גליון 945 מתאריך 24 בנובמבר 1955

הרוצה בחיסול שראל

24.11.1993 945 ׳011
תשט״ז
טי כ סלו
האחיד 390 :פד־

ה!וו 0 3

״להם זה לא אי כפת ״ (העולם הזה 943ו הל א ה)...

מיי:

מרים ש,.
תודה. אין צורך.

•...טוב ע שיתם בפר סו מ ה של הר שימה ה שחורה !
ה מ שיכו בפר סו ם ר שי מו ת אלו בתקוו ה בי זאת
תהיה. עזרת העולם הזה להגברת־ יעילותה של מגבית
קרן־המנז ללוח מים. לא מן הנ מנ ע הוא כי
אותם משתמ טים י ה ססו ב שניה מלע שות כן. בי
שמם יהיה ל או ת קלון בנלל חוסר רצון ומצ פון :

העורך הראשי :
אורי

א בנ רי

ראש המערכת :
שלום כהן

מרדכי גולדברג,

עורכי׳משנה :
דוב איתן -.או רי ..קלע

עורך כיתוב :

עורך תבנית :

איתן גבירול

.א ה רוז ור

הכתב הראשי ;

צלם המערכת1

אליהו

כ ר מל

רה• רליקסון 8תל־אביב. מען המברקים :
,עול מפר ם״ ת. ד , 136. ,.טלפון .26785
׳המוציא ׳ לאור ׳ :העולם הזה בע״נז.
דפוס ישראל בע׳־מ, ת״א טל .23204

יהודה זעירא

הערכתי ה ע מוקה למא מרי ם על משתמ טי קרו־המגן.
ב אם אלי־ה מ מון תורמיב; ביד רחבה כמה
אלפים. אין זה עו מדב שו ם ה שוו א ה -לתרומת חצי
הורש ו א פי לו ש,ני י מי, עבו דה של פו עלי ם שכי רים.
ב אם שומעיים שמשפחהמ סויי מ ת. בעלת ווי לה
מ הו דרת שכל •אחד מבניה. מחזיק ב ר שו תו
מ כוני ת פר טית. תור מת• חמ שת אלפי ם לירות —
ס כו ם ה מו צ א על־ידיה רק ל הו צ או ת הבית — הרי
מה אנו, ה שכירים נתרום •/

חברי המערכת :

הצייר הראשי :

עורך דפוס :

ש מו אל יבר תו ר

אריה ארי אל

מנהל _מבצעים :

מנהל מעבדה :

שלמה אדיר

נתז רוזן

אין ה מ ערכת א חר אית •עבור תו כן ה מו ד עו ת.
מלבד עבורי מו ד עו תהמתפרס מו ת תחת ה כותרת
״דו״ חלצר כן דו״ ח ל בו ח ר דו;׳ה
לנוס ע ״ ו כו׳ ה מו כנו ת על־ידי חברי ה מ ערכת
ונבדק ות על-ידם. ה מ דו רי׳ ״ דו ״ ח לבו חר״ כולל
י מו ד עו תמטעםמפ לנו תוא רנוני ם ציבוריים
ול א
שר אין המערכת, א חר אית ל תו כנן
דעות ה מו ב עו ת בהן ו שאינן משק פו ת בה
מ ער כ ת.
דעות את שהיא צורה שום

העתון הנקרא ביו תרבמ די נ ה

אתמול טילפן אלי יהודי מאד יקר והתחנן
בכל לשון של בקשה שנפסיק לפרסם את
הרשימה השחורה של משתמטי קרן־המגן.
המפעל הוא פרי התנדבות, כך אמר, ואסור
להזכיר את הצדדים השליליים של התמונה.
וחוץ מזה, יבוא היום וגם העשירים ישלמו.
דרוש רק ארגון. האגודות השונות של בעלי־ההון
יתכנסו וידונו ויחליטו, ואז, במועד
הנכון, יגיעו גם התרומות של האדונים המכובדים.
ואם
נפרסם את הרשימה, אותם האדונים
יכולים, חם וחלילה, להתרגז. ואם הם יתרמו,
מי יודע אם ישלמו בכלל?
איני סבור שזו דעתם של רוב פעילי הקרן.
אם לדון לפי זרם קריאות העידוד שקיבלנו
דוזקא מחוגים אלה, ההיפך הוא הנכון.
אולם מאחר שדעה זו הושמעה, מוטב לענות
עליה.

-,אטור לו לעורך עתון להיות רגיש בכל
נקודה שהיא. אני משתדל לקיים מצווה זו.
אולם בנקודה אחת אני רמש למרות הבל.
איני אוהב משתמטים.
בימי הקרבות, כשפלוגות שלמות נופצו
ונשברו לרסיסים אחרי שזרקו את עצמן
לילה־לילה אל עמדות המצרים, הייתי בא
העירה ורואה בחורים צעירים ובריאים כה
רבים עוסקים בדברים כה חיוניים עד שלא
יכלו להתפנות לעסקי־קרב. חזרתי והייתי עד
כיצד שרידי אותן הפלוגות יוצאים שוב ושוב,
עד שבמחלקות מסויימות נגמר האיש ־
האחרון. פשוט לא היה את מי לשלוח במקומם.
מאז
אני רגיש בכל הנוגע־ למשתמטים.
עברו שש שנים. באותן שש שנים קמה
בארץ שיכבה עבה של עשיריימלחמה, עשי״
רי־צנע, עשירי־שוק״שחור, עשירי־ספסרות
— שכבה שלמה שגדלה ושמנה על מצוקת
ישראל. אלה היו האנשים שהרוויחו רבבות
במכה אחת, שהונם מילא את הבנקים באמריקה
ובשוייץ והקרייזלרים שלהם מילאו
את. כבישי הארץ.
איני מקנא באנשים עשירים. יבושם להם•
אני מכבד יצרנים שצברו הון בעבודה קשה׳
שהעיזו וסיכנו את רכושם כדי להטיל לשוק
מצרך חדש, לספק צורך צ-בורי. אולם אנשים
כאלה לא התעשרו בארץ. כי מדינה זו
היא גן־עדן למתווכים מכל המינים, לסרסורים
העושקים את היצרן ואת הצרכן גם
יחד. אם רצה תעשיין להתעשר, הרי שמכר
את החומר הגלמי שלו בשוק־השחור, במקום
להפכו למוצר. זה היה תמיד הרבה
יותר כך אי.
דרוש כשרון רב להיות ספסר טוב. צריכים
לדעת איך להשיג רשיון יבוא, ואת מי
לשחד, ואת מי לשתף כשהתף־חשאי, ואיך
לקנות ידידים בדיוק במשרדים הנכונים. וצ
ייר
לדעת איך להופיע בספר הנישומים
ליד משכורת של מאה ווזמשים. לירות, או
לא להופיע בכלל.
במלים אחרות: צריכים לדעת כיצד לעשוק
את העם, למצוץ את דמו ואחיות על
חשבונו, מבלי לתרום אף פרוטה אחת למדינתו,
לחינוכו ולהגנתו.
אני רגיש לגבי אנשים אלה. איני אוהב
אותם.
44 + 44
עתה הם מתארגנים כדי לתרום את תרומתם
לקרן המגן. בדיוק כמו שהתארגנו כדי
להשתמט מתשלומי מם־ההכנסה או להשיג
רשיונות־יבוא. הם ישבו בצוותא, ויקוננו על
הגורל המר ועל המצב הקשה, ואחר כך יחשבו
מהו-הסכום הקטן ביותר שאפשר לתת
— ואיך לנכות אותו ממם ההכנסה.
כף זה יהיה — אם לא תקום תנועה גדולה
וספונטאנית של רוגז ציבורי. רק אם
שוט הפרסום יצליף על גביהם, רק אם זעם
ההמונים יעמיד אותם אל עמוד הקלון וינדר-
אותם מכל מגע חברתי, רק אז (אולי) יגלו
שאפשר לתת עוד כמה אלפי לירות.
.,.׳לומני שבימים אלה שמחים גם רבים מאויבינו
המושבעים ביותר שישנו כלי כמו
העולם הזה, המסוגל למלא תפקיד זה, שצבר
במשך שנים את האינפורמציה הדרושה ואינו
ירא לפרסמה.
אין זה תפקיד קל. משתמט־ קרן־המגן
הם אילי ההון בארץ, והם הנותנים את המודעים
הגדולות המקיימות את רוב העתונים.
לא כדאי להסתכסך איתם אם רוצים לבקר
מחר במסיבות־קוקטייל במלון אכדיה. לכן
שמחים מתנגדינו שישנו העולם הזה, ומשי״
פים אתנו פעולה.

התפקיד הוא אחראי מאד, והוא מחייב
דייקנות וזהירות. לכן הטלנו אותו על החוקר
האחראי ביותר במערכת, שלום כהן•
אחרי השלמת כל חקירה, נוהג הוא לשאול
אישית את החשוד בהשתמטות מה יש לו
להגיד להגנת עצמו.
בשבילו ובשביל רוב חברי מערכת זו,
אין זד, סתם, תפקיד עתונאי רגיל, סידרה
סנסציונית מוצלחת. בשבילנו, רכישת נשק
לחיילי החזית אינה עיסקה מופשטת. כי אם
תצטרך שוב ישראל ללחום, יהיו חברי המערבת
בין אותם הלוחמים בחזית אשר נשק
טוב ורב הוא חיוני לקיומם.
עד כה נודעו לנו שלושה מקרים שהצ׳יק
הגיע לקרן־המגן שעתיים אחרי שהספסר
הנידון שמע כי שלום כהן, ממערכת העולם
חזח, מבקש לשוחח עמו באופן דחוף בעניין
חשוב. כן ירבו.

אורי אכנרי

וקרן

בני מ שרת ב צב א. כ ש עול ה בי רק ה מח שבה
שהה ו שלום עלול לקרות לו מ ש הו מ פני שכמה

תל־אביב

. .מגיליונ כ ם האחרון שו כנ ע ת׳ בהחלט כי אכן
מקיי מים אתם את סי סמת השער (״ בלי מו ר א.
בלי מ שו א־ פני ם״) וכי היא נר ל רנליכם לא רק
להלכה. אלא, נם למע שה.
כל או ת ם הע שירים היודעים לע שות רווחים על
ח שבון הע מלים ב עת שלו םולמ שוך י ידם מ ת רו מ ה
בעת מבחן, ידעו נם לסלק רנליהם מ ב אן בזמן
מל ח מה !

ט. חיים רמוני,

דברת

נקלעתי לקפה מעדן ברחוב דיזנגוף, תל־ אביב.
לארוחת־ערב קלה , .בח שבון ה סו פי צורף ח שבון
קרן־המנן שבו חייבו או תי ב ת שלום. האם אין
היענותי ב מ קו ם עבוד תי מספקת, האם עלי ל הו סי ף
ולשלם ב כל בית־קפה ובכל חנו ת ז האם על חש בוני
י פו רסם שם בעל־העסק ב עתון כאי ש נדיב
אשר החליט להקדי ש ע שרה אהוזי.םמה כנ סו תיו
החוד שיות לקרן־המגן )

זאב גיסט,

מהנדס תל־אביב

...פר שת התור מים לקרן המגן התעוררה אצלי
ונם אצל חברי ב תנו עתה צופי ם הכלליים. כל כך
התר שמתי עד כי ב או פן או טו מ טי ישבתי וכ ת ב תי
שיר.

מרדכי פרידמן,
תרעמנה

בהידום• התוהחים

חיפה

בנות־השיר.

כחיילת ב שרו ת־ חובה שטרם מ ל או לה ע שרים.
איני מבינ ה הרבה ב ע תונו ת. אבל הייתי מו כנ ה
לנ שק את הידיים שכת בו את הר שי מו ת על המ ש ת

שרה׳ל־ פ, צה׳ל אבל בפיו.

כותב

המאמרים

רגיל

להכתיבם

תרומות הנרי ג׳
לאפרים אילין א דון ה או טו מו בילי ם (העולם הזדל
) 943 יש יככ 4ה פר טית. או תה הביא מצרפת. יש
ילו שם ת מיד מב של מ אי טלי ה, וכ שי ש לו אורחים
ביכ טה לוב ש אילין בגדים של רב־חובל של איזו
ארץ מדרום־ א מריקה. כי היכ טה ר שו מה שם.
כמה זח עולה?

ז• יוסלביץ, חילון
שקר הוא כי מ ר שנו אפרים אילין תרם אלף
ל״י לקרן המנץ. מ ר שנו תרם 20 אלף ל ״י, מהן 10
אלף ל״י ב מזו מן, ולא עוד אלא שחלק ניכ ר מ תרומת
הפו עלי ם הוא על ח שבון המפ על.

ר. וולפסון, עו״ד,

חיפה

העולם הזה מצטער כי משרד הקרן, ש מסר
לו את האינפורמציה על תרומת קיי־

זר־פרייזר׳ טעה בפרט זה. המפעל לא תרם
מחיר רבע מכונית, כפי שנזכר, אלא
קצת למעלה ממחיר שני הנרי ג׳ .המערכת
תקיפה בדעתה כי גם תרומה זו רחוקה
מלהתאים לממדי המפעל, אינה יכולה להיקרא
מילוי חובה.

שרשרת מקרים
...נר אה ש שוגר מן מחלק מ כוניו תבר חו ב (העולם
הזה ) 943 כי אחרת מדו ע נתן את ה מ כוני ת דווק א
להורן, שהוא במקרה גם המקשר בין מ שרד־האוצר
ו מלווה־הפיתו ח, ש שימ ש במקרה את ה אינ טרסים
של ש וגרמן בהמרת אגרות מלוה־הפיתו חלכסף
י שראלי ( מע שה חסר־תקדים ובלתי אפ שרי עד
כה< כדי לרכו שאת חנויו ת אבנ על, על־מנת להכריע
ב עזרתו אתי ריבו ה מסחרי הבס (נעלי ירושלים)..

מכתבי
1ו #19ן

רא שון־לציזן

משה אגוזי,

ישראל ביב ר. ני צה נ קי, לילי נלילי. דוי ד הו רובי ץ,
רותי ורד, רוני זוהר, אבר הם ה ר מון. אוס ק ר
ט אוב ר. מ שה ל שם, אבי ב ה סטן. ע מום קינן,
שלמה קרן, סי לבי ק שת.

תל־אביב

מ או ת ע שירים לא ה ס כי מו לתת את הכסףל קנו ת
לו״ א ת הנ שק הדרו ש ל הגנ תו, אני מרגי שה ב שנ א ה
שלא הכרתי קו דס.
...איני יודעת בי־צד ל הודו ת לכם על הר שי מה

עזרא בן־צבי,

כדאי. ל ש אול את ה סו פ ר הצעיר נתן (״י־רח
׳תמים לי ט פ תי שדיה״) קמחי ואת ה סו פ ר הצעיר
יוסף •״ שניים. שניים יקלף״) בר א ם אין לדע תם
בעיות א ח רו ת לעם. ישראל או שמא הם חו שבים
שהדרך הבטוחה ביותר ללב ה מון הו א גוף של
:ערה ׳ערומה )׳

אסתר לוינסקי,

קול (| 1די

נ7ן ול

המון.

כלי פתקה מהמקרה
מברק האזעקה מ מ שה ברק (העולם הזה ) 940
הגיע באמת אל הליגה ל מני עת כפייה דתית. מ ע שה
אהרון זה של מ שה ברק עורר ת מי הו ת ו תר עו מת
בלב רבים• .ובכלזאתר אינו חו בהל עזו ר לו גם
מ ט לב זה.
זכותו. של ברק היא שהעז לצאתי חי די. במלחמה
נוא שת ובדרך ק שה כנג ד י קיו מו של דזוק־עוול ש־נתקבל
ל מ רו ת ה תר עו מ ת של ה רוב מ בין ה תו שבי ם,
אך אין ס פק שגם ה מ סי בו ת של מקרהו ונם ד רכו
לא היו מו צלחים כלל כדי ל שמ ש אב־מקרה.
ובזאת מביעים אנו צער והש תו מ מו ת על שעד
היום לא נ מ צא זוג חופ שי אחר ה מ תכוון ל הינ ש א,
שיהיה מו כן ל פ תו חבמאבקמשפ טי כדי לקבל
תעודת ני שו אין מ מ של תי ת בלי שיהיה החתן נ אנ ס
להעמיד פני אי ש דתי, ל חבו ש כי פ ה, לה שתתף
בתפילה דתית ב עו ד הו א איננו אי שמא מין ובלי
שכל תו תתבקש. אולי להבי א פתקה מהמ קו ההכ
שרה.
לאחר שנו ע צנו ב מו מ חי ם ויודעי־חוק אנו מודיעים
כי לזוג י שראלי יש סי כוי להצלי חבמ אב ק
כזה, אם כי וודא׳ יהיה מ מו שךל מדי, וכי לזוג
בעל החלטה נ חו שה נ עזו ר ב כל ה מו בני ם.

עודי אורנן,

מזכיר הליגה למנמנת
דתית בישראל

כפייה

על ההתרגשות
זה כמה חוד שים ש אני עוקב אחרי המא מרי ם
ב ע תונ כםו מו פתע אני עד במה מקיפי ם הם ב ה
מ דיני המצב ואת
ה מ צי או ת את אמיתו ת ם
והחברתי ב מ דינ תנו. על דבר הביקור ת ה חריפה
כלפי החברה אין ה עו ר ך צריך כלל להצטדק. איזה
אדם לא היה נרגש אילו היה רו אהב עיניו א סון
ה עו מד להתחולל \

אריאל לוסטיג,

כ שקראתי את מ דו ר ה ספ רו ת בנליוז האחרון.
(העולם הזה ) 944 קיבלתי את הרו שם שהנו שא
המדכזי ה עו מדל עיני אנ שי־הרוח העולים הו א
צורת־החזה של הדור הצעיר (מין נק ב ה).

רחובו ת

צכרינו הבמים ומקשנים
או רי ת, בתי, קיבלה את השי (של מ דו ר צכ רינו
המודים ועוק צנים) והיתה מאדמ או שרת. רק לא
הבינה מדו ע קיבלה פרס. כשאמר תי לה שהיא
קיבלה או תו בגלל רוב חוכ מתה, ענ ת ה :״אז מ ה,
גם בן־גוריון קיבל פרם הלו א גם הו אחכם ! ״

אליעזר נרה,

רא שון־לציון

הקסם השחור
הופת עתי מאדבר או תי ב ע תונ ב ם
.,צפור הנ פ ט ״ (העולם הזה .) 943
שמחתי על כך מאד. עצתי לכ ם היא
מ דו רכם זה לעתים ק רובו ת יותר.
הנפ ט וה שירה !

מ דו ר ל שירים
כ חו ב ב שירה,
כי ת מ שיכו ב־כ
ה לחי, יחי

ראובן שדה, בני מינה
..ה מ דו ר הבא — עם גילוי האוראניום.

דג מלוח׳

ת מונ ה זו מצא תי. ומאז אני מתרוצ ץבכל חו פי
הארץ. ונר אה כ מו דג מלו חור טו ב, כ די ל מ צו א
עלה אחד מ ה פר ח החי הזה. אנ א. עזרו לי ו~
שחררו או תי מ ה סיו ט ה פר חוני הזה, או ת דבי קו
אחרים !

שמאי סילינסקי, רמת־יוחנן
.דג ממולח כמו הקורא סילינסקי בודאי
יכול למצוא תרוץ טוב י 1ת ר בבק שו לפרסם
תמונה זו :

הצד השני•
כנכ ה א שר בעצ מו עבר את טי פול מנ הל מ חלק ת
ה שיקום מר אריה פינ ק, ה תפל א תי מר שי מתכם על
מרדכי שטיינברג שהכריז שביתת רעב
הנכה
( ה עולס הזה .) 941
התעניינתי ב מיו ח ד במקרה וגיליתי כי או תו
שטיינברג קיבל פ עם דירה טו בהממ חלק ת ה שיקום
אולם מאחר שנתגר ש נ שאר ה הדירה בידי א ש תו.
מ שרד הב טחון בכל זאת המציא לו דירה שניה
וכ שזו נתבררה כבל תי־ מ ת אי מהל דיו ר, הציע לו
או תו מ ד פינק הלוו אה.
שטיינברג דרש סכו ם.גבוב״ -טבגל-ג הברגז. שבי ת ת
רעב. ל ב סו ף הפ סיק את ה שבי תה מ ר צונו והסכים
לקבל את ה הלוו א ה שהו צעה לו תחילה. אינני רוצה
לומר שפקידי ה שיקום הם מ ל אכי ם ו אילו הנכים
הם ס ח טנים. אבל באשר מני ע ל אדם ציון ל שבח,
צריך לתת לו אותו.,

נכה, יפו

תל־אביב

חזה סוד חזה

חיפה

המטרה -אילת
ב עלי־ או פנו עי ם ה רו צים ל ערוך טיול
טתבק ש-ם להתק שר אתי לפי ה כ תו כ ת :
הנפן. דרך ^ובא הלל . 63

ל איל ת,
ש כונ ת

רמי ירושלמי, רנות־גן
העולם הזה . 945

ומה הלאה?
ך>נמלחמהמסתגלת בפנינו. היא מציצה אלינו מעבד
( | לכותרות העתונים. היא עלולה להעיר אותנו בכל רגע.
שום דבר מיוחד לא יקרה, שום חצוצרות לא יריעו. פה ושם
יצלצלו הפעמונים בדירותיהם של גברים צעירים. פה ושם
יחולקו רובים ומקלעים ונעליים מסומרות. פה ושם יטרטרו
בלילה מנועים של מטוסים ושריונים. ואז, בבוקר, יפתחו
אבות ואמהות את עתוניהם ויקראו כי ישנה מלחמה, ומתוך
מכשירי הרדיו יבקעו שירי־הלכת וקולו של קריין נרגש
מאד.

מוטב להתרגל למחשבה הזאת. זה יכול להיות
מחר בבוקר. זה יכול להיות כעוד חודש
וזה יבול להיות בעוד חצי שנה.
המלחמה מסתכלת בנו, ועיניה אדומות ולוהטות.
לחברים
הצעירים, בני שנתון ,1935 פני המלחמה הן פנים
חדשות. הם רואים אותן ללא מורא. יש ונדמה שהם כמעט
שמחים. אחרי שש השנים של מחנק באווירה של גיטו, שש
שנים של חיים ללא מטרה, ללא תכלית נראית־לעין, יש לגביהם
קסם מסויים גם באימת המלחמה: תוכן ברור לחיים,
תפקיד מוגדר שאפשר להתמודד אתו. מנהיגי ישראל לא
ידעו להפיח בנוער הזה רוח של הרפתקה וחדוות־יצירה בימי
שלום. המלחמה נראית לו כמעט כישועה.
ואילו לחברים הוותיקים׳ בני שנתון ,1925 אין פני המלחמה
הזאת חדשות כלל וכלל. הם מכירים כל קמט, כל חריץ,
כל שוחה בפנים אלה. שום חדש אין בהן.

קמה בשעת המאבק, כתוצאה מיחסי הכוחות בשדה־הקרב
ומלחץ המעצמות בחדרים האחוריים של הדיפלומטיה.
בשבילנו, שגדלנו בארץ הבלתי־,מחולקת, ששכם וחברון
ויריחו היו בשר מבשרנו, היתה חלוקה זו טרגדיה אישית.
אולם החלוקה יכלה להועיל. היא נתנה לעם הלוחם מסגרת
ממלכתית, ממשלה מוכרת, צבא רשמי. היא יכלה להיות קרש־קפיצה
חדש לזינוק אל תוך המציאות המרחבית כדי לשנותה,
כדי לחסל את ההתנגשות בין שני העמים בדרכים מהפכניות.
הטרגדיה האמיתית של החלוקה •היתר, שמנהיגי ישראל,
עייפים אחרי מאבק של דור, חשבו שזו התחנה הסופית, סוף
הדרך, מקום מרגוע ונופש. היה נהמה להם כי חזון הדורות

אד הנשק 5

שהרי מלחמה זו לא נסתיימה מעודם. אין מסיימים
מלחמות עד-ידי משיכה שד קולמוס על
גבי גדיון שד נייר. מלחמה מסתיימת רק באחת
משתי דרבים: כאשר מחסל אחד הצדדים את
בוח-ההתנגדות של הצד השני בזרוע מזויינת,
או כאשר נמצא פתרון מוסכם לבעייה היסודית
שהולידה את ההתנגשות.

איש לא יקנא בתפקידו של המצביא, החייב
להחליט החלטות גורליות בערפל אי-הוודאות
של המלחמה, לשמע אנחות הפצועים ובכי האמהות.
ישנו פיתוי מתמיד במצב כזה להתרכז
אך ורק על הפעולה שתפתח מחר בבוקר עם
שחר, והשד יקה את השאר.
אולם זהו פיתוי מסוכן מאד, כי השד מחכה.

סיבוב הבא יתנהל תחת הדגל השחור של הכורח.
( ) הקריאה שתרחף מעל לגלי ההסתערות של חיל־ר,רגלים
תהיה שוב :״אין ברירה !״

ף* א, אין זאת מלחמה חדשה כלל ובלל. היא לא התחילה
/בחאן־יונים, או בעזה, או בקיביא. היא לא התחילה אפילו
בשנת תש״ח. היא כבר היתד, קיימת כאשר נולדו רוב הקוראים
של רשימה זו וכותבה.

משך שגי דורות אגרו שני הצדדים כוח להתנגשות
הגדולה והמכרעת. היא באה ברעם
התותחים של תש״ח. אולם היא לא הכריעה.

^ ל יאמרו החיילים: זה לא נוגע לנו. תחילה נילחם
וננצח, אחר־כך ישברו להם הפוליטיקאים את הראש מה
לעשות. כי הקוו החדש חייב לבוא לידי גילוי בעצם הנהלת
המלחמה.
קלאוזביץ אמר: המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים
אחרים. הוא רצה לאמר: אין למלחמה הגיון משלה, היא
כפופה משועבדת להגיון הפוליטי. מלחמה שאינה, משרתת
מטרה פוליטית, שאינה באה להכשיר את הקרקע לתוכנית
פוליטית, הרי אינה מלחמה כלל, אלא שפיכת־דמים מטורפת.

על כן חייב הדבר להיות ברור מן הרגע בו יירה הכדור
הראשון: זוהי מלחמה נגד המשטרים הערביים הקיימים, אך
לא מלחמה נגד העם הערבי.
ייתכן מאד כי תוך ומהלך הקרבות יצורפו 200 אלף ערבים
נוספים לתחום־השלטון של, מדינת ישראל. הצורה בה ייעשה
הדבר עלולה להטביע את חותמה על כל אחר־הקרבות, כשס
שדיר־יאסין וכל הכרוך בה הטביעו את חותמם על כל אשר
קרה מאז תש״ח.

בשנת תש״ט לא קרה לא זה ולא זה. הכרעה צבאית כללית
לא היתד, אפשרית. הכרעה צבאית חלקית נמנעה באבו־עגילה
בגלל ביקורו של הוד מעלתו׳ שגריר ממשלת ארצות־הברית־של־אמריקה,
אצל מר דויד בן־גוריון, בטבריה. ואשר לפתרון
הבעייה שהולידה את המלחמה — הרי איש אף לא חלם על

מאז ישנה המלחמה בביתנו, כנמר טורפני שנרדם על הספה,
היה נדמה שאילפנו אותו כחתול־בית. אולם כל כמה חדשים
דרכנו בשגגה על זנבו. אז התנצלנו. אמרנו ״סליחה •״
ומילמלנו שהיד, זה ״משבר״.
אולם מי ששוכב לישון ליד נמר, אל לו להתפלא כשהוא
מתעורר לפתע בלילה ומגלה שהנמר החל טורף את רגלו.

אולם ארץ־ישראל לא היתד, ריקה מאדם. היא היתר, מיושבת,
והיא היתד, חלק בלתי־נפרד ממרחב גדול שדיבר כולו
בשפה אחת ושדמותו הרוחנית עוצבה כולה על־ידי מסורת תרבותית
אחידה. מרחב זה הוליד תנועה לאומית משלו. היא לא
צמחה באירופה׳ אלא באסיה — אחות־תאומה לתנועות־השיח־דור
של הודו וסין ואינדונזיה ובורמה.
שתי תנועות לאומיות אלה — שתיהן מוצדקות ושתיהן טבעיות
— התנגשו ברצועת־אדמה קטנה וצרה זו, שהיא כל
כך חשובה ומפני שהיא מחלקת לשניים את המרחב הערבי.
אולי היה מדינאי גאוני מסוגל למנוע התנגשות זו עוד בראשית
הדרך, לשלב את המטרות היפות וחמוצדקות של שתיהן
ליחידה גדולה אחת. אולם לצורך זה היתד. דרושה אישיות
בעלת שעור־קומה, ואנשים כאלה נדירים מאד בהיסטוריה
של כל העמים.

ההזדמנות הגדולה הבאה תבוא מיד אחרי
הסיבוב השני. אם יצליח סיבוב צבאי זה ;ואין
אפשרות אחרת, מלבד ההשמדה) שוב יישמע
קולנו במרחב, שוב יתערערו עד היסוד המשטרים
הערביים הקיימים. זה יהיה הרגע להשמיע
מלה חדשה שתהדהד בלבבות, להציע פתרון
חדש שיינשא על כנפי הדמיון.

מטרת המלחמה שלנו אינה יכולה להיות
לשעבד ולשבור את העולם הערבי, על עשרות
מליוני תושביו מקזבלאנקה עד מוסול, כי הדבר
אינו כתחום כוחותינו. היא אינה יכולה להיות.
להקים גיטו ישראלי מנותק ובטוח כלב המרחב
הזה, כי גיטו כזה אינו בר-קיימא. המטרה
היחידה המתקבלת על הדעת לאורך ימים היא
הקמת מסגרת מרחבית שתאפשר חיים בצוותא,
משטרים ערביים שאפשר לחיות איתם.

ין זאת מלחמה חדשה. אין זאת אפילו מהדורה חדשה
של מלחמת תש״ח. זוהי מלחמת תש״ח עצמה.

מלחמה זו התחילה כאשר דרכה קבוצת העולים
הראשונה על אדמת ארץ־ישראד. עולים
אדה היו ראש-הגשר שד תנועה לאומית חדשה,
אחת התנועות הלאומיות האחרונות שד אירופה.
הם רצו להתנחל על האדמה, להקי! לעצמם
בית לאומי ריבוני, בפי שעשו לפניהם עמי אירופה
במשך מאה השנים האחרונות.

ים־סוף. הוא עשוי לתת לנו שוב חמש שנים יקרות של פנאי,
עד שהצד השני ייערך מחדש לקרב נוסף. אולם אם שוב לא
ידעו המדינאים לנצל שנים יקרות אלה׳ שיוגשו להם על מגש
הכסף של החיילים, יהיה גם הסיבוב השני חסר־תועלת.
ההזדמנות הגדולה האחרונה לחסל את ההתנגשות בין שני
העמים השמיים היתר, מייד אחרי הסיבוב הראשון. אז היינו
חזקים, קולנו נשמע בכבוד. אז היה הזמן לרכוש לבבות על־ידי
ג׳סטה דרמתית של רוחב־לב, למוטט את המשטרים
הערביים הריאקציוניים שנתערערו בימי הקרב, להטביע
חותם פוליטי חדש על המרחב כולו. הזדמנות זו הוחמצה,
כי איש לא הרגיש !בה.

נתגשם, וכי די להקיף את המדינה בחומה גבוהה, להדביק
עליה שלטים ״הכניסה אסורה !״ וללכת לישון.

אולם החלוקה לא שינתה מאומה. היא לא
שמה קץ למלחמה בין שני העמים. היא רק נתנה
לה חזיתות חדשות ומסגרות חדשות. היא
העתיקה אותה מרחובות ירושלים ומגכול תל-
אביב לחולות רפיח ולמבואות הבשן. ומאחר
יטמנהיגי ישראל לא הבינו זאת בעוד מועד,
עברו שש וחצי שנים יקרות שאין להן תחליף.

^גי או תי ה ם של רופאים נקברות בבית־ה,קברות.
שגיאותיהם של מדינאים מובאות לשדה־הקרב. שש וחצי
השנים האחרונות הפכו את חידוש הקרבות לבלתי־נמנע.

דומה שבימים אלה מבטם של החיילים חד
ומרחיק-ראות יותר משל הפוליטיקאים. הם מכינים
בי מאחר שחידוש הקרבות בלתי-נמנע,
תפקידם לדאוג שהקרבות ייערכו בחזית הנכונה,
במועד הנכון, במקום הנבון, בדי להשיג את
המטרה הצבאית הנבונה. ומטרה צבאית זו
היא: חיסול בעוד מועד •טל הצבא הקרבי של
המדינה היריבה החזקה ביותר, מצרים.

אולם לא די בזה. אם זאת תהיה דאגתנו היחידה, הרי הסיף*
רעם התותחים נולדה החלוקה. היא לא הוכתבה
בוב השני לא יכשיר את הקרקע אלא לסיבוב השלישי. הוא
02 לל־ידי ארגון האומות־ר,מאוחדות. שום דבר לא היה
פחות חשוב לגורל הארץ מאשר החלטת האו״ם. החלוקה עשוי להביא אותנו אל גדת התעלה ואל המים הפתוחים של

אין סיסמה המעידה יותר על פשיטת-הרגל המוחלטת
של המנהיגים הפוליטיים. כי תפקידם
לדאוג שתהיה ברירה, שתהיה אפשרות לבחור
בין אפשרויות רכות, תחת לאלץ את העם ללחום
ביטגכו אל הקיר. זו מלאכתם, זה מקצועם.
האסון הגדול של הציונות היה תמיד בכך שאיש לא חשב
מה יקרה בעוד עשרים שנה, בעוד חמשים שנה. המנהיגים
התגלגלו ממשבר למשבר, ומעולם לא היתד, ברירה אלא
לסמוך על האיש הקטן, בעמדה הקטנה המקרב את חייו.
המטרה העיקרית של הקרבות צריכה להיות ששוב לא יחזור
מצב של ״אין ברירה״ ,שאנו ובנינו נהיה אדונים לגורלנו, תחת
להיות כדור־מישחק בידי כוחות זרים. על כן יש לפתוח בדף
חדש, לעשות התחלה חדשה׳ במקום להתקדם מקרב אל קרב
במבוי הסתום הישן.

ייתכן שהדבר מחייב קודם בל שינוי אנושי
בצמרת. אולי הגיעה השעה לשלוח לפנסיה במה
זקנים וקשישים, ולמסור את מכשירי השלטון
והביצוע בידי אנשים כעלי מוח רענן, כוח דמיו-ן
ומעט מעוף, היבולים לנוע מבלי שבדורי־הברזל
של חמישים שנות נאומים ומצעים יהיו קשורים
לרגליהם בשרשראות.
צה״ל לבדו הוליד מתוכו שורה ארוכה של מנהיגים צעירים,
אנשים כמו יגאל ידין, יגאל אלון, משה דיין, שמעון
אבידן. כוחות חדשים צמחו בכל שאר מערכות החיים הלאומיים.
דומה שהגיעה שעתם לומר לאנשים העייפים במשרדי
הממשלה את המלים שהטיח קרומבל בפני הפרלמנט הארוך :

״ישבתם כאן זמן רב מדי מכדי להביא טובה
לאיש. לבו לכם, אני אומר, והניחו לנו. בשם
אלוהים, לבו!״

.אל תפין לך שום תפניות נוקשות לחצי השנה הקרוב.
המצב המדיני והבטחוני של המדינה עומד להשתנות לרעת בצורה כזא ת שתשפיע
במישרין על מהלך חייך הפרטיים. היכון באופן נפשי ומעשי לשינויים פתאומיים.
אס יש לך ענינים פ רסיים או~ משפחתיים חשובים הטבונים סידור, החש את
הטיפול.
• היה מוכן למלווהיחוכה חדש. השתממוו! עשירי ישראל מקרן-
המגן הפכה את המלווה לבלתי־נמנע, והממשלה תכריז עליו בימים הקרובים,
תוסיף תעודותיחסכון החדשות לניירותיהערך הנמצאי• ,ידי הציבור.

,התנגשות קטנה ראשונה תחול במכשלה עקב דבריו
החריפים של בי. ג׳י. בראיון מיוחד שנחו השבוע לסופר
העתון ״אוכפרכר״ .דברים אלת היו כלולים בטיחזוו תשובתו של בי. ג׳י.
לחבר״הכנסת ברוך אזניות בה הגיב ראש הממשלה על ן. ר י אנתת א דן, אולם
הם נפסלו בצנזורה המוקדמת ש ל הממשלה שדנה על תיויוסה בישיבה מיוחדת.
,תן *ח חראיוו לעתונאי הבריטי כדי לתת לדבריו פרסום עולמי על אף

העם
ה עורב׳
ריח סמיך של מלחמה עלה השבוע מעל
למרחב. כמו תמיד משך הוא את העורבים,
שבאו לאזור זה בלהקות גדלות והולכות,
שימשו מודד להחרפת הריח• היו אלה עתו־נאי־מלחמה,
קרי־מבט וקרי־לב, שהסבירו
לכל מי שרצה לשמוע בו אין הם מצדדים בשום
צד, ושהם מקווים שהענין יתחיל בקרוב.
הסיבוב השני, אם יפרוץ, עלול לקבוע את
גורל ישראל לחיים או למתת. אולם לגבי
העורבים לא יהיה אלא עוד מלחמה אחת
קטנה, חומר למאמרים, כתבות מצולמות
ומבחני־נשק.

התנגדות חבריו

• שינויים מרחיקי-לפת יחולו
כשנה הקרובה בנציגויות
ישראל בכירות המערב. תזרבן
הראשון יהיה אבא אבן, שיוחלף על״ידי
ח״כ מפא״י כובש בורמה, דויד הכהן.
אבן, שדווקא השבוע זכה שוב ליס של
שבחים בעתונות האמריקאית, עורר בזמן
האחרון מורת־רוח רבה בחוגי הממשלה,
הסבורים ש הוא קרוב מדי ל-
דעת האמריקאים, עד כדי כך שאישיות
ממשלתית אחת אמרה ש״הוא שגריר
אמריקה בישראל יותר מאשר להיפך״.
בלונדון יפנה אליהו אילת את מקומו
לח״ ב אחדות־העבודח האמביציוזי, יצחק
בן־אהרון.

תוכנית שעובדה על־ידי בי. ג׳י. עצמו,
יתמנו בנציגויות הישראלוות בבירות העולם
נספחים תרבותיים, שתפקידם יהיה
להנחיל את ידיעת התנ״ך והשפה העברית
ליהודי הפזורה. המקומות יחולקו,
כמובן, לפי המפתח המפלגתי.

.אל תקווה >או תחשושן כי
ח״כ הפועל-המזרחי, יצחק רפאל,
יתמנה כתת־שר החינוך.
החלטת סיעתו בניוון עלולה להשתנות,
מאחר שדעתו של שר־החינוך, זלמן ארן,
אינה נוחה מן המועמד. בהתאם להסכם
הקואליציוני, יש לשריהחינוך זכות־ויטו
על בחירת המועמד של הדתיים.

• למחלקת העלייה של הסוכנות
היהודית, העשירה בשערוריות,
תתווסף שערוריה נוספת.
הפעם יהיה זה ריב בעל הדים
סר אנתוני כאופירה•
״מה נעשה אם ידרשו יהודי העולם...״

0עקוב -אחדי צעדיו הבאים של אהוד אכריאל, איש אמת!
של דויד בן־גוריון. אבריאל עומד לקבל לידיו בקרוב תפקיד מרכזי, בעל השפעה
רבה במערכת השלטון־בשעת־חירום הנוכחית.
לא קל יהיה לאבא חושי למצוא לעצמו סגנים. אף כי אין

שוס ערך מעשי למשרה זו, שלבעליה אף אין מושג מה נעשה בבית־העירייה,
מתקוטטים עתה שותפיו של חושי בקואליציה העירונית על מספר הסגנים,
דבר המונע את הבחירה.

.זריקת-עידוד תוזרק לזרוע הציונים הכלליים עם בואו של
אבא הילל סילבר, המנהיג היהודי־האמריקאי, לארץ בפסח הבא. כדי לנצל
את הביקור עד כמה שאפשר, קבעה המפלגה את ועידתה לאותו מועד, דבר
שירגיע אולי את המרד שפרץ במפלגה נגד ארבעת־הגדולים — ברנשטיין, רוקח,
ספיר וסרלין.

• תושבי ירושלים יבולים להתנחם בי בחדשי הקיץ הבא
שוב לא יסכלו ממחסור רציני במים. חברת מקורות, שקיבלה את
הזכיון להספקת מים לעיר, תפעיל עד הקיץ הבא קע־סים שני, מקביל לקוד
הנוכחי, שיפתור את צרת־המים בבירה.

• היכץ לשלם 120 פרוטה עבור עתון־הכוקר בימי חול,
במקום 100 פרוטה עד כה, ובערבי שבתות 180 פרוטה במקום . 150 הממשלה
תיכנע לדרישת הנהלות העתונים היומיים ותאשר העלאה זו, הנתבעת בתוקף
לאור עליית ההוצאות.

(ראה שער)

הגרמנים קראו לו, בזלזול :״הלורד ארוך
הריסים״.
מוסוליני אמר עליו כי הוא ״האידיוט ה־מגונדר
ביותר באירופה״.
צ׳רצ׳יל תיאר אותו כ״דמות הצעירה החזקה
היחידה העומדת מול הנחשול העכור
של השאננות והכניעה״ .אולם אחרי
אחד מנאומיו נאנח :״ריבונו של עולם, הוא
השתמש בכל מימרות־השיגרה של הלשון
האנגלית מלבד ״הגברים מתבקשים לכפתר
את מכנסיהם לפני צאתם מבית־השימוש״.
השבוע נאלצו גם אזרחי ישראל להחליט
מה דעתם על סר אנתוני אידן. לא היתר,
זאת דעה טובה ביותר.
א צי לכן .57 להתעניינות פתאומית זו
באציל הבריטי בן ד,־ ,57 צאצאה של משפחה
נורמנית עתיקה שזכתה לתואר האצולה
לפני 300 שנה, גרמה הודעה של ראש ממשלת
הוד מלכותה הבריטית בפרלמנט. אמר
סר אנתוני, בקולו המחונן הנעים :
״המצב כיום הוא כי הערבים, מצד אחד,
מסתמכים 1על החלטת או״ם משנת 1947
ושאר ההחלטות. על זה הם עדמדים. הם
אומרים שהם מוכניים לפתוח בדיונים עם ישראל
על בסיס זה. ואילו הישראלים, מצידם־
הם מצאו את עצמם ׳עומדים על• הסכמי שבי
תת־הנשק המאוחרים יותר, משנת , 1949
ועל השטחים שכבשו.
ובכן, בין שתי עמדות אלה יש פער רחב.
אולם האס הוא כה רחב שאי־אפשר לגשר
עליו בדרך המשא־והמתן האמת הערומה
היא שאם אומות אלה רוצות לרכוש שלום...
הן חייבות להתפשר בין שתי עמדות אלה.״

.שורה של ג׳ובים כשירות-
החוץ של המדינה מחכה לנאמני
מפלגות הקואליציה. לפי

קולניים, שיתנהל בין ראש המחלקה,
ש. ז .שרגאי, ובין חברו למפלגה דוד
נוימן, מנחל המחלקה במרסיי. נוימן מאשים
את שרנאי בדחיקת רגליו ממשרתו
לטובת גיסו של שרגאי, חבר מפא״י.

מדיג׳ינת
הגיגטלמו ה מו ש ל

גרניקה בישראל. אות הזמן נתגלה,
השבוע, בכמה מלים שהופיעו כהערת־שוליים
בשבועון האמריקאי טיים, הקרוב לחוגי השלטון
בוושינגטון. קבע העתון: אחת התוצאות
המעניינות של אספקת מטוסי־סילון
אמריקאיים לישראל תהיה מבחן קרבי רציני
ראשון של הדגמים החדשים. אם ישתמש
צה״ל במטוסים אמריקאיים ׳ ,בעוד שהצבא
המצרי ישתמש במיגים סובייטיים, אפשר
יהיה להסיק מסקנות חשובות לגבי יעילות
כלי־הנשק.
בשנת 1936 שימשה ספרד המעונה שדה־מבחן
לבדיקת כלי־הנשק החדשים, שנועדו
לשחק תפקיד מכריע במלחמת־העולם השניה.
תוצאות מבחן זה הונצחו בתמונת־הזוועה
של פאבלו פיקאסו ,״גרניקה״ .,
השנה, ייתכן מאד שאחד הנימוקים שישכנעו
את המטה האמריקאי יהיה התקווה לערוך
מבחן דומה בישראל.
* על שם העיירה הספרדית, שהושמדה
כליל בהתקפת מטוסים נאציים בשירות הגנרל
פראנקו.
• • בלווית רעיית שר־החוץ של פורטוגל,
מדם פאולו קונהה, בהצגת האופרה הכלה המכורה
לסמטנה. סר אנתוני לובש את מדי
החצר הבריטי ואת מיסדר הבירית.

יי מציית אל אילת. בעוד ראש ממשלת
ישראל רעם בכנסת נגד הצעה זו לערוך
חלוקה שנייה בארץ־ישראל, הגיעו לישראל
ידיעות סודיות שהבהירו את הרקע.
נתברר שלא היתד, זאת המצאה ספונטאנית
של סר אנתוני שוחר־השלום, אלא ראשיתו
של מסע בריטי מחושב היטב לכבוש מחדש
את עמדותיו׳,השפעה במרחב• אמר סר אנ־תוני,
שהצטיין בשעתו בלימוד השפה הערבית
והפרסית במיכללת אוכספורד :״יש לנו
מסורת ארוכה של ידידות עם המזרח התיכון...״
כבר
לפני שלושה שבועות רמז שר־החוץ
העיראקי לעתונאי היהודי הראשון שמצא׳ שהיה
במקרה נציג העולם הזה באו״ם (העולם
הזה )943 עיראק רוצה להתפשר עם ישראל
על בסים של פירוש גמיש להחלטות או״ם.
השבוע מסרו מודיעים בריטיים אחרים כי
גמאל עבד אל־נאצר שואף לשלום, מעמיד
שלושה תנאים :
• הוצאת הנגב הדרומי והעיר אילת משטח
ישראל (״ממילא לא ניתן לכם לפתח
את אילת !) כדי ליצור קשר יבשתי ישיר
בין הארצות הערביות באפריקה ובאסיה.
• החזרת חלק מפליטי פלשטין לישראל.
• בינאום ירושלים.
נרמז כי על הדרישה השלישית היד, מוכן
לוותר, אם ימולאו שתי האחרות.
למעשה לא היה כל קשר בין החלטות
או״ם ובין ביתור הנגב. החלטות או״ם מסרו
למדינה הערבית (שלא קמה) את רמלה,
לוד, יפו והגליל המערבי. אולם דווקא את
הנגב הדרומי ואילת מסרו לשטח המדינה
היהודית. אולם עצם ההסתמכות על החלטה
זו היה רק טכסיס שקוף. מטרת היוזמה הבריטית
היתה לחבר את מצריים עם ירדן,
בלי כל קשר עם כל החלטה בינלאומית
שהיא.
הסרן הציל סמל. הצעת אידן לא היתה
מעוררת זעזוע עמוק כזה בישראל לו האמין
•מישהו שאמנם הן עשויות להוביל לשלום.
אולם אמונה כזאת לא היתד, קיימת. אנתוני
אידן, סרן במלחמת־העולם הראשונה• שזכה
לעיטור גבוה בעד מעשר,־גבורה (הצלת סמל
פצוע תחת מטר הכדורים הגרמניים) ,ששכל
שני אחים במלחמה הראשונה ואת בנו במלחמה
השנייה, בוודאי אוהב שלום. אולם
אם אמנם האמין אידן כי הצעתו מובילה לשלום,
הרי שהיה נאיבי יותר מכפי שאפשר
• בעת ביקורו בברלין כעבור 20 שנה,
שרטט את מפת הקרבות על גבי תפריט של
מסעדה, כדי להסביר את הנוערן הבריטי
לטוראי־ראשון גרמני שהשתתף באותו קרב
נין הצד השני, אחד אדולף היטלר.
העולם הזה 945

היה לצפות מאדם שהיה חבר־פרלמנט משך
30 שנה, התמנה לשר־החוץ בגיל .38
גמאל עבד אל־נאצר שונא את האימפריאליזם
המערבי. לו באמת היה הוא יוזם
הצעת־פשרה עם ישראל, לא היה מזדקק לשירותו
של מדינאי בריטי, התומך באויבו
בנפש, נורי סעיד העיראקי. הוא היה פונה
לידידו הטוב, ראש ממשלת הודו ג׳והארלאל
שום מילה לא הוזכרה כימים הנהרו,
או לידידו השני, ראש־ממשלת בורמה
אחרונים כישראל לעתים כה תכואו
נו, שניהם חבריו הנאמנים במחנה ה־פות
כמו שמה של כירת מחוז כא-
נייטראליסטי.
וואריה, כגרמניה הדרומית: מינכן.
אולם גמאל עבד אל־נאצר אינו מסוגל לח•טם
זה, שהפך כשעתו מילה נרדתום
על חוזה שלום, גם אם רצה בכך בלב
פת ל״פיוס״ והפקרת ידידים, אינו
תמים, כפי שמבטיחים מהמשקיפים הבריאומר
דכר למחצית תושכי ישראל
טיים• שום מדינאי ערבי אינו מסוגל להכיר
שנולדו אחרי ,,ימי מינכן״ ,או שרשמית
בישראל, אלא אם כן יהיה המחיר
היו צעירים מדי מכדי להכין את
שווה להתמוטטות צבאית ישראלית. כי שלום
משמעות המחזה המחפיר שנערך
אמיתי יכול לבוא רק מלמטה, על־ידי התקרכעיר
זו לפני למעלה מ־ 17 שנה.
בות העמים וחיסול יבול השנאה ההדדית.
אולם למרות שעברו שנים כה רבות מאז
הצעת אידן השפיעה בכיוון הפוך. היא
אותו יום שחור, נשאר הלקח של מינכן
באה ללמד את הערבים כי למרות הצעות־בולט
וחד־משמעי, בעל תוכן עמוק ומחריד
הנשק הסובייטיות, הרי ידידיהם האמיתיים
לאדם הישראלי בנובמבר.1955 ,
יושבים בלונדון, וידידים אלה יעזרו להם
להתגבר על האיום הציוני.
0הרקע. בסופה של מלחמת־העולם ה״היטלר
עלול להסכים מבחינה זו
ראשונה דרש הנשיא האמריקאי וודרו ווילסון
כי תינתן לעמים הקטנים ״זכות ההגדרה הבאה
ההצעה דווקא מפי איש משכנע. כי היה
עצמית״ .בהתאם לעקרון זה ניתן לשני מיעוזה
אנתוני אידן שהניח את היסודות להקמת
טים בממלכה האוסטרית׳ הצ׳כים ור,סלובקים,
הליגה הערבית, חברת־הביטוח של כל היסולהקים
מדינה משותפת משלהם. כדי לתת
דות הרקובים בעולם הערבי. והיה זה אנתוני
אידן שדאג לכך כי שום יהודי לא יגיע לארץ
למדינה זו גבולות נוחים להגנה, צורפה אליה
ישראל בימי הטבח הנאצי.
רצועה ארוכה של נוף הררי ,״חבל הסודטים״,
שתושביו היו בעיקר גרמנים. הצ׳כים, שזה
בשנת 1943 הגיע אידן לוואשינגטון, ל־עתה
השתחררו אחרי מאות שנות שיעבוד,
התיעצות עם שותפיו. שר־החוץ האמריקאי
לא התייחסו בחיבה יתירה למיעוט גרמני
דרש לעשות משהו להצלת 70 אלף יהודי
זה, השליטו עליו פקידים צ׳כיים וקיפחו אותו
בולגריה, שהנאצים איימו אז להשמידם. כתב
מבחינה תרבותית וכלכלית.
אז ההיסטוריון האמריקאי הרשמי :
• המשכר. עם עלייתו של היטלר ל״אידן
השיב ני נל הבעייה של יהודי אירופה
היא מסובכת מאד, וכי עלינו, שלטון בגרמניה השכנה, השתנה מצב־הרוח
של המיעוט הגרמני בצ׳כוסלובקיה. כמעט כל
לנהוג בזהירות רבה בקש! להצעה להוציא
״הגרמנים הסודטיים״ התלכדו מסביב ל־את
כל היהודים מארץ כסו בולגריה. אם
״חזית המולדת״ של מורד,־ההתעמלות קונרד
נעשה זאת, ידרשו יהודי העולם שנציע הצעה
הנליין, דרשו תחילה שי1זי־זכויות ואחר־כך
דומה בפולין וגרמניה, והיטלר עלול מאד
סיפוח לגרמניה. סוכנים נאציים גרמו לתקלהסכים
להצעה כזאת*.״
ריות אינסופיות ויצרו אווירה כללית של משהאיש
שדן בקור־רוח למוות מליונים של
בר. עם סיפוח אוסטריה לרייך הגרמני(אביב
יהודים, לא היה אנטישמי. רוא היה משרת
)1938 הוקפה צ׳כוסלובקיה משלושה צדדים׳
נאמן של האינטרסים הבריטיים, כפי שהוא
ושבירתה הפכה למטרה הנאצית הבאה.
הבין אותם. ואינטרסים אלה סתרו, לדעתו,
• ההגנה, לרשות צ׳כוסלובקיה עמד
לחלוטין את האינטרסים היהודיים.
צבא קטן, אך בעל איכות גבוהה, מוראל מצה״ל
קילקל חשבון. בריטניה נתנה
צויץ וציוד טוב. כמדינה תעשייתית היתד,
את הצהרת בלפור והבטיחה בית לאומי ללצ׳כוסלובקיה
תעשיית־נשק גדולה, שמרכזה
יהודים בארץ־ישראל מפני שזו היתר, הדרך
היה במפעלי סקודה. עם החרפת המשבר
המעשית היחידה לשכנע את האמריקאים וההידקה
את קשריה עם צרפת׳ חתמה על ברית
צרפתים למסור להם את ארץ־ישראל. היא
צבאית עם ברית־המועצות, שחייב את ארץ
קידמה בברכה את יצירתו של ישוב יהודי
הסובייטים לחוש לעזרת צ׳כוסלובקיה כאשר
קטן, כדי להצדיק את המשך שלטונה בארץ.
תותקף׳ בתנאי שגם צרפת תעשה זאת. תנאי
אולם ברגע שהישוב הגיע לממדים שיכול
אחרון זה היה הרה־אטון.
היה לערער את השלטון הבריטי ואת מעמד
• השיא. בסתיו 1938 הגיע המשבר
הפיאודלים הערביים, הפך האימפריאליזם
לשיאו. בצ׳כוסלובקיה הוכרז על גיוס כללי,
הבריטי לאויבו המושבע. הוא לא נסוג מוהצבא
הגרמני כבר קיבל הוראה סודית להתעמדה
זו אף לרגע אחד, עד היום.
כונן לפלישה. בועידת המפלגה הנאצית ב־לדעת
הבריטים, ישנה רק דרך אחת לנירנברג
השמיע היטלר נאום רותח ושפך את
הבטיח את ההגמוניה המערבית במרחב

מינכן: סמר החונה

אידן עם היטלר ( )1938 ועם עכר אל-נאצר

()1955

״ממילא לא נותן לפתח את אילת ו״
הערבי: לקיים את שלטון הריאקציה הפיאודלית.
ריאקציה זו שנאה את ישראל. הבריטים
עז ת לה בכך.
עם גבור המאבק העברי נגד שלטונות
המנדט, החליטו הבריטים כי המעמסה יקרה
(סוף בעמוד )8

חמתו על הנשיא הצ׳כי, אדוארד בנש.
כפי שנודע אחר־כך, התארגנו באותה שעה
רוב מצביאי הצבא הגרמני בתנועת־מחתרת׳
שמטרתה היתד, לאסיר את היטלר ולמנוע את
המלחמה, שנראתה לראשי־הצבא הנאצי כאבודה
מראש. לא היה להם ספק כי הצבא ה־צ׳כי,
הנשען על שרשרת־הביצורים של חבל־

חתימתהחרפה. נחיל צ׳מברלין (ימין) ואדולף היטלר (שמאל) חותמים על הסכם מינכן.
מאחורי היטלר מחייכים איש לרעהו בניטו מוסוליני והרמן נרינג, מצביא חיל־האויר הנאצי.
הסרט — יומן גרמני, שנפל לידי האמריקאים אחרי מלחמת־העולם השניה, נראה היטלר רוקד
כמטורף מרוב שמחה מייד אחרי שראש הממשלה הבריטי יצא מן החדר אחרי החתימה.

ארכעתהחותמים הצטלמו רשמית לציון המאורע. הקיצוני מימין הוא הרוזן אדי צ׳יאנו,
שר־החוץ וחתנו של מוסוליני. לידו: מוסוליני, היטלר, ראש ממשלת צרפת דאלאדיה, צ־מברליין.
הסודטים, יוכל לעצור את הצבא הנאצי הצעיר,
עד לרגע בו יחושו לעזרתו הצבא
האדום וצבאות צרפת ובריטניה.
0ההסכם. כדי למנוע את המלחמה
יום נוויל צ׳מברליין׳ ראש ממשלת בריטניה
בעל המטריד, הנצחית, מאמץ נואש של פיוס.
הוא שלח את הלורד וואלטר ראנסימן לצ׳בו־סלובקיה
כדי לתווך בין הממשלה והמיעוט
הגרמני. ראנסימן עורר שערורייה עולמית
כשבירך את הנליין בברכת ״הייל היטלר 1״
ברגע המכריע הופיע מאמר ראשי בעתון
טיימס הלונדוני, שופר הממשלה, שקבע כי
״העם הבריטי לא יילחם למען מדינה קטנה
שאיש אינו יודע את מקומה על המפה״ .מיד
אחרי כן נודע לעולם הנדהם כי ראש ממשלת
בריטניה טס במפתיע לגרמניה ושוחח עם
היטלר. הוא התרשם מדרישותיו המתונות
של המנהיג הנאצי, חזר לארצו להתייעצות
עם ממשלתו. אך כשטס שנית לגרמניה נוכח
לתדהמתו כי היטלר הכפיל עתה את דרישז־תיו,
לא היה עוד מוכן לכל פשרה, בהיותו
בטוח כי הבלוף ישבור את עצבי מתנגדו.
הפירר דיבר לילה שלם, ללא הרף, שיסע
בגסות את דברי צ׳מברליין בכל פעם כשזה
ניטה לאמר משהו׳ בקראו ״אני כבר יודע
מה אתה רוצה להגיד.״
כשהכל נראה אבוד, פנה צ׳מברליין אל
בניטו מוסוליני, שליט איטליה, ודרש את
תיווכו. מוסוליני יזם פגישה שלישית. וועידה
זו, בהשתתפות ראשי ממשלות בריטניה׳
צרפת, איטליה וגרמניה, התכנסה במינכן.
בשעות הקטנות של הלילה, אור ליום ר,־30
בספטמבר׳ ,1938 נכנעו מעצמות המערב וחתמו
על הסכם שהעביר את חבל הסודטים
לגרמניה. הסכם זה נחתם מבלי להתייעץ כלל
עם הצ׳כים, ואף מבלי להזמין את ברית־ה־מועצות.
בחזרו ללונדון הכריז צ׳מברליין כי
ההסכם מבטיח ״שלום לדורנו״.

• התוצאות. צ׳רצ׳יל קרא לאותו
יום ״תבוסה ללא מלחמה״ .הסכם מינכן שבר
את צ׳כוסלובקיה מבחינה צבאית ונפשית. היא
איבדה את שליש אוכלוסייתה ואת הגבול
היחידי שאפשר היה להגן עליו. שרידי המדינה
שוב לא היו נתונים להגנה. העם צלל במדרון
של ייאוש, הנשיא התפטר והיגר מן הארץ.
חצי שנה אחרי מינכן הוזמן הנשיא החדש
אל היטלר, שמסר לו קצרות שפראג תושמד
מיד בהפצצות אם לא תצטרף צ׳כיה כולד.
לרייך הגרמני. האשד, נכנע, וביום ד,־15
במאי׳ ,1939 פלש הצבא הנאצי למדינה וכבש
בלי ירייה אחת את לב אירופה המזרחית.
הציוד העצום שנפל לידיו שיחק תפקיד מכריע
בשלב הראשון של מלחמת־העולם השניה.
אין ספק שאחד המניעים העיקריים להסכם
מינכן היה תקוותם החשאית של ראשי בריטניה
וצרפת כי ההסכם יסיח את מלוא הכוח
הנאצי נגד ברית־ד,מועצות. כתוצאה מכך
נותק שיתוף־הפעולה של המערב והסובייטים,
וכשפרצה מלחמח־העולם עודד סטאלין את
היטלר לשבור את מעצמות המערב, כדי למנוע
את האפשרות הפוכה.
• מוסר ההשכל. כיום ברור כי לולא
הסכם מינכן הית־ ,מלחמת־העולם השניה פורצת
אמניש שנד, אחת מוקדם יותר, אך היתר,
דורשת פחות קרבנות. המערב וברית־המוע־צות
היו מצטרפים מיד למלחמה ומונעים את
כיבוש אירופה בידי הנאצים. ייתכן מאד כי
המשטר הנאצי עצמו היד, מתמוטט מייד עם
פרוץ המלחמה, כתוצאה ממרד הגנרלים הגרמניים,
שחוסל סופית אחרי מינכן, כאשר
נוכחו הגנרלים לדעת כי היטלר ניצח בלי
שפיכת דמים וכי המערב נכנע ללא קרב.
אותה התפתחות היתה מושגת, מן הסתם,
לו הודיעו הצ׳כים שאינם מכירים בהסכם
מינכן וכי הם יגנו על מולדתם בכוח הנשק׳
אפילו יישארו תחלה לבדם במערכת.

* ״רוזבלט והופקינס״ ,כרך ב׳ ,ענווד 325
העולס הזה 945

האם לא ידעתם, פי העשירים
במעט שלא התנדבו
בלל? האם לא ידעתם כי
התנדבות פירושה נתינת
חלק נכבד מהחיים חלק
מאמצעי הקיום כתוספת
רטטי-לב רכים? העשורים
לא עשו בזאת ; העשירים
רק זרקו במה פירורים
מקופותיהם החתומות...
אילו ידעתי לקרוא כשמו-
תיהם של מטופשי הלב הללו,
הייתי מוקיעם על עמוד
הקלון.

שישיגה השחווה שר

העולם

של מ ה לבי א, אין ח דו ד

-מאת ש לו כ הן -

עוד לפני שכועיים היו עשירי ישראל מגמגמים: ושה כאשר נשאלו
על תרומותיהם לקרן־המגן. הם היו מפנים את מבטיהם הצידה ומתנצלים
כמכונה . :עוד לא הספקתי ...הייתי חולה ...לאשראי בכנק~ עוד לא
הספקנו להחליט ...כעוד יום־יומיים בוודאי ! כוודאי ו השבוע
השתנה הטון לחלוטין. אמנם, של-
מה לביא, איש המצפון של מסא״י ואחד
מעמודי־התוזן של ההתיישבות העובדת, דרש
בדבר מאת ממשלת ישראל להעמיד את המשתמטים
אל עמוד הקלון. אך העשירים
הספיקו כבר לחוש כי לא אנשים כאב השכול
שלמה לביא, שאיבד שני בנים במלחמת
השיחרור, הם הקובעים כאן, ולא קנה־המידה
המוסרי שלו מהוזה גורם מחייב במדינה.

עבור גל החום
הראשון של סערת ההתנדבות,
שוב לא היה
צורך ללבוש מסוזה.
מי שפנה אליהם השבוע
בשאלה אדיבה ביחס לתרומתם,
קיבל תשובה
ברורה, שחצנית . :זה לא
איכפת לך או. אני
לא מחוייבת לגלות ! ״
יכול להיות שהם צודקים•
תרומה לקרן־המגן
היא, אחרי הכל, עניין
פרטי, הנתון למצפונו של
אדם בלבד והוא זכאי
לשמור עליו בסוד. אם
שילם מיליונר את תרומתו
או לא, אין זה נוגע
לאיש מלבדו עצמו ומלבד
מורשה הקרן —
ואולי נוגע הדבר׳ לכל
היותר גם לאם מודאגת
שבנה ימות מחר מפני
שלא יהיה בידו הרובה
האנטי״טאנקי או מפני

שלא יכול היד, לחוש ל־ עזרתו מטוס קרב.
אולי רק משום כך, אין העשירים מעוני
ימים שהשתמטותם המחפירה תיחשף לעיני
כל. במשך השבוע שעבר הופעל לחץ אדיר
על משרד ד,בטחון, למנוע אותו מלגלות כל
סרט הנוגע לתורמים — ולא־תורמים —
לקרן־המגן. גורמי לחץ פוליטיים רבי חשיבות
הופעלו מאחורי הקלעים, כדי לבצע
הוראה שאיש אינו יודע מי נתן אותה :
לפרוש בכל מחיר את מסך ההשתקה על
הפרק המביש ביותר של שעת החירום —
השתמטותם של אילי ההון.
אלה שמילאו את חובתם, לא התביישו
לגלות את הדבר. הם גם לא סברו שאין זה
נוגע לאיש. להיפך: הם הצביעו בגאוזה על
תרומתם, שהיתר לעתים גבוהה בהרבה מיכולתם.
הם קיחי כי דוגמתם תעודד אחרים,
אך המשתמטים לא הסתפקו בהשתמטותם.
הם דרשו גם כי איש לא ידבר עליה.
חוצפה חדשה זו של הספסרים מזכירה
נשכחות. בפרוץ מלחמת תש״ח, לא העז
איש לומר בגלוי כי הוא מעדיף שלא לשרת
בחזית. המשתמטים היו מגמגמים :״יש לי
עוד לסדר כמה עניינים או ״בעוד שבו־עיים־שלושר
כשעברו השבועות, והתברר
כי המשתמטים הם ר׳פיקחים הזוכים להערכתה
של החברה החדשה שהשתלטה על
המדינה, היתד. ההשתמטות מקור לגאווה צינית
שנישאה בראש זקוף.
מי יודע, אם רשימות אלה לא יהוו בעוד
חודשים ספורים מקור־גאתה לכל אלה שהוזכרו
בהן ז

אריה פילץ: סערה כבוס קפה
ךקוחותיהשל מסעדת הונגריה, ב/רחוב
נחלת־בנימין בתל־אביב, מלפני
25 שנה, יכולים אולי לזכור את המשרת
החייכני של המסעדה, לייבלה. הוא נשאר
על משמרתו ליד כיור הכלים המלוכלכים
עד הרגע האחרון — עד שבעל העסק ירד
מנכסיו. אסונו של האחד הוא אושרו של
השני: לייבלה פילץ מיהר, ובסיוע הסתדרות
העובדים, ארגן קואופרטיב
של עובדי המסעדה ורכש אותה.
הקואופרטיב פוזר לכל רוח. נשארו
בו שני חברים בלבד: לייבלה, מרכזו
של הקואופרטיב מן הרגע הראשון
ובחורה בשם פסיה, שעתידה היתר,
לשאת את השם גברת פילץ. משפחת
פילץ עלתה על סולם ההצלחה.
מהונגריה הפליגה המשפחה לתרשיש,
קפה מפואר יותר על שפת
הים. שלמה המלך הביא, כידוע, מתרשיש
את אוצרות הזהב הגדולים
שלו. לייבלה הוכיח שההיסטוריה
חוזרת על עצמה.
בעודו מלצר פשוט נמנה לייבלה
עם הקומוניסטים הנלהבים והמסורים
של המופט. אך השנים לימדו
אותו שר,קפיטל אינו דבר דוחה כל־כך.
הוא צבר פרוטה לפרוטה, חי
בצנע אישי קיצוני. את הכסף השקיע
בנכסי דלא־ניידי. הוא רכש
מיגרשים עירוניים, פרדסים וסתם
אחד על עתיד. בעלות קרקעות
• כינויה של המפלגה הקומוניסטית הפלשתינאית
באותן שנים.

מהם הקים את הבית הנישא ברחוב הירקון
בו פתח את קפה פילץ, מועדון הלילה המפואר
ביותר של אותם הימים. שנהפך עד
מהרה למיפגש הלילי של החברה הגבוהה.
מעל לבית הקפה, חי פילץ עצמו, בדירה
שממנה חלש על נכסיו. הם עצמו משנה
לשנה: יחד עם שותפים אחרים הקים את
פסג׳ הענק, הבניין המרכזי ברחוב אלנבי,
על מיגרש עירוני לשעבר, שפילץ השיגו
תמורת עיסקות חליפין. הוא התחבר לבני
משפחת מטלון האמידה, השתתף אתה בבניית
בית־ר,קולנוע החדש ביותר של תל־אביב,
תכלת לא הרחק משם, עד כיכר די־זנגוף,
מוקם והולך פסג׳ ענק שני — אף
הוא חלק מנכסיו של לייבלה, ואף הוא יכלול
קולנוע חדש.
מר פילץ ידוע בקרב ידידיו כחסכן מופלג.
אין הוא מוציא פרוטה שלא לצורך. יש רק
מקום אחד בו החסכנות הקיצונית הופכת
לפזרנות קיצונית. בערב אחו, למשל, ב־חינגא־באר
או ברנדוו, הוא הוציא לא פעם
למעלה מ״ 250ל״י, מזר, חצי למשקאות.
משום כך הוא חביב מאוד על מארחות הבארים
המקבלות תמיד את פניו בשמחה רבה.
אין לחשוד במר פילץ בחוסר חוש פטריוטי•
ביתו שימש באופן קבוע מקום טיפי
גש למפקדת ההגנה המחוזית, שראתה בדירה
זו בימי המנדט מקום־סתרים נעים ובטוח•
אין לחשוד בפילץ שהוא קיבל עליו
סיכון זה רק כדי לקשור קשרים מועילים
לעתיד. אדרבא, בימי מלחמת השיחרור היה
זה קפה פילץ שממנו יצאו שירי הלוחמים
הפופולריים מצנפת גרב, בערבות הנגב, והאמיני
יום יבוא.
והיום בא. קרן־המגן השמיעה את קולה.
אריה פילץ, חשב חודש ימים, עד שהחליט
להסתפק בתרומה של 500ל״י. סוף־סוף,
באותו שבוע, הגיש הצעד, למיכרז של משרד
הבטחון על 200 מכוניות טנדר צבאיות,
פורד דגם , 1950 עיסקה המסתכמת כקרוב
לחצי־מיליון לירות ישראליות, שבר, היו לו
סיכויים להרוויח מכספי הבטחון את תרומתו
כפול מאה לפחות.
כאשר שמע השבוע מפי ידיד כי תרומתו
תזכה בקרוב לפירסומה הנאות על דפי
העולם הזה, מיהר פילץ, הודיע על תרומה
נוספת של 500ל״י. .מחיר שני ערבים בבאר,״
כפי שהגדיר זאת אחד ממכריו.
אולם ייתכן שאין זו קמצנות והסיבה היא
אידיאולוגית: אולי הקומוניסט הנלהב לשעבר
טרם השתחרר לחלוטין מקוו המפלגה
כיום, לפחות בנקודה זו של תמיכה
בקרן־המגן.

יונה איתן: לא עניינכם
יונה איתן נעשה עוול 20 .השנה
/שהקדיש לבניין הארץ לא זכו לכל פרסום
ורק מקרה המעילה ופשיטת־הרגל של
הקבלן שלמה בליזובסקי, בו מילא איתן
תפקיד צדדי למדי, גרם ליונה איתן ששמו
יוזכר לעתים הרבה יותר קרובות מכפי שהיה
רוצה.
דרכו של יהודי יקר זד, החלה בגליציה,
בעיירה סטניסלבוב, אולם עד מהרה עבר
הצעיר ללמוד בטכניון הברלינאי, מקום בו
התפתח כשרון הפעולה הציבורית שלו כיו־שב־ראש
אגודת הסטודנטים העבריים.
כשעלה לארץ ב־ 1933 פתח לו חנות צנו

-איד

עה לצרכי חשמל ברמת־גן חנות זו קיימת,
אומנם, עד היום אבל שוב אין היא עיסקו
המרכזי של איתן רב־ד,פעלים. אמנם, את
רוב זמנו הקדיש איתן תמיד לצרכי־ציבור.
הוא היה ליושב־ראש התאחדות בעלי־הבתים
ברמת־גן, לחבר המועצה,־המקומית, לחבר
מועצת־העירייה ולבסוף לסגן ראש־העיר ויו־שב־ראש
הוועדה הכספית של עיר־הגנים.
ממש מפליא הוא כיצד יכול היה איתן
להתפנות בצד כל אלה לפעולות תרבותיות
ובטחוניות. על־כל־פנים, עובדה היא כי יסד
גם את הספריה הציבורית דביר ביאליל! ,כי
יסד גם את לשכת בני־ברית ברמודגן, כי
שימש גם יושב ראש הסניף המקומי של
הסתדרות הציונים הכלליים — ועל כל אלה,
עוד מצא זמן לכתוב מאמרים בהבוקר ובידיעות
עירית רמת־גן.

מכאן מובן, שלעסקים מסחריים יכול היה
להקדיש רק רגעים ספורים. ממש מדהים מד,
הספיק איתן לעשות ברגעים אלה: מלבד
חנות חשמל רכש הוא מניות בחברת בנייני
הרואה בע״ח, חברה לשיכון אשר בין בעלי
מניותיה נמנה גם יהודה קריניצי, בנו של
ראש עירית רמת־גן. יש לו גם אינטרסים
בבית־קולנוע, ואך טבעי הוא שקולנוע מתחרה
של משפחת עולים לא קיבל רשיון
עירוני אלא לאחר התפוטרותו של יונה איתן
מן העירייה, בעקבות פרשת בליזובסקי.
אולם גם כיום, כאזרח פרטי, שמורות ליונה
איתן כל הזכויות המגיעות לחלוץ רב־מעש.
למרות שאין הוא סגן ראש העיר או יושב־ראש
של ועדה חשובה, קובעת דעתו בעסקים
עירוניים וציבוריים רבים וכל תושב
רמת־גן היודע מה שטוב לו ולענייניו, יודע
כי כדאי להיות ידידו של מר איתן.
כמה תרם לקרן המגן?
על כך ענה יונה איתן בשאלה נגדית :
״מה זה עניינו של איש?״

? וזה כר 7 :דא מחשוף
***בלה, בשמותיהם של עובדים

\*/שכירים, נעדר מספר הנישומים. גם
על הבית שבו היא עובדת אין שלט גדול
הנושא את שמה. בכל זאת, מכירה כל אשד,
ישראלית את השם לולה בר.
10 שנים לאחר שעלתה מפראג, בשנת
• , 1940 הפכה לולה בר למלכת האופנה הישראלית.
החוג־הנוצץ כולו תלוי בזריזות אצבעותיה.
לפני כל מסיבת־קוקטייל, נשף־גאלא
או הצגת־בכורה, פוקדת כל אשה, שבעלה
מכבד אותה, את הבית ברחוב ד,ירקון, בתל־אביב,
בו עמלות 45 תופרות בארבעה חדרי
עבודה הצמודים לדירתה הפרטית של הכוהנת
הגדולה של האופנה.
נשיהם של ראשי מפא״י, שנהגו בעבר
להסתפק בסרפאן כחול, חולצה לבנה ומט־פחת־ראש,
התרגלו גם הן לחובות שהטיל
עליהן מעמדם החדש של בעליהן. הן פוקדות
בקביעות את המקדש, ממש כמו נשי
התעשיינים הגדולים, היבואנים ושאר בעלי
הממון. כי שמלה הגונה של לולה בר עולה
בסכום של שלוש ספרות לפחות.
המעמד החברתי והכלכלי שהשיגה התופרת
מספר אחד של ישראל לא סיפק אותה.
היא התנדבה בשעתו לפעילות ציבורית־מדי־נית,
הביעה את נכונותה לצאת לשליחות
המגבית המאוחדת בארצות־הברית, נוסף ל־נסיעותיה
הקבועות לפאריס, לפחות פעם בשנתיים
— שגם הן בבחינת שליחות לאומית.
הרי ממסעות אלה מביאה לולה בר את דוג־מות־ר,שמלות
החיוניות לנשיהן של ראשי
המדינה. הנרי מונטור, רודן המגביות וה־מילוות,
התלהב מהצעה זו. רק צרות־המו־חין
של הציבור הישראלי שסירב לראות ב־העולם
הזה 945

מו כל החברות הקשורות בו — יותר מאשר
לירה אחת לשנה, הרי לאחר תקופה זו עבד
קשה מאד למלא את החסר.
הוא בעל מניות בחברות רבות ומגתנות
כגון: החברה הארץ־ישואלית לאמזומוב׳־
לים, סוכנתן הבלעדית של חברות פורר (האנגלית
והאמריקאית) האדירות ובעלות מוסכים
גדולים בשלוש הערים הגדולות, החברה
להספקת הנדסה בע״מ, חברה למכונות
מבלגיה, חברה למשורים, משוף, חברת
אלקטרה בע״מ, מגן צ׳סווד בע״מ, חברה ל־ .
תעשיית רדיו רדור, חברה לחלקי חילוף,
אסקו, אסלס ,׳זרבל ושותף לחצי מהבעלות
על בית־הדר.
כאשר נשאל מה היתד, תרומתו לקרן־
המגן התעטף הדוקטור בשתיקה זועמת.

קופל זרצהאוד: הקנס אשם כך מזה

קנ ם כ־ 8000ל״י על הברחה.״
בישרה השבוע כותרת עתון־ערב.
אחורי הכותרת, כרגיל, עמד אדם. היה
יבואן הטקסטיל הודתיק קופל זלצהאור,
בין גדול באריגי־משי.
המשפט טיפל רק באחת העסקות הצדדיות
של היבואן זלצהאור: הברחת 20 טון
של בדים לישראל. הוא עשה זאת על־ידי
רכישת רשיון יבוא שניתן לתיירת יהודיה
מדרום אפריקה, עבור המיסמך בלבד שילם
זלצהאור 4000ל״י. היה זה בשבילו מאמץ
כספי עצום, אם להתחשב בעובדה שהכנסתו
השנתית של סר זלצהאור (לסי ספר הנישומים,
שאין לפקפק באמיתותו)׳ היא רק
2300ל״י, פחות מ־ 200ל״י לחודש. כדי
לשלם את הקנס, יצטרך איפוא להקדיש למטרה
זאת את כל הכנסתו בארבע השנים

הבאות.
זה מסביר מדוע לא יכול היה קופל זלצ־האור
למצוא בקופתו שארית כלשהי עבור
קרן המגן. תרומתו עד כה — אפס.

קולקטיב?השתמטות בעי מ

לולה בר את נציגתו האופיינית, מנעה את
השליחות.
כידוע, כל בגד טוב, דורש תכשיטים מתאימים.
לולה בר אהבה לצרף לעסקי השמלות
עסקי יהלומים. עסקים אלה גרמו לה אי־נעימות
קלה: יום אחד נמצאה בשדה התעופה
בלוד, כשהיא מנסה לקחת אתה למסעה
חבילת יהלומים מוסתרת בתוך זר פרחים.
אולם בגלל פרט זה, עדיין איו לחשוד בלולה
בר בחוסר פטריוטיות. היא מסייעת
למדינה בכל אשר תוכל, ומגישה תמיד את
עזרתה כשהיא נדרשת לכך. לשיא הגיעה
כאשר השאילה פעמיים את מכוניתה הפרטית
המפוארת, בעלת הגג המתקפל, להסעתו החגיגית
של הנשיא יצחק בן־צבי ולהסעתו
החגיגית לא־פחות של ראש ממשלת בורמה
או נו.
השבוע, כאשר נשאלה האשד, שיצרה את
העולם הזה 945

המחשופים הנועזים ביותר בישראל מה היתד,
תרומתה לקרן־המגן, סרבה לולד, בר
לחשוף סוד אינטימי זה. אולי הסתירה אותו
בתוך זר פרחים.

ד״ר שאול ליפשיץ: לירה לשנה
ך* ״ר שאול ליפשיץ לא הואר בנוגה
1זרקורי הפרסומת הציבורית עד שנתמנה
למנהל הכללי של משרד המסחר והי•
תעשייה, בימי פרץ ברנשטיין. עד לאותם
הימים ניהל בצניעות את החברה הארץ־יש־ראלית
לאונותזוביליס כון עסק בעוד כמה
תפקידים כלכליים בהנהלת חברות ובלשכת־המסחר
של תל־אביב.
תכסיסיו המסחריים היו הוגנים בהחלט,

ומשום כך לא היתד, כל הצדקה לכך שבערב
אפל אחד, בעצם כינוס חגיגי של לשכת־המסחר
בו ישב הדוקטור ליפשיץ על הבמה,
פרץ לפתע מתוך הקהל המהנדס לוינסון,
סוכן חברת ג׳נרל אלקטריק בישראל, וסטר
על לחיו של הדוקטור במרץ רב. המהנדס
המרוגז טען שליפשיץ הוציא ממנו במירמה
סוכנות של חברה זרה חשובה. אולם לא
נמצאו כל הוכחות לטענה זו.
עסקיו של ליפשיץ נראו משגשגים רק
כלפי חוץ. עיון קל בספר הנישומים מוכיח
כי האדמיניסטרטור רב־החברות לא הרתיח
יותר מ־ 200ל״י לחודש. בכל זאת, כאשר
הצטרפו הציונים הכלליים לקואליציה, לא
נעדר מקומו של ליפשיץ מבין אלה המתנדבים
לשירות המדינה. הוא הפך לאיש ״לירה
לשנה״ — כלומר, איש עסקים המתתר על
עסקיו הפרטיים תמורת משכורת ממשלתית
סמלית.
אם אמנם לא הרתיח ליפשיץ בתקיפת
שירותו למדינה — תקופה בד, שיגשגו ועצ

מצאו במה ענפי פלבלה בישראל,
^ שהחליטו כי ;מאד לא נוח יד,יד, שכל
הבר ישתמט לחוד, דבר היכול לגרום לקשיים
ותסבוכות או, מה שגרוע יותר :
אחדים מחברי הענף עלולים לתרום בהתאם
למגיע מהם ואז יימצאו האחרים במצב מסובך
כפליים.
כי ידוע שבכמה ענפים בלתי־מאורגנים ו־בלתי־ממושמעים
נראה החזה הבלתי־חברי
של סוחר אחד התורם סכום גבוה המאלץ
בכך את חבריו לענף לתרום במידה שלא
תלבין את פניהם המסחריים ברבים.
נמצאו ענפים שהחליטו, על׳ כן, על השתמטות
קולקטיבית. השיטה היא פשוטה: הענף ־
כולו תורם את תרומתו — הנראית גדולה
למדי, אך מטילה על החברית הבודדים עומס
אפסי.
דוגמה מצויינת היא אגודת הסיטונאים לסיגריות
וטבק, שבה מואגדים 22 חברים,
שכל נשיפת עשן מכניסה כסף לכיסם. האגודה
החליטה לתרום ביד נדיבה 1510 :
ל״י. כל סיטונאי היה צריך, איפוא, לתרום
68ל״י ו־ 636 פרוטה. אך למעשה, נאלץ כל
חבר לתרום 75ל״י ו־ 500 פרוטה — כי
שניים מחברי האיגוד, סיטונאים מכובדים,
סירבו לתרום בכלל.
אגודת עורכי־הדין בישראל, ניהלה את העניין
בצורה פרוצדורלית יותר. היא הודיעה
לחבריה רשמית כי יתרמו דרכה במרוכז.
האגודה, שבין אלפי חבריה יש כאלה
המרוויחים מאות אלפי לירות לשנה, שלחה 1
את תרומתה בסך 2145ל״י, הבטיחה להו־ ן
סיף.

במדינה

| דו״ח לצרכן ערוף לקוראי
,העולם הזה״ על ידי רנה נאור.

(סוף מעמוד )5

דנה יחגאת
לקנות

3תל־ו! 3י 3
נעלים
• בסלון האלגנטי נעלי מנדלר
ברחוב בוגרשוב ,11 פינת סירקין ,1
תוכלי להשיג נעלי נשף נהדרות עם אבזמים
מרהיבים לפי האופנה האחרונה.
נוסף לכף ישנם נעלי יומיום במבחר
גדול מכל הסוגים ובצבעים מודרניים.
אצל מנדלר אפשר גם להשיג נעלי
דנטל אמיתיות מן הדוגמה שהובאה מ־חוץ־לארץ.
המחירים הם נוחים בהחלט.
• עם בוא החורף החלה החנות
ני מ רו ד ברחוב דיזנגוף 185 לייצר את
הדוגמאות המיוחדות המבטיחות נוחיות
ובריאות לרגלינו. נימרוד מייצר את
הדוגמאות החדישות עם סולייה פלקסו־המבטיחה
פדדית,
גמישות
בהליכה.
• בעלות טעם מעודן תמצאנה את
מבוקשן בסלון הנעליים וורשאי ברחוב
אלנבי ,48 הדואג לא רק ליופי אלא
גם לבריאות הרגל. יש בסלון וורשאי
מבחר גדול.
• בחנות טו 5טעם ברחוב אלנבי
60 מבקרות רק בעלות הטעם הטוב. הן
מוצאות בה נעליים בגזרות הכי חדישות
ובצבעים לפי הלבוש והטעם האישי.
אפשר גם להזמין נעליים במחירים הרגילים,
בכל הצבעים, אצל טוב טעם.
• כל אשה וכל גבר בעלי טעם עדין
ירכשו את הדוגמאות העדינות של
נעלי עדץ ברחוב אלנבי .92 החנות
עדין האלגנטית מייצרת את הנעליים
המתאימות לכל רגל ולכל מטרה לאשר,
ולגבר, לנשף, לרחוב, בית ולטיול.

הלבשה
• מבחר אריגי צמר מן הטיב המשובח
ביותר, מתוצרת חוץ ומתוצרת הארץ
אפשר למצוא אצל כראץאת
פילר, רחוב נחלת בנימין ,43 טלפון
.4005 כל סוגי הבדים, בשלל צבעים,
במיוחד לעונת החורף.
• בית המסחר האלגנטי לאוסנת גברים
וי קטור. מ 1 0׳ 1€ז \ ברחוב בן־
יהודה ( 6ליד מוגרבי) הכין לקראת
עונת החורף מבחר חדש של דוגמאות
אוריגינליות של חולצות קורדרוי וצמר.
נוסף לכך אפשר למצוא בחנות וי קטור
מעילי גשם לגברות ולגברים, סודדרים
צעיפים מצמר נקי, מכנסיים מוכנים ולפי
מידה, עניבות משי, פיג׳מות פלנל
—הכל במחירים עממיים.
• החורף בא וסכנת ההתקררות באה
יחד אתו. כדי להבטיח את בריאות ילדיך
סורי לחנות חלוצי ההלבשה לילדים,
ברנהק ברחוב אלנבי ,98 שם תמצאי
את כל הבגדים החורפיים לבני משפחתך,
מן האיכות המעולה ביותר. עם בגדי
ברנהק אפשר לקבל את פני החורף.
• עם בוא החורף הכינה החנות לגברות
האלגנטית עז רמקס ברחוב נחלת
בנימין 34 מבחר עשיר של מעילי
גשם, מעילים וז׳קטים לגברות. אפשר
גם למצוא מבחר עשיר של דברי סריגה
לגברות.
• מכנסי גברות לחורף תוכלי למצוא
במיוחד אצל כ רו מברג ברחוב
שינקין ,6נוסף על מכנסי גברים. החנות

כרומברג מייצרת תוצרת עצמית בגזרות
החדישות ביותר. אפשר גם למצוא
בה אפודות יפות בשלל צבעים וז׳קטים.
• החיסון היעיל ביותר נגד החורף
הוא צמר הסריגה של קו רן ברחוב
אלנבי ,32 כיכר מוגרבי. שם תוכלי לרכוש
את הצמר לסריגה המפורסם ליליפוט
בשפע צבעים ובמבחר גדול. לחנות
קו רן יש גם סניף בירושלים.
• מכנסיים ארוכים ומכנסיים שלושת
רבעי לגברות תוכלי להשיג אצל שלם,
ברחוב אלנבי . 108 אצלו אפשר גם למבדוגצוא
דברי סריגה
מאות ספורטאיות לגברות, גברים וגם
ילדים במבחר גדול ובצבעים רבגוזניים.
נוסף לכך יש חולצות חורפיות לכל הגילים.

40.000

000

תלמידים

קורסים

י ד 3ו :

עד״ ו1ונתנות
• עבודות קליעה למיניהן, ספסלי
פינה נחמדים, פינות הול ופינות אוכל
לפי הטעם העדין אפשר למצוא במיוחד
אצל האחים גוהרי ושות־ ברחיב
דיזנגוף .128 ואם לא רכשת עדיין את
הכיסא הנוח אל תחמיצי את ההזדמנות
הניתנת לך, סורי לחנות האחים
מהרי, שם תמצאי מערכת רבגודנית
של מתנות יפות משטיחים ועד דברי
קליעה.
• לעונת החורף הכין הסלון האלגנתי
של הגברת צילי כינו* ברחוב פינסקר
6את ההפתעות הגדולות והנעימות ביותר:
דוגמאות נחמדות של כובעים ו־ארנקים
המותאמים לתכשיטים ולאבי־זרים
היפים אותם תוכלי לראות גם
בחלון הראווה המושם של הגברת צילי
כינר או בבקרך בסלון. הכלה תוכל
למצוא את המבחר הגדול והעשיר לקראת
היום הגדול.
• החורף הגיע והרוח אתו. הדרך
היחידה להתגבר על הרוחות העזים היא
רכישת מגן רוח לאופנוע של בן־זוגך
היקר. מתנה זאת, שהיא המתנה היפר,
והיעילה ביותר, תוכלי להשיג אצל
מנחם ברחוב הרצל .90 היא תשמור
על בריאיתו של בן־זוגך. מנחם יספק
לך גם את המושב הנוח ביותר לאופנוע
בן־זוגך.

פשעים
אם אין היא ל•

למד מקצוע בביתך
בהדרכתם הנאמנה של
המכון העברי להוראה והשכלה
בפיקוחם של
המכונים הכריטיים
רח׳ בן יהודה ,2
ת. ד 1259 .ירושלים.
תל־אביב: שדר׳ רוטשילד 15
חיפה: רחוב הבנקים 5
נתניה: רחוב הרצל 19

אל תשכח
את המצלמה
רגעי המתיחוו* כזמן ההתחרות
ישמרו תמיד כזכרונך
כעזרת הצלום. לצלם -קל
וזול. הדרכה תקכל אצל

דד.יט•
• קומפלט להול — שולחן מצבע
אגוז חדיש עם ארבע כיסאות בריפוד
צהוב או אדום, לפי בחירתך, מן הסגנון
המודרני ביותר, אפשר למצוא אצל
א. זוזוכסקי ברחוב הרצל .39 אצלו
אפשר גם למצוא מערכת חדרי שינה
יפים, ספות וכורסאות נוחות.

• באולם הראווה המרווח של פר־קש
ברחוב בן־יהודה 78 תוכלי לבחור
בין שורה של מזנונים וספות. תוכלי גם
למצוא פינת סלון אלגנטית או מערכת
שינה אינטימית וחדר אוכל מן הסגנון
החדיש ביותר.
• בית המסחר של בית החרושת
לרהיטים לוינשטיין ברחוב הרצל 43
הוא אחד הוותיקים — והמעולים —
בארץ. הוא נוסד בשנת , 1921 אך אופ־נתו
היא של .1955 רהיטים מוכנים ולפי
הזמנה.

מדי. הם פינו את הארץ, היו בטוחים כי
צבאות ערב, מזויינים בנשק בריטי, יחסלו
את המדינה בעודה באיבה. צה״ל קילקל
חשבון זה, אך לא שינה את פריטי החישוב.
האמריקאים, תומכים בכל רחבי אסיה במשטרים
ריאקציוניים כמו זה של צ׳יאנג
קיי־שק וסינגמאן רי, קרובים מאד לדעה
הבריטית. אולם הם מוכנים לפי שעה לתת
לסר אנתוני לעשות את המלאכה. ערב שנת־בחירות
קשה לנשיא אמריקאי לצאת בגלוי
בדרישה לערוך מינכן מרחבית העלולה למוטט
את הגנת ישראל. תחת זאת הסתפק
בהשמעת קריאות־עידוד לג׳נטלמן המושלם
ברחוב דאונינג מס׳ ,10 לונדון.
הבורר והעוגה. השבוע היד, נדמה כי
בניגוד לרצונו עזר אנתוני אידן דווקא לישראל.
כמו ארנסט מזין, בשעתו, סייע
לציבור הישראלי ל,1בין ביתר בהירות את
כללי המישחק הבריטי במרחב.
שלום בין ישראל וערב לא יינתן על מגש
הכסף של מתווך או בורר־כביכול ביחוד
לא בידי בורר המעוניין בעצמו בעוגה. כשם
שמינכן לא השכינה שלום בין גרמניה וצ׳־
כוסלוביקה (ראה מסגרת) ,אלא אך פילסה
את הדרך לחורבן המדינה הקטנה, כך שלום
בנוסח אידן היה מחליש את ישראל ומחזק
את אויביה בעולם הערבי, מבלי להפיג במאומה
את רגשי־האיבה.
אנתוני אידן ידע זאת, כפי שידע בשנת
1936 שמדיניותו תגרום לחיסול הרפובליקה
הספרדית ולכיבוש חבש בידי האיטלקים.
כאדם שהתנגד בשעתו להסכם מינכן• ידע
היטב את תוצאות אותו הסכם. אולם כראש
ממשלת בריטניה יש לו רק תפקיד אחד :
לדאוג לאינטרסים של הוד מלכותה, אליזבט
השניה.

— ^4־*—ד<רור 8יז>3

הוצאת ״אדעוד
הופיע תבכ-ר

רוב רוי

בימי קדם, משראו הגיבורים כי העיר עומדת
ליפול בידי אויביהם, תיו הורגים תחילה
את נשיהם בחרבם כדי שלא תישבינה
חיות.
גם ז׳ורז׳ ליצו 20 יליד תורכיה בעל
הדרכון הצרפתי, לא היה שונה מאותם
גיבורים. כשהגיע ארצה, פנה לאולפן לעברית
בקיבוץ גניגר, חילק את זמנו בין עבודה
ללימודים, עד שהופיעה היא.
כיקוד לילי. פנינה זוהר, שזכתה לפני
שנה בתואר מלכת־היופי של מרוקו, הוכרה
גם בגניגר כיפה בבנות המקום. ז׳וז׳ו הציע
לפנינה את אהבתו הלוהטת, ביקש ממנה
לנסוע עמו לצרפת ולהתחתן שם. פנינה
סרבה.
כשפנתה מזכירות הקיבוץ אל ז׳וז׳ו, ביקשה
ממנו באדיבות רבה לעזוב את המשק,
עלה ייאושו של הצעיר על גדותיו. במוחו
בשלה ההחלטה הראשונית: אס לא אשיגנה
אני — לא ישיגנה איש !
למחרת התגנב ז׳וז׳ו לחדרה של פנינה
הישנה ופגיון שלוף בידו. בשארית כוחותיה
התגוננה הצעירה מפני הדוקר שחילץ את
הפגיון מצווארה, מיהר לנעוץ אותו בתאוותנות
בירכה החטוב, שם השאירו תקוע
וברח.
מתבוססת בדמה נלקחה פנינה לבית־החולים,
מפיה לא נפגם, כבודה לא חולל, רק
סימני הפגיון נשארו טבועים בגופה, זכר
לאהבה שהושבה ריקם.
ז׳וז׳ו נתפס, הוכנס לכלא. כעבור שלושה
ימים הצליח לפרוץ את חלון תאו ולהסתלק•
כשנתפס בשנייה נחבש במחנה המעצר
בג׳אלמי, אולם גם משם נמלט• בשבוע שעבר
הובא, כבול בידיו וברגליו לבית־המש־פט
המחוזי בחיפה, שם חיכתה לו השופטת
אוגניה וינוגרדוב.
היא הקשיבה לסיפורו, נעתרה להחליף את
אשמת הנסיון לרצח בחבלה גופנית, דנה
את ז׳וז׳ו לשנה מאסר, בהתחשב בגילו
הצעיר ובליבו השותת דם.

משפט

התקוממות גדולה ותהפוכות
החיים משמש ים רקע
לעלילה הנודעת כיותר של
גדול סופרי בריטניה, הוא

א/ק אריך היא א־נייה גרמנית רגילה בת

ס קו ט

• אידן התפטר מתפקיד שר־החוץ כמה
חדשים לפני ההסכם, אולם אויביו טענו
כי הוכרח להתפטר על־ידי ראש־הסמשלה,
ששנא אותו.

ואלטר

שכר השנאה

העולם הזה 945

3000 טון. בתחילת שבוע זה הביאה חלקי
מכוניות וסחורות שונות במשקל כולל של
2472 טון. אתה הביאה האונייה גם את פטר
גרים.
גרים, ימאי ארי תכול־עיניים וזהוב־שיער
שאך מלאו לו 19 שנה, החליט להראות
משהו מיוחד לפועלי הנמל היהודיים. הוא
צייר את המשהו המיוחד במכחול עבה, בצבע
שחור על רקעו האפור של חלון תאו.
היה זה צלב קרס היטלראי.
שטות יקרה. התוצאה לא אחרה לבוא.
גרים נעצר, הובא בפני השופטת מרים
שטרקמן. מאחר שאין חוק ישראלי האוסר
לצייר צלב קרם, הואשם מעריצו הצעיר של
היטלר בהתנהגות במקום ציבורי בצורה העשויה
לגרום להפרת השלום.
״בדרך כלל אני נורמלי,״ הסביר גרים,
״אבל הפעם עשיתי שטות.״
השופטת סברה אחרת. הציור על החלון
לא היה, לדעתה, אלא פרי חינוך אנטישמי.
״אני רק מצטערת שהחוק אינו מרשה לי
לאסור את הנאשם יותר מ־ 30 יום,״ סיכמה.
כאשר עמדה א/ק אריך להפליג חזרה
לגרמניה, ביקש הקברניט לשחרר את איש
צוותו, הודיע כי יקבל את עונשו מידי
שלטונות ארצו. אך השופטת עמדה בדעתה.
פטר גרים ישלם את שכר השנאה עד תום.

נקמה בשוטר
אברהם צפורי היה מדוכא. אולם לא הנסיעה
במכונית שיטור בחברת עצורים דיכאה
אותו ; כשוטר נסע לא פעם בצורה זו.
דכאונו נבע מן העובדה כי הפעם נסע השוטר
בעציר.
עוד לפני דקות ספורות שמר צפורי על
הכניסה לאצטדיון רמת־גן, הגן עליו מפני
מתפרצים שביקשו לחזות בתחרות הכדורגל
בין נזכבי תל־אביב לקבוצת אתלטיקו מברזיל,
מבלי לשלם •תחילה עבור כרטיס.
בתחנה הואשם השוטר כחוק — תהליך
שהיה מוכר לו היטב, אם כי מנקודת מבט
שונה במקצת. ההאשמות: תביעת וקבלת
שוחד תמורת מתן רשות כניסה לאצטדיון,
הורדת מספרו האישי באותו פרק זמן.
סניגור שהאמין. ידידיו של צפורי
ניבאו לו שהייה ממושכת בבית־הסוהר —
מן הצד הלא נכון של הסורגים. אך צפורי
לא היה מוכן להיכנע. כאשר הופיע בפני
בית־הדין הצבאי• המשמעתי של המשטרה
עמד לצדו סניגור שהאמין בצדקתו.
גדעון מרגלית, בעל הקומה הגבוהה והמבטא
הגרוני החותך, ויתר על הבאת עדי-
הגנה, הסתפק בחקירת עדי התביעה. העדים:
שלושה חיילים שנשבעו כי ראו את הנאשם
מקבל שוחד תמורת רשות כניסה לאצטדיון.
החקירה גילתה את האמת: השלושה נשבעו
להתנקם בצפורי לאחר שהלה מנע בעדם
בכוח מלהתגנב למיגרש, אשר לסעיף השני
של ההאשמה, העיד סמל משטרה כי
הארץ גפישה השתתפו שר־החוץ הבריטי
הארולד מק־מילן, שר־החוץ האמריקני
ג׳ון פוסטר דאלס, ורולאן די־מארג׳רי,
שייצג את צרפת בוזעידת ז׳נבה (על
הטשנזר).
אליק מג, חיפה
שר־תחוץ הסובייטי, טולוטוב, המשיך
להתאפק.

אנו חיים בשת־חירום, והיא מחייבת
נקיטת אמצעי־חירום, כדי להציל את המשק
מצפרני האינפלאציה (דבר).
אליק מג, חיפה
לא חשוב הריח, העיקר לחיות איפה
שהוא.

ישראל ביקשה מארה״ב למכור לה
40 עד 40 מטוסי־קרב סילוניים (ידיעות
אחרונות).
א. כהן, הרצליה
...או לכל הפחות .40
מפאת אורך הסרט (האדום והשחור)
זמני ההצגות ( 9.30 — 73.30 :הארץ).
מרדכי דן, תל־אביב
אולי מוטב לקצץ מערכה אחת או
שתיים?

אין חבר אנשים המנגבים יחד מהוזים
תזמורת (מתוך התוכניה של

תזמורת

קרומבי).

ג. גלעד, תל־אביב
בהחלט לא 1

אמריקאי ממוצע (צורך) 316 • :קלוריות
ליום. הודי ממוצע 1590 :קלוריות
(העולם הז.ה).
יורם קלמר, באר־שבע
מתי מפליגה האונייה הבאה לבומביי ז

העולם הזה 945

נכו צנחנית למכירה
אשרי הגפרור שנדלק והצית לבבות
אשרי הלהבה שבערה בסתרי לבבות...

ך ! להבה שנדלקה על־ידי כותבת מלים
( ) אלה, הנצחנית חנה סנש, הוסיפה לבעור
במקומות שונים. בין השאר בערה בלבבות
יהודי הונגריה בארצות־הברית, שרצו להנציח
את שמה. הם פנו לסוכנות היהודית. אחרי
משא־ומתן ארוך ומייגע כתב לוי אשכול, כגזבר
הסוכנות היהודית, להארי ברנשטיין
מן המגבית היהודית המאוחדת, לאמור:

שיעיד כי הוא מנציח את זכרה של הצנחנית.
לשוא הזכירה קטרינה סנש, שהרי כבר קיים
כפר כזה: משק יד־חנה מול סול־כרם, שגד
קימיו, יוצאי הונגריה, קראוהו על שם הצנחנית.
אולם יד־חנה, שהיתר, אז חברה בקי־בוץ־ד׳,מאוחדי,
היתד, ידועה בשל נטיותיה הקומוניסטיות.
שולץ לא רצה לתת לכפר טמא
כזה 100 אלף ל״י.
גם הצעה שניה, לתת את הכסף לקיבוץ
אשר חנה סנש עצמה היתד, חברה בו, משק

״בזה אני מאשר את התחייבותנו למגבית
היהודית המאוחדת לקרוא לנקודת־התישבות
בישראל על שם חנה מנש, אחרי שתודיעו לי
כי קיבלתם את׳הסכום המלא של 100 אלף
דולאר שאיחוד יהודי הונגריה בארצות־ה־ברית
הבטיח לתרום.
בנקודת־התישבות זו יהיה לפחות 40 יחי־דות־דיור,
ועד כמה שזה אפשר ומעשי נשמח
אם יגורו ביחידות־דיור אלה בני ארצו של
איחוד יהודי הונגריה.״

סכומים עגולים

צנחנית סנש
שמה של גבורה= 100 אלף

קיסריה, לא מצא חן בעיני שולץ. כי קיסריה
שייכת לקיבוץ־ד,מאוחד.

כסר פוטיומקין

מעגן ל 100-אלף

ך* א מן הנמנע הוא כי שולץ קרא בנעו־
/ריו את הסיפור על הרוזן מבית פוסיוגד
קין, שרצה להוכיח לקיסרית הרוסית כי
הקים כפרים פורחים בארצה. מאחר ששום
כפר כזה לא הוקם, הקים הרוזן הפיקח כמרחק
מה מן הכביש בתים עשויים מקרטון,
שנראו מרחוק ככפרים אמיתיים. הוא ם מך
על הבוץ העמוק, שימנע בעד הקיסרית לרדת
מן הכביש ולהסתכל בתפאורה מקרוב.
שולץ הציע עתה הצעה דומה: מאחר
שלא הוקם שום כפר חדש על שם חנה סנש׳
ייתלה לפחות שלט על אחד הכפרים הקיימים,
$400

***ו?ץ ידע כדיוק למי יש להעביר את
\4/ה,כם ף. בעמק הירדן קיים קיבוץ ושמו
מעגן. היה זה קיבוץ מתאים מכל הבחינות :
הוא היה שייך למפא״י, הוא הוקם על־ידי
יוצאי הונגריה שהיו שייכים אף הם למפלגה
זו, והוא היה מביצר־עוז של כל אותם עסקנים
שהתפרסמו כעבור זמן מה במשפט
קטטנר.
מקיבוץ מעגן יצא אחיו של הלל דנציג,
איש דבר, מע1יו העיקריים של קסטנר. ממנו
יצא יואל פלגי, איש אל־על ששיחק תפקיד
מרכזי באותו משפט, מימש כמו בן־צור, מנ
ראה
את צפורי ללא מספרו האישי. צפורי
הסביר כי הורידו כדי להשתמש בסיכה
להוצאת קוץ.
קבע בית הדין: המשטרה פעלה בקשר
להאשמה הראשונה בצורה רשלנית ובלתי
יעילה ואילו עבור העדר הסיכה שילם צפורי
בשכר של יום עבודה•
השוטר, שהמשטרה לא הצליחה להרשיעו
בפוס החשוב, הודיע מיד כי יגיש ערעור
על הפרט הלא־חשוב.

סמל המאזניים* .הוא גם מתכונן להציג את
מועמדותו לכנסת הרביעית. כצעד ראשון
הוציא המדינאי־בדרך בטאון דו־שבועי, בו
הוכיח באותות ובמופתים כי ״דודלה בן
אביגדור הפולני מרחוב העיזים בפלונסק
וצמרת מפלגת מפא״י, מטרתם היחידה היא
שהעם לא ילך אחרי (צפתי) ולתת אותי
לכלימה. אם הם אינם מודים במה שאני
מאשים אותם, אפשר להזריק להם זריקת
אמת.״
פנינה אחרת מתוך העתון הגדוש בסיפורים
פורנוגרפיים :״ההבדל בין האשכנזי והספרדי
הוא, שאשכנזי בעל קרחת ומצורע הוא
דוקטור וספרדי בעל קרחת ומצורע הוא
פראנק פארך.״

דרכי אדם
סמל המאזנ״ם
אברהם צפתי 28 ארוך ובעל שיער
מקורזל, קנה לו שם עולם כשניסה לפצוע
את עצמו בסטן שהחדיר לבנין הכנסת הראשונה
בתל־אביב. את חמשת השנים שחלפו
מאז חילק צפתי בין בית־חולי־רוח, כלא תל-
מונה חטיבה קרבית בצד,״ל (ממנה נזרק כעבור
כמה חדשים, לדבריו, בשל התערבותו
האישית של שר ד,בטחון) ומחנה עבודה בסדום,
שם הצליח לחסוך כאלפיים לירות.
השבוע חזר צפתי, המאמין כי דוד בן־
גוריון הוא אויבו האישי המושבע, לזירה
המדינית• הדרך: יסוד מפלגה בשם כנען עם
• המשטרה, שהיא חיל מיוחד בשעת
חירום, רשאית ליוזקיס בית דין צבאי, לפי
חוקי חחירום הבריטיים.

האם חסרה
*** ולץ הסביר את תכניתו לאם הצנחנית
^ במלים ברורות. בכניסה לקיבוץ יקימו
שלט ״כפר על־שם חנה סנש״ .ליד השלט
יצטלמו כמה ילדים, וכן אחיה ואמה של
חנה סנש. להשלמת התמונה יובאו גם הוריו
של הצנחן פרץ גולדשטיין, אשר לדעת השופט
בנימין ד,לוי הוסגר לידי הנאצים על־ידי
קסטנר.
אלא שהתוכנית לא לקחה בחשבון את קט־רינה
סנש. היא נסערה, גינתה בחריפות את
התרמית. איגנאץ שולץ השתחווה בנימוס רב,
עזב את דירתה.
אולם התוכנית יצאה לפועל. במשק הותקן
השלט ״כפר על־שם חנה סנש ופרץ גולדשטיין״
,ולידו הצטלמו הורי הצנחן, כמה
חברות קיבוץ שחיבקו תינוקות בזרועותיהן
והחזיקו בידיהם כמה ילדים גדולים יותר.
מובן מאליו שעסקני האיחוד הצטלמו אף
הם. כך זכה העולם לתצלום של ישראל רו־דולף
קסטנר, איגנאץ שולץ וידידיהם, ליד
השלט ההיסטורי. הוא פורסם בהרחבה ב־אויקלט׳
עתונו של ידיד קסטנר׳ ונשלח ל־יוצאי
הונגריה בארצות־הברית. רק אדם אחד
חסר בתצלום: אמה של חנה סנש.

ך* יום בהיר אחד הופיע גבר כבן ,50
גבר,־קומה ושופע־בריאות, בעל שער
מכסיף קצוץ בנוסח אמריקה, בדירתה הצנועה
של קטרינה סנש, אם הצנחנית, בנווה־שאנן
ליד חיפה. שם הגבר היה איגנאץ שולץ׳ והוא
היה מזכיר האיחוד של יהודי הונגריה.
על שולץ התהלכו שמועות שונות, שהעידו
עליו כי הוא גאון בענייני כספים. שמועה
אחת אף אמרה שברח מסלובקיה כשבאמתח־תו
סכום עגול שהיה שייך לאיגוד המקצועי
שם. אולם הפעם עסק בסכום עגול אחר.
הסביר שולץ: יהודי הונגריה תרמו 100
אלף דולאר להקמת כפר על שם חנה, ועתה
בא נציגם לארץ להיווכח מה נעשה בכסף זה.
מאחר שלא נעשה שום דבר בכסף, היה צורך
דחוף לעשות משהו מייד, כדי להוכיח כי
הכסף הגיע למטרתו.

הל מחלקת מזרח־אירופה של משרד־החוץ,
שבילה כמה שנים בקיבוץ זה.
מעגן היה משק נאמן. משק זה נבחר על־ידי
משה שרת כשרצה למסור את הודעתו
על פרשת קסטנר, מבלי להסתבך בחקירת
שתי־וערב — בטכס שהופסק באופן טראגי
על־ידי המטוס שנפל. היה זה אך מן הצדק
לתת פרם מתאים למשק נאמן כזה.

דרכי חיים
לבי די ד
שלמה המלך אימץ בשעתו את כל דמיונו
העשיר כדי לקבוע למי שייך תינוק מסויים,
עליו רבו שתי נשים. כדי לקבוע את שייכותו
של כלבלב חיפאי היה צורך השבוע לא
רק בשופט, כי אם גם במשטרה ובעורכי־דין.
• צפתי מוכן לקבל למפלגתו כל אדם,
חוץ משופטים שוטרים ותלמידי בית־ספר,
ובתנאי שיביא עמו 14 צילומים 12 :בשביל
ועדות המפלגה, אחת לפינקס־החבר ואחת
למוסדות הפקוח המפלגתיים.

הבד-כבוד בקיבוץ
ך* ך בא הכל על מקומו. קיבוץ מעגן
^ זכה לאפוטרופסים עשירים, שלח להם
מייד בקשות־שנור שונות. הוא עשה זאת על
נייר־ד,מכתבים הרשמי שלו, בו שכח לציין
כי זהו ״כפר על־שם חנה סנש ופרץ גולדשטיין״.
אלא
שהעולם קטן, וכמה הדים מן התרמית
הגיעו אפילו לארצות־הברית. היה צורך להפעיל
את מכונת־ד,טשטוש הגדולה. השערורייה
הגדולה שעמדה לפרוץ נמנעה רק בגלל מקרה
אחד: איגנאץ שולץ׳ העד הראשי, מת.
אולם היחסים בין הקיבוץ לבין קסטנר נתהדקו,
והוא הוכרז כחבר־כבוד במשק.
כשהגיש קסטנר השבוע משפט משלו נגד
מלכיאל גרינוולד ופתח בסיבוב נוסף בקרב
הגדול, יכול היה להיות בטוח, כי לפחות
במקום אחד יש לו קבוצה של ידידים נאמנים,
שלא יתנו ללהבה הקדושה לכבות.

שני הרבים היו נסים ידיד, בעל מלאכה
בן 24 ואברהם ווינטראוב, אזרח שלוו. בן
.36 כלב המריבה היה בוקסר יפהפה, שנמצא
תועה ברחובות העיר התחתית של חיפד, על־ידי
חיינטראוב. ד״א אסף את הכלבלב בזרועותיו,
מיהר לביתו לתת לו מחסה.
אך השניים נפגשו בדרך. נסים ידיד עצר
את וינטראוב, הסביר כי הכלב הוא כלבו,
דרש כי יוחזר אליו ללא דיחוי. וינטראוב
סירב: הוא אסף את הכלב ברחוב, הציל
אותו ממוות בטוח. הכלב עצמו הכיר את
נסים, קפץ אליו בשמחה .״לך לכל הרוחות !״
קרא לבסוף הצעיר לעבר ויינטראוב העקשן.
נסים ניצל בנס. ויינטראוב זינק אל
תוך נגריה סמוכה, נטל רגל של שולחן,
הנחית אותה בנאמנות על צלעות יריבו.
רק בנס ניצל נסים מפגיעה רצינית ביותר.
המשטרה נקראה, מילאה את תפקידה באובייקטיביות
מוחלטת: השניים הואשמו בקטטה
במקום ציבורי.
ההאשמה התבססה רק על עדויות הנאשמים.
פרקליטו של נסים, גדעון מרקוזה, טען
מיד כי אין לבנות האשמה על עדויות הנאשמים
בלבד. השופט הסכים, ביטל את המשפט.

בזה לא תמה הפרשה• ״כלב מי ששותק,״
רטן נסים השחרחר, ביקש את פרקליטו
להגיש קובלנה פלילית פרטית נגד
ויינטראוב, אשר אהבתו לכלבים עזובים
פגה בינתיים.

מה מרקיד את יוי

100 אנשים וננווסוניס התכנסו רחוג את וברו שר זאב וסיב

גיבור הערב. למרות 60 שנותיו, היה זאב
יוסיפון במצב רוח מרומם, העיר באמצע נאומו- :עכי

שיו תשמעו ק,סע שפרויד יכול להיקברו״ אחר־כך פתח
בריקוד סוער עם שלמה (״סוליימאן״) כהן השחרחר,

הנשיאוה. ליד שולח! הנשיאות התיישבו!
חבורה מכובדת ביותר שכללה את המבקר
דב בר מלכין המזוקן (מ״מין) ,המזכיר ׳הכללי אלוף נמיר, מרדכי ההסתדרות של משנה אהרן זאב, ראש ענף הסברה והשכלה
במטכ״ל (משמאל) והמשורר אברהם שלונם׳
קי (עומד במרכז) ששימש יושב־ראש ושפע
הומור בנאומו - :נעלבתי שאיש לא קרא
לי לנאום. לכן לא אנאם, אלא רק אומר לכם
מה רציתי לומר, כדי שתדעו מה הפסדתם.׳׳

איש חבורת האש, ועם חברו לקיבוץ עין־חרוד לשעבר
יאני אבידוב איש נהלל( .בתמונה הגדולה משמאל).

כל הדוברה. אוטובוס מיוחד הביא למסיבה את מעריצי יוסיפון מירושלים. ביניהם: נתיבי אביב
שהתפרסמה בשעתו כ״שד הבלונדי״ של הפלמ״ח, לאחר שהצליחה לעכב אוטובוס ערבי בכביש הצפו
הסטן שבידה בלבד. הפכה לשם דבר בין הבחורות הבלונדיניות, שלחמו שכם אחת עם

הרפתקות ליאוני־ס
יפום. משה שמיר
(ימין) חיבר במיוחד לכבוד
המאורע דיאלוג
אפלטוני מדומה בשם
״ליאוניסיפוס בן ששים׳׳
נטהושמע על־ידי יוסף
ידין (תמונה קיצונית משמאל)
וגרשון פלוטקין.
מזכיר מפא״י יונה כסה (למעלה) נשא נאום ק,צרצר, שלא כמנהגו,
בעוד שיחזקאל אישיכסית (באמצע) ,שערך את כל המסיבה על חשבונו,
טרח בהגשת כמויות אינסופיות של סאלאטים, כריכים, פירות, והעיקר
— משקאות שנלגמו בשפע, על־מנת לא לבייש את חתן־השמחה׳
יוסקובי׳ר. שהוא מסוגל להכניס לקרבו כמות ענקית של משקאות
כמעט מבלי להרגיש, כפי שיעידו עליו מכריו לשתיות שהתאספו
למסיבה זו מכל קצות הארץ ושמחו בשמחת חתן־השמחה.

העולם הד

! קוביץ*

ן, שאיש אינו מכיר את שמו

איש הטור השביעי נתן אלתרמן אחד ממארגני המסיבה
קרא שיר לכבודו של יוסקוביץ /אותו הגדיר :״ובכלל אס
א מר תי /חסיד, ידידים / ,לא חסיד ביחיד כי אם כפר חסידים״,

* ¥י זה יוסקוביץ׳ ? תשעה מתוך עשרה
אזרחים בישראל לא ידעו לענות על
השאלה. העשירי, שהוא בדרך כלל סופר, אמן,
חבר־כנסת, משורר, שחקן׳ זמר, שר, רקדן,
עסקן, יושב־כסית, עיתונאי, או מתכוון להיות
משהו מכל אלה — ישתפך בהתלהבות רבה
למשמע השאלה, יתחיל לספר סיפור ארוך...
הוא יתחיל את סיפורו בקיבוץ גשר בעמק־הירדן,
מקומו הראשון של זאב יופיפון,
כפי שהוא נקרא כיום. משם יעבור לדפוס
אחדות בתל־אביב, מקום בו אפשר היה לראות
את יוסקובק׳ בימים הטובים ההם כשהוא
מסדר אותיות, ימשיך בתיאור עברה של עין־
חרוד, מקום בו הקים יוסקוביץ׳ בית־דפוס קיבוצי
ראשון והחל בעריכת בטאון הקיבוץ־
המאוחד מבפנים ...הסיפור יגיע עד לשנים
האחרונות, בהן הקים יוסקוביץ׳ ביוזמתו את
תל״ם (תיאטרון למעברות) ,מוסד משותף
למשרד החקלאות והמרכז לתרבות של ההסתדרות,
שתפקידו לייצא את התרבות מן
העיר אל המעברה ...אך יותר מכל, מפורסם
יוסקוביץ׳ הידיד, שאין טוב ממנו לשתיית
כמה כוסיות קוניאק בצוותא ...ההוכחה :
זמאל) ,מסיבת הפאר שנערכה לו על־ידי ידידיו בנעזרת
מלאת לו ששים שנה.

לנז״ח.

רגיל תמיד להיות שדכן לשמחותיהם של אחרים.
עכשיו הוא עצמו חתן־השמחה, אבל
הוא אינו רגיל לזה. עם כל נואם, נדמה כאילו
הוא רוצה לומר: תנו לי, אני אעשה זאת
יותר סוב הפתגם קובע,״ אמר עוד
שלונסקי. ,כי הידידות היא אוצר שאין להוציא
ממנו יותר ממה שהשקעת בו. יוסקוביץ׳
יוצא מן הכלל: ממנו אפשר תמיד להוציא
יותר ידידות משהשקעת בו״.״ לאחר שראש
ענף השכלה והסברה במטכ״ל, אלוף־משנה
אהרן זאב, משורר הילדים האהוב, סיים
את ברכתו בת חמש הדקות, אמר שלונסקי :
,עכשיו, לאחר שהזאב טרף אותו, נהיה מל־קין
את בעל היובל על־ידי (רב ב ס מלבין״
...מלכין, מבקר התיאטרון המזוקן,
נזכר בדבריו כיצד ראה יום אחד את יוס־קוביץ׳
בטבריה, בחברת כמה נערות חמודות,
כשהוא משתדל בכל כוחו להשפיע עליהן
לקרוא את השירה האידישאית.

אחר שעורך הוצאת הספרים של הקיבוץ/המאוחד
מנחם דורמן סיפר כי בפגישתו
הראשונה עם יוסקוביץ׳ מצא אותו

945

^ פלטון אמר,״ כך בירך איש מערכת דבר

יהודה גומהלף, ,כי יבוא יום בו הפילוסופים
יהיו למלכים׳ ואילו המלכים יהיו פילוסופים.
אולם עד אותו יום נחוצים מתווכים
שיביאו את דבר השירה למדיניות׳ ויוסקוביץ׳
הוא הממלא תפקיד זה״.״ מיד לאחר
!מכן החל משה שמיי לשיר בקול
רם . :עץ יוסיפון נתן ריחו, בין
ים המלח ויריחו״״ .מאוחר יותר, כאשר איש
שלושת המיתרים אריה לביא הכריז על
השיר הבא של השלישייה בלשון זאת:
.יוסקוביץ׳ ,לן לן למדבר !״ התערב שלונס־קי
ז. לא, אל תלך. שב כאן ! ״

הצעירים. הדור הצעיר של מעריצי יוסקוביץ׳ השתתף יותר בשירה, כמו מינה כרובי(במרכז).
השירים הסוערים ביותר :״צחק בקול פרוע, חא חא״ ,״הזקן היי היי, הזקן מנהריים״.

^ יצח על כל המסיבה המשורר אברהם
(על מלאת) שלונפקי, שאמר, :יוסקוביץ׳

בקיבוץ גשר כשהוא שוטף את ריצפת חדרו,
צעק משה (מלן בשר ודם) ש מי ר לעברו :
״יוסקוביץ׳ ,פעם אחת בחייך שטפת רצפה —
וכבר תפסו אותך״״ .כשגבר אחר־כך הרעש
באולם׳ בטרם פתח בדבריו מזכיר מפא״י
יונה כפה, חבר קבוצת שילר, אמר שלונם־
קי . :אני רואה שיש כאן כמה אנשים שהספיקו
כבר לשתות יותר מעשור כוסיות, ובכן,
בין עשור לכסה — אל תפריעו

זי תן (הטור השביעי) אלתרמן, אחד
^ מיוזמי המסיבה ומארגניה, חיבר במיוחד
לכבודה שיר־התולים נחמד, שהוקרא על־ידו.
קטעים והקול אינו קול היובלות השכיחים
/שליבך מפניהם מתבצר בבריחים״.״
.בדברו על תל״ם /הוא שואג ומשאיר /את
שומעיו כמו בהלם בשעת חסד /מתלבש
על שרים /במזנון הכנסת ולכן עוד
יוסיף הוא לצעוד / .הזיקגה לא תקפוף — /
הוא יראה לה קפיצות בנימין ( ע ל קפה
הפון) גלאי, שנזכר בשמו הפרטי הישן של
יוסקוביץ׳ ,תאווה אמר , :שמעתי שהשנה
הזאת הוכרזה על־ידי שלטונות נסית כשנת
יוסקוביץ׳ .אני מציע סיסמה: ודירות וזאוה
יוסקוביץ׳ עצמו׳ שהודה למברכיו, אמר בין
השאר :״היו מיוצגים כאן כל הזרמים.
מלכין, בזקנו, ייצג כאן אפילו את החלק
הדתי בקואליציה״״ .מיד לאחר מכן קרא
הקדשה שרשם לו אלתרמן על הכרך השני
של הטור השביעי . :מר יוסיפון, זה הספר
הדל׳ אם /תשאל — במה הוא עשיר י /
שעשה הוא כמוך /כמה סקנדלים /ושר
הוא כמוך /סמה מיני שיר״.

סיר הפירים. מסמר המסיבה היה סיר החמין הגדול, המלא מעיים ממולאים מהבילים,
שחולקו למסובים. יושב־הראש שלונסקי הגדיר אותו :״סיר הסירים אשר לחצקל״.

ספורט
כדורגל

תקמ?13 /י(ן
הג׳לי הנפלא של ״ארדי״ נמכר מעתה
בקופסה מהודרת הנושאת אחד מדגלי
האומות.
האוסף 25 דגלים יקבל כפרם —
מעטפה עם 25 בולים שונים.
האוסף 25 דגלים של 25 אומות (דגל
מכל אומה) יקבל מעטפה עם 100
בולים מובחרים.
את הדגלים גזור מן הקופסא ושלח
בדאר עם שמך וכתבתך המדויקת אל :

מבצע ״שי־כולים״ -כיח״ר ארדי

$* 5אם אתם חושבים שאלה הן כל התשובות
שהגיעו, אינכם אלא טועים. עוד
שמורים באמתחתי כהנה וכהנה, אולם
נשאשירם לפעמים הבאות.

מועדון חברתי

דבר מוזר קרד, עם אותו מכתב זועף
נגד החברה הסלונית שהקים רעש כה
גדול סביבו: נמצאו למכתב המקורי
שני טוענים, גערה ונער, הטוענים כל
אחד שהוא/היא עורר/ה את הבעייה.
כותבת הנערה :
״אני היא אותה נערה שכתבה את המכתב
הזועם על המושג ׳חברה סלונית׳,
ראשית ברצוני לתקן את הודעתך כאילו
אני משתייכת לחברה סלונית בעוד שכתב-
תי בפירוש, שאיני משתייכת לחברה מעין
זו. דבר זה אינו מונע בעדי מלהגן על
החברה הסלונית ...ושוב אני יכולה לחזור
ולומר, ללא חיתוך מבט צר־עין
ופסימי, כי ריקודים ותנועות־גוף אינם
מסוגלים להפוך אדם בעל אופי לקריי־ריסט
חסר מטרה בחיים, סנוב, זעיר־בורגני,
שומר על מוסכמות מעובשות,
אוהב ׳חיי שעה׳ וריקני.
מאחר שאיני מגינה על חברה אליה
אני משתייכת, אוכל להתווכח על כך
באובייקטיביות ואולי גם אשתכנע לבסוף

טוען הבחור :
״פעם כתבת שיש לי ראש חביב. תודה,
פתאום את מספרת בטורו (העולם חזה
)940 על הנערה שיצאה חוצץ נגד הנוער
הסלוני.
הגידי נא לי, הנאוה בבנות, מאימתי
זה הפכתי והייתי לנערה 1חי זיפי זקני
הנגלחים יום יום ואפילו בחזי שאיני
חושב אי־פעם להתקמר נשבעתי, שעוד
לא עברתי שום ניתוח ההופך גבר לנערה.
ומה שעוזי הנ״ל בטורו מכנה ׳הנערה
שלך׳ ,מה אני? לסבית י
בהתחשב במראך החמוד, איני תובע
אותך לדין על הוצאת לעז ודיבה. ובאשר
לעוזי — יחשוב לו כאוות נפשו, שאני
גערה• הייתי רק רוצה לראותו רוקד פעם
הורה או דבקה, ולראות ולהתבונן כמה
עשו יצא לו מהתחככות ׳עממית׳ כזאת
של זרוע בזרוע ורגל או נעל ברצפה...
נראה, שהוא מתכוון לאבק ולא לעשן.
היי שלום, רותי, ואל תהפכיני שוב
לבת מינך.
שלך, אלי.״

915/787ש ש מו ה א מי תי הו א
אוריין. ו כ תו ב תו: בי תיונן, ירו שלים, מז מין
צעירים ו צ עי רות ירו של מיים ל ה צטרף א ליו
על -מנת לי צו ר חוג לחיי חברה מ ענייני ם. בחוג
זה. מ קוו ה הו א. יהיה מ קו ם ל טיולי ם
ב צוו ת א. הרצ או ת. וויכוחים ו ש מי ע ת מו סי ק ה
טו ב ה. פרטלכד. לאי תננ ד הלה להתכ תב עם
בניל 22 — 28ה מתגורר ת ברי חו ק
צעירה
מ קו ם מי רו שלי ם. על כל נו שאשתמצא לנ כון.
א שר ל ו — הרי חן בן , 28מ ש כיל, סו בלמ חו
ס ר חברה בכללו חו ס ר פנ אי בפרט. או ל ם
ל מ רו תזאתב טו ח הו א שיהיה בי דו לעניין
א ת הנ ערה ה מיו עדת.

סוף טוב -הכד טוב
מלצר מהוקצע צעד בהכנער. אל עבר אחד
משולחנות אולם־האורחים במלון דן, החווה
קידה קלה והניח במרכז השולחן צלחת ובה
פים ת־נייר. אחד היושבים נטל את החשבון :
650ל״י.
איש לא השתומם על כך ששולחן אחד
בלבד הגיע לחשבון כזה, כי לידו היו מסובים
אותה שעד הי״א של מכבי תל־אביב ו־מעריציהם
השונים. יוסף (״יוסלר.״) מירימו־ביץ׳>
שהיה הגורם העיקרי לסכום מנופח
זה, היה גם הגורם העיקרי לסיבת ההילולה:
שעות ספורות לפני כן שפכו יוסלה ועשרת
חבריו דם, זיעה ועצבים על משטח הבוץ
הדביק שבאיצטדיון הפועל היפואי.
כית־מטבחיים. המחזה, שנערך אותה
שבת לעיני 12 אלף צופים, דמה יותר לקרב
בזירת־פרים מאשר למשחק כדורגל. מצד
אחד ניצבו אחד־עשר, התוריאדורים אלופי
פתח־תקווה, נרגשים, תוך ידיעה בטוחה כי
נכון להם קרב שאין אכזרי ממנו, כי בקרב
שוורים אמיתי אין נותנים לפר, שלא הוכרע
ונשאר חי׳ לעלות שנית על הזירה. ואילו
הפעם חזרו החיות הפצועות של מכבי תל־אביב,
כששרירי עורפם עוד שסועים מלהבי
הבנדרילוס, לאחר שנגזלה בכורתם בליגה
הישראלית בידי הי״א ממלבס שהתנכלו להשאירם
מתי־צמא בזכותם גם בגביע המדינה.
איש מבין אלפי הצופים ההומים לא בא
לראות חוויות אסתטיות והומאניות באותה
התמודדות. אולם איש אף לא העלה בדעתו
שיהיה זה בית־מטבחיים על המגרש, קרב
לחיים ולמוות.
בכל זוועה מבצבץ אי־שם גם זיק אנושי
כלשהו. זיק זה נראה על המגרש בדמותו של
יוסלה מירימוביץ׳ ,שלא שכח אף לרגע שהמבצע
הוא, בסופו של דבר, ספורטיבי ולא
פעולה קרבית בגבול. בסיוע חברי קבוצתו
יצחק נחמיאס, בנימין רבינוביץ׳ ,ושמואל
(פפו) ישראלי, אירגן מערכת התקפות רצופות
ומחושבות שזיכו את קבוצתו בהחזקת
גביע־המדינה לשנה נוספת, לאחר שקבעו לזכות
המכבים שלושה שערים שהסתננו אל
הרשת הפתח־תקוואית, למרות הגנתן העילאית
של יעקב וויסוקר שניצב בשער כאריה
בפתח מאורתו׳ טרף בידיו עשרות כדורים,
שערים בטוחים, מרגלי מתקיפיו, לרבות מכת
11 מטר.

חדרר ,)0:6( ,מכבי חיפה (.)0:5
• 56 קבוצות נרשמו למשחקי גביעיה־מדינה.
בכללן 12 :קבוצות ליגה א׳ 26 ,קבוצות
ליגה ב׳׳ 18 קבוצות ליגה ג׳.
• מכבי חיפה היתר הקבוצה שהשיגה
את התוצאה הגבוהה ביותר במשחקי הגביע,
בשני משחקים (נגד הפועל נס־ציונה ,1:9ונגד
האורתודוכסים מחיפה .)0:9
• יחם שעריה של קבוצת הפועל פתח־תקווה
עמד על ( .4:19 נגד מכבי יפו , 1:5
הפועל נהריד ,0:7בית״ר תל־אביב ,0:4הפועל
רסת־גן 0:2ומכבי תל־אביב .)3:1
• משחק־הגמר שנערך בשבת האחרונה
היה ה־ 18 במספר למן שנת , 1929 בה זכו
הפועל תל־אביב ומכבי החשמונאי ירושלים
בצוותא בגביע הישראלי.
• מכבי תל־אביב זכה עד כה 8פעמים
בגביע, הפועל תל-אביב — 5פעמים, בית׳׳ר
תל־אביב — פעמיים, מכבי פתח־תקווה —
פעמיים, והמשטרה הבריטית (לשעבר) —
פעם יחידה.

אתלטיקה קלה
מרתון ל מרגלו ת! ה ת בו ר
בשנת 490 לפני הספירה יצא רץ יווני בשם
פאידיפידס׳ לדרכו ממרתון, כפר נידח במחוז
אתיקה לאתונה — מרחק 22 מיל.
בפיו היתד, בשורה גדולה, בשורת נצחון
היוונים על הפרסים. הוא הגיע לכיכר המרכזית
של אתונה, הספיק עוד להפליט את המילים
:״שמחו, כבשנו״ ונפל ארצה ללא רוח
חיים באפו.
לנצח בבל מחיר ! 2445 שנה לאחר
מותו הטראגי של פאידיפידם היווני׳ עלולה
היתד להישנות התמונה. הפעם לא באתונה,
אלא למרגלות הר התבור השוכן כבוד בגבולו
הצפוני של עמק יזרעאל. את מקומו
של פאידיפידם היווני מילא הפעם ישראל
אסולין 24 אתלט ישראלי למרחקים ארוכים,
שהיה קרבן אחת הטרגדיות המסעירות
ביותר בספורט הישראלי.
מדי שנה בשנה נערך מפעל ספורטיבי מסורתי
לזכרו של מיסד הפלמ״ח, אלוף יצחק
שדה, מירוץ הקפת התבור׳ מרחק 10 קילומטרים,
שבוצע השנה זו הפעם הרביעית.
במירוץ הראשון זכה ישראל אסולין, ובשני
המירוצים שלאחריו הקדים להגיע לגמר שלום
קהלני, רץ צעיר ( )21 מחדרה. השבת שוב
נפגשו השניים. החלטתו של אסולין היתד.

בולם אומרים שאני --
כדי ל הוכי חאתא בי רו תו, מו כן 945/788
ש הו א נתנייתי בז . 20 לה ש איר א ת נו ש אי
התכת בו תו לנ ערהבתה 17-התל־ אביבי ת ש תרצה
להתכתבא תו. הו א הדני ש ב פי רו ש
ש אינו רו צהלהתכ תב עם נתניי תית. ברבי ם
אחרים. או מ ר הו א שאחרים או מרי ם ש הו א
(די) נחמד. ב על ה שכלה תי כוני ת — ב חו ר
פ שו ט ו חביב — ב לי כו ם.
מן הנ ערה ש ת או ת לכוון את ע טה א ליו.
דור ש הו א ש ״תהיה נחמדה, ויחד עם זה
שק טה וב עלת חו ש־ הו מו ר.״

נימנזיסטית +סמינריסטית
האחת ב ת , 17ה שניה 18ה מ סיי מו ת
ה שנה א ת לי מו די הן, זו ב סי מינ ר וה אחרת בגי
מנ סי ה ) 945/789 ( .ל שתיהן זיקה ל מו סי ק ה,
ב עיו ת חינו ך, תי א ט רון, ס פ רו ת טו בהו אף
ב בילוי מ שו ת ף ועליז כי או ת ל בנו ת גילן.
שתיהן מ או ח דו ת בר צון להתכ תב עם ב חורי ם
סי מ פ טיי ם ונ אים שה שכל תם תהיה גבו הה משלהן.
ונו ס ף על כ ך שיהיו תל -אביביים.

נדוש, לא ל
ל עו מתזאת. כו ת בי ם לי שניים אחרים :״ אנו
שני צברים בני ( 19 נו בהמ מו צ ע של ) 1.80
מעיזים ל קוו ת ל קבל מכתבמ שו ת ף. או שניים
נפר די ם, מ ש תי בנו ת ח מו דו ת בניל 16 — 18
שתהיינה מוכנות מב חינ הנפ שי ת ל צרף א ת
ת מונו תי הז, ו שתתעניינה בדברים אתרים, חו׳ן
מ ה או פנ ההאח רונ ה ו״ ע ם מי הו לכת רינ ה.״
ש אנו
״ אם נ כ תו ב
מו סי פי ם :
( ) 915/791
או הבי ם לטייל. ל רקו ד ונ ם ל שוח ח על מ ד עי
ה חב ר ה, א מנו ת ו קו לנו ע. זה יהיה נ דו ש.

לא 7״

להתבתבות, עיניים ירוקות
( )945/792א ף הם הינם שני צעירים ב עלי
ה שכלה תי כוני ת, עליזים ו חובבי בי לוי, האיננ
ה דווקא על דרד
או מרים שתפ אר ת ם
ה פי לו ס פי הוהת רבו ת הגבו ה ה. בגיל . 20 רו צי ם
הם ל ב לו ת את ז מנ ם ה פנוי בהתכת בו ת עם שתי
נ ע רו ת ח מו דו ת, ר צוי ב לונ דיו ת עם עיניים
ו חי ס איו ת,
( למה?)
ירו קו ת, או מ רי ם הם.
נו ס ף על כ ד.

על בל הפונים אלי ככד ענץ
שהוא, לצרף חמש מאות פרוטה
כבולים.

מספרים מהפימים. בדקה ה־ 84 למשחק
הבקיע בועז קופמן, החלוץ המרכזי של
הפועל פתח־תקווה, את שער־הכבוד לקבוצתו.
היה זה השער ה־ 257 במספר שהובקע ב־53
משחקי גביע שנערכו ב־ד סיבובים.
• 444 דקות שמרה מכבי תל־אביב על
שערה מבלי שתספוג אפילו שער אחד, נכנעה,
כאמור, פעם יחידה 6דקות לפני סיום משחק
הגמר. את משחקיה האחרים סיימה מכבי
תל־אביב בנצחונות חלקים: על בני־יהודה
תל־אביב 0:6הכוח תל־אביב 0:6הפועל

נחושה: לנצח בכל מחיר !
הגביע למפגר. אולם נראה כי הגורל
העיוור בחר מבין שלוש, מאות וחמישים המשתתפים
דווקא באסולין כקורבן המרוץ
כולו 9940 .מטר הוביל בביטחה בראש ה־מירוץ,
וכשנותרו לו 60 מטרים בלבד על
מנת לזכות בפרס המהודר, גביע מערכת על
המשמר, אפסו כוחותיו והוא צנח ארצה בעילפון.

הפעם זכה בגביע שלום קהלני׳ הגם
שפיגר כל הזמן ב־ 200 מטר אחרי האלוף
העולם הזה 945

קולנוע בקרוב שיא ה פ חד
מישל דלאסאל הוא מנהל ביודספר לנערים.
אדם קשה, השנוא גם על אשתו וגם
על אהובתו. השתים מחליטות לרצוח אותו.
בעת נסיעה אל עיר סמוכה הן מרדימות
אותו, אחר מטביעות אותו באמבט. את הגוויה
הן מחזירות לבית־הספר, משליכות
אותה לבריכת־!־,שחיה.
בעת ניקוי הבריכה מדברר כי הגוויה נעלמה
ואיננה. אבל מישל דלאסאל לא נעלם
לגמרי. בכל אשר פונות הנשים מוצאות הן
את עקבותיו. האם חזר אל הבית כרוח־רפ־אים?
השתים מאבדות את השליטה על עצמן,
מטיחות בפומבי אשמות זו כלפי זו.
בלש שיצא־בדימוס מתחיל מתעניין בפרשה.
ובלילה אחד נראה אור בוקע מחדרו של
הנרצח. אחת הרוצחות צועדת אט אט לעבר
הדלת. היא פותחת אותה. מה מצפה לה מאחוריה?
סארטר
התעלן? .זו השאלה שמציג
בפני הצופה במאי־מתח אונרי־ז׳ורז׳ (שכר
האימה) קלוזו בסרט הממתח, המפחיד והמרתק
ביותר שהוצג אי־פעם :
בנות השטן. בזות השטן אינו לבעלי

לבן, בעצם, הוא אינו משורטט כלל כי אם
מרוח היטב על המסך הסינמסקופי, כשלרקע
משמשים לו: אזור בתי־הבושת של דמשק,
מקדש בעל־עשתורת שטוף הזימה ועוד מקומות
כאלה שהכניסה אליהם מצריכה עמידה
בתור ליד קופת הקולנוע. כל זה היה יכול
להיות מאד משעשע אלמלא היה עצוב ביותר.

בךע מוצא
כשליחות לטנג׳יר הוא סרט־מתח
מסובך ביותר, שגיבורו הוא ג׳ק פאלאנס
בדמות אמריקאי המחפש את חברו, טייס
שנחת בטנג׳יר כשבמטוסו פליט מעבר לנד
סך־הברזל. עד שמתבררים הדברים, קצת לפני
המלה ״סוף״ מסתבך הרפתקן פאלאנם בפלילים,
נחקר על ידי המשטרה, צרפתית יפר,
קורין קאלבה חוטפת כדור בהגינה עליו,
בעוד שהוא עצמו נחטף — מטעמים רומנטיים
— על ידי ג׳ון פונטיין, המגלמת בסרט
דמות של סוכנת רשת הריגול האמריקאית.
למרות התסבוכת בשליחות לטנג׳יר עושה
את שליחותו, ממתח את הצופה.

חיא אעות חיל
בעסקים...ברבצעת׳
עבודת גברי ם
ב ת בונ ה כעזיוז...
יודעת עזבעבור
בליט־ב הדברים בחיים
יעג לעזלם קצת יותר...

מטורף ל חלו טין
לפנים — הדבר נראה כאילו אירע לפני
מאה שנה — היתד, הוליווד מפורסמת בקומדיה
המטורפת שלה. הכל עסקו בה: פרם־

...נדרכו מאליו:
נל סון היא פועעינח׳.

מראות כנען ב״הכן החוטא״
עם מאפו ובגדים שקופים, נגד הצנזור 1

עצבים חלשים. האגדה מספרת שבעת הצגתו
צנח פילוסוף־סופר־מתח ז׳אן פול סארטר
מתעלף. היתר, לו סיבה מספקת לכך.
סרטים משעשע או עצוב
הוליווד ניגשת תמיד לנושא תנכ״י או מן
הברית־החדשה ביראת־כבוד, מסירה בפניו
את כובעה בהכנעה. ביחד עם הכובע צונח
גם ראשה מעל כתפיה. הכן החוטא הוא
דוגמה רחבת־ימידות, אף כי נראה כי איש לא
התייחס אל הסרט ברצינות: כמר, מן השחקנים
המעולים המופיעים בו משחקים כמו
בקומדיה: לואי קאלהרן בתפקיד כהן בעל
ועשתורת, פראנסיס סאליבן כמלווה בריבית,
הנרי דניאל כמנהל־עבודה מסית־למרד. הרציניים
ביותר הם, כרגיל, גם המגוכחים
ביותר: לאנה טרנר, בתלבושת חשפנית (על
מכנסים צרים, שצבעם כצבע העור, תכסיס
הוליוודי אנטי־צנזורי) בדמות כוהנת עשתורת
פתיינית, אדמונד פורדום כבן החוטא,
העוזב את בית אביו ביפו, הולך לדמשק
החוטאת, חוזר אל אבא לאחר הרפתקות
רבות.
מרוח היטב. על הסרט ניכרת השפעה
רבה של מאפו. כל הנבלים שחורים. אפילו
מיכה, הבן החוטא אינו משורטט בשחור־

טון סטרג׳ס, האחים מארקם, גריגורי לה־קאבה,
אפילו ג׳ון פורה עכשו שולט בהוליבוד
המזרח, הסרט התנ״כי (ראה למעלה)
הליבנטיני. סטרג׳ס מסריט בצרפת, לה־קאבר,
נפטר, פורד עסוק בסרטי מערב־פרוע, האחים
מארקס נפרדו, מופיעים בעיקר בטלביזיה.
מצב
זה ניסה להציל במאי־מפיק־תסריטן
נאנלי ג׳ונסון, שסרטו השדה הבלונדית
הוא נסיון לשעשע בעלילה ושיח מטורפים.
במידה מסוימת הוא מצליח.
הכל מתרחש במכללה אמריקאית, אליה
נמלטו שתי רקדניות בורלסק* ,קרלי (שרי
נורת) וסטורמי (בטי גרייבל) ,מפחד רוצח
עולם־תחתון. המכללה היא אחד מאותם מקומות
שלמזלו של החינוך האמריקאי יש למצוא
אותם רק בר,וליתד. בראשה עומד הדיקן
הקומי ביותר שנראה אי־פעם על הבד, טינמ־סקופי
או רגיל־ממדים, באישיותו של צ׳ארלם
קוברן, המנסה, באחת התמונות המבדחות
אשר בסרט, להימלט מזרועותיה הנכונות־לחיבוק
של העלמה נורת.
חוש הומור לא מת. שפע של מצבים
מגוכחים עושים את הקומדיה המטורפת הזאת
קצת מטורפת יתר־על־המידה, אבל לאחר
המזון הרוחני שכולו רוח־שטות שהובא
מהוליוזד בחודשים — בעצם, בשנים
— האחרונות, כמה טוב לראות שעדין לא
מת בה חוש ההומור.
בהופעת הבכורה שלה בתפקיד כוכב מוכיחה
שרי נורת, בעלת מזג חם ונוח להתלקחות,
היודעת לצאת במחול סוער גם בעיצומו
של טכס חלוקת־תעודות־גמר, שאם כי
(בסרט) עברה מפוקפק, עתידה בסרטים אחרים
בטוח.
* התיאטרון האירוטי האמריקאי שתוכניתו
מורכבת ממערכונים עשירי רמזים פורנוגרפיים,
ומחולות חישוף.

העולם הזה 945

בהזמנות נא לפנות: תל־אביב, טלפון 5310׳ ! 25310
ירושלים, טל ; 5611 .חיפה, טל 4089 .׳ ולכל בימ״ס לצבעים.

האד \ 1טית

הגב רת
שומרת על בריאות
משתמשת במברשת ראש

וישי

שערותיה —

־ן 1 £א 8 4
להשיג עתה
ובתי־מרקחח.
בפרפומריות המפיץ: חיים ברוד, ת״א
רח׳ כפר גלעדי ,1טל 5750 .

החי
מעלות השיר
^ תל אביב, החליט עמנואל בן־ניסן על
011 תרומה מקורית לקרן־המגן, העביר למשרדך,בטחון
מאד, ספרי תהילים, הסביר
במכתב לווי :״אני מאמין באמונה שלמד,
שאמירת תהילים בצד,״ל תביא לנצחון צבאנו
יותר מנשק כבד או מודרני.״

רחמים שנאתי
ך* דאלאס, ארצות הברית, ביקשה אלי-
*1נור קורטיס מהמשטרה לגלות את עקבותיו
של קבצן עובר־אורח, לו נתנה מזרון
ישן, בו החביאה לפני שנים מספר מאה
דולרים.

מחוץ לתפקיד

נו ס עשו ליוות
מאוזן .1 :בלש ישראלי
מפורסם ; .4פחד ;
.8אחות משה 10 תנועת
הנוער של חירות 12 סוד ;
. 13 גוף שני, נקבה 16
מלת שאלה 17 אהרון
אחי משה 19 למען שחרורה
נלחם ביירון ; .20 בכי ;
.21 מרגרט לג׳ורג׳ הששי ;
.23 במלים הצדיק אבד ואין
איש שם על לב מתחיל פרק
ישעיה זה ן .24 התורה בעזרתה
אפשר למצוא נפט ;
.26 מלת ברירה ; .27 סופר
צעיר, בעל דליקה באזור
האש ; .29 שם עברי פרטי
לנערה ; .31 מה ישבני יעקב
קיוו למצוא במצרים ;
.33 הם, בצורה מיושנת ;
.35 כמה מן הדיברות מתחילים
במלה זאת ; .36 חברת
תעופה ישראלית ; .38 שד ;
.39 בירה ישראלית ; .41
סבו של זבולון ; .43 מעשה
לא־הוגן> .44 עשרה יהודים
מעל לגיל . 13
יוגרל ביו
פותר

תשבץ 945

^ וינה, אוסטריה, נאלצה השוטרת גרטה
0£הרבינגר להודות לפני מפקדיה כי בעת
סיורה בחשמלית הצליח כייס־גוסע ליטול
ממנה את ארנקה, שהכיל 200 שילינגים במזומן,
את המחאת המשכורת החודשית שלה
ואת תעודת־ד,שוטרת שלה.

מ או נ ך . 1 :עץ, טוב
לרהיטים ; .2מספיק ; .3
בן המדתא ; .5יישוב בעמק
יזרעאל ; .6אות אנגלית 1
.7על כל סוס־משא ; .8
פיקודו של אלוף איילון ; .9
הנשק אותו מקבלים המצרים
; .11 שולחן, למשל ;
. 14 הבעת־כאב . 15 :חיל
נשים ! .18 חולדה היתד,
כזאת; .20 אשת דת נוצרית
; .22 תאור ללא קץ ;
.23 מה שאידן היה רוצה
לנתק מישראל ; .25 אניות
מלחמה מצריות עוגנות בקרבת
עיר ישראלית זו :
.28 מכשיר משרדי יעיל
מאד ; .30 המדבר בו נמצאת
כונתילה ; .31 משה
כרמל, לאחרונה ; .32 נשיא
ושמו סינגמן ז .34 אחת מחידושיה
של עיריית חיפה ;
.36 תיאטרון הפועלים ; .37
מבצע במלחמת העצמאות ;
.40 סמל האיטיות ; .42 מספר
אוניות.

קריאת אהבה
ך* העיתונים, ביקשה לחזור ולהדפיס ב־
^ ניו־יורק פנתה לואיס סמית למערכות
שנייה את הידיעה על גירושיה, הסבירה :
״ישנו גבר אחד שרצה מזמן לצאת אתי. לו
ראה את הידיעה בעיתון וודאי היה מתקשר
אתי. לכן אני בטוחה שהוא לא ראה אותה
בפעם הראשונה.״

״ריצה קלה רוץ!״
ך• תל־אביב, אסרה הרבנות הראשית
^ לצד,״ל את הטלת עונש הריצה מסביב
למגרש המסדרים ביום השבת תוך נימוק
כי אין לרוץ בשבת אלא אם כן הדבר הוא
דבר מצווה, כגון ריצה לבית־הכנסת.

על שדינלת, דינלוך
ך> בננאזי, לוב, גילה ספרן הספרייה ה־
^ אמריקאית כי קוראים ערבייש תלשו
מאנציקלופדיה גיאוגראפית חדשה את דגל
ישראל, לא התפלא לגלות למחרת כי קוראים
יהודים תלשו את דגלי כל ארצות ערב
מאותה אנציקלופדיה.

חילופין דירת לוכסוס בת \ 2חדר עם ארונות
קיר וגינת נוי במרכז קריית ביאליק
;רבע שעה נסיעה ממרכז הדר הכרמל;
אוטובוס כל 5׳ 10 דקות) מוצעת
תמורת דירה בת \ 3—2חדרים בתל־אביב.
באות
בחשבון גם הצעות קנייה או
מכירה בלבד(רק מאנשים פרטיים)
לפנות טלפונית 71490 תל־אביב או
ד״ר הורוביץ, רמת־גן׳ רחוב הניצנים

תשומת דכי

תשומת לב ;

קח־סים חדשים
מתחילים ב־ 30 לנובמבר וב־ 1לדצמבר
מתחילים לימודים במשך 3חדשים
תפירה וגזירה
למשתלמות, לתופרות וקונפקציורים,
קורסים מזורזים לגזרה ולמודליזציה.
שיטות אמריקניות וצרפתיות חדישות.
מדה וקונפקציה

כי״ס לתפירה ולגזירה

״ליאונורה־שלמה
•המלך 72׳ תל־אביב
על־יד גן החיות ההרשמה יום יום מ־4—7 ,1—9

אהבה על תנאי
^ צפת, חייב השופט יצחק בר־זאב בעל
01 שהיכה את אשתו להביא לד, משך שבוע
מדי יום ביומו זר פרחים, אליו יצרף כרטיס
נושא הכתובת ״לאהובתי היקרה, באהבה
מבעלך״ הוסיף שעל הנאשם להציג את הזר
במשטרה לבקורת לפני הגשתו.

תקופת התמהות
ף ו חיפה, צלצל אלמוני למספר טלפון
^ מקרי, ניהל שיחה ממושכת עם צעירה
שענתה לו מן הצד השני של הקוו, נאלץ
לבטל את הפגישה שקבע עם הצעירה כאשר
אם הצעירה התערבה בשיחה, הסבירה כי
בתה בת שבע בלבד.

בריכת היתומים
^ עין־החורש, עמק חפר, נעלמו אמי
01 הות הדגים באופן מסתורי מבריכת המדינה,
אילצו את המשק לקנות אמהות חדשות,
במחיר 150 לירות, לכל הדגים שנתייתמו.

התאחדות בעזות התעשיה
צפת, טעה טלפוניסט מרכזיית הטלפון
נים, בקיש את ״בית־ד,חרושת לילדים״,
כאשר עמד לבקש את בית־החולים ליולדות.
העולם הזה 945

?״3051 ויד״,

ראיונות מיוחדי
לגמרי

מארדסאב ליי ה הוא פרשנו המדיני
\ £ש ל לה מונד לענייני המרחב. הוא אחד
מגדולי המומחים של המערב, וללא ספק
גדול המומחים של צרפת, לכל הנעשה כיום
באזור המשתרע מטהרן עד טוברוק. הידיעות
המופיעות בלה מונד הינן לרוב מדו־ייקות
ומהימנות יותר מאלה שבידי כל שי-
רותי־המודיעין של מעצמות המערב. וזוהי
עובדה.
לסאבלייה הקשרים הטובים ביותר בכל
בירות ערב. הוא איש מתקדם בדעותיו, אני
טי־קולוניאליסט׳ ,מערבי־מתון. העתון לה
מונד היה הראשון שיצר את המושג ״נייט־רליזם״
בפובליציסטיקה האירופית. פרט
מענין הוא שסאבלייה הנו יהודי מבגדד. הוא
קיבל אותי במשרדו במערכת העתון.
ש: מר טאבלייה, מה דעתך על התפתחות
העוינים בצפון־אפריקה?
ת: הבעייה אינה בין צרפת וצפון־אפ־ריקה,
אלא בראש וראשונה בין צרפת לבין
עצמה. בצפון־אפריקה יושבים שני מיליון
צרפתים, מהם מיליון באלג׳יר. הם קולוניאליסטים.
הם מחזיקים בידיהם בכל עמדות
המפתח של האדמיניסטראציה, המשטרה והצבא
שם. כך הם יכולים לקיים לחץ עצום
על הממשלה, הם אינם מוכנים לשום פתרון
ולשום פשרה. אילו היו פותרים את הבעיה
באופן רדיקאלי, ומעבירים את שני המיליונים
הללו בחזרה לצרפת היו הללו עלולים
להוות סכנה לדמוקראטיה הצרפתית.
ש: נעבור למצב במרחב. האם, לדעתך,
החליטו מעצמות המערב להקריב את ישראל?

בהחלט לא. ומסיבה זו, עד כמה שהדבר
תלוי במעצמות המערב, לא תפרוץ מלחמה
בין ישראל ובין ארצות ערב. הן אינן
יכולות להקריב את ישראל, כי הן יודעות
היטב שישראל היא כוח. אילו רצו להקריב
אותה, לא היו מעניקים לה סיוע.
הבעייה היא קצת יותר עדינה. האמריקאים
מעוניינים לארגן את המזרח־התיכון במסגרת
של בריתות צבאיות. לפי המצב כיום, אי
אפשר עדיין להכניס את ישראל למסגרת
זאת, כי לא כל מדינות ערב נכנסו אליה.
כל בקשותיה של ישראל לברית צבאית נפרדת
עם אמריקה תהיינה ללא הועיל. האמריקאים
אינם מוכנים להסתכן. הם דורשים מישראל
סבלנות. רק לאחר שתירתמנה כל
מדינות ערב, כולל מצרים, בברית אחת
כדוגמת ברית תורכיה־עיראק־פאקיסטאן,
יבוא תורה של ישראל. אז יוכלו האמריקאים
ללחוץ על מדינות ערב ולכפות עליהן שלום
עם ישראל.
ש .־ האם רואה אתה במרחב תנועות פרוגרסיביות
י האם קיימת נטייה לנייטרליזציה
של המזרח־התיכון?
ת: לא. עדיין מוקדם מדי. המזרח־התי־כון
אינו בשל. אם תפרוץ שם מהפכה, יהיה
סופה כסוף המהפכה במכסיקו או בגווא־טמאלה.

ך * רץ מז ה, איני מאמין בנייטרליזם. אנו
( | המצאנו את המונח הזה, ונעים מאד
להשתעשע בו, אך הוא אינו ריאלי. גם נהרו
אינו נייטרלי. העולם מחולק למחנות, ואפשר
להשתייך למחנה זה או אחר. בתוך מחנה
המערב אפשר להיות קיצוני או מתון, מחר-
חר־מלחמה או רודף־שלום. כל עוד משתייכת
הודו של נהרו לקומוונוולת הבריטי, היא
חלק מהמערב. אז היא יכולה לדבר על נייט־רליזם.
נהרו אינו מעלה אפילו בדעתו לפרוש
ממחנה המערב ולעמוד בדד. זה בלתי אפשרי
בעולם של היום.
ש: האם עבד אל־נאצר הוא אנטי־מע־רבי

ח: לא. הוא רק נהנה מהעובדה שהמרחב
הינו עדיין שטח־הפקר במידת מה• הוא
יכול עדיין להשתעשע בקניית נשק מהגוש
המזרחי. כי עדיין לא עמד בפני מבחן. הוא
יבוא כאשר האמריקאים יחליטו ללחוץ
עליו להצטרף לברית צבאית אנטי־קומוניס־

העולם הזה 945

היהודים הבינו זאת ונוטלים חלק פעיל במאבק
לשחרור.

הבונד. ציוני אגטי-ישראלי
*ראיון המענין ביותר שהיה לי,

טית. אז תעמודנה לפניו שתי ברירות: לפנות
אל ההמונים (שאינם, כי הוא נשען לפי
שעה אך ורק על הכת הצבאית) ,או להיכנע
ללא תנאים. אז יכול סופו להיות כסופו
של מוסאדק.
ואם יחליט להבנע, עלולים אותם ההמונים
שהוא בוטח בהם להפיל אותו. כך קורה עם
הרבה מנהיגים שהעולם מייחס להם כוזנות
שאין להם. כאשר עלה מנדס־פראנם לשלטון,
היו הכל בטוחים שהוא ישחרר את צרפת
מהתלות הפוליטית באמריקה. כולם חשבו
כך, חוץ ממנדס־פרנס. ואין זאת אשמתו
שתלו בו כתנות כאלה. אולם כאשר הסכים
לתוכנית האמריקאית לחימוש גרמניה, נפל.

ת: בהחלט כן. גם הרוב בניאו דסתור
בתוניסיה, בראשותו של חביב בורגיבה,
הולך בדרך זו. שאיפתנו היא לארגן את
שלוש מדינות צפון־אפריקה במסגרת פד־ראלית,
עצמאית, הקשורה בצרפת במסגרת
של קהילית עמים, כדוגמת הקומנוזלת הבריטי.
מפלגת הפדאי מתנגדת לליגה הערבית
ולכל אידיאולוגיה גזענית או דתית. ההשתייכות
אלינו אינה מותנה בדת או גזע, אנו
המפלגה הדימוקראטית של כל תושבי מרוקו.
מר בנאזרף יוכל להסביר לך זאת.
ש: האם חשוב מאד אם על כסא הסולטן
ישב סידי מולאי בן־עראפה או סידי מו־לאי
בן־יוסף?

פאריס היא צומת־הדרכים בין
קאהיר ובגדאד, מראקש ותל־אביב,
ביירות וטוניס. בפאריס
מתנגשות כל הדעות של כל
המומחים לכל בעיות המרחב,
מבעיית מרוקו ועד בעיית ישראל.
השבוע התרוצץ עמום קינן
בין כל המומחים האלה ושאל
את כולם לדעותיהם על כל
הבעיות.

עבד אל־נאצר עומד באותו מצב. במוקדם
או במאוחר ייאלץ לפעול לפי רצונם של
האמריקאים. ואם לא הוא, יעשה זאת מישהו
אחר.

שדכאווי: נגר הליגה הערבית
׳*רשרכאו וי הוא דוברה של הפדאי,
^/והמפלגה הדימוקראטית של מרוקו, השנייה
בגודלה וחשיבותה לאחר האיסתיקלאל.
הוא בא לפאריס לשאת ולתת עם הממשלה
הצרפתית. יחד אתו הגיע גם מר בנאזרף,
יהודי, המומחה של המפלגה לבעייה היהודית
של מרוקו. שניהם קיבלו אותי בגראנד
הוטל שליד כיכר האופרה, בו התאכסנו ב־שהותם
בבירה. מר שרבאתי הוא איש אדיב,
משכיל, מערבי בהליכותיו, מהיר־מחשבה, ומשיב
קצרו-ת לענין.
ש: מר שרכאתי, במה דוגלת מפלגתך?
ת: בראש וראשונה, בעצמאות למרוקו.
זוהי מטרתנו הראשונה והראשונית.
ש: אם כך, במה אתם גבדלים מהאיס־חיקלאל?

באיסתיקלאל קיימים שני פלגים, הרוב הקיצוני והמיעוט המתון. הרוב דוגל
בפאן־ער-ביות בהצטרפות לחבר־הערבי וב־פאן־איסלאם.
אנו לוחמים להקמת משטר
דמוקראטי במרוקו, לפי המתכונת המערבית.
דבר זה אומר, בראש ובראשונה, הפרדת
הדת מהמדינה. אנו שואפים להמשיך ולקיים
יחסי ידידות עט צרפת גם לאחר שתקום
ממשלה עצמאית במרוקו.
ש: האם קיימת נטייה זו גם בשאר ארצות
צפון אפריקה?

ת: הדבר אינו חשוב כשלעצמו, אך הוא
חשוב כסמל. בן־עראפה הושב על כסאו בידי
הצרפתים, בניגוד לרצון העם המרוקאי. בן־
יוסף מסמל לגבינו את המלחמה לעצמאות.
אך אין בכוונתנו להשאיר את המשטר במרוקו
כמו שהיה. אנו רוצים במונרכיה
קונסטיטוציונית, בעוד שבידי הסולטן תישאר
סמכות סמלית בלבד. נציגי מפלגתנו,
שביקרו אצל הסולטן הגולה במדגסקר, הביאו
ממנו מכתב חתום בו הוא מוותר על סמכויותיו
הבלעדיות כסולטן ומסכים למועצת־כתר.
זהו צעד ראשון לקראת הקמת ממשלה
דימוקראטית.
האיסתיקלאל הנתמך בכספי הליגה הערבית,
עומד עתה במצב מגוחך בשל כך. הם
מסרבים להכיר במועצת־הכתר, בעוד שהסולטן
הגולה עצמו הסכים לכך. כאשר יחזור
הסולטן, לפי דרישתם, ייאלצו לצאת
כנגדו, או לוותר.

כנאזויך: היהודים יחליטו
•ביהודים במרוקו סובלים קודם כל
( ) מעוני. זוהי בעייה חברתית. ממשלה
עצמאית שתקום במרוקו תצטרך לדאוג לשיפור
מצבם. מפלגת הפדאי תעניק להם,
כמובן, שוזיון־זכויות.
קיימת הבעיה של הגירה. זוהי בעייה עדינה.
על היהודים יהיה להחליט. אלה שרצונם
להגר, חופשיים לעשות זאת. אך טבעי
הוא שאנשים השרויים במחסור ירצו להגר
למקום בו יהיה מצבם טוב יותר. אך אלה
שיישארו, חייבים לתת יד לתנועת־השחרור
של מרוקו. אני שמח לציין שרבים מבין

( ) ניתן לי על ידי אדם שנאסר עלי לפרסם
את שמו או לצטט אותו.
בן .78 איש מדע דגול. איש שנטל חלק
פעיל ביותר בעיצוב דמותו של המרחב לאחר
מלחמת. העולם הראשונה, ועמד במשך
שנים רבות מאחורי הקלעים של המדיניות
הצרפתית באיזור. ידידם של פייסל, וייצמן
ולורנס. התייאש מהפוליטיקה לחלוטין. אישיות
גדולה, מלאת סתירות גדולות — רגש
דתי עמוק, גאנדיזם, אהבה עמוקה לציונות
והתנגדות עמוקה למדינת ישראל.
הוא שוחח עמי במשך שעתיים בדירתו,
ודבריו היו מעין ווידוי אישי. אני רוצה לצטט
רק קטע אחד מהשיחה, המאיר את אי־אישיותו
ואינו נוגע בפרטים אשר אודותיהם
שוחתנו.
״כל ימי הייתי ידיד לערבים,״ אמר ,״אך
היום אני מרגיש את עצמי בוגד. אבי היה
אמן. ספור אחד שספר לי בילדותי עומד עתה
לנגד עיני. יום אחד הלך אבי לבית המט־בחיים,
בו שוחטים כבשים. יש שם כבשה
אחת, כבשה בוגדת, אותה לא שוחטים. היא
מוליכה את כל הכבשים אחריה עד למקום
ההריגה. יש שם דלת אחת קטנה, המיועדת
רק לה. רק היא מכירה אותה, כי היא עובדת
שם יום יום. כאשר מגיעות הכבשים
הבוגדת את מפנה הטבח, למקום ראשה אחורנית להטיל בהם מבט — ואיזה
מבט — 1אחר היא חומקת בעד דלת המפלט
הקטנה הפרטית שלה. אלה שהלכו אחריה
מובלות לטבח.״

המצרי שסידר אותי
ך* יקשתי מאת המתווך להפגיש או־
2תי עם איש השגרירות המצרית. רציתי
שהאיש יהיה בעל עמדת מפתח בשגרירות,
ואיש אינטליגנטי. המתזזך אמר שאין זה בל־תי־אפשרי,
וביקש ממני להתקשר עמו כעבור
כמה ימים.
כעבור כמה ימים התקשרתי.
״הענין סודר,״ אמר המתווך ,״סור מחר
בבוקר בשעה 11.00 אל משרדי.״
למחרת בבוקר הודיעו העתונים על פגישתו
של שרת עם דאלס ומקמילן. חכיתי במשרדו
של המתווך מ־ 11.00 עד .12.00בשעה
12.00 נקראתי להיכנס לחדר.
הצגתי את עצמי. המצרי לא הציג את
עצמו. התנצלתי על הצרפתית הגרועה שבפי
וביקשתי לדבר אנגלית. המצרי לא הסכים.
אמרתי שאם כך יצטרך המתווך לתרגם.
אז ויתר המצרי ואמר :״אול רייט,
אינגליש ! ״
״הייתי רוצה לשאול אותך כמה שאלות׳״
אמרתי.
״מדוע אתה רוצה לשאול אותי שאלות?״
״כי אני עיתונאי, סופרו של העולם הזה,
עתון המטיף לשלום במרחב. אינני רוצה
לגזול הרבה מזמנך, על כן אשאל אותך רק
שאלות מעטות, השאלות החשובות בלבד.
״האם רוצה מצרים במלחמה עם ישראל?״
״אינני מוסמך לענות לך.״
״גם אני איני מוסמך לשאול אותך. אני
רוצה לדעת מהי ההרגשה בלב העם המצרי
כלפי ישראל.״
״בוא מחר בשעה 11.00 בבוקר לקפה
מאריניאן בשאנז־אליזה. שם נשוחח.״
כאן התערב המתווך ואמר :״אולי תשו־חחו
בינתיים על דברים אחרים?״
״לא !״ אמר המצרי ,״אני מעדיף שניפגש
מחר ונשוחח על הכל.״
וירה בי מבט לגלגני.
״סלח לי על שהתחלתי מהסוף״ ,אמרתי,
כאשר נפרדנו בלחיצת־יד. כמובן שהמצרי
לא בא לפגישה. העתונים הודיעו על התנגשות
חדשה בגבול. ישראל לקחה עשרים
שבויים. המצרי היה ממזר וסידר אותי.

דו׳׳ח לצו־כ!
יו״ר אגודת צרכנים להגנת הצרכן בעיר מגוריו האמריקאית
בוסטון, הוקם ביוזמתו ובעזרת מר אבא חושי, ראש עיריית
חיפה, ומספר אישים המכון לסחר הוגן. זאב סחר שימש
כמזכיר הכבוד של המכון. תפקידו של המכון: להשגיח
על כך כי הציבור לא יקופח.

הטקס: מעל במת טקס חלוקת התוארים לבתי העסק המובחרים ביותר ומוצרי התעשיה המובחרים ביותר, ברך יו״ר
הנהלת ״ידיעות אחרונות״ ,יהודה מוזס. לידו ישבו המזכיר הכללי של התאחדות הסוחרים, אפרים גחמן (מימין, בחליפה
הבהירה) ; המשורר זלמן שניאור ; נשיא המועדון המסחרי ד״ר רוז׳ינסקי ; יוזם המבצע, זאב סחר; שר המשטרה, בכור שלחו
שיטרית ; עורך ״ידיעות אחרונות״ ,ד״ר הרצל רוזנבלוס ; ראש עיריית רמת־גן, אברהם קריניצי ; נשיא התאחדות הסוחרים,
שלמה פרלשטיין וסגן מזכיר העיר תל־אביב, מתתיהו קליר. בטקס עצמו השתתפו נציגי המפעלים שזכו בתוארים הנ״ל.

ד ו ויי

יי ו \ 1-ו 111 וווו 111ו1ן!
^ אשר נכנסה חיפאית צעירה, נורית סחר בת השמונה
^ וחצי, באחד מימות הקיץ שעבר לחנות ממתקים וקנתה
חפיסת שוקולדה נתאכזבה עד מהרה: השוקולדה היתד.
מתולעת.

כמוצרי התעשייה וכבתי העסק המובחרים
כיותר בתל־אכיב, ירושלים, נתניה, פתח-תקוה
ורמת־גן. חיפה, עירו של סחר טרם סיימה את המשאל,
נשארה אחרונה, אחרונה, חביבה.

*** ר המשטרה, מר בכור שלום שיטרית, קיבל ברצון
^ ובאהדה את המשאל תחת חסותו האדיבה ואין פלא
בכך. מטרת המשאל היא החדרת תכונות ומידות טובות
במסחר ותעשייה — גורם המסייע לשמירה על חוק וסדר
במקום לחפש אחרי מפיריהם.
ידיעות אחרונות הדביק לסחר את הכינוי ״מבצע המפעלים
המובחר ביותר״ בעד ארגון מוצלח של מפעל רב־ממדים
זה. ואכן הוכיח המשאל כי אדיבות והגינות מסחרית משתלמות.
אין ספק כי התואר שקיבלו סוחרים ותעשיינים
שימש גורם למירוץ אדיבות ותחרות להעלאת מוצרי תעשיה.
יתר על כן, התואר מחייב ובעלי תעשיה וסוחרים משתדלים
להצדיק את בחירתם אלף מונים על־ידי שירות הציבור
ביתר יעילות, ביתר אדיבות וביתר הגינות משנהגו לעשות
עד כה.
ציינה חברת אביב, שנבחרה כשירות המוניות הבינעירוני
המובחר ביותר בחוזר לעובדיה :״מחובת כל עובד בחברה...
להוכיח באדיבותו כלפי הלקוחות שהננו ראויים לתואר
הנבחר שקיבלנו.״
סחר ערן טקסי חלוקת פרסים רבי רושם ומשתתפים במלונות
הפאר אכדיה, הנשיא (ירושלים) ומטרופול (נתניה) למאה
בתי העסק והמוצרים המובחרים ביותר ואחד הכריז על
סיום נאה מבצע כתר, בו יוכל כל צרכן לזכות בפרסי־ענק
כאלף לירות במזומן, רדיו, מכונת כביסה, חופשה במלון־
פאר ועוד ועוד.
תכנית המבצע: כל הקונה באחד מבתי העסק המובחרים
ביותר, או את אחד המוצרים שנבחרו כמובחרים ביותר,
מקבל תלוש אחד על כל לירה אחת של קניות. עם כל
עשרה תלושים אפשר לשלוח סיסמה על בית העסק או
המוצר המובחר ביותר. בעלי חמישים הסיסמאות הקולעות
ביותר יזכו בחמישים פרסים רבי־ערך.

נורית לא הבינה הרבה חוכמות, שבה לחנות והודיעה
לבעל החנות בכל הכינות של צברית צעירה :״אדוני,
ביקשתי שוקולדה עם אגוזים, לא עם תולעים.״
הדבר לא עשה רושם על בעל החנות.
מישהו נתרשם מתשובה זאת בכל זאת. היה זה אביה
של נורית, זאב סחר, אז מזכיר התאחדות הסוחרים בחיפה.
מאז ומתמיד ידע סחר שאין זה סוד כי מאות אלפי הלקוחות
המוציאים מדי יום מליוני לירות לקניות ברבבות בתי עסק
סובלים לא מעט מחוסר הגינות ואדיבות ויחם בלתי הולם
מצד זבנים, מלצרים, נהגים ומשרתי ציבור אחרים,
שעצם תפקידם מחייבם להיות אדיבים.

האזרח האפור -הלקוח -אינו מבין ברוב
המקרים מה טיבה שד הסחורה שבעדה הוא
משלם כמיטב כספו ועליו לתת אימון מלא
כמוכר. רק לאחר שהסחורה נמצאת כביתו
של הלקוח מפוגל הוא להיווכח אם הקנייה
היתה מוצלחת וכדאית.

י ך * חר החליט לעשות משהו לפתרון ד״בעייה. לא רק לטובת
^ ציבור הצרכנים, כי אם גם לטובת הסוחרים. לפי השקפתו
של סחר הסוחר הטוב הוא לא זה המוליך את לקוחותיו
שולל, כי אם זה הרוכש את אימונם של הבאים אתם
בקשרים.
בארצות רבות דוחקו חוקי מסחר, המקפידים על הגינות
במסחר, טיב התוצרת ואיכותה. בארץ, הביקורת היחידה
היא כתיבת מכתבי תלונה למערכת, המעוררת מדי פעם
תגובה מוגבלת, אן אינה ׳מבטיחה מעולם את התוצאה
העיקרית: שהצרכן יקבל את מלוא התרומה לכספו שהוא
מוציא.

מבצעו של סחר, ההופך למפעל קבע של
״ידיעות אחרונות״ ,תרם תרומה חשוכה לפתרון
בעיות יומיומיות קטנות של האזרח האפור
שאין הקברניטים העסוקים שלנו נותניס דעתם
על בך.

כשביקר בחיפה המליונר־הנדבן מר פרד מונסון, בעצמו
היופי: אביבה פאר, מלכת היופי לשעבר ונציגת מפעל
הסריגה ״אלד״ ,קיבלה את התואר למפעלה מידי שר
המשטרה לקול מחיאות כפיים סוערות מצד הקהל באולס.

** מכונים המקבילים בארצות־הברית, הידועים כבי. בי. בי.
לפי ראשי התיבות של באטאר ביזנס בידו — המכון
לסחר הוגן) מזהירים את הציבור מפני סוחרים ותעשיינים
לא הגונים על־ידי פרסום מודעות ענק בעיתונים, ברדיו
ובטלביזיה. לרשותו של סחר לא עמדו שוים אמצעים
ממין זה.
כן עמד לרשותו: נסיוגו כאיש פרסום ויחסי ציבור.
במקום להעניש את הסוחר העבריין החליט כי עדיף הוא
להעניק פרם לסוחר ההגון, ולתעשין שתוצרתו מספקת
את הצרכן, וכך נולד אצלו הרעיון לעריכת משאל לבחירת
בית העסק ומיצר התעשייה המובחרים ביותר.
עתה חזר סחר על מבצעו בשנייה. עם ידיעות אחרונות
חולקו רבבות שאלונים מבית לבית, בבתי־קפה, בתורים
לאוטובוסים, בתורים לקולנוע. המבצע הועבר השנה בהצלחה
ללא תקדים: נתקבלו 24600 תשובות שכהרו

ה שי ל ה: זלמן שניאור, גדול השירה העברית, ברך את
הטקס רב־הרושם מעל במת מלון ״אכדיה״ .מימיני :
סחר ושר המשטרה, מר שיטרית, שנתן חסותו למשאל.

התרומה: במבצע האמניס של הטקס רכש סחר עוגת־ענק
מן הקונפרנסייח אלכסנדר יהלומי (משמאל)
תמורת תרומה של 250ל״י לטובת קרן המגן.

העולם הזה 945

אנשים
מהנדס לפי מקצועו, להציל מהבוץ: בניין
סכרי בסון כששמע מנהיג תנועת החרות
מנחםבגין כי בלבנון אסרה המשטרה
את מתרגמי ספרו המרד לערבית, הכריז
כי יש בדעתו לשלוח מברק תודה על מאסר
הפושעים שהפרו את זכות המחברים ותרגמו
את הספר מבלי לשאול את פיו ומבלי
לשלם שכר־סופרים . .

מגרדי ם את המלך

היחסים שנעברו בין בריטניה לישראל נתנו
אותותיהם גם בזוטות: השבוע, כאשר
נשאל איש משרד־החוץ הבריטי מה דעתו
על הופעתו המתמדת של ראש ממשלת ישראל
דוד כו־גוריון בבגדי החאקי המפורסמים
שלו, השיב כי ״אין זאת תופעה רבוד
חשיבות אולם יש לה אופי תיאטרוני.״ כשניסה
אחד העיתונאים ללמד סניגוריה על

בי. ג׳י. באמרו כי חייל וותיק רשאי ללבוש
מפעם לפעם את מדיו הישנים, השיב הדו אני מצפת, אני מצפ ת
בר :״כולנו עושים כך, אך רק כשאנו התובע הכללי של מדינת ניו־יורק

יעקב

(לרפואת שיניים) שמשון יוניצ׳מן הכריז
בכנסת — תוך נימוק הצעתו לכבוש את
רצועת עזה כי יש בישראל מקום לכל הערבים
היושבים על אדמת אבותיהם (הכרזה
שהושמטה מדו״ח הנאום בעיתון חרות) ,פנה
אליו עיתונאי בריטי מפורסם בשאלה אם
כוונתו רצינית. במקום חשובה ציטט הח״כ
את שירו המפורסם של זאב ז׳בוטינסקי
״שתי גדות לירדן /זו שלנו, זו גם כך,
שבהמשכו נאמר ״שם ירווה לו בשפע
ואושר /בן־ערב, בן־נצרת ובני.״ חייך הבריטי
:״זו שירה — או מציאות?״

נו כלי ,

במאי דה־סיקה ומועמדות לכוכבות
רא יון אישי

יוצאים בשעות־הפנאי לעבודה בגן ועוד:
העתון הבריטי דיילי הראלד, בטאון מפלגת
העבודה, כתב השבוע משום־מה כי ״כף־רגלו
של בן־גוריון לא דרכה על מפתן בית־כנסת
בשלושים השנים האחרונות,״ בעוד שבי.
ג׳י. נוהג, ככל יהודי טוב, לבקר בבית־כנסת
לפחות שלוש פעמים בשנה האסיפה
הכללית בקיבוץ יגור החליטה כי המשק
ירים את תרומתו לקרן־המגן על־ידי רכישת
תת־מיקלעים מטיפוס עוזי, שהם פרי אמ־צאתו
של בן־לקיבוץ עוזי גל בעוד
ששר החוץ שוהה בארצות־הברית, נתקבל
השבוע בישראל עבורו צרור דאר מכומר
אמריקאי, שנשא את הכתובת: משה
שרת, ראש ממשלת ישראל, רצועת עזה,
לבנון. החבילה הכילה עיתונים ישנים
שר הדואר ד״ר יוסף בורג מצא דרך
משלו להגיב על נאומו של ראש ממשלת
בריטניה אגתוני אידן: השבוע החלו
פועלים לקרצף מעל תיבת־הדואר את סמל
בית־המלוכה הבריטי הטבוע בהן, יחד עם
האותיות ג׳יאר ,.ראשי התיבות של
ג׳ורג׳ וקס, כינויו הלאטיני של המלך
הבריטי בתקופת ממשלת המאנדאט.

ה חולצ ה תענה את הכד
נוסח ברכה מקורי׳ כמעט תנ״כי מצא חבר
מערכת על המשמר יעקב רבי במסיבה
שנערכה לכבוד עורך העיתון מרדכי בג־טוב,
חבר קיבוץ משמר־העמק, עם התמנותו
לשר־הפיתוח :״מי יתן ויתהלל כמפתח״
הח״כים של אחדות העבודה ומפ״ם
לא התרגלו עדיין, כנראה, מבחינה פיזית,
למעבר מאופוזיציה לקואליציה: כשספרו בכנסת
את הידיים המורמות נגד קיום דיון בשירותים
החשאיים במדינה (בעיקבות גילוי
מכשיר ההאזנה בדירת מק״י) ,נאלץ יושב־הראש
יוסף שפרינצק להעיר :״אני
מבקש כי מי שמרים יד לא יחזיק אותה
באופן דיפלומאטי בדיון עצמו, לאחר
ששר המשטרה בכור שלום שיטרית
טען כי ״המשטרה היא על הגובה,״ נזכר
ח״ב מק״י משה סנה כי מכשירי ההאזנה
נמצאו על גג דירת מק״י בירושלים, השמיע
הערת בינים :״כן, על הגובה של הגג
מאוחר יותר, כששר המשטרה טען כי לא
הוגשה תלונה למשטרה והמכשיר לא הובא
אליה, התערב ח״כ חרות ד״ר יוחנן
באדר :״כדי להחזיר אותו לבעליו
ח״כ חרות אחר, חיים לנדאו, היה קרבן
ללעג הגורל: לאחר שדירתו הוצפה מים
בימי השטפונות וספרייתו התפזרה לכל
רוח, היה הספר הראשון שהצליח הח״ב,
ה עו ל ם הזר 945 ,

יעבץ, שהגיע השבוע לביקור בישראל, השמיע
בשעת סיור בצפת הכרזה מפתיעה :
״אמי נולדה בצפת ואני גאה על כך. היא
נולדה ב־ 1871 והיגרה לארצות־הברית בהיותה
בת . 16 אני זוכר עדיין יפה את סיפוריה
על החיים בצפת, הרחובות הצרים והסימט־אות
העקלקלות, וכן אני זוכר את הריקוד
התורכי שאמא היתר, מדגימה בפנינו עם
מטפחת משי בידה.״ מיד לאחר מכן חנך
יעבץ בצפת רחוב שנקרא על שם אמו, התפעל
מהעיר באוזני אשתו :״איפה יש לך
בניו־יורק יופי כזה?״ כשהוסבר לו, כי ברחוב
שנבחר לשאת את שם אמו נהגה היא
בשעתה לרדת יום יום לביתה, אמר :״אם
כך, רחוב זה הוא היקר מכל רחובות תבל״

חרות •המשופם
שח״ב
לאחר

ממציצה ראשונה...

קו• ופושעים

המלך פ א רוק, שליט מצריים לשעבר,
הגיש תביעת פיצויים על סך 5מיליון פראנקים
צרפתיים נגד הרכילאית ההוליבודית
א לז המאכ סוו ל, על שכתבה בספר זכרו־נותיר,
כי לאחר שפארוק הזמינה למסיבה
השיבה לו כי ״אינני מקיימת יחסים חברתיים
עם נוכלים, קופים ופושעים.״ תגובת
הרכילאית: היא הודיעה כי תזמין להעיד
במשפט את ראש ממשלת מצרים לשעבר,
רב-אלוף מו חמדנא גי ב, ראש ממשלת
מצריים בהווה, סגן־אלוף גמאלעכד אל
נאצר, מלכת מצריים לשעבר נארימאן
סאדק, אשתו של •מנהיג המוסלמים האיס־מעיליים
כנוסאגאח אן, מלך האופנה
כ רי ס טי אן דיו ר וכמה אישים נוספים,
שיאשרו על סמך נסיונם האישי כי כינוייה
היו מוצדקים לאחר שבמאי הסרטים
האיטלקי ו וי טו ריו דהםיקה פירסם מודעה
צנועה בעיתונות האיטלקית כי הוא
מחפש נערה בת שש־עשרה עד עשרים
ואחת למלא את התפקיד הראשי בסרטו הבא
לואיזח — הופיעי בשעה המיועדת אלפי
צעירות שאפתניות. דד,־מיקה, שלא ציפה ל־שטפון
כזה והבטיח במודעה ראיון אישי
עם כל •מועמדת, עמד בהבטחתו שגזלה ממנו
שלושה שבועות רצופים 21 הרקדניות
הקובאניות, הזמרים הארגנטיניים והנגנים
ממכסיקו, פרו ובראזיל שהופיעו יחד עם
כוכבת הקולנוע האיטלקי סי לוו אנה מג־ג
א נו בסרטיה אזנה ומא מבו — יגיעו ארצה
יחד עם מנצחם הכושי כניכגט על מנת
לחוג את ראש השנה הנוצרית על שפתך,ירדן
כראוי לקאתולים אדוקים. לפני ואחרי
החג יקדישו את זמנם לביצוע המאמבו המטורף
ביותר בעולם, מא מבו צ־ ה צ׳ה שייכלל
בתוכניתם למען מאזיני ישראל אמן הצ׳לו
הפריסאי בעל השם הבינלאומי פ או ל
טורט ליי ה הגיע השבוע בחשאי לישראל
— לא כדי להופיע עם התזמורת הפילה,אר־מונית,
אלא כדי להתיישב בשלווה לששה
חודשים בקיבוץ מעברות.

למציצה אחרונה...

תמיד

עעגו

פסוקי ה שבוע
• שר־הפנים ישראל כר־יהודה, שנשאל כיצד הוא מרגיש בתפקידו החדש :
״עדיין אי אפשר לדעת מה יותר קשה — לשבת בפנים או בחוץ.״
• יצחק טכנקין, מנהיג אחדות העבודה, על חברו למפלגה ישראל בר־יהודר״
עם היכנסו לממשלה :״יש חיילים, שאפילו אם תלבישם במדי גנראלים _ יישארו
מוראים.״
• דכ כר מלכין, המבקר התיאטרוני, באזכרה לשחקן תיאטרון אהל שמחה
צחובל :״עם מות שחקן, מתים אנשים רבים — כי השחקן בורא בתפקידיו נפשות
רבות.״
• ראוכן(״ודיניה״) כהן, איש הכלכלה של הקיבוץ המאוחד במועצת •הקיבוץ:
״לכל אחד מאתנו יש אף — והוא רואה לפניו מרחק של מטרים ספורים. מטר אחד
לפני האף לא רואים טוב. התנועה חייבת לראות הרבה לפני האף.״
• כני מהרשק, חבר קיבוץ גבעת השלושה והפוליטרוק המפורסם ביותר של
הפלמ״ח בשעתו, באותה מועצה :״אילולי נסוגונו ב־ 1948 אין לי ספק שהיינו חוסכים
לא רק דם יהודים, אלא גם דם מצרים — וזאת אני קובע כיהודי, כפועל, כקומוניסט.״
• ח״ס מק״י אסתר ווילנסקה, לאחר שהוועד הפועל של ההסתדרות החליט
למנוע ממנה להשמיע את נאומה :״מוזר מאד, כאן לא רוצים לשמוע אותנו — ובבית
שמים לנו מכשירי האזנה.״
.כמאי הקולנוע הצרפתי רנה קלייר :״הוליווד דומה כיום לאדם שבימי
נעוריו, כאשר היה מלא רוזדיצירה, לא היה לו מה לאכול, ואילו כיום, כאשר הוא
יכול להרשות לעצמו קאוויאר ושמפניה, הוא חולה אולקוס. הוליווד חייבת לדעת, כי
בימינו יש דרכים לרפא אולקוס.״
• סאשה גיטרי, הסופר־במאי־שחקן־פיזמונאי הצרפתי • :אגואיסט הוא אדם
שאינו חושב עליך.״
• הפסנתרן ארתור רובינשטיין, לאחר שנשאל אם הוא סבור שמנגני
הג׳אז כיום עומדים על אותה רמה של מנגני המוסיקה הקלאסית :״כלל לא. מנגני
הג׳אז אינם מזייפים לעולם אפילו צליל אחד, בעוד שאנו מזייפים לעתים קרובות.״
• הסופר ארנסט המינגווי, שנשאל לאחר שובו מאפריקה אם נכונה הדעה
כי מי שנושא לפיד בוער מובטח מפגיעתן של חיות־טרף :״השאלה היא רק, באיזו
מהירות אתה נושא את הלפיד.״
• פרופסור ארנולד גזל, המחנך כעל השם הבינלאומי :״ילד בלתי־רגיל הוא
זה, השואל שאלות שהוריו יכולים לענות עליהן.״
• כוסס הקולנוע מארלון כראנדו, שנשאל על־ידי רכילאית לסיבת רווקותו
הממושכת :״רווק אינו יודע לעולם מה טעמו של מגע יד אשד, רכה על פני ארנקו.״

סיו. ר י 1ת

250 פר וטה
בגליל גדל ה טבק
טבק טעים ועדין
מ עו רבבטבק יבוא ריחני.
20 סיגריות ב ח פי ס ה
וכל אחת מלאה כול ה
בתע רו ב ת מצטינח

גליל

י 01 ) 1.11! 0 )11),).אאסםא).

)11א_ 0 )1011 01א ז

בעולם
אדצות־הכרית
בי ת־ הספר לע־נוים

}ד 3 £ד 0
* בפתיחת הערב —
כוסית

וורמוט זברץ
יבנשף — משקה ממין אחד
בלבד :
ברנדי אקסטרה
פיין
עם סודה
או לפי
הקוקטייל :
2מנות ברנדי,
מנה מיץ
לימון טבעי
!סוכר

זרם חשמלי עבר בגופו של הסגן הכבול.
גופו התכווץ, אולם הוא לא השמיע הגה.
הוא לא גילה את שם מפקדו, לאיזו יחידה
הוא שייך, איפה בסיסה הקרבי, כמה אנשים
היו עמו אחרי שצנח ממטוסו וניסה להסתנן
חזרה ליחידתו.
אגרופים קשוחים תפסו את גופו של הגבר,
שהיה כמעט חסר־אונים, זרקו אותו לתוך
בור מלא שתן. אחרי כמה שעות הוצא משם,
הונח בתוך ארגז צר, שתחתיתו היתד, מכוסה
באבני חצץ חדות. כשניסה להרים את
ראשו קמעה, דרכה על פניו נעל מסומרת.
כעבור כמה שעות נסחב האיש לחדר־הח־קירה.
אור הזרקור דקר בעיניו. מסביבו עמדו
מעניו, הטיחו בפניו את שאלותיהם. לבסוף
הוציא אחד מד,ם מכיסו תמונה של אשת,
כינה אותה בשמות גסים ושפלים. היתה זאת
אשתו של הסגן.
כפופים בארגז. עתונאי זריז שמע את
צעקות־היאוש של האיש המעונה ואת ה
מסוגל
לעמוד בהם, שוב אין הדבר נורא
כל כך.
אולם השוללים רק צחקו בלעג• שום הכשרה
לא תעזור, סברו. מול פני העינויים,
חשוב רק כוחו הנפשי של האדם, חוש־הכבוד
שלו והגינותו. אין להקנות לו את אלה ב־בית־הספר
לעינויים. אחד מהם. אף הציע
הצעה מקורית: במקום לצוות על השבויים
לשתוק, מוטב לצוזת עליהם מראש לדבר,
להגזים ולשקר בשפע. אם יתקבלו במחנה
האויב מליוני ידיעות כוזבות וסותרות, לא
תוכל מכונת־ד,מודיעין שלו לפעול.
המדור השמיני. בישראל טרם נתעוררה
הבעייה של עינויי שבויים בכל חריפותה.
במלחמת תש״ח נהגו שני הצדדים
פחות או יותר לפי אמנות האג וג׳נבה, ושום
צד לא היד, מעוניין במיוחד לסחוט מהשבויים
ווידויי־תעמולה. לעומת זאת התנסתה גם ישראל
בבעיית אחת, כשבאו שופטיה לדון בקא־פוס
של המחנות הנאציים. באיזו מידה מותר
לשבוי להתעלל בחבריו כשהוא עושה זאת
תחת לחץ?

עדו תו

הנאשם

11*0 0

ל ש דו ד את ב ל ״ ל ב־רושל־ם
עדותו של הרצל אהרוני. גסס אביו סלח.
הכתובת הקבועה ירושלים, המושבה
היוונית .3/55
נולד בשנת . 1938 מקום הלידה — ישראל.
פועל. מצב משפחתי — רווק. יהודי.

.משהו טוב״

ך• פני חודש בערך הייתי בנשף בבניין
/קולנוע רון. פגשתי בנשף זה את לזר
ברנדווין, בילינו יחד אותו ער־ בנשף עצמו,
ואחרי שגמרנו הלכגו בכיוון הביתה, במושבה
היוונית.
כשירדנו מהאוטובוס במושבה היוונית שאל
אותי ברנדווין אם חסר לי כסף. אמרתי לו
שכן. אינני עובד ואני זקוק לכסף. הוא נתן
לי שתי לירות ואמר לי שברצונו לפגוש
אותי למחרת, בשעה , 10.00 בקפה אלנבי.
למחרת הופעתי והוא אמר לי שהוא הולך
לעורך־דין, לקבל כסף המגיע לו, והוא
הלך^ .כעבור רבע שעה חזר בלי כסף ואמר
לי שדחו אותו למחרת. בינתיים טיילנו,
והיינו בהצגה יומית, ואחרי שיצאנו הלכנו
לכיתן ביתו בקרית־שמואל.
בדרך אמר לי :״מר, אתה עושה ביום?״
אמרתי לו שאני לא עובד. אז הוא אמר לי !
״יש לי משהו טוב בשבילך.״ הוא אמר :
״אני אספר לך על הדבר הטוב כשאני אכיר
אותך טוב.״ הבטחתי לו שאני טוב בכל המובנים.

״ אס זו פעורה טובה...״
ז בנראה הוא סמך עלי. הוא הוציא

*טוב הופיעו ונמצאים
במכירה כשוק הישראלי

ח!ברות

קו ל נו ע
א 50£££

*11* ? 10111*6ס־ 1סמ 100 0131
הוצאת נובמבר — ינואר

המחיר 400 פרוטות
א 50£££א £ £ס\ 10
הוצאת אוקטובר 1955

המחיר 300 פרוטות
0£1£5־ 51א50?££
הוצאת אוקטובר 1955

המחיר 300 פרוטות
עכשיו חוברות הקולנוע נכללו
בתכנית 1 0 .
להשיג בכל מקום
המפיץ היחידי

סוכנות סטיוגצק׳

הערות הציניות של המענים, לובשי המדים.
הוא מיהר לפרסם את הכל. כי הדבר לא קרה
במחנה של שבויי־מלחמה, אלא בבסיס־אמו־נים
של הצבא האמריקאי. היה זה קורם
מאוחד של ״בית־הספר להצלה״ .מנהליו, קצינים
שחזרו מהשבי בקוריאה, צירפו מדע
חדש לתורת־ד,מלחמה: תורת ההצלת־העצ־מית
בשבי.
חיש מהר עברה הידיעה ברחבי ארצות־הברית.
אמהות שמעו כי בניהם נאלצו לעמוד
ערומים בארגזים, כפופים. וללא יכולת
לזוז משך שעות ארוכות. אחרים הושארו
ללא מזון משך ימים, נאלצו לבשל לעצמם
מרק של עכברים, תולעים ושרצים.
גל מחאות פשט בארץ, הגיע עד לבית הלבן.
אולם מטה חיל־האוויר, יוזם המפעל, לא
נבהל. זהו קורם הומאני, טענו אנשי המטה
לעומת המקטרגים. מטרתו להציל את חיי
האנשים שיפלו מחר בשבי, יעברו את כל
אותם העינויים. אם לא יהיו מוכנים לכך
יצאו מדעתם או יהפכו בוגדים בעמם.
שקר למען המולדת. הבעייה לא היתה
כל־כך קלה. הנתונים היו ברורים: מזה שנים
הפכו שבויי־ה,מלחמה לכדורים חסרי־ישע ב־במישחק
עכור. כל צד ביקש לסחוט מהם לא
רק ידיעות, כפי שהיה נהוג תמיד, אלא גם
ווידויים על פשעים שלא ביצעו, מאמרי־בגידה
וכל שאר החומר הדרוש למכונות״
תעמולה החובקות את כדור־הארץ. החייל
הנופל בשבי, שוב אין מלחמתו נגמרת. להיפר,
הוא מובא לחזית האכזרית והאפלה
ביותר של המלחמה המודרנית, חזית בה אין
הגנה.
השאלה הגדולה היתד : ,האם אפשר לחסן
את אדם נגד עינויים? קציני האוויר האמריקאיים
סברו שכן. לדעתם גרוע הפחד מפני
העיגיייש יותר מן העינויים עצמם. אדם נורמלי
סולד מפני הרעיון שיענו את גופו.
אם כבר עבר פעם עינויים כאלה ויודע שהוא

גם באמריקה נתעוררה הבעייה: מה מותר
ומד, אסור לחייל לעשות בשבי 1שום חוק
צבאי לא לקח בחשבון את המצב הנפשי והגופני
של השבוי בתנאים החדשים. על כן
ישבו מחוקקי הצבא, קבעו חוק צבאי חדש
לשוביהם. ששת עקרונותיו ;
• אני חייל קרבי אמריקאי. אני משרת
בכוחות השומרים על מולדתי ועל דרך-
חיינו. אני מוכן למסור את חיי להגנתם.
לעולם לא אכנע מרצוני החופשי.

אם אהיה מפקד, לעולם לא אצווה על יחידתי
להיכנע כל עוד יש בידה הכוח ללחום•
אם אפול בשבי, אוסיף להתנגד בכל האמצעים
שיהיו בידי. אעשה כל נסיון לברוח
ולעזור לאחרים לברוח. לא אסכים לקבל
שיחרור־על־תנאי או לכל טובת הנאד, מיוחדת
אחרת מידי האוייב.
• אם אהיה שבוי־מלחמה, אשמור אמונים
לחברי בשבי. לא אמסור שום אינפור־מצריה,
ולא אקח חלק בשום פעולה, העלולה
להזיק לחברי. אם אהיה הבכיר, אקבל
לידי את הפיקוד. אם לא, אציית לפקודות החוקיות
של הממונים עלי, ואתן להן תוקף
בכל הדרכים.
• בשעת החקירה, אם אפול בשבי, אני
חייב למסור רק את שמי, דרגתי, מספרי בצבא
ותאריו לידתי. אשתמט מתשובת על
שאלות אחרות, עד לגבול יכולתי. לא אמסור
שום הודעה בכתב או בעל־פד, העלולה להזיק
למולדתי ולבנות־בריתה או למטרותיהן
הרעיוניות.
• לעולם לא אשכח כי אני חייל קרבי
אמריקאי, אתראי למעשי ומסור לעקרונות
שנתנו את החופש למולדתי. אשים בטחוני
באלוהים ובארצות הברית של אמריקה.
אולם אפילו ממציאי חוק זה לא הטילו
ספק־מד, ביעילותו. כי בניגוד לדאנטה אל־גיירי,
שחלם על שבעת מדורי הגיהנום, הש
הכירו את המדור השמיני, בן המאה ד,־: 20
מחנה הריכוז.

\ ! םתק ועליו מצויירים כל מיני ציורים
בצבע אדום, כחול וירוק ואמר לי שזו
תוכנית של עבודה של חמשה רגעים ושאפשר
להרוויח 100.000 לירות.
שאלתי אותו איפה זו, צריך להיות. תחילה
לא רצה להגיד לי, אך לבסוף אמר לי שזה
צריך להיות באיזה בנק.
הוא לא אמר לי באיזה מקום הבנק.
שאלתי אותו למד, הוא לא עושה זאת
כבר. אז הוא אמר לי שהוא מחפש אקדח.
אמרתי לו שאשתדל להשיג את זה מיד, ובזה
הוא הרגיש שאני נאמן לו• בסוף הוא
אמר שהוא רוצה לחכות עד שייגמר לו השליש
(תקופת מאסר על תנאי) והוא רוצה
שנחכה ולא נעשה כלום כדי שלא יחזור
לבית־הסוהר בשביל השליש שנשאר לו להיות
בחוץ.
אמרתי לו ״איך אנו נסתדר בלי כסף עד
שנעשה את העבודה בבנק ז״ והוא אמר
שהוא ידאג לזה. מאז הוא תמיד היה מביא
כסף, ולא עשינו שום דבר בלתי־חוקי.
לפני שבוע היינו שנינו ברחוב המלך
ג־ורג׳ ופגשנו את יעקב אלבז, וברנדווין
החליט לשתף אותו בפעולה אתנו. נכנסנו
שלושתנו לבית קפה טוב־טעם, ישבנו בגינה
רק אנו שלושתנו, וברנדווין שאל אותו אם
הוא לא מתנגד לצאת לאיזה פעולה. אז
אלבז אמר שאם זו פעולה טובה הוא מוכן.

ספורט אחר

ך * מדווץ שאל את אלבז אם הוא יכול
להשיג אקדח. אז אלבז אמר שיש לו
אקדח בבית. ברנדווין רצה מיד לראות את
זה. אז הלכנו ליחד, ודטכסי של שאול נקר
נסענו לכיוון גבעת־שאו אל ביתו של אלבז.
ו,יכינו במכונה — ברנדווין, אני והנהג —
ואלבז הלך לכיוון הבית להביא את האקדח.
אחרי 10 רגעים הוא חזר וציווה על נקר
לנסוע בכיוון שדה־התעופה לשעבר של דיר-
יאסין. נקר שמע שיש עניינים עם אקדח
ולא רצה לנסוע, אבל אלבז השפיע עליו
שיסע, היות ולא צריך לפחד. הוא נסע לכיוון
שדד,־התעופה ואלבז הוציא אקדח זר,
מכיסו וטסר אותו לברנדווין, וברנחזין ניסה
להשתמש בו אבל הוא לא הצליח.
אלבז ביקש ממנו את זה בחזרה, טען אותו
וירה כדור. בינתיים שאול, שראה שיורים,
הדליק את המכונה ונסע לכיוון העירה נגד
רצונם של אלבז וברנדווין. הגענו לעיר עם
המכונה של שאול נקר, נכנסנו לקפה אלג־בי
ושם התחיל ברנדווין למסור את התכנית
לאלבז.
הוא אמר לאלבז שיש בנק לאומי בגאולה,
שיש שם קרוב ל־ 150.000ל״י ואין שם

העולם הזה 945

נסית ל ש דו ד

פגן פרקליט המדינה, אמנון תד, הגיש החודש לכי. כרמי לא שתק, האשים את המשטרה שביצעה את
שיא כית-המשפט המחוזי הירושלמי, ד״ר בנימין הלוי, התוכנית, סיפקה, באמצעות סוכנה, את אהד האקדבריכת-ספר
קרועה עליה רשומה תבנית. טען תל: חים (ללא נזקר< כדי להשתמש בו אחר-בך כתור הוכ״זוהי
תוכנית לשוד מזויין של הבנק הלאומי (ם נין 5הה נגד הנאשמים. כנקודה זו נסגרו דלתות בית-
גאולה; בירושלים, כפי שלזד ברנדווין והרצל אהרוני המשפט ונפתחו שוב רק לאחר שסופר כיצד נודע
למשטרה על התוכנית וכיצד היא עקבה אחרי הנאקשרו
קשר לבצע אותו.״
טענתו של עורך הדין יוסף ברמי, אחיו של כראנדווין שמים ממש עד לרגע אחרון.
•פרקליטם של שני הנאשמים, היתה אחרת לגמרי :
בשנתפזר הקהל אחרי הישיבה. נשארה כאולם
״אין זאת אלא תוכנית של רדיו־פאטיפון מקולקל.״
המשפטים אשה זקנה לבושה שמלה ומטפחת על
לא היו כל חילוקי-דעות לגבי שאד המוצגים
שנערמו ראשה המגולה. רחל ברנדווין לא רצתה להאמין עדיין
על דוכן השופט: שני אקדוחי פראבלום >אחד מהם כי אומנם פושע הוא כנה הקטן לזר, כששמו השוט-
ללא נוקד; וקופסת כאקאליט, אשר לפי דברי התביעה רים על ידיו אזיקי פלדה, אמרה לו :״אין דבר, ודטופט
היתה צריכה לשמש בפצצה.
יזכה אותך, נכון?״
עד־התביעה משה לנגר, מוכר בגדים צבאיים, הכיר
להלן עדותו המלאה של הנאשם השני, הרצל אחרואת
שני הצעירים שישבו כתא הנאשמים תחת משמר
ככד. הוא הכיר גם את כגדי הצבא ואת סימני הדרגות ני, שניתנה מייד אחרי היאסרו, המשקפת לא רק
>סמל) •טמכר להם ובהם נתפסו הבחורים ליד הבנק. את פעולת המשטרה, שקיבלה •כעוד מועד את האינטען
תל בכעס :״אף אחד מהם אינו משרת כצבא. פורמציה >בנראה מהפושע השלישי; אלא גם את ההווי
של העולם התחתון כארץ.
הם רק רצו להטיל את האשמה על חיילי ישראל.״

הרבה אנשים, היות ושלושה חודשים יום
יום הוא הולך לשם. אלבז שמע ואמר שאינו
רוצה להשתתף בזה, אבל הוא מוכן לעשות
ספירט אחר. אצלו במקום עבודתו יש תשלום
להרבה פועלים, קרוב ל־סססז, ובזמן
1שמשלמים שם את המשכורת יש קרוב ל־
40.000ל״י, וישנו רק אדם אחד שעושה את
החשבונות והוא נמצא משעה 1עד 3לבדו,
בזמן שכל הפועלים הולכים לאכול.
ברנדווין הסכים בתנאי שהוא יראה את המקום.
תיכף יצאנו שוב שלושתנו למקום
הזה.

נסענו שוב לדיר־יאסין ושם ברנדווין אמר
לנו שיש לנו עוד הזדמנות להתחרט או לחשוב
טוב־טוב אם יש משהו מפריע*

מי-אש לחברה
^ ל אלבז אמר ש־ש לו משהו מפריע,
^ וזה הבחורה שהיתר, פעם חברתו והיא
סחטה ממנו הרבה כסף, ואם הוא יבצע את
הפעולה הזו והוא ייתפס, אז דבר אחד יפריע

כל התוכנית הזו בוטלה היות ולא היה
אף אחד בבית שם. חיכינו עד שעה 9בלילה
ו.אותו המצב אף אחד לא בא. בינתיים אלבז
החליט על תוכנית שגם היא תגרום לחברה
שלו רע. התוכנית היתד, שברנדווין ואני ניכנס
לחדר של החברה שלו, נפרוץ לדירה ונוציא
משם תכשיטים וכסף, והוא בטוח שכל
זה יגיע ללסך של סססצל״י.
אז ברנדווין סירב בטענה שבלי כלי, כלומר
אקדח, הוא לא יוצא לשום עבודה.׳ אלבז

״לא ייטכת בכית-הסוהר...״
מ רו לי לחבות בחוץ והם נכנסו שניהם
^ ביחד, והאקדח בידי אלבז. הם יצאו
אחרי 20 רגע בערך וברנדווין אמר שהוא
מוכן לעשות זאת בתנאי שהוא יקבל את
האקדח מאלבז. הם קבעו ביניהם שלמחרת
יפגשו בשעה 7בבוקר. בסוף החליטו לשתף
גם אותי. כל העניין הזה היה לפני שבוע
בערי•
למחרת נפגשנו אני וברנדווין בשעה ,7
במקום שקבענו שליד קפה אלנבי, אבל אלבז
לא הופיע. התחלנו להסתובב ופגשנו אותו
בשעה 10.00 ליד קולנוע ציון והוא טען שהוא
מחפש אותנו קרוב לשעתיים. היות והוא
לא רצה להיראות בעיר על־ידי שוטרים,
החליט להיכנס לבית־קפה נזרקוס.
נכנסנו לשם שלושתנו ביחד, ושוב שאלנו
את אלבז למה לא הופיע, אז הוא אמר
שהוא היה בבנק שדיברנו עליו ערב לפני זה,
והוא נכנס לבנק וראה שם בערך חצי מיליון
לירות ואמר שהוא מוכן לצאת לעבודה זו,
היות ושם יש רק 4עובדים ואנחנו שלושה
נוכל להסתדר אתם.
נסענו אל אלבז הביתה ושם עברנו שוב
לדיר־יאסין, להרים, ושם התחילו אלבז וברב־דווין
לעשות את תוכניתם. כשרציתי להכניס
את עצמי לעזור להם בתכנית, הם סירבו
בטענה שאני לא ישבתי הרבה בבית־סוהר
ואני לא יכול לעזור להם בתוכנית, אז אני
ישבתי בשקט.

ן \ אותה. התוכנית היתה על כריכה של ספר,
שזה כעת אצל אלבז בבית. על הספר היה
מצוייר הבנק עצמו, הכבישיב שמובילים ל־אדיסון
ולבנק ולבית־ו־,בריאות. היתד, מצויירת
ממול חנות לצילומים קובץ ובתוכנית
היה כתוב: התעכבות אצל פוטו קובץ
ומשם היינו צריכים להיכנס לבניין.
אחרי שגמרנו את התכנית. שאל ברנדווין
את אלבז אם הוא חושב לצאת רק עם אקדח
אחד, ואז ענה לו אלבז שהוא רוצה לכל
הפחות שני אקדחים׳ יחד עם שלו, טומיגן
ו־ 4רמונים. ברנדווין הסכים, והיתד, שאלה
איך להשיג את הכסף כדי להשיג את הנשק.
אלבז קיבל על עצמו את כל האחריות
להשיג את הנשק. החלטנו לנסוע העירה
ושאלבז ילך אל אחיו, ויקח אצלו כסף. אלבז
הלך ואמר שביקש ממנו כסף והוא לא
נתן לו. אז ברנדווין אמר שיש לו משהו
רציני למסור לנו, אבל כשנהיה באיזה מקום
סגור.

העולם הזה 945

.״לא הספקנו להתווכח״

טומיגן וארבעה רימונים
ך -ם עשו את התוכנית והראו לי

בקבוק יין ובקבוק ערק
ך פגשנו למחרת כערב בערך בשעה
^ ,6טיילנו בעיר, בזמן שהיה בידי השק
הזה (העד מצביע על שק מסומן מס)18.4.55 .
שהיה בו כל הציוד הצבאי חוץ מד,אקדחים
שהיו אצל אלבז. אלבז אמר שהוא צריך
להתאגרף בבית הנוער והוא יפגוש אותנו
בשעה 8.30 בערב בקפה אן לגבי ומשם נלך
למקום שבו השארנו בינתיים את השק. נקח
אותו ונסע לאברהם דלאוי שגר בקילומטר
־,־ 5מירושלים, ללון אצלו באותו לילה
ולהודיע לו יחד עם זד, שאנו באים למחרת
עם ״סחורה״.
אני הכנסתי את האקדח בכיסי הימני שחצי
בולט החוצה, היות ולא ידעתי להשתמש
באקדח בכלל. הוא, אלבז, אמר לי להוציא
את זר, ולהכניס את זה מתחת לחולצה, כל
זה הוא עשה היות והוא היה צריך להתפשט
בתחרויות אגרוף.
בשעה 9בלילה נפגשנו במחנה־יהודה במקום
שהשארנו את השק עם הציוד באחד
החנויות• ברנדווין אמר לאלבז שאם ניסע
לאברהם דלאוי נצטרך לקנות משקה חריף
היות והוא רגיל לשתות. אלבז הלך וקנה
בקבוק ערק ובינתיים הגיע האוטובוס שנוסע
לכיוון אברהם דלאוי, נסענו והגענו אליו הביתה
בשעה 9.15 בערך.

ליד אוריון נכנסנו שלשתנו לחנות של
בגדים אמריקאיים וצבאיים וקנינו רק זוג
מכנסיים אחד, חולצה, חגורה קטנה וגדולה,
4סמלים, דרגה 2 ,סמלים — אחד של חיל־תותחנים
ואחד של חיל־קשר. יחד עם זד2 ,
כובעים ובזה סיימנו את הקנייה ועכשו היינו
מחכים לאקדח נוסף שצריך אלבז להביא
לנו• הראשון היה בינתיים גם כן אצל אלבז.
החלטנו להיפרד ולהפיגש לאחר שעה בביתי
במושבה היוונית. אני וברנדווין נסענו
לשם ולויכינו שעה וחצי עד שהופיע אלבז
עם אקדח כמו הקודם ובזה החלטנו לצאת
למחרת ביום שני בבקר לפעולה. הוא אמר
לנו שהוא השיג את האקדח מאיזה חבר.
נגשנו ביחד העירה לקולנוע אדיסון ונכנסנו
להצגה שנייה. אני רוצה לתקן שזה היה
שלשום ולא אתמול, לאחר שגמרנו את הסרט,
היות וזה קרוב לבנק, עשינו חזרה ליד
הבנק עצמו לפי רצונו של אלבז, להבטיח את
עצמו בשעת הפעולה. החזרה היתר. בהתאם
לתוכנית. שלושתנו עמדנו ליד אדיסון.ובתוכנית
היה שאנו צריכים לרדת מטקסי באותו
מקום וירדנו אחד בכוון אדיסון ושניים עשו
סיבוב משטראוס היינו צריכים להיפגש ליד
פוטו קובץ. נפגשנו בדיוק בזמן והיינו מרוצים
מזה. עלינו בכיוון לעיר וקבענו למחרת
להפגש ולגמור סופית.

נאשם ראשון לזר ברנדווין (מרכז; מובא לבית המשפט
מספר 3הביא אקדח, מייאש ואת המ שטרה

לו רק בלב, שהחברה שלו שהיתר. פעם
תתחיל לטייל עם כל מיני בחורים והוא
יסבול מזה.
אז הוא רוצה לעשות דבר כזה. לנסוע לחברה
שלו, בגבעת עליה בתל-אביב, ולעשות
לה משהו כזה שלא תהיה יותר יפה ולא
תטייל יותר עם בחורים וזה יגרום לו
נחת־רוח.
ברנדווין אמר לו :״תן לי את הכתובת,
אני נוסע ואני אסדר את כל זה !״ אלבז
התנגד, בטענה שהוא רוצה להיות נוכח.
אז שוב התחילו לעשות תוכנית בנוגע לבחורה,
וזו התוכנית: נוסעים מפה ברכבת
בשעה 4אחרי הצהרים, מגיעים לשם בשעה
,6מחשיך רק בשעה .7בשעה 7בדיוק
הוא מצלצל לשרות טקסי והוא יעמוד ליד
פתח ביתה, אלבז יצלצל בפעמון שלה ואם
היא תצא הוא יתן לי בקבוק עם מי־אש לשפוך
לה בפניה.

כעס ושפך את מי־האש על הרצפה ואמר שנסע
הביתה. בינתיים ראינו את הכלב של
החברה שלו ואלבז אמר שהכלב הזה יקר
לה מאוד וצריך לגנוב אותו, ולהעביר אותו
לירושלים. ברנדווין לקח אותו על ד,ידים
ונסענו לתחנה המרכזית.

חזרה כללית?יד הב;?
*8מחרוג הלכנו אל אלבז והוא אמר שד,כ־
/לב אבד לו, אבל הוא ימצא אותו וכעת ניגש
לתוכנית של הבנק. הוא אמר שהוא קיבל
100 לירות מאחיו, ועבר בלילה בשכונה וחברים
שלו היו משח,קים בקלפים והפסיד 60
ל״י. נשארו לו רק 40ל״י, ועם 40 אלה
הצטרך לקנות את הציוד הדרוש לפעולה.
לפי דעתו של ברנדווין אנו צריכים לצאת
בלבוש צבאי, להפיל את החשד על חיילים,

** זכנו אותו בבוקר בשעה .6אצלו
> בבית השארנו כמד, מחפצינו הפרטיים
יאנו היינו מעל התלבושת הצבאית עם בגדים
אזרחים. שני אקדחים היו אחד אצל אלבז
ואחד אצל ברנדווין. הגענו העירה בשעה
6.30 בערך.
עמדנו ליד קפה אלנבי וחזרנו על התכנית :
בשעה 7.00 פותחים את הבנק. אלבז וברנד־וויו
היו צריכים להיכנס לתוך הבנק לאיים על
הפקידים ובינתיים אלבז נשאר מאיים ואני
צריך להיכנס לשים מכשיר שמשמש כעין
פצצה וללכת הביתה. באם אשמע יריות לפני
הכניסה שלי עלי לעזוב את המקום ובאם הם
יצליחו אני אקבל את החלק שלי באותו יום.
בינתיים היתד, השעה רבע לשבע ואלבז
הלך להביא טקסי והתאחר קצת, אבל הוא
הגיע עם הטקסי, אני לא מכיר את בעל הטקסי,
אבל אוכל לזהותו באם אראה אותו.
אלבז אמר לנו שבעל הטקסי יודע על ה,,
תוכנית.
ירדנו
•מהטקסי באדיסון והלכנו בכיוון
לבנק. הגענו לפוטו קובץ וראינו שהבנק
פתוח וזה נגד התוכנית. לא הספקנו להתווכח
ונעצרנו על־ידי המשטרה. בעל הטקסי עם
הטקסי היה צריך לחכות לנו ליד הבנק.
ברנדווין אמר לי שמהסך הזה הוא יתן לאברהם
אלף לירות, ואלף לירות לבעל הטקסי.

לבנות הנ שוי ם
נעירה היא אמנם דל, גברת צעירה. אך אופנת בגדיה אינה נופלת במאומה מזו
של הגברות המבוגרות יותר -לא בגזרה, לא בחומר ולא כדמיון היוצר אותה.
השבוע הוצגו כ״סלון 17״ התל-אכיבי הדוגמאות האחרונות לכת הנעורים הרוצה
לרכוש ידידים ולהצליח כהכרה (הסלונית) בחודשי החורף. הדגמים אמנם כונו
בצניעות רבה כדגמים ישראליים מקוריים אולם קשה היה לנחש זאת על פי רשימת
המוצגים :״דוכסית מקנט״;חליפה) ,״ליידי״(מעיל) ,״קונסטנצה״!שמלה) ,״גריים־מור׳
אה היא שמלה, על שמה של שחקנית הוליבוד הידועה.
קוו־האופנה ששלט בתצוגה היה קו ה־וו תרומתה של פאריס לגברות העולם :
רחב מלמעלה והולך וצד בלפי צזטה. בשטה זה טרם הגיעה המקוריות הישראלית
לשלב אשר בו תוכל לנצח את קריסטיאן דיור, רודן האופנה העולמית ודטולט בפאריס.

היטם הוא רוסי, הדוגמה איטלקית. דוגמה זו של סוודר המכונה בשם ״קוזאק״ ,עשויה
לפי מקור איטלקי. הסוודר עשוי פסי שחורילבן לסירוגין, בעל צווארון גבוה מתקפל. אפשר
ללבשו בצירוף מננסים לבנים או שחורים, בהתאם לשעות היום ולמקום ההופעה.

״השחל את הטבעת״ .חצאית וחולצה מחשופית מצמר שחור. בחולצה סידרת חורים
(חורי ווילונות) שאפשר להשחיל בעדם רצועות ולקשנר בהן חלק נוסף בצורת צווארון הסגוו
למעלה. גם בחצאית שלוש סדרות חורים, שאפשר להשחיל בעדם סרטים מצבעים שונים
לשם קישוט. למעלה משמאל נראית הדוגמה לפני ההשחלה. בפינה מימין — לאחריה

״הדוכסית מקנט״ .חליפה מורכבת משלושה
חלקים: חולצה בעלת צווארון ספורטיבי
עשוי רקמת־צמר ירוק,ה, חצאית, וג׳א־קט
המקושט בחלקו העליון ברקמת־צמר
ירוקה בצורת חצי־עיגול. החליפה ׳ —
— י מג׳רסי. הקישוט מצמר טוויד,

״יטבעעשרה ״ .ג׳אקט לבן.מצמר וולור,
עליו רקום; בשחור המספר ( 17 סמלו. של
הסלון) בחוטי משי. גזרתו רחבה מאחור, מסתיימת־
בחלקה: העליון בצווארון מזדקר. השרוולים
רמביס למעלה, צרים למטה ומסתיימים
בתפת״ס (מנג׳טיס) מקופלים למעלה.

״וואלס״ .מעיל קולי שחור לפי מקור סיני,
עם׳.קישוטי׳תמי נגינה ממשי־ אדום, הנותנים,.למעול,את.
שמו המוסיקאלי. עשוי •מצמר
וולו ,1בעל צווארון מזדקר, י הרחב׳ בהקפו
בהרבה מהקף הצוואר. ניתן ללבישה משני
צדדיו אשר לכל אחד מהם דגם אחר.

״פיקאסו״ .מעיל בז׳ ,בעל צווארון גדול,
הגזור בצורת משולשים משתפלים, המשיקים
את הכתפיים. עשוי לפי גיזרת ה־ א -רחב
למעלה, הולך וצר למטה. מכל צד, כים אחד
גדול, מכופתר בכפתור אחד. עוסוי צמר וולור
עבה המחמם ביותר, למרות משקלו הקל.