גליון 933 מתאריך 1 בספטמבר 1955

חיפה: מעילותיו החושאיות של זכריה פרייליך
עברי הערב

מס* 933ד אלול
תשט״ו 1.9. 1955
המחיר 350 :מרוטה

בלימווא־בלי
משוא
כנים

05111:1הו ה

מכתבים

העורך הראשי :

איש השנה

ראש המערכת :

אני מ מנ ה את הנ א צי קור טבכר - ,אי ש שרא ש
ממ שלת־י שראל מתחנז ל עזרתו כדי ל הוכי ח את
צדקתו (העולם הזח 932 הו אמסמל את המציאו
ת הנו כ חי ת של י שראל יו תר מכל אדם אהד !

אורי

א בנ ר׳

שלו ם כ הן

יורם קלני, תל־אביב

עורכי־משנה :

...ינ אל

דוב איתן, ב רו ך נ אדל. או רי סל ע

עורך תבנית :

עורן כיתוב :
איתן גבירול

סי מ ה אילז

הכתב הראשי :

צלם המערכת:

ע מנו אל פרת

יהודה זעירא

רח׳ גליקסון 8תל־אביב. מען המברקים :
״עולנזפרס״ ת. ד , 136 .טלפון .26785
המוציא לאור: העולם הזה בע״מ.
דפוס ישראל בע״מ, ת״א טל• .23204

חברי המערכת :

ש מו אל בר תו ר

מנהל מבצעים :
שלפה אדיר

אלון, חבר

...ה שופ ט בני מין

הלוי...

רחל אדלברג, תל־אביב
...אי שהספר, שעל
הפולי טי ק ה הי שראלית !

נ בו

עורך דפוס :
אריה ארי אל

מנהל מעבדה :
נתן רוזן

אין ה מ ערכ ת א חר אית עבור תו כן ה מו ד עו ת.
־מלבד ע בו ר מו ד עי תהמתפרס מו ת תחת ה כוו
ר ת ״דו״ חלצר כן דו״ ח ל בו ח ר דו״ ח
לנו ס ע ״ ו כו׳ ה מו כנו ת על־ידי חברי ה מ ערכ ת
ונבדקו ת על־ידם. ה מדור ״דו״ ח לבוח ר״ כולל
מו ד עו תמטעםמפ לנו ת ו ארגוני ם ציבוריים
אשר אין ה מ ערכ ת אחר אית ל תו כנן ולדעות
ה מו ב עו ת בהן ו שאינן משק פו ת בה
מ ערכת.
ד עו ת את שהיא צורה שום

ה ע תון הנחראביותרכמדינה

לפני שבוע סיפרתי לך על מקרה אחד של אי־פרסום ידיעה מסיבות בטחוניות. אך לפעמיב
ישנן לאי־פרסום סיבות אחרות לגמרי. כך, למשל, יהיה רב הפיתוי במערכת
לפרסם במסגרת אליפות הצ׳יזבאת (העולם הזה ,)922 את סיפור המתיחה האמיתית הבאה:
באחד ממשקי עמק־הירדן ישבו יום אחד בן־משק וסגן־אלוף בצה״ל וחיפשו שעשוע.
כאשר נתקל מבטם באקדח־ראקיטות ישן, שהיה מונח בחדר הקיבוצי, צץ הרעיון.
הם טמנו בקת האקדח מכתב, שהושאר, כביכול, על־ידי חייל אוסטראלי ששירת באחד
מגדודי הפרשים של הגנרל אלנבי, בשעת כיבוש הארץ בידי האנגלים, בשנת . 1917 תאריך
ייצורו של האקדח התאים לאפשרות כזאת, וגם מספר הגדוד נלקח מספרו של הגנרל
ווייוול, היסטוריון הפלישה. למכתב הוכנסו שגיאות כתיב אופייניות לחייל אוסטרלי בלתי־משכיל
ביותר, והוא לוכלך כראוי בשמן וחול, קומט בכמה זוגות ידיים.
רק לאחר כל ההכנות הללו הוברגה הכת מחדש מעל לפתקה, האקדח הוחזר למקומו,
עד לשעת הכושר שבאה כעבור חצי שנה. אז ביקר בחדר כתב נודד של במחנה, שבועון
המטכ״ל. בן־הקיבוץ וידידו, סגן־האלוף, נזכרו במכתב הטמון. כאילו דרך אגב, תוך כדי
סיבוב האקדח סביב האצבע, נזכר סגן־האלוף במקרים שונים בהם מצאו חיילי צה״ל מכי
תבים ופתקאות נושנים, בחור־המשחולת של רובים שבעי־מלחמות.
היה זה כתב במחנה עצמו שהתלהב לרעיון לנסות ולחפש משהו מעין זה גם בקת
אקדח־הראקיטות הישן. בעל החדר וידידו ביטלו את הרעיון כשגעוני, אך הכתב עמד על שלו.
מה רבתה תרועת־נצחונו כאשר, בעזרת סכין שבור, פורקו הברגים ובתוך הקת נמצא
מכתב אמיתי, שכלל הזמנה של האוסטראלי למוצא לבוא ולבקר בביתו ביבשת החמישית !
גם הכתובת לא חסרה.
בן־ המש ק הופתע, כמובן, גם הוא מאד, סרב למסור את המכתב בטענה שהנסיעה
לאוסטראליה מגיעה לו, מכיוון שהוא בעליו של האקדח. רק אחרי שכתב במחנה הבטיח
חגיגית להחזיר את המכתב אחרי הפרסום, נעתרו השניים לתחנוניו. אולם הכתב, שיכור
הנצחון העתונאי, לא התאפק: בסוד כמוס סיפר על המציאה לכתבי מעריב וידיעות
אחרונות. הללו הפרו מיד את הבטחתם, פירסמו את העניין תחת כותרות בולטות עוד
בטרם הופיע תצלום המכתב על גבי מחצית עמוד של במחנה.
למה לא פירסם העולם הזה את המתיחה הזאת, שהיתר, ראויה אולי לכתר האליפות?
אהה, קורא יקר, הסיבה היתר, עגומה: אחד משני יוזמי הרעיון המבייש הנהו כיום חבר
מערכת העולם הזה.
בינתיים נודע לי על מתיחה לא פחות טובה. מבצעה היה איש־מקצוע: שחקן התיאטרון
הקאמרי, זאב ברלינסקי.
יום אחד החלו מתפשטות, כאילו. מאליהן, שמועות מסתוריות בחדרי־האיפור של התיאטרון ••
ברלינסקי, כך נאמר בשמועות אלה, הוא שותפם של זוג הקומיקאים היידישאי דג׳יגאן
ושומאכר, מרוויח אלפי לירות מדי שבוע בשבוע, מבלי לנקוף אצבע. השמועות גם נתנו
הסבר כיצד קמה שותפות זו: בשעה שבאו דג׳יגאן ושומאכר לראשונה לישראל, היו
זקוקים להלוואה דחופה של סכום פעוט 50 ,ל״י בלבד, וברלינסקי הלווה את הסכום
תמורת שותפות בחוחים העתידים.
הנרגש ביותר לשמע ם יפ!ירים,אלה היה שותפו לחדר־האיפור, מרדכי בן־זאב, שאינו ידוע
כשונא־כספים דווקא. מובן, שברלינסקי עצמו הכחיש בתוקף את כל הסיפורים הללו, אולם
הכחשותיו רק הגבירו את אמונתו של בן־זאב. העובדה שהמזל העיוור משחק דווקא לאחרים,
חרתה לו מאד. .
יום אחד, כשנכנס מרדכי בן־זאב לחדר־האיפור, מצא לפתע על הרצפה צ׳יק על סכום
של ארבע ספרות. הצ׳יק היה מיועד לברלינסקי, חתום בידי דג׳יגאן ושומאכר. אולם לשיא
הגיעו הדברים כאשר התפרץ באחד הערבים אדם זר לחדר־האיפור, הניח מזוודה כרסתנית
על השולחן ופתח אותה. לעיני בן־זאב הנדהם נתגלו חבילות־חבילות של שטרות־כסף
שמילאו את כל המזוודה.
השליח, בלי להרגיש בנוכחותו של בן־זאב, הסביר לברלינסקי ברצינות רבה :״הבנק
כבר היה סגור, ודג׳יגאן ושומאכר דרשו בכל תוקף שאביא. לך את הכסף עוד הערב י״
ברלינסקי האדים מכעס .״הרי אמרתי לך עשרות פעמים,״ צעק ,״שאסור לך בשום פנים
להביא את הכסף הנה ! אסור שבתיאטרון ידעו על כך ! קח את הכסף והסתלק מכאן ! ״
השליח לא ידע לאיזו שערוריה הוא עומד לגרום. למחרת היום עורר בן־זאב את הבעיה
הנוקבת בכל החריפות לפני הנהלת הקאמרי, דרש טיפול מזורז. רק אז נמצא ידיד שריחט
עליו וסיפר לו שהכל היה מתיחה: היא אורגנה מראש בקפדנות אמנותית בידי ברלינסקי,
בשיתוף פעולה עם דג׳יגאן ושומאכר.
נדמה לנו שברלינסקי מתבזבז על במת הקאמרי.

ועל

ח ש בונו

נע שית

יהודה כהן, איישם

הזרזיר והנאצי

יחיאל ב שן, ני צה ג בי. לילי גלילי, רוווי ורד.
בוז יוחנן ורבקה זר אי. או סקרט או ב ר,
שבתא• לוי, מ שה ל שם, אבי בהס טן. ע מו ם קינן.
סילבי ק שת.

הצייר הראשי :

ה כנ ס ת...

איסר גת, עכו

מע שה שהיה, ועוף ״ מוז ר ״ ,הקרוי ב שם זרזיר,
הגיע לאר ץ הקוד ש. ב או רבני י שראלי ו־ד
פ ד פו ב כל ס פ רי הקוד ש כדי ל מ צו א אם טרף
או כ שר עוף זה. טרחו — ולא מ צ או. מה ע שו ׳•
החליטו: נ שלח את הזרזיר לחופ שי ונ ע קוב א ח ריו,
היכז וליד איזה עוף־ שמים אחר ינו ח הזרזיר.
לאחר־מכן נזהה את ה עוף ה שני, וכך נ פ סו ק אם
כ שר או טרף עוף זה ל אכי ל ה. וכך ע שו. חג לו
הזרזיר אלי מעלה ועמד על עץ גבוה א שר עליו
ניצב לו ב שלווה עוף שמים אחר, הוד־מ עלתו
— העו רב.
לא התמהמ הו ה חכ מים ואמ רו: לאל שו א הלך
הזרזיר אצל העו רב, אלא כי בן מינו הו א, טרף
הוא ל אכי ל ה.
מע שה זה או פייני לא רק ל עו פו ת ה שמים, אל*
נם לבני אדם. לא ארחיק לכת אם א מ שיל את
או תו זרזיר לברנ ש אחד א שר קצת לאחר ר א שי תו
של ה מ שפ ט הנוד ע גרינוולד-קסטנר, היה עו ד
בב חינ ת לא טרף ול א כ שר. אך ככל שהלך המ
שפ ט ו הס עיר, כן הלכה ונברה ה א מונ ה כי או תו
אדם, הקרוי ב שם יו אל ב ר אנ ד, הולך ומ שחיר
נו צו תיו א ט־א ט, עד שביו ם בהיר אחד נו ד ע כי
נם הנו צה ה אחרונה שבו ה שחירה. .בן. הו א נפנ ש
עם ידידו ה טו בלש עבר — קורט בכר, ה עו רב
ה שחור מ ש חור, אחד מ שרי הטבחים ״ ו ה שודדים,
וגילגל ע מו שיחה ידידותית עד ל מ או ד.

יצחק י. הללי, ירושלים
החיה הנ א צית ה פ צו ע ה ביק שה להימל ט מ שתי
מ כו ת נו ס פו ת שהיו מ ק רבו ת את קי צ ה: מר ד
העמים ו תגוב ת ה עול ם הגדול. ר צונם ל ח פו ת על
פ שעיהם ה א חרונים היה ־ כה עז עד ש החליטו
או דו ת כוונו תי הםה הו מ אניו ת לגבי יהדות אי רו פ ה.
ב או ת ם ימים נ ת פר סם ב ע תון הנ א צי ד אס רייך
ראיון על הבעייה היהודית מ פי מיני סטרד״ ר שמיד ט.
או טונו מי ה
תו כנו — ניסים ונ פ ל או תממש !
תרבו תית ב כל הפזורי ם, מדינה יהודי תבלב ליבה
של אי רו פ ה ; הנה כבר ה קי מו את ה שלב הרא שון
— מ ל כו ת השמיים ב ט רזינ שטאט, כבר מ ד פי סי ם
את הכסף היהודי בב אנ ק י הו די...
כן, עד כדי כ ך היו מ עוניינים ל הסי ח את
הדעת ! עד כדי כךה עריכו את נ כונו ת היהודים
ל התקו מם ! עד כדי כך הגיע פחדם מכל תגו ב ה
בלתי־רצויה ב אר צו ת ה מערב.
האם ל או ר ר איון זה ב עי תונם ה מו סמך של
הנ אצים אין ל ר או ת את מלו א צדקת המס קנו ת
ה מתחייבות מפסק־דין ירו שלים?
האם לא היתה ״רכבת ההצלה״ מי מו ש ר איונו
של ד״ר ש מיד ט ב שו פרמשט רו? — כ ך הו ל כנו
שולל, ואין בכו חם של סניגו רי ה שתדלנו ת למען
ה שתדלנו ת ל מנו עאמת זו.

יוסף לוינגר, קרית־ים

ברית בין הכשרים

חו צפ תה של סו פי ה לורן (העולם הזה ) 932
ע מו קה א פי לו מן ה מח שוף שלה. היא לא מגיעה
א פילו ל שוקיה ה ח טובו ת של נ׳ינה. אני מ צי ע
ארצית ל-
ל שכ ת־ניוס
מיד
בי שראל
ל פ תו ח
לולובריג אדה. אני מו כן להתגייס הר א שון.

אליעזר ברון, חיפה
בדרגת ^שק חטיבתי?
...נ א לר שום אותי׳ לצוות החללית הרא שונה
שתצא ל מס ע לחלל. אדיר חפצי לנ חו ת על ה כו כ ב
היפה ביו ת ר בי קו ם: נ׳ינ ה !

ישראל שולץ, פתח־תקווה
אי־אפשר. בכוכב הנדון אין משטח המתאים
לנחיתה.
רבותי, אתם מגזימים! בז מן האחרון׳
ממ שלע כו ״ ם — עוב די כו כ בי ם ומזלות!

ה פכ ת ם

חנה אביבי, רמת־גן
עגו״ל: עובדי ג׳ינה ולורן.

טעות היסטורית?
ט עו ת מצ ער ת חלה
בציון ה עוב דו ת בפ רק
שנ ת של ההיסטורי
הזה
(העולם
1975
.) 931
כדב ר
רעם אדיר,
אללה ביום הדין, החריש את האוזניים. ה או רו ת
כ בו. האד מה רעדה, גל חום אדיר הצליף על
האר מון ה ת מו ט ט ...ה של
הפנים.
הקיר הקד מי
רא שון ש התאו ש ש היה הא י ובי, הו א זינק אל בין
אור חיו, חטף את מי ק רו פון בני ערב צעק
בקול צרוד אל תו ך ה מכ שי ר .״ה ציוני החליט
הערה
מדינה
ב מ קו מנו ...אני מכריז׳ על הקמת
בית הגדולה והמ או חדת...״
אך אל פחד, ה ציוני ם, קהל ה מ אזינים הרב לא
שמע את• דבריו, כי ה או רו ת כ בו עקב ההפ צ צה
אשר. גרמה לקלקול בכורי ה א טו מי המספקח שמל
לאזור קהיר, ומבעלא הו פסק נם שידור הטל וויזיה
של פגי שת הרמטכ״לי ם הערביים.
אבק ש לתקן את סילו ף ה עוב דו ת, כי עקב זה
נשמטהמ שך הפרק והו א :
בגלל הפסקת זרם הח שמל לא י כלו. הרמטכ ״ילי ם
להתקשר מיד עם פקודי הם, ו עי כוב זה גרם לכך
שכע בור שלו שה י מום נ כנ ם אהוד דיין ברא ש
צ:׳י ( צב א י שראל) ל מ צרים. ולאהר ה ש תל טות
על א ר מון זעפר אן הוכרזה מצרים כ שט ח כיבו ש
של י שראל.

אהוד אינספקטור, חולון
הקורא אינספקטור טועה. רשת הטלוויזיה
המרחבית, שמרכזה היה באסואן שבדרום

מצרים, לא ניזוקה. יחידת־השידור ששידרה
את הפגישה ליד קהיר היתה בעלת סוללה
אטומית עצמאית.
התפל אתי מחד ש כיצד אתם מצליחים ל מ סו ר
ב סי פו ר קצר אח ד חו מ ר מח שבתי שאי־אפ שר היה
ל הסבירו בעש רו תמא מרי ם א רוכי ם. ה סי פו ר על
״מיבצע ישמע אל״ (העולם הזה ) 877 פת ח בשעתו
שער למח שב ה חד שה לגמרי על אפש רויו ת
ה שלום עם הערבים, ו אני חו שב שהו א גרם ל תזוזה
א פי לו במ שרד־החו ץ שלגו.
ה סי פו ר על ״ ה סי בו ב החמי שי״ נתן, לדעתי.
את מכת־המוו ת ל כל הפט פו טי ם על אק טיביזם. נא
ל שלוח ׳העתקים ל כל חברי ה כנ ס ת, א לו פי צ ה״ל
ומנהיגי הקיבו ץ־ ה מ אוחד.

דן אבימאיר, מגדל אשקלון
...שו ב הו כי ח עו רך העולם הזה כי הו א דוגל
ב עקיבו ת ב ״ ב לי מו ר א. בלי מ שו א־ פני ם ״ ,ל א חו
שגילה את ה או מץלח תו ם על מאמרכה טפ שי
ונו עלי כ מו ״זה קרה ב־ . 1975״

צפור ׳הנפש

מ. בן־פורת, תל־אביב

מספר 3בתח רו ת החמ שירים ( העולם הזה ) 930
אינו ס תם ק אריק טורה, אל א מיז עו ף א מיתי
ש ש מו היה דו דו. עוף זה חי על האי מ או רי ציו ס

והו שמד שם לפגי שלו ש־ מ או ת שנה. מאחר שלא
יכול היה ל עו ף. היה קל לתפ סו ולא כו ל או תו.

יוסף רילף, חיפה
היה היה עוף בשם דודו
(הוא דמה קצת לתרנגול הודו),
לפני שנאכל
נאנח :״מה חבל,
זה עניין לא סימפאטי מאודו !״

•בד א בדרך הטבע
הריני ל הביע את מח א תי על. צורת פ ר סו ם הכתבה
״הכלה ה מ כו ר ה״ (העולם הזה ) 931 בה
תואר מ הלך המשפט, כ בי כו ל, של יוס ף ז ערור
מכפר ענה.
הג״ל הו אשםב שלו ש ה פר טי האש מה, והפר ט
האחרון — משכב עם אדם שלא בדרך ה טב ע —
עבירה על ס עיף ( )2 ( 152א) לפקו ד ת החוק הפלילי
1936 נמחק על־ידי כ בו ד ה שופ ט (לאחר
ט ענות משפ טיו ת) עוז*־ בתהילת ה דיון ...מוזר. אי־פואי,
ש הו כנ סו לכ תבה הנ״ל הו ד עו תבמשטרה
של רבים מהעדים שלא הו פי עו במשפט, ולא עו ד
שנ אמר בכ תבה כי היא מ הוו ה. דו דחמפר טי כל המ
שפ ט ב שינויים קלים:

אברהם נ. גיל, עורף־דין,
תל־אביב
לשם השלמת התמונה הוסיף העולם הזה
לעדויות המשפטיות כמה מן העדויות שנגבו
בשעת החקירה במשטרה.

שיר המעלות

אני חבר ב מקהלה י שראלית, או יותר נ כון
ב״ ה תק הלו ת קו לני תישר אלי ת״ .על־כן כו א ב לי
הדבר לקרוא ביטויים כ מו ב ר שי מ תכם על הז מריה
(העולם הזה 931 כו א ב לי כפליים שמקהלתי —
מקהלת הפו עלי ם של חיפה־קרית־חיים — נ מני ת
בין ה מק הלות ה מו ש מ צו ת. היא הו פי ע ה שלו ש
פעמי םבפ תי ח ת הזמריה ב חי פ ה, ב או לםאר מון,
וכ תבכם, כ פי הנר אה, לא נכ ח ב הו פעתה.
מקהלה זו היתה אחת ה טו בו ת ב או תו ערב,
וזכתה ל ת שו או ת סו ע רו ת זלבקו רת נל הב ת ...לא
ייתכן הדבר שיבו א איזה ע תונ אי וי שים כעפרא
דארעא עבו ד ת חוד שים של מנ צחים וחברי מקהלות,
ויכנ ה או תםב בי טוי ״התקהלות קולני ת ״.

משה שביט, חיפה
רשימת העולם הזה, כתובה בידי מומחה
לענייני מקהלות, התבססה במפורש על הופעת
הזמריה בתל־אביב, בה לא השתתפה
מקהלת חיפה־קריית־חיים. דברי הביקורת
אינם חלים, איפוא, על המקהלה האהובה על
הקורא שביט.

צרת יחיד חצי נחמה
בני גו ד. לדעה של ד״ ר ליזה קור ם (העולם הזה
) 930 חוזרת אני ומדגי שה כי אם הורים יודעים
לתנך. י צאו ילדיהם תרבותיים ו מ הונכי ם, ויהיו
להם (ילדים) כמה שי היו. מ איד ד גי סא. א 1לא
יודעים דהנך, א פי לו י יהיה לחם ילד אהד בלבד.
יצא בו ר ועם־האריו.
כדי ל הוכי ח לרבקה ניל שנם אמא מו ד רנית
ע שויה ללדת ילדים אחדים. אספר לה שב מ שך
שש שנו ת נ שו אי ל א, הפסקתי לל מו ד ב קו ר סי ם
ולהק שיב להרצ או ת, על אח שלו שת ילדי.
מלבד זה. ידוע ש אחוז נ דול של הילדים הקשים,
ה מו ב אי ם ל טי פול א צל פ ם־ כו לונ. הם דווקא
בנים יחידים במשפחה.

אביבה סגל, אחוזה, חיפה
...זה כלל לא חו כמהלתת׳ דונמה של א שה ה־מקבלת
הכל מ ה שוק הבי תה. ואל תא מר עדה
מ כנ ם שעוזרת ב בי ת זה לא מ שנה.
תנו לנו ת מונ ה א מי תי ת שת שקף את עבוד תה
האמי תית של הא שה, החייבת לקו ם בו קר־בו קר,
שכם אחד עם בעלה, ה א שה הבונ ה את ביתה ב מו
ידיה, הא שה ש אין לה היכן לה שאיר א ת שני
מ חמדיה והיא צ מוד ה יו מ ם ולילה אל ער שם.
ת מונו ת מ צי או תיו ת נ שמה מאדלר או ת. ה בו
אלה !

דמתי רחל, צה״ל
העולם הזט 933

נוער עבר
לאן הערב
180 אלף צעירות וצעירים בישראל עומדים מדי
ערב בערב בפני בעייה מיוחדת זו. האווירה
החברתית של מדינת ישראל 1955 הרחיקה
אותם מראיית העיקר בעבודת־היום או בשמי־רת־הלילה.
אין הם מחפשים עוד שעשוע והתפרקות
ממאמץ. הבילוי הפך אצלם לפולחן
מקודש, המטביע את חותמו על פרצופו של
הדור הצעיר האמר-מלחמתי הגדל בישראל.

החיים, מורכבים מ־ 24 שעות ביממה.
אך בכל חברה אנושית מתחלקת היממה
אחרת, והדגש מושם על אחד מחלקיה. יש
עמים בהם החלק החשוב ביותר של היממה
הוא יום העבודה. אחרים חיים למען
הלילה. בדרום־אמריקה, מנוחת הצהריים
הממושכת, ר,סיאסטה .,היא החלק המקודש
בחייו של בעל האסיאנדה הגאה ומוכר
כרטיסי־ההגרלה יחף הרגל.
מי שרוצה להבין כיום את הנוער הישראלי
— מעצב דמות המדינה מחר —
אינו יכול להתעלם מהעובדה כי החלק המקודש,
הפולחני, של היממה הוא ה ערג
בשיחות שערך צוות המחקר של העולם
הזה עם כ־ 500 בני־נוער במשך ששת החודשים
האחרונים, התבררה עובדה זאת
מעל לכל ספק. רק 2מהנשאלים אמרו
כי עבודת־היום מקודשת בעיניהם יותר
מבילוי־הערב .,ורק 13 חסכו משכר־עבו־דתם
לצורך השתלמות בעתיד או התבס־
!פות כלכלית. השאר מקדישים את רוב הו נם
ואונם ׳לעבודת־הקודש ששמה: בילוי.
תופעה זאת אופיינית לכל חלקי הארץ.
בעיר ובמושבה, בקיבוץ ובמעבדה —
תוכן חייו של הנוער מתרכז באותן שמו נה
שעות המפרידות בין סיום העבודה ושנת-
הלילה. אולם הדבר בולט במיוחד בערים
הגדולות, ובעיקר בתל־אביב. כי תל־אביב
היתד. תמיד נותנת הטון בחיים החברתיים

של הארץ.
היד ימים, בהם היתד, סיסמת הנוער
״הגשמה אישית״ .היו ימים, בהם דגלו אחדים
בסיסמת *רק כך{״ ואחרים בסיסמה
״ראשונים תמיד אנחנו.״ כיום סיסמת הנוער
העברי על כל חלקיו היא :״הולכים לבלות!״
מה זה בילוי?
זוהי מלה עברית כה מוכרת כיום, עד שאיש
אינו מנסה להבהיר לעצמו את משמעותה.

כאילו מאליה פשטה המילה בישראל לאחר
מלחמת השחרור. היא היתד, ידועה גט קודם
לכן, אך כמעט איש לא נהג להשתמש בה.
ההתפרקות, ההתבדרות והשעשועים היו
קיימים תמיד. במחנות, המגוייסים ובאהלי
ההכשרות קראו לכך ״לכייף״ ,מילד, ערבית
שעוברחה כדי לומר: מציאת הנאד, פעילה,
תוך התפרקות ממאמץ. בעיר אמרו ״לעשות
חיים״ ,וגם בביטוי זה היה הדגש על
המעשה. הצעיר הארץ־ישראלי ידע שיש
לרשותו ערב פנוי יחיד בשבוע, והוא ניצל
אותו להנאתו.
מלים אלה מתו, כשמתה משמעותן. הבילוי
ירש את מקומן. לא היה זד, שינוי
צורה בלבד, אלא שינוי תוכן. שוב לא היחה
הבעייה לדחוס ככל האפשר יותר בידור לתוך
מעט הזמן הפנוי, כי אם כיצד להרוג
זמן רב ככל האפשר, שלא היה לו שימוש
מועיל אחר. בקיצור: לבלות.

התופעה אינה אופיינית לנוער צעיר, הנמצא
עדיין תחת השגחה קפדנית של ההורים.
היא אינה אופיינית גם לחיילים בשירות חובה,
המבלים חלק גדול מימיהם ולילותיהם
במחנות. אך ברגע, שפשט הצעיר את מדיו,
הריהו מרגיל את עצמו במהירות מפתיעה
לסדר־חיים זה, עד לנישואיו. הגיל העיקרי :
.21—24
לגבי הבחורות מתחיל הגלגל להסתובב
בגיל צעיר יותר. הצעירים הקשישים מהן
זקוקים לחברתן, לצורך הבילוי. הן גם נב־גסות
לחופה בגיל צעיר יותר, יוצאות ממעגל
הבילוי החוקי.
בעמודים הבאים מפרסם העולם הזה את
הדו״ח המלא על מחקרו המקיף בין מאות
והצעירות שנתבקשו לענות על הצעירים השאלה :
נוער עברי — לאן הערב 1

.1הבילוי מרכז החיים

מיסדל לילד! טל ט״לת תל־אביב. זחן לים
ואזרחים יושבים על המעקה, סוקרים אח
העוברות־ושבות לאורך הטיילת על שפת־הים.

מבין אלה שרואיינו במסגרת המחקר, לא היה כמעט אחד שידע
להגדיר למה הוא בדיוק מתכוון כשהוא אומר ״לבלות״ .קבע אחיה
שטופפר, טכנאי רדיו תל־אביבי בן : 22״לבלות? זה הכל וזה לא
כלום ...זה דבר שנהנים ממנו בשעת עשייתו ולמחרת מנסים
להיזכר בו ומגלים כי, למעשה, לא היה כלום. זו הרגשה נפלאה !״
דעה קיצונית אחרת גילה מנחם בן־שושן ,21 ,חייל משוחרר העובד
בחנות אביו עד שימצא עבודה מתאימה .״הבילוי כשלעצמו מורכב
ממעשים קטנים, חסרי כל עניין. הם נראים חשובים רק אחו כך.
כשאני נמצא לבדי. הם הנותנים לי הרגשה שאני חלק מחברה
גדולה. בלי השעות שאני מבלה בחברה מדי ערב, הייתי מרגיש

אדם בודד, מנודה*.
לעומת ההגדרות המנוגדות, היו רוב הנשאלים 87•/תמימי
דעים לגבי דבר אחד: הבילוי הוא מרכז חייו של הצעיר התרבותי.
או הרוצה להיראות כתרבותי.
אביבה שטרנפלד, פקידה בלונדית חיננת בת 19 מבת־ים, הודתה ז
״לפעמים קורי, שאני נשארת שבוע שלם בבית, מבלי לצאת לבלות.
אין לכם מושג כמה זה נורא ...זה כאילו חלף העולם על פני
והשאיר אותי בפינה נשכחת. הספרים, הרדיו, ביקורי ידידים —
כל אלה אינם עוזרים. אני פשוט מרגישה כאילו הייתי בעלת מום.
כאילו נלקח ממני עיקר חיי. האור, הרעש, השיחות הפיקאנטיות —
אלה מושכים אותי כפי שאש מושכת פרפר. בלעדיהם, החיים אפורים
ומשעממים.״

.2העבודה היא זעדמה

דיכוי המכוניות הפרטיות הצמיח אופנה:
התבודדות זוגית בחוף מרוחק, ליד מדורה.

מה יחסו של תצעיר העברי לעבודתו? התשובה לשאלה משתנית
אך מעט בקרב בני הערים. אחוז קטן בלבד 8•/ענה כי העבודה
משמשת לו מקור סיפוק נפשי, מעסיקה את מחשבותיו לפחות
שש־שבע שעות ליממה. אחוז עוד יותר זעום 2השיב כי העבודה
קודמת לכל דבר אחר — גם לבילוי. אולם, לגבי הרוב המכריע,
הבילוי אינו אמצעי לד,נפש מעבודתו 1העבודה היא רק מקור
כספי המאפשר לבלות בערב.
מנהל־עבודה במפעל חרשתי גדול, שראה צוות חוקרים מראיין
אחד מעובדי המפעל, התלונן :״בשביל החברה האלה, עבודה היא
דבר ממש שנוא. חצי שעה לפני הגמר, הם כבר מאיטים את הקצב.
מחשבתם מן הסתם מרחפת כבר על תוכנית הבילוי. ואם, חלילה,
אני צריך עובדים למשמרת לילה — זו ממש טרגדיה. למרות
שהמשכורת גבוהה יותר, אף צעיר אינו מוכן לוותר על בילויו.
בתנאים כאלה, איך אני יכול להמליץ בפני ההנהלה לקדם צעירים
לתפקידים אחראים?״
צרכי הבילוי קובעים גם, במידה רבה, את תנאי העבודה. הדבר
נכון בעיקר לגבי בחורות. אסתר בן־פורת ( )20 החליפה חמש פעמים
את מקום עבודתה תוך שלושה חודשים. היא פקידה מצויינת.
הוצעו לה תנאים טובים מאד. אולם כל פעם התפטרה, כי זמני
העבודה לא מצאו חן בעיניה. לבסוף מצאה את מבוקשה: משרת

כתבנית במשרד עורו־דין, במשכורת נמוכה בהרבה ממה שיכלה
לקבל. הסיבה: במשרד זה יכלה לעבוד שבע שעות רצופות, לסיים
בשעה שלוש אחר־הצהרים.
יוחנן ברגר, העובד שמונה שעות כפקיד ולומד הנדסה בשיעורי
ערב, שייך למיעוט זעיר ביותר. כי העבודה והכשרון האישי במקצוע
איבדו את ערכם כקנה־מידה להצלחתו של הצעיר בחברה. מהנדס
מוכשר, למשל, נופל בהרבה מסוכן ביטוח שטחי, המסוגל להזמין
את בת־זוגו בקביעות למלון אכדיה המפואר.

.3הבריחה מן הבית
9 3 5 0מן המקרים, אין הצעיר העברי מקבל חברים הביתה
בקביעות, משתי סיבות: בושה או חוסר מקום.
שמואל נחמני, חיפאי בן ,24 הינו פועל מוסך וותיק, משתכר
טוב. בחברה, ידוע הוא כאיש מזהיר, עורר לא פעם קנאה בהזמיני
נערות יפות לבילויים יקרים. הוא מתלבש בקפדנות יקרה, מעשן
רק וירג׳יניה. כשאחד החברה עורך מסיבה בבית הוריו, שמואל
משתתף. אולם מעולם לא ערך מסיבה בביתו הוא, לא הזמין חבר
לבקרו. מדוע ז ״בבית גרים הורי, סבתי, אנוכי וארבעת אחי —
כולנו בשני חדרים. לאן אביא חברים? מוטב להזמין אותם לבית־קפה.
זה עולה קצת יותר, אבל לפחות יש מרחב־מחיה ואני יכול
לבחור את המקום היפה ביותר ולא לשבת על מיטה.״
מצב זה מבטל כל אפשרות של אינטימיות — לא רק של בחור עם
בת־זוגו, כי אם גם בין בחורים. רק בני משפחות הגרות בדירות
מרווחות יכולים לערוך מסיבות בביתם. בדרך כלל קיימת תורנות
מסויימת ובבוא התור, מגרש הצעיר את בני משפחתו מן הבית,
מכין משקאות ומאכלים, מביא פטיפון ותקליטים — והופך את דירת
הוריו למשך ערב אחד לבית־קפה.
בבריחתו מן הבית, אין הצעיר בורר את מטרותיו: הן מקריות
לחלוטין, נקבעות רק על־ידי יכולתו הכספית.
בדרך כלל, ישנו ״ערב הפיסגה* .זהו מאורע שבועי, המתרחש
בערב שבת או במוצאי־שבת. בעל האמצעים מזמין את חברתו לבית־מלון
מפואר המציג תוכנית אמנותית בבאר. מי שאינו כל־כך עשיר,
יוצא לרקוד במועדון־לילה או בבית קפה. ערב הסיסגה הוא, ללא
יוצא מן הכלל, גם ערב המשקאות החריפים. בדרך כלל איו
הנוער 955 נוטה למשקאות אלכוהוליים, מלבד הבירה. אך
בערב מקודש זה, מזמין הבחור כוסית ועוד כוסית של קוניאק
ואילו הלכי החברה מחייבים את הבחורה לשתות וורמות או
ליקר מתקתק.
שאר ערבי השבוע מחולקים בין הצגות קולנוע 2בית־קפה,
מסעדה או סתם טיול מלווה מנה קלה ומשקה קר (פעמיים בשבוע),
בתקווה ל״הצגה שלישית״ .שני הערבים הנותרים מוקדשים למטרות
שונות, כגון: שייט על הירקון, קריאה מקוטעת בספרי־כים וכתבי־עת
(בדרך כלל בבדידות, ערב אחד לשבוע) או ביקור בתיאטרון
או קונצרט (ממוצע: אחת לחודשיים).
ישנם גם בילויים צדדיים מתוכננים, אך מעטים בלבד עוסקים
בהם. מתוך קרוב ל־ 500 נשאלים, למשל 16 :בחורים (ושתי
בחורות) הודיעו כי שני ערבים לשבוע מוקדשים לשיעורי ריקודים
סלוניים 42 .מקדישים בין ערב לשלושה ערבים לספורט או

המאמכו והסמכה שכל נער חייב ללמוד. בוגרי תנו׳ היפהפיות והפלפל נפגשים כמעט מדי ערב. המנות הריחניות והמרי־ ״אלווה אותך הכיתה *.היא ההקדמה המקובלת
עת־נוער או בחורים ביישנים נעזרים במורים מקצועיים. פות נשארו חלק קבוע של תוכנית הבילוי, הפסקה בין הצגה והטיול הלילי. לשלב האחרון של הערב, שהוא, לפעמים, החשוב ביותר.

ערם עם מרירין משמש לצעירים רבים תחליף לכל פעולה חברתית אחרת. אמנם, מרילין
המגרה ניצבת טל הבד בלבד, אך מעלליה משמשים נושא לשיחות ארוכות בחברה. לנבי
התעמלות. ששה בלבד שריש במקהלות, פעמיים בשבוע. הביליארד
ומישחקי הקלפים מושכים ( 85 בחורים בלבד) פעמיים בשבוע
ואילו הטיילת בתל־אביב, גן האם וחורשות הכרמל בחיפה, זוכים
לנוכחותם של 130 בחורים ובחורות׳ פעמיים בשבוע.
לגבי הבחורות, רבה תכיפות הבילוי במקומות יקרים יותר
מאשר לגבי הבחורים. כי בחור מתקשה, בדרך כלל, להזמין בחורה
ליותר מערב יקר אחד בשבוע. ואילו היחס בין בחורים לבחורות
בשכבות גיל אלה ( 1,2בחורים לכל בחורה) מאפשר לבחורה לבלות
עם יותר מבחור אחד בשבוע. פרט מעניין :־ 727 מבין הבחורות
ענו כי הן מעדיפות לצאת למקום מעניין עם בחור לא־כל־כך מעניין,
מאשר עם בחור מעניין למקום לא־כל־כך מעניין.

לצורך מחקר זד. הובא בחשבון רק הנוער העובד, בעל ההכנסה
הקבועה. הוא חולק לשני מעמדות: אלה הנשארים עם 150 לירות
בתחילת החודש ואלה שלרשותם 250 לירות לחודש. בעלי ההכנסות
הגבוהות יותר בשלב זה של החיים מועטים ביותר (/0 11 ואילו
מחוסרי־עבודה כמעט אין (.)1 , 170
גם אלה וגם אלה אינם משלמים להוריהם, לכסוי הוצאות
מחייתם בבית, לא יותר מחמישים עד שמונים ל״י לחודש, בדרך
כלל. יוצא, איפוא, כי הצעיר הממוצע מוציא לא יותר משליש
הכנסותיו לצרכי מחיה. השאר מוקדש לבילויים.
כיצד מתחלק כספם של בני המעמד הראשון, בעלי 150 הלירות?
דוד בקשיוב ,22 ,משגיח טכני בכית חרושת לשימורים, אופייני
למעמדו. זהו תקציבו, לאחר ניכוי תשלום 50 לירות להוריו :
ארבעה ערבי פיסגה לחודש, עשר לירות בממוצע לערב 40 :לירות.
שמונה ביקורים בקולנוע, עם בת־זוג 12 :לירות. שמונה ביקורים
בבית־קפה 20 :לירות. ערבים חופשיים, משקאות קלים, כיבודים :
עשר לירות. את עדף משכרתו, כ־ 20 לירות לחודש, מוציא דוד לצרכי
הלבשה והנעלה.
מצבו של דני בראור, נהג מונית שכיר בן ,24 טוב יותר. גם
הוא משלם 50 לירות להוריו, משאיר לעצמו כ־ 210 לירות. תקציבו
אינו שונה בסעיפיו מתקציבו של בקשיוב. אולם לדני עולה ערב
הפיסגה 25 לירות: הוא מזמין את חברתו לחינגא באר ולמסעדות
מזרחיות יקרות. את מקום הפלפל והגזוז של בקשיוב תופסים
בחיי דני עוגת־הקצפת והנס־קפה ברעל. תקציבו לבגדים, לעומת
זאת, קטן בשבע לירות לחודש מזה של בקשיוב.
לגבי בחורות שונה לחלוטין השימוש בכסף. הסעיף העיקרי,
העולה על ־ 707 מהתקציב כולו, מוקדש לשמלות, עדיים ותמרוקים.

־ 907 מבני הנוער תופס הקולנוע את מרכז הבילוי — לא מפני שהסומים מעניינים, אלא מפני
שהבילוי הוא נוח. פרט חשוב: האולם האפלולי משביע לפעמים את הרעב לאינטימיות.

.בחור המזמין אותי לבלות,״ הסבירה עדנה כהן ,)20( ,זבנית
חיפאית ,״רוצה שתהיה לצידו בחורה נאה ומושכת. בענינים אלה
יש מין הסכם כזה: הבחור משלם עבור הבילוי של הבחורה
והבחורה משלמת עבור השמלות היפות שלה — שהן, למעשה,
חלק חשוב מבילויו של הבחור.״

.5הזוגות לא שבועיס
״אני לא מחליף בחורה כל ערב.״ אמר אליהו שפיר. ,כי אני
מקווה למשהו ממנה בערב השני.״ דבריו של מנהל החשבונות הרמת־גני
נאמרו אמנם בצחוק, אולם היה בהם גרעין של אמת. כי בגיל זה
פוחד הצעיר הממוצע מהתקשרות קבע אל בחורה. אין הוא מוכן
עדיין לשאת אשד, אולם רצונו עז לבלות. על כן קביעות הזוגות
מודרגת. אליהו שפיר, למשל, מבלה עם ארבע בחורות: עם אילנה,
שלוש פעמים לשבוע ! עם דבורה, פעם אחת לשבוע ; עם יונה,
פעם אחת לשבוע ! ועם מיכל פעם לשבועיים. הסיבה פשוטה :
עם יונה הגיע כבר לשלב של אינטימיות שטרם הגיע אליו עם
שתי הראשונות ואילו יחסיו עם מיכל עכרו את השיא, מתקררים
והולכים. הוא פחד שאם ימשיך עם מיכל יסתבך בין כנפות
החופה.

קסם הירקון אינו כה חזק כפי שהיה פעם.
מלבד במוצאיישבתות אין נמעט זוגות שטים

מעגל הקביעות נמשך ב־ס 607 מהמקרים בין חמשה לתשעה
חדשים• ב־ 367 ,מהמקרים: פחות מחמשה חודשים ואילו ארבע
בלבד מתוך כל 100 התקשרויות בגיל זד, מסתיימות בנישואים.
יורם שפיצר ,24 ,בעל בית־מלאכה לנברשות תל־אביבי, הכיר
את רותי צרפתי במקרה. הוא הוזמן למסיבה בבית חבר, התאהב
ברותי, שבאה לשם עם חברה הקבוע־מזה־שלושה־חדשים. כעבור
שבועיים היתד, רותי חברתו של יורם, נטשה את חברה הקודם.
האהבה נמשכה ששה חודשים, עד אשר פגשה רותי אחד מחבריו
של יורם, עברה להיות חברתו הקבועה. גילגול זה רגיל ביותר,
הינד אחת התופעות היסודיות של חברות סלוניות.

.6החברה 2מזז במשרה
הבילוי מתנהל, בעיקרו, במסגרת חברות פחות או יותר מאורגנות
ואשר הרכבן משתנה לעתים תכופות, בשיטת השרשרת: בחור
מכניס את חברו לחברה מסויימת, הלה מזמין עוד שני חברים
שהיו שייכים לחברה אחרת ואילו הבחור הראשון עובר בינתיים
לחברה שלישית, וחוזר חלילה.
החברה שהתכנסה בביתו של אלחנן מטמור, בגבעתיים, כללה

כקיץ ובחור!? משמשות הכיכרות הראשיות
מיפגש ל־־ 357 מהנוער באחד משלבי הבילוי.

קונצרט בגן האם הדויפאי. אפשרויות ההתבודדות
בחורשות ובגני הכרמל הן רבות בהרבה מאלו של תל־אביב.
הנוער החיפאי מנצל היטב אפשרויות אלה. הוא מבקר
בקונצרטים שונים הנערכים מרי פעם בפעם בגן־האם.

פדאם, פדאם, פדאם. התקליט מנגו בקצב ועור מסיבת־שבת מסתחררת לקראת סיום מוצלח, תון מחמאות והלצות.
המסיבות מתקיימות לרוב ברירות פרטיות, לאחר שהבן או הבת משדלים את ההורים למסור לרשותם את הדירה לאותו ערב.
בעוד שבוע ״פגשו אותם האנשים (בערן) באותו מקום (בערך) לעשות את אותם הדברים (בערן) .למחרת המסיבה והבילוי,
שואלות עיני הבחור (למטה) את השאלה הגדולה הנשאלת לעתים קרובות ביותר: לאן — מחר בערב? מה — מחר בערב?

17 משתתפים, מהם ששה זוגות קבועים, בחורה, בודדת וארבעה
בחורים ללא לחי. מה היו המניעים שכינסו אותם יחד אותו לילה
בביתו של מטמור >
במרכז החברה :,עמד גרעין ׳ של שלושה זוגות ושני בחורים
בודדים. משך ששה שבועות נפגשו באותה מסיבו״ על פי הידברות
קודמת. הבחירה הבודדה בילתה זו הפעם השניה בגדר חברה
זו. בפעם הקודמת הוזמנה לשם על־ידי אחד מחתיקי החוג, שנעדר
הפעם, בילה את הערב במקום אחר, שני הבחורים הבודדים הגיעו
על־סמך הזמנה לאחד מהם. הזוג הרביעי נהג לבלות עם הגרעין
המתיק לפני חודשים רבים, ,הצטרף הפעם במקרה, לאחר שנמנה
משך תקופה זו על חברה אחרת• שני הזוגות הנותרים הוזמנו
על־ידי מטמור ערב לפני נין, לאחר שפגש אותם לראשונה בבית־קפה
וגילה כי הינם תושבי גבעתיים.
•אותו מצב, בשינויים קלים, נתגלה ביתר 13 החברות, בהן ביקרו
חוליות הכיסוי של העולם הזה שהכינו דו״ח זה.

. 7אי! נ 0ום להתבודד
לדברי הבחורים 67 זוהי ממש קללה. בית ההורים דחום,
אי־אפשר להביא לשם בחורה מבלי שהאם תעקם את האף. ואילו
ביקור בבית הבחורה לא. בא כמעט בחשבון, אם אין הכחנה לנישואין.
בהשוואה לשכבת־הגיל המקבילה בארצות אירופיות ואמריקאיות
רבות, נוהגת החברה ׳הישראלית במידה רבה של חופשיות 380/0 .מן
הבחורים שרואיינו הודו על קיום יחסים מיניים עם חברותיהן
הקבועות והקבועות־למחצה 30^ ,סירבו לענות על השאלה ואילו
320/0נמנעים, לדבריהם, מקיום יחסים כאלה עם חברותיהם.
הבחורות, לעומת זאת, ענו: ס 220/בחיוב, ס/״ 60 בשלילה מוחלטת
ואילו 18 סירבו לענות על השאלה. אולם גם אלה וגם אלה
הטעימו כי אילו היו תנאי מיפגש ומגורים נוחים יותר .,היה אחוז
הנוער המקיים יחסים מיניים טרום־נישואיים עולה במידה רבה.
בתל־אביב, יותר מאשר בערים אחרות, קיים נוהג של שכירת
חדר -או דירה על־ידי כנוה ידידים, המשתמשים במקום לפי תורנות
מסויימת, מתחלקים בהוצאות החזקתו. הסביר אחד מאלה (שמו שמור
במערכת) :״אין זה עניין. של קיום יחסים בלבד. לפעמים רוצים
פשוט להתבודד עם בחורה — ולו רק לשוחח על ספרות ועל
מוסיקה. אבל אי־אפשר להתבודד בעיר הזאת. בעל מכונית יכול
לנסוע לחוף מרוחק מחוץ לעיר. אבל בחור כמוני, לאן ילך?
חוף הים שורץ אנשים בכל פינה. אותו מצב שורר גם בגנים
הציבוריים. להחזיק דירה אד תדר לשם פגישות אלה — עול כספי
כבד מדי. במקום להידחס בים של. אנושות ולהוציא כסף על קפה
תפל, מוטב להבטיח לעצמי פינה שקטה, שאפשר להזמין אליה
בחורה. מדי פעם בפעם.״
שלב זח — הכמיהה להתבודדות והחיים הפרטיים — הוא הצעד
הרציני הראשון לקראת הנישואין.
וכך מקק הקץ. תאריך החתונה נקבע, הנער והנערה הישראליים
.יוצאים מתחת לחופה, עומדים לפני עולם אחר, בעיות אחרות מאלה
שהכירו עד כה. הבעיה הראשונה: אין מספיק כטף לבילוי. הם
קנו׳,דירה, שקעו בחובות, כל הוצאה מיותרת מכבידה על ניהול
משק ׳הבית, אמנם ממשיכים הם, להופיע במסיבות משך כמה
חודשים, מזמינים מכרים הביתה לפרקים, מתרחקים והולכים, ויושבים
מדי פעם בבית־קפה. אך חיש מהר, נוכחים הם לדעת כי אותה מסיבה
חברית בערב שבת שום אינה חלום ורוד, הנישא על כתפי האם,
שהכינה את המסיבה ופינתה את הדירה״
רק אז מפסיקה לנקר במוחם השאלה: לאן הערב 7

במדינה העם המערב הגדול
בקצה המערבי של המרחב השמי׳ במקום
שם נושקת אפריקה הצפונית את גלי
האוקינוס האטלנטי, שוכנת ארץ מע׳רב־אל־אקסה
,״המערב הגדול״ ,ששמה שובש
בפי האירופים הקוראים לה מרוקו. בימים
עברו היתד, אחת מבירות התרבות העולמית,
מרכזה של אימפריה שהשתרעה מגבולות
מצריים ועד לצפון ספרד, משכן של שירה
ומדע• .החודש שוב ריכזה מרוקו את תשו־מת־לבם
של העולם, של המרחב ושל ישראל.
מלחמולהשחרוך של עם מדוכא, השואף
לחרות, היא תמיד עלילה אנושית מפוארת.
מלחמת־השחרור של מרוקו אינה יו צאת
מכלל זה. על אף סיפורי־הזוועה של
הכובש הזר, לבו של העולם פעם למען ההמונים
שיצאו ברובים ובאקדוחים נגד מק לעים
וטאנקים, למען השבטים המפגרים שיצאו
על סוסיהם נגד אויב המצוייד בתו תחים
ובמטוסים. מלחמת־השחרור -של עמי
המרחב, אשר מאבק המחתרת העברית היה
אחד מפרקיה המזהירים ביותר רשמה דף
חדש בספר -ההיסטוריה השמית.
לצידו של המשעבד. רגשות מהולים
לחמו זה בזה בלבו של האדם הישראלי. הוא
לא היה רק צופה בעלילה יפה אך זרה. תוצאות
הקרב על מרוקו עתידות להשפיע עליו
לפתות בשתי דרכים. מרוקו משוחררת תצטרף
למחנה התנועה הלאומית הערבית, יריבת
ישראל, ובמרוקו משוחררת עלולה לקום
סכנה גדולה ליהודים המקומיים.
הצד הטראגי הוא ששתי התופעות גם יחד
היו יכולות להימנע. מלחמת־השחרור של
מ ת קו יכלה לשמש הזדמנות מזהירה לישראל,
מדינה שנולדה במלחמה נגד כובש
אירופי, להוכיח שאמנם אין היא סניף של
אירופה השוקעת, אלא חלק מן העולם השמי
המתעורר. ז׳סטות מעטות אך יפות יכלו
להחדיר בהדרגה ללב המרוקאים, המצרים
והעיראקים את ההכרה כי ישראל אינה אויבת
אוטומטית לכל שאיפה ערבית.
ממשלת ישראל לא ידעה לנצל הזדמנות
זו. כדי לקנות יתרונות חולפים מידי צרפת
(ראה להלן) ,העמידה את עצמה בגלוי בשד
רת אויבי החרות המרוקאית. קול ישראל
כינה ברוב המקרים את נושאי המרד של
מרוקו בשם ״כנופיות טרוריסטים״ .בזירה
העולמית הופיעה ישראל כבת־בריתו של
המשעבד.
כאשר תקום מרוקו העצמאית, תצטרף מדי,

נוספת למחנה אויביה של ישראל.
ציונות נתיב הודה הלו
עת רעמו התותחים ונפלו האלפים במרוקו
(ראה לעיל) ,קדרו השמים מעל לראשי
היהודים המקומיים. המוסדות העליונים של
התנועה הציונית טיכסו עצה בירושלים מה
לעשות מול העננים שעמדו להסתיר את אחת
מנקודות־האור של ההיסטוריה היהודית.
שום פרק בתולדות הפזורה היהודית לא
היה מפואר כפרק שיתוף־הפעולה בין היהודים
והמרוקאים בימי שלטון האיסלאם בספרד.
יהודה הלוי ואיבן גבירול הם רק שני
כוכבים בשמי הפריחה התרבותית המשותפת
הזאת. גירוש היהודים מספרד לא היה
אלא חלק מגירוש המרוקאים. בשמחתם וב־סבלם,
היו שני העמים קשורים זה לזה.
כל זה השתנה בשני הדורות האחרונים.
במרוקו, כמו בכל רחבי אפריקה הצפונית,
הזדהו בני הקהילה היהודית בגלוי עם הכובש
הצרפתי, נהגו, כדרך הגטו, ללחך פינכת הפריץ.
נושאי הרעיון הלאומי המרוקאי השתכנעו
כי היהודים הם חלק מן המשטר הצרפתי.
מול טראגדיה זו, ששוב אי־אפשר לתקנה,
אין ברירה לישראל אלא להציל את הניתן
להצלה. פה ושם גיסו בטאוני השלווה הבורגנית
בישראל ׳להקים תריסים, לערער על
עקרון העליה ממרוקו. אולם לא היה ספק :
רובם המכריע של אזרחי ישראל היה מוכן
לפתוח את שערי מדינתו בפני מוכי־הגורל*.

הקנוניה הנ סתרת מאחורי

בחיות אגא חוש׳
באילו אמצעים אילצה מפא״י את הפועל המזרחי להצביע
נגד מצפונו ומה הם התיקים הפליליים שיעלו את גולדה
מאירסון לכם ראשות הגדולה בערי־ישראל -תל-אביב.
היגי ״למפנה״ ,החלק הקבוצי־פועלי של ה־פועל־המזרחי,
נטו לתמוך בבחירת גולדה
מטעמים עקרוניים, ובעוד סיעת שפירא —
המושפעת מאוד על־ידי תת־שר הסעד ד״ר
רוזנברג גדוש התיקים הפליליים — נטתה
לתמוך באמא חושי מטעמים תכסיסיים, התמיד
ת״כ רפאל בהתנגדותו למועמדותה של
גולדה.

הגלולה המרה של כשלון מפא״י בבחירות
לכנסת, הומתקה במעטה שוקולד של נצחונה
בבחירות למועצת עיריית תל־אביב. אבדן־
הכוח עלול היה להתכסות על־ידי כיבושן
של כמה וכמה עמדות מוניציפאליות בכל
אזורי־הארץ, עמדות שהפכו זה כבר לנקודות
הסתערות פוליטיות ומרכזי־שלטון מכריעים.
ההחשוב במרכזים אלה היה הכם הרם של
ראשות עיריית תל־אביב, העיר בה יושב אחד
״רפאל מכין לעצמו משפט פלילי״ — חתמכל
חמישה אזרחי ישראל, ואשר הועד על־י
לחשו במסדרונות בית מרכז הפועל־המזרחי
ידי מפא״י לגולדה מאירסון.
— ״רפאל רץ בעיניים פקוחות לקראת האש.״
אלא שהבוחר התל־אביבי הביע רצונו בואכן,
חבר־הכנסת רפאל שיחק באש, אש
צורה המשתמעת לשתי פנים 31 .הכסאות
לוהטת ומכלה. כי רפאל, גבר חסון, נאה,
במועצת העיר חולקו חלק כחלק בין השמאל —
נעים־הליכות, תקיף בדעתו ואוהב־חיים, אשר
מפא״י, אחדות־העבודה, מפ״ם, לבין הימין —
עורר טינה אישית נגדו דווקא בתכונותיו
צ״כ, חרות — אשר קיבלו כל אחד 13
החיוביות אינו נמנה עם נקיי־הכפיים שבין
כסאות. גורל כל קואליציה נשאר תלוי,
עסקני המדינה. אם וברגע שיחליט המחליט,
איפוא, בחסדם של הנציגים הדתיים ( )3ושיש
לנקום ברפאל, לא קשה יהיה להבאיש
במידת מה בקולו של נציג המפלגה הפרוגאת
ריחו ברבים. על אף זאת, באותה פזיזות
רסיבית.
המאפיינת את מרבית פעולותיו, המשיך רפאל
ב גם דומה במצב נמצאו אשר הדתיים,
להמריד
את הסניף התל־אביבי נגד אמא חושי,
כנסת, לא היססו לנצל את היתרון שנפל להכריז,
כי בחירת ראש-עיר היא עניין מקומי
ידיהם, ישבו והמתינו לראות איזה צד יציע
וכי לא יהיה מוכן לקבל את הכרעותיהם
להם מחיר גבוה יותר. אך לצידה של ציפייה
של חברי הפועל־המזרחי בטירת־צבי ובבית־זו
אירעו גם כמה מאורעות אחרים. נתברר,
יצחק בשאלה זו.
כי לדתיים אסור להצביע בעד מסירת עמדה
תגובת מפא״י לא אחרה -לבוא. ראשית,
ציבורית לידי אשה; מועצת״גדולי התורה,
הודיע יו״ר־הכנסת, מר יוסף שפרינצק, כי
הגוף העליון של אגודת־ישראל, אף הוציאה
אין הוא מוכן לשבת בנשיאות עם רפאל, ולא
הוראה ברורה נגד בחירת אשה כראש־עיר,
׳חבר־הכנסת יצחק רפאל, השולט בסניף ה-
תל־אביבי של הפועל־המזרחי, העביר החלטה
מפורשת נגד ״אמא חושי״ ,כפי שכונתה גולדה
בימי מערכת־הבחירות, לאחר שהבטיחה
להנהיג בתל־אביב את שיטותיו של ראש
עיריודחיפה.

בי. ג׳י. טי ל פן באמצע
משנתכנסה מועצת הפועל־המזרחי לדון
בבעיות הרכבת הקואליציות בממשלה וב־עיריות,
ב מו׳ היה, כי יימצא רוב מוחלט
לשלילת קואליציה עירונית עם גולדה. אך
בלי גולדה לא היה ערך רב לקואליציה מוע לית,
כי למעשה לא חיה למיפא״י כל מועמד
אלטרנטיבי. ברגע המכריע, עת עמדו לקבל
החלטה בעניין ראשות־העיר, צילצל הטלפון
בחדר, והשר שפירא. נקרא לשיחה. מצידו
השני של הקו דיבר דוד בן־גוריון ודבריו
כללו איום קצר, אך ברור מאוד: אם לא
יצביעו נציגי הפועל־המזרחי בעד גולדה,
תנקום בהם מפא״י בכל האמצעים אשר
בידה.
הרמז היה חד־משמעי. הוא כיוון לא רק .
לתיקי־השרים בממשלה המיועדת, אלא גם
לכמה תיקים מסוג אחר לגמרי. חלק ניכר
מבין אנשי הצמרת של הפועה״ט הסתכסכו
לא אחת עם החוק על רקע עיסקות בלתי־כשרות.
החקירות שהתנהלו והתיקים שנפתחו׳
נגנזו לאחר זמן, אך תמיד אפשר להעלותם
לאור היום, אם בצורת תביעות משפטיות
ממש, ואם בדרך של פרסום עת^אי, או
אפילו קריאת־ביניים בכנסת.
הרמז הובן כיאות ודווקא לכן עורר זעם
כפול בצמרת המפלגה. בי. ג׳י. הוכיח כתמיד,
כי במדינת ישראל ישנו רק אדם אחד חפשי
לעשות כרצונו והוא בי.ג׳י. עצמו. כל אדם
אחר עתיד לשלם יום אחד, באם לא יסכים
לבטל את רצונו מפני רצונו של דוד בן־
גוריון.

רפאלהתעקשעדהס 1ף
* בימים עברו קראו האירגפים למרוקאים
בשם ״מורים״ או ״מאורים״ ,על פי השם
הרומאי הקדום של מרוקו ,״מאורנוניה״ .אל
תלו, גיבורו של טקספיר, היה מרוקאי, והפסוק
שתורגם לעברית בטעות לאמור :.״תבושי
עשה את שלו, הכושי יכול ללכת״ היה
צימי״ן להיות :״המרוקאי עשה -את שלו; המרוקאי
יכול ללכת.״

העולם הזה 933

לכאורה, צריך היה האיום לפעול מייד,
לגרום להעברת החלטה לטובת גולדה מאיר-
סון, אלא שלא תמיד ניכרות תוצאותיה של
.תכססנות פוליטיקאנית בו־ברגע. בעוד מנ
מועמדת
מאירסון
אצבעות מורמות
מפא״י מקבלת דו״חות מדוייקים על
מתרחש במפלגה, על עמדת כל אחד מ
מנהיגים. היה זה סוד גלוי מהו מקור
דליפה. הרב ד״ר ישראל שלמה רוזנבו
תת־שר הסעד, הקשור בארבעה תיקים פ׳
ליים ואשר שמו הרעיש משך קרוב לשנה 1
הציבוריות במדינה, נהג להיפגש בקביע
עם מומחה־מפא״י לענייני הדתיים, העתוג
לוי יצחק הירושלמי, מי שהיה בעצמו בחי
ישיבה ערב מלחמת־השחרור.
ד״ר רוזנברג, אדם בעל עור של פיל, י
כל תנועה וכל צעד המתרחשים בהפון
המזרחי. למרות שמפלגה זו — בלחץ סי
״למפנה״ — החליטה לדחות למשך שנתי
את ביצועו המעשי של. מיזוגה עם המזה
מיזוג עליו הוסכם רק עקרונית, לא ע
רוזנברג את חדרו בבית מרכז הפועל־המזו
בתל-אביב, אשר הושאל לו למשך תקום
הבחירות ולצורכי הבחירות בלבד. ביש
בתוך תוכי מרכז המפלגה שימש בה למעי
שופרה של מפלגת־השלטון, המפלגה ר,מ
זיקה בידה את התיקים הכמוסים, את תו
השיחות החשאיות, את פרטי מעשיו וח
של כל מנהיג ועסקן. ותיק סגור, כיד
רב כוחו משל תיק פתוח, ממש כשם שאק
נצור מפחיד יותר מאקדח יורה.

הרבאבר מו בי ץ י הי ה חו ל ה
צעד אחר צעד, כמלכודת, נסגרו כל
דרכים על רפאל ועל שאר מתנגדיה של א
חושי בקרב הפועל־המזרחי. ומשרוככו
עסקנים די הצורך, נזרק בדרך שנזרק האי
המפורש, והפועל־המזרחי החליט סוף־נ
לתמוך במועמדות גולדה מאירסון לראש
הגדולה בערי־ישראל.

מתנגד רפאל׳ומתווך רוזנברג
בצל התיקים
יסכים כי הלה יהיה מועמד הפועל״המזרחי
לסגנות היו״ר. בשיחות עם נציגי הפועל־המזרחי
הוסבר להם, כיי במקרה של הקמת
קואליציה מצומצמת יקבלו שלושה כסאות־שרים
,״אולם בתנאי שרפאל לא יהיה השלישי״
(נוסף על השרים משה שפירא וד״ר
יוסף בורג).

ד״ ר רוזנ ב רג מסד דז״וז
המתיחות בהפועל־המזרחי פנימה הגיעה
לשיאה. לאחר כל. התייעצות פנימית היתה

בהמנעותו המובטחת של נציג מק״י מו
בעד, נגד ״קואליציה פועלית״ ,ובהבט
נציג האגודה, הרב אברמוביץ׳ ,כי ייעדר
הישיבה המכרעת בשל מחלה או בדת
שוריין הרוב הדרוש של 15 מצביעים, נ
גולדה מאירסון. הרב אברמוביץ׳ ,כך ד,ובנ
״יצטרף לעגלה אחרי שתתחיל בנסיעו
כלומר, לא יצביע בעד מועמדותה של אע
אך יתן קול לכל פעולה שתבוצע על־אותה
אשה. יתכן כי הרוב, בעזרתו תשת
מפא״י על שלוש מאות וחמישים או אר
מאות אלף איש, יהיה זעום ביותר, מפוק
ביותר, מעלה ריח המזכיר את חוף ימה
תל־אביב, אך מכל מקום יהיה זה רוב.
תוך זמן קצר יוצאו לפועל כל הפעול
הנזכרות לעיל (וחלקן.אולי יראה אור כ
בהופיע שורות אלו בדפוס) ואז אפשר,
תבוסת מפא״י בבחירות לכנסת באמת
תהיה כה קשה כפי שנדמה תחילה.
ומי הוא שיעז לטעון, כי רצון־הבוחו
במדינה נעשה פלסתר על־ידי קבוצת עסק
מקצועיים?

תצפית

(כל חוכמות סיימו)

.תצפית השעה: מתיחות קיצונית ממושכת בגבול עזה,
לא מלחמה.
גולמיהמתיחות: כוחות רבים מעונייניס נרגע בהחרפת המצב,
ולאו דווקא מתון שיקולים צבאיים או בינלאומיים. נם גמאל עבד אלנאצר רואה
בסבר פנים יפות את החזזמנות לזכות בכסח עלי־דפנה אחרי כשלונו הפוליטי
111* 111
1 1.1
בסודאן.
מונעיהמלחמה: שום צד אינו מעונין לפי שעה. עבד אלינאצי
אינו יכול להרשות לעצמו להעביר צפונה את סיקר צבאו, שהוא תומך משטרו.
זה גס ההסבר להבאת תגבורת של ארגונים צבאיים בלתייסדירים, גורמי התסיסה
הלאומית, אל הגבול הישראלי.
צורת המתיחות: מלחמה־זעירה
מנוהלת באופן מקצועי תוך
הפעלת כל מוגי־הנשק המתאימים,
שתקיף שמחים גזולים והולכים משני
צידי הגבול.
במדינה המרוקאים, שבאו בימי מלחמת־השחרור כ־מתנדבים
לצה״ל ונתקלו בארץ בחומה שלקיפוח והפליה, יבואו עתה ארצה כפליטים
הזקוקים לאהבה ולסעד.
הגבול בוקר בבונקר
בשעה חמש בבוקר הוזעקו הילדים והשעות ארבע משך
לבונקרים. נוער רצופות
ישבו בין קירותיהם. בחוץ נבחו מק־

מפקד־מחלקה לא היה כובש משלטים ללא
פקודה מגבוה, ושהתקרית כולה באה ביוזמה
ישראלית.
יד־מרדכי, משק שעד כה נהנה משקט יחסי,
היתד, הקרבן הראשון של שרשרת התקריות
שבאו בעקבות תקרית ראשונה זו. חבר המשלום
(״שולק״) וכטל,

נהרג בדרכו למשק ארז (ראה להלן) ,הציל
שלא מדעת 40 נערים ונערות ממשק ארז
שעמדו לעבור במכוניתם באותו מקום כעבור
כמה דקות. מאותו רגע המה אזור הדרום

צילומים אלהשל שבוי 010(1אל־על 4x4x0

.התעוררה אפשרות מוחשית
ומעשית כי דוד בן־
גוריון לא יעמוד בראש המט־שלה
הבאה. בראשית השונוע
חדרה הברח זו לחוג המצומצם של
הצויכינ־לדעת, שהשתכנעו ני הדרישות
האינסופיות של המפלגות השונות
ימנעו בעד בן־גוריון לקבל על
עצמו את התפקיד. אולם לא מן

הנמנע כי השינוי הפתאומי
כמצב כגבול יקל כאופן מכריע
על כן־גוריון להתגבר על
דרישות המפלגות ולהכריחן
להתלכד סביבו, מחשש פן
יואשמו בחוסר פטריוטיזם.
.בשנה הקרובה תעמוד
בעיית המרחבי כסימן פעילות
דיפלומאטית אמריקאית
הבולטת־לעין
תקיפה. המטרה

יואל פלגי >חכוש כובע מצחיה) ליד שברי הזנב.

חלק מצידו הימני של זנב המטוס, נקוב כדורים.

תהיה להסדיר סוף סוף את היחסים
בין ישראל וארצות ערב, אולם אין
לצפות לשום תוצאה ממשית.
אף שההצעה הושמעה על־ידי דא־לס
בשמו המפורש של הנשיא, עונה
בהגיון רב על תביעות המציאות המרחבית,
אין להניח שאפילו יועציו
של דאלס מאמינים שגם אחד משני
הצדדים מוכן לקבלה. לעומת זאת,
מקווים יועצים אלה כי פעילות רחבת־ממדים,
מעין שליחות ג׳ונסטון במהדורה
גבוהה יותר, תספק לעתונות
הע למית והאמריקאית חומר ממושן
לכותרות, תמנע את לכידת הקולות
היהודיים ברשת האופוזיציה הדימוק־דאטית
בבחירות הש נה הבאה. מסעי
הדיפלומאטים האמריקאיים, פעולות
הנשיא והרדזות נוספות של דאלס
טל נושא זה הוו משקל נגדי לדברי
דאלס וביירור בעבר וביקורי הארימן
ומנהיגים דמוקראם יי,ס אחרים אשר
בקרו לאחרונה במדינת ישראל.

שוטרים בולגריים עם שנים מחברי המשלחת הישראלית. חלקי הזנב שנחתכו ביד, לאחר הפלת המטוס.

• אל תתבונן׳ לבירור קרוב של פרשת קסטנר. הדיון בבית-
המשפט העליון יידחה משן זמן רב. יתכן כי קסטנר עצמו יגיש תביעת אזרחית
נגד מלכיאל גרינוולד, יופיע׳ענפעם הראשונה באופן רשמי כתובע, כדי לטשטש
את הרושם הפסיכולוגי של הגשת הקובלנה הפלילית של גרינוולד נגדו.

.שמו של חשוד-מעילות-הייבוא למדן עתיד לחזור שוב
לחדשות, לאחר השתקת עיסקות הבדים והחרסינה שלו. הפעם עלולות להת־פרסם
פעולות שונות של למדן הקשורות בתפקידו כיושב־ראש הנחלת בטאון
הפרוגרסיביס זמנים. ב תון המפלגה הפרוגרסיבית הושמעו האשמות חמורות כי
למדין ניצל תפקיד זה לטובתו, לרעת המפלגה.

• ייתכן מאד כי דויד׳ בהרל, גזבר הסוכנות שהתפטר על
רקע מפוקפק, יתבקש לבחור בין סוגי ההטבות השונות
שהובטחו לו. בהרל הסכים בשעתו להתפטר לאחר שהובטחו לו פיצויים
בסן 25 אלף ל ״ /פנסיה בסן 250ל״י לחודש ונוסף על כן נמסר לו זכיון בלעדי
על כל המשפטים של מחלקות מסויימות בסוכנות. על־ידי משפטים אלה קיווה
בהרל, שהתכונן להעבירם למשרד עורן־הדין מיכה כספי, להרויח 30 אלף ל״י
לשנה. עתה ייתכן שהנהלת חטוכנות תחליט לאלץ את בהרל לבחור בין השניים.
לעומת זאת ידרוש בהרל 10 אלפים ל״י נוספות כדמי חופשות אשר לא ניצל
אותן, לדבריו, במשן 30 שנות עבודתו.

לעים, רעמו תותחים, השתעל נשק קל.
בשעה תשע באה הארגעה. כעבור שעתיים
חזרו הילדים למקלטים. בצל הפסל של מרדכי
אנילביץ, שהזכיר את מערכת הגטו, ומגדל-
המים המפוצץ, המזכיר את כיבוש המשק
בידי המצרים בימי המלחמה, הסתובבו צעירים
ללא מטרה בולטת, מוכנים לכל מקרה.
הקשישים עבדו במטעים. בכביש הסמוך דהרו
מפעם לפעם מכוניות צבאיות חומות.
כך התחיל, באחד מימי השבוע׳ יום רגיל
במשק יד־מרדכי, ארבעה קילומטרים מגבול
רצועת עזה. הוא לא התחיל בצורה שונה
בארז, בנחל־עוז, בכיסופים, בתריסר משקים
אחרים. אזרחים אחרים במדינה למדו ממק־לטי
הרדיו שבגבול שוררת מתיחות, העולה
על כל מתיחות מסוג זה בעבר. לאנשי הספר
עצמם, לא היתה המתיחות מושג מופשט.
היא היתד, העובדה המרכזית של חייהם.
מזכה שטוף דם. העלילה החלה כאשר
כבשה בשבוע שעבר. יחידה של צה״ל
שני משלטים מצריים. בהתאם להודעת צה״ל
כבש משמר ישראלי את המשלטים אחרי ש נורה,
שיתק את מתקיפיו. לעומת זאת טענו
התועמלנים הערביים ששום מפקד־כיתה או

מרוב פעולות חבלה. בפעם הראשונה הופעלה
נגד מדינת ישראל במלוא עצמתה מלח־מה־זעירה
אמיתית, שיטתית ומתוכננת.
הצד הטראגי ביותר של כל העלילה היה
בכך שלא היתה לה שום מטרה אמיתיית נראית
לעין. אף אחד מן הצדדים לא קיווה להשיג
מטרה צבאית או פוליטית של ממש.
הקרבנות נזבחו על המזבח שטוף־הדם של
המולך הרעב־תמיד: שנאה חסרת־תכלית.

אנשי מופת
מותו של

השעה היתד 9 ,בערב כשיצא הגי׳ם מיד־מרדכי,
נהוג בידי שלום !וכטל. לידו ישב
משה (״מונדק״) פרבר, חבר אותו משק׳ כשבידי
תת־מקלע סטן. הגי׳ם עבר ברעש את
גשר־ביילי הנמצא כ־ 800 מטר מיד־מרדכי
ו־ 700 מטר מארז,
את אשר קרא באותו רגע סיפר למחרת היום
מונדק פרבר לעתונאים, שחקרוהו לפני
שהוחזר לעבודתו ליד ארז :
״לאחר שעברנו את הגשר והתקרבנו לעי־העולם
הזה 833

קול הכביש, ניתך עלינו לפתע, מן המארב,
מטר יריות מנשק אוטומטי, וכן הושלכו
רימוני־יו. שולק המשיך לנסוע, למרות מטר
היריות, ואני השתטחתי מיד והתחלתי לענות
באש.
.אז השתתקו התוקפים ולא הוסיפו לירות.
אך וזכטל כבר היה נקוב כדורים ובגופו גם
רסיסי הפצצות. בכל זאת המשיך לנהוג ב־גי׳ם
עוד כ־ 200 מטר ושאל אותי :״הנפגעת?״
עניתי שלא, ושאלתי אותו אם הוא
נפגע. .לא,״ ענה שולק.״
״ לאנפגעתי נראה שווכטל לא
הרגיש כלל שנפצע. הכדור הראשון הבקיע

השתתף בבנית גדר־טיגארט* ,ריכז את ענף
הפלחה. במשק. סיפור אופייני: לאחר הקרב
הראשון עם המצרים אחרי הקמת המדינה,
ציוה וזכטל, אז מפקד עמדה במשק, לאסוף
את נשק ההרוגים המצריים. בעזרת נשק זה
הגנו בני המשק למחרת היום על ביתם.
בטחון נשק1 ,של! תרדוף!
אין דבר בעולם אשר הגרמנים מתעניינים
בו כמו בנשק. כל עוד אין להם נשק משלהם,
מופנית התעניינות זו, נלית־ברירה, לנשקו
של הזולת. בשבוע שעבר פירפס שבועון

שהומצא רק בשנה האחרונה. אפילו הצבא
הצרפתי עצמו טרם קיבל סאנקים אלה. ההזמנות
הישראליות מסופקות כעבור שלושה
חושים, בעוד שהצבא הצרפתי נאלץ לחכות
שלושת רבעי־שנה. הוא הדין לגבי התותחים
הצרפתיים, אותם מקבלת ישראל לפני ה צבא
הצרפתי.״
צרפת מוכרת לישראל גם את מטוסי־הסילון
מסוג מיסטר• 5א, מטום־הקרב המהיר ביותר
הנבנה על אדמת אירופה, המגיע למהירות
על־קולית גם בטיסה מאוזנת.
לא פחות אדיבים מן הצרפתים הם הבלגים.
לדברי העתון הגרמני, הזמינה ישראל תחילה

בוערות שחייב היה להסדירן מייד. בפרקלי־סות־המחוז
הוכן תיק נגד מזייפי כרטיסי־הקולנוע
(ראיה עמודי,ם )10—11 חושי ופריי־ליו
* פרייליך עמד במו״כן במשפט בעניין
שוחד שקיבל לכאורה ; שרידי המרד ה־מחרזאי
טרם דוכאו כליל ; אחדות העבודה
ומפ״ם תבעו סמכויות רחבות יותר תמורת
מתן שמן לקואליציה עם אדם שהואשם כה
חמורות. כדרכו פתר חושי בעיה בעיה בפני
עצמה, נזהר מלהיכנס לקרב בשתי חזיתות
יחד.
ד״ר לנדאו קיבל הוראה. הבעייה
הדחופה ביותר היתד. פרשת הכרטיסים ה־מזוייפים.
עניין זה הועבר לטיפולו של משה

ף כנף הימנית, החיצים מראים על נקבים שהציתו א ה הדלק.

?*101; 0

על זנב המטוס דגל ישראל ומספר המטוס. פותרת הצילום אנגלית בשפת הדו״ח. גלגלי המטוס צפים בנהר, מקופלים
את זגוגית השמשה הקדמית וחדר לחזהו.
כדור שני נכנם מצד ימין, פילח את ראותיו,
יצא משמאל. .כעבור דקות מספר איבד את
השליטה על ההגה, וכששאלתי אותו מה אירע,
ענה כי הצמיגים נוקבו כנראה.
.כשירד הג׳ים מן הכביש והתהפך, יצאנו
והתחלנו להתקדם בריצה אל עבר משק ארז.
אך עברנו 20 מטר בלבד. אני לא נפגעתי,
אם כי גם מושבי בג׳ים נוקב כדורים. ראיתי
כי וזכטל מתחיל לפגר ושאלתי לפשר
הדבר. הוא ענה שאפסו כוחותיו.
.באותו רגע הגיעו למקום אנשים מארז,
שיצאו לשמע היריות. נלקחנו מיד לידמרד־כי,״
ווכטל הוכנס למרפאה והיה עדיין בהכרה
מלאה. הוא הספיק לקרוא לאשתו,
רגינה, שבאה אליו מיו והיתד. לידו. הרופא
נתן לו עירוי דם, אך כעבור 10 דקות מת
בן ה־ .40 אשתו ובנותיו נשלחו
לנתניה.
נשק ההרוגים. שתי בנותיו של שולק
וזכטל, אירית 12 ורחל 5עוד ישמעו
סיפורים רבים על אביהן, בן גאליציה ש־העולם
הזה 933

גרמני נפוץ, סקירה ממצה על מרוץ הזיון במרחב.
המסקנה: בנסיונות לקטוף את הנשק
מעץ הייצור העולמי, ידה של ישראל
עודנה על העליונה.
מספר השבועון. :קניות הנשק של יש־רא
ההחלו בפברואר. ארבע וועדות של ה;
וורמאכט הישראלי הגיעו לצרפת, הזמינו מיד
הזמנות בסכומים שעוררו פליאה כללית.
.תמורת ציוד אלקטרוני, כולל מכשירי
מכ״ם•* ,שילמו כ־ 3,7מיליון דולר. הזמנות
אחרות: טאנקים ( 15 מיליון דולאר) ,תותחים
נגד מסוסים, תותחי חיל־רגלים, כמויות גדולות
של תחמושת לתותחים ופצצות נא״

שרות מיוחד ללקוח. לדברי הגרמנים
זכתה ישראל ליחס מיוחד מאד מצרפת,
שיש לה חשבונות משלה עם הערבים.
.הטאנקים הניתנים לישראל הם דגם חדש,
* גדר־התיל בגבול הצפוני נגד חדירת
לוחמים ערביים במאורעות , 1936 שנקראה
על שם בעל־הרעיון האנגלי.
•• מכ״ם — מגלה כוון ומהירות, ראדאר.
••• פצצות המורכבות מחומרי מתלקח ו־ביק,
משמש להשמדת בני־אדם מן האויר.

7000 רובים בלגיים, מסוג פ״ג, הוסיפה הזמנה
שניה של 14.600 רובי *
עליה כרגל לפראג. אולם גם הערבים
אינם טומנים את דולריהם בצלחת. עיקר הזמנותיהם
מכוונות אל ספרד הידידותית, שכו־שר־ד,ייצור
שלה מוגבל למדי.
בינתיים הוקם בדמשק מטה משותף לרכישת
נשק מטעם מצריים, טוריה, סעודיה והירדן.
אחד־עשר שליחים של מטה זה עלו
לא מכבר ברגל למטוס שהובילם לא למכה,
אלא לפראג. כיסיהם היו גדושים. לפי הערכת
הגרמנים, תרמו מדינות־הנפט הערביות בלבד
לקופת־הנשק המשותפת 100 מיליון דולאר.
אולם הקצינים הערביים עצובים מאד. האספקה
הצ׳בית תגיע אליהם רק בשנה הבאה —
ועד אז תוביל ישראל, לדעת הגרמנים, בראש
המירוץ.

חי פ ה

הכנוב״ה מתארגנת מחדש
לאחר שעבר בהצלחה את מערכת־הבחי־רות
נותרו לאבא חושי עוד כמד, בעיות

מתחרז עם אסתר.

כבשעת הטיסה.

פלימן, מנהל קרן ראש־העיר והשני ברשימת
נבחרי מפא״י לעירייה אחרי חושי. פלימן,
התובע לעצמו סגנות ראשונה בעירייה (במקום
נוסבאום המפ״מי) ומתכוון לעזוב את
עבודתו כחברת־החשמל, נסע לצורך זה לתל־אביב,
ואם כי נסע כשהוא מאוד עצבני, חזר
וחיוך על פניו.
ימים מעטים לאחר־מכן קיבל ד״ר מיכאל
לנדאו, הממונה הארצי על מס־בולים במשרד
האוצר, הוראה שלא להגיש. משפט בעניין
הכרטיסים המזוייפים. לנדאו הקפדן, המחמיר
מאוד בכל הנוגע לכרטיסי־קולנוע, נאלץ
למשוך ידו מפרשה שגזלה מהאוצר כאלף
ושלוש־מאות ל״י. בפרקליטות־המחוז נמשכה,
אמנם, הכנת־התיק, ובמחלקתו של פריי־ליך
המשיכה העיריה בחקירות בין הפקידים,
כדי לערוך את כתב־ההגנה. אולם היה ברור
כי הפרשה, במידה שהיא נוגעת לחושי,
חוסלה.
צרפתי־ נדרש לעבור. הגחלים ה־העוממות
של המרד זכו אף הן לטיפול.
(המשך בעמוד )12

ברור נאדר 1וו־ק אור חד ש עד...

שיפסו,פויילין־מעל,

נא להכיר, הדמויות העיקריות
מר זכריה פרייליך :

בפרשת

חקירתו

.זכריה פרייליך בכבודו ובעצמו: מנהל המחלקה
המשולבת לרשיונות ומסי־עקיפין, בעל משכורת נטו
של 240ל״י לחודש, פרט לשמונים ל״י שהוא מקבל להחזקת
מכונית האוסטין שלו. בעל דירה בת ארבעה חדרים,
בה התקין חימום מרכזי מיוחד וריהטו ריהוט מהודר, כולל
פריג׳ידר, בישול על גאז, שני מקלטי רדיו ומכונת כביסה.
לפני שנה שוטט קצת באירופה בלוויית׳ אשתו (בשמונה
ארצוול) ,בעוד בתו הגימנזיסטית ובנו שבגן, חיים מהמשכורת
ששילמה לו העירייה גם בהיעדרו משמש מקשר עם החברות
השונות (ארטיק, פומזון, עצנזון) שיחסיהן עם עיריית חיפה
הדוקים יותר מהמקובל. שימש גזבר וועד־עובדי־העיריה
שלפני המרד, הוועד שכספו ורכושו נחמסו ונגנבו. בספרי
ארגון בעלי בתי־הארחה בחיפה רשום סכום כסף מסויים
אשר ניתן לו, אין יודע על מה.

.הוועדה ליחסי-ציבור ׳של עיריית-חיפה :
מוסד׳שנוצר, תחילה, כדי לברר תלונות בין עובדי־העירייה
לבין עצמם, אך תחת ידו של חושי הפך לאחד ממכשירי
משטרו. לפני הוועדה מובאות תלונות על עובדים, גם אם
הן פליליות. במקרה שהעובד אינו רצוי־ לאבא חושי, כבמקרהו
של מנהל מחלקת הנקיון מתתיהו מרקל, מוצאת הוועדה
שיש לפטר אותו. לאחר-מכן, כבמקור, מרקל, מגיש העובד
ערעור לבית־דין המדינה וזוכה. אם החשוד הוא מאנשי
חושי, אין הוועדה ממליצה לפטרו, כבמקרהו של• זכריה
פרייליך, גם אש ההאשמות הן פליליות מובהקות, אף אינה
מעבירה את החומר לפרקליטות־המחוז או למבקר המדינה,
אלא ממליצה לפטר את האנשים המפריעים לו במעילותיו.

.יעקב; חושי יו״ר הוועדה ליחסי-ציבור :

אחיו של ראש העיר ובעצמו חבר מועצת־העירייה. יו״ר
וועד עובדי חברת־החשמל בחיפה ואיש מפא״י ״לוהט״ .נשאר
בתפקיד יו״ר וועדת החקירה גם לאחר שחקירת פרייליך
הפכה לחקירה נגד אבא חושי. אמר לפרייליך
בשעת ישיבת הוועדה :.״אנחנו נמחק מהפרוטוקול
כל מה שלא ימצא חן בעיניך.״

.יום!? קושניר, חבר הוועדה :
עורו־דיו, נציג מפ״ם בעירייה בימי החקירה,
אשר איבד מקומו לאחר הבחירות. סייע ל יעקב
חושי עד סמוך לבחירות, ואז נתעורר
מצפונו ובמסיבת עתונאים האשים את אבא
חושי וזכריה פרייליך בעבירות על -החוק.

.צבי צימרמן. חכר הוועדה:
עורך־דין, נציג הצ״כ בישיבות הוועדה, השתדל
בעיקר למנוע זיוף הפרוטוקולים, ובסיכומיו
השתדל למנוע את סילוק הישרים
מעבודתם. מסר את החומר שבידו לפרקליט-
המחוז, דבר שהביא לפתיחת תיק פלילי.
• יעקב צרפתי: סגנו של פרייליך.
אדם שביקש לחיות במנוחה, אך נדחק בכוח
למרכז החקירות, גילה מה שידע, סיבך על־ידי־כך
את פרייליך ואבא חושי ברשת ללא־מוצא,
ועל כך המליץ יעקב חושי לפטרו.
התקומם נגד חושי, היה ממעוררי המרד ונש אר
במריו גם לאחר שהמנהיגים מחרז ומיאנו
נשברו.
• ראובן מלץ: חותנו של פרייליו,
בעל מוסך בחיפה ובא־כוחו בארץ של מר
פונימן, קרוב שלו ושל פרייליך שהשקיע
מטבע זר בקולנוע עצמו! החיפאי.
• חיים ווייסברגר: אחד השותפים
החשובים של קולנוע עצמון ומאשימו של
פרייליך בקבלת שוחד חודשי בן מאתיים
ל״י מהקולנוע.

מכתבו ש? ז. פרייייד
ביום 5.11.54 כתב מר ׳פרייליך מכתב ל וועדה
ליחסי־ציבור של עיריית חיפה, בו
התלונן בחזרי לעבודתי (לאחר נסיעתו
לחו״ל) נודע לי ...על השמצה וריבון נגדי...
הסתבר שאחד משותפי קולנוע עצנוון, מר
חיים וויסברגר, התבטא בהזדמנויות שונות
כאילו אינני בסדר ואף אמר במישרין ...שהנני
מקבל מקולנוע עצינוון 200ל״י לחודש.
הנני מודיע ומצהיר-שבאם נאמר דבר כזה,
בשקר שפל יסודו.
״פניתי לעורך־דין יעקב סלומון (עורן״
דין קבוע של אנשי־חושי) וביקשתיו להגיש
תביעה משפטית על הוצאת שם רע ...אך
מר סלומון הודיעני שעלי ׳לך,מציא לפחות
שני עדים אשר שמעו זאת מפיו של מר
ווייסברגר, לצערי ישנו רק עד אחד -החבר

זבריה פרייליך־ נעלב כשאמרו עליו שהוא מקבל שוחד. הו
בפני ועדת חקירה פנימית. הוא מך על כשרון הטשטוש ש
החושי. אולם אפילו כחושיסטאן התהפכה הקערה העכורו־מפרסמת
בעמודי אלה את פרטי הפרשה העומדת להת

שלום טיאנו ודבר זה אינו מספיק להגשת
התביעה.

סכון של כעשרה — שנים־עשר אלף ל״י,
סכנה העלולה •לעלות בחיי במה אנשים.

״מתוך הנסיבות הנ״ל הנני לבקשכם להביא
את הבעייה לדיון דחוף בוועדה ליחסי־ציבור
על־מנת שלא יימשך הדבר הגורם,לי נזק רב
וצער נפשי ללא־גבול.״

הפגייה א? יוסף צרפתי

למכתב זה יש להעיר את ההערות הבאות :
• עורך־דינו הקבוע של פרייליך הוא
עמיחי ברנבלום. הפנייה לעורך־דין סלומון
תמוהה, על כן, אולם ברורה ליודעים כי מר
סלומון קשור קשרים הדוקים אל כל אנשי
׳חושי.
• לא נכון, כי שלום מיאנו היה עד יחיד.
כאשר ניגשו חברי וועד־עובדי־העיריה היו״ר
החושאי נתן רוזן והמורדים (לאחר־מכן)
שלום מחרז ושלום טיאנו עם פרייליך אל
ווייסכרגר, צעק ווייסברגר אל פרייליך :״אתה
בקשיש׳ניק אתה,״ פרייליך הרים ידו על
ווייסברגר, פרץ ריב ומחרז וטיאנו הפרידו
בין השניים. רק לאחר־מכן נכנם ווייסברגר
עם טיאנו למשרד־הקולנוע ושם חזר על האשמתו,
תוך ציון גודל השוחד ( 200ל״י
לחודש) .כמו־כן, סיפר ווייסברגר על הפרשו*
לסגן פרייליך, צרפתי, למזכיר־העיר משה
רופא, ולמר יעקב חושי.
• ידידי פרייליך בעירייה יעצוהו שלא
לפנות לוועדה, אך הוא אמר :״אני אגמור
שם את העניין בשבועיים.״ כידוע, נמשכה
החקירה שמונה חודשים.

יחסגותו ש? ;!ורגוע ״עצמו!-,
ישנם בחיפה כמה מוסדות המקורבים לחושי
ואנשיו, אם בגלוי ואם בסתר ואם גם
בגלוי וגם בסתר. אחד מהם הוא חוף־הכרנזל,
שעם מנהליו נמנה עויך־דין׳י. סלומון, אחר
הוא חברוז־המזלחניס, אחרים הם פומזון, ארטיק,
הל ונח־ פא רק החיפאי, ואחרון אחרון
חביב — קולנוע עצמון.
קולנוע עצנזון קיבל רשיון להתקין 580
מקומות־ישיבה ואף נתחייב לקנות מגרש-
חנייה מתאים ליד הקולנוע. תחת זאת שילמו
בעלי־הקולנוע, לפי עדותו של חיים ווים־
ברגר עצמו, סך של שנים־עשר אלף ל״י לאחת
מקרנותיו של חושי ותמורת זאת בוטלה
התביעה להקמת מגרש־חנייה ונפתח יחס
אוהד לקולנוע.
בעלי־הקולנוע לא אחרו לנצל יחם זה,
הגדילו את מספר מקומות הישיבה ל־,932
מבלי לקבל כל רשיון לכך. הבנייה, שהותאמה
למספר המקומות המוגדל, לא הותאמה,
כנראה, לדרישות הארכיטקטורה והתקרה
האקוסטית (שמתחת לגג) התמוטטה ונפלה
באמצע הבנייה. בתאריך 15.3.53 הביא משרד
מהנדס־העיר את בעיית הקולנוע לפני הווע־
!וח לחכגון העיר, שם הועלתה לדיון הסכנה
הצפויה לקהל מהעובדה שלמרות הגדלת המקומות
ביותר מ־ ס/״ ,60 לא הוגדל מספר
היציאות. בעלי־הקולנוע הציעו, איפוא, בהתאם
לדרישת המשטרה, להקים שתי יציאות
נוספות, אלא שיציאות אלו היו צריכות
להיבנות ״על שטח החורג מתחום הבנייה
המותר. הוועדה אישרה ״בניית שני
חדרי־מדרגות נוספים במירווחים הצדדיים עד
לגבולות השכנים,״ תוספת־שסח השווה אלפי

ברגע האחרון ממש הוסיף הקולנוע עוד
כמד, עשרות מקומות־ישיבה, הגיע לכאלף
מקומות, כלומר, לתוספת של כ־/0״ 75לרשיון.
אף־על־פי־כן לא הקים את שני חד־רי־המדרגות
המובטחים, אלא רק אחד, חי
יומיים
לאחר פנייתו של פרייליך לוועדה,
נתכנס יועד פקידי עיריית־חיפה לישיבה, בה
הועלתה על סדר־היום בעיית פרייליך. הוועד,
בו ישבו מי שנעשו אחר־כך ראשי־המרד :
מחרז, טיאנו ותומס ווינד, לא הבין מה מתרחש
סביבו. התלונה העיקרית בוועד הופנתה
נגד יוסף צרפתי, סגן פרייליך, אשר מזה
כמה זמן לא איפשר לו פרייליך לגשת לעבודה.
צרפתי פנה לעורך־דין חיפאי ומסר
לו יפוי־כוח לנקוט צעדים משפטיים נגד
העירייה ונגד סרייליך, על מנת להחזירו לעבודה.
הוועד לא הבין את המתרחש, אולם
חושי ופרייליך, הבינו, הם ידעו, כי בידי
צרפתי מצוי חומר־ההאשמה רב נגד פריי-
ליך, ועל־כן הכרחי להיפטר ממנו. הוועד הוסת
נגד צרפתי ״המסתיר את מה שהוא יודע״
וביום 8.11.54 פנה הוועד במכתב אולטימטיבי,
בו הודיע, כי אם לא יבטל צרפתי
תוך 24 שעות את יפוי״הכוח לעורו־הדין
ולא ימשיך למסור לוועד את החומר שבידו
נגד פרייליך, יפסיק הוועד להילחם עבורו
ויניח לחושי לפטרו.
צרפתי לא רצה להיכנס לפרשת פרייליך
ואף ידע, כי מסירת החומר תביא להשמדה
מיידית של ההוכחות. אולם. כמפא״יניק
נאמן, גילה נכונות ״להמשיך למסור את החומר״
בפני הוועדה הפנימית של מפא״י,
אשר ביררה את הפרשה ואשר ישבו בה
חברי וועד־הפקידים (רוזן, טיאנו, מחת) כ־משקיפים
בלבד. מכל מקום, סיכם צרפתי,
הוא מוכן -לדון עם הוועד על כל הפרשה.
מששמע אבא חושי על המכתב, הודיע, כי
יש לפטר מייד את צרפתי, בשל סירובו להיענות
לאולטימטום. מזכיר וועד־העובדים,
פקיד תמים בשם שלום מחרז, השיב, כי
לדעתו גילה צרפתי היענות בנקודה העיקרית:
נכונות לבירור־הפרשה. אולם חושי, שקצרה
לו העת עד לישיבה הראשונה של הוועדה
ליחסי־ציבור דרש פיטורין במקום. מחרז
התנגד וחושי קרא אליו, כי נראה שגם אותו
יהיה צורך לפטר.

ביום 22.11.54 נתכנסה הוועדה ליחסי־צי־בור
לישיבתה הראשונה, לדיון בנושא: תלו נת
מר פרייליך על ההשמצות נגדו. בוועדה,
שהרכבה פוליטי, הובטח רוב של שניים
(חושי, קושניר) נגד אחד (צימרמן) לקואליציה.
אולם גם האופוזציונר בוועדה היד, אדם
מלא אמונה בכנות כוונותיו של אבא חושי.
בניגוד לארכיטקט גדעון קמינקא, נציגה בעל־העקרונות
של המפלגה הפרוגרסיבית, אשר
נקט מזה שנים עמדה אופוזיציונית ברורה
לשיטות האנטי־ציבוריות של ראש־העיר, היה
עורך־הדין צבי צימרמן אדם גמיש יותר,
מוכן לקבל את מעשי ראש־העיר, גם כשנגדו
את החוק, מתוך הנחה שכוונתו טובה היא.
היה צורך בעשרים וחמש ישיבות, שארכו
כמאה שעות ונמשכו שמונה חודשים, ובהן
נחקרו, כשמונים איש, כדי שנציג הצ״כ
יגיע להכרה, כי עירית חיפה הפכה, מבלי
שהוא וחבריו ינקפו אצבע נגד זאת, לקן׳
שחיתות, נשלט בידי קבוצת מטילי־טרור
ומחופה מלמעלה בתריסר גינות ציבוריות.
בניגוד לקמינקא שטען, כי עצם הבאת
האשמות פליליות בפני הוועדה ולא בפני
המוסדות הממלכתיים המוסמכים, מנוגדת
לחוק, היתד, גישתו של האופוזיציונר בוועדה

שה לוועדהסעוס התעקש לברר את ההאשמות
,ועד פחד העדים מפני מנגנון
ל פיה. מערכת ״העוד הזה״
ר, כביכול. בפני בית משפט.

נוחה מאד לראש־העיר. רק תככיו של פרייליך
עצמו, אשר בהסתבכו החלים לסבך גם את
אבא חושי, כדי לאלצו להגן על שותפו, ורק
עוז־רוחו של צרפתי, שבמרוצת החקירות
הפך מעד לתובע ואף לכעין שופט־חוקר,
למרות הסיכון שנסתכן בו, רק אלה פקחו
את עיני הנוגעים בדבר ואיפשרו לברר, ולו
חלקית משהו ממעשיה של אחת בלבד מ־מחלקותיה
מוכות־המעילות של עיריית־ה־טרור.
הנקודה
החשובה ביותר בשלב זה היא,
כי מכתבו של זכריה פרייליך לוועדה, בו
ביקש לפתוח בחקירה, נכתב, אמנם, בחמישה
בנובמבר, אולם הוא נמסר למזכירו הטכני
של וועד פקידי־העירייה, מר אביבי, עם
הוראה ברורה שלא לפתחו. רק לאחר ש־בשנים־עשר
לאותו חודש הגיע אל הוועד
מכתבו של צרפתי, בו הביע נכונות למסור
את הידוע לו, ולאחר שחושי נוכח, כי
לא יצליח לפטר את צרפתי היודע יותר מדי,
הועברה הידיעה על כך לפרייליך ורק ב־חמישה־עשר
בחודש נפתח מכתב פרייליך
ונמסר לוועדה ליחסי־ציבור. זיוף־תאריכים,
כאשר נראה להלן, הוא אחד מדרכי־ההעלמה
המקובלות ביותר בעיריית־חיפה.

מדוע רא נתבע ווייסברגר לדיו?

בישיבה הראשונה סיפרו חברי־הוועדה כיצד
מסר להם וויסברגר על פרשת השוחד.
,מר וויסברגר,״ סיפר טיאנו ,״טען בפני
שזכריה (פרייליך) מקבל סך של 200ל״י
כל חודש באמצעות חותנו מר מלץ אשר
מוסר אותם לפרייליך.״
קושניר, עורך־דין במקצועו ואיש־הגיון
מטבעו, אמר, איפוא :״לפרייליך יש מספיק
עדויות, כדי להגיש משפט פלילי״ (נגד משמיצו)
.אולם פרייליך, משום מה, העדיף

פרבשטיין. משנקרא פרבשטיין להעיד, אמר
תחילה, כי, אם אמר מי שאמר (שפרייליך
מקבל שוחד מעצמון) ,אז הוא שיקר.״ עורך-
דין קושניר, אשר בשלב זה לא גוועה החקירה
בעיקר בזכותו, לחץ, שאל את העד האם
שוחח עם המאשים וויסברגר, שותפו לקולנוע,
והאם שמע מפיו כי האשים את
פרייליך. על כך השיב העד , :אם ווייסברגר
אמר, אזי הוא אמר דבר אחר.״ משנלחץ שוב,
נשאל אם שוחח עם וויסברגר לאחר פגישתו
של האחרון עם הוועד, השיב פרבשטיין בשלילה,
טען, כי בכלל לא דיבר עם שותף־
הקולנוע על נושא זה שאודותיו ריננה כל
העיר, ושאף הוא עצמו הודה , :שמעתי מה־פקידים
דיבורים והתלחשויות.״
כאן כלתה סבלנותו של קושניר ובהרימו
את קולו, קרא אל העד :״אנו מעוניינים
לשמור על טוהר־המידות של עובדי־העיריה
ואתם חייבים לעזור לנו. מדוע אתם מתחמקים?״
ואז
פתח פרבשטיין את פיו לראשונה, וב־נסיון
אחרון להגן על פרייליך, סיבך אותו
עוד יותר, גילה פרשה מוזרה של העברת
רשיון־לקולנוע (קולנוע מאי) מידי קבוצת
חיילים משוחררים לידיו של אדם פרטי,
פרשה בה היה מעורב פרייליך, .הקבוצה
סבלה מאד בגלל העניין הזה, ומאז וויסבר־גר
(אחד החיילים המשוחררים) רוחש טינה
לפרייליך.״ בטינה זאת ביקש פרבשטיין להסביר
אח כל המתרחש.
עתה, ניתנה הרשות לפרייליך לחקור את
פרבשטיין. ראשית־מעשה ביקש להוכיח, כי
העברת הרשיון של קולנוע מאי לידיים פרטיות
לא זיכתה אותו במאומה .״האם אתם
חשבתם,״ שאל בטון תקיף ,״שאני קיבלתי
טובת־הנאה מהעניין הזה?״ ומר פרבשטיין
השיב בטון נמוך אינני מוכן לענות על

מדוע נטפל פיייליד ל״עצמון״ ?
ככל שהירבה פרייליך ללחוץ על פרבשסיין,
כן החלה האמת צפה ועולה, אף כי לא ברצון
גילה אותה העד, אלא טיפין טיפין. נתברר,
כי לדעת הנהלת עצמון הפריע להם
פרייליך בקבלתי רשיון־קבע, בטרם יכניסו
שיפורים שונים לקולנוע, כיוון שקרובו, מר
פונימן, קיבל מספר מניות מסויים ולא היה

דב 3חושאי ופרשו. זכריה פרייליך, נמלט מפני צלם העולם הזה לעבר מכוניתו הפרסית.
החזקת מכוניתו הפרסית אינה עולה לפריילין בכסף רב, היא מוחזקת בכספי העיך יה.
את הוועדה על־פני בית־המשפט. שנה, כמעט,
עתידה עוד לעבור עד שיוחלט על־ידי הוועדה,
להעדיף דווקא את בית־המשפט.
לישיבתה השנייה של הוועדה, בשלישי בדצמבר,
נקראו כעדים כמה מבעלי קולנוע
עצסון. אחד השותפים, שטייגביגל .,טען*
כי אינו יודע כלל מה מתרחש בקולנוע. שותף
אחר, מר סייד, אמר כי בכל העניינים
הקשורים בעירייה מטפל השותף השלישי מר

חייב להשתתף בשיפורים, כך שהכנסת השיפורים
היתה מעלה את הכנסותיו, מבלי
שיאלץ להשקיע אף פרוטה נוספת אחת.
לאחר האשמה זו הדלה החקירה דועכת
מחדש. צימרמן החל נכנס לחקירה, קיבל
תשובה מהעד, כי ״מחלקת־הרשיונוית של
העיריה (מחלקת פרייליך) היא מאה אחוז׳׳.
כן נתברר, כי הנהלת קולנוע עצמון היתו?
מקבלת תוך שעות ספורות ידיעות מלאות

המורל, המועלוהגנב. צילום זה מראה את שלום מיאנו (י מין) שעמד, מאוחר ייתר, בראש .
״מרד גיטו חיפה״ נגד אבא חושי. לידן: זכרית פריילין וגונב כספי ועד העובדים שלמה שפיצר.
על כל מה שהוחלט בהנהלת־העיריה אודות
הקולנוע. נמסר גם משהו בדבר גילויים של
פקח שנוכח, כי הקולנוע מוכר כרטיסים במחיל
גבוה מהרשום עליהם ושלל בכך מ־המממשלה
(והעיריה) מסים. על כך נקנס
הקולנוע על־ידי ד״ר מיכאל לנדאו, הממינה
על מסים אלה באוצר, בארבע מאות והמישים.
ל״י ופרבשטיין שילמן בטענו :״לא רציתי
להופיע בבית־משפט.״
כח נוח היה מצבו של פרייליך בוועדה,
כה בטוח חש עצמו, עד כי החליט להזמין
כעד את סגנו צרפתי, האיש שלא רצה להכניס
ראשו לפרשה, האיש היחידי שיכול היה
לגלות את האמת על.ם רייליך; רק שחצן
כפרייליך, בעירייה כעיריית־חושי, לא היה
מסתפק בעדויות בעלי־עצמון שהכחישו את
מתן־השוחד. לא, פרייליך לא אמר די, הוא
רצה למנוע כל רינון, להשתיק כל לחישה,
לצאת מטוהר מכל רבב.

צרפתי עורה ער הזירה
הופעתו של צרפתי בוועדה תחילתה בקול
ענות חלושה. צרפתי ניסה להשתמט. מדבריו
נשמע ברור, כי אינו רוחש אמון לוועדה
וכי ידוע י לו בדיוק מה הובטח לכל אחד
ואחד מפקידי־העיריה שנקרא להעיד. יעקב
חושי קפץ על המציאה, הודיע לצרפתי, כי
אינו חייב לענות לשאלות — ״אנו לא נכרית
אותך.״ ברגע זה עלולה היתה להסתיים עדות
צרפתי, אלא שצימרמן, אשר ביקש להבין
מה מתרהש סביב פרייליך, פנה לצרפתי,
ביקשו למסור עדות בשקט, ללא עקיצות.
צרפתי המשיך להתגונן. צימרמן המשיך בבירוריו,
שאל ישירות :״אתה טוען שווייס-
ברגר אמר, כי פרייליך מקבל 200ל״י לחודש,
האם אתה מוכן להישבע על, כך?״
״כן,״ השיב צרפתי.
״מדוע. אנשי־הקולנוע נותנים 200ל״י לחודש
לפרייליך?״ שאל צימרמן. וצרפתי
צחק # :מפני ׳שפרייליך טיפש, מה, שהוא
עושה בשבילם: שווה.הרבה יותר.״
״הרגשנו,״ סיפר צרפתי ,״שקולנע עצמון
לא בסדר. שלחנו תמיד ביקורת לפי הוראות
.פרייליך ולא מצאנו דבר שאינו בסדר. פעם
סיפר לי פקיד עירייה, משה אילן, כי היה
שם בהצגה יומית, לקחו ממנו 400 פרוטה
ונתנו לו כרטיס של 200 פרוטה. התעירר
בי חשד, אך לא אמרתי זאת לאף אחד. קראתי!
לפקיד מחלקתי פכר ובקשתיו לעמוד ב׳
חור ולקנות כרטיס. פכר חזר על סיפורו
של אילן. הם החתימו את שם הקולנוע לא
במקום המיועד, אלא על המחיר. הוא המציא
,.לי כרטיסים, בדקתי ומצאתי שזה נכון״.

פמה היה שווה פדיידיד״.
לביאור הפרשה יש להזכיר, כי בהצגות
יומיות בחיפה קיים כרטיס אחיד במחיר
. 400 פרוטה, ממנו משלמים 100 פרוטה
היטל;עינוגים לממשלה ומאה פרוטה לעי־רייד״/קרקיסי־חיילים
להצגות יומיית מחימו
ם דק 00 פרוטה.ומהם. משלמים רק עשר

פרוטות לממשלה״ וחמישים :.לעיריה.׳-ההיטל.
על הכרטיס פן ה־ 40׳0גדול ב־ 140 פרוטה
היטלייעל כרטיס־החייל. בעלי עצמון לקחו $י־פוא,
נרטיסי־חיל, החתימו את שם־הקולנוע על
המחיר, כדי לטשטשו, מכרו אותם ב־400
פרוטה ובדרך זו הונו את הממשלה והעידיה
בסך 140 פרוטה לכרטיס. אם מכרו מדי
חודש עשרת אלפים כרטיסים כאלה, הרי
שהרוויחו רווח נקי והוגן של . 1400ל״י,
נאם 8זה נתנו לפרייליך, אשר העלים עין
מכך, ,ן*ק 200ל״י לחודש, צדק צרפתי באמרו,
כי פרייליך טיפש.
והרי הסיפור, כפי שנמסר לוועדה בלשונו
של צרפתי :״מר פכר נכ1ם לקולנוע על־יד
השער ואם כי הכרטיס שקנה ב־ 400 פרוטה
היה כרטיס־חיל, הסדרן לא העיר דבר;* מר
פכר נכנס לאולם וגם שם הסדרן לא, העיר
דבר. הוא התחיל להחרים כרטיסים וגם
רשם את שמות האנשים שקנו ׳אותם-.סכל
כתב דו״ח, אני מקוד, שהדו״ח עוד. ישנו״״•

...שקיבל די! 200 לחודש
״כשראו בעלי־הקולנוע את פכר מחר ם •כר טיסים
התחילו לכבות את האור-והתחילו׳ב -י;
סרט. היו צעקות. בין. פכר לווייסברגר. פכר
נכנם בסוף לקופה ונוכח ^דעת שבכלל לא
היו להם כרטיסים במחיר 400 פרוטה(,כלו;.
מר כל הכרטיסים ׳שמכרו ב־ ׳400 היו בני־
200 פרוטה) .מר פכר מסר את כל הפרטים
הללו, אני התחלתי לטפל בעניין ולהגיש משפט
נגדם. הודעתי למר זכריה פרייליך וחוא
אמר שהוא מוכרח להראות את הדבר לראשה,עירייה.
פרייליך הודיע לי שהוא מסר את
הענין לד״ר לנדאו מהממשלה. אני ערערתי
על זאת ודרשתי. שגם אנחנו נגיש משפט
נגדם, אך לא נעניתי. העירייה לא הגישה
נגדם אף. תלונה והתיק נגנז על־ידי מר
סרייליך.״
״לאחר זמן,״,המשיך צרפתי בעדותו ,״פרץ
סכסוך בין ווייסברגר ופרייליך, מר פרבשטיין
תפש אותי ושאל מה דעתי על כל הענין. עניתי
לו שבעלי־הקולנוע יצאו בחסד (אז נק־נסו
ע״י ד״ר לנדאו ב־ 450ל״י) והודעתי
שמלץ אמר לי; כי כל העניו מסודר על־ידי
ווייסברגר ופרבשטיין,
פרבשטיין היד, נדהם ונרגז וטען שסרייליך
ידע מכל העניו הזד1 ,אמר :״פרייליך הודיע
לנו תמיד מתי. שתהיה ביקורת ותמיד.ד,ת־כוננו.
לזה. והוא היה־ מקבל את חלקו. עובדה
שלא ;.תפשתם אותנו אף פעם׳ ורק כאשר
פעלתם בלי ידיעת פרייליך, נתפשנו.״
על־כן לא התפלאתי, כאשר ווי 0ברגר..אמר
לי, שפרייליך מקבל תשלום חדשי של 200

כיצד הסתעפו ההאשמות נגד
פרייליך? פיצד זייפו חושי* ופריי
ליד 14,000 כרטיסי-ר׳,ולנוע?׳מי שינה
תאריבי מסמבים, בדי. לטהר •
את אבא חושי? -על כד ועל יותר
מכף, כפרק השני שיופיע כגליון
הבא.

במדינה
מפלגו ת

(המשן מעמוד )9
אריה בליילא, איש־אגרוף חיפאי נודע, הוכנס
לעיריה כפקח, למרות התנגדותו של
פקיד־המנגנון צייד, אשר טען, כי לא. ייתכן
שאדם שאינו יודע קרוא וכתוב ישמש בתפקיד
המחייב הגשת דוח״ות. כניסת בליי־לא
לעירייה פירושה תוספת־כוח רציני ל־אגרופניו
של חושי, אשר הוכיחו כבר פעם
למורדים כי אינם נרתעים מטיפול גופני, אם
הבום חושב שיש צורך בטיפול כזה.

עכשיו

ה 1111

להקליט ברכות ראש משנה לידידיו־ דקרוכיף בחו׳׳ל
על תקליט בלתי שכיר אצל

שרות להקלטה ישראלי.
תל-אכיב, רחוב אידלסון ,4
שימו לב

טלפון 24433

שימו לב ! י1

קורסים חדשים

יוסף צרפתי, סגנו של פריילין־ ואחיו של
חבר־העיריה. ז׳אקו״ ,קיבל הצעה לעבור
למחלקה אחרת. במסגרת ריאורגניזציד״״
או לקבל פיצויים עם תוספות שונות ולהסתלק
במסגרת אותה ריאורגניזציה. צרפתי,
אויבו העיקרי של חושי בעירייה, היה האיש
שהפך את חקירת פרייליך למערכה נגד חושי
ועל כן המליץ יעקב חושי להדיחו, אולם
רוב־הוועדה במסקנותיו תבע להשאירו במקומו,
לפחות עד שיוכח כי פרייליך נקי
מכל אשמה.
זזעד העובדים ניסה גם הוא ללחוץ על
צרפתי׳ אך ללא הועיל. .האגוז־ר,ספרדי״ של
עיריית־חיפה מאן להתפצח בקלות. רק לאחר
שיקיים פריילך משפט מבויים נגד מאשימיו
אפשר יהיה לסלק ממקומו את האדם שאשמתו
העיקרית היא — סרוב לשתף פעולה
עם המועלים.

אחדות־וזן ןכודה נטתה לחתרכך
טוב יותר היה מצבו של חושי בשטח הפוליטי.
אם כי דווקא במפלגתו נתפתחו פעולות
שונות העלולות לחתור תחת מעמדו,
היו שותפיו הפועליים נוחים למשא ומתן.

מתחילים ביום 6.9וביום 7.9

)1קורם לגזירה ותפירה למתחילות במשך 3חדשים חילמדו גיזרה
ותפירה !

״אל תצביעו א־־
כשנפתחו הקלפיות בחיפה, ונתברר, כי אבא
חושי זכה למספר קולות גדול במשהו ממספר
הקולות שזכתה בו מפא״י בבחירות לכנסת,
לא נראה הדבר מוזר במיוחד. גם
רוקח, קריניצי ובן־עמי זכו למספר קולות
גדול, וגדול הרבה משקיבלה מפלגתם השוקעת.
היחידים שתמהו היו אנשי מזכירות
מפא״י בחיפה.
משום מה לא נראה להם הגיוני המקום בו
זכה חושי לעודף־קולותיו. מזכיר מפא״י בחיפה,
נתן להב, התכונן זה מכבר לצמצם את
שליטתו המוחלטת של חושי בעיר ואת עצ מאותו
המופרזת.
בהשראת המרכז התל־אביבי, פתח, איפוא,
בחקירה חשאית. רק לאחר בדיקה ודרישה
ממושכת נתגלה סודם של הקולות העודפים:
כשלוש־מאות מנאמני־חושי בחיפה קיבלו הוראה
מפורשת לשלשל א׳ לבחירות העירוניות,
לא להצביע א׳ בבחירות לכנסת.

סכ סוכי ם
התפי לה:הנכספת
זו היתד, החלטתם של מתפללי בית הכנסת
בארץ מזרחית בלתי מוגדרת בסרט באין
מולדת. החלטתם של האנשים החיים
תושבי נווד,־עמל, שנשכרו במחיר 8ל״י ליום
על מנת לגלם את דמויות העלילה בביתר,תפילה
שהותקן באולפן ההסרטה בהרצליה,

)2קורם לגזירה ומודליזציה למתקדמות לתופרות, וקונפקציונרים באופן
מזורז ! מידה וקונפקציה !
השיטה הפריזאית והאמריקאית החדישה!

קלה־מודרגית־מדויקת
פית־הספר הידוע

״ליאונודה״
רח׳ שלמה המלך ( 72ע״י גן־החיות)

ההרשמה יום יום 4—8 ,9—1

סואיגרות

מאוזן . 1 :האיש
החשוב בבית־הכנסת;
.5מלכה צנועה, כ־|8
נראה; .9אופירה
כל־כושית; . 13 זמן; 3־1
. 15ט״ז בצורה הנכונה;
. 16 אבי חיל-
המודיעין; •17 טגן
יו׳׳ר הכנסת השנייה;
.18 רחב מיריחו; .20
חבר הקונגרס האמריקאי
שביקר לאחרונה
בישראל; .21
רי״ש יוונית; .22א־ן
חד הזמנים בדקדוק;(
.23 מלת הכללה;
.25 חצי שלום; 26
מהרו; .28 אופן שי׳ 3ץ
גור מכתב; .30 כל
אמן הוא בזי 33ח י
קאלייה .34 :בה וב־חסיד
נתארע מעשר,
מפורסם; .35 ראש
חודש בראשי תיבות;,
.36 היפוכה של טו
בה; .38 יפו קצוצה;!
.40 אחד המוצרים החשובים של סיביר .
.41 בעל תפקיד נכבד, אם כי צנוע, בתיאט־רון;
•43 הוא הגורל; .44 המנהיג הדתי של
העדה; .46 וא״ו אנגלית! .48 עמוד מים; .49
משק בעמק; .53 מקום מולדתו של מרדכי
מקלף . 54 ,חולי.
מאונף .2 :בן־פורת; .3שיירי עץ חרוכים!
.4עיר ללא ראש; .5קרס; .6ממנה
באה המלכה לירושלים; .7מקצוע צבאי;

תשבץ 933

של משעל חסים
יוגרלו כין סותרי

מתפללי ״באין מולדת״
על מל ומטר של בסף
מפ״ם, אשר איבדה את מקומו של עו ר ר
הדין יוסף קושניר, שברגע האחרון חזר בו
מתמיכתו בחושי ויצא נגדו בגלוי, נשארה
מיוצגת רק על־ידי סגן־חושי נוסבאום, ה חרד
למקומו. אחדות־העבודה, שהחליפה את
נציגה הפרו־חושאי בשני נציגים תקיפים יותר,
גילתה נכונות לרכך את עמדתה, נוכח
הסכמיה הארציים עם מפא״י ושאיפתה ל הצטרף
לקואליציה הממשלתית.

.8מס מקראי! . 10 שם פרטי שכיח; . 11 ארצו
של הומר; .12 ידיד שלמה; . 14 פרי הדר;
. 16 מלך חשמונאי; . 18 נוזל; . 19 אם ישנד
אל; .22 הניר קורם קצינים; .24 יין, למשל;
.27 שלוש מאות ושש; .29 כמו חמש; .31
מן הצאן; .32 ארץ תנ״כית מעבר לים; .34
סיוע; .37 על נהר; .39 מטע הדרים; .42 אם
כל חי! .45 לפני הסתיו; .47 עץ במשל יותם;
.49 בתוכו; .50 באנייה ובבית הסוהר; .51
מערב; .52 קריאה.

לאור זה נראה, כי חושי יוכל לבחור לעצמו
כסגן את היותר נוח לו מבין שני נציגי
לאחדות העבודה, אברהם סכנין, כיוזן ש הראשון
בהם (המהנדס שוב) נמנה עם מתנגדי
חושי בקרב מפלגתו. כה חזק הרגיש עצמו
חושי, עד כי ד,ירשה לעצמו לסלק ממקומו
את מהנדס־הגנים המפ״מי של העיריה,
יורן, ולהעבירו לעבודה אחרת בתפקיד נמוך
יותר. מפ״ם שתקה, המהנדס שתק, והכנום־
ייה החיפאית. ,במסגרת ריאורגניזציה״ ,החלה
מארגנת מחדש את עמדותיה המעורע־רות,
מעמיקה את התחפרותה באדמת העיר.
למסתכל מבחוץ נדמה, כי חושי אך התחזק
בעירו למרות הכל, אולם יודעי־דבר ר
דודקא בתוך מפא״י עצמה, רמזו רמיזות שונות,
סיפרו בחדרי־חדרים על גנן חשאי
(ראה להלן) שהחל מקצץ מתחת לפני הקרקע
את שרשי השפעתו של חושי בעיר.

היתר, שונה לגמרי; ר,ם התפללו לגשם נדבות.
יהודים מסולסלי־פיאות ועטופי־טליתות עמדו
ופרשו כפיהם בתפילה. לפתע, חדר אל
בין המתפללים אדם שפתח בדברי תוכחה,
ובקול רם ובעברית צחה. היה זה שליח מישראל
שביקש להשפיע על היהודים לנטוש
את מקומם באחת מערי המזרח ולעלות לישראל.
דברי השליח נראו בעיני רב העדה,
וזה הצטרף להטפה, הביא לידי כך שלבסוף
גמרו כולם אומר לעלות לארץ אבותיהם.
שכר ההשקפה הדתית. מתפללי
נווה־עמל גמרו אומר, עם תום ההסרטה,
להעלות את מחיר עבודתם, דרשו סכומים
גבוהים הרבה יותר. כיאה לבקיאים באותיות
הקטנות, פנו הסרבנים אל עורו־דיו ישראל
ויינברג שמיהר לשלוח מכתב למפיקים, בו
תבע בשם שולחיו להשמיד את קטע התפילה
בבית־הכנסת, הואיל והוא נוגד את ההשקפה
הדתית של המשתתפים בד,סרטה.
בינתיים חזרו בהם כמה מהסרבנים, לאחר
שקיבלו סכום של חמש־עשרה ל״י. נשארו
במרים רק ארבעה שסברו כי אם ידרשו השמדת
הקטע, יוכלו לקבל סכום גדול.
בבית־הדין המחוזי פסק השופט שלמה
לוונברג זיכוי לחברת חביב והתיר את הצגת
הקטע, מאחר שטענת התובעים, כאילו נע־העולם
הזה . 033

שו הצילומים בניגוד למצפונם, היא פגומה,
חייב את התובעים בהוצאות המשפט.

הא 111ש הו א שם ב שונ רו ד ״ ת־ ה ס מו רסמ שי בלהאש מו ת:

הסרבנים שחזרו בתשובה בעוד מועד וקני
השקפה חדשה במחיר 15ל״י יצאו שבעי־רצון.
זינפים דרך
כל 3שד
,זוהי דרך כל בשר, עליכם להינזר!״
דברי האב הקדוש, ראש המנזר שבקרבת
מג׳דל־כרום חדרו לליבותיהם של כל תושבי
הכפר. במשך כל שנת 1954 לא באה אונד
צת־בשר לסיד* ראשי הכפר הממונים על
חלוקת הבשר והמקורבים לממשל הצבאי,
הסבירו לתושבים כי חקלאים אינם זכאים
לחלוקת בשר, מאחר שיצולים הם לשחוט
לעצמם עגל או כבש.
יום בהיר אחד נתפסה במפרץ חיפה משאית
עמוסת 200 קילוגראם בשר, שהיתר,
בורכה לבית־ד,חרושת לנקניקים רזניקוב.
בדיקה הוכיחה כי מטען זה נלקח מהקצבת
הבשר הקפוא. המכונית ונהגה היו ממג׳דל-
כרום. הבודקים עברו על רשימת צרכני אותו
כסר, מצאו כי כולם חתמו כחוק על
קבלת הקצב תם.
תאוות הכשרים. לפתע עלה רעיון
בדעתם של הבודקים: כדאי לשאול אצל
חושבי מג׳דל־כרום עצמם. כאן יצא המרצע
משק הבשר הקפוא: מראשית 1954 לא
קיבלו הללו גראם אחד של בשר קצוב.
לפני שבוע הוגשה לבית־המשפט המחוזי בחיפה
תביעה סלילית על זיוף חתימות כל
תושבי מג׳דל־כרום ועל העלמת 3500 קילוגרם
בשר קפוא נגד שבעה מנכבדי מג׳דל־כרום
האחראים למעשה זה. תאוות הבשרים
הקפואים עלולה להקפיאם לתקופת זמן
בין כותלי הסוהר.

ד ר כי חיי
שכר הבגרות
בטכס רב־רושם שנערך לפני כמה שבועות
באחד מבתי־הססר התיכוניים בתל־אניב
זכתה זיוה בתעודת־בגרות. באותו טכס נאמר
לבוגרים כי מעתה נפתח לפניהם שער־החיים,
הפותח דרך רחבה וארוכה לאופקים
אין־סוסיים.
לפני שבוע נכגיסה זיוה לחיים דרך אותו
שער, פגשה באדם שנועד להוכיח לה את
צדקת דבריו של המורה. היה זה אלכם שטיין,
שמעולם לא קיבל תעודת־בגרות, ידע את
החיים על בוריים מתוך הנסיון, לא מדפי
המחברת. הדבר קסם לזיוה. קסמה לה גם
העובדה שאלכס היה בעל חוש הומור מפותח
והיטיב, כדבריו, לרקוד. אלכס לא השיב
סניה ריקם, הזמינה לביתו . :יש לי תקליטים
מצויינים,״ אמר.
ריקודים בריבוע. זיוה נענתה להזמנה,
הביאה עמה את חברתה רבקה, שעברה
גם היא זה עתה את השער הגדול. אלכם היה
אדיב, שמח לקראת שתי הבנות, אמר שיש
לו חבר, גם הוא רקדן סוב, וכי ארבעתם
יזכו בבילוי מצויין. החבר לא אחר לבוא.
אלכס הפעיל את הפטיפון ושני הזוגות פתחו
בריקודים לצלילי התקליטים הנהדרים.
לפתע, צץ רעיון במוחו של אלכס: הוא
ילך, יקנה צורכי־אוכל ויתקין ארוחת־ערב
משותפת. אלכם תחב את ידו לכיסו, התבונן
בנוכחים וקרא . :חברה, הארנק שלי
נעלם מכיסי ! היה בו סכום של עשר לירות!״

הארץ
ב־ 1942 גרשו הספרדים את היהודים
.וספרד. היהודים התפזרו בכל רחבי ה־לולם
(במחנה).
חיים עופר, רמת השרו!
31 1948 הקימו את מדינת ישראל.
חברי הכנסת והאורחים מעדו על רג׳
ליהם, עד אשר ישב הנשיא על כסא היושב
ראש (הצופה).
אברהם בר־שלום, תל־אביב
הכנסת תוסיף למעוד על הגובה.
הגבולות לסי הסכמי שביתת הנשק
משקפים בחלקם את החזיתות עם שוק
הקרבות בשנת ( 1949 הארץ).
שלום בך אליהו, הרצליה
הסיטונאי, או הקמעונאי 7

העולם הזה 933

בשבוע שעבר הופיעה כתבה, בה נאמר
כי אני חייב סכומי־כסף אגדיים לכל מיני
אנשים, מבלי שתהיה לי אפשרות לשלמם.
ננקב גם סכום מסויים — 25 אלף לירות.
כן נכתב שמסרתי לידי אנשים רבים אח-
ריס המחאות ללא כיסוי ושבית״המשפט
החרים את דרכוני הדני כדי למנוע בעדי
מלברוח מן הארץ מבלי לפרוע את חובותי.

היי תי

ר מ אי!

-מאת 1חום םדמסיץ י,

זה היה מיבצע המוני מאורגן ממש. המתפלחים
— ואינני רוצה לקבוע מי הורה
להם דרך זו — הגיעו בסירות על הירקון,
עקפו את שער הכניסה, נכנסו פנימה. התוצאה
היתר, קטסטרופלית. הוצאתי למעלד, מ־
14 אלף לירות על שכר המתאגרפים, האצטדיון,
הסדרנים, הפירסום. ההכנסות הסתכמו
בפחות מ־ 6000 לירות.

אם אני חייב כסף למישהו, זר, עדיין לא
אומר כי פושע אנוכי. החובות שהצטברו
באו עקב סידרה של נסיונות בישי־מזל —
לא מתוך כוונה לרמות. כדי שהרקע יהיה
ברור, עלי לציין את מעשי מאז הגעתי
ארצה.
ניצלו ורימו אותי. היה זה ביולי
. 1952 הגעתי ארצה כתייר מדניה. כיהודי,
הייתי מוכן לחסל עסקי בדניה, את בית
החרושת שלי למכשירי פלדה, ולהשתקע
בישראל.

בדרך כלל לא היה קל להסתגל לדרכי
העסקים בארץ ולא פעם ניצלו אותי אנשים
לרעה, רימו אותי ללא כל התחשבות.
נכתב, בין השאר, כי התחתנתי עם
אשתי מירד, מאחר שהאמנתי כי יש לה
רכוש רב. ובכן, את אשתי בת חדרה, פגש תי
בשעת ביקור בקיבוץ תל־יצחק, בו
היתד, חברה. אמנם, כאשר התחתנו והיא
עברה לגור בעיר׳ נודע לי כי רשומות על־שמה
קרקעות של משפחתה. זוהי פגיעה
שסלד, בכבודי לומר כי התחתנתי למען
כספה של אשתי.
שותפי נטשו אותי. עכשיו, ברצוני
לנגוע בפרשה הכאובה ביותר בחיי
בישראל: תחרות האיגרוף המקצועית בין
המתאגרף האיטלקי אמליטו פלצ׳ינלי ובין
המתאגרפים דוד עובד וסלומון ארוך.

״ילדות,״ קרא אלכס לעבר הבנות ,״נא
להחזיר את הכסף 1״ כשענו זיוה ורבקה
שאין הן יודעות מאומה, נעל אלכם את
הדלת, הודיע כי הוא וחברו יערכו חיפוש
אצלן ,״אחרת, אאלץ לקרוא למשטרה ״ אמר,
״והוריכן לא ישמחו לשמוע באילו נסיבות
י נעצרתן ! ״
״ כנות, התפשטו הבנות הקימו
רעש, טענו שאינן *ודעות דבר, ביקשו שיפתח
את הדלת. אולם אלכס פקד :״בלי
קונצים, בנות, התפשטו הבנות התפשטו
והשנים ערכו חיפוש בבגדיהן ולא מצאו
את הכסף. אלכם לא סיים בנך. הוא הוריד
מעל ידה של זיוה את שעונד״ מתנת הוריה
ליום סיום לימודיה, אמר :״כשתחזירי לי
את עשר הלירות תקבלי את שעונו בחזרה.״
כאן יכולה היתר, להסתיים הפרשה, לולא
ניסה חברו של אלכם לשים את ידו על רבקה
שפרצה בצעלן* .לקול הצעקות מיהרו השכנים
להזעיק את המשסרה.
לאחר חקירה קצרה שוחררו שתי הבנות
ואילו אלכס וחברו נשלחו למעצר. למשטרה
היה אלכס מוכר היטב. לא היתד. זו

אין לי כסף, וביקשתיו לחכות עד שאקבל
את הכנסות התחרויות. הוא אמר לי :״טוב,
תן לי צ׳ק על תאריך יותר מאוחר.״ זוהי
אחת מחמשת ההמחאות הדחויות שמסרתי.
הפסדתי הון תועפות. בא יום התחרות.
סוכנות הכרטיסים רוקוקו מכרה עד
אז 3000 כרסיסים בקירוב. בקופות האיצי
טדיון ברמת־גן נמכרו עוד כ־ 500 כרטיסים.
אולם בפנים האיצטדיון נוכחו למעלה מ־10
אלפי צופים. כיצד התגנבו פנימה 7

נכון. אני חייב כסף. אונני מכחיש את
הדבר. אני גם מסרתי המחאות ללא כיסוי.
אבל חובותי אינם מגיעים ל־ 25 אלף לירות
כי אם רק ל־ 1000 לירות. ואילו רק
חמשה אנשים מחזיקים המחאות שאין ב!

כוחי
לשלמן עדיין.

כשהחלטתי להשאר כעולה הורשה לי
להביא, בתור העברת הון המותרת לכל
עולה חדש, שני סרטים דניים: דיטח בתארם
וילדי רחוב. מסרתי אותם להצגה בבתי
הקולנוע כאן. אולם לא נכון שקיבלתי
הלוואות מבתי־קולנוע על חשבון הצגות
שלא נערכו. אין זה גם נכון כמו־כן, שהיד,
כאן עניין של התחמקות מתשלום מם-
הכנסה. עובדה היא שיש לי תיק במס-
ההכנסה ולא זאת בלבד, אלא ששם מחייבים
אותי בסכום של 6673.060ל״י עבור
שנת , 1952 שנה שלפי החוק פטורה ממס,
היות והיתד, שנתי הראשונה בארץ.

דמסיץ עם מתאגרן? עובד
האם זה פשע 7
כשהבעתי את רעיון הכנסת ענף האיג־רוף
המקצועי לארץ עודדו אותי בכך מכרים
רבים. לא היה זה ענף זר בשבילי.
אחי, הירש דמסיץ, היה מתאגרף מקצועי
מעולה- ,ולידו למדתי כל מה שניתן ללמוד
על אירגון וניהול תחרויות מקצועיות.
כאן עלי להכחיש עוד האשמה. מעולם
לא חייתי על חשבונו של אחי. לא היה לי
כל צורך בכך. אני מהנדס לפי מקצועי
והיה לי מפעל גדול משלי. כשהגיעו ימים
רעים, כאן בישראל, הפצירו בי כמד, מכרים
לכתוב לאחי או לאמי בדניה, לבקש
עזרה כספיח. התנגדתי בכל תוקף. אמרתי
לאשתי שאם היא תכתוב להם, לא אדבר
אתה לעולם.
על כל פנים, כשניגשתי לאירגון התחרות,
ראיתי כי לא אוכל לממן אותה לבדי, לקחתי
שני שותפים. ואז, אחרי שכבר הוצאתי
סכומים רציניים ביותר, החלו הפגיעות בי.
עסקני אגודות הספורט לא שמחו לראות
את התופעה החדשה, ניסו להניאני מביצוע
תוכניתי. אחד מהם, איש הפועל, אף איים
עלי :״אם לא תפסיק, נהרוס אותך מבחינה
כלכלית. לא תוכל להתקיים כאן ! ״
לא ידעתי כמה רצינית הסכנה. תחילה
הסתלקו שותפי. אחד מהם, מכס רפופורט,
בעל בית־קפה נגה בחל־אביב, דרש את
החזרת 700 הלירות שהשקיע. עניתי כי

הפעם הראשונה שנעלם ממנו הארנק בשעת
ריקוד בביתו.

מ שפט
אברה מור אברה
אברהם לוי ואברהם חגג ישבו בצוותא בחדר
אחד במטר, משטרת ישראל, טיפלו שניהם
בתפקיד אחד: זיהוי כתבי־יד. לוי, שהיד׳
ממונה על חגג, התפטר מתפקידו, השאיר
את מקומו לאברהם השני. אולם הפרידה
לא האריכה ימם: החודש שוב היו צריכים
שני האברהמים להיפגש. המקום המיועד לפגישה:
בבית המשפט.
גורם הפגישה היה מכתב שהגיע באחד הימים
לחליל ליום׳ מוכתר כפר מעליה ליד
עכו. המכתב לא מצא חן בעיני המוכתר,
כי הכותב האלמוני איים עליו ברצח והשמצה.
בבהלתו ניגש לבן־אחיו, אלים ליום,
שאלו לעצתו. אלים לא היסס, יעץ :״לך
למשטרה ! ״
המומחה לא הופיע. המשטרה לא
הכירה לאלים טובה על שליחת הקליאנט.
להיפך, המומחה שלה לכתבי־יד קבע שאליס
עצמו הוא ששלח את מכתב־האיום לדודו.

בין היתר שילמתי סך אלפיים לירות ל־אסירנו,
שתחת חסותה נערכה התחרות. הם
לא חיכו שאקבל את ההכנסות ממכירת הכרטיסים
אלא קיבלו את הכסף מראש. כשהתברר
לי איזה הפסדים עצומים נגרמו לי,
ביקשתי מהם להחזיר לי את התרומה, שהרי
מובן היה כי את רווחי התחרות אקדיש לאגודה,
לא כסף מכיסי, נוסף על הפסדי הרבים.
האגודה סרבה.
אני אשלם לבולם. עמדתי במצב מיואש.
נושים לחצו עלי ולי לא היה ממה לשלם.
נהג מונית תבע 60ל״י. לא היה לי כסף.
אמרתי לו שיקח את הרדיו שבביתי. האם
זה פשע? לא היה לי כסף, נתתי לו רדיו
השווה למעלה מ־ 150 לירות. זה רק מוכיח
באיזה מצב הייתי.
כמה אנשים פנו לבית המשפט, הצהירו
בשבועה כי בהיותי אזרח דני, התכוננתי
לברוח מן הארץ מבלי לסלק את חובותי.
השופט הוציא צוו שלא בנוכחותי, למנוע
בעדי לצאת מן הארץ. התקשרתי מיד עם
עורך־דין והוא הגיש ערעור, הראה את
דרכוני, שתוקפו פג עוד בשנת . 1954 איך
יכולתי לעזוב את הארץ על דרכון בלתי-
כשר י השופט ביטל את הצו.
אני רוצה שיהיה ברור: אינני מכחיש את
העובדה כי אני חייב כסף. אבל כל שאר ההאשמות
אינן אלא השמצה זדונית ומכוונת.
ישראל היא תחנתי האחרונה ואני רוצה להמשיך
ולחיות בה עם אשתי ושני ילדינו. לא
עזבתי את ביתי ולא נעלמתי. אני גר ברחוב
התיכון ,40 ברמת יצחק וכל שכן יכול
להעיד כי הייתי שם כל הזמן. אני אתגבר
על מצבי הנוכחי ואחזיר לכל אדם את
המגיע לו.
זהו ההבדל בין אדם ישר שנפל בפח, לבין
רמאי.

לשוא מחה המוכתר, טען שהוא מאמין
בכל לבו לבן־אחיו. לשוא טען אלים, פעיל
באתת ממפלגות האופוזיציה, שזו קנוניה
שנועדה להשחיר את שמו ערב הבחירות.
הוא הואשם כחוק, הובא בפני שופט השלום
החיפאי עמנואל סלונים.
פסק־הדין במשפט נראה כבטוח מראש —
מי יקום נגד מומחה המשטרה ז אולם הסניגור׳
מאיר בן־דוד מנהריה, סבר שיש
שני צדדים לזכוכית המגדלת, הזמין מומחה
משלו לבדוק את כתב־היד. אברהם לוי,
שפתח בינתיים משרד פרטי לחקירת כתבי־יד,
השווה את הכתבים, התכונן למאבק נגד
פקודו לשעבר.
אלא שהקרב לא התקיים. מומחה המשטרה
לא הופיע, הוזמן שנית, לא הופיע שנית.
השופט ראה את הכתב, זיכה את הנאשם.
אולם לוי לא הסתפק בנצחון רשמי זה על
פקודו. הוא בדק את כתבי־היד של עדי התביעה,
הכריז שמצא את האשם. איים סניגורו
של המוכתר ליוס: אם לא תגיש ה־משטרה
משפט נגד חשוד זה, בעזרת אברהם
שלה, יגיש הנאשם קובלנה פלילית פרטית
בעזרת אברהם שלו.

ממרחב

שלה
(ה שכל תה
יו תרנ בו ה ה

פ חו ת
נ בו ה ה) ,על כ ל נו שאש הו א, יהא זה א מנו ת.
כלכ ל ה או מזנ -ה אוי ר.

איננו יפה, אכל...
( ) 933/711 נו שם לרווחת אחרי סיו ט ב חינו ת
ה בנ רו תשעב רו עליו, ו הו א רו צ ה להתרענן
במכת בי ה של נערה בני ל 18— 22ב על ת
ה שקפת עול ם דתית. הו א מו די עמראשש אין
הו א יפ ה־תו אר, או לםס בו ר כי או תהנ ערה
ת מצא עניין ב אי שיו תו ובמכת ביו.

אני חוזרת ומבקשת את הכותבים אלי
לציין את כתובותיהם גם על גבי המכתב
עצמו, לא רק על גבי המעטפה-

בל זאוז וגם תל־אביכיות
ב כל 18.5שנו ת זזייו ל א פנ ש ( )933/706
נערה שתהיה נם יפה וגם ב על ת ש כל. מ ה
דעתכן על כ ך? ואם א מנ םנמצאתנ ערה
כזו בני ל , 17— 18 הרי קו ר א או ת ה או תו
עול־ימים לדו־קרב עטים על נו ש אי םכפ סי־כו
לוני ה, א מנו ת ואהבה לאמכת בי אהב
ה,״ או מ ר הו א ,״ אלא הבעייה מהי אה ב
ה על כל מ עלו ת אלה עליה ל היו ת נם
תל־אביבית.

אמביציה בתובה
שני בני ) 933/707 ( 20 נו מ רי תי כון, ז ר
מ ענייני ם, אינ ם
טו ענים שהם בני שיתה
סו ב לי ם מרג ש נ חי תו ת, ואשרספ רו תוא מנו ת
אינם שטחבל תי ידו ע ל הם, רו צי םלהתכ תב
דו מו ת,
ת כונו ת
עם שתי נ ע רו תבע לו ת
(ל שם מ ה
שתהיינה נם ב ע לו ת א מבי צי ה.
א מבי צי הבמכת בי םלאמההר לי. מילא ).

בכל דבר -יופי ועדינות
נערה פתח־תקוו אית. או ר מת־ננית, תו כ ל,
או לי ל מ צו א עניו במכת ביו של ( )933/708
שהוא צ עי ר בן , 21 נל הב ל מו סי קהקלא סי ת
ו״יו דעל חפ שבכל דבר א ת הי פהוה עדין.׳׳

בוז לג׳ובניקים !
חייל צעיר 933/709מ ת לונן ש הו א מצ ליח
לקבל ת שו בו תלמכת ביו מנ ע רו ת בחנץ־
לארץ בי תרק לו תמאשר מנ ע רו ת מ קו מיו ת.
הו א ס בו ר כי יש כ אן ע די פו ת לנ׳ו בני קי ם
על חיילים קרביים. הו אישמח, כ מו בן, א ם
נערה בת 17— 18 תוכי ח לי אתה הי פ ר.
א שר לו, הרי הו בו נ ד בי ת -ספר תיכון. עירוני
(דבר ש אינו צריף ל הפ רי עבעד קי בו
צני קי תמלכ תו ב א ליו ).הו א מ תעניין ב ס
פ רו ת, תי א ט רון. קו לנו ע ו פולי טי ק ה, כו ל או
תוהתכ תבו ת. מו דהש הו א בו ר ב מו סי ק ה
קלא סי ת וב שי ר ה.

אמנות ומזג-האויר
א שה ב ת )933/710 ( 32 טו ענ ת שהיא יכו לה
ב ה חל ט ל היקרא צעירה ו מו כנ ה ל הוכי ח
זאתבמכת בי ם עם כל אדם ב על ה שכל ה.

אחד בלונדי, אחד שהרהר
ו שחרחר
בלונ די
צעירים,
שני חיילים
( ) 933/712ה מוני ם או פ טי מיו ת, ה שכלה י־חו
ש -הו מו רבת כונו תי הםה עיקריות. מ עוניינים
להתכ תב ולהתוודע אל ש.תי נ ע רו ת בנו ת
17— 18ב ע לו ת ת כונו ת דו מו תותל־ אביביו ת...

זה הבל עניין של אופי
ל מ רו ת ש הו א מציין ש איננו מ כו ערמ עוניין
( )933/713להתכ תב עםנ ערה ה מ עדי פ ה או פי
על יו פי, הו א בן , 17 או ה ב שייט על היר קיו.
ס פו ר ט ושחייה׳ ו מו כן לחלק אתרש מיו ו חוויו
תיו ה ס פו ר טי ביו ת עם או תהנערה, ב תנאי
שתהיה נם נו סהלת כונו ת שציינתי ל עיל
ב ת 15 ור מת־ננית.

בלי רבב כבקשה
שתי תל מי דו ת בבי ת -טפר ל א חיו ת 933/714
מ ע די פו ת, מ שו םמה. להתכתב דווקא עם צעי רים
ב עלי כלי־ר כב. כ ת כו נו ת מ שניו ת הן
מ ציינו תאהבת חברת ו הו פ עה נאה. מ עוניין
מי ש הו !

מבצע איגרת
מכתבמאדלא קוני. קיבלתי מ סנן בצה ״ל
( )933/715ה כו ת ב שא) ר צוני להתכתב עם
נערה ח מו דה רצוי יפה וב עלת נזרה נאה
בניל 17— 19מ ס בי בו ת תל־ אביב — פתח־תקווח.
ב) הו א בן 21 וסגן.

דווקא לא איכפת לה

מלחמה ושרו
התשובה: לא !
אזרחי ישראל קראו על תוכנית משלום
של ואלם רק ביום הראשון של השבוע.
מעבר לגבול, נשאו עתוני המרחב הער־ביים
את הידיעה בכותרותיהם הראשיות עוד
ביום השבת, המדינאים התעטפו מיד במעטה
של שתיקה דיפלומאטית עמוקה, נמנעו מי
כל הגבה רשמית. כותבי המאמרים הראשיים,
לעומתם, לא התאפקו. ללא יוצא מן
הכלל, דחו את התוכנית.
כעבור יומיים אמרו. גם המדינאים את
שלהם: התוכנית אינה מספקת את הערבים,
מתאימה רק לצרכיה של ישראל .״אמריקה
טועה אם חשבה שתוכל לקנות את פלסטין
בדולארים, כדי לתיתה ־ כמתנה לבת־טיפו־חד.
ישראל !״ הכריז דובר מהנות הפליטים
בלבנון, ד״ר דאוד טנום, איש ירושלים לשעבר.

בחובת הלא נבונה. לא היה שום
פלא בעמדה זו. הלק ניכר מבין 900 אלף
הפליטים מעוניין אמנם לנטוש את מחנותיו
ואת קיצבות החסד של או״ם, להתיישב
במקום־קבע. אך על לוח השחמט עקוב־הדם
של המדיניות המרחבית לא היה גו?
רלם וסבלם של הפליטים מניע חשוב.

אחוזות גדולות, עובדים זה כמה חודשים
בקביעות 200 פלחים, בעיקר בגידול ירקות
ופירות. בהופעתם, מכשיריהם וקצב
עבודתם אין ה־ 200 נבדלים מ־ 15 מיליון
אחיהם, המאכלסים את בקעת היאור בצפיפות
הגדולה ביותר בעולם.
אולם ישנו בכל זאת הבדל גדול: מסביב
לשדות מוצבים משמרות שוטרים מזויינים
ברובים, את מקום מנהלי העבודה ממלאים
שוטרים חגורי אקדחים. כי ה־ 200 הם אסירים,
היוצאים לשדה מדי בוקר מתאיהם בביתר,סוהר
המרכזי של קהיר.
עוד ארוחה ליום. זו הפעם הראשונה
שאסירים מצריים הועסקו בעבודה פרודוקטיבית
בתקופת מאסרם. עד כה היו מוחזקים
בבטלה או מועברים בפרך בניתוץ

סלעים בלב המדבר.
התוצרת החקלאית..משמשת לכלכלת 22
אלף האסירים ברחבי מצרים; תמורתה
מוקדשת לשיפורים בחיי-האסירים העובדים
בשדה. אחד השיפורים: הוספת ארוחה קלה
ליום׳ המוכנה ומוגשת במקום עבודתם של
האסירים.
כאחראי להכנת הארוחה נבחר ענק מזוקן,
עורך־דין לשעבר בשם תופיק מחמוד,
שרצח י את אשתו הבוגדנית בסכין מטבח,
נידון, למאסר עולם. מדי בוקר משתלט מה־

נערה ב ת )933/716 ( 20 חני כתהס טו די ה
הדר מ טית שלי ד תיאטרון ״ א הל״ ב פו טנ צי א ל,
רו צהלהתכ תב עם אי ש /אנ שי ם מ על לניל
23ה מ עונייז/ני ם ב תי א ט רון, קולנו ע ו מו סי ק ה
קל א סי ת קלה ו פ חו ת קל ה, ו מ על לכל.
או ה ב׳ בילויים. הי א או מרת שלנ מ רי ל א
אי כפת לה לקבל מכתב בח תי מ ת ידו של איזה
שחקן תי א ט רון שלא יראה ב כ תי בתהמ כתב
שו ם פ חי תו ת כ בו ד לנ ביו. היא מונ ה, בין
שארמ עלו תי ה, עו ר ש חו ם, שי ער ועיניים
ש חו רו ת. היא מ שתייכ ת לחברה ס לוני ת ועו קב
ת אחרי חידו שי ה או פנ ה הנו עזי ם ביו ת ר.

על בל הפונים אלי בבל ענין
שהוא, לצרף חמש מאות פרוטה
בבולים.

הי שלדכאבי
בגב, בברגים, בכתפיים או בפרקים ז
רח׳ שלמה המלך 0 5ן /ת ד ־ א ב, ב טל 24495 .

״דמא׳י-
בריכות
מי־מרפא

טבח-אפיר מחמוד

חבישת בוץ

תחילה א!8תו, פתה ירקות

כמו בקרלסבד
וישי או טבריה כמו כן אמבטיות ערבול (*גג! 001ק/1!11-י\) /חדר זיעה טורקי /
מחלקה מיוחדת לאיכשור ע״ י התעמלות רפואית, מסג׳ וריהבי־ ״
ליטציה. המוסד היחידי מסוג זה בארץ, מחלקה לסובלי רוימטיזם

__ המוסד פתוח עד 9בערב

בלהחופש תו
בנולוןיהנ שי א * בירושלים !
* סביבה שקטה כמרכז העיר
* אויר צח ויבש
* מאבלים לפי בחירתך
* מטבח אירופאי
המלון המפואר והחדיש עם כריכת השחייה היחידה
בירושלים והמפוארת כארץ. תזמר ת.הנ שיא״ תנעים
זמנך משעה 5עד 7אחר הצהריים ומ־ 9כערב עד
אור הבוקר. אמניט בינלאומיים. הפתעות נעימות.
אדרבה הכהות גדולות לפובלי חופשה
מלון.הנ שיא״ — ירושלים -רחוב אחד העם ״
ט ל פוני ם :

4474 — 4473 — 4429 — 4428 — 4420

• משך שבע שנים שימשו הפליטים כלים
חשובים בירי מנהיגי ערב, שסחטו על סמך
גורלם המר וזיתורים והבטחות, השמיעו
איומים חוזרים * ונשנים. עתה, לא היתד,
למדינאים אלה כל כוונה לוותר על הכלים
החשובים רק מפני ששר־החוץ של אמריקה
יעץ להם לעשות זאת.
הצעת העזרה הכלכלית, הבטחת־ שלימות
הגבולות ופיתוח מקורות המים נראתה לשליטי
ערב כאין וכאפס לעומת ערכם התעמולתי
של מאות אלפי פליטים ממורמרים
ויכולתם לשמש חרב־אימים כלפי חוץ**,
ודגל״הסתה והסחה כלפי פנים.
לא היה צורר בגאון פוליטי השבוע כדי
להבין כי כל הצעת־שלום שתופנוד-לשליטי
ערב י תיפול על אוניים אטומות. אזניהם של
פליטים ושל אזרחים פשוטים, לעומת זאת,
פתוחות הרבה יותר — אם כי פרק הזמן
הדרוש לתרגום הרעיון לשפת מעשים ארוך
יותר.

מצרים

מיד. לבוש חולצת יוטה גסה, על. סבכת־הבישול
שהוקמה במיוחד, מכין את הארו חה:
חצי פיתה 150 ,גרם של סלט ירקות,
10 גרם מלח.
נשקו ׳היחידי במלאכת הבישול: אותה
סכין מטבח בה חיסל, את אשתו המנוחה
לפני שבע שנים.
מוזרחת הטיפה המרה
לקות שיכור, שנכח בהצגת •רקדניות צ ד
פתיות באובדז׳ דה פיראנויד, מועדון,הליאן
הקד,ירי המפואר בו. נהג לבלות פארוק, שכח
את עצמו, צעק בהתלהבות לעומת הרוקדות
נ .״יחי המלך ! יחי המלך 1אם כב 1
חזרו רקדניות כאלה לקהיר, עוד מעט יהיר,
לנו גם מלך.״ הלקוח נעצר, הובא למשפט,
נידון לשלושה חודשי מאסר באשמת הסתזן
נגד המשטר.

סכינאי נשאר סכינאי

קידוח בר מזל

אל-קנאטר אלינייריה הוא שמו הערבי של
סכר הגילום ליד קהיר .־ פירוש המלים :
פתחי ־ הברג ה סביבו משתרעת האדמה הפורייה
ביותר בכל העמק הפורה.
על חלק מן האדמות, שהוחרמו מבעלי

באחמדי, נפר קטן בכווית, האיר ׳המזל
פנים לשייך ד׳מקנמי שחפר באר מים. הוא
יתלה שלט, הודיע לתושבים שיוכלו לקנות
ממי הבאר החדשה במחיר של חצי ריאל
לפחד־מחירר של פח־ נפט בכווית הוא־ פחות
מרבע ריאל.
העולם הזה 933

1 *3 0 3 1

ב של ם
גרמניה

ישרא לי ע לי ך,

המדים הללו
״הם באים ! הם באים !״ עברה הקריאה
בין הקצינים מבריקי־המדים בבנין הלבן ראתך
שבפאת יער מארלי־לה־רואה, בין פאריס
לוורסיי, משכן המפקדה העליונה של כוחות
האמנה האטלנטית.

פאריס!

האנשים שהקצינים ציפו להם היו שמונה
גברים זקופים, הנציגים הראשונים של גרמניה
המערבית בפיקוד המערבי. אולם לא
בגלל היותם גרמנים גרמו לציפיה כה מתוחה.
כל הקצינים התרגלו מזמן למחשבה
שיצטרכו לעבוד תחת גג אחד עם אויביהם
לשעבר. המתיחות נגרמה על־ידי שאלה אחרת:
איזה מדים ילבשו?
ללאחגורות ־ שכם. משך דורות ביקשו
קציני כל העולם להידמות במדיהם לקצינים
גרמניים. האופנה הצבאית הגרמנית היתד,
תמיד המילה האחרונה בשטח זה. אולם
בחודש שעבר עברו במיפקדה האטלנטית
תצלומים שהרימו גבות־עיניים רבות. אותם
תצלומים גרמו לשערוריה ׳ שעברה על • פני
גרמניה .;.הם עוררו ויכוח: חזק יותר מאשר
עצם הקמת.הצבא הגרמני. י
כי מתכנני הצבא החדש שאפו ׳להיות׳ שונים
מכל צבא גרמני קודם. לא רק׳-בתוכן
החיים הצבאיים, אלא גם בצורת המדים. ה חיילים
לא יחגרו עוד חגורות־עזר מבריקות,
גס לא חגורות־שכם מלוכסנות שחצניות.
בכל זאת רצו המתכננים במדים יפים,
שיעשו ׳רושם על הנערות, יעזרו לגיוס הי
צעירים

הכל ד,שיכימו״לעקרונות׳.לפני חודש מסר
משת הבטחון בגאווה רבה, לעתינות, תצלומים
של. שמונה דוגמנים, במדים החדשים
של חיל־היבשה, חיל־הים וחיל־האויר.
לרגע קט שררה דממה נדהמת ברחבי המדינה.
אחר כך נשמע הד של רעם מתקרב.
הגרמנים הגיבו כפי שהגיבו הישראלים בר*
למעשה ידם של מתכנני הרפורמה הצבאית
הגרמנית (העולם הזה )925 על התחתונה.
בשבועות האחרונים נמצאים הקצינים
בסימן של עליה מתמדת, כשבראשם עומד
ראש שרות־הריגול החדש, הננרל פון־
גילן, מי שהיה ראש הריגול הנאצי האנטי׳
סובייטי במלחמת־העולס, השניה.

פאריסבאחד בחודש אוגוסט קמו מיליון צרפתים ועזבו את פאריס —
מי לריביירה, מי לספרד, ומי לשאר ארצות ומקומות. במקום המיליון
החסר באו מיליון ישראלים.
משרדי שוהם ואל־על נמצאים באוזניו דה ל׳אופרה. לאורך אותו
רחוב אומלל נאה ׳שומעים רק עברית, משם מתפצל הזרם לשלוחות
שלוחות, המגיעות עד שאנז אליזה או מתפרנס. זרם זה הנוימסוכז
׳מאה ומי שלא ישכיל להמלט ממנו בעוד מועד עלול להילכדבמערבולת ולטבוע בערך בצורה הנ״ל :

עד כאן הישראלים. אשר לצרפתים, הרי אפילו העניים המרודים
ביניהם חוסכים כסף כל השנה, ואז הם יוצאים עם כל המשפחה
לחודש אחד למקום נאה, גרים במלון נאה ומבלים חודש אחד כמי
מלכים. אפילו הקבצנים יוצאים כאן לחופשה, ואין זאת גוזמה,
הם מתערבים על מירוצי הסוסים, משחקים בקזינו, רוחצים בים,

אתה חייב לענות על כל השאלות הללו, אחרת יספרו בתל־אביב
שאתה סנוב. כמו כן אתה חייב ללכת אתן לקנות לחם, אחרת צפויה
להן מיתת רעב. הכרתי כאן ישראלית אחת שלא אכלה יומים מפני
שלא ידעה איך אומרים בצרפתית לחם.
המקרה הקלפי של התייר מישראל הוא נער או נערה, שהתכתבו
במשך שנים עם דוד רחוק בבלגיה או באנגליה, עד שהלה ניאות
להזמינם לביקור. הם קיבלו רשות להוציא 10 דולר ובאו. לפאריס
עם ויזה לכמה ימים. בעזרת סכום זה וויזה זו הם משתדלים להשאר
בפאריס ככל האפשר, ואת• הזמן הם מבלים בשכיבה על המיטה
בבית המלון, אולי יבוא מישהו. כבר ביקשו ממני לגשת אל כמה
בתי מלון ולהוציא משם כמה ישראלים וישראליות המונחים שם
למעצבה מפני שהם פוחדים לצאת בעצמם לרחוב, שמא יחטפו אותם.
עוד שיפה בדוקה,יישל תיירים אלה היא להכריח אותך להיזכר
בהם מאיזה שהוא מקום. והם מצליחים בזה, ואז מתחדשת ההיכרות
בשמחה עצומה. כל הישראלים היושבים בפאריס עסוקים עכשיו
בעיסוק אחד ויחיד — להראות את פאריס לאלה הטוענים שהם
ידידים ותיקים.

בריטניה
הע?1ם הזה ג

ההמונים יוצאים לחופשה

פוחדים לצאר! לרחוב

אותם את שטרות־הכסף החדשים שלהם, רק
בקול רם יותר.
דיילים ונערי-מעלית .״מגוחך שאג.
עיתון אחד .״מדים של נערי־מעלית !״
צעק שני .״דיילי־מטוסים 1״ התרתח שלישי.
ואמנם, כולם צדקו: המדים הגרמניים החדשים
דמו למדי־השרד של המשרתים במלון
דן, תל־אביב.
חיש מהר פשטה השמועה, עוררה חיוך
רחב במיפקדות כל צבאות אילופה. לשן א
הסבירו מתכנני־המדים סמוקי־הפנים שהם
התכוונו ליצור מדים הדומים למדי הצבא
האמריקאי .״אולי ראיתם בטעות קצינים
דרום־אמריקאיים 1״ לעגו הקצינים.
כשהגיעו שמונה הקצינים הגרמנים לשערי
בנין המיפקדה האטלנטית, יצא. לקראתם הקפטן
הבלגי האגלמאכר, ברכם בשם ה־רמטכ״ל,
הגנרל האמריקאי שוילר, מאחורי
כל הוילונות הציצו קציני שאר העמים, מוכנים
לפרוץ בצחוק אדיר. אלא שהצחוק לא
פרץ: כל שמונת הקצינים לבשו חליפות
אזרחיות אלגנטיות.

טדי-בו

אינם יוצאים מחברת יהודים או ישראלים, הולכים רכיל, מתגעגעים
ביחד, אחר חוזרים ארצה ומסמרים שהיי בהשתלמות בחוץ לארץ.
בדרך כלל הם קונים המון חולצות ניילון ואינם זזים מלשבח ולהלל
את הניילון הטוב. ותמיד יש מישהו הממתין להם בתחנת הרכבת
בבואם או מלווה אותם בצאתם, כי אין דבר שהישראלים פוחדים
ממנו כמו תחנת רכבת.

*סלח לי, אתה מישראל, לא? מה אתה עושה כאן? כמה זמן
אתה נמצא כאן? מתי אתה חוזר? אתה נמצא אצל קרובים? האם
הם עשירים? •כמה הם נותנים לך י אתה מכיר אולי את יוסקה?
אתה מקבל הקצבה? או שאתה מעביר את הכסף בשוק השחור? לפי
איזה שער? אולי אתה יודע איך מסדרים שיאריכו את הויזה, מפני
י ו קי ב ל תי ויזה רק לשבועיים? ומה לעשות עם כרטיס הרכבת
*3׳^ויש לק אפשר למכור אותו? כמה אני צריכה להפסיד עליו? אתה
חושב שאפשר למצוא כאן עבודה? אני יודעת לרקוד. ולאן כדאי
ללכת בערב? האם אתה עסוק הערב? יש לי עוד שש עשרה
חברות שבאו אתי, אני צריכה-לפגוש אותן בשעה שבע. תוכל
לבוא?״

לאחר בילוי מעין זה ביניהם לבין עצמם מפליגים אותם ישראלים
למחוז חפצם, אל הדוד, שם הם מבלים חצי שנה בחוג המשפחה,

דובים ולא יער

£ 6 1 2 X 1$

מאח-

נוער מחפש את האתמול
איש אינו יודע איך זה התחיל, מניין זה

בעל מסעדה פאריסאית מגרש צייר ישראלי שלא היה
? ,ו פסה לשלם עבור ארוחתו. תמונה זו צולמה
בידי קינן, מטושטשת בשל החפזון כביצוע הצילום.
משתזפים ומטפסים בהרים, מבלים במחנות אוהלים, דגים דגים
ועוסקים בכל מיני דברים בטלים שאינם מביאים תועלת לאיש פרט
לעצמם.
והגרמנים ממשיכים עדיין לתת לנו אוניות, כדי שיהיה לחברה במה
להגיע הנה. מכל אלה הבאים פגשתי רק אחד, בן שבע עשרה, שבא
עם ילקוט גב, ציוד מתקפל ומנות ברזל, והמתבונן לעבור את
אירופה בטרמפ. האינפורמציה היחידה ששאל אותי היתד, על
טרמפים, ו 1תתי אותה בשמחה.
במועדון הישראלי כאן יש עתונים ישנים מלפני שנתיים וגם כמה
חוברות על גידול תפוחי אדמה. קראתי אותן בעיון, ומי שרוצה
לדעת משהו על גידול תפוחי אדמה, מוזמן לבוא לפאריס.

בא, מה גרם לו. פתאום הוא נמצא בלונדון.
היה זד, הטדי־בוי*.
בני לונדון השמרניים הבחינו לראשונה בצעירים
שלבשו לבוש. מוזר, משכו בכתפיהם.
אולם אט־אט גברה ההכרה שאין זה ענין
של כמה מטורפים. יותר ויותר צעירים הופיעו
במקומות ציבוריים כשהם לבושים
עניבות, מעילים ומכנסיים של סוף המאה
שעברה, מגדלים את שער ראשם בהתאם,
מתנהגים כאילו יצאו זה עתה מטרקלין אלגנטי,
אחרי שיחה קלילה עם אותו מאהב
גנדרי, הנסיך מוולס, שנכנס להיסטוריה כ-
הוד־מלכותו׳ אדוארד השביעי, מלך בריטניה
הגדולה.

פעה היתד, משותפת לרוב ארצות כדור־ה־ארץ.
הנוער התייאש מן ההווה. ,שוב אינו
מחפש את המחר, בורח אל תוך האתמול.

נשי נטושות
האדם הנוטש את אשתו הוא נבל. הוא גם
גורם נזקים לאוצר המדינה, המשלם כל שנה
כ־ 25 מליון ל״י כתשלומי סעד לנשים העגונות.
לכן שינס נורמאן דודם, חבר בית־הנבחרים
מטעם מפלגת הלייבור, את מותניו
הציבוריות, יצא לקרב.

״אם אין דרך אחרת לתפוס את 40 אלף
הבעלים שנטשו את נשותיהם,״ הכריז בזעם
,״עלינו לפרסם את שמותיהם ברבים.
כי בעל כזה כמעט גרוע מרוצח. הוא דן את
לבסוף לא יכלו גם העתונים לעבור על
אשתו לחיים ארוכים של בדידות, מצוקה
התווכחו,
העניו בשתיקה. פרשנים מלומדים
ודכאון ! ״
בנו תלי־תלים של תיאוריות מפולפלות .״לנוער
הבריטי חסר תובן בחיים,״ אמרו תוך
לאן בורחים הבעלים? פשוט מאד, טענו
נענוע ראש כבד־משקל .״הוא מנסה למלא את
פקידי בית־המשפט הלונדוני ,״הם עוברים
החלל בשגעזן זה, מתוך תקווה שיעזור לו
לעיר אחרת, מוצאים עבודה׳וידידה חדשה.״
לשכוח את הר,ווה המשעמם והאפרורי.״
אחת הסיבות: הגאות הכלכלית הנוכחית
בבריטניה מאפשרת לבעלים למצוא בנקל
הסגנון היה בריטי עד ללשד העצמות,
משרה חדשה. כשחסרים מקומות עבודה, נוממש
כמו הנסיך המנוח עצמו. אולם התוטים
הגברים הרבה יותר להחזיק מעמד במקום
עבודתם בביתם, אצל ילדיהם ואצל
• השמ נובע, מן הסתם, משם דובון־ה־צעצועים*
האירופי הקרוי ״טדי־בר״.
נשותיהם.

אנשים
לימונדה לא־בולגרידו
מי שם לב ז בקווי היסוד הצרייכים, לדעתו׳
לשמש בסיס לפעולת הממשלה העתידה,
הכנים כי. ג׳י. אומנם פרק מיוחד הנקרא
.טוהר המידות״ ,אולם נזהר מאד שלא לרמוז
בו על כוונה להילחם כשחיתות
ובמושחתים אחד הראשונים מבין
חברי אצ״ל לשעבר שזכה לקבל היתר־כניסה

השבוע מחקר, בו הוא טוען כי נשי ארצות־הברית
הפכו את כעדיהן לחומר כיד
היוצר. בעוד שברוב המדינות האחרות רואות
הנשים לחובתן להקל את חיי הבעל,
נדרש הגבר האמריקאי להקדיש את כל כוחו
לפינוק אשתו. הגברים האמריקאיים, הוא
קובע, הם פחדנים עלובים, מאומנים בשיטות
פרוסיות למלא את כל חובות הבית. אין הם
מעיזים להפיל מעט אפר סיגריות על הרצפה,

קצוץ־שורות, החליטו שלושה משוררים צעירים
אחרים להתל בו, שלחו אל עורך העמוד
הספרותי אליעזר שטיינמן מכתב ירחמיאל,
מלא תהילות נוסת־ציפור־הנפש. המכתב,
פרי עטם של דוד (ברזים טרופי שפתיים)
אבירן, יוסי (שפתיים מלוחות) כר
ונתןזך, נדפס ביום הששי האחרון בעמוד
הספרותי של ובר, ברצינות גמורה ה־

סרס הספרותי המעניין כיותר כשווווווווו1(11
ווווווווו 1וווווווווווווווווווווווווווווווווווויווווווווווויווויוו!| 1

פסוקי השבוע
• הנשיא יצחק בן־צבי, בפגישר, עם צועדי הנח״ל
שחזרו מהולנד . :גם אבותינו היו צועדים. צעידתם נמשכה אומנם
זמן רב: ארבעים שנה. אנו נשתדל לעשות זאת יותר מהר.״
.גנרל אדיסון ל. מ .בארנס, בתגובה על ההתלקחות
בגבול רצועת עזר . :אילו התחשבו המתקיפים בעובדה כי יום
ראשון הוא יום המנוחה של הנוצרים, ואילו התחשבו הערבים
גם ביום השבת של היהודים, והיהודים היו מתחשבים ביום הששי
כיום המנוחה של הערבים — כי אז היו לנו כבר שלושה ימים

ללא יריות או תקריות, כלומר: חצי־שלום ו •
ד״ר נחום גולדמן, שבא לישראל כדי להשתתף בישי־ !
בות הוועד הפועל הציוני. :אינני נבהל משום הצהרות, אפילו |
מההצהרות של עצמי.״
• הכוכב קירק דאגלם, השוהה עתה באירופה לרגל |
הסרטת חיי וואן ״ ד :״ההבדל היחיד בין גבינת קאממבר (עזת־ |
הריח) לבין גבינה שווייצרית (בעלת־חורים) הוא שבשנייה האיוו־ !
רור הוא קצת יותר טוב •
הכוכבת ריטה מורנו . :נערה פיקחת היא זאת! ,
היכולה לסרב לנשיקה, מבלי להפסיד אותה.״

א 1 * 1אבו * -סהקרהלידיור 1ם ר •
ארוסות 1ה ע 1רכהסחוססס 1איךאוכל
לצאתהערב?11

כוכבת מורנו
לסרב — בלי להפסיד

^וווווווווווווווווווווווווו

לבריטניה היה עורך־הדין שמואל תמיר,
שהגיע לשם השבוע כדי לאסוף חומר
נוסף כפרשת ר,ם טנר. עד כה ראתה
מסוכנים,

בריטניה בחברי אצ״ל אלמנטים
סירבה להרשות את כני סתם...
פינאלי, אחד משני הילדים שהתפרסמו
כאשר הוצלו מידי נזירה צרפתית, הודיע השבוע
כי החליט לבחור במקצוע אביו המנוח
וללמוד רפואה הרב יהודה ליכ הכהן
מיימון סיפר, כי 3200 מתוך 4000
הספרים המוצגים עתה בתערוכת הרמב״ם
בירושלים הם מתוך ספרייתו הפרטית
מעל לדוכנו של הרוכל אלכרט, המוכר זה
שנים משקאות קרים ברחוב ליליינבלום ב־תל־אביב,
היה תלוי דרך קבע שלט: לימונדה
כולגרית. לאחר הפלת מטוס אלעל,
גילה אלברט זריזות מסחרית, הסיר את השלט
והוא ממשיך להשקות את לקוחותיו
בלימונדה חסרת־לאומיות.

ראוכן

־ ס דו ע אין אתם ! רחתאת • דיי
ה חד ש
ה ס גן
סי שחת
ב־ ם גנו ר ״
ש ל ״ הי א ״ .י דיי ך תי ר כ שו ה ־ כ פ פו

ברחיוראות ־ ותוכל • לעש 1ת
ע בו דהללאד אנ ה ־.

להשעין את רגליהם לשולחן או להשאיר כלי
בלתי־רחוץ בכיור. והגברים הישראליים?

חלב ספרותי
תורת המתיחה: לאחר שדבר
שיר, פרי עטו של אריה סיץ, בשם
פירסם קריאה
לאחדות המעמד, שהיה מעין מאמר פוליטי

לאחר היסוסים מרובים, להעניק את ה

(ראה ספר לסבתא, עמוד )20

היריות: מחוץ לתוכנית
רב-אלוף ד״ר יגאל ידיו, שזכה

יכברבאה
־ כסה • ס 1תועדינות • דייךבום ! האחרון .
א פי לו לאחרע בו דו ח ה בי תו ־

״ ס מו ר ״ מכסהאת
העורבשכבת סנן.
סוו ר סי
ה מונ ע ת
ס ג רי ם.

־ םגנ 1ררבן -ל
ע בו דהבר טי בו ת-

־ ם גנ 1ראדנם •
־ ל ע בו דהבלכ לו ך.
נפט 1ש ם 1י ם .

אויבי הנוער
מחלות מאת הד״ר

המין

מרדכי זידמן

בתוארו
(המדעי) על עבודת־מחקר במגילות
הגנוזות, יתפנה בעתיד הקרוב לזמן־מה מ־חפירותיו
בחצור, כדי לשמש כיועץ ההיסטורי
של התיאטרון הקאמרי בהצגת מלחמת
בני-אור ^,מחזהו של משה שמיר ...
חיה הררי החליטה ברגע האחרון שלא להשתתף
במחזהו של מארסל פאניול
יהודה. התברר לה כי המחזה, המתאר את
דמותו של יהודה איש־קריות, מוסר ישו הנוצרי
לידי הרומאים, מכיל רמזים אנטישמיים.
קודם לכן, לא הספיקה ידיעתה
בצרפתית לעמוד על כ ך מלכה המודח
של מצריים פארוק, המחפש כבר זמן רב
עבודה, מצא אותה סוף סוף השבוע: מדינת
קולומביה הזמינה אותו לשמש כשופט בתחרות
היופי הארצית, בה תיבחר מיס קולומביה.
אין ספק, כי בשטח זה הכשרתו
המקצועית היא מ עו ל ה ...השבוע הציג
תיאטרון זירה את המחזה בדלתיים סגורות
בנחל עוז, ליד גבול רצועת עזה. ברגע בו
שאלה השחקנית עדנה שכיט, בהתאם לטקסט
. :מה המנגינה הזאת?״ נשמע טירטור
מקלע מצרי, ובעיקבותיו תשובת מקלעים
ישראליים. כעבור דקות מספר, כשאמרה השחקנית.
:המנגינה נחלשת, הכל נגמר,״
השתתקו היריות. הקהל לא שם לב: הוא
התרגל ...הסוציולוג ג׳ץ פישר פירסם

ישראל הוא בלי ספק זה של ירחון תנועת
המושבים בתלם. המערכת החליטה השבוע
כי חבר מושב־העולים שיחבר את הרפורטג׳ה
המעניינת ביותר על כפרו, יזכה בפרס —
עגלה צ עי ר ה ...מאז בואה לארצות־הברית
דחתה אילנה כרמל, מלכת היופי
של ישראל 29 ,הצעות־נישואין. עם שובה
לישראל היא מתכוננת להתגייס לצבא.

פרם הראשון לכותרת אשרי הגפרור.

בין מציעיה הרבים זכה בפרס צבי קום־
טרינסקי, תל־אביב, חובבי ציון .59
נשארו עוד שלושה פרסים של ל״י
אחת כל אחד, ואותם נעניק לאמנון בי״
רב, גבים דואר־נע הנגב, ששלח (יחד
עם אחרים) את הכותרת הססןעל
גביהסום, לאבנר מלמד, קבוצת ארז,
דואר־נע אשקלון, עבור הכותרת (ששלח
בניגוד לדעת אשתו רחל) הנקודה
העדינה ולמוניה שביט, גבעת־נשר
ליד חיפה שהציע את סוף העולם

מספר התשובות הפעם קפץ ועלה עד
ל־ ,527 אולם חוששתני שאף אחת מן הכותרות
המוצעות אינה יכולה להתחרות
בהצלחה עם הכותרת המקורית: סיש׳

פש מיואש מבצע התאבדות.

אומנם, רבים כיוונו לדעתו של היוצר
המקורי, אולם ניסוחיהם היו מוצלחים
פחות. מכולם נזכיר רק את חמשירו של
יואל גלעדי, פתח־תקוה :

היה היה זבוב מדוכא,
שזבובה מידיו הסתלקה,
הוא עלה על מוקש
וממנה ביקש :
.תתקרבי אלי רק לדקה ו
רבים
אחרים היו בשעת חיבור הכותרת
תחת הרושם העז של הפצצות שלפני
הבחירות במערכת העולם הזח
ובבתי מנהיגי הצ״כ, מכל אלה החלטתי,

כותרות אחרות שכדאי להזכירן :
אפשר להתפוצץ! (יהודה זיגלמן,
נווה שאנן, חיפה) ,הגורס המכריע
(יוסף פרלמוטר, חולדה) ,נימוק משכנע
(אברהם קרביץ, חיפה) ,הסיגריה
המעופפת (עטרה גרבסקי, תל־אביב),
מי בתור? (שמעון אינולד, עין־חרוד,
הקיבוץ המאוחד) ,להתראות בעולם
הבא ! (חנן גולדגרט, חולון) ,שעת
האפס (נילי זיסמן, חיפה) ,שירת הברבור
(דני הלנברג, כפר־סבא) ,דאר
אוויר (יהודה גת, חיפה) ,תנו הפצצה
בידים נאמנות ( 1יצחק מלו,
ירושלים).
ותסיים תמרה אסנין, בית־החולים
עפולה, בחמשירה :

היה אלמוני שמיהר
לחפש את הצדק בנר.
לפתע מצא
בידו רק פצצה
שהפתיל כה החל ככר בוער.

ספורט
כדו רגל
הכדור הוא עגול
אלפי זוגות עיניים תרו על־פני המגרש,
חיפשו את יהושע (שייע) גלזר, חלוצה המרכזי
של מכבי תל־אביב. במקומו נראו שני
וותיקים שהפכו תיירים.
יוסף מירמוביץ׳ ויוסף גולדשטיין שבאו
זה מקרוב מלונדון הערפלית, חיזקו שוב את
קבוצתם במשחקה על המגרש החדרתי ה־חמסיני,
סייעו בהצלחה רבה לנצחון מכריע
על הפועל חורה בתוצאה .0:6שנים מבין
חצי־תריסר השערים הובקעו ברגלי מירמו-
ביץ.,
נצחון דומה, קטן יותר, אך עקשני פי
כמה, הושג בקרב בין הפועל פתח־תקוה ו־בית״ר
תל־אביב. שתי בעיטות מרגלו של
צ׳יריק, אתת משל סטלמך ואחת של זלי-
קוביץ׳ קבעו את התוצאה ,0:4לאחר מחצית
מאופסת, וגרמו אכזבה קשה לאוהדי
הקבוצה התל־אביבית הידועה ברוח הלחימה
שלה.

מוגרו ולולובריג׳ידה
בחזה המערב אין כל זזדש

קן לג 1ע סרטים קרב בין שלושה
עולם זה לנשים הוא מנסה להוכיח
שבשדה הקרב האמריקאי הגדול של
הנהלות חברות התעשיה נלחמים בחרוף
משכורת מטורפים ו/או נשותיהם. מאבק
דרמאתי נטוש בין שלושה זוגות: ג׳רי
וקארול (תאן הפליז, ארלין דאהל) ן ביל
וקיטי (קורנל וואילד, ג׳ון אליסון) ! סיד
וליו •(פרד מקמארי׳ ליזץ באקאל) ; על משרת
המנהל בבית־החרושת למכוניות של
מיליונרווק גיפורד (קלפיטון ווב).
עד שהוא פותר את בעיית המנהל החדש
בצורה שאינה מניחה את הדעת, מנסות
שתים מתוך שלוש הנשים להשליך את
עצמן לזרועות גיפורד במאמץ לפתור את
בעיות. בעליהן או בעיות נפשיות משלהן.
כל זה נעשה על פני מסך סינמסקופי, מתובל
בתמונות נוף ניו״יורקיות, בצרוף אותו
שיח יבש ומבריק. כמו תחליף־לזהב האופיני
כל כך לסרטים הוליבודיים מסוג זה.

על גלי השעמום
לפני עשרים שנה, בעמוד אחד בשם בניטו
מוסוליני בראש השלטון באיטליה, היה מן
הנמנע לגעת בבעיות המציאות בסלט רומאי.
צ׳מצ׳יטה, האולפן המרכזי באיטליה הוציא
סידרה ארוכה של סרטים רומנטפשיים שהיו
מן הגרועים שהופקו אי־פעם באי־מקום ש־יזוא•
אנית הנשים תוצרת , 1954 אינו
:מבייש את המסורת הזאת.
במשך שעה וחצי נגולה על הבד פרשה
שהיתר. עלולה להיות מרתקת למדי, אילו
צולמה בידים הוליבודיות: מעשה בנערה
(מיי בריט) הנשלחת לארץ גזירה על לא
עוול, ניצולה על ידי עורך דין יפה עין
וגנבת נאת גוף (קרימה) .על הספינה מצויות
גם נשים רבות אחרות הצמאות לגברים, נמצאים
מלחים הצמאים לנשים. לשווא מצפה
הקהל, מגורה על ידי הודעות המציגים כי
הסרט זכה לטיפול נטורי־מוסרתא של משרד
הפנים, לתמונות מסוג מיוחד. ההילולה שעורכים
אלה ואלו על הבד דומה לנשף
פורים בגן ילדים עירוני. הרמה היא בהתאם
למקום ההילולה.

לא נשכחים מתקופת הסרט האילם. למשל :
רדיפה אחרי לואיס בחנות כלבו בה הוא
מצליח לשבור כמעט את כל המצוי בה !
פנטומימה בה ישן ג׳רי שנה כבדה להפליא.

איפה הדרמאתיות*
סרתולדות שימצא חן בעיני חסידי ג׳אז
מן הסוג שאותו החדיר לאזני רבים גלן
מילר, הוא הרומאנם שלא נגמר, על
אודות המנצח ובעל התזמורת הנודע שנספה
בתאונת מטוס במלחמת העולם השניה.
חיי מילר לא היו סוערים. גם הסרט, המספר
כיצד התאהב (את דמותו מגלם ג׳יימם
סטיוארם, הדומה מאד למקור) בנערה (ג׳ון
ואליסון) ,הצליח בעזרת חסכנותה לארגן תזמורת,
כמעט שנכשל, אחר הצליח, אינו מצטיין
בדראמתיות, אלא אם כן יכונו נשואים,
לידת תינוק, הצלחות וכשלונות בשדה הבידור
— דרמאתיים.

יומן החד שו ת
שחור מול לבן
בעת סיבובו, הגדול בעולם נפגשה מלכת
השחרחרות, ג׳ינה (החזה לולובריג׳ידה
במלכת הבלונדיות מארילין (החזה !) מונרו.
אמרה אז ג׳ינה , :היא נפלאה !״ השיבה
לה מארילין . :היא נהדרת !״
השבוע הוחלפו בין השתים, בעזרת עורכי
דין ומתורגמנים דיבורים מסוג אחר לח לוטין.
האשימה ג׳ינה את מארילין: בהיות
הראשונה באמריקה עשתה מארילין את הכל
כדי להשמיץ את ג׳ינה, מאחורי גבה, כמובן
הסיבה: קנאה. ג׳ינה דורשת התנצלות, או —
השיבה מארילין , :אני אתנצל רק על
גוויתה ! ״
כאשר נודע דבר הריב, פנה עתונאי סקרן
אל גברת צעירה שהשתזסה בבגד־ים צנוע
מאד על חולות קאן, הריביירה הצרפתית,
שאל לדעתה.
״אני בחופשה. כל זה אינו מענין אותי,״
השיבה סופיה לורן, התהפכה על בטנה.

בקצרה

הקערה נתהפפה על פיה. האומלל
ביותר מבין שמונים ושמונה השחקנים שהתמודדו
בשבת האחרונה על הגביע, דיה,
ללא ספק, שוער קבוצת מכבי פתח־תקוה,
חיים בוו.
היתר, זו הגדולה בהפתעות רבע הגמר,
כשבתום המשחק בין מכבי פתח־תקוה לבין
הפועל רמת־גן היתד, התוצאה מאופסת, והמשחק
הוארך ב־ 30 דקות נוספות. כנהוג במשחקי
גביע. חסרה עוד דקה אחת לסיום
המשחק, כשלפתע הגיח כדור מצד ימין לעבר
השער, נהדף על־ידי השוער הפתח״
תקואי לתוך שערו. שער עצמי אומלל זה
הוריד את הפתח־תקואים ממשחקי הגביע,
העלה את הרמת־גנים לחצי הגמר, בו יתמודדו
נגד הפועל הפתח־תקואי.
המאושר ביותר בין מתחרי השבת האחרונה
היה אלי פוקס, מאמנה ושחקנה של
מכבי חיפה, שהפכה את הקערה על פיה
בדרבי החיפאי, ולאחר שבמשחקי הליגה נוצחה
על־ידי הפועל חיפה ,0:4גמלה השבוע
ליריבתה באותה תוצאה עצמה, העלתה עצמה
לחצי־הגמר, בו תתמודד עם אם־המכבים
מכבי תל־אביב.

בדי תוכי ומחולות
מזכירה שחורה וחייכנית, פתחה, ללא
דפיקה מוקדמת, את דלתו של משה וייס,
מזכיר ההתאחדות לכדורגל, עצרה בפתח והודיעה
• :בחוץ מחכה לך איזה יהודי שמדבר
רק אנגלית.״
וייס, הרגיל בהודעות מסוג זול לא נחפז
לקראו, ביקש להכניסו פנימה רק לאחר
שנתפנה מענייניו. האורח נכנם כשפניו מכוסים
חיזך אדיב, הושיט ידו להיכרות ואמר
באנגלית רהוטה . :שמי גיבונס.״
זיעה קרה כיסתה את פניו של מזכיר ה-
התאחדות. לפניו לא עמו אחר, אלא אותו
אדם שנועד לאמן את הנבחרת הישראלית
בכדורגל. בהיותו אנגלי טיפוסי וויתר גי־בונם
על הכל־כך־טבעי בישראל, העדיף להימנע
מקבלות־פנים ורעש־חיצוני מיותר,
בא ללא הודעה מוקדמת ונסע בעצמו למלון
גת־ריסון.
מוסקבה ורמת־גן. אם כי טרם נודע
השם גיבונס בישראל, הרי שברחבי אירופה
המערבית שמו הולך לפניו כאחד השחקנים
הטובים ביותר באיים הבריטיים, ששיחק
פעמיים בנבחרת המקצועית של בריטניה
ושמונה פעמים בנבחרת החובבים שלה.
כשפנתה התאחדות הכדורגל הישראלית
אל זו הבריטית, בבקשה לשגר לישראל
מאמן בכדורגל, לא היססו הבריטים מלנקוב
בשמו של מאמן בעל שיעור קומו /כג׳ק
גיבונס, שיחל כבר בימים הקרובים במלאכתו,
יכין, בין השאר, את האחד־עשר שיתמודדו
באביב הבא נגד נבחרת ברית־ד,מועצות
במוסקבה וברמת־גן, על הגביע העולמי.

איהצ ׳ ארליז הוא מהדורה אנגלית
מוסיקאלית של המהתלה האנגלית הידועה
אין:עוד סבק
על הסטודנט שלבש בגדי אשה, בהשתתפות ה המימי בכשרונו ספקות

שהטיל
שחקן אמריקאי ריי בולג׳ד. סרט מוסיקאלי
יוצא מגדר הרגיל של ג׳רי לואיס חייב לראחר
הוא —
אות את הספורטאים העליזים. גם מי
מהקללאהוב, ולשחות, כי השחק על חוד התער
שהטיל בספק את אי כשרונו של דין מאר־נית
המרכזית בו היא אסתר וויליאמס, בלואיג׳י
בודצ׳טי, התפרסם תוך יום אחד
טין חייב לעשות זאת. כל עוד עומד ג׳רי כן במיאמי. במלון שחיינית־בידור דמות בכל ניו־יורק. לואיג׳י 42 שהינו מהגר
מול המצלמה, עלוב, מסכן, מעורר רחמים,
מתרחשת בפלורידה עלילת
איטלקי וספר במקצועו, טען שהשיג שיא
נמשך הצופה אל העלילה, מרחם וצוחק על
מסיפורימיאמי בו מנסים אזרחים
הקומיקאי ההגון. ברגע שמופיע מרטין על
עולמי בגילוח תוך 17 שניות.
נאמנים ללחום בפשע. מלחמה מסוג אחר
הבד הופך הסרט משעמם ו תק.
גם?ה שיא
היא זו שב —
זה מעשה בשני ידידים לא יוצלחים המחלשיא
עולמי אחר טוען דנים קארטר,
ליטים ליהפך לכוכבי גולף, מצליחים לא
מימותעזים. כאן לוחם ריצ׳ארד
כדורגלן דרום־אפריקאי שהקפיץ את הכדור
בשדה הספורט אלא על במת התיאטרון, כמה
ווידמארק בקומוניסטים הסינים ויכול להם,
על רגלו 8766 פעם מבלי שיפול לקרקע.
וכמה מן התמונות בסרט מזכירות רג ם גורם להתפוצצות אטומית.

מבחר עשיר של
ילקוטים קלמרים
תיקים ותרמילים
מעור פלסטי חזק
מאריכים שנים
מתנקים כקלות

7111טקס
תל-אכיב: ככר דזנגוף 11
רחוב אלנבי 122
נ תני ה: רח׳ הרצל 9

שמרי על נזרה חטובה
ללא

דיאטה

קשה

״מכון לחטוב הגיזרה״

ב מ סלו ל

מכונות

אמריקאיות

חדישות

ת״א, רח׳ רש״י ,9טל 21668 .

^שווווווווווווווווווווו 1וווווווו 1ן

תוך 8דקות מוכן

4תמונות פספורט או 4שונות
1ל״י רק אצל
פוטומטון, בן־יהודה ,4ת״א
על־יד מוגרבי

בפזורה
גרמניה

כי אם אנגלית ( 304 כתבי עת) .אחריה ואחר
העברית באות האידיש ( 146 כתבי עת),
הספרדית ( )47 והצרפתית (.)37

שלושה בלבד
השינוי המספרי היחיד שחל ביהדות
גרמניה מאז 1933 אינו רק בזה שמלמעלה מ־
600 אלף יהודים תושבי גרמניה נותרו
27 אלף בלבד (מהם 5000 בברלין).

תמרורים

שינוי הרבה יותר מחריד וברור: מקומם
של היהודים במקצועות החופשיים. במקום
רבבות עורכי־דין, רופאים ועיתונאים יהודים
שבגרמניה הטרומנאצית באו 300 עור־כי־דין
(רובם יורדים מישראל) 30 ,רופאים
ו־ 20 עיתונאים יהודים.

המפיצים: חברת נאמנות למזרח הקרוב בע״מ
״תל־אביב — טלפון 84363 חיפה — טלפון 4811

הודעה

חב ש

נ מ שכ ת הר שמת מועמדות
דביה׳׳ם לאח־ות מוס מכות
כ״מלבן״
ההשכלה הדרושה 10 :שנות למוד עם תעודה.

הגיל 17 — 35 :

על המעוניינות לפנות :״מלבך, מחלקת האחיות, תל־אביב׳ ככר מטריק 19
בכל יום שני וחמישי בשעות הבוקר.

מקצוע אחר שאיבד כמעט לחלוטין את
חבריו היהודיים, כפי שגילתה השבוע הלשכה
הגרמנית לסטטיסטיקה: הפוליטיקה ה־פנימגרמית.
מספר החברים בבונדסטאג
(הכנסת) הגרמני: שלושה בלבד, בולים חברי
המפלגה הסוציאלדמוקראטית האופוזיציונית.

חרבי
והנזירים
שעה שבשבע השנים האחרונות עלו כמה
מאות יהודים חבשים, הידועים יותר ב כינויים
פאלאשים* לישראל, ירדו רק כמה
עשרות ישראליים לחבש, רובם כמומחים
בשרות קיסר חבש, הנגוס הילי סלאסי,
מיעוטם כשליחים מטעם ההסתדרות הציו נית•
כשחזר
אחד משליחים אלה, הרב
שמואל בארי, הביא עמו כמה גילויים לא
צפויים: הפאלאשים, שרובם, איכרים, לא
מונים 200 אלף איש ולא 70 אלף איש,
כפי שהביעו את דעתם אומדנים מוסמכים־
כביכול ־בשנים האחרונות.
הרב בארי, שעבר בכל מקומות מגורי
הפאלאשים שחורי העור ו מקו חלי השיער,
כדי לעמוד על קשריהם עם דת ישראל,
ערך רשימות סטטיסטיות מפורטות, הגיע
למסקנה סופי ת: לכל היותר מצויים בחבש
כ־ 25 אלף פאלאשים.
אך אלה קשורים כיום הרבה יותר ליו;־
דות מאשר אי־פעם. אישור לכך מצא הרב־השליח
בעובדה כי שוב אין הפאלאשים מעריצים
את נזיריהם כבימים עברו. בינתיים
הם גילו שהנזירים הנוהגים לסרס את עצמם,
עוברים בכך אל ״לאו ך מפורש מן
התורה.
עובדות פאלאשיות יהודיות אחרות :
0שתי תפילות יומיות
מן התנ״ך.

שתוכנן לקוח

• נישואין הנערכים תחת חופה מסורתית,
כשהחתן עונד לראשו זר בד מצבע
לבן ואדום (לבן לזכר כפרת העוונות ! אדום
— לזכר דם המילה).
עיתונות בתריסר לשונות
22 העתונים היומיים המופיעים בישראל,
פולקסשטימה (באידיש: קול העם) ,המופיע
ארבע פעמים בשבוע בוורשה, בירת פולין,
ומן נדיו חודיאו (בספרדית: העולם היהודי)
היוצא פעם לשבוע בסנטיאגו, בירת צ׳ילי,
אינם כידוע העתונים היהודיים היחידים בעולם.
עובדה זאת היתד, ידועה גם ליוסף
פרנקל, סטטיסטיקאי לונדוני צעיר, שהטריח
עצמו משך שלשת החדשים האחרונים,
ערך רשימה מלאה של כל כתבי העת.היהודיים
המופיעים בעולם׳ החל מיומונים עד
רבעונים.
סיכומו 889 :כתבי עת יהודיים (מהם
341 בישראל) ,המופיעים כמעט בכל ארצות
תבל (מאירלנד עד קניה ומבוליביה עד שבדיה)
,בלמעלה מתריסר לשונות לשם שלל
מטרות, נוסף על. מטרת היסוד העתונאית,
מסירת אינפורמציה כירחון החיילים
המשוחררים היהודיים בלונדון, ירחון המכבי
בבומביי, רבעון בריאות העם בבואנוס
איירם.
הלשון הראשית לעתונות היהודית איננה
עברית דווקא (בה מופיעים 265 כתבי עת),
• בלשון חבש העתיקה, גיז: הפולשים
הזדים.

אם־אנג׳לי
שלוש אהבות ובן אחד
נולד. לשחקנית־קולנוע איטלקית פייר
אנג׳לי ,22 ,שהתישבה בהוליבוד (שלוש אהבות
; השטן בין השלושה) ונישאה לזמר
וזיק דאמון: בנם הבכור.
נו ל ד. למשורר דויד (ביער בחדרה) שמעוני
: 69 ,נכדו הבכור, מבנו היחיד שמואל,
לשעבר איש החטיבה היהודית הלוחמת וכיום
מוסמך האוניברסיטה העברית ללשון
עברית ומקרא.
נולד. לעיתונאי ום ג^־עורך מעריב ד״ר
(לפילוסופיה וללשונות המזרח) דויד (ראשים
בישראל) לאזר : 53 ,נכדו הבכור, מבתו
אביבה, לשעבר חיילת פלמ״ח (חטיבת
יפתח) וכיום מורה.
נולד. לעיתונאי־ספורט שהפך לעורך־דין,
אמנון חלד ,28 ,ולאשתו תמר: בנם הבכור.
נישא. ירחמיאל, בנו בכורו של רמטכ״ל
צה״ל הראשון, רב־אלוף יעקב דורי. כאשר
הוענקה, לפני שבע שנים, לדורי־האב דרגת
רב־אלוף, נזדרז ירחמיאל, מהר לסיים בית-
ספר לקצינים, זכה בדרגת סגן־משנה.
נישאה. רחל בתו של פרופסור האוניברסיטה
העברית (למטמטיקה) אברהם אדולף
הלוי פרנקל, אב לחמישה (שתי בנות, שלושה
בנים) ,שהתפרסם בהטפותיו להגברת הילודה
ביישוב.
נחוג. יום הולדתו הרביעי של יפתח־פלמח
זאבי, בעלייה למצדה. יפתח־פלמח,
בנו של איש פלמח וחבורת האש וותיק
סגן־אלוף רחבעם (גנדהי) זאבי, עלה למצדה
זו הפעם השלישית, יחד עם הוריו, כמנהגם
מאז יום הולדתו השני של יפתח־פלמח.
נחוג. יום הולדתו ה־ 35 של סגן המפקח
הכללי של משטרת ישראל ובן בי. ג׳י,.
עמוס בן־גוריון, במסיבת־חצות, ערב יציאתו
לנופש בקיטנת שוטרים ליד נהריה.
נחוג. יום הולדתו ד,־ 38 של סופר מידד
(שמעון צהמרא) שיף* ,במסיבה מצומצמת,
שעיקרה היתד, עוגת־דבש, מאפה בית, מעשה
ידי אשתו, חווה, לשעבר מזכירת הארץ,
בו משמש כיום שיף כעורך העמודים הפנימיים.

׳אחיו של ישורון שיף, סגן המפקח
הכללי של משטרת ישראל וכיום מנהל בית
החרן שת למוצרי פלסטיקה סרן.

יטדאלי בנאדשה כושים, סינים׳,הודים ואירופאיים רקדו יחדיו את ״מחול הנשיקות״
הרומאני, שרו את שיר הירושימה העולה בלהבות פצצת האטום
והניחו זרי פרחים למרגלות אנדרטת לוחמי גיטו ווארשה. נערים
מ־ 114 מדינות, שלא היתה להם שפה משותפת, הגיעו לכלל הבנה
ואהדה בפסטיבאל הנוער הדימוקראטי בווארשה, בו לקחו חלק גם
300 ישראליים, שאחד מהם מספר בזאת לראשונה את רשמיו.
מאת דוד רבינו ־* יות ־ תותח רעמו מעל לאיצט־
,דיון־הענק שהוקם בווארשה במיוחד
לפסטיבל הנוער הדמוקראטי. אולם לועי תתותחים
לא פלטו פגזים — הם הטיסו למר־כז
האיצטויון בלוני־ענק שניתלו באוויר
ופרשו לעיני רבבות הצופים 114 דגלים
רחבי־ממדים של כל המדינות המשתתפות.
רטט עבר בידני• ,הישראלים, כשנפרש ב־מלוא־קומתו
הדגל הישראלי התכול־לבן.
אנו עצמנו צעדנו שער, קלה קודם לכן,
תחת דגל ושלט ישראל, כשאנו שרים במלואהגרון
את שיר הפלמ״ח ,״הבאנו שלום
עליכם״ ו״הנה מה טוב ומה נעים״ .אילם
החווייה המסעירה ביותר של הפתיחה היתד,
ר,כנישה עם המשלחת הסורית. הסורים עצרו
מלכת כשעברו על פנינו, קפצו לעברנו וכיסו
א יתנו בנשיקות וחיבוקים. נשמעו קריאות
שמחה בעברית וערבית.

׳114

עם כ? המחיות

^ 4ינני יודע איך החזקנו מעמד בכל
הפתיחה המפוארת הזאת, כי אנו הישדאליים
היינו הרוגים. הגענו לווארשה רק
שעתיים לפני הפתיחה. לא היה פנאי ללכת
למקום־הלינה שסודר עבורנו, ומתוך הת־חשבות
מיוחדת הכינו לנו ארוחה חמה ב־תהנת־הרכבת,
מיד עם בואנו, כדי שניכל
לצעוד משם ישר לטכס הפתיחה.
בסך הכל, היינו בווארשה 300 ישראלים.
חלק יצא באניית נוסעים, חלק במטוסים. ב־בוקארשט
בירת רומאניה חזרנו והתאחדנו.
יום קודם לכן, בשעה שהייתי בבולגאריה,
נודע לנו על אסון המטיס. כל בולגרי שפגש־נו
מיהר להביע תנחומים, הרגיש את עצמו
מאד לא־נוח והזדרז להסביר כי היה זה אסון
טראגי איום וכי האשמים יבואו על עונשם.
בווארשה עצמה שיכנו אותנו, מיד לאחר
טכס הפתיחה, בבניין של שיכין הסטודנטים.
באותו בית הוקמה עבורנו מסעדה, בה הוג־שו
שלש פעמים ביום בשר. מלבד זאת, קיבל
כל אחד מאתנו תלושים לשימוש במזנון,
לקבלת שוקולאד, משקאות וממתקים. תלו־שים
נוספים קיבלנו לרכישת בולים, למספרה,
לחייט וכן הלאה. כן סודרה עבורנו כביסה
יעילה ביותר. כל השירותים הללו סופקו
חינם, כמובן.

״עבדים חייגו״

כמה מחברי המשלחת עזבו, למשל, יום
אחד את הקבוצה שלהם, ירדו למרכז העיר
ונכנסו לתערוכת ציור ועבודות אמנותיות
סובייטיות. לפתע ראיתי אותם יוצאים עמוסי
מתנות נפלאות. עבודות זכוכית מלוטשת,
פיתוחי עץ וקיראמיקה. ידעתי שלא היה להם
כסף לקנות זאת .״מאין זה, חברה י״ שאלתי,
והם הסבירו :״כשנכנסנו לארמין התרבות,
בו התקיימה התערוכה, שמענו מחיאית כפים
מאחד האולמות. התקיים שם יום הנוער הקולוניאלי,
והנהלת הפסטיבאל העניקה לנציגי
העמים המשועבדים מתנות נהדרות. נו, הח לטנו
שגם אנחנו היינו פעם קולוניאליים
ומותר לנו ליהנות מהספק !״

על זרועותיהם. משם הובילה הדרך למקום
בו נלקחו בגדיהם וחפציהם וניתנו להם תל-
בשות אסירים — ועד למקום בו ניתנו להם
סבון ומגבת והם נשלחו להתקלח, כביכול.
עם היכנסם, היו חדרי המקלחות נסגרים הרמטית
ומן הברזים היד, מפעפע פנימה גז
המוות. לאחר דקות ספורות נפתחו הרצפות
אוטומאטית, והגוויות היו נשפכות אל תוך
הכבשנים.

העולם הזה גנ9

בזי צנזורה
ף ס ימי הפפטיבאל היו לנו הזדמנויות
^ רבות להיפגש עם יהודי פולין. הם ספרו
לנו על תפק־דים אחראיים שהם ממלאים
בממשלה ובחיים הציבוריים בפולין. נפגשנו
גם עם וועד יהודי פולין ושמענו מפי
חב־יו על חיי היהודים.
בפולין קיימים גם בתי ספר יהודיים רבים,
הפזורים ברחבי המדינה כולה. העיתון היומי
באידיש, פילקס־שט־מע, הירבה להדפיס את
תמונות ההופעות של המשלחת הישראלית.
כן פנה אלי מנהל שידורי האידיש בראדיו
ווארשה והציע לי להופיע בתוכנית. בבואי
לשם, נוכחתי כי קיימת מערכת גדולה של
שידורי האידיש, המכינה כל יום מהדורות
חדשות ושידורים אחרים. דיברתי כעשר דקות,
מבלי שאיש מצא לנחוץ לקבוע מראש
את תוכן דברי או לצנזר אותם.
קוריוז מעניין: יום אחד, בלכתנו ברתוב,
פגשה אותנו אשד, יהודיה ששמחה לשמוע
כי באנו מישראל. היא סיפרה לנו בצער,
כי יש לה אחות באחד הקיבוצים, אולם אחותה
מסרבת להתכתב אתה מאז נישאה לפולני.

לא היברתי אותה
ף* ביקור בווארשה 1955 היה בשבילי

( \ חווייה אישית מיוחדת, משום שביקרתי
בווארשה עוד קודם לכן, לפני שבע שנים.
בימים ההם, זמן לא רב אחרי תום מלחמת
העולם, היתר, ווארשה דומה יותר לתלי־חר־בות
מאשר לעיר. יכולתי ללכת קילומטרים

זבד?משפט קסטגר
1ד מימי הפסטיבאל שנחרתו ביותר

^ בזכרון היה ביקורן הכללי של המשלחות
ליד האנדרטה לזכר מורדי גיטו ווארשה,
הניצבת בלב ההריסות, במקום בו עמד בשעתו
גיטו ווארשה שאיכלס מאית אלפי
יהודים עד הרגע האחרון. נציג כושי ממרכז
אפריקה השמיע דברי אזכרה ותנחומים ללוחמים
האמיצים, וכל אחת מר,משלחות הניחה
זר פרחים למרגלות האנדרטה. הטכס
הסתיים בהופעת המקהלה הישראלית ששרה
את ״שיר הטבוחים במתנה המוות בטרב־ליינקה״
ואת שיר הפארטיזנים היהודיים מגיסו
ווילנה. אליה הצטרפה גם מקהלה יהודית
מלודז׳ שהשמיעה בלווית תזמורת את
שיר הפארטיזנים היהודיים. הטכס כולו הועבר
בשידור ראדיו־טלוויזיה של ווארשה.
אולם כל זה היה כאין וכאפס לעומת ביקורנו
באושוויץ. רוב חברי המשלחת קראו
ושמעו רבות על ההרג וההשמדה, אך מראה־העיניים
היה נורא הרבה יותר. לעינינו נתגלה
ממש בית־חרושת־ענק להרג בני־אדם.
היו בו חדרי־קבלה, בהם נרשמו פרטי־הפר־טים
של ההולכים למות. משם הוביל המסדרון
לחדר־הקיעקוע, בו הוטבעו המספרים

דבקה כפולין. להקת המחול זוהר, בהדרכת חואן ואילנה, הופיעה תחת דגל ישראל
בפרס החמישי למחול.
בריקודים עממיים ישראליים יהודיים וערביים, זכתה
ששה מבין שלושים וחמשת מחסני־הענק,
בהם נערמים חפציהם של ההרוגים, נותרו
עדיין לפליטה. הצצנו מעבר לתלונותיהם
וראינו ערימות בגדיים, מזוודות שעליהן רשומים
עדיין שמות בעליהן, וערימות שערות־אדם
בצד בדים שטוו הגרמנים משערות אלה.
לא יכולנו שלא להיזכר במשפט קסטנר וכ
ולא
לראות דבר מלבד ערימות לבנים אדומות
שבורות. אני זוכר שכאשר היה עלי להגיע
מאיזור אהד של העיר למשנהו, לא היתד,
כל דרך אחרת אלא ללכת שעות רבות בשביל ם הצרים שנכבשו בין תלי ההריסות.
הפעם לא הכרתי את ווארשה. על החרבות
קמה עיר חדישה, בעלת בניינים גדולים ומפוארים,
רחובות רחבי־ידיים, גינות וגנים
עצומים.

יחד עם זאטופק

ך בל שהותה בפסטיבאל, הגישה
המשלחת הישראלית חמש הופעות משלה,
ונטלה חלק בשש הופעות בינלאומיות
משותפות.
אבל לא פחות משהופענו — נהנינו מהו־פעותיהם
של אחרים. בכל בוקר היינו מקבלים
את תוכנית ההופעות של אותו יום.
ובכל יום היו עשרות, ולפעמים מאות,
הופעות. כל ראש קבוצה קיבל מספי כרטיסים
הגון לחלוקה בין חברי משלחתו.
אך מובן, שלהופעות החשובות ביותר היה
מספר הכרטיסים מוגבל. משים כך הצטיינה
דווקא המשלחת שלנו בהסתננות לכל ההונד
עות ללא כרטיסים. היינו מדברים רק עברית,
וזה שיכנע את הסדרנים להניח לנו להיכנס.
כך ראינו את ההופעות המעניינות ביותר.

פסק־הדין שהוצא
צאתנו לנכיעה.

לאיר

זמן

קצר

לפני

> ידיים 120 .אלף איש התכנסו באיצטדיון הענק שנבנה במיוחד לצורך הפססינל
לחזות בטכס הפתיחה החגיגית, בו ציירו אלפי משתתפים בגופם את שנת הפסטיבל.

ף־< מסגרת הפפטיכאל נערכה גם אד 58
^ לימפיאדה ספורטיבית מפוארת, בה לק־ 2
חה המשלחת הישראלית חלק בכדור־סל^ .
כדורעף ואתלטיקה קלה. לא פעם מצאו את
עצמם ספורטאינו, לגודל מבוכתם, על מס־לול
אהד עם זאטופק או ספורטאים אחרים *

מדרגתו.
היום האחרון של הפסטיבל הוקדש לקר־ 9
נבאל־ענק שנערך בהשתתפות כל באי ה־ §/
פסטיבאל על נהר הוויסלה. החוגגים שטו 5״
על הנהר במאות סירות, או רקדו על גדות $
הנהר, לאור שפע של זיקוקין די־נור. מס־ ^
כות ענק צבעוניות היתוליות השלימו את מ 3 התמונה.
טכס הסיום שנערך למחרת כלל מצעד של $
המשלחות לעיני מאות אלפי תישבי ווארשה $׳
שליוו אותו במחיאות כפיים סוערות. לאחר *
שהמשתתפים הושבעו לשמור אמונים לשלום £
ולידידות החל ההמון בריקודים סיערים. ש־ $

נמשכו עד צאת הרכבות והמטוסים.

לי צ ד

המדעעוסק בהארכת החיים, כדי שהאדנדשל־מחר יוכל לס״ם את התשקומיס
לשיעורין עבור כל שאר ההמצאות החדישות של המדע.

ל ציי ד

צייר פרצוף עם שפם,
עיניים, גבות, אוזניים
ושיער

ע י \ 1ל

גששה שלנים קלים

מחק את השיער

מחק את האוזניים

המתנה האידיאלית לכל אשה — היא זאת שאפשר להחליף אותה בחנות.

הלמן המתאים ביותר לאחר את הרכבת — הוא כאשר אתה נוהג במכונית,
בכביש המצסלב. עס הפסים.

הדייקנות היא

אמצעי מצויין, אם יש ברצונך להימנע מפגישות עם אנשים.

מחק את העיניים׳ ותק•
בל עיגול מושלם

נותק את הגבות

האטו לצורכי שלום

כשאני מוסיף פוטאסיום פרמנגנט!״

ב מ1
עיני

חרו! או שני

באחד הלילות ישבנו
כמה מהחברה וסיפרנו
בדיחות. קם חונא וחד
חידה . :מ ה זה —
תלוי על הקיר, ירוק ומצפצף ז״
.ספר לסבתא,״
מלוח !׳׳

לנאום מוצלח יש חכר
פתיחה וגם סיום טוכים.
אך מה שעוד חשוב יותר -
הוא ששניהם יהיו קרוכים.

ענינו במקהלה. ,דג

הצעירים —
בטוחים תמיד שהם פקחים.
השיכורים —
בטוחים תמיד שהם פכחים.

התחלנו לאמץ את מוחנו. כולנו הי־ברנו
את התשובה הישנה, אן חונא
דרש משהו חדש. הצענו מאה ואחת
הצעות, אף בסופו של דבר היינו אוב־די־עצות
ממש במשטרת ישראל לאחר
מטר הפצצות הטרום־בחירותיות.

כותרות לציור זה יתקבלו כברכה
וכתודה, כתוספת פרס
אחד של 5ל״י ושלושה פרסים
של ל״י אחת. תוצאות התחרות
הקודמת: כעמוד .16

הקורא אליעזר נווה, ראשון לציון,
רחוב רש״י ,23 זוכה. הפעם בפרס הל״י.
קוראים אחרים מוזמנים לזכות בפרס
בפעם הבאה.

כל אורח בביתי
משמח כה אותי :
האחד — בכניסתו.
השני — ביציאתו.

האמן ויצירתו

י ל די םופר אי

מה מר גורל ההורים: קודם
עליהם ללמד את הילד לדבר,
עליהם ללמדו לש
אחר-כך

פסוקי מפה ומש

המבוגרים, ממש

ההבדל הוא רק במח יר כאשר

כילדים,
ילדים לחפש את

מודרניים בורחים מן הבית, ייתכן שהם הולכים
מפעם לפעם מזיקה לילד, אך כמה היא
אמא יכול להיות שסטירת לחי
מועילה לאם הזמן היחיד כו אשה יכולה כאמת לשנות את
טבעו של גבר, הוא כהיותו תינו ק ...אם האב טיפס בסולם־ההצלחה,
הרי הבן רוצה כבר להשתמש במע ל ית למד את ילדך לשתוק — וילמד
עזי מהרה לדכר לא תהיה כל• תועלת ממשית בפיקוח על הלידה, כל עוד
אי־אפשר יהיה לבצעו באופן ריטרואקטיבי כל מה שההורים לא למדו
מפי הנפיץ, הם יכולים כיום ללמוד מפי ילדיהם.

השודד המכסה את פניו
את הרכוש או הנפש דורש.
האשה במחשוף הרחב
את שניהם כאחד תבקש.

מה לקוי, אתה טוען,
טעמה של אשתך י
כן, צדקת. התכונן
איזה גבר היא לקחה.

לבסוף התיאשנו ושאלנו . :נו?״
.אין לכם שכל ישר,״ נאנח חונא.
.ז ה דג כבוש.״

רוכשים לעצמם צעצועים לרוב•

לכו של אדם, כמכונית,
דוהר במהירות שיגעונית,
מנסה לעקוף אחרים
וחונה כמקומות אפורים.

וואריאציות על נושא: רווק הוא אדם שנטייתו כלפי המין החלש איננה
מגעת עד כדי נפילה גברים רבים הם רווקים לא בגלל מה שהם יודעים על
הנשים, אלא בגלל מה שהנשים יודעות עליהם חזק הוא אדם ששום נערה
טרם הביאה אותו למצב בו היא אומרת :״כן״ --הרחיק הוא אדם הרודף אחרי
האשד — ,עד שהיא תופסת אותו.

אהכה כיופ-קיץ נוצרת,
ככריכת היטחייה המפוארת.
וגוועת אט-אט אהר-כך
ליד ברז דולף במטבח.

נישואין של
הם קודם־כל
הוא מבין
ומבצע בלי

אושר ושל,זה
עניין של הבנה :
למד, ד ,י א מתאווה,
כל טענה.