גליון 1041

העולם הזה - גליון 1041 - 18 בספטמבר 1957 - עמוד 1 | מספר 1041 כ״כאלול תשי״ז18.9.1957 , מדוע א״ם איש הרבנות להצית מאחורי הקרעים
העולם הזה - גליון 1041 - 18 בספטמבר 1957 - עמוד 2 | האיש היחידי שהעז להתקומם נגר משטר הרכושנות ההסתדרותי. שרה בר, חיפה פפיכופאטים איני סיורה כמוכם שהכאת קומוניסטים היא דבר לא הנח. אני יודעת שכל אלה שקראו את
העולם הזה - גליון 1041 - 18 בספטמבר 1957 - עמוד 3 | 0לא ייפסל! חילול־השבת בתל־אביב מטעם הקואופרטיב דן — תפרוץ מלחמת־אחים. כך, על כל פנים, איים השבוע הרב יונה שטנצל, מנהל מחלקת־השבת של הרבנות הראשית ביפו־תל־אביב.
העולם הזה - גליון 1041 - 18 בספטמבר 1957 - עמוד 4 | במדינה העם לא כל כך נורא היה זה כאילו נגעה פייה טובה במטה־הקסמים שלה במרינה. הצללים נעלמו מן העין. המדינה כולה טבעה בים של אורות. שני המוסדות המשרים בכל ימות
העולם הזה - גליון 1041 - 18 בספטמבר 1957 - עמוד 5 | בזזור־ישיבה מרוד גורר הביתה את נזכונת־התפירה הנזעוקלת, אחרי ששילם את חובו לעיריה. מכונת־התפירה (מינוין) היא אנזצ׳ע־־הפר־נפ׳ה של אשתו. במרכז נראית עקרת־הבית רחל
העולם הזה - גליון 1041 - 18 בספטמבר 1957 - עמוד 6 | ־ סאת ש לו ס כהן ־ ך • כישופט / ,אמרה האשד״ ״אינני 1/ /ויכולה לחיות אתו יותר. הוא מסרב לחסוך כסף לשיכון ואומר שטוב לו בבית הוריו. אני אשד, הרוצה בית וילדים
העולם הזה - גליון 1041 - 18 בספטמבר 1957 - עמוד 7 | המשך מעצרו של החשוד חיוני להשלמת החקירה. אט תמאן המשטרה להביא את העצור לבית־משפט בתום 24 השעות, יכולים נציגו או בני משפחתו לפנות לבית־המשפט העליון, לדרוש צוד
העולם הזה - גליון 1041 - 18 בספטמבר 1957 - עמוד 8 | שגריר ברית־המועצות אברמוב נפרד מגולדה מאיר* מעל לכל, הני מוס מובן מאליו: ?למון ולוא מעעזן.י 8 1 19 ונחל 1שגדז סובה ?ו ס ״ עי צלע׳ ע ^ איי ^ >יי ק בי ש. פ ריד
העולם הזה - גליון 1041 - 18 בספטמבר 1957 - עמוד 9 | ערך ווינברגר באמצעות עורן־־הדץ זלמן אורי גורביץ׳ ,שותפם של לבל וגליק. 80 אלף ל״י חוב. מעצרו מחדש של זזינברגר, לשעבר בעל בית־החרושת לגלידה פלורידה, היה קשור
העולם הזה - גליון 1041 - 18 בספטמבר 1957 - עמוד 10 | במדינה (המשך מעד׳ )9 כי ה״בקשה להספקת מים״ קבעה בפירוש : י• צרכן המים, תושב תל־אביב, מתחייב מראש לקבל ולשלם את כל החשבונות שיוגשו לו, ללא כל ערעור. ס כל
העולם הזה - גליון 1041 - 18 בספטמבר 1957 - עמוד 11 | ־ עד שלבשו נתגרה שחיה •ותר מכל אלה את אשת רעהו סגל לא השיב ריקם את פני רעו. תמורת הכסף שלחיה מורדיגר הבטיח לו דירה בת שני חדרים, שעמדה בבנינה ברחוב המלך כורש.
העולם הזה - גליון 1041 - 18 בספטמבר 1957 - עמוד 12 | במדינה תעופה כמו לאילת סוכני הנסיעות ברחבי העולם הוסיפו השבוע לדוכניהם דפדפת צבעונית חושה ללקוחותיהם. היא הציעה לרתעתדים לטוס לבחור במטוס הגדול, השקט והמהיר
העולם הזה - גליון 1041 - 18 בספטמבר 1957 - עמוד 13 | אנשים סייפא וספרא אורחים, שהגיעו השבוע מדרום־אפריקה, סיפרו בי מסע־התעמולה לסיורו של ה־רמטכ״ל שם מתנהל תחת הסיסמא: שלושה מצביאים גדולים קמו לישראל — יהושע
העולם הזה - גליון 1041 - 18 בספטמבר 1957 - עמוד 14 | ספרים השוער הזקן הצביע על סורגי הנוזל הנווצים בחצות שד תרגום מה אתה •ודע? פ מבר טון, לאהחסידה (מאת לואים הוצאת אחיאסף 199 ,עמודים) הינו, לדברי המחבר ,״נסיון
העולם הזה - גליון 1041 - 18 בספטמבר 1957 - עמוד 15 | היה הכל בסדר...״ האחורי קר. ידעתי היטב שלרפי אין שום ידידים מחוץ למקצוע. הנהג הבולגרי לא היה מוכר לי. אם הוא מודה שהוא נפגש עם רפי לעתים קרובות, יש משהו
העולם הזה - גליון 1041 - 18 בספטמבר 1957 - עמוד 16 | הדניד התנוצץ, היונים נוחו, הצועדים המכ בי ה ץ את תחיה ׳מכביד, בלי ספורט!״ קב! / /עו קטני־האמונה .״מפעל שלא מעניין איש,״ הסבירו הציניקאנים המובהקים .״סתם בזבוז
העולם הזה - גליון 1041 - 18 בספטמבר 1957 - עמוד 17 | התעלפ,הקהל הריע הגרם לשריפת מבנה־העץ הגדול וסביבתו. אולם למרות הכל היה המעמד רב־רושם, הרטיט משהו גם בלב האדישים ביותר. האורחים לא היו המונים; רובם לא היו גם
העולם הזה - גליון 1041 - 18 בספטמבר 1957 - עמוד 18 | י ייי קולנוע אורחים בובב •רד מהבד דעוה 1041 9 1 9 ת שבץ מ אוזן 1פי לולוג; .5גיבור מסעי־הצלב. 10 : ידיד שלמה; . 12 סמל הזיקנה; . 14 טנא; .16 שמחה! . 18 סגנו של
העולם הזה - גליון 1041 - 18 בספטמבר 1957 - עמוד 19 | החי עסקי גשיס ף תל־אסיס, הבחין חלבן כי בקבו^ קי החלב שהוא משאיר בכניסות הבתים נגנבים באופן שיטתי, התלונן על כך בפני אשתו, שערכה מארב במשך ימים מספר, תפסה לבסוף
העולם הזה - גליון 1041 - 18 בספטמבר 1957 - עמוד 20 | חסש יר״ק מעשה כשחקן מרפיח. כתפקיד מלך ליר כה הצליח שכשיא האדיר כשמת מלך ליר כמו פגר ממש הוא הסריח. קלע בעריבת לילי גלילי לוקסוס — נ ל דבר חיוני, בתום־ פת
חזרה לתחילת העמוד