גליון 942 מתאריך 3 בנובמבר 1955

תפנה

העובס גו ה

בההלט ״ מעל
פעלה
ת בי עתה חו ב ה ״ !

א בנ רי

ראש המערכת :
ש לו ם כ הן

עורכי־משנה :
דו ב אי תן, או רי סלע

עורך תמית :

עורך כיתוב :
אי תן נ בי רו ל

א הי ה

הכתב הראשי :
א לי הו

צו ר

צלם המערכת:

רח׳ גליקסון 8תל־אביב. מען המברקים
״פולנזפרס״ ת. ד , 136 .טלפון 26785
המוציא לאור: העולם הזה בע״מ
דפוס ישראל בע״ס, ת״א טל 23204 .

י הו דהז עי ר א

כ ר מי

הברי המערכת :
י שר א ל בי ב ר, ני צהנני, לי ל׳ נל־לי, רו תי ורד.
רוני זו ה ר. אברהםהר מון, או סקרט או ב ר, שבת אי
לוי. משהלשם, א בי בהס טן. ע מו ם קינן.
שלמה ברן. םיל בי בשד,

הצייר הראשי :
ש מו אלבר תו ר

מנהל מבצעים :
שי מ ה

א די ר

יצחק בר־אדון,

מלחמה ושלום

העירך הראשי :
או רי

ל צוו התס בי ך

ומעבר
ל חיפה

עורך
דמום••
א רי ה א רי א ל

מנהל העבדה :
זננז רוזו

אין הסער כוז אחר אי ת ע בו ר תו בן ה פו ר עו ת
מלבדע בו רמודדותהמתסרס מו ת חח ת ה כו
תרת ״ ד ו ״ חלצר כן דו״ח ל בו ח ר דו ״ ח
לנו ס ע ״ וכו׳ ה מו כ נו תעל־ידי חברי המערכת
ונבי־הות על-יד ם. ה מ רו ר ״ דו ״ ח ל בו ח ר ״ כו ל ל
מו ד עו תמטעםמס לנו תוא רגוני ם צי בו ריי ם

אשר אין המערכתאחר אי ת ל תו כנן
ר עו ת ה מו ב עו ת ב הן ו ש אינן משקםותב
המערכת
ד ע! ת

ש הי א
צו ר ה
שו ם

העתון הנקרא ביו תרבמ די נ ה

אתהמאמר ״ א ל הנ שקז ה עז ל ם הז ר 1941א פ״
המאמרהנ כו ןבשעההנ כינ ה
שר לבנות :
ב ד אי ל ר פי ח בי תר א מיו ת בנ ליונ בםה־וב
כלל,
( ה עו ל ם הז ה .) 941המש -כו באו תו א א
ח רון
ם יק !
חיים ברשביצקי, ת ל ־ אביב
כל הבעהלמלחמה מו נעת, ו ב מיו חדמעלר פי
ע תון נפו־ן כל כ ך, כ מו הכהבעהל הד םהמ דינ ה,
אינ ה דו מהמלחמהכעתלמלחמתהשה רו ר. מלחמה
זאת תיג מרמתר, א ך תו צ או תי ה י היו איו מו ת
למעלהמכלהשערה ...אנ ש -םחס רי קו ר ת נג,
נ שי םואמ הו ת ש כו לו ת, ב ל בל ה ה רו ס ה, נ כי ם,
( .ר ק ה רוני ם — האבז הו ר צו נכם?
א ל פי

איתן מקוגין, ה!לון

תו כ לו לצר פני ל ביו או מ רי ה ״ כ ן ״ במשאלכם
על מלחמת ־ מנ ע. ער מ תי נחכה ער ש שו א פי ־ הנ ־
קם והבצעית חז קו? ׳ עתה הו מו המת אי ם כיו ת ר

ה הי ס טו ריי ם
מהג בו לו ת
להרחב ת ה פו ל שי ם
מ די נ ת נו, כי אםלאעכ שיו, אי מ תי ׳׳

משה הופמן,

רמת־גן

כמהה ברי ם ו אני ביני ה ם הג ענו, תוך כיי
ק רי אהר צו פהשלש בו עונ כ ם, למס קנ ה די מ בו ס ־
פ ת כי אתםמע רי כי ם ל טו ב ה יתר על ה מי דהאת
ה מי עוטהער בי ב ארין. אין א ׳:רו צהל שנו תאת
ההשקפהה פו לי טי תשלכם, או לםת בי או בחש בון
כי הדברע לו ללה בי א רבי ם מ בי ני נו לי רי ה פ סקת
קניי תהע תון.
...ו פי מי י א מי ן ל או תו כפרערבי /ו כי אג*
ב מ קו מםלא היינו מ הווי ם גייס ח מי ש׳ ׳

אורי,

אי־ש?

ת בו ר כו על תו כ נו ו צו ר תו שלש בו עונ כ ם. ה ם׳
ש י כו במאבקכםללא־ טו ר א נג דההשמ צו תעל
ע תונ בםוהע לו א ו תו לנו לתה כו תרת !

אילו היתד, קיימת בישראל דיקטאסורה, היה העניין פעו״.
מישהו היה מחליט. מישהו היה נותן את הפקודה בהרגשת־הקלה
היו ההמונים מיימים את כף היד, או מקמצים את
האגרוף, וצועקים ״הידד או ״כה לחי !״ ועם שחר היו
אוגדות הקרב של צבא־ההגנה מתגלגלות לעבר מצריים. .
במדינה דימוקראסית כל זד, יותר מסובך. כמכונה אדירה, בעלת מאות אלפי ברגים
ומנופים, נע המנגנון המורכב והמסובך של המחשבה הלאומית. מיעוט מסויים החליט
סופית — ללחום או לא ללחום. אילם הרוב הגדול עוד התייסר השבוע בהרהורים ובפקפוקים,
נאבק עם מצפונו ועם הגיונו. במרוצת הימים יחליט רוב זה. החלטתי תעלה אט־אט, כמו
תמיסת־החיים בצנורות־העצה אשר בגזר העץ, אל הצמרת.
מנגנון זה של מחשבה, דימוקראטית זקוק לחומר גלם יקר, והיא: האינפורמציה.
קל מאד לזייף חימר זה, להחליפו בתחליף
זול וחסר־ערך. אך קשה לספון את
ד,מיצרך האמיתי. קשה שבעתיים כשהמדובר
בענייני בטחון, המכתיבים שתיקה
במקרים רבים, על אף חשיבות הידיעה•
אלד, הם רגעי אחריות לכל עתון, לכל
עתונאי. בשים עי אין חשיבותה ש:
עתונות ׳ חיפשית. א בייקטיבית וחפרת
אידיאולו־גיה מפלגת, ת בולטת כמ י ברגעים
כאלת.
מ ״י ד
מונ ע ת
מד חמה

נחמה קטנה מאד נוכח חומרת המצב :
קוראי שבועון זה, לפחות, לא יבלו
להיות מופתעים.
בשעה ששכנך בבית או במקום העבודה
נדהם למראה המאורעות האחרונים,
ונדמה לו כי לפתע התחוללה מהפכה
במרחב, יכולת אתה לספק לו את הרקע
הדרוש להבנתם. כי במשך השנים האחרונות
חזר העולם הזה כמעט מדי שבוע
בשבוע באוזניך על האזהרה: המרחב
מתפתח במהירות מסחררת. אם לא נקפוץ
בעוד• מועד לתוך המערב, לת המרחבית
ונשתדל להטות את הורם בכיוין
הרצוי לנו, יבוא היום והזרם יסחוף
אותנו עמו. ואו, אולי, נהיה חפרי־או״ים.
וזתק 9תשדוסט*טא>
עלעלתי השבוע בגלימות. יש.ים כדי
לברר לעצמי באיזו מידה הצלחנו להחדיר
ללב הקורא את הברת רצינותם של
העולם הזה 875
המאורעות סביבנו. קראתי מחדש את
עשרות הרשימות בחן הדגיש העתון אז
התמורה האדירה שחלה במצריים עם עלייתו של גמאל עבד אל־נאצר וחבריו, שעה שכל
שאר העתונים במדינה עוד התייחסו אליו כאל בדיחה, או כאל פקק שעלה על פני המים
וייעלם מחר בבוקר כמו קודמיו.
לפני למעלה •משנה יצאנו בסיח־ה גדולה תחת הכותרת ״או—או״ .התרענו שהגיע הרגע
להחליט סופית: מלהמה מונעת מייד, או מיבצע־שלום מהפכני. אמרו לני שאנחנו קיצוניים
מדי. הזמן יעשה זרת שלו, העניינים ייכנסו למסלול, וכו.,
עתה ברורה אותה ברירה אף לאחרון האזרחים, אפילו לאותם שצחקי מאתנו לפני שנה
בלבד. אין זה גורם לנו שוט סיפוק. היינו מוותרים על נצהון זה ברצון, אולם כשם שלא
נדבקנו. מן האדישות הנוראה ששלטה במדינה ; עד לפני שבועיים, מוטב שלא נידבק גם
מן ההיסטרי־ הקטלנית האוחזת עתה בחוגים כה
רבים.
תהיה י|הלטתן כאשר תהיה, דבר אחד חייב
אתה לזן$מך ולעמך: להחליט בדעה צלולה,
בידעך אא כל העובדות. אני מקווה שבזאז
נעזור לי״ גם בשבועות הקרובים, ש היו שביעות
של |(בחן.

מכוזבים
״מעד דצוו התפקיד״
הנ ליון האח רון שלה עול ש הז ה (11־ ) 9הו א
סי מן דרך בדרככם. בפתחכםבמבצע ״ אי ש ה מו פ ת׳׳
עבר ת ם סו ף סו ףלפ סי ם קונ ס ט רו ק טי ביי ם. אני מ קווה
שמעתהתק די שו ל תו פ עו ת ה חיו ביו תבמ דינ ה

ציד לויתנים
בקשרלמצבהר ציני ו ל מג בי ת הנ ש ק, כ ר אי
ל ה צי עלמפ לנו ת הג דו לו תוהק טנו ת שי ח ש בו כי
א נו עו מ די םלפניב חי רו ת, ו אז יקהו. אתה מיליוני
םשלהם וי ת ר מו לקניי תנשק, דבר ש הי נו
ח שו ב. לדע תי, לאפ חו תמב חי רו ת, ו אל י ח בו
ל אנ שי ם ק טני ם שי ת נו יו ם־ ע בו ר ה או חמש לי
רות 1
אי פהנמצ אי ם ה לוי תני ם הג דו לי םבעל׳ מ ח זורי
ה מי ליוני ם ל שנ הוה סו ח רי ם שנ תעש רו? הי כן
ה ת רו מו תשנוע דו ל היו תלסמל? א ני מחכה לז ה !

יצחק רפוס רט, אשקלון
למה לנו להתלהבממג ביו ת לנ ש ק כר* ל היו ת
ע די פי ם על אוי בי נו. בז מן ש א נו תו מ כי ם בנ לוי ב ס
ו כ ני ו מ פי קי פ ר טי םושח קני ם ע רביי ם. ב ערי
הארץ. ו ב עי קר בתל־ א בי ב. מ .צ גי םפר טי םמתוצ רת
מ צ רי םואר צו ת ערב א ח רו ת /ל א ברור לי
מ דו ע לא נשמעה כל אז עקהב עניין זד עדכה.

ברוך ג בי־לי, פתח־־תק ר.
הסרטים מובאים על־ידי עולים המצילים
את הונם, עוזרים לתת לאזרחי המדינה מושג
מהווי הארצות השכנ.ת.
לנו ב ח גל ה ה תנ ד בו תהמ חו דשת, שלאד אי נו
כ מו תהמ אז מלחמתהשח רו ר, הגי ע, לרע תי, הרגע
המת אי ם בו תצ אהממשלהבק רי אהל אזר חי ם ל הי מ נע
ב ד רי שו ת ל הו ספתהמש כו רתול סו ח רי ם ל הי מ נע
מהפקעתמ חי רי ם. י ש סי כויי ם ש תי מצא אוזן
קשבתלבקשה כזו אםת בו א מ פי האדםהמת אי ם!

בית הכד

תו פ עו תהש לי ליו תשל חיינו...
ח שו בור ציני...

א ני מברךאתכםבכל

יעקב,

ירושלים

תל־אביב

שמעון נמרי,

תל־אביב

ה קו ר א אי תן לי כטנש טיי ןלאמצא. כנ ראה, כיו ם
עי סו ק אחר מאשרלב לב לאתה מו חעםהקמת
ה ם ררים בב תי־בד
ב ר בי צו ע
מ תנ ד בי ם
א רגון
ה קו לנו עוכו׳ ( ה עו ל ם הזה .) 940א ו תו לאמע ניין,
כנ ראה, המצבהמ די ני, כ ש עו מדתהשאלה
האםנמ שי ךבכללל חיו ת ב אן כ מ דינ תישראל.

אבנר ב,־אמ-תי, באר־שבע
ל אחר שמשכהאתכםבע תונ כ ם ( ה עו ל ם הז ה
) 940ה כו תרתשלפרט נו האח רון, ה נ נו להע בי ר
א לי כםאת הי די עההחדשהבקשר עם פרט נו
הב א :
״ ל פי רוח הז מן והה תנ ד בו ת לקרן דנ ש ק
במלחמת אי תני ם ו בנ שקח רי ש — ל א נו ת ר
ל אוי ב אי ש
וו אן ג׳ונסוןג׳ון ד רו
המערכה על הנ הר ה א דו ם
ה צג ת ב כו רהבצב עי םטב עיי ם ״

קולנוע ״ארגמן״ ,תל־אביב
האם רק אתה לי קויי ם ב שי רו ת ב תי ־ ה קו לנו ע
הנ כ ם רו אי ם? ו א ני היי תי רו צהלדעתל פי איז ה
חו ק גו בי םמם לקק ״ למכר טי סי קו לנו ע. ע ד
כמה שי דוע לי אין זהמםכדוגמתמם־ ה כנ ס ה.
או מ ם־ עי ריי ההמ חיי בי ם כל אזר ח, אלאת רו מ ה
מדועלא תינ תן ת רו מ ה
הני תנ תמר צון טו ב.
זאתל מגן דו ד א דו ם, או לליג הלמלחמהבשחפת
ו דו מי ה ם? יי ת כן ו פו עלתכ אן או תהאמרה נו שנת
״ ש מו ר לי ואשמורלך

כרמלה פרץ, ירושלים

על הטא שלא חטאנו

שמחר, אפל,

מ שו ר ש ״רוק־״ או
יוצא. בכ לאו פו.
ה מי מי המןהסתם

ל היו ת

הפכה

תל־אביב

דו,קא. השוגה ה,א הקורא אפל : לאו כאשר חל א׳ ראש השנה בשבת, כמו השנה,
אינה ניאמרת תפילת ״אביט מלכננ / ,
וכן גם לא ה, תחנון״ .תפיל! ת אלה אינן
שחל להיות
אפילו ביום כיפור נאמרות רשבת.

תלוי ומצפצף

ה ר שו נ א לי ל ה עי ראתת שו מתל בב םלש גי א ה
ד ק דו קי ת רווח ת ב צי בו ר, שג םאתםנתפסתם לה:
״ א ח רי ש הו רי ק ע ליו מימי תו ה ת כונן להמ שי ך
ל ה כו תו מאמרה עו ררבה עו ל ם הזח 940
ו ב כן .״ הו רי ק ״ פי רו שו: נעשה ירוק. ה שו ר ש
״ירק בנין ה פ עי ל ; פי ע ל ־ עו מ ר. ו אי לי אתם
הפצתםלכ תו ב :״ א ח רי ש :,רי ק ע ליו א ת מי מי ת ו .״

י רו ק ה !

אליעזר נווה, ראשון־לציון
להיפך. המגיה הוא שהיה ירוק.

כלב גדול מאד
ב עניין ה טיו לשל נו ע ר הז ה ב לננ ב ( ה עו ל ם הז ה
) 937והכעסשתקה חוני ם מ סויי מ ם על שנו ע ר
זה לאנשארשם — ב שו ם מ קו ם ב תנ ״ ךלא
כ תו ב ש כי בו ש שממת עדין! ע ל קריירה. ער
כמה שי דוע לי עי קרה תו ר ה הי א דוו קאהאהבה.
כ כ תו ב :״ואהבתלרעדכ מו ך .״ מ עניין מאדש סי ם־
מ ח זו אי ננ ה מו צנתלר אוו הבאףמוסד צי בו רי
אהדבמ די נתישראל. בחס רון זהק בו ראהדהכל בי
ם ה כי נ דו לי ם 1

חנן גולדגרט, חו לון
נאמר במפורש :״וכי תבזאו אל הארץ
ונטעתם כל ננץ מאכל (ויקרא יט, בג) ״אל
תעצלו ללבת לבוא לרשת את הארץ״ (שופטים

כבוד לבוגר
( ה עו ל ם הזה
בכתבתכם על גי מנ סי ההר צלי ה
) 940נכתב כי ראש ־ המטשלהושר־ ה חוע. משהש־רת.
ירה א ת אבו פינ ה ל בניין ה חר ששל הני מי ־
נ סי ה. מ ב לי לנ רו עמכבו דו שלמשהשרת וז כי ־
יוה־הזות ק ה גי מ נזי ס טיו ת ש לו, מןהר אוי ל ציין כי
את א בן ־ ה פינ ה יר המר חיים בוג ר, מרא שו ני ה־מי
רי ם ב ני מנ סי ה ו מנ הלהבמשך שני ם ר בו ת.

אבן

מאסו

יעקב רוזנטל, תל־אביב
הכותבים היתר! לראש־פיפה.

אל תדרוך על זקגו
תני הו

לזר

ללאה

ו ה עו ל ם

הז ה ,) 939
אל אני ה:
ו בכו, לאה, נראה לי ש חו ר ה לך מאד על שאין
אתי כו ל ה לנדל ז קן, כי ל או תו סי פו רעל ״ הבי
דוד ש לי ״ י ש זקן א רו ר. עלכל פני ם, אםבאמת
קיים או תו בן דו ד, י שנן ש תי אפש רויו ת: אוש־הו
אמת ביי ש בז קנו, או ש הו א אן־ אלפא־ בי ת, או ל ם.
יש לביןשב תו ר נו ש א־ ד ב רו א ת יו דעתיפהלנ
פחמבתב,
ואםישעוד מי ש הו ה רו צהלהע בי ר בי קו רתעל
זקני — שיי עשהזאת מי ד 1

גרשון שטרן,

אני

קרית־שמונה

הקוראה לזר שלחה לסעונת תצלום של
הבן־זוד המזוקן, הומתה בעליל את קיומו
...תני הו ל קו ראהלאה לזר, שלא תני ד לנ ר שון
ש ט רן שי תלהאתז קנו עלמסמר, כי בנ ללמ חי
טו ר ב חו מ רי־נלםאפשרלהשתמש בז קן לתע שיי ת
הבבו, ב א-ם.

משה הופמן, רסת־גן

פרץ וצווחה
פ.־אשבתבבםה חי פ אי שםעצ מו מו מחהומ ונ ה
באזורי ם מ. מי םשל ״ אי דיי קנו ת ה בי טוי ״ ,שעה
ש ה! אעצ מו רחוק טלה-ו תסמלה דיו קוה תי או ר
ה מ דויי קוה עו ל ם הז ה .) 939
דית-אור הי חי די ה מ דוי ק ב או תהכתבה הי א. אי ־
לי. זה ש א ני ״נבר קרח וצנום ״ ,כדב ריו. כל ה•
שאר — מ קו ט ע, מ שו בשומ סו רסוכמעטשאין
בו מ תו םאםלצר כי בידו #ו הו מו ר לא מ שו בתו אס
מחטת כו שרת פי סהוק לי טהל קוי.
לא שמש תי יו ש ב־ ראש וו עד ת־ ה ב חי רו תבע כו.
כי אםפ קי דהב חי רו ת ...לאש לי הו א ה בי טוי :
נר שםמספרה קו לו תהמ סו פ קי ם .״ כ ד נר שםבפ
רו טו קו להמש ונ השלו עד ת־ הקל פי ה או מללה, אשר
הוג ש לי על י די יו שםראש הו עדהואשר שי מ ש
כ מו צגבמשפט. א ני רק עז ר תי ל שו פטלפ ענ חאת
שפתהפ רו טו קו ל ה מוז ר ה.

י. איינשטיין,

קצין המחוז, עכו

הזהב השחור
ב סי פאשלהמאמר ״ מהאתה יו דעעלהנפט ״
( .,הע לש הז ה ) 938 הנ כ ם קו ב עי ם כי בי שראללא
נ קבע ע ־יין ב בי רו רמה גו בהה ״ ר וי א ל טי ״ שעל
הב רו ת הנ פשל של םלממשלה.
ת ס לוג —
־בוס ה ״ ר וי א ל טי בעב רי ת: כ_־רנק בע בהתאםלס עי ף (32א ) ש ל חוק הנפט
ר״שי״ב 19:2ו הו א ב שי עו ר ש מי ני ת 12270
מ ב מו ת ה״ פשש הו פקה ונו צל ה..

אליעזר אמסטר,

תל־אביב

...איז זהנ בון, מ ב חינ ת ה הי ס טו רי השל הנ פ ט,
ל הזכיר רק אתש מו ש ל דרייק, מ ב לי ל הז כי ראת
נ־ אוב-סל ו ס מו א ל קי א ר. קי א ר חפ רבשע תו
על שפת הנ ד ר או לג הני ב פנ סי ל בני הבמטרהלמ צו א
מי ם, א ך קי דו חו ה על הנפט, בו השתמשלמט רו ת
ר פו איו ת. אךל עו מ ת קי א ר, ש הי הרא שון קו ר ה ־
ב א רו ת הנ פ ט. הרי בי ס ל הי ההרא שון שי צ ר חבר ת
נפט בז עי ר ־ אנ פין, שמטרתה הי ת ה שיוו ק הנ פ ט
ל צו ר כי ת או ר ה.
בי כלהתחברעם דרייק ואח רי הצלחתה קי דו ח
ה ם פו רסםשלהםהח לו ה שני ם לזקק א ת הנ פטש הי ה
מו ע ט. א ך הם ה פי קו כ מו ת מו עטת עו ד יו ת ר,
מ כיוון שהםה פי קו רק אתהפארא פין, ו אי לו
הי תר הו שמד כחסר-ע רך. אין זהנ כון, א י פו א,
שככר אז השתמ שו בנ פטלמ כו נו ת, אלא רק
ל ת או ר ה.

ישראל רוזנבלט,

בק שר לדי טי מתכם, מיי זלל קו ת לי חזי ר ״ (לועו*
לם הזה ) 940ה ריני ל ה עי ר כי בראשה שנ ה ׳ כן
ת פ -ל ת ״ א בי נו מלכנו ״ ,ש אינ הנאמרת
או מ ריי ם
רק כשחלראש־ ה שנ ה כיו םשבת. ו ב בן, הפעם
זו שני אתכם 1

ירוק,
מאיר גרוס,

...מבצע
ל בי..:

שלמה אגיזי׳ מעין־ברון

בנין ה פ עי ל ;

פו ע ל
תל־אביב

אאתפלאאסאשמע יו םאחד על ק דו ח
נפטמטעם חברת ה עו ל ם הז הבע ״ ם. כי א ם אנ שי ם
כו ת בי םמאמ רי ם מ צוייני םכאלה, ה רו ש ם הו אשר
ם ק רו בי םלב עיי ת הנ פ ט, ו ל או דוו ק א על־ירי
קנית פחנפט מן המחלק 1

משד, לזר, כפר־אתא
העולם הזה, השוקד להחזיק מים נוגזאמריו,
נירם גילה נפט בחצרו.

ואלה שמות
וכתבה על או דו ת מ תזו ר ט ״ זשלה גי מנ סי ה
ה ר צלי ה ( ה עו ל ם הז ה ) 940 הי תהמלאת חן, רבת
תו כן ו ציו רי ת.
אג ב. ה מ הג רשלהמגמהה רי א לי ת הי ה אי ש
שוויי ץזמהנדס ויז׳נ ס קי. בין הי שגי מ חזו רזה
ר אוי ל ציין גם אתש מו תי הםשל אי שחמ ״ ד המ
הנ ד ס רטגר מ חי פ ה, ה שו פטמט לון מתל ־ א בי ב,
המל חין ע מ נו אלע מי רן ( פוגצ׳־ו ב) מ תל־ א בי ב *
ה פי סי ק ה ־ מויאל, פ רי פי סו ר ב או ני ב ר סי טהב אנג
לי ה, מהנדסש דו ת ־ ת עו פ ה חיים גו לדב אר־צו
ת־ ה בדי ת ו שני רו פ אי ם, ד ״ ר דו ד אז מוז׳יקו־כז

ד״ר מרדכי זידמן, תלי!:ביב

אשליות
הדרן• לגיהנום רצופה אשליות.
השבוע ריחפו כמה מן האשליות האלה בחלל המדינה.
הן היו נערמות לרבים, כי הקלו על ההחלטה שהיה צורך
לקבלה, או עזרו לדחות את ההכרעה הנפשית ללא נקיפת
מצפון.
אולם האשליה מסוכנת אפילו כשהיא עוזרת להחליט
החלטה נכונה. כי אדם המחליט החלטה גורלית על סמך
הנחות בלתי־נכונות, סופו להתייאש בשעת המשבר הראשון׳
בהתקלו במכשול שלא ציפה לו.
האשליה היא אופיום לעם, ואוי לעם היוצא לקרב, או
הדוחה את הקרב, תחת השפעת סמים משכרים.

אשלייה אקטיביסטית :
?א תהיה זאת מלחמה; ארא רק מיבצע צבאי
שיחזיר לגו חלק מן המולדת הכבושה.
אין טעות גדולה ומסוכנת מזו. אם יפרצו הקרבות׳ תהיה
זאת מלחמה במלוא מובן המלה האכזרית: מדינה נגד מדינה,
עם נגד עם.
היא לא תתחולל ברצועת עזה. המצרים הם שידאגו לכך,
(ויאה דו״ח מיוחד בעמודים .)4—5בראשם עומד איש בעל
מוח צלול מאד. לצידו עומדים כמה ממיטב המוחות הצבאיים
בעולם, ע1ז 3מד 061 מו 13<16ג.
מיבצע נגד עזה בלבד אינו רעיון מבהיל. אין הוא אלא
פעולה צבאית קטנה׳ יחסית, בדומה לפעולת עין במלחמת־העצמאות.
גם הוא יפיל קרבנות יקרים. אולם הוא לא יטיל
את עצם קיומה של ישראל על כפות המאזניים.
אך אדם המאמין שיש צורך בהכרעה צבאית אמיתית,
במלחמה־מונעת שתכריח את המצרים לבקש שלום ולהפסיק
את המלחמה, במערכה שתסיים סוף־סוף את המלחמה שהחלה
בדצמבר — 1947 אדם כזה חייב להתכונן ברוחו לקרב
שונה לחלוטין.

— מאבק של מהפכות ומהפכות־נגד. לשון המאזניים יהיו
המיליונים הבלתי־ספורים של אסיה ואפריקה.

על-ידי ההסכם עם עבד אל-נאצר השיגה
ברית-המועצות במחי יד אחת :
.את איגופו וחיסול ערכו של הציר אתונה-

ס 250/של כל אוכלוסיית ישראל — להפוך לעצם בגרון.
אולם אפילו בשנות השלום היחסי׳ מאז תום קרבות מלחמת
העצמאות׳ הוכח שקשה מאד לרוב אזרחי ישראל ומנהיגיהם
להתייחס אל ההמונים הערביים כשותפים ולהפכם
בני־ברית במלחמה נגד המשטרים הריאקציוניים הלוחמים
בישראל. ביצוע מהפכה זו בתנאי קרב, ידרוש מאמץ כה
עצום של תבונה וצלילות־הדעת, עד שקשה להאמין כי
הדבר אפשרי.

ולעומת זאת, האשלייה הפאסיביסטית :
ברית-המועצות תרסן את המצרים ולא תתן
להם להגדיש את הפיאה. כי מלחמה במרחב
תפריע להפגת המתיחות הבינלאומית.
מי שסבור כך, אינו מבין מה קרה במרחב בשבועות
האחרונים. מוטב לו לחזור וללכת לישון.
ההסדר המצרי־הסובייטי היה תמרון מדיני גאוני, הן
מבחינת האינטרסים של מצריים׳ והן מבחינת האינטרסים

אד הנשק? ()2

הוא חייב להיות מוכן לקרב שיחכוק שטח
הגדול פי שלוש מכל שטחה של ישראל, למל־חמת־תנועה
שתשתרע על פני מרחק של מאות
קילומטרים, אולי על פני כל השטח העצום
המשתרע בין ניר־יצחק, ניצנה ואילת לבין
פורטיסעיד, איסמעיליה וסואץ.
הוא חייב לזרוק הצידה את המפה המסומנת ״ארץ־ישראל״,
וליטול לידיו את המפה המסומנת -המזרח התיכון״.
הוא חייב לקחת בחשבון לא כמה גדודים מצריים, אלא
צבא סדיר המונה 100,000 חייל. ייתכן וקיימת אפשרות
להכניס את הזרוע הקרבית של צבא זה לכיס. אולם לא
תהיה זאת כים־פלוג׳ה שני, גם לא כים־עזה־רפיח. הפעם
יהיה דרוש כיס גדול מאד.

במלים אחרות: לא תהיה זאת מלחמה של
כמה גדודים. תהיה זאת מלחמה שתחייב את
גיוסו של האדם האחרון, של הפרוטה האחרונה,
של טיפת הנפט האחרונה, של השריד האחרון.

אשלייה אקטיביסטית שניה :
הפליטים לא יישארו בעזה. שום בוה לא יוכל
לעצרם. כאשר תיכבש הרצועה, היא תהיה ריקה זוהי טעות חמורה. היא עלולה להעמיד ברגע מטויים את
המדינה לפני בעייה שאיש לא התכונן לה כראוי.
למצרים אין שום סנטימנט כלפי הפליטים. יש להם כמה
וכמה מליוני אביונים אכולי־רעב משלהם. הם לא יקבלו
תוספת של 200 אלף פליטים בזרועות פתוחות.
כל חייל מבין כי זרם אדיר כזה של מאות אלפי אנשים
עלול לשתק כל פעולה, כל תנועה צבאית. אפשר לצפות כי
מדינה, אשר בראשה עהמד חייל מקצועי למוד־קרבות וחסר־פקפוקים׳
תצווה על צבאה למנוע בכוח הנשק את תזוזת
הפליטים מן הרצועה לאזורי־הקרבות העיקריים.

של ברית־ו־,מועצות. הצד המצרי ברור: עבד אל־נאצר מקבל
את הנשק, ההופך אותו למעצמה הגדולה ביותר במרחב,
תמורת לא כלום׳ ללא שום התחייבות. הצד הסובייטי ברור,
כנראה, פחות. אולם הוא הגיוני עוד יותר.
הסובייטים אינם טועים בהערכת השליט המצרי ומשטרו.
המעשה הראשון של מועצת־הקצינים אחרי עלותה לשלטון
היה, בשעתו, לתלות פועל קומוניסטי שארגן שביתה׳.הטוב־ייטים
יודעים כי עבד אל־נאצר הוא מצרי לאומני, המקיים
קשה, במובן, לדעת מראש בל מה שעלול
דיקטאטורה צבאית, אוייב מושבע של המפלגה הקומוניסטית
לקרות כתנאי קרב. ייתכן וגם הצבא המצרי
המחתרתית בארצו. אלא שאלה פרטים קטנים במאבק האדיר
לא יהיה מסוגל לעצור שטפון אנושי כזה. אולם
על המרחב.
יש לקחת כחשבון, באפשרות המתקבלת ער
בשנה האחרונה סר מעל פני העולם הסיוט של מלחמת־הדעת,
בי כבוא היום תזכה ישראל לתוספת
עולם שלישית. אולם אין פירושו של דבר כי המאבק בין
של מ־ 200 עד 300 אלן? תושבים ערביים.
הגוש המערבי לבין הגוש הסובייטי נסתיים או יסתיים.
יתכן וזה מחיר שכדאי לשלם אותו תמורת חיסול הרצועה. ההיפך הוא נכון. המאבק הזה התעמק. הוא רק עבר לפסים
אולם מי שמוכן לכך, חייב לדרוש מייד מהפכה גמורה אחרים. ההכרעה בין שני הגושים שוב לא תפול, כנראה,
בגישה הלאומית לבעיית המיעוט הערבי. אם לא ישתנה בשדה־הקרב׳ בגיהנום של פצצת־מימן וקליעים מונחים. יהיה
מייד היחס למיעוט, הרי עלול מיעוט גדול זה — ס/־ 20 עד זד, מאבק על רוח העמים, והוא יתנהל בתוך כל עם ועם

אנקרה־בגדאד־טהראן־קאראצ׳י, שהוא קו העמדות הקדמיות
של המערב בדרום ארץ הסובייטים.
• חיסול האפשרות האחרונה לאיחוד המרחב
הערבי, על . 30 מליון תושביו׳ בסיסיו הימיים והאויריים,
אוצרות הנפט החשובים ביותר בעולם וששה קולות באו״ם,
בתוך המחנה המערבי.
• קשר פוליטי חדש עם המחנה הנייטראליסטי האסיאתי,
הכולל את הודו׳ אינדונסיה ובורמה, הרואה במצריים
חבר־כבוד חדש וחשוב. זהו נצחון גדול במאבק על נשמת
בני אסיה.
• גשר יבשתי מבאקו — דרך דמשק וקאהיר — אל
לבה של אפריקה, יבשת העתיד שופעת אוצרות־הטבע.
• קשר ישיר עם לוחמי־השחרור באלג׳יריה ומארוקו,
המודרכים על־ידי מצריים — ועם זאת סכין בגב צרפת
ומדינות האמנה האטלנטית כולה.
• איום ישיר על קו־ההגנה העיקרי של המערב
מדרום לברית־המועצות, העובר באפריקה המרכזית, ואשר
בו הושקעו אלפי סליוני דולארים.
מעטים המיבצעים המדיניים בדור זה שהשיגו הצלחות כה
עצומות במחי יד אחת, ובמחיר כמה מטענים של נשק,
שערכו למען הצבא הסובייטי אפסי. לישראל כמעט ואין מה
להציע תחתן.

ברית-המועצות אינה מעוניינת דווקא כהשמדת
ישראל. אולם לגבי האינטרסים הסובייטיים,
קיומה של ישראל הוא גורם פעוט לעומת
סל-הפירות המצרי.
בשנים האחרונות הרגיזה ממשלת ישראל את ברית־המו־עצות
בכל כוחה. היא זנחה את דרך הנייטראליות ואי־ההז־דהות.
היא נדחפה בכוח לזרועות המערב. היה זה משגה
חמור. אולם אפילו היתד, ישראל דוגלת בקו אי־ההזדהות,
קשה להניח שהדבר היה משנה את השיקולים הסובייטיים.
העובדות הקרות של יחסי־הכוחות מדברות שפה ברורה מדי.

רק דבר אחד יכול היה לשנות את המציאות :
הצלחה ישראלית להפוך לגורם כעולם הערבי
עצמו, כמנהיגת אחד הפלגים כמרחב, כשו-
תפת לעמי אסיה הנייטראליים. לו הצליחה
ישראל כזאת, היו השיקולים כמיפקדות שני
הגושים משתנים לחלוטין. כמקום ״ישראל או
הערבים?״ היתה נשאלת השאלה :״מחנה זה
או מחנה זה?״
ישראל אף לא ניסתה.

אשלייה פאפיכיפטית שניה:
אמריקה לא תתן לסובייטים להרים ראיט
במרחב. היא ת צטרך לתמוך בישראל כדי לע-
צור את מצריים. כ ך יווצר שווי-משקל טבעי
שימנע מלחמה .
גם זה חשבון בלי בעל־הבית. יתר על כן׳ זהו חשבון
נגד האינטרסים של בעל־הבית.
מול הנסיון הסובייטי לכבוש את אהדת העולם הערבי
ולהשליט בו את מצריים, לא תרצה אמריקה לתמוך בישראל,
כי דבר זה רק יסייע לסובייטים להגדיל את שנאת הערבים
לאמריקה. אולי תסכים אמריקה לתת עזרה מטויימת לישראל
בשקט, ללא פרסומת מיותרת. אולם עיקר ההשקעה האמריקאית׳
בכסף ובנשק, תלך לעיראק.

פתגם עממי אומר בי כשעה ששניים רכים,
השלישי צוחק. הפעם המצב הפוך: כשעה
שהשניים רכים, בוכה השלישי. כי ישראל
תהיה עדה למרוץ כין הנשק הסובייטי הזורם
לקאהיר והנשק האמריקאי הזורם לבגדאד. זה
גם זה מופנה נגד ישראל. שאר מדינות המערב
ינסו אך הן לרכוש ידידים ולהצליח כהכרה
הערבית על-ידי אספקת נשק נגד ישראל.

עם סילוק אשליות וורודות אלה, נשאר האופק קודר.
יכולים לקרות נסים. לא תמיד פועלת ההיסטוריה על פי
חוקים הגיוניים. יכולה לפרוץ מהפכה במצריים, או תמורה
בצמרת הסובייטית. אולם כל אלה לא ישנו הרבה לאורך
הימים. ואוי לעם שכל תקוותו בנסים.
כל מי שחושב שיש פתרון פשוט׳ קל וזול לבעייה הנוראה
העומדת לפנינו, מקומו בבית המשוגעים.

לפני שבע שנים החליטה האומה העברית
החדשה זמנית ליטול את גורלה לידה ולעלות
על כמת־ההיסטוריה. במה זו אינה המקום
לפחדנים או לרבי-לב. עתה הגיעה השעה להחליט
שנית אם להוסיף ולהתקיים עליה -וכיצד.

תצפית

) 10 חובויי* •ירו)

• אל תקבל כעובדה בטוחה את ההשערה שמצויים זקוקה
לזמן ניבו בדי לאמן את חייליה בסוגי־הנשק החדישים.

הדבר

עלול להתבצע בפרק זמן קצר בהרבה, בעזרת נוחו ת מ! החוץ. פריט :

מטוסי־קרב סובייטיים יוטפו למצריים דרף דמשק, כמקום
להישלח מפורקים כאגיות. הטייסים יהיו חיילים סובייטיים
מבני המיעוט המוסלמי בברית־המועצות. מיעוט זה מוגה
22,500,000 איש, עודו קשור במסורתו עם המרחב הערכי,
מיוצג כבל שדרות הצבא. במעט וודאי בי הטייסים שיביאו
את הנשק יישארו לפי שעה בשרות הצבא המצר* ,,ובי יצטרפו
אליהם מדריכים וקצינים סובייטיים־מוסלמיים אחרים.
• היחסים בין המרחב הערכי והגוש הסובייטי יתרחבו
לאורן־ בל החזיתות בצעדי ענק. פריטים :
מצרים עומדת להרחיב את ההסכם המסחרי שלה עם צ כד
סלובקיה גם מחוץ לעיסקת־הנשק.
לבנון כבר חתמה על חוזה מסחרי נוסף עם ברית־המועצות.
תימן חתמה על חוזה דומה עם ברית־המועצות.
ברית־המועצות עומדת להקים שגרירות כלוב.
סוריה תחתום בקרוב על חוזה מסחרי עם פולין.
מ שלחת
קבלת סיוע.

ממשל תי ת

סו ד אני ת

מנהלת

כעת

בפראג

משא־ונותן

הזמנותמסחריות רחבות־ממדים נתקבלו בפראג מירדן, מצריים ואיראן.

• מצריים תהדק את קשריה גם עם גרמניה הקומוניסטית;
בין השאר תזמין מצריים בבתי־חרושת מזרח־גרמניים חלקי־מכונות בשביל ארבע
תחנות־הכות המתוכננות ליד אסואן 15 .מהנדסים ויועצים מזרח־גרמניים כבר
הגיעו לקאהיר. עשרה נוספים עומדים להגיע בקרוב.

• אל תתלה שום תקוות כהופעת צרפת רשמית כצר
ישראל כזירה הבינלאומית. אחרי חדירת הסובייטים למצריים
והתחזקות הבריטים בעיראק, לוחמת עתה צרפת כבל כוחה
לקנות לעצמה שוב אחיזה בל שהיא כארצות המרחב שהיו
פעם נתונות לשלטונה. פריט :
נשק צרפתי חדיש
ביותר עומד
לזרום לסוריה. כין
השאר: מטוסי־־סי־לון
מסוג מיסטר.

אם יחקור היסטוריון באחרית הימים במה
עסקה מדינת ישראל בטוף אוקטובר, 1955 ,
יתכן וישפשף את עיניו בתמהון.
אחרי עיון בכותרות העתונים יצטרך להאמין
כי בטבוע המרחב כולו במבול של טאנ־קים,
תותחים ומטוסי־סילון, לא היו למדינת
ישראל צרות חשובות יותר מאשר :
• אם תסכים תנועת המושבים כי איש־קיבוץ
בן אותה המפלגה יהיה שר־החקלאות.
• אם שר־החקלאות יהיה מר קדיש לוז
או מר ישראל בר־יהודה.
• אם שר־הפנים יהיה מר ישראל בר־יהודה
אם מר משה שפירא.
• אם מר מרדכי נמיר יהיה סתם שר
בלי־תיק, או שר״החינוך, כדרישתו.
• אם במקום מר נמיר יכנסו לממשלה
ד״ר דוב יוסף או מר פרץ נפתלי.
הוא ימצא כי אחרי דרישת הציונים־הכל־ליים
(מטעמים טכסיסיים גרידא) להקים ממשלה
״מקיר אל קיר״ ,היינו מחרות עד מפ״ם,
השיב לו הארץ במאמר ראשי כי דרישה זו
״חסרת משמעות בלתי אם במצב בו אנו
נעמוד על סף המלחמה.״ וקבע נ ״הסכנה
הגדולה ביותר (עוד) אינה עומדת לפנינו.״
רואי־שחורות עלולים להיזכר בתושבי פוט־פיאה,
שערכו נשפי הוללות עוד שעות מעטות
לפני שהלאבה הלוהטת כיסתה את עירם
י; או בנוסעי אוניית־המותרות המפורסמת
טיטאניק שהוסיפו לרקוד מבלי לדעת כשעלתה
אונייתם על קרחון והחלה יורדת ל־מצולות.
אנשים
פחות פסימיים יגידו רק זאת: שבשעתו
הגדולה לא מצא עם ישראל את
המנהיגות הפוליטית והרוחנית ־שהוא ראוי

גור אריה הודה

• למרות הבל,
אל תאמין כי הדלת
נסגרה לפני
הצטרפות הציונים
הכלליים לממשלה.
יש לצפות כי הצטרפות
זו לממשלה, אפילו בצד
מפ״ם, תאופשר להם בעתיד
הלא־רחוק.

• השפה הגרמנית
תישמע כקרוב
שוב ככתי־ה-
קולנוע בארץ. במס
אותם
הפרצופים. השבוע נערכה הצגה
מחודשת של אותו מתזה. איש לא הדביק
עדיין למשה שרת את התואר גור־אריה־יהודה,
גם שפמו הקצוץ לא יכול היה להתחרות
עם הזקן הנהדר של הנגוס מאדים־אבי־בה.
אולם הבשורה בפיו היתד, דומה למדי.
וגם תגובות שרי העולם היו דומות מאד.

גרת הכנת הקרקע ליחסים
קונסולריים, ואחר־כן
דיפלומטיים, עם גרמניה
המערבית, יובאו
ארצה סרטים גרמניים
מן התק,ופה ה־

טרוס־היטלראית. כבר ני
נציגי
אותם העתונים ותחנות־השידור שהפכו
את מסעו של הקיסר החבשי לסנסציה
בינלאומית צובטת־לבבות, בתוספת חבריהם
החדשים מרשתות הטלוויזיה, הצטופפו השבוע
בשערי מלון רון המהודר, כשיצאו משה
שרת ואבא אבן ממכונית בואיק שחורה,
ניגשו למעלית, עלו לקומה החמישית כדי
לשוחח עם ג׳ון פוסטר דאלס. שוב יכלו
מליונים מסביב לכדור־הארץ להשתתף בצער
בגורלה של מדינה קטנה, ולהרהר משך כמה
דקות לאיזה מצב עגום הגיעו סדרי העולם.

תנה הוראה לצנזורה להרשות
הקרנת סרטים
אלה בבתי־הקולנוע, מאחר
שאין כל טענות לתוכן
הסרטים האלה ולצורתם.

אם אתה מתכנן
נסיעה לחוץ־
לארץ על אף מצב־החירום,
היכון לקשיים.
בקרוב יונהגו
בשטח זה

נשפי פו מפי א ה

ג׳נבר, היפה ראתה בחייה מחזות רבים.
אחד המזעזעים שבהם נערך בשנת .1936 גבר
יפהפה, עטור זקן שחור וכולו אומר הוד,
התרוצץ במסדרונות בניין חבר־הלאומים, שפך
את תחנוניו לפני שרי המעצמות. היה זה
היילד, סילאסייה, גור־אריד-,יהודה, מלך־המל־כים
של חבש, שביקש ערובות לבטחון מדינתו.
כי אותה שעה פלשו לגיונות מוסולי־ני
לארצו, השמידו בעזרת אדי־רעל את צבאותיה
המזויינים בחניתות.
שרי המעצמות שמעו, הזדעזעו ושתקו.
חבש נפלה.
כעבור שנתיים ראתה ג׳נבה שליחים פרוזאיים
יותר. אדוארד בנש, נשיא צ׳כוסלוכקיה,
שלח את מיטב מדינאיו כדי לקבל ערובות
לבטחון מדינתו. מעצמות המערב קטעו
כמה אברים מגוף מולדתו, ערבו לבט־חון
השאר. כעבור חדשים מעטים דרסו
שריונות היטלר את הערובות ואת השאר
גם יחד.

הממלאים נבר עתה את
כל שדרות הצבא הסורי.

מחדש מיגבלות קפדניות

הע ם

של שדיח׳

מדיניות

לא מן הנמנע כי מטוסים
אלה יוטסו על־ידי
חיילים־שכירים מגרמניה,

שנים

במדינה

דו״ח מיוחד

מנהיג הצ״ב ברנשטיין
הדלת נשארה פתוחה

לפי כל הסימנים, היתד, זאת התוצאה הממשית
היחידה של הביקור. אם היה עוד
צורך בהוכחה, הרי ניתנה השבוע מחדש :
שתדלנות בנוסח הגיטו איגד, תחליף למדיניות.
(המשך
בעמוד )6

העו&ס ו:וה
(ראה שעד)

^ חתהנקודות המכריעות בוויכוח על
האפשרות של מלחמה־מונעת היא: האם
יגנו המצרים על רצועת־עזה?
מצדדי המלחמה המונעת מאמינים כי הצבא
המצרי יצטרך להגן על הרצועה, מטע־מ־
פרסטיז׳ה כעולם הערבי׳ ומטעמי מדיניות
הפנים. קציני הצבא, כך טענו, לא ירשו
לעבד אל־נאצר לפנות את הרצועה ללא
קרב, להכתים את שם הצבא המצרי בפעם
נוספת.

״החטיבות בחצי־האי סיני״
ך* מחרת הפעורה בחאן־יוניס, כך גי/לה
שבועון־הידיעות האמריקאי טייס,
הצליח עבד אל־נאצר רק בקושי רב לרסן
את קציניו, שדרשו להלום מייד בישראל.
אפילו המפקד העליון של הצבא המצרי, שתפקידו
מקביל לזה של משה דיין בישראל,
דרש להפעיל את החטיבות המצריות הערוכות
לקרב בחצי־האי סיני.
אולם אם ייכנע עבד אל־נאצר לדרישה להגן
על הרצועה בכל מחיר, הרי שקיימת אפשרות
ממשית כי הקרב על הרצועה יהפוך
לקרב על עצם קיומו של הצבא המצרי. במלים
אחרות, מיבצע כיבוש עזה עשוי להפוך
למיבצע חיסול הצבא המצרי הלוחם, ועל
כן יוכל לפתוח פתח לשלום מוכתב. שום
מדינה אינה יכולה להמשיך ולנהל מלחמה
אחרי שצבאה חוסל.
לגמרי שונה המצב אם יחליט הרודן המצרי
להפקיר את הרצועה עם פרוץ הקרבות׳
להשאיר את צבאו שלם ומוכן למיבצע נגדי.
במקרה זה אמנם עשוייה המלחמה המונעת
לגרום לסיפוח הרצועה לגוף המדינה, אולם
מול צה״ל יעמוד כל הצבא המצרי, שלם
ובלתי־נפגע. כיבוש עזה לא יסיים את המלחמה,
אלא רק יפתח אותה. קרב ההכרעה יתנהל
בשדה אחר, בתנאים פחות נוחים בהרבה.
על כן, בבוא אורח ישראל לתת את תשובתו
האישית לשאלה הגדולה של החודש —
מלחמה מונעת מייד, או לאו י — חיוני שיהיה
לו מושג ברור על המצב האמיתי, מעבר
לגבול. הוא לא יוכל לדעת את האינפורמציה
המתרכזת בידי אותם האנשים אשר עליהם
רובצת עתה האחריות ההיסטורית לקבלת ההחלטה
הממשית. אולם בקווים כלליים יוכל
גם הוא לדעת את התשובה לשאלות היסוד.

״ כ מויו תעצומותש? גשק-

*6די לספק את התשובות לקוד־
^ אים, הטיל ״העולם הזה״ על
כתביו כחוץ־לארץ לבוא כמגע עם
עדי-ראייה מוסמכים שעזבו את
מצריים לא מכבר, ולקבל את דעתם.
כותב
כתב העולם הזה בקפריסין :
קפטן ב.ר. אינו אוהב את המצרים. פגשתי
אותו במועדון־לילה בניקוסיה, שאנטקליר,
ושתינו יחד׳שתיים־שלוש כוסות ויסקי (״על
הקרח״) אחרי הופעת להקת־הרקדנים העלובה
למדי.
הקפטן הגיע מאזור הסואץ לפני שלושה
ימים בלבד. חדרו בצריף של מחנה המטה הבריטי
החדש׳ על משטח קדח וסלעי ליד
שדה־התעופד, של ניקוסיה, לא מצא חן בעיניו.
לעומת מגוריו הקודמים במחנה פאיד
הענקי, באזור התעלתי היה עלוב מאד. גם
פעולות הטרוריסטים היווניים באי מפריעות
לתנועתו החופשית.
לא הסתרתי מפניו שאני עובד בשביל עתון
ישראלי, ושאלתיו בגלוי לדעתו, כאיש־צבא,
על מצב הצבא המצרי כיום. האם הוא מוכן

ליד שדה־התעופה אלמזה, לאורך כביש המדבר
מאיסמעיליה, המו יחידות הצבא. אין
הרושם כי המצרים הוציאו את כל הצבא
ממולדתם כדי לרכז אותו נגד ישראל. לחי־פך,
הקפטן סבור כי רוב הצבא המצרי הגדול
יושב במצריים עצמה, אולי כדי להבטיח
את שלטונה של כת הקצינים.
לפי התנועה באזור התעלה, סבור הקפטן
כי אותו חלק של הצבא המצרי הפנוי לטפל
בישראל מרוכז בעיקרו בצפון לתעלת
סואץ, בחצי האי סיני. שם הוא ערוך באזור
הפנוי כמעט מאוכלוסיה, המאפשר תמרון
חופשי. הקפטן אינו סבור שהצבא יהיה
מרותק בשעת הצורך לעמדות מסויימות, כששאלתיו
אם לדעתו יגנו המצרים על הרצועה
עד טיפת הדם האחרונה, צחק בקול רם
ואמר :״רק אידיוט יגן על הרצועה !״
הקרב האמיתי יהיה, לדעת קצין צעיר זה :
בחצי־האי סיני.

§ יייייו

״ ה פ לי טי םישא רו ב עז ה ! ״

המפה המוכיחה את כוונת המצרים לנטוש את עזה :
גילויו של עתון מצרי, המשקף בלי ספק את המחשב
האיסטרטגי הרווח בקאהיר. המפה מבוססת על
ההנחה כי ישראל תפתח במלחמה־מונעת לכיבוש
רצועת־עזה. בוהות צה״ל עוברים את הגבול בשלושה
ראשי־־חצים, יכתרו את הכוחות המצריים בכים,
אותה שעה יפגיזו יחידות חיל־הים הישראלי את
חוף הרצועה, וכוחות חיל־האויר הישראלי יופעלו
כאותו שטח, אולם הכוח המצרי לא יהיה כרצועה
למלתמה? האם הוא מסוגל לעמוד כה?
״כתוב בעתו! שלך שהמצרים השתנו,״
אמר לי הקפטן .״הם הרבה יותר חצופים
ממה שהיו פעם. הם חושבים שניצחו אותנו,
והם בטוחים שינצחו אתכם, אם רק יהיה
להם נשק.״
סיפר הבריטי, שכבר אינו כל כך צעיר :

העולם הזה 942

עצמה. לפי המפה יהיה מרוכז בעיקרו כמדבר סיני
וכאזור תעלת־פואץ, ערוף להתקפת־נגד בסיוע
חיל־הים וחיל־האויר המצריים. שים לב למערך
הכללי, כפי שהמצרים מתארים אותו לעצמם, של
בוהות הערכים האחרים נגד ישראל: סוריה והלבנון
יתקיפו את הגליל משני ביוונים. הלגיון יפרוץ מתוך
הבליטות כמרכז ובדרום המדינה להתקפה על חיפה,
תל-אביב וכאר-שבע, שעה שתגכורות מהצבא הסעודי
והצבא התימני תזרומנה למצריים ולחזית הנגב.

״הייתי שם כשהתחילו בהעברת הבסיסים. הם
לא שלחו טכנאים או סתם יחידות סמליות.
טאנקים ורכבות מלאות חיילים הופיעו בתעלה,
הסתובבו בשחצנות. ברגע שהיינו מחסלים
מחנה, היו הם משתלטים עליו. כמויות
עצומות של נשק ותחמושת נגנבו במחסנים
שלנו. אני בטוח שהנשק והתחמושת

הגנובים הועברו לתוך המחנות האלה.״

״הקרב יהיה בפיני ו-
ך • פני צאתו לקפריסין, ביקר הקפטן ב/חופשתו
האחרונה בקאהיר, בלבוש אזרחי.
שם ראה חיילים למכביר. במחנה עבסיה,

גי ש ה שו נ ה לגמרי התקיימה בפא־
^ 2ריס בין כתב העולם הזה לבין פליט
מרצועת עזה, תושב יפו לשעבר.
כותב כתב העולם הזה בצרפת :
ידידי החדש אינו אוהב את ישראל. לו
אמרתי לו שאני ישראלי בוודאי היה עוזב
מייד את השולחן שלנו. הצגתי את עצמי
כעתונאי ספרדי. הוא היה מעוניין מאד שאנחנו,
בני ספרד הידידותית הקאתולית
(גם ידידי הוא נוצרי) ידעו את האמת על העוול
הגדול הנעשה על־ידי הציונים לפליטי
פלשתין.
לא זה בלבד שהפליטים נידונו משך שבע
שנים להתנוונות ולרעב בעזה, כך אמר לי
הגבר השמנמן, ששום סימני רעב אינם ניכרים
על פניו, אלא שעתה הם זוממים להשמיד
גם את שארית הפליטה .״הם רוצים
לכבוש את עזה •״ הבטיח לי בהתרגשות.
שאלתיו במה ישנה הדבר את גורלו וגורל
חבריו. מה ההבדל אם ישבו בעזה, בחסות
הצבא המצרי, או אם ישבו בפורט־סעיד
או בקאהיר? הלא ברור שאם יתקדמו הציונים,
יצטרך הצבא המצרי לפנות את התושבים
האזרחיים מאזור הקרבות.
ידידי לא אמר שום מילה של גנאי על
אדוניו המצריים. להיפך, הוא הפליג בשבחם
בזהירות חבה. אולם הוא לא האמין שהפליטים
יוכלו לעבור מחר לגדות הנילוס. שום
צבא לא יוכל ללחום כשהמוני אזרחים ממלאים
את הכבישים׳ הסביר לי, ולצבא לא
יהיו גם מכוניות כדי להעבירם.
שאלתיו מנין לו חוכמה צבאית זו• הוא
חייך חיוך מר ורמז שיש לו חברים בין
הקצינים המצריים בעזה. אפשר היה לנחש
שאותם הקצינים גם יעצו לו להעתיק את
מגוריו מעזה.

״?איג גו עד ה ר צו ע ה ! ״
ףיפיתי להרגי?} אותו באמרי שהצבא
^ המצרי הרי קיבל זה עתה כל כך הרבה
נשק, ולכן יוכל להגן על הרצועה. אולם ידידי
ביטל את דברי בתנועת־יד אחת .״הם
יעזבו את עזה,״ הוא סיפר.
העמדתי פנים כאילו איני מאמין לדבריו.
אפילו רמזתי שהוא נראה קצת פחדן, בנטשו
את ביתו .״הם מצרים, והם דואגים ל־ענינים
שלהם,״ הצטדק בר־שיחי, ללא התמרמרות*
.יש להם זכרונות מהמלחמה האחרונה.
אפילו עבד אל־נאצר עצמו היה אז בכים
פלוג׳ה. הם לא רוצים להכניס את הצבא שלהם
עוד פעם לכיס כזה.״
מדבריו הובהר לי שהוא אינו מאמין
כי המצרים ילחמו על עזה עצמה או הרצועה.
אולם הם יכריחו את הפליטים להישאר
שם, וכל הכובש את הרצועה יצטרך לחשוב
היטב מה לעשות בהם.

במדינה
(המש! מעמוד ) 4
נשק הנאצי בקא הי ר

״בוריי
הרובוט
הפלא האלקטרוני משויצריה יודע ללכת, להסתובב
ולדבר עברית בהשתתפות רביעית מפוחית־פה

גוגול-צירר
מ־ 2.11 עד 7.11
4הצגות ביום
בבית ציוני אמריקה
כרטיסים:

״כרטיס״ ,״כנף״ ,״רדיו אוניון״ ,יוקי.

בישראל סער הוויכוח על הצורך במלחמה
מונעת. בבון, בירת גרמניה המערבית,
סער וויכוח אחר לגמרי: כיצד לטשטש את
חלקם של הגרמנים בעיסקת־הנשק שהחדירה
את ברית־המועצות למרוזב ותקעיי. סכין׳בגב
בן־הברית האמריקאי.
כי בינתיים הצליחו שירותי המודיעין של
המערב לאסוף כמה עובדות המטילות אור
חדש על רקע רכישת־הנשק המצרית. אחת
העובדות נוגעת לקשרים ההדוקים בין מנהל
משרד־החוץ הגרמני, הפרופסור הממושקף
וואלטר הלשטיין, לבין ראש מטה היועצים
הצבאיים הגרמניים בקאהיר, הד״ר וילהלם
פוס (מתחרז עם ״תפוס !״)
פוס. לשעבר אחד מראשי הכלכלה של
הרייך השלישי, החל בקריירה המצרית שלו
בעזרת אישור של ממשלת גרמניה המערבית
מחודש פברואר , 1951 ,בו נאמר כי נסיעתו
לחוץ־לארץ חשובה ודחופה. בימי נגיב
עלה במהרה בתפקיד מנהל ״מועצת
התיכנון המרכזית״ ,הפך יועץ גרמני עליון
במיניסטריון המלחמה המצרי. תחת פקודתו
עמדו לעתים למעלה מחמישים מומחים גרמניים.
שלושה
פליטים. פוס לא היד. רק חייל
יבש. היה לו כשרון דיפלומטי רב. הוא
ידע להדק את קשריו עם חבריו לשעבר, הקצינים
העומדים בראש המטכ״ל החדש של
הצבא הגרמני שאינו קיים ואנשי המפתח
במשרד החוץ הגרמני המלא אף הוא נאצים־
לשעבר. הדברים הגיעו עד כדי כך שהשגריר
הגרמני על גדות היאור, ד״ר גינטר פאוולקה,
ראה את עצמו נאלץ, בשנה שעברה, להתפטר.
טען השגריר :״משרד־החוץ הגרמני מעדיף
לשתף פעולה עם הפקיד המצרי פוס יותר מאשר
עם הנציג הרשמי של הרפובליקה הגרמנית

במלחמת־העולם היה פוס, בין השאר, ראש
המנהלה של מפעלי־הנשק הצ׳כיים האדירים
סקודת שהופקעו על־ידי הנאצים. שם הכיר
שלושה מהנדסים שעבדו באותו מפעל, צ׳כים
בשם פרנטל, נוהינץ וקוסטרום. שלושה אלה
הופיעו לפתע בקאהיר, הסבירו שנאלצו
לברוח מפני הקומוניסטים. פוס שמח לעזור
לידידים הוותיקים, הפכם לעוזריו הקרובים.
הודעה
סודית. באחד הימים העביר
שירות־הריגול של המטכ״ל הגרמני הודעה
סודית למשרדו של קונראד אדנאואר: לפחות
שנים משלושת הצ׳כים הם מרגלים קומוניסטיים.
אולם אדנאואר לא התרשם מן ההודעה.
הוא סמך על עוזרו הלשטיין, שסמך
על ידידו פוס. רק במאוחר הבין הקאנצלר
הגרמני שמתחת למעילו הרחב של המומחה
הגרמני הצליחו שני סוכנים סובייטיים
לבצע את אחד התמרונים הקומוניסטיים החשובים
ביותר של הדור.
עתה נשארה רק הבעייד : ,כיצד להסביר
את הדבר לידידים הנרגזים ובוושינגטון ובלונדון?

מפלגות
״איש
מאוהלו, י שר אל!״
״עת יקום שונא מארב אז נקוי
מה ונצביא: חי הסוער, חי החרב,
חי הדם המכבי...״

סשלםססוכ 1רבזסןםל 1י ס ! פסססהכנסהלהצהירג
על הכנ סו ת סעכורות נוספות.

קטע זה משירו של זאב ז׳בוטינסקי, שמלאו
לו השבוע 75 שנה, התנוסס מעל, הבמה. על
שולחן הנשיאות היתד, תלוייה שורה משיר
אחר של ז׳בוטינסקי :״אלוהים, לשלטון בחרתנו
1״ למראית עין השלימו שתי הסיסמות
זו את זו. למעשה היתר, ביניהן סתירה
נסתרת.
הרעיון לארגן מחדש את אנשי־אצ״ל הוותיקים,
שפנו עורף לפוליטיקה, היה פשוט
וטבעי. הוא צץ כמעט מעצמו למחרת יום
הבחירות, כשחירות מצאה את עצמה לאפתע־תה
בראש מחנה של 100 אלף בוחרים. עתידה
של התנועה היה תלוי בדבר אחד: יכולתה
להפוך את הבוחרים המקריים האלה
לחטיבה מפלגתית מאורגנת. לצורך זד, היו
דרושים לא רק גנרלים, אלא גם סגני־משנה
ורבי־טוראים. הקריאה יצאה לאנשי אצ״ל :
״איש מאוהלו, ישראל ! ״
״אותו אוויל נפשע־ .הדרישה הוש
מעה
ללא היסוס על־ידי גבר משופם׳ שהעמיד
את עצמו בראש הכנס שהתקיים השבוע
בבית־ציוני אמריקה התל־אביבי. עמיחי
פגלין, ששמו ב״מעמד״ היה ״גונדר* גדעון״
או פשוט ״גידי״ (העולם הזה ,)940 לא היה
נואם מקצועי, אולם הוא אמר את דבריו
בתקיפות חסרת־הגינונים של קצין־מבצעים
וותיק :״עלינו לתפוס את השלטון ולהחזיר לנו
את הגה הביצוע!״ וכעבור כמה דקות :
״על הממשלה הזאת ללכת ועלינו לתפוס את
מקומה !״ המועמד הראשון לגירוש :״אותו
אוויל נפשע״ ,משה שרת.
גידי ומנחם בגין עצמו לא השאירו ספק
ביחס לדרך כיבוש השלטון: הפרוצידורה
הדימוקראטית המקובלת של ארגון מנגנון
מפלגה, הופעה בבחירות וקבלת רוב קולות.
וכאן החלה הבעייה האמיתית, שאיש לא ;הזכירה
בכנס: דרך זו חייבת מטבעה לארוך
זמן ניכר. גם החרותאי האופטימי ביותר לא
יקווה. שחרות תשיג רוב במדינה לפני הבחירות
הבאות, בעוד ארבע שנים.
אולם האם עוד תהיה קיימת בעוד ארבע
שניים כנסת ומדינה? בחלק השני של נאומו,
שהוקדש למצב המדינה (ראה מסגרת) הטיל
מנחם בגין ספק חמור בכך. דעתו: הממשלה
הנוכחית מובילה את העם למצדה ולביתר
חדשות. אם לא יבוצעו מייד מיבצעים צבאיים,
יהיה אבדונה של המדינה בטוח. מוסר־

יועץ פוס
לנאצי־לשעבר, ידידים וותיקים

ההשכל שלא נאמר: חרות חייבת להגיע לשלטון
מייד.
שני חלקי הנאום השתמשו בשני מושגי־זמן
סותרים.
לכוון או לנוון. אולי התכוונו לכך יריביו
הוותיקים של בגין, נאמני איש־לח״י שו־חר־המשיח
(״אלדד״) שייב, שהפיצו את כרו-
זיהם המשוכפלים לפני השער .״מה בפי
מפקדי הארגון הצבאי הלאומי היום? לכוון
תנועה לאומית או לנוון אותה ולהתנוון
עמה י להיות אופוזיציה במישחק ״המדינה״
או אופוזיציה למישחק ״המדינה״? להמשך השאילתה
או להמשך המהפכה הלאומית?״
שלושת אלפי הוותיקים, שרובם התקרבו
מאד לגיל 30 ואף עברו אותו, לא ניתחו
את הבעיה התיאורטית. חדוות־הפגישה, המציינת
כל מפגש של לוחמים־לשעבר, החזירה
לשעה קלה ברק ישן לעיניהם .״היי׳ שמנת,
״שרוליק או ״איפה היית כל הזמן?״
נשמעו מכל עבר.
היה ברור כי נאמנותם למנחם בגין אינה
מוטלת בספק. פחות ברור היה באיזו מידה
יהיו מוכנים להתגייס בפועל לתפקידים הא*
תוארי אצ״ל, נולמטת: חייל, ראש־קבוצת,
סגן (מתחרז עם סדן) ,סטל, סמל
ראשון, גונדר, אלוף .״גונדה״ היה שם
נרדף למחלקה של שלוש ׳קבוצות, ושלוש
גונדות היוו פלוגה.

פרקי באיניות
ער ערוגות
״...דורנו הוא דור הערובות, שכולן נעשן הארובות מתן ערובות
למדינה) עלול להמיט עלינו אסון נורא. העם היה מתפרק מנכונוהו
הפנימית, מהישענותו על כוחו הוא. הוא היה סומך על הערובה, ואילו
ביום פקודה היה גורלנו כגורל צ׳כוסלובקיה.״

על נשל! וגבורה
״...אני חייב להשמיע זו הפעם הראשונה ישנה עדיפות מסויימת
בכלי זין, אשר מולה שוס גבורה אינה יכולה עוד להועיל ...ישנה
עדיפות בכוח פיסי, אשר הכוחות הנפשיים, הקרויים בקיצור ״גבורה׳,
עוד יכולים לעמוד נגדה. אבל יש גבול ...אוייבינו עומדים לעבור את
גבול אותה עדיפות בטנקים, בתותחים ובאוירונים, שמולה עדיין יכולה
לעמוד גבורת האדם החופשי המוכן להקריב את עצמו למען חיי עמו...״

על מטרות המלחמה
״...אנחנו איננו רוצים עוד בגבורה של תבוסה. אנחנו רוצים בנצחון
של גבורה. לא זו בלבד שדי הושמדנו, אלא גס די נפלנו מתוך התגוננות
של גבורים וקדושים. עמנו חייב לחיות ...עמנו חייב להיות חופשי
מסכנת השמדה, או ממזימות השמדה. עמנו ראוי למלכות ולשלום.
עמנו, המוקף אויבים, חייב לשאת עיניו לנצחון.״

על שיטת המלחמה
״...אנחנו טוענים ומסבירים כי על ידי איסטראטגיה מחושבת של
מיבצעים בשכל טוב ...אפשר עדיין ...למנוע את המלחמה הכללית בבת
אחת בכל החזיתות, שהיא היא סכנת הסכנות לנו, ואשר אליה מוביל
למעשה הפאסיביזם של האקטיביזם של הפאסיביסטים...״

פורים של מנגנון מפלגתי, שלא קסמו מעולם
למעריציו של זאב ז׳בוטינסקי.
דת זמירות א סורו ת
בעין־המפרץ למד אמנון שווארץ, בן המשק,
לתבב את נגינת המנדולינה ליד המדורה.
הוא לקח עמו את הכלי היקר גם כשגויים
לצה״ל. בערבים משעממים היה נוטלו לידיו,
אוסף סביבו את חבריו ומנגן את הזמירות
האהובות עליו.
בערב יום־כיפיר הרגיש עצמו אמנון בודד
וערירי. רוב חבריו נסעו לחופש. הוא לא
היה בתפקיד. יום כיפור, שהוא יום־עבודה
רגיל במשקו השומר־הצעירי, לא עשה עליו
רושש מיוחד. ש־ב אסף מסביבו את החיילים,
הובילם לקצה המחנה, הדליק מדורה והחל
למשוך במיתרי המנדולינה.
הדים למגגיגה. לשמע המנגינה אץ
למקום סמל־הדת של המחנה. לא משכה
אותו חובבות מוסיקאלית. להיפך, קול השירה
כערב הקדוש הרעיד את מיתרי לבו
מזעם. הוא מיהר אל מפקד המחנה, הגיש
תלונה. הרב הצבאי צירף את המלצתו.
לא היתה אחיזה רבה למשפט. אמנון לא
נהג באופן פרובוקטיבי, שום פקודה של
המטכ״ל אינה און רת נגינה בכל עת שהיא
מחוץ לתפקיד. אולם המפקד מצא כי הדבר
גורם ל״הפרת סדר״׳ דן את אמנון ל־ 30 ימי
מאסר בכלא, הקציב לחברו התל־אביבי 20
ימים. שני חיילים הועברו מן המחנך, חזרה
ליחידתם, השאר זוכו מאשמה, מאחר שלא

השתתפו בקומזיץ באופן פעיל. מפקד התיל
אישר את פסק־הדין, ניכה ממנו חמשה ימי־מאסר.
אמנון
יצא לכלא, המטיל את מוראו על
כל חייל. שם לא יהיה לו מצב־רוח מוסיקאלי
במיוחד. אולם נראה שעוד יהיה הד למנגינה:
ח״כ מפ״ם ישראל ברזלי הגיש
שאילתא לכנסת.
הגבול סיפורו שד שבוי
בניגוד לחיילי צד,״ל, שחזרו השבוע מעבר
לגבול בלווית חבורה של שבויים (ראה מסגרת)
חזר יוסף אלחרון 47 אב לחמשה ילדים,
מאדמת ירדן לבדו. שום קצין־מיבצעים
לא תיכנן את שהותו שם. היא היתד, מקרית
לגמרי. סיפר אלחרון שעלה ארצה ממארוקו
לפני שנה, לכתב העולם הזה :
״לפני שבועיים הלכתי לעבוד בחפירה אצל
משה ברמן במושב שדד,־חמד. זאת היתה הפעם
הראשונה שעבדתי בארץ. במארוקו הייתי
צורף, אבל כאן הייתי מוכרח לעבוד עבודה
שחורה. זה היה ביום שני. עבדנו כל
היום בשדה׳ ואת בעל השדר, לא ראינו.
ביום השלישי באנו עוד פעם לעבוד שם,
ואמרו לנו שאין עבודה ושנבוא ביום ה־ששי
לקבל כסף. אני לא מכיר כפר־סבא,
רק חודש וחצי שם. שאלתי מתי יש אוטובוס
לכפר־סבא. אמרו לי בארבע אחרי הצהרים.
לא רציתי לחכות. התחלתי ללכת ברגל.״
בעיטה
וסיגריה. .הלכתי אולי חצי

חב״ים כן-אליעזר, בגין וידיד מקשיבים
עת?בחור —
מעולם חזה 942

שעה ופתאום ראיתי כמה אנשים עובדים בשדה.
שאלתי אותם בעברית. איפה הדרך לכפר
סבא 1תיכף כולם באו אלי ואמרו לי: .
בוא ונראה לך את הדרך לכפר־סבא. הבנתי
שהם ערבים ושעברתי את הגבול. בהתחלה
רציתי לברוח, אבל חשבתי: אולי יש להם
נשק והם יהרגו אותי. הלכתי אתם לכפר
הערבי, ושם הם הכניסו אותי למשטרה ואמרו:
תפסנו מרגל יהודי.
קשרו לי את העיניים והכניסו אותי למכונה.
נסענו כשעה וחצי. הם הכניסו אותי
לאוהל גדול. לא ראיתי מי היה בפנים,
כי העינים שלי היו עוד קשורות. אחר כך
הורידו לי את הסמרטוט וראיתי קצין עם
כפייה אדומה. הוא התחיל לשאול אותי שאלות

איפה המשטרה בכפר־סבא?
כמה חיילים יש במושבה?
אמרתי לו: אני רק כמה חדשים בארץ
ולא יודע כלום. הוא לקח לי את כל התעודות
והתמונות שהיו לי בכים. וגם שעון
מזהב ואולר מכסף.
יש לך בנים בצבא י לא ! אמרתי לו. אז
הוא התחיל לצעוק: אתה משקר ! אתה מרגל
ואנחנו נהרוג אותך ! אחר כך התחילו
להרביץ לי. הוא נתן לי סטירות בפנים
ובעט בי ברגליים• לבסוף נתן לי סיגריה
אנגלית.
אמרתי לקצין: יא חווג׳ה, חבל על המכות.
אני ראיתי בישראל ים ואנשים, אבל הכל
מה שראיתי זה כמו תמונה. אני לא מכיר
ולא מבין כלום.״
אתה מפלשתין .״שוב סגרו לי את

העיניים והכניסו אותי למכונה. נסענו בהרים,
אולי שתי שעות, עד שהגענו למשטרה
כמו משטרת כפר־סבא. הכניסו אותי לחדר
צר, מטר וחצי על שני מטר, ונתנו לי ארבע
שמיכות. בחדר היד, חלון קטן עם ברזלים,
לא ראיתי כלום, רק אנטנות גדולות.
נתנו לי לחם ובשר ומרק אובל אני אכלתי
רק את הלחם, מפני שאני דתי.
למחרת עוד פעם באו קצינים, התחילו
לשאול כל מיני שאלות ונתנו לי מכות ובעיטות
עד שירד לי דם. ככה זה היה כל
יום במשך שבוע ימים. הייתי בטוח שאני
אמות, או שאשאר כל הימים במקום הזה.
לא נגעתי באוכל שלהם, אכלתי רק לחם ומים.
בצהרים
היו מוציאים אותי לחצי שעה טיול
בחצר. דיברתי עם האסירים הערביים ועם
הפועלים. שאלתי אותם: איפה אני י והם
ענו: בפלשתין. יותר לא רצו לדבר אבל
נתנו לי סיגריות הרבה״.
רוצה להיות ערבי? ״לפני כמה ימים
באו הקצינים ושאלו אותי: אתה רוצה להיות
ערבי? אנחנו נחזיר אותך ׳למרוקו 1אמרתי
להם. אפילו אני אגיד שאני רוצה להיות
ערבי, אני מוכרח לחזור לישראל, כי שם
הבנים שלי.
באותו יום, מסרו אותי לידי האו״ם בירושלים.
האו״ם שאלו אותי אם הרביצו לי, אבל
אני אמרתי שלא, מפני שפחדתי שיחזירו
איתי לירדן.
עכשיו אני כבד יושב בבית — לא יוצא
יותר לעבודה.״

״גונדר גדעון״ נואם
— ועת ללחום

במדינה
ס ט טי ס טי ק ה
ת שעה ת׳ירים תמימי
1,751,826 תושבי ישראל אינם מבודדים
כל כך׳ כפי שאפשר.היה לחשוב לאור פגישות
ג׳נבה. מדי חודש מצטרפים אליהם
בכל זאת כמה אלם״ תיירים מכל קצות העולם,
הנשארים בארץ, בממוצע 55 ,יום.
משן ששת החדשים הראשונים של השנה,
למשל, ביקרו בארץ 23,467 תיירים (ביניהם
458 :צליינים) .חלקם הנכבד (8,517
בסך הכל) ובא מארצות־הברית. רבים אחרי.ם
באו מאנגליה 2,752 צרפת 1,747 דרום
אפריקה 1,214 ותורכיה (.)967
בקבוצות פחות מרוכזות באו, כפי ש־גילד,
השבוע הירחון הססטיסנוי לישראל,
התיירים מברזיל 256 קפריסין ( )223 ואפילו
רומניה (•)8
מענך נים עוד יותר: מניעי הביקורים.
חרוב המכריע ( )15,185 בא למטרות תיור
גרידא. מיעוט ניכר ( )2090 בא לבקר קרובים.
אחרים באו בשליחות ממשלתם או מזכירות
או״ם 616 לשם הופעות אומנות וספורט
( )275 ואפילו למטרות ריפוי (.)40
אולם למטרה חשובה, אך לא תוריסטית,
באו מעטים מאד בכל זאת. רק תשעה תיירים
תמימי!ם, מבין 23 אלף תיירי המחצית
הראשונה של ,1955 באו ארצה לשם השקעת
הון. אחרי הכל היו אלה עוד החודשים
שלפני זינוק סילון הנפט בחולייקאת.

ה מ שק
״צוא או מוות
יצוא ישראלי הרוצה לשווק את סחורתו
לחוץ־לארץ זקוק לכמה דברים יסודיים. אם
הוא יצוא, גדול, מוכר, מבוסס, הקשיים העומדים
לפניו אינם גדולים כל כך. כל בנק
מכובד יספק לו את האשראי הדרוש לרכישת
חומר גלם בחוץ לארץ, לממן את פעולותיו
עד הגיע ההכנסות הממשיות במטבע
חוץ.
אולם אם היצוא, הוא יצואן קטן או יצואן
מתחיל, זקוק הוא להרבה יותר מאשר אשראי
במטבע זר. הוא זקוק לעצה, להדרכה,
לאוזן מקצועית קשבת. לאף בנק מ־ 27הבנקים
הקיימים בארץ אין המנגנון הדרוש
לכך.

כמו כאנגליה. השבוע נפתח בתל־אביב
הבנק הישראלי לייצוא. מטרתו: לשרת את
היצואן הקטן. מייסדיו: האחים מאיה היצואנים
הגדולים ביותר בישראל, בשיתוף
הון שווייצי ובריטי.
הסביר האח הצעיר מרדכי, מנהלו הכללי
של הבנק החדש, במסיבת הפתיחה הצנועה
אנו נעודד במיוחד את היצרן הקטן
לחפש שתקים בחוץ לארץ. כמו אנגליה,
חייבת גם ישראל לחשוב במושג של, ייצוא
מוות׳.״

אורחים
בן האיש הגדוד
כוכב היום היה גבר גבוה, בשרני, בעל
צוואר קצר ופני בולדוג תוקפני. שערו הבלונדי
היה מסורק לאחור. רנדולף צ׳רצ׳יל,
מהדורה צעירה של אביו המפורסם ווינ־סטון,
ישב בין האורחים הנכבדים שבאר
להניח את אבן הפינה לאולם הטכניון החדש,
על הכרמל, על־שם ווינסטון צ׳רצ׳יל. הבן
ייצג את אביו הישיש.
נואם רדף נואם, רק האורח האנגלי שתק
כדג. לבסוף בא החלק המעשי של הטכס.
אז קם רנדולף׳ לבוש החליפה המהודרת,
חתם על מגילת היסוד, הטמין את המגילה
בבור המוכן — וניגש לעבודה.
אלא שבמקום להסתפק בהטלת כפית בטון
בתנועה מעודנת הרת־גורל ולהשאיר את
המילוי לפועלי הבנין, גרף העתונאי המקצועי
את המלט למקומו משך רבע שעה תמימה,
מילא את החלל. אחר־כך נטל את אבן הפינה,
הניחה במקומה בדייקנות, הכריז בקול דרמתי
:״אבן זו הונחה כהלכה.״
מה דעתו על ...צ׳רצ׳יל הבן ניגב את
הזיעה, עלה לדוכן הנואמים, הקריא מיברק
ברכה מאביו — שגם הוא עוסק בבנאות
בהובי לבבותינו האנגליים פועמים יחד
עם ליבותיכם בימים קשים אלה,״ אמר רני
דולף ,״כי אתם עם התנ״ך ולכם חייבת
האנושות חוב גדול.״
אגב, הסביר, התנ״ך. תורגם לאנגלית יפה

כובש

סיפ 1ר
האישי של

*!:גוניות נעצרו בוואדי רחב וחולי,
חברה ירדו. כאן היינו צריכים לחכות
עד היציאה לדרך. היה כבר ברור לנו שלפנינו
מסע די רציני. המפקד מסר את הפרטים
עוד לפני היציאה מן הבסיס ואנחנו ידענו
שהמטרה היא כונתילה, במדבר פארן,״ כך
התחיל סיפורו של הטוראי ב. ג.
הוא המשיך :״למעשה, תיארנו לעצמנו
שיקראו אותנו לג׳וב, ברגע ששמענו על
ההתקפה המצרית על החברה בניצנה. אנחנו
כבר רגילים לקונדסים בגבולות — אבל הפעם
זה פשוט לא היה פייר. בקיצור —
ידענו שמישהו יצטרך לתת להם שיעור.
״כמה דקות אחרי שמונה עברו הרצים בין
החברה , :לקום, יוצאים !׳

משהו התחרגן...
^ מעלד ! מ ש לו ש שעות הלכנו,״ ד,מ־
״ /שיך ב. ג .״הדרך לא היתד, קשה ביותר
— מישור חשוף וסלעי, בו פגשנו מדי פעם
ערוץ חולי יבש. כמה שיחים יבשים ולפעמים
אשל מעוזת היו הסימנים היחידים של חיים
בנוף החום־בהיר. האוויר נעשה יותר ויותר

קר וזיעה קרה הרטיבה את חולצתי עד
לחגורה.״
״פתאום נעצר הבחור שהלך לפני — מוטה
שמו. תיארתי לי שכבר הגענו לנקודת ההיערכות
הסופית. הייתי קרוב לסוף השדרה
ולא יכולתי לדעת מה מתרחש בדיוק. אז
עברה ההודעה: הגענו — מכאן נסתער.
״אחת־שתיים התפרשנו. תוך כדי ריצה מיששתי
את התת שלי ואת החגור. הכל בסדר.
עכשיו יתחיל העסק.
״פתאום — יריות ! אחריהן כמה צעקות
ותנועה חטופה באגף הימני שלנו. משהו
התחרבן. בנייני כונתילה נראו בבירור על
הפיסגה לפנינו ולא היתד, שום סיבה ליריות.
לבי ירד לרגליים. פתאום באה הקריאה :
,קדימה חברה ! להסתער !׳ עכשיו הייתי ער
לגמרי.״

רט־טט-טט קצוב
ן * נ קו ד ה זו המשיך את הסיפור י. ק.
״התפרשנו. נשארו לנו מאר,־מאתיים מטרים
עד למטרה. היינו צריכים להתקדם בשקט
עד לבניין הדרומי ובבת אחת לדפוק מכל

• המסיבה המפוארת שתוכננה תחילה בוטלה,
דמי הוצאותיה — אלפיים ל״י — נתרמו
לקרן המגן.
*• חובבות שניה: ציור.

שדה־־הקדב: חצי־האי סיני
״זתרא שרה את בן הגר המצרית ...ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה,
כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני, עם יצחק ...וישנם אברהם בבוקר ויקח לחם
וחמת־מים וי תן את הגר, שם על שכמה, ואת הילד, וישלחה ...ויהי אלוהים את
הנער, ויגדל, וישב במרבד, ויהי רובה קשת. וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשח
מארץ מצריים...״

השבוע פרצו כוחות צבא־ההגנל, למדבר פארן, הנחיתו בכונתילה מכה על בנין
של ישמעאל. חדירה רשמית ראשונה זו לשטח חצי־האי סיני (מאז פעולת אבו־עגילה
בסוף מלחמת העצמאות) סימלה את חשיבותו הצבאית המחודשת של חצי־האי, שהפך
בידי המצרים לבטים הצבאי המכריע נגד ישראל. פרטי השטח׳ המצטרף החל מהשבוע
למפת האזרח הישראלי המשכיל :
השטח 61,000 :קילומטרים !מרובעים/0 ,־ 11 מכל שטחה של מצריים,
כמעט פי שלוש משטחה של מדינת ישראל ( 21,000 קילומטרים מרובעים) .אורכו
כ־ 350ק״מ מצפון לדרום, כ־ 125ק״מ ממזרח למערב.
האוכלוסיה נ 37,897 נפש׳ לפי הספירה האחרונה (משנת .)1947
רובם נודדים.
מעמד מדיני ׳ חצי־האי, אשר לפי אסכולה אחת שייך לאסיה ולפ־אסכולה
אחרת לאפריקה׳ מהווה מחוז מינהלי נפרד, בראשות מושל. הגבול הבינלאומי
נקבע סופית בשנת 1906 על־ידי הסכם בין הממלכה העותומנית (ששלטה בארץ־
ישראל) ובריטניה (ששלטה במצריים).
מגנ ה טופוגראפי ז הרמה הצפונית, המהווה כשני־שלישים של
חצי־האי, היא מישור של אבן־סיד ואבן־צור, עם כמה אזורים של חול רך ודיונות,
בעיקר בצפון־מערב. מצויים בו וואדיות רדודים׳ שהעיקרי בהם וואדי אל־עריש.
בדרום מתרומם חצי־האי לרכסי־הרים גבוהים מאד, חטובים מאבן־שחם (ג׳בל תיה).
אוצרות טבע ::החוד הדרומי עשיר במחצבים, בין השאר נפט

ונחושת.
היסטוריה: בתקופה מסויימת שלטו בחצי־האי תושבי פטרה הערביים׳
.אולם ברוב תקופות־קדם שלטו בו מלכי מצריים׳ שהפעילו את מכרות״הנחושת.
חצי־האי היה מפגש לשיירות, שהביאו לו את כל תרבוית קדם, דבר שעודד את
היצירה התרבותית המקומית, שמרכזה היה פולחן אל־הירח סין (אולי מכאן השם
סיני) .האלף־בית הסינאיתי, שנמצא במקום, נחשב לאבי האלף־בית הכנעני, הערבי
והיווני. בסיני נמצא לפני 4אה שנה אחד מכתבי־היד העתיקים ביותר של התנ״ך,
ולרגלי הר־סרבל נמצא אחד המנזרים העתיקים ביותר בעולם׳ על שם קטרינה הקדושה.
דרכים: שתי הדרכים העתיקות ביותר: הדרך המובילה לאורך חוף
הים התיכון, ממנה מסתעפת הדרך המובילה מאל־עריש מזרחה לאורך הגבול הדרומי
של ישראל, דרך ניצנה וכונתילה, עד טבה מדרום לאילת( ,ב) הדרך המובילה לאורך
חוף מפרץ סואץ ומפרץ אילת. בדרך זו הלכו, כמשוער, בני־ישראל בצאתם ממצריים.

מאד בימי המלך ג׳יימס הראשון האנגלי
( .)1611 זה, לדבריו, היה תרגום יפה. ואילו
עתה באו בני־דודו האמריקאים, ותרגמו את
ספר הספרים בצורה מסורסת ומבישה• ממש
חבל.
שאלו אותו העתונאים :״מה דעתך על
מצבנו המדיני, הכלכלי, הבינלאומי י״
בנו של האיש הגדול לא ידע לענות .״היי,
היי,״ קרא ,״אני בסך הכל יום אחד כאן.
איך אתם רוצים שאדע מד, מצבכם?״
אחר נטל את זרוע אשתו התמירה, נכנס
למכונית שהמתינה להם.

איש ה ע תיד מסי

גשמי־ועף ירדו בקופנהאגן, בירת דניה,
ברקים ורעמים הרעידו את הבתים, כשנשמעו
לפתע צעדים כבדים ואיטיים מחדר הקומה
הראשונה באחד מבתי־המלון שבעיר.
עובדי הבית נבהלו, חיפשו מפתח לחדר
הנעול. פתאום נשמעה חבטה גדולה, קיר הבית
נרעד.
כשנפרצה הדלת נגלה לעיני האנשים איש
פלדה מכף רגל ועד ראש, תקוע ברגליו עמוק
בקיר החדר. היה זה רובוט שהופעל על-
ידי הברקים המשדרים זרמי־חשמל לכל עבר.

מדליק סיגריה ומנגן גמפוחית.
כשהגיע לפנות ערב בעל• הרועוט׳ המהנדס
השווייצי הנמוך והשחרחר פטר שטויאר ()35
לחדרו, נזכר כי העמיד את הרובוט שלו בפינת
החדר, אך לא פירק את הסוללות שב
רגליו,
לא שיער כי אפילו ברק יכול להפעילו.
שני
חורים עמוקים בקיר החדר היו הנזק
היחיד בתקרית זו. הרובוט נשאר בריא
ושלם•
כיום שני השבוע, הגיעו הרובוט, שגובהו
2,76 מטרים, בעליו וממציאו יחד עם
קונפראנסייה וינאי וטכנאי לנמל חיפה בא/ק׳
ירושלים. לישראל הגיע הרובוט לאחר מסע
בשווייץ, גרמניה׳ אוסטריה, אנגליה, דניה,
פינלאנד ונורבגיה.
:סיפר שטויאר כי החל בבניית רובוט
כבר לפני 12 שנה, שעה שהעולם היה עסוק
בהמצאת אמצעי מלחמה חדישים. תחילה היד,
זה רובוט פרימיטיבי שד,ודרך באמצעות קרי
טלפון. אחריו בנה רובוט שני כעל כושר
תנועה. לאחר שנוכח כי ניתן להדריכו בעזרת
אלחוט בנה רובוט שלישי שנע בעזרת
תשדורות אלחוטיות, עד שהגיע לבסוף
לבניית רובוט רביעי משוכלל, עונה
לשאלות, מדליק סיגריות, צועד לכל הצדדים,
מנגן במפוחית־פה ויודע אפילו לבצע מעשי-
להטוטים בעזרת קוסם.
טיול כרחובות באזל. מקור כל תכונותיו
של הרובוט נתון כחזו שאינו אלא
תסבוכת של חוטים, חיבורים, מפסקים ומנורות׳
הנראים כמכשיר אלקטרוני מסובך ביותר
המהווה את מוחו של הרובוט והמופעל
על־ידי קליטת־הגלים השונים.
תחילה היד, זה הובי, כעת זהו מקצוע.

כונת־לה
הכיוונים. ההפתעה היתד, גומרת אותם לגמרי.
״לפתע שמענו קולות לפנינו ואחר כך ידיות.
הסתערנו קדימה תוך יריות. המ״ם
העביר את הידיעה למפקד: נתקלנו בפטרול
מצרי. שנים ברחו. את השלישי תפסנו עם
מקלעו. המשכנו בתנועת איגוף ימינה, אל
הבניין הדרומי.
״רצנו קדימה. אבל עכשיו העניין לא היה
כל כך פשוט. המצרים בפנים כבר שמעו את
החרקה בחוץ והם חיכו לנו. משמאל בא רט־טט־טט
קצוב. זה וויקרס, אמרתי לעצמי. ה...
האלה דופקים כמו מטורפים.״

הרגשה טובה בקורקבן
ך* יפר מפקד הכיתה׳ צעיר רזה, גבוה,
^ בעל פנים הנראים משועממים תמ־ד :
היינו כבר קרובים מאד לגדר התייל. מעבר
לגדר היתר, עמדה של מכונת יריה.
מאחריה — הבניין שלנו.
״אפשר היה לראות את הכל כמו באור
היום. כמה הייתי נותן להיות במקום המצרים
בפנים והם כאן בחוץ, כמו על מגש !
ובכן, פרצנו את הגדר ונכנסנו לחצר הגדולה.
כמה רימונים חיסלו את מכונת היריה.
״עכשיו המקלעים המצריים בצריחים לא
דפקו כל כך הרבה. החברה שלנו עשו עבודה
יפה. היינו קרובים מאד לבתים ודפקנו
אל תוך החלונות, תוך כדי ריצה. פתאום
שמענו צעקות איומות מבפנים :׳סלמנא !
סלמנא ! ווקפו אל־נאר ! סלמנא הרגשתי
הרגשה טובה בקורקבן. את המלה סלם למדתי
היטב מהחברה השחורים שלנו.״

דפקו את אמגון...
^ משיך המ.כ .״ראיתי שמישהו מה!
1יחידה השניה נכנס דרך הדלת. לולא
צעקות הכניעה היה משליך קודם רימון ומטאטא
את החדר לפני הכניסה. הפעם נכנס
אמנם בזהירות, אבל בכל זאת הלך על
בטוח. כנראה שגם הוא הרגיש טוב בקורקבן
כששמע את צעקות הערבים.
״פתאום שמעתי צרור קצר מתוך החדר.
כעבור כמה שניות מישהו צעק :״הם דפקו
את אמנון. בני הזונות ירו בו.״
״אבל זה לא עזר להם• החברה כבר שלטו
* ״אנו נכנעים 1הפסיקו את האש 1״

על המצב. אילו רצינו היינו יכולים לחסל את
כולם. אבל בבסיס אמרו לנו שהמטרה הע־קרית
של כל העסק הוא להביא שבויים, תמורת
החברה שהם חטפו בניצנה.״
״אנחנו היינו צריכים להתקיף את הבניין
הבודד, מצד צפון של שני המיבצרים של
כונתילה,״ סיפר חייל אחר.
״אל הבית הובילה דרך נוחה. אבל הם
כיסו אותה באש רצחנית, כמובן. הסתתרנו
מאחרי עץ בודד ומשם הסתערנו במעלה המדרון.
כל הזמן דפקנו עם העוזיס שלנו.
כלים מצויינים. המצרים שעמדו ליד מכונת
היריה ברחו, אנחנו השחלטנו על הבניין.״
״אחד
החברה ניגש למכונת היריה, הפנה
אותה בכיוון לבניין השני, בתוך המחנה. משם
ירו המצרים על החברה שלנו שהסתערו
עליהם. ד,שתקנו אותם. הבניין הדרומי כבר
נכבש ועכשיו חיסלו החברה גם את הבניין
המרכזי.״

או לי י גי חו מארב?
^ דרךחזרה סיפר הטוראי א. נ .״זה
1כבר היה קרוב לשלוש. הירח נעלם מזמן
והכל היה שחור כמו הסודאנים שתפסנו.
באותה הצורה שבאנו, יצאנו חזרה. סחבתי
את הרובה והחגור שלי ועוד פ. נ .עם מחסנית
מלאה. במקרה שיקרה משהו בדרך חזרה,
אמרתי לעצמי, אדפוק את המצרים בנשק שלהם.
״באמצע
הלכו השבויים. הם נראו עלובים
ומבוהלים. כמה מהם התחלפו בנשיאת אלונקות
הפצועים שלהם. הלכנו בקצב מהיר מאד
והשלל והפצועים שסחבנו אתנו הקשו עלינו
בצורה די רצינית. עכשיו גם היה ממש קר —
מין קור כזה שהדביק את החולצה לגב וחדר
אל תוך העצמות. ידענו שהמצרים לא יתעסקו
אתנו בדרך חזרה — אבל מי יודע? אולי
בסיבוב השני של הוואדי יחכה לנו מארב?״
אולם שום מארב לא הונח. השדרה שבה
למקום חניית המשאיות, אותו עזבה לפני
קרוב לתשע שעות. הלילה הארוך תם. כיבוש
כונתילה היה שייך לעבר, ולכותרות המחר
בעתונים.

פ גי שהעםמצדי
^ כיהן כי ת ־ חו לי ם של צד,״ל שכבו
^ שלושה פצועים מצריים מכיבוש כונ״
תילה. על פי הזמנה מיוחדת באו לבקרם

לאחר שנספה הרובוט הרביעי בתאונת־דר־ הוא מהווה גם משלט כלכלי חשוב ביותר :
משקיעי־ההון הזרים, שהקימו את חברת
כים, שכר שטויאר שני טכנאים, שהולידו
דגון, קיבלו זכיון בלעדי לפרוק את כל
מקץ ששה חודשים רובוט חדש בשם ״סאבור
התבואה המגיעה לישראל.
.5״* להוכחת כשרונותיו של סאבור בנה
ממציאו תחנת־שידור קטנה בשווייץ והושר־האוצר
שהסכים לזאת דאג רק לעצמו
ליך אותו לטיול ברחובות באזל הרחוקה
ולמדינה: הממגורה החדשה חסכה לקופת
150 קילומטר מהתחנה.
ישראל שניים וחצי מיליון דולר ושלושת
רבעי מיליון ל״י לשנה. הוא רק שכח לקחת
העקרון לפיו פועל הרובוט הוא פשוט
בחשבון פרם אחד: המונופול של דגו!
למדי: בגופו מצוייר, תחנת־שידור וקליטה.
יפגע בעשרות חוגי אינטרסים, הדואגים למסאבור
מעביר את אשר הוא שומע אל מדדינה
פחות מאשר לעצמם.
ריכו, היושב במרחק מה ממנו, והלה מעביר
את התשובות בתשדורת אל הרמקול של
גלי הסתערות. מאז עולים בזה אחרי
סאבור. אך ביצוע עקרון כד, פשוט לא היה
זה גלי ההסתערות אל מישלט הממגורה,
פשוט כל עיקר, אף לא זול ( 35 אלף פרנקים
כשהכידונים שלופים על רוביהם.
שווייציים).
הגל הראשון היה מורכב מחברי קבוצת
השבוע יוכל הציבור הישראלי ליהנות מהתיכון,
קואופרטיב פועלי־כביכול, שבעליו
כשרונותיו האנושיים של סאבור בהצגות שהבלתי־עובדים
היו מעסיקים עד אז 250
תערכנה לפניו.
פועלים שחורים שכירים, שמילאו שקים בבטן
האניות, לפי שיטות ימי הביניים. הממגורה
החדישה הפכה עבודה זו למיותרת. מייד
הופעלה מועצת פועלי חושיסטאן. דגון נאלאין
חכםכבעל הנסיון
צה לשלם פנסיה שמנה לבעלי הקואופרטיב,
המדינה מוקפת חזיתות. אך לתושבי חיפה
ששוב לא יכלו לנצל את עבודת זולתם.
ישנה חזית פרטית משלהם, המעסיקה את לפועלים השחורים לא דאג איש — לא
תשומת־לבם מדי יום ביומו: חזית הממ הם עניינו את שליטי ארץ חושי.
גורה.
השבוע פרץ קרב חדש. שרותי נדל מאו־הבגין
האדיר, חסר החלונות, הנראה יפה זזד״ס, חברת־בת של סולל־בונה, החלה לפתע
מכל חלקי העיר, הפך לסימן־דרך עירונית* פורקת תבואה, תוך הפרת הזכיון של דגון.
טענו מנהלי הנמל, בתמימות: דגון אינה
* ״סאבור״ — מלה יוונית עתיקת שפי מסוגלת לבצע את העבודה, מחסניה מלאים.
חיים טובים ונוחים. כשקרא ראובן
רושה אדם מלאכותי.

חיפה

העולם הזה 942

לבית־החולים נציגי העתונות הישראלית.
בחדר הראשון שכב צעיר, בעל עור שחור
מבריק ושפם דק. שלושה פסים מוגלדים על
רקתו השמאלית ציינו את מוצאו הסודאני.
שם נהוג להתיז את דם התינוקות מתוך
אמונה שהדבר בריא בחום האיום של הרוג־גלים.
הוא
הציג את עצמו: סיד אחמד עלי,21 ,
תושב כפר שאנדי, מרכז מחוז, אל־שסאליה
הצפוני בסודאן. בסוף 1953 נסע למצרים,
התנדב לצבא המצרי. היתה זו תקופת ההתלהבות
העצומה לרעיון האיחוד בין מצרים
המהפכנית ושכנתה הדרומית.
״האם שמעת על איסמעיל אל־אזהרי ן״
״כן. הוא ראש הממשלה הסודאני. הוא
איש טוב. אני רוצה שסודאן תהיה עצמאית׳
שהמצרים לא ירכבו עלינו.״
כאשר נשמעה הירייה הראשונה בכונתילה,
ישן סיד אחמד בחדרו. הוא קם מיד אך ברגע
שיצא החוצה נפצע בגבו .״אינני יודע
מה קרה לי אחר כך.״

פצוע חדור-שנאה
ך * פ צו עהש ני, ששכב במיטה צחורה
| | בחדר נפרד, נראה רציני ומבוגר. פניו
השחומים לא היו פני סודאני, גם לא שפמו
העבות. דיבורו העיד עליו כבן הצעיד —
מצרים העילית. שמו: מוחמד עבד אל־חפיז,
בן ,38 נשוי ואב לשני ילדים. הוא דיבר בקול
חדור שנאה.
רב־טוראי בעל ארבע שנות שירות בצבא
המצרי, הוא סיפר כי הימצאותו בכונתילה
היתה מקרית בלבד .״זה היה הלילה הראשון
שלי שם. הגעתי רק לפני שלוש שעות לקחת
מים מהבאר.״ היה ברור כי לא רצה לדבר.

ד,כט, מנהלה קטן־הזקו של הממגורה, את
הדברים בעתונות, רק חייך. הכט, משקיע-
הון משווייץ שעסק בימי המלחמה בריגול
אנטי־נאצי ואירגן אחרי־כן את המחתרת של
אצ״ל באירופה, ידע מדוע מחסני הממגרות
מלאים.
כל האינטרסנטים שנפגעו על־ידי ייעול
העבודה, החל מסולל־בונה ועד לעמילי־מכם,
סוכני־אניות, סוכני־בתי־חרושת וסוחרים שלא
יכלו עוד לגבות קומיסיון ודמי־מכס, עשו
יד אחת, הפעילו השפעה עצומה. התוצאה :
הרכבת לא הגשימה את הבטחתה להפעיל
קרונות נוספים לתובלת תפזורת (תבואה
פזורה, שלא בשקים) ,כביש־הגישה ליציאת
הממגורה לא נסלל עד היום.
אולם להכט לא היה פנאי להרחיב את
הדיבור על הקשר שנקשר נגדו. למשרדו
פרצו כמה ג׳נטלמנים, שנשלחו על־ידי האוצר.
היו אלה בעלי־הון זרים• שהכט נתבקש
להסביר להם, כבעל נסיון, לטובת המדינה,
כמה טובים ונוחים חייהם של משקיעי־הון
זרים.

מ שפ ם
עיסקה ב ל תי־וזוגנ ת
״אוי, דחילקום, דחילקום, הוא אנס אותי ! ״
פרצה גאולה בצעקה לעבר היומנאי במשטרת
הר־כנען, כשהיא פרועה ובוכיה ובגדיה ממורטים
וקרועים*
״שמע, יא־חביבי פתחה גאולה בקול
בוכים בפני הקצין החוקר ,״נסעתי בטרמפ

נם לא כדי למסור פריסת שלום משודרת
על גלי קול ישראל לאשתו וילדיו במצרים.

דעתי על עבד אל-נאצר
ך• חדר השלישי שכב צעיר חייכני, בעל
2שפתיים כושיות עבות ושיער מקורזל.
פניו היו חלקים לגמרי וקשה היה לקבוע את
גילו.
הוא סיפר כי שמו מרגאני מוחמד איבר-
הים, בן ,22 נשוי, אב לשני ילדים .״אני
ממחוז דונגולה בצפון,״ סיפר .״לפני שנתיים
נסעתי למצרים והתגייסתי לצבא. איש לא
הכריח אותי, כי המצרים אינם יכולים להכריח
סודאנים להתגייס לצבא.״
מדוע התגייס?
״כדי להתפרנס.״ הוא עבר ששה חודשי
אימונים במחנה ג׳בל אל־אספר במדבר המצרי.
לפני ששה חודשים נשלח לכונתילה, כנהג
מיכלית מים. משכורתו החדשית של תשע
לירות מצריות הועלתה בשתי לירות, תוספת
שירות מדברי. חופשות 45 :יום לשנה, מוקדשים
לביקור משפחתו בסודאן.
״כאשר שמעתי את היריות, ישנתי בחדרי.
קפצתי החוצה, אבל לא הספקתי לקחת את
הרובה שלי, מיד קיבלתי כדור ברגל וחיילים
ישראליים לקחו אותי בשבי.״
מה ידוע לו על ישראל?
״וואללה יא מידי, לא כלום. אני אפילו
לא שמעתי את השם לפני כן. אצלנו בסודאן
אין רדיו. ואנחנו לא יודעים לקרוא עתונים.
כשהביאו אותי כאן לכונתילה, אמרו לי כי
בכיוון הזה נמצא הגבול הישראלי. אני
מתנדב חופשי בצבא המצרי. אם מחר ארצה
בכך, אני יכול לקום ולחזור לביתי.״
מה דעתו על עבד אל־נאצר י
״וואללה יא סידי, לא ראיתי אותו אף פעם.
רק שמעתי עליו.״

מראש־פינה בכיוון לקריית־חיים, והנה כשהגענו
לסיבוב הר־כנען, עצר הנהג את מכוניתו
על יד החורשה, הוריד אותי בכוח,
אנס אותי וזרק אותי לעזאזל.״
פרעץ קודם זמנו. חיש מהר יצא הקצין
החוקר, בראש כיתת שוטרים ובלווית
המתלוננת, לסרוק את הכביש. בהגיעם לתחנת
הדלק בראש פינה, נתגלה הנהג .״נכון
מאד, אני אנסתי אותה,״ הודה הנהג ללא
היסום. נדהם הקצין :״האם ברצינות אתה
מודה, או שאתה מתלוצץ בלבד לא,
אדוני הקצין, אני מודה שאנסתי אותה.״
בפנים שקטים ומחייכים עלה הנהג אל מכונית
המשטרה שהסיעתהו לבית הכלא.
קציני המשטרה, שלמדו שלא להאמיו לוי־דויים
קלים, חקרו בסבלנות לפשר המאורע.
ד,ם גילו קטע של הווי ישראלי מקורי. סיפר
הנהג :״היא ביקשה ממני להוביל אותה
לקריית־חיים. טענתי שאינני נוסע לקריית־חיים.
אז היא ביקשה ממני לנסוע לחורשת
הר כנען ושם תתן לי ...ומיהו החמור שלא
יעשה דבר כזה כשבחורה חמודה מבקשת
ממנו?״
הודאתו של הנהג סיבכה את החקירה —
המתלוננת עמדה על טענתה שהנאשם ״אנס
אותי למרות רצוני,״ ואילו הנאשם טען :
״אנסתי ברצונה של המתלוננת.״
רק לאחר ימים אחדים של חקירות טרדניות
וממושכות, ורק לאחר שנתגלה כי
הנאשמת התלוננה פעם על מקרה דומה
(המשך בעמוד )12

העוגסמ 1מ

משתתף ב מ סדר

ה ג דו ד

שתיהצחורות לומדות בסמינר למורות
של הקיבוץ המאוחד בגבעת־השלושה. הן פנו
למשרד הבטחון בבקשה לאפשר להן לערוך
נשף, אשר הכנסותיו יוקדשו לקרן המגן. באותה
בקשה פנו מאות גופים צבוריים.

האל מו

**6מחה כראנם אינה עשירה, אף לא
צעירה. ילידת טונים ועתה תושבת
מעברת בית־ליד, היא מקבלת מדי חודש
המחאה על סך 47.027ל״י ממשרד הבטחון.
זוהי גימלתר, כאם שכולה.
השבוע נכנסה שמחה לבית החשוב ביותר
בקריה של תל־אביב: לשכת שר־הבטחון
בכבודו ובעצמו. היא נראתה נבוכה, אחזה
בידה את ההמחאה האחרונה שהגיעתה ממשרד
הבטחון .״אני רוצה לתת זה בשביל
נשק,״ גמגמה בעברית רצוצה.
הפקידים נדהמו .״מדוע את עושה זאת?״
שאל אותה אחד מהם ,״הרי מזה עליך לחיות
חודש שלם ! ״
שמחה פרצה בבכי .״זה מה שבני עמוס
היה עושה במקומי,״ השיבה .״אני גם אלך
לעבוד בססונג׳ה ואביא את הכסף שארוויח.
אסור שהערבים יקחו את הארץ הזאת מאתנו.״

משהו, הוא לא ר
עבעת נוסרה, צורב

^ ל חדר קבלה
\ 1קטנד, של שב
הספר היסודי יסוד
נושא מכתב אל 1
כי תלמידי בית־ד,
השכבה הענייה־בייו
ביניהם סכום של ;0
״זהו סכום שחג
המורד .,״חזרנו והו
את הוריהם ולדרו׳
ששייך להם, מותר
עמנואל הרוסי1 ,
של משרד הבטחו
״זכרו היטב,״ אמ
לנו לא מפני שאנח
נילחם מפני שאנחנו

״זוהי מצוות כהנים!״
**6מחה צראנם לא היתד, מקרה בודד.
\6/זכריה בן־נסים כהן, תימני נמוך ומצומק
בן ,55 נכנס גם הוא לאותו בניין נאה
ומוצל .״הנה תרומתי במזומנים,״ הודיע
בהניחו 55 לירות על השולחן ,״והנה גם
הקושאן של מגרש על־יד זכרון.״
זכריה האמין כי במגרשו ימצאו הקודחים
נפט בעתיד הקרוב .״במקרה זה,״ ביקש,
״יש להקדיש את רווחי־הנפט לבניית ירושלים
וחברון, בבוא יום שיחרורן. זוהי
מצוות כהנים.״
לנחמה חזן, אלמנה ואם לשבעה ילדים
הגרים כולם בחדר אחד, לא היה כסף לתרום•
לעומת זאת היה לכל בן משפחה
תכשיט זהב כלשהו. נחמה אספה אותם. רק
הטבעת של בנה הקטן מאנה להחלץ מאצבעו.
האם החליטה להשאיר לו אותה.
אך בנה פ ח בבכי: אם כל אחד תורם

״הבו לנו נשק!״ קרא משה שרת בפאתוס מעל
במת הכנסת וחיכה שמצפון העולם יזדעזע. אך
מצפון העולם לא הזדעזע. אף מעצמה זרה לא פתחה
את שערי מחסני הנשק שלה. אולם משהו בכל זאת
קרה, מכיוון שאיש לא ציפה לו. אזרחי ישראל הקטנים
האפורים /שטופי דאגות יומיום, נענו לקריאה
שלא היתה מכוונת אליהם. הם נתנו למדינה את
רווחיהם, את תכשיטיהם, ואת החסכונות שחסכו.

יפהלנצ׳י ק ה מחייכת בהנאה. רביד הפנינים ושתי הטבעות שתרמה לקרן המגן עברו בירושה
משך דורות במשפחתה. בתחילת מלחמת העצמאות הסתירה יפת רימונים על גופה, העבירה אותם
״כיום אני אמנם זקנה 62״ אומרת היא ,״אבל אענה לכל ק,ריאה״.
לעמדות ההגנה בירושלים.

הרוני יפת,

\ £ש ה של תל־אב
תת־מקלע עוזי. חית
לחרות על הכלי א
שנולד בדיוק ביום
חנווני אחד הביא
״כמה עולה עוזי י
״ 110 לירות,״ עו
״נו, טוב. הנה
תגובת התורם .״!
שלנו יהיה עוזי ש7
בוז,־ר צעיר׳ גבוה
ואפודה כחולד, הו;
רות בני עשר ל״י.
בתשובה לפקיד הרו
נכה צה״ל, כיום סב!

מהעדיף — שיכון או נשק? ״נשק !״
עם ארוסה לתרום את כל חסכונותיה — 150
ילידת עדן בת ה־ 8ו :״אם מצאנו מדינה משן

״הייתי רוצה

לתת הרבה יותר,״ התנצלה
מיקה נחמיאס בפני פקיד בנק הדואר, שעה
שתרמה חמש ל״י לקרן המגן. מיקה 20 ,שנח
בארץ ואם לתלמיד בית־ספר, נפלה לא מומן
בעבודתה. להמשיך יכלה לא למשכב,

אלברט גוזלן,

, 33 עלה נוסרוקך לפני שמו־נה
שנים, שירת בצה״ל בימי המלחמה. כרגע
מחוסר עבודה, תרם עשר ל״י .״גם את דמנו
ניתן, כי מכאן אין ליהודים לאן ללכת ׳ 1

העולם ר,ז

״ ל ז רו קאת המצרים לכל הרוחות !״ כך
רוצה עליזה מוטולה , 17 ,פקידה. היא מרוויחה
100ל״י לחודש, תרמה הפעם 11ל״י.
״בשביל דברים כל כן חשובים כמו נשק ל צבא
אפשר לוותר על הרבה דברים חשובים.״

הילד משה

יששכרוב (ימין) הוא בן שש
וחצי שנה. לפני שבוע שמע מפי חבריו
בבית הספר כי בכספי ילדים אפשר לקנות
נשק. הוא פתח את קופתו, הוציא ממנה תשע
לי״ ,שאל את אביו איפה קונים נשק לחיילים.

הו ארצהסוודר. במשפחת רגילה אין זו בעיית: האב מקצה כמה לירות מתקציב המשפחה.
אולם במשפחתו של עוזי חיון הקטן 6איו הכסף מצוי בשפע. לכן אסף פרוטות בקופת פח
פשוטה. לפתע שמע ברדיו כי ילדים תורמים את חסכונותיהם .״אילו היה לי מספיק כסף
בשביל לקנות טנק,״ אמר לאמו, הייתי נותן אותו. אבל אני מתבייש. יש לי רק שתי לירות
בקופה.״ הוריו הסבירו לו שגס שתי לירות עוזרות. הוא הופיע במשרד הבטחון, הגיש את
קופתו לקופאי :״קח!״ אסר לו ,״זה בשביל חלק קטן של טנק ״.חבריו׳ של עוזי לבית־הספר
העריכו במיוחד את הקרבן הגדול ׳שהביא למדינה, החליטו להגיש לו סוודר כמתנה לחורף.

גימלתי החודשית. זד, קצת יחסר לי, אבל אין
דבר.״

״אני עוד אשוב1״
ך* מר פרנקים, תושבת תל־אביב, היא
1 1עיוורת בשתי עיניה. כשהיא נשענת על
מקל ומודרכת על־ידי כלבה נכנסה למשרד
הבטחון, הניחה סיכת זהב על השלחן .״נשק
ליהודים היה תמיד קרוב ללבי. כל ׳ עוד
אין שלום, חייבת כל אשה לתת את כל
מה שיש לה למען בטחון עמה.״
כעבור יומיים שבה, הניחה 25ל״י במזומנים
על השולחן .״הרי היית כבר פעם
אחת כאן,״ קיא לעומתה מישהו.
״כן,״ חייכה בשקט ,״אני עוד אשוב. הכלב
כבר מכיר את הדרך.״
חנן בחבוט ( )17 בקש אישור לערוך נשף
ריקודים לחברה הסלונית שלו ואת ההכנסות
להקדיש לקרן המגן ״אם תביא כסף,״ היתר.

התשובה ,״נקבל אותו ברצון. אולם אין
אנו יכולים לתת חסות לנשפי ריקודים.״
הוא יצא משם כעבור חצי שעה, מהרהר
בכובד ראש כיצד אפשר לגייס את החברה
הסלונית ליום־יומיים של עבודה מיוחדת,
שתמורתה תוקדש לקרן המגן.

כס? שהיו עניים
ף! א כולם באו וסיפרו על עצמם. רבים
/שלחו את תרומתם בעילום שם ׳.לירות,
דולרים, טבעות זהב — אפילו רובלים רוסיים
שהוצאו מהמחזור לפני 30 שנה. הם
באו מפינות שונות ׳בארץ, מכל העדות והגלויות.
דבר אחד ציין אותם: ככל שהיו
עניים יותר, תרמו ביד רחבה יותר.
לא בצ׳קים ולא באמצעות בנקים, כי אם
בפרוטותיהם המעטות והיקרות התייצבו אנשי
הגדוד האלמוני במיסדר האילם מאחרי לוחמי
החזית.

סלימה יצחק

באה מפתח־תקווה כדי למסור
את תרומתה: אגרת חוב של 200ל״י.
היא כבר שילמה 160ל״י, חסרים עוד ארבעה
המלא. לשווייה שתגיע כדי תשלומים

במדינה

לא עת קינות עתה...
לישראל נותרו עוד חירות והוד
אם רק אומץ ומצא ועוז מילטון)

זז גי גו ה 1ש מ שו ! ־
תבני ת החגיגות
4.11.55
בכית העם
שעה 18.30

א ש 2לו!

אליפותארציתבשח־מט
שח־!מט — המשך סיום
5.11.55 העם אליפות ארצית ב בכית שעה 10.00
במגרשי ספורטמשחקי כדור עף
אחה״צ
בכית העם
בשעה 21.00 נשזף הפס טי ב ל

— סיום ההתחרות
ההתחרות

ת פי ש ת מו פרזו ת

בהנהלת שי אופיר
בהשתתפות להקת הפנטומימה
ולהקת שלושת המיתרים
(אדיה לביא, צבי בורובסקי, שמעון ישראלי)
תצוגת מסכות היסטוריות

תזמורת חיל אויר

קורסים חדשים
לרקודים מודרניים
6.11.55
כמשך היום
כשעה 20.30
בכית העם

תערובת נשל, של צה״ל

קונ צרט סיפופובי

בביצוע של התזמורת הסימפונית של צה״ל
המנצח: רב־סרן ריקליס

התכנית:

מאת פ. בן־חיים
תרועה לישראל
מאת עמנואל דה־פלה
האהבה הקוסמת
מאת ל. וף כטהובן
סימפוניה מם8 .
ועוד יצירות של בורודין, סטרבינסקי, פטרושגום

פו*ד, המורה לריקודים שחזר מנסיעתו השניה להשתלמות
מאמריקה, שם השתתף בקונגרס
העולמי למורים לריקודים׳ — פותח למתחילים קורסים חדשים
ולמתקדמים בקבוצות ובשעורים
פרטיים. בחודש הזה המחירים בהנחה
— לפני העונה.
להרשם: פוגל
הל־אביב, אלנבי 116

מאיר פלי
עומד לרשותך
מבוץ ומתקן פסנתרים מדופלם

7.11.55
כמשך היום
בשעה 20.30
כבית העם

הופיע הספר

רוב דוי
התקוממות גדולה ותהפוכות
החיים משמשים רקע
לעלילה הנודעת ביותר של
גדול סופרי בריטניה, הוא

ואלטר סקוט

ריקודי ם תנ״ניי ם ו ריקודי־ע ס חד שי ם

8.11.55
בשעה 20.30
בכית העם

הצגתהקו!מ דיה ״פוטש את פרלמוטר״
,מאת מונטגיו גלם • בביצוע להקת אשקלון
בימוי: מאיר ינאי (הוכן במיוחד לפסטיבל)

0.11.55
כשעה 20.30
בכית העם

מקהלות
וריקודי עם

10.11.55
כמשך היום
בשעה 16.00
כשעה 20.30
כאולם הבימה
תל־אכיב

נא להתקשר ! רחוב זננסיך 3ת״א
טלפון 24472

הוצאת ״ארזזכדד

תערוכת נשקשל צה״ל
להקת הבלט של רינה ניקובה
התכנית:

יום ספורט לנועראשקלון
מנחהלילדים ונוער

עולמית

בכורה

מאת הנדל
בצורה דהמטית־כוראוגרפית — בביצוע ד,אורטוריה הישראלית
ולהקת הריקוד של גרטרוד קראום
המנצח: פורדהאוז בן ציסי
בימוי וכוריאוגרפיה: גרטרוד קראוס

11.11.55 אחה״צ התחרויות ספורט
כשעות

משחקי טניס, פרור סל וקליעה למטרה
התחרות כדור רך (סופטבל)

מסיבת סיום.

ההכנסות

דטובת קרן המ&ן!!

עבור קהל המבקרים מתל־אביב ומערים אחרות תתפרסם מודעה לגבי סדורי הנסיעה אל
החגיגות וחזרה בעוד יומיים. כרטיסים להצגת ״שמשוך אפשר לקבל בקופת הבימה׳ אצל
פלטורס, רחוב אחד־העם ,28 תל־אביב, ובמשרדי־ד,תיירות הממשלתיים

תל־אפיב:

ירושלים:

רחוב מנדלי 3

חיפה:

ד ר כי אדם

צפור ה הו לכת למיסיון

קליעה למטרה -פינג־פונג -קריקט

12.11.55 בבוקר אחר הצהרים כערב כשעה 20.00
בכית העם

השכנים לא התרגשו כאשר נעלמה אשתו
של אריה סורביאנסקי 38 חקלאי ממושב
עין־ורד. מאז נשא אריה את רולה, נראה
היה כי הזוג חי באידיליה. רולה ילדה שני
בנים, ישראל ( )7וצבי 6היתר, עקרת־בית
למופת.
אולם לא כל הנוצץ הוא זהב האושר.
כשאריה מצא את אשתו לבסוף בבית הוריה,
אחרי חיפושים קדחתניים, נתגלה כי מתחת
למסווה המאושר של עקרת־הבית חיה אשד,
מרת־נפש. טענה רולה, בסרבה לחזור הביתה:
,הוא התנהג אלי באכזריות איומה. הוא
בלתי נורמלי בשטח חיי־המין. היו לו כל
מיני תביעות מופרזות שלא יכולתי לעמוד
בהן ...בנוכחות זרים היה קורא לי זונה
ולאמי נבלה, ואיים להרוג את הילדים.״
״אין סיכות״ .בעיני אדם פשוט היו
סיבות אלה מספיקות לפירוד הזוג. אולם
הרבנים, אשר להם מסרה המדינה את ענייני
האישות, חשבו אחרת. קבע ביודהדין הרבני
:״אין סיבות המונעות מן הזוג לחיות
חיי משפחה תקינים.״
השבוע התבררה בפני השופט המחוזי
התל־אביביב הדתי ישראל קיסטר, חובש
הכיפה, בקשתה של רולה סורביאנסקי להחזקת
הילדים. טען האב :״לאשתי אין כל
יחם לילדים. היא נתנה עיניה בגבר אחר
ועזבה את הבית, ואפילו לא באה לראות
מה שלום בניה. כל המלחמה היא נסיון
לסחיטה מצדה ומצד אמה.״
השופט הסכים, הפעם, עם האב. פסק
הוא :״אם שאינה !מסכימה לחיות עם בעלה,
אינה זכאית להחזיק בילדים.״ אריה שמח,
מיהר למשרד הרבנות כדי להגיש בקשה
לגט פטורין.

— הביצוע על ידי להקות אשקלון

הצנת

(המשך מעמוד )9
והדבר הוכח לאחר מכן כבדותא, נאלצה
גאולה להודות באמת. היא הבטיחה לנהג
להתמסר לו תמורת הסעתה לקריית־חיים
הרחוקה. אולם הנהג הפיקח נתגלה כסוחר
בלתי־הוגן. הוא גבה את המחיר מראש,
בחורשה הקרובה למקום המוצא, סירב אחר-
כך לספק את התמורה. במקום להסיעה,
השאירה עומדת על הכביש העזוב אחרי סיפוק
תאוותו.
המוסר היה, מן הסתם, רואה את האשם
כנהג. אולם החוק, שהוא יבש מטבעו, נהג
אחרת. גאולה החיננית, בת מרבד הקסמים,
נשלחה לשלושה חדשי מאסר בעוון מסירת
עדות־שקר.

רחוב הרצל ,2

רחוב בן־יהודה 5

זעקות חרדה, שפרצו בצהרי יום מאחד
הבתים במרכז כפר־סבא, הקהילו עוברים
ושבים אל דירתו של בנימין בורנשטיין ()41
מנהלה הגברתני של קופת מלוה וחיסכון
לעובדים במושבה. בחדר ניצבה רוזד, גרוניך
( )45 וסטרה נמרצות על לחייו המסמיקות
של בורנשטיין. דינה נחרץ מיד, כשזעק
בורנשטיין :״אני אגרש אותך מכפר סבא 1״
השבוע נאבקה אלמנה רוזה גרוניך עם
מחלתה בחדר צר בשיכון מאוריציוס, לא
ערערה על גזר הדין :״אחזור לרומניה,
אמסור את צפורה בתי למיסיון,״ פסקה
בהחלטיות.
ייאושה של צפורה, בוגרת בית ספר
לפקידות, נבע מתופעה משונה בה נתקלה
מאז החלה בחיפוש עבודה במושבה. בכל
מקום בו החלה לעבוד היתד, מקבלת הודעת
הארץ טנדר קטן במצב טוב מעונין לקנות
טלפון(מעריב).
מרדכי דן, תל־אביב
לשם העברת שיחות כבדות־משקל.
איך יגמל הילד מהציצה (כותרת
בזמנים).
אליק מג, חיפה
נחכה ונראה.
בטכס הכנסת בנו של הרך הנולד רענן
חיים אלתגר ...לא חסרה שום מפלגה
(ידיעות אחרונות).
מרדכי קרוגמן, פרדט־נץ
כולם באו לראות איך הרך הנולד מלמד
את אביו לעשות ילדים.

העולם הזה 942

פיטורין מיד כשהיתה מתגלה זהותה. כי
בצפורה היה מום שאינו ניתן לתיקון —
היא היתר. בתה של רוזה גרוניך.
״אל תהיי אידיוטית !״ עד לפני שנה
היתר, רוזה גרוניך, עולה חדשה אלמנה,
וחולנית, מקרה סוציאלי גרידא שאיש לא
שם לב אליו במיוחד. המפנה חל משקיבלה
בקיץ אשתקד עבודה במוסד הנוער עלומים
לחינוך יתומים המוחזק על־ידי נוטען ההסתדרותית.
בבואה
עם תום יום העבודה הראשון
ליטול את סלה, מצאה כי יד נסתרת מילאה
אותו בשפע מטעמים: חצי עוף ומחצית
הברווז ועוד כ־ 2קילו בשר לקינוח. רוזה
המופתעת קשרה בדמיונה את המצרכים הללו
עם הנהלת המטבח ל־ 160 ילדים, סרבה בכל
תוקף לקבל את התשורה .״אל תהיי אידיוטית,״
אמרה לה מנהלת המטבח זימבולה
פפו ,״תראי מה שאחרים לוקחים, אם תהיי
נאיבית — לא תגיעי לכלום.״
הסכנה אינה מהגבול. אבל רוזה
היתד, נאיבית מאד. כשראתה במרוצת הזמן
כיצד מזון, המיועד ליתומים רבים, מועבר
במכוניות לתל אביב, לא יכלה עוד לשתוק,

שלו אם לרגל עסקיו ואם לרגל עניינים אחרים.
בולום בולום 28 ,׳ בן כסר בענה׳ אחד
מגדולי עשירי הגליל, הוא חבר מק״י לשעבר,
שסולק ממנה לאחר שנאשם בשיתוף
פעולה עם הממשל־הצבאי.
מלבד קשריו הטובים עם הממשל הצבאי
קשור בולוס בולוס בקשרי אהבה חד־צדדיים
עם העלמה אילין דיב, בת כפר רמה. אולם,
בזמן האחרון נפוצה שמועה כי העלמה דיב
קשורה באהבה דו־סיטרית עם באסם פרח,
צורף נצרתי.
הדבר העלה את חמתו של בולוס בולום,
עד כי הפך למשורר. שירו הראשון שהתפרסם
באל־מג׳תמע (ירחון ספרותי ערבי)
נשא את הכותרת :״בחורה ערבית הינד.
סחורה בשוק.״
אשה ומנהיגה כאחד. לרוע המזל
למד בולום לדעת כי טעה. לפני זמן מה
התאהב רמזי כורי, נציג מק״י בעיריית
עכו, באחותו של בולום בולוס, שבהיותו
בעל חשבון ישן עם מק״י סירב בתוקף לאשר
את הנישואין. כורי לא המתין עד שית־רכך
לב האח, חטף את הנערה והביא לעכו
אשד, לעצמו ומנהיגה קומוניסטית מבריקה
לסניף המקומי.
מחייכים ערביי הגליל: איזה שיר יכתוב
בולוס כעת 1

פ ש עי ם
ה א רו סו תהה רו סו ת
״נוסעת להדר?״ פנה צעיר גבה־קומה
ומעוטר זקן אל צעירה בלונדית נאת־גוף,
לאחר שהתיישב לצידה. הוא לא הסתפק
בתשובתה הקצרה, גרר אותה לשיחה שוטפת,
ירד ׳כבמקרה באותה תחנה שירדה
היא והמשיך את דרכו ממש בכיוונה שלה.
כך התחיל הרומאן בין צבי מרקוזה ()23
שהציג את עצמו כסגן בחיל ה --
וכבן לאם היושבת בשווייץ, לבין אותה בלונדית
חובבת־ספרות, שהפכה עד מהרה לארוסתו.
באחד
הימים הופיע בעל הרעמה השחורה
והעיניים היוקדות בפני ארוסתו, התעניין בספרים
שקראה לאחרונה, סיפר על עיסוקיו
הצבאיים, כשהוא נעזר בתיק המפות התלוי
על שכמו. הוא הצטער על שטרם הגיע אליו
הצ׳ק השמן ששלחה אליו אמו משווייץ.
נערתו שמחה להלוות לו כמה מאות לירות
עלובות לצורכי החתונה, וכשנפרד אותו לילה
מארוסתו, נטל עמו, לאחר המלצותיה הנרגשות,
את חלף עם הרוח. מאז חלף עם
הרוח מעיני ארוסתו, יחד עם ספרה של
מרגרט מיטשל וההלוואה•

מועמדת למיסיון גרוניד
שיני בנות תקהינה

גילתה את שראו עיניה למיכאל (״מישקה״)
הולנברג נציג מפ״ם במועצה המקומית• האחרון,
ביקש מיו״ר המועצה, יצחק סורקים,
(מפא״י) לברר את אמיתות ההאשמות. סורקים
הבטיח בהן צדק לא לגלות את מקור
האינפורמציה. למחרת, פוטרה רוזה מעבודתה.
נאמר לה שאין היא רצוייד, עוד במקום.
כאן החלה פרשה רצופת התנכרות ורדיפות
שלא נסתיימה באם בלבד, לפי הכלל: אמהות
יאכלו בושר ושני בנות תקהינה. לאחר לחיצות
והשתדלויות, בהתערבותו של ראש המועצה,
התקבלה צפורה בתה של רוזה,
לעבודה בקופת נולוה וחיסבון של העובדים.
לאחר שבוע עבודה, בו הצליחה להתחבב
על בל העובדים, נקראה צפורה לחדרו של
המנהל בורנשטיין שהודיע לה קצרות :״את
מפוטרת,״ סרב לתת כל סיבה לפיטורין.
צפורה הרגשנית פרצה בבכי, מיהרה לרוץ
לבית ידיד. אדם שראה אותה במרוצתה חשש
למעשה שטות מצידה, מיהר להודיע לאמה.
נרגזת ומבוהלת מיהרה מזה גרוניך בעקבות
בתה, באה לביתו של בורנשטיין ודרשה
הסבר לפיטורי בתה. המנהל, המכיר בערך
עצמו ואינו מצטיין בנימוסים יתירים, הסביר
את סיבת הפיטורים :״גם את וגם
בתך אינכן רצויות בכפר־סבא.״
אמרה רוזה גרוניך :״הגבול נמצא ארבעה
קילומטרים מהמושבה. אולם, הסכנה
לכפר־סבא אינה מהגבול, הסכנה נמצאת
בתוך המושבה, בליבם של אנשים מסויימים.״

ד ר כי חיים
הלכה ומעשה
תושבי הכפרים הערביים בגליל מיטיבים
להכיר את בולוס בולוס המסתובב בג׳יס

נשק אינטימי. מכנסי חאקי ארוכים,
ילקוט מפות, נעלי־סיירים וחולצה שחורה
מעוטרת בסמל קורס־ד,קצינים — אלה היוו
את לבושו של הצעיר שפגש בבית־קפה
תל־אביכי נערה שחרחורת .״קוראים לי
צ׳וקס,״ אמר לה. הרומאן החל, ובעקבותיו
באד, כעבור שבועיים הצעת־הנישואין. צ׳וקס
חיכה לצ׳ק מאמו, תושבת הולנד, קיבל
מד,שחרחורת הלוואה למימון הנשואין. הוא
נעלם.
מדי שבועיים, או חודש, הזר המעשה ונשנה
כשהוא מסתיים מיד בהבטחת־נישואין,
כסף לצורכי חתונה והעלמות. כאשר איימה
אחת הארוסות ההרוסות להתלונן במשטרה
באס לא יחזיר את כספה, איים עליה צבי
כי יפרסם ברבים את יחסיהם האינטימיים.
האיום פעל כמטה קסמים. כל הארוסות פחדו
להתלונן עליו.
רפואה שלמה. בשבוע שעבד לן צבי
בביתו של מורה בעין־כרם הסמוכה לירושלים.
כתודה על הכנסת האורחים, נטל עמו
את ארנקו המלא של אותו מורה, צרף אליו
להשלמת הציוד פגיון ערבי יקר שהיה תלוי
על הקיר. המורה מיהר למשטרה, מסר את
תאורו של עלם־החמודות שנעלם.
השבוע נתפש צבי בחברת יפר,פיה חיפאית,
שעה שעמד להיכנס עמה לסרט אבא ארך-
הרגליים ובכיסו ארנק מלא כסף ואקדוח
טעון. רגליו שלו לא היו די ארוכות. כשנתברר
שהוא בעל עבר פלילי, אף ישב
כבר בכלא בעוון רמאות, הוחזר לאותו מקום.
שם יכול היה לחבות בשקט למכתב מאמו,
לא משווייץ ולא מהולנד, אלא מצריפה הרעוע
בנתניה• האם, עולה חדשה מרומניה, לא
ידעה דבר על ההצלחות של בנה בשטח
האהבה המקצועית.
נאנח צבי :״אולי ירפא אותי בית־הסוהר
ממחלתי ! ״
החי כרזה מונעת זהירות
ף* תליאביב, נסע נהג אחורה, מחץ את
כיפת המכונית שעמדה מאחוריו, טען
להגנתו כי לא יכול היה להסתכל בעד חלונו
האחורי מפני שהדביקו עליו כרזה האומרת
״זהירות מונעת אסון.״

צדקה תציל ממות
^ לונדון, דחו מארגני נשף צדקה את
^ הצעתו של קברן לנדב להם זכות לק־בורת־חינם
כפרם להגרלה.

דן־ דיינו
-סו־פא

קו? המון כקול שדיס
ף כו מ כיי, הודו, התירה הצנזורה את
^ הצגת סרטה של סופיה לורן, אאידה,
אחרי שחתכה ממנו 380 מטר של חזה.

־ קמי־מ
-סו־פא

חד גדיא

^ דפנה, חילץ טרקטור חברת חריט בזה
^ אחר זה את טרקטור משק כפר־סולד,
ששקע בנסותו לחלץ מכבול החולה את הטרקטור
של משק דן, ששקע בנסותו לחלץ
את הטרקטור של משק דפנה, ששקע בעת
דיסקוס חלקת חריש בחולה.

קטי־קטו־ אליק

ב לי ק

-בום

גם אתה

גירסא דיגקותא
^ מיאמי, פלורידה, התניע ילד בן שלוש
^ את מכונית אביו החדשה, פגע תוך
עשר דקות נהיגה באופניים, מכונית גרר,
מספר עצים, גינת פרחים, גור אבנים, ויצא
מן המכונית בשלום.

הצד השני ש? המטבע
ך* תל־אביב, קיבל בעל־בית בשכו
^ מונטפיורי הוועד, עירונית על העל
שומת מם־הרכוש החל על ביתו, הוועד, ז
רונית אחרת על היות הבית לא ראוי למ
רים.

אין הבס בבעל הגס׳
^ טוקיו, יפן, אסרה המשטרה המקוג
את ניגוסקה הוטייאמה, האשימה או
בהברחת סמים משכרים, גילתה, במאוו
כי הוסייאמה הוא יושב־ראש האגודה הו
יאפנית למניעת פשעים.

סיגריות

250 פרוטה
10 )101 )1).י01_. 111
*)1)£,1י 01 ) 1.11• 1א א 110א).
01א 11)1011. )1). 1!1א 0־1

השבלה מקצועי
^ ניאפולי, איטליה, ביקרה <!
שרירים של דרום איטליה בבית־ר,
המקומי, ערכה הצגה מיוחדת לאסירים,
גימד, להם כיצד לכופף ולשבור סריגי־ו

בוס התרי

ך* שיקאגו, ארצות״הברית, החלים
^ מכונית לשים קץ לגניבות ממכו
להן נפל קרבן ארבע פעמים בזו אחו
הטמין מלכודת עכברים בתוך ערימת
צים בתא הנהג, גילה למחרת כי המל
נגנבה.

ף* פאריס, החליטה העיריה לפצות 1
4קרת־בית אתר שאוסף־אשפה קצו
ראי נטל מחצר ביתה סלסלת כבסים מתייו
שים, אותה חשב בפח אשפה.

טבק גלל גדל בגליל העליון מעורב
בטבק יבוא ריחני 20 ,סיגריות
בחפיסה וכלאחתמלאה
כולה בתערובת מצטיינת זו.

מגע איגטיג
^ צפת, הופיע אחד התושבים אצל רוג

זכור ובעד חצי לי ר ה
אתה מ ק בל 2ח פי סו ת
מ הודרו ת עם סיגריו ת
נפלאות. סיגריות גליל•

^ קופת־חולים, כשבפיו הסבר מקורי לשו
צלעותיו השבורות :״אשתי חיבקה אותי חז
מדי.״

בשלם
שזייץ
פםק־ ד ץ של מ על ה

ד׳״ד־״סמים

0200020100020100010100000201000

חדש!

לשטיפת כלים
רצפות ואמבטיה
2״מקליף
לבקבוק מים
מחיר 6מקלין
רק 290 פרוטה

המפיצים: חברת נאמנות
למזרח הקרוב בע״מ
תל־אביב: טלפון 84363
חיפה: טלפון 4811
ירושלים :
מרו׳ טל 61783 .

עוברים ושבים ברחוב פרייר ,,ציריך, נעצרו
בבהלה כשהצליפו באחד מימי אפריל׳
, 1954 כמה יריות־אקדח על הכביש. הן פגעו
בבעליו של קאדילק מהודר, שחנה ליד המדרכה.
האיש צנח במקום בשלולית דם, הובא
לבית־החולים ומת כעבור דקות מעטות
(העולם הזה .)865
לפני מותו עוד הספיק הגוסס להפליט את
שם רוצחו. כשנשאל מה סיבת הרצח, הוציא
בקושי את המלה ״סחיטה״ .הניירות שנמצאו
בכיסו גילו שהיה זה סוחר יהודי מפולין
בשם יאנק קליימן.
השוטרים עוד עסקו בזיהוי הגופה, כאשר
עצרה מונית לפני בנין מטה המשטרה בציריך.
מתוכה יצא גבר לבוש ברשלנות, כבן
,30 שטען כי מוצאו מהונגריה. ברשותו היה
דרכון על שם ירשי קשאן. הוא גילה שהוא
יהודי אדוק, וכי רצת את יאנק קליימן.
זרוע משותקת. השופט החוקר קיבל
רושם מוזר, כמעט מחלחל. לכל השאלות
השיב קשאן תשובות חד־גווניות וחמקניות.
ניכרו בו סימנים של פסיכוזה קשה. זרועו
הימנית, שהפעילה את נשק הרצח, היתד, לפתע
משותקת. הוא דרש שיובא
לבית־הכנסת לפני המשכת החקירה.
אחרי
ביקור זה הפך קשאן לפתע
ידידותי ומוכן לגלות את
האמת. גם השיתוק בזרועו נעלם
לפתע. עתה מסר, טוף טוף,
את זהותו האמיתית: שמו לא
היה קשאן, אלא זאמק ויטוס.
מוצאו לא היה מהונגריה, אלא
מן האוקראיני, הפולנית.
משך שנה וחצי ישב ויטוס
במעצר חקירה. החודש דן אותו
בית־המשפט העליון של ציריך
לשבע שנות מאסר, אף כי הביא
בחשבון כי ויטוס אינו שפוי לגמרי
בדעתו, מאז נפצע בראשו
במלחמה. בית־המשפט האמין שלא
היה שום נימוק שפל למפשע.
ויטוס רצח בכוונה תחילה, אולם
הוא פעל מתוך שיגעון לצדק,
שאפשר היה לקרוא לו ״שנאה

העתונות השח־ייצית לא קיבלה
את פטק־הדין בסבר פנים יפות.
לדעתה היה זה עיוות־הדין. הרוצח
עשה את שלו, לדעתה, מתוך
הרגשת־חובה, ביצע נגד
קליימן מעין פסק־דין של מעלה,
אחרי שהלה התחמק מידי בית-
דין רבני יהודי.
צדב על הצוואר. שבוע
לפני הרצח נדרש קליימן, שנמצא
במקרה בציריך, על ידי רב
הקהילה היהודית להתייצב לדין־
תורה. קליימן נתבע להודיע תוך
ארבעה ימים אם הוא מוכן לקבל
על עצמו את מרות בית״הדין.
כאשר לא השמיע קליימן כל
תשובה, ארב לו התובע ויטוס
לפני בנין התיאטרון העירוני, כשהאקדח
מוכן בידו. אולם, ה־קרבן
נעלם בדוחק מבקרי התיאטרון.
כעבור יום גילה ויטוס
את קליימן מחדש. לפני שלחץ יל׳״ מי ק
על ההדק, התפלל לאלוהים, ביקש ממנו להציל
את קליימן מן הכדור אם אמנם הוא
חף מפשע. אלוהים קבע שקליימן אשם :
הכדור שם קץ לחייו.
זאמק ויטוס נולד בעיירה לוצק. אביו סחר
בדגים ובדברי־עור, היה יהודי אדוק. כשכבשו
הרוסים את פולין המזרחית, בראשית
מלחמת־העולם, נתפס ויטוס בגלגלי המלחמה.
כנער מטבח במטה קרבי סובייטי השתתף
בנסיגה הרוסית הגדולה.
בלבו נשאר יהודי פולני. רק מטרה אחת
היתה לנגד עיניו: להצטרף לפרטיזאנים הפולניים
כדי לנקום בגרמנים, שהשמידו את
משפחתו בלוצק וזרקור, לתוך קבר המוני.
אולם הפולנים לא רצו בויטוס היהודי.
הפרטיזאנים היו ברובם אנטישמיים. על כן
הפך זאמק ויטוס לירשי קשאן, רכש את
דרכונו של הונגרי מת ותלה צלב על צווארו.
אולם הפולנים גילו את התרמית, גרשו את
המתנדב.
20ק״ ג קפה. ויטוס כבר נכנע. איך שהוא

הגיע לסמרקאנד, הצליח שם להצטרף לצבא
הפולני הקומוניסטי. בימים האחרונים של
מלחמת העולם פגע רסיס של פגז בראשו.
אחרי המלחמה החל לסחור בבדים בעיר
שטטין, שעברה מידי הגרמנים לפולין. את
הסחורה רכש בשוק השחור הברלינאי. אז
הכיר את בן מולדתו, קליימן, שקנה בשטטין
20 קילוגרם קפה. זה היה ההון היסודי עליו
רצה להקים פרנסה בשוק השחור. האמביציה
של קליימן מצאה חן בעיני ויטוס, שלקח אותו
במכוניתו לברלין, מסרו שם לידי ידידיו
בשוק השחור של ככר אלכסנדר.
כעבור זמן מה עבר גם ויטוס לברלין,
התגורר במחנה חפליטים של אונרר״א, העתיק
את פעולתו מבדים לזהב ותכשיטים.
כהון יסודי שימשו לו חבילות המזון של
אונרר״א, אותן מכר ברווח.
ארגז הפרופסור. באחד הימים נפגש
ויטוס באדם שכינה את עצמו בשם פרופסור.
שמו האמיתי של הפרופסור לא נודע לויטוס
מעולם. הפרופסור הראה לו ארגז קטן וחתום,
אותו הציל, לדבריו, ממלאי הצבא הגרמני.
כששמע ויטוס שהארגז מכיל ראדיום, הלם
ליבו בחוזקה. הוא הבין כי עבר יום־הקט־נות.
שעתו הגדולה הגיעה.
הוא התייעץ עם שותפיו, שני יהודים בשם

את ברקוביץ בלוזית ידידו, פרלמן, אל האי-
זור הסובייטי כדי להיפגש עם קליימן. מאז
לא ראה עוד את ברקוביץ. הרוסים אסרוהו.
פרלמן הצליח להימלט.
לויטום היה ברור כי קליימן הלשין על
שני היהודים באזני הסובייטים. אולי אף
אמר להם שהם מרגלים אמריקאיים. כך רצה,
לדעת ויטוס, להיפטר משותפיו המרומים.
הוצאה לפועל. נרעש ונרגש הלך ויטוס
לקליימן כדי לברר בעצמו את פרטי הבגידה.
הפגישה לא נתקיימה. קליימן משך
גם את ויטוס לתוך מלכודת ממנה הצליח
להיחלץ, כפי שסיפר לבית המשפט השוזיצי,
רק ברגע האחרון.
ויטוס עזב את ברלין, עבר לפרים. שם
המתינה לו בשורת איוב: גם את שותפו
ריבאק הצליחו הרוסים לתפוס בעזרת הבוגד.

ויטוס לא היה פחון. הוא חזר לפולין,
עסק שוב במסחר בדים, חקר בשקט מה
קרה לשותפיו. כשנודע לו מזדאות שהשניים
נעלמו בסיביר, גמר אומר בלבו לסלק את
החשבון.
לפני שנתיים תפס את קליימן בישראל,
שם עסק הלה במסחר. ויטוס דרש ממנו לד,ו
פיע בפני דין־תורה. קליימן הסכים. אך ימים
מעטים לפני התאריך הקבוע נעלם
בדרכו לאמריקה.
ויטוס רדף אחריו ברחבי העולם.
סוף־סוף גילה אותו בציריך,
חזר ודרש ממנו להתייצב
לדין. כשלא נענה גם הפעם, פסק
את הדין בעצמו והוציאו לפועל
במו ידיו.

יוגוסלביה
קרב הלוויתני

רצח קליימן(התרשמותו של צייר;
זרוע משותקת הפעילה את ההדק
ברקוביץ וריבק, כיצד למכור את אוצרו של
הפרופסור. ברקוביץ הזכיר אדם המקיים קשרים
טובים עם הרוסים, אחד בשם יאנק קליי־מן.
ויטוס חייך למשמע השם. הוא שמח
שעיסקת הראדיום תימצא בידיו הבטוחות של
אדם כה נאמן כבן־חסותו לשעבר.
קליימן קיבל את הארגז והביאו אל הרוסים.
מברלין המזרחית, שם התגורר, הודיע
לידידיו במערב העיר שהתוכן ייבדק תחילה
במוסקבה. עד אז אין לדעת דבר.
מרגלים אמריקאיים. לפתע באה ידיעה
מדהימה מקליימן. הרוסים גילו שהפרופסור
אינו אלא רמאי, וכי תוכן הארגז חטר־ערך.
כעבור דמים מעטים שלח קליימן לידידו
ויטוס את ארגז־הראדיום הריק. אולם הוא
המתיק את המכה בפרס מלכותי. הרוסים, כך
הודיעו, מצאו שתוכן הארגז שוזר, בכל זאת
5000 דולר.
מאז אותו רגע כירסם חשד מכוער בלבו
של ויטוס. שמא הכיל הארגז בכל זאת רדיום?
שמא רימה אותו קליימן? הוא שלח

רב־סרן מאטיה מאקוט, איש
הטייסת השניה של חיל האויר
היוגוסלבי, חג שעות ארוכות על
פני מפרץ נין. לפתע גילה את
מטרתו. הוא צלל לעבר המים
השקטים של הים האדריאטי. תותחי
המטוס נבחו. כעבור 120
יריות התבהרו פניו של הטייס
הטיטואי. שבע־רצון חזר לבסיסו.
תושבי נין, עיר־נמל קטנה,
עקבו אחרי מיבצעי הטייס בספקנות
גלויה. כי מזה כמה ימים
ירדו בעיניהם מניות הכוחות ה־מזויינים
היוגוסלביים פלאים.
חוש-הומור רטוב. גרם
לתופעה מעציבה זו לוייתן גדול,
שתעה לפני חדש לתוך מפרץ
נין, הסגור כמעט על־ידי שר־שרת־איים
מפני הים הפתוח. הדייג
פטר שטוליץ, הרגיש בו
ראשון. אולם כאדם זהיר לא
גילה את הדבר, מחשש פן יתייחסו
אזרחי החוף האדריאטי,
האוהבים את הטיפה המרה, באי
אמון לסיפור־הבלים על לוייתן
בן 20 מטר. אולם הלוייתן לא
היד, פרי הסליבוביץ. גם חבריי
של הדייג הבחינו בו כעבור
יום־יומיים. מודאגים לגורל רשתותיהם
הזעיקו את חיל־הים.
למחרא היום דהרה לתוך המפרץ
סירת טורפד גאה, כדי
להתגבר בלהט מהפכני על הפולש
הזר. כל תושבי החוף הופיעי
בשפת הים, בדי לחזות בהפגנת העוצמה
הצבאית. תחת זאת הופגן רק חוש־ההומור
של הלוייתן.
הקרב ארך יומיים. תאר אותו וצ׳רנה
מבן סטי, עתון־הערב הטיטואי :״הלוייתן
לא התרשם ממטחי ספינת־המלחמה. הוא
שט בנחת במפרץ, נעלם לפעמים והפליט,
בהתרוממו מחדש, סילון־מים גבוה. ביום
השני עבר צוות הספינה לזריקת רימוני־יד.
אולם גם אלה לא הפריעו ללוייתן. אז
נטשה הספינה את שדה־הקרב. הלוייתן ליוה
אותה, והצדיע לה בשלושה סילוני מים.
האויב הובס. כדי להציל את הפרם־
טיג׳ה של העוצמה הצבאית היוגוסלבית,
הזעיקה הספינה את חיל־האויר. כך
זכה רב־סרן מאקוט לתפקידו המוזר והמכובד
ביותר. הודעתו על היעלמו הסופי
של האדיב לא עוררה אמון. משך שבעד,
ימים נסרק המפרץ, עד שנתגלה גוף שחור
בתחתית הים. האדיב הושמד.
העולם הזה 942

חלש מלכות הווסל
ראיון מוזר, מלווה בהערו ת שד תמיהה

ך 1פאריס אפ ^י להתקל כמעט בכל
^ דבר. על כן נתקלתי יום אחד במר
מ. א .גאפור.
מר מ. א .גאפור הוא הודי׳ יליד מדגם־
קאר. אביו היה מוסלמי. אמו הינדית. סבו
נידון למוות ונתלה כחוק בידי הבריטים,
בשל השתתפות במרידה. מר גאפור אינו
•מדבר אנגלית. הוא נשיאה של האגודה הכלל-
מוסלמית, שמרכזה בפאריס, וכמו כן הוא
משמש כמזכירן הכללי של האגודה ההודית
בצרפת, של ההתאחדות ההינדית־מוסלמית
בצרפת וחבר בליגה העולמית למניעת רדיפות
גזעיות ואנטישמיות.
מצחיק נורא, כל כל הרבה וועדים, אגודות,
הסתדרויות והתאחדויות. ובכל זאת, האיש
גאפור הוא בעל השפעה ובעל מהלכים בחוגים
שהאינטרסים שלהם משתרעים מקראצ׳י
עד טנג׳יר. הוא ידיד אישי לג׳ואהארלאל
נהרו, קרישנה מאנון, אף היה ידיד למנוח
סדבחאס צ׳נדרה בוז* ,למרות הבדלי הדעות
ביניהם.
הוא חבר מכובד בוועד הצרפתי לקידום
ענייני צפון־אפריקה, וועד שבו יושבים אנשים
כמו פרנסואה מוריאק. עיקר עיסוקו
בשנים האחרונות היה בבעיית צפון־אפריקה.
כתוצאה מכך ביקרה המשטרה הצרפתית
לפני שנה במשרדו, ערכה חיפוש מקיף,
החרימה את כל הארכיונים וגזרה על האגודה
להפסיק את פעילותה.

קיסטאן״ הוא ״ארץ הקודש״ ,ומ״ארץ הקודש״
ועד ל״מלחמת הקודש״ רק פסיעה אחת.
פאקיסטאן הוקמה בידי אנגליה ואמריקה כדי
לשמש בית־נשק אסיאתי נגד הקומוניזם
ושוט לנופף בו על הודו. לעמי אסיה אין
כל ענין לשרת את עניינו של המערב.
(לעצמי: האיש הזה מבין היטב את העקרונות
העצובים של המשחק המדיני. יחד
עם זה, הוא מקווה להשיב על השאלות
הבוערות הללו בנאיביות של רפורמטר דתי.
איך אפשר למשוח את גלגלי התעשייה בשמן
הדת? האם גם אדם נאור כמותו חייב
להביא סמוכים לדעותיו מ״מובנו האמיתי
של הקוראן?״)

ערמומיים כמו שדים
1*/ווווווו ^
ש: האם אפשר׳ לדעתך, לארגן חברה
מודרנית על יסודות הדת?
ת: בהחלט. לאיסלאם אין כנסיה. זוהי

בקולות. קרישנה מאנון הוא אחד הדיפלומטים
המזהירים בעולם כיום).

ע מי אסיה בעקבות הודו
ש: מה מקומה של האשד, בחברה המוסלמית?

הקוראן לא שלל מהאשה כל זכויות.
ש: האם ידוע לך שחוגים פוליטיים באמריקה
משתעשעים בחלום מלכות האיסלאם,
שתלכד את כל העמים המוסלמיים
מקראצ׳י עד טנג׳יר במלחמה נגד הקומוניזם?

ברוסיה יש 50 מיליון מוסלמים.
(איזו תשובה !)
ש ! :מה יחסך למדינת ישראל?
ת: אין שום גורם אובייקטיבי מוצדק
למתיחות בין ישראל לערב. אולם כל עוד
תשמשנה גם ישראל וגם מדינות ערב ככדורי
משחק בידי האימפריאליזם, לא יבוא הקץ

הבינלאומית. כל עמי אסיה ילכו אחריו !
בדרך זו.

מלחמה בלתי אינפאנטילית
רטי הראיון האחרים אינם חשובים
ואינם עניין לכאן. דובר שם על קשייו
הכלכליים של נהרו. על האנגלים הממזרים,
שהתנו את יציאתם מהודו בתנאי שיורשה
למהרדז׳ות להוציא את כספם מהודו ולהפקירו
בבנקים אמריקאיים. וכך התרוקנה הודו
מכל מלאי הזהב שהיה;לה, שהיה אחד הגדולים
בעולם. דובר שם על צפון־אפריקה.
על מנהיג הברברים, אל־גלאווי, המרכז בידיו
את כל רשת בתי הבושת של מאראקש.
.ועל עוד הרבה והרבה עניינים.
בסיכום: כל העניין יכול להיראות מצחיק
ואבסורדי, בעיני מי שרוצה לצחוק.
מרכסיזם מוסלמי. מרבסיזם בודהיסטי. מרב־סיזם
הינדואי. האנגלים צחקו מאיש אחד

מובנו האמיתי שד הקוראן
^ ת הראיון הבא, שנתן לי מר גאפור
\ 1בחדרי, ליד אוזני דה ואגראם, אני מוסר
כלשונו, בלווית הערות. איני יכול להימנע
מההערות הללו, כי הן באות ללמד על המחשבות
שהתרוצצו במוחי כאשר שמעתי את
דבריו. אי אפשר להבין שיחה בין שני
אנשים אם לא יודעים מהן המחשבות שהתרוצצו
בירכתי מוחם באותה שעה. אני יודע
פחות או יותר מה חשבתי אני. רשות הדיבור
למר גאפור.
ש: מר גאפור, מהי מטרת האגודה הכלל־מוסלמית?

מטרתה לעורר את כל המוסלמים
בעולם לפרוק מעליהם את עול האימפריאליזם
המערבי ולארגנם בקהיליה מוסלמית.
(אני לעצמי: ימי הבינים. מדינה תיאו־קראטית.
חג׳ אמין אל־חוסייני. אגא חאן.
איך הוא !מתאר לעצמו בימינו מין מכנה־משותף
שכזה י)
בקול רם: האם אין זה אותו הדבר אליו
שואפים גם הליגה המוסלמית, גם האחים
המוסלמים וגם הליגה הערבית י
הוא: אין זה בדיוק אותו הדבר, למרות
הדמיון בשם. הליגה הערבית היא מעיקרה
מכשיר פיאודאלי, שהוקם בידי מעצמות המערב
כדי לעצור את הקומוניזם. הממשלות
החברות !בליגה הערבית אינן עושות דבר
לקידום ארצותיהן ולשחרורן המלא והסופי.
אחדות פאן־ערבית או פאן־מוסלמית בצל
האימפריאליזם הופכת את הדת למכשיר
לניצול ההמונים. אין זה מובנו המקורי
של האיסאלם.
אשר לאחים המוסלמים, הרי הם תנועה
ריאקציונית, השואפת להחזיר את הגלגל אחורנית•
הם דוגלים באלמות, גזענות ובשאר
עקרונות הנוגדים את רוח האיסלאם, שהינה
דת סובלנית. ובאשר לליגה המוסלמית ב־פאקיסטאן,
הרי עצם השם ״פאקיסטאן״ הוא
סיסמת מלחמה גזענית. פירוש המילה ״פא*
המנהיג הפאשיסטי ההודי שייסד צבא
הודי בגולה בזוזטות היפאנים.

.פו וו ל ת ודז1כ-.ב׳-נ^

״נשל; חדש למען השלום״*
דת חפשית. לפי עקרונות האיסלאם אחראי
כל אדם בפני אלהיו באורח חפשי ועצמאי,
ללא כל מתווכים. בחברה המוסלמית מותר
יהיה לכל אדם לרכז בידו רק מינימום של
קניין פרטי, כל השאר יהיה רכוש המדינה.
האדם הלבן, המרכז בידיו כיום את מרבית
הקניין החומרי של העולם הזה, חושש מפני
הצהובים והשחורים המתרבים במהירות. אם
יתרבו יתר על המידה, ירצו גם הם ליטול
לעצמם חלק מהקניינים הללו. לשם הגנה
עליהם מוכן האיש המערבי לצאת למלחמות
השמד. רק הגבלה עליונה על חופש הקניין
הפרטי תשים קץ למלחמות.
(זה לא איסלאם. זה אוטופיזם אירופי,
יוגיזם הודי, ובכלל לא חשוב מה זה. אולי
הוא לא כל כך תמים ולא כל בך מוסלמי.
אולי הוא פשוט יודע שהאיסלאם הוא עדיין
כוח כביר, ואולי הוא סבור שרק בסיסמת
האיסלאם אפשר להניע את עמי אסיה לגרש
את הקולוניאליזם — אם לא בקומוניזם.
מי יודע אצל אלה הרומנטיקאים, לפעמים
הם ערמומיים כמו שדים. גנדי הקדוש היה
דיפלומט ערום בחסד עליון. נהרו, האריסטוקרט
איש המוסר, עדיין לא הכיר בזכותה
של מדינת ישראל להתקיים — כי הוא מעוניין
בקולות הערבים. לא חכמה, כולם מעוניינים

למתיחות זאת. מדינת ישראל חזקה ומפותחת
מבחינה תעשייתית תגזול מאת האימפריאליזם
את השליטה הכלכלית באיזור.
אותו מצב קיים באותה צורה גם בין הודו
ופאקיסטאן.
(יופי ! אם כך, מדוע לא הכיר נהרו במדינת
ישראל?)
ש: האם אתה מכיר בקיומה של מדינת
ישראל?
ת: אני ומכיר בקיומו של בל עם ובזכותו
של כל עם להקים לו מדינה.
ש: אם אתה מטיף לקר,יליד, מוסלמית,
מה תעשה בהודו?
ת: הודו תהיה מנהיגת העולם המוסלמי.
(לא פחות ולא יותר. הוא אפילו אינו
מניד עפעף. בכלל לא נדמה לו שהיתר, איזו
סתירה כלשהי בדבריו. הוא אינו זקוק להגיון
שלנו).
ש: מדוע 1
ת: הודו, תחת הנהגתו של נהרו, תלמידו
של גנדי, היתד. הראשונה להניף את
דגל האנטי־קולוניאליזם באסיה. כל מדינות
אסיה׳ לרבות אינדונזיה המוסלמית־אורטודוק־סית
ומצרים של עבד אל־נאצר, הכירו במנהיגותה
הבלתי מעורערת של הודו. נהרו
הורה לעמי אסיה דרך ללכת בה במדיניות

שהטיף לגידול עזים וטוזית אריגים בבית.
אבל הם יצאו מהודו והיום נמכרים אריגים
מתוצרת הודו בשווקי אנגליה במחירים המעמידים
את מנצ׳סטר במצב עדין. נורא מצחיק,
איך אנשים כאלה מסוגלים לערבב ברצינות
הגמורה ביותר את כל התורות החברתיות
המודרניות עם כל הדתות העתיקות.
הצרה היא שאנשים מסוג זה הם הקובעים
היום את דמותה של אסיה, ומחר יקבעו
את דמותו של העולם. עם כל הבלבול האיד
פאנטילי שבחורות הללו, הם נלחמים באופן
בלתי־אינפאנטילי ובלתי־מבולבל בקולוניאליזם
ובמלחמת העולם השלישית. קשה להבין
אותם באמת־המידה האירופית, אך הם אינם
אירופים. ובעיות פאקיסטאן וצפון אפריקה
אינן כה רחוקות כפי שנדמה, ומותר לאיש
אחד לעסוק בשניהם. גנדי היה עובד אלילים.
אז מר? ,שטות לא לנסות להבין את
האנשים הללו. גם את אליל השלום כדאי
לעבוד לפעמים.
* קאריקטורה מתוך השבועון המצרי
רה אל־יוסף, המתארת את מדינות אסיה יושבות
על הפיל של ועידת־ז׳קארטח ויומת
פגז בשם הנייטראליות על מזינות המערב,
שעת שפאקיסטאן מנסה להפריע ונורי סעיד
העיראקי נופל מן הפיל.

לאחת ש הי א חו שבת עצמהר אויה לו. במלים
אחרות — ש הי א נאה באמת ופקחית
ובכו. נ סינ ה בנו ת, אד הבטנה קודם בראי.
נבזזצלחה 1

דברו הי פו כ ו

מיכאל, דרורה וצחי: לא בא בחשבון.
את החוג הנודיססי הנכסף שלכם תצטרכו,
איכשהו, לארגן בלעדי ! ובהזדמנות
זו, אני פונה אל כל בעלי השאיפות
הדומות: הניחו לי, בשם אלוהים.
) 912/771 הו א מ אל ההמא מיני םבפר סו מ ת
בלתי א מ צעי ת. ב מכ תבש שלח אלי חזר והדגי ש
ש אין הו א מגזי ם כלל. ש הו א מ צהיר שמכת בו
ו מו ד ע תו הם אמתלא מי תה ללא שמץ של
^ הגזמה. הו א ביקש מ מני לסרסם את מו ד ע תו
כל שונה ״ולאב אי רוני ה כ סי שאת נוהג ת
לעתים.״׳ א סי לו את הכותרת סיס ק לי. מ א חר
שנתבק שתי בפירו ש לא להתערב, הריני מ רכינ ה
ו מ ציג ה ב סגיכן את
את רא שי

,בנות נאות,
אד תחמצנה הזדמנות*
מסקר *עיר בננה ״לממני להתכתב עם גערה
ה ר אוי הלש מה עד גיל . 18 רעוי מתל־אביב,
רמת־נז או הסביבה. למרות שהדבר סונ ע
בחוקי ה ענו ה (וי ש לו כז אתב מי ד ה שז ה לא
סונ ע בנ או ה הגזבעית ו בכ בוד הע*מי< הרי
האמת והתועלת מחייבות או תו לתאר את
ע צ מו מ פי אחרים ואחרות ללא הגז מו ת
ושקרים :
בו , 19יפה תו אר. סיקח. מ שכיל ו מנו מ ס.
גברתן. אם כי עדין, ח סון. רחב כתפיים. בעל
קומה נאה, בריא מאד. בונר ני סנ טי ה סנ פ ה
ריאלית. חובב ועוס ק ב מו סי ק ה (פרי טה על
פסנתר ומפוחי *) א מנו ת ( מ ציי א ספרות (כו אב
מעט, בי חוד דברי זזומור) ס פו ר ט (ריצה
למרחקים ארוכים, שחייה ונ׳ודס חובב תי א טרון.
קולנוע ו מדע. אי ש שיחה. מנו מסמאד,
וכן, י כו ל להיו ת סנ טי מנ ט לי ו רו מ אנ טי.
הו א בעל אמצ עי םאם כי
ל מ עונינו ת :
איננו מיח ס לזה עתה כל ח שיבו ת. לסקרניות :
פו אמשתמשבמ דו רזה כיוון ש חו א שואן! א ל
המו של ם ובררן נרול בענייני בנו ת ומקווה
בדרך זו לה שיג מ ש חו מ ת אי ם לו במאהא חוז,
דבר של א הצליח ל מ צו א עד כ ה למרות
מצלחתו.
לפיכן הו א נו תן אפ ש רו ת להתכתב ע מו רק

הוצאת

( <942/772 הו א חייל הרו צה לקבל מכתבי ם
מנערה יפת דווקא, מ שו םשפ שו ט נ עי מ ה לו
המח שבה שיצור ח מו ד יישב וי כ תוב לו. אולם.
אין הו אמס תפ ק ביו פי בלבד. הו א תובע
מ או ת ה אל מוני ת שתהיה נערה בת 17 19
פ שו ט ה וכנה. א שר לו, או מ ר הו א, הריהו
יליד הארץ ובעל תכונו ת שונו ת לחלו טין
מ אלו הנדר שות מן הנערה.

ה לו,

* 4x40

סוף סוף. אחרי אלפיים שנ ה. קבלתי מכ ת ב
שונ הבת כונו תיו מכל ה שאר. אני מ בי א ה
בזה את תו כנו ו מו סי פ ה לו תו אר 942/773
״ ש ת׳ נערות ת ל׳ א בי ביו ת, ה מ אזינו ת מז ה
כמה ש בו עו ת ל שירות חובבים בעלי מקלטים
מ עוניינו ת להתקשר עם החברה 4 x 4 ^ 11
ו א שר יתר המ ספרי ם
,4x410,4x4017
אינ ם זכורים להן. על-מנת להשתתת הן בחוב־בויו
תיה ם והן בהרפתקאותיהם ו א שר ל א יתנג
דו לכד״.

המטרה: בי לוי
ה מכ תב הב א איננו מן ה סוג ש אני מ שתנעת
אחריו ב מיו חד, אולם. מאחר שוויתרתי מז מן
על הרצון להיו ת מו כי חהב שער — הריני
מעבירה או תו. ובכן, ה מדובר הו א ב ארבעה
בחורים בני 22—21ה מכני םאתעצמםב שם
החברה העליזה והאומרי ם כי דרו שות להם 1
נערות ח מו דו ת בנו ת , 19— 17 תל־אביביות. המטרה,
אומרי ם הם, בילוי. אולם, את מכתב
ההיכרות הר א שון הם מוכני ם לקבל על
ניחשתם — ״נו ש אי ם כללי ם מספר ם ז
942/774

קנלנזע
ישר אל
ס חו ר ה טובה, נגרסומת רעה
כל אוהב קולנוע (ומי, בישראל, אינו אוהב
סרט) שונא את סרטי הפרסומת המקדימים
את היצירה המרכזית בתוכנית. ידועה לשינד
צר, סידרת סרטי הזוועה שהרחיקו כל מפקיד
בכוח מבנקי אלרן. לא פחות איום הוא סרט
הפרסומת של חברת טמפו, שהעביר יותר
אנשים לקנקן מאשר כל פרסומי החברה האחרונה.
דובק 0ז, פלאלוס, בנק קופת טס
— כל אלה הם מפרסמים שפרטיהם עוררו
את בוז הקהל באיכות ירודה, חוסר טעם.
בשבוע שעבר יצא לאור סרט הפרסומת
הישראלי הראשון העשוי כהלכה. מפיקו :
אלפרד שטיינהארט, והוא מפרסם, בצורה
אלדוראדית, אך מאד קולנועית וממתחת,
את עטו גלובוס. אין זה סרט של ממש —
רק שניות ספורות של פעולה על הבד. אבל
פרסומת בסרט היא אמנות• ושטיינהארט,
אולי במאי הסרטים הטוב ביותר בארץ,
גבר עליה. הבדיחה הקצרה שהוא מגולל על
הבד, מעוררת צחוק אדיר, תשואות.
כלי מרפקים. שטיינהארט הוא יליד
פולין שנמלט עם פרוץ המלחמה לבדו —
משפחתו האמידה נשארה בשטח גרמני, הושמדה.
הוא קיבל את חינוכו בברית־

כלל לבריאותו ואינם פוגעים באושרו של ה־דיפלומאט,
המזדקן אט אט בעוד שאהובו־תיו
נשארות תמיד צעירות בגלל הסיבה הפשוטה
שהוא מחליף אותן בטרם הספיק שערן
להלבין.
קומדיה זעיר־רגשנית זו משוחקת בהתאפקות
אריסטוקראטית על ידי שחקנים ג׳ו
ג׳אסטין, רולאנד קאלבר וגלאדים קופר (בדמות
אשה טובלת וסולחת) ,בעוד שמוירד,
שידר, המגלמת כמה וכמה דמויות אדמוניות
בסרט, מוכיחה כי מלבד זוג הרגליים
הפיוטיות ביותר שנראו על הבד זה זמן רב
יש לה כשרון משחקי.
בקרוב שחורה כ ש או ל
בהיפתח׳בקרוב בתל־אביב קולנוע תכלת
יועלה על בדו סרטו של אונרי (לכבשה חמש
רגליים) וורנאי דמעתהאהבה. המאהבים
הם דניאל ז׳לן ופרנסואז ארנול והעלילה מזכירה
במידת מה את רבקה.
אולם הפעם לא האשה המתה מטילה את
צילה על רומאן, כי אם הבעל ההרוג. בעלה
לשעבר של אהובה ארנול, לורד דינבר, מת
במסיבות חשודות. דעת הקהל חושדת: יו
אשתו במותו. חושד מאהב דלן: האלמנה
עדין מאוהבת בזכר בעלה, מתמלא קנאה.

חנה׳ ל ה: שומנו מעיק עליו ועל
מצב רוחך. מד, אני מייעצת לך? לרזות,
אם אפשר, ואם אינך יכולה — לנצל
עגלגלותך על הצד הטוב יותר — לצחוק
במלוא גומותייך ולחייך המלאות,
לצוף במים בשלפוחית ולקפוץ ככדור.
לרקוד, לשיר, להיות מאותן השמנמנות
שכולם אוהבים.

על כל הפונים אלי ככד עניו
שהוא, לצרף חמש מאות פרומה
כבולים.

אחיאס
ססר.׳ ס
רח׳ בן־יהודה ,2ירושלים

בעיי

יצא לאור

ארצות תבל
על פי מקורות לועזיים ומוסמכים

יצחק לבנון

גיאוגרפיה • היסטוריה • מדיניות •
כלכלה • אוצרות הטבע • מיכנה
חכרתי ^ היהודים ככל ארץ

כו ב כי ם ז׳לן ו א רנו ל ב ״ דמעתהאהבה ״

250 ערכים על כל היחידות המדיניות בעולם. הספר שבאמצעותו תכיר את
העולם, דגלי הארצות בצבעים, עשרות מפות ותמונות 424 .עמודים כפולי־טורים.
ספר נאה בצורתו ועשיר בתוכנו.
מחיר הספר 5.900ל*י. עד 15.12.55ר ק 5.500ל*י.
המכירה בהוצאה ואצל כל !מוכרי הספרים בארץ.

בגב, בברבים, בכתפיים או בפרקים 1
״ ךןשא ״ -ת ז ׳ שלמה המלך ^0 5ת ד ־ א ב 3 ,טל.

24495

בריכות
מי-מרפא

צל הבעל ההרוג

המועצות. לאחר המלחמה נסע לצרפת, נכנם
לבית־הספר הגבוה למדעי ההסרטה, פאריס.
שם עשה שנים אחדות, עד שהתגייס לצה״ל,
בעת מלחמת הקוממיות, שרת ביחידת ההסרטה
הצבאית זמן ממושך, עד לפירוקה.
ביחידה עסק שטיינהארט בצילום, כתיבה,
ביום, עריכה — צבר נסיון רב והפיק בה
כמד, מסרטיה הבולטים, ביניהם סרט על
חיי הצנחנים — חוד החנית, שזכה להצלחה
רבתי. כאזרח ;התערה שטיינהארט ביתר
איטיות מבמאים אחרים, פחותים ממנו. הוא
שקט וענוו, אינו מפלס דרכים במרפקיו.
אף־על־פי־כן התבלט מיד, היה עוזרו של
הרולד דיקינסון בגבעה ,24 ביים כמה סרטונים
מוצלחים בשביל הממשלה וצה״ל. אין
ספק שעתה יהיה אלפרד שטיינהרט אדם
עסוק מאד.
סרטים רגליים ג״נגי ות

חבישת בוץ
כמו בקרלסבד
וישי או טבריה כמו בן אמבטיות ערבול(**נ! >001 ן ז 1 )\¥111 חדר זיעה טורקי /
מחלקה מיוחדת לאיכשור ע״י התעמלות רפואית, מסג׳ וריהבי־ליטציה.
המוסד היחידי מסוג זה בארץ. מחלקה לסובלי רוימטיזם

__ המוסד פתוח עד 9בערב __

מחזאי טרנס (משפט ווינסלו) ראטיגאן הוא
אמן הבדיחה הדקה, הרגשנות העדינה. נ־האיש
שאהב אדומות שער, המבוסס
על מחזהו מיהי סלביה? הוא מפגין את
יכולתו במלואה,
זה מעשה בעלם המנשק פעם, בעת משחק
מחבואים, נערה אדומת שער, אינו יכול לה־מלט
מדמותה, מתאהב, במשך קאריירה דיפלומאטית
מפוארת, בנשים רבות הדומות לאידיאל
שלו ממשחק המחבואים, מקיים, סרט
לביתו שלו׳ גם קן־אהבה בו הוא מתרועע עם
אהובותיו. חיים כפולים אלה אינם מזיקים
• בצרפת פוסקים בסרטי פרסומת במאים
נודעים, מפיקים סרטונים בעלי איכות גבוהה
ביותר.

הקנאה היא בעוכריו: דלן, שנכנס לפאריס
עם צבאות דה־גול, גילה את אשתו בזרועות
מאהב, רצח את השנים.
הקנאה השחורה כשאול, בעיקר בסרטים
הצרפתים, גורמת למאוכזבת ארנול שתתוודה
בפני בלש סקוטלנד יארד טרטר האתארד על
חטא שלא חטאה. אותו זמן מפליג דלן לאמריקה
והסרט מגיע לקיצו.

בקצרה
הרוזנתהיחפה. כתב אשמה של במאי
ג׳וזף מנקיביץ נגד הוליבווד שתושביה,
פרט לבמאי, מוצגים בנבלים, פחדנים, רמאים
או נבלים־פחדנים־רמאים. האמפרי בוגארט,
אווה גארדנר.
האשד, מרומא. ג׳ינה לולובריג׳ידה מטיילת
בסימטאות רומא, אחת היצאניות היפות
ביותר שעשו את הדרך הזאת. בספורו
של אלברטו מוראביה על נערה היורדת מדחי
אל דחי, נשארת, בלבה לפחות, תמימה והגונה.

חנקן. או איך משגעת אשת אחת את
בעלה? התשובה: בקצת יותר שיטתיות מן
הרגיל. ג׳ון אליסון. חוזה פירה

האשד, מרומא
שבע כ ל ות ל שבעה אחים

אנשים
פסוקי ה שבוע
• יגאל אלון, ח״ב אחדות העבודה, בשידור טלוויזיה של הבי. בי. סי.
בלונדון :״אנו הפסקנו את מלחמת השחרור בשיאה של ההתקפה ואני עצמי, בטיפשות
רבה, נסוגותי מהטריטוריה המצרית על מנת לפנות את הדרך להסכמי שביתת הנשק.״
• ישראל גלילי חברו לסיעה :״לא נסכים שבג׳נבה תזרח השמש ובמזרח
ובמזרח התיכון ישחט השוחט.״
• המשורר חיים גורי, בלמרחב :״אינני יכול להשתחרר מהמחשבה המרה,
כי סכום הכסף הישראלי שייאסף לקרן־המגן שלנו עלול ליפול מהסכום הכולל
שהוצא על־ידי קרנות הבחירות שלנו. לו׳ לפיכך, נעשה מאמץ לעבור את הסכום
ההוא בלירה אחת, סמלית.״
• ד״ר יוחנן כאדר, ח״כ חרות, בתגובה על הצעת הציונים הכלליים להצטרף
לקואליציה :״המצב הוא חולה כל כך, שאפילו רופא לא יוכל להועיל לו. מה יועיל
איפוא רוקח?״
• מאיר ווייסגאל, איש מנון ווייצמן, בצטטו במסיבת עיתונאים מימרה
של סבתו :״מה שאספר לכם עכשיו איננה עובדה, אלא מעשיה אמיתית.״
• הרב יצחק נסים, הרב הראשי הספרדי, בחנוכת כפר הרמב״ם :״בידי
ישראל 613 סוגי נשק סודיים, והם תרי״ג המצוות. אם נמלא את כל ד,מצוות נגיע
לשלמות המולדת.״

פ שוט צרוד
שמו של האיש שעליו הוטל לארגן את
קרן־הנשק לא נודע עד כה ברבים: היה זה
אלחנן ישי, חבר קבוצת אלומות בעמק
הירדן, בהיר העיניים והשער, הנמנה על
הצעירים המקורבים ביותר לדוד כן־גור•
יון. אולם, דווקא בשבת בה ערך קיבוצו גיוס
למען קרן הנשק, היה על ישי לנסוע העירה.
עם זאת מיאן להשלים בנו בן ה־ ,5והאב
יכול היה לצאת לדרכו רק לאחר שהבטיח
כי יקדיש שבת אחרת לעבודת־הקודש
חריף במידה בלתי רגילה היה ח״כ מק״י
מאיר ווילנר בשעת הדיון האחרון בכנסת.
כשצעק לעברו שר״הבטחון לשעבר
פנחס לכון :״בוגד השיב ווילנר במכה
ניצחת :״למה פיטרו אותך על שתיקתו
של ח״כ מק״י משה סנה באותו דיון
נכתבו תלי־תלים של פירושים ועורך ידיעות
אחרונות ד״ר הרצל רוזנכלום אף הק-
דיש לה מאמר מיוחד. הסיבה האמיתית היתד,
כל־כך פשוטה, עד שלא עלתה על דעתו
של אף אחד מהפרשנים הפוליטיים: יום
קודם לכן נאם סנה באסיפה והצטרד במידה
שלא יכול היה להוציא הגה מפיו בטעות
אחרת נכשל העיתונאי הוותיק אורי
קיסרי, עורכו הראשון של העולס הזה :
במאמר ארוך במעריב, בנה תיאוריה שלמה
על העובדה שהבל, בנו הטוב של אדם הראשון,
נרצח חשוך־בנים ולכן כל המין האנושי
מורכב מבניו של קין. אילו בדק בספר בראשית,
היה נוכח לדעת כי לאדם נולד בן שלישי
בשם שת וממנו נולד לו נכד בשם אנוש,
אשר העניק את שמו למין האנושי שרת״

מקצוע שלמד מאביו, ראש ממשלת בריטניה
לשעבר סי ר ווי נסט ון צ׳ ר צ׳י ל, שבנייה
בלבנים היא החובבות האהובה עליו ב-
יותר לאחר ציור מבטאו המיוחד של מנהל
בית־הם פר הריאלי בחיפה לשעבר ד׳־ר א הרן
כי ר ם הוליך שולל באותו טכס את צ׳ר״
צ׳יל הצעיר שלחש לשכנו :״דומני שהג׳ג־טלמן
הנואם כעת מדבר גרמנית על מגילה
היסוד של אותו אולם התם השגריר
הבריטי בישראל סי ר גיו הן ני קו ל ס באותיות
עבריות, בצד חתימתו האנגלית תייר
בריטי צעיר בשם כריסטופר סקוט, שיצא לתור
את ברית־המועצות עם הקבוצה הראשונה
של תיירים בריטיים, הנציח במצלמתו
מראה שלא צולם קודם לכן: דיוקנותיהם
של ולאדימיר איליץ׳ לנין ויופה
ויסאריונוכיץ׳ סטאלין כפי שהם נחים
במאוזוליאום השיש הוורוד סמוך לקרמלין.
סקוט, שמעולם לא עסק בצילום, רכש מצלמה
משומשת ערב המסע, וידע לכוון אותה
ברגע המתאים למראה המתאים ...ד״ר
יוחנן כאדר פתח השבוע מאמר על מדיניות
החוץ הישראלית בציטטה זאת :״השפן
הקטן שכח לסגור הדלת, הצטנן המסכן
וקיבל נזלת.״ מקור הציטטה המצויין תחתיה
הוא ״מושר בפי עדיה״ ,היא בתו בת הארבע
של הח״כ החרותי.

בזרוע נטו״ה
כאשר התלונן השבוע ח״כ אחדות העבודה
משה ארם בפני וועדת החינוך של
הכנסת כי באחד מבתי־הספר בגבעתיים מב־

גיווג׳ אולמו
כוכ ב קודנוע

פזמונאי. קומיקאי.

*•אמן עליז־הפנים שירד השבוע בשדה־התעוסה לוד היה ג׳ורג׳ אולמוק דני
( | קיי הצרפתי. הוא התחיל את הקריירה שלו, כפזמונאי, קומיקאי וכוכב־קולנוע שעה
שחיקה את זמרי בתי־הקפה במדריד. לאחר מכן הפך למחבר שירים ולמשמיעם (40
בסך הכל) שכבשו קהל מעריצים אינסופי, ממכסיקו סיטי עד ירושלים, מקופנהגן
עד קייפטאון.
שיריו והופעותיו של ג׳ורג׳ אולמר הכניסו לו עשרות מליונים פרנקים׳ איפשרו לו,
מי שהיה בעבר מתאגרף מקצועי, מורה (לאנגלית) בגימנסיה במדריד, לוחם חירות
(נגד פרנקס להתמסר לפזמונים, להופעות במועדוני הלילה המפוארים בעולם ולאחרונה
גם בסרטים. משך השנה האחרונה בלבד: שני סרטים בצרפת, אחד במכסיקו.
הפזמון המכנים ביותר היה פיגלה המפורסם, שבהכנסותיו רכש לו אולמר, הנשוי
ליפהפיה נמרצת בשם בטי שהיא גם האימפרסריו שלו, מלבד היותה אם לשני
ילדיו, בית מגורים בפריס וחווילה בת 14 חדרים באלפים הצרפתיים. אורחים קבועים
בחווילה הם שני האמנים שזרזו את אולמר לבקר בישראל לאחר נסיונם האישי
המלהיב: פזמונאי ליאו (יאס ) 1פולד, תזמורתן־ג׳אז ליאונל (הפצצה השחורה)
המפטון.

ולמר, כיום בן ,36 נולד בקופנהגן, גדל במדריד וחי בפרים. אולם ממלכתו
פרושה על שטחים רחבים הרבה יותר. מהופעה בריביירה הצרפתית הוא טס
למועדוני הלילה בחוף המערבי של ארצות־הברית, מתבל את מסעותיו, מדי פעם,
בביקור אצל קהל מעריצים בצדי המפה.
כך קרה גם באביב שעבר, כאשר בין סידרת הופעות בצרפת לסידרת• הופעות
בדרום אפריקה, הופיע אולמר משך 12 יום בתל־אביב בהופעות שלאחר חצות, בהן
כמעט ונשחק על־ידי קהל,מעריציו. ביניהם: אנשי התיאטרון הקאנדרי שערכו לו
מסיבת פרידה בבית השחקן יצחק שילה, שהחלה באחת אחרי חצות ונסתיימה בשבע
בבוקר, חצי שעה לפני המראת המטוס מלוד.

גופות סטאלין ולנין במאוזוליאום במוסקבה
מצלמה משומשת, במצב טוב

העבודה גולדה מאירסון קיימה בצורה
מוזרה את נוהג הכנסת, לפיו מתקבל חבר
חדש בברכת הנואם המופיע אחריו. לאחר
נאומו של ח״כ מפ״ם חיים יהודה, שמתח
ביקורת קטלנית על המצב במעברות, אמרה
גולדה :״אני מברכת אותו על כושר דיבורו
ועל הפאתום אבל) צר לי שהוא
וחבריו לסיעה לא דאגו לכך שהופעתו תובל
להצטיין גם בתוכן .״אחד העיתונאים הגדיר
את המאורע בשם :״ברכת בילעמאירסון״.

ה שפן הקטן
בנאומו בשעת הנחת אבן־הפינה לבנין על
שם צ׳רצ׳יל בקרית הטכניון החדשה בחיפה,
גילה העיתונאי ראנדולף צ׳רצ׳יל כי זאת
לו אומנם הפעם הראשונה להניח אבן־פינה
אך לעומת זאת הוא מומחה בהנחת־לבנים׳,

ריחים את התלמידים להתפלל כל בוקר, השיב
נציג משרד־החינוך כי לא ניתנו הוראות
ברורות בעניין זה, וכל בית־ספר רשאי
לנהוג כדרכו. מיד הוסיף ארם שאלה :״אם
כך, האם מותר למנהל בית־ספר להכריח
את תלמידיו להתפלל גם מתוך המאניפסט
הקומוניסטי כתב על המשמר י ר מי-
הו שמוא לי זכה השבוע להיעצר על־ידי
משטרת נהריה, שהאשימה אותו ב״הקמת רעש
במקום ציבורי והעלבת שוטר בעת מילוי
תפקידו״ ,לאחר שהתעניין בגורל הערבים שנעצרו
בסריקת המשטרה הצבאית בקיבוצי
השומר־הצעיר בגליל העליון כשמסר השבוע
מנהל משרד הדתות ד״ רשלמה
ז ל מן כהנא את ספרו של הרמב״ם היד
החזקה במתנה לראש עיריית ירושלים ג רשון
אג רון, אמר אחד העיתונאים :״זה
מה שנחוץ לו כראש עירייה — יך חזקה

ולס אולמר, שהספיק משך ימיו המעטים בישראל להופיע רק בפני אלפי
מעריצים, הספיק עוד משהו: לסייר בגליל ובעמקים, לשחות בכינרת ובירדן.
הפעם יסיים אולמר לא רק את הקורם הקצר בהכרת הארץ בדרום׳ ביהודה ובנגב,
אלא ימלא גם את מאויים של רבבות המעריצים יאפשר להם לשמוע ולראות את
ג׳ורג׳ אולמר בהתגלמותו האישית. אך גם ביקורו זה של אולמר בארץ לא יהיה
אלא על רגל וחצי לכל היותר. למרות כל מאמציו לא יכול היה אולמר להתפנות
ליותר מ־ 18 ימים, אותם הוא חושב להקדיש לקהל הישראלי.

אימפרסריו משה רולין
מתכבד להציג את :

ג׳ורג׳ אולמר

פזמונאי, קומיקאי ובוכב־קולנתן

יום חמישי 3 ,לנובמבר 8.45 ,בערב
תל-אביב, אולם תיאטרון ״אוהל״

מוצאי שבת 5 ,לנובמבר 8.45 ,בערב
ירושלים, אולם ימק״א

יום שלישי 8 ,לנובמבר 8.45 ,בערב
חיפה, אולם קולנוע ״מאי״

ספורט

הוצ א ת ״שחר״
ירושלים

יצא לאור
אנצקלונויה למדעי המין
בעריכת ד״ר קוסטלר
ד״ר דיילי וד״ר האר

ספר זה שיצא לאור בצרפת זכה
להצלחה גדולה׳ ותורגם לשפות
רבות. הכרך ;מכיל 500 עמודים
גדולים׳ על נייר לבן.
המחיר 4.400ל״י

עד סוף נובמבר שנה זו
רק 4,000ל״י
המכירה הראשית :

בית מסחר ספרים אזזיאסף
ירושלים, בן־יהודה 2

מכון עממי למוסיקה ישראלית
רחוב הגדוד העגרי ,31 טל 4555 .

__ בהנהלת

מורים

מוסמכים __

מתקבלים תלמידים (מתחילים ומתקדמים) ללמוד נגינה.

המקצועות: חלילית, חליל־רועים׳ מפוחית־פה, מנדולינה, גיטרה,
אקורדיון, פסנתר, תיאוריה׳ מוסיקה מזרחית, מחול ומחול תנ״כי.

מחירים עממיים
סטיפנדיות והנחות יינתנו למוכשרים.
פרט ים

והרשמה ׳ בשעות 7—4אחה״צ
תל־אביב, רחוב הגדוד העברי 31
שכונת התקוה, בית־הספר הכללי
קרית־שלום, בית אבשלום
יפו, ביודספר וייצמן
יד־אליהו, בית־ספר ״החייל״
רחובות, רחוב יעקב 24
נס־ציונה׳ בעיריה
רמלה, בעיריה
הרצליה, בעיריה
פתח־תקוה, במחלקת החנון של העיריה
רמת־השרון, בבית־הספר היסודי.

במקומות :

נרס עשר ד רו ת
יוגרלי בין פותרי תשבץ ״העולם הזה

מאוזן .7 :טוב-
יהו הוא ראש עיר
זו .5 :היישוב הדרומי
בארץ ; .8צורת
הכנת בשר .10 :
!*״.להם ולא ידברו!״
; .12 הפרק ה־
101 של ספר תהילים
.14 :אמצעי
תובלה בערים הגדולות
בעולם .17 :
פקודה ; .18 שרשרת
חנויות בגדים
ישראלית ; .20 יישוב
דרומי שהתפרסם
בעמדתו במלחמת
העצמאות .21 :
מלך יהודה .22 :סמל
היופי .24 :אלי-
פז בן־עשיו לראובן
בן־יעקב ז •26 אמצעי
ההובלה הזול
ביותר בין חיפה ל־תל־אביב
.28 :בירת
הוואלסים .29 :תלוי
מכל טרבוש הראוי
לשמו ; .30 אחת מעונות
השנה!; .33
הצייר שחתך את אוזנו ; .35 עם .37 :
אחד משבעת המינים .39 :נתון במצב קרוב
לשינה ; .41 נוזל מפי הכלב ; .42 תשובה
שלילית ; .43 משחקי הליגה שלו נסתיימו
לאחרונה בנצחון קבוצה פתח־תקוואית .45 :
מהלך בפרדסים .46 :מצוות מספר פילוסופים
יווניים ; .47 מנגינה .49 :כמות קבו עה
מראש ; .50 יישוב בדרך לאילת.
מאונך .1 :המקצוע בו עוסקים האדונים
הורוביץ והופיין .2 :כלי בשח־מת ; .3
עור גולמי לנעליים .4 :אדם הנחבא אל
הכלים .6 :נכד ללמך .7 :מספר הנופלים
בחושם לעזרת גוש עציון דרך הר־טוב ,9 :

942

כד 1רג ל
על ד פנ ה בשים
היה היה איש בברית־המועצות ושמו סטא־כאנוב.
בעבודתו ככורה פחם הוכיח פריון
וכושר כה מעולים עד כי הפך שמו לתואר
סובייטי מוכר. מיליוני אנשים בברית המועצות
מתחרים ביניהם היום על רכישת התואר :
סטאכאנוביץ.

אולם, סטאכאנוב עצמו לא היה זוכה היום
להקרא על שמו, משום שלאחר שהועבר,
כאות הוקרה על מסירותו וכושרו, לשמש
במשרה כבודה במשרד העבודה הסובייטי,
הוכיח אזלת־יד כה רבה עד כי נענש בעוון
בטלנות, או, כפי שכינו זאת הסובייטים :
״מנוחה על זרי דפנה והתרפקות על תהילת
העבר״.
מאה ושמונים מעלות. מסתבר, בי
הי״א ממלבס החליטו שלא להסתפק בתואר
סטאכאנוביץ (שהיו ראויים לו לפני שבועיים,
בזכותם באליפות ישראל) ,אלא החליטו להיות
ראויים, כמוהו, גם לאזלת־רגל מחו־תלת
בעלי־דפנה יבשים.
כי דודקא להפועל פתח־תקוה, אלופת הליגה,
קרה בתחרויות על גביע־שפירא, דבר
.חסר תקדים בכדורגל הישראלי. אחרי שהר
בילה ביתרון מכריע ( )0:2בשני־שלישי משחקה
נגד מכבי חיפה הסתובב הכדור במאה
ושמונים מעלות וקרע את הרשת הפתח־תק־וואית,
למרות היותה מוגנת בגבורה עילאית
על ידי יעקב ויסוקר, ארבע פעמים בזו אחר
זו, שהנחילו למכבי חיפה (כמעט־טוב) ניצחון
מכריע ( )2:4על הפועל פתח־תקווה (מספיק־בקושי).
ישר
לפסיכיאטר ! מי שסבר כי כדורגל
הרי הוא דבר שבגופניות גרידא׳ היה משנה
את דעתו אילו ראה משחק אחד בלבד
בין שתי הקבוצות האלרגיות זו לגבי זו :
הפועל ומכבי תל־אביב, שהפסיכופאתולוגיה
ממלאת במשחקן תפקיד מכריע יותר מהכושר
הגופני. מרגע שמתייצבות השתיים זו
מול זו כאילו עמדו על המגרש שתי קבוצות
אנשים אנמיים ורכיטיים שאינם יודעים בעצם
לשם מה הובאו.
לפיכך, גם משחק השבת האחרונה בין
שתי הקבוצות, למרות נצחונה הפעוט של
מכבי תל־אביב 1:2לא הוכיח כי המתמודדים
אינם זקוקים עוד לביקור דחוף אצל
פסיכיאטר. גם יוסלה מירמוביץ, שניתנה לו
הזדמנות ממושכת להתאוררות בערפילי לונדון,
חזר במשחק זה לסורו כאילו לא ראה
את וומבלי מימיו. היחידים שבלטו מבין המחזור,
שנכשל כולו בציון בלתי־מספיק עד
מספיק־בקושי, היו שייע גלזר (כמעט טוב)
וישראל וייס (טוב).

כדו ר סל
הקרב האחרון

מוסד לטיפול בעולים נכים ; .11 השר הפרוגרסיבי
.13 :שגריר ישראלי .15 :מצוייה
בכל חדר אמבטיה ; 16 תורת משה .17 :
נקי .19 :ממשוררי ההשכלה .21 :ראש
ממשלה מרכז־אירופאי .23 :הסמ״ך של 0־
כו״ם .25 :מלחין האופירה בנרוש ; .27
בירת טיטו .30 :לא פתוח .31 :בני מפלגתו
של צ׳רצ׳יל ; .32 מקלע שפנדאו קל :
.34 תפילת הנוטה למות .36 :עוית ללא
התחלה .38 :אות עברית .40 :שוט.43 :
אחד. מן השלושה בהם ניכר האדם .44 :
מחתרת אנטי־בריטית בארץ־ישראל .46 :
עני .48 :מספר פרקי ירמיהו.

שני קרבות גדולים בוצעו בליל יום השל
השבוע האחרון. האחד נערך על אדמת
סיני, השני — בתוככי חולון. ואילו משטרת
ישראל שהותקפה מן המארב בבארותיים על
ידי חיילים מצריים, שבה ועמדה בפני התקפת
מצח נועזת של לוחמי נח״ל.
הנח״לאים הוכיחו בפעם נוספת כי אפילו
הוליית הפידאיין — מתאבדיו של עמום
בן־גוריון — לא יגזלו את בכורתם לאליפות
צה״ל בכדורסל.
תוצאת 56:66 לזכות הנח״ל העניקה לנב־חרתו
את גביע ראש אג״ם מידיו של סגן
הרמטכ״ל אלוף חיים לסקוב.
זהב וכסף לכנות. בנות הנח״ל כמעט
והגיעו אף הן לנצחון בדומה לחבריהן, אלא
שעל דרכן עמדה בהליקופטר האויראית אפרת
לובקצי (בת בית־אלפא) שעשתה במגרש
כבתוך שלה. העיר אחד מבעלי התאנים :
״הכניסו אותה לניבחרת הבנים ואז תזכי
במקום הראשון!״*.
את מה שלא עשו הבנים, עשו, איפוא,
הבנות של חיל־האויר שזיכו את חילן באותות
זהב ובגביע כסף.

ב מ סלו ל
אחווה בין־ רג לי ח
האחוזה שנשתררה בין ארצות ערב, פנתה
לאחרונה גם לאפיק ספורטיבי: תמיד מ*
במשחקי האליפות זכתה ניבחרת חיל
האויר (בנים) במקום הרביעי.

קוואי, ראש הנבחרת המצרית לכדורגל, קיבל
בימים אלה היתר מיוחד !מממשלתו לצאת לתקופה
ממושכת לערב הסעודית כדי לאמן
את נבחרת הכדורגל המקומית.

שו!ור זהב
רודולף שאנוולד, שוער ניבחרת הכדורגל
האוסטרית, שהופעתו. הראשונה בה היתה ב־מישחק
הונגריה־אוסטריה לפני שבועיים, יסיים
במהרה את הקריירה הספורטיבית שלו :
בדרכו לבודפשט, נתפס על ידי פקידי מכם
הונגריים כשברשותו 200 שעוני זהב...

עמידה ב ש ער
בחיפה מדברים כבר על שיכון חדש: שיכון
שוערי הכדורגל של מכבי חיפה. לקראת העונה
הבאה הצטרפו לקבוצה עוד שני שוערים,
נוסף לשני הקבועים שלה, מנחם שרזי,
לשעבר שוער מככי ירושלים, ויעקב קסורלה,
לשעבר שוער הפועל כפר־סבא.
מדע אנתרופולהניה
חברו של הדיניסאוד
ב־ 22 בדצמבר ,1938 ,טיילה הגברת קורטניי־לטימר,
מנהלת מוזיאון למדעי הטבע בניו־לונדון,
דרום אפריקה, בנמל העיר. צחנה
מוכרת בישרה לה כי הובא מטען חדש של
כרישים. היא ניגשה לבחנם.
לפתע נתקלו עיניה בגוף שצבעו כחול
כפלדה, בעל לוע אדיר וסנפירים חזקים
ומאורכים כגפים. אורך המפלצת עלה על
מטר וחצי ומשקלה כ־ 60 קילו. יצור כזה
לא ראתה מימיה וגם ספרי המוזיאון לא
אפשרו את זיהויו.
היא פנתה אל חוקר דגים נודע — פרופסור
יג׳ .ל. ב .סמית, מאוניברסיטת ר ודם הדרום־
אפריקאית. הפרופסור קרא את דבריה, הסתכל
בציור המצורף, ופתח את עיניו .״לא
הייתי מופתע יותר לו הייתי פוגש דיניסאור
מטייל ברחובי,״ אמר.
דגים כאלו חיו לפני 60 מיליון שנה,
נכחדו יחד עם הדיניסאורים. הדוגמה שנדוגה
היתד כמעט אביהם הישיר של בעלי השדרה
שעברו ליבשה — כולל האדם.
גם אינצידנט דיפלומאטי. בשלב זה
פרצה המלחמה העולמית השניה, הפרי־ער,
להמשך המחקר. כשנגמרה, שב הפרופסור
לחקירתו. הוא מצא כי הדג ידוע יפה
לילידים של חוף דרום אפריקה המזרחית
כאוכל־אדם וכמאכל מעדנים. הוא הכריז על
פרס של 100 לירות שטרלינג על כל ראש
שיובא לו. בסוף 1952 נצוד דג נוסף באיי
קימורי הצרפתיים והובא לזנזיבר הבריטית.
לדג זה, שנקרא לטימריה על שם מוצאתו
הראשונה, היה במה להתפאר: נוסף לערכו
המדעי, הונצח בהיסטוריה ככמעט־גוום לאיני
צידנט דיפלומטי.
הצרפתים זעמו על גזילת אוצר מדעי כה
יקר מידיהם. הם גייסו את פרופסור מילו
מן המוזיאון למדעי־הטבע בפאריס לקרב
המדעי, הכריזו על פרם כפול משל פרופסור
סמית בעד כל דג שייתפס.
הרדיפה אחריו ואחרי הפרס הקיפה את
כל האזור. כל דיוג אחר פסק: הדגים נעלמו
מהשוק והילידים רעבו מחוסר מזונם העיקרי.
אך לא לשוא: עוד שמונה לטינוריות נתפסו,
נשלחו לפאריס.
כיום משמשים הם נושא לספר בעל ארבעה
כרכים ההולך ונכתב אודותם.

ו.ל 1ל 1ת
החי והצומח
בטכניון בחיפה, במעבדות החדשות לביוכימיה,
נערך עתה מחקר לבידוד חומרים מן
הצומח ולבדיקתם במונעי ילודה.

אין חד ש
החלדון, הנזכר בתנך, הנו עדיין מחלה
ממארת של תבואות בארץ ובעולם. פרופסור
לויין מאתסקו בא לביקור של שנה בארץ
כדי לחקור במחלה זו.

החולייה החסרה
לג׳יראף יש פחות חוליות בצוואר מאשר
לרוב בעלי החיים. לאוז יש 16 חוליות
צוואר, לברבור — .23 לג׳יראף רק שבע
חוליות בצווארו.

וינוו דיו ז־ה״סיקה:

הוא מקבל משכורת אגדית ומבזבז אותה על סרטים נפלאים שאינם
מכניסים רווחים. כדי לשחק לצידו בסרט רבו ביניהן ג׳ינה לולובריג׳ידה
וסופיה לורן, שתי שחקניות הקולנוע היפות ביותר של אירופה.
** תנועות מהירות ומאומנות צבע המאפר את פני
2השחקן הגה ל. בחום •מנורות הסינמסקופ נמס האיפור
במהירו ת. עתה ישב וויטוריו דה־סיקה כילד טוב, נתן למאפר
לעבוד על פניו ללא הפרעה. רק שפתיו נעו. סביבו הצטופף
מעגל קטן של שחקני־משנה, מכונאים ומאפרים שהקשיבו
בהרדה לדברי המאסטרו הגדול. אפילו סומיה לורן, כוכבח
הז הר, השתיקה את ד,מ! רה שלה לאנגלית כדי להקשיב
לדברי דה־סיקה.

שלם עמלים 17 בנאים מתנדבים. הגגות יהיה סיפור הלילה
הזה.

בורר בין נ-ינה לסופיה
מכין מפיקי הסרטים הגדולים של איטליה לא
\| רצד, להסתכן בהפקת סרט זה, אשר סיכוייו הקו־פתיים
נראו קלושים ביותר. דה־סיקה החליט להפיקו לבד.

לפתע הפסיק המאפר את עבודתו בתדהמה .״סיניור דה־סיקר
,״ קרא נרגש ,״אתה בוכה...״

סופיה לורן

דמעה כבדה זלגה באיטיות על לחי השחקן, חרשה שביל
בין צבעי האיפור. דה־סיקה הפסיק את דבריו במבוכה׳ ביקש
את סליחת מאזיניו .״אינני יכול אחרת. כל פעם שאני מספר
על הגגות, אני בוכה״.

מלווים. אחר־כך נפרדים — היא לביתה, הוא לב־ת־המלון
שלו.
ערב אחד, בעלותו במעלית המלון, מצא שם אשד, זרה.
״לאיזה קומה אקח את הגברת?״ שאל דד,־סיקר, באדיבותו
שובת־הלבבות.
״לאן שאתה רוצה,״ ענתה הגברת בלהט .״אינני יכולה
לישון בלילות, מרוב געגועים אליך.״ באמרה זאת פתחה
האשד, את דלת המעלית תוך כדי נסיעתה, עצרה אותה
בין שתי קומות. דר,־סיקר, לחץ על כפתור האזעקה ולא
יכול היה להימלט מידי מעריצתו עד אשר הופיעו החש־מלאים
המבוהלים.
היו לו גם מעריצות רמות־מעלה. בשעת סעודת ערב
שערכה המלכה אליזבת בלונדון, לכבוד שבוע הסרט
האיטלקי, זכה דה־סיקה למושב־כבוד לימין המלכה. אלי־זבת
התכופפה לצדו, אמרה נרגשת :״סניור דר,־סיקר״ אני
כל כך אוהבת את הריאליזם שלך, אני ממש בוכה למראה
סרטיך.״

סיפורו של לידה אחד
גגות״ הוא שם סרטו הבא של וויטוריו דה־סיקה.
״ | 1לא של דה־סיקה השחקן והבמאי, כי אם של דה־סיקר,
היצרן. העלילה בנוייה על מעשה אמיתי: באיטליה
קיים חוק האוסר גירוש של דייר כל זמן שלביתו יש גג,
דלת ומטה — גם אם אותו דייר בנה את ביתו על מגרש
שאינו שייך לו. משום כך, נוהגים פועלי־בנין ברובעי
העוני של איטליה להתארגן מדי פעם, לעזור לאחד מהם
לבנות בית בן־לילה, על קרקע השייכת לבעל אחוזות
עשיר או לממשלה.
,גיבורי הגגות הם בנא־ צעיר ואשתו, עוזרת בית, חסרי־השיכון,
המצפים בכל רגע ללידת בנם הראשון. הם מחליטים
להקים בית על קרקע השייכת לרבבה. משך לילה

דויטוריו דה-פיקה
אהבה...

לשם כך דרושים מליונים רבים של לירטות — מליונים
אשר רק דה־סיקה השחקן והבמאי יכול לרכשם תוך תקופה
קצרה• .הוא קיבל על עצמו סרט חדש השלישי בסדרת
לחם, אהבה. שני הראשונים, בהם שיחקה לצד דה־סיקה
ג׳ינה לולובריג׳ידה, הצליחו בעולם כולו. אולם כאשר
ניגשו המפיקים לסרט השלישי נתגלה מכשול כספי רציני :
ג׳ינה דרשה העלאה ענקית בשכרה.
במקומה הוצעה יריבתה הצעירה, סופיה לורן. בזו אחר
זו ניסו השתיים להשפיע על דה־סיקה להכריע לטובתן.
דה־סיקה, קרבן קרב הבשרים, נרתע, השאיר את ההחלטה
בידי המפיקים .״אילו היה זה סרט שלי,״ התוודה באוזני
ידיד ,״הייתי מחפש כוכב חדש באחד הכפרים.״
החברה בחרה בסופיה, ההסרטה החלה. מאות פועלי״
במה, שחקנים ואנשי פרסומת עטו על כפר סורנטה, אשר
אליו הועבר המשך העלילה של שני הסרטים הראשונים.
מדי פעם עוזב דה־סיקה הבמאי את אולם ההסרטה, יוצא
לחדר ההלבשה, חוזר בלבוש המרשל ו הצבעוני, ממלא את
תפקיד דה־סיקה השחקן. אחר־כך הוא מחליף שוב את
בגדיו, ממשיך בניהול ההסרטה.

אשה שמנה במעלית

ה־ם יקה אינו עלם צעיר. אילם בגיל 50 עוטרת אותו

י ( הילה שאין גם לכוכב הצעיר הרומנטי ביותר של
הוליווד. מספר מכתבי ההערצה המגיע אליו מדי יום גדול
מזה המגיע לכל שחקן אחר בעולם. אולם, למרות ידידיו
ומעריציו הרבים, יש לדה־סיקה ידידת־נפש אחת בלבד.
זוהי אמי, העוזרת הראשית שלו. השנים דומים כאח ואחות.
אמי היא בתו.
אחרי עבודתם המשותפת נוהגים השנים לסעוד יחד, ללא

נ׳ינה לולובריג׳ידה

יי ־יז *

ומה

עתה 7

• 13 אלף דולר ליום הסרטה.

המלצר המלכותי הופתע עד כדי כך מן המחמאה חסרת־התקדים
שהוא שכח להגיש את מנת המרק לדה־סיקה. הלה
כיסה כמיטב יכולתו את צלחתו הריקה, העמיד פנים כאילו
שתה את המרק. המלכה לא הרגישה בדבר.

חלומות מנאפולי
ף* עו ד ש בו עי ם יסיים דה־סיקה את עבודתו בסרט החדש
^ עם סופיה לורן, סרט אשר טרם נמצא לו שם. ידוע
רק כי יתחיל במלים לחם, אהבה. המלה השלישית חסרה.
אולם זוהי דאגת המפיקים ; דה־סיקה עצמו מתכונן לחופשתו
השנתית.
בחופשה זו, הוא מקטר״ יסריט את הגגות, יוציא עליו
את הכסף שצבר במשך השנה. גיבורי סרטו יהיו כולם
חובבים, ללא נסיון קולנועי, דוגמת החובבים שעשו את
גונבי האופנים, מצחצחי הנעלים ונס במילנו ליצירות־מופת
של הקולנוע. לרוב גילה אותם דד־סיקה בסיורים על פני
איטליה כ לה או באמצעות מודעה צנועה בעתון. בסרטיו
מכניס דר,־סיקר. את זכרונות חייו. אח המאורעות שהשפיעו
על בנו של פקיד נאפוליטני מרוד ועני.
מצחצחי הנעלים הוא סיפורם של שני נערים המגשימים
חלום: קנית סוס. וויטוריו הילד חלם אותו חלום, שעה
שאביו לקחו בטיול בעגלת סוסים לכבוד יום הולדתו
השישי. כמו גיבור גונבי האופנים הכיר דה־סיקה לא פעם
את הרעב. בהיותו שחקו צעיר׳ התעלף על הבמה למראה
שולחן עמוס מעדנים שהופיע באותו מחזה.
גם כיום אין המרשלו המצליח והחייכני של לחם,
יכול לשכוח את התחלתו כשחקן, בתפקיד מלאך ד,מטת.
הוא זוכר כיצד, בערב ראש־השנה, הופיעה להקתו בפני
צופה אחד בלבד, כיצד הציגו קומדיה מזמרת באולם אשר
חדר ההלבשה שלו הביט ישר אל תוך חדר המתים של
בית־החולים העירוני. על כן אין הוא יכול לחדול מלהפיק
סרטים כאלה.
״משך כל השנה אני נהנה מחיים טובים ומסתובב בחברת
הנשים היפות ביותר בעולם. הסרטים על העוני והעניים
הם מם ההכנסה שאני משלם למען שלטת נפשי,״
כתב דה־סיקה במאמר וידוי.
אהבה

׳•>(111(111(171$

- 8וששמעהכתנו רינה ()4׳ ששר־הבטחון
}ס דוד בן־גוריון תרם לקרן הנשק את כל
משכורתו החודשית, שאלה בהתפעלות :״יא,
אי מה בן־גוריון אוכל במשך החודש?״
אמה כינה ורטמן

888 יום ששי הלבשתי לרונית ( )4,6שמלה
^ יפה. שמחה רונית ואמרה :״אמא !• יש
לי שבת בשמלה !״

אמה א. הקטר

מגדל אשקלון, שכון , 214א׳

ירושלים, בקעה, ננ״י סנטוריום ״לאומים״

״האמנם מלחמה מונעת?
מיכל וילד ()0,8
קריתיבורוכוב, התיכון, בתייבליזובסקי

6-8אהד השיעורים של עבודה עצמית,
^ 5 -קבלו תלמידי שאלונים שהיו צריכים לענות
עליהם. אשר בצרי ( )9קיבל בין השאר את השאלה
:״מה אתה יורע על, מחנה ישראל?״ תשובתו
:״שיש בה הרבה צרות...״
8^8רסלה 9שנשאלה ״מדוע התנ״ך נפוץ
כל כך?״ השיבה :״מפני שמדפיסים מימנו
הרבה.״ מורתם פתח־תקווה,

חנה פרידמן
קרית

סביסלוצקי

ף <-ונית ( )3נסעה במונית עם אביה הנהג,
1יום לאחר שהרביץ לה. אמר אבא :״את
יודעת, רונית, את ילדה נורא טובה, אבל לפעמים
את מרגיזה אותי ואני מוכרח להרביץ לך.״
רונית :״או תרביץ לי חלש !״

משה גפני
זודה חולון, בילינסון 31

8^8חללו הנפט שאל את אילן 5,6״אמא
/3צריכה נפט?״ ״לא לא השיב אילן בהתלהבות
,״כבר מצאנו המון בנגב.״
אמו

רחל רגב,

פרדס חנה

9־ 8שהסכירו לאורנה ( .5,9כתמונה :
ן )-כת 1,6׳ שצמים כיום הכיפורים
כדי לכפר על העוונות, שאלה., :אכל
פכתא לא עשתה רע לאיש, אז דמה
היא צריכה לצום? זה קשה לה
הוריה משפחת בר

חיפה, מוריה 21

1^8ינני יודעת אם המלה ״צברינו״ מחייבת.
אני מלמדת ילדי עולים, ומתוך נסיון אני
יודעת כי אינפ נופלים מצברינו בתמדתם ובעקל־צותיהם.
למשל :
888 שהחל רעש בכתה ואני אמרתי לבסוף:
^ ״ילדים, נדמה לי שכבר ביקשתי פעם שקט!״
הצביע אברהם מרקוביץ 8עולה מרומניה,
ואמר :״המורה, את כבר ביקשת ארבע פעמים
שקט !״
ך* שעת כיקוד כגן־החיות נגש אלי
פנחס לביא 8עולה ממצריים, ואמר :
״המורה, כל פעם שהג׳ירפה מסתכלת בי, היא
צוחקת אלי. מאיפה היא יודעת שאני אוהב אותה?״

מטעמה קשתי
מורתם בית־ספר ברנר, אברכביר

ס^ורי ( )4הקשיב כסכלנות לדכריה
שד אורחת שכאה אלינו, עד ש־נמאס
לו והעיר :״אמא, עוף מעט
הדודה תכזכז את כל הפה שלה!״
אבי! אמנון אריאלי
תל־אביב,

מה דוד,

התאנה

^ 8פני השינה, לקחתי את אביה ( )5כדי
/להפשיטו ולרחוץ אותו, פעולות שאינן
אהובות עליו ביותר. התרגז אביה ואמר :״כשאת
תהיי קטנה ואני אהיה גדול, גם אני אעשה
לך כך.״

רות ווגשד
אחותו באר־שבע, רחוב 29 /17

כ ל אד ם שי שלחלמערכתאמרה או
ת מונ האוש תי הן י חד. ו שי פו ר פ מו כ מ
דו רזה. יקבל פרםיפהב צו רתח בי לת
שי של התכ שי רי ם הנ; פ .־־שטים ל תינו
קו ת .״ בבהשופמן ״ פו דרה. ס בון.
תחליב — ,ה מו סי פי ם חן ו ב רי או ת ל תינו
ק. נו סףעלכדיקב לו י ל די םמשחת
שיניי ם מיו חדת ״ בבהשופמן ״ עם טעם
ת פו חי־זהב. ערכהשלכלח בי ל ת שי
(ל פי ה מ חי רי םלצ רכן) י הי הששל ״י. הח
בי לו ת יי ש ל חו ישרל בי תו ש ל הזו כ ה.
אגה חו מ ר ׳ שלש לו חלמערכת ,,ה עו ל ם
הז ה ״ .ת.ד . 130 .תל־אב*ב. ולפ מן על ה מ
עטפה ״ צ ב רינו ח מו די ם ו עו ק צ ני ם ״ .כן
יש ל ציין אתש מו המלאשל היל רותא ריך
לי ד תו, אתשםה שו ל ח, אתיח סו לי ל ד
(א ם. א ב. א ח. מו ר ה, נננ ת ו בו׳ ) ואת
כון ו ב תו המלאה. המערכת תבחר ב ת מו נו ת
ה טו בו ת, ו תחזיר ל שו ל חי םאתכל התצ־לו;מים.
א ם פו ר ס מו ואםל או.