גליון 1019 מתאריך 24 באפריל 1957

חדת, עם כל כלכלת השנור, השחיתות
והמעילות, הרי העובדה הפשוטה היא שב־כספים
אלה עולים ונקלטים במדינה סאות
אלפי עולים חדשים. ועובדה זו דיה כדי
להצדיק את קיום שיטת השנור עד שאי
אפשר יהיה עור לקלוט יהודים במרינה.
צ. ל״ יגור
עורכי־משנה;
רובאיחז, אורים לז
עורך כיתוב:
סילבי השת

רזזוב גליקסון ,8תל־אביב, טלפון ,26785
ת. ד .136 .מען למבדקים :״עולספרס*.
המוציא לאור: העולם הזה בע״מ.
דפוס משה שהם בטיס, ת׳־א, טל,62239 .
ההפצה: דוד טופל ובניו, תל־אביב.
המערבת איננה אחראית לתוכן המודעות.

נתב בביר:
אלי תבור

עורך תבנית:
אהרון *ו ד
צלם המערכת:
אריח קרן

חברי המערכת:
ישראל ביבר, ניצח נני, שייע גלור, לילי
גלילי, רויר הורוביץ, רוחי ורר, רוני
זוהר, אברהם חרנוון, אוסקר סאובר, אלכם
מסים, אביבה סטן! ,וסוס קינן, שלטה קרו.

ה ע תון הנקראביותרבמדינה

קרוב לשלושים מיליון איש ביקרו בשנה
החולפת בבתי הקולנוע במדינת ישראל.
בממוצע מבקר כל אזרח ישראלי, כולל
תינוק בעריסה וזקן בן ,80כ־ 15 פעם
נשנה בבית קולנוע. לפי אותה סטטיסטיקה,
ביקרת אתה, האזרח המבוגר יותר, לפחות
40 פעם בשנה בקולנוע. אם הנך תושב
תל־אביב, הרי מגיע מספר הפעמים שעמדת
בתור לראות סרט קרוב למאה פעמים.
רק בארצות־הברית, בבלגיה ובבריטניה
מבקר האזרח הממוצע יותר ממך בקולנוע.
למילוי צורך חיוני זה ישנם בישראל 200
בתי קולנוע, המכילים 150 אלף מקומות
ישיבה. גם ביחס זה שבין מספר אזרחיה
למספר בתי הקולנוע שבה, צועדת ישראל
בין ארבע המדינות הראשונות בטבלה. למרות
שהאינדכס הרשמי קובע שהאזרח הממוצע
בישראל מוציא רק שתי לירות לחודש
על ביקורים בבתי קולנוע, מוכיחה
המציאות כי הסכום האמיתי שמוציא האזרח
על סוג בידור זה גדול פי 10 ויותר.
מתוך מספרים אלה אפשר לראות בבירור
פה שכל אהד יודע כבר: הקולנוע מהוד
בישראל את מיצרך הבידור העממי הנפוץ
ביותר, ללא שום יחם מספרי הגיוני לצריכת
כל צורות האמנות האחרות גם יחד.

השליטה על שעשועו העיקרי של האזרח
הישראלי נמצאת בידי קבוצה קטנה של
אנשים פרטיים. אלה הם בעלי בתי הקולנוע.
בגלל חוסר חוקה מתאימה שתקבע דרכי
התנהגות לענף חיוני זה של חיי הכלכלה
והחברה, נוצר מצב מיוחד במינו. בעלי בתי
הקולנוע הם הקובעים הכמעט־יחידים בכל
מה שנוגע לטיב הסרטים המוצגים במוסדותיהם,
למשך הצגתם של סרטים אלה,
ולצורת הצגתם. אחת התוצאות של מצב זה
היא שישראל נמצאת בסוף הטבלה בטיב
השירותים הניתנים לקהל בבתי הקולנוע
שלה.
קשה לתאר יחס של זילזול מחפיר יותר
מאשר יחסו של בעל הקולנוע בארץ לצופר.
הישראלי. רוב בתי הקולנוע הם מיושנים,
אינם מתאימים לדרישות ההיגיינה והטכניקה
המודרניות. המושבים צרים וצפופים, האוורור
פרימיטיבי, הכניסות והיציאות לאולמות
אינם נוחות, הסדרנים חסרי כל אדיבות
וידיעה מקצועית. כאילו כל מחשבתם של
המתכננים היא כיצד להכביד על הצופה
ולגזול ממנו את ההנאה שבראיית הסרט.
התעללות אחרת בקהל הצופים היא הצגת
יומני פרסומת וסרטי תעמולה משעממים
וחסרי כל ענין. הצופה המשלם כסף כדי
לראות סרט המעניין אותו חייב תחילה

לראות יומן מקומי גדוש צילומי תעמולד״
סרטי פרסומת ותמונות אור של סירסום.
חצי שעה של מריטת עצבים — ועוד

בתשלום•
לאחרונה סיגלו לעצמם בעלי בתי הקולנוע
מנהג נוסף. מכיוון שסדרי העבודה של
הסדרנים קדושים יותר מנוחיות הקהל, נקבע
משך כל הצגת קולנוע לשעתיים בדיוק.
לתוך מיטת סדום זו מוכנס כל סרט. הסרט
ארוך מדי? מקצצים !
וכך מקבל האזרח שבא לראות יצירה
קולנועית אמנותית מושלמת, קטעים מקוצצים
שלעיתים קרובות פוגמים בכל תענוג
ראית הסרט. זה כאילו הודיע מישהו שהוא
מציג את תמונת המונה ל־זה וניגש להציג
רק את שפתיה וחיוכה, מפני שאלה הדברים
האופיינים לה והשאר, לדעתו של אותו איש.
אינו חיוני.
זכורה עדיין הסערה שקמה לאחר הקיצוצים
בסרטים כמו ברנשים והמיס ת וג׳רבז
בכל המקרים הקימה העתונות קול צעקה,
ועוררה דעת קהל. אולם זה לא איכפת חיה
לבעלי בתי הקולנוע. הם פשוט המשיכו
לקצץ בסרטים, ובלבד שלא לקצץ בסרט•
הפרסומת או להוסיף לשכר הסדרנים.
כאשר הועלה לפני שבועות מספר בקולנוע
אלנבי בתל־אביב הסרט המוסיקלי
המבוסס על מחזה מוסיקלי של רוג׳דס
והמרשטיין, המלך ואני שוב לא היה זה
הסרט השלם. מההעתק המקורי חסרו כמעט
כל השירים והנעימות, הגורמים לסרט זד,
שייקרא סרט מוסיקלי. שירים מפורסמים שהפכו
לשלאגרים בכל רחבי העולם, במו
שירו של מלך, שורק אני נעימה עליזה,
דבר מה נפלא, ונשיקות בין צללים, נעלמו
ממנו כליל. מתוך זמן הצגת הסרט קוצצו
כ־ 20 דקות.
כדי לשים קץ להפקרות זו החליטה מערכת
העולם הזה לעמוד על זכויותיה האזרחיות
ולהגן עליהן במסגרת החוק. השבוע
הגיש אלי תבור, עורך מדור הקולנוע
שלנו, באמצעות עורך־הדין יצחק ברא׳ז,
תביעה אזרחית נגד מר ירוחם ורדימון,
בעל קולנוע אלנבי, על כי הציג סרט מקוצץ,
בעוד שכרוזי הפרסומת, שלו, שהודיעו כי
יוצג הסרט, לא הזהירו את קוני הכרטיסים
בי קיצצו קטעים ממנו. כתב התביעה תובע
מבעל הקולנוע להחזיר את דמי הכרטיס
או להציג בפני כתב העולם הזה את הסרט
במלואו, כפי שהובטח במודעות.
אני מקוד. שמשפט־לדוגמה זה יניע את
בעלי הקולנוע בארץ להבין כי הקהל המשלשל
את כספו ל־קופותיהם
רשאי
לתבוע את מלוא

תמורתו.
מכתבים חרות מחרות
רשימתו האחרונה של אורי אבנרי ״חירות
מטה?״ (העולם הזה )1018 לא נכתבה
בנראה מתור חירות נטורה. אפשר היה
להבחין כי סיים אצלו הרצון להוכיח כי
לאמיתו של דבר חירות אינה אלא זרוע
ימנית ומסוכנת של מפא״י. אולם הסבר
זה היה צולע. לעומת זאת לא הודנשה
נקודת המחלוקת הראשונה שעל העולם הזה
היה להבליט בויכוח המדיני עם חרות :
שלום ישראלי ערבי והשתלבות ישראל במרחב.
חרות חוזרת וטוענת כי יש להמשיך
את מצב המלחמה עם ארצות ערב, כי
הממשל הצבאי הוא חיוני, כי לעולם לא
״תכז שיווי זכויות למיעוט הערבי בישראל.
אהרון בן־שלום, תל־אביב

כמעט באותו יום עצמו קראתי את החלטות
כנם מפא־׳י בקשר למלחמה בתנועת
החירות ואת רשימתו של העורר. כל קורא
בלחי משוחד משוכנע כי העולם הזה נרתם
למאבק של מפא״י ננד תנועת החירות.
ד״ר ב. וזלקוביץ׳ ,תל־אביב
האם תנועת החירות קיפחה אתכם בהקצבת
כספי המגבית, שלפתע הפכתם את עורכם
ואתם שופכים מדי שבוע קיתונות של
גידופים על תנועה שראיתם בה עד כה את
האלטרנטיבה למשטר הקיים?
דניאל דניאלי, ירושלים
עם כל התופעות השליליות שמביא משטר
החלוקה של כספי המנביח היהודית הטאו־

זעקות הפצועים
הפצועים כ 1זעקו (העולם הזה 1018
היזעק כל העם? מבלי להכגם לבעיה הכאובה
של נפנעי הנאצים אני רוצה להפנות במה
שאלות הנוגעות בצפור נפשה של הדמוקרטיה.
הראשונה מופנית לשר המשטרה :
האס המספר על דש בנרו של שוטר נועד
רק לעיטור בהופעות חניניות? לדעתי טי
שמתננד לתוקף דמוי-שוטר, פועל באופז
חוקו. מלבד זאת האם כללי הדמוקרטיה
בארץ מתירים רק הפננוח הזדהות עם
השלטון?
א. ב״ נוה־שאנן
שוב הוכחתם שאתם עומדים בצד הלוחמים
לצדק, אף אם אינו תמיד הצד החזק.
יהושע גרין,

בת־ים

הזדעזעתי למקרא דרישתו של ד״ר לנדאו
טהנכים נפנעי הנאצים לותר על סכום הפיצויים
המניע להם. מדוע אין המדינה מוותרת
על מכוניות הפאר ומצרכי המותרות
השונים הנקנים בכספי השילומים, שנועדו
למטרות אחרות?
אליהו שלם, ירושלים

גואל האדמה
אינני סביז מדוע קובל אלפרד באשי
(העולם הזה ).1011 על גורלו הקשה. איד
שלא יהיה מצבו טוב יותר ממצבם של
עולים רבים שעלו בזמנו לארץ ושעסקו
כענינים חלוציים יותר מ מ נו...
גרשון בניה, פתח־תקוה
ספורו של אלפרד באשי הוא דוגמא היה
כיצד מחניקה רמדינה כל יזמה חפשית
ואינה נותנת להוז פורה לבנות וליצור
במדינה.
ש. זק, תל־אביב
כאחד שהכיר את אלפרד באשי. עלי לציין
כי כמה דברים ברשימתכם עלולים ליצור
רושם מוטעה בקשר לעסקיו ולדרד שינשונו.

בכתבתכם קיפחתם קשות את צועד• וז־נדנ׳ע.
לא הזכרתם אותם במלה ולא ר־סמתם
אף תמונה שלהם. לרעתי היה מבצע•
של הנדנ״עים ראוי לתשומת לב יותר סכל
שאר קבוצות הצעדה.
דינה שמאל, תל־אביב

ציד מכשפות
אני ננר. שביו תקופה של הוסר עבודזז
אחת לשניה, עובד במוסד לאומי. בראשון
לחודש זה קבלתי פיטורים עם עוד שמונה
*ועלים. כולם הוחזרו בינתיים לעבודה, רק
לא אני. פניתי למזכיר הלשכה ברחובות
ואז יצא המרצע מן השק. הוא צעק :״פוטרת
מסיבות בטחוניות, אתה קומוניסט!״
התברר לי שנפלתי קרבז לציד מכשפות.
אינני כלל מאורנן במפלגה הקומוניססית
בל האשמות שאני מסוכן מבחינה בטחונית
הז שקר. ההוכחה לכר היא שבאותו יום בו
קיבלתי את צו הפיטורים קיבלתי נם צו
התיצבות לשירות מילואים. אני פונה לדעת
הקהל ולשר הבטחוז לעצור אח השתוללות*
של מזכירי מועצת פועלי רחובות ולמנוע
ציד מכשפות העלול להמיט אסוז על אנשי 6
חפים מפשע.
ישראל לאופר, רחובות
רק היום הניע לידי עתונכם בו הנב•
מפרסמים על פיטורי הפועלים מבתי הזקוק
בנלל היותם חשודים כקוטוניזם (העולס
הזה .) 1015 כמר, זמז יהיה דרוש למדינת
ישראל כדי להתפכח מתהליך שארצות־הברית
הימנית כבר התפכחה טמנו לפני
שנתיים? אם אזרחי המדינה יעברו על סדר
היום על מעשה שכזה, תהיה זו הכשרת
הקרקע לדיקטטורה.
שמואל קפלן, לונדון
יחכז באמת שהמפוטרים היו מסוכני*
לבטחו! המדינה. אם כן, מדוע לא הובאו
למשפט בפני בית־רין מוסמר, שיפסוק הלכה
למעשה? ובכלל — אם כל חבר המפלנה
הקומוניסטית נחשב לבלתי־מהימז מבחינה
בטחונית, מדוע לא יכריזו על המפלגה כ־אירנוז
בלתי־חוקי וכל הקשור בו צפוי
לעונשים שונים?
דויד ד,רסר, חיפה

שירים מפאריז
שירה של הקוראה שושנה ג. מחיפה (העולם
הזה ) 1010 הוא יפה, קריא ולעניו.

אלפרד באשי (שמאל) כמייצר בלוקים.
במיוחד הייתי רוצה לצייז שאלפרר לאשי
התחיל את עבודתו בארץ ביניע כפיים.
חדשים רבים עמל בבית מלאכה ללבנים
ולבלוקים, שהוא נתז לו הדחיפה והאפשרות
לעסקי גאולת הקרקעות בארץ.
ס. עזרא, תל-אביב
על ראשית דרנו של באשי בארץ — ראה
תמונה.

יבלת על כל מיל
כאזרח שהשתתף בצעדה (העולם הזה
)1018 ברצוני להעיר בי שוב סולף רעיוו
הצעדה. אם בשנה שעברה היה זה רצח
בכבישים, הפבד, הצעדה להיות השנה תס״ח
בכבישים. הצעדה צריכה להיות נחלת האזרחים
והנוער, ללא קשר לצבא. מלבד זאת
נצמדתי בשעת צעידתי לקבוצת סיירי גזלני.
קבוצה זו לא נפלה מאף אחת מקבוצות
הנח״ל בצעידתה היפה ולא זכיתי לראותה
מדורגת באחד המקומות הראשונים. ואילו
קבוצת הצנחנים, שלכל הדעות נפלה בצעי-
דתה מקבוצה וו, השינה מקום רכיעי.
אבקשכם לפרסם כיצד דורנו סיירי נולני.
יעקב הרצל, טבריה
קבוצת סיירי חטיבת בדלני דורגו במקום
הששי.
אני סבור שקוראינם ירצו בטח לדעת מה
אירע עם אותה בת מכפר מולדת שלא רצתה
בנים. אני שולח לכם את סוף השיר :
זה היה בצהריים,
באוטובוס של שעה שתי׳ם,
הוא היה יפה ׳עיניים,
עלם המודות.
חבריה, באותו ליל,
היא זחלה בי! נדרות תיל,
ומאז אותה בת חיל,
בז רוצה בנים.
גד מטל, צה*ל

אולם הברה שו שנ ה, ה! לא די בכד שנת אי ם

שורותינו להלד הרוח. אינני מסכים איתר
שעם ישראל לא ידע אהוב לא רע, גם לא
אח. ידענו גם ידענו רעות ואהוה מחי,
הצרה היא שלעיתים אנו שוכחים כי נם
מעבר לנבול נמצאים אגשים החושבים ואוהבים
כמונו. אני מצרף בזה שיר, שאף הוא
כשלד לא נכתב לאחר הנסיגה, אבל בטוחני
שיימצאו עוד אנשים בארץ שהרגישו במוני.
דם! שוב פעם קרבו שוב הרס, חללים,
צבאימחץ מתקדם, עוד נצחוז ושוב נלקח
שלל :
כותרות מתלהבות: הידד, המוות לאויבים!
ולב אנוש זועק: עצרו! חדלו ממעשי ונדאל.
עצרו אחי, שובו אחור,
חדלו לכם מנזל וכבוש
זקוק העם לצעיריו כרי ליצור
ולא כדי בזעם להרוס.
לא כך ננשים הזוז דורות בדרך לקידום
אכז נפלה ציוז באש, אד לא בדם תקום!
יהודה ר״ פאריז

כפר קאסם זוטא
רשימתכם כפר קאסם זוטא (העולם הזה
)1017 הדהימתני. מה ראיתם להתקיף את
המשמר״ על שהעלים כביכול את

חטיפת הצעיר הערבי מקבוץ יקום? הנכון
הוא שעל המשמר פירסם ב־ 4.4את כל פרטי
המקרה. נם האשמתכם ננד ח״ב מפ״ם דזנז
איז לה כל שחר. ח״כ רוביז הניש רוביז רשמית עלהמקרה ותבע הענשת תלונה החיילים שהשתתפו במבצע.
אליעזר בוכני, חיפה
אמנם על המשמר פירסם את המקרה בגל-
יונו סיום .4.4.57 אולם הפרשה אירעה שבועיים
קודם לכן, ובמשך השבועיים בהם היה
ידוע לעתון על המקרה הוא נסנע מלהגיב
עליו.
העולם תזה 9וסו

ץ והי עדנת כינוסי־העיון. לפני שבועיים
ן התקיים בירושלים כינוס לחקר הוזנ״ו,
השבוע נערך בתל־אביב כינוס לחקר ההיסטוריה.
ישנה
חשיבות אדירה לתמונת ר,ר,ים־
טוריה, כפי שהיא מצטיירת לעיני הילד בגיל
רך. הוא מזהה את עצמו עם גיבורי האתמול,
ובתת־הכרתו הוא רואה את מציאות
ההווה בעיניהם. ואם מצוירים גיבורים אלה
בידי גאונים כמו כותבי התנ״ך, הרי ההשפעה
אדירה פי כמה.

יתכן כי כשנה זו, אחרי פרשת
כפר־קאסם ופרשות דומות שהתפרסמו
פחות, היו חוקרי התנ״ו,
הארכיאולוגים והמחנכים מיטיבים
לעשות אילו הקדישו הפעם את
תשומת־לבם לצד זה של המטבע :
השפעתו של לימוד התנ״ך על
עיצוב דמותו של הדור הצעיר.

גבעונים הערמומיים, השמידו שבטי ישראל
את כל עם הארץ, מנער ועד זקן.
אם להאמין לכתוב, הרי היה פה ״גנוסייד״
— השמדת עמים במובן האמנה הבינלאומית
לביעור פשעי־מלחמה.
לתיאור הזה ישנו השפעה עצומה על
רוח האומה. הוא מצייר בצורה שאינה משאירה
מקום לויכוח את השלבים הראשונים
של התנחלות העם במולדתו, וקובע במפורש
את היחס הנכון, המקודש, לעמים שכנים.

אין זה מקרה שראש-ממשלת
ישראל הוא חסיד נלהב של יהושע
בן-נון, ושהוא חושב את עצמו
כגלוי לממשיך דרבם של יהושע,

הניתן כספר יהושע, מופיר מיסודו,
ובא לשרת את הצרכים התעמולתיים
יטל מפלגה מסויימת בתקופה
מאוחרת הרבה יותר.
התנ״ך אינו ספר היסטורי, במובן החדיש
של המושג. יש בו חומר רב המשמש חומר־גלם
להיסטוריון. אולם מגמת כותביו לא
היתד, למסור את העובדות כפי שהיו, על
סמך מחקר אובייקטיבי.
ספרי התנ״ך נערכו ברובם בתקופת הבית
השני, בשעת מלחמת־מפלגות חריפה. עור־כיה,ם
השתייכו למפלגת הפרושים. הם הטביעו
את השקפת מפלגתם על הכתוב.
באותה תקופה היה נטוש המאבק בין ה־

כי התנ״ן־ דומה לנוף מקסים, בו שוכנים
זה בצד זה פסגות של מוסר אנושי, אשר
מרומיהן חבויים בערפל שמימי, וגאיות של
תפיסות פראיות, שמעמקיהם שרוים בחשיכד,
של תקופות־קדם. מי שמנחיל יצירה זו
לנוער, מקבל על עצמו אחריות עצומה.

ף -נער הישראלי הוא בן 10 כאשר
| 1הו א לומד את פרק ט״ו של ספר
שמואל א׳ .סרק זה מתאר את מלחמתו של
שאול המלך בשבטי עמלק, ששוטטו בדרום
הנגב ובחצי־האי סיני.
לדברי עורך הספר, באה פקודת־המיבצע
מסי הנביא שמואל :״ועתה לן והכיתה׳ את
עמלק, והחרמתם את כל אשר לו, ולא
תחמול עליו, והמתה מאיש ועד אשה, מעולל
ועד יונק, משור ועד שה, מגמל ועד חמור.״
שאול, איש־מלחמה מקצועי, לא מילא
אחרי פקודה זו .״ויחמול שאול והעם על
אגג, ועל מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל
הכריס ועל כל הטוב.״ ואז בא המיפגש
הדרמתי, הבלתי־נשכח, בין איש־הדת לבין
איש־הצבא :״וישכם שמואל לקראת שאול
ב בו קר ...ויאמר שמואל אל שאול: לא
אשוב עמך, כי מאסתה את דבר אדוני, וימאסך
אדוני מהיות מלך על ישראל
שמואל ביצע את המעשה בעצמו .״ויאמר
שמואל: הגישו אלי את אגג, מלן עמלק.
וילך אליו אגג מעדנות, ויאמר אגג: אכן,
סר מר המוות. ויאמר שמואל: כאשר שיכלה
נשים חרבן, כן תישכל מנשים אמך. וישסף
שמואל את אגג לפני אדוני בגלגל.״

ך ייתיאזד המדעי של התנחלות ישראל
ן | בארץ כנען שונה מאד. הוא גם הרבה
יותר משכנע. יש לו חשיבות עצומה לגבי
הויכוח ע 7עתיד מדינת־ישראל.
בני ישראל המקוריים היו שבטים נודדים,
שהתנחלו באזורי־הספר של מצריים, בימי
שלטונם של המלכים השמיים (״ההיקסוסים״)
בארץ היאור. אחרי שגורשו מלכים אלה
על־ידי המצרים, גויסו הישראלים לעבודות־פרך
שונות, התמרדו והיגרו בהנהגת משה
בן־עמרם, ישראלי שחונך בחצר פרעה.
אחרי חציית ים־סוף (.שאינו הים שאנו
מכירים אותו כיוס בשם זה, אלא מפרץ
סואץ או אחד האגמים בתעלת־סואץ הנוכחית)
והפסקת הרדיפה של יחידה ממשמר־הגבול
המצרי, כינס משה את אנשיו ליד
אחד מהרי סיני, הסביר להם את יסודות
הדת החדשה, שבראשה עמד מי שהיה עד
אז אל מקומי של אותו הר. אולם הוא לא
נתן להם את עשרת הדיברות, שנולדו רק
כעבור כמה מאות שנים, בתקופה של התפתחות
מוסרית מתקדמת יותר.
בסיני הצטרפו לבני ישראל שבטים מקומיים
נוספים. כל המחנה הזד, התקרב לארץ
כנען, אולם הוא לא יכול היה להתמודד
בשדה הפתוח עם מלכי הערים הכנעניות,
שעלו עליו ברמה הטכנית והתרבותית.

לא היה שום כיבוש. כני־ישראל
הסתננו לארץ כהדרגה, כתהליך
ארוך וממושך. הם הסתננו לאזורים
ההרריים הקשים, שהיו נוחים
להתבצרות, אולם לא הצליחו להשתלט
על הערים העשירות והחזקות.
התאור המפורט והנכץ
טרד כפרק הראשון של ספר שופטים,
הסותר את ספר יהושע.

לפי תפיסה מודרנית, זהו פשע*
מלחמה. אגג מלן־ עמלק היה שכוי־מלחמה,
והמנצח היה מצווה על
שלומו. בעד מעשים דומים נתלו
אנשים כנירנכרג.
באותו פרק מופיע הפסוק, שהפך לסיסמה
לאומית :״נצח ישראל לא ישקר״ .הנער בן
ה־ 10 הקורא אותו, והרואה לנגד עיניו את
התאור המצוייר בידי הסופר הגאון בצבעים
כה ברורים ומאירים, לומד כי אלוהי ישראל
ציודה להרוג שבוי ולהשמיד עם שלם, וכי
פקודה זו היתד, חשובה עד כדי כך שבגלל
הסרתה סולקה משפחת־מלכות מגדולתה.
יתר על כן, התנ״ך בעצמו טוען כי המן
הרשע היה צאצאו של אגג, ובא התלמוד
ואומר כי אילו הרג שאול את אגג לא היו
צריכים מרדכי ואסתר להיאבק עם המן.

עשה-זוועה זה אינו יחיד במינו
ספר מלכים מספר על תחרות־לבין
נביאי הבעל :״ויאמר
תיפשו את נביאי הבעל, איש
ויתפשום ויורידם אליהו
ון, וישחטם שם.״
המכרעת לעיצוב השקפת־הצעיר
הישראלי היא, לדעתי,
כנען, כפי שהיא מתוארת ב־התיאור
הוא חד, קיצוני וחד־לפקודת־מיבצע
עליונה,
את הירדן וכבשו במסע-
אחו את כל הארץ. פרט ל

ביקורת המקרא, הארכיאולוגיה
והפאליאוגרפיה.

״ויאמר שמואל

הגישן אלי את אגג מלך עמלק

דויד ועוזיחו. כמו במעט כל מנהיגי
המדינה, הוא הונך ב״חדר״
המזרח־אירופי, שמלמדיו לימדו את
חתנ״ך בפירושו המילולי ביותר.
הנער הישראלי לומד ספר זה בגיל .9
הרושם אינו נמחה לעולם. כעבור שנים הוא
לומד ספרים כמו ישעיהו ואיוב, בעלי רמה
מוסרית אוניברסלית, ספרים המחנכים לצדק
ואחוות־עמים. אולם ישעיהו, המחנך
המופשט וד,עילאי, שוב אינו יכול להתחרות,
בלבו של ילד, עם יהושע, האלוף המנצח.

*• צ ד המוזר של תהליך חינוכי זה הוא
1שלדעת רובם המכריע של המלומדים
הרציניים בעולם, אין שחר לספר יהושע.

מעולם לא היה כיבוש הד-פעמי
של ארץ כנען כידי הישראלים.
מעולם לא הושמדו כני־הארץ ה*
כנעניים בסיטונות. התיאור בולו,

פרושים, שראו את עצמם כממשיכי הנביאים,
לבין הצדוקים ואנשי חצר המלך, שהיו
יורשי המלכים והכוהנים של הבית הראשון.
מטרת כותבי התנ״ך היתד, להוכיח כי כבר
בימי בית ראשון ולפניו קיבלו המלכים את
מרות הנביאים. מכאן התיאור של פרשת
אגג, המעמיד את שמואל מעל לשאול —
בניגוד לדעתם של רוב המדענים החדישים.
מטרת כותב ספר יהושע היתד, להוכיח
את הטוהר הגזעי והדתי של עם ישראל,
שבא כגוף אחד ממצריים, עבר כגוף אחו
את המדבר, קיבל שם באופן מגובש וסופי
את הדת היהודית (כפי שנראתה בימי הפרושים
עצמם) וכבש בתנופה אחת את
הארץ, תוך כדי השמדת כל בניה.

זהו תיאור רב*דושם, כתוב כידי
גאונים. אולם אין הוא זהה עם
דעתם של במעט כל המלומדים
הרציניים, המבססים את השקפתם

מצב זה נמשך כמה מאות שנים — תקופת
השופטים. בהדרגה התמזגו הכנענים והישראלים
לעם אחד. הכנענים עברו מזמן
את שיא פריחתם התרבותית, והם תרמו
לעם המאוחד את הספרות, האמנות, הטכניקה
והתרבות. אולם הם לא יכלו לעמוד
בפני הלהט הדתי של אנשי המדבר, שהיה
תרומתם של אלד, ליצירה המשותפת.
זוהי התמונה האמיתית: החרב מילאה
רק תפקיד קטן בהיווצרותו של עם ישראל.
התהליך היד, בעיקרו תהליך של שלום והשתלבות,
בו התמזגו התכונות הטובות של
אנשי־סיני ואנשי־כנען. היתד, זאת קרקע־הבתולין,
בד, נבט זרע המוסר החדש, שהצמיח
בהדרגה את האילן המפואר של דת הנביאים,
ממנו הסתעפו ברבות הימים הענפים
של דת ישו ומוחמד — אילן שהוא אחד
הנכסים המופלאים ביותר של האנושות. י

*אין ספק שישנם פר, ושם מחנכים
בבתי־הספר התיכוניים בארץ המעיזים
לחנך את תלמידיהם ברוח אמת מדעית זו.
אולם יש ספק אם חינוך זה, בגיל מאוחר,
יכול לשרש מושגים ותפיסות שנזרעו בלב
הילד בגיל הרבה יותר רך.
לכן חייבת מערכת החינוך לערוך תוכנית
חדשה וברורה ללימוד התנ״ך בכיתות הנמוכות,
אם על־ידי השמטת הפרקים בעלי ההחינוכית
השלילית ואם על־ידי השפעה הסברתם. לפי התפיסה הראשונה, מתחנך
הנער בעל כורחו לראות בערבים של היום
את יורשי הכנענים והעמלקים של אז —
עם שיש להשמיד אותו, כדי לרשת את אדמתו
הנטושה.

לפי התפיסה השניה, יתחנך הכהכרה
מלאה לראות בנוער
ערכים,
במו בכנענים של אתמול,
שותפים ליצירה לאומית מחודשת.
הוא ילמד כי כיבושי המוסר והאהבה
חזקים מביבושי החרב,
וביי תרבות חדשה נולדת על ברכי
ההשתלבות והצמיחה הדרגתית.

במדינה
• צה״ל לא יתערב כירדן. למרות הזהרותיה החוזרות ונישנות כי
לא תשב בחיבוק ידיים אם יחול כל שינוי במעמדה של ממלכת הירדן, לא תנקוט
ישראל כל פעולה בשלבים הבאים של המשבר הירדני.

העם
ישראל או ארץ־ ישראדז

לאחר שארצוודיהכרית תתיאש מנסיונה לשמור על
מעמדו של המלך חוסיין באמצעות הלגיון, יוטל התפקיד על
הצבא העיראקי. צבא זה יכנס לאיזור הבירה של ממלכת הירדן, כדי

ד,ארץ רגעה. ההמונים שטיילו בכבישים,
בימים האחרונים של פסח, חידשו את מגעם
עם נוף הגליל והנגב, שאבו כוח חדש למראה
משקים משגשגים וערים הומות. הידיעות
הראשונות (המוקדמות) על שאיבת
הנפט מאילת לבאר־שבע הוסיפו לשמחת
החג. היה דומה כי בסיום השנה התשיעית
לקיומה היתד, לישראל כל הסיבה לשמוח
בחלקה.

להבטיח את שלטונו של חוסיין מפני נסיונות הצבא הסורי להשתלט על הממלכה
.ולהדיח את המלך. במקרה זה יפזן זזוסיין את בית הנבחרים הירדני וישלוט
באמצעות ממשלת מעבר שתסור למרותו ולמרות המערב.
• מיצרי טיראן ישארו פתוחים לעת עתה. לעומת זאת
לא יגיעו עוד אניות תחת דגל אמריקאי, מאחר שוושינגטון נרתעת מפני רוגז
הערבים.
9תצומצם העליח מצפון אפריקה. בצמרת הסוכנות ובמוסדותיה
הכספיים ווולמת תתו־נגבשת הדעה כי העליה מאירופה קודמת לזו של יהודי
צפון אפריקה. לפי תוכניות אלה לא יועלו עוד השנה יהודים מצפון אפריקה
וכל כספי העלייה

יוקדשו למימון קליטת עולים שיבואו בעיקר מאירופה^

החלטה זו עלולה לגרור אחריה הפגנות סוערות מצד עולי
צפון אפריקה בישראל, שידרשו טהמוסדות שלא להפקיר את אחיהם

אולם רוגע זה לא היה מוצדק במלואו.
מסביב למדינה רעדה שוב אדמת המרחב.
ממלכת הירדן — האשד, החולה של העולם
השמי — שוב כרעה בחבלי גסיסה. לגבי
רוב אזרחי ישראל, שביקשו מעט שקט אח רי
מבצע סיני, היה זה רק מחזה משעשע,
שלא נגע להם במישרין.
אולם אנשים פחות אדישים ידעו כי משהו
גורלי קורה בירדן. על כף המאזניים לא
היתה מונחת רק הדוקטרינה של הנשיא האמריקאי,
שביקש לכבוש את ירדן, כפי שכבש
את עיראק, סעודיה והלבנון. על כפות
המאזניים רדה מונה גם עתידה של ישראל.

לתג! דוה התדאיות הצפויות בארצות אלה.
• יוטל מם קליטה מיוחד. .הצימצומים בעליה לא יפתרו את כל
הקשיוזז הכספיים של סומרות הקליטה. המס יהיה מם כללי חד־פ־ימי, שייגבה
יחד עם מס ההכנסה.

• הרב הראשי אייזיק הלוי
הרצוג יפרוש מתפקידו. יהיה.זה
מקרה ראשון בתולדות הרבנזת היש ראלית
שרב יוצא לפנסיה מרצונו הוא
ומפנה את מקומו ליורש בחייו. מועמד
לתפקיד הדתי הרם: פרופסור יוסף דב
הלוי סולובייצייק, רב אמריקאי מבוסטון.

יתכן כי כהזדמנות זו תחול
מהפכה כסדרי הרבנות הרא שית
של מדינת ישראל. הרב
הראשי יצחק נסים ט!ען כי הגונס הזמן
לבטל את הרבנות הראשית ׳הכפולה,
המורכבת מרב ראשי ספרדי ורב ראשי
אשכנזי; ולהנהיג במקומה שיטה של
רבנות ראשית אחידה; ל 9י דרישה זו
יכהנו בחליפין רב ספרדי ורב אשכנזי
ולא !מונה ׳יורש לרב הרצוג. רק לאחר
פרישתו של הרב נסים, ימונה רב ראשי.
אשכנזי לכל ען ת ישראל.

• לא פחות מסעירה עלולה־להיות
פרשת מינויים של כמה
שן פטים חדשים לכית־המשפט
העליון. כבר עתה קיימת תסיסה בח,ני
השופטים המחוזיים בארץ, ומספר המועמדים
גדול בהרבה ממספר המקומות
הפ׳נ-ייים.

• מפת הבחירות לרשויות
המקומיות תשתנה, אם תגשים

הערבים והדוקטרינה. השבוע, שעה שהגיע לשיאו נסיון האמריקאים להשליט בירדן
את דוקטרינת אייזנהואר, על ידי מהפסת חצר והחלפות נושאי תפקידים שונים, פירסם
השבועון הטצרי אל־מוצאוור ציור זה, בו שואל הערבי את נשיא ארצות־הברית, הנדאה
נושף על להבות המרחב :״אתה נושף על הלהבות כדי לכבות או ללב.ת אותן ׳ 7

מפא׳׳י את תוכניתה להקים את השיכונים
החדשים מתון התחשבות בצרכיה לקראת
הבחירות הבא ת. השיכונים העיקריים
לא יוקמו במקומות בעלי רוב .
מפא״יי מגובש, אלא במקומו ת בהם כוחה של מפא
חשבון. כי: המשתכנים החדשים יהוו בסיס איתן י.תר.

אינו בטוח,

• לבני המיעוטים: היכונו לייעול גביית מם

מתוך

ההכנסה 11 .

האוצר קבע כי בני המיעטיס משלמים בממוצע רק 200ל״י מס הכנסה לשנה,
סכונד הנופל מן הממוצע הארצי הכללי, מבקש לתקן מצב זה.
• אוניה מסוג חדש תתווסף לצי הישראלי, אם תחליט חברת
צי״ם לרכוש מיכלית מיוחדת שתוביל מיץ תפוזים בתפזורת מישראל לאירופה.
• שוק מניות הערך הזרות יקום לתחיה בישראל, אחרי
שנסתם עליו הגולל לפני כמה שנים, כשחופקעו המניות הזרות שהיו בידי אזקזזי
ישראל. סיבת החידוש: אזרחים המקבלים פיצויים מגרמניה יורשו להחזיק
ב־£לצ 2מן הסכום שיקבלו במניות זרות.
• לנערות בעלות הופעה טובה וחוש הרפתקני: אל־על עומד
לפתוח בשני קורסים נוספים לדיילות־אוויר.
• הבנקים הקטנים נתונים בצרה. חוק הריבית החדש, המצמצם
בהרבה את הריבית שנגבתה עד כה בבנקים, מביא לגרעונות גס בבנקים
הבינוניים ובסניפי־הבנקיס.

אליהירדן? גרמה לכך התפתחות שהיתר,
בלתי־נמנעת, עם התקרב הסיב, י הממשי
כי צבאות ערביים זרים יפלשו לירון
כדי להכריע סופית מי ישתלט עליה, נאלצה
ממשלת ישראל לשאול את עצמה: מד, תעשה
י! הי׳לז

במקרה זה•
התשובה הטבעית, העולה באופן אינסטינקטיבי
כמעט בלב כל ישראלי, היא: לנצל
את שעת־הבושר כדי לצרף את המשולש
והר־ חברון למדינת־ישראל, אם על־ידי סיפוח
פשוט ואם על־ידי הקמת ממלכת פלש תינאית
ערבית, שתתקשר בקשרים בלתי־נתיקים
עם ישראל.

• מסע חדש להגדלת השבר מתפתח בהסוואה של דרישה
לדמי־נסיעה. דמי־הנסיעה יכולים להגיע לגובה של 7מגובה

ארץ־ישראל היא חטיבה גיאוגראפית, כלכלית
וצבאית אחת. לא יתכן בטחון של
אמת לישראל אם תהיה טולכרם שייכת ל אחת
משתי. המעצמות הערביות יי. -עיראק
או מצריים. לא תתכן התפתחות בריאה של
המדינה, בטווח ארוך, ללא איחודה מחדש
של ארץ־ישראל.

השכר.

הדרישה, שמקורה בחיפה, עשויה להתפשט בכל הארץ.

• אם אתה מעוניין בשתי סדרות הבולים החדשים

בימים האחרונים של השנה התשיעית של
המדינה עמדה לפניה בצורה הממשית ב יותר
השאלה: מי אני?

בולי העצמאות ובולי יובל בצלאל, עליך להזדרז. יש לצפות לספסרות גדולה
בשטח. זה, כי כבר עתה בידי הסוחרים הזמנות העולות פי שלוש על הכמות

המודפסת•
• אזהרה לבולאים: נתגלו חותמות מזוייפות של אזור סיני, שנועדו
לתת ערך מיוחד לבולים מימי גזיבצע־סיני. כרגע מוצף השוק בהוצאות פרטיות

מימי המיבצע.

• .בשורה רעה לאנשים שרכשו נכסים מרשות הפיתוח
ולא שילמו את כל התמורה, הרשית תעביר עתה רשמית בטאבו׳את

מנכסי?;שמכרה, אולם לגבי נכסים שמחירם לא שולם -במלואה תדרוש הר שות׳׳ הערגה חדשה ׳,שתעלה בהרבס את;הסחיר .-שהוסכם עלי;!.

כל זה ברור לכל צעיר שגדל בארץ, ש רגליו
דרכו בסימטאות חברון, שכם ויריחו.
אולם הדבר נוגד לחלוטין את ההגיון הפנימי
של עצם מהותה של מדינת ישראל, כפי

שהיא נראית בעיני מנהיגיה.

:לאא תנ ך זו כו ת. בעיני מנהיגי העלית
השניה — וכל העליות שנאו *הריר— ,

אין טעם לישראל אלא כמדינה יהודית חד-
לאומית, אחד מסניפי ד,יהד! ת העולמית.
אולם ברור לחלוטין כי ס פוח ארץ־ישראל
הערבית יכניס לישראל מיליון ערבים, מח ציתם
פליטים. אם יתגשם סיפוח זר, מחר,
יחיו במדינה חמשה ערבים בצדם של כל
ששה יהודים. אפילו יגדל מספר היהודים
כתוצאה מעליה מזורזת, לא תהיד. ישראל
עוד מדינה יהודית חד־לאומית. היא תהיה
מדינה דו־לאומית, עברית־ערבית, בעלת רוב
עברי.
לגבי מנהיגי המדינה, יהיר, זה גורל מר
כמעט כהשמדת המדינה עצמה. לכן, אחרי
שנתברר כי אין כל סיכוי כי המוני הערבים
יברחו מן האזור הכבוש, כפי שעשו זאת
בשנת תש״ח, ויתרה צמרת המדינה על בל
שאיפה לאחד מחדש את ארץ־ שראל. היא
השלימה עם קיומה של ישראל כמדינת־גיטו,
הדחוקה בין הים וההר, והתלויה בייבוא
בלתי־פוסק של נשק ממדינות זרות כדי
להבטיח את עצם קיומה.
מאחר שהשלמה זו מתאימה, במקרה, גם
לקו הנוכחי של השלטון האמריקאי, ד,מנפנף
לע ני ישראל בדולארי המענק (ראה להגן)
היה זה פתרון אידיאלי המאחד את הטוב
עם המועיל. הדולארים אינם אתנן זונה
מתמכרת, כפי שמתלוננים יריבי הממשלה,
כי רצון הממשלה מזדהה בשטח זד, עם
רצון האמריקאים.
קליפת הביצים. למראית עץ, קיימת
בישראל אופוז ציד, גלויה וסמויה השוללת
קו זה, והדורשת את כיבוש המשולש. אולם
דרישה זו מבוססת במידה רבה על סיסמות-
סרק. כי גם דורשיד, אינם מוכנים בשום־
פנים לשלם את המחיר — הפיכת המדינה
היהודית למדינה שמית, נושאת רעיון ההש תלבות.
הם רוצים לאכול את החביתה מבלי
לשבור את קליפת הביצים,
כתב השבוע במאמר מעמיק אחד הפרשנים
הרציניים המעטים של העתונות היומית,
מאמראי הארץ ד״ר וולטר (״פולס״) גרום:
״מי יודע אם שילוב הרעיון הלאומי במציאות
הרב־לאומית של המזרח התיכון אינו
המחשבה המדינית הפוריה ביותר (הקיימת
בישראל)? אך ...א ל לנו להשלות את עצ מנו:
העם היהודי היושב בציון ב־מים אלה
דבק ברובו המכריע באידיאל של מדינה
חד־לאומית, ורק בדרן זו נ ־תן להבין כיצד
הצליח ראש־הממשלה להעביר בכנסת ובדעת-
הקהל את פינוי רצועת־עזה.״
הקומץ הנבחר. עד כה היה רעיון
האיחוד השמי נחלתו של קומץ נבחר, שהסבירו
מעל כמה במות נועזות מול ים של
התנגדות. בהודותו בי זהו הרעיון המדיני
הפורה ביותר הקיים בישראל, אישר פרשן
הארץ זו הפעם הראשונה בעק פ ן ששוב אין
זה רעיונם של יחידים יוצאי־דופן, וכי ל מעשה
כבר החל התהליך העמוק של שינוי־ערכים
בלב העם הישראלי.
תהליך זה אינו יכול להיות שטחי או
קצר. זוהי מהפכה רעיונית אדירה. ככל
מהפכה אמיתית, היא תצטרך להתחולל בלבו
של כל פרט. אולם עצם העובדה שהחלה —
אחרי הזעזוע הנורא של הנסיגה מעזה, בתום
תשע שנים של קפאון רוחני ופוליטי —
.הוא הסימן המעודד ביותר לעתידה של
ישראל.

מדיניות
ה מ חי רהמ שו ל ש
במשך כמד. שעות ז־מזמו השבוע החוסים
־הפוליטיים בירושלים. הידיעה שגרמד, לזינד
זום היתד, זו שה. ויעה כי מר טדי קולק
ביקר, יחד עם מר אבא אבן, אצל שר־החוץ
האמריקאי, מיסטר ג׳ון פוסטר אדלס.
.לגביי פרשנים שטחיים היתד, המסקנה
ברורה: קולק יתמנה לשגריר במקום אבן.
מאחר שממילא ברור לכל כי קבוצת ״היד
השחורה״ זוממת להפיל את אבן מכהונתו!
נראה הדבר הגיוני.
אולם ביקורו של קולק אצל
מסיבה הרבה יותר פרוזאית. קו׳
ללחוץ ידיים, אלא לפשוט יד. כא.
בממשלת ישראל לעניני המענק
טס קולק לוושינגטון כדי לבוא
השר האמריקאי על חידוש המע
שלבי הפיתוי. .במרוצת
האמריקאים לסחוט מכל, דזלאר
ליטית משולשת , .במקום לתת
תמורת שרות,פוליטי.אחד בלבי
מתן המענק לשלושה שלבים׳:

• שלב ראשון

— ד,שנ

253=3

ישנם סיכויים למתן (או לחידוש) המענק
תמורת שרות פוליטי ראשון!
• ״שלב שני — הבטחה מפורשת למתן
ד,מ>נק ,״תמורת שרות מתאים שני,
• שלב שלישי — התחלת תשלום ה־מענק
בפ!על, תמורת שחת פוליטי שלישי.
ב• די א״נים, ניתן כל שלב לחלוקת־ביניים,
עד אין סוף.
מחיר הסיפוק. בדרך זו קנו האמריקאים
את נסיגת ישראל מסיני, מעזה ו־מש״רם
אל־שייך — הכל מבלי להוציא עדיין
אפילו דולאר אחד. השבוע מגיע השלב השלישי.
בעוד שקולק החל בשיחות על
התשלום הממשי, דרשו האמריקאים את המחיר
האחרון: אי־התערסת ישראל במקרה
של פלישת צבאות ערב לירדן וחלוקת ה ממלכה
ההאשמית,
לצורך אותה מטרה נערך בישראל מחזה,
שנראה כהצגה מחודשת של טרגיקומדיה
נדושה. בטוף שנת 1948 ביקר השגריר האמריקאי
אצל שר־הח,ץ שרת כדי לדרוש
את נסיגת צה׳׳ל מאל־עריש. כאשר לא בא
על סיפוקו המלא, הזמין השגריר את מכוניתו,
נסע למק!ם חופשתו של דויד בן־גוריון
(אז בטבריה) והגיש לו את אותו האולטימטום.
ה! א בא על סיפוקו.
השבוע ביקר השגריר האמריקאי, אדוארד
לאוסון, אצל שרת־החוץ גולדה מאיר, כדי
לדרוש ממנה באופן אולטימטיבי שישראל
לא תתערב בירדן. כאשר לא היה בטוח ב תוצאות,
הזמין את מכוניתו, נסע למקום
חופשתו של דויד בך גורי!ן, אי־שם בישראל.
הוא הגיש לו את אותו האולטימטום.
הוא בא על סיפוקו.
אחרי שנקבע העקרון, נשאר לקולק רק
לקבוע את המחיר ואת תנאי התשלום.
ציונות סעוד ת ה בי שו ך
אם ישנו אדם המסוגל להרגיז את דויד
בן־גוריון ואת קבוצת אברכי־המשי שלו, הרי
זה ד״ר נחום גולדמן. כי גולדמן לא זו
בלבד שהוא משמיע בפרהסיה דברי־כפירה
נגד תורות־הקודש של ביג׳י (הע,לם הזה
,) 1015 אלא שהוא עושה גם מעשים פוליטיים
עצמאיים. בחוגי ביג׳י, עצמאות איש ת גרו עה
מבגידה.
השבוע הוסיף גולדמן חטא על פשע.
בויאשון של חול־המועד של פסח יצא לג־

הקאתולי• הקפיד על חוקי הכשרות לפסח.
מפא׳־י ביקשה בשקט את שותפיה הדתיים
להעלות את הענין במוסדות הציוניים. שהרי
חילול הפסת בפרהסיה מ, כרת להזיק
להכנסות המגב׳ ת בחוגים הדתיים באמריקה.
אולם גם לשותפים הדתיים לא היה חשק
כה עז לריב עם גולדמן, בעל הקופה הציונית.
הם מצאו את עצמם בין פטיש הקודש
לבין סדן הדולארים. על כן סברו כי במקרה
זה מן החוכמה ה! א לנהוג כבן מההגדה,
זה שאינו יודע לשאול.

עתיקות
ת חו םהשבת
שאול שרון, רועה קיבוץ נחשון שבאזור
לטרון, רגיל בפעילות מחנית בהיותו בשדה,
כגון קריאה מעמיקה בספרים רציניים. כשהוא
מסיים את ד,טפר, רגיל הוא להתפנות ל חקירה
ארכיאולוגית.
שעה שהבקר מלחך את העשב למרגלות
תל גזר המפורסם, מספיק הרועה לגלות
שבר חרם, מטבע יהודי עתיק, פסלון עשת!
רת או מנורת שמן, המתווספים לרשימת
המוצגים במוזיאון של הקיבוץ.
בעקבות הנזירים. השבוע, שעה שרעה
את עדרו, נפלה בחלקו של שאול שרון
הצבר תגלית העולה על כל התגליות שהתגלו
באזור. היה זה כשקרני השמש נפלו
על כתובת החקוקה בסלע אפור. הכתובת
היתד, מ! רכבת מאותיות יוניות, שמתחתן
חקוקה כתובת עברית קדומה, אותה פיענח
שאול מיד :״תחום גזר׳׳.
חיש מהר פשטה הידיעה על התגלית בין
חובבי הארכיאולוגיה של הקיבוץ. הם מיהרו
למקום ופענחו את הכתובת היוונית כ־
״אלקיון׳׳ .אחרי מחשבה קצרה פוענח גם
פשר הכתובת: כת, בת עברית המסמנת את
תחום השבת של גזר החשמונאית. השם
אלקיון הוא כנראה שם מושל העיר.
לאחר עיון בספרים התברר כי כתובת
דומה התגלתה לפני כמאה שנה על־ידי חוקר
צרפתי, ולפיה נקבע במדויק מקומה של גזר
העת קה. כתובת זו נלקחה על־ידי השלטונות
התורכיים לקושטא.
כעבור זמן קצר התברר כי בשנת 1900
טיילו שני נזירים דומיניקניים בסביבות התל,
מצאו שם שתי כתובות. כשבאו אחרי כמה
שנים למקום לא מצאו אותן עוד. תגליתו

תן לובשן החולה
! 4ווי הי ה טג בב כגסט. כ ט\ ש טז א
\ < הי השט\ ז ״ ר ט, כך ללהב לר &ז ט
או שי ט ט הו ל ת לי טזש רי ריי ם טג ב טי ט זה
בו ה טר וו בוט. הו א לא ה תפל האף
פצט, וטוילט ה טי ר בטר הכר טי ט. בי הו ד
אהב א ה אלו ף ט שסל וו צהצ־י ט בי, בטל
ה ם גוו\ ה א לגו טי ה בל הי גטובזז
״ ת\ לו, צ־י ט בי \ ה \ לו ב ש\ ההזלוז \״
היה צוטס בהתלה בו ה. לאהד ה תוז רו ה
הי ה הו לךה בי ט ה :,ו א טזוזו -הי ההט טי ה ה
ב פויו וטל־ בי ה י שו ה ו שו להה או הו לש י
טוף
א ה הבלים, אבל טהוהה שו ב.
יוט אהדרוך טל ציי ט בי או טו טשאוטרהאוהו טל ה ב בי ש. או שי ט
טו בי ט לסטז או הו ל בי ה־ ה הו לי םושט הו א ש בב שו ה. או רי הי ה ט צוב
והשבש הו אטש תג ט. לא הי ה לטי לצטזס ״ ת\ לו ב ש\ הוזול ה ף־
לבסוף לא יבול הי ה להתאפס. הו א הלך לבסר ב בי ה־ ה טו לי ט. ש ט
שכב ציי ט בי הטהולל, טטוף כולו בג בטו פויו ירסרסים.
וטס או בי. ציי טב י ה בי ט ב \ ב טיוי ט בו הו ת
״ ה\ לו ב ש\ ה טו ל ה
וו או ט.
״ ה\ לו יאהה שו טטדבטל\ \ ה\ לו
ציי ט בי לא ש טט. הו א הי ה הול הטאד. או רי בטט טל האליל ה תול ה
ווו ברבאש תו. ב ת אוו ה רצ ה ה תו פ ל טל ציי ט בי והבט בו ב ש \ התזלה.

אתר תו ר ה בי תהלש טו ף בליט.
הרו פ אי ם סבטו ש ציי ט כי טתכ תו צאהט תו ט ר אי רי א לי ט.

הכבש הנוראי

ו אב בו ר ר טו ה־ רטב שו ת סל ב טרר הוכר ט אר צ ה. הכב שי ם ה הו פ לו
טליו, תסטו בו אהצפ רוי הז וי ש ט טו הו בשטט הגרי. שוי א ריו ת וו ט ר
א תר ה פכו ל ס ציצו ה. הכב שי םהט שי כו ל ש טו ט בטרבה, ל טיי ה\ א דו טו ת
טרט.
טבר גם סי פור אתך, ו או םואטר .׳ הירד, י טו תהט שי ט הגי טו.

הכתובת העתיקה ״תחם גזר״ (שורה תחתונה)
בעקבות שני נמרים
צרת, כינס את נכבדיה, נאם להם על השתלבות
ישראל במרחב ועל השלום היהודי־ערבי.
אחר־כך ביקר בשורה של כפרים
ערביים, כאורח הארגון היהודי־ערבי חדל״
המעשים של מפ״ם.
ביג׳י רתח. אין זה מקרה שדויד בן־
גוריון לא ביקר אף בכפר ערבי אחד מאז
יום הקמת המדינה. מעשהו של גולדמן
נראה לו כהתגרות אישית.
הפטיש הקדוש. אולם לא קל ללחום
בנשיא הציוני, שידיו מחזיקות במפתח הקופה,
המכלכלת את כל מפלגות ישראל.
למפא״י לא היה כל חשק לצאת לקרב אישי
נגד גולדמן. לכן עלה בלב נאמני ביג׳י
רעיון הרבה יותר גאוני: לגייס את הדתיים
לחזית. הם היו מוכנים ללחום עד החייל
הדתי ה א חרון׳.

בין״׳שאר חטאיו, סעד. גולדמן בשעת דד
ביקור על שולחנו של הבישוף ג׳ורג׳ חכים.
היד, זה בפסח. קשת היה להאמין ני הבישוף
חיוילף חזא 1י -

של שאול לא היתד, אלא גילוי מחודש של
תגלית הנזירים. ההוכחה: למחרת נמצאה הכתובת
השניה, המכילה רק את שמו של
אלקיון.

היסטוריה
ה אי ש ש די ב ר ציונות
אין זה דבר מוזר שכל העתונים הציוניים
במדינה מתעלמים מיום השנה למותו של
עסקן יהודי, בעוד ששני עתוני אגודת־ישראל
(המודיע ושערים) מקדישים לו עמו דים
שלמים. הדבר הופך. למוזר רק כאשר
המדובר באיש שהמציא את המלה ״ציונות׳׳,
והיכול על־כן להיחשב בצדק לציוני הראשון
בעולם.
• המייצג את המסיח הקאתולית־יוונית,
הכפופה לאפיפיור הקאתוד־הלאטיני, אן

נבדלת נזננסייתו.

״ציוניזם״ בוינה. כאשר הקים נתן
ביוסבוים, הסטודנט בן ד,־ 20 במכללת וינה,
את אגודת־הסטודנטים הראשונה שדגלה ב־שיבת
ציון, נתן לה את השם קדימה.
כאשר הוציא בטאון, קרא לו שחרור־עצמי,
תרג!ם שם ספרו של פינסקר אבטו־אמנסי-
פציה. אולם ב רנבוים הנין כי רעיון חדש
זקוק לשם חדש, קצר, קולע, בעל־כנפיים.

מתתיהו האחר. בינתיים הפך ד,סטר
מט העני, בן משפחה שר•,גרד, מגאליציד*
לעורך־דין מצליח. אך מקצוע זה לא׳ מצא
חן בעיניו. בירנבוים הפך עסקן ציוני, מזכיר
לשכת ההסתדרות הצי! נ• ת. עד שלפתע גילה
גילוי שהיה חדש לגביו, כמו לגבי כל
הציונים: שארץ־ישראל אינה ארץ ריקה
מאדם, אלא מאוכלסת על־ידי עם ערבי.

כעבור עשר שנים, בשנת , 1892 מצא
בירנבוים סוף־סוף את אשר ביקשה נפשו.
בלבו עלה השם ציון, שהיה בעיניו שם נרדף
לירושלים* וסמל להתחדשות שהיתה צריכה
לד,י! ת, לדעתו, פוליטית ודתית כאחת. הוא
המציא את המונח ״ציונ-זם׳׳.

לגבי בירנבוים, סוציאליסט ושוחר־שלום,
היה זד, זעזוע עמוק. הוא הבין שהציונות
מ, ברחה להוביל למלחמה, סנה לה עורף״
התמסר לתנועת הבונד, שהיתר, סוציאליסטית,
אנטי־ציונ ת ודוגלת כשמי, האידישית.

באותם הימים חלם עתונאי וינאי בשם
תיאודור הרצל בפעם הראשונה על מדינת־יהודים.
הרצל, תועמלן מובהק, נתפס מיד
לשם החדש והמושך. בירנבוים הפך לאיש
אמונו, נתבקש להרצות את ההרצאה על
האידיאולוגיה התרבותית של הציונות בקונגרס
הציוני הראשון.
* לדעת המדענים, היתר! ציון תחילת רק
שם המצודה בחלק הדרומי של-ההר המזרחי
בירושלים (.וילנ,ד דויד את. מצודת צ:ון*...
שמואל ב׳ פרק ח׳ ,פסוק ז במרוצת
הזמן נקרא בשם זה נל ׳ההר המזרחי, שהוא
הר־המקדש, ונעבור זמן חפנה׳׳ ציון מוס
נרדף לירושלים נולה.

גם שם לא האריך ימים. הוא הפך דתי
קיצוני, השתתף בייסוד אגודת־ישראל והיד.
לאידיאולוג הראשי של תנועה אגטי־ציונית
קיצונית זו, הוא הניח תפילין, חינך את בניו
ברוח דתית וקרא לעצמו ״מתתיהו האחר׳׳*.
כאשר מת, לפני עשרים שנה בדיוק,
בגרמניה הנאצית, כבר היתד, הציונות האידיאולוגיה
הרשמית של העם החוש שקם
בארץ־ישראל, וההסתדרות הציונית היתזז
מוסד בינלאומי בעל השפעה רבה. אף

( .המשך בעמוד )8

* על׳ שם דמות תלמודית, אלישע בז־אבויה,
שנקרא ״אחר* ספני שטינח ׳תדיר׳ את
זפותיז...

חוליית הניסוי של ״העולם הזה״ משתתנת עם מאוח

(ראה שער)
ך כל התחיל בחמסין הגדול. באר אורה, חודת הגדנ״ע
ן ן מצפון לאילת, היתד, שרויה בשינת הצהרים החמה שלה.
המדריכים שכבו במיטותיהם על סדינים לבנים והסתכלו בתקרה
הלבנה. החניכים קרסו באהלי הברזנט החמים על המיטות
המתקפלות, ניסו לקרר את עצמם בכל אמצעי שעלה על דעתם.
הטנדר שהתגלגל לחצר היד, מלוכלך ומאובק. ירד ממנו גבר
חגור באקדח גדול. הוא הסתכל לכאן ולכאן, סנה בצעדים
מהירים אל הגדנ״עי במרכזית הטלפון, שמע ממנו כי מפקד
החווה נמצא בחדרו. הוא הלך לחדר, דיבר כמה רגעים עם
המפקד, יצא יחד אתו מד,בנין, סגר אחריו את דלת הטנדר
והפליג אל עבר השער שבמורד. כל מה שנשאר היה ענן אבק.
כשחזר אלי, מפקד החווה הצעיר, נולד מבצע ״ציונות.״
״סיסמת הגדנ״ע היא: נכונים תמיד!״ אמר לגדנע״ים שהצטופפו
סביבו. כשהם רועדים מקור ומחוזירים לאור הירח במעלה ואדי
עמוק .״אני בטוח שנגשים אותה גם היום. אני מקוד, ומתפלל
שלא נצא מכאן עד שהצינור יהיה מכוסה לגמרי.״

25 יל״י לידם עכודה

אכןג דו ל ה. יצחק שמואל מנוה־הדסה מריס אט!
שמשקלה מגיע למשקל גופו, מטיל אותה ליד הצינור.

^ כוו* .אין מח לעשות ״.ישראל לברטובסקי היה מיואש
לגמרי. הפועלים ומנהלי העבודה נשמטו לגמרי מתחת
לידיו. העבודה בקטע עין רדיאן לא הושלמה עדיין ויושביו של
מחנה האהלים הגדול שבמורד המשק ארזו כבר את מזוודותיהם.
״חג זד, חג,״ אמר פועל שזוף במבטא מזרחי .״אף פעם לא
הייתי בחג מחוץ לבית. הצינור יכול לחכות. החג לא יחכה.״
בשביל לברטובסקי היד, חג הפסח אסון רציני. לפני שלושה
חדשים עזב את תפקידו במשרד מחוז הדרום של מקורות,
ירד לאילת לנהל את עבודות קו הנפט אילת —באר־שבע. בשבוע
שעבר היה הקו מושלם כמעט. המיכלית קררהילס פרקה את

מטענה למיכלים באילת וצלמי היומנים צלמו את הפועלים
המשופמים כשהם פותחים את השיברים הענקיים של הצינור,
עתונאים זריזים הדפיסו כבר בעתוניהם כי. הנפט החל לזרום
לבאר־שבע.״ אולם במעלה הקו לא היה הכל מושלם. בקטע
של עין רדיאן הבהבו עדיין להבות מכונות הריתוך ומכונת
הכיסוי הגדולה לא השלימה את עבודתה. בימים האחרונים
לפני החג עבדו הפועלים 28 שעות רצופות. אך בבוקר של ערב־החג,
סרבו להמשיך לעבוד.
״אני אשלם 25ל״י ליום עבודה!״ צעק לברטובסקי ביאוש.
איש לא רצה להקשיב לדבריו. מנהלי העבודה היו עייפים מכדי
לשכנע את פועליהם. הפועלים יצאו לדרך, נסעו אחד אחד
במשאיות שבאו מאילת. אחריהם נסעו המנהלים. ללברטובסקי
ולעוזריו הבודדים לא נשאר אלא לעמוד ולהסתכל ביאוש אל
ענני האבק הלוקחים אתם את הסיכוי האחרון להשלים את
קו הנפט למועד שנקבע, למנוע את האפשרות האיומה לשלם
למיכלית הבאה 5000 דולאר, תמורת כל יום מיותר שתעגון
בנמל אילת מחוסר מקום קיבול נוסף במיכלים שעל החוף.
לפני שאפשר היה להזרים את הנפט צריך היה לכסות את
הצינור. הדלק הזורם בצינור יכול להתלקח בתנאי החום בערבה,
במידה והצינור לא יהיה קבור וקבוע בתוך האדמה. הפועלים
שנסעו היו צריכים לכסות את הקו, בקטעים הקשים ביותר,
אליהם לא היתד, יכולה להגיע מכונת הכיסוי. היו אלה מורדות
תלולים במיוחד וקניונים עמוקים.
לפתע צץ ועלה רעיון חדש. מלכתחילה הוא נראה טפשי
ובלתי מציאותי. אולם כשהמשיכו לדון ולהפוך בו, החליטו
לברטובסקי ועוזריו לנסות את עוגן ההצלה האחרון שנותר
להם. הטנדר המאובק יצא לבאר אורה.
בניגוד למשוער הלך הכל למישרין. מפקד באר אורה הסכים,
לאחר משפטי ההסבר הראשונים .״אין בעיות,״ השיב .״אנחנו
נצא לקו. בשביל זה אנחנו נמצאים כאן. ניסע לשטח.״
לא היתד, זו הפעם הראשונה שחוות הגדנ״ע באר אורה
מתגייסת לעזרת מפעלים אבודים.
כשיצאה הפקודה את צריף המפקד, בא כבר הכל מאליו.
החניכים, יוצאי מוסדות הנוער הציוני בקטמון, נור, הדסה, כפר־גליקסון
ואלוני יצחק הועמסו על שלוש מכונות משא ענקית,
צוידו במימיות ודברי הסבר קצרים. איציק, סגן מנהל ד,חתה,
סקר את השדרה ופקד על נהג הקומנקאר לזוז. ארבעה זונות
פנסים מבריקים החלו לנוע בחשכת הערבה.

ססיל מ. דמיל וצינור הנפט

מ גו ח ה. גדנ״עית וגמ״עי נזזינו לאחר שסיימו את עבודת השלב הראשון שיל המבצע הלילי י הגדול בערבה.
שניחם טלו ממרוקו לגני ארבעה חודשינן, הערבה היא חבל ־ הארץ הראשון שהם מבקרים בו בישראל,

* 5נוסעים כערכה באר, ההפתעה הגדולה בקילומטר ד,־17
/צפונית לאילת. אחרי עשרות קילומטרים צהובים ומאובקים,
כשהנוף היחידי הוא גבעות חומות, עמודי קילומטר ושיזפים
בודדים, מזדקר לפתע שלט לבן: באר אורה. קילומטר ימינה
שוכן האי הירוק. שורת אקליפטוסים מזדקרת, כשמאחוריו,
מסתתרים מטעי טאנים, גויאבות, זיתים, רימונים, פיג׳ויות,
גפנים ובננות. סימוני סיד צבאיים חוצצים בינם לבין מטעי
עצי סרק של אשלים, אקליפטוסים וקאזוארינות, ליד גן ירק
נסיוני ובחוזיה גדולה. בריכת שחיה, מיגרש מכשולים, מאהל
מסודר ומיגרש מסדרים, משלימים את התמונה כולה. על רכוש
גדול זה שולט הגדנ״ע, שתקע כאן את אד,ליו לפני שש שנים,
מאמן במחזורים של שלושה שבועות את חניכי עלית הנוער.
הירח אשר עלה מאחורי הרי אדום, מצא את הגדנע״ים
במעלה של אחד הואדיות העמוקים אשר בדרך אילת — .
באר־שבע. המכוניות שטיפסו על הצוק גנחו בעיפות, קפצו מצד
אל צד לקול צווחות ההתפעלות של הגדנע״ים מהנוף הנהדר.
משמאל התרומם צוק הרים ענקי. מימין שכנה תהום עצומה.
״אילו הייתי רואה את הדרך ביום, לא הייתי׳ נוסע אפילו אם
היו יורים בי,״ אמר בבוקר אחד הנהגים.
לפני הצוק האחרון עצרה השיירה.
״נתחלק לשלוש קבוצות. שתיים תעבודנד, בשני מקומות
שונים והשלישית תשמור בפטרולים,״ הסביר אלי בקול נמוך.
כלי העבודה נפרקו. הגדנע״ים טיפסו על ההר הזקוף, החלו
לעטוף את הצינור השחור בניר בידוד עבה. זו היתד, עבודת
הבנות, שהיוד את חצי מספר המשתתפים במבצע. אחרי הבידוד,
באו האבנים הגדולות שמטרתן היתד, לקבוע את הצינור במקומו.
לבסוף, הגיע תורן של הטוריות. ערימות העפר שמשני עברי
תעלת הצינור, נגרפו וקברוהו. זה היה תפקידם של הגדנע״ים:
לסיים את כל עבודות העפר, שהמכונה אינה יכולה לעשותן
בגלל תנאי הקרקע — מורד זקוף, קניון הרים מסולע.
תוך רגעים אחדים דמה המעלה לבמת הסרטה של סרט
הוליוודי־תנכ״י בבימויו של ססיל ב. דמיל. עשרות גדנע״ים
כפופים עלו למעלה כשהם סוחבים על גבם חבילות ניר בידוד.
״אתמול היה מוקדם מדי לשיר עבדים היינו התליצצה
אחת ממפקדות הכיתות שהשתתפו באופן פעיל ביותר במבצע.
אולם הגדנע״ים הרגישו את עצמם בני חורין לחלוטין. העבודה,
במזג האוויר הצונן ובאוויר החופשי לאור הירח, מצאה חן
בעיניהם. למרות התנאים הקשים היד, הקצב כפול מששוער.
אבן ענקית התגלגלה במעלה ההר. מאחורי האבן אפשר
היה למצוא את המגלגל: יצחק שמואל בן 15.5מחברת ״ארזים״,
ממוסד נודד,״הדסה .״זד, בכלל לא קשה, למרות שאתמול שמרתי
-בלילה בעמדה וביום השתתפתי בתחרות כדורסל. אמרו לנו

גדנעים1ככיסוי צינור 1

שזה חשוב ושמוכרחים לגמור את זה. לא נורא. מחר נישן חצי
יום וננוח.
דניאלה אבכסים >15 ,באה לפני ארבעה חודשים ממרוקו. בין
עטיפה לעטיפה של ניר בידוד מסביב לצינור היא חושבת מה
תכתוב מחר להורים שנשארו עדיין בקזבלנקה א ת מו ל
יצאנו להציל את צינור הנפט. הפועלים נסעו לחג למשפחות
ואנחנו באנו במקומם. זה היה קשה אבל טו ב לרגע היא
מפסיקה :״זה יהיה קשה להסביר להם. אבל אני אנסה. אני
כותבת צרפתית די טוב ואבא יקריא את זה לאמא...״

,קפיצות קרג וקריאות כושיות
קבוצה שעבדה בקניון המזרחי, גמרה את עבודתה. היא
( | מתקדמת בקפיצות־קרב פראיות ומשמיעה קריאות כושיות
נוראות, שאת המשפט הראשון שלהן שר בקול גבוה המפקד
בכבודו ובעצמו. הרב־סמל, חיל צנום ושחרחר, נותן את
ההוראות החדשות :״סיימתם את חלקכם במהירות ובהצלחה.
עכשיו תצטרפו לעובדים במעלה.״
במעלה התלול המשיכו לטפס הגדנע״ים עם חבילות הניר.
הבנות מתאמצות ועולות בזהירות רבה. כל צעד נמדד פעמיים.
כל אבן נבדקת בקפדנות ,״אבן!״ נשמעת צעקה חדה מראש
המעלה. קרע סלע ענק צונח במהירות. גדנע״י שלא נזהר נפצע
ביד. החובשת ממהרת להגיש לו עזרה ראשונה .״אין דבר,״ הוא
מחייך כשדמעות מבצבצות בזוויות עיניו ,״לא קרה כלום.״
קרני השמש הראשונות מוצאות את הצינור מכוסה לגמרי.
הגדנע״ים גומעים קפה בשקיקה, מנסים לחמם את אברי גופם
הקפואים. הנהגים מניעים את המכוניות הגדולות, מתמרנים
ומסתובבים כשפניהם אל הדרך הראשית.
בחצר החווה נערך מסדר הסיום :״בצענו את המוטל עלינו.
הצינור מכוסה בקטעים שהמכונה לא תגיע אליהם. לסיום
המבצע, כיפאק !״

שלו ש, קפוץ!״

?{ כו רתשרשרת. את העבודה ביצעו הגדנע״ים בהתאם לחלוקת כיתות האימונים של החווה. כיתה אחר כיתה
תפשה את מקומה במעלה התלול של הצינור, עטפה אותו בבד מבודד, כיסתה אותו בחול ובאבנים גזולות.

איציק, סגן מפקד החמה (חגוראקדח) משגיח על החניכים, שלא ידרכו על הצינור בחושך.

המעלה. תמונה מיוחדת במינה זו צולמה בזזשיכה מוחלטת, במשן חצי שעה. אחד הגזנ״עים טיפס במעלח
החלול לאורן הצינור, הבזיק עליו כל כמה צעדים, כל אותה שעה היתח עדשת המצלמה פתוחה לרנלי ההר.

פו לחן
תחפילה

כושי. מפקד החווה, אלי (במדי צבא /מנחל את
הכושית הקולנית. החניכים נדשתתפיס בחתלתמת.

במרינה

הז דז ת

(המשך מעמוד )5
ציוני אחד לא בא להלוייתו של
הראשון.

( 3113ף 5ו 5זוו עזן

משטרה
המפקחהפרט•

מ חנ ה מ עי שו ןמפזק באיכותו המובה
ביותר

מעשנים נהנ?ם מסיגריות

־ עדן ־ מעל לכל האחרות, על

אלהשמש ריננודח

״ עדן ־ הוא קל וחלק

סיפוק והנאה יהיו מנת חלקך. הפיה המסננת המיוחדת

־ עדן־

• עדן־

מצננת ומטהרת את העשן. סיגריות

20 סיני 560 פר•

היו הראשונות כישראל עם פילטר — הן

עדיין המשובחות ביותר.

הרהרבדב י ועשגת ו\ו £ס £
סיגרית

הפילטר

הסעולה

בישראל

1103

מיוחד?מינונים!
מגרשים

עד לפני חצי שנה ישב באילת עתונאי
קבוע אחד בלבד, וגם לו לא היתר, תעסוקה
מלאה. שמואל (״בובי״) עציוני ייצג את
סוכנות עת״ים כעיסוק צדדי! את פרנסתו
מצא כמנהל מק! ר,ת במרחב אילת וכחבר
הנהלת המועצה המקומית מטעם אחדות־העבודה.

החלל העתונאי הריק מילא צעיר מטורזן,
שהגיע למ,ונר, הנחושת בתמנע כנהגו
של מנהל המפעל: רפאל אילון, הידוע יותר
בכינוי. נלסון״ .לעתונות הגיע נלם!ן במקרה:
אחד מכתבי ידיעות אחרונות ביקש
ממנו לכסות מאורע קטן בתמנע. הוא עשה
זאת. משם ועד לכתיבת הטור הקבוע הראשון
בעתונ!ת העברית המוקדש כולו לאילת,
היתד, הדרך קצרה.
מבצע סיני הביא עמו פרוספריטי לעתונאי־הנהג.
הוא עזב את תמנע, השכיר את עטו
לידיעות אחרונות, לקול ישראל ואחרי כן
גם למעריב.
השבוע הביא אחד ממלחי קאתרינה נזאדרח
לאילת צרור דפים כתובים בעברית. היתד.
זו כתבתו האחרונה של נלסון, שהחליט
להרחיב מעט את תחום פעילותו העתונאית.
הכתבה נכתבה על סיפון האניד, הדנ ת ברי־גיטה
טופט שהובילה מטען יצוא גדול מישראל
לצילון.

כתב נלסון עי המעבר מצריפי
באילת לתא האניה הגדויח:

ברחובות

תל־אביב, טלפון 24749

וזדדיו ה טו ב גיסיראל

אחרי הופעתו האומללה של יחזקאל סהר
במשפטו של עמוס בן־גוריון, השתכנעו
רבים במדינה כי המפקח הכללי של משטרת
ישראל אינו אלא מפקח פרטי מטעם כמה
חוגי־אינטרסים. לדעתם הגיעה שעתו של
המפקח להסתלק מתפק דו, למרחק גדול
ככל האפשר — אולי לשגרירות בדרום־
אמריקה.
איש לא חשב זאת ביתר להט מאשר פקיד
ממשלתי אחר, שגם ה! א אינו אהוד ביותר
על הבריות. היועץ המשפטי לממשלה, חייט
כהן, נפגע קשר. על־ידי עדותו של סהר.
כי סהר, אשר מנגנון־החושך גילה לו מזמן
שחיים כהן שיתף פעולה באופן הדוק י>ם
שורת־המתנדב ם נגד המשטרה, גולל בעדותו
את כל האשמה לסגירת תיקים רבים על
חיים כהן.
הסהר הפורה. במקום שעומד חיים
כהן, שם עומד גם פנווט רוזן. בישיבות
הממשלה החל רוזן לדרוש שהמפקח וזכללי
יסולק. לדרישה זו הצטרף ישראל בריר
.,דה, שר־הפנים, אוייב מושבע וותיק של
יחזקאל טהר.
אולם סהר לא רצה להתפטר. מול הלחץ
המתגבר קם השבוע במסיבת עתונאים,
שהיתר, פור ה ביבול עשיר של כזבים ,,
והכחיש בתוקף את השמועות על התפטרותו.
היד, זה יותר מדי לכמה אנשים שהורידו
עד כד, את קולם. במאמר ראשי יצא עורך
הארץ, ח״כ גרשום ש! קן, בן מפלגתו של
רוזן בהתקפה חסרת־תקדים על המפקח,
דרש את סילוקו והחלפתו באדם גבון, רציני
ובעל שעור־קומה. בין השאר האשים הארץ
את סהר שלא הצליח להשתלט על עמום
בן־גוריון — שינוי־עמדה רב־משמעות מצד
עת! ן שטען בשעתו כי עמוס כשר למהדרין
ואינו אלא קרבן של ״רצח בדיבה־.
גב הגמל. יתכן מאד שההתקפה הנגדית
של חיים כהן תספק את הקש ש שבור ;;ת
גב הגמל. במקרה זה, יבוא במקום המפקח
הפרטי אדם הנאמן לא פחות על מפא״י.
אף שיהיה פחות ;.ודלי מסהר.
מתוך שורד, ארוכה של מועמדים מזדקרים
בינתיים שניים שיש להם הסיכויים הרבים
ביותר. האחד הוא איש ששרת גם ה,א יחדעס
עמוס בן־גוריון בצבא הבריטי. השני הוא
האלוף דויד שאלתיאל, המתכונן מזה חמש
שנים לרשת את סהר.

עתונווז

שום טעמן המשובח המופק מעלי טבק מעודנים מאיכות
מעולה. עשונן של סיגריות

הציוני

התעוררתי כרגיל בשעה 10.30 בבוקר. איני
• בין שאר השקרים השיגרתיים של סחר
באותה מסיבה: הטענה שלא קיבל שום
תלונה על הכאת עתונאיס ומעצרם בידי
הסשסרה, פרם להנאת צלם סלביזיה אמרי־קאי.
כמה ימים לפני כן השיבה לשכתו
של סהר בנתב על תלונה רשמית בדבר
הנאת שלושה עתונאים, חברי מערכת העולם
הזה, בידי קצין משטרה ואנשיו.

מתעורר קודם, משתי סיבות ) 1 :אני אוהב
לישון מא,חר; )2המטוס בא רק בעשר וחצי
ואין שום ט בד, מדוע לק! ם לפני המטוס.
במטוס הגיע אחד החברה מ;/צסון. הוא
מספר לי-שהוא מתכונן לנס! ע לציילון באוניה
הדנית העוגנת עכשיו באילת, ברי־גיטה
טופט. התחלתי לדבר עם עצמי:
״נלסון, זה בשבילך. קולומבו, זה הענין
בשבילך. ק! לומבו זה שם יפה מאד.״
זה ש-כגע אותי סופית. החלטתי רק בגלל
השם. אם האוניר, היתה מפליגה לרומא לא
הייתי־ נוסע. זה בטוח. מפני שרומא נגמרת
ב״א״ ואני אוהב רק מה שנגמר ב״או״:
קולמבו, טוקיו, ממבו.
חוץ מזה, אני הרי סוף סוף גם מלח ויש
לי את כל התעודות. בכלל יש לי המון
תעודות, חוץ מזו של מבקר מוסיקאלי.
הלכתי לדני מצפון. הוא מנהל הנמל באילת
וקוראים לו ״דנקה״ .כשלא קוראים
לו, ה.א בא לבד. הוא הסכים להמליץ עלי
בפגי הקפטיין של הבריגיטה, רק ביקש ממני
להביא את, תעודות הים שלי .״תעודת עתו־נאי
זה לא מספיק,״ הסביר לי בהגיון
ברזל.
טסתי לחיפה. חזרתי עוד באותו יום.
הבאתי את התעודות. עכשיו אני כבר מלח.
אני מחלק רכוש. יש לי סוכה, אשר עד
לפני חודשיים היתד, ליפט ששימש מחסך

תקציבית זו. אולם לא אמן כראש חושיסטאן
יתקשה להתחמק בין ש, רות הצנע. מעשה־ידי!
האמנותי האחרון היה תקצ-ב חג );פרח.
צו השעה ; לקצץ. לפני ישנה נערך
חג הפרח בנן בנימין הצנוע, בהדר הכרמל.
השנה החליט ראש העיר לההויב את ה־מיפעל
הנאה, להעבירו לגן האם הענקי,
במרכז הכרמל. השאלה היחידה היתה: כיצד
להניע את חברי מועצת העיריה לאשר
תקציב מוגדל.
הפתרון היה פתרון חוש־סטי אופייני:
אין צורך להגיש תקציב מוגדל לאישור
המועצה. עוזריו הפיננסיים של חושי חיברו
מיסמך נאה, שקבע שחור על גבי לבן כי
כל העסק יסתכם ב־ 23050ל״י בלבד וגם
סכום צנוע זה יכוסה על־ידי הכנסות התערוכה.
התכסיס
החשבונאי היה פשוט ביותר. חושי
התעלם מהכרזותיו לעתונאים ולרדיו כי
השנה יגדל מספר המבקרים מ־ 54 אלף ל־80
אלף, קבע בהצעת התקציב כי מספר המבקרים
המשוער יהיה 42 אלף בלבד — מספר
צנוע ביותר, המצריך תקציב צנוע.
שאר סע פי התקציב הוקטנו גם הם. כך,
למשל, נרשם כי מעטפות דואר מיוחדות
יימכרו ב־ 100 פרוטות המעטפה, שעה ש למעשה
נמכרו מעטפות אלה במחיר של
300 ,250ו־ 500 פרוטה. כל הופעת בידור,

הזכייה הראשונה: החבב בפרח בראשון של 25ל״י בחיית;
קרט וזנו 1 .שהופיע ביום־ 3.4.1957 היא זהבה ששון, יתשלים־,
רחוב פאת השולחן . 12 התשובה הוכהה היא .1 :וושה
ברבי תיתון, הרוזב״ב; .2ב. שפיוווה; .3אברהח תאפו;
.4ב.ריורנואלי; .5ח. נ .ביאליח.

התניו את החתימה?
לפניך חמש חתימות של אישים ידועים
(ביניהם 2מדינאים, נשיא, איש דת, קומ פוזיטור)
.התוכל לזהות את החתימות הללו ז
בעל התשובה הנכונה הראשונה שתפתח יזכה
בפרס של 25ל״י.
כל פותר יקבל 3מלויי קרט־ — 8חינם !
את הפתרונות נא לשלוח במעטפה סגורה
עד ד,־ 1.5 57 לת. ד ,525 .ירושלים, עבור
ונא לציין את השם
״חידון מלוי קרט־ 8״
המדויקת של פותר החידון.
והכתובת

מלויי _קך נו3-נ 3

! 1תידון ו

מתאים לכל עט כדורי

מ י 3ו

תוצרת עפרונות ירושלים בע״מ

עתונאי נלסון על רקע איילת
אם הטבח ידע לבשל
כלים בתוך הגן העירוני של אילת, מאחורי
משרד ארקיע. לא ידעתי איך לקשט את הסוכה
עד שהגיע יום אילת 1מכונית זי,אשפה
של המועצה פרקה על הגג את כל שרידי
כפות התמרים שהביאו מעין רדיאן לאילת
לכבוד המאורע החגיגי. עכשיו הייתי צריך
להחליט מה לעשות עם הס, כה.
מכל מבקשי הס! כה בחרתי בשקט ביותר.
כל אלה שהזמינו אותה היו להם כוונות
לא יפות. בחרתי בזה שהיתר, לו הכוונה
היפה ב ותר.
אני הופך מלצר. דני מצפון, מנהל הנמל,
מציג אותי בפני הקפטיין. הוא מסביר
לו מי אני ומציע לו לתת לי עבודות קלות,
משום שעבודות קשות אני בין כה וכה
לא אעשה טוב.
הקפטיין מציע לי להיות מלצר. אני נורא
מבסוט ומסביר לו מה אני יכול להגיש, אם
הטבח רק יבשל טוב. מציגים אותי בפני רב־הטבחים.
הוא נראה די טוב, נחמד, בלונדי
ולא עצבני.
נתנו לי קבינה פנטאסטית של תיירים. יש
רק של! ש כאלה בכל ר,אוניה. הלכתי לישון
בהרגשה שעכשיו אני מלצר מדופלם ובעל
תעודה. זוהי בדיוק התעודה שהיתר, חסרה

באוניה יש בריכת שחיה ויש קולנוע.
לקחתי. אתי גיטרה ואני מקווה שאמצא גם
מ:יקזהו שידע לנגן עליה. יש כאן אנשים
נחמדים שהסבירו לי שאני ארוויח 50 לי״ש
לחודש. לא רע, מד,ז

חיפה

הצנע מנצח

,לעיר חיפה,צרכיס כספיים דחופים ביותר.
היא סובלת מאחוז המובטלים הגדול ביותר
שבין ערי ישראל, מסיה הערוניים הם ה־
.גבוהים ביותר בארץ, בתי־הספר שלה דחו סים
משמרות שגיות יותר מאשר כל עיר
גדולה אחרת, על כן נוהגים אבות העיר
לשקול היטב כל הוצאה ולקצץ כל תקציב
בלתי־חיוני.
;׳,לא בל תוכניות־הפאר של ראש העיר
אבא חושי?מלות להיכנס למיסת־סדום

תמשוך

יותר

קבעו מכיני התקציב,
מ־ 400 מבקרים בלבד, .
לתקציב צנוע כזה לא יכלה להיות כל
התנגדות. הוא אושר פה אחד.
אם, בעריכת החשבון הסופי, יתברר כי
בכל זאת היו הוצאות גדולות יותר, יכוסה
הגרעון מן התקציב העירוני השוטף, כפי
שהיה בשנה שעברה. אם, לעומת זאת,
יהיה עודף של הכנסות אשר התקציב לא
לקח אותן בחשבון — הרי אין בחושיסטאן
חוסר בקרנות שיקלטו את הכסף עד שיוצא
למטרות נכבדות מיוחדות, שאין תקציב
העיריה לוקח אותן בחשבון.

תוכניות
י דו ר ו עלי צו ת
אזרחי ישראל נראים בעיני זרים כאנשים
רציניים ועצובים, שליבם אינו פנוי להבלי
עולם. לא רק תיירים עמדו על תופעה זו.
בין שאר האנשים שנתקלו בה היה גם
רפאל אלגור, גבר רמת־גני צעיר, לשעבר
מזכיר איגוד הסו חרים, בעירו. רפאל, המכנה
את עצמן, בשם ידון קישוט. ידוע,״.,הוא
אדם בעל מרץ ובעל רעיונות מקוריים. הוא
אשר ארגן את ארגון צרכני הגז בישראל,
שזכר, לפופולריות רבד, והצליח להוריד את
מחירי תכשירי הגז.
מפעל שני של אלגור, ארנון משלמי ה־מיסיס
בישראל, לא זכה משום מה להצלחה
כה גדולה. אולם תוך כדי מגע עם צרכני
הגז ומשלמי המיסים, נתקל אלגור בתופעות
רבות של אבדן שמחת החיים. הוא לא
התעצל, ישב וכתב מחקר כמעט מדעי על
בעיה זו. טען אלגור :״ברור כי הזמן יעשה
את שלו, דור המשימות והמבצעים
יפנה את מקומו לדור רציונלי ותקין, ואין
ספק, שדור זה ידע את טעמה של השמחה
והפורקן. אך האם עלינו להשלים עם הגזירה?
האין בכוחנו לתכנן את חיינו בצורה
נאותה, רצויה ומניחה את הדעת, עד שתהיה
העליצות מנת חלקנו?״
הסכמה עקרונית. את הצעד הראשון
לפתרון הבעיה הציע -רפאל אלגור עצמו.

7דקות ביום ועורך יחדש
נעוריו 30 .ימי נסיון יוכיחו.
סוף־סוף, כתוצאה ממחקר מקיף וניסויים
מעשיים, סידרה שלמד, של מוצרי
קוסמטיקה מאוזנים בשיטה מדעית.

נקפן מעמיק חדור
1מ 8 £א ג 0 1 £ן
נקפן החודר לעומק חמש שכבות תאים
ל עו ר ך ...מוציא את כל׳הליכלוך ה;•
מזיק
מנקה * תעורך .
טוניק
1 0א 1 0א 1מ )8
נועדלשפר את מחזורהדם
חיוני להבטחת עור בריא. ורעב!.

קרם כיוחורמון_.
התגלית הרפואית
נעורי העור.

האחרונה

לחידוש
הרבים ללקוחותינו
ועכשיו !
פרם מיוחד — כל הקונה שלושת
מוצרים אלה, יקבל חינם שפופרת
קרם יום ממעבדות חברת אלפא.
במקומות הבאים:

ירושלים :
פרפומריות:
.אסתר,״ רח׳ בן־יהודה 2
״הלרמן,״ רח׳ שלומציון המלכה 10
.הסבון,״ רח׳ בן־יהודר 15 ,
.נויד״״ רח׳ בריהודד1 ,
״ ר עי ה ,״ רח׳ יפו 46
.תמרה,״ רה׳ יפו 53
בתי־מרקחת:
.אלבא,״ כיכר ציון
״העמודים,״ רח׳ יפו 50
ת ל־ אכים :
בכל הפרפומריות המעולות.

חיפה:
פרפומריות:
אנגלשטיין, רח׳ הרצל 40
.אוניברסל,״ רח׳ הרצל 3
.פיקו,״ רח׳ הרצל 46
שטיין, רח׳ הרצל 30

כת־גלים :
פרפומריה ״סיר,״ שדרות־הרצל 14

״ * 1 1ילכדאחדמצר כי ך ב טי פו ל ח ופי,
״ ארפא ״
מצו׳ מו צרמשובח שד

במדינה
בתכנית מנומקת ומפורטת, הציע אלגור
להקים עיר בידור ועליצות, מעין מרכז
לאומי לפסטיבלים, קרנבלים וחגיגות עם.
את תכניתו זו הגיש לעירית רמת־גן, אשר
בתחומי שלטונה יש להקים, לדעתו, את עיר
הבידור והעליצות.
חברי עירית רמת־גן, לדברי אלגור, התלהבו
מהרעיון והביעו אח הסכמתם העקרונית
בנידון. אולם רפאל אלגור, הדון־קי־שוט
של המפעלים הציבוריים, לא רצה להמתין
עד שהתכנית חיגנז אי שם. הוא
נרתם למימוש תכניתו. כשלב ראשון החל
עוסק השבוע הגיוס מפעלים ובתי־תעשיה,
אשר יסכימו להקים את הביתנים הראשונים
בעיר הבידור והעליצות.

דרכי אדם
היי ד רו מ ה דהוגונולו

^150 ן ז 031

או ^וי

קיבוץ חדש קם במדינת ישראל. הוא איננו
רשום ברשימת הישובים של הקרן הקיימת
לישראל ושלטה של קרן היסוד אינו
תקוע בפתחו. הוא אינו מקבל את תקציבי
המרכז החקלאי וגזברו אינו מתדפק על פתח
המלווים בריבית בתל־אביב. שמו: קיבוץ
הונונולו. כתובתו: דיאר אילת. חבריו, לפי
שעה, רק שנים: דוריאן פסקוביץ וג׳ו דטיבק.
לפני ימים אחדים הגיעו השניים לאילת.
הם ירדו ממטוס ארקיע, חיפשו את הים,
מצאו אותו והתחילו מיד לצעוד אליו. כש הגיעו
לשק״ם לקחו השניים כמה בקבוקי
בירה ושתו אותם. השלב השני היה הקמת
מקום מגורים. לא היו שום בעיות: דוריאן
וג׳ו פרקו את השקים והחבילות שהביאו
אתם, פרשו שתי שמיכות על שלד של סירה
ישנה, הוציאו את שקי השינה ושכבו לישון.
כשקמו היו כבר תושבים וזתיקים באילת.
סקי ומחלות־מין .״לפני שעזבתי את
הצפון,״ סיפר דוריאן ,35״הכרתי סטודנטית

השבוע האבוד, הגיע במהרה לדרום .״אני
אקים באילת את הקיבוץ הונולולו.״ הבטיח.
״מוזמנים חברים. הם צריכים לדעת לעסוק
בסקי מים, עם סירת מוטור. זה מסוכך,
אבל טוב. הם גם צריכים לדעת לצוד דגים
בשיטות תת־מימיות, ולשתות.״
צדן? למוזיאון. חבר הקיבוץ השני הוא
״ג׳ו הטורקי,״ .26 את לימודיו סיים ג׳ו
דטיבק בקולג׳ אמריקאי, ממנו עבר לעבוד
כמהנדס אזרחי בשדה תעופה קפריסאי. לפני
שנתיים החליט ג׳ו ״לקפוץ״ לישראל לביקור
קצר. הוא נשאר בה. את דוריאן הכיר במועדון
סוף השבוע האבוד, שהוא נשיאו
ויוזמו.
מד. דחף אותו עתה לצאת ל״קיבוץ״? לג׳ו
השקפת עולם משלו :״אנשים צריכים לצאת
את העיר ואת האוויר הדחוס כדי לשאוף
אוויר צח וליהנות מטבע ונוף.״
ימים אחדים בלבד אחרי שהגיעו לאילת,
הפכו ג׳ו ודוריאן לקנאיה הנלהבים, ניגשו
להפוך את משכנם העראי בסירה ליד ה־שק״ם
למושבת קבע. בינתיים נזקפו לזכות
ג׳ו ודוריאן כמה הישגים מקומיים. החשוב
ביניהם: שליית צדף באורך של מטר וחצי
ממעמקי ים סוף. על הצדף הכריזו השניים
כאבן הפינה למוזיאון העתיד של קיבוץ
הונולולו.
משפט דרך כלבשר
עקרות הבית של פתח־תקוה, שיצאו לערוך
את הקניות הגדולות לקראת חג הפסח היו
מאוכזבות. חנויותיהם של שניים מקצבי
העיר הוותיקים היו נעולות, הכבידו בכך
על התורים הארוכים בלאו הכי
האחרים. שני הקצבים עצמם בילו
שעה את זמנם בבטלה מוחלטת,

ועז חפסטיבאל הישראלי מזמין את קוראי
העולם הזה להשתתף בתחרות על הנושא:
ידידות בין הנוער העברי לנוער הערבי
במדינת ישראל. הזוכה בתחרות זו. שיקבע
על־ידי חבר שופטים, יזכה בנסיעת חינם
לפסטיבאל הנוער והסטודנטים שיתקיים הקיץ
במוסקבה. הפרס ינתן לצעיר או לצעירה
שיביעו בצורה האמיתית והמשכנעת ביותר
את רעיון התחרות, בצורה של סיסמה, שיר,
סיפור או כתבה. העבודות בצירוף התלוש
הרצוף צריכות להגיע לת.ד( 136 .״פסטי־באל״)
עד 21 למאי . 1957

תלוש השתתפות כתחרות

השם ...
הכתובת

גיל ...מקציע

דוריאן פסקוביץ ולו דטיבר! כסככתם באילת
שיבה אל הטבע, בדרך מקורית
אחת מישראל. צברית. סיפרתי לה שכבר
הייתי פעם באילת והצעתי לה להתחתן ול השתקע
כאן. היא לא הסכימה, היא רצתה
רק לארצות־הברית. עזבתי אותה ובאתי
לכאן.״
דוריאן היה כבר בכל העולם. כשסיים את
לימודיו בפאקולסה לרפואה באוניברסיטת
סטנפורד של ארצוח־הברית, התגייס מיד לצבא
האמריקאי. הוא שירת בצי בדרגת
לויטנאנט כרופא ראשי על אוניה, השתתף
בניסוי האטומי הגדול שנערך בביקיני. כשסיים
את שרותו, נשלח על־ידי הממשלה
האמריקאית להונולולו. שם מונה כרופא
מפקח למניעת מחלות מין.
בהונולולו קנה לו דוריאן שני תחביבים:
סקי מים וכתיבת ספרים על בעיות סוציאליות,
שעבודתו היום־יומית סיפקה לו אותן
למכביר.
באחד הימים החליט דוריאן כי עבד מספיק.
הוא אסף את חסכונותיו, ארז את
תמונותיהן של שתי נשותיו לשעבר ושל
שלש בנותיו, יצא לטייל בעולם והגיע לישראל.
דוריאן
היה עולה חדש אידיאלי. כל מה
שראה מצא חן בעיניו מיד. הוא למד עברית
באולפן, השתתף ביסוד מועדון סוף

המעצר

מהשוק: הם היו כלואים בחדר
של תחנת המשטרה המקומית.
זאב גריטשאק ואברהם פינקלשטיין ישבו
במעצר מכיוון שיום לפני כן גילה פקח
משרד הבריאות באטליזיהם בעור של סרה
מתה, שבותרה לאחר ששבקה חיים לכל חי.
כשהגיע פקח משרד הבריאות המחוזי
לאיסליזם, היה מאוחר מדי. חלק גדול מהבשר
כבר נמכר ללקוחות 200 .הקילוגראם
שלא מצאו עדיין את דרכם לסירי החג של
נשי העיר הוחרמו והופקדו למשמר בבית
הקירור של חננאל שכטר.
אולם כשבאו הפקחים לאחר ימים אחדים
לבית הקירור, לקחת משם את הבשר המופקע,
גילו כי הסרה המתה עזבה את
הרפת. לשאלותיהם של הפקחים, הניד שכטר
בכתפיו, הכחיש כל קשר שהוא לענין כולו.
״הבשר נעלם,״ טען במשטרה ,״מה אני
יכול לעשות?״
שוטרי משטרת פתח־תקוה ידעו מה עליהם
לעשות. הם עצרו את השלושה, סגרו את
האיטליזים, העדיפו את האפשרות שעקרוח
הבית יעמדו שעה נוספת בתור, על האפשרות
שתור גדול של נזקקים לעזרה יחכה
במוצאי החג על־יד חדרו של הרופא התורן
בתחנת סגן־דוד אדוס.

סמים משכרים -תחלה שהננו רסשז צינורת
ך* אדס כתמונה למעלה נושס אל קרבו את תוכנה של קופסת הגפרורים שבידיו.
ן | הקופסה אינה מכילה עוד גפרורים. נמצאת בתוכה כמות קטנה של אבקה צהבהבה־ירקרקת,
בעלת ריח מתקתק ומשכר. באמצעות פיסת הנייר המגולגלת, בעזרת שתיים שלוש
נשיפות, מחדיר האדם אל עצמו כמות זעירה של האבקה. זה מספיק. האיש יניח את הקופסה
במקומה, יתנער ויקום. אולי יצא אל הרחוב, אולי ישאר בחדרו ככל אדם אחר. אולם הוא
יהיה שונה מאשר כל אדם אחר.
עיניו יבריקו בברק מעורפל, אבריו
יתקשו. הוא ירגיש הרגשה של כוח
גופני רב בשריריו. לאט לאט יאבד
הקשר בינו לבין סביבתו, הרעדה
שבקצה אצבעותיו תיפסק והוא ירגיש
הרגשה נעימה בכל גופו. הוא
לא יוכל להסביר מהי הרגשה זו.
הוא רק ידע שהוא חש את הרגשת
הנועם בכל חלק מאברי גופו, בדמו
הזורם בעורקיו, בנשמתו.
כי האבקה אותה הריח בקופסה
היא סם משכר — הרואין. האיש
שיריח את תוכן הקופסה לראשונה
יראה את ההתרגשות שתוקפת אותו
כשעשוע נעים. האדם בעל העינים
הערמומיות, העומד בפינת בית־הקפה,
רואה אותו כעסק מסחרי טוב.
בעיניו של האיש שהתרגל לסם —
הסם הוא כאויר לנשימה, חשוב יותר
ממזון או שינה. ואילו החוק
והחברה מסתכלים על ההדחה מתוך
קופסת הגפרורים בעיניס אחרות לגמרי.
זהו פשע. האיש המריח את
הסם הוא פושע.

הצליח לחדור למחיצתם ולשהות בחברתם. כל השמות בכתבה זו הם בדויים, כדי לא לפגוע
באנשים שאפשרו את עריכת החקירה ופירסומה.
רחוב הדייגים ביפו הוא סמטה צרה, כפי שרואים אותה בציורים מזרחיים או בסרטי
קולנוע על הקסבה המרוקאית. מדרגות אבן מפותלות מובילות עד לסלעי הים. בתי אבן
דבוקים זה בזה ומצחינים ביחד.
חצרות מזוהמות גדושות כבסים וילדים
יחפים.

1006

11 ועות
9 8 1 ^ 8012 099

3 11

קיימים במדינה אלפים בלתי ספורים
של מעשני חשיש. אולם השימוש
בסם נפוץ זה אינו מהוה עדיין

סכנה חברתית, כיון שמעשניו נשארים
במסגרת החברה, מסוגלים לעבודה
ולהקמת משפחה. אלפי מעשני
חשיש אלה באו עם גלי העליה
מארצות המזרח, או שגדלו בשכונות
העוני בפרברי הערים, במעברות
מוזנחות. בעייתם אינה הקשה ביותר. הבעיה האמיתית כיום בשטח המלחמה בסמים
המשכרים מקיפה כאלף איש ואשה בערך, הנרקומנים המשועבדים והמכורים לסם המשכר.
אלד. הם אלף אנשים המנודים ונרדפים על ידי החברה, אנשים שכל דאגתם היומיומית
מצטמצמת בדרכי השגת הסם המשעבד. הם אנשים בעלי זרועות של זהב שאינם מביאים
עוד תועלת לחברה. על קבוצה קטנה מתוך האלף, מספר בכתבה זו כתב העולם הזה אשר

בקצה הרחוב נמצא הקפה של
אבו־מנצור. מבחוץ הוא נראה ככל
קפה אחר ביפו הערבית. ערבים זק נים
וטרוטי עיניים יושבים על גבי
שרפרפים ומעשנים נרגילות במשך
כל שעות היום. לפעמים הם גם
משחקים בשש בש או בקוביה. מבפנים,
הקפה הוא עולם אחר לגמרי.
כאילו חזרת אל יפו שמלפני
מאתיים שנה.
על הקיר תלויה אמנם מודעה על
איזו הרצאה מטעם מפ״ם אך היא
אינה מפריעה לאוירה הכללית. סביב
השולחנות הקטנים יושבים בנחת,
בצפיפות גדולה, עשרות אורחים.
הם אינם מדברים. כולם מעשנים נרגילות
או שותים ספלי קפה. האויר
מלא עשן. הערבים הזקנים ובעלי
המום חולמים על הימים הטובים
שהיו להם ביפו. היהודים הזקנים
ממרוקו או מתורכיה מעשנים וחולמים
על הימים הטובים שהיו להם
במראקש או באיזמיר.

בפינת האולם השחור, ליד תנור
הפחמים הגדול, ישבו כחמישה
אנשים. המשותף לכולם היו לחיים

צמוקות ועיניים תוהות במבט מטומטם,
כאילו אינן רואות דבר. הם
לא עישנו נרגילה ולא שתו קפה,
רק ישבו והסתכלו בחלל. כשנכנסתי
לקפה הסתכלו בי כולם בסקרנות.
כשהצטרפתי אל החבורה בפינה, הפכה הסקרנות לאיום. האנשים התחילו להצטופף סביב
השולחן. תחילה הם חוששים אך לאס לאס נשבר מסך הזרות והאנשים מתחילים לדבר.
אין להם שום נושא אחר לדבר מאשר על עצמם ואודות החומר שלהם. אחד, בעל זקן
בלתי מגולח, נראה לפי בגדיו כמקרה סוציאלי חמור. .תסתכל ותראה איך אנחנו נראים.״
הוא סונה אלי לאחר שהוצגתי נעתונאי. ,חושבים שאנחנו נהנים מכל זה, אבל אתה בעצמך

הסוחרכפינתהקפה הוא האדם המחזיק בידו את המפתח לסיפוק תאותם של
הנו־קומנים . .הוא יעצמו (קיצוני משמאל) .אינו. משתמש בסמים, מוכר א תם בכמויות
קטטת ליושבי. בית הקפה הנזקקים. מחיר גליל המ,רפיום נע בין שלוש לחמש לירות.

11006

11 וינוונ
37173

מצבו רחמו עליו ואמרו לו :״קח עוד,
תראה שזה יעבור לך.״ מאז הוא נרקומן
מושלם.
מהארץ אין הוא מבסוט. למה? מפני שכל
שנה הוא יושב משלושה עד שמונה חדשים
בבית הס הר. כל פעם הוא חושב שהוא
הולך למות. גם בבית הסוהר מצליחים
להשיג סמים, אבל זה הרבה יותר בסקר

וקשה.
בעל הזקן הצהוב והעיניים חסרות המבע

רואה מה הענינים — אנחנו פשוט חולים.״
הם נראו שקטים מאוד ועצובים. אחו בא
מיתן, שניים מתורכיה, שניים ממרוקו .״אתה
יודע מה זה להשיג עכשיו תומר?״ שואל
אחד מהם .״אדם שרוצה לח ות צריך מאתיים
וחמישים לירות לחודש.״
מאין לוקחים? ״מאיפה שאפשר, גם את
הכסף וגם את הסמים. יש אחר ביפו שמוכר
ליטרה אופיום ב־ 450 לירות. הוא
מחלק את זה לגלילים קטנים, כל אחד שוקל
30 גרם. לחסון יש מחר משפט מפני שמצאו
אצלו חתיכה כזאת.״
חסון יושב בצד ושותק. הוא בעל שפם
רציני, שיער אדמדם במקצת. הוא מפחד
מהמשפט. הוא מפחד שישלחו א, תו לב ת־הסוהר.
הוא מכיר בתי־סוהר ולא איכפת לו
לשבת. אבל הוא מפחד ם;.ד כתת מהמשבר
— ״קריזיס״ בלש! נו. אם לא יקבל את החומר
בכלא, לדעתו, הוא עלול לצאת מדעתו או
למוח. כל מה שה! א צריך זו חתיכת אופיום
ליום. היא עולה רק חמש־שש לירות.
מקבלים מזר. עצירות איומה. בהתחלה ;־.יה
מקבל עצירות שרק בבית חולים יכלו לעזור
לס הוא הוציא מכיסו טבלה קטנה, וזניח
אותה על השולחן והתפאר; ״כל בן אדם
בר-א שאוכל את זה מת על המקום!״
״זה נכון, זה נכון,״ אומר בעל הזקן
הצהוב.״ חבר שלי לקת פעם יותר מדי
ובבוקר מצאו אותו מת.״

זה התחיל בילדות
ך * שאלה המעניינת ביותר והרגילה
( | בי. תר היא השאלה כיצד הגיעו א^שים
אלה להתמכרות לסמים המשכרים. הם מ״פ־רים
על זאת בחפץ־לב ובקלות, כאילו סיפרו
זאת עשר פעמים בי1ם לכל שואל. חסון,
למשל, התחיל להשתמש בסם כשה ה בן . 14
הוא נולד בתורכיה. בבית מטופל הילדים
שרר ריב מתמיד בין האב לאם. צעקות,
מכות ושערוריות היו מעשה יום ביומו.
יום אחד לא יכול היה חסון לשאת את
האוירה וברח. הוא הלך לגור במלון עם
חברים מבוגרים. הם היו נוהגים להריח
הרואין. הוא רצה להי! ת גד! ל כמ הם
והריח גם הוא. למחרת קיבל בחילה
שנמשכה ימים אחדים; חשבו שהוא ימות
והחזירו אותו להוריו. כשעזבה הבחילה את
חסון הוא הרגיש שהוא עצבני ובלתי שקט,
כא לו חסר לו משהו. החברים שראו ־׳את

הכית. מאורה אפלה בחורבה יפואית על חוף הים מהוה את ביתם של ארבעת
הנרק מניס. הס ישנים על הרצפה, מתחממים במשך הלילות הקרים מאש מדורה במרכז
החדר, שיחותיהם בינם לבין עצמם מנהלות רק על בעיות השנת החוקר והטיפול בו,

אמרתי לו: אם אתה לא נותן זריקות אני
מת כאן במקום. הוא אמר לי, עכשו אתה
צריך לשלם יותר בשביל זה. אמרתי לו:
.תיקח כמה שתיקח אבל תיתן את הזריקות
ימח שמך.״
מזה עשר שנים הזקן הוא מקרה סוציאלי
מושלם. הוא אינו עושה כלום, הוא אינו
שייך לאף אחד, אין לו בית. הוא יושב
בבתי הקפה כל היום, מחכה עד שחברים
נרקומנים יתנו לו כמה גרושים. הוא אוסף
־פרוטה לפרוטה וכשמצטבר בידו סכום של

מחשבתם. הם יכולים לשבת בבית הקפה
בשלוה ימים תמימים, או להסתפק בטיול
חסר תכלית על חוף הים או ברחובות
הצרים והחשוכים של יפו.
כמד, מהם עברו כבר טיפול בלשכת
הבריאות הממשלתית. קיבלו אותם לפי בק שתם
.״היינו בין כל המשוגעים,״ מספר
הג׳ינג׳י ,״והטיפול היה זה שכל היום לא
עשינו כלום. שלושה חדשים הסתובבנו שם.
נתנו לנו זריקות. בהתחלה של מורפין.
כל פעם היה פחות סם ויותר משהו אחר.

רופאים, בעלי מלאכה, פקידים ופרוצות קיבלו מנות׳
ך • שימוש כסמים משכרים, כתופעה
1 1חברתית, הינו תופעה של הזמנים המודרניים.
אמנם סמים משכרים מ,0יימים
היו ידועים בחצרות מלכי אסיה כבר לפני
אלפי שנים ולרופאים ברחבי העולם כבר
לפני מאות שנים, אולם. נגע ההתמכרות
לסמים פשט רק בחמישים השנים האחרונות,
הגיע לשיאים מסחררים לפני 25 שנה.
אמנה בינלאומית, שנחתמה בג׳נבה בשנת
25ע , 1ד,טי7ר. טיק! ח בי^אומי ע> הכ׳״חר
בסמים, גרמה?ירידת הייצור והצריכה ה־ע?,מ
ת. ברוב ארצות העולם נחשב השימוש
בסם כפשע, והחוק הדף בכל ח! מרת הדין
את ס! הרי ה.מ ם, מפיציהם והמשתמשים
בהם? .מרות זאת חלה בשנים ;־,אחרונות
עליה נוספת בעקומת צריכת הסמים המשכרים,
ביחוד בארצות־הברית.
ארצות ערב ואסיה הן המדינות היחידות
אשר למרות שחתמו ברובן על אמנת מניעת
המסחר בסמים, מתעלמות מייצור ומסחר
הסמים המשכרים ולפעמים אף מעודדות
אותו.
בגלל מצבה הגיאוגרפי המיוחד, שוכנת
מדינת יש! אל ע 7צ,מו1־דרכי״ ואשית של
דרכי הברחת ;;סמים המשכרים במרחב. הן
בגלל ע. בדה זו והן בגלל רבבות העולים
מארצות ערב, תורכיה ופרם שהביאו עמם
את מנהגי השים, ש בסמים המשכרים למיניהם,
הפכה בעית הנרקומנים — שבמשך
שנים רב!ת7 .א היתד. קיימת כמעט ביש! ב
היהודי — לבעיה חיונית, מטרידך, ומסוכנת.

* * כיון שבידי המדינה לא היתד, כל
לאפשרות לאשפז ולרפא את מאות הנרקומנים
בישראל, סיפק משרד הבריאות

הוא כבן .50 גם הוא בא מתורכיה. דוא
כבר בארץ יותר מ 25-שנים. הוא אינו זוכר
את השנה בה החל להשתמש בסם, רק יודע
שהיה צעיר מאוד אז. פעם חלה במחלה
קשה ונלקח לבית ח.לים .״אני לא יודע
מה נתנו לי שם ומה היה לי בכלל,״ הוא
מספר ,״אבל כשיצאתי מבית החולים הרגשתי
שאני אדם אחר.״ הטיפול בו נמשך גם
כשיצא מבית החולים. הרופא נתן לו זריקות.
יום אחד אמרו לו שלא יקבל יותר זריקות.
״הלכתי הביתה,״ ,מספר הזקן .״ישנתי
שלושה ימים. כשקמתי הלכתי לרופא ו
במשך
תקופה מסויימת מנות סמים יומיות
במחירים רשמיים, לנרקומנים שהיו רשומים
בלשכות הבריאות. לרוב רימו אנשים אלה
את הממשלה, מכרו את הסמים שקיבלו

בשוק השחור, קנו תמורתם סמים זולים
יותר.
מתוך האנשים שק־בלו מנות סמים בלשכות
הבריאות מתגלה חתך אז,ישי מעניין.

זרקת היוואיו

אחד מעבדי י הסס מתכונן להזריק לעצמו זריעת הירואין.
תחילה חימם מים בקומקום הקפה, שפך מים חמים. בתוך
הכום שמשמאל, ניקה במים אלה את המזרק. אחר כך שפך כמה טיפות מים בצנצנת הקטנה
שמימין לקומקום. ,ממיס בה בערך שני גרם של אבקת־ההירואין, שאב את התמיסה אל תוך
המזרק ועתה מתכונן ה1א ׳להזריק את התוכן לתוך וורידו, אילו השתמשו הנרקומנים
בהירזאין נקי, היו מתים מהר מאד. אולם מפיצי הסם מערבים את האבקה היקרה הזאת.

שתי לירות הוא רץ לקנות חתיכת אופיום.
.הוא בולע אותה כפי שהיא.

שניים שעברו לירושלים
ין להם שום מאוויים ושום חלומות,
למרות שהם ט,ענים כל הזמן כי׳ הם
רוצים להיות בריאים. בחורות אינן מענינות
אותם. שום שעשוע אינו מושך במיוחד.
שום פעולה או מעשה אינם מטרידים את

בסוף זה בכלל לא היה סם. לי זה לא עזר
בכלל.״
לחיים עזרו הזריקות. הוא חשב שהוא
נגמל מן השימוש בסמים לכל חייו. לחיים
יש רצון של ברזל. אין דבר שאינו יכול
להשיג, לסי עדות חבריו. מספר חיים :״יצאתי
מבית הח לים, חזרתי ליפו. חודש או
חדשיים חשבתי שאני בריא. חזרתי לאותו
מקום. החברים שלי היו אותם החברים.
הרחובות שהסתובבתי בהם היו אותו הדבר
וגם הבית שלי. לא נתנו לי מרי לעשות,
התחלתי לקחת חומר עור פעם.״

ארוחתהערב. של הארבעה היא בדרן כלל הארוחה היחידה של היום. הם אוכלים רק
כשהפרוטה מצויה בכיסם. בעיניהם, אין עדן רב לאוכל, כי הוא בא רק לספק את דרישות
הגוף. הארבעה אינם מכינים כל מאכלים מסובכים, בולעים מכל הבא ליד ולרוב בנדבה.

חורבה על שמת הים
ך* ערב ירד על יפו. הערבים טרוטי
1 1העיניים, בעלי הטרבושים והביפות ה־

ושמיות של סם
רוב הנרקומנים הם אנשי העולם התחתון.
אין זה משום שאנשי העולם התחתון
נוטים להשתמש בסמים. הפעולה היא הפוכה.
צורכי הסמים הופכים להיות אנשי !׳.עולם
התחתון, בגלל רצונם להשיג את הסמים
בדרך הקלה ביותר ובגלל חוסר אפשרותם
לעבוד כל עבודה רצופה.
מבין הנרקומנים הרשומים 107,הם ילידי
הארץ• ־ 107 מהם נשים 2070 .הם בגיל
שבין 20— 30׳ ־ 357 בגיל שבין ,30— 40
257 בגיל .50— 60
אחד מכל עשרה שהיו רשומים כנרקומנים
היה רופא או רופא לשעבר. מקצועות
אחרים ברשימה: רופא שיניים, חובש, בעלי
מלאכה, פועלים, פקידים, פרוצות. בסך
הכל 6070 הינם חסרי כל מקצוע, או רוכלים.
רובם באו מארצות ערב, תורכיה ופרס.

ך* מדובר כרשימה זו הוא בנרקו־
1ו מני ם הצורכים סמים משעבדים בלבד.
קיימים סמים משכרים רבים, כדוגמת ;,חשיש,
למשל, שעם כל הנזק שהם גורמים
לאדם הרי הם אינם סמים משעבדים. סם
משעבד הוא סם שעם התחלת השימוש בו
הוא בונה לעצמו תא במוח האדם. כד׳•
לקיים תא זה ולהזינו הופך האדם למשועבד
לסם, חייב לצרכו בזמנים קבועים, ובכמויות
ההולכות וגדלות. כמות הסם שנוטל נרקומן
אחד די בה כדי להמית שלושה גברים
בריאים שיחלקוה ביניהם.
כ־ס 507 מהנרקומנים בישראל צורכים מור־פין
,־ 207 אופיום. השאר מתחלקים בשמוש
סמים משעבדים כמו פטידין, שהוא הסם
החדיש ביותר, המקובל במיוחד בין אנשי
מקצוע הרפואה, הרואין ופנטופון.

מלוכלכות קיפלו את הנרגילות. נער יחף
ומזוהם הכניס את השרפרפים לתוך הקפה.
כי לפי החוק חייב הקפה להסגר בשעה
שבע בערב.
ירדנו לשפת הים של יפו. הלכנו לאורך
החוף. ממול לסלעי הים ניצבה חומת אבן
גבוהה. כמה מדרגות, טיפוס על קיר, קפיצה
מעל גדר, הליכת שווי משקל לאורך קיר
רעוע, ונכנסנו לחורבה. מישהו הדליק גפרור.
החדר היה שחור וריק, ללא כל ריהוט.
לאורך הקירות היו כמה סמרסום־ם וכמה
ארגזים שבורים. באמצע החדר עמדה קערה

בק אפבית
שבן

בהערצה
גלויה סיפרו על שניים מחבריהם
שנרפאו, עברו לירושלים ואינם זקוקים
עוד לסמים. מדוע אין הם נוסעים לירושלים?
״אתה רואה איך המצב שלנו, אין לנו
גרוש על הנשמה. אם היה כסף היינו עוברים
לירושלים ונעשים בריאים.״

מליאה פחמים! לידה התגלגלו כמה
בוקים ריקים, שיירי סעודה וניירות. אי
שר היה להאמין שמאורה זו היא
לארבעה אנשים. אי אפשר היה להאמין
אדם מסיגל לחיות כאן.

גם כלבים רוצים לחיות. כושי, כלבם השחור הקטן של הארבעה, מקבל את מנת הסס
היומית שלו. מכניסים לו פירורי אבקת הירואין לתון פיו והשפעתם עליו ממש כהשפעתם
על אדם. לנרקומנים נטיה שכל הנמצא־ בחברתם, אדם או חיה, ירגיש גם הוא את טעם הסס.

רוח הים הקרירה ורעש גליו מלאו את
החדר. אחד ממ/ווי שבר ארגז, זרק עצים
לקערה והדליק אש. הזקן לא התאפק ואמר
לב&וף :״תראה חבר, אנחנו עוד לא אכלנו
היום. אולי יש לך להלוות כמה גרושים
לאוכל?״
הוא יצא וחזר אחרי זמן קצר עם לחם,
ביצים, ועגבניות. הם זרקו את הב צים
לתוך האש. ברק המצלמה שצילמה אותם.
עיצבן אותם מאוד.
עד שהביצים נאפו בתוך הקערה הוציא
הג׳ינג׳י מזרק מכיסו, מילא אותו במורפין
ותוך דקה נגמר התהליך אצל ארבעתם. הם
השתמשו באותה המחט, מבלי לנקותה או
להחליפה. פעולותיהם היו טבעיות ורגילות,
חסרות כל התרגשות או סימנים חיצוניים
אחרים.
השפעתו של הסם היתה שונה על כל
אחד מהם. חסון התישב על ארגז בפינת
החדר. אחז את מקום הזריקה בידו בכף
ידו השניה. עיניו ה ו תקועות בתוך האש.
הוא לא הוציא מילה. כשגיסה מי#/הו לדבר
עמו, הוא לא נראה כשומע, כאילו ריחף
בעולמות אחרים ורחוקים. ה״דוקטור״ המ שיך
להתעסק באוכל. כל העסק לא עניין
אותו במיוחד. הוא שרק נעימה מונוטונית
חייך אלי בהצביעו על שאר השלושה: מצחיק
ם, מה?
הזקן הניח את שתי כפות ידיו על כובע
הטמבל שעל ראשו הביט באש ומעיניו זלגו
דמעות. הוא נראה א, תה שער, כילד בודד
הבוכה ספק מצער ספק מאושר. הרביעי ב חבורה
הוא משה, גבר כבן שלושים, טפוס
ידוע בין אנשי העולם התחתון של יפו.
משה עלה ממרוקו לפני ארבע שנים. בקזב לנקה
היה סנדלר, לפי דבריו. ביפו הוא חסר
מקצוע, מסרב לדבר על עצמו או על כל
דבר אחר. אבל חבריו מודים בגלוי כי מקור
פרנסתו היא רעית פרוצות.

הזריקה .״חיים הגיבור״ מזריק זריקת הירואין לח ן וריד ידו, כשה״דוקסור״ בוחן או
פעולתו בזהירות. על השולחן נראים הכלים הפרימימביים והבלתי מחוטאים של הזריקה

אפשר למצוא אותו בכל ערב בסביבות
השטח ד,גד,ל או הקסבה היפואית. הוא
מקבל מס קבוע משתי פרוצות שהוא נחשב
כידידן. השפעתה של זריקת הסם עליו ניכרת
מיד: הוא מתחיל לשיר ולפטפט. אין
קשר הגיוני במשפטים שהוא מוציא מפיו.
האוכל היה מ! כן. הם אכלו בחוסר תיאבון.
הם עוד המשיכו לפטפט קצת, אבל
דבריהם היו פתאום בלתי הגיוניים ובלתי
ברורים. שני כלבים שחורים הסתובבו סביבם,
כשהם מכשכשים בזנבם ומיללים .״אתה
רואה,״ אמרו לי ,״גם הכלבים הם נרקומנים.
אם לא יקבלו חומר הם יתעצבנו
וישתוללו.״ חסון לקח את הכלב על
זרועו, פער את פיו בשתי ידיו והזקן זרק
לתוך גרונו של הכלב כמה פירורי אופיום.
הכלב בלע אותם. כישכש בזנבו ויצא את
החדר.
האש עוד בערה בקערה. מבחוץ נשמעו
צעקות אשד, הקוראת לבנה לחזור הביתה.
הארבעה השתרעו על המזרון בפינת החדר
ומבלי לומר שלום או לילה טוב, נרדמו.

חלומותפז •; על המזרון היחיד בחדרם רובצים ארבעת הנרקומנים כשהם תחת השפ
הטמים שהחדירו לגופם. הם ישנים בלבוש בו הם מתהלכים, ושרויים במציאות אחו

1066

19ה 3
(חמש!־ מעמוד ) 12

קזגלו

ך • לילדביפו מכיר את חיים הגיבור.
בסימטאות הקסבה היפואית ונהריסות
השטח הגדול מספרים הילדים בהתפעלות
את סיפורי גבורותיו ועלילותיו. כשהם רואים
מרחוק את קומתו הענקית הלבושה
תמיד בה דור רב, הם ממהרים לקראתו,
רצים אחריו בצעקות :״חיים הגיבור! חיים
הגיבור!״ כי בכל יפו כולה יש עכשיו רק
אדם אחד שכוחו עולה על כוחו של חיים
— זהו הגורילה מקפה אריאנה.
פעם היה חיים האיש החזק ביותר בכל
יפו והסביבה אבל ״הכוח שלי עוז׳ב אותי
קצ׳ת בגלל החומר הזד״״ כפי שהוא אומר
במבטאו הקזבלני. לא רק הילדים מתפעלים
ממנו. כל מי שראה פעם אחת את חיים,
לכל אורך 195 הסנטימטרים שלו, כשהוא
עומד זקוף והדור, אינו יכול שלא להתפעל
מהופעתו החיצונית. כתיפיו הרחבות,
בלוריתו הענקית, הפרח החרוט בכתובת הקעקע
על זרועו הימנית וחיוכו הילדותי
אינם ניתנים לשיכחה.
כשהעלה הקאמרי על במתו את קזבלן
של יגאל מוסינזון ויוסף ידין חיפש אחר
טיפוס מתאים שאת דמותו יוכל לעצב, הוא
בחר בחיים. קזבלן, כפי שהועלה על במת
הקאמרי, הוא חיים הגיבור בכבודו ובעצמו.
במאי הקאמרי פיטר פריי הציע פעם לחיים
לשחק את עצמו בסרט שרקעו סמטאות
יפו. חיים סירב.
מאז השתכן חיים בקסבה של יפו, עומדת
משטרת ישראל בקשר הדוק עמו והשניים
מבקרים זה את זה חליפות, לבירור עניינים
שונים. לפעמים המגע הופך להיות הדוק
מדי, ואז לא תספיק כיתת שוטרים כדי
להתגבר על חיים ולאסרו.
כדי למצוא את דירתו של חיים בנפתולי
סימטאות הקסבה היפואית דרוש חוש התמצאות
בלתי נורמלי. הוא גר ליד רחוב
הדייגים, בבית ערבי ישן, שהשנים ורוחות
הים הטביעו בו את חותם הדורות. שני
המלוים שלי נכנסו עמי לחצר רחבה ונקיה.
אל עמוד עץ היתד, קשורה עז לבנה וגדולה
.״זה בשביל אשת! של חיים, שיהיה
לה עם מה להתעסק כשהוא לא בבית,״
הסביר אחד המלוים. הוא פתח את הדלת,
שלא היתד, נעולה, ונכנסנו לחדר.
כל ריהוט החדר היה ארון בגדים פשוט,
ארגז עזרה־ראשונה של מגן דוד אדום,
שולחן, כמה כסאות פשוטים והמיטה. שם
שכב חיים. למרות שהשעה היתד, כבר
שעת צהריים, חיים עוד ישן עטוף בסדין
שהיה פעם לבן ובכמה שמיכות צמר. הוא
שיפשף את עיניו והביט בנו מבלי לומר
דבר .״מה השעה?״ שאל לבסוף. כשקיבל
את התשובה, עיוות את פניו ואמר :״עכשיו
אני לא יכול לדבר עם אף אחד. עכשיו יש
לי קריזיס.״ הוא תקע מבט חודר באנשים
שבאו עמדי והם החלו להתנצל :״אתה
יודע שהיום שבת ואי־אפשר להשיג חומר.״
״מה ז׳את אומרת אי אפשר?!״ חיים
התרומם מהמיטה .״תיכף ומיד תביאו לי
לכאן את הה!מר!״ אחד האנשים הפליט
משהו, שאולי שתום העין ימצא קצת חומר
מפני שהסוחר איננו היום במקום.
חיים ישב על המיטה בתחתונים וגופיה
בלבד, כולו מדוכא וברוח נכאה .״אני
מרגיש לא טוב,״ הסביר לנו. רק אחרי חצי
שעה, כשהאיש שיצא להביא את החומר
חזר, קפץ חיים ממקומו כאילו קם לתחיה.
״לא מצאתי כלום,״ הודיע האיש בפנים
חמימות. חיים תפס אותו בגרונו, כאילו
עמד לחנקו. כשראה האיש שחיים מתרגז
באמת, הוציא מכיסו קופסת גפרורים. בתוכה
היו חמש חבילות קטנות של הירואין.

הדוקטור עוזר

1נק דיסקתט כישראל בענו

* פ ח, גואיחנה פקד
7 / /חורי וילון המטבח הופיעה
נה לבושה בשמלה פרחונית.
בעלת יופי מזרחי רועש מאד.

חיים. מא־בחורה
קטהיא
היתר.
זוהי אשתו

של חיים. יפה היא צברית, בת להורים
שעלו מאחת מארצות אמריקה הדרומית. את
חיים פגשה בארץ, התאהבה בו והתחתנה
עמו. היא אוהבת אותו וקשורה אליו.
היא ממהרת למלא כל פקודה שלו בחרדת
קודש ממש .״חממי בשבילי קצת מים
נקיים,״ פקד עליה חיים. היא נעלמה מאחורי
הוילון. חיים קם, ניגש לקופסת העזרה
הראשונה והוציא ממנה את המזרק.
לא התאפקתי מלשאיל :״מה עם חיטוי?״
״איז׳ה חיטוי שמיטוי,״ אמר חיים .״תיכף
תראה.״
יפה חזרה לחדר עם פינג׳אן של מים
רותחים. חיים הריח את תכנה של קופסת
הגפרורים. ניכר היד, בפניו כיצד אבקת ה־הירואין
נספגת בן רגע אל כל ישותו ומשנה
את צורתו. בבת אחת הוא נעשה יותר
רוגע. אדם אחר היה משתכר במקום, אבל
עבור חיים היתד, ההרחה רק פרפרת לפני
הארוחה.
הוא בחן בקפדנות את תכנה של אחת
מחבילות ההירואין ופסק בבטחון של מומחה
:״זה לא נקי, יש כאן תערובת של
קמח אורז.״ הוא הריק את תוכן החבילה
לתוך כוס, שפך מעט מים חמים, הרכיב
את המחט על המזרק וטבל אותה בכוס.
לאחר שהמזרק התמלא, בחן אותו חיים. אז
נשמטה המחט ונפלה לריצפה. חיים רק
הרים אותה, נשף לתוכה והחזירה למקומה
על קצה המזרק.
במשך דקות אחדות ניסה חיים להזריק
לעצמו את הזריקה. הוא קשר את פרק
היד בצינור גומי, חיפש בשתי אצבעות את
הוריד לתוכו יזריק את הזריקה. הדוקטור
ניסה לבקש ממנו שהוא יזריק לו את הז ריקה.
הדוקטור, בעל חצי הקרחת, המעיד
על עצמו בגאוה שהוא מראשוני המורפיניס־טים
בארץ, הינו מומחה גדול לכל מה שקשור
בזריקות וסמים משכרים.
חיים תקע את המחט מספר פעמים לתוך
הזרוע, אך תמיד החטיא את הוריד. דם החל
לקלוח על הזרוע. יפה לא היתד. מסוגלת
להסתכל במראה ועזבה את החדר. אפילו
הדוקטור הפנה את ראשו. רק לאחר שהכיר
בכשלונו וליקק את הדם מזרועו, הושיט
חיים את המזרק לדוקטור. הזריקה נמשכה
שניות אחדות. אחריה ניער חיים את עצמו
ככלב היוצא מתוך מים ותוך דקה הפך
להיות אדם אחר, כאילו חזרו כוחותיו ושבו
אליו. הוא החל לחייך אל כולם.
חיים לבש את בגדיו ויצא לרחוב. אדם
ככל האנשים. הילדים ברכוהו לשלום. החנוונים
שמחו כשקטף בננה מאשכול הבננות
בחנותם, או חטף מספר בטנים.
הוא בן 22 בסך הכל. בעל כוח אדיר
ובעל שכל ישר והגיון בריא. לולא היה
גדל בפרבר עוני בקזבלנקה, נקלע בילדותו
בין אנשי העולם התחתון שלימדוהו את
השימוש בסמים, יכול היה חיים להיות

היום מורה להתעמלות, סרקטוריסט בנגב,
או פועל בצינור הנפט.
הוא יכול היה לבנות לעצמו בית בריא,
לקיים משפחה גדולה. אולם ספק רב הוא
אם ידע חיים ביום מן הימים טעמם של
חיים בריאים. תחת זאת, בגיל ,22 מכור
הוא כולו לסמים משכרים, מכל המינים
ומכל הסוגים. כל דאגתו היומית היא שאספקת
הסמים לגופו תהיה תקינה ונורמלית.
חוץ מזה אין הוא עושה דבר — או שהוא
עושה דברים שאינם לתועלת החברה.
ברגע זה יושב חיים הגיבור בבית־הכלא.
אחרי שנתפס כשהוא מחזיק כמות של
הירואין, הובא חיים בפני שופט ונשלח למאסר
— שם, אמר השופט, ירפאו אותך.

מחליקה מיוחדת
י ץ יים אינו יחיד. הוא סמל לנגע
ן 1חברתי המתרבה בישראל. דרך הטיפול
בו היא דרך קצרת־רואי. כי בעיני החוק,
חיים וחבריו הם פושעים, לא חולים. במקום
לרפאם ולשרש את מחלתם, מענישים
אותם.
אמנם, אין זה הצעד היחיד שהמדינה נוקטת
בו. לפני חודשים מספר הוקמה מחלקה
מיוחדת לנרקומנים בבית־החולים לחולי-
נפש בבת־ים. הנרקומנים שהיו רשומים עד
כה בלשכות הבריאות השונות וקיבלו הספקה
רשמית של סמים, הועמדו בפני הברירה:
להיכנס לבית־החולים או להינתק מהם-
פקת סמים רשמית.
מספר הנרקומנים הרשומים הוא 1070בערך
ממספרם האמיתי, ורק חלק קטן מאלה
הסכימו להימצא שלושה חודשים בכפיפה
אחת עם חולי רוח ולעבור טיפול העשוי
להוציא מהם את ההתמכרות לסמים.
כל נרקומן משתוקק ליום בו לא יהיה
תלוי עוד בסמים. אך לרוב, מוכנים הם
להמשיך ולסבול — ובלבד שלא יוכנסו לבית
הסוהר, או לבית חולי־רוח.
עד כר, עברו כחמישים איש במחלקה
לטיפול בנרקומנים בבת־ים. זהו אחוז אפסי
בהתחשב בריבוי הטבעי של הנרקומנים.
מה שלא תעשה היום המדינה בשביל מספר
הנרקומנים הקיים, היא תהיה חייבת לעשות
בעוד זמן מה עבור מספר נרקומנים כפול.
הגיעה השעה שיוקם במדינה בית־חוליס
מיוחד לריפוי נרקומנים בשיטות מודרניות,
וכי יוחקו חוקים מיוחדים למלחמה בנגע,
מאחר שהחוקה הקיימת היום ביחס לסמים
משכרים היא מיושנת ואינה מתאימה לטי
פול ולמלחמה בנרקומניה. הנרקומניות הגיעה
היום לדרגה בה היא מהודה סכנה
ממשית לציבור, לבריאות האזרחים וליסודות
החברה.
אלף הזרועות המדולדלות, נקובות זריקות
הסמים, עשויות עוד להיות אלף זרועות
של זהב.

ה טי פו ל. שוטר מוצר אדם החשוד בהחזקת סס משכר והמוכר בנרקומן. התסונח צומזח
מליידי צלם העולם הזה בשעה שעקב שעות ארוכות אחרי פעולות הנרקומן החשוד.

ספורט

יש לו בעיות?אתה צויר עצה או זוג נעלי כדורגל? שלח

איגרוף
חבל על המאמץ
מתאגרפי הפועל ומכבי המשיכו להחליף
מהלומות גוירה׳ תוך תקוה שד,מיטיב להכות
יקבל כרטיס טיסה?לונדון. בלונדון
בבר פורסמו מודעות ענק המזמינות אח
תושבי העיר לבוא בשעה 730 בבוקרו של
ודד במאי לתחרות שהכנסותיה מוקדשות
לאוניברסיטה העברית בירושלים.
אך למרות ההכנות והפרסומת הרעשנית,
התעלמו מארגני התחרות מדבר אחד: קיומה
של ועדה בינמשרדית הקובעת את יציאתן
של קבוצות ספורט לחוץ־לארץ. דבר קיום
המיפגש נמסר לועדה רק לאחר שהתחרות
כבר היתד. מאורגנת. ואז התברר כי שבוע
ימים לפני מועד התחרות תתקיים בלונדון
תחרות איגרוף אחרת, גם היא בחסות ישראל.
מתאגרפיה יהיו אמנם מקומיים, אולם
ההכנסות יוקדשו למדרשה החינוכית על־שם
וינגייט בנתניה.
כאשר נערכה בשבוע החולף תחרות נוספת
בין מתאגרפי מכבי והפועל, אשר הסתיימה
בנצחון׳ נקודות סופי למתאגרפי
מכבי, למרות שמתאגרפי הפועל זכו בק רבות
בזירה אך נפסלו בגלל עודף משקלם,
שוב לא התאמצו המתאגרפים ולא השתדלו
כבתחרויות קודמות. לא היה להם כל בטחון
שהם עתידים לראות את לונדון.

אורחים
ה פגנ ת •ד־דו ת
שני מטוסי הובלה צבאיים אשר ינחתו
בשלישי למאי בשדה התעופה בלוד, עתידים

מכתבים לשייע
סאת שייע גלאזר -ף* ל היהודים עושים לפני פסח ביעור חמץ וזורקים
^ את כל הדברים המיותרים. אצלי בבית אי אפשר לעשות
סדר בכלל. מפני שבזמן האחרון הגיעו אלי כל כך הרבה
מכתבים עד שהבית התחיל להיות מוצף. לאן שאני הולך —
אני מוצא מכתבים. הדודר נעשה כבר החבר הכי טוב
שלי וכל יום הוא מביא לי את המכתבים עד הדלת.
הדואר היה יכול לחיות עכשיו רק על חשבון המכתבים
שבאים אלי.
אנשים שאף פעם בחיים לא כתבו מכתבים, ילדים שרק
עכשיו למדו להחזיק עפרון, לכל מי שיש איזו שהיא שאלה
— כולם כותבים אלי.
בכדורגל או במה שהוא אחר
אינני יודע מאיפוא לקחו את הכתובת שלי. אני מחפש
עכשיו שני מזכירים שיקראו את כל המכתבים ויענו
עליהם. הנה למשל מכתב אחד.
״אני אחד מאלפי החובבים שמחבבים את הכדורגל בארץ,
ובראשם אתה וחודורוב״ ,כותב שלמה גרין מקיבוץ מעגן,
בעמק הירדן .״התפלאתי מאוד כששמעתי שרוצים להוציאך
מהנבחרת. אתה עוד לא הזקנת כל כך ואתה יכול להמשיך
לשחק עוד כמה שנים. ואם אתה במשחק אחד לא כל
כך טוב לא צריכים לעשות שערוריה כל כך גדולה. אני
רואה אותך בתור השחקן המצטיין שקם אי פעם לנבחרת
ישראל וחוץ מזה לא ראיתי בך במשחק נגד רוסיה כל
פגם.״

תחרות־מיכחן כץ מתאגרפי הפועל-מככי*
עו, לא יסעו?
להתקבל בכבוד ובפאר הנודעים בדרך כלל
רק לאורחים רמי מעלה מיוחדים. כאשר ירדו
ממטוס צבאי ישראלי שבא מתורכיה 14
שחקני כדורסל צרפתיים וממטוס צבאי צרפתי
שבא מפריז 18 כדורגלנים צרפתיים,
יתקבלו בטקס שישתדל לבטא את כל אהדתם
וחיבתם של אזרחי ישראל לנציגי הספורט
של המדינה הידידותית.
ארבעה ימים לאחר מכן יתקיים באיצ־טדיון
הכדורגל ברמת־גן המפגש בין נבחרות
הצבא הצרפתי והישראלי בכדורגל.
למחרתו יתקיים באותו מקום מפגש הכדורסל,
על מגרש כדורסל חדיש שהוקם במיוחד
על־ידי הצבא בשטח שבין תעלת המים ו מגרש הדשא באיצטדיון
לקראת המשחקים הוצא למכירה מספר
כרטיסים שהוא קטן בהרבה מיכולת הקיבול
של האיצטדיון. כך, למשל, יימכרו למשחק
הכדורגל רק 45 אלף כרטיס ולמשחק הכדורסל
15 אלף כרטיסים, במחירים שבין
לירה אחת לארבע לירות.
את חלקה הספורטאי של ישראל במבצע
זה מכינים בקדחתנית אליעזר שפיגל ויעקב
שאלתיאל, במחנה אימונים צבאי לשם נקראו
כדורגלנים וכדורסלנים לאימונים במסגרת
שירות המילואים שלהם. אין זו הפרה של
הנוהג, כיון שבביקורה הקודם של נכחרת
הכדורסל הצרפתית התברר כי כל צוות שחקניה
מורכב מחיילי מילואים. בפעם הראשונה
בארץ לא יקבעו שיקולים אגודתיים ואישיים
את הרכב הנבחרת. הפעם תקבע דווקה ה.
יכולת
האישית.
חפולנז הזח 18) 4

אלה דברים נכונים מאוד ונעימים מאוד. אבל אחרי זה בא
תמיד המשך :״עכשיו ניגש לענין שבשבילו כתבתי את
המכתב. אני בתור ראש קבוצה ובתור חלוץ מרכזי הייתי
רוצה לדעת את הטכניקה של הכדורגל.״ ימים טובים הגיעו.
קודם נעשים לנו ראש קבוצה וחלוץ מרכזי בישראל ואחרי
זה שואלים מה זה כדורגל.
״אני בן קיבוץ מעגן, אני בן 13 בכתה ז׳ .הייתי רוצה
לדעת את כל הכתובות של השחקנים בנבחרת הארצית ולקבל
ממך תמונה.״ רק אחרי שהוא גומר את המכתב הוא נזכר
גם לברך אותי לכבוד החג :״אני מאחל לך שתמשיך להיות
בנבחרת ישראל עוד 10 שנים לפחות, אם לא יותר.״
אני בעצמי לא מאחל לי כל כך הרבה.
לפי המכתבים של הילדים רואים תיכף איזה חינוך הם
מקבלים.
כי לעומת מכתב יפה כמו זה של שלמה גדין, אני מוצא גם
מכתב כזה :״ענה לי על השאלות: באיזה מקצוע אתה. עובד?
מיהו החבר הכי טוב שלך במכבי תל־אביב? מהו ההרכב המפורט
של קבוצתך? מיהו המאמן האהוב עליך ביותר?״
מה זה פה? אינקויזיציה? טוב שלא שואלים אותי איזה
גלידה אני אוהב וכמה סרטים ראיתי בחיים שלי.

הקבוצח שר גבע
* ש ילדים שחושבים שאני מורה לכדורגל. אחד מאלה,
1משה גפני מקבוץ דברת, דואר עפולה, כותב לי :״אני
רוצה להתכתב איתך. יש לנו ליגה של ילדים בבית הספר. איך

טתאגרסים גטניו ודלי במשקל נוצה.

מכים פנדל, עם השפיץ? אני לא יודע איך
בועטים בכדור שהוא על הרצפה ושאני
רוצה למסור אותו. אם פעם יזדמן לך
לבוא הנה, אתה יכול לבוא. אני מאחל
לך נצחונות על קבוצית אחרות.״
אם הייתי עכשיו עוזב את הבית,
הייתי יכול לחי! ת אולי חמש שנים על
הזמנות של אנשים וילד-ם, וזה מחוץ
לדודים ולדודות ובני המשפחה שגם כן
לא ראו אותי מזמן. אפילו חברות שלמות
שולחות לי הזמנות. ככה קיבלתי יום אחד הזמנה מבני
בתה ד׳ של קיבוץ יפעת:
״אני כותב לך בשם כל הכתה שתבוא ליפעת, מקום חדש,
רק לפני שנתיים בנו אותו. הוא יפה. אם תבוא תודיע לנו
במכתב מתי אתה בא. אנחנו שולחים לך ברכות שתבוא להנה
ותשחק איתנו בכדורגל.״
־ ברכה יפה, מה?
״אנחנו מבקשים ממך שתבוא ביום שבת או בחופש פורים
או פסח, דבר כזה כל הבנים של כתה ד׳ ביפעת רוצים לראות
אותך.״
ומה עם הבנות?
״אני ועוד שניים ראינו אותך אבל רוב הבנים לא ראו אותך.
ילדי כתה ד׳ שולחים לך שלום ומתגעגעים לראותך. להתראות
גלזר.״
בכלל, בקיבוץ יפעת יש כבר סניף בטוח של הפירמה גלזר.
לפי המכתבים שאני מקבל משם אפשר לחשוב שאני הייתי
המיסד של הכפר. ומי שחושב שזה בושה לשחק בקביצת
הכדורגל שלהם, טועה. במכתב שקיבלתי מאלהצימרמן ומאורי
שני מאותו קיבוץ, הם כותבים לי :״את משחק הכדורגל אנחנו
אוהבים מאוד. ניצחנו את גבת 3:0 3:1ואת עיינות 3:0מפני
שלא הופיעו. ונגד נהלל נשחק בעוד שבועיים. בקצור עוד לא
הפסדנו חוץ מתיקו 5:5נגד מגדל העמק. אנו חזקים יותר
בכדורגל מאשר בכדורסל. בכדורסל הפסדנו לגבת .45:5זה היה
הפסד מחורבן. אבל קראנו את ספרו של יעקב חודורוב בין
הקורות וגם שם יש הפסדים רבים. אנו מקוים שתנצחו יותר
ותפסידו פחות.״
אי אפשר שלא לענות על מכתבים כאלה. אבל אחרי שאני
עונה, רק אז מתחיל הזרם האמיתי של המכתבים ואני לא
מספיק לענות לכולם. אחד שומע שהשני קיבל ממני מכתב
ואומר: למה לא אני?
על שניאור מקבוצת גבע שמעתם כבר? ובכן הוא כתב אלי
מכתב ואני עדתי לו. אחרי זד, קיבלתי מגילה שלימה :״מכתבך
מאוד הלהיב אותי וכשקבלתיו רצתי מעבר אל עבר וצעקתי:
קיבלתי מכתב משייע. כולם רצו אלי, עמדו מסביבי והקראתי
להם את המכתב. אני רציתי לשלוח לך את המכתב יותר מוקדם
אך לא יכולתי מפני שהתכוננו לצאת לטיול השנתי שערכנו
אותו בחיפה ועכשיו אני פנוי ויכול לעשות מה שאני רוצה
אחרי הטיול שעבר כבר. אנחנו גרנו בבית הכנסת ברחוב פבזנר
בחיפה, טיילנו והיינו בנמל ובהר הכרמל.
״לאבי קוראים אריה ולאמי קוראים יפה. אבי עובד בתפוחי
אדמה ועכשיו עונת הזריעה והוא קם מוקדם בבוקר וחוזר
מאוחר בערב. יש לי אח קטן ואחות גדולה. אצלנו בגבע יש
חברת ילדים ויש גם נבחרת כדורגל כדלקמן: שוער: זאב
מנז׳ילבסקי. מגינים: אבנר ויוסף. בלם: דן יצחקי. רצים וחלוצים:
יובל ויונתן, עמי גורן, שמעון, יורם אלוני, אלי ודן הימלפרב.
חוץ מזה יש עוד כמה שחקני מילואים.
״האם יש לך בן, מה שמו, ובאיזה כתה הוא לומד? קראתי
בעתון שנח רזניק עזב אתכם מפאת שלא השיג אצלכם עבודה.״

על בתב חיד
^\ ל ה הם המכתבים הנחמדים ביותר והאהובים עלי, המו־ביחים
שיש עוד בארץ נוער ש׳ייתב כדורגל אמיתי. אבל
יש גם סתם נודניקים שפונים אלי בכל מיני שאלות, כאילו
אני לשכת מודיעין. איזה שאלות לא שאלו :״מה מספר הנעליים
שלך? והאם זה כאב לך כשקבלת את הבעיטה במשחק האחרון
נגד מכבי פתח־תקוה?״ ואחרי שחוזרים מחוץ לארץ, בכלל
מקבלים המון ברכות שבסוף מוסיפים שם :״הבאת משהו
שאתה יכול למכור?•
כל קבוצת כדורגל של ילדים מגיל חמש ומעלה המוקמת
בארץ חושבת שאני צריך לדעת מי השחקנים שלה ובהזדמנות
זו גם לשלוח לה כמה מגינים לרגליים ונעלי כדורגל. הם
אפילו מציינים את מספרי הנעליים הדרושות להם.
אבל המספר הכי גדול של מכתבים הוא זה הכולל שאלה
אחת :״מהי כתובתו של חודורוב?״
אני שולח את הכתובת ברצון, מה. יש? שגם חודורוב
בשביל מה הוא שוער הנבחרת
יסבול קצת. סוף סוף
הלאומית?
אם לא הייתי נשוי הייתי כותב גם על כל מיני מכתבים
שאני מקבל מבחורות. אבל בדברים כאלה יפה שתיקה לחכמים.
הכי יפה שהשבוע, אחרי שכמעט הוצאתי את העיניים לקרוא
מכתבים הכתובים בשגיאות ובכתב לא ברור, נתקלתי במכתב
אחד שבשום אופן לא יכולתי לקרוא את המשפטים בו.
לבסוף, כשהצלחתי כבר לפענח את כתב החרטומים, מה אתם
חושבים היה כתוב שמה? ״שייע, תכתוב את המכתבים שלך
בכתב יותר יסד״י

רדיו
גלים קצרים
א ש רי המאזין
כמה תחנות שידור באירופה וב־אסיד״
בתוכן תחנת השידור ש? בורמה, הז מינו
אצל שדונים ישראליים ת! כני׳ ת על
ישואל, שנועדו לשידור ביום העצמאות
ש כיי ם ג״/עונהלי ״ קו דישראל ״ עומדים
לצאת בק ץ למסעי השתלמות בחוץ־לארץ.
השניים הם ד׳־ר ישעיהו שפירא, המנהל ה כללי
של התוכני! ת, ולאה פורת ה״
מאזיניםיוזמנו בעתיד הקרוב ביותר
לערוך תוכניות ברדיו, ונותר רק לקודת כי
יצליחו בכך יותר מן העורכים הקבועים.
המדובר הוא בתוכנית רו! עטי, הערוכה
בדי גארי ברתיני והמשודרת יום יום.
מאזינים המעוניינים בכך יוכלו לשלוח הצעה
להרכב של תוכנית ודברי־קשר, בהסתמכם
על אוצר התקליטים הקיים בתקליטיית שירות
השידור. ההצעות המוצלחות ישודרו,
החל מהחודש הבא.
תדריך תוכנית זו, מתוך שידורי השבוע הבא,
עשויה להיות מעניינת. שינויים אפשריים.
• שלושה כסירה אחת (יום ד׳;
.30ע; ק,ל ישראל! — קטעים מן התוכנית
שהוקלטה בבית סוקולוב בתל־אביב, בפני
קהל־עתו נאים, בהשתתפות שלום רוזנפלד,
שמואל אלמוג, עדה בן־נחום, אמנון אחי־נעמי,
גבריאל צפרוגי ודן אלמג!ר כחברי
הצוות, יחד עט ד,ק! מם, ז טור מארק לברי,
הזמר משה ברנט והחקיין יושף יעק!בי,
לראשונה התבקש לברי לעבד את השיר
אודי חמודי בטיגנונם של עתונים שונים;
לאשה2 ,ן1ל השם !עם האינטרנציונל ברקע^
הארץ (חלק ביד ימין, חלק ביד שמא׳),
חרות והצופה (בסגנון שיר חשדי) .הצוות
ענה על סידרת שאל.ת בענייני עתונ׳ת (״מה
א! מר דג מלוח כשעוסטים אותו בעתון?״
עדה בן־נחום :״הוא אומר שהעתון מסריח
מהראש.״ רוזנפלד :״אם זה עת, ן שיש בו
חדש! ת על הא! ״ם, הוא ש! אל מרוע מערבבים
מי! בשאינו במינו, ואם זה עתון של
שבת מלא מאמרים ארוכים, הוא מרגיש את
עצמו כדג במים.״ ״מדוע עתו ן ערב יוצא
בצהריים?״ צפרוני. :כי אלה הן השעות
החמות.״ אלמוג :״כי עתון הערב השני יוצא
בבוקר בסידרה אחרת, בעד ונגד, גדרש
הצוות להרצות על שאלה מסויימת, כשהוא
משמיע את מיטב הנימוקים בעד, אך מחליף
מיניה וביה את ועתו לקול צילצול פעמון
ופותח בהרצאה של נימ!קי הנגד. בצורה זו
הירצו אחי־נעמי בעד ונגד גיוס בנות, עדה
בן־נחום — בעד 1ננד תיאטרו! לאומי, רוזנפלד
— ביער ונגד רדיו מסחרי, צפרוני —
בעד ונגד הלקאת ילדים ואלמוג — בעד ונגד
נישואים עם אשת יפה. החקיין יוסף
יעקובי תרם את קולות החיות לסיפור-
מעשה שחובר בידי דן אלמגור, המתאר כיצד
הקימו החיות מחתרת בישראל, ואילו
הומר משה ברנט השמיע את שיר חעתונאי
של אלמגור, עם המוסיקה של לברי. הפזמון
החוזר :״שש כפות סנסציה / ,גראם של
אינפורמציה / ,רסק עצמות כתות / ,ומעט
אבקת שחיתות /ושמרים לשם ניפוח /
לאשר תנשוב הרוח / ,ובתור תבלין — /
רוטב מין.״

שר־הסעד שפירא והרב הראשי הרצוג
לשולח! הסדר, בלב שקס

אנשים
סדר ונדיר ל היו ת
נשיא ישראל יצחק בן*צכי

חגג השנה
את סדר הפסח בקיצוץ ד״תי סעד. כשהחלה
בעצם ליל־הטדר לנשב רות סוערת, ז.מר

אחר מחברי המשק :״נשיאים ורוח
וגשם א ן ראש הממשלה דוד
!3־ אוריון ירד לליל־הסדר לנגב, התכבד
שם בקריאת עבדים היינו מת,ך
ההגדה בימי הפסח פגשו ביג׳י ורעייתו
פו ל ה בקבוצת צעירים, אשר אתם נענשו
בשעתו גם בשעת סיורם בשארם אל־שייך.
למראה פניו של אחד מהם, קראה פולה:
״או! הנד, זה שנתן לנו שם את הוגים
המקולקלים, שכולנו חלינו מהם אחר־כך!״
שר הסעד משה שפירא נכנס בערב
פסח למשרדו, נטל את כל התיקים המכילים
בקשות לעזרה כספית שהגיעו ערב החג,
ועבר בקפדנות על כל אחד ואחד מהם,
כדי לוודא כי כולם נענו ובאו על סיפוקם.
״לא אוכל להסב לסדר,״ הסביר ,״כל עוד
לא אהיה בט>י!ז שכל ענייניהם של (־,נזקקים
סודרו בסדר שנערך בבית הרב
הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי
הרצת, נכת השנה גם שגריר ארצות־הברית
בישראל אדוארד לאוסרן. לאוסון,
שקיבל במשך כל הסדר הסברים מפורטים
על הטכסים ומשמעותם מפי פנינה הר*
צוג, אשתו החיננית של איש משרד החוץ
יעקב הרצוג, אמר בסיום הערב: מה
נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? שבכל
הלילות מסביר לי את ענייני ישראל יעקב
הרצוג. הלילה הזה — אשתו פנינה
לכבוד חג הפסח קיבל ראובן רומק ) ״

פס1ון* השב\ע

פורמיר! ה הצבעים בכל
פו רמיקה
ובכל המידות׳ מזוניט וסלוטקס.
״נובומיסט״ ,תל־אביב׳ רחוב
הרצל. פינת וולפסון , 13

שעורי נהיגה
בוספה

בי״םרם
תל־אביב, רח׳ בזל, מול
מכבי־אש, טלפון .22601

• ח ״ כ צ ״ כ א לי מלך הי מלט, על תוצאות מבצע סיני :״בסדר של פסח !
אנו אומרים דיינו. אנו הולכים ומוסיפים: אם השגנו זאת וזאת — דיינו. אם |
השגנו נוסף לכך גם את זאת — דיינו. אבל הדיינו שלנו הולכים ופותחים: אם •
השגנו זאת — דיינו. אם השגנו פחות — גם זה דיינו. אם השגנו עוד פחות — !
גם זה זיינו.
• ח״כ חרות אריה ק״אליעזר, בכנסת :״אני רוצה לנגוע בשאלת סיני, ן
ואבקש את חברי מפא״י שלא להתעצבן. אתם לא יכולים לשמוע יותר את השם >
סיני. מוזר מאד. כאשר מדברים אליכם על סג׳רה אתם מוכנים עדיין לשמוע, למרות ;
שכבר דיברו על השאלה הזאת ארבעים שנה.״
• השייך סוליימאן אל הוזייל :״אילו היו שואלים אותי מה לתת י
למצרים — את עזה או מיליון ל״י מכיסי הפרטי, הייתי נותן מיליון ל״י. כי הכסף ;
הולך ובא, אבל אין לי בטחון שעזה תחזור.״
• ח״כ חרות ד״ר שמשון יוניצ׳מן :״זכותו של כל שר לבחור לו :
כתחביב אישי את השנאה למפלגה אחת. אבל עליו לעשות זאת על חשבונו הפרטי! ,
לא על חשבון משלם־המם ים*.
• המשורר אלכסנדר פן, במסיבה ברמת־גן :״ההבדל ביני לבין המשוררים !

האחרים הוא, שאני אינני מורח את. העולם בלאקה, אלא מתארו כמות שהוא.״
• הסופריהבמאי הצרפתי סאשה גיטרי :״נשים אוהבות את טיפוס |
הגבר השתקני, משום שהן סבורות בטעות כי הוא לא רק שותק אלא גם מאזין !

לדבריהן.״

גרינברג שי מיוחד
מתנת השייך הבדואי

במינו:

הוייזל.

כבש

שלם,

סוליימאן אל*

יור ש הז עצש־סוד
קיצוץ תקציבו של קול ישראל נתגלח
לא מזמן, כ״ ש ר ביקר שר־האזצר לוי
א ש כו ל במועצה האחרית הגקיל העליון.
בדצריו בטני חברי המועצה, קבל אשכול
על כך כי כל המאמצים שע! שת ו,א,צר
למען בניין הארץ וקליטת העלייה אינם
זוכים להערכה ראוייה .״אנו!נו,״ אמר ,״מוסרים
את נפשנו לעניין, ומה אנחנו מקבלים?
שצוחקים עקינו בשהשה כסירה אחת
בשעתו, הבטיח הכדורגלן־השוער יעל, כ
דזו רו רו ב כי לא יגמור את הקריירה שלו
על מגרש הכדורגל עד שקבוצתו (הפועל
תל־אביב) תגיע לאליפות הליגה. כשהזכירו
לו עובדה זו השב!* ,בשעה שנערכה מסיבה
מטעם הפועל תל־אביב לכבוד זכייתה של
הקבוצה באליפות הליגה, בפעם הראשונה
מזה 14 שנה, חזר ח,ד! רוב והשמיע גדר
חדש :״לא אגמור את הקריירה שלי עד
שקבוצתי תזכה גם בגב ע הארצי
הקומיקאי ישראלשומאכר, שפגש השבוע
את שחקנית תיאטרון אהל חינה
רדזוכסקה, שאל אותה :״מר, נשמע?״
השיבה רוזובסקה :״יהיה טוב.״ ״מה?״ אמר
שומאכר ,״גם את נוסעת לחוץ־לארץ
המשוררת שולמית הראכן, שטיילה
השבוע ברחוב דיזנגוף בתל־אביב כשהיא
דוחפת לפניה את עגלת בנה הקטן (3
חודשים) אתי, הסבירה בגאווה למכר שפגשה
בו :״זהו יורש־הזעצער את :׳,יום
ד,אהרון של חג־הפסח חגגו שחקני הבימה
אהרן מפקין וחנה רוכינא, בחברת
בני משפחתם, במלון רמת־אביב. בסיום
הארוחה, הנעימה רובינא את זמנם של
המסובים בזמרת שיר השירים על
פגישה עם מפיק הסרטים ההוליבודי סמו*
אל גולדווין סיפר לא מכבר שר־הדואר
ד״ר יוסף בורג. גולדווין ניצל פג שה
זאת כדי להסביר לד״ר בורג כיצד בחר
במקצוע הפקת הסרטים: בהיותו נער, כאשר
הומצא לראשונה הראינוע, והוא התפרנס
מממכר כעכים ברחובות ברוקלין, נהג גולד*
תיו להטריד את אמו כי התן לו כסף
לראות את הסרטים. יום אחד החליטה אמו
ללכת בחברתו ולראות את החידוש המוזר.
בבואם לאולם, הצביע גולדתין על אשנב
הקופה ואמר לאמו :״כאן קונים כרטיסים.״
תמהה האם :״מה פירוש קונים? קודם צריך
לראות את הסחורה, ורק אחר כך משלמים.״
הסביר לה גולדתין כי בראינוע אין הדבר
כך. מיד אמרה לו אמו :״בני, עסק שבו
אפשר לקחת מאנשים. כסף לפני שמראים
להם את הסחורה — עסק טוב הוא. היכנס
לעסק!*
* מדפיס, באידיש,

יויוויוי־ רוו) ן י * ו

קולנוע צנזורה עעור ה ד קו תהח בו בו ת
השבוע מוצג בקולנוע חן בתל־אביב סרט
בריטי, אשר הביקורת בכל העולם הגדירה
אותו כסרט מצויין. אולם סרט המלחמה
הימית גראף שפיי (הקרב במישור הנהר),
כפי שהוא מוצג בארץ, הינו חסר כמעט
כל ערך קולנועי־אמנותי.
יתכן שמבחינה היסטורית טהורה הוא
עונה על כל הדרישות, שכן הוא מגולל
בפשטות ובבהירות את פרשת אנית הצי
הגרמני, שבתחילת מלחמת העולם השנית
ארבה לאניות המשא הבריטיות והשמידה
אותן׳ עד שהוכרחה לטבע את עצמה כתוצאה
מתכסיס פסיכולוגי.

עכבים, הנערה אינה מכניסת את החייל למיטתה
ולפתע הוא נלקח לחזית.
כאשר מניעה הודעה כי החייל נהרג, מקבלת
הנערה יסודי מצפון על שמנעד, ממנו
את גופה לפני מותו, היא מחליטה לתקן
את המעוות בעזרת חיילים אחרים. כאן,
כמובן, חוזר המודד,חי ומתעוררת הבעיה
הנצחית: האם חטאה הנערה או לאז
בנוסחה החשה הועתק הרקע ממלחמת העולם
הראשונה לשניה, במקום מנגינת חלם
ד,נרות המפורסם, משמיעים שיר בנאלי ש אינו
נקלט בזכרון, ובבתי הקש־ ,שוב אין

יתכן שמבחינה לאומית בריטית מספק הסרט
את דרישות האנגלים ואוהדיהם. הוא
מציג את הגבורה שבעמידתם הנפלאה של
מלחי שלוש אניות הסיור המיושנות, שיצאו
לצוד את הגראף שפיי.
אולם הסרט, כפי שהוא מוצג בישראל,
איבד את ערכו המיוחד. גרם לכך מעשה
שעשתה המועצה לביקורת סרטים ומחזות.
מועצה זו, המורכבת כמעט כולה מאנשי
רוח, מחנכים ואנשי ספרות, החליטה תחילה
לפסול את הסרט כליל, משם שהוא
מציג מספר חיילים גרמנים באור אנושי,
דבר העלול לפגוע ברגשותיהם של אזרחי
ישראל.
אך המועצה הבינה את חוסר ההגיון
שבהחלטתה, הרשתה לבסוף לאזרחי ישראל
לראות את הסרט — אך לא את כולו.
מזמן הצגתו קוצצו רק כעשר דקות, אולם
עשר דקות אלו הספיקו כדי ליטול מהסרט
את טעמו האנושי ואת ייחודו. כי. דווקא
קטעים אלה, בהם מתואר גם האויב כאדם
בעל מחשב ת ורגש ת, הן אשר העלו את
הסרט מהצגת גבורה דוקומנטארית ליצירה
אמנותית נדירה.
סרטים יציאת מ צ רי ם
ארץ הפרעונים (מוגרבי, תל־אביב;
ארצות־הברית) — נראה ממבט חיצוני סרט־ראווה
מן הסוג המכריז על 100 אלף משתתפים,
אלף שש מאות גמלים׳ ושלושה
מיליון אבני גרניט לבנין הפירמידה ודימסת־בם
בשעתיים של שיעמום. אך ארץ הפרער
נים ה, א סרט־ראווה בלתי רגיל.
לרשותו של הווארד הוקס, הבמאי שיצר
את הסרט בסביבות סכר אסואן במצרים,
בחרטום שבסודאן ובצל הפירמידות המצריות,
עמד תסריט מצוין. אילו עמדו גם
השחקנים על אותה רמה כמו התסריט, היה
פרי עמלם מסוגל להיות סרט טוב באמת.
העלילה עוסקת במצרים של 3000 שנה
לפני הספירה. פתה (ג׳ק הוקינס) חוזר ממסע
נצהון על שבטי קושיט ועמו רבבות
עבדים. הוא מחליט לנצל את העבדים לביצוע
עבודות ציבוריות ברוח הזמן — פירמידת
ענק, בה ייקבר. מלאכת בנין הפירמידה,
הנמשכת שנים והמועלה על הבד בצורה
אנושית משכנעת, משמשת גם רקע ל תסבוכת
אהבים.
הנסיכה נליפר (ג׳ון קולינס) מגיעה אל
הרמונו של פרעה לשמש לו אשד, שניה.
ככל אשה, רוצה גם נליפר להיות האשד,
הראשונה והיחידה. היא מחסלת באמצעים
שכבר אז היו עתיקים את יריבתה נאילה
(הרקדנית ד:,יצריה קדימה) ,את בנד, ואת
פרעה עצמו, מוצאת את סופה בתוך הפירמידה
הגדולה. יציאתם של עבדי פרעה ל חופש
בהזדמנות חגיגית זו מתאימה מאוד
לאוירת חג הפסח היהודי.
אחת המעלות הגדולות של הסרט היא
ללא ספק ג׳ון קולינס, המופיעה בו בתלב־שות
העומדות קצת בסתירה לקוד ד,הוליבודי
הרגיל. להפתעת הכל, היא מגלה כש רון
משחק, ודווקא במקום שאף אחד לא
מצפה לו.

סוינג ב מ קו םואלס
גאבי (דן, תל־אביב; ארצות-הברית)— .
היא הנוסחה החדשה של המלודרמה הישנה
גשר ווטרלו, המותאמת לטעמם ולדרישו תיהם
של בני גי? הספשעשרד, האמריקאיים.
למעשה. נשארה העלילה. של דוברם שרווד
בשלמותה: חייל׳ אמריקאי פוגש בתקופת
מלחמה נערה צרפתיד, בלונדון, מתצר,ב״ כה.
ומחלים לשאתה לאשה. אך -הנשואים, מת
חעולס
חזח *זסי

לפני זמן מה פירסמתי את מכתבו של
1015/1178 צעיר הלומד בקודג׳ אננלי
ואשר הביע את חפצו להתכתב עם נערה
בתנאי שלא תהיה חברת השומר־הצעיר.
בהזדמנות זו חיווה את דעתו הלא־ביותר־חיובית
על חברי וזנועח זו.
לפני שבוע הניע אלי מכתבו הנרגז
של קיבוצניק שביקש ממני לפרסם את
דעתו על הנ תב:
.משוס מה, מכתבך לרותי, דווקא הוא)
דורש שאענה לך ולרבים נמוך שדרן
חייהם היא דרכן, ומחשבותיהם — מחשבותיך.
.אני
חבר קיבוץ השוסר־הצעיר, לא
משום הקולניות של קני השומר־הצעיר
או המחנות־הע־לים שאתה נבהלת סמנה
ואצת וברחת לחוץ־לארץ, לאנגליה, ל־
.חלוציות ללמוד משפטים אם
אתח כל כן רגיש לשאגית השומר־הצעיר
הקולניות, לבך חדש, אתה י -מש תעמם
ואתה בעל קריירה במשפנויס —
הרי לפי מכתבך אינך מתאים כלל להיות
עורן־דין או שופט. מקומך. יתפקידן הס,
כנראה להיות בין רוקדי הממבו שה־קולניות
שלהם, היא דווקא יותר שואנת
מאשר הקולניות של חברי ושלי, אשר
גס מגשימים את מה שהם משמיעים...
.רביס חאנשיס בישראל שנבהלו מה־,
קולניות של התיועית הללויו״ברחו*
לספר, לנגב, להתישבות בגבולות, זו
הקריירה שלהיז, זה פסק־דין חייהס שהס
פירקיוז לעצמם. בלי לימוד משפטים
באנגליה.
.במיתבך קראתי שאתה מאד משתוקק
לאחוז. חתיכה מישראל -אני מז־מיו
איתר לבוא לבקר בקיבוצי, שאינו
רחוק מהעיר אן יישב על היבול. תי־היה
פה מהנוף, ממייליס, מהיבול הארוך.
בידך אתו לחתירה -רובה ואו־שירד
על. חתיכת -מרקמור צמיר לייח־רשה
ואראה לד מה זו קילייות וחהפכה
איחר לחרש, ששלחה איתן לאנגליה,
קוליי־ת זו היא שהישיבה את חירי
ואיתי לשמיר על הגבול רדי שלד לא
האריה ף, י ח חייי-יח עם פדאינים בדרכך
באחד מכבישי הארץ.
להתראות מאיר, קבוץ חורשים*.

חכמה באוניברסיטה
ג׳ון קולינס כ״ארץ הפרעונים״
חיסול באמצעים עתיקים
החברה רוקדים וולסים וינאיים אלא סווינגים
סוערים. דמותו המיושנת של רוברט טיילור.
הוחלפה בצעיר בעל פני ילד (ג׳,־ן קר),
ואילו ויויאן ליי הגאונית הוחלפה בלסלי
קארון, שהיא כנראה שחקנית מצויינת, אולם
לא לתפקידה בסרט זה.
כדי להתאים את העלילה לבני הנוער האמריקאיים
המעודנים, שונו בה תיאורי ירידתה
המוסרית של הרקדנית המיואשת, ובמקום
מותה הטראגי, היא מוצאת סוף נעים
יותר בחיקו של המת שקם לתחיה. למרות
חידושי הטכניקה, הרי כל מי שראה את
גשר ווטרלו המקורי, יראה בגאבי חזרד,
חסרת טעם וחסרת תועלת.
תדריך אלה הסרסיס המוצגים בשבוע זה בערי
הארץ, אשר העולם הזד, ממליץ לראלתס:
• מלחמה ושלום (אופיר, תל־אביב;
ציון, ירושלים) — גישר, בלתי מהוקצעת
צבעונית ומבריקה, ליצירוזו הגדולה של
טולסטוי, בצירוף תמונות קרב המוניות
יוצאות מן הכלל. ד,נרי פונדה, אודרי הפי
בורן ומל ברר.
• ריצ׳ארד השלישי (צפון, תל־אביב)
— הטרגדיה חזיית השחיתות ביותר
של שייקספיר, בפירושו ובביצועו־ של סיר
לורנס אוליבייה.
• סימון ולורה (אורלי, חיפר),
קומדיה בריטית מצוינת על זוג הרב בביתו,
מופיע כזוג כאושר בטלביזיה, וכשהם מתפייסים
בביתם הם מופיעים בסערת־ריב ב״
טלביזיה.

1019/1191
נערה נחמדה אך לא יפה
מעדיפה תימה על גבוה
תיטיב לעשות
ולכתוב בלי לשהות
ללמוד מדעי הטבע באוניברסיטה.

אני מקווה שלא איאלץ לחכות לאורית
הימים.
״אני יליד נצרת, בן פלחים ממוצא
ערבי, בן עשרים ושלוש. בנעורי הייתי
רועה צאן אצל משפחה יהודית. שם
למדתי לדבר עברית בצירוף קרוא וכתוב.
לא עלה בחלקי ללמוד בין כותלי
בית הספר, אלא תחת כיפת השמים
כשיד אחת מחזקת שבט רועים והשניה
— שבם סופרים.
״ברצוני להתכתב עם נערה במטרה
להעתיק את המחיצה בינינו ולהבהיר את
הגורמים למצב הנוכחי, במ:מה לקרב
את ידידותנו ולגשר גשר על פי התהום
הרובצת בינינו.״
אילו היינו צריכים שנינו להתחרות
במליצות בעברית, יה־מוסה, אני מבטיחה
לך שהיית זוכה.

כך עשו בולן
אני ניגשת למכתבה של () 1019/1194
כמורא ובמשוא פנים. היא נ סעת הקייץ
לטיול באירופה והיתה רוצה לצרף אליה
חברה אותה תכיר באמצע יתי. היא תש מח
להצטרף אליה רק במקרה שאותה
נערה נוסעת גם היא. כך שאל תטפזנה
אשליות. אולי בכל זאת תחליטי לקחת
אותי? למה לך אנשים זרים? אבל אין
לי כסף. הרי אינך מתארת לך שבמש־כורת
שאני מקבלת אפשר לחשוב בכלל
על נסיעות.
לא, ברצינות, היא באמת עושה רושם
נעים. היא רוצה להתכתב גם עם צעיר
משכיל כבן ,26— 30 רציני אך גם משע שע,
שיאהב לשוחח — לעת עתה בקב־תביס
— לבקר בתערוכות ציור, קונצרטים,
טיולים, תיאטרון וסרטים טובים
שכחתי לציין כי היא אוהבת לטייל
בארץ, מתעניינת מאד בארכיאולוגיה.
חברותיה נישאו כולן, והיא חשה
עצמה ב דדה במקצת. היא בת 24
ושונאת רוק׳נרול.

אומרים עליו באוסטרליה
אם ה־ה שם מאז ומתמיד, או חגיע
למקום, כמו כל ישראלי סוב, לא הצלחתי
לברר. מכתבו של 1019/1195 בא
מאוסטרליה, ארץ הקנגורו והבומראנג.
הוא בן ,25 כותב שהוא ״אחד כמ ני
שנמצא בגולה והרוצה לבקר בישראל״,
רוצה לכן להתכתב עם נערה בגיל
18— 23״נחמדה, ויש לה אינטליגנציה
עצמית וכמו כן שיהיה לה מה לספר
על ״ישראל״ (המדכאות אינן שלי) וכן
שיש לה הזיקה לבקר בחוץ לארץ.״
איזה מץ בחור הוא? שאלנה את
כל נערות מלבורן ושמעתן שהוא נחמד
ומעניין. כך, על כל פנים, אומר הוא.

הסיפום טילי

8ח מפי;! מהומות
מראה החיצוני, אומרת 1019/1192
סביל בהחלט. היא תלמידת שביעית,
גבוהת־קומה שחרחורת וחובבת התכתבות.
סיבה מספקת כנראה, לרצית להת כתב
עם צעיר אלמוני. כדי להיות, אולי,
קצת שונה מדעותיה, היא אומרת שיש
לה פה גדול ״לא במידה, אבל בתפוקה*,
מרגיעה היא. פרט לזאת היא אוהבת
להקים מהומות, ספורט, ריקודים וטיולים.
נסה,
מה איכפת לך? אולי היא לא
כל כך נוראה כפי שהיא נשמעת?

לשבט או יספר
לכמה מביניכן יהיה דם להשיב על
מכתבו של 1019/1193
״לרותי היפהפיה — אני מקווה שגם
במציאות.
.אני מוצא לנכון לחלק לך מחמאה
על מבצעו הכביר בדאגתך לק רוב
לבבות, ובעקיפין יש לך חלק במצודת
פדייה ורבייה. יישר כוחך. חזקי ואמצי.
ישנו פסוק בכתבי הקודש :״פרוס לחמך
על פני המים כי ברבות הימים תמצאנו.״

עתה משזיהית את עצמן ואת משמיצה
שתם נתך מופיעה בעתון, דעי לן ש הארנק
האדום בו נמצאה, שרוי עתה
בידיו הבטוחות של יוסי זרחינו׳ ,ת. ד.
650 תל־אביב, הסבור שאת בדיוק ה־סיפום
שלו.
הוא סיפר משהו׳על היותו בחיל האוויר
וכמה׳ שהוו! גברי ומקסים. היתכחי
בעצמן, אם רצונך בבן.

למען השם

מל טרון 111 כינ ר ת

/ 0כגד 7

ת שב ץ רסו&ס 1019 :11:1
מאוזן . 1 :אניית
חיל־ד׳ים; .5אנה
כריסטי בהבינוה;
.9תחנת השידור
הלאומית; . 13ב המת
משא טיב טית
ז . 15 דיפ לומט
ישראלי ל שעבר,
כיום איש
האוניברסיטה ה עברית;
. 16 אות
עברית; . 17ש מו
הפרטי של אמן
המפוחית אדלר ;
. 18 מולטימיליונר
אמריקאי; .20מ קור
מים; .21
תערוכה בחיפה ;
.22 מיכל מ ים;
.23 מלת פנייה
ערבית; .25
להם, ולא ידברו!״;
.26 מפעל תמ רוקי
ם; .28 מלכה תנ״כית 3 0 :סמל
המטומטמים; 33 איננו נהנה מהקלות
במם־ההכגסה ; .34 ספינות מספר ; 3 5
מלת פנייה .36 :כף אשפה ; .38 הבעת
הכאב הטיפוסית; .40 אחד החושים;
.41 מטבע קשה מאד ; .43 לו, בעברית
עתיקה; .44 פעולות מיוחדות; .46
שטר ללא קץ; .48 ישן; .49 יישוב
על שם נשיא אמריקאי; .53 עתון
בוקר; .54 מלך חשמונאי.
מאונך .2 :חוגרים אותו לאבל; .3
משכן האריות; .4ממציא הטלפון;
.5גבעה רמה; .6קטנות מן הבקר;

מברשת ראש

7 £ז ש6 4 * 1.

מונעת

נשירת

השערות

ומשווה זוהר וברק!
מפתיעה!
התוצאה

.7עמוד מים; .8נמל י שר אלי; . 10
ממלכה עברית; . 11 הודעה אלחוטית:
. 12 קללה . 14 :יישוב ליד חיפה:
. 16 הסוד של פסח; . 18 אות עברית;
. 19 נוזל ש חור; .22 צד במשפט:
.24 רשיון כניסה; .27 קריאת הת פעלות;
.29 אות; .31 התקוממות:
.32 החידוש האחרון בסיגריות; .34
מדינה ידידותית 37 :נכד יעקב ; .39
רישום המאורעות מדי יום ביו מו;
.42 אסור להקדימו לקנה ; .45 סוף כל
סיגריה .47 :סמל שנאת היהודים;
.49 כל אחד; .50 כלי בשח־ מ ת;
.51 אות צ׳רצ׳יל ; .52 לא מבושל.

באולפן גרג 6ז 0׳נפתח השבוע
קורם דדחדשי(פעמיים בשבוע) ל•
קצרנות עברית א ו /ו אנגלית

הצלחה מובטחת -הרשמו מיד
אצל מר ח׳ בר־קמא (קמפינסקי),
המנהל, כתל־אכיב: גורדון ; 5
בחיפה: בי״ס •במעלה,״ החלוץ 13
(כתובת פרטית: פבזנר , 19 חיפה)

אדם ולוחם (ערן מרדכי יעקונוביץ,
הוצאת ניב 146 ,עמודים) — הוא סיפור
חייו של רב־סרן יצחק בן מנחם, הידוע
בכינויו גוליבר, אשר נפל בעת קרב הכינרת
נגד הסורים, בדצמבר . 1955 קורותיו של ד-,
לוחם• אדיר השרירים והשאיפות, מסופרות
לסירוגין על־ידי אלוף־משנה אחד, חמשה
סגני אלופים, שמונה רבי סרנים, שני סרנים,
סגן אחד, שני טוראים בחיל המילואים
ומספר אזרחים.
.סיפורים אלה משתלבים יחד עם קטעי
יומנו של גוליבר ליצירה ביוגראפית מרתקת.
הקורא רואה את גוליבר כבן רמתיים אוהב
חקלאות ושונא הרג — וכחייל המוריד
מן הכביש משאית עמוסה ערבים, מחסל
את נוסעיה בזה אחר זה.
בעת מלחמת־העצמאות השתתף גוליבר
בקרב לאטרון, צויין על־ידי מנתחי הקרב
למיניהם כמקלען הבודד שבלם כל התקדמות
נוספת של הערבים. מאוחר יותר פעל הוא
במסגרת חסיבת השריון של יצחק שדה,
השתתף בכיבוש עוג׳ה אל־חפיר.
באחד מימי ההפוגה השנייה יצא גוליבר
במשוריין לסייר את הכפר הערבי אל־בורג׳,
נכנס לתעלה ונתקע במקום. חוליה של
אנשי הלגיון הערבי שנמצאה בקירבת מקום
הופתעה כאשר פנה גוליבר אל מפקדם, ביקש
ממנו לעזור בחילוץ הרכב הישראלי.
לאחר שהוציאו הלגיונרים את המשוריין
סתור התעלה, קיבל המפקד הירדני פרם
מיוחד במינו: גוליבר הרכיב אותו על צריח
המכונית׳ הסיע אותו עד עמדתו.
להט פריסאי. כתום המלחמה נשלח
גוליבר לסיור על פני בריטניה ואמריקה, במסגרת
פעולות המגבית היהודית המאוחדת.
עסקני המגבית לא שבעו ממנו נחת — כי
הוא נהג להטיח את האמת בפני היהודים
המקומיים, להמריץ אותם שלא להסתפק בשליחת
כסף לישראל. לא שבעה ממנו נחת
גם צעירה פריסאית, אשר התלהטה למראה
קומתו הענקית, הציעה לו הצעות מושכות
ביותר — ונתקלה בסירוב מוחלט.
מאוחר יותר משכו קומתו וכוחו הגופני
האדיר של גוליבר (סיפר הוא עצמו עוד
בהיותו בן 17 היקף החזה 110ס״מ, גובה
183ס״מ, משקל 80ק״ג, מתרומם על הידיים
שש עשרה פעם״) את הסטודנטיות של
האוניברסיטה הירושלמית, בה יצא ללמוד.
אולם גוליבר, אשר חילק את זמנו בין
הצבא והלימודים׳ דחה מעליו את יפות התואר׳
העדיף את הפחות־יפות. נימוקו• :הגיע
הזמן שהבחורות היפות תדענה כי לא הכל
שייך להן. גם למכוערות מגיע משהו!״
כאשר התערער משטר הסכמי שביתת-
הנשק, החליט גוליבר כי אין השעה יפה
ללימודים. הוא עזב את האוניברסיטה, הת גייס
לצבא הקבע, עבד זמן מה כמדריו,
אחר עבר ליחידה קרבית. גם שם התפרסם
בהתנהגותו המקורית. כך, למשל, באחד
הימים, כאשר בוששה האפסנאות לשלוח
נעליים מיוחדות למ״כ בעל רגליים ענקיות,
חלץ גוליבר את נעליו שלו׳ הכריח את
המ״כ לקבל אותן.
עלילות גוליבר הסתיימו בי 12 לדצמבר
, 1955 בצורה שלא נזכרה כלל בספריו של
יהונתן סוויפט. סיפר אחד מחבריו, אשר
לחם לצידו בקרב הכינרת :״מפי החובש
הפלוגתי נודע לי כי גוליבר נהרג מרימון
שהושלך על־ידי ערבי. הרימון הידרדר במדרון,
חלף בין רגלי מחלקה שלמה ונעצר
לרגלי גוליבר. למעשר, נהרג הוא עוד
בטרם הספיק לחדור אל היעד פנימה
העלילות הסתיימו. אולם הספר לא תם.
הוא מסתיים למעשה ברשימה של גוליבר
עצמו, הנשמעת כצוואה. כתב גוליבר בין
השאר :״בהשקיפנו אל עוצמתן הגוברת והולכת
של מדינות ערב — ובראשן מצריים
— שומה עלינו להגביר חיילים, להתעצם
עשרת מונים, לבנות וליצור, לטעת
ולזרוע, לחרוש ולקצור. הישגינו העצומים
בשנים אלו — בל יסנוורו את עינינו!״
לסיכום: הוכחה ניצחת לכר שלא כל ספר
זכרון משעמם עד מוות.

חדש וקריא
• חזון ודרך, ברך ה׳(מאת דוד ב!
;ודיון, הוצאת עיינות 311 ,עמודים) —
ביג׳י מלקט את הקטעים אשר נכתבו על
ידיו בשדה בוקר, בין רעיית כבשי המשל,
לבין פגישות עם הזאבים המפלגתיים. מוקדש
לרעייתו, פולה, אשר נאותה ללכת אחריו
במדבר. חומר־רקע סוב לכל הרוצה לכתוב
יצירות מסוג אחד ודורו.

ך * ת ל * אכיכ, עבר נהג את כל הבחינות
^ העיוניות והמעשיות, לא הצליח לקבל
רשיון־נהגות לאחר שהתרגש יתר על המידה,
לא ידע להשיב מה שם הוריו.

כשר לפסח
ף* ירושלים, חיפש משרד הדתות שי נאה
4למשתתפי סדרי פסח הציבוריים, חילק
להם 3000 הגדות אמנותיות מוברחות שהוחרמו
על־ידי מוסדות המכס.

הראש נהיה לזנב
ך יאורורה, ארצות־הברית, הסתכסך ראש־העיר
פול איגן עם מפקד המשטרה,
נעצר מיד באשמת נהיגה בלתי־זהירה, בילה
לילה בכלא ושוחרר רק לאחר תשלום 50
דולר קנס.

נפיץ חוזר
ך * ת ד ״ א כי ב, הגיעה המשטרה לדירתו
^ של גבר שהואשם על־ידי עוזרת ביתו
בנסיון לאנסה, מצאה אותו בחברת צעירה
אחרת, שאף אותה ניסה לאנוס.

עסקי אוויר
ך• וושינגטון, הקים נוכל בשם הארולד
01 בארניי חברה להפצת מכשירים אלקטרוניים
על סי פטנט שהביא עמו מביקורו
בכוכב־הלכת ווינום, לא התקשה למצוא שני
שותפים שישקיעו 58 אלף דולר בעיסקה.

החסידה באה
לנבטים, התנגשה חסידה במכונית של
0 1המושב, הבהילה יולדת שנסעה בה
לבית התולים ליולדות, החישה את צירי
הלידה, גרמה ללידתו המוקדמת של ילד
בריא.

ספסל המזונות
ך• ירושלים, חייב בית־המשפט העליון
0 1בעל לשלם לאשתו את כל הוצאותיה לניהול
משפט מזונות נגדו, מאחר שתפקידו
של הבעל לספק לאשתו את כל צרכיה ותביעת
מזונות הינד, אחד מצרכים אלה.

סיום מוצלח
ך יאולכאריח, ארגנטינה, לאחר שנערכה
0 1סעודה חגיגית ל־ 2000 פועלי בית־חרושת
גדול, לציון שנת עבודה תמימה ללא כל
תאונת־עבודה, חלו למעלה מאלף פועלים
בהרעלת קיבה.

כמימים ימימה
•סדום, בוטלה ברגע האחרון הצגת סרט
0 1בקולנוע המקומי, לאחר שנתגלה כי
מכונת ההסרטה נעלמה.

מרושת השבת
ן קליכראנד,
0 1שוטר סומאס
את אשתו, סירב
טענה כי הרצח
״ומד, שאני עושה
פרסי שלי!״

ארצות־הברית, הודה ההיל
בפני חוקריו כי רצח
למסור פרטים נוספים בבוצע
ביום השבת שלו
בזמני החופשי הוא עניין

מים עד: פש
*•תל־אכיב, הסביר תושב אשקלון מדוע
1הקים המולה על שפת הים בשעות הלילה
המאוחרות :״החלטתי להתאבד אבל
אחרי שנכנסתי לים התחרטתי וקראתי לאנשים
שיבואו ויצילו אותי.״
חעויס חזה 9ז 0י

.מלחמה ושלום״ ־ הספרהאדיר שהפר לסרט אדיר לא פחות

שלום לך, מלחמה !
גואן הו2ן רנה ההגזגנה הנעה הדאשונוז נול
הבדחילנזג אנשי ההערפוה עלהגן רנה־יצירהג
של בננלעבנר. נולורנזה נשלננז״ .נזשנה 1925
הודיעו לא פזזות נזאשר 124 יצרניע על
כוונהע להעריכו אה היצירה, יוהד גזעשרה
מים מועטים לפני מותו עבר הרוזן לייב סולמזוי
במסדרונות אחוזת אבותיו ביסניה סולינה, כאשר שמע
את אחת מקרובות משפחתו מקריאה בקול קטע מתוך
יצירתו מלחמה ושלום. למרות שטולסטוי בן ה־ 82 נהג
שלא לדבר לעולם על איזו שהיא מיצירותיו לאחר שגמר
לכתבה, עמד הפעם והאזין לכל הקטע. לבסוף הניע בראשו
ואמר :״זד. לא רע. כתוב די טוב. מי כתב את זה?״
הוא היה בן 36 כאשר החל לכתוב יצירה זו. שש שנים
חלפו עד היום בו כתב את האחרונה מתוך 700 אלף
פילות הספר. מה שהתקבל בסיום, ולאחר שאשתו סוגיה
העתיקה בכתב ידה שבע פעמים את כל הרומן, היה שונה
במקצת ממה שהתכוון לו טולסטוי כשניגש לכתוב את הספר.
בתחילה התכוון לכתוב את סיפור תולדותיה של משפחה
אחת, על רקע התקופה הסוערת של מלחמת נפוליאון
ופלישתו לרוסיה. על בני משפחה זו היה לעבור מספר
מאורעות אשר ישפיעו עליהם באורח נפשי, יגרמו להם
למשברים. לבסוף יטוהרו הנפשות ויחיו חיים שלוים
ומאושרים. רק במהלך הכתיבה עצמה החל טולסטוי להדגיש
את מאבק האיתנים הנצחי בין כוחות המלחמה והשלום
ולבנות תוך כדי כך השקפת עולם היסטורית מיוחדת לו.

היליון רולר הושעעו ב־ 30 השניע שוולפו
נזאו, בנעיונוההכנה לערבו וה. לבעוף בעורה
השעה העריעאיע ההידועיע שבעופרי אירופה
ואהריעה. בעורה הו\ עצוע והאהץ של
רבבוה, הועלה על הבר ענע הצלולויר,

באולפני פונטי דה לורנטיס באיסליה( ,חפולס *זח ,0018
לא היתה זו היצירה בהיקף שראה אותה טולסטוי 10 .הקרבות
של הספר קוצצו לשלושה, ומתוך 23 הדמויות הראשיות
נותרו רק .17 דגש העלילה הוטה מדמותו המיסטית של
פייר לדמותה הפשוטה והרומנטית של נטשה. ניתוחים
טולסטויים אפיניים של מאורעות היסטוריים שונו כליל,
במיוחד מאמציו לנפץ את אגדת גפוליאון.
בכל זאת, נשאר הסרט ראוי לשם המתנוסס מעל יצירתו
הספרותית של טולסטוי. כי רוחו של טולססוי מרחפת מעל
גלילי הצלילויד, זו הרוח המאמינה כי לא האישים הגדולים
הם הקובעים את מהלכה של ההיסטוריה. וכי המצביאים,
השליטים והרודנים למיניהם הינם רק סמלים הנישאים על־לו.
גבי
זרם שאין להם שליטה עליו ולאהיכולת להתנגד
כך, למשל, זכה נפוליאון, לדעת סולסטוי, במערכת קרבותיו
לא בגלל כשרונו האסטרטגי או כוח גייסותיו, אלא בגלל
העובדה שיריביו היו משוכנעים מראש כי יפסידו את
הקרב. עבור טולסטוי גבור הפלישה לרוסיה הוא הגנרל
הרוסי קוטוזוב — רק משום שלא עשה כלום, נמנע מקרב,
חיכה בסבלנות עד שצבאות צרפת יהרסו את עצמם.

יטריפת הדגלים. אחת התמונות המבמאות את מפלתו של נפוליאון, ללא כל מלים
מיותרות, היא תמונת מעמד שריפת הדגלים לאחר המפלה בקרב ברזינה: נפוליאון המובס
(שני מימין) עומד בחברת שרי צבאו הקפואים מהקור שאינם רגילים בו נוכח הדגלים
הבוערים. את תפקידו של נפוליאון ממלא בסרט השחקן הצ׳כי־בריטי, הרברט לום.
כיום נחשבת יצירה זו לרומן הגדול ביותר שנכתב
אי פעם. כתב הסופר והמבקר הבריטי סומרסט מוהם על
הספר :״שום רומן בעל יריעה כה רחבה, העוסק בתקופה
היסטורית כה סוערת ובתיאור רחב כזה של טיפוסים, לא
נכתב עד כד״ ולדעתי גם לא יכתב. בצדק, אפשר לקרוא
לו אפוס. קשר, לי לחשוב על יצירה ספרותית אחרת שאפשר
להגדירה בך באמת.״
סטרקוב, מבקר ספרותי שהיד, חברו של סולסטוי, הביע
את דעתו על הספר במשפטים אלה :״תמונה מושלמת של
חיי אנוש. תמונה מושלמת של רוסיה באותה תקופה. תמונה
מושלמת של מה שאפשר לכנותו ההיסטוריה והמאבק של
בני האדם. תמונה מושלמת של כל מה שבני אדם מוצאים
בו את אשרם ואת גדולתם, את יגונם ודכדוכם. זהו מלחמה
ושלום.״
מלבד חדירה עמוקה זו ללב אנוש נותן הספר תמונה
מושלמת של הדו־קרב ההיסטורי בין קיסר צרפת נפוליאון
לצאר הרוסי אלכסנדר הראשון. הוא מהווה פנורמה מפליאה
של קרבות ודרך ביצועם, של תהפוכות החברה האריסטוקרטית,
של אהבות עדינות וחטאים מרושעים, של התלהבות
דתית ופטריוטית, של מוסקבה הבוערת ושקיעתו של צבא
נפוליאון הגדול בשלגים של דרך סמולנסק.
23 טיפוסים ראשיים מופיעים במלחמה ושלום 47 ,טיפוסי
משנה ו־ 500 דמויות נוספות המתוארות בקצרה. כמעט כולם
יודעים את טעם האהבה ואת השנאה למלחמה ולמודת.
כאשר הועלה בשבוע החולף על מסכי הארץ הסרט
המבוסס על מלחמה ושלום, פרי מאמץ של שתי שנות עבודה

הרוזן הגאון. לייב מולססוי כפי שנראה
למרות השינויים וחלויצוציס
בצעירותו.
בסרס שנבנה על יצירתו, מרחפת רוחו
הקולנועית. היצירה יוולססוי על

בקציני מטהו של הגנרל קוסוזוב. היה צורך במערכת שלימד,
ותקינה של מתקני צבא מודרניים, שהעסיקו עוד מאוח
רבות של חיילי הצבא האיטלקי, שלא שותפו בסרט. כדי
ליצור אפקטים קרובים למציאות קרבית, השתמש וידור
בחמרי נפץ שהיו טמונים עמוק באדמה, בשטחי הסתערות
החיילים, פוצץ אותם מבלו שהחיילים ידעו היכן הם. מול
גל פרשים דוהרים מתח שורות של חוטי תיל בלתי נראים,
בך שסוסים רבים מעדו ורוכביהם צנחו מבלי שיהיו מוכנים

לכך כלל.
הבעיר, האמיתית התעוררה בקשר לתותחי הקרבות. במשך
שנתיים עשו שליחים מאמצים בכל המוזיאונים של אירופה
כדי לשאול לצורך ההסרטה תותחים עתיקים מתקופת
נפוליאון. ניתנו כמה הבטחות, אולם כשהחלו עבודות
ההסרטה לא הסכים אף מוזיאון אחד לעמוד בהתחייבותו.
תוך שבועות מספר הוזמנו בבתי מלאכה איטלקיים תריסר
תותחי מתכת וכארבעים תותחי עץ לצורך הצילומים.
המבצעים הטכניים של הסרטת מלחמה ושלום לא נפלו
מהאמצעים האחרים שהיו דרושים לכך. כך, למשל, הוקמו
באולפני צ׳ינה צ׳יטה ברומא רובעים שלימים בדוגמת בניני
מוסקבה, על מנת להציתם לאחר מכן. על נהר איזונצו הוקם

קיצוני בסרט בדעותיו והשקפותיו של הגנרל קוטוזוב (ראשון משמאל) ,אותו מגלם אוסקר
הומולקה. בתמונה נראה קוטוזוב לפני קרב בורודינו, בחברת חנסיך אנדרי (מל פרר) ושרי
צבאו. בקרב בורודינו נחלו הצרפתים נצחון, אולם נצחון זה עלה להם במחיר שליש מצבאם

הפתע ות אמיתיות כקרב המדומה
ך* מעלה הגדולה של הגירסה הקולנועית של מלחמה
( ן ושלום טמונה בתיאורי הקרבות שבה. תמונות מרהיבות
אלה מצליחות לטעת בצופה את הרגשת המלחמה כפי
שהרגישו אותה החיילים האלמונים מלפני 150 שנה. הוא
מתחיל להבין את המתופפים הצועדים בראש הגייסות חשופים
לכדורי האויב, את הרגשת ההתלהבות למראה הדגלים
המתנופפים, את הרגשת הזוועה הנוראה למראה בשר

התותחים הפצוע והאכול.
הצופה מופתע כשהוא עורך השואה בין הקרבות של אז
לקרבות של היום ונוכח לתדהמתו כי למרות השינוי בצורות
הלחימה, בסוגי הנשק ובמקומות ההתמודדות, נשארת הרגשת
האדם במלחמה כלפי המלחמה שווה. זה בדיוק מה שרצה
טולסטוי להוכיח ביצירתו. ואם הסרט נוטע הרגשה זו בלב

הצופה — הרי נשאר נאמן למקור.
הקרב המפורסם של אוסטרליץ, שהחל ב־ 2לדצמבר ,1805
הסתיים כעבור יומיים. בגירסד, הקולנועית נמשך הקרב
יותר משבוע ימים 1500 .החיילים האיטלקיים שהשתתפו בו,
כשהם ממלאים פעם את תפקיד הצבא הצרפתי, פעם את
תפקיד ההוסרים הרוסים ופעם את שניהם גם יחד, היו
זקוקים למערכת שלימה של טלפוני שדה, של מכשירי אלחוט
משוכללים כדי לתאם מהלכים שנעשו בעבר בעזרת תרועות
חצוצרה בלבד.
שבעה גנרלים איטלקיים ושני מומחים איסטרטגיים,
שניהלו את הקרבות כשהם לבושים במדים, נראים בסרט

גשר עץ מיוחד לצורך הסרטת קרב ברזינה. שלוש פעמים
סחפו מי הנהר את הגשר עד שהצליחו ליצבו.
כאשר, לאחר השלמת הסרט, נפרדו המפיקים פונטי ודה
לורנטיס, חילקו ביניהם את הרכוש. פונטי נטל את כל
אביזרי ההסרטה והתפאורות, לורנטיס נמל רק אח הסרט.

אין השש שעשה עסק רע.

טולסטוי והסרטים

ויזרו וז< 01* 101 וזז — יי^1\.
ף אחת מהצגות הכבודה של הסרט מלחמה ושלום.
4נכחה הרוזנת אלכסנדרה לבובנה טולסטוי 72 בתו
של הסופר, העוסקת בשיקום פליטים הבאים לאמריקה
מהארצות הקומוניסטיות ובניהול חוזה חקלאית. סיכמה הבת
את רשמיה מהסרט :״לפני 47 שנים הייתי נוכחת עם אבי
בהצגת הסרטים הראשונים שהוקרנו ברוסיה. אבי הושפע
מהם מאוד, בעיקר מהטכניקה של הקולנוע ולא מהתוכן.
,תתארו לכם איזו השפעה חינוכית יכולה להיות לסרטים
שיציגו מאורעות היסטוריים, פרקי גאוגרפיה וכדומה,׳ אמר
אז אבי. אולם גם הוא לא תיאר לעצמו כי יבוא יום
ויצירותיו יועלו על הבד.
״אני עצמי מוקסמת. כי למרות שלא נולדתי עדיין כשהספר
נכתב, הרי הדמויות המופיעות בו הן קרובי משפחה
המוכרים לי. מכל אנשי המשפחה הגדולה התפעלתי במיוחד
מנאטאשה (אודרי הפבורן) ,זוהי למעשה אחותה של אמי,
סניה. רק אלוהים יודע איך זה קרה שהשתיים דומות כל־כך*.

הערות=ש 1ל״ס
בעצם חג־הפסח, חזר גמאל עבד אל־נאצר והכריז כי הוא נמצא במצב ־

לוחמות עם ישראל

לפי התנהגות צבאו כמבצע סיני, ניתן לומר: ה א

לוחמא ענייא.
המפקח הכללי של המשטרה הכריז השבוע כי אין מדינה בעולם בה מרבים
כל כך להכות שוטרים כבי שראל...

אולי משום כף עסוקה המשטרה כה הרבה כהתג
וננות עצמית.

המענק

מוזמניםמשתתפים. אחד המשתתפים בענזוד זה יזנה מדי שבוע
בפרס של עשר לירות ישראליות. הזוכה השבוע הוא נתן באום, צה״ל.

יחודש

— הודיעה ארצות־הברית השבוע

כך התפתחו היחסים המדיניים לאחר מיבצע סיני :
קודם בל, יצאה אמריקה כמחאה, אחרי הנסיגה עברה
למחמאה ובסופו של דבר תבוא גם החמאה .

מול ״נוגה״
בזמן שנבחרת הכדורגל היתד, בפאריס, אחרי המשחק במוסקבה, הגיע לשם גם
התיאטרון הקאמרי. החברה הוזמנו לראות את הצגת הנפש הטובה מסצ׳ואן.
כשרצו החברה שגם שייע גלאזר ילך אתם, הוא סירב בכל תוקף .״מה פתן ום?״
אמר .״את זה אני יכול לראות גם בתל־אביב. ראיתי שמציגים את זה מול קפה
נוגה.״

מה שם ייקרא לאותם ארכיאולוגים חובבים, המצויירים יותר במרץ מאשר
בידיעות, וההורסים אוצרות היסטוריים במעדריהם הפזיזים י

...ארחי-פרחי-אולוג.

ו!עס>ן המובחר ביותר
קוראינו היקרים בוזדאי כבר עמדו מזמן על כך, כי מפעל ״בחירת בית־העסק
המובחר ביותר״ הוא עסק מובחר ביותר• .תוך תקופת זמן קצרה הוא הוכיח בעליל
כי אין כמוהו לשפר את טיב המוצרים, השירותים, הנקיון, האדיבות והמצב הכספי
של העתונים העוסקים בו. מכיוון שגם ״העולם הבא״ הוא עתון חובב נקיון
ואדיבות, החלטנו להרחיב מעתה את המפעל לשטחים חדשים לגמרי, שעד כה טרם
דרכה בהם רגלו של סוכן־פירסומת. הקוראים ברבבותיהם מתבקשים איפוא למלא
את השאלון הבא. העסקים והאנשים הרוצים להיבחר, מתבקשים להתקשר אתנו
בהקדם באמצעות חשבון הבאנק שלהם. בין ראשי העיריות המעוניינים להגיש
את התעודות לזוכים ייערך בקרוב מיכרז מיוחד, ועד אז הם מתבקשים להודייו
בסבלנות.
את מי, קורא יקר, אתה בוחר איפוא בסעיפים הבאים:

הסופר המוכשר ביותר בתל־אביב

הצייר המוכשר ביותר בתל־אביב

הסופר המוכשר ביותר בחיפה

איש הצבא המובחר ביותר לתפקיד המפקח הכללי של המשטרה

המפלגה המובחרת ביותר

ההכחשה המובחרת ביותר של דובר ממשלתי

המוהל

המובחר ביותר

המשרד המובחר ביותר לניהול נמל אילת

״אי וזהיה נופש ! וזרגגז היוזם \זזא מיטב רנזודזזיץ

ב^נרות בית־הבפר העברי

סו. הבדיחה המובחרת ביותר

מזל

. 11 עתון הערב המובחר ביותר

פעם, ברגע של זעם תוסס, סינן אחד התלמידים לעבר חדד, המורה לערבית
בגימנסיה הרצליה, מילת גידוף כה חמורה, עד שאפילו בכנסת לא משתמשים בד,
לעתים קרובות.
ענה לו חדד* :בחיי שיש לך מזל. טוב שלא שמעתי.״

. 12 הכסף

המובחר

הזוכים יקבלו תעודות מודפסות ב־ 15 צבעים טבעיים. את התשובות נא לשלוח
לפי הכתובת: תל־אביב, ת .ד , 136 .עבור

ם 4דז

ר ע וי ד ם

הוא גילה אוז רוח. נחרות)
רפי קליין, ירושלים
מבושל במיץ עגבניות.
נהנה מתמיסה מוסרית וחומרית
יסודית( .ידיעות אחרונות)
נעמה שול, חיפה
ונרטב עד קרן היסוד.

לי לי ג לי לי

ראש המכשלה סולימאן נאבולסי.
(מעריב)
משה עצמון, תל־אביב
מומחה לדייסות פוליטיות.
סרט סינמסקום בצבעים טבעיים:
כרמל ג׳ונס( .למרחב)
רפי לביא, רמת־גן
מהדורה חדשה של כרמן מזרחי,
בוודאי.

החטא הכפול
ד״ר אורן, המורד, לפיסיקה בגימנסיה הרצליה, נכנס פעם לשיעור, החל לעיין
ביומן — והנה הכתה רועשת וצוחקת.
ד״ר אורן :״מה כאן ייש?״
הצחוק והרעש גוברים.
ד״ר אורן :״פיינשטיין, שתפסיק להפריע, אתה שומע? אני אוציא אותך מהבתה!״
הצחוק והרעש גוברים.
ד״ר אורן :״פיינשטיין, צא מהכתר רושם בפנקסו הקטן והשחור תוך כדי
דיבור לעצמו) ״נרשום שפיינשטיין מפריע ומצחיק את הכתה והוא הוצא מהשיעור.״
הצחוק עולה לשיאים חדשים.
ד״ר אורן (בחומרה יתרה) :״מה כאן קרה?״
תלמיד אלמוני :״המורה, פיינשטיין בכלל לא בא היום לשיעורים.״
ד״ר אורן (ממשיך לרשום בפינקסו תוך נדי דיבור) :״ונוסף על כך גרשום
שפיינשטיין לא הופיע ללימודים.״
מאיר מוני, כפר רופין

מד. ש מ תו ח -מ תו ח
באחד הקורסים בבסיס הדרכה של צה״ל היו החברה צריכים למלא בל כר הרבה
שאלונים, עד שנמאס להם. לכן החליטו יום אחד להגיש לחניכים ה5^ 1שים, העוטרים
להגיע לבסיס, שאלון חרש ומעניין יותר.
הם לקחו טכונת־כתיבה וטילאו שני סטנסילים בשאלות מפורטות ביותר, בכל
שטחי החיים. הכותרת היתה :״שאלון השנה למבחן פסיכוטכני.״ אחרי השאלות
השינרתיות של השם, הגיל, הכתובת, ארע המוצא, המקצוע והמצב המשפחתי, אפשר
היה למצוא שאלות מעניינות הרבה יותר :״האם הנר סובל מכאבי ראש?״ ״מה
היה גיל ההתבגרות המינית שלך?״ ״האם הנד סובל מרגשי נחיתות או עליונות •
ומדוע?״ ״האם הנד מקובל על נשים?״ ״באיזה ניל קיימת לראשונה יחסי מין?״
,האם הנד מסוגל לייצג נוף בצורה נאותה בחו׳ן־לארץ?״
אחרי שהתמלאו השאלונים בתשובות רציניות ביותר, בחרו החברה מתוכם אחד
•שהיה משופע בתשובות קלאסיות, וקראו לירוק שמילא את השאלון לשיחה עם
״קצין הפסיכולוגיה הבסיסי״ ,כפי שקרא לעצמו אחד ממחברי השאלון, שתלה נם
שלט מתאים על דלת חדרו.
המראיין, שהיה חבוש משקפי קרן שחורים ועבים, קיבל את פני החניד בחומרה
רבה, כשהוא מעלעל בלי הרף בשאלון .״אל תבהל,״ אמר לו בנעימה אבהית,
זה לא נורא. אומנם, מקרים כמו שלר מזדמנים לנו רק אהד לאלף, אבל אין
מה להתייאש. טוב מאד שענית על השאלון בנילוי לב, כל עוד יש באפשרותנו
לעזור לד. תבין שכל מה שנעשה יהיח רק לטובתר. אגב, זהו נם תנאי הכרחי לכר

שתוכל לעבור את הקורם בהצלחה״.
אחרי ההקדמה הזאת, כשהבחור כבר היה נפעם ונרגש, החל קצין הפסיכולוגיה
לפרט לפניו את כל הנתונים הבלתי־בריאים והבלתי־נורמאליים שנמצאו בתשובותיו
בענייני מין .״גיל ההת בג רו ת מילמל לעצמו מחור השאלון .״אוי אוי אוי.
תגיד לי בבקשה, באותו זמן נהגת נם להרוג חתולים?״ ״לא,״ השיב הבחור
בגימגום ״אבל רצית להרוג, נכון?״ אמר המראיין בלי לחכות לתשובה. השיחה
נמשכה ברוח זאת שעה ארוכה .״אבל,״ אמר לבסוף קצין הפסיכולוגיה ,״אני בעצם
אינני מוסמר לטפל במקרים כמו שלד. עליד לנסוע לירושלים ולבקר אצל הפרופסור
.--אנחנו כבר נעביר אליו אח התיק שלד״.כעבור יומיים כבר חזר הבחור מירושלים. ער היום לא ידוע בדיוק מה היה תוכז
שיחתו עם הפרופסור. אבל לחברה יש כמה השערות מעניינות בנידון.
נתז באום, צה״ל

>ן ול ובת־ון ור
בכל התשובות
לקולות הללו.

לשאלות

הבאות,

נכללת

ההברה

אין

מלהאזין

הכד הנהלתי הסוכנות.
נהר בארצות-הברית.
דרגתו הצבאית של נשיא רפובליקה שכנה.
אמפיתיאטרון מפורסם.
מצוי בגן הירק.
אבר רוסי.
מנהל משרד ממשלתי.
מגלה ארצות.
מושכה.
מקור הבושם.

שבח ווייס, ירושלים

׳( 01. 2122׳ )8( 2121111:10• )6( 21211.0׳ )01( 21211ל) ׳ 2א)9( 212
• )8( 212101:,־ם1א11׳ )8( 212112׳ )<0 21210.א )2( 21211־ 2112י( 0101י) נ 51X117^ 1