גליון 1052 מתאריך 1 בדצמבר 1957

• היא הוכיחה מד, נוראה הסכנה הטמונה בקיומו של מנגנון־חושך הסר למרותה
העורך הראשי:
של קבוצה רודנית, ללא פיקוח ציבורי, מוגן מכל גילוי, וביקורת. אין תימה כי דרכי־מחשבר,
אורי אבנרי
גאנגסטרית מתפתחות בשולי מנגנון כזה. אם לא תחסל אותו החברה ההגונה בעוד מועד,
יחסל הוא את החברה ההגונה.
ואש המערכת:
• היא הוכיחה מה רבה ׳הסכנה הטמונה במצב הנוכחי של משטרת ישראל, אשר
#דום כהו
בראשה עומדים אנשים שהוכחו לעיני כל כמושחתים, ואשר מפקדה הראשי הוקע בפסק־דין
של בית־המשפט כשקרן. אנשים אלה אינם יכולים אלא להיות עבדים נרצעים של
עורך משנה:
.י:מנגנו,ן־החושך, ,הקופצים לקול אדוניהם.
דוב אי תן
העולם הזה נחרד בפעם הראשונה למראה סכנה זו, כאשר הופעלה נגדו מערכת הטרור
הקודמת, בימי הקרב נגד השביתות בחיפה. בראותו את המשטרה מטשטשת את העקבות
עורך תבנית:
עורך כיתוב:
ונותנת בכך׳סעד מוסרי למניחי הפצצות המתועבים, החליט׳לצאת למלחמה בגוב זה
טייב י כשת
*ירו־אהרוו

שחיתות.
בלי בלע*ז׳גין ביבע -
אותו׳׳מצב׳קיים היום, עם גבור ההתנוונות בצמרת המשטרה. הקצינים שהוקעו בפומבי,
המערכת: צלם בכיר: כתב חשבונות. אישיים. קבוצת הוזגפנו .£הסובבת אותם׳מפיצה
מנצלים את שעת־הכושך,
^ ייא 5אל**ו*וי* ׳

ן *|יה כ| ׳#1יי*[ ,אתי הכזב •׳כאילו ביים העוצם הזה איו לחטיפה לצויכיד האפלים.

^.,צוליך; בתשובה לר&ים.נקלים אלה. גם היריבים הקיצוניים ביותר של. העולם ווזה

1111

בעתונות׳׳העמילו ׳גירסה מול״גירסה ״,זו ׳של הש.ב ׳.וזו של העולם ׳הזה• אנו מופנים

הסוצ 8מ !זעד 190
מנשה בר־דיין, שייע נלזר, לילי נלילי,
שתתמודדנה זו בזו לעיני הציבור -ז ,-בלב האדם הנאור.

62239

בננ״נז, שהם מטה דפוס דייר הורובי׳ז, רותי ורר, אברהם חרטוז, ז
;:אביב
בסופו של דבר, זה ענין של אימון. כל אדם יצטרך להחליט למי להאמין — לבעלי
ההפצה _ :ד 1ד טופל ובנית.
א־יסקמייאיני שלטה׳ לו 4ת ׳
**ווח
,המכונה הענקית, אשר כל כוחות, המשטר מאחורי גבם, או לאותו קומץ קטן היוצא
יהנזע1כת אתנה אייויאית לתוכן
לבדו נגד הענק, כשנעוקו היחיד הוא האמת. אנו. מוכנים לקבל את פסק־דינו של הציבור

הנאור בענין זה.

יי זוהי מלחמת בני־חושך ככני־אור.
7 המאורעות: שהווהזרלד השבוע, פותהיפ״דן ז חדש כהיטטדריה הפוערת

של ״העולם הרה

אחד מחברי־המערכת ׳המרפזייסף האיש שביצע זה עתה •ייבצע לאומי בהוציאו מן המחתרת
את הש.א.׳ נחטף בצורה ־אצזרית. הפעולה נעשתה בנו6ח שהזכיך: פעולות. כנופיות
הגאנגטטרים של אמריקה, שהיו בטוחים בתמיכת אנשי השלטון המושחתים שעמדו אחריהם.
במשך 24 שע-ת היפעלה נגדו מערכת שטנית של איומים, תוך ייסורים גופניים מרחיקי־לכת. נתגלה במהלך.
וסבל גופני.. ,
באווירה זו של. סיוט רוחני
חוטפיו ־ל...

ע/ן -החקירה 41^. ,
בסו
כי החילדיב בקיאים היטב באלפי פרטים שנגעו לא דק לחייו הפרטיים של החטוף עצמו,
בני משפחתו ובני משפחת אשתו, אלא גם לענינים פנימיים הנוגעים לעבודתו השוטפת

של העולם. חזה.
אוצר אינפורמציה זה, שנתן לחוקרים דמות של מפלצת היודעת את הכל והמסוגלת לכל,
לא היה יכול להיות אלא פרי עבודה מאומצת של חודשים ושנים, עבודה שבוצעה בידי
מנגנון של מאות אנשים, הנעזרים במכשירי־האזנה משוכללים ובשיטה מסועפת של בילוש
ועיקוב. ישנו רק גורם אחד בארץ שיש בידו כלים כאלה.
אם נשאר ספק ביחס לזהות החוטפים, הרי סולק כליל
על־ידי כיוון החקירה. החוטפים לא שאלו רק מאות שאלות
בקשר ליחסיהם של עשרות גופים ומאות אנשים אל
העולם הזה, שיטות העבודה של העתון ומקורות האינפורמציה
שלו. הם חתרו לקראת מטרה מוחשית יותר: הודאה
חתומה בידי אלי תבור כי העולם הזה ייסד מחתרת חדשה
במדינה.
החוטפים לא הצליחו בזממם. למרות הלחץ הנורא שהופעל,
למרות האיומים מסמרי־השערות נגד שלום אשתו ובני־ביתו
של תבור, למרות אבדן חושיו של קרבנם שהחל
קודח בהלם, לא נשבר אלי תבור.

עבודתנו שלנו, באור היא נעשית — גלויה. לעיני כל. כתיבי העולם הזה אינם עושים
את מלאכתם במחשכים. הם פונים בגלוי אל מי שיש לפנות. הם מזהים את עצמם בכל
פניה. מטרת כל חקירה ברורה היטב, ונמסרת בפה מלא לכל הנוגע בדבר, ברגע שהוא
נחקר ביחס לחלקו בפרשה.
.חקירת־הפאר; נגד הש.א,.י שנוהלה בידי אליי תבור, היתד, דוגמה יפה לכך. העבודה הקשה,
נגד טנגנון־חושך גדול ועשיר, בוצעה לעיני השמש .,אלי תבור, שהיה זוכה על כך לפרס
פוליצר בארצות־הברית, שוחח עם הממונה על הכנסות המדינה, זאב שרף עצמו, שהקדיש
לו שעד, ארוכה להסברת נקודת־השקפתו, תבור גם דיבר עם ראש הש.א ,.תוך זיהוי עצמו.
מעולם לא נעשה ׳שום נסיון להסתיר את, מטרת החקירה — גילוי זהות ראשי הש.א,.
ושיטות עבודתו. גילויים אלה לא הוכחשו על־ידי שום גורם רציני, והם הפכו בסיס• לכל
ויכוח על נושא זה בציבור ובכנסת. .
וממול: אנשי האפילה. הם מסתתרים מאחורי מנגנוני־החושך. כמעט ואי־אפשר לראות
את המפלצת כולה, על כל אבריה. התקפותיה נעשות מאחורי הגב, בחסות מסך סמיך של
שקרים ופרובוקציות ..הם באים מכל הצדדים, במפתיע ובהסתר.
כמעט מדי יום ביומו מתגלים אברים חדשים של מפלצת כעורה זו. אנשים שנראז
עוד אתמול כאנשי״רוח הגונים, מתגלים לפתע כסוכנים שכירים, בתבלבים המוכנים לכל דבר
תועבה למען אדוניהם. הם מסבכים במערכה האפלה מוסדות תרבות ותיאטרונים. וגם עתה,
אחרי שעשרות אנשים הזדהו כשכירים במערכת בני־החושך, ידוע רק חלק קטן מן
המחנה האפל.
מלחמה של בני־אור בבני־חושך — הנה היא נערכת לאור
היום, לעיני השמש. חזנו חשוף. האור הוא נשקנו הסודי
היחיד.

מלחמה זו -צפויה היתה והכרחית.
לא נולדנו אתמול. בצאתנו בשליחות האמת להתמודד
עם כוחות־החושך, ידענו כי אנו הולכים אלי קרב. שבוע
אחרי שבוע כיוונו את זרקור הניתוח ההגיוני לפעולות
ד,ש• ב ,.הוצאנו מן המחתרת את ד,ש. א ,.המהווה חלק בלתי־נפרד
ממנגנון החושך. לא השלינו את עצמנו כי מיבצעים
אלה יישארו ללא מכה נגדית.
המכה שירדה עלינו השבוע היתה בלתי־צפויה. התרגלנו
למעשי־טרור. שלושה חברי־המערכת כבר נפצעו בהתנקשויות
קודמות. שלוש פעמים הונחו מכונות־תופת במשרדי המערכת
והדפוס, אשר שתיים מהן התפוצצו ואילו השלישית, שלא
התפוצצה רק במקרה, עשויה היתד, להשמיד בנין על
עשרות יושביו. לפני שנתיים הותקפו שני ראשי המערכת,
האחד נפצע בצורה רצינית והשני, שעצמות שתי ידיו
נשברו, הצליח להזים נסיון לחטפו למטרות שאינן ברורות
עד היום.
הנסיון שנעשה השבוע היה שונה מקודמיו. אולם אם
הצורה היתר, בלתי־צפויה, הרי עצם הפעלת הטרור היד.
צפוי בהחלט.

חקירה זו היתה רק צד אחד של המטבע.
באשר נסתיימה, החל הצד השני, המחפיר
עוד יותר.
משטרת ישראל, שחלק מאנשיה ממונים מטעם הש.ב,.
ושראשיה המושחתים נרתמו ברצון למסע, המשיכה במקום
שהפסיקו החוטפים.
קודח בחום, רועד בצמרמורת, מוכה הלם כבד אחרי
יממת ד,זודעה, בה לא ישן, לא אכל ולא שתה, נלקח
הקרבן למטר, המחוז של משטרת ישראל על אף התנגדותו
המפורשת של הרופא.
מן הרגע הראשון לא התיחם אליו איש כאל מתלונן אלי הבא לדרוש צדק . .לא הורשה לו להזמין את פרקליטו,
כדי שיגיש את התלונה בשמו. למעשה הפך מיד לנאשם
ולעציר, כשהמכונה הגדולה מופעלת כדי להוציא ממנו הצהרה שלא נחטף בידי הש.ב,.
אלא ביים בעצמו את החטיפה של עצמו.
השיטות החשוכות של הג.פ.או. הופעלו בידי החוקרים. האיש הקודח והרועד, שלא ידע
שינה זה 24 שעות, הועבר מיד חקירה רצופה של שמונה שעות, מבלי שינתן לו לנוח,
מבלי שתוגש לו ארוחה של ממש. הסיוט הנורא נמשך, רק החוקרים השתנו.
האמנם השתנו?
אלי תבור האשים בפירוש את ד,ש.ב. בחטיפתו. עתה עמדו מולו מפקדי ד,ש.ב. וראשיו,
חלקם במדי משטרת ישראל, כשהם מנהלים נגדו את החקירה על אותה חטיפה בד, נאשמו
אנשיהם ופקודיהם. אם היה צורך במשהו כדי להשלים את התמונה הקפקאית המחרידה,
הרי פרט זה סיפק אותו.
כל אותו זמן הוחזק אלי תבור בבדידות, מנותק מן העולם, כשאף לפרקליטו ולאשתו
נאסר להתקרב אליו. שעה אחרי שעד, נמשך העינוי, כשמטרתו לשבור את האיש.
אחרי הפסקה קצרה בבוקר נמשכה החקירה בידי מנגנון החושך. רק לפני הצהריים 40 ,שעות
אחרי החטיפה, הוגשה לו הארוחה הראשונה — ארוחת־בוקר.
אחרי שאי־מתן הזכות לפרקליטו לראות את הקרבן איים להפוך לשערוריה ציבורית,
ניתן לעורך־הדין שמואל תמיר להתקרב לאלי תבור, וגם זה רק בנוכחות איש ד,ש.ב.
הדבר סימל את הרגע בו נואש כנראה המנגנון לשבור את הצעיר חסר־הישע.
למרות הלחץ הגופני והרוחני של שתי יממות, לא נשבר אלי תבור גם הפעם. סיפורו
נשאר בלתי־מעורער. קול האמת בקע מכל פרט ופרט.

תבור
לא היה זה מעשה־־נכורה של מנגנון הבוטח
בעצמו והשלוו כנפשו. הוא היה סימן של חוליטה -מעשה שהעיד
על התנוונות מוסרית ועל התמוטטות רוחנית כאחת.
אלה הם הנפתולים של חיה פצועה, הנתקפת עווית מדי פעם כאשר פוגעת בה קרן האור
של פרסום־האמת. ככל חיה פצועה, היא מסוכנת מאד. אולם ככל חיה פצועה, אי־בטחונה
הפנימי וד,גבותיה ההיסטריות נושאים בחובם את זרע חורבנה.
לבעלי המבט השטחי יכול להיראות כי כוחם של בני־אור דל וזעום, ואילו כוחו של
מנגנון־החושך אדיר ורב. מבחינה כמותית, מבחינה כלכלית, מבחינת האפשרויות של בעלי־ד,שלטון,
אשר בידם מרוכז הכל — זה נכון. אולם אין זה נכון מהבחינה היחידה הקובעת
לאורך ימים: מבחינת הרוח.
זהו רק סיבוב אחד בקרב עתיק־יומין — הקרב של המעטים נגד הרבים, של האדם
החופשי נגד המכונה הדורסת. דרכם של שוחרי־האמת קשה וזרועת חתחתים. אולם אנו
הולכים בדרך זו בטוחים ואיתנים. אנו יודעים כי אנו חלק ממחנה גדול — מחנה המגלם
את כל הטוב, היפר, והחיובי בעם הזה. מהנר, זה יעמוד לצדנו בכל מבחן רציני. הוא
ישמור על אמונו לעתון זה, הלוחם אתי מלחמתו בתנאים כה קשים. ובכוח אימון זה טמון
סוד הנצחון.
לקחנו על עצמנו תפקיד זה, בידענו את הסכנות החמורות הכרוכות בכך. נשתדל
לעמוד גם בהן.

המאורע הזה אינו נוגע ל״העולם הזה״ בלבד -הוא מהווה מפנה
בחיי הציבור של ישראל.
מעולם לא בוצע בישראל מעשר, כד, גם וכד, ציני. היתד, זאת סטירת־לחי מצלצלת
וברוטאלית לכל היסודות ההגונים שעוד שרדו בחיים הציבוריים. היא הוכיחה דברים
החייבים להדהד בלבו של כל אדם החרד לגורל המדינה.

מספר 1052

י״א בסלו תשי״ח 4.10.1957

שנה 21

המחיר 500
העולם הזה 1052

נוחומש
ך* מילה ״מועצה״ היא אחת היפות
ן | בשפה. היא מעלה לנגד העיניים תמונה
מלבבת של אנשים המתיעצים איש ברעהו,
המוכנים להקשיב זה לזה וללמוד זה מזה.
מועצה היא מילה המגלמת יסוד של רצון
סוב וחופשי, בניגוד לכפיה ולשררה.
אולם גם מילה תמימה כזאת יכולה, לפעמים,
לשמש מגמות שונות לגמרי. כשהקים
לנין את הדיקטטורה של הפרולטריון, נקראה
מדינתו בקיצור. ברית המועצות״ ,על שם
.מועצות החיילים והאיכרים״ שנטלו לידיהן
את השלטון. היה זה כמעט מן הרגע הראשון
שלטון דיקטטורי, שלא השאיר שריד
וזכר לחופש הפרם.
גם ישראל מוצפת עתה על־ידי מבול של
״מועצות״ .מועצה אחת שליטה בענף הפרדסנות.
מועצה אחרת שולטת על הירקות.
ישנה מועצה לייצור ושיווק כותנה, מועצה
ליהלומים, מועצה לבננות. שורה שלמה של
מועצות נוספות נמצאות בשלבים שונים של
התהוות. במשרד ממשלתי אחד — משרד
החקלאות — ישנו פקיז בכיר מיוחד המטפל
בהקמתן ובטיפוחן של מועצות אלה.

לכת אחרי הנעשה בישראל השניה.
העולה המצטרף למושב עובדים ״צמוד״
מן הרגע הראשון. הוא מתחייב מראש לתת
את פרי עמלו ל״משווק״ שייקבע לו מלמעלה.
אפשר לסלקו מאדמתו בעודן הסטיו־,
הקלה ביותר מן הקו שנקבע לו. אין הוא
יכול למכור את הפרי למי שמציע לו מחיר
גבוה יותר. הוא מסור לשבט ולחסד ל־לוזיתן
הכלכלי — תנובה או החברות ה־
״פרטיות״ הקטנות יותר, שזכו לחלק קטן
מן הקדרה הכללית.
למראית עין הוקם משטר זה כדי להבטיח
את כספי הסוכנות היהודית. המשתק מחזיר
במישרין את החובות המגיעים לסוכנות מן
האיכר. אולם זוהי רק הסוואה. אפילו אדם
המשלם את חובותיו כסדרו, אינו רשאי
למכור את פריו למי שהוא רוצה. כי הכוונה

תפקיד מרכזי במשטר זה. עד כה
היתה קיימת במלואה רק לגבי
העולה החדש. אולם עתה מונחת
על שולחן הכנסת הצעת-חוק חדשה,
שתטיל חובה זו על כל מגדלי הירקות
בארץ. כל מגדל ירקות יהיה
״צמוד״ למשווק שיקבל הרשאה לכף
מטעם המועצה.
מי המועצה? היא תמונה על־ידי השר, והשר
הוא למעשה בעל זכות ויטו על כל
מעשיה. השליטים בה יהיו ראשי תנובח,
כשם שהפיאודלים הימניים שליטים במועצת
ההדרים. כמוהם יקבעו את מחיר הפרי,
את הסכום שינוכה לטובת המועצה,
מה לגדל וכיצד לשתק. מגדל הירקות יהיה

למראית עין כל אלה מוסדות
תמימים של מימשל עצמי והסכמה
הדדית. אולם זהו רק המראה החיצוני.
מאחורי ה״מועצח״ !לישראלית
מתחבא רעיון שלטוני
חדש, העלול לשנות את סני הארץ
תוך שנים מעטות.
תהיה זאת רפובליקה של מועצות —
לא במובן הסובייטי, אלא במהדורה ישראלית
מקורית לגמרי.

ק על אחת המועצות האלד״ המועצה
לשיווק פר־ הדר, זכתה המדינה לאינ
פורמציה
יסודית, הודות למרד הפרדסנים
שקם נגד הצעת־החוק החדשה (ראה עמודים
.)6—7הצעה זו, שאינה מחדשת כמעט דבר
אך מביאה את המצב הקיים לכלל הגדרה
עקבית וסופית, מדגימה את כל התהליך
מאין כמוה.
במרכזה עומדת המועצה — גוף הממונה
מלמעלה על־ידי השר, ללא שום בחירות
מחייבות מלמטה. השר ימנה את בעלי־האיג-
סרסים המרסזיים, המוכנים לשרת אותו
תמורת הבטחת שלטונם כלפי מטה• אנשים
אלה יצוד על הפרדסן כיצר לגדל את פריו,
כיצד לארוז אותו ובאילו חסרים, מה המחיר
שיקבל עבור פרי עמלו, מה הניכויים
שינוכו ממחיר זה לסוכת המועצה, וכמה
לשלם עבור השרותים. פקודות המועצה הן
סופיות ומחייבות. לזכות המועצה תעמוד
משטרה פרטית, בעלת סמכויות גדולות י ד
תר מן המשטרה הרגילה. המועצה תערוך
חיפושים, תתפוס נכסים, ולמעשר, גם תקבע
ביחס להטלת עונשי מאסר וקנסות.

בצורה זו הוסף הפרדסן העצמאי
לשכיר -אדם המקבל פקודות
וממלא אותן, כמו חייל בצבא,
תמורת משכורת הנקבעת לו מלמעלה.
אולם
הפרדסן עודנו אדם מאושר, בהש־ודאה
לקרבנותיהם של מועצות אחרות. כי
הפרדסן הממוצע הוא אדם וותיק ומעורה
בחיי הארץ. לפי שעה אין בעלי המועצה
יכולים לצוות עליו לאיזה בית־ספר לשלוח
את בניו, ובעד מי לבחור בבחירות לכנסת.
מבחינה זו אין הפרדסן מהווה את הקרבן
הטיפוסי של משטר המועצות.

במצב לגמרי אחר נמצאים העד
לים החדשים, שיצאו לכבוש את
שממות הארץ ולגאול את אדמד
תיה. חם לא הפכו רק לפקידים
שכירים. הם הפכו לעבדים נרצעים.

רשת צ׳פני הביאה מצב זה לידיעת
הציבור בכל חומרתו. לא היתד, בכך
אפתעה לאנשים שעקבו בחרדה גוברת והו
רביגז
ך זזגבגים־ ,א ך אזז ת וזיר
היא פוליטית — שלילת עצמאותו של המתיישב.

מתיישב
זה איננו ״צמית״ ,במוכן
שהיה נהוג בימי הביניים. כי
הוא רשאי לקום באחד הימים ולהסתלק
מן האדמה -אם הוא
מוכן לוותר על פרי עמלו. הג׳רגון
הישראלי יצר על כן מילה חדשה :
״צמוד״ .נוצר בארץ מעמד של
״צמודים״.
מי שליט על מעמד זה? בכל מושב ישנו
מדריך. המדריך הוא שליח המכונה המפלגתית
הגדולה, הבוס האמיתי, המרכז בידיו
את כל החוטים במושב. וכאן ההבדל בין
ה,,צמוד״ במושב, לבין ה״צמוד״ בפרדס,
הבדל הרומז על הביתן בו מתפתחת הרפובליקה
של המועצות.
כי המדריך הוא כל־יכול. הוא קובע באיזה
בית־ספר ילמדו בני המתישב החדש.
הוא קובע גם בעד מי יבחר בבחירות לכנסת
או לועד המקומי. המדריך שאמר ל־מתישב
:״אני לא אגיד לך בעד מי לבחור,
אבל אני אדע בעד מי בחרת!״ יצר אימרת־כנף.

כסיית־השיווק
ממלאה, איפוא,

בעתיד הקרוב חייל שכיר, המקבל קומיסיון
עבור עמלו.

ך• פיכת המדינה לברית של מועצות
ן | כלכליות, שיחזיקו בידיהן את השלטון
המוחלט על גורלו של הצמוד, הוא תהליך
מעמיק מאד. היא מתקדמת בצעדי־ענק, בגלוי
או בנסתר, בשטחים רבים• היא מתבטאת
בהצעה להצמיד את כל השכירים במדינה
לקופות־ד,חולים, שאינן אלא מכשירי־שלטון
של המפלגות. היא מתבטאת גם בהצעה
להצמיד את הפועלים ללשכות־עבודה
אשר יהיו כפופות לשר, ויוסיפו להתבסס
על מפתח בין הסתדרויות מפלגתיות.

כאשר יגיע תהליף זה לסיומו ההגיוני,
יוכלו המועצות השונות
לתת לאזרח מקום־עבודה ולשללו
ממנו, לקבוע לו שכר, לחייב אותו
להשתייך לקופת־חולים מפלגתית,
למסור את פרי עמלו למשווק
מורשה במחיר שייקבע לו. ככל
שטח משטחי מחיתו יהיה צמוד
לשלטץ, הפועל באמצעות המועצות
הממונות.
וכאן טמונה סכנה נוראה לחרות האדם.

הדמוקרטיה החדישה בנויה על עקרון
חשוב אחד: הפרדת השלטון. אין זאת רק
ההפרדה המפורסמת, לסי תורת מונטסקיה,
בין הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת.
זוהי קודם כל הפרדה בין הרשות הפוליטית
לבין הכוח הכלכלי.

כל עוד מתחרים ביניהם בעלי
הכוח, יתכן חופש מסויים לאזרח.
כל עוד מתחרים אילי ההון באילי
הממשלה, אילי העבודה באילי הרכוש,
יכול האזרח לנשום. אולם
כאשר כל אותם האילים אינם אלא
איל אחד, כאשר השלטון הפוליטי
והשלטון הכלכלי מרוכזים כאותה
יד, חופף האזרח לעבד. הוא נאלץ
לתת את קולו לאיש הנותן לו את
הלחם, כי כל התמרדות פוליטית
פירושה רעב לילדיו.
זוהי המדינה ה״טוטאלית״ .לא רק מפני
שהשלטון עצמו הוא טוטאלי, מבוסס על
מכונת־תעמולה שאינה סובלת התנגדות ועל
מחנות־ריכוז. אלא גם מפני שהוא טוטאלי
בהיקף — שלטון המקיף באופן כולל ומוחלט
את כל שטחי החיים.

ך* איש שהבין זאת יותר סוב מכל
| 1אדם אחר במאה זו היה בניטו מוסוליני.
הוא הסתכל בנסיון הסובייטי, שריכז את
הכוח הכלכלי בידי הרשות הפוליטית, דבר
שנבע באופן טבעי מן האידיאולוגיה של
מארכס. מוסוליני ניסה להגשים את אותו
הרעיון. הוא עשה זאת ללא שום מסודה
אידיאולוגי.
התוצאה התגלמה במשטר כלכלי, שנקרא
בעולם בשם ״המשק הקורפורטיבי״ .הוא
התבסס על ה״קורסורציה״ ,ארגון־כפייד, שאיחד
בקרבו את ארגוני המעבידים והעובדים
בענף מסויים, והתיימר להיות כלי של מים-
של עצמי, אך לא היה למעשה אלא זרוע
מבצעת של המדינה הדיקטטורית.
״קורפורציות״ אלה הטילו על הפרם מרות
כלכלית מוחלטת. הן קבעו איפה יעבוד האדם
ומה יהיה שכרו, מה ייצר היצרן ולמי
ימסור את התוצרת ובאיזה מחיר, כמה ישלם
עבור החומרים ומה עבור השרותים.
הפועלים היו בעיניו ״צבא העובדים״ של
המדינה, והמשק כולו נראה בעיניו כחטיבה
צבאית ממושמעת, ומסודרת הצועדת שורות־שורות
בקצב אחיד.
במשך הזמן נכשל משטר זד״ הוא מילא
את יעודו הפוליטי והבטיח את קיום הממשלה
הפאשיסטית עד ליום ההתמוטטות•
בפורטוגל הוא נמשך עד עצם היום הזה.
אולם מבחינה כלכלית הביא קללה רבה
למולדתו. כי ברגע שהאדם הופך לבורג
קטן במכונה גדולה, מתנוזנים כוחות היצירה
שלו.

רוח היצירה היא צמח עדין, ד
היא גדלה ופורחת רק לאור שמש
החרות. במאה וד 20 קשה מאד
לבסס משק דינאמי ומשגשג על
גופותיהם של עבדים, צמיתים או
צמודים.

ך* ולנו רגילים לעקוב בחרדה אחרי ה־
^ גילויים הבולטים יותר של דריסת חופש
האדם — דיכוי עתונות־האמת וחיסול המשפט
העצמאי, משטר החטיפות והשי״נים למיניהם.

אולם
הרודנות הסמויה, המתגבשת
והולכת כשטח הכלכלי, אינה
פחות מסוכנת. אולי היא מסד
כנת יותר, כי רק כלכלנים מקצועיים
עוקבים אחרי צעדיה. השי*
עמום של המספרים הוא בן־כרית
הדודנים.
יתכן כי רודנות זו כמעט בלתי־נמנעת,
כי היא נובעת מאופי הכלכלה הישראלית.
כאשר כל אחד מבקש טובה מן הממשלה,
כאשר כל אחד זקוק לחסדים בצורת סובסידיות
או אשראי או רשיונות־ייבוא, הרי
אין לראות כל מנוס מהפיכת המשק כולו
לצבא שכיר.

כי מי שמחזיק את ידו על זרם
השנור והמענקים מחוץ־לארץ, הוא
השליט האמיתי בכלכלה זו -וכארץ
כולה.

במדינה

הפשע שבוצע נגד נתב ״העולם החד
העם בעמון אזעתה
כתוך ים סוער של חטיפה והכאות, מש־פטי־מחתרת
ועיכוב יציאת השיירה להר
הצופים, נשאלה השבוע השאלה: מהו, בעצם,
עם ישראל?
לדוכן הנואמים בכנסת עלו עסקני המפלגות
לדון בהצעת־חוק שיגרתית למניעת
אפשרות של. ביגמיה בארץ. כמעט בהיסח־הדעת
עלתה שאלת הקבורה של ילד מפגר
אומלל, שנפטר בפרדס־חנה ונקבר מחוץ
לגדר בית־הקברות, על כי אמו אינה יהודיה.
נציגי הדתיים קמו להגן על קודש הקדשים
של הדת המאורגנת: המונופול על הטיפול
(המכניס) בענייני האישות של תושב ישראל
היהודי. הוזיכוח הידרדר למעמקים כאלה,
שנציג הדתיים ניפנף ב״טוהר הגזע״ כדי
להצדיק את הניהלים המעובשים.
לאזרחי ישראל, אשר מחציתם לפחות
איבדה הורים, בנים, וקרובים בגלל מטורף
גרמני שניפנף באותם רעיונות של יטוהר
הגזע* ,נשמע הדבר כפעמון אזעקה.
הממשלה הסעיף לא נקבר
ביום ראשון השבוע נועדו לממשלה שתי
ישיבות: אחת אחרי־הצהרים, בה עמד ראש־הממשלה
לסקור בעיות מדיניות אקטואליות!
השניה לשעות הבוקר, לשמיעת דין־וחשבון
על ההכנות לחגיגות העשור.
לאולם הישיבות, בבנין ראש הממשלה ברחוב
אבן גבירול מספר ,1נכנס מאיר
וייסגאל, יושב־ראש הועדה להכנת החגיגות,
כשהוא אוחז בכף ידו של עוזרו בוועדה,
מנהל משרד ראש הממשלה טדי קולק.
ביג׳י הרכיב את משקפיו עבי־המסגרת,
עיין בניירותיו והודיע כי נתקבלה שאילתא
של שר התחבורה משה כרמל, בדבר קבורת
ילד מחוץ לגדר בית־הקברות בפרדס־חנה
(ראה עמוד ,<16 והוא הציע להוסיף את
בירור השאילתא לסדר־היום.
ציטטות מול ציטטות. שר הדואר
ד״ר יוסף בורג, שנשאר שר דתי יחידי ליד
שולחן הממשלה, מאז פציעתו של שר הדתות
משה שפירא מהטלת הרימון בכנסת,
נחלץ מיד למערכת הגנה. עוד באותו בוקר
לא שיער ד״ר בורג כי יצטרך להופיע בישיבת
הממשלה כמתגונן. להיפך: בתיקו היו
שורה של טענות נגד ועדת העשור, על התעלמות
מהמסורת היהודית בתיכנון החגיגית,
״אין ספק כי הרב מפרדס־חנה פעל לפי
ההלכה,״ קבע בורג. כמוסמך לרבנות מבית־המדרש
לרבנים בברלין, ניגש מיד שר הדואר
להוכיח את דבריו בשפע ציטטות
ואסמכתות מן התלמוד והפוסקים.
השרים האחרים לא השתכנעו. שר ה ינים
ישראל בר־יהודה הבין כי הדתיים הסתבכו
בפרשה מסעירה, העשויה להוציא מידיהם
את השלטון על גופות מתי ישראל. הוא
הציע לבטל את זכיונן הבלעדי של חברות
קדישא, ולמסור את ענייני הקבורה לירי
הרשויות המקומיות.
גם השר השמאלי, חבר קיבוץ יגור, ידע
להשתמש בפגזי הציטטות והאסמכתית. הוא
שאב את הוכחותיו מתוך ספרות מאוחרת
יותר מאשר זו של שר הדואר: דו״ח מבקר
המדינה. בדו״ח זה קבע המבקר כי חברות
הקדישא פועלות ללא כל פיקוח ציבורי.
שר מול שר. ביג׳י ועט כי ספינת הממשלה
מתקרבת לאחד השרטונים המסוכנים,
מתחת לפני המים הקואליציוניים. הוא
הדגיש כי הבעיה כאובה מכדי שאפשר לסכמה
על רגל אחת, ושלא׳כרגיל, כאשר סעיפים
כאלה נקברים בשכחה, הציע להעלות
את הבעיה לדיון מקיף, באחת מישיבות
הממשלה הבאות. מיד לאחר מכן נתן את
רשות הדיבור לוייסגאל.
אולם בכך לא נסתיימה הפרשה. בין ישיבת
הבוקר לישיבת אחר־הצהריים הספיק
שר הפנים להיכנס למשרדו, להבריק הצעה
למועצה המקומית בפרדס־חנה. יעץ השר:
להקצות מיד שטח חדש, לפתיחת בית־קב־רות
שלא יהיה כפוף למוסדות הדת. הקבר
הראשון ייכרה לילד אהרון שטיינברג.
היתד. זו הוראה מנוגדת להודעתו הרשמית
של שר הדת ־ת, שהופיעה שבוע לפני
כי מסרו אינפורמציה לרבות, הושמעו איו־ובה
הכרזה כי לא תפעל בתחום ישראל
שום חברה קדישא שלא קיבלה תחילה רשיון
לכך משר הדתות.
אולם בהעדר חוק מתאים, יכול היה בל
שר לנקוט בקו הנראה לו.

בו עאח רי שהחליטה עצרת ה•
\1/או״ם על הקמת המדינה, הופיעה ב־גליון
העולם הזה ( )532 תמונה נחמדה של
שלושה נערים בני , 13 שיצאו באופן ספונטאני
לרחוב ביום השמחה. עם חצוצרה ושני
תופים, כדי לעשות שמח.
״בראשית המדינה היתד, רינה ודיצה!״ הכריזה
הכותרת. ותחת התמונה• :גורי הברי־גאדות
שתקומנה מכריזים בתופים ובחצוצרות
על המדינה שהיתה לממש!״
המהצצר שתקע בחצוצרה בין שני המתופפים
היה גער תל־אביבי, צומי, שאהב את
חצוצרתו יותר מכל דבר אתר. אליהו אלט־בואר,
שהונצח במקרה על־ידי הצלם העובר,
זכה לפירסום כדוגמה אופיינית לדור אשר
יגדל במדינה החדשה. הוא באמת היד. כזד״
השבוע שוב מקשטת תמונתו של אותו
צעיר את עמודי העולם הזה. לפני 10 שנים
לא חיה מנער חולם על צורת פירסום זו.
כי הפעם נמנה אלי תבור אל חברי המערכת
של השבועון, שעמודו הודבק באלבום־הת־מונות
שלו, וסיבת הפירסום הבלתי־צפוי
היתה כה מדהימה עד שלא היתה עולה על
דעת איש בשנת .1947

״י ש חומד הדש ! ״
^ ע תר! ה ע רו ך על־פי מתכונת העולם
• 1הזה, אין הקורא יכול לדעת מי עומד
מאחורי הכתבות המעוררות את תשומת־לבו.
בשבועות האחרונים משכה עבודתו של
תבור את תשומת־לבם של קוראים רבים,
שלא ידעו את שמו של הכתב השקט ושונא־הפירסומת.
היא שימשה נושא לדיונים בדרג
המדיני הגבוה ביותר. כי היה זה תבור שניהל
את החקירה המסועפת נגד הש.א ,.שנסתיימה
בפירסום שמו של. השרות וחשיפת
דרכי פעולתו לעיני הציבור.
בשלבים האחרונים של החקירה, היה ברור
כי מתנהל בילוש מקיף אחרי הכתב. כמה
פעמים הבחין הוא עצמו במכוניות שעקבו
אחריו תקופות ארוכות, כנראה לעמוד על
פרטי החקירה ומקורות האינפורמציה. אולם
תבור לא הושפע מאיום נסתר זה.
אך השלים חקירה זו, נזעק לחקירה אחרת.
תבור, בנו של שופט־ספורס וותיק בארץ,
הפך זה מכבר לעורך מדור הספורט
של העולם הזה. בתפקידו זה נתקל מדי
פעם בגילויים מוזרים, שהעידו כי משהו
רקוב בממלכה זו. עתה הגיעו למערכת
לפתע כמה ידיעות, שאיתרו את מקורות הריקבון.
תבור הוצב על ניהול החקירה.
הגילויים הראשונים של חקירה זו פורסמו
לפני שבוע, גרמו לזעזוע בחוגי הספורט.
נגד כמה אנשים, שהנאשמים בכתבה חשדו
כי מסרו אינפורמציה לחבור, הושמעו איומים
קודרים במעשי־אלימות. גם תבור עצמו
ידע כי הפעם נגע בקבוצה מאורגנת היטב,
שכמה מנאמניה ידועים כאנשי־אגרוף.
אולם תבור לא נרתע. למחרת פ־רסום
הכתבה הראשונה יצא לשליחות באחת מערי־השדה,
חקר שורה ארוכה של אנשים, חזר
מאושר .״החומר החדש שם את כל הגילויים

הקודמים בכים הקטן!״ אמר לחברי המערכת.
אולם בהתאם לנוהג הסודיות הקיים
במערכת, כדי לשמור על מקורות האינפורמציה,
לא ידע עדיין איש מה טיב החומר
החדש שנאסף. ישיבה ראשונה לטיפול בכתבה
החדשה, בהשתתפות העורך הראשי, נקבעה
ליום השבת בשעה 6בערב, השעה הרגילה
לישיבות מסוג זה.
ביום השבת עצמו קם תבור מוקדם מן
הרגיל, הודיע לאשתו קצרות שיש לו כמה
פגישות בקשר עם הגילויים החדשים. ב־צהריים
אכל בבית הורי אשתו, קבע פגישה
עם אשתו לשעה ,8.30 כדי ללכת לקולנוע,

היה זה דבר בלחי־רגיל לגבי תבור, ב־עתון
הבנוי על עבודת־צוות ותיאום מדוקדק
של סדרי־העבודה, הופעת אדם לישיבת־תיכנון
היא דבר חיוני. אלי תבור היה אחד
המדקדקים ביותר במצווה זו. הוא ידע כי
אי־הופעתו גורמת לשיבוש כללי של לוח־הזמנים
— דבר שאין לו הצדקה אלא במקרים
הקיצוניים ביותר.
בשעה 8.30 התפזרו רוב חברי המערכת.
הם לא יכלו לתאר לעצמם אלא שתבור
נתקל בגילויים חדשים כל־כך מרעישים, עד
שחשב כי הדחייה מוצדקת. בכל זאת נראה
מוזר שלא התקשר בטלפון.
החשש הראשון התגנב ללבו של ראש־המערכת,
שנשאר במשרד, כאשר הופיעה
במערכת שולמית תבור כדי לקחת את בעלה
להצגה. מועד התחלת ההצגה בא ועבר, מבלי
שנשמע דבר מן הכתב הנעדר. חיפוש
מהיר במקומות־מיפגש אפשריים ובביתו, לא
העלה פתרון לתעלומה.
סמוך לחצות שוב לא היה ספק שקרה
משהו בלתי־רגיל. העורך הראשי הוזעק בטלפון
מישיבה אחרת. אחרי התיעצות קצרה,
נקרא למערכת גם זאב שטיינברג, החוקר
הפרטי הנודע. השאלה הגדולה היתה: מה
יכול היה לקרותז

המשטרח חוקרת

הנ תב בפעולה
ונפרד ממנה כדי להמשיך בעבודה. הוא לא
אמר לאיש עם מי הוא עומד להיפגש.
בשעה 3.30 שוחח תבור עם עתונאי מ־עתון
אחר, החליף עמו כמה דברים. היה זה
סימן־החיים האחרון שנודע במשך היממה.

החשש הדאשץ

ך* שעה שש התכנסו חברי המערכת
לישיבה השבועית השיגרתית, חיכו לאלי
תבור כדי לשמוע מפיו על תוצאות
חקירתו. תבור לא הופיע.

ך* מעט באופן אוטומטי פנה החשד
לכיוון הספורט. בידי אלי היו גילויים
מזעזעים חדשים. חקירתו, שנוהלה בגלוי,
באה בלי ספק לאוזני המעורבים. פרסום
הדברים באותו שבוע היה עלול לגרום לאנשים
מסויימים נזק כספי של רבבות לירות.
ההשערה שנראתה סבירה ביותר: תבור נחטף
בידי אנשי־אגרוף הקשורים עם הכנופיה
המושחתת בספורט, כדי למנוע את הפרסום
באותו שבוע, או להרתיעו מכלל פירסום•
ההחלטה שנתקבלה היתד. כפולה: להמריץ
מיד את המשטרה לפתוח בחקירה מזורזת —
ולהטיל על זאב שטיינברג לפתוח ללא
דיחוי בחקירה שניה, ת ך מגע עם המשטרה.
הקצין התורן של המשטרה הוזעק למערכת.
תחילה עמד על הנוהג המקובל במשטרה,
שלא לפתוח בחקירה אלא כעבור 24
שעות מזמן היעלמו של איש. אך משנסתבר
לו כי יתכן ובוצע פשע חמור, וכי צפויה
סכנה לשלומו של הכתב הנעלם, העיר את
מפקדו, שהורה לפתוח בחקירה מיידית.
בעוד שניים מחברי המערכת ואשתו של
תבור יצאו למשטרה, כדי למסור עדות
עדות מפורטת על סרטי המקרה והחשדות
האפשריים, יצא שטיינברג בלוזית מנשה בר-
דיין, חבר מערכת העולס הזח ולשעבר
סמל־המיבצעים של בולשת מחוז תל־אביב
בפיקודו של שטיינברג, לפעולה נמרצת.
ב־ 4.00 לפנות בוקר, עת עברו ניידות
המשטרה ברחוב:׳ ת תל־אביב והעירו משנתם
עסקני־ספורם רבים כדי לחקרם, נמצאו
שטיינברג ובר־דיין באחת ממושבות הדרום,
שם התרכז החשד החמור ביותר. לעזרתם
התנדבו כתריסר אנשים אחרים, שיש להם

היד, זה אלי תבור, בדיוק 24 שעות אחרי
שנעלם.

מפלצתשלקפקא
ך* עוד אחד?דזכו־׳ 3ימ״^ל״ למלד

החליפה הקרועה והמטפחת כה נחבשו הפנים
קשר עם חוגי הספורט, ושנדהמו לשמוע
על האפשרות שתבור נחטף על־ידי מישהו
.מחוג מכיריהם.

אדם בשם בכר
ף* מחרת בבוקר התכנסו חברי ה/מערכת
המרכזיים במצב־רוח מדוכא.
אחרי 24 שעות של חוסר־שינה, ולילה של
פעולה קדחתנית, לא נראה עדיין שום סימן
להתקדמות.
לפתע נוספה חוליה חדשה ומכרעת לשרשרת.
אביו של תבור, אליו בא חבר־המערכת
כדי להכין אותו לבשורה שתיוודע
לו עם הופעת עתוני־הערב, גילה במפתיע
שהיה האחרון שראה את תבור. מדבריו נתקבלה
תמונה ברורה על מעשיו של הנעדר
עד שעה •6.00
תבור, כך נסתבר, בא אל אביו כדי לבקש
ממנו שיתרגם לו לעברית את סיפור העלילה
של סרס סובייטי (ראה עמודים 11־,<10
אותו קיבל ברוסית מן הנספח המסחרי הסובייטי.
האב הלך עמו למכיר, היודע לתרגם
מרוסית, והחומר הושאר שם. כשנפרדו
השניים העיר תבור שהוא הולך למערכת,
אך יקפוץ בדרך לביתו של עסקן־ספורט
ברחוב המשביר, לשיחה חטופה.
הידיעה הקפיצה מיד את המערכת. בעוד
שחוליה אחת של שטיינברג המשיכה במאמציה
בדרום, חזר שטיינברג עצמו לעיר,
חיפש מבית לבית. בינתיים נערכה חקירה
נמרצת כדי לברר מי מאנשי הספורט גר
ברחוב המשכיר. הכתובת שהועלתה: אדם
בגיל העמידה בשם בכר, הגר ברחוב
המשכיר ,25 מקבלני המכביד.,
בעוד שהעורך הראשי מסר את הכתובת
למשטרה, מיהר שטיינברג לבכר. אשת בכר
סיפרה כי בשבת 7א היו בני המשפחה
בבית. שכן שגר בדירה סמוכה ידע לספר
פרט מעניין: ברבע לשש אמנם צילצל צעיר
שהתאים לתיאור, שאל -איפה נמצאת משפחת
בכר. השכן הסקרן הוסיף להסתכל במעשי
האורח מבעד לאשנב־ההצצה של דירתו,
ראה שהוא מצלצל, ומשלא נענה, ירד חזרה.
עתה יהיה ברור היכן נעלמו עקבותיו של
אלי תבור• ניידת המשטרה הביאה תגבורת,
גבתה עדויות מכל השכנים. אך שום דבר

חשוד לא נמצא. לא נמצאו כל עקבות,

צעיר מהומם ופצוע
ךיש עו ת אחרי־הצהריים פעל כל
1המנגנון במרץ מוגבר. בדרום סרקו
חוליות של מתנדבים׳ בהנהלת מנשד, בר־דיין,
את השטחים החשודים, בתי־אריזה עזובים,
בניינים הרוסים, בארות, פרדסים וישובים
מסויימים. בתל־אביב נמשכו החקירות.
המשטרה גבתה עדות מכל אדם שיכול הירי
להיות קשור בפרשה.
אחת הצהריים התכנסו חברי־ד,מערכת המרכזיים
לישיבה נוספת, שמעו מפי שטיינברג
דו״ח על מהלך החקירה. היד, זה דו״ח
מדכא. בלבו של שטיינברג עצמו, אדם בעל
אינטואיציה שהושחזד, בשנים אר!כות של
נסי! ן משטרתי, התגבשה הדיעד, שאין קשר
בין חוגי הספורט לבין הפרשה. בפעם הראשונה
הושמע החשד, שעד אותו רגע לא
עלה בלב איש: שתבור נ!,טף בידי מנגנון־
החושך.
האיש שהצטרף לדיעה זו היה דווקא
אביו של תבור, שמואל אלטבואר, עסקן
וותיק במפלגת הציונים הכלליים. עוד בשעות
הסקר פסל איש־הספורט הוותיק את
האפשרות שיש רקע ספורטאי למעשה. בהיותו
בטוח, בניגוד לדעת המערכת, שבנו
נפל לידי מנגנון־החושך, פנה לחברי־הכנסת
ישראל רוקח ופרץ ברנשטיין. רוקח סילפן
מיד לנשיא המדינה ולראש־הממשלה. מזכירו
של הלה, יצחק נבון, הבטיח לרוקח
בהן־צדק שאין קשר בין המעשה לבין ה־שרותים
הכספים לביג׳י.
במערכת התגבשה עתה הדיעה שיש צורך
להזעיק את הציבור, וגם לספר לעתונות על
מהלך החקירה לפני סגירת גליון עתוני
הבוקר. נקבעה פגישת־עתונאים כמערכת לשעה
9בערב.
זה היה המצב כאשר צילצל לפתע הטלפון
במערכת. פאול כהן, כתב הנ׳רוסלם
פוסנז, הודיע כי זה עתה מצא את אלי
תבור עולה במדרגות ב תו. סיפר אחר־כך
כהן* :רציתי לדבר עם שולד, תבור כדי
לקבל חומר־רקע אישי. היא לא היתד, בדירה.
ירדתי במדרגות, כשראיתי לפתע צעיר שבא
לקראתי כשבגדיו קרועים, פניו פצועים
והתנהגותו מד,וממת.״

...מ שוטט בעמודי של מ ה...

טרה כדי להודיע על הימצאו של האיש,
מיהרו חברי המערכת לדירתו של אלי, ברחוב
שלמד, המלך. לעיניהם נתגלה מתזה
מחריד.
בדרך כלל אלי תבור הוא צעיר שקט,
מכונס בעצמו, הממעט בדיבורים, מקפיד על
הופעה שקולה. הצעיר בן ד,־ ,23 איש תנועת-
נוער משחר ילדותו ומדריך ביחידה קרבית
של חטיבת גבעת ,,היה ההיפך הגמור מ־שוויצר.
גילוי סימני התרגשות מכל סוג
שהוא זרים לגמרי לאופיו.
עתה נראה תבור כאדם שקם מן הקבר.
סימני ההלם, האופייניים לאיש אחרי שהיד,
תחת הפגזה ממושכת של שעות רבות, ניכרו
בכל תנועות ו. פניו הקפואים היו נפוחים
ואדומים, דיבורו מקוטע, בגדיו קרועים,
נעליו במצב של התבלות מוחלטת. הוא
סירב לדבר עם איש, גירש אפילו את צלם
המערכת שביקש לצלמו.
אתרי כמה דקות נרגע אלי במקצת, הפליט
את הדברים הראשונים: לדעתו נחטף
בידי ד,ש.ב. נאמר לו שתיעשה נקמה נוראה
בו ובבני משפחתו אם יגלה לאיש
מה קרה ליו ב־ 24 השעות האחרונות. פחד
בלתי רגיל, וזר לו לגמרי, ביצבץ בעיניו.
תוך דקות מעטות הצליחו ד״ריו לשכנע
את אלי כי בטחונו תלוי עתה במסירת האמת
ובד,נחת העובדות לעיני הציבור. גם
אכי אשתו וחבריו, שנכנסו להתיעצות
זו, תמכו בדיעה זו.
בדקות המעטות שנשארו לפני שנלקח אלי
למשטרה בידי השוטרים שכבר המתינו בדירה,
גילה אלי לבני שיחו את הפרטים
העיקריים. הוא באמת ירד מדירתו של
בכר, הבחין בחוץ במכונית, המשיך בדרכו
כאשר שמע מישהו קורא בשמו מתוך המכונית.
משד,תכופף לראות מי הקורא, נמשך
קדימה בדש המעיל, הרגיש חבטה בראשו
ואיבד את ההכרה. משנתעורר, מצא
את עצמו במכונית, כשראשו חבוש בשק.
אחרי נסיעה ממושכת נלקח ברגל מרחק
עצום, כ־ 10 קילומטרים, לפי הערכתו, בדרכי
עפר, עד שהגיע לבית בעל שער״
ברזל. שם הושב מול חוקרים אלמונים,
כשהשק כל העת על ראשו. יתכן שהוא הובל
בעיגולים, כדי לעייפו לפני שיובא לחקירה.
החקירה
נמשכה לילה שלם, היתד, סיוט.
רק פעם אחת הורדה סטירה על פניו. אולם
העינויים האמיתיים היו מסוג אחר. החוקרים
ידעו את פרטי הפרטים של חייו, חיי
אשתו ושתי המשפחות, עד לעניינים האינטימיים
ביותר כגון פרטים רפואיים. הם
היו מצויים עד להפליא בענייני המערכת.
מול עיניו המכוסות של הצעיר הצמא
והרעב, נוצרה תמונה מפלצתית של מנגנון
כל־יכול, היודע את הכל, ושממנו אין מנוס.
אם לא ייענה לרצון חוטפיו, כך הובהר לו,
יוחזק לא רק הוא עצמו במעצר ממושך,
אלא שיאמללו את הוריו, יעמידו את אשתו
הצעירה לדין באשמה מבויימת של שותפות
במחתרת אקשטיין (עמו עבדה האשה הצעי־ר*׳פעם
במזכירות מפלגת ד,ציונים־ר,כלליים).
אלי נדרש לגלות פרטים על הקשרים בין
העתון לבין מאות אנשים ומוסדות, על
פגישות• העורך, ישיבות הסברה ומיפגשי
עיון. מדי פעם בפעם חזר המוטיב העיקרי
של החקירה: אלי נדרש לחתום על הצהרה
כי ראשי המערכת הקימו מחתרת חדשה.
פצוע, מר,ומם, אובד־תקווה, משוכנע כי
נשכח מלב כל והופקד בידי מפלצת אדירה
וחפרת־רחמים, חלור ייאוש קפקאי, רעב

...ה ח תן עם ב ד תו...

וצמא, גייס אלי תבור בכל זאת את כוח,
תיו הפנימיים. הוא סירב לחתום.
לפנות בוקר נחבשו עיניו שוב, והוא
הובל לשטח של חולות. שם, בש,חד, שנראתה
לו כעמדה צבאית נטושה, נצטודד,
על־ידי שני שומרים לשכב. מדי פעם חזרו
הארמים והפיתויים. לפנות ערב שוב נאמר
לו שמעצרו יהיה ממושך, יסתיים רק אם
יחתום על ההצהרה בענין המחתרת הדמיונית.
אולם לפתע נחבש שוב, נלקח למכונית.
ליד גשר שייך מונים הורד. גם או
לא ראה את המכונית ויושביה בבירור —
או שלא רצה למסור עליהם סרטים.
אופיינית למצב נפשו בא, תו רגע היתד, העובדה
שלא פנה מיד לטלפון סמוך כדי
להזעיק את המשטרה או את המערכת. כחיה
פצועה הלך ברגל לעבר ביתו, כשהרעיון
היחיד המנקר במ,חו הוא לראות
את אשתו ולהתיעץ עמה מה לעשות כדי
להציל את משפחתו. במצב זד, נתגלה לכתב
הג׳רוזלס 9וסמ.

חסיזון החדש

תיאור לא השאיר שמץ של ספק
| | כי המיבצע הבזוי בוצע בידי מנגנון־
החושך, למוד הסיזונים. ש! ם חוג אחר
לא יכול היה לדעת את אשר ידעו החוקרים,
פרטים שלא יכלו להיות אלא תוצאת עבודה
של מנגנון־בילוש גדול ומש כלל במשך
שנים רבות. סגנון הפעולה, ור״סיון לשדל
את תסר לחתום על ההצהרה הכוזבת,
העידו גם הם על אופים הפוליטי והאישי
של החוטפים. כל החשדות האחרים, ביניהם
החשד כלפי חוגי הספורט, נגוזו מעצמם.
השאלה הראשונה שנזדקרה לעין היתד,
מדוע נחטף דווקא אלי תבור — האיש הפחות
פוליטי מבין חברי־המערכת המרכזיים.
אולם כיוון החקירה עצמו נתן תשובה משכנעת
דווקא לשאלה זו. החוקרים חשבו מש ם
מה כי תכור, הבלתי־פוליטי, הוא החוליה
החלשה מבין חברי־המערכת המרכזיים, ושאותו
קל יותר לשבור. הם לא האמינו, כפי
הנראה, שיש להם סיכוי דומה לגבי העורך
הראשי ושאר אנשי המערכת.
מדוע רצו להחתים את תבור דווקא על
ההצהרה הכוזבת ביחס למחתרת? קשה היה
לתאר שהם ד,ישלו את עצמם שלמיסמך
כזה יהיה ערך משפטי. מתקבל על הדעת
שמטרתם היתד. כפולה. האחת: להוכיח ל-
ראש־הממשלה ושאר האנשים הקובעים את
תקציב הש.ב. כי קמה סכנה חדשה הטעונה
טיפול מקיף. השניה: להשתמש בהצהרה זו
כאמצעי־סחיטה לעתיד נגד תבור, כדי להפכו
תחילה למלשין, אחר־כך לפרובוקאטור
בתוך המערכת.
היתה זו סברה משכנעת לאור העדויות
במשפט אקשטיין, שהעידו על דרכי־המחשבה
המוזר ח של פעילי הש.ב. גם במקרה של
אקשטיין, אליאשווילי, זרניצקי וכל החבורה
האפלה, היה הקו דומה — הכשרת סרובו־קאטוריס
מדוע,
אם כן, בוצעה חטיפה כה מלודר־מתית,
תחת להזמין את האיש לפגישה רגילה?
גם התשובה לכך היתד. ברורה: איש לא
יכול היה לקוזת שאלי תבור יהם וך מרצונו
לפרובוקאטור. רק על־ידי הפגנה גדולה ומהממת
של כוח מסתורי כל־יכול, אפשר
היה, לדעת החוטפים, לשבור את רוחו.
יתכן כי החוטפים יכלו להתקרב לביצוע
זממם אילו הצליחו להחזיק בתבור תקופה
ארוכה, לשכנעו שהוא מבודד וחסר־ישע.
מדוע, אם כן, שוחרר? אפשר היד, רק לנחש
את הסיבה: אחרי שהודות ליוזמתו של אלט־בואר
האב הובא דבר החטיפה בפעם הראשונה
לידיעת ראש־הממשלה, נערכו ה־נהנזשך
בענווד )13

...העתונאי

במדינה התישבות חכמת הפרצוף
רק לעיתים רחוקות מכיל גליון־אישום פר־נזי־אשמה
כה רבים כזה שהוכן לא מכבר
בידי חבר פעילי הנזחנה התורתי. קבוצה זו
של צעירים דתיים בלתי־מפלגתיים מנהלת
מזה זמן רב תעמולה במעברות ובישובי־עולים,
למען רישום ילדים בבתי־ספר דתיים.
את גליון האישום הכינו הצעירים בצורת
חוברת צהובה, הנקראת הדים, והמוקדשת
ל״מאבקה של העליה החדשה על זכויותיה
לחינוך דתי.״ בין יתר הפרשיות של מעשי־כפיה
חילונית על עולים דתיים, בולט במיוחד
סיפור אחד.
במושב העולים בית־נחמיה, ליד לוד, מתגוררות
משפחות־עולים מפרס. המושב מסו

לארגון המושבים של העובד הציוני,
ובית־הספר הוא חילוני.
חודשים אחדים אחרי שעלו על הקרקע,
התארגנו העולים החדשים ושלחו בקשה לשר
החינוך והתרבות, ביקשו הקמת בית־ספר
דתי במושב .״אנו מבקשים לתת לנו
יום־רשימה לבית־ספר דתי משום שעבר גדעון
שמאי, מזכיר הכפר, על כל בית ובית
ואמר לנו שהדתיים לא טובים ומגדלי
פיאות. אנו רוצים אך ורק בית־ספר דתי
ולכן באנו על החתום.״
אישור בכתב. מזכיר המושב גדעון
שמאי ומנהל בית־הספר אליהו, עשו כל
אשר ביכולתם כדי להחתים את ההורים על
פטיציה שגיר* שתבטל את הסטיציה הקודמת•
אולם פעילי המחנה התורתי הגיעו ל-
בית־נחמיה בעיצומו של המאבק. שני הצעירים
שנשלחו למושב, שמחה הרבסט ויוסף
גולדנמל, הן זלו לנהל תעמולה בקרב
ההורים, לבל יבטלו את חתימותיהם הקודמות.
כבר
ביום בו הגיעו למושב, נתקלו שגי
הצעירים בשני המדריכים החקלאיים של
בית־נחמיה, סמי רוזנר והרצל ברקוביץ, נתבעו
על־ידם לעזוב מיד את המושב.
״מדוע עלינו לעזוב את המקום?״ שאל
הרבסס את המדריכים .״מפני שהפרצוף שלך
אינו מוצא חן בעיני,״ ענה לו סמי רוזנר,
ללא היסוס.
פעילי המחנה התורתי ביקשו חוזת־דעת
זו בכתב. להפתעתם, הסכימו המדריכים
ברצון. הם תלשו דף נייר מבלוק המכתבים
של אחד מהם, כתבו עליו את האישור הבא
(ראה גלופה) :״אני החתום מטה, בתור
מדריך הכפר, מצהיר בזה שגירשתי מהכפר
בכוח את שמחה הרבסט ואת יוסף גול-
מטל, בגלל שהפרצוף שלהם אינו מוצא־חן
בעיני.״
כדי שלא תיפול טעות בזהות החתימות
המתנוססות על אישור זה, הוסיפו המדריכים
גם את מספרי תעודות הזהות שלהם:
938993ו־.68304
הצעירים הדתיים הסתלקו.
היסטוריה ספר לאמא
כאשר מלאו השבוע 10 שנים להחלטה

ההיסטורית באו״ם על חלוקת ארץ־ישראל
והקמת מדינה יהודית, כבר היה המאורע הגדול
חבוי בענני הרומנטיקה. רק יודעי-
דבר ידעו כי ההחלטה הגורלית, הנראית
כיום כמחוייבת המציאות, היתד, תלויה כמה
פעמים בחוט השערה.
אחד היודעים הוא יוליוס הבר, הטוען כי
הוא ״שגריר יהודי בלתי־רשמי״ .השבוע
גילה הבר, יהודי אמריקאי שהשתתף בעיצוב
המאורע, כמה פרטים מאלפים על המקריות
שיצרה את המאורע.
למחרת היום .״ב־ 25 בנובמבר הופיעו
רבים מבין הנציגים באו״ם כדי להביע את
עמדת ממשלותיהם. ביניהם היה הנציג של
האיטי, שהודיע כי ארצו מצדדת בחלוקה.
הצבעת־גסיון גילתה כי 34 תמכו בהצעת
החלוקה 13 ,התנגדו ו־ 10 נמנעו — רוב
שהספיק לקבלת ההחלטה.״
למחרת היום חל מפנה מדכא. מספר
הבר :״אך נפתחה הישיבה בבוקר, כאשר
הודיע נציג האיטי כי קיבל הוראות חדשות,
ונדרש עתה להצביע נגד החלוקה. אחריו הודיע
הנציג היוזני הודעה דומה, ואחריו נציגי
הפיליפינים וצ׳ילי. כך הופרכו כל החישובים
שלנו.
״אילו נערכה הצבעה באותו יום, היו 30
מדינות מצביעות בעד החלוקה 17 ,גגדה
ו־ 10 היו נמנעים. היה זה פחות מן הרוב
שהיה דרוש לקבלת ההחלטה.״
הבקשה האחרונה. האיש שהגן על
הפירצה היה הפרופסור פאברגאם. במשך
חצי שעה נאם נגד עריכת הצבעה באותו
יום. בינתיים עבר הזמן, ויום חג־ההודייה
התקרב. עוד 11 נואמים נרשמו לויכוח. אילו
נשמעו, היתר, הישיבה נמשכת כל הלילה,
והנציגים לא היו יכולים לחוג את ההודיה
במרץ הדרוש למחרת היום.
עובדה זו נתנה תירוץ מספיק לד״ר אר־אנה,
נציג בראזיל. הוא דרש את דחית
הישיבה עד ליום הששי — גורם שהפך
למכריע. הצעת הדחיה נתקבלה ב־ 24 קולות
נגד .21 רק מעטים ידעו אז כי אראנה
לא דאג רק לנוחיות הנציגים, אלא התחשב
בעיקר בצורך המשלחת היהודית להשפיע
מחדש על הנציגים החשובים. זאת נתגלה
רק כאשר נסתבר כי אמו הזקנה מילאה
תפקיד מרכזי בימים הגורליים ההם.
״הסיפור שנתגלה,״ מספר עתה הבר,
״הוא כי כמה ציונים חשובים בבראזיל פנו
אל אמו של אראנה בבקשה שתתערב אצל
בנה. כאשר סיימו את דבריהם על מלחמת
היהודים לצדק ולהכרה כאומה, הבריקה
האם לבנה בניו־יורק :״בימים האחרונים של
חיי, אני רוצה לתרום תרומה לענין אנושי
גדול, לטובת המדינה היהודית. זוהי אולי
בקשתי האחרונה אליך. תן לי את הסיפוק
להיות בין אלה שעזרו לגאולת העם היהודי.״
33כ
ע ד. כאשר בא היום הגורלי ,״כיוון
אראנה את הישיבה עד לרגע בו נערכה
ההצבעה. מיליוני יהודים בעולם הקשיבו
בנשימה עצורה כאשר נספרו הקולות 33 :
בעד 13 ,נגד 10 ,נמנעים. האו״ם החליט על
הקמת המדינה היהודית.״

מדוע נדבקים שלים׳ פוי־ ההדר לכסאוח

עסקי ההדרים:
*והי מגילת־עצמאות חדשה!״
1 / /קרא בהתרגשות סרדסן קשיש, בעל
פנים אדמדמות. בחדר הגדול של המשרד
בשדרות רוטשילד, תל־אביב, שררה דממה
חגיגית. מפעם לפעם קרא המזכיר בשמו של
פרדסן, ובשם המושבה אותה הוא מייצג.
האיש קם, ניגש בצעדים כבדים לשולחן,
חתם אח חתימתו, ברצינות של שגריר המשתתף
בחיבור מיסמך היסטורי.
בסך הכל חתמו 62 איש — איכרים
קשוחי־יד וקשי־עורף מ־ 22 מושבות בארץ.
מזה שנים רבות לא התכנסה במדינה נציגות
כד, מקורית ובלתי־אמצעית של ציבור
הפרדסנים.
היתר, סיבה להתרגשות זו. כי ה־ 62 חתמו
על פניה רשמית אל שר־ר,חקלאות,
דרשו לבטל את הצעת חוק ההדרים שהוצעה
על־ידי המועצה לשיווק פרי הדר,
אשר המנהיגים המוכרים של הפרדסנות
סמכו את ידיהם עליה. תחת זאת דרשו
החותמים לקבל טיוטה אחרת, שתוגש על־ידם.
היתד, זאת כמעט מכת־המוות להצעת־החוק
שנולדה לפני למעלה משנה בחדרי־חדרים,
ושנועדה לתת לקומץ אנשים ממונים
שלטון דיקטטורי על כל פרדסי ישראל
(העולם הזה .)1020

סערה בכוס המיץ
^ למלא נפלה ההצעה במקרה לידי
> 1כמה אנשים פקוחי־עין, היתד, הופכת לחוק
המדינה. כמו עשרות הצעות־חוק אחרות,
המתבשלות במטבחו של היועץ המשפטי,
ור,דורסות בשטח זה או אחר את
חרות האזרח (ראה הנידון) ,היתר, עוברת
באופן שיגרתי ממוסד למוסד, מבלי שאיש
יבין במד, בדיוק המדובר. הכנסת היתד.
דנה בה, מבלי שרוב הח״כים המתווכחים
יטרחו אף לקראה. אחרי שהיתה נוצרת עובדה
מוגמרת, היו הכל משלימים עם הדין.
אולם מרד הפרדסנים תקע בפעם הראשונה
בתולדות ישראל יתד בגלגלי מכונה
משומנת זו. במאבק עקשני, בעשרות רבות
של אסיפות במושבות מרכזיות ונידחות,
הפך הקומץ לתנועה רצינית מאוד, שאי־אפשר
היה לעבור עליה לסדר היום. שמות
מצלצלים של בני שושלות הפרדסנים הוותיקים
התחברו עם שמות חדשים — בוקסר
מנס־ציונה עם רבקה זיו מתל־מונד, מכנס
מפתח־תקווה עם דובינר הקאנאדי, רפפורט
מראשון־לציון עם רפיח, איש הסתדרות מ חדרה,
ולוטבאק הדתי מחיבת־ציון.
פרקליטים ניתחו סעיף אחר סעיף של
הצעח־החוק, גילו את סכנותיהם הסמויות.

התקסת־בזק
ףאז, לפתע, ירדה ידיעה מדהימה על
1לוחמי חרות תפוזי ישראל. למרות כל
ההמולה, עמדו הפיאודלים של ענף ההדרים
לבצע התקפת־בזק שתכבוש את היעד מכיוון
בלתי־צפוי, תוך ניצול מלא של גורם
ההפתעה, ההסחה וההטעיה.
כיום מורכבת המועצה לשיווק פרי הדר
מחמישה אנשים: שלושה נציגי השלטון,
איש הסקטור הפרטי ואיש הסקטור ההסתדרותי.
האדם הקובע בה הוא יצחק רוקח,
נציג ה״פרטיים״ ,שמינויו (״הזמני״) ניתן
לו עוד מטעם הנציב העליון הבריטי.
לפי החוק המוצע, תהיה המועצה מורכבת
מציבור הרבה יותר גדול של אנשים
ממונים. את המינויים יבצע שר־ד,חקלאות,
על־פי רשימה שתוגש לו מטעם ארגוני המגדלים
— היינו, על־ירי הביורוקראטיד, המבוצרת
השולטת בארגונים אלה, בהם אין
לפרדסן היחיד שום סיכוי להשפיע השפעה
של ממש.
השבוע נודע פתאום כי שר־ד,חקלאות עומד
למנות מועצה חדשה. המינוי אמנם יבוצע
לפי החוק הישן, שעודנו בתוקפו, אולם
הוא יקים מועצה שכבר תתאים בהרכבה
להצעת־החוק החדשה. הכוונה הברורה: אחרי
שכבר יוקם המוסד, יתיאשו הלוחמים נגד
ההצעה. גם הפרדסנים המתמרדים יבינו כי
גורלם יהיה עתה תלוי באנשים שכבר מונו,
והם יעדיפו לשתוק. השלטון החדש ייכנס
להיכל מבעד לדלת האחורית.
אולם השלטון החדש לא היה חדש כלל.
הרשימה אמנם היתד, מורכבת מ־ 18 שמות
— 10 נציגי הסקטור ד,״פרטי״ ו־ 8אנשי
הסקטור ההסתדרותי, נוסף על 3נציגי
השלטון. אולם ההרכב לא היה אלא הסוואה
להמשכת המצב הקיים: השליט יהיה יצחק
רוקח, בעזרת הסדר פנימי עם אנשי השמאל
והממשלה, לתועלת כל הצדדים המעוניינים.
השאלה היתד, רק: האם הוא מביא תועלת
גם לפרדסנים עצמם?
הצורה בה פועל הסדר זה היא אחת הדוגמות
המאלפות ביותר למהות ד,מיבנה
הכלכלי בישראל.

שארר! 150 חמידיוגים
אגודות האורחים הוגנבו החוצה
על ההזמנות שבידי האורחים היו מודפסים
שמותיהם של שלושה מוסדות חי־פאיים:
אגודת העתונאים המקומית, האגודה
התרבותית אליאנס פרנסיז, וסולל בונה.
אולם בפתח האולם בו נערכה קבלת הפנים
לעתונאים משתתפי הקונגרס העולמי של
עתונאים כותבי צרפתית (העולם חדה )1050
ניצב, יחד עם נציגי שלושת המוסדות המזמינים,
גם נציג נוסף: קצין התפקידים המיוחדים
של משטרת חיפה. אנשיו היו מפוזרים
ברחוב שליד האולם ובאולם עצמו.
כרגיל בחיפה, זומנו קצין התפקידים המיוחדים
ואנשיו למשימה חשובה מאוד: למנוע
מאנשי האגודה לידידות ישראל־צרפת
לחדור לאולם מלון לב־הנרמל, בו נערכה
קבלת־הפנים .״לא הזמינו אתכם! אינכם
רצויים כאן,״ אמר כתב ידיעות אחרונות
יצחק וייט לעורך־הדין בן־עמי גורביץ׳
וחבריו אנשי האגודה הלא־מפא״יית.
גורביץ׳ נכנס בלי הזמנה. הוא עמו בפתח
האולם, העיף מבט לעבר השולחנות
העמוסים כל־טוב, חיפש בעיניו את הכתבים
הצרפתיים. עוד באותו בוקר קיבלו
מידיו כרוזים, בהם האשים את עורך־הדין
(המשן בעמוד )8

העתונים, שתשומת־לבם הופנתה להצעה,
כיוונו אליה את זרקורי הפירסומת. קבוצת־רודני־ר,תפוזים,
הרגילים לבצע את מלאכתם
בשקט ו״באופן פנימי״ ,מצאה את עצמה
לפתע במרכז אורות הבמה.
בשבוע שעבר היה נדמה כאילו הקרב
כבר נסתיים במפלה מוחצת של שליטי ענף־
ההדרים. הציונים־ר,כלליים אסרו על מנהיגיהם
להצדיק את החוק בשם המפלגה. אנשי
המועצה לשיווק פרי הדר טענו כי ההצעה
אינה סופית, וכי יחזרו ויכניסו בה
שינויים יסודיים.

פרדסנית זיו
שושלות עתיקות +שנזות חדשים

ך כל סיפורי־התעמולה שלה,נא תיא-
רו שליטי התפוזים את עצמם כעסקניב
אידיאליסטים, העושים ימים כלילות לטובת
הכלל, ללא שום סובת־הנאה לעצמם. הם
הצילו את הפרדסנות משפל הדרגה, אירגנו
את השיווק, דאגו למחירים הוגנים והשליטו
סדר ומשטר — עד שבא דובינר, המסית
והמדיח, המשתדל להפוך את עגלת התפוזים
לצורך מטרות אפלות.
הפרדסנים הלוחמים, שנמנעו מהתקפות אישיות,
לא עשו דבר כדי להפריך תמונה
תמימה ויפה זו. אמנם גינו את תאוות־הש־ררה
של השליטים בענף, אולם הציבור הרחב
נשאר נבוך. הוא לא הבין מדוע נדב״
יקים השליטים הקיימים בעקשנות אגדתית
כזאת לכסאות־הם, מנהלים מלחמת־הגנה כה
.נואשת, עד כדי שימוש באמצעים מוזרים
.כיותר, כגון שימוש בכספי הפרדסנים למימון
תעמולתם.
פתרון התעלומה טמון במספר פשוט אחד:
ענף הפרדסנות מכניס בשנה כ־ 100 מיליון
ל״י. חומרי האריזה עולים כ־ 15 מיליון ל״י.
15 מיליון ל״י נוספות מוצאות על תובלה.
כל הסכומים העצומים האלה — קרוב ל־
130,מיליון לירות בשנה — עוברים תחת
ידיהם של השליטים במועצה לשיווק פרי
:הדר.
סבום זה עולה מדי שנה בשנה, עם הג־

שלטונם 1מה מסחחו מאהוד׳ המאבק המו עד החוק החדש לשיווק נוי־הדו 1

אחווה נו סי ת עול 150 גיליון
דלת שסח הפרדסים. בשנת 1982 הוא יגיע
לסכום כפול׳ קרוב ל־ 260 מיליון ל״י.
חצי תריסר אנשים, המחזיקים בידיהם את
השלטון המוחלט על סכום עצום כזה, כוחם
האישי אדיר. גם כשהם האנשים ההגונים
ביותר בעולם, נותן להם הדבר מעמד חברתי
וכלכלי שכמעט אין שני לו במדינה.
הם יכולים לרומם ולהשמיד כל פרדסן יחיד,
לתת משרות שמנות לבני־חסותם, לחלק
כיד המלך שליחויות לחוץ־לארץ.

קיר־בק בממבע־חוץ
ץ הו המצב האובייקטיבי, שאינו
1קשור כמעט באישיות השליטים. כך הוא
כשעומדים בראש המועצה האנשים ההגונים
ביוחר בעולם. אולם ייתכן כי אינם מחווירים
לעצמם מה עלול לקרות אם יצליח אדם
פחות הגון לחדור לתוך מנגנון זה• ההזדמנויות
הפתוחות לפניו הן אדירות. דוגמה
קטנה: אנשי המועצה לשיווק פרי הדר
קובעים לאילו סוחרים בחוץ־לארץ לתת את
הפרי הישראלי למכירה. זהו עסק של 50
מיליון דולאר לשנה. הקומיסיון אשר הסוחרים
מפיקים מעסק זה מגיע ל־ 2עד 2.5
מיליון דולאר. באנגליה לבד מרוויחים הסוחרים,
הנבחרים על־ידי נציגי המועצה. סכום
של למעלה ממיליון דולאר.
לאדם בלתי־הגון, אם אי־פעם יצליח איש
כזה לחדור למנגנון המועצה׳ פתוחה כאן
הזדמנות נהדרת לקבל ״קיק־בק״ — קו־מיסיון
חוזר סודי, במטבע חוץ, חופשי
מכל מס הכנסה, שמור לבטח בבנק שווייצי.
מצב זה כרוך בעצם המיבנה של שיווק
פרי־ההדר. לכן יש ערך עצום לצורת השל־

הבולטים שבין המועמדים, כנציגים־כביכול
של הסקטור ה״פרטי״:
• יצחק רוקח ,63 ,יליד יפו, שליט
בענף ההדרים מאז ייסוד פרדס סינדיקאט
בשנת .1939 אולם רוקח וקבוצתו הם גם
בעלי ,־ 457 מהון המניות של חברת שירותים
מאוחדים, העוסקת בפריקת הפרי מן המשאיות
והרכבת והטענתו על האוניות בנמל.
מכיון שהמועצה היא המנהלת את
המשא־ומתן על מחיר ההטענה, זהו אינטרס
מתנגש ברור.
הבדל של 10 פרוטות במחיר ההטענה של
תיבה אחת, למשל, יהווה הבדל של 70 אלף
ל״י במאזן שירותי ים מאוחדים, ולמעלה
מ־ 30 אלף לירות לחלקם של רוקח וקבוצתו
בחברה זו.
רוקח שותף גם במפעלים אחרים. בין
השאר: מחסני־קירור, בהם מאחסנת המועצה
פרי לשיווק בקיץ.
• אברהם פולני, המס׳ 2של רוקח,
היא גם המנהל השכיר של פרדס סינדי-
קאט׳ אשר רוקח הוא מנהלו הכללי. פולני
הוא בעל בתי־אריזה ברחובות ובנתניה. לפרדס
סינדיקאט יש חלק ניכר בסוכנויות
של קוי־אוניות זרים, באמצעות חברות־הבת
שלה, אשר רווחיהן מגיעות לסינדיקאט.
אולם המועצה קובעת את מחירי האחסנה
בבתי־האריזה, המגיעים לסכומים גדולים
מאוד, ואת מחירי האריזה בחומרים חדשים.
היא משתתפת בקביעת מחירי התובלה הימית.
מחיר
התובלה, שהגיע ל־ 15 מיליונים ל״י
בשנה שעברה, שרק חלק קטן ממנו הולך
לחברת צי״ם, שווה למעשה לכל הרווח המגיע
לפרדסנים הפרטיים, אחרי ניכוי ה־מיסים.
קשה להבין כיצד ישתתף במועצת
השיווק אדם שיש לו עניין בצד זה של ה
אחד
היד. סוכן שמכר חומרים למועצה, השני
היה סוכן קניות, השלישי הוא חבר
הנהלת פרדס סינדיקאם
ברור כשמש כי רוב האנשים האלה לא
רק שהינם תלויים תלות מוחלטת בחסדיו
האישיים של יצחק רוקח ושותפיו בשלטון
האמיתי, אלא שיש להם אינטרסים צדדיים,
שלא תמיד יכולים לעלות בקנה אחד עם האינטרס
הפשוט של הפרדסן הפשוט: לקבל
את המחיר הגבוה ביותר עבור הפרי, ולשלם
את המחיר הנמוך ביותר עבור האריזה
והשרותים הכרוכים בשווקו של הפרי.
מגוחך עוד יותר כי שכירי ציבור הפרדסנים
יהיו לפתע פתאום שליטים לחיים ול

כזאת׳ שאל אחד הפרדסנים לפגי חודש
באסיפה סוערת, מדוע אינם יכולים לשלם
יותר גם לפרדסנים המקומיים?
מצב מאלף זה מסביר את העניין של הסקטור
ה״שמאלי״ בקיום שלטונם של הפיאודלים
ה״ימניים״ ,על בסיס של ״שמור
לי ואשמור לך״ .ואין ספק שבחשבון לטוזח
ארוך כדאי להם ליצור שלמון מוחלט, כי
בעוד כחמש שנים יהיה לשמאל, לפי תוכניתו,
רוב בענף ההדרים.
בסיס דומה קיים ביחסים בין הפיאודלים
והממשלה. כי לשרים מסויימים בממשלה
לא איכפת שהפרדסן הפרטי יהיה משועבד
ומנוצל בידי הפיאודלים שלו, כל עוד תלד

נשיאות אסיפת־המחאה*
פיאודלים +חוחי ״תנובה״
מוות על אותם הפרדסנים המשלמים להם
את המשכורת, עד כדי יכולת לפגוע קשוח
בכל פרדסן שיתנגד להם.
אין כל צורך להטיל חשד ביושרם האישי
של חבר זה או אחר במועצה המוצעת. הוויכוח
אינו אישי. הוא עקרוני הרבה יותר.
הוא נוגע לעצם התופעה הבלתי־בריאה כי
אנשים המייצגים אינטרסים שונים ומתנגשים
יישבו במועצה זו.

״שמור לי ואשמור לך׳

אסיפת־מחאה ;נד חוק ההדרים בחדרה
שלטון +עסקים פרטיים
טון במועצה. אם ישלטו בה נציגים אמיתיים
ונבחרים של הפרדסנים, העומדים תחת
ביקורת מתמדת מצד שולחיהם, אפשר יהיה
למנוע במידה רבה את הסכנות הכרוכות
בכך. אולם אם יהיה השלטון בידי אנשים
ממונים, שאינם אחראים בפני איש, והיכולים
להשתיק מראש כל ביקורת הודות לשליטתם
לחיים ולמוות על גורל הפרדסנים, הרי תיווצר
פירצה הקוראת להתנוונות.

עשרה אגשים פדמיים
** אוד שיקולים אלה, ישנו עניין רב
/מאוד בהרכב האישי של רשימת המועמדים
למועצת השיווק החדשה. לרבים מחבריה
יש מכנה משותף מעניין אחד: יש
להם עסקים פרטיים, העלולים להתנגש עם
תפקידם במועצה•
אנשים כאלה עלולים להיות במצב אשר
בו הם מופיעים בשני עברי השולחן, בשעה
שיתנהל משא־ומתן על עשרות או מאות
אלפי לירות. הם ייצגו את ציבור הפרדסנים
מצד אחד׳ אך עלולים לייצג את האינטרסים
הנגדיים מצד שני.

עיסקה. קשה עוד יותר להבין כיצד יכול
איש זה לבוא בתלונות אל האוניות אם
יחזרו, למשל, המקרים שהיו כאשר אוחסן
הפרי -על הסיפון הפתוח של האוניות וניזוק,
או אם האוניות אינן מגיעות בזמן. איזה
צד ייצגו רוקח ופולני בסכסוך כזה?
• יעקוב כן־עזר, שותפו של סולני
בבית־האריזה בנתניה, ושותף בבתי אריזה
נוספים. המועצה, אשר בן־עזר מקווה להיות
חברה, היא שחילקה ותחלק כספים לבניית
בתי־אריזה.
6צבי איזקפון, גם הוא מוותיקי הענף,
שלבני משפחתו יהיה עתה חלק ניכר
בעסקי אוניות, כפי שנמסר זה עתה.
0מדם זאקס, שברשותו נמצא בית-
אריזה בגן־חיים, מנהל כללי של מחדריו,
חברה העוסקת בנטיעות, חבר מועצת המנהלים
של בנק לאומי, חבר הנהלת חברת החשמל.
בכל העניינים הנוגעים לאריזה ול־אשראי,
יהיה נציגם של אינטרסים מתנגשים.
6נחמיה איכילוב, מנהל בית-ה-
אריזה בוסתן בפתח־תקווה.
• מאיר הלמד, גם הוא מנהל בית־אריזה.
מבין
שאר שלושת הנציגים ה״פרטיים״,

שקבוצה זעירה
ן מעשה נוצר
/של וותיקים, בעזרת אנשי־שלומם ומשרתיהם׳
הפכו עסק של 130 מיליון ל״י
לשנה לאחוזה פרטית שלהם. הם הקובעים
את מחירי הפרי ובוחרים באנשים המפיקים
את רווחי המיליונים מן המכירה; הם הקובעים
אח מחיר ההובלה בים ובוחרים בקווי
האוניות הזוכים לכך; הם הקובעים
את מחיר חומרי האריזה וצורתה, וממי
לקנות את החומרים• אם תתקבל הצעת־החוק
החדשה, יוכלו להפוך את הפרדסן
לפקיד שכיר של המועצה, לשלוח את בל-
שיהם לפרוץ לביתו ללא צו־חיפוש, להכריחו
למסור עדות המפלילה את עצמו (דבר
שאינו נדרש גם מבוגד או רוצח) .ואת כל
זה הם יכולים לעשות בשם היוזמה הפרטית,
שהם עצמם ראשי דובריה.
מדוע נכנס השמאל לשותפות עם אנשים
אלה ומקיים את שלטונם המוחלט? הסיבה
לכך נעוצה בזהות האינטרסים הכלכליים.
המועצה קובעת את מחיר הפרי הנמכר
לבתי־החרושת המקומיים לשימורי־הדרים. במועצה
החדשה יהיו גם נציגי תנובח, שמעולם
לא גידלה תפוזים. אולם תנובח ו־יכין־חקל
הם בעלי כמה מבתי־החרושת החשובים
ביותר לשימורים.
לפי ההסכם האחרון, קבעה המועצה את
מחיר הפרי לבתי־החרושת האלה בסך 45
ל׳׳י לטון — פחות מהוצאות הגידול עצמן.
אולם אותם בתי־החרושת גם קונים (מחוסר
פרי מספיק בארץ) תרכיז פרי־הדר מאמריקה,
במחיר השווה ל־ 80ל״י בערך לטון של
פרי, ומוכרים את התרכיז הזה עם רווח
בחוץ־לאדץ• אם הם יכולים להרוויח בעיס־

יים פיאודלים פרטיים אלה בחסדי הממשלה.
ואמנם,
זהו מצב נוח. פיאודל ״ימני׳׳ ,השליט
בענף בתוקף מינוי מטעם השר ד.מ־פא״יי
לא יצא למלחמת־מחץ נגד הממשלה
כ ד להשיג לפרדסן שער־מטבע של 2650
פרוטה לדולאר׳ כפי שהשיגו שאר הייצוא־נים.
הוא יסתפק ב־ 600 פרוטה פחות, תמורת
הזכות לנהל בשקט את עסקיו שדו בחסות
הממשלה. ואילו הנהגה אחרת של
ציבור הפרדסנים תעשה צרות ותדרוש שער
הוגן.
יש עוד נימוק טוב. לא רק תנובח ו־יכין־חקל
מעוניינות במחיר נמוך לפרי ההדר
בשוק המקומי. גם הממשלה מעוניינת
בכך. כי הפרי נכלל במדד יוקר־המחיה. הוא
מהתה בו את אחד הסעיפים המעטים שמחירם
לא עלה בשנים האחרונות. אם תעמוד
בראש הפרדסנים הנהגה לוחמת, שתדרוש
מחיר גבוה יותר. יקפוץ המדד שוב, יתן
כאב־ראש לשר־האוצר.
ייתכן שזו הארץ היחידה בעולם בה עד
לים התפוזים בשוק פחות מאשר תפוחי־אדמה
וירקות רבים• היא גם היחידה בה
ק״ג של תפוחי־עץ, שאינם כלולים במדד,
מחירו שתה לזה של 25ק״ג חפוחי־זהב.

המשולש חנצחי

ף* ך נוצרה האידיליה. משולש נצחי
של הפיאודלים הפרטיים, השמאל
והממשלה׳ ששלטונו רובץ על ענף ההדרים
— כמו על עשרות ענפי משק אחרים —
ומונע את התפתחותו הדינאמית. ספק רב
הוא אם המדינה, הממשלה, היוזמה הפרטית
ואפילו משק הפועלים — מרתיחים
מן הסידור הזה בטתח ארוך. אולם אין
שום ספק שהוא כדאי מאוד לפיאודלים
עצמם.
אם ימנה שר־ד,חקלאות את המועצה החדשה,
לא יהיה זה אלא מסמר נוסף ב־ארון־המתים
של החרות הכלכלית של האזרח
בישראל.
* נואם אחרוני, יושבים סו״ד בו־ציון,
לקריץ, ריבלין, רפיח, מכנס.

במדינה

(כ? הזרויות ׳*סורית)

• האמרשילד בבר קיבל את הסכמתם העקרונית של
המצרים לשחרר את צוות ״דורון״ .הנדסה פל כד טרם נמסרה רשמית
לישראל, מאחר שמזכיר האריה רוצה להביא את הידיעה לממשלת ישראל
כהישג אישי, מהו ד בתנה לפתוח פתח לחיתורים ישראליים תמורתה. וזיתורים
אלה נוגסים להסדרי הבטחון והפיקוח לאורן הגבולות. במקז־ח וישראל תסכים
להצעות האסרשילד, יודיעו המצרים רשמית על שיחרור חמשת הדייגים
הישראליים.
ס ממלא מקום ראש משקיפי האו״ם הקולונל ביירון לירי
שלטונות ירדן
האו״ס את
בעמאן שיכנע

--בביקורו --
כתפקידו
יך ימשין להסיר את דרישתם לסילוק לירי, המואשם על־ידס במשוא־פנים לישראל. תמורת
זאת, הבטיח האמרשילד כי תגנרל ארסו! ברנס, יפקח אישית נם יעל הנעשה
בגבול ירדן־ישראל.

* ישראל תתנגד כתוקף לעריכת סקר של משקיפי האו״ם
כהר הצופים. בעקבות עיכוב השיירה להר, סענו הירדנים כי ישראל ביארה
א ת האזור חמפורז והפכה אותו מוצב צבאי. עתה הם תובעים בדיקה יסודית
של כל מיתקני ההר, כתנאי מוקדם לעליית השיירה עם הדלק.

ס הקו הישראלי כהסכרת־־הוץ, מול תעמולת הערכים
כענייני הפליטים, ייכנה על מצכ המיעוט הערכי כישראל.
נציגי ישראל, בעיקר בבירות המערב, יציגו כדוגמה את שגשוגם הכלכלי של
ערביי ישראל וקליטתם בתון מערכות־החיים הכלליות במדינה. עקב קו זה,
ינתנו הקלות של ממש למיעוט הערבי, כגון שיכונים, פיתוח חקלאי וחינון
גבוה לצעירים.

• לעומת זאת תמשיך ישראל להתנגד כתוקף לבל תוכנית
המכוססת על החזרת פליטים. טענה מרכזית בוזעמולת־חנגד של

(המשך מעמוד )6
אלפח־ לב־הר, עורך המסיבה, בהאשמות
המירות ביותר.
פעולת־הסחה .״תחי ידידות ישראל־צר&ת,
בוז למוכרי הוויזות!״ נשמעה לפתע
צעקה מפי אורח אלמיני באחת מפינות האולם.
השוטרים תפשו את גורביץ׳ ירע-
יתו, גררו אותם מן האולם. אחריהם הושלכו
גם כל שאר מסתנני האגודה.
מאוחר בלילה הציצו מארגני המסיבה
מן האולם, גילו לצערם שחברי האגודה
נשארו עדיין בחיץ, חיכו לאורחים הצרפתיים
שיצאו מהמסיבה. באין שום חוק
האוסר על יריביהם לחכות ברחוב, נאלצו
המארגנים להוציא את אורחיהם בדלת האחורית,
לזכות בכך בנצחון נוסף על יריביהם,
הטוענים כי בידיהם נמצאות כל
ההוכחות להאשמותיהם החמ־רות.
אך בדעת אף אחד מן המארגנים החרוצים
לא עלה הרעיון להשקיע את מרצו במקום
בפעולות־הסחה, בפעולת־טיה־ר, בצורת תביעה
משפטית רגילה של הוצאת־דיבה נגד
האגודה לידידות ישראל־צרפת בחיפה.
דיפלומטיה ההרצאה עובוטדה
הארי גודמן, מזכירה המדיני חד־המבס
של אגודת ישראל, קרא בהפתעה את זד

ישראל: תקלומנה מדינות ערב מספר
פליטים כמספר היהודים שעזבו את ארצות
ערב מאז קום המדינה ונקלטו בה.

• צפויה התפוצצות חמורה
כקואליציה הממשלתית, עקכ
פרישת הדתיים ממנה. בימים
האחרונים התגבשה אצל דויד בן־גוריון
הדעה כי החוגים הדתיים — וביחוד
הרבנות — הגזימו בתביעותיהם ובמעשיהם,
וקוממו נגדם את דעת הקהל
כולה. הוא עשוי להגיע למסקנה כי
שכר השיתפית עס 1הדתיים עלול לצאת
בהפסד וכי מוטב להביא למשבר אתם,
ולרכב טל הסוס האנטי־דתי.

9כמקרה והדתיים יפרשו
מהקואליציה, יהיה אחד החוקים
הראשונים שיתוקנו על־ידי
הכנסת חוק הנשואין וה־גירושין.
התיקון יאפשר נשואים וגי•
רוש ין גם לפי רשות אזרחית, לאלה
שירצו בכן.

9אישיות ישראלית מרכזית
תצא לכורמא כעוד ימים אח־דים.
מזה חודשים רבים, התקררו והלכו

נאשם־ברצח שמר ופרקליטו הניגמן בכית־המשפט

יחסי בורמא—ישראל וביקור זה נועד
להדקם מחדש• בין השאר: הופסקו חוזי־העבודה
של רוב הרופאים הישראליים בבורמא, אשר מקוסם נתפס על־ידי רופאים
סובייטיים. גם מומחים חקלאיים מוחזרים ארצח.

קול נשמע מבית־הסוהר

• אחדות העכודה תלך כדרך מפא״י כרכישת מועדונים
כערים. מפלגת זו הגיעה גס היא למסקנה כי את בוחריה היא •נזלה לדכוש
ביתר קלות באמצעות שעשועים׳ ובילזיי שעה.

• לא ייעשו עוד כארץ
בעומק של 15 אלף רגל. המכונה
לצרפת.

קידוחים כשככת חיורה, חנסצאת
היחידה בארץ בעלת כושר מתאים תוחב ו

• חוק הקרטלים שיונח על שולחן חכנפת יהיה מכוון רק
נגדהמשקהפר טי חוק זה לא יחול יעל קרטלים אנכיים (חכוללים תהליך
שלם לכל שלביו) האופייניים למשק ההסתדרות, אלא רק על קרטלים מאוזנים
(הכוללים את כל העסקים של שלב אחד בתהליך) הקיימים בעיקר בסקטור
תפרסי.

• חוק התקנים החדש שיונח על שולחן הכנסת יאפשר
החרמתס חו רו ת אשר לא ישאו את שם היצרן, תרכב התוצר ופרסים
אחרים.

9חוק התקנים החדש שיונח על שולחן הכנסת יאפשר
ככל מפעל פרטי כארץ. סעיף דומח היח נבר קייס בעבר, אן לא בוצע.

עת׳ה חצהיר אחרון בקר חגיגית שיסמוד בתוקף על מילוי הדרישה הלכח למעשת.

9יוקם ארגץ חדש של כעלי־מלאכה, שיהיח מסונף לציונים
הכלליים, אחרי שספא׳״י השתלטה לחלוסין על הארגון הקיים, באמצעות קרטת
מפלגתיות.
6המפלגות ידאגו לייכוא מוגבר של נייר, כדי לנסות את
צרכי תעמולתן ועתוניהן ולהכין מלאי לקראת הבחידנת. הלחץ נתעורר עקב
המחסור בכסח סוגים של נייד ועליית הסחירים.

מיברק הדחוף של הקהילה היהודית בבריסל,
בירת בלגיה. במיברק, שהגיע אותו בוקר
לכתובתו בלונדון, הודיעו ראשי הקהילה
כי הם מבטלים את הזמנתם שהוגשה לו
להרצות אצלם על בעיות היהדות בשעה זו.
גודמן, דיפלומט מבטן ומלידה הבין בי
משהו מסתתר מאחירי ביטול ההזמנה. השאלה
הייתה: מהז עיר באותו לילה שוחח
גודמן טלפונית עם אחד מידידיו הקרובים
בבריסל. הידיד הודיע כי ביטול ההזמנה
בא כתוצאה מהתערבותו של דיפלומט ישראלי
בבלגיה, שרצה למנוע מיהודי בריסל
שמיעת נאום אפיקורסי על ישראל והציונות.
לדיפלומט הישראלי היה ברור כי גודמן,
איטי־ציוני קיצוני ועקבי, ינסה להשפיע מדעותיו
על הבורגנים הטובים של בריסל,
התורמים מכספם לקרנות הציוניות. חקירה
נוספת גילתה כי היוזמה לביטול ההזמנה
באה מחוגי שגרירות ישראל בלונדון, שגייסו
לצורך זה את חבריהם בבלגיה.
אין שלום. גודמן החליט לתבוע את
עלבונו. כאדם המקורב למשרד החוץ הבריטי,
בקיא גודמן בכללי הנוהל הדיפלומטי
ונימוסיו. נוהל זה קובע כי אסור
לדיפלומט להתערב בענייניו של נתין הארץ
בה הוא מכהן.
לפי כל דקדוקי הפרוטוקול הדיפלומטי,
פנה גודמן לזקן הסגל הדיפלומטי בלונדון,
ביקש שיפסוק על התנהגות אנשי השגרירות
הישראלית. כנתין בריטי, המכיר בישראל
רק דה־פאקטו, טען המנהיג הדתי התקיף:
זוהי פגיעה גסה באתיקה הדיפלומטית.
השבוע הגיע הארי גודמן לישראל, כדי
להשתתף בישיבת הועד הפועל העולמי של

אגודת ישראל. בדרכונו האדום היתד, טבועה
אשרה ישראלית, שניתנה בשגרירות בלונדון.
אולם, הסביר גודמן, אין כאן שום כריתת־שלום.
התלונה בפגי הסגל׳ הדיפלומסי בעינה
עומדת.
מחתרת הפתעית !ושפות
בעוד סוכני הש.ב. מנסים להקים בעזרת
דמיונם הפורה מחתרת חדשה (ראח עמודים
,)4—5המשיך השבוע בית־המשפם המחוזי
בחל־אביב בשמיעת משפטם של יוסף מנקס,
זאב אקשטיין ודן שמר • ,הנאשמים ברצח
ד״ר ישראיל רודולף קסטנר.
אחרי הפסקה של שבועיים, שהוקדשו לשמיעת
משפסו הזחלני של עורן־הדין יעקוב
חירותי, ציפו לשלושת השופטים, לתובעת
מרים בן־סורת ולסניגור מקס קריצ׳מן כמה
הפתעות חדשות במשפט חזי־ההפתעות. סניגוריהם
של זאב אקשטיין ודן שמר, אלכסנדר
טל ויעקוב הניגמן, הודיעו כי הם מחית-
רים על זכותם להביא עדים בפני בית־המשפט,
יסתפקו בהשמעת שולחיהם בלבד.
רק לעיתים רחוקות ביותר מוזתרת ההגנד,
במשפט רצת על עדים.
הנשיא התורן מרדכי קנת רשם לפניו
את הודעותיהם של שני הפרקליטים. כשהרים
את ראשו בשנית מעל ניירותיו עמד
לפניו הנאשם מספר שלוש, דן שמר. הוא
לא שם את ידו על התנ״ך ולא כיסה את
ראשו בכיפה, ככל העדים האחרים .״אינני
מאמין באלוהים,״ אמר שמר ונשבע בהך
צדק לומר את האמת.
הילד שאינו ילד .״שמר הוא ילד-,
היתה הדעה הכללית בקרב כל העוסקים
בפרשת רצח־קסטנר מזה חירשים רבים.
דעה זו התבססה על התרשמות חיצונית
בלבד• אלה שאמרו זאת ראו את שמד
כובש את עיניו ברצפה, מסתכל בעינים בוהות
בעדים, מושך בכתפיו ורושם לעצמו
משהו בפנקס הנמצא תמיד בידו. גם עדותו
של אקשטיין חיזקה דעה זו .״הילד,״ כינה
אקשטיין את שמר בעדותו בכתב ובעל־פח.
בפעם הראשונה נשמע קולו של שמר
בפני בית־המשפט. תשובותיו לשאלות שהוצגו
לו על־ידי פרקליטו המנוסה, היי
פשוטות, קצרות ותקיפות• העלם הצעיר
שעמד על דוכן העדים, לבוש בבגדי חאקי,
לא נראה כלל כילד גבוך.
הסיפור שבפי שמר היה פשוט, לפעמים
אפילו פשוט מדי: את הג׳יפ גנב משום
שאקשטיין לחץ עליו. כשחנו ליד ביתו של
קסטנר, לא ידע לשם מה הם עושים זאת.
כששמע את היריות לא ידע למי כחינו ועל־ידי
מי. על הרצח נודע לו רק מעתון הערב,
שקנה בתחנה המרכזית למחרת היום.
״אקשטיין משקר,״ העיד שמר, בהכחישו את
עדותו של אקשטיין, כאילו שמר ידע בדיוק
לאן ולשם מד, היו פניהם מועדות
בליל הרצח.
אסיד מפורסם מעיד. את מקומו
של שמר על דוכן העדים בתום חקירתו
הקצרה, תפש גבר רזה בלבוש־אסירים. היה
זה האסיר המפורסם ביותר בארץ, שפרשת
בריחתו מכלא תל־מונד הסעירה את המדינה
כולה לפני חודשים אחדים.
״אקשסיין סיפר לי שלש.ב. יש עדן עם
עורך־דיו תמיר והם רוצים להכניס אותו
לבוץ,״ העיד אליהו חדאד בפני בית־המשפם.
הוא סיפר גם על שיחותיו עם אקשסיין,
שלדבריו גילה לו בי ״יש כאן טריק כדי
לתפוש את מנקס״ וכי על אקשטיין הוסלה
משימה להשיג את סביעות־האצבעוח של
מנקס בבית־הכל* כדי להסביען אחרי־כן
על אקדח הרצח.
התובעת נעצה את מבטה בשופסים, שהאזינו
לחקירתו של חדאד על־ידי קריצ׳מאן.
בתנועות־יד מזלזלות ניסחה מרים בו־פדדת
ליצ ר בבית־המשפט את הרושם שאינה מ״
יחסת כל ערך לדברי האסיר המעיד.
אולם לקריצ׳מאן היתד -סענה ניצחת לשאלת
מהימנותו של חדאד :״אין לתאר שחדאד
מעונין להסתבך עם שלטונות בית־הסוהר,
ויותר מאוחר עם המשטרה, בגלל עדותו
נגד התביעה. ידוע שבוזי־משפם נותנים אמון
גם בדבריהם של שסוסים אם אינם צד ב־משפם
ואם עדותם נשארת בלחי מזועזעת.״
גוער אור אדום
כמו חירקי מחלד. מדבקת ההופכת למגיפה׳
הגיעו הידיעות מכל חלקי הארץ.
הורים נרגשים ומחנכים נסערים פתחו מדי
חפזדם וחת !053

בוקר את העתונים, קראו בחרדה על פעולות
נוספות של המשטרה״ שהצליחה לתפוש
בניפיות חדשות של פורצים צעירים, גונבי־גייפים
ועבריינים אחרים מתחת לגיל־הבגרות.
הידיעה המרעישה ביותר באה מקרית־חיים,
שיכון פועלים וותיק ושקם ליד חיפר״
בו מרוכזת סלתה ושמנה של צמרת ההסתדרות,
מנהלי המוסדות ההסתדרותיים
וראשי הפקידות הבכירה הממשלתית בחיפה.
שני נערים בני ,16 מסרה ההודעה המשטרתית,
ניסו לאנוס את חברתם לתנועת
הנוער בת החמש־עשרה וחצי• ״כולם יודעים
שהיא כבר לא תמימה כל כך,״ הצטדקו
הנערים, משנעצרו אחרי שהורי קרבנם התלוננו
על המעשה במשטרה .״לא אנו קיל־קלנו
אותה*...
לשם ספורט. עוד לא הספיקו רבנות
ההורים להתאושש מן הידיעה על מעשה
האונס, כשמהלזמה נוספת נפלה על ראשם.
חוקרי הלשכה הפלילית החיפאית הצליחו
לפתור תעלומה שהטרידה אותם זמן רב.
הם התחקו על עקבותיהם של מפוצצי בנין
אבן בשדה תעופה עזוב על הר הכרמל. העקבות
הובילו אל שני צעירים, בנים למשפחות
מכובדות וידועות בחיפה.
אחד הנעצרים, צעיר בן ,21 משרת עדיין
בצבא ואילו השני שוחרר לא מכבר• תיק
החקירה הועבר למשטרה הצבאית, שאסרה
לפרסם את שמות הצעירים.
אולם בחיפה לא נשארו שמותיהם של השנים
בבחינת סוד. מפה לאוזן, העבירו אזרחים
נדהמים את הידיעה לשכניהם .״פיצצנו
את המבנה לשם ספורט,־ העיד בפשטות
החייל הצעיר בפני חוקריו.
אותה שעה עסקו שוטרי צפת בחקירת
שני צעירים אחרים, חברי תנועת נוער דתית.
הם הכינו שורה של גליונות־אישום נגד
הנערים בני ה־ ,16 האשימו אותם בהתפרצויות,
נניבות ועבירות אחרות.
רוח־רפאים החלה מהלכת אימים בבתים
הטובים ביותר של ישראל. תמונת אותו
נוער מגרדן, בן הערים הגדולות של ארצות-
הברית, שעסק בגניבות, תקיפות, סמים משכרים
אפילו רצח — לשם ספורט.
סרט״מתח. בפני שופט־השלום דב זוהר
בתל־אביב, הביא קצין התביעות של המשטרה
ע.ממ• יהושוע וולפסון את חיקם של
שמעון (״ג׳ימי״) יונם וישראל ניידרמן, הנאשמים
בפריצה למשרד הכרטיסים •וקי וב־נסיון
לפרוץ את משרד הכרטיסים רוקוקו.
קהל הצופים באולם בית־המשפט היה
שונה מהקהל הרגיל, הממלא את אולמות
המשפט בכל יום אחר. תלמידי גמנסיה
הרצליה הסמוכה וצעירים מהמושבות הרצליה
וזכרון־יעקוב באו לשמוע אח משפטם
של חבריהם ובני־גילם, על ספסל הנאשמים.
הנאשמים עצמם נראו מרוצים ומחייכים.
אפילו נוכחותה באולם של אשתו, הנמצאת
בחודשי הריונה האחרונים, לא העיבה את
חיוכיו של ישראל ניידרמן. קו־ההגנה של
שני הנאשמים, המיוצגים על־ידי עורכי־הדין
ואב בר־עם ומשה נחשון, היה להמתין עד
להעברת דינם לבית־המשפט המחוזי. הם
הבטיחו לנהיג כך גם בשמונה התיקים האחרים,
שיוגשו נגד השניים.
כשהועבר דינם של ניידרמן ויונס לבית־המשפט
המחוזי הובא לאולם שותפם השלישי
(העומד חזח ,)1061 החייל עמוס מלאך.
הוא חייך בלבביות לשתי קצינות־המבחן שישבו
באולם, הקשיב בקור־רוח להאשמות.
התלמידים באולם התיחסו למשפט כולוכאל מחזה משעשע או סרם־מתח חינם. הם
התלחשו בעליצות, לעסו מסטיק ופיצחו גרעינים.
הם לא הבינו עדיין את חומרת הבעיה
הלאומית, העומדת יחד עם שלושת
הנאשמים הצעירים להכרעה ולליבון בבית•
המשפט: מה הביא ומה דחף את הצעירים
המחייכים אל ספסל הנאשמים?
מתיד קלות דעת. ביתר רצינות ובחומרה
מתאימה התיחס לבעיה שופט־השלום
התל־אביבי אליעזר זליקסון! .שהובאו בפניו
יוסף שמיר ויואב בן״יוסף בני ה־ ,17 באשמת
גניבת סיס, שאל אותם השופט לסיבת
המעשה .״מתוך קלות דעת,״ השיב
שמיר בחיוך ובמשיכת־כתף.
זליקסון הקדיר את פניו. הוא שקל את
העובדות שלפניו, רשם כמה שורות בפרטי־כל
שלפניו, והקריא מתוכו זוהי בעיה
קשה (עבריינות הנוער) ולכן אני מעביר
את הדיון לשופט־השלום הראשי, כדי שירכיב
בית־דין של שלושה שופטים אשר
ידון במשפטם של שני הצעירים.״
החלטתו של זליקסון הדליקה את האור
האדום לרצינות הבעיה. היה׳ זה מעשה
מעורו־דאגה כי בפעם הראשונה שיתכנס
בית־זין של שלושה שופטי־שלום לפי חוק
תעולק חזח 1052

בני־־טוכים מלאך וניידרמן מובאים למשפט*
הנאשמים חייכו מרוב נחת

בתי־חמשפט החדש, יהיה זה משפטם של
צעירים בני־טובים.

פר שת קסטנד
הפרשת הבדתי־גמורה
למראית עין שוב לא היה איש מעוניין
בפרשה. קסטנר עצמו נרצח מבדורו של
אדם, אשר אישר שהיה בשעתו שליח הש. ב.
גרינחילד הישיש, אשר היה שקוע ביסוריו
המשפחתיים, זוכה מאשמת הוצאת דיבה,
ודעתו נחה בכך. עורך־הדין מיכאל כספי,
שהיה עייף ממשפטים צבוריים שלא הורגל
בהם, טרם התאושש מן הנזיפות שהוטחו
כלפיו לאהר המפלה המוסרית שנחלה המשטרה
במשפט עמוס בן־גוריון. שמואל
תמיר, אשר במשך שבע שנים ניהל את
מרבית המשפטים הפוליטיים במדינה, החל
מופיע תכופות על במות ציבוריות בבעיות
שונות, אולם בשטח המשפטי סירב לקבל
על עצמו שורה ארוכה של משפטים 0נ־סציוניים
שבהם הוזמן להופיע. חיים כהן,
אשר משפט קסטנר הנחית עליו את המכה
הציבורית החמירה ביותר בקאריירה שלו,
היה מאושר לא לשמוע מלה נוספת על
הפרשה. המשפט האזרחי בבית המשפט המחוזי
בתל־אביב בוטל לאור העובדד, ש־קסטנר
לא היה עוד בחיים. ודעת הקהל
בארץ ובעולם חרצה כבר, לפני שנים, את
עמדתה שלה גם בפרשת קסטנר וגם בפרשת
חלקם של המוסדות הרשמיים של
הישוב בשואת יהודי הונגריה.
נראה היה ששום אדם אינו זוכר כלל

שהערעור, שהגיש בשעתו היועץ המשפטי
על פסק־דינו ההיסטורי של נשיא בית־המשפם
המחוזי בירושלים, טרם הוכרע.
אור כלילות. השבוע, במפתיע, פירסם
אחד מעורכי הארץ, ברוך בר, יוצא הונגריה
קומוניסט־לשעבר שהיה לאיש היזמה הפרטית,
מאמר עוקצני נגד בית־המשפט העליון,
אשר מגמתו השקופה היתה לגרות
בדרך לא הוגנת את בית־הדין העליון להחיש
את הוצאת פסק־הדין ולהפעיל עליו לחץ.
בר, אשר בשיחה פרסית לא היסס להשמיע
דברים חמורים ביותר נגד קסטבר, ואשר
יחד עם אהוד אבריאל• סייע לעומת זאת
למשה קרן המנוח בשרשרת מאמרים, בהם
הותקף השופט הלוי, מתוך הגנה עיקשת על
קסטור. עשה עבודה יסודית. כמו בכל משפטי
קכטנר, ומשפט עמוס, היה בר גם
הפעם להוט לפרסם כתבות הנוחות למפא״י.
הוא ידע כי מאמרי ה כקורת הכלכליים שלו
אינם הקובעים מכריעות היו פרשות אחרות.
מישהו סיפק לו את כל פרטי הפרטים,
על כל התאריכים השונים, ומתוכם חסיק
בר. אשר התכסה באיצטלה האלמונית של
,.כתב מיוחד״ ,שהשופטים אינם ממהרים
כל הצורך. העובדה שהמשפט הקיף אלפי
עמודים ומאות מסמכים — נשתכחה כנראה
ממנו. העובדה שמחלון חדרו של השופט
העליון, ד״ר שמעון אגרנט, נשקף האור עד
שעה מאוחרת בלילות — אף היא לא היתד,
לנגד עיניו.
נראה שמשהו לחץ עליו. הוא אף לא

האיש

לבריטים.

אשר הסגיר

את יואל בראנד

היסס לרמוז שגרינודלד הוא ישיש, כלומר
שהוא עלול למות בטרם ייחרץ פסק־הדין,
ואז שוב לא יפורסם פסק־הדין. נוסף לכך
התריע בסגנון תוקפני שאחד השופטים
עלול לפרוש — ופסק־הדין לא יוכל להתפרסם
בהעדר מלוא ההרכב.
בצחו* מוזר. רבים מקוראי המאמר
נתרשמו כאילו בטוח האיש — מסיבה
בלתי־מובנת — שפסק־הדץ יהיה נגד גריני
וולד, וכאילו מודאג הוא מאד שמא חס־וחלילה
לא יפורסם. אלה שידעו על שיתוף־
הפעולה ההדוק של השלישיה בר־קרן־אכרי-
אל, ועל הפעילות של חוגי מפא״י שקדמה
לפעולת השלושה — לא יכלו שלא לקבל
רושם דומה מן המאמר החדש.
נראה היה שלאחר שצמרת המשטר נפטרה
מקסטנר האיש, היא לא תהסס מלעשות כל
מעשה אשר בגדר יכולתה כדי לנסות ולהביא
במהירות את פרשת קסטנר לסיום.
מה שלא ידעה צמרת המשטר הוא כי
בעיני העם כבר פערה פרשת קססנר תהומות
כה עמוקים ששום דבר אינו עשוי
עוד לכסות עליהם. הסדקים שנבקעו בחומת
משפם קסטנר מוסיפים לפעול את פעולתם
הנמשכת — ואינם ניתנים עוד לאיחוי.
משטרה מוקש של כזבי
״אם להאמין לדוד (״דודו״) ועקנין,35 ,
צבר בן משפחת רבנים ממוצא מרוקאי, הרי
המוקש היחיד באותו יום היה מוקש א תו
הטמינה המשטרה עצמה כדי לחסל אותו.
הוא לא היה מוקש של מתכת, אלא של
כזבים.״ במילים אלה פתח כתב העולם חזה
את ספורו על תחילת פרשת־דודו ביו־שלים
(העולם הזה ,)958 אחרי שקציני הבירה
האשימו את העסקן הספרדי בהחזקת 19
גראם של חאשיש בקפה מולין־רוג׳.
דודו טען כי לא היו דברים מעולם. הוא הציג
מסמכים, שאישרו כי מולין־רוג׳ כבר לא
היה בבעלותו ביום החיפוש .״כל אחד יכול
לגשת לבית־השימוש ולשים שם חאשיש,״
אמר לשופט־השלום, בפניו הובא להוצאת
פקודת־מעצר בחודש ספטמכר .!955
המשטרה עשתה כל אשר ביכולתה, כדי
לשוזת למעצרו אופי רציני. אחרי שנעצר,
לחקירה למשך 15 יום, תבעו הקצינים
צר נוסף. שוסט־השלום שיחררו ב־ 3000ל״י
ערבות־עצמית, ו־ 3000ל״י ערבות נוספת.
״זהו פרעון של חשבונות ישנים,״ סיפר
אז דודו בצאתו מבית־זזסוהר׳ ״הקצינים שהניחו
את החאשיש בבית־הכסא עשו זאת
כדי להתנקם בי.״ אם היה ספק בדבר
זהותו של מניח החאשיש היה ברור כי
לקצינים, כולם אנשי הגנה לשעבר, היו
באמת חשבונות עם איש האצ״ל הפעיל דוד
ועקנץ, שמילא תפקידים חשובים בארץ ובמרוקו,
בזמן מלחמת העולם השניה.
למי להאמין 7המערכה המשפטית היתד,
ארוכה ומייגעת. בבית־משפט השלום
הופיע דודו ללא עורך־דין .״לא חשבתי
שזה משהו רציני,״ הסביר לפני שהורשע
בדין על־ידי שופט השלום ד״ר משה פרץ,
נדון למאסר ששה חדשים על־תנאי ולתשלום
500ל״י קנס.
בפעם השניה הובא התיק לבית־חמשפט,
(חמשו בעמוד )12

• במרכן; אשתו של ניידרמן. קיצוני
משמאל: נאשם שמעון (״נ׳יסי*) יונס.

קזלנוע
סרטים

העירום והריאליזם ש

גיוזנום א־ש• בהחלט

ה מ תנ ההיפהלכל הז ד מנו ת!

שער הגיהנום (מו;רבי, תי־אביב:
יפאן) מתאר את דעתם של היפאנים על
הגיהנום. לדעתם יכול אדם לנאוף עם אשת
רעו, לרצוח את הטובים בידידיו — ולכפר
על חטאו בגיהנום ארצי לחלוטין: המנזר
הבודהיסטי הסמוך, בו עליו להרבות ככל
האפשר בסברה הפילוסופית כי ״הכל הבל
הבלים״.
גנרל מוריטו, אחד מגבוריה הסמוריים של
יפאן הפיאודלית, והדמות הראשית בסרטו
של נאגאטה מאז׳יצי, התנסיק בכל השלבים
האפשריים המוליכים לגיהנום עלי אדמות:
בצעירותו דחה אהבתה של רעה משפחתית,
יצא לשורה של מסעות צבאיים, חזר משם
עטור בתואר גנרל ובשלטון ללא מיצרים.
אז גמר אומר להחזיר לו את אשר החמיץ
קודם לכן, פנה לחיזור צבאי נמרץ אחר
אהובתו מקודם, אשה נאמנה לבעלה עתה.
תוך שלושת החדשים הבאים הצליח המצביא
לקרוע את האשד. בכוח מעל בעלה, לגרום
לאובדנו ולאובדנה, למהר ולרצות את
עוזנו במנזר הבודהיסטי הסמוך, בו יוצא
שמו לתהילה כנזיר הצדיק מוריטו.
כך, על כל פנים, מספרת האגדה ה־יאפנית
העתיקה. כשיצאו בעלי האולפנים
היאפנים לכבוש את השוק העולמי, היתה
מול עיניהם הדוגמה המצליחה של הסרט
ראשומון, אף הוא מבוסם על מסורת היסטורית.
הם הוסיפו לסרטם החדש צבע
ואוירה מיוחדת, בנו אותו בהתאם למסורת
התיאטרלית הקדומה, מסורת תיאטרון ה־קאבוקי,
ויצאו לשוק.
התוצאה היא: הצלחה קולנועית נוספת.

פדנלדד עד הגג
בוניפס הסהרורי >חן, תל-אביב, צרפת)
— אם מוכן אתה לראות גבר רחב
מידות ובעל פרצוף סוסי, כשהוא מהלך
סהרורי על גג רעפים עקום, בגובה של
30 מטרים מעל לרחובותיה של פאריס,
ואף ליהנות מכך, כדאי לך לראות את בוניפם
הסהרורי. פרננדל, גבר בגיל החמ־שים, בעל
חיוך סוסי ופה מלא שיניים, מפליא לעשות
בתפקידו הכפול: בלש בסופרמרקט של
ברסנו בשעות היום, גנב סהרורי, באותו

שטח, בשעות הלילה.
בין הזמנים נוהג פרננדל הבלש לחזר
אחר נשים יפות, ללוות אותן בשירה מבעד
למסך טלודיזיה פרטית, שהתקין לו במשרדו.
תחביב זה חביב עליו גם בשעות
הלילה, ואת רוב מרצו הסהרורי הוא מוציא
בנסיונות מוצלחים לחדור מבעד לחלונות
ועליות־גג למיטותיהן של אותן נשים —
לא לפני שהוא עורך את סיורו הלילי במחלקת
התכשיטים של ברסס, בוחר למ־ארחותיו
מתנות נאותות•
פרננדל, שעלייתו המסחררת בשוק הקומדיות
הבינלאומי מזכירה לא במקצת
הליכה של סהרורי על החבל המתוח, מנסה
בכל כוחו להשאר זקוף גם הפעם. אולם
מחוץ להברקות לשוניות (בעל קנאי המוצא
במיטת אשתו את פרננדל הסהרורי, כשזה
אוחז בידו בקבוק הנקה :״מה, לבגוד
בי עם בעל־מינקת?״) ועיודתי פני־סוס בתק-
ריב מלא, אין הוא מצליח למנוע את
קהלו מפיהוקים ושינה סהרורית ובלתי-
נוחה בכסאות הנוחים של קולנוע חן.

מבחר עשיר של 10 דוגמאות נורהיבוח עין

להסזיג בבלר חבי האריד

בחיק המבע, היא שוכחת לרגע כי הינח לוחמת
חדריך אלה הסרט־ס חמוצניס בשבוע זה בערי
הארץ, אשר העולם הזה ממליץ לראותם:
• רצחתי את אמי (תמר, תל־אביב)
— האולפנים ההולנדיים מזהים את עצמם
בסרט בכורה בישראל. סיפורו של בן־ללא־חורים
המבצע פשע איום, כפי שהוא מוגש
מבעד למצלמות הקרירות של וולפגנג שסאי־דמה
הגרמני.
ס האדם שידע יותר מדי (אופיר,
תל־אביב) — אלפרד היצ׳קוק חוזר על עצמו
בסרט מתח, המתרחש בשוק המזרחי של
מאראקש ובאולם הקונצרטים אלברס הול
בלונדון. השיר קח סרה סרה מפי דוריס
דיי.
• אדם כקרב (נל אור, חיפה) —
15 הקילומטרים המפרידים בין כתת חיל־רגלים
אמריקאנית בקוריאה, לבין גבעה
אלמונית העשויה לקבוע את גורלם.
• שער הגיהנום (סוגרבי, תל-אביב)
— אגדה היסטורית, בתצלומי קולנוע איטיים
נוסח תיאטרון הקבוקי. מיצ׳יקו קיו מצליחה
לעשות בפניה את מה שסופיה לורן וג׳ינה
לולובריג׳ידה משתדלות לעשות באברים עגולים
נמוכים יותר.

סירת הצלה הופ-עה

רץ אליהם, כאל נו!

האדומים, אויבתו של הקצין הלבן. מבלי לחשו

הוצאח לפועל

40 מחבריו הקצינים. לאחר יריתר, ח־ 41 הבלתי

־ים לסרט הסובייטי ״ה־41״ שיוצג בישראל

וחיסלה ארבעים
מאריוטקה, נערה כפרית שטופת אידיאלים ושנאה ל\

׳ י •ייי י ׳ז שלטון, נטש׳ה את ביתה והצטרפה ללוחמים האדומים,יי*

בקרבות המהפכה הרוסית. תפקידה הוא אנושי וריאליסטי, שלא כמקובל בסרטים הרוסיים.

דומה, נשארה בודדה
ן הלבן השבוי. שם,
ח מתעוררים רגשות

של אשה. היא מתאהבת בקצין, אותו היא לוקחת בשבי, מתמסרת לו,
מעוררת גם בו אהבה עזה אליה, למרות שהקצין הוא אריסטוקראס הבז
לבני העם הפשוטים, אליהם נמנית מאריוטקה, הלוחמת מצבא האדומים.

׳תו; הקצין נופל אל תוך הים, מת. עוד בהזדמנות
וו את נשקה, אולם הזזמיאיה כאשר הרנה מאריוטקה
:לחת, לקחה אותו כשבוי כדי להובילו למפקדתה.

*** נותהעש רי ם. מלחמת האזרחים ברוסיה נמצאת בפירפורי־הדמים האחרונים שלה.
ץ * קומץ לוחמים אדומים מתקדם בערבות. אלה הם שרידיו של גדוד מהפכני, הפורצים
לעצמם דרך אל הים. שם מחכים להם חברים, וקרבות חדשים עם שרידי הכוחות הלבנים
הנפוצים לכל רוח.
צועד המפקד יבסיוקוב, והאיכר צ׳ופילקה אשר מריצו חזון של כפר מולדתו האוקראיני.
והולכת גם מאריוטקה הקטנה, הדומה לילד, שהחליפה את גורלה הנשי במציאות החיילים
האדומים. ארבעים קצינים לבנים כבר הספיקה הנערה להפיל, בקליעותיה המדוייקות. את
הארבעים־ואחד — ההחטאה הראשונה שלה — היא מובילה עתה אתה, כשבוי האישי
שלה, זכר להחטאתה.
הקבוצה מגיעה אל הים. המפקד, המתכונן לקרב חדש, שולח את מאריוטקה ושני
לוחמים למסור את השבוי למסה הצבא המהפכני. אולם אחרי הקרב נשארו מן הארבעה
רק שניים — מאריוטקה והקצין שלה — על אי קטן ושומם. ואז מתגלה כי מתחת
לחיצוניותה הנוקשה של הלוחמת האנאלפביתית־למחצה, פועם לב של נערה חולמנית. היא
אהבתה שלהנערה גורם לקצין האריסטוקרטי, הבז לפשוטי־העם,
מתאהבת בקצין. להט
לשנות את יחסו. גם הוא מתאהב בה. לרגעים נראים החיים על האי הבודד באידיליה
של אהבה.
מחזות האהבה בסרט זה אינם נופלים מן הלוהטים והריאליסטיים ביותר שנראו בסרטים
המערביים. אך הסרט אינו מסתיים באידיליה. שני הנאהבים ממשיכים להאמין באידיאלים
המנוגדים שלהם, ומדי פעם פורץ ריב ביניהם.
הפתרון בא כהפתעה. לאי מתקרבת ספינה. הקצין מקודד, כי אלה חבריו הלבנים;
מאריוסקה מצפה לגואלים אדומים. הקצין הוא שזכה: בסירה נמצאת כיתת לבנים, שבאה
לחפשו. הוא קופץ אל תוך המים, רץ בשמחה אל מציליו. כדור משיגו. מבלי לחשוב
הרימה מאריוטקה אתרובה, והפעם לא החטיאה את המטרה. הקצין ד,־ 41 נפל.
ורק אז, לפי פניה הקפואים של מאריוטקה, אפשר להבין את המחיר האמיתי של
היריד ה־ 41 של הלוחם מקבוצת יבסיוקוב.

אהבה. אחר• הכל י
דשת של אותו סרס שחוסרט בברית־חסועצות בשנת , 1927 מסתיים

בנימה בלתי־הירואית בהחלט: מאריוטקה, שמילאה את תפקידה
בסרט כלוחמת קומוניסטית, הנלחמת בצבא הלבנים, מבכיה את אהובה
הקצין הלבן, האנסי־קומוניסטי, אותו הרגה לפני כמה שניות.

800ל״י יחולקו השבוע
בין משתתפי ״טוטו הכדורגל״
״ טוטוכדורגל ״ הוא מוסד שהשתרש בכל
ארצות העולם שבהן הכדורגל הוא ענף ספורט
פופולרי.
העקרון המונח בו הוא — שדמי ההשתתפות של
מיליוני המשתתפים בו מצטרפים יחדיו ומהווים את
הפרם לפותר בר־המזל׳ לאחר ניכוי ההוצאות׳ ואחוז
מסויים למטרת־צדקה או למפעל ספורט לאומי.

סכוטים ענקיים מתחלקים בדור זו טדי שבוע בשבוע לחובבי
כדורגל בעשרות ארצות.
אשה בת 34 זכתה באנגליה ב־ 200 אלוי לירות שטרלינג;
באיטליה ניתז הפרם, בז קרוב ל־ 250 אלוי דולר, לתינוקת
בת 10 חודשים (את הטופס׳ כטובז, מילאו חוריה) .בספרד,
באירלנד, בשוויץ, במקסיקו ובארצות דרום אמריקה —
ה״טוטו״ הוא חלק בלתי נפרד מחיי הספורט.
בישראל מופיע ה״טוטו־כדורנל״ בחסותו של ״אוצר
השיקום״ ,מיסודו של ארגוזהעצמאיםנכי מל חמת
השחר ור .
כבכל העולם, נם בארץ יופרש חלק הארי של חכנסות
ח,.טוטו״ לפרסים למשתתפים בו. בשלבים הראשונים חוח־לט
לקבוע פרסימיניטום׳ בסד ,200 ,500ו־ 100 לירות,
אשר ינתנו למשתתפים בכלשבוע, אבל פרסים אלו
יגדלווילכובמידהותגדלההשתתפותב־

״ טוטו ״ .אולי לעולם לא נגי ע לסכומים חפגמסטיים כבארצות
מרובוודאוכלוסין כאנגליה או איטלי ה׳ אבל בטוחים
אנו שבמהרה ״ ה פד ה״טוטו״ גם בישראל למפעל-המוגים
אשר יוכל לתרום תרומה חשובה לעידודו של הספורט.

כיצד תזכהבפרס הגד ול?

עליך לנחש את תוצאותיהם של 12 ממשחקי ה כדורגל
שייערכו השבת. אבל — שלא כבתחרויות־ניחוש
רבות — איז הפרס הגדול מותנה בניחוש
תוצאותיהם של כל המשחקים.
אם לא יימצא קורא אשר ינחש נכונה את תוצאות כל
12 המשחקים, יזכה בפרס זה אשר ינחש את תוצאותיהם
של ,11 או המנחש נכונה את תוצאות המספר הגדול ביותר
של משחקים.

כל שלושת הפרסים, לרבות הפרס הגדול, יחולקו מדי
שבוע בשבוע.

מה עליך לעש ות?

החור את טבלת משחקי־השבת מתור חעתוז.
ציין על הטופס את המנצחים, כנ״ל: אם בחרת בקבוצה
הביתית (הראשונה) ,צייז את הספרה .1אם בקבוצה
האורחת (השניה) — את הספרה .2אם סבור אתה שה-
תוצאות י היו תיקו — צייז את האות *.

הנד רשאי לנחש מספר פעמים, ולהשתמש
לשם כר בטורים הנוספים. אד
עלי 1למלא את הטור במלואו, וכל טור
כזה יובא בחשבון בפני עצמו.
לוח מס׳ 1למשחקי שבת, ה־ 7בדצמבר
עליד לקבוע את המנצח בכל המשמילוי
כל טור — 250 פרוטה
חקים המופיעים בטבלה׳ לרבות ״משחקי
המילואים״ .אד בחשבון יובאו רק 12ח־משחקים
הראשונים. רק אם התבטל אחד
חםש חק י ם
ן ט!ר ) 1טור 12 טור 3טור 14 טור 15 טור 6
מהם, או שלא נגמר בזמנוהחוקי ,
--ן 1טכבי חיפה — טכבי נתניה 1
1 1 יובא בחשבון במקומו טשחק־הטילואים
הראשון בתור.

.2טכבי ם״ת— הפועל ת״א

שלח לת. ד3 3 0 3 .

1 טכבי ת״א — הפועל פ״ת
הפועל בס״ם— הפועל חיפה 1
בית״ר ת״א — הפועל רטת־נז 1
הפועל רחובות— בית״ר י־ם 1
שמשו! ת״א — מכבי חדרה 1
מכבי רחובות — הפועל חררה 1
הם׳ טח׳־יהודה — סב׳ שעדיים |
הם׳ ראשל״צ— הם׳ באר־שבע 1
מכבי שמואל — הפועל רעננה (
הם׳ בלפוריה — בגי־יחודח 1
| משחהיטילואים הפי אבדיהודח — הם׳ טירה |
בית״ר נתניה — הפועל עכו 1
הם׳ כפר־אתא — הפועל צפת 1
מכבי ר״ג — הם׳הרית־אונו 1

הכתובת והשם!

דמי ההשתתפות הם 250 פרוטות
לכל ט ור .

את טבלת ה״טוטו״ ,עם הכסה, שלח
דואר ,3303 תל-
בדואר לתיבת
אביב (בתאריר מאוחר יותר יפתחו תח־

נות-הרשמה, שם אפשר יחיה למסור את
הניחושים, ועליהן תבוא הודעה בזמנו).

8את טופסי ההשתתפות אפשר
לשלוח רק עד יום ו׳ שלפני המש חקים,
בשעה 12 בצהרים. רק מעטפות
שחותמת הדואר עליהן תוח תם
עד מועד זה יובאו בחשבון.
8הנחלת ח״טוטו״ לא תישא באחריות
עבור טופסי ״טוטו״ שלא הגיעו
אליה, בגלל כל סיבה שהיא.
11 המנחש נכונה את המספר הגדול
ביותר של תוצאות המשחקים, בבלשבוע,

יזכה ב־ 500ל״י. הבא אחריו במספר הניחושים
הנכונים, יזכה ב־ 200ל״י ול-
פותר השלישי ינחנו 100 לירות.
במקרה ויותר ממשתתה אחי יצבור
מספר ניחושים שוה, לא תיערר הגרלה
בין הפותרים, אלא הפרם יחולק ביניהם
שות בשוה.
£1הנחלת ״טוטו כדורגל״ שוטרת לעצמה
את הזכות לפסול טופס השתתפות
אשר לא נכתב בכתב ברור או שנעשו
בו מחיקות והוספות מחוץ לטורים המיועדים
לכד.
רה לשופטי כדורגל ולשחקני כדורגל.

במדינה
(המשך מעמוד )9
כשהחל להשמע ערעורו של דודו בפני
שלושת השופטים המחוזיים צבי עלי־בקר,
יהודה כהן ומשה גולן. הפעם הופיע דודו
כשלצדו עורך־הדין יגאל ארנון.
פרם אחרי פרם, ניתח ארנון את מהלך
המשפט בפני השופט פרץ ואת פסק־דינו.
הוא הצביע על פסק־הדין בו נאמר כי
אין להאמין לעדי המשטרה, שאחד מהם,
יעקב דרעי, היה סוחר חאשיש ידוע.
גם השופטים העדיפו להאמין לדודו. השב!
ע הוציאו את פסק־דינם, זיכו את
דודו מאשמת החזקת החאשיש. קציני המשטרה
שמילאו את אולם בית־המשפט בישיבותיו
הראשונות ושתו לחיים ביום פסק•
הדין של השופט פרץ, העדיפו השבוע לשבת
במשרדיהם כשהודיע הנשיא התורן
על זיכויו המוחלט של אויבם.
עתומת תיקון הרושם
ידיעה קצרה שהופיעה בעל המשמר לפני
כמה שבועות, היתד, עשויה לטעת את הרושם
כי בטאון מפ״ם הצטרף למסע ההשמצות
נגד העולם הזה.
השבוע פירסם על המשמר הודעה קצרה,
שדנה באותו נושא. כתב על המשמר:
ידיעה בלתי־מהימנד״ שהופיעה לפני חודש
ב״על המשמר״ הוכחשה היום במכתב של
עורך ״על המשמר׳ ,לעורך ״העולם הזה״.
בידיעה, שהוכנסה לעתון בהיסח־הדעת וללא
בדיקה, אחרי שנמסרה על־ידי מודיע
אלמוני, נאמר, כי ״כמה מאנשי, העולם
הזה׳ פרשו לאחרונה מן השבועון״ ״על רקע
ההתנגדות ל,פלירט׳ שמנהל שבועון זה עם

האמת היא, כי שום קבוצה לא פרשה
מן המערכת. עובד יחיד, שעבודתו במערכת
נסתיימה, פרש על רקע בלתי־פוליסי.
במכתבו קבע עורך ״על המשמר״ :״הוברר
לי בתכלית, כי אין כל יסוד לידיעה, כאילו
מנהל, העולם הזה׳ ,פלירט׳ עם מק״י. אני
מצטער, שאותה ידיעה הופיעה בטעות נד
״על המשמר דבר שעלול היה להתפרש
שלא כהלכה ולשמש אמצעי לנגח
את השבועון הנ״ל.״

כל י שראל
היזשקעה חובה

זעזועים מתמידים צפויים לשוק ניירות
הערך, אחרי שנכנסו לתוקפן התקנות
החדשות המחייבות את קופות־התגמולים להשקיע
את כספן בניירות־ערך ממשלתיים.
מאחר שהקופות תהיינה נאלצות למכור
באופן רצוף חלק מהניירות כדי לכסות את
התשלומים לחברים, דבר שיצור ניידות מוגזמת
בשוק תחרות קליעה בינלאומית
יוזמת מפקדת הגדנ״ע, שקלעיה
הצעירים והמאומנים היטב זכו לאחרונה
בגביע צה״ל לקליעה־למטרה. לסי התוכנית,
הנמצאת עדיין בדיון, יזמין דיגדנ״ע קלעים
צעירים מארצות אחרות, לתחרות בינלאומית
לקליעה־למטרה בין נערים ונערות שלא
הגיעו עדיין לגיל הצבא סבון
אמנותי יופיע בקרוב בארץ. הסבון,
מיוצר בשפיר, בדרום, על־פי פטנט שהובא
ארצה על־ידי עולה מהונגריה. חפיסות הסבון
הריחני ישאו כרזות פרסומת של חברות
מסחריות שונות• ראשון המזמינים:
חמי טבריה, אשר הזמין 100 אלף חתיכות.
תזכיר נסוגים ומעכבי

להשיג בכל החנויות

סגן ראש העיר החדש בעירית תל־אביב
יהיה המהנדס אברהם שטרכמן. כפי
שהסביר העולם חזה ( )10*1החליט מרכז
תנועת־החירות על מנויו של שטרכמן לתפקיד
החשוב, אחרי שנציגי האזרחים ב׳
מפלגה גברו בקולותיהם על נציגי הסתדרות
העובדים הלאומית נסיגה כללית
מסתמנת מצידה של הסוכנות היהודית במערכה
סביב משפטו של המתישב אפרים
צ׳פאני (העולם הזח ,)1060 שכרב לעזוב
את מושב יגל ונתבע על־כך לדין. אחרי
שמחלקת ההתישבות בסוכנות החליטה להתיר
למתישבים לשוזק את תוצרתם החקלאית
בדרכים הנראות לה* דנה עתה המחלקה
בביטול המשפט בכלל צ ד
עיכוב ליציאתם מן הארץ של מנהלי חברת
יהלומי הנגב הוצא השבוע בתל־אביב, לבקשת
הסוחר אלתר אייזנברג, שחזר בבית־המשפט
על גירסת חוקרי העולם הזה () 1046
בדבר האפשרות כי שוד היהלומים בערך
של מאה אלף דולאר בחברה זו היה מבויי*
חטולם חזח 1052

החטיבה גיס
(המשך מעמוד )5
חקירות הפנימיות המתאימות, נתן מי שנתן
את ההוראה לחומפים לשים קץ למיבצע
המסומטם.
גם אז קיוו החוטפים בלי ספק שהעניין
יעבור ובשקט, וכי אלי, שעל מצב רוחו
יכלו ־לעמוד היטב, מבוהל מכדי שיגלה אח
האמס למישהו.

מעות בחשבון

ך* מעות הפאטאלית של מנגנון־ה־
| | חושו באה בגלל ליקוי מוזר בתיאום.
אילו דאגו להזעיק את המשטרה לביתו של
אלי מיד עם בואו, ולמעצרו של האיש מיד
עם הופעתו, יתכן מאד שתבור הנפחד היה
נכנע לדרישת חוטפיו, מטשטש את עקבות
החוטפים, מוסר לשוטרים הודעה סתמית
על היעלמו. אולם העיכוב בבוא המשטרה,
והשהות שהדבר נתן להוריו ולחבריו בעבודה,
שהשתדלו להחזיר לו את שיוזי־ה־משקל
הנפשי, שיבשה את התוכנית.
נדמה היה כאילו המשטרה עצמה ידעה כי
כל רגע יקר. היא ניסתה לקחת את אלי
עוד לפגי שנבדק על־ידי הרופא שהוזעק
למקום, והיא מיהרה לקחתו אחרי הבדיקה,
לפרות הודעתו המפורשת של הרופא כי
ההולה קודח בחום ומוצל מהלם, ושאין להעבירו
מן המקום. בהוראה טלפונית לסמל
שבא לקחתו מדירתו, הורה סגן מפקד המחוז
יעקוב הנר במפורש, שאין בשום פנים
לתת לתבור לדבר עם עורך עתונו.
מאותו רגע שנכנס אלי לבנין מטה המחוז
של המשטרה, החל השלב השני של
המאורע, שהשלים את הראשון• לא ניתן
לאלי לנוח אף לרגע, לאכול ארוחה, לראות
את אשתו, להינפש. בדיוק כמו בלילה הקודם
בידי החוטפים, נחקר עתה שעה אחרי
שעה חקירה רצופה ואכזרית, לפי מיטב המסורת
של הג.פ.או ,.כשהוא רועד בצמרמורת
וקודח בחום. המטרה היתר, ברורה
מן הרגע הראשון: לאלץ את תבור להכחיש
כי נחטף בידי הש.ב.
אף לא לרגע אחד הושארה האשליה כי
תבור הוא מתלונן, המודיע על פשע שבוצע
נגדו. ההתנהגות היתד. למפרע זו של חוקרים
נגד פושע, תוך שימוש באמצעי־הלחץ
המוסזדים הרגילים במצב זה.
בנין המשטרה דמה לכוורת. לא רק קציני
משטרה גבוהים, ובראשם עמוס בן־גוריון
עצמו, לקחו בד, חלק. גם ראשי ד,ש.ב. הופיעו
והשתתפו. מכונה אדירה הופעלה נגד
תבור. אולם גם הפעם לא נשבר האיש. הוא
זיין בכנות שאינו זוכר בוודאות גמורה
פרטים קטנים, שאירעו שעה שהיה מהומם,
אולם חזר ללא סטיה פעם בפעם על העיקר.
מצב המשטרה היה כמעט מגוחך. האנשים
שאלי תבור האשימם בפה מלא כי פיקודיהם
חספוהו, ניצבו עתה אחרי החקירה.
החומר היחידי שיכול היה לשמש כראיה —
הבגדים הקרועים, הנעליים, שיירי העפר —
נמסרו לאותם האנשים.
לפרקליטו של תבור, עורך־הדין שמואל
תמיר, לא ניתן לגשת אל האיש. רק כעבור
16 שעות, כאשר היתד. קיימת הסכנה שעובדה
זו תסעיר ע ת יותר את הציבור,
הנדהם מעצם המעשה, ניתנה לו אפשרות
לגשת אל תבור, אך מבלי שיוכל לדבר איתו
ביחידות. החוקר, איש מנגנון החושך צבי
אהרוני, רצה רק שתמיר ישדל אח תבור
להיבדק ב״מכונת־אמת״ ,מכשיר מפוקפק
מאוד, שמימצאיו נקבעים על־ידי המומחה
המשטרתי — הוא אהרוני עצמו. תמיר סירב
לתת עצה כזאת.

מבוכת אי־האמת
ן* מקום מכוגת־האמת, הופעלה מכו־

4נת. אי־האמת. דובר המשטרה מיהר להפיץ
רמזים שונים, שנועדו. לתת מהלכים
לגירסת הש.ב. כי תבור; חטף את עצמו.
העתונוח המשועבדת, ובראשה ג׳רוזלם פוסט
מלחך הפינכד״ מיהרה לעזור. היה זה הפזמון
הנושן, שהושמע בכל פעם שמנגנון־
החישו הפעיל טרור נגד המערכת. הודעות
דומות היו ראשי הש״י רגילים להפיץ בשעה
שסוכניו ערכו את הסיזון המתועב בארץ.
השיטה עצמה באה מרוסיה הצארית, שם
היתד, המשטרה אוסרת אחרי כל פוגרום את
הקרבנות שנשאת בחיים.
בשעה שאלי הוסיף לשבת במעצר־יחיד
(אחרי שהאיש החולה, שלא הואשם בשום
אשמה, הוחזק בצינוק במשך שש שעות),
נמשכה החקירה נגדו כני?ט באומו סגנון
כמו בשעת החטיפה: אם תעיד נגד אבנת
תקבל משרה יותר סובה, אם לא תעזור
לגו נגד אבנוי תשב אצלנו הרבה שנים,
אנחנו נקבור אותך, וכר. החקירה לא נוהלה
על־ידי הענף הפלילי, כרגיל, אלא על״
העולם חזה 1052

פנטומימאי ווילי בתזמורת שלפתי
הרוסים אמרו ״זזרושו*
ידי הקת״ם, שהוא המקשר הרשמי בין המשטרה
וה־ש.ב.
אותה שעה דהלו המשטרה ודובר ה־ש.ב.
מערכת השמצה והסתה, שהזכירה את המערכה
אחר רצח קסטנר. למטריב הוגנבו
פרטים פנימיים ביותר של החקירה, לרבות
ציטטות מדברי עדותו של אלי, בתוספת
טענות נגדיות מגוחכות. דובר המשטרה הודיע
לעתונים את סעיפי האישום בעוד שאלי
לא נאשם כלל.
אולם הצעיר שעמד במרכז ד,ד,מולד״ מנותק
ומבודד, לא נשבר. בלית ברירה נאלצה
המשטרה לאפשר לתמיר להיפגש עמו באופן
חופשי. באותו מעמד נערכה, לפי בקשת
תמיר, פגישה שהפכה לדרמתית — אלי קרא
לאביו ולאשתו, ויחד נועצו הארבעה. בתום
פגישה זו מסר אלי תבור לאיש ה־ש ב. והמשטרה.0
,מ.מ. אהרוני את ההצהרה הבאה,
אותר, השמיע לאד,רוני כשהוא בורר במלים
תוך כדי דיבור. רשם אהרוני מפי תבור:
״נפגשתי עם אליהו תבור (אלטבאיווץ
בבית המעצר שבנפד. הדרומית, בנוכחות
מר תמיר, עורך־הדין שלו. ומר תבור ביקש
שארשום מפיו את הדברים הבאים בתשובה
לשאלתי אם הוא מוכן להצביע לי על המקום
בו נחטף:
״לאור העובדה שמהרגע הראשון בו הובאתי
למשטרה היתד. החקירה שלי בידי
אנשים הקשורים בש.ב ,.שאני רואה אותו
כקשור בחטיפתי,
״ולאור העובדה שהאחראי על האנשים
האלד״ שחקרו אותי, הוא מר עמום בך
גוריון, שאני יודע שיש לו חשבון אישי עם
העתון בו אני עובד,
״ולאור העובדה שכבר תוך החקירה שלי
לא התייחסו אלי כמתלונן, אלא כחשוד,
״ולאור העובדה שבעוד אותי רצו לשכנע,
בין השאר, שחברי לעבודה חטפו
אותי בידיעת מר אבנרי, ואילו מצד שני
המשטרה מסרה לעתונות כאילו אני ביימתי
את מעשה החסיפד״
״ולאור העובדה שבראש המוסד שחוקר
אותי, כלומר המשטרה, עומד מר יחזקאל
סהר, שבית־משפט מצא שהוא שיקר,
״ולאור העובדה ש:רגע שהובאתי לבית־המעצר,
והרופא בדק אותי ומצא שיש לי
חום, המשיכו להתעלל בי, הכניסו אותי לצינוק,
מנעו ממני אוכל עד שאתה (הכוונה
ל־ס.מ.מ. אהרוני) באת,
״ולאור העובדה שאתה (אחרוני) הבטחת.
לי מספר הבטחות שלא קויימו,
״ולאור העובדה שלא נתנו לי עד עכשיו
לדבר עם העורך־דין שבחרתי בו, למרות
שביקשתי זאת מייד בתום הודעתי במשטרד״
וניסו להסביר לי שהעורך־דין הן ד. לא טוב
בשבילי, מפני שהוא קשור עם מר אבנרי,
״לאור כל זאת אינני נותן אימון בחוקרים
שלי, ואני חושב שהם קשורים באנשים
שלדעתי חטפו אותי, ואני לא מוכן לשתף
אתכם יותר פעולה, בערד שבהתחלד״ כשבאתי
למשטרה, שיתפתי איתם פעילה ועניתי
על כל השאלות.
״לאור כל העובדות הנ״ל אני גם אינני
מוכן לענות על שאלתך באם אני מוכן להצביע
על המקום שנחטפתי, או על בל שאלד,
אחרת.״
הצהרה זו הרסה כליל את מכנה השקרים.
שוב פעם, כמו פעמים רבות בשנים האחרונות,
נאלצו מנגנוני המשטר לעבוד להתגוננות
ולהצסדקות שלא יכלו לשכנע שום
אדם נבון.
שוב חזר הבומראנג אל שולחיו.
אמנות פנטומימה
בעל אדף הפרצופים
בחדר הקטן במוסד לעבריינים ־צעירים
בעיירה הצרפתית, היה קר. הנערים נדחקו.
איש לרעהו, רטנו וקיללו עולם ומלואו׳ .
הזמנים היו קשים. מלחמת העולם השניה
נכנסה לשנתה השלישית, ועשרות־הנערים
שהצליחו למצוא מחסה בין כתליו
של המוסד הקודר היו מאושרים־יחסית,
בהשואה לאלפי הנערים האחרים שנדדו
ברחובות ללא לבוש ומזון.
בין הנערים הצרפתיים ישב גם ילד
יהודי קסן־קומה ושחרחר, שנקלע למזלו הרב
למוסד זה במקום למחנה ריכוז. שמו
היה זאב ליכטנבוים. זאב, שלא איבד
מעולם את חוש־ההומור שלו, ניסר. לבדר
את חבריו על־ידי חיקוי דמויות וטיפוסים.
בעזרת העוויות ותנועות־גוף הצליח לשכנע
את חבריו שהם יושבים ברגע זד, ליד שולחן

חכר־משק ודילי
סדרן־חעבודח רשם: פבוחדחוץ
מלא כל טוב, או חוזים בהצגת סרט משעשע.
כך התחילה הקריירה של אמן הפנטומימה
ווילי, הצעיר בן ה־ ,28 שזכה במללית זהב
בפסטיבל הנוער במוסקבה.
מצחיק את החכרה. ודלי נולד בעיירה
ודרדן, נקלע בילדותו לתוך מערבולת
המלחמה העולמית. בשנת 1946 הגיע עם
אנית המעפילים תל־חי ארצה. חאניה נתפסה
בלב־ים על־ידי המשחתות הבריטיות, ומטען
העולים נכלא במחנה עתלית. כעבור מספר
שבועות שוחררו העולים, ודלי הצטרף לקבוצת
נוער בקבוץ השומר הצעיד עין
החורש.
מבלי לחשוב עדיין על הצד האמנותי
של הצגותיו שב ודלי לשעשע את החברה

בהופעות פנטומימה. בשלות חלרב לל הדשא
או על גבי כמד. שולחנות מקובצים בחדר
האוכל, העלה יוילי את סיפוריו האילמים,
נע בחופשיות כשהוא מעוזה את פניו וזוכה
לרעמי־צחיק אדיתם, שהשאירו אחריהם גם
קורטוב מחשבה עמוקה.
עם פרוץ מלחמת העצמאות ירד הגרעין
לקיבוץ ניתם בנגב. הצגות הפנטומימה נמשכו
גם במקלטים, בין הפגזה מצרית אחת
לשניה.
הצלחתו של בית־״בסט. לפני תשע
שנים ביקרו בארץ אמני הפנטומימה הצת
פתיים מרסל מרסו ואפיין דקרו. היתד. זו
גקודת־המסנך, האמנותית בחיי ווילי. הוא
חזה בכמה מהופעותיהם, החליט להתמסר
לפנטומימזז ברצינות. בעינים נרגשות עקב
אחת תרגילי ההליכה במקום וקטע משינת־חבל
של מרסו. למראה הטכניקה של דקרו
הבץ שהפנטומימה איננח הצגת־יחיד מצחיקה,
כי אם אמנות.
בשנת 1950 שיחק לווילי הטול והוא
נשלח בשליחות תנועתית לצרפת, ניצל את
הזמן כדי להשתלם בבית״טפר דרמטי. כעבור
ארבעה חדשים אזל לו הכסף והקיבוצניק
נאלץ לחוור אל שדות המרעה של ניתם
ולהצגות בפני חבתם.
הצעיר בעל השיער הגלי הארוך והתווים
החרוטים היסב, פיתח לעצמו מטיכח מקורית•
בשעת הצגותיו הוא מופיל בבגד
שחור הדוק לגופו, פניו צבועים לבן, שיניו
מוסתרות בעזרת שני לוחות שחורים
ובשעת חיוך היא מגלה פה שחור חסר
שינים.
הערה סתמית של חבר, שטען שאי־אפשר
לחקות כמד. דמויות בפעם אחת, הביאה את
ודלי לשלב חדש בהתפתחותו האמנותית.
הקטע הראשון, בו מופיעות כמה דמויות
יחד, הוא המשפט, לפי רישומיו של הקת־קמוריסם
הצרפתי דומייה.
בעזרת שינוי מהיר של מקום עמידתו
שיחק ודילי בתפקיד שופט, סניגור, קטיגור,
נאשם, עד, ושמש בית־דין. כאשר,
הרבה יותר מאוחר, הציג קטע זה במוסקבה,
לא רצה הקהל לתת לו לרדת מהבמה, הוסיף
וקרא לו להדרן עד כי שובש לוזדהזמנים
של ההופעה המרכזית של אותו ערב.
ממוסקבה ליפאן. הצלחתו במוסקבה
היתד. פינומנאלית. הקהל הרוסי קיבל אותו
בהתלהבות. כאשר טייל ברחובות הקיפוהו
האנשים בקריאות ״ודלי, פנטומימה ,-לחצו
את ידו, חיבקוהו בידידות וניסו לומר לו
כי הצגתו האחרונה בטלביזיה היתח ״חרושו*.
אך ההצלחה לא סיחררה את ראשו. וילי
חזר ארצה, נפת זמנית מתשואות הקוזל,
חזר לפרותיו ולסופו החום, חיה ערבית
אצילה הנושאת את השם צח.
עתר״ למרות שאיננו חושב לעזוב את
משקו׳ הוא מתכנן נם־עד, ליפאן, לשם
השתלמות בפנטומימה יפאנית. כדי לכסית
את הוצאות נסיעתו הופיע לאחרונה במובדון
חתיאסרון בתל״אביב ובהופעות פומביות
אחרות. סדרן העבודה של נירים נאלץ למחוק
אותו זמנית מן המשבצת ״מרעה* ולהעביר
אותו למשבצת ,׳עבודות חוץ*.
אולם לא ברור עדיין תחת איזה מעיף
ירשמו אותו במשך השנתיים חבאית שיבלה
ביפאן• ״תכו שהמשק ייאלץ לפתוח ענף
חדש בשם ״פנטומימה״ ,בו יחיד, ודלי המרכז
והעובד היחיד.
• תמונה זי מורכבת מסידרת תצלומים,
חורכבה במיוחד פל-יד* צלם העולם ר,ז*

במרחב
צפון אפריקה

אם לשאיפותיהם של בני אלג׳יריה. מולאי
חסן נטל את ההעתק הראשון של ההכרזה
המודפסת, מיהר אל מכונית שהמתינה בכניסה
לארמון אביו.

״ממשלות טוניסיה ומרוקו מוכנות לתוזו
בין הצרפתים לבין המורדים באלג׳יריד״״
הכריז בתחילת השבוע נציג טוניסיה באו״ם,
״ואנו מייעצים לממשלת צרפת להשתמש
בשרותינו בעניין זה.״
הכרזה זו היתר, תוצאה ישירה מביקור
קצר של נשיא טוניסיה חביב בורגיבה ב־רבאת,
בירת מרוקו. מאז פרץ המרד ה־אלג׳ירי,
היה בורגיבה — המתון כשלעצמו
— הקיצוני יותר שבין שני מנהיגי המגרב.
מוחמד החמישי, מלך מרוקו, היה מתון
הרבה יותר. מאז הושב מגלותו על־ידי הצרפתים
והומלך מלך מרוקו העצמאית, השלים
עם הצרפתים, חתם על הסכם למתן

במכונית ישבו בל־קאסם כרים ועבד אל־חסיד
בוסוף, שניים מראשי המורדים האל־ג׳יריים.
שני האורחים שלא נקראו למסיבות
ולנשפים הרשמיים עברו על נוסח ההצהרה,
אישרו אותה בניד־ראש, ונעלמו במכוניתם.

3־ן האח והידיד
מחרוזת חשיש וכדור אקדח
אחרי שוועדת חקירה ממשלתית
גילתה כי מינהג עישון החשיש משתרש
בנוער המצרי, בעיקר בשנות לימודיו בבית-
הספר התיכון, הועלתה הצעה יעילה: הו
תל־אביב,
רח׳ אלנבי 74
רח׳ נחלת בנימיו 44
חיפה, רח׳ הרצל 37

גורדון לבינסון אילון

מל ף מוחמר ונשיא כורגיכה

״רדיו שניידר — פריז״,
מתכבד

להציג

ושניים ישבו בסנונית בחוץ

הפעם

הראשונה בישראל, מקלט־רדיו
סופר־הטרופיז ״ פיד לי
ו״ 8 —.מנורות, דרגת תדירות
גבוהה מכוונת, מנגנון
מתגי־לחץ (פסנתר) משובח
ביותר, קבל סבובי תלת־חלקי.

וסף על כך
.1אנטנה־מסגרת סבובית בנויה בתוך המכשיר, מונעת הפרעות,
לגלים בינוניים וארוכים.
.2אנטנה פנימית לגלים קצרים.
2 .3רמי קול עם 2ערוצים נפרדים: לצלילים נמוכים וגבוהים מ.
כל השכלולים הטכניים חללו
קיימים רק במקלטים אירופיים
המשובחים ביותר,
דרשו הדגמת המקלט הזח אצל
סוכנינו המורשים.
תתפלאו ותתפעלו!

ר דיו

עו ני ד ר

ממעלי דז־י! קליפה. גע״גז

בסיסי תעופה לאמריקאים, נהנה מתמיכה
צרפתית נדיבה.
שלושה ימים לפני בואו של בורגיבה
נערך ברבאת מיצעד העצמאות של הצבא
המרוקאי. מתוך כוח של 30 אלף איש, עברו
במיצעד 20 אלף חיילים, ביניהם יחידת צנחנים
יוצאי הצבא הצרפתי. המלך, הרגיל
להופיע בג׳לאבה הארוכה של בני המגרב,
הופיע בפעם הראשונה בפומבי במדי מרשל,
נעול מגפיים צבאיות גבוהות. כאשד תם
המיצעד, היתד, הדעה הכללית כי צבא מרוקו
הוא הצבא המוסלמי החזק ביותר בעולם,
אחרי צבא תורכיה.
על כן, כשהוא חדור הכרת־טובה לצרפת
ולארצות־הברית, וגאה בצבאה של מרוקו,
נטה מוחמד החמישי להביט על נשיא סו־ניסיה
כעל דמות משנית. ביחוד התייחס
בספקנות ליומרותיו של בורגיבה, אשר אין
לרשותו אלא צבא של 6000 איש, חסרי
ציוד וחימוש.
רולס־רויס כמקום?!דילק. בורגיבה,
בן־העם הפשוט שלמד חוק באוניברסיטה צרפתית
והנהיג את המחתרת הטוניסית לעצמאות,
נתקבל על־ידי מלך מרוקו בקרירות
אריסטוקרטית. נשיא טוניסיה ציפה להופעת
קדילק פתוח ולנסיעה בין המונים מריעים!
תחת זאת המתין לו רולס־רויס אדום־לבן
סגור, שהוביל אותו דרך רחובות שבהם התנופפו
הדגלים שנותרו ממצעד העצמאות.
הזמן שהוקצה לפגישה היה מוגבל ביותר.
כעבור ארבעה ימים היה המלך צריך
להיפגש עם הנשיא איזנהאור, בוושינגטון.
בורגיבה דרש בתקיפות כי מוחמד החמישי
יסכים להודעה משותפת, שתביע תמיכה בדרישת
האלג׳יריים לעצמאות. מוחמד השיב
בזהירות :״בני אלג׳יריה הם אמנם אחי, אך
הצרפתים ידידי.״
פישר בין השניים מולאי חסן, בנו הבכור
של המלך. הוא אשר עזר לבסוף לנסח
את ההודעה המשותפת, שהביעה את כמיהתם
של שני המנהיגים לפתרון צודק, בהת
ספת
שעה של אימון־גופני חובה לתוכנית
הלימודים של בתי־הספר התיכוניים
רק השבוע נודע כיצד מת חאליד אל־בוכארי,
ליצן־החצר של המלך חוסיין. .לפני
חודש פורסמה הודעה רשמית כי הוא מת
משבץ הלב, ואילו לאמיתו של דבר נהרג
על־ידי רוצח, שעה שצעד עם המלך חוסיין
בתוך החצר המלכותית בעמאן. הכדור נועד
למלך עצמו אגודת חעתונאים
כמצרים ביקשה כי הממשלה תמנה כרוז
מיוחד, שיכריז ברמקול את שמו של בל
חבר־פרלמנט העולה לנאום, מאחר שרוב הנבחרים
הם בלתי-ידועים אף לחבריהם הם
סטטיסטיקח רשמית קבעה כי
למעלה מ־־ 507 של הסטודנטים המצריים
הנשלחים להשתלם בענפי מדע בחוץ־לארץ,
אינם חוזרים חכרי ממשלת מרוקו,
אשר בילו סך כולל של 200 שנה בבתי
סוהר צרפתיים, מנהלים את ישיבותיהם
בצרפתית מחזח חדש הוצג החודש
בדמשק, בשם דוקסרינת אייזנהאור. הגיבור
הראשי הוא שגריר סוריה לשעבר בארצות•
הברית. המנוזלים* הדוד סאם ושגריר ישראל
אבא אבן שרותי הכטחון הלבנוניים
הגישו דו״ח לוזעדת הבטחון של בית-
הנבחרים הלבנוני, בו קבעו פי פעילות
הסוכנים הסוריים בלבנון מתנהלת באותם
הממדים ולפי אותן השיטות של הגסטאפו
בצרפת, לפני כיבושה על־ידי הגרמנים
כדי להדגיש את עצמאותה, תוציא טוניסיה
בקרוב שטרות־כסף משלה, במקום הפרנק
הצרפתי. מטבע היסוד יהיה הדינאר, וערכו
הרשמי — והבלתי־מציאותי — לירה שטרלינג
עורף־דין מצרי, פתחי ראסת,
נעצר על־ידי המשטרה, בגלל מידה בלתי
רגילה של תמימות. ראפת, שראה בהצעת
המלווה הסובייטי למצרים אמצעי ללכדה ברשת
אימפריאליסטית חדשה, כתב על כך
מאמר ארוך, בו דרש כי תידחה ההצעה
הסובייטית. כל מערכות העתונים סירבו
להדפיס את המאמר, הודיעו על תוכנו
למשטרה הפוליטית של קהיר.
העולם חזח מסו

האמא שיקסחר קבע חוב, והחלים על

רבו תערובת

• *וני ת שחורח חנתה ביום רביעי ב-
שבוע שעבר לפני שער בית־הקברות
הקטן בפרדס־חנה. שעות על גבי שעות
מדד נהג המונית בפסיעותיו את הדרך שליד
בית־הקברות. הוא חיכה לסיומו של הוויכוח
הקולני, שנשמע בבירור מתוך הבית הקטן
שבפתח בית־הקברות. מפעם לפעם היה מטיל
מבט חפוז בצרור הקטן העטוף בסדין, שהיה
מונח על הספסל האחורי של מכוניתו.
״שייגץ!״ נשמע מתוך הבנין קולו של אחד
המתווכחים ,״אסור לקבור שייגץ בבית העלמין
היהודי. מה יגידו המתים?״
״אבל כבוד הרב,״ ענה קול־תחנונים לקול
התקיף ,״הרי לא יתכן לקבור את הילד מחוץ
לבית־הקברות.״
״שייגץ! שייגץ!״ חזר וקבע הקול התקיף.
ה״שייגץ״ עצמו היה מונח אותה שעה
בתוך הצרור הלבן שעל הספסל האחורי של
המונית. היתד, זו גופתו של אהרון שטינברג
בן החמש, שנפטר 24 שעות קודם לכן,
בבית־ד,חולים רנזב״ס בחיפה.
הקול התקיף היה קו,לו של רב המושבה,
הרב יהושוע זליג דיסקין. הוא התווכח בלהט
שגבר מרגע לרגע עם קול התחנונים,
קולו של שמואל שטינברג, אביו של אהרון.
בחוץ, ליד הבית, המתינה אשתו של שמואל:
לובה שטינברג, הגורם היחיד לוזיכוח כולו.
יחד עם לובה, ששוחחה בלחש עם כמה מידידיה
ושכניה, המתינו גם אנשי חברא־קדישא
המקומית. כולם יחד חיכו להכרעה
שתיפול בתוך הבית: אם והיכן לקבור את
הילד אהרון שטינברג.

אשה שניה מרוסיה
ך* למכרג שכפולין, ניהל שמואל שסיג-
* 2ברג את חייה השקטים של משפחתו
עד לכיבוש הנאצי. החייט המוכשר והשקט
סירנס בכבוד, אם גם לא בשסע, את אשתו
ושלושת ילדיו. הכיבוש הנאצי הפר את
השקט והשלווה שהיו מנת חלקה של הקהילה
היהודית הקטנה, הביא בכנפיו את
המוות. שמואל שטינברג נקרע ממשפחתו,
הגיע עם שיירות הפליטים לרוסיה, שם נודע
לו אחרי שנים אחדות שמשפחתו נספתה
כולה באחד ממחנות המוזת הנאציים.
בנדודיו על פני ברית־המועצות הגיע
שטינברג לעיירה הקטנה סרנופול בקאזאן.

הוא התפרנס מחייטות, התגורר אצל אחת
ממשפחות האיכרים במקום.
בסרנופול הכיר שטינברג את לובה, בתו
הצעירה של בעל־הבית אצלו התגורר. למרות
שהבדל הגילים ביניהם השתרע על
פני עשרים שנים תמימות, נשא שטינברג
את לובה לאשר, בטקס־נישואין אזרחי, חזר
יחד אתה אחרי המלחמה לפולין, ארץ
מולדתו.
שטינברג מצא עבודה בבית־חרושת גדול
לעבודות חייטות בעיר ברסלאו. שם נולדו
גם שני ילדיו מאשתו השניה, אהרון ועובדיה.
אולם האושר לא האיר פניו למשפחת
שטינברג. שני הילדים לקו בגיל
צעיר במחלת עצבים שעיכבה את התפתחותם
הגופנית והרוחנית.

הרס לא סידר מילה
ך ל ״עליה מפולניה לישראל בשנה ה־
^ אחרונה שטף גם את משפחת שטינברג,
כעשרות משפחות אחרות תושבות ברסלאו.
פקידי מחלקת הקליטה של הסוכנות קיבלו
את פני המשפחה בנמל חיפה, הפנו אותה
למעברת בתי־האסבסט ליד פרדס־חנה.
עד מהרה התאקלם שמואל שטינברג בסביבה
החדשה. אחרי לשכת העבודה הכיר
גם מוסדות ציבוריים אחרים: קופת־חולים,
משרד הסוכנות ולשכת הסעד שטיפלה ב־אישפוז
ילדיו בעלי־המום במוסד מתאים.
האחרון במוסדות היה ביתו של רב המושבה•
״אשתי נוצריה,״ סיפר שטינברג לרב
עטור־הזקן! ״הילדים לא נימולו בגלל נכותם
וחולשתם.״
לשטינברג, בעל האמונה המסורתית, היתד,
חשובה מאד דעתו של הרב בענין זה. הרב
דיסקין הבטיח לשטינברג לטפל במילת בניו
בבית־חולים מתאים. אולם ההבטחה נשארה
בבחינת הבטחה בלבד.

מלכן מחוץ לגדר
ך* רב דיסקץ נזכר בביקורו של שטיג״
1 1ברג בענין מילת בניו, כשהביא לפניו
שמש המועצה את אישור הקבורה לחתימה.
״אשתו נוצריה ומשום כך גם בנה הוא נוצרי,״
אמר הרב לשמשו, וסירב לחתום על
הפתק הדרוש.
שטינברג נרעש למשמע החלטתו של ה־

השכן רוזנטאל מצביע על הקבר הקטן שנחפר נזחוץ
לגדר בית־הקברות בשטח־חקלאי הנחרש מדי פעם,
נזרע ונקצר. העצים הנראים משמאל מהמים את גדר בית־הקברות.

ההווים השנורים

שמואל ולובה שטיינברג באחת מתמונותיהם
המשפחתיות שצולמה בברסלאו, בשנה שקדמה
לעליתם ארצה! .על חזהו של שמואל שטיינברג מתנוסס עיטור־הצטיינות, שניתן לו מטעם
הממשלה הפולנית כאות־הוקרה והערכה על עבודתו המסוריה באחד סבתי־החרושת שם,
רב. הוא ושכניו מיהרו למשרדי המועצה
המקומית, ביקשו את התערבות היושב־ראש.
הם הופתעו לשמוע כי בניגוד למינהג המדינה
ממנה באו, הרי דעתו של הרב היא
הקובעת בענינים אלה ולא דעתו של ראש
המועצה.
השתדלנים, ביניהם יושב־ראש המועצה
המקומית בעצמו ומנהלות לשכת הסעד, לא
הועילו דבר. הרב יצא לבית־הקברות, סימן
בחוד נעלו מלבן קטן מחוץ לגדר, ליד דרך
המכוניות והטראקטורים הסמוכה ואמר:
״כאן אתם יכולים לקבור את המת.״
במשך כל זמן הוזיכוח, שנמשך מחצית
היום, היתה גוויתו של אהרון שטינברג מונחת
במונית שהביאה אותה מחיפה. הרב
לא רצה לחזור בו. האב סירב לקבור את
בנו מזווץ לגדר, במקום בו היו סימני הקבר
מיטשטשים תוך שעות אחדות.
לבסוף נמצאה הפשרה: הרב סימן מלבן
חדש, בעברו השני של בית־הקברות, מחוץ
לגדר, הבטיח לגדר את החלקה הקטנה בגדר־תייל.
בלא טקס דתי הניחו אנשי חברא־קדישא
את אהרון שטינברג בתוך הבור הקטן׳
כיסוהו בעפר ונעצו גזר־עץ קטן לסימן
במקום.
״אחרי שייגץ, אין אומרים קדיש,״ לא
שכח הרב להורות את האב השכול. בהיותו
יהודי מסורתי, נשמע שטינברג להלכתו של

כאן, מחוץ לגדר בית־הקברות
ופחות מחצי מטר מדרן־עפר,
רצה הרב דיסקין לקבור את ילדם של שמואל ולובה שטיינברג.

המקוס המיועד

הרב, הסתכל בעינים דומעות בקבורתו העלובה
של בנו.
״מפולניה נסענו כי לא רצינו שיפלו אותנו
כיהודים. ועכשיו בישראל, מפלים אותנו
כנוצרים,״ אמרה לובה שטינברג בלעג
ובכאב לשכניה, שחזרו יחד אתה לביתם.

גם נגד המסורת
^ מי שנחשב בצדק לאחד הרבנים ה־
* 4משכילים בישראל, היתה החלטתו של
הרב שמעון זליג דיסקין תמוהה ביותר.
הרב בן ר,־ 59 מפרדס־חנה, בעל תעודות
של מוסמך למשפטים ולכלכלה, בוגר האוניברסיטה
של קיוב ומוסמך לרבנות בעת
ובעונה אחת, הוא בן למשפחת רבנים מפורסמת
מרוסיה, נכדו של הרב מבריסק
ובנו של הגאון שמעון משה דיסקין מן
העיר לוחוביץ׳ שברוסיה.
את משרתו בפרדס־חנה קיבל הרב דיסקין
לפני שנים אחדות, אחרי שפוטר מעבודתו,
מטעמי צימצומים, כמנהל־חשבונות ראשי
בחברת לודזיה בחולון. הרב אונטרמן, רבה
הראשי של תל־אביב—יפו, המליץ בעצמו
על דיסקין לתפקידו החדש.
״הלב כואב שדווקא הרב דיסקין נכשל
בהלכתו,״ אמר השבוע אחד העסקנים הדתיים
בירושלים, שפתח את שולחן־ערוך בחלק
״יורה דעה״ סימן שצ״ז סעיף א׳*:
״קוברים מתי עכו״ם ומנחמים אבליהם יחד
עם מתי ישראל משום דרכי שלום,״ קובעת
ההלכה היהודית.
לפי אותה ההלכה ב״יורה־דעה״ ,הורה
בשעתו הרב הראשי ניסים לקבור את הנוצרים
מבין קורבנות מטוס אל־על בבולגאריה
בקבר־אחים אחד, עם המתים היהודים .״הרי
אין כל ספק שהחלטה זו של הרב ניטים
היא מרחיקת־לכת יותר מאשר קבורת ^
נישואי־תערובת בפרדם־חנה,״ אמרו חוגים
דתיים מתקדמים, שנרעשו מהנזק שהחלטת
הרב דיסקין גרמה כבר ותגרום עוד לנאמניה
האמיתיים של הדת בישראל.
כי הטראגדיה הפרטית של משפחת שטינברג
ממעברת פרדס־חנה היא גם הטראגדיה
של מדינת ישראל כולה. כי בשנה העשירית
לחייה מגיעים אליה עולים שנדדו על פני
עולם וכמעט נטמעו בתרבויות ובהרגלים
זרים. אתם הביאו נשים לא יהודיות וילדים
אשר מסורת ישראל קובעת אותם כממזרים.
המדינה, המביאה אותם, עוזבת אותם לחסדי
חוקי הדת ברגע שרגלם דורכת על
אדמת ישראל.
*שולחן ערוך, ספר החוקים של הדת
היהודית, נערן בידי. הרב יוסף קארו, מרבני
צפת לפני כ־ 400 שנים. הוא מחולק
לארבעה חלקים: אורח־חיים, חושן־משפט,
אבן העזר, יורה־דעה.

אנשים
בימי ההם

מצד אחד — מויד ספורטיבי
מצדשני — מ שי בלון

תל אביב ירו שלי ם חיפה

״ /רו תי ץ ך
בחני את גופך,

האם הוא מושלם ז
אם גובהו הוא 1,75—1,50מ׳
המדות האידיאליות הן!

יום השנה העשירי להחלטת האו״ם על
הקמת מדינת ישראל, שחל בשבוע שעבר,
הביא אתו גל של סיפורי־זכרונות מהימים
ההם. סיפרו, בין השאר, מקורביו של דויד
בך גוריץ, היכן היה ראש הנהלת הסוכנות
של אז בשבת של ה״ 29 לנובמבר. הוא
בילה חופשת סוף־שבוע במלון קליה, ליד
יריחו — חופשתו האחרונה במלון זה, הנמצא
כעת בשטח ירדן. הסתבר כי בעוד
שכל אורחי המלון הצטופפו ליד מקלט
הרדיו כדי לשמוע על מהלך הדיון בלייק
סאקסס, הסתגר ביג׳י בחדרו. רק אחרי שנסתיים
מניין הקולות הוזעק מחדרו, כשהוא
לבוש פיג׳מה וחלוק־בית, והצטרף למעגל
רוקדים באולם הגדול של המלון זב־רונות
קודרים יותר היו לנשיא ההסתדרות
הציונית, ד״ר נחום גולדמן. בצאתו מבית
המלון בניו־יורק, לישיבה המכרעת של
העצרת, שמע את לחישתו של נער־המעלית
האמריקאי :״אם לא תצליחו, לא אסיע אותך
יותר במעלית נגיד בנק ישראל דויד
(״דוליק״) הורוביץ סיפר על רגע אחר
מאותו לילד, היסטורי: לפני ההצבעה נודע
כי נציג חבש עומד להצביע נגד החלטת
החלוקה. דוליק, אז מנהל המחלקה הכלכלית
של הסוכנות, ניגש לנציג החבשי,
פנה אליו בשם הידידות העתיקה, השוררת
בין העם העברי והעם החבשי עוד מימי
ביקורה של מלכת שבא בארמונו של
שלמה המלך. השיכנוע הצליח למחצה: החבשי
נמנע גם שגריר ישראל בלונדון
אליהו אילת נזכר במשהו: באותם הימים
היה שמו עדיין אליהו אפשטיין, והוא
עמד לשנותו לאיתן. אולם בעת שוועדת
החלוקה של האו״ם עסקה במיפוי החלק
העברי של ארץ־ישראל, התעקש אפשטיין
שלא לוותר על אילת, בה ביקר יחד עם
ביג׳י וברל כצנלסון 15 שנה לפני כן.
אילת הושארה בחלקה של מדינת ישראל,
ואליהו אפשטיין זכר, לשם אליהו אילת
לשרת החוץ גולדה מאיר היה סיפור
משלה על אותו לילה: היא היתר, אז מנהלת
המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית בירושלים.
את שידור ההכרעה שמעה בחדרה
בירושלים. לפתע פרצו אנשים לחדר
והודיעו לד, שרבבות אזרחים צוהלים מצ־סופפים
בחצר המוסדות הלאומיים וכי עליה
להופיע בפניהם ולשאת נאום קצר. היא
הגיעה למקום, עלתה לגזוזטרה הנשקפת
על פני החצר, והקהל קידם אותה בקריאות
״מדינה עברית! עליה חופשיתז* השיבה
גולדה לקריאת־התגר המסורתית של הפגנות
ימי המנדט :״מסכימה רבותי האיש
מספר אהד במשלחת באו״ם באותו לילה,
משח שרת, ניצל את יום השנה העשירי
כדי לתקן דעה מקובלת, כי הוא התנגד
בשעתו להכרזת מדינת ישראל. את ההכחשה
השמיע שרת באזני כתב ידיעות אחרונות
יוחנן לוי, אותו הזמין למשרדו במרכז
מפא״י בתל־אביב. בשעה היעודה הגיעו השניים
לכניסת הבניין: העתונאי במביניתו
הפרטית, שרת ברגל.

תמונת חגב׳ שרום שהוצגה במשפט
קלות־דטת?

בורי ח״ב מפא״ישלמה חל ל •וח*כ מפ״ס
כדי להצטרף זמנית למשלחת ישראל החיי
םיהודה וכן סגן־אלוף י הו ד ה
שוהה עתה באו״ם, נלוותה אליו אשתו,
ש חו רי דווקא ח״כ חרות א לי עז ר
הסופרת ימימה צ׳רגוכיץ. אולם בה
שו סטק בחר ללימודיו את המקצועות פיבשעה
שהבעל לא זכה לנאום, נשאה
לוסופיה עברית, קבלה ותלמוד, אותם הוא
אשת השגריר נאום בוועידת עסקניות הלומד
זו השנה השניה בקיאות בשפות
הסתדרות בבוסטון. ברשימה שכתבה על
זרות, אותן למד הרבה לפני פתיחת שנת
הועידה, היא כינתה אותה בחיבה כ־הלימודים
הנוכחית, הוכיח שר הדואר יו ס ד
״ועידה של אידישע מאמעס אורח
ישראלי אחר בניו־יורק היד, גם הוא איש
כו רג. השר, אשר עליו מטילים לעתים
צבא גבוה: אלוף־משנה יצחק רבין,
קרובות לייצג את הממשלה בקבלות פגים
מפקד פיקוד הצפון, שביקר אצל ראש
לדפלומטים זרים, הרצה השבוע בעברית.
עירית גיו־יורק והזמין אותו להשתתף בבפני
עולים מצפון־אפריקה בחבל לכיש. בנשף
חנוכה של מילתה הפיתוח, אשר
אמצע נאומו פנה השר אל מאזיניו בצייערך
במדיסון סקתיר קארדן• אתו לקח
רפתית :״אני אדבר אתכם עכשיו בשפתכם..
הקצין ילדה בת שש מתל־אביב, שהגישה
כדי שהאשכנזים .,הנמצאים כאן לא יבינו״
לראש הע־ר זר פרחים בשם ילדי ישראל.
על פגישה אחרת במושב עולים;
..ע ל שליחות אחרת של איש צבא נודע
סיפר ח״כ ש מו א ל דיין, אבי הרמטכ״ל
השבוע. לאחר שמשה שמיר פירסם
וחבר אבי המושבים נהלל. דיין ביקר במאמר
בגנות הקומוניזם, בשם לוחות
מושב אורות ליד באר־טוביה בדרום, אשר
שבורים, שלח אליו ביג׳י את שלישו
מתיישביו רובם מאמריקה. כאשר סיפר כי
אלוף־משנר, גחמיה ארגוב להביע את
הוא מנהלל, שאל אותו אחד מאנשי המושב
הערכתו במסיבה החודשית בבית ההצעיר
:״מה זה? גם כן מושב
נשיא, שבד, אירח הפעם הנשיא יצחק
יושב־ראש הכנסת יו סףשפ רי נצק ביקש
כן־צבי את יוצאי פולין, הזכיר המארח
השבוע לתקן טעות שהופיעה באחד מעתוגי־לרב
כתריאל מחורש, מהרבנות הראהערב,
שכתב כי חלון מכוניתו נפרץ ומתוך
שית בתל־אביב, כי פירוש שמו בפולנית
המכונית נגנבו שתי חפיסות סיגרים. המהוא
״פחדן״ ,שאל אותו מדוע אינו מחליף
כונית, תיקן שפרינצק, לא היתד, מכוניתו
אותו בשם עברי. לשאלת הרב ״איזה
שלו כי אם מכונית סגנו ח״כבנימץ
שם?״ הציע הנשיא :״חורש.״ השיב הרב:
מי נ ץ, היחידי מבין סגניו המעשן גם הוא
״ואז יאמרו עלי הבריות שאני חורש
סיגרים ח״ל אגודת ישראל שלמח
מזימות מסיבה מסורתית אחרת לעולו
רנ ץ, בוויכוח על החוק הדן במעמדן של
לי פוליז נערכה בשבוע שעבר בביתו
נשים הידועות בציבור בנשותיהם של אנשל
יצחק גרינכוס, ראש התנועה השים
מסויימים :״לצערנו יש אנשי ציבור
ציונית בפוליז לשעבר, לכבוד יום הוידועים,
שיש להם נשים ידועות בציבור״
לדתו ה״ .78 בלט בהעדרו תלמידו של גריני
חריף ממנו ד,יד, חברו לסיעה, ז ל מן
בום ח״ב משה סנה, אשר מאז הצטרפותו
כן ־יעקב, שכינה את בעלי הנשים־הידרעות־למק״י
חדל להשתתף במסיבות אלה. סנה
בציבור :״עושים מעשי זימה בלא חופר,
ישב בקפה סמוך, ולשם באו רוב משתתפי
וקידושין לכינוי לא כל כך יפה זכה
המסיבה, כדי להעלות עמו זכרינות משוהשבוע
ש מו אלתמיר מפיו של רמ״ח
תפים.
א פ ריי ם הו פשטטר, ראש המחלקה ה׳
פלילית במטה הארצי. ברגע בו נשמע קולו

של הופשטטר מעל גבי סרס־ההקלטה שלומדים
ומשכילי
הושמע במשססו של יעקבחרד תי, נכנם
לאולם עורך־הדץ תמיר והתיישב ליד הונד
עם פתיחת שנת הלימודים החדשה באוניברסיטה
העברית נתגלה כי רשימת ה שסטר, כשמתוך המקלם נשמעים דברי קצץ
המשטרה :״תמירצ׳יק יכול להגיד שזו איפה
סטודנטים שזורה שמות ידועים, לאו דווקא
ואיפה פגישה אחרת, נעימה יותר,

בשטח הלימוד. כלכלה ומדעי המדינה, למשל,
התקיימה השבוע בין השחיינית עדנח
משכו את ח״ס הפועל המזרחי מיכאל
בזמן הזה
בו ר ש טיי ן שלא הצליחה לצלוח את לה־מנש,
כאשר עזב שגריר ישראל במוסקבה חזני ואת אלוף משה צדוק
והעתונאי־ימאי ר פי (״נלסון״) אי ל ץ. הלעומת
זאת החליטו להשתלם במינהל ציאלוף
יוסף אכידר את מקום כהונתו,
ציגה את עצמה׳ עדנח עדנה בורשטיין״
מתעלת לה־מנש.״ השיב נלסון :״רפי גלסון״
מתעלת סואץ כאשר התחדש משפטה
של רבקהש לו ם, והועלתה פרשת צילומי•
הערום שצילם אותה בעלה, הוצגה לפניה
תמונה שלה שהיפיעה בהעולם הזה (>)10; 7
• המזכיר חפללי של מפא״י ד״ר גיורא יוספטל, על מצב מפלגתו:

והיא נשאלה מדוע הסכימה להצטלם כך.
! ״לעת עתה נמצאת מפא״י במצב של התגוננות. אך במידה שנתקרב יותר לבחירות,
ההסבר: קלות־דעת.
פחות נבליג, ונאלן להתקיף. כי אני לא ישו.״
• ראשהממשלה דוי ד 3ן *גו רי ץ, בתגובה על סירוב על־הנושנזר לסרסם

י׳ את מכתבו למערכת :״זוהי הגינות מהפכנית חלוצית.״
ברגר ובסוס׳
• ח ״ כחרותד ״ ריוחנןכאדר :״לנהל מערכת בחירות רגילה, יש

י צורך בכסף. לנהל את המערכה בישראל השניה, לא די בכסף בלבד. יש צורך
בין התיירים שהגיעו למצריים, לטיול
י בהרבה כסף*.
מאורגן של שבועיים, היה אלכסיי, בגו
• חי״ב יוסף אלמוגי, בוויכוח על הצעת מרכז מפא״י להקים מועצת

של אנאסטאס מי קוי אן, סגן ראש
\ פועלים נפרדת לכפר אתא, כדי להוציא את הטיפול בבית־חרושת אתא מתחום
ממשלת ברית־המועצות. מיקויאן הצעיר, ש;
פעולתה של מועצת פועלי חיפה :״אולי תחליטו להוציא את חיפה מתחום המדינה
הוא מורץ לטייס, הגיע למצרים עם אשתו,
י ונגמר?״
סטודנטית בקונסרבטוריון למוסיקה של מוס•
זאב שרף, הממונה על הכנסות המדינה, בהסבירו מדוע יחולו

קבה כאשר ביקר נשיא טוניסיה חביב
כו רגיכא אצל מלך מרוקו, ביקש ממארחיו
\ שינויים בקשר לש.א :.״אינפורמציה איננה מלה עברית.״
שעון מעורר, כדי שיוכל לקום בשש בבוקר
• פקיד שומה של מם ההכנסה, בהסתמכו על הפתגם הצרפתי ״להבין

וללכת שבעד, קילומטרים ברגל, כמנהגו.
< זה לסלוח אצלנו צריך לומר להבין זד — ,לשלוח!״
בנו של המלך נתן לו שעון ישן, אותו
• פרופסור ישעיהו ליכוכיץ׳ בהרצאה על כלכלת ישראל :״בשטח זה
הביא בחזרה מגלותו באי מדגסקאר
׳ אין הבדל בינינו לבין האמריקאים. האמריקאים חיים מכספם וגם אנחנו חיים
מנהיג אחר, בקצה השני של המרחב האפרו־
! מכספם.״
אסיאתי, שעסק אף הוא בספורט, היה ראש
• ההומניסט אלכרט שווייצר :״האושר איננו אלא צירוף של בריאות

ממשלת בורמה או*נו, שיצא לרכב על סוס.
! סובה וזכרון לקוי.״
אך הרכיבה הסתיימה בתאונה: או־נו נפל
ונזקק לטיפול רפואי.

פסוגן׳ השסע

אם מדותיך עולות על אלו
נעזור לך להשיג מבוקשך בטפול
הרזייה תוך שמירה מעולה על
פרופורציות גופך

מכון לוזרזייה
וטפול בפנים

רנרעי 7ל7
ת אי׳דשינקין 62417.50 26 ,

וזעו? 0חזה *!09

שמור על חרותד
קבוצת אנשים בעלי מגמות מיוחדות הכינה והגישה לשר החקלאות טיוטא
חדשה של חוק ההדרים. קבוצה זו טוענת שטיוטת החוק הזו עונה על כל
המטרות והצרכים של ענף הפרדסנות כולו. טענה זו הנה בניגוד גמ־ר לעובדות,
כפי שהן ידועות לציבור. גל של מחאות עובר עתה בכל חוגי הפרדסנות
והצבור כתגובה להצגת הענין בצורה בלתי מדויקת. הפרדסנים עצמם עומדים
על כך שטיוטת החוק המשעבד הזה תדחה.
הפרדסנים דורשים שיוועצו בהם לפני שמגישים הצעת חוק הקובעת את
עניניהם החיוניים ביותר, .הם דורשים שדעותיהם יובאו לוכוח צבורי ויקבלו

הכרה מלאה, וכן שדעותיהם ישמשו בסיס לכל חוק אשד עתיד להסדיר אח
עניני ענף הפרדסנות.
אלה המעונינים להרחיב ולבצר את שלטונם על ענף הפרדסנות התכחשו
כליל לדרישות הפרדסנים. הפרדסנים והציבור הישראלי בכללו יוכלו לשאת
בתוצאות העמדה שנוקטים חוגים אלה אך ורק במחיר גרימת הרם לעצמם.
אם טיוטא זו תיהפך לחוק המדינה, יסכן הדבר את הפיתוח והשגשוג של כל
משק הפרדסנות בעתיד, ויביא לידי כך שהמדינה תפסיד אחד המקורות
העיקריים של הכנסה במטבע זר.

חו קלשיווק?

תקדים מסוכן

דוברי החוגים השואפים ״למכור״ את טיוטת החוק הזאת לפרדסנים, עמלים מזה חדשים
על מנת לבלבל את היוצרות. לראשונה הם טענו שכל אלה המתנגדים לחוק זה, כוזנתם
היא להרוס את המועצה לשיווק פרי הדר. הם הצביעו על אותם זמנים נוראים שעברו על
הפרדסנים לפני היוזסד המועצה לשיווק פרי הדר. לאור זה ולאור הצהרות מטעות

אחרות שאין להן קשר לענין, ואשר פורסמו על ידי החוגים המעונינים,
ברצוננו להסב את תשומת הלב לעובדה כי אין קשר לענינים אלה
לאף אחת מן הנקודות אשר להן מתנגדים הפרדסנים בטיוטת החוק
החדש. הצעות חדשות אלה אינן דרושות לשם שיווק סדיר של פרי
הדר ישראלי בין בארץ ובין בחו״ל.

ובטחונות.
חוק אשר
לכל חוק
אשר אם

אנו חיים כעת בישראל בתקופה בה אין לנו עדיין חוקה המקנה לאזרח הגנה
לכן, שומה עלינו להיות זהירים במשך תקופה זו עשרת מונים, בפני כל הצעות
תובאנה בפני הכנסת לשם דיון ואישור. חוקים הנחקקים היום יהוו תקדימים
שיוצע בעתיד. טיוטת חוק ההדרים טומנת בחובה תקדימים מסוכנים רבים,
יהפכו לחוק, ישמשו כהנחיה למחוקקים בעתיד.
טיוטת חוק זו הוצדקה כמכשיר הדרוש על מנת לעזור לפרדסנים בשיווק פריים. מאז קום
המדינה, הוצא לפועל שיתק פרי ההדר על ידי ״מועצת שיתק״ אשר קבלה סמכויותיה
מן החוק.

מדוע, על כן, יש צורך בצעדים החדשים כפי שהם מוצעים בחוק החדש?

הצעות חדשות אלו אינן דרושות לשם שיווק סדיר של פרי ההדר

בדיד להלאמה

טיוטת. חוק זו אינה מדברת יותר על ״מועצת שיווק״ כי אם
על ״מועצת הדרים״ .למועצת ההדרים תחיינה לא רק כמכויות
הדרושות לשם שיווק, כי אם סמכויות נרחבות שמעולם לא
הוענקו לשום נווי, פרט לממשלה. בהצעה זו ישנם סימנים
מובהקים לנטיה להלאמח ואפילו להחרמה. אם אין בכוונת
הצעת חוק זו להביא לנקיטת צער זה, מדוע אין קוראים
למועצה ״מועצה לשיווק פרי חדר״ במקום מועצת הררים?
זו היא לא שאלה של שם בלבד. מדוע לא להנביל את החוק
לצרכי שיווק פרי חדר — ושיווק בלבד? (סעיף .)11

.2זכות ההגנה העצמית מתבטלת
לפי טיוטא זו, תהיה למועצת ההדרים סמכות להכנם לכל
פרדס של כל פרדסן, ואפילו לקטוף את חסרי ולקחתו, מבלי
לקבל רשות לכר מאת הפרדס].
דבר זה שולל מאת הפרדסז את האפשרות היחידה העומדת
לרשותו לשים הננתו הוא, והיא — סירובו לקטוף את הפרי
ולשלחו אל השוק. זכות זו מקבילה לזכותו היסודית של
הפועל לשבות, מדוע לשלול מהפרדסן זכות אלמנטרית לשביתת,
בה יוכל להשתמש בלית ברירת? (סעיף ( 19ב) וסעיף ,13

3הזכות להטיל קנסות ולהחרים רכוש
לפי טיוטת חוק הדרים זו׳ למועצת ההדרים תנתן הסמכות
להטיל קנסות עד לניבה של 3000ל״י, וכן להחרים כל
רכוש, כנח: מכוניות או אפילו עצי הדר. החוק המוצע
מעניק לגוף ״המשווק״ סמכויות של משטרה ונם של בית
משפט — לאסור, לתבוע ולשפוט — וזאת במדינה ריבונית
אשר בה קיימים משטרה ובתי משפט. תקדים מסוכן זח,
אם יהפר. לחוק. יפתח פתחים ויאפשר הכנסת סמכויות
מנבילות בכל ענפי החיים( .סעיף 18 עד סעיף .)23

.4שוללים מהפרדסן זכות הבעלות

ישראל אפילו במקרה של חשודים ברצח או בגניבה. אותם
האנשים הרגילים לחיות בארצות דימוקרטיות חופשיות
יתמהו לאן מובילנו תקדים זה. איד יסתכלו בנו ידידינו
בחו״ל אם נחוקק חוק כזה, וכיצד נוכל אנו לחיות בצלו
של חוק זה? (סעיף ( 23 ,20א 4

.6המועצה רוצה להטיל עליך מסים

.10 הזכות להשתמש בכספים משוחררים ממם

טיוטת חוק זו מקנה סמכויות הטלת טסים שונים, לרבות
מסים על הון, לידים אחרות מאשר לממשלה. חעיקרון
במקרה זה הנו יותר חשוב מאשר הסכום, אם כי הסכום
עצמו חוא נכבד למדי. האם נרשה, באמצעות חוק, שנוף
ממונח יטיל מפיס על כספי הייצרן, מבלי שתהיה לו
הזכות להסכים או לסרב להצטרף לגוף טטיל־המסים?
(סעיף ( 11י

בין יתר הדברים המוזרים המוצעים בטיוטת החוק, מגוחכת
ביותר אולי היא ההצעה הבאה: הטיוטא מסמיכה את
מועצת ההדרים לקחת כספים משוחררים ממם ולהשתמש
בהם לשם בנית בתי חרושת׳ אשר ימנעו כל תנאי חתחרות
רגילים מהתעשיה הנושאת בעולם של מסים כבדים. בתקופה
בה אנו נישאים עינינו לפיתוח והשקעות חדשות, ימנע
דבר זה לכשיתנשם, השקעות חדשות באחד מענפי המשק
העיקריים במדינה( .סעיף ( 11ג)( ,י)( ,יא

למרות ההתמרמרות בציבור ננד שתופס במועצה של בעלי
אינטרסים משוריינים, לא זו בלבד שאין ההצעה החדשה
אוסרת על כל אינטרסנט שהוא להיות חבר במועצה,
אלא היא אפילו מבטלת את הסעיפים חקייטים בחוק
הקיים בענין זה. האיסורים המטעים הקיימים בחוק הקייס
בוטלו בהצעה החדשה, ובמקומם בא סעיף הקובע למעשה
כי רק אינטרסנטים חלקיים יורשו להשתתף במועצה.
קבוצה קואופרטיבית של אינטרסנטים תורשח להשתתף
במועצה, בין אם חם אינטרסנטים גדולים או קטנים,
והשר יחליט בכל המקרים מיהו גדול ומיחו קטז. מסתמנת
איפוא פה מנטה לקבוע עיקרון שהאינטרסנטים יורשו
לחיות חברי המועצה( .סעיף ( 4ד 4א) ).

. 11 הקניות — ללא מכרזים פומביים

.7ביצור מעמדם של בעלי חזקה.

.8זכות הקיום — אך ורק לחזקים ביותר
עד עכשיו יכול היה קואופרטיב, ואשר ברשותו היו 2500
דונם או יותר — ורבים הם כאלה — לארוז את פרי ההדר
שלו במשותף ולשמור על אי־תלותו ועל זהותו הנפרדת. קבלן,
שאליו היה קשור קואופרטיב, והיה מוכר ע״י המועצה
לשיווק, היה צריד לחלוש על 5000 דונם. לפי טיוטת חוק
ההדרים החדשה שני תנאים אלה מבוטלים. וכדי להיות
מוכר על ידי המועצה לצורר שיווק׳ יש צורר בשטח של
15,000 דונם לפחות. לכן רק חקואופרטיבים חגדולים ביותר
בישראל יוכלו לחתקיים( .סעיף ( 10א

החוק המוצע שולל מהפרדסז את זכותו היסודית של כל
בעל רכוש, דהיינו האפשרות לקבל משכנתא ראשונה על
רכושו. לפי הטיוטא כל משכנתא אשר תקבל המועצה על
פרי תיהפד באופו אוטומטי למשכנתא ראשונה. דבר זה
שולל למעשה מן הפרדס! את זכותו הראשונה להשיג הלוואות.
(סעיף ( 13ד) ).

3חמש שנים של שלטון ללא הפרעה

תקדים מסוכז נוסף מוצע בחוק זה שיכריח בתוקף החוק
ארם הנאשם, להעיד ננד עצטו. סעיף כזה אינו קיים במדינת

בהתאם לטיוטא, יכהנו במועצה במשר חמש שנים רצופות
וללא כל הפרעה, האנשים, שכמעט ומינו את עצמם,
וידידיהם, החולשים ביום על כל מוסדות הפרדסנים. מדוע

.5אף לגנב יש זכויות יותר מאשר לפרדסן

5שנים? ארגוני הפרדסנים הפרטיים נפגשים מרי שנה
בשנה על מנת לבחור במועצות מנהלים חדשות. כאז ״מועצת
המנהלים״ אשר ינהלו את העסק העיקרי של ישראל, ישארו
בתפקידיהם, ללא כל ערעור, למשר חמש שנים( .סעיף

לפי ניסוח הטיוטא הזו, מועצת ההדרים, לא זי בלבד
שתהיה הקונה הבלעדי של חסרי אריזה, כי אם תוכל
להחליט באופן שרירותי טי יהיה• הספק. בטלים אחרות,
מועצת ההדרים תהנה מעמדה עדיפה על זו של הממשלה,
אשר חייבת לפרסם מכרזים בפומבי. על המועצה לא יחולו
כל מנבלות שהן. ההצעה הטובה ביותר תחדל להיות
גורם מכריע. סעיף כזה מהווה פוזח הטימין שחיתות( .סעיף

.12 לא אתה תבחור את נציגך — הוא יתמנה
העיקרון המנחה בטיוטת החוק, לפיו יוקמו המועצה
ומוסדותיה, הוא פגום בכללו. העיקרון נונדאח הדיטוקרטיח.
הוא מפלה לרעה את האינטרסים של הפרדסנים ע״י מתן
זכויות קדימה וכח לגורמים שונים ואינם־־סים שונים
עיקרון מינוי חברי המועצה מתור רשימה או רשימות אשר
יוגשו ע״י מוסדות מרכזיים הוא בלתי צודק.
בשום פנים איז לראות רשימות אלה כמייצגות את
נציגיהם הכנים והנאמנים של הפרדסנים, אלא אם כן
האנשים שיופיעו ברשימות ייבחרו ישירות ע״י הפרדסנים
עצמם( .סעיף .)4

.13 גם ועדת הבקורת תתמנה ולא תבחר
כטו כז איז חצדקה לכד שועדת הבקורת של המועצה
תמונה מלמעלה. ועדת הבקורת של המועצה חייבת להבחר
בבחירות הפשיות כשם שהוצע הדבר עבור הבחירות למועצה

הפרדסנים דוחים בתוקף את טיוטת החוק
למרות ד׳עוכדד׳ שלמעלה. מ־ 800 בעלי פרדסים גדולים וקטנים, בארץ ובחו״ל, חוזסו
על עצומה נגד טיוטת החוק, ולמרות אספות המחאה הרבות של פרדסנים נגד טיוטת
החוק הזו — למרות כל אלה והצהרות רבות אחרות המגנות את טיוטת החוק — הוגשה
הצעה זו לשר החקלאות כאילו היא מייצגת את רצונם ומניעה את דעתם של כלל הפרדסנים.

ונתמכת על ידי אותם האנשים אשר כביכול מייצגים את הרוב בענף הפרדסנות. תומכי
ההצעה האלה הם גם דובריה ומנהיגיה של היזמה החפשית. מתוך 129,000 דונם של
פרדסים נושאי פרי בישראל, הרוב הגדול שייך לפרדסנים פרטיים. טיוטת חוק זו הוגשה
לשר באמתלא שהיא מייצגת כביכול את רצונם של הפרדסנים הללו.

העתונות נגד טיוטת החוק

טיוטת חוק זו טומנת כחובה סכנות אף לך

דבר, הארץ, גי׳רחלם פוסט, ידיעות אחרונות, חרות, העולם הזה ועוד עתונים שללו את
טיוטת החוק הזאת במאמרים ראשיים חריפים. על אף תגובת העתונות ומחאות הפרדסנים,
מתכוזנים מציעי החוק להמשיך במשנה מרץ בהגשמת תכניתם כסי שתכננוה מראש.

אלה שהשתייכו לענף הפרדסנות לפני היוזסד המועצה לשיווק פרי הדר ובמשך תקופת קיומה
קוראים בזה לכל אלד׳ אשר חרותם יקרה להם להעמיק ולבחון מה עלולה טיוטת חוק זו
לעולל לאו דווקא לצבור הפרדסנים, כי אם לכל אחד ואחד בישראל. אם יווצר היום תקדים
מעין זה במדינתנו הצעירה — תקדים• אשר ישעבד את הפרדסן וישלול מהצבור את זכויותיו
הטבעיות, עלול גם אתה לחיות מחר בצלו של חוק דומה.

עתה הוא הזמן להחזיר את הטיוטא
הזמן לתקן את טיוטת דחוק הוא לפני ששר החקלאות ם ומך את ידו עליה, ולפני
שתפורסם כהצעת חוק ממשלתית (מה שנקרא ״ספר כחול״) ותובא לדיון כללי. המקום
לתקן טיוטת חוק זו במוסדות השונים, בכל רחבי הארץ, בהם משתתפים הפרדסנים.

יזמה חפשית?
הדבר המפליא ביותר בקשר לטיוטת החוק הזאת הוא כי טיוטת החוק מוצעת, מוגשת

הגבלת החופש תכריח את המשקיעים בישראל
אסור לנו בזמנים גורליים אלה להרשות
יבריחו משקיעים מבית ומבחוץ, העוזרים
שהגישו לשר החקלאות את טיוטת החוק
ורק אח״כ להחליט מה באמת דרוש לשם

לאינטרסים מיוחדים להשתמש בשיטות אשר
בבנין המדינה. אנו עומדים על כך שהארגונים
ידרשוה בחזרה. יש להיועץ תחילה בפרדסנים
שיווק סדיר של הפרי.

חדל ולהשתעשעבעתידהפרדסנות !
ארתביאו את הממשלהבמבוכה !
תובעים שבעלי ההצעה
אנו
י ד רש ומידהחזרתטיוטת הח ור ! ,
ארגון הפרד סני ם בישראל
תל־אכיב, שדרות רוטשילד ,42 קומה ג,

ארגון־ הפרדסניס־המנהל מאבק זה נגד טיוטת החוק הנו הארגון המקצועי הראשון של פרדסניס בישראל. הוא מורכב מפרדסניס ומפרדסניס בלבד והננזנים מל כל הזרנוים.
ההצעות המובעות באמצעות ״ארגוך הפרדסנים בישראל״ הנן דעותי׳הם של רוב ׳הפדדסנים בישראל אשר. יכולים להביען באופן חפשי וכנה.
הוצאנו לאור בעברית ואנגלית העתקים של טיוטת החוק וכן הערותינו לטיוטא ומאמרים שונים מן העתונות. כדי לקבל׳העתק חינם של טיוטת החוק עם ההערות,
פנו לארגנן הפרדסנים בישראל, מס׳ ,509 שדרות רוטשילד ,42 קומה ג׳ ,תל־אביב.

ספרים
מקור
סף המשגה
אלוהי, הנושק לוחמים >מאת יצחק
שלו,

71^ 3 / 0

תשבץ העת! גו ר 1052

מאוזן! .1ספר
תנ״ך פילוסופי !
.5תופעה הגורמת
לצנע! .10 בירה
בלטית; .12 קשור
לים 14 ענן ;
. 16 סופר שנרצח
ביפו ־ .18 על בל
בית! . 19 כלי שי מושי
לתלמיד !
.21 להקה במל חמת
העצמאות !
.22 חתיכה של
אוזן! .23 מיועד
לשופכין ! .24 אות
יוונית ! .25 מטבע
אסיאתי! .27 מפ על
הסתדרותי !
.30פ״א, למשל!
.31 ישוב של
הקיבוץ הארצי ;

פ 1י כהלכה

מבוצץ׳! .15 שליח רשמי! .17 מצה!
. 18 אריה צעיר ! .20 מנהל התיאטרון
הקאמרי ! .23 אות עברית ! .26 רודנה
הוא סלאזאר! .27 רוגז! .28 בירת
ערב ! .29 סיגרית וירג׳יניה ! .31 צורה
הנדסית! 32 תערוכת הבולים שהת קיימה
לאחרונה! .34 חומר הגלם
החשוב ביותר לתעשיית המאה העש רים!
35 תמרוקי נשים! .37 סירה!
39 כלי חשוב בשח־מת ! .42 סוחטים
אותו מפרי־הדר! .44 מלת זירוז!
.45 מספיק ! .47 זולל. אך למחצה.

4בי״סלפקידות
דכז 1 3ו רי ם ^ 1
ג 1ו 1וסס ממ ככי יום

ןטטת 9מ תז חג

ל ע עי די ס

למבוגרים: קורס מזורז, מקצועות בודדים.

עמוד) הינו ספר שיריו הרביעי של המורה
הירושלמי הצעיר והחרוץ, הוא כותב שירים
טובים. טובים בשביל הסדר וטובים
בשביל המדפיס, ולפעמים אפילו נעימים
לקריאה.
אלא שנדמה תמיד כי שירים כאלה כבר
ידועים מן איזה מקום • .הקורא סוגר את
הספר לאחר קריאה של שתיים־שלוש שעות
ונדמה לו שאינו זוכר מאומה. פשוט אינו
זוכר. על אף העברית הנאה, ולמרות הבהירות
המוחלטת שבה כתובות האידיליות
על ימי הקרב, הפואימות על־דבר המצור
והסונטות אודות הידידות — אין החומר
הזה מתגבש לכדי חוויה חדשה.
כי כך כבר כתבו על כל הנושאים האלה
ש. שלום, או דויד שמעוני,־ או א.
ברש, או אחר כיוצא בהם — איש בסוגו.
והם עשו זאת עוד יותר טוב מיצחק שלו.
יתכן כי אוהבי השירים העבריים מפונקים
מדי, והם שבעו כבר שירים סו־בים.
אפילו פרחי קורס הקצינים — גולת
הכותרת בספר של שלו ומעשה רב באמת
— מעוררים חיוך קל במקום שהכותב
מתבדח, או סקרנות מסוימת, בשעה שתיאור־ההוי
מקבל גוון סיפורי מובהק. וזה הכל:
ריפורטז׳ה נאה, מנוקדת, קצובה, מבלי להכביד
על הקורא בתוספת חרוזים. חריזה
לבנה, עבודה נקיה. אך בכל אלה לא די.
מי שיאמר שיצחק שלו מחקה את הזקנים
יהיה רשע ומוציא דיבה. שלו עושה
דבר גרוע מזה: הוא מחקה את עצמו. אצל
כל משורר־מתחיל יש, בהכרח, שלב של
השפעות• אניני הטעם גונזים מחברות־ילדות
מסוג זה לאחר שהם מתבגרים וסגנונם
העצמי מתגבש. אך גם אלה החסים על
פכים קטנים ואוהבים כל שטות וכל חכמה
שיצאה מלפני עטם, יודעים להבחין בין
אלה לבין יצירות ממש. מי שאינו משכיל
לעשות כן הולך שולל ומוליך שולל.
בדרך זו של ספיגת השפעות, חיובית כשלעצמה,
אפשר להגיע רק עד גבול מסוים,
שלאחריו מתחילה הנסיגה. ושלו הגיע בכך
לפחות עד הסף. כי כאשר יש שמעוני א/
אין כל צורך בשמעוני ב׳ .הוא מיותר.
מה דרוש? על יצירתו של כל משורר־אמת,
קטן או גדול, מוטבע חותמו האישי
עד כדי כך, שאין לזייף אותו. דף שירה
כזה יוכר תמיד, אף אם חתימת המחבר
אינה מתנוססת עליו.
בביח־הספר מלמדים את הילדים שיש
שירי־חול ויש שירי־קודש. זה שקר. כל
שירה היא שירת קודש של חודיה חד־פעמית
וביטוי חד־פעמי. אם יזכור זאת יצחק שלו,
עשוי הוא לכתוב פחות ספרים, אך הם
יהיו טובים יותר.

על תלה (סאת פינחס פלא׳ ,הוצאת
אחיאסף, ירושלים 240 ,עמודים) הוא קובץ

3 3מבלה ליל ה!

.35 מאיר בחשי בה!
.36 שמו הפרטי של אבן! 38
גיבור העבדים ! .39 יתרו היה כוהנם !
.40 יחידת חשמל! .41 אלוף בצה״ל
במלחמת העצמאות! .43 לירה יש ראלית!
.44 בעל דרגה פחותה משל
קצין ! .46 מקום מפואר ! .48 ארצו של
גומולקה! .49 יישוב ליד תל־אביב.
מאונך ! .2העצמון׳ לדוגמה ! 3בית־חרושת
לשוקולדה! .4לחימה! .6
קיים ! .7תיאטרון־קברה ! .8אות צ׳ר־צ׳יל!
.9דין וחשבון על עקיבה! . 11
הוראה לביצוע! . 13 בעל המוניטין

הוצאת קרית

ספר,

ירושלים 200 ,

ראשון מסיפוריו של פלאי, שהיד, מוכר
לקוראים עד כה בעיקר כמשורר. ספר
שיריו הראשון מיתרים חמישה הופיע בשנת
תש״י, ובשנת תשי״ד הופיע ספר שיריו
השני משירי הבן לירושלים.
נסיון מענין ומוצלח למדי עשה פלאי
גם בעריכת קבצים ספרותיים של סופרים
צעירים מן החוג הדתי. קובץ השירים
אמונים נתקבל בחמימות רבה על־ידיהבקורת!
אך הקובץ חמישים סיפורים לא זכה לפופולריות
דומה.
בעשרים־ושניים הסיפורים שנכללו בספרו
החדש של פלאי מתגלות לעיני הקורא
עשרות דמויות מגובשות, שרובן אינו מן
הסוג המוכר ביותר לקורא הישראלי הרגיל.
הסיבה לכך היא גלויה: הן לקוחות ממציאות
ירושלים העתיקה, מרובד היהדות המסורתית,
שההווי שלה היה עד כה כספר החתום
בפני הישוב החילוני. פלאי מגלה בספרו
חטיבת חיים עצמאית כמעט, סגורה, מבוצרת
היטב בחומה של מנהגים, מסורות, אמונה
איתנה ואמונות תפלות.
איש לא היה מצליח לתאר בנאמנות
כזאת את כל אלה יותר מן המחבר, שהוא
עצמו יליד העיר העתיקה בירושלים, בה
גדל ובילה את מיטב שנות הנעורים.
פחות מגובשים הם הסיפורים שבהם מנסה
פלאי להעלות עבר פסיבדו־היסטורי, מתוך
השוואה מפורשת מדי ותמימה מדי לגבי
ההוזה. הוא עדין לא בשל לכך מכמה וכמה
בחינות. ראשית, מן ההכרח שתפיסתו ה־

מסורתית לא תשאיר שטח מחיה לרעיונות
נועזים, ששמץ כפירה־בעיקר מקנה לסופרים
בעלי דמיון עשיר משלו. שנית, במידה
שאפשר כבר לומר דבר ברור על סגולת
כשרונו של פלאי כמספר, הרי זה הכושר
לתאר דברים שראה, יותר מן היכולת להביע
דברים שחזה ברוחו.
סגנון בהיר. פלאי הוא, כמסתבר, בן־
בית בש״ס ופוסקים, ולשון חכמים שהוא
נוקט בהרצאת דבריו טבעית היא לו. לפיכך
— שוטפים ספוריו — ,בהירים וברורים
בתוכן ובכוונה כאחת. אין העושר הלשוני
שהוא מצטיין בו בבחינת עושר השמור לבעליו
לרעתו. אין בו מאומה מן ההתקשטות
בבגדים שאולים, שעובש מילונים נודף
ממנה — כפי שיקרה לעתים קרובות להרבה
סופרים צעירים המנסים להצסעצע בלשון
צחה.

האצילות מחייבת
גשראכזב (מאת דוד א. רקנטי, הוצאת
הדר 216 ,עמודים) הוא קובץ סיפורים מהווי
הארגון הצבאי הלאומי.
בצד חומר הזכרונות ודברי הפולמוס של
הפורשים ונגדם, כמעט שלא נכתב דבר על

סופר פלאי
מבין חומות העיר העתיקה
האנשים עצמם, אלה שמלאו את שורותיהם
של הגופים הללו. במידה שפורשים נזכרו
בספרות בכלל, הם צויינו (על־ידי מתנגדיהם)
לגנאי ללא תנאי. כי לשם עשיית חשבון
פוליטי אין צורך בניתוח פסיכולוגי.
אך האמת האמנותית איננה מתחשבת בעקרונות
פוליטיים — צודקים או מוטעים.
היא דורשת את שלה.
יש, איפוא, ענין בקובץ זה, היחיד במינו,
מכיוון שהוא שאוב מהוזי החוג, ומתאר
מתוך הכרה אינטימית דברים שהיו ושלא
היו, שעיקרם האיש החי ומערכי לבו —
כאדם, לאו דוזקא כנושא רעיון מסוים.
קווים אופיניים. אין זאת אומרת שהמחבר
מתעלם מן הרעיונות והדרכים של
ארגונו, או שהוא מנסה לטשטש אותם.
להיפך: מסתבר כי בגוף מחתרתי, ביחוד
כשהוא קטן־יחסית ונרדף, נוצר במשך הזמן
הווי אופייני, היוצק בדפוסיו גם את אורח
המחשבה וגם את דרך התגובה של הנמנים
עליו. המספר מבליט את הקווים האופיניים
הללו ובזה סוד כוחו.
הסיפורים נושאים ברובם גוון אוטוביוגרפי,
וניכרת בהם הנטיה ״להציג בפני הקורא
את נפש איש המחתרת העברית בכל מערומיה!
לקלף את שכבת הראווה מעל הלוחם
ולהראותו בשעות של משבר והתגברות על
משבר, בלילות אפלים של יאוש״ ,ובימים
של פעילות קדחתנית.
קן־אצילים. רקנסי, יליד איטליה, חניך
הארץ ומפקד גבוה באצ״ל, נמנה על אחת
המשפחות העתיקות והמיוחסות ביותר בארץ
מוצאו — משפחת פציפיצי. המסורות מספרות׳
שהמשפחה התנצרה כולה בשכבר הימים׳
ושבה אל היהדות רק לפני דורות
מספר — בהשפעת הישיש המלומד, ראש
המשפחה, שעלה בעצמו לארץ־ישראל.
״הארץ סובה,־ אומר רקנטי הצעיר ,״אך
אנשיה לא אנשים,״ והתרשמות ראשונית
זו מהארץ ומנימוסיה מוליכה אותו, שלב
אחר שלב, להזדהות מוחלטת עם קומץ
ח מיו לדעה ולמעש.
העולם הזה 1052

חזרה למקור
ך* ירושלים, הוחרמו כמה עשרות
4קילוגרמים של בשר־חזיר, נשלחו
דודקא לגן החיות התנ״כי.

תגבורת דחופה
ך* שדה תמרונים, אי-שם, נש־
4תתקו לכמה רגעים כל מכשירי
האלחוט ברשת החטיבתית, ותחנה אחת
הודיעה :״האללו ספסל אחה הודעה
למפקד החטיבה. מזל טוב, נולדה לך

נראה שאי־אפשר לאחרונה בלי זח:
״לפני כמה ז מן הלכנו שלושה בחורים
ברחוב הלל בחיפה• ל עו מ תנו ׳הלכה נערה
שהחלטנו לומד לה מלה טובת. נערה זו
לא נתבהלה כל עיקר, אלא השיבה ב חריפו ת
ובחדו ת ל שון מפתיעה,
״היא מצאה חן בעיני וה חלטתי להכירה,
אן היא ענ ת ה לי שאין היא נוהג ת להכיר
בחורים ברחוב. שאלתיה כיצד, לדעתה, אוכל
להכירה בדרך אחרת והיא ה שיבה: כתוב
לרותי מהעולם הזה. ובכן, רותי, אם היא
רוצה דווקא כ ן — יהא כן. רק ספרי לה
כי ב ד רן כלל אף ל שוני חדה, אלא שבאותה
פעם ממש נאלמו מילי בפי.״
אס תשאל אותי, בו עז פרידמן מרח׳ חיים
3חיפה, שיטתה ב ן אותה נערה. היא בכלל
איננה מתכוונת ל הכירן.

אמונת החיים

שלום עלי אדמות
ף* קליוולאנד, ארצות־הברית, אישר
השופט מתן גט לאשה, אחרי שהעידה
כי בעלה נתן לה כמתנה לחג־המולד
ספר בשם נואה ואחת דרכים
להתאבדות.

אפידות קלות
ך* צופיה, התנגש עגלון המושב ב־
^ רוכב אופנוע, המשיך בדרכו כשהוא
משמיע באזני אשתו גידופים על רוכב־האופנוע
הפזיז, גילה כעבור כמה מאות
מטרים כי אשתו נפלה לתעלה מעוצמת
ההתנגשות, מבלי שירגיש בהעדרה.

שאילתא מן היציע
** וושינגטון, אחרי שעתון סובייטי
^ מתח ביקורת על שיטת המימשל
האמריקאי, המאפשרת לאיש הקונגרס
קארטר גלאס להיעדר מישיבות בית־הנבחרים
מזה שנתיים רצופות, גילה
עתון מקומי כי המדינאי הנכבד נפטר
בשנת .1946

בזרוע נטויה
ך• תל־אכיב, הסבירו שלושד, בני-
1טובים מדוע התהפכה המכונית הגנובה,
בה יצאו לטייל :״התחלפנו בנהיגה,
ולשניים מאתנו יש ידיים שבורות,
בגבס.״

צדק מופשט
ף* טוקיו התפתח ויכוח בין חשפנית
*2במועדון־לילה, שטענה כי קר לה,
לבין הקהל, שטען כי חם לו, הסתיים
בפשרה: הדלתות נפתחו לרווחה, ואילו
החשפנית התפשטה רק עד מותניה.

נשיקת הזינוק
ך* הארטלפול, אנגליה, נקנס המלח
2בוב פוסטר, אחרי שנמ*א ם
בעיכוב הפלגת ספינתו, כאשר סירב
לעלות על הסיפון כל עוד אשתו לא
תסלח לו אחרי שהתקוטט עמה, ולא
תעניק לו נשיקת־השלמה.

על טעם וריח
ך* רמת״גן, הגיב בעל בית־חרושת
2ללקרדה על תלונתו של שכנו, תת־שר
הסעד, כי מפעלו מפיץ ריחות בלתי־נעימים,
טען כי הוא נאלץ להוציא כסף
על הקמת גדר סביב מפעלו, מפני כלבי
תת־השר הטורפים את סחורתו.

זא־הא
ף* אדצות־הכרית, גרם טירון מ־
2הראי למבוכה במחנה־האימונים שלו,
כאשר דרש דיסקית־זיהוי גדולה במיוחד
שאפשר יהיה לרשום עליה את שמו:
אלברט קאהקיליקואיאיקאלוואוקאמהאמה־אקאהאלקולו.
העולם
הזיה 1052

גם בלי זה, כנראה שאי אפשר (:)1052/115
״מי שחושב עצמו לפיקח /מי שלא
לשוא מתנפח /אינטליגנציה עצמית והשכלה
/בו משולבות בהצלחה / ,יוכל להוכיח
זאת /באמצעות מלים נאות / .כל בחור
דתי או חופשי, אך נבון /בי יוכל למצוא
מענה לשון /על אילו נושאים? /״אמנות
החיים״! /והרי אודותי מספר פרטים/ :
לי אך מלאו 22 שנים / ,הריני בחורה
דתית ובעלת הכרה רכל שאר הפרטים
יתקבלו בתשובה.״
אולי תמחקו את החיוך המטופש מעל
פרצופכם?

להיות מודרכת, כדי להרחיב את ידיעותיה. פחות, כבריכות שחייה או חדר מלא אורחים,
יכול המתבונן להרשות לעצמו עשר שניות
על הנייר, כמובן.
החלטה. עליו לזכור כי אסור להוריד את

רמת היופי; אפילו אם ישנה נערה אחת בלנכון
או לא, הסיפור, על נ ל פנים, משעבד
בשטח, אין להתבונן בה אם איננה
שע: לפי אגדה הוליבודית, הרוויח בני טו
יפה.
נזוסוליני שני דולאר ליום כניצב בהעיר
מכה * ה מ שו ל ש 1התרגיל הבא נועד
הנצחית של סאם גולדווין; ליאו טרוצקי
קיבל שלו שה דולאר ליום ב שנת 5ו 19 לפתח את גמישות העין. המתבונן החובב
תולה שתי תמונות של שחקניות קולנוע
כאשר הופיע בראספוטין ב פו ר ט לי, ניו־יפות
על קיר, ברווח ניכר. הוא צועד לאחור,
ג׳רסי, ו הזו כ סי ת מווינדזור, אז וואליס סימ־פסון,
השתכרה 5דולאר ליום בעד הופעו ת עד שהוא מגיע לנקודה בה הוא מהודה צלע
שלישית למשולש שנוצר משתי התמונות
חלקיו ת בכמה סרטים הוליבודיים.
וממנו. מנקודה זו הוא מסתכל תחילה בת*

מונה
זו, ואחר כך באחרת•
במקום ביולוגיה, אגגלית
נקודה תשובה: אסור לו בשום פנים להסב
הוא דווקא אוהב אמנות. הוא רצה אמנם את ראשו. ראש מוסב הוא סימן היכר לללמוד
ביולוגיה באוניברסיטה, אבל לא יצא
מזה כלום. במקום זאת הוא מתכונן ללמוד
אנגלית. הוא מרגיש בתוכו שזה לא הכל.
הוא מאד ביישן, אם לא איכפת לך, אבל
הוא יודע דווקא גם לשמוח. הוא נורא
רוצה להתכתב עם מישהו/היא צעיר או
זקן, עם המון חוש הומור.
למותר לציין, דומני, ש( )1052/120.הוא
ירושלמי.

האותיות המאוחדות
עליך להיות נחמדה ר/או יפה ובת 17/9
כדי לספק את רצונו של ( )1052/116 בן ה־
,23 הרוצה בהיכרות ״על־ידי משלוח אותיות
מאוחדות אשר לא תוכלנה להיקרא, ואשר
תספגנה היטב ולא תוכלנה להיבקע.״

לא רעות בשביעית תיכון
אחרי שהן מספרות לי כמה שהשמיים
כחולים, הצפרים מצייצות והכל צוחק, מודיעות
לי שתי החברות ( )1052/117 בנות ה־ד1
שיש להן ״עודף הומור שיש ברצוננו לחלקו
עם שני בחורים מגיל 19 ומעלה רצוי שגס
הם יביאו באמתחתם קצת הומור.״ הן מבטיחות
אותי ששתיהן נחמדות לא רעות
לומדות בשביעית תיכון.
לא השמטתי את סימני הפיסוק. פשוט
מסרתי את דבריהן.

בעיין זועמת

סרריך לסתבמן
בנערוח ()3
מתבונני נערות מתקדמים אינם מבזבזים
לעולם את זמנם בהתבוננות בנערות שאינן
יפות. הרמה חייבת להישאר גבוהה. הגבר
השוגה בהתבוננות בנערות שהן רק נחמדות,
יגלה במהרה שנערות יפות־באמת מתחמקות
ממנו.
על המתבונן ללמוד לבחור בזהירות, ויחד
עם זאת לשפוט במהירות. הוא חייב, תוך
שתי שניות, לדעת להחליט אם להתבונן או
לחכות. זמן קצר זה מופחת לעתים לשנייה
אחת, כאשר הוא נמצא במקומות בהם קיימת
תנועה מהירה וגדולה. במקומות מאוכלסים

הסיפוס של•

״אינני צנחן, ואפילו זקן אין לי״ ,כותב
( ,)1052/118״ומעולם לא חבשתי כומתה
אדומה, ונוסף על כל זאת בזמנים האחרונים
לא ביקרתי אפילו פעם אחת אצל החברה
הטובים מהחוג הנוצץ.
״ולמרות שרציתי איכשהו להשוזיץ ולעשות
רושם, ולקבל הרבה, הרבה מכתבים כתשובה,
לא מצאתי משהו הגון שאפשר להשמיץ אתו
מלבד אולי האף. אבל כזה יש לכל אחד.
וחוץ מזה, גם זה בכלל לא עושה כבר
רושם.
״בטח רותי תגיד שזה הומור ירושלמי.
אבל האמת שכמעט שלא הייתי שם, רק
אולי איזה שלוש פעמים וגם זה כשהייתי
קטן. ועכשיו, וגם במשך 23 שנים, אני
תל־אביבי. חוץ מזה גם התחלתי בזמן
האחרון שלא לסבול את החברה הטובים
מן הסלונים, והאמת, שכמעט כל החברה
שלי נמצאים דוזקא שם, ואילו אני בעצמי
כאן. לפעמים זה די משעמם.
״אבל אפשר גם אחרת. נגיד שאת ואני
נהייה כאן — ונביט עליהם ככה, כמו שאומר
שר הפנים — בעיין זועמת. אבל בכל
זאת נשתעשע בדרך שלנו. וזה כבר עושה
רושם קצת יותר טוב.
״אז מה? פשוט מאד. כתבי לרותי לפי
המספר שלי שרשום למעלה, והיא כבר
תדאג לשאר. בסדר? אבל עשי טובה ואל
תכתבי על אסטרונומיה ולא על בקטריולוגיה,
מפני שאני לא מבין בזה כלום. טוב?״

כמעט ב 7דבר
( ,)1052/119 העובדת בשנתה הראשונה
להוראה, מודיעה לי בחגיגיות שכמעט כל
נושא שבעולם מעניין אותה. ואם אין היא
בקיאה כל כך במשהו, היא מוכנה להואיל

דוגמה של מתחיל
חובב. במצב מסוג זה, עם שתי נערות
יפות וגבר אחד, במשולש שודד, צלעות, על
המתבונן המומחה לדעת להתבונן בשתי ה־הנערות
בעתובעונה אחת .
מלמטה למעלה. תרגיל אחר, לזה ה-
מעוניין בנערה כולה (ישנם כאלה המתעניינים
אך ורק בחלק מסויים של הנערה,
אינם רוצים להיות מומחי המבט מלמטה
למעלה) :כיוון שאין זה מן הטעם הטוב להתבונן
בנערה למסה, אחרי שהתכוננת בפניה
היפים, יסתכל המתבונן ברגע שהוא
נוכח שהיא יפה באמת, ברגליה.
ואז, לאט־לאט, מבלי להזיז את ראשו,
ירים בהדרגה את עיניו. במלים אחרות: מוטב
ת מיד להפסיק בעיני הנערה מאשר להתחיל
בהן. כדי להתמחות בכך, על המתבונן

המתלמד לתרגל בחפץ בגובה של נערה
בערך, כמו קולב כובעים. העמד כובע בראש
הקולב, צעד צעדים מספר אחורה, הסתכל
בכובע, ואז הסתכל מיד בתחתית הקולב.
משם, באיטיות, משך שלוש שניות,
הרם שוב את עיניך עד שתראה שוב את
הכובע.
זכור שאסור ב שום פני ם להזיז את הראש•
ועוד משהו: הכל אבוד, בהתבוננות
פעילה, כאשר אתה תופס את מבט הנערה
לפני

שהספקת

להסתכל

למטה.

(המשך יבוא)

ציפור >ן סנרי
לחשת לי...
אחד שלא רצה לחתום :״את תמונ ת נערה
זו קיבלתי מידיה, בפגי ש תנו הראשונה.
מאז אני מחכה להמ שן. אני מבקש מ מן,
רותי, שת שכנעי את הנערה הנחמדה הזו
שכל. כוננתי ב שיח תי עמה היתה אך ורק
לטובתה, ושלא תהסס להיפגש עמי שנית׳.״
אין לי כל רצון לע שות זאת. היא נראית
לי מספיק גדולה וחזקה להחליט בעצמה.

תיאטרון זירה מחפ ש נערה יפה שתדע גם
לשיר, כזי להופיע ב מחזה החדש של יורם
מטמור ויוחנן זראי שלו שה גיבורים.
ריקה, א שתו של יו חנן איננה יכולה להופיע
בתפקיד, מפני שהיא עסוקה תעסוקה מלאה
בבתה בת ה חוד ש״ ם־ו חצי. הזוג עומד כל ה לילה
ובוח ש אלידון לפעוטה ב שלו שה
גיבורים נתגלה גם כוכב־מזמר חדש, אחיו
של ארטיסט ידוע: בבה גלאזר. שלושה ני חו
שי ם מיהו האח אז ג׳וקי וליז
פיניי מתחתנים. וזה רק מוכיח, פעם נו־ספת,
מ שהו שאתם כולכם יודעים או תו
מזמן, ושכבר אמר או תו החכם מכל אדם.

הערות־שול״כ!
גנרל לירי הציע שבמקום השיירה הרגילה להר הצופים תצא שיירה של
משקיפי או״ם...

כדאי ככר דשנות את שם הר הצופים
המשקיפים.

ב ע רי ב ת ליל* גליל*

חטוין! ואכול .

בעקבות הגילויים על עיסקות

מלל מלמד״ השבדת•

כיל ...

יוצאת מרצוני הטוב עם הבחור

לוקחת מל א חריותי את

כדור: כעלה רצה להסריט .

רציתי נורא לנסוע לאמריקה. כל החברות שלי כבר נסעו,
והתחלתי ממש להתבייש. המשכורת שלי במערכת לא הספיקה,
אין לי שום חבר בקונסוליה האמריקאית או באו״ם. להיכנס
למפא״י ולחכות לתורי לשליחות, לא היתד, לי סבלנות•
אז יום אחד בא לי הרעיון. הלכתי לספריה האמריקאית וביקשתי
מדריך של כל הארגונים האמריקאיים. עברתי עליו במשך שלושה
ימים וחצי, עד שמצאתי דבר מתאים. היתד, זאת אגודה בשם
,.ארגון המתבוננים בציפורים״.
הלכתי לדפוס והדפסתי לי ניר־מכתבים, מעטפות וכרטיסי־ביקור
בשם ״ארגון המתבוננים בציפורים בישראל, יו״ר: לילי גלילי.״
שלחתי מכתב לאגודה באמריקה והודעתי שסוף־סוף, אחרי 2000
שנה, ישגה אגודה כזאת גם בישראל, ומה בנוגע.
אחרי שבועיים קבלתי מכתב־ברכה חתום בידי הנשיא, סגן
הנשיא, היו״ר והתת־יו״ר של האגודה באמריקה. הם הכירו בנו
רשמית ואיחלו לנו הצלחה. חוץ מזה הודיעו לי שהיו״ר יבוא
לבקר אותנו בעוד חודשיים.
מה לעשות? הלכתי למשרד־החוץ בירושלים וסיפרתי להם כי
האגודה החשובה שלנו מקיימת קשרים חשובים עם האגודה
החשובה באמריקה, שיש לה 847,745 חברים והשפעה פוליטית
רבה. כשבא היו״ר נתקבל על־ידי מדי קולק ועל־ידי, שיכנו

אותו במלון דן (על חשבון הממשלה) והבאנו אותו למחרת היום
לראיון אצל הנשיא. אולי ראיתם את זה בעתונים :״נשיא המדינה,
מר י. בן־צבי, אירח אתמול לארוחת־צהריים את מר צ׳ארלס
וודהאנסר קאריסון, יו״ר ארגון המתבוננים בציפורים בארצות־הברית,
הגב׳ לילי גלילי, מר טדי קולק ומר משה שרת ודעיתו.״
מיסטר קאריסון רצה כמה פעמים לדבר אתי על ציפורים. אבל
בכל פעם אמרתי לו שמוטב לדחות את עניני הביזנס לאחר־בך.
עשו לו הרצאה בבית ציוני אמריקה ובאו 1220 איש. הוא היה
נורא מבסוט שהמון אנשים כאן מתבוננים בציפורים.
אחרי שלושה חדשים קיבלתי הזמנה להשתתף בקונגרס העולמי
של המתבוננים בציפורים בסינסינאתי. הלכתי שוב למשרד־החוץ,
לאחד בשם גלגמש או אוגארית או משהו כזה, והסברתי לו כמה
זה חשוב, שיהיו שם נציגים ממצריים וסוריה ועיראק, ועלולות
להתקבל החלטות חשובות על היחס הציוני לציפורים נודדות.
קבלתי תקציב וכרטים־טיסה.
אולי קראתם את זה בעתון :״הגברת לילי גלילי, יו״ר ארגון
המתבוננים בציפורים בישראל, יצאה אתמול בשליחות כדי להשתתף
בקונגרס העולמי של האגודה בארצות הברית. בשדר,־התעופה
נפרדה ממשלחת גדולה של מתבוננים.״ מה להגיד לכם? הם כולם
התבוננו בציפור הגדולה שעמדה על המסלול וחשבו מה שחשבו.

מוז

״ שי קרה

לי בתאריך ...

בזשעה

כז בי ם >י ל קו ם

נסיעה ספ״של

ח תימ ה ...

א 7משמרות השוטרים

ניד
כ תוב ת ...

שהאדון...

כ תוב ת ...תעודת

ז הו ת

סס היה אתי מ שפה
עד טעה

הגברת שלום הודיעה בבית־המשפט כי ביקור ידידה הקצין בביתה בלילה
היה רק ביום

איד נסע תי לאמריקה

את התרומה הזאת למדור החדש שלח
בעל מכונית תל־אביבי, הנוהג לאסוף
טרמפיסטיות. הוא מציע כי כל הנהגים
יחתימו את הטרמפיסטיות על הטפסים
שהוא חיבר.

מא שרת

הכדורגל...

מ חז דינו
ח מו די ם
ו עו ק צני ם

בז ה

יש ככר ספורט הדש כישראל: הכדאירגל.

כשהגיע לאמריקה שחקי ובבאי ישראלי צעיר, שביים בשעתו מחזר, בחביסה,
הוא רצה להתקבל לעבודה אצל במאי סרטים ידוע. הוא לא התעצל. בתב לו
מכתב ארוך, בו מנד, את כל ההצלחות שלו בארץ ובצרפת, ובעוד בל מיני
מקומות, בהם תרם תרומה חשובה ומכרעת לאמנות הבמה והקולנוע.
תשובתו של הבמאי ההוליוודי באה כעבור יומיים .״נשמח מאד אם תעבוד
איתני,״ כתב ,״אבל ממכתבך נוכחנו לדעת שלא אתה צריך ללמוד אצלנו, אלא
אנחנו אצלך.״

ואני

סיסמתם של אנשי מנגנון.החושך המקבלים משכורת על חשבון משלם
המסים ועוסקים בחטיםות

מוזמנים משתתפים. אחד הקוראים המשת תפים ב ע מו ד זה יזכ ה מוי
ט בו ע בפרס של 10 לירות. הזוכ ה בפרס ה ט בו ע הו א שולח הקטע ל״מזזזרינו
ח מודי ם ועוקצנים״ ,המתבק ש להודיע את שמו ואת כ תו ב תו למערכת.

אני אזרחית י שראלית ב שס

להר

ו ה תנ הגו תו הי ת ה לפי

דרי שותי והיתה מ שביעת רצון.
ח תימ ה...

פעם, כשהחברה חזרו ממסיבת־רוזקים
בשעה מאוחרת של הלילה, עוזי הג׳ינג׳י
עצר את המונית הראשונה שעברה. הנהג
חשב שהנה יש לו נסיעה רצינית. אבל
עוזי שאל אותו :״בכמה אתה מוכר
את המכונית שלך?״
בפנים המונית ישב מאיר השמן, ג׳לוב
רציני שכל ירושלים מכירה אותו. הוא
התרגז נורא, משך את עוזי פנימה, סגר
את הדלת והוביל אותו עד קצה שכונת
בית־הכרם. שם הוא פתח את הדלת
ונהם :״עכשיו אתה יכול לצאתו עוזי
חייך בנימוס, וכשהיה בחוץ אמר:
״באמת יפה מאד מצדך שהבאת אותי
כל כך רחוק. אבל מאיפה ידעת שאני
גר פה?״
מאיר השמן הוריד חמשה קילו בו
ע. פרץ, ירו שלים
במקום.

חכד בחשבון

טעות לעיים *ודקת
חרות תתבע דיון במועצת נתניח על
פרישת ד. דהרי( .מעריב!
צבי פריזלר, כפר־טבא

מה שמתחבאב קנ קן

מו ט ב שתניח או תו בצד.
ראש קבוצת ״הפועל״ א. בטול.
דויד שוזרץ, תל־אביב
(הארץ)
כך הו א נקרא על שום שביטל את
המש חק המפורס ם ביפו.

הוברר שהוא מסתנן קבוע שעיבר
קרקע ישראלית( .דבר)
גבאי שפיק, נס־הרים
התוצ אה: תבוא ה בלתי־חוקית.

אין האופניים כלי־רכב מסוכן, אף־
על־פי־כן שמענו בזמן האחרון על
די הרבה תאוזת דרכים בכלי רבב זה.
(במחנה גדנ״ע)
מרדכי דן, תל־אביב
זה אמנם קצת קשה, אבל אם מנסים
חזק, אפשר.

בתשעת הפסוקים הבאים חבויים שמות משפחתם של תשעה משרי ישראל.
לדוגמה: בפסוק ״באתן מירושלים״ נמצא שמו של שר העבודה נמיר. כל הדרוש
מצדך לגלותם היא מהירות התפיסה.

הסוכריות נעלמו רוכן, טוכיה אבל אותן.
את חיציף תן בו, רגום אותו כאבן !
טוב רז לי, מפטפוט סרק.
אין יפה־נוף ממדבר יהודה.
רועה כבר, מלכד צאנך גם צאני.
שמעתי אתמול את יוסף ירושלמי.
נהרו זנח את קו אי־ההזדהות.
הה! לו זכית לראות את אשר אהבתי.
שוחחתי עם אירלנדית.

• 9( 06,1

( 17א 11£ם

מספרים על יוסקה שהרגיש קצת לא
טוב ונכנס לקנות אספירין בבית־מרקחת.
עוזר הרוקח פתח בטעות את הארון
המכיל סמים מסוכנים, והגיש לו כדור.
יוסקה בלע את הכדור ויצא החוצה.
רק אז הבחין הרוקח במד, שהעוזר שלו
עשה. הוא רץ מהר לתפוס את יוסקה
לפני שיעלם, ומצא אותו נשען על הקיר.
״אדוני, נפלה טעות נוראה!״ הוא קרא
אליו; ״העוזר נתן לך כדור מורעל!״
יוסקה החוויר נורא .״אז מה עלי
לעשות?״ הוא שאל בנימת־יאוש.
״להוסיף עוד שלושים גרוש,״ השיב
מרקו דרור, תל־אביב
הרוקח.

בל• תסביבים
על גיורא, שהוא בן כפר מנחם, מספרים
החברה שהוא תמיד פונה להוריו
בשמם הפרטי. החברה החליטו שזה
בוודאי גורם לו כל מיני תסביכים, כמו
תסביך המלך אדיפוס המנוח, ושגעון
הגדלות. אבל גיורא נשבע שזה בכלל לא
נכון. והראייה: בשבתות וחגים הוא קורא
להוריו אבא ואמא.
משה גינגולד, באר אזרה