גליון 950 מתאריך 29 בדצמבר 1955

העובס הוה

...ניו ר א שני. במכתבו;_,י(העול 0הזז 148
חושה את הגיחוך ם במעמדז*כם. מחד יש בכם להט
.ל״וקיע, את, משתמ טי ק 5 3ן זמנן, מ אי דךמ שמ ש
תעתור שופרי לדמת־חיים שנ פי חו תהוט פיליו ת ה
נדהיייטינו״׳ אידי כו חנו דבטחול׳ לא פחות מחש,״.מ־בז
ת נ־.־דן־הם נן...

העורך הראשי :
או רי

אבנו ״

ש10 צניק, קיבוץ הואל

ראש המערכת*
שלום כ חן

עורכי־משגה :
דו ב איתן. או ר׳ כלע

עדרך תבנית; רח׳ גליקסון ל תל־אביב. ויען חמברקים :
אהרון צו ר. עולמפרס״ ת. ד , 136 .טלפון .26785.
צלם המערכת: המוציא לאור: הבולם הזה בע״ס
דפוס ישראל בע״וז, ת״א סל.23204 .
יהודה זעירא

עורך כיתוב :
איתן נ בי רוי

הכתב הראשי :
אלי הו. ברטל

חברי המערכת :
י שראל בי ב ר. גי ג ה גבי. לילי גלילי, דוי ד הו רו בי ץ,
רותי ורד. רוני זו ה ר. א בר הםהר סו! ,או סקר
ט או ב ר. מ שה ל שם. א בי בהס טו. ע מו ם קינן,
של מה קרן. סי ל בי ק שת.

הצייר הראשי :

עורך דפוס1

שטואל ברזווד-

אריה ארי אל

מנהל מבצעים

מנהל מעבדה ;

שלמה אדי ר

נתז רוזן

אין ה מ ערכ ת א חר אית ע בו ר תו כן ה מו ד עו ת.
מל כדע בו ר מו ד עו ת הכלתסרססות תחת ה כותרת
״ דו ״ חלצר כן דו״ ח ל בו ח ר דו״ ח
לנו ס ע ״ ו כו׳ ה סו כנו ת על־ידי חברי ה מ ערכת
ונב ד קות על־ידם. ה מ דו ר ״דו״ ח לבוחר ־ כולל
מו ד עו תמטעםפס לנו תוא רנוני ם *•הוריים
ולא
מ ר אין חפערכתא חר אית ל חי בנן
דמות ה מו ב עו ת בו.ןוש אינן משק סו ח בה
מ ער כ ת.
ד עות את שהיא
צור ח
מו ם

ה ע תון הנקרא ביו תרבמ דינ ה
גשת הכריז באנגלית :״אני רשיד עאדל.
אני קצין בצבא הסורי. אני לא מרשה שידור
עברי.״
בעל המלון, יווני שכבר התנסה כנראה בפגישות
דומות, ניגש אל השניים, הציע
פשרה: ניגון מוסיקה קלאסית נייטרלית.
הסורי הסתובב לאחור, בהשליכו לעבר
איש העולם הזה :״אני מבטיח לך שבעתיד
הקרוב ישדר רדיו תל־אביב רק בערבית —
אם הוא ישדר בכלל !״
אולי תבין עתה מדוע נכתב בדו״ח על הסורים
:״גזע נטול החן המאפיין את שאר
תושבי ארצות ערב״.

דו״ח הענק על סוריה, שפורסם בגליון האחרון-׳
שאף לגדולות. הוא ביקש להקנות
לך, תוך חצי שעה קריאה; מישג יסודי על
ארץ. שלמה. כדי למצות מדינר, בצורר, תמציתית
זו, דרוש חוש מסוליס לארץ, נוסף
על הידיעה התיאורטית. השבוע סיפר לי
שלום, כהן, עורך העולם הזה לע^־-־ני המי־חב׳
שניצח על הכנת הדו״ח, פרט קטן על צורת
הכרה זו.

מפעם לפעם על שלום כהן לקפוץ לקפריסין
כדי לקיים מגע חי עם כמה מקורות.
אין מדור בעתון הגדוש אינפורמציה כמו
לפני מספר חדשים ישב במלון קלתיא ב־המדור
תצפית. כאן מתרכזים, במשפטים קצפלאטרס,
עיר הקייט ההררית של האי, שם רים, פירות העבודה הטובים ביותר של כל
נועד עם ידיד מסויים שבא ממצריים׳ ושעמנגנון־הידיעות
שלנו. יש בו לפעמים שורה
מד לספק חומר לעתון. השניים ישבו ושוחאחת
שהצריכה עבודת־חקירה של יום־יומיים.
חו בכניסה למלון, כאשר נעצרה ־שיירה בת
בשבוע שעבר היתד, לנו הזדמנות לספר לך
שלוש מוניות ליד הפתח. חמולה שלמה
ידיעה בה הופיע מדור זה כגורם פעיל. השל
דוברי ערבית יצאה ממנה.
מדובר במתן פרס ביאליק למשה שמיר. כפי
שתזכור, הודענו לך מראש שהפרס. עומד
היתד, זו משפחה סורית (בסך הכל 17 :
נפשדת) שבאה לבלות את השעות האחרונות. להינתן. לשמיר וכי יסרב הלה לקבלו. אולם
הסקופ, הרג את עצמו: כשראו חברי הוועדה
של.ביקורה בקפריסין׳ לפני־ הפלגתה באותו
ערב מנמל לימסול לסוריה. היא. קיבלה שני את הידיעה, החליטו לעשות מעשה חסר־תקדים:
הם עצמם פירסמו מראש, כעבור
חדרים וכעבור כמר. דקות הופיעה שוב
.באולם הכניסה, כשרוב הגברים לבושים פי־ 24 שעות, את החלטתם לתת את הפרס לשמיר.
בצורה זו העמידוהו בפני עובדה מוגג׳מווד
נוחות.
הראדיו ניגן אותה שעד, מוסיקה קלאסית. מרת. לא היתד, לו ברירה אלא לקבלו.
אחד הסורים ,,גבר נימון־קומה, בעל שיער * דומני שאין זה מקרה בודד. אמר לא !מבלונדי
ועיניים תכולות שנראו משונות־ בפניו
כבר אחד. העסקנים הראשיים מחוגי הממשלה,
השחומים, ניגש לרדיו ;.הוא סובב את הכפהשונא
את, העולם הזה :״אנחנו קוראים את
תור עד שהגיע לתחנה שניגנה מוסיקד, ער־המדור
בקביעות. אנחנו מוכנים,אפילו לש3מז.
נות
את ההחלטות שלנו, ובלבד להוכיח ש־האיש
שישב ליד שלום התרתח על חוסר
העולם הזה אינו צודק בנבואותיו ! ״
הנימוס, קם לאחר במה דקות, ך!חליף ׳את
אינייודע אם הדברים׳נאמרו• בהלצה או לא.
התחנה שוב למוסיקה קלאסית. הסורי לא אם לא, הרי מאמציו של אותו עסקן וחבריו
התעצל, ניגש שוב למכשיר, החזיר את המולא
נשאו את הפרי המבוקש. כי בחודשיים
סיקה •הערבית. הפעם התרתח יגם שלום כהן.
האחרונים. נתקיימו, לפי.הספירה האחרונה,
הוא ניגש לרדיו, העביר את השידור לקול
כ־4ל 82 מכל נבואות תצפית.
ישדאל.
היתה זו שעת שידור מהדורת החדשות,
והמלים העבריות נשמעו במרור מוחלט, האולם,
שהמה אותה שעה מבני משפחה האסורים,
טבל לפתע בדממה. הבחור הבלונדי
ניגש לשלום כהן. ,ובנימה של יהירות מוד
ואלה
שמות
משה הופמן, רמת־גן
ל או ר־ גילויי. ההתנדבות -הנהדרים של ש כ כו ת
הפו עלי ם ו מי עו טי הי כול ת, בול טי ם בנבזו תםו־זוועתם
האנ שים ש התע שרו בז מן כ ה קצר מכס פי
העם, ובניהם החמודים לו מדי ם כל מ ק צו ע שב עולם
— ,חו,ץ מלהגזזיק רו ב ה, בכלמ קו ם שבעולם
—׳ חוץ ״ממדינת י שראל.
הם ע שו זאתב־ 1948 וי ע שו ז את בק רוב. כ שכל
הפו עלי םוה מוב טלי ם׳ הנו תני ם ־ בלב שלם ת רו מו ת
הרבה מ על י כזל ת ם׳ יעמ דו ב מל חמת חיים או מוות
להגן. בין ה שאר, על או תן ה חווילו ת — שתהיינה
ריקות — כי ב עלי הן י שהו בחוץ־לארץ לרגל
עסקים או שי ש תל מו ב ״ השפעת התרבו ת הסיני ת
על ה כלכל ה ה שווייצית״ (דבר שאפשר לל מו ד
רק ב שוויי ץ).
היו ת ו אנו היים במש טר ד מו קר טי (כ ך או מרי ם)
ואין אפש רו ת חוקית לאלץ אנ שי ם כ מו תםל היו ת
הגונים, ו היו ת ואין אנו רו אי ם ערך מעשי רב

בן־ציון חילף, צה״ל
81101(16556 01(1186

חמישתם .
ה כ תבו תהאח רונו ת של ה עו רך ...ה מנ סו ת ל עור ר
את היי שוב מ ת רו מ תו, ה? ל שו א. את מי מנשה
העורך ל עורר, את ההברה הגבו הה, המשתמ טת
מצרכי־ ציבור, או א ת הנו ער העברי שהעתון טו ען
שהוא מו בנ םרא שו ו רו בו בענייני הבל וריקנות?
או אולי מכוון הדבר לרא שי היי שוב, א שר הם
בע צ מם מ חפי ם על מ ע שי ש חיתו ת וגניבו ת
דרי בעצמכםכ תב תם ש אין חמי שה אנ שים בי שו ב
החו שבים יחד על בעייה זו !

מיכאל אברהם בן־מרדכי, ירושלים
״ויאמר אל נא יחר לה׳ ואדברה אף הפעם,
אולי יימצאו שם עשרה, ויאמר לא אשחית
בעבור עשרה...״
...רק פנ ם אחד מצ אתי בבי דרה, והו א הבל ט ת
ה שחור ו חו פרפת רון ו מו צ א כל ש הו א. הדבר
נמ של לאי ש פ שו ט שנסגר ב תו ך חדר טנו רומ סוג ר
שאין מו צאמ מנו. פר ט לאדם המתמצאב מסג־רוו
.:היו ת ואי ש זה לא הבין מ או מהב טכני ק ה,
היו׳ ל פני ך שתי דרכים. או ל הת אבד, או לא לעשות
כלו ם, שנם הו א אב דון.;.

אשר צינוירט, פתח־תקווז
פתרון שלישי: ללמוד מסגרות.

דרך נכר
יור שה לי ל ש אול את אס ת ר לוינ ס קי (העולם
הזה ) 947 אם היא גור ס ת צבי עות ו דו־ פ ר צו פיו ת

במפעלהח שוב והאמי ץ של גילוי ר שימת המ שתמטים.
ב ע תונ כ ם, הננו להציע מסע ציבורי ב על
ערך מ ע שי יותר.
כל חנו ת מ פו ארת או בעל תע שייה יידרשו
ל פר ס ם (ב עתון או ב מלון הראווה) את תרו מ תם
לקרן המגן. .מפעל׳ שלא יע שה זאת, או ש תרו מ תו
תהיה גדולה כ של מלון אכדיה ל מ של, יוחרם
על ידי• ה ציבור.
אם טועני ם בעלי העסקים ש אין הם מרוויחים
— ׳נתאחד כ אי ש אחד ל ה פו ך שקר ש פל זה לעובדה

נסים ברקת
ראובן וכסנר
בנימין כהן
מאיר מזרחי ירושלים
...ה תנ דבו ת איננ ה חו ק. איננ ה חו ב ה. אין אדם
מ שת מטמה תנ ד בו ת, כי אם נ מנ ע מ מנ ה. על כן
חטא גדול אתם חו ט אי ם כל פי חופ ש הרצון של
בן־אדם בזה שאתם מפרס מי ם לננ אי את אלה
שר צונם אינו זהה עם ר צונ כ ם...

יעלה ווזנר, ינזין־אורד.

ראובן איינהורן, חיפה
...אנחנו, החלוצים /נבנה,את תל־אביב /
הבו שיר ותקליטים /ונבנה את תל־אביב...

כופת מרה,
אני מ סינ ל להבין ב שנול ד ה מאירסו? או אב א
חושי מעיינים כר שיטות־מה שווי על פ ר צו פי ם ש פלים,
א שר רצה הנו רל והם חבריהם לדעה. למפ לגה
או ס תם ידידיהם. אז הם מיבבי ם חרי שית,
לבם מ ת פל ץ ז 1וום צת מרה נו טפת מפי הם-
י אבל לשה׳ לי ל הביו על מה ול מהמת מר מ ר
ניו ריו ( ה עולם הזה ) 948ש ה עולם הזה
הקורא
״ממרר את חייו של או מן הז׳ורנ אלי מ טי ק ה העב רית
הנדול ו ה פו ר ה ״ .עזריאל קרליבד שטען ש אין
בי כו ל תנו ל התחרות עם הבורי ם עגל ש בנינו
הערבים, מ אח ר שהם כמה מי ליוני םואצ לנו יש

כמהא לפי ם והם קוראי ה עול ם הזהו. ..
בעל כו ר חו י שלים הקורא ק. גיור א שנם הו אי
נכלל במניין זה והו אבא לריב את רי בו של ארו
שהדביק לו שם תו א ר בל תי הנון.

יצחק הללי, ירושלים
הרבה למדתי ממורי, יותר מחברי, ועוד
יותר ממשמיצי.

בית הנכהרים
...ה תב שרנו שב מלון הנ שיא בי רו שלי ם עו מ ר
לקום מו ע דון ה תכלת שחבריו הם אנ שי הסגל
ה די פלו מ טי, אנ שי או ״ ם ,״אי שי ציבו ר״ ו״ס קי־דים
בכי רי ם ״ ,הזקוקים מאדל בילוי אינ טי מי
ונעים, ונו כ חו ת אנ שי ם מקו מיי ם מ פרי עהמאד
לבילוי מ סוג זה.
אינני טו ען נגד מו ע דון הסגל ה די פ לו מ טי, א ך
מי פקידים בכירים אלה, שבי מי ם של דיבורים
על רמת־חיים וסינגון־חיים צנו ע, מו צ אי ם כי \ ד

כהות אנשים מקומיים מפריעה למנוחתם הנפ־שית
׳ושלמה
בנדה, אשדות יעקב
אל יזלזל הקורא בנדה בשאיפתם הנע־לה
של פקיזים אלה לזכות בידידים (דיפ־ל,מטי
יס) והשפעה בחברה (גבוהה).

אכזר מכל גמזו
האם נו ח פנדריי ( העולם הזה <948 כה גלית׳
הוא? לא ולא מו חל ט 1פנ דריי־ בוכ מן לוחם ב רו ח
ה מ כבי, לו ח מי תל־חי. שלו ם שוור צבר ט, מו ר י׳
הגי ט או ת, לו ה מי ני צנה ו מניני הכנ ר ת. אל יהי
מבקר ה תי א ט רון שלכ ם אכז רמד ״ ר, נ מזן
אכז רבא׳ ה בנ תו את גי לו מו הנ פלא של נ חום
בו כ מן.

מרדכי הר־ורד, נפר־אתא
עורך מדור התיאטרון לא כעס על פנדריי
מפני שהוא גלותי, אלא מפני שהוא גרוע,
ומפני שעורך המדור היה רוצה כי אפשר
־היה להבדיל גם בעתיד בין שני המושגים
הללו.

בספים פרודוקטיביים
לר שימה על פי טו רי ה של רוזה ג רוניך (העולם
הזה ) 942 הייתי רוצה ל הו סי ף, כנ ער שחונך במו
ס ד הנו ערע לו מי ם, כי ב מו עיני׳ ראיתי כיצד
היתה עוב ד ת זי מ קו להפפו מחלקת את ־ מ צרכי
המזון ל מ כרי ה. לאפ עם הייתי מו בי ל את מזו־נותי
שלי ושל חברי ב עגלת ה מו ס ד לבי תה, ויש
אשר כל יו ם ש שי, עם בו או של מנהל ה מו ס ד
מטעם מ ש ען, מר ווינר. הייתי מני ח ב תו ךמכ וניתו
ב שר ונקניק. גם מנ הל הכס פי ם תיה לוקח
מ מ חסן ה פ רו דו ק טי ם או שהיה מז מין מ צ רכים
לפי ר צונו.

הקוראה לוינסקי
על ידי הסתרת ה מ שיכה ה מינית הפ שו ט ה מתחת
ל מ סוו ה של א דיבו ת וגינוני ל שון — או ש־ב
או מרה ״נבר״ ו״בן־אד ם״ היא מ ת כוונ ת לס ת ם
סרים מנוון ׳ו
יעקב
אלמוס תל־אביב
איני יודעת ל מה ב דיוק מ תכוון הקורא היקר
מן ( העולם הזה ) 949ה שו אל אם יש לי ״הנתו נים
הדרו שי ם״ ,או ל ם אם הדבר יסב לו עונג
הנה ת מונ תי ל פניו. מכת בו רק מו כי ח את הטימ־טום
ה מו חל ט של המין שיש לו ה כ בו ד להשתייך
אליו, ש אינו י כו ל לה שקיף על שום בעייה ב עו ל ם
אלא מ תו ך זווית אחת ויחידה. התייא שתי מז מן
ל ר או ת אצל בני מינו הגיון מיני מ לי...

אסתר לוינסקי, חיפה
אולי הגיון מיני־מלי 7
...כלו ם ס בו רהאסתר מינסק׳ שיש בכו ח ה
האיתנים. הניזונים
עם כוהות־ הטב ע
ל הת מודד
מרנ שותנ הם של מליוני ג ב רי ם אל לה לה ש לות
את עצ מה בדברי הבל סורי אלי ם טיי ם...

אברהם הדר, רמת־יצחק
תשובתה הפוטו־ריסטית של הקוראה לוע־סקי:
ראה תמונה.

מכתבים
..:ה ד פי סו ׳את׳ ש מו ת כל, ה מ שת מ ט-ם. את אלה
שעדיין. לא תר מו ואת אלה שהר סו, בכדי -שיד עו
ש שמם לא נ שכ ח עדיין.

אם ת מ שיכו בדרך ז ו * ,ווששניש מקו ר א חצי
,קבו ע 8הפוך לקור א ול-כומם ק בו ע, אם י א תפסוקו,
ל. רניז או תי-ואק שי םכמוניזכ או תו ניוגא שני
מדור ה או פנ ה שלכ ם
מאיגי־ות י עכב למט*׳
עו מ ד בכת-ר ה -ענט 5רה יעתיז ...מ• י כול ה להגות
ועצמת ׳״מיו׳£׳.ר הופיילזזד, או ״ מוזן -ז או
אחת ש אביה הו א מם ש׳^#צ 1י,,ל^ץ-המגן, א ו ׳ ס נ ובית
ט א ־נ. ה יכולה ל הו צי א ס כו ם כם!ז כזה, אך׳
תע שה זאת היו ת והיה כ תו ב בעתו?.

אג לי שובי״ עולים. ט עו ת מרה היא • זאת. חלו ציות
קיימת נם ב עיר. נם ב תל־ אביב אפשרל היו ת
ח$וץ. נם כ שא תה רוקד א פי לו ט אנגו...

בנות, לאן?
כל הדברים שנ א מ רו ב מכ ת בי שתי ה בנו ת
( שהת לוננו על חוס ר התכלי ת של הנו ע ר, העולם
הזה ) 948 , 947 מו כי חי ם שעדיין יש מספר לא
קטן של בני ם ו בנו ת .,התועים בדרכי ה חיי ם״...
החסרון ה מ שותף של כל הבוד דו ת הללו: אי
י כול ת ל חיו ת ולהרגי ש את החיים שהן מ א סו
בהם, והרג שת אי-בטחוז* ואי-יגייבנת ע צ מי ת...

שבייאל טביב, ידוש.ליס
...לא אשמש תקליט לדבריהן. של הבנות! או ל ם
א ש מו רלעצ מי את הז כו ת להמלי ץ ב פני כל ב על מו
ת לעיין בהם, כי אבו רב הוא הטסהבהם...

כרמי. הלינג, תל־אביב
...תצ אנה ה בנו ת האלה א ל החברות של הנו ע ר,
ותיווכחנה שהן טו עו ת לג מרי...

לורם, ראשון־לציון
...צאנה, צאנה, צאנה, צאנה הבנות
וראנה /הרוקדים, במושבה...
...חו שבים

ש חלו ציו ת

לצאת

לנגב,

לקיבו ץ

השם שמור במעדכת, גנוסו

המוסר המר
כתב תם (העולם הזה ) 949 שכ אשרבאההפאמ־פניני
לביקו ר ב שוודי ה, ק ר או לה מ עריציה :״הת פ
ש טי! אנו רוצי םלר או ת את ה חז ה ! ״
אתם מקלקלים את הנו ערש לנו. הרי בחג־ה מול ד
תבקר ה מ אנגנו בי ש ר אל. מ ה יקרה אם הנו ע ר
שלנו יבק ש מ מנ המה שביק שו ה שוודים? •

יונה שפיץ, תל־אביב
יירגע הקורא שפיץ. לא תהיה כל הזדמנות
לנוער העברי לעסוק בהתעמלות שוודית,
כי המאנגנו לא תבקר השנה בישראל.

כדי מורא, כדי משוא פנים
כמעט כל ע תוני •הארץ מניעים למשר רנ ע
ו כ מובן ש אני ממצה את ה הז ד מנות להיוודע ב״
ק רי אתהמא מרי ם ו הידי עות המקו מיים (נםסה־מו
ד עו ת) על חיי האזרחים ב מ דינ ת י שראל.
מ תוך זה תל מ דו שב ר -סמכא $ני לחוות דעה,
להניד ש איו אני מו צאב כל ה מ קו מו ת האלה
דברים יו תר מ פו ר שי ם וברורים כ מו ב דב ריכם
החוצבים ל ה בו תאש והמנלים טפחיים״ ויותר מכל
הנע שה ל פני ולפני ם. לכו בחרתי ב ש בו עונ כ ם וב־הארץ
ל היו ת מ תקבלי ם לבי תי.
אנלה לכם סו ד שרכ שתי ק מ עה מ או פן ודרך
כ תיבתכם. על כ ד יעיד המאמר שנ דפםבפ אר־ברטם
ב או ק טו ברש. ז• ב תו ר יתר הדברים הוב ע
הרעיון ש ״ סנ הדר הרבנים לו חם כננ ד ה שערו־ריה
הזאת בלי מו ר א ובלי מ שו א פני ם.״ תסלחו
לנו ש אנו משתמ שים ב ה פי סמה הרשמית. של
ע תונ כ ם, כ׳ הלא ה מ קו ר. תו דו . ,אינו שלכם ומכ תבי.
הקוד ש נהנים כל בי ת י שראל.

הרב שמואל !זייסבערג, מנהל סנהדר
הרבנים המאוחדים באמריקה, ניו־יורק
הקורא וויסבערג טועה. המונח משוא־פנים
מופיע רק פעם אחת בתנ״ן :״כי אין עם ה׳
אלוהינו עוולה ומשוא־פנים ונזקח שוד...״
(דברי הימים, י״ט .<7 ,סיסמת העולם הזה
היא אינזרה אנגלית עתיקה

מי ה אוי

ייי* רוגים היו מוטלים ברחובות׳ יריות הידהדו בחלל,
( ) המונים נרגשים הסתערו על שרשרות החיילים — זאת
היתד. התמונה של הממלכה ההאשמית הירדנית במשך שבועיים•
מאחורי הגבול הארוך ביותר של מדינת ישראל, ממם־
על־הולשמל החרב של נהריים ועד למפרץ אילת, במרחק של
ירייה •מרוב בנייני הממשלה בירושלים, קילומטרים מעטים
מתל־אביב, נתניה ועפולה, הזדעזעה מדינה שלמה.

זאת היתה יכולה להיות הזדמנות גדולה למדינת
ישראל. עצם קיומה של הממלכה הירדנית
היה מוטל על כפות המאזניים. העם קם
נגד הממשלה. עוד דחיפה אחת, כרגע הנכון,
ככיוון הנכון,היתה יכולה, אולי, לנפצה.
הזדמנות זו חלפה. מדינת ישראל לא השתמשה בה.׳ היא
גם לא היתד. מסוגלת לכך. אין לה לא מכשירי-התיכנון ולא
כלי־הביצוע הדרושים לכך. רגע גורלי עבר.

**דינה שאינה יודעת מה היא רוצה אינה
מ יכולה לנצל הזדמנויות. ממשלה שאין לה
המושג הקלוש כיותר כיצד לפתור את הכעיות
היסודיות של הדור, אינה מסוגלת לרכוש שותפים
למיכצעים גדולים. אין היא משתתפת כתחרות
על מגרש ההיסטוריה. היא רק יושכת
על הכמה, כצופה.
ברשימה האחרונה בסידרה זו הצבענו על העובדה הפשוטה
ששום התקפת־שלום לא תיתכן כל עוד אין המפקדה הלאומית
העליונה קובעת מטרה ברורה להתקפה, וכל עוד אין
אגף־מיבצעים פוליטי מעבד תכנית מפורטת לביצוע המשימה.
באווירה של טישטוש, מליצות וחדלון־אונים אי־אפשר לערוך
שלום, כשם שאי־אפשר לערוך בה מלחמה. אפשר רק לדרוך
במקום ולהתפלל.
אפשר לתכנן עשרות תוכניות שונות לפלישה פוליטית
אל לב המרחב. מרחב זה מפוצל בין עמים שונים, מעמדות
שונים ועדות שונות. בכל פיצול כזד, טמונות אפשרויות
בלתי־ספורות לקעקע את חומת השנאה נגד ישראל ולרכוש
בני־ברית. ברשימה זו נדון רק בתוכנית אחת מרבות — התכנית
שהיתר. הקרובה ביותר לתנאי המציאות השבוע.

* * יהל האוייכ האמיתי של מדינת ישראל? התשובה,
) הלקוחה ישר ממילון גן־הילדים אומרת :״הערבים״.
אולם מי ממדינות ערב היא האוייב מספר? 1לא, איש לא
חשב על כך בממשלת ישראל.
כל הדיבורים על המלחמה המונעת מכוונים נגד מצריים,
וכעת גם נגד סוריה. הקומוניסטים טוענים שזה מוכיח
את השתעבדותה של ישראל לאמריקה. כי רק האמריקאים
;הם המעוניינים כיום לפגוע בגמאל עבד אל־נאצר ובשותפיו.
לדעתי, התשובה פשוטה עוד יותר: אין בכלל קוו למדיניות
ישראל. מחוסר הגה מדיני משלה, היא מתנדנדת על גלי הים
המרחבי כסירה חסרת-אונים, מושלכת על־ידי המקרה העיוור
אנה ואנה. אין היא יוצרת מאורעות. היא רק מגיבה על
מאורעות הנוצרים בידי אחרים.
במידה שישראל תיאלץ לצאת למלחמה מונעת נגד מצריים,
תהיה זאת תוצאה של חדלון־אונים זה. עבד אל־נאצר קיבל
נשק. נשק זה עלול לסכן את ישראל. ישראל נאלצת להגיב,
כדי לדחות את הסכנה. לא תהיה זאת החלטה מרצונה
החופשי, תוצאה של מדיניות לאומית יזומה, אלא אך הגבה
חסרת־ברירד. על מצב שנוצר בלי השתתפות ישראלית.

הצד הטראגי של השתלשלות זו היא שבאופן אוכייקטיכי אין שום סיכה למלחמה כין ישראל
ומצריים. ההיפך הוא הנכון. האינטרסים
של שתי המדינות קרוכים, ואינם מתנגשים.
האינטרס המצרי העיקרי מוכיל דרומה, לאורך
הגילום. האינטרס הישראלי העיקרי מוכיל מזרחה,
אל הירדן. הרום המוחלט של העם הישראלי
רוצה כנייטראליות כמאכק כין הגושים
העולמיים. מצריים היא כיום כת־הכרית הטבעית
כשאיפה זו.
מצביא אמריקאי אמר פעם, על מלחמת קוריאה :״זוהי
המלחמה הלא־נכונה, בחזית הלא־נכונר״ נגד האוייב הלא־נכון,
בזמן הלא־נכון.״ הסיבוב נגד מצריים מתאים מאד להגדרה
זו. המאורעות דוחפים את ישראל בכיוון זה, מפני שממשלתה
לא החליטה מעולם, משך שבע השנים האחרונות, לאן לדחוף
.את המאורעות.

* * ה הן מטרות המלחמה של מדינת ישראל? הבה
נחזור עליהן מחדש: לשבור את חומת המצור הערבי,
להשתלב בכלכלת המרחב, לרכוש שוק לתעשייתה, מרחב
למסחרה, בטחון לצבאה, שותפים לנייטראליותה. במלים
אחרות: להבטיח שיתוף־פעולה פעיל עם חלק ניכר של העולם
הערבי.

אולם ישנה עוד מטרה, המהדהדת עמוק כלכו

ה א 1יבמעברלרחוב: לגיונ רי םמשתכ לי ם בי הו די ה ה תו ל ה[ כבסיםעלגג
של כל אהד מאתנו; אנו רוצים כשלמות ה עליהם פעם שהם דומים ללהקה ממושמעת של זבובים הכובארץ,
בריפוי הפצע השותת-דם בגו!? המולדת.
שים את נייר־הזבובים.
על כן, האוייבת האמיתית -של ישראל היא: ממלכת
הירדן.
מדינה רקובה וחסרת־בסיס, שנולדה במקרה כממזרה על,
ברכי האימפריאליזם, סרטן על מפת המרחב, מכשול גם
לתנועה הלאומית הערבית וגם לתנועת התחייה העברית.

ף מראית׳ עין ישנו, איפוא, פתרון פשוט מאד לבעייה.
/הממשלה תתן את הפקודה, אגף־המיבצעים של צד,״ל
יעבד את התוכנית, ובבוקר בהיר אחד יסתערו גדודי צה״ל
לקראת הירדן.
נניח לרגע קט שהדבר ניתן לביצוע צבאי, כי קרבנות
הדם יהיו כדאיים ;וכי צבא בריטי סדיר לא יופעל נגדנו.
האם יגשים מיבצע כזה את המטרות שהזכרנו זה עתה ז
התשובה היא שלילית.

כיבוש צכאי של ארץ־ישראל המערבית לא
יפורר את חומת האחדות הערכית, אלא ל־היפך,
יסתום מחדש את כקיעיה. ירדן תצטרך
להושיט ידה למצריים, ותהפוך לחוליה נוספת
כשרשרת הפיקוד הערכי המאוחד. כלכלת ישראל
תישאר, כדיוק כמו מקודם, כטכעת־החנק
של המצור. מכהינה פוליטית, צבאית ופסיכולוגית,
תישאר ישראל כגיטו.
אם נגרש את תושבי המשולש וחברון, יעלה מספר הפליטים,
השונאים אותנו בלב ונפש, מעל למליון. ואם נשאיר
אותם במקומם, יישארו בישראל 700 אלף אויבים פוטנציאליים,
וכל זה בשעה שהמדינה תישאר במצב של מלחמה
לאורך כל החזיתות. רק החזיתות ישתנו.

לא איחדנו את המולדת, אלא רק הרחבנו
את תחום ההגנה של מיכצר נצור ומנותק.
כך לא יושג שלום, לא יושג בסיס בריא להתפתחות לאומית.
אנו נהיה משולים לגרמנים אשר ג׳ון סטיינבק אמר

ין שום צורך להסתער על הממלכה ההאשמית היר־
* 1דנית מבחוץ. אפשר לשבור אותה מבפנים; .מיבצע זה
יהיה זול יותר בדם וכסף, והוא עשוי להשיג את אשר לא
ישיג שום מיבצע צבאי: שלום.

כי כדרך זו אנו יכולים לרכוש לנו, זו הפעם
הראשונה, כן־כרית ערכי גדול וחשוב: העם
הערכי של פלסטין.
זהו העם שהפסיד את מלחמת תש״ח. ישראל כבשה שטחים
נרחבים. מצריים לכדה את עזה. סוריה השיגה נצחון קטן של
פרסטיג׳ה, על־ידי כינון האזורים המפורזים. והמנצח האמיתי
היה המלך עבדאללה, אותו נוכל בוגדני, שהשליט את חצי
מליון תושביו הנחשלים על 700 אלף ערבים בעלי רמה הרבה
יותר גבוהה, בעזרתה הפעילה של ממשלת ישראל, ששמרה
אותו מכל פגע בימי מלחמת תש״ח על פי הסכם חשאי.
ערביי פלסטין נשארו העם המנוצח היחיד• הם איבדו את
עצמאותם. רובם הגדול הפכו עם מדוכא בבית־הסוהר הירדני,
הסניף המרחבי של האימפריאליזם הבריטי. האחרים הפכו
פליטים חסרי־כל בעזה, בסוריה, בלבנון, בסעודיה ובכוזיית.

לערכים אלה יש לנו מה להציע: שיחדור
מעול המשעבד, כית-לאומי חופשי, שיקום אישי
וכרית אהים כנה.
כיום הם שונאינו העיקריים, החיידקים הנושאים את המחלה
האנטי־ישראלית בגוף הלאומי הערבי. אם נרצה בכך,
יוכלו מחר להיות מליון שותפים, פזורים בכל העולם הערבי.
לצורך זה יש צורך רק בהחלטה נועזת ובמנגנון ביצוע.

ן* רגע זה רוכבות כל מדינות ערב על תוכנית החלו־
*1קה של שנת 1947 תוכנית אומללה זו, שהן עצמן ביקשו
לחסלה בימי תש״ח בכוח הנשק, הפכה בפיהן נימוק לבי־תורה
של ישראל, ולחיסול ריבונותה על הגליל המערבי,
יפו, לוד, רמלה ואשקלון.
המדיניות הישראלית שהתרגלה מזמן להגיב על כל פעולה
ערבית ככלבלב על תנועות אדוניו, נפלה לתוך מלכודת זו
(המשך בעמוד הבא)

הנדון ס
(המשך מעמוד )3
ומגנה את התוכנית במלוא עוצמת קולה.
אין שום צורך בכך. תוכנית האו״ם היא
תותח שאפשר לכבוש אותו ולהפכו לכיוון
השני. היא תוכנית טובה מאד — בידיים
הנכונות.

כי תוכנית האו־ם היתה מבוססת
על הנחת אם מכרעת: עצמאותה
של ארץ-ישראל השלמה. יחידה
עצמאית זו חולקה אמנם לשניים,
לחלק עכרי ולחלק ערכי,
אולם כתנאי ששני החלקים גם
יחד יהוו יחידה אחת כעניינים החשוכים
כיותר, וכעיקר מכהינה
כלכלית כל •טאר פרטי התוכנית
נובעים מהנחת-אם זו.

* * ה מחייכת הגשמת תכנית זו במצי־אות
של היום? מה הנתנים הדרושים?

ראשית: חיסולה של הממלכה
ההאשמית הירדנית והשלכתה אל
מעבר לירדן.

שנית: שיחרור החלק הערבי של ארץ־
ישראל מכל שלטון זר וכינונו כבית לאומי
למליון ערביי פלסטין. בית לאומי זה יהיה
קשור אל מדינת ישראל במסגרת ארצישראלית
מאוחדת בתחומי הבטחון, מדיני. תר,חוץ,
הכלכלה והפיתיח

מוכן מאליו שקיטר הדוק זה מ
חייב כי ישלוט כבית הלאומי הפלסטיני
משטר ערכי האוהד את
ישראל, משטר מתקדם ואנטי-
פיאודלי, המתאים לשיתוף־פעולה.
ישראל זכאית וחייכת לדאוג לכך,
לטוכת הארץ ולטוכת •טני הצדדים
גם יחד. כל מדינות העולם
יכינו זאת.
אם תתגשם תוכנית זו, ילבשו כל שאר
הבעיות השנויות במחלוקת צורה חדשה
לגמרי, כאילו נגעה כהן ידו של מכשף.
בעיית שיקום הפליטים תהיה פשוטה: בעזרת
התוכנית לחלוקת מי הירדן והלוואה
בינלאומית, ישוקמו בחלק הערבי של ארץ־
ישראל ויהוו תוספת כוח רצינית לארץ
כולה. לתעשיה הישראלית יהיה מרחב״
מחייה חדש. הבסיס החקלאי של המדינה
יתרחב במידה מכרעת. הבטחון החיצוני
של המדינה ישתפר עד ללא השוואה. בפני
יהודים דתיים תיפתח לרווחה הדרך אל הכותל
המערבי.
במצב כזה אפשריים תיקוני־גבול בין שני
חלקי הברית, מבלי להזיק לאיש, ובלי התערבות
זרה. רצועת־עזה תתחסל, וכמוה
העצם של לטרון בגרון הישראלי. המשולש
הקטן, המיושב כולו ערבים, יוכל לחזור
למשולש הגדול. בינאום ירושלים ירד מן
הפרק, כי שני עמי הארץ יתנגדו לכך. הגבול
יחדל מלהיות פצע שותת־דם, יהיה גשר מחבר.

מדינת-ישראל
העברית, על מדיון
ו-ססל אלף, תושביה גכוהי-הרמה,
תהיה מטבע הדברים האחות הבכירה
באיחוד זה. מליון תושביו
שד החלק הערכי, החיים עדיין כרמה
נמוכה כהרבה, יהיו שותפים
טובים. משק המדינה יהיה מאוזן
ויאפשר עדיה המונית נוספת.
עוד לפני שמונה שנים, לפני מלחמת
תש״ח והעליד, הגדולה, היתה זאת תוכנית
מסוכנת ובלתי־מעשית. כיום אחרי שישראל
התחזקה עד אין שיעור יותר מאשר החלק
הערבי של ארץ־ישראל, זו תכנית מצויינת
להתפתחות לאומית בריאה בדרכי שלום.

יד מגשימים אותה 1מה הכלים
הדרושים? מה התנאים המוקדמים? מה
דרכי הביצוע?
תנאי ראשון: הגדרה לאומית ברורה של
מטרות המלחמה והשלום של מדינת ישראל.
תנאי שני: מינוי שר חדש בממשלת ישראל׳
שיהיה ממונה על ענייני המרחב ויעמוד
בראש משרד עצמאי (״משרד המרחב״,
למשל) ,שיקבל תקציב יותר גדול מאשר כל
משרד ממשלתי אחר, להוציא את משרד
ד,בטחון. הוא צריך לגייס חבר עובדים צעיר
ורענן, שיגיע ברמתו לדרגה הגבוהה ביותר
של קצונת צד,״ל.

אחרי קיום שני תנאים אדה, אפשר
לגשת למיכצע האמיתי: עידוד
הקמתה של תנועת-שיחרור
פלסטינית כממלכת הירדן, שראשיה
יוכלו להקים לה כסיס בטוח
כמדינת ישראל, כשם שעשה ב
שעתו
הגנרל דה גוד על אדמת
בריטניה. לרשות תנועה זו יש להעמיד
את כל האמצעים הממלכתיים
האפשריים: תחנות-שידור,
כתי דפוס, מחסני נשק, אמצעים
כספיים.
מדינת ישראל תושיט את ידיה למאמץ
זה על־ידי ניהול מלחמה־פסיכולוגית תוקפנית.
ערביי ישראל, שיקבלו הדרכה מתאימה,
יוכלו למלא תפקיד מזהיר במיבצע
זה, בתנאי שהיחס אליהם ישתנה בהתא£

לכך.
ייתכן שברגע המכריע תבקש תנועת־השחרור
הפלסטינית עזרה פעילה של צד,״ל,
אם על־ידי אימון גדודים של צבא־שיחרור
ואם על־ידי מיבצע צבאי ישיר ונמרץ. מיב־צע
כזה שוב לא יהיר, או מסע־כיבוש של
משעבד זר. הוא יהיה מסע־שיחרור, שבני
הארץ יקבלו את פניו בברכה.
בשבוע שעבר התנדנדה ממלכת־הירדן ו־נטתר,
מפול — גם מבלי שיופעל נגדה לחץ
עצום זה. האם קשה לתאר כיצד יזדעזע
ויתמוטט מבנה רקוב זה תחת מהל. מה מרוכזת
כזאת?

•ץ וכנית זו לחסל את הממלכה ההא]
1שמית הירדנית תעורר תגובה חזקה מסביב
לכדור־הארץ. היא תרכוש לנו שותפים,
ותקים נגדנו אויבים.
לאפתעתנו הרבה על, לים אנו למצוא עצמנו
פתאום במחנה אחד עם המצרים. מצריים
לא תעזור לנו לכבוש בכוח הנשק עוד -נתח
של אומה ערבית. כי מצריים נושאת את
דגל התנועה הלאומית הערבית, והיא תצטרך
לעזור במקרה זה, בצורה זו או
אחרת, גם לממשלת הירדן השנואה עליה.
אולם אם יחוסל הכיבוש הירדני של פלסטין
על־ידי תנועת־שיחרור ערבית׳ הקשורה בברית
עם ישראל, עשוייה מצרים להתייחם
לדבר לגמרי אחרת. גמאל עבד אל־נאצר רוצה
בסילוק הבסיס הבריטי מן המרחב. הוא
רוצה במיגור ברית בגדאד שנכרתה נגדו בחסות
האנגלים. הוא לא יוכל אלא לשמוח
אם המחנה היריב יספוג מהלומה הגונה מסוג

אם ישראל תדע דנצד את שעת-
הכושר, לא מן הנמנע שתיתכן
כרית עם מצריים כתנאים נוחים
פתיחת דרך־-מגע אכסטריטורי-אלית כין מצריים וארצות-ערב כאסיה,
והצטרפות ישראל למחנה
הנייטראלי האסיאתי-אפריקאי.
גם אותו אוייב מושבע של ישראל, המלך
סעוד, לא יוכל שלא לשמוח על סילוק
ד,ד,אשמים השנואים בצורה כזאת. לא מן
הנמנע שגם הוא וסוריה יצטרפו למאמץ
המשותף, ויתבעו לעצמם חלקים מארץ המדבר,
מעברו המזרחי של הירדן. סעודיה טענה
תמיד לעקבה. סוריה טענה תמיד שעבר־הירדן
שייכת לה.

ין להעלים את העובדה: יקומו לנו
אויבים גדולים בדרך זו. בריטניה הגדולה
תיפגע קשות. אמריקה עלולה להתרגז
מאד.

אולם כשעה כזאת יווצר כפעם
הראשונה מאז תש״ח הרקע למדי-
ניות־חוץ ישראלית עצמאית. כמו
אז, כן עתה תופיע כרית-המועצות
ככן־כרית פוטנציאלי, ומאותן הסיכות
ממש. נשק סוכייטי שוכ לא
יזרום רק למצריים. הוא יזרום גם
לישראל.
בריטניה תצטרך לשקול היטב כיצד להגיב
במצב כזה. היא התחייבה לעזור לממשלת
ירדן נגד אוייב חיצוני. אולם היא לא התחייבה
לעזור לה במקרה של התקוממות
פנימית. בזירה הבינלאומית ובאולם עצרת
או״ם יעמוד מולה מחנה אדיר: כל מדינות
הגוש האסיאתי־ד׳,אפריקאיי, רוב מדינות ערב
וישראל, כל ארצות הגוש הסובייטי.
האנגלים לא ייכנעו ללא מאבק עקשני. אולם
הם יצטרכו להכיר בעובדות מוגמרות,
כמו בטואץ, כמו בארץ־ישראל.

^ ין זאת תוכנית־פלא לכמה ימים,
או לכמה שבועות. זוהי תוכנית המחייבת
נשימה ארוכה ומאמץ ממושך. היא
לא תתגשם אם המדיניות של מדינת ישראל
תישאר משועבדת לקוו של שתדלנות ולמג־בית
היהודית הנואוחדת.
והיא לא תתגשם אם יעמדו בראש ישראל
אנשים שאינם מסוגלים להחליט שום החלטה,
לא לכאן ולא לכאן, לא למלחמה וא לשלום.

| צילום זה של מהומות השבוע שעבר ברחבי הירדן, הראשון המתן
פרסם בישראל, מראה קבוצת מפגינים ביריחו הנסה מפני חיילי
| הלגיון. היתה זו תמונה אופיינית למצב הפנימי של ממלכת הירדן.

• ירדן

• ירדן

• ירדן

£ירדן

£ירדן

• ירדן

• ירדן

• ירדן

#ירדן

מיי דאץ אי נגלנד. זהו המלן חוסיין
השני, מלך הירדן. ככל ג׳נמלמן אנגלי.
חניך מיכללת הארו, מצא לו זזוסיין
הובי, והוא נוהג להתפאר בהישגיו היפים
בהובי זה — ספורט הדייג המאופק.
* אי ש ש עז ר להביא את ממלכת ה)
\ ירדן לאור העולם ר,יה יהודי. אולם
יותר מאשר היה בן עם ישראל, היה סיר
הרברט סמואל פקיד נאמן של האימפריה
הבריטית. כנציבה הראשון בארץ־ישראל,
היה זה הוא שהגה את רעיון חלוקת המנדט
הבריטי לשניים, הקמת מדינה ערבית מעברו
השני של הירדן שתישאר סגורה בפני העולם
החיצוני.
מאז זרמו מים רבים מתחת לגשר אלנבי.
ארכע פעמים הוחלף הנוסח הרשמי של
ההסכם בין בריטניה והירדן, אך רוח ההסכם
הקושר את החברה הראשית בלונדון עם
סניפה המרחבי, לא השתנתה.

• יישמע להוראותיה של וועדה משותפת
בדבר תוכנית אימוניו ותקן ציודו.
• יתאים את שיטת אימונו לשיטה הנהוגה
בצבא הבריטי.
• ישלח את אנשיו להשתלמות מקצועית
אך ורק בבתי־ספר צבאיים בריטיים.

מלחמה בין ישראל וירדן, כך הודיעו הבריטים
השבוע במפורש, לא ישב צבא זה
בחיבוק ידים. יש לו גם תפקיד נוסף, נכבד
לא פחות: להבטיח שהסוכן הירדני ישמור
בקפדנות על תנאי החוזה, ישאר נאמן
ללונדון, על מנת ששלום תמידי וידידות

ורק להכין בחירות חדשות. רק הפרלמנט
החדש יהיה רשאי להחליט בדברים כה מכ1
ריעים.
אולם
לא היה כל צורך להיות גאון מדיני
כדי לזכור את הדוגמה העיראקית מלפני
שנה בדיוק. גם אז התקוממו המוני בגדאד

ך * חוז ה ה קו ב ע את היחסים בין השניים
\ ) נחתם לפני שבע שנים בעמאן. הוא
יישאר בתוקפו משך 13 שנים נוספות.
מה אומר חוזה זה?
הסעיף הראשון קובע כי שלום תמידי
וידידות בלתי־פוסקת ישררו בין הוד־מל•
כרתו הבריטי לבין הוד־מלכותו ההאשמי.
נוסף לזאת, מתחייבים שני הצדדים לא לנקוט
כלפי מדינות אחרות במדיניות העלולה
להפריע לצד השני.
אם, חם וחלילה, תסתבך אחת הארצות
במלחמה כלשהי, תאוץ השנייה לעזרתה המיידית.
במקרה זה — או אפילו אם רק
קיימת ״סכנת מלחמה״ — תשלח הארץ
השנייה תגבורת צבאית כראות עיניה, ועל
הארץ הראשונה להעמיד לרשות הצבא הגואל
את כל דרכי התחבורה והמחנות שביכולתה.

עלול מישהו לחשוב, מדברים אלה,
שהכוונה היא שממשלת הירדן תשלח את
צבאה להצלת בריטניה, הרי בא הסעיף השני
של החוזה לתקן טעות זו. כך כתוב בו :
הוד־מלכותו ההאשמי ידאג לשמירה, להחזקה
ולפייתוח שדות־תעופה, נמלים, כבישים ודרכי
תחבורה אחרים בארצו, כפי שיהיה נחוץ
להוד־מלכותו הבריטי. הבריטים, כמובן,
פטורים מלעשות זאת עבור הלגיון בארצם.
נוסף לזאת, מזמין הוד־מלכותו ההאשמי
את הוד־מלכותו הבריטי להחזיק יחידות של
חיל־האייר המלכותי בעמאן וכמפרק. ברוב
אדיבותו המזרחית ידאג מלך הירדן לאיכ־סונם
של הטייסים ולאיכסון נאות של מח־ס^י
הנשק והאספקה שלהם.

* * אחרשגם לי ר דן יש צבא משלה,
קובע החוזה מה יהיו תפקידיו :
• הוא יפעל רק לפי תוכנית משותפת.
• יתייעץ מיד עם הבריטים במקרה של
מלחמה.

ז ה מו לזה. מימין עומד עבד אל־רחמאן עזאם, מזכיר הליגה הערבית
לשעבר, בשיחה עם עבד אל־קאדר אל־ג׳ונדי, סגן מפקד הלגיון הערבי,
שסולק השבוע מתפקידו בשל אהדתו היתרה למצרים ולרעיון השיח־
• יערוך תימרונים משותפים עם הצבא
הבריטי אחת לשנה.
• יעסיק יועצים צבאיים בריטיים.
באיזו מידה מקיימת בריטניה את חלקה
בחוזה, יכולים תושבי אילת לראות מדי
בוקר. בצד המזרחי של הערבה מתמרנות
יחידות שריון בריטיות מול עיניהם, כש־סילוני
אבק מיתמרים אחריהן.
משוריינים אלה ד,ם חלק מגדוד השריון
הבריטי היושב בעקבה ובמען, במקרה של

רור הערבי מתלות בריטניה. משמאלו: אדונה מאמיתי של ממלכת
הירדן, מפקד הלגיון הערבי ג׳נרל סיר ג׳ו! באגוט גלאב באשא,
המכונה ״אבו־חנייק״ ,מאז פגע רסיס בסנטרו במלחמת העולם הראשונה.

בלתי־פוסקת ישררו בין הודמלכותו הבריטי
לבין הוד־מלכותו ההאשמי — אפילו אם
העם של הודמלכותו הירדני אינו רוצה בכך.
תמורת שירותה הנאמן, מקבלת ממלכת
הירדן קיצבה כספית המשתנה מדי שנה.
השבוע הציעו מצריים, סעודיה וסוריה
להעניק לירדן סכום דומה מדי שנה, ובלבד
שתפסיק את שותפותה עם בריטניה. ירדן,
כמובן, סירבה. הנימוק הרשמי היה כי עתה
מושלת שם ממשלת־מעבר, שתפקידה אך

נגד הצטרפות ארצם לברית התורכית. כפי
שעשה זאת מלך ירדן השבוע, פיזר אז
מלך עיראק את בית־הנבחרים, קבע מועד
לבחירות חדשות.
כמה מפלגות בעיראק הוכרזו כבלתי״
חוקיות, עתונים נסגרו ,״קומוניסטים״ הושלכו
במאותיהם לבית־הכלא. התוצאה: פרלמנט
חדש שהתאים לצרכי בית־המלובה
ואדונו האנגלי. לסי כל הסימנים, יישנה
המחזה בעוד ארבעה חדשים בירדן.

ירח 9ירדן

9ירח

ירח

9ירדן

9ירדן

9ירדן

9ירדן 9ירדן 9ירדן 9ירז[

34 ושות בגידת ושחת בובות לאחו הזו
ממלכת הירדן של היום הוזכרה לראשונה ככתב
בימי יציאת שכמי ישראל ממצרים. זוהי ארץ
אדום, גלעד ומואב של התנ״ך, אשר דרכה
הוביל משה את הישראלים לארץ המובטחת.
הארץ המדברית, השוכנת על סף החוף הפורה
של הים התיכון, כנקודת המיפגש של יבשות
התרבות הקדומה, שימשה מאז ומתמיד ארץ
מעבר לצבאות פולשים שנעלמו כלעומת שבאו,

השאירו את הארץ ליושביה הבדואים. ישראלים,
נבטים, אשורים, כבלים, פרסים ומצריים
כבשו את הארץ כזה אחר זה, פינו את מקומם
ליוונים ולרומאים. תקופה זו היתה התקופה
הארובה היחידה שכה הכירה הארץ מידה
כלשהי של יישוב ושיגשוג. קמו במה מדינות־ערים
חזקות -ביניהן פידדלפיה, עמאן שד
היום -לאורו דיר השיירות למזרה, התפתחו

1101311

ב־ 22 ביולי 1920 כבשו הצרפתים את דנזשק, אילצו
3י 0 ,ל
את האמיר פייסל, שהוכתר כמלך סוריה על־ידי

הלאומנים הערביים, לעזוב את בירתו. היה זה סוף הממלכה ההאשמית הסורית ואות אזעקך!
למדינאים האנגליים. כי תחת שלטון התורכים נכלל השטח שמעבר לירדן בתחומי. מחוז דמשק.
ממלכתו של פייסל כללה שטח זה. עתה, עם סילוקו של פייסל, חששו האנגלים כי צרפת
תראה בעבר־הירדן חלק בלתי־נפרד משטח חסותה בסוריה. על הנציב הבריטי בארץ־ישראל
הוטל למנוע אפשרות זאת. הוא פעל מהר. שלושה חודשים לאחר מפלת פייסל, כינס סיר
הרברט סמואל 600 שייכים ונציגי שבטים בעיירה אס־סאלט העבר־ירדנית. בתום הפגישה
ביקשו הערבים מנציגי הוד־מלכותו לשלוח לארצם כוחות משטרה וצבא, שישמרו עליהם מפני
פלישת צרפת. החתול האימפריאליסטי נתבקש לשמור על נתח נוסף של הגבינה הקולוניאלית.

מפקד הלגיון

כערי מסחר ומיכצרים. עם בוא הצלכנים לאי־זור,
לאחר כיבוש האיסלאם, שוב היתה הארץ
שממה־למחצה, מרהב מעבר לשבטי הבדואים
ולשיירות הגמדים. כוחם הדל שד הצלבנים
הירשה להם להחזיק רק כחלקים בודדים מעבר
לירדן, סביב מיכצרים במו קראק ופטרה. סילוק
הצלבנים ואחר־כד השתלטות התורכים פוררו
שוב את הארץ לאוסף של מחוזות פיאודליים,

בינתיים הגיעה הידיעה על תבוסת פייסל לאביו חוסיין

במכה. הוא שיגר את בנו הבכור, האמיר עבדאללה,

״ י בראש טור פרשים לנקום את מפלת אחיו, למגר את הצרפתים בסוריה. האנגלים שיגרו אליו
שליחים, הסבירו לו כי איין לכוחו הקטן סיכויים לנצח את הצבא הצרפתי החזק. לעומת זאת,
היתה להם הצעה מושכת ביותר להציע לו. בפגישה שהתקיימה בעמאן, בין עבדאללה לבין
ווינסטון צ׳רצ׳יל, שר המושבות הבריטי של אז, הציעו האנגלים לעבדאללה להישאר עם אנשיו
בעבר הירדן, להקים שם נסיכות נפרדת משלו. מדינה זו, הבטיחו האנגלים, תיהנה מחסויתס
ומרוצנם הטוב — כולל קיצבה כספית של 180 אלף לי״ש. התנאי היחיד: שעבדאללה יישאר
נאמן לאינטרסים של הקיסרות הבריטית במישחק ההפכפן של המדיניות המרחבית. כעבור
שנה הכירה האימפריה הבריטית באמיר המזוקן כשליט עבר־הירדן. מדינת הבובות קמה לתחייה.

הסכנה לקיום מדינת הבובות לא באה מצפון, כפי
שחששו, כי אס מדרום, משבטי הווהאבים של איבן
אל־סעוד. פעמיים התקדמו בדואים אלה לאורך וואדי סרחאן, חדרו עד למבואות עמאן עצמה.
בפעם הראשונה, עבר במקרה מטוס תובלה בריטי מעל לריכוזי הפולשים שנבהלו, נסוגו אל
תוך המדבר. הפלישה השניה, שנערכה ב־ ,1924 היתה רצינית יותר. קרוב ל־ 12 אלף בדואים
עברו את הגבול, הגיעו עד למרחק חמשה קילומטרים מעמאן. ברגע האחרון נודע הדבר
לאנגלים, ששלחו לקראתם ארבעה משוריינים ושני מטוסי־קרב. הווהאביס ברחו בבהלה,
בהשאירם בשדה למעלה מאלף הרוגים ופצועים. כעבור ארבע שנים הורו האנגלים ללגיון לכלול
גם את האזור הדרומי של עבר הירדן בתחום שלטון עבדאללה. אל־סעוד מיחה ואיים — אן
הכיבוש נשאר בתוקפו; ב־ 930ו שלחה בריטניה נציג חדש לעבדאללה; רב־סרן ג׳ון באגוט גלאב.

הוד

מדכו תו

במאי 1948 תם המנדט הבריטי גס בצד המערבי של
הירדן. בוועידה סודית של מנהיגי ערב, הודיע
עבדאללה כי צבאו בא ישתתף בפלישה הסדירה לחלק היהודי של ארץ־ישראל. רק לאחר
שידולים רבים וקבלת היתר מפורש מבריטניה, הצטרף לפלישה. אולם),־ מלבד כמה קרבות
ראשונים, לא ניהל הלגיון מערכה ממשית משך כל זמן המלחמה — גם לא שעה שצבא
מצריים נחל תבוסות־דמים בחזית הדרום. בתום הקרבות סופח לעבר־הירדן החלק הערבי
של ארץ־ישראל — כרבע משטחה הכללי של הארץ — ועבר־הירדן הפכו* לממלכה ההאשמית
של הירדן. היה זה צעד ראשון להגשמת חלומו הגדול של עבדאללה — הקמת סוריה
רבתי, שתכלול את הלבנון, סוריה, עבריהירדן וארץ־ישראל, תחת כתר האשמי.

מוות

במסגד

מלחמת וושייח

בין שתי המלחמות העולמיות התבסס שלטונו של
עבדאללה — ואתו שלטון אנגליה — בכל רחבי
המדינה. הלגיון הערבי התחזק, חייליו השתתפו בפעולות־סיור במסגרת כיבוש עיראק וסוריה
על־ידי האנגלים, הוצבו בתפקידי שמירה על מחנות בריטיים במרחב. בתום המלחמה, זכתה
עבר־הירדן לשלוח יחידת־ייצוג במיצעד הניצחון האדיר שנערן בלונדון. עבדאללה קיבל גם
מתנה ממשית יותר: במאי 1946 בוטל המנדט הבריטי, עבר־הירדן הוכרזה כממלכה עצמאית.
עבדאללה הוכתר כמלך בעמאן, ארצו הצטרפה כחברה מייסדת בליגה הערבית. אולם כבר
אז, כאשר הליגה הערבית כולה היתת כלי בידי האימפריה הבריטית, זכתה יעבר־הירדן לכינוי
״דאונינג סטריט מספר עשר וחצי״ היתה זו גם הסיבה לכשלונה של המדינה החדשה להתקבל
כחברה באו״ם: ברית־המועצות הטילה וויטו על קבלתה, בסברה כי די לה לבריטניה בקול אחד.

החלה תקופה קצרה בה הפר עבדאללה את מרות
הליגה הערבית, התעלס מהתנגדותה לסיפוז? החלק
הערבי של ארץ־ישראל, ניהל משא־ומתן סודי על כריתת שלום עם ישראל. התוצאה לא
איחרה לבוא: ביולי , 1952 שעה שן כנס למסגד עומר בעיר העתיקה של ירושלים להתפלל,
נורה ונרצח על־ידי צעיר משולהב. בין אלה שהואשמו בביצוע ותיכנון המעשה נמצא׳ סגן
אלוף עבדאללה אל־תל, מפקד ירושלים שונא־האנגליס, שברח למצרים. בנו של עבדאללה,
טלאל, ירש את מקומו. אולם גם הוא ט^נא את האנגלים. הוא /התקרב למצריים ולסעודיה, שלא
הסתירו את איבתן לאנגליה ; כעבור פחות משנה הוכרז כבלתיישפוי בדעתו. במקומו הוכתר
בנו חוסיין, חניך בתי־ספר אנגליים, צעיר שהוא ממושמע לחלוטין לאדוניו האנגליים.

• ירדן

השכוע ראו 1200 אזרחים ישראליים את
ממלכת הירדן מקרוב. ברוב המקרים נשארו
מצד זה של הירדן, בילו את חג־המולד בין
בני ׳משפחתם בחלק המערבי של הממלכה.
אחדים הורשו לעבור את גשר אלנבי, לבקר
בעמאן הבירה.
אחד מאלה, תושב חיפה, סיפר את רשמי
ביקורו .״את היום הראשון ביליתי בעיר
העתיקה. כולם דיברו על נושא אחד בלבד :
מהומות השבוע האחרון. רוב הפלסטינאים
שפגשתי היו מלאי התמרמרות על הלגיון.
׳הס רוצים להצטרף לברית בגדאד הם
בגדו בנו הם מוכרים את ארצנו לאנגלים !׳
׳הם נוהגים בנו כבעבדים !׳ אלה היו תלונות
טיפוסיות.
״המלה ׳הם׳ התייחסה לתושבי הגדה המזרחית,
כי הפלסטינאים מקפידים מאד בשיחתם
על ההבדל בין אורדוני ופלסטיני.׳׳

כיום, שמונה שנים
לאחר סיפוחה הרשמי
של פלסטין
הערבות לממלכת
הירדן, נשאר ההבדל
גדות
בין שני חלקי הממעובדת־יסוד לכה בכל
שטחי החיים.
פליטים אמידים מיפו,
חיפה וירושלים אמנם התיישבו בעמאן,
הפכו אותה לעיר המודרנית והמתפתחת
ביותר במרחב ! המנגנון הממשלתי נמצא
ברובו בידי פלסטינאים והחוק אינו מפלה
בין תושב הגדה המערבית לתושב המזרח —
אולם כל זה אינו משנה את העובדה כי
בממלכת הירדנים שוכנים שני עמים, שני
מעמדות, שני מחנות.
באופן רשמי, קיים שוויון בין שני החלקים:
בית הנבחרים מורכב מ־ 20 צירים מכל
צד. אולם מספר התושבים הפלסטינאיים
הוא 900 אלף, ואילו הירדנים מונים 420 אלף
בלבד• *
הממשלה המורכבת מחמשה שרים פלס־טינאים,
חמשה ירדנים וראש־הממשלה ״אובייקטיבי״
.עד כה היה ראש הממשלה ירדני.
הלגיון הערבי הוא צבאה הרשמי של
הממלכה. אולם שערי מחנותיו פתוחים לתושבי
הגדה המזרחית בלבד ; פלסטינאים
אינם יכולים לשרת בו.
לכאורה, גם המלך עומד מעל לחילוקי-
אינטרסים בין ירדנים ופלסטינאים. אולם
מתוך אנשי חצרו׳ הקובעים למעשה את חיי
המדינה, אין אף פלסטינאי אחד.

רודנים ־

עד סיפוח פלסטין לירדן התחלפו הממשלות לעתים רחוקות.
מאז מתחלפות הן תדירות. בצילום: סוליימאי טזקאן, תופיק
אבו אל־הודה וראש הממשלה הנוכחי איברהים האשם באשא.

שתי

נפרדות

מור המון

צילום במרכז עמאן, המראה ,7הל מפגינים עוצר מכונית. הפגנות
השבוע שעבר קיבלו את דחיפתן ביוזמת המצרים שלא
יראו בעין יפה את הצטרפות ירדן לברית בגדר הפרו־בריטית.

חינוך:

ומ פגר

* מתוכם 200 :אלף בדואים.

משלושת הנותרים שייך אחד למפלגת אל•
נהרה ואילו השניים האחרים, דלי-התסיצה
( 1500 כל אחד) ,מכריזים על עצמם כבלתי־תלויים.

אם כלכלתה של יש־ראל
נחשבת לכלכלה
משונה, הרי שהכלכלה
הירדנית מסוך
ך 1רפת לחלוטין. מאזן־

י י *ייי 1המדינה בשנה שעב.
- .ןרוין -רה היה 17 מיליון
1 1לי׳׳ש. מתוך זה העניקה
אנגליה לגרז־רתה
סך של 11 מיליון לי׳׳ש. מענק נוסף,
הניתן בצורת סעד האו״ם ל־ 600 אלף הפליטים
הפלסטינאים היושבים בירדן, אינו
מופיע בתקציב הרשמי, אם כי רק הודות
לו יכולה ממלכת הירדן לסתום את הפער
האדיר בין יכולת היצור שלה, לבין צרכי
המחיה (הדלים) של תושביה.
למרות שרק עשרה אחוז משטח הירדן
מע־בדים, הארץ היא ביסודה ארץ חקלאית.
היבול העיקרי הוא החיטה, הגדלה בחלק
המזרחי. החלק המערבי מיושב בצפיפות
רבה, אם כי האזורים החקלאיים הפוריים
נשארו בתחומי מדינת ישראל.
בירדן מצויים מחצבים עשירים של פוספטים,
קאולין וגבס. בשנתיים האחרונות
התפתח יצוא של פ־ספסים דרך עקבה ליפאן,
יצוא העלול להגיע לממדים רציניים
ביותר אם תתגשם תוכניתם של היפאנים
להשלים את מסילת הברזל ממען לעקבה
(כ־ 30 קילומטרים בלבד).
בדיקות גיאולוגיות ברימה שמעבר לבקעת
הערבה רמזו על הימצאות נפט בכמויות
מסחריות, אולם עד כה לא נערכו קידוחים
באזור.
משלחת ירדנית, שניהלה החודש משא
ומתן כלכלי עם ממשלת בגדאד הביאה אתה
הבטחה עיראקית להשקיע הון בפיתוח מחצבים
ותעשיות־יסוד בירדן. כצעד ׳ראשון,
השקיעו העיראקים שני מיליון לי״ש ב־מיפעלי
הפוספט. תוכנית רחוקה יותר :
חידוש הייצור במיפעלי האשלג של צפון
ים המלח.

הלגיוז: תותחים ושריו?

ההבדל בין שני המעמדות
בולט כעיקר
בחיי התרבות
והחינוך. בימי המנדט׳
נהנו ערביי ארץ-
ישראל מרשת חינוך
יעילה, שמומנה
בחלקה על־ידי משלם
המסים היהודי. האנגלים
הקימו בתי־ספר יסודיים בערים וב־כפרים,
הצליחו להנהיג חינוך־חובה לפחות
באזורים המיושבים של צפון הארץ ומרכזה.
דוגמת
הישוב העברי השכן העלתה אף
היא את רימת הערבים, דירבנה אותם לשלוח
את בניהם לבתי־ספר תיכוניים ולאוניבר־סיטאות
בחוץ־לארץ.
לעומתם, היו רוב תושבי עבר־הירדן
שרויים בבורות עמוקה. חוק החינוך הממלכתי
קבע כי כל ילד חייב. ללמוד חמש שנים
(חינם) בבית־ספר יסודי, איים על ההורים
שלא ימלאו אחר הוראה זו בעונש מאסר.
אולם בצד החוק הנאה, הזדקרה מציאות עגומת
ביותר: בכל שטח עבר־הירדן קיימים
כיום 107 בתי־ספר יסודיים בלבד וחמשה
תיכוניים, בהם לומדים פחות מ־ 30 אלף
תלמידים.
על כן, מגיע שיעור הנבערים, שאינם יודעים
קרוא וכתוב בעבר־הירדן, ל־ 93 אחוז
— ולגבור. ביותר במרחב הערבי, מלבד ארצות
חצי־האי הערבי.
תמונה זו משתקפת במצב העתונות הירדנית.
מתוך חמשה עתונים יומיים (כולם
בשפה הערבית) מופיעים השניים החשובים
ביותר בעיר העתיקה: אל־דיפאע ופלסטין.

חומיין מלן הירדן ואשתו דינה, באירופה. הפלסטינאיס רואים בבית
המלוכה ההאשמי שלטון זר. כיום מצדדים רוב תושבי פלסטין
הערבית בעמדה המצרית, מבכרים הפרדת מולדתם מן הגדה המזרחית.

מור ע

ילדים פלסטינאיים לומדים באוהל במחנה פליטים ליד יריחו. כיום
יושבים בממלכת הירדן 600 אלף פליטים, מטילים את האשם במצבם
על המלך עבדאללה, שעמו מן הצד, בזמן הכיבוש הישראלי.

• ירדן

• ירד1

הגורם העיקרי בכל
שטחי החיים בירדן
הוא הלגיון הערבי.
כוח זה,הנחשב כיום
לכוח הערבי היעיל
ביותר, נוסד לפני
35 שנה בדיוק,
כאשר ביקשו הבריטים
׳משענת ל
שלטונם
מעבר לירדן.
מפקדו הראשון היד, רב־סרן בשם פיק,
אנגלי דובר ערבית שהשתתף במלחמת המדבר
של לורנס האגדי, פקד על יחידה בצבא
הכיבוש של אלנבי.
הוא נשלח לעבר־הירדן על־ידי הרברט
סמואל, עוד לפני הופעתו של האמיר עבד-
אללה על פני הזירה. הוא ערך סיור מקיף
בין שבטי הבדואים, ביקש רשות לגייס
100 חיילים וחמשה קצינים ליחידה חדשה,
שתיקרא הלגיון הערבי.
הרכבו הראשון של הלגיון היה: חמשה
קצינים אנגליים 75 ,רובאים רכובים על
סיסים או גמלים 25 ,מקלענים מוסעים על
מכוניות פורד פתוחות• כעבור שנה בלבד,
כבר מנה הלגיון למעלה מאלף איש, כלל
שתי מחלקות של פרשים, שתי פלוגות רוב־איות,
פלוגה מסייעת, מחלקת קשר, שני
תותחי־שדה.
קצב ההתקדמות נשמר מאז, כי הבריטים
היו זקוקים לכוח לוחם שיסור באופן עיוור
למשמעתם, לא יהיה תלוי בשינויי הצמרת
הפוליטית של הארץ.
כיום מונה הלגיון הערבי 20 אלף איש,
מאורגנים בשלוש חטיבות מוגברות של חיל
רגלים, שני גדודי שריון קל וגדוד אחד של
תותחים אנטי־סנקיים. משרתים בו 60 קצינים
ברטיים בתפקידי פיקוד ובתפקידי מיג־הלה.
חיל־ד,אוויר
עודנו בשלב של תיכנון, אולם
בריטניה כבר התחייבה למכור לירדן ששה
מטוסי סילון.
בגלל כוח האדם המצומצם, שאינו מאפשר
החזקת מוצבי הגבול הארוך עם ישראל,
מוחזקות שתי חטיבות כרזרבה טקטית במפרק
ובזרקה מעבר לירדן, ורק חטיבה
אחת יושבת בחלק הפלסטינאי. את תפקידי
שמירת הגבול ממלא המשמר הלאומי, המונה
כ־ 30 אלף איש מצויירים בנשק קל בלבד.
המגוייסים מבין הפלסטינאים.

במדינה

• המשכר החמור בממשלה, כגדר חירוקי-הדעות החריפים
על בעיות כטחון ומדיניות־חוץ לא יחוסל כמהרה. המאכל!
כין כי. גי. ושרת יחריף, אולם לא יגרום למשכר פורמלי או
להתפטרות כי. ג׳י.
כמקום זה ינסה כי. ג׳י. לגייס את דעת-הקהל לצדו, יעשה חאמץ

העם
וו מ ש־ ש ש

גדול לעורר תגובות אוהדות לע,מדתו בעתונים הבלתי־תלוייס. לצורך זה מעברים
מקורביו במיוחד עורכי עתוני־העך ב, דבר שכבר מצא לו הד במאמרים מסויימים,
שנכתבו בהשראתס הישירה של אישים צעירים מסויימיס במחנה האקטיב־סטי.

הספרות חמש־שש היו מחמאה גדולה בז רמן של חיילי תש״ח, הן ציינו את הדרגה
הגבוהה ביותר של קליטה אלחוטאית (עוצמת
הקול דרגה חמש, צלילות קליטה דרגה
חמש).

עזרה כלתי־צפוייה תכוא מאמריקה: השכועון ״טייס״ יקדיש
כאחד הגליונות הקרוכים את השער שלו לפי. ג׳י, זו הפעם
הראשונה מאז מלחמת־העצמאות. אחרי שהקדיש לא מכבר כתבתישער אוהדת
מאד לנמאל ננבד אל־נאצר.

משך 52 השבועות האחרונים קישטו שתי
הספרות כל תאריך. בסך הכל היתד, זאת
שנה טובה, שהיתר. ראוייה לשתי ספרות
הקסם. המצב הבינלאומי התבהר, המלחמה
העולמית התרחקה. אם בישראל התקדר האופק,
לא היתד, זאת אשמתה של השנה
חמש־חמש: המדינה רק קצרה את קציר השגיאות,
ד,ד,־סוסים וההתחמקויות של השנים
הקודמות.

לעומת זאת קשה להניח כי כי. ג׳י. יצליח לככוש את רוכ

העסקנים של מפא״י. וועדת־הבסחון של המפלגה הסתייגה בחריפות רבה
חן הפעולות האחרונות. פוייסה רק בקושי. במצב זה גברו הסיכויים כי בר.
גוריו! יזדקק לעזרת פנחס לבון, אותו הפקיר בשעתו כיי לחזור משדה־בוקר.

.לא רק סמכויות שר-הכטחון גורמות לסיכסוכים כין כן-
ג ו רי ץוחב ריו כממשלה. בקרוב עשוי להתפתח סיכסון חריף בינו לבין
שרי מפ׳־ס ואחדות־העבודה בקשר עם ציחצום הממשל־הצנאי, זבד שבי. גיי.
פודנו מתנגד לו בחריפות.

החל מהשבוע הבא יצטרכו אזרחי ישראל
להוסיף למכתביה,ם, ד,מחאותיהם ושטרותיהם
את הספרות חמש־שש למשך 366 יום. כי
שנית 1956 תחיה שנה מעוברת, תכלול את
יום ד,־ 29 בפברואר .,

.אין לחשוש להתקפות הפידאיין משטח הירדן כעתיד

הקרוב. ההתקפות בחודש שעבר בוצעו על־ידי סוכנים מצריים. היו רק חלק
מנסיון מצרי להשתלט על ענייני הירדן מבפנים. הבריטים הפעילו את הלגיון
הערבי נגד הפידאיין ברגע שנוכחו לדעת שאלה פועלים נגד בריטניה. סילזקו
של סנן מפקד הלגיון, עבד אל־קאדר אל־ג׳ונדי, היה חלק ממסע־טיהור
בריסי זה שכתוצאה ממנו הופסקו גם הפעולות נגד
ישראל.

לפי כל הסימנים תהיה השנה המעוברת גם

שנה הרת־גורל למדינה.

״ נראה עתה כי כמקרה של מלחמה תגן

מצריים על רצועת-עזה. אחרי הפעולות האחרונות
הגביר המסה המצרי את כוחותיו ברצועה, המגיעים עתה,
לפי מקורות זרים, לתשעה גדודים רגליים וכוח מסייע. יחידה
שניה, בעלת כוח דומה חונה בסיני, כדי לחסום א ת
הדרך בפני התקדמו ת אפשרית של צה״ל, ורק יחידה אחת
נשארה במצריים עצמה.

• ^זפכנה האמיתית הצפוייה לישראל כמקרה
•טל מלחמה עם מצריים תהיה אווירית.
מלבד מסוסייהקרב מסוג מיג, שחשיבותם תהיה מועטה,
קיבלה מצריים גם משלוח ראשון של מפציצים סילוניים
מסוג איל־ ,28 שמספרנן יגיע ל־ ,20 יהוו סכנה חמורה לערי
ישראל

• סכנה אחרת, פחות כרורה, צפוייה כים.
בעוד שמקורות מערביים מפקפקים בכוונת הסובייטים לספק
צוללות למצריים, מאחר שהופעתן בים התיכון, אפילו תחת
דגל מצרי, תהווה פרובוקציה חמורה לצי האמריקאי, הרי
מקורות אחרים טוענים כי המצרים עלולים לקבל תוך
השנה הבאה שש עד שמונה צוללות סובייטיות.

.כעוד הציונים־הכלליים דנים כהצעה להתאחד
עם תנועת החרות, הם החלו מפלרטטים
גם עם הפרוגרפיכים, מתוך כוונה דומה. יוזם
הרעיון לפתוח במשא־ומתן לאיחוד כזה הוא ח׳־כ יוסף
סרלין.

.איחוד אחר הנשקל כרצינות: שידוך כין
מפא״י ואחדות-העכודה. ייתכן כי משא־ומתן לצורך
זה יתנהל במחצית הראשונה של , 1956 אחרי שהקרקע
תוכשר על־ידי סידרת־מאמרים של מנהיג אחזות־העבודה
יצחק מבנקין מזה, ושל כמה מראשי מפא״י מזה.

דויד רזיאל

.אחרי כשלון מדיניות החוץ הישראלית
בכירות המערכ יסתער משרד-החוץ על
אסיה, בעיקר על רנגון וניוידלהי, בירת בורמה והודו. התפקיד יוטל על שליחים

כירותיהן של

חשובים מאד של משרד־החוץ.

• אורחים כלתי-קרואים עלולים לכקרך כימים הקרוכים.
חוליות־ביקורת של מס־ההכנסה יעברו מבית לבית, יסרקו חשתמסים.
• אם תחליט לצאת לחופשה בחודשים הקרוכים, תוכל ליהנות
ממחירים מוזלים בבתי־המלון המפוארים ביותר. כתוצאה מהירידה בענף התיי־רות,
ריקים רוב בתי־המלון, מוכנים לקבל אורחים במחירים נמוכים מן המקובל.
.עיריית תד-אביכ תשמש נחטא לדיון סוער ככנסת. ח״ כ
הצ׳־כ ישראל רוקח, לשעבר ראש־העירייה, וח׳־כ חרות יוסף שופמן עומדים
להתקיף בחריפות את עמדת משרד־הפנים נגד העירית הימנית.

.כקרוב תוכל ליהנות מסרטים שאינם מקוצצים ומצונז
רים
כאופן דראסטי. המועצה לביקורת סוטים עומדת להנהיג שווה של
הקלות בהצגת קטעים שעד כה נפסלו על ידה, תגדיל לעומת זאת את מספר
הסרטים שהצגתם תורשה ״רק למבוגרים״.

• שליחי הסוכנות כמארוקו וכטוניסיה יצטרכו לארוז את

חפציהם. בקרוב יסגרו הממשלות החדשות בשתי ארצות אלה, הנהנות עתה
ממימשל עצמי, את משרדי המוכנות, יבקשו את שליחי ישראל לחזור הביתה

האלוף הפך לקפטן

הממ שלה
הדיון משך
ההודעה היתה קצרה :״הממשלה דנה אתמול
בשתי לשיבותיד, בבעיות במחון ומדיניות־חוץ
של המדינה ...הדיון יימשך ביום הראשון
הבא.״ אולם מאחורי מלים סתמיות אלה התחבא
המשבר הממשלתי החמור ביותר מאז
הבחירות,
הגפרור שהדליק את ׳ המדורה היה שרד,חוץ,
משה שרת, שחזר מאמריקה מרוגז על
בן־גוריון. דבריו היו הד למורת־הרוח הרבה
של אבא אבן וחבריו, שנחלו במועצת הבס־חון
תבוסה חמורה בענין פעולת הצפון. הסיבה
היתד. חוסר כל פעולה מוקדמת להכשרת
דעת־הקהל העולמית בקשר לשייט על
* השנה הנוצרית, המותאמת למהלך השמש,
מצריכה את הוספת היום ה־ 366 אחת
לארבע שנים, מאחר שכדור הארץ מסתובב
מסביב לחמה ב־ 365 יום ורבע, בערך. השנה
העברית, המבוססת על מהלך הירח, מצריכה
לעומת זאת הוספת חודש שלם (אדר ב׳) כל
כמה שני5ז, כדי להתאים פחות או יותר לעונות
השנה. הלוח המוסלמי לעומת זאת אינו
מביר בכלל בשנה המעוברת, בך שראש השנה
יכול לחול בחורף או בקיץ, בלי כל
התחשבות בעונות.

הכנרת. פעולה זו לא ד,יתיז אפשרית כי
לאבא אבן, ממש כמו למשה שרת עצמו,
לא היה כל מושג על הפעולה העומדת להיערך•

פחות רגזו שאר השרים, כשנוכחו לדעת
כי הצעת־השלום הישראלית, ש״נזלה״
בוושינגטון אחרי צאת שרת (העולם הזה )948
הוכנה מראש על־ידי בן־גוריון ושרת, בלי
ידיעת כל שאר השרים.
תגמול מיידי סערת־ד,רוחות לא נגרמה
על־ידי חילוקי־דעות לגבי ד,קוו היסודי של
המדינה. כל השרים, ביניהם גם שני שרי
מפ״ם, הסכימו שאם ישראל לא תקבל כמויות
רציניות של נשק, ואם לא יחול שינוי
אחר לטובתה תוך חודשיים־שלושה, תצטרך
המדינה ליטול את גורלה בידה.
אולם הדעות נחלקו באופן קיצוני לגבי
הערכת הסיכויים לשיפור המצב המדיני
בעתיד הקרוב, בלי צורך בהפעלת הנשק.
משה שרת חזר מאמריקה ״אופטימי״ ,האמין
גם בכוחה של היהדות האמריקאית לשנות
את קוו ממשלתה. על כן הוא מתנגד לפי
שעה, לכל מיבצע־תגמול. בזאת נתקל בקיר
האטום של העמדה הבנגוריונית, הדורשת תגמול
מיידי גבל מקרה של פגיעה במדינה.
שרים ופטפטנים. בויכוח החריף לא
גילה בן־גוריון טאקס רב, התייחס לחבריו
בזילזול גמור. הישיבה כמעט התפוצצה כאשר
רמז ראש־הממשלה שאינו יכול לגלות סודות
חשובים לחבריו בממשלה, מאחר שאלד,
פטפטנים, מוסרים מיד את כל הידוע להם
לעסקנים ולעתונאים. מלבד זאת, הרי פעו־לת־הכנרת
אושרה על־ידי שר־התוץ. שהרי
בהעדרם של שרת וגולדה מאירסון, היה
בי. ג׳י. עצמו שר־החוץ־בפועל. הוא התייעץ
עם עצמו.
כששככו; סערה אחת, פרצה סערה שנייה.
בי. ג׳י. טען שכשר־ד,בטחון אינו זקוק כלל
לאישור ממשלתו למיבצעים, כל עוד אלה
מתאימים לקח־י־היסוד של המדינה. ליגלג
שר־הבטחון :״בקווי־היסוד הוטל על הממשלה
לדאוג לבריאות העם. האם צריך שר־הבריאות
ישראל ברזילי לקבל אישור מיוחד
מן הממשלה כדי להוסיף מיטה בבית־חולים?״
מצב־הרוח האנטי־בן־גוריוני השתקף בנאום
אחרי נאום. לצדו של שרת התייצבו לא רק
שני שרי מפ״ם, פנחס רוזן, משה שפירא ויוסף
בורג (בהסתייגות מסויימת) ,אלא גם
שרי מפא״י פרץ נפתלי וזלמן ארן. עם בי.
ג׳י. נשארו רק פנחס ספיר, בכור שיטרית
וקדיש לוז .,להפתעת הכל, לא הצטרפו שרי
אחדות־ד,עבודה לצד בי. ג׳י ,.נשארו מתונים
ונייטראליים.
אולם בי. ג׳י. נשאר תקיף בדעתו, הכריז
בפירוש שלא ישנה את עמדתו .״אתם יכולים
להסיק את המסקנות זרק לעומת
חבריו. אך גם הוא ידע שנחל מפלה .״סיבון
זה -יספיק לו לשנה שלמה !״ חייך אחד השרים.

עת1נ

ע תונ אי םואמ הו תשכולות
השבוע התחבטו עתונאים רבים בישראל
בשאלה עדינה אך חשובה: מהי הצורה הנכונה
למתוח ביקורת על פעולות צבאיות?
המאמרים החריפים של הארץ ועל ססשס׳
נגד מיבצע כינרת עוררו מורת־רוח רחבה.
טענו השוללים: מה ירגישו חיילים שהשתתפו
בפעולה׳ או האמהות השכולות, בקראם
את המאמרים הקובעים שהפעולה היתד,
מיותרת, ואפילו מזיקה?
לעומת זאת היה צדק מה גם בפי כותבי
המאמרים. גם עורך הארץ וגם עורר על
המשמר שייכים בכנסת לסיעות המשותפות
בקואליציה. בעיני הציבור חלה האחריות למעשי
הממשלה גם עליהם. אם לא -־סתייגו
בקול רם, תתקבל שתיקתם כהסכמה.
אס כעסו אנשי מפ״ם והפרוגרסיביים על
כך שלא נמסרה להם מראש הודעה על הפעולה,
היתה בפי שרי מפא״י תשובה פשוסה
ומשכנעת: יושבים בצמרת כמה מפלגות
קואליציוניות, ואולי גם בממשלה׳ אנשים הידועים
כפספטנים. אי־אפשר היה למסור
להם סוד בו תלויים חיי אדם.
בפולמוס הכללי׳ שרק חלקו היה גלוי,
היה ברור רק דבר אחו: הדמוקרטיה היש**
גולדה מאירסון, התומכת בקוו בי. ג׳י.
שוהה באמריקה.
העולם הזה״ 950

ראלית לא מצאה עדיין את הדרכים הנאותות
להנהלת וויכוח ברימה גבוהה על ענייני בטחון.

תולדות

ב תו שדב ״ ח
מכונית צבאית בריטית התקדמה בזהירות
בנוף העיראקי לעבר העיירה פאלוג׳ה. ששה
אנשים ישבו בה, שניים לבשו את מדי צבא
הוד־מלכותו: מפקד־גדוד ושלישו. ארבעת
האחרים היו אזרחים, ששוחחו ביניהם בשפה
מוזרה.
מדי פעם הפנה המפקד הבריטי את ראשו,
שאל לעצתו של אחד האזרחים, גבר חסון
וממוצע־קומה, בעל פנים רחבות וגומר,
אופיינית על הסנטר הגברי הבולט. היה ניכר
כי ״מיסטר בן־משה״ רגיל לתת פקודות —
הוא חשב במהירות, הודיע את החלטתו
במלים קצובות, באנגלית טובה, אך מורגש
היה בה ניב זר. הבריטי עשה כדבריו.
קשה היה לתאר קבוצה מוזרה יותר. כי
האזרח היה מפקד ארגון צבאי בלתי־ליגלי,
ששוחרר לא ׳מכבר ממחנה־מעצר בריטי. לידו
ישב סגנו, צעיר רמת־גני, בעל עיניים ירוקות
חודרות, בשם יעקוב מרידוד. שני האזרחים
האחרים היו ״טרוריסטים״ מנוסים,
האחד בן עיראק והשני בן דמשק, שעל אף
מראם הערבי היו ארצישראלים מובהקים.
שמם היה סיקר. ותרזי.
המכונית לא הרחיקה בנסיעתה. האזור כולו
הוצף מים על־ידי הגרמנים, אשר איש־אמר
נם, ראשיד־עלי השתלט זה עתה על בגדאד.
מיסטר בן־משה החליט שהמכונית תעצור
במקום, וכי שנים מחבריו — מרידור וסיקר,
— יצאו ברגל לפאלוג׳ה כדי לאסוף ידיעות.
השניים התרחקו הלכו כ־ 14 קילומטרים,
אספו ידיעות על מערך האויב, עברו על פני
בריגדה עיראקית שלמה שנתקעה בשטח
המוצף, בדרכה ללחום באנגלים. פעמים רבות
שמעו את הזימזום של מטוסי־הקרב הגרמניים,
שהפציצו את שדה־התעופה חבניה,
בו התרכז כל הכוח האנגלי.
בערב חזר הזוג לבסיס. חיכתה לו בשורת־איוב:
המכונית הופצצה על־ידי מטוס היינקל
גרמני, מפקד־הגדוד הבריטי ומיסטר בן־
משה נהרגו, השלישי איבד את שתי רגליו,
תרזי יצא ללא מריטה, אך סבל מהלם קשה.
הם היו שני הארצישראלים הראשונים ששמעו
באותו יום שלישי, ה״ 20 במאי , 1941
כי דויד רזיאל, מפקד הארגון הצבאי הלאומי
בארץ־ישראל, נהרג.
כך תיארה ביוגרפיה מוסמכת (העולם הזה
)867 את יומו האחרון של דויד רזיאל, המפקד
הראשי של הארגון הצבאי הלאומי, בסב
במאי .1941
תזכיר בכלא .״בן־משה״ נקבר בבית־הקברות
הצבאי הבריטי בחבניה. כעבור שנה,
כאשר ביקרה אשתו שושנה במקום, נשאלה
על־ידי המפקד המקומי מה היתה דרגתו
הצבאית. שושנה אמרה ״אלוף״* אך לא
ידעה כיצד לתרגם את המלה לאנגלית. שאל
האנגלי :״אולי קפטן?״ שושנה, שחשבה
כי קפטן הוא רב־חובל, השיבה בחיוב. לכן
רשמו האנגלים על הקבר ״קפטן דוד רזיאל״,
ונולדה האגדה כאילו רזיאל נתמנה לסרן
בצבא הבריטי.
היתד, זאת רק אחת מאגדות רבות. רבות
עוד יותר היו האגדות שהופצו על מותו.
האמת: בשעת מאסרו בסרפנד הגיש רזיאל
תזכיר למפקד הצבא הבריטי, הציע לו הסכם
לביצוע פעולות־חבלה בידי חיילי הארגון
מאחורי הקווים הנאציים באירופה. כמו
מפקדי הפל׳מ״ח, התנגד רזיאל לגיוס הנוער
הארצישראלי ליחידות הבריטיות, אך הסכים
לשיתוף־פעולה עם האנגלים במיבצעים עצמאיים.
המפקד
העליון הבריטי במרחב, הגנרל
ארצ׳יבלד• וייוול, נזכר בתזכיר זה כשפרץ
המרד הפרו־נאצי בעיראק. הוא הציע ל-
רזיאל (בלי כל תמורה פוליטית או אחרת)
כי הארגון ישלח מרגלים לבגדאד, לאסוף
ידיעות על מערך האוייב, ולחבל במיכלי
בנזין־התעופד, שעמדו׳ לרשות הטייסים הנאציים•
רזיאל הסכים להצעה זו, גם מתוך תקווה
כי תהיה זאת הזדמנות לחסל את חאג׳ אמין
אל־חוסייני, המופתי הירושלמי, שהיה בבגדאד•
הנהלת המיבצע הוטלה על יעקוב
מרידור*,כיום איש חברת אנקודה.
לא היה שום צורך בהצטרפותו האישית
של רזיאל לשליחים. עד היום אין איש יודע
מדוע עשה זאת. ההשערה הסבירה ביותר :
* אברהם רזיאל נפגע קשות מהאשמות יריבו,
* תוארו של רזיאל באצ״ל היה ״סרן״
התואר ״אלוף״ הוענק לו אחרי מותו.

(״יאיר״) שטרן, כאילו התפשר עם הבריטים
מתוך פחדנות, רצה להוכיח את אומץ־לבו
האישי. אותה שעה לא היד, רזיאל בכלל
שייך רשמית לארגון: זמן קצר לפני כן
התפטר (בפעם השניה) ,השאיר מאחוריו
מצב־ביניים מעורפל.
ארון מתכת כמטוס. מאז יום קבורתו
השתדלו ידידיו ובני משפחתו להחזיר את
גופתו ארצה. לצורך זה נקברה הגופה בעיראק
בארון־׳מתכת׳ מיוחד. אולם ממשלת
עיראק, שרזיאל עזר לה בשעתה לחזור לבגדאד,
חששה פן יתפרש הדבר כצעד פרו־ציוני,
סירבה.
השנה נעתרה הממשלה העיראקית סוף־סוף
ללחץ הבריטים, שהרגישו חובה מוסרית.
למלא משאלה זו לגבי אדם שהתנדב לשרותם.
תנאי העיראקים: הדבר לא יפורסם ברבים
בעולם ובישראל, הגופה תיקבר לפי
שעה בקפריסין. רק כעבור תקופה נוספת
תועבר לישראל, אחרי שדעת־הקהל הערבית
תתרגל לרעיון.
ביום השני שעבר ירד מטוס בריטי בשדה״
התעופה של ניקוסיה. בנוכחות שושנה רזי־אל,
אלמנתו שופעת־המרץ של איש־המחתרת
הירושלמי, הועבר הארון למכונית הקונסוליה
הישראלית. בבית הקונסוליה היפה, המקושט
בעיטורי־מתכת, היה ׳מונח משך 24 שעות,
נקבר למחרת בבית־הקברו׳ת של מארגו,
בקירבת העיר.
דויד רזיאל, שדור שלם של צעירים ישראליים
הכירו בשם ב״ח (מתחרז עם ״כך״)
הגיע לתחנה נוספת בדרכו הארוכה הביתה.
סוד וסקוס. באותי יום נודע הדבר לרוב
עתונאי ישראל, אולם כולם נתבקשו
לשמור על הדבר בסוד, כדי לא לגרום אי״
נעימות לממשלה הבריטית ולעכב את העברת
הארון ישראל. אך כשהופיעו מוכרי־ העתו־נים
אחרי־הצהריים ברחובות הארץ, נדהמו
יודעי־דבר: מעריב, שרוב עורכיו הם בעלי
עבר רביזיוניסטי, הפר את הסוד, פירסם את
הידיעה בכותרת הראשית, תוך תאור מפורט.
כך השיג ״סקופ״ על כל שאר העתונים,
ובכללם העתון חרות שלא הזכיר את העניין
אף במלה אחת.

קבר רזיאל בדובניה

הסוד הופיע בכותרת הראשית

ל מי צלצלוהפע מוני ם
במוצאי שבת בחצות צלצלו הפעמונים
במגדלי הכנסיות ביפו, בישרו כי מלאו אלף
תשע מאות חמישים ושש שנה מאז נולד
לבתולה ׳מביודלחם רך בשם ישוע .״למי הם
מצלצלים?״ השתומם צעיר בקפה מריאנה,
״הלא כל הנוצרים נוסעים בחג־המולד לבית־לחם

הנוצרים הטובים חצו אומנם גם השנה
את הגבול הירדני, אולם כנסיות ישראל לא
התרוקנו. להיפך, יהודים טובים מילאו את
אולמותיהם, הצטופפו בשעריהם בממדים שהאפיפיור
עצמו לא היה מתבייש בהם.
שבוע לפני החג כבר פורסמו בעתונים
העבריים מודעות המבקשות מיהודי תל-
אביב להקדים ולהזמין מקומות בכנסייה
הפרוטסטנטית ביפו לקראת החג המתקדש
ובא. מאות שהיו תמימים עד כדי מחשבה
כי חסרים מתפללים בכנסיות, הופיעו ללא
הזמנה, מצאו עצמם מול משמרות משטרה,
שמנעו, התפרצות בכוח.
רבים לא השלימו עם הרעיון שחג המולד
יעבור ללא נוכחותם בכנסיה, ניסו להתגנב
בדרכי עקיפין, כמו לתחרות כדורגל. יעץ
קצין משטרה אברהם דויטש לנערה בשמלת-
נשף אדומה, שניסתה לטפס על חומת האבנים
של חצר ד,כנסיה :״מוטב שתתפללי בבית־כנסת

סקרנותכמכנסיים בחולים. אותם
המאושרים שהיה ברשותם כרטיס הזמנה,
חצו שדרת צופים ערבים, תרמו ביד נדיבה
לקרן הכנסייה, מצאו את עצמם להפתעתם
באולם מלא ידידים ושכנים לשולחן בנגה
ורוולג הנוצרים הבודדים בין מאות היהודים
הרגישו עצמם שלא בנוח, מיהרו להסתלק
לפני תום הטכס.
ברור שלא נעדר גם חלקן של תנועות-
נוער ישראליות, ובין שמלות הפאר של בנות
החברה התל־אביביות מחד, ומדי הצבא של
נציגי צה״ל, בלטו בנות התנועה המאוחדת
במכנסים כחולים ארוכים .״באנו רק מתוך
סקרנות,״ הצטדקו.
כומר קרח לבוש גלימה לבנה, מוקף
ילדים בתלבשות אדומות שהחזיקו נרות,
ערך סיבוב בן הקהל, כשהוא מציג לראווה
בובת תינוק בעריסה. כומר אחר ד,יזה מים
קדושים לעבר הקהל. צלילי העוגב, מקהלת

נערות בלתי -נראית, וריח קטורת חריף
העלו דמעות התרגשות בעיני כמה נערות
עדינות, בתוכם בתו של שר־ר,משטרה, בכור

שטרית.
רק בסיום הטקס הופרעה דממת הכנסייה
כשהמוני יהודים מאחלים זה לזה ״חג־מולד
שמח.״ הוסיף מישהו בהלצה :״לשנה הבאה
בבית־לחם.״

מ שפט
ע ל תנ א•
״אתנו קשה ללחום,״ אמר קצין משטרה
גבוה לראובן (״רו׳מק״) גרינברג, כפי שסיפר
הלה השבוע ,״עורכי־דין שלנו אינם עולים
לנו כסף. משכורתנו משתלמת באופן אוטומטי.
כשאנו נשבעים בבית־המשפט, מאמינים
לנו. לא קשה לנו לארגן משפט כל שהוא,
אם נרצה בכך. פסק־הדין שלך כבר נמצא בכים
שלנו ! ״
לפני שנה היה נדמה שאם אומנם אמר
אותו קצין דברים אלה, טעה. היועץ המשפטי
נאלץ אז להפסיק את הדיון במשפט פלילי
נגד רומק, שזכה לפרסומת אדירה. אחרי
שרוב עדי התביעה הצהירו בשבועה כי
מסרו עדות־שקר, לפי דרישת המשטרה. אולם
השבוע היה נדמה שהקצין צדק בכל
זאת• פסק השופט המחוזי משה* גולן, בטפט
השני נגד רומק בענין אחר (איומים
לשם גביית חוב) :תשעה חודשי מאסר על
תנאי.
ש ע רו ריי ה. היה זה בלי ספק אחד מ־פסקי־הדין
המוזרים ביותר בהיסטוריה המשפטית•
כי באותו מעמד גינה השופט את התנהגות
המשטרה במשפט בצורה החריפה ביותר,
קרא לה בשם שערורייה. המעשה שהרגיז
כל כך את השופט היד, מתן הלוואה-
כביכול של 150ל״י מקרנות המשטרה ובשמות
כוזבים, לעד הראשי רוזנברג, אויבו
המושבע של רומק.
אולם אחרי גינוי זה ניגש השופט לחייב
את רומק בדין על סמך עדותו היחידה, ל*
גולן, לשעבר שליח נזפא״י באיראן
ובהודו, התפרסם בשעתו כשהטיל מאסר של
שנה על יהודי זקן שהשתמש בבול משומש
למשלוח מכתב.

מעשה, של אותו רוזנברג עצמו. השופט האמין
לעד שקיבל את הכסף.
רו׳מק הבין יפה׳ את חומרת פסק־הדין.
פירוש הדבר שבאם יחוייב עוד פעם אחת
בדין תוך השנתיים הקרובות, יצטרך לשבת
תקופת־מאסר ארוכה. מאחר שרומק מאמין
כי כל המשפט בויים נגדו בעזרת עדי־שקר,
הוא משוכנע שלא יקשה על המשטרה לביים
נגדו עוד משפט בענין כל שהוא. למעשה הפקיד
השופט על ידי כך את גורלו של רומק
בידי המשטרה, תוך הבעת משאלה טובת־לב
ששני הצדדים ישלימו ביניהם.
מכתב מעבד אל־נאצר. במדינה אחרת
היה עצם גילוי מתן ההלוואה המשטרתית
מספיק כדי לגרום להתפטרות שר המשטרה
ולטיהור יסודי בצמרת המשטרה והתביעה
הכללית. אולם בכור שיטרית, שממילא אין
לו שום השפעה על מטה המשטרה, לא חלם
כלל להתפטר, ולפי כל הסימנים יעלו כמה
ממארגני ההלוואה בדרגה.
זעק רומק רחב־המידות, בהתבוננו להגשת
עירעור :״אחרי משפט זה תוכל המשטרה
לשלוח את כל אויביה לבית־הסוהר. אצל
עתונאי אופוזיציוני אחד ימצאו מכתב פרטי
של גמאל עבד אל־נאצר, ואצל אישיות ציבורית
אחרת יגלו מעשה אונס. אם נותנים הלוואות
לעדים והשופט מאמין להם, מה ה־בעייר?

שחיתות
שי שמא סו ה בוני ם
הבניין המפואר ביותר במדינת ישראל הוא
בניין הוועד־הפועל של ההסתדרות בתל־אביב.
מאות חלונותיו המוארים בלילה, מסדרונו־תיו
המצופים שייש, הפכו לסמל כוחו היוצר
והבונד, של מעמד הפועלים. השבוע נתברר
שהסמל מסמל עוד משהו: השאיפה הכללית
של כמעט כל החוגים בארץ לרמות את
אוצר המדינה.
הכתם שהכתים את ר,שייש המבהיק נתגלה
לראשונה לפקיד קטן, ששם את לבו לכך
שאיש לא שילם מם מותרות עבור כמויות-
ר,שייש העצומות. לא קשה היד, לו לנחש
מניין בא ר,שייש, כי להסתדרות יש מקור
(תמשך בעמוד 12

ג שו! 0הוה

נ!חח במבצע

תנאי התח

(ראה שער)
•והי קריאה לכל הטוב והיפה בנוער
( הישראלי, כל אשד שרשים לו באדמת מוי
לדתו, כל המביע את האופי המקורי של דור
חדש.
לא תחרות־יופי, מן הסוג שיצא ממכונת־הפרסומת
ההוליוודית הקלוקלת, בו מתבקשות
צעירות להציג לראווה את ערוותן, לנענע את
אבריהן לפני. קהל המבקש פורקן ליצרים
בלתי־אהודים.
לא נם־ון חדש לטפח את האידיאלים הכוזבים
של יופי נבוב, חסר רוח ותכלית, המתקשט
בחיוך מקצועי מזוייף והמבוסס על
ההנחה כי הקליפה חשובה יותר מהתור•
כי אם: נסיון מיוחד במינו וראשון
במינו לכוון את זרקור הפרסום אל הטוב,
היפה והנאצל הגדל בנוף שטוף־השמש של
ארץ־ישראל ; לעודד את היסודות החיוביים
בדור הנאבק עם עצמו על עיצוב דמותו הרוחנית
! לעזור בגיבוש טיפוס ישראלי מקורי
המגלם בתוכו את רוח הארץ ואת אופי העם.

תיבחר אחת לשנה
בתואר ״צברית של ד,ש
יסוד לבחירה יד
את הטיפוס הי?
המוסרית והופעתה החיצוניו

.2אכן־־הכוחן
שאיפותיה,

רמתה

ה | 0 ״1 3מערכת העולם הזח תקציב

י י — י ישראליות) על־ידה ובפיקוחה
בארץ והתקדמותה באותה דרך ששימשה יסוד לבח
חבר השופטים יהיה מו
הא״ב 1( :יהודית אורה
סרטי כרמל ( )3שושנה דמארי, זמרת ( )4משה
פסנתרנית ( )6מרדכי זעירא, קומפוזיטור ( )7נורי ח
חודורוב, כדורגלן )9שאול לוין. מחנך, ראש מחל?
מוסינזון, סופר ( )11 יצחק נימצוביץ, ומחנך, עיתונאי
מרון, שחקנית ( )13 רם סולומון, עורך־דין ( )14ש
קסטל, צייר ( )16 שמואל תמיר, עורך־דין• כן יהיו בו
העורך הראשי של העולם הזה, ראש !מערכת העולם ו

.4השפוט

.5ופות ההשתתפות
אר. ההצעה תיעשה (א) על־ידי המועמדת עצמה, או
אחר, או (ג) על־ידי מטה המבצע.

.6בחירת המועמדות

ךכהונתכו נן לרגע קט כתמונת הנערה
| 1בפינת השמאלית העליונה של עמודים
אלה. היא פורסמה על שער הע לם הזה 622
לפני שמונה שנים.
האם יתכן תצל ם שינציח בשנייה אחת
בצורה חותכת יותר את דמותו של הנוער
העברי של אותה שעד, י נערה זו ממשק
תל־ייסף, שצולמה עם פרוס מלחמת־העצ־מאות,
מביעה את הכל: את כוח־ההחלטה
של דור שעמד להיכנס למאבק המכריע של
חייו ; את הפשטות הנעלה של דור שבז
לסממנים חיצוניים, ודווקא בשל כך הצטיין
ביופיו ; את החן המקורי, שאינו־ניתן־לחיקוי,
של ארץ־ישראל הצעירה.
מן המוסכמות הוא שטיפוסים כאלה שוב

כושרה, של כל מועמדת ותציע לועדת השיפוט 1

יעי;

.7בחירת הזוכה

סמך דו״ח ועדת־המשנה ובחינה אישית של ר,מועמדו

.6שיטת הבחירה
נקודות. המספר המכסימלי של נקודות בכל סעיף
אישית 20 רמה אישית ( )10 טיפוסיות ישראלית (20
יחליטו ברוב דעות המשתתפים בישיבה, והחלטתם תה

(ראה שארון כעב
אינם קיימים בארץ. הדור החדש, כך נאמר,
שוב אין לו כוח־החלטה, אין לו יופי מקורי,
אין לו שרשים במציאות של עמו ובנוף
של מולדתו.

בכל 1 המנהיגי שימים,

האם זה נכון? האם דור זה, שגדל אחרי
המלחמה, באווירת החרות של מדינתו, באמת
נטול כל שאיפה לאידיאלים, כל פנים רוחניים?
למראית
עין, אכן זה המצב. כי העין נמשכת
אל נערות־הזוהד המפורכסות, פרי טיפולם
המקצועי של גדודי יופייניות, השופעות
חיוכים ריקניים לכל עבר וחולמות על קאר־יירה
מזהירה שם, מעבר לים, בחברתן של
מארילין מונרו ושאר בובות־השערות הבלונ-
דיות הצבועות.
אולם האם אלה מסמלות באמת את הדור
הצעיר? נדמה שכן — עד שהמצלמה מנציחה,
לפתע, כיתה שיל חיילים החוזרים מן ד5,עולה׳
או קבוצה של נוער באחד ממשקי הספר,
או חיוכה של אחות באחד מבתי־החולים,
או הזיוו הטיפוסי של גננת באחת השכונות
או המושבים — או סתם פנים חולפות, עטורות
בכפייה, באחד מכבישי הגליל או הנגב.
ואז, באופן ספונטאני, מבצבצת המחשבה
בלב: לא, ישנו גם נוער אחר, שונה לגמרי,
שאינו מושך את זרקורי הפרסומת, אך הלוחם
את מלחמתו הפרטית למען תכלית ן חיים.

ביקיני עשו בי ד• מי טבח״ ט• ה או פנ ההפריסאיתא 1חו לצהישרא לי ת פ שו טהוב פי הלבנה

***שוב דור אינו עשוי כולו מעור אחד.
^ \ הוא מרכב מרבבות רבות של אנשים
חיים, צעירים וצעירות שאף אחד מהם
אינו דומה בדיוק לרעהו.

חיוך
״העולם ווזה״

^ £191

ראשון במינו בישראל

צעירה

ישראלית

שתזכה

ע כושרה של המועמדת לייצג
ולי החדש. מבחינת דרן־־חייה,
ום של 1000ל״י (אלף לירות
צורך השתלמותה של הנבחרת
וה של הצעירה.
:מהחברים הבאים, לפי סדר
יין, רקדנית ( )2נתן אקסלרוד,
ין, אמרגן ( )5פנינה זלצמן,
:חביב, סרטי חביב ( )8יעקב
החינוך בתל־אביב ( )10 יגאל
?:ומחה לנוער עולה ( )12 חנה
ין סאמט, עיתונאי ( )15 יוסף
־ השופטים, בתוקף תפקידיהם
ועורך־משנה של העולם הזה.
כל צעירה החיה בישראל
יכולה להיות מועמדת לתו):על־ידי
אדם או גוף ציבורי

וועדת־,משנה שתמונה על־ידי
עורך העולם הזה תבחן את
י רשימת המועמדות הסופית.
;שופטים במלואה תבחר ברוב
פשוט את הזוכה בתואר, על
על פי השיטה הקבועה להלן.
כה בתחרות המועמדת שתקבל
1המספר הגדול ביותר של
טיב השאיפית 10 הגשמה
הופעה חיצונית 10 השופטים
מחייבת וסופית, ללא עירעור.

־ ישנו מיעוט של בעלי כיוון טבעי,
הפוטנציאליים, מעצבי הרוח, המג־חפשי
האידיאלים. ובכל דור יש

מן הפסולת, הצפה על פני המים ומתיימרת
לייצגו.
בין שני מיעוטים אלד, מצויים המוני הצעירים
והצעירות המהווים את עיקר המחנה
בכל דור, שאינם לא חלוץ ולא מאסף, אלא
חטיבה גדולה המוכנה לצעוד בכיוון הכללי
של החברה, בהתאם לדוגמה האישית המתייצבת
לפניה.
על כן ישנה חשיבות מכרעת לשאלה: מי
מופיע כדוגמה לדור? מי נותן את הטון י
מי קובע את הסגנון העובד באופן תת־הכרתי
מאיש לאיש, את ה״אופנה״ החולפת של
הופעה, לבוש, דיבור?
זהו הדבר אשר נשתנה בעשר השנים האחרונות.
לא הנוער כשלעצמו הוא ששיניה את
עורו, אלא הדוגמה האישית, חץ־הכיוון החברתי,
הם התחלפו.
לפני עשר השנים, תקופת הזוהר של הפל־מ״ח
והמחתרות, אנשי ההגשמה הם שהיו
מקובלים על הכל כמנהיגים טבעיים. אופנת
הפלמ״ח דבקה גם בבני העיר ; סגנון־הדיבור
שעתיד היה בימי המלחמה להקסים את העולם
כולו התגבש בהשפעת־גומלין זו. אלפי נערות
צעירות, בכל חלקי הארץ, רצו להידמות
באופיין ובחיצוניותן לאותה צעירה מתל־יוסף.
אחרי המלחמה, כתוצאה מהשפעות חיצוניות
וההתרופפות הכללית של החברה
הישראלית ומשטרה, נכבש מקום זה בראש
הדור הצעיר על־ידי הטיפוס ההפוך, הפסול.
יחד עם הדולארים של המגבית והקאדילאקים
של השליחים באו המלבושים והתסרוקזת,
צורות הדיבור וההתנהגות של תרבות־חרמית
שטחית וזרה. מעריציה בארץ החלו קובעים
אח הטון של הדור הצעיר. התוצאה היתה
סרטן בגוף הלאומי.

* •1טרת מיבצע זה היא לתיום תרומה
^ולה חזרת חוש־המידה לדור הצעיר, להחייאת
חץ־הכיוזן המראה אל הצד הנכון.
הוא ישתדל לעשות זאת לא על־ידי מאמרים
ומליצות, אלא על־ידי הצגת דוגמות חיות

סמלשלת קו פ ת

ש הו פי עכסדום

:וכעי שו פעמלב אן חיוך מ ק צו ע, ה חו ש ף שינ ״ ם מ צו פו ת א מיי ל

מלחמתתש׳׳ חבשער ״ ה עו ל ם הזד.׳׳

של טיפוסים חיוביים, שיש בהם כדי לגלם
את תכונות אופיו, דרך חייו וחינו הטבעי
של הדור.
אין זאת תחרות למציאת ׳הטיפוס המצטיין
ביותר מכל המובנים. אין הכוונה להציב
דוגמה אישית, אשר רק קומץ קטן
של צעירות וצעירים יוכלו להגיע לרמתה.
השאיפה תהיה למצוא טיפוס שיהיה אופייני
לכל אותו חלק בנוער השואף למטרות חיוביות
והמבקש להגשימן בחייו הפרטיים,
הקשור אל הארץ והמשקף את החינניות
הטבעית של דור רענן.
כזאת תהיה צברית — 1956 לא יחידת־סגולה,
אלא אחת מרבים, נציגת לטיפוס.

950

הז ה

ן* אם קיים ככלל טיפוס ארצישראלי י
( ) האם ייתכן דבר כזד, בעם שהוא כולו
פרי של הגירה, בליל של טיפוסים תרבותיים
וגזעים כה רבים 1
אין ספק שתהיה ואת משום יהירות להצביע
על צעירה זו או אחרת ולהכריז :
זהו הטיפוס הישראלי הסופי. אולם מאידך
ברור שקיים בארץ תהליך של גיבוש טיפוס
ישראלי, האופייני בפנימיותו ובחיצוניותו,
השונה מאבותיו ומטיפוסי ארצות מוצאם.
זוהי התופעה הישראלית הראשונה המזדקרת
לעיניו של המשקיף הזר, והמשתקפת בכל
תיאורי הארץ בעולם.

אין זה רק פרי המקרר, של מקום הלידה.
לא אחת יקרה שהמשקיף יראה לפניו טיפוס
מושלם של• נערה צברית, ילמד אחר־כך
לדעת כי נערה זו עלתה לארץ לפני ארבע,
המש שנים. זוהי תרומתה הגדולה של
עליית־הנוער, כור־היתוך מצויין לנוער העולה,
אשר אחד ממומחיו נאות לקחת חלק
בוועדה הציבורית של המיבצע.
על כן, לא מקריות הלידה תכריע בבחירת
צברית , 1956 אלא שלמות הטיפוס.

* * יבצע זה נועד, בין השאר, לפתח את
הויכוח. על השאלה: מהו הטיפוס הישראלי?
מה דמותו החיצונית? מה האופי
המתגבש? האם הוא קיים רק בקיבוץ, או
גם בערים הגדולות י
ויכוח זה לא יוכרע סופית בשנה אחת.
אולם אחרי כמה מיבצעים שנתיים, כך יש
לקוות, יסתמנו קוים ברורים יותר לגיבוש
הטיפוס הישראלי.

ם זאת נפתח המיבצע. בשיתוף פעולה
^ עם כל חוגי הציבור, המוזמנים בזה
לקחת חלק בו; ועם מיטב הכוחות היוצרים
בארץ שככר נאותו להשתתף בועדת־השיפוט
הציבורית, יוסיף את תרומתו לעיצוב דמות
חדור הצעיר.

צבוית 1956
שארון מועמדות

במדינה

את השאלון הזה זכאית למלא המועמדת
עצמה, וכן כל אדם אחר המעוניין
להמליץ על מועמדת לתחרות. כמו כן
רשאים למלא אותו מוסדות חינוכיים,
ארגוני נוער ומחנכים הסבורים כי אחת
מחניכות-הם או מחברותיהם ראויות לתואר

השם!

מצב משפחתי

הכתובת המלאה

שנת הלידה !

מקום הלידה
שנת העליה :

השכלה קודמת :
שרות צבאי

(מקצוע ודרגה) :

מקצוע או שמח לימודים :

מקום העבודה או הלימודים :

האס המועמדת היתה או הנה חברה ;
בתנועת־נוער, תנועה קיבוצית, ארגון ;
ספורט, להקה אמנותית או כל אגוד אחר? !

פרט איזה ומתי

חוכבויות :

אם אחד הפריטים אינו חל על המועמדת! ,
אל תמלא אותו. יש לצרף לשאלון זה ן
תולדות חיים של המועמדת, עד כמה !
שהן ידועות לממלא השאלון. במקרה ן
שהשאלון ממולא על־ידי ממליץ או מו :
סד׳ עליו לצרף הנמקה מדוע לדעתו !
ראוייה המועמדת לתואר. במקרה שהמו־ ן
עמדת ממלאת את השאלון בעצמה, עליה ן
לצרף הסבר קצר של דרכה בחיים ושאי |
פותיה לעתיד. במקרה שהשאלון ממולא ן
על־ידי ממליץ או מוסד, ציין להלן את

הכתובת

ד ר כי אדם

! בי ת ־ די ןשדמעלה

במקום זה, נא להדביק תמונה של ה־ !
מעמדת.

(המשך מעמוד )9
כמעט פרטי: מחצבות תעשיית אבן וסיד
בע״מ, הידועות בטוב תוצרתן. השבוע מצאה
חברה זו את עצמה, יחד עם פקידה הבכיר
יוסף אלקים, בתיק פלילי מס׳ 303/54 בחיפד״
האשמה: אי־תשלום מס־מותרות ואידימח
משלוחי שייש גדולים.
על חשבון הברון. לפקיד מינהל מסהמותרות
היו הנחיות ברורות: בנייני ציבור
מסויימים ומצבות זיכרון פטורים מתשלום
מם. על בנייני ציבור שאינם בתיחולים,
לעומת זאת, יש לנהל משא ומתן
אינדיבידואלי.
!מצוייד בידיעות אלה, ניגש אותו פקיד
לבקר את ספרי חברת אבן וסיד בע״מ• ביקורת
שטחית העלתה שבפברואר 1953 נשלחו
משלוחי שייש גדולים לתל־אביב, מבלי לדודח
על כף למינהל מס־המותורת.
מובן שכל מס לא שולם על משלוחים אלה.
לעומת זאת, צויין בהבהרה שרבע מישלוחי
השייש שנשלחו לקבר הברון רוטשילד בזכרון
יעקב — דבר שלא היה ולא נברא.
היד, זה חומר מספיק להגשת תלונה נגד
החברה ופקידה האחראי על המשלוחים. נשארה
רק תעלומה אחת: ילאן נעלם השייש?
משך תקופת הבחירות, הועם זוהרו של השייש
הנעלם על־ידי מכונת הטישטוש וה־השהייה,
שהצליחה לדחות פעמים רבות את
קביעת מועד המשפט. לבסוף נמסרה התביעה
לידיו המנוסות של פרקליט מחוז הגליל,
יוסף בהלול.
קוד אדוניו. בחלול לא יכול היה לחקור
את. הפרשה בעצמו, כי זהו תפקידה של המשטרה,
שלא תמיד נלהבת לחקירות המובילות
לכיוזנים פוליטיים בלתי־רצויים. חיש
מהר נתקל בר,לול גם בעורך־הדין יעקב סלומון,
איש מפא״י, שהשיג בשעתו את פסקהדין
הסלחני לטפסרים ברגר וקבק. גם הפעם
היתד, הפעולה זריזה: המם שנדרש על־ידי
משרד האוצר, בסך 529ל״י, שולם.
השבוע הוגש כתב־אישום חדש. במקום
החברה ההסתדרותית, האשמה האמיתית בעיסקה
המבהיקה, ישב על ספסל הנאשמים
רק הפקיד יוסף אלקים. גם האשמה עצמה
לוטשה: במקום זיופים, דובר עתה רק על
אי־תשלום מס־מותרות, אשמה קטנה בהריבה.
ואז
הנחיית סלומון את המכה האחרונה :
הנאשם הודה באשמה, הפך כל בירור משפטי
למיותר. על כן לא הוזכר שמו של הועד
הפועל של ההסתדרות במשפט כלל. השייש
שנעדר מן הספרים, נעלם כליל, כאילו התפורר
לחול.
למרות שמנהל אבן וסיד, בנימין קב־ונקי,
ניסה להטיל את כל האשמה על יוסף אלקים,
היה ברור כי הלה אינו אלא פקיד נאמן
העושה את רצון אדוניו. אבן וסיד נקנסה
ב־ 1000ל״י אלקים — עושה דברה —
ב־ 500ל״י.
שני הסכומים שולמו במקום, על קבלה
אחת, מקופה אחת.

יוסלה !זיינברג היה, במשך 40 שנה, חלק
בלתי נפרד מנופה של כיכר ״ציוך ודרושלמית,
בה שוכנת לא־כל־כך כבוד הבורסה.
הוא הגיע לעיר הקודש מטבריה, בפיאותיו
המסולסלות, זקנקנו הבלונדי ומוחו החריף.
נתונים טבעיים אלה עזרו לו לפלס את דרכו
בחיים, לעשותו לאיש מפולפל ותקיף.
לאלה שפיקפקו בכך נכונו הפתעות בלתי
נעימות• .
בעבור 200 פרוטה. אחד מהם היה
סר אדווארד קיטרוטש, מושלה האנגלי של
ירושלים, שניסה, לפני 20 שנה, לגבות מבן
פורת יוסלה 200 פרוטה כמס על אחד ממגרשיו.
יוסלה סבר אחרת הדבר הגיע לביריד
משפטי שעבר את כל שלבי בתי־המשפט
המנדטוריים, הגיע עד מועצת המלך בלונדון,
שקבעה כי יוסלה וויינברג צדק בסירובו לשלם
את המס הנדרש, הורתה לממשלת המנדט
להחזיר אלפי לירות שגבתה מבעלי רכוש
שונים בירושלים.
המשפט נגד קיטרוטש היה אחד מרבים :
נגד מנהל הדואר, על תיבת בולים אוטונד
טית, שלא פעלה כהלכה ; נגד מנהל בנק
אנגלדפלשתינה על שגבה ממנו חמש פרוטות
מיותרות כדמי עמילות. המשפטים דחפו

את יוסלה להשתלם בתורת המשפט, ללמוד
ספרי חוק עבי כרם, עד כי היה מסוגל להדריך
בעצותיו גם עורכי־דין גדולים.
ההתחמקות האחרונה. אולם המשפטים
היו חובבות. את עושרו שאב יוסלד,
מן הבורסה בה היה הכוהן הגדול. מומחיותו
במלכים ״רכים״ (דולארים בז׳ארגון הבורסה)
ו״קשים״ (סוברנים) ,היתד, ידועה בכל הארץ•
לוויתנים מרחוב לילנבלום היו נוהגים
לעלות לירושלים, לשאול בעצתו. תוך שעתיים
היה מסוגל לדעת בדיוק נמרץ מה
מצב הדולאר בשווקי העיר העתיקה.
העובדה שהוא כבד־שמיעה בשתי אוזניו
לא הפריעה לו. אמרו עליו חבריו לבורסה :
״הוא שומע רק מה שכדאי לו״.
לפני שלושה חודשים, השלים יוסלה את
העשור הששי לחייו. יהודים רבים באו לביתו,
ביניהם כמה משוטרי המשטרה הכלכלית
שגילו סקרנות רבה בקירות ביתו, מצאו
באחד מהם כספת חבויה, שכללה כמות נכבדה
של זהב ומטבעות זרים. יוסלה נעצר לחקירה,
שוחרר בערבות עד לבירור דינו.
אולם הפעם לא שש לקראת המאבק המש־

מעלבון והסתלק מן המקום. הוא לא יכול
היה להשלים עם מפלתו. הוא נעצר ליד במת
המיצעד, טיפס על עץ סמוך, צעק בקולי
קולות :״בוז למפא״י ו״ צעקותיו נשמעו
ברמקול, הועברו לאורך כל מסלול המיצעד.
?{ל חו דהפ גיון. עשרה אנשי־אגרוף מפלוגות
הפועל, פיקודיו הישירים של שמואל
(דה־סוטו) ביאליק, קרבו בהבעה מאיימת
לעבר העץ שנשא את יחזקאל הצועק .״רד !״
קראו לו. פניהם העידו בהם שלא התכוונו
ללטפו עם רדתו. יעקב רייס, אחד מאנשי
האגרוף, החליט לעבור מדיבורים למעשים,
ניתלה ברגלו של יחזקאל כדי להורידו בכוח,
נהדף על ידי בעיטות הגונות בידיו שנפצעו
והתנפחו.
מצבו של האיש על העץ הלך והחמיר.
לאושרם של הבריונים שלף יחזקאל פגיון
וקרא אליהם :״מי שיעז לגעת בי׳ ירגיש
פגיון זה !״ האיום עשה את שלו. גיבורי
חושיסטאאן נזכרו לפתע בקיומה של המשטרה,
הזעיקו שני שוטרים שפקדו עליו לרדת,
הובילוהו למשטרה כשגיבורי הפועל
מזנבים בו, מנחיתים עליו מכות מאחור.
בשבוע שעבר הובא יחזקאל הכוהן בפני
שופט־שלום אריה בלימור בחיפה, נידון, לתדהמתו
הרבה, לקנס 18ל״י בעוון ״נשיאת
פגיון ללא רשות והתנהגות פרועה במקום
ציבורי״.
הרהר יחזקאל בקול :״מה היה קורה אלמלא
נשאתי פגיון?״

ד רכי חיים
צער בעל ח מו רי

ח״ב אדמוני(ימין) וידיד,
פיקוד אישי
פטי. הוא הרגיש כי אפילו בקיאותו בסעיפי
החוק לא תעזור לו מול העדות המוצקה של
הכספה .״אינני יודע איך לצאת מן הסבך,״
הודה בפני חבריו.
אך גם הפעם לא נמצא יוסלר, וויינברג אשם
על ידי שופטיו. בשבת שעברה החזיר את
נשמתו לבורא.

חי פ ה
לפקודהת מי ד אנ חנו
היתד, זו תהלוכת אחד במאי שיגרתית. לפני
במת ההצדעה בחיפה עברו בסו קבוצות
קבוצות של פועלים לבושי חולצות כחולות,
נושאים בידיהם כרזות וסיסמאות שיגרתיות
לא פחות. מנגינת לפקודה תמיד אנחנו שהשמיעה
תזמורת הפועל הקולנית, שימשה
מעין מארש פועלי. מדי פעם הידהדו סיסמאות
של קומוניסטים, ששותקו מיד במכות
נאמנות על ידי אנשי פלוגות הפועל, עליהם
פקד אישית מזכיר מועצת פועלי חיפה וח״כ
יוסף אלמוגי
תהלוכה רגילה בהחלט.
הדגל המחולל. לפתע ניתקל מבטו המרוצה
של מזכיר אגודת פועלי המתכת בצעיר
חסון וגבה קומה שנשא את דגל האגודה
ברמה. הוא הזדעזע. יחזקאל הכהן
( )28 לא היה איש מפא״י, היה, לכן, פסול לתפקיד
נעלה זה. הוא ניגש אליו, מלווה כמה
שומרי־ראש, ובקול מתכתי ונוקשה ציווה
על יחזקאל הנדהם להחזיר את הדגל, תקעו
בידי מפא״יניק קטן וחלוש שכמעט כרע
תחת נטל האגודה.
יחזקאל הכוהן, וותיק הפלמ״ח חרק שן
,ח״כ מרדכי נמיר.

כהרבה אנשים בני דורו סבור גם מתיוס
זלץ ( )72 כי בהמות עדיפות על מכונות כאמצעי
תחבורה. אולי מהירותן קטנה יותר
ואולי גם הנוחיות בהן פחותה, אף על פי כן
אין בהם חשש של קלקול ומעצורים באמצע
הדרך, וגם הסיכויים לתאונת דרכים קטנים
על גבי בהמה.
אולם מתיום, שלמרות גילו עוסק עדיין
באיסוף עצמות מאיטליזים והובלתו על גבי
עגלתו הקטנה לבתי חרושת לנקניקים, שכח
גורם אחד בהשוותו את הבהמה למכונה והוא,
שבעולם נמצאים אנשים שמראה צמיג מתפוצץ
נוגע לנפשם פחות ממראה חמור מוכה
ונוער.
״ טו בלךז״ אחד מאותם האנשים הוא
צבי טריסטמן, יהודי חרד וירא־שמים בעל
זקן ופיאות ראויים לשמם, המעיד על עצמו
במבטא אשכנזי כי ״מעולם לא נגעתי בזבוב
לרעה״ .אהבתו של ר׳ צבי לכל היצורים
החיים בעולמו של הקדוש־ברוך־הוא, לא מנעה
בעדו מלהכות מכות רצח את מתיוס
הזקן, שעה שזה העיז והרים יד על חמורו
האפור.
הדבר אירע בשוק הכרמל הדחוס. דעתו
של החמור התבלבלה עליו כנראה משפע המטעמים
סביבו והוא סרב בכל תוקף לזוז
ממקומו. כל השידולים בשלוש שפות בהם
השתמש מתיוס לפייס את חמורו לא הועילו,
הזקן התרתח, הצליף על גבי החמור במקל
החובלים שבידו׳ עד אשר עורו האפור של
החמור האדים במקומות מסוי״מים.
כאן התערב האדם שלא נגע בזבוב מימיו,
ניגש למתיוס, היכהו על פניו ללא רחם ורק
כשזה האחרון התעורר מעלפונו, התעניין
בעל הגוף לדעתו על העניין :״טוב לך
שמרביצים לך?״
תשובה לכך זכה היהודי הרחמן לשמוע
רק בבית־הדין לאחר שהשופט פסק לו עשר
לירות קנס. שמח מתיוס לאידו של מכהו :
״טוב לך שקונסים אותך?״
הארץ למחרת היום חזרה גב׳ שמידט אל
המשטרה והחזירה את הארנק לשורים,
(ידיעות אחרונות).
משה קשטן, תל־אביב
לא תחסוס שוטר בדישו.
משרד המשפטים מתנגד לעיסקה זו
וההכרעה הועברה לשד האוצר מזבו^ר).
יצחק שבתיאל אבריהודה
רוח רעה מהלכת אימים באוצר
דאלס עשתה הרבה לההרת הבעיות
הבוערות של השעה (הארץ)
גאולה מן, חיפה
והולידה עכבר.

״העולם הזה״ 950

״ אנשים
גולדה ומ 13סהפסים
כשנכנס שר־החקלאות קדיש לוז לתפקידו,
ביקש מן הממשלה להקצות לו דירה
של לא יותר משני חדרים .״א־נני זקוק
ליותר מזה,״ טען ,״ולא אדע מר, לעשות
בדירה גדולר, יותר.״ אולם נמצא, כנראה,
מי שחשש מפני יצירת. תקדים של הסתפ־קות־במועט
והשר קיבל על אפו ועל חמתו
דירה בת חמישה ׳חדרים. מיד קם לוז,
חבר קבוצת דגניה ב׳ ,ונעל שלושה חדרים
בריקנותם אגב, בו בזמן עוסק שר אחר,
אף הוא מן המקורבים לתנועה הקיבוצית,
בשיפוץ דירת־ייצוג חדשה ומפוארת לעצמו,
שתעלה לאוצר בסכום של חמש ספרות
בשעה ששימשה גולדה מאירסון כממלאת
מקום שר־החוץ, ששהה בארצות־הברית,
נתקבל יום אחד למשרדה מכתב
ובו הוראות מטעם ראש הטכס מיכאל
סימון כיצד צריכים השר ומלוויו להתלבש
לקראת קבלת־פנים מסויימת. כשראתה גולדה
כי במכתב נאמר שעל השר ללבוש מכנסי־פסים,
פרצה בצחוק והכריזה :״אין לי
ממשלת ישראל מסרה השבוע לדפוס חוברת
בשפה האנגלית הכוללת את 64 הצעות השלום
שהשמיעה ישראל באוזני מדינות ערב.
מספר 1בחוברת: הצהרת ראש הממשלה
דוד כן־גוריץ בפני וזעדת־החקר של ה־או״ם
ב־ 4ביולי .1947 מספר : 64 הצעת
השלום שנמסרה על־ידי אכא אכן, שגריר
ישראל בארצות־הברית, למשרד החוץ האמריקאי
משטרת מצרים הודיעה השבוע
כי בשעת פשיטה על ביתו של מוחמד אחמד
מלחי באלכסנדריה, גילתה בו ארבעים גושים
של חשיש שנשאו את השם המסחרי
כן־גוריץ. לטענת המצרים, מיוצר חשיש
זה בישראל התואר המגוחך של השבוע
הוענק למלך ערב־הסעודית סעוד על־ידי
אוניברסיטת אליגאר בהודו. הנהלתה לא מצאה
כיבוד מתאים יותר למלך האורח, מאשר
הענקת תואר של ד״ר כבוד לספרות
כאשר הודיע השבוע ראש עיריית נתניה
עובד בן־עמי למועצת העירייה על החלטת
ההנהלה לא להעלות את המס המוטל
על רשיונות לכלבים, העיר מישהו :״מזל
של כלב !״

שי ח ה חו פ שי תעא לו הי
הזמר אכרהם ווילקומירסקי

לא ישיר

קומפוזיטור סיבדיום
עוף השמים הולין את הקול
בביצוע הראקחיאם של מוצארט על־ידי התזמורת
הפילהרמונית הישראלית לאחר שהנהלת
התזמורת הציעה לו בתמורה סכים
מגוחך של 50ל״י בעד ההופעה ועשרות
החזרות גם יחד. טענת התזמורת :״כולם
מסכימים לשיר תמורת סכום זה, והראייה :
שלושת הסוליסטים האחרים, הסופראן לוט
ה ל אופר; המצדסופראן רמה סמסו־נו
ב והבאס יו ס ף פו לאק לא התנגדו לכך.
טענת וזילקימירסקי :״כל אמן ממדרגה
שלישית מקבל סכום נכבד הרבה יותר
בעד הופעה פחותה בחשיבותה, שאינה
דורשת כל מאמץ טכני ואמנותי בנוסח
האנגלי המודפס בתוכנייה הרסיטל של י הודי
מ נו חין מסופר על מחמאה חמה שקיבל

פ סו קי ה ש בו ע
• המשורר נתן אלתרמן, בטור השביעי בדבר :״העיקר לפעמים זאת
הרגשנו מכבר, אינו כן־אקטיביזם או לא־אקטיביזם• העיקר הוא שקצת בריח ק מן
הספר ממשיכים פה כולנו את קוי־הכתיביזם.״
• שר־הפיתוח מרדכי בנטוב, חבר קיבוץ משמר־העמק :״את הקשר.
נעשה היום. את הבלתי־אפשרי נעשה מחר. ולפעמים גם את הבלתי־אפשרי נעשה
י 1 היום.״
• אלישבע 11 בתו של בנטוב :״אבי מפתח את הנגב, ובן־גוריון מבטח
אותו.״
המשורר חיים גורי :״מדינת ישראל נמצאת כיום במצבו של גיבור אחד
הרומנים הצרפתיים שאמר :״יש פתגם המדבר על הקש האחרון ששבר את גב הגמל.
אך השאלה המעניינת אותי היא, מה היד. משקל המטען שעל גב הגמל לפני הקש
האחרון. גם השאלה העיקרית של המדינה היא, מה משקל המטען רגע אחד לפנ־שהגב
נשבר. כי זה הרגע המכריע.״
• ח״ב חושיסטאן יוסף אלמוגי, בהתגוננו בכנסת בפני טענות על שחיתות
במחוז־שלטונו :״השחיתות איננה מצרך מונופוליסטי של מפלגה אחת או של
חוג אחד !״
• פרופסור באוניברסיטה העברית, בתשובה לטענתו של סטידנט כי נכשל
בבחינה למרות שנתן לשאלות את אותן התשובות שניתנו לפני שלוש שנים על־ידי
סטודנט מצליח :״ידיעה יסודית בכלכלה מלמדת כי השאלות הן אותן השאלות,
אבל התשובות מתחלפות בהתאם לזמן.״
• הסופר איליה ארנבורג, בתשובה לעיתונאית אמריקאית ששאלה אותו
לדעתו על הביקורות הסובייטיות המתקיפות את ספרו האחרון השלג הפשיר :״אנו,
בבריתלנמועצות, טוענים שחיסלנו את מעמד הרכושנים. אבל אין אנו מתיימרים
שחיסלנו את כל האידיוטיס.״
• לסלי גאמאג׳ ,מנהל חברת ג׳נראל אלקסריק בבריטניה :״הסטאסיסטיקה
דומה לבגד־ים ביקיני. מה שהיא חושפת — מגרה מאד. אך מה שהיא מסתירה —
זר, העיקר !״
0ד״ר אהרן בארט, המנהל הכללי של בנק לאומי לישראל, לאחר הרצאה
מקיפה על כ״ח (כולנו חוסכים) ,תוכנית החסכון החדשה של בל״ל, שנמשכה שעה
וחצי :״מרוב ב״ח, כבר אין לי׳ כוח !״
• המשורר ז׳אן קוקטו :״האשד, חייבת להיות מפשר• יותר מבעלה. זוהי
הדרך ביחידה להבטיח שוויון בין המינים.״
• הכוכבת רבדיה קר .״הדבר היחיד הבטוח לגבי המזל, הוא שהוא עתיד
להשתנות.״
.הסופי גרהאם גרץ :״אלה הטוענים שבכתבי הקודש אין אף מלה
מיותרת אינם צודקים. הם דורשים מאתנו, למשל, במקום אחד לאהוב את רעינו,
ובמקום שני לאהוב את שונאינו — והרי אלד, אותם האנשים.״

.העולם הזה״ 950

האמן מהאפיפיור פיוס ה־ ,12 ואילו מן
הנוסח העברי השמיטה פרט זה יד דואגת
כוכב־הקולנוע הצרפתי פדננדל, שהשלים
את השלישי בסידרת הסרטים דון קאמילו,
קיבל החודש מכתב מכומר צרפתי של עיירה
קטנה :״אתה המשוחח באופן חופשי
עם אלי הים, אנא בקש ממנו מעט כסף לבניית
כנסיה בכפתו, או שלח לי לפחות
את העט הנובע שלך.״ הדרך השנייה נתגלתה
כמעשית יותר: לפדננדל, ששלח את
העט, נודע כעבור זמן מה כי הוא נמכר
תמורת סכום השודד, ל־ 2000ל״י שהוקדש
לבניין הכנסייה הקומפוזיטור הפיני ה־ישיש
יאן סיבליוס, שהעולם כולו חוגג
החודש את יום הולדתו ר,־ ,90 פתח בוקר
אחד כמנהגו את הראדיו ושמע בשידור־חד־שות,
כי משפחתו החליטה להפתיעו במתנת
שטיח מהודר ליום־ר,ולדתו. ההפתעה,
נמסר בשידורי נשמרת בסוד כמום הכנר
דוד אויפטראך שבא מברית־המועצות
לשורת קונצרטים בארצות־הברית, קיבל את
השכר הגבוה ביותר ששולם אי־פעם לכנר
בהיסטוריה האנושית 8500 :דולאר לערב.
4 4 4

ב רי כתחלבחם
כוכבונת־ד,-קולנוע פאולה מורגאן, שבאה
לביקור בישראל לאחר שסיימה את ביצוע
תפקידה בסרט עשרת הדיברות של
ססיל כ. דה־מיל, הכחישה בתוקף את
הדעה המקובלת על הוליווד, עיר הסערות
והחטא .״חיי בהוליבוד,״ אמרה ,״אפורים בהחלט•
אני עובדת עבודה קשה, שוכבת לישון
בשער, מוקדמת וקמה בבוקר השכם.
רק בשעת סיורי באירופה זכיתי לבלות ב־מועדוני־לילה.
סוכני הפירסומת, הם שהפכו
את הוליווד למפלצת, ואין פלא — הם מתפרנסים
על כך כמו כן ספרה, כי הגיעה
לבד לאחר שגילה אותה הבמאי
הגרי קינג שחיפש ״נערה בעלת יופי
יהודי״ לאחד התפקידים בדוד ובת־שבע...
סרט מעניין עתיד להיות כנראה הר הקסמים,
שיופק על פי אחד מספריו הנודעים ביותר
של הסופר הגרמני המנוח תומאס מאן.
בעריכת התסריט תשתתף בתו אריקה
מ אן, שבשאר דמות השנה היא מנהלת גלריה
לאמנות ישראלית בניו־יורק. גם הבמאי
הוא בן לאב מפורסם: וולפגאנג דייג־הארט,
בנו של הבמאי הגרמני הנודע
מאקס ריינהארט הצייר ז׳אן דוד .
זכה השבוע בשתי מדליות כסף על׳ שתים
מכרזותיו בתערוכה לגראפיקה שימושית שנערכה
בטוקיו על־ידי משרד־התיירות היפאני
כוכבת הקולנוע שרי נורת הזמינה
השבוע תריסר ידידים להתרחץ בבריכת־השחייה
הפרטית שלה, שמולאה לכבוד המאורע
בחלב מחומם.

אז תדע אי כז ת

א ס קז ט

סיגריה בעלת פיה מסנגת
מיו צרמתוךדאגה
מ יו חדתל אניני המעם
20 סיג ריו ת 450ברוטה

לנקי
בר־ מסעדה
תל אביב, רחוב אלנבי 3
טלפון 23752

מאכלים איטלקיים-מוסיקה
תור 0דקות מובן
4תמונות׳ פספורט או 4שונות
1ל״י ־־ רק אצל
פוטומטון, בדיהודה ,4ת״א
על־יד סוגרבי

ספרים מקור גלגול מסךהכסף
הקולנוע מראשיתו ועד היום הוא

נסיון ראשון במינו בספרות העברית של
המסריט יהודה הראל, מעורכי יומן כרמל,
להפיק ספר תעודתי־היסטורי על האמנות
הצעירה ביותר, אך הנפוצה ביותר.
מאז זכה פרופסור אתאנטיוס קירכר להצלחה
רבה בהצגת פנם־הקסם הראשון
שלו לפני 308 שנים, לא פסקו החיפושים
אחרי שיטת הצגה של אשליות-אור על פני
קירות לבנים. אולם רק לפני 139 שנה,
כאשר הומצא הצילו! ,ניתנה לחיפושים אלה
דחיפה ממשית.
אומנם, כאשר פתח תומאס אלווה אדיסון
בניו־יורק בשנת 1894 את אולם ההצצות
שלו, בו ניתן לקהל לחזות בתמונות נעות
בתוך מכשירים שהופעלו על־ידי שילשול מטבע׳
לא התייחס הממציא המפורסם ברצינות
לשעשוע הפעוט ששיכלל• אך ע, ד בטרם
עברו עשרים שנה, כבר נהרו המונים לאולמות
ראינוע כדי לראות את סרטו המפורסם
של דוד וורק גריפית בהיוולד אומה ואת
תעלוליו המצולמים הראשונים של צ׳ארלי
צ׳אפלין.
באותו זמן עצמו, כבר רכש אחד מחלוצי
אחוזת־בית, השכונה היפואית הטרוס תל־אביבית,
עקיבא אריה ווייס ,׳מצלמת ראינוע
וצילם את נופה של ארץ־ישראל שלפני מלחמת
העולם הראשונה.
אחרי סוריאליזם, דגל אדום. מאז
ידעה האמנות השביעית תקופות פריחה ות

יופק בראש וראשונה בשפה
על־ידי שחקנים, במאים וטכנאים
ובתקציב מצומצם המבוסס בראש
על יכולת הקליטה של השוק המ
ליח,

העברית,
מקומיים, וראשונה קומי.
(הקולנוע מראשיתו ועד היום ; יהודה
הראל ; יבנה ; 251 עמודים)

תי־גום
האשתהגור לי ת
1מארי אן הוא שמה הפרטי של מארי
אן קליירק, סבת-סבתה של הסופרת הבריטית
דפנה די־מורייה, אשר כתבה את ספרר,
האחרון לאחר פישפוש נמרץ בארכיונים
משפחתיים.
די מ רייה, שכמעט כל עלילותיה הקידמות
התרחשו על רקע של טירות אצולה כפריות
בריטיות, העבירה הפעם את סיפורה לרחובות
לונדון של ראשית המאה ה־. 19
מארי אן, בתו של פועל דפוס מרוד ב־סימטה
ל.נדונית, החליטה, מילדות לטפס
בסולם החברה השמרנית הבריטית• לצורך
זה, היה כל אמצעי כשר. לאחר נישואי־בוסר
אומללים, נוכחה לדעת כי הדרך לחיי אושר
(עושר) רצופים מיטותיהם של האנשים הנכונים.

בלן ונטרסי השמצה. האיש הנכון
שמארי אן בחרה בו׳ או נכון יותר
הניעה אותו לבחור בה, היה הנסיך מוויילס,
ששימש גם שר־המלתמה. למרות מעלתו הרמה,
לא היה בידי הנסיו מוזיילס להעניק למרת
קליירק ממון באותה מידה שהעניק לה כבוד.

בוד ד. ויהי ש מו אשר יהי. תהי חלי פ תו ב־סיננון
פריז או מ רו פטת. ה מרני שאתעצ מו
די ע מו ק. כנ ה ו בונ ר כדי ל מ או םבאהב עב ד לחם
ברית ני שו איו ות אווה, אדמס פי ק צ עי ר כ די
לבק ש לו מ מי טו ת תקו ם לל כתמ לו א הארץ
אהבה...
ומי אני? א שה ש שנה מ פ רי דה בינה ל שנת
ה שלו שים, ה מקווה לגלו ת ב די רזאת
את הנבחר ל טיול הבא בנ ש ם או במזג. אויר
נו ח .״

גם הוא בעתונאים
פשוט מפליא עד כמה החלו נערות
מאבדות תמונות בזמן האחרון. ומעניין,
כמעט כולן ניחוני בחוש נבואי
שתמונותיהן תתפרסמנה בהעולס הזה,
המואיל, ברוב אדיבותו לפרסמן אחרי
שמוצאיהן משגרים אותן. אחת האחרונות
בסידרה זו היא הנערה האלמונית
והחמודה מאד, שאת תמונתה אני מציגה
בזה. מסתבר כי היא השירה אותה בשער
מחנה צבאי אי־שם, מקום בו נמצאה
על ידי שני חיילים, יצחק ורשבסקי
ואמנון ליפשיץ. ובכן, עלמות, למי אבדה?

מה אתן יו ד עו ת. א פי לו הבדי למק צו ע,
ע חונ אי ם. עוברי ם תחת ידי. כזה. על כל
פני ם, מתיי מרל היו ת 950/813ה טו ען ש
היי
דרומה לאילת
את המכתב הזה 950/810 קיבלתי מ שני
בחורים, חברי משקבעבר. ה עו שים ע תה
ב עיר זו. הם היו רוצים לגייז א ת חייהם
ב מ קום. בהתכת בו ת עם שתי נ ע רו ת ח סו דו ת

תנו ע ת־נו ע ר או מ רי ם
חב רות
(רצוי
הם מב טי חי ם להן כי יו ב לו ל שוח חבכתב
על כל הנו ש אי םשב עו ל ם. פר ט או לי לפי לו
סו פי ה.

לא נזוז מזה
( ) 950/811 עו מ ד לחוג בי מי םאלהאת יום
הול ד תו ה־ , 22 דב ר שי שמש לו א מ תל אלאר גן
מ סי ב ת רעים. ל שם כ ד רו צ ה היה בבת־זוג
שתק שטאתמ סי ב תו. עליה ל ע בו ר. ל שם
כך, שלב ר א שון של התכת בו ת א תו. איז לו
כל מנ ב לו ת בי חס אלי ה, או ל ם רו א ה צור ר
להעיר ש הו א י רו של מי ט הור, איננו מו כן
ל היפרד מ עי רו הנצחית א פי לו ל שעה קלה.

טיול בגשם
מאחרש־( <950/812 ביק שה או תי ב מ פו ר ש
שאט פל במכתבה בלי תו ס פו ת ובלי פירו שי
רותי. החל טתי ש מו ט ב יהיה אם א כי או כל שונו

״בי מי חו פ ש, בצא תי לדרכים ה שזו רו ת
נ שם דק. הרחק מנ ה רנו, הירקון. הרחק מ ידידים
ובני־בי ת ( עד כמה שני תן להרחיק
באר׳ןכש לנו) .הייתי בר צון מ ת חב ר ת לרע

למי

אבד 1

הוא בו . 23נ בו ה ונח מד. ו מעוניין ל הכיר.
באמצ עו ת הדו א ר. נערה אינ טליגנ טי ת. נו ש אים
להתכת בו ת? לא ח שו ב, או מ ר הו א.

הידידים אומרים
מעניין. כשא חד רוצה להתפאר או להלל
אתעצ מו, הריהו באומא שי ם את חב ריו.
אחר מהם הו א 950/814ה טו ען שי די דיו
או מרים כי צו ר תו נאה. מה ש הו אעצ מו
מו כן ל הגי ד: ש הו א בן , 23 ובעל ה שכלה
תי כוני ת. הו א מז מיז בזה כל נערה תל׳ א בי ב־ ת
תו פסתבעט. ל שב ת ול כ תוב א ליו, וב טו ח
כי ימצ או בעצמם שפ ה מ שו תפת.

כוכבת תרה בארה בסרט־האדם ״קלי׳אופטרה-
אשליות אור על קירות לבנים
קופות שפל.׳ן היא ליוותה את מלחמת העולם
הראשונה, בה החלו בגרמניה בהפקת סרטים
סוריאליסטיים שנחלו כשלון קופתי.
היא הניפה דגל אדים יחד עם מהפכת אוקטובר
ברוסיה הצארית, שלאחריה יצרו סרגיי
מיכאילוביץ אייזנשטיין ווסבולוד פודובקין
את סרטיהם המפורסמים פומיומלוין, אמא
וסערה על פני אסיה.
הופעת הסרט המדבר, בין שתי מלחמות
העולם, הביאה מהפכה חדשה. צ׳ארלי צ׳אפ־לין,
שעמד בעצם הסרטת אורות הנדן,
הסכים להוסיף ליווי מוסיקלי, אך סירב לצרף
דיבורים, בטענה שכל המוסיף גורע.
אך, המאבק היה צפוי לכשלון. תעשיית
הסרטים כולה עברה לקולניות.
דבר זה הגביל מצד אחד את תפוצתו העל־לאומית
של הסרט האילם, וניפח מצד שני
את הוצאות הייצור לממדים אסטרונומיים.
משום כך נולד יחד עם הסרט הקולני גם
המאבק העקשני והנמשך עד היום בין המגמה
המסחרית־הפשטנית של הקולנוע לבין
המגמה האמנותית שאינה עולה תמיד בקנה
אחד עש הצלחה קופתית.
בלי תצלומי-תקריב. בגלל צמצום
ההיקף, לא יכול היה המחבר להשהות את
מצלמתו המילולית לאורך זמן על המערכות
הבודדות של סיפור הקולנוע, ואף לא להתעמק
בתצלומי־תקריב של אמני קולניע בודדים.
לעומת זאת׳ יש בספר מה שאין למצוא
בשום ספר מקצועי לועזי אחר: פרק מקיף
על תולדות תעשיית הסרטים (או הנסיון ל־הקיבה)
בישראל.
מסקנת המחבר, אותה ניסה להוכיח גם
בפרקים אחרים: הסרט הישראלי יוכל להצ
היא
נאלצה איפוא לממן את חייה בעזרתו,על־ידי
קבלת שוחד ממאות אנשי־צבא שהשיגו
העלאות בדרגה תודות להשפעתה.
משנטש אותה הנסיו לאחר ששה חודשים,
כמנהגו, ועבר לחדר־האיפור של רקדנית
צעירה, החליטה מארי אן לנקום. בעזרת
מפלגת האופוזיציה, הועלתה פרשת השוחד
לחקירה ציבורית בבית־הנבחרים הבריטי.
מארי אן, מצידה, עוד ליבתה את האש על־ידי
פירסום קונטרסי השמצה שכללו את
העובדות מסמרות־השיער שהיו ידועות לה.
אחד הקונטרסים הללו הביא אותה אל
בית־הסוהר, בו הסתיימה למעשה קריירה
מופלאה של אשה שכמעט מוטטה את ממשלת
בריטניה בימי מלחמתה הגורלית נגד צבאות
נפוליון בינפרטה. אך הסופרת די^-ורייה לא
הקדישה יותר מדי תשומת לב לרקע ההיסטורי
והתרכזה, ממש כסבת־סבתה, בהרפתקות
האישיות רבות־החווייה.
(מארי אן ; דפנה די נזורייה ; עברית :
רנה לוטן ; אנקור ; 401 עמודים)

חד ש וקריא
הכל או דו ת נ היג ה
הנהגורכ בו (הוכן בשיתוף עם י.
חסמן, המפקח על בתי הספר לנהיגה ; עלים ;
95 עמוד) — כולל כל מה שצריך לדעת
אום המתכונן ללמוד נהגות ולעבור בהצלחה
את מבחן־הרישוי. חידוש חשוב של ההוצאה:
הבטחה לשלוח לכל קורא את כל השינויים.
וההוספות בחוקי התעבורה, ללא
תשלום נוטף.
״העולם הזה״ 950

מתא* הגא!׳ עד חוד אילת:

התיבה אחרי חקאם
^ וסקר פרידמן ומכם לם היו פעם
חברים. היה זה לפני שנים רבות, כאשר
ישבו השנים על ספסל־לימודים אחד בבית-
ספר פלמי באנטוורפן, עיר הנמל הגדולה
של בלגיה.
כיום השניים הם גברים בשנות הארבעים
המאוחרות של חייהם, שניהם תושבי ישראל.
פרידמן אף הפך לאיש מפורסם, זכה לכתבות
אוהדות בעתונות הישראלית והעולמית, לאחר
שהתיישב באילת. כחובב מושבע של
הספורט התת־מימי התאהב בפנינת הנגב,
הצטרף למשלחת המסריטים הצרפתיים שצילמה
בתחילת השנה את העולם הדמיוני החי
,רתחת לפני ים־סוף. הצרפתים חזרו, פרידמן
נשאר. היום משמש הוא מעין מוסד בלתי־רשמי
לרימום אילת וקסמיה, משכיר ציוד
לספורט תת־מימי לתיירים.
מכס לם התקדם אף הוא בסולם החברתי
של מולדתו החדשה. אף לא המקומות הנידחים
משכו את נפשו: הוא רכש בית בקרית־חיים,
ליד חיפה, הצטרף בהתלהבות לשורות
עסקני מפא״י, התמנה בזכות זה למזכיר
וועד־העובדים של מפעל צנוך־ות הניזרח התיכון
בע״נז, בית־חרושת הסתדרותי מכובד
בסביבות עכו.
גם הוא זכה לפרסום, ראה את שמו מתנוסס
בכותרות עתונאיות. אולם, שלא כ־פרידמן,
לא נהנה לם ממראה שמו. היה זה
מבעי: הידיעות היבשות מסרו כי מכם
(שהסך בינתיים למאיר לם הודה בגניבת
2398ל״י מכספם של פועלי המפעל בו עבד,
הועבר לטיפול המשטרה. הוא אף גורש
בבושת־סנים ממפא״י.
בחדרו האילתי הקטן, מלא מכשירי הדייג
התת־מימי, קרא פרידמן את הידיעות על בן־
עירו — ושמח.

התיקים השחורים
ך* יחסים בין שני הגברים לא היו
( ) מעולם ידידותיים. פרידמן חי חיי שלווה
של בן משפחה אמידה, הקדיש מרץ רב
לספורט׳ אף זכה באליפות ארצו בהאבקות,
משקל בינוני. לם, לעהמת זאת, התקשה
להישאר על הדרך הישרה. מגיל צעיר הסתבך
עם החוק, רכש לעצמו שם, מפוקפק
בין תושבי העיר.
הפלישה הנאצית שמה קץ לעיסוקים השגרתיים.
גם לם, גם פרידמן נשלחו למחנות —
כל אחד לפינה אחרת של גרמניה. כאשר תמה
המלחמה, שב פריך מן לביתו. אמו, אחיו ושאר
בני משפחתו לא חזרו ממחנות ההשמדה.
הוא גויים על־ידי שירות המודיעין
הבלגי, הוטל עליו לאסוף עדויות מפי הניצולים
על מה שהתרחש במחנות. את החומר
הגישה בלגיה לבית־הדין הבינלאומי בנירג־ברג.
לגבי
פרידמן לא היתד, זו מישרה שיגרתית!
היה לו בה עניין אישי בוער. לצד הדו״חות
הרשמיים שחיבר עבור הממשלה, ערך לעצמו
רשימות פרטיות. הרשימות צורפו ביסודיות
מקצועית, הוכנסו לתיקים שנשאו עשרות
שמות. אחד השמות: מכם לם.

אונס דגניכת סובר
ך* ין הניצולים שעברו את חקירותיו
^ של פרידמן היו כאלה שבילו את שנות
ר,מלחמו* במחנות בלקהמר וגרוסרוזן. הם
סיפרו על נגישות הסוהרים הנאציים, על ההשמדה
השיטתית של יושבי המחנות, על
תנאי העבדות ששררו שם. הם גם סיפרו
על הבלוקאלטסטה* מכס לם.
פרידמן רשם את דבריהם בדייקנות, החתים
את העדים על עדותם, צירף את המסמכים
לתיקים. כך, למשל, הצהיר עמנואל ריף,
תושב רחוב מרינוסט 13 מאנטוורפן :
״היי$י עצור בבלקהמר בתקופה שבין
מאי וספטמבר 1944׳ באותו צריף שבו היה
מכס לם. לם מילא שם תפקיד של בלוקאל־טסטה.
הוא היה מכה את האסירים — ואני
בתוכם — לעתים קרובות. הוא גם נהג
* מפקח הגוש.

העולם הזרד 950

לגזול את מנות המזון שלנו, וההליף אותן
תמורת שוקולד ( 20 מנות עבור חפיסת שוקולד
אחת).
פעם, כאשר התעקש אחד האסירים להביט
אל תוך צלחתו הריקה־כמעט, להסביר
בצורה אילמת זו שהמנה זעומה מדי — הי-
כה אותו עד זוב דם, רדף אחריו כשהוא
מנפנף בכף־טבחים גדולה.
מעולם לא פנה לאסירים מבלי ללוות את
דבריו במכות. אולם איש לא התלונן, מחשש
שהדבר יעלה לו בחייו. מוראו של לם היה
על כל יושבי המחנה. הוא היה גרוע מכל
אנשי הם. ס .ששמרו על המחנה. הוא גם
נשא חן בעיניהם של אלה.
לם הועבר לבלקהמר לאחר שנתפס במעשה
גניבה במחנה הקודם. יחד עם מפקד המחנה,
גנב את מנות הסוכר של האסירים׳
מכר אותו בשוק השחור. באותו מחנה אנס
נערות בנות 15—14 שנה. בגלל זה רב עם
מנהלי העבודה שם, שראו בעיסוק זה זכות
בלעדית שלהם. וכדי להתנקם בו, הלשינו
אלה על עיסקת הסוכר.״

לם הסב בחפזון את פניו, שקע בשיחה
שוטפת עם בני לוויתו, התעלם מקיומו של
פרידמן, כאילו היה זה אדם זר אשר מעולם
לא הכירו. כעבור כמה דקות התנצל, עזב
את השולחן.
פרידמן ניגש למסובים, הציג את עצמו.
״אני ידידו של מר לם,״ הסביר .״האס תוכלו
לתת לי את כתובתו?״
״למה?״ ענה אחד הנשאלים חשדנות.
פרידמן חזר והסביר. אך חשדנות חבריו
של לם לא פגה. לבסוף אמר להם :״לם הוא
קאפו אני רוצה את כתובתו כדי לתבוע
אותו לדין״.
באותו רגע שב לם לשולחן, המשיך להתעלם
מקיומו של פרידמן. הלה נתן לו להתיישב,
התקרב אליו בשקט מאחור.
פרידמן חייך .״שלום, מכס. זה אני, פרידמן.
האינך זוכר אותי?״
״פרידמן? פרידמן אה, כן. אתה אחד
הפרידמנים ...הצלתי אחד מבני משפחתך
בגרמניה
״לא, מכם. אינני אחד הפרידמנים. אני הוא
הפרידמן מאנטוורפן המחפש אותך כל השנים.
למה בחרת דווקא בישראל? הרי ידעת
שכאן המדינה היחידה שבה מענישים קאפו.
כן, מאכס ...אמרתי קאפו. ספר לחבריך הנחמדים
מה שהיית עושה במחנות.״
השיחה התנהלה בפלמית, מלוויו של לם
לא יכלו להבין מה נאמר בה. אולם הבעו־תיהם
של פרידמן ולם דיברו יותר ממלים.
החברים התערבו, ניסו להפריד בין שניים,
להרגיע את פרידמן. אך הלה התעקש, תבע
להזעיק משטרה.

התיק בא לישראל
רידמן נכה עדות משני ניצולים נו־
£•/ספים, שהעידו כי מכס לם אומנם היה
קאפו שהצטיין ב־חס־ האכזרי במיוחד כלפי
יתר תושבי המהנה.
בבלגיה לא היה חוק חמור נגד משתפי־הפעולה
עם הנאצים, שלפיו אפשר היה להביא
קאפו לדין. על כן לא יכול היה פרידמן
להשתמש בחומר שאסף. הוא גנז את התיקים
חיכה להזדמנות טובה יותר. היתה לו סבלנות
— את כל ימי חייו, אם יהיה צורך בכך.
נושאי התיקים התפזרו לכל רחבי העולם,
שקעו בתוך השלווה הכללית של אחרי המלחמה.
העולם העייף שכח במהרה את הסיוט
הנאצי. לא כן פרידמן. הוא עקב אחרי אותם
אנשים על פני אירופה ועד ארגנטינה הרחוקה,
לא הניח להם לשכוח.

מכתב מעורד־דין

ף י* אווירה התחממה. חבריו של לם
1 1אחזו בזרועותיו של פרידמן, האיצו בלם
להסתלק. פרידמן, ששרירי נעוריו לא הפכו
עדיין לשומן, השתחרר, תפס את לם על
מדרגות המלון, כילה בו את כעסו .״אני רו־

ה נו ק ם. אוסקר פרידמן, תושב אילת, שרדף
אחרי לס מבלגיה עד שגילה עקבותיו בישראל.
ואמנם, הגיע לפרידמן מכתב מעורך־הדין
חוטר־ישי החיפאי, בו נדרש להכחיש את
האשמותיו נגד לם. פרידמן לא ענה.
הגיע מכתב שני, הפעם מפועל באותו מיפ־על,
שכתב לפרידמן כי הפועלים חושדים
במעשיו של לם. הוא ביקש ממנו הוכחות
כי אמנם היה לם קאפו.

רידמן השאיר אף מבתב זה ללא

111

״אני מאשים !״ עדותו החתומה של ווילי וויינשטיין, המצהיר כי מנס לס היה קאפו
במחנה גרוסרוזן ובלקהמר, התייחס בצורה בהמית לאסירים, היכה אותם ושדד אותם.
כאשר התכונן לצאת לישראל, עבר שוב
על רשימותיו הישנות. בהגיעו לחיפה, היו
שלושה תיקים ארוזים בין חפציו. אחד מהם :
תיקו של מכס לם.

פגישה במלון
ך* שעה היתה אחר חצות. יושבי הבאר
| ) המפואר של מלון דן, תל־אביב, היו כבר
בשלב השמח, רווי אדי האלכוהול. אוסקר
פרידמן, שהזדמן העירה לרגלי עסקיו, התבונן
במסובים. לפתע, נתקל מבטו בפנים
מוכרות. אך קשה היה לו לזכור את השם.
בתנועה אינסטינקטיבית הביט על המספר
המקועקע על זרועו השמאלית. אותו רגע
עבר ברק הכרה בעיני יושב הבאר. פרידמן
התמתח: האיש שישב מולו לא היה אלא
חברו לספסל הלימודים — מכס לם.

צה שתקראו למשטרה צעק .״קראו למשטרה

אך חבריו של לם שוב התערבו, השפיעו
על לם למסור את כתובתו לפרידמן .״אם
אתה רוצה לתבוע אותו לדין,״ הרגיעו את
פרידמן ,״הרי כתובתו. המשטרה תמצא אותו

לם, מצדו, הבטיח אף הוא לפנות לבית*
המשפט, לתבוע את עלבונו, לאלץ את בך עי־רו
הנסער לטהר את שמו. אותו שבוע הופיעה
על לוח המודעות של מיפעל הצינורות
מודעה בה הודיע לם כי הקטטה שאירעה
במלון קטה־דן (שאינו כה מהודר ויקר כמלון
דן) ,שם סעד עם חברי וועד־העובדים, נגרמה
על־ידי סחטן, שביקש להשחיר את שמו של
מזכיר וועד־העובדים. לם, כך מסרה ההודעה,
הורה לעורך־דין להגיש תביעה משפטית
נגד פרידמן.

3תשובה. הוא סבר כי המכתב נשלח ב־יוזמת
לם עצמו, שרצה לדעת מה טיבה של
החרב התלויה על ראשו. היתד, זו הרגשה
נפלאה לפרידמן .״סוף, סוף,״ גילה לידיד
קרוב ,״משלם הייצור הזה עבור מעשיו. אני
יודע שהוא חי עכשיו בגיהנום, אינו יכול
לישון בשקט בלילות.״
״ -אולם לאי יצר הנקמה הניע את פרידמן.
הוא דרש צדק .״במקום בו נמצא לם, שם
נמצאים השחיתות, הגניבות והרקבון. מישהו
חייב לגלות את פרצופו האמיתי ולחקור
גם את אלה היושבים סביבו.״
הוא פנה למשטרה, אך זו הסבירה, כי כל
עוד אין עדים הבאים להעיד אישית על מעשיו
של איש כקאפו, אין החוק יכול לפי
עול. הוא שיגר מכתב למערכות העתונים
היומיים, אך אלה מאנו להסתכן באפשרות
של הוצאת דיבה, גנזו את המכתב*.

התחלת הסוף
בסוף הוכחו דבריו של פרידמן: לב
/נתפס במעילה. אולם פרידמן לא ראה
בכך את סוף הפרשה .״לם איננו טיפוס
המוכן להודות על פשעים מרצונו הטוב.
הוא אולץ לעשות זאת כדי לחפות על מישהו.״

בדבר האשמתו הראשונה של פרידמן,
שהניעה את הגלגל שהביא לגילוי המעילה?
השבוע ניתן גם סיפוק זה לפרידמן :
העתונות הודיעה כי לם יועמד לדין, לפי
סעיף החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם׳.
פרידמן יוכל לסגור עוד תיק.
* מלבד העולם הזה 948 שכתב כי לם
נאשם בשעתו בשיתוף פעולה עם הנאצים.

ספורט
כדו ר סל

חג־ מו לדש מח

את פעמוני חג־המולד של 1954 שמעו שחקני
קבוצת הכדורסל של מכבי תל־אביב בבריסל,
בירת בלגיה, אליה עלו לרגל יחד עם
נבחרות מצטיינות מארצות אחרות ליטול
חלק בטורניר חג־המולד המסורתי בעיר זו.
משחקה של מכבי תל־אביב באותו טורניר
נגד הקבוצה הבלגית החזקה רויאל 4נסתיים
בהפסד הישראלים בשיעור . 11:18 כל מי
שראה פעם אחת בחייו משחק כדורסל יחוש
מיד כי מתוצאה זו נודף ריח בלתי־רגיל.
ואכן, אין זה מקרה, שהרי גם אותו משחק
היה מאד בלתי־רגיל, לאחר ששחקני מכבי
נהגו בו בשיטת ״הקפאת הכדור״ שנועדה
להשאיר את הכדור בידיהם על ידי כידרור
מופרז והעברה משחקן לשחקן מבלי לפתח
קרב שתכליתו לכבוש סלים, כי במצב זה
עלול הכדור ליפול לידי היריב העדיף שלא
יאחר להשליכו לסל, .
שיטת הקפאה זו עוררה את חמתו של
הקהל הבלגי עד כדי כך שבמשחק אחר שנערך
בבריסל כשנה וחצי לאחר מכן׳ החלה
קבוצה אורחת מארץ אחרת לנהוג עם הבלגים
בתכסיס הקפאת הכדור ואז החל
הקהל הבריסלי׳ שלא שכח את טורניר . 1954
לשאוג במקהלת־מחאה :״מ—כ—ב—י— !
מ—כ—-ב—י השם ״מכבי״ הפך נרדף לצורת
משחק שתמטני ובלתי־הוגן מעין זה.
כל הכבוד. לפיכך, כאשר יצאו לפני

כו ל ם
מעשני

ג לי ל

בקיוסק תל-אביבי, ביקשו
שלושה פועלים, בזה אחר
זה, את גליל. בבית־קפה
חיפאי עישנו שש גברות בהנאה
רבה גליל. המישה
מתוך עשרים ואחד נוסעי
אוטובוס שנסע !מרעננה להרצליה
החזיקו בכיסיהם
ובפיותיהם גליל.
מחקרי בזק אלה שנערכו
השבוע ברחבי הארץ הוכיחו
עובדה ידועה: גליל היא
סיגריה טובה, עדינה וריחנית.
ועוד סיבה, אותה ניסחה
עקרת הבית שולמית
תבור (למעלה) :״גליל היא
הסיגריה היקרה במחיר הזיל.
קופסה אחת — 250 פרוטה!״

אולם עד מהרה נוכחו השוטרים כי כל
שנשאר להם לעשות הוא לחזות במשחק רב
המתיחות. שחקני יפו גילו נימוס מופתי׳
הבליגו בשקט על טעויות השיפוט, מיהרו
להושיט עזרה לכל יריב שנפגע בצרוף בקשת
סליחה, שלחו בהפסקה ליריביהם המנצחים,
שנחו במרכז המגרש, מלצר נושא מגש
כוסות תה. אפילו הקהל גילה התאפקות, למרות
העובדה שמכבי יפו נוצחה עד כה בכל
ארבעת סיבובי הליגה.
הכל על הראש .״מה יוצא לי מזה?״
שאל בולגרי מר־נפש ,״הם למדו נימוסים,
אבל שכחו לשחק.״
היחידה שאוכזבה מן המשחק היתד, אסתר,
אחותו הבלונדית של חלוץ בית״ר אברהם
(חולי) לוי, שהצהירה בתחילת המשחק :
״את הראש שלי אני חותכת אם לא יהיה

שער ביתרי נוסף יכול היה למנעה ממעשה
שטות זה, התוצאה היתר, רק 2:4לזכות
ביתר.

מעון
״ פ אול״ בספר הני שו מי ם
75 אלף ל״י ניגבו בשנתיים האחרונות
כמם על משחקי כדורגל. שני שלישים מסכוס
זה זרמו לקופת האוצר, ושליש — לעיריות.
״מדוע משוחררים התיאטרונים בישראל
ממסי הכנסה ושעשועים בעוד שעל הספורט
— שאינו פחות חינוכי, עממי ומבדר — מוטל
מס (״ 257 מההכנסות ברוטו) הגבוה ב
חולי
ובר-ציון מתחבקים אחרי הבקעת שער לטובת בית״ר*
כוס תת על הדשא
שבועיים שחקני מכבי תל־אביב לאותו טורניר׳
באותה בריסל ובפני אותו קהל, עמדו
בפני משימה כפולה: לצאת בכבוד מתחרויות
אלו ולהחזיר כמו־כן את כבודם שגלה
בתחרויות שלפני שנתיים.
ואומנם, כפי שמוכיחות התוצאות, עמדו
שחקני מכבי בכבוד במשומד, הכפולה: בסיבוב
הראשון נפרעו מאותה רויאל 4בתוצאה
מוחצת שאין להרהר אחריה ( )29:64 ולמרות
הפסד על חודו־של־סל שבא עליהם לאחר
מכן במשחקם נגד פנהלהיוס, אלופת יוון,
הבטיחו לעצמם את המקום הראשון בביתם
ועלו למשחק הגמר נגד ספרטק מפראג. היא
נוצחה, אחרי מישחק מרתק בתוצאה .,43—50
לאחר שבמחצית הראשונה הובילה ביתרון
גדול (.)20—30

כדו רגל

וגדיך לדעתלהפסיד
כשעלתה קבוצת מכבי יפו לליגה הלאומית,
התנבא בן־ציון פט, יו״ר אגודת כתבי הספורט
:״למכבי יפו אין מקום בליגה הלאומית,
אין להם התנהגות ספורטיבית.״
השבוע הוכיחו שחקני מכבי יפו שאם
כי טרם למדו לנצח קבוצות פסגה, הנה את
סוד ההתנהגות הספורטיבית למדו גם למדו.
המשטרה, שטרם ידעה על המפנה, ערכה
הכנות מקיפות לקראת התמודדות היפואים
נגד בית״ר תל־אביב׳ מאחר שלשתי הקבו צות
גם יחד עבר מפואר של התלהבות החורגת
מגבולות הספורט המקובלים. מכוניות
שיטור ירוקות הקיפו את המגרש כשעשרות
שוטרים מתערבים בין ארבעת אלפי
הצופים, נכונים לחוש לכל נקודת תורפה.
* בשיטה דומה נהגה באוליפיאדת הלסינקי
הנבחרת הסובייטית במשחקה נגד
הנבחרת האמריקאית שנצחונה היה צפוי
מראש.

* 3י )/*9 * !1¥נו*ד־* י מ5י*|| 1מי**5ץ

חמישה אחוזים ממס־השעשועים הרגיל?״
שאלה זו שחזרה ונשמעה מפיהם של ראשי
ההתאחדות לכדורגל לא באה לעורר תשו־מת־לב
בלבד. היא היתה מלווה בהחלטה חד־משמעית:
אם לא יבוטל המם הבלתי־צודק
על מפעלי ספורט, תבטל ההתאחדות לכדורגל
את הפעולות בענף פופולארי זה.
שעה שמרבים לדבר על הצורך בהזמנת
קבוצות, מן החוץ לשם אימונה וליטושה של
נבחרת ישראל לקראת נסיעתה למוסקבה,
מוכיחים המספרים כי כל ביקורי הקבוצות
החוץ־לארציות בישראל נסתיימו בגדעון כספי
חמור. גם קבוצה מזהירה כאודרניק הבולגרית
לא יכלה למנוע גרעון בסך 13 אלף
ל״י שנגרם למארחים, בו כלולות 5600ל״י
ששולמו כמסים. ואף במקרה הטוב׳ כמו
בתחרות בין נבחרות ישראל ויוגוסלביה על
הגביע העולמי, שמשכה קהל מכסימאלי,
היו ההכנסות ברוטו 64 אלף ל״י, מהן התגלגל
לשער האוצר והעיריה הרמת־גנית סכום י עגול של 11 אלף ל״י.

ב מ סלו ל
קרהמ שהו?
הונגריה הודיעה כי נבחרתה — אלופת
אולימפיאדת הלסינקי — לא תשתתף בתחרויות
הכדורגל של אולימפיאדת מלבורן,
אוסטרליה, שתיערך בסוף השנה. תירץ רדיו
בודפשט :״חוסר תקציב״.

11 רו מ אי התנהגכ מו ברומא
אגודות הספורט, סגל הנבחרת וההתאחדות
לכדורגל בישראל, לא עברו בשתיקה על
יום הולדתו ד,־ 1956 של ראשון הנוצרים,
שיגרו זרי פרחים ומתנות־חג לג׳ק גיבונס,
מאמנה האנגלי של נבחרת ישראל בכדורגל.
* שוכב: שומר מכבי יפו אנגל.

קולנוע בקרוב גיווג ל ה חינו ך
כאשר נשלח זרע הפורענות לפסטיבאל
ונציה נחרדה שגרירת ארצות הברית ברומא,
קלייר כות לוס, דרשה את הוצאתו
מרשימת הסרטים המוגשים במפגש הבינלאומי.
טענה שגרירה לום: הסרט מראה

לדעתם, בגיהנום עלי אדמות: ברית־המו־עצות.
כי גיבורו של הסרט, ג׳ורג׳ קול
(פקיד הבנק בצחוק בגן־עדן) הוא הפעם
שרברב, המועסק במעבדה אטומית, נוטל
בטעות תיק שאינו שלו, נחטף על ידי
סוכנים סובייטים.
לתמהונו — וגאוותו — הוא מובא אחר
כבוד אל הקרמלין סבור כל הזמן שראשי
ברית־המועצות מתעניינים בידיעותיו ב

האם
לא עומדות כפניו געיות של חינוך ילדיו ¥
היודע אתה ביצד להסביר את ענייני המין לילד המתבגר ¥
ביצד תנהג כילד המפונק או הקשה ¥
מה אתה יודע על הפסיכולוגיה של המשפחה ¥
תשובה לכל אלה תמצא בספרו של המחנך והפסיכולוג האנגלי

א. ס .ניל ־ המשפחה והילד החופשי מפרקי הספר: הטיפול בתינוק, המשמעת, ההורים ובית־הספר, הילד המפונק,
המין, המשחק, ילדיך! פרובלמטיים וריפויים, תשובות לשאלות הורים.

ספר חיוני לכל הורה ומורה
להשיג ככל חנויות הספריס.

מארגארט חיים מותקפת על ידי פרחח ב״זרע הפורענות״
עניני הריון והפלות
צד אחד בלבד של בעייה (במקרה זה: חינוך
במשכנות עוני) ,עשוי לתת מושג מסולף על
התנאים השוררים באמריקד״
מבחינה מסויימת צדקה השגרירה. סרט
דרכו להיות חד־צדדי, להצביע על מעט
מתוך מרובה, פשוט בשל ההגבלה שבאמצעים
הטכניים. זרע הפורענות מצביע על
הרע שבמציאות סוציאלית ופידאגוגית מסו־יימת,
מבלי לפגוע בשיטת הלימודים הנהוגה
באמריקה והמוצגת באור חיובי מאד
באחדים מחלקי הסרט.
השחור הוא אפל. הדרישות הדרמתיות
גרמו לכך שהתנאים הנוראים השוררים
בבית ספר מקצועי באחד מפרברי
ניו־יורק הדלים ביותר, יתוארו בקווים נוראים
שבעתיים. השחור הוא אפל מאד
באמת, וכאשר מורה צעיר, ריצ׳ארד דאדייה
(גלן פורד) מגיע למקום, הוא נתקל בקבוצה
של פרחחים חסרי וקשי־חינוך שבראשם
עומדים: כושי סידני פואטייה ואירי ויק
מורו.
ההשתלטות על קבוצה זו אינה קלה,
דורשת ממורד, טורד לא רק מאמץ חינוכי,
אלא גם עור עבה, עצמות חזקות ואומץ
לב של משוחרר קומאנדו, כי בג׳ונגל־החינוך
הדבר החד ביותר אינו קצה העט
כי אם חוד הסכין.
כרגיל בסרטים אמריקאיים, סרבו גם מפיקי
זרע הפורענות לוותר על אשד, מושכת,
הדביקו למורה פורד אשד, הרד( ,אן פראג־סיס)
אשר שיחתה אתו בעניני הריון והפלות
הדד,ימו בלי ספק את הפוריטאנים
האמריקאים בדיוק באותה מידה שהקטעים
היותר חשובים כסרט עשויים להדהים את
אלה המנסים לעצב את הדור החדש. כי הנוער
המתואר בסרט הוא אמנם אמריקאי,
אבל בעיותיו הן אוניברסאליות ביותר.
סרטים הדו*ר ל רו סי ה
יד לפה (אסושייאטד בריטיש, בריטניה)
הוא מהתלה נוספת מאת מפיקי, תסריטאי
(ג׳ק דייביס, מייקל פרטווי) ובמאי מאריו
(צחוק בגן־עדן) זמפה. הפעם הם מנסים
להוכיח כי אפשר לצחוק גם במה שהוא,

דרכון לפימליקו
צחוקבגן עדן.

950

שטח (או עומק) השרברבות. כאשר הוא
מגלה את טעותו מנסה הוא לשרוף את
המסמכים הסודיים. לשווא — הם עשויים
חומר שאינו עולה באש ! רק לאחר הרפת־קות
נוספות הוא מצליח, בלווית נערה
(ואדיר, גריי) וקומיסאר הבוגד במולדתו,
להגיע אל המערב.

מדאםבאטרפל • 1955
ה הו דהג דו ל (פוקם־המאה ה־ ,20 ארצות
הברית) הוא האהבה, ובמיוחד אהבתה
של בת כלאיים אירופית־סינית האן סואיין
(ג׳ניפר ג׳ונס) לאמריקאי (שלם) מארק אל־יוט
(וויליאם הולדן) .השניים נפגשים במסיבת
קוקטייל בהונג־קונג ואף־על־פי ש־מארק
נשוי, הוא מבקש מאת האחות הסינית
שתינשא לו. היא מביאה אותו אל משפחתה
והמשפחה אומרת ״כן״ .אבל הגורל, בעידודו
של התסריטאי, אומר ״לא.״ תאשר,
מסרבת להסכים לגירושים, מארק נוסע לקוריאה,
נהרג שם, מאדאם באטרפליי החדשה
מזילה דמעות במקום המפגש הקבוע
שלה ושל אהובה, מעודדת את הצופים להזיל
גם הם דמעה או שתיים.

ש לו שהוש לו ש
רצי משתעשע (מטרו־גולדוין־מאייר, ארצות
הברית) עשוי במתכונת הרגילה של
סרטזמר גולדויני, אבל בלי הברק הרגיל,
וזאת למרות שהושקעו בו מאמצים רבים,
כולל סינמסקוס בצבעים.
הצי מיוצג כסרט על ידי שלושה מלחים :
טוני מארטין, ויק דאמון וראם טאמבלין,
הפוגשים, רוקדים מתאהבים ומזמרים עם :
אן מילר, ג׳יין פאואל,דבי רינולדז, בעיקר
שירים שריח עובש נודף מהם.

בקצרה
אונייתהנשיםהאו מל לות. לא
לילדים. רק לבעלי אינטליגנציה נמוכה ביותר.
אין (חזור: אין תמונות אירוטיות.
מיי בריט.
אהבותיו של ריפואה. ז׳יראר פילים,
דון ז׳ואן צרפתי, מבלבל את עשתונות
כמה וכמה נשים, אנגליות ולא־אנגליות.
הלבהחצוי. בעייה דומה לזו שהביאו
שתי הנשים בפני שלמה המלך, מתוארת
ביתר אריכות. מאריה של. על אודות שתי
נשים, אחת אמו החוקית, השניה אם אוספת,
של נער רגיש יוגוסלבי.
הואחזרליוםאחד. סרט מתח
אנגלי על אודות פושע החוזר אל ביתו
בוויטצ׳פל, לונדון, ביום ראשון אנגלי גשום
(כיתר ימי השבוע).

נו ס עשו לירות
יוגרל כין פותרי תשבץ ״העולם הזה״ 950

מאוזן.1 :
כיר המפלגה ב־ברית־המועצות

בראשו עומד משה
דיין; .8זכות השמורה
לחברות מועצת
הבטחון 10 רח־בעם
לשלמה ; .12
דו״ח ללא התחלה ;
. 14״על הנסים ועל
ה 17 מדגסקר,
למשל ; .18
בן כבשה ; .20השיפוט
הדתי הוא כזה
; .21 בנות־יעקב
על הירדן ; .22 הוא
עומד מעל לכל ; .24
אבן יקרר .26 ; ,מאה
בריבוע ; .28
חווילה, אך לא בעברית
; .29 החרמה

יה ! ענני !״.33 ,
צייר הולנדי ; .35
עיתון בוקר נפוץ ;
.37״...ורוכבו רמה

בספרדית ; .41 מלך
העבוהבימה
; .42 סימן לאחדות
דה בבחירות ; .43 הרגשת חום וביתיות ;
.45 שת לאדם ; .46 חוטם ; .47 נטש ; .49
עובד בבית־קפה ; .50 גיבורה מימי קדם.
מאונך .1 :גיבנת ; .2קרס ; .3אויב
האלוהים ; .4בכל מכונית ; .6החודש ;
.7בסיס אנדרטה ; .9אחד משבעת המינים
; .11 עליה נסבה הצגה חדשה בתיאטרון
הקאמרי ; .13 מקור הנפט ; .15ח״כ
מפא״י לשעבר שנשאר עתה בעין־חרוד ;
.16 מסך ; .17 מספר אידישאי 19 מלך
יהודי, צאצא גרים ; .21 אחד מחז״ל ; .23
קריקטוריסטן ; .25 בירה מרכז־אירופית ;
.27 אוהל האינדיאני ; .30 עצוב ; .31 כתיבה
מהירה מאד ; .32 ספר תנ״ך ; .34 בעל
האופירה בגרוש ; .36 מדון ; .38 פסו .40 ; 2
נביא ; .43 אחד מגדולי המרים החיים ;
.44״...רבנן״ ,כך מתחילה כל משנה ;
.46 אלוה ; .48 בעל חוד.

הקורא אריה אראל, כת־ים, שיכון
עמידר ,163 זכה בפרס עשר לירות
על פתרון תשבץ ״העולם הזה״

פרם ל״קרן המגן״.
הקורא מתן תאומי, צה״ל, ד .צ.
2760 זכה בפרס עשר לירות על
פתרון תשבץ ״העולם הזה״ .944
הקורא תאומי העכיר את הפרס
ל״קרן המגן״.
הקורא שלמה עמר, קיכוץ כר-עם,
דואר נע הגליל העליון ,1זכה בפרס
עשר לירות על פתרון תשבץ
״העולם הזה״ .945
הקוראת נחמה *שטוב, תל־אביב,
רחוב חולדה ,4זכתה כפרס עשר
לירות על פתרון תשכץ ״העולם
הזה״ .946
הקורא משה שטיינברג, צה״ל, ד.
צ ,2391 .זכה כפרם עשר לירות על
פתרון תשכץ ״העולם הזה״ .947

ע? ראקפיד אקפוך
ך* תל־אביב, נשלחה אל חוקר פרשת
^ הנס־קפה המזוייף קופסת קפה מחברה
ידועה בארץ, כדוגמה של קפה אמיתי, ו־נסתבר
שהיתר, מזוייפת אף היא.

והיו עיניד רואות את מוריד
ך* טוקיו, יפאן, פסקה מועצת החינוך
2כי• מורים, שגובהם למטה מחמישה רגל,
לא יועסקו בבתי ספר תיכוניים, בגלל קומתו
ההולכת וגבוהה של הדור הצעיר.

§1 03^ 03ס 3 ₪ס 0

לא אתה, אהה !

בכלסכום -בכל עת -בכל סניף

ף* רמת הדסה, עשו הכנות לבואו של
^ דוד בן־גוריון, נוכחו כי הכוונה לילד
בן ארבע בשם דוד בן־גוריון מועטי, עולה
מטוניס.

א) תעודות פקדון לסזכ״ז
כד 500 עד 5.000ל״י מעניקות הטבה
של ; 21194ב־ן 3שנים
הבנק ידאג ליצירת שוק שבו תהיה
אפשרות למבור תעודות אלו כבל עת.

צרק צרק תררוד
ך* מינבין, גרמניה, אחר שבית־המשפט
קיבע כי לקוחו של עורך־הדין קרל מיינדל
לא הועלב כאשר כונה על ידי הנאשם
״אידיוט בחסד עליון,״ נדון מיינדל לשלושה
חודשי מאסר וקנס של 300 מארקים על
בזיון בית־המשפט כששאל :״האם כבוד
השופט חושב זאת לעלבון אם ארשה לעצמי
לכנותו, על סמך החלטה זאת, ,אידיוט בחסד
עליון׳ ?״

ג< תעודות פקדון על־ שם
פקדון כפל סכום בבל עת יביא לד
בעבור ! 3שנים.
הטבה של
הרשות בידך להוציא את הפקדון בבל
עת (בהודעה של חודש ימים).

לא על הבס?,לבדו
חיפה, עמד פועל בניין סוג א׳ להטיל
^ עצמו תחת רכבת מתקרבת, הסביר :
״אני מרוויח כל כך הרבה שאינני יודע מה
לעשות עם הכסף.״

כל ההקלות בפניני
מסים שתחולנה על
תכניות החסכון תחולנה
לפי הבטחת שר האוצר
על התכנית הזאת.

הבר הוליד עכבר
ן * טבריה, נקגס מיכאל גלאס ב־ 250ל״י
^ אחרי שנמצאו בלחם מתוצרת מאפייתו
גללי עכברים.

פרטים מלאים כבל סניפי

הצגה מפוצצת

ככק לאופי
ננ׳ ע ע

ף סאיגץ, וויטנאם, הטילו חיילים רימון^
יד על במת תיאטרון כאות מחאה על
שלא קיבלו כרטיסי כניסה חינם, הרגו שני
שחקנים, פצעו קשות 33 צופים.

זמך הוא בס!?
ף לונדון, אנגליה, הגיש לותס לואל,
,35 משפט נגד ארוסתו לשעבר, רוז
בולדווין ,28 ,תבע פיצויים בסך אלף לירות
לכיסוי הוצאות החיזור ובזבוז הזמן ״שאפשר
היה להקדיש לחיפוש אחר חומר נשי
יותר מתאים.״

נקמה מתוקה
ף פיקנייויל, ארצות־הברית, התאכזב
שודד קופת בית־קסה מן העובדה כי
מצא רק שלושים סנט בקופה, שביר כנקמה
120 ביצה, שפך מי סיד לתוך כל חביות היין,
פיזר את כל הנקניקים על הרצפה ושפך
שק סוכר בין מערכות הכלים במטבח.

ני ק י

לצנצנת ־ ניקי־ניקלון

לבקבוק

ח 1צרת נקה המפיצים היחידים אקא

הגברת
שומרת על בריאות
משתמשת במברשת ראש

להשיג עתה
ובתי־מרקחת.

האדגוטזת ויפי

שערותיה —

בפרפומריות המפיץ: חיים כרוך, ח״א
רה׳ כפר גלעדי ,1סל 5750 .

חפו ש חוק
את שעות חופשתך המאושרות,
שמור עליהן ע״י תמונה
ובעזרתה תהנה מהן עוד שנים
רבות, ותחיה אותן עוד פעם
בזכרונך. בכסף מועט יספק לך
פוטו ברנר. מצלמה והנם יתן
הדרכה בשמוש בה

13ט 1בדנר
חי ק ה, ד חו סהח לוז ^ 1ב

רמז אפור

^ לום אנג׳לס, ארצות־הברית, ניפטר
חבר המפלגה הדמוקרטית גורמן וון
איס, השאיר את רכושו לאמו, את#גופו לביתר,חולים
העירוני ואת מוחו לנשיא
ארצות־הברית דוויט אייזנהואר.

וראיתם אותו
ף בירות, לבנון, יצא דוור אנטון אירוסי
^ לדימום אחרי 35 שנות שירות, קיבל
כאות הוקרה מהנהלת הדואר הלבנוני תיבת-
דואר על המדרכה שליד ביתו.

עם הספר

ף* ירושלים, ויתר המיסיון הסקוטי על
4תביעה נגד שלושה צעירים שגנבו מ־מחסניו
שלושה ארגזים !מלאי ספרי תנ״ך,
העניק, נוסף על כך, ספר לכל אחד מן
הצעירים כמתנה.

שאלת ירון ( )2מה עושה אבא,
שהוא קוטף תפוזים, שולח אותם

האריזה, שם עוטפים אותם בניר, שמים
בארגזים ושולחים לאנגליה .״מה, צ׳רצ׳יל
תפוזים?״ התעניין ירון.
אמו, תחיה ברא״ז
זכדון־יעקב
עניתי לבית״ אותם אוהב

יקי 5ניגש אלי כשבידו חנוכיה בעלת
/3תריסר קנים. כשראה את התמיהה על
פני, מיהר לענות ״אני יודע שיש לחנוכיה תשעה
קני־ ,אבל אני רוצה שיהיה אור ודול בחנוכה —
לכן הוספתי עוד קנים אחדים.״
הגננת, אלה ארזי
תל־אביב, ברטנורה 5

* 6שנעדרו הוריו של יוסף ( )7מן הבית,
^ ניסתה שכנתם לשעשעו .״בוא, אספר לך
סיפור בדים,״ אמרה לו .״סיפור בדים? הסיפורים
שלך הם סמרטוטים ולא בדים !״ לא התבייש
יוסף להשיב.
אחיו, חיים בן־פורת

דעון 3 ,5שמעי את אחיו יאיר שר :
ז* ״נגן על המולדת״ .קפץ לעומתו ואמר :״מי
מנגן על המולדת? מנגנים במפוחית !״
אמו, דבורה שטרנברג
מ שואות יצחק.

שטח דרומי ,339 קרית־שלום

ריאל 5כיקרה בסרט הישראלי
זעקת האדמה. בצאתה שאלה אותי :״אמא,
מדוע קוראים לסרט ״זעקת האדמה״ ורואים כל
הזמן רק מים?״
אמה, אריאלה קונסט
שכונת בילינ סון . ,ליד

* שנשאל עידו ( )5,6כיצד מילא במשחקו
^ את תפקיד האבא, ענה כבטחון גמור :
״זה בכלל לא קונץ להיות אבא — בא, אוכל
והולך: בא, אוכל והולך״.

פתם־תקוה.

מאיר

אביו,
תל־אביב,

הגתילגעור בעירית ( )3הקורעת את

^ ספרי, שתחדל׳ כי זה עולה בכסף. לאחרונה
נפצעה קלות ברגלה וכשאמרתי עליה לגעת
בפצע ענתה לי :״מה גם זה עולה כסף?״
אמה, הניר. עציוני

שליט

וייזל 18

יים ) 4 ,5 ( ,בא במרוצה הביתה וסיפר לי
1בהתרגשות :״הכלב של דני הטיל שני
כלבים קטנים והם אוכלים אותו כל הזמן. עוד
מעט לא יישאר ממנו שום דבר ! ״
אחותו, רחל שושנה

נתניה, שד׳ בני מין 12

כרהם 3על ברקים ורעמים :״הדוד
הדליק חשמל בחוץ ומגלגל חביות.״
אמו, כרמלה בורשטיין

קריתי שמואל, ע״י שינון הותיקים ב /
טבריה.

נתניה, שד -ווייצמן 100

ודרך עלמה בגבר...״
גי להדולפנו ()4
ירושלים

^8ניתילעדנה ( )3צעצוע חדש ולמחרת
| /איבדה אותו. שאלה עדנה :״אמא, איפה
הצעצוע?״ ״הלך לאיבוד,״ עניתי. אמרה הילדה:
״אז בואי נלך לאיבוד ונביא אותו.״

אמה, צביר, לוי
רמת־גן, ארלוזורוב 6

שהכנתי או*ז לטיגון, הפגיז אותי •!ודד
^ במטר שאלות :
״אמא, האווז מת לגמרי ך״

״אז נכון שלפני ששחטו אותו הוא אמר ככה
בשפה שלו ׳טוב למות בעד ארצנו׳ ?״
אמו, נני זוסמן,
נפר בני־ציון.

״איך אוכלים את העולם הזה?״
אודליה פרידמן ( 10 חדשים)
רמת־גן,

הרואה

131

י *-שראה איציק 5בגן־החיות את הזב־
^ רה ישנה, אמר לאביו :״מדוע יש לזברה
פיז׳מה עם פסים כמו שלך ולא פיז׳מר, עם נקודות
כמו שלי?״
אחותו, דבורה גלברט,

תל־אביב

* 6יום שרכ הציק לי רפי בן השנתיים ש־
^ אצא אתו לטייל עניתי לו שחם מדי .״אין
דבר,״ אמר ,״ננשוף, והאויר יתקרר.״
אמו, רחל כהן
הר־הכרמל, אלחנן 27

כל אדם שי שלח ל מ ערכ ת א מרה או ת מונ ה
או שתיהן יחד, ו שי פו ר פ מו ב מ דו ר זה, יקבל
פרם יפהבצ:ר ת חבילת שי של התכ שירים
ה מ פו ר ס מי ם ל תינו קו ת ״בבה שו פ מן ״ פו דרה
סבון. תחליב — ,ה מו סי פי ם חן וב רי או ת לתינוק.
נו ס ח על כ ד יקבלו ילדים מ שחת
שיניים מיוח ד ת ״בבה שו פ מן״ עם טעם תפו־חי־זהב.
ערכה של כל חבילת שי (לפי
המחירים ל צרכן) יהיה שש ל ״י. החבילו ת
יישלחו ישר ל בי תו של הזו כ ה.
את ה חו מ ר יש ל שלו חלמ ערכ ת העולם הזה,
ת. ד , 136 .תל־ אביב ולס מן על המעטפה
״צברינו ח מודי ם ו עו ק צני ם״ .כן יש לציין את
ש מו ה מל א של הילד ותארי ך לי ד תו, את שם
ה שולח, את י חסו לילד ( אם. א ב, אח, מו ר ה
גננת וכו ) ,ואת כ תו ב תו ה מל אה. ה מ ערכ ת
תבחר ב ת מונו ת ה טו בו ת ותחזיר ל שולחים את
כל ה ת צלו מי ם אם פו ר ס מו או ל או.

״מצטערת, אני עסוקה הערב״.

תמר דוריאל

תל־אביב, רסברנדט 4

יתן 3יצא עם אביו לחרוש חלקת
שדה. לשא׳ 1ת אביו מה כדאי לזרוע, אפונה
או גזר, החליט איתן :״אבא, בוא נזרע כאן
נקניקים !״

*דודו, י .פרומר
דאר באר־שבע, משק עזר 17ש

ך* איר 5החליט כי הגיע הזמן להגדיר
את אביו :״אבא, אתה ישבן, כי אתה הולך
להמון ישיבות.״
אמו, דבורה שטרנברג
יזשואות־יצחק

א א רבע חצוצרות, ארבעה סקסופוניב, שלו־שה
תופי בנגו, שני תופי קובה, פסנתר,
טרומבון וקונטרבאס יריעו את הג׳ז החדיש
והטוב בעולם משך השבועיים הבאים בזי־רהטרון
הרמת־גני.
15 .המנגנים, בליווי רקדנית, זמרת ג׳ז,
.זמר מכסיקאי וזמר כושי הם הלהקה הלטינו־אמריקאית
-של קוסם התופים, מלך הממבו
בד; בנ ט (בתמונה: הוא מנתר, בשעת התלהבות,
מעל לתופי קובה).

יס. ני בנט, אלוף הג׳ז, הוא יליד וונזואלה,
^ 4שהתחיל לנגן ג׳ז בגיל , 15 התמחה על
כל הכלים, במיוחד, קופים, ויברפון, פסנתר,
חצוצרה וסקסופון.
לפרסום עולמי זכה בנט כשליווה עם להקהו
את סילוואנה מנגאנו בסרט ״ממבו״ .למנגאנו
הקדישה להקת בנט ממבו מי! חד המתחיל
והמסתיים בתרועה קצובה מ־ 19 פיות בני
קובה, פרו מכסיקו, ארגנטינה וברזיל, אנשי
הלהקה :״סיל־ווא־נה מניגא־נו ממ־בו ! סיל־ווא־נה
מניגא־נו מנדבו ! ״

גי בנס .,המולטו הצעיר 33 בן התערובת
האינדיאני־כושי, כבש את לב
הקהל הישראלי עוד לפני הגיעו ארצה. הוא
ביטל את סיורו ׳בארצות ערב כאשר אלה
ניסו,לפגוע בישראל.
כאשר הודיעו לו השלטונות הסוריים והמצריים
כי לא יוכל להופיע בקאהיר ובדמשק
אחרי שיופיע בישראל, השיב להם בני בנט
קצרות :״אם כן לא אופיע בקאהיר. ירושלים
יותר חשובה לי ! ״

ף *-ני בנט ולהקתו הלטינו־אמריקאית, כולם
^ 4קמולים אדוקים, מחשיבים את ירושלים
יותר מכל מקום אחר בעולם. תהיה זאת
תחנתם הראשונה בארץ, כאשר ירדו בשבוע
הבא בלוד (עם משא כלי נגינה של אלפיים
קילוגרם).
אחרי הביקור בירושלים ובנצרת תשהה
להקת בני בנט בארץ 12 יום בלבד, תופיע
החל מיום הרביעי הבא, הרביעי בינואר, פעמיים
בערב באולם הזירהטרון ברמת־גן, בשעות
שבע ורבע ותשע ורבע.
חיפה תזכה להופעת בכורה ביום הששי,
הששי לינואר, באולם ״אורה״.