גליון 1036

העולם הזה - גליון 1036 - 18 באוגוסט 1957 - עמוד 1 |
העולם הזה - גליון 1036 - 18 באוגוסט 1957 - עמוד 2 | העורך הראשי: אורי אבנרי הקרוב, אלא יותר מזה: גורלו הגופני בשעת המעצר. ישבתי בשעתו עם ימאי בת-גלים ושמעתי את סיפור־הזודעות על העינויים שעברו עליהם בימים
העולם הזה - גליון 1036 - 18 באוגוסט 1957 - עמוד 3 | כי מו רי ד לתא של צ׳ארלי את כל החפצים שלי ונכנס לשם בעצמי --כ ך נגמר הסיפור האחרון ששלחתי להעולם הזה 1033 השעה היתד, שמונה בבוקר. בירגיטה השליכה עוגן ונכנסה
העולם הזה - גליון 1036 - 18 באוגוסט 1957 - עמוד 4 | וי> ק ^ ק 3ווו; ״מאב! כזאב!״ צעק חסון המיצרי בזעם 580 י*י* מ צ רי ב היו יסודיים מאד. לפני שעזבנו את הספינה, הם ביקשו לראות גם את ] ן התא שלי, לערוך בו חיפוש
העולם הזה - גליון 1036 - 18 באוגוסט 1957 - עמוד 5 | שכל המעשים האלה קדמו לפידאיון. הסגן ידע תאריכים מדוייקים, והוא הכריז אותם בזה אחר זה, בבקיאות רבה. י* וי כו חנמשך זמן רב. לפתע, הציץ הסגן בשעון ומיהר לעזוב את
העולם הזה - גליון 1036 - 18 באוגוסט 1957 - עמוד 6 | התמונה שהופיעה בעולם, וגם הגיעה לארץ, בה אני חבוש־עיניים ועדיין בעל זקן מלא, אותו גידלתי בבורמה ובדרך. משכו אותי, ואחרי כמה מטרים לקחו חוט־ברזל דק וקשרו את ידי
העולם הזה - גליון 1036 - 18 באוגוסט 1957 - עמוד 7 | אסיר, ושהורדתי ללא רשות חוקית מאוניה שהפליגה תחת דגל דני. ״אתה תובא מחר לחקירה במטה הכללי,״ אמר הסרן .״אז יקבעו אם אתה אסיר או לא.״ למזיגה ש^דיץ^ואבנו* ט ינני
העולם הזה - גליון 1036 - 18 באוגוסט 1957 - עמוד 8 | ו ^ 5נ*י £ 3 £ו1 יום אחו נקאהז כאווח ממשות מצויים ף* ס ף״ הכל ישבתי שלוש או ארבע פעמים עם הקצין הזה. דיברנו על המזרח הרחוק ועל אדנו. אדנו קרוב עתה הרבה יותר
העולם הזה - גליון 1036 - 18 באוגוסט 1957 - עמוד 9 | לי על פניתו של אורי אבנרי לנשיא מצריים באמצעות סוכנות רויטרס, ועל בקשתו לשחרר אותי בהקדם. גלי שמחה עברו בי. הרגשתי כבר כאילו אני מחוץ לקאהיר, למעצר ולכל השאר.
העולם הזה - גליון 1036 - 18 באוגוסט 1957 - עמוד 10 | ״נוצה מלהמח חושה - המצוים הגיש חוראניבר ך* פגן־אלון? שנכח בחדר היה גבר שמנמן, נמוך, בעל צבע־עור בהיר ומתחיל להק־ אר תתייאש — עשן ״כגגזגז 6״ מיוחד רש יכו נים:
העולם הזה - גליון 1036 - 18 באוגוסט 1957 - עמוד 11 | יום שלישי.6.8.57 , ארוחת־צהריים בשעה .14.00 היום ה־ 6ו, עד כה לא נפתחה הדלת. ולא נקראתי למיפקרה. אני משתדל לשכנע את עצמי שזהו גורל, וחייב אני לסבול זאת. להונות
העולם הזה - גליון 1036 - 18 באוגוסט 1957 - עמוד 12 | אני בטוח שהוא יהודי. כי שנינו קיבלנו את האוכל שלנו לתוך התאים שלנו, בניגוד לכל שאר האסירים, שיצאו החוצה. וקיבלו את מנתם בחצר. שמעתי כמה פעמים את הסוהרים מדברים
העולם הזה - גליון 1036 - 18 באוגוסט 1957 - עמוד 13 | כמוני. היו מכים אותם באמצע המיסדר ומשמים בהם את הכלבים המטורפים, שהיו מתנפלים באופן אוטומטי על כל אדם שהסוחר הרים עליו יד. האנשים למעלה. היו כלואים בתאיהם ביום
העולם הזה - גליון 1036 - 18 באוגוסט 1957 - עמוד 14 | תחש עזה -הרגעים הסואים ביותו של ח״ ^ ל הזמן חשבתי איו יודיעו לי על השיחרור ועל החזרתי לישראל. כשעשו זאת, ^ בא הבל במפתיע. זה קרה ב־ 13 לחודש׳ ביום שלישי: העירו
העולם הזה - גליון 1036 - 18 באוגוסט 1957 - עמוד 15 | פגעי־המלחמה. הם מתחו מחדש את קווי הטלפונים והחזירו לפעולה את המסילה המפוצצת. לא הייתי צריך להתאמץ הרבה על מנת להכיר את סימני מיבצע־סיני. בכל פעם שחלפנו על פני
העולם הזה - גליון 1036 - 18 באוגוסט 1957 - עמוד 16 |
חזרה לתחילת העמוד