מספר
1046
כ״ח תשרי תשי״ח23.10.1957 ,
שנה
המחיר 500 פרוטה
כתבת המזער
אימה סומק
33׳ שו עננס
יכול להכיר אותה
העורך הראשי:
אורי אבנרי
ראש המערכת:
שיום כהו
עורך משנה:
רוב א יוזז
עורך כיתוב:
סילבי לשת
עורך תבנית:
אוזרוז יור
גלם המערכת:
אריח לרז
רחוב נליקסון ,8תל־אביב, סלפון ,26785
ת. ד .139 .מפן למבדקים :״עולמפרס״.
המוציא לוזור: העולם הזה בפ״מ.
ד9וס משח שהם ביע״ס, ת״א, טל.62239 .
ההפצה: דוד מופל ובניו, תל־אביב.
המערבת איננה אחראית לתוכן המודעות,
חברי המערכת:
נזנשוו בר־רייו, שימו נלור, לילי גלילי,
רויר הורוביץ, רותי ורד׳ אברחם חרם וז>
אופהר מאובר, אלכם כוסים, אביבה נמיז,
עמום היבז, שלמה לרז.
הנקרא
במדינה
העתון
״בבואנום־איירס נסגרו כמה עתונים מפני
שכל העובדים שלהם חלו בשפעת,״ הזהיר
אותי החבר שקיבל על עצמו לכסות את
העסק האסיאתי. צחקתי. קשר, היה לי לתאר
את הדבר.
כשהשכבנו לישון את הגליון האחרון של
העתון, כבר שררה אצלנו ההרגשה המוזרה
שמשהו דומה עשוי לקרות אצלנו. כמה
חברים שכבו במיטה. עורך מדור הקולנוע
שכב על ערש דווי, מול אשתו החולה,
ושיחק עמה שח־מת — מישחק אסיאתי
מתאים לבילוי מחלה אסיאתית. באמצע
קם, ערך את הכתבה הגדולה על סרטי השנה׳
וחזר למיטה.
השבוע הלך כל שאר המערכת בדרכו.
מלבד חבר אחד, המגוייס לעתודות, וראש־המערכת,
שכבנו כולנו, עד האיש האחרון,
במיטות. סוף־סוף תגשמנ-ו במלואה את ההשתלבות
באסיה.
הראשון שחלה לא הפריע לעבודה. היה
זה שלום כהן׳ שנדבק במחלה ב מי שהותו
במוסקבה. מכיון שאי־אפשר היד, לבזבו
את הימים המעטים שם, לא שכב במיטה.
הוא רק ביקש ברחובות מוסקבה כוס תה.
לרוע המזל שרר אז הקיץ בבירת הסובייטים,
וכל הדוכנים בעיר הממושמעת מכרו
רק גלידה וגזוז.
הודות לכך, לא נדבק שלום כהן הפעם,
וסמכנו עליו להחזיק מעמד כצוק בים החיידקים.
הראשון שנדבק היה החבר שהלך
לכסות את המגפה. כך, על כל פנים, טוענים
כל שאר החברים. לדבריהם, הביא עמו, יחד
עם כל שאר המיסמכים והחומר, חבילה
קטנה של נגיפים, לשם תיוק.
באחד הבקרים הרגשתי גם אני בכאב
מוזר בעיניים, ובגירוי קטן בגרון. מד-
החום אמר את השאר. שכבתי במיטה, בלעתי
גלולות אקרומיצין וויטאמין ב׳ ,שתיתי
כוסות בלתי־ספורות של תה חם וקראתי
ששה ספרים שרציתי מזמן לקראם. חופש
נעים.
בינתיים הודיעו לי בטלפון על התקדמות
המחלה בחדרי המערכת. היא לא פסחה,
כאמור, על איש. אחת התוצאות השליליות
היתד, שלא היה למי לספר על הסימפטומים,
מבלי לשמוע את אותם הסימפטומים חזרה
מפיו. ואם אי־אפשר לספר על המחלה ול
ביותר
הרחיב
את הדיבור על מכאוביה, מה הטעם
לחלות?
לרוע המזל, כמעט ואין לך בימי מחלתך
מנוס מהאזנה לרדיו. ובשעות מסויימות,
קול ישראל היא התחנה השמיעה היחידה.
עד היום איני יודע מה היה גרוע יותר
— הכאב בפרקי הירכיים או התוכניות בקול
ישראל. נמאס לי נורא לשמוע את שירי
הפלמ״ח, ואת השיר על סימונה מדימונה,
ובעלת זוג עיני השוקולד חלב־אגוזים. האם
הדרן־ חזרה
במנילת העצמאות של מדינת ישראל,
עליה חתמו נציגי כל המפלגות, כולל המפלגות
הדתיות, הובטח בפירוש כי המדינה
תבטיח חופש דת, מצפוז, לשון, חינוד ו
לאיזה
ויכוח אתם מזמינים את המורה
חיים שפלד (העולם הוה 1044 האם לויכוח
מעל גבי העתוז, או באסיפה פומבית
בה יתז כל אחד את דעתו על הדת? אם
אתם חושבים לקיים ויכוח פומבי כמו שעשיתם
את המשפט על הנוער העברי, אז
תרשמו אותי בבקשה לנואם מם .2 .אני
רוצה להסביר את השקפת עולמי על הדת,
ואצליח להוכיח שכל הדת זה רק פוליטיקה.
יוסף קורבמן, תל־אביב
הקוראים מוזמנים לויכוח מעל דפי ה־עתון,
בצורה קצרה וממצה.
הירח הרוסי
בסערת הויכוחים וההודעות על שילוחו
של כוכב-הלכת על־ידי הרוסים, נזכרתי בגליו!
העולם הזה משנת ( 1953 העולם הוה
92ד) ,בו הופיעה רפורטז׳ה על הטיסה לחלל.
אכן אנו רואים כי הרבה לפני שנת
2000 קם ונהיה הצעד הראשון לקראת הטיסה
לחלל. שליחת הקליע על-ידי הרוסים
ודאי היתה מכה עצומה לפרסטינ׳ה של
התיכוה מהמאדים
תמהתי לקרוא את מכתבו של הקורא גד
שטיין, בנוגע לנשף בחירת מלכת המכביד,
(העולם הוה .)1044 מה שהצחיק אותי היתה
דעתו של הקורא על הסגנית השניה, שיבולת
דהאן. אכל כמובן שאין להימנע מפרו־טקציות
במאורעות מסוג ז ה ...הרי ידוע
לכל שהיה לשיבולת דוד בין השופטים.
יוסי אוסטרובסקי, ירושלים
בקשר עם דעתו של הקורא נד שטיין, על
החתיכות מהמאדים בנשף בחירת מלכת ה־מכביה,
יורשה לנו להעיר בקשר להתלחשו־יות
אודות בחירתה של אילנה פז למלכת
המכביה: לדעתנו היתה היא היחידה מבין
המועמדות אשר הוכתרה בצדק בתואר הנכון.
קבוצת
קוראים, ירושלים
קצין העיר כסדר
אני תקוה שכתבתכם על הספסרות הפורחת
בכרטיסי קולנוע (העולם הוה )1043 תביא
אחריה שיפור במצב. אולם מאד הצטערתי
לקרוא כי הכללתם את שירותו המצויין של
קצין העיר עם המשרדים המוסיפים כמד,
מאות פרוטות למחיר הכרטיס, ומבטיחים
כרטיסים לחוג מצומצם. משרד קצין העיר
הוא אחר המוסדות היחידים הפועלים אך
ורק למען החיילים, מבלי לגרום להעלאת
המחירים, ומאפשר הליכתי והליכת חברי
החיילים לבתי־קולנוע במחיר הנחשב בימינו
חיים פלדמן, צה״ל כסמלי העולם הזה לא הכליל את שירותי קצין
העיר עם שירותי משרדי מכירת־הכרטיסים
אחת התמונות המקוצצות מ״ריפיפי״
לא יקום איש ויחבר שיר חדש על מזל
מנהלל, שיש לה אוזניים כעוגות רובאל? או
על ענת מקרית:גת, עם זוג עינים כמו סלאט?
אחד הדברים היותר מעצבנים כתחנה זו
הוא הסירוב המוחלט להעניק לאנשים ולמוסדות
זרים הגדרות עבריות. כבר אמרנו
פעם שמוזר לקרוא לרודן המצרי בשם
״קולונל עבד אל־נאצר״ ,מפני שקולונל הוא
תואר אנגלי, לא מצרי ולא עברי. הרודן
המצרי הוא או ביכבאשי או סגן־אלוף. מי
שקורא לו קולונל, יכול לקרוא לו גם ;,פול־קובניק״
ברוסית, או ״אוברסט עבד אל־נאצר״
בגרמנית.
האם מישהו מתנדב להסביר לי מדוע
אי־אפשר לומר ״משרד־החוץ הירדני״? קשה
לי לתפוס את ההגיון במונח ״מיניסטריון־
החוץ הירדני״ .לירדנים אין מיניסטריון.
יש להם, לכל היותר ,״ווזארה״.
ומדוע מר דאלס הוא ״מיניסטר החוץ האמריקאי״?
אם אין רוצים לקרוא לו ״סק־רטארי
אוף סטייט״ ,מדוע לא נקרא לו
פשוט ״שר־החוץ״? האם המונח הזר, כל־כך
קדוש עד שאין להשאילו לאדם שלא נימול?
מכתבים ציינתם נכון את מקום התורפה. אנו עדיין
לא נגאלנו מחרפת הגלות, אד התרופה שהצעתם
ב״גיטואיזם״ (העולם וזוה ,).1044
היא תרופת כזב. תולדות היחידה ההסטורית
היחידה־במינה בעולם, המורכבת מעם ישראל,
אמונתו, חזונו וארצו, אינז תולדות
הזוהמה הכנענית והאמורית, ואה לא תולדות
השבטים האחרים שהופיעו כקקיוז על
פני הבמה הישראלית. מעניין לדעת כיצד
חיו כאן הכנענים׳ הנבטים והצלבנים; אולם
זה אינו נוגע לעצם תולדותינו, ממש כשם
שתולדות האינדיאנים אינם נונעים לתולדות
העם האמריקאי. הדרך חזרה היא הדרר לגאולה
בבשר וברוח, במולדת ובחזון.
יהושפט גבעון, תל־אביב
כמתי לחתום בלי ההוספה ״על בסים הקונסטיטוציה
של סיני וחורב.״ על כד החזירוני
לבית־הכלא.
חז״ל כבר דרשו :״חכמים הזהרו בדבריכם.״
קל מאוד לעקור וקשה מאוד לנטוע.
המדע משתנה לפי רוח המדען; אבל התורה
כימי עולם ימיה.
אלכסנדר זרחין, תל־אביב
אם תקצו בעתונכם מקום לויכוח על דת
ישראל, תשרתו קודם כל את הצבור שחסרה
לו ידיעה אוביקטיבית בנושא. הייתי מציע
לכם להזמין את קוראיכם לחוות את דעתם
על דת ישראל, תור תשובה קצרה וממצה
על השאלות: מהי דת ישראל? איזה ביטוי
יכול להיות לדת ישראל בחיינו? היש מקום
לכפיה דתית ובאילו נסיבות?
הצעתי היא שאת השאלות האלה תציגו
נם בפני אישים ׳סונים והמוני־העם מתלמידי
הנטנסיה ועד העסקן הותיק.
אליהו ד ,.תל־אביב
סופו של רומן
שמחתי מאד לקרוא (העולם הזה )1043
על התענינותכם הערה בחיי המין שלי. לא
כל ארם זוכה בכבוד כזה. בהזדמנות זו ברצוני
אף לעזור לאותם הקוראים שנשארו
במתח אחרי קריאת הרומן הזעיר שלכם עלי
— הרנעו! בסופו של דבר לא נתן לי השוטר
הסובייטי את דירתו.
אביק גלבוע, תל־אביב
תרבות. והנה קרה דבר מעניין: למרות שהדתיים
קיבלו בבחירות אחוז קטן יחסית,
הנה בגלל היותם לשודהמאזניים ביחסי המפלגות,
נאלצה הממשלה לוותר להם בשאלות
עקרוניות חשובות.
אלה שאינם דתיים אינם מפריעים במאומה
לאנשי הדת היהודית, או כל דת
אחרת, לשמור על מצוות דתם. אבל הדתיים,
בשם האלוהים שבליבם, מי זה נתן להם
את הזכות המוסרית ואת ההצדקה לכפות
את מנהגיהם ורצונם על רוב העם שאינו
דתי?
אליעזר נוח, ראשון־לציון
יישר כוחכם במנמתכם לתיקון דעת הקהל.
אולם באין אפשרות ללבן את הנושאים
של כפיה וחיבור על רגל אחת, ארשה לעצמי
להביא בפניכם עובדה מחיי אני. כש־אסרוני
הנ.ק.וו.ד. בלניננראד, ושמוני בכלא
כדי להכריחני לחתום על הצהרה, שדעתי
היא כי שאלת היהודים תיפתר רק אם
בארץ־ישראל תקום מדינה יהודית, לא הס
ורנר
פון בראוז הגרמני, העומד בראש המחקר
האמריקאי על הטיסות הבינכוכביות.
מאיר כהן, ירושלים
סיפורי ההרפתקות של ורנד פון בראון,
כפי שהתפרסמו בנליונכם (העולם הוה )1045
נקראים ממש כמו נבואה. הצרה היא רק
שפו! בראון והאמריקאים העומדים ליסרותו
הם חוזים, והרוסים מגשימים את נבואותיהם.
דוד
בן־צדוק, תל־אביב
המוקדמת, ציין רק כי מסירת ״ 157 מהכרטיסים
למשרדי קצין העיר היא אחד ה־גורמים
למעוט הכרטיסים בקופות בתי-
הקולנוע.
מרביץ תורה
מעניין לדעת מאימתי התחילו משוררים
ומספרים להזדמן עם חוגי המשטרה, כדי
להחליף ריעות ביניהם (העולם הוה?)1044
כראי לדעת אם בכנס שיוזם על־ידי נתן
אלתרמז היסתתפו נם סופרים בעלי סמכות
כמו ש״י עננון, חיים הזז, זלמן שניאור
או אורי צבי גרינברג. ניסיתי להתקשר
עם המשורר אברהם ברוידם, מזכיר אגודת
הסופרים העבריים, וכתשובה על שאלתי ב־ענין
זה משד את כתפיו בתמיהה מרובה.
כל הענין הזה לא היה ידוע לו, ואף
לא לועד המרכזי של אגודת הסופרים .״זאת
היא התכנסות פרטית בהחלט, שאין לה
קשר עם צבור הסופרים בארץ,״ אמר.
עוזי גחושתאי, ירושלים
עם תחילת שנת הלימודים, בימי החופש
המעטים של החגים, התפניתי לשגר לכם
שורות מעטות להבעת הערכתי לצד אחד
של פעילותכם. כוונתי לקטעי ההשכלה המרובים
שאתם ״מגניבים״ כאילו לקוראים,
לפעמים בצורת הערות והארות צדדיות. נוכחתי
לדעת כי תלמידים מסויימים, שנואשתי
זה מכבר מלהרביץ בהם תורה כלשהי,
מרחיבים את אפקט ואת תחום ידיעותיהם.
אף מבלי להרגיש בכד, תור כדי קריאה
בשבועונכם המעורר בהם ענין. לגבי הנוער
שלנו, שאינו מגלה, לצערי, התענינות במקורות
התרבות העולמית, זהו הישג חשוב
מורה, חיפה
מאר.
תודה בעד הציון.
מצאתי לנכון לכתוב לכם מן הגלות הלונ•סל
אי־ידיעה מדונית.אחרי
חודש וחצי
הנעשה בארץ, קיבל ידיד המתאכסן עמי
ועם עוד כ־ 15 ישראלים במלון אחד, שתי
חוברות של העולם הוה, שהפכו מיד למאורע.
לא אתימר כאחרים, המציגים את עצמם
כקוראים ותיקים של העתוז, אד אומר
גלויות שהיתה זו חויה גדולה לקרוא את
השבועון כאן. כמובן •סאחרי יום לא נ׳סאר
זכר לחוברות, מאחר והן נסחבו בחלקים
על-ידי החברה, שמתו לקרוא מיסהו מן
הבית.
העולם הזה עומד בראש ההתענינות של
החברה הישראלים כאז. למרות חילוקי הדעות
על דרכו וסננונו, הרי הוא העתון
הישראלי המבוקש ביותר, הנקרא ביותר,
והמושך ביותר.
מתיתיהו בן־דוד, לונדון
כולם היו רעים
דרישה שלום מרוסיה
יש פנאי
שמחתי לקרוא כי לשרשרת מבצעיו של
ביג׳י נוספה חוליה חשובה: לימור ספרדית,
כדי לקרוא את ספרו עב־הכרם של סרוונטס,
הכתוב בספרדית עתיקה( ,העולם הזה .)1044
מפליא כיצד התפנה לכד ראש הממשלה מלימוד
היוונית העתיקה, ומתרנום מגילת
האש לשפה זו — מבצע עליו הכריז בזמנו
אד שעל סיומו טרם שמענו — ומתרנילי
העמידה על הראש. אין כנראה, לצערי,
למנות את הענוותנות בין מעלותיו של האחד
בדורו.
חיים ליבוביץ׳ ,פתח־תקוה
התכנסות פרטית
אינני סבור כמוכם (העולם הוה )1045
שהשנה האחרונה היתה שנת סרטים טובים.
כל זמן שצופה־הקולנוע אינו נהנה מעצם
הישיבה בקולנוע, מההליכה לקולנוע ום־
קנית הכרטיסים, הרי מה טעם אם על הבד
מצינים סרט טוב? בשבילי היו בתנאים
הנוכחיים כל הסרטים רעים.
יהודה פחטר, תל־אביב
ברשימת הסרטים הטובים של השנה עשיתם
עוול, בזה שלא מניתם ביניהם את סרט
הפשע הצרפתי הטצויין ״ריפיפי״ .למרות
שהיה מקוצץ קצת, עלה סרט זה באיכותו
על סרטים רבים אחרים שהוצגו אצלנו. נם
העובדה שקיצצו בו אינה מורידה מערכו;
סוף־סוף קוצצו בו רק קטעי פשע מובהקים.
אורד, חלף, תל־אביב
דוגמה של קיצוץ, שאינו פשע בריפיפי
אולם פשע בפני יעצמו — ראה תמונה.
למען אחי ורעי אדברה נא שלום לכם.
אני כתבתי כמה פעמים ואין לי תשובה.
אבקש אתכם לידרוש ולחקור איפוא נמצאים
פינחסוויטשעס, בני יוסף נוח בני יעקב בן־
מאיר למה. אני כותב לכם שתדעו אותי.
זה שמי: ניסן בז איטה רייזה בת ר׳
מרדכי, אחות רב בער פינחסוויטשעם. המה
היו אחים עם אמי איטה רייזה, ועלה אלי
מחשבה טובה לכתוב אליכם ולהיורע מה
•סיש ממשפחת פינחסוויטשעם.
אבקש ליתן לי תשובה על אדרם שלי
ברוסיה, בעיר בריאנסק, רחוב זברעזשז,
הבית מספר ,9החדר שלנו מספר .5
ניסן צייטלין ב״ר צבי,
בריאנסק, ברית־הטועצות
קוראים שיש להם קשר או ידיעה על
משפחת פינחסוביץ מתבקשים לענות לכותב,
לפי כתובתו.
העולם הזה 1046
^ אג ד ת הגרמנים אין בן־חיל כמו
4זיגפריד הגיבור. הוא מגלם את כל
תכונות ההעזה ואומץ־הלב. היה זה הוא
שהתגבר על הדרקון׳ הרגו ורחץ בדמו.
זיגפריד מוזם, מבקר המדינה,
נקרא על שם גיבור אגדי זה. החודש
ניתנה לו הזדמנות נאה להוכיח
את אומץ־לבו ולצאת למלחמה
בדרקון.
הדרקון המקומי הוא שרות־הבטחון. במשך
שנים ארוכות הסתתר בבסן האדמה.
לאחרונה הצליח קומץ אנשים נועזים להוציאו
מן המחתרת. תוך סיכון חמור של
שלמות גופם ועתידם, אחזו במפלצת׳ היו-
רקת רעל של עלילות, ולא הניחו לה לחזור
למחבואה. הודות להם, עמדה חשופה לאור
השמש — בעתונות, בכנסת׳ בדעת־הקהל.
הכל היה מוכן לגיבור הסופי. זיגפריד
הנועז, בעל החרב הנוראה, הופיע במקום
הקרב. הציבור כולו יכול היה לעצור את
נשימתו. מעשה גדול ונועז עמד להתבצע.
אמנם, איש לא דרש מן הגיבור להרוג
את המפלצת ולהתרחץ בדמה. יש לה כמד,
וכמה תפקידים חשובים. אולם עזה היתה
התקווה כי זיגפריד הגיבור יאלף את החיה.
מסך־הבטחון ירד על שרות־הבטחון. איש
לא יפתח עוד את פיו, כי הש.ב. יהיה שייך
לבטחון־המדינה, ובטחון־המדינה הוא קדוש.
בקיצור, המצאה גאונית. השאלה
היא רק: האם אנחנו זקוקים
למבקד־מדינה כדי להציע דרכים
לחיסול הביקורת? האם אין להשאיר
זאת למחזאי משוחד, או
למשורר שיבור, או לחבר-כנסת
המקבל בשביל זה משבורת וכר
טים י-נם יעות ף
ושה מאד לכעוס על הד״ר זיגפריד
{ /מוזס. הוא אדם חביב מאד. אולי לא
היה מבצע, מן הסתם ,״משגה הטעון בדיקה
יסודית״.
יתכן שאלה היו ביטויים חריפים
ברפובליקה הוויימארית, כה כיהן
זיגפריד מוזם בעורך־דין וכעסקן
ציוני. האסון הוא רק בי במציאות
הגסה של מדינת־ישראל, ביטויים
עדינים אלה מצחיקים את הגנבים
עד כדי דמעות.
^ ינני נאיבי עד כדי כך שאשלה את
עצמי כי מבקר אמיץ יותר היה מחסל
את השחיתות בארץ. שחיתות זו אינה מקרית.
היא תוצאה הכרחית של משטר פוליטי
זתוא יבול היה להחזירה לתפקידה
האמיתי -לשמור אי־־שם
על מטמוני הכטחון. הוא יכול היה
למנוע בעדה לטרוף את חרות האזרח
ולהלך אימים בג׳ונגל המפלגתי.
זוהי
באמת הצעה יפה. סוף*
סוף יובל שרות-הבטחון לעסוק כשקט
כפעולותיו הברוכות. איש
לא יטריד אותו עוד. איש לא ישאל
שאלות בלתי־נעימות.
איש לא יוכל אז לדעת, למשל, מניין
באות מאות אלפי הלירות להוצאת פרסומת־רפש
נגד יריבי הש.ב. איש לא ידע מי
משלם בעד הפריצה לדירת מנחם בגין, או
בעד מכשיר־ההאזנה בשולחנו של מאיר יעדי,
או בעד החברים היקרים המתחלפים כל
כמה שעות מול דירתי.
איש לא ידע אז כמה קיבל עד־המדינה
אריאל אליאשווילי חמורת ההלשנה על ארבעת
ילדי־הישיבה בירושלים, שלא עסקו מעולם
בשום מחתרת (כפי שהעיד הוא עצמו
במשפט) .איש לא ידע כמה מחברי מחתרת־קססנר
קיבלו תשלומים מידי הש.ב. בדי
לעקוב איש אחרי רעהו, איזה סכומים שולמו
להם, וכמה זמן לפני הרצח.
עברו חודשים. בינתיים נבחר
חושי מחדש וציפצף על העולם.
כשהגיש המבקר את הדו״ח שלו,
לא שם איש לב לכך. הסערה הציבורית
שכבה מזמן. אמנם אישר
הדו״ח את בל טענות ״העולם הזה״
,עד לפרטי פרטיהן. אולם
הכל נאמר במלים כל־כך־ עדינות,
בשפה כל רף רכה ואבהית, שהקורא
הפשוט קיבל את הרושם
בי מר חושי ביש-המזל פשוט התבלבל
קצת מרוב עומם העבודה.
מאז הלכו רבים בדרך זו. כולם פנו אל
המבקר כשהיה נראה להם שהדבר יעזור
להם להתגבר על הסערה שקמה נגדם. כולם
שכחו את המבקר למחרת היום. ואף לא
במקרה אחד במשך כל השנים הארוכות האלה
הרים זיגפריד מוזס את חרבו כדי להרוג
דרקון — או אפילו עכבר — בגד
החיות של השחיתות.
אולם זיגפריד מוזס איננו דמות מן האגדה.
המלחמה בדרקונים איננה אחד מתחביביו.
הוא עשה בדיוק את ההיפך: החודש
הציע למפלצת פתרון נפלא לכל
בעיותיה. הוא יעץ לה איך להיחלץ מידי
הלוחמים האוחזים בזנבה, איך לחזור אל
מתחת לפני האדמה ולטרוף שם את אויביה.
ך * הצעה הגאונית של המבקר זיגפריד
| | מוז ם היתה פשוטה ותכליתית. כיום
שייך הש.ב. מבחינה מינהלית למשרד ראש־הממשלה.
בתור חלק ממשרד זה, אין הוא
מחוסן בפגי הביקורת של מבקר־המדיגה.
למרוח כל טכסיסיו ותמרוניו של המבקר —
אחדים מהם מפוקפקים למדי מבחינה ציבורית
ופוליטית — אין הד״ר מוזס יכול
להימנע, במצפון שקט, שלא לפרסם אח
מסקנות ביקורתו.
ביקורת זו היא, כמובן, בלתי־מזיקה. מר
סד כמו הש.ב ,.שאינו יכול לגלות אח
שם סוכניו בארץ ובעולם, מחוסן מטבעו
מפני ביקורת אמיתית. כל ביקורת יכולה
רק להיות פורמלית ושטחית.
אולם גם זה יותר מדי לגבי הש.ב. ולגבי
הד״ר מוזם. לכן הציע מוזס, בין חג
לחג, להעביר את כל הש.ב. למשרד־הבטחון.
כי בתור חלק ממערכת־הבטחון יהיה הש.ב.
מחוסן מפני כל ביקורת ציבורית. הד״ר
מוזס יהיה פטור במצפון שקט מלפרסם אף
מלה אחת על פעולותיו.
מצב העכור הקיים. הוא דומה למזבח אשר
כל החוטאים נאחזים בקרניו. הוא דומה
לאילן אשר העבריינים קוטפים ממנו ענפים
להסוזאתם ולכיסוי ערזזתם.
האיש שהמציא את השיטה היה, כמדומני,
אבא חושי. כשאך הוטחו בפניו ההאשמות
הנוראות, בשעה חמורה מאד לקאריירה שלו,
לא רצה (בצדק) להגיש משפט. תשובה
ענינית לא היתד, בפיו. תוך כמה ימים עמדו
להיערך בחירות.
מה עשה? הודיע שהעביר את הענין ל־מבקר־המדינה.
הרי כל אדם מאמין למבקר.
כל אדם הבין גם כי יש לדחות את הויכיח
עד אחרי שהמבקר יתן את דעתו עליו.
^ אשר נזדמנתי לגרמניה, לאחרו
אמיץ
במיוחד, אך סימפאטי ונוח לבריות.
למבקר־מדינה, אומץ־לב הוא תכונה, מסוכנת.
ספק רב אם זיגפריד מוזם ,1יה
מחזיק מעמד זמן כה רב בתפקידו הרם והחשוב,
לולא הראה מידה כה רבה של
גמישות.
היה פעם מבקר אחר. שמו לא היה זיג־פריד,
אולם הוא ראה את עצמו בתפקיד
הגיבור הקוטל את הדרקון. הוא פירסם
דו״ח מוחץ, חשף במכת־חרב אחת כל פצעי
השחיתות במנגנון הסוכנות היהודית.
שמו היה אמיל שמוראק, והמפלצת
אכלה אותו לארוחת-הצהריים.
אין ספק שזיגפריד מוזס למד הרבה מן
הלקח הזה. תחת ידיו, הפך מוסד הביקורת
למשהו מיוחד־במינו. הוא אינו מהלך אימים.
הוא מתהלך על קצות האצבעות, לוחש
דברי־נועם, כמו רופא־בית גרמני מעודן
שאינו מרפא את המחלות, אך נותן לחולה
הרגשה טובה בלב.
אפשר היה לחבר מילון שימושי להבנת
דו״חיו של המבקר. גניבות ומעילות עד
מאה אלף ל׳׳י הם ״אי־סדרים״ .מעל לסכום
זה הם הופכים, שומו שמיים, ל״ליקויים
מסויימים״ .מעל למיליון ל״י הם מהווים
״פגמים״ .אילו גנב מישהו את כל המדינה,
וכלכלי מסויים. שום מבקר לא יעקור אותה.
כמדינה בה יכול שקרן אומלל
כמו יחזקאל סהר לא רק להחזיק
מעמד בתפקידו אחרי פסק־הדין
נגדו, אלא גם לגייס עשרות פזמד
נאים וסופרים שיכתבו שירים ד
מחזות לתחילתו, לא יכול היה
גם זיגפריד הגיבור לחולל שינוי
לבדו.
אולם תפקידו של המבקר אינו לחולל
מהפכות. תפקידו הוא להגיד את האמת —
לא לגמגם, לא למלמל, אלא לדבר במלים
פשוטות וחותכות. תפקידו לגלות — לא
להסתיר. תפקידו לקדם את עשיית הצדק,
לא לדחות אותה.
האם עושה זאת המבקר שלנו?
איש לא יטיל ספק. ברצונו הטוב וביושרו
האישי. אולם בתפקיד זה, לא די ברצון
טוב וביושר אישי. יש צורך באומץ־לב,
בהחלטה נחושה, הגובלים כמעט בלהט
קנאי.
ך* שנים האחרונות נוצר הרושם בי
1המבקר התחיל לשמש, בעל כורחו ובניגוד
לרצונו, כאחד מעמודי־התווך של ה
נה, תמהתי לראות כל כך הרבה אנשים
משכילים ופפוגי־תרבות שתיעבו את המשטר
הנאצי. שאלתי את עצמי איך יכול היה
היסלר לעלות בכלל לשלטון, למרות צמרת
תרבותית כל כך ענפה ומפותחת. גרמני אחד
הסביר לי זאת כך:
״אינך מכיר את הגרמני המשכיל. הוא
מקפיד על הסדר הטוב — כל השאר לא
איכפת לו. היטלר עלה לשלטון בבחירות
חופשיות ודמוקראטיות, בהתאם לחוקה.
שום גרמני משכיל לא חלם לתקוע יתד בגלגלי
ממשלה חוקית. הם הצטערו כאשר
הוקמו מחנות־ריכוז וכאשר נאסרו חבריהם
הקרובים ביותר — אולם הממשלה היתה
חוקית, והפרלמנט אישר את הכל באופן
חוקי. כשהיטלר השמיד את היהודים, הצטערו
על־כך כל המשכילים, והם דאגו שלא
ייעשה שום דבר בלתי־חוקי, שכל שיני־הזהב
ייאספו ויירשמו כחוק, ולא יהיו מעילות
בתעשיית־הסבון.״
אינני רוצה. להשוזת השוואות בלתי־הוג־נות.
אני יודע רק זאת:
ישנם בארץ ניצנים גרורים של
רודנות חדשה. הש.כ. ממלא תפקיד
מרכזי כתהליף זח. מבקר*
המדינה, בן העיר לאוטנבורג שבגרמניה,
עוזר לו בכך, למען הסדר
הטוב. ידידו שר המשפטים,
שנולד בברלין(אגב, בדיוק יומיים
לפני מהם) ,מנצח על הבנת החוקים
הדרושים, למען הסדר הטוב.
האם באמת אין איש מסוגל ללמוד לקח
מן העבר?
ך יזיגפריד הגיבור היו שני כלי־נשק.
/היתד, לו החרב הנוראה, כה מחושלת
שיכלה לחצות סדן במכה אחת. והיתר. לו
כיפה שהעלימה אותו מעיני כל הבריומ,
כשחבש אותר״
כל טענתי נגד זיגפריד מוזם היא
שהוא משתמש יותר מדי בכובע,
מעט מדי כחרב.
תצפית
(נל הזכויות שטויות)
• צפויה הרעה נוספת במצבה המדיני של יעזראל. ארצות־חברית
תעמוד בסירובה לתת ערובות לבטחו! ישראל במקרה שתותקף. על־ידי
שכנותיה. גם דרישתה 1הצנועה יותר של ישראל, כי ארצות־הברית תשמיע
לפחות הצהרה על הזדהותה עם עקרון שמירת בטחונה של ישראל, תושב ריקם.
העזרה היחידה הצפויה מצד וושינגטון תתבטא בשטח הכספי והכלכלי, אם כי
גם היא תינתן ללא תקיעת חצוצרות.
• גם ביחסה של כרית־המועצות לא יחול שינוי למוגה.
שר-החוץ הסובייטי אנדרי גרומיקו דחה לחלוטין את ההצעה הישראלית,
שהובאה בפניו עליידי שרת־התוץ גולדה מאיר, לפיה ייעשו צעדים הדדיים
להפגת המתיחות המדינית שנוצרה בין שתי המדינות. לעומת זאת לא תוסיף
ברית־חמועצות לדבר על השמדת ישראל, לאחר שבקרמלין התגבשה החכרה
כי דווקא קיומה של ישראל מרחיק את הערבים מהמערב ומאפשר לברית־המועצות
לחדור למרחב.
• על רקע מדיניות החוץ צפויים גם חיכוכים חמורים
בקואליציה הממשלתית. בסוד שמפא״י, הדתיים והפרוגרסיביים תומכים
בקו האומר כי יש־ לתבוע ערוב. ת בטחוניות רק מן המערב, יתבעו מפ״ם
ואחדות־העבודה כי ישראל תבקש ערובות מכל ארבע המעצמות הגדולות.
• יתכן כי תוקדמנח הבחירות לכנסת הרביעית. בימים
ודאחרונים שינה דויד בן־גוריון את ׳עמדתו בדבר קיום מועד הבחיר<ת, והוא
הגיע לכלל מסקנה כי יש להקדים ככל האפשר את ביצוע הבחירות הבאות.
נימוקיו: חרות תלך ותתעצם, ביחוד בקרב העליל! החדשה; המצוקה הכספית
של רוב המפלגות תעניק למפא׳׳י, בעלת האמצעים המרובים, יתרון ארגוני
ומיבצעי בניהול מערכת־הבחירות.
• גולדה מאיר תצא למערכה תקיפה לריכוז הפעולה
המדינית כידי משרדה. בראש וראשונה תדרוש כי מנהל משרד הבסחון
שמעון פרס יחדל מהתערבותו בעניינים. מדיניים, שהם מסמכותו הבלעדית
של משרד החוץ ואך הוא יטפל בהם.
במדינה העם
תינוק ע נווד
האנושות כולה דמתה השבוע לילד בן
חמש, אשר אב בלתי־אחראי נתן בידו תת־מקלע
עוזי טעון, אמר לו בסוב־לב :״לך,
שחק ׳קצת ברחוב.״
בשמי כדור״הארץ הסתובב לו ספוסניק,
הירח המלאכותי הסובייטי. עצם קיומו הוכיח
כי ישנו בידי הסובייטים קליע־מונחה בעל
סודח אדיר ועוצמה נוראה, המסוגל להג־ע
לכל מקום בעול* באותו. זמן שיגרו האמריקאים
קליע קטן יותר, המסוגל לשאת
ראש־נפץ מימני למרחק של 1500 קילומטרים.
בתריסר שדות־תעופה מוכנים להמראה
מידית המפציצים האמריקאיים המיושנים,
שיש בכוחם לחסל את ערי ברית־המועצות.
כלים נוראים אלה היו מהווים סכנה לקיום
המין האנושי, גם אילו התבגר האדם
והיה מסוגל לשלוט ביצריו האפלים. אולם
כאילו כדי להוכיח כי נשאר באופיו וכשיכלו
תינוק שובב, עסק המין האנושי השבוע
במישחק הנושן של אבק־השריפה. איומים
ואיומים־נגדיים התנגשו על גלי האתר כקליעים
בלתי־נראים. במרחק כמה מאוח
קילומטרים מצפון למטולה נוצרה מתיחות
מלאכותית, אשר בה יכול היה סרן מטורף
אחד בחיל־הרגלים התורכי או הסורי להצית
את הגפרור שיפוצץ את כדור־הארץ.
למזלה של ישראל, רגילים אזרחיה לשכת
• תימשך השתקתו של משה
שרת. בחוגים הפנימיים של מפא״י
הוחלט כי בס! שב הבא של ועידת
מפא״י, שייערך בסוף נובמבר, ייבחר
ראש הממשלה־לשעבר לתפקיד יושב־ראש
נשיאות הוועידה, תפקיד שיטול
ממנו את האפשרות להשתתף בוויכוח
הכללי ולהשמיע בו את דעותיו.
• דב יוסך, גזבר הסוכנות
היהודית, יעמוד כקרוב מול
התקפה מרוכזת של חבריו
הלא-מפא״יים בהנהלת הסוכנות.
הסיבה; נסיונותיו להשתלט על
תקציבי כל המחלקות, ולהחליט על פרי-
מי ההוצאות של המחלקות, בניגוד לנוהג
הקיינב הנותן בידי ראש המחלקה
את הזכות להשתמש בתקציבו נראות
עיניו הוא, ללא התערבות איש.
• יתפתח ריב בין מפא״י
והדתיים, כשאלת חחינוך ה־ממלכתי־דתי.
מפא״י תדרוש ב
שח־מת
על כדור־הארץ
הידיעה האחרונה טל הנאום האחרון על המתיחות האחרונה
תוקף ני הדתיים יפסיקו כל פעילות
בשטח החינוך, מחוץ למסגרת האגף
לחינוך ממלנתי־דתי של משרד •החינוך• כיום מנהלות המפלגות הדתיות
פעילות ארגונית מורחבת, להגברת רישום לזים בבתי־ספר ממלכתיים־דתייס.
מפא״י תדרוש גס צירוף חברים דתיים משלה למוסדות המפקחים׳והמנהלים
של רשת־החינון הממלנתי-דתי.
• חברי אחדות-העבודה ומפ״ם לא יקבלו משרות רציניות
כשירות הדיפלומטי. ההחלטה נתקבלה בצמרת מפא״י, שהחליטה להמשיך
ולשמור את שטח שירות־החוץ כשטח בלעדי שלח.
החלטה זן של מפא׳־י עלולה להביא לידי הקפאת תוכנית הריאורגניזציה של
גולדה מאיר במנגנון שירות־החוץ, כדי למנוע תביעה — ברגע של חילופי
גברא — לשבץ אנשי מפלגות קואליציוניות אחרות במשרות הפנויות.
• ״אתא״ שוב תהיה בחדשות. הנהלת המפעל עומדת לדרוש את
פיטוריהם מטעמי יעל של 26 עובדים נ.ספים. דרישת זו לא תתאשר על-ידי
ועד העובדים, והדבר עלול לגרוס לחידוש סערת־חרוחות במפעל, אס כי
לא לשביתה חדשה.
• חוק השקעות־ההון מחוץ־־לארץ יתוקן, אן השינוי לא יגרום
לשינוי ניכר במצב. למעשה לא יחולו שיחרוריס על ייבוא חמרי־גלם ונכסי
השקעות ולא ינתנו הקלות נוספ ת במס־ההכגסה
• חכרת ״רסקו״ תקנה את אחד מכתי־הקולנוע החשוכים
בתליאכיב, יחד. עם בנין סמוך שיכיל חנות כל־בו. בבית־הקולנוע יתקיימו
שתי הצגות מקבילות — אחת רגילה, השניה, במרתף, לסרטונים קצרים
ויומנים בלבד.
• יתכן בי לאה פורת, סגלהמנהל של תוכניות המלל ב״קול
ישראל״ ,תתפטר מתפקידה. אחרי שידור קונצרט הפתיחה בהיכל
התרבות, נעלך בשירות השידור בירור בסיבות כשלונה של התוכנית, אשר
בדאישח עמדח לאה פורת. השדרנית הוותיקה ראתה את עצמה נפגעת מצורת
תבא־וי והיא עלולה לזזתפטר לאות מזזאה. לעבור לעבוד
על חביות של אבק־שריפה. הם לא התרגשו
גם השבוע. הם קראו באדישות את עתוני-
הם, עברו בריפרוף על הידיעות שטיפלו
בחידוש כהונת הנשיא ובהופעותיד, של
אימה סומאק. רוב הקוראים לא טרחו אפילו
לקרוא את הידיעות האחרונות על הנאום
האחרון על המתיחות האחרונה בסוריה.
מדיניה!
אוזו• הכלב
,מחזיק באוזני כלב,
סובר מתעבר על ריב לא לו
ראש ממשלת ישראל קרא ספרים רבי*
מאפלטון ועד דון־קישוט (במקור הספרדי).
אולם ספק אם עבר בעיון על ספר שמקורו
עברי טהור: ספר משלי. אילו עשה זאת,
היה נתקל באזהרה בעלת משמעות מדינית
עמוקה, וחוסך לשרת־החוץ דמי משלוח מברק
בהול, שהגיע בשבוע שעבר לישראל.
ביג׳י קיבל את הידיעה על נחיתת היחידות
המצריות בחוף לטקיה, מיהר, כרגיל,
להגיב בתפקידו כשר־החוץ בפועל, בהעדרה
של גולדה. נוסח ההודעה הצפויה: ישראל
רואה את הענין כחמור, שומרת לעצמה
את הזכות לפעול ברגע המתאים, וכו׳.
איך שהוא התגנבה השמועה לגולדה. וכך
נולד המיברק הבהול: לא לפרסם שום הודעה,
לא על נחיתת המצרים ולא על המלחמה
הקרה שהתלקחה בין שני הגושים.
זהב של גולדה. כמה ימים לפני כן
ישבו גולדה מאיר ואבא אבן, שניהם אנשים
נבונים ושקולים, סיכמו את דעתם. מאחר
שאמריקה סירבה לערוב לבטחונה של ישראל,
או לספק לה נשק, אין טעם שישראל
תחזיק באוזני הכלב. הסורי. שיקול נוסף,
שלא בוטא: אמריקה עצמה אינה מעור
יינת בהתערבות ישראל, שרק תלכד את וד
ערבים מסביב לסורי*
המברק השפיע, ביג׳י הירפה מאוזני
הכלב. שום הודעה לא פורסמה, ישראל
העמידה פנים שכל העניו אינו נוגע לה.
היה זה׳ בלי ספק, צעד נבון. חסידי גולדה
בירושלים כבר ראו לו פרי: עצם העובדה
שניקיטה כרושצ׳וב ריכז השבוע את כל
פגזיו על תורכיה, לא הזכיר בנאומיו ובאיגרותיו
את ישראל. בין משרתי האימפריאליזם
ומחרחרי המלחמה.
היה זה מפנה קטן אך רב־משמעות
במדיניות ישראל. ביג׳י, שנודנד עד כה בין
יצר־ד,פרסומת של שמעון פרס, לבין יצר-
השתיקה של גולדה הזהירה, החליט כנראה
לקבל את דברי חז״ל כי מילה היא בסף,
שחיקה זהב. יש להניח כי בחודשים הקרובים
יהיה זה הקו של משרד־החוץ,
שהשרה שלו נושאת זהב בשמה הפרטי.
קאפריצייו אי טלקי
מאז שלטו הרומאים בכל חופי הים התיכון,
לא אבדה תקוות האיטלקים להחזיר
את ימיהם כקדם, להפוך את הים. התיכון
שוב ל״מארה נוסטרום״ (״הים שלנו״).
בניטו מוסוליני הכריז על עצמו כעל ״סיף
האיסלאם״ .החרב נשברה. אולם לפני כמה
חדשים החלה רומא שוב ליזום כיבוש המרה*
בה בשעה שנפטאים איטלקיים רכשו זכי
יונות באיראן, נשמעו זמירות חדשות על
גדות הטיבר. איטליה, כך נרמז, מוכנה
לתווך בין הערבים וישראל, לטובת המערב
והעולם. ההסדר המוצע: קיצוץ גבולות ישראל,
החזרת כל הפליטים.
רומא וירושלים. לא היד. זה על כן
מקרה כאשר החליטה גולדה מאיר להתעכב
בדרכה חזרה לישראל ברומא. היא שחתה
עם הנשיא האיטלקי, ג׳ובאני גרונקי, עם
ראש־ר,ממשלה ושר־החוץ שלו.
תוצאות השיחות נשארו בסוד כמום.
אולם הקווים הכלליים נמסרו לממשלה:
גולדה.ניסתה לשכנע את המנהיגים האיטלקיים
שהשלום יתכן בלי שינוי בגבולות,
תוך החזרת חלק מן הפליטים מישוב הנותרים
בארצות־ערב. יתכן שדבריה גתקבלו.
האיטלקים הבטיחו שלא יפעלו נגד ישראל.
היתד, זאת הצלחה נוספת בשבוע מוצלח
(ראה לעיל) .כאילו כדי לחזק את הרושם,
באו שתי ידיעות נוספות:
• הפרלמנט האיטלקי אישר הצעד. של
הסיעה הסוציאליסטית הימנית (המקבילה
למפא״י) כי יקבל בברכה יוזמה איטלקית
״לסיים את מצב המלחמה הקיים בין מצרים
ובין המדינה הדמוקראטית ישראל.״
• נשיא מצרים, גמאל עבד אל-נאצר,
נתן ראיון מיוחד לכתב עתון איטלקי.נודע,
בו קבע כי דרוש שלום ״גם עם ישראל״
כדי ״לקדם את התפתחות העמים במרחב.״
היתד. זאת הודאה מפורשת וחד־משמעית בקיומה
של ישראל מצד האישיות החשובה
ביותר במרחב.
מנגנון טענות־ שווא
-500 כל הטוען באמירה, בכתב אז מתוך
התנהגות, על איזה דבר שבעובדה וסע•
נה זו היא למעשה טענת־שקר, והאיש המוען
אותה יודע שהוא ׳ שקר ...הרי זו
טענת־שווא.
סעיף זר, של החוק הפלילי חל על אנשים
פרטיים, ההולכים בגללו לבית־הסוהר. הוא
אינו מופעל, כמובן, על המדינה עצמה.
אחרת היה השבוע על היועץ המשפטי להגיש
גליון־אישום נגד מדינת ישראל.
קרן הצבי. אזרחים תמימים יכלו לקרוא
השבוע בעתוניהס כי נציבות המנגנון
מחפשת מועמדים. למשרת משנה־למנהל ל־עניני
מינהל במשרד הסעד, בדרגה נ -כל
מועמד נדרש לשלם שלוש ל״י כדמי־הרשמה.
לא ידוע כמה קוראים קיבלו את הדברים.
ברצינות, וכמה לירות טובות נכנסו בצורה״
זו לקופת. המדינה• אולם׳ אזרחים שטרם
עשו זאת, מוטב להם להתאפק גם להבא.
כי כל המשלם את 3הל״י, שם את כספו
על קרן הצבי.
הסיבה: המשרה תפוסה למעשה. מזמן.
למרות שהמיכרז פורסם רק השבוע, יכול
חעולם הזח להודיע בוודאות כי היא מעשר
לידי ד״ר. מאיר שוחסמן, העובד באגף
מירשם התושבים.במשרד־זזפני
מ עז רהתפוסה, אכל כל זד, היה
תעוזס• חזור 1044
נמה יהרו בישואד? נמה מהם ימותו? האם ״שאה מ]מים? האם ישש הגש?
אתה -והשפעת האסיאתית
קרו בארצות אשר בהן סובלת האוכלוסית מתת־תזונה
וממחלות־ספילות שונות, ואש* תנאי התברואה בהן ירודים
בהרבה מאלה המקובלים בישראל. אפשר ׳,־הניח ברואו ת
ני שיעור התמותה בישראל יהיה הרבה יותר נמוך מאשר
שתי עשיריות של אחוז אחד.
בכל רחבי הארץ שכבו השבוע רבבות קרבנותיה הראשונים של השפעת
האסיאתית: ילדים, נשים. אנשי־עסקים. חיילים וגם רופאים. מרכז השפעת
היה בירושלים, שם לא פסח הנגיף אף על שכונה אחת. לפי כל הסימנים,
נראה היה כי המגפה תתפשט בממדים רציניים לכל יתר חלקי הארץ,
תוך ימים ספורים. מה ידוע על מחלה זו? באיזו מידה היא נוגעת לך י
מתוך ראיונות עם כמה מטובי הרופאים בארץ, מתקבלת התמונה הבאה :
• מדוע קוראים לשפעת זו ״אסיאתית״?
כי עד במה שידוע נתגלתה לראשונה בר״נג־קונג,
קיימת סברה שהיא החלה בסין העממית. שמד. ניתן לה
מאחר וקיים נוהג רפואי לקרוא לנגיף לסי המקום, שבו
בודד לראשונה.
• מה גורם למגיפה כזו?
אץ למדע תשובה ברורה על כך. ידוע רק כי מדי פעם
משתנה נגיף מסויים, או חלק מנגיף ידוע, ומקבל תכונות
חדשות. נגד נגיף חדש זה אין חיסון כתחילה, והוא מתפשס
במהירות.
• כיצד נדבקים בשפעת האסיאתית?
מה מידת החום של אדם הנדכק משפעת
א טי אין י ה?
בין * 3ל־ 40 מעלות. החום עולה בפתאומיות ויורד
בהדרגה.
עברה סביב העולם בשלושה גלים, בריחוק של כמה חודשים
בין גל לגל, כשכל גל קטלני מקודמו.
• האם קיימת תרופת־מנע, ומה יעילותה?
המכון הביולוגי בנס־ציונה הכין זריקדת־חיס. ן ,אולם
ער כה לא הוצאו לשימוש המוני. בדיקות־יעילות שנערכו
בצבא ארצות־הברית • במגפות קודמות, קובעות כי ״/״70
ממקבלי הזריקות חוסנו באופן יעיל.
• ממה עשוי חומר־החיסון?
הוא מיוצר על־ידי הזרקת. נגיפים אל תוך ביצים פוריות.
שם הם מתפתחים וכעבור זמן מוציאים אותם, עושים מהם
בעיקר מתוך מגע אישי — דרך האף, או הגרון, למשל.
הסיכויים להעברת הנגיף באמצעות מזון הם קלושים ביותר.
• כמה שונה שפעת זו משסעת רגילה?
אין בל הבדל בסימפטומים: כאב־ראש, חום גבוה, כאב-
גרון, שיעול יבש וכאבים חזקים של השרירים, הנמשכים
ארבעה־חמישה ימים. במשך ארבעה־חמישה ימים ׳גוססים
מרגיש החולה תשוש, ומתחת ליכולתו הרגילה.
• האם יש לה קשר כלשהו עם מזג־־אוויר
לא בארצות האסיאתיות, שבהן התפתחה לראשונה. כאן,
בישראל, מתקבל יותר על הדעת שהיא תתפשט דווקא
בחורף. הסיבה איננה ידועה, אולם יתכן כי בחורף,נמצאים
האנשים יותר במקומות סגורים, באים במגע הדוק יותר
זה עם זה, ואפשרויות ההדבקה מתרבות.
• מה מלמדות מגיפות שפעת קודמות?
ב־1918־ 1919 התפשטה השפעת הספרדית, והגיעה לממדים
רציניים ביותר. היא קמלה מיליוני אנשים סביב העולם.
ברוב המקרים לא נגרם המוות על־ידי השפעת עצמה, כי אס
על־ידי הסתבכויות של השפעת, כמו דלקת־ריאות•
• מה קרח כמקרים אלה?
בארץ, התגברו החולים על המחלה. רק מקרה אחד הסתיים
במוות! מקרהו של ילד ירושלמי בן שש, אשר סבל ממחלת-
לב עוד לפני פרוץ המגפה בעיר.
• מה, אם כן, הסכנה הממשית?
הסכנה היא שאנשים רבים מאד יפלו למשכב בעת ובעונה
אחת, ויישתקו ענפים שלמים של החיים הציבוריים.
• האם מגיפות מסוג זח עלולות להחמיר
עם הזמן?
קיימת אפשרות כזאת. אם כי מאז החלה המגפה באפריל,
לא נעשה הנגיף חריף יותר.
• כמה אנשים כארץ יקבלו את השפעת?
אם לקבוע לפי סטטיסטיקה של ארצות הדומות לישראל —
15 עד 20 אחוזים של האוכלוסיה יידבקו בה. כלומר, קרוב
ל־ 350 אלף איש.
• כמשך כמה זמן מתפתחת ומסתיימת
מגיפה כעיר מסויימת?
הנגיף -וווגדר פי 5000ו ג
תרכיז, ממיתים אותם כפורמאלדהיד וממיסים אותם בתמיסה,
לשימוש.
• כמה זמן דרוש לחומר כדי לפעול, וכמה
זמן נשאר החיסון יעיל?
לזריקה כזאת דרושים 10 עד 14 יום כדי להיות יעילה,
יהחיסון שהיא נותנת נמשך בין שנה לשנודוחצי.
• האם מאמינים הרופאים ביעילותו של
חיסון זה?
האם אדם נגוע בשפעת זו חייב לשכב
ככית־חולים?
לא! אין שום צורך בכך. אולם הוא חייב לשכב בבית.
• האם מחלה זו משאירה אחריה תוצאות
לכל החיים?
עד כה, לא היו מקרים כאלה. במגיפות הקודמות נגרמו
כמה מקרים של דלקת קרום־המוח, שהשאירו אחריהם
מומים קבועים. במגיפה הנוכחית לא קרה כדבר הזה.
זה לוקח בערך ששה שבועות, מזמן הופעתה הראשונה
במקום מסויים ועד שהיא נעלמת ממנו.
• מה הוא אחוז התמותה הצפוי כין הנפגעים?
אין
בטחץ שלא תעבור בגל חוזר. השפעת של 1918
בארצות אחרות הגיע אחוז זה לשתי עשיריות של אחוז
אחד, מאלה שחלו בשפעת. לפי אותו חישוב תגיע התמותה
בארץ ל־ 700 בערך. אולם יש לזכור כי מקרי־תמותה אלה
+האם היא יכולה להופיע שנית כאותו
מקום?
ידוע היסב למכריזי המיכרז בנציבות המנגנון.
הם גם ידעו שלא היה עוד מקרה
אחד בישראל בו ביקש שר להכניס למשרה
מסויימת במנגנון את אחד מאנשי מפלגתו,
ונכשל.
מדוע בכל זאת פירסמו את הסיכרז, המוציא
בטענות־שווא סכום של 3לירות
מכיסיהם של עשרות דורשי־עבודה? הסיבה
לבך ברוחזז לסי חוקי ישראל, חייב נציב
המנגנון לסרסם סיכת על כל משרה פנויה.
עיריות
מאבק איתנים
הקאריירה הציבורית של יונה איתן רגיעה
זמנית לקצר״ כאשר קרא האיש באחד
חמולס הזח *194
• ישנם אזורים כארץ כעלי מזג־אוויר נוח
יותר מאחרים -כמו עמק הירדן, הדרום -
האם יחיו ניתנים פחות להתפשט,ת השפעת?
אין כל הברח שזה יהיר, כך, וע, בדה היא שאזורים רבים
בנגב נגועים כיום בשפעת. לעומת זאת אפשר לקבוע כי
המגיפה תתפשט ביתר מהירות בערים ובמרכזי האוכלוסיה
הגדולים.
טיפול מהסוג הנקרא ״סימ^ס,מטי״ .נגד השפעת עצמה
אין כל טיפול מיוחד. מנוחה במיטה, אספירין או טבליות־ארגעה
אחרות שיפיגו את כאבי השרירים והראש! משקאות
חמים בכמויות גדולות ככל האפשר — אלה התרופות
היחידות העוזרות במקרה זה. חרופ. ת אגסי־ביוסיות אמנם
מורידות את החום, אולם הן אינן מועילות נגד השפעת!
הן רק עוזרות נגד סיבוכים אפשריים, העלולים לנבוע
מהשפעת. רצוי לא לתת אותן לחילה, וכדאי יותר להשאירן
לשימוש במקרה של סיבוכים.
• אדם שככר נדכק בשפעת, האם עלול הוא
לקכל אותה שנית כעכור כמה חודשים?
• מה עלול לקרות הפעם?
השפעת האסיאתית קלה הרבה יותר. גם המדע התקדם
מאז, והתכשירים האנטי־ביוטיים הם נשק חזק מאד במקרה
של הסתבכויות• יש גם לציין כי עד כה נודעו מקרים
מעטים ביותר של מחלות־לוואי וסיבוכים.
• מהו הטיפול חמקוכל?
• האס חהתפשטות נעזרת על־ידי תנאי׳־
תכרואה ירודים או חלכשדו לקויה?
הסימן הראשן ן שז.ד,י שפעת אסיאתי! 1הוא הפתאומיות
בה תוקף הנגיף. אדם יכול להרגיש סוב ולפתע, תוך
שעתיים־שלוש, הוא מרגיש ברע, וכעבור שעות אחדות הוא
מרגיש רע מאד. הוא חש בכאבי־ראש חזקים, בכאבי־גרון
ובעיקר כואבים לו שרירי הכתפים, הצד או הירך.
במידה שזה ניתן, רצוי לקבל זריקת־חיסון. מלבד זאת
אין מה לעשות.
• מה הם הסימנים הראשונים של השפעת,
וכיצד יכול אדם לדעת כי נדכק כה?
§ מה יש לעשות כדי לקדם
המחלה?
את פני
הימים בעתון שהוא כתב מכתב והתפסר
מתפקידו כסגן ראש עירית רמת־גן. אמנם,
איש. לא הסריח להראות מראש את מכתב־ההתפטרות
למתפטר, או אף להחתים אותו
עליו. אולם מאחר שהמכתב (שנכתב בהשראת
שד־התחבורה הצ״כ דאז, יוסף ספיר)
כבר התפרסם, לא היה לאיתן חשק להכחישו.
הוא באמת התפטר.
גרם לכן עסק־ביש קטן. בתור סגן
ראש־העיר החזיר איתן לקבלן הכושל מרדכי
בליזובסקי סכום של 25 אלף ל״י, אותו
הפקיד בליזובסקי כחוק בידי העיריה, כערובה
לביצוע שיכון־ודתיקים. כאשר שאלו
את עצמם סקרנים מדוע עשר, איתן מעשה
בלתי־חוקי זד״ נתקלו בעובדה כי הקבלן
בליזובסקי מסי לקבלח׳,משנה׳ איתן עבודות^
אדם שקיבל פעם שפעת זו מחוסן בפניה, אם כי לא
חיסון תמידי. חיסון זה יכול להיות יעיל לתקופה של
ששה חודשים עד שנה.
• חאם חמחלח משפיעה על מערכת העיכול?
מורגש
כמובן אובדן תיאבון, כמי בכל מקרה של חום
גבוה. אולם אין שום גילויים של הפרעות־עיכול נמו
בחילה, הקאה או שלשול.
• האם רצוי לסגור את כתי־חספר?
מתוך נסיון של מגפות שפעת קודמות, או אפילו מגפות
שיוזוק־ילדים בארצות רבות, מסתבר כי סגירת בתי־ספר,
בתי־כנסת או בתי־קולנוע לא הפריעה במידה כלשחי את
התפשטות הנגיפים.
• האם שפעת זו פוגעת כמכוגרים יותר
מאשר כילדים, והאם ילדים מחוסנים יותר כפניה?
ההתקפות חלות באופן יחסי שווה בכל שככות־הגיל.
אמנם הן חמורות יותר בגילים הגס הים יותר, מאחר שבין
זקנים קיימים סיכויים רבים יותר לסיבוכים.
• האם שתיית אלכוהול עוזרת?
אץ בל הצדקה רפואית לשתיית אלכוהול, כתרופה לשפעת.
• ועישון?
קשה לתאר שאדם הסובל מכאבי גרון ״מצא תענוג כלשהו
בעישון. אולם גם מבחינה מעשית, רצוי להימנע מעישץ
בשלבים הראשונים של ההתקפה.
.חשמליות.
לאיתן לא היה אז רצון רב להסיק את
המסקנות, אבל הבחירות היו קרובות׳ אברהם
קריניצי חשש להיפגע מן השערוריד״
לא היתד. ברירה.
חזרח לשלטץ. בינתיים עברו שלוש
שנים, וקריניצי החל מרגיש בחסרונו של
איתן הפעלתני, אדריכל השלטון הציוני־כללי
בעיר הגנים. הוא החל מהרהר כיצד להחזיר
את איתן לתפקידו הקודם, אחרי הבחירות
הבאות, ביחוד נוכח העובדה שמשה פדרמן,
׳ היושב־ראש הגבוה ור,כרסתני של סניף דד
צ׳־כ ברמת־גן, חולה־לב ובלתי־מצליח.
הצעד הראשון לשיבה לשלטון הוא כיבוש
סניף הצ״כ. אולם פדרמן לא חיה
מוכן לפנות את מקומו לאיתנים מפנו,
באורח פלא נודע לעתון זזרות, הנמצא ב־רמת־גן
באופוזיציה, על דבר המזימה. הוא
פירסם בהבלסה כי קיימת התרוצצות על
ראשות הסניף.
אחרי פרסום כזה, הגיע תורו של סדרמן
להגיב רשמית. הוא עשה זאת בצורה מחוכמת.
איש לא יפריע לאיתן לחזור לפעילות,
קבע השבוע בצורה אבהית ד
טובת־לב. אולם, מיהר להוסיף, הוא לא
יהיה יושב־ראש הסניף. גם מרכז המפלגה
העמיד כתנאי שאיתן לא יציג את מועמדותו
בבחירות.
איתן עצמו התעסף בשתיקד״ הוא ידעשערכו עולה ככל שמתקרבת קלחת הבזד-
רות. בחדרו של ראש העיד יש לו* לאיתן*
גג איתן,
במדינה
ה תיי שבות
רחמי ה ד 3
גזבר טוב של קיבוץ יורע שאפשר להסיק
הכנסה מכל דבר — אפילו מצרה
צרורה. לכן, כשירדה על המשקים מכת
איסור גידול חזירים, החלו כמה אנשים טובים
להרהר בבעיה. החודש נמצא הפתרון.
אצל הרב יצחק רחמים ניסינו המצביא
האנטי־חזירי, הופיעה משלחת של גזברים
מאנשי איחוד־הקיבוצים־והקבוצות והקיבוץ־
המאוחד. טענתם ההגיונית: חיסול ענף החזירים
גורם למשבר כספי במשקים. מה
מתכונן הרב לעשות כדי לעוור למשקים
האומללים למלא את חובתם כלפי אלוהים,
מבלי לסבול חרפת־רעב?
רחמי יצחק רחמים גיסים נכמרו על הקיבוצים.
הוא פנה לשר החקלאות, איש
דגניה ב׳׳ ודרש עזרה. החשובה של איש־ההתישבות
הפתיעה את הרב התמים. רמז
לו קדיש לוז, בשפה שלא נשתמעה לשתי
פנים: גזברי הקיבוצים הם חבורה של סחטנים,
ואין לתת להם כסף.
אולם הרב נסים לא שוכנע. אולי גם סבר
כי זוהי הזדמנות טובה להכות שרשים ב־התישבות
העובדת. על כל פנים, לכמה גזברים
יצאה הבשורה המשמחת: הרב יאסוף
כספים כדי לחת סעד לקיבוצים שנפגעו
מחיסול החזירים.
מ שט ר ה
הוד אהבעל ־ פ ה
תקנת־משטרה חדשה־ביחס קובעת כי כל
שוטר, המתפטר אחרי שלוש שנות שירות,
זכאי לקבל פיצויים, בתנאי שמפקדו ימליץ
על כך. עשרות שוטרים, מוותיקי השירות,
אשר במשך שנים היססו לעשות את הצעד,
ניצלו את ההזדמנות, הגישו את התסטרותם.
המפקח הכללי, יחזקאל סהר, נרתע מממדי
הנשירה של וזתיקי השוטרים, החלים לבלום
את בולמוס ההתפטרות. בתקנת־משנה קבע
המפקח הכללי כי רק הוא מוסמר להמליץ
על הענקת פיצויים לשוטר המתפטר. הקצינים
הסבירו לאנשיהם כי, בניגוד למפקדים
הנמוכים, לא יעניק המפקח הכללי אישור
בקלות.
מספרים נמוכים. כאשר הגיש לפני
שבועות מספר השר בכור שיטרית את הדו
ח השנתי של המשטרה לכנסת, היתה
אחת השאלות שהועלו בוויכוח: מדוע מתפטרים
כה רבים מבין השוטרים הוותיקים
דווקא? לבסוף הוחלט כי אם יימשכו הת־פטרויות
אלה של הוותיקים, תוקם וועדת-
חקירה ציבורית שתחקור את העניין.
השבוע עברה בשורות המשטרה הוראה
בעל־פה. מקורה: המפקח הכללי. תוכנה:
יחזקאל סהר יסרב אוטומטית לאשר מתן
פיצויים לכל שוטר מתפטר, אשר מספרו
הוא 3000 או פחות. מאחר שהמספרים האישיים
במשטרה ניתנו באופן סידורי, בהתאם
לוותק, היה ברור כי המפקח הכללי
רצה למנוע בכל מחיר חקירה ציבורית
במצב הפנימי של המשטרה. הוא ניצל סמכות
אדמיניסטרטיבית כדי לאלץ וותיקים
בלתי־מרוצים להישאר במשטרה, אף כי הדבר
היה בניגוד מוחלט לאותה תקנה שקבעה
בפירוש את זכותם של שוטרים וותיקים
להתפטר ולקבל פיצויים.
בן 13ל מ צוו ת
1נק דיסקתט
כישראל
בע״מ
ילד יהודי נורמלי עובר שני טכסים
דתיים עיקריים: ברית מילה, ביום השמיני
להולדתו, והנחת־תפילין, ביום מלאת לו
13 שנה. איש מן החכמים זכרונם־לברכד,
לא חלם על תהליך הפוך.
חזיון זה נשמר לעיר החדשה, אשדוד־ים,
בדרום הארץ. למקום הגיע רמטכ״ל
״מיבצע־מילה״ ,פקיד משרד הדתות הרב
נחמ ה רוט, ששערותיו אדומות כשמו, ושתפקידו
למול את ילדי העולים. בידיו
היתה רשימה מלאה של המועמדים לגיור
מבין ילדי העולים החדשים, שאמהותיהם
פולניות נוכריות, ושעל־פי דיני ישראל
דינם כ״גויים גמורים״.
תפילץ לראש בלונדי. בבוא הרב,
הופתע למצוא את עצמו באווירה חגיגית.
דגלים התנופפו ברוח, מכוניות מפוארות
עמדו ליד בית־התרבות. הרב, סקרן ככל
אחד, נכנס לראות מה פשר החג
בבית התרבות מצא אורח מפתיע: הרב
יעקוב משה טולידאנו ,75 ,רבה הראשי
כסוף־השיער של תל־אביב. הוא עמד חבוש
צילינדר. ממולו עמדה שורה של 25 ילדינו
כמעט בני אותה קומה. הרב עבר מאחד
לשני, ענד להם תפילין על ידם השמאלית
ועל מצחם.
נחמיה רום עמד נהנה מן המחזה היהודי
הטוב, כשלפתע נעצר מבטו בתדהמה. הוא
ננעץ בנער תכול־עיניים ובלונדי, שהיה מוכר
לו. חיש מהר מצא מכרים נוספים. השורה
של בני הי״ג כללה שלושה ״גויים
גמורים״ ,שהיו מועמדים לברית־מילה באותו
יום.
פיות משמיצים. רוט פנה מיד לסו־לידאנו.
הלה התנצל, הסביר כי בא רק
לבצע את הטכס, על פי הזמנת מועצת־הפועלים
במקום. אולם רוט, איש הפועל-
המזרחי, רק שאב מכך ע דוד נוסף למלחמה:
רב הנענה להזמנות ההסתדרות
חשוד בעיניו במפגיע. הוא הפיץ תיאור
מפורט של המאורע.
במהרה קנה לו סיפורו של רוט מהלכים
בחוגים דתיים. לבסוף הגיע גם לאוזני הרב
טולידאנו. השבוע פנה הרב במכתב רשמי
למשרד־הדתות, דרש לבלום פיות משמיצים.
המשכורות ]11 למו, הו
ד ר כי אדם
הקומדיה ה א לו הי ת
האיש השאיר שלוש הוראות בצוואתו:
• להיקבר על־ידי העדה הספרדית, כדי
להוכיח שגם הספרדים הם יהודים,
• שהנהלת האוניברסיטה לא תפרסם
שום מודעת־אבל לזכרו, כ ה שאיש לא
יהגה מניסוחה,
• שסכום של 700ל״י מעזבונו יועבר
לבית״ד,ספרים הלאומי, אך רק ביום שימות
אחרון הפקידים שעבד יחד עמו.
אצל אדם אחר היתד, זאת יכולה להיות
צוואה מוזרה. אצל ד״ר אברהם שרון,74 ,
היתד, זאת צוואה רגילה, מתאימה לאופיו.
תלמידו של ד;טה. כי שום דבר לא
היה רגיל אצל הוגר,־הרעות הירושלמי הצמוק,
בעל הראש המגולח, שדמה במקצת
למשורר האיטלקי מטה א׳-גיארי (שאת דמותו
גילם בנעוריו באחד מנשפי הפורים).
דנטה, מחבר הקומדיה האלוהית, היה נהנה
מדמותו של שרון.
הקומדיה האלוהית של אברהם שרון
החלה בגאליציה, כשכתב ילד בן 14 מכתב
לעתונאי וינאי בשם תיאודור הרצל, שהחל
אז להתפרסם. למכתב צירף בקבוק קוניאק,
מתוצרת המשרפה הכפרית של אביו. תשובותיו
של הרצל הם שהולידו, כנראה, בליבו
של שרון את הרעיון לפתוח באוסף של
אוטוגראפים ופורטרטים של גדולי היהדות,
שהיה המפעל העיקרי של חייו.
היד, זה תחביב מוזר של אדם שהצטיין,
כדברי הפרופיסור הוגו ברגמן השבוע, ב־זילזול
מוחלט בכל גדולי העולם ובביקורת
חסרת־רחמים על דעותיהם ודבריהם.
היתד, זאת רק אחת הסתירות בחייו של
שרון, פאציפיסם מושבע שפירסם מאמרים
שונאי־מלחמה בעתון שוייצי, בעת שהוא
עצמו התנדב לשרות קרבי (שהיה משוחרר
ממנו) בצבא האוסטרי, במלחמת־העולם הראשונה.
סתירה אחרת: שרון ד,ת.גד בחריפות
לשינוי שמות, אך מיהר לשנות את שמו
שלו משבדרון לשרון (לגלג הוא :״השמטתי
את שתי הא תיות כי באמת אין לי בית
ואין לי דלת!״).
צימצידנות. מאמריו הבלתי־ספורים של
שרון, האופוזיציונר הנצחי, היו מוקדשים
לפולמוס. שמות שרוניים אופייניים :״אנטישמיות
ציונית״ ,״ציונות אכזרית״ ,״צים־
ציונות״ (נגד ציונות מצומצמת* ״מכת
מדינונת״ (נגד החלוקה).
את שנותיו האחרונות בילה שרון, פקיד
בית־הספרים הלאומי, בעל משכורת של
כמה עשרות לירות לחודש, בשני עיסוקים
עיקריים: בגידול חתולים גזעיים, שבמה
מאות מהם התרוצצו בביתו הדל* ,והטפה
להחלפת ערביי ישראל ביהודים מארצות־ערג.
בגלל
הטפה זו, נחשב שרון בעיני רבים
לפאשיסט. אך האיש שהתרוצץ ברחובות
ירושלים, עטוף סחבות ובלו ־נעל, כשהוא
מחזיק לרוב סיר בו היה אוסף מזון ל־חתוליו,
היה ההפך הגמור מזה. פעמה בו אמונה
קודרת שחיי הערבים במדינת ישראל אינם
בטוחים, וכי בבוא יום צדה יישחטו. למחרת
(המשן בעמוד *)
• אמר לו פעם שאוד טשרדחובסקי :
״אתה חושב שתיכנס להיסטוריה בגלל אוסף
האוטוגראפיס והפורמרטיס שלן? אתה
תיכנס להיסטוריה בגלל חחתולו״
וןיין יעקוב רום, המזכיר הכללי
$1ז 1 11 של ארגון גני־הילדיס של נשי
אגודת ישראל, כפה משטר-עבדים במוסדותיו.
*•ודעה קטנה וצנועה, בכניסה ל-
(ו משרדי ארגון נשי ובנות אגודת ישראל
בתל־אביב, מודיעה בזו הלשון :״לשכת
עבודה לנשים ובנות דתיות לכל סוגי עבודה
מתאימים. כל מי שמחפש כוח עבודה
וכן המחפש מקום עבודה, יואיל לפנות אל
לשכת העבודה של נשי ובנות אגודת ישראל.״
בפנים
המשרד, מכוסים כמעט כל הקירות
בטבלות־ענק, צבועות בכחול־לבן, המצביעות
על ממדי ההתפתחות של מוסד צנוע
ששימעו כמעט ולא הגיע לקהל הרחב: ארגון
מוסדות הילדים של נשי אגודת ישראל.
די להעיף מבט חטוף כדי ללמוד שתוך שנים
מעסות הפך ארגון בלתי־ידוע זה, כמעט
לאימפריה בזעיר אנפין .״בשנת ,1950״ מכריז
הלוח ,״היו לנו 8 :חדרים 2 ,בנינים,
2צריפים.״ ממול מתיהרים המספרים של
שנת : 1957״ 60 חדרים 22 ,בנינים 10 ,
צריפים.״
שתי כרזות תמימות אלה עשויות ליצור
את הרושם, כי ארגון מוסדות הילדים של
נשי אגודת ישראל הוא סתם ארגון חינוכי
משגשג, הדואג לחינוכם התורני של ילדי
החרדים. אולם מאחורי המספרים הזוהרים
הסתתר סיפור קודר: כיצד הפכה רשת חינוך
של מפלגה דתית לעסק מסחרי פרטי של
משפחה אחת, עסק המנוהל בשיטות שהיו
מקובלות בימי שלטון התורכים בארץ.
כסף תמורת קומת
ך* אשר הונהג בישראל החינוך הממי
^ לכתי, זכתה אגודת ישראל בזכות מיוחדת,
שלא ניתנה לשאר זרמי הח,ינוך שהיו
עד או במדינה. הותר לאגודת ישראל להקים
רשת־חינוך עצמאית, שאינה כסופה למשרד
החינוך ולחוק החינוך, ושלמרות זאת תהנה
מתמיכת המדינה כדי /0״ 75 מהוצאותיה.
הקלה זו חלה גם על גני־הילדים שהיו
ברשות אגודת ישראל. חוק חינוך חובה בישראל
חל על ילדים מגיל חמש ומעלה.
ילדים מגיל חמש המבקרים בגני ילדים, זוכים
בהקצבה רשמית של משרד החינוך.
מהקצבה זו יש לשלם את משכורות הגננות.
כתוצאה
מכך יוצא, כי למרות שגני•
הילדים אינם נכללים ברשת־החינוך הממלכתית,
הרי משרד החינוך, בהקציבו סכום
מסויים לכל ילד הלומד בגן, משלם למעשה
את משכורות הגננות. מצב זה יפה רק לגבי
הגנים הנמצאים בפיקוח ממלכתי. גני־הילדים
הפרטיים אינם נהנים מהקצבות משרד החינוך.
רק גני־הילדים של אגודת ישראל, למרות
שאינם בפיקוח ממלכתי, פטורים מסייג
זה• הם זכו בפריבילגיה המיוחדת של הענקות
משרד החינוך.
תשלומי משרד החינוך אינם מקור־ד,הכנסה
היחיד של גני־ילדים מוכרים. גם משרד הסעד
מקציב סכומים ניכרים עבור כל ילד
מתחת לגיל חינוך־החובח, המבקר בגן מוכר.
* 5 1 * 861ייי | 1ג!8£9
ות זויפו, תקציב כטל הוצא במיומה -הנר נ שגה של הדת
חינוך או בתי עבדים1
הזכות ליהנות מהכנסות אלה׳ ניתנה גם היא
לגני־הילדים של אגודת ישראל.
האנשים שהעניקו את הזכויות המיוחדות
הללו לגני־הילדים של אגודת ישראל לא ד,ת׳
יחסו ברצינות למתנות אלה. שהרי לפני
שבע שנים היה מספר גני־הילדים שברשות
אגודת ישראל כה זעום וקטן, שניתן היה
למנותו בעשר אצבעות. בסערת המקח והממכר
הקואליציוני נראה ויתור כה פעוט,
עבור קולות אגודת ישראל בכנסת, כדבר
של מה בכך.
אולם באגודת ישראל עצמה לא ראו ב־ויתורה
של המדינה לרשת־החינוך העצמאי
ענין של מה בכך. מספר אנשים ונשים, שלמרות
חרדותם והתענינותם בעניינים רוחניים
בלבד, לא היו תלושים כלל מהמציאות
החומרית. הם הבינו כי גם חינוך הוא ביזנס.
הם הריחו מיד כי במקום בו אין כל
פיקוח מגבוה, אליו זורמים כספים מכל הצדדים,
טמונות הזדמנויות זהב. וכך, בסיסמאות
יפות ונוגעות ללב היהודי, על הצלת
תינוקות רכים מצפרני החינוך החילוני, הוקם
העסק של ארגון מוסדות ילדים של
נשי אגודת ישראל.
עבודה זוזה
*1מדינת ישראל יש צורך ברשיון
1כדי למכור דברי־סידקית מעל עגלה ברחוב.
במדינת ישראל יש צורך ברשיון כדי
לנהל חנות מכולת. אולם במדינת ישראל
אין כל צורך בשום רשיון שהוא כדי לנהל
גני־ילדים. באופן מעשי יכולה כל חברה
מסחרית, באם תתכסה באיצטלה של ארגון
סוב״לב, להקים גני־ילדים, לנהלם באמצעים
שאיש לא יתהה על קנקנם, ובאמצעות אנשים
שאיש לא יבדוק את הכשרתם לכך.
ארגון הגנים של נשי אגודת ישראל לא
היה אפילו עסק מפלגתי. לא אגודת ישראל
היא שהקימה את רשת הגנים. היה זה עסק
פרטי בהחלט של משפחה ענפה׳ אשר שם
אגודת ישראל נתן לה את האפשרות לפתח
את עסקי החינוך שלה. רשת־הגנים של נשי
אגודת ישראל לא היתד, אלא רשת־החינוך
הפרטית של משפחת שלזינגר.
הגברת בלה שלזינגר היא יהודיה כשרה
ויראת־שמים. כבתו של הרב יעקב רוזנהיים
— הישיש יליד פרנקפורט, שייסד את
אגודת ישראל ומשמש כנשיאה וכסמכות הגבוהה
ביותר במפלגה — היה זה רק מבעי
שהיא נחונה בחוש״מנהיגות שאיפשר לה
לעמוד בראש ארגון נשי אגידת ישראל.
קשה לתאר שכאשר עמלה הגברת שלזינגר
להקים מוסדות ילדים ולפתח את רשת־החינוך
שלה, עמדה מול עיניה המטרה החומרית.
הסכנה הגדולה, שילדים רכים, בנים
למשפחות חרדות, יצטרכו חס וחלילה לבקר
במוסדות־חינוך דתיים ממלכתיים, היא שדחפה
אותה לפתח את רשת־החינוך של ארגונה.
כאשד,
אחראית׳ ידעה הגברת שלזינגר לא
להפקיר את המוסדות שהקימה בידי זרים.
היא הפקידה אותם בידיים אמונות מאד —
ידי בני משפחתה. את מזכירות הארגון
קיבל צעיר חרדי בשם יעקוב רוט, שלא
היה אלא חתנה של הגברת שלזינגר. חתן
אחר של הגברת שלזינגר קיבל לידיו הנהלת
מוסד בפתח־תקוה. חתן שלישי זכה במוסד
חינוכי בבני־ברק.
בנה של הגברת שלזינגר, זאב (״וולפי״)
שלזינגר, יצא בשליחות הארגון לארצות־הברית,
על מנת לנהל את מסע השנור של
הארגון שם. בתה הרחיקה של הגברת שלזינגר
זכתה לקבל את הגן היפה ביותר של
הארגון, הגן היחידי הנמצא בתל־אביב עצמה.
אולם אפילו משפחתה המסועפת של הגברת
שלזינגר לא יכלה להדביק את קצב
ההתפתחות של מוסדות הילדים. היה צורך
לשכור גננות ועובדות. לא היתר, זו משימה
קשה; נמצאו בנות חרדות במספר מספיק,
אשר הוריהן לא היו מרשים להן לעבוד
בשום מוסד אחר, מלבד מוסדות דתיים.
בנות אלה לא היו גננות מוסמכות. הן
סיימו סמינר פנימי של אגודת ישראל, חלקן
עבר קורסים מזורזים כדי להורות בגנים.
בנות תמימות אלה נכנסו לעבודה,
מתוך אמונה שהן תעבורנה במוסדות־חינוך,
בתנאים המקובלים. עבר זמן קצר בלבד עד
שנוכחו לדעת כי, למעשר״ מתנהל בהן
משהו המזכיר מאוד סחר־עבדים.
זיו8יס ורמאות
ץ ג:ת שהתקבלה לעבודה לא הוח•
תמה על שום חוזה־עבודה, לא הובטחו
לה שום זכויות. לעומת זאת היה עליה לחתום
על מכתב, לפיו היא מוותרת מראש על
כל תביעה שתהיה לה נגד הארגון. אותו
מכתב קבע כי היא עובדת זמנית בלבד;
שעם תום שנת־ד,לימודים היא מפוטרת ב־
אלח הם ילדים בסעון־חיום של נש
0 1 ^ 1 11
אגודת ישראל ביפו. רובם ם קרי
5 11
1 *1 11 סוציאליים שבעזרתם קיבל הארגון נספים ממשרד חסעד ואף ניהל מסע שנור בחוץ־לארץ.
הססזלת
בלה שלזינגר, מנהלת רשת רחינון הפרטית של משפחת שלזינגר,
כשהיא מאכילה זאטוט באחד ממוסדות הילדים של ארגונה. הגברת
שלזינגר, שהיא סבתה ל־ 40 נכדים, דאגה להפוך את מוסדות החינוך למקור הכנסה משפחת.-
אופן אוטומטי! שהיא מוותרת על כל טענות
ומענות בקשר לפיצויי־פיטורים. עוד לפני
שהחלה לעבוד היתד, הגננת חייבת להגיש
מכתב־התפטרות, שהארגון היד. רשאי להשתמש
בו בכל עת. היא התחייבה לא להיות
חברה בשום ארגון מקצועי שיגן על זכויותיה.
תמורת
זאת קיבלה הגננת משכורת שלא
עמדה בשום יחס למשכורות שקיבלו גננות
בגנים אחרים. למרות שמשרד החינוך הקציב
לגנים של נשי אגודת ישראל אותם סכומים
שהקציב לגנים אחרים, לא הגיעו סכומים
אלה מעולם אל הגננות. משרד החינוך הקציב
סכומים לכיסוי 12 חודשי השנה; הגננות
קיבלו משכורות ל״ 11 חודש בלבד.
כל גננת היתד. צריכה להיות גם המנהלת
המשקית של הגן אותו ניהלה. עליה היה
לגבות תשלומי הורים מדי חודש בחודשו,
ולהעבירם למשרד הארגון. אם חל עיכוב
כלשהו בתשלומי ההורים, היו סכומים אלה
מנוכים באופן אוטומטי ממשכורתה הדלה
של הגננת. ואם גן־ד,ילדים מנה בתחילת
השנה 35 ילד, היתד, הגננת חייבת להעביר
במשך כל השנה תשלומי הורים עבור 35
ילד. אם במשך השנה פרשו מספר ילדים
מהגן, היתד, הגננת חייבת להשלים ממשכורתה
היא את הסכום החסר.
לאן זרמו הכספים? על כך אין איש יודע.
לא היה כל פיקוח רשמי — לא של משרד
החינוך ולא של אגודת ישראל — על הנעשה
בגני־ר,ילדים. יחד עם הגברת שלזינגר
ניהלה את רשת הגנים ידידתה, עסקנית בשם
עליזה בינק. בעלה של הגברת בינק
היד. גם מבקר־החשבונות של הארגון.
במצב זה, בו היתה כל גננת תלויה לשבט
או לחסד בידי מזכיר הארגון יעקוב רוט,
שהטיל מוראו על כל הגננות באמצעים ה•
פשוטים של עיקול משכורות ונישול גננות
שהעזו לפצות פה נגד התנאים השוררים
בארגון, היו הגננות מכשיר בידי המזכיר.
באמצעותן, למשל, יכול היה לזייף רשימות
כדי לקבל הקצבות גדולות יותר הן
ממשרד החינוך והן ממשרד הסעד. מספר
גננות נאלצו להוסיף על המספר האמיתי של
התלמידים שביקרו בגניהן, כדי שהארגון
יוכל לקבל הקצבה ממשלתית גדולה ותר.
המעניין הוא, שהמנות שניפחו את מספר
הילדים בגניהן היו צריכות לשלם לקופת
הארגון תשלומי הורים לפי מספר הילדים
המנוסח.
היה בידי הארגון גם אמצעי אחר לקבלת
הקצבות בסכום גדול יותר. לא היה שום
פיקוח על כך שילדים מגיל חמש, שקיבלו
הקצבות ממשרד החינוך, לא יכללו גם ברשימת
הילדים מתחת לגיל חמש, שקיבלו
הקצבות ממשרד הסעד, ולהיפך.
אסור להתארגן
^ מצב עסקים זה, אין כל פלא כמעט
^ שארגון מי־הילדים של נשי אגודת יש
ראל
שיגשג ופרח. בני משפחת שלזינגר
קיבלו משכורות מנופחות, רכשו עוד ועוד ;
מוסדות ובנינים כדי להגדיל את מחזור העסקים.
לפני
חצי שנה ניסו הגננות להתארגן ו־ ?
לתבוע זכויות המגיעות לכל גננת בארץ;
הן הקימו תא מיוחד, הצטרפו לארגון המו־ :
רים של אגודת ישראל, שם הוקמה ועדה ן
מיוחדת להטבת תנאי עבודתן.
יעקב רוט חיסל התארגנות זו באמצעים
פשוטים. הוא הכריח את הגננות לחתום על |
הצהרה, שאין להן כל שייכות לארגון חמורים,
פיטר את הגננות המתמרדות, שלח ־
לגני־ר,ילדים גננות טירוניות במקום גננות
ותיקות שעבדו במשך שנים בארגון. הגננות :
המתמרדות לא רק שלא זכו לפיצויים, אלא
שגם משכורתן עוקלה ולא שולמה.
רק בהתערבות מועצת גדולי התווה הת־ י
קבלה הוראה להחזיר את הגננות המפוטרות.
אולם יעקוב רוט לא קיים הוראה זו, סירב
בתוקף להחזיר לעבודה גננות מפוטרות.
פחדן של הגננות היה כה גדול, שכאשר
החל משרד החינוך עצמו להתערב בפרשה
והזמין את הגננות לבירור, פחדו הגננות |
להופיע מחשש פיטורין.
במשטר כפיה ועבודה זה׳ אין כל ספק י
שבראש וראשונה נפגמת רמת־ר,חינוך במום־
דות־ד,חינוך של נשי אגודת־ישראל. אין כל י
פלא שהתמרמרותן ודכאונן של הגננות התבטא
ביחסן לילדים ולמוסדות אותם הן
ניהלו.
ע נין פנימי?
* * ועצתג דו לי ה תו ר ה, הרשות ה: -
!,עליונה של מפלגת אגודת ישראל, פסקה
בין שאר ההחלטות שלה, :הננו מחייבים
את שני הצדדים שבמקרה של תביעות על
איזה רקע שהוא, יובאו בצורה הוגנת ונאותה
אך ורק לפני מוסדותיה המרכזיים ד,פ־ 1
נימיים של תנועת אגודת ישראל. אסור להם
בשום אופן להוציא את הסכסוך לרחוב,
דבר שגורם לחילול השם.׳׳
פחדה של מועצת גדולי התורה, מפני פיר־ .
סוס שערוריית הגנים של נשי אגודת ישראל,
הוא מובן. למרות שהגנים הללו הם 1
עסק פרטי, נושאים הם את שם אגודת ישראל,
והמפלגה לא תוכל להסיר מעליה את •1
האחריות למתרחש תחת חסותה. במשך ד
שנים שתקו הגננות, שעה שמשפחה פרטית
ביססה את עסקיה ושלטונה, בשם הדת, ה־ §
חינוך־התורני ובשם אגודת ישראל.
עתה הן דורשות כי משטר־ד,עבדים של
משפחת שלזינגר, הנהנית מכספי משלם־ה־מיסיס,
יוחלף סוף־סוף במשטר ההולם את
דרישות החינוך וההגינות של המאה ד,־ .20־.
ואין זה עניין פנימי של אגודת ישראל
בלבד.
במדינה
פקידים !
תלמידים !
סטודנטים !
הרשפו עוד חיום ב״אולפן גרג-
נחמטזך ספסוד )6
סבח כסו־קאסם, סברו רכים מידידיו ששרון
צדק.
לפני חודש נדחף שרון על־ידי מכונית.
נשעה שהתהלך ברחוב ירושלמי והתודכח
על דעותיו. מאז פירפר בין חיים ומוות.
השבוע ירד המסך על הקומדיה האלוהית:
כשקם רב -ספרדי זקן וביקש ליד בית-
החולים, בהתאם למנהג לספרדים. ,אנו
מבקשים מח לה מכבודו בשם חושבי העיי•
הזאת, ובשם הנהלת האוניברסיטה העברית.
ובשם כל אחינו בני ישראל נזכרו
כי אכן יש להם סיבה לבקש סליחה מן
ההוגה הצנוע.
לקורס הדו־חודשי ( 2א בשבוע) לי
וזצרנות
עברית ו/או אנגלית
בת״א: אצל ח.בר־קמא׳ גורמן .5
בחיפה: בי״ס.במעלה״ ,החלוץ .13
הצלחה מובטחת!
ד ר כי חיים
המאהב הנ רמס
פ ו רמי ק ה
הגיעו לוחות פורמיקה בכל
הצבעים, במיוחד פסטליים
וצבע עץ טבעי. נובומיסט,
וזו א. צ עיר
ת״א, וולפסון ,13 פנת הרצל.
מיוחד לשיכונים!
בעבודוז רבן
.ב ם־ פו ר בו הוא
תו פ ס בדקום ראעזון
מובף בואליו•.
נלסוך הוא מעשן \
מגרשים ברחובות. נא לפנות :
תל־אביב, טלפון מס׳ .24749
דדך —
יוסף סוואש* נפגע מאד כאשר חברתו,
אסתר שמעיה, החליסה לעזוב אותו. שליש
שנים הלכו השניים יחד, והנה החליטה
אסתר בת ה־ 18 כי יוסף מזרחי מוצא חן
בעיניה יותר מאשר סוואשי.
אולם פגיעה זאת באהבתו היתר. כאין וכאפס
כפגיעה אשר פגעו הורי אסתר כגא-
וותו של סוזאשי. הבחור בן ה־ 24 ביקש
תחילה להניע את ההורים להתערב לטובתו.
ר.ם רק משכו את כתפיהם. אחר כך׳ איים
על אסתר ועל מזרחי. הם צחקו לו.
הזילזול הרגיז את סיזאשי עוד יותר.
הוא איים להתנקם גם בהורים. אך שוב לא
לקחו אותו ברצינות. לילה אחד, שעה שמשפחת
שמעיה ישנה בקומה הראשונה
של ביתה בשכונת שפירא, חדר הבחור דרך
החלון הפתוח, הקים צריחות־הפחדה, כדי
להבהיל את הישנים. משפחת שמעיה התעלמה
גם מתעלול זה.
פעם אחרת הופיע מוואשי חגור אקדח,
ואתו ידיד שהתחפש לערבי. .אם לא תעזבי
את מזרחי ותחזרי אלי,״ איים על אסתר,
.אחטוף אותך, אקלקל אותך, ואזרוק אותך!״
גם אז לא התייחסו אליו ברצינות.
גםה שו פ ט. השבוע עמד יוסף סוואשי
בפני שופט השלום התל־אביבי דב זוהר.
מתוך העדויות, הסתבר כי הוא בכל זאת
העז לעשות משהו.
היה זה לפני כמה שבועות. הוא פגש
את יוסף מזרחי, התחיל לדרוש את גערתו
בחזרה. תוך כדי ידיכות, שלף טוזאשי אולר
קטן מכיסו׳ דקר את יריבו בכתף.
אולם כאשר השמיע השופט את פסק־דיגו,
הסתבר כי גם הפעם לא לקח איש את
טיזאשי ברצינות. השופט הטיל על המאהב
הנרמס קנס של 250 לירות, ושלח איהו
ד,ביתד.
מ שפט
זכותו שד שו ת ף
יעקב מרוקו וישראל פרחודניק היו
שותפים בבית־חרושת לסריגה בתל־אביב.
יום אחד הופיעו פקידי ההוצאה־לפועל, הודיעו
לפרחודניק כי מאחר ושותפו מרוקו
הסתבך בחובות, הם מטילים עיקול על
מכונות־הסריגה השייכות לשותפות.
היחסים בין השותפים הלכו והחמירו. לפני
חודשיים נכנס מרוקו למפעל אחרי שעוד,
העבודה. הוציא ממנו את בוכנות המכונות.
הוא מכר את הבוכנות. סילק חלק מהחוב
שרבץ עליו.
פרחודניק התלונן במשטרה, מרוקו הובא
למשפט על העלמת חפצים מעוקלים והשגת־גבול
פלילית. שופט־השלום יהודה טרייביטש
מצא אותו חייב, דן אותו ל־ססז ל״י קנס
ולשלושה חודשים מאסר־על־תנאי.
הפעםחש לי שי ת. השבוע עמד מרוקו
בפני בית־המשפס המחוזי, טען כי
אמנם. הוציא חפצים מעוקלים, אולם הוא
לא הכשיל את פקיד ההוצאה־לפועל, מאחר
שפרע לו במחיר הבוכנות חלק מהחוב.
אשר להשגת־גבול פלילית, הרי שזכותו של
שותף להיכנס לעסק בכל שעה שירצה.
השופטים המחוזיים קיבלו את טענותיו
של הסניגור נתן קנת. ביטלו את פסק־הדין
של בית־המשפט הנמוך.
עתה מתכונן מרוקו להופיע בשלישית
בפני בית־משפט. למרות שהיתה לו הזכות
להיכנס לבית־החרושת, לא היתר, לו —
לסי תביעתו החדשה של פרחודניק — כל
זכות להוציא ציוד, ללא אישור שותפו.
כלישר אל
ה פ גנ ת כו ח והעזה
סיעדז מתחסלת: סיעת העובדים ה־בלתי־תלוייס,
שפרשה בשעתו מן הציונים-
ר.פ,1י 0הזח *.04
מרדכי מלכי תלה בקדחת השיגרון. הוא לא יכול היה עוד ללכת לכיתה, על כן
בית הספר בא דמיטה
^ כתה ה׳ בבית־הספר העממי גאולים ד
( | בירושלים היא כתה. רגילה לכל דבר.
יש בה 35 תלמידים׳ זאטוטים רעשניים
המתרוצצים בהפסקות במגרש בית־הספר,
ומקימים המולה רבתי. הדבר המבדיל אותה
בכל זאת מכתות אחרות הוא התלמיד ה־.36
זהו מרדכי מלכי.
מרדכי לא ראה. את הכתה מימיו, אך
הוא משתתף ברוב השעורים הנערכים בה.
הוא איננו יכול להצביע ולבקש את דשות-
״הוא חולה ואיננו יכול לבוא לבית־הספר,
אבל דרך הקופסה הזאת הוא ישמע את
השעורים ויוכל גם לדבר אתנו.״
בו במקום החליטו הילדים לערוך ביקיר-
היכרות בביתו של מרדכי׳ חברם החדש.
השמש. לא כמו במרתף שלו. שם אין
חדרי־חולים נודפי־קור, אין גלולות מרי-
קות, אין רופאים מטילי אימה.
הביקור הסתיים בהבטחת הילדים כי יחזרו
בקרוב לבקר את חברם החדש.
עולמו של כאיל מאי
ך יעיני הי ל די ם שנדחקו לחדר המרתף,
/בו מתגוררת משפחת מלכי, התגלה
ה9שד מתחיל לפעול
מחרת היד! כבר הקשר הטלפוני
/מוכן; השיעור הראשון היה. שיעור ב•
תנ״ך. הוא התנהל בסדר מופתי. ברגע
בו נשמע קולו של מרדכי ברמקול, הורדו
כל האצבעות המורמות בסולידריות ספונטאנית,
ומרדכי שאל את שאלתו, או העיר
את הערותיו. הוא אפילו קרא פרק אחד,
בקריאה רהוטה למדי. בהפסקה התקהלו הילדים
סביב הרמקול, רצו לנטות אישית
את החידוש הטכני .״חברה, תנו לי לנוח
קצת׳ אני לא מרגיש טוב,״ ביקש מרדכי.
הילדים התפזרו בשקט.
זהבה הלפרין, חייכנית, טובת־לב, ואם
לשלושה ילדים, התרגלה לתלמיד הסמוי.
היא הקפידה לשאול אותו אם הבין כהלכה
את החומר הנלמד. היא ידעה כי אותו
מכשיר שחולל את הפלא בכיתתה נוסה
בבר בהרצליה, לפני שנים אחדות. ילדה
שחלתה בשיתוק־ילדים גמרה בעזרתו את
בית־הספר העממי, זכתה בתעודת־גמר מוכרת.
בפני
אנשי משרד החינוך, שנקראו להחלים
מי מעשרות הנזקקים יזכה במכשיר
שהתפנה, עמדה הבעיה למי לתת אותו.
מחסור בספרים היה רק בעיה שניה בחשיבותה.
הסתבר למורה כי במשך שנות
מחלתו שקע מרדכי באדישות, לא היה מסוגל
למאמץ־העקבי הדרוש ללימוד סדיר.
היה צורך ליצור, לטעת בו את ההרגל
מחדש.
את אשר לא עשו הפדגוגים עשו הילדים
בלבביותם הטבעית. למחרת הביקור הראשון
הופיעו אצל מרדכי כמה מחבריו לביקור
נוסף, הביאו לו ממתקים, העלו על שפתיו
את החיוך הראשון מזה שנים. הביקורים
התפתחו לידידות של קבע. מרדכי מצא
חברים. בייחוד התקשר אל דני ויצחק. את
קילו של דני ידע כבר לזהות דרך המקלט.
התבייש ללית למסיכיי
ף* א תמיד יסל היה מרדכי להשתתף
/בלימודים. לפעמים, בשעה ששאלה המורה
דרך הרמקול :״מרדכי, אתה שומע
אותנו?״ לא קיבלה תשובה. מרדכי, בצד
השני, הרגיש ברע׳ סגר את המכשיר. דני
ויצחק היו מוסרים למחרת דו״ח לכיתה:
״היה לו כאב־ראש.״
בסוכות ביקרה משלחת מאורגנת בביתו
של מרדכי, ביקשה להזמינו למסיבת הכיתה.
מבחינת בריאותו יכול היה מרדכי לנסוע
לבית־הספר ולהשתתף במסיבה, אולם הוא
ד׳תביש .״אני עוד לא מפיר אותבם בל
כך טוב,״ התנצל בפני חבריו. הם לא
לחצו עליו .״אין דבר, תבוא בפעם אחרת.
עוד יהיו הרבה מסיבית.״
ך 1 1 4ה מרדכי מלכי שוכב במיטתו, ומאזין לשיעור המתנהל במרחק שני קילו־ו
1 1מסרים מביתו. על השולחן נראה הטליסוק, המעביר אליו את השיעור
ומאפשר לו להתקשר כרצונו עם הכיתה. ליד המכשיר מונחת מחברת להכנת השיעורים.
הדיבור, ובכל זאת נשמעת כל הערה ותגובה
שלו על החומר הנלמד. מרדכי הוא
תלמיד מן המניו, למרות שלא קם ממיטתו
מזה שלוש שנים. מרדכי ,״החולה. בן ה־,13
לומד בביתו בעזרת הטליטוק.
.,יש לגו חבר נוסו!״.
ץ ת ההיכרות הראשונה עם מב־שיר־הפלאים
עשו תלמידי כתה ה׳ לפני
חודש ימים. טכנאים בסרבל התקינו על
הקיר תיבת מתכת מוזרה, הציבו על הארון
מכשיר הדומה בצורתו החיצונית לרמקול
רגיל. הם קישרו אותם בכבל חשמלי, שיצא
דרך החלון לכיוון בלתי־ידוע.
הקופסה המסתורית עוררה גל של ניחושים
.״זה בטח מכשיר כמן שיש בגאולים
א׳ ,כדי שהמנהל ישמע מוז שהמורה עושה
בכתה,״ פסק אחד התלמידים בידענות של
בן .9הוא טעה.
למרות שהנהלת בית־הספר נמצאת בידי
שלמה דורון, המנהל גם את גאולים א׳,
היה זה מכשיר שונה לחלוטין. דורון זכה
לא מזמן לבקורת שלילית, בגלל רשת
מכשידי־ההאזנה שהתקין בבית־ספרו, למורת
רוחם של המורים, שלא רצו להיות נתונים
לבילושו הפדגוגי של המנהל דורון.
במהרה התבדו ניחושי התלמידים .״בקרוב
יהיה לנו חבר נוסף בכתה,״ הודיעה
זהבה׳ הלפרין, המורה האמהית הותיקה.
הכלליים, הצטרפה עתר, סופית למפא״י,
תמורת. כמה משרות במועצות־הפועלים ועמדות
מנגנוניות במפא״י עומד ל*
קום מתחרה ל״ק דגל כמה מבעלי
בית־החרושת לבירה נשר מקימים עתה
מפעל לקרטון גלי, באחד. מאזורי הפיתוח
חכרת ״רסקו״ הפרוגרסיבית
הולכת בדרכי סולל בונה, עומדת לרכוש
שורה של״ מפעלים קיימים. בין השאר:
מחלבה גדולה לעיקור חלב בין שופטי
בית־משפט השלום בתל־אביב, שוררת
מזה כמה שבועות מרירות, על יחסה של
עירית תל־אביב אליהם. מסתבר כי העיריה
הבטיחה כי נציגי שופטי־השלום. ייכללו
נין 280 המוזמנים לפתיחת היכל חתרנות,
אך לא קיימה א ת הבטחתה ...כדי להמחיש
את גידנל אוכלוסיית המשק, פיר־גזעולס
הזח ;!046
ילד צנום וחיזור, שקיבל את פניהם כשהוא
שוכב במטה. בגופו דמה מרדכי לילד בן
תשע, למרות שהיה קרוב ל־ .13 על השולחן,
ליד המטח, עמד ארגו מתכת, שדמה
בצורתו החיצונית למקלט רדיו. הוא היד,
מחובר אל קופסה תאומה לזאת שהותקנה
בכתה.
״אתה באמת יכול לשמוע מה שמדברים
בכתהז״ שאל ילד סקרן.
״בטח,״ השיב מרדכי.
״ומה אתה עושה כשאתה רוצה לדבר?״
חקרה ילדה ארוכת צמות.
״אני לוחץ על הכפתור ואומר לתוך המכשיר
מה שאני רוצה,״ הסביר מרדכי.
בהמשך השיחה התברר שמרדכי עלה
ארצה מתורכיה לפני שמונה שנים, ומאז
מתגוררת המשפחה העניה, עם ארבעת ילדיה,
בצל טחנת־הרוח העתיקה שבשכונת
ימין־משה, בנקודה המשקיפה על הר ציון
ומגדל דוד.
לפני שלוש שנים חלה מרדכי בקדחת
השגרון, מחלה התוקפת בעיקר ילדים בגיל
בית־הספר, ונפוצה במיוחד בירושלים. עקב׳
מחלתו לקה הנער בלבו, נשאר רתוק למיטה.
מאז לא למד באופן סדיר. הוא
הרבה לצייר, בילה שעות ארוכות באריגה
וחיתוך דמויות מעץ־לבוד, ניסה
לשכוח את מחלתו בעזרת ספרי קריאה.
הסופר החביב עליו הוא קארל מאי.
שם, בערבות הציד של וינסו, זורחת תמיד
סם קיבוץ גבעת־ברנר בשבועון הקיבוץ ה־מאיחד
ססטיסטיקה קצרה: לקראת החורף
הכין מחסן הבגדים 1100 זוגות נעליים לילדי
המשק, מגיל הינקות עד לכתה
י״ב קציני משטרת מחוז תל־אביב
דאגו בשבוע שעבר ששום ידיעה
לא תגונב לעתונות על גניבת אופנוע משטרתי,
ממיגרש החניה של המשטרה בעיר.
הסברה היא כי המעשה בוצע כהפגנת־העזה
על־ידי פושעים, שניסו להוכיח כי אף מתוך
לוע־הארי יוציאו את שללם. הסברה אומרת,
כי לאחר ששדדו את האופנוע, השמידוהו.
תזכיר שוד עצמי*
להקים מצבה ככפו״קאסג,
במקום
| ״ ן ן ן? ברגע זה מתנהל שיעור בהיסטוריה, הדן באדם חקדמון. חסורח זחבח
1 1 11 הלפרין משמיעה בקול רס כל מלה שהיא כותבת סל הלוח, כדי שתוסבר
לאזני מרדכי. כאמצעי־קשר אל הילד משמש המכשיר הקטן, העומד על הארון מצד מין•
בהמלצת למלחמה
פני עליאש, יושבת־ראש האנודה
בקדחת השנרון, ניתן המכשיר
מלכי. הכריע בהחלטה מצבו ההירוד
של הילד, וכשרונו הטבעי
למרדכי סוציאלי
ללמוד.
אחרי־הצהרים ביקרה זהבה בבית מרדכי.
התברר שלילד אין ספרי־לימוד. אולם ה־
בו אירעה הטרגדיה, כמעשה של התנדבות
אזרחית, הציע עורך חעולס הזה () 1029
לפני שלושה חדשים. השבוע הודיע משרד-
הדתות כי יקים מכספו מצבה בבית־הקברות
של כפר־קאסם, הנמצא בצדו השני של הכפר
מי גנב את חיהלומים ב־שיזי
100 אלף דולאר מחברת יהלומי הנגב
בתל־אביב? חוקרי העולם הזה 1031 שגבו
כמה מן העדויות עוד לפני המשטרה, וערכו
חקירה יסודית מסביב לאנשים המעורבים,
פסלו עוד בשבוע השוד את הגירסה כאילו
הרדים שודד אלמוני את מנהל החברה.
הם קבעו שישנו חשד חזק מאד שזוהי
עבודה פנימית. השבוע הצטרפה המשטרה
לחשד זה, עצרה את האנשים אשר עליהם
הצביעו חוקרי העולם הזה לפני חודשיים
וחצי התקדים שנקבע על־ידי ער
למחרת גילה מרדכי בסוד שהצטער קצת
על סירובו. בשעה שחבריו בילו במסיבה,
הוא נאלץ להסתפק בעיון מעמיק בספר
מאה פלא ופלא• ״יש בספר המון דברים
מענינים סוף־סוף אני צריך לעשות משהו,״
אמר בגבורה לדני .״אבל במסיבה
הבאה, אהיה אתכם.״
רך מדור הקולנוע של חעולס חזה, שהגיש
משפט נגד בעל קולנוע אלנב׳ על קיצוץ
הסרט המלך ואני (העולם חזה ,)1042 מצא
השבוע הד ברמלה. הצופה רחמים ברוך
הגיש תלונה דומה, נגד בעלי בית־קולנוע
מקומי, על קיצוץ הסרט אשת מסחר
מדביק־הכרוזים האלמוני, המחפש
,צעירה בלתי־ידועה, ואשר זהותו נתגלתה
:בפעם הראשונה בכתבת העולם חזה 1026
שינה השבוע את שיטתו ,.האיש, הנכה שמואל
פרלשטיין, הטוען כי הצעירה היא יורשת
עשירה, פירסם עתה, מודעה כעתונים,
בהן צייר את החצאית יאותה לבשה, כביכול,
הצעירה המבוקשת, ונתן את פרטיה
המדוייקים. סרלשטיין שירטס את דוגמת החצאית
וצבעיה לכל פרטיהם. על הבחורה
להתייצב לטובתה.
שנת אחרי תבוסתו ברחבי מדבר סיני, מאיים עתה הצבא ה מ צויי ר מדינת ישראל מ
הצוי דו ר
מול חונ
•ועם התפארה מצרים במיגים יב־טאנקים
הסובייסיים הכבדים שזרמו בעשרות
אל חילותיה. בעזרתם, הריעו תעמל־ניר״
היא תשחרר את העולם הערבי ותשמיד
את מדינת ישראל.
כיום׳ אחרי שמיבצע סיני הוכיח מה מידת
יעילותם של טייסי המיג ושריונאי הסטאלי-
נים של מצרים, לא נואשה עדיין מצרים
מלהשמיע את אותם האיומים והמליצות.
אלא שעתה היא מדגישה יותר ויותר נשק
אחר, גם הוא מתוצרת ברית־המועצות: חיל־הים
המצרי. ובמיוחד — הצוללות.
לפני כמה שבועות ערך חיל־הים המצרי
תימרון־ראווה כללי, אליו הוזמנו מאות אורחים
אזרחיים מארצות ערב, והנספחים הצבאיים
בשגרירויות הזרות. גמאל עבד אל־נאצר
נכח בכבודו ובעצמו.
בנמל המזרחי של אלכסנדריה, מול ארמון
ראס אל־תין המלכותי שנהפך מכללה ימית,
נערכו יחידות הצי במיסדר חגיגי: משחתות,
פריגאטות, שולות־מוקשים, טרפדות — ושתי
צוללות.
האוים מופיע
• אחת משתי הצוללות המצריות, מתוצרת סובייטית, כפי שצילמה מבעד
| 1חלונה העגול של המשחתת אל־נאצר, בשעת תמרון של הצי המצרי,
ליד חופי אלכסנדריה. הצוללת נראית בשעת צלילה מהירה למעמקים תון כרי תנועה.
•שעה עשר כדיוק עלה הרודן ה-
1מצרי על סיפון אל־נאצר, אניית״הדגל,
וכעבור דקות אחדות יצא הצי הימה. בראש
הפליגה אל־נאצר, משחתה סובייטית כבדה.
אחריה, בטור עורפי, התקדמו הצוללות,
ארבע שולות־מוקשים, ארבע המשחתות אל־
הש״סת במבנה >ן דב
התיכו! של הצי חמצרי אניות קלות יותר, ואילו ביס
זאפר, אל־פאתח, אל־קאהר, וטארק.
כל היחידות הללו, הדגישו המצרים בהתרברבות,
לא היו אלא חלק משייטת הים
התיכון. יתר יחידות השייטת נשארו בבסיסן,
ואילו שייטת ים סוף נשארה כולה
על משמרתה.
במרחק 15 קילומטרים מן החוף העביר
חדר המלחמה של אל־נאצר את הפקודה:
היכון להתחלת התמרון. השייטת התחלקה
לארבע יחידות, כשהמשחתות, שולות־המוק־שים,
הצוללות והטרפדות מפליגות לכיוונים
שונים.
כעבור כמה דקות ניתן אות האזעקח:
״טרפדות של האויב מתקרבות!״ שש נקודות
זעירות הופיעו באופק, כששובל לבן
ארוך מתמשך אחריהן. הסירות המהירות
ריכזו את מאמציהן להגיע אל אניית־הדגל;
אל־נאצר פתחה בתמרוני־התחמקות ותותחיה
הקלים המ&ירו פגזי־סרק לכיוון הסרפדות.
יתר המשחתות הצטרפו אף הן לפעולה,
וכעבור דקות ספורות נסוגו המרפדות —
מובסות.
האויב טובע
המשחתת אל־זאפר, שהיא למעשה אתחנן של הנזשחתות הישראליות,
מצולמת מאותו חלון. המשחתת היתה אחת מחמש המשחת ת שהש־יו
חתפו בתמרון חיליחים המצרי, והיוו אח המטרה העיקרית להתקפותיהן של הצוללות.
•-עד גשר־הפיקוד של אל-נאצי עקב
גמאל עבד אל־נאצר אחרי מהלך הקרב.
הוא היה לבוש חליפה אזרחית והרכיב מש־קפי־שמש
כהים. מדי פעם היה מסיר את
המשקפים, מצמיד לעיניו משקפת ימית
חזקה, ומשמיע הערה או הלצה לעומדים
סביבו.
אחרי המרפדות הופיע איום חדש: יחידה
כבדה של האויב. תותחיהן הכבדים של ה־משחתות
רעמו ברציפות, כשהם יורים אש
חיה, לביתנו של האויב הגלתי־נראה, וכל
גמאל יורד לצוללת =
רום, מן הגבוי הסוו׳ בצפון, וגם מצד הים
״עתר, מותר לגלות,״ הוא השיב לשאלה
אחד הנוכחים :״כל אנשי הצוותות של הצוללות
הם מצריים.״ הוא התפאר בהרחבה
כצורה אשר בה השיטו את הצוללות עד
לבסיסן במצרים :״במשך כל הדרך לא גילינו
את זהותנו. מן הרגע שנכנסנו לים
הצפוני ראינו את הציים המערביים עוקבים
אחרינו במבוכה. הם ראו צוללות מפליגות
על פני הים, ולפעמים מתחתם, אך בשום
אופן לא יכלו לגלות של מי הן. סידרנו
אותם כהוגן. וככל שהיינו מרגישים את
מבוכתם, היינו מתפקעים מצחוק. הפלגנו
לאורך הים הצפוני, עברנו את גיברלטר,
חצינו את הים התיכון ממערב למזרח, ואיש
לא ניחש כי אלה צוללותיו החדשות
של הצי המצרי — צוללות אשר אין דוגמתן
לשום מדינה בים התיכון.״
זכרוגות הגרמגיס
ך* דכראחד לא הגזים המפקד המצרי:
1אין לשום מדינה ים־תיכונית צוללות
העובדות על אותה רמה כמו הצוללות הסובייטיות
החדישות של מצרים. אמנם, הן
נופלות מהצוללות האטומיות של ארצות־הברית.
אולם הן עולות בהרבה על הצוללות
הקונבנציונליות המערביות, וחימושן כולל
גם קליעים מונחים, אשר אפשר לציידם
במטען אטומי — מטען שאין למצרים.
אולם לא רק הצוללות שבידי המצרים,
אלא גם המשחתות הרוסיות שלהם עולות
על מרבית ד,משחתות של שאר מדינות הים־
התיכון. משחתות אלה הן מדגם סקורי, בעאלה
הן המשחתות החדישות שנתקבלו מרוסיה במשך
18 החודשים האחרונים. מלבדן יש לשייטת הים
מחזיקים המצרים שייטת נוספת, קטנה הרבה יותר.
לות נפח של למעלה מ־^ 2400 ון. הן מהירות
ביותר — עד 70 קמ״ש — וחימושן *
רב: החל מארבעה צריחי תותחים כפולי-
קנים בקוטר של 150מ״מ ועד למוקשים
אוטומטיים תת־מימיים ללכידת אוניות אויב.
פרסי החימוש והמהירות של משחתות
אלה לא היו ידועים למערב עד לפני שנתיים.
כשנתגלו — הוכיחו כי כלי השייט הסובייטים
עולים במידי. רבה על אלה של מדינות
המערב.
בשנים הראשונות של מלחמת העולם השניה
כמעט והצליחו הצוללות הגרמניות
להכריע את כף המלחמה הימית באוקיינוס
האטלנטי. מתוך ספרי־הזכרוגות של מפקדי
הצוללות הגרמניים, שהופיעו אחרי המלחמה,
מסתבר כי הפעלת צוללת בחנאי־קרב
היא אחת המשימות המסוכנות והמסובכות
ביותר במלחמה המודרנית.
אנשי־חצוזת והקצינים חייבים להיות בעלי
רמה טכנית מעולה, לא רק כדי להפעיל את
הצוללת ואת מאות המכשירים העדינים
והמסובכים שלה׳ אלא כדי להתגבר על המכשירים
המשוכללים־לא־פחות של האויב.
דרושים מהם גם כוח־סבילות קיצוני, העזה,
יכשרון־פיקוד בלתי־רגיל.
באיזו מידה יש למצרים תכונות אלד״
קשה לקבוע. אולם יתכן כי היתד, זו טעות
מצדו של המפקד המצרי להתפאר בעובדה
כי כל צח־תות הצוללות הם מצריים. עובדה
זו עלולה להיות מגרעת, לא מעלה. על כל
פנים, הוכיחו עד כה אנשי הצוללות המצריות
דבר אחד בלבד: שהם היו מסוגלים
להשיט בהצלחה את כליהם מפולין למצרים,
ולערוך תמרון קצר מתחת לפני הים, בתנאי־קרב
מדומים.
פמליית עבד אל־נאצר עברה לעמוד ליד
עמדת צינורות הטורפדו. הם ראו כיצד יורים
הצינורות את דגי־הפח הארוכים שלהם,
ראו את הטורפדות צוללות לעומק של כמה
מטרים מתחת לפני הים ויוצאות בקו ישר ,
אל המטרה. מנגנון־הפעלה מיוחד פיצץ אותן
בהגיען אל אניית האויב. אל־נאצר ניצחה;
האויב טובע.
ושוב אזעקה. הפעם: מטוסים. תותחי
נ. מ .של המשחתות הוכנו לפעולה, וברגע
שהופיעו בשמים המיגים הצורחניים, פתחו
התותחנים באש. לדברי כתב צבאי מצרי
שעקב אחרי התמרון מעל סיפון אניית-
הדגל ,״הוטל מסך אש כל כך כבד, שאפילו
מטוסים מעולים אלה לא יכלו לחדור יעדו.
הם הסתלקו כלעומת שבאו.״
הצוללות גכגסות ל1{?6לה
1התמרון, נקשרו שתי הצוללות לרציף בבסיס חיל־וצרי
באלכסנדריה, ונשיא מצרים גמאל עבד אל־נאצר
ילות מאחור נראה מכשיר הראדאר ובקרת־אש התותח.
^ ולס הסכנח העיקרית לשלום הצי
המצרי טרם הופיעה. האות הראשון
לקיומה ניתן על־ידי הראדאר של אחת ה-
משחתות. מיד הועברה ההוראה :״שתי צוללות
אויב מתחת לפני הים. מתקרבות אל
השייטת. כל היחידות להיערך להגנה על
אניית־הדגל.״
המכשירים החדישים שעל גבי ד,משחתות
גילו כל תנועה של זאבי־הסרף התת־ימיים.
פצצות־עומק החלו רועמות במעמקי הים.
כשכל התפוצצות הודפת טונות של מים
מקציפים לשמים. כל מבואות השייטת זועזעו
בשיטתיות, עד כי מפקד המשחתות
יכול היה להודיע :״חיסלתי את הצוללות.״
ואז, ממרחק, נראו הצוללות המחוסלות עולות
על פני הים ועוברות על פני אל־נאצר
— בהצדעת־כבוד לנשיא מצרים שעמד על
הגשר.
ליד הנשיא, בין המפקד העליון של הכוחות
המזויינים עבד אל־חכים עאמר, ומפקד
חיל־הים סוליימאן עיזאת, עמד קצין
צעיר, לבוש במדים הלבנים של חיל הים.
היה זה מפקד שייטת הצוללות של הצי המצרי.
הוא נראה מרוצה מאד מההצגה שהציגו
שתי יחידותיו.
פצצת פו(0ו
סיד נערפה השייטת במערך הגנתי, סביב אניית־הז
!אוניותיה החלי מטילות פצצות
׳ת־עומק. הפצצה תשמיד כל צוללת בראדיוס של 100 סטו
במרחב
מלחמה 1ש ל 1ם
ארבעה נימוקים נגד
על תעודות־הזהות שלהם מובלסת המלה
״יהודי״ ,וכל רכוש המוסדית היהודיים
מחוץ־לארץ הוחרם על־ידי הממשלה. גם
רכושם של יהודים שהיגרו מסוריה הוחרם,
ומשמש לפליטים ערביים מארץ־ישראל.
הרב היחידי בסוריה הוא חפס שלאל,
זקן בן .74 הגברים שבין יהודי דמשק
קוראים וכותבים עברית, אך הנשים אינן
יודעות קרוא וכתוב בכל שפה שהיא. בשבתות
ובחגים נערכות תפילות בכמה מבתי־הכנסת
הקטנים והבודדים. במקרים אלד,
מלווים שוטרי־חרש את המתפללים.
״מד. יקרה אם תותקף סוריה?״ זאת שאל
השבוע עורך אל־נדוסאוור הקהירי. במאמרו
הראשי. אולם לפני שניגש לענות לשאלה
בוערת זו, ניסה לקבוע מה הן המדינות
העלולות לתקוף את סוריה. קיימות, לדעתו,
ארבע אפשרויות: שההתקפה תבוא מצד מדינה
ערבית אחת או יותר! מצד התורכים!
על־ידי ישראל! או מצד ארצות־הברית.
האפשרות הראשונה נפסלה מלכתחילה.
יתכן שחייל ערבי יהרוג חייל
כי ״כיצד
ערבי אחרי הרי ברגע שיימצאו שני צבאות
ערביים זה מול זה, יפנו כהרף־עין שניהם טריכיפוף השש
יחד, לחפש את השלישי שדחף אותם לשדה
״שש פעמים ביום מכופף המלך סעוד את
#הקרב. והם יחסלו אותו בכוחות משותפים
גופו הארוך לכיוון מכה. דת האיסלאם דו—יהיה
זה מלך בוגדני או ראש ממשלה
רשת ממנו כי יתכופף רק חמש פעמים
מכור לזרים.״
ליום בתפילה! אולם סעוד עבד אל־עזיז אל־אחרי
שהזהיר ברמז את ירדן ואת עיראק,
פייצל אל־סעוד, שליט כל־יכול על ששה
פנה העורך לאפשרות השניה: תורכיה.
מיליון אנשים, אינו מאמין-ככל המאמינים.
״כל •העולם יודע,״ קבע הוא ביוהרה עילאית
כי תורכיה היא מדינה רקובה על כן הוא מתכופף פעם אחת יותר מהם
ופושטת־רגל, אכולת ניוון, עושק, בורות — חמש פעמים לאללה, ופעם לאהבה.
״תרגיל־הכיפוף האחרון שלו מדי יום
ושוחד.׳׳ אם תתקיף את סוריה, המשיך,
נותן למלך את הכוח לבלות את הלילה
היא תפער תחת רגליה שתי תהומות —
בהרמונו. כי כיפוף שישי זה מבצע שלים
התהום הפנימית של התמרדות העם, ותהום
המדבר בפני רופאו, ד,מזריק בעכוז המלהתגובה
החיצונית. כאשר בולגנין יתרגם
כותי את ההורמונים הדרושים לסיפוק 89
את הזהרתו לעדנן מנדרס מלשון הכתיבה
היפהפיות, המחכות לאדונן מעבר לדלתות
לשפת הקליעים המונחים.
הנעולות של ההרמון.״
כלי הגיון והגינות. האפשרות השלישית
— שישראל לבדה תפתח בהתקפה —
כך כתב, לא מזמן, אחד משבועוני־הסג־מבוטלת
לגמרי בעיני העתונאי המצרי. סציד, הנפוצים ביותר בארצות־הברית. כי
פשוט: היא איננה מסוגלת לנהל מלחמה
למרות שהסטייט דיפרטמנט המשיך להביט
בלי עזרה מן החוץ. היא גם יודעת שאם
על מלך ערב כעל בן־בריתד, העיקרי והתפעל
נגד מדינה ערבית כלשהי, יתאחדו
נאמן ביותר של ארצות־הברית במרחב, הביעה
העתונות האמריקאית דעה מנוגדת.
יתר המדינות ויחסלו אותה כליל .״מדינות
ערב אפילו יקבלו בברכה התקפה כזאת,״
ציוץ של עכבר. כאשר ביקר סעוד
קבע .״כי היא תדרבן אותן למאמץ, שיעקור
באמריקה, לפני ארבעה חודשים, תקפו עתו־את
הסרטן הישראלי מגוף המזרח הערבי.״
נים רבים את התרפסות הממשלה בפני
נשארה רק האפשרות הרביעית: ארצות־שליט
הנפט .״הוא סוחר־עבדים, הוא דוגל
בהפליה־גזעית, הוא מונע בעד אנשי־כט־ ־.
הברית. תחילה העלה העורך נימוקי הגיון
נוצריים להיכנס לארצו, הוא מכריח אזרחים
והגינות: האם מדינה בת 150 מיליון לא
תתבייש לתקוף מדינונת בת פחות מארבעה אמריקאים לעשות כרצונו,״ האשימו העתונים.
מיליון תושבים? איה עקרונות החופש של
אלא שבכל זאת נראו, סיכויים כי המלך
מנהיגת העולם־ המערבי?
המזוקן וקצר־הראי יצליח לשבור את השאולם
מכיוון שלא ההגינות וההגיון קובפעת
גמאל עבדי.אל־נאצר, יציל את המרחב
עים בענייני מלחמה ושלום, עבר המאמר
מצפרני הקומוניזם ויכניסו בשקט לאורוות
לשפת״המעשה .״נזכיר לדאלס, כי לא יקבל
הדוד סם. עתונים חשובים ומנהיגים דגולים
שום תמיכה מבני־בריתו במערב. הם לא
המטירו על סעוד מבול של מחמאות ומחנות.
שכחו עדיין כי אמריקה היתד. אשר דחקה
ואז פרץ המשבר הסורי. אם ׳סעודי היה
את רגלם מסוריה, ירדן ו הל בנון ...גבולות באמת דמות, קובעת במרחב, אמרו אמריסוריה
הצפוניים קרובים מאד לבסיסים שקאים
רבים, היה צריך להרים את קולו נגד
בדרום ברית־המועצות. ואם יתקיפו הגילגולה
של סוריה אל תוך זרועות הדוב
אמריקאים, יהיה זה הגפרור שיצית את
הרוסי. תחת־ -זאת השמיע צאצא הנביא
הפתיל של מלחמת העולם ה שלי שית ציוץ של עכבר מבוהל; הוא פחד לגנות
יש ידידים ...גם יתר מדינות ערב את סוריה, מחשש פן תגאה הלאומנות הלא
תעמודנה בחיבוק־ידים. המרחב כולו,
ערבית בארצו הוא, ותפילו מעל כסאו. הוא
כך מבטיח עורך אל־מוסאוור, יתלקח בשל אפילו טס לדמשק, הצהיר אח נכונותו לשהבת
מלחמת־הקודש, מהאוקיינוס האטלנטי
פוך את טיפת הדם האחרונה של העם הועד
למיפרץ הפרסי. ואם דאלס אינו יודע
ערבי למען חירותה של סוריה.
מה מסוגל העם הערבי לחולל בזעמו, ישאל
ווידויי יצאניות. לוליינות פוליטית
את אידן וגי מולה. הם לא שכחו עדיין.
זו לא עברה מבלי לזכות בתשומת־לב
ולסיום :״איננו קומוניסטים, ולא אוהדי-
העתונים האמריקאיים. כמה מהם כינו אותו
קומוניסטים. אולם יש לנו ידידים בברית־כפחדן
וככלי ריק, אשר אין לסמוך עליו.
המועצות ובסין העממית. ואנחנו יודעים
אחרים, סנסציוניים יותר, הרחיקו עוד יותר.
כי אפשר לסמוך עליהם.״
הם פירסמו ווידויים של 37 יצאניות מ־בקיצור:
לא תהיה מלחמה בסוריה.
ודאשינגטון, שסיפרו כי משרד האוצר האמריקאי
שילם להן בשטרות של 50 דולאר
ובצ׳קים של 75 דולאר, עבור השירותים
המקצועיים שהן הואילו להעניק לפמליה
הסעודית בעת ביקורה.
שרידים עלובי
התרעם אחד העתונים האלה, אנסנסורד:
6000 האנשים האומללים ביותר במרחב
״מה עוד יכולנו לתת לו? וראו כיצד הוא
בשבועות אלה הם, ללא ספק, יהודי סוריה.
שארית־הפליטר, של קהילה, שמנתה 30 משיב לגמולנו ...האם זוהי הכרת־תודד?,״
אלף לפני 12 שנה, חיה בגיטו עלוב בדמשק,
במחנק רוחני ופחד סירור גופני.
עד לפני חדשים אחדים, חיו יותר ממחאזור־הפיתוח
בכדאשמה הפולי טיק ה
ציתם של יהודים אלה בג׳זירה,
מתוך 3000 תלמידים שניגשו לרחב־הממדים
בצפון־מזרח סוריה. היו אלה
בחינות הבגרות בירדן, נכשלו למעלה מ־
.לדוב עובדי אדמה, ממוצא כורדי. מלבדם
מחצית. כמה עתונים מיד ראו בכך תוצאה
חיו בקמישלה׳ בירת הג׳זירה, כמה עשרות
סוחרים ורוכלים יהודיים. אולם מאחר ו־ של העובדה, כי גם המורים וגם התלמידים
הג׳זירה נמצאת בקרבת הגבולות הרגישים, מתעניינים יותר בפוליטיקה ובהפגנות־רחוב
של עיראק ותורכיה, וממשלת סוריה הכרי מאשר בלימודים האיבה החריפה
זה עליה כעל אזור בטחון, הועברו היהודים השוררת עתה בין ממלכת הירדן לבין סוריה
לרובע־העוני של דמשק. שם הצטרפו ל חדרה גם אל שטח היחסים בין סניפי האחים
המוסלמים בשתי המדינות. חי־שרידיה
העלובים של אחת הקהילות המלוקי־הדעות
בין מנהיגי הכת בשתי הארצות
פוארות ביותר של הגולה היהודית.
הגיעו לממדים כאלה, ששייך מוסטפא סב־רכ
אחד נשאר. לפי תקנוני הממשלה
אעי, מנהיג האחים בסוריה, קיבל זעזוע-
הסורית, אין ליהודי רשות למלא כל תפקיד
מוח אחרי שסוריה הבריחה נשק
חברות מסחריות הלכו בעקבות
ציבורי:
לנאמניה בלבנון, יצאו הלבנונים בהתקפת־הממשלה,
אינן מעסיקות אף פקיד יהודי.
ליהודים אסור לקנות אדמה ובתים, והם לא נגד: הם שיחררו רוצחים ופושעים מכתימקבלים
רשיונות, יבוא ויצוא. אסור להם ר,כלא, ציידו אותם בנשק ושלחו אותם אל
תוך סוריה, לבצע מעשי־תגמול,
לעזוב את סוריה, וללמוד באוניברסיטאות.
ס עודי ה
ך ״ מ * 1 1ה בנם הדינאמי של אימה סומאק ונזויזס ויואנקו מש־
1 1 1 ^ 1 • 1תלס בשעת החזרה על התופים, מרעיש עולמות,
כשאמו עוסקת בחזרות, מבלי שאיש יגער או ינזוף בו. הוריו רגילים כבר לתעלוליו.
במימדים שאינם נופלים ממימדי השפעת האסיאתית, תקפה בשבוע האחרון אח
אזרחי חל־אביב קדחת נוספת — קדחת אימה סומאק. ליד משרדי מכירת־הכרטיסים
להופעותיו; של הזמרת האקזוטית ניצבו תורים ארוכים, כשהמקדימים תופסים את
מקומותיהם עוד בשעות הלילה המאיחרות. תוך 24 שעות ימררו כל רכייייחיח יייי ״״יית
הזמרת בעלת הקול של ארבע האוקטבות, שהכריזה על עצמה כעל צאצא למשפחת
אנוסים יהודיים מספרד שהיגרה לפרו. בעלה, מויזס ויואנקו הכריז כי הוא בן
למשפחה יהודית מפולין.
מנהלי התיאטרון הקאמרי, שיחד עם האמרגן גיורא גודיק ארגנו את הופעותיה
של הזמרת בישראל, אולם התביישו משום מה לפרסם כי הם האמרגנים שלה, שיפשפו
את ידיהם בהנאה. מאז הופעת פורג׳י ובס, לא היתד, נהירה כזו להופעת אמן זר.
קשה היה לדעת מה היה הגורם הישיר לכך. אחוז ניכר מבין אלה שמיהרו לרכוש
כרטיסים להופעות לא ידעו בדיוק מי היא אימה סומאק, ומה היא שירתה. אולם
שמה של הזמרת והאגדות שנרקמו סביב אישיותה, שרובן אינן אלא סיפורי־פירסומת
דימיוניים, הספיקו כדי לעורר קדחת בלב שתי רבבות אזרחים.
רבים מהם־ התאכזבו קשה, אחרי שנוכחו בקונצרטים. אימה סומאק אינה זמרת
עממית׳ השרה שלאגרים המקובלים בפי כל, או הנוגעת ללב בשירתה. עיקר פירסומה
בא לה בשל יכולתה הטכנית בזמרה, והפלא הקולי הטמון בגרונה. שיריה, המבוססים
בעיקר על שירי־עם ופולקלור פרואניים, אינם מסיג השירים המעוררים התלהבות.
הגבירו אכזבה זאת מספר תקלות בהופעותיה הראשונות. רשת מיקרופונים מקולקלת
הרסה כליל את הופעתה הראשונה. השפעת האסיאתית שדבקה בה השפיעה במידתדמה
על גרונה בהופעות הבאות. גם אולם הקונצרטים של היכל. התרבות לא התאים כלל
להופעתה. באולב׳ שנועד להופעות תזמורות, הידהד קולה בצליל מוזר ולעיתים קשה
היה לקלטו. למרות כל זאת הצליחה אימה לכבוש את לב הקהל הישראלי. די היה
בשיר אחד או שניים שהדגימו את יכולתה הקולית, כדי לעורר בקהל את החויה הדרושה.
הדמות ״הבולטת ביותר בלהקתה של אימה סומאק היה ילד בן ,9בנה של הזמרת.
צ׳ארלי, המתנהג כמבוגר לכל דבר ומדבר כאיש עסקים בקיא, התרוצץ על פני הבמה
כשידו בכל, ויד הכל בו. בין תיפוף לרקוד ניאות צ׳ארלי לספר את סיפורו, על אימה
סומאק כפי שהיא נראית בעיני בנה. זהו סיפור תמים וילדותי, אולם הוא מלמד על
אישיותה של הזמרת ובעלה,״לשעבר יותר מכל אגדות־הפירסומת הבדויות של הסוכנים.
סוריה
מחרוזת
| ? י ך 11 רופאה טל אימה בודק את
| | 1 | 111 גרזנה, בין החזרות. השפעת
האסיאתית שפקדהאנתה פגעה קשה בגרונה.
ייל ך י 1 1 11 *1חדי־עין הבחינו כי
| | הזמרת גורבת נר־
בי־ניילון המתוחות רק קד הברכים.
סינורו האישי של ילו הני א בן התשע
אימה סומק
האמא שד*
ציארלס פאפושון ה1יואמן ו־ס1ס>ן
* תחיל מההתחלה. גולדתי בניו-
1יורק, ברובע ששמו נלנהסן. זהו ייקום
עני ועלוב, המקום העני ביותר בניו־יורק.
יש שם משכנות־עוני ורחובות מלוכלכים,
וגרים שם אנשים מסכנים. לא גרנו הרבה
במנהטן. כשהייתי בן ששה חדשים, עברנו
לגיר בלוס־אנג׳לס.
בלוס אנג׳לם גרנו בהתחלה בבית ישן
ועתיק, אבל עכשיו יש לנו בית גדול וחדש•
יש לי בריכת־שחיה משלי, והיו לי
ארבעה כלבים. אלה ר,יו כלבים גדולים,
אבל שלושה מהם מתו. אחד מת מזיקנה.
הוא היה בן 10 שנים ויותר כשמת —
יותר גדול ממני. אבא שלי גידל אותו,.
עכשיו אני בעצם כמעט בן תשע, אבל
באמריקה אני אומר שאני רק בן שמונה.
מי שמופיע על הבמה צריך להגיד כך.
אמא שלי למשל היא בת ,35 אבל היא
אומרת שהיא בת .29 בשביל האנשים.
אני עובד יחד עם אבא שלי, ובאמריקה
אני עובד בשביל ואלס דיסני. שמעתם עליו?
הוא אחד החברים הטובים ביותר של*.
אני קורא לו דוד.
יש לנו בלום אנג׳לם קלוב על שם ואלס
כל יום שבת.
דיסני, אנחנו באים לשם
מתלבשים כפו אריות, מיקי־מאוס או דונלד
דאק — אתם מכירים את דונאלד דאק? —
ואנחנו מופיעים בפני הילדים. אני חושב
שאני מקבל כסף. לא אני, ההורים שלי.
הרגל. ההובי של אמא שלי זאת הריצה.
או, היא רצה מהר מאוד. בבוקר היא רצה
מסביב לבית או בשדה. זה כנראה בשביל
לשמור על הפיגורה שלה.
אתם יודעים, כשאדם אוכל ושוחה ולא
עושה כל היום שום דבר מלבד לשיר,
הוא מוכרח להשמין. כדי לא להשמין שומרת
ד,אמא שלי על דיאטה. היא אומרת
שאם היא אוכלת פחות, הקול שלה יותר
| ¥ 1 4ס ק 1ס אימה סומאק בחברת בנה צ׳ארלי ובעלה־לשעבר
/ | 1 1 1 1 /1ן 11 1 1 1מויזס ויואנקו, לאחד הניעם לשדה־יהתעופה לוד.
הזוג התגרש לפני זמן קצר, עלזב בגידותיו של מויזס. השניים כמעט ואינם מדברים זח לזו.
סוב ויותר קל לה לשיר. המאכל האהוב
ביותר על אמא שלי זה עוף. גם אבי
אוהב מאד עוף. אני אוהב לאכול תרד
ובשר. אני בעצם אוהב כל מה שאבא שלי
אוהב. לפעמים האמא שלי רעבה מאוד,
ואז היא אוכלת המון.
אף אחד לא לימד את אמי לשיר. יש
לה קול טבעי ושמיעה, והיא לא היתד, צריכה
ללמוד מאף אחה אפילו אבא שלי לא
לירד אותה לשיר, הוא רק נתן לה איזה
שירים לשיר. אני גם כן מתופף מבלי שאף
אחד ילמד אותי לעשות את זה. אף אחד לא
הראה לי. כשהייתי קטן תופפתי בידיים.
עכשיו אני מתופף על תופים בהופעות אמי.
אמא והדייטח שלה
ך* לוס אנג׳לם אני לומד בכתה השניה
1של בית־ספר, זהו בית־ספר צבאי.
לומדים שם לקרוא ולכתוב, לומדים חשבון
ולומדים לצעוד כחיילים. אני אוהב כדורגל,
ובבית־הספר שלי אני הגנרל של הקבוצה
שלנו, אבל הכדורסל זה המשחק האהוב
עלי ביותר. אני אלוף בשחיה. היתד, לי
אחת המורדת הטובות ביותר לשחיה.
למדתי לשחות כשהייתי בן שבעה חדשים,
ועוד לפני שידעתי ללכת כבר ידעתי לשחות.
עכשיו אני הולך למורה הזאת רק כדי
לשחות ולעזור לה ללמד לשחות. אני עוזר
לה ללמד ילדים בני חמישה חדשים איך
לשחות• גם להורי יש ר,ובים ספורטאיים.
הדובי של אבא שלי זה לשחק כדורגל
ספרדי — משחקים אותו לבד, עם כדור על
החיים?זם אמא
7 1 1 1 1 1אימה עורכת את חזרו־
1 1 1 1 1 1 1 1 .1תיה כשהיא ישובה על
כסא גבוה. העמידה קשה עליה עקב מחלתה.
7 1 1 1 7 1 1 1 1 1אימה סומאק בנו1עת איפנר, לפני עלייתה לבמת אחרי האי
^ פור מתלבשת הזמרת באחת משמלותיה המפוארות, שעוררו
1 !111111
מערה בין הצופות, מופיטה בכל הודה, כשהיא נראית יפה וצעירה מאשר במציאות.
גי לא חושה שזה יהיה טוב אם אני
אדבר הרבה, אז לא ישאר הרבה מקום
לתמונות בעתון. לא חשוב לי מה שכותבים,
העיקר שיהיו הרבה תמונות שלי בעתון.
על עצמי אין לי עוד מה לספר. אני יכול
לספר רק על הורי.
אבא שלי הוא אחד מהגיטאריסטים הטובים
ביותר בעולם. הוא כותב השירים !גלי
הטוב ביותר באמריקה. בקליפורניה נתנו
לו גביע מזהב, גביע ענקי ששור, אולי 200
דולר, לא 350 ,דולר, זה גביע מהנשיא
הזמרת׳האינדיאנית בתפקיד צופה על
ספסל בהיכל התרבות, עוקבת אחרי
החזרות. השפעת השפיעה לרעה על הופעותיה.
של ארצות־הברית אייזנהאואר, בשביל זה
שהוא מחבר השירים הטוב ביותר שם.
כל דבר אבא שלי מחבר לבד. הוא גם
מנצח ומתופף. אמא מתאמנת כל היום
בשירה עם אבא, רק בזמן האחרון אמא
היתד, קצת חולה ועצבנית ורבה עם אבא,
והם הפסיקו להתאמן ביחד. אני כל הזמן
כמעט עם אבא שלי, לא מפני שאני אוהב
אותו יותר, אבל אני יודע שלא צריך להפריע
לאמא שלי. היא צריכה לנוח.
השירים שאמא שלי שרה לא כל כך
מוצאים חן בעיני. אני הולך לכל החזרות
ומשתתף כמעט בכל ההופעות שלה. עוד
לא היתד, הופעה של אמא שלא הייתי בא.
אני דוקא מחבב מוסיקה. אני מעריץ את
אלביס פרסלי ואת רקודי הסטפס, פעם
התחלתי ללמוד לנגן על פסנתר, אבל הפסקתי
מפני שהמורה לקחה יותר מדי בסף.
במקום מוסיקה למדתי דרמה. ורקודים.
ג׳וליטה, זאת שמופיעה עם אמא שלי, היא
שלימדה אותי לרקוד. על הבמה אני רוקד
ואינו, זה מין רקוד פרואני עתיק. אני
מתלבש בבגדים פרואניים ישנים ועתיקים.
כחום ובקור -היא שרח
^ ניהופעתי יחד עם אמי בכל הסרטים
שהופיעה בהם. בסרט סוד מלכי האינקה
אני הוא הילד שמופיע פתאום, כשאמא שלי
בוכה, ומגלה לה ששודדים את המערות
של מלכי האינקה. בסרט עו מ ר כיי א ס היה
לי תפקיד חשוב: אני הולך שם עם אמא
שלי לכל מקום. אני בוכה המון בסרט הזה,
בגלל שאני משחק שם תפקיד של ילד רע,
הייתי עם אמי בהמון ארצות. היינו באיטליה,
בצרפת, ביוון, ביוגוסלביה ובטקסט.
הייתי גם בפרו בעיר לימה, ביקרתי אצל
ההירים של האמא שלי, אבל אני לא יכול
לגלות איפוא הס גרים ומי הם. זה סוד.
הארץ הכי מענינת שביקרתי בה דיתה
יוגוסלביה. הופענו שם בהתחלה באיצסדיון
כדורגל, אחר כך באיצסדיון של בייסבול,
ואחר כך באיצסדיון של כדורסל. הופענו
במקומות כאלה מפני, שהם ממלאים הרבה
מאוד אנשים. את האמת אגיד לכם, שמכל
הארצות דוקא ישראל מוצאת חן בעיני. יש
אצלכם הכי הרבה שמש.
מה שמוצא חן בעיני, זה שאצלכם בל
אחד יש לו זכרון נפלא. במלון הזמנתי
ביום הראשון הרבה אוכל, והמלצר זכר
מאז שאני רוצה תמיד הרבה אוכל. בימים
האחרונים היה אצלנו במלון ממש בית־חולים.
אמא שכבה עם חום. היה לה משהו
בגרון והיא קיבלה זריקות. גם לי היה
חום, אבל טיילתי על־יד הים וזה עבר לי.
אבל אמא שלי שרד, באיזה מצב שלא תהיה.
יתכן שבגלל הזמרה שלד, אין לה כל כך
הרבה זמן בשבילי ובשביל אבא, אבל לשיר
היא מוכרחה תמיד.
ספורט
כדו רגל
קישוט בנו צו ת ז רו ת
עוד בטרם הספיקה עונת הכדורגל לד,כנס
לתקפה׳ החלו השערוריות סביב הכדורגל
הישראלי לעורר ס^רות־רוח כלליות. גרמו
לכך ההחלטות המשונות והסותרות של בית־הדין
העליון של התאחדות הכדורגל, המנסה
לצאת מסבך שערוריות ליגה א׳ ,ומסעות-
ההפסדים של קבוצות ישראליות בחוץ־לארץ.
לא היה כמעט עתונאי ספורט אחד שלא
יצא בשצף־קצף נגד התופעה של מסעות
קבוצות מקומיות לחוץ־לארץ, שם התמודדו
נגד קבוצות העולות עליהן בכמה דרגות והזיקו
לשמו הלא־כל־כך־טוב של הכדורגל הישראלי
בהפסדיהן הגבוהים.
אולם דוקא הנקודה החמורה ביותר בפרשת
הנסיעות לחוץ־לארץ, שהיתר, צריכה
לגרור בעקבותיה הקמת ועדת־חקירה מיוחדת
ופיקוח חמור על הנסיעות לחוץ־לארץ,
לא זכתה לכל תגובה בארץ. היתד, זו. נקודה
של התחפשות קבוצות כדורגל ישראליות
במסור, של נבחרת לאומית ישראלית.
מי אשם )׳ אם קבוצה כמו מכבי פתח־תקוה
נוסעת לאנגליה, להתמודד עם קבוצות
המביסות אותה בתוצאות של משחקי כדורסל,
הרי שיש מקום לטענות נגד הקבוצה
ונגד הגורמים שאיפשרו את נסיעתה. אולם
אם קבוצות כמו הפועל תל־אביב או הפועל
פתח־תקוה, אפילו כשהיא מנצחת, מופיעות
באיצטלה של נבחרת הכדורגל הלאומית
של ישראל, הרי זה פשע.
מעתונים זרים שהגיעו ארצה, ומסיפורי
כדורגלנים שחזרו, מתברר ללא כל צל של
ספק כי הפועל תל־אביב וגם הפועל פחח־תקוה
הוצגו בכמה ממשחקיהם כנבחרות
הלאומיות של ישראל. קשה ברגע זה לברר
בדיוק במי האשמה: האם רק בסוכני•
הפירסום המקומיים שרצו למשוך יותר קהל
למשחקים׳ בבורותם של העתונאים באיתן
ארצות, או במארגני הנסיעות.
אבא דר ך
על משחקיה האחרונים של קבוצת
מבכי תל־אביב במגרשי הארץ,
בותב השחקן שימן גלזר:
שמעתי שקבעו כי
תחילת משחקי הליגה
במדינה תהיה
בהתחלת חודש נובמבר,
אינני יודע
אם בכלל היא תתחיל:
כי נדמה לי
שבזמן האחרון נמצאים
הכדורגלנים יותר
בבתי־המשפס מאשר
על מגרשי הכדורגל.
בכל אופן, קבוצתי עושה את
כל ההכנות לקראת משחקים אלה. סוף־
סוף מכבי תל־אביב היא עדיין פירמה, למרות
שבשנתיים האחרונות לא הלך לה כל־כך
באליפות. אבל אם גם השנה לא נצליח,
ספק רב אם לפירמה הזאת יהיה ערך.
הצעד הראשון לקראת השיפור הוא כמובן
המאמן החדש יוסף טסלר, שבא במקומו
של ג׳רי בית־הלוי. לי באופן אישי לא היתד,
עד כה ההזדמנות לעבוד עמו ממש, אבל
לסי מה שהחברה מספרים הוא הביא איתו
כמה שיטות אימון חדשות מהונגריה, ומאמן
את החברה בשיטה חדישה של תרגילים
כדי להעלות את הכושר הגופני.
המאמן הזה מדבר אידיש. את השפה
המשותפת עם החברה הוא מוצא בעזרת
יוסלה מרימוביץ׳ .יוסלה תמיד חלם להיות
פעם המאמן של הקבוצה, ועכשיו חלומו
התגשם חלקית. הוא כבר עוזר המאמן. הוא
מתרגם את דבריו, ואומרים שהוא באמת
מומחה גדול לאידיש.
דרושים תנאים. השיפור השני שחל
בקבוצה הוא חזרתו של ידידנו הותיק
יוסקה גולדשטיין. במשך שנתיים סייר גולדשטיין
ברחבי העולם, גר בדרום־אפריקה ושיחק
שם עם הקבוצה שהיתה אלופת דרום־
אפריקה הריינג׳רס. אני לא יודע בדיוק מה
קרה לו: או שנמאס לו לסייר בעולם, או
שראה שגם בחוץ־לארץ כדורגלנים לא מוצאים
כסף ברחובות, והוא החלים לחזור.
במצב של מכבי תל־אביב, כשמכניסים לקבוצה
הרבה כוחות צעירים, תמיד טוב
שיש כמה שחקנים ותיקים אשר יכולים
לעזור לצעירים ולהדריך אותם. אתם יכולים
לראות שכבר במשחק הראשון שלו נגד
בית״ר תל־אביב על גביע הם, הכנים גולדשטיין
חיים בקבוצה וגרם במישרין לנצחון.
אינני סבור שבמצב של הכדורגל כיום
בארץ, יכולה המדינה לותר על כדורגלן במו
גולדשטיין. אבל כדי ששחקן כזה ישאר
אצלנו, ולא ילך לבעוט בשערים זרים, צריך
להחזיק בו. הגיע הזמן שיתנו לכדורגלנים
שלנו תנאים אנושיים, שיוכלו לשחק בארץ.
סוף־סוף לא כל אחד הוא שייע גלזר המוכן
להסתפק במה שנותנים לו גם כיום.
השלושה היו שלי. ההכנות הטובות
ביותר לקראת משחקי הליגה הם כמובן
המשחקים הידידותיים שיש לנו פעם בשבוע,
ולפעמים גם פעמיים, כשיש חגים
באמצע. משחקים כאלה נותנים למאמן אפשרות
לבחון ולתת נסיון לשחקנים הצעירים
של הקבוצה, לבדוק את הליקויים ולתקנם.
השבוע קיימנו שני משחקים ידידותיים
כאלה. האחד נגד בית״ר ירושלים, שם ניצחנו
בתוצאה •6:1את הנצחון הזה השיגו
החברה ממכבי בלעדי. אני לא נסעתי לירושלים.
יש לי שם כל כך הרבה אוהדים
הרודפים אחרי, שאני מפחד לנסוע לשם.
חוץ מזה שמעתי שהם עושים בזמן האחרון
משפטים וערעורים, ולמה להתעסק עם זה?
בשבת האחרונה שיחקנו נגד קבוצת בנייד,ודה.
זוהי קבוצה שהתקדמה בשנים האחרונות
בקצב מהיר. אני חושב שהם יתפסו
השנה מקום די נכבד בליגה א׳ ,שאליה
עלו רק השנה. המשחק עצמו נגדם לא היה
בין המוצלחים ביותר, ותוצאק הנצחון 3:0
שהשגנו לא שיקפה את מהלך המשחק. הגיע
להם להכניס לנו גול אחד או שניים.
אני יודע ששוב פעם תגידו שאני כותב
רק על עצמי ומחלק קומפלימנטים רק לעצמי,
אבל האמינו לי: אני באמת לא
צריך את זה. מה אני יכול לעשות אם את
כל שלושת הגולים הכנסתי אני בעצמי?
האמת היא שאת השער האחרון עזר לי
להכניס השוער שלהם. בעטתי בעיטת קרן,
והשוער או שלא היה מוכן או שנרדם בשער.
בכל אופן הכדור נכנס לרשת.
יש לי רק בקשה אחת לכל האוהדים
שלי. בזמן הקרוב אני מבקש מהם שבאמת
לא יבלבלו לי את הראש. אני נמצא במצב
מסובך, אשתי עומדת ללדת, ואני קצת
טרוד. עוד אף פעם לא הייתי אבא.
במס לו ל
מחרימים ומרביצי
כפעם הראשונה כתולדותיה תשתתף
ישראל השנה באולימפיאדה האסיאתית,
שתתקיים בטוקיו בין ה־ 24 למאי והראשון
ליוני .1958 ישראל היא אחת מ־ 19 המדינות
שהודיעו על השתתפותן באולימפיאדה. ערכה
הודיעו כבר 19 מדינות אסיאתיות על
השתתפותן. מדינות ערב יחרימו כנראה משחקים
אלה, בשל השתתפות ישראל בהן.
לעומת זאת נראה שהשנה תוכן משלחת
ישראלית רצינית למשחקים אלה, אחרי שהממשלה
נוכחה לדעת מה רב ערכם התעמולתי
המשחקים הפאך־ער*
ביים שנפתחו השבוע בבירות, בהשתתפות
תשע מדינות ערב, בהעדר מצרים, הופסקו
אחרי התפרעות המונים בעת משחק כדורעף
בין עיראק ולבנון, שהסתיים בתגרות־דמים
ובפציעתם של 7צופים ליוסקח גולד
שטיין, כדורגלן מכבי תל־אביב שחזר מ־דרום־אפריקה,
נגרמה תקרית בלתי־נעימה
בתום המשחק נגד בית״ר תל־אביב. עם
גמר המשחק ראה האחראי על המחסנים כי
יוסקה נוטל עמו את הכדור. הוא הסביר
כי כך נהוג בחוץ־לארץ, שהקבוצה המנצחת
לוקחת עמה את הכדור למזכרת.
צעיר ישראלי בודד הנחיל החודש למדינה
מצנח צחור
**טוס חד-מנועי קטן חג מעל השדה
) 3הפתוח. מאות עיניים נישאו אל־על בחרדה
ובסקרנות. קל היה להבחין מלמטה
בדמות המתרוממת מתוך התא שלפני תא
הטייס, נאחזת במוטות כנף המטוס ומטפסת
־; על הכנף, בעוד המטוס ממשיך בטיסתו.
הדמות הכהה הזדקפה על כנף המטוס, התמתחה
— וזינקה למטה. עיני הצופים עקבי
אחר כל תנועה ותנועה של הדמות הצוללת
בחלל ר,אויר.
לרגע היה נדמה כי הגוש הכהה שנזרק
לחלל הוא גוף חסר־חיים, שבעוד שניות
ו מעסות ימשיך בצלילתו עד הקרקע, ויתנפץ
אל האדמה. ואז, לפתע, התמשכה מעל
הגוף רצועת־בד בהירה, נפילתו נבלמה ומעליו
נפרש מצנח בד. הצופים הפליטו אנחת
רוזחה. האיש התלוי במצנח התפתל והתנועע,
שקע בקצב איטי ארצה, כשהוא נלחם
ברצועות המצנח ומכוזנו כלפי צלב של בד
לבן, שהיה פרוש על הקרקע. חלפו רק שניות
מעטות עד שרגלי האיש נגעו בקרקע,
בדיוק במרכזו של צלב הבד. היתד, זו
צניחת בול, ישר למסרה.
השופטים מיהרו אל הצלב, מאות הצופים
מחאו כף. בין הצניחות שהודגמו לעיניהם
באותו יום היתד, זו הצניחה המדוייקת ביותר.
האיש שצנח אל מרכז המטרה והפך
לאלוף אוסטריה בצניחה חופשית, היה כמעט
לגיבור לאומי. העתונות האוסטרית
פירסמד, את תמונותיו, כתבה עליו אמרי
תהילה. דמותו הופיעה על מסכי הטלביזיה,
קולו נשמע ברדיו. השם, שנעשה כה מפורסם
ונערץ באוסטריה לפני שבוע, לא היה
מוכר לרבים בישראל, למרות שהאלוף האוסטרי
החדש לא היה אלא ישראלי צעיר,
בשם שמעון צחור.
צניחה צבאית ואזרחית
ך* צניחה החופשית נחשבת כענף ה|
ספורט הצעיר ביותר בעולם, הנועז ביותר
והיקר ביותר. היא התפתחה כענף
ספורט רק בשנים האחרונות. כי טכניקת
הצניחה כשלעצמה גם היא מוצר חדיש
מאוד, למרות ששרשיה נעוצים עוד במאה
ד,־ .14 אז השתמשו במצנחים לולינים סינים,
כאמצעי להופעוודראח־ה אקרובטיות בקרקס.
מאז עברה הצניחה גילגולים רבים: אולם
רק בתקופת מלחמת העולם השניה הפכה
לאמצעי יעיל ובטוח, בעזרתו יכול אדם
; לקפוץ ממטוס ולהגיע בשלום לקרקע.
שני שימושים עיקריים היו למצנח. השימוש
האזרחי, כאמצעי־הצלד. לטייסים הנאלצים
לנטוש את מטוסם באויר, והשימוש
הצבאי, באמצעותו אפשר היה להנחית בו.חות
מעבר לקוי האויב. בשתי צורות אלה
גם יחד לא היתד, הצניחה כלל וכלל ספורט.
הצונח היה נזרק מהמטוס, לרוב מבלי שיחוש
מה הוא עושה בעצם: המצנח היה נפתח
אוטומטית, וכל מה שד,צונח היה צריך לעשות
הוא לבלום את עוצמת נפילתו, ב
לפני
למעלה משנח נפרד סגן
שמעון צחור מאשתו ומבנו כן
החמש, כדי להשתתף כחבר הנבחרת
הישראלית לאולימפיאדת הצניחה
החפשית במוסקבה (מימץ).
שם השיג הישג אישי, למרות שעזרת
גילגול מתאים ברגע הגיעו לקרקע.
הפיכתה של הצניחה לספורט, כאמצעי לחישול
הגוף והחושים של האדם ולהתמד
דדותו עם הטבע, היתד, פרי מבצעם של
בודדים, בצרפת ובברית־המועצות בעיקר.
הסתכלו עליהם כעל מטורפים חסרי־אחריות.
המסכנים את חייהם ללא טעם. אולם תוך
שנים מעטות הוכרה הצניחה החפשית —
הקפיצה מהמטוס במצנח מקופל, פתיחת
המצנח אחרי פרק זמן מסוים, והכוונת הנפילה
לקרקע — כענף ספורט טהור בהרבה
מדינות. ההשתלטות על החושים
והאברים, בשעת הנפילה לחלל, וריכוז בל
הכוחות הנפשיים והגופניים לשם ביצוע
הצניחה, הם שהפכו את הצניחה החפשית
לספורט של אמיצי־הלב.
בארצות אירופיות אחדות הפך ספורט זה
ספורט עממי. הוא מושך בני גוער לאלפים
וצופים לרבבות, הנהנים למראה הצניחה
ממש כלמראה תחרות כדורגל מותחת. בישראל,
אשר צנחניד, הצבאיים קנו להם שם,
נשארה הצניחה החפשית בגדר ספורט בלתי־מוכר׳
בנחלתו של אדם אחד בלבד —
שמעון צחור.
החבלן התנדב לצנחנים
ן• צעיר כן ה* ,29 המוצק וגבר,־הקימה,
1 1עלה ארצה לפני 15 שנה. הוא נולד
בזאגרב, יוגוסלביה. כל משפחתו הושמדה
תדריך מאורעות אלה, מתון מאורעות הספורט
של השבוע הבא, יעניינו את חובב הספורט:
• מבכי תל־ אכיכ -מבכי חיפה
(חיפה, האיצטדיון העירוני; שבת— )3.00 ,
יהיה מפגש הכדורגל המעניין של השבת.
המשחק, המהוה חלק מעיסקה מסחרית בין
שתי הקבוצות, תמורת החזרתו של השחקן
בן־צבי למכבי חיפה, עשוי להסתיים ב־נצחון
התל־אביבים הנמצאים בכושר עולה.
• מבכי רחובות -הבח תל
אכיכ (פתח־תקוה, מגרש הפועל; שבת,
— )3.00 יהיה משחק־המבחן של השבוע, בו
תנסה הקבוצה הרחובותית להוכיח שהעליה
לליגה הלאומית מגיעה לה בזכות יכולתה.
• יום ספורט ארצי של המשטרה
(תל־אביב, איצטדיון המכביה, וס
חמישי) — המפגש המסורתי של יחידות
המשטרה, שקנה לו שם טוב בארגון למופת
ובתחרויוח־ראוה אתלטיות מעגינות,
מעל למסרה -
שמעון צחור מעל למטרה המימית, בתחרויות הצניחה
החופשית על גביע הים האדריאטי שנערכו החודש
ביוגוסלביה. הצנחן מחובר עדיין למצנח, מתמרן בו כדי להתקרב יעד כמה שיותר למטרה.
נצחונות מזהירים בספווס הצניחה החופשית
מלבין באופק
את שעות הפנאי שלו הקדיש לנטיעת ענף
ספורט הצניחה החפשית בישראל.
אולם התנאים בארץ לא איפשרו פיתוח
ספורט זה בצורה אזרחית. היה זה ספורט
יקר •מדי. שעת־טיסה באמצעות קלוב התעופה
הישראלי עולה קרוב לארבעים ל״י.
מצנח חדיש עולה קרוב ל־ 300 דולר. מלבד
זאת היתר, צניחה חפשית בגדר עבירה פלילית
לפי חוקי המנדט שלא שונו עד היום.
חוק זה קובע שהצניחה ללא צורך פיקוח־נפש,
היא עבירה סלילית.
שמעון צחור החליט לחדור לענף ספורט
זה בכוחות עצמו.
היוגוסלביס דאגו לכל
הנבחרת כולה דורגה במקום האחרון.
השגה השתתף צחור בתחרויות
צניחה חפשית ביוגוסלביה
(כתמונה משמאל, כמרכז חברי
המשלחת האמריקאית) ובאוסטריה,
השיג הישגים של בבור.
ך * וא נסע ליוגוסלביה. שם עבר בן
| משך חדשיים קורם מרוכז בבית־ספר
אזרחי לצניחה, בעיירה קטנה שבגבול יו־גוסלביה־רומניה.
למזלו נערכה בתקופת סיום
הקורס תחרות ההכנה לאולימפיאדת־הצניחה
העולמית. אולימפיאדה מיוחדת זו נערכת
מדי שנתיים, ואילו בשנה שאינה מתקיימת
נערכות ביוגוסלביה תחרויות־מבחן עולמיות.
כחניך מצטיין בקורס הצניחה הוענקה
לשמעון זכות, אשר רק בודדים זוכים לה.
הוא הורשה להשתתף בתחרויות הבינלאומיות,
שם השתתפו צנחנים ותיקים מכל העולם,
בעלי ותק של מאות צניחות חפשיות.
מוריו בבית־הספר דאגו לו לכל. הם הכינו
לו ציוד, מצנח ונעליים, אפילו תלבושת
שנשאה את שם ישראל.
כך זכתה ישראל בפעם הראשונה להיות
מיוצגת בתחרות בינלאומית בצניחה חופשית.
שמעון לא השיג אז כל השגים מיוחדים,
אולם הופעתו הקנתה לישראל אוטומאטית
חברות בקלוב הצניחה הבינלאומי.
כאשר חזר שמעון לארץ, ניסה שוב להתמסר
לפיתוח הצניחה החפשית. לשוא.
למרות שנמצאו בעלי־כספים, שהיו מוכנים
לתרום לעידוד ספורט זה, נשארו בל הדלתות
נעולות בפניו. הוא חזר להורות התעמלות
בבתי־ספר.
היה זה לפני כשנה וחצי, כשבאורח מפתיע
התקבלה בארץ הזמנה להשתתף באו־לימפיאדת־הצניחה
במוסקבה. ששה שבוערת
לפני פתיחת האולימפיאדה החליטו בחלונות
הגבוהים שעל ישראל להיות מיוצגת באולימפיאדה
זו. וכך הורכבה על רגל אחת
נבחרת לאומית של שלוש בנות ׳ וששה
גברים, אשר ששד. שבועות קודם לכן לא
היה להם מושג מהי צניחה חופשית. היו
אלה צעירים ישראליים, שהפכו תוך עבודה
מפרכת לנבחרת צניחה חופשית. שמעון שאימן
את הנבחרת, כמעט וצנח מרגליו מרוב
עייפות. אולם הנבחרת קמה.
על־ידי הנאצים, ואחרי שהסתתר זמן־מר.
אצל הפרטיזנים של טיטו, הועבר ארצה בעזרת
הצלב האדום. מה שעבר על שמעון
בארץ היה אופייני לגילגוליהם של בני ורו
הצברים. הוא הצטרף לקיבוץ שער העמקים,
התגייס לפלמ״ח׳ עבר קורסים שונים, וב־שהחלה
מלחמת העצמאות היה שמעון צחור
קצין חבלה גדודי, בגדוד הראשון של ה־סלמ״ח.
כשהסתיימה
המלחמה ולא היה יותר במה
לחבל, שמע שמעון על ביקוש למתנדבים
ליחידת צנחנים. הוא התנדב, עבר את קורס
הצניחה הראשון שנערך בצה׳׳ל, בו ענד בן־
גוריון עצמו כנפיים למסיימים, היה למדריך
צניחה בצבא הקבע.
באותן השנים עמד שמעון בקשר עם ידידים
ביוגוסלביה, שם הפכה הצניחה החס־שית
כמעט לספורט לאומי. בחסות השלטונות,
שאיפשרו לבני־הנוער את האימונים
בספורט זה, פותחו ביוגוסלביה מתקנים
משוכללים, בהם עוברים מדי שנה אלפי
נערים, נשים וגברים את חורת הצניחה
החפשית. מאז החל שמעון לחלום על הצניחה
החופשית.
לפני חמש שנים השתחרר שמעון מצה״ל
בדרגת סגן, נרשם לקורס לחינוך גופני בסמינר
הקיבוצים. קודם לכן נשא לאשה
צעירה בשם תמר, שהיתר, חיילת באותו
גדוד בפלמ״ח בו שירת. שנה אחת עבד
שמעון כמורה להתעמלות בקיבוצים שונים.
! | הצניחה במוסקבה זכתה בסיכום במקום
לפני הנגיעה במים. בשלב
4 7 4 1׳* *5זה מחזיק הצנחן את ׳המצנח
בקצות אצבעותיו׳ מתכונן לקראת הצלילה,
סירת השופטים חשה
אל הצנחן כדי למשותו,
צחור מ ח במרחק שני מטר מהמטרה׳,
לפני האמריקאיס
•!נבחרת הישראלית באולימפיאדת
שמעון
צחור צונח אל מרכז צלב־הוזטרה, בתחרויות על אליפות אוסטריה
| | 1בצניחה חופשית. השופטים חשים. אליו כדי לקבוע את הישגו הנחשב כהישג
פ? ״י ך אאוסטרים הציעו לשמעון צחור לאמן את הנבחרת האוסטרית אן הוא סירב.
האחרון. רק שמעון צחור והצנחנית יוכבד
צור השיגו השגים אישיים פחות או יותר
טובים. אף על פי כן היה להופעת הנבחרת
הישראלית ערך תעמולתי עצום. חבריה התמודדו
עם צנחנים בעלי ותק של שנים
ונסיון בינלאומי רב ׳בצניחות ספורטיביות
מסוג מיוחד זה.
גם טיב המצנחים הישראליים גרם תקלות
לחברי המשלחת. הישראלים השתמשו במצי
נחים צרפתיים, בעוד שאפילו הצרפתים עצמם
השתמשו במצנחים משוכללים מתוצרת
רוסיה. מצנחים אלה, שבשמשיתם חסר אחד
הבתים — כלומר, שיש פירצה במעקפתם
— מאפשרים לצונח ניווט מדוייק יותר וש־ליטת־יתר
במצנחו.
השנה, כשנסע שמעון צחור שוב ליצג את
ישראל בתחרויות על גביע הים האדריאטי,
שנערכו בטריבאט שביוגוסלביה, השתמש
במצנח מסוג רוסי. הפעם היתה זו תחרות
בצניחה למטרה בתוך הים, דבר המחייב
את הצנחן להשתחרר מר,מצנח באויר, להחזיק
בו באצבעותיו ולהרפות ממנו בצלילתו
למים. שמעון השיג את המקום ה־ 13 מתוך
52 משתתפים, כשכל הברי המשלחת האמריקאית
הגיעו אחריו בדירוג.
הוא הוזמן, יחד עם צנחנים מצטיינים
מהונגריה וצרפת לתחרויות על אליפות
אוסטריה, ושם זכה בתואר האלוף האוסטרי
בצניחה חופשית.
אולימפיאדת־הצניחה הבאה תיערך בקיץ
1958 בפראג. אומר שמעון :״יש בארץ כל
הנתונים לפיתוח ספורט נועז זה. יש בני
נוער המוכנים לכך. אם רק ינתנו לנו האפשרויות
לאימונים, יכולה ישראל להגיע
להישגים נכבדים בספורט הצעיר ביותר
בעולם.״
המצנח נח על פני המים. הצנחן נראה כנקודה שחורה
משמאל. בתמונה נראה בבירור החתך במצנת מהסנג.
הרוח באמצעות היתרים, לנווט את המצנח אל מעל המטרה.
אנשים
ספר המל שינים
התחיל
חודש
הפרסי
15.1 0 .5 7 - 15.11.5 7
כל הקונה בשיטת האשראי שלנו בסכום
ממאה ל״י ומעלה, יקבל חינם מתנה יפת
נצלו את ההזדמנות1
קנה חיום
כתשלומים נוחים
רח׳ אחד העם 11
תל־אביב
טלפון 66659
אחד מעתוני־הערב גילה השבוע תגלית
מעניגת על מספר הטלפון של ח״כמשח
שדת. מספר הטלפון שלו אינו מופיע
בספר הטלפונים, וכל המצלצל למרכזית־הדואר
כדי לשאול על המספר, מקושר באד
פן אוטומטי אל דירתו של שרת, מבלי
שיגלו לו את המספר אגב, שרת קיבל
לאחרונה חדר במרכז מפא״י ברחוב הירקון,
שם הוא עובד. כשהציעו לו להסיע אותו
מדי בוקר לעבודתו במונית, דחה שרת את
ההצעד״ העדיף ללכת ברגל ד ״ ר יש*
ראל שיי ב המואשם בהסתה למרד . ,וג
או להכ חן, קריינית לח״י לשעבר ואחת
המשתתפות בסולם, הגישו השבוע תשורה
מענינת לסבון ז׳בוטינסקי. התשורה היא
ספר חסלשתיס — מספר מחברות, בהן ריכזו
אנשי האצ״ל והלח״י בתקופת המנדט
את שמותיהם של כל החשודים בהלשנה
לבולשת הבריטית בהמשיכו להתפלמס
עם אישים שונים על משמעותה האמיתית
של הציונות, גילה השבוע ראש הממשלה
דו ד כן ־ גו ריון כי יש, לדעתו, הבדל ביו
יהודי היושב בחוץ־לארץ וסתם תורם כסף,
לבין יהודי התורם כסף להגשמת חזון
מיוחד. בתשובה למכתבו של העתונאי כ ך
ציון כ ״ ץ מען בן־גוריון; ״יש בלי ספק
אישים בודדים שלא התישבו בעצמם בארץ
ויש להם זכויות גדולות ביצירת הישוב,
והדוגמא המובהקת היא אדמונד דח*
רו ט שי ל ד. איש זה לא היה סתם נדיב,
אלא איש־חזון, שהוציא הון תועפות להגשמת
חזונו. אילו הסתפק באידיאולוגיה
בלבד, לא היה עושה כלום שער, שנודע
על הצגת מועמדותו של הפרופסור
הירושלמי יו ס ף רי פ לין, כמועמד תנועת-
החירות לנשיאות המדינה, כבר איחל הפרופסור
לנשיא הנוכחי יצחקכ צ כי ברכות
לקראת בחירתו־מחדש הקרובה. אמר
ריבלין :״אילו ידעתי כי מועמדותי עלולה
במשהו למנוע את היבחרו של ידידי הותיק,
לא הייתי מסכים שיציגו את מועמדותי
לנשיאות רק אחרי שהוצגה מועמדותו
של ריבלין התברר כי מנחם
כנץ, יושב־ראש תנועת־החירות, היה בעצמו
בעד תמיכת התנועה במועמדותו של
בן־צבי. מרכז תנועת־החירות הריץ מברק
לדרום־אפריקה, שם שוהה כעת בגין, כדי
לברר׳ את דעתו. אולם מכיוון שתשובתו
של בגין התעכבה, החליט מרכז תנועת-
החירות להציג מועמד נגדי. תשובתו של
בגין, שהגיעה באיחור, נימקה את תמיכתו
בבן־צבי בגלל יחסו החיובי לשלימות ירושלים.
חילול השם
אח סעודת שמחת־תורה המסורתית קיים
השנה המשורר ז ל מן ש ני אור בביתו של
בעל ידיעות אחרונות נו חמתם. לפני
הסעודה טילפן שניאור לאשתו של מוזם,
ביקש ממנה להכין במיוחד כרוב ממולא
בבשר׳ כפי שהיו נוהגים להכין בעיירת
מולדתו שיקלוב, ברוסיה הלבנה ב־שמחת־תורד,
יצא הגבאי של בית־הכנסת
בשיכון הותיקים ברמת־גן בדרשה אל קהל
המתפללים, שיגבירו את תרומותיהם לקופת
בית־הכנסת. את דבריו שיסעו לפתע קריאות
של יהודי עטוף־טלית, שישב בפינה וצעק:
פ ס ( 1ן י
״מספיק! מספיק! חילול השם!״ שם הצועק:
אודי צבי־ גרינבדנ סגן ראש
עירית״ירושלים, רחמים כלנתר, זכה
בשמחת־תורה בהוקרה מיוחדת מצד אנשי
נטור -קרתא בירושלים. מאחרי שבערב החג
היה כלנתר הדתי היחיד בעיריה שתמך
בהרשאת שחיסר, מיוחדת לאנשי וסור-
קרתא, הזמינו אוחו אנשי הכת להקפות
בבית־הכנסת שלהם בבתי אתגר בירושלים,
רקדו בשמחה מסביב לסגן ראש העיר מגולח
הזקן בבית־כנסת אחר במאה
שערים, השייך לחסידי קרלין, נראו בשמחת־תורה
שני יהודים אדומי־זקן רוקדים בהתלהבות.
כשהתקרבו אליהם התברר שהשניים
הם הסופר יהושע פר־יוסף ובנו הסופר,
יוסף כר לעומתם חגנו את
חג שמחת־תורה הנשיא, שר הדתות משח
שפירא, הרב יצחק רחמים ניסים
והמנצח ליאונרד כרנשטיין ברקודים
בבית־הכנסת -שורו! בירושלים פחות
שמחה שררה במוצאי־החג בביתו של 1־,רב
יוסף הלוי הישיש, המשמש כאב בית־הוין
הרבני בתל־אביב. מזעזועי הריקודים נפלה
בדירתו של הרב תמונה יקרת־ערך, עשויה
מזכוכית, המתארת את משפט שלמה. התמונה
העתיקה, שהרב עצמו קיבלה לפני
ששים שנד, ממוזיאון גרמני׳ התנפצה לרסיסים
אל מתנגדי הצעת לימוד התודעה
היהודית בבתי־הספר הצטרף השבוע
הסופר יזהר סמילנסקי. נימק הסופר
המפא״יניק: שר־החינוך מציע ללמד את מנהגי
היהדוא כהיסטוריה. לא יתכן ללמד כהיסטוריה
דברים שמקיימים אותם יום יום.
קציר ה ת הי ל ה
שיטה מקורית להצלחת אמנים ישראליים
בישראל הציע השבוע הטנור אברחם
וילקומירסקי. הסביר הזמר את שיטתו:
״אני אדביק לעצמי זקן, אתחפש לזמר זר
ואז אקצור תהילה. רק אחרי שכל העתונאים
והמבקרים יכרעו ברך לפני אוריד את
הזקן.׳׳ הערכה עצמית אחרת של וילקו-
מירסקי :״אני כיום שר הרבה יותר טוב
מאשר בנימינו ג ילי בזמנו עדנה
שביט, שחקנית תיאטרון זירה, עזבה את
אורות הבמה למשך שנה, כדי ללמוד ספרות׳
דווקא באוניברסיטת בר־אילן בבני-
ברק שחקנית אחרת של תיאטרון
זירה, שולמית פילין, שהצטיינה במשחקה
כפראנסוא ראש נזר, נפרדה אף ד,יא
מהבמה, ליותר משנה. אחרי שנישאה הבטיחה
שולמית. לבעלה שלא תשחק עוד
מנצח התזמורת הכושי ליאונל האמ*
פטון, המתכונן לחזור בקרוב לישראל
בשלישית, גילה השבוע כי בעת ביקורו
האחרון בארץ נפגש עם דוד כן־גוריון,
.וכי ראש־הממשלה התעניין לדעת מה פירוש
זמר בלוז. לדבריו הסביר האמפטון
את פשר הבלח בצורה זו :״זהו זמר שכאשר
הוא מושר, אפשר לחשוב שכל יום
הוא יום הכיפורים אכזבה כפולה ומרה
באה השבוע כחטף על מעריצותיו של
כוכב הקולנוע מרלון ברנדו. תחילה
נודע להן יעל נשואיו של ״הגבר״ לשחקנית
הודית יפהפיה ובלתי־ידועה. אך השלימו עם
הידיעה על נשואיו של הכוכב הנערץ ל־יפהפיה
אקזוטית, הצהיר פועל וולסי כי
אשתו ההודית של בראנדו אינה אלא בתו.
השסע
י • נשיא המדינה יצחק כן*צכי, בתשובה להצעת נציגי תנועת־החירות,
שאם יסכים לוותר על חברותו במפלגה יצביעו בעד מועמדותו לנשיא :״ 50 שנד,
אני שייך למפלגה, אין שום סיבה שאפרוש ממנה דווקא היום.״
• פרופסור יוסף מאיר ריפלין, מועמד תנועת־החירות לנשיאות המדינה,
בתשובה לשאלה מדוע הסכים להציג את מועמדותו לנשיאות :״אני עימד לנסוע
בקרוב לארצות־הברית כדי לערוך מגבית למען בני־ברית! אני מקוה שיציגו איתי
בתור ססיבנסון הישראלי.״
המחיר לצרכן: כקבוק 63ס״ל 240 -סח,
כוס (בקיוסק) 100 פרומה
• שר האוצר לוי אשכול, בועידת איחוד הקיבוצים והקבוצות :״אל תגידו
שאין איחוד. הוא קיים בין כל התנועות הקיבוציית, כולל המושבים. כשיש צורך
להרביץ בשרים של מפא״י, כולם מתאחדים.״
• חיותה פוסל, דמות אגדתית בהתישבות העובדת, באותה ועידה, על
בעית החברות בקיבוץ שאלת החברה בקבוצה, זר, באמת דבר מגרה,״
• מפקד מוסיקאי, שהתאכזב מהופעתה הראשונה של הזמרת אימה סומאק,
בצטטו פסוק. מהתלמוד ׳:״אזל סומקא ואתא חיווראי׳ (יצא הסומק ובא החייויון).
• חנוך ננר, יאש מועצת אילת, בסקס פתיחת בית-החולים הראשון
נעיד :״עד;־ עכשיו אי־אפשר היה. לא למות ולא.לד,יולד כאן.״
נשואים או טכס בר־מצוה
אנו מקליטים מאורעות חשוכים אלו על תקליטים כלתי
שכירים או סרט־חקלטח ״רדיו דוקטור״ -שרות ישראלי
לחקלטח תלי־אכיב, רחוב אידלסון , 4טלפון 54433 :
1 חיזידס חזה *64
החי
במקרה שלא ידעתם, ואס לא איכפת לכם,
׳הרי אלה שנולדו ביך ה־ 24 באוקטובר וה־22
בנובמבר, נולדו במזל עקרב — אך אין זה
נורא כל כך כפי שזה נשמע. .אחדים מאלה
יצליחו אס תינתן להם ההזדמנות, והאחרים
— הם פשוט חבובים. במזל עקרב נולדו:
יאן פאדרבסקי, ג׳קי קוגאן, מארתין לותר,
בנבנוטו צ׳ליני, מארי אנטואנט וג׳ורג׳ אל־יוט.
אנשי עקרב שמים לעתים רחוקות
לימון בתה שלהם, וברוב המקרים שמים
שתי כפיות סוכר — ואם אינכם מאמינים —
לא צריך.
מה דעתכם? האס אני יכולה להשתתף
כבר במדור רותי? אני יודעת אפילו אסטרולוגיה.
עוגש
ציידי
ך כפר מסריק, אחרי שאחד מ־
^ עובדי מפעל הקרמיקה החל לצייר
ציורים מודרניים, איים מזכיר המשק
על אחד החברים שהפריע באסיפה, שאם
לא יפסיק מהפרעותיו יוכנסו הציורים
המודרניים לחדרו.
על כנפי ישנים
ך • לוד, כאשר מצאו עובדי שדה־
>1התעופה אדם שהסתתר בתא־המטען
של מטוס, דקות מספר לפני המראתו,
הסביר האיש את הימצאו שם :״הייתי
עייף ונכנסתי לנוח קצת.״
שכ 7ע? הכתפיים
״המכתבים המצחיקים המתפרסמים מדי
פעם במדורך, מביאים את הקהל לידי מחשבה
כל הבנות הן נחמדות,
כל הבנים הם חתיכים,
שהחצי האחד הוא שחור
שהחצי השני הוא בלונדי.
ומה עם השטנים, והג׳ינג׳ים, הקרחים וה־מתקרחים?״
שואל (.)1046/81
״כל אחד מהכותבים מנסה לכתוב מכתב
משוגע יותר מקודמו, על מנת, כמובן, שיהא
יוצא דופן ואז המטרה הנכספת הנה
באה ומתקרבת — הדפסת המכתב ועמו
ף וצאותיו.
״כל אחד מהכותביס/ות רוצה תמונות
על מנת לברור. דם! דם חסר לאלה שאין
להם העוז להתכתב עם אחד שהוא, למשל
— בלתי פוטוגני. אני, כמובן, פוטוגני מאד.
מובן שעל עצמי לא אומר אחרת. ועכשיו
רותי, אם אמנם שמך הוא זה, את שואלת
את עצמך: מה החייל רוצה? לא מוצא חן
בעיניו? הוא רוצה להתכתב עם איזו שהיא
בת נחמדה? ובכן:
״כמו כל אחד אחר בגילי אני בן ,19
גבה קומה, שחור־שיער, חיפאי, יליד הארץ,
בוגר המקצועי התיכון שליד הטכניון, והעיקר
— לכתוב מכתבים אני יודע. תחביבי
העיקרי הוא שליית דגים בעזרת מסכה ורובה
לדייג תודמימי. אני מבקש את הבקשה
הרגילה: בת נחמדה; תל־אביבית, חיפאית או
ירושלמית; יפה, תמירה, בעלת שכל על הכתפיים,
עיניים יפות, והעיקר — לא שוזיצ־רית.״
מה ששקספיר היה מכנה הרבה מהומה
על לא דבר.
גרכת המזון
ך• תל־אכיב, הודפסו לכבוד שמחת־
2תורה דגלונים מצויירים, עליהם הופיע
במקום הפסוק ״אלוהי הרוחות הושיעה
נא״ הפסוק ״אלוהי הארוחות
הושיעה נא.״
בחינה מעשית
ך* סיכלין, בגליל העליון, סרבד, צעי־
4רה ערביה בת 18 להנשא לארושה
בן ד,־ ,21 אחרי שזה נכשל בבחינות־הבגרות,
טענה :״אם נכשל בבחינות
הבגרות, מאין לי שלא יכשל גם בחיי
המשפחה?״
פצצת השלום
ף חיפה, שלח האזרח דוד גרינברג,
^ כרטיס־ברכה של ראש השנה לקרובו
בקאראקם שבוונצואלד #קיבל ב
אתה
רוצה לכתוב? או שתהיה גבוה ונחמד
ולמעלה מגיל .17 כמובן, שרק בתנאי שה־התכתבות
היא אצלך הובי. בלי כוונות. כמו
אצלה. היא מלבסית.
* *היא איננו סנוב
זה פשוט טוב מדי כרי להיות אמיתי.
קראו את 1046/85 זה אמנם ארוך קצת,
אולם במעט רצון טוב, תגיעו עד הסוף.
קחו בחשבון שהוא כתב הכל בבלוק אחד,
ללא פיסקות, אך אני לא אתאכזר אליכם
כל כך.
אמרתי למפקח שלי שחושש אני
שמא תכונת הבדידות תיעשה בי כרונית.
הלה נעץ בי עיניים תמהות ושחק: נו־נו,
אמר בקריצת עין, פנה לרותי! תארו לכם
מפקח מחוזי, יהודי העוסק בעניני חינוך וידו
אף נטויה לכתיבה פסיכולוגית בהד החינוך,
אומר לעבדכם הנאמן לפנות אל העולם הזה,
השבועון שאין דעתם של אלו נוחה הימנו,
והרי טוענים הם שהינו פסול ואין ברכה
שתייה בקריאתו. ואף כי דברים אלה נאמרו
בבדיחות דעת, קנו הם שביתה בלבי והריני
אומר לפנות לפלונית זו ולשטח לפניה
בקשותי ותכונותי, למרות שיודע אני ש
שיטוח
תכונותי יפענחו אותי אצל אלה המכירים
אותי. והריני מבקש מהם מחילה
על מעשה זה, אולם אכחיש הכחשה נמרצת
כי אמנם אנכי הוא •שכתבתי.
ומכירן וגלוי־לב אנכי, מן הדין חייב
אני לציין שאינני מעיין בשבועון זה, וחלילה
לא בגין חטמי מארך שחודו מופנה כלפי
מעלה, אלא אדם תועלתני ותכליתי אני. הריני
קורא רק דברי עיון המקנים הלכי־רוח
ומחשבה המביאה לפתירת בעיות וקונפליקטים
מתעוררים. פשוט חבל על הזמן. והיה
ויתעורר החשש שסיבת כתיבה זו לפלונית
זו היא כתוצאה מאי־הצלחה פנים אל פנים,
הרי אין משגה חמור מכך. לא מניה ולא
מקצתיה. אלא מאי? פבלוב, הפסיכולוג הרוסי
המפורסם, מנה בין יתר הרפלקסים
את ״רפלקס המחקר״ ,כלומר, החשק לתפוס
את הלא־נודע. ואמנם הבלתי־נודע מעורר
,עניין וסקרנות׳ ומועקת הבדידות מתרככת
ובטלה.
אינני סנוב, ואינני טיפוס שעיניו
נעוצות תמיד על דפו של ספר. אלא פשוט
בחור היודע לעשות חיים בדיוק כפי ש ־
יודע אני לעיין בספרי־מחקר פילוסופיים
ופסיכולוגיים. יודע אני גם להתבדח, עד
כדי כך שהבריות אמרו כי אני מחוסר
הסיפום שלי
מן העיר א? הכפר
הוריה של ( )1046/82 עברו מן העיר אל
הכפר, מקום אין לה שום ידיד, כיוון שרוב
תושבי הכפר הם מבוגרים והילדים בגיל
בית־ספר. היא בת ,22 מאחוריה 12 שנות
לימוד. נדמה לי שהיא ביישנית במקצת
ואשמח לדעת שיימצא מישהו שיצליח לדובב
אותה. היא מבקשת להתכתב עם צעיר
שלא איכפת יהא לו כיצד היא נראית, יתעניין
יותר באישיותה .״אינני מאמינה שיימצא
מישהו כזה,״ כותבת היא בעצב.
רוצה היתה שאותו צעיר לא ישים לב
לעובדה שהיא צולעת במקצת כתוצאה מתאונה,
צללעה העלולה להיעלם עם הזמן.
חזרה את כרטיס־הברכה, בצירוף הערת
משרד הדואר הונצואלי :״חומר רבולוצ־יונרי
— להחזיר לשולח.״
קליע מונחה
ך* תל״אכיב, פנה אליעזר קרמר אל
^ ברכה מעודה, צעירה בת ,18 הציע
לה עבודה בביתו, הוציא ממנה בכוח
את ארנקה שהכיל שבע לירות, ניסה
לברוח, נעצר אחרי שהצעירה הסירה
את נעלה, הטילה אותה בראשו.
משתמט
ך* מג׳דל כרום, התלוננה ערביה כי
1בעלה מזניח אותה ומתמסר יותר
לאשתו השניה, וכי הוא טוען תמיד
שהוא חולה כאשר מגיע תורה שלה,
ביקשה את התערבות המשטרה.
תעודת״נמד
ך• קנדה, אחרי שהסתיים קורס כיבוי־אש
לתושבים הגרים באיזורים מיוערים
מרוחקים, ערכו חניכי הקורס
תצוגת־ראוה של כיבוי שריפות, הדליקו
מדורה קטנה, לא הצליחו להשתלט על
האש שהתפשטה לעבר היערות, שם
בערה במשך שבועיים.
הוכחה חותכת
ך* בטסביל, ארצות־הברית׳ חצתה
^ אשה את הכביש, נחתכה חתך עמוק
ברגלה, משלט פירסומת של המועצה
למניעת תאונות דרכים, בו נאמר :״תאונות
גוררות אי נעימות.״
העולם הזה 1046
דר יייסטרומטיכי
האינטלקט חשוב )10,6/0^ 2הרבה יותר
ממראיה של זו שתכתוב אליו. הוא מעוניין
בנערה ערה לנעשה סביבה, מגלה התעניינות
בכל המתרחש. הוא בן ,19 סיים לא מכבר
את לימודיו התיכוניים. עליה לא להיות
בוגרת ממנו. הוא גבוה, עליז ולעתים אף
רציני .״איני חושב שדם מתבטא במשלוח
תמונה, אלא בדברים הרבה יותר נשגבים
וקונסטרוקטיביים,״ מוסיף הוא ברצינות
בן לווייתי, למראה החתיכות בקונצרט הגאלא
של התזמורת :״הן כל כך יפות! הלב
מתחמץ פשוט למחשבה שבעוד 20 שנה
תזדקנה בחמש שנים.״ באותה הזדמנות, למראיה
שמלת פאר שעלתה מאות לירות :״כן,
אבל את רואה שליבה אינו שלם עמה.
רואים רק את החצי.״
בדי כוונות
( )1046/84 נורא אוהבת לכתוב מכתבים.
דווקא לאנשים שהיא לא מכירה. היא אפילו
לא מתכוונת להכיר אותם בעתיד הקרוב.
איננל יודעת איך הוא מצליח לעשות זאת
ובאיזו שפה. על כל פנים מסתבר כי התייר
בארינגטון וולוורת קורא את רותי, ושולח
אפילו חתיכות אבודות.
מיה הוא כותב?
״לא מכבר מצאתי תמונה זו בבית־קולנוע
בחיפה, והחלטתי שאין לי מנוח יעד אשר
אמצא את הנערה היפה הזו כשהיא חיה
ונושמת.
״כיוון. שאני עומד לחזור בסוף נובמבר
לאנגליה — אני משתוקק מאד להכירה עוד
קודם לכן, כדי ליצור אתה מגע שימשיך,
אני מקווה, להבא.״
את מעוניינת? כתבי, איפוא, לת.ד,868 .
חיפה.
ולהבא, חביבה, היי זהירה עם תמונות
כאלה. צריכה היית לראות את המהומה
שעוררה כאן במערכת.
נ. ב ,.איפה קנית את בגד הים שלך? הוא
טוב רק לטיפוס על עצים, או אפשר גס
להרטיב אותו?
מה שסיפר לי יהודה ה! שקוביץ, האל-
חוטאי הג׳ינג׳י של א/ק יהודה:
רציתי להגיע בטרמפ מקאן לניצה. השעה
היתה שתיים בלילה. אני עומד לי ככה על חייבים מכתיבה זו, שהוטרדו הכביש. אלה
״.. אף אחר זו.
חולפות בזו והמכוניות שוהה בפינה
פתאום הריני
ששלוש שנים מכונית מגיעה כזאת
להבין לא עוצר. כלב והמפקח
ובפנים לה.
שהשתיקה יפה נידחת אמר״היליחתיכה. יושבת מרצזם
משגעת,
אראה לו נפשי לרותי,
היתד,
שאנכי היא
באנגלית.
וחי לי אומרת לכתוב היא
כנס״,
זאת.״
חתיכה עצומה, לבושה מכנסי מינימום וחולאך
אגלה, לא הנידחת
הפינה שם צהאתגברית
הנקשרת בסביבות החזה. בין
הפקר. בכם שטחהמעורר והחולצהמהוהיההשם
לכם לנחש. אתן אני המכנסיים אחריאניפלונסק?
והיא מיד אסוציאציה מסתכל עליה. היא
נוסעת.
נכנס,
לעזאזל. השיער הבלונדי
מזכירה לי מישהו,
הזה המשוך לאחור, והפרצוף .״שמעי,״ אני
גרייסקלי?״ והוא
אומר לה ,״את מכירה את היסיכה
היא אומרת, .׳אני מכירה אותה.״ ״את דומה
לה, אמרו לך כבר את זה?״ ״באמת?״ היא
אומרת. מה אומר לך, זו היתה באמת
גרייס קלי.
״ומי אתה?״ היא שואלת אותי .״אני?
אני מלח ישראלי.״ ״ושמך?״ ״ישראל הרש־קוביץ.״
מה יש, הרשקוביץ זה יפה לפחות׳
כמו קלי. אבל את זה לא אמרתי לה.
״מה אתה עושה?״ שאלה .״אני מפליג׳
בקרוב.״ עניתי. בינתיים הגענו לניצה והיא
מראה לי על כמה בתי קאזינו ואומרת לי:
״כדאי לך להיכנס לשם. אם ייגמר לך הכסף,
אמור להם שיזקפו את זה על חשבוני.״
אמרתי לה תודה וירדתי.
מאז לא שמעתי עליה, חוץ מזה שהיא
מחכה ליורש שני. ברנש מאושר, הנסיך
הזה. אבל מה הוא נותן לה לנסוע ככה
במצבה, באמצע הלילה, לבד?
נ5״{!£0ק6פ£3
ב ע ריכ ת לילי גל>י>
בז ה הוא דני
מן התשובות בתחרות־השאלות בין
אחד הבסיסים לבין אחת הכנפיים של
חיל־האוויר, לכבוד יום החיל
אתם יודעים מה זה טייס
חאראקירי?
— כן, אבל מה זה קירי?
מה הדבר הראשון שאומר
המפקד לפקידה שלו כשהוא
בא בבוקר?
— הוא לא אומר כלום בבוקר. הוא בא
רק בצהריים.
• מי הטביע את איבראהים
אל-אוול?
— שני חילות: האחד באיזיר, השני
בדמיון.
• מהי הסיסמה הטובה ביותר
לגיוס טייסים?
— מיטב הנוער לטייס ולנידטות /
מיטב המשכורות לשליחי הסוכנות.
• מה ההבדל אצלכם כין הקפה
והתה?
— אין הבדל.
• מדוע מנגנים ב״קול ישראל״
את התקווה בתום השידור
בבל ערב?
— מתוך תקווה שיימצאו מאזינים גם
מחר.
מדוע נותנים לטייסים ביצה
לארוחת-הכוקר?
מה שבטוח, בטוח.
מדוע יש לנח״ל סמל של
מגל וחרב?
המגל הוא בשביל ריקודי־העם של
להקת־תנח״ל, והחרב כדי לדגדג את
הקהל בהופעת הלהקה.
מה זה דמוקרטיה כצבא?
כשאומרים לרס״ר שהוא חמור, כשהוא
באמת סוס.
מדוע הלך משה רכנו ממצריים
כרגל?
...ה שאלה היא: מי עשה מעשהמגונהיותר
השחקן או ממשלתו.
לעולם צודקת
כבשחך למוסיקה קלסית( .הארץ)
מרדכי דן, תל־אביב
טשליק בדו־נוינור.
טדי קולק, המנהל הכלי של משרד
ראש הממשלה( .למרחב)
אורי שיקה, חיפה
כדבר ישעיהו הנביא: וכלי, בליו
רעים.
רוסים באולפני העברית להחמשת
יעילותם של מוסדות אלה( .ידיעות
אחרונות)
משה אילת, רמת־גן
מלים מפוצצות במקום פצצות.
חדשות תוצרת
שמעון ספיץ, משואות יצחק
ארזץ.1957 ,
פרפוריה לדבר עכירה.
לאחר הצמצומים שדביוסף הנהיג בתקציבי המוסדות הלאומיים,
יצומצמו תוכניותהיעור
יש דוביםואין יער .
מהשמ תו ח ־ מ תו ח
ריצה קלה
בזמן האחרון רבו המקרים המחפירים של הורדת מחירים בשוק הנדבות
והשפלת כבודנו הלאומי והנמכת דמותנו תמורת תרומות בסכום שלא הלם
את גודל המעמד. כדי להנהיג שיטה אחידה׳ למנוע הורדת מחירים מתחת למחיר
הקרן ולייצב את השוק, נקבע מטעם הרשות המוסמכת לוח המחירים להלן.
אל ת שלס פוזות•
הזמנה מטעם ממשלת ישראל לבקר בארץ כאורח הממשלה,
עם סיורים בקיבוצים, נאומים ציוניים וכו׳ 25 --
הנ״ל, בתוספת פגישה עם טדי קולק ו/או שמעון פרס
ו/או משה דיין 3 5
הנ״ל, בתוספת פגישה עם שר ממדרגה שניה (בריאות, פיתוח,
הנ״ל, בתוספת פגישה עם שר ממדרגה ראשונה (אוצר או חוץ)1 0 0 ...
הנ״ל, עם שיחה של חצי שעה עם ראש־הממשלה ושר־הבטחון
על אפלטון, יוגה וחזון משיחי, בתוספת תצלום של הפגישה 1 5 0 ...
הנ״ל, אם הפגישה נערכת בשדה־בוקר, וראש־הממשלה יסע
לשם במיוחד לצורך הפגישה, תוספת של 2 5 ...
פגישה עם נשיא המדינה ורעיתו 2 0 0 ...
מסירת סמל צה״ל, כנפי צנחן או תצלום בחברת מחלקה
קרבית של צד,״ל, כולל בעלי־זקנים 2 5
קריאת
הנ״ל, טיהור קריאת
קריאת
אלף דולאר
אל ף דו לאר
אל ף דו לאר
אל ף דו לאר
אל ף דו לאר
אל ף דו לאר
אל ף דו לאר
אל ף דו לאר
אל ף דו לאר
רחוב בעיר ממדרגה שניה על שם הנדבן 5 0 ...
בירושלים, תל־אביב או חיפה 1 0 0 ...אלףדולאר
שמו של איש־עסקים או עסקן שסרח במולדתו, על־ידי
בית־חולים או מוסד לילדים עזובים בארץ על שמו 2 5 0 ...אלףדולאר
מוסד תרבותי מרכזי על שם הנדבן 5 0 0 ...אלףדולאר
הנ״ל, אם ראש־הממשלה יהיה נוכח בזמן הפתיחה וישתוק 6 0 0 ...אלףדולאר
הנ״ל, אם ראש־הממשלה ינאם נאום בעברית ותנוגן התקווה 7 5 0 ...אלףדולאר
הנ״ל, אם ראש־הממשלה ידבר בשפת הנדבן וינוגן המנון ארצו
של הנדבן לפני התקווה 1...מיליון דולאר
אם ראש־הממשלה יצטרך ללמוד שפה חדשה לצורך זה,
תוספת של 5 0 אלףדולאר
אל י הי ה כ בו דהמ דינ ההפקר ! אל ת פ רו טלפ רו טו תאתה חזון
ה מ שי חי! ש מו ר על רמת -מ חי רי ם ש תו סי ף ב כו רלמפע לנו ה ל או מי !
(—) דרור עמיקם
ה ר שו ת ה מו סמכת
כשאביבה (נקרא לה כך לשם הנוחיות)
סיימה את קורס דיילות־האוויר, היא
נשלחה לעבוד בקו לוד־אתונה־רומא.
הברי הצוות שמו עליה עין והחליטו
להכין משהו מיוחד לכבודה.
חשבו, חשבו, חשבו וחשבו ומצאו
לבסוף את הדרך המתאימה.
יום־אחד, שעתיים לפני ההמראה, כש־המסלול
עוד היה שומם, התגנב הדייל
אל המטוס והסתתר בתז: הטייסים. בשער,
הידידה עלו שאר אנשי הצוות
והנוסעים. אביבה הושיבה כל אחד במקומו,
ולפי אות מהטייס נעלה את הדלת
והמטוס המריא בדרכו.
באמצע הדרך קרא הטייס לאביבה שתשלח
אליו את הדייל .״אין לנו דייל
בסיסה הזאת,״ היא השיבה.
״אין דייל?״ התפלא הטייס .״מה זאת
אומרת אין? אני בעצמי ראיתי אוחו רץ
על המסלול עם תיק שחור ביד. מי סגר
את הדלת?״
אביבה המסכנה החוזירה כסיד .״אני
סגרתי,״ היא הפליטה.
״ועכשיו יפטרו אותו מהעבודה׳ והכל
בגללך,״ הטיח בפניה הטייס בקול
דרמתי .״לא יכולת לחכות עוד דקה
לפני שסגרת את הדלת?״
בקיצור, היה שמח. כל הנוסעים נורא
ריחמו על הבחורה, והיא עמדה בפינה
וכמעט בכתה. כשנחת המטוס באתונה,
מיהר הדייל לרדת, דרך הדלת הקטנה
של הטייסים, עוד לפני שעובדי שדה־התעופה
הביאו את המדרגות הניידות.
הוא הסתתר מאחורי זנב המטוס וכש־אביבה
פתחה את הדלת, הוא נראה רץ
אליה, כשבידו האחת תיק שחור ובידו
השניה הוא מנגב את הזיעה. הוא נראה
מת לגמרי.
הוא הגיע לרגלי המדרגות, הניח את
תיקו על המסלול ונאנח, כשהוא נושף
ונושם בכבדות :״רצתי כמו משוגע.
חשבתי שאני כבר לא אשיג אתכם.״
אורי פלר, תל־אביב
חס שיר״ס
מעשה כעלמה מכרכור
שחיפשה בל חייה כחור.
היא חיפשה בלי מרגוע י
מלונדון עד גואה -
ומצאה לה כחור בכרכור.
אורי דויטש, חדרה
מעשה בקוטל מאילת
שטען :״לא, איני פסיכופט.
״גיל היה ידידי,
אך נרצח על־ידי
בי זכה כמשחק השח-מת״.
דז מרגלית, תל-אביב
יש הטוענים כי סוריה אינה אלא משרתת של רוסיה במסע התעמולה
שלה במרחב
צו לקביעת מחירים
אילו חיכה לחיל־הים׳ עוד היה מחכה
עד עכשיו.
מכונות
...עכ שיו יהיה לו תיק לא רר, כש.א ,.אלא גס בש.כ.
0ר,ר
א מ רו תכנ פיי ם
גרמניה( .מעריב)
אזרח העלה באש מאתיים תיקי מס הכנסה.
לפני אחת מפעולות התגמול הגדולות עמדו החברה במיסדר־יציאה. לפתע הופיע
המפקד במרוצה, ניצב לפני המחלקה וקרא מתוך נייר :״דניאל בן שלמה זיידל...״
״כן, כן, אני יודע,״ הפסיקו דני מתוך השורה! ״המשטרה מחפשת אותי.״
״איך ידעת?״ שאל המפקד, והתבונן שנית בהודעה המשטרתית בידו, שהודיעה כי
דני דרוש לה בגלל עבירת תנועה.
״זה המקום היחידי שמכירים אותי בשמי המלא,״ השיב דני.
ושוב על אותו דני זיידל: פעם, בהלווייה של אחד החברה, הוא נראה צועד
כשבידו בונבוניירה גדולה, עטופה בנייר צלופן. החברה לא הבינו מה העניין, אך
התאפקו עד אחרי טכס הקבורה, בו הניח דני את הבונבוניירה על הקבר .״השתג־עת?״
אמרו לו; ״מה פתאום בונבוניירה?״ ענה דני :״מה יש? לא השגתי פרחים!״
אנגליות
העחת=שול״ס
ממשלת הונגריה גירשה שלושה אנשי הצירות הישראלית בבודפשט,
כתגובה על הבאתו למשפט בתל־אביב של שחקן הונגרי, באשמת נסיון
לבצע מעשהמגונה בילדה בת 12
מוזמניםמשתתפים. פרס בן 10ל״י יינתן מדי שבוע לאחד המשתתפים
בעמוד זה הזוכה השבוע הוא אורי פלר׳ התבור 35׳ תל־אביב.
טעות
..א\ 1ה והכבי שים תצרדייס וזפנרים שרך