המשפט השני הוגש על הוצאת דיבה נגד
קצין המשטרה לשעבר יעקב סלומון. במהלכו
הוברר כי שוטר סייד דירות פרטיות של
קצינים, מבלי לקבל תשלום. המשפט נדחה.
טען אז רומק :״משפט זה הוא תוצאה ישירה
של מכתבי למפקח הכללי של המשטרה, בו
דרשתי להעמיד את הקצינים הללו למשפט
משמעתי על קבלת טובת הנאה שלא כחוק.״
השבוע שוב ישב רומק על ספסל הנאשמים•
האשמה הפעם: איום ותקיפה.
חתימתושדב הן. לא כל משפט יכול
לזכות בטיפול מהיר בחודשי פגרת־הקיץ של
בתי המשפט. כדי שתיק יובא לפני שופט
מחוזי בחודשים אלה, דרושה לא פחות מאשר
חתימתו של היועץ המשפטי בכבודו
ובעצמו על כתב האישום.
לפני שלושה שבועות חתם חיים כהן על
כתב האישום האחרון נגד רומק, הטיל את
ניהול התביעה על גבריאל באך, אחד מעוזריו
הארץ שתי משפחות הורעלו מאכילת לבינה.
(כותרת במעריב).
י. ש .תל־אביב
הבו לבנים, אין פנאי לעמוד אף רגע.

פתיחת מוביל־הירקון־נגב היתה לגבי
ישראל מבצע שלא נפל בחשיבותו מתעלת
סואץ לגברי מצרים בשעתו (העולם
הזה),

עופר חיים,

רמת־השרון

מקור כוח־גברא למדינה.

עד שעה 19 בבוקר הצביעו בבני ברק
למעלה מ־ 3000 איש (מעריב).
עופר חיים, רמת־השרון
שמש בבני־ברק דוס !

רוזנברג על דוכן העדים
״אשתי אמרה...״

רי. כל הרעש סובב סביב סכסוך חוב, שאירע
לפני שנתיים ואשר בו תקף רומק, כביכול׳
את יצחק רוזנברג, פקיד חברת עומר.
לפי אותה גירסה איים רומק להרוס את
ביתו של רוזנברג אם לא יחזיר הלה את
החוב ( 800ל״י) בתוספת הרבית שהצטברה,
והגיעה לסך 8700 לירות.
רומק הכחיש הכל, טען כי הפרשה לא
היתה אלא פרובוקציה נוספת של המשטרה.
.הם לא הצליחו להשתיק אותי עד כה,״
הכריז ,״הם לא יצליחו גם הפעם.״
מלחמה פרטית זו של מנגנון המשטרה
והיועץ המשפטי בבירה נגד אדם פרטי,
נראתה כדבר מוזר, לולא היתד, לה היסטוריה
ארוכה. רומק יצא לא פעם בגלוי
נגד ראשי משטרת ירושלים, האשימם בשורה
שלמה של עבירות מוסריות ואחרות. המלחמה
החלה ברצינות כאשר עזר רומק, לפני
שנים אחדות, לאנשי הכפר אבו־גוש הערבי,
להתלונן בפני הכנסת על התנהגותו של קצין
משטרה מסויים בכפר.
אשתו לא הרשתה. ההזדמנות למשפט
האחרון צצה במפתיע. לפני חודש נעלם
יצחק רוזנברג מביתו הירושלמי. כעבור 10
ימים, עצרה אותו המשטרה במגדל אשקלון.
הוא סירב לדבר, ביקש להיחקר על־ידי
אליעזר שילוני, ראש האגף הפלילי של מחוז
ירושלים.
אותו לילה, ערך שילוני את החקירה במשטרת
מגדל אשקלון. אולם אשר ארע לרוזנברג
משך עשרה ימים אלה, לא גילה איש.
בבית המשפט, נחקר הפקיד הנמלט על נקודה
זו בדלתיים סגורות.
כאשר חזרו ונפתחו הדלתות לקהל סיפר
רוזנברג, השזוף מבילויו בדרום, כיצד איים
רומק להרוס את ביתו אם לא יסלק את
החוב והריבית. הסביר רוזנברג: הרבית הענקית
הצטברה בשיעור של שני אחוזים
על כל יום שנתאחר תשלום החוב המקורי.
״בסוף,״ גילה העד ,״נכנעתי ללחצו של

רומק על ספסל הנאשמים
גם הפעם לא יצליחו 1״

כספי ם
צ פו ר הנ פ ש
בעשרות סניפי בנקים ברחבי הארץ, חזר
ונשנה השביע אותו מחזה: הקופאי מסר
ללקוח צרור של ניירות צבעוניים מוזרים, שדמו
לכרטיסי־כניסה לקברט מזרחי, דחוסים
משני צדיהם בציורים שונים ומשונים .״זהו
הכסף החדש,״ הסביר הקופאי בנימה של
התנצלות.
היה על מה להתנצל. שטרות הכסף הראשונים
של הבנק הממלכתי לישראל, העלו
על לחייהם של מנהלי הבנק סומק שדמה
לצבע חצי הלירה החדשה. אמר אפרים דוברת,
איש המחקר של בנק ישראל :״(אליעזר)
קפלן הוא שהחליט על צורת השטרות 1לא
נערכה כל תחרות בין ציירים לקביעת צורתם.״
קפלן, שנפטר לפני שלוש שנים, לא
יכול היה להצטדק.
הדתיים התנגדו. בישיבה המכרעת
עם אליעזר קפלן, הוחלט בשעתו ברוב דעוף

ה ק רן שנג ד ע
שתי נשים נכנסו שלשום למשרד הסוכנות
היהודית, שעל גג הבית הכחול התל־אביבי.
הן הסתגרו עם מרים קרן השחרחורת,
בישרו לה בשורת איוב: לפני חצי
שעה טילפן מקלן הגרמנית איש חברת־השי־לומים!
,הרמן שטרנברג, הודיע כי משה קרן
( )54 האיש מס׳ 2של הארץ, מת משבץ־הלב
בבית אמו בדיסלדורף. הוא צריך היה לחזור
באותו בוקר במטוס, לנסוע עם אשתו ובתו
יהודית ( )17 לנמל חיפה, לקבל שם את
פני בנו הבכור, מיכאל, שחזר לחופשה מלימודיו
במכללת אוכספורד.
קרן התמיר, תכול־העיניים, דמה לקצין־
צבא בחופשה. לא היה זה רושם מוטעה לגמרי:
במלחמת־העולם עזב קרן את התזמורת
הישראלית, אותה אירגן ובה שימש כמנהל,
התגייס לצבא הבריטי, עלה בכוחות עצמו
לדרגת קפטן. בהשתחררו, לא שכח את
חבריו, היה אחת הדמויות המרכזיות במערכה
לשיקום חיילי הבריגדה.
הביתה, לקיבוץ. בתפקיד זה צד את
(המשך בעמוד )12
העולם הזה 930

רקוד בשתי חתונות

היתר. שעת־לילה מאוחרת. בזה אחר זה
התחילו האורחים לצאת את אולם בית־הקפה
החיפאי הסואן כרמל, בו נערכה אותה שעה
חתונתו של עולה חדש ממצרים, ידיד
עמיאל, עם עולה חדשה מרומניה, סילויה.
החתן והכלה עמדו בפתח, נפרדו בלחיצת
יד מהקרובים והידידים, שביניהם היה גם
גבר נמוך קומה, רחב כתפיים וחיוך. יצחק
וייסמרק ברך את הזוג הצעיר, איחל להם אושר
רב. עמיאל השיב בתקור. כי לא ירחק
היום והם ירקדו בחתונת בנו של וייסמרק,
נתן, והודה על השי היפה שקיבל מוייסמרק :
רהיטים מתקפלים, תוצרת מפעל וייסמרק.
השבוע, למעלה משלוש שנ ם מאז אותו
ערב מאושר, מילא עמיאל את הבטחתו: הוא
הופיע עם אשתו טיל יה ובנו הקטן חיים
לחתונת נתן וייסמרק שנערכה באולם הנשפים
התל־אביב המפואר גיל. הוא לא היה לבוש
סמוקינג ועניבת פרפר כבאותו לילה בחיפה.
הוא הופיע במכנסי חאקי קצרים וחולצה
מקומטת בלתי נקיה ביותר. גם סילויה נר־אתה
מוזנחת למדי ולא קשה היה לקבוע כי
בעוד כמה חדשים יזכה חיי,כ באח, או אחות.
הזוג לא בא בידים ריקות. כל אחד מהם
החזיק בידו שלט־קרטון גדול כתוב באותיות
גדולות ושחורות :״יצחק וייסמרק
חייב לי 1000 לירות שנתתי לו כפיקדון.
היום הוא עורך חתונה מפוארת לבנו --
על דמי
קהל רב מיהר להצטופף מסביב לאירחים
הבלתי קרואים. עמיאל עצמו ביקש מן הקהל
לא להפריע לתנועה, לקרוא את השלט
ולהמשיך בדרכם :״התחייבתי בפני המשטרה
לא להפריע לסדר.״ כעבור רגעים
אחדים הופיעו צלמי העתונות וניידת ירוקה
לראות אם באמת אינו מפריע לסדר.
הסמל התקשר עם הממינים עליו,׳ ביקש
היראות. כעבור רגעים ספורים באו גם הממונים
לחתונה׳ ביקשו מעמיאל לעזוב את
המקום. עמיאל סרב :״אני נמצא כאן באומן

חוקי. מותר לי לעמוד על מדרכה עם שלט.״
ארוכה היתר, דרכו של עמיאל מחתונתו

ועד לחתונת נתן וייסמרק. הוא היה ידיד
חתנו של וייסמרק, אף הוא עולה ממצרים,
נפגשו לעתים קרובות. עמיאל, שעבד ב
אריגה,
מצא חן בעיני וייסמרק. פעם, כאשר
העלה עמיאל בפני וייסמרק את בעייתו העיקרית
— דיור, מצא וייסמרק פתרון לבעיה
זו: יש לו בית קטן באזור התעשיה
שבצפון תל־אביב. הוא מוכן לתת אותו
לעמיאל על מנת שישמור על מחסנו שה ה
בקירבת הבית. עמיאל לא יקבל משכורת,
אך לא יצטרך לשלם שכר־דירה. כל מה
שדרש וייסמרק מעמיאל היה סכום של 1000
לירות כערבות לפינוי הדירה תוך שנתיים.
החוזה נחתם ועמיאל נכנס לגור בבית
הסדוק, חסר המים, הנוחיות והחשמל.
לפני חודש וחצי הוציאה העירייה צוו להריסת
הבית .״המהנדס אמר כי הגג עלול
ליפול בכל יום ובגשם הראשון בוודאי יפול.״
עמיאל פנה לוייסמרק, דרש את 1000 הלירות
שלו, רצה לצאת את הבית האבוד.
לפני שלושה שבועות הופיעה מילויה לאחרונה
אצל וייסמרק, ביקשה את הכסף. וייס־מרק
לא דחה אותה, אמר לה :״תבואי
אחרי הבחירות והחתונה של בני. אז נסתדר.״
עמיאל נואש. הוא ראה בעיני רוחו את
אשתו מתגוללת ברחוב, כשהתינוק שיוולד
בזרועה. בלי׳ החזרת כספו לא יוכל לרכוש
דיור אחר. הוא החליט החלטה אכזרית: את
הכסף יגבה בשעת החתונה, ילבין ברבים את
פני האיש המסרב לשלם.
וייסמרק לא הכחיש כלל שקיבל את הכסף.
אולם הוא הסתמך על הסעיף בחוזה

הקהל, יל המרפסת, ממשתתפי החתונה, משקיף על הקהל
השומע למטה על סכסוך בין אבייהחתן לאדם שתבע אלף ל״י.

:ח? תמרון

מ ל• 110

יממה * לובפ -ק-ון
ה 5לה המבויישת
מוכר

העכירה

מגיעה לאולם החתונה בשעתיהמהומה, מרכינה את ואשת. הפגנתו של האדם שלא היה
את היום היפה ביותר בחייה. היא לא ציפתה להפגנה זאת דווקא ביום נישואיה.

גזוקדעפדקח

> ללדמיי ״

על ז

האיש שגרם למהומה, ידיד עמיאל,
מפגין בפתח החתונה בחברת אשתו ובנו.

שאמר כי הפקדון יאבד אם עמיאל לא יצא
תוך שנתיים. אמנם, באותו מועד לא דרש
איש מעמ אל לצאת. אך מבחינה פורמלית
הנוסח ברור. לפני עמיאל עמד משפט ממושך,
מסובך, משא־ומתן עם עורכי־דין. ה־א
בחר בדרך הקצרה יותר.

״אסור לצלם !״ הסדרן מנסה להתנפל על
הצלם .״מה שנעשה כאן הוא עניו פרסי!״

העולם הזה 930

השוטריםהנכוכים עוצרים את שלישית המפגינים, למרות שלא עברו כל עבירה
פלילית ונתנו לאורחים להיכנס לאולם ללא הפרעה. קודם לכן קרע אחד השוטרים את השלט.

מתוך אולם גיל נשמעו קריאו ג־ל
וצלילי מרש החתונה הנדוש של מנדלסין.
לצלילי המארש והקריאות הוזמנו עמיאל
וסילויה על־ידי הסמל לבוא אחריו. גם חיים
הקטן הצטרף אל הוריו במכונית הירוקה.
השלישיה הוסעה לבית לבן וגבוה ברחוב
יהודה הלוי. הם יצאו אותו כעבור חצי
שעה. אמר עמי אל לעתונאים שחיכו לו למטה
:״זה בסדר. הואשמנו בהפגנה ללא
רשיון־העיריה. נתראה במשפט.״

דידה
נ א מנ ה

מטפם־הרים גרמני שירד מהר רי־פל
במדרון מסוכן, הודיע למשטרה
שנתקל בכלב מכוסה כולו
בגבישי קרח, פצוע רגליים
ושבור־ציפורן, שנראה לו בכל
זאת ככלב גזעי יקר־ערך.
בריתמתו של הכלב העזוב לא

היה תג הנושא את שם הבעל,
ולעולם לא היה מתגלה למי שייך הכלב, לולא נזדמן למקום
אלם ניסט אחד מטורין באיטליה, שהכירו. שיחה טלפונית
בין־ארצית הוכיחה שהיה כאן מקרה של שיא ספורטאי חדש.
הכלבה ,״מכבי״ שמה׳ עברה את ההר השני בגבהו באירופה׳
כדי לחפש את אדונה, וויטוריו ביסקה בן השנתיים,
שאמו העבירה אותו לחופשת־שבועיים בשווייץ. בדרך הציל
שומר־גבול איטלקי את הכלבה ממוות בטוח על גבי קרחון
שגבהו 4500 מטר מעל לפני הי.ם והביאה לביתו, אולם
כעבור שעתיים ברחה הכלבה בעצם ס־פת־שלגים והמשיכה
בדרכה.
כאשר היבאה הכלבה למשטרה, לאחר 25 ימי נדודים
בשלג, בקרח ובסומות, כמעט ללא מזון׳ היא ניסתה לברוח
בשנית ולהמשיך בדרכה, אולם צנחה ארצה חסרת־אונים.
כשהוחזרה הכלבה לילד על־ידי סמל שווייצי, פחדה הכלבה
לגשת אליו, כאילו הששה מפני עונש. אולם היא הפכה
לגיבורה לאומית של שתי המדינות׳ זכתה לשידורים מיוחדים
בראדיו שווייץ ובאיטל-ה.

שוווווווווווווווווו:וווו!וווווווווווווווווווו!ו!וווווווווווווווווו.

מ 11ת
ח 1־ 1ת
השמש

^שווו!ווווווווווווווווווווו!ווווווווווווווו!ווווו!!וווו!וויי !|

העתונות מסרה רק
את העובדות הטראגיות
היבשות: שיירה
צרפתית׳ בדרכה
אל טבסה׳ עיירה
אלג׳ירית קטנה, נתקלה
במארב של אנשי
הפלאגה בפיקודו
האישי של טאהר
אל־אסואד, אחד ממנה גיו הגבוהים של
המורדים. בקרב שארך כמה שעות, נהרגו כל
נוסעי השיירה הצרפתית — בסך הכל 31 איש.
ביניהם: מורים דופווי, קצין המחוז הצרפתי וברכני
שריף, שוטר אלג׳ירי.

שיירה צרפתית הוצתה עד-ידי לוחמי-השחרור כאדג-יר - .כרבה עברו
ההר השני כגבהו באירופה כדי לחזור דכעדיה - .האדם החד כהכנות מ׳
לכיבוש החלל - .סרט שד סילוואנה מנגאנו הופך למציאות מרה- .
טים מאבדים את עשתונותיהם כשעת שיכרות - .אשה הקימה כוכה 1
בעלה המנוח - .כוכבת אמריקאית משווה את עצמה לוונוס שד

את אשר לא תיארו העתונים, מראות שתי
תמונות. למעלה: זעקת האבל של ילדה ערביה,
הבכורה מבין 11 ילדיו של שריף. למטה: אלמנתו
ושנים מתוך חמשת ילדיו של דופווי. על
חזהו של פרנסואה, הבכור, ענוד אות לגיון הכביד
של אביו.
טבסה, עיר מושבם של שני האבות ההרוגים,
היא אחת מערי־השדה בעלת אוכלוסיה מעורבת
של צרפתים וערבים. העתונות הצרפתית הציגה
את המאורע כדוגמה לחוסר הטעם שבכל
המאבק, הדגישה כי צרפתים וערבים שחיו יחד
והנפגעים עתה יחד — מוטב שימצאו פתרון־
שלוו לבעיית צפון אפריקה.

וווי
וונוס מגאה
ה20
[ עכבי שים
) שיכורים 1

קורי העכביש הטוויים בסימטריה עי־לאית,
הם אחד מפלאי העולם. השינוי
הקל ביותר בולט לעין. לכן עלה על
דעת המדענים כי העכביש הוא אוב־ייקט
מצויין לגילוי ההשפעות של
כל מיני סמים משכרים. פרה שיכו־רה
לא תגיב בדייקנות. עכביש
שיכור משנה מיד את צורת קוריו.
מדען שווייצי גילה זאת במקרה,
כשהשקה עכביש בסם מסויים כדי
להגביר את כושר־טודיתו. קוריו הש־תנו
לפתע. המדען ניגש מיד לנס־יונות,
השקה את העכביש בזה אחר
זה בסמים ש,יניס.
בתמונות: קורי העכביש אחרי
שתיית פרוויטין (למעלה) ,סם־הרדמה
(שני מלמעלה) ,סם משכר אינדיאני
(שלישי מלמעלה) וגאז מצחיק (תח־תון)
.אחרי כל שכרון, התפכח הע־כביש
כעבור שלושה ימים.

השחקנית האמרוז ריקאית הרדאוויי
הוזלי־טה
לבסס את ה־פירסומת
שלה
על תעלול חדש:
היא טענה כי
מידות גופה, היקף
החזה׳ המותניים
והירכיים
מתאימים בדיוק
כמעט־נמרץ למידות
גופה של
המפורסמת בנשי
העולם כולו —
ווינ־ס ממילו.
מן התיאוריה
עברה רוז למעשה.
היא נסעד.
לצרפת, ביקשה
את רשותה של הנהלת מוזיאון
הלובר הפריסאי, בו עומד הפסל
היווני קטוע־הידיים, להצטלם בחברת
ידידתה הוותיקה. הנהלת
המוזיאון התנגדה לכך בכל תוקף.
היא טענה כי לא איכפת לה
שנערה בבגדים ביקיני תסתובב
באולמי המהיא־ן המכובר, אולם
הזכות לצלם את יצירות האמנות

המוצגות בו שמורה רק להנהלה.

מחוסר ברירה אחרת, נכנסה §ן

רוז למוזיאון עטופה מעיל אר ך,
הביאה אתה צלם שהסתיר את
המצלמה מתחת לבגדיו. כאשר
יצא שימר האולם מן החדר׳ פש־טרה
רוז את מעילה במהירות הבזק,
הצטלמה לעיני המבקרים
הנדהמים.

יודית פאסקייה, ת
רת צרפת, מיאנה
בעלה אלפרד בגי?
להתגבר על בד ה
רי, הזמינת בובתלה,
הלבישה את
שמורים עמה באו
על הכורסה הזוגי!
בו אהב בעלה לש
בעודו בחיים.
הבובה הוזמנה
המוזיא ן הלונדוו
שעווה, השייך למג
סכום של 40 אלף
מוזיאון נעזרו בת
תמונה על הקיר),

אשה הנאמנה, מ
שלו׳ בה גילו אה
עיניים וצבע השי
ומרפקיה ניתנים ל
יהיה להחליף את
הבעל הנצחי. כן
שערותיו ואת זקנו

הנהלת מוזיאון ן
מאדאם טיסו בלו[
כך מן הרעיון, ן
האשה רשות להכין
ובובה נוספת מדק
הציבו במוזיאון ע|

העולם !1

כיבוש החלל

עוד לפני עשר שנים היה חלום כיבוש החלל
בגדר של דמיון מטורף, אך מאז ועד
ה ום עבר כברת דיר ארוכה. הוא יצר ספרות
שלמה של מדע דמיוני׳ הפן לאחד
משעשועי־הילדים החביבים ביותר, גרם אפילו
לכך שכמה מתושבי כדור־הארץ דרשו להכיר
בזכות־בעלותם לגבי שטחי קרקע בירח
ובכוכבים. נוסדה אף אגודה למסע אל
החלל׳ שחבריה נרשמו כמועמדים ראשונים
לטיסה הראשונה אל הירח.
השבוע החל החלום להתגשם 2 .המעצמות
האדירות, ארצות־הברית וברית־המועצות, הודיעו
בעת ובעונה אחת כי הן עומדות לשגר
לחלל סילונית שת הפך בכוח התאוצה המתמדת
לירח נוסף לכדור־הארץ. סילונית זאת
לא תכיל לפי שעה נוסעים אנושיים, תשמש
לצורכי מחקר בלבד, עד שתתלהט ותושמד
מאליה.
את יות
כי־זות

ולד.

צעד
זה הוא הכרחי, כדי לברר את התנאים
השוררים בחלל, מחוץ לאווירה האופפת
את כדור־הארץ׳ ואת סיגולו של הגוף
האנושי לתנאים אלה.
.אך בינתיים, עוסקים אנשי מדע במלוא
הקיטור גם בבעיות הכרוכות ביצירת התנאים
למסע אנושי אל החלל. ידוע, שנוסעי הסילונית
הראשונה לחלל יעמדו תחת לחץ

איום הנובע מתנועתה הצנטריפוגאלית של
הסילונית. משום כך ייבנו עבורם מושבים
מיוחדים (בתמונה למעלה) שיאפשרו להם
להידבר איש עם רעהו באמצעות כפתורים
הקבועים בידיות המושב.
תאי־המבחן מסוג זה כבר נבנו, ועתה
נעשים נסיונות באנשים חיים, המתנדבים לתפקיד
זה, מוכנסים לתנאים דומים לתנאי
החלל ותגובותיהם משמשות חומר למחקר.
בעייה אחרת, לא פחות חשובה, היא לבושם
של האנשים שיצטרכו לצאת מספינת החלל
לכשתגיע לירח או לכוכבים אחרים.
לבוש זה (בתמונה משמאל) יצטרך לא רק
לספק לגוף את מנת־החמצן, אלא גם להגן
עליו מפני שינויי־לחץ ולספק לו את הכובד
הנחוץ כדי שלא יתחיל להתעופף. כן קבוע
ם בתלבושת מיקרופון׳ אוזניות ומשדר
זעיר שיאפשרו לו לשוחח עם חבריו.
הסילונית העומדת להישלח לחלל
לפי שעה, זכתה בפי המדענים
האמדקאיים לשם החיבה
.עכבר״ ,שנולד מצירוף ראשי־התיבות
של שמה המדעי הלועזי.
מעופה באחת השכבות הגבוהות
של אווירת כדור־הארץ יאפשר
להם לחקור את הקרניים הקוסמיות
והשפעתן על גוף האדם.

:ת פאריס בי־
;ינחם על מות
< .היא החליטה
באמצעי מקווה
בדמות בעבה
בבגדיו ה־והושיבה
אותה
יול האח, מקום
מדי יום ביומו
׳ת־המלאכה של
הנודע לבובות
1טיסו, תמורת
זנקים. אמני המי
הבעל (ראוז
נלבומה של ה־בתעודת־הז
הוי
,גובה, צבע ה־ברכי
הבובה
ה, כדי שאפשר
פן ישיבתו של
!שר לסרק את
לם־בב את רא־

:ות השעווה של
ן התפעלה כל
כי ביקשה מן
!תק של הבובה
ה היא, כדי ל׳
,בצד דמויות־

השעווה של כל גדולי העולם, מאדם
הראשון ועד סיר ווינסטון צ׳רצ׳יל
(שדמותו מיוצגת במוזיאון בחצי-
תר סר בובות, מאז היותו קצין בצבא
הבריטי בדרום־אפריקה ועד לראש
ממשלה מעשן סיגאר נצחי) .כתמורה,
הציע המוזיאון להעניק לאשה
את בובתה חינם אין כסף, ובלבד שיוכל
ספק למבקרים הרבים במוזיאון

סיפור חדש נוגע ללב.
אולם יודית פאסקייה התנגדה לכך
בכל תוקף, שילמה מחיר מלא עבור
בובתה .״עשיתי את הבובה״ ,אמרה
ה א ,״לא כדי להרבות פירסומת ל־בעלי
או לי. הרגשתי את עצמי כה
בודדה בלעדיו, ועתה הוקל לי. נדמה
לי שהוא נמצא לידי בבית, כמו ב־ימים
הטובים ההם.״

האור 1ה מר באמת
מי אינו זוכר את סילבאנה מנגאנו, חשופת־הירכיים
בסרטה הגדול הראשון האורז המר י
מדי שנה, נוהרות 200 אלף סילבאנות אל עמק
נהר פו האיטלקי, חיות במציאות שהוקרנה

על הבד. השנה, בהגיען
לשדות האורז
הענקים, הכריזו הבנות
שביתה, דרשו
שיפור בתנאי העבודה, אך השביתה נכשלה.
מעבידיהן הפסיקו את מכירת המזון, לעובדות
לא נותר אלא לשוב ולשתול את האורז
המר.

5555555555555555555555555555555555555555555555555555555555555555O5555555555555555555B51555555555555555555555555555555B55 55555555555
930

במדינה
(המשך מעמוד )8

עיני של גרשום שוקן, עורך ובעל
שחיפש אנשים חדשים ונמרצים. קרן המרצין,
דוקטור לפילוסופיה (ועתונאי לשעבר)
שההגינות היתד, תכונת־אופיו הבולטת ביותר
(אמר חבר :״קרן לא יחצה את הכביש לעולם
באלכסון היה הרבה יותר מזה :
תוך זמן קצר הפן לסמל העתון, כותב מאמריו
הראשיים, יוצר אותו סגנון מתון אך
תקיף שכבש את הקהל הרציני.
הוא לא רק משך את מבטו של שוקן.
במסיבות־העתונאים עם משה שרת, עורר
את תשומת־לבו של שר־החוץ, ששינה את
,שמו מקרמר לקרן, גייסו לתפקיד יועץ בשגרירות
בוזשינגטון, ולאחר מכן בלונדון.
אולם קרן התגעגע חזרה למקצועו האמיתי.
עוד לפני כן חזרה ארצה בתו, יהודית. ב־אוירה
הדיפלומטית הדחוסה של וושינגטון
לא הרגישה עצמה בטוב, הודיעה :״אני
רוצה הביתה, לקיבוץ הוריה הסכימו
לתת לה לחזור למשק משגב־עם הגלילי,
אחרי שאיימה לחזור גם בלי הסכמתם.
החומה הסינית. לפני כמה חדשים
הבטיח דויד הכהן לקרן שיסדר לו אשרת־כניסה
לסין העממית. קרן טס מיד לראנגון
כשליח הארץ, אולם חזר מאוכזב: החומה הגדולה
של סין סגרה עליו את המעבר.
תחת בייקור בסין, הקדיש קרן את מרצו
לטיול אחר: מטע אל תוך משפט קסטנר.
הוא הסתגר בבית, נמנע מלבקר במערכת,
יצא כשהוא נושא פצצה עתונאית: התקפה
חריפה על השופט בנימין הלוי, יליד גרמניה
הארץ,

במולדת החדשה נשבו רוחות חדשות ומעידה,
אשתו הראשונה של דוד, שמה לב
כי לישראלים רק אשה אחת, אסור לשאת
שתי נשים. שכנם הזקן, יחזקאל יסדי נאסר
בעוון ביגמיה. סעידה התחילה ללחוץ על
דוד להיות מודרני, להתגרש מאשתו השניה.
דוד סרב, כי אהב את שתיהן אהבת נפש.
סעידה לא הרפתה ממנו, חיפשה את הצדק
בבית־המשפט בנתניה, אולם השופט פסק
כי מאחר שנשרי נשא את נשותיו עוד בתימן
אין לצוות עליו לגרש אותן.
השבוע -עטה שלישיית הנשרים על בית
משפט השלום התל־אביבי: סעידה הוסיפה
לחפש את הצדק. אולם סניגורו של הנאשם
טען כי כבר ניתן פסק־דין בענין הנידון ואין
לשפוט אדם פעמיים על אותה העבירה.
השלישיה חזרה לנתניה.

על־ידי וילון־שמיכה, להמשיך לגור •חד.
חצי שנה גרו השלושה בחדר אחד. המתיחות
עלתה וגברה, אך דינה קיבלה את אי־הנוחיות
בקור רוח מוחלט :״אם צר לכם ״
אמרה ,״צאו לזוג הנשוי היה צר מאד. הם
יצאו. דינה נשארה בחדר לבדה, אך לא לזמן
רב. גם היא התחתנה, המשיכה לגור בחדר
עם בעלה משה העובד במשרד־הבטחון.
מאז לא היה אף רגע משעמם לשלאסים :

מסחריים עם העולם החדש מעבר לים.
לקראת חג הפסח שלח טוביה שי לקרוביו
בארצוודהברית: ספר־הגדה אמנותי,
כרוך כריכה עבה, יפה, מלווה הקדשה נרגשת
בשפת־הקודש. טוביה היה סמוך ובטוח
כי השי ימצא חן בעיני הקרובים.
טעות גורלית. .יום לפני סדר־פסח
ראה טוביה את ספר־ההגדה שנית, לאפתעתו
הרבה. היא לא הגיעה לתעודתה, אלא למשרד

זיופים
ל מ ען ה רו ש ם
מנחם בן פסח ( )24 לא עשה כל רושם על
ארנסטינה גרב. מאז נפגשו לפני שנה במעברת
יד־המעביר איבד מנחם את מנוחת נפשו
ותאבונו, אף התחיל לסבול מנדודי שינה.
לא פעם ביקש מארנסטינה לצאת אתו, אך
היא מרבה. הוא פשוט לא עשה עליה כל
רושם.
מנחם לא התיאש: לפני חודש הופיע
בפני חשוקתו, הראה לה תעודת שירות במשרד
הבטחון, אמר :״כדאי לך לצאת אתי,

כעל-דירה אסתר וזאב שלאם
שתי שיניים על מפתח החדר

חוקר המשטרה הכלכלית. באותו משרד
נתבקש טוביה להסביר כיצד הגיעו בולים
ישראליים לתוך הכריכה העבה, היפה, של
הספר.
השבוע הצטרך טוביה לחזור על הסברו
בפני שופט־שלום תל־אביבי, כשהובא לדוכן־
העדים כנאשם בהברחת בולים ישראליים
בסכום של 200 לירות. טען הנאשם :״זו
ההגדה שלי. אני מחזיק בה •את הבולים
שלי, כך שאיש לא יוכל למצאם. קניתי
הגדה אחרת, אותה רציתי לשלוח לקרובי
בחוץ־לארץ. נראה ששלחתי את הספר הלא־נכין•״
השופט
לא האמין להגדה זו, פסק :״שלושה
חדשי מאסר על תנאי.״

הזוג התחיל לבנות קיר וגג על הגזוזטרה ׳,
המשותפת בנסיון להפכה למטבח. לאחר
דיון משפטי ממושך הצליחו השלאסים להוציא
את הזוג מן הגזוזטרה. התגובה :״אין
דבר, אנחנו עוד ניקח את כל הדירה.״
גם תיגרות ידים לא נמנעו: משה, בחור
בריא גוף היציא לשלאם ( )60 שתי שיניים.
המשטרה ראתה בדבר סכסוך שכנים רגיל,
לא התערבה. שלאם חזר וביקש מהזוג לעזוב
את החדר, אך תגובתם לא נשתנתה :״מי
שצר לו המקום — שיצא.״ אולם הזוג הצעיר
היה מוכן לנהל משא־ומתן על תנאים, הציע
לשלאס לשלם 300ל״י תמורת החדר. שלאס
סרב. הוא ידע כי הזוג עומד לקבל שיכון
ביו־אליהו.
לפני ארבעה חדשים עברו דינה ומשה ליד־אליהו,
אך לא מסרו את מפתח החדר ל־א
פליתד דוו קי ם
שלאם, אלא לרשות המוסמכת, בצירוף בקשה
להחרים את החדר בשביל שיטר• שרק
אדם נשוי, או שהיה נשוי׳ הינו כש ר
גר, לדבריהם, במעברת בית־ליד אך שירותו
להתמנות כדיין בבית־דין רבני, כך נקבע
במשטרה חיוני בעיר. הרשות המוסמכת
בתקנות הסכמת הדיינים שפורסמו השבוע
ביקשה מהשוטר להצהיר על כך בשבועה ,־על־ידי שר־הדתות, לאחר שאושרו על־ידי
השוטר הצהיר. הרשות המוסמכת החליטה להרבנים
הראשיים. התקנות אינן מסבירות
מדוע גרוש מתאים יותר לתפקלד דיין מאשר
החרים את החדר.
רווק.
שלאם עירער על ההחלטה בבית־המשפט
המחוזי התל־אכיבי. ממש ברגע האחרון לפ !גמד ־ בקר
ני שנכנס צו החרמה לתוקפו, הביא שלאס ל־במושב
פטיש בנגב היכנסו החידש לראבית־המשפט
את תוצאות חקירתו הפרטית :
שונה לעבודה פרות המשמשות בתפקיד של
השוטר עזב את המעברה לפני 4שנים, מתבהמות
עבודה, מושכות עגלות טעונות.
גורר כעת בכפר אונו בביתו הפרטי בעל
באירופה והו נוהג נפיץ, אולם בישראל היכשני
חדרים. הרשות המוסמכת ביטלה את
נס לראשונה עם הבאת פדית־עבודה מגרמהצו,
החזירה לשלאס את המפתח.
ניה במסגרת השילומים. נוסף לעבודתן,
אולם שלאס לא זנח את הענין: כתב
שופעות הפרות גם ״ 8ליטר חלב ביום.
מכתבים רבים לשוטר, דרש פיצוי על הוצאות
המשפטים, אולם טרם קיבל כל תשובה. מן ה מ לונ האלה 3פ ר
לאחר שהמשטרה פנתה לתושבים בבקשה
השבוע כתב שלאם מכתב נוסף בו צירף
לתרום כלבים להגנת ישובי הספר, הוצעו
לדרישתו המקורית התראה כי אם לא יקבל
לה השבוע 60 כלבים למטרה זאת• הגד לו
תשובה כלשהי לפניתו, ימסור את ענין
להציע תושבי מ שב־זקניש בגבעת־השלושה,
שבועת השקר של השוטר למפקח הכללי של
שהודיעו על נכונותם לתרום 10 כלבים. מכל
המשטרה, יחזקאל סחר.
ההצעות, בררה המשטרה עד כה 8כלבים
בלבד, והם נשלחו לאימוניהם בבסיס הארצי
של המשטרה בשפרעם.

כל ישר אל

כיגמאי נשרי;שמאל)•
שלושה מקומות על טרבד־הקסנזיס

כמוהו. היתד, זו הפצצה העתונאית האחרונה
של ד״ר משה קרן.

חינוך
פרטק טן נשכח
האוניברסיטה העברית לא שכחה אף פעם
להזכיר לעולם את הישגה המזהיר: כחמישים
סטודנטים ערביים נמנים עם תלמידיה,
הוכחה חיה לרוח הנאורה של המדינה.
בשבוע שעבר פנו חמישים אלה במכתב
אל נשיא המדינה, נשיא האוניברסיטה ומערכי!
הננולס •הזח, הזכירו שבכל זאת נשכח
פרט אחד: אין הם מסוגלים להתקיים בירושלים.
״חלק
מהחתומים מטה,״ התמרמרו ,״פנה
אל לשכת העבודה של הסתדרות הסטודנטים,
ולאחר פניות חוזרות ונישנות קיבל תשובה
שלילית, כשההנמקה היא שהמשרדים אינם
מוכנים לקבל סטודנטים ערבים משום שהם
ערבים.״

כנ פי נ שרי
כשעצר מרבד הקסמים בתחנה הסופית,
ירד דוד נשרי עם שתי נשותיו: סעידה ושרה•
את שתיהן נשא עוד בעדן. במולדת החדשה
השתקעה משפחת נשרי במעברת נתנבחלקה.

שמחה
* מימין: עורך־דין מיכאל נספי, שנזדמן
לאולם בית־הדין.

כעת אני עובד בשירות הבטו!וז /את מבינה...״
התעודה
עשתה עליה רושם והם יצאו ל־בלות
בתל־אביב. אולם כשנתקלו בשוטר ה־ראשון,
ביקשה ממנו ארנטטינה לבדוק את
התעודה.
השבוע יצא מנחם מבניינו האפור של בית
משפט השלום התל״אביבי כשבכיסו קבלה
על קנס של 100 לירות ששילם לפי צו השופט
אליעזר בן־טל שמצא אותו אשם בזיוף
תעודה ממשלתית. היה זה רק חלק
מפסק הדין׳ חלקו השני עלול להוליך את
מנחם לבית־הסוהר לחצי שנה באם יחזור בשנית
על עשיית רושם מסוג זה.
מלבד מ־ 100 הלירות איבד מנחם את אר־נסטינה
לעולם, אולם מנוחת נפשו ותאבונו
חזרו אליו.

ד ר כי חיים

הברחות

מ׳ שצר לו שיצ א

אין זו הגדה

עשרים ואחת שנה גרו זאב ואסתר שלאם
בדירתם בקומתו״השלישית של בית יפה ברחוב
המלך ג׳ורג׳ התל־אביבי. לאחר שנסתיימה
מלחמת השיחרור החליטו להשכיר
חדר אחד למרים אקמן, שהפכה לדיירתם השקטה.
יום אחד ביקשה מרים רשות להכניס
לחדרה את חברתה דינה מינקוביץ. השלאסים
הסכימו. גם דינה היתד, בחורה שקטה.
לפתע בא משבר: מרים אמרה לדינה שהיא
עומדת להינשא, ביקשה ממנה לפנות את
החדר. דינה בירכה אותה, אך סרבה לצאת,
הציעה מוצא אחר: לחלק את החדר לשניים

מזוו דהא טו מי ת

האנושות מתחלקת לשני סוגי אדם: האחד
שיש לו קרובים בארצות־הברית, השני שאין

לטוביה זונדבנד ( )58 ממחנה־ישראל היו
קרובים בארצות־הברית. הוא אהב אותם
מאד. כמוהו גם הם. לעתים שלחו לו חבילות
סקרים, הוא השיב במכתבי תודה ארוכים,
בהם תיאר בין היתר גם את מצבו
המר, הכשיר את הקרקע לקשירת קשרים

בעוד שכיום מוציא כל אדם בישראל בממוצע
20 דולאר לשנה עבור הנפט המובא
מחוץ־לארץ במליונ׳ חביות, תוכל ישראל,
אחרי הקמת תחנת־כוח אטומיות, להביא את
כל הדלק השנתי שלה במזוודה אחת. גרעי־נאי
יהודה אייזנברג, שצייר השבוע תמונה
אופטימית זו, הזהיר מפני האשליה כאילו
האטי ם ימתיק בקרוב את מי־הים. דעתו :
האטום רק יבוא במקום החשמל. עד שתימצא
דרך הרבה יותר זולה להמתיק מי־ים, מכפי
שידוע כיום, לא ישתפרו הסיכויים לרתום
את הלש התיכון להשקיית הנגב.

• שמו ומספרו של השוטר שמורים במערכת
עד סוף הבירור.

העולם הזה 930

במרחב
מצרים
המטאטאו מו עצתההפיכה
העניין התחיל בשעת סיור של מפקד״כנף
עבד אל־לטיף בגדאדי ברחובות קהיר. כחבר
מועצת ההפיכה ושר לענייני עיריות בממשלה
המצרית רצה לראות במו עיניו מה נעשה ברחובותיה
הסואנים של הבירה.
למרות שנולד וגדל בקהיר והכיר את
העיר היטב, נדהם בגדאדי למראה עיניו :
לכלוך, עזובה, זוהמה. אך מעל לכל, חרה לו
ניוונם של רבבות נערים, שהסתובבו לה־קות־להקות
ברחובות הראשיים, נטפלו לנשים
העוברות, עלו וירדו מחשמליות תוך
כדי נסיעה. הוא החליט לעשות משהו.
הפתרון שמצא היה יפה לשתי הבעיות.
בשידורי רדיו, במאמרים, במודעות־קיר ובנאומים
ציבוריים, פנה לנוער בגיל 12־18
להתגייס לתנועת הנוער הממלכתית החדשה.
״אחיכם המבוגרים משרתים בצבא. קרוביכם
המבוגרים יותר משרתים במשמר הלאומי.
השתתפו גם אתם בהפיכה הגדולה. לבשו
את מדי מונזנזאת־אל־שבאב !״
ביום הראשון ליסוד התנועה, נרשמו
5000 חברים בקהיר בלבד. תוך שבוע, יצאו
500 מהם למחנות מחוץ לעיר. כאשר חזרו
היו מוכנים לבצע את ת-כניותיו של בגדאדי.
180
טון אשפה ושבחים. לבושי מדי
חקי נקיים, כשסרטי־בד מכריזים עליהם
כחברי התנועה החדשה, יצאו הנערים לרחובות,
מאורגנים בכיתות. מפקד כל כיתה
דחף לפניו עגלה לאיסוף אשפה ; אנשיו
צעדו אחריו, מטאטאים חדשים על כתפיה,־.
מעולם לא נוקו סמטאות קהיר בהתלהבות
כזו. תוך ארבע שעות אספו הנערים 180
טון אשפה, הפכו׳לגיבורי היום של מצרים.
בתום יום העמל הראשון, נערכו ׳במיסדר
חגיגי לקבל את שבחיו של בגדאדי.
״המטאטאים שנשאתם היום נחשבו תמיד
לאות קלון במצרים. מעתה יהיו לנו אות
כבוד ...אתם תטאטאו את הזוהמה ברחו בות,״
צעק ,״ואנו נטאטא את הזוהמה המעיבה
על נפש האומה.״

מר 1ק1
ה ע תון ה שנו א כי ותר
שני השוטרים לא שאלו שאלות. הם ניגשו
לצלם, הנחיתו עליו מכות נמרצות. רק כשהאיש
הממורט וזב הדם, זיהה את עצמו
כצלם־עיתונאי אנגלי, התברר כי ה־כה בטעות
.״חשבנו שאתה צלם של מרוק־פרם,״
התנצלו השוטרים.
מרוק־פרס, יומון צרפתי קזאבלנקאי, הפך,
תיו שלוש שנים, לעתון השנוא ביותר באפריקה
הצפ נית. כי, לדעת עורכיו, הגיע
הזמן לשים קץ לקולוניאליזם הצרפתי,
למסור את השלטון במרוקו למרוקאים —
דעה שנראתה כבגידה בעיני כל צרפתי מקומי

הגון. גרוע מזה: העורכים לא הסתירו
את דעתם.
התגובות לא איחרו לבוא: הונחה
פצצה במרפסתו של אנטואן מאזלה, העורך.
דק דוברל, בעל העתון, נורה ונהרג בצרור
כדורים בלכתו ברחוב ; המון נסער התפרץ אל
בית־הדפוס, הרם מכונות, היכר, פועלים.
חבוי המערכת הוכו לא פעם על־ידי אלמונים,
אזהרות טלפוניות נתקבלו מדי יום.
אך מרוק־פרס המשיך ללחום למען עצמאות
מרוקאית.
מחמאה על הקיר. כאשר רכש דוברל
את העתון, ידע כי לפניו מאבק ארוך ומסוכן.
בניגוד למצב בצרפת עצמה, שם שוררת
אהדה מסויימת לתנועת העצמאות המרוקאית״
,מאוחדים צרפתי אפריקה הצפונית
בשנאתם לערבים המקומיים. ארגון הטירור
המחתרתי שלהם פועל נגד צרפתים פרו־מרוקאים
באכזריות העולה בהרבה על זו
הנהוגה כלפי ערבים.
איבה זו פגעה בתפוצת העתון, הניאה
בעלי־עסקים מפירסום מודעותיהם המסחריות
במרוק־פרם. אך לצידו של דוברל התייצב
אדגאר פור, ראש ממשלת צרפת, שקיווה
כי העתון יתמוך בתוכניתו לביצוע שינויים
ליברליים בשיטת השלטון במרוקו.
דוברל נהרג, מאזלה המשיך. השבוע, מבעד
לסכנה שאפפה אותו ואת חבר עובדיו,
יכול היה לראות את הסימנים הראשונים
של מימוש מטרתו. גיילבר גראנוואל, הנציב
העליון החדש, למרות איבתם של רוב הצרפתים
המקומיים, הודיע על החלטתו להנהיג
ריפורמות פוליטיות וחברתיות ללא
דיחוי, הציע הקמת ממשלה מרוקאית עצמאית.
קריקטורה
שהודבקה ברחובות קזבלאנקה
שהראתה אותו כאחד הכתבים של מרוק־פרס,
נשלחה על־ידו למאזלה, בתוספת ההערה :
״זו מחמאה גדולה בשבילי.״

מחרוזת
ע ל חו דו ש ל תייר
אנטואן מסעוד, בעל בית מלון בעיר הנופש
עליי הלבנונית, הגיש תביעה נגד
שלושה תיירים מצריים ששהו אצלו שבועיים,
סירבו לסלק את חשבונם בטענה שאחד
מעובדי המלון העליב אותם. העלבון :
לעומת העיראקים המצרים הם עם של קמ־צנים.
התלונה הועברה למשרד החוץ בביירות,
ששילם את ההוצאות בעצמו, דרש שהעובד
חסר־הנימוסין יפוטר, מאחר שהלב־נון
״חייבת להשאר ריטואלית בסיכסוך ה־עיראקי־מצרי.״

שחקמל כי
כאשר החרימה מועצת ההפיכה המצרית
את כל רכושה של הנסיכה מהוש פאדל,
בת־דודו של פארוק, הגישה הנסיכה היפה־פיה
תביעה משפטית, דרשה שיחזירו לה
בית אחד מתוך שמ נת בתיה המוחרמים.
הנסיכה זכתה במשפט, הגישה. תביעה שניה,
להחזרת מכונית קרייזלר — אחת מארבע
שהוחרמו. השבוע, זכתה בתביעתה, הגישה
מיד תביעה נוספת — הפעם לקבל את השלט
הנושא מספר ,3הקבוע על מכונית
מוחרמת ואשר ניתן לה בזמנו כאות הוקרה
אישי על־ידי פארוק.
* אהדה שהתבטאה, השבוע, בסירוב מועצת
הריפובליקה לאשר את הארכת חוקי
החירום במרוקו לששה חודשים נוספים ובפרוץ
משבר מחשלת׳ חריף.

מיבצע מטאטא בקהיר
״אתם ברחובות, אנחנו בנשמה !״

העודס הזה 930

תמונה זו צולמה בתחרות כין שני ענקי הבדורסי המצרי: נבחרת
הצבא ונבחרת המשטרה. עוד לפני עשר שנים כבשה מצרים מקום
כבוד כענף זה כעולם, קבוצותיהם ביקרו לא-פעם כארץ־ישראל. צילום
מיוחד זה צולם כשהצלם ניצב על מיתקן סולמות מיוחד בדיוק מעל לסל.

ספורט
מ של חו ת
מ שנ ה מ קו מ שנ המזל
השממה שכבשה לאחרונה את מגרשי הספורט
בארץ, לא הצליחה לכבוש את הספורטאים
עצמם. ברגע בו ירד מדחום
הספורט לאפס ומדחום הטמפרטורה טיפס
מעלה מעלה, צצו בישראל איבע משלחות
ספורטיביות שיצאו בזו אחר זו לחוץ לארץ.
הראשונה,
נבחרת אס״א שנסעה למשחקי
הסטודנטים בסף סבאסטיאן שבספרד, לא
זיכתה את ישראל עד כה בידיעה אחת, אם כי
נלווה אליה עתונאי מיוחד.
שונה ממנה היתד, נבחרת אחרת. היתה זו
של נכי ישראל, שהשתתפה באולימפיאדת
הנכים שנערכה בסטוקמנדוויל, לונדון. נבחרת
הנכים נוטלת זו הפעם השלישית חלק במשחקים
אלה, לאחר שבשנתיים האחרונות
זכתה בכמה הישגים, ביניהם: מדלית זהב
בשחייה.
גם על משלחת זו לא נודעו פרטים מלאים.
השבוע הגיע ארצה מברק המבשר כי ישראל
זכתה במקום השלישי בכדורסל, אחרי
ארצות־ה*רית ובריטניה וכי מטיל כידון
ישראלי זכה במקום הרביעי. מה שם מטיל-
הכידון ומה עלה בחלקם של השחיינים— ,
על כך לא באה כל ידיעה.
משלחת שלישית ששהתה מעבר לים וחזרה
השבוע, היא נבחרת הנח״ל (העולם הזה
)929 שהשתתפה בתחרות הצעידה ה בי ר
צבא ת בהולאנד >דאה אנשים).

אליה וקוץ בה. ידיעות על הצלחות מסחררות
של ישראל בכדורסל, כדורעף ואתלטיקה׳
הגיעו מוורשה המארחת את הפסטי־באל
הבינלאומי החמישי של הנוער הדי־מוקראטי.
דווקא
משלחת זו, שלא בין שה את ישראל,
יצאה את הארץ ללא ׳אישורה של
ההתאחדות הישראלית לספורט. בהיעדר אישור
כזה, צורפה משלחת ישראל ל״בית־המורדים״
,בו מתקיימים משחקים שמחוץ
למסגרת הרשמית. בבית זה גברה ישראל בכדורסל
על פינלאנד ( )50 : 91 ועל צ׳ילי
36 : 56 שחקני הכדורעף הביסו את איטליה
0 : 3האתלט דויד קושניר מקבוצת
יזרעאל כבש את המקום הרביעי בקפיצה
לרוחק — 7.16 מטר, תוצאה המהווה שיא
ישראלי חדש. שיא ישראלי אחר שהושג
בוורשה על־ידי דויד קושניר הוא בקרב־עשר,
בו צבר 4882 נקודות ; ואילו ההלך

דויד חרמוני זכה במקום החמישה־עשר בתחרות
ההליכה למרחק 20 קילומטר.

כדו רגל
ועוד ר ג לו נטויה
כשיעלו בשבת הקרובה 22 כדורגלנים
למגרש הכדורגל הנאה בבלפסט, בירת אירלנד
הצפונית, למשחק הקונטיננט האירופי
נגד נבחרת איי בריטניה, יו פנו עיני 100.000
הצופים, לכדורגלן נמוך קומה ובעל שערות
שיבה, שיופיע בנבחרת האנגלית כשעל
חולצתו רקום המספר .7כל ילד יודע
כי זהו סטנלי מתי ם׳ הקיצוני הימני של
קבוצת בלקפול האנגלית ושל נבחרת אנגליה
כולה.
לסטן ה״זקן 40 תהיה זו הופעה רביעית
במסגרת ההתמודדויות שבין אנגליה
לאירופה. לראשונה לבש את מדי הנבחרת
במשחקה עם אירופה ב־ , 1938 בו נחלו
האנגלים נצחון ברור — .0 :3ב־ 1947 גברה
אנגליה על אירופה בתוצאה . 1 : 6 :במשחק
השלישי שנערך ב־ 1953 ניצלו האנגלים בדקה
האחרונה מכשלון, בזכות בעיטת עונשין
מ־ 11 מטר, שהביאה לשוויון ,4 : 4מת־יוס
הוצב גם הפעם בנבחרת אנגליה, זכה
להיות הכדורגלן היחיד שהופיע בכל ארבעת
המפגשים.

א תל טי קהקלה
הז מן עשהאתש לו
בילדותו גילה רוג׳ר מונס ( )25 עניין בכמה
וכמה ענפי ספורט, אולם את האתלטיקה
הקלה שנא שנאת נפש, למרות המשיכה
הרבה שהיתר, לענף זה בקרב בני הנוער
בעיר מולדתו בריסל, בירת בלגיה.
כשסיים מונס את שירותו בצבא הבלגי,
התגנים לכוחות המשטרה. באחת מתחרויות
הספורט הרגילות שנערכו מטעם המשטרה,
זכה מונס, באורח מפתיע, בריצת 800
מטר, בגמאו את המסלול ב־ 1 : 59.0דקה, זמן
בינוני לגבי רצים באיריפה•
ההפתעה גררה שינוי מפתיע: מונס שכח
כליל את שנאת הילדות העזה לאתלטיקה
הקלה, החל מתאמן במרץ, לא חסך כל מאמץ
לריצה, הגיע עד לתחרות הבין־לאו־מית
שנערכה בשבוע שעבר בהלסינקי,
בירת פינלנד.
תשואותיהם הסואנות של צופי האיצטד־יון
האולימפי הענק שבהלסינקי, באו כתגובה
על דברי הרמקול שבישר על שיא עולמי
חדש במירוץ 800 מטר. הזמן 1;47.5 :דקה.
בעל השיא: רוג׳ר מונס.

ביבשת

בו ד דו ת, ו שונא ריקודים סלוניי ם, מו כן להת כתב
עם כל נערה על כל נו ש א. ב תנ אי ש תהיה
נחמדה. וגילה בין 16ל־. 17.5

רק אומנית מוכנת, כבקשה

נמצאו לי ידידים שבאו לריב את ריבי
ולתב ע את החזרת השוקולד הסחוב לפי.
המערכת נתמלאה מכתבים הדורשים לשלם
את הנזק והרי אחד מהם :
״לרותי שלום.
מצער כי ידידיך הטובים טרפי. חמסו,
גזלו׳ זללו ומנעו ממך את השלל אשר
נשלח לך מארץ מרחקים. הפלמ״ח ינקוט
בצעדים נגד הגזל שנערך והקומזיץ הבלתי
חוקי הפוגע בחוקת הקומזיצים בכלל,
ויגן על רמת הקומזיץ ועל רצונו של
הפלמחניק משוויץ. ידידיך במערכת מתבקש
ם, כחברי פלמ״ח לשעבר, להחזיר
את השלל. שלך שלך, שלהם שלהם.
זה כתב הפתשגן לסוחבי השוקולד״.
זה נחמד מאד באמת, אולם עלי להעמידך
על טעותך. סוחבי השוקולד הם
בני גבעתי לשעבר, וכנראה ששם אין
מכבדים את חוקת הק־מזיץ...

נפש אינטליגנטית כגוף חינני
ס פ רו ת. תנ ״ ךוא מנו ת, מציע להתכ תבו ת
צעיר בז )930/690 ( 25 שלא מספר כל פרטים
על ע צ מו. ר צונו כי מ קבל תמכת ביו תהיה
כבת 20— 25 בעלת או פי. הבנה ו אינ טליגנ ציה
אי שית. יחד עם זאת עליה ל היו ת גם חיננית
וגם גבו הה.

היי הפרייכט !

קיבלתי מכתבכ תו ב עברית צחה מ שתי נערות
ילידות א מריקה בנו ת ש מונ ה עשרה ובוגרות
ה אונ בי ר סי ט ה ליהדו ת ועברית 930/691
אחת מהן היא שחורה ויפה וה שניה ב לונדית
כחולת־עין, יפה לא פ חו ת. רצונן להת כתב
עם שני צברים בני 20— 24 בונ רי בית־ספר
תיכון על־כל נו שא שיב חרו. השתיים
מ ת כוננו תבק רוב ל תור ב אר ץ, והיו מ ע די פו ת
על כן, ל הכי ר צעירים ה מכירים הי טב את
הארץ. הן או מ רו ת א פי לו ש תב אנ ה אתן מ כו נית.
ובכן ב חורים?

לכל נערה נושא

* ) 930/692 שהוא צעיר בן 19ב על ה שכלה
תיכונית. או הבספ רו ת, מו סי ק ה, קולנו ע והת
1איגדות

תו תי ה ם

16.5אביבי ם חרתו
( )930/693 שהוא גי מנזיס ט (רי אלי) הטוען
ש איננו מו צ א שום טעם ב תנו עו ת־ הנו ע ר או
בחברו ת כ לוניו ת, מו כן. מ שו ם כך, לחלוק
מז מנו ה פנוי לכ תי בה לנערה ב ת . 16.5— 16
עול הימים אינו מו ס ר פרטים נו ס פי ם על עצמו
פר ט ל עוב דה ש אין הו א חו בבא מנו ת
בלתי מו בנ ת. רצוי או מ ר הו א. שהנערה שתי או
תלהתכ תב א תו תהיה מי רו שלי ם, היפה, או
בעצם. מכלמ קו ם אחר ב עו ל ם.

כשנת אלפיים

ש מו ד ע תו ת פו רסם

( )930/694 התעק ש
שונה. בבק שה :
״ב שנת 2000י מל או לו 70 שנה ( כ מו בן
ב אם ננזר עליו לחיות עד אז ול כ דור הארץ
לנוע בחלל) .ר צונו להחליף דברים עם אחת
מ בנו ת ה מין היפה, ומציע לקבו ע את הנו ש אים
על סמך הטעם ה מ שו ת ף. או מרים עליו
שהינו יפה־תואר להפלי א ונ ב הו מסתכם רק

אם ל שכזה לא קור אים שוויצר, אז איך
קוראים לו?

כזונות או בודדות

או מרי ם
( 95מ ) 930/
חיל־יאוירניקים שני דונרי שר צונם להכיר את הנ ע רות אתן ותכת בו.
הם בני 19 בערך. גבוהים. בונ רי בי ת־ספר
מ ק צו עי, ו מתעניינים ב הרבה שטחים. הם רוצים
להתוודע. תחילה בכתב, אל שתי נ ערות
ח מו דו ת בגיל ה מ תו ק 16— 18 חי פ איו ת או
בנו תהע מק, ב עלו ת חו ש הו מו ר, עליזות, אוהבות
חברה ו חו ב בו ת טיולים. הם מו סי פי ם
כ׳ אין הכרח כי תהיינה אלה דווקא שתי חברות.

בלונדית
(לא) טפשה

( ) 930/697 היה רוצה כי ה מכ תבי ם שיקבל
יהיו כ תו בי ם בידי בלונ די ת לא טפשה, בת
. 16— 17 הו אעצ מו בן . 18 בעל ה שכלה תי כוני
ת, גבה קו מ ה ונ אה צורה. כן טו ען הו א
שחו ש ה הו מו ר הו א אחד מ ת כונו תיו העי קריות.
אין זה הכרחי, בעצם, ש או ת ה נערה
תהיה בלונ די ת.

הוא יניע מחר
בת שב ע. נ פל א ל היות בת , 21ל ע בו ד, לבזבז
מעט, לרקו ד ולס פ ר לחברתך ה טו בהב יותר
דברים מ שע שעים על מחזריך תוך ציפייה
לאחד בידיעה שהוא קיים ולא יאחר ל הו פי ע.
הרגיעי בחיו ך טוב לב את מב טי הם הדו אגי ם
של אב א־ אמא החוזרים ו או מרים שהזמן חו לף.
אחרי הכל, הנך רק בת . 21

על בל הפונים אלי בכל ענין
שהוא, לצרף חמש מאות פרוטה
בבולים.

של מפעל ה פי ס
יוגרלו בין פו ת רי

סאוזן .1 :מטו־
;יה הפילו את מוס
אל־על ; .6.המנצח
בבחירות ; .9
עיסוקו של איג־שטיין
10 משורר

תשבץ
930

יוחמד והחופה הש
חורה
12 אתר, בעברית
יותר פשוטה
14 מזון פסחי
; .15 חברת ספנות
; .17 תוצרת
ראשון 18 קוטבי,
בלועזית ; .20 חברת
תחבורה ישרא־אלית
! 21 ששים חסר
אחד ; .22 צעד ;
.23 מעל לגרב ; .25
גמד ; .27 רבי דוד
קמחי ; .28 לענה ;
.31 תני ! .33 יונה ;
.35 בן זוגו של הרעם
ץ .38 מערת קבר
; .40 בעל היו שבת
בגנים ; .41בתוכו
; .42 חסכון גמול
; .44 כלי תובלה
צפוני .46 ,ח״ב צ״ב
בכנסת הראשונה ; ,47 ספרי תורה ומזוזות
! .49״בן בלי 50 אדם המבלה
חופשת קיץ ; .51 חייה שייחודה הגדול במה
שבפניה ; .53 עיר ישראלית מלנ!ני
יותר מאלפיים שנה ; .54 נשק כיתתי ;
.55 שיטת הייצור האמריקאית שפורד הוא
ממציאה.
מאונך .1 :נפטר ; .2פרי הדר ; .3
חסר יד ; .4ידיד ; .5בנימין זאב היו שמותיו
הפרטיים ; .6בתוכו ; .7מחפש עיק־בות
; .8רחוב תל־אביבי 11 בירה מרחבית
; .13 נהריה, למשל ; .14״למען ה...
על מפא״י לרדת 16 בת־קול ; •18תהום
! .19 בנטיעות שכמותו התמחתה הקרן
הקיימת ; .24 ממלכה אפריקאית ; .36מצב
שאין ממנו מוצא ; .28 אחד מספרי ה־תנ״ך
; .30 סמל המלוכה ; .32 שתים עשרה
שעות ; .34 בן זוגו של השמן ; .36 ההמצאה
המהפכנית ביותר בעולם השעשועים

של שנות העשרים ; .37 בפי שור וכלב
נושך ; .39 מספר צ׳יזבאתים ; .43 יקב ;
.45 חושיסטאן ; .46 דרך התקרבות ; .48
מטה ; .50 חניך בית־ספר לקצינים ; .52
מאתיים ושבעים ; .53 לגמרי לא חם.

עשר איגרות מפעל הפייס לפותרי
תשבץ ״העולם הזה״ 928
צפורה זמיר, גבעתיים, רחוב עציון ;
מרים טאוב, תל־אכיב, ארלוזורוב : 80
בנימין יעקבי, חולץ, רסקו א׳ רופין ; 14
ישראל מנדל,ביץ, פתחיתקוה, רוטשילד
; 116ג לדה נחמה, ירושלים, רחוב החבשים,
בית משותף ; גדעון נימצ׳יק, רמת־יצחק,
ירושלים ; 42 גיורא גברדליק,
פתח־תקווה, ת.ד ; 1 .נעמי קסטלן,
פרדס חנה, מגד ב׳ ; שלמה רוזנברג,
בני־כרק, ג׳מוסין ; דניאל ריביצקי, תל־אביב,
שדרות קרן קיימת .56

פצצתהאלף־ כי ת
מאו־טסה־טונג עצמו פיקח על המיבצע.
מטה גדול נאסף להתקפה. פעולת־טיהור
אדירה עמדה להיפתח. הקרבנו ת המיועדים
40 אלף האותיות של הכתיב הסיני, ירושת
3000 שנה. לפי התכנית, רק שריד קטן
יישאר לפליטה. שרידים אלה ילוקטו לכתיב
חדש, פשוט בהרבה 57 .כבר פורסמו בחודש
אפריל 741 ,נוספות הוצאו לאור לפני
כמה ימים.
אולם, לפי כל הסימנים, נרקמת תכנית
הרבה יותר קיצונית: לחסל את הכתיב
הסיני כולו, לעבור לכתיב הרוסי, או אפילו
הלאטיני. תהיה זאת גולת־הכותרת למאבק הנואש
של העם הסיני נגד הכתיב שלו, ששום
בן־תמותה אינו מסוגל ללמדה.
מימי חמורכי ויהושע. ראשיתו של
כתיב זה לוטה ערפל: האגדה מספרת כי
הומצא על־ידי הקיסר האגדי פו הסי (שעלה
לשלטון בשנת 2852 לפני לידת ישו, כ־800
שנה לפני שלטון חמורבי מלך בבל) .גם
לדעת המדענים, אין שום ספק שהכתיב כבר
היה קיים שעה שיהושע בן־נון פלש לארץ
כנען. לפיכך זהו הכתיב החי העתיק ביותר
בעולם•.
בשעתו חולל כתיב זה מהפכה: הוא
נתן תרבות אחידה למליוני הסינים, שניביהם
רחוקים זה מזה כמו העברית מן הערבית.
אך את מספר הסינים היודעים את כל 40
אלף האותיות אפשר לספור על אצבעות יד
אחת: לפי הסופר לין יו־טאנג, ישנם רק
ארבעה כאלה. סיני משכיל מאד יודע לקרוא
עד 10 אלפים אותיות. קורא עתונים זקוק
ל־00נ< 4אותיות, ואילו רוב האובלוסיה אינה
יודעת אלא מתריסר עד אלף.
״גמר זקן״ .הקרב הראשון החל כאשר
היו האירופים עסוקים במלחמת־הע,־לם הראשונה.
רופא סיני, שטיפל בפועלים הסיניים
שנשלחו כתגבורת לחוית הצרפתית,
שם לב כי איש מבין הקולים אינו מסוגל
לכתוב מכתב למשפחתו. הוא יסד את
״תנועת־אלף־האותיות״ ,שביקשה להפחית את
מספר האותיות לאלף. תנועה זו השיגה
נצחון מזהיר: לפי הסטטיסטיקה האחרונה,
שפורסמה על־ידי ממשלת צ׳יאנג, לפני
גירושה ירד אחוז הסינים שאינם יודעים
קרוא וכתוב ל־ 39 בלבד.
אולם היתד. זאת רק טיפה בים האותיות.
יותר ויותר גברה הקריאה ל״לאטין־הואה״,
אלף־בית לאטיני מתואם לסינית. הק־מונים־
טים, רודפי הרפורמה, הפכו עצמם לדוברי
דרישה לאומית זו. עוד בימי מלחמת־האזרחים,
השתמשו בכתיב הלאטיני בעתו־ניהם.
מאחורי קווי החזית, פתח הצבא האדים
בתי־ספר שלימדו את הקולים את
הכתיב המודרני, שהיה נהוג ברומא עת עמד
חניבעל בשער.
הטענה העיקרית נגד הכתיב הלאטיני
מבוססת על עובדה מצערת: לעומת 40
אלף האותיות, מב לה כל השפה הסינית רק
400 מלים, כל אחת בת הברה אחת. כך,
למשל, יש למלה ״לי״ 113 מובנים שונים,
הנכתבים ב־ 113 אותיות שונות. בדברו מבדיל
הסיני בין המובנים הש.נים על־ידי רמת־קול
שונה, דבר הגורם לשיח המזמר, העולה
ויורד, של הסינים.
לא תמיד מספיק הדבר להבהרת תוכן
המלה. לכן רגיל הסיני להוסיף, בשעת ספק,
מלה נוספת ומסבירה. המלה ״הו״ פירושה
״נמר״ ,אולם כדי להבדיל את החיה מכל
״הו״ אחר, אומר הסיני ״לאו הו״ ,כלומר
״נמר זקן״.
״בלי יונ ק רדה״ .דורשי הטיהור מצפ־צפים
על טענות אלה. לדעתם, חשובה
הרבה יותר, העובדה שכל 40 האותיות אינן
מספיקות כדי לכתוב מלה כה פשוטה כמו
״נאסריום־כלוריד.״ את רוב המושגים הטכניים
אין לבטא בכתיב הישן, אחרים זקוקים
לתיאור. דוגמה :״כלי־אוירי־היונק־רוח״
במקום מטוס־סילון.
גם למיברקה הסינית בע־ות משלה. מאחר
שאי־אפשר להמציא 40 אלף סימני־מווס,

משתמש הדואר הסיני במספרים במקום
באותיות בשעת ההעברה, מפענח את הכתוב
במשרד הקבלה.
סיכום החדשנים: הכתיב שוב אינו מתאים
למדינה חדישה, מהתה מכשול לכל התקדמות.
אמנם,
החידוש לא יחסל את כל הבעיות.
במדינה קיימים שמונה ניבים סיניים שונים,
ושורה שלמה של ניבי־משנה. לפני כמה
מאות שנים הונהג, כשפת תיווך, מעין
אספרנטו סיני: השפה המשרדית של מעמד
הפקידים המשכילים, המאנדארינים. כיום
לוחמים מאו וצ׳יאנג איש ברעהו על גלי
האתר בשפת המשרדים של הקיסרים השנואים
על שניהם — מפני שכמעט איש מבין ה
שתי

רגליים

וגוף

עליון:
בן-אדם

בתוספת קו

גדוד

בתוספת

שמיים

מאונן

נוסף׳,

אולם ״גדול״ בתוספת
נקודה מימין למעלה
; כלב

ואם אותה נקודה
מופיעה למטה, פי־רוש
האות ״אשת
נשואין״ או, בהתאם
לתוכן המשפט,

גדול מדי

יד המחזיקה במקל :

״ציפור״ היושבת ב־
״קן״ ערב או מערב
(כי הציפור חו זרת
לישון עם שקיעת
החמה)

״אשת״ הנמצאת מ—
ל״גג״
תחת

שלום

מאזינים
אינו מסוגל להבין את הניבים המקומיים
של שני היריבים.
דרבי מובטפה. אם יפוצץ מאו את
פצצת־האלף־בית, תהיה זאת ראשיתה של
המהפכה התרבותית האמיתית, שבירת המורשה
של הדורות. רק מדינה אסיאתית אחת
אחרת ביצעה עד כה מהפכה כזאת במאה
ה־ : 20 תורכיה של מוסטפה כמאל, שהטיל
עונשי־מאסר על השימוש בכתיב הערבי,
הנהיג בכוח החוק אלף־בית לאטיני.
ישנה עוד מדינה אסיאתית שלישית בה
החלו חדשנים מסוימים חולמים על החלפת
כתיב מיושן באלף־בית לאטיני פשוט. הארץ:
ישראל.

צ פ רי רי קדם
אמתמ מו כנת

* הכתיב ה״עברי״ הנוכחי, שאינו עברי
אלא ארמי, נתקבל ־ בערן בתקופת עזרא
הסופר.

כדי לחקור את השחיתות הפושטת במדינה,
הזמינה ממשלת תאי (סיאם) 50 מכשירים
לגילוי שקרים.
העולם הזה

930

בשל
הקוטב הצפ תי
הקרחשלאהפ שי ר
המפה החשובה ביותר באולם המפות
של הפנטגון, מישבן המטכ׳׳ל האמריקאי,
מראה את האזור שהיה פעם הריק ביותר
על פני כדור הארץ: הקוטב הצפוני. כיום
האזור הארקטי אינו ריק כלל וכלל. כל כמה
ימים ניגשים אנשי המודיעין למפה, ונועצים
באזור הארקטי שעל גביה דגלונים קטנים.
הדגלונים הם אדומים.
לפני שלושה חדשים נתקלו מטוסי־סיור
דניים בשייטת סובייטית חזקה: שתי סיירות
וכמה משחתות כבדות פרצו מן הים
הבאלטי, עברו לים הקרח. לפני כן נודע לאמריקאים
כי ברית־המועצות מקימה שש
דיוויזיות ארקטיות חדשות על חופי ים־
הקרח, מפתחת אותה שעה שדות־תעופה
באייה שבאיזור הקוטב.
ל״פורד״ ולהודיכוד. האמריקאים לא
הופתעו .״הסובייטים יבקשו את ההכרעה
במלחמה הבאה באזור הקוטב !״ הודיע ה־

כותה, לא היה שינה מכל מלח אחר. פרט
לדבר אחד: הוא המלח שהגשים את שאיפתו.
לחיו
של האדמירל. המקרה המזעזע,
שהחריד את יסודות הצי הבריטי יותר מכל מאורע
אחר מאז הגיעה הארמאדה הספרדית
אל חופיה של אליזבט הראשונה, אירע כאשר
עלה תת־אדמירל י.ו.מ. איטון, נושא
אותות הצטיינות לרוב, על סיפון א. ה .מ.
ברי־האד. האדמירל סייר באניה, סקר את
הצוות המצוחצח.
לפתע קפץ עליו מאחור מלח שמנמן, לעיני
הצוות המזועזע העיף הימה את כובעו
המקושט בקישורי־זהב, סטר את לחיו כמה
פעמים. אולם האדמירל האמיץ שמר על קור־רוחו,
נאחז בכל כוחו במעקה הסיפון, עד
שהקצינים והמלחים הצליחו להשתלט על
המורד.
מדוע עשה זאת? בישיבת בית־הדין הצבאי
הסביר הסניגור שמאק ספוראן היה עייף.
חוץ מזה נעשה לו עוול: הגיעו לו 24 שע ת
חופשה, שבוטלו בגלל ביקור האדמירל.

הקהל. טאלבוט הוזמן לחקירה בפני ועדה
של הסינאט, גימגם׳ סתר את עצמו, תיקו
הועבר לעיון אל הבוס, הנשיא אייזנהואר.
לו קרה כל זה בישראל, היה טאלבוט
הופך לגיבור היום, לפחות במפלגתו. אולם
אמריקה עודנה מדינה נחשלת. אייק העמיד
את שר־חיל־האויר בפני הברירה: לקפוץ
מן האוירון הממשלתי בעזרת מצנח, אי
להידחף החוצה. השבוע בחר המומחה ליעילות
בדרך היעילה ביותר. טאלבוט
התפטר.

גז עשלס רי סי
״נשי אמריקה הפכו את בעליהן לעבדים,״
זעק לפני שבוע עורך העתון אדיר־התפוצה
הארפר׳ס .״מעולם לא בזבזה אומה
הלק כה רב ממוחה כדי לאפר את נשותיה׳
להעלים את ריחותיה,ן הרעים, לשמנן, להקיפן
במחוב ם, להסיען במכוניות מצופית
כרום, לכלסל את שערותיהן, לשמור על
גיזרתן התמירה, להחזיר להן את נעוריהן
ולמנוע מהן כל עבודה גופנית ...מעולם
לא הכילה ארץ מספר כה רב של גברים משועבדים,
בעלי אופי של סריסים ...הם סובלים
את חיי הנשואין שלהם בהכנעה עצמית
א למת, ולמזלם מתים הם בגיל צעיר מ־אולקוס
או מלחץ דם גבוה...״
כעבור כמה ימים פתח העורך ,4ב אז
פיו, הדגיש שלא התכוון בשום פנים לאשתו,
אותה נשא לפני 19 שנה.

וסיחר ערי שראר ( *1101נ־שיריס רק בישיבה
רי1וסע! פנר. וחוונח •א 1ד ריסקוס בישיר פוי• נ עוני רן ננלע 1ע 1ת ר01•,

כדו ר הארץ
ה א טו הצולל
בשעה שהאמריקאים הורידו למים את הצוללת
האטומית השניה שלהם, זאב הים,
הפתיעו הסובייטים את העולם בהודעה ש־שייטת
שלמה של צ׳ללות אטומיות סובייטיות
כבר נמצאת בפעולה. לכל צוללת כזאת טווח־פעולה
״מסביב לכדור הארץ״.

ה חני ה א סו ר ה

רמטכ״ל האמריקאי, אדמירל ארתור ראד־פורד,
בתזכיר סודי שהסתנן לעתונות.
ואמנם, לפי כל הסימנים תהיה המלחמה החמה,
אם תפרוץ, קרה מאד. הסיבה: הבסיסים
האמריקאיים בגרמניה, תורכיה, סעודיה,
יפאן וחצי תריסר מדינות אחרות מאפשרים
למטוסים אטומיים אמריקאיים לפגוע
כמעט בכל נקודה סובייטית מטווח קצר.
אולם רק במקום אחד יכולים המטוסים האטומיים
הסובייטיים להגיע באותה מהירות לבית
הלבן, למפעלי פ!רד בדטריוט ואפילו
לאולפני הוליבוד: מעל לקוטב.
אמנם, כדי להבין זאת דרושה מפה שאינה
מצ.יה ברוב האטלסים. במפות השיגר־תיות,
העולם שטוח, פחות או יותר. ואילו
במפה הנכונה, שבמרכזה הקוטב הצפוני,
קצר המרחק בין רוסיה ואמריקה עד להפליא,
בדרך הישרה והקרה ביותר .״המפות
הישנות הן סכנה לאומית !״ הכריז הוגה־דע,
ת צבאי אמריקאי כבר לפני עשר שנים.
חגורת הצניעות. לאור חשבון צבאי קר
זה, הגיוני גם רצונה של ברית־המועצות
להקיף את עצמה בחגורת־צניעות נייטרא־לית
— מפינלנד עד יוגוסלביה, ממצרים
עד הודו, מאינדונזיה עד יפאן. לשם מה
לפצל כוחות בסכסוכים קטנים, פחותי־ערך
— במקום לרכז אותם במקום היחיד בו
אפשר יהיה, במקרה הצורך, להנחית מכה
מכרעת ישר על ראשי האמריקאים? לאג־שי־צבא
משני הצדדים, הנשארים כפופים
על המפות גם כאשר הדיפלומטים מחייכים,
היה הכיוון ברור.
אמנם, בעולם כולו מפשיר כיום הקרח
של המלחמה הקרה. אולם הקרח באזור הקוטב
אינו מפשיר, כידוע, לעולם.

בריטניה
בי טו ל חו פשות
בחייו של כל חייל בא הרגע, כשגובר בו
הרצון לגשת אל מפקדו, להעיף את כובעו
ולסטור על לחיו מימין ומשמאל. בחייו של
מלח, נוספת לרצון זה תשוקה שניה: לקחת
את רב־החובל ולזרקו הימה.
מאק ספוראן, מלח כשיר בצי הוד מל־

העתונות נתנה פרס־מת־ענק למאורע.
מליוני חיילים משוחררים, שחופשתם בוטלה
אי פעם בגלל ביקורי גנרלים, דווקא בערב
בו קבעו פגישה עם היפה בבנית תבל, הפכו
את מאק ספוראן לגיבור היום. אורם
הוא לא היה עוד מסוגל ליהנות מן הכבוד :
בית־הדין פסק לו שנתיים מאסר, גירש אותו
מן הצי.

ארצות הברי ת
ה מו מחה לי עי לו ת
״טרומן היה פוליטקאי, לכן העריץ אנשי־צבא
כמו הגנרל מרשל, ומינה אותם לשרים.
אייזנהואר הוא גנרל, לכן הוא מעריץ את
אנשי העסקים ומוסר להם את התפקידים
המרכזיים במדינה. אני מחכה ליום בו ייבחר
לנשיא איש־עסקיס, שיעריץ את הפוליטיקאים
זיתן להנז סוף־סוף לנהל את הענינים
הפוליטיים כך נאנח, בשעתו, החייל־

הקאריקטוריסט הנודע, ביל מוסדין.
בין שאר התפקידים הרמים שנמסרו על-
ידי אייק לאנשי־עסקים מצליחים, היה גם
תפקיד שר־חיל־האוירי, שהופקד בידי הארולד
טאלבוט. טאלבוט דק־השפם, מכר את כל
מניותיו, הצטיין במהרה כשר מצליח. תחת
הנהגתו, שבר חיל־האויר את ד,עקרון של
שויון־שלושת־השירותים, קיבל את חלק-
הארי בתקציב ד,בטחון.
במצנח או בלעדיו. החודש נתברר
כי טאלבוט היה פיקח מדי. הוא נשאר שותף
בחברה פרטית גדולה לייעול משרדי.
כדי להשיג לקוחות לחברה זו, כתב לה
מכתבי־המלצה על ניר־ר,מכתבים הרשמי של
משרד־חיל־האויר. פירמות גדולות, שביקשו
להשיג הזמנות מן המשרד המחלק מליאר־דים
מכספי המדינה, הבינו את הרמז. משרד־הייעול
שיגשג ביעילות.
אולם בכל עסק יעיל ישנה ׳תקלה. אחת
הפירמות הגדולות התרגזה, הזעיקה את דעת*
בארצות־הברית יש לכל אחד משלושת
החילות שר משלן. שלושת השרים כפופים
להלכה לשר־הבטחון, שאינו אלא מתאם
ומפשר ביניהם.

הסטאטיסטיקה העירונית של לוס־אנג׳לס
מראה כי כל אדם שני בעיר, נער זקן ואשד״
הוא בעל מכונית. זהו האחוז הגבוה ביותר
בעולם. בכל רחבי ארצות־הברית האחוז הוא
קצת יותר נמוך: מכונית אחת לבל שלושה
וחצי איש 50 .מליון המכוניות גרמו לצפיפות
כה עצימה בערים, עד כי ערים גדולות רבות
החלו אוסרות בכלל את החניה ליד המדרכות,
ואילו בערים אחרות ישנו רק מקום־חניה
אחד לכל חמש או עשר מכוניות. מכונית־משא
המובילה חלב לצרכנים אינה מסוגלת
לחלק, בגלל חוסר מקומות־חניה, אלא 25
תיבות של בקבוקי חלב ליום, בעוד שעגלת־סוסים
היתר, מחלקת לפני 25 שנה 40 תיבות.
הפתרון שנקבע בערים רבות: אי־מתן
רשי,ן לשום בנין חדש, אלא בתנאי שהבעל
מספק מקומות־חניה בשעור של מקום אחד
לכל שני דיירים, פקידים או פועלים.

י ש לי
ינתר פנ אי מ אז
התחלתי לבשל

ריפו בלת־־ ט סו

בסיר לחץ

באפריקה הדרומ ת גדל מספר המשפחות
חסרות־ד,ילדים המבקשות לאמץ ילדים במידה
כזאת, עד שהתשלום עבור תינוק כזה
מגיע ל־סז אלפים ל״י. לאם האמיתית משתלמים
פיצויים בסך 300ל״י.

לאתח סו
מנהיגי האגודות המקצועיות האמריקאיות
דשים בענייני פועליהם כשוורים. כשהסתבך
השבוע אחד מהם בשערוריה, נודעו כמה
פרטים שהוכיחו כי אמנם לא נחסמו בדישם
המשכורות השנתיות של המנהיגים העיקריים:
מנהיג אגודת פקידי הרכבת — 150
אלף ל״י, מנהיג אגודת הכורים ואגודת נהגי
המשאיות 125 :אלף ל״י, מנהיג אגודת המוסיקאים
115 :אלף ל״י, מנהיג אגודת פועלי
הפלדה 100 :אלף ל״י.

אויר המחושמלת
אחרי שאסיר אחד ניסה לאבד עצמו לדעת
בסכין גילוח, החליט השריף בעיר מינאולה,
ארצות־הברית, לקנות לכל 180 תושבי ביתד,סוד,ר
שלו מכשירי־גילוח חשמליים.

^ וווו !וו !וויוו 1

הנ טי השמאלה
מדענים בריטיים חישבו כי מספר האטדים
בארצות התרבות עולה במהרה. לפני 40 שנה
היוד האטרים 8.9אחוז מכלל האוכלוסיה
באירופה המערבית, ואילו לפני שנתיים כבר
הגיע אחוזם ל־.19.7

תו ך 8דקות מוכן

4תמונות פספורט או 4שונות
1ל״י רק אצל
פו טו מ מון, בן־יהודה 4׳ ת״א
על־יד מוגרבי

העולם הזה 930

בדה חופעותך
במלון יהנעויא* בירושזלים!
* סביבה שקטה במרכז העיר
* אויר צח ויבש
¥מאכלים לפי בחירתך
* מטבח אירופאי
המלון המפואר והחדיש עם בריכת השחייה היחידה
בירושלים והמפוארת בארץ. תזמרת ״הנשיא״ תנעים
זמנך משעה 5עד 7אחר הצהריים ומ 9-בערב עד
אור הבוקר. אמנים בינלאומיים. הפתעות נעימות.

הכהות גדולות למבלי חופשה ארוכה
מלון ״הנשיא״ — ירושלים -רחוב אחד העם 3

ט ל פו ני ם 4474 — 4473 — 4429 — 4428 — 4420 :

הכתו

אנשים
ב אין ברירה רו ק די ם
האם מותרים ריקודים מעורבים
כין כנים וכנות י זוהי השאלה שאותה

משלחת, כשהוא יושב בין הרמטכ״ל
מיטה דיין וראש אגף מטה כללי אלוף-
משנה מאיר עמית (משמאל).

החליט להציג נחזניים, השבועון הדתי של
צה״ל, בפני מורי־הוראה ביום ט״ו באב, חג
המחולות והכרמים לסי המסורת. דעתו של
הרב הראשי לתל־אביב־יפו יעקב משה
טולידאנו: מותר, אם אין הריקודים יוצאים
מגדר הצניעות, ואם הבחורים והבחורות
אינם נשואים עדיין• דעה הפוכה השמיע
עורך האנציקלופדיה התלמודית הרם שלמה
יוסף זוין: אפשר להקל בעניין זה
עד כמה שהדבר נוגע לילדים, אך כין

ל א שו ד מן, שד מן
הסופר יגאל (קזבלן) מוסינזץ עומד
לצאת השבוע לחוץ־לארץ, כשכאמתחתו
תסריט על חייו של שאול המלך.

מכוגרים, וכיחוד כהוגי צה״ל וחוגי
נוער מתבגר, ריקודים משותפים
אסורים כההלט ,״כיוון שמעוררים
בהם יצרים.״ את עיבדות ה-
חיים השמיע במשאל יעקב דרורי איש
הנהלת תנועת הנוער של הפועל־המזרחי

למשאל ״ידיעות אחרונות״!
לבחירת ״בתי עסק ומוצרי תע שיה
המובחרים ביותר״
השאלונים יופצו בערים הגדולות בכל קיוסק
לממני עתונים החל מיום ב9.8.1955 - -

בני עקיבא: כיטניסתה התנועה לא
סור ריקודים משותפים גרם הדבר
לבך שהחברים החלו לערוך נשפי
ריקודים סאלוניים בבתיהם, וכך בוט

ההגבלה הסיכסוך בין ראש הממשלה
הקודם משה שרת וראש הממשלה
הבאר, דוד כן־גוריץ תואר ביומון
המצרי אל־אכבאר לאחר שעבר את משקפת
ההגזמה המזרחית המפורסמת: בעתון נמסר

את התסריט הזד, עתיד מוסינזון למסור לידיו
של במאי הקולנוע הנודע וויליאם (שלומית)
דיטרלה, אתו ייפגש בניו־יורק
לאחר שעורך־דין שמואל (משפט קסטנר)
תמיר שיגר לתיאטרון אהל מכתב, בו תבע
שלא להשתמש במחזה אלדוראדנ בשם אחד
מלקוחותיו, כיום אסיר בכלא רמלה, בני־מין
(״ש ולמן משלם״) יטולמן׳ החליט התיאטרון
שלא להתגרות באסיר. לאחר שהפיק
את מלוא התועלת הפירסומית מן המכתב,

שינה בחשאי את השם לשרמן,

ובהצגה ייאמר איפוא פעמיים־שלום :״שדמן
משלם שם מפורסם אחר המופיע
בהצגה ללא־שינוי: עורך־דין יצהק
כנימיני המנוח, שלטענת מחבר המחזה
יגאל מוסינזץ הסכים עוד בהיותו בחיים
להיכלל באחד המחזות העתידים שלו
על דלתה של כארמן (!קאראצ׳י בוס) מי״
ראנדה, כוכבת הקולנוע והתקליטים ה־בראזילית
שנפטרה השבוע בגיל ,55 היתה

שאלון, ושלשל אותו לכד
מלא גס אתה
תיבת ד אי הקרובה ביותר, אין צורך בבול.

פרסים מפתיעים
לזנכים במשאל
מ ב צע לעידוד
החינוך התיכון!
במגמה להפיץ את ההשכלה הכללית והתיכונית
בקרב כל שכב יה הצבור במחי רים עממיים,
אנו מכריזים בזרי על פתיחת מבצע מיוחד
במינו בישראל :

הנחה גדודה בת 35 */.
תינתן לכל תלמיד הנרשם משך החודש לקורסים
המכינים בשיטת למוד־בית המיוחד שלנו לקראת :

הבחינות דמיקדכות

ומקצועות

בחינות הבכרות

לנבחנים חיצוניים הנערכות מטעם משרד החמוד והתרבות בישראל.

: 1 1 3 1 1

התמחות בת 25 שנה לזכותנו
שטת למוד בעלת אופי אוניברסלי
חומר למוד במלואו במסגרת הקורסים
טיפול אינדיבידואלי וחסכון בזמן

כל אלה ויתרונות רבים אחרים לרש. תך.
פנה בהקדם אל מטה המבצע בצרוף תלוש זד, לקבלת פרטים,
תוכנית למ.דים המדריך חינם וללא כל התחייבות, לפי
הכתובת המלאה להלן :

המכון העברי

דיין, דורון ועמית
הצלם צולם

כי בין תימני שרת ותומכי בי.
ג׳י. פרצו תיגרית דמים
כרחובות תל-אכיב שר
המסחר־והחקלאות פרץ נפתלי
הוכיח השבוע כי שנתו נודדת
מר ב דאנר, להצלחת ייצוב מחירי
הסירות והירקות: הוא בי

כשוק הסיטוני התל-
אביבי כחצות הלילה

הנהלת בתי־המשפט, שאסרה עד
כה להקליט את תוכן הדיונים
המשפטיים, תצטרך לשנות את
עמדתה, לאתר שהשבוע קיבלו
כל 9שופטי בית־הדין העליון
מכשירי־הקלטה, מתנת יצרנם ה־הנח
-לאים בהולנד מצולמים כידי דורון
אמריקאי, סם ברים ק.ין
נובטות הולאנדיות צחקניות

הנח״לאים שחזרו עטורי־נצחון מ־תחרות
הצעידה בהולאנד, הביאו אתם מזכרת:
קבועה מזוזה יהודית. הכוכבת בעלת
תמ־נח.ז שצולמה בידי מפקד פיקוד הנח״ל, ה״ריש״ החותכת לא ידעה מהו החפץ הסגן
אלוף אהרץ (״אר וזין״) דורון, המתא מוזר שניתן לה כמתנת חג־המולד על־ידי
רת אותם בחברת כובסות הולנדיות צחקניות. ידיד שחזר מביקור בירושלים עיר הקודש,
הצלם עצמו צולם בשעת קבלת הפנים ל־אך
האמינה שהוא ״מביא מזל״.

צד!ן לאדו1ך!שנ(ך, ניחשציס

פ סו קי ה ש בו ע

ת. ד ,1259 .רח׳ בן יה. דה ,2ירושל ם

חיפה: רח׳ הבנקים 5
תל־אביב: שדר׳ רוטשילד 15
נצרת: רח׳ כאנוק 28
נתניה: רח׳ הרצל 19

מעונין בקורס ל ...

• אדגאר פור, ראש ממשלת צרפת :״לצרפת דרושים שני ראשי ממשלה,
אחד כדי לדבר ואחד כדי לעבוד.״
#מאיר מרגלית, שחקן תיאטרון אהל :״אני מקווה כי בבחירות הבא ת יהיו
לנו חמישה מיליון בוהריב. נואמים יש לנו כבר די והותר בשבילם.״
• ״חרות״ ,בתגובה על שסר־הכסף החדש הנושא על גבו ציור סוריאליסטי :
״לאתר הפעלת דמיון מפיתח יבול אתה לרא ת בו אצבע משולשת.״
• קפיטן ירמיהו הלפרין, איש חרות, במסיבת עיתונאים מטעם הוועד
הציבורי לגילוי האמת על השמדת יהדות אירופה :״כשהופל מטוס עם 58 איש, הוקמה
וועדת חקירה. בא רופה טבע צי של 6מיליון ועד הי. ם לא קמה וועדה.״

קולנוע
סרטים
ש ח רו ר מ עו להשח רו ר
קארולין השובבה הוא משהו בין שעור
באנטומיה לבין מסה קומית על חולשתו
של האדם. דוגמנית מרכזית לשעור האנטומיה
משמשת, כמובן, מארטין קארול המתפשטת
יותר מאחת ושתים בפקודת בעלה
במאי כריסטיאן ז׳אק, בעוד שאת ההערות על
טבעו המטורף של המין האנושי מספק לא
אחד מאשר מחזאי דגול ז׳אן (אנטיגונה)
אנואי.
הסרט הוא המשכן של עלילות קארזל ן,
נערה תמימה שכל מיני דברים מאד לא
תמימים מתרחשים אצלה בעת המהפכה הצרפתית,
עד שהיא נישאת לגנראל צעיר, ואז
מתרחשים אצלה עוד כמה וכמה דברים בלתי
נעימים. הגנראל נשלח לא טליה, על מנת לשחררה,
אולם האיטלקים אינם שש ם לקראת
השחרור, עושים כמעט את הכל כדי להשתחרר
מעול משחרריהם.
הילולה ומרחץ. המראל הנאה מצליח
לחלץ את עצמו ואת אשתו מן הבוץ על־ידי

שה אותו דומה לגן ילדים עצבנים ומרוגז

גם העל לה מוסיפה הרבה לילדותיות הכללית.
זה מעשה בבעל החוזר אל אשתו ובתו
לאחר שנעדר מן הבית — בגלל המלחמה —
שנים רבות, מוצא את אשתו מנשקת נשיקת
פרידה לאה ־בה שנטשה אותו עם שוב בעלה,
שולף אקדח ויורה בו ששה כדורים הגורמים
למוות פוטוגני מאד בתעלה ונציאנית.
הבת מנתקת את כל היחסים עם אמה והאם
המסכנה כמעט מתאבדת. ברגע האחרון ממש
מצילה הראשונה את השניה ממות נורא תחת
גלגלי רכבת (לא אקספרס !) איטלק ת, ומה
הן עושות מיד לאחר מכן?
כן, כמ בן: בוכות אשד, על צוואר רעותה.

משפחה על הקר שי ם
כמו הסטודנט הנסיך כן גם רי ת מו ס ה דמיים*
משופע בצבעים זועקים ובתאורה של
חוסר טעם מדהים. הסרט מת אר כיצירתו של
אירווינג ברלין. אם אמת הדבר, הרי שאין לו
להתפאר בכך: המוסיקה, פרט לשיר ישן
או שנים, עלובה, העלילה רגשנית יממותקת
עד לבחילה וקטעי המחול עשויים לפי מתכונת
שנתיישנה לפני שנים רבות.
אילו היתד, הכוונה לתת תמונה ריאליסטית
מן הת אטרון המוסיקאלי הברודוויי ההלוקל
של שנות העשרים והשלושים — כי העלילה
נם,בה על משפחה תיאטרונית אחת — אפשר
היה לסלוח לצעקנות זו שבגוון ובצליל.
אולם הכל בסרט מוגש ברצינות ומתוך הכרה
של חשיבות עצמית. ועל כן, למרות נוכחותם
של שחקנים טובים, הסרט בכללו רחוק מלהיות
טוב.
כ ך — רקה פו ך. העלילה היא מן הרגילות
בסרטים מן הסוג הזה מאז הזמר
המשוגע•* ,אך בהיפוך היוצרות. בסרטו
של ג׳ולסון לחם האב החזן בבנו משום
שרצה לנט,ש את מקצוע אבותיו, ליהפך
לזמר ג׳אז. ואילו כאן, האב (דן דיילי) לוחם
בבנו בכורו (ג׳וני ויי) האומר לעזוב את
הבמה כדי להיות כ מר. הטעמים לצעדו של
זמרגש ריי ניתנים בפרט כרוחניי :,אבל
לא ר רכתכיותו של האיש יש לחשוד בו
שהוא נמלט אל הכמורה עקב אפס יתו
הגברית.
אולם לדן דיילי בן שני (דונאייד אוקונור)
המ כן דווקא להישאר איש תיאטרון. אך
בעוד שהבכור מלאך, השני שותה כמו מלח.
בעצם, בסופי של הסרט הוא מתגייס לצי
משום שמארילין מונרו (גם היא מסתובבת
בסרט הזד ),ז רה מלח על פצעי׳ אהבתו.
שלא בכוונה, כמובן: למארילין לב טוב.
לבס ף מופיעה על הבד המלה ״סוף״.

יומן החד שו ת
חו פשה מן הבד

כוכבת?;ארור

יותר ויותר שחקני קולנוע מתפנים מעבודת:
לפני המצלמה, מופיעים במועדוני לילה
ביחוד בעיר השעשוע ם לאס ווגאס, כמה מהם
במשכרות אגדתי,ת. למשל. :
רוזמרי קלוני — 20 אלף דולאר לשבוע.
נואל קאווארד — 40 אלף.
וורד, אלן — 40 אלף.

שעור באנטומיה

ל־ קוק?־ -ר א!

כך שהיא מתנה אהבים עם אצילה איטלקית
חמת מזג׳ וקארולין המסכנה מנסה, לשווא,
לפתות רקדן נאה (ז׳אן קלוד פאסקל).
בד,ופ ע המלה סוף על הבד, שבע כבר
הקהל עלילות גמרה (ופחדנות) ,תמונות הילולה
ומרחץ וסיבוכים רבים מדי, העושים את
הסרט מם רבל וכבד מקודמו, קארולין היקרה.

מ עו ת כ מי
אם ניתן לשפוט זאת לפי אשמת הורים,
הוי האיטלקים איהבים (פרט למאקארוני)
לשפוך דמעות של ש. מפיקי הסרט החליטו
לסחוט בכי מעיני הצופים, הצליחו לכל היותר׳
לאלץ את שחקניהם: אנטונלה לואלדי,
אמדיאו נאצרי, נאדיר, גריי, להזיל דמעות
כמו אשד מתחילת הסרט ועד ס פו, דבר העו
הארי
(קונצ׳רטו לחצוצרה) ג׳יימס ואשתו
בטי גרייבל הוזמנו להופיע באוסטרליה, סרבו•
הסיבה: כלבם בן הארבע עשרה, קוקי,
לא קיבל אשרת כניסה.

בקצרה
האישהזההואמסוכן. אד•
ק נסטנטין פותר כמה וכמה בעיות בלשיות
בהומור ובמכות אדירות בשני פושעים מכל
הסוגים.
מיסטר .8 8 0מזייף כספים זקן מול
מכונת החוק בקומדיה קטנה ונחמדה. אדמונד
גוון.
פוצ׳ יני. סרטזמר המשלב את תולדות
המלח ן האיטלקי הנודע עם כמה וכמה
קטעים מאופרותיו.
גןהזהבוהרשע. סרט מערב פרוע
מאד. שלושה גברים, כמה סוסים, הערבה
וס זן הייוורד, כ לם על מסך הסינמס־קופ.

אין לדעת מדוע הסרט נקרא כך. חברת.
פוקס, המפיקה, לא ידעה להסביר את פשר
השס המוזר הזה.
•* הסרט הקולי הראשון שהוצג בארץ,
בקולנע עדן, תל־אביב, בשנת . 1931

תחרות חמשירים

״העולם הזה״ מחדש מסורת ישנה ומזמין את הקוראים להשתתף
בתחרות לחיבור חמשירים על הנושא: חיות. תוכנם של החמשי־רים
צריך להתאים פחות או יותר לציורים המתפרסמים כאן.
זכות עדפות תינתן לחמשירים שיתבססו על הצד המגוחך שבתכונותיהם
של החיות עצמן. החמשיר הטוב ביותר שיגיע למערכת
במסגרת התחרות יזכה את מחברו בכרם של 10ל״י, ואילו
שאר החמשירים יטיתפרסמו יזכו את כותביהם בל״י אחת.

החי

כריכות!
י הי ה שוויץ

העודס הוד
קוראים שמס רו א ת גליונו־תי
ה ם לכריכה מתבק שי ם לקפד
אתהב ריכו ת במ שרדי ״העולם
הזה״ ,רחוב גליקסון ,8תל-
אכיב, כל יום כין ה ש עו ת
14 00 ובין ה ש עו ת11.00
.18.00 - 16.30 ביום ששי, ב ש עו ת
הבוקר בלכד.

בתל אביב, התפרץ צעיר לחנותו של שען,
נעצר כעבור שבוע כאשר הופיע בחנות
שנית, ביקש מהשען שיחליף לו שנים מבין
השעונים הגנוב ם בשעון זהב מתוצרת שוויצריה.

מעמד
הגיגי
בבאד־הומבורג, גרמניה, קמו הממתינים
בתחנת־הרכבת מדי כמה דקות ועמדו על
רגליהם בהישמע מנגינת ההמנון הלאומי,
נוכחו לדעת שהמנגינה בוקעת מתוך תיבת־נגינה
אוטומטית.

ידע פר קוגהו
בפיימונוויל, בלגיה, גילה בית־המשפט כי
ראש־העיר המושחת הכנים לרשימת־הפקידים,
את הפר השייך לעירייה ואישר לו משכורת
שנתית מדומה בסך 150ל״י.

אצבע משולשת

ה יש לדכאבים
בגב, בכרכים, בכתפיים או בפרקים ז

״דפא״־י־רח׳

שלמה המלך

0.<0 5ד־א י 3,

24495

בריכות
מי-מרפא

אלתפ קי ראתראשך!
לטיפול השער בקיץ השתמש
לחפיפת הראש רק כגקה לנולין
שמפו ! השמפי העשיר בלנולין
המתע התהוות קשקשים.
להשיג בשפופרות של 10ו־20
חפיפות.
נסה עוד היום את נקה לנולין
שמפו.
ערוכתנו: כמקרה של אי
שביעות רצון תוחזר התמורה.
המפיצים היחידים חב׳ נורית
בע״מ.

בירושלים, חזר מורים בנטורה לביתו
בשעות הקטנות של הבוקר, צלצל בדלת,
עורר את אשתו, שסגרה את הדלת בפניו
מרוב כעס, מעכה את ידו שנשלחה אליה
בתחנונים׳ שברה של! ש מאצבעות כף
ידו.

הקץ לשפיכות הדמים
בשוייץ, הודיע ראש המינהלה של הצבא,
אלוף־משנה גיאורג רוטיסהאוזר, שיתפטר
מתפקיד זה כדי לקבל לידיו את תפקיד הנשיא
של ארגון הקצבים.

למי צפרו הצופרים

שמחת חופשה
ממושכת

חבישת בוץ
כמו בקרלסבד
וישי או טבריה כמו כן אמבטיות ערבול (>001 53411 ן ז 111ז חדר זיעה טורקי /
מחלקה מיוחדת לאיכשור ע״י התעמלות רפואית, מסג׳ וריד,בי*
ליטציה. המוסד היחידי מסוג זה בארץ. מחלקה לסובלי רוימטיזם

וזכרונות נעימים על ימים יפים
ועל אנשים חביבים מובטחים
לך ע״י מצלמת פוטו ברנד
שתלווה אותך בזמן החופשה.

בהאוסטון, ארצות־הברית, המציא מהנדס
סבד־משקל צופר מיוחד הקשור מסביב לגופו,
המתחיל לצפור אוטומטית ברגע שבעליו
מרבה באכילה.

ושר זאב עם בכש
בטירה, פרצה בבית הקפה תגרה בין
זאב גולדבלט ובין שכנו מסעוד כבש,
כשביקש האחד שיר רוסי והשני לעומת זאת,
ביקש שיר ערבי.

__המוסד פתוח עד 9בערב

צביעות בבוסטון, ארצות־הברית, התחילו כמה
מועדוני־לילה להוסיף למשקאות החריפים,
המוזמנים על־ידיגבירות, חומרי־צבע המתשל
כל אחת מלקואימים
לצבע־השמלה
חותיהם.

פריון־עכורה
בוושינגטון, ארצות־הברית, מתחו
הקונגרס ביקורת חריפה על דיפלומט
קאי במרחב שהוציא 300 דולאר על
למשרדו באמריקה, בו הסביר מדוע
השחורות־לבנות פריות יותר מאשר
החד־צבעוניות.

72 תמונות הופיעה

הסדרה השניה ש ל
האום?,כמלואו, המכיל 144 תמונות, יזכה את בעליו
כהשתתפות כתחרות התמונות המלווה פרסים...

עמה על זכותכם לקכל המונה חום לכל שלגון ״ארטיק״ שוקולד

חברי־אמרימברק העזים העזים

אורות

החופה
ביפו, הוזמן מוראד דוידוף להתקין אורות
לנשף נישואין, התחשמל, תבע פיצויים מאבי
הכלה, מסר את הכסף במלואו לחתן כמתנת
נשואין.
העולם הזה 930

ירידה בתפוקת תאי־הזרע. הגבר מאבד׳כליל את כושרהפריון
בגיל 65 בערך.

#ל תז קין !
א ר 1יאצ״׳ן
/כי ^י־ ו דו ון כק־

ך * נפיונותיהרא שו ני ם להארכת החיים וחידוש
| )הנעורים סובבי כולם סביב הרעיון, שאין דבר
חשוב יותר לחיוניות הגוף מאשר פעילותן הסדירה והמלאה
של בלוטות ההורמינים.
בעניין זה, התפרסמו בעיקר. נסיונותיהם של שני מדענים
רוסיים: ד״ר סרגי־ ודרוג,־ב זו״ר אלכסנדר ביגומלייץ.
הראשון עשה כמר, ניתוחים בהם הרכיב אשכים ושחלות
של קופים צעירים לבני־אדם מזדקנים׳״ ,עורר בשעתו סערה
מדעית שהסתיימה בשקט שלאחר הסערה. השני המציא
נסיוב להארכת החיים, ולפי השמועה הזריק נסיוב זד,
ליוסף סטאליו המנוח. בוגומלייץ נפטי• בגיל ,65 מבלי
שהזריק מן ד,נסיוב שלו לעצמו.
אנשי המדע של אמצע המאה ה־ 20 מייחסים חשיבות
פחותה לד,ורמתיים המיניים, מחפשים דרכים אחרות למלחמה
בזקנה.

ף* יו םהב חי רו ת, זכו חברי ועדת אחת הקלפיות בבאר־
^שבע לחוויה״ מיוחדת במינה: בפנקס הניחרים נמצאה
מצביעה שגילה הגיע ל־ 105 שנים. הם היו סבורים שישישה
זאת תהיה זקוקה לעזרתו של בן או מטפלת בשעת ההצבעה.
אך להפתעתם נכנסה הישישה לקלפי ללא עורה, בחרה בפתק
הרצוי לה בלי קשיי ראייה, שילשלה אותו אל התיבה
ויצאה כלעומת שבאה. היא הספיקה גם להיפרד מעל יושב־ראש
הוועדה במלים :״להתראות בבחירות לכנסת הרביעית

האם יש לה סיכויים של ממש להגשים את משאלתה?
את חיי האדם והחי מחלקים המדענים לשתי תקופות
עיקריות: תקופת הילדות וההתבגרות, ותקופת חיי הבגרות
המלאים. אצל רוב בעלי החיים, ארוכים חיי הבגרות פי
ששה מתקופת ילדותם וגידולם. לגבי האדם, הקרוב מבחינה
ביולוגיות לחיות אלה, פירוש הדבר הוא שחייו היו צריכים
להימשך 150 שנה בממוצע. בכל זאת, מתים כמעט כל בני
האדם בגיל צעיר הרבה יותר. מדוע?

חגש-ם עוזווח ע? הגברים
ר־יא ת שוב ההרא שוני ת על שאלה זאת היא — האדם
? 7טרם למד לכלכל את חייו בתבונה ולהתגבר על המחלות
והפגעים המקצרים את החיים. בהודו, למשל, משך
החיים הממוצע של האדם הוא 26 שנים בלבד. אולם זהו
אחד הממוצעים הנמוכים ביותר בעולם. בארצות־הברית,
לעומת זאת, הושגו בשטח זה ה שגים רבי־ערך: אורך־החיים
הממוצע של הגבר האמריקאי מגיע ל־ 66 שנה והנשים מגיעות
בממוצע אפילו ל־ 71,5שנות חיים. והיד עודנה נטוייה.

הגדלים במערב־אמריקה. וממשיכים בחיים וצמיחה כל עוד
לא הופלו על־ידי סערה או נחטבו בידי אדם. להלכה, אפשר
לשאוף לכך שגם האדם, בדוגמת העץ, יזכה בחיי אלמוות.
אולם רוב שאר החיים והצומחים
מוות. אמנם, משך החיים היא שונה
החיים שעות ספורות בלבד, ולעומתם
כמה מאות שנים, מבלי שאיש ידע
החיים במידות כה בלתי־שוות.

* ! 1י? 6חיות עצים
מעשה, מ ת חי? ״ ההזדקנות בו ברגע שהתינוק
י: צא לאו יר העולם, מרגע זה ואילך׳ מתחילים עורקיו
להסתייד, עורו מתהיל להתקמט, שערותיו מתכוננות
לנשור ע־ד בטרם תצמחנה ועיניו מתחילות להעביד את
עצבי הראייה במידה שתתנקם בהן ברבות הימים. כל אלה
הי, כמובן, התחלות זעירות, אפסיות ממש. אולם ברור,
שאיו כל אפשרות למנוע את כל ביטויי ההזדקנות, מאחר
שחלק מהם מופיע כבר בילדות. לכן, הכוונה המעשית של
המחקר,היא לשמירת הגוף הבוגר במצב של פעולה סדירה
וצ רה חיצינית נעימה.
מה העלו המחקרים י
האם ״המוות הטבעי״ — זה הנגרם שלא על־ידי סיבות
היצונ ות כמו רצח או תאונה — הוא בלתי־נמנע? איש
אייו יכיל להשיב על כך בפסקנות בחיוב. בטבע ישנן כמה
דוגמאות של ״חיי נצח״ ,כגון עצי הסאקאוואיה הענקיים

העולם הזה 930

זהיירות, סיבוב מסוכן !
ל ת קו פ ת חייו של האדם מתחוללת בגופו ״־חלדה״
*אטית׳ אך עקיבה. לראשונה מורגש הדבר בעיניים.
עדשת העין מאבדת מגמישותה כבר מגיל עשר, וכל אדם
שני ס־בל לעת זקנה מקשיי־ראייה. כך מתק׳הים גם החושית
האחרים: חריפות הטעם ניטלת בגיל ,50 והריח בגיל .60
השמיעה נחלשת כבר בגיל ,20 כאשר האוזן חדלה להבחין
בקולות גבוהים במיוחד.
יחד עם מיצי הקיבה, מצטמצמות גם שאר ההפרשות

אתה רוצה כחיים
ארוכים? אם כן, קרא
כעיון את המאמר ח-
כא, המסכם את העכורה
המדעית הככירה

7א רוצים?מות של האדם להדכיד, או
לפחות לעכס, את הנוך
^ אדם רוצה לחיות. יהיו אשר יהיו הצרות׳ והפגעים רא והמפחיד שכין
) 1הבאים עליו — אין הם גורעים כמלוא הנימה מן אויכיו: המוות. הזיק-
התאווה לחיים. אם כי האדם הוא החיה היחידה המסוגלת
כזה נה, קוכעים אנשי הלהתאבד
מרצון, הרי רק בידדים מגיעים לייאוש מוחלט
מו החיים. כל השאר רוצים בחיים פעלתניים, ממושכים קכל מדע, יכולה להיעצר,
האפשר, ופוחדים מפני הזיקנה חסרת־האונים פחד מוות.
התשוקה לחיים והפחד התהומי מן הזיקנה והמוות משמשים
נ ־שא קבוע לספרות ולאמנות ולאחרונה — גם לפסיכיאט־ריה.
היובל
החלום להתגשם? האדם הצליח כבר להדביר או
להתגבר על מחלות מידבקות, להמציא ספינות חלל, להפוך
את האטום לחומר ביד היוצר. האם לא יצליח גם להאיט
את תהליך ההזדקנות ואולי אפילו לעצור אותו כליל?
מומחי הרפואה סבורים שהדבר מתקבל על הדעת.
הם יצרו מדע חדש, מיוחד לחקר הבעייה, הנקרא בשם גרונטולוגיה
(גרון — ביוונית: זקן) .זהו התחום החדיש ביותר
במדע הרפואי, והוא דיסק בתופעות הזיקנה ובדרכים לחיסו־לן,
במגמה להגיע ברבות הימים למניעת ההזדקנות.

הם בכל זאת בני-
מאד. ישנם חרקים
ישנם זוחלים החיים
מדוע הוענקו מנות

הגופניות: רוק, זיעה ועוד. משום כך, יורדת מידת חוסנו
של האדם כנגד מחלות. דבר זה מסביר גם מדוע אין אנשים
קשישים מפוגלים לעמיד בפני חילופי מזג־אוויר, מזונות
קשים, התרגשות ופעילית גופנית מתוחה.
גמישותו. העצשלהן,
ובעיקר
גורם לכפיפת־בכל
20 שנות

מגיל 25 או 30 מתחיל אדם לאבד גם את
מ ת מתקשות, מאבדות חלק מהמיניראלים
סידן. חוט־השידרה מתחיל נוטה כלפי חוץ,
הגב. האדם מאבד סנטימטר ומחצית מגובהו
חיי־בגרות.
חשיבות מיוחדת ישנה להזדקנות המינית. הווסת מתחילה
אצל האשה בגיל , 12 ובמשך השנים הרבות מתבלות שחלו־תיה
ומתרוקנות בהגיעה לגיל .40 — 50 הגבר שומר על
חייניותו המינית זמן ממושך יותר, אך כבר בגיל 25 ניכרת

מן העיר א? הכפ:
^ ד 7פעד שימצאו אנש ־המדע דרכים יעילות ל־ל
הדברת הז־קנה, מה יכול כל אדם לעשות כדי להאריך
את חייו ואת צעירותו?
המחקר מוכיח, כי חיים ארוכים עוברים בירושה. אדם
שהוריו האריכו לחיות, יש לו סיכויים טובים ללכת בדרכיהם.
יתר על כן: אם ההורים חיים עד שיבה טובה כששכלם
צלול, גופם נאה ופניהם רעננים. תעבור גם תכונה זאת, ה־השתמרות,
בירושה לצאצאיהם.
אולם אדם אינו יכול לבחור לו את הוריו. מה עליו
לעשות, אם כן? ק־דם כל, מוכיח המחקר ששמירת הבריאות,
תזונה מאוזנת ועשירה וחיים נוחים, בעיקר בגיל
קשיש, מועילים מאד להארכת החיים. יש גם נתונים נוספים :
הסטאטיסטיקה מוכיחה שהשכלה, ובמיוחד השכלה גבוהה,
מסייעת להארכת החיים, אולי מתוך כך שאנשים משכילים
מיטיבים להבחין בין טוב לרע. לעומת זאת, מקצועות הכרוכים
בעבודה רוחנית — מחקר, הוראה, כתיבה, אמנות —
מורידים את בעליהם אל קבר בגיל מוקדם יותר מהממוצע
הכללי.
הנישואין הם רבי־ערך להארכת החיים, והרווקים יצטערו
איפוא על כך לא רק בחייהם אלא גם במותם. במיוחד צריכה
להינשא אשד, הרוצה בחיים ארוכים, אולם עליה להישמר
שלא להישאר אלמנה. כן כדאי לאשר, לשאת גבר הצעיר
ממנה בחמש וחצי שנים: זוהי בממוצע תקופת הזמן שנשים
מאריכות לחיות יותר מגברים.
ישנם גורמים נוסכים המשפיעים על אורך החיים. למטרה
זאת, מוטב להיות חקלאי ולא פועל תעשייה, ומוטב לגור
בכפר ולא בעיר.
המסקנה התיאורטית של כל אלה: מוטב לו לאדם להירשם
לאוניברסיטה, לזכות בתואר אקדמאי, להינשא בהקדם,
לפרוש לחיי כפר ולהיות לחקלאי. חשוב לא פחות לבחור
באקלים יבש וממוזג.

ולהלכה יכול האדם
לככוש לעצמו את אותם
חיי הנצח שמנע
ממנו אלוהים כשאסר
עליו לטעום מפרי עץ-
החיים כגן־עדן. א*?פ
לפי •טעה, כל עוד לא
השיג המדע מטרות
נכפפות אלה, יכיל כל
ארם להילחם ככוח-
עצמו כאותות הזיקנה
איטר קופצים עליו.

א פ רי הקוף

? -אדם

רק גיתוח פלסטי

ך * חצרה המודרנית שמה דגש חזק על מראה
( ) הנעורים. נשים — וגם גברים — שואפים לפחות
להיראות צעירים, אם אין ביכולתם לחזור ולהיות צעירים
ממש. אלפי מפעלי-תעשייה קיימים בזכות שאיפה זאת, מספקים
שפע של תמרוקים, מנורות הקרנה ומכונות עיסוי
לשואפי־ד,נעורים.
מה חייב אדם לעשות כוי לשמור בפועל ככל האפשר
על מדאה הנעורים ז
עור־הפנים המזדקן מאבד את שמנוניותו הטבעית. לכן
חשוב שלא לחשוף אותו ליובש — בשמש, ברוח, בחומרי־ניקוי
ובסבון גם. המשחות השמנוניות הרגילות, המיוצרות
על־ידי חברות התמרוקים, עשויות להועיל, ובפרט אם הן
מכילות כמות מספקת של לאנולין. יש לרחוץ את הפנים׳
פעמיים בשבוע בסבון עדין, כדי להרחיק מעליהן את הליכי
לוף הסותם את נקבוביות העור ומרחיבן. גם עיסוי הפנים
מועיל, משום שהוא מחזק את שרירי הפנים, מחזיר את
חיוניותם ומגביר את מחזור הדם בתוכם.
אנשים רבים יכולים למצוא תועלת גם במשחות הכוללות
הורמונים. כשהו חודרות לשכבית התת־עוריות, עשויות
הן לסייע בחידוש השמנוניות הטבעית וסילוק היובש מעור
הפנים. התמלאותן של שכבות אלה מסלקת גם את הקמטים
הקטנים שבעיר. מלבי זאת מעודדות משחות ההורמונים
את מחזיר הדם ומגבירות את התחדשות תאי־העור. בדרך
עקיפ ן, הן מסייעות גם לסילוק נמשים המופיעים על עיר
מזדקן. למשחות אלה אין בל השפעה על עור צעיר -ואין
טעם להתחיל את השימוש בהן לפני המועד.
אין תועלת ממשית במשחות המתפרסמות כ״מכילות ווי־טאמינים״
.כמות הוויטאמיני־ שהן מכילות היא קטנה מכדי
להביא לעור תועלת כלשהי.
להתקמטות ולנפילת הפנים אין לפי שעה תרופה אחרת
מאשר ניתיח פלאסטי, בו מותחים את העור. תוצאותיו של
ניתוח כזה אינן מחזיקות מעמד יותר מחמש שנים.
אילם לפי שעה, שיווי משקל נפשי, רוח טובה, מנוחה
מספקת, בריאות איתנה ותזונה נאותה — הם האמצעי הנאות
ביותר לשמירה על הנעורים.

ס ( 0 -י1

2ז ור~<

עלי נשא לאשר, את ריטה, ומאז החלה
ורך יסוריה. הוא הקדיש את עיקר זמנו לסוסים
ולמרוצים, התיחם אל אשתו כאל שגיון.
גם את ידידיה העליב. כסנוב אמיתי, הפנה
פעם את גבי לג׳ון פונטיין ולבינג קרוסבי,
כשהופיעו בפתח ארמינו לבושים בעניבות
צבעוניות, חולצות צעקניות וכובעי קש• עלי
ליש כמובן, חליפת־ערב,

״האם א ת רוצה...״

ו חיו בן
״סיבוכים של סוסיס, יצר מנועי ם ויצל נשים״ — ארה דם ה חז ב בויו ת
ה עי ק ריו ת יצל עלי (ימין< ,צאצ או ה־• 49 צל הנבי א מ מכ ה, יודיצ ה עצ ר
ל תפ קיד ה אי מאם יצל כ ת הייצמעאלים. ה מונ ה 12 מילי ץמא מיני ם.
״עלי י הוא נער חמוד מאד.״ כך אמרה
ריטה הייוורת, כשהכירה אותו לראשונה.
על אותן המלים עצמן חזרו שלוש כוכבות
אחרות: איבון דה־קארלו, ג׳ון פונטיין
וג׳ין טירניי.
אדם הזוכה לחסדי יפהפיות מקצועיות
כה רבות, יכול להיחשב בצדק כאילו חי
בגן־עדן• כאשר המדובר בעלי חאן (.)44
דעה זו במקומה. כי עלי אינו רק גבר יפהפה
(״עצם מראהו זורע מבוכה בלב אשה,״
אמרה רכילאית בינלאומית אלזה מאכסוזל)
ואחד מעשירי כדור־הארץ. הוא גם יורשו
ה־ 49 של הנביא מוחמד, שליח אללה ; אדם
קדוש שאינו מסוגל, לפי עצם עקרונות הכת
הישמעאלית, לחטוא כל חטא.

הזקן מן ההר,
האמונה שאפשר להקים גן־עדן פרטי עלי
אדמות עברה לעלי חאן בירושה. אבותיו
לפניו ניגשו להמחיש אמונה זו, אם כי בדרכים
אחרות, ללא עזרת יפהפיות הוליוזדיות.
איש מהם לא הצליח בכן כאותו פרסי בשם
הסן אל־סבאן.
אל־סבאך ידע אל נכון להעריך את תענוגות
החיים. הוא היה שייך לכת הישמעאלים
שהאמ נה כי החאליף השיעי השביעי
האמיתי לא היה מוסה, אלא אחיו, ישמעאל,
שהודח על־ידי אביו בגלל היותו שתיין
מובהק. לכל המצוזת של מוחמד, הוסיף
אל־סבאך מצווה נוספת: רצח את אויבך.
הוא הקדיש את כל חייו למצווה נעלה זו.
אחרי שכבש את אלאמות, מבצר פרסי
הררי שלא ניתן להיכבש, הקים בו
גן־עדן אמיתי. לגן־עדן זה הובאו, במצב
של עלפון מרוב עישון חאשיש, נאמניו
שנבחרו לביצוע רצח. בהתעוררם מצאו
הרוצחים־המיועדים את עצמם בגן נהדר,
מוקפים נשים יפות שמילאו את כל תאוותיהם,
מלאכים ניגנו באוזניהם, החאשיש והייין היו
מצויים בשפע. זאת רק מיפרעה קטנה: אחרי
שנהנו לשובע והתעלפו שוב מרוב חאשיש,
הוצאו מן הגן, נשלחו לרצוח את קרבנם.
הם עשו זאת בהתלהבות רבה, בידעם שאחרי
ש בצעו את תפקידם וייהרגו על־ידי שומרי־הראש
של הנסיך הנרצח. יגיעו ישר לגן־
העדן. הם נקראו, על כן, ה״חאשישין״•.
אל־סבאך קרא לעצמו ״מאלכ אל־ג׳בל״
ומלך ההר) .הצלבנים, שכרתו ברית עם נאמניו
בסוריה, קראו לו ״הזקן מן ההר״ ,רקמו
אודותיו אגדות לאין־ספור. אולם החאשישין
לא החזיקו מעמד: מבצריהם בכל רחבי המרחב
הושמדו לפני 750 שנה.
לפגי ההשמדה הכריז לפתע המנהיג הרביעי
של הכת שהוא בנו החוקי של החאליף
החוקי. לפיכך היה, בעיני נאמניו, צאצא
חוקי של משפחת הנביא. הוא מסר תואר
זה לבניו ולבני בניו, יחד ע: החלום של
גן־עדן עלי אדמות.
אחד מהם שהתייחס לחלום זה ברצינות
רבה, היה האימאם ה־ 46 של השלשלת, חסן
עלי. חסן זה הקים גדוד מפואר, מורכב
מ־ססא פרשים, אשר כולם עד אחד היו בניו.
השאח הפרסי ידע להעריך גבר כזה, מינה
אותו למושל מחוז קרמאן, העניק לו את
התואר ״אגא חאן״ ,האדון העליון. ואמנם,
אגא חאן, בעזרת בניו־פרשיו, הדביר את
גאניסטאן, שם נמצאים רבים מבני הכת שלו.
* שם ששובש על־ידי האירופים הקוראים
כיום לכל רוצח פוליטי ״אסאסי!״.

אולם השאח חשש מפני שאיפותיו של
החאן. הוא גירש אותו, יחד עם גדוד בניו.
אגא חאן הראשון לא הצטער: הוא התיישב
בבומביי, עזר לבריטים — תמורת
תשלום מתאים — לקיים את השקט בהודו.
כמנהיגה העליון של כת, אשר נאמניה פדו־דים
בכל רחבי ארצות האיסלאם, מאפריקה
המרכזית ומארוקו ועד להודו ואפגאניסטאן,
יכול •היה לשרת את האנגלים שרות רב.
אגא חאן הנוכחי, השלישי, עלה לשלטון
הרוחני בהיותו בן .7מאז עברו 70 שנה,
בהם לא חדל חאן אף לרגע קט לשוף בכל
מאודו לחיות חיים של גן־עדן. הוא תמך
באנגלים נגד החאליף התורכי במלחמת־ העולם
הראשונה, ונגד גאנדי בימי המאבק
לשיחרור הודו. משקלו הגופני עלה* בהתמדה,
ויחד עמו גם משקלו הכספי. כי בכל שנה
שוקלים בני־הכת הנאמנים בעולם את גופו
המג שם, מוסרים לו משקל מקביל של זהב.
רבים סברו כי אגא חאן הוא הגדול בעשירי
העולם. שום אסיפה של נסיכים בריביירה
לא היתד, שלמה בהעדרו. סוסיו זכו במרוץ
אחרי מרוץ, הכניסו לו הון נוסף. הגבר השמן,
בעל המשקפיים והצילינדר המבריק, שדמה
תמיד לקאריקטורה של עצמו, הפך נושא

מספר : 3ג׳ין טירניי למדה כי.סבלנות היא
מידה חשובה. ביחוד כשהגבר מתמהמה.

מחייו המטורפים של מעסיקו. הוא עשה את
אשר עושה כל נהג טוב: רץ מיד לעתון־
רכילות נפוץ, מכר לו את זכרונותיו. בין
השאר: כיצד סגר אותו פעם עלי בארון־
בגדים במלון ריץ, השאירו שם משך כמה
שעות.
עלי הכחיש את הכל .״הוצאת דיבה בפי
משרת בוגדני,״ אמר בזלזול. .אולם החברה
הגבוהה קראה בהנאה כיצד קפץ עלי מעבר
לי: ר כדי לגני ב כמר, ד בדבנים, כמעט
נורה על־ידי בעל־הגן המרוגז. היא האמינה
גם >ס פיר שעלי פ צץ פצצת־סרח ן ותיור
אבק־גירוד בבית־קולנוע שוייצי, כדי לשעשע
את שוי ילדיו מנשואיו הראשונים, הנסיכים
קטין והל •ם.

מספד : 2ריסה חיוורת מצאה כי סוסים
אציליים עלולים להיות מתחרים רציניים מאד.

לקנאה בינלאומית. אולם מאחורי הרי הזהב,
היו לו צרות משלו.
העיקרית שבהן: מי יהיה יורשו, המנהיג
הדתי הנערץ של כל הישמעאלים? בקרב
הכת.כבר קמה תנועת־רפורמה שנזפה בחיי
ההוללות של המנהיג, הזכירה לו בלי עדינות
את דברי מוחמר הצנוע בניוון. אגא חאן
שלח את אשתו השניה, רקדנית איטלקיה
יפהפיה, למכה, שם הסתובבה ללא תכשיטים,
מצויידת רק במשקפי־שמש. אולם הוא לא
ידע כיצד להוכיח לנאמניו כי היורש האמיתי
לתפקיד מנהיג הכת הוא בנו עלי. ואכן,
מעולם לא היה חי מועמד פחות משכנע
לתפקיד כוהן דתי.

ענין של אבקת גירוד
לא מכבר התפטר נהגו של עלי, אמרי
וויליאמם, בטענו 5י לקה במחלת־לב כתוצאה

אולם שיא הסיפור היה ללא רכילות: אורח
החיים של החאן הצעיר. סדר־יום אופייני :
בבוקר דהר עלי במכונית לשדה־התעופה
שעל חוף הים־התיכון, טם לפאריס, דהר
במכונית פרטית שנייה לדירתו כדי לאסוף
את הדואר, דהר חזרה לשדה־התעופה, טס
ללונדון, דהר במכונית פרטית שלישית למלון
ריץ, טס משם לאירלנד כדי לבדוק סוס־מרוץ
חדש, רכב 50ק״מ על הסוס, טס חזרה
לפאריס לארוחת־הערב, חזר מאוחר בלילה
במטוס חמישי לחוף הים התיכון.
דהירה מתמדת זו התאימה יפה לעלי,
הרוכב בעצמו על סוסיו במרוצים, נהג בשעתו
גם במרוצי־מכוניות. פעם, כשהיה עלי
שקוע במראה רקדנית־בטן מצרית במועדון־
לילה, העירה אשתו ריטה היוורת לידידה :
״את לא מבינה זאת. בעלי מתעניין כל חייו
רק במספר־ סיבובים — ס־בוביו של מנוע,
של סוס־מרוץ או של בן־אדם.״
את ריטה הכיר בעזרת רכילאית אלזה
מאכסוזל, שהביאה אותה לארמונו. ריטה
המסכנה היתד. נשואה אז לאורסון ודלס, גאון
מטורף שעיצבן אותה מאד. עלי האלגנטי מצא
חן בעיניה. הלה ידע לנצל את נצחונו: הוא
שילב את זרועו בזרועה של הגברת תלם, לבש
את חיוכו המקסים ביותר, ניגש בצורה זו
אל אורסון וולס שעה שזה סעד במסעדה.
אחר טס עם ריטה דתקא למלון השווייצי בו
התגוררה אותה שצד, אשתו, ג׳ון.

ייתכן יריטה היתר, סילחת על כל אלה,
לולא הועמדה בצל על־ידי עלי, הגנדרן
האלוהי. כשטסה עמו לניירובי, בירת, קניה,
חיכה להם בשדה־התעופה המון גדול של
בני הכת הישמעאלית המקומית. שמשיה
אדירה ד,וקרבה לפתח המטוס. ריסה חשפה
את שיניה בחיוך מקצועי שובה־לבבות —
אולם ד,שמשיה הורמה מעל לראשו של עלי.
איש לא שם לב אל מלכת־החלומות של
העולם המערבי.
כשנמאס גורל אכזר זה על ריטה, נטלה
את בתה, יאסמין, חזרה ׳^עולם הקולנוע.
מיד החלה לד,קר. שלמה של כוכבי־לכת
חדשים סובבים מסביב לשמש הקורנת. כבר
בערב יום גרושיו מריטה השקיעה עלי את
יגונו בכוס, השתכר בחברת דוגמנית־הצילום
הצרפתיה ליזה בורדן. אולם חיש מהר עלתה
כוכבת אחת על כל האחרות, ושמה הופיע
בטורי־הרכילות כיורשת מיועדת לריטה :
ג׳־ן בירניי.
ג׳ין המתינה לרגע הגדול. היא האמינה
שיום יבוא ועלי יגש אליה, כפי שניגש
לאשתו הראשונה, ישאלה בקור־רוח :״חביבתי,
האם רוצה את להיות אשתי?״
ג׳ין עודנה מחכה. אולי למד עלי משני •
נסיונותיו הקודמים. אולי, ככל מוסלמי אדוק ,־
אין הוא מתלהב כלל לחיים החדגוניים עם
אשד, אחת, מעריץ בסתר בלבו את חוכמת
הנביא שהתיר למאמינים לשאת ארבע
נשים. בחודש שעבר, אחה׳ שנכשל במרוץ־
הסוסים הצרפתי הגדול׳ ערך נשפיה
גדולה. האורח ם ישמו לב שלא גרע
עין מזמרת־מ עדון־לילה בריטית בשם
טילדה לי, מנומשת וצרודת־קול. קולה לא
ערב לאורחים ולעתונאים. גם לא תנועותיה :
״היא מתנועעת בחן הטבעי של מקציף־ביצים
אוטומטי !״ אולם, אמרו המקטרגים, יש לה
יתרון אחד: היא דומה לריטה היוורת.
שעה שהעולם ניסה לנחש מי תהיה הכלה
המיועדת מספר 3היו בני כת הישמעאלים
עסוקים בהסדרת רציפות השלשלת. עלי עצמו
הכחיש בכל תוקף כאילו חשב מישהו אי־פעם
למסור את הירושה לאחיו החולמני
והשקט. אחרי הכל, הסביר, כראש הישמעאלים
לא יהיה רק מנהיגם הרוחני, אלא גם בעל
תפקיד חילוני חשוב.
נראה שהישמעאלים הסכימו לדעה זו. כתב ׳
לא מכבר עתון הכת בב מביי, הישסעל׳,
לרגל יום הולדתו של יורש־מוחמד רודף־
הנשים :״נסיכנו האהוב השלים את שנת
חייו ה־ .44 אנו מצטרפים לכל קהילות הישמעאלים
בעולם בברכנו את הוד מעלתו,
הנסיך עלי חאן. הוד מעלתו ירש את התכונות
הנעלות של אביו.״
ואמנם במידה מסוימת היה זה נכון מאד.

הנסיכה יאסמין, הילדה שלא זכתה לחיות
עם האב הסבור כ׳ סצצת־סרחו! היא צעצוע.