גליון 932

העולם הזה - גליון 932 - 25 באוגוסט 1955 - עמוד 1 | הקבלן שלו הוא רמאי * 1הייתי עציר בג׳למ קרב הבשרים דו׳ ח מיוחד מרומא על המאבק בין סופיה לורן וגינה לולובריג ׳ ידה בדמוו־א־בלי משוא מים ומסי 932ז׳ אדור ד /ע1 ׳
העולם הזה - גליון 932 - 25 באוגוסט 1955 - עמוד 2 | . 1־ 1 1ז 1־1 מדורות האחד כדודו 1־ 1 1 1־1 צודקת בהחלט הציטטה שהבאתם במאמר תעירי (העולם הזה ) 930 מפיו של דוד בן־נוריון. עתונכם הוא אנטי־ישראלי, הוא ננד העם,
העולם הזה - גליון 932 - 25 באוגוסט 1955 - עמוד 3 | הא הקבלן שדך לירה ללידה חסכת את כספך להגשמת החלום הנכסף. עתה, הגיע סוף סוף הרגע. אם תקח את הכסף המונח גבאנק, תלווה סכום נוסף מקרוביך ומקום עבודתך, ותתחייב
העולם הזה - גליון 932 - 25 באוגוסט 1955 - עמוד 4 | הווה בית ־ הלחמי : !111 11111111* 1ו! הקברן שנכשל כ £יי 8 רגע יאבד את הכסף שאינו שייך לו. הקבלן עצמו קורא לזה: סיכון מסחרי רגיל. מההפת דזן? בימי המנדט היו
העולם הזה - גליון 932 - 25 באוגוסט 1955 - עמוד 5 | ח״ב להתחמק כגנב דייר זה מבקש להעלים את שמו ואת כתובתו הנוכחית כי על גבו רובץ חוב של כמה אלפי לירות בשטרות שמסר לידי בית־הלחמי תמורת דירה. הוא לא קיבל את הדירה,
העולם הזה - גליון 932 - 25 באוגוסט 1955 - עמוד 6 | תצפית במדינה • המשך לעקוב אחרי דרכו של אלוף חיים העם ל ס קו ב, אחרי שנתמנה ל1זפ־קיד בו החזיקו קודם לכן רבי־האלופים מרדכי מקלף ומשה חוקה בגניבה ״אנו, עם ארצות
העולם הזה - גליון 932 - 25 באוגוסט 1955 - עמוד 7 | מוריה האמריקאית מקרה דומה של שר העומד לפני הנשיא כשידיו בכיסיו. אחרי ששלח את כל מכתביו, פתח ברקאי ביום הששי ,1אחרון את העתון, נדהם לראות את בן־גוריון עומד שוב
העולם הזה - גליון 932 - 25 באוגוסט 1955 - עמוד 8 | במדינה במסיבת קוקטייל עומדים על הרגלים קרמר כמהנדס דרכים. שניהם שימשו כתובת לכל קבלן שרצה לבנות — בגדר החוק או מחוצה לו. שו באותהשארה. לעזרא לוין, האיש שנשא את
העולם הזה - גליון 932 - 25 באוגוסט 1955 - עמוד 9 | סי פו ר! שלהאבש שי כלאת שני בני! .,אלה היו ב ני ! ״ במוצאי שבת שבת שעברה דפק מישהו בדלת. אשתי, נעמי, פתחה אותה. בפתח עמדו שני שוטרים. שמעתי את אשתי אומרת :״כן,
העולם הזה - גליון 932 - 25 באוגוסט 1955 - עמוד 10 | ** ק חדי־המבט שבקרב עולם־הגד־וה־ | נשים שברומא הבחינו בהתגרויות. לציבור הרחב נתגלתה המלחמה הפושרת ביום סתיו של אשתקד בלונדון. ב־ 25 באוקטובר, בפתיחת
העולם הזה - גליון 932 - 25 באוגוסט 1955 - עמוד 11 | ם, הסרט האיטלקי הוא בבואה להפיכה ־,חיים של החברה האיטלקית. מאות היה הגבר האיטלקי הנציג הבלעדי והשל העם בענייני אהבה. דבר זה נבע ית הפטריארכאלית החמורה בארצות
העולם הזה - גליון 932 - 25 באוגוסט 1955 - עמוד 12 | סו פי ה נגד גי נ ה למדי בגלל 17 הרומנים המצוירים שהיו קשורים בו, החליט כי מכאן תקרא סופיה סקיקולונה־לאזארו בשם ר,נורדי הצנוע: סופיה לורן. אנשי הפרסומת של החברה
העולם הזה - גליון 932 - 25 באוגוסט 1955 - עמוד 13 | קולנוע סרטים השבוע נמשכה ההפוגה הגדולה כבתי-הקולנוע. מספר המבקרים נשאר ירוד והמפיצים הוציאו לשוק במה ובמה מן הסרטים הפחות מסחריים. מרבית התותחים הבבדים הושארו
העולם הזה - גליון 932 - 25 באוגוסט 1955 - עמוד 14 | ביבשת ב שלם גרמניה הוד1 מו1ד,י ביזנס תחיית המתים השודדים היו חצופים. הם התפרצו לביתו של חבר הפרלמנט בניו־דלהי, לקחו עמם ספרים, תיקים׳ בגדים ומזונות. באותו זמן
העולם הזה - גליון 932 - 25 באוגוסט 1955 - עמוד 15 | אפריטיפים, ברבורים אבוסים, יחמורים וד־שונים, צפרדעים, שמרקעים, כל עוף ושרץ עוך 5למינהו, דגת מאח ^ -א /ס הים והחלזון ויינות הרקח וכל סודות המטבח הצרפתי 7 מוגשים
העולם הזה - גליון 932 - 25 באוגוסט 1955 - עמוד 16 | החי ספורט בור כרה ויחפרהו... כדורגל בתל־אביב, חזו עובדי יומן כרמל־פילם בסרטון תעמולה שהסריטו אודות סיר ה־לחץ פלאלום, שוכנעו בעצמם מהתעמולה, רכשו בו במקום שמונה
העולם הזה - גליון 932 - 25 באוגוסט 1955 - עמוד 17 | פגי ים ה מל ח יורדים אנ שי ם תלבושת חגיגית רצויה שלמה לביא הוא טיפוס רוחם : האיש שהיה ח״כ מפא״י בכנסת השנייה, אך נדחק מרצונו למקום בלתי־ריאלי ברשימת המפלגה
העולם הזה - גליון 932 - 25 באוגוסט 1955 - עמוד 18 | על כן יש ברצונם להתכתב עם שתי נערות בגיל 16—18 שתהיינה מסביבות תל־אביב עד גדרה. הם בטוחים שיוכלו לעניין אותן בכתב. אפילו את הבררניות ביותר. הם מוסיפים, בג. ב
העולם הזה - גליון 932 - 25 באוגוסט 1955 - עמוד 19 | ויי אתה יכול להיגמל מאכילה ומשתייה ולהינזר מתענוגות החיים למשך זמן ממושך אם תוכרח, או אם תרצה בכך אולם, ישנו דבר אחד שאינו תלוי ברצונך ושאין בכוחך להימנע ממנו
העולם הזה - גליון 932 - 25 באוגוסט 1955 - עמוד 20 | היה היה עוף לא קיים שנצוד על ידי לא-אדם לא יכול הטיפש להדליק לו לא אש, ולכן מכשרד לא טעם. ינשוף שואף־דעת אמד : ״גורלי האישי מר ממר ! כי עלי כאור־יום את עיני
חזרה לתחילת העמוד