גליון 1031 מתאריך 17 ביולי 1957

הווו בםה 1מ

מורכבת מארבעה אנשי ש.ב ,.שכל אחד מהם
עסק בעיקוב אחרי השני.
צבי רמז, תל־אביב
רק גאון כמו אליאשווילי מסוגל להיות
בעת ובעונה אחת נם איש מחתרת ונם פרובוקטור,
להאשים את חבריו ואת חוקריו
נם יחד
שרה מינימר, רמת־גן
מה הפלא, הוא מצא את שווילי הזהב.

העורך הראשי:
אורי אבנרי
ראש המערכת:
שיום נחו
עורכי־משנה:
רונאיתז, אוריסיל

רחוב גליקסון ,8תל־אביב, סלפון ,26785
ת. ד .156 .ספן לטברקיס :״פולספרס.״
תחוגיא לאור: הפולח הזח בפ״ם.
דפוס חשה סתם בפיח, ת״א, סל,62239 .
ההפצח: דוד סופל ובניו, תל־אביב.
חספרבת איננה אחראית לתוכן חחודפות.

עורך תבנית:
אחרוז שור

עורך כיתוב:
סייגי לשח
נתב בכיר:
איי תבור

אללה ירחמו

גלם ה&ערכת:

אריח לרו
מבת המערבת:

ישראל ביבר, שייל נלור. לילי גלייי,
רויר הורוביץ, רוחי ורר, רוני ווהר,
אברהם חרמון, אוסקר מאובר, אלכם מסים,
אביבה סמן, למום הינן, שלמה הרו.

הנותוו הנברא ביותר במדינה

לא היה בשבועונכם מאמר כה אנושי ואמיץ
כמו המאמר ״אללה ירחמו״ (העולם
הוה .)1029
יוחנן רוזנטל, רמת־גן
אני מבקש להביע את סלידתי מהדיעות
המובעות במאמר זה. יתכן וזה בנלל הרוח
בו כתוב המאמר ויתכן גם משום שאתם
מעצבים דעת קהל, מה שאינו הונן לפי כל
הנורמות החברתיות.
י. אדלר, צפת
אינני מזדהה עם דיעותיכם בכלל, אולם
אני חפץ להודות לכם על כתבותיכם המאלפות
בפרשת כפר קאסם ועוד פרשיות דומות.
דעו, כי אינכם דון קישוטים בודדים.
רבים מתבוננים במאבקכם מתור אהדה והזדהות.
הייתם מתפלאים בעצמכם לממדי
התמיכה בכם, אילו נזקקתם לה.
ד. דרור, תל־אביב

ש.כ - .שער בחורה

אני בטוח שאתם מוכים בתסביך ש.ב.
אפילו כשמגיע יום (והוא נדיר למדי),
בו הנכם שמים בחורה על שערכם, אתם
עוטפים אותה במעטה סודיות ומסתוריות.
למרות כל חיפושי ומאמצי לא הצלחתי לדעת
מי היא היפהפיה שעל השער הצבעוני
(העולם הוה .)1030
תומם פריד, מגדל אשקלון

אדיבה של אנשי מפא״י. נמצא אדם שניסה
להבריח צ׳קים על מטבע בריטי לחוץ־לארץ,
על־ידי כן שטמן אותם בכיסו של עורן

הדין רוטנשטריין, שמסר אותו למשטרה,
ולא נבהל למרות שהמבריח הוא מר לשם,
האיש שהמציא את הפסוק ״חכמים, חותנה של הגב׳ רעננה לשם, בתו של מר
היזהרו בדבריכם היה בלי ספק כשלעצמו דויד בן־גוריון.
אין זה, אגב, המקרה הראשון שבני-
איש חכם מאד. והדברים הבאים יוכיחו.
משפחתו מתנכרים לשמו הטוב של מר
לפני שבועיים תפסו חוקרי העולם הזה
עבריין מועד, שהואשם על־ידי מישהו על דויד בן־גוריון. בשבועות האחרונים בלבד
שהציג את עצמו ככתב העתון וניסה־ לס עזרה הגב׳ פולה בן־גוריון לבתו של קבלן
חוס כספים. העולם הזה הוא שביצע את ירושלמי עשיר להשיג פרוטקציה מיוחדת
החקירה, הוא שתפס את האיש, הוא שמסר במשרד החינוך, ואילו מר עמו;ם בן־גוריון
אותו למשטרה, והוא שהודיע על כל הענין נתגלה במשפטו כקשור בכמה וכמה פרשות
אפלות. אך אנו חייבים להודות כי במקרה
לעתונות ולציבור.
אך עורכי דבר הריחו מיד הזדמנות שלפנינו לא מנעה צמרת המשטרה, הכגדולה
לנקום בנו. תחת הכותרת ״זרע פופה למפא׳׳י, את תפיסת העבריין.
אך יחד עם הערכתנו למעשה של אזהפורענות״
כתב העתון את הרשימה הבאה
רחות טובה מצד אנשי ספא״י, אנו חייבים
במדור בשולי זברים:
(אהוד) נסיהין טל מעטה סחיטה סוכל בכל זאת לשאול על שום מה קשורה
בימים אלה על־ידי המטטרה בעזרתם הא עבריינות זו באותה משפחה דווקא? מדוע
דיבה של עורכי העולם הזה. נמצא אדם מרובים מקרים כה רבים של מעשים מכושהציג
את עצמו בפני יצרן סרטים ישראלי ערים בין מקורביו המשפחתיים של ראש־נכתב
העולם הזה וניסה לסחוט ממנו הממשלה? על שוס מה נזקקים מבצעי-
סכומי כסף תמורת אי־פירסום מאמר על המעשים לקשר משפחתי זה, כדי לנסות
פעולותיו. האיש לא נבהל, כנראה, ופנה ולבצע את זממם האפל?
בעיה זו מציגים ודאי לעצמם גס עורכי
לעורכי העולם הזה ואלה, בשיתוף עם
המשטרה, ממנו מלכודת לסחטן ותפסוהו. דבר. השאלה היא רק אם הגיעו לאותן
אין זה, אגב, מקרה ראשון שמתנכלים המסקנות.
לשמו הטוב של אותו שבועון ומנסים לס
חוט
כסף בשמו. אן אנו חייבים להודות,
כאמור, יכולתי לכתוב רשימה כזאת.
כי במקרה שלפנינו שיתפה מערכת העולם אולם אינני כותב אותה. כי לדעתי היא
הזה פעולה עם המשטרה, שאותה היא היתר, בלתי־הוגנת.
וטמת כל כך.
עבירותיו של מר לשם׳ מישגיה של הגב׳
אך יחד עם הערכתנו למעשה טל אזרחות
נערת־שער וולקוביצקי
טובה מצד עורכי העולם הזה, אנו חייבים פולה בן־גוריון ומעשיו המפוקפקים של
בכל זאת לשאול על שום מה קשורה מר עמום בן־גוריון אינם נוגעים לראש־צלום
הצבע הוא מרהיב, אולם בלתי טובו
עבריינות זו באותו שבועון דוקא? למה לא הממשלה, והוא לא אחראי בשבילם בשום לחלוטין. אם לנערת השער חם, מדוע היא
נמצא עבריין שניסה לסחוט כספים בשם צורה שהיא. וכל מי שקושר את שמו של מתעטפת במעיל חורף עבה? ואם קר לה,
ראש־הממשלה במעשים כאלה שהוא אינו לשם מה היא חושפת את רגליה לראוה?
שבועון אחר, או עתון יומי כלשהו? על
דליה משולח, חיפה
שום מה נזקקים הסחטנים־בכוח לשמו של אחראי להם, יורד לרמה שאינה מתאימה
אני מבקש שתודיעו לי מי היא אותה
העולם הזה, כדי לנסות ולבצע את זממם לרוחם של עורכי העולם הזה.
אלמונית בעלת הרגליים החטובות. ההת־האפל?

ענינות
שלי נובעת משתי סיבות: הסיבה האולם
אם עורכי דבר כבר שאלו שאלה, אחת היא הסיבה הרגילה, כמובן, והשניה
בעיה זו מציגים ודאי לעצמם נם עורכי
— אני צלם חובב נלהב והדמיון הפורה
העולם הזה. השאלה היא רק אם הגיעו אני מוכן בהחלט לענות עליה.
שלי התפרע לגמרי למראה התמונה. איני
לאותן המסקנות.
מדוע זה יכול לקרות שסחטנים־בכוח רוצה לקפוץ ולהכריז שאותה נערה היא
אידיאל היופי שלי, אבל אני מוצא בה הר
מנסים
להשתמש בשמו של העולם הזה בה נקודות מענינות וברצוני לרעת איד אפזוהי
שיטה נחמדה מאד להשמיץ יריב. כשהם מנסים לסחוט דמי־שתיקה מעבריינים שר להכירה.
אהרון מוטברג, חיפה
אולם, לרוע מזלם של עורכי דבר, זוהי למיניהם? מדוע אינם מציגים את עצמם
שיטה בעלת שני קצוזת. היא חרב פיפיות. כנציגי דבר, או כנציגי משטרת־ישראל?
את כל השאלות יש להפנות ללילי וולקו־פשוט
מאד, ידיד* בבית דבר: מפני שהם ביצקי. לילי בת ה־ 22 היא רקדנית ישראלית,
שעות מעטות אחרי הופעת הרשימה הנ״ל
נאסר בשדה־התעופה לוד חותנו של דויד יודעים כי במדינה הזאת פוחדים בעלי־ חניכת מיא ארבטובא, לשעבר חברת להקת
בן־גוריון, תוך כדי מעשה, שעה שניסה המצפון־הרע הרבה יותר מפני העולם הזה פקוד צפון וכיום תלמידת סמודיה לריקוד
בפאריס. אלה המתקשים להגיע לפאריס
להבריח אישית סכום גדול של ממבע זר מאשר מפני דבר.
יוכלו להפנות את השאלות לעורן הסרטים
מן הארץ.
היטב. להרהר דווקא לכם ועל כך כדאי
דן שיק 24 המצלם נערות יפות כתחביב,
עורכי של לרמתם לרדת רציתי
אילו
גם בשחור־לבן (ראה תמונה).
דבר, הייתי יושב עתה וכותב את הרשימה
הבאה:
ברמאות
לא האמנתי למראה עיני כשראיתי את
(אורי) נסיון של הברחת מטבע סוכל
מאמרכם על מה שמסתתר מאחורי חברת הביסים
אלה על־ידי המשטרה, בעזרתם ה־הסרטה
כרמן פילם (העולם תות .)1030
איר יתכן שכל אדם יוכל להקים במדינת
ישראל חברת הסרטה ללא פיקוח, לעשות
ככל העולה על נפשו, מבלי שאיש יעצור
בעדו? זהו מקרה השייד לסמכות המשטרה
ולא לתחום החקירה של עתוז.
ראובן ברקץ, תל־אביב
מעולם לא האמנתי שיגיע יום ומישהו
מחתרת בגרוש
אלי נלר עשה עלי רושם של אדם הנון,
כאשר סיימתי לקרוא את כתבתכם על יצליח לשכנעני כי יש קשר כלשהו בין
הש.ב. המוכן להקדיש את כל מרצו וכוחו לשם הדמותו
של עד הפלד אליאשווילי (העולם המחתרת שרצחה את קסטנר לבין
את דבריו פקת סרט ישראלי. אינני יכולה להבין איך
אבל היום הניע. ברגע בו קראתי
ארם כזה מסוגל להפיל בפח עשרות אנשים,
הוה )1030 לא ידעתי אם לפרוץ
בצחוק של אליאשווילי, החלטתי לא להאמין
רשמי. יותר מבלי שאיש מהם ירגיש שמשהו אינו כולהודות
לאלהים המנוח את חיינו
בשלחו לשום הכחשה או הסבר של דובר
שורה. אם אמנם אלי נלר הוא כמו שאתם
אלינו טיפוסים כאלה, או לרוץ למשרד ה
עובדיה בכור, ירושלים מתארים אותו, עשיתם מעשה נרול בכר ש־נסיעות
הראשון. האמת היא שבטרגיקומדיה
מנעתם אותו ממטרותיו האמיתיות, והצלתם
זו, מלכלד הש.ב. את עצמו פי במה וכמה
התמונה המצטיירת טכתבתכם על עדותו אנשים תמימים מליפול בפח.
ממה שהוא באמת.
כרמלה דורפלר, חיפח
משה הרצוג, תל־אביב של אליאשווילי היא שבל המחתרת היחה

מכתבים

יצרים מסולפים

במדור דרכי אדם (העולם הוה )1028 הופיעה
רשימה הדנה בפרשת אלכסנדר בז־דוד,
שהציג את עצמו ככתב העולם הזה.
כאדם שהכירו מקרוב ושהיה במחיצתו זמז
מה, ניתז היה לי לעמוד על טיבו של אדם
זה. התגבשה אצלי ההנחה שעם כל השלילה
שיש לייחס למעשהו האחרון, בו היטיב לנצל
את הופעתו האומרת בטחוז־עצמי וכושר
השיכנוע בדבורו, יש בו הרבה הומניות
ורק מוטיבים ויצרים מסולפים משפיעים
על דרכי התנהגותו. ביסודו הוא אדם
המסוגל להביא הרבה תועלת, אילו רק ניתן
היה לשחררו מהגורם המסולף הפועל
תחת מהותו האנושית.
גד אברהם, ראשון לציון

משאל פרטי

ערכתי על דעת עצמי משאל קצר, בין
ילדים מגיל 4עד ,9כדי לבחון האם הם
יודעים מרוע הם תורמים לקרן הקיימת לישראל,
ולשם מה נועד הכסף. אני סבור
שתוצאות המשאל יענינו את קהל קוראיכם.
מתור ששה ילדים ששאלתי, לא ידע אף
אחד לשם מה בדיוק צריכים הם לשים כסף
בקופסה הכחולה.
התשובות שקבלתי היו כדלקמן: כדי לקנות
סוכריות, בשביל הגננת, בשביל הדודים
שמוציאים את הכסף והולכים, לקנות
צעצועים לגן, בשביל עניים. הילדים היו
נורמליים ואפילו מוצלחים. נרמה לי שפרשה
זו היא נושא מתאים למחקר.
צדוק זילבר, תל־אביב
בהחלט.

ארוחת ידידות

אני רואה חובה נעימה לעצמי להודות
לכם על המאמר היפה שפרסמתם בנליונכם
(העולם הוה ,)1028 בקשר למכתבי על הסרט
״מלחמה ושלום״ .אכן הוכחתם שוב את
סיסמתכם: בלי מורא ובלי משוא פנים, ונעים
למצוא בצבור שלנו, היורד לעתים
קרובות לדרגות נמוכות של שחיתות, עתוז
צעיר המוכן לכתוב את האמת. ציינו את
המאורע במסיבה קטנה של חברים על קבאב,
שישליק ושמפניה, כבימים הטובים ההם.
עו״ד בן־עמי גורביץ, חיפה

אל המקור

אני מתעניין לדעת מי חידש את הטלה
״אמרגן״ ,ועל פי מה חידש אותה? פניתי
בשאלה זו אל מערכת דבר השבוע, והם היפנו
אותי אליכם. לדעתם הופיע חידוש זה
לראשונה בעתונכם. הואילו נא אתם להשיב
לי על שאלה זו.
א. דותן, ירושלים
המלה אמרגן חודשה ען־ידי עורן הכיתוב
של העולם הזה בגליון העולם הזה ,834
לפני כארבע שנים. היה זה באותו חודש,
בו קבע ועד הלשון כי המלח העברית עבור
אימפרסריו תהיה איפרסר (מתחרז עם תריסר)
.אולם החידוש הלשוני של העולם הזה
התקבל באופן שימושי בצבור ובעתונות,
ולא זה של ועד הלשון. מוזר כי מערכת
דבר השבוע היפנתה את הקורא דותן אל
העולם הזה, בעוד שמעל גבי דפיה טענה
כי לא ידוע לה מה מקור המלה, שבאת
מצירוף שתי המילים: אמנות—מארגן.

הגביע הוא שלו

כתבתו של נחום סטלמד (העולם ווווז
)1030 על חתונתו וזכיית הפועל פתח־תקוה
בגביע המדינה, מעידה יותר מכל כי סטל־מד
אינו כדורגלן מוכשר בלבד, אלא נם
בחור משכיל ובעל עט שנון. בתור קורא
הייתי מוכן לקרוא מרשימותיו לעתים מזו מנות.

קפלנסקי, פתח־תקור•

בג ליו!

הבא

העו!1ם בור,
יתפרסמו לראשונה
פרקים מתוף

סנה שר
אקשס״ן
הפרסום כגליון זה נדחה
לשבוע מטעמים טכניים. זהו
רומן כעל גוון אוטוביוגרפי
המטיל אור מיוחד כמינו על
נפשו והשקפותיו של הצעיר
הנאשם כרצח ד״ר ישראל
רודולן ן קסטנר -ספר לבטיו,
מדידותיו ואהבותיו של
צעיר עברי, כן תל-אביב,

העולם הזה 1031

ך* אש ממשלת ישראל הודיע לא
1מכבר כי הממשלה מתכוננת לכונן
יחסים דיפלומטיים מלאים עם גרמניה. ביצוע
השאיפה, כך רמה יתגשם מיד אחרי
סילוק מכשולים מסויימים שהוצבו מן הצד
הגרמני דוזקא.
בשני הקצוות של הבמה הפוליטית הותקפה
הודעה זו קשות. גם בין נאמני הממשלה
יש רבים המביעים אישית דעה שלילית
מאד על כך. יש הסבורים שזה מעשה
אשר לא ייעשה, אולי אפילו מעשה־בגידה.
אני מבקש מראש את סליחתו של מר
בן־גוריון על הדבר שאני עומד להגיד עתה.
אני מקווה שלא יכעס עלי, אם אגלה את
דעתי ברבים:

ובכן, אני חושב שהוא צודק.

בון, ובי נציג גרמני יופיע בארץ.
אילו היתד, הבעיה שכלית בלבד, יכולתי
לסיים בזה את דברי. אולם יהיה בכך משום
התחמקות פחדנית. כי הבעיה אינה
מדינית בעיקרה. היא הרבה יותר עמוקה.
היא רגשית ורוחנית.
ואין איש מאתנו פטור מלהתווכח, במקרה
זה, עם הרגש.

^ פני הבל, חייבים אנחנו לחדור בעד
/מסך הצביעות המתחסדת. יתכן שאין
נושא בארץ המתחבא מאחורי מסך סמיך
כזה של פחדנות ואי־יושר כמו הנושא הגרמני.
לפני
כמה שבועות בלבד הודיע הוד־מעלתו,
הצנזור, שחתך כמה קטעים מן הסרט
הבריטי על אודות קרבית־הכיס גראף

הגרמניים, באמצעות חשבונות כוזבים מוגזמים,
הוא דבר רגיל בהחלט. הגרמנים, שאינם
רוצים להיראות אנטי־שמיים׳ מסבירים
באדיבות שזהו מנהג ״באלקאני״.
תיק אירס״ו והגראף שפיי — ז הי תמונת
הצביעות המתחסדת. היא החלה עוד
לפני חתימת הסכם השילומים. אז לא התביישו
מנהיגים רציניים לטעון שההסכם
אינו כולל הכרה בגרמניה; שלא בא לעזור
לגרמנים לטהר את שמם, אלא רק ״להוציא
את הגזילה מידי המרצחים.״
הם שכחו להוסיף שההסכם יחייב מגע
יומיומי וידידותי בין נציגי שתי המדינות,
שיביא לארץ עשרות מ מחים גרמניים (הפועלים
בינינו בשקט) ,ושעצם הפיכת הגרמנים
למקור־המימון העיקרי לבנין הארץ
(ומפלגותיה) ישנה בהכרח את היחסים בין

פשר לנמק בנימוקים פורמליים
יבשים את הצורך בכינון יחסים נורמליים
בין מדינת־ישראל לבין קהילית־הב־רית
הגרמנית (.זהו, אגב, התרגום הנכון של
שם המדינה, ואין כל צורך להיעזר בשתי
מלים לאטיניות כמו ״הרפובליקה הפדרלית״).
יחסים דיפלומטיים אינם הבעה של אהדה
או ידידות. ההיסטוריה מלאה מקרים של
מדינות עוינות ואויבות שקיימו ביניהן יחסים
רשמיים והחליפו ביניהן שגרירים.
בימי השיא של המק־סטאליניזם, עת שלטו
סטאלין ומק־קארתי בעולם, וטייסים
אמריקאיים וסובייטיים ירו זה בזה בשמי
קוריאה, היו קיימים יחסים דיפלומטיים
מלאים בין שתי המדינות.

לכל אלה דרוש השגריר — אדם חסר־רגש,
גמיש כפלדה עדינה, צונן וחד״עין.

לכן אסור לה למדינה, במדינה,
לנהוג בילדה קטנה הקוראת
״ברוגז, ברוגז לעולם -שולם,
שולם אף פ׳ם!״

* הו השיקול השכלי הקר, והוא השליט,
י כנראה, בחוגי הצמרת המדינית הישראלית•
כך מבינים אותו גם הגרמנים עצמם.
בהיותי השנה בגרמניה גילו לי מדינאים
בכירים כי ישראל תובעת בתוקף לכונן
את היחסים, וכי הדבר התעכב אך ורק
(לצערם של הגרמנים, כך הם אומרים) בגלל
תקלה זמנית. ממשלות ערב איימו על
ממשלת בון שאם תכונן יחסים עם ירושלים,
יכירו הערבים רשמית בקהיליה העממית
הגרמנית (הקומוניסטית) כמעשה־תג־מול.
הגרמנים
המערביים רוצים למנוע זאת בכל
מחיר, ומכאן בא העיכוב. אולם זהו
מכשול זמני בלבד — או שהערבים יכירו
בגרמניה המזרחית ממילא, או שיימצא פתרון
כל שהוא לבעיית הפיצול של גרמניה.

לבן אין ספק שבאחד הימים,
וזה יכול להיות מחר, יקרא
האזרח הישראלי בעתון־הבוקר בי
נתמנה ציר ישראלי ליד ממשלת

}זשאלה נוקבת יותר: האם היה הנאציזם
תופעה. גרמנית מובהקת, תופעה הנובעון
מן האופי הגרמני המיוחד, העתידה עליכן
לחזור ולד,ישנות בהכרח — או שהיתר,
זאת מחלה שפגעה בגרמנים במקרה?
התשובה הראשונה תהיה נוחה לנו מאד.
אולם דעתי הפרטית היא שהשניה קרובה
יותר לאמת.
הפאשיזם הוא מחלת־רוח קולקטיבית. איני
מאמין שהוא נובע דווקא מן הנשמה הגרמנית,
כדברי התועמלנים בימי מלחמת־העולם.
איני מאמין גם שהוא שלב מחוייב־המציאות
בתולדות הקאפיטליזם, כדברי
חסידי מארכם.

אני מאמין שהפאשיזם הוא מח לה
היכולה לתקוף כל עם, במח לות
הסרטן והשחפת, ובי בל עם
נושא כגופו את חיידקיו. נסיבות
מיוחדות -היסטוריות, בלבליות
ורוחניות -גרמו לבך שהעם הגרמני
היה נוטה כמיוחד להתפתחות
מחלה זו. אולם איני מאמין
שיש אף עם אחד בעולם המחוסן
בפניה.

אנשים פרטיים יכולים לשנוא
איש את רעהו. עמים יכולים
לתעב זה את זה. אולם ממשלות
של מדינות חייבות להשתחרר
מרגשות לוהטים. עליהן לנהל את
עניניהן בקור־רוח וכצלילות־דעת.
הן חייבות לסחור, לקיים מגע,
לאסוף ידיעות על היריב.

ך רמניה חזרה והפכה מעצמה עולמית.
^ כוחה הכלכלי והמדיני הולך וגובר.
בקרוב מאד שוב תהיה מעצמה ראשונה־במעלה
במרחב השמי. לנציגיה תהיה השפעה
בקאהיר ובדמשק, בריאד וכבגדאד.
לטובה או לרעה׳ כל מעשיה של גרמניה
במרחב יהיו נוגעים בנו ומשפיעים עלינו.
היא תוכל לעזור לכונן יציבות כלכלית,
ואולי אפילו לתווך בין הלוחמים. היא תוכל
להגביר את המתיחות ולהאדיר את הכוח
הערבי נגדנו.

שם העם הגרמני.

השאלה האמיתית היא: האם
יבול עם לכפר על פשעים שבוצעו
בשמו? היבול פושע קולקטיבי
לחזור למוטב, בפי שחוזר למוטב
פושע פרטי? האם עלינו להתיחם
אל הגרמנים של היום בפושעים
מועדים, שאין להם בפרה -או
שעלינו לקבוע שקיבלו את עונשם
והביעו את חרטתם, ושוב יש
להם מקום בחברת העמים -בל
עוד לא יחזרו לדרך הפשע?

לאחורי שאלות אלה, מתחבאת

שפיי. קטעים אלה הראו קצינים בריטיים
המודים לרב־החובל הגרמני על יחסו ההוגן
כלפי שבויי־מלחמה. לדעת הצנזור
יכולים היו קטעים אלה לפגוע ברגשות האזרחים
בישראל, שהיו מזדעזעים למראה
קצין גרמני סימפאטי.
אולם באותו זמן עצמו לא הזדעזע הציבור
הישראלי למשמע גילוי מסויים במשפט
עמוס בן־גוריון. שם הוכח כי סוחרים
ישראליים ידועי־שם עשו יד אחת עם
יצרנים גרמניים כדי לרמות את הסוכנות
היה. דית בעזרת חשבונות כוזבים.

נכתבו מיליוני מלים על משפט
אומלל זה. אולם דומני שלא נכתבה
אף מלה על עצם תופעה
זו של קנוניה ישראלית־גרמנית,
שמטרתה היתה לרמות את המוסד
המייצג את העם היהודי,
בקשר עם כספי־השילומים אשר
הכיסוי שלהם הוא דם יהודי.
הסוחרים שעשו זאת נשארו מכובדים
והוסיפו ליהנות מידידותם
של גדולי המדינה.
פרשת אירס״ו לא היתר, יחידה במינה.
בגרמניה מספרים כי קבלת קומיסיון על־ידי,
סוחרים יהודיים, תוך קנוניה עם הספקים

שני העמים.

כל צביעות מתנקמת בבעליה.
צביעות המהולה בדמם של גברים,
נשים וטף, ארורה שבעתיים.
לבן מוטב שאנו, לפחות, ננסה
להיות ישרים כלפי עצמנו. מה
אומר הרגש שלנו?

לחוזרי מגרמניה, נשאלתי פעמים
בלתי־ספורות בשיחות פרטיות: איך
הרגשת שם? מה היתד, תגובתך הרגשית
כאדם, כישראלי, כאיש שרוב משפחתו חוסלה
בידי הנאצים?
שאלתי את עצמי שאלה זו כשהתהלכתי
ברחובות גרמניה — ברינג של קלן, ברחוב
מקלברג בהאמבורג, ברחוב פוססדאם במערב
ברלין ובשדרת סטאלין במזרחה.
כאדם, היתד, הגבתי פשוטה: הגרמנית לא
מצאו חן בעיני. באופן כללי הם חסרי-
הומור, קולניים, שקועים..בעצמם, מתוסבכים,
משוללי כל חן שהוא.
כישראלי, לא יכולתי לשכוח אף לרגע מי
אני ומי הם. אפילו בשיחות עם גרמנים
סימפאטיים, שיכולתי לכבד1ש, ולהעריכם, לא
יכול היה איש מאתנו להתעלם׳ מן הסיוט
שריחף בינינו — הסיוט של הפשעים הנוראים
שבוצעו על־ידי ממשלה גרמנית ב
חשוב
להגיד את הדברים האלה, לא כדי
לטהר את הגרמנים, אלא כדי להגביר את
אמצעי הרפואה המונעת וההיגיינה הרוחנית
כלפי עצמנו. אנו נושאים את חיידקי הפא־שיזם
גם בגופנו הלאומי. הם קיימים לא
רק בצורה מרוכזת, בחוגים מגיבשים הבולטים
לעין, ולא רק בצורת נטיות מסו־יימות
במפלגות שונות. הם מסתובבים ב־מחזור־הדם
הרוחני שלנו, מוסודים כרעיונות
פטריוטיים בריאים.
מעשה כפר־קאסם, וכל המעשים הפחות
ידועים שלא זכו לפרסומת, הם רק סימנים
לקיום החיידק בגופנו. הם אותות אזהרה —
לבל נזלזל בסכנד״ לבל נחדל מאמצעי־מנע.
הגרמנים זילזלו בסימפטומים, וכך נפלן׳
קרבן למחלה הנוראה — מחלה שגרמה
אסון לעולם כולו, לעם: היהודי, אך גם

לגרמניה עצמה.
ז^וףל
** יום דומה העם הגרמני לחולד,־נפש
^ מסוכן שהבריא ושוחרר מבית־ד,משוגעים.
יכו 7להיות שהמחלה לא נרפאה לגמרי,
או שתחזור מחר. יעברו שנים רבות
לפני שהרופאים יוכלו לקבוע כי שוב לא
נשקפת שום סכנה מן הפאציינט. אולם
בינתיים ניחנה לו הזדמנות לחיות חיים
נורמליים.
לאור נתונים אלה אנו צריכים לקבוע את
יחסנו אליהם. הצרפתי אמר :״להבין הכל,
פירושו לסלוח הכל!״ אין זה תמיד נכון.
יתכן שאפשר להבין הכל, מבלי לסלוח
דבר. אולם צריכים להבין את הסכנה הכרוכה
בדבר. שנאה עיוורת, אפילו מוצדקת,
יכולה להרעיל את השונא יותר מד,שנוא.

כל זה אינו מחייב שניפול על
צואר הגרמנים, בשעינינו זולגות
דמעות של התרגשות, ונכטיח זה
לזה אהכת־עולם. אולם הוא מאפשר
לנו להושיט את ידנו הממלכתית
ללחיצת-יד קרירה, אדיבה
ומסוייגת.
וזה בדיוק התוכן האמיתי של כינון
יחסים דיפלומטיים,

תצפית

במדינה

(כל הזכויות ״!.מורות)

המתח כגבולות, הן מצפון והן מדרום, יפחת בזמן
הקרוב, בעיקבות מפנה שיחול במדיניותן של מדינות ערב.
מדינות אלה תעבורנה להתקפת שלום מחודשת על ישראל, בתקווה להציגה
כתוקפנית ומונעת השלום, באי־נכונותה ליישב את הפליטים בגבולותיה ולהצטמצם
בגבולות החלוקה של או״ם משנת 947ו.

ס מענק כספי אמריקאי גדול יינתן לירדן כזמן הקרוב,
בדי להעביר את הפליטים מגבולות ישראל וליישבם ביישובי
קבע בסביבות הערים הירדניות שבעבר הירדן מזרחה. ירדן,
מתוך שאיפה לזכות במענק, תיענה לתוכנית זאת באופן חלקי, אך תיזהר
מלהסכים לה בשלימותה, כדי לא לעורר את חמת המדינות הערביות האחרות.

ס ביסאו של שגריר ישראל בוושינגטון יישאר פנוי זמן
ניבר, לאחר שאבא אבן יגיע לישראל לשורה של התייעצויות
ולא ישוב עוד לכהונתו הקודמת. עם זאת ישתהה מינויו של שגריר
חדש, מאחר שבצמרת הממשלה טרם נתגבשה דעה. אחידה סביב המועמד
המתאים. המועמד שהתקבל ביותר על דעתם של הקובעים בדבר, ד״ר גיורא
יוספטל, העדיף להישאר בתפקיד המזכיר הכללי של מפא״י ודחה את הצעתו
של בן־נוריון לצאת לחשינגטוך.

• ראש ממשלת ישראל דוד כן־גוריון עשוי לצאת כראש
המשלחת הישראלית למושב הבא של העצרת הכללית של
האו״ם, בחודשים נובמבר־דצמכר, בניו־יורק. כן יקיים בן־גוריון,
כנראה, סידרת שיחות עם נשיא ארצות־הברית, דווייט דוד אייזנהואר. למסע
זה יצטרף גם, קרוב לוודאי, אבא אבן, אך הפעם לא ככינור ראשון במשלחת
הישראלית באוו״ם.

• ביקוריהם של אישים מפאקיסטאן יהוו כקרוב ביקור

ראשון של נציגי מדינה מוסלמית בישראל. אומנם, יהיו אלה
נציגים בלתי־רשמיים, שיבואו לישראל במסגרת סידרת ביקורי־אישיס ממדינות

אסיה. המבקרים יהיו אורחיו של משרד־החוץ הישראלי, אשר הזמין שורה של
אישים בשטחי התרבות, המדע והמסחר ממדינות אסיח. חלק מן המוזמנים
נענה בחיוב.

• ישראל גלילי יתמנה כעורף יומון מפלגתו ״למרחב״.
הח׳־כ, שאינו פעיל ביותר בכנסת ועוסק בענייניה הפנימיים של מפלגתו, יעביר
את מטהו ממשקו, קיבוץ נען, לתל־אביב
לפחות לשלושה ימים בשבוע, בהם יקדיש
זמן נכבד לבטאונה של אחדות־העבודה,
במסגרת ההכנות לבחירות ל•
כנסת הרביעית, שתערכנה בעוד שנתיים.
העם נפולי און מו ל י שעיהו
״אין לראות שלום קרוב,״ דיח־ח דויד
בן־גוריון השבוע במסיבת־גן לאנשי המגבית
היהודית מאמריקה, שהקשיבו לדבריו
במתיחות והבטיחו להגביר את זרם התרומות.
״יותר
מוי אנשים בישראל רוצים לחקות
את יוליוס קיסר ואת נפוליאון,״ אמר השבוע
נחום גולדמן לחברי הועד־הפועל הציוני
.״לדעתי, לא נצליח להתחרות לא בקיסר
ולא בנפוליאון. אולם לנו יש ישעיהו,
ואותו לא הצליחו העמים האחרים לחקות!״
היה זה האני־מאמין של שני אישים, שמאבקם
עמד השבוע במרכז הענין הציבורי.
ככל מאבק במדינה, נראה גם הוא כמאבק
אישי. השר הפרוגרסיבי פנחס רוזן דרש
להזמין את גולדמן לישיבת הממשלה, כדי
שימסור דו״ח על שיחותיו האחרונות עם
הקאנצלר הגרמני, עם הוואתיקאן ועם ראש
ממשלת הודו. ההצעה הוציאה את ביג׳י מן
הכלים, הוכשלה בקולות מפא״י.
קשה לתאר שני טיפוסים שונים יותר מאשר
ראש ממשלת־ישראל נשיא ההסתדרות
הציונית. כוחו של ביג׳י הוא בצרות אופ־קו,
המאפשר לו לחוש באופן גאוני את
הלכי הנפש היהודית, לנגן עליה ככנר על
מיתריו. כוחו של גולדמן הוא באופקו הרחב,
המאפשר לו להקיף במבט אחד את
התהליכים הגדולים של המדיניות העולמית.
ביג׳י רואה את החיים מבעד לזכוכית המגדלת
של הש.ב. גולדמן רואה את החיים

• הדוקטרינה של אייזנהוארלא

• חובבי הרחצה צפויים לוויתור
על השימוש בכריכת
השחייה על שפת־הים בתל־אביב
למשך יום בשבוע. הדבר
יקרה אם יצליחו מאמציו של סגן ראש
עיריית תל־אביב, אברהם בויאר, להעביר
החלטה, לפיה תהיה הבריכה מוחרמת
יום אחד בשבוע לרחצת גברים
בלבד ויום נוסף בשבוע לרחצת נשים
בלבד, כדי לאפשר את השימוש בה לאנשים
דתיים. דרישה פיקאנטית יותר
העלו חברי העירייה הדתיים בחדרה:
למנות אשה־מצילה (שתהיה הראשונה
במקצועה בארץ) ,לפקח על חוף הרחצה
המובדד לנשים, כאשר יותקן חוף כזה.

• למתח די סוללייבונדז צפר־

יים מאבקים חדשים. בעוד שעד
.כה חילק משרד־העבודה את עבודות־המשנה
בבניה במיכרזים נפרדים, מבלי
לקשרם לעבודת־הבניח עצמה, עומד עתה
סולל־בונה על דעתו שיש למסור את
עבודות־המשנה לאותו קבלן הזוכ 6ב־מיכרז
לעבודה העיקרית. העוקץ: בעוד
מדינאי גולדמן
משקפת מול זכוכית מגדלת
שסולל־בוגד, זוכה ל-ס/״ 70 של עבודות־הבניה,
על פי שיטת המיכרזים האזומבעד
למשקפת המגיעה מאופק עד אופק.
ריים, הצליחו קבלנים אחרים להשתלט על חלק גדול מעבודות השרברבות,
אולם מאחורי מאבק אישי זה עמד קרב
הצביעה וכו׳ בעזרת תחשיבים נמוכים. תוצאת המאבק: סולל״בונד, יקבל
רעיוני, בו היתד, מוטלת על כפות־המאזניים
חלק גדול עוד יותר מ־ 90 מיליון הל״י שיוצאו השנה לשיכונים.
תפיסת היסוד של עתיד המדינה. ביג׳י הוא
נציגה של אסכולה, הרואה את מלחמת יש־
• היכון לביקורי אורחים רכובים על ווספות. משרד-האוצר
עומד לצייד את מפקחיו בקטנועיס, כדי לייעל את ביקורתם על המלאי, מס־ראל־ערב
כתופעת נצח, ושבנתה את כל המשטר
הפוליטי והכלכלי שלה על הנחה זו. של הקניות וכו׳ .התוצאה: ניידות גדולה יותר של המפקחים, החמרה ניכרת
גולדמן, פוליטיקאי מעשי מאד, מאמין באפשרות
המעשית של שלום קרוב, אם ישהביקורת.
ראל
תיטול את היוזמה לידיה. המאפשרת השיטה על בקרוב תימתח חריפה
ביקורת

אין ויכוח חשוב יותר לעתיד ישראל.

ליצואנים למכור אתידולאריהם לממשלה כמחיר 2650 פרוטה

לדולאר, אחרי שנסתבר כי רבים והולכים המקרים בהם קונים ספסרים
דולארים בשוק השחור במחיר 2450 פרוטה הדולאר, מביימים עימקות־ייצוא
כוזבות או מוגזמות, מדברים את הדולארים חזרה לממשלה ברווח גדול.

• מחיר הביצים ירד ל* 130 פרוטה לביצת ״אקסטרא״.
מעליה במחירי הביצים בזמן האחרון היתה מלאכותית, נגרמה על־ידי החבאת
המלאי מצד הלומים, שביקשו בצורה זו לפצות את עצמם על ההפסדים שנגרמו
להם בתקופות קודמות.

• ההיסטוריה היהודית תיכתב מחדש תוף שנהישנתיים.
יצירת הענק, שתכלול כעשרים כרכים, נוצרת עתה על־ידי צוות בהנהלת המדען
בן־ציון נתניהו, עורן האנציקלופדיה העברית.

לים ההיסטוריה. הוא מנסה להטות אפיקים
אלה ולהשתלט עליהם.
עם ניהרו רקאהיר. בכל העולם היהודי
אין כיום אדם הקרוב יותר לתיאור
זה מד״ר נחום גולדמן, נשיא ההסתדרות
הציונית ושגריר נודד ביוזמת־עצמו. הדלתות
הנעולות בפני נציגי ישראל, פתוחות
לפני האדם שאינו מייצג רשמית את המדינה,
יכול על כן לבקר בקאהיר, במוסקבה
ובעיר הוואתיקאן מבלי שהדבר ייראה
כהפגנה פרו־ישראלית.
ליכולת אובייקטיבית זו, צירף נחום גולד־מן
מוח פתוח ובלתי־שיגרתי. דעותיו, כפי
שהתבטאו לאחרונה בעשרות נאומים גלויי־לב
ובשיחות פרטיות, היו מפתיעות את
רובם הגדול של אזרחי ישראל, הרגילים
ללכת בתלם של עתוניהם ועסקניהם חסרי-
המעוף ומעובשי השיגרה. קווי היסוד של
דעותיו, כפי שהם משתקפים מתוך נאומים
אלה:
• כמישה ק העולמי היתר, ישראל
צריכה להיות ניטראלית בהחלט. משום כך
התנגד גולדמן בראשית המדינה לכניסת ישראל
לאו״ם, הציע כי האו״ם יערוב לני-
טראליות של המדינה.
• הגוש האסיאתי היא בן־הברית
הפוטנציאלי הנכון של ישראל. ג׳והארלאל
ניהרו היה מקבל על עצמו את התיווך בין
ישראל והערבים אילו שקדה ישראל ליצור
את התנאים לכך. פגישתו עם ניהרו החודש,
חיזקה את דעתו זו.
• שליטי ערב מסוכנים יותר כשהם
מפולגים מאשר כשהם מאוחדים, כי התחרות
ביניהם אינה מאפשרת לאיש מהם
להתקרב לישראל. מכל השליטים, גמאל
עבד אל־נאצר הוא המתון ביותר, והחרפת
המאבק עמו (ובעיקר מיבצע סיני) היתד,
טעות חמורה. גולדמן אינו מסתיר שהוא
מאמין בכוחו להשיג את השלום עם מצריים,
אילו יותן לו יפוי־כוח לכך.

מדיניות

היתד, צריכה לחול על ישראל. האמריקאים
עצמם לא רצו בזאת, ודווקא ממשלת־ישראל
התאמצה בכל הכוח להצטרף לדוקטרינה.
• יהודי אמריקה אינם מעוניינים
בהצטרפות ישראל לגוש האמריקאי, היו
מקבלים ברצון עמדה ניטראליסטית ישראלית
(אך לא עמדה פרו־סובייטית) .הדבר לא
היה משפיע במאומה על זרם התרומות.
• הפלירט עם צרפת הוא טפשי, כי
צרפת לא תוכל להמשיך בקו הנוכחי שלה,
תצטרך להתפשר באלג׳יריה ולזנוח את ישראל.
שררה,
פרסומת, כבוד. היתה זאת
האנטי־טיזה המוחלטת לקו הרשמי של דויד
בן־גוריון. אולם לא היתה זאת הסיבה היחידה
למלחמתו ד,מחריפה והולכת של ביג׳י
במנהיג הציוני, שנהנה פעם מאמונו המלא.
סיבה חשובה עוד יותר: גולדמן הוא האדם
היחיד בעולם היהודי המסוגל לגבש עמדת־כוח
עצמאית׳ על־ידי ליכוד הכוחות היהודיים
בגולה. אם יעשה זאת, יוכל להכתיב
לביג׳י דברים רבים, בעזרת שוט המגביות.
אולם גולדמן עצמו לא הראה השבוע סימנים
של התלהבות למלחמה. אמר הוא
לידידיו, במשיכת כתפיים: אחרי שנכשל ה־נסיון
לאחד את ד,צ״כ עם הפרוגרסיביים בארץ,
ליצור על־ידי כך מפלגה רצינית ש־גולדמן
יוכל להתבסס עליה, אין כיום בתוך
ישראל סיכוי ליצור בסיס פוליטי מוצק
למאבק עם ביג׳י.
״יש אנשים השואפים לשררה. יש השואפים
לפרסומת. יש הרודפים אחר הכבוד.
אצלי מתו כל היצרים האלה מזמן,״ אמר
השבוע לחבריו בועד־הפועל .״אני אדם
עשיר. אני אוהב את החיים. למה לי להיכנס
לחיים המפלגתיים העכורים בישראל?״
התלוצץ המנהיג בן ד,־ :62״לפני שבן־
גוריון גילה את בודהא, קראתי אותו בנעורי.
אני נמצא עכשיו במצב של נירוואנה

נירוואנה או לא — נחום גולדמן הוא כוח
שרק יריבים קצרי־רואי יזלזלו בו. אם אי־פעם
יישמט רסן־השלטון מידי ביג׳י, יהיה
המדינאי מרחיק־הראות בעל עמדת־מפתח.
נירוואנה הגבול בין הפוליטיקאי לבין המדינאי מטושטש
מאד. הפוליטיקאי הוא האיש הפועל
בועדות ובאסיפות־עם, העוסק בתמרונים
ובקנוניות. מלאכתו היא יומיומית ואפורה,
והתהליכים הגדולים של התקופה מעניינים
אותו רק במידה שאפשר לפרטם לקולות
בקלפי וללירות של תקציב.
המדינאי שונה מאיש זה כפי ששונה
הצייר מן הצבעת מעבר למישחק היומיומי
של סיעות וגושים, הוא רואה *ת הענינים
הגדולים, אח הנחלים והנהרות המשתפמים

הגבול
שבר ענן
הכל קרה כמהירות הבזק: השמיים, שהיו
רגע לפני כן בהירים, התכסו בעננים מדיניים
עבים. תוך דקות מעטות המטיר שבר
ענן מטר של אש על הגבול הסורי, הפיל
* המצב האידיאלי של תורת בודהא, שפירושו
השתחררות גאו ״כיבוי״) כל ת־יצרים.
העולם
הזה 1031

קרבנות משני עבריו. ובעוד שמשני העברים
אצו המדינאים למחסה הקרוב ביותר,
ובעוד שד,אלופים הכינו את מיטריות־הברזל
שלהם, עבר הכל והיה כלא היה.
עוד ״מתיחות״ אחת בגבולות ישראל באה
ונסתלקה, מבלי להשאיר אחריה זכר פרט
לקברים רעננים ושורת פצועים ארוכה.
ליריקה פרוזאית. אחרי שנגמר הכל,
החל — כרגיל — מעין ניתוח־אחרי־המוות
של הפרשה. הדעה הישראלית: סוריה היא
שפתחה בהתקפה, בעידוד סובייטי, כדי להוכיח
שהיא לוחמת בציונים, בעוד שמדינות
ברית בגדאד שותק־ת. הסברה הסורית:
ישראל היא שפתחה בהתקפה, בעידוד אמריקאי,
כדי להפעיל לחץ על סוריה, שעה שאמריקה
מנסה להפוך מבפנים את המשטר
הפרו־מצרי השורר בה.
מה שאינו מוטל בספק ה א, שירושלים
היתר, אחוזה עצבנות בלתי רגילה. דויד בן־
גוריון נופף לעיני חברי הממשלה בגליון
של עתון שמסר כי פרבדה, בטאון המפלגה
הקומוניסטית הסובייטית, הודיע יומיים מראש
כי ישראל עומדת להתקיף את סוריה.
ציין ביג׳י באוזני חברי־הממשלה, שהובהלו
במיוחד (באמתלה של דיון בפעולות גולדה
מאיר בצרפת) :זו הפעם הראשונה מפעילים
הסורים מוקשים ומרגמות כבדות, עובדה
המרמזת על תמורה בגבול הצפוני.
הממשלה נדבקה בעצבנות, החליטה לפנות
לאו״ם ולמעצמות הגדולות. דאג האמרשילד
הודיע שהוא סומך על אלוף־משנה לירי,
ראש משקיפי או״ם בפועל. לירי הודיע פרוזאית
שישראל אינה מניחה לו לבדוק אח
המצב באופן אובייקטיבי.
חזרה למתח גבוה. אך עוד טרם
שהגלגלים הגדולים החלו להסתובב, נעצר
הכל: המתיחות שככה, העצבנות פגה, השקט
חזר — לפי שעה — על כנו. אולם
התקרית השפיעה מבחינה אחת על ישראל:
היא עזרה להחדיר מחדש את אוזירת
הכינמת שהתרופפה אחרי מיבצע סיני.

ה מו כ ה יעקוב אברהמוב צולם בחדר פרנוי
במחלקה הכירורגית של בית־החולים רמב״ם,
בו מכהן קרובו כרופא. הוא לא הגיב כלל
בשעת שהצלם התקרב לצלם אותו, רק פקח
לרגע את עיניו, נרדם שוב. בתמונה נראים
ם ימני־הדם על סנטרו שלא נוקו מחמת חולשת
הפצוע. כן נראה פנס בעינו השמאלית.

הנאש מי ם הנרי צימט ויוסף שמטרלינג חזרו למען הצלם למקום התקרית .״כך
ישבנו וקראנו עתוניס,״ טענו ,״כאשר הופיע אברהמוב מביתו (הנמצא ממול, במרחק
כ־ 20 מטר) וניסה לצלם אותנו בכוח מקרוב. רשמנו את כל עובדי אתא שנכנסו
לביתו של אברהמוב, כדי שנוכל לנקוט באמצעים נגד מפירי־השביתה. כשניסה
אברהמוב לצלם אותנו ממרחק, הרים צימט את העתון לפני פניו. אברהמוב ניגש
וניסה להוריד במצלמתו את העתון. צימט נפצע מהמצלמה ותפס אותה. אברהמוב
משן את המצלמה בכוח, איבד את שיווי משקלו, מעד, נפל על האבנים ונפצע.״

ד בקרב ׳יאתא״

ארמנים
או׳׳ת ו מו ב ת
מהנדסים אינם בעלי־חיים מהפכניים —
הם כבולים כל חייהם על־ידי חוקי הפיסיקה
והמתימטיקה. אולם השבוע הוכיחו מהנדסי
ישראל שהם מוכנים להפוך על־פיהם ולהפר
את החוקים לפחות בשטח אחר: הפוליטיקה.
כשנסתיימה השבוע בירושלים הוועידה של
הסתדרות המהנדסים והטכנאים, נקבע חוק
מדעי חדש במדינה: היסוד א׳ (אינטרס מקצועי)
חזק מן היסוד מ׳ (מפלגתיות).
הגבריים התגברו. המסד לבנין הונח
לפני שנתיים׳ כאשר זנחו המהנדסים ב־מוסדות־הציבור
את שולחנות־השרטוט, יצאו
לשבות. השביתה אורגנה על־ידי וועדי
המהנדסים במפעלים הגדולים, שדרשו מעמד
כלכלי וציבורי נאות למהנדס, בניגוד מוחלט
לקוו שני ארגוניהם הרשמיים: הסתדרות
המהנדסים והטכנאים (הנמצאת בהסתדרות
הכללית) ואגודת האינג׳ינרים וחארכיטקטים
(העצמאית להלכה, כפופה להסתדרות למעשה).
כתוצאה
מהתפוצצות זו שוב אי־אפשר
היה למנוע בחירות בשני הארגונים. הן
נערכו פעמיים במשך שנה, בזו אחר זו.
בשתיהן ניצחו מנהיגי המרד, ביניהם אנשי־מפלגות
מפירי־מרות, שכינו את עצמם כרשימה
לקידום המהנדסים.
באגודת האינג׳ינריס הצליחו בעלי השררה
המפלגתיים לשלול את זכות־הבחירה
ממתנגדים רבים. בכל זאת השיגו המורדים
קצת למעלה מ־״ .507 אולם נצחון
זה הושם לאל על־ידי תקנה ׳הקובעת, כי
השליטים הקודמים מצורפים אוטומטית לגוף
הנבחר החדש, בתור ״ויריליסטים״ (.התרגום
המילולי :״גבריים״) .הם השתמשו
בכוח־הגברא שלהם כדי לתת למיעוט את הקולות
הדרושים לבחירת מוסדות חדשים
בניגוד לרצון הרוב האמיתי.
יד אח כאחיו. בהסתדרות המהנדסים
היה המאבק קשה יותר. מעל לגוף זה ריחפה
בעיה יסודית: הוא מאגד בקרבו 4000
מהנדסים מדופלמים ו־ 2000 טכנאים חסרי־דיפלומה,
מהם גם בעלי הכשרה מקצועית
רופפת ביותר. האינטרסים של אלה היו שונים
מאד מאינטרסי האקדמאים.
בשתי החטיבות נערכו הבחירות בנפרד.
בין המהנדסים השיגו המורדים בדיוק את מחצית
88 המקומות, לעומת 31 מקומות
לרשימה המאוחדת מפא״י—אחדות־העבודה—
דתיים, שנשאה את האות או״ת. אולם בין
הטכנאים השיגה או״ת רוב גדול — 31
מבין 44 מקומות. לכן מנו המורדים בועידה
המאוחדת רק שליש, ואילו או״ת
הגיעה ל־.480/0
כמהנדסים מדופלמים, ניגשו המורדים מיד
לעבודה: לשרטט תוכנית שתאפשר להפוך
הונולס הזה זגסו

אשתהמובה נמצאת כל הזמן ליד מיטתו. אברהמוב נראה כאן כשהוא ישן,
סובל מחום גבוה. בפדחתו ניכר הפצע הגדול, שכבר הוסרה ממנו התחבושת.
את הישגיהם בסיס לבנין רוב. בעוד שענן
של שיעמום וקפאון ירד על מליאת הועידה
בבית הפועלים הישן, פעלו מכונות־הטכסיס
במלוא התנופה מאחורי הקלעים.
חיש מהר נתגלה כי נביאי המפלגות טעו
בהערכה. בניגוד להשערותיהם, לא נתפוררה
חזית המורדים תחת הלחץ, אלא הפכה לגוש
מוצק, בהנהגת מהנדסים צעירים כסגן־אלוף
שמעון. מרגולי 30 אדריכל שחרחר. דווקא
החזית המפלגתית החלה להתבקע.
הבקע הראשון נתגלה בין טכנאי או״ת
לבין מהנדסיה. הטכנאים היו מוכנים לעשות
יו אחת עם המורדים, נגד חברי מפלגותיהם
המדופלמים, על בסים של פשרה:
הפרדה בין שתי החטיבות, אך השארת הם־
תדרותן המשותפת במסגרת אחידה.
או״ת לבאות. בו ברגע אחזה הפאניקה
במהנדסי או״ת — הם חששו כי תנו־עת־המלקחיים
של המורדים והטכנאים תחסל
את השפעתם. ברגע האחרון פנו אל
המורדים, הציעו להם הסכם: הפרדה מוחלטת
בין שתי החטיבות, הקמת שתי הסתדרויות
שונות, בתנאי שכל ההחלטות בהסתדרות
המהנדסים העתידה תתקבלנה ברוב
של 757 דבר שיתן זכות ויטו
מוחלטת למפא״י.
השעה היתד, שתיים וחצי בלילה, כשנתקבלה
הצעה זו על דעת המורדים. ישיבת
הסיום נפתחה, נמשכה עד שש בבוקר. הו
נשק
רב כבר הופעל בקרב הממושך על
בית־חרושת אתא, גדול מפעלי ישראל. נאומי
העסקנים, הצהרות המזכירים, אפילו אלות
השוטרים כבר הופעלו. השבוע הופעל כלי־נשק
חדש, שגם הוא היה מסוגל לשפוך
דם: המצלמה.
מזה כמה ימים צילם יעקוב אברהמוב
את חברי משמרות־השביתד, שעמדו מול
ביתו, כדי לאתר את מפירי־ד,שביתה שנועדו
להוצאה מן ההסתדרות. לדבריו, נעשתה הפעולה
מפני שהשובתים בלשו אחרי ה־ע
בדים, וההנהלה רצתה למסור את זהותם
למשטרה. לדעת השובתים, בוצע הצילום
כדי להכניסם לרשימה שחורה, להתנקם בהם
בהגיע יום.
בין השאר צילם אברהמוב את יוסף
שמטרלינג, עת ישב בקירבת־מקום, אכל
אר,חה. שמטרלינג לא הגיב, אף שצולם
מכל צדדיו. אך כשניסה אברהמוב לצלם,
כעבור יומיים, אותו ואת חברו צימט׳ ,קרתה
התקרית שפרטיה עודם נתונים בויכוח, אך
כבר גרמו לסערת־רוחות בארץ כולה.
לדברי אברהמוב, ניגש לצלם את צימט
ממרחק של עשרה מטרים, כאשר התנפלו
עליו השניים והיכוהו נמרצות. לדברי צימט
סירב הוא להצטלם, הרים עתון כשניגש
אליו אברהמוב עד מרחק של חצי מטר
וניסה לצלמו בעל כורחו. צימט, שגם זרועו
פצועה, איים להגיש משפט.

דות למהנדסי או״ת, נסתיימה בהחלטה שיכלה
לשמש אות לבאות: כל המהנדסים
הצביעו במלוכד נגד כל הטכנאים, בעד הפרדה
מוחלטת. האינטרס המקצועי ניפץ לרסיסים
את האינטרס המפלגתי.
כשנתפזרו 131 הצירים, כבר היה ברור
כי מרכזי המפלגות יכריזו מלחמה עד חרמה
נגד ההחלטה. אולם המורדים הצליחו
ללמד את חבריהם במקצועות האחרים לקח
בהנדסה פוליטית. התוצאה ׳המעשית: החרפת
המאבק על הפער, גיבוש כוחם העצמאי
של החוגים האקדמאיים.

עתונות
האצבעהק טנ ה
הדבר קרה ביוני : 1956 זה עתה פירסם
העולם הזה את הגילוי המרעיש הראשון על
קיומו של ״שלטון הצללים״ — כנופית־החצר
של ביג׳י שסילקה את משה שרת
ומתכוננת להשתלט במדינה. קריאת ס.או.ס.
בהולה יצאה לכל נאמני הכנופיה: לדפוק
את העולם הזה בכל מחיר.
הרעיון הגדיל ניצנץ במוח אלמוני במשרד
היועץ המשפטי. שבועיים לפני כן
פירסם העולם הזה ( )974 דו״ח יבש של
משפט נגד עבריין ירושלמי, שניסה לפתות
ילדה לדבר עבירה. עורך־ד,כיתוב הקפיד למ
חוק
את שמה של הילדה במקומות רבים
בכתבה, בהתאם לחוק׳* פרט לשני מקומות,
היתד, זאת עבירה טכנית פעוטה, מן הסוג
הקורה עשרות פעמים בשנה בעתונות
העברית. אולם עיני הפרקליט אורו: זה
הספיק לו להגיש משפט ולספק את אדוניו.
כדי לנפח את העכבר המשפטי לפיל ציבורי,
הוגש המשפט בירושלים לבית־המשפט ה־מ,זוזי,
אף שבית־משפט השלום היה מוסמך
לדון בו.
מבינים מושחזות. בינתיים נרגעה
כנופיית־החצר מן הזעזוע הראשון, והתיק
הנורא נגד העולם הזה הוכנס למקרר. ה־עתין
עצמו פירסם מרצונו התנצלות מלאה
כלפי המשפחה הנפגעת (העולם הזה .)984
כאשר התחממה המערכה הגדולה מסביב
לש.ב ,.אחרי רצח קסטנר, שוב יצאה הקריאה
להשחיז את הסכינים נגד העתון
החצוף, המעז לקום לבדו נגד מנגנון־החו־שך.
ושוב יצא התיק מהגניזה. השבוע הגיע
לבירור, באיחור של שנה.
בשם התביעה הופיע צעיר מטורזן בשם
חסון .״ענין קטן,״ אמר לסניגור אריה מ־רינסקי,
אחד מעמודי־התוזך של משרד תמיר,
(המשך בעמוד )9
י האוסר בצדק זיהוי ילדים מתחת לגיל
, 14 הקשורים בעבירות על המוסר.

גם למלנות־יונ׳ וגם לסתם נעוות תמימות,

מרכוו־ת-

שמחפשים גם זמרת. באותו יום היה לי מצב־רוח טוב, לכן החלטתי להיענות למודעה.
״כתבתי מכתב הומוריסטי מלא בדיחות, בצירוף ביאוגרפיה היתולית, בו ביקשתי להתקבל
ללהקת הזמרים של כדנון פילם. הייתי משוכנעת שלא אקבל תשובה, כי מי זה יענה
למכתבים כאלה. אילם להפתעתי קיבלתי תשובה. הופעתי במועד שנקבע לי, ונתנו לי
למלא שאלון. ביקשו ממני שלוש לירות עביר המבחן. טענתי שאין לי כסף ואשלם ביום
המבחן.
״אלי גלר ראה אותי במשרד והזמין אותי לחדרו לראיון. הוא בחן אותי, ואמר שאני
טיפוס סוציאלי ויכולה בשקט לשחק תפקיד של סופיה לורן. הכל נראה לי די מוזר, ומשום
כך התחצפתי כלפיו והוא לא הוסיף לשאול אותי שאל ת. אחר כך לא הופעתי למבחן
ולא חשבתי יותר על הענין. אחרי שבועיים פגשתי את גלר עם המזכירה שלו ברחוב,
והיא הזמינה אותי לבוא שוב למבחן.
״באתי למשרדו של גלר. הוא השמיע לי מוסיקה מפוקפקת מתוך הסרט. לא יכולתי
שלא לצחוק. זה הרגיז את גלר מאוד, והוא אמר שאמחה את החיוך האירוני מעל פני.
היא התריס כלפי, שאני חושבת את עצמי ליותר מדי, ושעלי לדעת שאנשים שעובדים עמו

| מה היתה המטרה האמיתית אשר לשמה הוקמה החכרה
הבוזכת לייצור סרטים ״ישראל כרמן פילם״?
כשכוע שעכר כילה ״העולם הזה״ את הצד הכלכלי של
התרמית הגדולה -כיצד הצליח אלי כלר (כתמונה
־ למעלה) להוציא כספים מאנשים שונים ולפרוש רשת
לרגלי כעלי הון, כדי שיתנו כידו סכומי כסף גדולים,
כאמתלת ייצור סרט שלא היתה אפשרות להסריטו.
שאלה אחת נשארה פתוחה: למה נועדו עשרות הנערות,
שנלכדו כרשתם של גלר ואנשיו, כיניהם רועה
זונות ידוע? האם היתה הכוונה רק להוציא מהן כספים,
או שמצלמת הסרטים נועדה לשמש פתיון למזימות
אפלות יותר?
כעמודים אלה שופך ״העולם הזה״ אור על צד זה של
עלילות ״כרמן פילם.״ אולם שאלה אחת נשארה עדיין
ללא תשוכה: כיצד קיכלו על עצמם מוסדות מוכרים,
כיניהם שכועון ידוע, לשלוח נערות תמימות להכרה
שאיש לא ידע מה מהותה, למסרן לידי אדם שאיש לא
טרח לחקור מי הוא ומה עכרו? עם סיום פרשת הגילויים,
מעכיר ״העולם הזה״ את וזטיפול לידי החוק.

הדוגמנית

לאה ישראל, תושבת חיפה, אשר לה הובטח אחד התפקידים הראשיים בסרט הראשון
של חברת ישראל כרמן פילם, לאחר שנחקרה ארוכות על־ידי הבמאי־תסריטאי־מפיק
אלי גלר אודות פרטים שונים בחייה, ביניהם אף אינטימיים ביותר, שאין להם כל קשר לייצור ם רטים.

^ *ולםרחכ ״י דיי ם ו רי ק. מסביב לקירות, שעונים על גבי ספסלים, ישבו כמד,
לעשרות נערים ונערות, עיניהם נעוצות באדם שעמד לפניהם. הוא ניצב במרכז החדר,
לבוש הדר, שערו מס, רק למשעי, פסע בעצבנ,ת הלוך ושוב על פני האולם הרחב. הוא
.הצית סיגריה, עישן אותה עד קצה המסננת, הדליק סיגריה נוספת. בין הדלקת סיגריה
אחת למישנה, הוא נתן שיעור באמנות הקלניע למאזיניו, אשר דבקו בו בעיניים מלאות
התפעלות.
אלי גלר, המדריך והבמאי, דיבר בשטף. אמנם העברית שבפיו לא היתה רהוטה, ומפעם
לפעם התקשה במציאת ביטויים מתאימים, אולם דיבורו קלח ללא מעצור. מטרת השיעור
למועמדים להסרטה, כפי שהוגדרה על־ידי גלר עצמו, היתה* :לתת לאנשים מושג על
החיים, על טיפוסים שונים, כדי שידעו כיצד לשחק אותם.״
הכל נראה תמים וטהור. מכל מקום, בעיני מאזיניו של גלר. הוא דן עמם בבעיה הנכבדה
מה קורה לבחור המנהל חיי מותרות על חשבון אביו העשיר ומוצא את עצמו יום אחד,
לאחר שאביו פשט את הרגל, ללא פריטה. הוא תיאר לפניהם טיפ סים שינים, ססגוניים,
בני העולם התחתון; צייר, כיד הלשון הטובה עליו, בתי־בושת ושאר מוסדות וכל זה כדי
לתת לתלמידיו תמי נד, מציאותית מן החיים, למען ייטיבו להציג את כל הטיפוסים השונים
הנדרשים.
המאזינים הנוכחים באולם השתתפו בדיון, הביעו דיעות. איש מהם לא העלה על דעתו
לפנות למורה בשאלה פשוטה* :מה נוגע כל זה למטרה שלשמה התכנסנו כאן?״
כי אלי גלר הוא אדם מעורר אימון, בעל כוח שיכנוע רב. הוא מדבר בלהט, בליווי ידיו,
כשכל חזותו אומרת ״אני״ .מלבד אפיקורסים ספורים, רכש לו אלי גלר את מלוא אמונם
של כל משתתפי אותו קורם למשחק, שארגן. אלה שלא האמינו בו ביותר והסתייגו מדיבוריו
השחצניים, סולקו על־ידו בעוד מועד, עוד בטרם הגיעו לקורס.

תפקיד שד סופיה לוון
1מי ם פ פו די טכלכד לאחר שפירסם גלר מידעה בעתונוח, על חיפוש מועמדות
ומועמדים להופעה בסרט, הוצף משרדו במאות מכתבים. כל אחד מן הכותבים קיבל 1 תשובה בזה הנוסח :״בקשר למכתבך הננו להודיעך שעליך לעבור מבחן. כבודך נבחר
מבין 2000 מועמדים. המבחן הוא במשך יוט שלם. היות וזו הזדמנות הניתנת לעוד 500
איש, דמי המבחן הם על חשבונך. במקרה ונכשלת אין החברה מחזירה את דמי המבחן.״
מקבלי־התשובה נענו ובאו ברובם במועד שנקבע להם. אחת מאלה היתה שרה אלמגור,ג2׳
תלמידת ביח־הספר הגבוה למשפט • 1כלכלה בתל־אביב. מספרת שרה על היכרותה
הראשונה עם ישראל כרסן פילם:
*קראתי את המודעה בעתון. אני לא שחקנית, אך אני לימדת זמרה. במודעה היה כתוב

מרכינים את ראשם בפניו והיא דורך עליהם.
״אמרתי לו שאין לי מה לשהות שם יותר בשל יחם הזלזול, איחלתי לו שימצא אנשים
אחרים שיוכל לדרוך עליהם, והלכתי.״

גרר סתור פסיכולוג
ולס שרה אלמגור היתד, תופעה כמעט חד־פעמית. שאר הבנות היו נכונות ליחסו
^ השחצ ני של גלר. גם כשהוטל עליהן למלא שאלון מוזר להפליא, עשו זאת רובן מבלי
להרהר פעמיים. לשם קבלת תמונה כללית ניתן השאלון במלואו בעמוד .8
אלי גלר לא הסתפק בידיעת הסרטים על לקוחותיו, כפי שנרשמו בשאלון. עליו היה
להתרשם אישית מכל אחד ואחת. לשם כך היה מקבל בחדרו את הנערות לראיון אישי.
מה היה אופיים של ראיונות אלה קל לדעת, לפי סיפירי כמה מן הנערות שזכו בכבוד
הגדול. מעידה נערה, אשר ביקשה לשמור על עילום שמה, ואשר עדותה החתומה שמורה
במערכת:
״יומיים־שלושה אחרי שמילאתי את השאלון, קיבל אותי אלי גלר לראיון. הראיון נקבע
לשעה 12 בצהרים, אולם גלר השאיר אותי אחרונה וקיבלני רק בשעה שלוש. נכנסתי
לחדרו. השאלה הראשונה ששאל אותי היתד״ בת כמה אני ואם אבי הוא עשיר. כאשר
אמרתי לו את גילי, ציין מיד שהוא לא הרבה יותר מבוגר ממני. אחרי זה החל לשאול אותי
פרטים אינטימיים על עברי. הוא שאל אם יש לי חבר ואם אני חמת־מזג ביחסי עמו.
״שאלתי אותו אם כל זה שייך לענין, ועל זאת ענה לי שהוא חייב להכיר אותי באופן
יסודי. הוא טען שהוא פסיכולוג טוב, והוא מכיר אותי יותר טוב ממה שאני חושבת.
הוא ניסה להשפיע עלי שאבכה. סרבתי אולם הוא לחץ עלי, והייתי מוכרחה לבסוף לבכות.
אחר כך מדד גלר את גופי בעיניו, ושאל אם הרגליים שלי יפות. אמרתי לו שכן, והוא
ביקש לראותן. סרבתי, והוא לחץ עלי, עד שלבסוף הרמתי את חצאיתי והראיתי לו את
רגלי.״

האם את בתולה?

ך * שאלהשבתשובהע לי ה היח גלר מעונין ביותר בשעת ראיונותיו עם המועמדות]
| למשחק בסרטו, היתד, צנועה למדי. אלי גלר התעניין לדעת אם הן בתולות או לא.
בעיה זו היתד, חשובה מאוד לצורך ייצור הסרט. הנשאלות אפילו לא ראו כל רע בשאלה זו.
אחת הממוזלות שהגיעו לכלל שיחה על ענינים עדינים אלה היתה לאה ישראלי,22 ,
דוגמנית ועובדת מחלקת־ד,טלפונים של דואר היפה. לאה, נאת־ההופעה, השתתפה פעם
בסרט טלביזיה שהוסרט בארץ, חלמה מעודה על קריירה פילמאית. גם היא נענתה למודעת
העיתון, הוזמנה לראיון אישי עם גלר. מספרת לאה על מהלך הראיון:
״אלי גלר הכניס אותי לחדרו, והחל לשאול אותי כל מיני שאלות אישיות ואינטימיות.
תחילה שאל אותי אם יש לי חבר. כשעניתי לו בחיוב, אמר :״אם את רוצה להיות כאן,

לוגל׳ נולן ננושה ושת הפיתוי והמזימות של גרו ושוח,

לבנות תמות
עליו לדעת שאין אבא ואין אמא ואין חבר. חושיים תהיי כאן בלי שום חבר.״ עניתי לו,
שאם אני מעונינת להופיע בסרט, אהיה מוכנה לותר גם על דברים אלה.
״אחר כך שאל אותי גלר, אם אני חיה עם גברים. לא עניתי לו על כך. הוא שאל פעם
נוספת אם אני בתולה, וגם כאן התחמקתי מתשובה. התחלתי לשאול אותו, לשם מה
דרושים לו כל הפרטים הללו. על כך ענה לי גלר, שהוא חייב להכיר את צוזת שחקניו
אישית, ולדעת את חייהם לכל פרטיהם.
״לאחר הפסקה קצרה שאל גלר שוב: מה היית אומרת, אם אחד המפיקים או הבמאים

של הסרט היה יוצא אתך ומציע לך לבוא אתו במגע מיני?״
ברור שלא את כולן שאל גלר אותן השאלות. היו נערות שהופיעו בלווית הוריהן, ואז
העמיד גלר פני אדם רציני ומקצועי, לא שאל כל שאלות החורגות מתחום המקובל.
לא את כולן ראיין גלר אודות חייהן הפרטיים. סיפרה חנה עוזיאלי:
״כשמלאתי את השאלון, מחקתי כל מה שלא רציתי לענות. גם כשכתבתי את השאלון,
לא ביקשו ממני כל פרטים אינטימיים. א־לם פעם אחת, אחרי שהתחיל הקורם, ניסה אלי
גלר לשאול אותי כל מיני פרטים אינטימיים על חיי. התחמקתי ממתן תשובה, ועל כך ענה

ן זח׳יק אינדיק, סגנית מלכת היופי של ישראל לשנת , 1957
(במרכז) נשלחה אל כרמן פילם על־ידי הנהלת תחרות
מלכת היופי. כשאר חברותיה, עזבה זוז׳יק את ההרפתקה בטרם נגרם לה כל רע.

מלכת חיוב

לי :״יש לי כוח מהפנט בעיניים׳ אני אדע הכל לבד, גם אם לא תספרי לי.״
כשנשאל אלי גלר על־ידי כתב העולם הזה אם אמנם שאל מספר בנות על בתוליהן,
שיקר וענה :״לא!״ לאחר מכן שינה טעמו והסביר מדוע שאל כמה מן הבנות שאלה זו:
״רציתי לדעת אם הן יודעות לשקר או לא.״
לתשומת לב משטרת ישראל — דרך מקורית לגילוי שקרים.

עם יצאגיוז בג׳יס

ף מרות השאלון המוזר והראיונות המוזרים עוד יותר, ך,יו כמה בנות שהאמינו
/בתום לב כי הדרך לכוכבות רצופה שאלות מסוג זה. אלו שלא וויתרו על חלומן ולא
עזבו לאחר ראיונות אלה, נתרשמו מגלר שהוא אדם מהימן לחלוטין, שאינו דורש כל
טובת הנאה לעצמו. הסיבה לכך היתר ,,מן הסתם, שאף אחת מנערות־אי־חשדניות אלה
לא ראתה צורך לתהות על קנקנו של גלר, ולא נסעד, לחדרה, עיר מגוריו בשנים האחרונות.
אילו שאלה אחת הבנות בחדרה שאלות של ממש אודות אלי גלר, היתר, שומעת סיפורים
שאינם מעידים דווקא על מהימנותו. רק לפני שנים מספר שימש במאי־סרטים גלר סבל
פשוט בתחנת הרכבת של חדרה, העמיס שם על הרכבות תיבות פרי־הדר. על פי רוב היה
מסתובב מחוסר־עבודה. תקופה מסויימת עבד כפקיד הוצאה לפועל במשרד מס ההכנסה
בחדרה. ידידיו יודעים לספר כי כמעט מעולם לא היתה הפרוטה מצויה בכיסו. לעומת
זאת היה לו ידיד טוב, זילו פוירשטיין, סרסור לדבר עבירה, שכיסיו שפעו תמיד ממון.
למרות חוסר העבודה, היה גלר נראה כמעט תמיד כשהוא נוהג בג׳יפ או מכונית ששכר
במשרד להשכרת מכוניות של ויסברגר. אגב, גלר עדיין נשאר חייב לויסברגר סכום כסף
בשביל שאילת־מכונית.
הדור ומטורזן, היה גלר מופיע תמיד בג׳יפ ליד אולמות־הריקודים של חדרה. אין להכחיש
שגלר היה רקדן מצויץ. אולם רקודיו לא נשארו תמיד בגבול המקובל והנדוש. פעם אחת,
משנטפל לאחת הבנות באולם־הריקודים, גמרו כמה מצעירי חדרה אומר ללמדו לקח של
מכות. אך היא נמלט מפניהם בג׳ים, והם לא הצליחו לתפסו.
לעתים היה גלר נראה גם כשהוא נוסע בג׳ים שכור, בלווית יצאנית מכרכור. לשם מה
היה עליו להסיע אותה לארכה ולרחבה של חדרה? ״סתם ככה,״ משיב גלר .״רציתי לחיות
עמה.״ הסבר משכנע למדי

דיר כזד באשה
ך• אחר המיון הברתי והקפדני ומבחני־הבד שערך גלר, הושארו בנות לא רבות לשם
׳ השתתפות בקורס הקולנוע שאירגן. הוא ושותפו זילו פוירשטיין, היו נטפלים אל
הבנות, דואגים לליווין האישי הביתה. לא ניתן לעמוד על כוונתו האמיתית של גלר
במעשים׳אלה, אולם ברור שהוא החליט לשלב את המועיל בנעים, להפיק בצד התועלת
הכספית מהחברה המדומה שהקים, גם טובת הנאה אישית.
כעדות לכך משמש סיפורה של נערה בת ,20 תושבת תל־אביב, ששמה שמור במערכת,

וכדי שלא לפגוע בה, תכונה
להלן בשם צפורה.
מספרת צפורה :״באותה. תקופה
הייתי חדשיים לאחר שחרורי
מהצבא. לא היתד, לי
עבודה ולא היה לי מה לעשות.
הייתי מבקרת בבית־ספר לריקודים
של ז׳אק, ברחוב נחלת
בנימין ,14 ושם הכרתי את זאב
פוירשטיין. הוא סיפר לי על
הסרט והזמין אותי לתצלומי׳
מיבחן. לא היתר, לי משיכה לכוכבות,
אולם זה יותר טוב
מכלום.
״כעבור שבוע התחיל הקורס.
התידדתי עם פוירשטיין והוא
ליווה אותי הביתה. פעם נעצרנו
בגינת־השרון וישבנו לשוחח
כמו זוג ידידים. נתתי לו אפשרות
לשפוך את לבו לפני.
הוא סיפר לי שבחוץ־לארץ היה
עשיר מאוד, התעסק בהברחת
אנשים וקיבל הון כסף. הוא
הציע לי להיות ידידה שלו. לא
ידעתי שהוא נשוי, והסכמתי
להיות ידידתו. הבנתי את הדבר
כך, שהיחסים בינינו לא
יהיו כרגיל בין עובדת למעביד.
״כשהתחיל הקורס, ביקשתי
מזאב שיכניס אותי לשם. הוא
אמר שאהיה מוכרחה לשלם 60
לירות׳ והוא לא יכול לעזור
לי. אחרי כמה ימים הודיע
1ל 111 11 ״1חנח עוזיאל׳ ,תלנזידת־משחק ובושת־לי
לבוא לקורס, למרות שלא
4 11^ 11 תפת בקורם המשחק של גלר, לא
שילמתי. אחרי השעור הראשון
ראתה כל רע בנסיונות לדעת פרטים אינטימיים מחייח.
רציתי לשוחח עם אלי גלר על
תפקידי בקורס. יצא לי במקרה
לשוחח עמו אחרונה. עמדנו במסדרון, והוא אמר שרצוי שאבוא אליו למשרד, משום שעליו
לדעת עלי כמה פרטים אינטימיים ביותר.
״שאלתי אותו :״מה למשל?״ והוא ענה :״נניח, שאני רוצה לשאול אם את בתולה,
ואם את באה במגע מיני עם גברים. אני, בתור במאי, צריך לדעת פרטים אלה.״ נדהמתי,
ולא ידעתי מה לענות. זה לא היה מקום לדיון בנושא כזה. גלר אמר שאבוא אליו אחרי
יומיים, אולם אני התעקשתי שיגיד לי את תפקידי בסרט עוד׳ באותו ערב. הוא נתן לי
את המפתחות של המשרד שלו ברחוב יפו , 18 ואמר שאגש לשם, אבל שלא אדליק את
האור מפני שאינו רוצה שיראו כי הוא עובד בלילה.
״לקחתי את המפתחות, וחיכיתי לו במשרד שעה, מתשע עד עשר בערב. בעשר בערך
בא גלר כשהוא משולהב ומלא
מרץ, הדליק את האורות. לא
הבנתי מה הענינים, כי עלי אסר
להדליק את האור. נכנסנו
לחדרו והוא ביקש שאספר לו
את תולדות חיי לכל פרטי פרטיהם
ושלא אסתיר שום דבר.
שאלתי מדוע הוא צריך פרטים
אלה. על כך ענה לי :״כדי
להכיר איזה תפקיד אדם יכול
לשחק, מהו האדם, האם הוא
חם־מזג או קר־מזג.״ לכן הוא
חייב לשמוע את קורותי. לפי
זה יוכל לקבוע מי אני. הוא
טען שהוא מספיק פסיכולוג
בזה.
״לדוגמא הוא סיפר לי :״בחורה
בתולה יכולה לשחק תפקיד
עדין, תפקיד של אחת שרוצה
לחיות ומתביישת לעשות זאת.
בחורה לא בתולה יכולה לשחק
בחופשיות ולתת יותר במשחק.״
הוא סיפר על כמה מקרים שקרו
לו .״הייתה אצלי בחורה
במשרד״ ,כך סיפר ,״ושאלתי
אותה אם היא ביישנית או לא.
הבחורה אמרה שאינה ביישנית.״
הוא שאל אותה׳ לדבריו :״אם
אבקש ממך להתפשט ערומה במשרד,
היית מתפשטת?״ הבחורה
אמרה :״כן.״ גלר ביקש
מהמזכירה שאיש לא יכנס לחדר,
כך סיפר לי, והבחורה
התפשטה ערומה כביום היולדה.
״אחר כך סיפר על בחורה
שאמרה שאינה מתביישת, אולם
כשביקש ממנה להתפשט —
סירבה. הוא אמר שהוא מספר
לי זאת, כדי להראות לי שיש
כל מיני טיפוסים.״
לאחר פעולת שיכנוע זו, הירדנה
פליגלמן נשלחה
אף היא על ידי הנהלת
תל גלר לעסוק בצפורה עצמה,
חתתרות מלכת היופי, עזבה לאחר הפרסום בעתונות

גוזרת הזוהר

•גםר אל־בר ם ן פילם
״ שאלון

היה נשיי אי לא

— .5מצב משפחה

— .7במקרה ואדם לא רוק גא לציין שם בעל או שם האשד,
— .8צבע שערות צבע עינים ...צבע פנים
— .9גבות אבהות או לא עינים גדולות או לא
— .10 שפתיים. מלאות י ...פה גדול ז פד, רחב ז

— .11 אף גדול אי קטן מתאים עגילים או לא
.12 טיפוס מיני טיפוס סוציאלי
שערות ארוכות או קצרות
— .13 צואר ארון __
.14 חזה בינוני/גדול/קטן רוחב מותניים אורך רגלים ...

.15 גיבה כללי
...לדעת המנהל
— .16 לאיזה תפקיד מתאיפ(ו־,ו..
— -.17 שחקן מקצועי או לא איפה שיחק
— .18 איזה תפקידים ממתי עד מתי ...
— .19 מה עושה עכשיו באם היה תפקיד בסרט
השקעת כסף בקרן לעידוד סרט ישראלי
.20 חבר איגוד ...
הנני מצהיר שכל הפרטים הנ״ל הם נכונים.

הנני לאשר נכונות החתימה.

תאריך

זהו הטופס׳ המקורי של שאלון חברת ״ישראל כרמן פילם״.
שאלון זה ניתן למילוי לכל אלה שהציעו את מועמדותם
למשחק בסרט. שים לב לאופי השאלות ולאופן הצגתן.
מלבד השאלון נדרשו המועמדים לצרף עוד תולדות חיים
מפורטות ביותר, כולל פרטים אישיים וחוויות מיניות.
מספרת היא :״גלר שאל איתי :״אם הייתי מבקש ממך להתפשט ערומה, היית מתפשטת?״
שאלתי אותו מדוע דווקא לי הוא מציע זאת, והוא ענה :״את לא מתפשטת בשבילי, לי
לא חסר גופות עירום. אני פשוט רוצה לקבוע משהו.״

גפיון בהדר חשוך
הרי זה ספרתי לו על חיי, סיפרתי גם על פרטים אישיים ביותר. הוא ישב והאזין.
היא שאל אותי למה אני מבקרת בבית־ספר לרקודים. הסברתי לו, שסיימתי את שירותי
בצבא ואין לי חברה ותעסוקה בערבים. דיברתי איתו בגלוי ולא הסתרתי דבר. הוא אמר
לי :״תראי, תפסיקי לרקוד אצל ז׳אק המורה לרקודים. אם את רוצה להיות שחקנית
לא תוכלי להיות גם אצלו וגם אצלי.״ שאלתי אותו מתוך כוונה תחילה :״מה אתה רוצה,
שאשב כל ערב בבית?״ הוא השתתק. קם וניגש לחלון, הסתכל החוצה, חזר וכיבה את
האור והתיישב בכורסא. הוא אמר לי :״נניח, שהיד, בא מישהו ומציע לך ללכת עמו,
האם היית מסכימה ובאיזו מידה?״ אמרתי: תלוי מי יהיה האדם.
״הוא קם, לקח סיגריה ונעמו מולי במרחק של עשרה סנטימטר. הוא הצית את הסיגריה
ודיבר כמו אדם רומנטי :״נניח אם אלי גלר, אני, הייתי מציע לך לצאת אתי, היית
מסכימה?״ עניתי :״לא.״ אז לא ידעתי שהוא נשוי.
״הוא אמר :״למה את עונה לי כבר לא? תחשבי קצת.״ עניתי לו :״אני לא יכולה לצאת
אתך, כי אם יהיה איזה סכסוך בעבודה זה יביא למצב לא נעים.״
״בינתיים עברה כשעה. ניגשתי לחלון והדלקתי סיגריה. הוא ניגש אלי מאחור והחל
למרוט את שערותי. צעקתי :״למה אתה עושה לי ככה?״ הוא ענה :״הרגש של הבחורות
זה בדרך כלל מהשערות שלהם.״ אמרתי לו :״גילית לי משהו חדש.״ כל העסק הרגיז אותי
ורציתי ללכת. גלר עצר בעדי :״אל תהיי ילדה, זה רק ניסוי קטן,״ אמר. הסתובבתי והדלקתי
את האור. גלר אמר :״את באת מרצונך למשרד, את יודעת שזה לא חסר לי, אם אני מכבה
את האור זה שייך למקצוע שלי.״ הוא לקח את התיק שלי, החביא אותו וכיבה שוב
את האור.
״הוא פשט את חולצתו — גופיה לא היתה לו — ואמר :״את יודעת שאת טיפשה. בעצם,
גם אני טיפש, ויש משהו משותף בינינו. אני רוצה להיות פיקח אבל אני לא מצליח,
ובעצם אני טיפש גדול.״
״התחלתי לפחד. השעה היתד, מאיחרת, והאוטובוס האחרון יוצא בשעה .12 היינו במצב
לא נעים. זוג בחדר חשוך׳ יושבים קרוב מאוד. הרגשתי שמשהו עלול להתרחש, והשתדלתי
להתרחק ממנו. פתאום הוא תפס אותי והתחיל לנשק אותי. לא הבנתי מה עומד לקרות.
התנשקנו הרבה. יש לציין שהוא יודע לנשק. כמו קלארק גייבל לפחות. רציתי להשתחרר
ממנו וכמעט ונאבקנו. בסוף הדלקתי את האור. ראיתי שהוא חם־מזג.
״הוא ראה שאין לו ברירה ועזב אתי את המשרד. הוא ליתד, אותי עד הבית, ולפני
שנפרדנו הרביץ לי נשיקה חזקה.
״אחר־כך באתי לקורס כרגיל. גלר התנהג כאילו לא קרה שים דבר. בגמר השיעור ירדנו
יחד, והלכנו לביתן כיכר מגן־דוד. שאלתי אותו למה הוא כועס עלי, והוא ענה :״את לא
חייבת לי כלום ואני לא חייב לך. מה שעשיתי באותו ערב זה היה רק נסיון בשבילך.״
ממשיכה צפורה בספורה :״באותו יום סיפר לי גלר כי הוא זרק את אחת הבנות מהקורס,
מפני שמצא אותה עם בחור. המשכנו ללכת והוא שפך לפני את לבו :״את לא מבינה
אותי. אני אדם עסוק מאד. יש לי ישיבות ופגישות במשך כל. היום וזה די מעייף. אילו
הייתי בא איתך במגע אותו לילה, הייתי מדבר אליך היום בצודה אחרת משום שהייתי
מרגיש שאני חייב לך משהו.״
״ראיתי שיש לי עסק עם דון ז׳ואן, והחלטתי להפסיק להתעסק אתו. יותר לא באתי
לשעורים.״

״שמעתי שאת פרוצה
ץ פותו הפרטית של אלי גלד לעגיב על נשים כתאתתו. אולם ברגע בו הוא
1מופיע כביכול כבעל תפקיד צבורי, כמנהל חברת הסרטה, לובשת צורת חיזורו גוון אחר
לחלוטין. ומה גם שצפורה לא היתד, היחידה אליה נטפל. נערה שניה, שתכונה כאן בשם

עדה׳ היא אותה נערה שגלר טען כאילו גרש אותה מהקורס׳ לאחר שמצאה בחברת בחור.
מספרת עדה :״לאחר הראיון עם אלי גלר, בו החזיק אותי קרוב לשלוש שעות, הוא
אמר שהוא צריך לשוחח עמי ביחידות. הוא לקח אותי בטקסי ישר לגן העצמאות. הוא
החל להראות לי כל מיני מקומות בגן שבהם, טען, יצלמו את סרטו. הוא תיאר לי מד,
יהיה :״במקום זה יקימו בית קפה עם אורות צבעוניים ועם תזמורת ואת תצטרכי להופיע
בשמלה צרה ולרקוד.״ שאלתי אם אצטרך לקנות את השמלה בכספי, והוא השיב שהחברה
תסדר זאת.
״את התסריט לא הכרתי באותו יום. אלי סיפר לי על הסצינה המפורסמת מהתסריט,
בה רודף אדי אחר נחמה לאחר שבעלה נהרג. הוא תיאר בפרוטרוט מה מתחולל ביניהם.
הפורנוגרפיה בסצינה זאת לא מצאה חן בעיני. טענתי שקטע זד, עלול לקלקל את כל הסרט.
״נפגשתי עם גלר עוד מספר פעמים. פעם הוא ראה אותי מדברת עם אחד המשתתפים
בקורס. הוא צעק עלי ואמר שאסור לי לדבר עם בחורים, מפני שזה מקום ציבורי. מאז
דאג שלא אדבר עם אף אחד, ותמיד, אחרי השיעורים, לייזר, אותי בעצמו הביתה.
״באחד הימים באתי למשרד ברחוב יפו. גלר הכנים אותי לחדרו .״את לא שומעת
בקולי, ושמעתי עליך כל מיני שמועות״ ,אמר לי .״מישהו הודיע לי שאת פרוצה.״ הייתי
נבוכה מאוד. אמרתי שלא ייתכן שמישהו יעליל עלי כזאת. גלר קרא לפוירשטיין שיכנס
למשרד. כשנכנס, שאל אותו :״מה שמעת עליה?״ פוירשטיין ענה :״שמעתי שמישהו אמר
שהיא פרוצה, אבל אמרתי לך שאיני מאמין.״ אני לא רגילה לשיחות על נושאים כאלה,
ובאתי במבוכה. מאותו יום לא הייתי שלימה עם עצמי כשבאתי שמה.״

הזאב והאווזים
י* דר, הערמומי והפיקח הרבה יותר מזאב פוירשטיין, אינו נוהג לקפח את שותפו.
ולמ רו ת שלגלר יש בחברת ההסרטה המדומה תפקיד של מנהל וזילו הוא רק פקיד
המקבל משכורת של 150 לירות לחודש, הרי היחסים בין השניים הם ידידותיים מאוד.
גלר זוכר כנראה לפוירשטיין את ענין חוות האווזים המשותפת שלהם.

היה זד, בתקופה בר, היד, לזילו כסף ואילו גלר הסתובב בחדרה חסר פרוטה. אותו זמן
עלה במוחו של גלר רעיון, משורת הרעיונות הגאוניים שלו לרווחים קלים: הקמת חודה
לגידול אוזזים. גידול אודזים הוא, כידוע, מפעל חלוצי מאוד. גם משרד החקלאות וגם
התאחדות האכרים היו מוכנים לעזור לצעיר הנלהב, שהופיע בפניהם וביקש את עזרתם
להקמת החוזה. אולם היה דרוש שטח קרקע למפעל החדש. ואז בא לעזרתו של גלר חברו
הטוב פוירשטיין. אביו של פוירשטיין הוא בעל משק מפותח למדי ושטחי קרקע, במושב
בו הוא גר. פוירשטיין היה מוכן להעמיד לרשות גלר שטח של 25 דונם להקמת החווה.
רק הרעיון הגאוני היה של גלר; הכספים היו צריכים לבוא ממקורות אחרים. גלר ניסה
לשכנע אנשים שונים בחדרה להכנס עמו לשותפות ולהשקיע כספים, אולם איש לא האמין
לו ועסק האווזים ירד מהפרק.
תמורת נכונותו להשתתף בעסק האווזים, שיתף גלר את פוירשטיין פקידו בעסק האווזות
הפתיות, כפי שיתברר מהמשך סיפורה של התלמידה עדה:
״תמיד לאחר שיעורי קורס הקולנוע, היה גלר מלווה אותי הביתה. באחד הימים הוא
היה עסיק מאיד. פוירשטיין קפץ על המציאה והחליט שאני הולכת אתו לקולנוע. סרבתי,
אבל הוא התעקש לפחות ללוות אותי הביתה. בדרך נכנסנו לקפה נוגה, ושם ישב וסיפר
לי את תולדות חייו. הוא סיפר לי שהוא
אשר כתב את תסריט הסרט, ושזה סיפור
מציאותי שקרה לו באמת. שאלתי אותו אם
נחמה, גיבורת הסרט, היא אשתו. הוא התחמק
מלהשיב לי. מתוך נימוס, שתקתי.
״אחר כך סיפר לי שאחותו היתה, ארבעה
ימים לאחר נשואיה, בתולה. בזה רצה
להוכיח לי שהוא ממשפחה טובה. הוא
אמר שתמיד היה רגיל לחיות בשפע, שאביו
אף פעם לא היכר, אותו ותמיד קיבל
ממנו מה שרצה. משום כך, המשיך, זה
מרגיז אותו מאוד עכשיו, כשאין לו כסף
והוא נאלץ לקחת כסף מאביו.
״אמרתי לפוירשטיין שאלי גלר מפחיד
אותי, מפני שאמר שאם מישהו לא ישמע
בקולו, יקבל ממנו סטירות. אינני חושבת
שהגיע לרמה של ססיל ב. דמיל, שהוא
יכול לתת סטירות לשחקנים׳ אמרתי. פויר־שטיין
ניסה להרגיע אותי וטען שהוא עצמו
אינו נופל מגלר. לפני שנפרדנו לחץ עלי
שאפגש עמו שוב. אמרתי לו שאלי גלר
לא מרשה לי להיפגש עם בחורים, אבל
הוא אמר שהיא כבר יסדר זאת עם גלר
ואין לי מה לדאוג .׳
״לאחר זאת שאל פוירשטיין רשות מגלר
לצאת עמי, וגלר נתן לו את הרשות. זה
פגע בי נורא, משום שאיני רכושו של גלר,
שיגיד לי מה לעשות. חוץ מזה, הכל עשה
עלי רושם זול מאוד. הודעתי לגלר שאיני
מ־כנה להופיע בתפקיד התפשטות. הוא
ניסה לשכנע אותי שאשאר, אמר לי שאני
היחידה שאקבל כסף, ושעלי לשמור זאת
היא רות נוטוביץ׳.
1ו 1יהיד71
בסוד, כדי שהשאר לא יבואו אליו בטענות.
שבעה חודשים לא

״אבל העסק לא מצא חן בעיני. ראיתי שקיבלה
משכורת .״השבוע קיבלתי הכל,״ אמרה.
זה לא רציני. בשעת צילום המבחן, למשל,
החזיק פתאום פוירשטיין את המצלמה ואלי גלר בא להצטלם עמי בפוזות שונות. כשבקשתי
לראות את הצלומים, התחמק גלד ואמר שיש שם תמונות של כל מיני אנשים שאי אפשר
לראותם. מאחר שגם הורי התנגדו שאמשיך להופיע אצל גלר, אחרי שסיפרתי מה בערך
הולך שם, הודעתי לגלר שאני עוזבת את העסק ויותר לא הלכתי אליו.״
לא היה זה המקרה היחיד בו החליט לפתע גלר, להופיע עצמו בצילומי המבחן. כשהיה
מגיע תורה של נערה יפת מראה להופיע בפני המצלמה, מסר גלר את המצלמה לפויר-
שטיין. פוירשטיין סובב את המצלמה וגלר הצטלם בפוזות שונות עם הנערות. מאין למד
לפתע גם פוירשטיין את תורת ההסרטה?
לפוירשטיין ישנה תשובה מוכנה גם על כך :״למדתי את זה פעם, וזה מספיק. זה פשוט
מאד׳ כל אחד יכול לצלם.״ גלר ידע להסביר זאת אחרת :״לימדתי אותו איך להסריט במשך
עשרה רגעים. זאת לא חכמה גדולה. הייתי מלמד כל אדם לעשות זאת.״ כדי לבחון באיזו
מידה הצליח פוירשטיין לקלוט את תורת ההסרטה מרבו גלר, נשאל פוירשטיין על ידי
חוקר השולס הזה :״כצלם סרטים, מהו משך הזמן בו אפשר לצלם בגליל סרט אחד, באופן
רצוף ללא הפסקה?״
פוירשטיין חשב הרבה, ניסה לשחזר את התורה שלמד ולבסוף אמר :״אפשר לסובב
מצלמה עם רולה (גליל) אחת במשך 40 רגע.״ כל צלם סרטים מתחיל יודע שמצלמת
הסרטים הגדולה בעולם יכולה לצלם רק כ־ 30 דקות ללא הפסקה. המצלמה שהיתר, בידי

במדינה

פוירשטיין, מצלמת אורך גליל אחד במשך פחות משלוש דקות. מסתבר שהתורה אשר
ניסה אלי גלר ללמד את פוירשטיין לא נשאה את הפירות המקווים

חולשה לבגדי פאר

ך* שהנערות הלכו ונשרו מתחת ידיו׳ בזו אחר זו, מסיבות שונות, ראה גלר צורך
לגייס מלאי נערות חדש עבור סרטו. מאחר שלא היה לו פנאי לפרסם מודעות ולטפל
במועמדות חדשות, הוא פנה ישירות אל מערכת שבועון לאשה, ביקש למצוא עבורו טיפוסי
נערות צבריות, כמועמדות לתפקיד בסרט.
הנהלת השבועון, העורכת מדי שנה תחרות ארצית לבחירת מלכת יופי, לא טרחה כלל
לחקור מה זה ישראל כרמן פילם ומי האנשים המסתתרים מאחורי שם זה. מתוך הנחה
שכרמן פילם היא חברת סרטים ישראלית חדשה וצעירה, ראתה הנהלת השבועון לנכון
לעוור למפעל חלוצי זה, היפגתה אל משרדי גלר חלק מהמועמדות והנבחרות של תחרות
מלכת היופי האחרונה.
גלר גם הציע להנהלת תחרות מלכת היופי לערוך תצוגת אופנה מיוחדת במשותף,
כהקדמה לסרט שהוא עומד לייצר. כנראה שלגלר היתה מאז ומעולם חולשה מיוחדת לבגדי
פאר. כאשר בא להשתכן בתל־אביב, הוא ניסה את מזלו כזבן בחנויות בגדים ידועות
בתל־אביב. מאחת מהן פוטר לאחר שנמצא כבלתי מתאים׳ ואת השניה עזב כשהחל בעסקי
הקולנוע המפוקפקים שלו.
האיגטרמצו עם מלכות היופי היה קצר מאוד. כמה בנות הופיעו במשרדו. חלק מהן
הסתלק מיד אחרי הפגישה הראשונה. ירדנה פליגלמן׳ סגנית מלכת ירושלים, למשל,
הופיעה במשרד, מילאה שאלון כפי שנדרש, התקבלה פעם נוספת לראיון. באותה תקופה
החלו הפרסומים הראשונים סביב עסקי כרמן פילם וירדנה חיסלה את כל קשריה עם
החברה, מבלי שייעשה נסיון לפתותה.
נערת זוהר אחרת, ז׳וזיק אינדיק, סגנית מלכת היופי של ישראל, ניסתה אף היא להתקבל
ככוכבת בסרטו של גלר. אולם משום מה, לא היה לגלר צורך בה אותה שעה. היא מילאה
שאלון, נשלחה לביתה בהודעה שבאם יהיו זקוקים לה יתקשרו עמה.

השיטה המקובלת

ך* דור שגס גלר וגם פוירשטיין מכחישים את כל ההאשמות נגדם• הם נוהגים להבי
• חיש כמעט כל דבר, אפילו עובדות ברורות ומוכחות. כדי לקבל מושג על שיטת
ההכחשות של גלר ושות׳ ,די לעיין בקטעים מהדו״ח הכתוב של חקירת גלר ופוירשטיין על־ידי
חוקרי העולם הזה:
שאלה: מר גלר, האם היה לך פעם שם אחר מאשר גלר?
תשובה: לא, בהחלט לא.
שאלה: האם שינית פעם את שמך בארץ או בחוץ לארץ?
תשובה: מה פתאום? לא היה לי אף פעם שם אחר מאשר גלר.
שאלה: האם לא היה פעם שמך נוימן?
תשובה: כן, זה היה השם הפרטי שלי, ששיניתי אותו לאלי.
שאלה: בשיחה קודמת אמרת שהיה לך בית קולנוע בחדרה. מה היה שם בית הקולנוע?
תשובה: אמרתי את זה בטעות. לא היה לי קולנוע.
שאלה: מדוע הסכמת לוותר על 1000 לירות שזכית בנחשון כדורגל, לאחר שאמרו לך
שהמשטרה חוקרת בענין?
תשובה: אני לא אוהב עניינים עם המשטרה.

לודום־במס רוזנפלד ושלטו
״צר ל׳ עליך סוחר זעיר
(המשן מעמוד )5
הוסיף ,״אסתפק בכמה משפטים.״ על סמך
הנחה זו הודה נציג העולם הזה באשמה.
הפרקליטץ. רק אז נתברר מדוע בחר
היועץ המשפטי בחסון. הצעיר החרוץ עשה
את אשר לא היה עושה פרקליט מבוגר
ורציני יותר: את ההיפך ממה שאמר בפירוש
שייעשה.
בפותחו את התיק שהוכן לו נתגלה שהכיל
אוסף של גליונות העולם הזה, דבר
שהעיד על הכנה רבתי למשפט הקטן, יצא
בנאום־השמצה ארוך על העתון, אילץ אפילו
את השופט, עתונאי־לשעבר משה גולן,
לרסנו באי־רצון. תבע משפטפטן חסון במפתיע:
מאסר־על־תנאי לעורך העולם הזה.
באותו רגע נתגלו הקלפים המזוייפים.
סדנת היועץ המשפטי, האצבע הקטנה של
היד השחורה, היתר, לתלות מעל לעורך חרב
של איום־במאסר׳ להרתיעו בזה מכל התקפה
פוליטית על אדוניו.
רעם מרינסקי :״מזימה לסתום את הפה
לעתון שהכריז מלחמה על החוגים הקשורים
עם היועץ המשפטי דבר חסר־תקדים
...תמרון בעל מגמה פוליטית ברורה
במשך רבע שעה רשם השופט את פסק־דינו.
כשקראו בקול רם, לא נשאר ספק
מה דעתו על הצגתו של פרקליטון המדינה.
חסון לא היה מחוסן בפני כשלון חרוץ:
בקבעו שלא היה כל ענין של זדון, הסתפק
גולן בהטלת קנס כספי מינימלי.

מסים
ה אי ששלאשתק

המזכיר

זאב פוירשטיין, ימין, ואלי גלר, בשעת עבודתם במשרד. לנורות ששניהם
ידידיס מזה שנים, שותפים בכמה עסקים, מופיע פוירשטיין כפקיד תמים,
שאין לו שייכות להנהלת החברה. בכל זאת הירשה לו גלר לצאת עם הבנות שהשתתפו בקורם.

שאלה: מה הסיבה לכך?
תשובה: ככה.
שאלה: האם היה ידוע לך שפוירשטיין הוא רועה זונות, ואם כן, מדוע העסקת אותו
במשרדך?
תשובה: אז מה, לא צריכים לתת לאדם הזדמנות לתקן את מעשיו?!
ברומנים זעירים ובסיפורי בלשים, מסופר רבות על דרכי הפעולה של כנופיות, אשר
מטרתן להפיל נערות תמימות בפח. לפי רובנים אלה, שמצאו את אישורם בתיקי בתי־המשפט
בעולם ובישראל, שיטת הפעולה היא בדרך כלל אחידה: המפתה מנסה לרכוש את
אמונה של הנערה־הקרבן; הוא מספר לה את תולדות חייו, מנסה לעורר בה רחמים ואהדה.
לאחר זאת מתאהב. כביכול המפתה בקרבנו, מסבו אותה ומכניסה לצרות. כשהנערה האומללה
נשארת תלויה אך ורק בחסדיו של המפתה, פתוחה הדרך לשכנעה לדבר־עבירה ולזנות.
המקרה של כרמן פילם אינו פרק מתוך רומן דמיוני. על כן מתעוררות כמה שאלות
ציבוריות בקשר לפעולותיה,
לשם מה בחרו גלר ופוירשטיין נערות יפות־מראה, כשברור לחלוטין כי לא יכלו להפיק
סרט? מדוע חייבו אותן להשיב על שאל,ונם חסר־הבושה? מדוע חיטטו בעברן הפרטי של
הנערות? לשם מה שאל גלר את המועמדות לסרטיו אם הן בתולות ושוחח עמן על נושאים
שאינם רגילים בין מעביד לעובד? מדוע נטפלו גלר ופוירשטיין לנערות וניסו ליצור עמן
יחסים הדוקים?
ומעל לכל: למה נועדו הנערות?

לקוחות חנות המכולת שברחוב דיזנגוף,
מול קפה נסית, לא שיערו לעצמם מעולם
כי החנווני צמוק־הפנים׳ העומד מעבר לדלפק,
הוא משורר בשעות הפנאי. שמשון
רוזנפלד 30 שעלה מפולין לפני 11 שנה
ורכש יחד עם שותף את חנות המכולת במרכז
תל־אביב, לא ראה כל רע בכתיבת
שירים לאחר שעות העבודה. אולם דווקא
תחביבו זה הוא שהכניסו בצרות.
באחד הימים הסתכסך שמשון עם שלטונות
מס ההכנסה בצפון תל־אביב, בקשר
להערכת מסיו. בשבתו במסדרון, נטל נייר
ועפרון והחל לחבר שיר:
חוקים וסעיפים וסעיפי עזר לחוקים,
ערפל, ערפל, בעירבוביה האור והצל
בלי למצוא יד ורגל.
עולה שוועתם של עשוקים לקיר אטום
מבעלי שרות של לא תחסום.
צר לי עליכם עצמאיים
כי בא נפשנו עד המיס,
צר לי עליך מעמד בינוני
כי ימין בעוני
צר לי עליך סוחר דעיר
כי דבריך לקיר.
את השיר השאיר שמשון על שולחנו של
מנהל מם ההכנסה האיזורי. טוען הוא:
״מאותו יום ואילך הופליתי לרעה. חנויות
מכולת בעלות אותו מספר לקוחות כמו שלי
שילמו עד שש מאות לירות לשנה. ואילו
אותי ואת שותפי חייבו לשלם 1600ל״י.״
שמשון לא היה שלם עם הערכת המס,
שילם רק חלק ממנו. גם כשהגדילו לו במרוצת
השנים את השומה, ראה בכך התנקמות
אישית מצד מנהל מס ההכנסה, שילם
עם שותפו סכומים לפי הערכתו הוא. הסביר
שמשון :״חנויות מכולת זה לא בארים,
שמרויחים יותר ברחוב מרכזי. הלבניה עולה

אותו דבר ברחוב דיזנגוף וברחוב צדדי. לשם
מה אני חייב לשלם יותר מס?״
מחליף נשק. דבריו לא שיכנעו את
פקידי מס ההכנסה. לפני כשבוע הופיעו
בחנותו פקידי ההוצאה לפועל, עיקלו את
כל מלאי המשקאות החריפים והשימורים
שבחנותו, על חשבון פיגורי המס. שמשון
בחר בדרך מקורית להשיב למס ההכנסה
כגמולו. הוא צייר שלט, בו הכריז :״כך
מס ההכנסה מחסלת אותנו אזרחי ישראל!
התלך לאהלך ישראל? ההפקר נהיה בארצנו?
הנשתוק!״
את השלט תלה בחלון הראוה של חנותו.
במשך שבוע ריכז השלט סביבו מאות סקרנים.
מוסדות ואישים ניסו לעזור לשמשון,
אולם ללא תועלת. הסביר הוא :״או שיעבירו
אותי לאמור אחר, או שיעבירו את
מנהל מס ההכנסה למקום אחר. אם יעבירו
אותו, יקבלו בתי הכנסת בתל־אביב עשרות
קילוגרמים של נרות.״
לאחר שבוע בו לא חל מפנה במצבו של
רוזנפלד, נאלץ הוא להוריד את השלט .״במלחמה
צריכים כל פעם להחליף את הנשק,״
הסביר הוא ,״אם הורדתי את המודעה
אין פירוש הדבר שנכנעתי.״

משפט
הכבשו הז א ב
299 עבירות קודמות היו לאלברט מר־ציאנו,
כשהובא לפני שנתיים בפני שופט
השלום בתל־אביב, באשמת גניבת כבש.
הוא סיפר כיצד החליט לשנות את דרכו
אך ברגע האחרון לא יכול היה להשתלט
על יצר הרע שבו וגנב כבש, שהיה קשור
ליד תחנת הבנזין בכפר ידידיה. את הכבש
מכר לקצב המקומי, בעד עשר לירות.
עובד תחנת הבנזין הספיק לרשום את
מספר מוניתו של מרציאנו וכשהגיע יפת
חבאני, בעל הכבש׳ מסר לו את כל פרטי
הגניבה. מרציאנו נעצר, הובא למשפט בפעם
ה־ 300 בחייו, נקנס ב־ 300ל״י לטובת
קופת המדינה.
אולם בזד, לא נחה דעתו של חבאני.
״אדם גונב אח הכבש שלי והממשלה לוקחת
ממנו 300 לירות פיצויים. מה יוצא
לי מכל העניין?״ התלונן.
על כן עמד השבוע מדציאנו בפעם ה־
301 בפני השופט. אחרי שהשביע את הזאב
הממשלתי, טען חבאני, חייב מרציאנו
עתה להשביע גם את בעל הכבש עצמו.

צבא
ב ד• ר ח מי ם
רחמיקו, צנום וחייכני, ידע תמיד היכן
טומנת המשטרה הצבאית מלכודות לנהגים.
כנהוג בין תופסי הגה, היה רחמים סבאן׳
, 19 אוהב תעלולים וזרקורים, מאותת בפנסיו
למכונית הבאה ממול, כאזהרה שלפניה
מלכודת.
בעיני רחמיקו, נהג צבאי, מצאו חן מאד
ניפנופי־ההכרה — עד כי היה מרבה לאותת
באורות גם כאשר לא היתד, המשטרה בסביבה.
הוא היה מחייך בלעג כשהנהג מנגד
האיט נסיעתו והרים יד לאות תודה.
כך נהג רחמיקו קבע. עד שקרה לו תקר

במדינה בלתי־צפוי, ויד הנהג הנוסע למולו הורדה
על כתפו בכל חומר הדין, במקום להתרומם
לקראתו בהוקרה.
מה אומר החוק. זה היה בעת נסיעה
בשעות היום מבית־ליד לחדרה. לעומתו
טס ג׳יפ צבאי. רחמיקו, כמינהגו, אותת,
חייך והמשיך בנסיעתו. .
אלא שהפעם החליט הנוסע ממול לשנות
מן הנוהג, הסתובב, דלק אחריו ועצרו. מתוך
הג׳יס ירד קצין גבוה של המשטרה
הצבאית׳ רשם את פרטיו האישיים של רח־מיקו,
הגיש נגדו תלונה על ) 1 :איתות־אזהרה
לנהג מפני מלכודת מ.צ )2 .נסיעה
במהירות מופרזת.
כשהועמד השבוע רחמיקו לדין, נראה
מלא בטחון. בחיוך־נצחון ה־כיח לתיבע כי
אין כל סעיף בחוק האוסר על נסיעה באורות
דולקים ביום. לבית־המשפט הצבאי,
שהיה צריך לדעת את פרטי החוק, לא
היתר, ברירה אלא להוציאו זכאי.
כאשר הושמע סעיף האישום השני —
נסיעה במהירות מופרזת — היה רחמיקו
בטיח כי גם מזה יינצל. לכל היותר, סבר,
יקבל קנס קל, כנהוג במקרים אלה. אלא
שהשופטים סברו אחרת. אם בסעיף הראשון
לא יכלו לעשות לו מאומה, הרי בסעיף
השני נתן להם החוק כר נרחב. כאשר עזב
רחמיקו את אולם בית־המשפט, שוב לא!
חייך. ציפו לו ששה חודשי מאסר וקנס
כספי גבוה.

עסקים
ואהבתלרעךד מו ד
בפאריס, מדי התקיים תציגת אופנה, שומרים
בתי־התפירה העליונה על אולמי־ההצגה
שלהם בשבע עיניים, לבל יגונב שמץ מ־דוגמאותיהם
החדשות לבית־תפירה מתחרה.
פייבל זוזובסקי, ירושלמי בן 50 ובעל
חנות למכשירי־רדיו, לא ידע על נוהג פא־ריסאי
זה. כאשר היה בעל החנות השכנה,
אברהם זקס, נכנם לבקרו בחנותו, לא ראה
בכך זוזובסקי כל רע. להיפך: התעניינותו
הדקדקנית של השכן בפרטי המקצוע רק
הוסיפה לגאוות זוזובסקי על עיסוקו בענף
הרדיו.
״זקס בילה בחנותי ימים שלמים,״ סיפר
מאוחר יותר .״הוא אפילו בא לביתי, שיחק
אתי קלפים, התעניין בפרטי העסק, עד שבסוף
למד אצלי את המקצוע.״
התוצאה: אברהם זקס הפך את חנותו לחנית
למכשירי הדיו. שותפו של זקס, העולה
מרומניה ליאוניד רבינוביץ, אף הגדיל
לעשות: ככרוז חרוץ ניצב בפתח חנותם,
ובחלקת־לשונו משך פנימה את הקונים.
אפילו הפלד. בוקר אחד, יצא לקוח
של זוזובסקי לרגע קט, להסתכל בחלון-
הראוזה שלו. אילם במקום לחזור לחנות
שממנה יצא, נבלע בחנות השכנה. מררתו
של פייבל פקעה, ולהנאת העוברים־ושבים
פרצה בינו לבין ידידו לשעבר תגרת־ידיים.
מיד לאחריה התנוסס לראווה, בחלונו של
זוזובסקי, שלט מאיר־עיניים :״ארור מסיג
גבול רעהו — וענה כל העם אמן!׳
שלט נוסף הורה למהססים :״הכניסה
כאן!״
בפי זקס, המתחרה, היתד, גירסה הפוכה:
״רעיון חנות־הרדיו היה שלי. הודעתי ל־זוזובסקי
שבדעתי לפתוח איתר״ והוא אפילו
ברך אותי במזל טוב. ללמוד ממנו? רק
שגיאות! ובכלל — השלט שלו משמש לי
פירסומת מצייינת. הרי שתי החנויות המקבילות*
מביאות רק ברכה, כי הרחוב הפך
להיות מרכז לעסקי־רדיו.״
השבוע עיין זוזובסקי באפשרות להציב
שלט נוסף בחלון הראווה שלו? חנות זו
למכירה. בינתיים, גוררת עצם הזכרת השם
זקס בחנותו של זוזובסקי להתפרצות זעם
קולנית. אפילו כלב הפודל הרובץ תחת הדלפק,
חושף את שיניו בריטון אימתני.

משפט
בי ת ־ די ןדרמטה

1נק דיסקזש
כישראל
בע׳נו

111

כאשר נקראו ישראל כספי והירש הרש־קוביץ,
תושבי בת־ים, בפני שופט השלום
התל־אביבי מכס צ׳רנובילסקי, היו מיפתעים
ביותר. אמנם התקוטטו השניים ביניהם ו*
שלאכבכמה ערים אחרות, אין בירושלים
חוק־עזר עירוני האוסר קיום שתי
חנויות שוות־ענף בבית אחד.

הלמו זה בראשו של זח, אולם הם כבר
הספיקו להשלים מזמן. אפילו עלו לתורה
בבית־הכגסת, תרמו כל אחד שלוש ל״י
זבח־שלמים וראו את העניין כמחוסל.
השבוע עמד הרשקיביץ בפני השופט והסביר
:״אנחנו חיסלנו הכל בינינו. אני
מוכן אפילו לבקש סליחה, רק שכספי
יושיט ראשון את היד.״
כספי הושיט את היד, והשניים פנו לעבר
הדלת.
״רגע אחד!״ קרא אליהם השופט .״עוד
לא גמרתם. לא מספיק שאלוהים סולח,
צריך לסלוח גם למטה.״
ומכיוזן שבכל זאת עברו השניים עבירה,
בהפריעם את שלום הציבור, חייב אותם
פסק־הדין להכניס לקופת האוצר שלוש
לירות כל אחד.

כל ישראל
הכנסה נקייה
סעיף הכנסה חדש נוסף עתה לתקציב
המדינה. הודעה ראשונה על כך ניתנה
כאשר התפרסם השבוע מיכרז, בחתימת החשב
הכללי, בו נתבקשו סוחרי בולים
להציע מחירים למעטפות מבויילות ול־
״בולים ישראליים רחוצים ונקיים,״ שייאספו
בעתיד בכל משרדי הממשלה עם קבלתם
5705 ילדי עולים ממזרח־אירופה
יקבלו במשך החופש הגדול שלוש
שעות לימודים בעברית ליום, על מנת ש־ייקל
להכניסם לכיתות הלימוד המתאימות
לגילם׳ עם התחלת שנת הלימודים החדשה
מומחי משרד החינוך פסלי
את ספר הלימוד חשבון והנדסה ד׳־ה׳ ,בטענה
כי ״בספר מודגשים מדי חיי קיבוץ
והווי הקיבוץ, כגון: מס אחיד, קופת חולים,
תנובת פרה, מידותיו של חדר התרבות
בגבעת במר משאיות גרמניות
נראות עתה במספר רב בכבישי הארץ• בתום
מיבצע סיני הזמין משרד התחבורה
132 משאיות מתוצרת המפעל הגרמני מ.א.־
ן ,.למרות שהזמנה זו פגעה בעקרון הרשמי
שלא להביא מכוניות מורכבות לישראל.
הסברו של משרד התחבורה: בגלל
מיבצע סיני היה צורך דחוף בהזמנת המשאיות
חופשה מיוחדת של 96
שעות תינתן לאסירים שפוטים, כל פעם
שיארע במשפחתם מאורע חגיגי או טראגי,
אם יתקבל החוק לתיקון פקודת בתי־הסוהר
תשי״ז, שהובא השבוע לכנסת על-
ידי שר המשטרה.

תזכיר
הסתרו עירום
ספסרות הפוליס הולידה השבוע ידיעה
נוספת, כאשר נתגלה כי משטרת־ישראל
מנהלת חקירה נגד כמה פקידי דואר, החשודים
בהסרת השובלים וצמדות־זווית של
בולים ביום הופעתם. בזאת אושרה ההנחה
שהושמעה לראשונה על־ידי העולם הזה
( ,)1026 בדו״ח החקירה הגדול שלו על ספסרות
הבולים, כי ״קיימת האפשרות בי
פקידים ...משתפים פעולה עם הבורסה.״
הפקידים נחשדים עתה כי מכרו בעצמם את
השובלים היקרים לספסרים, מכרו לקהל
בולים ללא השובלים חקרן הקיימת
לנחמני הגיעה השבוע לבית־המשפט, עת
החל השופט בר־זאב בטבריה לברר את
פרשת אלף הלירות, אותן לקח מנהל אגף
הקרקעות של הקרן־הקיימת בגליל העליון
מידי משפחת כרסנתי — פרשה שנתגלתה
ופורסמה בהרחבה מעל דפי העולם הזה
( .)1007 אחרי שהשופט ציין כי למשפט זד,
יש חשיבות ציבורית ממדרגה ראשונה,
העיד חבר משק בית־אלפא, שהיה נוכח
בעת מתן אלף הל״י. בעוד שעוזר אחד של
נחמני העיד כי אלף הל״י ניתנו לערביי
כסאס לשיקומם, העיד עוזר שני של נחמני
שהכסף שמור עדיין בקופת הקק״ל...
תמונות העירום של אשת רופא־העיניים
התל־אביבי, שצולמו בכוח על־ידי בעלה •
אחרי שהתפרץ לדירתה והפתיעה בחברת
קצין־משטרה (העולם הזה ,)1026 החלה לשמש
השבוע בסים למשפט, כתיצאה מן
התביעה שהגישה המשטרה נגד הבעל ושלושה
אנשים אחרים שהשתתפו בהתפרצות. בין
השאר נאשמים האנשים כי ביצעו מעשה
מגונה בגופה של האשד״ בזאת שקרעו
מעליה את בגדיה ונגעו תוך כדי כך בחלקי
גופה.

ברשותם האדיבה
התאו שדיה ״הו

קראתי כעתונים שהגיעו לכאן
על הדיון ככנסת כ$נין
הרשימות של דולב. אני מקווה
שבקרוב יכיאו גם את
הרשימות שלי לכנסת ויקריאו
אותן. כמה נופל אני מדולב?
האמת היא, שכראנגון יש
פשפשים ממש כמו כשכונת•
התקוה כתל־אכיג, אך יש גם
ספות כלי פשפשים, כמו כביתו
של ח״כ דוד הכהן. זה הכל
תלוי מי הוא כעל הספות ומה
משכורתו.
כפאגודות של ראנגון נקי
מאד. משום כף החלטתי הפעם
לכתוב כעיקר עליהן, אכל גם
על נושאים אחרים. מה אפשר
לעשות? -משלמים לי כעד
זה. כך אני מקווה, לפחות.

ייייכורמאים חוגגים עשרים וארבע
1 1שעות ביום. רק ירדתי מהאוניה
אל חוף ראנגון, נתקלתי בחגיגת עם
ענקית. רציתי לדעת איזה חג היה באותו
יום בבורמה והסבירו לי שאין
שום חג מיוחד. פשוט, אחד החגים
הקדושים, החלים כמה עשרות ביום
אחד.
לחגיגות הבורמאיות קוראים פואה.
את הפואה עורכים תמיד ברחוב. כל
מסיבה, אפילו הכי קטנה׳ נערכת ברחוב
— וביחוד, המסיבות הנערכות
בימי ששי, שבת וראשון.
בכלל, יש לבורמאים השקפת עולם
משלהם על החגיגה. הרחובות מלאים בהמונים
חוגגים ובין המון להמון נמצאת
תמיד תזמורת קטנה, כשמסביבה
כמה להקות ריקוד הרוקדות כל אחת
ריקוד אחר. במרחקים גדולים יותר האחת
מהשניה, נמצאות להקות שחקנים
המציגות הצגות ארוכות מאד על במות
גדולות, מקושטות בפרחים.
הבורמאים באים לחגיגות משפחית

נלסון וכודהה. רפי נלסון נוצטלם לרגלי
פסל בודהה ענק בפאגודת־ראנגון. הפסל
עשוי זהב טהה /תרומת מיליוני הנואנזינים.

שפחות. כל משפחה יוצאת לרחוב בסכמת
הבוקר, סוחבת אתה סלים מלים
אוכל, בגדים, שמיכות וכסאות. ב־שך
כל היום הם נמצאים במרכז השמחה
ונהלים תוך כדי כך כמעט את כל פרטי
י המשפחה שלהם. כשהם עייפים מאד,
1נרדמים ברחוב. ישנים, נחים ומת־ררים
שוב — להמשיך בחגיגה.

מחטים בשפתיים
אמצע חודש מאי חוגגים ה־בורמאים
חג מיוחד במינו: חג האש

;סיגופים.
במושבה הישראלית הורגש החג כבר
|וד, ימים לפניו. כל המשרתים הבור־
*יים — הטבחים, הנהגים והמטפלות
איבדו כל ענין בעבודה הרפילה. כולם ברו במהירות רבה ובהתרגשות על
חג הקרב ובא.
ביום החג נכנסנו למכונית׳ שנהג
ן, המזכיר הראשון של השגרירות ה־
^ראלית בבורמה, עוזי נדיבי, בנו של
יכיר העיר תל־אביב, ויצאנו לחוג. ה־
:נו בערך קילומטר אחד לפני מרכז ה־פחה
עצמה. עד למרכז לא יכולנו לא
במכונית. המונים המונים של תו,
:ראנגון הקדימו אותנו.
הגענו לתהלוכה הגדולה. המון הודים
רמאיים צעדו באמצע המסלול, ערום
למחצה, כשבראשם ארבעה בחורים
י 22 בערך אשר מסביב לגופם תקו־
:שפוד ברזל גדולים, מחטים באפם,
וזניהם ולרוחב השפתיים.
צמרמורת עברה בגופי. הרגשתי שבים
עצומים עוברים בי למראה ה־עה
הזאת. גם הבחורים בראש הלוכד,
לא הרגישו כנראה כל כך טוב.
פלא.
זחרי הבחורים צעדו הבחורות. גם
יפן היו תקועות מאות מחסי ברזל
ורות ומחטים כאלה היו מושחלים
וך נחירי אפיהן, שפתותיהן ואוזניהן.
־ה אחת היתר, קרובה להתעלפות ובכל

זאת המשיכה ללכת, לקול תרועות הקהל
העליז. מה לא עושים למען הדת.
בין קבוצות הסגפנים לקבוצות ה־סגפניות
צעדו מקהלות עצומות, תזמורות
עליזות ולהקות שחקנים. כולם
היו עליזים מאד, חוץ מאלה שהמחטים
היו תקועים בגופם. אלה המשיכו ללכת
כשארשת חשיבות נסוכה על פניהם ועיניהם
יוצאות מחוריהן מרוב כאבים,

8שערות קדושות
ף* ץ חגיגה לחגיגח ממשיכים
4בני בורמה לחיות כרגיל — זאת
אומרת לבקר במקדשים הרבים, להתפלל
ולעבוד קצת.
הבורמאי עובד רק כדי להמשיך להתקיים
בדוחק, עד שימות. המתת, הסביר
לי אחד מנהגי הטקסי, אינו מפחיד
את הבורמאיים. בלאו הכי מחכה להם
עולם יותר טוב אחרי מותם. כל בורמאי
יודע שמקימו, להבדיל מהמוני הזרים הממלאים
את ראנגון, הוא בגן העדן. למה,
אם כך, צריך הוא להתאמץ, לעבוד קשה

מ ח טי ם כל שוך. הנערה הבורנזית
על מנת לקיים הלכה למעשה את
הסיגופים נערך בראעון ברוב־עם,
להתעלף לפני סוף מסלול התהלוכה

תקעה שתי סיכות פלדה ענקיות בלש
אחת המצוות המעשיות ביותר של דן
והנזירים ויהנזירות עשו כל אשר 1
שהוא ארוך למדי ודורש מאמץ עילאי
נת הקודש המזהיב.
בימי הירח המלא מלאה הפאגודה
ורוחשת אדם. הפינג׳ים הזריזים, כוהני
בודהה, עוברים בזריזות בין הקהל ההומה,
לוקחים מידיו את המתנות יקרות־הערך
שהביא לאלוהיו, ומכניסים אותן
למוזיאון הגדול שבאחד מאולמות הבית•
הפינג׳ים הם זריזים, יחפים, וגלויי
ראש וכן• רעבים תמיד. המסורת
הבודהיסטית אומרת שאת פרנסתם חייבים
הפינג׳ים לקבל מאת המתפללים
עצמם, התורמים צרכי מזון שונים לקערות
החרס הגדולות, הנמצאות בידי
הפינג׳ים בשעת הארוחות.

יריקה אדומח
ך* ין מקדש למקדש׳ל^חאנג?

מתפל לי םבפאגודה. הפאגודות בראנגון מלאות מתפללים, אפילו בימי חול,
התפילה נערכת בדומיה מוחלטת והמתפללים משילים את נעליהם לפני הכניסה.

פסלים. אלפי פסלים של בודהה עשויים חרסינה, שיש, שנהב, כסף וזהב ממלאים את
אולמי הפאגודה הגזולה של ראנגון. המתפללים, הכורעים ליד הפסלים, שונים מהם רק
בגוון עורם הכהה הבולט על רקע הפסלים הבהירים. עושר זה נצבר במשך עשרות דורות.

ולעמול לפרנסתו
מתי שאתה רק מחליט לבקר בפא־גודות
העצומות של ראנגון, אתה מוצא
שם המון בורמאים. ביקרתי, למשל, באמצע
השבוע בפאגודח שווה־דגון, בלב
ליבה של ראנגון, ומצאתי שם חוץ מארבעה
תיירים, לפחות חמש מאות בור״
מאים מתפללים.
הפאגודה שווה־דגון היא המפורסמת
והקדושה ביותר בכל העולם הבודהיסטי.
המסורת מספרת שבמערת הפאגודה הענקית
והמפוארת קבורות שמונה שערות
שלמות משער ראשו של הנסיך מא־טאהמא
בודהה, וכי קדושתן האלוהית
של שערות אלה מחוללת נפלאות, מרפאה
חולים, פוקחת עיוורים ובכלל — עושה
הכל.
אני בעצמי לא הצלחתי לברר אם באמת
עושות שערות אלה את הכל,
אולם לא נשאר לי ספק שהמאמינים בבודהה
עשו את הכל בשבילן. הם בנו
מעליהן עשרות מגדלים, ציפו אותם
בזהב טהור, העמידו אלפי פסלונים נהדרים
וממשיכים להביא עד היום רבבות
מתנות יקרות, על מנת לרצות את
פניו של בודהה הגדול ושערותיו.
מגדל הזהב המרכזי של הפאגודה,
בדמות קונוס מחודד, נשקף אליך מכל
פינה של העיר, ושולט עליה מגבוה. מאות
הפאגודות הקטנות המקיפות אותו
שומרות עליו כמשמר מזוין השומר על
אסיר. שני אריות השיש והזהב, הניצבים
בשער המקדש הענק, משלימים את תמו־

^ גם בתים ורחובות. הרחובות משמשים
לחגיגות, למסעדות המוציאות את
שולחנותיהן לרחוב ולאלף ואחד כלי
הרכב השונים והמשונים הממלאים את
ראנגון בהמוניהם.
ללכת ברחוב בראנגון הרי זה מיבצע
מסוכן מאד. כבר באילת לימדו אותי
שהרגליים נועדו כדי לשלוט בדוושות
רכב מונע, ובשום פנים ואופן לא להליכה
בהן. אולם בבורמה, נוספה למנהג
מבורך זה סיבה מקורית: היריקה.
אתה יורד מהאוניה או מהמטוס, יוצא
העירה ומיד מסתחרר לך הראש. אלפי
אנשים הולכים לכאן, לשם או לשום
מקום — אבל הולכים. אחרי כמה רגעים
גם אתה ממשיך ללכת ואתה חושב שאתה
כבר מקומי ופתאום אתה מרגיש
שמשהו רטוב נדבק לך בגב.
אתה מסתכל אחורה ולא מרגיש בכלום.
הכל כרגיל. אתה ממשיך ללכת
ופתאום שוב משהו רטוב. שוב אין
שום דבר מאחור. עוד כמה מטרים ופתאום
אתה מרגיש רטוב׳ רק הפעם זה
מלפנים. אתה מסתכל ואתה רואה יריקה
אדומה גדולה על חולצתך.
זה הכל. זו בעצם הסיבה שאי אפשר
ללכת בראנגון ברחוב, רק לנסוע. זהו
כמעט מנהג כאן. אתה הולך ברחוב
ופתאום יורקים עליך. לא יריקה סתם,
אלא יריקה גדולה ואדומה.
אחרי כמה ימים שהתרגלתי למנהג
המשונה הזה לא היה איכפת לי כבר
כלום יותר, אלא רק לדעת מדוע היריקה
היא דווקא אדומה. נוע הישראלית הסבירה
לי בצחוק שהצבע האדום בא
ממין עלה מתוק, בעל צבע אדום, הנקרא
בטל, שהבורמאים לועסים תמיד.

הווי
עבודת דחק
גליל, בכביש הצפוני שלאורך הגבול
^ הלבנוני, עצר טרמפיסט נהג של משאית,
הציג את עצמו כפ-על לבנוני שעבר
את הגבול בחיפוש אחרי עבודה, הוסע באדיבות
על־ידי הנהג, ישר אל זרועות משטרת
נבי־יושע.

של נעלך

ף* סרדיניה, האשימו אנשי מפלגה מס:־
! יימת את מתנגדיהם בהנהגת שיטות
תעמולה פסולות, במערכת הבחירות המקומיות,
על־ידי חלוקת נעליים ימניות לבוחרים
והבטחה לחלק את הנעליים השמאליות רק
בתנאי שינצחו בקלפי.

יויו =ד

ךירמת ״ ג ן, ביקשה אלמנה. מכפר חסי!
דים משגריר ברית־המועצות רשות לנסוע
למוסקבה, לקבל חליצה מאחי בעלה
המנוח, קיבלה רשיון כניסה לברית־המועצות
רק משהסבירה כי חלק מהטכס הדתי הוא
יריקה על־ידי האלמנה לפני אחי בעלה, וכי
פעולה זו אי־אפשר לעשותה בדואר או
באמצעות שליח.

פ ו לי טי ק ה

הפלוגה הדתית בחי״ש תל־אביב וחיילי
מצור בן־שמן מתכנסים לעצרת
זכרון לחללי היחידה, ביום שני,
כ״ג בתמוז תשי״ז 22.7.57 בשעה
5אחר־הצהרים ביער בן־שמן.
אוטובוס מיוחד יצא מהתחנה המרכזית
בתל־אביב, על יד קולנוע מרכז״
,בשעה 4.30 אחה״צ בדיוק.
— הזמנות אישיות לא תשלחנה —

פ 1רמיקה
פורמיקה בכל הצבעים והמידות
׳ובמיוחד צבעעץטבעי
״נובומיסט,״ תל-אביב,
רח׳וולפסון ,13 פינת הרצל.

פקידים !
תלמידים !
סטודנטים !
הרשמו עוד היום ב״אולפן גרג״
לקורס הקיץ (2

שמחת חופשה ממושכת לזכרונות נעימים על ימים יפים
ועל אנשים חביבים מובטחים
לך על־ידי מצלמת פוטו ברנר
שתלווה אותך בזמן החופשה.

\ בשבוע) ל

צרנות
עברית ו/או אנגלית
בת״א: אצל ח.בר־קמא, גורדו! .5
סחיפה: בי״ס ״במעלה״ ,החלוץ .13

13ט - 1ב רנ ר
חיפה,דחזב וזחלונן 31

הצלחה מובטחת!

כן תרצח

18*— .וז 3**1ז
ן * רמת־השרון, לאחר שכירכרה המו־עצה
המקומית שלוש שעות סביב עתו־נאים,
בסיור שערכה לכבודם למען יעריכוה
כיאות בדפוס, התאכזבה קשות למראה הכתבות
הזעומות שהוקדשו לה, שבה והת־אוששה
כשרצח קנאי את אחותו, זיכה את
המושבה בפירסום הנכסף.

זה יקרה אתמול

מיוחד

פ א רי ס, הסביר דובר רשמי מדוע ר־
^ שאי משרד הדואר הצרפתי להשיב מצריימה
ריקם כל מכתב הנושא את בול ה־נצחון
המצרי על צרפת בקרב סואץ: לפי
סעיף מפורש בתקנון איגוד הדואר הבינלאומי,
רשאית כל מדינה נעלבת לסרב
לתת רשות־כניסה לבול עולבני.

לשיכוני

מ ג רש יםברחובות
תל־אביב, טלפון 24749

ו!21־ נא והזכהרב\2ורהגובה בביוזך;הנובר נא
?!1ה דנזי הנזנוי בהנזזזאה או בגזוונו; רננוזון.

^ ת ל ״ אכיב, פירסם התיאטרון הקאמרי
! חומר תעמולתי המתאר את הצגת הבכורה
המפוארת שנערכה בניו־יורק למחזה
ג׳ולייט ורומנוב, נדהם לשמוע כי הצגת
הבכורה האמריקאית טרם נתקיימה, נועדה
לאוקטובר.

המוצא הישר

^ לונ דיז, נהג ג׳ון וייטמיל לגנוב א פ1ניים׳
להביאם למשטרה תמורת פרס,
כחפצים אבודים, נעצר רק לאחר שהרחיק
לכת, גנב את אופני מפקח המשטרה, ניסה
לקבל פרס עבור החזרתם.

כבודו במקומו

ך* תל־אכיב, במסיבת בוגרים בבית^
,הספר התיכון גאולה, נכלא מנהל ביתי
הספר על־ידי תלמידיו לרבע שעה בבית
הכבוד, שוחרר רק כשנכמרו עליו רחמיו
של אחד ההורים.

בוקר טוב!

ף* סלוניקי, חיפש חוטב־עצים נרגז ל!
שווא את חברו המשתמט, מצאו מטולטל
משנתו המתוקה, מתחת לעץ הראשון
שכרת בחמת זעמו.

שומה מקצועית

ף* מטולה, קראה המשטרה שומר עתי!
קות שיעריך את שוזיה של אבן־חפירות
שנלקחה על־ידי תושב המושבה מכפר ערבי
שכן, כדי לעטר בה את ביתו, נענתה:
״אני יודע? אולי 10 אלפים לירות״ ,האשימה
את האספן החובב בגניבת רכוש ציבורי
בסך 10 אלפי ל״י.

קום ה תנ ערה...

••ירושלים, פנו כמה מעובדי סולל־בתה
!להנהלת מפעלם, ביקשו להחליף את
כרטיסי העבודה החדשים שלהם, שנשאו את
הכתובת ״הסתדרות העובדים העבדים בארץ
ישראל״.

_ העולם הזה 1031

מה מתחבא מאהוו׳ התייר המסתורי׳,שנעלם עם יהלומים בשווי 85 אלו דודאו

הינן היהלומים השוודים ע
דקות אחדות אחרי השעה ,10 בבוקר יום השדישי שד השבוע שעבר,
קיבל מוקד המשטרה המחוזי כתד-אכיב את הידיעה המרעישה :
״שוד יהלומים ברוב אחוזת בית .6״ תוך שניות הועברה הידיעה
לבל הניידות שהסתובבו אותה שעה כפעולה שיכרתית. טלפונים זמזמו
כמטה הנפה הצפונית שברחוב יהודה הלוי, הזעיקו את קציני
הלשכה הפלילית שד משטרת ישראל למקום מקרה שוד היהלומים.

הסמל שטיפס במדרגות ד,בנין המפואר
של החברה הכלכלית לארץ־ישראל, מצא
במסדרון הקומה הרביעית את מרדכי סלומון׳
פקיד הברת יהלומי הנגב, כשהוא
מזועזע כולו. במשרד עצמו׳ מעבר לדלת
כפולת־המנעולים, היה צניוז הרמן אות־שטין,
אחד מבעלי החברה, נטול־הכרה,
על שולחן הכתיבה הגדול שבפינת החדר.
השוטרים פעלו במהירות. הם הזעיקו למקום
אמבולנס של מגן דוד אדום, החלו
בחקירתו של שרגא (״פייביש״) אנגלשטין,
חותנו של אורנשטין ושותפו לחברת יהלומי
הנגב.

ך סיפור שסופר במשרדי הלשכה ה!
| פלילית של הנפה הצפונית לא היה
מן הסיפורים הנדושים, הנשמעים בחדרי
החקירות של משטרת. ישראל. סלומון ר
אנגלשטין מסרו כי, בדיוק באותו יום
שלישי, היד, עליהם לספק לתייר אמריקאי
בשם בסקין משלוח של כ־סססו קרט
יהלומים מלוטשים, בשווי של יותר מ־
85 אלף דולאר.
זמן קצר לפני המקרה ירדו סלומון ו־אנגלשטין
לכספת של בנק איגוד, בקומת
הקרקע של בנין משרדם, העלו את כל
כמות היד,לימים שד,־ה בדעתם למכור ל־בסקין,
הציגו אותה בפני הקונה העשיר.
אורנשטין נשאר במשרד עם הלקוח, כש־סלומון
ואנגלשטין יצאו וניפנו לעסקיהם.
התייר, סיפר אנגלשט־ן, הציג את עצמו
כנציג חברת יהלומי פישר בניו־יורק. הוא
הביא עמו תעודות־הוכחה, ניהל את המשא
ומתן במשך שבועיים, בהתאם לנוהג המקובל
בסחר היהלומים.
בינתיים, התעורר הרמן אורנשטיין מעלפונו
הקשה, מצא את עצמו בחדר מקרי־אסון
של בית החולים הדסה בתל־אביב.
כשפקח את עיניו, היו המלים הראשונות
שנפלטו מפיו :״יהלומים! יהלומים! סוכריות
יצוא תוצרת אמריקה!!!״
לחוקרים סיפר: כשיצאו אנגלשטין וסלומון
מן החדר, הציע לו התייר־הלקוח
סוכריות ממולאות, נעלם כנראה עם כל
כמות היהלומים לאחר שכתוצאה מן הסוכריות,
איבד אורנשטין את הכרתו.

ך*י דבר הראשון שעשו קציני מטה
1והמחוז היה סגירת מבואות ר,בנין הגדול,
וחקירה נמרצת של מרבית האנשים

שנמצאו שם.
בראש החקירה התיצב ראש הענף הפלילי
במטה מחוז תל־אביב, ם.מ.מ. אריה
נאור (שמילגובסקי) ,שפיקח אישית על החיפושים
הקדחתניים בכל משרדי ד,בנין,
ובכיסי יושביו.
מחוגי השעון התקדמו במהירות. אם
אמנם היה השודד הנועז תושב חוץ־לארץ,
היה עליו לעזוב את הארץ במהירות האפשרית.
המטוס שמועד המראתו היה
הקרוב ביותר לשעת השוד היה המטוס של
ק. ל .מ ,.שיצא מלוד לאמסטרדאם בשעה
1.20 אחרי הצהרים — שלוש שעות ועשרים
דקה לאחר השוד. אולם חוקרי
המשטרה שכחו במהומת הרגעים הראשונים
פרט, חשוב זה: ההוראה לסגור את שערי
שדה התעופה, לערוך ביקורת קפדנית
על היוצאים, הגיעה ללוד רק לאחר ש־מטוס
ק. ל .נז. המריא מן השדה.
עשרות בלשים יצאו לסרוק את בתי־המלון
ברחבי הארץ. התייר היחידי שהלם
את תיאוריהם של אורנשטין ואנגלשמין,
וששמו היד, דומה לשם בסקין, נמצא באחד
המלונות על הר־הכרמל. מכונית המשטרה
אצה למקום, הביאה אתה את קר־בנות
השוד. לחינם: איש זה לא היה בסקין.
יומיים לאחר השוד הגדול, לא נתגלו
עדיין כל עקבות של ממש. החקירה ה
משטרתית
נכנסה לאפיקים שיגרתיים. אורנ־שטין
נחקר ארוכות במכונת אמת, נתבקש
להוסיף עוד ועוד פרטים לעדותו הראשונה.
תוצאות הבדיקה במעבדה, אליה נשלחו הסיגריות
והאפר שנמצאו על השולחן במשרד
יהלומי הנגב, יחד עם צלוחית מיץ-
הקיבה שנשאב מקיבתו של אורנשטין המתעלף,
לא היוו שום מימצא חוחו לסיבת
התעלפותו של קרבן השוד.
״יתכן, כמובן, שאורנשטין התעלף או
קיבל הלם מאיזו סיבה פסיכולוגית טהורה.
העובדה שנשדד ממנו סכום כה גדול מספיקה
לגרום התעלפות כזו. על כל פנים,
סיבות פיזיות לא נמצאו,״ קבע אחד מרופאי
בית החולים הדסה בתל־אביב, לאחר
הבדיקה.
בשבוע השני לשוד עדיין נמשכה החקירה•
מקורות משטרתיים רמזו לכתב אחד
מעתוני הערב כי ״שרידי המחתרת מעורבים
בענין השוד.״

ך* כורסה התל־אביכית העלה סי-
0*1כור השוד, כפי שהשתמע מהודעות
המשטרה לאחר חקירת אנגלשטין ואורג־

^ א היתד! זו הפעם הראשונה ששוד
/יהלומים בוצע במדינת ישראל. טבעי
הדבר, שבמדינה בה תופס ענף היהלומים
את המקום השני בלוח הייצוא, יארעו מדי
פעם בפעם מקרי שוד, רמאות וגניבה הקשורים
בענף זה.
ואמנם, היד, השוד בחברת יהלומי הנגב
השלישי בששת החודשים האחרונים. קדמו
לו: גניבת יהלומים בשווי של למעלה מ20
אלף ל״י בחברת יהלומי בוכרה בנתניה,
ושוד יהלומים של 20 אלף ל״י בחדר המדרגות
של בורסת היהלומים ברחוב אחו-
זת־בית 3בתל־אביב. בשני המקרים גם יחד
לא הצליחו חוקרי המשטרה לא למצוא את
הפושעים, ולא להחזיר את המילה, או
לפחות חלק ממנה.
תעלומה דומה לתעלומת יהלומי הנגב
אירעה בשנה שעברה אצל האחים מולדבסקי,
סוחרי יהלומים ברחוב אחוזת בית 3בתל-
אביב. ביום המקרה עמדו הסוחרים לבצע
עיסקת־מכר גדולה. הם הביאו את מעטפת
היהלומים, ששוויה כעשרת אלפים ל״י, למשרה
יצאו לרגע לחדר הסמוך, חזרו והבחינו
שהחבילה נעלמה.
למקום השוד הוזעקו אנשי הענף הפלילי
ומדור הבילוש דאז. חקירה קצרה
הוכיחה, כי הגניבה בוצעה בידי טיפוסים
מפוקפקים׳ המסתובבים בקרבת בורסת היהלומים.
אנשי מדור הבילוש פעלו במהירות:
הם רמזו במקום שרמזו כי בדעתם
לבצע מאסרים נרחבים, וכי למעשה יש
בידם להצביע תוך שעות ספורות על האשם.
התוצאה המיידית: אלמוני צלצל למדור
הבילוש, הודיע כי הגניבה כולה תוחזר
עוד באותו אלה לאחד מבתי־השימוש של
בנין הבורסה. הפלשים, שבאו למקום בחיפוי
כבד, מצאו חבילת נייר קטנה, החזירו
את תוכנה לבעלי היהלומים.

חוץ־לארץ בעזרת מתווכים מוכרים, המרכזים
בידיהם את הזמנות הסוחרים הזרים,
איתם הם מקיימים מגע מקצועי
מתמיד.
אם אמנם עסקה חברת יהלומי־הנגב במסחר
עם חברת פישר בניו־יורק, בתיווכו
של התייר בסקין, היה רשיון היצוא חייב
להיות מוסב על שם חברה זו. לחוקרי
העולם הזה, שביקרו בדירתו, אמר פייביש
אנגלשטין כי אמנם היה בידו רשיון על
שם חברת פישר. אנשי הבורסה, בתל־אביב
טוענים אחרת .״אנגלשטין, כשקנה
את היהלומים, אמר שהרשיון היה מיועד
לחברה בלגית,״ אמר אחד מהם.

אה מכספת בנק אגוד, אל המשרד בקומה
הרביעית, היא משונה ביותר. הנוהג הוא
שהקונה בודק אי? היהלומים הנמכרים לו בכמויות
קטנות, חותם אותם במעטפות עד
ליום התשלום. יהלומן מנוסה, כמו בעלי
חברת יהלומי הנגב״ לא יסתכן לעולם בהצגת
1000 קרט יהלומים על השולחן, בפניו
של אדם שהוא מכירו רק שבועיים.

ך* ביתו המרווח שבפרדם־הגדוד, על־יד
4נתניה, קיבל אנגלשטין את חוקרי העולם
הזה לראיון, לאחר שסירב בתחילה
אפילו להכניסם לביתו.
תוך כדי הפרעות בלתי פוסקות מצד
אשתו, שהודרכה על־ידי קבוצת אנשים שישבה
בחדר הסמוך, מבעד לדלתות זכוכית
אטומה, הסביר בקול חלוש, כשידיו שלובות
על לוח לבו :״את כל המשא ומתן
עם בסקין ניהל חתני, חרמן אורנשטין. אני

** נן! הי ה לו מי ם הוא אחד הענפים
( 2הכלכליים העשירים והמסוגרים ביותר
במדינת ישראל. סחר היהלומים, שכל־כולו
ייצוא תמורת מטבע קשה, מרוכז בבורסה
הקטנה בתל־אביב, שהיא חברת מניות המורכבת
מיבואנים, יצרנים, סוחרים, מתווכים,
ממיינים ויצואנים.
כדי לעסוק ביצור או בסחר יהלומים,
חייב אזרח־ישראל להצטיד ברשיון מיוחד
מאת המפקח על היהלומים במשרד־האוצר,
רשיון הניתן אך ורק בהמלצת הנהלת הבורסה,
המעונינת כמובן בצמצום מספר
העוסקים בענף.
מכירת יהלומים מלוטשים מותנית, קודם־
כל, בהוצאת רשיון יצוא ממשלתי, בו מצוינים
בפירוש שמות הקונים, המוכרים, המתווכים,
תיאור הסחורה, ערכה וכל שאר
הפרטים הנוגעים לעיסקה. בדרך כלל מתנהלות
עיסקות היהלומים בין ישראל ל־

נשדד פייביש אנגלשטין בביתו בפרדס־הגדדד, בשעת שיחה עם חוקרי העולם הזה.
הוא סירב להצטלם אן צולם בלי ידיעתו. אשתו הפריעה בלי הפסק למהלך השיחה.
שטין, חיוכים רחבים על פניהם של יהלומנים
וותיקים :״עדיין לא נשמע שעיסקה
בכמות כל כך גדולה של יהלומים תתנהל
בצורה משונה כזו. אם אמנם היה התייר
נציגה של חברת פישר הגדולה * מניו־יורק,
היה חייב, בבואו, להופיע כנהוג קודם
כל בבורסה, להפגש עם מנהליה׳ אפילו
לשם פגישה חברתית בלבד. הוא היה צריך
לנהל את המשא־ומתן בעזרת מתווכים
מוכרים, אצל כמה סוחרים, כדי להשתדל
להשיג מחיר ותנאים טובים ביותר.״
כל הצורה בה התנהלה העיסקה מעוררת
ספיקות ביחס לאמיתותה. סוחרים
בעלי־נסיון היו, מנסים לברר בחברה האמריקאית,
לפני גמר העיסקה, אם אמנם
בסקין הוא נציגה המוסמך. הם היו מבקשים
ממנו ערבויות כספיות ואישיות למשלוח,
דורשים ביטוח נגדי ולא מסתפקים
בסידורים השגרתיים שנערכו.
גם העובדה שכל כמות היהלומים הוב־
* לדברי המשטרה, הבחישה חברת פישר
כאילו שלחה נציג כלשהו לסחור בישראל.

לא מבין אנגלית. בסקין לא הבין אידיש.
אני ראיתי את בסקין רק פעם אחת בלבד.
זה אסון גדול מאד בשבילנו. אנחנו עוסקים
15 שנה ביהלומים ואף פעם לא קרה לי
מאנגלשסין אי־אפשר היה להוציא דבר.
נוסף להפרעות אשתו, נקרא גם אל מחוץ
לחדר על־ידי צעיר חבוש מגבעת, שהתלחש
איתו בהתרגשות וחמק לאחר מכן, דרך החצר,
אל הדלת האחורית של הבית.
בחדר השני המשיכה קבוצת אנשים להתלחש,
הגיפה את כל התריסים, למרות
חום הקיץ הכבד. כשיצאו חוקרי העולם
הזה מן הבית, הבחינו בצעיר חבוש מגבעת
קש, שהסתתר מעבר לחלון חדר האורחים,
השקיף בעצבנות החוצה.
בבורסה, גרם השוד הגדול למבוכה עצומה.
עשרות מתווכים וסוחרים ניזוקי
ישירות, מאחר שחברת יהלומי הנגב לקחה
מהם את הסחורה היקרה בקומיסיון, בלי
תשלום במזומנים, והם תלויים בתוצאות הדיונים
של חברת הביטוח. החברה תשלם את.
הנזק רק לאחר שתהיה משוכנעת כי אמנם
היה זה שוד ולא מעשה רמאות.

אמנות תיאטרון
ב לי ר ב ־ חובל

13169038

תשבץה11ו 0 5דו ה 1031
מ אוזן .1 :אחת
התביעות לעמדה
רובאית; .4ה איש
הגדול מ־מוקדון;
. 10 מי כל
. 11 :ענף;
•13 פקודה; .14
סמל הנוצרי; .15
בן זוגו של אלדד;
.17 חיטה;
.19 בפרק ברא שית
זה הופכת
אשת לוט לנציב
מלח; .20 אדון;
.22 תכונה גרועה;
.25 שועל;
.26 שלמה מצא
אותה מר ממוות ;
.27 וו; .30 שם
פרטי, לזכר; .32
בפה; .33 יהיר;
.34 סוד ; .36
ראשי תיבות של ראשי תיבות; .37
יש בה קוץ, בדרך כלל; .39 צבע
התקווה! .41 חוט; .42 קריקטוריסטן;
.44 גיבור של שלום עליכם ; .46 מדינה
מרכז־אמריקאית ; .48 מסמר ; .50 נרו
יאיר; .51 ירק; .53 שמו הפרטי של
מזכיר האו״ם; .55 תיבת דאר; .57
פרק ישעיהו המסתיים במלים כן
די׳ יצמיח צדקה ותהלה, נגד כל
הגויים 58 אילן ; .59 ערש המה פכה
האנטי־קומוניסטית ; .60 כובע
ישראלי.
מ אונ ך 1ללא בעלים ; .2סכום ;
.3אלוף פיקוד ; .5בדחן ; .6מגבעת ;
.7עוף דורסני; .8מיכל; .9ב.ד.א.

בצה״ל! .12 משותף לאלדד ולמידד;
.15 בעזרתו מודדים את תצרוכת ה חשמל;
.16 מגיד; . 18 תושב בו־קרסט;
.21 מיכל לשאול; .23 בת
הכבש; .24 מקצוע צבאי; .26 ספרי
איוב, משלי ותהלים; .28 לו היה
בספר איוב פרק נוסף היה זה פרק
זה; .29 שר פועלי; .31 נהר; 32
אות; .35 נוכרי; .37 ארצות־הברית;
.38 בירה בחצי־הכדור המערבי; .40
יחידת חשמל; .41 כן, באיטלקית;
.43 רעל ; .45 ברית יוסף תרומפלדור;
.46 יצרן מכוניות; .47 אבי הציונות
המדינית ; .49 אות עברית ; .52 היטל;
.54 גינה גדולה ; .56 מספיק ; .58 ענן.

דרושים

במש כו ר ת טובה
עם סיכוייםלהתקדמותנוספת
הכשרה מקיפה
רק בעלי

במסג רו ת עדינה
יפנו

בצירוף

פרטים

מלאים:

ת.ד ,4100 .תל-אביב, עבור ״קריירה״

רומאגוב וג׳ולייטה (הקאמרי) היא קומדיה
מן הממהרות להזדקן, אותה כתב
הבמאי־השחקן האנגלי פיטר יוסטיניב, כדי
לתפור לעצמו תפקיד על־פי־מידה. שלא כ־מחזאים־סופרים,
המשקיעים את כל מה שיש
להם לומר בנוסח הכתוב, לא טרח יוס־סינוב
אף באחד ממחזותיו להעלות על הנייר
דבר שאותו יוכל לבטא במשחקו על
הבמה ללא טקסט.
אל במת התיאטרון הקאמרי הגיעה הקומדיה
בצורה של טקסט בלבד, ללא יוסטי־נוב,
ומאמציו של יוסף ידין להוות תחליף
הצליחו רק באופן חלקי. כי תפקידו של
הגנראל המזדקן והבטלן, העומד בראש המדינה
האירופית הדמיונית הזעירה, רורי־טאניה,
והמשמיע מימרות פילוסופיות טו־בות־לב
תוך כדי חרישת מזימות לאיחוד
לבבות רוסיים ואמריקאיים, התאים הרבה
יותר ליוסטינוב השמנמן, הנמוך ורך הקול
והתנועות, מאשר לידין הגברתן וההחלטי,
שניסה הפעם להתעלם משתי תכונות אלה.
אהגה קאפיטל־קומוניסטית. עלילת
המחזה מתרחשת בתוך הבמה הנעימה
שנבנתה על־ידי ארנון אדר בצורה סימטרית,
כשחציה הימני מוקדש לשגרירות האמריקאית
בבירת רוריטאניה וחציה השמאלי
— לשגרירות הסובייטית. במחיצת
שתי השגרירויות מתפתחים יחסים בלתי־דיפלומאטיים
בין איגור רומאנוב׳ בן השגריר
הרוסי (עימנואל בן־עמוס) לבין ג׳ו־לייסר.
מולסוזרת, בת השגריר האמריקאי
(עדנה פלידל) .אומר רומאנוב בהערצה לבחירת
ליבו :״את הנערה היחידה שאני מכיר,
שאיננה מסוגלת להיות רב־חובל!״
ההמשך המובן מאליו מתגלגל על הבמה
המסתובבת בדייקנות ובאיטיות האופייניים
לשעון הישן בכיכר העיר של רוריטאניה.
למרות קול המחאה של השגרירהורים, נישאים
השניים איש לרעותו בעזרתו הפעילה
של הגנראל־הגשיא. יותר מזה: גם האירוסים
הקודמים של השניים, מרפה הסובייטית
(זהרירה חריפאי) ,רב־חובל של אנייה ומומחית
גדולה בסטאטיסטיקות של ייצור, ופרדי
האמריקאי (אורי לוי) ,בנו של יצרן
מקררים וקאפיטאליסט־בן־קאפיטאליסט, מתאהבים
גם הם זו בזה. אומר פרדי בהתלהבות,
לנערתו לבושת החולצה הרוסית :״את
הנערה היחידה שאני מכיר, המסוגלת להיות
רב־חובל!״
אלופים וטירונים. בסך הכל, אפשר
היה לצחוק במידה מניחה את הדעת בהצגה
זאת (וזהו המקסימום שאפשר לקבל בהצגה
של הקאמרי בעונה כושלת זאת) ,אילמלי
התיימר הבמאי שמואל בונים להפוך את
הקומדיה חסרת־היומרות לדראמה פילוסו־פית־פוליטית
מעמיקה. הוא הצליח בנקודה
אחת בלבד: הצחוק כמעט שלא פקד את
האולם.
הפתעה בלתי־נעימה נוספת על הבמה:
הבדל עצום ברמת המשחק בין השחקנים
הוותיקים, כמיכאל גור, משה חורגל ואברהם
חלפי, לבין הצעירים כעימנואל בן־עמוס,
עדנה פלידל, אורי לוי וזהרירה חריפאי.
היה נדמה, כאילו רבי־סרנים ואלופים הועמדו
משום־מה בשורה אחת עם טירונים
שטרם סיימו את בסיס האימונים.
ההצגה כולה עוררה את המחשבה הבלתי־נעימה,
כי התיאטרון הקאמרי חייב לעשות
משהו, ובדחיפות, אם אינו רוצה ליהפך
בעצמו לקומדיה שהתיישנה.

פנטומימאי ארקין >ימין) וחפר להקה
״ילד, לך מכאן!״
לכן. לאחר שאביו קצין המשטרה נהרג במאורעות,
נשלח ג׳וקי למוסד הילדים ב־שפייה,
היה משתתף קבוע בחוג הדרמטי
במקום. כשהיה בן 14 חזר העירה, גיסה
להתקבל לתיאטרון אהל. מספר הוא :״נראיתי
כמו ילד בן תשע. אמרו לי: ילד,
לך מכאן. הם לא יודעים מה הם הפסידו.״
בשנים שלאחר מכן עבד ג׳וקי במוסך
דן, למד בערבים, השתלם בחוגים דרמטיים
שונים. בשעות הפנאי התעסק בספורט, היה
אלוף ריצה למרחקים ארוכים. כאשראירגן
שי אופיר את להקת הפנטומימה שלו, הוא
צירף אליה את ג׳וקי. מלבד זאת הופיע
ארקין בתפקידים. קטנים, בכמה הצגות נוספות
בתיאטרון הקאמרי.
פנטומימה כאנגלית. להקת הפנטומימה
התפזרה עם נסיעתו של שי אופיר
לאמריקה. ג׳וקי ניסה לארגנה מחדש. כתגובה
למודעתו בעתון, הופיעו מאות נערים
ונערות למבחן .״היו כאלה ששאלו אם
צריכים לדעת אנגלית כדי להופיע בפנטומימה,״
מספר ג׳וקי. מתוכם בחר קבוצה של
ששה איש, עמם החל לעבוד על הצגתו הראשונה.
ג׳וקי
הדריך את להקתו, ביים את קטעי
הפנטומימה והוא מופיע בהם עצמו בתפקיד
ראשי. הוא גם צייר את דגמי השלטים
וחיבר את מוסיקת הלוואי להצגתו,
אותה הקליט בעזרת כסילופון ,״מפני שלא
היה לי כסף לקומפוזיטור ולמנגנים.״ לאחר
חודשי הכנה מפרכים, בהם הקדישו אנשי
הלהקה את כל ״זמנם לחזר. ת ,הופיע ג׳וקי
בתכניתו הראשונה במסגרת מועדון התיאטרון.
קטעי
הפנטומימה ההומוריסטיים הם אמנם
בגדר הצגת חובבים, אולם הם מעידים
על כשרון צעיר העשוי להגיע להישגים
באם ישתלם ויודרך.

מאחורי הקלעים
לבניםב גיונ ג ל

מחזה שנגנז בשעתו על ידי תיאטרון
אהל, מוצג עתה בתיאטרון אורות בירושלים.
זח קרה בג׳ונסגולף הוא מחזה
מקורי מאת זאב בן־חיים, סופר צעיר שעלה
לפני שנים אחדות מרומניה, ואשר
החליט לעסיק בנושא הנצחי של מלחמה
ושלום. גבוריו של בן־חיים הם מתיישבים
כני סהדררהא שנ ב
לבנים בג׳ונגל האינדיאני׳ ,הנאלצים, לצורך
״אוי ואבוי, הוא כל כך קטן, כמו ג׳וק,״ קיומם׳ לעסוק ברצח ובהרג, בניגוד לרצואמרה
הדודה שנכנסה למשפחת ארקין, נם ולמצפונם. למרות שהנהלת ד,אחל טענה
וראתה את יעקב הקטן. מאז נדבק הכינוי בזמנו כי סילקה את המחזה מתוכנית הג׳וקי
ליעקב ארקין 24 עד כדי כך ש תיאטרון בגלל רמתו האמנותית הנמיכה,
כאשר קוראים לו בשמו, יעקב, אין הוא מוצג זה קרה בירושלים הצמאה לתיאטרון,
בהצלחה מרובה מאתיים וחמיעונה
לקורא.
לא תמיד היו גופו הצנום ופניו הילדו שים ל״י מוצעים כפרם המועדון הלאומי
תיים של ג׳וקי בעוכריו. כאשר ביקרה לפני בתל־אביב למחזה עברי מקורי, שייכתב
שש שנים בארץ להקת הפנטומימה של מר־ במיוחד לחגיגות העשור של מדינת ישראל.
סל מרסו, השתוקק ג׳וקי לבקר בהצגה. חבר השופטים לפרס על שם הפרופסור
מאחר שלא היה בידו הכסף לדמי כניסה, קלאוזנר, נשיא המועדון, יורכב מד,פרופסור
קפץ ג׳וקי מעל החומה של קולנוע מונרבי , ,עצמו, ד״ר מכם ברוד .,שלמה ברטונוב,
נכנס דרך האשנב באמצע ההצגה׳ לתדהמת משה ד,לוי, פיטר פריי, ברוך קרוא וד״ר
רצופים. מספר ג׳וקי על התרשמותו מההצגה: גרשון אלפרין פרס גדול של אלף
״שבוע הייתי שבוי בקסם הפנטומימה. אח לירות ישראליות הוקצב לאחרונה מטעם
רי זה במשך כמה. שנים הייתי עושה תר הנהלת הבימה, להמחזה הטובה ביותר של
גילי הליכה במקום, כפי שראיתי בהצגה.״ יומנה של חנה סנש, שיוצג בעונת הכשרון
דרמתי התגלה בג׳וקי עוד קודם תיאטרון הבאה.

פנטומימה

העולם הזה ! 031

ספורט אגודות בני םללאאב
אצבעות יד אחת תספקנה כדי למנות את
מספר אגודות הספורט בישראל הקיימות למטרות
ספורטאיות טהורות, ללא כל גוון
פוליטי. קיומן של אגודות אלה היה מזה
זמן רב כצנינים בעיני מרכזי האגודות הגדולות׳
שניסו בכל האמצעים שבידיהם לבלוע
את האג דות הקטנות.
השבוע התגלה נסיון נוסף שנעשה על־ידי
מרכז הפועל, לבלוע קבוצת כדורגל
עצמאית — קבוצת בני־יהודה תל־אביב.
אגודה זו נוסדה לפני עשרים שנה, במטרה
לעודד את ספורט הכדורגל בין בני העדה
התימנית, בשכונת התקוה.
רק לפני ארבע שנים החלה האגודה להתפתח
ולהפוך לארגון מסודר. היא רכשה
מגרש, גידרה אותו, התקיימה על ההכנסות
מהמשחקים שנערכו על מגרשה. בשנה האחרונה
התקדמה קבוצת הכדורגל הראשונה
של האגודה, זכתה במקום השני בליגה ב׳,
עלתה לליגה א׳.
מרכז הפועל שם עינו בקבוצה המתפתחת,
החליט לפני כשנה לצרפה אליו.
לעסקני האגודה ניתנו הבטחות מפתות:
הובטח להם שיוקם מגרש מסודר עבורם, תאי
הלבשה לשחקנים ונסיעות לחוץ־לארץ. ובעיקר
הובטח לסדר כמה משחקני הקבוצה
בעבודה קבועה. על תנאים אלה נחתם
זכרון דברים. תמורת זאת היתר, אגודת
בני־יהודה צריכה להצטרף למרכז הפועל,
להיקרא בשם הפועל בני־יהודה.
ההבטחות דא קויימו. כאשר חלפו
מספר חודשים ומרכז הפועל לא קיים במעט
אף הבטחה כלפי הקבוצה, קמה התמרמרות
בין שחקני ועסקני הקבוצה. נקראה אסיפה
כללית, בה נבחר ועד חדש׳ והוחלט פה־אחד
על ביטול ההסכם עם הפועל.
כאן התברר כי רצונם של אנשי האגודה
להיות עצמאיים אינו מספיק. מרכז הפועל
התנגד לביטול ההסכם, טען שעבר הזמן בו
יכלו בני־יהודה להתחרט. בינתיים התפלגו
עסקני האגודה לשניים. חלק, שכינה את
עצמו בשם ארגון בני־יהודה ׳,טען להמשך
ההסכם עם הפועל. עסקנים אחרים, ועמם
כל שחקני הקבוצה, דגלו בביטולו. כל
פלג הופיע בשם האגודה כולה, פירסם ב־עתונות
הצהרות מנוגדות בשם אותה אגודה.
ככל סכסוכי הספורט האחרונים הגיעה
גם פרשה זו לטיפול משפטי, בפני בית־הדין
של ההתאחדות לכדורגל.

כדורגל
הסגר ועונש
עוד לפני שנתיים, בעת שקבוצת הכדורגל
של הכח תל־אביב היתד, בשיא יכולתה,
שמו עסקני מכבי נתניה את עיניהם על
חלוצה המחונן של קבוצה זו, יוסף היינה.
גרשון מלר ואליהו טרבלוס, מראשי מכבי
נתניה, באו אז בהצעה להכח למכור להם
את היינה בן ד,־.24
אנשי הנח לא רצו לעכב את התקדמותו של
היינה, הסכימו לשחררו רק בסוף העונה,
ללא שום תמורה לקבוצה. וכך עבר יוסף
היינה, ללא הסגר, בעונה שעברה, לשחק

כדורגלן היינה
מי זייף את האישור?

בקבוצת מכבי נתניה. לפני ההעברה הוסכם
בין כל הצדדים כי ברגע שהיינה יביע את
רצונו לחזור לקבוצתו, יותן לו הדבר ללא
קשיים וללא צורך בהסגר.
עברה שנה. היינה קיבל דירה של חדר
אחד למשפחתו בת שלוש הנפשות. מספר
חודשים הסתובב ללא עבודה, לאחר מכן
קיבל עבודה במוסך של אגד, במשכורת של
130ל״י לחודש. רק בזמן האחרון סודר
בעבודה קבועה בעירית נתניה. על כן, בתום
העונה, הביע היינה את רצונו לחזור.
אישור שזויף. עסקני מכבי נתניה שכחי
את ההסכם עם הכח, סרבו להתיר ל־היינה
לחזור לקבוצתו. הכדורגלן יליד הארץ,
שאין לו שום קרבה משפחתית למשורר
הגרמני בעל אותו שם, החליט לד,כנס
להסגר למשך שנה ובלבד שיחזור לשחק
בקבוצתו. בתחילת חודש זה שלח בקשה
להכנס להסגר. בהתאחדות לכדורגל מילאו
לו אישור, חתום בידי זלמן קליאוט ומיקה
אלמוג, לפיו יכנס להסגר שיסתיים ב־
.3.7.58 אולם בינתיים התרחש משהד.
אנשי מכבי נתניה מיהרו להעניש את
היינה בעבירה משמעתית. לפי החוקר, יוכל
היינה לד,כנס להסגר רק בתום העונש. במקרה
כזה ייאלץ לא לשחק שתי עונות.
ההתאחדות לכדוי־גל טענה כי היינה נענש
עוד לפני שהגיש בקשה להסגר. היינה, לעומת
זאת, אומר כי העונש הוטל עליו לאחר
שהתברר ששלח בקשה להסגר. מסתבר
כי דבריו של היינה קרובים יותר לאמת.
לאחר שהתקבלה בקשתו להסגר, כתבו אנשי
ההתאחדות את האישור. ברגע שמכבי נתניה
הענישה את היינה, לא טרחו אנשי ההתאחדות
לכתוב אישור חדש, מחקו את
הכתוב על גבי האישור הישן ושינו אותו.
מכאן התברר שמכבי נתניה הענישה את
היינה לאחר שהוגשה בקשתו ולא היה עוד
כל תוקף לעונש.

מרחץ זיעה
ממחנה האימונים של נבחרת
ישראל ברעננה, המתאמנת לקראת
המיפגש עם אינדונזיה, בותב
שייע גלזר:
אני באמת לא מבין את הכדורגלנים
בארץ, אין להם שום
רוח ספורטאית ושום
רוח חברית.
אחרי שראו שאני
מתחיל לכתוב מאמרים
וביקורת, געשו
לי פתאו׳ם כולם
לעתונאים. חודורוב
כותב, יוסלה מרי־מוביץ
כותב ובשבוע שעבר גם נחום סטל-
מך. כולם החליטו לקחת לי את הפרנסה.
עוד מעט אפשר יד,יד, להקים ליד בית סו־קולוב
בית מיוחד בשביל כל הכדורגלנים
הכותבים בהעולם הזח. מה הם חושבים,
שעתון זה לשכת עבודה?
אצלכם בתל־אביב בטח חם ואתם מזיעים
כהוגן. אבל לו הייתם רואים אותי, הייתם
מודיס לאלוהים שאתם לא שחקני כדורגל.
בשבוע שעבר, ביום שני, אסף אותנו המאמן
איזבנצ׳יק והתחיל לאמן 16 איש לנבחרת
נגד אינדונזיה. אימון כזה לא קיבלתי
כבר במשך שנה. איזבנצ׳יק אוהב אותי
במיוחד כנראה, ולכן הוא התלבש עלי.
כל שחקני הסגל מתאמנים עם מכנסי התעמלות
וגופיות ולפעמים גם בלי זה, אבל אם
הייתם רואים איך אני מתאמן, הייתם נשבעים
שאני הגעתי ישר מהקוטב הצפוני.
איזבנצ׳יק מלביש אותי כל פעם תלבושת
רגילה. על זה אני לובש סודר ועל הסודר
אני לובש טרנינג שלם. בפנים אני פשוט
נשרף, אבל אני מוכרח לרוץ ולקפוץ בלי
הפסק כדי להוריד במשקל. פעם זה כל כך
הרגיז אותי שאמרתי למאמן שאני נוסע
לתל־אביב להביא עוד מעיל חורף.
עוד נסיעה באופק. עכשיו אפשר לגלות
מדוע נתנו להפועל פתח־תקוה לקחת
את הגביע. לא ידענו מה להביא לסטלמך
לחתונה ונתנו לו את הגביע במקום מתנה.
בינתיים אנחנו מתאמנים פעמיים ביום. בבוקר
מקבלים אימוני כושר, ואחרי הצהרים
אימונים עם כדור. בין אימון לאימון שוהים
בבריכה, משחקים וישנים.
אומרים שד,אינדונזים אינם רוצים לבוא
ארצה. לי ולשאר הכדורגלנים לא איכפת
לנסוע לארץ נייטרלית כדי לשחק נגדם.
סוף סוף זה לא יפה להגיע למשחקי הגמר
בלי אף משחק, וחוץ מזה אף פעם לא
מזיק לבקר בעוד ארץ שלא ראינו אותה.

״לפני תשעה חוד שים׳ כותבת רחל
החיפאית ,״קישרת אותי עם אדם שאז
זילזלתי משום־מה במכתבו. אך כעת
הייתי מאד מאד מעוניינת להתקשר עמו
ובהקדם האפשרי. העניין הוא, שאז היה
חניך קורס קצינים וכתובתו נשתנתה
עם סיום הקורם, התוכלי לקשרני עמו?
כתובתו היתה: צוער חיים פלשנר
,325018 צה״ל.״
טוב מאוחר, מאשר לעולם לא, חיים.

המורה ש 7מחר
החברה אומרים ״ב־מבה״ על (713
)1031 בת ד,־ 16 וחצי, תלמידת התיכון,
הרוצה להיווז מורה. ואם אינכם מאמינים
שהיא בלונדית כהה בעלת עיניים בהירות׳
היא נכונה להוכיח זאת בתמונה
או באוריגינל. היא אוהבת נורא לפתור
תשבצים, חידונים, וציור .״אבל שזה לא
יתן מושג שלילי עלי. אינני אחת מאלה
שדוגרות,״ רואה היא צורך להוסיף.
מי שרוצה לכתוב לה חייב להיות גבה
קומה, שחרחר, רצוי עיניים ירוקות. גי׳
לי יהיה 20־ ,22 חייל .״איזה סוג חייל
אינני קובעת, למרות שהייתי מעדיפה
צנחן, אבל עד כמה שידוע לי, חוטפים
אותם בשתי ידיים.״ היא מוכנה לודתר
על הסוס הלבן, בתנאי שהאביר לא יב-
זיב. תמונה במכתב הראשון הכרחית.

אסילו ירושלמי
״מעניין שלעולם אינך סועד, ומחליפה
זכר בנקבה כש״את״ פונה בגוף ראשון
״,כותבת בבטחון עצמי רב (/ 13־
,)1031״או שמא דואג לכך עורך הכיתוב
שלך?״ ישנם כאלה שעוד לא נרגעו
ומוסיפים לראותני בדמויות שונות.
״אני יודעת, אומרת היא בין השאר,
כי תעשי כמיטב יכולתך להרוס את המכתב,
כדרכך הנלבבת תמיד.״ אל דאגה,

חסיפוס()1לי

המבתב, לא הפרצון?
החברה ;יכולים אמנם לומר בומבה
כמה שירצו על בעלת המכתב הקודם,
אני, על כל פנים, מעדיפה מכתבים ונערים
כ(.)1031/14
״בראש וראשונה ברצוני להפנות את
מכתבי למין השני. אחר כך ברצוני להוסיף
ולומר שאני רוצה רק בהתכתבות
לשמה. רק בזה ותו לא. זהו. אני טיפוס
כזה. אני משוגע למכתבים. אני משוגע
לסוג אחד של מכתבים. שגעוני הוא למכתבים
אשר בקיצור אפשר להגדירם
כך :״אומרים הרבה — אומרים כלום״.
מה זאת אומרת? זאת אומרת שפה יפה,
לשון מליצית ואפילו מעט שטויות. העיקר
שבסופו של דבר יקבל צורה של
מכתב בעל נפח ושיהיה נעים לקריאה
ויחרוג מהמסגרת המקובלת של השגרה.
״כדי להשיג זאת לא איכפת לי שבמכתב
יהיה מקסימום של שטויות על
מינימום שטח. מד, שגם לא איכפת לי מי
היא הנערה הכותבת. היא יכולה להיות
שיא של כיעור או להיפך. מה זד, משנה
לי אם תהיה לה אפילו קרן על האף,
העיקר שידה תהיה משגת לשלוח לפחות
מכתב אחד בשבוע. ומה שחשוב מכל
הוא, שידה תדע להריץ את העט על הנייר
בצורה שאני חושב עליה.
״אין אני מוצא לנכון לתת תיאורים
עלי, כי אני חושב להיות מוסתר מאחורי
שם ומספר צבאי גם לעתיד לבוא.
כי העיקר בשבילי המכתב, ולא הפרצוף
הכותב והמביט בו. אבל בכל אופן אתן
תיאור עלי. לא גופני, אלא תיאור של
מחשבות והרגשות. ניקח למשל את בני
הקיבוצים הוותיקים — סתם סנובים, דעתי
עליהם. אנשי אנדיה ותדמור — סתם
סנובים. המושבות הוותיקות כמו זכרון
ובת שלמה — מתו יחד עם הבארון.
״לכאורה מתרקמת תמונה של אדם
1מתוסבך למי שקורא מכתב זה, אך לאמיתו
של דבר, אני אחד אלמוני כמו
עוד עשרות כמוני. הורי אומדים ילד,
המפקד אומר גבר, אני אומר נער בן , 19
האוהב את החיים כמות שהם, ואוהב
להשקיף על החיים ועל עצמו באופן
נייטרלי.

זוהי טיפוס של מישהו שהעביר תמונה
זו ללא נל כתובת או תירוץ. אינני יודעת
אם מצא את התמונה או לא, אך
דומני שתסכימו אתי אם אומר שחרק־דנית
תרקיד לבבות לא מעטים למראיה.
חם היום 1031/13 ולי אין כל רצון
להרוס או לבנות את מכתבך הגדול,
אמסור אותו כלשונו.
כמה זמן כבר קיים מדורך?
זהו בערך הזמן שאני מתלבטת אם לפנות
אם לאו. ובכן, כיצד להתחיל ...אני
ואני ו אני ...מה חשוב, הרי
אני רק רוצה להתכתב, מה איכפת לי
אם יהיה בלונדי ושמן או ג׳ינג׳י ורזה.
אני בטוחה שלו הייתי מציינת
במה אני עוסקת הייתי זוכה להיות הראשונה
שמקבלת מכתב פרטי מ״רותי״.
למרות הפיתוי הגדול, לא אגלה את הסוד
(אל תטרחי, אינני סקרנית) ,כיוון
שחוג גדול מדי של אנשים יגלה מי היא
כותבת השורות ואז זה לא קונץ, נכון?
״כעת באמת לעניין. אני נמצאת במקום
קצת מרוחק מחוגים חברתיים נרחבים
ולמקום ריכוז רב יותר של אז־רחים\ות,
אני זוכה, רק אחת לשבוע
וגם זה לא תמיד. הקיצור, אני מאד חובבת
כתיבה — בבית מספרים עלי שהתחלתי
לקשקש על הנייר בגיל עשרה
חודשים — מאז, כנראה, לא הפסקתי.
,ומכיוון שאני מתכוונת לקשר כתיבה
בלבד, לא איכפת לי אם יהא זה איש או
אשד רק שהמכתבים יהיו ארוכים ומעניינים
שהכותב או הכותבת יהיו
כבני 25 יכול לכתוב בלי שגיאות,
חובה! ואם מותר לבקש, קצת חוש הומור.
למעשה לא איכפת לי אם הבר
תב/ת י/תהא ירושלמי/ת

אנשים

*ירה1

ו דו ח

מעונין 5שכור בדמי מפתח ער —2,000.
ל״י דירת חדר קומפלט בת״א או בסביבה.
מם.330 .
להשכיר?חודשיים וילהמרוהטת (פרי־נ׳ידר
וגז) עם נן. מצוי! לנופים. מם.
.550
למכירה דירת לוקסוס 4חרדים על
עמודים בתנאים נוחים. מם.557 .
חדר מרוהט ואו חצי חדר) דרוש לרווק
בת״א. מם.559 .
חדר במרכז ת״א לקבלת חולים בלבד
בשכר חודשי, מחפש רופא למחלות לב.
מם.563 .
מחם! מרתק במרכז ת״א, למכירה בהזדמנות.
אידיאלי לבית ׳מלאכה, מעבדה
או חנות. מם.569 .
למסירה בית קטן 2חדרים קומפלט
עם ריהוט ועצי פרי. רח׳ ה׳ ,14 קרית
מטלוז, ב .פלמז.
דרושה דירה 2חדרים בת״א או בסביבתה.
מם.582 .
למכירה דירה חדר קומפלט לוקסוס
פרטר רח׳ ויצמז 90ת״א. לוי.
למכירה בהזדמנות דירת לוקסוס 2
חדרים והול מואר 4 .כיווני אויר —
— 10.800.ל״י. מזרחי שינקין 34ת״א.
למכירה בהזדמנות )1מגרש ברחוב
לבנדה ת״א 480 ,מ״ר )2 .מגרש באבן•
יהודה במרכז 1500מ״ר. טל 83362 .
״מגרשים.״
למכירה דירת לוקסוס 3חדרים בהזדמנות.
בית דו משפחתי בצהלה. גן וע-
צי־פרי. רה׳ שמגר 14 פסטינג.
להשכיר דירה 2חדרים קומה א׳ רח׳
:וה ;צאנן 39ת״א. בהן.

עגוזה

פקידת מיכון אי.בי.אמ( .ניקוב) ותק
6שנים, מבקשת עבודה 5־ 4שעות ביום
נהג עם סופר וייט מחפש עבורה בכל
האריו. מם.571 .
חרט עצמאי עם מחרטה מחפש מקום
עבודה. מם.025 .
מורה מוסמר לאנגלית ולציור מחפש
משרה בהתישבות העובדת. מם.577 .
מוכן לקנות, לחכור או לעשות שותפות
בפרקטיקה •על רופא שניים. מס.
.586
דרושיטמת) סוכנים(ות) להפצת ספר
חדש. מם.587 .
פקידה כתבנית עם ידיעה בהנהלת
חשבונות והמלצות טובות, מעונינת בעבודה.
מם.588 .
קצין משוחרר מנוסה במינהל, יודע
הנהלת חשבונות, מחפש עבודה עם סיכויי
התקדמות. מם.599 .
בית חרושת לסריגה מחפש לעבודה
קבועה תופרות א.א. למכונות סינגר
ומגהצת. מם.624 .
צעיר מ׳עכיל, בעל מרץ ואופנוע 5
כ״ם, מוכן לעבודה בכל הארץ. מם.619 .
פקיד אדמיניסטרטיבי ממלא תפקיד
חשוב בבנק גדול, מעונין להחליר מקום
עבודה. מם.625 .
נהג עם טנדר מסחרי. סגור — 1טון.
מחפש עבודה בת״א והסביבה. מס.629 .

עסקים

מוצעת חנות גדולה עם טלפון, בבכר
המושבות ת״א לסוכנויות לקונסיגנציה.
מס.554 .
משק במושב 12 דונם למכירה. מם.
.558
בית מרקחת באחת מערי השרון למכירה
מסיבות משפחתיות. מם.580 .
למכירה חנות ספרים צעצועים ומכשי־יי
כתיבה. בחנות סוכנות דואר. מם.
׳.585
״!חר מעוניין להשקיע עד —10,000.
ל״י בעסק קיים ומבוסם. מם.589 .
למסירה חנות עם רהיטים, גלריה וחדר
מעליה, אלנבי ח״א. מם 613 .א.
קיוסק בבני־ברק למכירה או להשכרה
בהזדמנות. מם.627 .
מעונין לקנות ליפטים או ארגזים
גדולים. ת.ד 9034 .ת״א.
תושב שויצריה הנוסע לשם וחוזר
ארצה, מוכן לבצע שם שרותים. טס.
.658
למשק פרטי בסביבות חיפה דרוש
משקיע עם — 10,000.ל״י. ההשקעה
מובטחת, הבנסה טובה. מס.064 .

טזלועזיס (0נ1ת צלילית

רקקב צני מ תי ם

מאורגן על־ידי ״דחף״
מפעלי ארגון, פרסוםוהפצה בע״מ
חל־אביב, אלנבי , 123ת.ד , 1334 .טל 3557 .

כמד, חברי־כנסת לשעבר החליטו לא מכבר
להקים מועדון חברתי בשם מועדון סי שהיו.
היוזמים העיקריים: ח״ב מפא״י לשעבר
א לי עז רלכנה, ח״ב הפועל המזרחי לשעבר
ד״ראברהםס טו פ. כשפנו היוזמים
אל שר־החוץ לשעבר משהשרת והציעו
לו את משרת נשיא הכבוד של מועדון מי
שהיו, סירב שרת באמרו :״אני רואה את
עצמי לא רק כמי שהיה אלא גם כמי שיהיה״
כאשר דרש השבוע ח״כ מפ״ם יוסדף ז
כ מי ס, בשם מפלגתו, כי ערבים היושבים
בישראל לא ייחשבו לנפקדים ורכושם יוחזר
לידיהם, התפרץ לעומתו שר־האוצר לוי
א ש כו ל וקרא לעבר שרי מפ״ם :״האם
ידוע לכם שלפחות ששה קיבוצים שלכם
יושבים על אדמות כאלה טענה
אחרת הושמעה בכנסת מפיו של ח״כ מפ״ם
ח נן רו בין, בוויכוח על מם־העיזבון .״לפי
ההכנסות של מם העיזבון,״ טען רובין,
״התמותה אצלנו נמוכה מאד.״ השיב לו
ח״כ צ״כישראל רו קחג ״אתה טועה.
מתים רק הקבצנים לחגיגת הבר־מצווה
שלו׳ קיבל יורם שדה, בנו של
״הזקן״ של הפלמ״ח יצחק שדה המנוח,
אקדח איטלקי מטיפוס פיסטולח ברטה, כמתנה
מהרמטכ״ל משה דיין מי שהיתר,
בשעתו מזכירה ראשונה בשגרירות
הישראלית באיטליה, איירין כרתה, שרכשה
לד, שם מיוחד־במינו בשל דרכי־פעולתה
הדיפלומאטיות הבלתי־שיגרתיות,
נתמנתה עתה על־ידי ראש הוועדה לחגיגות
העשור של המדינה מאיר ווייסגאל כנציגת
הוועדה לחגיגות במדינות אירופה.

מו דלל שי רי אהבה
הזמרגש היהודי האמריקאי אדי פישר,
בעלה של כוכבת הקולנוע דכי ריינודדס,
הופיע השבוע במועדון התיאטרון בתל־אביב,
כשבשרודלי חולצתו קבועים כפתורים
בצורת מגן־דוד. אדי, הצנום ונמוך־הקומה,
לא אץ למלא את בקשות מעריציו לשיר
כמה משיריו המפורסמים ביותר׳ הסביר:
״אני שונא את השירים האלה. אלא תשאלו
מדוע אני שר אותם בכלל? ובכן, יש לי
אשד, ובת.״ אחר כך העדיף להשמיע כמה
שירים באידיש, פיטפט אידיש חפשית וקולחת
עם כמה מבאי המועדון . .המשורר
הישיש אביגדור המאירי גילה השבוע,
כי מימיו לא כתב שיר־אהבה מופשט .״לכל
שיר,״ אמר ,״יש לי מודל חי וקיים שאליו
כוונתי את דברי.״ יום אחד, סיפר המשורר,
נתן את אחד השירים לקריאה למודל עצמו,
אבל היא עיקמה את חוטמה וטענה כי
איננה מבינה אף מלה אחת שחקנית
תיאטרון הבימה חנה רוכינא נראתה
מאושרת מאד לאחר הצלחתה בהצגת הבכורה
של הדיבוק בפאריס .״הלילה אני מרגישה
את עצמי צעירה באמת,״ אמרה רו־בינא
לעיתונאים הצרפתיים, שתמהו ביצד
היא משחקת בגילה ( )63 תפקיד של נערה
בת 18 את סוד הנעורים גילו השבוע

המלחין נחום נרדי חוגג השבוע בקונצרט מיוחד את מלאת 30 שנה ליצירתו ופעולתו
המוסיקאלית, בה החל בשעתו כאשר נתן קונצרט ראשון בקבוצת דגניה, כשהפסנתר ניצב
על גבי עגלה, במרכזו של כר־דשא. כדי להנעים על הקומפוזיטור את נגינתו, הציבו אנשי
הקבוצה כד חלב על גבי הפסנתר, הזמינו את נרדי ללגום ממנו מפעם לפעם בהפסקות.
נרדי, שיצר מאז בערך 1000 שירים, החל משירי עבודה וכלה בשירי ילדים, נהג ללקט את
רשמיו ואת נעימותיו מפי העם עצמו. כן, למשל, יצר את שירו ״התרגעות״ אחרי ששמע
את הנושא הגולמי מפיה של שוטפת רצפות בשכונת מונטיפיורי בירושלים. תוכניותיו
לעתיד הקרוב: חיבור אוראטוריה מבוססת על פסוקי תנ״ן ועריכת פסטיבאלים של שירי
ישראל באירופה ובאמריקה. המכשולים העיקריים העומדים על דרכו: מחסור בכסף (״אסוני
הוא, שלא התעשרתי,״ הוא אומר) ומחסור בכוחות מבצעים צעירים ליצירותיו. כדי להתגבר
על תקלה זאת, עוסק נרדי בקדחתנות בגילוי זמרים וזמרות צעירים ומוכשרים, שכמה מהם
יוכל הקהל לשמוע בקונצרט החגיגי, בו יבוצעו 50 שירים חדשים של המלחין, ובתוכם
יצירתו החדשה ״חתונה תימנית״ לקלארינט, פאגוט ושני קולות נשים. בתמונה: נרדי
בחברת אשתו לשעבר, הזמרת אהובה צדוק. אשתו הראשונה של נרדי היתה ברכה צפירה.
גם כמה ישישים ישראליים שנשאלו על־ידי
מערכת הירחון הבריאותי איתנים, מה הם,
לדעתם, הגורמים לאריכות ימיהם. השומר
הפתח־תקוואי הוותיק אכרהם שפירא
( )86 סיפר, כי הוא נוהג לאכול רק שתי
ארוחות ליום, בוקר וצהריים, מקמץ בשתייה
ומרבה בטיולים ברגל מאז נאלץ להיגמל
מהרכיבה על הסוס .״אכול בהתאם
לצורכי גופך ומכל הערב לחיכך, הן בשר
הן ירקות,״ הציע שפירא כסגולה לאריכות־ימים.
עצתו החשובה ביותר של ישיש אחר,
המשורר יעקג כהן 76״התרחק מן
הבטלה.״ מאכליו העיקריים הם פירות ו
פ>10
ן י השבוע
• ח״ס הפועל המזרחי יצחק רפאל, בוועד הפועל הציוני :״כל
המפלגות כאן מזכירות לי את אותו האדמו״ר החסידי, שטען כי הוא שונה מכל
יתר האדמו״רים, שכן הם לוקחים מה שהם לוקחים בשביל עצמם ואילו הוא לוקח
בשביל עצמו.״
• נשיא ההסתדרות הציונית ד״ר נחום גולדמן, בצטטו תשובה
של הפרופסור חיים וזייצמן לשאלה מדוע מדברים בוועד הפועל הציוני אידיש:
״עברית היא אומנם לשון הקודש, אבל אידיש היא לשון הקדושים.״
• הממונה על הכנסות המדינה זאס שרף, בהסבירו בוועדת-הכספים
מדוע הוא מתנגד להטלת מם על ברית־מילה :״חשבנו על כך, אך המדיניות
המוצהרת של הממשלה היא שלא להטיל מסים על אמצעי ייצור.״
• שגריר צרפת בישראל פייר אז׳ן ז׳ילבר, בספרו, כששב ממסע,
על האקלים השרבי השורר באירופה לעומת מזג־האוויר הנוח־יחסית בישראל:
״זהו הפירוש המדוייק של הפסוק — נקמה בגויים!״
• הנאשם ד״ר שמעון קלי, לשעבר היועץ הרפואי של משרד המשפטים,
במשפט המתנהל נגדו באשמת שיחרור צעירים מגיוס על־ידי מתן תעודות פיטור
של חולי־נפש :״מתוך 50 הנבדקים ששוחררו כחולי־נפש היו 20 מטורפים באמת,
והשאר ייהפכו למטורפים תוך מהלך המשפט.״
• ההיסטוריון האמריקאי אלאן נווינם, במאמר ביקורת על ספר
העוסק במדינת ישראל :״הצברים הם מטבעם לאומניים, מציאותיים ופשטניים.
אווירת תל־אביב דומה לאוזירה. של שיקאגו ולא של הגיטו המזרח־אירופי, ונופה
של באר־שבע — או יותר מזה׳ של אילת — דומה לנוף המערב הפרוע שלנו
ולא למקום־יישוב העוסק בתורה או בתלמוד.״
• במאי סרטי־המתח אלפרד היצ׳קוק :״הפשע אינו משתלם, חוץ
מאשר למפיקי סרטי־המתח.״

ירקות, ובשנים האחרונות מיעט באכילת
לחם, אם כי לא התנזר ממשקאות חריפים.

דגדשד ועוגה חתוכה
כאשר הוקלטו השבוע כמה שיחות טלפוניות
במרכזיית המטכ״ל לצורך תוכנית
ששודרה בגלי צה״ל, על מנת להוקיע אח
ריבוי השיחות הפרטיות, נקלטה במקרה
בהזדמנות זאת גם שיחה של הרב הצבאי
הראשי אלוף־משנה שלמה גורן. כאשר
האזינו לסרט המוקלט, נהנו השומעים הנאה
מרובה מן הפילפול ההלכתי שעליו דן הרב
עם רב אחר דרך הטלפון, שהתנהל
כולו בניגון גמרא מסולסל. שיחה זו לא
שודרה, כמובן, עם היתר שגריר
ברית־ו,-מועצות בישראל אלכסנדר גילוי־טה
אברמוב ביקר בשבת האחרונה בקיבוץ
נען וסייר ברחבי המשק בלווייתו של
שר־התחבורה משה כרמל, חבר הקיבוץ.
בעיקר התעניין השגריר בחברת הקיבוץ המנוחה,
כסנייה, שהיתר, רוסייה שהצטרפה
למקימי הקיבוץ לפני שלושים שנה, אף כי
שמרה אמונים לעמה ולדתה. השגריר קיבל
מתנה את ספר זכרונותיה של כסנייה, שיצא
לאור לא מזמן שגריר אחר,
פייר אדן ז׳ילכר הצרפתי, עסק בשבוע
שעבר בבעייה אחרת: כאשר הוגשה
לו, לכבוד החג הצרפתי הלאומי, עוגה המקושטת
בצבעי הטריקולור, של הדגל הצרפתי,
אמר השגריר הנבוך :״איך לחתוך
את העוגה מבלי לפגוע בדגל במערכת
דבר עורר השבוע חיוך כבוש קטע
זעיר, שנדפס במדור הכרוניקה אנשים ומוסדות,
כפי שנכתב במקורו, ללא כל
עריכה, על־ידי גיבור הקטע עצמו. הקטע:
״הסופר עימנואל בן־גריון נטל חופשה
מדבר לשנה, עקב פעולה ספרותית שיהיה
עסוק בה דכאון עמוק אפף את המשורר
זלמן שניאור כאשר נודע לו על
מותו של הסופר שלום אש בלונדון, אף
כי בחייו של אש היו השניים יריבים עד
תרמה. שניאור, אשר הכריז בשובו ארצה
לא מכבר, כי הוא עומד לפתוח במסע חריף
נגד אש, אמר באנחה :״רציתי לריב אחו,
אבל הוא סידר אוחי והסתלק לו.״
חעויס הזה וגסי

ספרים
סופרים
ה אי שעלהצלב
״ואני אומר לכם: אם לא תגדל ציר־קתכם
מצידקת הסופרים והפרושים,
לא תבואו למלכות השמיים!״ (מתוך
הבשורה על־פי מתתיהו, פרק ה׳).
ישו בן־נצרת היה יהודי טוב, שמרד במתכונת
הוזיים שמסביבו. היה לו בשרון
מיוחד להרגיז את בעלי־השררה. אולם מעולם
לא חלם כי יבוא יום והעולם האלילי
יהפכו לאלוהים׳ ואילו בני עמו היהודיים
יראו בו סמל השטן.
שלום אש, בן קוטנה הפולנית, היה יהודי
טוב, שמרד במסגרת החיים היהודיים
מסביבו. היה לו כשרון מיוחד להרגיז את
בעלי־השררה בקהילה. אולם מעולם לא חלם
כי יבוא יום והעולם הנוצרי ירימו על נס
כאחד מגדולי הסופרים, ואילו בני עמו
היהודיים יראו בו את סמל הכפירה בדת
היהודית.
הצבועים והנופלים. איש לא תיאר
את יהדות פולין באהבה כה עמוקה ועדינה
כשלום אש׳ בסידרה ארוכה של ספרים.
אולם איש לא הרגיז
אותה כמוהו. הוא שלל את
ברית־המילה, טען שהיא מנהג
ברברי ונפסד. בשעה
שכל ס־פר יהודי המכבד את
עצמו (ואת הקאריירה שלו)
היה ציוני, אף אם מעולם
לא הראה פניו בארץ, היה
אש בלתי־ציוני להכעיס, שבא
לארץ ודיבר אידיש דווקא
בתל־אביב, העיר שתושביה
קנאים מאד לעברית.
הזעזוע הגדול בא ערב
מלחמת־העולם השניה, כאשר
החל אש, שהיגר לפניה
לאמריקה, לכתוב ספר על
ישו הנוצרי. הוא תיאר את
האיש מנצרת כיהודי אמיתי,
אבי אחת הכתות היהודיות,
שנפל קרבן לקנוניה
של צבועים, נוכלים וכובשים
זרים. כאש בשדה פשטה
השמועה המזעזעת: גדול
הסופרים היהודיים יצא לשמד.
מאותו רגע החלה רדיפה
נגד אש, שהייתה חיקוי ב־זעיר־אנפין
לרדיפת הנוצרי
הראשון. לא הועילו כל הכחשותיו
של אש, שהתעקש
להישאר יהודי טוב: עתוני־האידיש
באמריקה לחמו בו
״אם לא תגדל
כבאחד הנקלים, פרובוקטורים
שפלים שלחו אליו כמרים נוצריים
במקומות פימביים, כדי להבאיש את ריחו
בעיני קוראיו, לשכנעם כי אכן בוגד בדתו
הוא איש זה.
מלחמת״הקודש. במקום להשיב מלחמה
שערה, נתן אש את תשובתו בצורה
שלא השתמעה לשתי־פנים: הוא בא לבתים,
נתקבל בסבר־פנים יפות על־ידי הציבור
הישראלי שרבים מבניו החלו — מאחר
שגדלו באווירה תרבותית רעיונית חופשית
ועצמאית — כמוהו, לפסול את רוב
הדעות המסורתיות על הנוצרי, לראות בו
ענק־רוח יהודי. אמר אש לכתב העולם הזח
( :)889״כאן אין פחד בפני התבוללות.
כאן תבוא התבהרות של המושגים!״
אולם גם בנחלת בת־ים לא בא אש אל
המנוחה. סופרשע זלמן שניאור חזר לפני
שלושה שבועות לארץ, ירד מן המטוס, הצהיר
שבא ללחום באש. עורך האידיש האמריקאי
יעקוב גלטשטיין הודיע שיבוא לישראל
במיוחד כדי לנהל נגד אש תעמולת־הרס.
אולם
שני מצילי־ד,יהדות איחרו מן המועד.
עוד לפני שפתחו במלחמת־הקודש
מת שלום אש, בן ה־ 77 משבץ־הלב בלונדון.
אחרון היהודים הגדולים מהתקופה ההומאנית,
בן דורם של אלברט אינשטיין
ואלברט שוייצר, ציווה לעטוף את גופתו
בטלית מצוייצת, להביאו למנוחת עולמים
כמנהג יהדות פולין.
לפי התלמוד, סימן טוב הוא למת כש־גשמים
״מזלפים על מיטתו״ .ברגע שיצאה
הלודיתו של שלום אש מבית־הכנסת הרי־פורמי
מגולררס גרין, מלווה על־ידי קהל
זעום, החלו גשמים ניתכים על ארונו, לא
פסקו עד שכוסתה גופתו של הסופר הגדול
ברגבי אדמתה התחוחים של העיר
לונדון.
העולם הזה 1051
קולמע סרטים
מלחמתמעמדות גו פני ת
בת החלבן (המרכז, תל־אביב; איטליה)
היא סאטירה קלילה ומשעשעת׳ אודות ציד
המכשפות האנטי־קומוניסטי. בשבוע בו מוצגת
בתל־אביב סאטירה אנטי־קומוניסטית
מצויינת — לא עת לפרחים בקולנוע ירון
— מהווה בת החלבן מעין משקל נגד למוכרי
הפרחים, למרות שהחלב הפעם מהול
במים רבים.
מעשה בחלבן, במושגים איטלקיים — בעל
תעשיית חלב עשיר, החרד בכל לבו מפני
מהפכה קומוניסטית• כשהוא מבחין בניצני
התמרמרות של העובדים במפעלו, הוא
מנסה לגלות את מנהיג האדומים המסית
את הפועלים נגדו. כתוצאה מחקירתו הוא
משתכנע כי דוקא המסכן והצנוע שבפועלים
הוא הסוכן הקומוניסטי.
תעשיין החלב מחליט לקנות את לבו של
הפקיד הצנוע (רוברט למורה) ,מקרבו אליו,
מזמינו לביתו ומשיא לו את בתו (סילבנה
פמפניני) ,כשהוא משוכנע כל העת, כי

דרח

באשמת הריגת אשה וקנה לשם שוד, היא
מתחילה להבין. את המשגים שעשתה, חוזרת
בתשובה מלאה. מובן שגם האם אינה
יוצאת נקיה, מודה במשגים שעשתה בחינוך
בתה.
למרות חומר הנפץ הטעון בנושא מעין
זה, השתחררו מפיקי הסרט מכל דרמתיות
מוגזמת, יצרו יצירה שקטה ורצינית המנסה
לתאר בעית חיים, ללא הגזמות. משום
כך, ובגלל משחקם הבריטי המאופק של
שחקני הסרט, בתי הסוררת הוא סרט חינוכי
להורים ולבנים גם יחד.

מעשהב שני דדי
דן וסעדיה (זמיר, תל־אביב; ישראל)
ממשיך את המסורת הארוכה של כשלונות
ייצור הסרטים הישראליים. הפעם היה זה
כשלון בהמשכים. הסרטת הסרט הופסקה
כמה פעמים מסיבות שונות. כשהושלם לבסוף
והוקרן לעיני הקהל, הבינו אנשי חברת
כרמל, ובראשם הבמאי נתן אקסלרוד, שיש
להכניס בו שינויים ניכרים.
גם אחרי השינויים והעריכה המחודשת
של הסרט׳ לא השתפרה איכותו. עלילת הסרט
היא נחמדה והומוריסטית למחצה. מעשה
בשני נערים ישראליים בני עיר, השוגים
בדמיונות והמשחקים בבלשים. דן האשכנזי
הוא הבלש ואילו סעדיה התימני,
מצחצח הנעליים, הוא עוזרו.
בעת שפורצת מלחמת העצמאות, נמצאים
השניים בכפר נוער בשרון, עוזרים למגיני
הכפר להדוף את התקפות הערבים ולהציל
בתעלוליהם את שרידי המגינים, שנותרו
במקום לאחר ההתקפה.
מגרעתו העיקרית של הסרט, המונעת ממנו
אפילו את התואר של סרט בינוני, היא
המלאכותיות הזועקת מכל פרט ופרט בו,
החל במשחקם של רוב השחקנים החובבים
וכלה בדו־שיח התפל בעברית ספרותית.
דן וסעדיה הם ילדים חמודים ומוכשרים,
שאפשר היה להפיק מהם פי כמה וכמה,
אילו ניתן הדבר בידי במאי מנוסה בשטח

למרות שמבחינה טכנית עולה סרט זה
על סרטים ישראליים קודמים, קשה לראות
בו התקדמות לגבי הסרטים הישראליים שנוצרו
לפני קום. המדינה. וערכו היחידי הוא:
בידור ילדי בתי־הספר בחופשת הקיץ.

תדריך

סופר אש
צירקתכם מצידקת הסופרים והפרושים
טוב אוהב קומוניסט בבית מאויב קומוניסט
בחוץ.
רק בליל הכלולות, מבחין החתן כי חושדים
בו שהוא שליח הקרמלין למפעל החלב
האיטלקי, מחליט לשחק את המשחק
עד הסוף, מתנהג כקומוניסט בלב ונפש,
אולם נמנע ממלחמת מעמדות גופנית עם
האשד, שנשא. ברור שהכל מסתיים בכי־טוב׳
כשהחתן הצעיר מעניק תנאים סוציאליים
לעובדים במפעל, ולעצמו את התנאים
הסוציאליים המקובלים בין בעל לאשה.
לאלה שאינם יכולים לסבול סרט סרט
גדוש אידיאולוגיה, ואפילו אם היא רצופת
הומור וחתיכות, ריכזו יצרני הסרט בקטע
ארוך אחד, חתיכות ללא אידיאולוגיה. נערות
לא כל כך חינניות אלה, הן לא רק
חסרות אידיאולוגיה אלא בדרך כלל גם
חסרות לבוש, מה שמאמת את הפתגם :״אם
אין תורה — אין מה ללבוש.״

ו דנו! ל הו רי ו בני ם
כתיה סו ררת (מגדלור, תל־אביב; בריטניה)
היא הנוסחה הבריטית של מרד הנעורים.
אין היא גדושה קרבות סכינים, מי־רוצי
טרוף ומהלומות בין בנים להורים,
כמו בהוליבוד. לעומת זאת היא מעלה באופן
רציני ומעמיק הרבה יותר את הבעיה
העתיקה של יחסי אבות ובנים, או
אמהות ובנות, כפי שהיא משתקפת בתקופת
הרוקנ׳רול.
אנה ניגל מופיעה בתפקיד עורכת מדור
ספרותי בעתון נוער, הנותנת עצות לבני הנעורים
מעל דפי עתונה, אולם אינה יכולה
למצוא עצה כיצד לרסן את בתה בת ה־17
(סילביה סימם) .הבת מתחברת לחבורת הוללים,
מסתנוורת מחיי ההפקר, מתחילה להאמין
שאמה היא שונאתה ואחד המכשולים
בדרך חייה.
אולם מרגע בי היא נאסרת יחד עם חברה,

אלה הסרטים המוצגים בשבוע זה בערי
הארץ, אשר העולם הזה ממליץ לראותם:
• לא עת לפרחים (ירון, תל-אביב)
— צעיר וצעירה במדינה מזרח אירופית,
עוקבים זה אחר זו בשירות הבולשת הפרטית,
בוחנים זו את זה בנאמנות למפלגה,
עד שהם מחליטים לבנות את חייהם
במדינה מערבית.
• גדי כשני זוזים (צפון, תל-אביב)
— יהודי וגויי רובע ויטצ׳פל בלונדון מחפשים
את אשרם, בעזרת גדי בעל קרן אחת.
יצירה סמלית־למחצה של סיר קרול ריד.
• לא בעושר האושר (ארמון דוד,
תל־אביב) — נבל מקצועי לומד להכיר את
עצמו ,,בסידרת חלומות ביעותים. משחק
משובח של אלסטר סים, ביצירה של צ׳ארלס
דיקנם.
• דו ני ה (אוריון, תל־אביב) — דרכה
של בת שומר תחנה בערבות רוסיה, אל
העושר וחיי ההפקר, כפי שסיפר אותה
פושקין. ולסר ריכטר במשחק גאוני בלתי־רגיל,
בסרט האוסטרי הראשון המוצג בארץ.

הנדון למוות ברח (ציון, ירושלים)
— קצין השירות החשאי הצרפתי
מתכנן בריחה מכלא הגסטפו, ביצירה אמנו־תית
נדירה, ששחקניה הם חובבים.
• טייפון מעל נגסקי (אורה, חיפה!
— יצירה משותפת יפאנית־צרפתית, שצירה
הוא המשולש הנצחי. הפעם מורכב המשולש
מזוג צרפתי ומאהבת יפאנית.
• סימון הופך
סאשה

המרשעת (אורלי, חיפה) — מישל
תוקע סכין בבטן אשתו המרשעת,
גיבור לאומי בסרט סאטירי נהדר של
גיטרי.

העוו! הוה
מ ־יונ בז
מק־דיזל מודל צבאי 1044 עם היכר,
למכירה. מם.603 .
מחפש מכוניות משא עם חיבר לעבודה
רצופה לחדשיים. רצוי מק-דיזל.
סם.541 .
למכירה מכונית משא ״פורר״ במצב
טוב. מס.532 .
כל ה״וספאים״ יכולים לקבל שרות
מיוחד בהכנת הקטנועים לטסט ובסידורים
במשרד הרישוי, אצל הסוכנות הראשית
א.ג ,.רה׳ השרון ,10ת״א.
שברולט 38 למכירה ב־— 800ל״י.
מס.561 .
למכירה אופנוע ד.ק.וו. עם סירה חדשה.
מם.578 .
פורר 1040 במצב טוב למכירה ב־
— 000.ל״ י.מם.570 .
שטינווי ביבי גרנד במצב חדש למכירה.
מם.618 .
למכירה אוטו משא בדפורד עם היבר.
מס.021 .
אופנוע ״אינדיאן״ נרול כמעט חדש
למכירה. מם.656 .
מעונין לקנות אופנוע 1ורבע— 2ב׳׳ם
במצב טוב. מם.655 .
טנדר פנ׳ו וטנדר פורר למכירה. מם.
.553
מעונין לקנות מכונית אנגלית קטנה,
מודל .1048 מס.573 .
למכירה ביבי פורר ספורטיבית אחרי
אובראול במצב מצוין. מם.614 .
לטברטה במצב טוב למכירה. מם 623 .א.
הניעו ״וספות״ .בדבר רכישה לפנות
לסוכנות הארצית א.נ ,.חברה להשקעות
בע״מ, רה׳ השרון 10ת״א. טלפון .0068

שונות
2־ 3ילדים לחרשי הקיץ יתקבלו ל-
טיפול בוילה ליד ״אכדיה.״ טיפול רפואי
במקום. מס.637 .
למכירה ספרי סופרים נודעים בצרפתית,
נרמנית ורומנית. מם.615 .
טכניון ערב לשרטוט טכני בהדרכת
מהנדסים מדופלמים. קורם ל־ 5חורשים.
לחיילים — הנחה. לפנות: שמעון ה־תרפי
38 צפון ת״א.
ד״ר אננא אנגל־מוזם, מחלות נשים,
חזרה. מזא״ה 18ת״א.
מקרר חשמלי למכירה. מם 652 .א.
למכירה בהזדמנות רדיו 7מנורות,
מכונת כביסה, פטיפון, מצלמה ומגדיל
צילומים, הכל חדש. מס.650 .
״תבול״ מעניק עט גלובוס תמורת
400 בולים ישראליים במצב טוב. קונים
בולים ישראליים חתומים ובלתי חתומים,
מעטפות ונליונות. ת.ד 4402 .ת״א
הכנה לבחינות בגרות וכניסה לטכניון
במתמטיקה, פיסיקה וכימיה. רוניק,
יהושע בז־נוז 15ת״א.
ביה״ם לאחיות ע״י בי״ח ״אסר ה־רופא״
צריפין רושם למחזור המתחיל בספטמבר
ש.ז. מועמדות שנילז 17ש׳
לפחות והשכלתן 10־ 11 שנות לימוד ב-
גמנסיה או בי״ס מוכר. לפנות למנהלת
כל יום ם־ .14—8מניעים למקום באוטובוסים
לבאו״יעקב ולרמלה.

שידוניס 1
כרמלה, משרד לשידוכים, קשרים טובים
בכל החוגים. טיפול אישי בכל מקרה.
הרשמת בחורות עד 25 חינם. שדר׳
ירושלים 24 יפו, ק׳ ב׳3 ,־ 10 בערב.
בחור בניל 25 מחפש חברה לעריכת
טיולים, ביקור בקולנוע ותיאטרון וכו׳.
נשואים עלולים לבוא בחשבון. מם.0)35 .
פקיד מקצועי בגיל 40 בעל הופעה
נאה, מסודר טוב בעבודה ובדירה גדולה
ובעל אמצעים כ0פיי.ם, מעונין להכיר
בודזוג מתאימה עד גיל .35 מס.
.502
אנידות אבד פנקס שחרור מהצבא ע״ש דניס
עזרא. להחזיר למשטרה הקרובה.
לפנות לפי המספרים:
ת. ד ,1334 .תל־אביב.
בכתב:
בעל ־ פ ר : ,אלנבי ,123מ־ 7.30 עד זזצות,

ביו! וגן • ביו! וגן • ביו! וגן • ביו! וגן #ביו! וגן • 1י\ז וגן • בי ת וגן #בי ת וגן $בי ת וגן +בית וגן #ביר• ץ

ד 1ד

מירומית

להרתחתולכ בי ס ת
; הלב ני ם
זייוח אנסת כביסה לדא סבון

תוצר ת נקה -תוצרת איכות

בקנותך אריזת זיות את מקבלת
אצל תחנוני כל עוד ישלו מלאי
התיכתסי 1ט כ ,11חינ

המפיצים היחידים
חב׳ נורית בע״מ

ידה תלמה

< בי ת וגן #בי ת וגן #בי ת וגן #בי ת וגן #בי ת וגן #בי ת וגן • בי ת וגן $בי ת וגן • בי ת וגן • בי ת ״

ב^ת וג\ ^#ביוז וגן #ביון וג\ #בית וגן #ביו! וגן בית וגן 0בי\ ז

עזל 3ית־ד3ון
מגרש התערוכות שליד בית־דגון
שינה את מראהו. במקום טנקים מוח־לדים
— מקררים חשמליים מבהי קים.
את מקום התותחים תפסו מטא טאים׳
ובמקום מוקשים פלסטיים באו
ביסקויטים של ״פרומיך. תערוכת
הנשק פינתה מקומה לתערוכת ״בית
וגן״ והפעוטות שוב אינם מתפעלים
מאורך קנהו של תותח, אלא מסתכ דגי
ם חינ ם
לים בענין בדגי זהב בתוך אקווריום.
אחת המטרות היסודיות של הס בכניסה
לתערוכה משאירות האמ תדרות
נשים ציוניות ויצ״ו׳ היא הד הות ב״פינת הילד״ את הילדים הר רכת
המשפחה למען שיפור רמת ה כים, בפיקוח, ללא תשלום, של מטפ חיים•
לצורך זה היתד. ויצ״ו מקיימת לות ויצ״ו. מצד ימין, בכניסה, מתנו הרצאות
ותערוכות זעירות במרבית סס בית טרומי, שהוקם במשך יום
ערי הארץ. אלא שעם גבור העליה אחד והעשוי מתוצרת הארץ ״איס־החדשה
לא הצליחו מדריכות ויצ״ו אסבסט״ .כמה מטרים אחריו ניצב
להגיע לכל חלקי הישוב, חיפשו דרך ביתן הדייגים. שלוש פעמים לשבוע
לרכז את ההדרכה במקום אחד. כך עולה ממנו ריח מטעמי הדגים המוכ נולד
רעיון התערוכה ״בית וגן״.
נים שם לפי מתכונות משרד החקל את
הרעיון הגתה חברת ויצ״ו אבי אות. כל הרוצה יטעם מהם ללא
בה מטוסובסקי, על סמך תערוכות תשלום.
כאלה המוצגות ברוב ארצות העולם.
בביתן הראשי מרוכזים מוצרי ה נמצאו
שותפים
דיור והריהוט ל לרעיון:
החברה
בית. החל מבדי
הישראלית לתע ״משבית״
(עולה
רוכות׳ שהקדישה
חדש ובנו מעדות
את השטח המת המזרח
מראים ב אים,
ומוסדות צי מקום
כיצד אור בוריים
שהעניקו
גים את השטי עזרה
כספית ו חים)
וכלה בסג מוסרית.
המארג נונים
שונים ב נים
פנו לכל
ריהוט הדירה ומייצגי
ענפי ה ציוד
המטבח .
ייצור בארץ, ה כאן
בולטים כמה
ציעו להם להציג
מוצרים חדשים:
מוצריהם בתע תנורי
״פיירסייד״
רוכה בבית דגון.
מתוצרת ישראל
(תרמאויל) ,אס רבים
מבין בע פרסו
לקפה מתו לי
המפעלים ראו
צרת ״פלאלום״.
את הפרסומת ה וכר.
עלולה
לצמוח ל בביתן
״קרגל״
הם מתערוכה כזו,
מודגמים סוגים
הביעו את הסכ שונים
של ארי מתם.
האחרים ש זת
קרטץ. הפעם
סירבו, נימקו זאת
לא לאריזת תפו־בכך,
שמוצגיהם
חי־זהב אלא ל־יופיעו
בתערוכת
העשור של המ מר פאול ינוביץ, המנהל הכללי של החברה צרכי הבית, ו דינה,
והם רוצים לתערוכות חקלאיות ופתוח בע״מ, רב־סרן בעיקר הילדים.
להפתיע את ה לשעבר בצוז״ל, מארגן תערוכות ההדרים, אותה שעה, בבי קהל
רק אז. מאה האטום, הנשק ועתה — תערוכת בית וגן. תן ״של חימיק־לים״
קוטלים
המפעלים המשתתפים
בתערוכה מייצגים את כל חיילי ״של״ את מזיקי הבית והגן.
בחלק הסופי של התערוכה — ביתן
התעשיות הקשורות במשפחה ובבית,
מנסים לפתור בעיות שונות של שי הטלביזיה של ר0.י.אי. מושך את מר בית
המבקרים, ביניהם הרואים ב כון
וניהול משק בית.
פעם הראשונה מכשיר זה. כל הנכנס
ג ב רי ם 1ס פ 1ננ ה לביתן רואה את עצמו בטלביזיה. המטרד,
היא לא רק להראות את ההמ ״שלשה
דברים מרחיבים דעתו של צאה הזאת של הטכניקה המודרנית
אדם: אשה נאה, דירה נאה וכלים שעדיין אינה נהוגה בישראל, אלא
נאים.״ לזאת הסכימו אף מארגני ה גם את הטלביזיה כמכשיר של הדר תערוכה,
והם מוכנים לספק הדרכה כה ואמצעי עזר בתעשיה. ועוד במקיפה
— לפחות ביחס לשני הגור שטח השידור: רדיו שניידר, תוצ מים
האחרונים. מסבירה אביבה מטו־ רת ישראל, המתגאה בהצגת האני
סובסקי, חיננית ופעלתנית :״מטרת טינה הפנימית שלו.
נו היא להדריך את החדש והוותיק
בין מקומות הבידור בתערוכה יש
בארץ בכוון יצירת בית ישראלי טי להזכיר את בית היין של ״כרמל מז רחי״
ואת הלונה פרק לילדים.
פוסי, והווי משפחתי הולם.
בין כל הביתנים המפוארים הממל עיקר
ההדרכה מכוון לעולים החד שים,
אותם מביאה ויצ״ו לתערוכה אים את שטח התערוכה, מעוררים
על חשבונה, על מנת שיכירו את ה תשומת לב מיוחדת שניים. האחד
אפשרויות ליצור חיי בית נוחים ו מוקדש ליצירותיהם, בציור ובכתב,
מסודרים. אומרת מבקרתערוכה מזל של ילדים על הנושא ״בית״ .השני
יצחייק, עולה מעיראק :״בחיי שאני הוא הביתן המוקדש למוצרים של
לא ידעתי כלום. היום, אחרי שהביאו אסירים, כלי בית ודברי אמנות.
אותי לראות את התערוכה, אני יוכותב
ילד :״אם היה לי הרבה כסף׳
דעת איך להשתמש בכל מיני כלים הייתי זורק את השלחן הישן שרגלו
כדי שיהיה לי יותר קל. איזה יופי!״ האחת שבורה ושאבא ואמא תמיד ר למרות
שהתערוכה מכוונת בעיקר בים מי יתקן אותו.״ כותב השני, בן
לנושאת בעול משק הבית — האשה קיבוץ :״אבא אוהב תמונות מודרניות
— הרי שדווקא הגברים מוכיחים ואמא שונאת. הם תמיד מתווכחים.
התעניינות רבה יותר בכל הנעשה ו אילו קניתי את התמונות היתר, פשרה.״
המוצג, מטרידים את המדריכים ב אותם
שני ילדים היו מוצאים בשאלות
מקצועיות. בשעת ההרצאות שטח התערוכה גם שולחן חדש וגם
הניתנות במקום על נושאים של ניהול תמונות, קלסיות וחדישות. ואילו סתם
משק בית מסודר, עומדים הגברים ביקרו ללא מטרה, היו מבלים בבית־בשורה
הראשונה׳ חוקרים ושואלים. דגון כמה שעות בעולם של קסמים.
הביע רשמיו שלמה יהלום ,32 ,ותיק
בארץ :״עד היום חשבתי שעבודת הבית
היא רק ספונג׳ה. לעגתי לאשתי.
היום נוכחתי לדעת שיש המון דברים
חדשים ומעניינים, אשר יכולים לע זור
ליצירת דירה נאה באמצעים עמ מיים.
ובכלל — זה מדע שלם!״

אל תתיאש, עשן ״כנסת 6״

גברת דג 1ן
בבית דגן

בקר 1ב ס 1כ ת
הדייגים בתערוכת
״בית־וגך־ ותטעמו
מהדנמת חגם של
תב שילי דגי־ים
בימים בי.

הביתה

טעות יקולס צודקת
סמים משקרים( .הארץ)
יפר, בר־לביא, צה״ל
שיקור, ולא מיין.

ב ע ריכ ת לילי גלילי

החקירה נגדה המחלה למלוות חוץ.
(הבקר)
אליק מג, חיפה
דוליריוס כרוני.

עי בו דלדעת
הסופר זלמן שניאור יצר בשעתו את אחד הספרים החזקים והצבעוניים
ביותר בספרות העברית, הלא הוא ״פאנדדיי הגיבור״ .אך כעבור זמן,
עיבד את ספרו זה למחזה, שנפל בערכו הרבה מן המקור.

דיירי הברית הרגישו בצחנה שנדפה
מהדירה( .ידיעות אחרונות)
מרדכי דן, תל־אביב
בית בין הבתרים.

לאחר הצגת הבכורה החיוורת ב״הבימה״ ,ראו את המשורר אברהם
שלונסקי יוצא מן האולם כשהבעה חמוצה על פניו. כששאלוהו, מה
דעתו על המחזה החדש של שניאור, השיב שלונסקי:

חשקני התיאטרון העברי( .מעריב)
שמואל כהן, רמת־גן
בהצגת בחורה.

״הוא עיבד את עצמו לדעת.״

על גבול
הר>זיו1

בשם
גי אטומים, נקרא להם? 0
_! ראובן ושמעון, נפגשו. שאל ראובן
את שמעון :״מה שלום לויז״
״רע מאד,״ ענה שמעון .״לקחו אותו
למעבדה, והוא התפרק.״
״איום ונורא,״ אמר ראובן.
״אבל בכל זאת,״ אמר שמעון ,״הוא
מת כמו שמשון הגיבור בשעתו. גם המעבדה
התפרקד-״

* מרעצב ני התייעץ עם הפסיכיא־
^ טור שלו .״דוקטור,״ אמר ,״אינני
יודע מה קרה לי. כשאני מסתכל על
אשתי, אני רואה פתאום נקודות מול
העיניים.״
״אבל זה טבעי מאד אצל נמרים,״
אמר הרופא.
״לא, דוקטור, אתה לא מבין,״ השיב
הנמר .״אשתי היא זברה.״

ש \ ריהוש פן נכנסו בצוותא למס־
\ £עדה וישבו לשולחן. כשניגש המלצר,
הזמין השפן מנה כפולה של
חסה.
״ומה עם החבר שלך?״ שאל המלצר.
״הוא לא רוצה כלום,״ אמר השפן.
״מה יש? הוא לא רעב?״ שאל המלצר.
״שמע
נא,״ אמר השפן והעיף מבט
זועף במלצר ,״אתה חושב שאילו היה
רעב הייתי יושב אתו כאן?״

* ב ר צנו ם ונמוך־קומה בא לנמל
^ וביקש להתקבל לעבודה בסוזאר.
״אתה קטן וחלש מדי,״ אמר לו מנהל
העבודה.
״קבל אותי לנסיון,״ התחנן האיש.
״בסדר,״ אמר לו המנהל ,״היום אנחנו
מעמיסים על האנייה סדני־ברזל שמשקל
כל אחד מהם 300 קילו. תתחיל
לעבוד.״
במשך שעות אחדות היה הכל בסדר,
עד שפתאום נשמעה צעקה :״הצילו!
הצילו!״ כשהתאספו כל הפועלים, נראה
הגבר הצנום כשהוא מפרפר במים וכמעט
טובע. כעבור רגע, צף האיש
מחדש.-וצעק :״הצילו! זרקו אלי חבל,
או שאני זורק מהידיים את הסדן הארור
הזה!״
ליקט: ש .אבי־נורית, חיפה
כזבים לילקו ט

הכלבה זקפה ראשה וביקשה בעיניה
את הקורא בשמה.
״כלום, כלום!״ אמר יובל במבוכה.

עבר דברעברית !

הסבר

עוד בענין יובל. כשנפצע יובל בידי
אחד משכני גונן, שמעבר לגבול, והובל
לבית החולים בסוריה, שאל אותו הרופא
אם הוא יודע עברית.
נענה יובל ואמר:
״מדבר ומזמר עברית!״

כשנדחקו החברה מגונן למשחק הכדורגל
בין נבחרת צבא־צרפת ובין נבחרת
צה״ל, חיפש צדוק מקום נוח להשקיף
על המישחק, ושכח שאינו מזכוכית.
״הי, אתה שם, אולי תשב!״ קרא אחד
מן החברה הטובים של תל־אביב.
״זה בסדר,״ הרגיע אותו שוחט ,״הוא
קנה כרטיס בעמידה.״

ח לו

טוב׳ זי־ד דבר אחו הקשור ביובל,
אבל יד ״אמת האחרון.
י ״ ,ת חברי גונן שישבו בבית־הסוהר
בביירות, נהגו מחמת השעמום
לספר את חלומותיהם איש לרעיו. בוקר
אחד סיפר יובל, כי בחלומו היה בגונן
וראה את החברה.
קפץ יענקלה בשמחה ושאל:
״תגיד, את רינה קרמר ראיתז״
במחנה נח״ל

סליחה, ט עו ת
דייזי הכלבה של גונן שכבה את משכב
הצהריים שלה, ונמנמה בשמש. עבר
יובל על פניה, וראה אותה מוטלת כך
בלי נוע.
״בחיי שהיא מתה,״ קרא יובל .״הי.
דייזי ! דייזי

חעחת-שול״ס
כרושצ׳וב מציע למערב ״ נישואיןמתוךחשבון

...אכל נדמה, פי במקרה הנידון יכולים להצליח רק נישואין
מתוך חשבון ־ הנפש .

צרפת הסכימה לתת לישראל אשראי של 45 מיליון דולאר

מה שעושה , ,הדיבוק ״ !

שניים משובתי ״אתא״ היכו את אחד מחברי הנהלת המפעל

...בנראה הניע ה״חד נדיא״ של השביתה כבר עד לפרק
של ״ ואתאחוטראוהיכה ״.

הרבנות סירבה להתיר את קבורתו של הסופר שלום א ש...

...מוזר! בעודו כחיים היו בל הרבנים מובנים לקבור
אותו בחשק רב.

אם לסכם את האידיאלים של הנוער הישראלי במשפט אחד, הרי הו א...:

...יש (ג׳יימס) דין ויש (משה) דיין .