גליון 934 מתאריך 8 בספטמבר 1955

מדוע לא נכבשה רצועת עזה *

05111:1הו ג
מכוזבים איש השנה

העורך הראשי :
אורי

אחרי הקרב על וזאן־יוניס. יכול רק איש
ל היו ת אי ש־ה שנה: מ שה דיין !

א כנ רי

שלום כ הן

עורכי־משנה :
דוב איתן, ב רו רנא דל. או ר׳ סלע

עורך תבנית :

איתן נבי רול

סי מה אילן

הכתב הראשי :

צלם המערכת:

ע מנו אל פרת

יהודה זעירא

רח׳ גליקסון 8תל־אביב. מען המברקים :
״עולמפרס״ ת. ד , 136 .טלפון .26785
המוציא לאור: העולם הזה בפ״ס.
דפוס ישראל בע״ס, ת׳׳א טל.23204 ׳.

חברי המערכת :
יחיאל ב שן, ני צה ג בי. לילי גלילי. רו תי ורד,
כוזי זה^י. יוחנן ורבקה זר אי, או סקרט או ב ר,
שבתאי לוי. מ שה ל שם. אביבה ס טן, ע מום קינן,
סילבי ק שת.

הצייר הראשי :
ש מו אל בר תור

מנהל מבצעים :
שלמה אדיר

אחד

051110ה 1ה

אכינועם כידון, חיפה

ראש המערכת :

עורך כיתוב :

ב ט ליון הבאשד

עורך דפוס :
אריה ארי אל

מנהל מעבדה :
נתן רוזן

אין ה מ ערכ ת א חר אית ע בו ר תו כן ה מו ד עו ת.
מלב ד ע בו ר מו ד עי תהמתפרס מו ת תחת ה כותרת
״לו ״ זז לצר כן דו״ ח לבו ח ר דו ״ ח
לנו ס ע ״ ו כו, ה מו כנו ת על־ידי חברי ה מ ערכ ת
ונב׳־קות על־ידם. ה מ דו ר ״דו״ ח לבוח ר״ כולל
מו ד עו תמטעםמפ לגו ת ו ארגוני ם ציבוריים
ול א
שר אין ה מ ערכ ת א חר אית ל תו כנן
דעות ה מו ב עו ת בהן ו שאינן משק פו ת בה
מ ער כ ת.
דעות את שהיא צורה שום

מס׳ ,934 שנה ; 18כ״א אלול תשט״ו ; 8.9.1955 ,המחיר 350 :פרוטה,

צחוק בצד. מדוע יהיה א* 5ד על מפקד כבאי
עקרון, ביחוד אם הוא בחור סימפאטי
כמוך, לעשות את אשר עושים עשרות מנהלי
מחלקות ושרותים ממשלתיים, המבזבזים את
כספי משלם־המסים כדי לפרסם את עצמם
ואת שירותם? מבקר־המדינה לא יגלה לעולם
איך עשו זאת: עיבדי העתון יופיעו
בתקן אחר ומוסווה (למשל :״סגן מפקד
התחנה״ ,״חוקר לענייני כיבוי״ ,״מגלה סיבות
השריפות״) .על גבי הניר, יהיה זה

אביבה גלר, נתניה

גלי&ן ראש השנה
הופיע הכתבה! 5הגדולה

...מ שה ברק . ,שהסב את ת שו מ ת־לבו של הקהל
הרחב בי שראל ו ב עו ל ם לחרפת הכפייה הדתית
ה שוררת ב מ דינ ת י שראל. וגרם לכ ך שהחוגים
הנ אורים ב מ דינ תנו התחילו ל התעורר ולהתארגן
ל מ אב קלמ ען שינוי ה מ צב ה מביי ש.

ד״ר אלכסנדר זק, תל־אביב

העתון הנקרא ביו תרבמ די נ ה

נניח שאתה מפקד* תחנת־ר,כבאים בעקרון.
נניח שמכרסמת בלבך ההרגשה האיומה שישנם
במדינה אנשים שאינם מכירים את שמך׳
שאינם מעריכים כראוי את תפקידך החיוני.
שום עתון אינו מ־צא לנכון להזכיר שביקרת
אמש במסיבה אצל ראש המועצה המקומית
בעקרון מה לעשות?
קודם כל — אל תתייאש• .לכל דבר יש
פתרון. אינך יחיד בצרה. למד מאחרים שמצאו
את המוצא.
ובכן: בדוק בקפדנות את התקציב השנתי
שלך. יש בו, בלי ספק סעיף מתאים. למשל:
״אמצעי מציעה״ ,״רכישת ציוד״ ,״גיוס מתנדבים״
.היש אמצעי־מניעה יעיל יותר, מכשיר
גיוס טוב יותר, מאשר להוציא לאור
עתון שיפי! ברבים את דבר הכבאי י
שם העתון? ישנן הצעות, זה תלוי ב־טעמך•
למשל :״שלהבת״. ,אש הסולם״,
״השורה״ ,״המתנדב״ ,״לדזזס מול אש״ .ב־עתון
זה תוכל אחת לשבוע לפרסם את
תמונתך (רצוי על השער) עם כתובת מתאימה:
״המפקד לוחץ את יד הילד שהצטיין באיסוף
בדלי סיגריות״ ,״המפקד עונד עיטור לחזה
המצטיין״ ,״המפקד עם הנשיא במיסדר״ .תצטרך
גם לענות על שאלות לאומיית בוערות
במדור מאמרי המערכת (״הצינורות
המקובלים״) ולבטא את דבר הכבאי העברי
(״אש על הגבול״ ,״לפקודה תמיד אנחנו״

תישאר בעית התפוצה. הנסין מוכיח שאין
בטחון מוחלט שכל בית־אב בישראל יראה
הכרח לעצמו לחתום לשנתיים. אל יאוש :
בעקרון.תיפתר הבעיה על־ירי זוגות מחתימים׳
במדים. אלה גם יביאו לך את המודעות.
אל להם לאיים כי לא יכבו את השריפות
לסרבנים. סמוך על השכל הישר של מי שרואה
לפניו זוג של לובשי־מדים.
היום הגדול שלך יגיע כאשר תזכה גם
עקרון לידיעה הגדולה של השנה: להבת
ענק תתפשט על פני 200 דונם של כרמים.
שלח כמה כבאים לכבות את האש• אך את
עיקר הכוח הצב במבואות אזור עקרון׳ כדי
למנוע בעד כל עתונאי וצלם (פרט לעובדי
שלהבת) להגיע למקום המאורע, לשוחח עם
הכבאים ולאסוף רשמים. בא׳תו שבוע תוציא
בהקדם גלי־ן מוגדל, שים מודעה של
חצי עמוד בעתינ-ת היומית על הצלחתך
המיוחדת״במינה לכסות את המאורע. יבוא
היום וכל עתוני המדינה יעתיקו את דברי
שלהבת. הגעת.

...האי ש שניבא מרא ש ש אין מוצ.א אלא ל כ בו ש
את הר צו עה: מנחם בגין !
ישראל צ ר, ירושלים
...ע טו ר זקן. זקוף קו מ ה, חובק את העוזי :
הצנחן ה עברי.

אפילו עסק מכנים שאינו זקוק למשלם־ה־מסים.
יהיו מודעות בשפע, וגם כמה חתימות.
אם כן, למי זה מזיק? רק לענין עצמו.
כי לאט לאט נוצר חייץ בין העתונות החים״
שית ובין שרותים סגורים שאינם נותנים
דריסת־רגל לבטאונים אשר בהם מבקש רוב
רובו של העם את האינפורמציה המוסמכת
והבלתי־משוחדת. ואז טוענות מפלגות־השל־טון
שאין כיסוי מתאים לפעולות חיוביות
מעל דפ,י העתונות.
רק בנקודה אחת מכאיבה הבעייה באמת.
.הרי זה המקום בו נפגשת העתונות עם השירות
החשוב ביותר במדינה, הקרוב ביותר
ללבות כולנו: צבא־ההגנה.
צה״ל סגור כיום בפני העתונות החופשית.
ישנם מישהם החותמים בעתונים בשם ״סופרנו
הצבאי״ ,אולם כל תפקידם של אלה לשבת
ולשמוע, יחד עם כל הציבור, את הודעי־תיו
היבשות והקצרצרות של דובר צה״ל
ברדיו. מפעם לפעם מותר להם להיות עדים
עת עונד הרמטכ״ל את אות החניך המצטיין
בטכס הסיום של אחד הקורסים. זכות זי
פ־קעת אפילו כשנשיא המדינה מבקר ביחידת
עתודאים ויורה חמשה כדורים במטווח.
כל זה למה? כדי להאדיר ולפאר את
בטאון המטכ״ל, במחנה, שאיננו רואה את
עצמו משום־מה מסוגל להתחרות עם העתו־נות
באמצעים אחרים. אנו מוחלים לו על
ביקורי הנשיא. אולם העניין חמור ביותר
כשהמדובר בפעולות בעלות חשיבות לאומית
ובינלאומית. תעמולת ישראל כולה מיוסדת
על פעולות אלה ולא סוד הוא שתעמולה
זו מעוררת כיום צחיק במערכות עתוני העולם׳
לעומת התעמולה היעילה והזריזה של
מדינות ערב. כל פעולה צבאית בגבולות ישראל
מתפרסמת תמיד, ללא יוצא מן הכלל,
מפי מקורות ערביים קודם כל. כעבור יומיים
באה הגירסה הישראלית, המתפרסמת
בכמה שורות באחד העמודים האחרונים של
עתוני העולם.
וכל זה למה י מפני שמנוי וגמור עם מישהו
לשמור את הסוד הגדול כסקופ עתונאי
אכסקלוסיבי לעתון המטכ״ל, שמערכתו אינה
כוללת אף עתונאי אחד בעל יכולת מקצועית
מוכרת בציבור. רק לכתבים אלה
ניתנת הגישה החופשית למקורות האינפורמציה.
אי־אפשר להסביר זאת אפילו בנימוקים
של בטחון: רוב העתינאים הם חיילים־
בחופשה־של־זז־חודש, נושאי תעודות מילואים
של צה״ל, נעלים מעל לכל ספק בטחוני.
ביניהם יש שקנו לעצמם שם לאומי
ובינלאומי בכתבים קרביים במלחמת תש״ח.
לא פעם ניצלה מערות במחנה את קשריה
עם מוסדות הבטחון כדי למנוע בפועל פרסום
כתבה בעתון אחר, עד להעתקתה ופרסומה
בבמחנה עצמו.
אין זה עניין אישי של עתונאים שנעשה
להם עוול, גם לא עני־ן עסקי של עתונים.
כאן המדובר בבטחון המיינה, בשמה הבינלאומי,
בבריאותה הפנימית. בכבודו ומעמדו
הציבורי של צה״ל ובהבעת דברו לעם.

...ה שנה לא התבל טאצ לנו כל אדם מיו ח ד,
שיש ל הכ תירו כאי ש ה שנה. לכן. יש לב חו דהפעם־
לא ב אי ש ה שנה. אלא ב ד מו ת ה שנה.
ו ד מות זו ב עינינו היא: מ צ פונו של האדם
ה עו מד מול חמ ש הלירות הקור צות לקולו מצר
אחד, ו מזכיר הל שכה הני צב ליד או תו אדם מצד
שני, כ שקרן או ר היו צאתמד מו תו של ה שופ ט׳
המחוזי ד״ר בני מין הלוי מ אירה את הנוף הי שר אלי
של שנ תתשט״ו.

רוני ומשה תודר, בני־ברק

תזמורת מזרחית
העולם הזה היה ונ ש אר העתון היחיד המבין את
נפ ש הדור הצעיר. תודה על הכתב ההמ אל פ ת
״נו ער עברי ל *ן הערב״ (העולם הזה ) 933 המת ארת
בדיוק מה שמרגי שים כו ל נו — ש אין לנו
מה לע שות.

בן ,23 תל אביב
אני בן •^3ח שבתי שאני מתחיל ל היו ת זקן.
אולם אחרי שראיתי את הכ תבה הזאת אני או מ ר :
אני צעיר בכמהמ או ת שנים ״־־מן ,,הגוער״ הזה
שנול ד זקן ׳׳אין לו דם בעורקים. א /,זה אני
או מרלמ רו ת שכב רספר תי בראש•־ כ 65ש ערות
שיבה.

שמיאל לשם, גדרה
הקורא לשם קלע ולא החטיא כחוט השערה
הלבנה.
נו ער עברי לאן הערב?
— ליד מר דכי

צבי כהן, אי־שם
ריקודים לצלילי תזמורת פידאיין.

זהירות, סיבוב מסוכן י
ל כ או ר ה, אין ל תוכן ה סי פו ר על ה סי בוב החמי שי
מאת אורי אבנרי (העולם הזח )931 כל קשר מיו חד
עם היהדות הדתית. אולם שנ א תו ליהדו ת זו אינה
יודעת סייג. מ בלי שהדבר יהיה דרו ש ל תו כן
ה סי פו ר, מציין ה סו פ ר כי שר־הבריאות הו א
״נציג דתי שהיה שנו א על חב ריו ב של עס קיו
ה מ פו ק פ קי ם.״

אם רצונן־ לבחון באיזו מידה
זהה ההערכה שלך עם הערכת
המערכת, רשום לפניך
מיד מי צריך היה להיות,
לדעתך, איש השנה, וכמו כן
מי, לדעתך, איש המדיניות,
איש המדיניות העולמית,
האיש הצעיר, איש הכנסת,
איש המשפט, איש האמ׳״ות,
איש התיאטרץ, איש המדע,
איש הספרות, איש הספורט,
איש העתונות והאשה של
תשט״ו. עם הופעת הגליון
הבא תובל להשוות את
דעתך לדעתם של העורכים.

ב. צכי, תל־אביב
...אורי אבנ רי מ סיג את הגבול ביו מ צי או ת
של הווה ל ד מי ה. אני מ תכוונ תלהשמצ תו של
בן־נוריוז. כ פי ש אי שיו תו נר אי ת ל או רי אבנרי
כיו ם, לאחר חליפת המחמ או ת ההדדית. לדעתי.־
שילוב הקטע הזה בכ תבה. שהינה ד מיוני ת לחלו
טי) ,מו כי ח חוסר־ טעם מדהים.

שושנה שורץ, קרית־ביאליק
הקטע הנידון לא דיבר על בי. ג׳י. אלא
היה דרוש להערכת הקו המדיני שלו — שגרם
למאורעות .1975

מארילין והילדים
הוי כו ח במדור ה מכ תבי ם על מספר הילדים הדר.יש לאם הי שראלי ת, מצחיק את ה ת רנגולו ת.
אין פה שום עניל של חניון. כל עו ד תרדוף
הא שה הי שראלית ה עירוני ת אחרי חלו מו ת הולי
בשם
אללה הלחמן והרחום
בר שימה יעל ״נן־העדן של עלי ה אז״ (העולם
הזה ) 930 דיבר תם על עדה מ בין העדות א שר
נתחלקו בין ה איסל א ם. עדו ת אלה אינן מו ס ל מיו ת,
ואין הן יו ר שו תיו של הנ ביא מו חמר. אני מ בקש
מהמ ער כתלה סבי ר יו תר על ה עדו ת האלה
ולא לקרוא להן מו ס ל מיו ת, כי ה מו ס ל מי ם הא מיתיים
הם ה סוני ם. ו שלא יתבלבל הקהל 1אין
לדעת י טה מו סל מי הו א כ מו הח שא שין האלה. או
ב מו הבהאיין.

ש. יוסף, כפר טייבה, המשולש
בניגוד לדעתו של הקורא ש. יוסף מטייבה,
מקובל על הקהל הלא־מוסלמי כי כל העדות
והכיתות המאמינות בקוראן ובדת מוחמד
הן מוסלמיות.

רכן על גכי שחור
האם שכחה נבר ת אס תריע קו ב סון שהזהירה
מ פני הילוד ה הג דו ל ה בקרב עדו ת המזרח ( ה עולם
חזח 931 שיש בקרב בני עדות־המזרח חוגים מ ש כילים?
ה אם ב טו ח ה היא שבקרב בני אי רו פ ה
אין חוני ם בור־םוע מי־ אר צו ת?
דנני נ מנ ה עם בגי עדות־המזרח. ברם, אינני
נחשל כלל וסלל, ו כ מוני ו טובים מ מני יש אלפי ם
מבני עדתי. תתקרר דעתה של הנברת י ע קוב סון —
א־ז אנו חו שבים כל־עיקר להציף את הארץ
ביל דינו.
הנני מ א חל לגברת אס תרמ לו א הבית ילדים
(א שכנזים) שיהוו לה את ההגנה העצ מית מ פני
הפלי שה המזרחית.

הלל יוסף, רמת־גן
בודיים ו תר אה את ע צ מה כמא רי לין מונ רו שני ה,
לא תזכו ראת יעודה הא מיתי בחיים. בין מ אני קו ר
ופדי קור, ס ל סו ל ת מידי ו תו פרת. קפהו קולנו ע,
מניין תקח ז מן ל ט פל בילדים 1

אבי כרמון, רמת־ג!
באו בנים עד משבר, וזמן אין ללדת.
...מוז ר שכל הווי כו ח הזה על מספר הילדים
ב מ שפ ח ה התנהל מ על ע מו די העולם הזה (926
והלאה) רק בין נ שים. האם אין הנכר שותף
||לענין !
יצחק בוס, ת ל ־ אביב

במידה מסוימת, כן.

יופיטר כותב ארמית
כ שיו פי ט ר כו ע ס, סי מן ש אינו צודק. הו א הדין
לגבי אברהם ברלין שכל כ ך התרגז במכת בו
(העולם הזה ) 932 על ההצעה ל כ תו ב עברית באו
תיו תלא טיניו ת.
ה כ עס מ קו רו ב בו רו ת. הכ תיב ה ״ ע ב רי ״ ,כבי
כול. של י מינו אינו יותר עברי מאשר הכ תיב
ה סיני. הכ תיב ה עברי הא מיתי אב דלא בו תינו בגלות
בבל. כ שחזרו לארץ בי מי עזרא ונחמיה.
הבי או עמם את כ תי ב הגלו ת. הו א הכ תיב האר מי
!שאנו משתמ שי ם בו. אנו יכולי םלב תו ב ב או תו
צדק ב כ תי ב ה ספ ר די, הערבי או ה רו סי 1

רובוט קליין, ירושלים
אבל הגלות המקדימה — זוכה.

...אין ב פי דברים לתאר את רקבה שינאת־האחים
הנוב ע מ סיו םמכתבה של אסתריע קו ב סון. או ל ם,
או כל להגיד לה בב ט חה שאם יבו א יום, והו א יבו א,
יטפ סו
המזרח)
(עדור!
הנח שלי ם״
ו״ ה אנ שי ם
ל שלטון. הם לא ייצרו את או ת ה אפלייה הקיימת
היום בין י חוד־ ילרע הו !

ציון פרג׳ון, ממגרת שבות־עם
פסח תם על בעייה מ או ד ח שו ב ה, והיא מיזוג
הגלויו ת ב אר ץ. מלב דכמהכת בו ת ל פני ז מן רב,
כגון :״דופקים את ה ש חורי ם״ ,ל א הו ספתםלכ תוב
עליה. אנו, בני עדומ־המזרח, נהיה אסירי־תורה
ב אם תנלו יותר מר ץ ו ערגות לבעייה הזאת
ה הולכת ו מ חריפ ה מיו ם ליו ם.

אברהם לביא, בית־ליד

הגבינה המשוטטת
אם באמת זו רם דם ב עו ר קיו של ע מו ס קינן ולא
יין צרפתי, אנ א, יני ש לנו ב ס כינו ה מ שו טטכמה
ח תיכו ת גבינה.

יצחק בוג׳ה, ירושלים
קמאנזבוז, ליברו או קנקואיוט?
כל זמן שקינן סיפק את ת אוו תיו הסא די ס טיו ת
על ח שבונ ם של אחרים, נהניתי מאד. או לםל אחרונה
אני הקרבן. אחרי תי או ריו הנ אסט רונו מיי ם
ראח רוני ם רצתי כמהפע מי םלמסעדה היקרה
ביו תר ו הו צ א תי הון 1

יוחאי בר־און, תל־אביב

הכת הפצועה: הטרגדיה המשפחתית המזעזעת ביותר של השבוע: ההתקפה על המשפחה
ליד מעברת קובייבה. האב נהרג, האם, הבת .,הבן והחתן׳נפצעו. בתמונה: חבת, גוריה יאיר,
בבית־החולים. קבוצת טיילים שחיכתה בכביש, נתנה למשפחה לעבור לפניה, ועליידי כן ניצלה.

ק צי רהד מי ם הגיע אל בית־עובד, עמוק בשטח המדינה 15 ,ק״נז מתל־אביב. ארבעה פועלים,
שעבדו בפרדס, נרצחו. ההרוג למעלה נקטל שעה שנכנס למחסן ליטול את חפציו (ליד הארגז).
השני (באמצע משמאל) נרצח בפרדס עצמו. בתמונה: קציני או״ם ושוטרים בודקים את הגוויה.

לא היה זה עדיין הסיבוב השני-.לא היה
זה גם המשך לסיבוב הראשון. מן הראוי
היה לקרוא לו: הסיבוב־האחד-וחצי.
צורת הלחימה היתה שונה מימי השיא של
נגבה, לטרון וחולייקאת. אולם מהותה של
המלחמה לא השתנתה -המתים היו מתים,
הזוועה היתה זוועה. איש לא יראך! את
התמונות בעמוד זה מבלי שרטט קר יעכיר
בגופו. אולם רק פחדן יעצום את עיניו. צל
המלחמה פרום על פני
מבני ישראל ככר חי כרגע כצל זה. הוכה
היא לראות את המציאות עין בעין, באומץ-
לב ובצלילות הדעת. בי ברירה אכזרית
עלולה לעמוד כפני המדינה וכפני כל אחד
מבניה בבל רגע.
״העולם הזה״ הזהיר לא פעם מפני פכנה
זו. בעמודים הבאים ינסה למלא חובה נוספת
-ללוות את הלוחמים והמגינים באשר הם.

הידיים שנגדעו: בעוד שמטייס הסילון הראשון לא נשארו אלא קרעי בשר זעירים
וחרוכים, נשארו ליד שברי המטוס השני שתי ידיים קטועות וחרוכות ללא זרועות. הידיים היו
מטופחות יפה. כשאר חלקי הגוף, נאספו בשק והוחזרו לנציגי מצריים ליד הקילומטר .95

פ ני ה טי י ס: זהו צילום מזעזע ואכסקלוסיבי. צלם העולם הזה גילה חלק מפניו של הטייס
שנפל במשק כרמיה, נקבר שס קבורה ארעית. בתמונה נראים בבירור השערות, האוזן עין אחת
והפה. כל זה היה דבוק לשמשה הבלתי־שבירה של תא־הטייס. צבע העור היה שחום.,

המוות
אלהוצועג
ך * צטההיחידה שררה מתיחות שקטה.
1פקודת המיבצע כבר. הגיעה ; המפקד
וקציניו עיינו בה, סימנו קודים וצלבים על
מפת הקיר, המשימה היתה נועזת, ולא פחות
ממנה — אופן הביצוע.
המתכנן החליט להטיל את כל הקלפים
על המהירות וההטעייה. אלה הם אמצעים
מצויינים — כאשר הם מצליחים. מבחינה
תיאורטית צבאית, קסמה התוכנית למפקד :
היא כללה ריכוך, פתיחה מהירה של דרך
ההתקפה, התקדמות־בזק של שיירת מכוניות
וזחלים באור מלא, על הדרך הראשית, אל
לב מערך האויב — המיפקדה האזורית ב־מיבצר
חאן־יונים. רק בהגיע הכוח למקום,
היה הוא צריך לפעול כאויב.

^ כ ־ טוראימ. א .ישב בנוחיות, כשן
גבו נשען על גזע עתיק של עץ זית.
השמש נטתה לשקוע. המקום נראה שלוו
ורוגע. דברי המפקד היוו ניגוד מוחלט לשלוות
הנוף.
הוא הסביר את הצורך בפעולה * :ניתן
את התשובה לחוצפת המצרים ...וניתן אותך,
לפי מיטב המסורת של היחידה שלנו.״ כמורה
למתימטיקה המקפיד להבהיר כל סרט
בנוסחה, פירט את קווי הפעולה* .הטור,״
.משם ינוע ו אמר. ,יתרכז
ב־ .21.45 נצא מכאן ב־ ,20.00 כדי להיות במקום
בדיוק. חלק מן הכוח יצא משם לכבוש
את מוצב־הגבול שליד כפר עבסאן.
אחרי כיבוש המוצב, תיפתח הדרך לטור שלנו
להתקדם לחאן יונים.״

בעזרת מקל, שירטט על האדמה במרכז
הגורן * :ישנו עוד כפר קטן בדרך,״ ציין,
*זהו כפר בני סוהיילה.
על כל פנים,
בחורים, כשנעבור בו, יש לשמור על דריכות
ולא להוציא הגה מהפה. נעבור ככוח מצרי.״
ולבסוף סיים המפקד * :אין להשאיר הרוג
או פצוע בשטח. אני חוזר: אין להשאיר
הרוג או פצוע בשטח.״

וראי ש. ר התניע את הזחל. החב־רה
כבר ישבו למעלה. מסביב ביצבצו
עשרות נקודות אור זעירות — הסיגריה
האחרונה לפני התזוזה. מפקד־הכיתה נכנס
וישב לשמאלו, נתן את ההוראה: אתה תיסע
מאחורי הזחל של מוטקה. המסתכל מן הצו
של זחלים ויכול
היה לראוו^׳טור
משאיות שהתמשך על דרך העפר אל תוך
החשיכה. שלמה הבחין רק בחלקו האחורי
של הזחל שלפניו.
השעה היתד .20.00 ,בעשרות מכוניות
הועברה ידית־ההילוכיב למהלך ראשון. הטור
החל נע קדימה באורות כבויים. לפי שעה
אס ר היה למצרים להבחין בתנועה מיוחדת.
ענן אבק לבן התאבק וכיסה על הטור
כולו. אך החברה לא שמו לב. הם שרו מלוא
גרונם, כאילו יצאו לאימונים.

***א1ל, איש המשק, הרים לפתע את
מתוך עמדת־ד,שמירה. לרגע ראשו נצמדו ידיו אל קת המקלע ועיניו חתרו אל
תוך השטח המואר לאורך הגדר. כעבור
רגע, נתרפו הידים* .הם הגיעו,״ מלמל
״נראה איך זה ילך הלילה.״
כמה חיילים נפנפו בידיהם, כשעיניהם
ממצמצות בגלל האור הפתאומי. מבעד לאבק,
לא יכול היה שאול להבחין בתוזי־

* המפקדפקד לירות, אך חזר בו נזיד, כשנתברר לו כי אלה אנשי בני סויילה הבורחים
מכפרם בבהלה.״ הכפריים נסו מיד אחרי שנתברר להם כי אלה כוחות ישראל ולא של המצרים.

״מצצנו את מבצר חאויוניס!״
פניהם של החיילים.
ליד גדר חיה של צברים, עצר הטור. שם
חיכה כבר הכוח שנועד לכבוש את המשלט
שבדרך ולחסום את גישת תגבורת האויב.
כאן ימתינו עד שעת האפס .21.45 :

ן =* שעה הי א .21.45 האלחוטאי נוטל
1 1את מכשיר־הקשר, מהדק את כובע
הפלדה המעיק על ראשו, ממשש את החגור
וצועד אחרי מפקדו. הזיעה ניגרת על פניו,
מדביקה את החולצה לגופו. הוא טעם אר
מליחותה. היתד, זו פעולתו הראשונה.
הולכים, הולכים, הולכים. שקט מוחלט
מסביב. כל נקישת רובה בכובע פלדה נשמעת
בצלצול פעמון. לפתע, מסתמן לאור הירח
קו־רכס* .לשכב לוחש המפקד. הקשר
מעביר את ההוראה. זה משלט עבסאן.
הכיתות האחרות מתפרסות בשטח, כל
אחת במקום המיועד. המרחק לגבעה 40 :
מטר לכל היותר. עכשיו, לפי התוכנית, ידב
רו התותחים.
הפגז הראשון שורק מעל לראשיהם, מתפוצץ
על הגבעה. הקשר מוריד את הראש.
מעתה ניתן רק לשמוע, מבלי לראות דבר.
הפגזים חרשו את הרכס, העיפו את רסיסיהם
אל בין השוכבים בחשיכה.

חאן יונים -למחרת הפעולה. תצלום־אויר זה מראה את המיבצר ההרוס ואת דרכי
הפעולה של הטור הישראלי המשוריין. הטור התקדם לאורך דרך העפר הנראית בתחתית הצילום,
עד הגיעו להצטלבות הרכבת. משם תפסו הזחלים עמדות 3 ,4המטירו אש על מישטח
האוהלים הנראה בבירור ממערב למשטרה, מקביל לפסי הרכבת. חץ מספר 1מסמן את האגף
הדרומי־מערבי של המיבצר שנהרס כליל. שאר חלקי הבניין נזזקו במידה כזו שאינם ניתנים
לתיקון. הבניין המצולי -מימין ( )2הוא בנין בית־חולים אל־רחמד״ שחזייתו נראית הרוסה.

בין־רגע באותה פתאומיות בד, החלה, נפסקה
ההפגזה. הקשר לוחץ על כפתור הפייה
ולוחש אל תוך השפופרת :״ר,לו נמר, כאן
נמר אחד. האלו נמר, כאן נמר אחד. אני
שומע אותך. עבור ! ״
קול צורמני של קשר המטה מסתנן מבעד
לאונייה :״האלו נמר אחד, כאן נמר. מה
העניינים? למה אתם לא מסתערים? למה
לא מסתערים?״
המטה ר,ודאג, כנראה, בגלל הדממה שנתמשכה.
הרגעים שחלפו מאז פסקה ההפגזה
נראו לו ארוכיב. לפתע: התפוצצות. צנור־בונגלור
שהונח מתחת גדרות־התיל של המשלם
על ידי החבלן פתח את הדרך* .ל־הסתע־ע־ע־ר
נצטווחה קריאה שקרעה את
האוזיר. צעקות, יללות, אנחות, יריות ו
קולות
נפץ ממלאים את החלל. דמויות שחורות,
שפופות, מנתרות במעלה הגבעה. מן
האגפים, מזנקות אלומות־אש. אלה המקלעים.
אולם
כל הרעש הזה אינו יכול להשתיק
את רעש השרשרות של הטור הממונע המתקרב
והולך. הקשר לופת את הפיה בהתרגשות.
זו הרגשה מיוחדת במינה, לדעת
שד,שריונים מאחור הם שלך.
עוברים את שרידי הגבעה. על הפסגה —
שוחות ארוכות, המקשרות בין בונקרים.
מהתעלות, אין כמעט תגובה. עד כמה שאפשר
להבחין בחושך, אחזה את המצרים בהלה
והם מנסים לברוח. כיתה קיצונית מפנה לעברם
תשומת־אש מיוחדת. שאר החברה
סורקים את התעלות, מטילים רמונים אל
תוך כל בונקר. מקלעי האויב שבעמדות לוהטים
עדיין.
החברה מתארגנים מחדש. המשלט נכבש
כולו. מישהו אומר :״אמנון נפגע.
״ המפקד מרים את קולו: יש
עוד לטהר את הבתים הקיצוניים של כפר
עבסאן, הש כנים לרגלי הגבעה. שם גרו
החיילים.
22.15 הקשר לוחץ על כפתור הפיה :
״האלו נמר, כאן נמר אחד. המוצב בידינו.״
^ *6ר. לוחץ על דוושת הדלק. הזחל ש־
\ 4/לפניו הגביר את מהירותו. דרך־הכור־כר
אינה נוחה במיוחד. הזחל מיטלטל. ואז
נותן ד,מ״כ את ההוראה: הדלק את האור.
סילוני הפנסים שקרעו את אפלולית הדרך
מגלים קבוצת בתי־חימר קטנים וצפופים.
ריח טיפ. סי של כפר ערבי מתערב בריח הדלק
השרוף. הדרך מתמשכת בין שתי שורות
הבתים. זהו כפר בני־סוהיילה.
ש. ר .מאיט את המהירות, משמיע מדי־פעם
טרטורי מנוע מוגברים, כדי לפנות את
הדרך הצרה ממתקהלים ועוברי־אורח. התושבים,
ערביים כבדי־תנועה שלא חשדו במאומה,
ניפנפו פה ושם בידידות לעבר החיילים
הישובים במכונותיהם. החברה, שקיבלו
הוראה מפורשת על כך, לא מגיבים,
העולם הזה 934

עושים את דרכם מבלי להוציא קול.
ר.כפר נשאר מאחור. ש .ר. האיץ שוב
בזחלו. הדרך הרחבה, ירדה במורד קל אל
עבר משטרת חאן־יוניס — המטרה.
**6וטר גדודי, מוטטפה אל־שיאתי,
* /עמד עם חברו על יד הצטלבות שתי
דרכי־עפר, לפני מסילת־הברזל. מרחוק ביצב־צו
אורות מכוניות קרבות ובאות. מוסטפה
ניגש לאמצע הדרך, הרים את יד שמאלו
מעל לראש, הורה בימינו לזחל הראשון
לעצור בצד הדרך. עצם הופעת המכוניות
לא היתד, חשודה במיוחד. אך הדי ההפגזה
והשמועות על התקפה ישראלית הדריכו
את שלמת. השוטרים. הם רצו לבדוק את
טיבה של שיירה זו.
שני צרורות השכיבו את השנים.
** ד כאן היה הכל כה שקט, עד שצרור
המקלע המצרי הראשון הימה הפתעה
כמעט. המפקד לא עצר עדיין את הטור.
טרם הגיע לנקודת ההיערכות. תוך כדי
נסיעה מהירה, הושבה אש לעבר צריח המשטרה,
שנראה בבירור באור־הירח.
רק דקות ספורות לאחר מכן נעצר הטור.
סמוך לו, במצולב עם דרך העפר בה הגיע,
נראתה מסילת־הברזל המקשרת בין מצריים
לבין עזה. ממקום־החנייה נראתה קבוצת
אהלים, סמוכה לקיר המערבי של המשטרה.
הוא פקד: לפתוח באש. מכל הכלים.
מכת האש היתה איומה. מטמח כה קצר,
מן המקלעים המוגבהים של הזחלים, היו ה־
•קליעים קטלניים ביותר. מגדל־השמירה שליד
המסגד, אשר על פניו חלפו לפני רגע, השיב
__ באש־ענות־חלושה. הוא שותק כעבור דקה.
גם מחלונות בניין המשטרה נתכה אש
מצרית על הטור, אך היא לא היתד, מדוייקת
ביותר.
לרגע, נראה היד, למפקד שהמצב מחמיר.
מדרך־העפר בה הגיעו, מכיוון בני־טוהיילה,
התקדמו לקראתו דמויות אפלות. תגבורת
מצרית בלתי־צפויה מהעורף היתד. עלולה
להיות בלתי־נעימה בהחלט. ניתנה הפקודה
להפנות את האש לעבר הדמויות. אך כעבור
רגע הופסקה. לא היו אלה אנשי־צבא אלא
כפריים ערביים שנטשו מבוהלים את כפרם,

היה גיוס פנימי :
גיוסים פקדו השבוע אה ״העודם הזה״.
כד חברי המערכת, כתבים, צלמים, צייר -כד מי שדא היה רתוק
לכסא -ירדו דרומה. בעמודים אדה מוסר ״העולם הזה״ את
התאור המדא המוסמף הראשון שד שבוע הדמים משני עברי
הגבול, סיפורי לוחמים ומגינים, ואת רישומיו שד צייר המערכת.

לאחר מכן,״ סיפר אחד הפורצים ,״כבר
היינו בפנים. הכניסה דמתה בכל לכניסה
של משטרה ישראלית. בפנים עמד שולחן
שחור של היומנאי, שלא נמצא על משמרתו.
שני צרורות ארוכים של תת־מקלע׳ אחד ימינה
ואחד שמאלה, הבטיחו את שליטתנו על
האולם. התחלקנו: חלק המשיך להתקדם
במסדרון האגף הימני, וחלק במסדרון האגף
השמאלי. מישהו מצא פנאי אפילו לאסוף
את הניירות והתעודות משולחן היומנאי.״
באותו זמן עצמו, ביססו הזחלים את שליטתם
בחצר. מדי פעם, כאשר הקומה העליונה
גילתה סימני־חיים, נשלח צרור ארוך לעברה
.״בין המכוניות המצריות שעמדו.
מול הכניסה הראשית,״ ספר אחד מיושבי
הזחלים ,״הבחנו בכמה משוריינים ישראליים
פרימיטייבים שנפלו כנראה בידי המצרים
בקרבות ניצנים ויד מרדכי, בימי
מלחמת השחרור. עברנו ממכונית למכונית
ובכל אחת מהן הנחנו את כמות חומר־הנפץ
המספיקה להבטיח שתישארנה קבועות במקום
ללא תזוזה במשך עשרות השנים הבאות.״

הג הזחל ר מול חאן יונים: למחרת עם השכמה צופה איש משק נירים על מגדל התצפית לעבר
מקום פעולת הלילה (מסומן בחץ) ,שהיה באותו בוקר אפוף שקט אחרי ההתפוצצויות בלילה.

גילינו בקצה תעלת הקישור שהובילה לעמדה
בשמעם את קול היריות, ונסו לעבר הכפר
שלושה מצרים מבוהלים עד מוות, שחיפשו
האן־יוניס.
שם מקלט מפני הזחל המתקרב והיו נפחדים
אפילו מכדי לברוח הלאה.״
הפורצים התקדמו אל המשטרה פנימה.
ת ה חז רו הזחלים ונעו. שני טורים
1ג איגפו את המשטרה משני צידיה. ורק בחצר קפצו מן המכוניות, נצמדו אל קיר
החלק השלישי נועד לפרוץ אל תוך המשטרה הבטון החום־וזרוד של המבצר, סמוך לצריח
השמירה הדרומי. ההתקדמות אל השער העצמה,
מבעד לכניסה הראשית. סיפר אחד
מיושבי הזחל הראשון בטור הפורץ :״ה ראשי הופרעה במקצת על־ידי רימונים שעמדה
הראשונה בה נתקלנו היתה סככת־ הטילו המצרים מן הצריח. הפצועים נחכשו
משמר קטנה, ליד גדר־התיל החיצונית. ירי במקום, וההתקדמות נמשכה.
נו לעברה מתוך הזחל צרור ארוך. לא בא
שום מענה. קפצנו אל תוכה, ומצאנו ברן,
תה הגי? 5תורו של החבלן. בעוד
שקנהו עדיין להט. מסביב היו מוטלים גם
/ג אנשי הזחל מחפים עליו, הניח ביד
שני רובים, ארגזי־פעולה, תחמושת, ראדיו
זריזה את המטען הקטן של חומר הנפץ שזעיר
וחפצים אישיים. אספנו הכל תוך כמה
הוכן מראש, העיף את הדלת מציריה .״שניה
שניות, והתקדמנו הלאה. רק כעבור רגע

התעצבן.

הדקות שעברו
נראו לו כשעות ארוכות. עתה לא
ארכה עוד ציפייתו: הוא נקרא להתקרב עד
לדלת הראשית. יחד עם חבריו קפץ עתה
מן הזחל על מנת להעביר את שקי־חומר־הנפץ
אל קיר הבנין. תוך שניות הלכה הערימה
וגבהה. החבלן כבר חיבר את הנפץ,
השמיע שאגת אזהרה :״היכון לפיצוץ הבניין
!״ אחר הצית את הפתיל ורץ לעבר
מכוניתו. הפתיל יבער ששים שניות בדיוק.
עד אז — חייבים כל הזחלים לצאת מטוזח
סכנה.
ההוראות עברו בקריאות רמות מזחל אל
זחל. הם החליקו במהירות אל מחוץ לחצר.
עתה נראה הזמן ארוך מאד. כל שנייה נספרה
בשפתיים רוטטות.
ואז נשמעה ההתפוצצות. החזקה ביותר
שנשמעה באיזור זה .״אפילו בימי מלחמת
(המשך בעמוד )13

אלהוצ 1ו 1ג
ך* נוף נראה כרגיל -שדד, תירס׳
( | עצים, שיחים דוקרניים. המכונית הלבנה
של או״ם, המבהיקה בשמש, מסמנת
יאת המקום, עוד כמה צעדים בשדה התירם
— הנה הבור.
קוטרו כארבער, מטרים, עומקו כשני מטרים•
בפנים שברי פח מערתים, חוטים, חלק
מזנב המטוס. הלהבות מכלות את שרידי הבנזין.
איש האו״ם, קצין צרפתי במכנסיים
קצרים, גרביים לבנות ומשקפיים׳ הופך בחלקים,
רושם רשימות.
משועמם עומד ליד השברים שומר יחיד :
מוטקבה ויינברגר, בן ,24 מרחוב פינסקר
,48 תל־אביב, מגלם את דמותו של המנצח
— עטור זקן׳ צוואר עטוף כילה, תת־מקלע
.ע,זי מתחת לבית־השחי. יחד עם שני קציני
האו״ם, שני שוטרים ואוסף של סקרנים הניד,רים
אל המקום, הוא סורק את השטח.
כל אחד מקווה למצוא את גופת הטייס.
גופה? לפני רגלינו קרע בד אדמדם. משהו
דבוק אליו. אנו רומזים לשוטר. הוא מכניס
את הדבר לשק. אט־אט מתמלא השק עד
חציו בחתיכות דומות. גופו של הטייס, שאף
חלק ממנו אינו גדול יותר מאבן קטנה —
חתיכות אדומות, חרוכות. פה• ושם עצם
קטנה, הכל מפוזר על מרחק של כמה מאות
מטרים. לא יפה, לא נעים. שום מלחמה אינה
יפה או נעימה.
מישהו מוצא טבלת־פח. וואמפייד, סידרח
\ / 1נ—100583
מספר ,0147 יחידה מספר
איש חיל־האוזיר מרים אותה. מזכרת לטייס.

ף סייעה שר חמש דקות, כאן נגמרת
׳־,צמחיה. חול לבן׳ קשה, מתחת לרגליים.
הליכה של קילומטר. מעבר לרכס החול
הבא, הגבול. המטוס השני כמעט הגיע.
הנה הוא מונח — מה שנשאר ממנו. שוב
בור, שוב א־תם שברים. החידוש היחיד*

״ כךה*א נפל !״ שני מתיישבים צעירים במשק השומר־הצעיר כרמיה, מתארים את הקרב האווירי שעות ספורות אחרי המאורע. הנז נזחזיקים
בידיהם את תרמילי הפגזים המצריים ( 20מ״מ) המוכיחים כי הוואמפיירים הפגיזו את חצר־הילדים. הדובר הממשלתי לא הודיע, משום־מה, על כך.

וואמפייו 0147 מבקר בכומיה
שני קני תותחים, תקועים היטב באדמה.
ועוד משהו. על הארץ מונחת יד. פשוט
יד, בלי גוף, כמו בחלום בלחות — מטופחת,
חרוכה רק כמקים בו רגילה המשטרה לקחת
טביעת־אצבעות. לא הרחק מן המקום, היד
השניה, קמוצה לאגרוף. אגרוף שאינו מחובר
לשום זרוע. הש טר בנימין ששון נוטל
את הידיים, שם אותן בשק.

עליה לרגל. בני הסביבה, ביניהם סגן ימשנה יעל, נהרו אל
שברי המטוס מדרום למשק (למעלה) ובשדה תירס (למטה).

[5^15 את השברים /יונסה לנתח את פרטי הקרב הסילוני הראשון
בישראל. למטה מספרים בני כרמיה לצוות העולם הזה, כיצר חזו במאורע.

^ קדבר אחד מעיב על השמחה במשק
1כרמיה: העתונים הודיעו במד,דורותיהם
הנחפזות הראשונות שהמטוסים הופלו מעל
יד־מרוכי הסמוכה. מה יש? לא יודעים מה
זה כרמיה?
מצב הר ח מרומם מאד. רוב הצעירים, בני
ה־ ,25 מפוזרים בעמדות, ישנים על שמיכו־תיהם
אחרי׳לילה של כוננות, כשנשקם מונח
על ידם. ליד חדר האוכל רובצים אחדים על
הדשא. סיפוריהם עודם טריים. עובדה מצטרפת
לעובדה, מאפשרת כמה מסקנות שנעלמו
מעיני העתונאים וגם מעיני דבר הממשלה.
תרמילים של פגזי 20מ״מ מפוזרים באלה
פגזי
משק•
חיל־האויר. אחדים נושאים כתיבת אנגלית
(שנת יצור .)1950 אלה מצריים. אולם המצרים
לא הספיקו לירות על הסילונים הישראליים.
מסקנה: הם נתפסו בשער, שצללו
לעבר המשק, בהפגיזם את חצר הילדים. זה
גם מסביר את הגובה הנמוך, שמנע בעדם
להימלט אל מעבר לגבול אחרי שנפגעו.
המטוסים הישראליים באו בעורפם, ירו
עליהם מאחור, בזווית של 20 מעלות. אחד
ירה, השני חיפה עליו. המצרים
כמר,
היו? שלושה, או ארבעה.
מזכרת אחת נשארה במשק. גם היא
נעלמה מעיני כל העתונאים, ליד השער נפל
שבר השמשה הפלאסטית. אליה היתד, דבוקה
מחצית פניו של הטייס השני: שערות
שחורות, אוזן, צבע־עור ערבי שחום. תמונת
זורעה. שמיל עוטף את העור בניר לבן,
מחזיר אותו לחיק האדמה. אחר כך הוא
חוזר לשמיכתו ונרדם בו במקום.

סיר לילד! ככונקר. ילדי אחד המשקים
התרגלו במהרה לחיות יומס ולילה בבונקר.
הם ישנים איש בצד רעהו, על מזרונים.

הפעוטים ככלוב: אחד המשקים הכין
סידורים מתאימים לשעת חירום. בבונקר של
הפעוטים הוכן כלוב קטן לכל תינוק.

*1ירים שקטה — שקטה לגמרי.
^ לפני כמה שעות בלבד געש, מרחק כמה
קיל־מטרים מכאן, הקרב הגדול ביותר מאז
. 1949 איש לא ינחש זאת בבואו לנירים.
אין התקהלות. אין שיחות נרגשות. שוש
דבר. דומה שזה יום ככל הימים.
אולם זוהי, כמובן, אשלייה. נירים
מוכנה• עד לאחרון בניה ובנותיה. אלא
שנירים ותיקה מאד, מנוסה מאד. הצעירים
בכרמיה רגשו, צהלו, לא הבליגו על מצב־רוחם
המרומם. אנשי נירים אינם רוגשים,
אינם צוהלים, ואין להם ש ם מצב־רוח מרומם
שיש להבליג עליו.
בצורה עניינית,
נירים עבוד,
מעשית, שקטה, כמו צבא סדיר. ובצדק:
כי ניריש היא צבא סדיר, צבא־קבע במובנו
הנכון ביותר של המושג. בתש״ח ישבו אנשיה
במשך שנה תמימה בחפירות׳ מעט ו־ן־ו־מה
מן הנקודה הנוכחית, מוכנים בכל שעות
היום והלילה להפגזת המצרים. להם מתאים
החרוז הישן :״מי שלא טעם — אינו יודע
את הטעם /ומי שכבר טעם — אינו רוצה
לטעום עוד פעם...״

ך* יד! זה כאילו הכניס מרכז המשק את
1 1סידור־העבודה הרגיל למגירה, הוציא מתוכה
סידור־עבודה־ב׳ .הכל מתנהל בשקט
כה רב.
בפתח חדר־האוכל מונחים כמה רובים, כמה
קובעי־פלדה של החברים האוכלים. בשעת
הארוחה ניגשת חברה ממושקפת
מרכז, שואלת כמה שאלות מעשיות: האם
לשים את השוקולד במקלטיש -או לרכזת
במקום אחד? צעיר בח לצת־עבודה מלואה
שואל ביחס לקשר עש עמדה פלונית.
גבר רחב ובלתי־נרגש, עונה ת־ך
כדי אכילה׳ קובע ישיבה.
דרוש חוש־אבחנה דק מאד בדי להרגיש
כי שקט זה אינו פרי בטחון מופרז אינו
שחצנות. נירים היא פירמה, גם מעבר לגבול
— והיא יודעת זאת היטב. המצרים זוכרים
אותה מזמן המלחמר״ אם יתכננו מהל,מה
רצינית, תהיה נירים מועמית מתקבלת על
דעתם. אם ירצו להפגיז, תהיה נירים מטווחת.
אולי מתכופף ברגע זה קצין־תותחנים מצרי
על גבי המפה 1א. לי מוכנס ברגע זה פגז
לתוך הקנה י אולי נערכת ברגע זה פלוגה
מצרית להתקפה?
יתכן, אולם אם כך הדבר, יודעים אנשי

בונקר כאחד המשקים. בני המקום סבורים כי מה שבטוח. בטוח השאירו את
פעוטיהם בבונקר העמוק, בעוד שהם עצמם עוסקים בעבודות החיוניות השונות בשעה זו.
נירים שלא יוכלו לשנות זאת• והם יודעים
שעשו כל אשר יכלו לעשות כדי לקדם את
פני הרעה.
העמדות תפוסות ומוכנות.
כל איש נושא את נשקו האישי. כל
אחד י, דע מה עליו לעשות.

ף* עם, כבוא אורח לקיבוץ, היו קוב־
2 4עים לו מקום לינה, מראים לו אחר־כך,
בתנועה קצת נבוכה, היכן בית־השימוש והמקלחת.
כיום, בבוא אורח למשק נירים, מסדרים
לו מקום־לינה, מראים לו אחר־כך, בלי
כל מבוכה או פאתוס, היכן הבונקר הקרוב
ביותר.

ליל מנוחה? אנשי אחד המשקים מבלים את ליל חאן־יוניס מוכנים לכל, בשכבם בצד נשקם
האישי ליד העמדות. וותיקי המשק רגילים למצבים כאלה, מקבלים את דין הביצורים כדבר
מובן מאליו, מקדישים את כל זמנם להמחשת סיסמתם המפורסמת :״זיעה חוסכת דם״.
העזלס הזח 934

יחסו של אדם לחפירה עובר שלושה שלבים.
הטירון הירוק רץ לחפירה בהישמע
שריקת הפגז הראשון. לוחם וותיק יותר
בז למקלטים. לא יברח איש כמוהו. הוא כבר
ראה הפגזות גרועות יותר. ואילו הלוחם

הוותיק האמיתי חוזר על מעשה הטירון :
ד :11,נכנס למקלט עם התחלת ההפגזה. הוא
יידע מה זאת הפגזה. והוא יודע שאם תבוא
ההתלפה בעקבות הפגזים, מוטב לו לצאת
מן הבונקר כשהוא טרי ורענן.
אנשי נירים הם פטריוטים גדולים לחפירות,
שמעם התפשט בארץ בתור שכאלה.
לא פעם הרגיזו את פקידי המוסדות השונים.
בונקרים? למה בונקרים? הלא כל בונקר עולה
כמחיר דירת־לוכסוס אחת לפקיד בתל־אביב
14 :אלף ל״י.
אולם הכבוד הרב שרוחשים בני נירים ל־תותחים
רק התגבר במרוצת הימים. לפני
שלושה חדשים פתחו תותחי המצרים באש.
הרועה לקח
את העדר בכיוון ההפוך. לפתע ירדו כמה
פגזים — מעבר למשק, לתוך העדר. הרועה
נהרג. חבר וחברה נפצעו. לשניהם נקטעו

ה בז 11ת ב <1
אלהר צו ע ה
רגליים. רק לפני יומיים נשלחו ללונדון,
להתקנת אברים מלאכותיים.
אנשי נירים שוב אינם מזלזלים בפגזים.

ומה שנירים, כמו שאר משקי הסביבה,
מנהלת מלחמה פרטית.

מאז נהרג הרועה, החליט המשק לבל לחכות
לחסדי המוסדות. מפעם לפעם קראו
האנשים בעתון כי ה קמה ועדה בינמשרדית
בנידון, שנקבע תקציב׳ וכר. נירים לא הרגישה
בכל אלה. היא החליטה שאין צורך במקלטים
בעולם הבא, אחרי שיקרה מה שעלול
לקרות לנירים בעולם הזה.

ילדים מפולפלים קצת• הם יודעים
י • שהגבול יורה. זה פשוט. אבל האם המצרים
רעים? מסתבר שכן׳ כי הרגו את חיים.
א לם ההורי!,׳ אנשי השומר הצעיר, אינם
רוצים לחנך את בניהם באוירה של שנאה.
עוד בעייה,
עם רדת הלילה גועשים המקלטים של
הילדים. הם יורדים במדרגות, לבושים פיג׳־
מית מנומרות אחידות. למטה פרושים מזרונים,
מכוסים סדינים לבנים. אירי׳ליין כבר
שוכב — ה א חולה. קצת יותר קשה להשכיב
לישון בשקט את האחרים — את
יובל ודובון ועליזה ההודית, חמולה רעשנית

הכל מוכן •.באחד ממשקי הספר מסיימים המגינים בבווקר את הקשר עם השכנים. אותה
שעה דואגים המגינים ״ליצור המי״ ,בעזרת אספקה בלתי־מוגבלת של תרנגולות לשיפוד (למטה)

ותוססת, ביחוד הנסיבות בלתי־רגילות כאלה זהבה׳לה נסעה למעברות,
כדאי לך — ולו גם בזמן מנוחתך — לבשאר
חלקי המשק הבעיה כמעט הפוכה :
חטוף טיול סביב למשק ולהכיר את המערך
כיצד להישאר ערים. האנשים היו ערים בהכללי.
זה חשוב׳ אף מעניין. למד לדעת את
לילה הקודם, ליל חאן־יונים, ובלילה שלפמחננו

ניו. הם חטפו מעט שינה ביום. הם עייפים.
לשווא הודיעה המזכירות שכל עמדה יכולה
.ליש
ללמוד את מלאכת בניין
לקבל תרנגולות כמה שתרצה. ברוב העמדות
למוד מהשגיאות ולשכלל את המבנים.
שורר שקט מוחלט — השומרים שומרים,
ילדינו :
הילדים
מי מן האחרים שיכול לישון, מכורבל בשמיכות
בצד העמדה.
מוסרים בזה ד״ש
להוריהם, המפוזרים ברחבי החצר.
רק בשני מקומות ניגשו הצעירים ברצינות
״ליצור הווי״ .במקום הראשון דעכה הילדי
הגנים ישנו בהחלט לא רע וביחס ישר
מדורה והערנות במהרה — מעט קפה מתוק,
לשטח שעמד לרשותם. לבסוף אמרה מיכל
שהיא כבר לא יכולה לישון
שוקולדה, סוכריות — ולישון. אולם במקום
אבל אחר כך היא שכחה ונרדמה.
השני מצליח העניו — המדורה לוהטת,
ארבע־חמש תרנגולות מסתובבות מסביב לגיל
צעק כל הזמן :״תורידו ממני! תורידו
שיפור׳ התוף מטרטר, השירים הישנים פורממני
ולאחר ששושנה בררה את העניין,
צים מעשרים גרונות.
התברר שהכוונה היתד, לעוזר אשר היה מונח
עליו.

שושנה טוענת שהיא ישנה נעים מאד בין
ן ק ר פי, מס׳ ,1קיבוץ נירים.1.9.55 ,
זוג הגברתנים: יגאל וגדעון.
1סיסמת היום (ישנה, אך תמיד נכונה) :
רותי נתנה רק סיבוב אחד ונשכבה על
״זיעה חוסכת דם !״
כרית מאד רכה, הלא הוא אמיר.
מהנעשה בית :
ויעל א. ויובל נמצאו עם בוקר כזוג נאה•
כל החברים אשר נמצאו מחוץ לבית
בים שלובי זרוע, כשחיוך של אושר על
קיבלו הודעה לשוב מיד הביתה. חזרו כבר פניהם.

סולו •ומוסד, נסעו הבוקר להשיג אספקה
וציוד שחסרים בבית.

כור,ר מול הרצועה. השחר מאיר. עייפים אחרי ליל שמירה מתקשרים אנשי עמדה אחת
שם מרכז משקם כדי לברר את סידורי השמירה, שעה שחבריו מסתכלים לעבר הרצועה —
ולקראת יום חדש העלול לשאת בחובו התקפה חדשה או הפגזת תותחים ומרגמות,

ף=* שמש זו רחת אי שם במזרח. פה וי
) שם מתרומם אחד הצעירים ליד עמדתו,
ממצמץ בעינים סמוקות מעייפות לעבר ה•
בלילה הופתעו מרבית החברים מ־רצועה.
קולות־הנפץ
אשר התחילו בשעה מוקדמת,
וירדו לישון במקלטים
הרצועה ממול ריקה מאדם — שום תנועה,
חלק ישן בחדרים. מי יותר
שום רחש אינו מתגלה במשקפת.
ומי פחות.
/בגיזרת נירים אין כל חדש.

במדינה העם מישחק השבוע
על אחד העצים ברחוב בן־יהודה, בצפ ־ן
תל־אביב, ישבו כמה ילדים, בל אחד על
ענף משלו .״הלו נמר אחד, יש לי ארבעים
הרוגים צעק אחד .״הלו נמר שניים,
יש לי חמשים הרוגים !״ קרא השני .״הלו
נמר חמש, יש לי מאה הרוגים ועשרים פצועים
ד הריע שלישי.
היה זה המישחק הפופולרי של השביע :
מישחק עזה.
א־תה שעה ישב צעיר בלונדי על הסילו
הגבוה של נירים, סרק את השטח בתנועות
קצובות ושיגרתיות. ממול הזדקר צריח של
מסגד, בתים לבנים וחומים נראו בבירור
מפליא מבעד למשקפת המצויינת. המשקפת
עברה על פני שדה פתוח, חזרה אליו: שלוש
דמויות בשטח. הצופה ידע: אלה חיילים׳
מימין התנועע משהו.
״משלנו״,
המשקפת דלקה אחריו. שתי חיות דהרו
בשדה: צבועים, בעלי עור צהוב שנראה
כלבן בקרני השמש. הם נטשו את גיזרת נירים,
עברו לשטח עין־השלושה. הצופה המשיך
לסרוק.
היה זה הצד השני של אותו מישחק׳
שהטביע את חותמו על כל מאורעות השבוע,
החל מחישובי הקואליציה של בי• ג׳י. וכלה
רבים, שהדביקו
בחיי המשפחה של
למצח נשותיהם נשיקה של ״להתראות !״
מדיניות הסיבוב האחד־־וחצי
ראה שער)
לפני חצי שנה ערכו כוחות צה״ל את
הפשיטה הגדולה ליד עזה• אותה שעה תמהו
כל ד,מ מחים נוכח התגובה המתונה של
המצרים. עבד אל־נאצר לא ענה בפעולה,
הסתפק באיומים.
השבוע נתברר פשר השתיקה המוזרה.
אחרי עזה התכנסו ראשי המשטר והצבא
לישיבה סודית, החליטו מה הדרך היעילה
,ביותר לפגוע בישראלים אם יתחדד המצב
החדש. הכל הבינו שמלחמה אינה כדאית :
אי־אפשר להוציא ממצריים את מיטב הצבא
הסדיר, שהוא בסים המשטר כולו. גם המערך
האיסטואטגי של הרצועה נותן לצה״ל
יתרון עצום במלחמה גלויה.
לעומת זאת הבינו הקצינים המצריים שאם,שר,
במחיר זול בדם וכסף, להפוך את
החיים הסדירים בישראל לגיהנום. לשם כך
לא היה צורך אלא בחוליות מעטות של לוחמים
מאומנים היטב, שיפעלו לפי דרכי־ה־קרב
המסתוריות של שבטי ערב: לפגוע,
להיסוג, לפגוע שנית במקום בלתי־צפוי.
התכניות הוכנו. הלוחמים גויסו ואומנו
(ראה עמודים 11־ .)10 כשכבשו כוחות צה״ל,
לפני שבועיים, שני משלטים מצריים ליד משק
מפלסים, ניתנה האות. הסיבוב האחד־וח־צי
התחיל.
לעמוד באמצע הנהר. האיסטרטגיה
המצרית הפתיעה את ישראל. וותיקי חזית
הדרום זכרו כי המצרים אמנם היו תמיד
חיילים ט בים בהגנה, אולם הצטיינו בפחד
מסתורי מפני הלילה, לא פעלו מעולם אחרי
רות החשיכה. הפידאיין גילמו אופי חדש
של לוחם מצרי. בעלי דעה צלולה הבינו שיש
רק שתי דרכי ג להפסקת המלחמה־הזעירה :
להיכנע למצרים או לכבוש את הרצועה.
לפני כמה חדשים ביקר דויד בן־גוריון
באחד ממשקי השומר־הצעיר מול עזה. בשיחה
חופשית, שהתפתחה בין האירח ומאר־חיו
למודי־ד,קרבות, ביקש בי. ג׳י. לשכנע
את המתישבים שגם הם׳ אנשי מפ״ם נאמנים
אינם יכולים אלא לרצות בחיסול הרצועה
המאיימת על ביתם.
אנשי המשק לא רצו להסכים לדעה זו.
לפי מיטב השקפתם, אין פתרון צבאי אמיתי
למלחמה הישראלית־ערבית. אולם גם הם נאלצו
להודות בפני עצמם שאחרי שבי. ג׳י עצמו
גרם במרוצת השנים למצב הנוכחי, שוב
אין מניס מחים־ל הרצועה. היוהר אחד מהם,
אחרי כן :״בשעתו היה ויכוח. אנחנו הצענו
ללכת בדרך אחת. מפא״י החליטה בדרך
אחרת. עכשיו, אחרי שהגיעו לאמצע הנהר,
הויכוח הישן שוב אינו לענק. עכשיו אי־אפשר
לעצור׳ .מוכרחים להגיע לגדה השנייה!״
הוא ביטא בגלוי את אשר חשבו רוב רוהעולם
הזה 934

הדרך לעזה: ב עד ונ\ד

.הרצועה היא קוץ בנוף המדינה. רק חיסולה
הגמור יבטיח את השקט כדרום.

.אין סיכויים קרובים לשלום, בשום דרו שהיא,
וגם לא נעשית שום פעולה רצינית בכיוון זה.
אפילו אם טענת-הנגד הראיטונה נכונה, יכיא
חיסול הרצועה להקלה גדולה כמצב.
.שום פליט ערכי לא יייטאר בעזה כיטעת
ניכוש הרצועה. אין שום ספק שבולם ישתדלו
להימלט דרומה, ושום ממשלה מצרית לא תעיז
לחסום לפניהם את הדרו. לגבי הפליטים, החיים
כיום על חשבון או-פ, אין למעשה כל הכדל אם
יושבים הם בעזה או בפורט־סעיד.

.כשאלה של חיים ומוות, אין ישראל יכולה
לקבל את דינם של גורמים זרים. יש לנקוט כקו
עצמאי, כלי כל התחשבות כתוצאות הבינלאומיות
וכסכל שהדבר עלול לגרום.

בם המכריע של אזרחי ישראל השבוע :
שיש צורך לכבוש את הרצועה•
האמריקאים דא ירשו. אולם לפתע
פתאום נתברר כי דברי בי. ג׳י. לא היו רציניים.
ממשלת ישראל חששה ממני סיבוב
שני לא פח ת מממשלת מצריים. לא היו מבחינה
זו הבדלים בין שרת ובן־ג ריון: שניהם
התנגדו לכיבוש הרצועה. הסיבה האמיתית:
האמריקאים לא ירשו (ראה מסגרת).
את הביסוס הרעיוני סיפק באופן מפתיע
ראש המטה הכללי, רב־אלוף משה דיין, בנא
ם שנמסר לפרסום לכל העתינים. דיין,
הדמות הצעירה החזקה היחידה במחנה
נחשב תמיד לאדם קיצוני. עתה הסביר :
פעולות הפידאיין אינן אלא המשך שרשרת
ההתנפלויות של אנשי־כנופיות ערביות במשך
דור שלם, מן הסוג הרגיל בעולם הערבי
(דוגמה: תקריות־גבול בין סעודיה והירדן).
לכן דרושות פעולות־תגמול כדי לשכנע את
ממשלות ערב לרסן את אנשי הכנופיות.
היתד, זאת ההערכה המוסמכת של ממשלת
ישראל. והיתד, זאת טעית פנטסטית בהערכת
המצב לאמיתו — עדות נאמנה כי המשפר
הקיים בישראל לא שכח דבר ולא למד דבר
מאז מאורעות . 1921
א*—או. פעולות הפידאיין אינן מלחמה
פרטית של כמה אנשי־כנופיות. זוהי מערכה
צבאית מתוכננת, למען מטרות פוליטיות מובהקות,
שמצריים יכולה להפסיקן ולחדשן ככל
שתרצה, בהתאם לכיוון הרוח. נוכח מצב זה
אין פעולת־תגמול עונה על צרכי המציאות.
ההערכה הממשלתית הרשמית שוב אינה אלא
פתח להתחמק־ת מהכרעות אמיתיות.
לא חשוב מי התחיל לפני שבועיים בסיבוב
האחד־וחצי, מה היו מטרותיו הגלו
.חיסול
הרצועה לא יסיים את המלחמה. הגבול
יזוז דרומה, אולם מאחוריו ייערף היריב המצרי
להתקפות נוספות. פשיטות הפידאיין ייתכנו גם
אם הגבול יגיע עד רפיח. רק שלום אמיתי יחסל
מצב זה.
0הקלה זו תהיה כמידה רבה שקולה נגד
החמרת המצב הפנימי. כרצועה דחוסים קרוב
ל־ 200 אלף פליטים ערכיים, שצירופם למדינה יצור
בעיות איומות.
• חיסול הרצועה יימנע על־ידי התערבות
האמריקאים, שלא יסכלו זאת לעולם. אין ייטראל
עצמאית לנהל מדיניות כטחונית עצמאית. חיסול
הרצועה יגרום להלם פסיכולוגי עמוק כעולם
הערכי כולו, והאמריקאים יחששו פן הלם זה
יערער סופית את מעמדם כעולם הערכי. לכן
ינקטו בעונשים חמורים, נגד ישראל, כגון הפסקת
המענקים, ואולי גם הפסקת המגבית והשילומים
מגרמניה.
• חיסול הרצועה יזעזע את העולם הערכי.
אמנם, כיום אין לצפות להתערכותן של הלבנון,
ירדן ועיראק, וגם התערבות סורית לא תהיה
מסובנת. אולם החיסול יגביר את קצב המהפכה
הערכית האנטי־ישראלית.

יות או הנסתרות, החיצוניות או הפנימיות.
הצייר,סיבוב הטיל אור על מסקנה שאין מנוס
ממנה: בפני ישראל עומדת הברירה של
או — או.
משפט רומאן בהמשכים
רפי חיים היה תלמיד מוכשר בבית־ה־ספר,
אך לא חביב על חבריו. בנה של משפחה
ספרדית מיוחסת, שפצעי־בגרות נראו
תמיד על פניו הרזים, הפתיע לא פענ £את
מוריו חמכריו, אך כשרונו חיפה על כך.
כשהחליט להיות לעתונאי־ספורט בחיפה
נתקבל רפי, אז יבן , 18 לנסיון בכמה עתו־נים,
ביניהם העולם הזה, שלח מדי פעם
ב;,בלנית רשימית על תחרויות כדורגל ואיג־רוף
בחיפה.
אולם שירותו לא השביע רצון: העולם
הזה לא חידש את תעודת־העתונאי שלו שתוקפה
פג בסוף , 1952 והחל מגליון העולם
הזה ( )797 מי! ם ד,־ 5בפברואר ,1953 ,נמחק
שמו גם מרשימת המערכת (מדור ״משתתפים
קבועים״) .במקום זה החל רפי עובד בתפקיד
דומה למען השבועון ספורט ישראל. אחר
כך גויס לצבא, בילה את מרבית תקופת־שרותו
בבתי־חולים.
בתכת ״הדור״ נאנסת. אולם רפי לא
התייאש, העמיד פנים כאילו הוא ממשיך
לכתוב כתבות בעתונים שונים• הוריו איפ־שרו
לו לרבוץ בקפה עטרה ומקומות דומים,
עד שהופיעה סמלת צעירה מחיל־הים, שהחליטה
אחרי שיחרורה להיות לעתונאית.
קשריה עם הדור היו טובים, התוספת החיפאית
בישת״המזל הדור־כרמל חיפשה כתבת,
וכתבלבים אין. הסמלת הפכה עתונאית.

כך פגשה את רפי חייט, שרננו אחריו שיש
לו קשרים ידידותיים עם יצאניות ואילי העולם
התחתון. משום מה רצתה הסמלת לערוך
מחקר מקיף על עולם תחתון זה. היא ביקשה
את הדרכתו של רפי, שנתגלה במהרה כמדריך
מצויין. תחילה ערכו השניים בקורי
נימוסין בכמה בתי־זונות, אחר־כך ביקרו ב־מאורות־חאשיש.
רפי הציג את ידידתו בפני
שניים מדועי־הזונות החשובים בעיר. החבירה
הוס־פד, לשתות, עישנה כנראה חאשיש.
המשך העלילה לוטה ערפל. למחרת היום
התעוררה הצעירה משינת־עלפון, כשבגדיה
קרועים. כמתוך חל-ם נזכרה שנאנסה.
מורה מטעם ״דבר״ .הכתבה לא נכתבה,
אולם שני רועי־זונות ורפי הובאו לדין.
אחד נידון לששה חדשי מאסר, רפי והשני
זוכו מחוסר־הוכחות. כדי למנוע פגיעה
בכבוד הצעירה, נגנזה הידיעה בעתונות• רפי
חזר, למראית עין, למוטב, החל לומד משפטים
באוניברסיטה.
דומה שלימידיו בשטח זה הועילו, אם כי
למטרה אחרת. ד,־א הכיר את אחד מחבריו
לכיתה, בן לאב עשיר, סיפר.לו בסודי סודות
שבתוקף ״תפקיד עתונאי״ נאלץ לאסוף עליו
חומר, היות וגרם כביכול, ליציאת אחת המכרות
המשותפות שלהם לחיי זנות. הצעיר
נבהל, אולם עם נסיעתו לחוץ־לארץ חשב ש־הענין
מחוסל.
רפי חשב אחרת. הוא הכיר את נעמי
ברוט, בת למשפחת עולים מגרמניה, צעירה
תכולת־עינייב, בעלת שערות שמיניות וגוף
שנחשב׳ על ידי חבריה הימאים ן ל״הורג״.
הרומאן היה קצר, נסתיים בשבוע שעבר
כאשר נעמי נפגשה ״בתוקף תפקידה ה־עתונאי״
עם חברו לכיתה של רפי, שחזר
בינתיים ארצה, לדברי ידידיה סיימה נעמי
קורס לעתונאות מטעם איש־דבר, פ .גץ.
על כל פנים, הציגה את ע$מר, כ״נעמי
פדרמן עתונאית״ ,סיפרה לצעיר המבוהל שנאלצה
לאסוף עליו חומר. ת ך כדי כך נאלצה,
לדבריה, לשוחח עם אנשי העולם־התחתון,
שגבו 20ל״י עבור כל שיחה.
הצעיר ביקש שתשלח את רפי. בתיווכו
האדיב הושג סידור 500 :ל״י לצעירה 50 ,
ל״י כדמי תיווך לרפי עצמו. אולם הצעיר
פנה לאביו, איש עסקים מצליח, זה פנה
למשטרה, הוכנו שטרות מסומנים, קציני
משכרה באזרחית התי׳־שגו באיתו בית־קפה,
הצמד־חמד נאסר כשהכסף בידו.
״מה עם רפי?״ אחרי שישבה נעמי
חמשה ימים במעצר בחברת זונות, שוחררה
השבוע בערבות של אביה בסך 500ל״י,
שאלה :״מה עם רפי?״ ע־רך־דינה יעץ לד,
לדאוג לעצמה. רפי נשאר במעצר למשך
שלושה ימים נוספים.

מנעו? החושך
היד הארוכה

מקשר נדביק
לחיי מנגנון החושך

עלילותיו הפליליות של רפי חיים (ראה
לעיל) לא היו מעוררות תשומת־לב מיוחדת,
אלמלא קצין־משטרה בעל שלושה כוב־
(המשך בעמוד )12

י צני פ ל חי ם אלה נטשו את שדותיהם והצטרפו לפידא״ן. נזוחנזד אחמד עליונה (ימין)
וכליפה שייכון איברהים התנדבו לאחר שהנקבר להם כי המולדת זקוקה לגיבורים.

ה קו מנד׳
גופני, עוג

הפידאיי

ז?{קת הקרב של הסמל המצרי מכוונת לכיתת אנשי הפידאיין (שמאל, למטה)
המתאמנים במחנה רפיח. בעוד שסגל המדריכים מורכב כולו מאנשי הצבא הסדיר,
מגוייסים הפידאיין מבין השנתונים המצריים שאינם חייבים גיוס ומבי! תושבי הרצועה
הפלסטינאייים, המתנדבים אחרי שמנהלים ביניהם תעמולה ״להציל את פלסטיז״ .נשקם
האישי של הפידאיין: תת־מקלע קרל גוסטב^ ,בעל קוטר של 9מ״ס, תוצרת שוודיה.
בבנין המשטרה בעזה יושב סאג (רב־סרן)
מיסטפר, חאפז — ראש מחלקת
המודיעין של חיל־ההחזקה המצרי ב־מלסטין.
הוא האיש האחראי באופן ישיר
לארגין החדירות הרצחניות אל תוך ישראל.
תחת פיקודו פועלות יחידות הפי־דאיין
לאורך הקוד ומעבר לו. הוא אשר
שלח את מחמוד חסן פרהוד׳ בשבוע שעבר
לארוב למכוניות ישראליות בכביש
מגדל.
מחמוד, שיצא לפעולה עם ש־׳ושה פי־דאיין
נוספים, נתפס על־ ידי כוחות צה״ל
בכרם ליד מגדל — השבוי הראשון של ה־סיביב
מספר אחד וחצי. הוא ס־פי־ רל
מה שביקשו ממנו. מחמוד היה מבתנ;
וותיק, פלהטינאי תושב הרצועה שהכיר
את האיזור היטב, נשלח לא־פעש על־ידי
סאג חאפז לאסוף ידיעות בשטח ישראל.
הצבא המצרי, שהעביר בהדרגה את

מוצביו ברצועה לידי יחידות של בלתי־סדירים,
היה מעוניין בגיוס חיילים מקומיים
לשורות המשמר־הלאומי — איי־גון
של מתנדבים מצריים, מעל לגיל הגיות,
שהתנדבו לתקופות שרות פעיל של
ששה חודשים. המתנדבים עברו קורט
צבאי קשה׳ בו הושם הדגש על אימין
גופני מפרך, שימוש ברובים, תת־מקלע
ומקלע ברן. שיור, דתמצא־ת בשטח וחבלה,
היו מקצועות היסוד של קורם זה.
מחמוד, לאחר שידוליו של המאג, הצטרף
ליחידה הפלסטינאית של חיל המשמר•
דין השאר הובטחה לו משכירת של
15 לירות מצריות — סכום רציני ביותר,
לעומת חמש הלירות לחודש של החייל
המצרי הסדיר. הוא נשלח למחנה האימונים
הבסיסי ברפיח, עבר את הקורס הרגיל•
עם סיום הקורם צורף ליחידת ה־פידאיין
של המשמר הלאומי.

דה של פידאיין מתאמנת בטיפוס על הרים בעזרת חבלים במחנה אימונים במדבר סיני. מלבר אימון הצבאהס די ר. חולית להביור בתקן קרבי מלא. משמאל: טוראי נושא הלהביור. במרכז: מספר שנים,
המתנדבים את אימון הפרט, לומדים להשתמש בנשק קל, לחבל ולנוע בהסתר בשטח אויב. מצוייר ברובה ונושא פח עם הנוזל המצית, המשמש תחמושת ללהביור. השלישי הוא מפקד החוליה.

מ מול
הפידאיין — ששמו פירושי: המקריבים
את עצמם — ה ־כנו לפלישה מיד לאהר
התקפת צה״ל על עזה׳ לפני ששד, חודשי
׳• תוכניות החדירה, בחירת המטרות,
הושלמו והונחו לשעת האפס. בינתיים
ה צבו הפידאיין (על משקל כי די איים)
במשלטים מ ל הישובים הישראי־ייים. בשב
ע שעבר נתנה המפקדה, באישור
המטה הכללי בקהיר, את האות. המאג
האפז כינס את חוליות הקומנדו, שלחן
עם הוראות מפורטות אל תוך ישראל.
כל חוליה הורכבה ממצרים ימפלסטי־נאים
תושבי האז ר לשעבר, שהכירו
כל כביש ושביל ואשר ידיעותיהם עוו־כאנו
תוך סיורים תכופים בחודשים האחרונים.
פעולתם היתד, מב ססת על
שיטת פגע וברח של הגרילה. שלא כחיי־לים
סדירים הפקירו את נשקם וצי דם
בשעת נסיגה, נמנעו מכל מגע ממושך
עם כוחות ישראליים. הם רק יר, ממארב,
לערער את בטחון האוכלוסיה האזרחית
באזור הגבול.
החוליה עברה את הגבול בשעות הלילה,
מצאה מחסה במטע נטוש, או ביו
חורבות ישנות, עמוק בתיך שטח ישראל.
שם ישנו כל היום ובבוא הלילה
השני יצאו לפעולה. ממקום המארב לגבול
נסוגו במסע לילי מוגבר.
מכת־הנגד של צר,״ל נגד חאן יונים
הרסה את מיבנה הפידאיין במידה רצינית.
כעבור שלושה ימים הסכימה מצרים
להפסקת האש. אך בשטח, בתוך גבולות
ישראל, פעלו עדיין חוליות קטנות של
פידאיין אשר לא שמעו על הפסקת האש.
ר,ם המשיכו לפעול לפי הפקודות שקיבלו
מסאג מוסטפה חפאז.

סמלהמוות (מימין) הוא סמלם של הפידאיין. תחילה פעלו באזור המואץ נגד הצבא הבריטי, אך
גיוסם לא הופסק עם חתימת החוזה הבריטי״מצרי. הם הוצאו מאזור התעלה, הועברו צפונה, לתפוס
את מקומם של כמה מיחידות הצבא הסדיר ברצועת עזה. משמאל: מעבר מיכשוליס, במחנה האימונים
הבסיסי ברפיח. למטה: יחידה סדירה מסיירת בתוך הריסות המחנה הבריטי הישן ליד רפיח, לא רחוק
מהגבול הישראלי. בזמן מלחמת השחרור היו יחידות צבא ההגנה לישראל זמן קצר במקום זה.

במדינה
(הנושן מעמוד )9
בים. ,עוזר־מפקח־מחוזי זאב בוים. בוים הוא
ראש המחלקה הפלילית של נפת חיפה, וקשריו
עם שליט חושיסטאן הם הדוקים
מאד — כה הדוקים עד שהם טעונים חקירה
בפני עצמה. בוים ערך חיפיש בחפצי רפי
חייט, גילה את כרטיס־העתונאי המיושן ו־חסר־התוקף
של חעולם הזה. הוא ידע שמצא
מציאה, הזדמנות מצויינת לשרת את מפקדו
האמיתי, אבא חושי.
אולם חושי אינו המעוניין היחיד בהש־מצת
העולם הזה. קיים מנגנון־חושך, בעל
חשבון משלו עם העתון. למנגנון־החושך יש
מקשר עם המשטרה — קצין־לתפקידים־
מיוחדים מאיר נוביק, אשר באמצעותו מוסר
המנגנון את פקידותיו למפקדים־להלכה של
משקרת ישראל. לרשות קת״ם נוביק עומדים
בכל מחוז קצינים־לתפקידים־מיוחדיש מקומיים.
ארוכה ידו של מנגנון החושך.
הקת״ם פעל. בי, ם השלישי שעבר ציל־צל
הקת״ש החיפאי לשני עתונאים, הזמינם
לפגישה דחופה ביותר. היא לא רצה במסיבת־עתונאים
רשמית. גם לא היה צורך בכך.
בעזרת שני העתונאיש, היודעים שכדאי לשרת
את מנגנון־החושך, נמסרה לכל שאר העתו־נאים
המקומיים הידיעה המרעישה כי ״בעל
תעודת העולם הזה״ נתפס בסחיטת כספים.

המפיצים: חברת נאמנות למזרח הקרוב בע״מ
תל־אביב — טלפון 84363 חיפה — טלפון 4811

דדיו דוקטור
המומחה ל״ ט־־פ ר קודדר״ -תי קוני
מגביר קו ל־ ״ צו ר, השאלה, שירות
תל־אביב, רחוב אידלסון ,4טלפון 24433

••• ד ^ דדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד ^ ^

חדש
׳ מ פ לנ ל־
.ל ״י רי עו תאח רונו ת ״

־ 3 0 .0 0 0קור אי
השתתפו במפעל 5כרכי ההיסטוריה היהודית
של ש. דוכנוב, שהבה גלים ברחבי הארץ.
עתה, משמגיע מפעל זה לקצו והברכים האחרונים
נמסרים לקוראים -שמח ״ידיעות אחרונות״
להפריז על מפעל חדש, שמטרתו לאפשר לכל
קורא לרכוש ספר שחוכר כמיוחד לקוראי העתון

ד״ד זאב וילנאי
*(*יקלועדיה

לי די עתהא רן *
כאנציקלופדיה זו ניתן תיאור לפי א״ב של
כלהע רכי ם הגיאוגראפיים ו ההיסטוריים באר ץ

כרכים

(בפורמט גדול)

בכלכרך 400 :עמודים מו ד פ סי ם
על ניר מ שובח ב כ רי כהמ הודר ת

(כמקום 17ל״י)
3הכרכים מכילים :
2000 ציורים ותרשימים

* מפות הערים על רהוכותיהן ומפות שימושיות של כבישי

הארץ

ונוסף לכך:

מפת קיר גדולה >כ־ 8צבעים)

הוראות על רכישת האנציקלופדיה ורשימה של תחנות
ההרשמה מופיעות ככל גליון של ״ידיעות אחרונות״.

עתונאי חיפה, היודעים היטב מי נציג
העולם הזה בעירם, לא טרחו לברר אצלו
את העובדות. בדרכם הלכו עורכי־הלילה של
כל העתונים, החל בהארץ המכובד וכלה ב־למרחב
רב״החשבונות: אף אחד מהם לא
סבר שלמען ההגינות מוטב להרים את שפופרת
הטלפון׳ לברר במערכת העולם הזה
את הפרטים האמיתיים. הידיעה המשמיצה
הופיעה בנוסח אחד ממש בכל העתונים,
כאילו היתד, הודעה ממשלתית*.
למחרת היום הכחישו כל העתונים ההגונים
ובראשם דבר, את השקר החצוף. אולם
אז כבר לא היה איכפת. היד הארוכה של
מנגנון־החושך השיגה את שלה.
תאונזת 1310 שד נידון למוות
״בית־הדין מוצא את שני הנאשמים חייבים
באשמה הראשונה — יריות.על הצבא, באשמה
השלישית — זריקת פצקז, ובששית —
גניבת מכונת־יריה ...בית־הדין דן את יוסף
שמחון להיתלות בצווארו עד צאת נשמתו.
בית־הדין דן את מיכאל אשבל להיתלות בצווארו
עד צאת נשמתו.״
בכיים של בני משפחת שמחון ושאר הנוכחים
באולם בית־הדין, שפרץ לשמע גזר-
הדין, והתמזג בשירת התקווה של הנידונים,
בא תשע שנים קודם זמנו.
שלמה שמחון, אחיו של הנידון, מיהר לערוך,
בתוקף תפקיד שהוטל עליו, פעולות
עיקוב אחרי תנועותיהם של הקצינים הבריטיים
ששכנו במלון ירקון בתל־אביב. חמישה
ימים לאחר מכן׳ חטפו אנשי אצ״ל מאותו
מלון חמישה קצינים גבוהים בריטיים, לקחום
למקום בלתי־ידוע, הודיעו בקול ציון
הלוחמת — תחנת השידור החשאית שלהם :
״אל תתלו את חיילינו השבויים, חי האלוהים,
כי שבור נשבור את עמודי התלייה שלכם.
על גרדום — בגרדום נשיב !״
תמיד היה הפורץ. כעבור שבועיים,
נאלץ סיר אלן קנינגהם, הנציב העליון לפלשתינה
(א״י) ,לחון בפעם הראשונה נידוני
מחתרת. שמחון פשט את מדי המוות
האדומים, לבש תחתם את הסרבל האפור
של נאסרי־עולם.
היתד, זו גם הפעם הראשונה ליוסף שמ־חון
למצוא עצמו כלוא ומבודד. קודם לכן
היה תמיד מרכז החברה בחוגי ידידיו הרבים׳
הישרה עליהם שמחה ומצב־רוח• אולם
שמחון מוכן היה לעמוד בתנאים אלה,
כשם שמוכן היה לעמוד בכל תנאי אחר :
בשורות בית״ר, בארגון הצבאי הלאומי ובבית
הדין הצבאי. תמיד היה הפורץ, כמעט
בכל פעולות האצ״ל. גם בפעולה הגדולה ב־סרפנד
פרץ ראשון.

הפצועים נעצרו.

על פעולה זו ידעה

* המקרה היחיד האחר של ניסוח אחיד של
ידיעות — הודעותיה של סוכנות־הידיעות
עתי״ם, שאינה פועלת בחיפה.

העתונות לספר :״יחידת אנשי אצ״ל, מחופשים
במדי הדיוויזיה ד,ששית המיטסת, חדרו
אור ליום 6.3,46 למחנה המרכזי של הצבא
הבריטי במזרח־ד,תיכון, סרפנד. המתקיפים
השתלטו על מחסן הנשק של הדיוויזיה, לאחר
שלקחו בשבי שמונה קצינים וחיילים
בריטיים, הטעינו נשק ותחמושת על מכונית
דודג׳ צבאית שנגנבה שלשה ימים קודם לכן,
ואת מה שלא ניתן להעמסה השמידו על ידי
פיצוץ. חמישה מבין המתקיפים — יוסף
שמחון, מיכאל אשבל, בנימין נס, פרץ בן־
שם ודוד רפפורט — נפצעו. בעת הנסיגה
הובלו שמחין ואשבל במכונית פרטית על־ידי
צפורה פלומין ושולמית שמואלי שטיפלו
בפצעיהם. בדרך נעצרה המכונית על ידי משמר
בריטי וארבעת נוסעיה נעצרו״.
יצאו כפועלי כיוב. ומד,מעצר -דרך
כלאי יפו, לטרון, ירושלים — אל אולם בית־הדין.
שמחון וויתר על הגנה משפטית. במקום
זאת קם והצהיר בין היתר :״הקשר
היחיד שלכם עם ארץ־ישראל, הוא קשר של
שליטה בכוח ; בעוד שהקשר שלי עם הארץ
מבוסס על חוקי אלוהים ואדם, על מסורת
ההסטוריה, על שאיפה לחרות ואמונת
דורות״.
כשם שלא השלים שמחון עם זכות השיפוט׳
לא השלים גם עם חובת המאסר. כעבור
שנה וחצי ברח עם כמה מחבריו דרך מנהרה
שחפרו מתא הכלא לתעלת ביוב ירושלמית,
יצאו מחופשים כפועלי ביוב, חצו את כל
איזור ר,בטחון הבריטי מבלי שיבחינו בהם.
כלי כל תמיכות. בכך לא נסתיימו פעולותיו
של שמחון. אותה שעה פשטה מלחמת
השחרור. הוא מצא את מקומו בין מגיני
הארץ בשבוע הבא יקברו מספר נאצים
בקרמלין בתור ״אורחים^ מיוחדים״ של
הממשלה הסובייטית (ידיעות אחרונות).
אריה בט, ירושלים
לאזור שעשו קיבורת עצמית.
שלטונות ישראל עומדים למסור היום
לידי משקיפי האו״ם את מכוניתם של
ארבעת התיירים האמריקנים שתעו ממזרח
לכנסת ונעצרו ע״י הסורים
(ידיעות אחרונות).
משה קשטן, תל־אביב
יש לי כנסת, נאומים אלפיים...
מאפיה חשמלית

פ. לרר

גבעתיים, רח׳ ארלו.

חרה מתוקה
(תווית על חלת־לחם)
רחל א ,.גבעתיים
לא על הלחם לבדו יחיה האדם.
ירושלים ומאוחר יותר בחיל הפשיטה בפי-
ק דו של אל,ף יצחק שדה.
כשנשא, בשלהי 1949 לאשר״ את דבורה
לדרברג, האחראית לשידורי קול ציון הלוחמת
בירושלים ופצועת המחתרת, שוב לא
נכונו לד,ש חיים קלים. תשעה חדשים לאחר
הנישואים נתקפה דב רה, כתוצאה מפציעו״
תיה׳ בשיתוק שמגע בחצי גופה התחתון.
כל מאמצי הרופאים לא הועילו. שמחין, במסירות
ובנאמנות שלאפיינו א תו, לא חסך כל
מאמץ לצ רך ריפוייה. הוא סירב לקבל כל
תמיכה שהיא׳ החליט לעמיד במחית עצמו.
גם נסיעתם לארה״ב ב־ 1952 לא הביאה לדבורה
שינוי לטובה. שמחון לא ברר בעבודות עבד ביום ושמר בלילה עד שנתקבל
לחברת המים ׳ומשם עבר לעבודה לקידוחי
נפט של חברת -מרי־קונטיננט האמריקאית.
שמחין ירד לערבה.
סיפר חברו לעב דה: שמחון היה אחראי
מאין כמוהו. יכולתי לומר לו בשתיים בלילה
שחסר לי פ על והוא היה נוסע במכ־נית
לתל־אביב ומביא משם כעבור שעתיים, בחור
לענין. ה א השתלם במהירות על העבודה,
ושימש בתפקידים אחראיים ביותר.
אי ש לא יד ע. בעומק אלפיים ושש מאות
מטר בתוך האדמה נתקעו הצינורות. בגובה
שלושים מטר מעל פני האדמה, במרומי
מגדל הקידוח, עמד יוסף שמחון. המכונאי
האמריקאי שעמד למרגלות המגדל׳ החליט לחלץ
את הצינורות התקועים. מבלי להודיע
העולם הזה 934

לשמחץ לרדת תחילה מן המגדל, כנדרש,
המשיך בנסיונותיו אלה שבע פעמים, ללא הועיל•
בפעם השמינית, נמשכו הצינורות התקועים
המחוברים בכבלים אל ראש המגדל
בכח רב, והמגדל נמעך על פניו לקרקע,
התקפל כמו מפוחית.
הדבר קרה בשבת.
על אחת המיטות בבית־הח לים בבאר־שבע
היה מוטל חזה חשוף, שעיר וגברי להפליא.
היה זה חזהו של שמחון ששכב
קטוע רגל ומחוץ אברים. איש מאנשי החברה
האמריקאית לא מצא לנחוץ להודיע על
המקרה. תחת זאת דאגו מיד להעלמת האחראי
להזנחה הפושעת, החוזרת זו הפעם השניה
בתיצאה דומה באותה חברה. ואילו הפצוע,
ששכב מחוסר־הכרה, לא יכול היה לקרוא
אליו את משפחתו וידידיו. רק כעבור יומיים,
כשנודע הדבר בדרכי עקיפין, מיהרו אל מיטתו
בני משפחה וידידים, ביניהם מנחם בגין,
שהזעיק את גדולי הרופאים והמנתחים בארץ
לעזרת שמחון הגוסס.
דיחוי לתשע שנים. שלושה ימים
נאבק שמחון עם המוות, תשע שנים לאחר
היום שנקבע להריגתו בתליה, עד שיצאה נשמתי•
כשבא בגין לקחת את האם ללוויה
במכוניתו׳ אמרה :״אינני ראוייה לכבוד זה,
אולי יוסף היה ראוי לו.״ אך הפעם היה בכיה
של האם, למודת הימורים • בכי תמרורים על
דם בנה שנגאל ממגדל הגרדום ונשפך במגדל
הקיר! ח.

דרכי אדם
עבירה גוררת עבירה
עזרה נחמיאם ( )52 הפתיע את השופט.
יומיים לפני כן היבא לאותו אולם בו היצ־אה
נגדו פקודת מעצר ל־ 15 יום, באשמת
הברחת כספים לחוץ לארץ. הפעם הובא לפני
השופט בגלל האשמה מיוחדת במינה, בה
נקבע העונש לא לאדם שביצע את הפשע אלא
לאדם שניסה ולא הצליח לבצע את הפשע.
בהיותו בכלא ניטה נחמיאס לאבד את עצמי
לדעת — מעשה המהווה עבירה חמורת
על החיק הפלילי. אמר נחמיאס :״מעולם
לא הייתי בבית־סוהר, מעולם לא נש-
פעתי. כיצד אוכל להראות את פ:י ברחוב י
מוטב לי למות !״
שאל השופט את קצין המשטרה :״האם
אד ני מתנגד לשחרורו בערבות של הצעיר
על עבירה זו?״ הקצין לא התנגד.
נחמיאס שמח, קם והתכינן לצאת את בית־המשפט.
א לם כאן ניגש אליו שוטר, שם
את ידו על כתפו, הזכיר לו בעדינות כי
ת׳:ופת המעצר על העתירה הראשונה טרם
פתה.
• .בעלה, אבי שמחון, בן למשפחת רבנים
ותיקה בארץ, מת שעה שישב יוסף בתא
המוות.
קזלנוע סרטים
כל הגברים נבלים
נראה לפי א״־חות??א נשואים, כי
הספירט הלאומי של שבדיה הוא עשיית ילדים
בלתי חוקיים, עניין הכרוך בעגמת
נפש רבה. א:ל לא ביותר מזה, כי המדינה
מיטיבה לטפל באמה ת ופרי בטנן. על נושא
זה אפשר היה להפיק סרט מצויין•
אמהות ללא נשואים אינו סרט תעודתי.
הוא גת אינו סרט מצויין, כי אם סוחט־דמעות
זול העושה אהבת־אם פלסתר על ידי
טוויית מצבים שאינם מתקבלים על הדעת
סביב מספר נערות אומללות: אירן (אבה
סטיברג) המפותה, אהרי היכרות של שעתיים,
על ידי סטודנט־רפואה צעיר (בנגט לוגארט),
יולדת תאומים .״עבודה נאה ללילה אחד,״
מעירה ארוסתו של האב, לעליצותו הגדולה
של הקהל.
מפותה אחרת היא מרי (גרד אריקסון).
אבי ילדה ה א טייס, המתרסק מיד לאחר
שה א נאות סוף סוף לשאתה לאשה, גורם
לה שתנסה להתאבד. כן מסביר הסרט באריכות
מה אירע לנערות אחרות שהתמסרו לנבלים.
בדרך כלל אירע לכולן אותו דבר והפרט
חוזר על עצמי, משיג שיא של שעמום.
בנכר הופג השעמום משהו על ידי
שתים שליש תמונות פיקאנטיות במקצת.
בארץ, בטיפול הצנזורה, נעשתה לסרט הפלה
מלאכותית, התמונות נעלמו והוא הוכרז,
משום מה, כמיועד רק למבוגרים. הוא מתאים
יותר לילדים מפגרים.

זה קרר. ברומא
כל ע: שיש לו היסטוריה עתיקה, נוטה
להפוך אותה משעממת על הבמה ועל הבד׳
על־ידי טיס־ל לא נכון. נירון קיסר היה
אחד המטורפים המעניינים (את אלה שלא חיו
בימיו) ביותר בדברי ימי האנושות. קמו
האיטלקים (בעקבות האמריקאים ואחרים),
הפיקו עליו את נירון, עריץ רומא,
המנסה להסביר את אופיו של המט. רף, עושה
אותו סתום משהיה אי פעם,
נירון (ג׳ינו צ׳רבי) נראה תהילה כעלם
הנוטה לשירה לדראמה, לספרות, מתעב את
השררה, ע לה לכסא הקיסר רק עקב לחץ
אמו אגריפינה -הנמשך שנים רבות, הופך את
העלם הח למני רודף־שררה, והשררה הופכת
אותו מושחת, עריץ ורוצח. הוא מחסל —
בעצמו א על ידי שליח — לעיני הצופה,
מספר לא מבוטל של נשים וגברים, ביניהם :
אשתו מסאלינה, הפילוס־ף סניקה איש החברה
פסהניוס.
הסרט הופק בפרוטות, רוב רובו מתרחש
בחדרי חדרים. בודד־ת הן תמ נות ההמון,
ואלו נראות כאילו נלקחו מיומן רומאי עתיק׳
אף על פי דיש לשער שצולמו לא לפני
תקופת בן חור 1525 על כל פנים, הן יוצרות
שעטנז מגוחך בי תר עם הקטעים הדרמי
סיד ,:כביבול• האיטלקים הצטיינו פעם בסרטים
אפיים כאלר .,זה היה למני למעלה מארבעים
שנה. הסרט הזה הוא המשך ישר למס.״
רת, ללא שיפורים רבים.

כוכב דון אדמז כ״נשים וסודותיהף
׳ נאוף או טרוף

חאן־יונים

החי

השחרור לא שמענו התפוצצות. כה חזקה,״
מים מתיקים ייגנבו
העיד אחר־כך חבר אחד המשקים הסמוכים.
ביפו, התלונן קיוסקאי כי אחד הלקוכמו
בסרט קולנוע שהואט מהלכו, התרוחות
ביקש ממנו קופסת סיגריות, ובשעה
מם בעצלתיים אגף שלם של המבצר, שקע
שהסתובב המיכר להוריד את הקופסה מעל
מיד תחתיו כשהוא מעלה ענק אבק וממטיר
המדף, חטף האלמ-ני בקבוק סירופ ולגם מנד אבנים למרחק עשרות מטרים. עוד זמן רב
נו לגימה כדת.
יעבור עד שמשטרת חאן־יוניס תוכל לשמש

שוב בסיס־יציאת לפעולות מצריות מעבר
כרה בור ויחפרהו
י לגבול.
בבון, גרמניה, נשפט חבר הבונדסטאג
הגרמני הורסט האסלר לעשרה ימי מאסר
בגלל נהיגה בשעת שיכרות, לפי חוק שה א
עצמו הציע בשעתו בבית־ר,נבחרים.

אשת חייל מי ימצא
אי־שם בארץ, פנה הטוראי דוד למפקדו בבקשה
להפעיל את שירותי המודיעין הצבאיים
כדי לגל ת את אשתו שהפסיקה לבתוב
לו ונעלמה מן הבית.

איזן ר,מן?היתרות בו
בצפת, ניסה עולה חדש לתלות את עצמו
בגלל אהבה נכזבת, בחר בעץ צעיר שנעקר
מן האדמה׳ חבט את ראשו.

סוף גנב?שתייה
בנתניה, הייח פועל בקבוק מים מהולים
באמה במקרר בית־החרושת בו עבד, כדי
לתפוש באמצעותו גנב אלמוני שהיה שותה
את המשקאות שהביא הפועל לעב־דה גרם
להרעלת פועלת ששתתה מן התמיסה והועברה
במצב התעלפות לבית־החולים בילינטון.

ארבעה אורזים בסרט
הסרט האפיזודי ממשיך בדרכו, נעשה מא־בן־מיל
אחת לשניה יותר ויותר לאה משעמם.
בנשים וסודותיהן מספר דברים לא רעים
אבל מספר כמעט אפסי. מדוע? אולי משום
שארבעה במאים שונים נקראו להכין את הסרט,
כל אחד מהם עשה את חלקו בלי
חשק רב. ניכר גם הרצון העז לחסוך בהוצאות:
להשתמש במסמר קטן של כוכבים,
לצמצם את שחקני המשנה, למעט ככל האפשר
כתפאורות ובציל מי חוץ. התוצאה :
הצופה מקבל קלא סטרופוביד, מרוב שהייה
בחדרי: קטנים וסגורים לפחות בשתים מארבע
האפיזודות: חדרה של עקרת בית
צרפתית (ז׳אן מורו) הכורעת ללדת בעזרתו
של קצין אנגלי (ריצ׳ארד טוד) :חדר בבית
מלון ניו־יורקי בו ישן ויטוריו דה סיקה
עם דון אדמו בתמרון מתוכנן להשגת גט
מאשתו (חוקי ניו־יורק קובעים כי הניאוף
והטרוף הן הסיבות היחידות לגט).

קרבן שמחץ ואשתו (באמריקה)
מעמוד התליה אל מגדל הקידוח
ה מו ל ח חז ה 014

יתר האפיזודות: מיסת הפומפאדור מביאה
מזל טוב ליצאנית צרפתיה (מארטין קא־רול)
,העושה בה היסטוריה ואת הדברים
הרגילים ; נהג משאית (מולודז׳י) חולם שהוא
נכנס למטה עם פרנסואז אמול.

(המשך מעמוד )5

ך* בל היה להחזיר לבסיס את כמות
1 1חומר־הנפץ שעוד נשארה .״חיפשנו
מטרות,״ סיפר אחד החבלנים .״קודם כל,
הועף קירו של בית בן שתי קומות, בצורת
צלב מאורך, שעמד בעצם בנייתו ונועד כנראה
לשכן חלק מאנשי המטה* .אחר כך
גלינו תחנת דלק, מעברו השני של המבצר.
לבנה אחת הציתה את הדלק שבמיכל התת־קרקעי.
וענני עשן שחורים כיסו את עין־
הירח. אחר־כך לא היינו בררנים ביותר :
קודי־ חשמל, עמודי טלפון, מבנים בודדים —
הכל שימש מטרה.״
אז באה הפקודה לסגת. השעה לא היתד,
עדיין מאוחרת ביותר. אפשר יהיה להספיק
לחטוף שינה הגונה, לאחר הכל. הזחלים
הסתובבו בקושי בחצר הצרה, המלאה הריסות.
דרך־העפר העולה אל בני סוד,יילד,
הלבינה בחשכה. הכפר עצמו היה ריק וחשוך.
תושביו נמלטו.
בורך חזרה נזכר לטובה גם המשלם ליד
עבסאן. שאר החפירות פוצצו. חומר הנפץ
לא הספיק, אך חבל היה להשאיר את המשלט
הרוכב על נירים.

?כסף יש ריה
בניו־יורק, נתפס אנדריו קיי לאחר פריצה
לחנות מב לת, על־ידי שוטר מקרי ברחוב,
שהריח את הפושע מרחוק: הוא נשא בכיסיו
שתי חבילות גבינה צהובה.

תפוה מעץ ההיים
בדטרויט, ארצות־הברית השמיע מילטון
מוצארט מארבל הרצאה ביום הולדתו המאה,
בה הסביר כי סיד החיים הארוכים הוא אכילה
של שלוש צלחות גדולות של רסק תפוחים
מדי יום ביומו, וכן אמבט יומי.

7ס?יה, פירושו?הבין
בתל־אביב, סירב הקונסול של מדינה דרום־
אמריקאית לתת אשרת־כניסה לרקדן שלפי
תעודת־היושר שלו נידון בשעתו לשנתיים
מאסר, שינה את דעתו מיד וביקש סליחה
לכשנודע לו שהרקדן נשפה בעוון דקירת
אשד, על רקע רומנטי.

ך* רופא רטן משהו. קשה היה לעבוד
1ולאור פנס־כים כאן, ליד גדר הצברים,
בתחנת איסוף הפצועים. למרבה המזל, היו
הפצועים מעטים מאד, וגם לא קשים. רק
אחד נהרג, עוד בכיבוש משלט עבסאן. האמבולנסים
אספו את האלונקות בזריזות,
הם יועברו לבית־ד,חולים.
בבסיס התרחצו החיילים בחטף׳ שכבו לישון,
הם זקוקים למנוחה. מחר יחליפו רשמים,
השחר החל לעלות על גבעות הדרום. המתיחות
בעמדות רפתה — מכת־הנגד שחששו
לה לא באה. השקט הזכיר ימים
אחרים, דחוקים יותר. לאורך הגבול כולו
צפו הצופים לעבר הרצועה. טוראי אלמוני
התפרקד בנוחיות ככל האפשר להשיג בין
שקי־החול, הצית סיגרית בוקר ראשונה
והעמיק לשאוף את העשן.
יום חדש. אין כל חדש.
• התברר לאחר מכן ני זהו מיין בית
החולים החדש אל־רחמה•

ספורט

אנו מציגים:

שד(1956
יותר

יפה

יותר

חזק

יותר מ שוכלל
ובאותו המחיר
דרו שלר או תו

וחחפטל נצורחוו
בכרום 3.210ל

(כוללממ)
כדורגל הרגלי נמסו בחום
״אוירא דירושלים מחכים״ .סמוכין לאמרה
זו נראו השבוע בעליל על מגרש הצעירים
הניצרים בירושלים.
בית״ר ירושלים באה לאויר הליגה הראשונה
לאחר חבלי־לידה קשיב, ולאחר שהיה
צורך בניתוח קיסרי רציני. אך ראה זה פלא,
כאותו פג שנזקק תחילה לאינקובאטור והפך
עד מהרה לתינוק ערני ומדושן, כך הפכה
אותה קבוצה לשליטה כל־יכ לה במגרשה
שלה, לא הפסידה במשחקיה עם קבוצות הליגה
הראשונה שנערכו בביתה׳ פרט למשחק
אחד, בו הוכרעה על־ידי תכבי תל־אביב.
בשבת האחרונה הפכו הירושלמים את
מגרשם לסיוט אף לחפועל פתח־תקוה, העומדים
במקום השני בטבלה, הביסו אותם
בתוצאה .1:2
לא פחות משנהנתה בית׳׳ר ירושלים מנצחת
זה, נהנתה ממנו מכבי תל־אביב, שהתפתלה
משך זמן רב עם הפועל פתח״תקוה
על בכורת הליגה, זכתה בהפרש 3נקודות.
קציר ׳התריסר. אולם, מכביי תל־אביב
לא טמנו את רגלם בקלחת, פתחו את הבליץ
האחרון במסורת חדשה׳ שעמדה בסימן
חצי־התריטר. בשני המשחקים האחרונים,
נגד הפועל חדרה והפועל חיפה, קצרו ברגליהם
ששה שערים בכל משחק, ללא כל מענה
מרגלי היריב. למרות שעל רקע הדשא
המוריק בבאסר, לא התנופפו בלוריותיהם
של שייע גלזר, שמואל ישראלי, נח רזניק ובנימין
רבינוביץ׳ — ארבעה משחקניה הבולטים
של הקבוצה — מילאו את החסר רגליו
הקפואות מהקור הלונדוני של יוסלה
מירמוביץ׳ ,שנמסו עד מהרה בחום הישראלי,
כבשו ארבעה שערים מבין ששה.
נתחלפו היוצרות. מזה זמן רב לא
חזו אוהדי הכדורגל במשחק כה הפכפך, כזה
שנערך על מרבד הדשא של מגרש הפועל
פתח־תקוה. מיד עם תחילת התחרות כבשו
חלוצי הפועל כפר־סבא שנים משערי מכבי
פתח־תקוה. דקות ספורות לאחר־מכן השוו

של מכבי נתניה, שקנתה את הנצחון במחיר
שער אחד.
מכבי חיפה, שהחל לאחרונה במטע נצחון,
נתקל במשחקו האחרון ביריב שגייס את
כל כוחו וקידש כל אמצעי להשגת המטרה
האחת — נצחון. לאחר שהיתה יד החיפאים
על התחתונה )2:1( ,הפכו במאמץ עילאי את
הקערה על פיה ויצאו מנצחים ( )2:3על
הפועל חדרה.

שחייה

וותק כזכיו ת

״נחציה יזכה בטח בגביע ל־ 100מ׳ חתירה,״
הפטיר אחד ממאות הצופים שנכחו
במפעל המשרה המסורתי לזכר עשרת חללי
מכבי ישיאל שנפלו במלחמת העצמאות•
תשעה גברים ונערה אחת. מפעל
העשרה נערך ביום א, השבוע זו הפעם
השביעית. בשש השנים הקודמות, זכה נחום
(נחצ׳ד ),בוך כמשהה 100מ׳ חתירה. גם
השנה לא נראה בעין שתיין שיערער את
עליונותו במשחה זה וה־א זכה בגביע בפעם
השביעית.
שחיין אחר, אף הוא בע $ותק בזכיות
מפעל העשרה, היה גבריאל (גינטר) נסט,
בעל הגוף המוצק, שסיים ראשון את 200
המטרים בסגנון החזה.
משחה מיוחד לזכרם של החללים הוא משהה
השליחים ל־ 50^<10 מטרים. כל קבוצה
מורכבת מתשעה שחיינים ושחיינית אחת.
קבוצת ברית־מכביס־עתיד זכתה במשחה והשיגה
שיא ארצי חוש לבוגרים• למרות
השתתפותה של שושנה ריבנר.
במשחק הכדור־מים אירעה הפתעה רצינית
כשמכבי חיפה, אלוף ישראל בשנות השלושים.
החזיר את העטרה ליושנה, ניצח את
ברית־מכבים־עתיד .3:5
אה הגביעים למנצחים השונים חילקו הורי
החללים.
כדורעף האלוף משריד־ילדי
שריד לא יראו עוד את אמנון בן

גלובוס

10 איגרות ש•י״תשבץ 934
מאוזן .1 .דרגת
דיין ; .5תרמיל
תחמושת ; .8תהום
; .10 עוף טורף
; .12 מלת שאלה
; .14 שם ת־נ״כי
; .17 אות להעבודה

אחדות
.18 כתר ; .20 אחי
עשיו ; .21 בעל תפקיד
בהגנה המרחבית
; .22 סופר, לשעבר
ח״כ ; .24נהר
נאצר .26 .תרגול
הודי ; .28 נכדו
של בי. ג׳י.29 ; .
שקוע ב 30 נביא
; 33 יוקר, בצורה
פחות שכיחה
; .35 מטבע קשה
מאד ; .37 ירל
אהוב על היהודים;
.39 היא ממילו ;
41 תכיפות; .42
ראשי׳תיבות, בראשי
תיבית ; 43
ח״כ חירות ; 45
מספיק ו ..בשלטון
מפא״י .46 ; 1בלתי־עדין ; .47 נעימה ;
הבל 17 חדר קטן; .19 כגון שולחנות
.49 עגלת תינוקות ; .50 הנשר הקרח, ח״כ
וארונות ; .21 תכונה חימית ; .23 לא נשוי ;
מפא״י.
.25 :צבע כמעט אדום ; .27״אשרי ה...
שהצית להבות 30 תיש ; .31 דג־ים ;
מ או ^ ד .1 :ארץ בלקנית ; .2חוטם ;
.3קלם ; .4איש מוסיקה איטלקי ; .6אבן .32 וויתור הדדי ; .34 עוזר לאפייה ; .36
יקרה, מן החושן ; .7זהב ; .9אבן מנקה ; כבש ; .38 סימן הרבות ; .40 הופעת־בודד;
.11 שר המשפטים ; .13 בעל היושבת בג .43 עולה מעל כל במה ; .44 הזונה מיריחו !
נים•׳ .15 עלה מריר; .16״הבל הכל .46 מים רבים ; .48 בפמוט.

שער מרגלי ברמלי לרשת כפר-סבא••
העונש לא ניצח
המכבים את התוצאה׳ העלוה מאוחר יותר
עד כדי .2:5איש לא פקפק עוד בנצחון מכריע
של המכבים, אולם שתי בעיטות עונשין
מ־ 11 מטר צימקו את ההפרש כדי ,4:5
ציננו במקצת את התלהבות הקהל הפתח־תקואי.
המאזן
התעגל. היו ימים וישראל וייס,
הבלם הוותיק של הפועל תל־אביב, הגן על
שער קבוצתו בחירוף־נפש. הזמנים נשתנו,
ובמקום להגן מפני מתקיפי היריב, נחלץ
וייס להגן על כבוד שורת מתקיפי קבוצתו
שלו. הוא עלה לקוו־האמצע, החל משחק כחלוץ
מרכזי. גם כאן לא בייש את רגליו,
הבקיע שערים רבים. בשבת האחרונה׳ שוב
מצאו שתים מבעיטותיו את דרכן לרשת
הפועל רמת־גן.
ליחסי הידידות ההדוקים בין קבוצות מכבי
בנתניה וברחובות יצאו מוניטין. מעולם לא
היה נצחון מובטח לקבוצה זו או אחרת
מבין השתים. בשבת האחרונה האיר מזלה

משקם שנהג להופיע בקיבוץ מדי שבועיים־
שלושה במדיו המבהיקים. הם לא יראו עוד
את אמנון במשחק האהוב על חברי המשק,
משחק כדורעף, שכה הצטיין בו. אף לא
יוכלו למצוא תחליף לאמנון במעגלי הרקו־דים
העממיים, שכד, הרבה להתמחות בהם.
אמנון 18 גדל וחונך במשק העמק־יזרע־אלי
שריד. כשהתגייס לצה״ל, היה אחד מאותם
הרבים שבחרו להתנדב ליחידות קרביות.

ידיעות
על פעולת לכוחותינו ההרוג :

מרעישות בישרו בשבוע שעבר
התגמול שביצע צה״ל בחאן־יונים.
היו כמה פצועים והרוג אחד.
לביא.

אמנון

• 5:10,8דקות
•• על הארץ: בלם הפועל, זיגמונד מורוביץ.
העולם הזה 934

כעולם בריטניה חופשה בלונדון
מאז הנציחה אודרי הפבורן בסרטה הגדול׳
חופשה ברומא, את גורלה המר של
נסיכה בודדה וחסרת־אהבה, דואג העולם
כולו לענייני הלבב של מרגרט, נסיכת
בריטניה. רכילאי כל העתונים עשו יד אחת
לחשוף את סודה: אהבתה העזה לקצין
חיל־האויר, פרש מרוצי־ר,סוסים, פיטר טאונ־סאנד.
מרגרט
אהבה את פיטר, פיטר היה גרוש,
הכנסיה הבריטית (כמו הקאתולית) מתנגדת
לגר; שין, המלכה אליזבט היא ראש הכנסיה

ליקוי הירח הפריע. המצור הגדול
על סיראקוס החל בשנת 411 לפני הספירה,
כמאה שנד, אחרי שגולי בבל ארזו את חפציהם
וחזרו לירושלים הנטושה. היוונים יכלו
לכבוש את העיר בנקל. אולם מצביאם, ני־קיאם,
התמהמה, נתן לבני העיר הדמוקרא־טית
שהות לבצר את מחוז מולדתם.
כעבור שנתיים של מצור הבינו אפילו האתונאים
ד,עקשנים שהמערכה אבידה. דימום־
טינם האיש שלמד לנאום כשאבני חצץ בפיו,
יעץ לניקיאס להיסוג בעוד מועד. אולם בדיוק
בלילה המכריע, אור ליום ר,־ 27 באוגוסט
אירע ליקוי הירח. ניקיאס, בעל האמונות הטפלות,
דחה את הנסיגה לחודש.
אז היד, זה כבר מאוחר מדי. בני סיראקום
הספיקו להטביע כמה מספינותיהם בפתח
הנמל. הצי האדיר של אתונה, שהיה בתוך הנמל,
עשה מאמץ נואש להתפרץ החוצה, אולם
כל הספינות, מלבד חמש־עשרה, טבעו.
ששת אלפים חיילים אתונאיים נמכרו כעבדים.
תגלית
באמבטיה. הבעייה שריתקה
את בייקר היתד : ,היכן הספינות? הוא חקר,
חישב, תיכנן, רכש את שיתוף־ר,פעולה של
הצי האיטלקי. אמודאים צללו במשך חודש
תמים. בשבוע שעבר נגע אחד מהם לבסוף,
בדופן של עץ, שהתפורר עם מגעו.
האניות שטבעו לפני 2364 שנה נמצאו.
הם לא היו ספיג ת־המלחמה העתיקות ביותר:
קדם להן הצי של צור וצידון, שמלחיו
דיברו ניב עברי. אולם הן היו הספינות העתיקות
ביותר שנתגלו לעיני בן המאה ד,־.20
איש אינו יודע מה אמר האמודא .-אילו
היה לו חוש היסטורי, יכול היה לצעוק :
״אוירקה ! אוירקה הקריאה המפורסמת
שהשמיע בשעתו בן־סיראקוס בשם אר־כימדס
בשעה שהתרחץ באמבטיה וגילה את
אחד מחוקי היסוד של המדע*•.

בעיית ה תזונ ה, ש הו אמא מין שיש ל שנו ת ה
מי סו ד ה, מנ קו דתמבט מדיציני ת. פר ט לכ ך
הוא מ חב ב ציור, קריאה בספ רו תמד עי ת,
קולנו ע וב אל ט, שחייה ו טיולי ם א רוכי ם ב רגל.
הוא מ עדיף חברה מ צו מצמת.
הו א י שמח, כ מו בן. אם תי מצא נערה לא
בנאלי ת שלא תדרו ש את ד מו ואת ת עודת
הבגרות שלו . ,ת הי ה פ שו ט ה ורגישה ותעניין
או תו במכת בי ה.

אינטליגנציה גבוהה ופעיות מין
זה שמכנה את עצמו בשם ״הרוק העליז״(
,א) אינני יכולה לפרסם את מכתבך
ללא שם וכתובת( .ב) אם גם היית מציין
את הפרטים הנדרשים לא היה המכתב
ראוי לפרסום. התחכמויותיו נראוול לי,
לאמיתו של דבר, אויליות ביותר.

מלאך או שטן, לא חשוב
( ) 934/717 הוא חי פ אי בן 21ה טו ען כי
ה״רוב שקה״ שלו מונ ח ת זה שנים בנ פ ת לין
ו איננ המקשטת יותר את גו פו ה חסון (לדבריו)
.כבט חון רב הוא מכריז כי גילו ה מו פלג
לי מדהו שנערה אידי אלית קיימת רק על גבי
הנייר, דבר ש איננו מונ עבע דו לר צות להתכ
תב עם נערה מעניינ ת ובעלת חו ש־ הומור.
היא יכולה ל היו ת ב על ת כל צבע שיער שתרצה,
ו א פילו כל הצבעים יחד — או פי של
מל א ך או שטן — אחת היא לי — ובלב ד
שתעניין או תי במכת בי ה.

הדברת השיעמום
אחות צעירה ( )934/718 מו כנ הלהתכ תב
עם כל אחד וא חת ולס פ ר להם על שיט תה
לגירו ש ה שי ע מו ם. לדבריה. הריהי מו מ חי ת
בזה. מן ה כו ת בי ס/ו ת אליה היא מבק ש ת
תכונה אחת בל ב ד. ב ט חון ע צמי. היא ס בו ר ה
ש תוכל לעניין או תםבה שקפותי ה על החיים.
ב עיו ת אי שיו תוע צו ת.

על דם ותעודת בגרות
מכתבי הן של רו ב הנ ע רות ה כו ת בו ת אלי
אינם מו צ אי ם חן ב עיני 934/719מ שום
שכ מעט כולן כו ת בו ת או תו דבר. הן רו צו ת
להתכתב עם אחד ״בעל ד ם״ .״בעל ה שכלה
תי כוני ת ״ ו ״ג בו ה עלי ל הו דו ת שאני מ ס כימה
א תו) 934/179 .איננו בעל ה שכלה תי־כוני
ת ואף לא גבוה ביותר. ול מ רו ת שהוא
חוזר וטוען שהו א מרגי ש את ע צ מו ביגוני
ביותר, יש לי ח שד שאין הו א בדיוק כך.
אחד ה ש טחים המעניינים או תו ביו תר הו א

והרי דוג מה או פייני ת של מכתב שהזכרתי
לעיל. או תו אני מ עבי רהכל שונו ו מו סי פ ה
רק את המספרה סדו רי 934 / 720
״הנני בת ע שרים ו מ עוניני תלהתכ תב עם
ב חו ר עד גיל . 27 חברותי ו כנ ה. ה מ עוניין להת כתב
על הנו ש אים הבאים: פו לי טי ק ה, ב עיו ת
חברה למיני הן. ב עיו ת מין ל מיני הן. ס פ רו ת,
דת. פ סי כו לוגי ה. ב ד ובי מ ה. רצוי שיהיה ב על
אינטליגנצי ה גבו הה (ה שכלה תי כוני ת מיני מו

שוליית העתונאי
ה א מינו או ל א, או לםי שנם עו ד כיו ם
בחורים צעירים הדור שים מן הנ ערו ת ה כו תבו
ת אליהם ל היו ת ״ ממשפחה אינ טליגנ טי ת
וסבי בה טו ב ה ״.
אחד מאלה הו א 934/721ה מ תכוון, ב ס בי בה
טו ב ה, לפתח־תקוה או תל־ אביב. הו א מל א
שבחים על ע צ מו: הו א ״ או הבמאד״ תי א ט רון
וקולנו ע ו ״ מ שוג ע ב מיו ח ד״ ל ה צגו ת קלא סיו
ת. הו א נם או ה ב להתווכ ח ולה עביר בי קו רת
על כל מיני נו ש אי ם ב קו לנו ע, תי א ט רון,
ס פו ר ט, ס פ רו ת, הי ס טורי ה ו פו לי טי ק ה. הו א
נם או ה ב מו סי ק ה קל א סי ת ו מו סי ף שב שע ת
ה סנ אי הו א מ שמ ש כ עוז רלע תונ אי. אל תש א
לו או תי פ ר טי ם, אינני יו דעת — ש אלו
או תו 1

האדום והשחור

לאה: אם את עומדת על דעתך שאת
זקוקה ל״חשד״ צבע שפתיים ומעט פודרה,
על אף התנגדות חברך, השתמשי
באמת בחשד, הוא לא יחשוד דבר. ובשם
אלהים אל נא תפילי את השפתון
מחריטך.

על כל הפונים אלי כבל עניו
שהוא, לצרף חמש מאות פרוטה
כבולים.

ברית המועצות
הוד בשם וואלאן־

גרוש טאונפאנד
המלכה אסרה
הבריטית, מרגרט אינה יכולה להינשא בלי
הסכמת המלכה — בסך הכל, מעגל קסמים
עגום.
אולם לכל טרגדיה קולנועית יש סוף טוב.
גם באופק הטרגדיה של אודרי־הפבורן־
האמיתית האיר פס של כסף: בהגיעה לגיל
25 פג האיסור שחל עליה להינשא בלי
אישור המלכה. העולם, ובעיקר חציו הנשי,
עצר את נשימתו, חיכה ליום הגדול.
הפרש לא הגי ע. ההם הגדול הגיע.
נודע כי בית־המלוכה עומד לערוך חגיגת
יום־הולדת לנסיכה. היה ברור שבחגיגה
זו תגלה הנסיכה סוף סוף את רצונה הנואש
להינשא לאביר חלומותיה, המשרת עתה
בשגרירות הבריטית בבריסל. אולם שום
עתונאי לא קיבל הזמנה למאירע.
מה לעשות י העתינאים התהפכו בלילות
על מיטותיהם, חיפשו תחבולה. היא נמצאה:
שוחד משרת, שהבטיח למסור את פרטי
המאורע לעתונאים. הכתבים קפצו על המציאה.
למחרת יום ההולדת היתר. העתונות
הבריטית כולה מלאה תאורים מדוייקים ומפורטים
של החגיגה.
ואז באה המהלומה המוחצת: העתון
היחידי שלא פירסם את הפרטים גילה את
האמת המרה: שום חגיגה לא התקיימה
בכלל, כי הפרטים היו כוזבים.
מרוב התרגשות נשכח במעט בכלל הפרט
העיקרי: הנסיכה הגיעה לגיל ,25 לא
הודיעה שהיא עומדת להינשא לפרש חלומותיה,
לטאונסאנד. הטרגדיה הגדולה עמדה
להתמוטט כבניין־קלפים. המרוץ הגדול אל
חופת הנסיכה נשאר פתוח לרווחה לכל
רווקי העולם.

איטליה
״אוירקה, או־רקה ד
תפקידו של הקונסול הבריטי בעיר הקט־
1ה סיראקום, באי סיציליה, משעממם למדי.
אולם ארתור בייקר, בעל תפקיד זה, לא
סבר כך. הוא היה משוגע לדבר אחד. הדבר :
תקופות קדם.
המקים התאים לאיש. סיראקוס היתד, פעם
העיר היוונית החשובה ביותר מחוץ ליוון.
היא העזה אפילו להתמודד עם אתונה האדירה.
צעד אחר צעד, עקב בייקר אחרי המאבק
הגורלי.

ימים מעטים לפני שנחתם חוזה מולוטוב־ריבנטרופ
ב־ 1949 פוטר מאכסים ליטבינוב
מתפקידו. היתר, לכך סיבה פשוטה: שמו
האמיתי של ליטבינוב היה מאיר מויסייביץ׳
וואלאך. הוא לא התאים לייצג את הקת החדש:
הן בהיותו יהודי׳ ,יהן בהיותו אדריכל
הברית בין הסובייטים והמערב נגד
הנאצים בשנות השלושים.
אולם ליטבינוב לא ירד מן הפרק. עם פלישת
הנאצים חזר לא ר הזרקור, נשלח כציר
מולדתו ללונדון, מילא תפקידים שונים. כשד,ורעו
היחסים בין הסובייטים והמערב אחרי
המלחמה, נשכח ליטבינוב הקטן, הממושקף
ובעל הלבוש הקפדני שוב. מותו, בערב
ראש־השנד, של , 1951 סיים את הפרשה —
עד שלפתע צץ, הח דש, שמו מחדש: בלונדון
פורסם ספר שד,חימר להיות יי מנו האישי.
טענו המו״לים: ליטבינוב הכתיב את ה־יומן,
הפקיד אותו בידי ידידתו, אלכסנדרה
קולונטא׳ ,השגרירה הסובייטית בשטוקהולם,
שהיתר, אחת הנשים הגדולות של הדור. אחרי
מותה של קולונטאי, לפני שנתיים, הוגנב כתב־היד
לפאריס.
פתיון לגנרלים. נקתת־השיא של ה־זכרונות
הליטבינוביים־כביכול, היא פרשתו
של בלוף אדיר שבוצע בפקודת סטאלין, לפני
עלות היטלר לשלטון.
אז חשש סטאלין, לדעת בעל היומן, פן
יכרתו הגרמנים ברית עם הבריטים והצרפתים
נגד ארץ הסובייטים. כדי למנוע זאת
הטיל על הגנרלים של הצבא האדום לבוא
במגע עם ראשי הצבא הגרמני, להודיע שהם
מתכוננים לבצע מהפכה אנטי סובייטית, לדרוש
את עזרתם. התכנית: הגרמנים יבלעו
את הפתיון, יזנחו את הברית עם המערב,
ישתפו פעולה עם הגנרלים הרוסיים.
התכנית הצליחה לחלוטין. עובדה היסטורית
היא כי שיתוף־ד,פעולה בין הצבא הגרמני
והצבא הסובייטי התהדק באותם הימים, קצינים
גרמניים אומנו על אדמה סובייטית ב־כלי־נשק
שאסור היה להשתמש בהם בגרמניה
עצמה, לפי חוזי השלום של וורסי.
החידוש של היומן: כשרצה סטאלין לחסל
את המרשל טוחצ׳בסקי בראשית הטיהור
הגדול, הסתמך על שיחית אלה כהוכחה לקנוניה
האנטי־סובייטית של הקצינים הנדו״

נים.
• ביוונית עתיקה :״גיליתי ! גיליתי ׳ 1
•• חוק ארכינזדם האומר שנל גוף הנמצא
בנוזל מאבד ממשקלו כמשקל הנוזל
השווה לו בנפחו.

ארפה

ב קז כסד, מזשכז /לב מגישים
אחי בז׳רנז למע שני ם סיגריה
מזבחרזג־במדדר עממי ־
חסיגריהארפ ון
׳ הי אקל דז
ז ע דינ דז

סיגריה עגולה
בקופסה כחולה
סיגריה ששחה
בקופסה ירוקה

20 סיגריות 275 פרוטות

ב עוד הרחב
משתמשות הנשים לשביעת רצונן
בטקסטיל ־שמפו
לדברי צמר, משי
ואריגים עדינים.
השתמשי גם את
בקצף רך ללא
אלקלי של

הצלחה מזהירה בארץ ובחוץ לארץ
המפיצים היחידים :

חב׳ נורית בע״ם
7!11י 1ת
ב א נז
ג די או ת
נו י לז ד
אנשים פרשת מכות מצרי*
מחוגי הלשכה הגדולה שד הבונים
החופשיים בישראל נרמז השבוע כי
ייתכן שבזמן הקרוב יבקר בישראל נשיא

ארצות־הברית לשעבר ה^רי ם. מרומאן,

שהוא עצמו חבר האירגון בארצות־הברית
דרך נאה להערים על ידיד שאסר בכל לשון
של איסור לברכו ביובלו, מצא ד״ר נחום
גולדמן, יושב ראש הנהלת הסוכנות. בנאומו
במושב הוועד הפועל הציוני אמר :
״ועתר, רוצה אני למסור את מיטב ברכותי
לבעל־יובל אלמוני אחד. הוא רצה להישאר
באלמוניותו ואין לי איפוא דרך. אחרת אלא
לבקש את היושב־ראש הנכבד של הוועד
הפועל להעביר את הברכות לאלמוני.״ הישיבה
נתקפה בסערת צחוק ותשואות, משום
שהדברים היו מכוונים ליושב־ראש הכנסת

שמרי על גזרה חטובה
מכונות אמריקאיות

חדישות

דיאטה

קשה

ללא

״מכון לחטוב הגיזרה״
ת״א, רח׳ רש״י ,9טל 21668 .
— —זן י יו!

החל את השנה החדשה
עם מצלמה של פוטו ברנר
החגים נותנים הזדמנות
לצלם אורחים, מסיכות
ונסיעות.
תמונות תגרומנה לך שמחה
לעולמים. הצלחה לשנה
חדשה עם מצלמה. המצלמה
היא זולה והדרכה חנם
חיפה,רחוב ה חלוק 31

עשר אגרות מפעל הפייס
לפותרי תשב ״העולם הזה״ 930
חיים אילני, תל־אביב, חשמונאים
!30 ארמי, בר־טל, פתח תקווה, שפירא
; 5י. ברקוביץ, חיפה, המחלקה ל־התישבות
חבלי צפון, אלנבי ,121ת. ד.

( 1645 סוניה ויינברגר, פתדדתקווה,
מוסד עלייה; מאיר להבי, חיפה, אחוזה,
דרך חנקין ; 11 אליעזר מאירמן, תל*
אביב, שכונת מחלול ב׳ ; 116 משה
מטקובסקי, חולון, קלישר ;9ציפורה
צ׳יצ׳יק, כפר חיים, דואר נתניה ;
שמואל קמינצקי, ירושלים, צפניה ;68
גדעון תנאל, תל־אכיב, אלכסנדר
ינאי .9

עשיר אגרות מפעל הפייס
לפותרי תשבץ ״העולב הזה״ 931
יורם ברנשטיין, חוות הבוקרים, כית*
ניר, דואר גל־און ; יוסף זבינסקי,
חיפה, יוסף ; 26 בני טייכמן, קיבוץ
קדמה, דואר נע חוף אשקלון; נחום
סטלמק, פתחיתקווה, ארלוזורוב ; 10
אבשלום עוואמי, תל־אביב, שכונת
התקווה, רחוב ס״ב ;26 אהרן פנחס,
גבעתיים, פלמ״ח ; 15 עמי רון,
משמר העמק; זהבה שוורץ, תל־אביב,
הנציב ; 45 זאב שרמן, ירושלים,
ארלוזורוב .18
{ס 31>1, 868311011ז2 \\ 7\ 16
661, 1131180011,־361, 97, 36111 511־151
1113.־8111

מפלגת הבר־גאד־ר
נוסח מיוחד מצא מיטה שרת
את חבר בית־הנבחרים האמריקאי עמנואל
כשהציג

^שוווווווווש 1111 ווווווווו 1ו||[11 ווו 11 ווו1ווווו1ווווווו!וווווו1[[1ווווווווו 11ו1ווווו 11ו1וו 11 ווויווווווווווווווווווווווו^-

פסוקי השבוע

המשרד: ת״א. רח׳ הקישון ,61
טלפון .81674

״והא הרי צריך לדעת,״ היא מוסיפה ...כן
היא כותבת כי לאחר שוויתרה על תפקידה
במחזה יהודה של מארסל פאניול, נראית
חיה הררית חיוורת ואומללה, ועיניה
נפוחות ואדומות מבכי מקירות אחרים
מסרו, כי כששמע מארסל פאניול על
פרישתה של חיה הררית, הציע לה למסור
את המחזה לעיונו ועצתו של הרב הראשי
לצרפת שמואל קפלן. הרב החזירו בצירוף
ההערה :״פאניול מסלף את ההיסטוריה
ופוגע בכבודנו,״ ואז נהפכה החלטתה
לסופית המשוררת אנדה פינקרפלד
פרסמה השבוע שיר בו היא מנסה לתאר
את המוסיקה בת־זמננו. למשל :״צליף !
עוד צליף ! זעזוע / ,התנגש בקיש־עיקש׳ /
קיש־עיקש /קיש עיקש ופרוע / .קצץ־קץ• /
מדוע המלחין יששכר (צאנה צאנה)

כית הבמאי ווי טו ריו ר ה־ סי ק ה הוזמן
לביים בברית־המועצות סרט ראשון משותף
איטלקי־סובייטי. הנושא יהיה סיפורו של
אנטון צ׳כוב הערבה, ולדה־סיקה הובטח
חופש פעולה מ־חלט בבחירת שחקנים בברית־המועצות
. .אברי קאלפין, בנקאי שהפך
למוסיקאי־חובב, כתב יצירה מקורית באמת :
היצירה המיועדת למקהלה נכתבה לפי מלים
שנלקחו ישר משאלוני מס־ההכנסה. היא
נקראת בשם קינה לאפריל, על שם החודש
בו חייבים לפי החוק להגיש את הטפסים.

• הטייס א ,.מפיל מטוסי הסילון המצריים :״אנחנו
מכבדים כל טייס באשר הוא סיים וצר היה לנו מאד לגרום
למותם, בפרט כשראינו שנמנעה מהם האפשרות לצנוח.״
• כי. ג׳י ,.בתשובה לדרישת הדתיים לחוקק חוק נגד
גידול החזיר :״אלוהים ברא את החזיר ואחר־כך פקד על
נוח להכניס חזירים לתיבתו כדי שלא יישמדו ויעברו מן
העולם, ומי אני שאחסל את החזיר?״
• הגנרל דוגלאס מק־ארתור :״אילו מדינאי
העולם כולו היו מעוניינים באמת ובתמים במניעת המלחמה,
היו הם מחסלים קודם כל את המטות הכללים, האקדמיות
הצבאיות, בתי־הספר לקצינים, צבאות־המתנדבים וכל צורה
של גיום־חובה.״
• ברנארד כרוך, יושב ראש הוועדה לאנרגיה אטומית
לשעבר, ביום הולדתו ה־ : 80״לעולם לא אהיה זקן. אדם
זקן הוא לגבי תמיד אדם הקשיש ממני ב־ 15 שנה.״
• הסופר ז׳ורז׳ סימנון, המחבר הצרפתי הפורה
של ספרי בלשים :״בני אדם מתנוונים מבחינה שכלית
כבר בגיל ,24 אולם אז הם כבר פקחים למדי כדי להסתיר
זאת.״
• הכוכבת סופיה לורן, ברמז דק כלפי יריבתה
ג׳ינה לולובריג׳ידה הקשישה ממנה בשש שנים :״רוב
הנשים אינן כה צעירות כפי שהן מאופרות.״
0הסופר אלכרט י. קרובין ,״המתאהב בעצמו,
אל יתפלא אם ימצא את עצמו ללא מתחרים.״
• הכוככת ג׳ודי הולידיי, בתשובה לעיתונאי שביקש
לשמוע מפיה את קורות חייה :״אשה מאושרת, ממש
כמו מדינה מאושרת, היא זאת שאין לה היסטוריה.״

שישב ראש גם בישיבת הוועד הפועל הציוני
יוסף שפרינצק שהגיע לגיל .. 70
שמריהו גוטמן, ארכיאולוג־מצדה חבר
קיבוץ נען, קיבל השבוע תחריט פלדה עתיק,
מתנת מורה גרמני קשיש תושב ברמן,
שהגיע בדואר לפי הכתובת :״נען, ליד
ים־המלח, י שראל כוח ההרגל:
בהיכנסו השבוע לכנסת, הזדרז שר־הבטחון
דוד בן־גוריץ להתיישב על כורסת ראש־הממשלה,
שהיתר, פנוייה אותו רגע מיושבה
הקבוע משה שרת. מזכיר הממשלה
זאב •טרף ראה הכרח להעיר לו על כך
בלחישה בזמנים נדפסה בשבוע שעבר
מודעה בנוסח זה :״דירה מושלמת בת
שנים וחצי חדרים על יד מלון הקסטל. בא
בחשבון דק חבר המפלגה הפרוגרסיבית.״
ומי שפך דמעות לא־רך־חצי־טור על נוסח
זה, המלמד מה נוראה מכת המפלגתיות
וטובת־ההנאה שהיא גוררת? דווקא דבר
וויקי, הקריקטוריסט של הדיילי אכספרס
הלונדוני, פירסם לאחר מבצע חאן־יוניס
קריקטורה, בה רואים בעל המושיט לאשתו
את העיתון ואומר :״אני מזהיר אותך,
כי עד כמה שהדבר נוגע לחדשות, תמצאי
כאן בדיוק מה שיש בתנ״ך, בפרשת מכות
מצרים ראש ממשלת בריטניה לשעבר
סיר ווינסטון צ׳רצ׳יל הישיש, חולל
השבוע סערה־זוטא בהופיעו לחזות במירוץ־
סוסים כשבפניו תקועה סיגריה, במקום ה־סיגאר
העבה המפורסם .

מירון סיפר השבוע כי על חברי אירגון
המלחינים בישראל נמנים בין השאר הכנר
יהודי מנוחין והמנצח ברונו ולטר ...
הישראלים שחזרו מפסטיבאל הנוער בווארשה
הביאו אתם בין השאר אוטוגראפים
של השחקנית היהודית הישישה אידה קא־מינפקה,
אמו של חבר התזמורת הפילהרמונית
הישראלית יוסף קמינסקי, אותה
ראו גם מופיעה על הבמה במחזה מאיר יו־זפוביץ
...הבמאי פיטר פריי יצא השבוע
לחוץ־לארץ כדי לברר את אפשרויות המימון
להסרטת קזבלן. אחת האפשרויות :
הסרטתו בשותפות עם חברת סרטים תור־

חמש דקות ב״רוול׳׳
חנה מרון, שחקנית התיאטרון הקאמרי,
כותבת מפארים כי פגשה שם את יגאל
מוסינזץ ושמעה מפיו את ההצהרה הבאה:
״בחמש דקות של ישיבה בקפה רמל בתל־אביב
אני רואה יותר בחורות יפות מאשר
במשך שעה שלמה בשאנס־אליזה בפאריס.״

סוככת אנדרם
פרצוף של בראנדו?

כוכבת יורן
צעירה5 ,א מאופרת

סלר בפני אשתו צפורה :״הכירי נא,
זהו הבסט־סלר שלנו שר המסחר והתעשייה
לשעב״ ,פרץ ברנשטיין, שנראה
מבקר בהצגת הבימה, בית התה של ירח
אוגוסט, הסביר לידיד .״עכשיו שאני משוחרר
מהשרות, יכול אני לבלות ביום בבית־קפה,
ובערב בבית־התה השבועון הבריטי ניו־סמ״טסמן
אנד ניישן, המזכיר השבוע כמה
ממפלגות ישראל, מונה ביניהן גם את

״מפלגתו של הכריגאדיר אלון״...

בהוצאה החדשה של הלקסיקון הסובייטי
הרשמי הוקטן הערך מאלנקוכ גיאורגי
עד לחצי, לעומת ההוצאה הקודמת. מן הערך
הושמטו הפעם התפקידים שמילא מאלנקוב
במלחמה, ואביו שתואר קודם כ״פקיד המדינה״
תואר הפעם כ״פקיד מדינה נמוך.״
כדי למלא את המקום שנתפנה הוגדלו הפעם
הערכים מאלנגר (מין יין) ,מאלאקוב
(מבצר) ,מאלאקוכסקי (בונה־קטרים),
מאלאסייבסקה (הר לפני צאתו לניתוח
מסוכן של סרטן בברית־המועצות, פיר־סם
הצייר המכסיקאי דייגו ריוויירה את
צוואתו, בה הוריש לממשלת מכסיקו אוסף
שאין להעריכו בכסף של 1000 מתמונותיו
והורה לערבב לאחר מותו את אפרו עם
אפר אשתו המנוחה, שגם היא מתה בשעתו
מסרטן זוגו מלך אלבניה, שמאז הדחתו
חי במצריים, היגר עתה לצרפת, בטענה
כי ״לאחר גירושו של פאווק אין לסבול
את החיים במצריים.״ הוא לקח אתו בין
השאר, את יהלומי הכתר האלבניים, רופא
פרטי ו־ 50 מזוודות שחקנית הוליבודית
צעירה בשם אורסולד! אנדרם מבססת
את כל הפירסומת שלה על ההנחה שפרצופה
דומה לפרצופו של מארלון כראנ-
דו ...מאמי אייזנהואר, אשתו של נשיא
ארצות־הברית, קיבלה השבוע במתגה מכונת־כתיבה
חשמלית, שאותיותיה דומות בכל
לכתב־ידה. במכונה זאת תכתוב מכאן ואילך
מזכירתה את כל המכתבים הצריכים לשאת
א יפי אישי.

3ד!ר נאדר וודק אוד חדש על.

המסמר הסודי

3*4גה החקילה נשמט מידיו
1 1המחפות ומטשטשות של
מר יעקב חושי, ועבר לידיו
פלשת פריילין* היא נקודת המוקד של
הקואליציוניות, אמנם, אך נקיות
משמד המעילות החיפאי. גוז הצטלכו כל
מכל רבב, של עורך־הדין קוש־ניר.
קורי
העכביש, הקושרים זה לזה את הדמווכך
התנהלה החקירה באותה
יות המרכזיות של חושיפטאן: אכא חושי,
ישיבה שלישית, בה נתברר מדוע
יעקב חושי, חנה חושי, זכריה פרייליך,
כדאי היה לשלם לפרייליך 200
שמואל ביאליק, משה רופא, חברת ״חוף הל״י
לחודש.
כרמל״ ,קולנוע ״עצמון״ ,דפוס ״אות״ ואחרים.
צלפתי: התבררה לנו עובדה
נוספת, כי מר מלץ (קרובו
לכן פעל המנגנון בקדחתנות להעלים מעיני
של פרייליך והאדם שהעביר להמשפט
והציבור את המיסמן• האחד ה 8כ־ידיו,
לדברי ווייסברגר, את סכו־ריע,
החושף את בל האמת על פרשת״ פריי-
מי־השוחד מעצמו!) לא שילם
מסי־עיריה תמורת פרסומים בליד:
הפרוטוקול הסטנוגרפי של ועדת הקולנוע
עצמון. הערתי על כך...
חקירה, גוף חושאי פנימי.
ומר ווייסברגר אמר לי :״למה
המיסמד עצמו מקיף 140 עמודי מכונת־כתי-
אתה עושה לי צרות; מר מלץ
לא רוצה לשלם.״ נדמה לי שעד
כה, פרט לעשרות נספחים, מכתבים ומוצהיום
הוא לא משלם אף פרוטה.
גים משפטיים .״העולם הזה״ ,שסוף־סוף עלה
קושניל: מי אחראי לכך
כידו לצלם את המיסמך במלואו, מוסר כאן
כלפי העיריה? (בעיריה עצמה
רק חלק מההאשמות שהובאו לפני הועדה.
אחראי לזאת פרייליך).
עתה, עם פרסום המיסמד, שוב אין התביצלפתי:
בעלי־הקולנוע.
עה הכללית יכולה להתחמק מהגשת האשקושניל:
האם הגשת דו״ח
על כך?
מים למשפט פלילי על העבירות אשר בל
צלפתי: לא, כי לא רציתי
אזרח אחר היה נאסר בגללן לשנים רכות.
להיות בריב עם הממונים עלי
(הכוונה לפרייליך) .מקרה דומה
למה שקרה בקולנוע יעצמו! קרה
בקולנוע גב־ים ...ומייד פרייליך
נתן הוראה להגיש משפט נגדם.
רופא: למחרת הופיעו במשרדי, בלי
אך דומה, כי גם זה לא סיפק את רצונו
הזמנתי, ווייסברגר ופרבשטיין. במעמד זה
של מר יעקב חושי, אשר נחפז לשאול :
ווייסברגר התבטא בדברים שקשה לי לצטט
אמרת שפרייליך טען שיש לו הרגשה שבאותם
כרגע ותוכנם שפרייליך לא בסדר
עצמו! משהו לא בסדר בקשר לכרטיסים
ולא ישר ואיננו נקי־כפיים.
ואמרת שמר פרבשטיין אמר לך שהיה יודע
?)ושניר ; ומה היתד, תגובת פרבשטיין?
תמיד על הביקורת. מה הנכון 1
רופא: הוא לא הגיב. אני אמרתי שאינני
צלפתי: אני מתפלא שלא תפשת את
מוכן לקבל שמועות ושיש להגיש זאת
זאת. פרייליך עשה זאת כדי לחפות על
בכתב.
מעשיו. הוא קבע לי מתי לשליח ביקורת
צימרמן: מה ענו, כאשר ביקשת מהם
ומתי לא.
משהו בכתב?
עד כאן עדותו של מר צרפתי. אלא שעוד
רופא: ווייסברגר אמר :״כבודה של
בא תה ישיבה ארעו כמה מאורעות רבי-
חשיבות. הוועדה, לפי בקשת פרייליך, הזמי העירייה וכבוד האדם שעומד בראשה יקר
לנו. ראש־העיריה יצטער אם ידע את כל
נה את ווייסברגר לעדות, אולם ווייסברגר
הפרטים על הפקיד הטוב שלו.״
בושש לבוא.
ובדברים אלה נסתיימה׳ הישיבה השלישית.

דו עאהל וויי סבלגר?
* ו ד עי ־ דכל גילו לאחר מכן את אוזן
חברי־הוועדה מדוע לא בא ווייסברגר
אותו יום. לדבריהם נחתם הסכם בין עורך-
דינו של ווייסברגר לבין עוח־־דינו של
פרייליך, לפיו יבוא ווייסברגר לוועדה, ויכחיש
שם כי שילם שוחד לפרייליך, ולעומת
זאת יימנע פרייליך מתבוע את ווייסברגר
למשפט על הוצאת־דיבה. ברגע האחרון החליט
פרקליט ווייסברגר, כי ליתר תוקף
יש לתבוע מפרייליך חתימה על הצהרה,
בה הוא מודה בקבלת־השוחד. לזאת סרב
פרייליך ועל־כן לא בא ווייסברגר להעיד.
באמצע הישיבה קם פרייליך ויצא, הלך
לאשר הלך, חתם על מה שחתם ורק אז
חזר בלוויית ווייסברגר, אלא שהשעה היתד,
כבר מאוחרת ועדות זו נדחתה לישיבה
הבאה.
ועוד באותו יום, שעה שפרייליך יצא
לאשר יצא, חקרה הוועדה את מזכיר־העיר,
משה רופא, מנאמני חושי, אשר גם לו חלק
בפרשה. והרי עדותו של מר ריפא: יום
אחד •טיילתי ברחוב עם אשתי, היה זה
בחודש מאי, אם אינני טועה, ומול עצמון
פגשתי את מר ווייסברגר שהזמין אותי
לראות את המדרגות שהיו בבנייה. התנצלתי
שלא יכולתי להיענות להזמנתו ...באותו
רגע עבר מר פרייליך ...והתפתח ריב ביניהם
...במעמד זה ווייסברגר אמר לפרייליך,
שאם הוא יגיד מה שידוע לו עליו (על
פרייליך) ,פרייליך לא יישאר יום אחד
בעיריה.
קו שני ר: ומה היה הלאה?

העולם הזה 934

״טיאנו, רופא וצרפתי שקרנים
ף* תשי?{י בדצמבר הופיע ווייסברגר
. 2בפני הוועדה ליחסי־ציבור.
חושי: מר פרייליך הגיש תלונה לוועדה,
כאילו מאשימים אותו בקבלת־שוחד
מקולנוע יעצמו! .אולי תספר לנו על היחסים
בינך לבין מר פרייליך.
ווייסברגר: אגיד לכם את האמת,
מעולם לא היתה לי סימפטיה למר פרייליך.
היה לי עניין אתו בקשר לקולנוע מאי.
היינו קואופרטיב של חיילים משוחררים.
תחת לחצו של פרייליך חתמתי והסכמתי
לבוא לידי הסכם עם מר דוידון. אז פרייליך
היה סגן מנהל המחלקה לרשיונות, אולם
הוא היה הרוח החיה במחלקה (הדבר ארע
לפני שמונה שנים).
קושניר: מי ניסח את ההסכם בינך
לבין דוידון?
ווייסברגר: פרייליך ניסח אותו וחזר
ותיקן את הניסוח מספר פעמים,
קושניר: מדוע עשה זאת?
ווייפברגר: אני משער שהוא לקח
כסף מדוידון ...והוא שהניע את העירייה
להוציא רשיון על שם דוידון ...מאז נשארה
טינה בלבי נגד פרייליך ...כאשד פנה אלי
מזכיר וועד־הפקידים מחרז ושאלני, באם
אני מוכן לשוחח אתם, הסכמתי לזאת...
חברי המזכירות יצאו החוצה, אני קראתי.
לטיאנו ואמרתי לו שפרייליך לא בסדר.
אני פשוט כרגע לא זוכר מה שאמרתי,
וכל מה שאמרתי אמרתי מתוך התרגזות,

בהיותי חולני. יש לי מחלת־סוכר.
?)ו שניר: מחלת־סוכר בדרך־כלל אינה
משכיחה דברים...
חו שי: בשיחתך עם מר מיאנו, האם
נקבת בסכום? (של השוחד).
וויי פברגר: אני לא נקבתי בסכום,
היות ובאמת אני לא נתתי כסף כלשהו
לפרייליך, ואם נתן מישהו אחר, קשה לי
לדעת.
קו שני ר: בשיחתן־ עם מזכיר־העיר
אמרת משהו מסויים ורופא שמע זאת. אתה
אמרת :״אם אני אגיד מה שידוע לי על
פרייליך, פרייליך לא יישאר יום אחד בעירייה.״
וויי
סברגר: אני לא זוכר אם התבטאתי
בצורה זו.
?[ו שניר: אתה מכחיש זאת?
ו ויי סכרגר: אני לא מכחיש, אבל אני
לא זוכר.
קו שני ר: אתה לא. הוזמנת למשרד
מזכיר־העיר, אלא באת בעצמך אליו.
ווייסכיגר: לא נכון.
קו ש ני ל: במשרדו של מזכיר־העיר
אמרת :״פרייליך לא ישר ולא בסדר ולא
נקי־כפיים.״
וו ייפכלגר: גם היום אני טוען זאת,
לאחר מה שעשה אתי במקרה של דוידון.
קו ש ני ר: אומרים שדיברת עם מר
טיאנו דברים אלה :״זכריה מקבל 200
ל״י לחודש באמצעות קרובו מר מלץ.״
האם •אתה רוצה להגיד שטיאנו בדה זאת?
וו ייפכלגר: אני לא זוכר.
קו ש ני ל: אותה גירסה מופיעה בזמן
שדיברת עם צרפתי. אתה אמרת שפרייליך
מקבל 200ל״י לחודש.
ווייפכלגל: אני לא אמרתי זאת.
קו שני ר: אתה רוצה להגיד שטיאנו,
צרפתי ורופא, כולם לא אומרים את האמת?

וייפכלגל: אני באמת טוען שהם לא
אומרים את האמת, כי אתם אומרים שאני
באתי למזכיר העיר ולא הוא הזמין אותי
בעצמו.
קו ש ני ל: האם לטיאנו ולצרפתי אתה
נקבת בסכום של 200ל״י ששולם באמצעות
מר מלץ?
ווייפפלגל: אס מלץ קיבל כסף, אזי
הוא קיבל הרבה כספים.
מ לו עהתחמקו ויי סבלנל?

אחלשקוש ני ל נואש מלהוציא דבר
/ברור מפיו של וזייטברגר, החליט צי־מרמן,
כי הגיעה שעתו להתחיל בחקירה,
עבר לשאלה, מדוע לא הגישה העיריה
משפט נגד עצמו! ,לאחר שנתפשו במכירת
כרטיסי 200 הפרוטה במחיר .400
צימל מן: האם העיריה הגישה אתכם
למשפט?
ווייפבלגל: לא.
צימל מן: האם לא השתדלתם שלא יגישו
אתכם למשפט?
וו ייפבלגל: לא.
צימל מן: מדוע לא הגישו אתכם למשפט?

וייפכלגל: אינני יודע.
משנוכחה הוועדה, כי לא תוציא מאומה
מפי ווייסברגר מרצונו הטוב, הוזמנו שוב
רופא וצרפתי, כדי שיחזרו על עדותם אודות
האשמות ווייסברגר נגד פרייליך. לאור
עדויותיהם של רופא וצרפתי החל ווייס־ניג
־ נסוג, הודה, כי בא אל רופא ללא־הזמנה
וכי האשים שם אה פרייליך, דך
טען :״אמרתי זאת בשעת פטפוט.״
צרפתי, אשר נמאס עליו המשחק המגונה,
בו הכשיל מדי פעם יעקב חושי את החקירה
על־ידי העברת נקודוודהכובד ממקומות לא
נוחים לווייסברגר, מסר לוועדה הצהרה, ועם
זאת ביקש שוב להסתלק מן הקומדיה :
״אתם מנהלים חקירה בענין פרייליך —
אמר — הובאו בפניכם עדויות, אך עבודתו
של פרייליך לא הופסקה. פקידים רצו
להעיד, אבל הם נתונים תחת השפעתו של
מנהל־המהלקה. האנשים מפחדים להגיד מה
שהם יודעים. לדעתי לא יתכן דבר כזה.״
וכאן שגה מר יעקב חושי שגיאה חמורה,

כרטיסי קורסע תינו, תאריכי מסמכים שוס
אולי החמורה בשגיאות־החיפוי של הפרשה.
תחת להניח לצרפתי לצאת מן התמונה,
התריס נגדו :״אין לך כל זכות להצהיר
כאן הצהרות״ — והוועדה החליטה לחזור
ולחקור דווקא את צרפתי.
ומייד הסתבכו ברשת גדולים וטובים,
וביניהם יעקב חושי בכבודו ובעצמו.
קו שני ר: אתה הודעת לנו מקודם שוויים־
ברגר אמר לך שפרייליך מקבל 200ל״י,
האם זה נכון?
צרפתי: בלי כל ספק. הוא אמר זאת
על המדרגות הפנימיות של בנין־העיריה.
ק ושניר: אמרת, כי פרבשטיין מסר
שפרייליך הודיע להם תמיד מראש מתי
תהיה ביקורת, גא לאשר זאת בנוכחות
פרייליך.
צרפתי: אני מאשר זאת. זה היה בתוך
המכונית של מר פרבשטיין בכניסה לרחוב
ביאליק.
ווייסברגר (פונה לצרפתי) :האם אני
לא שאלתיך, אם אתה מוכן לומר זאת
על־ידי מר־חושי?

״יעקב חושי יודע -מדוע מכסים?״
* ¥ת ה, ל חו ץ מכל עבר, גילה צרפתי
^ 1את אשר החליט, אולי, לכמום בלבו,
גילה והחל מגולל פרשת האשמות חדשות,
אשר נתגלו כולן כנכונות, יאשר בחקירה
אחריהן גרמו לגילויים נוספים ואלה לאחרים
וחוזר חלילה, עד כי ״ישבו בתמונה״
כולם, מר,אזוב אשר בקצה־המחלקה ועד
ארז־מועלי־העיריה, אבא חושי יעצמו.
צרפתי: לא נכון. ווייסברגר אמר
שגיסו, שהוא אחד האנשים החשובים בבית־חרושת
נשר, נפגש עם מר יעקב חושי
ודיבר אתו על ענין השוחד. בפגישה אתי
שאל ווייסברגר מדוע מכסים את הענין
הזה. הוא אמר זאת על מדרגות־העיריה
ואחרי־כן, בפגישה לפני כשבוע, הוא חזר
על דברים אלה.
דייספרגר (לצרפתי) :מדוע נפגשנו
לפני שבוע?
צרפ תי: לפני שבוע הלכתי לקנות
כרטיסים בקולנוע עצמון. ווייסברגר אמר
לי :״צרפתי, לוחצים עלינו יותר מדי ורוצים
שענין השוחד לא ייצא החוצה.״ היו
לי כרטיסים לשעה תשע. החלטנו להיפגש
בארבע עיניים וקבענו פגישה בשדרות־הכר־מל,
בשעה שש וחצי. זה היה ביום 29.11.54
ישבנו בקפה מנולי• ווייסברגר אמר לי :
״אתה יודע שלוחצים עלינו בעני! פריילין
ואינני מוכן לסבך את כל הנהלת־הקולנוע.
אני לא מבין את אבא חושי; סיפרתי את
הדבר למר יעקב חושי דרך גיסי. הדבר
ידוע גס לגב׳ חנה חושי, שאיתה נפגשתי
פעמיים. יש לי חבר טוב ששמו חוטר־ישי,
עורך־דין. היינו יחד בצבא. חוטר הבטיח
לי שאחרי הבחירות פרייליד לא יישאר
יום אחד בעירייה. עד הבחירות נבוא לידי
י הסכס ולא נעורר שאלה זאת.״
ווייסברגר סיים ואמר :״אמנם ניתנו כספים,
אבל ההנהלה לא צריכה להסתבך.״
עניתי :״אתה אמרת את הדבר לשלושה
אנשים; איך תצא מזה?״
ווייסברגר ענה :״חומר־ישי יסדר את
הדבר. אמרו לי שאם אגיד שאמרתי את
הדברים מתוך רוגז, יבינו אותי, נחוטר־ישי
יוציא מפרייליך הצהרת שלא יתבע אותי

״ כו ל ם היו ג נ בי ״
* עקב חו שי ישב נדהם, אפילו עורך־דין
קושניר נתאבן לרגע. רק צימרמן,
שעד כה שקד בעיקר על מניעת זיוף־הפרו־טוקול,
נתעשת מיד, תקף את ווייסברגר.
צי מרמן: נכון שעורך־הדין שלך הוא
חוטר־ישי?
וויי סברנר: כן.
צי מ ר מן: יש לך גיס העובד בנשר?
וויי סברגר: כן. שמו צבי בן־ציוני.
צי מ ר מן: האם סיפרת לצרפתי משהו
על גיסך?
וויי סברגר: אני לא זוכר.
צי מ ר מן: האם סיפרת לו שגיסו נפגש
עם יעקב חושי?
ווייסכרגר: כן.
כמה זה אשר נמשכה
הישיבה,
שעות, היתד, יותר מדי אנטי־חושאית ועל-
כן מסר היד״ר את רשות־החקירה האחרונה

לפרייליך עצמו, כדי לסיים, לפחות, בטד־כ.
אך, אהה, הסיף הכזיב גם הוא :
פ ריי לי ד: האט אתה מוכן להצהיר בשבועה
שלא שילמת לי כסף?
ווייסכתר: כן.
פ ריי די ד: האם אתה מוכן להצהיר בש־בועה
שן א שילמת כסף לימלץ בשבילי?
וויי ס ב! ־ ג ר: כן.
צרפתי: האם מותר לי לשאול שאלה
אחת?
חושי: כן.
צרפ תי: ווייסברגר, האם אתה מוכן
להצהיר בשבועה שהנהלת קולנוע עצמון
לא נתנה כסף לפריילין?
וויי סברגר: אני באופן אישי לא נתתי,
יעל, בחד שי (בכעס מתפרץ) :לא הייתי
צרין לתת לן רשות לשאול זאת.
צי מ ר מן (למזכיר־הוועדה) :רשמת הכל?
המזכיר: כן.
הוועדה קמה, יגעה וסחוטה. רק מקץ
עשרה ימים נתכנסה הוועדה שוב, הוסיפה
לחקור את שותפי קולנוע עצמון, המשיכה
לגולל את המסך מעל האשמות חדשות.
רגעים נידמה, כי הנה מתפרצים בעלי־הקולנוע,
אומרים את אשר בליבם. אם גם
הכחישו את מתן־השוחד, לא אמרו טובות
על פרייליך, עד כי בסוף הישיבה התפרץ
זה ואמר _:אני משוכנע שצרפתי לא שיקר
ובעלי־קולנו״ע עצמון באמת אמרו עלי
כל מה שהוא טען. אני אפילו יודע שעשרים
אלף הדולר שמר פונימן השקיע, בעלי־הקולנוע
לא הצהירו עליהם באוצר. הם
גנבים גדולים. אולם מדוע צרפתי. ומזכיר־

פקודת הח[ק ה 2דיל•

1936

סעיף .336 כל המזייף מסמר, ייאשם כעבירה, ויהא צפוי למאסר
שלוש שנים.
סעיף : 339א׳ -כל המזייף כול, כין מוטבע וכין מודבק, המשמש
לצרכי הכנסותיה של הממשלה, ייאשם כפשע ויהא צפוי
למאסר שכע שנים.
סעיף .340 כל המפיץ ביודעין וכמיימה מסמן* כוזב, ייאשם
כעבירה ויהא צפוי לאותו עונש, כאילו זייף את המסמן (שבע
שנים).
סעי 344 כד אדם אשר ככוונה להונות :
(א)-מחבר ...איזה מסמך ...כלי רשות או הצדקה חוקית, או
(ב< מפיץ ביודעין מסמן שחוכר ...כאמור לעיל עד־ידי אדם

אחר,
ייאשם כפשע ויהא צפוי למאסר •טבע שנים.
העיר עשו מטעמים מההאשמות נגדי, אינני
יודע.
אני נכנסוזי דסגן־ראש־העיריה, מר נוס־באום
(נציג מפ״ם) והתריתי בו שעלינו
להכניס קופאי שלנו לקולנוע עצמון,
כי ישנם שם דברים לא בסדר. סגן־ראש־העיריה
תמן בהצעתי, אולם ראש־העיריה
התנגד לזה ״

ההאשמות מתו -יחיו ההאשמות
* •1שסיים פרייליך לשפוך זעמו על בעלי*
) הקולנוע, נזכר פתע היכן הוא עומד,
ומייד שינה את ביוון־ד,תקפתו במאה ושמונים
מעלות, והחל מאש״ם את צרפתי !חתירת
תחתיו. פרייליך הכין תצר,יה, בה סקר את
תולדות עבודתו בעיריה, תאר את טוהר־כפיו
של עצמו, תקף את צרפתי :״אם
יש לו האשמות נגדי, מדוע איני מגלר.
אותן״ וסיים בקריאה לוועדה :״עשו כמיטב־יכולתכם
לחסל פרשה כאובה זו בהקדם.״
הדבר ארע בתשעה־עשר בדצמבר , 1954
והוועדה קבעה, כי תתכנס שוב מקץ שביע
ימים; בינתיים חל שינוי במצב, שינוי חמור
ומדאיג.
בין שתי ישיבות אלו החליט צרפתי, כי
הגיעה העת לגלות את הקלפים שבידו,
אשר הכל לחצו עליו לגלותם. תוך הודעת
בדורה, כי אין זר אלא חלק מהחומר הידוע
לו, שיגר מכתב לוועדה, ועם מכה! זה
חדל צרפתי מהיות גורם פסיבי בפרשת
החקירה, הפך לתובע ואחר־כך גם לחוקר.

״והרי לפניכם,״ כותב צרפתי ,״מספר
עובדות היכילות להעיד על התנהג יחי של
מר פרייליך :׳
.קפה האז, הר־הפרמל: בית-קפה
זה נהג לשלם את ההיטל לצרכי־סעד (המחושב
לפי גודל־המחזור) על־פי ספרי־חשבונות.
בשנת 1953 ביקש בעל הקפה לשלם את
ההיטל עבור התקופה 1.6.53 עד 1.11.53
לפי הסכם ולא לפי הספרים. מר פרייליך
הסכים והמליץ ...על תשלום היטל בגובר,
2200ל״י. בסוף שנת 1953 נעשתר, ביקורת־פתע
בקפה האז, ביזמתו הפרטית של המפקח
הלל וייס, וכתוצאה מביקורת זאת
הסתבר שהמס שהגיע עבור התקופה הנ״ל
היה צריך להיות 3182ל״י ולא 2200ל״י.
הערתי את תשומת לבו של מר פרייליך
לעובדה זו.
במאי 1954 פנה שוב בעל בית־הקפה
הנ״ל בבקשה לערוך הסכם כאשתקד. אני
אמרתי, כי יש לדרוש 3182ל״י ותוספת
של ס 10 מאחר שהמחירים בבתי־הקפה
עלו בדרך־כלל ב ־ ס 107 מאשתקד. למרות
זאת נחתם הסכם עם קפת האז לתשלום
בסך 2400ל״י בלבד.
.מזנון קולנוע ארמון: בעל מזנון
זה אינו משלם בסדר את ההיטל הסוציאלי.
רוב התביעות שהוגשו נגדו בוטלו בפקודת
מר פרייליך.
• מוסך רודב: מוסך זה צייר שלט
בשנת 53־ , 1952 ללא רשיון. המס המגיע
היה 57ל״י לשנה. בשנת 53־ 1952 לא נגבה
כל מם ובשנת 54־ 1953 נתן פרייליך הוראה
לממונה על השלטים, מר. משה בוק, למדוד
את השלט מחדש, באופן שהמס יהיה קטן

יותר. הוראה זאת בוצעה על־ידי משה בוק
ודוד שטיינר והמס הוקטן ל־ 24ל״י, על־ידי־כך
שהשלט פוצל לשניים.
גם המס המוקטן לא שולם עד היום
ולא ננקטו כל פעולות משפטיות נגד כעלי־המוסך,
ומשפט אחד שהוגש בזמנו ביטל
לפי הוראות פרייליך.
אני מקווה שהוועדה תדאג לכך שמר פריי-
ליך לא יעמוד במגע עם העדים אשר יצטרכו
להעיד בפניכם ושעל אחדים מהם הוא
מטונה.״

מנגנון החושי נכנס לפעולה
ד מהרה נתגלה, כי אזהרתו של
? צרפתי באה בעיתה. עם השינוי הנמרץ
שחל במצב בישיבות האחרונית, עם הרחבת
היקף־החקירה, עם הסכנה המוחשית מאוד
(שהיתר, לאחר־כן לעובדה) ,כי פרייליך יחליט
במצוקתו לסחוף עימו אחרים, ויגלה
את הידוע לו, כדי לאלץ את העיריה להגן
עליו, הפכה בעיית־פרייליך לבעיית־חושי,
לבעיית החושיזם כולו. ערימת־האגוזים של
המעילות עמדה להתמוטט כולה, כיוון שאגוז
אחד נשמט והלך מתוכה, מאיים לגרור
עמי מפל גדל והולך.
ואז הוכנס לפעולה המנגנון הכל־יכול,
ריכך עדים, לחץ, איים, הטיל מורא. ביום
26.12.54 הובא לפני הוועדה מכתבם של
כמה מפקידי־העיריה, אשר נקראו. להעיד
בפניה על פרשת־פרייליך :״אנו ׳נקראים
להעיד ...ברור לנו שהוועדה תוציא מסקנות

הקשורות גם בעדויותינו. אנו דורשים הבטחה
מצד הוועדה ליחסי־ציבור, כי לא נהיה
מטרה לשום פגיעות (פיטורים, העברות
וכדומה) מכל צד שהוא. אנו בטוחים, כי
הוועדה ליחסי־ציבור תבין לרוחני.״
מעתה היתד, כל ישיבה של הוועדה נפתחת
בהידעת יעקב חושי, כי לאיש לא יא־נה
רע עקב מסירת עדותו ובהבטחה דומה
מצד בא־כיח וועד־העובדים. מה ערך היה
להבטחות אלו, יכולים אנו ללמוד ממכתבו
של דוד שטיינר, פקיד במחלקח־פרייליך
והעד העיקרי בפרשת מסי־השלטים, אשר
תוך כדי חקירה נתברר, כי הגרעונות במסים
אלה מקיפים לא כמה עשרות לירות, כפי
שחשב צרפתי, אלא כאלף ל״י.
וכך כתב מר שטיינר לוועדה, זמן מה
לאהד שמסר שם את עדותו :
״כזבוי לכם, פנו אליכם מספר •:קידים
מהמחלקה לרשיונות ולמסי־עקיפין, וב ניחם
אני, לקבלת הגנת הוועדה, כאשר נקראנו
להעיד כבירור שהתנהל נגד מיחל־המחלקת,
מר פרייליך ...הובטח לנו, כי לא יאונה
כל רע לכל הבא להעיד בפניכם.
מאז מסירת עדותי ועד כה, מנצל מי
פרי׳־ליך את סמכויותיו כמנהל־המחלקד. ומנסה
להתנקם בי ילרדת לחיי ככל הדרכים
והאמצעים שברשותו, מאחר עדתי את
האמת בפני הוועדה. להלן מספר עובדית
איפייויות :
לאחר שהגשתי בעל־עסק בשם וינוגריוב
למשפט על קביעת שלם לא־חוקי, ולאחר
שנמצא אשם על־ידי השופט ינקנם, הופיע
הנתבע במשרדו של פרייליך, פרייליו קרא
לו בנוכחותי, אמר למר וינוגרדוב שיכתוב
תלונה נגדי אל ראש״העיריד, יהוא ידאג
ל״סידורי׳/
למרות שהשלט של וינוגרדוב נשאר בלתי־הוקי
גם אחיי המשפט, הורה פיייליך להוציא
לו רשיון.
במשד כל זמן עבודתי עבדתי שעות נוס־ס
ת. וכאשר הוחלט לשלם עבור שעות
נוספות, קיבלתי גם אני תשלום כמו כולם,
אך מאו עדותי בפני הוועדה חדלתי לעביר
שעות נוספות, לפי הוראותיו של מיר
פרייליך.״
המכתב מפרט עי ד כמה מעשי־נקמה ודר־תיים
׳במילים :״הנני מבקש את התער־ב־תכם
וחסותכם המיידית, כפי שהובטח
על ידיכם.״
וכך יודעים, כי האמת פירושה סכנה
לפרנסה, ואילו השקר — תקיוה לעליה
בדרגה, הובאו פקידי־העיריה לעדות.

קרן אש העיר הוכנסה לפרשה
* שיבות הוועדה התמידו, אחת לשבוע,
משך כל חודש ינואר, מהדקות
אט אט את העניבה סביב צווארו של פריי-
ליך. הפקח פכר, מי שערך את הביקירת
בקולנוע עצטון, הכביר שהקולנוע נהג לימות
את האיצר והע־ריה בשיטתיות, כיפר
כיצד גיסה פרייליך להשפיע עליו לשנות
את עדותו ועד כמה תמה, כאשר העיייה
לא הגישה תביעה משפטית ננד הקולנוע.
עד אחר, ממשרדי־האוצר, הביע תמיהה דומה
יהסביר, כי באוצר לא ידעו על דיקף־
הפרשה ולכן הסתפקו בקנס אדמיגיטטרטיבי
של 450ל״י. בעוד שהחוק מאיים בשלוש
שנות־מאסר וקנסות בסך שלושת־אלקים ל״י.
מאז עברה הוועדה לחקור את פרשת־השלטים
ולפתע צף ועלה השם המפורש,
שמה של קרן־ראש־העיר, והוא קשור מייד
בעבירות על החוק, במעילות וסידורים
חשאיים.
משה בוק, הממונה על השלטים בעיריה,
נקרא להעיד.
צרפתי: י כמה צריך היה מוסך רודב
לשלש עבור השלטים שלו?
כול! :לשנת 53־ 1952 הוא הצטרך לשלם
57ל״י, אולם סכום זה לא שולם. במקומו
שולם סך 33ל״י לקרן־ראש־העיריה.
צרפתי: האם בשנת 54־ 1953 שולם הסך
של 57ל״י עבור השלטים הנ״ל?
כו ל :,לא.
צרפתי: למי? ,
כול! :שלט זה חולק לשניים.
צרפתי: לפי הוראית מי?
כול : ,לפי הוראות מר פרייליך.

— סוו
העולם חזה 934

צרפתי: למה?
כול) :מר פרייליך אמר לי :״תשתדל
שהוא ישלם פחות.״
צרפתי: האם בשנת 54־ 1953 שולם
משהו עבור שלטים אלה?
כולן: לאחר חלוקת השלט לשניים, שולם
חלק מהסכום המגיע. על היתרה תבענו
את רודב למשפט.
צרפתי! :האם הגיע הדו״ח לבית־ה־משפט?
כול!
:היה כתב־אשמה, אולם המשפט
בוטל לפי הוראות מר פריילין־ ועד היום
לא שולם הסכום המגיע.
צרפתי: האם ביקרת במוסך רודב?
כול[ :הייתי פעמיים, לשם עשיית גריז
למכוניתו של מר פריילין...
צרפתי: כמה שלטים היו לחברת בל ובנד
בחוף־הכרמל?
כול! :שלושה שלטים. שלחתי להם חשבון,
אולם הם שילמו לפי שלט ולא לפי
פרסום, זאת־אומרת בערך חצי המחיר.
צרפתי: האם היו ע ד שלטים בחוף־
הכרמל, ואיך שולם עבורם?
כול! :היו עוד שלטים, אולם הם שילמו
לפי פרסום.
צרפתי: מדוע קבעת שבלו־בנד ישלם
לפי שלט ולא לפי פרסום?
כול! :קרא לי מר פרייליך ולפי בקשתו
נקבע תשלום לפי שלט והס שילמו תשעים
ל״ ,במקום מאה וששים ל״י.
צרפתי: האם זכור לך מה אמר לך
פרייליך, כאשר תבעת את רודב למשפט?
בו ק: מר פרייליך אמר :״האם אתה
תובע את סאחבי (ידידי — בערבית) למשפט?״
צרפתי:
אתה מכיר את בעלי־השלט
של המוסך בדרך העצמאות? 17
בול! :אני מכיר אח אשתו.
צרפתי: האם היא היתד, אצל פרייליך
ומה אמרה לו ז
כול! :היא היתה אצלו ואמרה לו :״אל
תסרב לי ואני לא אסרב לך.״
צרפתי: האם הוצא רשיון עבור מקום
זה, אם כי לא נותנים רשיונות לשלטים
בדרך־ו־,עצמאות?
כול! :כן, פרייליך היה דורש לתבוע
אחרים, אבל כאן הוצא הרשיון וכאשר
היתד, תביעה נגדה בבית־המשפט, ביטלנו
את המשפט לאחר המלצת מר פרייליך.

וכיצד הוכנס אכא חושי דכוץ?
ף ראה, כי בשלב זה, עת נעשו הדב־
^ רים ברורים יותר ויותר מרגע למשנהו,
החליט פרייליך, כי אם יישאר יחידי בבוץ,
כאן תהא קבורתו. על־כן, מכאן ואילך,
החל פרייליך מתערב בחקירה במגמה אחת
כמעט: להכניס לתוך הדייסה גם את ראש־העיריה.
אלא שבעשותו זאת, לא נזהר
פרייליך, והדייסה — ממש כבסיפורי־האגדה
— החלה גולשת מתוך הסיר, פושטת בחדר,
בבית, ברחוב, מאיימת להציף את העיר
כולה.
צרפתי: האם זהו דבר חוקי לשחרר
את מלון ציון (שבעליו ידיד של חושי)
מתשלים מם־שלט?
כו ק: נתקבלד בקשה לשחרור מלון ציון
ומר פרייליך המליץ לשחררם. אנחנו אינני
עושים זאת אף פעם; אפילו כאשר המחלק,־
.הסוציאלית המליצה לשחרר אדם מסויים
ממם־שלטים, דחינו את בקשתו.
צרפתי: האם ידוע לך שבכמה מקרים
אנשים שילמו את מס־השלטים לקרן חג-
הפרח?
כ*ק: נכון. דוגמא׳ לכך בנק לדיסיקונט
(שהעביר ארבע־מאות ל״י של דמי־שלטים
לקופת חג־הפרח).
פרייליך (נכנם לעבי־הקורה) :מה משותף
לשלטים במלון ציון ובנק לדיסקונט?
כולן: בבנק לדיסקונט השלט הוא שלט
ניאון.
פלייליד: האם שמעת שאנו מעוניינים
לעודד שלטי־ניאון והדבר נעשה בהסכמת
ראש־העיריה?
כוק: אינני יודע.
פרייליך: הידוע לך שחברת בלו־בנד

משלמת דמי־חכירה לחוף־הכרמל בעד פרסומיה?
כוק:

וחוף־הכרמל, כזכור, הוא מחביביה של
עירית־חיפה.
העדויות החמירו והלכו. העד דוד שטיינר,
מפקח־השלטים בעיריה, סיפר, כי כאשר
מסר למנהל מוסך רודב הזמנה למשפט
על אי תשלום המם ,״המנהל התרגז וטען
שהוא שילם עבור השלטים למר פרייליך.
לאחר שהוא טלפן למר פרייליך, קיבלתי
ממנו הוראה לקחת בחזרה את ההזמנה
למשפט.״
ואז נעשה הצעד המכריע: מר ברנשטיין,
גזבר־העיר, נקרא להעיד, נלחץ בנקודה
חשובה מאיד: הוא אישר, בשעתו,
את ההסכם שנעשה בין פרייליך לבין מר
ווייס, בעל קפה האז, לפיו שילם הלה רק
2400ל״י היטל סוציאלי, תחת 3500ל״י
שתבע ממנו צרפתי, בהתאם לחישוביו של
פקיד שערך ביקורת בקפה. ברנשטיין הודה,
כי אישר את ההסכם, אף שלרוב אין פריי־ליך
נוהג לבקש ממנו לאשר הסכמים, אך
הסביר, כי לא ידע על חישובי הביקורת
בקפה.
וכהוכחה לכך שאין מר פויייליך מתייעץ
עם הגזבר לגבי עניינים גדולים יותר, הובא
הסכם שנערך בין -ערייליו לקפה מרתף־
בלפור, על סך . 4800ל״י לשנה, ופרשת
שחרור אגודת־הצופים מהיטל־עינוגים על
הסרט קוו־וואדיס.
ועכשיו ישב מר אבא חושי, מבלי שאיש
פרם לפרייליך וצרפתי יבין זאת, בלב ליבה
של ביצת־החקירות.
וכיוון שפרשה זו סבוכה היא, יש להסבירה
צעד בצד צעד.

כיצד נתפתה אכא חושי לפלילים

חושי מול חישי: בתמונה, יעקוב חושי (קיצוני מימין) ,יושב־ראש הועדה ליחסי־ציבוך
שלא התפטר גם כאשר החקירה הפכה למסע האשמות נגד אחיו, אבא חושי (משמאל).
מערך הכרטיס. בדרך זו זכה מר כנפי ברודח
של 580ל״י לערך וסיכן עצמו — במקרה,
כמובן, שפרקליטות־המחוז תחליט, כי חוקי־ישראל
חלים גם על חושי, פרייליך וכנפי
— בקנס בן שמונה מיליון, כאמור.
הכרטיסים הועבדו מהדפוס לעיריה, אך
לא נמסרו לידי מחסנאי־העיריה מר גרובר,
כפי שנמסרים כרטיסים חוקיים׳ אלא הועברו
על־ידי פרייליך למר כנפי בצרוף תעודת־משלוח
עירונית, בה זייף מישהו את חתימתו
של גרובר (עבירה לפי סעיף 336 לפקודת
החוק הפלילי ; העונש עד שלוש שנות־מאסר)
14090 .הכרטיסים נמסרו לכנפי וביום
3.10.53 החלה הסרטת קודוואדיס בבית־הסס,
קרית־חיים.
ב־ 8.10.53 נסתיימה הסרטת סרטה הגדול
של חברת מ. ג .מ. ומר כנפי החזיר לעיריה
את עודף־ד,כרטיסים, בצרוף חשבון הכסף
המגיע ממנו לקרן־ראש־העיך.

הגב׳ חנה חושי, רעיית ראש־העיר?
בו ביום, או למחרתו, החמישה־עשר באוקטובר
נקרא לבית־העיריה יו״ר אגודת
אור,די־ד,צופיות בישראל, המורה בנימין מאיר,
מסר לידי מר פרייליך טופס של האגודה,
פרייליך מסרו לידי ד,כתבנית של מחלקתו,
הגב׳ אביבה תלחובינסקי, וזו החלה
מדפיסה עליו מכתב, אשר הוכתב לה ע״י
מר פרייליך :
״יום 2בחודש אוקטובר . 1953

^ שלהי שנת 1953 התרוקנה קרנו ה־לכבוד
מר אבא חושי, ראש עיריית חיפה.
פרטית של אבא חושי, כיוון שצרכי־ה־כאחד
מאלה העומדים לימיננו במפעלנו
פרסומת־והקשרים ספגו ללא־הרף את כספי
החשוב, הננו פונים אליך בבקשה לשחררנו
קרן־ראש־העיר. חושי הזמין אליו את פריי־מתשלום
היטל־העינוגים לסרט קורחאדים,
ליו ושניהם התייעצו, כיצד ומניין תימצאנה
אשר יוצג בקולנוע קרית־חיים בשבוע הבא.
כמה אלפי לירות למלא בהן את הקופה. א־ן
חברודר,סרטים הסכימה ...בכבוד רב, בשם
ספק, כי בשעה שהעלה פרייליך את הצעתי
אגודת אוהדי הצופיות בישראל, בנימין מבפני
אבא חושי, לא הבין חושי למה הוא
איר״.
מכנים את עצמו. הוא אך ראה לנגד עיניו
פקיד עירוני אחר הלך ב־ 16.10.53 לבית־
..וכיצד הוסיף חטא ע? פשע
את אלפיים, שלושת־אלפים הלירות הדרוהספר
הריאלי, מצא שם את המורה בנימין
שות לו כל־כך. אולם לא פחות מכן ברור,
מאיר, החתימו על המכתב שתאריכו זוייף
ף בינתיים ארע משהו שטרף את
כי זכריה פרייליך, בעל וותק של תריסר
כל קלפיו של מין־ר,מעילות הבנוי ב כדי שבועיים לאחור, המכתב הובא לאבא
שנים בעסקי מסים עירוניים וממשלתיים,
חושי, וזה כתב בשוליו :״לה״ה ברנשטיין
קפדנות. מבלי להבין מה הוא עושה, וכדי
הבין בדיוק מה חמור המעשה הפלילי, ל(הגזבר)
ופרייליך לטיפול בתאריך .16.10.53״
ליצור לעצמו גב חוקי, פנה חושי במכתב
תוכו הוא מושך את ראש־העיר. מדוע עשה
מכאן הוחזר המכתב לפרייליך, רק ממנו
סתמי אל ד״ר מיכאל לנדאו, הממונה על
זאת, מדוע יצר ״תיק״ בו חושי והוא שותהועבר
לגזבר ״לטיפול״ ,ורק ביום , 18.10.53
מסי־בולים במשרד־האוצר, והמקפיד ומחמיר
פים לחיים ולמוות, זאת משאירים אנו לתוייק
בתיק רש ,22/תחת המספר הסידורי
במיוחד בענין מסי כרטיסי־קולנוע, והודיע
השערותיהם של חובבי־ניחוש.
בית־דפוס מצוי בחיפה, דפוס אות שמו, לו, בצורה סתמית מאוד, כי הוא מתכונן . 1475
להסריט את קורוואדיס ומבקש לשחררו
מתוך 2620 הל״י שנכנסו בצורה זו לולו
קשרים הדוקים שבהדוקים עם מר יוסף
אלמיגי, מזכיר מס׳׳ח, ועם מר אבא חישי, ממסי־האוצר על הכרטיסים.
כיסי הכנופייה, הוריד בעל־ד,קולנוע לעצמו,
אלמלא להיטותו המוזרה של חושי אחת כמוסכם מראש, ס/ס 20 והשאר, בסך 2041
ראש־העיריה. בית־דפום משוכלל זה, עוהכסף,
היה בוודאי שם לב לעובדה, כי בקש ל״י מסר בהמחאות על־שם אבא חושי. עיס־בד
בקביעות לצרכי מם״ח ועירית־חיפה,
מבצע עבור האחרונה את מרבית עבודותיה, תו היא ממש אבסורד. אולם חלקת־לשונו ״קר, פלילית זו לא נרשמה, כמובן, בספרי־אף
אינו מפסיד מזאת. ועל נאמנותו של של פרייליך והדרך הנוחה כל־כך לכסף העיריה ורק שנה לאחר מעשה הוצא על־ידי
העיריה אישור סתמי למר כנפי, כי הוא
בית־דפום זה התבססה, במידה רבה, הצעת השכיחו ממנו הכל.
תרם כאילו, סכום זה לקרן־הצופים (הפרייליך
לחושי.
ביום ,11.10.53 תחת המספר ,3/18/2564
אישור הוצא, כדי שכנפי לא ייאלץ לשלם
וזו הצעת פרייליך, כנתינתה וכביצועה :
14.10.53 וביום ממשרד־האוצר, מכתב יצא
הגיע לעיריית־חיפה שם תויק בתיק רש ,21/מס־הכנסה עבור זאת, אך מס־הכנסה סרב
בית־דפום אות הדפים, לפי הוראות־פרייליך
14.000 כרטיסי־קולנוע מזוייפים (עבירה ל תחת המספר הסדורי .1461 וכה אומר המכ להכיר בתרומה כהוצאה לצרכי חישוביה,סס,/
וכך גם הוצג הדבר בחקירה ולשם כך גם
פי סעיף 344א׳ לפקודת החוק הפלילי; העו תב :״מר אבא חושי הנכבד, הנני מצטער,
זוייף מכתב־הצופים.
נש: עד שבע שנות־מאסר) ,בהם נרשם, שלא אוכל לד,ענות לבקשתך, בדבר שחרור
תחת היטל־עינוגים לממשלה ולעיריה — ממס־בולים על כרטיסי כניסה לסרט קח־בפרשה
פלילית כה חמורה אין, כמיבן,
״קרן־הצופיות״ .כרטיסים אלה נמסרו למי
וואדיס, אשר ייערך באולם קולנוע קרית־ חשיבות לשאלה, מדוע טען כנפי כי הוא
כנפי, בעל קולנוע בית העט בקרית־חיים, חיים. ברצוני להדגיש, שהכנסות ממס־בוליט
החזיר לידי פרייליך 5827 כרטיסים ואילו
והוא מכר אותם, משך שבוע תמים, במקום
פרייליך מסר לקופה ולודעדה רק 5273 כרמבתי־קולנוע
מהוזת הכנסה יסודית של הכרטיסי־כניסה
חוקיים, להצגות הסרט קח־טיסים
500 .כרטיסים אלה, בשרי של כ״
אוצר, ואין כל אפשרות לוותר על ההכנסה
וואדיס שהוסרט בקולנוע. כדי שיסכים כנפי הנ״ל. בכבוד רב, ד״ר מ. לנדאו״.
350ל״י, הרי נעלמו אי־אנה. אך במקום בו
לתת ידו לעבירה פלילית זו (העונש המכסי״ייערך״
כתב ד״ר לנדאו ,״נערך לפני ש הכל מרריחים, אין נהוג לשאול ולחקור
מלי על מר כנפי: שבע שנות מאסר וכן
אודות 350 לירות עלובות, גנובות גם הן
בוע״ אמרה המציאות.
קנס בן אלף ל״י לכרטיס, או כשמונה ורבע
מכיסו הגדול של האזרח הישראלי.
מה יעשה אבא חישי והפרשה עלולה
מיליון ל״י במקרה שלו) ,ניתנה לו הנחה
זהו קיצור פרשת החקירות, אשר בסופן
ניכרת במסים• מהכרטיסים החוקיים, המודפ להתגלות בכל־רגע? מה יעשה אבא חושי
והכסף הועבר כבר לידיו, בצ׳קים חתומים החליט הרוב הקואליציוני של רעדת־החק״
סים אך ורק במדפים הממשלתי ותחת שמירר,
מעולה, ניגבי 250 לממשלה ו 25 על שמו, אף נועד כבר לחלוקה בין מוסדות רה, כי מר זכריה פרייליך חייב לתבוע לדין
את מר חיים רייסברגר, למען יתברר, האמנם
מקולבים, ביניהם — 400ל״י לארגון אמלעיריה,
בעוד שמכרטיסיו המזוייפים של
חושי ניגבו מסים בשעור של ס/ס 40 בלבד הות עובדות, באמצעות יושב־ראש הארגון, קיבל מידיו שוחד בסך 200ל״י לחודש.

8 9צי רי ך, שוויי ״ ,התלוננה מרת
9 9גרטה האופנבאן כי בשעה שביקרה
בגן־החיות והאכילה את הגמל בפירורי לחם,
חטף הלה מעל אצבעה טבעת יהלום יקרה
ובלע אותה ולא נודע ני באה אל קרבו.

9 8עי ר כל, קאליפורניה, הסבירה מרת
>-4ז״ן לימון מדוע העלתה את ביתה באש:
״הדירה היתה כל כך מזוהמת, עד שנראה
היה לי שזוהי הדרך הטובה ביותר לנקות
אותה.״

8^3רתא לז ה מאייר, תושבת אטלנטה,
4 9גיורג׳יה, חגגה את יום הולדתה ה־90
בצורה מקורית: היא קנתה לעצמה בגדיים
כחול־לבן־אדום, התלבשה בו וזינקה אל תוך
בריכת השחייה מהשלב הגבוה ביותר במגדל
18 ,מטר מעל לפני המים.

98 עי ר סנ ט ־יו ס ף במדינת מיסורי, טיל־
^ פנה יום אחו מרת סטלה פירסון למערכת
העיתון המקומי וביקשה כי הידיעה
אודות גירושיה תודפס בשנייה .״ישנו גבר
אחד,״ הסבירה היא ,״שנדמה לי כי היה מעוניין
לחזר אחרי, אילו ידע שאני פנוייה כעת.
אני בטוחה כי רק במקרה לא קרא את
הידיעה בפעם הראשונה.״

8^8רתמ רג׳ רי סלאס, תושבת קליבלנד
4 9צילצלה לאגודת צער-בעלי־ח״ס המקומית,
וביקשה לשלוח לה כלב ליום אחד,
היא אמרה :״יש לי פישפשיס בבית, וסבורה
אני כי אחד מהכלבים שלכם יוכל להסתובב
בבית ולבלוע אותם אחד אחד.״

8 9איטר ה כ רי ז ה יום אחד הוועדה־
9 3לנקיון־העיר בקליבלנד על מבצע נקיון.
פנתה מרת שיילה דיימס לוועדה, וביקשה
כי יבואו לאסוף את בניד, החורגים ,״מפני
שהם סתם טינופת.״
89ה גי ש ה * ת בי ^ ת גירושין, תבעה
מרת ליזה ניימאן תושבת נוקסחיל,
מנסי, מביתיהדין כי האופנוע של בעלו
יימסר לה במקום דמי־מזונות.

רתס לי ה מקברייד, תושבת סאנטה
י *׳ ברברה, קאליפורניה, שהיא בת ,95
פנתה למשטרה בדרישה ״לעשות משהו״
בקשר עם בתה, בת ד,־ .70״היא התחילה
לדבר במלים גסות,״ התלוננה האם המודאגת,
״ואני חוששת שהשכנים יאמרו כי אינד
אם נאמנה.״

^ למנהבשם גליידיס נואל, תושבת
פנתה למנשל־המדינה באלבאמה,
בקשה
לתת לה רשיון להבריח סיסקי .״אני
רוצה להרגיש את עצמי בטוחה,״ הסבירה.
״אם יהיה לי רשיון ממן, לא אצטרך לדאוג
שמא יתפסוני.״

י ז ^ וראתה של הבתולד,־הזקנה קייט
^ 9בייטמאן, תושבת העיירה גדניי בבריטניה•
,ורסמה לאחר מוחה, וזו לשונה :
״אינני רוצה שגילי יפורסם ברבים לאחר
מותי.״

8 9ר ת מיי די ש שולטון, תושבת וני
4 9וור, נענתה לקריאת המשמר־האזרחי,
להגנה אנטי־אווירית, ושביקשמתנדבים
הציעה
אתשירותה בתורת ״סירנה להשמטת
אזעקה*.

בערך 3ל אדם שג במין האנוש• הוא אשה -חודי
הסיבה ל־ 50 אחו! של המקדים הגוזרים
תחת השמש. חלק ממננשיו המוזרים של
ז החלש מסופרים כביצור בעמוד
שהתפרסמו בעיתונות היוו
העולמית בשנת
האחרונות.

המשטרה בעיר סנט־יוסף,
מיסורי, קיבל יום אחד קריאה
טלפונית ממרת לינה מומאס. מרת טומאס
אמרה, כי ידוע לה שהמשטרה צילמה את
בנה שנאסר באותו שבוע. היא מבקשה,
איפוא. לשלוח לה תריסר העתקים של ה
צילוס, כדי שתוכל לתיתם במתנה לקרובי־משפחה.

׳טטרת
זזעיר ממפיס, זנרצזת
ול 4ל הברית שהוזעקה יוס אחד לאחר שקבלה
ידיעה כי בעל מכה את אשתו, מצאו
בבואה לבית את הבטל שוכב על הריצפה
מחוסר הכרה, כשאשתו יושבת על גבו.

98עצב הוו עי ד ה למען הפיקוח על
4.״ £הלוה שנערכה בניו־יורק, ארצות־

1^ 8יטה תושבת העיר טורקואי בברי^
* טניה הביעה התנגדות נמרצת, לאחר
שהשלטונות החליטו, בעיקבות תלונה של
בעלה, להשמיד את כלבה כמסוכן לציבור.
״הבעל הוא המסוכן,״ טענה האשה .״הוא
צועק ומנפנף במקלו, ורק בגלל זה מתרגש
הכלב יתר על המידה ומוכן לתקוף. סלקו
את הבעל, והכלב יתנהג בצורה נורמאלית
בהחלט.״

לת מדיה קלוני, תושבת שיקאגו,
פנתה למשטרה בבקשה למצוא עבורה
את כלבה שאבד. כשנתבקשה למסור את
סימני הזיהוי של הכלב, השיבה האשה שקל
להכירו, משוס שציפורניו משוחות בלכה
ארומה.
וסטיקאי תושב לונדון, קיבל יום

אחד בדואר מאחת מלקוחותיו זוג
תחתונים כחולים, כצירוף מכתב, בו ביקשה
הלקוחה להכין לד. מסגרת למשקפים בצבע
שיתאים לצבע לבניה.

ף! 8ווי נ פ כו לו, ט״ו שאט, סבלה מרת
.—4שירליי כטוקוול זמן רב מגירוד חריך
בידיים, עד שרופאה מצא את הסיבה: היא
אלגרית להדחת־כלים. מאז נאלץ בעלה ל
שטוף את כלייהאוכל במו ידיו.
^< 8א רל ס או ס כו רן * ,יין ראדיו ב•
69 אוסטרליה, שנהג לבקש מדי ערב
את מאזיניו להנמיך את קול המקלטים בשעות
הערב המאוחרות, ק-בל מכתב נרגז
מתושבת מלבורן :״מדוע א־נך מנמיך פשוט
את קולך?״

^ 18 ידידיה הלצות על חשבון נהיגתה־של־אשה,
הדביקה מרת קורין מרקין, תושבת
העיר לואיסוויל, ארצות־הברית, שלט
על הכנף המעוקמת של המכונית :״את זאת
עשה בעלי, ולא אני.״

8^3כבי האיט של העיר ווייקפילד ב־
4 >4מאסאצ׳וזטס קיבלו יום אחד שיחה
טלפונית ממרת סוניה מארלאו, תושבת העיר.
מרת מארלאו הסבירה, כי יצאה לביקור
בעיר סמוכה, והחליטה שלא לחזור בו
ביום. היא מבקשת, איפוא, מאד, שמישהי
יגש לביתה ויסגור את ברז הממטרה ב
ערוגת הגזר שבגינתה.

שה תושב,ז העיד פנדיך בברי^
טניה, שלחה לכומר שלה מכתב בלשון
זאת :״עליך לעזור לי בצרתי. ילדי
התחיל לקלל, ואינני יודעת מאיפה הוא למד
את זה, לכל השדים והרוחות.״

9 9מישים * פו ע לו ת *במאפייה
ו פאסט, אירלאנד, הכריזו שביתה
מחאה על שבעל־העסק אסר עליהן
בשעת העבודה. הן חזרו לעבודה רק
שהותרה השירה.
בבלכאות לשיר
לאחר

8עי ר ש * ,כו רי בבר*ניה נכנסה יום
^ 9אחד אשה ישישה למרכזיית הטלפונים,
הניחה חבילה על שולחנו של המנהל
ואמרה :״אני עוזבת את ביתי, ולכן הבאתי
לן את רכושן.״ בחבילה נמצא מכשיר
הטלפון שלה על כל כבליו, שנחתכו סמוך
לקיר במספריים.

יי \ ה רי שנמאס לה לשמוע מפי כל

*9שטרת שיקאגו קיבלה יום אחד
מכתב־אקספרס מאשה שגרה מחוץ
לעיר. במכתב נאמר :״בשעה שביקרתי אמש
בשיקאגו, פרץ מישהו לתוך מכוניתי. נגנבו
מתוכה גיטארה, שלושה קילו של אגוזים.
ארבעה זוגות גרביים, שש קופסות סיגריות,
שמלה אחת ותריסר קופסית סרדינים. נ .ב,
גם בעלי נעלם. אף הוא היה במכונית.״

8 9לונדון * ,השכירה * העלמה לוסיל
9 4מידאו, קופאית באנק, מדוע לקחה הביתה
חבילה של שטרות בני 100 לי״ש :
״פשוט רציתי להראות לאמי מהי העבודה
שלי.״

888 יעה שנרשמ הלקורס קצרנות, הס־בירה
מרת ג״לאואמס בת ה־: 76
״כל מה שאני רוצה הוא לקרוא את יומנו
של בעלך המנוח. הוא כתב אותו בקצרנות״.

9־;5 גרדה לגמה
שעות.

תחרותעל שתיית בירח, שנערכה
בפאדוק־ונד בבריטניה, ניצחה מרת
מיילס, את כל הגברים המתחרים, ב32
בקבוקי בירה תוך פחות מארבע

הברית, הרגישה יושבת־הראש מרת סטלה
צ׳ארלס ברע, נלקחה לבית־חולים וילדה
תאומים למזל־טוב.

9 8דרשהגט פיטורין, הודיעה מרח
9 9גרייס שאלדון בבית־הדין בעיר סוטי
פול, באצות־הברית, כי בעלה לא חזר הביתה
מאז יצא לראות את ההתאגרפות ביו
דמפסי לבין גיבונס בשנת .1923

ף * קליוודנד, דרשה אשד, גט מבעלה
4׳* בטענה שהוא מסרב לשלם את מחיר
המספוא והטיפול הרפיאי הדרושים לסוס
שלה. היא זכתה בתביעתה.

^ ברתושב מיאמי העיד בפני ביתי
*1הדין, כי ביום נישואיו מצא לתדהמתו
במיטתו את הכלב של כלתו, וכשהתלונן על
כך נענה :״הכלב שלי חשוב יותר. אס לא
מוצא חן בעיניך, אתה יכול לישון עי
הספה !״

ך ובר אחר, תושב מישיגן, זכה בת־
*1ביעת הגירושין לאחר שהעיד כי אשתו
מגדלת תנין בחדר־ד,אמבטיה.

3ץ 1ר ת גיוז״י סן־פייטרו, וזושבת ספויינג־
4 4פילה־ ארצות־הב־ית, שהיא אם לעשרה
ילדים, הגישה תביעת גירושין נגד
בעלה בטענה שהוא מתייחס אליה ״בקרירות
ובאדישות״.