גליון 1014 מתאריך 20 במרץ 1957

בוצח1

מ׳ היה מעוניין
כיצד נבחר זמן־הפשלה*
מה חהיה התוצאה *
מה המצב המשפטים

העורך הראשי:
•וגי •כנרי
ראש המערכת:
שיום נחו
ן ורכי־משנה:
דיג •יתו• .וגי ם י9

וזוב נליקפון 4תל־אביב • ,ל פון ,2* 7*4
זו. ד . 136 .ספן לסברקיס :״עולמפרפ־המוציא
לאור: העולם חזח בס* 0
דפו פסח שחם בזנ׳ס, ת״א. סל*223* .
ויהפצח: דוד סיפל ובניו, תל־אביב.
חפערכת איננה אחראית ל חונו חסודעות.

עדדך כיתיב:
סייגי פשה

עורך תבנית:
•וזרוו צוו

כזוב בכיד:
•יי מגיר

גלם המערכת:
•גיזז פגז

חברי המערכת:
ישגשי ביבר, ניצח גבי, ש יי ז גייג.
יייי ניייי, גויר חורוביז, גותי וגר, גוני
יוחג, אברהם זורגווו• ,וספר מאובר• ,יכם
מפיס. אביבה סטו, למום פיוז, שימח פגז.

העתון הנקרא בי חז דבמ די נ ה

מאז ההתנקשות הנתעבת בד׳׳ר ישראל
קסטנר, התרחשה בישראל תוסעת־לזדי מוזרה
מאד, בסאונים שונים החלו מחששים בקדזד
תטת טף שאפשר לתלות בו את קולר
האחריות הרעיונית למעשה זה. אך במקום
לכאן את זרקורי האור למקום ההגיוני —
האפלה והחושך הנפשי, בהם סועלים ממנ־
*ונים סמויים שונים — החלו בטאונים אלה
להאשים דווקא את אלה שפעלו תמיד באור,
בגלוי ובמסגרת החוק.
רצח הד״ר קסטנר, במקום שיתן דחיסה
לחשבון־נפש, נראה לכמה מבסאוני החצר,
הגלויים והסמויים, כהזדמנות נוחה לנסות
ולסלק חשבונות עם יריבים. ועל כן הצטיירה
במשך השבוע שעבר התמונה המוזרה
של עתונים מכובדים אשר, במקום לחפש
את האשם לרצח המתועב בין אלה המסוגלים
והרגילים למעשי תיעוב, החלו מאשימים
את אלה שתמיד נלחמו במעשים אלה.
אם להאמין לדבר, למשל, הרי כל מי
שגילה שחיתות, נלחם בקורופציה של צמרת
המשטרה או עמד על משמר חופש האזרח
מפני פגיעותיו של מנגנון שרירותי — הרד,זא
האחראי לרצח קסטנר.

הדברים לא נכתבו בתמימות או בהיסח
הדעת. ישנו כיום בארץ קומץ קטן של
אנשים ושל גופים ציבוריים, המסכנים אר.
עצמם והמקריבים אח כל אשר להם, במלחמתם
בצדדים השליליים של המשטר. מלחמתם
של מעטים אלה התבססה תמיד על
סוהר נשקם הציבורי, ומטרתם היתד. תמיד
להביא את הדברים להכרעתו של המוסד
הבלתי־משיחד העליון במדינה — הוא בית,
המשפט.
מאבק
זה נוהל תמיד במסגרת החוק
ולעיני החוק. הוא זכה לאהדה גוברת והולכת,
והמונים החלו לראות בו התחלה
של תנועה אשר בכוחה לטאטא את הרפש
שהצטבר מאחורי קלעי השלטון. הודות לאהדה
דו נראו הבקיעים הראשונים בחומת
המשטר.
היה ברור גם למשרתי המשטר וגם לקומץ
הלוחמים בתופעותיו השליליות, כי ככל
שתמשיך המלחמה הציבורית ותתנהל בגלוי,
יגברו סיכויי הקומץ הקטן לרתום את העם
כולו למסע הטיהור. דבר זה היה מפחית
בהכרח את האפשרות להפעיל נגדו אמצעי
דיכוי גסים•
כל ילד ברחוב ידע כי לא היה מדובר
במערכה של גילויים סנסציוניים, אלא במאבק
עקרוני על דמות המדינה, וברור היה
כי המשטר נלחם על עצם קיומו. ברור היה
גם כי משטר כזד״ אשר מעולם לא ברר
באמצעי נו אפשר היה לצפות ממנו כי יצא
להתקסת־נגד בכל הכוח וכל התכסיסים
העומדים לרשותו. כי את קומץ הלוחמים
אי״אפשר היד. לקנות או לשבור באמצעים

חדרך כחזרה

נדהטתי לנוכח הודעת חמסשלח על פינוי
אותו חלק מהמולדת הנקרא רצועת עזר.
(העולם הזה .)1013 במקום להניע לשלום
הנבם ף, התרחקנו טמנו: העלינו את הפרס־טינ׳ר
של הרודן המצרי שכבש בחזרת את
אדמתנו, מבלי להקריב אף חייל אחד. אני
מביז שצריכים להתכונז לסבוב השלישי.
שאול איו־פלי, תל־אביב

ד,מקובלים במדינת ישראל. הם לא היד נתונים
לקניה, כמו המפלגות, ואי־אפשר היה
לאיים עליהם בהפסקת מענקים כספיים ו
בגילוי מעשי שחיתות אישית שלהבו

המסע נגד לוחמי השחיתות נבנה על אבן־
הסינה של רצח קסטנר. מאמרים בדבר,
הארץ, ג׳רוסלם פוסט ובטאונים אחרים האשימו
בפירוש את ״כל אלה העוסקים השכם
והערב בגילוי שערוריות וכל אלה המנסים
להשמיץ את משטרת ישראל ולציירה
כקן שחיתות וקנוניות־בצע״ באחריות ציבורית
לרצח קסטנר. הם גם לא היססו ׳לכלול
שופטים בישראל ברשימת האחראים.
זוהי רק התחלה. המטרה הסופית היא
להשליט משטר של פחד, בו לא יהיה כל

לים ישראליים על האי, הרי למעשה האי
לא נכבש כלל, לבז איז טעם לדבר על פינויו
והחזרה סמנו. אם, נפי שכתב שלום בהז,
באטת נכבש האי בהסתערות של טרינס
ישראליים, סענייז לראות מה צורתם.
זאב שיק, תל־אביב
יראה הקורא שיק את התמונה וישתכנע
נ׳ אמנם נחתו חיילי צה״ל מזיתת־ניבוש
לאי טיראן, למחרת כיבוש שארם אל־שייך.
התנהגותם של הערבים חושבי הרצועה,
בעת הפינוי, מוכיחה יותר טבל עובדה
אחרת כי לא היה טעם להישאר ברצועה
ולצרפה למדינת ישראל. אותם הערבים היו
כיום בתוכנו גייס חמישי. הם צבועים ורמאים
ומוטב שישארו במקום אליו הם
שייכים.
נח גת, באר־שבע

משטרה פרטית

התנהגות מנהיגי שתי מפלגות הפועלים,
מפ׳ים !לאחדות־העבודה, בקשר לאסוז הנסיגה
(העולם הזה ,)1012 הוכיחה שהן
לא יותר טובות מאשר כל מפלגה אחרת
בישראל -כולו רואות בכסאות מטרה
ולא אמצעי להשגת מטרה.
דניאל נדיבי, ירושלים
חירות חינה מפלגה הניזונה מפתיחות
ואי־שקט, ומנסה לנצל את כשלונות המם-
שלד והעם כדי לעורר תוהו ובוהו במדינה,
ולהידחק קרוב יותר לקערת החלוקה. למפלגת
הסיסמאות הרי הסיסמא המתאימה
ביותר היא :״אות סיני לחיילינו — עוד
דולר למפלנתנו!״
שמואל עוזיאלי, ירושלים
מפלגה הרואה את עצמה כמפלגת אלטרנטיבה
לשלטון, זקוקה לא רק לחזו! —
היא זקוקה נם לממון. אמנם המציאות
הוכיחה שמפלגה המיוסדת על טהרת הכסף
מפוררת אם אט את הקרקע שעליה
היא עומדת, וסופה לרשת כליון. אולם ה־סגנון
הרווי אירוניה שנקטתם כלפי תנועה
החירות (העולם הזה ,)1013 רחוק סל•
אפיי: את דמותו של העולם הזה. למי שיש
גנרוש שכל בקרקר יביז שהשיקול האוביק•
טיבי מתחיל להיות מכם והלאה ...
יצחק י. הללי, ירושלים
לחפננת חירות בירושלים גויסו, מחוץ
לשומרים הרגילים, גם פועלי מתץ מחיפה
וכן נם בני נוער מתנועות נוער שמאליות
ומישובי הפרוזדור בירושלים. רובם של

הגורם האנושי-אישי של הערבי את מקומו
הנכון. איני חסיד תורת הנזע, אולם ברור
לי: בינינו לבין האספסוף שנתגלה לעינינו
לא תיתכן לעולם שותפות על בסים של
הבנה.
גיורא שפירו! צה״ל

הוראות למשפט

למרות שנם אני חניך השומר הצעיר,
אינני מקבל את מסקנות חבר השופטים על
העולם הזה בנו שמואל (העולם הזה .) 1012
ידוע לי כי בבל קיבוצי השומר הצעיר
הגדולים נערכים עתה, או שנערכו כבר,
משפטים עק העולם הזה, לפי הוראות ההנ־הנה
הארצית, שנבהלה לנוכח ממדי חדירת
העווו! ודעותיו לקיבוצי התנועה. משוס
כד פסקי הדי! אינם אוביקטיביים, ומכוונים
לפי הדרכות המחנכים, לטרוח הכל, החברה
איתכם.
קורי! עין השופט

משחק אסור

נהניתי מרשימותיו של עמום קינן, במדור
משחקים אסורים. חרשו לי להוסיף
משחק אחר לסדרה. פותר או אסור?
באחד המושבים היה חמור שקראו לו
ברזיא בולא. פרושו: ראש חמור. הוא נקרא
כד מפני שבאמת היה לו ראש חמור. היה
לו ראש נדול מאור שהכיל בקרבו הרבה
חכמה ותבונה אנושית. הוא ידע לרבר
ואפילו לקרוא בלי נקודות. אבל כשהגישו
לו לאכול חבו או שעורה הוא בקש לחם
בחמאה. הסבירו לו שאיו ביום חמאה במדינה.
הוא הבין, לא נער אפילו נעירה
אחת והסתפק במעט תרד. יום אחד ראו
אח החמור מוטל ברחוב, כמעט גוסס. למען
האמת ראו רק את ראשו הגדול, כי שאר
חלק נופו היו מצומקים מאוד. שאלו אותו
מה שלומו אד הוא השיב בי הוא טצמער
מאוד, אבל אין עוד ביכולתו לשרת את
בני האדם. רצו לתת לו קצת שעורים, אד
הוא בקש לחם בחמאה. נתנו לו, הוא אכל.
קם והתחיל לנעור.
שי, פתח־תקוה

משל עתיק

התפארות הרב שלמת נורו כאילו ניצחה
הדת כאשר באו רק סטודנטים דתיים להרצאתו
(העולם הזה ,)1012 מזכירה לי
את משל איזופום על חמור, להבדיל אלף
אלפי הבדלות, שמטענו ונופו לא הפיקו
ריח טוב ביותר, והתרברב :״ראו כמה גיבור
אני, כולם בורחים מפני״.
אליל! מג, היפר,

נשואי תערובת

בעקבות מאמר שהופיע בעתוז ערב, ד
שתיאר את נשואיהז של יהודיות לערבים
כאפון לאומי, הנני רוצה לאפר שאני רואה
אח הדבר באור אחר לגמרי. אני חושב שנשואים
כאלה תורמים לחיי שלום והבנה
ביז לאומים ודתות שונים, וגם אצלנו הב
יכולים להיות רק לברכה. בפרט אם ילדיהב,
של הנשואים ימצאו את דרכם לצה״ל ויהיו
נאמנים למדינה. לדעתי. המרינה צריכד.
לקבוע פרם לנשואים ממי! זה, בצירוף מכתב
ברכה מעוטר יפה, בחתימתו של נשיא

המדינה.
שמואל פ ,.חל-אב־ב

נהג, עצור!

נחיתת צה״ל יאי טייראן
ערך לחופש הפרט, ולהכשיר את הקרקע
לביטול הגינונים החיצוניים של חופש הדיבור
וההתארגנות, עד שיהרס היסוד היחידי
המאפשר קיום של משטר דמוקראסי —
החופש למתוח ביקורת ציבורית,
החודשים הקרובים יהיו חודשי מיבחן
מכריע לגבי אזרחי המדינה, חודשים אשר
בהם קורא דבר במאמרו הראשי ״להשיב
מלחמה שערר משפם הכתוב במיטב
הסגנון של ההסתה הפרועה וחסרת־האחריות.
הפולס הזה נמנע תמיד מלהשתמש ב־ביטויי־הסתה
כאלה, בידעו כי הם עלולים
להמיט אסון על המדינה ועל עתידה. העולם
חזה גם יצא תמיד נגד הפעלת מידור, ולא
מתוך התחסדות נוסח דבר. שלושה מעורכיו
היו קדבנות הסידור הפוליטי, והם חזו
מבשרם לאן יכולים להוביל משפטים בניו
זה שבמאמרו הראשי של דבר.

זוכרים איד לפי דעתו ש? בי. נ׳י. עושים
עתו! :״לוקחים אנשים, משלטים להם
סשכורת וזחו.׳׳ ואיד עושים ממשלה לפי
דעתכם? .,לוקחים אנשים
דניאל אמיתי, היפה
כתבתם על החזרה טטיראז (העולם חזח
)1013 כתבה מפוצצת בלווי צילומים. יתכן
שזח שייר לפינוי מפרץ שלטה, אולם מח
הקשר למיראו? חוץ מכרה טיולים של חיי-

אלה הפסיקו את עבודתם והוסעו לירושלים,
נדי לחיות לעזר למשטרה. הכיצד? בולשת
פרטית — לא ולא! ומשטרה פרטית, בז?
דן רונן, חיפה

עקבות כחול

בקשר לסיפורו של סג: שמשו! עופר שהתפרסם
בעתונכם, זה לא נכח שהנדוד
שלו כבש את אנו-ענילה, אלא נדוד הטנקים
שלנו ואיו אדם בעולם שיכול לערער על
כד. הנדוד שלו במעט ולא הריח איט, אלא
מילא תפקידי •טמירה והבטחה. איז עיני
צרה בסנז הנ״ל ..אבל קצת בבור
סגן י. ד ,.צה״ל
עקבות בחול הוא ס יסור המלחמה הטוב
כיותר שקראתי ער בה בעתונות הישראלית,
לאחר מלהטת סיני. אני סבור שהוא מבטא
באופו יוצא מהכלל את דמותו והרגשתו
של החייל הישראלי בשנת תשי״ז. קטע
הסיום על 171 מודעות האבל ־ הקטנות
הזיל ממש דמעות מעיני.
יהושע גרסשטייז, פנוי

האויכ המוזן

אחר ם: הלקחים החשובים ביותר שלמר
הצעיר העברי במערכות סיני, הוא ללא ספק
הכרת דמות י־יוקנו של הערבי — פגישה
שהטביעה חותמה על הלך מחשבתם של
רבים, אשר עד חיום לא הכירו את הערבי.
מאחר שהנני קורא קבוע של העולם חזח,
הושפעתי לא בטעם מגישתו אל הבעיה הערבית.
קבלתי את דמות האדם הערבי במתכונת
שהועלתה לפני, והאמנתי באפשרות
של שינוי קיצוני ביחסים בין ״שהאל לשכנותיה.
קשה
לתאר עד דמה הופרכה נישה זאת,
כאשר נפגשתי בפעס הראשונה עם הערבי —
האויב. הוברר ל׳ פתאום כי איז כל שפה
משותפת בינינו יאיז כל יסוד לקשירת קשר
כל שהוא. כולנו בזנו לערבים. כפי שהכרנום
פתאום: עם מנוון, צביע עד מעמקי
נפשו מנטליות של פחדנים ובורים. בזנו
כולנו לחיילים הפחדנים, למפקדים שאיום
ראויים לשם זה ולאזרחים, שהכרנום בהיותנו
חיל מצב ברצועה ואיפר התחרו איש ברעתו
בהלשנה ומסירה לשלטון הכיבוש.
דומני איפוא, כ ככל תבניותיפם לא מצא

היות ועתונכם הוא הפופולרי ביותר במדינה
ורבים הם קוראיו, החלטתי לפנות
אליכם בבקשת פרסום ועזרה באחת הבעיות
הכאובות ביותר של כל חייל בצה״ל
בעיה הטרמפים. במלחמת סיני וזמן קצה
לאחריה, זכו כל החיילים ליחס אוהד מצד
אזרחי המדינה, וידעו להעריכו כיאות. ומר
מוזר שאר נדמו קולות התותחים והסכנה
רחקה מעליהם — אנו נתקלים באדישות
קשוחה מצד אותם אזרחים.
הנני פונה באן אל האבות של חיילינו.
בעלי המכוניות. שיזכרו שלכל חייל יש
בית והורים והרגשתם של כל ההורים שוול
להרנשתם של ההורים בעלי המכוניות, ברנע
שבנם חוזר הביתה לחופשה קצרה. מיותר
לציי! כי ההגבלות האחרונות בתחבורה צמצמו
כמעם לאפם את הסיכויים לטרמפים.
משום כד היו נא אתם, האבות, ראשונים
במצוות הסעת החיילים.
א• .צחקי, צה־ל

סיסונסון והשורה

בכתבתכם ״בפעם השלישית״ (העולם הזה
)1002 כתבתם כי אני מופיע במשפט ביו
ע. בך נוריח לבין שורת המתנדבים כנאשם.
בעוד שהאמת היא כי אני מופיע נו כנתבע.
במו בז איז זה נבוז כי פרשתי ם;
השורה במחאה על פעולתה נגד י. רפאל,
ביו השאר. לבסוף כותבים אתם כי נודע
שסוף־סוף נמצא מו״ל לספרי: המו״ל מוסר
הרב קוק — ומנהלו י. רפאל.
מוסד הרב קוק קיבל על עצמו להוציא
לאור את ספרי לפני למעלה משנתיים וחצי.
וחתם אתי על חוזה בנידון, אשר תאריכו
נ״ב בניסן תשי״ד, שעה שטרם עמדתי בכל
קשר עם שורת המתנדבים. הדפסת הספר-
:שלטה לפני חצי שנה בקירוב.
העמדת הדברים כאילו יש סמוביז ביד
פעולתי הציבורית לביז הענות המוסר הנ״ל
יקבל את ספרי לפרסום, אינה הולמת את
המציאות.
ד׳׳ר ש. סימונסון, ירושלים
העולם הוד. מצטער אם נוצר הרונס9
חמוסעה כי לד״ר סידמסון היו סניפים
בלתי הוגנים לפרישתו משורת המוזנדביס,
ואם התקבל הרושם המוטעה כאילו ז״ר־סימונסון
פרש משורת המתנדבים בשד
׳יתזגדוחו לחזכרתה על־ידי השורה שר
שערוריה בקשד לח״ב -צחק רפאל, וכאילו
קיבל פיצוי על־כך באמצעות פירסום ספרו
פל־ידי מוסד הרב קוק, שבראשו עומד זז״זד
רפאל. העולם הזה מצמער על הסעויווד
שנפלו בכתבה זו ועל הנזק שעלול היה להיגרס
לשמו הטוב של ד״ר סימונסון, ב נטל
הרושם המומעה כאילו יש סמוכין בין
פעילותו הציבורית לבין עבודתו המדעית.
העולם הזה *׳10

(ראה שער)
ך א היה דבר, בשנותיו הראשונות
/של ישראל רודולף קססנר, שיעיד כי
הילד היהודי, יליד העיר קלוז׳ שבהונגריה,
יגמור את חייו כקרבן רצח פוליטי בתל־אביב.
אלה שהבחינו בכשרונותיו של קסטנר
באותם הימים ניבאו לו עתיד נוח וחלק,׳
כעסקן הקהילה היהודית של עירו או בשורות
התנועה הציונית.
רודולף קססגר היה תלמיד גימנסיה בן
,16 כאשר הצטרף לתנועת הנוער הציונית
אביבה באריסיה של קלוז׳ .במהרה גם מצא
מקום במערכת אוייקלס (המזרח החדש)
עתונה של הקהילה, ככתב ספורט. מאוחר
יותר, אחרי שפרצה סערת המשפט הגדול
וד״ר ישראל קסטנר היה נאלץ לעזוב את
תפקידיו כדובר משרד הקיצוב של דב יוסף
וכעורך השידורים ההונגריים של קול ישראל,
שוב מצא מקלט באוי-קלט, שעבר עם
עורכיו החדשים לתל־אביב.
רודולף קסטנר הצעיר הועסק במערכת
העתון הציוני ככתב לענייני ספורט. אולם
לא עבר זמן רב לפני שהכתב המתלמד
היה לכוכב — לא רק בשדה העתונות, אלא
בשדה העסקנות הציבורית של קהילת קלח׳.
כי רודולף קססנר היה מחונן בכשרון הנדיר
של קשירת קשרים טובים. הוא ידע למצוא
את הגישה הנכונה לגדולי הארץ, לשמוע
את אשר בפיהם ולעתים קרובות גם להשפיע
עליהם.
בזכות קשרים אלה הציל קסטנר יהודים
ממאסר, צייד עולים בדרכונים מזוייפים,
ביטל את גזירת המלך קארול על סגירת
אוי־קלט, השיג רשות מהממשלה להחזיק
הכשרות חלוציות בקלח׳ ,שעה שכל פעילות
ציונית היתר. אסורה תכלית האיסור
בכל יתר חלקי הארץ. ובני קהילתו הכירו
והעריכו את כשרונותיו של קסטנר, בהם
השתמש לטובת כל הקהילה, מבלי לדרוש
לעצמו תמורה חומרית. כי רודולף קסטנר,
שהמשיך בינתיים את לימודיו וקיבל תואר
דוקטור למשפטים, ראה בשתדלנות היהודית
המסורתית יעוד עליון בחיים.
לא עברו שנים רבות והשתדלן המוצלח
מקלוז׳ נקרא לייצג בפני הפריץ מאות
אלפים מבני עמו. היה זה במלחמת העולם
השניה, כאשר גייסות הנאצים השתלטו על
הונגריה והחלו בהשמדתה השיטתית של
הקהילה היהודית, בת 800 אלף הנפש.

ד״!* קסטנר, כפי שצולם בשעת שיחה עם עורכי העולם הזה. למרות ניגודי
השקפות, היה הד׳׳ר קסטנר משוכנע באובייקטיביות ובחוסר משוא־הפנים של העתע.

זזייג של דייר ישראל גן גזבונר וזגישג ל2ץ יצגז גזפוראגי.
וזוא וזוול או 1צעדיו כש ליוו ציבור גז־גגרר. ו\זג\\זבך
באוזוז הפרשות וזוזזזלוזלווז ביווזר בוזולרווד וזנוב
היהודי. אך גנו אהרי גזותו. לא הדל שהו הלהיווז וורכו
של וויכודוינו והתנצהויות. כי להננלונזה הראשונה של
ינזי השואה של יהדות הונגריה, נונופה עתה הננלונזה
וורשה: הי היה נזעוניץ ברצוו דייר ישראל \2גזסיבר?

יום הדין האכזרי
ך• ל זה נשאר חבוי בנבכי העבר של
^ שנות השואה. עם תום מלחמת העולם
הניע קסטנר ארצה ובמשך כמה שנים לא
שם איש לב אליו במיוחד. הוא היה פקיד
ממשלתי בכיר, מועמד מפא״י לכנסת השניה,
איש מסוגר בעצמו אך רגיל בהחלט, שגר
בדירה תל־אביבית צנועה, עם אשתו ובתו
הקטנה.
אמנם היו אנשים מבני מולדתו ההונגרית
שידעו כי לד׳׳ר קסטנר היה עבר. אך העבר
היה רחוק, קבור בנבכי השכחה של שנות
הזוועה, ואיש כמעט לא רצה להעלותו מחדש.
עד אשר קם ישיש ירושלמי עיקש,
בשם מלכיאל גרינוואלד, והסנה את התעג־

אין מ3ו8

המישחק עם השטן
ץ^גהיגי היהו־ות של הונגריה לא היו
!ומוכנים להתמודד עם סכנת השואה. הם
סש!ט לא האמינו כי בארצם הנאורה עלול
לקרות דבר כה בלתי מתקבל על הדעת
כמו השמדת אזרחים בני דת משה. כאשר
בא קסטנר לבודפשט, בעת כניסת הנאצים
להונגריה, מצא את המנהיגות הרשמית של
הקהילה מתנדנדת בין תקווה עיוורת ליאוש.
איש מחבריה לא היה מסוגל לעשות משהו
לקידום פני הרעה.
קסטנר נטל את התפקיד על עצמו.
הוא הקים את ועדת ההצלה וניגש לפעולה,
עזר לצעירים יהודיים שגוייסו לגדודי
עבודה, לפליטים שברחו מפולין ומצ׳כום־
לובקיה — הכל בכוח השתדלנות. כי קסט־נר,
העסקן שגילם את השאיפה היהודית
הגלותית למצוא תמיד את הפשרה החלקה
אל לב הפריץ, לא היה מסוגל להשוב במונחים
של מרד, בריחה, התקוממות. הוא
קשר קשרים גם עם הנאצים וקיווה כי בדרך
זו יצליח לעזור לבני עמו.
אך המישחק עם השטן הוא תמיד מישחק
מסוכן. בסופו של דבר, נלכד קסטנר ברשת
השטן, שהשתמש בו ככלי להשמדת את
אותם היהודים שקססנר ביקש להציל.

יינות הציבור עשר שנים אחורה. אולם גם
אז, לא היה נקרע מסך־השיכחה — לולא
בחר היועץ המשפטי לממשלת ישראל לעשות
זאת בבית־המשפט.
וכך הגיע יום הדין האכזרי. מעשיו של
קסטנר הועלו מתחים הנשיה, ולעיני אזרחי
המדינה הנדהמים שוב צויירה מסכת מק-
פיאה־דמים של גיטאות, פוגרומים וכבשנים.
ועל רקע המסכת הקודרת החלו מצטיירים
בצבעים עגומים מעשיהם של מנהיגיו הרש־מיים
של עם ישראל, באותה תקופה אפילה.
הגילויים על קשריו של קסטנר עם קציני
ההשמדה קורט בכר ואייכמן, היו מדהימים
בפני עצמם, ונשיא בית־המשפט המחוזי
היה נאלץ לקבוע, מתוך צער עמוק, כי
קסטנר מכר את נשמתו לשטן. אולם חלקו
של קסטנר האיש, הפך להיות חלק צדדי
של הבירור הנורא. אל מרכז הבמה ההיסטורית
נגררו מנהיגי הישוב העברי בארץ-
ישראל וראשי הסוכנות היהודית מאותם
הימים.
שמותיהם של שרת, אהוד אבריאל, אליהו
דובקין, יואל פלגי וחצי תריסר אישים
אחרים נרשמו בפרוטוקולים. לראשונה נודע
לציבור על שליחותו של יואל בראנה העסקן
היהודי־הונגרי שנשלח על־ידי הנאצים,
כדי להציע לבעלות הברית עיסקה מסחרית
להצלת חיי יהודים. בראבד לודה על־ידי שליח
הסוכנות, אהוד אבריאל, מתורכיה עד לגבול
הסורי — ושם הופיעו קצינים בריטיים שעצרו
אותו.
שליח היהדות המושמדת, העצור בידי
הבריטים, הובא למשה שרת בעיר חלב,
ומסר לו את הצעת הנאצים. ממקום מעצרו
בקהיר גם כתב לנשיא ההסתדרות הציונית,
הד״ר חיים וייצמן, כדי לעורר אותו לפעולה•
לשוא. זעקתם של יהודי הונגריה
לא הגיעה לאזני העולם, שום נסיון מעשי
לא נעשה להציל את אלה מהם שאפשר
היה אולי להציל.

האכוהכת. אחד מצילומיו האחרונים של ד׳׳ר קסטנר, בחברת בתו היחידה,
שושנה, על מרפסת ביתו בתל־אביב. בשנים האחרונות מיעט לבלות מחוץ לביתו.

• • משפטשהחל כתביעה שיגרתית של
} |אזר ח אלמוני על הוצאת דיבה, הפך
דפתע להיות משפטם הגדול של מנהיגי
הישוב מימי השואה. ההאשמה הנוראה
שהסתברה נגדם, מתוך עשרות העדויות המזעזעות,
היתר. כי גם הם מכרו את נשמתם•
אמנם לא לשטן הנאצי, אלא לפריץ
האנגלי. וכדי לא להרגיז את האנגלי, שלא
רצה להציף את הארץ בפליטים יהודיים,
החניקו שתדלני תל־אביב וירושלים את זעקת
יהדות הונגריה, שלא ערבה לאזני האדונים
בלונדון.
להזים האשמה זו, הטיל המשטר את כל
כובד משקלו למערכה המשפטית. אולם לא
היה למעשה מנוס: התמונה הקודרת הלכה
והצטיירה בפרטי פרטיה, עד כי לא נשאר
מיפלט מן המסקנה המדכאה שנתבקשה,
על מעשיהם העלובים של מנהיגי המוסדות
הלאומיים באותו מיבחן טראגי.
על כן, כאשר נתן בית־המשפט המחוזי
את פסק־דינו החמור, היה ברור כי אותם
המנהיגים יעשו את הכל, כדי לדחות את
בירור החלק הלא־קסטנרי של פרשת קסטנר.
הוגש העירעור לבית־המשפט העליון, שאי־טיות
טחנותיו נראתה כעוגן הצלה אחרון,
והשם קסטנר ירד בהדרגה מעל סדר היום,
שהיה גדוש מאורעות מסעירים אחרים.
ואז, כרעם כיום בהיר, נשמעו הדי שלוש
יריות בשדרות עמנואל בתל־אביב, וד׳׳ר
ישראל קסטנר נפל מתבוסס בדמו.

מי ל א?
ן* כד חקירת פשע, נשאלות כמה שא־
^ לות יסודיות, בדי לקבוע מי ביצע את
הפשע. ישנה, ראשית, השאלה האלימינטי־בית:
מי לא יכול היה לבצע את הפשע?
במקרה זה, מצביע ההגיון על:
• יוצאי הונגריה. בשבילם, לא
היתד, פרשת קססנר פרשה חדשה. האירועים
אירעו לפני 15 שנה כמעט, ואילו הבירור
המשפטי המסעיר נערך לפני שלוש שנים.
אם מישהו מבין יוצאי הונגריה בארץ שינן
מחשבות מסולפות של עשיית נקמה, יתקשה
ההגיון להסביר מדוע לא עשה זאת אז,
בסערת־רוחו, והעדיף לדגור על חימתו
במשך שנים ארוכות כל כך.

• אלה שראו בקסטנר אחראי
למעשי שיתוף פעולה עם הנאצים.
חוגים אלה מעולם לא ראו בקסטנר־האיש
אויב או מתנגד, ותמיד שמו את הדגש על

הסוד

האיש שהדרין ו או 1היורה, התנקש ביסודות המדינה

ה 171ר

הדרך האחרונה

קרוביו של ד׳׳ר קסטנר,׳ בשורה
הראשונה של הצועדים אחרי

ורורריר ווזרדחרררז
ייוו-יוז רוריו

״ דייוו־ינייל ווויי
דויד קסטנר, אחיו הבכור של המנוח,
משקפיים, ד׳׳ר
כובע ומרכיב
־־ חובש
ימין,
ארונו. מצד
מימינו, שקועה ביגונה, עומדת אמו. לידה, אלישבע קססנר, אשתו של ד״ר קסמנר המנוח.
התופעה הציבורית של שיתוף־פעולה, ועל
המסקנות הציבוריות אשר יש להסיק ממנה.
יותר מזה: קסטנר שימש בידיהם נשק אדיר
למלחמתם במשטר. מבחינה זו, פגע רצח
הד״ר קסטנר בצורה מוחלטת במערך ההתקפה
שלהם בשטח זה.
• פושע רגיל. הוכחה לחלוטין העובדה
כי הרצח לא בוצע במטרת שוד, או
במטרה להשיג כל הועלת אישית מהמעשה.
ידוע גם כי בשנים האחרונות, נמנע הד״ר
קסטנר מכל מגע מיותר, ולא נגרר לשום
סיבוכים אישיים שיכלו להניע מישהו למעשה
נקמה אישי.

הנסיבות
*** אלה נוספת בכל חקירת פשע, היא
\1 /שאלת הזמן והנסיבות שבהם בוצע הפשע.
אפשר להניח בוודאות כי הרקע לרצח
הד״ר קסטנר היה פוליטי וציבורי. על כן
חשובות הנסיבות הציבוריות והפוליטיות,
שהיו קיימות בעת ביצוע הרצח.
הרצח בוצע בתקופה אשר בה

• פרשת קסטנר ירדה מסדר
חיום. רק הנוגעים בדבר, וקומץ קטן מבין
הציבור, המשיכו כל הזמן לחשוב על פרשת
קסטנר, מתוך צפיה למתן ססק־הדין
של בית־המשפט העליון, שהתקרב ובא.
אך דעת הקהל היתר, נתונה לנושאים אקטואליים
ובוערים הרבה יותר.
• הנסיגה מעזה. כניעתה של הממשלה
ללחץ האמריקאי בעניין הנסיגה מעזה
ומשארם אל־שייך, היתד, מרכז ההתעניינות
במשך תקופה ארוכה, וגרמה להתמרמרות
רבה נמעט בכל חוגי. האוכלוסיוק

לצידה ממררת בבכי שושנה קסטנר, בתם היחידה. בהלוויה השתתפו יושב־ראש הכנסת
יוסף שפרינצק, מזכיר ההסתדרות פנחס לבון, מזכיר מפא״י גיורא יוספטל ועשרות חברי־כנסת,
עורכי־דין ועסקני הקהילה ההונגרית בארץ .״זה היה גזר־דין של הג׳ונגל,״ הכריז
אגון קלוב, מנהל המוזיאון בתל־אביב, מיוצאי הונגריה אף הוא, ליד הקבר הפתוח.

• משפט עמום בן״גוריון היה
בעיצומו, והקהל היה נתון במידה רבה

שונים בפרשה. עתה מובטחים אנשים אלה
מפני גילול סודותיהם הנוראים.

תחת הרושם הרע שעשתה עדותו של יחזקאל
סהר, אשר מתוכה הסתברו האשמות
כבדות מאד נגד צמרת המשטרה.

• שינוי דעת הקהל. מעתה ייזכר
שמו של ד״ר קסטנר בראש וראשונה כקרבן
להתנקשות שפלה. עובדות שבוררו
והוכחו בבית־המשפט יטושטשו.

התוצאות

• הסחת דעת הקהל. פרשות מדיניות
חמורות חדלו להוות נושא בלעדי להתעניינות
ולמחשבת הקהל, וחמתו של האזרח
חדלה להיות מופנית רק כלפי בעיות־חוץ
והופנתה עתה גם כלפי מבצעי הרצח
השפל.

^ די לי ה מ שי ך ולפענח את התעלומה,
חייבים גם לנתח באופן אובייקטיבי את
התוצאות המיידיות של הרצח, כי הן עשויות
להצביע על זהותו של המעוניין האפשרי,
או המעוניינים האפשריים השונים,
בביצועו.
התוצאות המיידיות העיקריות של רצח
הד׳׳ר קסטנר היו

• סוף הבירור בפרשת השואה.
אמנם, בית־המשפט העליון יסיים את התהליכים
המשפטיים בהם הוחל עם הגשת
ערעורו של היועץ המשפטי, ויוציא את
פסק־דינו. אולם לא יוכל לבוא כל המשך
משפטי למתן פסק־הדין. כאשר הרצה את
טענותיו בפני בית־המשפט העליון^ הודיע
חיים כהן כי לא יהסס לתבוע את קסטנר
לדין לפי החוק לעשיית דין בנאצים וב־ובעוזריהם,
אם אמנם יאשר בית־המשפט העליון
את פסק־דינו של בית־המשפט המחוזי.
עתה, גם אם יאשר בית־המשפט העליון,
את פסק־דינו של השופט בנימין הלוי, לא
תהיה כל אפשרות חוקית לנקוט בצעדים
משפטיים.
• קסטנר לא ידבר. כבר עם התפתחותה
הראשונה של פרשת קסטנר, היתה
קיימת סברה כי אחד המניעים לגיוס בל
הכוחות להגנת קסטנר היה החשש כי, אחרת,
עלול הוא לגלות אח חלקם של אנשים

• יצירת

לעמום בך־

אהדה

גוריון ולמשטרה. עמוס בן־גוריון וראשי
המשטרה החלו מופיעים כקסטנרים פוטנציאליים
חדשים, אשר אסור לתת להם
לעבור את אותו התהליך האכזרי של חשיפת
מעשיהם המוזרים, לפי אותה שיטה משפטית
שננקטה בפרשת קסטנר.

• הכשרת הרקע לציד־מכשפות
גדול. מיד לאחר ביצוע הרצח, החלו גורמים
שונים בארץ להטיח האשמות
מתנגדיהם, בנסיון להציגם כאחראים
ריים למעשה התיעוב. מסתמנים גם
כים של פרובוקציה וביומים, נגד
מתנגדים.
כלפי ציבותהליאותם

הסיק תועלת 7
^,יתוח השאלות האלה מובל לשאלה
^*המכרעת: האם עלול היה מישהו להפיק
תועלת כלשהי מהפשע? ואם כן, מיהו?
כאן ח י־ים מסמרות עובדתיים ואפשר
רק להסתפק בהסקת המסקנות המוכתבות

על־ידי ההגיון. והמסקנות ההגיוניות המתבקשות
מתוך ניתוח העובדות האוביקטי־ביות,
הינן ברורות מאד.

מי היריד את חאקרה 7
^ אחר כל הניתוחים האובייקטיביים,
/נשארה עדיין השאלה: מי שלח את האיש
שלחץ על ההדק?
השבוע יתחיל בית־המשפט המוסמך של
המדינה לברר את העניין כולו ומפני כבוד
המשפט, אין לנקוט בעמדה, או להצביע על
שמות. אפשר רק לנתח את שיטת הביצוע,
שיטה שהיא ישראלית בדוקה, ודומה להפליא
לשיטת ההתקפה שבוצעה לפני שלוש
שנים נגד עורכי׳העולם הזה.
גם אז ניגשה דמות שהסתתרה באפילה
אל עורך העתון, שאלה אותו :״אתה אורי
אבנרי?״
משנענה האלמוני בחיוב, שלף מקל והחל
ממטיר מכות על קרבנו. תוך כמה דקות
רוסקו עצמותיהם של העורך ושל ראש־המערכת,
והמתקיפים האלמונים נכנסו ל־ג׳יפ
ונעלמו בחשיכה.
גם אז החשובים לא היו דוזקא המבצעים.
פעולת בית־המשפט בפרשה זו תהיה בעלת
חשיבות7 ,א רק משפטית, אלא גב!
לעצם מהות המדינה ויש לקוות כי מבצעי
הרצח יבואו על העונש המגיע להם. אולנו
למשפט זה נועד תפקיד חשוב ־הרבה יותר
— גילוי החוטים הנסתרים, המובילים ממפעיל
האקדח לאלה אשר הדריכו י אותו
לפשע — אלה אשר לא נרתעו מלנקוט
במעשים שטניים ־ואפלים, המאיימים לא על
מתנגדיהם ב׳זבד, אלא על עצם קיום׳מדינת
ישראל.
ח פוי ם חזח *191

ו במדינה העם
הבו אוד
אזרחי ישראל עקבו השבוע אחרי שלל
ההודעות המשטרתיות על גילוי מחתרת
פעילה. הודעות המטה הארצי מסרו על גילוי
נשק, על הוכחות המעידות כי לפחות
שניים מאנשי אותה מחתרת השתתפו בפועל
ברצח הד־־ ר ישראל קסטנר. אך ההודעות
השאירו בכל זאת כמה *אלות ללא
תשובה.
הראשונה היתה: מדוע לא הצליחה המשטרה
למנוע את ביצוע הפשע המחריד, למרות
שהיה לה — לדבריה היא — מודיע
בתוך שורות המחתרת? שאלה שניה היתה:
מדוע הוסר שומר־הראש שסופק על־ידי המשטרה
לד״ר קססנר מזה קרוב לשנתיים,
ימים ספורים לפני ביצוע ההתנקשות? והשאלה
הגדולה והחשובה ביותר: לאן מובילים
חוטי הקשר של מחתרת זו?
נסיו ן המחתרות הקודמות לימד כי רק
משפט פומבי, בפני בית־משפט אזרחי, יכול
לפתור אחת ולתמיד את חידת התאגדויות
הטירור למיניהן. העמדת החשודים לדין, על
פי חוקי ההגנה לשעת חירום, שנותרו מימי
המנדט, לא יהיה בה מענה משכנע לשאלה
זו. כי העם, המובהל על־ידי גילוי מחתרות
מסוכנות, זכאי לתבוע בירור גלוי
ומקיף של כל החומר הנוגע לקושרים את
קשרם באפילה, נגד המדינה ואזרחיה.

(ני חזכויות שטורזת)

לציבור, שקרא הודעות אלד״ נותר רק
להבין כי לפניו מפלצת־טרור ענקית, בעלת
מאות זרועות ואלפי ראשים, שהיתר, מסוגלת
לבצע מעשי שוד ורצח, לרכוש נשק
ולאחסנו בארבעה מחסנים נפרדים.

פרשת עמוס
שופטי מקצוע״
הישיבה העשרים ותשע התחילה ממש כמו
עשרים ושמונה הישיבות שקדמו לה. אב
בית הדין, ד״ר זאב צלטנר, הכתיב בקול
מונוטוני את שמות באי־כח הצדדים אל תוך
הדיקטאפון שעל דוכן השופטים. עורכי הדין
עטופי הגלימות קדו בנימוס, אחרוני קציני
המשטרה הגבוהים נכנסו בחיפזון אל האולם,
תפשו את מקומותיהם הקבועים.
בישיבה הקודמת, כשנסתימה חקירתו הנגדית
של אליקים העצני, מזכיר שורת
המתנדבים, לא ששו השופטים להפעיל את
סעיף בזיון בית־המשפט כנגד העצני, שסירב
להשיב על שאלות בדבר מקורות האינפורמציה
שלו. הם ביקשו מכספי לשקול
בדבר, להודיע החלטתו בתחילת הישיבה
הקרובה. כשנפתחה הישיבה, הודיע כספי:
״אינני חוזר בי מהחלטות
גם העצני לא חזר בו. נימוקיו לא השתנו
:״אם אגלה את שמות האנשים ששימשו
לי מקורות אינפורמציה, אסכן אותם
ואת משפחותיהם,״ הסביר בהתרגשות לבית

ראשי ממשלת צרפת וישראל יערכו כיקורים רשמיים

הדדיים בעתיד הקרוב. נדי להפגין את הידידות השוררת נין שתי
המרינות, יבק! ראש ממשלת צרפת, ני מולח, בישראל וזמן קצר לאחריו יחזיר
דויד בן־גוריון ביקור רשמי. בין השאר, הביעו הצרפתים את רצונם להעניק
לביג־י את אות הכבוד הצרפתי הגבוה ביותי•

• בדיד כלל יעמדו השבועות הקרובים בסימן ביקורים
ידידותיים של אישים זרים כישראל. בין השאר, יגיע לביקור אחד
מחברי ממשלת גאנה, המדינה הכושית החדשה בחוף הזהב. באותה תקופה
יגיעו גם משלחות ממדינות מערב אירופה, ואילו בסוף השנה, עשוי לשוב
ולבקר באורח רשמי ראש ממשלת בורמה, או נו. או נו הביע את רצונו
לערוך ביק,ר נוסף, במכתב ששלח לדויד בן־גוריון, כתשובה לברכת ביג׳י
על שיבתו לראשות ממשלת בורמה.
• אל תחשוש מפני פתיחת מערכה צבאית חדשה. על אף
איומה של ישראל כי שיבתם של הסחות המצריים לרצועת עזה, או סגירת
מיצרי ים סוף בפני שייט ישראלי, יגררו אחריהן תגובה בכוח, תימנע ישראל
מצעד כזה הן מפאת הלחץ האמריקאי והן מפני עצם ההכרה שמערכה צבאית
חדשה לא תפתור את הבעיות.

• יתכן שתמונה ועדת חקירה של האו״ם, שיוטל עליה

לברר את האפשרויות ליישוב הסיכסוף הישראלי־ערכי. מצבה
של ישראל בפני ועדה זו יהיה קשה, מאחר שחלק גדול מחבריה יהיה מורכב

מנציגי המדינות האפרו־אסיאתיות.

• רשת של ישובים חדשים תוקם כין אילת לבאר-שכע.
מטרתם של ישובים אלה, שיהיו צמודים
לתמי הכביש, תהיה להדק את הקשר
בין הקצה הדרומי של המדינה לבין
מרכזה. מסביבם יוקמו מפעלי תעשיה
שונים, מתון חישוב כי תוצרתם תיוצא
לשווק׳ אפריקה, דרן נמל אילת.

מפלצת ענקית

חעולס הזח 4ו1$

• הצבא המצרי יעכב אולי את שוכו לרצועה. גמאי עבד אל-
נאצר ינטה בצורה זו לפייס את האמריקאים, אן באותו זמן יחזיר כוחות
גדולים לרצועה, תחת מסווה של שוטרים ומשמר נבולות. על כל פנינד, ברור
כי העיכוב הזה לא ימנע את חידוש פעולות הפידאיון.
מחתרת אחד האנשים הפעילים ביותר במסר. הארצי
של המשטרה היה השבוע רמ״ח יעקב
נאש, דובר המשטרה. ההודעות שיצאו
ממשרדו היו בלתי שגרתיות לחלוטין,
תיארו בפני הקהל הישראלי הנדהם את שלבי
עבודת החקירה של המשטרה, שהצליחה
לגלות את קיומו של ארגון טרור מחתרתי,
שפעולתו הראשונה היתד. ההתנקשות בחיי
ד״ר ישראל קסטנר.
המשטרה, במקרה זה, היתד, יעילה בהחלט.
היא הצליחה לעצור תוך שעות אחדות
שלשה אנשים, ששניים מהם הודו, לדברי
הרמזים שסוננו לעתונות, בביצוע ההתנקשות.
לאחר ששורה ארוכה של אזרחים
גוססים נעצרו ונכלאו בתחנות משטרה
שונות, כחשודים בהשתיכות לארגון המחתרת
המסתורי, נעצר גם יעקב חרותי, עורך
הדין של שניים מהעצורים. בהעידו בשבועה
בפגי שופט השלום מקם צ׳רנובילסקי, הסביר
.0מ.מ. שמואל רוט :״אין לנו הוכחות
כי עורך־הדין חרותי קשור באופן ישיר
בהתנקשות בחייו של ד״ר ישראל קסטנר,
אולם אנו חושדים בו בהשתיכות לארגון
מחתרת. חשדות כאלה קיימים אצלנו כבר
למעלה משנה.״
בהזדמנות אחרת הסביר רמ״יח נאש כי
למשטרה היה מודיע קבוע בתוך ארגון
המחתרת, וכי היה קיים עיקוב מתמיד אחרי
חברי ארגון הסידור.
נשק מתחת לקרקע. החקירה התקדמה
בקצב מהיר. בערב שבת הקיפה יחידת
שוטרים, בפיקודו של רמ״ח אפרים
הופשססר, ראש המחלקה הפלילית של המשטרה,
את ביתו של ישראל טייג, תושב
כפר סבא. תוצאות מבצע זד, עלו על כל
המשוער 61 :תת־מקלעים ורובים ושני לד,כיורים
נתגלו בתוך מחבוא תת־קרקעי.
בפגישת עתונאים שנקראה על־ידי נאש,
הכריז הדובר :״אנו סבורים כי לפחות עוד
שלשה מחבואי נשק יתגלו בזמן הקרוב.״
היד, ברור לכל כי המחתרת שנתגלתה
היתה כבר יותר מהתאגדות פרסית של
שלשה־ארבעה צעירים, שהחליטו בהתלהבותם
לחסל את האיש הראשון שנראה בעיניהם
כאויב מספר אחד של מדינת ישראל.
אולם פרט לידיעות המרעישות על מחבוא
הנשק והודאות העצורים, לא הרחיבה המשטרה
את ידיעות הציבור בנקודה המרכזית
החשובה ביותר: מי הם מנהיגיו ומהם
המניעים והשקפת העולם הפוליטית המדריכה
את חבת הארגון במעשיהם? מי מממן את
פעולותיהם?
המשטרה העדיפה לבחור בדרך הקלה
יותר. קציניה העוסקים בחקירת תיק המחתרת,
הסבירו כי יש להניח כי חלק מתיקי
השוד שלא נפתרו עד היום, שייכים
לפעולותיה של המחתרת המסתורית. אחד
הקצינים רמז כי שוד 92 אלף הלירות,
שנערך במחנה צבאי בדרום, בוצע אף
הוא על־ידי אנשי הטח תרת.

תצפית

• הציונים הכלליים עשויים
לרכף את עמדתם האופוזיציונית
התקיפה נגז מדיניות
החוץ של ׳הממשלה. מאחר שמדיניות
זו מתבסנות עתה יותר ויותר
על שיתוף פעולה עם ארצות־הברית,
יפעילו מנהיגי יהדות אמריקה לחץ על
הציונים הכלליים בישראל, שיפסיקו את
התנגדותם לקו זה, מאחר שהיא מעמידה
אותם במצב לא נוח, כלפי הציבור
היהודי בארצות־הברית המכיר את הלן־
הרוח ברחוב האמריקאי, והחייב להתחשב

• בקרוב תשמע רמזים על
משא־ומתן להצטרפות ח״ב ה־צ״כ
שושנה פרסיץ למפלגה
הפרוגרסיבית. אחרי המשבר בין

העצני (מרכז) נכנם לבית-הסוהר
השופט אמר :״אינן יודע מה זה אדם ממוצע.
המשפט .״אני מוכן לעשות זאת בלשכת
השופטים. אהיה מוכן אף להסתכן וללכת
לבית הסוהר, אך לא אוכל למעול באימונם
של אלה שנחנו בי אימון.״
החוק עמד לצידו של כספיו העצני נידון
לעשרה ימי מאסר.
״סתם פולמוס״ .אולם הפצצה הגדולה
התפוצצה רק לאחר הפסקת הבוקר
אחרי חקירה ארוכה ותוקפנית של העצני,
על־ידי השופטים ד״ר זאב צלטנר ויצחק
שילה. כבר בשאלותיהם הראשונות של השופטים
הסתמן קו משונה. כאשר העצני,
למשל, אמר כי האדם הממוצע לא היד,
צריך להסיק כי המלים ״קצין גבוה״ בחוברת,
בתנו לעמוס בן גוריון, השיב לו
ד״ר צלטנר :״אז אינך יודע מה זה אדם

הערה אחרת של השופט שילה :״המכתב
שלכם לעמוס, אחרי הופעת החוברת, לא
עשה כל פעולה (של הסברת תוכן החוברת).
הוא היה סתם פולמוס. אינך חושב שעכשיו
אתה צריך לעשות משהו כדי לפזר את
חששות התובע?״
המשיך צלטנר :״השיטה שלכם היא
ברח ופגע!״
תגובתם של עורכי־הדין שמואל תמיר
וארנולד אפלבאום להערות אלד, היתד, חריפה
מאד :״אני מבקש בכאב לב לשחרר
אותי, מתפקידי בהגנה,״ ביקש תמיר מביתר,משפט,״
כי איני יכול להשתחרר מהרגשה
גחנזטך -בעמוד )#

פרסיץ לבין צמרת הצ״ב, על רקע
הקמת ארגון נשים חדש מאחורי גבה,
אין זה מן הנמנע שאחד מח״כי ח־פרוגרמיבים
הקרוב לפרסיץ ינסה לגשר
בינה לבין מפלגתו.

• כוח החירום של האו״ם יוצב משני עברי הגבול. לעת
עתה ברור ני יחידות בינלאומיות יוצבו משני עברי הגבול באזור ניצנה,
אולם יתכן מאד כי יעברו לשבת גם מצד זר, של גבול הרצועה.

• ישראל תהיה המדינה האחרונה כמרחב אשר ארצות־הכרית
תנהל עמה משא ומתן כקשר להפעלת דוקטרינת
אייזנהאור. אולם לא מן הנמנע ני ינוהלו שיחות סודי,ת לפני כן.! ,תנאי

שהדבר לא ירגיז את הערבים או יפריע להשלטת הסדר האמריקאי החדש בחיזור.

ככר עתה ברור כי ישראל לא תוכל לקבל כשוויון־נפש
את עקרונות הדוקטרינה, אשר לפיהם תידרש לוותר על
שטחים שלח לטובת הערכים.
•צפוי גם משבר כין פרץ ברנשטיין לבין הנהלת הציונים
הכלליים. המשבר עלול להתחולל במקרה שיושג הסכם, בדיונים המתנהלים
עתה בין יוסף ספיר לבין יוסף סרלין, להקמת• סיעה אחידה בתון הנהלת
המפלגה, נגד רוקח וברנשסיין,

• צפויה הקלח מסויימת כמצב האבטלה כארץ. יגרמו לכו
ענודות יזומות מטעם הממשלה והרשויות המקומיות, לקראת החגים, והזרמת
נספי מיפדת האבטלה ההסתדרותי.
• נחום גולדמן יצא לביקור בכמה מארצות אירופה המזרחית,
ויתכן גם שיגשים את שאיפתו לבקר בבריתי,
המועצות. עם שובו ישהה תקופח ארונה מן הרגיל בישראל, וינסח
להשתלט באופן ממשי ע? ניהול ענייני הנהלת הסוכנות, הניתן עתה להשפעת
מפא״י ואחדות־העבודה.

אירופה $57ו

זאת לא בדיחה. בדיוק

האנגלים נראים בדיוק כמו בסרט -
הם מדבדים ובדיוק כך הם לבושים...

ומנומסים, ב״טיוב״ (הוא ר,״צינור״ ,הרכבת התחתית. אין נוסעים לוומבליי, אלא ״לוקחים
צינור לודמבליי״) .איש לא יטריד את זולתו, איש לא יתערב בעסקיו. אנגליה.

לכלב הורשה להשתתף במשפט .״אינך יכול להכניס כאן את הכלב,״ אמר כבוד
השופט הרברט בכסטר למיסטר רובוט וויליאם סאלטר ,80 ,מרחוב סנט ג׳ון באיילוורת,
כשנכנס לאולם בית־המשפט בלווית כלב שחור גדול בשס ניגר. פרקליטו של מר סאלטר, מר
ג׳ופרי הו, אמר :״אני מייצג את מר סאלטר ואת הכלב, שלא יכול להישאר בבית.״ מר
סאלטר נתבע לדין על־ידי דיירת ביתו, מיסיס דורותי הרינגטון, הטוענת כי הכלב מנע
בעדה בזדון מלגשת לצריף הפחם .״אני רוצה כי כבור השופט יווכח בעצמו כי הכלב
אינו מסוגל לכן מבחינת אופיו,״ אמר הפרקליט. כבוד השופט הסכים לנוכחות הכלב,
אולם ״עליו להתנהג כשורה.״
הדוכס הופך לנסיך פילים. ווייטהול — המלכה נאותה באגרת הנושאת את החותם
הגדול של הממלכה מיום ה־ 22 בפברואר 1957 לתת ולהעניק להוד רוממותו המלכותית
הדוכס של אדינבורג, אביר הבירית, את הסגנון והכבוד של נסיך הממלכה המאוחדת של
בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית.

ך* נין הפרלמנט דומה לכנסיה. האולמות הגדולים
מלמעלה עד למטה בשלל קישוטי זהב. אין אף מטר
מלמעלה מסתכלים על האורח ארבעת הקדושים של אנגליה,
מדברים, כרגיל, בקול נמוך, כמו לפני תפילה. אין ספק:
הדת הבריטית, תורה מסתורית יותר מדת טיבט.
בבית הלורדים יושבים כשלושים איש. כמו בבית הנבחרים, הם יושבים מרושלים על
ספסלים ארוכים, מרופדים בצבע אדום, המסודרים בשני צדי האולם, אלה הול אלה. באמצע
שולחן כבד. לידו שלושה פקידים, בעלי פיאות נוכריות לבנות, והלורד־קאנצלר, שהוא יושב-
ראש הבית.
הסידור אינו מקרי. הושקעה בו מחשבה רבה. בכנסת הירושלמית קל מאד לאדם לעבור
ממפלגה למפלגה — הוא רק זז בכמה כסאות ימינה או שמאלה. באנגליה הוא נאלץ, במקרה
כזה, לעבור מצד אחד של הבית לצד השני — החלטה שהיא הרבה יותר קשה
מבחינה פסיכולוגית.
גם העובדה שאין באולם די מקומות לכל הצירים מחושבת. כשרק חלק הקטן של הצירים
נוכח, כרגיל, הבית אינו נראה ריק. ואם נוכחים כמעט כולם, נאלצים רבים מהם לעמוד
במעברים — דבר המדגיש את החגיגיות הבלתי־רגילה של המאורע.
הלורדים עסוקים, הפעם, בענין חשוב מאד. בעית התחבורה בעיר אוכספורד מדאיגה
את הלורד בוורידג׳ .עד כה פעלו בענין זה רק שלוש ועדות. האחרונה קבעה שיש להחריב
כמה בתים כדי ליצור מעברים חופשיים יותר. לרוב הלורדים, שלמדו באוכספורד, זהו
חילול הקודש. רובם תומכים בלורד בוזרידג׳ שהציע את הפתרון המתקבל ביותר על הדעת :
״לדעת בית זה יש למנות ועדה מלכותית, שתגבה עדויות ותסכם סיכומים תוך ששה
חודשים ועל ממשלת הוד מלכותה לעצור בינתיים כל פעולה שיש בכוחה לפגוע מראש
בדו״ח הוזעדה.״
הבית מסכים. משני העברים פורצות מדי פעם קריאות עמומות של ״היר, היר!״
(,״שמע! שמע״) לאות הסכמה. לורד האליפאכס, בקול אוכספורדי מעודן תומך בהצעה.
הוא שולח חיצים דקים של אירוניה קלה שבקלה לכל הצדדים :״מי יודע, אולי תוכל
ועדה מלכותית לשכנע אפילו את הממשלה צחוק מאופק) באמצע קם נציג הממשלה
לקריאת ביניים. מיד מתישב הלורד האליפאכס, עד לגמר הקריאה. כך מחייב הכבוד
וכשהוא יוצא את האולם, הוא משתחווה ליושב־ראש.
ההדדי — הנואם מתישב כשמישהו קם.
אחרי האליפאכס, שר־החוץ של תקופת מינכן, קם לורד אטלי, ראש הממשלה לשעבר.
גם לו ברור שמוטב לדחות את הענין. על־ידי מינוי ועדה.
אותה שעה יושבים כמה צירים נכבדים, בקצה השני של הבנין, באולם בית־הנבחרים,
הדומה בדיוק לאולם הלורדים, פרט לצבע הריפוד (ירוק) .הנושא: יחסי המסחר עם
פורטוגל. ציר נכבד אחד טוען כי אין נעשה מספיק כדי להדק את יחסי המסחר עם הארץ,
הקשורה עם בריטניה מאז החוזה של מה־שמו משנת אלף חמש מאות ומשהו. לראיה :
האנגלים שותים עתה פחות יין פורט מאשר לפני עשר שנים (נציג הממשלה :״חברי המלומד
יתעניין לשמוע כי בפורטוגל עצמה אין שותים יין פורט כמעט בכלל
** ל ספר בלשי הגון מתחיל במלים :״ערפל סמין־ היה פרוש על סני התמזה.״״
לאדם הנמצא בלונדון, ברור כי הספר אינו יכול להתחיל בשום צורה אחרת. כי הערפל

הקל, היורד על העיר בשעות שאחרי הצהריים, יוצר את אווירת העיר. האדם הולך לאורך
רחוב סטראנד, ולפתע ניצב לפניו האדמירל נלסון על עמוד־הזכרון של קרב טראפאלגאר,
טייס סילון שטס מתחת לגשר היה ״אמיץ ״.הטייס של נוטוס־קרב סילוני
מוקף ארבעה אריות. עוד במרחק חמשים מטרים אין רואים אותו, מפאת הערפל.
מדגם וואמפייר, שמס מתחת לגשר קליפטון, היה איש עליז וחסר־פתד, העיד אתחול קצין
כל אדם שמע על אנגליה. כל אחד ראה עשרות סרטים בריטיים. כל אחד קרא על
של יחידתו בפני חוקר מקרי־המוות בבריסטול. החוקר פסק כי היה זה ״מוות מפאת תאונה״.
האנגלים בספרים. אך גם לצופה המאמין ביותר נדמה תמיד כי האנגלים אינם יכולים
כלביםבחופשה. מכתב למערכת. אדוני, כל אדם הכותב ל״רשימת הנופש להגנת
להיות כמו שהם מתוארים בסרט ובספר, שזו רק בדיחה פרטית של המחברים, אשר
כלבים״ ,רחוב סיימור , 10 לונדון מערב , 1יקבל פירוט של בתי־מלון ובתי־הארחה המקבלים
קשרו קשר ביניהם למען שלמות הבדיחה.
בברכה כלבים יחד עם בעליהם. שלן בנאמנות, ר .הארביי ג׳ונס, מזכיר, אגודה להגנת כלבים.
כך אפשר לחשוב — עד שבאים לבריטניה. ואז רואים שהבדיחה היא אמת. האנגלים
נראים בדיוק כמו בסרט. בדיוק כך הם מדברים, ובדיוק כך הם לבושים. אתה יושב באולם
ההארחה של בית־מלון, בין חמש מאות איש, ואינך שומע אף מלה אחת. האנשים אינם
^ חת האפתעות הגדולות של לונדון היא הבנות. בעולם מקובל לחשוב כי כל
לוחשים, חס וחלילה. הם רק מדברים כך ששיחתם נשארת פרטית בהחלט.
1האנגליות דומות לסוסים — מכוערות, שטוחות, משעממות. אין דבר הרחוק יותר
הם הולכים ברחוב, זקופים, לבושים כולם בדיוק באותה צורה. רבים מהם חבושים
מן האמת. במערב לונדון, מן הסיטי ועד לקנסינגטון ורייד פארק, אפשר לראות בכל יום
*גבעות־באולד,. ,מגבעות שחורות וקמורות לסי אוסנת ראשית המאה. הם יושבים, שקטים
רבבות צעירות, שכמעט כל אחת מהן יפה ממש. כולן תמירות וזקופות, לבושות יפה,
והמעברים הארוכים, מקושטים
מרובע אחד חלק ובלתי־מקושט.
סקוטלנד, וזלס ואירלנד. האנשים
זהו קודש הקדשים האמיתי של

שני גברים בחצאיות המשמר הסקוטי בגן

סאת אורי אבנר•

תותח עתיק זה שומו על הנדסה לנירה מעל גדת התימזה, מול ג שו לונדון
מחוננות בצחוק מלבב. המעילים הצבעוניים מדגישים את קומתן הזקופה, העקבים הגבוהים
את נשיותן. המטריות הססגוניות מוסיפות צבע. נדמה כי אין ביניהן אף צעירה שמנה אחת.
פראנציס לאוסון היא בת ,20 פקידה בבית־מלון. מוצאה מעיר קאבנטרי, מרכז התעשיה,
שכמעט הושמד בידי הטייסים הנאציים. היה קל להזמין אותה לבילוי ערב. בכלל אין
זה קשה במיוחד בבריטניה. אם יש הכרה רשמית כל שהיא, תוזמן הנערה הבריטית
ברצון על־ידי אדם הנראה לה כג׳נטלמן.

פראנציס באה ללונדון לבדה, בניגוד לרצון הוריה. היא גרה באגף העובדים של בית־המלון
ברחוב סטראנד, יחד עם שאר 900 העובדים, המטפלים באלף החדרים. המשמעת
חמורה: עליה לחזור לפני חצות, אסור לה להתידד עם אורחים, אסור לה להימצא בשום
מקום בבית־המלון מלבד במקום עבודתה.
פוליטיקה? פראנציס אינה מעוניינת. העובדה שבנות בגילה מגוייסות בישראל לצבא
מדהימה אותה. זה נורא בעיניה. גברים? אין היא סובלת גברים אנגליים. היא מעדיפה
סקנדינבים. בשעתו הכירה הולנדי, מוסיקאי, שהגר לאוסטרליה. עתה יש ברצונה להגר
לשם אף היא, כדי להינשא לו. מה אומרים ההורים? הם נגד. האם היא אוהבת אותו? כן, היא
די מחבבת אותו, אבל אינה בטוחה.
פראנציס מנומסת מאד. תחילה היא מתנגדת להיכנס למסעדה. בפנים היא משתדלת לבחור,
לפי התפריט, בדברים הזולים ביותר. שיחתה מתגלגלת, צחוקה מהיר, עיניה עירניות,
וקולה נמוך.

גד ההגירה גובר. אין אמת בטענה ני בריטים המהגרים לארצות חבר־העמיס הם
.עכברים הנוטשים אוניה טובעת,״ אמר אמש מיסטר קרומר, נציב שרותי ההגירה, בציינו
כי מספר המהגרים לדומיניונים גדל פי עשר מאז מיבצע סואץ. לדעת מר קרומר, פועלים
המהגרים רק מתון רוח בריאה של אמונה בעתיד חבר העמים.
מדוע אין מחילה למגורשים 1כמרים החיים מחוץ למסגרת הנשואין, והחיים
חיים בלתי־טבעיים, אינם מוכשרים ביותר לייעץ לכנסיה בעניני מין, אומר הכומר פרופסור
א. ס .הטרהאוז ממכללת לונדון, בחוברת שפורסמה היום .״מדוע הגט הוא הדבר שאין
לו מחילה׳?״ שואל הפרופסור ווטרהאוז. ישו לימד אותנו כי החוטא החוזר בתשובה יהנה
תמיד מ״הזדמנות שניה״.

.הסבי־ וננעת על התנועה בנינו סואנת

ן י* ץ זק הוא אדם ידוע בבריטניה: הוא בעל טור על כוכבי קולנוע באחד מעתוגי־
| המליונים של לונדון. עתונים אלה אינם עוסקים כמעט כלל בפוליטיקה, וגם אז רק
באחד העמודים הפנימיים. הכותרות הראשיות מוקדשות ליחסי המלכה והדוכס (עם רמזים
דקים שבדקים, חבויים היטב בין השורות, כי משהו ביניהם אינו כשורה) ,לרצח של
מהגר ליטאי באחד הכפרים, ולמשפט על הוצאת דיבה שהוגש נגד עתון שתיאר את חיי
הגשואין של חיים אורטיז־פאטינו, יודש־מליוגר יהודי מדרום אמריקה, ואשתו היפהפיה.
אחרי שלא נמצאו הוכחות כי חיים הצעיר אמנם היכר, את אשתו, שנהגה לקבל סמים
משכרים ושהסתגרה בלילה בחדר האמבטיה של בית־מלון איטלקי, חויב העתון בתשלום
קנס בסד 10 אלפים ל״י.
דון גר בדירה מודרנית ביותר, לפי הסגנון האמריקאי האחרון, בבית בעל שוער במדים,
בלב לונדון, ליד הייד פארק. זה עתה חזר מנאת־המדבר פזאן, בדרום לוב, שם נלוזה
לסופיה לורן. מסריטים שם את סרטה החדש. אולם עיקר תשומת לבו של דון מוקדש
עתה לאניטה אקברג, שהגישה נגדו משפט על הוצאת דיבה. הוא כתב עליה שהתנהגותה
בציבור מבישה ומחפירד״
דון כבר אסף חומר למשפט. הוא מראה לנו כמה עמודים בעתון אמריקאי, בו מופיעה
אניטה, בעלת החזה השופע מאד, ערומה כביום היוולדה. בכלל נוהג דון להרוס את הכוכבים,
לשמחת מליוני קוראיו. הוא בז לדני קיי. רק ארתה קיט מצאה חן בעיניו.
לפתע התרגשות רבה בדירה. איש גדול מאד הבטיח לבוא. אשתו של דון ממהרת
להכין סנדוויצ׳ים, העוזרת הגרמניה הקטנה מחליפה את שמלתה.
האיש הגדול הוא אימון אנדרום, הפרשן־הכוכב של הטלביזיה. מוסד זה ממלא תפקיד
מרכזי מאד בבריטניה. כל אנגלי הגון מקלל אותו, מבכה את השפעתו ההרסנית על רוח
העם. אולם כל אנגלי הגון מסתכל בו שעות ארוכות ביום, אולי כדי להיווכח עד כמה
הוא באמת הרסני.
אנדרוס הגדול הוא אכזבה. הוא יכול לדבר רק על נושא אחד: אנדרוס הגדול. הוא
צעיר אירי, החדור הכרת חשיבות עצמו. אולי הוא רק ביישן. בטלביזיה אין הוא עוסק,
כמובן, בפוליטיקה. זו שמורה למהדורות החדשות, המלוות תמונות המגיעות תוך שעות
מעטות באלחוט מקאהיר, פאריס ותל־אביב. אנדרוס עצמו עסק בחקירת בני־אדם פשוטים
מן הקהל, המגלים בטלביזיה את חייהם ובעיותיהם.
מכיוון שהאנגלי אינו שואל לעולם־לעולם שאלות פרטיות, ואינו יודע אפילו איך עושים
דבר כזה, זוכה כשרונו של אנדרוס להערצה רבה. כל אנגלי אחר ימות לפני שישאל
(המשן בעמוד )14

ודנויגוז

וזרהיבויגז

\זנז\־.מזרגוז

ג1ר-אביב

ם רהיט• ארקן

רהיטים לפי תרשימים אדריכליים ומודלים סטנדרטיים

רחנברג את איכלד
רחוב בף יהודה 43

במדינה

טלפון 22136

החלה מכירת החיסול הכללית בחנות

ושות׳
האחים גוהר׳
טלפון 20654
רחוב דיזנגזץ* 128
על כל הרהיטים, השטיחים והמתנות
בית־מסחר לשטיחים פרסיים ואירופאיים

רהיטי פלדה ועץ קלים
ומתקפלים-עבודות קליעה

״הרהי
רחוב בן־יהודה 78
מציע: חדרי שינה מיוחדים, ארונות קיר, כורסות,
מזנונים מודרניים ביותר, ספות מכל המינים
לאניני הטעם, בהתאם לכל הדרישות, התיעצוח
ותכנית חינם. הקלות בתשלומים. בקר והווכח !

(חמשך מעמוד )5
כי יש כאן משוא פנים לצד אחד אני
אומר זאת ככאב לב מפני שר,הערצה שלי
לבתי־המשפט היא סלע איתן בים האכזבות
האחרות.״
עורר־הדין שלמה תוסיה־כהן הצטרף לדבריו
של תמיר :״אני חייב לומר שגם
אני קיבלתי רושם דו מ ה ואילו אפל-
בוים הסביר :״אני יודע שבית־המשפט כבר
הגיע למסקנה וגם הביע אותה. לכן לא
אעשה שום שרות למרשי בהמשך הופעתי.
אני מבקש לשחרר גם אותי.״
סהר צד כמשפט. בית־המשפט לא
קיבל את בקשתם של באי כוח הנתבעים.
״לא היתר, שום כוונה להביע דעה לעצם
המשפט״ ,הסבירו השופטים בד,הלסת הדהיר.,
דווקא
באותו יום הונחה על שולחן
השופטים החלסת בית־המשפט העליון, שקיבל
את ערעורם של באי־כח השורה,
מגד טענת החסינות לתיקי המשטרה, שהושמעה
בפי המפקח הכללי.
בית־המשפט העליון ביטל טענה זו והסביר
:״מאחר ובעדותו גילה המפקח
הכללי שהתביעה האזרחית נהפכה, למעשה,
להתגוננות המשטרה והמשטר במדינה, ברור
שסהר רואה את עצמו במשפט זה לא רק
כעד אלא גם כצד נתקף.״ החלטותיו של
בית־המשפט העליון: שר המשטרה ייקרא
להעיד בעצמו על מידת סודיות המסמכים
וגם אז יבדוק בית־המשפט את המסמכים
המחוסנים ויחליט אם צדק השר בהחלטתו.
כאשר טען תמיר, לפני שבוע, לביטול
נימוק החסינות, השיב לו ד״ר צלטנר :״יתכן
שנימוקיו היו משכנעים חבר מושבעים, אולם
בפרשה זאת דנים שלושה שופטים מקצועיים.״
החלטת בית־המשפט העליון היתה
מנוגדת להחלטת השופטים המחוזיים, והיא
ניתנה על־ידי שופטים לא פחות מקצועיים.

תל־אביב
סוף־סוף, בית
מי יבנה — יבנה בית בתל־אביב
אנחנו החלוצים נבנה את תדאביב
הבו לנו לבנים ונבנה את תל־אביב.
בקדחת הבניה שאחזה את העיר העברית
הראשונה, נשכח רק בית אחד: בית לעיר

עצמו, הגיש תכנית לועדה הצבורית. בדרך
כלל קיים במדינה חוג מצומצם של אדריכלים,
הזוכים כמעט בכל המכרזים, אם כי
כל פעם בדירוג שונה ובפרסים אחרים. משום
כך היה זה כמעט ברור שגם הפעם
יזכה בפרס הראשון אחד האדריכלים המוכרים.
ההפתעה היתד, שלמה, כאשר נודעו
לפני שבוע תוצאות התחרות. התברר כי
זכתה דוקא תכניתו של צעיר בן ,25 בוגר
הטכניון בחיפה, העובד כעוזר במשרד אד,
ריכלי
גדול.
האדריכל המאושר היה מנחם כהן, יליד
לטביה ובוגר הגמנסיה חוצליה, אשר זכה
בפרס של אלפיים לירות עבור תכניתו.
מלבד העובדה שהוא יהיה גם האחראי
לבנית הבנינים, שיתנשאו לגובה של 15
קומות ואשר הקמתם תעלה כשני מליון
לירות.
מבין עשר התכניות שזכו בפרסים ובקניות
(ארבע מהן שייכות לאדריכלים בוגרי
אותו מחזור הטכניון של מנחם כהן)
ואשר הצטיינו בסגנון ארכיטקטוני מודרני,
זכתה תכניתו של מנחם כהן משום שהציעה
את הפתרונות הטובים ביותר לבעיות שבמקומו
ובסביבתו של ד,בנין. בנין העיריה
יוקם על שטח של 40 דונם, בקצה ככר
המלכים, בין הרחובות פרישמן ואבן גבי־רול,
מסביבו נמצאים בניני הענק של תל־אביב.
צורת הבנק היתד, איפוא חייבת להשתלב
בסביבה ועם זאת להתבלט בה.
עתה, לאחר שכבר רכשה תכנית לבנק,
היתד, זקוקה עירית תל־אביב רק ללבנים,
להשלמת הבניה תוך שנתיים. נראה היה
שהיא תיאלץ עוד להכריז על מכרז למציאת
תוכנית טובה כיצד להשיג את הכספים
להקמת ד,בנין.

מענן}
מספיקה נשמה אחת
אחת החידות הסתומות, גם בפני ראשי
השלטון, הוא היועץ המשפטי לממשלת
ישראל. עד היום לא הצליחו לקבוע מד,
רוחש לבו של הגבר הגבוה והמקריח,
בעל השפתיים המכווצות בחומרה תמידית.
כי מעשיו של חיים כהן, אשר בתקופה
מסויימת זכה — בחסות מפא״י — לכסא
שר המשפטים בממשלה, הם כה מוזרים
וכד, סותרים זה את זה, עד כי נראה
שבאיש שולטות שתי נשמות. נשמה אחת

מערכות רהיטים חדישים ביותר
אצל

ב 39ס קי
א 1 .ו!ו
כרחוב הרצל
פינות סלון נחמדות, חדרי שינה אינטימיים,
ריהוט

מקורי

לכבודהחגיםמתנותמיוחדות אצל

החנות לעד יני הטעם

קרמיקה, מנורות,
ריהוט זעיר, מתנות
ככד מלכי ישראל
פנתרדד פרישמן־אבן גביוול
טלפון 26149

1115110 ? 0316ן < ^186 31016 011
^ ? 5,514£11ע <:£8.6.14105,
111111£, 01 ? 1 3 .א? 118
158.6£1 5 0 8 .
31.עכ<-תנ- 11ת 0זז 1$81ז? .זסס
6 26149ת 80ק1616

בית־חרושת לרהיטים ב. ג .את א. לוינשטין
דוגמות חדישות ביותר בבית־המסחר לרהיטים

דוינ ש טין
בית החרושת
מרכז וולובלסקי
רחוב ,2טלפון 82525

בית־המסחר !
רחוב הרצל 43
טלפון 83575

הדרי אוכל -רהיטי משרד -ספריות
מוכנים ולפי ה זמ נ ה

תוכנית כית עיריית תל־אכי־כ החדש
גם להשתלב, גם לבלום
עצמה ולעיריתה. ערים ומושבות נידחות
זכו בבניני פאר, מרוצפי שיש, עבור עי־ריותיהן,
ואילו עירית תל־אביב המשיכה
לשכון בבית קטן ועלוב ברחוב ביאליק,
כשמשרדיה מפוזרים על פני עשרות בנינים
בעיר.
כשניגשו אבות העיר לתיכנון חגיגות
יובל החמישים של העיר, שיחול בשנת
,1959 היתה הדעה הכללית שהמפעל הראשון,
אחרי טיהור ים הרחצה העירוני,
יהיה הקמת בנין עירוני מפואר, גורד
שחקים מודרני שיפאר את ככר המלכים,
בצפון העיר.
ררוש רק כ0ן ז. זמן קצר לפגי מערכת
סיני הוצא המכרז לתכנית בנין העירית
כמעט כל אדריכל במדינה המעריך את

היא של מאמין אדוק בשלטון, המוכן
לעשות הכל להגנת אנשיו — ולוא גם
במחיר איבוד פופולריותו האישית. הנשמה
השניה היא נשמתו של איש אופוזיציה
מובהק, הסולד ממעשיהם של ראשי השלטון
ושל מפלגות הקואליציה, והמוכן
להושיט יד לכל העושה והמטיף. לשינויים
במשטר.
הוא היה האיש שניהל את התביעה נגד
מחתרת ״מלכות ישראל״ בצריפין, והוא
אשר הוזעק לעמוד בפרץ, כאשר נפערה
לפתע תהום במשפט הדיבה של מלכיאל
גרינוזאלד והובהר כי על עברי פי פחת
זו התנדנדו כמה מראשי השלטון החשובים
ביותר. חיים כהן הינו גם האיש המוכן
לתרגם לשפת המעשר, את מחשבותיהם ד,־
תעולס חזח 1014

של ביג׳י ושל קבוצת הו.
לצורך זה אף הכין בשקדנות
מה של חוקי חירום, אשר אם
קו, עלולים הם ליטול מהאזרח כמה
ויותיו העתונאיות והמשפטיות האלמג־ריות
ביותר.
אולם חיים כהן הינו גם האיש אשר
קיים קשרים נלבבים עם ראשי שורת המתנדבים
ואף עבר אישית על תוכן חוברת
השורה, לפני שפורסמה. כמה מראשי מפא״י
אף חשדו מזמן כי מקור האינפורמציה שהסתננה
לשורת המתנדבים. לא היה אלא
בידידות זו.
שתי התקפות. לא פעם נעשו נסיונות
בתוך הממשלה .,לסלק את היועץ המשפטי
מתפקידו. ראשונים, ניסו את כוחם השרים
הדתיים, לפני שלוש שנים. הם התלוננו
פעולותיו של חיים כהן נגד כמה מנד,י־

שבוע לכנסת, ביקשו לדעת מי הוא זה חנן
רפפורט, ובאיזה זכות העניק לו היועץ
המשפטי את הרשות להיות נוכח בשעת
חיפוש -מדוקדק בקודש הקדשים של מפלגתם.
הפעם
פעלו המסתערים הדתיים בשיתוף
פעולה הדוק עם ראשי מפא״י. ונראה היה
כי מפא׳׳י החליטה שהגיע הזמן שהיועץ
המשפטי של ממשלת ישראל לא יהיה בעל
שתי נשמות. לדעתם, יטיב למלא את תפקידו
גם אדם בעל נשמה מפאי״ית פשוטה.

דרכי אדם
צפתי מקי מפלגה
אולם קולנוע מוגרבי היה מלא קהל מאזינים.
המעברים המו מרוב עוברים ושבים,
שנכנסו להקשיב ולחזות במו עיניהם בנואם,

מייסד מפלגה צפתי
המלך חייב גס להזהיר

גיס דתיים, שהקימו רשת של עיסקות
כספיות מפוקפקות. השרים דרשו בכל
תוקף להחליף את היועץ המשפטי חסר־הטאקט,
אשר לא ידע לכבד את חסינות
עסקני הקואליציה. אך שרי מפא״י לא היו
מוכנים עדיין לצעד כה קיצוני.
הנסיון השני היה רציני יותר, והוא
כמעט הצליח. הוא נעשה לאחר התנפחות
פרשת קסטנר, התנפחות אשר כמה מראשי
מפא״י חשדו כי לא נוצרה לגמרי במקרה
על־ידי חיים כהן. בראש תובעי הסילוק
עמד ראש הממשלה של אז, משה שרת,
והעניין הובא להכרעתם של מוסדות מפא״י
הפנימיים.
דויד בן־גוריון, שישב אז בשדה בוקר,
צירף אף הוא את קולו בעד הסילוק.
הוא תלש דף מתוך בלוק המכתבים שלו,
שירטט עליו הודעה לחברי מסא״י בממשלה
— הודעה אשר תוכנה נשמר עד כה
בסוד. קבע ביג׳י באותו מכתב: חיים כהן
הוא אמנם יוריסט מצויין, אך לא יציב.
נוסף לזאת הוא תמים וחסר תחושה ציבורית,
דבר הגורם לכך שהיועץ המשפטי
מרבה להסתבך בעניינים שונים, ומסבך
אתו את הממשלה כולה.
חיים כהן התנגד בכל תוקף להעברתו,
גם לא לתפקיד דיפלומטי בשרות החוץ, בהטעימו
כי כל העברה כזאת תתפרש
כסילוק מחפיר. רק בזכות תמיכתו של ידידו
פנחס רוזן. ,שאיים בהתפטרות, נשאר חיים
כהן בתפקידו.
תחמושת משותפים. השבוע נפתחה
התקפה שלישית נגד היועץ המשפטי. תחמושת
המסתערים נלקחה מאולם בית־ה־משפט
המחוזי בתל־אביב, שם פוזרה בנדי-
בות־לב דוזקא על־ידי שותפיו של כהן,
שהופיעו להעיד במשפט עמום בן־גוריון.
אחת ההפתעות הגדולות של עדות יחזקאל
סהר באותו משפט, למשל, היתד, התקפתו
הבלתי־מוסוית על היועץ המשפטי.
ללא כל כחל ושרק, הטיל המפקח הכללי
את האחריות לסגירת עשרות תיקים מפוקפקים
על היועץ המשפטי. בין השאר, הגיש
פרוטוקול של חיפוש אשר נערך במרכז
המזרחי, ב־ ,1953 ואשר השתתפו בו, על
פי הוראות היועץ המשפטי, הקצין ורדי
וחנן רפפורט, חבר שורת המתנדבים.
התחמושת לא בוזבזה, הראשונים שקפצו
עליה היו הדתיים. בשאילתא שהגישו ה־העולם
חזה 1014

שקולו הצרוד הגיע אל הרחוב מבעד לשני
רמקולים גדולים. על הבמה עמד בחור
צעיר, לבוש מכנסיים כחולים ואפודה חומה,
שהחזיק את ידיו מאחורי גבו ופלט עשרות
משפטים צפופים ובלתי מובנים. מפעם לפעם
הפסיק את דבריו, פנה בתחינה אל הקהל
המרעיש :״אני לא בגין ולא סנה. אף אחד
לא חייב להיות כאן. מי שלא מסכים ילך
מכאן. אבל אל תפריעו בבקשה.״
היתה זו הפעם הראשונה שלאברהם צפתי׳
,29 ניתנה רשות הדיבור הפומבית, ללא
הפרעת שומרי החוק. המודעות שהודבקו
בעצם ידיו על חלונות הראוזה הכריזו על
אסיפתה הפומבית הראשונה של מפלגת
מאזני צדק. באסיפה, הבטיחו המודעות,
תוסבר הדרך האחת והיחידה הבאה בחשבון
להבטחת שלום העולם.
סטן מפורק בחבילה. פרסומו של
צפתי בא לו כבר לפני שמונה שנים, כאשר
הכניס סטן מפורק לאולם הכנסת הראשונה,
נשלח לבית־הסוהר. היתד, זו תגובתו של
הרועה הצעיר מקבוצת תל־גזר, נגד עורכי
העתונים שסרבו לפרסם את תוכניתו לשלום׳
אותה הדפים על חשבונו בצורת חוברת.
מאותו רגע עברה דרכו של צפתי את
מרבית בתי האסורים ומרפאות העצבים במדינה.
משפטו חודש והופסק חליפות, כשבכל
פעם קבע רופא עצבים אחר כי
צפתי הבריא, בעוד שהשופטים שראו אותו
סברו אחרת.
את פרנסתו מצא צפתי במפעלי הפיתוח
בסדום ובערבה. כשהיה צובר סכום כסף
כלשהו, היה חוזר לתל־אביב, מכריז על
הקמת מפלגה חדשה, עוסק בהוצאת שבועון
שהיה פושט את הרגל לאחר שבועות אחדים,
מחוסר קונים. כך, למשל, הקים לאחרונה
את מפלגת כנען עם סמל חמאזנייס,
שהתחלפה השגה במפלגת מאזני צדק.
השבוע הסביר צפתי את הרקע למפלגתו
החדשה :״הסכנה עכשיו הם הרוסים. כשהרוסים
כובשים איזו שהיא מדינה, הם
דבר ראשון הורגים את המלך. המלך זה
אני. לכן עלי •להזהיר מפני הרוסים*.
דעתו של צפתי על הערבים :״הערבי
הוא חזיר ומלוכלך. הנשק שהוא מקבל זהו
נזם זהב באף חזיר.״
בץ כל הופעות. חג. הפורים, שתל-אביב
התברכה בהן השבוע, היתה האסיפה הפומ־ .
בית אחד המאורעות המבדרים והמוצלחים.

אלבום סיני
לשם סיפוק ביקוש הקהל

עתה להשיג את אלבום סיני
בכל חנויות הספרים והקיוסקים לעתונים

במחיר 1.800ל״י
(ללא הרשמה) עד 31.3.1957
האלבום כולל:

• תאור מפורט של מבצע סיני
• למעלה מ־ 100 צילומים

באנגלית-צרפתית-עברית

שי חי ותוסס, לאורך שנים, על נצחון כנגד אלפי
מכשולים — המתנה האידיאלית לידידך בחוץ־לארץ.

פרס נוסו?־לנרשמים לאלבום סיני:

מפת סיני

צבעונית בעברית ובאנגלית

במחיר מינימלי של 300 פר׳
להשיג יחד עם האלבום בכל נקודות המכירה

אלבום סיני מיוחד

מהדורת -אבספורט ־ דהלוקס
להשיג החל נד 25.3.57 בכל חנויות הספרים והקיוסקים

• כריכת עור מפוארת ב־ 12 צבעים
• 16 עמודים נוספים כצבעים מרהיבים, בהד*
פסה מיוחדת
• הספור המלא של מבצע סיני בצרפתית־עברית־אנגלית
• מפת סיני בצבעים חינם לבל רוכש האלבום

במחיר 2.800ל״י בלבד
הזמן את הטופס שלך עוד היום
בבתי מסחר הספרים או בקיוסקים לעתוניק

אהבהמדברית מוצאת את ביטויה בנשיקה מזרחית לוהטת,
שמעניק איבן־סעוד ללחיה של הדסה קלצ׳קין, אשתו של שחקו
הבימה רפאל קלציקין, המתעטפת בפרווה לתוספת של ;וימינו.

פעולת תגמול מבצע רפאל קלציקין
עצמו, בתגובה לפלירט של אשתו עם סלן
המדבר, תוקף בלהט בת־מדבר חיננית מאד.

כפורים מותר הכל ואפילו שחקנית תיאטרון הפועליב
אהל, לאה דגנית, יכולה להופיע כנערה פולי ברנ׳ר בגרב
רשת, מה שאינו מונע ממנה שיחה רצינית עט ידידה.

מה קווה כשעם שרס מתריס שנמאס רו להיות עצוב וטון!

ן, אהבה 1פ
היה זה שבוע של התפרקות לאזרחי ישראל.
לאחר חדשים ארוכים של מתח גבוה
בבל שטחי החיים, יצאו גדולים וקטנים לשכוח
ולשמוח. חיילי מילואים הפכו נסיכים,
שודדי־ים וטבחים; משלמי המיסים נעשו
אפאשיס, מקסיקנים וכושים חסרי-דאגח.
מעולם לא נראה כארץ עושר ופאר בה רב
של תלכשות ססגוניות, מסבות מקוריות ומרהיבות
עין. בחנויות הצעצועים אזלו בל אביזרי
הפורים במהירות בלתי רגילה, עד שבקושי
ניתן היה להשיג גם מסבת פורים רגילה.
לקח העבר של השנים הקודמות, לעומת
זאת, צמצם את מספר הנשפים הציבוריים
ההמוניים. בתל-אביב, שבל אולמותיה היו בשנים
קודמות תפוסים על-ידי מוסדות ציבו
ריים,
נערכו השנה רק שני נשפים המוניים,
ראויים לתשומת לב. היו אלה נשף אגודת
הציירים בבית לייפין, ונשף הסטודנטים באולמי
בית ציוני אמריקה.
אבל פורים תשי״ז היה פורים שקט. כמעט
ולא נשמעו בו רעמי היריות וההתפוצצויות
הרגילים והשמחה הרעשנית לא פרצה במעט
מקירות הכתים החוצה, אל הרחוב. ואילו
מעגלי הריקודים ההמוניים כרחובות ובכבדות
היו הפעם קטנים, סחפו אליהם רק נוער.
את הכמיהה הכללית לתהלוכות קרניבל בטאו
רכבות הצופים מכל רחבי הארץ, שהצטופפו
על מדרכות הרחובות בתל־אכיב וירושלים,
כדי לחזות בעדלידע זוטא, שנערכה
בהם. הקהל לא גילה בדרנות יתרה.

הנחשו חו ה. כמעט כל אחד מבאי נשף
האמניט קינא בנחש, שחיבק את גופה של
נערה תמימה וחיננית זו, בתלבושת חוה אמנו.

כושים שניים מרמתיים יוצאים במחול פראי מטורף,
כאילו הנערה המציצה מבין רגליהם, עומדת לחיות נטרפת
בארוחת הערב שלהם. הריקוד הוא ההקדמה, כנראה.

לנשום עמוק מצור, הרופא. לאחר שכוס היין שעל השולחן
הורקה, אין זה משנה מה הוא בודק, העיקר שזה מדגדג1 .
היטב את ה״פאציינטית׳י, המרגישה מייד הקלה רבה1 .

המקסיקאי העצוב הוא לא אחר מאשר
הצייר הישראלי ראובן, אשר בלכתו אי
האשה, אינו שוכח לקחת אתו את השום.

ויוצא לשכוח ורשגוח

כתום שבוע השפחה .,אספו אזרחי
1את בקבוקי המשקאות הריקים, קיפלו
בושותיהם הססגוניות וטאטאו את ה־הצבעוניים,
ככר עשו זאת בלב בכד,
יחות והדאגות לא נעלמו. הן רק פסקו
כוע קצר. וכשהוריו המסכות, שוב נראו
ויושי דאגה.
מכל סיכם את המצב אציל צרפתי מן
ף* .17 חבוש פיאת טאלק מבהיקה וג־י
,כלת, ניצב אותו אציל שתוי על כסא,
־של אחד מאולמי בית לייסין, בו נערף
ניידים, והשמיע מספר אמרות מבדחות
פורימי מיילל :״אצלנו,״ אמר אותו
1כם ,״בל יום פורים. חג הפורים הוא
נורמלי היחיד בשנה בולה.׳״

״ 1111

קנקן צרפתי סוער רוקדת כרמלה גולדברג, על רצפת
הזכוכית המוארת של מלון תדמור, כשמסביבה מתפעלים

ופוערים פיות פירטים, מהראג׳ים הודיים ושאר מסכות, שבחיי
היום יום הם חברי לשכת המסחר הצעירה, שנשפה הצליח מאוד.

?105

׳ 14י

אין חניה מזהיר השלם, התלוי במקום שהגב מאבד את
שמו הטוב. אבד ייד הגבר איננה יודעת לקרוא, כנראה.
הצביעו בעז תוספת לתקציב של חוק חינון חובה !

לחיי האשה שבקיר! שותה אפנדי שתוי, אשר תלבשתן
הצנועה של הנערות בתפאורת מלון תדמור בלבלה את חושיו.
כדי לנחם את עצמו — אחז בבקבוק בעל שלושת המימדים.

האפיפיור אד״ קדוש, אן לאהוב -
הוא לא יבוש. ביחוד כשהנערה בזרועותיו דומה
מאוד לציור שעל גבי הצלב המשתלשל מצוארו.

קולנו
יריחד. ניי לבז

יוריחגי. דיר לכן ודק
נוהדדקית כאריזי• נאד• סינריד.
״כק^שיכח וריחני ניי׳י לכן
מריודקות נאריזר.

נ״י לגן
נאד.
יייחני נייי
#3ריזי•
לשינת יריחגי
רדייהיח כאריזד נאי• סינריד.
שבק רשינח וריחג* נייר
ייפ״סית כידידקית
סיגייד אכססיי־ס סבל
נייר ינן ידל חפיסית
נאל סיגייי *נס: ייס
יייחד דיי יבו
.גאריזי• נאד.
לשיבת יייחד דיי ׳בז
לדיילות נאריוי. נאד.
*8גי
גי * י

כסס
הכר יש כ ה
חיו• הטבק ריחניים ומ שובחים.
הנייר רכן ורק ואינו סו רנ ש
בזוון ה ע שון. חפי סו ת נזהזדרן ית
באריזה אוטומטית נוחה.

ש כ 1 6 110 0ח הנ ה.

אח• נורו ! בנו־ם

הקניות הטובות נהל־צנינ
הלבשה
• מתנות נאות לחג מגישה החנות
האלגנטית ויקטור ברחוב בו־יהודה
,6ליו מוגרבי. בין השאר:
כותנות דיפטין אמריקאיות ודוגמות
חדישות איטלקיות, מכנסי דקרון
לאביב, גרביים במודלים מקוריים.
החידוש הגדול בחנות: מכנסיים נהדרים
לגברות?קראת האביב. מלאי
עשיר במחירי פרסום.

אריגי

הצמר

המובחרים

משיגים במיוחד בחנות כראון את
כילד ברחוב נחלת בנימין 43

(טלפון .)4005 מיטב הבדים מתוצרת
הארץ ותוצרת חוץ נמצאים
לרשותך, לקראת החגים, אצל כראון
את כילד, הדואגים לא רק לאיכות
משובחת אלא גם למחירים
נוחים ולשרות אדיב.

מתנות
• ריחות עדנים ותמרוקים נפלאים
מושכים כל אשד, העוברת ליד החנות
סמדר ^ 11ס ^ 1ג ,8 £ברחוב
פרישמן ,77 מול ככר מסריק. תוכלי
למצוא בסמדר את המתנה ה־ניאותה
ביותר לכבוד החגים: כל
סוגי התמרוקים המשובחים, תכשיטים
וכן דברי קישוט היפים לאשה
ולבית. מבחר עשיר ורבגוני.

בקרוב פתיחה מבטיחה
הראשון משורת תריסר בתי הקולנוע ב־תל־אביב,
שהשלמתם תסתיים השנה, הוא
קולנוע הצפון, ברחוב מרשל, ליד מלון
קסטל. הוא ייפתח השבת, בהצגה חגיגית
של סרטו של לורנס אוליביה, לפי מחזהו
של ויליאם שקספיר, ריצ׳ארד השלישי. יהיה
זה ללא ספק אחד הסרטים האמנותיים ה.טובים,
שיוקרנו השנה על הבד הישראלי.
אוליביד, התמחה כבר בעבר בלורנס
הפקת
סרטים לפי מחזותיו של שקספיר,
מבצע קשה ומסובך, אשר אחרים, כדוגמת
אורסון וולס, נכשלו בו לגמרי. עד כה
הסיק אוליבייה שתי יצירות שכספיריות
ברוחן למקור: הנרי החמישי הנאמנות והנזלט,
אוליביה ביים את ריצ׳ארד השלישי כדרכו,
בתערובת של תיאטרון וקולנוע. המונולוגים
על ידיו בצורה תיאטרלית, על מועלים רקע סצינות פעולה סוערות, הנוטל מדיק־לומי
הטקסט את המלאכותיות התיאטרלית
שבהם, והופך אותם לתמונה מציאותית.
גיבן מכוער למלכות. ריצ׳ארד השלישי
הוא אחיו הגיבן והמכוער של
המלך אדוארד הרביעי. בעזרת רשת מזימות
שטניות, הוא זומם ליטול את. המלוכה
לעצמו. תחילה הוא נפטר מקלרינס
(ג׳ון גילגוד) ,אחיו השני, נגדו הוא מסית
את המלך. בזך, אחר זה הוא מחסל את כל
שאר קרוביו ויריביו העומדים בדרכו אל
המלכות, עד אשר הוא מוכרז למלך.
אולם שלטונו עקוב־הדם אינו מאריך
ימים. אויביו וגם אנשי חסדו לשעבר, מתלכדים
ומחוללים מרד. בזעמו ממשיך ריצי-
ארד (לורנס אוליביה) לקטול ולהשמיד את
כל מי שחשדו נופל עליו, יוצא לקרב
נגד חילות המורדים. בקרב הוא מגלה
גבורה עילאית, אולם הגורל משיגו והוא
נופל במערכה.
מלבד אוליביה וגילגוד משתתפים בסרט
שחקנים בעלי שיעור קומה כסר סדריק
הרדוזיק. בתפקיד אדוארד הרביעי, ראלף
ריצ׳ארדסון, בתפקיד האציל בקינגהם, וקלייר
בלום בתפקיד הליידי אנה.

גדול המאהבים של ההיסטוריה, הוא חודר
אל חברת האצולה׳ בגינואה, כובש לבבות,
מסתייף ונלחם כמעט בצבא האיטלקי כולו.
מלבד כמה הברקות מקוריות, מצטיינות
שאר סצינות התעלולים באי־מקוריות רבה.
אולם דבר אחד יכול להיאמר לשבחו של
הסרט: הוא מתאים לפורים כי הוא למעשה
רק תחפושת של סרט.

שפת״ של נחש
שוד במלון טרופיקו (אוריון; ת?
אביב; ארצות־ווברית) — הוא מהדורה הולי־בודית
חדשה מסרטו של המפרי בוגארט
הרי הסיירה הגבוהים, שהוסרט לפני 15
שנה. הגירסה החדשה היא טפשית בדיוק
באותה מידה כמו השם החדש שנתנה הוליבוד
לסרט, הנקרא במקור: מחתי אלף
פעמים.

זהו סרט גנגסטרים מהסוג הגרוע ביותר,
המציע שהחברה לא תדון את פושעיה למאסר,
מפני שזה עלול לגרום להם אי נעימות.
עד לסוף העלילה, מנסה הסרט בכל
האמצעים לרכוש את אהדתם של הצופים
לג׳ק פלנס, גנגסטר בעל פרצוף של מתאגרף
ושפתיים של נחש, המראה את גבורתו
הרבה בפיצוח גולגלותיהם של אזרחים תמי
קיבלה
׳׳:עלמה של הצעות להשתתף בסרטים
בריטייים אנה מניאני חזרה החודש
לארצו ת־הברית, מקום שם עומד המסיק האל
ודליל. לשתפה בסרט אמריקאי שני, לאחר
הצלחתה בשושנה המקועקעת שלושה
שמות מצלצלים מעולם הקולנוע נמצאים
עתה בבנקוק, בירת סיאם. סילבנד,
מנגנו, האיטלקיה שוהה שם בחברתם של
המפיק דינו דה לורנטיס ׳(בעלה) והבמאי
רנה (ג׳ובז) קלמן, להסרטת סרט גיאוריא־ליסטי
חדש כפסטיבל הנוער
שיתקיים במוסקבה, באוגוסט השנה, תיערך
גם פגישה של שחקני קולנוע צעירים מכל
העולם. בין המשתתפים שהודיעו על בואם:
ג׳ינה לולובריג׳ידה, ג׳ראר פיליפ, אדי
קונסטנטין וחיה הררית ראג׳ קא*
פור, הצ׳אפלין של הודו, שוהה עתה ב־ברית־המועצות,
שם הוא מסריט סרט הודי־רוסי
משותף דיאנה דורם, פצצת
המין הבלונדית הבריטית, שזסתה לפרסום
כשהושלכה לבריכה בהוליבוד באמצעיתו של
נשף מפואר, זכתה בתביעת הוצאת דיבה
נגד עתון, שפירסם תמונה מפוקפקת של
המאורע. סכום הזכיר 300 :,דולר, אותם
תרמה דיאגד, למטרות צדקה ויקטוד
ויקאס, הבמאי הצעיר שהפיק לפני שמונה
שנים בישראל את הסרט 48 שעות ביממה,
סרטים התרחשויות משעממות
נערה כנמל (המרכז; תל־אביב; ארצות־הברית)
— היא פייר אנג׳לי התמימה,
שהטריחד. את עצמה עד לפורט אפריק שבמרוקו
כדי להופיע בסרט־מתח מגוחך ובלתי
מותח לחלוטין. היא מופיעה בדמות
רקדנית ספרדיה חסרת דרכון, שחצתה את
הגבול ללא רשות, כדי למצוא פרנסה במאורה
מפוקפקת בקסבה המקומית.
בין ריקוד לנסיון אונס, היא מוצאת את
עצמה מעורבת בפרשת רצח מיסתורית של
בעלת ביתה, העשירה בתכשיטים ובמאה־בים.
באותו מצב בלתי נעים מוצא את
עצמו גם בעלה של הנרצחת, החוזר פצוע
מאיזו מלחמה מיסתורית. וכאן מתפתחת
תסבוכת חקירות, כשכל אחד חושד בחברו
ורק הצופה יודע בדיוק מי רצח — דוקא
הדמות הצדדית שאיש לא חושד בה כרגיל.
הסרט, שהוא תוצרת של שיתוף פעולה
של יצרנים ושחקנים מכל ארצות העולם
פחות או יותר, מצולם אמנם במקום ההתרחשויות
עצמן ולא על רקע תפאורות.
הצרה היא, רק שההתרחשויות עצמן הן מ,
שעממות.

תחפושת
לבורים
לילד הגדול של קזנוכה

(תכלת׳ תל-

אביב; ארצוודחברית) — היא קומדיה׳ קלילה
גדושה מהתלות ובדיחות ישלות למכביר,
בה משתתף צוות שחקנים שהתסריט איני
ראוי לו כלל וכלל. ביחוד מפליאה השתתפותה
של שחקנית כג׳ון פונטיין בסרט מעין
זה. ג׳ון, הידועה כאחת השחקניות הדרמתיות
הטובות של הוליבוד, בעלת פרם אוסקר,
נפרדת בעלילה המתרחשת באיטליה של
המאה ר,־ 18 מכל הדמויות שנהגה לגלם
בעבר ומנסה ללא הצלחה רבה לשחק דמות
קומית.
במרכז הסרט הקצר ( 85 דקות) עומד כ־ריבן
בוב ד,ופ1.בתפקיד פיפו פופולינו, עוזר־חייס
עני המתחפש בבגדיו של קזנובה —

גו׳ן פדנטיין כ״קזנוכה״
לבעלת האוסקר — בדיחות ישנות

מים והמטרת קליעי עופרת לגופות השוטרים
העומדים בדרכו.
רק שני טיפוסים מצליחים לזכות באהבתו
המבצבצת מתחת למעטה נוקשה. האחד הוא
כלב זעיר מאולף, והשניה היא נערת מסבאה
מושחתת (שלי וינטרס) .את שניהם
מוצא פלגס במעון הרים בהרי הסיירה, שם
הוא מתכנן את מבצעו החדש לאחר ששוחרר
ממאסר של שמונה שנים — שוד
מלון טרופיקו. אולם לפני שג׳ק יגש למבצעי
ההרג שלו, היה התסריטן נאלץ
להרוג 30 דקות מאורך הסרט. משום כך
שלח את ג׳ק לפלירט אהבים עם נערת כפר
נכה (לורי נלסון) ,בעלת נטיה רומנטית
בנלית, ממש כמו שלי וינטרס.
אין פלא שלאחר כל זאת מתרסק
בסופו של הסרט, לאחר שהוא נורה
חטיבה שלימה של אנשי משטרה
הוליבוד מאלצת אותם ללחום באיש
בודד.

ג׳ק בידי אשר
אחד

יומן החדשות
שתי גירסות
הצגת הבכורה של הגירסד, השניה
מסרטה האיטלקי שלחיה הררית, נערת היום,
התקיימה השבוע ברומא. בגירסה זו שונה
סיום העלילה ונערת היום האומללה אינה
מאבדת את עצמה לדעת. שתי הגירסות
של הסרט, בו משתתף גם סרג׳ רג׳יאני,
יופצו להצגה מריה של, השחקנית
האוסטרית ממוצא שוויצי, הזוכה עתה להצלחה
גדולה בישראל, בסרטה ג׳רבז, דחתה
הזמנות מצד מפיקים הוליבודיים לשחק
בסרטיהם. טענה מריה :״הוליבוד מהווה
סכנה לכל שחקנית רצינית.״ לעומת זאת

נקבע עתה כבמאי לסרט אוטובוס התשוקות,
שיופק, פי ספמ של סטיינבק, בהשתתפות
ג׳ין מנספילד.
תדריך אלה הסרטים המוצגים בשבוע זה בערי
הארץ אשר העולם הזה ממליץ לראותם•
לה סטראדה (ירון, תל־אביב) —
יצירת מופת ניאוריאליסטית של פדריקו
פליני האיטלקי, אודות הנערה המכוערת
והמפגרת, המלמדת קרקסן אלים וחסר־לב
להרגיש בלבו ולחשוב במוחו. אנטוני קודין,
ג׳ולייטה מסינה•
ג׳ רכז (ארמון דוד, תל־אביב) — שבוע
שמיני ליצירה קלאסית משותפת לאמיל
זולא ורנה קלאמאן, על סמטאות פריז
ואנשיהן, השיכרות וחוקי התורשה. מריה

• אור,להומה (אופיר, תל־אביב) —
מחזה מוסיקלי מרהיב עין ואוזן, שהוצג
בהצלחה יוצאת מן הכלל, במשך שנים, על
קרשי הבימה בברודביי. בו נושאים בוקרים
יפי־תואר נערות טפשות וחמודות•
מוסיקה של רוג׳רס והמרשטיין. גורדון
מקריאה, שירלי ג׳ונס, גלוריה גרד,אם.
• בייבי רול (אדיסון, ירושלים) — מ חזהו
של טנסי ויליאמם על בני הדרום
האמריקאי המושחתים, זוכה לעיבוד קולנועי,
של איליה קאזאן, בו המין הוא העיקר.
קרול בייקר.
• קסדוג הזהב (מאי, חיפה) — מוסר
של גנבים וכבוד של רוצחים, בעלילה
גנגסטרית צרפתית של סוף המאה שעברה,
גדושה אוירה מקסימה. סימון סניורה, סרג׳
רג׳ינאי. יי־חעולס
חזה 0 *4ו

אנשים
גב רחב נמאו־ן

פסוון י השבוע

נמו •
• שר האוצר לוי אשכול, על תקציב הסוכנות היהודית :״הוא 5 גבינה הולאנדית — יפה מבחוץ ומלא חורים מבפנים•
• ח״כ מק״י ד״ר משח סנה, בדיון על תקציב משרד הסעד :״את י
ההקצבה לילד הקסינו ל־ 4ל״י, אולם לכלב של המשטרה נותנים 15ל״י ולסוס !
של המשטרה — 46ל־׳י.״
• ח״כ הפרוגרסיכים אידוב כהן, באותו דיון :״התמיכה הניתנת !!

לאלפי זקנים היא מעין תמיכה לגסיסה, שאינה מספיקה לא לחיים ולא למוות.״
• שגריר ישראל כארצות־הכרית אכא אכן, בשיחה פרסית :״אני !
חולם על היום שבו אתעורר בבוקר ולא אראה את ישראל בכותרות הראשיות |
של 12 העיתונים היומיים שמגיעים אלי.״
• שר״החינוף זלמן ארן, כשנשאל אם שמור בידו מסמך מסמים :״מימי ;
עוד לא איבדתי מאומה, מלבד שנותי.״
י• ח״כ אלמוני, על אחד מיריביו הפוליטיים :״יש לו שכל, אלא שהוא איננו ;
אוהב להשתמש בת •
כר.כ ,,דבר״ מאיר כראלי, אחרי שהחלטת בית־הדין העליון כפתה !
על המשטרה לפתוח את תיקיה בפני בית המשפט הדן בפרשת עמוס בן־גוריון| :
״לגבי המשפט הנוכחי תהיה להחלטה זאת משמעות אחת — קודם כל, נופלת !
הטענה שמישהו מסתתר מאחורי תיקים שאין לפתוח אותם.״
• כתב ״ידיעות אחרונות״ עמנואל פרת, לאחר שאיש שורת י
המתנדבים אליקים העצני נידון ל־ 10 ימי מאסר על סירובו לגלות את מקורות !

האינפורמציה שלו :״הוא לא אסיר. אלא אסיר־תודה.״
• הסופר שמואל יום(* עגנון :״הדתיים של היום אינם מקפידים על
טלית קטן, שלובשים תחת הבגד, אלא מקפידים על ירמולקה, שנראית כלפי חוץ.״ |
• השחקן אלכסנדר יהלומי, בהציגו בנשף פורים את הזמרת יפה 1
ירקוני, אשתו של ישעיהו (״שייקר,״) ירקוני :״שני דברים פופולאריים היא או־ |
אוהבת — את השירה ואת השורה.״
• אדמיראל צ׳ארלם ראנדאל בדאון, מפקד הצי האמריקאי הששי י
בים התיכון, על אפשרויות הצי שלו במקרה של מלחמת עולם :״במלחמות מנצחים •
השרידים של כוחות מושמדים.״

ביום ג׳ בשבוע שעבר שלח שר־הדואר
ד״ר יוסף* בורג מאמר לעיתון הצופה
באמצעות הדואר. כשהגיע ביום ה׳ לתל-
אביב. סר למערכת וביקש לתקן כמה
נקודות במאמרו. כשהתברר לו להפתעתו
כי מכתבו טרם הגיע, טילפן שר־הדואר
מיד לירושלים והורה לפתוח בחקירה במשרדו,
מדוע מכתב שנשלח ביום ג׳
לא הגיע לתל־אביב ביום ה׳ .המאמר עצמי
שנמצא על־ידי עובדי הדואר המבוהלים
באחד השקים, הועבר בו ביום לתעודתו
מתוך מאמר שהתפרסם בעיתון יומי
גרמני נפוץ, מסתבר כי ישנם שני ראשי
ממשלה בעולם המכונים בפי עמם בכינוי
״הזקן״ :ראש ממשלת מערב־גרמניה קוני
ראד אדנואר וראש ממשלת ישראל

דוד כן״גוריון כאשר השיב ביג׳י

לשאילתתו של ח״כ אחדות העבודה יגאל

אלון בדבר שובם של המצרים לעזה, בלטו

כל ח״כי אחדות העבודה בהיעדרם מאולם

הכנסת. כששאל ח״כ חרות שמשון יו

ניצ׳מן היכן הם, השיב לו חברו לסיעה
חיים למדאו :״הם מדביקים עכשיו כרד י זים ברחובות נגד הנסיגה בטקס

קבלת הפנים שנערך השבוע בעיריית רמת־

גן לשגריר צרפת בישראל פייר אז ׳ן

ז ׳ילכד, אחרי קריאת רחוב רמת־גני על

שם האומה הצרפתית, סיפר יושב ראש

הכנסת יוסף שפרינצק כי בימי השלטון י התורכי השתתף בהפגנות שנערכו במקווה־

ישראל נגד אלה שניסו להנהיג את הצר־

פתית כשפת־דיבור במקום העברית .״עכשיו״׳
אמר שפרינצק ,״הגענו לכך שלא רק השבוע איש הנהלת הסוכנות ז ל מן מז יד בהארץ מודעה בה נאמר: דרוש מגיה, לפנות
בישראל מדברים עברית — אלא אפילו בדרכו לפאריס, ימים אחדים לפני חג־הפו־ למערכת הארץ. הם החלו לחשוש מטעויות.״
שגריר צרפת נואם אלינו בשפתנו
לאחר שח״כ צ״כ שושנה פרסיץ הת רים, הופתע למצוא בשדה־התעופה משלחת

לוננה כי מפלגתה ניסתה להקים סיעת של אנשי חב״ד מכפר־שפריר, שבאה למסור
לו משלוח־מנות פורימי מוקדם, בצורת אחרי אלפיים שגה
נשים מאחורי גבה, הזכיר ח״כ צ״כ שמחה
בלונדון עומד להיערך בקרוב קונצרט
ככה את המעשייה המפורסמת על ביאליק, בקבוק יי״ש ועוגות. שז״ר חלץ מיד את
מיוחד של התזמורת הסימפונית האלה,
פקקו של הבקבוק, פרם את העוגות, ו
שקיבל פעם בביתו את פניה של שושנה החבורה כולה בילתה בשירת ניגונים חסי־ שהכנסותיו יוקדשו לנטיעת יער על שמו
פרסיץ במלים :״גברת פרסיץ, אנא קחי לך דיים נלהבים עד לשעת צאתו של המטוס של המנצח הגדול ארתדרו טוסקאניני
שני כיסאות ושבי!״ והוסיף :״מאחורי גבה נשיא ההסתדרות הציונית ד״ר המנוח, בהרי יהודה בישראל. על הקונצרט,
הרחב של הגברת פרסיץ אפשר היה לארגן
שייערך בחסותם של שגריר ישראל אליהו
לא רק סיעה, אלא אפילו מפלגה שלימה 0 !,,גו ל ד מן גילה השבוע ברמז את אי־ אילת והמנצחים פייר מונטה ושארל
השלמתו עם מבצע סיני, בספרו על קשייה מינש, עומד לנצח סיר ג׳ון כארכי

הכספיים של ההסתדרות הציונית. כדי ל רולי מאורע מוסיקלי אחר ,״הראשון
שטרות וגרוטאות
הבאה:
הבדיחה את סיפר
המצב, את הדגים
אחרי אלפיים שנד״״ אירע בתורכיה, כח״כ
אחדות העבודה יגאל אלון זכה
מעשה ביהודי שקנה מכונית. שנים אחדות אשר המנצח גיאורג זינגר ניצח לראשונה
השבוע בחוגי חרות, לאחר השלמת מפלגתו לאחר מכן פגש בידיד, ששאל אותו מה על התזמורת הסימפונית של קושטא, שעם
הנסיגה, לכינוי חדש :״הנפש המפוצלת מצבה של המכונית .״המכונית עצמה,״ ה ביצעה בהזדמנות זאת את היצירה הישראלית
מגינוסר משלחת של יישובי רצועת שיב היהודי ,״כבר התקלקלה מזמן ונמסרה הראשונה , :סחיטה ישראלית של פאול
עזה ביקרה השבוע אצל שר־האוצר לוי לגרוטאות, אבל לפי שעה אני ממשיך
כן״חיים בתוכנית גלי צח״ל, קלע
אשכול, וביקשה את תמיכת האוצר ב לשלם את השטרות שחתמתי במחירה״ למטרה, שהוקלטה באחד מבסיסי הנח״ל,
משימות הבטחון שהוטלו עליהם מחדש אי־התלהבות ממבצע סיני גילה השבוע התבקש הצוות לענות על השאלה מה הם
עם שובם של המצרים לרצועה. התגונן גם ח״כ הפרוגרסיבים עורך הארץ ג ר שו ם הדברים הקשים ביותר בנח״ל. התשובות,
אשכול :״המצב קשה!״ ״אבל לאחר השו
קן, שאמר באסיפת־עם כי מבצע זה לסי סדר־הקושי )1( :לעביר קורם מכ״ים.
נסיגה,״ טענו חברי המשלחת ,״הרי דובר היה ״טעות״ .בהזכירו את התלהבותו של ( )2לראות סרט של מרילין מונרו)3( .
על כך שנקבל מחדש את המענקים.״ ״לעת הארץ מן המבצע בראשיתו, הגיב על כך
א .״ירה א רז, צברית 56׳ להגיע עתה,״ השיב אשכול ,״ראיתי רק את גולדה. ח״כ חרות יוהן כאדר :״עכשיו אני חוגי הנוער של אגודת ישראל יצאו
את הגולד עוד לא ראיתי כשיצא
מבין מדוע התפרסמה בשבועות האחרונים השבוע בהאשמה חמורה נגד מנהיג פועלי
אגודת ישראל כנימין מינץ. ההאשמה:
מן הספר משנה ברורה, שנתחבר על ידי רבי
ישראל מאיר הכהן ״חפץ חיים״ ,ושהוצא
לאור בהוצאה מחודשת על־ידי הוצאת הספרים
פרדס, שמינץ עומד בראשה, הושמטו
כמה פסקאות, בהן מצווים בני ישראל
לשנוא ״אדם רשע, שראה אותו עובר
עבירה מפורסמת בישראל, ולא קיבל
תוכחה״.

וירכיבוהו גול סוס

פימה מסקץ ומרדכי נמיר
בנשף האמנים, קצת ידידות פורימית
חעולס חזה 4ו10

אחרי העדלידע הפושרת שנערכה השנה
בתל־אביב, הביע את דעתו מארגן נשפי
הפורים התל־אביביים של שנות השלושים,
הצייר כרוך אגדתי :״לאחר תוכנית כה
חיוורת, הייתי מציע לראש עיריית חל־אביב
חיים לכנון שישנה את שמו לחיוורון״
כשהודיע לבנון שבדעתו לוותר
על מכוניתו, שהוצמדה אליו מסעם העירייה,
ולהסתפק במוניות שירות. הציע אחד מחברי
העירייה :״אולי תחליף את המכונית בסוס,
כדוגמת ראש העירייה מאיר דיזנ*
גוף המנוח הסופר שלום אש,
שביתר מיד לאחר החלמתו ממחלתו אצל
העולים החדשים שהגיעו לבת־ים, הלך לאחר
מכן אל ראש מועצת בת־ים דוד כן*
ארי ואמר לו :״הנני מודה לך מאוד
על שאתה מביא לי את החומר לרומאנים
שלי ממש עד לפתחו של ביתי
בנשף הפורים שנערך על־ידי אגודת הציירים
באולמי בית לייסין בתל״אביב, נראו שר־העבודה
מרדכי נמיר ואשתו של שחקן
הבימה אהרן מסקין, סימה, כשהם משוחחים
בידידות פורימית עלתה (ראה תפונה).

תוצרת: בית־החרושת נקה
המפיצים: חב׳ נורית בע״מ

מיוחד לשיכונים
נזגרשים בחוגבגגן
גז״א

בורפגן

24749

־061

מספיק ל־ 4חודשים -עולה רק 4500ל״י

נזזזוי \2יפה את התנזרות

48 טועות

8הנר כו\יר 1

(המשך מעמוד )7

כמד, אתה משתכר לחודש, או כמה עלתה החליפה, או מדוע אתר, מגדל זקן, ואם ;-:תה
נשוי, ובעד מי אתה מצביע. כל אלה ענינים פרטיים בהחלט, והרי ענין פרטי הוא קדוש.
אחרי ויכוח ממצה על רמת הטלביזיה של הבי. בי. סי בהשוואה לרמת ה,,טלביזיה
המסחרית״ (המממנת את עצמה בעזרת מודעות נחמדות מאד בין תוכנית לתוכנית) נוטש
אנדרוס הגדול את חברתנו. במקומו בא פול, ילד־הבעיות של דון.
פול הוא בן ,16 צעיר בלונדי בעל אף מזדקר, תלמיד גמנסיה קלאסית, שגילה בעצמו
כשרון לגיטארה. הוא הרכיב קבוצה של שלושה מנגנים, מופיע עמם בבתי־קפה בתוכנית
של שירים לפי סגנון אמריקאי חדש בשם סקיפל. דון אובד עצות. אין הוא בטוח שבנו
באמת מוכשר להיות מוסיקאי. לכן אין הוא עוזר לו להופיע בטלביזיה, דבר שיכול

היה לסדרו בנקל.
פול די נרגש, מספר על הצלחות הערב. הוא ביישן, שקט, נחמד מאד. גם הוא אינו
מעוניין, כמובן, בפוליטיקה, נסיונות ידידי להסיח את הויכוח לאפיק זה נכשלים לחלוטין.

המנץ מלא לנסיך. משרד הבטחון הודיע כי בהתאם לרצון המלבה ינוגן
ההמנון הלאומי במלואו בכל עת שתינתן הצדעה מלכותית להוד רוממותו המלכותית,
פיליפ, הדוכס של אדינבורג. מצפים כי גופים אזרחיים ירצו, בהזדמנויות מתאימות,
באותה דרך. במסיבה שנערכה אתמול במאנשון־האוז לנסיך פיליפ, נוגן ההמנון
הראשונה במלואו לכבודו.
בעיות שמפניה. הדגם החדש של וייקאונט ,800 המשרת בקו לונדון־פאריס, יצר
קשיים חדשים שאינם קשורים בהנדסה אווירית. במטוס מוגשת ארוחה עם שאמפאניה.
אי־אפשר למזוג כוס שמפניה אלא אם כן מחכה הדייל עד שהבועות שוככות. הדבר נמשך
בכל פעם 15 שניות, ובמטוס ישנס 57 מקומות. חברת בי. אי. אי. חישבה כי הדבר יצריך
בסך הכל קרוב לרבע שעה, ואילו המיסה כולה אורכת 65 דקות בלבד.
להבא הנסיך לנהוג בפעם

ך * די הזמין אותי לתיאטרון. ההצגה — ״עירום עם כנור״ — נערכת באחד התיאטראות
!בקירבת פיקאדילי. הקהל לבוש חליפות־ערב. כל גבר. קונה לגבירתו, בהיכנסו, קופסה
של ממתקים. לפני ההצגה משוחח הקהל בקולנמוך. התיאטרון יפהפה.
המחזה אינו חשוב — משהו על צייר מודרני בעל שם עולמי. אחרי מותו מתגלה
בצורה משעשעת שמעולם לא צייר תמונה. הן צוירו על־ידי זונות. נערי־רחוב ומשוגע דתי.
הקהל נהנה לשמע ההתקפה על ״מוסיקה ללא מנגינות,ציור ללא דמויות,שירה ללא
קול, ספרות ללא עלילה.״ תחי השמרנות.
אי־אפשר להציג מחזה כזה בארץ. הכל חלק, הכל מתגלגל ללא הפרעה של רגע. המסך
עולה, ומיד, ללא שהות של חצי שניה, מתחילה העלילה לזרום. השחקנים, ובראשם ג׳ון
גילגוד הגדול, מדברים ללא מאמץ. הקהל תופס את הגוונים העדינים ביותר ומתגלגל
מצחוק אחרי כל כמה משפטים. הדבר אפשרי רק כאשר שפת ההצגה היא שפת־אם —
גם של השחקנים וגם של הקהל.
בהפסקה עובר רחש. מסתבר כי הנסיכה מרגרט יושבת בשורה השלישית. כל אחד
רוצה להסתכל, מבלי שיורגש שהוא מסתכל. הסדרנית מבחינה בסקרנותנו ונותנת לנו
עצה; ליד הקיר יש מבחר של ממתקים. אפשר להסתכל בו ובאותה שעה להציץ בנסיכה,
מבלי שהדבר יורגש. הנסיכה היא נערה פשוטה, לא יפה, המעמידה באומץ־לב פנים כאילו
אינה מבחינה בכל התכונה סביבה. ובאמת קשה להרגיש בכך.
בתום ההצגה מנוגן ההמנון, כמו אחרי כל הצגה בבריטניה, ואנו יוצאים לשוטט
בפיקאדילי. תדי הוא טיפוס מענין: יהודי בריטי אמיתי, גבוה, מנומס מאד, מאופק מאד,
דור שני בבריטניה, יצרן של מעילי גבירות מעור פלסטי. בנעוריו שהה שנה בפרדס־חנה.
אחר־כך התגייס לגדוד המשמר המלכותי, יחידה אריסטוקרטית מאד של פרשים, מתוך
תקוזה שהיחידה תועבר לארץ, אולם נשאר כאנגליה. הסוסים הוחלפו בטאנקים.
ביום שהועלה לדרגת סמל, הסתלק תדי הביתה ללא רשות, כדי להראות את הדרגה
לאמו. שני שוטרים צבאיים באו לאסרו. האם התמימה לא הבינה במוד הענין, חשבה את
שני המם־צדיקים לידידי בנה והזמינה אותם לכוס תה. הם שתו באדיבות, לקחו את תדי
והכניסוהו לבית־הסוהר. שם הורידו לו את הדרגה. שם גם הכיר חבר, ממחנה אחר, שנכלא
בעבירה דומה.
לחבר היתד, אחות, האחות מצאה חן בעיני תדי. כיום היא אשתו ואם שני ילדיו. הם
גרים ברובע טוב בבית נאה, בעל חמשה או ששה חדרים בשתי קומות, יחד עם העוזרת.
רוב השכנים הם יהודים, כי יהודי בריטניה נוטים להתקבץ בשכונות מסויימות. ההורים,
הקרובים ברובם מאד לענין הציוני, על אף היותם אנגלים לכל דבר, אינם רוצים שהבנים
ישכחו שהם יהודים.
פיקאדילי היא ים של אורות צבעוניים, אלפי כתובות־פרסומת ססגוניות. בפינות עומדות
היצאניות — כמה מאות גבירות, רבות מהן יפות, לבושות יפה. אפשר להכירן על פי

הפחדת וצורת העמידה.
האנגלים אינם מתנגדים ליצאניות. להיפך. הם חושבים שזה מוסד חברתי מועיל מאד.
אפילו הגבירות מפליגות בשבחו. לבעלים דרושה מדי פעם הרפתקה, כך הן אומרות,

ומוטב שזה יסודר כך, בצורה בלתי־מסוכנת.
היצאניות נקראות ״נשות־עסקים״ .פעם בשבועיים, בדיוק, הן נאסרות בעוון שידול
לזנות, מובאות לבית־המשפט, נקנסות ב־ 10ל״י. ומשוחררות. זה מעין מם־הכנסה. חוץ
מזה מניחים אותן השוטרים במנוחה. הן מחכות ברחוב — ככול שהרחוב יותר אריסטוקראטי.
כן המחיר יותר גבוה — ולוקחות את הלקוחות לדירותיהן המהודרות, הנמצאות ברובעים
היותר אלגנטיים של לונדון.
רק לעתים רחוקות פונות נשות־העסקים בעצמן לעוברים־ושבים, בשאלה מנומסת כגון:
״התרצה לבוא לדירתי, מותק?״ הפרס מגיע בלי ספק לאותה צעירה שקראה אחרי, בערב
ערפילי, ליד הייד פארק :״התרשה לי לשים את רגלי על גבך, יקירי? הלילה קר מאד!״

גסאת הי כו?
ליהנות ממים חמים חנם
ננ ל שעות היממה
אחרי מחקר במשד תשע
שנים הצליחו יצרני דוד
שמש מירומית להגיע
לשימוש מעשי
בהמצאותיהם ולייצור
המוני של מתקנים
לנצול אנרגית השמש.
יותר מאלפיים
משפחות בישראל כבר
נהנות משפע מים חמים
בכל ימות השנה.
חלק גדול מאלה כבר
החזירו לעצמם
את השקעתם
בדוד השמש
מי רומית
על־ידי חסכון
בדלק ובחשמל.

שמלה חדשה לאשת הסרן. אשה שהפכה לאשת קצין ניסתה לפרש כיצד על
משפחת קצין לחיות, סיפר אתמול אלוף לבית־סשפט צבאי בבאלפורד. הבעל, סרן וינסנט
ג׳ורג׳ שו, מבית־הספר למדידות צבאיות, נדון לגירוש מן השרות. הוא הודה שביצע חמש
עבירות של מעילת־כספים, בתפקידו כגזבר חדר־האוכל לקצינים. אלוף מיכאל קוף, מפקד
בית־הספר, אמר שגברת שו קנתה שמלה חדשה, מפני שעל אשת־קצין להיראות תמיד
לבושה כראוי, וכן כובע חדש, כפפות חדשות, נעליים חדשות וארנק מתאים לצבע השמלה.
״כמה מנשותינו יכלו להרשות לעצמן לעשות זאת?״
השומר נלקח לי ם. אונית־המשא ליציר 3534 ,,טון, הפליגה אתמול 35 מיל בכיוון
לגנואה, ואז פנתה לאחור וחזרה לנמל, מפני שלקחה עמה בטעות את שומר־הלילה. נציג
האוניה אמר :״אין לנו הסבר. זהו המקרה המשעשע ביותר שקרה ב־ 25 שנותי על הים,

וההפסד הוא ניכר מאד״.
לפני עומדים בפיות פעורים ובעיניים נוצצות מרובתאוזת־קניה,
לפיאנגלים
\ 1מאות הדוכנים, ושותים את דברי־התעמולה של המוכרים. זהו וייטצ׳אפל, יום ראשון
שאינם שווים
בבוקר. יהודים מכל הסוגים מוכרים סחורות מכל המינים, בעיקר מינים
כלום. אולם דבריהם שווים זהב.
(המשך בעמוד )18
העולם הזה 1014

ספורט

סינורו האישי שר הנדווגדו הגדול, שהוכיח שהוא גם גאמן
במסלול ההצלחה הכספית
הצלחה כלתי משוערת היתד, לקבוצת
מכבי חיפה, מביקורו, של הקבוצה האורחת
מהונגריה דוז׳א־אדפשט. למרות שמספר
המשחקים הצטמצם לשניים בלבד, הם
משכו קהל רב והכניסו לקופת הקבוצה
סכומים גדולים ובלתי־צפויים מראש. למעשה
נחשב הביקור מלכתחילה לכשלון והצירות
ד,הונגריה בישראל אפילו התחייבה לכסות
את ההפסדים שייגרמו לקבוצה המארחת.
משום כך היתר, ההצלחה הכספית הבלתי
רגילה הפתעה בעתה הכדורגלן
אשר מצא חן ביותר בעיני המומחים
של הקבוצה ההונגרית היה שחקן מכבי
פתח־תקוה ישראל בן־דרור. ישראל, אשר
שימש קפטן הנבחרת הישראלית, זכה לשבחים
רבים, ביחוד מפיו של פרנץ שבש,
מי שהיה בשעוזו תת־שר הספורט בהונגריה.
אמר שבש, בשבחו את שיטת משחקו של
בן־דרור :״אתה רק צריך להכנס יותר חזק
ביריבים שלו עתה מותר לגלות
כי זמן קצר לפני הופעת סגל הנבחרת
הישראלית במשחק נגד הקבוצה ההונגרית,
עמד בפני התפוררות כתוצאה ממחלוקת
פנימית. היה זה כאשר יעקב חודורוב, שוער
הנבחרת, עמד על דעתו שאמציה לבקוביץ
ישחק כבלם ולא ישראל בן־דרור, כיון שהוא
רגיל אליו יותר. כדי למנוע מחלוקת. ויתר
בן־דרור על התפקיד ה ח שו ב ...מעודדת
מהצלחתה הכספית שבאה לה מביקו-
רה של דודא־אויפשט, החליטה אגודת מכבי
חיפה לארגן בפעם הראשונה בתולדות הכדורגל
בארץ טורניר כדורגל בחג הפסח.
לפי התכנית ישתתפו בטורניר ארבע קבוצות:
שתיים ישראליות, אחת הונגרית ואחת
ברזילאית, אוסטרית או בריטית. המשחקים
יתקיימו בצורת ליגה וייערכו אחת לשבוע,
ביום שני, באיצטדיון רמת־גן מאמן
הכדורגל ההוגגרי אנדור קיש החל
השבוע לאמן את קבוצת מכבי חיפה
קבוצת הכדורגל של מכבי תל-אביב,
הסובלת ממשבר חמור כתוצאה מפציעתם
של כמה מטובי שחקניה ומפרישתו הבלתי־ברורה
עדיין של נח רזניק, מנסה עתה
להכניס לקבוצה הראשונה מספר שחקני נוער
בכל משחק, כדי לבחון מי מהם מסוגל
להשתלב בקבוצה הראשונה מרוץ
שדה למרחק של חמישה קילומטר יערך
בשבת הקרובה בעכו, בחסות בית־הספר
לקציני ים במקום, ובו ישתתפו רצים עד
גיל 18 בלבד משרד הדואר נענה
לבקשת מרכז המכבי העולמי להוציא בימי
המכביד, החמישית, שתתקיים בסוכות, בול
מיוחד על נושא ספורטאי. מכרז על כן
יפורסם בקרוב לאחר סירובה של
תורכיה לשחק נגד נבחרת ישראל בכדורגל
במסגרת משחקי הגביע העולמי, ולאחר שהנהלת
הפיפ״א עמדה על קיום המשחק,
הודיעה תורכיה על פרישתה ממסגרת המשחקים.
לישראל נשאר להתמודד עוד ב־בבית
האסיאתי עם המנצחת במפגש המוקדם
של סין ואינדונזיה וכנראה שתעלה
למשחקי רבע הגמר ללא כל משחק. יש
לשער כי המנצחת מבין שתי הארצות
המזרחיות תלן באותה דרך שתורכיה בחרה
בה, מטעמים פוליטיים.
תדריך מאורעות אלה, מתון מאורעות של השבוע
הבא, עשויים לעניין את חובב הספורט:

• מכבי תל־אכיב -מכבי יפו
((יפו; מגרש באסה; שבת 3.00 למרות
שבסיבוב הראשון ניצחה הקבוצה התל־אביבית
בהפרש שערים משכנע 4:0עלול
משחק זה להסתיים בתוצאות שונות, נוכח
ירידתה של מכבי תל־אביב.

• הפועל תל־אביב

-הפועל

רמת־גן (יפו; מגרש באסה; שבת; . 00ז)
— ריצתה המהירה של הפועל תל־אביב

לקראת האליפות, עלולה להתקל במכשול,
מצד יריבה עקשנית מאז ומתמיד. בסיבוב
הראשון ניצחו התל־אביבים .1:0

• הכה
כפר־סבא

תל־־אכיב

הפועל

(תל־אביב; מגרש בני יהודה;

שבת 11.00 יהיר, המשחק המרכזי בליגה
א׳ בכדורגל והוא יקבע ׳את העדיפות
בדירוג בראש הטבלה, בה צועדות שש
קבוצות בהפרש נקודות קטן מאוד.
העולם הזה 4ו סו

מדוע התפוטרת
בנזשך שניב רבות שהד אלי 3ו 0 \2בראש הבתרגל הישראלי, הטז
השזזלן הנשרץ בינהר בישראל. לאברננה שנב שורר שנה בשרה רנזזנה
בין אנהרי הבפנרב בנזדינה, לאבר שניהל אה לשרה שב נזכבי
ביפה, לבוצה הכדורגל שהוא אינזן נהשלה לפבגה. של כל הה
שההרבש האבורי הללשיב של פרשה וו, והאופייני לנששה באגודוה
הבפורנו בארץ בכלל, נובפר האיש שצנוו. בפור וה הוא בלל
נזהפרל האברון של בפרו של אלי, השונזד לצאה לאור בלרוב

־ מאת אל* - 01(19
^ ת פלשת יחסי עם מכבי תל־אביב ככדורגלן, סיימתי
בתקופת השיא שלי. כבר במשחקי הנבחרת בדרום־אפריקה
הרגשתי כי החבל ביני ובין מאמן הקבוצה, ג׳רי בית־הלוי,
עומד לד,קרע. החלטתי שעלי לגמור את הקריירה בעודי בשיאי,
כקפטן הנבחרת הישראלית, כדי שלא הקהל יקבע לי את
תאריך הסתלקותי ממגרש הכדורגל.
במשך כמה חדשים ניתקתי את עצמי כליל ממשחקים ואימונים•
ישבתי רק על יציעי המגרשים וחיפשתי את עתידי.
הרגשתי בתוכי נטיה טבעית להתחיל להיות מאמן, אבל פחדתי
שמא מחוסר השתלמות תיאורטית, אכשל. עד אשר, באחד
הימים, בשבתי על היציע באיצטדיון רמת־גן, במשחק בין
לאציו האיטלקית לבין מכבי תל־אביב, ניגשו אלי שני עסקנים
מוכרים מאגודת מכבי חיפה והציעו לי לעבור לעירם ולאמן אה
קבוצתם. קבוצת מכבי חיפה היתד, אז בשפל המדרגה ונזקקה
לרחמי קבוצות מכבי אחרות, שיחזיקוה בליגה הראשונה. לא
הרגשתי בעצמי את הכוח ליטול קבוצה כושלת זאת ולהעלותה
על דרך המלך. היססתי וביקשתי שהות להימלך בדעתי ובדעת
אשתי. אנשי מכבי חיפה האיצו בי, הבטיחו לי הרים וגבעות
— שהתבטאו בסיכום בהשגת דירה על הכרמל, מקום עבודה
נוח ומשכורת כמאמן הכדורגל של האגודה.
באוקטובר 1954 עברתי לגור בחיפה. כבר באימון הראשון
של קבוצת הבוגרים נוכחתי לדעת כי היסוד הוא פגום, ומן
ההכרח להקים קבוצה מבראשית. החילותי באימונים של ארבע
פעמים בשבוע של קבוצות הבוגרים, מילואים, נוער ונערים.
כתום מספר חדשים בחרתי לי קאדר של 20 שחקנים, מתוכו
החלטתי להקים את הקבוצה המחודשת של מכבי חיפה.
זה היד, חדשים מועטים לפני שהחלו משחקי ליגת .1955
המטרה שהצבתי לעצמי היתה להקים קבוצה שתחזיק מעמד
בליגה בכוחה היא, ולא בחסדי אחרים. שמתי את הדגש על
אימונים להעלאת הכושר הגופני ורק לאחר מכן החילותי
לעבוד על שלד בריא לקבוצה.

כל המסות בבת אחת
ך* עבודה היתה קשה. בבוקר עבדתי כגובה בחברת
( !החשמל, ואת כל שעות אחר־הצהרים והערב הקדשתי
לאימון הקבוצה. התוצאות הורגשו מיד. אפילו מהר מדי. כבר
בתום השנה הראשונה, תפשה קבוצת מכבי חיפה את המקום
השישי בטבלת הליגה, מתוך 14 קבוצות מתחרות! מקבוצת
תחתית, שנאבקה שנים על קיומה, הפכה להיות קבוצה סנסציונית,
שזקפה לעצמה לא רק נצחונות על קבוצות רקק אלא
אף סחטה נקודות מהלויתנים.
ההתקדמות הלאה היתד, הדרגתית ודרשה זמן. אולם עסקניה
של מכבי חיפה, שבמשך שנים התרגלו לנהל קבוצת אשפתות,
סונוורו מן ההצלחה של השנה הראשונה ורצו את ההעלאה
במהירות גדולה — גדולה הרבה יותר מאשר בן אנוש מסוגל
להשיג.
בסיום עונת 1955/56 תפשה הקבוצה את המקום החמישי
בטבלה. אבל מקום זה לא סיפק את עסקניה. החיכוכים המעשיים
ביני לבין הנהלת הקבוצה החלו ברגע בו הבטיחו לשחקנים,
כפרס על מאמציהם, נסיעה לחוץ־לארץ. הכרתי את דרגת
המשחק החיונית כדי להשיג תוצאות של כבוד בחוץ־לארץ,
והזהרתי מפני תוצאות חמורות של מסע בטרם עת. אבל הם
היו כבר מהופנטים מהתוצאות הטובות של הקבוצה בליגה
ובמשחקים נגד אורחות מהחוץ.
ראיתי שצפוי משבר מוראלי בקבוצה והחילותי לתמוך
ברעיון של נסיעה קולקטיבית של נבחרת עירונית חיפאית, כי
פחדתי ממשבר. ואת אשר יגורתי בא. תוך עונת המשחקים
נפגע חוט השדרה של הקבוצה. גורגיוס חזר לקפריסין, בן־צבי
עבר לתל־אביב. תוך משחקי העונה נפצע החלוץ המרכזי לוי
בברכו והשוער נחלש גם הוא. בקיצור, כל מכות איוב ניתכו
בבת אחת. הרגשתי כי הגיעה שעתי לתלות את נעלי על
הקולב.

אתמול פחדו להרים את קולם, החלו לזלזל באימונים בצורה
חצופה. הרגשתי את עצמי כקפטן שספינתו עומדת לטבוע.
באחד האימונים סרב ראש הקבוצה, מנצ׳ל, למלא אחר אחת
מהוראותי. השוער קסורלה נגרר אחריו. זרקתי את שניהם
מהאימון ותבעתי מההנהלה שלא לשתפם במשחק הליגה ולהחליף
את מנצ׳ל בראשות הקבוצה. חברי ההנהלה התנגדו, השחקנים,
מצידם, התארגנו, הכריזו כי ישבתו אם השניים לא
ישותפו במשחק הליגה.
ניסיתי להסביר לחברי ההנהלה שכדאי אפילו להפסיד משחק,
כדי להציל את הקבוצה. הם לא שוכנעו. בלית ברירה הסתובבתי
על עקבי והלכתי הביתה. מאז התגלגלו הענינים

הבגתי שהסוף הגיע
ן* ייתי זקור[ שוב לתמיכה מצד הנהלת הקבוצה, כדי
| !להגיע תוך תקופה של שנר,־שנתיים למצב של יציבות
בקבוצה. הפעם כבר היה לי ענין עם מנהלים של קבוצה
גדולה, שישבו במרום האולימפוס.
משחקי העונה החלו. חזרתי לאימונים קשים של בושר
גופני. אלא שעתה הפכו השחקנים לפרימדונות. אלה אשר רק

אלי פוקס
מה קורה כשעסקנים מתערבים?

והקבוצה במדרון. השחקנים הפכו לעדר בלי רועה, קבעו את
גורלה של הקבוצה. סירבתי להמשיך כמאמן ומרכיב של הקבוצה,
אולם לא פרשתי ממנה, והמשכתי להופיע בה כשחקן.
בערך באותו זמן הוזמנתי לשמש כמאמן נבחרת חיפה, במשחק
נגד אוסטריה וינה ותבעתי לקבוע את 11 השחקנים
הטובים ביותר, משתי הקבוצות בחיפה. בין היתר דרשתי לא
לכלול בהרכב אחד משחקני קבוצתי, מצטיין כלשעצמו, שלא
התעלה במשחקי הליגה האחרונים. חברי ההנהלה של מכבי
חיפה ושחקניה החלו שוב ברסינות נגדי.
לפני המשחק ניקש אלי כדורגלן — שחקן צעיר שגדל על
ברכי ממש, להיות כוכב כדורגל — והביע את חפצו להיות
קפטן נבחרת חיפה. הסברתי לו כי לתפקיד זה קובעים את
השחקן המנוסה ביותר במשחקים בינלאומיים. במקרה זה היה
זה מרטין, מהפועל חיפה. השחקן התכעס ואמר :״אלי, תזהר.
אני אפטר אותך ממכבי חיפה.״ הייתי מלא בוז לילד הצעיר
שקיבל יוהרה, ובזתי לו בפניו.
המתיחות גברה והגיעה לשיאה, כאשר הקבוצה החלה לנהל
שיחות על הבאת מאמן מהחוץ, בטענה כי איני מסוגל להוסיף
דבר עוד לקבוצה. בלעתי בשקט את הגלולה המרה וציינתי
כי תמיד אהיה מוכן לעמוד לצד מאמן חוץ־לארצי. אבל
הרגשתי כי הקרקע במכבי חיפה נשמטת מתחת רגלי והחילותי
להכין את הפרידה. כבר בראשית העונה החילותי לאמן בלם
צעיר בשם שלום וואנו. חשבתי כי תוך שנד,־שנתיים יוכל
למלא את מקומי כבלם — דבר שעורר תרעומת אצל האחרים.
הגפרור שהצית את הדליקה היה משחק הליגה נגד חפוטל
חיפה. הצבתי את תאנו הצעיר כבלם, ושיחקתי כמקשר
שמאלי. חמש דקות לאחר פתיחת המשחק הרגשתי כי מחרימים
אותי. פניתי לאחד השחקנים שימסור לי כדור והוא
השיב בחוצפה :״אתה תחכה הרבה עד שתקבל ממני כדור.״
ידעתי שהכל גמור — גם המשחק וגם פרשת יחסי עם מכבי.
הכל נגמר. תמה הקריירה שלי ככדורגלן. חושב אני אמנם
להמשיך לאמן. אבל יותר לא אחזור על משגה העבר שלי —
אסייע לקבוצה. רק מעבר לקוי המגרש. אם תתגשם תכניתי
להשתלמות בבית־ספר למאמנים באחת מארצות מרכז אירופה,
ששיטת משחקם קרובה לנו ביותר, אולי אצליח באחד הימים
לגדל קבוצת כדורגל ישראלית, ולהביאה לדרגה אליה שאפתי
אני להגיע ככדורגלן.

וכ שתופיע ...אזי נכתוב מעט לשמח
לב שר הדואר להגדיל הכנסות משרדו,
העובר עלינו, הסובב אותנו, השקפותינו
ורצונותינו, כל אלד, חומר לא
רע לכתוב עליו. עד אשר תימאס הכתיבה,
ונשיח שיח בשיח ללא עט —
התסכימי?״

שהשמיץ אווזי נד כך
להוסיף כמה מכתבים
הפרטי שלו. ואני חומחמיאים
ביותר. הנה

הצנחן הצעיר
יפה, יכול עתה
נוספים לאוסף
ששת שאין הס
אחד, למשל:
.צנחן צעיר ויקר! הרבה תכונות יפות
לאדם צעיר, אבל לא צביעות. אס הנך
מדבר על רצינ!ת במכתבים, מדוע מכתביך
מלאים שקרים כרימון? (א) ממתי
כותבים מכתבים במרום? בתפקידי כמשלח,
עדיין לא זכיתי לראות מישהו
עושה כך( .ב) ממתי טסים בגובה של
.000 סג רגל? אפשר לחשוב שגם צנחת
מגובה זה( .ג) מתי טסת לצניחה במטוס
של ארבעה מנועים העושים סופות ורעמים?
(ד) באיזה אוירון מצאת סתם כך
חוברת העולם הזה, וממתי נדלק האור
הירוק לפני האדום?״
האס אתה מסוגל לענות על שאלות
אלה?

ל א קיבוצניקית 7 ,א עירונית
אחד המכתבים החביבים והעדינים
ביותר שקיבלתי לאחרונה, היה זה
של 1014/1174 אלמנה בת 28 ואם
לילד בן ,6שעזבה רק לפני ארבע
שנים את הקיבוץ, עוד לא התערתה
בחיי העיר.
ממכתבה ניכר כי זוהי אשה צעירה
בעלת רמה אינטליגנטית גבוהה, דקת
רגש, ואם לשפוט לפי התמונה ששלחה
לי, הריהי גם יפה.
כדי לפצות את עצמה על הימים
בהם היתד, אידיאליסטית והלכה לפל־מ״ח,
חזרה בימים אלה ללמוד בערבים.
אני בטוחה שהיא תוכל לעניין
מאד במכתביה כל גבר עד גיל ,34
שיהיה כמוה, טוב לב, חביב, ומשכיל.
היא היתד, מעדיפה כי יהיה זה יוצא
כפר, אך אין הדבר הכרחי.

מוסיקה להחלפה

( ) 1014/1176 היא צעירה ארגנטינית
הכותבת עבדת כמוני וכמוכם והמבקשת
במכתבים דברים שונים מכל
השאר. אתן לה לדבר בעד עצמה:
״ברצוני לפנות אלייך בבקשה גדולה.
אין זה אולי מקובל לבקש דברים
מסוג זה כשהמרחק בין ישראל
וארגנטינה הוא רחוק כל כך, אך בכל
זאת אנסה. אני קומפוזיטורית, ילידת
ארגנטינה, צעירה, והתחלתי בזמן האחרון
להתעניץ מאד במוסיקה עממית
ישראלית, שאותה היתד, לי הזדמנות
לשמוע במידה מאד מצומצמת ברדיו
ארגנטינה.
״אמנם אני חושבת לבקר בישראל
בעוד כשנה וחצי, אבל בינתיים אין לי
סבלנות ואפרט לך את בקשתי: אני
מתארת לעצמי שבין הקוראים שלך
נמצאים אנשים אשר מתעניינים גם כן
במוסיקה מקורית של ישראל וגם יודעים
הרבה על נושא זה. הייתי מאד
מאד מבקשת אותם שיכתבו לי על
מקורה ומוצאה של מוסיקה זו ואולי,
אם זה אפשרי, ישלחו גם קצת תזוים.
״אני מצדי אהיה מוכנה לשלוח להם
פרטים וגם תווים של מוסיקה דרום-
אמריקאית. אוכל להודות להם באופן
אישי כאשר אבקר בישראל.״
הגידו בעצמכם, איך היה העולם
נראה בלי רותי?

סשוטחבובים שני בני ד,־ 16 שלפניכן, נערונות,
( )1014/1177 חששו מאד שאוסיף ״הערה
ארסית שמכתבנו הוא מהסוג ה־

הסיפום טילי

חיוך מפזר ענן
לא יכול לעבור שבוע, מבלי שאקבל
לפחות 10 מכתבים של גרפומנים
המתים לרא, ת את יצירותיהם
מודפסות. זהו אולי הפורום היחיד שדבריהם
יכולים להופיע בו. לפעמים, עלי
להודות, תוקף אותי חשק עז להשליך
את היצירות לסל הקורץ לי לרגלי, ולקחת
על עצמי את הסיכון, להיחשב
בהיסטוריה כעיוורת שלא הצליחה לחדור
לעומק הדברים, אך ברוב המקרים
משעשע אותי הדבר. התצטרפו אלי
בחיוך ז
כותב (:)1014/1173
״...בזבוז ...בזבוז ...סנקציות! כן,
פזמון ישן! ישן וגם ידוע — כותרות
בעת נות פוסקות לעשות רושם, כולל
כותרותיהם המפוצצות של עתוני הערב.
תוכנם ידוע מכבר: חסוך מים!
חסוך חשמל! אל תבזבז אוויר ...השתדל
לנשום קצת פחות. אכול פחות!...
חסוך דלק לך ברגל וחסוך כספך
עבור מס ההכנסה וכו׳ וכו׳ ובו.,
״וחולפות העתים, והעתונים נקרעים
ודגים בהם עוטפים. ובשעות הפנאי —
קריאה בספר, מפגש, ביקור בתיאטרון
או בקולנוע, מלחמה בדרום, צו קריאה,
מלחמה הופסקה, שיחרור, קריאה בספר,
טיול וכו׳ בקיצור, רגיל ואסור
למדי...
״,הימים חולפים! מזדקנים! חלל הזמן
זועק חידוש! היכן מרץ נעורים?
ואזי שוב: הצגות חדשות מוצגות. דרמ
ת, קומדיות, טרגדיות, וחוזר חלילה
...כן, מעגל ארוך וסובב ...והנה
מתפזר הענן ...מופיע היא! שערה מתנופף
ברוח. עליזה, רעננה, שובבה במידה.
יודעת רצונה כי איננה סלונית!
חובבת הומור ומכריזה בפשטות: באתי.
ואולי אף מחייכת בתוספת חינם.
וחיוכה מפזר הענן כמלפני יצירה ח ד

״ועל כן אמתין לה — התכתובז
עשרים ושניים אביבים ישראליים מאחורי,
בתוספת חורף תל־אביבי אחד.

זה לא בדיוק הטיפוס של שולח
התנוונה, אך יוכל להיות אולי שלך.
״לפני כארבע שנים,״ כותב אחד
בשם יעקב אלון ,״בביקורי באילת, צילמתי
שני חיילים וקיבלתי תשלום עבור
התמונות. אך בטרם קיבלתי את
התמונות, אבדה לי הכתובת.
״אבקש, איפוא, לעשות משהו נדי
שהנ״ל יידעו על כך ויקבלו את תמונותיהם.
אני התייאשתי מלמצאם ני גם
את שמותיהם איני זוכר*.
לאלה שיכירו את דיוקנם בתמונה:
נמצאות במערכת שתי העתקות. נא
לבוא לקבלן ולומר תודה לדודה רותי.
נדוש והורדת את סיכויינו לתשובה
לאפס.״ דזזקא לא נכון. אני רוצה לומר
שהם חבובים נורא ומכתבם נחמד יותר
משל אחיהם הבוגרים, דווקא משום
שלא חיפשו להיות נורא מקוריים ומפוצצים.
ובכן,
שני נערים אלד, הם חברים
שהאחד מהם תלמיד תיכון ואילו השני
עובד. הם רוצים להתכתב עם גערה
תל־אביבית או חיפאית, לא חשוב. אין
הן חייבות להיות דווקא חברות.
רדין גלים קצרים
הולבים ובאי
החידונאי שמואל רוזן נפרד השביע
ארבע פעמים מעל גלי האתר ממאזיניו, בארבע
תוכניות שונות שלו. השבוע, ביום
ד, ייפרד שמואליק בפעם החמישית והאחרונה
ממאזיני התוכנית ניחוח חציר, שתהיה
הא!,רונה בעריכתו. בינתיים, החל שטואליק
לאסוף בדיחות מכל הבא ביד, כדי להשתמש
בהן בתפקידו החדש, כמרכז הבידור על גבי
אניות הנוסעים של חברת שוהם ...מידה
הגיחוך שבחרם המוחלט שהוטל לפני
יותר מ־ 16 שנה בק,ל ישראל (ובתוכנית
העברית של רדיו ירושלים לפניו) על השמעת
השפה הגרמנית, תופגן השבוע, עם שידור
הבכורה של האופרה חליל הקסם מאת
וולפגאנג אמדאוס מוצארט, מעל גלי קול
ישראל. אופרה זאת, הנחשבת לאחד הנכסים
הקלאסיים של עולם המוסיקה, לא שודרה
עד כה בישראל בביצוע מקצועי, בגלל העובדה
הפשוטה שכל הקלטותיה נערכו בשפה
המקורית — גרמנית. רק בחודשים
האחרונים הוקלט במקרה בארצות־הברית
ביצוע חדש (שאיננו מן הביצועים המבריקים
ביותר של אופרה זאת) ,בו מזמרים את
המלים בתרגום אנגלי. לקהל הישראלי הרחב
תהיה איפוא הזדמנות ראשונה לשמוע את
האופרה ביום ו׳ הקרוב, בתוכנית נזעל בימת
האופרה תזמורת ״קול ישראל״
תנסה בקרוב את כוחה במבצע בעל היקף
בלתי־רגיל לגביה: ביצוע האוראטוריה בריאת
העולם, מאת היידן, יחד עם המקהלה
בניצוחו של איתן לוסטיג, המונה 200 איש.
כדי להרים את הביצוע לרמה גבוהה, מנהל
קול ישראל משא־ומתן עם כמה זמרים
נודעים בעולם, במטרה לשתפם בביצוע זה
כסוליסטים התוכניות הספרותיות
של קול ישראל יוסיפו להיות משעממות־עד־מתת,
כרגיל. הסיבה: לצורך שיסור התוכניות
בעולמה של ספרות, עתים לספרות
וסיפור השבוע נבחרה על־ידי שירות השידור
תעדה מייעצת, שחבריה הם שלמה
שפאן, ראובן אבינועם, עזריאל אוכמני, יוסף
אריכא, ישראל זמורה, יוחנן טברסקי, שלמה
טנאי, ישראל כהן ואהרון מגד ריש־ארד
כאקסט, הפסנתרן הפולני המפורסם
שבא לישראל כדי להופיע עם תזמורת קול
ישראל, ינגן בקונצרט הראשון שלו, ביום
ג׳ הבא, את הקונצ׳רטו השני לפסנתר של
שופן. באקסט, שהוא כיום בן ,30 זכה
כבר לפני שמונה שנים בפרס הראשון בתחרות
הפסנתרנים השנתית על־שם שופן,
הנערכת בתארשה, אחרי שסיים את חוק
לימודיו באקדמיה למוסיקה במוסקוה. מאז,
הופיע בסיבובי קונצרטים בסין העממית, יפאן,
שתדיה, נורתגיה, צרפת, בריטניה וברית־המועצות
...כתוכנית מיוחדת ניסה השבוע
קול ישראל להדוף את הביקורת הקשה
הנמתחת על שידוריו מעל דפי העיתונות.
תוכן המישדר: מבקרי הרדיו בעיתונות מתבקשים
לקבל לידיהם את הנהלת שירות
השידור לחודש ימים, עושים זאת באותה
צורה עצמה בה מתנהל שירות השידור כיום
ונכשלים, כמובן, קשות. המסקנה (שקול
ישראל לא התכוון להגיע אליה) :אם
ימשיך קול ישראל להתנהל באותה צורה
בה הוא מתנהל כיום, צפוי לו כשלון,
אפילו יתחלפו מנהליו.
תדריך תוכניות אלה, מתוך שידורי השבוע הבא,
עשויות להיות מעניינות. שינויים אפשריים.
• בניחותא (יום ר; ; 7.40 קול ישראל)
— חנה מרון תגיש את אחד מתסכיתי
המתח הקלאסיים, סליחה, טעות במספר.
הסיפור על האשד, הבודדת והחולה, שהיא
הנפש היחידה בסיפור מלבד הסלפון וקו־לותיו,
החל את דרכו כתסכית רדיו בארצות־הברית,
הסך לאחר פירסומו לספר רב־מכר
ולסרט הוליבודי מצליח (בהשתתפות ברברה
סטנודיק^ וחוזר עתה לצורתו התסכיתית.
הוא פותח באשה הקולטת במקרה שיחת טלפון
של שני רוצחים המתכננים מעשה־רצח,
ומסתיים בביצוע המעשה, למרות נסיו-
נותיר. הנואשים של האשה לקרוא לעזרה
שאיננה באה.
• מעל בימת האופרה (שבת; ; 4
קול ישראל) — שידור בכורה ישראלי של האופרה
חליל הקסם למוצארט (ראח גלים קצרים).

• קונצרט תזמורת ״קול ישראל״
(יום ג; , הבכורה באקסם,
קונצ׳רטו

; 9.15 קול ישראל הופעת
של הפסנתרן הפולני רישארד
עם י ־המנצח היינץ פרוידגטל, ב־השני
לפסנתר של שוסן.
החי טעות בכתובת
ך חיפה, נקרא צעיר להופיע בפני ועדת
*1הגיוס של המשטרה, לבירור בקשתו
להתגייס למשטרה, הוציא את ניירותיו כדי
להראותם לחברי הוועדה, שנדהמו לראות
שטרי כסף זר בין הניירות ומיהרו להעבירו
לטיפולה של המחלקה הכלכלית.

השן החולה
ך* פרסנו, ארצות־הברית, התגלה כי ה־
^ תקלה הבלתי־צפוייה שבגללה איחרה
רכבת האקספרס, היתד, התעטשות של נהג
הקטר, שהעיף את שיניו התותבות מחוץ
לחלון, עצר את הרכבת וירד לחפשן.

חזץ ומציאות
י ביירות, פיענחה המשטרה סוף־סוף
*1את סיבת כינויו של סם משכר מסויים,
שכונה על״ידי המבריחים ״סם החזה,״ כאשר
הצליח אחד הבלשים לתפוס אשד, שהבריחה
כמויות גדולות של הסם, בתוך
חזה מלאכותי.

תפקיד הבעל
ף* תל׳אביב, הכנים כייס צעיר את ידו
לכיסה של אשד, שחזתה בתהלוכת ה־עדלידע,
גילה לצערו כי היה זה כיסה של
אשת שוטר שעמד במקום, עצר אותו בשעת
מעשה.

סיפור בלשי בהמשכים
ך* גרייט־פולם. ארצות־הברית, מיהר
מורים למייה לטלפון כדי להודיע למשטרה
כי אלמונים גנבו גלגל ממכוניתו,
גילה בשובו למקום חניית המכונית כי
גם יתר שלושת הגלגלים הנותרים נגנבו
בינתיים.

מי מכיר, מי יודע?
^ פרסנו, ארצוח־הברית, הדביקה המש־
1טרה הודעה על לוחות ד,מ! דעות, בה
נתבקשו האזרחים למסור על הימצאו של
וורנון וורד, הורתה להוריד מיד את המודעה,
לאחר שנתגלה כי אותו וורנון וורד חבוש
בבית הכלא המקומי, באשמת נהיגה רשלנית.

שעת-כושר

יאבן־יהודה, הביעו התושבים סברה
^ כי השעון־המעורר שנעלם מתוך ביתד,ספר
המקומי נגנב על־ידי פועל בקטיף,
שאינו מצליח להתעורר מעצמו בשעה שש
בבוקר.

שומרי החוק

ך י נתניה, שעות אחדות לאחר שהעיריה
1״ העבירה את חוק איסור החזיר, התפרצו
גנבים לבית־המלאכה למברשות של משרד
הסעד, גנבו מתוכו חמישה קילוגרמים של
שיער חזיר.

נפי מהשמיס
•ירושלים העתיקה, נתבקש בית-
המשפט לדון בתביעתו של חקלאי אשר
טען כי חלקת האדמה של חקלאי אחר, שהופלה
על שטח השייך לו, לאחר מפל־הרים,
הינד -עתה רכושו והיבול הגדל בה מגיע לו.

סקופ !

ך*כרלץ, פירסם עתונאי סיפור על ה־מלכד,־ד,אם
מארי של אנגליה, שהחליפה
את מכוניתה הגדולה במכונית קטנה בדי
לחסוך בדלק, שכח כי המלכה־האם מארי
נפטרה לפני ארבע שנים.

יחי הרושם

ף* תל״אביב, על מנת לעשות רושם
>1על תורמיו החוץ־לארציים כאילו הוא
נוהג במידת־ר,חסכון, שלח מוסד־צדקה ישראלי
5000 מכתבי־שנור במעטפות חדשות,
לאחר שפקידות המוסד טייסו אותן כדיו,
נדי שיראו כמעססות משומשות.
חזזולזז חזח * 401

סימה המזעזע של צעיר שתסחבו בין שיני העול התחתון והמזסה לחזור למוטב

מדוע שוב אהיה פושע?
פני כמה הודשים, יצאתי מבית־החולים לחולי
/עצבים בפרדס חנה. שכבתי שם במשך תקופה ארוכה,
אחרי שנפצעתי בתאונת דרכים. תאונה זו היתר, האסון הגדול
ביותר בחיי: נהגתי במונית, בדרך הל־אביב—חיפה, וליד
קיבוץ מעברות התנגשתי במכונית משא שבאה ממול. שתי
נשים, שישבו במונית, נהרגו במקום. אני עצמי נפצעתי קשר,
שברתי 12 צלעות וקבלתי זעזוע מוח. שכבתי זמן רב בביתר,חולים
תל־השומר ובית החולים גבעת נאה בפרדס חנה.
עד היום אני נמצא בטיפול רפואי.
כשחזרתי הביתה, חיכתה לי הודעה שעלי להתיצב מיד
במשטרת התנועה. ידעתי במה הענין. הייתי חייב סכום גדול,
שהוטל עלי כקנס על עבירת תנועה. אבל לפני שהספקתי
לשלם את הקנס, אירעה התאונה.
קיבל את פני הקצין פרנקל. הסברתי לו את המצב
וביקשתי ממנו לתת לי ארכה. הראיתי לו את התעודות
שבידי .״אינו מסוגל לשום עבודה. נא לעזור לו בסידור
מתאים,״ כתב מנהל בית־ר,חולים בפרדס חנה. פרנקל לא
רצה לשמוע .״שלם מיד בלי שום טענות!״ צעק עלי .״לא
איכפת לי שום דבר. לך תגנוב ותביא את הכסף.״
היתד, זו הפעם הראשונה שקצין משטרה אמר לי ללכת
לגנוב. עד לפני שנה, הייתי עושה זאת בעצמי. אחר כך,
הפסקתי, כי רציתי לחזור למוטב.
כשהחלטתי לחזור למוטב ויצאתי מבית־הסוהר, לאחר שרי־ציתי
את תקופת המאסר האחרונה שהוטלה עלי, קיבלתי
את משרת נהג המונית. עכשיו, אחרי התאונה, באתי לדשבת
הסעד בחיפה, הבאתי את תעודת בית־החולים. הם אמרו לי
לבוא מחר. כשבאתי, אמרו לבוא מחרתים. הם לא יכלו לעזור
לי. נשארתי ללא אפשרות קיום. אין לי כסף, אין לי חדר,
אין לי כלום.
הקצין פרנקל אמר לי :״לך, תגנוב!״ נדמה לי שזוהי באמת
הדרך היחידה. העומדת לנני: קחזור להיות פושע.

המכתבים שהייתי מקבל תמיד מטהרן. במכתבים היו גם
צ׳יקים, תמיכה כספית מאבי. שכרתי מיטה במלון במרכז
העיר, והלכתי ללשכת העבודה. המצב שם לא היה טוב מן
המצב שלפני התגיסותי. פעם קיבלתי כמה ימי עבודה בחברת
החשמל. התחלתי לעבוד כפועל. שחור והייתי מרוצה מאד.
היה לי כסף והשתכרתי למחיחי. אחרי כמה ימים, נגמרה
העבודה. פיטרו אותי.
שוב הסתובבתי ברחובות. מכרתי את שארית חפצי ועזבתי
את בית המלון. בלילות הייתי ישן אצל חברים. כשלא נזדמן

אגרות פיס בשדירה
*** רתתי כחיל הרפואה. לא ידעתי עדיין לכתוב
14/ולקרוא טוב עברית. למרות שסיימתי את השנה השישית
בגמנסיה בטהרן, נתנו לי תמיד תפקידים של ש.ג. או עובד
מטבח. סוג הבריאות שלי היד, נמוך, ומשום כך לא שלחו
אותי ליחידה קרבית.
אחרי -כמה חודשים עברתי קרוס נהגות. כשסיימתי אותו
נשלחתי לחיל הספר ושם חליתי בקיבתי. אחרי שביליתי
כמה חודשים בחדרי חולים צבאיים. שיחררה אותי ועדה
רפואית מן הצבא .״
שוב חזרתי לחל־אביב. באותו הזמן בערך נפסקו גם

| | הצניחה והשתדלתי להיות חייל טוב. הכל הלך בדרך
המלך. הייתי ממושמע והמפקדים היו שבעים רצון מהתנהגותי.
הכל הלך חלק, עד שהכרתי את עדנה. עדנה היתר,
מסוג אותן הבחורות, המחבבות קצינים במיוחד. לא חשבתי
הרבה: קניתי דרגות של סרן, סחלתי סימני צנחן והתחלתי
ללכת אתת
אחרי כמה ימים, סידרתי סידור פשוט מאד. הכרחי לסמל
המחלקה שלי את אחותה של עדנה. שנינו היינו יוצאים
יחד מן המחנה, ומאחורי השער היד, הטוראי אפרים טבוני
הופך להיות סרן אפרים טבוני. הסמל הפך להיות פיקודי.
אחרי כמה שבועות התארסתי עם עדנה. לא חשבתי מה
יהיה אחרי שיתגלה כי אינני סרן. רציתי לקחת חופש, לנסוע
לתל-אביב ולגרש את אשתי הראשונה. אבל לא הספקתי.
באחד הימים באה המשטרה הצבאית ואסרה אותי. אחר כך
התברר שחברה הקודם של עדנה הלשין עלי בפני המשטרה.
הביאו אותי לבית דין צבאי. פסק הדין היה: חודשיים
מאסר ופיטור מן הצבא. כשישבתי בבית־הסוהר הצבאי,
באה המשטרה האזרחית ולקחה אותי אל בית־משפט השלום,
ושם הוגשה נגדי גם תביעה פלילית באשמת הונאה. אחיד,
של עדנה התלונן כי הבטחתי לשאתה לאשר, בטענות שווא.
לפני שהשופט הספיק להודיע על פסק הדין, נודע למשטרה
כי אני מבוקש בתל־אביב באשמת גניבה. נשפטתי כבר על
הכל. פסק הדין היה: תשעה חודשים מאסר ושלוש שנים
התנהגות סובה. ריציתי את כל פסקי הדין בכלא יפו.

* ולדתי בטהרן, שכאיראן, בש,ת .1031 שמי?א
^ היה אז אפרים טבוני. אבי סוחר בצרכי חשמל, קרא אותי
בשם נשיא פרויז. את השם הנוכחי קיבלתי כשרציתי לעלות
לישראל וצריך הייתי לשנות את שמי, כדי לקבל דרכון.
אינני יודע בדיוק למה, אך מאד רציתי לעלות לישראל.
הטרדתי את הורי, התחננתי לפניהם וביקשתי מאד להרשות
לי לעשות זאת. הורי התנגדו, אך אני סידרתי בעצמי את
מרבית הנירות והעמדתי אותם בפני עובדה מוגמרת. כשראו
שלא יוכלו לעשות כלום, נתנו לי את הכסף הדרוש, קנו
לי כרטיס למטוס.
בלוד, קיבל את פנינו נציג מחלקת הקליטה. הוא שאל
אותי אם יש לי קרובים בארץ וכשעניחי שאין לי כאלה,
שלח אותי במכונית משא למחנה המעבר בבאר יעקוב. הפכתי
להיות ״עולה חדש״.
במחנה המעבר שיכנו אותי בחדר, שהיה משותף לשלושים
משפחות. לא ידעתי עברית. פקידי הסוכנות לא ידעו לדבר
פרסית, צרפתית או אנגלית — השפות היחידות שהבינותי.
כל בוקר הייתי בא למשרד המחנה. ביקשתי שישלחו
אותי לקיבוץ או שיתנו לי לפחות עבודה. ברוב המקרים
לא הבינו בכלל מה שאני רוצה. לא היתד, לי ברירה: התחלתי
להתפרנס ממכירת מעט החפצים והבגדים שהבאתי. אתי.
באהד הימים, בישר לי הפקיד את הבשורה הגדולה:
נשלחתי לחברת נוער בקבוץ אפיקים. נסעתי לשם במכונית
הראשונה ומצאתי נערים ונערות פרסיים, שהיו גדולים קצת
ממני בגילם. הייתי מאושר מאד בקיבוץ, עבדתי במרבית
הענפים והתחלתי להרגיש את עצמי כמו בבית. אך האושר
לא נמשך זמן רב. הקבוצה לא היתד, מאוחדת מבחינה
חברתית. הסכסוכים היו רבים ולבסוף התפזרנו כל אחד
לעברו. נשארתי עוד כמה ימים בקיבוץ, אך מרבית חברי
עזבו כבר. עזבתי.
נסעתי לתל־אביב. נרשמתי מיד בלשכת העבודה ולנתי אצל
חברים. כמה מחברי הקודמים עברו גם הם לחל־אביב ויחד
אתם הייתי מבלה את מרבית זמני. כל לילה, כמעט, הייתי
ישן אצל חבר אחר — לא היה לי חדר משלי.
בלשכת העבודה לא היו הסיכויים וורודים. הייתה אז
אבטלה חמורה והפקידים היו אומרים תמיד לחזור ולבוא.
הייתי צעיר עדיין מכדי להתיצב לצבא. זו היתד, בעיני
הברירה היחידה. ניסיתי את מזלי ונרשמתי בלשבת הגיוס.
לאחר שהסברתי את מצבי למנהל הלשכה. הסכים לגייס אותי
במחזור הטירונים הקרוב.
הפכתי לחיל בצבא ההגנה לישראל.

טוראי כיום, סרן כלילה
ך ייתנדכתי לחיל הצנחנים. התחלת^אימו!לקורל

המשטרה מציעה. גט

אני עודה הדש

ר,סור,ר. הצבא נראה בעיני כמקום המפלט האחרון. החיל
אמרים טבוני 160247 הפך להיות 265464 טוראי מבוני.

פפנו, פענזיים /שרוש פשמוים נ1זפגז\זי
בביצגגי פשע והוכגפגזי רבטז-הפגוזר.
גכר פעגז ניפיגזי רהשגזוורר גזעברי.
ורוזוזח־יר גחזדש. עכשיו \2רה רי אגזון
ורא רי ברצוני וזבווב כרי רהשאר ער
דרך וזישר. אני ר\2ו \2רהבנוז ורעורוז.

סאתאפריס סבוני-לי חבר לישון אצלו, הייתי עושה זאת באחד האוטובוסים
בתחנה המרכזית, או על ספסל בשדרות רוטשילד.
באחד הערבים, הסתובבתי ברחובות ללא מקום לינה.
לבסוף החלטתי ללכת לישון על אחד הספסלים בשדירה.
הייתי רעב ועיף. כשחיפשתי ספסל מתאים ללינת לילה, נתקל
מבטי בגבר שישן על אחד הספסלים. ליד ראשו מונח תיק.
לא חשבתי על מה שאני עושה ועל מד, שיבוא אחר כך.
לקחתי את התיק והתחלתי לברוח. כשפתחתי אותו לאור אחד
הפנסים, ראיתי שהוא מלא בכרטיסים של מפעל הפיט.
בבוקר הפכתי להיות סוכן באגרות פיס. עמדתי ברחוב
והצעתי אותם לכל דורש. אחד הקונים היה שוטר. הוא
לא קנה איגרת, רק ביקש אותה ממני. הוא הסתכל על
המספר וביקש ממני ללכת אתו למשטרה.
השופט, בפניו הובאתי על העבירה הפלילית הראשונה
בחיי, פסק: שני חודשי מאסר.

אשתי הראשוגח
ך שלחתי לכלא יפו. נכלאתי בחדר הבידוד, לשם
^ מובאים אסירים חדשים. בחדר הבידוד. עשיתי את ההיכרויות
הראשונות עם חברי למקצוע בעתיד. החברה
החדשה לא מצאה חן בעיני, אך ברבות הימים היו הם
לחברי הטובים ביותר.
כשיצאתי לאחר חודשיים מבית הסוהר, הייתי כבר בחזקת
פושע. המשטרה לא הניחה לי אפילו לרגע אחד. כמעט מדי
ערב היתר, הניידת אוספת אותי למסדר זיהוי של חשודים
בגניבה, בהתפרצות או במעשה פשע אחר. חיי הפכו לחיי
פושע. עד שהברירה היחידה שעמדה בפני היתד, הפשע.
באותה תקופה הכרתי את אשתי הראשונה. היא היתד,
מבוגרת ממני בשנה אחת, התגוררה בשכונת התקווה ואני
הייתי אחד מחבריה. באחד הערבים הייתי בחדרה לבד. למחרת
עצרו אותי באשמה אונס. הקצין קפלן׳ ממשטרת. עג׳מי
העמיד בפני את הברירה :״התחתן עם לאה, או בית־הסוהר.״
בחרתי בנישואין. לקחתי אותה לועד הקהילה בהל־אביב,
שמתי על ידה את הטבעת והפכתי להיות בעלה החוקי.
עברתי לגור אצל לאה בחדר. התחלתי לעבוד בבית
חרושת למנורות, בתור פועל שחור. אבל אחרי חודשיים
נגמרה העבודה ושוב פוטרתי. אשתי לא מצאה. חן בעיני
ביותר. אחרי כמד, חודשים.שי נישואין מאונם וחיי משפחה
משותפים, ברחתי מן הבית. לא ראיתי כל,.פרירד, אחרת,
נסעתי לבאר־שבע והתגיסתי בפעם השניה לצבא ההגנה
לישראל. רציתי להיוח אדם ישר. לא רציתי לחזור לבית
^י*אמצי
£,תקוסת מאסרי הספקתי גם לתת גט לאשתי
4הראשונה. כשיצאתי סוף סוף מבית־הסוהר, הייתי מוכר
כבר לכל בלשי תל־אביב והסביבה. הטרדות המשטרה נעשו
ללא נשוא כמעט. לא יכולתי למצוא שום עבודה. לא יכולתי
להסתדר באף מקום — ולא רציתי לחזור לבית״הסוהר.
השופט פסק לי שלוש שנים התנהגות טובה ואני לא רציתי
להסתבך שוב. עזבתי את תל־אביב ונסעתי לחיפה. רציתי
להתחיל בחיים חדשים.
בחיפה הכרתי את אשתי השניה. מרים עבדה בבית־החולים
הממשלתי בחיפה. מצאתי עבודה בתור נהג, במקומות עבודה
שונים. שמונה ימים אחרי שהכרתי את מרים התחתנתי אתה
ועברתי לגור אצלה בחדר. בבוקר היתד, הולכת לעבודתה
בבית־החולים ואני לעבודתי כנהג.
לפתע קיבלתי הזמנה שחותמת המשטרה התנוססה עליה.
הוזמנתי למשטרת רחובות ושם הועמדתי לדין על תקיפת
סמל משטרה לפני שנים רבות. נקנסתי ונדונותי לשלוש שנים
נוספות של התנהגות טובה. אחרי שבועות אחדים, שוב
נתקבלה הודעה משטרתית. שוב העמידו אותי לדין. הפעם
חשדה בי המשטרה בגניבה בחיפה. פסק הדץ: זכאי.
ההזמנות, שעברו דרך משטרת חיפה, גרמו לי לעשות
הכרה עם המדור הפלילי החיפאי. אלה התענינו בעברי התל־אביבי
והחלו לפעול בשיטות התל־אביביות.
המעצרים התכופים גרמו לי לאבד את מקום עבודתי.
אשתי החלה לחשוב שחזרתי לחיי הקודמים. הסכסוכים
בבית גברו מיום ליום. בינתים התחלתי לגלות טפח אחרי
טפח גם את חייה הקודמים של אשתי. אלה לא היו וזרודים.
אחרי חודשים אחדים מצאתי שוב עבודה, כנהג בחברת
מוניות. המשטרה המשיכה לעקוב אחרי ולמרר את חיי.
לבסוף, התערבה המשטרה גם בחיי הפרטיים: הקצינים
יהסמלים בחיפה הציעו לאשתי להתגרש ממני. היא נשמעה.

מי יכול לעזור?

כא האסון הגדול. התאונה הנוראה גזלה ממני
> 1גם את האפשרות היחידה להתפרנס ככבוד, ועתר, אינני
מסוגל יותר לשום עבודה.
כשאמד לי חקצין פתקל שאלך לגנוב, לא ידעתי מה
לעשות. ליד בית הקפד, קינגס באר פגשתי את כתב מעריב
בחיפה. חבר שלי אמר לי שאולי הוא יוכל לעזור לי.
העתונאי לקח אותי אל ראש המדור הפלילי בחיפה, הקצין
זינגר. זינגר שמע את סיפורי והבטיח לעזור לי. אחר כך
שמעתי שהוא באמת עשה כל מד, שהיה יכול. הוא סנה
למקומות עבודה שונים וניסה לסדר לי עבודה קלה, אך
לא הצליח.
הכרתי גם את כתב הארץ בחיפה. הלכתי יחד אתו לשופט
אזולאי, יושב־ראש האגודה למען טיקום האסיר. גם הוא לא
יכול היה לעזור לי :״אתה אינך מסוגל לעבוד. לא אוכל
לעזור לו״.
בינתים המשיכה המשטרה לדרוש את כל הכסף שאני
חייב. עצרו אותי באשמת אי־תשלום הקנס, אך שחררו אותי
משום שרופא הכלא קבע שמצב בריאותי גרוע מדי.
כתבתי מכתבים לראש עירית חיפה, לשר הבטחון ולמוסדות
אחרים. לא קיבלתי שום תשובה. וכעת אני שואל: מדוע
אין שום מוסד במדינה, היכול לטפל בבחור צעיר בגילי?
מה עלי לעשות, כדי שלא אחזור לחיי הקודמים?
מדוע שוב אהיה פושע?

7־ 1י—י**

| הכר מ־גיר 1

תשבץ הו 0£11ומה 1014
מאוזן.2 ,כלי
נשק חדיש! .8
ארצו של גזמול־קה;
. 10 מכתב
שכל כוונתו להז כיר;
. 13 מדינה;
. 14 אות עברית;
. 15 חמש אצבעו־תי;
. 16 אל בבלי;
. 17 חברת ספנות;
. 18 מפעל של סו־לל־בונה;
.20 כלי
הקשה; .21 אבן
ממנו תזעק; ,23
מיכל; .25 פאניקה;
.27 יצרג
אופני־פלדה; ,29
המלה הבלתי אהובה
על בן־גור־יון;
30 עיר ב פרס;
.32 ענביב
מספר; .34 עבודת קודש; .35 יצרני
תמרוקים; .36 ספר תנ״ו; 37 קרם;
39 תרגילי סדר חמוש; .40 חצי זירה;
.41 מרדכי בנטוב; .42 ירק; .43ע.ב.ג.
לבי.ג׳י .44 ;.בן זוגו של מגוג; .45
חומר גלם יקר לכלי מטבח.

״אהה, אני רואה כאן שעון נהדר. ליידיס וג׳נטלמן, זהו שעון שלא תמצאו כמוהו.
אם אתם לא תתעוררו לשמע צילצולו בבוקר, אל תקראו לרופא. תקראו לקברן! האם
אני רואה מישהו מציע עשרה שי לינג
״כל מערכת הכלים הזאת, סינית אמיתית — תחשבו על שמחת הבעל כשתביאו אותה
הביתה! אני לא אומר עשר לירות, אני לא אומר שמונה לירות, אני לא אומר שש לירות,
אני לא אומר ארבע לירות, אני אומר שתי לירות וחצי — אהה, האדון ההוא! יש לך מזל,
אדוני! האם אני רואה עוד מי ש הו...״
בקולנוע רואים נחש מהפנט ארנבת. זה אינו כלום לעומת מה שקורה כאן. האנגלים
מהופנטים וחסרי־ישע מול מוכרים אלה. ממש צער־בעל־חיים. אולם האדרה נהדרת, הצפיפות
עצומה, כולם עליזים, מצב־רוח של חג. חתיכת־חיים רוטטת, יחידה במינה, אחת לשבוע.
האווירה בביתה של לילי הרבה יותר מדוכאת. לילי הרצברג היא יהודיה כושית מדרום׳
אפריקה — אבא יהודי, אמא כושית. צעירה די יפה, בעלת פני שוקולדה, כבת 25 או .27
לפני שש שנים באה לבריטניה, התחתנה, התגרשה, הכירה את לן. מאז הפכו חייה לסרט.
לן הוא — לפי התיאור — כושי גבוה, רחב־כתפיים. יש לו מועדון־לילה באיזה מקום,
ועובדות אצלו כמה גבירות. סוג העבודה אינו ברור די צורכו. אך ברור כי לילי עבדה אצלו,
וכי לן סידר לה דירה נחמדה ויקרה מאד, אולי לצורכי עסקים. אולם לן עצמו אינו
יכול להסתפק באשה אחת, וגם לא בתריסר — הוא שובר לבבות בסיטונות, ונראה
כי כל הגבירות הלבנות צונחות למרגלותיו כשהוא רק מסתכל בהן. לילי כבר ניסתה
להתאבד פעמיים, וכעת היא שוכבת במיטה, חצי שיכורה מסמים, ומחלימה מההתאבדות

האחרונה.
אין לה שום אשליות ביחס ללן :״עכשיו הוא אצל מישהי אחרת, ואומר לה שהוא
אוהב אותה, והיא מוכנה למות בשבילו. אני שונאת אותו. אני בזה לו. אבל אם ייכנס
בעוד רגע מבעד לדלת, אני אהפוך בפניו לדיסה ואתן את הכל כדי שיחיה איתי. ואחרי
זה ילך שוב לאחרת...״
מה יהיה הסוף? ״מי יודע? אין סוף! אולי אתאבד.״
ידידתה, הלן, מייעצת לה לבוא לישראל. שם תתחתן אחת־שתיים, ותשכח את הכל. מן
הסתם יימצא גם בחור שיקח עמו את לילי על חשבונו ארצה. בעיני הלן אין בעיות:
היא אשה מעשית. בעלה הוא בעל דפוס, המעסיק כמאה עובדים, והמבכה את מוראל־העבודה
היורד של הבריטים. הצעירים חושבים רק על הכסף, ואינם מתגאים בפרי עבודתם.
האגודות המקצועיות עושות צרות. כל אחד רוצה להרוזיח יותר ולעבוד פחות.
כרגע נמצא הבעל בחזרה כללית. הוא שייך לחבורת תיאטרון חובבים, אחת ממאות
הקיימות בלונדון. מישהו שם מודעה בעתון שהוא רוצה להציג הצגה, מיד נמצאים
שחקנים־מתנדבים, כוריאוגראף וקומפוזיטור, מתאספים בבתים פרטיים ומכינים את הענין.
הלן אינה מתנגדת. גם לה יש בית של שתי קומות — שלושה חדרי־שינה למעלה,
חדרי־מגורים למטה. הרהיטים שמרניים, ישנים ונוחים. היא מנהלת את חייה בטלפון,
הבת נמצאת עד אחרי־הצהריים בבית־הספר העממי המודרני של הסביבה. את הבית
מאד,המחזיקה בחדרה
מסדרת העוזרת, שירלי, בת , 18 מטומטמת כמו קיר ונחמדה
תמונות של אלוין פרסלי (,רוק־נ׳־רול) וג׳יימס דין. בערביה החופשיים היא יוצאת עם
חיילים אמריקאיים, כי האנגלים משעממים אותה.
הלן רגילה לקום באחת־עשרה בבוקר. בכלל אין קמים מוקדם — המשרדים נפתחים
באנגליה בתשע וחצי, וכל אחד מעמיד פנים כאילו אינו עובד כמעט בכלל. דרושה הכרה
טובה יותר כדי להבחין כי זוהי העמדת־פנים בלבד, מין מישחק לאומי, וכי למעשה עובדים
גם האנגלים קשה — מתשע או תשע־וחצי עד חמש וחצי בערב, עם שעה אחת של
הפסקה, בה אוכלים ב״פאב״ (מסבאה) ליד מקום־העבודה, לרוב עם לקוחות או שותפים,

כדי לנצל את הזמן לשיחה.
מסביב להלן גרות כמה מאות משפחות, החיות בדיוק את אותם החיים. בעית הבעיות
של השכונה, וומבליי־פארק בצפון־מערב לונדון, היא הרכילות. ישנן שתי רכלניות
מקצועיות, המתחרות זו בזו, והמחשבות את פרטי הזויים של כל אחד על־פי ההזמנות
בחנות המכולת ותנועת העוברים־והשבים ברחוב. אחת מהן ביקרה פעם את הלן וסיפרה לה
שהלכה מסביב, בדרך שארכה רבע שעה יותר, רק כדי שהשניה לא תראה אותה בבואה.
ואז, כשתראה אותה השניה יוצאת, תצא ממש מדעתה מרוב מבוכה :״איך היא באה בלי
שראיתי אותה?״

.9בדחן; .11 הבעת כאב; .12 תערוכת
ישראל; . 18 נסיכות ערבית בחצי־האי
ערב; . 19 מטרה; .21 עדה יהודית;
.22 הזוג היהודי שהוצא להורג ב־ארצות־הברית
באשמת ריגול; .24
שדה; .25 דינה ליעקב; .26 שפתי;
.28 אלוהים; .29 מעדר; .31 ראש חו דש
33 :היפוכו של ״ומותר״; .34
העיר בה פרץ המרד בפולין;1956 ,
.38 שושנה .41 :שוחט ובודק; 43
בתוכי.

מאונך . 1 ,חג השבוע; .2לירה
ישראלית; .3נוגע לניהול; .4חצי
חבית; .5ממרח נגד־שמשי; .6לא
קשה; .7גיבור השבוע; .8אות עברית!

לאוספי נולים

אנו ממשיכים לקנות
כשביל חוץ־לארץ
בולים ומעטפות ישראליים
ומשימים מחירים גבוהים.
לפנות, תל אביב,
רחוב הרצל מיס׳ , 10
חדר , 11 טל 5847 .

(המשך מעמוד 04

₪ם נ^פי 3וי

״ כת מאומצת״ כצוואה. אלמנתו בת ה־ 76 של מיסטר ארצ׳יבאלד ג׳ורג׳ ראסל
זנתה בפסק־דין לתשלום שנתי של 850 לי״ שמנוזבון המנוח. היא טענה כי הגדרתה של
אשה אחרת בצוואה בתור ״בת מאומצת שהוכרה באופן בלתי־רשמי* אינה אלא ״דמיונית
בהחלט.״ המנוח חילק את עזבונו בין אשה זו והמוזיאון של אוכספורד. שני בניו
נהרגו במלחמה. האשה, מיסיס סטנדל, בת ,36 אמרה שהתעניינה, כמו המנוח, באמנות,
ני המנוח ראה בה בת וני בעלה והוריה הסכימו ליחסים אלו. היא הכירה אותו כשהיתה
בת 22 ונשואה, והקדישה לו מאז כל רגע מזמנה החופשי. האלמנה לא טענה ני היחסים

בין בעלה לבין מיסיס סטנדל היו בלתי־הגונים.
אופניים נישא* כהצטלכות. טענתו של רוכב־אופניים, כי לא עבר עבירת תנועה,
נדחתה על־ידי השופט אתמול. הרוכב, ארתור מאקמולן ,30 ,פועל־עץ, נקנס בלי״ש
אחת. השוטר רו העיר כי ניהל את התנועה בהצטלבות ועצר את כלי־הרנב כדי לתת
להולכי־רגל לעבור, כאשר הופיע מאחוריו הנאשם, ירד מאופניו, נשאם על גבו ועבר
בהצטלבות. הנאשם מען; ״איחרתי לארוחת־ערב. לכן. מיהרתי. כשהרמתי את אופני הפכתי
הולך־רגל.״

ך יכורה של לונדון הנו כיום בעל חנות קטנה ברחוב סטראנד, במרכז המרכז.
\*העיריה החליטה להרחיב את הרחוב, מככר טראפאלגאר ועד לרחוב פליט, ופקדה
להרוס את הבתים בצדו הדרומי. כל בעלי הבתים הסכימו לכך, מלבד חנווני זה. לא היתד,
לו כל סיבה. הוצעה לו חנות אחרת, טובה יותר. אולם הוא טען כי זו חנות אבותיו, וכי
לאיש אין רשות להרסה. אין לו שום סיכוי לזכות, אך העדן עובר עתה מבית־משפט
לבית־משפט, ובסוף יגיע לערעור אחרון בבית־הלורדים. בינתיים נעצרה התוכנית לשנתיים
לפחות.
האנגלים אינם מתרגשים ממעבר הזמן. יש להם תמיד זמן — פרט לשעה חמש וחצי
בערב, כשהם ממהרים לטיוב כדי לחזור הביתה. לכן ישנה סבלנות עצומה, ואדיבות
עצומה, ואמונה עצומה כי הכל יבוא על מקומו, אם רק ידחו את כל הענינים די הצורך
כדי שהחיים יעשו את שלהם.
אי־אפשר שלא לאהוב את האנגלים, ואי־אפשר שלא לקנא בהם, ואי־אפשר לנסות להידמות
להם. הבדיחה הקלאסית מספרת על קצין אמריקאי שראה מדשאה נהדרת ליד אחת הטירות
הבריטיות, ושאל אח הגנן איך מגדלים כזאת .״צריכים להשקות אותה בכל יום,״ אמר
הגנן ,״וצריכים לגזוז אותה אחת לשבוע, ופעמיים בשנה צריכים לזבל אותה. ואז,״ הוסיף,
״כעבור חמש מאות שנה בערך, נוצרת מדשאה כז א ת...״
הצי?ו 19 ים 5כתנה וו סופקו ע?־ידי חברת ס.אם.

ספרים
אמנות קרקס

תיאטרה

אני דהסרג׳נט (חתיאסרון הקאמרי;
מאת איירה לדן; ביום פיטר פי״; המאורה
ארנון אדר) — הוא הצגה משעשעת הגורמת

בסופה קשיים מרובים לצופה הממוצע, השואל
את עצמו: מה כאן, תיאסרין או
קרקס?
במרכז סיפור המעשה עומד בן אברים
מאריזונה, המגויס לחיל האויר, וההופך את
סדרי מחנה האימונים על פיהם והופך בעצמו
גבור החיל בעל ברחו. אלא שלעומת
החייל האמיץ שוויק המקורי, שמאחורי תעלוליו
ודבריו המסופשים־כביכול הסתחרר,
פילוסופית חיים מסוימת, הרי החייל האמריקאי
הוא פשוט מטומטם ומפגר בשכלו,
במידה והוא גורם לצחוקו של הצופר״ הרי
זד. בעזרת שורת בדיחות תפלות ומטופשות,
שמקומן הנכון הוא בקרקס מסוג גרוע.
עוזרים להפיכת הבמה לזירת קרקס שלשה
גורמים נוספים: הביום, התפאורות ומשחקם
של רוב השחקנים• הבימוי הפך אה המתרחש
על הבמה לחיקוי גרוע של סרס הוליבודי.
אסינית לכך הסצינה בה נמצא גביר העלילה
בתוך צוות מטוס, הממריא מעל לשטח
ניסויים אסומיים. אדר בנה על הבמה חתך

הנסיון האחרון נעשה בידי הרקדנית אירנה
גיסרי. לאחר חדשים של הכנה מוקדמת
(העולם הזה ,) 1004 הופיעה אירנה השבוע
עם להקתה על הבמה. לא היינה זו הצגת
באלם במובן המקובל של המלה. רוב התכנית
התבסס על הופעות יחיד של אירנה עצמה,
בקסעי באלם מעניינים למדי.
גם בקסעים בהם השתתפה הלהקה, היתד.
ההופעה מבוססת כולה על יכולתה של
אירנה. תלמידיה היו חסרים עדיין אח הכושר
הטכני הדרוש להופעה בפני קהל. חסרה
להם אפילו התכונה היסודית של ידיעה כיצד
להתנהג על במה. הפלא היד, כי גם מבעד
לחוסר יכולת מכנית זו, אפשר היה להבחין
בכוריאוגרפיה המקורית של מורתנו כשאת
הקסע המוצלח ביותר מהוה האיש
אותו אוהב, מחול לפי יצירתו שד גרשווין.

מאחורי הקלעים
צחוק ברמקול
מ חז החדש, על חייהם של תושבי העיר
לוד, יוגש בקרוב לועדת הריפרסואר
של התיאטרון הקאמו ,,על־ידי משה שמיר.
תרגום לבד הספירה
שירת העמק (מאת שדוס אש, הוצאת
קרני 206 ,עמודים) — אינה אלא צרור
סיפורים גדושי ציוניות — פרי עשרת
ביקוריו של שלום אש בארץ, בין השנים
1908־ .1956 מרבית הסיפורים שייכים לתקופה
שלפני הספירה הנוצרית הספרותית של
אש, אשר עוררה עליו את זעם המבקרים
היהודיים ודעת־הקהל גם יחד.
החשוב בסיפורים, שידת העמק, אשר
נתן לספר את שמו, מוקדש למתישבי עיך
חרוד. בזה אחר זה עוברים לפני הקורא
טיפוסי חלוצים: שרה וברל, אשר נאלצו
לדחות את מימוש אהבתם עד לאחר התבססות
המשק! חנה זלוצ׳וב, אשר נאנסה
על־ידי קוזאקים במלחמת האזרחים הרוסית
ומצאה לבסוף את המנוחה והנחלה בזרועותיו
של בורלאק, אשר היה דומה להפליא
לאיכר רוסי! שלמה מוראבסקי, אשר הסתיר
את נישואיו ואת הריון אשתו, לאה. בפחדי
מפני וועדת החברים של הקיבוץ.
כל השאר מסופר גם בספר השומר, או
בספרים ציוניים־היססוריים אחרים. החלוצים
קודחים. אחד מהם, יוסל יודקוביץ, אף מת
בקדחת. הם הודפים התקפת בדווים, חולבים
את הסרות ורוקדים הורה.
מה הם המגיעים להתנדבות חלוצית זוז
מסביר שלום אש :״לא למען שכר עבדו.
דומה כי אף לא למען אידיאל. עובדים היו
בקנאות, כאילו מצווים הם לכפר עוון...
לכרות תהום רחבה ועמוקה ביניהם לבין
אבותיהם ולפתוח לעצמם במו ידיהם פדר
חדש בחיים חדשים.״
קרוב לוודאי ששלום אש לא ביקר בעין-
חרוד המפולגת לפני הוצאת התרגום העברי
של סיפור זה. אין ספק שאילו ביקר שנג
היד, משנה את השקפותיו לפחות במקצת.
*דה וינטה. סיפור שני, נשרון לארץ־
ישראל, נכתב בשנת 1914 בחברון, לאחר
שפגש אש את מכרו הוותיק, מי שהיה
סוחר גדול ביקטרינוסלאב, חורש את שדות
העמק. היהודי, נוח, מרעיב את עצמו ואת
בני ביתו, משכן אותם בחושה ערבית הרוסה
למחצה, נלחם קשות בשממה, בקדחת
— ובאשתו, ינטה, שאינה יכולה להסתגל
לתנאים החדשים.

ברלינם ל,י, יוכיוש, צור וארצי ב,,אני והסרג׳נט״
הסבל בא מעצמו
פנימי של מטוס, על כל אביזריו. אך נם
שחקן מתחיל, ללא תפאורה ברקע. היה
מצליח לטעת בלב הצופה הרגשה של טיסה
במטיס, יותר משעושים ואח כל אנשי הצוות
על רקע התפאורה הריאליסטית.
דמות חורגת. תפקידו של וויל —
שוויק האמריקאי — הוטל על יוסף (בונזבה)
צור, שהוא מוקיון יותר משהוא שחקן.
הוא התורם את התרומה החשובה ביותר
להשלמת התמונה הקרקסית. בומבה אפילו
לא טרח לעצב דמות מיוחדת, או לנסות
ולהבין את הפקידו. הוא פשוט הלביש את
עצמי על התפקיד. במקום להזדהות עם וזיל,
הוא מזהה את תיל בדמותו הוא.
היחיד החורג מהמסגרת הכללית, ונראה
אמנם כבלתי שייך לחלוטין להצגה, הוא
זלמן לביוש, בתפקיד הסרג׳נם הנופל המיד
קרבן לטפשותו של תיל. ברור שלא היה
זה קשה מדי עבורו לעצב דמות סובלת.
כל שחקן שהיה חייב לשחק לצדו של בומבה
ה״ר. מעצב דמות כזאת, אפילו מבלי לדעת
אה התפקיד.
מחול 1סיון חדש
הבאלס הוא הכבשה השחורה במשפחת
האמגות בישראל. למרות שבמדינה קיימוה
רקדניות וכוריאגרפיות בעלות שם, וססוד־יות
לבאלט במספר רב, נשאר שטח זה
בבחינת גן בלתי מעובד. הנסיונות המעסיס
שנעשו בעבר להקמת תיאסרון באלט קבוע,
נכשלו כולם. תפקידן היחיד של הסטודיות
נשאר לספק רקדנים לבמות רביו, או להפוך
לאולפני ריתמיקה לילדים.
משום כך, כל נסיון לחדש במת באלט
קבועה, אפילו ברמה נמוכה, מהווה התקדמות
לגבי המצב הקיים. כי רק נסיונות —
גם אם הם נכשלים תחילה — עשייים לשאת
פרי בבוא הזמן.
העולם הזה 14( 14

במחזה מתואר ההווי המיוחד של עיר העולים,
שתושביה חדלים להיות עולים
חדשים ועדיין אינם מה שקוראים ״וותיקי
הישוב״ .אם יתקבל המחזר, להצגה, לא
יועלה על הבמה לפני תחילתה של העונה
החדשה סכין המלחים, בה משתמש
אהרון מסקין במערכה השלישית של
אנה נריסטי, כמעט וגרמה לאסון באחת
ההצגות האחרונות של המחזה. בתסקירו
צריך נחום בוכמן לחסוף את הסכין מידיו
של מסקין ולהשליך אותה אל שולחן תאו
של רב החובל, בשעת המריבה הפורצת
ביניהם על גורלה של אנה. באחת ההצגות
נתקף בוכמן בעודף מרץ, השליך את ה־סכץ
אל הקיר, שלפי מקום העלילה חייב
להיות קיר ברזל. הצופים הופתעו לראות
את הסכין הגדולה נתקעת בקיר. בפעב
אחרת הושלכה הסכין בכוח כה גדול עד
שהגיעה אל תא החשמלאי בתחתית הבמד״
ונתקעה בסבכת הברזל המגינה על החשמלאי
מפני מאורעות אלה שלדש כעיות
ניצבות במרכז המחזה החדש שהצגת הבכורה
שלו תתקיים במוצאי־שבת הקרוב,
בתיאסרון הקאמרי. המחזה ירטה, שמשמעותו
המילולית העברית הוא ״עקרה״,
נכתב בידי פדריקו גרסיה לורקה ומטפל
בבעיות האהבה, האמהות והעקרות. בתפקיד
הראשי תופיע בתיה לנצס ולצידה, בתפקיד
המאהב חואן, יוסף ידין. את התפאורות למחזה׳
שבויים על־ידי שמואל בונים, צייד
יגאל תומרקין. את המוסיקה לשירי העם
הרבים המושרים במחזה הלחין גארי בר־תיני
תעלול פירסומת מקורי הומצא
לאחרונה על־ידי התיאטרון הקאמרי, שהחל
להקדיש תשומת לב מרובד, לפרסום
הצגותיו. מספר מקרוסונים, שהוצבו באולם
התיאטרון בעת הצגת אני והסרנ׳נם, הוברו
לרמקולים שהותקנו בכיכר מוגרבי, שפכו
במשך שעתיים גלי צחוק בלתי פוסקים,
שעוררו את סקרנותו של קהל העוברים
והשבים במקום.

גם הפעם נותן אש הסבר מקורי להתנהגותו
המוזרה של הסוחר העשיר. לדבריו
נובע הכל מכישרון מיוחד לארץ־ישראל
הטמין בליבו של כל יהודי. אש, אשר השתקע
בישראל לא מזמן, נתברך, כנראה,
רק בחצי מנה של כישרון מסוג זה. סיפוריו
החלוציים, שאינם אלא טיפה בים של
נביאים, שליחים, מהפכנים, סרסורים לדבר-
עבירה כמוסקה ננב ובתולות קדושות, ניתנו
לקורא הישראלי רק כפיצוי על התנכרותו
הממושכת של הסופר לעם ולארץ.

חדש וקריא
• תורת הנאום (מאת ד״ר יוסף
נדבה, הוצאת הדר 301 ,עמודים) — מחקר
עברי ראשון על אמנות הדברנות, מימי ה־תנ״ך
ודמוסתנם ועד ימי צ׳רצ׳יל. המחבר,
מרצה באוניברסיטת תל־אביב, שם את הדגש
על הצד המעשי של השמעת הקולות
המרתקים והמשכנעים, נותן הוראות לשיפור
המיבסא, אופן הנעת הידיים, ניהול ישיבות
ושידור הרצאות ברדיו. מסיגל להיות לעזר
לעורכי־דין ולח״כים.

• היינה-מ שורר סורר ומורה
(מאת

אנמונינה

ואלנסין,

הוצאת

עיינות,

303 עמודים) — עלילותיו המוזרות של
יהודי שהתנצר, שנא את הנצרות, נאבק על
השקפותיו המהפכניות ואהב את אשתו הפרימיטיבית,
אשר לא קראה אף שיר משיריו,
בגדה בו בחברת רועי־זונות יפי-
תואר. בניגוד לביוגראפיות אחרות של משוררים׳
אין ספר זד, מכיל כמער כל קטעי
שירד״
• ספורי חסידים !מאת הרב שלמה
יוסף זוץ, הוצאת אברהם ציוני 383 ,
עמודים) — 443 סיפורי פלאות ואימרות

חריפות של צדיקים, שנמסרו מדור לדור,
הריכוז הגדול ביותר של פולקלור חסידי
שיצא לאור אי־פעם. אמנם עורך הקובץ
מזהיר מפני אמונה יתירה בסיפור* ניסים,
אבל אין כל איסור ליהנות מהם.

העחת=שול״נז
מדוע טסה גולדה מאיר לפתע פתאום לארצות־הברית

...חי א רצתח להוכיח כי לפחות נותר כידינו ח ושש-
חטייס.

מנהל משרד־החוץ ודאלטר איתן הכריז כי לנוכח כניסת המצרים לעזה, לא
תשב ישראל בחיבוק ־ ידיים

...להיסף: חיא תפשוט יד כמרץ רב.

הערבים מתלוננים, כי המוהר קפץ ועלה למחירים דמיוניים...

מוז מ ני םמשתתפים. אחד המשתתפים במדור זה יזנה *די #בו*
בפרס של 10ד״י, הזוכה השבוע הוא דוד דגני, תל־מביב

...ו הכל מפני שהמצרף ״ נשים״ איננו כלול ככל־המזונות
של מדד יוקר המחייה.

מאמ 0דושן

כשהתחילו התיאטרונים, בטסנרת ״ת?״ם״ (תיאטרון למעברות)? ,בקר ביישובי
העולים ולהציג בפניהם, נסע אתם תמיר נם מנהל תל*ם זאב יוסקוניץ׳ ,שנהג
לנאום לפני כל הצנה ולהסביר לעולים בקיצור את תוכנה.
יום אחר, הגיעה ״הביטה״ למעבדת קסטל, בת ישבו עולים מעיראק וממארוקו,
שטרם ידעו כמעט עברית. יוסקוניץ׳ גחלץ, כרגיל, להסביר. הוא יצא אל מחוץ
למסך, תפס את הטיקרופח בידו האחת, הניח את ידו השנייה בלפי מעלה ופתח
בקול רם ונרגש :״טייערע שוועסטר אוו ברירער

איך לכנות את השיחות הממושכות שקיים הרמטכ״ל משה דיין עם האו״ם
בעניין הנסיגה

..ארבעים הימים של מוכהודאג .

חיחל 1ס עול או 0

כשיגאל מוסינזוז חזר לא מוטו ממסע באמריקה, הזמין אותו משה שמיר
למסיבה כביתו, יחד עם אורח אחר, סופר מבורמה המבקר בארץ. ערב המסיבה
צילצל מוסינזו! לשמיר כדי לברר משחו. שמיר הרים את השפופרת ושאל באנגלית,
משום מה, טי מדבר.
האנגלית של שמיר הכניסה רעיון לראשו של מוסינזון .״אני הסופר הבורמאי,״
השיב כאנגלית נלעגת .״אהיה אסיר־תודה אם תעזור לי לברר כמה כתובות״.
״בבקשה, בבקשה,״ חייד שמיר אל תור הטלפוז.
״קודם כל, אני מחפש את כתובתו של אחד, ד״ר רז׳וחובסקי,״ אמר מוסינזין.
שמיר דיפדף כספר הטלפונים ומסר לו את הכתובת .״שנית, אני צריר למצוא את
כתובתו של משורר אחר, או משחו כזה — אלתר ...אולתר אולי זה אלתרם!ן״
שאל שמיר .״כן כוו״ התלהב טוסינזוז ,״אלתרמו״.
אתרי ששמיר סיפק את כתובתו של נתן אלתרמז, הוסיח טוסינזון :״ועכשיו
בקשה אחרונה. ראש הממשלה מר או נו ביקש ממני למסור דרישת שלום לאיזה
מחזאי ישראלי שבשעח ביקורו בישראל ראה הצגה שלו. שכחתי לגמרי את שמו״.
שמיר, שנזכר כי או נו ראה בשעתו את ״בערבות הנגב״ ב״הבימה״ ,שאל :״אולי
יגאל טוסיגזוז?״ ״זהו והוו״ אמר מוסיגזוז .״ראש הממשלה שלח לו לאות הוקרה
יהלום של 200 קאראט.״
לרגע השתררה בטלפון שתיקה רבת־משטעוח ואחר כר אמר שמיר :״הוא לא
שווה את זה.״
״מדוע?״ התעניין מוסינזוו.
״אח אחר לא שווה את זה,״ השיב שמיר באורח דיפלומאטי. כאן החליט
מוסינזוז שהמתיחה הרחיקה לכת .״הלו, טוישהו״ קרא לתור השפופר .״זה אני,
יגאל ״.

אד כל מאמציו לשכנע את שמיר כי הסופר הבורמאי לא היה ולא נברא,
עלו בתוהו. משה שמיר משוכנע ער היום כי ניהל את השיחה עם הסופר מבורמה,
דוד דגני, תל־יזביב
שעמד ליד טוסינזה, על יהלום מתנת אי ני•

סעות דע ולס זגח-קדו
כל חשקן יודע את תפקידו( .על
המשודר)
שאול קגז, גו שמואל
מישחקי הפיג׳מה.
קונצ׳רטו ברה מק׳ור> .הארץ)
מרדכי ח, תל־אביב
מוסיקה ישראלית מקורית.
מרק עיף( .ידיעות אחרונות)
ציון דרדר, תל־אביב
הוא זקוק לזריקת הורמונים.
האמרשילד נפגש היום עם מזכיר
האו״ם( .קול ישראל)
ראובן מו״ל, צה׳־ל
או״ממיזם.

פתגס וו ל10 בה
מדור להיסוכם ־ ש ל -דכרים

מוכות עשר ציפורים כיד
מציפור אחת על העץ.
לסלוח לטעות אלוהית -
זה אנושי. לסלוח לטעות
אנושית -זה אלוהי.
לא הכיישנית לומדת ולא
הכיישן מלמד.
״אני חי ״,כך אני חושכ.
— אריה אבנרי, תל־אביב

• כרומא -נהג כרמאי.
• ציון, הלוא תשאלי לשלום
עשירייף.
— אהרן כץ, נתניה

• ייסוס הדין את ההר.

״אני שונא ירדי־פלאי״

באבדות התיאטרון העברי
אלוהים מפצח פיסתוקים
בכל טסד תיאטרוני, ישנו חור קמו שדרכו יבולים השחקנים להציץ אל האולם
ולראות את הקהל בשעה שהמסר סגור. שחק! ״הבימה״ שמואל סגל שט לב, כי
יהושע ברטוכוב חזקו איננו מציץ מעולם אל האולם מבער לחור זח. ניגש
שמואליק לברטונוב ושאל אותו, בכל הכבוד, לפשר הדבר.
״הבם, שמוליק,״ השיב ברטונוב ,״כשאני משחק זה כמו שיהודי דתי מתפלל.
הקהל זה האלוהים שלי. אינני יכול לראות איר אלוהים מפצח פיטוזוקים.״

הצגה אחרונה
מנהג הוא בתיאטרונים, שכאשר מצינים את חהצנה האחרונה, בטרם רירתו של
המחזה מקרשי הבימה, מרשים השחקנים לעצמם להשתולל קצת, בתנאי שהקהל כמעט
שלא ירניש. יום אחד, כשהוצגה בפעם האחרונה הצנת ״המלר אדיפוס״ ב״הבימה״,
היה שרגא פרידמן, שהשתתף במקהלה, צריו לצאת משורת הזקנים, לצעוד כמה
צעדים קדימה, להתיישב על המדרגה ולאחר מכו לקום ולעבור למקום אחר.
כשניסה פרידמן לקום סטקומו, נוכח פתאום לדעת כי התונה הארוכה שלבש,
הוצמדה באילו לריצפה במסמרים. בקושי רב הצליח לזחול מן המקום ולהיעלם.
רק אחר־כד תפס מה עוללו לו: אברהם ניניו ויצחק שילה, שהשתתפו נם הם
במקהלה ועמדו מאחורי נבו, שמרו מתחת לתונות היווניות שלהם משקלות־עופרת
גדולים, מאלה המשמשים להצבת התפאורות במקומו, ומיד אחרי שהתיישב הניחו את
המשקלות על סלבושו.

בימות ובדים, קול ישראל

— דוד אבירן, תל־אביב
כזבים לילקו ט
הנ ע ל
נחום רוזנפלד, המוכתר הבלתי־רשמי
של כל עמק־הירדן, ניהל במשך שנים
רבות את כל העסקים עם ערביי הסביבה
בהצלחה רבה. והכל בגלל הד,שיטה
המיוחדת שלו, שהוא היה קורא
לה ״להיות עוד יותר ערבי מהערבים.״
יום אחד, אחרי שקרו כמה מקרים
מדאיגים של גניבות במטעי־הבננות, הופתע
אחד הגנבים בשעת מעשה. הוא
הספיק לברוח, אך השאיר אחריו נעל
אחת למזכרת. נחום רוזנפלד זיהה מייד
את הנעל הישנה והמטולאת והוביל את
חוקרי המשטרה אל ביתו של מוסטאפה
בכפר צמח.
כשהגיעו לבית, פקדו החוקרים על
מוסטאפד, לנעול את הנעל. אבל כל

מנים, יותר מדי קטנה. החוקרים התייאשו,
והחליטו לשחרר את החשוד וללכת.
מיד
אחרי שיצאו מהבית, חזר נחום
ואמר. למוסטאפה :״יא מוסטאפה, מה
אנחנו.צריכים את הנעל הישנה הזאת?
קח ק־ אותה!״
מוסטאפה.קפץ בשמחה, תפס את הנעל
וכהרף־עין העלה אותה על רגלו.

חו ש־ר־דו

יום אחד הביאו סוף סוף למשק כלב
שמירה אדיר, שיתפוס מסתננים. שבוע
וחצי הרעיבו את המפלצת, ועל לוח
המודעות פירסמו מודעה, שכל מי ש־יגש
יאל הכלב — דמו בראשו.
אחרי שנגמרו. ההכנות, יצאו החברה
באחד הלילות השחורים למארב עם
הכלב. הלכו אולי שעתיים, עד שהחליטו
לרבוץ, פתאום התנער הכלב, שערותיו
סמרו וריר נזל מפיו. כולם עקבו
בנשימה עצורה אהרי תנועותיו ודרכו
את הרובים. העיקר, הכלב זינק, וב־
סילואיס במשפטים הבאים, עליך למלא מילה חסרה אחת. במקומה, מופיע בסוגרים הסבר,
אלא שההסבר איננו מסביר את משמעותה של המילה כפי שהיא מופיעה במשפט,
אלא משמעות אחרת לגמרי. כך, למשל, אפשר היה לכתוב ״שמלה זאת תפורה
מ>ענף של עץ) יקר מאד״ ,כשהכוונה היא למילה הדו־משמעית ״בד״.

האוטו (אם נכיא) בל הלילה כחצר.
השוחט (מנהיג מימי המהפכה הצרפתית) את נוצות
התרנגולת.
אמרתי לכן ש(עיר כגרמניה) הוא המין החלש.
(מושג מוסיקלי) את המסילה:
אז יימלא שחוק (שר-החוץ הצרפתי).
החזר לי את מהכרתי ואת (ציפור)!
השרשרת תתוקן כאשר הנפח (אכן יקרה) כפטישו.

שבח ודיים, יר ו שי