גליון 949 מתאריך 22 בדצמבר 1955

העו&ס הוה
העורך הראשי :
אורי אבנר,

ראש המערכת 1
שיום כהז

עורכי־משנה :
דוב אית .1אורי סלע

עורך תבנית :

עורך כיתוב :
איתן נבירוי

אהרון

צור

הכתב הראשי ;

צלם המערכת:

אייוזו כרמי

יחידה זעירא

רזד גליקסון 8תל־אביב. מען המברקים :
״עולמפרס״ ת. ד , 136 .טלפון .26785
המוציא לאור: העולם הזה בע״מ.
דפוס ישראל בע״ס, ת״א טל 23204 .

חברי המערכת :
ישראי ביבר, ניצה נבי. יייי גיייי. דויד הורוביץ.
רוהי ורד, רוני זוהר. אברהם הרמוז. אוסקר
טאובר, משה ישם, אביבה סטז. עמוס קינן,
שימה קרו. סייבי קשת.

הצייר הראשי :

עורך דפוס :
אריה אריאי

שמואל ברתור

מנהל מבצעים :

מנהל מעבדה :
נתן רוזן

שימה אדיר

אין המערכת אחראית עבור תוכן המודעות.
מלבד עבור מודעות המתסרסמות תחת הכותרת
״דו״ח לצרכו״* .דו״ח לבוחר״ .״דו״ח
לנוסע״ וכו, המוכנות על־ידי תברי המערכת
ונבדקות על־ידם. המדור ״דו״ח לבוחר״ כולל
מודעות מטעם מסלנות וארגונים *׳בוריים
אשר אין המערכת אחראית לתוכנן ולדעות
המובעות בהן ושאינן משקפות בשום
1ורח שהיא את דעות המערכת.

העתוו הנקרא ביו תרבמ די נ ה

הנואם הארסי ביותר בויכוח על העולם
הזה בכנסת, בימי המערכה על חושיסטאן,
היה יעקב שמשון שפירא, מי שהיה אז
לא רק ח״כ מפא״י, אלא גם מנהל סיעות
הקואליציה. הוא עלה על הבמה, ניפנף גליון
של העולם הזה ואמר: דרוש אומץ־לב כדי
להתקיף את השבועון הזה. ד״ר קרליבך
עשה זאת רק לפני כמה ימים, והנה היום
כבר עונה לו העולם הזה במאמר השמצה.
לבו של שפירא דאב על גורלו המר של
אותו עתונאי דגול, עזריאל קרליבך. אולם
לא יברח איש כמוהו. על כן נאם שפירא,
אחרי הקדמה זו, נאום שקשה היה למצוא
לו תקדים בגסות־רוח.
אנחנו איננו מנהלים מלחמות פרטיות.
אין גם כל יסוד לשמועות, המשתקפות
לפעמים במכתבי הקוראים, כאילו יש לנו
רשימה שחורה פרטית, אשר חוקרינו מטפלים
בה במיוחד. אולם כשנתקלנו בשמו
של יעקב שמשון שפירא בשעת חקירותינו
נגד משתמטי קרן־המגן, נזכרנו באותו נאום
בכנסת.
אמרנו לעצמנו: הנה יושב האיש ומחכה
להשמצת העולם הזה. אם לא יבוא על שכרו״
בהתאם לדבריו עצמו, הרי שיהיה משול
לשקרן. אל לנו לגרום בושה כזאת לאישיות
ציבורית כה מכובדת•
על כן העמקנו את החקירה, וגילינו את
הפרטים המוזרים על אותו נציג הפועלים,
שהרוויח במכה אחת קרוב למיליון ל״י
בצורה כל כך מוזרה. הוא היה הנציג המשפטי
דווקא של אותה חברה אשר קיבלה
את הזכיון בחלץ, המקום היחיד בארץ בו
היה בטחון מסויים כי יימצא נפט׳ .הוא
גם היה בעל עמדת מפתח בכנסת, בעל משקל
באותם המוסדות האחראים למתן זכיונות.
וכשכר-טרחה קיבל 35 אלף ממניות אותה
חברת נפט.
יעקב שמשון שפירא התפטר מן הכנסת
אחרי שמעשיו נודעו ברבים. השמועה אומרת
שסיעת מפא״י עצמה דרשה ממנו לעשות
זאת. השבוע עשה עוד צעד, שהיה
תשובה ישירה לרשימת העולם הזח: הוא
תרם חמשת אלפים מניות של חברת הנפט
לקרן־המגן.

לפני כמה שבועות סיפרנו לך על תוצאות
חקירה פרטית של העולם הזה בעניין תפוצת
השבועונים. יכולת לטעון, בצדק, כי חקירה
אחת במקום אחד אינה מספקת. לפני שבועיים
ביצענו חקירה שניה, הפעם אצל מוכר

קרנה של הקרן
המופתית־ לתרומתכם
תהיה

50 מהכנסות. הברת העולם
קרן ־ ממו, ן
הזה כע״מ בשנת הכספים השוטפת) נסלכל הכתיהולי ולכל
חולי
ה נאמת

לזר הר־ורד, כפר־אתא
...במידה ומראים המשתמטים נכונות לשלם
לאחר פרסומם, הרי תרומה זו באה מתוך הכרח

העתונים הגדול ביותר בתל־אביב התוצאות
היו כמעט שוות.
סעדיה בן־משה היה אחד הכדורגלנים וה־מתאגרפים
הידועים של הפועל תל־אביב בשנות
השלושים. כיום הוא חולש על מכירת
העתונים במרכז תל־אביב, בכיכר מגן־דויד.
חוליית העולם הזה בחנה במשך שבוע את
השבועונים במקום זה, הגיעה לסיכום הבא :
העולם הזה 644 במחנה ( )242 חיי שעה
( ,)132 דבר השבוע (.)104
במלים אחרות: על כל 100 גליונות של
העולם הזה נמכרו 37,5גליונות של חשבו־

מכד הוא כי קרן־המנו השתלבה בעקיפין לתיד ־
התקציב השוטף.
לאחר ימים מועטים קראתי בעתונים קי עיריית
תל־אביב החליטה להקים בית בשם ״בית־הסופר״
בסכום פעוט של ששים; אלף ל״י. ידיעה זו
מופיעה?צידה של. ידיעה אחרת המספרת כי
משרד־הפנים — הנהנה מהתקציב הכללי, הנהנה
גם מכספי קרן־המנן — ,מקציב סכום מסויים
לרשויות המקומיות ולעיריות, כולל עיריית תל־אביב,
הבונה בעקיפין על חשבון התורם התמים
את ״בית״הסופר״.
אכן, זה נקרא .״מבצר״ — כשנאצר יתקיף,
נכניס לשם את כל הנשים והטף. רבותי, האם
לשם כך תרמתי ששה ימי עבודה ן

אלמוני תל־אביב
...אני משוכנע ביותר שחלק רב מהישוב יוותר
על ההנאה מהעדלאידע, יראה זאת כנכון להשתמש
בסכום שהוקצב לביצועה >ם אה אלף ל״י)
לקרן־המנן שמטרתה כרנע חיונית יותר מאשר
העדלאידע, כשם שהוא מוותר על נשפים וחני־נות
רבות בדי להגדיל את קרן־המנן.

עזרא מוסרי, ירושלים

.״מעניי3״ 3ם הן שכרכם ־ בעד העזרה לממשלה
באחת הנן נביצת ,

״; :ז ז1#ימה וכתובת בלתי ברור! ת
שכרנו — במניעת הפסדנו.

מירוץ התותחים
לעולם לא נצלית להתחרות ברכישת נשק עם
המצרים. ובאם גם ננייס את הסכום שהטילה
הוועדה הציבורית, גם אז יהיה זה אך אחוז
זעיר מהנשק שמקבלים המצרים.
תמיד ננררים אחרי
דבר שלילי נוסף: אנו
האוייב, והוא יכול לבחור את השטח בו נצטרך
להתמודד אתו. רוצה הוא — הריהו מתקיף ואנו
נאלצים להתגונן, רוצה הוא לשתוק — שורר ׳
שקט באזור, רוצה הוא — הריהו מכריז על
מירוץ־זיון ואנו שוב נגררים אחריו, ולעולם
לא נצליח להשתוות אתו בשטח זה.

חיים, אי־ש ם

נבואה מטאורולוגית

מפשל בנדורי, טבריה
כי הנה הסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו,
המילונים נראו בארץ, וקול ה״דרור״ נשמע
בארצנו.

עון הצבאי 20,5 ,של חיי שעה 16,1 ,של
דבר השבוע. כל שלושת השבועונים האחרים
גם יחד עוד רחוקים מלהגיע לתפוצחנו.

לעתים נדרשים חברי מערכת זו למסור
אינפורמציה על העתון בשעות ובמקומות
המוזרים ביותר.
לפני חודשיים ילדה חברת המערכת, סילבי
קשת, את בתה הבכורה. סילבי, לשעבר
חיילת חטיבת כרמלי, שנישאר, אחרי המלחמה
לאחד המפקדים בגדודה, שהתה בבית-
החולים ליולדות בתל־אביב. בביקורו השבוע,
קרב אליה ד״ר יוסף אשרמן, המומחה
הבינלאומי הידוע למחלות נשים.
״הנכון הוא שאת חברת מערכת העולם
הזה י״ שאל הדוקטור.
סילבי הודתה באשמה.
״הגידי לי,״ המשיך הדוקטור ,״׳מי זאת
רותי?״

הגם המדיום בנכיאים?
המדיום וילסצקובסקי התנבא ;העולם הזה 1840
כי ״אם תחל מלחמה ביו ישראל ומצריים היא
תתפשט על פני כדור־הארץ כולו. הסיכויים
המרים ביותר צפוי-ם לתורכיה, לגרמניה ולמצריים•
שיימחו מעל פני האדמה תור יום אחד
בלבד ...אפשר יהיה לדעת זאת בבירור עד חנוכה.״
היות
וחג החנוכה כבר מאחורינו והדבר לא
קרה, מה יבול עתה וילסצקובסקי לדווח לנו
מהאזנותיו לשיחות הנשמות?

חנן גולדגרט, חולון
הנביא

קבע עד איזה

נזהר, לא

חנו כ ה,

באיזו שנה.

תרומה מפוצצת
מר שכטר טוען במכתבו (העולם הזה )947 כי
הוא הינו מראשוני התורמים לקרנות הארגונים.
כולל לת״י. הוא בוודאי שכח את הפצצה שהו-
טלה למפעל שלו בשלהי ז 94נ והקפיצה אותו
לראש התור של התורמים. דאז לקרן ״חרות-
ירושלים״ של לחיי.

סגן נחמיה פישל, צה״ל
קראתי את׳הסיפור על האחים שכטר ברשימה
השחורדו*־ של משתמטי קרו־המנן, ואני שואל :
״מדוע אתם שותקים ואינכם מנסים לגלות נם
מי נתן הוראות לתובע הכללי לחפות על ננבים )

מ. ר ,.,תל־אביב
היתה הוראה מפורשת מלמעלה להשתיק
את הפרשה.

חפר כור...

ולא מתוד הכרה ורצון טוב. תרומה זז באה
עליהם כעונש על השתמטותם...

שמואל טביב, טבויה
...לפני זמן מה התבשרנו שהכנטת הרשתה לממשלה
להשתמש בכספי קרו־המנן. מה שהבנתי

עלינו לציין כי היחסים ביו העובדים לביו
חברי הקואופרטיב החופר (העולם הזה )947 הינם
תקינים ביותר ..וללא התנהגות גסה מאיזה צד
שהוא. מתור הכרתנו את חברי התופר, אנו
יודעים כי אלה אנשי עבודה, העמלים מעלות
השחר ועד החשיבה. ולא רק בתל־אביב, כי אם
במקומות ספר מרוחקים.
בקשר למכונית שנוייסה על־ידי הצבא — נכון
כי המכונית היתה במצב לא תקין. אולם על כך
נמסר לצבא מראש ועל פן לא יכול היה החופר
אליו בתביעות כלשהן.אשר למכונית לבוא הפרטית שבדולט 1955 שהזכרתם, הרי ה-א משמ שת
יותר לנסיעות הפועלים לצרכי עבודתם מאשר
להנאתו של המנהל. רשימה אנו, בשם העובדים,מסתייגים מתוכו

וועד עובדי ״ה חופר״ ,תל־אביב

במערכת ואם
עיר

* בשעת הויכוח על הנחת הפצצה
העולם הזה. מימין: ח״כ בנימין מינץ.

על כראנדו והצברית
הידד למפעל ״גברית 1956״ 1הניעה השעה
להנחית מכה על יושבות קפה רוול, תל־אביב .
שבעייתז העיקרית היא השימלה שהתופרת לא נמרה
לתפור, הראיון אצל אספר ומי משנע יותר —
מארלון בראנדו או טוני קורטים...

גילה אור, תל־אביב
אריה לביא, במובן.
...תנועת־נוער או לא תנועת־נוער, ובלבד שתחייך
חיוך מלבב כשאזפין אותה רק לפלאפל
ובום גזוז, ולא תסתכל עלי בבוז משום שאין
לי מכונית...

גד זמל, חיפה
כשקראתי את המודעה נזכרתי בנענועים בכל
אותן נערות נחמדות, עם הצמות והעיניים הם־
.חייכות, שהיו מסתובבות בחורשת משמר־העמק
בימים ההם. מה קוה אתן?

דני גורן, קרית־דזיים
הן יולדות את צברית ל 97ו.

פרלמנטריות פומבית
...אם הממשלה תרצה בכנות להטיל על וועדה
בלתי תלוייה את שאלת חקירת המשטר הצבאי
(העולם הזה ,) 947ד,רי שומה עליה למנות וועדה
פרלמנטארית אשר חבריה יגוייפו על־ידי הכנסת
ומקרב חבריה. מן הדיו יהיה להסמיך הערה כזאת
לערוד ישיבות פומביות; בהן תשמע הוועדהאת טענותיהם ותלונותיהם של אזרחים ערביים.
רק אז יוכלו הערבים לנשת לוועדה ללא פחד
זלהציג את עדויותיהם ולהוכיח להערה כי אומנם
אין הצדקה למשטר הצבאי בשטחים רחבים המרוחקים
מגבולות המדינה.

כין דם לדם
המדריך שלמה ירון הפליא בשחצנותו. רבים
מחברי המנוח עמנואל שרעבי ז״ל, חלל ניצנה,
כשאמר עליו (העולם הזח 943״הלא היה בן
שכונת התקוה שבילה את ילדותו במישחקי כסף
על מדרכות רחוב. הקיבוץ היווה עבורו הצלה...״
אכן. לא נעלם מאתנו יחם זה אל תושבי
השכונות. הו דמם אינו מספיק וורוד בכדי
למצוא חן בעיני הגבירים. עולי אירופה. השוכנים
כבוד בצפונה ובמרכזה של תל־אביב, ואשר
דווקא הם משחקים בכמת עד אור הבוקר.
...חדלו לכם מו ההתקפות הבלתי־מרוסנות על
בני השכונות. אל תפלו ביו דם לדם 1

אני לא נולדתי נביא, אבל התעניינותי בפוליטיקה
הביאתני לידי התנבאות :
היות ועכשיו חורף, מצריים לא תפתח במלחמה
ותנקוט תכסיסי שוחרת־שלום, בעוד שמאחורי
הקלעים היא מכינה את צבאה למלחמה.
לכו: אני. ספשל בנדודי מטבריה, מתנבא כי
ברנע שייפסקו הנשמים, כלומר: באביב, תפרוין
מלחמה ביו מצריים לישראל.

מיליון במכה אחת

שאול הופמן, פרדס־חנה
תלבין פני עיר רעך ברבים.

עורך־דין אליאס סוסא, חיפה

יום־טוב שרעבי, שב׳ מכבי החושה, תל־אביב
כל דם אזום, הצד,ק המוחלט עם הקורא
שרעבי.

שפירא מנפנן? את .,העולם הזה״*

תבתם(העולם הזה .) 945 לא על זה רצוני להעיר,
אלא על כד שהנכם כותבים שהוא יוצא גליציה
סטניסלבוב ווה־פטניסלבוב.
ובכו. מהעיירה עיר מחוזית מספר .10 מביו 12 ערי המחוז של
פוליו דאז. נא לתקן את עלבונה של העיר.
בגליציה כתבתם על יהודי ששמו יונה איתן מה שב
לאן
הערב?
בעיית הנוער בוערת בכל חומרתה, בעיקר בקרב
המבונרים יותר — אלה שסיימו את הצבא והעתיד
ניצב לפניהם שומם וחפר מטרה.
ככדי לפתור את הבעייה עלינו לדעת מה נחוץ
לנוער :
(א) הרחבת חוג מכריו של כל פרט.
(ב) נתינת האפשרות לכל אחד לעסוק בהובי
שלו.
>נ) אספקת שעשועים לנוער אשר יחנבוהו
וייצבו את דמותו ויביאו לו סיפוק נפשי, כ מו :
טיולים. פיקניקים. מסיבות, הרצאות וכו׳.

מרדכי לטמנוביץ, תל־אביב

מספידיו של עתונפל
הברנשים שיספידו את הדור (העולם הזה ) 947
מתוך כאב־לב, בשיניים. חורקות ובבכי עצור,
יהיו. אם אינני טועה, דהקא קוראיו המושבעים
של ...העולם הזה. כן, אלה שזכר הקרבות
המלוליים העולם הזה — הדור מקועקעים עמוק
על כליותיהם.

יצחק י. הללי, ירושלים
מה לעשות? ברון דיין אמת (עתונאית).

המיטיבה הגברית
מדוע מטיפה אסתר לוינסקי במכתבה (העולם
הזה )048 נגד משיכת הגבר לחמורות האשה ׳.
נטיוני הדל מוכיח שלרוב מתנגדות לזה רק בחורות
החוששות כי אין להן הנתונים הדרושים.
שמא תפרסם הגברת הצנועה את תמונתה ז

איברו,ם מן, רחובות
...הייתי מציע הצעה נועזת כדי להרוג שני
זבובים במכה אחת: שאסתר לוינסקי שומרת־המוסר
תתחתן עם הצנזור לסרטים, שונא־המין.
זה ירפא את שניהם...

אורי טל, חדרה
מצא אנטי־מין את אנטי־מינו?

מבצע ״תכריך״
ישנן עמי כל חוברות העולם הזה מהשנה שעברה.
ואני מאד מעוניינת בכריכתם. מדוע טרם
מסרתם כל הודעה בענייו זה ו

אורה, ילונעם.
העולם הזר, יכריז על תכריך בראשית
השנה האזרחית כמקובל.

המאשים פוטר
בעתונכם נתפרסם כי דוד נוימן. מנהל מחלקת־העלייה
במרסייל, מאשים את ש ״ז שרגאי. ראש
המחלקה. בדחיקת רנליו ממשרתו לטובת ניסו
של שרגאי, חבר מפא ״י (העולם הזה .) 945
במקומו של דוד נוימן, שסיים את תפקידו
לאחר עבודת שליחות של שלוש שנים. נתמנה
דוד עשהאל, שאינו לא ניסו ולא קרובו של מר
ש״ז שרנאי, ראש המחלקה.

נ. בן־מנחם, נזחלקת העלייה של הסוכנות
היהודית, ירושלים
דוד נוימן, לשעבר חבר קיבוץ בארות־יצחק,
פוטר ממשרתו אחרי שהאשים את
יוסף שפי־שפילברג, גיסו של שרגאי. שפי
נשאר בתפקידו, כמנהל המחנה, למרות ש הוא
שוהה בתוץ ילארץ כבר שמונה שנים.
יתבוששו הייתי יכול להיענות לפנייתה שקי רותי (העולים
הזה )948 לספר על כמה חוויות אישיות. אבל
אשתי החדשה מתביישת ...לעומת זאת, יש לי

עוזי אלון, תל־אביב
• ולחבר יש חבר ששמו עוזי 1

צחוק וקוץ בו
קיבלתי התקפת צחוק כשהתחלתי לקרוא את
מדור השניאות מעתוני הארץ (״הארץ״ ,העולם
הזה .) 945 אני מבקשת שלהבא תורידו במקצת
את מתח החידוד שלכם, מפני שאינני מבוטחת.

מיקי פיין, תל־אביב
אורן המדור, חובב השגיאות, משוכנע כי
הקורעה פיי! מפותחת למדי.
העולם הזה 949

ן* נימול! הגדול למען המלחמה המונעת הוא שהזמן
| ) פועל נגדנו. הפוטנציאל הזעום של מדינת ישראל כבר
מנוצל כולו. העם מאורגן בצבא־העתודות. המשק הוא
חדיש, וקל להעבירו לפסים של מלחמה טוטאלית. לעומת זאת
הפוטנציאל הערבי האדיר כמעט ואינו מנוצל עדיין כלל.

מי יודע מה יהיה המצב בעוד חמש שנים?
כך שואלים המחייכים, כצדק. אט אט קם העולם
הערכי על רגליו. מצריים מתכננת תכניות-
פיתוח עצומות, ומקכלת לצורך זה את עזרת
כל המעצמות. ארכע מדינות עצמאיות נוספות
-מרוקו, אלג׳יריה, טוניסיה והסודאן -
עומדות להצטרך כשנים הקרוכות אל המחנה
הערכי. משקלו עולה כהתמדה ככל הזירות
-הצכאית, הפוליטית והכלכלית.

אם כן — מוטב להקדים תרופה למכה, אומרים הדוגלים
במלחמה יזומה. ננחית על המצרים מכה שתמנע בעדם לצאת
למלחמה בחמש השנים הקרובות. חמש שנים הן זמן יקר.
עד כאן יש הרבה מאד הגיון מעשי בדרך המחשבה. השאלה
היא רק: מה הלאה י
י• ניח לרגע קט שהמלחמה תפרוץ תוך חדשיים. נניח
^ שהשגנו את כל אשר ביקשנו להשיג. כבשנו את רצועת
עזה. השמדנו את אותן החטיבות של החיל המצרי החונות
מצד זה של מיצר־סואץ. חיל־החלוץ שלנו הגיע עד התעלה.
הסורים המפוחדים לא התערבו ברצינות. בשאר הגבולות
נשאר השקט על כנו.
מה יהיה הלאה ז

המיכצע הצכאי לא יפייס את מלחמת-הע-
מים כין ישראל וערב כזאת אין שום ספק.
אפילו תיחתם איזו פיסת-נייר חדשה כין איזו
ממשלה ערכית לכין ממשלת ישראל, הרי שום
דכר מהותי לא ישתנה. כל ערכי טוכ כאסואן
וככצרה יוסיף לראות כישראל אוייכ כנפש.

בטוב־לב ,״אתה יכול לבחור אם לאכול מה שאנו נותנים
לך, או למות מרעב !״
ייתכן שעוד יש לנו הברירה בין כמה דרכי־פעולה למחר
בבוקר: לפלוש לסיני, או לדאוג לדייג בכנרת, או לשאול
את מר שרת מה אמר לו בסודי סודות מיסטר ג׳ון פוסטר
דאלם.
אולם לגבי עתידנו בעוד עשר, עשרים׳ חמשים שנה, אין
לנו שום בחירה. כאן עומדת השאלה בפשטות: או — או.
או שמדינה זו תשבור בעוד מועד את טבעת החנק של
הריאקציה הערבית, תנפץ את חומות הגיטו המקיפות
אותה ותרכוש שותפים במרחב, או שלא תתקיים כלל.
במלים אחרות :

או שמדינה זו תצליח להפוך למנהיגה חלק
ניכר של העולם הערכי, או שתהיה למדינת-
צלכנים שנייה שתילחם שכוע אחרי שכוע,
חודש אחרי חודש, שנה אחרי שנה, ככונתילה
על גדות הכנרת, על חוף סואץ וכין הרי החורן,
עד שתיפול מאפיסת כוחות מול אוייכ המתחזק
משנה לשנה.
אלה הן מלים אכזריות. אולם הן היו צריכות להיאמר
פעם, לפני שנטבע כולנו בים של מליצות ופטפוטים.

שהעסקן הציוני הממוצע מתחיל לחשוב על התק־
^ פת שלום, הריהו יורד לרמה של גן־הילדים. זוהי תופעה
פסיכולוגית, שהיתר, יכולה לשמש נושא למחקר מאלף.
״הערבים״ אינם רוצים, כך הוא אומר. אנחנו תמיד רצינו,
אבל ״הערבים״ דחו את כל ההצעות. לא יהיה שלום עד
אשר ״הערבים״ ישנו את עמדתם. ועולה על כולם אותו
כסיל בעתון הנפוץ ביותר במדינה, שגילה כי ״כל המוסל
מים
מטורפים״ ו״כל הערבים פאשיסטים.״
מי שמקשיב לפטפוטי גן־הילדים אלה, מקבל את הרושם
כאילו ״הערבים״ הם אדם אחד, או כיתה של חיל־רגלים
הנשמעת לדבריו של מם־כף שפקודתו היא בחזקת חוק
בל יעבור. אולם כבר במכינה א׳ לומדים ש״ד,ערבים״ הם
כמה עשרות מליונים בני אדם, ששום דבר בעולם אינו
מאחד אותם, מלבד השפה׳ תרבות משותפת והשנאה לישראל.

ישנם עמים ערכיים כעדי אינטרסים שונים.
ישנם מעמדות ערכיים המנוגדים כשאיפותי-
הם. ישנן עדות דתיות יריכות, ישנן מדינות
מתחרות. שום מנהיג ערכי מאז מוחמד טרם
הצליח להכניס את כל אלה לשק אחד המסומן
כשם ״הערכים״ .ככך הצליחו כפעם הראשונה
רק מנהיגי ישראל.

ולס עסקני ישראל כלל אינם מתכוונים לכך.
\ £כשהם מדברים על ״הערבים״ ,אין הם מתכוונים חלילה
לפועל באלכסנדריה, לפלאח בחברון, לסוור בלאטאקיה, לדייג
בצור, לסוחר בקזבלאנקה, לבדואי בחג׳אז, לדולה־ד,פנינים
במוסקאת, לסוחר־הקפה בצנעה, לסטודנט בדמשק, לחייל
במוסול. הם מתכוונים אך ורק לדבר אחד: לקומץ האנשים
היושבים כיום במשרדי הממשלה בחצי תריסר בירות ערב.
אלד, הם ״הערבים״ אשר אתם מבקשים לכרות שלום.
על אלד, שופכת ממשלת ישראל, בדייקנות של שעון, שתי
הצעות־שלום בכל שלושה חדשים. ומאחר שדבר זה נמשך
כבר זה למעלה מדור שלם, אין להתפלא שהאזרח הישראלי
הממוצע מסובב בבחילה את כפתור הרדיו כאשר הצעת־השלום
השוטפת נוטפת משפתי הקריין.

אולם שום שלום עם ממשלות ערכיות אלה

המיבצע לא יביא לכלל הכרעה צבאית סופית. גם בזאת
אין שום ספק. מרכזי־הכוח האמיתיים של הערבים, בקעת־היאור
וארם־נהריים, מרכזי האוכלוסייה, מרכזי החרושת,
מרכזי החקלאות, לא ייכבשו.
אם כן — מה יהיה צפוי לנו ז
סיבוב שלישי, רביעי, חמישי.
והרי עצם הנימוק לפתיחת הסיבוב השני על־ידינו הוא
שיחסי־ד,כוחות ישתנו בהתמדה לרעתנו, לא בגלל עיסקת־נשק
זו או אחרת, אלא כתוצאה מן המצב הגיאו־פוליטי
הנתון, מגודל העמים׳ מגודל השטחים. אם כן, יהיה הסיבוב
השלישי גרוע מהשני ; והסיבוב החמישי גרוע מהרביעי.
אין זה, כשלעצמו, נימוק נגד מלחמה מונעת. אולם זה
נימוק לשאול את השאלה הבאה :

אם כן, מה הלאה?

*** אלתי שאלה זאת, פעם אחרי פעם, בשבועות
האחרונים. ניגשתי אל כל המנהיגים שאני מכבדם, שאגי
מחשיב את דעותיהם והבקיאים באותם הפרטים היסודיים
אשר הקורא הרגיל אינו יכול לדעתם.

הגעתי למסקנה עגומה מאד. אני סכור שכרגע
זה אין כמעט אדם אחד כמדינה שיש
לו תשוכה כל שהיא לשאלה המכרעת.
לא בכנסת, אותו אוסף מקרי של עסקנים מפלגתיים. לא
בממשלה, פרי החישובים הקואליציוניים. לא בצמרת המפלגות
הציוניות, לא במנגנון השלטון ושירותיו. לא בין הפוליטיקאים
הוותיקים, עמוסי המעשים והשגיאות של דור
שלם, וגם לא בין המנהיגים הצעירים המעטים שהגיעו
למרכז הבמה. אין תשובה בפי משה שרת, המתנדנד בין
בירות העולם כדי לשפוך את תחנוני הקהילה בפני הפריצים
השונים. ואם לדון על פי המעשים: גם לא בפי האדם
במדי החאקי, החי במלון הנשיא הירושלמי.
אחד האנשים הדגולים ביותר במדינה אמר לי, בדכאון
עמוק . 5אין במדינה חמשה אנשים החושבים יחד על,
שאלה זו.״

והרי כלי תשוכה לכך, אין שום טעם פוליטי
לא למעשה שנעשה אתמול, ולא למעשה
שייעשה מחר. אנחנו פועלים כמלוא המרץ.
אולם כלי תשוכה לא נגיע יותר רחוק מאשר
אותו חתול המסתוכב סביב עצמו כדי לתפוס
את זנכו.

^\ין אנו במצבו האומלל של אותו חמור אשר מת
\ £מרעב מפני שלא היה מסוגל להחליט איזו מערימות
המספוא הרבות לאכול ראשונה. אין לפנינו הברירה בין
פתרונות־פלא רבים. אנו דומים יותר לאותו טירון מפונק
שנכנס בפעם הראשונה לחדר־האוכל הפלוגתי ושאל את
את הסמל אם יש לו בחירה. .וודאי שיש,״ ענה הסמל

שליחזת שרת

(סוף בעמוד ) 16

במדינה

׳זי סוגד•?• 89 יי־ז<0

• ישראל לא תנצל את האנדרלמוסיה שהשתררה כממלכת
הירדן. אל תצפה לשום פעולה ישירה 8ו עקיפה בכיוון זה.
.גיוס כללי של אנשי-רוח וסופרים כעולם ייערך למען
ישראל. אנשים מפורסמים אלה יעוררו הי רחב בקריאה אל מצ״פון העולם
ואל ממשלות המעצמות, נוכח מצבה של ישראל, שילך ויחמיר.
.אמריקה לא תצטרף לברית בגדאד לפני פוך .1956 אם כי
שתיים מבין חמש שותפות הברית (תורכיה ועיראק) ביקשו את הצטרפותה של
אמריקה, אולם דאלם חושש להרגיז גם את מצריים וגם את ישראל. מצביאים
אמריקאיים אינם רואים ערן מעשי בהצטרפות לברית, מאחר שאמריקה קשורה
כבר ממילא עם כל השותפות (עם עיראק, פאקיסטאן ואיראן יש לה חוזים צבאיים
נפרדים, ואילו תורכיה ובריטניה חברות באמנה האטלנטית).
העם חזית עזניה
בישראל עבר המאורע מבלי לעורר שום
הד. אולם הוא נגע מאד לגורלה. על מפת
המרחב קמה המדינה הערבית העצמאית התשיעית:
סודאן״.
למראית עין היתה זאת תוספת לכוח ה־אוייב.
אך למעשה נתן המאורע הזדמנות
בלתי־חוזרת לישראל.
ג׳סטה מהדהדת. סודאן היא שכנתה

שיקול אמריקאי אחר: ממילא יתערב
הצי האמריקאי מייד בכל מקרה׳של מלחמה
עם הסובייטים במרחב, בעוד שבריטניה
לא תהיה מסוגלת להגיש שום
עזרה אמריקה אינה רוצה להרגיז את
ברית־המועצות באזור זה, צימצמה לצורך
זה את משלחתה הצבאית באיראן
למאה איש.

• להידוק היחסים בין מצריים וסוריה.
• לשיכלול העמדות הסוריות .־.איתר,
גזרה של החזית, על סמך לקח הפעולה.
״בפעם הכאה אם קיווה מישהו כי
הלחץ על בת־בריתו הצפונית תכריח את
עבד אל־נאצר לוותר על פאסיביותו ולפתוח
במלחמה נגד ישראל, טעה. עבד אל־נאצר
הסבור כי השער, אינה כשרה בשבילו למלחמה,
לא תלם כלל לעזור לישראל ולספק
לה תירוץ למלחמה מונעת. הבטוח הוא לסורים,
בהודעה נמרצת אך חסרת־תכלית :
״בפעם הבאה...״
אולי היו נמוקים משכנעים יותר לפעולה
המפוארת. אולם האזרח הישראלי, שלבו מלאה
גאווה על גבורת חייליו, לא שמע אותם.

לעומת זאת יש לצפות להצ

טרפות לוב לכרית בגדאד. בצורה
זו רוצה המלך אידריס להתגונן מפני
אפשרות של התפשטות מצרית.

.היחפים כין נחום גולדמן,
מנהיג התנועה הציונית, לבין
בי. ג׳י. ילכו ויחמירו. מלז־חן הפן
בעיני מוינאי המדינה לנציג העיקרי של
ק 1,דאלם בעולם היהודי. מאמין כי
ייתכן שלום בחסות אמו יקה אם ישראל
תוותר וויתורים, מספיקים. בשיחה
של שלוש שעות עם כן־גוריון לא הצליח
לשכנעו, אלא רק לקרר את עמדת
בי. ג׳י. כלפיו.
נשק 6000 סילוני מחכים

.קרן־האור היחידה כמצב
הקודר: ביפי יהודי הגולה
עומדים להיפתח לרווחה. בחוגי
המגבית שוררת אופטימיות גדולה לגבי
ההכנסות בחודשים הקרובים, כתוצאה
מהזדעזעות היהודי.ם באמריקה וחרדתם
לגורל ישראל.

• אין לך צורך להחליט במי־
להצביע לקונגרס הציוני. נו
הפגנה
סודאנית נגד מצרים

כח האדישות הכללית, לא ייערכו הפעם
בחירות בישראל זו הפעם הראשונה
יחולקו גם בישראל הכסאות בהסכם בין המפלגות, דבר שהיה נהוג כבר שנים
רבות בתנועות הציוניות בכל הארצות.

הזדמנות בלתי־חוזרת...

• ייגאל ידין לא ימשיך זמן רב בעיסוקים ארכיאולוגיים
כלבד.
.פרשת-כראנד שנייה תתפוצץ כקרוב מסביב לשמו של
מנהיג לוחמי גיטו וילנה, אבא קוכנר. הציבור יזדעזע כאשר יתגלה כי
קובנר, שיצא לפני סוף המלחמה לשליחות חשאית מארץ־ישרא ל, נאסר ברדתו
מן האניה באיטליה, כנראה על פי הלשנה רשמית.
• חייו של הרב שלמה רוזנברג ככנסת לא יהיו קלים. מינויו
ליושב־ראש ועדת הכנסת לחוקת, חוק ומשפט בוטל אחרי שיוסף שפרינצק הודיע
למפלגתו אולטימטיבית ״או אני או הוא״ .תפקידו הקודם כתת״שר הסעד הוחזר
לו על״ידי מפלגתו באין ברירה.

• אם אתה חובב לחם שחור, היכון לירידת טיכו.

כמויות של

חיטה פסולה נתקבלו מתורכיה, יוכנסו בשבועות הקרובים לשוק.
• אם אתה זקוק לדירה, מהר להשיגה. בשבועות הקרובים ביותר
יחול צימצום חמור בענף הבנייה, יעלו דמי המפתח ויקטן מספר הדירות בשוק.

• אם אתה גר כאחת ממושכות הדרום, צפה לכמה ימי
מתיחות. בימים הקרובים יצאו מאות מובטלים, בהדרכת מזכירי הלשכות,
יערכו סריקות בפרדסים כדי ל הוריד פועלים בלתי־מאורגנים העובדים בשכרנמוך יותר.

• עובדי המדינה אינם צריכים לחשוש לעבודותיהם הצדדיות.
אף כי נציב מנגנון־המדינה דויד רוזוליו מבקש להגדיל את שעות העבודה
של הפקידים כדי למנוע את התמסרותם לעבודות נוספות, אין סיכוי כי תכניוה
זו תתממש. רוב הפקידים, העוסקים בעבודות כאלה בניגוד לחוק, יוכלו להמשיך
ולדאוג בצורה זו לקיום הוגן.
• מבנה מסוג חדש עומד להופיע בנוף הישראלי. יהיו אלה
תאי דואר מיוחדים שיוקמו למאות בערים, בכפרים ובדרכים, יגישו שרות
טלפונים ובולים לאזרחים. בכל תא כזה יועסק עובד אחד, לרוב נכה או ישיש,
שאינו מסוגל לעבודה גופנית.

250 .פקידים בעיריית תל-אביב יוכלו להתבונן לפיטורים.
ועדה עירונית ליעול ולקימוצים הסיקה על סמן מחקי מקיף רי 100׳ מעובדי
העירית אינם מגיעים אפילו למחצית הספק־העבודה של עובד וגיל, דרשה
פיטורים מידיים של לפחות 250 מהם.

היה מגיע לעוצמד, זו לולא היתד, ההצלחה
הצבאית של הפעולה מלווה בכשלון מוחלט
בחזית ההסברה הפנימית. איש לא הבין מה
היתד, התועלת הפוליטית או הצבאית שלה,
ואילו מתנגדי הפעולה הציבו בפני הציבור
ערימה נכבדה של נזקים. לדעתם גרמה הפעולה
בין השאר :
• לסירוב האמריקאים לספק נשק־מגן
לישראל, אחרי שתחילה היתד, אצלם נכונות
לספק כמויות קטנות.
• להרחקת צרפת, המעוניינת מאד בידידות
סוריה, מישראל, אחרי שצרפת נשארה
הידידה האחרונה של המדינה.

של מצריים בעמק הנילוס. אולם אחרי פלירט
קצר עם החתן הצפוני, זרקה לו גט מצלצל.
כי שני בנייר,זוג מתפרנסים מאותו מקור:
מי הנהר. כל טיפה נוספת למצריים
פירושה טיפה אחת פחות לסודאן. כל טיפה
המרווה את צמאון הדרום אובדת למשתה
הצפון. ניגוד האינטרסים הוא קיצוני וחו

כן נפתחה לפני ישראל דרך חדשה. בשער,
שהמצרים היו עסוקים בהקמת חזית
שניה נגד צר,״ל בצפון, יכלה ישראל להקים
למצריים חזית שניה בדרום. אחרי שסודאן
החליטה על עצמאותה, בניגוד מוחלט לרצונם
המשותף של !בריטניה ומצריים, יכלה
ישראל להפגין את אהדתה בג׳טטר, מהדהדת,
להיות המדינה הראשונה בעולם שתכיר
ברפובליקה החדשה.
.ממשלת ישראל לא שמה כלל לב לאפי,
שרות זו.
הגבול הכעולוו הפנימי
יושב־ראש וועדת השרים לענייני חוץ
ובטחון, משה שפירא, שמע ;ת הידיעה במהדורת
החדשות של קול ישראל, בחצות.
שר־החוץ משה שרת קרא אותה בעתון
בחוץ־לארץ. כל שאר חברי הממשלה שמעו
על פשיטת צד,״ל על עמדות הסורים ליד
ים כנרת (העולם,הזה )948 מאחד משני מקורות
אלה.
עובדה זו גרמה השבוע למשבר שרעם
מתחת לפני האדמה. קרא במאמר ראשי עורך
הארץ׳ חבר־הכנסת הקואליציוני גרשום
שוקן :״דיקטטורה צבאית שרי הממשלה
משורות מפ״ם, אחדות־העבודה, הפרוג־רסיבים
והדתיים התכוננו לשפיך את לבם
בישיבת הממשלה.
ערימת הנזקים ייתכן שהמשבר לא
* בסודאן, הגדולה פי 120 מישראל וש עמה
גדול פי חמש מאוכלוסית ישראל, מחווים
המוסלמים דוברי־הערבית, השוכנים בצפון,
את היסוד השליט. מבחינה גזעית זהו
עם של תערובת.

שירותי הריגול של כל המדינות מגלים
עניין רב בעיסקות הנשק של גמאל עבד
אל־נאצר. אין הם עושים זאת רק מתוך
סקרנות טבעית. עליהם לספק לממשלותיה,ם
הערכות חדשות על כוחה הצבאי הנוכחי
והעתיד של מצריים, סוריה וחברותיהן.
דמות חשובה בין ראשי שירותי הריגול
בעולם הוא אלן דאלם, אחיו של שר־החיץ
האמריקאי וראש שירות־המידיעין־המרבזי, המוסד
המתאם את כל שירותי הריגול והביון
של ארצות־הברית. לפני כמה ימים מסר את
הערכתו על אספקת הנשק. לצורך זה בחר
בקהל מאזינים משובח: כינוס של מפקדיך,משטרה
העירוניים של ארצות־הברית.
מיג, טו, איל. מסקנותיו של דאלס עלולות
לזרוע תדהמה בלבבות רבים בישראל,
הן פותחית אופקים חדשים לחשבונות העתיד.
כי מסקנתו העיקרית היתד : ,יש
לברית המועצות בלבד כ־! 6000 מטוסים מסוג
נויג־ , 15 שאפשר לשלחם מיד לכל מקום
שהוא, כולל מצריים.
אחרי מלחמת־העולם השנייה עמדה תע־שית־הנשק
העולמית לפני מהפכה טכנית,
כתוצאה מהמצאות חדשות. לכל מדינה היתר,
הברירה להפסיק לפי שעה את הייצור כדי
לגבש נשק חדיש יותר, להמשיך לייצר נשק
פחות חדיש. אמריקה בחרה בדרך הראשונה,
מתוך הנחה ששום מלחמה לא תפרוץ בקרוב.
ברית־!־,מועצות בתרה בדרך השנייה,
ייצרה כמויות גדולות של סוגי־נשק שהפכו
בינתיים מיושנים והוצאו מכלל שימוש בצבא
הסובייטי. ביניהם: כמה סוגים של שריונים
ומטוסים, כמו מטוס־הקרב נזיג־ , 15 מפ־ציץ־לטווח-ארוך
טו־ ,4מפציץ־ר,סילון הקל
איל־. 28
בשעה שטאנקים ומטוסים הרבה יותר חדישים
זורמים מן הסרט הנע במפעלים ה סובייטיים,
נתעוררה בממשלת הסובייטית
השאלה מה לעשות בכמויות האדירות של
הנשק המיושן. ההחלטה, שנתקבלה לדעת
דאלס: לספק אותן למדינות שונות כמו
מצריים, כדי לגרום צרות לאמריקאים.
״ פ עו להנגדית ״ .דאלס לא שכח להוי
סיף עוקץ, הזכיר פרשה בעלת מוסר־השכל :
המטען הראשון מסוג זה סופק ב־ 1954 על-
ידי צ׳כוסלובקיה לממשלת גואטמלה, באניה

הארץ
מן המטרונית הכבודה שנראתה כשק
קמח שחור וער לצעירה הטמירה (העולם
הזה).
ישי קרן, עפולה
שנראתה כשק קמח שקוף.
לפתע נפלט כנור והשומר ...נהרג בו
במקוממעריב).
שולמית ילין, תל־אביב
כשאלוהים רוצה — יורה גם פסנתר.

העולם הזה 949

|!לפהם ,״דבר שעורר את העם הגואטמלי
לפעולה נגדית.״

מפלגות
שת• גדות לימין
תנועת החרות רוצה להרחיב את גבו לות
המדינה ולכוננה על שתי גדות הירדן.
על כן טוענים יריביה כי היא תנועה אימפריאליסטית.
השבוע הוכיחה התנועה׳ כי
האימפריאליזם, ממש כמו הצדקה, מתחיל בבית.
כתב
מנחם בגין, מנהיג סיעת החרות בת
15 הצירים בכנסת, לפרץ ברנשטיין, השולט
על 13 צירים :״הריני מתכבד להציע
לאדוני לפתוח בשיחות׳ כדי לברר אם קיימת
אפשרות להביא לידי איחודן של שתי המפלגות...״
הצ״כים
חששו כי אנשי חרות, הסרים למשמעת
מנהיגם והמגובשים מבחינה פוליטית,
יהיו הגרעין המכריע בכל מפלגה מאוחדת,
לא גילו נכונות רבה לערוך את הסימפוזיון
המבוקש. אולם מבחינה אחרת
היה מכתבו של מפקד אצ״ל לשעבר טכסיס
מחוכם מאד: הוא יעשה רושם על בוחרים
רבים. כי סיעה מלוכדת, בעלת 28
חברים, תהיה עד אין שעור חזקה יותר מכל
מפלגה אחרת בכנסת, מלבד מפא״י, תתן
בסיס המוני לימין.
חלם אחד מעסקני חרות :״ההמונים שלנו
והכסף של הציונים־הכלליים, זה כוח !״
אולם הסיכויים של חרות לכבוש את שתי
גדות הימין בכנסת היו קלושים.
התישבות קרב באחוז
ישיבת הממשלה ביום ראשון בשבוע שעבר
נמשכה למעלה מן הרגיל. שר האוצר
לוי אשכול הרצה, בלשונו השוטפת והמת־קפצת,
על תכניתה הכלכלית של הממשלה
לארבע השנים הקרובות, שאותה קרא מתוך
תיק עבר״ נדמה היה כי לעולם לא
יגיע לסיום דבריו. סימני שיעמום נברו על
פני השרים שהרבו לצייר כעפרונותיהם צורות
גיאומטריות שונות וציורים סוריאליסטיים
על גליונות הנייר הלבן שהיה מונח

גוריון הבטיח לשלוח למחרת היום את שליחו
האישי, נחמיה ארגוב, למקום הצרה.
אותה שעה עסקה חוליית־שוטרים ממגדל
אשקלון בביצוע מאסרים בין תושבי אחוזם,
יוצאי־מארוקו. רבים מן הנעצרים, שהועברו
במכונית־השיטור הירוקה, היו פצועים
וחבושים.
הקרב שהתחולל באחוזם, ליד צומת פלוגות,
היד, אופייני להתיישבות העולים החדשים,
המבוססת על מסחר בנשמות. כי מו שב
אחוזם שייך לעובד־ר,ציוני, אולם שוכן
באזור הנתון תחת מ?צר, אזורית של הפועל
המזרחי. בהדרגה סטה רוב אנשי המקום,
שהם דתיים, ממרות מפלגתם החילונית, דרש
כי יוקם במושב ב״ת־ספר דתי, לכך התנגד
ועד המושב, הכפוף למפלגתו.
שקודם יהרגו קצת. אולם מושב
ישראלי שייך למפלגה, כשם שכפר בימי-
הביניים היה שייך לאביר. העובד הציוני
ביקש לתקן את המצב, מצא תרופה: להעביר
למקום 15 משפחות נוספות, הנאמנות
לו, להחזיר לעצמו בצורה זו את הרוב במקום.
כשהגיעו מכוניות־המשא, נפתח הקרב.
אבידות 32 :פצועים.
המשטרה הופיעה באיחור. טוענים הדתיים:
כשנמסר על התגרה למשטרה במגי
דל־אשקלון, העיר אחד השוטרים ״שקודם
יהרגו קצת זה את זה, אחר כך נבוא !״ אולם
כשהופיעה, עשתה המשטרה עבודה שלמה:
היא לקחה ממזכיר המושב את רשי־מת
מתנגדיו הדתיים, אסרה את כולם.
ספרות המהדורה השבע־עשרה
שיירה של זקנים נשענים על מקלות,
מכורבלים במעילים וס דרים חמים, נכנסה
לאולש המרכז־לחינוך התל־אביבי. היו אלה
חברי אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל,
יהודים יקרים שחלק מהם חיברו אי
פעם ספר או שניים על יהודונים ופריצים,
כליזמרים ואידישע מאמעם. השאר לא עשו
גש זאת, חיברו לעצמם תואר סופר וחשו
עצמם כאלה שבע־עשרה פעם בחייהם, כלומר,
אחת לשנה, בועידה של אגודת־הסופ־רים
״אלמלא
מספר הצעירים המסתובבים כאן,״

הסתדרות הכללית, ניגשו הסופרים לפרק
העיקרי של המאורע: דיון בהעלאת קרן
הסופר ושכרו.
הסוף־הטוב של קובץ הנאומים שדמה
למהדורה נוספת ובלתי מתוקנת: החלטה
לקבוע קרן פנסיה למזכיר האגודה מזה
25 שנה, אברהם ברוידס.
פרסים מדריך הטלפון
הפרסים לפי ספר
מכבר ש״י עגנון.
ספר־טלפונים ישפרסים
ספרותיים,

״יבוא יום ויחלקו את
הטלפונים ניבא לא
השבוע נסתבר שמלבד
נו עוד מדריך לחלוקת
לא פחות מוזר.
הפעם באה ההודעה על מתן פרס ביאליק
במפתיע. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה
מיהרה וועדת־פרם להודיע מראש מי חתך
הפרם. הדבר אירע בדיוק 24 שעות אחריי
שחבר היעדר, קרא במדור תצפית של העולם
הזה ( )948 כי משה שמיר יסרב לקבלו.
החתן המיועד: משה שמיר.
שישיתהמקרים. היתד, סיבה לחיפזון.
הוועדה ביקשה להעמיד את שמיר ב־
׳מבוכה ולפני עובדה מוגמרת, להכריחו לקבל
את הפרם. כי החתן־בעל־כורחו רמז
מראש על התנגדותו, כמחאה על הקיפוח
השיטתי של אברהם שלונסקי, אויב אגו דת
הסופרים. יתכן שהיתר, לשמיר סיבר,
שניה: הוא קיווה לקבל את פרס ישראל,
הגדול פי שניים ( 1000ל״י) ,חשש בצדק
כי הפרס הקטן ידחה את הגדול יותר.
לא נהוג לתת שני פרסים אלה על אותה
יצירה.
אולם הוא לא היד, היהיד שעשה חש בון
פשוט זה. אגודת הסופרים ביקשה להוציא
את שמיר מחשבון פרם ישראל כדי ליעדו
לחברה הוותיק, חתנו ומתרגמו של ש־לום־עליכם,
יצחק דוב ברקוביץ, שכבר
קיבל השבוע פרם אחר על יצירה אחרת.

פסח שמיר עדיין על שתי הסעיפים,
עמד לפני סופר אחר, חיים הזז ד,מזו־קן־לשעבר,
רק סעיף אחד: לגבות את הפרם
בסך 5000ל״י של מערכת דבר.
הזז, איש דבר נאמן, זכה לפרס זה, כפי
שהודיעו השופטים, לגמרי במקרה. התחרות
היתד, אנונימית. שופטי־הפרס, כולם
חברים וותיקים של הזז עצמו, לא ניחשו
כלל מי כתב את היצירה שנבחרה על־ידם
— דלתות הנחושת.
דלתות הפרס נפתחו לפני הזז לרווחה.

משפט

פיו יקום ״דבר״

חתן־פרס משה שמיר ואשתו צביה
...שלא על מנת לקבל פרס
לפניהם. משועמם יותר מכולם נראה ראש
הממשלה.
בכיסו של בי. ג׳י. כבר היתה אותה שעה
מוכנה תוכנית הפשיטה לחוף הכנרת, אותה
שמר בסוד מפני חבריו בממשלה (ראה לעיל)
.הישיבה נמשכה גם בשעות אחרי־הצהרים,
ועם שקיעת השמש הזכיר שר הד תות
שיש להדליק נרות חנוכה. שר הדואר
הממושקף העלה ׳חיוך על פניו הרחבים,
התנדב לברך. הממשלה קמה על רגליה
ושמעה את הברכות מפי שר הדואר, שהדליק
שלושה נרות בפמוט נחושת עתיק הניצב
בפינה בחדר הישיבות של הממשלה. א־חר־כך
המשיך שר האוצר בהקראת המספרים
האסטרונומיים מתוך התיק העבה.
פתקל כי. ג׳י. לפתע נפתחה הדלת.
מעטפה קטנה נמסרה לשרים הדתיים, שהסמיקו
בשעת קריאת תוכנה. החלה חליפת
פתקים בין השרים הדתיים ובין בי. ג׳י ,.עד
שזה הפסיק את שטף מספריו של אשכול,
הודיע שח״כ הפועל־המזרחי מיכאל חזני
מסר על התפרעויות במושב אחוזם. בן־

העולם הזה 949

נאנח עורכו הספרותי של עודן יומי ,״הייתי
בטוח שאני נמצא בכינוס של יוצא,
אודיסה בישראל 1״ בין הצעירים: משה
שמיר, שני״ המגדים (אהרן ומתי) וחיים
גורי, שבעטו בשעתו באגודה בהשראת
אברהם שלונסקי, החליטו בינתיים כי הגיעה
סוף־סוף גם שעתם ליהנות מן הפרסים ה מחולקים
בשפע בהשפעת האגודה (ראה
להלן).
ליריקה פרוזאית. פניו של המשורר
אברהם ברוידס, עקבו אחרי הדיון בחרדה.
על הבמה דובר על הרמת המוסר הלאומי.
אולם ברוידס ידע כי למחרת היום
ירדו הסופרים לנושאים פרוזאיים יותר.
הוא לא טעה. אחרי שכתבו דף חדש
בספר המליצות הציוניות ודחו הצעה אחת
בלתי קוסמת של יהושע (עיר קסומה)
בר־יוסף ואנדה (אחת) עמיר להצטרף ל•
זעק דוד שמעוני בקול שהזכיר במקצת
את יצירתו יובל העגלונים :״הכסנדלר
או ברזלן ייחשב הסופר בישראל?״

הידיעה הקטנה בדבר לא עוררה הד רב.
בשעת לילד, מאוחרת, נאמר בידיעה, עת
נערך במועדון ההסתדרות בשייך־מוניס נשף
חנוכה, התנפלו שלושה בריונים, מפעילי
חירות במקום, על חמישים החוגגים, ניתקו
להם את החשמל והשביתו את שמחתם
בחג האורים. רק נס הוא שהציל את נפשם
של הרבים במאבקם נגד המעטים.
השבוע, כשהועמדו שלושת החשודים בפני
שופט השלום התל־אביבי רחב־המצח
יהודה טרייביש להארכת מעצרם ניתנה להם
ההזדמנות להסביר כיצד התרחש הנס. התייפח
דוד שעיב ( )17 כשעינו חבושה :״אנחנו
גרים בבית שמעליו נמצא מועדון ההסתדרות,
כל יום עושים נשפים עד אחת בלילה,
ורוקדים לנו על הראש, לא נותנים
לישון, בשביל שאנחנו חירות והם
מפא״י. עליתי פעם למעלה ובקשתי שיתנו
לישון לאמי שלי החולה, אז התנפלו
עלי והתחילו להרביץ״.
המשטרה לא השתכנעה מרצון־ד,מנוחה של
הדיירים, עצרה את דוד ואחיו כמפירי הסדר,
דרשה מהשופט לעצרם לחמשה עשר
יום נוספים להשלמת החקירה — נראה שהיתר,
זאת חקירה מסובכת מאד.
עשרה אחוז אמת. טען דב מילמן,
הפרקליט החירותי בעל הזקן הקצרצר :
״המשטרה כבר היתד, מוכנה לשחרר אותם,
אבל פתאום הופיעו במשטרה מזכיר
מפא״י בשייך־מוניס, ורכז השכונות של
מפא״י, לשיחת רעים עם קצין המשטרה.
דקה לאחר מכן הביע הקצין את סירובו
לשחרור השלושה בטענה שד,ש מטילים
אימה על שכניהם.״
אולם גם השופט לא הושפע ביותר מדברי
העצורים, הסביר :״אפילו אם רק

נ סה עוד הי 8ם

* בפעם שעברה נדחה מתן הפרס כנועם
לשנה, כתוצאה מהחלטת הועדה להעדיף
את אורי צבי (רחובות הנהר) גרינברג
על שלונסקי.

במדי]ו.
עשרה אחוז מימה שכתוב בעתון זה אמת,
מגיע לחשודים מעצר.״ רק זאב נאואי () 15
שוחרר בערבות, למרות האימה הנוראה
שהוא מטיל על שייך־מונים.
כשנשאל כבוד השופט באיזה עתון קרא
על התיגרה, שמר על האובייקטיביות, סירב
לנקוב בשמו.

מכשפה באשקלון
החיים באשקלון משעממים. פעם, במלון
מלך על ישראל, וסנהדרין שפטה את
העב, היה גם באשקלון שמח. האגדה מספרת
כי בתקופת מלכותו של אלכסנדר
ינאי, שעשעו את אשקלון שמונים מכשפות
ששכנו במערה. מאז הרג ראש הסנהדרין
את אותם היצורים מקלקלי העולם, הפכו
החיים למשעממים. כיום אין מלך׳ אין
סנהדרין ומשמונים המכשפות באשקלון שרדה
אולי אחת בלבד.
,אני לא מכשפה ניענעה סעידה חיים
( )66 בראשה הצבוע אדום בבית־המשפט הרחובותי,
,אני רק רואה מזלות של בני
אדם.״ שמעון מצליח ( )23 צעיר רזה במכנסי,
דאנגריז דהויים לא קיבל את טענתה , :היא
מכשפה, וכתוב בתורה• :מכשפה לא תהיה !״
מה שהביא את שמעון לפסק־דין כה חמור
היתד, העובדה שלמרות השם המצליח, לא
הצליח ביותר להסתדר עם נשים .״היא
קיללה אותי שלא אתחתן אף פעם, וכל
הבחורות עזבו אותי 1״
מאורעות מצלצלים. לשמעון היה נעלה
מכל ספק כי לא פניו המצולקות גם
לא התקופה בה בילה בכלא באשמת אונס,
הן שימנעו ממנו ידידות נערות. האשם היה
בסעידה. הזקנה ניבאה לו באחד הימים

את עתידו. בין שאר התענוגות שחיכו לו
לפי מה שקראה בכף ידו ובקלפים היתד,
גם מיתה בגיל ארבעים ושמונה. מובן
שמצליח לא הסכים לסיים את שירת חייו
בגיל כה צעיר. במקום לשלם לזקנה את שכרה
במצלצלים סטר לד, כמה סטירות מצלצלות,
בתוספת צלצול של רהיטים מנופצים.
סעידה החזירה לו את העודף בצורה
דומה, קללה מצלצלת שפרושה העדין
הוא: הינזרות מנשים לכל החיים.
בסיום הבירור המשפטי נוכח ׳מצליח
כי סעידה אינה מכשפה ואפילו לנחש גורלות
אינה יודעת. היא לא קראה כלל בקלפים
כי הוא עומד לשבת בכלא שלושה
חדשים.

דרכי חיים
פרם היה דוילסון
,וידבר אחאב אל נבות לאחר :
תנה לי את כרמן ...כי הוא קרוב
אצל ביתי ואתנה לך תחתיו כרם
טוב ממנו ...ויאמר נבות אל אח־אב:
חלילה לי מאדני מתתי את
נחלת אבותי לך ...ויעדהו אנשי ה־בליעל
את נכות נגד העם ויוציאוהו
מחוץ לעיר ויסקלוהו באבנים וימת.״
אחאב
המודרני אינו מלך, אם גם רכושו
והשפעתו עולים אפילו על אלה של אחאב
המקורי. אין הוא אדם כלל. הוא ספק ארגון
ספק ממלכה — הסתדרות העובדים. אולם
אותה השאיפה שהניעה את אחאב לחמוד
דוקא את כרם שכנו נבות, היא שהניעה

שמות כ״ב.17 ,

מוביל זיפזיף וילכו! (מרכז) כלב תל־אכיב*
,ויסקלוהו באבנים...״
את האימפריה הגדולה של הסתדרות העובדים
לרצות דוקא במגרשו הקטן של אליהו
שלום וילסון (.)75
במקום בו עומדים כיום בתל־אביב בנייני
הנוער העובד ובית־ד,חינוך התיכון, ד,מאפילים
על צריף עץ דל מוקף ערימות גרוטאות
ברחוב רבנו תם, השתרע לפני שלושים
שנה כרם ענבים של אחד ערבי, שייך
הינאואי. כרם זה, כמגרשים ערביים אחרים
בסביבות רחוב המלך ג׳ורג׳ ,עמד כעצם
בגרונה של תל־אביב המתפתחת. הערבים
סרבו למכור את מגרשיהם ליהודים בכל
מחיר.
חלוץ הגמלים. יום אחד נמכר כרם
הינאואי. לא לעירייה, גם לא לחברות הפיתוח
היהודיות שניסו לרכשו, אלא לשכן
יהודי בשם אליהו וילסון, מוביל זיפזיף,
שגמליו עשו שמות בענבי הכרם. השייך

יו והי נערה ישראלית אלמונית.
| המצלמה לכדה אותה במקרה, באסיפה
של תנועות־נוער. מה מסתתר מאחורי פנים
אלה של צברית צעירה — אוילו שאיפות,
אילו תקוות, אילו תכונות 7
האמנם הצעירה הישראלית הטיפוסית היא
זו החולמת על נסיעה לפאריס 7האמנם
היא רואה את הגשמת כל מאוייה בתצוגת־איברים
בינלאומית במיאמי־ביץ׳ 7

,העולם הזה״ משוכנע כי אין הדבר
כך. החן המלבב של הנערה
הישראלית, הרחוק בל כך מן היופי
החלול של בוכות הוליווד ! האופי
הפשוט והטבעי של הצברית, שהוא
פרי נוף הארץ -בל אלה לא
אבדו, אם כי הוסתרו, אולי, על-ידי
האופנה הצעקנית של ספסרי הרעל,
מנפנפי כרטיסי־הנסיעות לפאריס
ולפלורידה.

בשבוע הבא יפתח, העולם הזה״ במיבצע
מיוחד במינו, שתפקידו לחשוף את האופי
האמיתי של הנערה הישראלית. לא תהיה
זאת תחרות־יופי מן הסוג הפסול, ולא יהיה:
ליו נל קשר עם זיפתון זר זה או אחר׳.
יהיה זה ׳מיבצע מרוכז, בו ישתפו פעולה
מיטב יוצרי הסגנון הישראלי בכל השטחים,
שיבקש לשים מחדש את הדגש על היפה
והחיובי בלב הצעירה הישראלית.

צברית ׳56

הערבי ניסה להיפטר מצרת הגמלים באמצעות
משפטים, נואש מדרך זו, ניאות למכור
את אדמתו לוילטון בלבד. לזה לא היו
האמצעים לרכוש שטח כה גדול.
הוא קנה את האדמה עבור חברת. גאולה״
בראשה עמד אז בצלאל יפה. כתמורה קיבל
חלק מהשטח. כיהודי מאמין, ראה וילסון
בקבלת הקרקע את התגשמות כל שאיפותיו
הציוניות. בעל בית־ד,חרושת לסבון בפולין
לשעבר, שהיגר ללונדון והקים בה בית־חרושת
לעניבות, עלה לארץ בשנת 1919
מתוך תקוה לרכוש בה חלקת אדמה ולהתנחל
בד -עד היום שמור עמו פתק בכתב
ידו של זאב ז׳בוטינטקי המבקש :
.לעזור לאדון וילטון ולמצוא לו איש מומחה
בעניני פרקמסיא על מנת להתיעץ עמו ב־עניני
גלנטריה.״
הפורעים הערביים של שנת 1921 לא התחשבו
ביותר בהמלצה זו, העלו באש את
חנותו במנשיה. .הייתי מיואש וחסר תקווה,
עד שהתחלתי לספק חול וזיפזיף ל־בניני
תל־אבי׳ב באמצעות גמלים, .הייתי היהודי
הראשון בעל הגמלים בארץ־ישראל,״
כתב וילטון במכתב גלוי ששלח בשנת 1929
למנהיגי הישוב. .אבל מיד קמו עלי עסקני
הסתדרות הפועלים להציק לי בדרישה כי עלי
להסתדר עם פועלי בקואופרטיב. הוכרחתי
לעזוב את עבודתי.״
זכות מוסרית. אחאב לטש את עיניו
לא רק אל גמליו של וילטון, כי אם גם אל
מגרשו. ההסתדרות קבלה מגרש בקרבת גן־
מאיר להקים עליו בניין לבית־חינוך ולנוער
העובד, ראתה כזכות מוסרית להקים כמה
ממבניה על מגרשיו של וילסון. בשעתו התפתחה
מכך שערוריה שהסעירה במשך שנים
את עתונות הארץ ואף אישים שונים ברחבי
העולם אליהם שיגר וילסון מכתבי
תלונה.
.בבית־החינוך׳ שבניינו לא נגמר, נוספו
כיתות חדשות ואין ביכולתנו להסיר את
הצריפים,״ תרץ זבר את הגזלה. רק בהתערבותה
של ממשלת בריטניה, שוילסון היה
נתינה, הורדו הצריפים מעל המגרש, אחרי
עשר שנות דיור ללא תשלום. בהחלטה חגיגית
של מועצת עיריית תל־אביב, משנת
1940 הובטח להחזיר לוילסון מגרש אחר
תמורת חלק ממגרשו עליו נבנה בית הנוער־העובד.
עד היום לא קיבל הישיש את המגרש.

רוצים כמותי הרעש סביב פרשת
וילסון דעך. הזקן, שיבלת גדולה צמחה
בראשו, נואש מהתמודדות עם הסתדרות
העובדים. בניו עזבו אותו, והוא מתפרנס מכספי
חלק המגרש שמכר. אולם אחאב הגדול
טרם נואש מתשוקתו למגרשו של
וילטון. האמצעים שבחר לכך היו דומים
במידה מסויימת לדרך בה בחרה איזבל,
אשת אחאב, לחיסול נ בו ת: סיקול באבנים.
מדי
בוקר בבוקר רוגמים ילדי בית־ד,חינוך
את צריפו של וילסון באבנים וקורות־עץ,
פורצים בגדרו, מפזרים גרוטאותיו. מדי
היתקלם בישיש עצמו, אין הם נרתעים מלידות
בו אבנים. המשטרה עומדת חדלת
אונים נוכח התגרות זו. כל זמן שלא נגרמה
לו חבלה גופנית רצינית, אין היא יכולה
לעשות מאומה.
השבוע נסגר וילסון מאחורי תריסים מפחד
הסקילה באבנים, סיכם את מצבו במילים
נוגות :״הם יודעים שאני זקן וקיצי
קרוב. הם רוצים להחיש את מותי בכדי
לזכות במגרש.״
ברחוב המלך ג׳ורג /בשנת 1924
העולם הזה 949

דו״ח ע

סוריה דו״ח על סוריה דו״ח על סוריה דו״ח על סוריה דו״ח על

ההרה השניה במקרה של מלחמה בררום :

(ראה שער{
ו ^ שכועשעבר באו נציגיה של מדינת ישראל במגע הדוק מאד עם הנציגים המוסמכים
4של הרפובליקה הסורית• הפגישה נתקיימה על גדות ים כנרת. והיא נמשכה כמה שעות.
בשעה שלוש בבוקר הופסק המגע מבלי לקבוע מועד לפגישה נוספת.
פגישה קרבית זו בין חיילי שני הצבאות היתד. למעשה המגע הרציני הראשון בין שתי
המדינות השכנות מזה שנים. היא הזכיר לאזרחי ישראל כי הגבול הסורי קרוב מאד, וכי
כל הנעשה מאחורי גבול זה עלול להטביע את חותמו על חייהם הפרטיים שלהם.
היתר. זאת התראה בעיתה. כי לאזרח הישראלי הממוצע אין שום מושג על המתרחש מעבר
לרכס הראשון המשקיף על הירדן. טבריה קרובה יותר לדמשק מאשר לתל־אביב, אר אלפי
קילומטרים של אדישות וחוסר־ידיעה מפרידים בין שתי הערים. השידורים ההיתוליים־בעל־כרחם
של קול דמשק הם הקשר היחיד אל ארץ הצפון. לו שכנר, מעבר להרי חושך, במקום מעבר
להרי הבשן, לא יכלה לעניין פחות את האדם הישראלי, העלול להיקרא בכל שעה לשפוך את
דמו בדרך לדמשק.

ן* וסרזה של עניין וידיעה בארץ הצפון מתנקם קשות במדינת ישראל. כי אין שום מדינה
( ( ערבית בה יש סיכויים רבים יותר לחתירה ישראלית מבפנים, כפי שיש בסוריה.
תועמלני הליגה הערבית רגילים לצייר
את סוריה בדמות נערה צעירה ושופעת־בריאות,
המנפנפת בדגל הירוק־לבן־שחור
בעל שלושת הכובבים האדומים (ראה
שער) .אולם לעיני המציאות חסרת־הרח־מים
נראית סוריה אחרת לגמרי! מדינה׳
זקנה ונחשלת, מסוכסכת מבפנים, בעלת
אחד המשטרים הרקובים ביותר בעולם.

הערבי כולו.
רקבון פנימי זה עומד בסתירה חותכת
לשאיפות העם והנוער׳ שלמדו בבתי־ה־ספר
כי דמשק היתה מרכז העולם המוסלמי
בימי פריחתו, וכי מסוריה יצאה
התורה של האחדות הלאומית הכלל־ער־בית.
שאיפות־פז ומציאות־חושך — אלה

שני הקטבים של המדינה, הטוענת עד
היום רשמית כי גם הלבנון, גם ישראל
וגם הירדן הן חלקים בלתי־נפרדים של
המולדת הסורית.

כולם נמצאים שם, מלבד שליחיה של מדינת ישראל. כי מדינה זו, שהיא קרובה
כדי נסיעת שעתיים לדמשק, היא היחידה שאין לה, כפי הנראה, שום עניין במתרחש בעיר זו.
ן * תוצאה הבלתי־נמנעת ברורה כיום לכל: גמאל עבד אל־נאצר הצליח לפתוח חזית
| 1שניר. נגד ישראל. אם לא תתחולל בינתיים הפיכה נוספת בדמשק, אין שום ספק שחיילי
צד,״ל יצטרכו להגן בכוח הנשק על הגבול הצפוני בכל מקרה שהאומה תילחם על קיומה
בחזית עזה וסיני.
מאחר שישראל לא מצאה שום מעבר־סתר לתוך מיבצר האוייב, אין לה ברירה אלא להלום
בחומותיה מבחוץ. הנשק שהופעל נגד המוצבים הסוריים על גדות הכנרת היר, רב יותר מאשר
אותם ״עשרים הרובים״ הדרושים, כביכול׳ כדי לחולל הפיכה בפנים המדינה. הוא גם הביא
פחות תועלת. הוא לא שינה את האיבה הקיצונית של הסורים נגד ישראל, לא הרחיק אותם
מבריתם עם הקצין הצעיר בקאהיר.
בארץ אשר בה הפכה ההפכנות לספורט לאומי, משמשת ישראל כיום כוור־המישחק של
כל המחנות ! של ידידי מצריים השולטים עתה בדמשק, של הסוכנים האנגלדאמריקאיים המנסים
לצרפה לברית בגדאד, של המפלגה הפאשיסטית המבקשת להקים ״סוריה רבתי״ מבאר־שבע
עד מוסול ובצרה, של השליחים ההאשמיים המבקשים לאחד את הסהרון הפורה בחסות בגדאד.

* * תיחותפנימית זו פותחת אופ־קים
רחבים לפעולה — לו היתד,
ישראל מוכשרת לכך.
לפני שלוש שנים הצהיר קצין מצרי
גבוה בלעג לפני עתונאים ששאלו לדעתו
על ההפיכה הצבאית (האחרונה דאז) בסוריה
:״בל מי שיכול להפעיל 20 רובים
בסוריה יכול לחולל שם מהפכה ! ״
הדיקטטור הסורי (דאז) הכחיש זאת
בתוקף, גרם לתקרית בינלאומית בין
שתי המדינות׳ דרש התנצלות רשמית.
אולם ראשי השרותים החשאיים בבירות
כל המעצמות המעוניינות במרחב חייכו
לעצמם בשקט. אין כמעט היש מביניהם
שלא חולל הפיכה בדמשק.
הצרפתים בחשו בקלחת הסורית, בלי
הצלחה רבה, משך דור שלם. האנגלים
חוללו בשעתו את המרד הדרוזי הגדול,
את ההפיכה של חינאווי ואת ההפיכה
שהפילה את שישקלי. סוכנים אמריקאיים׳
סובייטיים ומצריים נפגשים כיום ברחו בות
דמשק ומברכים איש את רעהו באדיבות.

* ה קירה כאשר תהליך זה מגיע
( *ן לשיאו ההגיוני ז השבוע היתד. לאזרחי
ישראל הזדמנות מצויינת לראות
זאת במרחק של כמה מאות מטרים ממין
הכנסת: מעבר לחומות העיר העתיקה.
חצי
תריסר מעצמות, עולמיות ומרח־ביות,
נלחמו על נפשה של ירדן. טאנקים
הוחשו לערים כדי לדכא מהומות, לגיונרים
חסמו את הדרכים, קצינים סולקו׳
ממשלוח התחלפו.
גנראל אנגלי הגיע לעמאן, דרש מירון
להצטרף לברית בגדאד. הוא הבטיח
תמורה מיידית: הצבא העיראקי יעבור
לגבול ישראל, יציב עמדות־קבע במרחק
של עשרים קילומטרים מתל־אביב. נגד
מכירו־,־כללית זו של שרידי העצמאות
הלאומית התיצבו קציני הלגיון הערביים,
שביקשו לצרף את ירדן למחנה המצרי.
גם להם היה נימוק משכנע ! במקרה זה
יצטרף הצבא הירדני לפיקוד האחיד ה״
מצרי־הסורי, כך שבכל מקרה של מלחמה
תיפתח המערכה מיד בכל שלוש החזיתות
של ישראל.
סוריה, ר,שותפת השלישית בחשבון זה
לא טמנה את ידה בצלחת. השבוע אישר
הפרלמנט הסורי חוק המכפיל את תקופת
שרות־החובה בצבא משנה אחת לשנתיים.

השטח 171 :אלף קילומטר מרובע, למעלה
משמונה פעמים שטח מדינת ישראל.
האוכלוסיה: ארבעה מיליון, מהם ־827
מוסלמים ,־ 147 נוצרים 37 , ,דרוזים. ב תון אוב־לוסיה
זו נכללים נ־ 50 אלף פליטים פלסטינאייס.
ערים: הבירה, דמשק, בעלת אוכלוסיה של 420
אלף תושבים. חלב, בירת הצפון, בעלת אוכלוסיה
של חצי מיליון תושבים.
צנור -נפט 420 :קילומטר של צנור הנפט ססעודיה
לים התיכון מונחים בתוך סוריה.

^ •3ל ישראל להתרגל למחשבה כי
י> לכל גבול יש שני צדדים, וכי לא רק
מצד זה של הגבול, או על הגבול עצמו,
אפשר לפעול.
על כן חייב האזרח הישראלי המשכיל
לדעת במה המדובר, להכיר את הארץ
אשר מעבר לגבול הצפוני, את תושביה,
את תרבותה, את תולדותיה ואת מצבה
כיום.
בעמודים אלה מגיש לו העולם הזה
דו״ח מפורט ראשון, המבוסם על מקורות
ערביים ועל עדותם של אנשים שביקרו
בסוריה בחדשים האחרונים.

ההיסטוריה: רב התנועה הלאומית הערבית
סוריה היתה קרגנם הראשון של שבטי ערם המוסלמיים. מיד לאחר מות
הנביא מוחמר, בשנת ,836 הוביל מצביאו הגדול האלד איבן אל ואליד
את הערבים במסע כיבושים צפונה, אל ארצות הים. בל,רב גדול על
גדות הירמוק חיסל אל־ואליד את צבא בינץ, שליטת סוריה. כעבור 25
שנה היתה כבר דמשק לבירת העולם המוסלמי, מושלה נבחר לכליף

התנערות ערביים עיריר
משכילים שחלמו על ייסוד ו1דינה ערבית מאוחדת. הם עדיין
לא חלמו על עצמאות, תבעו רק את פיצול השלטון המרכזי
התורכי, החלפתו בפדרציה של עמים בתוך האימפריה
העותומנית. רוב המשתתפים בפגישה זי היו סורים.

קרבת ; לבר
0 1ש ק
^ 1 1 1
עד שיחדור ארץ-
ישראל. באוקטובר 1918 נכנסו המורדים לדמשק, יחד פס
הגדודים של גנרל אלנבי. שם הכריזו על עצמאותם, בחרו
באמיר פייסל בן חוסיין כמלכס. הס סמכו על הבטחותיה
כל־ערבית. מדינה בתקנות האמינו אנגליה.

הצעיריס<הצ המי

שולהבים לפעול,
פרצה מלחמת העולם הראשונה. הם ראו בה הזדמנות ללחוץ
עד התורכים. אחמד ג׳מאל באשא, המושל התורכי, סבר
אחרת: הוא אסר מאות תושבים, תלה עשרות מהם בכיכרות
הערים. העולם הערבי כולו נדהם ממעשי זוועה אלה.

להתנקם. הס^הח־
1 3 1 0
1 1 0
ליטו כי על העם
הערבי כולו לקום נגד התורכים. שליחים מומשק פנו
לשריף חוסיין, שליט עיר הקודש מכה. שם הונחו התוכניות
למרד הערבי הגדול, שנועד לעוור לצבא האנגלי לכבוש את
המתנדבים היו סורים. כמחצית המרחב מתורכיה.

וצרפת, נכללה
סוריה בתחום השפעתם של הצרפתים. צבא צרפתי התקדם
לעבר דמשק, הביס את לוחמי פייסל בראשותו של יוסף אל־עזמה.
הקרב היה קצר, אל־עזמה נפל, הפך גיבורה
חוסלה. הסורית הממלכה
סוריה. של הלאומי

עללירתל דינ ה
1 0 0

גדולה,
ערבית

השלימו עם הכיבוש הצרפתי. ב־ 925ו התמרדו הדרוזים,
ליכדו סביבם את שאר התושבים. הקרבות נמשכו שנתיים.
המורדים השתלמו על דמשק. שהופגזה קשות על־יד׳ הצרפתים.
המרד נפסק רק אחרי שהצרפתים הבטיחו להתפשר.

מותו שר גיבור ״

החלה תקופת הבטחות והפרתן. במלחמת
העולם השניה הצטרף המושל הצרפתי
לממשלת ווישי, גרס לכיבוש סוריה על־ידי
האנגלים ב־ 94-1ו. צדפת החופשית הבטיחה עצמאות לסוריה, אך לא קיימה הבטחתה. שוב
פרץ מרד. הצבא הבריטי התערב, אילץ את צרפת לפנות את סוריה. באפריל 1946 תם הכיבוש.

נקמת צ 1פת

האיסלאם. משם התפשטו הכובשים עד אשר כיסתה קיסרות דמשק
יבשות שלמות -מספרד במערב ועד לגבולות סין במזרח. מאז ירדה
גדולתה של סוריה, היא נכבשה שוב ושוב• אף תמיד חלמו מלומדיה
ומנהיגיה על עצמם כעל לב העולם הערבי. כ 1516-כבשו העותומנים את
סוריה והם החזיקו בכיבוש זה עד מלחמת העולם הראשונה.

עזלים

!יו ר די ם

העצמאות לא הביאה להגשמת רעיון האיחוד
הערבי, אלא להגברת הסכסוכים.
ב־ 1949 סילק חוסני אל־זעים את הנשיא
שוקרי אל־כוואתלי (ראשון משמאל) .אל־זעיס הוצא להורג עליידי סגן־אלוף סאמי אל־חינאווי,
במקומו בא שישקלי, הוחלף על־ידי האשם אל־אתאסי, שפינה מקומו לשוקרי אל כוואתלי.

1ל סור

מבקר כיום בסוריה ימצא בה את
| ן אותה תערובת המקובלת בשאר אר-
צות־ערב על חוף הים־התיכון. מצד אחד —
ערים הניבנות בקצב אמריקאי־כמעס, רועש ת, דחוסות קבצנים ומכוניות־פאר המסיעות
נשים מפורכסות במיטב תמרוקי פאריס
או ניו־יורק. מצד שני — אזורי שממה
וחצי-שממה, כמו החוראן, בהם חיים פלחים
בבורות הפרימיטיבית של ימי־הביניים.
העם עצמו הוא תערובת שנוצרה משך
מאות שנים של כיבושים על־ידי תורכים,
מונגולים, צלבנים ושבטים ערביים. אולם
מלבד כמה כפרים אשוריים זעירים,
אשר תושביהם מדברים ארמית עד היום,
הרי סוריה היא ארץ ערבית, מדברת ערבית
ויונקת מתרבות האיסלם — אם כי
תושביה התגבשו לגזע נטול החן הערבי
המאפיין את תושבי שאר ארצות ערב.
זזו1
בסוריה מופיעים מדי
יזם 33 עתונים,
כולם בשפה הערבית.
מספי כתכי־ה־עת,
אף הם על טח-
רת השפה הערבית,
מגיע ל־ .20 זוהי, למעשה,
עתונות השייכת
רובה ככולה
למפלגות או למשפחות, מתרכזת בעיקר
סביב ענייניה הפנימיים של סוריה.
תפוצתם אינה גבוהה במיוחד. לעומת זאת
נפוצים מאד עתונים יומיים מצריים כמו
אל־אהראס, שהם בעלי רמה בינלאומית גבוהה
ביותר, מחזיקים כתבים ושרותי־ידיעות
בבירות כל ארצות ערב.
סוריה מחזיקה גם בשתי תחנות שידור,
אשר רק חלק מתוכניתן היא משותף. האחת
היא בדמשק, השניה בחלב. רמתם ה-
אמנותית והספרותית של השידורים נמוכה
מזו של רדיו קהיר, גבוהה בהרבה מזו
של קול ישראל. מספר הרשיונות למקלטי
רדיו שהוצאו . 16480 :
המקור התרבותי של אנשי הרוח הסו־

עתונות
ורדיו:
בשפע

ריים הוא האקדמיה הערבית בדמשק. מוסד
זה הוקם ב־ 1919 ובא לתת ביטוי לשאיפות
הכלל־ערביות שפעמו אז, אחרי גמר
הכיבוש התירכי בסוריה. ספריית האקדמיה
כוללת 38.654 ספרים בשפה הערבית וב־
3000 כתכי־עת עתיקים, מתקופת הפריחה
של התרבות הערבית בדמשק.

האדמה מסביב לדמשק
מכוסה כולה מטעי
פרי ופרדסים
מטופחים, העשירים
והפוריים ביותר במרחב
כולו. זהו אזור
הגוטה, בעל מקורות
המים הרבים
והמיושב ומעובד באינטנסיביות.
איזור זה ידוע בשל פירותיו
הטריים המיובשים׳ ששלטו לפני 17־ 19 גם
על השוק הארצישראלי.
בחלק הצפוני של הארץ, על גדות הפרת
העובר את סוריה בדרכו מתורכיה לעיראק,
פ תח אזור חקלאי שני: הג׳זירה.
על ש!5ח זה ניתן לפני פחית מדור זכיון
לניצול חקלאי לכמה משפחותיה העשירות
של סוריה. כיום זהו אסם הריפובליקה
הסורית, אשר ייצא בשנה האחרונה חצי״
מלין טון של חיטה ושעירה•
האזור, העשיר במים, אינו מעובד בשיטות
אינטנסיביות. לעומת זאת רוכזו שם
מכונית חקלאיות חדישות בכמ־יות ניכרות
1800 :טרקטורים וקומביינים עבדו שם
22 שעות ביממה בעונת הקציר האחרונה•

אזורים אלה ודומיהם, כולל אזורי
ביצות שיובשו, מבוססת הכלכלה הסורית
— שהיא בעיקרה כלכלה חקלאית.
מיפעלי התעשייה המועטים שהוקמו, מבוססים
אף הם על החקלאות.
למשל, כאשר הצליח גידול הכותנה בסוריה,
הוקמה תעשיית אריגים, המעסיקה כיום
20 אלף פועלים. הטבק הסורי המקומי
משמש לתעשיית הסיגריות ואילו חלק
ממנו, הגדל בסביבות לאטאקיה על החוף
הצפוני, מיוצא לאמריקה, שם משתמשת
בו חברת לאקי־סטרייק בתערובת המיוחדת
של סיגריותיה.

כלכלה: מקורות אדירים

התעשייה הסורית הקלה התבססה בעיקר
כימי מלחמת העולם השניה, סיפקה את

כל ילד סורי, המגיע לגיל שבע שנים ואינו מתייצב באחד מבתי
הספר היסודיים של המדינה, יגרום להענשת אביו. כך, לפחות, מובע
חוק חינוך החובה הסורי. אותו חוק קובע כי חובת המדינה לספק
לכל ילד לפחות ארבע שנות לימוד חינם. המדינה גס הקציבה ־127
מתקציב השנה החולפת לצרכי החינוך( .לשם השוואה: ישראל מוציאה
פחות מ־־ 07ו של תקציבה הרגיל לצורך וה ).חוסני אל־זעיס, הדיקטטור
הצבאי שתפס את השלטון לתקווה קצרה לפני שש שנים,
הנהיג מס מיוחד לבניית בתי־ספר והרחבת רשת החינוך היסודי.
הוא קבע כי כל נוסע בחשמלית או באוטובוס ישלם גרוש סורי
נוסף, שנקרא ״גרוש החינוך״ .הודות למאמצים אלה, ירד אחון הסורים
שאינם יודעים קרוא וכתוב ל 647 המתרכזים בעיקר בין שכבות הגיל המבוגרות יותר.
במצרים, למשל, עומד אחוז זה על 88 מתון כל מאה תושבים. מלבד 1376 בתי ספר יסודיים,
קיימים בסוריה גם 93 בתי ספר תיכוניים ושבעה בתי ספר; מקצועיים. מספר התלמירים בבתי-
ספר אלה מגיע ל־ 207 אלף בקירוב, מהם ני־ 37 הלומדים כבתייספר של מיסיוניס זריק.
קיימת אוניברסיטה ממלכתית בדמשק (ראה צילום) בה לומדים 1800 סטודנטים ו־ 400 סטודנטיות
את מקצועות הרפואה, החוק, מדעי־הרוח, כלכלה וחקלאות. לפני שמונה שנים נבנה גס טכניון
בחלב, בו לומדים כ־ 800 תלמידים. כ־־ 07ו מהסטודנטים מקבלים סטיפנדיות, השאר משלמים
שכר לימוד נמוך, פליטים פלסטינאיים הנמצאים בסוריה, פטורים מתשלום שכו־ לימוד.

החנו!:
דל, אך
משתפר

כיום: חששו ביו עוג׳ הסהרון ספורה

צרכי צבאות
ירידה ניכרת
לל האפשרות
וזולות יו תי
ואמריקה.

הברית במרחב. מאז, חלה
בייצור התעשייתי, בעיקר בגלקנות
סתורות טובות יותר
מארצות תעשייתיות באירופה

כדי לעודד את פיתוח התעשייה המקומית,
שיחררה הממשלה את כל המכונות
הימי. באות לצרכי תעשייה מתשלום מכם או
מסי ייבוא.

בסוריה קיימות ל־כאורה
שלוש טפ1״!

! 1 1ג 1 ! 1 1לגרת רציניות. אך למעשה,
כל משפחה
1 1גדולה, כל שבט׳
ה 7 1 ״1
3ג 6־ י • כל מחוז, מהווים

? מפלגה בפני עצמם.

0חזק מכולם -ו•1

לא תמיד מאחורי
הקלעים — הוא הצבא הסורי.
משטר זה מחייב כי מנגנון הממשלה,
מן השרים ועד לאחרון פקידי־המכס, יהיה
בנוי על יסוד של פרוטקציה, קירבה משפח־ת־ת
ושייכות מפלגתית. הת צאה: שחיתות
וריקבון בכל שטחי החיים הציבוריים.

הערים :

בסוריה קיימת עובדת־יסוד בכל
שטחי החיים: התחרות בין צפון
הארץ לדרומה. שתי הערים המגלמות
תחרות זו הן דמשק, בירת
סוריה, השוכנת בדרום, וחלב, בירת
הצפון. לא מכבר, היוותה חלב מרכז
המרד הצבאי שהביא למיגור, שלטונו
של אדיב אל־שישקלי, איש דמשק. דמשק, הנחשבת לעיר העתיקה

תחרות בין
צפון לדרום

ביותר בעולם, קינאה תמיד בחלב, הגדולה ממנה. על כן קבעה ממשלת
סוריה פרס־ילודה מיוחד לתושבי דמשק במטרה להגדיל את אוכלוסיית
הבירה הדרומית לממדי האוכלוסיה של עיר הצפון. כיום קרובה
האוכלוסיה של כל אחת משתי הערינז לחצי מיליון נפש. הפירוד
החל עוד בימי כיבוש התורכים, שחילקו את סוריה למחוזות אשר
לכל אחד מהם נקבעה עיר בירה משלו. דמשק (ימין) היא כיום עיר
מודרנית מובהקת, ואילו חלב (שמאל) שומרת יותר על צורתה הישנה,
לרבית שיטת הבניה של בתי פרבריה, בעלי הגגות הקמורים.

כל עוד היתד. סוריה מדינה פיאודלית
מפגרת, לא הפריע הדבר במיוחד — כי
רקבון זה הוא חלק של חיים פיאודליים.
א לם מאז החלו מדינאי סוריה לדבר על
אידיאל ם לאומיים ועל פיתוח וקידמה, גילו
אמת מרה: אם טחנות הצדק והטוהר
טוחנות לאט, הרי שמחנות העוולה ומש־טר־הש,חד
פועלות עוד יותר לאט.
מכיוון שמנהיגי סוריה עצמם הם חלק
ממשטר זה, אין הם יכולים אלא להכריז,
הכרזות מפוצצות ולחפש אמצעי הטעייה
שיסיחו את דעת ההמונים מן ההבטחות
הנוצצות, שאיש אינו חולם להגשימן.

טוריה דו״ח על סוריה דו״ח על סוריה דו״ח על סוריה דו״ח על סו|

ז על

הצבא 35 :אדו )1יש
שאינם שמיס לקוב

האיכות: חיל
מסדר וצילומים

הצילום מימין מראה כיתה של חיל הרגלים בשעת אימונים
באזור הגבול הישראלי־סורי. התרגיל: מעבר נחל צר בתימרון
איגוף. הנשק: רובים צרפתיים, מקלע קל שאטו צרפתי,
מרגמה 52מ״ם, אף היא צרפתית. בצילום השני מימין :

מלותיה של סוריה מתמשכים לאורך
^ 2101 קילומטרים. מהם — 70 בלבד
משותפים עם ישראל. אולם לגבי המטה הכללי
הסורי חשובים ׳ 70 קילומטרים אלה
יותר מכל שאר הגבולות גם יחד.
מול רצועה הררית זו ריכזו הסורים את
רוב כוחם, הקימו שורה רצופה של משלטים,
חצבו בונקרים ושוחות על פסגות הגבעות
הסלעיות החולשות על הגליל המערבי מדן
ועד לים כינרת.
בביצורים אלה תלויה גאוותו של הצבא
הסורי. הם ניבנו ביסודיות משן למעלה
משלוש שנים אחרי מלחמת תש״ח, מוחזקים
עד היום בידי יחידות סדירות׳ בתקן קרבי
מלא .״מכאן לא יוכלו הישראלים לעבור.
אם יתחילו משהו, נרד עליהם כמלאכי־מוות.״
כך התפאר סרן סורי בפני עתונאי
צרפתי שביקר לפני חודש באזור הגבול.
ואמנם, מבחינה אסטרטגית, חזקים מוצבי
הצבא הסורי בגליל לאין ערוך מאלה של
העמדות הישראליות הנמוכות. אולם פעולת
צה״ל בשבוע שעבר הוכיחה כי המישלטים
המבוצרים של הסורים לא הועילו להם :
דרושים נתונים רבים אחרים מלבד בונקרים
כדי שצבא יהיה כוח לוחם יעיל.

תותח בעל היסע עצמי, מתוצרת צרפת, היה בשימוש הצבא
הצרפתי בתחילת מלחמת העולם השניה. בעל ניידות רבה,
מסוגל לתמרן באופן חופשי בשדה הקרב עצמו. נופל
במהירות האש שלו ובחדישותו מן התותחים הצרפתיים

שדה התרב עלג דו ת הכנדת:

מאותו סוג, שנמכרו
בקרב על־ידי הסורים.
למיסדרים בלבד ולעש׳
דומה לזה שנלקח הו

בבי שהוא נראה בעיני

כאשר תם הכיבוש
הצרפתי בסוריה תחת
לחץ האנגלים בשנת
1946׳ העבירו לפקודת הצרפתים
מימי
הסורים צבא מקומי
שמנה 3000 איש.
ציודו של צבא זה
היה דל ביותר, כלל
נשק קל בלבד, בתוספת מספר משוריינים
צרפתיים ותותחי־שדה קלים.
שיטת האימונים היתר, צרפתית והקצינים
המעטים של הצבא הסורי הצעיר למדו את
מלאכתם במיכללת סן־סיר הצרפתית. גם ה מדים
היו מדי הצבא הצרפתי.
בשלוש השנים שחלפו בין הכרזת העצמאות
הסורית לבין פרוץ מלחמת תש״ח בישראל
רכשה סוריה כמויות גדולות של
נשק צרפתי, כולל טנקים בינוניים, תותחים
שונים, ומכונות ירייה. היא רכשה גם מטוסי־קרב
מסוג ספיספייר.
כיום מעריכים מקורות מערביים את כוח
הצבא הסורי ב־ 35 אלף איש״ .ציודו נשאר
עדיין ברובו צרפתי, אם כי שוכלל ושופר
במידה רבה. בין השאר: מטוסי סילון מיס־סייר.
שיטת
האימונים וההדרכה נשארה ביסודה
צרפתית, אם כי, מאז מלחמת תש״ח, שכרו

ירו ש ה

צרפת

* אותם מקורות מעריכים את מספר חיילי
הצבא המצרי ב־ 110 אלף איש.

השלבהראשון: כיצורהמשלטים. יחידה של חיל ההנדסה הסורי סוקרת את
השטח החולש על הפינה הצפונית של ים כנרת, עורכת את המדידות שלפיהן ייקבע מקום

החיילים

שברחו

לפני

שידעו

ינוסו

בקרוב

מפני

חיילי
העמדות פורסמו

והבונקרים. התמונות צולמו
זמן קצר לפני שכוחות

צה״ל למען הרושם

במק,דה על־י
יצאו
צה״ל

שתי כיתות, על גבי בונקר מו

ז דו״ח על סוריה דו״ח על סוריה +
7,ג77777/777/77/

שראל. שמאלו רושם.
ע על

^77777777/77

^77777/7

תותח זה לא הופעל עדיין
:יחידת הפרשים, המשמשת
קיצוני משמאל: תותח נ. ט,.
ידי צוד־ל במשלטי הכנרת.

.צד ש \ 332ד

^77/77777/777/27777777/777777777777/77,7

הסורים מספר רב של קצינים גרמניים גבוהים
לארגון וייעול האגפים השונים. מומחים
אלה הועילו אך במעט, חזרו לאירופה מלאי.
לעג על הסורים.
״לא היה כל*טעם לקבוע משהו אתם,״
סיפר לפני שנה קולונל גרמני לכתב העולם
הזה בפאריס. בשיחה זו, אשר תוכנה נשמר
במערכת, גילה הגרמני — מפקד גדוד־שר־יון
לשעבר באפריקה ואירופה המערבית —
פרטים על עבודתו כיועץ המטה הכללי בדמשק.
״שמירת
מועדים הוא יסוד ראשוני לכל
מכונה צבאית. אצל הסורים זהו דבר אלסטי.
אם הייתי קובע, למשל, כי בשעה חמש בבוקר
צריכות להופיע שש משאיות במקום
מסויים כדי להוביל פלוגה של חיל־רגלים
לתרגיל מסוים, אפשר היה להניח בבטחון
כי המכוניות לא יגיעו לפני השעה שש או
שבע. וגם אז היו מופיעות ארבע או חמש
במקום השש שהוסכם עליהן מראש.״
בין היועצים הגרמניים היו גם מומחים
טכניים. אולם מומחיותם הצליחה להעלות
רק במעט את רמת הטיפול הטכני והחזקת
כלי הנשק הכבדים יותר. למשל: אחוז המטוסים
המקורקעים בבסיס חיל־האויר הסורי
בנרב, ליד העיר חלב, הגיע לעתים
ל־ס /ס 50 מכלל המטוסים שם.
כיום משרתים באותו שדה תעופה כ־30
מדריכים מצריים, שהושאלו למטרה זו על״
ידי חיל־התעופה המצרי. עיקר עבודתם הוא
הדרכת טייסים סוריים בהססת והחזקת מטו״
סי־קרב.

לפני שבועות אחדים
הרשר, המטה הסורי
לנציגי השבועון האל־מוצאוור מצרי לערוך
סיור מקיף לאורך
החזית. הישראלית
ובמחנות הצבא
ברחבי סוריה.
מצרי
כתב העתונאי המצרי
אחרי הביקור את הדברים הבאים :
*יצאנו גג׳יפ צבאי מדמשק, בחברת סגן
צעיר של חיל־ד,רגלים. הוא הסביר לנו כי
עתה אין הצבא הסורי מתערב בפוליטיקה
וכי כל מבוקשו מן המדינאים הוא שייטיבו
לאחוז בהגה המדינה. הם (החיילים) ידאגו
לבטחונה.
״תחנתנו הראשונה היתה קונייטרה, עיירה
קטנה בעומק של 24 קילומטרים מהגבול
הישראלי ו־ 65 קילומטר מדמשק. כאן שולט

ע ד 1ת
עתעאי

המערך:

ביצורי גבול

לאורך כל החזית הישראלית הקימו הסורים קוו הגנה מבוצר, מורכב ממוצבים
הרריים, שבתוכם חפורים בונקרים ותעלות־קישור בעומק של אדם. קירות בטון
מגינים על בונקרים אלה, המכוסים אדמת טרשים וסלעים להסוואה. גם עמדות התותחים
הסטטיים בנויות באותה יסודיות. בצילום למעלה, מעל לכותרת ״קו האש...
זרוע פלדה מגינה על סוריה״ נראה חייל ליד עמדת רובאים, מוקפת שקי־חול.
הצבא. בכל. מקום פוגשים חיילים. כאן נמצא
מטה הצבא הסורי המקומי ואפשר לראות
יחידות־שירותים שונות, כגון קולנוע נייד,
ספריות וקנטינות. אחד הקצינים אמר לנו
כי להקות של אמנים מעול\ם מבקרות את
עמדות החיילים לאורך הגבול.

המשיך הכתב :.נשארנו
יומיים באזור
הגבול. ביום השלישי
חזרנו אל המטה
הכללי בדמשק. זהו
בניין בן שלוש קולבניין

מות, הדומה
של מערכת עתון,
על חדריו הקטנים,
המרוהטים בריהוט מודרני אך צנוע. שם פגשנו
את ראש המטה הכללי, זעים (אלוף משנה)
שאוקת שוקייר.
״הוא הרצה לנו קצרות על בתי־הספר הובתי־

צבאיים, ביניהם בית־ספר לקצינים
ספר לתעופה ולהשתלמויות מקצועיות שונות.
״הוא
גילה לנו כי במלחמה נגד הציונים
לא היה בידי הצבא הסורי אלא ציוד דל
בלבד. מספר הקצינים שנפלו במלחמה זו
היה גדול ממספר החיילים שנפלו. כי הקצינים
יצאו בראש חייליהם ללחום באקדחים,
במקלות ובפגיונות. כיום יש לצבא הסורי
טנקים מסוג חומל, העולים אף על ד,שרמ־נים.״
שריון ותעשיה
צבאית

השבועון
המצרי אל־מוסאוור,
לפשיטה על מוצבים אלה.

סח שקי־זזול בראש

הגבעה.

האימונים: ד ו.ש
על ס ח הסבילות

רב־טוראי וסמל, בשעת מנוחה בשדה. הטיפול במכשיר הקשר הוא
לרוב תפקיד של בעלי דרגות.,מאחר שרוב הטוראים אינם יזדעים
קרוא וכתוב. הציוד האישי בצילום זה — נובע פלדה, מדים,
מכשיר קשר — הס מתוצרת אמריקאית, הועברו לסורים על־ידי
הצבא הצרפתי. האימונים בצבא הסורי הס מפרכים, מעלים את הכושר הגופני, אך לא את רוח הקרב.

בתום הסיור, הורשו העתונאים לבקר ב־מיפעלי
התעשיה הצבאית הסורית .״ראינו
מיפעלים השוכנים בהרים המרוחקים, בהם
מייצרים תחמושת ונשק קל לצבא הסורי.
הם גם מייצרים ציוד אחר חשוב מאד. אולם
את זה,״ קבעו העתונאים ,״אי אפשר לגלות.
זהו סוד צבאי.״

^^77/ 7? 7777/ 7777777!77777777/ 7/ 777/ 7/ 77/ 777777777777777777/ 7/ 777/ 7/7/ 7777/ 77/ 7// 7/// 777/ 7/ 77? 77777777777777777777777777777777777777777777777777777? 77777/ 77/ 7777777/ 777777? / 7777777׳7777777׳777/ 777777777777777777/ 7777777/// 777777777777777/ 7/ 77777777777

7ג״הות צרה ער ישראלמבחוץ -והגייסהשמיני חוא

השבוע נודע מספר מזעזע: מתוך למעלה מ 1500 חברים של
״התאחדות בעלי התעשיה,״ תרמו עד בה לקרן המגן 345 חברים. היה
זה רק קוו אחד כתמונה האפלה של מעיד בעלי-היכולת במדינה
לקראת שעת-החירום. כמה מפרטי התמונה נמסרו בפרקי הרשימה
השחורה שפורסמה בשבועות האחרונים על-ידי ״העולם הזה״ ,ושיוסיפו
להתפרסם על א,ה התנגדותם, שידוליהם ואיומיהם של פרנסי-ציכור
שונים.
אולם ברור שהרשימה השחורה אינה מקרית, אינה תופעה חולפת.
היא משקפת את המשטר החברתי, הבלבלי והמוסרי שהשתלט כשנים
האחרונות כמדינה.
כעצם ימים אלה, באשר העם משכל את מיטב בניו על הגבולות, ובל
גבר כארץ דרוך לקראת הצוו היבול לקרוא לו בבל רגע, באשר קופות־סנדר
טרייביטש בשר ודם
ן* ת ה *שמן״ כבר הפך לביטוי מקיבל, ואיש כמעט
״ ^ א-נו זוכר כי במקורו היתה הכוונה לנתח שמן, פשוטו
כימשגיעו, של בשר ראוי למאכל.
מאז ימי הקיצוב של דב יוסף הפך הבשר לנקודה
עדינה בפסיכולוגיה של הצרכן הישראלי. משרד הקיצוב
ניסה תמיד לשכנע את הציבור כי אפשר לחיות גם בלי
בשר. אך מעניין לראות מה בכל זאת נעשה במעט הבשר

החסכונות של הילדים הורקו למען קרן המגן ושובני מעברות ויתרו
על שיכון למען מטרה קדושה זו, המשיר סרטן זה בגות המדינה לפורר
את תאי הקיום הלאומי. כשלווה מוחלטת וכפיקח־ת מסחרית המשיך
קומץ ספסרים זה להוציא את שקי-השלל שלו מבניין המדינה המזדעזע.
לא בגנבים כלילה, אלא כגנבים לאור היום
השבוע, בשבוע השמיני לקיום קרן־המגן, נשארה סיסמת אנשים אלה:
העסקים השחורים ברגיל. כחוכרת המופיעה השבוע מטעם ״שורת
המתנדבים. ארגץ שאין לחשוד בו בשום תלות מפלגתית, פורסמו
פרטים נוספים רכים -אשר גם הם אינם אלא טיפה בים
במה מהשמות בחוברת זו, ששימשה יסוד לרשימות שלהלן, אינם
חדשים לקוראי ״העולם הזה״ .הם היו אורחי־ככוד בפרקים הקודמים
של הרשימה השחורה של משתמטי קרן־המגן.

המגיע ארצה. והמדובר הוא לא בבשר המגיע בצינורות
חברות-הסקריפ, חבילות־המזון ושאר דרכי הברחה רשמיות־למחצה,
אלא הבשר המובא במסגרת הייבוא הרשמי והמיועד
לחלוקה לציבור שסירב להסתפק בדג פילה.
לצורך זה יש לעקוב אחרי דרך כל בשר, מהרגע שבא
לנמל. קודם כל, נהוג לקבוע כי אחוזים מסויימים מכמות
הבשר יורדים על חשבון ״פחת״ ו״פסולת״׳ ,שאינם ראויים
למאכל אדם. והרי כולנו בשר ודם וצפויים לטעות. במקרה
זה: טעות של אחוז אחד במטען של 300 טון בשר

עלולה להכניס לכיסו של מישהו 6500ל״י.
ויש גם פיקוח רפיאי. אך לא כל מה שאינו ראוי למאכל
אדם אינו ראוי למאכל גם לתושבי ישראל. כך, למשל,
הביא היבואן טנדר טרייביטש בשר מקולקל, שקנה אותו
כמעט בחינם בשווקי העולם, ארז אותו בקופסאות, שאות!
קישט בתוויות מעוררות תיאבון. תושבי ישראל אכלו
את הבשר ולא נודע כי בא אל קרבם.
ומר מרייביטש י הוא נעצר לימים מספר, אך מיד שוחרר.
עד המשפט, יש זמן.
זו היתד, תרומתו לבריאות העם וחסינותו.

מאיר עזרא: שדיה לאומי

זה היה מספיק להגנת הישוב במאורעות
הדמים תר״פ—תרפ״א (.)1921—1920

זה היה מספיק להגנת הישוב במאורעות
הדמים בשנת תרפ״ט (.)1929

זה היה מספיק להגנת הישוב במאורעות
הדמים תרצ״ו-תרצ״ט (.)1939-1936־

״בקבוק מולוטוב״ היה מספיק להגנת דגניה
במלחמת הקוממיות בשנת תש״ח (.)1948

ך* יבואן אמנם איננו האיש היחידי השולח את מזלגו
} 1אל תוך סיר הבשר ומעלה ממנו נתחים שמנים. פועלי־נמל
סבלים, משגיחים, פושטי־עור, מפרקי־עצמות, מנקי־מעיים,
רופאים ווטרינריים, מנקרים וסתם פועלי־נמל — כל אלה
עוטים על הבשר כעורבים על הנבלה.
קואופרטיב מובילי הבשר, למשל, מחלק בין חבריו
חמשה קילוגרמים של בשר לאיש מדי שבוע, חינם אין
כסף. השארית׳ המורכבת מנתחים שמנים פחות, היא
אותה מנת גידים ושומן מעוררת-בחילה שאותה מקבלת
עקרת הבית הישראלית בחלוקה הרשמית — כאשר היא
ניתנת.
על מצב זה התלונן אפילו דבר .״המחירים בשווקים
הבינלאומיים ירד! בשנתיים האחרונות ב־ ס /ס 20 בקירוב,״
כתב הכלכלן הרשמי נתן בן־נתן• ״ובאותו זמן נשארו
המחירים בארץ יציבים או אף עלו במידה ניכרת. ההפרשים
זרמו לכיסי היבואנים.״
דוגמה מובהקת לטענתו של הכלכלן הרשמי היא קבוצת
יבואני הבקר המרוכז!^ סביב מאיר עזרא. לפני קרוב
לשנה נתפסה חבורה זאת בהברחה של 20 טון בשר,
והיא מחכה (בשלווה) עד היום למשפטה. לפי חישוביו של
נתן ב;־נתן צריכה הברחה כזאת להביא למבצעיה ריווח
של 150 אלף ל״י בערך, בלתי־חוקי בהחלט.
ומאחר שהריווח הוא בלתי־חוקי, לא כלל אותו מאיר
עזרא בדו״ח שהגיש למס־הכנסה, שהוא בכל זאת מיסמך
רשמי. לכן הכנסתו לפי ספר הנישומים הסתכמה ב162-
ל״י ו־ 166 פרוטה לחודש.
אפשר היה לצפות שאדם שרימה את המדינה פעמיים,
פעם אחת בהברחה ופעם שנייה בהשתמטית. מתשלום מם,
יבוא על עונשו. ואמנם׳ כך היה: המפקח על המזונות,
אבינועם הלוי, הזדרז למנות את מר עזרא, מיד לאחר
שהלה ש חרר בערבות עד לבירור המשפט, כשליח של
מדינת ישראל לעילם הגדול. בתור מומחה לישר (ולעוד
כמה ענייני ):נשלח עזרא מטעם המדינה ועל חשבונה
במשכורת של כמה מאות ל״י לחודש, נוסף על יותר
מעשרה ד,לר ליום הוצאות.

שמואל זחוביץ מען יראו וייראו

המקום הוקצה על־ידי הנהלת ״העולם הזה״

ף ץ אוות ביטרים לוהטת לא פחות מגלו, טיפוס
4 1אחר הנקרא בשם שמואל לחוביץ׳ .כמעט לא כדאי
להזכיר כי לוזוביץ׳ הוא בעל בית גדול ברחיב דיזנגוף,
תל־אביב, כמה מיגרשים, חלק הארי של מסעדה תל־אביביח
גדולה בשם מעדן ושל מסעדה נוספת, חלק הארי בבית-
קירור ובשני בתי־חרושת לנקניק — כי עיקר פעולתו המבורכת
של לחוביץ׳ הוא ייבוא בקר מתורכיה, מיוגוסלביה
ומצרפת, קניית בשר מקומי וגידול חזירים.
את הבקר הזה הוא מייבא באמצעות החברה שלו לייבוא
בקר ושוחט אותו באטליזו.
כסוחר זריז וממולח, זכה לחוביץ׳ לא פעם במיכרזי־ענק
מטעם משרד המסחר־ור,תעשייה לייבוא בשר, בממדים
אסטרונומיים, המכניסים רווחים — גם במקרה שהם הוגנים
בהחלט — של עשרות אלפי ל״י. וראה זה פלא, רווחים
העוגם הזה 949

אסטרונומיים אלה לא השתקפו כלל בהכנסתו של מר לחו־בי׳ף.
הוא הרוויח מדי חודש, כך קובע ברצינות עמוקה ספר
הנישומים 234 ,ל״י ו־ 333 פרוטות.
ושוב, ניתן היה לחשוב שהמדינה (אשר רוב עיסקותיו
של לוזוביץ׳ ידועות לה: דרך משרדים ממשלתיים קיבל
את רשיונותיו ואת הקצבת המטבע הזר) תעניש את המשתמט
כראוי לו. וכך היה: גם את בנו של לחובת׳ מינה אותו
מפקח על מזונות, אבינועם הל•,י, הרוחש ידידות טבעית
לאנשים מצליחיב׳ לשליח המדינה במשכורת שמנה.
למען יראו וייראו: כך בא בישראל על עונשו אדם
המרמה בגסות את המדינה !

שייקח ירקוני •.זה הסוד שזו
רי יפה ירקוני, הזמרת הפופולארית של התקליטים, יש
* שיר קטן ונחמד הנקרא בשם :״זה הסוד שלי.״ לבעלה,
ישעיהו (״שייקר,״) ירקוני יש סודות משלו, שמאד לא
היה רוצה להפיצם מעל גבי תקליטים.
אחד מהם הוא עיסקת הרכישה של מאות מכוניות
משומשות ממשרד־הבטחון, שעליה סופר כבר בהרחבה
במסגרת הרשימה על שלום ליגום, ידידו הקרוב של ישעיהו
ירקוני ואחד מהמשתמטים הבולטים של קרן־המגן (העול
ס הזה .)944
אפשר היה לחשוב, כי לאחר שמשרד מבקר־המדינה מתח
ביקורת חריפה על עיסקה זאת, בה הרוויחו שלושת השותפים
— ירקוני, ליגום ואריה פילץ — עשרות אלפי ל״י
של כספים ציבוריים־בטהיניים, יימנע משרד־הבטחון מעיס־קות
דומות.
ואומנם, כך היה: משרד־הבטחון חתם על חוזה חדש
עם ישעיהו ירקוני,
חשבונו של ירקוני היה פשוט מאד :
011.1.10׳ <-נ 1א

ימכור בשוק הישראלי הרעב במחירים המרקיעים־שחקים,
המקובלים בו.
כך ייהנו שני הצדדים: צה״ל יקבל טנדרים חדשים במקום
ישנים, ירקוני יקבל שטרות־כסף חדשים וישנים גס יחד,
וכספים שהיה משרד־הבסחון יכול לחסוך לצרכים בטחו־ניים׳
יושקעו בהרחבת עיסקותיו של מי שהוא ידידו
הקרוב של עמוס בן־גוריון, סגן־המפקח הכללי של משטרת
ישראל.
אגב — כל קשר בין עובדה זאת לבין העובדה ש־עיסק־תיו
של ירקוני לא נחקרו מעולם על-ידי המשטרה,
הוא מקרי בהחלט.
ושוב, היה זה מבקר המדינה חסר חוש־ההכחנה שקבע
כי אינו שבע־נחת גם מעיסקה שנייה זאת• אבל החוזה
היה כבר חתום. לכן מציע משרד הבטחון למר ירקוני
עשרות אלפי ל״י כפיצויים, ובלבד שיסכים ברוב טובו
לבטל את החוזה הבלתי־אהוד על מבקר המדינה, ואילו
מר ירקוני איננו מסכים שיוותרו על שירותיו לבטחון
בקלות כזאת. הוא דורש לקיים את החוזה ככתבו, ובעיקר
כרוחו.
זה הסוד שלו.

ש לו 8לינו ם: ה סי כו סהגאה
לו םלעוס, ידידו של ירקוני, זכה כבר פעם ל הד
פיע ברשימה השחורה של משתמטי קרן־המגן (העולם
הזה ,)944 אך עיסקותיו תוארו שם רק על קצה המזלג• כי
שרשיה של פרשת ליגום נע צים עוד בעבר הרחוק, בימי
פרשת מכקר הסוכנות היהודית אמיל שמורק, שה, רד אלי
קבר בגלל העזתו לחשוף טפח מהשחיתות האוכלת כל
חלקה טובה במוסד זה.
מסתבר כי בשנת , 1949 רכש ליגום למען הסוכנות אהלים
ושמיכות — מצרכים רבי־חשיבות לקליטת העלייה, שהיא
המשימה החשובה בי תר של המדינה לאחר שמירת הבט־חון.
הרכישה בוצעה באמצעות אחת החברות של ליגום,
חברת מרכות־ל לאחסנה. העסק נעשה לשביעת־רצון שני
הצדדים, מאחר שהצד השני, המייצג את הסוכנות, היה
במקרה זה סגן הגזבר, דוד בהרל, שמסיבות השמדת
עמו, איפשר לליגום להרוויח בעיסקה אוזת זאת סכום של
36 אלף ל״י, בימים שבהם עוד רדתה הלירה לירה.
היחיד שלא היה מרוצה, משום מה, מהיקף זד, של
רווחי קליטת-העלייה, היה א־ש מר־נפש — מבקר הסוכנות
אמיל שמורק .״יש להתפלא״ .קבע הוא בדו״ח המפורט
שלו ,״שהגזבדות הסכימה לתנאים המקנים רווחים כד,
גדולים בתקופה קצרה.״
על כך השיב בהרל במכתב נרגז :״מר ליגום נחשב
לאדם וסוחר ישר ממדרגה ראשונה. יש להתייחס בשאט־נפש
לרמזים של ד״ר שמורק.״
ואמנם, לרמזיו של שמורק התייחס לי־ אשכול,
כזכור, בהתאם לעצת בהרל. שמורק נפטר בשברון־לב ובד,רל
פרש מעבודתו בסוכנות רק לאחד שקיבל רבבות
לירות של פיצויים, אלפי ל״י נוספ,ת על חשבון חופשות
שהגיעו לו לטענתו ואת הייצוג המשפטי של הסוכנות —
עסק המכנים מדי שנה עוד רבבות ל״י.
ואשר לליגים — יגם כאן סמך שר־האוצר לוי אשכול
את ידיו על ההגדרה הבהרלית. ליגוט הוסיף לפעול למעוד,מדינה,
לפי אותם הקווים שהנחוהו בפרשת האוהלים והשמיכות
ובפרשת הרכב של משרד־ד,בטחון.
דוגמה בולטת היא העיסקה שעשה בכספי הסוכנות
במערב־גרמניה. במקום זר, עמד לרשות הסוכנות סכום של
יותר ממיליון מארקים, מכספי הפיצויים ששולמו על־ידי

העולם הזה 949

גרמניה בתמורה לזוועות ד,ש, אה ולדם היהודי השפוך.
ליגום נחלץ מיד לעזרת העם. הוא הקים חברה לפיתוח
מלונות, שתפקידה היה לנצל את הכסף לקניית ציוד מלת-
אי והעברתו לישראל. הרכב החברה היה מעניין ביותר: מלבד
שני מל נאים וותיקים, דרזנר ובראון, צירף ליגום גם שני
אנשים בשם אריה פילץ וישעיהו ירקוני, שכל קשרם עס
מלונאות עד לא־תו יום היה בילוי במלונות פאר באר׳ף
ומחוצה לה.
כאן יצא כאילו ליגום מהתמונה. הוא סיים כביכול את
תפקידו. דרזנר, בראון וירקוני יצאו דחופים ומבוהלים בשליחות
העם לאדמה הטמאה של גרמניה, לניצול כספי
הפיצויים. מה קנו בכסף הקד ש — תקצר היריעה מלמנות.
רק זאת ידוע, כי לאחר שביצעו עיסקת קנייה אחת, יצאו
בעיקבות השליחיט שליחי: נוספים, והפעם — מטעם משטרת
ישראל.
ומעשה שהיה כך היה: החבורה רכשה סחורות אצל
החברה הגרמנית הידועה בעברה הנאצי׳ במקנהאמר, ושלחה
את החשבון, בסך 132076 מארקים לנציגות הסוכנות
במינכן. אולם חקירת המשטרה העלתה כי בעצם היה שווי
הסחורה לפי מהירי החסרת הגרמנית קטן ב״),ל 25 מהסכום
הנקוב בחשבון.
כאן פעל, כנראה, המוח היהודי: השותפים סיכמו עם
החברה הנאצית לשעבר כי תשלח חשבון מנופח, כדי
שיוכלו לשלשל לכיסם סכום של 36730 מארקים מכספי
הכיצויים בעד הדם השפוך.
אפשר היה לחשוב שד,אשמים יובאו למשפט. אפשר היה
לדרוש לפחות כי אם אין חומר הר,,כחד, מספיק, תימנע
הסוכנות וממשלת ישראל מעיסקות נוספות עם אלה שניסו
לגנוב כספיה המקודשים ביותר, דמי נרצחי הנאצים, ואומנה
כך היה: לאחר זמן מה, מצאה הסוכנות סכום עצום
של 100 אלף לירות בקופתה, שלא היה לו כל שימוש
חלוצי חשוב ודחוף. לכן, הילוותה סכום זה בתנאים נוחים
לשל: ם ליגום, כדי לאפשר לו לרכוש לעצמו באנק פרטי.
אחרי כל אלה, אין להתפלא שליגום אינו נמצא כלל
בספר הנישומים. אך לעומת זאת, הוא מצוי בבתיהם של
כל גדולי המדינה. ידידיו הם לא רק אנשים כיעקב בראונ־שטיין,
הסוחר שהתפרסם בשבתו בבית־מלון כחשוד בהברחת
מטבע, אלא גם השחקנים החשובים ביותר של וזבינזה,
המפקדים הגבוהים של המשטרה, יושב־ראש הנהלת הסוכנות
ד״ר נחום גולדמן, גזבר הסוכנות ד״ר גיורא יוספטל
ורבים אחרים.
אם מישהו הספיק כבר לשכוח זאת, הרי מן הראוי
להזכיר כי הסיכום הכולל של תרומות ליגום והבאנק שלו
לקרן־המגן הגיע לסך הנאה של ( 0אפס) ל״י.

נתן צבי: יש ידידים
ץ בור עדיין אותו אופה ירושלמי זעיר, ישראל סיני
ן המנוח, שהתאבד זמן קצר אחרי שרשות מס ההכנסה
הטילה עיקול ללא משפט על תנור האפייה שלו, מפגי
שנשאר חייב סכומים מסויימים, לפי שומה שהוטלה עליו.
אולם לא בכל המקרים החמירו השלטונות עד כדי כך,
ולא תמיד היה הסוף טרגי. בכמה מקרים, כמו במקרהו של
נתן צבי, היה לעניין אפילו האפי אנד ממש.
כמו רבים אחרים, הצהיר נתן צבי — אחד הבעלים העיקריים
בחברות כגון חברת נתן צבי בע״נז, חבו ת תעשיית
בירה בא״י בע״נז, חברת גת ענב בע״נז, חברת ייבוא לספקי
אניות בע״נז, חברת נפנים, חברת נתן צבי ואברהם ברזל
בע״ט, ובעל בתים, מיגרשים, זהב ותכשיטים — הכנסה
צנועה של 180ל״י לחודש.
לא ידוע איך וכיצד, אך אצל נתן צבי נתגלו ספרי חשבונות
סודיים שהעידו כי רווחיו הגיעו בערך להצהרתו בריבוע.
ושוב, בניגוד למקובל, הוגשה תביעה פלילית נגדו.
קל לנחש מה התרחש מאחורי הקלעים, משום שבראשית
המשפט קם סגן פרקליט מחוז חיפה וביקש מהשופט
לבטל את האשמה ואת המשפט כולו. הוא הסביר שבניגוד
למקרה של ישראל סיני ז״ל, התפשרה הפעם נציבות מסד,ד,כנסה
עם הנתבע.
אולם, כמובן, אין להשוות עולה חדש כסיני לאיש וותיק
ומשורש כנתן צבי. ברור כי משך השנים החלוציות רכש
את לבם של ידידים רמי־מעלה. אחד מהם, למשל, הוא
סר אריאלי, כיום סגן המנהל הכללי במשרד האוצר, שסיסמתו
מזה שנים היא המצווה התנכית הקדושה ״לא תחסום
שור בדישו״.
בתוקף תפקידו חילק מר אריאלי רשיונות ייבוא למשקאות
חריפים. ההקצבה הכללית היתד 100 ,אלף דולר ולשכת
המסחר דרשה בתמימות לא להפלות איש מחבריה
ולחלק את הסכום בין כל יבואני הענף.
בהתחשב בדרישה זאת, הסכים אריאלי !תחילה לתת
רק 60 אלף דולר לידידו הקרוב נתן צבי ואת השאר
לחלק לכל היבואנים האחרים. אחר כך התחרט והחליט
לתקן את המעוות. ממכסתו של כל יבואן הורדו עוד
25 אחוז, שצורפו גם הם למכסתו של נתן צבי.
אריאלי, אחד האנשים הקובעים כיום את מהלך המדינה,
לא ראה במעשיו כל פגם. הוא הסביר לסקרנים תמימים כי
נתן צבי עשה עליו רושם טוב כאיש פיקח ונעים הליכות.
מפני זה גם אהב לבקר אצלו ולבלות אתו בצוותא.
אולם, כך אמר במפורש, הוא בטוח שהיחסים אלה לא
השפיעו על שיקול דעתו הרשמי.
כמובן מאליו,

בעולם נשק מתל־אביב לגיבראלטאו־לפני
חודש ראה מטוס אמריקאי באזור
הקוטב ״אור בהיר בביתן מערבי״ .זמן קצר
לפני כן הוזמנו הנספחים הצבאיים של ארצות
הגוש הסובייטי וכמר, מארצות ערב
לחזות בשיגור קליע־מונחה חדיש בעיר
הסיבירית אומסק. נאמר להם כי הקליע מוביל
פצצת מימן. הטתח 3800 :קילומטרים,
לאזור הארקטי. זהו, בערך, המרחק מתל-
אביב לגיברלטאר.
אותו יום קלטו מדי־התנודות בעולם התפוצצות
מימנית.
מאז עסוקים שירותי־המודיעין של כל
הצבאות המערביים בנסיונות לוודא את אמיתות
הטענה. המומחים ר,אמריקאים, הנוטים
להאמין׳ הסיקו מסקנה עגומה: ברית־המו־עצות
עומדת עתה במקום הראשון בפיתוח
הקליעים המונחים, יכולה כבר עתה לשגר
פצצת־מימן בקליע מאדמה סובייטית לעיר
הצפונית ביותר של ארצות־הברית.

הרא

צ עי ר

הוואתיקא?
קדוש בדרך

ו פי ק ח ־ ־
ב וחיך ער.בז־ררנ
ודעתו טי ק ר לוז

הפצצה הראשונה התפוצצה במקום הפחות
צפוי: בשבועון הסנסציוני ביותר של איטליה,
אוני, המתעניין בדרך כלל יותר בחזה
השופע של סופיה לורן ובסודות האהבה
של סילבאנה פאמפניני. הוא לא גילה מניין
השיג את הידיעה. אך היה לו סיפור מלא
ומושלם: לפני שנה בדיוק, כשסבל האפיפיור
בן ד,־ 79 מהתקפת גיהוקים שסיכנה את
חייו, ראה לפתע את ישו הנוצרי עומד ליד

ועל יכולתה להתקדם עם רוח הזמנים. מומחי
הוואתיקאן לדעת־הקהל פשוט החליטו כי
הפרסום בעתון •מצוייר יגרום להד הרחב
ביותר, היו בטוחים שכבוד האפיפיור לא
ייפגע.
השאלה השניה: מדוע פורסם הדבר בכלל?
לכך היתד, רק תשובה אחת המתקבלת
על הדעת, והיא כבר הוכחשה נמרצות. פיוס
ה־ 12 מכשיר את הקרקע להכרזתו לקדוש
אחרי מותו.
הכל רשאים להאמין. אמנם, האפיפיור
לא זכה ל״ריפוי־פלא״ .לפי תורת הכד
סיר״ המקפידה מאד בעגיינים אלה, חל
מושג קדוש זה רק על ריפוי שהוא מיידי
ופתאומי, אינו מלווה תהליך של החלמה
ואינו נובע לא ממאמצי הרופאים ולא מהשפעת
הכוחות המוסריים על הגוף.
משך מאות בשנים דרשה ד,כנסיה לעצמה
במפגיע את הזכות הבלעדית להחליט מי
ראה את ישו הנוצרי או את אמו, ומי לא.
האישור ניתן בדרך כלל רק במקרים שההמונים
החלו מאמינים בדבר באופן ספונטאני.
במקרה החיובי, יכולה ר,כנסיה לאשר אחד
משני גילויים שונים :
• ״חזיון״ ,שהוא ״חזיית דבר שאינו
נוכח״,
• ״התגלות״ ,שהיא ״נוכחות ממשית״
של אלוהים, קדוש או אדם שהלך לעולמו.
האפיפיור רק ראה, לפי הסברה הרשמית,
״חזיון״ .על כן שום קאתולי אינו מחוייב,
לפי הוראות ד,כנסיה, להאמין בכך. אולם
הוא רשאי להאמין, ואם הוא קאתולי טוב
לא ׳יטיל מן 1הסתם ספק בעדותו האישית
של האב הקדוש.
קוו וואדיס? בכלל נהנה האב הקדוש

...מרבן גואליו,.
?לסרן הוא נועעזך.י

מי אני, שאעמוד לשפל על דרכה של
נערה המחפשת במרע כזה אחרי האהבה 1

ריקודים בעבור ידידות
( )949/ 806 תוהה אם תימצא נערה בלונדית
כהה שתסכים ללמד אותו לרקוד סלונית(
.לא ידעתי שדברים כאלה נעשים דרך
מכתבים) הוא מעיד על עצמו שהינו חייל
הסול, בלונדי כחול-עין. תמורת לימוד זה
הוא מבטיח לנערה בת ה־ 17 שתרצה לכתוב
אליו. שיהיה לה ידיד וחבר נאמן.

מן העיר אל ך ספר
ייתכן שיקרו אי אלו בלבולים ושיבושים
במשלוח מכתיבים. האשמה, כמיבן,
איננה בי, כי אם בנפש הטובה שטיפלה
במשלוח החומר. במקרר, שחלו או יחו לו
כאלה, הריני מבקשת מראש את
סליחתכם ומבקשת כמו כן לקבל את
הדבר ברוח טובה, או במקרה הטוב
ביותר. לספר על כך בטור המיוחד שיו פיע
במדורי, ואשר ייקרא בשם ״זר,
קרה לי״.

להתמודדות, פסיכולוג וינאי.
ל״( <949/804 יש שינעת נדלות. הוא חשב
שאיעלב נורא אם לא יפתח את מכתבו אלי
בהשתפכויות סנטימנטליות כלפי. ומיד לאחר
זאת הוא מספר לי שהיה נוהג לקבל
10 בסיפרות. אילו הייתי אני מורתו, הייתי
חושבת אהדת. מילא ...אולם למה לדבר ך
הריהו לפניכז מזה שבעד, עשר אביבים
עיני השחורות תוהות ובוהות אל העולם
בנסיול לחדור אל עמקי סודות החיים
ישנם אמנם סכלים הטוענים שאני פסיכולוג
טוב ...פחדי מפני נחשים הוא כה נדול :
חם וחלילה לא בגלל ארסיותם, אלא• -שבכתה
א׳ למדתי שבקרבתם תמיד נמצאות נשים...
איני מסוגל למצוא נערה כלבבי בכוחות
עצמי ...עליה להיות אסתטית, אני אוהב
אסתטיקה. רצוני שתהיה אינטליגנטית ובעלת
נימוסים ...אני וינאי מלידה ...תלמידת ששית
או שביעית המתמצאת באומנות על כל צורותיה...״
ובלה־בלה־בלה.
מי בכל. מכל עמי, יהי אלוהית עמה והתמודד
אתו ותלמדהו פרק בהלכות נשים
ונחשים ז

שם המבצע: אהבה.
לאקונית ונמרצת יותר היתה ()949/805
שהודיעה לי :״בלי הרבה הקדמות. אנש
לעניין. ובכל שם המבצע: אהבה. אחד האמצעים
ל מדורך. הנעלם העיקרי: בחור
גבוה, בעל כשרון לעניין לא רק את עצמו,
פשוט וישר בנישתו לחיים.
״באשר אלי, אני בת 21 וגבוהה ...הרשות
בירד להוסיח מהתרשמותד אם לחיוב או
לשלילה...״

השבוע קיבלתי כמה מכתבים מעניינים או
משעשעים החוסכים לי עבודת תיווך, ובכלל
טירחה, כי פשוט עונג הוא לי להביאם כל שונם.
אחד מהם הוא מכתבו של ()949/807
הכותב הנני יושב בספר. וכמו בכל
ישוב־ספר ממלא אנוכי את תפקידי השמירה
והעבודה בצוותא בערבים ובלילות כמצווה,
לא נעדר מן האסיפות הכלליות ומשתתף
בישיבותיהן של ועדות. לא אמרתי
זאת אלא כדי להסביר כי קשור אנוכי לחי׳
המשק והחברה ונדועל בתוכה כמידת יכולתי.
על אף העניין הרב שיש בוועדות שונות.
הרי בערבי החורף הארוכים, לאחר ס־דור־עבודה
ולאחר קריאת ספר, נותרת הרגשה
קצת מרה של שעמום או של בדידות, מה
עוד שסולר אנוכי מאותן החבורות המתכנסות
לסיפור צ׳יזבאטים סביב כוס קפה
או תה בחדשים אלה או אחרים.
ועתה, הנני פונה אליד ביודעי כי מקובלת
את בציבור הנוער הצעיר והמבוצר
(חז״חן) בשאלה מי היא הבחורה מן העיר
או מן הכפר* ואולי נתונה היא במצב דומה
לי, אשר עניין יהיה לה לעמוד עמי בקשר
מכתבים. נושאי ההתכתבות נוכל לקבוע תוך
חליפת מכתבים.
אם חשובים הפרטים, הריני בן ,25 לא יפה
תואר ולא מכוער ...ובאשר לדרישות כלפיה,
הריני מסתפק במה שכתבתי לעיל, תהיה זו
מי שתהיה...״
אלמלא הנדר שנדרתי בפני אלוהים ואדם
שלא אתכתב עם קוראי, הייתי עושה זאת
ברצון עם צעיר זה.

מן האף, פרסומים נדושים
( <949/׳ 808 טוען, בצדק, כי הפרסומים
הנדושים יצאו לו מן האף. ומאחר שבלאו
הכי אני עושה במודעות כבתוך שלי, הריהו
מוסר רק את הפרטים הנראים בעיניו כחשובים.
ובכן, הוא רוצה להתכתב עם נערה
בת 20—22 שאינה רואה את העיקר בחברה
סלונית. נושאי ההתכתבות בלתי מוגבלים.
נקודה.

פליטות קולמוס
שני ידידים ( )949/809 החליטו, אחרי היסוסים
לפנות אל מדורי כשהם מביעים את
רצונם לכתוב מה שהעט פולט לשתי נערות
המוכנות לעודד מוסרית שני צעירים בוגרי
גימנסיה ושרות בצה״ל הם נראים לי חמודים,
שניים אלה.

כמעט־קדוש פיוס ה־12
זה השער לה׳...
מיטתו. ישו עודד אותו בכמה מלים של
נחמה. האב הקדוש לא חלם, אלא היה בי
הכרה צלולה. מיד אחרי שראה את משיחו
נרפא מן המחלה.
העתונאים צבאו על דלתות הוואתיקאן,
ביקשו הכחשה. תחת זאת קיבלו אישור.
האב הקדוש ראה את ישו, הוא היה ער,
בטוח במה שראה. אמנם, ישו לא דיבר
אליו, והוא גם לא נרפא באופן פתאומי אך
שאר הפרטים היו נכונים.
פרסים כזפתץ. העולם הקאתולי
ענה אמן, וכך עשו כמעט כל עתוני העולם,
כי אין כמעט אחד מהם שאין לו קוראים
קאתוליים. אולם כמד, ספקנים לא ויתרו על
חקירה מדוקדקת יותר. הם פיענחו קודם
כל את הסוד הראשון: מדוע פורסמה הידיעה
דווקא בזפתון?
התשובה הוכיחה. כי הכנסיה, מוסד עתיק
יומין, עוד שמרה על גמישותה המופלאה

מעצות על־טבעיות מתמידות. האיש המתגלח
במכשיר חשמלי כדי ״להרוויח חמש דקות
נוספות לתפילה״ מאריך תמיד בעבודה. דבר
זה מזיק לבריאותו. על כן נשלול לו סימן :
אחת משני הצפודים השוהות בחדרו של
האפיפיור חובב־העופות, רגילה להתיישב בשעה
הנכונה על המגילה שבידיו, להכריחו
בדרך עדינה, אך יעילה זו, לסיים את עמל
יומו.
האפיפיור הראשון שראה את ישו הנוצרי
אחרי בואו לרומא היד, פטרום, שעה שברח
מרדיפות נרון. כפי שכל צופה־קולנוע יודע,
פגש את ישו על אם הדרך, שאל אותו :״קוו
וואדיס, ממינה* י״ במקום הפגישה שוכנת
עתה כנטייה, פטרום עצמו הוכרז לקדוש.
אין כל ספק כי פני יורשו מועדות אף
הן לאותה מטרה.
* אנא פניך מועדות, אדוני?
העולם חזה 949

* אנשים
סגן תקליט המדינה
בפגישה עם פעילי פיתוח הנגב, נכשל
לפתע ראש הממשלה דו דכן ־ גורמןב-
פליטת־פה מליצית למדי, אבל לא מתאימה
ביותר להוגה חזון־קיבוץ־הגלויות :
״אינני גורס רומנים !״ המבוכה היתד, רבה,
כשהתברר כי בישיבה נכחו ארבעה מעו מאמר
שפירסם השבוע
לי רומניה
הרב יהודהרייבהכהןמיימון בהצפה,
ושבו קרא המנהיג הדתי הישיש
( )80 לכיבוש עבר־הירדן, הוגדר על־ידי אחד
העיתונאים כ״פצצת מיימוך לאחר
ששר-המשטרה ככורש לו םשטרית
סיים בכנסת את דברי התנצלותו המגומג־מים
על ההלוואה שסידרה המשטרה לעד
התביעה הראשי במשפט נגד ר או בן( ״רו מלך)
גרינברג, הטוען כי המשפט כולו בויים,
קרא לעברו השר ח״כ מפ״םחנןרוכין
במבטאו היקי האופייני :״אולי אפשר לקבל
הלוואה במשטרה?״ לאחר הצחוק הכללי
של הח״כים, השיב הש,ר ברצינות, אך
בניגוד לעובדות :״טרם פתחנו קופת מלווה״
על אחד המכתבים שהגיעו אל
סגן־פרקליט המדינה שלמהיפרח היתד,
רשומה הכתובת :״לכבוד סגן תקליט המדינה״
בכנס הכפר במדינה, שהתקיים
השבוע במקווה ישראל, סיפר איש נהלל
יעקבאורי כי בשעתו הזמין אשה מן
העיר להתארח בכפרו, אך הציע לה שכדי
למנוע ליגלוג מוטב שתסיר את הלכה מציפורניה,
את האודם משפתיה ואת העק בים
הגבוהים מנעליה. רגזה האשד מה
זה, אי אפשר להיות בכפר אדם תרבותי

כרמל מזרחי
קניות בת ד ־אביב
• לעונת החורף 1956/1955 הכין
הסלון האלגנטי של הגברת צילי כינר
ברחוב פינסקר 6את ההפתעות הנעימות
ביותר: דוגמות נחמדות של כובעים
וארנקים המותאמים לתכשיטים ול־אביזרים
היפים אותם תוכלי לראות בחלון
הראווה הנאה של סלון צילי סיגר.
בסלון תמצא גם הכלה את המבחר הגדול
והעשיר לקראת היום הגדול.
• האחים גוהרי ושרת׳ ברחוב
דיזנגוף 128 הכיני לך את ההפתעה הגדולה:
שטיחי באר־שבע ותוצרת משכית.
נוסף לכך: שטיחים בלגיים ואיטלקיים
מצמר ומכותנה ושטיחים מתוצרת
הארץ במבחר גדול. כמו כן: עבודות
קליעה למיניהן, ספסלי פינה נחמדים ופינות
הול ואוכל בטעם עדין.
• את כל צרכי החשמל אפשר למצוא
בחנות אלדד ברחוב אלנבי
. 106 מכיריים לבישול ודוד חשמלי עד
למקלטי רדיו מן הדוגמות החדישות
ביותר של כל בתי החרושת בארץ. המחירים
הם עממיים ובתשלומים נוחים.

ס ־ ב ן ומדילין

כששמע ח״כ חרות ד״ריוחנןכדר
על הופעת קלסתרו של שר־החוץ משה
שרת בשערו של השבועון המערב־גרמני
דר שפינל, אמר בחיוך דק :״זה השער
לאדוני, צדיקים יבואו בו השליטים
החדשים של ארגנטינה גילו נקודה נוספת
העשוייה לשים ללעג את הרודן המודח
חואןפרץ: החקירות העלו, כי אחיה של
אווה (״אוויטה״) פרץ המנוחה נתן הוראות
למשרד רישום התושבים לזייף את
גילה של אשת־הרודן המפורסמת, כדי שתיחשב
לצעירה יותר מכפי שהיתר, באמת
הכוכב ג׳ יימססטיוארט, המגלם
את דמותו של האיש הראשון שהצליח בטיסה לחצות את האוקינום האטלנטי
צ׳ ארלסלינדברג, בסרט הנקרא בשש
רוח סנט־לואוס, לא בא על סיפוקו: סטיו־

איש־שער שרת
...צדיקים יבואו בו
ארט, ששימש במלחמת העולם השניה כמפקד
להקת ׳מטוסי קרב בדרגת סגן, רצה להטיס
לצורך התצלומים את המטוס במו ידיו, אולם
חברת הביטוח שלו איימה להסתלק מכל
אחריות, וסטיוארט נאלץ למסור את תא־הטייס
לכפיל שלו כשהגיעה השבוע
הכוכבת פילבאנה פמפאניני לשבוע
הסרט האיטלקי בשטוקהולם, הסתערו אלפי
מעריצים על המטוס וזעקו :״התפשטי !
אנו רוצים לראות את החזה ן שחק

כאשא רב־פילגש
פסוקי השבוע
• רכיאלוף יגאל ידין, בעצרת־עם למען קרן־המגן :״עלינו להדק את
חגורותינו כדי להגדיל את חגורנו.״
• ח״כ צ״כ פרץ כרנשטיין, במתחו ביקורת עדינה על משתמטי קרן־המגן :
״פצצות הורגות קאפיטליסטים בדיוק כשם שהן הורגות סוציאליסטים.״
• ח״כ אחדות העכודה יגאל אלץ :״אין מקום לפשרות על גבולות
ישראל, ובמידה שהערבים יתייחסו *ליד,ם כאל גבולות ניידים — הם ינודו קדימה

ולא אחורנית.״
• הסופר שמואל יוסף עגנץ, בהסבירו את היעדרו מוועיחת אגורת
הסופרים :״לשמוע מה שאני רוצה לומר — הרי אין שומעים, אלא מד? .אני בא
ומנענע ראשי על מל. שאחרים אומרים. עכשיו הגעתי לגיל כזר, שכבר קשה לי
לנענע את הראש.״
• המשורר יצחק שלו, בנמקו את התנגדותו להצטרפותה של אגודת הסופרים
להסתדרות הכללית :״ההסתדרות איננה היום מה שהיתר .,כבר אינה סמל לחלוציות,
כי אם לביורוקרטיה ושחיתות, ואפשר להיות חלוץ גם מחוץ להסתדרות. מוטב
להיות בטלנים מאשר מושחתים״
סולם, בחוברתו המוצא: ממשלת חירום, מלחמת שחרור, נייטראליות פוליטית :
• ד״ר ישראל (״אדלר״) שייס. ממנהיג לח״י לשעבר ועורך הירחון
״אין ספק שנאצר אינו מגיע לקרסוליו של שרת בידע שפות ויש רגליים לדבר
ששרת. אף מיטיב לדבר ערבית מנאצר, אולם לפוליטיקה ז ספק אם ראוי הוא שרת
לשמש תת־קונסול מצרי באחת הארצות.״
• שר המסחר והתעשייה פנחס ספיר, לאדם ששוחח אתו בלשון
״אדוני השר״ ובאיטיות רבה :״אנא, דבר אתי לא בגוף שלישי, כי אם במהלך

• הרכ יהודה לייכ הכהן מיימץ, ,בתשובה לידיד שחקר אותו אם באמת
הגיע רק עתה לגיל : 80״במשך כמה שנים בבר יש אצלי הקפאת־גיל !״
• סיר ווינסטץ צ׳רצייל, ראש ממשלת בריטניה לשעבר בן ה־ ,81 כשנשאל
(לדברי הלצה לונדונית נפוצה) לשלומו :״שלומי טוב, וזה גם נחוץ, כי סיר אנתוני
אידן מתחיל להזקין.״
• הסופר סומרסט מוהאם :״את אי־הצדק עוד אפשר לסבול איכשהו.
מה שמרגיז באמת הוא הצדק עצמו.״
• הכוככ מאדלץ כראנדו :״כשנשים מתנשקות אחת עם השנייה, זה
תמיד מזכיר לי אגרופנים לוחצים ידיים לפני ההתמודדות.״
• הכמאי אורסץ וולס :״אלוהים אוהב כנראה את הטפשים, אחרת לא
היד, עושה אותם בכמויות כה גדולות.״

ני האהל׳ זאב כרכן -דבורה קסטל־ניץ,
השוהים בארצות־הברית, יושבים שם
בכתה אחת עם מרילין מונרו בבית־הספר
לתורת־המשחק של הבמאי לי שטראס־ברג,
שביים בשעתו בהביטה המשורר
אברהם רגלסץ פירסש בדף לספרות של
על המשמר ביום הששי האחרון גם שיר
הנקרא כל שס פרטי שבך וגם מאמר ארוך
הנקרא שמות המשפחה העבריים החדשים.

העולם הזה 949

בראיון מיוחד עם כתב העולם הזה סיפר
הכנר יהודימנוחין, כי לפי מיטב ידיעתו
עמד לנגן בישראל את הקונצ׳רטו לכינור
של בראהמס, בעוד שהתזמורת הפילהארמו־נית
הישראלית התכוונה לקונצ׳רטו של בט־הובן.
אך החלפת היוצרות ברגע האחרון
לא גרמה קושי מיוחד לכנר, שכבר בגיל
תשע ניגן בערב אחד את הקונצרטים של
באך, בטהובן ובראו־,מם מנוחין, שהוא
כיום בן ,40 אך נראה כבן ,30 בא בלווית
אשתו הבריטית גבוהת־הקומה דיאנה, הקשישה
מימנו בשלוש שנים, ובתו (מנישואים
קודמים) זמירה 16 יפת־התואר, שחבשה
לראשה כובע־בד עטור שולי זהב
מנוחין סיפר בהתלהבות יתרה על הכנר
היהודי הסובייטי דודאויסטראך, שהוא
עומד לבקרו במוסקבה (בפעם השנייה)׳בחודש
מאי . 1956״ידידותי עומדת מעל לכל
הבדלי משטר. הוא ידידי כאמן וכאדם גם
יחד,״ אמר מנוחין בפגישותיהם, היתד,
השפה המשותפת היחידה של השניים אידיש
רצוצה, מתובלת בתנועות ידיים שבאו להשלים
את החסר כן סיפר כי הוא מכיר
אישית את הקומפוזיטורים הסובייטיים די־מ
יטרישזסטאקוכיץ׳ ואראםח צי-
טוריאן מבין הקומפוזיטורים הישראליים,
סיפר מנוחין, מוכרות לו רק יצירותיו
של פאולכן ־ חיים, אך הוא הבטיח
להתעניין גס ביצירותיהם של ע דן פרטוש
ויו סףקמינסקי הקומפוזיטור האהוב
עליו ביותר מבני המאה העשרים :
כלהכארטוק המנוח, שאת הקונצ׳רטו שלו
לכינור הוא מנגן בישראל מנוחין נבוך
כשנשאל מהי היצירה האהובה עליו ביותר.
״אני נמצא במצבו של באשא תורכי בעל
הרמון נשים גדול,״ אמר .״אם ישאלוהו
מי היא האהובה בפילגשיו, יסמיק ולא יענה,
שמא יאבד את חסדן של שאר הפילגשים.״

ל 1ב די לגברים

הנידון

ספורט *

(חמשו: ועמוד )-

לא יקום ולא יהיה. כל האינטרסים
שלהן -הפוליטיים, המעמדיים -
מנוגדים לכך לחלוטין. לשוא כיקרה
גולדה מאירסון כימי מרחמת-
תש׳-ח אצל אותי שייך ערכי ערמומי,
המלך עכדאללה. לשוא מתחנן
משה שרת אצל שרי המעצמות
לומר למענו מלה טובה בעמאן
או בקאהיר. ולשוא מציע דויד
כן־גוריון, אחת לששה חדשים, להיפגש
עם גמאל עבד אל־נאצר.
וגם לו הצליחו, לא היה הדבר משנה
מאומה. בשעה שטייסי המיגים הסובייטיים
וטייסי הסאברים האמריקאים הרגו איש את
רעהו בשמי קוריאה, היו קיימים יחסים דיפלומטיים
תקינים ושלום פורמלי מלא בין
ברית־המועצות וארצות־הברית. ממשלות ערב
היו יכולות לקיים את החרם ולהכין את צבאותיהן
לקרב־הכרעה גם לו היה קיים שלום
רשמי מופתי, ואולי אפילו ביתר יעילות.

מדינת ישראל זקוקה להרבה יותר
מאשר שלום פורמלי עם סגן-
אלוף פלוני או מיד אלמוני. היא
זקוקה לרד כי לפחות כחלק מן
הארצות השכנות ישלטו משטרים
אוהדים, הקשורים עמה כברית.
היא זקוקה לשילוב משקה עם כלכלת
המרחב. היא זקוקה לנפט הערכי,
לקולות הערכיים באו״ם.

כבוש שלום כזה, זהו תפקיד גדול
יותר וקשה יותר מכל מיבצע צבאי.
הוא יהיה זקוק, בדיוק כמו בל -מלחמה,
לגבורתם של חיילי צה״ל, לחריצותם של
פועלי המשק, להתמסרותם של חלוצים, ל״
כשרונם של מיטב המוחות בכל השטחים.

כל סגן־טוראי יודע שמלחמה
אינה מתנהלת מעצמה. יש צורך
לערוך מלחמה כדי להשיג נ*צ-
חון. בדיוק כאותה מידה יש צורך
לערוד שלום, אם רוצים לנצח.

20 סיגריות 450 פרוטה

הגברת

י יי ייי

א לג נטית

בריאות
שומרת על
משתמשת במברשת ראש

ויפי

שערותיה

7£ז 1£א 6 4
להשיג עתה
ובתי־מרקחת.
בפרפומריות המפיץ:
רח׳ כפר

רעיון נפלא
היה לדוד לקנות ליוסי לפורים מצלמה.
כל המתנות האחרות מזמן נשכחו ורק
המצלמה של פוטו ברגר כקודם גור מת לשמחה — .ושומרת זכרון על
הדוד — נותן השי. מצלמות וחלקיהן,
הדרכה אצל

חיים ברוד, ת״א
גלעדי ,1סל 5750 .

50 שעות בלי הפסק !
תנור חימום חדיש על נפט

אטום 125 -
ריהוט נאה בבר בית
להשיג בחנויות לכלי בית

הופיע

״סכנה אורבת-מבפנים!״״
חוברת בהוצאת

שורת המתנדבים.
בתוכן :
.1מי אינו משלם מס-אמת?
.2כיצד פועלת מכונת ההפליה והפרוטקציה?
.3בזבוז ומותרות :״דוגמה אישית״ של מנהיגים.
להשיג בכל הקיוסקים.

כל מערכה צבאית מבוססת על שלושה
שלבים של פיקוד. ההנהגה האיסטראטגית
(המורכבת בישראל מדויד בן־גוריון, דויד
בן־גוריון ודויד בן־גוריון) חייבת לקבוע :
באיזו חזית לתקוף, אילו כוחות לגייס. פקודתה
עוברת לידי ההנהגה האופרטיבית —
אגף המיבצעים של המסכ״ל — שעליה להיוודע
מה כוחות האוייב ולקבוע איזה כוחות
יוקדשו למיבצע ומה המטרות המסויימות
שיש לכבשן. פקודתה עוברת לפיקוד ה־מיבצע,
המעבד את פקודת־המיבצע הסופית :
מה כיוון ההתקפה, באיזה מקום יופעל כל
גדוד׳ מה ייעשה בלילה הראשון ומה בשני.
אם יצא צה״ל מחר למלחמה, יהיה כל
המנגנון הזה קיים ומוכן.
התקפת־שלום חייבת להיות מתוכננת בדיוק
באותה צורה. השרים חייבים להחליט
באיזו חזית להתקיף — באיזו ארץ, באיזה
מעמד׳ באיזו עדה. עליהם לקבוע איזה אמ צעים
כספיים, פוליטיים, צבאיים ותעמולתיים
להקדיש למיבצע. מטה־מיבצעים של מומחים
חייב לקבוע את הגיזרה והמועד, לעבד
את כיווני ההתקפה. ומנגנון מוכשר, בעל
מלוא הסמכויות, חייב לפקד על הביצוע.

אולם אם תחליט ממשלת ישראל
מחר, באיחור של דור, לפתוח בהתקפה
פוליטית גדולה בזאת על
הערכי, להקים תנועות, לחולל מהפכות,
לרכוש שותפים — לא יהיה
איש מובן לבצע את הדבר.
פשוט לא קיים מנגנון לצורך זר.,

ץ^דינת ישראל היא מוינה מסודרת.
! 4יש בה הכל מכל כל. לתפוס עכברים
בתל־אביב? מישהו אחראי. להקים ביוב
בבאר־שבע? מישהו אחראי. להביא לארץ
סוג חדש של פרות? יש אחראי. עתון־נשים
צרפתי מבקש שותף לבחירת מלכת־יופי
בישראל ז הנספח הצבאי הישראלי בפאריס
שמח לעזור. מישהו זקוק לכסף בירושלים?
מפקד המשטרה ידאג להלוואה.

רק לצורך פעוט אחד שכחה מדינת
ישראל להקים מוסד מתאים.
לפתרון הכעייה המרכזית של קיומה.
אין שר לענייני המזרח התיכון.
כמשרד-החוץ ישנו איש אחד,
עם שני מזכירים, העוסק -כין
השאר -בבעיות אלה.
יתכן שהוא איש מוכשר מאד. אולם גם
המוכשר בין אלופי צה״ל לא יכבוש את
חצי־האי סיני בעזרת שני טוראים וסמלת־קשר
אחת.
במסלול כדורגל פלאסטי
נציגי התאחדויות הכדורגל בארצות הסקנדינביות
החליטו להציע להתאחדות הבינלאומית

• לבטל את הצורה המלבנית של שטח״
מכת־העונש ולשח־ת לו צורה של חצי גורן
עגולה, שהראדיום שלה יהיה 16.5מטר,
כדי שהגבול יהיה מרוחק בכל המקומות ב מידה
שווה מן השער.
• להוסיף לחוק הדורש עטיפת־עור לכדורגל
כלל חדש, המאפשר גם עטיפה
פלאסטית.
הצעה אחרית שהיתר, מונחת לפני הנציגים,
אך לא הגיעה לידי החלטה: הצעה סינית
לבטל את הוצאת־החוץ ביד, לקבוע במקומה
הוצאודחוץ ברגל.

ד וגוון
התאחדות־הכדורגל האיטלקית הורתה לכל
הקבוצות למנוע את מכירתם של בקבוקי
גזוז במגרשי המשחקים, אחרי שכמה אנשים
נפצעו קשה מזריקת בקבוקים בעת תגרת־המונים
שפרצה בשעת המישחק בין קבוצות
הערים נאפולי ובולוניה, בה החליט השופט
החלטה בלתי־פופולארית. איש אחד נפצע
בצווארו מיריות אקדח.

כדורגל
״לך הביתה !״
״אני באתי לראות בוקס, לא כדורגל -הסביר
תימני בעל גוף לשכניו ביציע מגרש
״באסה -היפואי בשבת האחרונה. הוא לא
התאכזב. קטטות בקהל והתנפלות על שופטים
הפכו כבר לשיגרה בכל משחקיה של
קבוצת בית-ר תל־אביב. הפלא הגדול הוא
שיש עוד שופטי כדורגל, אשר למרות כשרונם
המועט !בשטח זה, מוכנים עדיין להסתכן
ולשפוט במשחקי בית״ר.
״חמור בן חמור״ כלב, קומוניסט, נאצר —
היו אך אחדים מבין אוצר הכינויים של
אנשי שכונות תל־אביב, אוהדי בית״ר, בהם
זכה דוד הילמן, הגוץ הירושלמי, למרות
שניסה בכל כוחו להחליט החלטות שימצאו
חן בעיני הקהל. נסיונותיו לא זכו לשום
הערכה מצד הצופים, שלימדוהו תוך המשחק
פרק בהילכות שיפוט :״פתח את
העינים ! רוץ יותר מהר ! שרוק כבר !״
ולבסוף, עצת היאוש המסורתית :״שופט,
הביתה .*1
ברור שעצות ידידותיות מסוג זה
אות חסרות טעם ללא תוספת שריקות
מקהלות ״בוז״ ,וקינוח ביריקה אחרונה
עבר השופט שהזדרז להימלט בחסות
משטרה, לתאי ההלבשה.
נרולה אימונים
כגן־מאיר. הילמן היה רק
שעיר לעזאזאל לאד,ודי בית״ר שאינם מסוגלים
לתסוס שיש קבוצה העולה במקצת על
קבוצתם והיא האשמה לפעמים בתבוסת
נית-ר• הפעם היו אלה הי״א ממכבי פתח־תקוו־״
הופעתם בחולצות שחורות העלתה
מיד את זעם הקהל נגדם :״הם התלבשו
בכוזנה כמו השופט בכדי לבלבל את בית״ר.״
כעבור כמה דקות נרגע הקהל: אי אפשר
היה להבחין בצבע החולצות מאחר שכולן
היו מכוסות בוץ. הבוץ שימש אמתלד, ל־בית״רים
לתירוץ השער שספגו במחצית הראשונה,
אולם לאחר המחצית היה שוערם,
אסיאס סלומון אומלל עוד יותר. הוא נדבק
ממש לבוץ, נעזר במגבת וסכין• להסרתן,
נזכר בכל עת שנרגע מלחץ המכבים על
שערו, להרים את מכנסיו שמכובד הבוץ
התחלקו על גופו.
גבור היום היה אשר בוגדנוב בן שלוש
וחצי, בנו של אליל בית״ ר לשעבר. הילד ה בלונדי
עלה בהפסקה על המגרש במעיל עור
ירוק, התאמן בכדור הגדול כדי שליש גופו
להנאת הצופים.
התנחמו אוהדי בית״ר לאחר שקבוצתם
ספגה שלושה שערים כנגד שנים שהבקיעה :
״כשבוגדנוב הקטן ישחק בבית״ר נהיה הראשונים
בליגה.״
סיכויים יותר טובים למקום הראשון יהיו
לאחר ששחקני בית״ר יוכלו להתאמן במגרש
משלהם במקום בשביליו הצרים של גן־מאיר.
העולם הזה 549

סרטים
ודים בלב הבירה
דרכון לפימליקו (אילינג,

בריטניה)
היא הקומדיה האנגלית השנונה ביותר שנראתה
מאז נ׳נבייב. המקרה רצה כי את
שני הסרטים יביים אותו הבמאי: הנרי קור־נליוס.
אולם הבימוי בסרט אינו עיקר. מה
שחשוב בו יותר מכל הוא התסריט המקורי
מאד, מאת טום קלארק, המתבדח מתוך טוב
לב על משטר הצנע ששנים לאחר המלחמה
עוד הוסיף להיות שורר בבריטניה.
בעיצומם של הימים האחר־מלחמתיים ההם
מגלים לפתע תושבי רחוב פימליקו, בדרום
לונדון, כי הרחוב אינו כלל שטח בריטי אלא
בורגונדי. אנגליי פימליקו מבינים לפתע כי
חוקי הצנע אינם חלים עליהם, מתאוששים
עד מהרה מתדהמתם הראשונה, הופבים ביר־גונדים
לכל דבר, כולל הוללויות לא־אנגליות
לחלוטין במסבאה הפימליקאית האנגלית־מאד.
למראה כל זה אין ממשלתי בריטניה יכולה
לעשות דבר, פרט למצור קצר על הרחוב שהפך
זר, מצור ההופך, הודות לנטיה הבריטית
לעמוד לצד החלש, לנצחון מוסרי גדול
לתושבי פימליקו.
לבסוף, לאחר משא ומתן ממשלתי ממושך,
מכריז נשיא הרפובליקה (הזמנית) של פימ־ליקו,
כי :״חזרנו לאנגליה !״ והגשם מתחיל
לרדת.
כל המאורעות מתרחשים תוך עליצות נעי־

טפל בנושא הכובש מדי שנה יותר ויותר
לבבות: הלב המסתתר מאחורי השד. מכיוון
ששד בהרבה יותר פוטוגני מלב, אפילו
לבה של יצאנית — גבורת הסרט, אנה כאריה
(מארטין קארול) העוסקת כאן במקצוע
העתיק — הסרט הוא יותר שעור באנטומיה
של היחיד מאשר סאטירה עוקצנית על האנטומיה
של החברה, כפי שהוא מתיימר להיות.
גיבורה קארול היא צעירה המחליטה לנטוש
את הזנות, להפוך אשד, זעיר בורגנית,
לגדל את ילדתה ככל הילדים. אולם החברה
ההגונה אליה היא נקלעת מתגלה בהרבה
פחות מוסרית מששערה: בגידות, זנות מתוך
חובבות — אלה עיסוקי הנשים והגברים
בחוף הרחצה אליו היא מגיעה.
כאשר נודע לנכבדים אלה כי מקצועה לשעבר
של אנה מאריה היה תחביבם הנוכחי,
הם מחרימים אותה, מנדים אותה. אולם א־פיטרופסותו
של מיליונר מחזירה לאנה מאריה
את כבודה, גורמת לכל מנדיה שיתרפסו
לרגליה .״לא אותנו הם מברכים, כי אם את
כספי,״ מסביר אהובה הזקן של קארול לנערתו
החדשה. בגזירה שווה: הקהל מתעניין
יותר בגזרתה של קארול — פחות ברגשותיה.

מאמריקה
דמ ארוקו-וחזרה
יאנקי פאשד! (יוניברסל, ארצות ה ברית)
הוא גברתן ג׳יף צ׳אנדלר המתגלגל
אל חצר שולטן מרוקו בעזרתם האדיבה של

ספר המועדים ערוך בטוב טעם וקריאתו בחוג המשפחה גורמת
תענוג רב לגדולים ולקטנים.
שמונת הכרכים המופצים עכשו בין קוראי ״הארץ״ במחיר מוזל
מאד, כוללים מבחר עשיר מדברי המקורות על מועדי ישראל,
ספורים ואגדות.
סדרת הספרים יצאה לאור בהוצאת אגודת ״עונג־שבת״ אהל־שם)
בתל־אביב, ע״י ״דביר״.
אל תחמיץ הזדמנות חד־פעמית זו ורכוש לביתך נכס תרבותי זה
בתנאים נוחים.

פרס

מרטין קארול ב״לג אמא״
הלב מסתתר מאחורי החזה
מה כל כך עד כי אפילו עובדת היות נערות
הסרט מכוערות במיוחד ולבושות בטעם אנגלי
אופיני, ותמונות האהבה ילדותיות מאד,
אינה יכולה לגרוע אף כמלוא הנימה מן ה־ההנאה
שצופה משכיל ישאב ממנו.

פתרון 1מאוחד
הצעיףהירוק (רנק, בריטניה) משמש
מפתח למקרה רצח שמעורב בו ז׳אן, עלם
הלן קלרי חרש־אילם־עיוור (קירון מור) הנאשם
ברצח אזרח אמריקאי. לעזרתו של הנאשם
מוכה־הגורל נחלץ פרקליט זקן ולא־מצליח־ביותר
(מייקל רדגרייב) המצליח לפענח
את התעלומה בערך חצי שעה של זמן־
הצגה לאחר שפותר אותה הצופה.
אחרים המסתבכים בקורי העכביש של הסיפור
הם: אן טוד, בתפקיד אשתו של בעל־מום
קירון, ג׳יין גרופית, עוזרתו של סניגור
רדגרייב.
נושא זה, שאפשר היה לטפל בו ביתר עמקות,
מוו <£בכל השטחיות של ספור בלשי,
מרתק למדי עד נקודה מסויימת, זמן רב
לפגי שמוסר צעיף המסתורין מעל לצעיף
הירוק.

מוסר וכסר
לב אמא

(טיטאמס־גאנזה, צרפיטליה) מי

יוגרל בין פותרי תשבץ ״העולם הזה׳׳ 949

שוודי ים, פוגש במורח את אהובתו רוק־סאנה
(מנדה פלרינג) שנקנתה לשפחה על
ידי עומאר אל־דין (בארט רוברטס) .לאחר
הרפתקאות מ־ובות מצליחים השנים להגיע
אל סוף הסרט הודות לעזרתה של נערה
מיימי וואן דורן, מארילין מונרו של חברת
יוניברסאל. היא קרן האור היחידה בסרט.
הערה: הנבל מת.

בקצרה
כוכבנולד. ג׳ודי גארלאנד חוזרת אל
הבד הרחב בתנופה רבתי• על שחקנית העולה
לגדולה בעוד בעלה הכוכב יורד למעמקי
הים. ג׳יימס מייסון.
האומללות. הנשים אוניית
סרט שנאסר על ידי הצנזורה להצגה בפני
ילדים. מתאים רק ליצורים בעלי אינטליגנציה
נמוכה יותר. על נשים הנמכרות לשפחות.
חייוהכפולים. גרמני המגלה לפתע
כי הוא בעצם צרפתי שזכרונו אבד ב־מלחמה,
הוא נושא הסרט המבויים בידי ויקטיר
( 25 שעות ביממה) ויקאס, מבוסס על
ספור (ומחזה) מאת ז׳אן (המטורפת משאיו)
ג׳ירודו.
זעקתהקרב. שיר הלל לחיל הנחיתה
האמריקאי, מבוסס על רומאן בסטסלרי מאת
ליאון יורים (ירושלמי).
צחוקבגן ־ עדן. מיליונר גווע בעל
חוש הומור מותח את כל קרוביו, ואת הצו־פיב.
אלסטיר סים.

דרכון לפימליקו
צחוקבגן עדן.

העולם הזה 949

עשו לירות

אנשיהלילה. כיצי מצליח ברנש-
קישח גרגורי פק להערים על הרוסים. נועד
לאלה המאמינים באמת שהרוסים הם חבר
חוליגאנים מטומטם־ת.

ברית־המועצות ; .5
בראשו עומד משה
דיין; .8זכות השמורה
לחברות מועצת
הבטחון 10 רח־בעם
לשלמה 12
דו״ח ללא התחלה ;
. 14״על הנסים ועל
ה 17 מדגסקר,
למשל 18
בן כבשה ; .20השיפוט
הדתי הוא כזה
; .21 בנות־יעקב
על הירדן ; .22 הוא
עומד מעל לכל ; .24
אבן יקרה ; .26מאה
בריבוע ; .28
חווילה, אך לא בעברית
; .29 החרמה
דתית ; .30
יה ! ענני 33 ,
צייר הולנדי ; .35
עיתון בוקר נפוץ ;
.37״...ורוכבו׳ למה

בספרדית ; .41 מלך
שהופיע לאחרונה ־ב־העבולאחדות
סימן

הבימה

דה בבחירות ; .43 הרגשת חום וביתיות ;
.45 שת לאדם ; .46 חוטם ; •47 נטש ; .49
עובד בבית־קפה ; .50 גיבורה מימי קדם.
מאונך 1גיבנת ; .2קרס ; .3אויב
האלוהים ; .4בכל מכונית ; .6החודש ;
.7בסים אנדרטה ; .9אחד משבעת המינים
11 עליה נסבה הצגה חדשה בתיאטרון
הקאמרי 13 מקור הנפט ; .15ח״כ

מפא״י לשעבר שנשאר עתה בעין־חרוד ;
. 16 מסך 17 מספר אידישאי 19 מלך
יהודי, צאצא גרים ; •21 אחד מחז״ל ; .23
קריקטוריסטן ; .25 בירה מרכז־אירופית ;
.27 אוהל האינדיאני ; .30 עצוב ; .31 כתיבה
מהירה מאד ; .32 ספר תנ״ך ; .34 בעל
האופירה בגרוש ; .36 מדון 38 סמו .40 ; 2
נביא ; .43 אחד מגדולי הכנרים החיים ;
.44״...רבנן״ ,כך מתחילה כל משנה ;
.46 אלוה ; .48 בעל חוד.

ספרים

מקור אלף •רושלי וירושלים

הכנסת המפורסמת ביותר בעולם הוא הפרלמנט
הבריטי ששמו מקורו במלה הצרפתית 4מ16מ 16ז3ת
מלשון דיבור. מגילת ״המגנה כרטה״ המפורסמת
משנת 1215 שבאה להגביל את שלטון הכתר, קבעה
את נוהל כינוס של המועצה הלאומית שממנה התפתח
בית הנבחרים הבריטי.
משנת 1884 נתפרד הפרלמנט לשני בתים: העליון
— בית הלורדים והתחתון — בית המחוקקים (1101156
־ ״ ס תז מסס .) 01 בפרלמנט מיוצגת אנגליה ע״י 492
צירים, וולס — 35 צירים, וסקוטלנד — 74 צירים.

רבי נחמן מברסלאב, רבי החסידים המפורסם,
קבע פעם :״כל מקום שאני הולך
— לירושלים אני הולך.״ איש הבוקר
ותושב ירושלים וותיק שלום בך ברוך ביכר
את השירה על ההליכה, מוכיח בספרו
האחרון, ירושלים בשירתנו החדשה,
כי כמעט כל משורר עברי ששורר
אי־פעם, שורר גם על ירושלים.
לאנתלוג מנוסה כבן־ברוך (הרצל באיגרותיו,
מכם נורדאו באיגרותיו, אוסישקין
באיגרותיו) לא היתד, המלאכה קשה במיוחד.
הוא בדק את יצירותיהם של 250 משוררים
עבריים בני המאה האחרונה, גילה
ביניהן לפחות אלף שירים על ירושלים.
הישג הראוי לשבח, בהתחשב בעובדה כי
בכל עשרים וארבעה ספרי התנ״ך לא הוזכרה
ירושלים אלא 656 פעמים.
כבית הששי, רופא. אש כי משורר
ירושלים בה״א הידיעה, אורי צבי (״ירושלים
1את שוקעת עוד למטה נזשיקעון !״)
גרינברג תאר את ארץ־ישראל ללא ירושלים
כ״ארץ ללא רקיע ,״ ציפור ללא כנף,
׳גוף ללא יד״ לא היו כל גדולי השירה תמימי
רעים עמו. משורר מס׳ 1חיים נחמן
ביאליק לא שר מעולם על ירושלים, כתב
לרעייתו, אתר ביקורו הראשון בעיר :״אפילו
קבר רחל ...לא הניע הרבה את מיתרי
לבי*.״
לעומת זאת היתר, ירושלים הרבה יותר
קרובה ללבו של מם׳ ,2שאול טשרניחובס־קי
(שנפטר בזרושלים) .שר הוא :״שאי
המיית לבי, הוי קריית הגזית ! ״

אוהב־ירושלים אחר היה מחבר התקווה
נפתלי הרץ אימבר, בבית הששי (והבל־תי־ידוע
כמעט) של התקווה :״לך עמי,
לשלום שוב לארצך /ד,צורי בגלעד, בירושלים
רופאך.״

לי קי
בר־ מסעדה
תל אביב, רחוב אלנבי 3
טלפון 23752

ומאכלים איטלקיים-מוסיקה

הי שלדכאבים

אין מתחרה לאבקת בכיסה

בגב, בברכיס, בכתפיים או בפרקים ז

״רפא רח׳ שלמה המלך גסו יור־־אגיג

24495

ויזה

בריכות
מי-מרפא
חבישת בוץ
כמו בקרלסבד
דשי או טבריה כמו כן אמבטיות ערבול

(11(001 33111 1111 חדר זיעה תורכי /מחלקה

!מיוחדת לאיכשור ע״י התעמלות רפואית, מסג׳ וריהבילטיצה.

המוסד היחידי מסוג זה בארץ. מחלקה לסובלי רוימטיזם

המוסד פתוח עד 9בערב

תלוש מתנה כבל קופסה
תוצרת נקה המפיצים

היחידים חב׳ נורית בע״מ

אימבר עצמו שב לירושלים רק יאחר
מותי, כאשר קויימה צוואתו (״העלו מזה
את עצמותי /קברוני בירושלים עירי״).
כשיר היחיד, נשמה. מובן מאליו
שיעקב (״בדם ואש יהודה נפלה, ובדם ואש
יהודה תקום״) כהן לא חסך את שירתו
מירושלים (״אהבתי את לילות ציון, בפרוש
זיו הירח את צעיף חזון ניצחו על מרומי
ירושלים.״)
מובנה לא פחות היא העובדה שכאשר וותיק ירושלים ואיש גדול
מספר
ש״י (תמול ושלשים) עמון, שלא עסק מעולם
בשירה, החליט לכתוב שיר, הקריש
הוא את שירו־יחידו לירושלים :״גס חיי
רוחי גם נשמתי /אתן בעדך עיר הקודש.״
משוררים
אחרים על ירושלים :
• דויד שמעוני :״עוד תהיה ירושלים
לכתר מלכות שלנו 1״
• אביגדור המאירי :״מי שהוא מכר סד,
את מצודת דייר בעבור נעליים.״
• מייסד לח״י אברהם (יאיר) שטרן :
״שים כתר מלכות בראש קרייה קודרת,
אדון ירושלים וציון ! ״
• משורר צעיר ( )35 יצחק שליו עיר
של פח ושל בוץ.״
ירושלי.ס בשירתנו החדשה — שלום בן־
ברוך — הוצאת ראובן סם 352 ,ע׳.

על זהב ונול מבס
• המטבע העובר לסוחר בשוק השחור
הישראלי, סובריין הזהב (לירה סטרלינג
זהב, הידועה יותר בשם מלן) איננו זהב
טהור, בכל זאת. הוא מכיל רק 91.66 אחוזים
של זהב (ושוקל כמעט שמונה גרמים).
• מצרכים וסחורות המובאים ארצה לשימושם
של הפטריארכים האורתודוכסים,
הלטיני והארמני פטורים ממכם* .
אלה הן אך כמה מן העובדות המעניינות
אותן ריכז שאול גורדו! .בנקאי
ירושלמי בדימוס, בלקסיקון המסחרי
אותו ערך.
מה שלא משנה את העובדה שר,לקסיקון
מוסמך בערך באותה מידה כקודמו
לסידרה ולעורך — הלקסיקון הפוליטי•
גם לקסיקון זה הוא אוסף מקרי למדי
של מונחי מילון, מנשרים רשמיים ומסקנות
פרטיות.
לקסיקון נזם חוי — שאול גורדון —
הוצאת ראובן מס 156 ,ע׳.
*..זיעה יותר טובה היתה לביאליק על
תל־אביב. אמר הוא :״אהבת־נפש אהבתי
את תל־אביב.״
העולם הזה 949

הווי
פעולת תגמול
^ תל-אביב, קיבל משרד העירייה מכתב
^ חסר־בול, שילם את הקנס המקובל של
תשעים פרוטה׳ מצא בתוך המעטפה מכתב
שני, הסר־בול אף הוא, אותו שלח משרד
העירייה לאזרח שנאלץ לשלם את הקנס בגלל
זה, ושתחזיר את המכתב חסר־הבול בתוך
מעטפה חסרת־בול, בצירוף ההערה: קנס
תחת קנם.

עין תחת עין
ג׳נבה, שווייץ, הודיע סטודנט ישראלי
, 1לרפואת שיניים עודד אמודי לחבר ללימודים
מצרי כי הוא מוכן לתרום פרנק
לקרן הנשק המצרית באם המצרי יתרום
פרנק לקרן המגן, גבה פרנק שווייצי (500
פרוטה) מן המצרי, יישב את החשבון בתרומת
פרנק צרפתי ( 5פרוטות).

אלטרואיזם
ך • פניקס, ארצות־הברית, התייצב ג׳ו
בראסי ,23 ,בתחנת המשטרה המקומית,
הודה כי נשא בזו אחר זו שמונה נשים,
ביקש להיעצר ״ובלבד לא להרוס את אושרן
של נערות נוספות.״

משק מעורב
רביבים, הנגב, נתקבלה ממזכירות
^ הקיבוץ המאוחד הזמנה בזו הלשון :
״למועצת הקיבוץ: עליכם לשלוח 1נציגים,
מהם לפחות שליש חברות.״

ספינכם ללא סוד

ך* קאהיר, מצרים, ירדו הכנסותיו של
* 2סוחר עתיקות אנטוניוס גרקי לאפס,
אחר שהעיתונות פרסמה את משלוח־ידו כפי
שהוא נמסר לשלטונות מס ההכנסה: יצרן
עתיקות.

קללת סהגים

ך 1תל־אביב, עצר השוטר רפאל כהן את
^ שלמה כהן, שחבל בבעל דוכן מתחרה
חיים כהן, הביא אותו לפני בית משפט
השלום, שהעביר את הדין לשופט מחוזי
בנימין כהן.

טיהור הבית

מלחמה
ושל 1ם
ב ר ומא
ך* פרו הגדול של לב ניקולייביץ׳ טולסטוי, מלחמה ושלום,
^ עומד להיות סרטבח מזעזע. אולם עוד לפני שהגיעה
המצלמה של קרב־ההמונים האחרון, קיבל השם משמעות־מיוחדת
לגבי שני המפיל]ים המייצרים את האפוס הקולנועי
הזה בעיר־הסרטים הרומאית.
שני מלכי־הקולנוע, קארלו פונטי ודינו דה־לורנטיס, הכריזו
מלחמה איש ברעהו בדיוק באותה שעה שהקוזאקים ואנשי
המשמר הקיסרי של נפוליאון שחטו זה את זה באולפן. אחרי
מלחמה זו בא שלום שסתם את הגולל על חרושת־החלומות
הגדולה ביותר של איטליה, חברת-הסרטים פונטי־דה־לורנטיס.
לא הצאר ולא הקיסר הצרפתי ניצחו על מלחמה זו, אלא
שני איתני־טבע העולים על כוח־האטום: סילבאנה מנגנו וסופיה
לייו•

סופיה לורן
פונטי הבטיח

עם ובלי חתוכה

בתכניות־ענק שהעבירו חלחלה בלבו הצונן של פונטי. רק הנכונות
לפשרות החזיקה את החבילה.

ף* יה זה דה״לורנטים שגילה בשעתו את מלכת־היופי
( \ סילבאנה מאנגנו, אכל עמה את האורז המר. היה זה פונטי
שרכש לפני שנתיים בעזרת חוזה כולל, את חמודותיה הקול נועיות
של מלכת־היופי סופיה לורן. ישנו רק הבדל קטן בין
שני הזוגות המאושרים: דה־לורנטיס, נשא את סילבאנה לאשה,
פונטי ולורן לא נזקקו לטכס מלבב זה.
החתונה המסחרית של פונטי ודה־לורנטיס, לעומת זאת,
נערכה לפני חמש שנים. פונטי הגיע לרומא בשנת , 1941 בהיותו
בן ,27 הפיק את סרטו הראשון, עולם ישן קטן. באותה שעה
הגיע גם דה־לורנטים הממושקף, בן ה־ ,21 לעיר־הסרטים, כדי
להתחיל בקאריירה מפוארת של שחקן. קאריירה זו לא התחילה
מעולם. תחת להמס לבבות נשים, הפך הצעיר למפיק.
באחד הימים אמר פונטי, בעל 20 סרטים, לדה־לורנטיס, בעל
16 יצירות־בד :״מדוע לא נאחד את כספנו וכשרונותינו?״
התשובה היתד, חיובית, וכך. נולד מטבחלומות מפואר.

ניצוץ של סופיה

ך * כסףהפקיע את הבקיעים הראשונים בחומת־הידידות.
( 1פונטי נדהם כשראה את התחשיב של הסרט נזנזבו. הוא
קיבל התקפת־עצבים כשביזבז דה־לורנטיס חמשה מליון ל״י על
הסרט אודיסאוס. אולם דה־לורנטים, שיכור ממספרים, שיכנע
אותו להסריט את מלחמה ושלום. התחשיב 13 :מיליון ל״י.
המפיק הממושקף עמד על שלו בעקשנות הוא נסע לאמריקה,
שיכנע את חברת פאראמתט לשאת במחצית ההוצאות. אולם
זה לא הספיק. ההוצאות הלכו וגדלו. הריבית על ההלוואות בלעה
הון. פונטי רטן. היה דרוש רק ניצוץ אחד כדי להפעיל את
מטען חומר־הנפץ. הוא סופק על־ידי גברת צעירה שכולה אש :
פונטי הבטיח לידידתו את התפקיד הראשי בסרט חדש שעמד
להיות מצולם בהודו־סין. אולם שניהם ידעו היטב כי כבר קודם
לכן הבטיח דה־לורנטיס לאשתו סילבאנה תפקיד ראשי בסרט
הודו־סיני. היתד, זאת, איפוא, הכרזת מלחמה גלוייה.

אולם השניים לא נבדלו רק במוצאם. פונטי, בן מילאנו, היה

צניעות ופילוסופיה
ך• יהסיס המתוהיב1לץ ^ 7

ף* תל ־אביב, נכנסו גנבים לביתו של
^ עזרא רפאלי, נטלו עמהם את החנוכיה,
שמונה נרות, שני סביבונים וקערת אגוזים,
שעה שרפאלי, אשתו ושתי בנותיהם
טיגנו במטבח הסמוך סופגניות•

עד המ 7ך
^ ירושלים, אחר ששמונה קרבנות כייס^
אוטובוס לא הצליחו לזהות את הכייס
במסדר זיהוי משטרתי, יצא הכייס מן השורה,
זיהה חמישה מקרבנותיו.

תסגון התה לישראל
ך* תל־אביב, הוגשה תלונה מטעם חב-
2רת תכנון המים לישראל נגד המזנונאי
במשרד החברה״ שמסר 873 פתקאות מזויי־פות
לשתיית תה, גבה תמורת כל אחת
מהן 40 פרוטה.

סילבאנה מאנגנו, ומשפחתה

פירצה קוראת לנקניק
^ גבעתיים, התלונן צורף הזהב מרד־
^ כי חייינגרטן כי מצא נקניק בחדר־הרחצה
של דירתו, הלך להודות לקרובים
שייחס להם את המתנה הבלתי־צפוייה, מצא
בחזרו כי הגנבים, שהשליכו את הנקניק
פנימה מבעד לחלון הפתוח, גנבו מהדירה
350 גרם זהב 12 ,שרשרות, שני צמידים
25 ,מדליונים, שלושה שעוני־זהב ו־
400ל״י במזומן.

תחזית מזג האוויר
מעברת נחלת־יהודה, בשעה ש-
השוטר יוסף יעקב האזין לשידורי קול
ישראל מבעד לאוזניות, חדר ברק לאנטנה,
פגע באוזניו, שרף חור של 15 סנטימטר
במזרון הספה.

העולם הזה 949

דה־לורנטיס הבטיח
קודם כל איש מסחר, מתכונו :״מזון רוחני טוב לצופים בכל
הארצות. הוצאות־ייצור של מליון ל״י לסרט לכל היותר !״ דה־לורנטים,
בן נאפולי, נישא לעומת זאת על כנפי המעוף, התאהב

למי אבד?
^ פייגץ, הודו־סין, ערכה המשטרה מצור
2על גברים נשואים שביקרו בבתי־בושת,
הושיבה אותם במעצר עד ש״הנשים
תבואנה לדרוש את בעליהן.״

מלחמה גרעינית
ן* טוקיו, יפאן, החליט איגוד שחקני
שח־הצבא להוסיף לארבעה הכלים המקובלים
של המשחק בן ה־ ,75 רב־אלוף,

[ 8נערות־החלום לא היו סוד בחייה
ונטו, מקום מיפגשם של אנשי
עולם הקולנוע הרומאי. איש לא
האמין כי המאנגנו מקנאה בגופה הד,שופע
של הלורן. הדעה הכללית הי־תה
כי מאז ילדה סילבאנה לבעלה
שלושה ילדים עלו בה פקפוקים מוסריים
כלפי הבלטת איברים נשיים על
גבי הבד. סיליאנה הצנועה לא יכלה,
מן הסתם, לשכוח כי כוכבה דרך
דווקא בסרתשוקה כמו האורז המר.
שנאתה לכל תפקידי־גירוי הפכה
שנאה לסופיה לורן.
״אני קודם כל אשד, ואם,״ הכריזה
סילבאנה מדי פעם, כשהוצע לר,
תפקיד מיני־מאלי .״אני חושבת שזה
יהיה מגוחך אם אשחק תפקידים שלא
מצאו חן בעיני מעולם עקרון
זה מצא את התגלמותו בגופה, שכה
רזה בשנות נישואיה — כתוצאה
מאמבטיות־זיעה — שהרומאים החלו
מדברים על ״סירוס״עצמי״ של
מלכת״האורז.
הסכסוך ההודו־סיני החדש בא לאיסטראטג פונטי ברגע הנכון.
הוא מצא בו תרוץ מתאים לנתק את המגע משותפו הבלתי־נוח
״איך העזת להסריט מאחורי גבי סרט הודו־סיני שני?״

אלוף, סרן ורב־טוראי, שלושה כלים חדשים,
לפי רוח הזמנים: פצצת אטום, מרגל
ושוטר צבאי.

פזעת אפיין• תאכרי לחם...
ף לונדון, אנגליה, זכתה אלינור קרדר

לגט מבעלה אחר שסיפרה לשופטים
משך שש שנות נשואיהם תלש בעלה
בוקר שני כפתורים מכותנותיו, הורה
לחזור ולתופרם כדי ש״תרוויחי את

לקמר בכבוד.״

מדיניות הבזגה
^ בודפשט, הונגריה, אחרי־ ששתי
גננות ניסו לקנות סירי לילה בחנות
הממשלתית ושמעו כי עד חודש פברואר
לא ישווקו סירים חדשיב, העיר בטאון
האיגודים המקצועיים נאפשאווה :״הפעוטות
של גני הילדים אינם יכולים בשום אופן
לחכות לסירים עד לפברואר הבא.״

קולומבוס נסע לאמריקה ארבע פעמים.
בפעם השלישית הוא מת.

אנגינה היתה אשתו של אנגלס, חברו
של מארקס, אחד משלושת האחים מארקס
שהופיעו בסרטים.

המהפכה האמריקאית החלה, כאשר החליטו
האזרחים להילחם למען חרותס, חרות
ילדיהם וחן־ות אבותיהם.

אלמנת־קש

היא מי שהיתה אשתו של

רומאנסה

ה*א בהורה החיה ברומא.

שמשון הגיבור נתפס על־ידי הפלש־תים,
אתרי שדיללו לו את שערותיו.

צמחוני.

מלחמת־נרילה היא מלחמה בא נמצאים
היריבים כה קרוב אחד לשני, עד שהם עו שים
פרצופים ומוציאים ל שון זה לעומת זה.

קורסט

*טני הנערים שר,זאבה היניקה אותם היו
רומיאו וראמאללה.

קובץ הצילומים של החוק הרומאי נקרא
בשם קודאק.

הוא התנ״ך של המוסלמים.

מונולוג הוא שיחה בין שני אנשים, כמו
בעל זא שה.

פנינים אלה, המוכיחות כי טעות לעולם חוזרת, נאספו מתוך דפי קיבלו הבחינות של תלמידים ברחבי העולם כולו. אם מחבריהן
באר־שבע כי העובדה
כתוצאה מכך ״בלתי-מספיק״ -אולי תנחם אותם
״ישראל״.
בהומור הציון שלהם הוא ־ ס/״.100
קונטראלטו זהו קול שפל, שרק נשים
מסוגלות להשמיע אותו.

שקספיר לא הצליח אף פעם לצבור הרבה
כסף, והוא מפורסם רק בגלל מחזותיו.

האותיות של
בשם הידראוליקים.

המצרים

העתיקים

נקראו

הדימוקראטיה הומצאה על־ידי דמוקלס,
שאמר כי לכל חרב יש שני צדדים.

אנונימום

הוא סופר יווני דגול.

נמצאת מתחת ל״ל,״ של המלה

באמבוק

הוא תינוק איטלקי.

דמוסתנס היה נואם יווני ש ה לן עם פנס
לחפש אדם ישר.

קאטאלוג

הוא דיאלוג של ארבעה אנשים.

ההבדל בין מלך לבין נשיא נבחר, הוא
שהמלך הוא בנו של אביו, והנשיא לא.

יוליום קיסר

הוזהר מפני האידיאות של

וואקום

הוא מקום ריק בו חי האפיפיור.

מארס•

אחת הקומדיות המפורסמות ביותר של
שקספיר היא האלמנה העליזה מווינדזור•

המאגנה־קארטה הוא חו ק בריטי עתיק,
שלפיו אסור לתלות אדם פעמיים על או תו
פשע.

מסן{י־הצלב אורגנו במטרה להוציא את
תורכיה מאירופה.

רובינזץ

סינקופה היא מחלה קשה, התוקפת בעיקר
מנגני ג׳אוז.

טריגונומטריה היא כשאשר, אחת נישאת
לשלשה גברים ׳בעת ובעונה אחת.

האקלים הוא דבר שנמשך כל הזמן,
אבל מזג האוויר משתנה בכל כמה ימים.

קארוזו היה זמר גדול שחי על

אי בודד.

קופרניקום היה מלומד גדול, שהמציא את
השיטה של סיבוב כדור־הארץ מסביב לשמש.

האוסטראלים אוהבים מאד את הבומראנג,
שהוא מין חיה הנושאת את צאצאיה בכים
גדול על ביטנה וחוזרת תמיד חזרה.

חניבעל היה מפקד צבאי קרתגי שחצה את
הרי האלפים וכבש את אוסטרליה.

נירון קיסר היה שליט אכזרי, שעינה את
נתיניו על־ידי כך שניגן באוזניהם בכינור.

האקלים של בומביי הוא קשה כל כן,
עד שתושביה נאלצים לחיות באיזה שהוא
מקום אחר.

סוקראטס התאבד בשתיית רעל, מפני שלא
יכול היה עוד לשאת את סרדנותה של אשתו.

הם שורה של הרים בין

הפיראמידות צרפת לספרד.

בזמן החדש, מקובל שאדם נושא לו לא
יותר מאשה אחת. קוראים לזה מונוטוניה.

היטמש אינה שוקעת לעולם באימפריה
הבריטית, כי האימפריה היא במזרח והשמש
שוקעת במערב.

מילהלם

טל ירה בתפוח, כשהוא עוימד על

ראש בנו.

ההולאנדים הולכים תמיד בנעלי עץ,
כי בארצם יש הרבה שטפונות והם רוצים
שבמקרה של שטפון יצופו הנעליים
למעלה, והם לא יישארו יחפים.

רומא נחרבה בגלל פלישתם של ההוגים,
הווסטגותים והדינוזאורים.

האי

הדגל הצרפתי הוא חצי לבן, חצי אדום
וחצי כחול.

שבו נכלא נאפוליון נקרא בשם מלבה.

_מאדאם

קירי ובעלה המציאו את הראדיו.

מפיסטופלס

היה מחזאי יווני נודע.

כדי להפסיק שטף־דם באף, חייב אדם לעמוד
על ראשו עד שליבו יפסיק לדפוק.

כדי לשמור על חלב שלא יחמיץ, צריך
לשמור אותו בתוך הפרה.

כוח־המשיכה נתגלה על־ידי יצחק ניוטון.
הוא מורגש בעיקר בסתיו, כשהתפוחים
נושרים.

כשיר הכתוב ב ח רוז לבן,
שורה לחמי שה סנטמטרים.

מתחלקת כל

״מכנסיים״ הוא שם עצם בלתי־רגיל, מפני
שהוא יחיד למעלה ורבים למטה•

שוברט התפרסם בכך׳ שאף פעם לא גמר
את מה שהתחיל.

את המימרה ה מפורס מת ״אחרי־המבול !״
אמד נוח כשסיים לבנות את התיבה.

לאחר שטעם מתפוח עץ־הדעת, נענש אדם
לחיות כל חייו בחברת חווה.

כלי־הנגינה

בני־אדם למדו בתחילה מתמטיקה מהאת־בות,
מפני שהן מתרבות במהירות גדולה.

אלגברה

היתה א שתו של אוקלידט.

רנטה היה סופר שקיבל רשות לבקר בגיהינום
ולכתוב את רשמיו.

הלאומי

ספרד נקרא

בשם קאסאסה.

לאברהם אבינו חיו שתי נשים. הוא
גירש אחת מהן למדבר, מקום בו נהפכה
לנציב מלח ביום. ולעמוד אש בלילה.

הזמן של ניו־יורק מאוחר יותר לעומת
זמן גרינוויץ /מפני שניו־יורק נתגלתה בתקופה
יותר מאוחרת.

בתולה

זקנה היא אשתו של רווק.

איפטרטגיה היא שיטת־מלחמה, לפיה
אתה ׳ממשיך לירות גם לאחר שאזלה התחמושת,
כדי שהאוייב לא ידע.