גליון 1013 מתאריך 13 במרץ 1957

השגס גוה

העורך הראשי:
אורי *יו ר י

ראש המערכת:
שיזם בוזז
עורכי־משנד:.

דוב איוזז, אורי סי ז
פ בי ם •

ב לי

עורך כיתוב:

עורך תבנית:

סיי בי השת

אוזדוו צור

כתב בכיר:
רזזוב גליקסון , 8תל־אביב, פלפון ,26785
ת, ד , 136 .מען למברקיס :״פולנופרס*.
חנזוציא לאור: העולם הזח בפ״מ.
דפוס משה שהם בע״נז, ת*א, סל 62239 .
ההפצה: דוד סופל ובניו, תל־אציב
המערכת איננה אחראית לתוכן המודעות.

אי׳ הבור

צלם המערכת:
אריח הרו

חברי המערכת:
ישראל ביבר, ניצח נבי, שייע ניזר.
לילי גלילי, רויר הורוביץ, רותי ורר. רוני
ווחד, אברהם חרמון, אוסהר מאובר, אלכם
מסים, אביבה סמן; ,ימוסהינן, שלמה הרז.

העתון הנקרא ביותר ב מ די נ ה

צמו; אזרחנו אפילו לא חולם על דכר כזה.
חוא אינו טתענייז כיל סח חם תאסצעים
שחשתדלז נוקט כדי להשיג את מטרותיו, כל
זמז שכרסו טתמלאה. שום שינוי לא יתחולל,
מבלי שתשתנה ביסודה התפיסה הפאשיביד.
לחלומי• :שיש לאזרח הי ש־אלי הססוצע דעה

על תפקירי משטרו וממשלתו.
א. ברה, זזיפה

איוו מין דמוקרטיה ח־א זאת? קודם
נסזנים, ורק אחר כר מתובה-ם ככנסת אש
ציי ר לסנת אי לא. כשביל מה יש בכלל
כנסת? בשביל לבכות ולעשות סקנדלים?
יהושע דהן, גת־ים
.הריני טהיילי המילואים אש־ השתתף במלחמת
סיני, שמזלו נרם לו להישאר יחי
בלי שום פנע, אבל ראה ב עיניו הרוניט
ופצועים. לנובח הנסיגה המחפיר ר אי-אששר•
•שלא להניב. אני מצהיר בי אסרב לקבל אח
,.אות סיני״ ומציע נם לשאר, ל־רמי סיני
לא לקבל ולענוד אות וה.
דן רונן. חיפה

מנדל התצפית

ופרשת הקצין נדיר, כמסופר באותו
תוכיח. .
אליק

נ לי ח

מ ב זדפר

אני רוצה למהות בזח נ:ד חרברים ש־פרסמתם
(העולם חוח ) 1010 כאילו הרב
ד״ר מרדכי נורוק העיר עדות שקר במשפט
רוזנגרז. קצת יהס של. כ בז ד למנהיג ציונ ק
ויזיק, שהקדיש את!כל חייו למען עם ישראל׳-:
ותחייתו בארצנו. למה תכתיטו את שמו •
באכזריות בזאת?
ד. ברומברג, חיפה
לא העולם הדר, קבע את העובדות. ב תר,משפם
התחוזי קבע אותן, בפסק־דינו על
פרנסת רוזנברג.
כל שוחרי הצדק הנרו יחד נגדע מו ס ב;־
גוריו; .ורוקא משום שאני מעריו את עתו:־
נם, בפי •שהוא מעריד את עצמו בפינ ה ה־עליונר
בעמוד ,2אני כותב לבם את האמת,
את בל האמת ורק אותה.
באחד הימים השענתי את אופני על שפת
המדרכה והלכתי לקיוסק לשתות שורה. לפתע.
בלימה והריקה צורמת. הפני תי את
אפני היו מוטלות החת גלנ ל׳ראש•
סבונית, רסוקות לבלי הכיר. מהמכונית יצא
גבר סימפטי. התנצל בנימוס, טען על כתפי! .
את אופני ומסרו לתיקו! אצל מתק! סטור.
לבשהזר הז מינני אל מכוניתו, שאל לכתובה*
וזזסיעני הביתי. כשהגענו. מסר לי אח •שס\
וכתובתו והנ טיה שאופני יוחזרו שלימות
בזמן הקצר ביותר. על הפתק שמסר לי דייר.
כתוב: עמוס בן נוריוז הממד. האיצי של
• חמש מרה.

רצוני לנעת במדור י תצפית שלבם. בגליו•:
נם (העולם תווז ).1011 הנכם תוקפים בדף
ולראשו ז אפילו את רעיון הנסיגה. ופנה מעבר
לדף, במדור תצפית׳ ,אתם רואים; נגר
את כל הפרשה בצורף כזאת •שאף אך?־5.לא
היה חולם על פתרון יותר טוב. חופש שיט
לאילת, פתיחת תעלת סואץ, ואפילו׳והפסקת
פעולות האיבה. פשוט יצאתי מהבלום מרוב
שמחה. כנ ר ראיתי את עצמי גולש ביעל״.הרי.
הלבנון בחופשתי הבאה. אחרי שגרפער,״
קצת והמשכתי לקרוא, קיבלתי מקלחת ׳צו*ל.
אבי• ,רושד-ם

ננת• כי אתס קונו ס זאת על סטר
חהוחה .זכויות האדם
שבדית־המועצולו וכוי ובו,׳ רציתי לי עז ל
אחראי על סדור. תצפית לרדת קצ;מ, ייתר
הידיעה על נסיעתו של מר ח-יס כהו.
נמוד מסנדל התצפית שלו כדי. שתחיה לו ; היועץ ״.המשפטי למדינת ישראל, לועידת
..יותר אפשרות לראות מקרוב. אח, .הדברים י -זבגיזדזיליהארם בגינבה (העולם הזה פ) 101ך

׳.״שהוא כותב עליחם.
הפיחה, בי׳ מצד אחד רזה חיים — אולי
.משהילזר, גפר־ן זוזא

יא עפו תורה הי: ונח מזו חשוררת נ ם־
ומצד שני אחזתני צמרמורת - -

*התצפיות שלכם כעסי! הנסיגה חיו פאר
שמו ••יזודע בגויים על המצב ב מדינ תנו כאחוז
נכונו ת לאחר הביצוע המעולה •של
מקור׳ ראשון. חיה כדאי ׳שתזכירו לו ב־:.
חטרני־קוטדיה .,לא. נכנע• לסנקציות״ ,בידי
פ>.ם בי, האס לא רצוי שלפני נסיעתו יחו
חיאטרוו הממשלה, יש -לראות בו את ה׳•יעצמו
השנון נפש. מה ערד להשתתפותו
תיאטרון הלאו,קי שלנו בהא הידיעה.
בועידה על זכויות חארם, בעוד הוא עצמו
ישראל רוזנבלט, תל־אביב
רוסס! כאן במדינה. אל לא למר חיים נהו
לעשות: קיו! בבתי זרים. בטרם הניף את
הניע, תור הסיכוסיס. מ דיניו ת ההכרעות
״מטאטא על סף ביתו.
הצבאיות נכשלה לחלוטין. בעיוונו המכרעת
היא כעית ההסדר המדיני עש שבנינו העו״ד
אפרים גרבלר• ,פי
ערכים. גס חס נוכחו .׳לרעת שחוסר הסדר
כזה עומד כמכשול בפג׳וגשאיפותיהם הלאומ :חומים דנחמני
יות •.ניתן. למגיע עלדר&יהי הכנה. נמוכז.
אני הבר קיבוץ מחניים יעקב תפקירי
לא על־ידי ז$פנ;ת חשוק בעזה ולא עליירי
בנהג נמ׳שק. יוצא לי לעוזים קרובות לבוא

שהתחיל במלים :״בהמשך לשיחתי הטלפו־גית
עם מר רביגוביץ

ואם כבד מדברים על סלפון, אפשר לספר
על בחורה..אלמונית, שהיתל מטלפנת באופך
לפני כניה שבועות התכנס־ חברי המערבת
קבוע למערכת, ושואלת כל מיני שאלות —
לתכנן את גלירן פורים .״העחון קודי מיי׳״ ודודקא בשעות הכוערגה של העבודה ,כהם
החליסו. ולכן ניחן פיצוי לקוראים על שד,עומס על קו הסלסון הוא רג כיותר׳.
ן, כך שבפורים נכתוב רק דברים שמחים המיוחד בשימותיד. של אותה בחורה היד,
ומבדרים. לשבוע אחד נתעלם לגמרי מכי
אי״אסשר בשום . .איפן להפסיקן, היא
המציאות הקודרת.״
פשיס פטפטנית נוראה, המסכנה.
עד שיום אחד. החליס מזכיר המערכת
החלמה יפה — לא?
לנקוט בצעדים דראסטיים. אך צלצלה י אותה
אבל מספיק שתקרא את העמיד הבא, וידו
העפודים שאחריו, כדי שתיווכח כי. גורלה אלמונית, הוא מיקש ממנה להמתין לרגע
על הקו ובקול הם צעק אל הון־ החלל:
של הסלמה יפר, זאת היד, דומה בדיוק לגו־רלן
של רוב ההחלטות היפות בעולמנו .״דויד! טלפן מיד למשטרה. זאת. אותה ה,יי׳

פשוס אי־אפשר היה לקיימו־״ שהרי אי! בחורה!״
הקו;נותק מיד ימאז זל* נשמע?יוד קולר,
להתעלם ממאורעות כמו פינוי רצועת עזה
ושארם אל־שייך, או חידוש פעולות הפי־ של. קאלקזנית. .אני זרק מקודד. שהיא;•לא
:.תקרא את?המלים האלה. ותתחיל •לצלצל
ראיון לאורך הגבולות.
ואז קרא א ראש המערכת *ביקש ממני מחדש. המזכיר יהרוג אותי.

לעמוד בפרץ. כלומר, לתת קצ ת יותר חומי
עם כל ;הכבוד לעורך מדוד ותצפיז*. .הרי
חומר.
.פורימי״ .אינני יודעת מהו בדיוק
..שלפעמים ״ הוא באמת מגזים•, .בימה־ בנוס־פורימי
אבל אם המזנה לדברים
משעשעים,׳ ,האות שלו. אצלנו- ,למשל, התלגלגו לך.ת;
אני חושבת שאין כל צורך להתרחק מתחומי
המערכת• כי גם לדברים הקודרים. ביותר־ חיל שיחות, במליג אל וזין טלא *אם, תר5־•.

ישגו צד משעשע.
!־ הכריחה הגדולה ביותר יעל התצפ.־ח ני מ ה
בך, למשל-,קרה לפני כמה שבועות. כ לאחר מכתבי העמון, שלקח ברצינות *ירה
שנפתח ד,משפם הגדול של עמוס כן־גוריון. את הוראות העורך. ייוט, אחז־ :קבע׳ העורך
צלם המערכת יצא לבית־המשפס, וכדי לצלם כי מדור תצפית כתוב 1יותר סדי, כשפה
את המאורע. אבל כשחזר, לאי־היד. לו אף יבשר״ לא־אישית, .הוא אמד שצריכים לתת
צילום ׳אחד מתוך אולם המש&ם. האוסרים לתצפיות ׳נימה ..אישיר, יותר, שהקורא •לא
והשופטים פשום לא;נתנו -לצלם בפנים. מיד י ׳יחשוב, שמדברים סתם ..כעניינים. אבסטרקהצטופפו
חצי תריסר חברי, מערכת לתוך טיים, אלא בחברים שנוגעים לו ולחיי
ג׳ים ויצאו לבדוק ־את האפשרויות כמקים• היומיום שלי• למשל כד. :אם: אתה אוהב
פלספונים המוציס, בבונד, לך •תקופה קשה.
הם גילו ׳כי חלון אולם הסשפם נפתח
מול בית גדול, העומד עדיין בבנייתו. ה־ החומץ הוא אחד ־ ממוצרי הלוואי של פרי
מברר, קנו כמד, ממרים של יוסד. הפשילו הגפן, אשר: שסחיו *מעובדים בצורה בורר־מלה
״צי־ אל י (במרכז).,עם מלח ד מוני וסודאני
וקורות־בבייד״ נית ביותר ,,בעזרת,.׳טרקטורים •אמריקאים,

הערימו לבנים
השרוולים, את במרע, עם ;.תנובה. כטבריה) :טתו־ עבודתי
* סו ף בנו לקן מוסרה, בדיוק מול החלון אשר חלקי ׳החילוף.׳ שלהם, עלולים: לא לד פתיהת הדרד בפני הסתערות אננלו-צרפחית.
זו הנעתי׳* לקלל הבו-ודז -צידידיות אי שית

^י ף ^י ^ מיי:
למחרת ׳?:קך?היתד, מוצבת מצלמה מיו; יגיע !ארס*״ .בגלל׳;ו!סנקציות, הכלכליות
ערביים.
עם סר פלישמו :,וז׳טעור-ס׳בפרשת נחמני ש•,
חדת.
פאסוויי קיד, המגן, ואילו חבר אחר ארצות־הברית.״
הרגשה נוסח אנטיקוליניאלי במד יוה ההתפרסמה
בעתזגכנר• ׳(העללם וזוה ד.) 100
חוץ. ליברליזציה הררנחית ביחס למיעוטים.
מה עשה אומו •כתג? הוא שוחה. עם
של המערבת ישב באולרי סשתפקידד הישוההתי
עם מר סלישטז״על בל אותה סר־
•שה ישל אדמות כרסנטי, מבלי לננוע בפרשת
ולאחרמה — •שינויים אי־שיים, חכרה״ס. זאת
חידי לדאוג שהתריסים ישארו מורמים. איש חשוב .׳בשירות בתי־הסוהר, והוציא•
ון דרד לאילת; ואן: וזולתה י
נרכני. כששר לעני! נהסני יש לחניה כי
אבל התריסים היו: מקולקלים, ואי־אפשר
ממנו. תצ^ת. .אן ך לכתוב ־אותה, לאורן
חלק גדיל ממה ש פרסם.תש נכוו. אר כ י הס
•ייוסף לזדמגר ׳,קר־וז״פ

הדוקסרינד. ר,הדשה? פשוט מאד: אם הינך
ימשפהת נר סנ סי. נדמה לי שעשיתם עגל
היה להרימה
בפרסומבם. הטעות העיקרית היא שלא מר
כד ח תנ ק ש־ ב ק פנ ת ד?
אסיר בבית־הסוהר . ,צפה * ך ע
אחרי.הצהרים ,׳השקיע אותו;־הבר מערכת
פלישכו קיבל את האדמות. אלא בתוקף
•תרשו לי לאחנבא קל תוצאות החקירה

תפקידו כחבר וער שבוז העולים הוא קבלז,
־שעה שלימה בתיקון התריס ולמחרת בב.
, .י חנדשטרתית בפרשת חחחנק־שווד בקסטנר (העל
מנת לחלקז בין העולים החדשים.
קר, הצליח להשאיר אותו פתוה. .׳רק -באש,־
ר,הגיון 1קו ב ע שאם שונו כל כך ז8ץ זה ;״זיעולס חוה :(;1012 היא תסתיים ללא חוצאור״
צבי ארגמן, נזחזייס
בתוספת-חחערה. ה שינר תי ת-לי חחקירה נם־
פיתח הצלם את •התמונות, התברר כי כל דברים בגליון פורים, היו. צריכים לשנות׳ * ת. אלי ם צ\י 1זאת לאי משום שאני יורע
המובמז טפל־יטם! הוא נציגם של פוליס
,ההבנות נעשו לשוא: חקלר החיצוני של ביה
גם את השער, י שהרי אין הוא אקטואלי• .סי, התגהש. נקסנזגר, אלאיבנלל העובדה י,־עד
חדשים חו שבי מגדל, אמה שוללת את
המשפט! החזיר את ׳קרני׳האור ישר אל •תוך אבל ;למערכת לא,-היה לב לבטל שער כזד״
פה׳׳•כרם נילתר*! ,ושכחה את מבצעיו של
זכווזז של החקלאי ומותי? ״גרסנמי לעבד• את
איזה...פשע ;פוליטי׳ • י.
המצלמה ואי־אסשר ׳היה לצלב מד. שנעשה שהוא לדעתי אחד היפים. שהופיעו עז־ כד״
יהוקע׳׳ קירשנר, רמתי;:
אדמתו ולהתפרנס ממנה.
׳אגב הצילום נעשה בשחור לבן על־ידי
בתוך החדר:האפל.
הצלם קושניר- ,יבעל פוטו סגנון, מרחוב
חהתגששות בקבסנר, חי ת ה

תוצאה. בדורה אהוד עפים
של הקהה. פרועה נז ר ׳׳ ה אי ש...
שינקק ־ 39 בתל־אביב. את הצבעים הלוה׳.יי

ח שמש, זזל־אניב
השבוע ישבתי: נאחר טסועדדני הלילה של
ייתבן. שבאחד היפים צילצלת למערכת טים צייר .,בצבעי,.שפן, על לגבי -התמונה
ונענית באלמות •רבה על־ירי ״אדון רבי-
הכביזרנ, אחרי הצגת קולנוע. י שנתי לבדי אילולא ערפה ישראל טשגא־ר.
?זהיי^תת

נוביץ וב&ן, אדון רבמוביץ׳ זה הוא אחד עצמו־״ וזהו רק אחד מעשרות הצילינדם
ליר שולחן, כשלפתע נגשו אלי שני י מ אי ם שאת צורר- שעת לבל

•ם מחג׳ת-

לן. ש ותחפושות
המ&כדת באוסף העוברים באניח מצרית. האחר, שחור, היה
משלושת הגדולים של תפערכח. אלא ש׳
;ואנ שיה אוסרים•• כל אימת •שסתבצע איזה
מצרי כורת י והשני. ערבי נוצרי מביירות.
פ^ע: על רקע.פוליטי?
בשעות שהסלפוניססית איננו־״ לא גאה לו
הם, שאלו אותי אם חם יכולים להצטרף >*-
וזל־אניב
ברוך,

שולהז. מאחר שחיה מקום פנוי לידי, הס־לענות
בשמו הוא על הטלפון. לצן;המציא
כמתי. הם דיברו ביני ה ם ערבי ת ולא ידעו
׳ילסיות שאיני. נמנה בין אלה הדואים

את השם ״אדון רביגוביץ׳ ״.
שאני מניו את שפתם או שאני ישראלי
בקכטנר כב שה, תמימה, הזרעועתי עד עומק
־״.׳המשיכו לדבר חייתי מוכרח לצחוק. הח-
לסני שבוע הגיע מכתב מי ל ד ־ דז ידוע,
ריבי למשמע הידיעה על החתנידשות בססמנר.

מכתבים אות פיני
בבתבתבם על הנסינה (חעולם חוה ,) 1011
חנבש טועים בהנחה יסודית ;אחת והיא: שהאזרח
הישראלי כאילו פוכז לסבול. לסעשה,
האזרח הישראלי עושה ויעשר ,׳.עוד זפז רב
טח שמנהל סיר הבשר ישלו יגיד. לו,לעשות.

ואפ׳־חשתתף כ הפגנו ת ננ ד הנסיגה הרי עשה
זאת רק משום שדברי ט פלנו תיו קראו-:אח
עדרם לצאת למרעה — פליחה! — לרחוב.
האזרח הישראלי הטיפוסי. עדיין לא ׳׳למר
מה שלמדי אזרחי שאר הדמוקרטיות בעולם
— שאפשר .׳להכריח אה ממשלתו,-לעשות כר-

רק פסיבופאם מטורף עלול חיה לבצע פשע
כה מהרעב, חפונע עתה בראש וראשונה
במהננדיו של קסטכר עצמו.

.רפי פסלון דוגלים

הכביסה הגדולה
מרוע השתומטתם על מהיטנוחו של המפקח
הכללי, אשר לא ידע להסביר את
הסרטים האלמנטר״ם ביו תר בסדרי עכודת
הסשטרח (העולם חוה •?)1011 על אחת נסר,
ובטח שניכר היה כי חלק מליקויי ־?כרובו
גבע.סמעמי: נוחיות, כלנר. ה ד בר; אינו בדיר

חלתי לדבר איתם ערבשז והצגתי אח עצמי
בישראלי.
השיחה היתח טאור ידירותיר״ מאהר
שכולנו אמרנו כל חזסז פח אחר ששלושתנו
יסכים, ומבלי להתחשב במצב הקיים
ביו ארצותינו גישתה ונשמו /ונקיה שניפנש
סעם כל אחד בארצו של השני. חם הביעו
אח הטשאלה שהשלום ייבוא סהר ונו כ ל! ל.הנשים
תקיית אלה.
ידידיה בן ידידיה, א/ק דבורה, המבירג
תק 1רא ידידיה וידידיו, ראה תמונה:. 5 .
ומזולס חזה 0!3ו

הלהבות שאכלו את שארית הציוד שמו קץ ל־ 126 ימי שלטון ׳שואל׳

ו גו ש ק ־

לפני שלושת חידדנגזיבד וזגשוזי לשאתו אל• שייך
ולבויראן, ננס ראשוני תכובשיש. בוושך זוגזשוז
הישיש שארך וזנזשש תוזירואי תייוזי שווזף
ל\2שייש, לשאשציש ולשבל של ח־יילי ששיבה ,9
שיצאו לנפץ א ה ההשגר של שבואוה אילה.
ליוויהי אוהש בשוש השרברי הלוהש, בשור
הנזשפיא של לילוה פיני, השה פגר השאריש
ופול כדורי צלפיהש. ראיהי ארו שבושיהש שור־

סאת

שיש שן ופפרישיפ, א פ הרוגיהש שוששיש צפונוז,
לשבורה בשששיהש. כפופפ, פייפי שפוף פררפ
שורש ופפרופפופ, כאשר פ פ פאפופ פגרול
ופיצרי פיראן השהרשו פפפ דגל ישראל.
פ שבוש פגנופי שוב לפיצדי פיראן. פיילי
צפ״ ל שששו בו בפ כנו פ פאפרונופ לשויבפ
הששוש שנכבש של-יריפפ בדפ, בלי שפפיפ,
לפששפ, שרובפ, כי שרבנש לא פיפ לשוא.
שלובנה !

ן* פעם, חדרף היא קצרה מאד. בסך הכל שעתיים, בין ההמראה מלוד לנחיתה בקצה
| | הדרומי של חצי האי סיני. מטוס ארקיע חולף על פני הנגב, חג מעל לאילת, מטיל
את צלו על המים הרגועים של המיפרץ הצר. נדמה כאילו כנפי המטוס משתרעות מן
החוף הסעודי ועד לחוף המצרי.
בין הגשת סנדביץ לבין מזיגת כוס תה, מסב הדייל את תשומת לב הנוסעים לנקודות
המעניינות, החולפות מתחתינו. הנה אי־האלמוגים, ג׳זירת פרעון. כאן התבצרו הצלבנים
ן לפני 800 שנה, הטילו את מוראם על השייט המוסלמי במיפרץ זה. הצלבנים נעלמו מזמן,
אך מיבצרם עודנו קיים: צללית חומה על הרקע החום של האי הקטן — בסך הכל נקודה
זעירה על שטיח התכלת. במשך שנים חלמו ישראלים רבים על ביקור באי הנכסף. עתה
שוב נכנס האי לתחומי החלומות.
המטוס ממשיך בדרכו. צוקי הגראניט המשוגעים מתנשאים בערבובית גהינום משני
הצדדים. כלפי אלד, שמצד ימין אני מרגיש קירבה, ומנסה להתוזת בלב הישימון את הדרך
בה התקדמה חטיבה .9הדייל מודיע. :בעוד כמה דקות, נראה את דהב.׳׳ בתוך החוסר,אדמדם
של ההרים, מסתמן פס צהוב בהיר. מכאן הוא נראה כשינוי צבעים נאה, על הרקע
החדגוני. קשה להאמין כי זהו וואדי החולות הנורא, שעיכב את ההתקדמות במשך יממה
שלמה.
ואז — דהב. נקודת נוי נפלאה, פס ירוק, הנלחץ בין זהב החולות לבין תכלת הים.
לצד הדקלים, משתרע מיפרץ קטנטן, כחול יותר מהים הגדול. הכל שומם! רק ׳עקבות
מטושטשים שהשאירו אחריהן מכוניות צד,׳׳ל בחול. בעוד שתיים־שלוש סופות ייעלמו
גם עקבות אלה, והחול יכסה לחלוטין את כתמי הדם של ההרוגים והפצועים, שהחזה
את האדמה הצמאה ביום כיבושה.

שלוש אוניות כמיסדץ

*יייפור הפלדה גומעת את המרחקים. אך הספקנו להיפרד מדהב, ואנו כבר חגים מעל
£לחוף נאבק. בפעם הקודמת, ארכה הדרך 18 שעות. גם כאן נראים רק כמה עקבות של
גלגלים, בשפך הוואדי הרחב. בפעם הקודמת, לא הספקתי להתבונן היטב בנוף: מיהרנו
להגיע למוצבי המצרים. עתה פרוש הנוף מתחתי, כעל מגש.
נאבק היא נווד, מדבר קטן, זרוע דקלים תמירים, ממש על שפת הים. המצרים החזיקו
כאן יחידת משמר קדמית, אשר שמרה על מבואות ראס נצראני מדרום. כאן, על המישטח
החולי חחע, התרסק מטוסו של סגן יונתן אטקס, השפוי הישראלי היחידי ממערכת סיני,

לאחר שנפגע על־ידי פגזי המוצב הגדול בראם גצראני. כאן, תחת אפם של המצרים, צנח
גם טייס המיסטייר שנפגע באותה התקפה אווירית, ואשר שימש דמות מרכזית בפעולת
ההצלה הנועזת, כאשר טייס פייפר הצליח לנחות ולהוציאו, תחת חיפוי של מטוסי־קרב.
הדייל מודיע. :אנחנו נבצע הקפד, מעל לראס נצראני, כדי שתוכלו לראות את עמדות
התותחים המצריים.״
הכתבים והצלמים נדחקים ליד החלונות. מתחתנו משתרעת גבעה שטוחה, שפניה מצולקות
בתריסרי עיגולים, מלבנים ושוחות ארוכות. מישלט צבאי מבוצר ומתוכנן מונח כעל
כף היד — ואין בו כל סימן חיים. הוא כבר פונה על־ידי צד,״ל, ומחכה ליושביו החדשים.
מי יודע בעוד כמה זמן ישובו אליו המצרים ויאכלסו שוב את חפירותיו?
המרחק בין ראם נצראני לבין שארם אל־שייך הוא 29 קילומטרים. כביש אספלט מצויין
מקשר ביניהם. המטוס טס מעל לכביש, מעל למוצבים העזובים, מעל לחגורת העמדות
וד,בונקרים המצריים, בהם התחולל קרב 17 השעות שסיים את מיבצע סיני. המטוס מטה
כנף וחג מעל לשארם אל־שייך, מוכן לנחיתה. שני המיפרצים, אחד קטן ולא עמוק, השני
גדול ועמוק מאד, מבצבצים בין הרי הגראניט, כמו נוף של עולם פלאים. הם משוזים ליבשה
צורה של כף רגל מעוקמת, דומה מאד לקצה של חצי האי האיטלקי. במיפרץ הגדול, אשר
מחר שוב לא ייקרא מיפרץ שלמה כי אם שארם אל־שייך, עוגנות שלוש אניות: שתי
הפריגטות של חיל הים מיבטח ומיזנק, ואניית המשא מלכת שבא, הנראית כאוזז שמנמן,

ליד אניות המלחמה הדקיקות.

האמבולנס הסד לאוטובוס
ץ לגלי המטוס נוגעים בקרקע, המטוס מקפץ פעמיים־שלוש ואנחנו נמצאים בשדה
* ההמראה של שארם אל־שייך. המסלול הארוך עשוי מאדמה כבושה היטב ומטוסים כבדים
ביותר יכולים לנחות ולהמריא במישור הרם, בדיוק מעל למיפרצים הקטנים. המיתקנים
שהוקמו כאן על־ידי המצרים עומדים עדיין, ופועלים כהלכה.
בשולי המסלול, ניצב ארון־קודש. אלוף־משנה שלמה גורן, הרב הראשי של צה׳׳ל, מסביר
לכתב הודי מציילון כי ארון זה הגיע לכאן עם ראשוני הכובשים ועתה הוא חוזר עם
אחרוני הנסוגים. הוא שולף מכיסו תנ׳׳ך קטן ומקריא פרקי תהילים, שעה שהצלמים
מנציחים את התמונה. .המקום נתקדש על־ידי כיבוש צד,״ל,״ מכריז הרב. .אנו מקבלים
עלינו ועל זרענו שלא לוותר על המקום הזד. ואם כי אנו חייבים לעזוב אותו עכשיו, אנו
נשוב ונשחרר אותו!*
החיילים מוחאים כף, הצלמים מוסיפים לצלם פטה המונות של הארון העיפו פין עריסת

בחזרהמטיוא[
התרמילים והצרורות, והרב צועד בראש התהלוכה המעמיסה את הערימה לתוך מסוס
הובלה8 .ך משום מה, חסרה לרגע זה ההרגשה הכנה כי מסתיים פרק היסטורי. מוחשיים
הרבה יותר הם הדי ההתפוצצויות המגיעים לכאן, מאזור הנמל והמיתקנים הצבאיים של
שארס אל־שייך. יש משהו סופי, מוחלט, בעשן פיצוץ המתאבך לשמים.
אמבולנס כמעט חדש נעצר לידנו בחריקת בלמים. צבעו הוא הצבע החום־בהיר של כל
מכוניות צה״ל. אך פה ושם מבצבץ הצהוב החולי של הצבא המצרי. אני בטוח כי זהו
האמבולנס של עכו. קראנו לו כך כי עכו, נהגו של מפקד חטיבה ,9היה הראשון שהתלבש
עליו ונהג בו עד לכיבוש. אז מצאנו את האמבולנס עומד בין ראס נצראני ושארם אל־שייך,
כשפניו לראם נצראני ואין עליו כל סימן של פגיעה. הוא היה במצב מצויץ ונראה כאילו
הנהג ירד לכמה דקות ותיכף יחזור. הוא אפילו השאיר את המפתחות במקומם. עכו התניע
את המנוע, סובב את האמבולנס וצירף אותו לשיירה הארוכה שהתקדמה לעבר שארם
אל־שייך. החברה חילקו ביניהם את קופסות הסיגריות המצריות שהיו בתא הנהג והתנפלו
על שלושת פחי הדלק שהיו בתוכו כעל אוצר מן השמים. עתה שימש אותו אמבולנס
באוטובוס להסעת נוסעים בין שדה־התעופה לנמל.

הצריח אי;:ו

* ו ט עי םבמשאיתפתוחה אל שטח הנמל והמחסנים. זוהי מכונית אמריקאית כבדה,
*1שעשתה את הדרך הנוראה מהנגב הישראלי עד לכאן ומסוגלת עוד לנסוע. עוזבים את
הסתעפות הכביש של שדה התעופה ועולים על כביש ראם נצראני—שארם אל־שייך.
מאז הכיבוש הספיקו כבר לסלק את הזחלילים המצריים המפוייחים, וגם גוויית החייל
המצרי שהשתרעה לרוחב הכביש, בין שני משלטים, איננה. אך המראה הכללי לא השתנה
כמעט. ריח של עשן ממלא עדיין את האוויר, דליקות קטנות בוערות בפינות המיפרץ

העתונאי המצרי: דויד בישאעי, נוצרי יליד קהיר,
היה המצרי הראשון שחדר לשארם אל־שיין, תחת
חסות האו״ס, עוד לפני שצה״ל פינה את המקום.
הוא ניצל את ההזדמנות כדי לצלם עשרות צילומים.

שני טנדרים שמספריהם העידו כי נלקחו כשלל מלחמה מהמצרים. הוא בדק את המנועים
המקולקלים, את הגלגלים השבורים והחליט :״לא כדאי לקחת.״ מיד ניגשו למכוניות תריסר
חיילים, הציבו אותן בדיוק על שפת הרציף, ובדחיפות עליזות הטילו אותן אל תוך מי
המיפרץ הרוגעים, לבהלת הדגים הצבעוניים המופלאים. עד שהמצרים או האו״ם יביאו
למקום מנופים שיהיו מסוגלים להרים את המכוניות, לא יהיה כדאי להתעסק בגרוטאותיהן
החלודות. גורל דומה נפל בחלקם של זחלילי הברן־קארייר המצריים, שאינם מתאימים
שוב ללחימה ממונעת רצינית.
אני ניגש למזח ויורד אל תוך אחת הנחתות של חיל הים, הקשורות לצידו. אני כבר
הפלגתי פעם באותו הכלי בעל הצורה המשונה. היה זה למחרת כיבוש שארם אל־שייך
וההפלגה היתה הפלגה היסטורית — ההפלגה הראשונה של כלי מלחמה ישראלי לאי סיראן.
על הסיפון האחורי הקטן של הנחתת ישבה אז קבוצה של לוחמים פרועי־מראה, מאובקים
ועייפים עדיין מהמסע הארוך. על אחד הארגזים ישב גבר צנום, בעל פנים שחומות, מצחיית־שדה
של הצבא המצרי על ראשו ועל כתפיו הנשר והכוכב של סגן־אלוף מצרי. היה זה
חנא נגיב, מפקד גדוד הרגלים ה־ ,21 שהגן על מרחב ראס־נצראני ושארם אל־שייך.
לקחנו אותו אתנו כמורה דרך אל האיים. הוא נראה מבולבל במקצת, ולא ידע אם
לשמוח על הטיול הנאה אל האי שלא ביקר בו מימיו, או לבכות על העובדה שהוא יגיע
לאי שהיה נתון לפיקודו, דווקא כשבוי בידי הישראלים. הוא סיפר כי הצבא המצרי
החזיק רק חוליה קטנה של 15 איש על האי טיראן, שתפקידם היחידי היה לקיים תצפית
לעבר הצד הסעודי של המיצרים .״בצד ההוא אניות גדולות אינן יכולות לעבור. אבל
חששנו שאתם תנסו להגניב משם סירות־נחיתה או טרפדות קטנות,״ סיפר לי המצרי.
הוא ניסה לשכנע את מפקד המיבצע הקטן שלא כדאי לגשת לאי, מכיודן שאין עליו
נפש חיה .״היו שם 15 סודאנים ואני נתתי להם פקודה לעזוב את המקום. זה היה לפני
שלושה ימים, כשאתם רק הופעתם באופק,״ אמר. הוא גם סיפר כי הסודאנים היו יושבים
על האי השומם לתקופות של 45 יום, בין החלפה להחלפה .״הם אנשי מדבר פראיים והם
רגילים לחיות בתנאים קשים כאלה,״ סיים.
בבטן הסירה הגדולה עסקו כמה חברה בייצור דגל ישראלי, תחת השגחתו הזועמת של
הצלם. הרגשתי רגש אשמר״ כי באשמתי נשאר על החוף הדגל הישראלי שהובא אתנו
מתל־אביב, במיוחד לצרכי הרגע ההיסטורי הזה. החברה נטלו מגבת רחצה כמעט־לבנה,

הר 3הראשי: אלוף־משנה שלמה גורן, במרכז קבוצת חיילים
בשדה התעופה של שארם אל־שיין. הרב ערך תפילה אחרונה
במקום לפני פינוי ארון הקודש, ונראה מנופף יד בהתלהבות,
ומבטיח :״עוד נשוב ונשחרר את המקום הקדוש חזהו״

השונות, שלדי מכוניות פזורים לצידי הכביש. מצד ימין מתחוללת תבערה רצינית בין
שורות של מכוניות וצמיגים. כך בדיוק נראה המוסך בשעת הכיבוש, לאחר הפצצות חיל
האמיר שלנו. כעת מבעירים בו חיילים ישראליים את כל הצייד אשר לא כדאי להובילו
צפונה. כיתת חיילים עוברת ממכונית למכונית, שופכת עליה בנזין ומציתה אותה.
אנחנו ממשיכים בדרכנו, אל הנמל. מול מורד הכביש, על החוף ממש, עומד בנין
חלונות מזרחיים מקושטים.תחילהקשה להכירו! כי בפעם הקודמת
צהבהב מרובע, בעל
תמיר של מיסגד, ששימה אופי רומנטי ומיסתורי לכל המיפרץ.
הזדקר מעליו צריח
בחזיתו, על האדמה, מונחת ערימד, של בגדים וציוד, מוכנים לפינוי.
גם אז הוערמה לפני המסגד ערימה של בגדים וציוד. המפקד עמד בפתח וחייליו
ניגשו אחד אחד לערימה, פתחו את ילקוטיהם והוציאו מתוכם כל מיני חפצים, שצורפו
לערימה הגדולה. היו אלה מזכרות וחפצי מלבוש, שהחברה אספו למזכרת מעמדות המצרים.
אלא שהוראת הפיקוד היתד, נוקשה וברורה: איש לא יקח שלל, ויהיה זה החפץ

הפעוט ביותר.
בפנים המסגד, עסקו אז שני חיילים בניקוי האולם הרחב, מכוסה המחצלות. אחד מהם
ניגש אלי ושאל אם אני יודע לקרוא ערבית. הואהגיש לי ספר בעל כריכת־עור מהודרת,
ביקש לדעת אם זהו הקוראן. שכן אם זהו ספרקדוש, לא היד, רוצה שיתגלגל באשפה.
הספר היד, יצירה ספרותית קלאסית, של אחד מגדולי המשוררים של האיסלאם. בתוכו היו
כמה צילומים משפחתיים של קצין מצרי ובני משפחתו. העברתי את הספר ואת התמונות
לאותו קצין, סגן־משנה צעיר, שישב עם יתר הקצינים השבויים, בבניין בית־ד,חולים הקודם.
הוא נטל את הספר בהתרגשות עמוקה ולחץ את ידי .״אינך יודע כמד, שהתמונות האלה
חשובות לי עכשיו. הן יהיו הקשר היחידי שלי עם עולם החיים במשך תקופת השבי
המחכה לי.״

הסלגה בכחתת

** המסגד עד למזח ההטענה משתרע רציף בטון רחב. לכל אורכו עמדו עתה
^ /מ ש איו ת עמוסות, זחלים, תותחים, טנקים, מיכליות, ארגזי תחמושת ומטעני מזון,
שחיכו לתורם לפינוי. ליד המזח הקטן עגנה פריגטת חיל הים מיבטח, כשירכתיה אל המוח,
ושני קרשים מהווים מסלול נסיעה מהמזח אל הסיפון הנמוך. הסיפון היה כבר מלא רכב
וארגזים, עד אפם מקום.
האדר, האפורה השמיעה צפירה קצרה, עובדי הנמל המומחים, שגוייסו לביצוע המלאכה,
הורידו את שני הקרשים, הכבל שקשר את ד,אניד, הותר ואח״י מיבטח געה באיטיות
מלכותית לעבר פתח המיפרץ, בכיוון לאילת. ברקע עגנה האניה האחות, אח״י מיונק,

שהחלה עתה מתקרבת אל המזח, כדי להמשיך בהטעגת הציוד.
הקצין האחראי לפעולות הפינוי ניגש לשורת המכוניות שעמדו על המזח, התעכב ליך

המייג׳ר הקנאדי: הווארד פורסט, נציג האו״ם ליד
הפלוגה הפינית של כוח החירום( ,במרכז) דקה לאחר
שהגיע לשארם אל־שייך, כדי לקבל את המקום מידי צה״ל,
בהרגשת בטחון של בעל בעמיו המרוצה ממעמדו.

ביקשו סליחה מהערכים הציוניים המקודשים ביותר, אספו את כל העטים הנובעים שנמצאו
על הסירה, וציירו דגל תכלת־כמעט־לבן. חנא נגיב התבונן בכל הפעולה בעניין רב.

כף נגרש האי

ממולנו, הלכו צוקי טיראן ועצמו. הם עלו ישר מתוך המים הכחולים, כמו אבן
ענקית שהופלה על־ידי מלאך בלתי־זהיר אל תוך הרצועה הכחולה הדקר״ מטוס חפייפר,
שליווה לצרכי סיור, חג מעל לסלעים ובדק כל נקיק לפני שנגיע לטודח יריה. הוא טס ממש
אל תוך הצוקים וכל רגע נדמה היה כאילו יתרסק לחתיכות. אך הטייס חזר שוב וחג
מעלינו בשלום.
היה לו גם תפקיד נוסף: למצוא את נקודת הנחיתה ששימשה למצרים לפני כן, על מנת
שסירתנו לא תעלה על האלמוגים המכסים את תחתית הים כמרבד מסחרר. הטייס גילה
את שרידי המחנה המצרי, יצא אל הים והתקרב לחוף בקו ישר: זהו מסלול הנחיתה.
לא האמנו לדברי הקצין המצרי ומפקד הפעולה נתן פקודה לאנשיו להתכונן לפעולה.
״יתכן מאד שישנם עוד מצרים על האי. היכונו לנחיתה מול התנגדות,״ ציוזד -הנחתת
הגבירה את סיבובי מנועיה ובתנופה אדירה התקדמה עד לחוף. הדפנה הקדמית הורדה
אל תוך המים הרדודים וחיל־הנחיתה הזעיר הסתער לחוף, במיטב מסורת המארינם של
הוליבוד. במהירות מופלאה התפרסו החיילים, החלו מתקדמים בשרשרת החוף, לכיוון ההרים
המכסים את לב האי. המקלעים כיסו את האגפים והתקדמו בקפיצות מעמדה לעמדה,
חיל הנחיתה עבר את המאהל העזוב, שנותרו בו רק שתי סככות פח עלובות וסימני
ריבועים על החול, שציינו את מקום האוהלים המצריים. הקווים הלבנים עשו רושם כאילו
צויירו מאבנים לבנות רגילות. אך עד מהרה התברר כי האבנים הלבנות לא חיו אלא מאות
קונכיות ואלמוגים נפלאים, שנצודו ונוקו על־ידי הסודאנים בימי הבטלה האינסופיים שלהם.
ואז בא חורו של טכס הנפת הדגל. אלא שהתברר כי אין על האי כל תורן. הפתרון
נמצא בצורת רובד, מכודן, אליו נקשר הדגל־המגבת, כשחייל נושא אותו מעל לראשו ורץ
לאורך התוף, כדי שיתנופף ברוח.
חיל הנחיתה התארגן במהירות על החוף, בדק את מיכלי המים המלאים שהושארו על־ידי
המצרים, והחל מתמקם על האי הגורלי. הנחתת הרימה את דפנתה והתרחקה מן החוף,

מכם אחרון: כך נראתה המיסה אל מיפרץ שלמה,
ביום האחרון לפני הפינוי. התמונה צולמה מעל סיפון

סירת סורפדו של חיל חים, כשבמרכז מתנופף דגל חיל
הים ומימין ניצב תותח מכוסה ברזנם. ברקע נראית

כיבוש האי טיראן נשלם — תוך פחות מחצי שעה .״עכשיו אני מבין למה אתם תמיד
תוכלו לנצח אותנו *,מילמל חנא נגיב בהערצה .״אצלנו זה היה לוקח לפחות חצי יום
ואלף פקודות לפני שהחיילים היו נוחתים ומתפרסים על החוף*.

האו״ם מגיע

ך שעה היא עכשיו 12 בדיוק. מן הצד השני של המיפרץ מופיעות שלוש נקודות
| 1לבנות ושתים חומות. הן יורדות במורד פס האספלט השחור, המקשר בין שארם
אל־שייך ואל־טור, ומשם ממשיך לאזור התעלה. אחד החיילים מרים קול צעקה :״האו*ם!
היורשים שלנו באים!״
מיד מתפתחת ריצה כללית לעבר בנין המפקדה. כל אחד רוצה לראות את היורשים.
שיירת המכוניות מתקדמת במהירות לאורך המיפרץ, מטפסת על גבעה סלעית קטנה ונעצרת
מול בית המפקדה. מן הסטיישן־וואגון המבהיק יורד גבר גבוה מאד, לבוש מדי חאקי
וחבוש כומתה סקוטית. על שרוולו השמאלי תפור שם ארצו: קנדה.
אחריו יורדים משני הג׳יפים כמה גברים לבושים מדי צמר אפורים. כולם גבוהים, כולם
בלונדים, כולם אדומים, כמו יפהפיות שלא נזהרו בשעת אמבטיית־שמש. אלה הם חוליית
החלוץ של הפלוגה הפינית, שתיכנס לשארם אל־שייך בשש בערב. המפקד הישראלי ניגש
לחובשי כובעי התכלת. הם מצדיעים, הוא מצדיע, הצלמים מצלמים, ומיד מתחילה ההעברה
הרשמית. מפקד המקום מוביל את קציני האו״ם, מראה להם את המיתקנים העיקריים, את
הבתים שהושארו במצב טוב. ברגע זה דומה אלוף־המשנה הישראלי לבעל־בית המציג את
רכושו בפני לקוח עשיר, המעוניין לקנותו.
מאחורי לובשי המדים הבינלאומיים צועד צעיר שחום, מרכיב משקפי שמש, כשמצחיה
לבנה לראשו וסרט המכריז ״אומות מאוחדות* ענוד לזרועו. מצלמה פתוחה תלויה בצוזארו,
והוא משתדל לבלום פחות ככל האפשר.
שאלתי אותו מי הוא .״אני סופר יונייסד פרס,״ השיב באנגלית, שהמבכא המצרי ניכר
בה בבירור. הסתבר כי שמו דויד בישאעי, מצרי פרוטסטנטי, שנולד והתחנך בקהיר. הוא
מספר ברצון רב על מה שמתרחש מן הצד השני של קו התיחום.
״עזבתי את קהיר לפני קרוב לחודש. כל הזמן הזה הייתי עם מסה האו״ם באבו־סוויר,
כדי לכסות את פינוי הסיני. הייתי עם יחידות האו״ם שנכנסו לאל־עריש, ולמעשה נשארתי
שם מאז. שם מתנהל הכל כסדרו. הכל שקט, והתושבים גורסים הון מחיילי האו״ם.״

אח״י מיזנק, כשירכתיה קשורים למזח, סוענת על
סיפונה את הציוד האחרון, אותו תוביל לנמל אילת.

על שום מחנה צבאי בקירבת העיר. הם התרכזו במיוחד על מחנה עבסיה הענקי.
״כאשר התברר כי האנגלים והצרפתים ינחתו בפורט סעיד, עליתי על הרכבת הראשונה
לאיסמעיליה. למזלי, איחרתי. כאשר הגעתי לאיסמעיליה, כבר אי־אפשר היה להמשיך, כי
צבאות הפלישה היו בפורט מעיד. מי יודע מה היה קורה לי אילו הייתי מגיע גשם לפני
הפלישה, עם כל הפצצות שהומטרו על הרובע הערבי?״
דויד בישאעי נכנס לפורט סעיד ביום שסונתה על־ידי הבריטים והצרפתים. רובעים שלמים
היו הרוסים לגמרי, בעיקר מהפגזתן הישירה של אניות המלחמה הבריטיות־צרפתיות. הוא
סיפר בהתלהבות על הרגע בו הועף פסל פרדינאנד דה־לספס, על־ידי חבלני הצבא המצרי.
ומה בקשר לישראל? מה חושבים במצרים על כיבוש סיני בידי צה״לז
״ההמון לא מבין שום דבר. מה שאומרים לו, הוא מאמין. אבל מי שקצת חושב, יודע
שה תר, מפלה מחפירה. וזה מחייב את עבד אל־נאצר לזהירות מקסימלית. לכן הוא גט איננו
יכול לעשות כל וויתור כלפי ישראל. הוא יודע שאם ירשה לאני,ת ישראליות לעבור
בסו אץ או ורך המיצרים האלה — יהיה זד. הסוף שלו כמנהיג ערני.״ והעת! נאי המצרי
מוסיף :״מיד כשא״מור כאן, אחזור לאזור הסואץ. שם תיפתח החזית החדשה.״
האם הוא רואה פתרון כלשהו באופק?
״ביני ובינך,״ ה! א מודה ,״!ה לא יכול להימשך כך. הרי אנחנו שנינו עתונאים ומותר
לנו לדבר בלי להתרגש. אני בטוח כי בעתיד הלא רחוק תהיה מצרים מוכנה לבוא לידי
הסכם עם ישראל. אני לא יודע אם אז יהיה עבד אל־נאצר בשלטון) אבל זהו תהליך
שמוכרח להתבצע. אני יודע שרוב הנוצרים במצרים חושבים כך.״
תוך כדי שיחה, חזרנו למרפ״ת בניין המפקדה. אחד הצלמים לחש לי כי כל רגע עומד
להגיע הרמטכ״ל, לפגישה קצרה עם אנשי האו״ם. אחרי הפגישה, יערוך המפקד 1׳,קנאדי
מסיבת עתונאים. כעבור כמר, דקות הופיע משר, דיין, מוקף קציני מסד. גבוהים. הצלמים
צילמו, אנשי האו״ם הצדיעו. ואילו דויד בישאעי נתקף בהלה. עורו השחום נעשה אפור־חולני,
הסיגריה שהיתר, תקועה בין שסתיו ניטלטלה מעוצמת ההתרגשות. הוא הוציא את
פנקסו ורשם, בערבית :״ראיתי את מוסד, דיין.״
״אתה יודע מה זה,״ הוא מסביר ,״לחזור למצרים ולומר שהגנראל דיין עמד במרחק
חצי מטר ממני?*

״אץ ת שוב ה...״

ף* תו ףחדרק טן, אשר שימש עד כה כמשרד המפקד הישראלי של האזור, קיבל
הקרב על הסואץ
הקצין הקנאדי את העתונאים לראיון. מייג׳ר האודרד פורסט, קצין הקשר של האו״ם
0ייי *י ייייי *י •
ן* ויד בישאעי גם כיסה את החזרת השבויים המצריים על־ידי ישראל .״הגעתי למחסום עם היחידה הפינית של כוח החירום, ישב בכורסה בפוזה חדורת־ד,בטחון של בעל־בית
| רפיח עם המכוניות של האו״ם וכשהגיעה שיירת השבויים מישראל, עברתי את המחסום מרוצה. שעה קלה לפני כן ישב כך המפקד הישראלי) לפניו בוודאי השתרע על אותה
כורסה קאיטקאם חנא נגיב, מפקד שארם אל־שייך המצרי.
וצילמתי אותם נכנסים לשטח המפונה,״ סיפר .״כמובן ששוחחתי עם כמה מהם והם ברובם
מייג׳ר פורסם משיב בניחותא לשאלות העתונאים.
אמרו שהיחס אליהם היה סוב. שלחתי את הסיפור ליונייטד פרס והם פירסמו אותו, כולל
״האם הפלוגה הסינית תשב רק בשארם אל־שייך?״ שואל כתב ישראלי.
את העובדה שהיו למעלה מ־ 5000 שבויים בידי ישראל. אבל במצרים, לא הבליטו את
״הכוח העיקרי יתבסס בשארם אל־שייך. כוח משנה יחזיק בראס נצראני *,משיב המייג׳ר.
הידיעות על החזרת השבויים. מובן גם מדוע.״
אוזמול, מספר דויד, ישב באל־עריש, כאשר
״האם יותר לכל אניד, לעבור?״ שואל
שמע כי שיירת אספקה של האו״ם יורדת
נציג הניו־יורק טייטס.
לאל־טור. הוא ניצל את ההזדמנות, מתוך
״אין לי כל הוראות על כך.״
תקווה כי יתנו לו להצטרף לפלוגה הפינית
״האם יחזיק כוח האו״ם גם באי טיראן?׳
שתיכנס לשארם אל־שייך עם ערב. המייג׳ר
״לא בשלב זה.״
״ומה תהיה תגובתכם במקרה שהערבים
הקנאדי היה נדיב לב; הוא הרשה לו להציתקיפו
אניות ישראליות מהחוף הסעודי?״
טרף ליחידת החלוץ, שהגיעה לשארם אל־שייך
בצהרים, בעיצומן של פעולות הפינוי
״תגובתו של כל אדם אחר במקומי...
של צד,״ל. כך היה דויד בישאעי העתונאי
אתקשר מיד עם האו״ם!״
המצרי הראשון שהסתובב חופשי בין יחידות
״האם ישובו לכאן המצרים?״
צה״ל. צילם את אנשיהן בפעולה, כשהם
״יתכן שכן. בינתיים אסור להם לעבור
נוהגים בטאנקים, מעמיסים חפצים ונשק על
את מחסום האו״ם באל-טור*.
זחלים, או מסיירים במיפרץ בסרפדות. הוא
העתונאים שואלים את המפקד הפיני איך
גם הרבה לצלם חיילות ישראליות, שיסתדרו
אנשיו בחום הנורא .״מה לא עושים
חייכו ברצון מול עדשות ד,או״*
למען שלום העולם?״
ולבסוף, שאלת השאלות, על עתיד ה־בישאעי
סיפר לי על התחלת מיבצע
מיצרים :״מה היא מדיניות האו״ם בדבר הסיני,
כסי שנראתה מן הצד השני .״הייתי
שייט החופשי?״
בקהיר כשהעניין התחיל. ההתקפה הישראהמייג׳ר
החייכני מפסיק את שטף דיבורו
לית לא גרמה כל הפתעה או בהלה מיוחדת.
החלקלק .״אין תשובה,״ הוא עונה.
אפילו אנחנו, העתונאים, לא ידענו מר, הם
ממדיה האמיתיים. כעבור. יומיים, חדרה
שתי המלים החמקניות, חסרות הוודאות,
המלחמה שר ללב קהיר. במשך 24 שעות
היו המלים האחרונות שנחרתו בזכרון,
רצופות חגו מטוסים אנגליים וצרפתיים מעל
שעה שהמטוס התרומם באויר והשאיר מאלעיר,
הטילו מאות פצצות. הם פגעו קשות
הפינוי כאוויר: במשך היומיים חאחרונים, הטח שדה החטופה של שארם אל־שייך חוריו את האי הסלעי, המפלג לשניים את
בשדות התעופה אלמזד, וסארוק, ולא פסחו
ממטוסים, נמו שדח בינלאומי גדול. בכל מטוס יצאו חיילים, שלקחו טמס את ציודם היחידתי. נתיב המים הכחולים של מיסרץ אילת.

במדינה
העם
חג שמח *

היא עזחקבית
בדחונבת. טעם
לה ללא דו פי...
ע ל הבבלה
ופלחו צהלה.

פתגם יהודי עתיק אומר כי קדחת אינה
מחלה ופורים אינו חג. אולם מאז קבע
המדע סופית כי קדחת הינד. בכל זאת
מחלד״ והעם קבע כי פורים הוא בכל זאת
חג — ודווקא אחד החגים השמחים והיפים
של העם היהודי. כי זהו, למעשה,
החג היחידי שאין הדת מטילה עליו כל
הגבלות והחובה הדתית היחידה המוטלת
על שומר מצוות ביום זה היא לאכול, לשתות,
ולשמח את לבו. לקיום מצווה זאת
מוכן גם האפיקורס המושבע ביותר.
השנה התכונן העם לחוג את חג הסורים,
כשד,מנים מבקשי נפשו שורצים בכל פינות
תבל. העם אפילו לא ידע מיהו בדיוק
ההמן האמיתי. הדי היריות של אקדחי־הפקקים
של ילדי ישראל נבלעו בהדים
עזים יותר — הדי יריות רובים והתפוצצויות
מוקשי הפידאיון. כל אחד ידע כי
הסכנה לחיי ישראל נשארה תלויה מעל לראשה,
כחרבו האגדתית של דאמוקלס.
אך העם עסק בכל זאת בהכנות־שמחה.
י שהרי אם אי־אפשר לשמוח למאורעות פורים
תשי״ז, אפשר היה עדיין לשוב 2400
שנה אחורה, ולשמוח את שמחת אסתר
המלכה. מתוך כל הנסיגות של השבוע, היתד,
נסיגה זאת הפחות מזיקה.
זרי הנצחון של מערכת סיני נרמסו אמנם
בחול, אך שושנת יעקב צהלה ושמחה מאד
ברחובות ישראל.

ן־י ^ י > 660י י

20׳ ז

מופךמאליו ,.

?לסרן היא ניעעזנח.י
!7115

ב ברשק
חכרה למפעלי בנץ בע״ם

בונה

כצפון תל־אביב -ע״י הועד הפועל
כשדרות נורדאו וכסכיכות מלון קסטל
הגבול חזר ה ל כו ת רו ת
במשך ארבעה חודשים נעדרו מכותרות
העתונים כמה שמות ידועים מאד. איש לא
כתב על נחל־עוז, כיסופים, גיר־יצחק או
זיקים, מלבד רשימות־הווי נעימות, אשר אפשר
היה לכתבן גם על משמר־העמק ודמיה
א׳ .כי במשך החודשים שקו ההגנה של
ישראל ננעץ בטיראן וברפיח, היו משקי הספר
נתונים באווירה של עמל ושלום, זו
הפעם הראשונה מאז תקעו יתר באדמתם.
השבוע שבו אותם השמות המוכרים לחדשות.
רועה נרצח על־ידי מסתננים ליד
בית־גוברין, ישראלי אחד נפצע קשה ושני
נפצע קל בעלות מכוניתם על מוקש ליד
ניר־יצחק, מסתנן מרצועת עזה נהרג בשדות
קיבוץ מפלסים, מסתנן שני נהרג על־ידי
שומרי קיבוץ זיקים, צינורות השקאה ב
שנים
ארוכות האמינו חברי המשקים ני
כיבוש הרצועה יפתור את בעיות בטחונם.
עתה — אין הם רואים כל פתרון מעשי
באופק והם חוששים כי היאוש עלול לגרום
לעזיבת חברים רבים מהמשקים.
המידה שבה יתאמתו חששות אלה תלויה
עתה לא רק בפעולות הפידאיון, אלא
גם בחזית הפנימית בישראל, ובמידת נכונו״
תו של העורף לעמוד לצד הספר.

מפלגות
המס כו ת נו כ לו ת
סיעת הלייבור בבית־הנבחרים הבריטי
נקראת ״האופוזיציה הנאמנה של הוד מלכותה״
.חבריה יכולים למתוח ביקורת על
פעולות הממשלה השמרנית, להציע אי־אימון
בה, ללעוג לשריה ולתקוף אותם בכל
הזדמנות. אולם כל אחד יודע כי הם ישארו
נאמנים לחלוטין למשטר הקיים.
במשך כמה שנים נדמה היה לאזרחים
רבים בישראל כי חרות, מפלגת האופוזיציה
המובהקת, תהיה שונה מהאופוזיציה של
הוד מלכותה. הם ראו במנחם בגין ובחבר
עוזריו מהמפלגה הרבזיוניסטית אלטרנטיבה
למשטר ש 7מפא״י וגרורותיה.
אולם ראש סיעת חרות בכנסת לא היה
עוד אותו מורד שידע להוביל את אנשיו
מול הצבא הסדיר של בריטניה.
ב־ 1946 הפגינו אנשי בגין את התנגדותם
למשטר המנדט על־ידי הטלת פצצות. ב־,1952
כאשר הביעו את התנגדותם להסכם השילומים
עם גרמניה, ובגין הכריז :״נמחה את
החרפה במלוא כוחנו!״ הסתפקו אנשי חרות
בהטלת כמה אבנים לאולם הכנסת. גירוש
העונשין של בגין לששה חודשים מן הכנסת
שם קץ גם למסע פושר זה. אך חרות הצליחה
בכל זאת לשמור בעיני רבים על
האגדה של ״הכוח השני״ ,ואף להגדיל את
מספר כסאותיה בכנסת השלישית.
לא האגרוף הסמוי. השבוע, בהם-
גגותיה נגד הנסיגה מסיני (ראה להלן;
הוכיחה חרות כי היא התקדמה עוד יותר
בדרך ״האופוזיציה הנאמנה״ .בגין, אשר
ידע לתבוע השכם והערב. פעולה צבאית
כפתרון לבעיות ישראל, מילא את פיו סיסמאות
ריקות כאשר קם לדבר נגד הנסיגה.
הוא לא תבע ממאזיניו כל צעד מעשי, מלבד
להתפזר בשקט עם תום ההפגנה.
לא היה זה האגרוף המפא״יי הסמוי, ש־כוווץ
להלום במפגיני חרות במקרה של התפרעות,
אשר פיזר את המפגינים בשקט.
היתד, זאת מלאכתה של היד האמריקאית,
מפוארות דירות
• כניה מעולה

חדרים

כמהירים עממיים

• תנאים נוחים
• וחלק כמשכנתא

לפנות במשרד ! רחוב אבן־גבירול ( 158ע״י מלון קסטל)
בשעות 4—7 ;8—12

רצח הרועה מכית־גוכרין.
ערכן של הבטחות

מיממעתע עי שגי

ש פ רי ד מן ו בניו

שוזי של 7500 לירות נגנבו משדות כיסופים
ועין־ד,שלושה .,כל התקריות ארעו בתוך
תקופה של 24 שעות — למחרת הנסיגה
מעזה ומשארם אל־שייך.
״עכשיו אנחנו רואים מד, שתת בדיוק
הבטחות האו״ם שלא ירשו חידוש פעולות
הפידאיון,״ התמרמר חבר גירים .״הן אינן
שתת אפילו את הנייר שנכתבו עליו —
אם בכלל נכתבו הבטחות כאלה על נייר״.
מסביבו, בחצר המשק ובשדותיו, שוב
נראו החברים נושאים את נשקם, מטפלות
סוקרות מחדש את הבונקרים. הרצועה
שוב הפכה לחזית פעילד״ וחברי המשק לא
יצאו לשדות ללא ליתי מזויין. אלא שעתה
לא היתד, המתיחות חיצוניר. בלבד. במשך

נותנת־ד,דולרים. בפניה לא יכלה חרות לעמוד.

שבוע לפני ההפגנה, כאשר היה ברור
כי ממשלת ישראל נכנעה ללא תנאי, חתמו
נציגי חרות בניו־יורק על הסכם עם ד״ר
נחום גולדמן, על הגדלת חלקם בכספי השנור.
עד כה קיבלה חרות 90 אלף דולר
לשנה! ההסכם החדש העלד, את הקיצבה
לרבע מיליון.
מיד לאחר חתימת ההסכם הגיע מנחם
בגין לניו״ יורק, כדי להירתם למסע השנור,
כמו כל עסקן מכובד של המשטר.
מאמצעי למטרה. היתד, זו הדגמה
חיה מאד של תפקידה של חרות על הבמה
(המשך בעמוד )10
תצודיו סזח 1018

צרפת נשארה ידידתה היחידה של ישראל. מה תפקיד ישראל על הבמה הצרפתית?

״אל תיכגגת.י״ מ־את העתותת הצרפתית לישראל. במת-
ח ת בלתמת. ה\ שי \ 2מ את האהדה הפצתוה שהציפה את
כל ה מגיב בצרפת, ב שבת תאבקית של ישראל נגד אתרי•
בה והאדיב. תה תתבבא תאמרי התלהבות ת!־ תה הבי־

כוייבו לברית צבאית רשתית בין צרפת לישראל ו גנורך
״הנתלב הוה,״ שנפנו בשיא התשבר לפאריב כדי לגנתוד גול
דננתפ של כתה תתנהיגי רפת־הלהל הצרפתית, תופר כאן
את הדדית התופתך הראשון בל תתשבותיהפהפווות גלויות.

סאת אזר׳ אבנר לילדבצרפת מכיר את ג׳אק סוסטל. הוא היה שר. הוא היה מושל באלג׳יריה.
^י• הוא ייצג זה עתה את ארצו באו״ם .״האדם הבא, אולי ראש־הממשלה הבא״ ,אומרים
אנשי הימין .״איש גמור,״ אומרים אנשי השמאל.
גם באלף־לילה ולילה של הפוליטיקה הצרפתית, סוסטל (מתחרז עם ״סוס תל״) הוא
אדם ססגוני למדי. המקצוע האמיתי שלו הוא מומחה לתרבות האינדיאנים הקדומים
במכסיקו. הוא הצטרף לדה־גול, היד, אחד האנשים השמאליים והמתקדמים ביותר במפלגה
הימנית הרב־גוונית של הגנרל גבה־הקומה. כשנשלח לאלג׳יריה, כמושל כללי, היה מלא
כרימון בתוכניות לרפורמה. אנשי הקידמה נשאו אליו את עיניהם בתקווה.
ואז קרה משהו לסוסטל. מה גרם לכך? לאויביו הסבר פשוט :״כשאתה מושל בארץ
זרה, ובידיך החיים והמוות של מליוני אנשים, כשעשרות שוטרים רוכבים לפניך ואחריך
ברחוב, אתה מתחיל לחשוב שאתה נאפוליאון, זה קרה לסוסטל.״
אנשים ידידותיים יותר דוגלים בהסבר פחות עוקצני :״היה לו רצון טוב. אבל הוא
ראה יותר מדי גודיות, יותר מדי אנשים ונשים מרוסקים. זה השפיע עליו.״ בעיני ידידיו,
כמובן, לא חל שינוי בכלל — לא סוסטל השתנה, אלא המציאות.
דבר אחד ברור: כשחזר סוסטל לצרפת, כתוצאה מאחד השינויים העונתיים בממשלת
צרפת, כבר הפך דובר האגף הקיצוני ביותר של הימין, דובר האנשים הרוצים ללחום
באלג׳יריה עד הסוף. יש הסבורים כי הוא יוכל להקים בעצמו ממשלה אם אי־פעם ישתנה
שוב מאזן הכוחות, והימין ישיג רוב בפרלמנט. פרשנים מוסמכים יותר סבורים שזו
תקווה מוגזמת. בראש ממשלה ימניתיעמוד איש ״הימין הקלאסי״ ,מעין ציוני־כללי צרפתי.
יהיה נועד לסוסטל,מעין איש־חרות צרפתי, תפקיד מרכזי מאד. לכן
אולם גם אז

דעותיו חשובות מאד.
הצרפתיםהםש מיי ט
ך * אי שעצמו נראה יותר כפרופסור מאשר כאיש המעורר ויכוח כה רב. הוא ישב
ן | בחדר קטן בבולבאר סנס־ג׳רמיין, לא רחוק מבנין הפרלמנט, במשרד ״החברה הרפובליקאית״
של דה־גול. הוא נראה כאדם ששכח מזמן לצחוק — גבר שחרחר, ממושקף, מחמיר. הוא
לבש חליפה שחורה. בדש המעיל בלמה השושנה האדומה של לגיון־הכבוד.
האם הוא רוצה בברית עם ישראל רק מבחינה צבאית, או גם מבחינות אחרות?
״אני רוצה בתיאום המדיניות בכל המובנים. שנינו עמים ים־תיכיניים. יש לנו הרבה
דברים משותפים. השטח הצבאי הוא רק אחד מהם.״
ישנם אנשים בישראל הסבורים כיהיחסים עם צרפת יכולים להזיק בחשבון הארוך, מפני
שיקימו נגדנו את עמי אסיה, איתם נצטרך לחיות. מה דעתו על כך?
״הטווח הארוך של שנינו ישתפר אם נשיג הישגים בטווח הקצר.״
מה דעתו על עתיד היחסים האלה? האם לא עלול להיווצר, באחד הימים, מצב אחר,
שיכריח את צרפת ללכת בדרך אחת?
״אינני נביא. יש יותר נביאים בארצכם מאשר בארצנו. זהו הספיציאליזם שלכם.״ סוסטל
חייך, בפעם הראשונה, חיוך עדין, כמעט בלתי־מורגש .״אולם צרפת שוכנת לא רק באירופה,
וגם לא רק באסיה. לצרפת יש אינטרסים עולמיים. לכן יש לנו ענין ביד־ד קבוע ומתמיד
במזרח התיכון.״
ולדעתו יש בסים קבוע, אמיתי, לשותפות כזאת?
״ישראל היא ארץ אסיאתית, אולם תרבותה היא אירופית. מישהו — שכחתי מי — אמר
פעם כי מבחינה אינטלקטואלית אנחנו, הצרפתים, הננו עם שמי. קיבלנו הרבה מאד
מהתרבות היהודית. לאחרונה, כשהיהודים היו באירופה, הם באו במגע עם התרבות שלנו,
ועתה הם שותלים אותה שוב בארצם. יש קשר עמוק, מתמיד.״
״אולם האם אין זה קשר לשעה? אני מתכוון, כיום לוחמת צרפת בערבים, ואנחנו
לוחמים בערבים. בעיני רבים, ישנה קירבה רבה באינטרסים שלנו. אולם האם תישאר
קירבה זו אם ישתנה המצב? למשל, אם צרפת תסתדר עם הערבים?״
סוסטל לא היסס רגע .״אינני מתכוון הזקא לברית נגד הערבים. אנחנו מותקפים על־ידי
כמה מנהיגים ערביים, כמו נאצר, אויבי השלום. אך אין לנו מלחמה לא בתרבות הערבית
ולא בעמי ערב.״
מה דעתו על מצב העולם הערבי? ״לערבים יש תמיד תקופות של התפשטות ותוקפנות,
ואחריהן באות תקופות של התקררות. כיום אנחנו נמצאים בתקופה של תוקפנות ערבית.
עלינו לדאוג שאמריקה תבין זאת, שתבין כי צפויות לה אפתעות בלתי־נעימות. כי הפאן־
ערביות עלולה לגרום למלחמת־עולם, אם לא תיעצר בעוד מועד.״

ל סוגי מלחמה, סו גי גצס ון
ך • מטהעכ רו האוטובוסים. מי הסינה זרמו בשלחיה במרחק מאה מסרים. ברחוב
€התהלכו גבירות נאות, שלא חשבו על דבר זולת מבטי הגברים שנשלחו אליהן בהערצה
בלתי-מוסודית. פה ושם עמד זוג והתנשק ברחוב. אולם כאן, בחדר המחומם, שלטה מציאות
אחרת: המלחמה הרחוקה באלג׳יריה, בה עסקו באותו רגע 400 אלף חיילים צרפתיים —
מלחמה בישת־מזל בחבורות־לותמים המונות, אולי, פחות מ־ 10 אלפים איש.
מה יהיה גורלה של מלחמה זו? האם יכולה צרפת לקוות באמת לנצחון ולהרגעה?

> ״זה לא אותו הדבר. יש הבדל בין נצחון לבין הרגעה. נצחון צבאי גרידא אינו בא
בחשבון. זר, לא סוג כזה של מלחמה. לכל סוג של מלחמה יש סוג מתאים של נצחון1 .
המלחמה הזאת היא פסיכולוגית ופוליטית, היא מלחמת־תעמולה. עלינו לנצח באותו שדה :
שהם לוחמים בו. עלינו לשנות את התנאים, כדי שהמורדים ימצאו את עצמם מבודדים.״
איך? ״אני הצעתי בשעתו רפורמות, בעיקר בשטח העירוני. עכשיו הן יוצאו לפועל
האם סוסטל תולה תקח־ת במשטרים החדשים של מארוקו ואלג׳יריה? האם יוכלו אלה
להוות משקל מתון יותר על המאזניים של העולם הערבי? האם יוכלו, למשל, לשמש גשר
בין ישראל לבין ארץ כמו מצריים?
״זה לא ברור כיום. לגמרי לא. לפעמים הם מפגינים ידידות לצרפת. לפעמים להיפך.
לפעמים הם מתונים, לפעמים קיצוניים, יש והם דורשים לעצמם אח אזור מדבר סהרה ואת
מורטניה (מדרום למארוקו) .יש בארצות אלה סכסוכים פנימיים, התחרות פנימית. באו״ם
הן מצביעות בדרך כלל עם מצריים וסוריה.״

האו״ם יתמוטט
/ *1אלן סוסטל הוא הדובר העיקרי בצרפת למען ברית רשמית בין ישראל וצרפת.
^ הוא נתן את שמו ואת מלוא תמיכתו לאגודת אליאנס פראנס־ישראל, שהוקמה על־ידי

לגיון הזדים

או לגיון הכבוד

שותפות עם צדפת מתקדמת-או בדית צבאית

אנשי תנועת־החרות. הוא נאם על במה אחת עם מנחם בגין. בעזרתו נרכשו חתימותיהם
של למעלה מ־ססז צירי הפרלמנט למען הברית.
באיזו מידה יכלה צרפת לעזור לישראל אילו הוטלו עליה סנקציותז ״קשה לומר! היו
צריכים לכנס מומחים של שני הצדדים כדי להחליט. אין לנו דולארים. היו צריכים לבדוק
מה יכלה ישראל להפיק מגוש הפראנק, ולתת לה אשראי גדול כדי להשיג את הדברים. אולם
אילו הופסקו משלוחי הנפט לישראל, לא יכולנו לעזור. גם לנו אין נפט•׳
מה דעתו על האו״ם בכלל?
״האו״ם הופך יותר ויותר למכונת־מלחמד, נגד המערב. אם לא יהיה שינוי, הרי במוקדם
או במאוחר הוא יתמוטט. כשארץ לוחמת לחייה, שום החלטה לא תשפיע עליה. האו״ם
הוא חד״צדדי. יש לו שתי סדרות שונות של שחור ולבן. תחשוב רק על רוסיה והונגריה.
אולם לישראל נותנים מכד, על הראש.״
והאמריקאים? ״הם אומרים לנו: נכשלתם במזרח התיכון. נוצר חלל ריק, ואנחנו צריכים
למלא אותו. פעם חשבו הבריטים כך. עתה הם נפלו בעצמם קרבן לזה. גם כאמריקאים
זה יתנקם. מי שחולם כי הערבים יתאחדו תחת כנפיו, הריהו חולם חלום־שוא. אני לא
חושב שהערבים יתאחדו. אולם אם הם יתאחדו, יהיה זה נגד כל העולם הלא־ערבי.״
זה מרכז תפיסתו של סוסטל: יש ללחום באחדות הערבים, לשבור אותה בכל מחיר.
לצורך זה יש הכרח בברית בין צרפת וישראל — ברית רשמית. גלויה, צבאית וכלכלית
ותרבותית. תפיסה אופיינית להגיון הצרפתי הצונן, הנוטה תמיד לראות את כל הבעיה
בשלמותה, להסיק מסקנות מרחיקות־לכת ללא סנטימנטים.

ברית עס האכטי־שמייס

עז היום לא חסרים בצרפת גנרלים ותעשיינים הרוצים לכבוש חזרה את טוניסיה
ומארוקו, באמתלה זו או אחרת.
מה בכל זאת אפשר לעשות באלג׳יריה? גישתו של סאבליה היא בלתי־צרפתית מאד
בסגנונה, כמעט בריט־ת .״איני מאמין שיש לחשוב על פתרונות סופיים. בהיסטוריה אין
מסרות סופיות, ישנם רק כיוונים. עלינו לבחור באיזה כיוון ללכת, מבלי לקבוע מראש
לאן בדיוק אנחנו רוצים להגיע.״
לאן, באמת? ״אין לנו ברירה. אנחנו צריכים ללחום באלג׳יריה. צריכים להחזיק בד״
בכל מחיר, עד שהמצב ישתנה. הוא עלול להשתנות. כיום בנוי המשק העולמי על הנפט,
והערבים מחזיקים את העולם בגרון. אילם מי יודע מה יהיה בעוד חמש או עשר שנים?
אנחנו יכולים לגלות כמויות גדולות מאד של נפט במדבר סהרה. האטום יחליף את הנפט
בהדרגה. אז לא יהיה הנפט הערבי חשוב, ואפילו לא ידברו עוד עם המלך סעוד בוושינגטון!״
את אותה הדרך מציע סאבליה לישראל: להחזיק פשוט מעמד ולחכות לשינוי המצב.
אין הוא מאמין לא בהשתלבות ישראל באסיה, ולא בהשתלבותה במרחב .״אתם הארץ
המפותחת ביותר בעולם. אסיה לא תוכל לסבול ארץ מפותחת. אסיה הבלתי־מפותחת רואה
בכל ארץ מפותחת אויבת.״
המצב הדומה יוצר רקע לשיתוף־פעולה בץ צרפת וישראל. אולם סאבליה אינו רוצה
ביותר מזה. עזרה מעשית, שקטה — בסדר. אך לא ברית רשמית.
לגבי צרפת עצמה, סאבליה פסימי למדי. הפרלמנט שוקע בעיני דעת־הקהל. במוקדם או
במאוחר יהיה צורך באיש חזק, שיוכל להנהיג את המדינה. מי? ישנו רק איש חזק
אחד כזה, שהכל רוחשים לו אמון. פעם חשבו שזה פיאר מנדס־פראנם. הוא חיסל את
מלחמות הודו־סין וטוניסיה. אולם תחת לפזר את הפרלמנט ולהפוך לגיבור היום, שקע
במשחקים פרלמנטריים וירד.
מי נשאר? הגנרל. שארל דה־גול, האיש שקולו נדם לפני שנים, שנמנע מלהתערב
בכל צורה שהיא בחיי יום־יום של המדיניות, ששמר את עצמו כעתודה.

ולס דווקא תכונה זו, ודווקא אנשים כמו סוסטל, אינם מוצאים חן בעיני כמה
משקיפים צרפתיים אחרים. אחד מהם הוא אדוארד סאבליה, עורך עניני המזרח
התיכון בעתון לה־מונד, הנחשב בעיני רבים לעתון הטוב ביותר

בעולם. בתור שכזה, השפעתו של סאבליה על דעת־הקהל הצרפתית
עצומה.
אסיר שנידון למוות

שמו האמיתי של סאבליה הוא שמש (מתחרז עם בלש) ,והוא
יהודי עיראקי שהיגר בצעירותו לצרפת, נשלח על־ידי המכון לשפות
*\ין ני גוד גדול יותר מאשר זד, הקיים בין מערכת לה־מונד,
מזרחיות לביירות, הופתע שם (למזלו) על־ידי מלחמת־העולם. הוא
בביתה הישן, לבין מערכת פארי־מאץ׳ ,העתון המצוייר בעל
הצטרף לכוחות צרפת החופשית, השתתף כקצין צעיר בדיכוי המרד
תפוצת המיליון, השוכן ב מין הדש ומפואר בשדרת שאנז־אליזה.
האלג׳ירי הראשון, הוויה שהדהימה אותו באכזריותה (״אך זה
כאן הכל אמריקאי וחלק — החדרים וגם האנשים. אבל כשצרפתי
היה יעיל,״ הוא מודה עתה<
משתדל להיות אמריקאי, אין זה דבר נעים ביותר.
סאבליה ישב בחדר קטן בעל ריצפת־עץ ורהיטים ישנים. המערכת
האינטרס בישראל? גדול מאד. האם יימשך? ״כשהקהל מתענץ
שוכנת בבית ישן ברחוב האיטלקים, לא רחוק מהאופירה. על הקיר
בישראל, אנו נותנים לו חומר על ישראל. כשהקהל יחדל להתענין,
היו תלויות תמונתו של מוחמד נאגיב עם חתימתו האישית (אף
נחדל לתת. ברור שהענין של הקהל בישראל יפחת כאשר ייגמר
שסאבליה אינו מתלהב מהגנרל החנפנים מפה של הנפט המרחבי,
המשבר הנוכחי.״
של איראסיה ושל דרום ברית המועצות.
ברית רשמית עם ישראל? ״מוטב שלא, בהחלט שלא. זה רק
מתוך הומור מיוחד תלה סאבליה מול עיניו גם גליון של העתון
יפריע לצרפת להסתדר עם נתיניה המוסלמים. אחרי ככלות הכל,
הקאהירי אל־שעב, שהופיע ב־ 24 באוקטובר אשתקד, ארבעה ימים
הרי אין אינטרס קבוע משותף לצרפת ולישראל. ישראל לא תוכל
לפני מיבצע סיני, למחרת חטיפת מנהיגי המרד האלג׳ירי בידי
לקנות הרבה מצרפת. כמובן, יש סנטימנט למען ישראל, בהחלט.
הצרפתים. בראש הגליון התנוססה כותרת אדומה אדירה :״עמי

טונים, אל־ג׳זאיר ומאראקש נשבעים: נתנקם ! ״
כמה בתים הלאה בשדרות שאנז־אליזה שוכנת מערכת הרבה
מה מדאיג את סאבליה? דווקא ידידי ישראל. כי ידידי ישראל
יותר רצינית. זהו ל׳אכספרס, השבועון התומך במנדס פראנס.
הקיצוניים ביותר הם כיום אנשי הימין הקיצוני, יסודות פאשיסטיים
מעמדו בצרפת דומה במקצת למעמד העולם הזה בישראל. כשהרים
ואנטי־שמיים מכל הסוגים והמינים, ששנאתם את הערבים הביאה
ג ׳ אלן פ 1פטל ׳ מושל אלג׳יריה לשסבר,
עורכו הצעיר, שרייבר, את קולו נגד מדיניות הממשלה באלג׳יריה,
אותם למצב מוזר זה. אפילו פיאר פוז׳אד, שהוא לכל הדעית
הדוגל במדיניות היד החזקה נגד המרגויים
לצבא, הקים שערוריה, שוחרר בצורה מבישה, התנדב מרצון
פאשיסט ואנטי־שמי מובהק, היה בין הראשונים שתבעו שיתוף־
בים, ותומכה טל ברית צרפת־ישראל.
כדי שלא ייחשב למשתמט.
פעולה עם ישראל (אף שהתנגד אחר־כך למיבצע סואץ).
המוזר הוא כי הציונות המדינית כולה התחילה בשעה שהרצל נפגע קשות למראה
האיש האחראי לענינים מדיניים בל׳אכספרס הוא ז׳אן דניאל, העורך הפוליטי. דניאל הוא
ההתפרצות של האנטישמיות בצרפת, במשפט דרייפוס, וכתב כתגובה את מדינת היהודים.
גבר יפה, שחרחר, יהודי יליד אלג׳יריה. הוא התנגד בחריפות לפלישה הבריטית־צרפתית
לסואץ, אך לא למיבצע הישראלי בסיני. מדוע? ״אסיר שנידון למוות והמצפה להוצאתו
כיום תומכים יסודות אנטי־שמיים אלה בברית עם ישראל. אולם מה יגידו מחר, כשישתנה
להורג יכול להרוג את הסוהר שלו כדי להימלט. זה סבעי.״
המצב? קל יהיה להם להגיד כי היהודים שולטים בצרפת, וכי הממשלה והפרלמנט משרתים
את היהודים, וכי כל בקשה של השגריר היהודי מתמלאת כמעט באופן׳ אבטומטי. ברית
יתכן כי חיוב מיבצע סיני בפי דניאל הוא מס שפתיים למה שהוא חושב להגינות כלפי
רשמית עוד תחמיר סכנה זו שבעתיים.
ישראל. גישתו היא :״יתכן שאין לכם ברירה.״ אולם מאחורי אימרה סלחנית זו מתחבאת
ביקורת חריפה על כל דרכה של ישראל מאז הקמתה. לדעת דניאל, יש רק סיכוי אחד

למדינה: להשתלב במרחב ובאסיה. הוא מאמין כי ישראל החמיצה הזדמנויות רבות לפני
מרצון ז צרסתי למפלצת
ועידת באנדונג.
כמו כמעט כל משקיף אחר, היד, דניאל מופתע מאד לשמוע כי ישנם בישראל אנשים
ך* די להבין את הפחד הנורא של הצרפתים מפני הפאשיזם, יש לזכור פרם אחד שאינו
זוכה לתשומת־לב מספקת. שנות השיעבוד והטרור הנורא של מלחמת־העולם לא לבשו, המאמינים בהשתלבות מרחבית ובאיחוד שמי. כמו כל אדם שביקר בישראל כאורח הממשלה,
קיבל את הרושם שהובע לא מזמן בצורה עוקצנית על־ידי חבר הפרלמנט הבריטי
בעיני הצרפתים, צורה של כיבוש זר. השלטון הפאשיסטי היה מקומי. השוטרים, הסוהרים,
ריצ׳ארד קרוסמן :״כל ישראל היא גוש אחד, כולם קנאים וקיצונים. אין דעה שניה
הפקידים היו צרפתים. המפלצת כולה לבשה פרצוף צרפתי.
בישראל.״ גם דניאל, בבקרו בארץ, נשמר היטב על־ידי מלוויו הרשמיים מכל מגע עם
פאשיזם זה לא מוגר מעולם. הוא חי וקיים. על קירות פאריס אפשר לראות את סמל
חוגים שאינם תמימי דעים לחלוטין עם הקו השולט.
הצלב והעיגול של ״אומה צעירה,״ אחד ממאות ארגונים פאשיסטיים, הקשורים בחלקם
עם חוגים חשובים בקרב הצבא ובקרב מליון ו־ 200 אלף הצרפתים באלג׳יריה.
בדבר אחד מזדהה דניאל עם סאבליה ואנשי פארי־מאץ׳ :ברית רשמית בין ישראל
אחד הסיוטים של צרפת הוא מה עלול לקרות אם באמת תאבד צרפת את אלג׳יריה,
וצרפת אינה רצויה. היא תפריע לצרפת ביחסיה עם מארוקו וטוניסיה, והיא תפריע לישראל
בכל נסיון לבוא במגע עם הערבים.
ומיליון ו־ 200 אלף אלה יציפו את צרפת — אנשים השונאים את הפרלמנט ואת הממשלה,
הבזים לדמוקראטיה, הרגילים לפעול בכוח האלימות. הבריונים שפוצצו את אסיפות־

הבחירות של מנדס־פראנם בכוח הזרוע, מבלי שהמשטרה תעצור בעדם, היו אזהרה חיה.
כדי להילחם בהשפעת הימין, וידידיו בצבא, הציע סאבליה להפוך את המלחמה באלג׳יריה
^ עי ^זו עמת
למלחמת־עם, להכריז על גיוס כללי בצרפת ולהפוך את הצבא לכוח עממי. כך תצ־מצם
השפעתם של ״הצנחנים״ ,שהם מושג בצרפת. כי הצנחנים הצרפתיים, כמו חבריהם בארצות
ך * וגים ישראליים רשמיים בפאריס אינם רואים, כמובן, בעין יפר, את פעולת אנשי
אחרות, מזלזלים מאד במרות הדמוקראסית ונוטים לפתור בעיות בדרך הנראית להם.
1 1תנועת־החרות ואת נאומיו של מנחם בגין, שמשך גם כאן קהל של אלפים. הם אינם

מאמינים בברית רשמית בין צרפת וישראל, וסבורים כי התעמולה הקולנית למען הברית
מזיקה.
האטום וחמלו העוד
•ץ אבליח מפקפק מאד בכל התכניות היפות להפיכת צרפת למרכז של חבר־עמים
מתקדם חדש. אמנם, צרפת נותנת כיום למושבותיה באפריקה המרכזית זכויות
גדולות — את אותן הזכויות שהיא מסרבת לתת לבני אלג׳יריה — אולם רק כדי להחזיק
באלג׳יריה עצמה. אילו רצתה צרפת להקים באמת פדרציה עם מושבותיה, היתד, צריכה
לשנות תחילה את מוסדותיה שלה. לפי שעה אין כל סימן לכך.

ידידותה של צרפת לישראל צמחה באיטיות. הניצנים הראשונים נראו לפני כמה שנים,
גדלו וסופחו אס־אט, עד שהפכו לפני חצי שנה לאילן חזק, השולח כיום את ענפיו לכל
פינות הזירה המדינית הצרפתית. עתה זה הדבר היחיד המאחד את השמאל עם הימין.
מה רע בתעמולה למען הברית? לדעת נציגי ישראל, התעמולה עצמה. היא יוצרת את
הרושם כאילו רק חלק אחד בציבור הישראלי רוצה בשיתוף עם צרפת, וכי הרוב מתנגד

העובדה המוזרה ביותו היא שדווקא ההוגים הימניים הקיצוניים בצופה הם התובעים

עם צונח עד העוד העובי!עד אסיה י
לכך. שנית, היא יכולה לסבר את ישראל בויכוחים פנימיים בין הגורמים המפלגתיים
השונים בצרפת.
אם ישנו שיתוף פעולה מעשי, והצרפתים עוזרים לישראל בכל דבר אפשרי, לשם מד,
בכלל לעורר ויכוח שיתן פתחון פה למתנגדיו להרים בפעם הראשונה את קולם בפרלמנט
ולמתוח ביקורת? למה להביא את ממשלת צרפת במבוכה על־ידי הפעלת לחץ עליה מלמטה?
ומה בכלל הטעם לפנות מן הצד הישראלי לצרפת בענין זה? הרי צרפת היא המדינה
החזקה יותר, ואם רוצה ממשלתה בברית רשמית, תפנה היא לישראל. הדרך ההפוכה
אינה מתקבלת על דעתם של נציגי ממשלת ישראל.

״השעה הבאתמית ביותר״
0או בלי כרית, מה יהיה עתיד היחסים בין צרפת וישראל? כל ישראלי שנזדמן
> לפאריס בימים הגדולים של איום הסנקציות התרשם מעוצמת הידידות לישראל
שהשתקפה בעתונים. הם הופיעו, כל כמה שעות, עם כותרות ראשיות שפיארו את ישראל
ואת דויד בן־גוריון. אולי הכותרת היפה ביותר, לכל אורכו של עתון ערב, הופיעה אחרי
איומו של אייזנהואר :״השעה הפאתטית ביותר של ישראל הניעה!״
אולם הישראלי הנבון, שאינו משתכר מכותרות השעה, ישאל את עצמו שתי שאלות
חמורות מאד: האם הברית הזאת היא בת־קיימא, והאם היא כדאית לישראל בחשבון הארוך?
הסכנה הגדולה היא, כמובן, כי הבסיס יישמט מתחת ליחסים אלה ברגע שצרפת תתפשר
עם המורדים באלג׳יריה. יתכן מאד שאז תבקש צרפת דווקא להוכיח את נאמנותה לערבים,
על חשבונה של ישראל. שום ברית רשמית לא תחזיק מעמד במצב כזה.
אולם שום פתרון לבעית אלג׳יריה אינו נראה אפילו באופק. דומה שזוהי בעיה שאין
לה בכלל פתרון מעשי. כי מתוך שמונת מיליון תושבי אלג׳יריה, קרוב לששית הם צרפתים,
בחלקם בני־בניהם של המתישבים הראשונים שבאו לארץ עם חיילי נאפוליאון השלישי.
צרפתים אלה לא יסכימו לשום פתרון שימסור את השלטון לערבים. מאחר שהם
אזרחים צרפתיים הבוחרים לפרלמנט הצרפתי, הרי שום ממשלה לא תעז להפקיר אותם. ואם
יופקרו, לא יקבלו את הדבר בחיבוק ידיים. קרוב לוודאי שהם יארגנו מרידה צבאית ויתפסו
בכוח את השלטון באלג׳יריה. לכן אין כמעט מקום לשום פשרה.
הצרפתים יודעים שהמלחמה אינה נטושה על אלג׳יריה בלבד. רדיו קאהיר והקונגרס
המוסלמי של גמאל עבד אל־נאצר פונה לכל המוסלמים באפריקה. כפי שנוכחו לדעת גם
מלחי האוניות הישראליות בג׳יבוטי, תעמולתו מכה שרשים. מלחמת צרפת במצריים היא,
על כן, מלחמה לחייה ולמותר, של האימפריה הצרפתית כולה.

הממשלה הצרפתית עצמה אינה גוף חופשי בענינים אלה. בצרפת יש כוח עצום בידי
מנגנון השלטון והצבא. כי הממשלות בצרפת הולכות ובאות, ואילו הפקיד והגנרל נשארים
לעולם. לא פעם ביצע המנגנון פעולות בלי ידיעת הממשלה ונגד הוראותיה, אילץ את
הממשלה לתת לו את הגושפנקה הרשמית אחרי מעשה. שתי דוגמות בולטות והרות־אסון :
מאסרו של שולטאן מארוקו בשעתו (שנסתיים בכשלון חרוץ לצרפת, שנאלצה להחזירו)
וחטיפת המנהיגים האלג׳ייריים דוזקא בשעה שהיו בדרכם למנהיג הטוניסי, חביב בורגיבה,
אשר ביקש לתווך ביניהם לבין צרפת.
מיבצע סואץ היה, במידה מסויימת, מיבצע דומה. ראש־הממשלה הצרפתי ידע עליו
ואישרו מראש, אולם למשרד־החוץ הצרפתי לא היה מושג על כך, כשם שמשרד־החוץ
הישראלי לא ידע מראש דבר על מיבצע סיני. הגנרלים החליטו, והגנרלים ביצעו.
כמעט כל הצרפתים הסכימו למיבצע סואץ,
נגד מצריים. בניגוד לבריטים, לא הרגישו
לדעתם, לחמו הצרפתים באזור פורט־סעיד
ובעיקר ההססנות האנגלית — הכשילה את

מפני שראו בו רק קרב אחד במלחמה הארוכה
הצרפתים גם שום השפלה אחרי הכשלון.
בצורה נהדרת, ורק ההתערבות הזרה —
המיבצע.

בושים צרפתיים
***אלח לגמרי אחרת היא אם יכולה ישראל באמת לבוא במגע הדוק וקבוע עם
/אצרפת, מבלי לאבד את שרידי סיכוייה להשתלב אי־פעם באסיה ובמרחב. האם כדאי
להרגיז את עמי ערב ואסיה כדי להתחבר עם מדינה שוקעת?
הצרפתים עצמם אינם מאמינים עדיין שהם שוקעים. אחדים מהם, ביניהם עתונאים
חשובים מאד, פסימיים, אולם באוויר מנסרות מחשבות רבות, החובקות את העולם. צרפת
עדיין חיה, והיא עדיין מדינה גדולה ורבת־רעיונות.
במקרה הפסימי ביותר, שקיעתה של מעצמה אדירה כמו צרפת אינה תהליך מהיר.
אחרי כל מה שאיבדה צרפת מאז מלחמת־העולם, עוד יש לה מרחבים אדירים באפריקה —
האי העצום מאדאגאסקאר, המושבות באפריקה המערבית והמרכזית, המרחב האינסופי של
מדבר סהרה. הצרפתים מאמינים כי המדבר גדוש ומלא אוצרות אגדתיים, מנפט ועד לברזל,
וכי עתיד חדש רומז כאן, עתיד שיפצה את צרפת על כל אבידותיה. אימפריה כזאת אינה
אובדת בין שנה. זה יכול להיות תהליך של עשרות בשנים.
אולם ישנם בצרפת קולות הרבה יותר אופטימיים. הם חולמים על מבנה בינלאומי גדול
וחדש — חבר־העמים הצרפתי, שיכלול את המושבות הפורחות ואת צפון אפריקה.
מושבות אלה מקבלות עתה עצמאות רבה. הן חונכו ברוח צרפתית, והשכבות השליטות
בהן מביטות לעבר פאריס. הממשלה הצרפתית כוללת כושי צרפתי כזה, והוא הדין
לגבי משלחתה באו״ם.
מדוע יישארו כושים אלה נאמנים לצרפת אחרי השגת עצמאותם? מפני שצרפת תוכל
לתת להם הרבה, מבלי לסכן את עצמאותם. מדינות גדולות, כמו ארצות־הברית או ברית־המועצות,
יהיו הרבה יותר מסוכנות, מאשר צרפת החלשה־יחסית.
כבר כיום קשורות טוניסיה וטארוקו עם צרפת, המכסה את גרעונות תקציביהן.
בטוניסיה שולם חביב בורגיבה, חניך צרפת ואוהד צרפת, אדם שכמעט כל צרפתי רוחש לו
אהדה עמוקה. בורגיבה, שהוא מתון ותרבותי מאד, נציגו של עם ערבי מתקדם יחסית,

ח 3י כ > 3רגיגה, ראש נזמשדת טוניסיה, עד רקע שד מיסדר צבאי בסאו יס.
בורגיבה הוא ערבי מתקדם המתנגד לדמאגוגיה של גמאל עבד אל־נאצר, ואשר היה
יכול לתווך בין ישראל לבין עמי ערב, אילו אפשר היה לשכנעו ני
ישראל אינה משמשת ראש־נשר נדערבי למלחמת בתנועות השיחרור הערביות.

בז מעומק לבו למצרים המפגרים ומתנגד להשתלטותו של עבד אל־נאצר בעולם הערבי.
השולטאן של מארוקו, בעל ארץ פחות מפותחת, קרוב גם הוא לדעות בורגיבה.

פצצה אטומית צרפתית
לחלומות אלח של גדולה צרפתית מחודשת, מזדקרת מחשבה רחבה עוד
*• 1יותר לגבי העתיד: הרעיון של אירופה המאוחדת. תוכניות כמו ״השוק המשותף״ של
שש מדינות אירופה, עליו הוחלט עקרונית החודש, וכמו רשות האטום האירופית
(״איראטום״) מכות גלים גבוהים מאד בצרפת ונראות כפתח לתקופה חדשה של זוהר.
הצרפתים רוצים להאמין בעתיד זה של אירופה מערבית גדולה ומאוחדת, בה יתחלקו
צרפת וגרמניה בהשפעה. המשק הגרמני העשיר יממן את פיתוח המושבות הצרפתיות,
אירופה תתחבר עם אפריקה (״איראפריקה״ או ״אירו־אפריקה״) וגוש גדול חדש יקום בעולם,
שלא יפול לא מן הגוש הסובייטי ולא מן הגוש האמריקאי. לדעת צרפתים רבים, יכולה
ישראל להתחבר עם גוש פורח זה, אשר לרשותו יעמדו מרחבים עצומים המחכים להשקעות
וליכולת טכנית, ואוצר גדול של כוח אטומי לצורכי שלום.
חוץ מזה, כמובן, רוצה צרפת לגשת גם לייצור פצצות אטומיות משלה — דבר העלול
אף הוא לעניין את ישראל במצבים מסויימים.

מאילת למאדאגאם קאד
ך* אסון האמיתי הוא כי ישראל אינה מופיעה כיום כבת־בריתם של החוגים המתקדמים
1 1החולמים חלומות אלה של התפתחות והתקדמות ברוח הזמן. כיום ישראל ה־א בת־בריתם
של היסודות הריאקציוניים והפאשיסטיים ביותר בצרפת, של הגנרלים (השנואים על
כל צרפתי) ושל אדוני המושבות- .
בחשבון הקצר, מביא שיתוף־פעולה זה פירות רבים מאד. אולם בחשבון הארוך יתכן
מאד כי ישראל תצטרך לשלם עבורם מחיר יקר, כי היא שוברת בהתמדה את הסיכויים
האחרונים למצוא אי־פעם את מקומה בחבר עמי אסיה ולמצוא מגע עם היסודות המתקדמים
בארצות ערב.
ישראל שוכנת באסיה — לא בין צרפת ולוכסמבורג.
אולם המצב שונה כשהמדובר לא בברית של כידונים, המכוונת נגד התנועה הלאומית
הערבית ונגד תנועת־השיחרור של עמי אסיה ואפריקה, אלא במגע עם היסוידות הטובים
ומרחיקי־הראות בציבור הצרפתי. בורגיבה יכול בבוא היום לשמש מתווך בין ישראל
והערבים, אם יהיה משוכנע כי ישראל אינה לוחמת נגד הלאומיות הערבית עצמה. מנמל
אילת מובילה הדרך למאדאגאסקר הגדולה, ומנמל חיפה לאפריקה המערבית הצרפתית —
שווקים גדולים אפשריים לתוצרת ישראלית, ארצות בהן יכולים מומחים ישראליים להשיג
הצלחה לא פחותה מזו שהושגה בבורמה.
אסור לישראל לעשות דבר שיהפכה למדינת־צלבנים אירופית נגד עמי אסיה ואפריקה.
אולם כפופה לכלל זה, יכולה ישראל למצוא נתיבים רבים העוברים על פני אסיה ואפריקה.
מגדל אייפל ושער־הנצחון. אסור לה ליהפך ללגיון־זרים חדש של האמפריאליזם. אולם
היא יכולה למצוא לה מקום בלגיון־הכבוד.

,לנוות בדית צבאית גלויה עם ישראל -חוגים שעליהם נמנים אנטי־שמ״ם ידועים

במדינה
(הנושן מעמוד )6

הפוליטית הישראלית. כמו כל יתר המס־לגות
הנהנות ממשטר החלוקה, היה ברור
כי חרות תנהל את מאבקה לא נגד המשטר
שהיא שותפה להכנסותיו — אלא נגד מפתח
החלוקה, כדי להגדיל את חלקה בעוגת
המשמר. כי בעיני המורדים־לשעבר. שוב
לא היו הכסאוח בכנסת אמצעי להשגת
מטרתם, אלא מטרה מקודשת בפני עצמה.
דתקא בשבוע שהעם התכונן לחבוש מ־סכות־פורים
לפניו, נפלה המסכה מעל פניה
של חרות ״המהפכנית׳׳ ,ונראו פניה של
מפלגה בורגנית רגילה, השקועה בחלוקת
השלל ואינה מצביעה על שום דרך אלטרנטיבית
מעשית.

הפגנות
הקזזדהתפזרבע! ק ט
״היום ישפך כאן דם!״ פסקו סוחרים
מלומדי נסיון, ברחוב המלך ג׳ורג׳ בירושלים,
כשהם ממהרים לנעול את פתחי
חנויותיהם ולהגיף את רשתות הברזל של
חלונות הראוה. משני צדי הרחוב עמדו

125 יגיח אחו׳ ש1כנ

תפסו עמדות נוחות בקרבת שורת השוטרים
הראשונה — שם היה צריך, לדעתם,
להתחולל הקרב הגדול. מאות סקרנים ניצבו
בסבלנות במשך שעות משני עברי
המדרכה, כדי להתבונן במחזה. אולם שום
דבר לא התרחש.
הפגנת הזעם של תנועת החרות נגד הנסיגה
עברה בשקט מופתי, כאילו היתד. זו
הפגנה להורדת מחירי הצנונית בשוק ה*
חפשי. למרות שהנואמים (ח״כ חרות יוניצ׳מן
ומרידור) זעקו, התלהבו וקוננו, נשאר הקהל
אדיש. לא נשמעה אף קריאת בוז אחת.
לא היו כל מחיאות כפיים סוערות. אפילו
כשבתום ההפגנה הושר ההמנון, נאלץ הנואם
לשיר אותו לבד, כשהקהל עומד דום ושותק.
בשהתפזר הקהל בשקט, ללא כל נסיון
הפגנה לפני בנין הכנסת, עשו הצלמים עוד
נסיון נואש לביים כמה התפרעויות. לשוא,
ההמונים הסתלקו בשקט.
כולם מרוצים .״חכו עד שבגין יבוא
וינאם — אז תראו מה זאת הפגנה,״ ניסו
אנשי חרות להסביר את חוסר התלהבות
ההמונים בהפגנה הירושלמית.
כעבור יומיים נערכה הפגנת המחאה של

מפגיני חרות בתל־אכיב
בכיכר הראשית: דגלים וסיסמאות

ך • ונצרטינה של תיל היתה מתוחה ל־
| /רוחב הכביש. כמה חביות צבועות לבן,
כמד חיילים עטופים בשינלים, כמה זחלים
מכוסי ברזנטים היו פזורים לידר״ בתוך
האהל שבצד המחסום, בערה אש בתוך פחית
קטנה. חייל חבוש קסדת־פלדה התכופף אל
האש כדי להצית סיגריה. חייל שני ישב
! בקצה מיטת הברזנט המתקפלת ונעץ מבסו
בתוך האש.
״אתה יודע,״ אמר החייל חבוש הקסדה,

״זר, נורא משונה שעוד כמה שעות האהל
הזה כבר לא יהיה במדינת ישראל. אי־אפשר
לחשוב על זה, אבל זה מרגיז שאני הולך
עכשיו לנסוע עד רפיח ובחזרה בפעם האחרונה.
מחר בבוקר, אני לא אוכל לעשות
; את זד, יותר.״
החייל השני לא ענה לו. בעל הקסדה יצא
מחוץ לאהל. בחוץ סיפסף הגשם. שני שוטרים
צבאיים ובידם פנסי נפט עצרו מכוניות
ליד מחסום הגבול. בשולי הדרך עמד טנדר
י ירוק קטן ושני קיבוצניקים ישבו בו ורק
| הביטו.
החייל בקסדה עלה למכונית, תפס מקום
ליד הדלת האחורית .״כאן זה יותר בטוח
אם יקרה משהו,״ אמר כשביקשוהו לשבת.
הוא הביט באזרחים שישבו במכונית כאילו
באו מעולם אחר, כאילו רק באו להיות
צופים במעמד שאינו נוגע כלל לליבם. הוא
רצה מאוד לספר ולהסביר כמה דברים .״אתמול
בלילה נהרג כאן חייל ושניים נפצעו,״
;• סיפר .״הם נסעו לפטרל בג׳יס ליד חוף
הים בעזה, כשפתאום נתקלו באמבוש והתחילו
לירות עליהם. הנהג איבד את השליטה
על ההגה והג׳ים נתקע בקיר. לא יודעים
ממה הוא מת — מכדור או מהמכה. נבלות
כאלה, ביום האחרון התחילו להתחצף. אני
! תמיד אמרתי שלא צריך להאמין להם.״
החייל השתתק והתקרב לחלון. בפנים המכונית
כובו האורות. זחלים הקיפו את
המכונית והיא החלה לנוע בכביש הרטוב.
! בחוץ טיפסף הגשם על שדות של כרוב
| ועל חושות כפריות חשוכות ושוממעי* רק
! קרעי סמרטוטים לבנים על גבי מקלות ד,ת־ •
1נועעו ברוח מעל פתחי הבתים. הם הוצבו
שם ביום כיבוש הרצועה, לפני 125 לילות.

האו״ם מגיע
ך* שיירה הארוכה של מכוניות הענק
| !מכוסות הברזנטים נעצרה בכיכר המר־כזית
של עזה. פנסי זזמכוניות העמומים
האירו את קירות הבתים שמסביב לכיכר —
בתים מוגפים ונעולים, כאילו תושביהם
נטשו אותם מזה שנים. מבעד לפתחים האחוריים
של מכוניות המשא השתרבבו ראהכנות
המשטרה בירושלים
שים צעירים, חבושים קסדות כחולות. הם
ברחובות הצדדיים: תגבורת שהוסעה חינם
הביטו בסקרנות באנשים שבאו לקראתם,
בכיכר, בבתים השוממים.
ערוכים שני מחנות עצומים, לקראת ה תנועת החרות בתל״אביב, כשמנחם בגץ,
קצינים במדי ייצוג מפוארים קפצו מתוך
מלחמה שעמדה להתחולל. במעלה הרחוב, אשר חזר בבוקר אותו יום לארץ, נואם
מכוניותיהם, הוקפו מיד בהמון צלמים ועד
לבנין הכנסת שבוצר בגדרות תיל, ב אל רבבת מאזינים בככר מוגרבי. הפעם לא
כתבי עתונות. החיילים חייכו. מבולבלים
חמורים ספרדים ובמכוניות מכבי אש, עמדו נערך כל מחנה יריב ממול. ההמונים שמעו
מהתקפת המחץ, השיבו תשובות קצרות לשבסבלנות
את נאומו הרגשני של בגין, חלקם
לרוחב הכביש שורות שורות של שוטרים
אלות שנשאלו. סגן קאנדי חסון וגבה״קומה
נושאי אלות וחבושי קסדות פלדה, כחומה הגיב במחיאות כפיים. חבורת צעירים איר־סיפר
בחיוך :״הייתי בין הראשונים שנכנסו
גנה קריאות קצובות :״בגין לשלטון! בגין
בצורה מול כל התפרצות אפשרית.
לפורט סעיד, ואני מוכרח לציין שאפילו
ברחובות הצדדיים, בבנינים צבוריים ש לשלטון!״ וליוותה את מנהיג התנועה בהפשם
לא נתקלנו ברעש כה גדול.״
בקרבת מקום, התכנסו אותה שעה מאות גנת מחאה מכיכר מוגרבי עד לרחבת בית־צעירים
גברתניים, שהוסעו חינם ממקומות הכנסת הגדול. לאחר מכן התפזר הקהל
שוטרים צבאיים וחיילים ישראליים עמדו
בשקט לבתיו. באותו יום הושלמה הנסיגה.
מהצד, שעונים על גבי הזחלילים, נעצו
העבודה שלהם ברחבי הארץ כתגבורת
עינים חסרות הבעה כמעט בתור המכוניות
לחטיבת השוטרים, במקרה של מלחמה.
שתי הפגנות־טרק אלה סיפקו את כל

שנעצר במרכז העיר .״הם נראים צעירים
ואילו האויב התרכז בככר שברחוב יפו. הצדדים. מצד אחד היו הממשלה ומפלגות
מאוד,״ פסק קצין ישראלי צעיר .״אפשר
הוא היה מצויד בדגלי לאום גדולים, עטופי הקואליציה מרוצות שהפגנות הזעם של
להרגיש את ריח היין שלהם עד כאן.״
חרות לא הפכו לתגרות דמים ולא הביאו
שחורים, ובעשרות סיסמאות קרטון שזעקו:
״מה אתה רוצה מהם, הם מסכנים בדיוק
״המפקיר היום את עזה יפקיר מחר את לכל מרי המוני. ההמונים עצמם היו מרוכמונו,״
פלט חייל מכורבל היטב בשמיכה.
ירושלים!״ ״אות סיני לחיילינו — אות צים מאחר שראו בהשתתפותם בהפגנות
״כן, אני לא מקנא בהם,״ השיב הקצין,
קלון לממשלה!״ ״לא מוושינגטון יצאה ה־ ביטוי להתנגדותם לנסיגה. יותר מכל היו
״אבל יותר טוב שלא היו באים הנד..״ המרוצים
מנהיגי תנועת החרות: הם משכו
מיעד — ,אלא מירושלים!״
חיילים הניעו ראשם בשתיקה.
המתיחות ריחפה באוירה. צלמי העתונות קהל, ולא התחייבו לשום מעשה.
הכיכר הוארה מזיקוקין שהדליקו צלמי

זו לרצועת עזה עזבו אותה חיילי צה״ל

מני הקולנוע. מכונית פרטית צבאית נעצרה
:יכר. המוני העתונאים זנחו את האורחים
סקנדינביים והצטופפו סביב הרמס״כל ובני
1יתו, אשר טיילו לאורך שיירת מכוניות
#ו״ם וסקרו אותה בעצב.
׳בעלי קסדות הפלדה הכחולות הציצו
זוך מכוניותיהם בסקרנות. היתה זאת
רה ארוכה של מכוניות מכל המינים.
:וניות סדנא, אמבולנסים, מכוניות הספקה
כוניות הובלה. חיילי הגדוד הדני־נורבגי

מכח החירום של האו״ם לא נראו נרגשים
מהאדמה החדשה שבאו להגן עליה.

החיים כאל־עריש
ך! אחת ממכוניות ההובלה, על גבי
64 ערימה גדולה של שולחנות עץ ושמיכות,
ישבו שלושה חיילים. כולם היו בעלי
שיער בלונדי. כולם בעלי עיניים כחולות
שתמימות ילדותית נשקפה מהם.

שוב: האויב גמול

איש קיבוץ ספר משקיף שוב לעבר שטחי הרצועה
שהפכו שנית לבסיסי מרצחים ולמקור מתיחות ופחד.

בצד הדרך ג׳ים לבן. לידו עמד אדם בחולצה
אדומה ומכנסיים שחורים קלים .״אני
עתונאי מברזיל,״ הציג את עצמו .״אני כותב
עבור הרייד האמריקאי. יש כאן אולי איזו
חנות פתוחה לקנות משהו? השימורים נמאסו.
אני רואה שהמצלמות של הצלמים
שלכם הן בדיוק כמו אצלנו.״
הברזיליאני הצעיר והיהיר נראה מאוד
מרוצה מעצמו .״אתם יודעים, בגללכם כמעט
הרגו אותי. חשבו שאני יהודי והתחילו להכות
אותי, בנם הצילו אותי מידי ההמון.
באל־עריש מספרים כל מיני ספורי זוועה
על השלטון שלכם. עושים שם עכשיו חגיגות
ומצבות לזכר הגבורים שהרגתם. בטח
שהם מתכוננים לבוא גם לכאן. ראיתי במו
עיני שיירות של נשק וחיילים המחכים רק
לרגע שיוכלו להיכנס. איס א כל התושבים
כאן, למה לא רואים אף אחד?״
הברזיליאני ניסה להתבדח :״מה זד״ הרגתם
את כולם?״

כבול הדש־ישן

צועקים בהתלהבות השבאב של עזה, לבושי הפיג׳מות, בליל הנסיגח. מיד, בהגיע כח האו׳־ם אל
העיר, אזרו התושבים עוז ויצאו, על אף העוצר, להפגין שמחתם על פינוי כוחות ישראל מהמקום.

ךןךןךן: ןהךןן * ן| ) ןךו

שומר ישראלי מכוון את מפקדי כח החירום של האו״ם
במדינת שלטונם החדשה. בו בלילה עזבו הישראלים.

״רוצים סיגריהז״
״לא תודה, יש לנו משלנו,״ היתה התשובה
שהשתמעה מתיר שפתם הבלתי מובנת.
.מדברים אנגלית?״
שניים נענעו בראשם לאות אי״הבנה. שלישי,
בעל ראש טיפוסי של סרנ׳נט אלים
בסרטים הוליבודיים, הפליט :״כן, קצת.״
״איך מוצאת חן בעיניכם העיר הזאת?*
״מדבר!״ חייך האיש המדבר אנגלית ומוסיף
:״אל תשאל אותנו שאלות, שהקצינים
יענו, לנו אסור לספר שום דבר. אתם ישראלים
או ערבים?״
כאשר קיבל תשובה, פתח באנגלית עילגת
:״איפה ישראל, רחוקה מכאן? כמה
זמן נוסעים מכאן לתל־אביב? מה, כל כך
קרוב? מתי אתם עוזבים? עוד הלילה? כל
כך מהר, זה לא טוב, בטח יהיו צרות עם
התושבים. אל תספר שאני אמרתי לך, אבל
יש כאן הרבה גנבים. באל־עריש אחרי שהתרגלו
אלינו בימים הראשונים התחילו
לגנוב אוכל מהמחסנים וגם נשק. לחבר שלי
גנבו מצלמה.״
הוא פנה אל חברו בשפה בלתי מובנת
וזה נענע בראשו לאות הסכמה וקירב את
ידיו לעיניו, כאילו אחז מצלמה .״מה אפשר
לעשות להם?״ אמר הראשון ,״ד,ם מסכנים
מאוד, הם מאוד עניים.״
במרחק מה מאחורי מכונית המשא, עמד

ך^א, תושבי עזה גילו מיד סימני חיים
/ערים מאד. רעש המנועים עורר את
תושבי סביבת הככר משנתם, הם החלו להוציא
ראשיהם מבעד לחלונות ופתחי הבתים.
שוטר ישראלי לחץ על הדק העוזי,
פלט כמה צרורות באויר. כל אלה שישנו
עדיין — התעוררו. הצלמים החלו להתקרב
לעברם, הדליקו זיקוקין כדי שיוכלו ;צלם
את תושבי עזה בליל הנסיגה. מעודדים
מההתענינות הצבורית בגורלם, החלו השבאב
לצאת לרחוב. לבושים בפיג׳מית ססגוניות,
יחפים ומסתתרים זה בגבו של זה,
החלו להתקרב בשורה חזיתית.
צעיר נמרץ קפץ בראשם, השמיע קריאות
נהלבות. ההמון ענה אחריו במקהלה.
״יחי עבד אל־נאצר! יחי סיטו! יחי האו״ם״
תוך דקות ספורות נכנם ההר, ן ,שמנה כמה
עשרות בני נוער טובים של עזה, לאקסטזה
מלחמתית. משולהבים מקריאותיהם התקדמו
לעבר העתונאים הנסוגים, שמיהרו לעלות
למכוניותיהם.
״רק שיסתלקו מכאן העתונאים ונראה מי
שישאר עוד ברחוב,״ סינן חייל מעל גבי
קומנדקר.
מכוניות האו״ם התפזרו לכיוונים שונים,
להתמקם במוצבים החדשים. שיירת האזרחים
מיהרה צפונה — השבאב טיהר להיכנס
לבתים.
ליד המחסום על הכביש, בקרבת קבוץ
ארז, ירד החייל הישראלי בקסדת הפלדה.
״צריכים להכין את החבילות,״ ״נאנח .״אמרו
לנו שבחמש בבוקר אנחנו זזים, אי־אפשר
יהיה לישון כבר הלילה, איזה רעש
על הכביש — כמו ברחוב אלנבי!״
כל הלילה התנהלה התנועה על כביש הנסיגה.
גלגלי מכוניות, שרשרות הטנקים
והזחלים, קריאות החיילים מחלונות האוטובוסים
שהובילו אותם צפונה, הפרו את
שקט הלילה.
בבוקר כבר עמדו חיילים דנים ליד המחסום.
מחסום חדש הוקם על הכביש חמש
מאות מטר צפונה משם — קונצרטינה מתוחה
לרוחב הכביש, כמה חביות צבועות בלבן,
כמה זחלים, וכמה חיילים עטופים
בשינלים ומתבוננים בחרדה כלפי השמים
המעוננים. היה זה הגבול החדש־ישן של
מדינת ישראל.

ת צ פי ת׳

במדינה

וב? הזכויות עטורות)

• צפה לנסיון חמור מצד המשטר לחסל את קני המתנגדים

לצורך זה

ארגונים

סכינים עתה שורה ש? ני תזי ם ופרובוקציות, אשר יוכיחו,

כביכול, ני נעשו פעולות בלתי־זזוקיות על-ידי נסה. מראשי ההתנגדות למשטר.

ארגון בל• רא ש

• הרמז הסנסציוני שיופץ בשבועות הקרובים: ארצות*
הכרית תפעל למען חלוקת ממלכת הירדן בין עיראק, סעודיה
וישראל. לפי רמז זה, תורשה ישראל לכבוש את שארית ארץ־ישראל המערבית,

לפני שמונה שנים החליטה הסתדרות הציונים
הכלליים להקים ליד המפלגה ארגון של
נשים. החלטה זו נבעה בראש וראשונה
מהופעת ארגון הנשים ויצ״ו בבחירות לכנסת
הראשונה — הופעה שמשכה קולות
רבים של נשים אזרחיות לארגון שתמך במפלגות
שמאליות. הקמת ארגון נשים ציוניות
כלליות באה לתת מסגרת מתאימה
לפעילותן של נשים אזרחיות בעבודה סוציאלית,
בעזרה למעברות ועוד פעולות דומות.
אולם שושנה פרסיץ, האשה מס׳ 1של
הצ׳־כ, חברת הכנסת הראשונה השניה והשלישית
ובעלת הוצאת הספרים אמנות, ראתה
את מסרות הארגון שהיא הועמדה בראשו
באור אחר לגמרי. הגברת כוחו של
ארגון נשים במפלגה היוותה לגביר. חיזוק
מעמדה היא, וגב ארגוני חשוב לקידום הקריירה
הפוליטית שלה. משום כך היה
שלטונה של הגברת פרסיץ ( )64 בארגונה,
שלטון כמעט דיקטטורי, כשהיא הפוסקת
האחרונה בכל מעשה, מקטן ועד גדול.
כאשר הסתכסכה שושנה פרסיץ עם חברי
הנהלת המפלגה, ערב ועידת המפלגה האחרונה,
נטשה היא לגמרי כל פעילות במסגרת
הארגון. שאר החברות הפעילות המשיכו
לנהל את הארגון בנפרד, ללא כל
קשר עמד״ אולם כלפי חוץ נשארה הגברת

בעתיד, ותוך שאיפה לקיים ארגון דמוקרטי,
הוחלט שלא לבחור יותר יושבת־ראש לארגון.

פרשת עמ1ס
ס ער הבצ לו חי ת מים

ערימת מיסמכי ההגנה גבהה והלכה. שורה
עד לירדן, תמורת הסכמתה לחלוקת הגדה המזרחית ביו שתי ידידותיה הערביות
ארוכה של עדים הגישו לבית־המשפס מסמך
של ארצות־הברית. אולם אל תתפתה להאמין בשמועה זאת, אשר תופץ ללא כל
אחרי מסמך. כל המסמכים כוונו למסרה
יסוד מציאותי.
אחת: ביסוס טענתה של שורת המתנדבים מערכה מתוך
אחת, אופטימית שמועה רק זאת
• תחיה
כי היו הוכחות מספיקות לחשוד במעשיו
שלמה של שמועות, אשר יופצו על־ידי חוגים הקרובים
של ישעיהו ירקוני, וכי רק חברותו עם
לממשלה. שמועות אלת יספרו על ההישגים אשר ישראל עומדת להפיק
עמום בן־גוריון היא שהגיעה אחד הקצינים
מהסכם הכניעה, והן י גברו בכל שיורע המצב בגבולות.
הגבוהים של משטרת ישראל להתערב בחקירה
ולסגור את תיק אירס׳׳ו.
• הקפאון כפעילות המדינית הסובייטית במרחב, שהשתרר
התיק עצמו נשאר סגור ומסוגר. בבית-
מאז תום מערכת סיני, יפשיר עם כניסתה של דוקטרינת
המשפט העליון התנהל עדיין הבירור המשאיזנהאור
לשלב של ביצוע מעשי. ברית־המועצות לא תשב בחיבוק
פטי הממושך סביב ערעור פרקליטי השורה
ידיים מול החדירה האמריקאית השתלטנית למרחב, והיא תגיב בצעדים נגדיים
על טענת החסינות בפי כספי, סהר והיועץ
משלה, העשויים להעלות במידה רבה את המתח הבינלאומי סביב האזור.
המשפטי. אותה שעד, נשמעה בבית־המשפם
בתל־אביב עדותו המוזרה של יעקב בר־אור,
לגבי ישראל תתבטא הפשרה זאת בהחזרתו של שגריר
פרקליט המחוז, שנקרא לדוכן על־ידי עורך
ברית־המועצות לתל־אביב ואולי גם כחידוש משלוחי הנפט.
הדין שמואל תמיר.
לגבי מצרים תתבטא בעזרה כלכלית נרחבת ובמתן גיבוי מדיני באו״ם, במערכה
חסינות לפרקליט. בר־אור היה אחד
המצרית שתיפתח בקרוב סביב תשלום דמי המעבר בסואץ על־יד׳ בריטניה
העדים המוזרים ביותר שהופיעו במהלך
וצרפת למצרים.
המשפט. לשאלותיו של תמיר היתר, בפיו
תשובה אחת ויחידה :״אינני מוכן לענות
• צפה להצהרות של דוברים צרפתיים רשמיים, כי ארצם
לך. אני טוען חסינות.׳׳
הגדול,
מוכנה לגשת, למימון מעשי של הנחת צינור הנפט
יומיים לפני העדות ביקרו בביתו של
מפי גם לבוא
ובניית מסילתי הרכבת לאילת. הצהרות דומות עשויות
בר־אור עורכי־הדין שמואל תמיר ואריה
מרינסקי. השניים שאלו אותו מספר שאלות
דוברים אנגליים. אולם בין השמעת
על תוכנו של תיק אירס׳׳ו ועל חלקו של המרחק ההצהרות לבין נתינת כסף ממש,
צבר
חוע < 1ת
שייקר, בעיסקה הגדולה שנעשתה בגרמניה.
יהיה גדול. למעשה, יבואו הצהרות
בר־אור השיב ברצון. תשובותיו נרשמו בידי
אלה כדי להגביר את הלחץ הצרפתי-
מרינסקי בנוכחתו. בר־אור לא העיר על כך
אפילו במילה אחת.
בריטי סל גמאל עבד אל־נאצר לבוא
בבוקר, באולם בית־המשפט, השתנו פני
אתם לידי הסכם בשאלת הסואץ, אחרת
הדברים. בר־אור סירב להשיב על אותן
יפעילו קו אילת־חיפה נ קו מתחרה
השאלות שהשיב עליהן יומיים קודם, לתמיר
בתעלת סואץ.
ולעוזרו. לשאלותיהם התמהות של שלושת
• עם שובה של גולדה מאיר
השופטים, ענד, בגילוי לב :״אני טוען עכשיו
מחופשת־המנוחח שלה, ובני*
לחסינות. נכון שהשבתי על אותן שאלות
סתה מחדש לעבודת משרד
לתמיר ולמרינסקי, אך לאחר מכן צלצל
אלי היועץ המשפטי ושוחחתי אתו טלפונית
החוץ בירושלים, תתבצע תוככמה
פעמים. שיניתי את דעתי.׳׳
ניתה, לשינויים אישיים בהשופטים
לא היו מרוצים כל כך. מה
נציגויות ישראל כחוץ־לארץ.
שהיה מותר לגילוי באוזניהם של תמיר
תוכנית זאת הותוותה מיד עם סילוקו
ומרינסקי, נראה בעיניהם כשר לגילוי גם
התם־
של שרת, אך ביצועה נדחה עקב
בפניהם של אלה היושבים על כס המשפט.
אך בבית־המשפט גובר החוק על ההגיון.
בונו ת המדיניות שנוצרו סביב מיבצע
טענת החסינות נתקבלה.
סיני.
העדים שעלו על הדוכן אחרי עדותו של
• אחד המועמדים הרציניים
בר־אור התחלקו לשתי קבוצות: עדים שתפלתפקיד
שגריר ישראל כמדינה
קידם היד. לספר על מעשיו של שייקר.
הכושית החדשה של גאנה הוא
ירקוני ועל החשדות המבוססים שהתעוררו
ח״כ דויד הכהן. מועמד שני: דיר ,
ווזיגן

2 הו ביחס למעשיו, ועדים שתפקידם היה לספר
מיכאל סימון, המכהן עתה כראש הטכס
על הדרכים בהם פעלה השורה, לפני שפרסמה
את חוברתה.

של משרד החוץ.
פרסיץ יושבת״ראש הארגון והאחראית על
• שינוי-גברי אחר כמנגנון המדינה יכה גלים בעתיד
חופש חעתונות. עד חשוב היה משה
כל מתקניו ורכושו. כך, למשל, זכתה לפני
הקרוב כיותר. בניגוד לדעות שיופצו, לא יבוא הדבר על רקע מדיני, אלא
כשנה לרעש גדול פרשת גן הילדים של ברזילי, ראש יחידת הביקורת של משחאנצ׳־כ
ביפו. בשעתו קיבל הארגון את הגן ד,מסחר וד,תעשיה. דבריו היו מאלפים באישי־משפחתי
מובהק.
חינם מהאפוטרופוס על הרכוש הנטוש. כא יותר. ברזילי סיפר על אחת החקירות ש•
ביג׳י יגש לצעדים מעשיים לקראת יצירת גוש פועלי
ניהל ועל שמו של שייקר, ירקוני שהשתרבב
מאוחדככנסת. הוא יפתח בשיחות עם מנחיג מפ-ס מאיר יערי ועס מנהיג
שר גבר הלחץ מצד מנהל יפו, שרצה לחסל לתוכה. כשהעביר את חומר חקירותיו למש־את
בעית המשמרת השניה במקום,
אחדותיהעבודה הקשיש יצחק טבנקין. בין השאר, עשוי ראש הממשלה להבטיח
הסכים־־ טרה, לא שמע על כך יותר עד עצם היום
פרסיץ, ללא התיעצות עם חברות
ת פקיד ציבורי מרבזי ליגאל אלון, במקרה של איחוד.
ארגונה, הזד״ חומר החקירה, סיפר ברזילי היה מבושל בסכום פיצויים תמורת הגן את לפנות

ביותר, גם לדעת מוסד. חקירות ממשלתי

אלף

ל־קרוב

במקרה שהשמאל יתגבש לגוש אחיד ככנסת, ויעשה
אחר.
~ בסכום זה רכשה בנין ברחוב בלפור ב•
צעדים לקראת הופעה משותפת של מפלגות הפועלים בבחירות
התגובה היחידה לחומר שהועבר למשהבאות,
יתכן גם איחוד של חרות והציונים הכלליים.
תל־אביב, שם הקימה מועדון לארגונה, בו טרה: המפקח הכללי יחזקאל סהר התלונן
השתתף חוג צר של נשים, שנשארו נא בפני שר המסחר והתעשיה כי ברזילי משתף
עוד לפני בל התקרבות ממשית בין שתי המפלגות, יעבור אייזיק
מנות לה. כך נוצר המצב הפרדוכסלי ש־ פעולה עם השורה, ביקש להעבירו לתפקיד
רמבה, מעורכי הבוקר לערוך את היומון חרות•
לציונים הכלליים היו שני ארגוני נשים, אחר בו לא יוכל יותר לד,תקל בשמו של ירלמרות
שלא היה כל פילוג רשמי בארגון.
קוני בחקירות הברחה.
• ראש עירית ירושליים המפא״י גרשץ אגרון יפתח
דין חברים. בהתקרב מועד הועידה
כשנשאל מדוע הפסיק את החקירה נגד
בגישושים בדי להחזיר לחיק הקואליציה העירונית את
הכללית של הצ״כ, יצאה פרסיץ במלחמת שייקר״ הסביר ברזילי בפשטות :״לא עשיתי
השותפים הדתיים. הדתיים, שפרשו מהנהלת הקואליציה לפני נמה חודשים, פירסמה היא
המתחרה. הארגון נגד תנופה שום דבר, משום שראיתי שאין לזה שום
לאחר שאגרון הוציא רשיון להקמת בית־ננסת ריפורמ׳ בירושלים, מוכנים עתה
מודעות בעתונים המכריזות על ארגונה כאר ערך.״
לשוב לגדרת התקציבים הקואליציונית.
גון נשים ציוניות כלליות יחיד, תבעה את
כבר מתחילת המשפט היה ברור כי המא
חברים, לדין המפלגה הנהלת חברי כל מערכה
העתונאית שקדמה למשפט הגדול —
• בעיריית חיפה, לעומת זאת, עשויים היחסים כין הדתיים
חר שהכירו בארגון המתחרה. היא איימה שהפך בינתים למשפט הקטן — תמצא את
לבין אבא חושי, להחריף. הרקע: התנגדותו של חושי להעביר בעירית להנהלת לדין. השני הארגון את לתבוע אף מקימה במהלך המשפט. כרכי העולם חזה
חוק לאיסור גידול החזיר ומכירתו, כדוגמת רוב הערים האחרות בארץ.
המפלגה לא נשאר המוצא, אלא לקרוא את וגליונות הארץ שנערמו על שולחן השופטים
הארגון הישן בשם חדש.
העידו על כך בבטחון. משום כך לא היחד,
• הרבית השחורה על הלוואות תעלה בשנייפ-שלושח
השבוע התכנס כנם היסוד של התאגדות זו הפתעה גדולה כשעלה לדוכן חביב כנען.
אחוזים. זאת תחיה התוצאה הראשונח של הפעלת החוק המטיל עונשים
נשים ציונ-יות כלליות, בו השתתפו כל כתבו הג׳ינג׳י של הארץ.סל נושכי נשך, אשר יבקשו בצורה זו תשלום על הסיכון המוגבר. מספר של
חברי הנהלת המפלגה וראשיה, לאות תמיכנען
נשאל על־ידי תמיר אם אמנם סיפר
מלווים פרסיים גם יעזבו את המקצוע.
כתם בארגון החדש־ישן. פרסיץ קיימה ב לו סהר כי אין אפשרות לערוך חקירות
אותו יום כנס של חברות ארגונה, ניסתה בחוץ־לארץ בעדן אירס׳׳ו. כנען ענה כ•
המסחר כשוק הבולים הישראליים ילך ויגבר. לא רק אספנים
בכל האמצעים למנוע מחברי הנהלת המפלגה חיוב. היתד, זו סתירה לעדותו של סהר
רציניים יעסקו בו, אלא סתם אנשים המחפשים השקעה בטוחה לחסכונותיהם
המתחרה. בכנס להשתתף
בבית־המשפט.
מבלי שיהיה כל חוק המגביל את הרבית על השקעות אלה, או את מתח רווחיהם.
כנם היסוד של ההתאחדות החדשה בחר
את מקומו של כנען תפש שבתאי (״סבי׳׳)
פעולה. קווי לעצמו והתווה חברות, במועצת טבת, שסידרת מאמריו קרבן הרצת בדיבר,
אולם, ליתר בטחון, לשם מניעת כל הפרעות התפרסמה בהארץ, לאתר פרסומי העולם

העולם חזה 1013

2נ1רג<:
שג מ ס

מפכןעז׳\

עצורים חרותי ואקשטיין
שוב ישנה מחתרת — מי הראש?
הזה על המשטרה. תוכן הסדרה הראה בעליל
כי לטבת ניתנה גישה חופשית לתיקי המשטח״
אותם סירב אחר־כך סהר לגלות בפני
בית־המשפט בטענת חסינות.
טבת הובא לבית־המשסט לפי הזמנת
תמיר. הוא סרב לשתף פעולה, הודיע כי
הוא יסרב לענות על כל השאלות שנועדו
לגלות בפני בית־המשפט את שמות הקצינים
או האזרחים שספרו לו כי ״עמום לא התערב
בחקירה״ של תיק אירס״ו. בבית-
המשפט טען טבת לחסינות עתונאית,, :אם
אגלה את מקורותי, לא ירצה איש לדבר
אתי יותר או למסור לי אינפורמציה לאחר
שאצא מבית־המשפט.״
תשובתו של טבת היתד, צפויה מראש,
דמתה בכל פרטיה לתשובותיהם והתנהגותם
של כל אלה שבאו לחפות ולהגן על
מעשיו של עמוס. טענת החסינות שמנעה
כל בירור פומבי של הפרשות הגדולות,
צימצמד, את המשפט לממדים זעירים. ואז
קם כספי והכריז על צמצום נוסף בקו התביעה,
באומרו כי עמום רואה דיבה רק
בשורות הטעונות כי ״קצין גבוה״ סגר את
התיק.
היה ברור לכל כי הסערה הגדולה, שהוקמה
מסביב למשפט הקטן, היא סערה
בצלוחית של מים.
מחתרת המנהיגים נסא רו סמו״ם
שבוע ימים שרר איפול ריחלט סביב
חקירות המשטרה, בפרשת ההתנקשות בד״ר
ישראל קסטנר. צעירים נעצרו, נחקרו, שוחררו,
נעצרו שוב. כמה מהם אף הובאו
בפני ש! פט להארכת מעצרם. בסוף השבוע
נראו קציני המשטרה החוקרים בפרשה, כ־שחיוך
של שביעות־רצון על שפתותיהם:
•תפשנו את המתנקשים!״ לחשו באזני ה־עחונאים
.״בידינו כל ההוכחות שההתנקשות
בוצעה בידי ארגון מחתרת סירוריסטי.״
הם לא היססו לגלות גם את זהות המחתרת
— מחתרת מלכות ישראל, אותה
מחתרת שנתפסה ונשפטה לאחר פיצוץ הצירות
הסובייטית בתל־אביב, לפני ארבע
שנים.
הזמירות על מחתרת לא היו חדשות לגבי
תושבי ישראל. הן צפו ועלו כל פעם שהממשלה
עמדה לחוקק חוקי חירום חדשים,
המגבילים את חופש האזרח. כי אם אמנם
היתר, זו מחתרת טירוריסטית שביצעה את
ההתנקשות בקססנר, חיתה זו ללא ספק
מ.ותרת מוזרה מאוד. כי היתר, זאת אותה
מחתרת שאנשיה נעצרו לאחר ההתנקשות
ברוזן ברנדוס, אותה מחתרת שאנשיה נתפסו
ונכלאו לאחר פיצוץ הצירות.
למרות שנשפטו ונכלאו לתקופות מאסר
שונות, לא למדו אנשי המחתרת לקח. זמן
קצר לאחר שיחרורם, שוב החלו — אש
להאמין לדברי המשטרה — לעסוק.בפעולות
טרור, כהתנקשות בד״ר קססנר. היתד, זאת
מחתרת מוזרה. מוזרים לא פחות היו אנשיה.
החשודים העיקריים מביניהם: יעקב חרותי
וזאב אקשטיין.
שני דכרים. את דמותו של יעקב חירותי
( )30 קבעה ילדות מופרעת ,.אביו,
עורך־הדין מרדכי חרותי, מי שהיה סגן
נשיא בית־הדין הצבאי העליון, התגרש מאמו
בהיות יעקב בן שנתיים, התגייס מאוחר
חשומו חזח גיסו

יותר לצבא הבריטי והשאיר את הילד כגידול
פרא. במלחמת העצמאות היה יעקב,
חניך הגמנסיה הרצליה, מפקד כיתת חבלנים
של הלח״י בירושלים, נפצע בקרב. את לימודי
המשפטים שלו התל באנגליה, סיימם
בישראל בתקופת שהותו בכלא.
אחרי שיחרורו, התגרש חירותי מאשתו הראשונה,
שילדה לו בן אחד. יעקב נשא לו
אשר, צעירה אמריקאית, הוסמך לכהן כעורך-

החשוד העיקרי השני, זאב אקשטיין (,)24
צבר יליד תל־אביב ובנו של של בעל דפוס
המסדר, נודע אף הוא בקרב חבריו כצעיר
בלתי רגיל. בהיותו בן ,16 בתקופת מלחמת
העצמאות, התנדב מרצונו לחיל הים, שירת
בו שמונה חדשים, הוצא מהצבא כשהתברר
גילו האמיתי. במלאות לו ,18 התיצב שוב
לצבא.
מהצבא חזר אקשטיין לחיים אזרחיים של־וים,
בבית הדפוס של אביו, ולד,דרכת ניער
בישראל הצעירה, תנועת הנוער של הציונים
הכלליים.
אולם גם אם יתברר כי השניים שייכים
לדוזתיי׳ רלשהי — ברור שהם אינם
בין מנהיגיה. החיילים של אותה מחתרת
אלמונית נעצרים תמיד ואילו המנהיגים
מצליחים להישאר סמויים ומוסתרים. מזלי׳יה
רה ייידת יזהית ביי האיייייסים של איתס
מנהיגים סמייים, לבד אלה של מנהיגי
מנגנון סמוי אחר במדינה, הממלא את
הוראות המשסר.

ח 1ך את
י ל די ךלחר בון
לפי

שימת

החס כון הסובדז בי 1ת ר

החל מפורים -פנקס חדש בנרתיק פלסטי

לי ־ ש ־ ראלכעע

סערת צחוק מתקרבת לארץ...

ז׳י1

ושומכר
דז׳יגן
זוכה לפרבויב!

בלרוב בישראל !

גפ׳ד

אילת
הבתה או בדת
עוד במרוקו נזקקה משפחת עדרי לעזרת
המשטרה. היה זה בשעה שאחד מילדיה
נעלם בעיצומו של יום, ומשאפסה כל תקווה
לגלותו בעזרת צעקותיה של אם המשפחה,
נחלצה המשטרה המקומית לעזרה, גילתה
את הבן האובד בפחות מארבע שעות.
נסיון מוצלח זה עודד את משפחת עדרי,
בשעה שהתברר לה בא.זד מימ!ת השבוע
שעבר כי בת הזקונים, יפה בת השנתיים
וחצי, יצאה מן הבית סמוך לשעות הצהרים
ולא חזרה מסיולה עד לשעות הערב. אברהם
עדרי הזעיק את קומץ שוטרי אילת, יצא
בראשם לחיפושים מקיפים. לאחר כמה
שעות הוזעק הצבא לעזרה. החיילים סרקו
את השטח, ירו זיקוקי אור, נסעו הלוך
ושוב ברכב הצבאי — ללא כל תועלת
מעשית.
בתום שעות אחדות של חיפושים חסרי
תוצאות, נמאס כל הענין על אברהם עדרי.
הוא החלים ללכת ד,ביתד״ ״במרוקו מצאה
המשטרה את בתי בפחות מארבע שעות.
רק בישראל זה לוקח כל כך הרבה זמן.
נלך הביתה!״ קרא בכעס לאשתו ולקרוביו.
סמל המשטרה חשב אחרת: הוא הפקיד
אחד משוטריו על האב הרוטן, אילץ אותו
לקחת חלק בחיפושים אחר בתו האובדת.
בבוקר נקראו כל תושבי העיר לדגל. הם
התפזרו בשרשרות צפופות, הגיעו בחיפושיהם
אל מרגלות העיר. במרחק שלושה
קילומטרים נמצאה הילדה ישנה וקפואה.
הרופא המקומי ד״ר רפאל קונפינו מיהר
להגיש את העזרה הראשונה, החיילים חזרו
לבסיסם. ואילו סמל התחנה ביקש את
מפקדיו בנפה ליעץ לו, אם יש מקום להעמיד
לדין את אברהם עדרי על התנהגותו
הפושעת, ועל סירובו לעזור בחיפושים אחרי
בתו.

פורימי -כבר הופיע
יותר עשיר ! יותר פיקנטי !

להשיג בכל הקיוסקים

מרכת

אסתר

הוכתרה

היום כל אשה מסוגלת להפוך
את שערותיה לכתר נוצץ
וזוהר. נקה מ ולין שמפו
מוסיף ברק לשערותיך —
ברק המשי — הכתר ליופיך.

חולין שמנו
המפיצים: חב׳ נורית בע״ס

נשף מסכות מוצלח
מצולם בסרט צבעוני
פרבויב להשיג בכל הזזהיהז
פהגזז והרפפה בארץ

רדין תדריך מישדרי השבוע הבא יעמדו בחלקם הגדול
בסימן פורים. מתוך אלה, ממליץ העולם
הזה על התוכניות אשר לפי האינפורמציה
המוקדמת האפשרית, יהיו מבדרות וחדורות
רוח פורימית רעננה. שינויים אפשריים.
• זאת אילת (יום ר 8נלי צה״ל)
— לכבוד יום השנה לשיחרור אילת, תשודר
תוכנית זאת, שתביא את אנשי אילת
בפני המיקרופון.
• כסימן שאלה (יום ד 9.50 קול
ישראל) — שמואל רוזן יערוך הפעם ד,שתיאות
בין ביצועים תיאטרוניים של שחקנים
עולמיים וישראליים, זד, מול זה. קטעים
מדון ז׳ואן בגיהינום בביצוע צ׳ארלס לוד,טון
ורביעייתו יושת לביצועם של שחקני התיאטרון
הקאמרי. מריאה תופיע בפי סיביל
תורנדייק וחנה רובינא גם יחד. שלמד. בר־טונוב
ועמיקם גורביץ׳ יקראו פרקי תנ״ך,
לצידן של קריאות בתנ״ך מפי צ׳ארלס
לוד,טון, שהפכו לשם דבר בעולם כולו.

• רצונך לדעת? ככקשח! (יומה׳;
; 7.15 קול ישראל) — תוכנית זאת, שכרגיל
היא כבדה ורצינית למדי, תלבש אף
היא מסיכת פורים, כאשר יופיע בה הגרא־פולוג
ישראל אודם וינתח את אופיים של
הנוכחים בהתאם לדוגמות כתב־ידם שיספקו

• ר מזו ר (יוס ה׳; ;8קול ישראל) —
ירחון היובלות והתאריכים יוקדש הפעם להעלאת
זיכרם המתוסכת של המשורר הגרמני
תלפגאנג פון גתה ( 125 שנה למותו),
הקומפוזיטור לודתיג תאן ביטהובן (130
שנה למותו) ,הסופר הרוסי ניקולאי גוגול
( 105 שנד, למותו) וחוקר הפיסיקה, מגלה
המאגנטיות וגלי האתר, היינריך הרץ (100
שנה להולדתו).

שגיהם משתמשים ב״סואב 813^ 6הקרם
לשערות המפורסם של הלן קורטים.

מכיל את חומר הפלא 11501־0111

• כמות קטנה משווה זוהר לשערות, שומרת
על התסרוקת ל־ 24 שעות.

ספרייה לחייל

(יוס

גלי צה״ל) — תסכית מאת עמירם פסמניק
יציג בפני המאזינים את ספרו החדש של
אהרן ירושלמי, שלושה שברחו, הכולל הרפתקאות
מרתקות של בריחה מהשבי הגרמני.

— 0621561655 אינו מלכלך את חכר או
הכובע.

113¥6

כניחותא (יום ו 7.30 קול יש
ראל)
— תמצית תוכניתה של להקת הנח״ל
עד , 120 תכלול מערכונים של אפריים קישון
ואורי סלע, ופיזמונים של יחיאל מוהר. בין
השאר — פארודיה מוחצת על קול ישראל

הזהר מזיופים! דרוש. סואב״ במספרה, בפרפומריה
ובבית המרקחת. בבקבוק האוריגינלי, ומעתה גם בשפופרת.

עצמו.
• יואר צבאי ( 1005 יום ו 9.15
נלי צח״ל) — תוכנית כרצונך הפורימית

תכלול, בין השאר, את הקריקטוריסט שמעון
צבר שר את שירי שיר השירים כשהם מתורגמים
על־ידיו לאידיש, את הקריקטוריסט
דוש כשהוא פורט על גיטרה, את שושנה
דמארי שרה שירי ג׳אז ואת המחזאי יורם
מטמור כשהוא נותן הוראות לבישול מטעמים
/א־רגילים לפורים.

}* 7אתה מתבלבל
7כשהילד שואל:

״כיצד באתי לעולם?׳
אתה מנסה להסב את השיחה
לנושא אחר, אתה מספר
לילד ספורי-מעשיות, ואפילו
רצונן לספר את האמת -
אינך יודע כיצד לעשות זאת

עתה הופיע
הספר בה״א הידיעה ממנו
תוכל_לם פר לילד ואותו
תוכל לתת לילד לקריאה

תינוק בא לעולם

מאת ד״ר א. י .לווין, ג׳ון זליגמן 7 תרגום ועריכה — מרים ילן־שטקלים 7 המחיר 2.500ל״י
להשיג בכל חנויות הספרים
? חדר הוצאת ספרים פע״מ -רה׳ הרצל ,10 תל־אכיב

שלושה בסירה אחת

נשכת;

11.30 בבוקר; קול ישראל) — השידור
הפורימי המורחב יכלול, נוסף למה ששודר
לפני שלושה שבועות, וואריאציות של הצוות
על הנושא מגילת אסתר, כפי שהיה עלול
להשתקף בתוכניות רדיו שונות. שמואל אלמוג
משמיע פארודיה על התוכנית פרשיות
ההגנה (״גלי צח״ל, השעה .8בתוכניתנו
היו זמנים, מפרשיות ההגנה, יופיע רב־סרן
מרדכי היהודי, שיספר על שליחותו לפרס
בימי מלחמת העולם השנייה. מוטקה, בבק
שה שלום רוזנפלד מחקר, את
שולחן עגול, כשהוא דן על הפרשה. ברוחם
של, עיתונים שונים, אמנון אחי־נעמי מראה
בראי העקום את שלושה בסירה אחת, עדה
בן־נחום מראיינת את גיבורי הסיפור לפי
נוסת אורחים לפני המיקרופון וון אלמגור
שולח לחקירה את משטרת ישראל לסי נוסח
מלכודת. מאיר הרניק מוסיף על החלק המוסיקלי
פרודיות מוסיקליות על שירי פורים
בסיגנונם של קומפוזיטורים מפורסמים.
• כימות וכדים (שבת; ; 1.30 קול
ישראל) — התוכנית הפורימית של סקר
מאורעות הבידור, הערוך בידי בלה ברעם,
תכלול זוטות מחיי התיאטרונים והשחקנים,
מסופרים בידי גיבורי המקרים.
• מעל כימת האופרה (שבת; ;4
קול ישראל) — שרגא פרידמן ישחק את
תפקידו של הסולטאן בעל ההרמון המתאהב
באיטלקיה הצעירה, בעיבוד מילולי
מיוחד של האופרה האינולקיה באלג׳יר מאת
רוסיני, שנערך לכבוד פורים על־ידי מיכאל
אוהד.

• ״״יבת,פורים של גלי צה״ל
(שבת; ; 9.15 גלי צה״ל) — מסיבה חייה
ושופעת עליצות, כפי שמקווים עורכיה, בד,

ישתתפו פרט לעורכי התוכניות וו־,קריינים
גם אורחים כרפאל קלאצ׳קין, שמואל סגל,
שלמד, בר־שביט, חנה מרון, זהרירה חריסאי
ואחרים. כל אלד, יתבקשו, לאחר שתייה
כדת, להשמיע את הקטעים שאינם מושמעים
כרגיל בפומבי ונשמרים למסיבות סגורות
בלבד.
• ויהי כימי (שבת; ; 9.30 קול ישראל)
— יהושע ברסונוב קורא, בהתאם
למסורת של שירות השידור, את חפיזמון
האקטואלי של חנניה רייכמן על מאורעות
השנה וליקחם הבלתי־רציני.
• גלים צוהלים (יום א׳; 6ואילן;
גלי צה״ל) — כל ערב יום א׳ יוקדש בגלי
צה״ל לתוכנית פורימית ארוכה אחת.
בין חלקיה השונים יגשרו לא הקריינים, כרגיל,
אלא עולים בעלי מבטא המזכיר באופן
מובהק את ארץ־מוצאם. הערב ייפתח
בחידון מוסיקאלי היתולי. בעיקבותיו תבוא
התוכנית אוזני המן שהוקלטה במחנה נח״ל
והכוללת פארודיות מוסיקאליות מבוצעות
בידי תזמורת צה״ל, שעשועון פורימי של
מרדכי פרימן, תוכנית הדשה של להקת
איילון ומצעד הכשרונות של הנחלאים. התוכנית
הבאה של הערב תהיה סידרת פא־רודיות
על כל תוכניות גלי צח״ל, הנערכת
על־ידי דן אלמגור ומאיר גוי. בסיום
הערב, יועבר נשף ריקודים חי מאחד מבסיסי
צה״ל.

ס הכה נהיה מכקרים (יום א׳;
; 10 קול ישראל) — מבקרי הרדיו בעיתונות
היומית ינסו הפעם את כוחם בעריכת תוכנית
פורימית, שתוכנה נשמר לפי שעה בסוד
כמוס.

• המסד עולה

(יום ב 8קול יש
ראל)
— קובץ מערכונים פורימיים של אפריים
קישון יוצג תחת השם המשותף דרך
צלחה.

• הפיל הלבן (יום ב 9.30
ישראל) — ח בן־אמוץ עורך מכירה פומבית
של חפצים מחפצים שונים, כולל שתי
חזיות, כרטיס־חינם למוהל וכרטיס זוגי להצגת
תיאטרון, שחציו נמסר עוד לפני המכירה
לנערה אלמונית, אתה ייפגש הקונה
באולם. התוכנית הוקלטה לפני חודשיים באולם
בית־הלל (העולם הזה .)1003
קול
החי המין החלש
ף*תל״אכיכ, הצטרפו שני גברים לתור
^ של 23 נשים, גילו רק כעבור זמן
ארוך כי היה זה תור לבדיקת סרטן השד,
הפוגע בנשים בלבד.

דיו צדק

ך • עקרון, ארצות־הברית, הציע השופט
2ודלטר וונמייקר לאשם בתקיפת ילדה בו;
שש את הזכות לעשות דין לעצמו, אישר
את פסק־הדין שניתן על־ידי הנידון, שהטיל
על עצמו עונש קל ביותר.

שני צדי המטבע
ך* רמת״גן, שכרו מפא״י וחרות שני
. 2אולמות קולנוע, משני צדי כיכר אחת,
כיוונו את רמקוליהם אל הקהל שעמד בחוץ,
ואשר יכול היה לשמוע בעת ובעונה אחת
על ״בגידת הממשלה״ ועל ״הישגי המדיניות
הישראלית״.

מארש האכל

ך • קהיר, התלוננה הזמרת פאידה כמאל
^ על כך שתחנת השידור שידרה את
שיריה העליזים ביום בו נערכה הלוויית
אביה, התנחמה כאשר סיפרו לד, מנהלי הרדיו
על מקרה אחר, בו שידרו את שיריו
העליזים של זמר מצרי, ביום שאותו זמר
עצמו הובא לקבורה.

תורה על רגל אחת

ך י ירושלים, יצא בוחן של משרד התה־
2בורד, עם נהג מתלמד, כדי לבחון את
כושר נהיגתו, הופל ארצה על־ידי הנהג,
שעלה עם מכוניתו על רגלו של הבוחן.

עכורת נשים

ף יתל*אכיכ, שובשה מודעת הולדת ש!
* פורסמה בעתון, הודיעה כי צפורה
וסוכה מודיעים כשמחד, על הולדת הבן.

7 7 7 7 7 7 7 7 7 7 7 7 7 7 ? 7 7 7 7

? ; 7 7 7 7 7 7 7

ה עול ם חז ה 1.013

__קולנוע
סרטים
שמחת החיים
אוקלהומה (אופיר, תל־אביב; ארצות־הברית)
— נמנה על סוג הסרטים שמטרתם

אינה להעלות בפני הצופה אמת חיים
כלשהי, או לעורר בו מחשבות בכיוון מסוים,
אלא אך ורק לשעשעו. זהו מחזה מוסיקלי
המנסה בכל האמצעים שעמדו ברשות
יוצריו לטעת בלב הצופה שמחת־חיים בריאה,
פשוטה ולבבית, והוא מצליח לעשות
זאת בכל מאת האחוזים.
סביב עלילה פשוטה ובלתי מסובכת מהוזי
חייהם של בוקרים ואיכרים באוקלהומה,
יצר צמד המלחינים רוג׳רס והמרשטיין מוסיקה
עממית ערבה, עשירה בנעימות, ופזמונים
הנשמעים כאילו צמחו מאותה אדמה
המצמיחה את התירם הענק, את הנערות
קלות־הדעת ויפות־המראה, ואת הבחורים
החסונים וטובי־הלב.
אגנם דה מיל, בתו של ססיל המפורסם,
הוסיפה לאלה שורת רקווים מרנינים, בכוריאוגרפיה
המצטיינת בעושר דמיון והמצאות,
ואילו הבמאי פרד (מעתה ועד עולם)
זינמן בנה מגבורי העלילה שורה של טיפוסים
בלתי מתוסבכים וברורים. הטוב
בהם הוא טוב עד הסוף, הרע — רע מוח־

האנושית, המנטה למצוא לעצמו מקלט בעולם
אחר. אולם גם בעולמו הבודד, מתחת
למים, אין הוא מסוגל לנתק את עצמו
כליל מהחברה.
וולט דיסני, אשר ייצר את הסרט על
סמך ספורו של ז׳ול ורן, לא ייחם חשיבות
רבה לאידיאות ולסמלים שביצירה זו. הוא
ביסס את סרטו על מאורעותיה המרתקים
של הצוללת, ועל האפשרויות החזותיות ש־בהעלאת
חיי הים אל הבד. ואמנם, מבחינה
זו, משיג הסרט את מלוא מטרתו. מבחינה
טכנית הוא עשוי למופת.
אולם כשמגיעים הדברים לביום ומשחק,
הרי למרות צוזת שחקנים טוב, כקירק
דוגלאם, ג׳יימם מייסון ופיטר לורה, אין
הסרט מתעלה לדרגה שמעל לבינונית.
גדולתו של סרט מעין זה יכולה להיות
באוירה המיסטית המיוחדת שלו, בהכנסת
הצופה אל עולם חדש שאין הוא מכירו.
וזאת לא הצליח דיסני להשיג בסרטו. הוא
נשאר יצירה טכנית טובה, נטולת נשמה.
העשנות מהללת

ההצגה — הטובה, דומני שבעונה ז ו
עזרא זוסמן בדבר
ערב תיאטרוני יפה, מכובד, מספק אכן, זו הצגה
שראוי לראותה...
לאה סורת בלמרחב
״הבימה״ מבצעת את הדרמה בכשרון וביכול ת...
ד׳׳ר פוירשטיין בחצופה
הצגה רבתי מן הטובות בתיאטרון העברי בכלל.
ברוך קרוא בתבוקר
אסיר תודה על רגעי התעלות נרגשים, יוצא אתה מן
האולם שעדיין מהדהדות בו התשואות הרמות, בהכרה
שראית תיאטרון א מי תי...
ר. עזריה במעריב

ה א מנו ת ה מויי ש טת
פולי כרג׳ר

אוניל זכה להצלחה משניתן לשחקנים בעלי שאר־רוח
לפענח את כתב־הסתרים של הגורל. האוירה באולם
מתחשמלת לאט לאט, מתחממת יותר ויותר, עד הגיעה
לנקודות־רתיחה מזעזעות באמיתותן. זה היה ערב של
תיאטרון אמי תי...
ד״ר ח. גמזו בהארץ

(חן, תל־אביב; צרפת) —

הוא תיאטרון הרביו הפאריסאי הגדול ר
המפורסם ביותר, המשמש מרכז לתצוגת
האמניות המופשטות. כל מי שלא זכה
עדיין להיות בין כתליו של מוסד מכובד

אהרון מסלדן
שימה את דמות הגורל הטרגי לדמות האב (מעריב
מפיק אמת חמה (דבר) משחק מצוין, בנוי על פרטי
פרטים (הארץ) ״שחקן גדול״ (א. נהור בידיעות אחרונות
וחרות)

מ רי בו
אנה בריסטי

זהר

אנה כריסטי מצוינת ברגעי הזעם שלה, ברגעי יאוש,
בהתפרצויותיה. אלה עוצבו על־ידד, באופן פלאסטי,
בשלושה ממדים, לעומק כמובן היו אלה רגעים
גדולים למרים זהר ושלבים חשובים בדרך עלייתה
כשחקנית (ד״ר גמזו) .מרים זהר, עטורת זיו רעמתה
הזהובה, משכנעת וכובשת בשיאי תפקידה (ר. עזריה),
הצלחה בטוחה שעדות לד, מחיאות הכפיים הרמות
שהשחקנית הצעירה זכתה להן (ע. זוסמן).

נ חו ם בוכמן
ז׳אנמר וקונסטנטין כ״פולי ברג׳ר״
ברק ועירום מסנוורים.

לט, והמטופש הוא חביב ונעים לעין. כל
אלה, בתוספת נופים מרהיבים ומשחק לבבי
של הצוות, מביאים את הסרט בקלות להשגת
מטרתו — הרגשת חדור, ואושר
בריא לצופה, המתבונן ביצירה הצבעונית.
שתי עלילות אהכה. כל העלילה
מתרחשת בפרק זמן קצר, ערב ובוקר אחד.
אל חוות איכרים עשירה מתכנסים בוקרי
ואכרי הסביבה לנשף חינגה. ותוך כדי ההכנות
הנשף מועלות על הבד שתי עלילות
אהבה שכל אחת מהן כוללת את המשולש
הנצחי, בהשתתפותם הפעילה של שחקנים
כגורדון מקריאה, שירלי ג׳ונם, רוד שטייגר
וגלוריה גרהאם.
שתי עלילות אהבה קצרצרות אלה, במסגרת
דמויות וטיפוסים מצויינים של אנשי
אדמה ובוקרים, הופכות את הסרט המוסיקלי
לחורג במאוד משורת הסרטים המוסיקליים
שהוליבוד מייצרת כלאחר יד,
ולמתאים מאוד להצגה בישראל בתקופה בד,
אזרחיה כה זקוקים למעט שמחת חיים.

בד• נ שמה

20 אלף מיל מתחת למים

דלור,
תל־אביב; ארצות־הברית) — הוא
סיפורו הדמיוני של הסופר הצרפתי ז׳ול
ורן, אשר חזה בסוף המאה שעברה את
ייצורה של צוללת אטומית, ובסיפור מדעי־אגדתי
גולל את פרשת מסעיר, של הצוללת
נאוטילוס ורב״החובל שלה, הקפטן נמו.
הקפטן נמו הוא אסיר בורח מטורף־
למחצה, אשר נמלט עם קבוצת אסירים
לאי בודד, שם בנה את מפעלי הכח הסודיים
שלו ואת הצוללת הפלאית. הוא מגלם בדמותו
ובמעשיו •את האדם, קרבן החברה

זה, עשוי לקבל מהסרט מושג מה מהמתרחש
על במתו ומאחורי קלעיו של התיאטרון.
מלבד זאת נותן הסרט לצופה גם מושג
ברור על תעשיית הקולנוע בצרפת, המוכיחה
כי אינה נופלת בעושר, בברק ופאר,
מאחותה ההוליבודית. ולא עוד, אלא שהיא
מנצלת נתונים אלה ביתר תבונה.
אל הפולי ברג׳ר (מרעה השגעון) ,קלחת
שגעונית של ברק מסנוור, עירום מסנוור
עוד יותר, מוסיקה מתקתקת ושמחת חיים
כפי שהצרפתים מבינים אותה, נקלע אדי
קונסטנטין — חייל בצבא ארצות־הברית.
תוך ערב אחד הוא מתאהב בנערה (זיזי
ז׳אנמר) המאחדת בקרבה את הסגולות של
זמרת, רקדנית, שחקנית ויפהפיה גם יחד.
פרשת אהבתם, על משבריה והתעלויותיה,
היא החוט עליו נשזרות הופעות ד,רביו
הססגוניות.
תדריך אלה הסרטים ר,מוצגים בשבוע זח בערי
הארץ, אשר העולם הזה ממליץ לראותם:
• לה סטראדה (ירון, תל־אביב) —
יצירת המופת של האיטלקי פדריקו פליני,
אודות הנערההמכוערת והמפגרת המלמדת
את הקרקסן האלים וחסר הלב להרגיש
בלבו ולחשוב במוחו. אנטוני קוזין, ג׳וליטה
0אורות הכמה (אוריון, תל-אביב)
— צ׳ארלי צ׳אפלין מבכה את גורלם של
האמנים המזדקנים. גאוני.
0ג ׳ רכז (ארמון־דוד, תל-אביב)— סמטאות
העוני של פאריז וגורל האנשים החיים
בהן, כפי שתוארו על־ידי אמיל זולא,
ביצירה מצויינת של רנד, קלאפאן.

יצר בערב זה אחד מתפקידיו החזקים ביותר עד כה
(הארץ) ,הצליח כתמיד לתת ביטוי חזק למתרחש בתוך
חזהו הגועש (מעריב) ,היה אידיאלי (דבר).

ב ת עמ>
היטיבה לבטא חמימותה האנושית של טרתד, אואן
(הארץ) ,יצרה דמות אנושית נוגעת עד לב (מעריב),
הופעתה מעוצבת בכשרון ובכנות (העולם הזה).

דו ח
ביום ב׳
ביום ג׳
ביום ד׳
ביום ה׳
במוצ ״ש
ביום ב׳
ביום ג׳
ביום ד׳
ביום ה׳

ההצ\ו ת
11.3
12.3
13.3
14.3
16.3
13.3
193
20.3
21.3

קרית־חיים
קרית־חיים
תל־אביב
תל־אביב
תל־אביב ב־9.30
תל־אביב
פתח־תקוה
תל-אביב
נתניה

הבימה

אנשים

במסכה

מוצלחת

ובמשקה מובחר.

ברנד• אקססר א פ ״ן
1רם ום זכרו!
ליקרים

1141־ אבוש ואבקת־ חרב
החלק המעניין ביותר בנאום־הנסיגה של
ראש הממש; ה דוד בן־גוריון בכנסת היו
קריאות הביניים ד״וירותיות, שכיג׳י לא
התעכב אף פעם אחת להשיב עליהן. לקט
דוגמאות: ח״כ חיים לנדאו צעק מיד
עם פתיחת הנאום :״חברי מפא״י! קומו
לכבוד המנצח!״ לאחר שביג׳י טען, כי
מבצע סיני היה מבצע ההסברה המוצלח
בי! תר בקשר לבעיית ח.פש השייט במפרץ
אילת, צעק ח״כ יום,יז שופמן :״זה היה
כמו חרדל אחרי ארוחת־הצהריים!״ צעקה
אחרת, של ח*כ אליעזר שוסטאק:
״מתי יוציאו לאור בול התפטרות הממשלה?״
כשאמר ביג׳י כי ״אף רגע לא נפל
עלי פחד הסאנקציות ׳,השיבה ח״כ אפתד
רזיאל־נאור :״כבר אז חשבת לסגת?׳
ואילו ח״כ חיים מגורי־כהן קרא:
״מכרתם את עצמכם תמורת אבקת־חלב!׳
לאחר שבוויכות נאם ח״כ משה
שרת נאום ארוך ונמלץ, שבא כדי לתת
לו הזדמנות לסתור את דבריו של ביג׳י,
כאילו עיסקת־הגשק עם צרפת התאפשרה
רק הודות לחילופי־הגברי במשרד־החוץ,
אמר על כך ח״כ צ״כ יום?,סרלין :
.העניין מזכיר לי את הסיפור על האיש
שנכנס למסעדה, הזמין מנת־בשר ולמראה
המנה נאנח ואמר: בשביל מנת־בשר קטנה
אחת כזאת היו צריכים לשחוט שור שלם?׳
ח״כ מפא״י דוד כר־רב־האי התפאר
השבוע, לאחר שאחדות העבודה נשארה
יושבת בקואליציה גם לאחר הנסיגה, כי
עוד לפני חודש אמר בישיבה סגורה, ש״עוד
לא נוצר הדחפור שיוציא את אחדות־העבודה
מהממשלה ח״כ מפא״י דוד
1ו 2הן, שיצא השבוע כדי להשתתף בחגיגות
ייסוד המדינה בגאנה, אמר ערב צאתו כי
הוא מקנא במשה שרת: כששרת נוסע,
הוא יכול לכסות בעצמו את מסעיו לצורך
העיתונות, בעוד שדוד הכהן נאלץ לקחת
אתו למטרה זאת את אשתו, העיתונאית

כרכה חכם.

מגצחון ל הי שג
הנאשם המפורסם של משפט קסטנר,
מלכיאל גרינוואלד, יצא השבוע ל-
שוזייץ, כשר אוכן (״רומק״) ג רי כ כ רג
מלווה אותו לאנייה. אדם אחד שטיפל בנסיעתו
של גרינוואלד היה היועץ המשפטי
חיים כהן שפנה אל כל המוסדות בבקשה
להקל על הישיש בסידורי נסיעתו
כשנתקל במודעה שהכריזה על אסיפת־עם
מפא״יית בהשתתפותו של שר־האוצר
לוי אשכול על הנושא ״מנצחון צבאי
להישג מדיני׳ ,אמר השבוע ח״כ מק״ימשה
סנהז ״למפא״י יש חוש־הומור מצויץ,
אבל הם אינם מעריכים כראוי את חוש
ההומ.ר של הציבור בעצם משפם
עמוס כן־גוריון, היה אחד הנאשמים,

מרכז שורת הנותנדביס אלייקים העצני,
צריך להתפנות לשמחה פרטית ייתר: נולד
לו בן בכור, וייקרא שמו בישראל בועז
ח״כ חרות שמשון יוניצ׳מן סיפר
השבוע א״דה חס דיה א, ח ת אשד ,׳ה. דיה,
שקבצנים באו אל ביתה וביקשו לא רק
מאכל ומשקה, אלא גם שהמארחת תרחץ
את בשרם ד,מנוגע בשחין. לאחר שתאשר,
מילאה את מבוקשם, בירכוה הקבצנים כי
בנים קדושים ייצאו מחלציה. ואומנם, זכתה
אותה אשד, לצאצאים שנמנו על גדולי הרבנים
החסידיים — ר׳ אלימלך מליז׳אנסק
ור׳ זושא מאנאפול. העוקץ שבסיפור: ח״כ
מפ״ם מאיר יערי אף הוא מבני־בניה
של אותה אשה במסדרונותיה של
וועידת קופת־חולים, כשהשיחה נסבה על
ריבוי הביקורים המיותרים במרפאות, סיפר
שר־הבריאות ישראל ברזילי את הבדיחה
הבאה: מ>שה ביהודי, שהופיע יום יום
במרפאת קופת־חולים, ביקש פתק־מספר וביקר
אצל הרופא. יום אחד נעדר היהודי
מן המרפאה. כשחזר והופיע למחרת, שאל
אותו הפקיד מדוע החסיר אתמול את ביקורו
הקבוע. הסביר היהודי :״אתמול לא יכולתי
לבוא. הייתי חולה״.

כדורגלן שד כשפי
תמונתה של חיה הררית,
נשקת עם כוכבת הקולנוע אי״גריד כרג
מ! ,הופיעה בעמוד הראשון של עיתון
כשהיא מת

. .ת,סיד
ולראגט

בקורס הכנה של צד,״ל לבחינות־בגרות
בתל־אביב, שהעתיק מתוך כרך ישן של
לוח הארץ מאמר של מנהל משרד־החוץ
וואלטר איתן במקום לכתוב חיבור, קיבל
מאת מ, רד,ו (שלא זיהה את המקור) ציון
של ״מספיק מינוס התיאטרון
הקא-ורי עומד לפתוח בשבועות הקרובים
ביותר מועדון־לילה אמנותי, שהכניסה אליו
תהיה מוגבלת לחברים בלבד, אשר ישלמו
דמי־חבר גבוהים ביותר. המ,עדון, שינוהל
על־ידי יוסף מילוא, יציע פרט למזנון
ומשקאות, גם בידור מיוחד בצורת פיזמו־נים
של נתן אלתרמן, דן אלמגור
ואחרים, שיבוצעו על־ שלישייה של ש,זקני
התיאטרון, שמעון כר, יעקכ כן־סירא
וגדעון זינגר. כן יוצגו בפני קהל המועדון
מערכונים ומחזות, שאין להציגם
בפגי הקהל הרחב מאימת מספריה של
הצנזורה נציגו של עמוס כך גוריון,
עורך־הדין מיכאל כפפי, שלחם בראשית
המשפט כארי כדי שלא יסכימו השופטים
לדחותו אף לימים אחדים (לפי בקשתו של
שמואל תמיר, שהיה עסוק בימים ההם
בעירעור־קסטנר) ,ביקש השבוע דחייה של
יום במהלך המשפט. נימוקו של כספי:
באותו יום נערכה תחרות הכדורגל בץ
הקבוצה ההוגגארית דוז׳א־אויפשם לבץ נבחרת
ישראל, וכספי לא רצה להחמיצה.

פסמן* השסע

דדיו ש נידר

מכע כי ד די ר ק בי בו ב ע ״י מ

0ח ״ כמפא ״ י יו נהכסה, ערב הבירור על הפרעותיהם של ח״כי חרות
לנאומו של הממשלה דוד בן־גוריון, בוועדת הכנסת :״אתם הרי רוצים שנוציא
אתכם מהכנסת, כדי שתוכלו להפגין בדרך זו את התנגדותכם העזה לנסיגה, ואתם
בטוחים שאנו נבין כי אתם רוצים שנוציא אתכם ולכן ל א נוציא אתכם — ובכן,
אנחנו מזהירים אתכם שנוציא אתכם למרות שאתם רוצים שנוציא אתכם.״
• ח״כ חרות יוחנן כאדר, לאחר שנמסר כי המענקים לישראל יחודשו
עם ביצוע הנסיגה ללא תנאי :״בשביל מד, מפא״י ביקשה קודם לכן ערבויות ,
אם ממילא היא קיבלה מזומנים? ׳
• ח״כ חרות שמשון יוניצ׳מן, על אחדות העבודה :״הקול (בוויכוח)
קול בגין, והידיים (בהצבעה) ידי בן־גוריוך.
• ראש הממשלה דוד כף גוריון, בהתפלמסו עם ח״כ צ״כ פרץ ברנשטיין,
על שגילה מתינות מדינית קיצונית בשעת השתתפותו בממשלה ואקטיביזם קיצוני
כיום :״היה תבוסני בקואליציה וגיבור נועז באופוזיציה * .
• שר״הדואר ד״ר יוסף בורג, על הנסיגה :״יש להעריך ראש ממשלה
היודע לכבוש את יצרו על אף הכיבושיםש יצר .״
• ח״כ מל״י ד״ר משח סנה, באסיפת־עם בתל־אביב :״ישראל כרתה
ברית עם מעצמות קולוניאליות גדולות. לא כל כך גדולות כמו שהיו אתמול ,
אבל הרבה יותר גדולות ממה שיהיו מחה •
ח״כ חרות אסתר רזיאל״נאור, על ההצעה להטיל עליה עונש כבד
בשל הפרעותיה לנאומו של בן־גוריון בכנסת :״במקום תליית המן, מתכננת
מפא״י השנה את תליית אסתר ׳ .
• שר״הפנים ישראל כר״יהודה, כשדובר בממשלה על השאלה, מי מן
ד,שרים. יברך את וועידת קופת־חולים, שנפתחה השבוע :״לזה יתאים שר־האוצר
לוי אשכול. מי כמוהו מומחה לקופות ־ חולות*.
ס שר־החינון* זלמן ארן, בשיחה על בעיות ש-רותי הטלפון :״ישנו הבדל
בולם בין הטלפוניכטיות בניו־יורק ובתל־אביב. כאשר אתה מדבר עם טלפוניסטית
בניו־יורק, אינך צריך עוד להוסיף סוכר לתה שלך. ואילו כאשר אתה מדבר עם
טלפוניסטית בתל־אביב — אינך צריך להוסיף לימון.״

חיוללע חזח *)ח ו

ספורט שערוריות עוד פעם -וד•
כבר לפני חמשה שבועות הגיעה לארץ
הידיעה כי קבוצת הכדורגל ההונגרית זוז־א
(אויפשם) ,העורכת סיור במרחב נענתה,
להזמנת מכבי חיפה והסכימה לערוך כמה
משחקים בארץ. מאחר שביקורה של קבוצת
כדורגל הונגרית, אפילו אם איננה בין קבוצות
הצמרת בארצה, הוא מאורע ספורטאי
ראשון במעלה, התקבלה הבשורה בשביעות
רצון כללית, למרות העובדה שהכדורגל
בארץ נמצא לאחרונה בשפל המדרגה.
השערוריה החלה כשקבוצת מכבי חיפה
פנתה אל התאחדות הכדורגל וביקשה ממנה
לאפשר לקבוצה ההונגרית להתמודד עם
נבחרת ישראל. היתר, זו דרישה אבסורדית,
ביחוד נוכח לקח הנסיון המר, במשחק
הנבחרת נגד קבוצת אוסטריה מוינה. אולם
מכבי חיפה עמדה על דרישתה בתוקף. כי
רק משחק של נבחרת ישראל, אפילו אם
זה רק שלט ללא גוף אחריו. מושך מספר
מבקרים מכסימלי.
הדיונים והויכוחים נמשכו זמן רב. השבוע
הודיעה ההתאחדות על הסכמתה למשחק
הנבחרת, למרות שנבחרת כזאת אינה
קיימת כלל, ואינה יכולה לקום בזמן קצר.
השיקולים היו ברורים. סירוב של הנהלת
ההתאחדות להרשות את המשחק, עלול היה
לפוצץ את משחקי הליגה בארץ. אנשי
מנבי חיפה היו באים אז בטענת איפה
ואיפה — *להפועל הרשיתם להביא את
אוסטריה לשחק נגד הנבחרת, ולנו לא?׳
פחות מכולם היו אנשי הפועל מעוניינים
בפיצוץ הליגה, דוקא בשנה בה הם קרובים
למטרתם הנכספת — השגת האליפות. ההתאחדות
החליטה להתיר בפעם האחרונה משחק
נבחרת נגד קבוצה זרה.
כזיון ספורטאי. תחילה היתר, נסיה
בין אגודות הספורט ועסקני הכדורגל לעורר
מרד שחקנים, שיסרבו להופיע במשחק.
כי במשחק זה יהיה הכבוד לא לשחקן
המשחק, אלא לזה שלא שיחק ויטען כרגליו
לא השתתפו בבזיון הזה. אולם אחרי
שמרכז הפועל כפה על שחקניו להשתתף
במשחק, לא היה עוד טעם במרד. רק כמה
שחקנים בעלי מצפון סרבו להופיע, בנמר
קים שונים.
המרד האמיתי היה מרד המאמנים. גם
אליעזר שפיגל וגם צבי (דוקטור) ארליך,
גילו עמדה נבונה, סירבו לקבל על עצמם
את הרכבת הנבחרת, בטענה * :סירבנו לקבל
עלינו תפקיד סטטיסטי זד* משום ש
מאמן
שפיגל
חננוז־ העצמי והסירוב
אין אנו מאמינים כי איש מקצוע בכדורגל,
בעל כבוד עצמי, מסוגל לקבל תפקיד מעליב

לאנשי ועדת הליגה של ההתאחדות לא
היה ענין בטענות של כבוד עצמי. העסקנים
הרכיבו נבחרת — נבחרת של בדון
לאומי וספורטאי.

כדורגל
מ הפכ הכל לי ת
בפעם הראשונה מאז קום המדינה, יהיה
בחגיגות יום העצמאות השנה תוכן ספורטאי
מרתק. אל תוך החגיגות הכלליות ישולבו
הפעם שני מפגשים בינלאומיים, בין
נבחרות הצבא הצרפתי ונבחרות צה׳ל
בכדורסל ובכדורגל. אם אמנם יתבצע המפעל
ויצליח, יהיה זה מפעלו של אדם
אחד — אלוף־משנר. שמואל סוחר.
גרעין צעיר ובריא. למרות שהתחסודנז
חזח ג1.61

חרויות תהינה תחרויות צבאיות, מקובל
במקרים כאלה לחזק את הנבחרות בשחקנים
אזרחיים. גם נבחרת הכדורסל של הצבא
הצרפתי, שביקרה בשעתו בארץ, הביאה
עמה מספר שחקנים אזרחיים ששיחקו בשורותיה.
נבחרת הכדורגל של צה״ל תהיה
אמנם מבוססת בראש וראשונה על כדורג־לנים
המשרתים שירות חובה בצה״ל, אולם
מלבדם יגויסו עוד מספר כדורגלנים לשרות
מילואים, בו יתאמנו לקראת המיפגש.
המהפכה הגדולה תהיה בשיטת הרכבתה
של הנבחרת. תהיה זו נבחרת של צעירים,
שהקשיש בהם יהיה כנראה הבלם נח רז־ניק,
בן ד,־ .23 לא יהיו שום חישובים
אגודתיים או אישיים בקביעת הרכב הנבחרת,
ומאחר שהמפעל מאורגן במסגרת הצבא לא
יוכלו גם קבוצות הלחץ למיניהן לקבוע את
ההרכב.
הבעיה היחידה שהתעוררה היתה בעית
נסיעת נבחרת הפועל לארצות״הברית, החלה
בדיוק לפני יום העצמאות. למרות שדין
ודברים נמשכים עדיין בין מרכז הפועל
לבין הצבא, נראה שרק שניים משחקני
הפועל ישארו בארץ: סטלמך ואמציד, לב־קוביץ,
ורק אחרי המשחק ידאג הצבא
להטסתם לארצות־הברית. אם יצליח הנסיון,
עשוי הוא להעמיד גרעין חדש לנבחרת
ישראל — גרעין צעיר ובריא, שיחסל את
כל שיטות ההרכבה הפסולות הקודמות.

עושים שטויות
על המשחק שנערך השבת בחיפה,
כין מכבי תל־אביב לה•
פועל חיפה, בו הפסידה הראשונה
בתוצאה ,1:0כותב שייע גלזר:
אל תשאלו אותי מה
היה השבת בחיפה. זה
היה יותר גרוע מהנסיגה
בעזה. אני רק רוצה
שתדעו שהפעם אני באמת
לא אשם בכלום,
מפני שבאתי לחיפה לא
כמו שחקן. אני רק הייתי
הנהג של האוטובוס שהביא
את השחקנים לחיפה.
אחרי שג׳רי בית־הלוי ראה איזה
שטף דם יש לי בקרסול, הוא עצמו אמר
שלא כדאי לי לשחק. ישבתי פעם אחת
בין הקהל ואני יכול רק להגיד שיותר
אני לא אשב אף פעם בקהל, ביחוד כשהקבוצה
שלי מפסידה. זה יותר מעצבן ומרגיז
מלהיות על המגרש.
לא יכולתי לשבת במקום. הקבוצה שלנו
הציגה את אחד המשחקים הגרועים ביותר
במשך העונה, והיו לנו די משחקים גרועים
השנה. ראיתי באמת שאני חסר להתקפה.
בעיטות לשער, כמעט שלא היו, ואלה שהיו,
באו מהתקפות שבכלל לא היו מתוכננות.
בקיצור, לא היה שמח להסתכל. כשאתה
יושב ומסתכל על המשחק מבחוץ, אתה
רואה כמה שגיאות השחקנים עושים על
המגרש. ואם היתד, טלביזיה והשחקנים היו
יכולים בעצמם לראות איך הם משחקים,
הכל היה נראה אחרת לגמרי.
להפועל חיפה בצדק הגיע לנצח אותנו.
כמו שאומרים, זה היה נצחון היסטורי.
הם נצחו אותנו רק פעם, לפני שבע־שמונה
שנים, וגם זה רק אחרי שהוציאו לנו
חמשה שחקנים מהמגרש. עכשיו אני כבר
לא יודע אם ניקח את האליפות השנה. בעצם
מי צריך את האליפות? אפשר לתשוב שב־אליפות
שוכבים כמה אלפים בשביל בל
קבוצה.
למען המולדת. ביום ששי בשעה 12
בצהרים, אני מקבל פתאום טלגרמה מהתאחדות
הכדורגל: עליך לבוא ביום א׳ למשרדי
ההתאחדות, כדי להשתתף בסגל הנבחרת
שתשחק נגד דוז׳א, אפילו אם אתה
פצוע.
לא שאלו אותי אם אני משוחרר מהעבודה
או לא משוחרר — ישר שלחו הזמנה. אבל
היות ויש לי שטף דם בקרסול ואני לא
יכול לשחק, לא באתי. לכן, בגלל זה שאני
לא משתתף בנבחרת, אני מרשה לעצמי
בתור שחקן הנבחרת הקודמת להגיד במה
דברים לאלה שהרכיבו את הנבחרת הזאת.
רבותי, אתם עושים שטויות. איך זה
אתם לוקחים את שם ישראל ומדביקים אותו
על קבוצה בלי שום אימונים ובלי
שום הרכב, מה זה כאן? הלקח של המשחק
גגד אוססריח היה צריך ללמד אותנו שנבחרת
חייבת להיות נבחרת קבועה. אבל אף
אחד לא לומד מכשלונות. כל מי שרוצה
להרויח מביא איזו קבוצה מחוץ־לארץ,
ואנחנו השחקנים. צריכים לשחק בשבילם,

להתעיף ולשבור את הרגליים.

אילו לפחות זה היה מביא כבוד למדינה,
מילא. מה לא עושים למען המולדת? אבל
ההפסדים האחרונים האלה מטשטשים את
כל ההישגים שנבחרת ישראל השיגה במשך
שנים. עוד מעט וכל מיני קבוצות מהעולם,
שאף פעם לא מנצחות, יתחילו לעלות
ארצה, מפני שרק כאן הן יכולות לנצח
איזו שהיא נבחרת לאומית.

הנבו אות לאהתב דו
השאלה הגדולה שהיתר, תלויה מעל איצ־טדיון
רמת־גן ביום שלישי השבוע, היתר,
כמה? לא היה כמעט איש מ־ 15 אלף הצופים
שקיוה לראות נצחון של נבחרת ישראל על
קבוצת אויפשם ההונגרית. רוב הצופים אף
לא באו לראות את הנבחרת במשחקה. מרכז
המשיכה היה משחקם של האורחים מהונגריה
שהגיעו בבוקרו של אותו יום לארץ.
ואמנם ההונגרים לא הכזיבו. למרות שנראו
עייפים משורת משחקיהם בתורכיה,
הציגו משחק שכמוהו לא נראה מזה שנים
בארץ. לא היה זה משחק ראוה. הוא היה
חסר אף את הברק המינימלי של קבוצות
מקצועיות. אולם הוא היה תכליתי לכל
פרטיו. כל אחד מהשחקנים ההונגריים הוא
אמן ומאומן במשחקו. מחצית השעה האחרונה
של המשחק, שהסתיים בנצחון ההונגרים
בשעור ,3:0היתה הצגת כדורגל מושלמת.
הצגה של כדורגל אמיתי וצרוף.
השחקנים התמוטטו. המפתיע במשחק,
שהחל בהפתעה שעה ששתי הקבוצות
עלו באותה התלבושת על המגרש,
היה משחקה של הנבחרת המטולאת של
ישראל. למרות ששחקניה לא היו רגילים
זה לזה ולא התאמנו כלל, השקיעו את כל
כוחותיהם במשחק, הצליחו ללחוץ על השער
ההונגרי משך כל המחצית הראשונה.
אולם לאחר המחצית נשברה הקבוצה שנשאה
את שם נבחרת ישראל. שחקניה התמוטטו
ולא עמדו במבחן. למרות ששחקנים
בודדים כמו מנצ׳ל, מורדכוביץ׳ וחודורוב
הצטיינו במשחק, היה הסיכום מדאיג מאד.
הוא אימת את כל הנבואות השחורות של
בזבוז שם הנבחרת לשוא. אלפי הצופים
שנטשו את המגרש כרבע שעה לפני תום
המשחק, לאחר השער השלישי, בטאו בהפגנה
זו את דעת כל חובבי הספורט על
נבחרת הכדורגל הישראלית.
במסלול אות ס פו ר ט דמוקרטי
בנימין (ג׳ינג׳י) רבינוביץ, רץ
מכבי תל־אביב ונבחרת ישראל, יעדר תקופה
ארוכה ממגרשי הכדורגל. בני, שחש לאחרונה
כאבים בברכו, המשיך לשחק. אולם לאחר
שנפגע שוב ברגלו, במשחק השבת האחרונה,
הושמה הרגל בגבס ורופאו פסק כי במשך
כמה חדשים ייאסר עליו לשחק אות
הספורט של פסטיבאל הנוער הדמוקרטי,
שיתקיים השנה במוסקבה, יעטר רבים מחברי
המשלחת הישראלית לפסטיבאל. ההישגים
הנדרשים במבחני אות הספורט של
הפסטיבאל (ריצת 100 מטר — 11 שניות,
50 מטר שחיה חופשית — 53 שניות)
שוים להישגים הנדרשים בישראל.
תדריך מאורעות אלה מתוך, מאורעות הספורט
של השבוע הבא, עשויים לעני! את חובב
הספורט:

• מכבי סתח־תקוה

-הפועל

• כית״ר תל״אכיב

-מכבי

פתחיתקוה (פתח־תקוה, מגרש מכבי;
שבת 2.30 יהיה משחק הכדורגל ד,
מרכזי של השבוע, שיקבע את הדירוג
למקום השלישי והרביעי בטבלת הליגה הלאומית.
הסכויים הם לטובת מכבי, שניצח
בסבוב הראשון את הפוטל בתוצאה .1:2
תל־אביב (יפו, באסה; שבת 2.45
יהיה דרבי תל־אביבי שתוצאותיו בלתי־צפויות,
למרות שש הדרגות המבדילות בין
שתי הקבוצות בטבלת הליגה. בסיבוב הראשון
הדבירה אמנם מכבי את בית״ר
בתוצאה של 4 : 0אולם מכבי של היום
אינה אותה קבוצה של התחלת משחקי
הליגה.

• מכבי תל־אכיב

-הפועל

משמר העמק (תל־אביב, מגרש מכבי;
יום ו 20.30 הוא משחק הכדורסל
המרכזי שיתקיים השבוע בליגה א׳ .האורחים
ממשמר העמק לא יזכו למנוחה, יתחרו למחרת
היום על אותו מגרש נגד מכבי דרום.

20.000

מיל מתחת למים
גונו \2יר2ן חגלאנז
ג׳ מ נו גז י י גז ג ן
פאוללו 2ןאפ
פ בו \־ לורה

השבוע ובשבוע הבא
בקולנוע
״מגדלור״
תל־אביב

ספרים

אמנות

תרגום

תיאטרון

ינדכורים עד

אגש׳

תינוק כא לעולם (מאת ד-ר מילטו;
לוי! וג׳ין זניג מן, ו,וג א ת הדר 48 ,עט.דים).

ר / 0 7כ ג77
תשבץ הו!1ב 0רוד 1013
מאוזן! .2היחס
בין דייר לבעל
הבית; 8סלע ה־ 8
מחלוקת בין הודו
לפקיסטן; . 10 מרכז
חפירות ארכיאולוגיות;

אחת המכות; .14
כן, בצרפתית; .15
האדם הראשון;
.16 גו; . 17 אריה.
.18 אם שבעת הבנים;
.20 בעלת
חמש אצבעות! 21
סל; .23 אחד מ
שבעת המיני
.25 שוט; .27ממקורות
המים.
של האוצר; .29
מופיע מספר פע
מים בדגל האמריקאי;
.30 אישי; .32 בצפון הרחוק;
34 בעל נימוסים יפים; .35 עוית ללא
קץ; 36 ממגורה בחיפה; .37 יחידת
חשמל; .39 אות הקריאה לתי״ו; .40
הברה היוצרת שמות־עצם; .41 אות
יוונית .42 :תוצאת החריש .43 :פקודה;
•44 מקנה׳ אך לא בקר; .45 יישוב
דתי בשפלה.
מאונך . 1 :הסגולה של יכולת.2 :
דורון; 3ירק .4 :הרבה; .5עיר

הינו התשובה לתפילתם של הורים רבים,
המוטרדים על־ידי שאלות כגון ״איך נולדתי!׳׳׳
או ״איך יכ׳׳ה ציפור קטנת כמו
החסידה להביא תינוק גדול כמוני?״
מחברי הספר זנחו את שיטת הצפודים
והדבורים, מסבירים את מסתרי החיים בהדרגה
— מן הקל אל הכבד. תחילה קורא
הילד על הביצה, ממנה מתפתח כל יצור
חי. אחר קורא הוא על הורעון, ועל תהליכי
ההולדה של הדג, הצפרדע, התרנגולת
הבקר והאדם. בתיאור תהליכי־ההזדווגות אין
רמז למעשה מ, פלא או ב /תי מ,סרי.
אך נראה כי מחברי הספר חשבו שההסברה
הביולוגית לבדה עשויה להביא לתוצאות
מסוכנות: הילדים עלולים לפרוק
כל רסן, לחקות את בעלי החיים ביוזסים
הבינמיניים. חששות אלה ניכרים בפרק מיוחד
של הספר, בו נאמר בין השאר :
״רבים ההבדלים בין אמא ואבא אצל בני
אדם לבין אמא ואבא אצל חיות. אצל החיות
בוחר לו האב בת־זוג איזו שהיא.
כל אחת טובה בעיניו. מספיק אם היא
שייכת לאותו סוג חיות כ מו הו ...אבל
בני אדם נוהגים אחרת. איש ואשד, בוחרים
להם את בת הזוג, או את בן הזוג, מתוך
זהיר! ת רבה, וקודם לכן הם משתדלים
להכיר זה את זה יפה. איש ואשד״ אם אוהבים
אהבת אמת, רוצים להתחתן, רוצים
להקים בית ולהוליד ילדים, ורוצים לחיות
יחד כל ימי חייהם.״
קרוב לוודאי שהמחברים והמתרגמת־ער
רכת המצויינת, מרים ילן שטקלים, שכהו
בכתבם מלים אלו עובדת־יסוד אחת. העובדה:
זמן קצר לאחר קריאת ספר זה
מתחילים הילדים לראות סרטים ולקרוא את
הביוגראפיות של כוכבי־הקולנוע.

ס ס העץ
הלנה היפה ומלחמת טרויה (מאת
לאורה אורב״ טו, הוצאת צהר 192 ,עמו׳) —

קאנאדית; .6תחת; .7בעל מטע פרי־הדר;
.8מידת נפח; .9מודד; .11 יש
אומרים; . 12 בן נח; . 18 מקצוע הנדסי;
.19 יישוב בעמק; .21 מרכז קייט
ליד חיפה; .22 סיגרית פילטר; .24 דת
ישראל; .25 הפרשה של הכנסה (או
הוצאה) לצבור .26 :מדינה מרחבית;
.28 מרכז; .29 בן בקר! 31 שופט
מחוזי; .33 על כל חלון; .43 צבעוני;
.38 פרסה .41 לשועלים ולא זנב
לאריות 43 סמל האטיות.

פורים מתקרב
ואתו ינזי טזגזזדגז וגיר.
תגבירו ווזוזנזידו אור
גזטזנזוז\ז נו2־ ידי 1\2ית
נזצרנזה אצר פוטו ברנר.
גזרגודיגו רצרנו ררא
ודטזרום־ כר קיובוז אצר

13וברנד
חיפוז,דמוב החלזון ;3

הינו צרור סיפורים מיתולוגיים נדושים,
המוגשים בשיטה מקורית ביותר. השיטה :
דו־שי 1,של אם איטלקיה עם שני ילדיה
הסקרנים, ליאה וליאו.
תוך כדי שיחה מעבירה האם לעיני בנה
ובתה את פרשת הקמת חומות טרויה בעזרת
האלים פוסיידון ואפולו, פרשת הנסיך
פאריס ושלוש האלות, חטיפת הלנה
היפה מארמונו של מנלאוס, הקרב על טרויה,
סוס העץ, ובריחתם של שרידי ה־טרויאגים
לאיטליה. תוך בניית הסיפורים
הקפידה המחברת על דבקות באיליאדח של
הומירוס ובמקורות עתיקים אחרים, העוסקים
במלחמת טרויה.
אשה ללא אהבה. מעניינות יותר
מן הסיפורים עצמם הן תגובות הילדים על
עלילות הגיבורים הקדומים. כך, למשל,
כאשר מספרת האם כי מנלאוס כלא את
הלנה בארמונו, מכריז ליאו כי מנלאוס
היה רשע מרושע. משיבה על כך האם, תוך
נסיון להסביר את הפרשה העדינה של בגידת
הלנה בבעלה:
״לא רשע היה. לי נראה דח־קא שהיה
קצת טיפש — כהרבה בעלים אחרים, החושבים
על האשד, רק בהיותם זקוקים לה.
שוב אין הם מביאים לה פרחים, שוב אין
הם נשארים במחיצתה כשהיא שרויה בצער,
שוב אין הם מבקשים להבין את משאלותיה
ומחשבותיה. אשה, אם אינה מרגישה שהיא
נאהבת, לא תוכל להיות מאושרת וטובה.״
קשה לשער שהילדים אשר יקראו ספר
זה ילמדו לקח מפרשת מנלאוס. אולם
ייתכן שהדבר יסייע להם להבין את ה־גירסה
הקולנועית האיטלקית־הוליבודית של
מלחמת טרויה, אשר תמונות נבחרות ממנה
מקשטות תרגום זה של אהרן אמיר

בין הכרכים
הזד מנו ת ביוג ר פי ת
לפחות שתי הוצאות ספרים ישראליות מחכות
בכליון עיניים להופעת ספרו האוטוביוגראפי
של רשיד עלי אל־כילאני, מי שעמד בראש
המרד הפרו־נאצי בעיראק, בימי מלחמת־העולם
השנייה. הספר מתפרסם לסי שעה
בשני שבועונים מצריים, ייצא לאור בעת
ובעונה אחת באנגלית ובערבית, סיבת ההתלהבות
הישראלית: המו״לים המקומיים
לא יצטרכו לשלם לאל־כילאגי תמורת זכות
התרגום.

נא ל ה כי ר: שקס פיר
ערב שקספיר (התיאטרון
קטעים מיצירות שקספיר, תרגום: רפאל
אליעז ואברהם שלונסקי) — הוא ערב

הקאמרי,

נדיר בתוכנו ובצורתו, על הבמה הישראלית.
יוסף מילוא ואורנה פורת מופיעים
על במה חסרת תפאורות, שהאפקט הבימתי
היחיד שלה הוא אורות החשמל ותל־בושתם
האחידה לכל הקטעים. בתנאים כאלה
הגורם היחיד שהוא בעל ערך לגבי
הצופה, הוא הטקסט ודרך הגשתו.
יוסף מילוא ואורנה פורת בחרו קטעים
מתוך המלט, מקבת, ריצ׳ארד השלישי, אילוף
הסוררת ורומיאו ויוליה. הם מופיעים
במשותף ולחוד, ומצליחים לעניו את קהלם
בערב אמנותי, שהוא כבד כבר מעצם
ברירת נושאו. בכמה מהקטעים, מכפרים
התרגום המשובח והמבטא הברור של השניים
על קלישות המשחק, המסתברת גם
מתוך התנאים המגבילים את ליטושו: העדרה
של המסגרת הבימתית הרגילה, שאת
חסרונה נקל להרגיש, במיוחד במחזותיו
של שקספיר.
כמה מהקטעים המוגשים על־ידי מילוא ר
פורת בערב שקספיר, לקוחים ממחזות שיועלו
במשך העונות הקרובות על בימת הקאמרי,
כולם כנראה בבימויו של מילוא.
היתד, זו איפוא הזדמנות להסתכל מקרוב
על דרכו של מילוא בבמוים של מחזות
אלה.
כך, למשל, נראית לידי מקבת בביצועה
של פורת, חיוזרת הרבה יותר מכסי שהיא
מצטירת בדמיונו של כל מי שקורא את
הטקסט במקורו או גם בתרגומו של
אליעז. ואילו ג׳ון מקבת עצמו הוא הרבה
יותר הססני אצל שקספיר, והרבה יותר
תקיף ומגובש אצל מילוא.
ערב שקספיר הוא בסך הכל ערב תרבותי
ומענין, שהצופים בו עושים הכרה קרובה
עם שקספיר על כל צורות יצירתו, ועם
שני מבצעיו המעולים על הבמה הישראלית.

מאחורי הקלעים
אק סו א ד׳ עד לנ סיג ת
פצצת צחוק מבטיחים להביא שני הקומיקאים
האידישאיים דז׳יגאן ושומאכר,
החוזרים לישראל בערב חג הפורים. במברקים
שהגיעו מהזוג העליז, נאמר כי
תוכניתם החדשה מוכנה כבר וכי חלקה
הגדול יוגש בעברית. את התוכנית כתבו
דז׳יגאן ושומאכר בפאריס ולמרות זאת הם
מבטיחים כי, היא אקטואלית עד לחדשות
של הרגע האחרון, כולל הנסיגה. עתוני פא־ •
ריס מספרים על הצלחה גדולה, לשלוש
ההופעות שנערכו באולם פלייאל, בעל 3000
המקומות שחקנית השנת של
המועדון הלאומי בתל־אביב היא מרים זוהר,
שהוכתרה בתואר זה עבור משחקה באנה
נריטטי, המוצג בהבימה כקוד ככו*
רח בישראל יערוך המנצח המפורסם לאסלו
שומוגי, שהוזמן לנצח על הקונצרט למנויים
מספר 6של התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
לאסלו שומוגי הוא יהודי ונולד
בהונגריה. מבקרי המוסיקה באירופה מונים
אותו בשורה הראשונה של חשובי המנצחים
באירופה המערבית תערוכה ככחול
מציג טון ברנהרד, בגלריה כ״ץ בתל-
אביב. ברנד,רד מציג תמונות שמן וגואש
ענקיות, שהצבע השולט בכולן הוא כחול
כהה. נושאי התמונות הם בתיה של עיירה
יהודית במזרח אירופה, יהודים גלותיים ויצורים
מארץ הדמיון ציירי חיפח
עלו לאחרונה לחדשות בישראל. לאחר ש־תערוכתו
הראשונה בתל־אביב זכתה להצלחה
מרובה, עוסק עכשיו גרשון קניספל
בהוצאתו לאור של אלבום גדול שיכלול
שבעה חיתוכי עץ, שהוכנו כולם לעיטור
ספר שיריו של המשורר אלכסנדר פן, שיצא
בקרוב. צייר חיפאי אחר שההצלחה
האירה לו פנים בזמן האחרון הוא משה
גת, שזכה בפרס השתלמות גדול של קרן
נורסן צחוק במרכז״ מציגה להקת
פיקוד המרכז, בתוכניתה החדשה. את
ד,מערכונים לתוכנית כתבו יהושוע (״יוש״)
הלוי ויהודה האזרחי; הפזמונים ד.ן אלמגור
ויחיאל מוהר. את התוכנית, שהמוסיקה שלה
נכתבה בידי מאיר נוי וניסן כהן הב־רון,
ביים עזריה רפסורט נאוח שאן
שחקנית הבימה לשעבר, חברת קיבוץ גבעת
ברנר, זכתה השבוע להצלחה בהעלותה בבית
זיסין שלשה מחזות יחיד, אותם ביימה
גם היא ע צמד-

פלפל חריף
לקט קטעים משו החובות ההומוויסטית
״פלפל לפווים־־ ,שיצאה לאוו השבוע
ה צג ת פ רי ד ה
מאת אור• סלוו
רה שהמבקרים התיאסרוניים עושים, זא־לא
חוכמה. הם מקבלים הזמנות להצגת
הבכורה. יפה מאד. חגיגי מאד. הכל הולך
בסדר. ההצגה מוצגת, המזנון מוזג ספלי
קפה, המחבר עולה על הבמה לפי דרישת
הקהל והשחקנים מקבלים זרי פרחים ומתנשקים
עם הבמאי, כשהם משאירים עליו
כתמי איפור. אחר־כך, מובן מאליו שיוצאת
בערך ביקורת כזאת :״המחזה הוא קלוש
מאד, אבל לעומת זאת הבימוי ממש מחריד.
חווה רונינא הצטיינה כמו תמיד, אם כי היו
לה כבר תפקידים יותר טובים. שלום בר
שמו
הוא כוח עולה, וחבל שהפעם לא
עלה על עצמו. אשך מישוב היה כאוד
מישובי והמוסיקה של בארי גארתיני נשמעה
כמד צלילים מופקים מכלי־נגינה. התפאורות
נתמכו על־ידי קרן נורמן, ובסך
הכל נשאלת השאלה: פני התיאטרון העברי
לאן? לפסטיבל בפאריס?״
זה באמת לא חוכמה. אף אהד מהמבקרים
לא הסריח את עצמו אפילו פעם אחת
ללכת לאותה הצגה שאנחנו ואתה הולכים
אליה, זאת אומרת לאחת ההצגות האחרונות,
במקום להצגת הבכורה. אילו עשה זאת,
כי או היתד לביקורת צורה אחרת לגמרי.
.אנחנו, למשל, החלטנו. לשלוח את המבקר
.שלגו דווקא להצגה האחרונה. של ״הוא רץ
בשדרות״ בתיאסרן ן הקראמיקה. הנה הדו״ה
שלו;
״קניתי כרטיס במחירים מוזלים. קניתי גם
תוכנייה. בפנים היה דף נייר נוסף, שעליו
,כתבו כי-״תפקידויישל עתי ישחק הערב
כרכי יוסיפון במקום׳ עמוס עימגואלי. מסתבר
שעימנואלי עבר לשחק בהצגת ״המעיל,״
בה הוא מהאף את יוסף בן־אברהם
שהצטנן י שלשום, כשהופיע במקומו של לוי
אור.
ברגע האחרון, לפני שכבד. האור באולם,

חילקו הסדרנים בזריזות דף נייר נוסף, בו
בישרו לקהל בי כרמי יוסיפון נקרא בדחיפות
להופיע ברדיו בתוכנית ״חזה ׳ומחזה,״
לכן יחליף אוחו באופן יוצא מן הכלל הבמאי
אישון גרוטקק,׳׳ מך, שהפליא אותנו
מאד.

המערכה הראשונה התנהלה דוזקא בסדר
נמיר. רק שאחד השחקנים אמד פעם, :בל
העולם במה, וכל באי עולם שחקנים הם,׳
ובולם ניסו להשתיק אותו ברוגז, למרות
שאלה היו דברי טעם. ההפסקה היחה קצת
ארוכה מהרגיל, אבל אחר־כך הסבירו לי.
שהיו מוכרחים לחכות לבואו של זיאמה
מלבוש, שהיד, צריך להופיע במערכה שדיה
בתפקיד של פל״מחניק. בגלל כות־האדם
המצומצם העומד לרשות התיאטרון, הופיע
קודם זיאמה מלבוש במערכה הראשונה של
,הצגה פשוטת׳ בתפקיד האב, ומשם מיהר
במונית להצגת, הוא רץ בשדרות.׳ אבל
מכיוון שהמערכה הראשונה של, הצגה
פשוטה׳ היא יותר ארוכה, היינו צריכים
לחכות לו קצת, בפרט שבזמן הנטיעה בטכסי
היה עליו גם להחליף בגדים ולהתאפר
מול המראה הקטנה של הנהג. לכן לא
כעסנו כשראינו סוף סוף במערכה השניה
את ויאמר. מלבוש, כשהשפם מצוייר לו
בפינה הימנית של הסנטר. התאורה ברחובות
העיר היא לקוייה מאד. זה ידוע. מלבד
,זה, שמחנו מראש לאידם של הצופים ב־
,הצגה ׳פשוטה,׳ מכיוון שהמערכה השנייה
של, הוא. רץ בשדרות׳ יותר ארוכה מהמערכה,
השנייה של, הצגה פשוטה,׳ ולכן יצטרכו
גם הם לחבות, עד שזיאמד. מלבוש
יחזור בדי להופיע במערכה שלישית בתפקיד
הקברן.
העדינים הסתבכו קצת במערכה השלישית.
שם היתד, צריכה להופיע פורנה אורה
בתפקיד האם המחאבלת. פורנה אורת, שיצאה
לפני חודשיים לפעולה למן, המגבילווד,
היהודי העצמאי׳ בארצות־הברית, היתד. צריכה
להגיע במטוס ארצה רבע שעה לפני
התחלת המערכה השלישית, אך בגלל מזג
הזמיר הגרוע התעכב המטוס, והיא לא
הגיעה, באין׳ברירה, ניסו להזעיק מ,כסיה׳
את שושנה קך ש, אבל לא מצאו אותה שם,
,מכיוון שהיא נתנה באותו, ערב הופעה
אמנותית באילת. כשהתברר המצב, רצו להוציא
מתחת לחופה את חלוציה באנקט,
רבע שעה אחרי שהאורחים הסתלקו ובדירה
היה כבר חושך. גמול, היות. ולא רצו להפריע
7זוג הצעיר בכל מחיר, נאלץ יורם
ידמגון, מתלמידי,בית־הספר הדרמתי, ללבוש
שמלה ולמלא את התפקיד. לוכוהו צריך
לומר, שהוא מילא את התפקיד באופן משכנע
מאד, הרבה יותר סוב מאשר פועל־הברה
ששיחק אה התפקיד בערב הקודם.
אני שם לב שלא כתבתי שום דבר על
המחזה עצמה וזאת משום שלא ברור בדיוק
איזה מחוה הציגו באותו ערב. בכל
אופן, היתד, הצגה מצויינת׳ .אילבלי היתד.
זו׳ הצגה ׳אחרוינה, אין יספק שמובטהת לו
הצלחה עצומה.

אורחיה

מאת הודה מרדי ם

יש כל מיני אורהים :
יש פורחים, וצורחים, ויש מטריחים,
יש באלה הבאים רק לומר שלום
ונשארים חצי יום,
יש באלה המביאים אתם תינוקות
המרטיבים את בל הבם א1ת,
יש כאלה המספרים בדיחות ישנות נושנות,

ואתה מוכרה להעמיד פנים וליהנות,
יש באלה, שאם מציעים להם ביבוד הם אומרים׳ .״לא,׳תודה, זה הרבה!״
אך־ כעבור במה דקות המזנון נראה כאילו פלש לשם ארבה.
בקיצור, יש אורחים ממינים שונים, אזי לכו^ם דבר משותף! .
הם יצאו לי מן האף!
אם אתה עיף ורוצה לישון.
וליתר זהירות ניתקת את הפעמון ואת הטלפון —
אני מוכן להתערב אתך על כל הון
שמישהו ידפוק על החלון•
אתה פותח את הדלת ורועד מקור,
ובחוץ עומדים חיים וזיוה ואומרים :״רק עברנו במקרה ועוד ראינו אור !״

אם אתה מזמין כמה ידידלם ותיקים למסיבה׳ .
בל מבריך נמשכים לדירתך, כמו זבובים אל הריבה !
ויתר על כן :
בל אחד מהם מביא את;י חבר או קרוב או שכן!
ולאחר שהם בילו את כל המצרכים ולא נשאר בבית אפילו כזית•
ניגשת אליך בחורונת נחמדה ושואלת בקול מת1ק :״תסלח לי, אינני מבירה

באן איש, פיהו בעל־הבית י״
פעם קניתי כלב זאב גדול,
בתקוה שיגרש את האורחים. עוד בטרם יספיקו לד,בנס• להול.

אבל זה היה כשלון :
הבלב למד מן האורחים• ומאז יושבים אצלי בל?לבי; השכונה ב 9לון!

בל אלה החושבים ביצר להפטר מאורחים —
לשוא הם טורחים.
ולראיה אספר לכם מה שקרה ליונה וואסרמז מחולו;-
שמרוב אורחים הפכה דירתו ממש לתחנה מרבזית, וביתי. מלון;י

הדבר התחיל,לעלות לו ביוקר,
בי לשכנים ׳נמאס לשמוע את ״ממבו אטליאנד׳ ואח ׳ ״שיר הבוקרים״
בל לילה בשלוש לפנות בוקר.

יונה וואסרמאן לא התייאש
ותלה על הדלת שלט גדול :״זהירות, מוקש!״
וחיבר לידית
פצץ ורבע טון דינמיט.
לזמן קצר
הסידור הזה באמת עזר. ויונה יזאסרמן ישב בדירתו שקט ומאושר.

לילה אהד חזר וואסרמן

ושכח מכל העניק.

מבלי לנתק אה הפצץ

על הידית לחץ.
ואחרי שבועיים של חיפושים גילו נעל אסת משלו בג׳יבוטי.
וכובעו מסתובב עד היום סביב בדור הארץ בירך! מלאכותי ז

ואם אתם חושבים שזה פתר את הבעייה-,
אתם חיים באשלייה:

דירתו של וואסרמן מלאה אורחים ברגיל׳
ועוד לפני יומיים פגשתי שם את יענקל׳ה, ואת דבורה האחות. ואת גיל).
ובאחת הפינות, אם תסתכלו יפה.
תוכלי.לראות את רוחו של יוגה וואסרמן, מך יייך חיוך מר ומוזג עשרות[
פכ-לים קפד״

״פירושי צב״ר ל מגיל תאסתר

אל תפל דבר מכל אשר
דיברת...

וי ספר לזזם ה מן א ת 2ס ד
עו שרו...

ג •מי־ י זה׳ס

— אינני זו כ ר...

— ובלבו שלא תספר למם־ההכנם ד!,

בלילה ההוא נדדה. שנ ת
המלך. ויאמר להביא א ת
ספר הזברזנות ודברי הימיס.

..לבד מ א סו ר יתושי*״ לו הנזלך
אתי שרנ ״ ימל.נ י! -ודוויה

הערות=ש 1ל״ס
צועד״ אם ד״* #סב״ר

שר־הכשפטים כען השבוע, כ־ הציכי׳
התיקים היא דעשה שאמי כשדדר

כקיצור: תיק ומדיה שיל מעדידת.

ישראל פ״ריד״ כי על־ידי קשירה?שריש עם המדינה החדשה בחזף־ דזדב.
גאנד -תצליח למצוא מפילות ללב עיד אסיד. ואפריקה

וכיכר שוי אתהיהזאתפאטה ־ מדר ג א: ה.

סחמ גי םמשתת פי ט * אחר המשתתפים נסחר נה י1בר סד* #נו*
ב2רס טל *0ל״י. הזוכה הטבוע תוא משה גולמו( ,תל־אביב

תרוו או עונ׳-בי

בעוד יחסי ישראל עם מדינות אשיה ואפריקה הם בשיא המתיחות. נתמנה
צי ר ישראלי בצייליז ועימר •להגיע ציר מגאנה

כקיצור:
מסתובבים

עדיין נעולה, אך 1הצירים

ה די ת

יש -קשר בין.׳ שסד למשנוי,
אל שניהם קשורה פשסרד: .
לזה לו השטר — המשטר.
לזה לו רששד — בשפרד-

אמד שהורגל לפרוטקציר.
צעק מעל ערש־הדיד;
שמעני נא! שמע, אדומיאני הן מנר במפא״יז
לא תלה עלי הפלקציהד

שד־דאוצד הודיע, כי לאחר דססינד. נפהחי סיכויים להנחת צינור גפס

גדיל כישראל

צינורית נשם הם כייס הצינורותהמקוכייכ
זך מכרכי ת ישראל, לתרץ כרם כי דכר.
גמפי

פח שמתוח ׳־ פתרה

צ״ד־חיוודביחוחס
אילת מספדים ספד לאוו) ;
*יום אתר, כשדם י בלטו! עשה מה שהוא ערשה המיר! ,אד. אומיה לא עשיז
גלום, גינש אליו נ׳אצימם אחר שנקלע לאילת ועשר. נם הוא אוחו דגר, רשאל־תניד,
חבר, אולי יש לר איוו עכורה בשבילי*״ נ 5ם״ירושם כאילו׳ הוא נציג חאד־ם באילת, אמנו התרשם השאלות כאלה. הוא מדד את
ואשר; ,.אני טכהל נו־חיות כאז תגיד לי. אחה תוכל לחיות
כטבטו __
החדש __
צייד־חיות־בידח^י&ף״ י
החדש חשב רנע, והשיב בחיוב. נלסון נבהל קצת, והודיע ל טי סו ת שאולי העבודה
לא כל כד טתאיטח בשבילו* כי הצייד צריד לדעת נם לצלם. התכרי, שהחדש הוא
סה שכתב, חרניק אותו
נם צלם סוטחה. באיו ברירה, לקח נלעון פתק, כתב
נשלח את האיש עם הפתק לנ׳וני כקוטונח, באסרו. :שש הטשרד שלי.׳׳ ג׳וני לקת
סירי החרש את השתק. התפקע מצחוק (בפנים) ואפי לחרש ברצינות :״נסדר
קת פתק, לר אתו לר״ר קונסמי ותביא אישור רפואי שאתה טתאים לתפקיד צייר״
חיות־בידהרים,.׳
כשחור החרש •ם.,קופון חולים׳־ עם הפתק, אטר לו ג׳וני שעכשיו הוא צריר להיבדק
נם אצל רוסא׳לב מיוחד, ר״ר ילוו. ר״ר ילוו, שבשאר יפות השנה הוא נקרא
איציק, הטכוכאי של ״הקורות׳׳ ,היה עסוק בפירוק נלנל בקוטאנרקאר. בשהחדש בא
אליו עם פתק, רסק לו איציק קצת על החוח עם השיתד שוודי •.ושלח אוחו עם
פתק טשלוז .״ר,י״ל מסוגל לכל עכורה. יש לו לב מברזל. חתום: ר״ר ילוו.׳׳
החרש תור לקומונה, ושם כישר לו נ׳וני שהוא מתקבל לעבודת ושלפי שעד,
יקה פתק וילר ל,תנובה״ לאכול על השבוז מחברת-לציר־חיות־בידחרים. כשחחדש
הניע ל״תנובה״ ,עיין׳ מנהל ״תנובה״ בטיסטד, ואהר־בד הודיע לחדש שהקרדיט של
החברה מתחיל רק בראשון לחודש, ושיבוא בשבוע הבא.
כשהחדש חור׳לג/ני יושאל 0ר. יאכל ער הראשון לחורש, תודיע לו נ׳וגי שבדיוק
כאותו רנע נתקבל טט־ק ובו הוראה מהצפון לפרק את המברה־לצייו־חיות׳ביו־הרים,
משד, סלמון, וול־אביב
כד שתוא מצטער מאד: איו ייתד עבורה בשבילי.

מ עו ת ר עו רסצודטו
הסתיימו טענות הטביעה נגד השורה(
.חרות)
דויד שיין, ירזטליס
סבפז בבוץ?
מעצר חופשי לאננות ישראליות
בסואץ( .הבקרו
מדים בהן, רמת־נן
הבטחה מפורטת על בן. ניתוה
פליידי מעצרת. האו״ם.
נתקבלו כקדיעות שמחה. נהארץ!
אלי אכיגור. חיפה
מזוזה קורע לבבות.
נקבעה פגיעה ברנם־ריין( .טעריב<
אורי פרוטר, תל ־אביב
בה נדונו סדרי >,פגיעה בריבונות
ישראל.

גווים אוגרים
ביטויים שנשמעו מפי• מוריב
ונרשמו כשולי ־ח פ חיב ר ת
* • ביטויים שי מורח לספרות
+הסבר נשיר ״סד זזטזייסה״ טל ביא־ליק
! ״אם מישהו שחט אותו. ואחה
קם ושיתס אותו — זהו מעשה בלתי־

מוסרת
^.לאחר
הפרכה רגילה נטיעור :״אי
אששר להיכנס לביתר״ מסד שיש בד.
שפיכית־רמיכ״ ז
+לאחר טהתלסיויס לא הירבי מלית
בקיאות בנושא ״אף אחד לא פלס יותר
מאשר קלסר^
בתשובה לתלמיד שטען ני כבר
חצי־שעה הוא מבקש לשאול שאלה :
״גם תרנגולת נושאת את ביצתה במשך
יממה ואיננה מפילה — אל תבהל, לא
ויפיל.״

• כיטוי של מורה למתימטיקה

ל א חי

ט,׳דו

לביתה.

מו תיי

נ סיי ר

פתגגז ז 1ל10 בה
מדוד ל ד! יי פ! ,פ ם יש לדב רי ם

דור דור ודורפיז.
א 8אץ אני לי -עני י*.
מצע אזכר — מצע טיב.
אץ תחת אץ.
יגעת ולא מצאת -תתאמן.
— נתן בכרך, חיפה

יש מוכר עולמו באשה אחת,
— יהושע

גדום,

תל־אביב

טול כרה מפץ שיניף.
— יורם מירון, ירושליע
א. סרטהסריס נזכר
כד דייה לשעה כצרתה.

— ש. רוזטולד

נכנס יין -רצה ערד.
אחר ותרדו.

— ד. אבידן

-א, ב-ש

באלגברה :״ובכן, פ -עשה ויצא לי, טי׳
עשה ולא יצא לו, ונד לא עשה ויצא

,אדוני בגנוית הנודרידנו. צנודה אתנזור.

טא-פדדת הבידודה;ע 2ר י
>ן1ל ׳ראי חבריס
ידם אתר, הביא אפריים די־זהב את מקהלד! יז׳לדדר9 .ל המוסד ״בנית יעקב״
להופיע בתוכנית י-קבלר, שבת״ .הופעתי. של דיסקרלד. היחד! משהו צורם בייתד.
הילדות די פו בשידתן גצירד. זילעתית. גשדטי׳דיס השידור, דגש אחד חקדיינים
לדי־זהב והעיר לו על כן.
עסק ד ־ ד ע :״א,תם הצעירים צריכים ל*.ב~־ דבר אלבנפדי. הרדיו לא נוצר רק
כדי לשרת את ד&אדן. הרדיו ניצי גם בדי לתת סיפוק לאנשים התורמים את
תמפתם הצנועה. אתה יודע אמי חווייד גטלאדז לכל חייהן היתד, זאת לצעירות
הללו? המאזין אמני צריך לשבוע את דיבל. ד.,יא יבול לסביר את הרדיו,״
פעור כשחזר צבי דנור רכסע־השתלכ*ת סם-,-שוו באי י יט ת רדתה הכרזתי הראשונה
בשדה׳התעיפד. בלוד :״שירית השידור בישיאל מסגר בחבש שנים אחרי שירות*
השידור בארצות אירוס הכרזה דאת, שהתפרם כה בהבלכה בעי ת מו ת הרגיזה כאד
:פה מעיבדי שירות־השידור, שראי בה פגיעת אישית ידם אחד, ראה הקריין
סלטיאל ברלייש את הפסנתרל אייה ואקט כשהוא יורד לאם לאס במדרגות שי
בניין שירות־השידור. צעק בי־לייש., :מקם, רד ייתר) מהרז אתה רקנר בחמש שנישד
שדרן. ירישריס

0 0(( 3 0(2

• ביטויים שר מורח לסילו*
פוסיה
^ כל תלמידה טא־גנה סגלה ר,מענ־יינות
בטיעור :״אנוסת המדע!״
לתלמידה המוצצת את אצבעה :״רגיעה
שעתו להיניק ולא לינוק- 1
לתלמיד שאינו מוכית הבנה בחוסר:

״מדוע א* אפשר לקנות שכל בש-ק
השחיר?•
^ לכתה, אתרי

טא־ט אינו

דוכן ל
משיב
על שאלת :״מה אונס מסתכלים
בי כפרד, שנדלאד, את כריסה מהאיבוס׳
אני רואה שהורתי נדבקה ככם כפז
קטניות על גבי הקיר.״
+לתלמידה שמפריעה :״אני רק מורה
ולא מאהב. כפה זבן אוכל לסבול כל
זאת?״
^.ג לתלמיד סשוענזם :״הדבר המעניין׳
אותך ביותר הוא הצילצול.״

וזלרויר*-,

ורכיביחו על סוס
פאז יפי חבן ופח־כי, היתה הרכיבה על ס*כ בקוד לכבוד ולאסון גב יחח.
השאלות הכאות סונבוי! על סוסים ואנשים

( )1טי ״נחטף״ על־ידי אלח תוך כדי דהרתו 2מי נתר
לסופד משרה ממלכתית רמת־־מעלח ז ( )3מי נהרג כשירד מסוסו
לחיים את מקטרתו שאכדח 4מה פירוש המושג ״אורוות
אניאס״ף ( )5איזה משורר יהודי׳מצא את מדתו תחת פרסות
סוס 6מי, לסי מקור ספרותי ידוע, חיה מוכן לתת את
מלכותו תמורת סוס 7איזה שומר ישראלי וותיק זכה
לאנדרטה בה הוא נראה רכוב על פוס 8איזח סופר השתמש
כפוסח כגיבורה ראשית 9גיבורו של איזח ספר רוכב לאורף
שבח וזייס, ירו שליע
כל העלילה על פוסח זקנה ורזה?

• )6( 111 4.0(10״01011.״ 0)0 . 06*.0 0111. 1**1׳ )10 011.ג1
ו 1*1ט.

•ו 4 *.)1ז 1^ 1* 0 [* 1.0 4מ ש 01ם *ו 0מ 1141א* .נ שא ׳ 0א. ז א * 0 0 * 1ש

;( 8:1.11*1 ימם*[ מ 081.80