גליון 1054 מתאריך 11 בדצמבר 1957

אם צמרת המשטרה מחפה על פשעים ומוסיפה חטא על פשע; אם אגודת־העתונאי
ממלאה את פיר מים ועוברת לסדר־היום על פרשה כה מזעזעת; אם עתונים הגונים
ורציניים יכולים לשמור על ניטראליות קפדנית בין חוטפים וגחטפים, בין מתעלל וקורבן;
אם שר יכול לברוח מפני שאילתא ונשיאות הכנסת יכולה לדחות בנימוקים פורמליים
את הדחיפות של הצעות לסדר־היום ולתת שהות למנגנון להרעיל בינתיים את האווירה
הציבורית במטחי שקרים המופצים בשם השלטון — על מה יבסס הקרבן לאורך ימים
את בטחונו האישי, אם לא על דעת־הקהל העולמית והיהודית, הערה מאד לכל פגיעה
בחופש העתונות?
אני חרד מפני המחשבה הזאת. היא צריכה לעורר מחשבה בלב כל אדם הדואג לשמה
הטוב של המדינה, שאנו חלמנו עליה פעם כעל פסגת כל מאוויינו, כלילת ההדר והיופי.
מכתבים החטיפה

בדרך כלל אין אדם חש בכוח מכשיר־העבודה הנתון בידו. הוא מתרגל למכשיר.
המקלען הדוהר על הג׳יס, נוטה לשכוח כעבור זמן־מה שידיו לופתות נשק קטלני.
יחסו מתחיל להיות שיגרתי. הכלי שוב לא נראה לו חשוב יותר מאשר עפרון או תרמיל.
גם אנו התרגלנו מזמן למכונת־הדפוס, העושה את מלאכתה מדי שבוע. ברגע שאגו מוסרים
את החומר שלנו מידינו, והוא נשלח לדפוס, ניתקת מחשבתנו ממנו ועוברת לתוכן
הגלינן הבא.
אולם השבוע שוב נזכרתי בכוח העצום הטמון במכונה זו. במוצאי שבת עמדתי ליד
המכונה החדישה. במהירות של 3500 לשער, יצאו הגליונות מתחת למכבש. כמו מקלע
משומן היטב, הפליטה המכונה את הטפסים שנשאו את תמונתו של אלי תבור, ואת סיפורו.
היה זה, בשבילי, רגע של התרוממות הרוח. בחוץ השמיצו המשמיצים במדים, החוטפים
התהלכו חופשיים, שליחי־הטרור הוסיפו בנסיונם להטיל עלינו מורא גופני בכל שעות הערב
והלילה. אולם המכונה דהרה, כאילו נכנסו בה חיים משלה, והפליטה את דבר־האמת
ללא־רתע.
זהו נשק כביר. יודעים זאת אויבינו. יודעים זאת החוטפים ומניחי הפצצות ונושאי
ידיות־הטוריה וכתבלבי בטאוני־הרפש. הם אינם פוחדים מפני מחתרות. לא הם. הם אינם
חוששים מפני קבוצות־טרור. אלה משולבות כולן במישחקם העכור. אולם הם פוחדים
מפני מכונת־הדפוס, מפני האמת, מפני המלה המודפסת, המגיעה אל לב ההמונים.
אלף אליאשוזילים אינם מסכנים את שלטונם של בעלי השררה, ואת הקנוניות של כוחות־החושך.
אולם עשרה אנשים משכילים, המתכנסים בבית־קפה תל־אביבי כדי לבדוק מחדש
את היסודות המוסריים והרוחניים של המדינה, הם סכנה. כי נגד רעיון אין תועלת
בפרובוקטורים, ונגד הרוח לא יועילו גלגלי המנגנון.
לכן נחטף תבור. לכן נעשה הנסיון האוזלי להחתימו בכוח על הצהרה, כאילו אותה
קבוצת מחנכים ואנשי־רוח היו מחתרת חדשה. האם לבכות או לצחוק?

למראה פעולת־הטישטוש של מנגנון־החושך, מתגנבת ללב ההרגשה המוזרה שכבר ראינו
את זה פעם. המישחק כולו דומה לתיאסרון־בובות, אשר כל תנועותיו ידועות מראש. אפשר
ממש לנחש מחי תופיע בובה מסויימת, ומה בדיוק יהיה תפקידה.
השלב הראשון של המלאכה השחורה נמסר למשטרה. זו עורכת חקירות־סרק, זורעת
חשדות נגד הקרבנות, מוסרת לעתונות השמצות רשמיות ובלתי־רשמיות. אולם ראשי
המשטרה אינם חכמים. עבודתם גסה ושקופה מדי. הם רק מגבירים את החשד כלפי
אדוניהם.
אחר־כך בא בטאון־הרפש של הש.ב. הוא חוזר בפה מלא על ההשמצות, ששום עתון
הגון לא העז אלא לבטאן בלחש. הוא מזיק לשולחיו עוד יותר מאשר צמרת המשטרה,
כי כל אדם יודע את מלאכתו של מי הוא עושה. עצם הופעתו מצביעה על הכתובת
המדוייקת של מנהלי המסע: הש. ב.
אחרי שהעגלה נכנסה בצורה זו לבוץ, מופיעות הבובות של הש.ב ,.הפזורות בעתונים
השונים. מבחינה זו יש ענין מיוחד בהבטחה שהבטיחו החוטפים לאלי תבור. הם מענו
שהם יכולים לסדר אותו בעבודה סובה בעתונים אחרים. משמע שישנם עתונים או
עורכים המקבלים פקודות מן הש.ב ,.ואשר המלצת הש.ב. מספיקה להם לצורך קבלת
עובד חדש.
בראש הולך, כרגיל, מעריב. ד״ר עזריאל קרליבך המנוח עשה את זה ביתר כשרון.
הפעם היה צורך למסור את התפקיד המבאיש לדוד גלעדי. הוא איננו קרליבך. הוא רק
יכול לחזור על הדברים שנמסרו קודם לכן על־ידי דוברי המשטרה והש.ב ,.ושבחלקם
הגדול כבר הוכחו כשקדים.
עתה מופיעה דמות חדשה על הבמה. מגיע תורו של שבתי טבת לעשות את מלאכתו
בהארץ. הוא עדין יותר: לא .׳העולם הזה חטף את עצמו, אלא גוף שלישי, שכוונתו
להבאיש את ריחו של הש.ב. בעליונותו העילאית האופיינית לאיש זה, ושהמריצה אותו
בשעתו להתרחק מן ההדיוטות שהלכו לחזית המלחמה, קובע טבת כי מיליון וחצי אזרחי
ישראל הם מטומטמים גמורים, המוכנים להאמין לכל דבר תועבה נגד הש.ב. וכי רק
קומץ נבחר, המרוכז מסביב לש.ב• ולטבת עצמו, הם החכמים החופשיים מתסביך זה.
מה חסר עוד? להשלמת התמונה, צריך לבוא עתה הטור השביעי של נתן אלתרמן,
שיתבע ״ לדרוס ובפיזור ועם סימן־קריאה) את אותם המנוזלים המפיצים את הגירסה
המתועבת כאילו ״ שליחיהשלטון ״ מסוגלים לחטוף אדם. ובאמת, לאן הגענו?
אולי, לגמרי בסוף, אחרי כמה חדשים, יודיע הבימה שהוא מציג מחזה מקורי חדש,
המתאר כיצד תולה את עצמו אלי חבור בזדון, כדי להבאיש את ריחו של הש.ב.
הבובות ידועות, החוטים גלויים לעין. שום רעיון חדש אין. הכל שיגרתי ומתורגל.
רק על פרט אחד שותק הבמאי, כי עליו אין מענה.
הש.ב. אינו מפלגה, היכולה להסתפק בהכחשה ובהשמצה. הוא שרות ממלכתי, שתפקידו
לגלות מחתרות. אם לא הוא חטף, הרי עליו להמציא את החוטפים. עליו לגלות את
המחתרת החוטפת, ולהביא את אנשיה לדין. כל עוד הוא — ומשרתיו במדי המשטרה —
אינם׳ עושים זאת, אין הוא יכול לדרוש משום אדם משכיל שיתן אימון כל שהוא
במסע התעמולה של שכיריו.

בשיא המערכה יעץ לי איש מרכזי בחיי־הציבור לפנות אל האו״ם, המקיים ועדה
בינלאומית מיוחדת לשמירה על חופש העתונות. אישיות אחרת יעצה לי לפנות אל
יהדות אמריקה, ולהעמידה על המצב השורר בארץ לגבי דוברי־האמת.
דחיתי את שתי ההצעות. כאדם שגדל בארץ זו, כחייל לשעבר בצה״ל, אני מתבייש
להוציא החוצה את העובדות המחפירות.
.אולם האם בושה זו תוכל להחזיק מעמד. לאורך ימים?

אנא, מסרו איחולי. החלמה בשמי ובשם
הקוראים לאלי תבור, כי הוא לא לבד ובודד
במערכה אלא כל שוחרי האמת והדמוקרטיה
עומדים לצירו. ועוד, שוב הוכיחה אגורת
העתונאים את אזלת־ידה ואת אפסותה. כבמקרה
רפי אילו! ,בז במקרה אלי תבור לא
נשמעה מחאתה של אגודת העתונאים. האב
אינם יודעים שאם הם היום פוחדים לזעוק
שמא יקרה להם גורלו של אלי, הם רק
עוזרים בזה לכנופיה האפלה להחזיק מעמד?
צפורה גול, בני־ברק
קציני המשטרה החוקרים את נחטף העולם
הזה, מגלים מידה בלתי-ם םויינת של רצינות
בחקירתם, כאילו כל העניז לא היה ידוע
להם למפרע. אבל אזרחי ישראל, ההררים
לשלומם מפני משטר זה על כל מננצוניו,
יבוזו לבלופים שלהם. הם מתמרמרים על
החטיפה הנפשעת של כתב העולם הזה ובטוחים
שהאמת לא תתגלה כל עוד המשטרה
מנהלת את חקירתה נגד העולם הזה,
יאיר מרדכי, באר יעקב
הנסיוז לנהל מסע לחישות, כאילו בוימה
החטיפה המתועבת על־ידי המערכת עצמה,
אינו עומד במבחז ההניוז. ביחוד מנוחד
הנימוק כי החטיפה בוימה על מנת להגריל
את תפוצת העחוז. כל ילר יודע כי העולם
הזה אינו סובל טנרעוז אשר כזה, וכי דווקא
אותם בטאונים המשמשים שופר לחוגי השייטת
הם הסובלים ממחלה זאת. לאור כל
השיקולים איו מנוס מלהסיק את המסקנה
העגומה, כי החוגים אשר יזמו את חטיפתו
של אלי, הם המאשימים אותו במתז הודעה
כוזבת.
אולם אל יאוש. היו בטוחים כי רבים
רבים במדינה מכירים ומאמינים בטוהר מאבקכם׳
ובשעת מבחז מכריעה לא יפנו גבם
אליהו אמיר, טבריה
אליכם׳
אם אוכל לעזור לכם משהו, לשם
הגנה מפני בריונות נסה המנסה לסתום
לכם את הפה, הריני מוכן.
דן חת .,חיפה
הריני מציע את עצמי לפעולה כלשהי
במפעלכם. אינני יודע כמה תועלת אני
מביא, אד בלי ספק שבעבודתבם הענפה
ישנו איזה שטח שבו אוכל לעשות משהו,
כמובז ללא תשלום.
שלמה א ,.תל-אביב
״אשנא את כל דבריה״
אמר אנוש וולטה
״אד אהרג תחתיה
על זכותד פה לדבר״.
״אשנא את כל דבריך,״
אמר איש המשטר.
״אף יקלטו ח״ר
אם רק תאמר רבה״
״לכז אם תפגע
אותר הז אעצור,
למנוע כל מנע
ולשונך לנצור.״
דן מרגלית, תל־אביב

אקשטיין החייל
לקחתי על עצמי, בשם אנשי היחידה שבה
שירת זאב אקשטייז בסיני, להעמיהכם על
מספר עובדות מסולפות שהופיעו בקטע-עדותו
״הייתי באווירת הרג כל הזמן״ (העולם
הזה .),3050
א) זאב אקשטיי! לא היה מעולם בחזית
עזה. הוא שירת בקו שני, בציר המרכזי,
והגיע לעזה אולי שלושה שבועות אחרי
כיבושה, כשנסע לחופשה.
ב) לא ניסה לערוק לשום קו ראשון;
היה אתנו כל הזמז בקו שני.
ג) הסיפור על חלוקת מנת הסיגריות,
אשר לפיה נתפס בקלקלתו — שטויות ! ב־צה״ל
איו מחלקים סיגריות.
ד) ״בקו שני הרגתי חיילים לא מעט״ —
לא דובים ולא יער. לא היו פנטזיות ביחס
להרג. האמת היא שאקשטייז הטיף בפה להריגת
שבויים אר עד כמה שאני זוכר . -

והייתי קרוב אליו — הוא לא עשה זאת.
הוא העיר; ״הרגתי כל מי שנפל לידי
התיהרות שוא. אמנם הוא הטיף להריגת
פצועים. אד תודה. לאל היו אנשים קצת
יותר אחרא-ים, שהשתיקו אותו ומנעו זאר,
ממנו.
הז .,התקפת־אמוק״? מלה יפה, אולם שקר
שלא היה כמוהו. אמנם אקשטייז היה מסו-
בד בתוכו, אד הוא לא הניע לשום התקפה-
אמוק, .״היריות לתור אוהל מלא חיילים״
היו, עד כמה שאני זוכר, ענייו של התערבות
י מי יש דם לירות דרד יריעות האוהל
החוצה. לאקשטייז היה ד ם אקשטייז לא
השתולל. יום שלם. ולא השתולל אפילו דקה
אחת במשד כל התקופה שהיינו יחד.
הוא ידע יפה לחיטוב על מה שהוא עושה,
ידע לדאוג לעצמו, הסתדר תמיד על הצד
הטוב ביותר לעצמו, ובסיד־הכל היה חייל די
גרוע.
חייל, צח״ ל

אינפורמציה כה מפורטת ומלאה על הש.א.
לא הייתי מקבל משום עתו: אחר, כשם שקיבלתי
מעתונכם. הררית המלא על פעולות
הש.א׳( .העולם הזה ) 3049 עורר בי, ובאחרים
ודאי, את השאלה: עד היכן הגענו?
לדעתי שרות זה הוא הדוחף תושבים להצהיר
הצהרות לא נכונות על מיסיהם. הוא
מחנר אותם על ברכי השקר ומפתח בהם
כו׳טר הלשנה. אם שירות זה לא היה קיים
והסם היה מוטל לפי היכולת, לא היתה
השתמטות ממס.
הלל מנשה, חולון
לא נהגהם בחכמה יתירה כשקשרתם את
הכתבה המעניינת על הש.א. עם הכתבה עיי
ההתאבדויות. אני חושש שחלק גדול מה;
קוראים יסיק מסקנות לא נכונות ויצרף
סיבה שביעית להתאבדות.
יצחק בג׳ה, ירושלים
נילוייכם המרעייטים בקשר לש.א. זיעועוני
שימות פעולתם של המשתייכים לאותו מוסד
הז למטה מכל ביקורת. נכנסה בי רוח של
חשד כלפי בל אחד. אחר מחשרותי הופנה
כלפי שאלוז רגיל שהוגש לנו בבית־הספר
המקצועי התיכוני שליד הטכניון, בו אני
לומד. בראשית השנה נהוג בבית־ספרנו למלא
•טאלוז על מצב המשפחה וכר. ועתה,
כשעברו כבר חודשיים מתחילת הלימודים,
נתנו לנו למלא שאלוז נוסף ובו סעיפים
חדשים כמו, פרט פירוט מקסימלי את התעסקות
האב והאם, את הרכוש, ערכו, טיבו
ומצב הדירה. דבר זה נראה מוזר בעיני,
ואני מביא אותו לידיעתכם.
תלמיד השביעית, חיפה
מה פירוש הרעש שהקמתם סביב הש א?
לפי דעתי ראוי יותר להילחם בהשתמטות
ממם הכנסה. הנה התחלתם במלחמה ביטהי-
תות׳ הקיימת בהתאחדות הכדורגל. מובז
מאליו שלבנון אלה התכווז גם הש.א ,.היות
ונם אלה נמנים על המשתמטים מתיטלום
מם ההכנסה. מוטב שתתחילו לפרסם את
שמות מיטלטי הטסים כפי שהם מופיעים בספר
הנישומים.
פישל בן־חיים, קרית מוצקי!
לאור הפירכום הרב שנתתם לאישיותו •טל
ראש המועצה •טלנו, הח׳ יעקב כה; .אנו
תמהים על כד כיצד הצלחתם לרחום כל כד
הרבה דברים הסרי־שחר לתור שני המאמרים.
תיטיבו לעשות אם תכוונו את מעיגוח האינפורמציה
שלכם לאפיקים פרודוקטיביים
יותר.
ועד עובדי המועצה המקומית,
קרית־אונו
כל אותם תושבי קרית־אונו הכותבים מב־תבי־הגנה
על מר ייעקב כהן, מתבקשים
להבא, כדי לא לשעמם את טורן המדור,
לא לכתוב בסגנון אחד, על אותו נייר, ול החליף
לפחות את מכונת הכתיבה.

תזדת חמטיכת
לכל האנשים שהתנדבו לקחת חדק בחיפושים הנדחפים
אחרי אלי תכור, שהקדישו ימים ולילות למאמץ המפרך־;
לכל אישי־יהציבוד והעתונאים שהרימו את קולם ננד החוטפים
והעוצרים, ואשר עמדתם האמיצה עזרה לשחרר את תבור
מידי חוטפיו, ואחר־כך מידי עוצריו;
לכל הקוראים, שבימי המתיחות והמאבק עודדו את המערכת
בעורות שונות,
— תודת מערכת ״העולם הזה״.

לי תבור, חבר מערכת העולם הדח
שנפל קרבן לפעולות הש.ב. והמשטרה,
כתב לפני שבוע ימים את המכתב הבא לכב׳
שר המשטרה, מר בכור שיטרית. כדאי להביאו
במלואו, כי הוא מדבר בעד עצמו:
לכבוד שר המשטרה, הקריה, תל־אביב.
אדוני השר,
אני פונה אליך כאל השר הממונה מטעם
הכנסת על המשטרה, בתביעה להעמידני
י מיד לדין באשמת מסירת הודעה כוזבת למשטרה,
או לגרום לכך שקציניה הבכירים
של המשטרה, יועמדו לדץ על השמצותיהם
הכוזבות כלפי, כלפי משפחתי וכלפי חברי
לעבודה.
במוצאי שבת 30.11.57 ,בסביבות שעה
, 18.00 נחטפתי באלימות על־ידי אלמונים,
אשר כל העובדות מצביעות על כך כי פעלו
בשרות גוף חשאי הקרוב לשלטונות. לאחר
שהוחזקתי בתנאים קשים ביותר, נחקרתי
ארוכות והייתי נתון לפיתויים מזה ולאיומים
מאידך. שוחררתי לבסוף, ובשארית כוחותי
חזרתי לביתי ביום א׳ , 1.12.57 ,בשעה . 19.00
מאותה שעה, ועד לרגע זה, פתחה המשטרה,
במרותו של עמוס בן־גוריון, בשרשרת של
התעללויות בי ובבני משפחתי.
• למרות שאני הייתי קרבן של מעשה-
פשע חמור, והייתי נתון בהלם ובחום, לק חה
א־תי המשטרה מביתי, בניגוד לדרישת
הרופא.
• לאחר הרעבה של 24 שעות, לא הוגשה
לי ארוחה במשך 15 שעות נוספות.

מופקר להתעללות נוספת של המשטרה?
האם יסכימו הכנסת, הממשלה, שאתה ממונה
מטעמה על המשטרה, שאדם שאפילו
לא הואשם, יושמץ רשמית על־ידי דוברי
המשטרה, מכלי שיוכל להגן על עצמו?
האמנם ייהפך הדבר לשיטת־קבע שקציני־המשטרה
ודובריה יהפכו למוציאי־דיבה רשמיים
נגד אזרחים, אשר הם עצמם אינם
מעיזים להעמיד אותם לדין?

• כאזרח שהיה קרבן כפול של
פשע מתועב מזח והתעללות פיזית
ומוסרית מאייד, אני דורש
ותובע ממך ומממשלת ישראל:
העמידו מיד אותי ואת חברי לעבודה
לדין על העברות שדוברי
המשטרה ייחסו לי ולהם -או
העמידו לדין משמעתי את קציני
המשטרה שהשמיצוני, על שימוש
לרעה במשרתם הציבורית:
לתשובת כב׳ אחכה.
בכבוד רב, אלי תבור.

דצמבד :1952

ן עורן־התבנית קריאל (״דוש״) גרדוש מקבל עזרה ראשונה
אחרי שנפצע מרסיסי פצצה שהוטלה למערכת בשעות הלילה.
חדר־עבודתו של דוש ניזוק מעוצמת ההתפוצצות, שמבצעיה לא נתנלו עד היום.

• בביתרהמעצר הוטלתי לצינוק,
ולא ניתן לי א!? לצאת לעשות
את צרכי.
• החזיקו אותי בחקירת־לילה ממושכת,
ולא על־ידי חוקרי הענף הפלילי, אלא על־ידי
אנשי המחלקה לתפקידים מיוחדים, ה־מהחיים
קציני קשר בין הש.ב. למשטרה.
• לא ניתנה לי במשך 48 שעות כל
אפשרות להתייעצות חפשית עם פרקליט.
• ניסו לדבר על לבי להמיר את הפרקליט
שבחרתי בו, עורך־הדין שמואל תמיר,
בפרקליט אחר.
• בעוד אשר לפרקליטי לא נתנו אפילו
לראות אותי, מסרו קציני־המשסרה לעתונים
קטעים מהודעתי למשטרה, בצורה מגמתית
ומסעד

הוחזקתי במעצר 48 שעות
מבלי שהואשמתי כהאשמה כל־שהיא,
ושוחררתי אף ללא מתן
ערבות עצמית -אולם לעתונים
נמסרו סעיפי האשמה אשר מעולם
לא הואשמתי בהם.

**ד כה לא קיבל אלי תבור תשובה על
ע* מכתב זה. גם שאילתא שהוגשה לנב׳
שר המשטרה בכנסת נשארה ללא מענה —
השר ביצע נסיגה טאקטית מוצלחת, ונעלם
מן האופק בצורה כה מושלמת עד שגם
סדרני הכנסת לא היו מסוגלים למצאו. לעומת
זאת קרוב לוודאי כי כב׳ השר יענה
בשם הממשלה על שורה של הצעות״לסדר־היום
שהוגשו על־ידי הסיעות השונות בענין
חטיפת תבור.
מי האיש שיקבל על עצמו להביא לכנסת
את דבר משטרת ישראל בענין זה?

לפי כל הדיעות, כב׳ השר חף
מכל פשע. לפי כל הדיעות, אין
הוא אחראי לתוכן ההודעה שתימסר.
כי זוהי האמת הערומה: ל•
כב׳ השר אין המושג הקלוש כיד
תר על מה שנעשה במשטרת•
ישראל.
* *ו ץ ף ן * <4ר בשעת נסיון בלתי־מוצלח לחטוף את אורי אבנרי לפני המ.ע־
3 0 £י רכת בחצות לילה, נגרם לשלום כהן (שמאל) זעזוע־מוח קשה,

בעוד אבנרי נחבל בכל גופו. החטיפה סוכלה במקרה •על־ידי ירמי בורדנוב המנוח וחבריו.

י • המשטרה — בתיאום עם ר,ש.ב— .
מסרה לעתונים גירסות משמיצות, אשר לפיהן
ביימתי לכאורה את חטיפתי בעזרת חברי
לעבודך. במערכת העולם הזה, ובידיעת בני־משפחתי.
אך למרות כל אלה לא ניסתה
המשטרה אפילו לחקור את חברי לעבודה.
בן לא חקרה מוסדות ואנשים שונים אשר
היו נושא לגילויים שפרסמתי בהעולם הזה
בשבועות האחרונים.

ידידיו הרבים של השר מסתמכים על
עובדה זו לטובתו. לדידם אין לבוא בשום
טענות אל השר שאין לו דריסת־רגל במשטרה.
הוא אדם חביב, קשיש וחולה. אס
שמים בפיו דברים שאינם לרוח השומעים,
ואולי גם לא לרוח השר עצמו, נמ ה הוא
אשם?

*א צב זה נוצר, למעשר -עוד עם רא־
! ו שית ימי המדינה. הוא תולדה ישירה
של המצב החוקי הקיים.
בימי המנדט, לא היה קיים איש המקביל
לשר־המשטרד -לסי פקודת הנזשם רה של המנדט,
המפקח הכללי של המשטרה היה כל־יכול.
הוא היה כפוף במישרין לנציב העליון,
שלא התערב בעניניו אלא במקרים
ספורים, כגון מינוי קצינים עליונים ופיטוריהם.
המפקח הכללי הבריטי היד -למעשר-
שר־המשטרה.

מצב זה התאים בהחלט למשטר
פאשיסטי או קולוניאלי. כשקמה
המדינה, נשארה הפקודה בתוקפה,
כמו כל החוקים חפאשיסטיים
והקולוניאליים של המנדט, שרכים
מהם עוד הוחמרו בינתיים. אמנם
נתמנה שר־משטרה (מוסד שאינו
קיים כשום ארץ דמוקראטית כעולם,
ונדיר אפילו במשטרים פא-
שיסטיים וקומוניסטיים) .או? ם לשר
לא ניתנה שום סמבות.

• כאשר שוחררתי, נהגה המשטרה
כאלו היתה מחתרת, וה עלימה
את דבר שחרורי ומועד
שחרורי ממשפחתי ואפילו מפרקליטי.
אין
בדעתי להתווכח עם הגרסות האוויליות
של קציני-המשטרה הבכירים שהשמיצו אותי,
אשר על־פיהן הצלחתי בעזרת ידידי ובידיעת
אשתי, אבי, אמי והורי אשתי, לגרום חום
לעצמי ולהביא את עצמי למצב של הלם
שנקבע על־ידי רופא. הקצינים הללו — בעלי
רפה מוסרית קלוקלת הידועה בצבור —
הוכיחו בעניינים שונים שאינם נרתעים מלבצע
מעשים נפסדים ביותר להשגת מטרותיהם.
עתה הם מסתתרים מאחרי חוק שאינו
מתיר לי להעמידם לדין על הוצאת דיבה,
ומפיצים כלפי שמועות כוזבות, בעוד אשר
לא העיזו אפילו להביאני בפני שופט־שלום
להארכת מעצרי, או אף להאשימני.
את כל השמצותיהם הם מבצעים בשם
משטרת ישראל.
אדוני השר! כלום יתכן מצב כזה, בו
יהיה אזרח, קרבן של מעשה אלימות,

, | 0 £ £ן 1כונתיתופת הבקי11141

> יקי 5יי ע ח את קיר דפוס

ישראל בשעת הדפסת העתון, פצעה פועל.

ך אלי תנור
נחטף בידי

מנגנון־החושן, שוחרר ונעצר בידי המשטרה.

בראשית ימיו ניסה שיטרית ללחום למען
סמכות כלשהי. אולם חיש מהר התיאש. הוא
הבין כי החוג השלים במדינר -המרוכז מסביב
לחצרו של דויד בן־גוריון, לא ימסור
לעולם מכשיר כזה לידי איש מן החח•
הוא השלים עם מצבו.
מבחינה זו דומה שר־המשסרה לשד־המשפטים.
גם לשר מכובד זה אין שום
סמבות ממשית. בימי המנדט היה היועץ המשפטי
הבריטי מלך בעולמו, ממש נמו״*ד
מפקח הכללי הבריטי. כשקמה הסריגה אמגם

הנידו! י 0 9 @9^ 9 1יוי ^ י י 1יו
הושיבו שר נכבד על גבו, אולם דייועץ
יכול לצפצף על השר, וגם עושה זאת בקול
גדול. .

* * כורהשר רוכב על רמשסרח, כשם
שילד רוכב על נמר. הוא צריך. להיזהר,
מאד שלא ליפול.
הוא השר היחיד. שמשרדו לא נמצא די
חשוב אפילו כדי להעבירו לירושלים. לשכתו
האומללה נשארה בקרית תל־אביב. אפילו
בשנתון הממשלתי אין משרדו מרכב
אלא משלושה אנשים. יאחד מהם, טקס
רובינשטיין, ע.מ.מ. במשטרה ושומר־ראש
לשעבר של דויד בן־גוריון, מקפיד על־-כך
ששום אדם לא ידבר עם השר מ-לי למסור
לו קודם כל -את תוכן הענין.

מדוע השאירו את ככור חשר
כתפקיד זח׳ ? מפני שזח סידור נוח
מאד. י
§ במשטרה שולט עמוס בן-גורירן> העושה
ככל העולה על רוחו במכשיר ממלכתי מרכזי
זה, תוך תיאום יפה עם הש.ב.
מעל לעמוס מרחפת דמותו הטראגית של
יחזקאל סהר, החסר כל השפעה שהיא, אך׳
מחפה על מעשיו של עמוס.
ומעל לסהר האומלל מרחפת ו מותו הא
מללח של שיטרית, שהשפעתו אפסית עוד
יותר, ושהוא מחפה על מעשיו של סהר,
שהם מעשי עמוס.
כשמישהו סונה במכתב לשיטרית, מכין
משרדו של השר העתק, ושולח אותו לסהר
בבקשה לאינפורמציה. סתר -שואל את עמום.
אם טוב עליו לבו של.עמום, מקבל שיטרית
תשובה, אותה ה, א מעביר לסונה אליו.
כשמישהו ׳מעלה בכ.ם ת ענין הנוגע למשטרה,
חוזרת אותה פרוצדורה. כבוד השר
מקבל. בכתב את דבריו של יחוקאל סהר,
ומודיע אותם לחברי הבית, בצורת הודעה
מוסמכת של שר־המשסרה, ח_ר ממשלת
ישראל.

זהו סידור אי די אלי׳ ׳-לכל־ ה נוגעים
כרכר. חייו של ככור השר
קלים, והוא חופשי לעסוק כעניניו.
המפקח הכללי יכול להשתולל כאוות
נפש ,,,מכלי להיות אחראי
כפני איש, ומכלי לחיות כפו! 5ל כנסת
. .וכפני הכנסת מופיע אדם
שכל אחד יודע שאין ידו כמעל.,
שאין. לו שום השפעה, ושעל כן
אין זה אלא כיזכוז־זמן ורוע*לכ
לרדת לחייו.

^ יךפועל ;*ידור ז ה בפועל? על נ ו
יודעים אנו, אנשי העולם חזה, לספר
סיפור אריך — ומאלף מאד.
עד כה בוצעו חמשה מעשי-טרור נגד
מערכתי זו. אף לא במקרה אחד מצאה ה־
׳משמרה את האשמים. אף לא במקרה אחד

הועמד מישהו׳ לוין,
בדצמבר 1952 התפוצצה פצצה במערכת.
רסיסיה פצעו את עורך־התבנית של י העיתון,
הקאריקטוריסט דוש, בשעת עבודתו .

שאף התחילה החקירה, כי פצצות אלה הונחו
על־ידי העזלם חזה עצמי• סצוייר באיג־
:פורמציה מוסמכת זו הלך כבוד השר
,,לישיבת הממשלה והודיע אח אשל הודיע,
אך דבריו נמחקו מן הפרוטוקול ־של ח•
.ישיבה (הסודית) באשר הקימו שרי הציונים־
הכלליים שערוריד* כבוד השר נם,ג מן
הדברים שהושמו בפיו.
״באותו שבוע התקיים דיון נרחב על נושא
זה, בכנסת. כבוד השר ייצג את הממשלה בדיון
זה. הפעם לא העז לחזור על ההשמצה
המתועבת שהושמה בפיו, ושתוצאתר, היתד,
חיפוי מוהלם על מניחי־הפצצ,ת. ה,א אמר
לקברי־הבית כי החקירה נמשכת במלוא
,המרץ, וכי תוצאותיה יבואו לצנסת.

עד היום לא הועמד איש לדין.
בשיא המערכה נגד משטרו של אבא ח שי
בחיפה, בחודש מאי , 1955.ניסו אנשי־האג-
רוף של חושי להשליט באמצעי־טרור חרם
על העולם הזה בחיפה. כל עתונאי חיפה היו
עדים להשתוללות יזו, שהנכשלה על־ידי דעת־הקהל
הנאורה.

בכל זאת בוחר כבוד השר למלא תפקיד
כה מפוקפק וווסריככוד במערכה זו. בכל־
;זאת. הוא נותן. את: שמו וחתימתו לחיפוי
על הצמרת המושחתת ורקו-ה של משטרת־ישראל,
ובעקיפין על מעשי כוחת־החושך.

הוא הפך את עצמו ביודעין לדובר
שני שד מטח המשטרה, החוזר
כניב ספרדי הכיב על השק רים
המופצים כניב סולני כסי הדובר
הרשמי, רט״ח יעקוב נאש,
אשר כמה עתונאים נחלקים עדיין

העם
שקט -לארהפ די עו
המוח המדיני של ישראל מצוייר במכשיר
מחוכם. מכשיר זה מסנן את כל הידיעות
החודרות אליו. כל ידיעה המתאימה ל•
משפטים־הקדומים המוסכמים, מגיעה לתעד
דתה. כל ידיעה הסותרת מ.שגיש מעובשים
אלה, פשלט אינה נרשמת. כך ש. מר המות
על שלוותו, אינו מתרגש לעולם,
לולא מכשיר נוח זה, היתר, הצמרת הם־

הפרט החשוב בי! תר של אותה חקירה
היה דו״ח המעבדה של המשטרה על סיבת
אי־ד,התפוצצות של מכונת־התובת במערכת.
מכונת־התעמולה של מניחי־הפצצה, שנעזרה
על־ידי עתונאי מסוייס שעשה את מ.אבתה,
בגלל. סיבות שלא הובהרו עד היום, טענה
כי הפצצה נועדה מראש לעשיית רושם בלבד.
אולם מימצא המשטרה הוכיח שהיה זה
שקר: הסיבה לאי־ההתפוצצות היתר, מקרית,
ולא גיתנה להכנה מראש.

מימצא זה, שהיה כו טיהור
מוחלט של המערכת מכל החשדות
המלוכלכים, הושתק והועלם
מעיני הכנסת והציבור.
פעולת המשטרה הצטמצמה בשטח אחד.
לעורכי העולם הזר. ניתנו שומרי־ראש, משורות
הבולשת התל־אביבית, שנצמדו אלי-
.הם במשך 24 שעות ביממה. ש,מרי־ראש
אלה פעלו בשליחות ד,ש.ב ,.ערכו דו״ת
.יומי על תנועות העורכים, פגיש:ת׳הם ומעשיהם.
דו״חים אלה הועברו למאיר נוביק,
המקשר בין המשטרה?בין ה שב. בילוש
זה השלים, למעשה, את עבודתם של מגיהי
הפצצות, שהיו מעוניינים להחניק את מסעד,גילויים.

ולס אץ צורך להיעזר בנסיונו ה־
\ 1ר ב של העולם ה,ה ויד!.א, כדי לעמוד
על תוצאות שיתוף״הפעולה בין כבוד השר
לבין צמרת משטרת ישראל.
במשפט עמוס בן־גריון היד. זה כבוד
השר בכור שיטרית שחתם על ההצהרה שאין
לפתוח את התיקים החשובים, למען
סובה הציבור. כשפתחו השופטים בכל זאת
את התיקים, נסתבר כי ברוב המקרים לא
היה שחר להצהרת כבוד השר. אפילו השופט
זאב צלטנר, שלא הראה חיבה יתרה
.לנתבעים באותו משפט, נתן אז סטירת־לתי
מצלצלת לכבוד השר.

לעומת זאת השתמש כבוד השר בסמכיתו
כדי לפטר את ז?קצין זאב שטיינברג, קורבן
הקנוניה המת; ענ ת של ראשי המשטרה. גם
כאשר זוכה שטיינברג מכל אשמה בבית-
המשפט, וכאשר ההשמצות הנלוזות נגדו
הופרכו לעמי כל, לא ביטל השר את
;ההתפטרות. להיפר, היד. זה הוא, השופט
לשעבר, שקרא לכנסת את מכתבו המחפיר
של חיים כהן, בו השמיץ היועץ את היורשת
של שיטרית, שופטת־השלום הראשית
סתל־אכיב.
אפשר להוסיף לרשימה זו. אפשר להזכיר,
למשל, את הפצצה שהונחה בביתו של חבר הכנסת ישראל רוקח, ואשר לסי כל הסימנים
־הונחה אף היא בידי שליחי השלטון. איש
לא -הואשם, איש לא הועמד לדין.

ככל המקרים האלה אץ לתת
איש לא הועמד לדין.
כעבור ימ־ם מעטים,־ הונחה-פצצד, בדלת לכבוד השר-ליהנות מן הספק. הוא
המערכת. לפי עדותם של מומחי המשטרה, היה קצץ־משטרה נכוה בימי ההיתד,
פצצה זן מפוגלת למוסס אגף שלם מנדט. הוא היה מנהל כית-ספר
של הבית, על עשר! ת דייריו. רק במקרה לשוטרים. הוא חיה שופט-שלום
לא התפוצצה.
ראשי יעד לקום המדינה. הוא מעושבוע.
לאחר מבן. התפוצצה פצצה
מאותו. רב כחיי הארץ, כה נולד לפני 62
סוג בדפוס ישראל, בו הודפס אותה שעה
בקיר, שנה. הוא יודע מה היתח הסיזון,
העולם הזה. הפצצה נקבה חור גדול
סמוך לפנונת-־ההופטה. פועל אחר׳ נפצע. י־ ומה הסתתר מאחורי פרשת רצח
.המפקח הכללי ,.של. משטרת ישראל^שהו־ -ארלוזורוזג.יש לחניה שהוא יודע
סיע במקום, אמר. כסוד לעתונאים, עוד לפגי -היטב מה מסתתר מאחורי המע•

רכה הטרוריסטית הממושכת נגד
״העולם הזח״.

מאז עכרו שנתיים והצי. לחקירה
שהתנהלה, ככיכול, לא היו
שום תוצאות. שום דו״ח לא הובא
לכנסת. איש לא הועמד לדין. איש
לא הואשם כשום דבר.

כשצלטנר וחבריו הוציאו את
...פסק-דינם, כו האשימו את המפקח
הכללי כקשר, לא השתמש ככוד
איש לא הועמד לדץ על המעשה השר בסמכותו לפטר את המפקח
עד חיום.
הכללי. כן לא עשה מאומה ביחס
כעבור שנה, בדצמבר , 1953 ימים ־ מעטים
מתח לתריסר הערות אחרות של השופאחרי
פעולת קיביא אשר העולם הזה
עליה ביקורת חריפה, נעשה נטיון לחטוף טים כפסק־הדין, כנוגע לסדרי•
את העורך הראשי, בצאתו בחצות. מן ה המשטרה, שתבעו את התערבותו.

מערכת. בקרב־מגע, בו השתמשו התוקפים
האלות, נגרם זעזיע־מוח קשה לראש־ד,מערכת,
ואילו העורך הר/שי, אשר התוקפים לא
,הצליחו להוציאו ממכוניתו, נחבל בכל חלקי
גופו, ואצבעות שתי ידיו נשברו.
בעדותי לפני ועדת־משנה של הכנסת העדתי
(,דומני בשבועה! .כי. המוקפים חיו
חברי יחידה של כוחות־הבטחון של המדינה:,
אותה זיהיתי בפירוש בשמה.

בם דינה

הטראגדיח והשר
שורת המחפים

בדעותיהם אס להכתירו כתואר
״שקרגאש׳׳ או ״נאשקרן״.

^ ני אומר את הדברים בצער. כבוד
השר הוא אדם סימפאסי, וקשה מאד
לכעוס עליו באופן אישי. אולם הדברים
הרחיקו לכת, ושוב אין לתת 7חיבה אישית
להשתיק דברים אשר חייבים 7היאמר, עם
כל הצער, לטובת הציבור ׳ולסזבת המרינה.

כארץ הזאת נוצר מעמד, שאפשר
לקרוא לו ״שורת המחפים״ -
אנשים שאינם עוסקים כעצמם ב־מעשי-נכלה,
אך המחפים כעצם
הגינותם האישית על מעשי־הנב•
לה של אחרים.
ממבקר־המדינה ההגון, שבל גנבי המדינה
מנסים להסתתר מאתרי נוהלי עבודתו,
ומשר־המשפטים ההגון, המנקה אחרי מעשיו
ודיבוריו של היועץ המשפטי המשתולל, ועד
להגינותם של נתן אלתרמן ואהרון מסקין,
שנרתמו במלוא קומתם למכונת־ההסתה הזדונית
של מנגנון־החושך — זוהי חזית
אחת, ומסוכנת מאד. כי עם אדם הגון, המחפה
ביודעין או שלא־ביודעין על נכל,
קשה יותר להתווכח מאשר עם הנבל עצמו.

יש לדרוש אחת ולתמיד כי
אנשים המעיזים לקום בציבור יקבלו
על עצמם את האחריות המוסרית
לדבריה ם -או שישתקו.
אם ככור השר אינו רוצה להיות
אחראי לדכרים הנעשים תחת
חסותו, מאחר שממילא איש אינו
שואל אותו, הרי יש לדרוש ממנו
כי יקום כו אומץ־הלג להתפטר
מתפקיד זה.
במקרה זה יצורף משרד־המשטרה למשרד־הפנים,
אשר השר ש; ו ומפלגתו אחראים
בפני הציבור וירגישו את נחת ורועו ביום
הבחירות. או שיתמנה כשר־המשטרה אדם
אשר דמותו המוסרית אינה מוסלת בספק —
איש כמו מדי קולק. אהוד אבריאל או
ראובן שילוח.

כאשר יקום איש כזה ככנסת
ויודיע את אשר יודיע -ידע לפחות
כל אדם מי המדבר, וכשם
מי הוא מדבר

דינית של ישראל צריכה להזדעזע השגה
כמה וכמה פעמי* כי בזו אחר זו הגיעו.
ידיעות מע:ר לגבול, שהיו מהפכניות ממש,
פתחו אפיקים. חדשים לגמרי ליומה מדינית
ישראלית. השרשרת עד. כה:
• ראיון מיוחד שנתן גמאל עבד אל־נאצר
לעורף־עתון. אמריקאי, בו הודה, בקיומה
של ישראל כעובדה קיימת שאין
לערער עליה, קבע. כי שלום ישראלי״מצרי
יהיה אפשרי אם ישראל תקבל עליה את
פתרון בעית הפליטים. הציע עבד אל״נאצר:
אם מוכנה ישראל לקבל את ראעח־עזה
יחד עם הפליטים הנמצאים בד״ לא תתנגד
מצריים.
• פניה דחופה של חזית״השיתרור ה•
אלג׳ירית אל גורמים ישראליים בשוייץ.
מטה לוחמי חרות א־-ג׳יריה ביקש תמיכה
ישראלית למלחמתו בזירה הבינלאומית•
הודעה של נשיא טוניסיה חביב בור-
גיבה, כי אין הוא לוחם בישראל, וכי אין
לטוניסיה ענין בשום יהודים מלבר יהודיה
שלה, שהם אזרחים רצויים ושווי־זכויות.
הידידים היקרים. אילו היתרי לישראל
צמרת מדינית אמיתית, העורכת תוכניות
לכווח ארוך, היחה כל אחת מהידיעות
האלה גורמת לפעילות קדחתנית לשבירת
המצור החונק את המדינה. אולם המנהיג ה
הפוליטית של ישראל לא הגתה רעיון חדש
מאז . 1905
לפי מסורת הדורות שעברו, ביקשה עתה
צמרת זו לקשור את ישראל לעגלה החורקת
של אירופה, על־ידי הכנסת ישראל לנאט״ו
מבעד לדלת האחורית. מכיון שגם עבד אל-
נאצר, גם לוחמי אלג׳יריד. וגם בורגיבה
מתנגדים לנאט־־ו, היו רמזיהם בלתי־רצויים
בהחלם.
ואילו שותפי נאט״ו — סעוד, חוסיין וגורי
אל־סעיד — הכריזו השכם והערב כי
מסרתם הקדושה. ביותר היא להשמיד את
ישראל מתחת לשמי אללה, בעזרת הנשק
החדיש של נאס״ו והאמריקאים.
הסעיףהאחר ! ן. השבוע התפרסמה
בישראל ידיעה, ששמה בצל גם את קודמותיה
המהפכניות ביותר. מזכיר המפלגה
ההש בה ביותר. במרחב, המייצגת את. מיסב
•הב! חוו? הלאומניים לא. רק בסוריה, אלא
במצריים ובירדן, הציע. בסים לשלום עם
ישראל, כחלק מרעיון ־מרחיק־ראות של

מפולס הזח •1054

הקמת פדרציה ממית גדולה (ראה במרחב).
העחון ש סי ר * ידיעה זו לראשונה בישראל
שם אותה בעמוד האחורי, בין ענ־ינים
של מה בכך. איש לא הגיב עלית
ברצינות. כי ברשימת העדיפויות של הצמרת
הישראלית, הסעיף. שלום -הוא כמעט במקום
האחרון — הרבה אחרי סעיפים כמו
.מגבית״ ,״נשואי־תערובת׳׳ ו״חטיפות*.

הכנסת
חו ק ת מי ר
איש לא שם לב להצעת־החוק היבשה,
בת 36 המלים, שה, נחה על שולחן הכנסת.
אפילו השם היה משעמם , :חו ס לתיקון
דיני הראיות (חקירת שדים) תשט״ז.״ אחד
החוקים השיגרתיים של חיים כהן, חשבו
הח״כים׳ וציפו שיעבור בישיבה קרובה, אחדי
דיון שיגרתי של עורכי־הדין המעטים
בכנסת.
אולם לפתע התחשמלה האווירה מסביב להצעה
היבשה. העוד ס הזה ( )959 פירסם
מחקר משפטי מאלף, הוכיח כי יכלה להיות
רק מסרה אחת להצעה: למנוע בעד עורכי־דין
לשבור את העדויות של עדי״שקר. היה
זה אחרי משפט קסטנר, וערב מש.ט עמוס
בן־גוריון. המסקנה היתד, ברורה. הכתיר
העולם הזה את הניתוח, :החוק לריגזון
תנזיר, תשס׳־ז״.
קבעה ההצעה. :בחקירת עד בבית־המשפס
יאסור ויפסיק בית־חמשפט כל חקירה אשר
לדעתו אינה נונעת, דברים העומדים להכרעה
בתהליך שהוא דן בו, או שיש בה
לדעתו משום הפחדה, הטעיה, עלבון או
ביוש שאינם הוגנים או שאינם לענין.״
העוקץ: ההצעה באה למנוע מראש כל
חקירה של עד על מהימנותו ואופיו. לשופט
עצמו לא ניתנך, שים אפשרות לשפוט אם
חקירת שתי־וערב חשובה לגילוי האמת.
החוק כבל את ידיו מראש.
עוד מסמר. מאמר־האזעקד. של הסולם
הזה הפנה את הזרקור להצעה. ח״כים נסערים
מסיעות שונות פנו אל שר־המשפטים,
תבעו טמנו להסיר את ההצעה. פ חם רוזן,
שלקח על עצמו, כרגיל, את האחריות לתעלולי
היועץ המשפטי אשר אין לו שום
שליטה עליו (ראה הנידון) ,מען שאין כל
קשר בין ההצעה, שבאה לגמרי במקרה ב אותו
הזמן, ל,ין פרש ת קסטנר ועמוס.
אך תחת לחץ הבטיח כי ההצעה לא תובא
לדיון עד אחרי גמר משפטו. של עמוס.
המשפט האומלל, בו הוצגה המראגדיד,
של יחזקאל סהר, הוכיח מחדש מה עצומה
חשיבותה של חקירת שחי־וערב במערכה־המשפט
הקיימת. גם חיים כהן הבין זאת.
מסקנתו: השבוע הובאה לדיון הצעת־חוק
חדשה, שחידשה את הקודמת, אם כי במהדורה
קצת מומתקת. קבעה ההצעה החדשה:
בית־המשסט יפסיק כל חקירת־עד
אשר לדעת השופט אינה נוגעת לדברים
העומדים לדיון. ההכרעה על מה שייך. לדיון
ומד, לא, ניתנה הפעם בידי השופטים. לא
יתכן על כך שום עירעור.
למרות ההקלה, היתד, ההצעה מסמר נוסף
בארון־המתים של המשפט הישראלי ככוח
ביקורתי ובולם. אולם כמעט איש לא
שם לב אליה. למרות דבריהם של כמה
ח״כים (שאחד מהם, ח״ב חרות יוחנן באדר,
הכתיר את ד,הצעה, בעקבות העולם הזה,
בשם ״חוק תמיר״) הועברה ההצעה ליעדה.

ביג׳י אגף זה, הותקף לפתע מאגף אתר.
מזכיר אחדות־ד,ענודה, הח״כ השאפתני יצחק
בן־אהרון, פתח בהפגזה מב וזן -חדש.
אמנם הבטיח בן־אהרון זיום לפני כן לסופר
למרחב כי אחדות־ר,עבודה לא תנקוט בקו
חפולס חזה בביקורת שלה (״לא! לא צידדנו
מעולם -בשיטותיה׳ של טורח חנותנדבינז.
מאסנו בשיטותיו של שבועון מסויים!*) אולם
תוך קריאת העולם הזה 972 מלפני ש.ה,
למד בן־אהרון שבניו ובנותיו; של הרב
הראשי יצחק נסים משוחררים מצד,״ל. הוא
לא שכח פרט זה.
עתה הגיש בן־אהרון שאילתא מיוחדת
במינה. הוא רצה לדעת משר־ד,בטחון מדוע
משוחררים מיו ובג, תיו של הרב.
ביג׳י נמצא שוב במצב קשה. הוא יכול
היה לפרט את הנימוקים לש חרור בני הרב
_ אך בח,קם לא היו אלה נעימים׳
ובחלקם אף בלתי־חוקיים. גם מטעמי הגינות
גרידא קשה היה לשר־ד,בטחון לפרס
במליאת הכנסת מי מבניו ובנותיו של הרב
שוחרר כבחור־ישיבה, מי -כעוזר הנשיא,
ומי מפני שלא נמצא כשר לשרות לפי
תקני צה״ל.
ביג׳י לא התכונן לענות, נתן הוראות
להשפיע על בן־אהרון להסיר את השאילתא
המפוקפקת. הוא ידע כי שום סבנה אמיתית
אינה צפויה לקואליציה מצד זה: מי
שהסכים לסגת מעלד״קסוג גם מבית־ד,קברות
של פרדס־חנה.

(כל הזכויות שטורזת)

• תקוותיה של ׳ישראל לקכלת עזרה מדינית מנאט״ו

יתפלו. הפעילות חסוקדטת שישראל נללוזה לקראת המעידה שן
,המערבי, המתכנס בש״זע הבא בפאריס, חוניחח נ -כל דיון במעידח
!הסרהב עלול רק לגבש הצעה, שאתבע קיצוצים בגבולות ישראל
זזלק גדול מהפליטים הערביים. לאור ססקנה זו תמשוך ישראל את
המעידה, ותפעיל את השפעתה דווקא למניעת רזן. בבעיות המרחב.

ב •1הרב

יוממס^ן זח 054ו

הארגון
ג״אלת
והחזרת
דח סן

• נציג ישראלי רשמי ייפגש כימים ההרוגים עם נציגות
חצי־רשמית של אחת ממדינות ערב. ד-ר גיורא יוספטל. מזכיר
נזפא׳׳י, שיצא לאירופה, עטי׳ למיפגש שם עם אישים ערביים לדיון־גישיש.
בשאלת השכנת שלום במרחב. אין לצפנס לתוצאות ׳ממשיות מפגישה זר

ישראל תחדש את דרישתה כרכר הפעלת מעיה 8של
הפכם שכיתת הנשק הישראלי-ירדני. לפי סעיף דר, חייבים הירדניים
לאפשר גישר, חופשית לאזרחים ישראליים לכותל המערבי, וכן לפתוח את כביש
לטרון לתנועה ישראלית. הדרישה תועלה, למדות שברור לתנזשלת ישראל
ני אין נל סיכוי להגשמתה. הממרח-,תכסיסית בלבדז יצירת עמדה פסיכולוגית
נותה לגבי דעת הקהל בעולם.

המשק

• מסתמן שינוי אפשרי של יחסי מצרים־ארצות־־הכרית.
׳הפעם יהיה זה תוצאה של מאבק פנים׳ בתוך הצמרת המצרית, נשהקבוצה חפרו־מערבית
תצליח־ לרכוש את תמיכתו, של גמאל עבד אל־גאצר, בניגוד דעמדתו
הפרו־מובייסית של שר המלחמה עבד. אל־חביס עאמר. האמריקאים עצמם תולים

הקמת באפשרות זן.

• שיחדור צוות הספינה ,,דורון״ אינו עתה אלא שאלה
של ימי 0אחדים.
האמרשילד במרחב.

מוות לחמו;• .
המלה ״ם ום ר־מארקם״ ,שנוספה בשנה האחרונה
לשפה העברית, משמעותה דבר חדש

זוהי אחת התוצאות של ביקורו של מזכיר חאו״ם דאג

• הנציג האישי, שמזכיר האו״ם החליט לשלוח למרחב,
אחרי ביקורו, עשוי להיות עוזרו, ד״ר ראלן* כאנץ׳ .כנראה ש £
ישראל וגם הירדנים יסכימו למינוי זח. גם האמרשילד עצמו יבקר שנית באזור,
בעוו נמה שבועית, ובידו תוגניית חדשות לחפגת
המתיחות.

• עיכובים רציניים יה*,לו כתשלום
הפיצויים האישיים מגרמניה. עקב גילוי
רשת הזיופים המסועפת בשמת, עוברת עתה
כל -,קשת פיצויים בדיקה יסודית במשרדי הממשיה
בביז

• פרשת קבורתו של הילד אהרן
שטיינברג תושתק. נציגים ישראליים בבירות
שונות בעולם ה,הירו ני. הוויכוח מסביב לפרשה
זו יצר רושם עגום בעולם הנוצרי, הרואה בישראל
מרינה תיא,קראטית קנאית, שאינה סובלת
דתות אחדות נימוק זה ישא חשקל רב להסרת
הבעיה מסדר־היום הציבור*.

• אגודת ישראל תנסה לחדש את המגע
עם הקהילות היהודיות כארצות
ערב וכרית־המועצות. האגודה הדתית הקי־צונית
תנמק את פנייתה. לשלטונות ארצות אלה,
בנך שהוא אינה מוסד ציוני כי אם יהודי, ואינה
מנסה לעורר זיקה לעליה בין קהילות אלה.

• המהנדס שמחה כלאם יתפוטר מראשות
המחלקה לאקדמאים שליד הועד
הפועל של ההסתדרות. בלאס, שמונה לתפקיר
זה לפני שנה, לאחר מרד האקדמאים, מתון תקווה
שיצליח לבלום את תנועת ההתנקות של האקדמאים
מההסתדרות, תובע ני ההסתדרות תלן לקראת האקדמאים
בתביעות. השכר שלהם. ראש המחלקה
המקצועית של ההסתדרות, אהרן בקר, רואה בעמדתו
זו של בלאט התמכרות מוחלטת לאקדמאים.

הממשלה

״לאחדות־העבודח אין מה למכור, מלבד
את עצמה!״ לעג השבוע ח״כ מפא״יי. אולם
חבריו בממשלה לא לעגו. אנשי אחדות־העבודה
מצאו משהו חדש לניכור: המלחמה
בכפיה הדתית.
במשך שנים לא הטרידה בעיה זו במיוחד
את מאחדי-ר,עבודה. אולם אחרי שהס ציא־ליסטים׳
והאקטיביסטים השתלבו בדוקטרינה
של אייזנהואר, הסכימו לנסיגה מסיני, ו־
׳שירתו בגלוי את ד,ש.ב. וקבוצת החצר של
ביג׳י, היה צורך בנושא חדש להכנת הבסיס
לבחירות.
הוא בא, במפתיע, הודות לרב יהושע
זליג דיסקין מפרדס־חנה, שציווה לקבור
מחוץ לגדר את בן נשאי־התערובת שמת
משיתוק־ילדים (העולם הזד .)1052 ,קם משה
פרמל בממשלה והגיש שאילתא שיכלה לפוצץ
את הקואליציה.
בן־גוריון היה בצרה. קשה היה לו להגן
על הרג אולם בשעת־הדחק פעל שוב
הציר ביג׳י־אלתרמן. משורר־החצר נזעק לעזרת
אדוניו, פירסם את אחד ממאמריו ה־מחורזים
הארוכים, הנראים כפארודיה על
יצירות אלתרמניות מלפני שנים. טען אל־תרמן,
במפתיע: הרב צדק,
המואס כשימות. רק הבטיח לעצמי

תצפיה

ח״ב כך אהרון
אין מה למכור, מלבד..
ויפה: חנות כל־בו למזונות, שתבריק בכל
החידושים המודרניים, ובה תוכל עקרת־הבית
למצוא ככל העולה על רוחה, תוך
כדי שירות עצמי, כל חנות מעלה כחצי
מיליון ל״י, יעבדו בה 35 איש. בסך הכל
מוקמים עתה .15 סופר־מארקטים בארץ.
אולם בשביל 50 אלף חנווני. ישראל, נשמעת
המלה כפסק־דין מוות כלכלי. הח וזנים
נמצאים מזה שנים בצבת, בין המשק ההסתדרותי
המבקש לחסלם, לבין הממשלה
ד,ע! שה את הכל כדי להחניקם. כי. בעוד
שר,הגוונים מהווים כ־ס/ס 10 מן האוכלוסיד.
העובדת, הם משלמים ־ 200/מכלל מסהר,כנסה,
ואילו מצלחת האשראי הם מקבלים

־ היתרון המפוקפק. רוב אזורי הארץ
סגורים בפני ר,הנחני, וככלל זד, כל ההוד
ישבות החדשה, שנמסרה כבולה ומובנה לידי
צרכניות חטשביר׳ הנורכזי. בערים נשאר
החנווני ללא אפשרות להרחיב את חנותו,
לשכלל את שרותיו, להוזיל את מחיריו. כי
אין הוא מסוגל לקבל את האשראי הדרוש

• אחדות-חעכודח לא תסתפק בכד
ערפה האנטי-דתית שלה, תפתח כקרוב
גם מערכה נגד השחיתות. לקראת הבחירות,
תנסה מפלגה זו לרכב על סוס הטוהר, תעדה על
כוונתה, בין השאר, את צמרת משמרת ישראל.
• ״ניתן״ תקים מטוויה גדולה כרימתה, בשיתוף מם חברה
מסחרית פרסית גלולה. ההון המושקע בסך 5מיליון ל״י יבוא כמעט כולו
--מידי הממשלה, י לשם פיתוח דימונה.
• זעזועי־מימון צפויים להכרות הנפט הישראליות, עקב
הימנעות סולל־בונה לשלם את התחייבויותיו, כל עוד לא הוכרע הקרב בינו
--ל^ין מקורות על השלטון בשסח זח--
• סחר-החדן המלאכותי יקבל עידוד נום!? ,על-ידי הגדלת היקף
ההסכם המסחרי מם צרפת וחידוש. ההסכם המסחרי עם נורבגיה.

0אפשר יהיה לבטח כקרוב כגנות, כותנה, חיטה וגידולים
אהיים נגד פגעי הסבע ומזיקים. הנזקים נוסי ב־״ .907 התוצאה: ההיקרות
--לצרכן.
• קו מדניות ראשון יחבר את הצפץ עם אילת. הזכיון ניתן
לחברת יעל־דרומה.

• הנהלת רככות ישראל תנסח להוריד את. הפקחים מיי
עבודתם על הקרונועים, כדי להבטיח תעסוקה למפיקי הקטרים
שיבואו במקומם, אחרי שאלה חסכו מיותרים עם
רכישת הכלים החדישים. התירוץ יהיה כי המסיקים הם עוזרים טנגייס
לנהגי חקרונועים. הפקחים יגגז עד זנותם לעבודה על הקרונוטים.

=דו׳ ח סיזמד
מהו המנש׳ר אשד אנשי הש. ב .רוצים שיהיה השופט הנל-ימל על מהימנות

19 £1

24^8

שגיח של חודש יוני , 1934 פרסם דו׳
ף מחצית ה
4השבועון הרציני האמריקאי ריפורסר ידיעה, שהיתר.
עלולה לענין את תושבי ישראל. אולם בישראל אין הריפוד־סר
נפוץ כמו עתונים אמריקאיים אחרים, והציבור הישראלי
לא שם לב לעובדה שהתפרסמה באותו גליון. :בסוכנו ת
רייד שבצ׳יקאגו, מתאמנים עתה שני רופאים ישראליים
במבונות־אמת. הם נשלחו לשם מטעם ממשלתם, שתהיה
כנראח הממשלה השניה בעולם שתשתמש במכונת־אמת
מלים אלה נדפסו בתוך מאמר גדול, שני בסידרה, שעסק
בבעית מכונות־האמת בארצות־הברית. הכתב שעסק בסידרה,
דיזדט מקדונלד, לא ידע בשעה בה תקתק על מכונת״
הכתיבה שלו את הידיעה התמימה, כי הוא מגלה בכך סוד
כמום של שלטונות הבסחון הישראליים. אילו היה אחד
מקציניו הבכירים של המטה הארצי של משטרת ישראל
מעלעל במקרה בריפורטר בחדר ההשתנה של רופא־השינים
שלו, או באחד מבתי־המלון ברחוב הירקון בתל־אביב, היה
מתיחם לידיעה בביטול מוחלט. :עוד סנסציה אמריקאית
בלתי־נכונה על י שר אל*...
היום, אחרי שלוש וחצי שנים, קשה כבר־ לגלות אם
שני חוקרי שירות הבטחון, שנשלחו בפקודת הממונה על
ד)ש. ס לקורס מכונות־האמת שבצ׳יקאגו, יצאו באמת
לארצות־הברית במסודה של רופאים. אולם למעלה מכל ספק
שאחד משני ה״רופאים׳ לא חלם אפילו להיות רופא בחייו.
היה זה קצין הש.ב ,.כיום החוקר הראשי של מנגנון החושך
וקצין משטרת ישראל, ס.מ.מ. צבי אהרוני.
בפעם הראשונה, שמעו קציני החקירות של משטרת
ישראל על קיומה של מכונת־אמת בתחומי מדינת ישראל,
בשעת חקירת הפצצה בשגרירות הסוביטית. חוקרי הש.ב״
שנטלו לידם את החקירה אחרי שסילקו ממנה את קציני
המשטרה, הציעו לנאשמי המחתרת שנחקרו להיבדק במכונת
אמת.
אחרי ארבע שנים הוציאו חוקרי הש.ב. את מכונת״האמת
מבית גנזיהם. אחרי שניסו ללא הצלחה לבדוק את יוסף
מנקם ויעקוב חירותי במכונה זו, רצה אהרוני לבחון את
מומחיותו על־חשבון כתב העולם הזה אליהו תבור.
.יש לנו דרך-לבדוק אם ; אינך משקר ׳,אמראהרוני לתבור,
.נבדוק אותך במכונת אמת.״

חקירה כדרגה שלישית
ך • כור דחה את ההצעח. כהרבה נחקרים אחרים
4 1בעבר, בארצות־הברית ובישראל, ידע גם הוא את
האמת על מכונת־האמח.
כי בניגוד לזריקת האמת (העולם הזה ) 1006 המוזרקת
לנחקר על־ידי רופא מוסמך, הנשאר עד לדברי הנחקר מתוך
תת־הכרתו במשך כל הזמן שהוא׳ נמצא תחת השפעת
הזריקה, הרי מכונת־האמת אינה אלא כחומר ביד החוקר,
שהוא בדרך כלל אינו האיש האוביקסיבי בחקירה, כי אם
הצד המעונין בהוצאת ההודאה או העדות הרצויה לו, מפיו
של הנחקר. .זוהי טעות מוחלטת לקרוא למכונה מכונת״
אמת. מי שמפעיל את המכונה, הוא בעצמו מכונת־האמת

אמר

אדגר

הובר,

הממונה

ה־אפ.בי.אי.

ופרשנה,־׳
האמריקאי.
עדות כזו, מפיו של האיש העומד בראש השירות החשאי
האמריקאי, המעסיק בעצמו כמה מאות מכונות־אמת במזד
לקותיו השונות, דק מחזקת את הדעה הכללית הנפוצה
בציבור החוקרים ורופאי־הנפש, נגד המכונה הנקראת בתרגום
מילולי מאנגליה ״מגלה־שקרים׳.
״מכונת־האמת היא שיטת חקירה של עינויים מן הדרגה
השלישית ׳,פוסק אלברט דויטש, כתב אמריקאי מפורסם
שחקר במשך שנים רבות את דרכי פעולתם. של.המקטרה
ושל הם.בי.איי האמריקאיים ...ז ה הרבה יותר קל
(מחקירת עינויים בדרגה שלישית) ׳,אומר דיודיט מקדונלד,
שזכו•
:ד. בפרס •וליצר על חקירותיו וגילוייו בשטח זד*

״ונוסף לכך, זה אינו משאיר סימנים ׳,הוסיף.
הוויכוח סביב מכונת־האמת החל כבר ביום הראשון בו
הודיע ממציאה הראשון, ציזר לומברוסו, בשנת , 1895 על
הצלחתו בהרכבת מכונה המגלה אם אמת או שקר בפי
הנחקר בעזרתה. עד היום לא נסתיים וויכוח זה. אך בשעה
שמאות קציני חקירות, מומחים לגילוי פשעים, קציני־מודיעין
ורופאי״נפש, ממשיכים להתווכח בתעידותיהם ובבסאוניהם
המקצועיים סביב בעיה זו, הרי לא נמצא אפילו שופט
אחד בכל רחבי העולם שיסכים לקבל את מסקנותיה של

!010901

כין כל פרטי מסע־ההשמצה של צמרת
משטרת ישראל והש.כ. נגד אלי תכור,
ניסו להכליט כמיוחד את הטענה כי אלי
תכור פירכ, ככיכול, להיכדק כמכונת־אמת.
תועמלני״השקר ניסו להכיא זאת כראיה
לכך כי קורכנם חושש מפני האמת, אשר
תתגלה כמכונת-האמת. אין זו הפעם הראשונה
שהם מנסים להיאחז כמכשיר המס תורי,
כעל הכינוי המצלצל והמשכנע, כדי
לכלכל את דעת הקהל.
חדו״ח המיוחד הזה, המתכסם על המיגד
צאים המוסמכיס כיותר של המדענים

מפונה כזו, כפי שהובאו בפניו על־ידי מפעילה, כעדות
חוקית.
רק במשפטים אזרחיים בבתי־משפט מן הרמה הנמוכה
(כמו בית־משפט השלום בישראל) ,הסכימו שופטים אמריקאיים
להשתמש במכונת־אמת כהוכחה — אם שני הצדדים
העומדים בדין הסכימו לקבל על עצמם עדות זו ומסקנותיה.
גם במקרים כאלה, מתנהלת החקירה במכונה באחד מד,מכו״
נים הפרטיים של מכונות־אמת הנפוצים בארצות־הברית,
בתנאי שאין לבעל המכון שום אינטרס במהלך המשפט.

רצח וארוחת כוקר
ך ניגוד לשרלוק הולמס האגדתי מבריטניה, שהיה
1מריח כבר בקצה מקטרתו את החשודים בביצוע פשע
כלשהו, חלמו וחולמים כל חוקרי הפלילים בעולם כולו
על היום המאושר, בו יוכלו לבדוק את מסקנותיהם בעזרת
מכונה מדויקת, שלא תוכל לטעות לעולם.
כבר במחצית השניה של המאה ד,־ 19 ניסה חוקר כזה
להוציא את חלומו לפועל. חוקר־פשעים אמריקאי בשם:
ציזר לומברוסו הרכיב מכשיר, שהיה דומה מאד למודד
לחץ־דם הנמצא בשימושו של כל חובש. הוא חגר את
זרועותיהם של נתקריו, שאל אותם סידרה של שאלות.
עליהן היו צריכים להשיב ב ״ ה ך או. ל או׳.
התוצאה היחד. פשוטה: בכל פעם שהתרגשותו של הנחקר
גברה, היד, מחוג המכונה קופץ ועולה, ולומברוסו היה
זועק על נחקריו כי הם משקרים.
מאז 1895 שוכללו. מכונות־האמת, אולם העיקרון נשאר
אותו עיקרון. הן במכונות שהמציא קצין הבולשת הסובייטי
לוריד, בשנת ,• 1920 והן בכל המכונות. שהמציאו הקצינים
האמריקאיים, נשאר לחץ־הדם אמצעי־הבדיקה החשוב ביותר.
נוספו עליו מד הדופק, מד הזיעה, ותגובות מערכת
העצבים בגוף הנחקר.
הנחקר נצמד למכונה באמצעות כבלים המסתיימים בכעץ
תחבושות המקיפות את גופו באיזורים שונים. בחדר בו
מתנהלת הסקירה, נמצאים בדרך כלל, פרט למכונה עצמה
ועצמים חיוניים לחקירה, רק הנחקר וחוקרו. שאר החוקרים
מסתכלים בתגובות הנחקר מבעד לזכוכיות אטומות, בהן
א שרית הראיה רק מצידן האחד.
סידרת השאלות היא פשוטה מאד. החוקר מכין לו שורד.
קצרה של שאלות מעורבות. חלק מהשאלות הן ״ניטראל יות״
:האם אכלת ארוחת בוקר? האם אתה נשויז התגרשת.
פעם? יש לך ילדים? האם גמרת בית־ספר עממי?
שאלות אחרות מכוונות ישר לנושא החקירה. במקרה רצח,
למשל: האס היית במקום הרצח? האם היית שם בשעת
הרצח? האם אתה לחצת על הדק האקדח? האם אתה
רצחת את

0890

69 3₪

אם תשובותיו של הנחקר הן תשובות־אמת, ירשום העפח־ן
המורכב על מחוג המכונה תרשים דומה לזה שרשם בעת
שנשאלו השאלות הניטראליות. אם תהיינה התשובות חשו״
בות־שקר, ירשום העפרון תרשים שונה לגמרי.
כל זה נכון רק להלכה. לאמיתו של דבר, אין תגובות
הנחקר פשוטות כלל ועיקר. לתגובותיו הטבעיות של הנחקר
יש כמובן להוסיף את התרגשותו הטבעית־לא־פחות בעת
החקירה, את יחסו אל החוקר, ואת מצבו הנפשי בשעת
החקירה, לפניה ואחריה.

והחוקרים המקצועיים כארצות-הכרית, מד
כיח מה עמוק הכזב כטענה זו. כי כאמריקה,
כמו כישראל, ניסו הכוחות החשוכים
להיאחז כמכונה זו לסילון ז האמת, עד שהד
כיחה העתונות החופשית שזה תמרון כוזם.
כי האמת של מכונת-האמת אינה אלא
האמת של מפעיליה -והמפעיל קוכע את
התוצאות .״מגלה האמת אינה המכונה,
אלא האדם המפעיל או תה!״ קכע הפרשו
האמריקאי אלכרט דויטש. והאדם המפעיל
את המכונה כישראל אינו אלא ס.מ.מ. צכי
אהרוני, איש הש.כ.

״הפחד של הנחקר להיתפש בפשע שלא עשה, מתוך
שהוא פוחד מן המכונה עצמה ומן החוקר, הוא המניע
העיקרי לכשלונה של מכונת האמת,״ כותב דיוויט מקדונלד
בריפורטר.
כדי לשכנע את עצמו ואת חוקרי ה־אפ.בי.אי. והמשטרה
האמריקאית ביעילותה או באי־יעילותה של מכונת האמת
ביקש מקדונלד לעבור מבחן במכונת־אמת בעצמו. הוא
גצמד אל המכונה וענה לשאלות החוקר בוו אחר זו.
״מכיון שפרנסתי בפרט, ועתידי בכלל, לא היו קשורים
בחקירה זו, הרגשתי את עצמי חופשי לגמרי בשעת
החקירה,״ מבטיח מקדונלד לקוראיו. .החוקר שאל אותי
שבע שאלות. בין שאלד, לשאלה עברו כשלושים שניות,
כדי לתת למכשיר שהות מספקת לרשום את תגובותי׳.
ארבע מן השאלות שנשאל מקדונלד היו ניטראליות:
.האם שמך הוא דיוויט מקדונלד? האם אכלת היום ארוחתבוקר? האם אתה גר בניו־יורק? האם אתה לובש חליפה
חומה?׳
לכל השאלות האלה ענה מקדונלד בחיוב.
שלוש השאלות האחרות היוד את נושא החקירה :״האם
ביצעת אי־פעם גניבה? האם השתיכת אי־פעם לארגון הנכלל
:היום ברשימה השחורה של התובע הכללי? האם נאסרת
אי־פעם?״
על שלוש שאלות אלה ענה מקדונלד בשלילה. בתום
:החקירה הראה לו החוקר את תרשים המכונה. למרות
׳שמקדונלד כן השתייך בעבר לארגון שנכלל בעת החקירה
ברשימה השחורה של התובע הכללי האמריקאי, ולמרות
שישב פעם במאסר במשך יום אחד, לא הראה התרשים
תנודות גדולות או הבדלים מרחיקי־לכת בין השאלות
עליהן ענה בחיוב ובכנות, לבין השאלות בחן שיקר
בתשובותיו.

השגריר נדרש להחרן ר
* וויכוח פכים מכונות־האמת הגיע לשיאו בארצות!
הברית בתקופת השיא של פעילות הוועדה לחקירות

נסיון אישי של כתם
הנחה ההגיונית היא שעל השאלות הראשונות ישיב
1 1הנחקר בכנות. אין לו כל סיבה להסתיר אם אכל ארוחת .
בוקר או אם הוא נשוי. אולם, כשישאל אותו החוקר את.
השאלות הנוגעות לנושא החקירה, תתכגנה שתי אפשרויות:
• למרות עובדה זו, לא ידוע על מכונות כאלה הנמצאות
בשימושה של המשטרה הסובייטית או המשטרה ז־,חשאית::
בברית־חמועצות

:אנטי־אמריקאיות, מיסודו של הסינאטור הידוע לשימצה
ב׳ז מקארתי, שנפטר בשנה שעברה.
:מקארתי היה הראשון שהכניס את מכונות־האמת לשימוש
:המוני. הוא עשה זאת בטענה שמחצית פקידי משרד החוץ
:האמריקאי הם הומוסכסואלים, ושחלק גדול מפקידי משרד

העדויות שד קרבנותיהם?

ההגנה האמריקאי הם קומוניסטים. או
השגרירות הסובייטית.

סוכנים בשירות

מבלי ששום גוף ממשלתי יחליט על כך, אולצו מרבית
פקידי הממשלה האמריקאית במשרות גבוהות ובתפקידי
מפתח, לעבור מבחן במכונת־אמת. מי שסירב לעשות זאת,
היה פותח בכך פתח לפיטוריו בזמן קצר מאד. השערוריה
הגיעה לשיאה כשדרש מקארתי מבחן במכונת־אמת ממר
צ׳ארלם בוהלן, כיום שגריר ארצות־הברית בברית־ד,מועצות.
מקארתי טען שיש להתנות את מנויו של בוהלן לתפקידו,
בהסכמתו לעבור מבחן במכונת־אמת.
בראש המערכה נגד מכונות־האמת התיצב הסינאטור האמריקאי
וזיין מורם, חבר ועדת הכוחות המזוינים של
הסינאט. בנאום סנסאציוני, שזכה לכותרות הראשיות בכל
עתוני ארצות־הברית, ולשידורי טליביזיה בכל הרשת האמריקאית,
גילה מורם לאזרחים הנדהמים על דרכי החקירה
במכונוח־האמת. הוא גילה כי מבלי שוועדות הקונגרס וה־סינאם
ידעו על כך, החדירו ה־אפ.בי.אי ושירותי המודיעין
הצבאיים את השימוש במכונות־אמת לכל משרדי הממשלה
האמריקאית.
כנהוג בארצות־הברית לא נשאר נאומו של מורם בבחינת
אפיזודה חולפת. הוויכוח שנשא, לפני הנאום, אופי
מקצועי בלבד, הפך מעתה לוויכוח על עיקרי העיקרים של
זכויות הפרט בארצות־הברית. אנשי חוק ומשפט, פרופסורים
באוניברסיטות ושופטים עליונים פסקו כי השימוש במכונת־אמת,
או הלחץ על אזרחים להחקר במכונת־אמת, הוא בלתי־חוקי
ונוגד את מגילת הזכויות של ארצות־הברית.
״זוהי הפרה גלויה של הבסיס לחופש הפרט, כפי שהוא
מוגדר במגילת הזכויות האמריקאית,״ הכריז הסינאטור
מורס באסיפות־עם שהתקיימו ברחבי ארצות־הברית.
אני מצטער כי היה לי אי־פעם חלק ביצירת מכשיר
זה,״ הצהיר באותם הימים הד״ר ג׳והן לארסון, אחד

מהם :״הוא התנהג אלי בגסות, הצמיד אותי למכונה והזהיר
אותי שמוטב לי לא לשקר, כי ב׳זאו־הכי אורשע בדין על
סמר רישומיה של המכונה שלא טעתה עדיין מעולם.״
״אנחנו חברי האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית קובעים
בפירוש כי מכונות האמת יכולות להמציא תוצאות בעלות
ערך, רק במידה אם ימצאו בידיהם של רופאי־נפש ופסיכולוגים
שישוו את התוצאות שיקבלו מן המכונה עם תוצאות
של ניסויים אחרים, שיבוצעו על הנחקר ושיסוכמו
עם כל ממצא אחר של חקירה אחרת של אותו נחקר,״
קבע הכינוס האמריקאי של רופאי־הנפש, כשנתכנס לוויכוח
מדעי בעיצומה של המערכה בעד ונגד מכונות־האמת.
בניגוד לסינאטור מקארתי, שצידד במכונות־האמת כחלק
ממלחמתו המכוערת נגד חופש־הביטוי וזכויות־הפרט באו״
צות־הברית, הפך הממונה על ה־אפ.בי.אי. האמריקאי למתנגדי,
החריף ביותר של מכונת־האמת• הוא הפך להיות כזה, אחרי
שעסק אישית בתיק חקירת מקרה חטיפת־ילד ורצח של
אותו ילד.
בחקירה בעזרת מכונת־אמת באותו תיק, קבעו חוקרי
הפ.בי.אי כי הצעיר שהיה חשוד בחטיפת ורצח הילד, משקר.
הם טענו כי אין ספק בכך שהוא ביצע את הפשע, וישוד
אחר, מבוגר מן הצעיר שהיה נרגש מאד בזמן החקירד״
הוכרז על-ידי החוקרים במכונה כחף מפשע.
הובר לא שוכנע. הממצאים האחרים הוכיחו כי החשדות
שנפלו על החשוד השני כבדים מאלה שהתיחסו לצעיר.
ואמנם, אחרי חמישה ימים, נשבר החשוד השני בחקירד״
והודה בפשע.
״לעולם לא אקבל את תוצאות החקירה במכונת־אמת
כהוכחה לאשמתו או אי־אשמתו של חשוד. המכונה יכולה
אולי רק להיות בבחינת עזרה פסיכולוגית לחקירה,״ הצהיר
הובר, אחרי מקרה זד״

פורסם של ״מכונת האמת״ הראשונה שהיתר. ב״שיסוש״
המשטרה בעכו:
הקצין יהודה בראונטל, היום ראש הלשכה הפלילית
בבאר־שבע, עסק בחקירת ערבי חשוד. הוא קשר בחבל
חשמלי קרוע את הערבי למכשיר הראדיו הישן של
כפתור המכשיר. בכל
עכו והחזיק בידו את תחנת פעם שהיה נדמה לו שהחשוד משקר, היה בראונסל
פותח את מכשיר הראדיו, בו היתד, נדלקת מגורה
אדומה. עד היום פורצים קציני המשטרה בצחוק כשהם
נזכרים בחקירה המשעשעת.
מחיבי מכונות האמת
אולם גם מרחיקי הלכת שבין
בישראל, מודים בעובדה שלא נסתרה מעולם: רק מפעיל
המכונה, כלומר החוקר באמצעותה, יוכל לפענח צפונותיה.
כל זמן שאד,רוני, חוקר ד,ש.ב. הוא מפעיל המכונה בעצמו,
אין ספק מה תהיינה תוצאות החקירה שינהל באמצעותה.
לדרישה שהעמיד אד,רוני בפני אלי תבור לא היתח אלא
אחת ברורה ומובנת מאד: בדומה לאלפינחקרים סיבה אחרים, שהעזו לספר את פרטי חקירתם במכונת״אמת רק
מותו של הטינאטור מקארתי, רצה אד,רוני לנטות אחרי לשבור את תבור בעזרת מכונת־האמת שהוא עצמו פרשני.
היחיד במדינת ישראל.
אחרי יותר מ־ 36 שעות של חקירה בלתי־פוסקת, של רעב
וצמא, היה תבור עתיד להיצמד למכונה, לענות בהתרגשות
לעשרות שאלות שאהרוני היה ממטיר עליו,
בלי לשים לב לממצאי החקירה, שאיש׳ בישראל, אינו
יכול לפענח אותם בלאו-הכי, אין ספק מה היתה לשון
ההודעה המשטרתית ביום שאחריה. במקום לעסוק בנעלים
שנקנו כביכול לצורך ״ביום החטיפה״ בשוק הפשפשים

הפרשן היחיד במדיגח

מרופאי־הנפש הידועים ביותר בארצות־הברית, שתרם רבות
במחקריו לשכלולה של מכונת־האמת האמריקאית. רק אחרי
שהוברר לו למעלה מכל ספק כי מכונת־האמת ששיכלל
משמשת לשבירת רוחם של הנחקרים בד״ למטרות פוליטיות,
יותר מאשר לשיכלול הנסיונות לגילוי האמת במקרי־רצח
או שוד, אמר ד״ר לארמון לעתונאי שחקר את שיטות
העבודה במכונות אמת מכונת האמת, כסי שמשתמשים
בה במקומות רבים, איננה יותר מאשר חקירת־עינויים פסיכולוגית
בדרגה שלישית, שמטרתה לשבור את הנחקר, כשם
שבעבר היו מנסים לעשות זאת במכות ובעינויים פיזיים.״

החומן6

הוכרז

3דון 8מ 8ש ע

ך • פיטאחד אין כמעט חילוקי־דעות בין מחייביה ושו־
4לליה של המכונה: האיש המפעיל את המכונה, מודים
שני הצדדים, הוא גם פרשנה היחיד.
כדי לערער את ההנחה כי החוקר במכונת־האמת הוא
אובייקטיבי לגבי נושא ונשוא חקירתו, עסקו עתונאים אמריקאיים
בחקר תולדות חייהם, השכלתם ואופים של העוסקים
בחקירות בעזרת מכונות־אמת. עתונאים אלה גילו כי מרבית
החוקרים הללו הם בעלי השכלה תיכונית לכל היותר,
ורק חלק קטן מהם זכה בהשכלה גבוהה במדע הפסיכולוגיה
או הרפואה. חלק מהעתונאים שניסו את חקירות המכונה
על גוסס, התלוננו על יחסם של החוקרים.
״יחסו של החוקר היה כשל רב־סמל לסימניו,״ סיפר אחד

ך ץ למידיהס של החוקריס האמריקאיים בישראל לא
1 1קיבלו את דעתו של הובר• למרות שבית־המשפט
הישראלי, דוגמת בתי־המשפט האמריקאי והבריטי, לא קיבל
מעולם את מסקנותיה של מכונת־האמת כעדות כשרה, מנסים
חוקרי הש.ב — .וצבי אהרוני בראשם — לשכנע את הנחקרים
להחקר במכונה כזו. בכל המקרים שנתפרסמו עד כה
העמיד אהרוני את החקירה במכונת־אמת כתנאי לשחרורו
של הנחקר, אם ״תוכיח המכונה את כנותו״ .מעולם לא
טרח אהרוני להסביר לנחקר כי מסקנותיה של המכונה לא
תתקבלנה אף פעם בבית־משפם, וכי כל החקירה כולה לא
נועדה אלא לספק את יצר המשחק של אהרוני עצמו, שביזבז
שנתיים במסע לימודים בצ׳יקאגו, כדי ללמוד את השימוש
באמצעי־חקירה בלתי־כשר במדינת ישראל.
במקרה קודם, ניסה אהרוני למקור במכונת אמת את החשודים
בפיצוץ השגרירות הסוביטית. הוא הצמיד למכונה את
החשוד בקרמן, קרא בפניו את השאלות בזו אחר זו. בקרמן
לא התרגש מן החקירה. כשאהרוני צעק באוזניו כי המכונה
מעידה ששיקר, אמר בנחת :״טוב, אז המכונה אומרת
ששיקרתי. אבל אני יודע את האמת.״ בקרמן לא הועמד
לדין.
במשפט יעקובוביץ שהורשע בדין באשמת רצח דניאל
פקטורי, רצה קצין המשטרה יהודה פראג׳ להביא בפני בית
המשפט ממצא של מכונת אמת, שיעקובוביץ הסכים להחקר
באמצעותה. בית המשפט פסק שאינו מקבל ממצאי מכונות
אמת לא כעדות חוקית ולא כחלק ממנד״
מאז, לא נודע יותר על שימוש במכונת אמת, בידי חוקרי׳
המשטרה. בין הקצינים הככירים נפוצה דעח שלילית
מאד על מכונה זו ורבים מהם מזכירים את המקרה המ
ביפו,
היה דובר המשטרה יודע לספר כי ״מכונת־האמת הוי
כיחה שחבור משקר בעדותו.״
אולם כמו בארצות־הברית, כן גם בישראל אין שום
סיכוי שחוק המדינה יקבל את מכונת־האמת תחת חסותו,
אם ישנו סיכוי כלשהו לשימוש חוקי במכונות־אמת ככלי׳
עזר לחקירות סליליות ואחרות, הרי יהיה זה רק בשעח
שמכונת־האמת תעמוד תחת השגחתו של מפעיל מהימן,
בעל ידיעות מספיקות ברפואת־הנפש ובפסיכולוגיה, ושלא
יהיר. לו כל מגע או קשר עם נושא החקירה או נשואה.

במדינה

1גיורא גודיק מציג !1
המאורע התרבותי הגדול
כיותר של העונה

או ל דן

11.12 הצגת גאלה
״אהל שם״ ת״א8.30 ,
כל הכרטיסים נמכרו
12.12 הצגה חגיגית
״אהל שם״ ת״א8.30 ,
13.12 הצגה מיוחדת
מטעם הקיבוץ הארצי
14.12 הצגה סגורה לצה״ל
״היכל התרבות״ ,ת״א
יום א /ב׳ 16 ,15 דצמבר
רמת־גן ,״רמה״830 ,
יום ה 19 ,,דצמבר
חיפה ,״אורה״9.00 ,
מוצ״ש 21 ,דצמבר
ירושלים ,״אדיסוך9.00 ,

כרטיסים:
ת״א כנף״׳ ״רוקוקו״.
רמת־גן — רייכניץ.

פקידים!
תלמידים!
סטודנטים !
הרשמו עוד חיום ב״אולפן גרג-
לקורס הדד־חודשי ( 2א בשבוע) ל־
קצובות עכרית ו /או אנגלית

כת׳׳א: אצל ח-בר-קפא. גורדון 3
פחיסה: בי-ם.במעלה ,-החלוץ נו.
הבלחה מובטחת!

וצונן לכייף?
אין ספק כי שיא הכיף
נהיגה במכונית פרטית.
השכרה יומית, שבועית
,וחודשית :״עמית״ ,רחוב
מונטיפיורי 3 7תל־אביב,
טלפון 61113

(המשו נוענזוד )5
לכך. ך.וא נשאר. תלוי בפרנסתו במספר קסן
של לקוחות. הכנסתו הממוצעת מגיעה ל־250
ל״י.לחודש, על אף עבודתו שלו ושל אשתו,
ללא שעות קבועות.
הסופר־מארקס יחסל שכבה גדולה מבין
חנחינים אלה. חנות־הענק אשר יוזמה היה
שר המסחר והחעשיד״ תקבל אשראי ממשלתי
גדול, תהנה מתמיכה ממשלתית נרחבת.
עקרון־הבית, שתצסרך לבחור בין הנותר,מכולת
המוזנחת והקטנה, לבין הכל־בו
הגדול והמבריך תלך למקום שהממשלה
מעוניינת שתלך.
מה שעדיין לא בטוח: אם אמנם הסופר-
מארקם, עם עובדיו היקרים והמאורגנים,
יוזיל את המחירים בחשבון האחרון. לעומת
היתרון. הכלכלי המוטל עדיין בספק, הרי
החשבון הפוליטי של היוזמים, לחסל בהדרגה
את מעמד החנוונים, בטוח לגמרי.

הכדורגל מסריח מן הראש -המשך סדר

האיש

בעד
משטרה מצוות המפקד
בחודש אוגוסט 195 הופתעו שוטרי
תחנת נתניה למראה רישום מוזר ביומן
התחנה :״מפקד המחוז אריה ניר בא לתחנה
והביא מציאה של 50 פרוטה וקיבל
קבלה על כך בהתאם למספר סי דו רי
הסיפור עבר מפה לאוזן. שוטרי המחוז
ידעו היטב כי מפקדם, שמונו לתפקידו
בגלל זכויותיו בארגון ההגנה, אינו מבין
כמעט דבר בהנהלת עניני מחוזו. הפקדת
המציאה בת 50 הפרוטה במשרד המציאות
של התחנה היתד, בבחינת מבצע חינוכי
כביכול לשוטרי המחוז.
השבוע, אחיי שנה וחצי, התברר כי ניד
ממשיך בנסיונותיו החינוכיים, באגרת ״למפקד
הצעיר( -מספר )25 מטיף מפקד
מחוז המרכז להלכות־ניפוס ודרר־ארץ של
השוטרים במחוזו. בשורה של עצו ת והוראות,
ציווה עליהם:
• לנהוג מידת נימוס בשוטרים אחרים.
• לא לפוצץ אסיפות פוליטיות•
ס לא להתחצף לאזרחים.
9לא להכות את נשותיהם בבית.
המפקד לא הסתפק בהוראות. היא חיפש
גם את הסיבה להתנהגות הבלתי־נאותד, של
פיקודיו :״מד, הסיבה? לי נראה שהליק י
הוא חוסר עקביות בהדרכה וחנוך נקדיש
לחנוכו של השוטר את מיטב יכולתנו, ומשוכנע
אני שנראה ברכה בעמלנו.״
אמן, כן יהי רצון.

חוקים
לאבעד ורא וגד
הרוזנת אודסולד, רידלי, שופטת השלום
הבריטית •בת ד,־ ,53 לא תארה לעצמה שדבריה
בכנס המהוזי של המועצה הארצית
של ־נשי בריטניה, שהתקיים בחודש שעבר,
חכו לפרסום נרחב בישראל.
״בית־בושת הפועל ברשיון הוא, לדעתי,
מוסד טוב הרבה יותר מן השוטטות ברחובות
בכל מזג אוויר ומבלי שהנערות תהיינה
מוגנות מפני מחלות, שהן עלולות להעבירן
גם ללקוחותיהן -,אמרה השופטת בפני
הכנס הנכבד.
כרוזים כרחובות. בישראל הופצו
דבריה של אירסולה רידלי בחוזרי מוכפלים
מיוחדים, החתומים בשם ״חבר אזרחים
— ו /ד 4627 .תל־אביב-.
״הרבה דיו נשפכה במשך שנים בקשר
לבעיה זו -,פתח הכרוז, שמוציאו־לאור היה
לא אחר מאשר דב (,ברלה )-שמריהו, הלוחם
כבר שנים רבות. לליגאליזאציה של
בתי־הב שת במדינה.
אולם למלחמתו של ברלה לא היו כל
סיכויים להצליח. באותה שעה בה הכפילה
המכונה את כרוזיו, יצאו ניידות המשטרה
התל־אביבית למבצע המוני ברחובות העיר.
תלונותיהם של דיירי הרחובות׳ ׳בן־יהדדה
והירקון בתל־אביב המריצו את השוטרים
לטהר, לפחות •זמנית, את• הרחובות הבורגניים
בי 1תר של העיר מן היצאניות הרבות
ומרועי־הזונות, שקנו להם שם משלם.
.אך השוטרים היו חדלי־אונים גם במבצע
זה. בבוקר הובאו היצאניות, אחרי צדקה
רפואית, לשוסס־השלום. זה פקד לשחרר
את נולן• .כי. החוק הנהוג בישראל אינו
מאפשר את העמדתה לדין של היצאנית, אלא
אם היא נתפשת ב״שידול י לדבר עבירה*,
או ששתי יצאניות או יותר נתפשות בשעת
בדירה אחת.

כשעות הלילח המאוחרות של מוצאי־שבת לפני שבוע, הוצאו עשרות
עסקני ספורט בדרום חארץ מנדטותיהס. חוליות רכות של חוקרי משטרה
וחוקרים מתנדבים, עברו מכי ת לבית, העירו וחקרו כעיקר את
עסקני הכדורגל. רום החקירות והחיפושים התרכזו כרחובות. כי שעה
שאלי תבור, כתם ״חעולם הזח״ ,נחטן ז ונעלם כתל־אכיב, הופנו זרקורי
החקירה קודם בל לכיוון זח.
לפני שבועיים פירסם ״העולם חזחי׳ את חראשונח בסידרת חקירות
וגילויים על המתרחש מאחורי חקלעיע של הספורט הישראלי. כשבוע
שעבר עמד להתפרסם המאמר השני בסידרת גילויים אלה. אלי תבור,
אשר ריכז את החקירה כנושא זה, שדה יומיים לפני חטיפתו ברחובות,
אסן 5את החומר להמשך מפיריה, שפירסומה התעכב עם חטיפתו.
השבוע מתפרסמות תוצאות הקידה זו.
ף* מרות עשן ד,תמרו בשבוע שעבר
1 1מחצר הבית ברחוב מאז״ה 9בתל־אביב,
בו שוכנים משרדי ההתאחדות הישראלית
לכדורגל. היה זה ימים מספר אחרי סירסום
החלק הראשון בסדרת גילויי העולם הזה
על השחיתות והמעילות בין כמד, מעסקני
ההתאחדית. כי מייד אחרי הפירסומים החלו
אנשי ההתאחדות בבדק בית יסודי.
( 4יוסף דגן, עתונאי ספורט ועובד עירית
תל־אביב לשעבר, שמונה כמזכיר ההתאחדות
הישראלית לכדורגל במקומו של
משה וייס שהתפוסר, הורה לשרוף אח כל
מלאי הכרסיסים והניירות ששרדו מימי
וייס, ואשר יכלו לשמש כהוכחה להאשמות
העולם הזה בקשר לשערורית הכרטיסים
הישנים, שנמכרו מחדש ללא כל פיקוח.
״ 1ועדת המשמעת של התאחדות הכדורגל,
הכוללת את קצין המשטרה נשר ו ארבעה
עורכי־דין, אשר החליטה על הענשת
השוער יעקב חודורוב עב,ר התנהגותו המחפירה
שגרמה להפסקת המשחק בין הפועל
ומכבי תל־אביב, שמעה את סענותיו של
גרשון יששכר, מנהל החשבונות ׳והקופאי
של ההתאחדות, בקשר להאשמות העולם
הזח. הפירסום הראשון קבע, כי גרשון.
יששכר קיבל מתנות מקבוצות כדורגל,
וכי היד, קשור בעסקיו של משה וייס.

ההמשך השובע

יששכר שתבע פעולה מועדת המשמעת,
הסביר את ההאשמות נגדו בנימוקים ש-
העלו גיחוך בקרב חברי הועדה. כך, למשל,
הסביר יששכר כי התפוזים שקיבל היו רק
חלק קסן ממתנה שקבלו אחרי*
9כדי למג׳ ע חקירות והאשמות בענין
הכרטיסים שהזמינה ההתאחדות לכדורגל לתחרויות
השונות, הוזמנו בדפוס יפת בחל־אביב
קרוב למיליון כרסיסים חדשים.
9מיקה אלמוג, סגן יושב־ראש ההתאחדות
לכדורגל, שהוא למעשה האדם הקובע
בהנהלת ההתאחדות, יצא לחופשה.
9האיש היחידי שנשאר לנהל ברציפות
את עניני ההתאחדות לכדורגל היה צבי
ברים, גזבר ההתאחדות. הוא האיש שלמעשה
פיטר את וייס, הוא האיש המנסה כעת לארגן
מחדש את אי־הסדרים בהתאחדות.
הוא למעשה האיש מאחורי הקלעים, המושך
בחוטים, האחראי על כספי ההתאחדות והשלים
האמיתי והכמעט־בלעדי שלה.
מיהו צבי ברים, האיש העורך את הסיהורז

האיש שיש לו זמן

* * ביבדים הוא אדם צנוע ונחבא אל
. 9הכלים, ששמו אינו מרבה להתפרסם
בעתונים, ותמונותיו כמעט שאינן מופיעות

צבי בוים (ראשון נזינזין, בקצת חתנזונח^ בעת ביקור
נבחרת ישראל בכדורגל ננווסקבה. עתה הוא יבעל רכוש
של רבבזת, חססייל בעולם וה&שסס)• כגזבר וכשליט־ חאנזיתיי של החתאחז־ות לכדורגל בארץ!

הגילויים של ״העולם הזה״ -בידי מי מופקדים הכספים של הכחד&ל בישראל?
בין תמונות עסקני ההתאחדות לכדורגל,
המפארות כל מסע או מאורע. שחקני כדר
רגל רכים אינם מכירים את שמו, ואפילו
עסקני ההתאחדות יודעים עליו מעם מאוד.
למעשה יש עוול רב בעובדות אלה. בהש־ואה
לפירסומת שמקבלים שאר עסקני ההתאחדות,
יוצא צבי ברים מקופח ביותר.
קיפוח זה גדל בהרבה, אם להתחשב בעובדה
שצבי ברים הוא אחד העסקנים
הב דדים המתמסרים בכל ישותם להתאחדות.
כמעט מדי בוקר בבוקרו הוא מופיע במשרדי
ההתאחדות, מפקח על העבודה השוטפת,
משתתף בישיבות חשוב ת, מנהל
את עסקי ההתאחדות ועוזב בשעות הלילה.
צבי ברים עושה הכל לשם שמים ולשם
הכד; רגל. אין הוא מקבל שום משכורת
עבור סרחתו הרבה ועבור עבודתו, המעסיקה
אותו ככל זמן עבודה מקובל. פה
ושם אמנם מכסה ההתאחדות כמד, הוצאות
קטנות שלו, אולם משכורת של. ממש אין
הוא מק:ל. הוא עובד בהתנדב; ת.
כל עסקני התאחדות הכדורגל עובדים
בהתנדבות. אולם כמעט לכולם יש גם עסקים
פרטיים משלהם. הם מתמסרים לעניני הכדורגל
רק בשעות הפנאי שלהם. לרוב אין
זמנם פנוי אפילו לבוא לישיבות. משום כך,
.אם אמנם מר זאבי מפתח־תקוה, פרדסן
ותיק ואיש מכבי, הוא י; שב ראש ההתאחדות
לכדורגל; ואם גרישא פינקלשטיין, איש
.מכבי פתח־תקוה אף הוא, הינו אחד משני
סגניו — אין זאת אומרת כי התוארים
מעניקים להם את השלטון. א־ן להם זמן.
רק למיקה אלמוג. ,סגן יושב־ראש ההתאחדות
מטעם ׳הפועל, המקבל משכורו^
מלאה מ^רכז הפועל, יש זמן. משום כך
בא אליו גם השלטון.
אותו המצב שורר גם בגזברות ההתאחדות
לכדורגל. בהתאם לעקרון השיתוף
של האגודות החברות בהתאחדות, ישנם ב־גזברות
ההתאחדות ארבעה חברים: איש
ביית״ד, איש מכבי ושני אנשי הפועל. אחד
מאנשי הפועל הוא צבי ברים.
גם אנשי הגזברות-הם עסקנים מתנדבים.
וגס להם אין זמן לנהל את העניינים.
האיש המנהל: את הענינים הוא הא׳יש שיש
לו זמן — צבי ברים.

בוים, שיקבל את בנו לעבודה במפעלו.
כך הגיע ברים לרחובות. הוא היה בחור
בעל מרץ ומוכשר. אולם הוא ידע כבר
אז כי בעולם האכזרי לא די במרץ ובכשרון.
הוא ידע כי כדי להצליח עליו להיות גם
חבר במפלגה מתאימה, כלומר במפא״י.
באחת ההזדמנויות הביע צבי ברים את
השקפת עולמו בפני ידיד :״עולמנו הוא
עולם של זאבים, המנסים לטרוף זה את זה.
מוטב להיות זאב טורף מאשר זאב נטרף.״
קל כצבי ועז כנמר, הפך צבי ברים לזאב.
באותם הימים נזעק ברים בפעם הראשונה
לשירות האומה. הוא הצטרף למשטרת הישובים
העברית, או כפי שאלו נקראו אז
— הגפירים.
כבר אז ידע ברים באיזה שטה הוא
מוכשר במיוחד. היה זה שטח הגזברות.
כאשר היה ממונה על קבוצת גפירים לא-
מושבעים, ששמרה יחד עם גפירים מושנעים
על מתקני מכון ויצנון בעת המאורעות ב

אח כל הדברים החרימו מהיהודים.
אנשי ההגנה נהגו אז להחרים רכב מערבים.
כדי למנוע את גילוי הרכב הגנוב׳ בידי המשטרה
הבריטית היו מחליפים את מספרי
הרכב. לברים, בתור ממלא מקום מפקד
החבל, היה ג׳יפ מסוג זר -כאשר בתום:.הקרבות
ב׳! 1ו אנשי ההגנה לקבל את הג׳יפ ,־
התברר כי הוא איננו. התעורר אז החשד
כי בריח מכר אוחו. נפתחה חקירה, שתוצאותיה
לא נודעו עד היוגב

הרכוש הגנזוש׳
ס הקמת המדינה והקמת צ-ה״ל,
זכה הקורפורל של משטרת הישובים
העברית צבי ברים בדרגת סרן. כאשר כבש
צה״ל את לוד ואח רמלה, ועשרות חומסי
חמס ובוזזי בז עטו על השלל שהשאירו
הערבים בעיר, כאב ברים את כאב עירו.

; ב ע דו מלהתפתח. לפרים, כעובד מוסדות *•$
תדרותיים חיוניים, היו הקצבות של נייר.
פעם חשדו בו שהוא מעביר נייר לשיק!.ה־שחור.
נפתחה חקירה. גס תוצאותיה לא
נודעו עד היום.
כל אותה עת לא ׳ פסק בריס מלהתעניין
בספורט, ובמייחד בכדורגל. עד היום הוא
מפקד פלוגת הסדרן של הפועל רחובות,
נכנס לכן כניסה חופשית לבתי־הקולנוע.
פעילותו הספייטא-ת, שגם בעת ־ שגרף י
רבבות לא הביאה אותו לעזיבת מחנה ..הפועלים,
היא שהביאה אותו בם; פו של דבר
אל ההתאחדות לכדורגל,יושם אל השטחיה־הקוסם
לו — כמתנדב כמובן — הגזברות.

מיצעד הנצחון

• ץכיכרים, שצלקת מסתורית תלויה
9מעל עינו הימנית, מעורב בכמה וכמה
פרשיות לא כר נעימות, שארעו בהתאחדות

ע סקים כשעות הפ:א-י
*^ימרה מחוכמת מאוד א-מרת :״ל-
אנשים עובדים אין. זמן לעשות כסף.״
אימרה זו מתאימה מאוד לצבי ברים• כי
עד כמה שיראה הדבר תמוה, צ.י ברים,
המקדיש את כל זמנו לענייני ההתאחדות
לכדורגל, הוא גם בעל עסק משלו, ודוזקא
בעל עסק גדול, מפ,תח 1משגשג.
יש לו בית־דפוס גדול ברחובות, עיר מגוריו,
הגדול משני בתי־הדפום הנמצאים
בעיר. זד, הדפום המבצע את כל עבודות
תנובה ושאר המוסדות ההסתדרותיים בדרום
הארץ, המדפים חלק מדברי־הדפוס
של חברת התעופה אל־על ומוסד, ת אחרים.
למרות שבשנים האחרונות אין צבי ברים
מתמסר כל כך לבית־הדפוס שלו, אין עסקיו
דועכים. להיפך: הם משגשגים ופורחים.
בעוד שעד לפני ארבע שנים הצהיר צ.י
ברים על הכנסה של 3000ל״י לשנה, הצהיר
כבר לפני שלוש שנים על הכנסה של
5000ל״י, ולפני שנתיים על 8000ל״י.
בשנים שאחרי כן התרחבו עסקיו יותר ויותר.
הוא הרחיב את ביודהדפוס שלו,
הכניס בו מכונות חדישות ומשוכללות,
נכנס כשותף בחברה ליבוא נייר, רכש בשותפות
פרדס בן 100 דונם, שערכו כ־100
אלף ל״י, הביע את רצונו לרכוש בית•
קפה במקום מרכזי בתל־אביב בסכום של
כמה עשרות אלפי ל״י. החליף. את הטנדר
הישן שלו במכונית חדישה ומהודרת מאחד
המודלים האחרונים. מלבד זאת יש לו גם
בית גדול בן שתי קומ ת ושש חנויות ברחובות
העיר, ועוד בית בנתניה.
צגי הו ס ף רז א 5
* \ יךהגיעצכיכריס נמוך־הקומה
> 1לרכוש כה גדול? מכריו ״מציינים כי עד
לקוק המדינה לא נמנה האיש עם עשירי
הישוב. א,לם כדי להבין אח הקריירה הי
מופלאה של צ.י ברים, יש לחזור עוד לשנים
שלפני קום המדינה.
הקריירה המזה־רה התחילה בערך באמצע
שנות השלושים, כשצבי ברים, צעיר בעל
מרץ כבן , 19 יליד פולין, היה פועל דפוס
בחדרה. באותן השנים פתת אביו חנות
לגלנטריה במרכז המושבה רחובות, שיכנע
את בעל הדפום היחיד ברחובות, מר לנ ד

ההחחלה הצנועה

צבי ברים (מסומן בעיגול)
,בשנת , 1941 במדי
זומר של משמרת הישובים העבריים. צבי, שהיה אז חסר כל רכוש
סוף שנות השלושים, היה אחראי על קבלת
הכספים ממכון ויצמן וחלוקתם בין הנוטרים.
חלק מאותם כספים לא הגיע משום
מה לתעודתו. נפתחה חקירה נגד צבי ברים.
תוצאות החקירה לא פורסמו מעולם ברבים.

הדרף לעצמאות
* * כיכדים המשיך לשרת את האימה
*3במשסרת הישובים העברית. הוא הפך
נוטר מושבע. כאיש מפלגה מובהק הסתכסך
עם נוטרים אחרים ועם הממונים עליו, ש־סלדו
מפני פוליטרוקים מסוגו.
בד בבד עם עבודת הנוטרות המשיך לעבוד
בדפוס של לנגבוים. אלא שביום
אחד ה א כבר לא היה פועל דפוס. הוא
הפך לשותף. היה לו לפתע כסף, סכום
הגון באותם ימים, שאיפשר לו זאת.
עם זאת לא הזניח ברים את שסח הספורט.
הוא היה חבר מסור בהפועל, חבר
פלוגות הפועל המיוחדות, וראש קבוצת
הסדרן של הפועל ברחובות.
במשטרת הישובים העברית עלה בעל־הדפוס
בדרגה, עד שהפך לאחראי על השמירה
עברית ברחובות.
עד שפרצה מלחמת השחרור, נשא ברים
אשה וירש את מעט הרכוש שהותיר לו
אביו שנפטר. עסקיו החלו לפרוח באמת
רק עם המדינה. בתקופת מאורעות הדמים
שלפני מלחמת העצמאות היה ברים ממלא
מקום מפקד חבל רחובות, האיש האחראי
לבטחון חושבי המקום, לביצורים, ולרכוש.
הוא לא חסך דאגה בשטח זה, אפילו כשהדבר
גרם לו אי־נעימות אישית, כמו החרמת
רכוש של מכריו.
כך, למשל, כשהיו אנשי הבטחון זקוקים
לטלפון, החרים ברים טלפון מבית־חרושת
מקומי. בתום המלחמה, כשבאו האנשים
לבקש חזרה את המכשיר, סרב ברים אפילו
לתת להם אישור כי הטלפון הוחרם. כי
לברים יש סלידה עמוקה מפני אישורים.

ועבר בתור פועל דפוס, צולם בפת״ינוכס ׳:סי־וס קורס הנוכרים׳ ה׳טי׳ד
רתי שהתקיים אותרו׳שנה במתנה בילו. קורס לכן ה״ת צבי ברים
גאפיר לא־מושבע, שלא קיבל נל משבורת מהממשלה הבריטית.

לבו לא נתן לו לראות כיצד אנשים, הגרים
בריחוק מקום מרמלה, יקחו חפצים לבתיהם,
בעוד ששכניה של רמלה, אזרחי
רחובות, יהיו מקופחים.
הוא רצה להשאיר גם מעט לאזרחי רחובות,
יצא עם מפקד פלוגת ההובלה לרמלה,
עם שיירת מכוניות. בדרך חזרה עצרו
אותם כמה אנשי פלמ״ח, חסרי אחריות
לוקאלית, שמנעו משום מה העברת רכוש
ערביי רמלה לרחוב. ת•
לברים כאב הדבר מאוד. כי עוד קודם
לכן ניתנה לו ההזדמנות לטפל ברכוש
ערבי. היה זה העת הבריחה הגדולה של
ערביי האיזור. בר?ם היה ממונה על מחסומים
שבדקו ערבים אלה, החרימו מהם
כל רכוש שהיה עלול להכביד עליהם.
אולם לא כל רכוש ערביי רמלה הלך
לאיבוד* חדר האמבטיה של ברים מקושט
בחרסיזה כחולה גרמנית, בה היו ערביי
רמלה נוהגים לרצף את הדרי האמבטיה
שלהם. היו אמנם כמה אנשים במשטרה הצבאית
שלא הבינו אהבת חרסינה זו, וערכו
חקירה נגד צ-י ברים. אולם, כרגיל, תו צאות
החקירה לא נודעו עד היום.
יותר הערכה לפעולתו של ברים היתד.
בקרב אזרחי רחובות. כשהסתיימו הקרבות
וברים בנה לו בית גדול ברחובות, לא
שכחו אזרחי המושבה להביע לו את אהדתם.
בחג שמחת תורה מתיר. נוהג יהודי עממי
להחליף שלטים ברחובות העיר. כך, למקזל,
כותבים על שלטו של רופא — סנדלר.
על ביתו של ברים הופיעו, בהזדמבויות
שונות, כמה כת־בות. פעם היה כתוב. שם:
״לוד—רמלה״; בשנה אחרת תלו על גג
הכיח שלט אחר :״הרכוש הנטוש״.

כני ס ח, חו פ שי ת
** ריםחזרלעסקיהדפום ; .הוא מ ה
לו בית־דפום גדול ונפרד משלו, בביתי
הפרסי. אולם משטר הקיצוב והצנע עצר

הכדורגל בישראל:
• הוא קשור בפרשת. הכרטיסים למשחק
נגד גבחרת ברית־ד,מועצות. כרמת־גן.
הוא שהיה אחראי על הדפסת הכרטיסים,
.ובבית־הדפוס שלו נמצאו אחרי המשחק במשך
זמן מה הגלופות של הכרטיסים.
ס הוא מעורב בשערודית בזבוז הכספים,
בעת שנבחרת ישראל לכדורגל שהתה
בפאריז, בדרכה חזרה מטסקבה, הוציאה.
בספים ללא אישורים וקבלות.
• למרות שלא נכלל במשלחת למים־
קבה, קיבל ברים חזרה_,או_לפחות נרשמו
לזכותו, דמי הנסיעה לשם וחזרה,
• ברים עורך מעת לעת טיולים באירופה
על חשבון ההתאחדות, כשהי־ א קופץ
מארץ לארץ, כדי לסדר את עניניה.
• ברים אחראי למתן הלוואות אישיות
לחברי הנהלת ההתאחדות.
• כרים אחראי ־לשעירוריית -מכירת הכרטיסים
הישנים למשחקים חושים, בכך שלא
פיקח עליהם אישית, כפי שמחייבו תפקירו.
• ברים אינו מקיים פיקוח׳ על ס1רי
הדפסת הכרטיסים לתחרויות׳ השונות.
• ברים הוא האיש שהכריע לתשלום
•סיצ,יים אישיים למזכיר ההתאחדות לשעבר
משה־ וייס, גם כלזה״ נתגלה למי על באימון׳.
• ברים הוא האדם אשר בגלל סדרי
עבודתו והנהלתו, התאפשרו מעילות ב־

אימין בהתאחדות.
אחרי כל אלה הושיע ברים כאיש אשד
יטהר את ההתאחדות לכדורגל,
בתום קרבות -תש״ח; זכה היל־ ,ילדים בל.
העת בעורף, ערכו לוחמי י גבכתי מצעד.
נצחון ברחוב הראשי ש.ל רחובות. בין השאר
צעדו בתהלוכה גש אנשי נגבה• אנשי
1גבה עצמם, לא פחות מאזרחי רחובות,
.התפלאו לראות בין שורותיהם-סרן נמוך-
?.ומה, היה זה צבי ברים. איש לא הבין

;,מה עשה בין. מגיד נגבה.
.קשד 10 ,פתוח להבו! כיום מד, עושה
ברים בין מטהרי ההתאחדות.

__במדינה
דרכי אדם
הפרק לי טהמ דו מ ה
בין לובשי הגלימות השחורות במסדרון
בית־המשפס המחוזי בתל־אביב התבלטה.
לפני כחודש׳ קומתו של פרקליט גבוה ו־רזה,
בלתי־מוכר לכל באי הבנין. הפרקליט
עבר את המסדרון בצעדים בטוחים, נכנס
לחדרו של רשם בית־המשפט, קד וביקש
לאשר את הבקשה לצו־הירושר, שהניח על
השולחן.
הרשם, שלום כהן, עיין בבקשה שלפניו,
ביקש מהפרקליט לרשמה כחוק במשרד בית־המשפט•
לובש הגלימה יצא מהחדר ופנה
למשרד. הוא מסר את הבקשה לידי פקיד
הרישום.
אך במקום לרשום את הבקשה העיף הפקיד
מבטים מלאי תדהמה בפרקליט שלפניו•
מעולם לא ראה בקשה לצו־ירושד,
מנוסחת בצורה משונה כל כך. הוא עיין
גם בשתי ההצהרות־בשבועה שהיו מצורפות
לבקשה, הרים את גבותיו ופנה לפקיד
השני.

סגי־ונגי במיצעד, תווים בעמדה קובית, שינה באמצע קונצרט, סו

צבו עליז

401מ

מורת צד,״ל. למרבד, אכזבתו נשל
גבעתי. במקום שרביט־מנצחים
לאחוז רובה מכודן.
הממכפים של גבעתי לא ראו
את נטיותיו האמנותיות של ד
חדש. דיבוריו על מוסיקה וגגי
רק גיחוך. הם לא החמיצו כל
להכביד במיוחד על ״הארטיסט ו
עם גמר אימוניו, נשלח למשלמיב
באחו הימים קיבל מכתב נוש
רשמית הנהלת קול־ישראל הזם
לנצח על תזמורת שרות־השידור.
מפקדיו לא הסכימו לשחרר א
קידיו השוטפים כדי שיוכל להתכוו
החגיגי, ונועם נאלץ ללמוד את ד
כשהוא נשען על שקי־החול ש׳
חמשה ימים לפני ההופעה ריחם 1
התרבות של החטיבה, המליץ לש
שיוכל להתכונן. חמשת הימים הלו
יום ההופעה הגיע. נועם ניצח -הב
לם ושודר כעבור ימים אחדים.
ביום השידור קיבל נועם רשוו
לד,כנס לשק״ם הקצינים, בו עו
היחיד של היחידה, כדי שיוכל ל
ניצוחו משודר ברדיו. קציני היה
בתמהון אחרי הטוראי שישב ליו
כשהוא מדפדף בדפי תוים וממלק
בעקבות ההפגנה המוסיקלית ב?
נועם להיות תרבותניק.

השכלה משפטית. אחרי דקות אחדות
ניגש שוטר במדים לפרקליט הממתין .״את
תעודותיך בבקשה, אדוני,׳׳ ביקש השוטר.
כשראה את התעודות, הוא עצר את אדוארד
רפאל ,35 ,מרמת־גן. בתחנת המשטרה הואשם
האיש בשתי עבירות: התחזות כעורך-
דין. ועריכת הצהרות־בשבועד. בלי סמבות

לכו.
״שמעתי שהוא עורך־דין,׳׳ סיפר שלמד,
לוי לשופט השלום חיים בנטל במשפטו של
רפאל שהתנהל השבוע .״באתי אליו והוא
אישר בפני כי הוא עורך־דין. ביקשתי ממנו
ליצג אוחי בבקשה לצו־ירושה, והוא הסכים
תמורת שכר טרחה של חמש לירות.׳׳
השופט התיחס בחומרה למי שניסר, להתגנב
למחנם הסגור של המשפטנים המשכילים.
הוא דן את הפרקליט המדומה ל־ססז
ל״י קנם, או 20 ימי מאסר תמורתם.

פשעים
בי קור במעברה
גס רמאים וותיקים באומנות הרמאות נכשלים
לפעמים מתוך אי״זהירות• כלל חשוב
זה של ״זהירות מעל לכל״ הזניח הרמאי
הוזתיק והמנוסה אליעזר וולדמן ,33 ,מיפו,
שמעשי הרמאות שביצע בתל־אביב התפרסמו
לא פעם בעתונות.
באחד מימות הקיץ החלים וולדמן להעביר
את שדה עבודתו אל מחוץ לתל־אביב. הוא
נסע באוטובוס דן למעבדת סקיה, הקיש
על דלת ראשון הצריפים.
״אני מן הממשלה,״ הציג את עצמו וזלדמן
כפוף־הגב בפני עקרת־הבית סביחה סיטית,
״יש לך איגרות חוב ממשלתיות?״
סביחה לא הבינה מה הוא ש ת ״איזה
איגרות? מה איגרות?״
וולדמן, בעל כוח שיכנוע רב, הסביר בסבלנות
:״ניירות של הממשלה. ניירות ששוות
ביסף, .־
לאט־לאם הבינה סביחה במה חמדובר,
היא שלפה מאחת הפינות את תיק הניירות
המשפחתיים, מצאה את איגרות החוב של
המלוה הענזנזי שבעלת פועל־דחק, רכש
לא מכבד.
השער ירד. וזלדמן הסתכל בניירות,
הביט בסביחה ואמר בצער :״חבל מאד. חבל
מאד. הניירות בבר לא שחיים הרבה.״ סביחה
רצתה לדעת יותר. וולדמן הסביר. :ז ה
שודד, עכשיו ארבעים ושמונה וחצי לירות
במקום מאה וחמש. באמת חבל מאד. תני
לי את הניירות*.
אחרי שעה הסבירה סביחד, לשכנתה מה
קרה. השכנה הבינה קצת יותר בניירות:
״רימו אותך.״
שתי הנשים החלו לצעוק. לקול הצעקה
התאספו נשים אחרות ביניהן נמצאו עוד
שלוש נשים שודלדמן חספיק לבקרן בביתן.
כמה גברים שהזדמנו למקום החלו בחיפושים
בתוך המעברת הם מצאו את הרמאי
באחד הבתים כשהוא מסביר לעקרת־בית,
עולה מעיראק, על שער האיגרות שירד.
בבית־המשפס הכחיש ודלדמן את הכל.
אולם השופט יוסף בן־חנוך האמין יותר
לעדי התביעת העיף מבט בהרשעותיו הקודמות
של וולדמן, כולן באשמת רמאות
ופסק מיד :״יש לעצור את הנאשם עד לדינו
גביודחמשפם המחוזי.״

ה צג חגי םרקדו׳

! ץ ך 1ץןךן ״1י |* נועם, ליד דוכן המנצחים, מחווה קידה, באולם הקונצרטים המפורסם של העיר זלצבורג.
1 1 * 1 1 *1מ הצעיר הישראלי שהה בעיר מולדתו ׳המפורסמת של מוצרט כתלמיד מן חמנין בב״ה־הספר
לקומפוזיציה וניצוח, אשר אליו נתקבל תודות להמלצתו של הקומפוזיטור והמנצח הנודע איגור מרלזביץ/
•י קהל המהודר שמילא את היכל
1 1התרבות בערב הפתיחה החגיגית מחא
כף. ליאונרד ברנשטיין הניח את שרביט־הניצוח
על הדוכן, פנה אל הקהל ואמר:
״ברצוני עתה להציג בפניכם את המחבר.״
הגבירות המהודרות הצמידו משקפות־או־פירה
לעיניהן, הגברים מתחו את צווארם
בסקרנו ת כולם הכינו את ידיהם למחיאת־כפיים
נו ספת לקומפוזיטור הישראלי שחיבר
את אקדמות למועד.
ברגע בו הופיע האיש על הבמה עברה
לחישת־תמהון באולם. הקהל, שציפה לדמות
כבודה, עטורה ברעמת־שיער מכסיפה, הופתע
לראות צעיר קל־תנועה, בעל גזרה
חטובה. הקומפוזיטור לחץ את ידו של
המנצח המפורסם, השחחוה לפני הקהל, קצר
בחיוך את מחיאות־הכפיים הסוערות
בנות החברה הגבוהה מדמהו בעיניהן,
ניסו לשבץ בדמיונן את הקומפוזיטור הצעיר
לתוך אחת המסיבות הקרובות בביתן.
ברנשטיין אחז בידו של נועם שריף, משך
אותו אל דוכן המנצח, ולקול תשואות
הקהל טסח על כתפו בידידות

בכי פגרל אקודדיץ
* ועם שריף נולד לפני עשרים ושתים
.4שנה, לאביו פועל ה מין. האב גבה־הקומה,
שעשרות שנות עמל חרשו אותות
בפניו, חינך את נועם לצניעות ועצמ&ות
גם כאשר שמע ממוריו של הילד תשבחות
על התקדמותו בלימודים, לא ראה בכך
משהו יוצא מגדר הרגיל. אולם הוא עשה
כמים: יכולתו לפיתות כשרונות בנו.
נועם לא היה ילד־פלא מוסיקלי מראשיתו.
תמונה משפחתית ישנה מראה את נועם
גועה בבכי, כשבת־דודתו מנגנת באקורדיאון.
נטייתו הראשונה של הילד התל־אביבי,
היחד, דווקא לאמנות הציור. פורטרטים של
בני המשפחה וציורי נוף ודומם שצייר,
עוררו את התפעלות המבוגרים שניבאו
לו עתיד מזהיר. ואילו הפרם הראשון בו

זכה נועם העליז היה עבור חיבור־הגמד
בתנ״ך.
עם גמר לימודיו בבית־הספר העממי נכנס
לגמנסיה הרצליה בתל־אביב, בילה שעות
רבות בבריכת־השחיה או בחנועת־ד,צופים.
הראשונה שגילתה את כשרונו המוסיקלי
היתד, הדסה שרמן, המורה למוסיקה של
הגמנסיה. בעידודה החל נועם לנגן על
פסנתר, למד לנגן גם על קרן־יער. בעזרת
סטיפנדיה שהוענקה לו על־ידי התזמורת
הפילהרמונית, הוא הצטרף אל חוג תלמידיו
של המנצח זאב פרי־אל, בעלה של המורד.
הדסה. אצל פרי־אל למד קומפוזיציה.
החוויה שהשפיעה על המשך השתלמותו
של הקומפוזיטור־בעתיד היתד, חויה חזד
תית דוזקא. נועם ראה את הסרט פנמס״ח,
פרי יצירתו המצוירת של וולט דיסני. הצירוף
הנפלא של מנגינה וצבע השאיר
בו רושם עמוק. בייחוד נחרת בזכרונו הקטע
בו הדגים דיסני בצבעים מרהיבי־עץ את
הולדתו של כל צליל ותו במנגינה. על
רקע החצוצרות וקשתות־הכנורות הופיעה
צלליתו האצילית של מנצח.
נועם חזר אל מורו והכריז :״אני רוצה
להיות מנצח!״
סרי־אל הסכים, גילה שתלמידו מתקדם
במהירות במקצוע החדש. אזנו הרגישה
וידיו הזריזות של נועם הפכו את הניצוח
לחויה אמנותית בפני עצמה. התשבחות ששמע
מסי מוריו מלאוהו גאוה! הוא הפתיעם
בדרישה מלאת העזה :״אני חושב שאני
יכול כבר לנצח על תזמורת קול ישראל.
סדרו לי בבקשה הופעת־מבחן.״
נועם עלה לירושלים, נבחן והצליח.
חוזר של שרות השידור הבטיח לו שיקראו
לו בבוא הזמן.

ך * ידיעהעל המנצח הצע׳
1 1בכל זאת לאזנים המתאימות
לפני שעמד להתחיל קורס הממב
בו נועד הטוראי שריף להשתתן
הצבה לתזמורת צה״ל כמנגן קר
כשכולו מלא חרדת שאל
רס״ר המחנה בו שכנה ה תזמור ת
להגיע הביתה פעם בשבועיים, הר
שהבחור החדש מהתל בו — ק
לכל טירון כי חיילי התזמורת נום׳
כל ערב הביתה. הוא החליט לה

מעגלת־הילריש יר א

רובה במקום שרביט
סכי חמש שגים סיים המוסיקאי

/הצעיר את לימודיו התיכוניים והתגייס
לצבא. הוא היד, בטיח שישבצו אותו בתז•

דידי 71 ך נ 1עס׳ תינוק בגיל שלו•
ט ה חוושים, אחוז נ-ך-

אביו, הלבוש חולצה רוסית (רובשקהז מסורתית.

כן אב אוו

׳ 01 הוווה בפוופסווים

זיבת
:אלץ
יפה הוררו

נות

תמת אותו

זתפ ׳

;ירה
:זדה
!*יד כדי לום!
ייי?׳

נעז*
גילה יום אשר זיבל
את יוכל חשב ידוע
סלט

החוצפה, נ חן לו סוריה ושלחו לנכש לשבים.
ביחידתו החדשה, האיר המזל פנים לנולם
ביותר. לרב לפני
בצורה מקרית שריף הופלה חשובה חלה מנצח־המשנה של הלמלא
את מקומו.
תזמורת; נולם נתבקש
שלום ריקליס, מנצחה הקביל ומי
רב־סרן
פקדה של תזמורת צה״ל, הבחין בכשרונו
של מנגן קרן־הילר החדש, מינה אותו מד
צח־משנה קבול.
שוב החליף נולם את כלי שירותו ה־צבאי:
אחרי הרובה וקרן־הילר בא שרביט
המנצח.
החלה תקופת נדודים רבת־חוויות לל
פני לרי הארץ ובסיסי הצבא. סמל שריף
הרגיש במלמדו המבוסס, הרשה ללצמו קפ־ריזות
— •כאילו היה טוסקאניני,״ רטנו
חבריו. בשלת קונצרט בלכו הרגיש שהוא
עייף במקצוע מיד לם גמר החלק הראשון
של התכנית, סגר נועם את ספר התוים,
לקח את שרביטו, ולקול מחאות הקהל
נכנס לתוך מכונית התזמורת ונרדם.
תעלול אחר שנרשם בדברי־ימיה של התזמורת
בוצע בבאר־שבל. ביום העצמאות נל־רך
שם מצעד צבאי, במלמד נשיא המדינה.
המנגנים למדו במלוא מדי־הייצוג שלהם,
השמיעו מנגינות־לכת קצובות. ברגל בו
לזבה יחידת הצנחנים את במת ההצדעה
ופנתה לעבר מסלול המצעד, השתנה לפתל
קצב הנגינה והמארש הפך בוגי־וזגי מטורף.
הצנחנים איבדו את הקצב, התחילו להת־נדנד
בהליכה. הנועזים שבהם תלו את
הרובה לל הכתף, מחאו כפיים לפי המקצב
המשלשל. נועם ניצל ממשפט צבאי רק
הודות להתערבותו של מפקד הצנחנים שונא־המצעדים,
שנהנה מאד מן התעלול.

ח לו ם על פראק

ך * נועםהיו דעות משלו על המוסיקה
/שיש להגיש לחיילים. במקום נעים־ת
ישראליות פשוטות בעלות תזמור מסובך,
ויצירות כבדות ומרדימות, התחילה התז־מורת
להגיש מוסיקה קלה ותכניות לריקודים.

השינוי היה מידי: החיילים הפסיקו לישון
בשעת ההופעות, זיכו את התזמורת במבול
של מחיאות־כפיים ושריקות התלהבות.
הוא גם ידע להתמצא במצבים שאינם
לומדים בפני מנצח אזרחי. בשעת אחת
ההופעות כבה לפתע האיר, והמנגנים ראו
רק צללית קלושה של המנצח. נועם התחיל
לדפוק את הקצב ברגלו, והקטע נוגן עד
הסוף ללא הפרעה.
עשרות מכתבי הערכה הוכיחו לרב־סרן
ריקליס שהשרביטן העליז עושה את מלאכתו
כהלכה. למרות ואת נאלץ להעיר לו מדי
פעם• :תראה, התרגלתי כבר שאתה הולך
מסופר כמו טרזן, אבל לפחות תתגלח!״
אך גם כאשר נועם המשיך להסתובב
כמו טרזן, לא הפריע הדבר למפקדיו לבקשו
לעבור לשירות־קבע, עם גמר שירות־החובה
שלוי נועם סירב. היו לו תוכניות אחרות.
הצבא היה אמנם חויה מעניינת, אבל נועם
חיכה בתוסר־סבלנות לרגע בו יחליף את
החאקי של צה״ל בפראק של אולם הקונצרטים.
בתחילת 1954 השתחרר בדרגת רב־סמל.
אחריו השאיר מלאי של סיפורי אגדות,
בדיחות וצ׳יזבאת.

סטודנט רודה בפרופסודים

.1ייו*ו 111׳ —י־תוי— — י

ך * חנתוהכאה של המוסיקאי מתל!
1אביב היתר, זלצבורג שבאוסטריה. נועם
הוזמן על־ידי המנצח איגור מרקביץ׳ ללמוד
בבית־הספר המפורסם למוסיקאים, הקיים מזה
מאה שנה בעיר הולדתו של מוצרם, ולהופיע
כמנצח בקונצרטים באולם המוצר־סיאן
המפואר. משרד החינוך והתרבות כיסה
את הוצאות הנסיעה, מרקביץ׳ הקציב
לו סטיפנדיה ללימודיו.
נועם, שיכור־נצחון, מחובק עם המנצח ליאונרד ברנשטיין (משמאל);
זזי
כשעזב את הארץ היה נועם צעיר פשוס
במסיבת־הגן שנערכה על־ידי ראש־הממשלה דויד בן־גוריון, אחרי קונועליז.
כשחזר, כעבור שנה, היה כבר אדם
צרט הגאלה בהיכל התרבות. עשרות מעריצים הצטופפו סביב המלחין הצעיר באותו ערב.
אחר. הוא למד להכיר את חיי החברה י
הגבוהה, שבע תשואות קהל. קריאות־ההידד
בהם בשרביטו, להנאת הסטודנטים והפרו־ראליים
המוכרים, ובודאי יעניק את הפרם
של חיילים, שעוררו בו בעבר התרגשות,
הראשון לאחד מהם.
פסורים כאחד.
היו חיוורות לעומיז ברק אולם הקונצרטים

למרבד, הפתעתו החליטו השופטים להעהזלצבורגי
המפואר.
ניק את הפרס הראשון דוקא לו. וכשנודע
אודח בביודמזון
נועם חיפש לו התעסקות נוספת, פרם
לשופטים מיהו המסתתר תחת השם נטע
למוסיקה. משהו רוחני ומרחיב־אפקים. הוא
סמדר, הופתעו לא פחות מן המלחין עצמו.
תחילת השנד! הכריז האמרגן ה־נכנס
לאוניברסיטה, כסטודנט לפילוסופיה.
* 1אמריקאי המפורסם סול יורוק על פרס
טקס חלוקת הפרסים היה אחד המוזרים
אך פילוסופיה לחוד ומוסיקה לחוד; נועם הישראלית היצירה עבור לירות, 1000 בסך
ביותר שנערך אי־פעם במדינה. היד, זה
ארגן את תזמורת האוניברסיטה. בהרצאות
שתנוגן בפתיחת היכל התרבות בתל־אכיב.
טקס בלי פרס: המארגנים התנצלו שמישב
ורשם כל מלה שנאמרה על־ידי הלאפריל

ב־בתחרות. להשתתף החלים נועם סיבות

טכניות לא הוכנו עדיין׳ הצ׳קים
מרצים; בשעות הפנאי ישבו רבים מן ההפסיק
את לימודיו, הסתגר בחדרו בתל־והתעודות.
את הצ׳ק קיבל נועם בינתיים,
פרופסורים ליד עמודי התוים והתענו ׳תחת בדמיונו אביב, והתחיל לעבוד. אי־שם
אך תעודה אין לו עד היום. אולם פרם
ידו הקפדנית של הסטודנט־המנצח. בין ההצטיירה
יצירה. נועם ישב ליד הפסנתר,
זה לא יכול היה להעיב את שמחתו של
מנגנים היו אישים כמו פרופסור ישראל רשם מקריות, אימפרוביזציות כמה ניגן נועם. חוא ניצח.
שירמן, בעל פרס ישראל לסברות, ופרופסור
את הרעיונות שצצו בזה אחר זד״
דושקין, ראש המחלקה לחינוך. נועם רדה

כשמלחין שימע יצירה, אין הוא שומע
או מ רי ם ע ליו
אותה כמאזין רגיל. באזני רוחו הוא שומע
תזמורת מנגנת; הוא יכול להבחין בכל תו,
סיים שריף את יצירתו, הוא
כשכל כלי מנגן אותו לחוד ומצטרף להרהקדיש
אותה לאדם אשר עצתו הפילו מוניה
אחידה, הכינוי המקובל לשמיעה מסוג
סופית הנחתה אותו בחיבור המסיקה: הזד,
הוא שמיעה תזמורתית.
מרצה לפילוסופיה ד״ר פליישמן.
תחילה דמתה כל היצירה לפקעת־צמר,
אולם אותה עצה — •קרא עשרות עבושקצה
נמצא אי־שם אך אינו נראה לעין.
דות והוציא מהן מסקנות חדשות״ — גר־לאחר
שעות של מחשבה מרוכזת תפס נועם
אתה למבקרי המוסיקה דוזקא כפגם הגדול
את קצה החוט. הוא ידע מה ברצונו לכתוב.
בעבודתו המוסיקלית של שריף. למחרת נגי•מלחין
הרוצה לחבר יצירה,״ סיפר שריף,
נת הבכורה של אקדמות, לא היה כמעט
•דומה לאורח שהגיע לביח־מלון. אלה שמבקר
אחד שלא ק:ע כי זוהי עבודת-חיקוי,
קדמו לו בחרו להם את החדר הנוח להם,
חסרת־מקוריות• .תזמור מושלם.״ טען מנחם
עד כי במשך הזמן התמלאו החדרים והאבידום,
בשיחות עם מכרים •אבל חסר-
ברירה הצטמצמה.״
מקוריות. יש שם הבל, חוץ מיצירה של
נועם שריף. הוא נחון להשפעות זרות ואין
למלחין המאחר קשה לכתוב נעימה הרבו
כל ישראליות.״
מונית מקורית. מרבית המחברים השואפים
להגיע אל המקוריות הצרופה נזקקים לציבביקורת
שפירסם למחרת הקונצרט כ־רופים
בלתי־מבעיים, או לצלילים המופקים
חארץ, הסתפק אלכסנדר בוסקוביץ בהערח
בכלי־נגינה אלקטרוניים. נועם לא רצה בזה.
קצרה בלבד על אקדמות• :יצירתו של נועם
הוא זכר את דברי המרצד, לפילוסופיה:
שריף התקבלה בחמימות על־ידי הקהל.״
•אם תעתיק עבודת־מחקר של מישהו הרי
זה פלאגיאט. אבל אם תקרא עשרות עבודות
אולם השריף לא נבהל. הוא ידע כי
חיי המוסיקה הם סבך של השקפות אישיות־ותוציא
מהן מסקנות חדשות, עשית עבודת
מאד, ושל קנאות מקצועית. ולעומת אלת.
דוקטורט.״
שהאשימו א־תו בחוסר־מקוריות ע.־דה דעתו

של פאול בן־חיים, מחשובי המלחינים בישטקס
כלי טקסים
ראל. קבע בן־חיים• :הייתי בחבר ד,ש. פסים

של התחרות על פרס סול י! רוק. כולנו
** בירת חיבור היא מלאכה קשה. אץ
היינו בטוחים כי נטע סמדר הוא קומפוזי•
׳ל דבר רחוק יותר מן האמת מאשר
ס! ר מחוץ־לארץ. אפילו אני, שהייתי מורו
התמונה הרומנטית של קומפוזיטור הכותב
של נועם שריף, לא ידעתי כי היצירה שלו.
סימפוניה במחי־יד, נישא על כנפי המוזה.
ההחלטה להעניק לו את הפרם נתקבלה פור
את הסקיצה של הפתיחה גמר נועם תוך
אחד אין לי ספק כי נועם שריף הוא
יומיים. אך עיקר המלאכה היה עוד לפניו.
כשרון. הוא היה גם בעל מזל ט־וחד, מכיוון
הוא עבד מבוקר עד ערב, שיכלל בהתמדה
שיצירתו הראשונה נוגנה במעמר אפנים
את יצירתו והתאים א תה לביצוע תזמ יריד.
בינלאומיים וזכתה להד גדול.״
בידורו היחידי היה הצגות־קולנוע מדי ערב.
נועם עצמו גמר אומר כי אקדמות תהיה
אחרי חודש ימים הגיש את אקדמות
רק הקדמה לקריירה מוסיקלית עשירה. בילסועד
לועדת השופטים, חתם עליה ב־נתיים
הוא עוסק במשהו חשוב לא פחזתנ
פסבדונים נסע סמדר.
מועד הבחינות כפילוסופיה התקרב במהיהמלחין
הצעיר לא האמין שיזכה בפרס.
ו \ 1ן ׳ י ן * רב־סמלנופס
! 1 1 1 3 1 ״1 7 *1
רות, ובגלל עבודת־ו־,חיבור של אקדמות
שריף, במלוא

יודעי־דבר הסבירו לו שתגר־ד,שופטים מכיר
הוא לא הספיק להתכונן.
את נתב־היד של מרבית המלחינים הישהדר
מדי־הייצוג נמנצח־משנח של תזמו! ת צה״ל.

המנצחיס -מתוך אלבומי טול מלחץ

׳ בעיעשרה • נועם שקוע בציור פויטרט של
נער גילה כשרונות למעלה מרגילים בציור, ה פן
נתזזביבו הראשון, ממעיט עתה לעסוק נו•

כבוד ללא

תקדים!!!

הצגת בכורה עולמית -
טל הסרט הצרפתי שטרם הוצג בבירות העולם.
!:יסור סנסציוני מבוסס־ על מקרה שקרה£׳.בוצע
לפי המסורת המהוללת של סרטי׳אווירד. צרפתיים

כולם שואפים להרגג
£8טז

זא£׳\ט£ק 5ט 0ז

ימתדן של ,״ריפיפי מיסתיקה של ״הנדון למוות ברח״...
בה שתתפות:

אליאונורה רוסי־דראגו
אניק אמא

פרנסוא פארייה
פיטר ואן־אייק

במדינה

(אוסקר )1957

החל מסוצאי־שבת 14.12.1957 ,׳ בקולנוע ״תמר״,

תל־אביב.

אי מפרס ריו

.1ר, רוברט
ם צ־ג

ב ר אזי לי או ה
חקירות האיש שנ על ם
אחד האנשים המושמצים ביותר בעולם
העסקים התל־אביבי הוא אדם נמון־קו מד״
בעל פנים עגלגלות וחיזזוו־דיבור הונגארי,
שנעלם מישראל לפני חודשים אחדים.
מרסין ווינברגר לא בלט מעולם בקרב
חבריו הסוחרים. כפקיד קטן באחר מבתי-
החרושת לגלידה בתל־אכיב היתד, עליתו
של וזינברגר מהירה ביותר בסולם ההצלחה,
אם. כי לא מפתיעה. הפקיד ווינברגר ה פן
תוך שנים אחדות לתעשין גלידה קטן, הקים
בשיתוף סוחרים אחרים את המפעל פלורידה.
רק סוחרים מעטים מבין מכריו של
ווינברגר ידעו שפלווידר, הפך בזמן קצר
מאד לשוק הס, כר השחור הגדול ביותר
בארץ. בעזרת קומבינאציות אפלות הבריחו
תעשיני שימורים רבי * יצרני גלידה וממתקים,
את כמויות הסוכר שקיבלו בהקצבה,
דרך וזינברגר, אל השוק השחור.
אך הצלחתו של ח־ינברגר לא האריכה
ימים. כשהסתכך לבסוף בחובות עצומים
( 90 אלף ל׳״ק למס הכנסה, ונת־ש בנסיון
לעזוב את הארץ בעזרת דרב ן מזויף
(העולם חזה ,) 1054 נעצר זזינברגר במשטרה
הכלכלית, נחקר ארוכות, ונשבר לבסוף.
כאשר ברח מישראל אחרי שבועית אחדים,
מבלי שהמשטרה תנסה לעצרו ׳ ,מ ר עברו
בלשי המחלקה הכלכלית עם רשימה מ כנד,
מבית לבית, עצרו את מבריחי הסוכר, שותפי
ווינברגר לשעבר, חיסלו את אחת מרשתות
ההברחה הגדולות ביותר בתולדות המדינה.
רוח עולה מן העבר. ה שבע התברר
כי וזינברגר לא משך את ידו גש מעסקים
אחרים, שאינם קשורים בסוכר. כשהובא
סוחר המקררים והמבריח התל־אביבי אברהם
מיליקין־מיליקובסקי לדין, באשמת מכירת
שק -גרוטא. ת בטענה שהוא מכיל חלקי פטי־פונים
(העולם הזה 042ו /טען מיליקי! בפני
השופט :״את השק נתן לי ווינברגר. הוא
רימה אותי באלפי לירות,״
השופט דן את מיליקין ל־ ! 500ל״י קנס,

עזר זליקסון לחנך את אילני כיצד להתנהג
כמדינה המק-צת את גלויותיו. הוא קנס
את אילני בעשר?״י, הזהיר אוחו לבל
יעסוק עוד בהגדרת עדותיהם של הפקידים
הממשלתיים הפונים אליו.

כל ישראל
ה מפסיד: ההון הל או מי
סץ הקומוניסטית נוספה לרשימת
ד.מ.ינות הקונות סחורות מישראל. השבוע
יצא לשנחאי משלוח של 34 אלף ח! תני-
זכוכית, בשווי של 40 אלף דולאר, תוצרת
המפעל טזל־פיל, המתמחה ליי צר ציוו תעשייתי
מיהלומים חברת ״רסקו״,
שהיא מעין סולל־בונה פרוגרסיבי, ד!,וליטר,
לשלם 4ל 9דיבידנדד, על מניות רגילות הנמצאות
בידיים פרטיות, אולם רק סל 4על
המניות הנמצאות בידי קרן־היסוד. המפסיד:
ההון הלאומי, המממן את פעולות רסקו
הה׳&זפעה האמריקאי ת תחדור
עתר, במישרין למשק הארץ. המכשיר:
מחיר עודפי־המזון האמריקאיים, שהצטבר
בינתיים למיליונים רבים, אשר לא היו להם
הופכין. כספים אלה ישמשו עתר, ליצירת
קרן, אשר כספיה יינתנו לחברות־בת או
סוכנויות של מפעלים אמריקאיים, או לחברות
שיגבירו את הצריכה של מזון אמריקאי
בישראל. התוצאה: כל ד,פירמ,ת החשובות
בארץ יהיו תלויות במישרין במוסדות
ממשלתיים אמריקאיים.
תזכיר ציר הסכסוך
סכסוך קואליציוני

פרץ השבוע, בעקבות
החלטתה של שרת החוץ גולדה
מאיר למנות את יוסף לינטון, לשעבר ציר
ישראל ביפאן, לתפקיד ציר ישראל בשוו ץ.
כפי שניבא מדור תצפית (העולם הזה ,) 1052
סרבה שרת החוץ לאשר את מנויו של

בהיכל־התרבות
להקת הכושים למחול -שירה -ופולקלור
מריו־דה-ז׳אנירו

,רקדניות׳ רקדנים־ זמרים ומנגנים

בימים ג׳ ,ד׳ ,ה׳ — 19 ,18 ,17 לדצמבר׳ בשעה 9.00 בערב
נדן

יזז מי ת:

מטעי הקמה־ -4-אדמה חרוכה (סבלות הכושים) — קאנדיבלה (מחול פולחן
ואקסטזה הולדת הסאמכה — מאראקאטו (ניהול הכתרה) — הגיג ת כפר —
ריקודי בראזיל — ה לוויי ת המלך נאג• — קרניבל בריו־דה־ז׳אניירו.

כרטיסים — ב״רדיו יונית״! ,יזנגוף 116׳ ״הכנף״ ,אלנבי .81

מבקשים את עזרחהציבור !
הבוקר אבדו שלושת ( )3מברקים חשובים מתיקו של ילד בן ,15
שליח המברקה! אחד המברקים הללו מיועד ליו״ר בית הנבחרים.
אם האבידה לא תימצא, יפוטר הילד ממשרתו וישאר הוא ומשפחתו
ללא אמצעי ־מחיה.

אנו מבקשים ־ את עזרת הציבור
בחיפוש אחד המברקים האבודים.

במקרה ויימצאו עקבות האבידה, מתבקש הקהל האדיב לפנות
לקולנוע ״זמיר״׳ תל־אביב.
ת ו דה .

א 3י ל 1רגואססלה
נשלחים מדי• שבוע מינויי החוץ של
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי,
העתון הנקרא• ׳ביותר במדינה, המוסר
לישראלי בניכר דו״ח נאמן ומלא על כל
.הנעשה בארץ, בכל שטתי החדשות.

עציר ווינכרגר בוכה בכית־המשפט*
כשרון מתוק
ושנודוחצי מאסר על תנאי. אך בשעה ש־מיליקין
מצפה עדיין בישראל לבירור משפט
פלילי אחר, שוהה עתה וד־נברגר באוסטריה,
מתכונן לעקור לאמריקה הדרומית. שם ימצא
מרחב נאות יותר לכשרונותיו המתוקים.

עדות
מ חי ר ה־ של הג דרה
פקיד• האוצר אברהם נחמיאס והש-טרעזרא
פ לק, שבאו לבית־המלאכה של זאב אילני
בתל־אביב, לא הראו לו פנים שוחקות:
״יש לנו צו״עיקול על הסחורה בבת־המלא־כד״״
הכריז נחמיאס.
אילני החח יל לצעוק .״איזה עיקולז אני
חייב 400 .ל״י ואני משלם בתשלומים!״
תוך רגעים אחדים התאסף קהל סקרנים
ליד החנות. אילני היה מרוצה מאד. הוא
הטיל ׳מבס בפניו של נחמיא! ,שינה את
תוכן צעקותיו :״פרנקים, גנבים, באתם
לגנוב את הסחורה שלי,״ צעק, וסיים בהצביעו
על נחמיאם :״פרנק פרח!״
השבוע החליט השופט האשכנזי ד״ר אלי״

מועמד מפ״מ למשרד, הרמה, חבר עין־שמר
משד( ,״מיטק״) זילברטאל, מי שהיה שנים
רבות נציגה של מפ״מ והש׳ימר־הצעיר בארצות
אירופה המערבית החוק לי
חיסול. האטת, שעל הכנתן בחדרי החדרים
של היועץ המשפטי לממשלה חיים
כהן, מסר העולם הזה 1049 יצא השבוע
לאור העולם. בתזכיר מוכפל שיגר היועץ
המשפטי את הצעת־החוק לעוזריו, בלל בה
סעיפים חמורים לפיהם אפשר יהיה ליטול
את רשיונו של עורך עחון שהורשע בדין
על פי חוק זה, נוסף על ההיתר שינתן
לבית־המשפט לאסור על עתונאים, ש־ורשעו
בדין, לה סיף ולשמש במקצועם גדרביות
הקברות בפרדס חנה הוסטה השבוע ממקומה
בידי אלמונים, שרצו להביע בכר
את מחאתם על ׳סירובו של רב המושבה
לקבור את הילד אהרון שטיינברג (העולם
חזה ,) 1052 בן לאב יהודי ואש נוצריה.
על־ידי הסטת הגדר, נכלל עתה קברו של
הילד בת, ך שטח,ביתיהקברות.
• מימין.בלש־סטשמרח ה מכלי ת, משמאל
מך רך־הדין גדעון פיאנקוג.
ימולס ת/מ , 10*4,

במרחב
מלחמה 1של 1ם
מזגפון תי פתחהברכה?
האיש החזק בסוריה הוא אכרם אל-
־חוראני. כראש מפלגת אל־בעת (מתחרז,
בערך, עם *המעש״) הוא נותן את הבסיס
ההמוני לקבוצת־הקצינים השולסת במדינה.
כשונא מושבע של המערב וכסוציאליסס
לאומני, היה זה הוא שנתן לסוריה את
הקו הניסראליסטי, שהביא לה את הנשק
הסובייטי.
האיש מס׳ 2של מפלגת אל־חוראני הוא
נוצרי בשם מישל עפלק. בניגוד לחוראני,
איש־מעשה המוני, עפלק הוא המוח —
איש הרעיון, הוגה דעות פילוסופיות. השבוע
נודעו שתי הודעות של מישל עפלק,

שחקנית הדאל
מותק כשרוני
מזכיר מפלגת אל־בעת, ששפכו אור חדש
לגמרי על עמדת הכוח העולה בסוריה ובמרחב
הערבי כולו.
סכץבגב. ההודעה הראשונה היתד,
אנסי־קומוניססית. מזה כמה חדשים ניסתה
תעמולת המערב להציג את אל־חוראני וחבריו
כגרוריו ומשרתיו של חאליל בגדאש,
המנהיג הקומוניסטי הסורי. השבוע הכריז
עפלק, בראיון שנתן לעתונאי מצרי: הקומוניסטים
הם בוגדים.
הזכיר עפלק: בימי מלחמת־העולם השניה,
כאשר לוחמי־החרות של סוריה יצאו למלחמה
בכובש הצרפתי, תקעו להם הקומוניסטים•
•סכין בגנב לפי הוראות הרודן הרוסי,
שהיד, מעוניין רק בנצחון על הגרמנים, שיתפו
הקומוניסטים הסוריים פעולה עם של־טונות־ד,כיבוש*
.ח ת מזה תמכו הקומוניסטים
בחלוקת ארץ־ישראל, ונציג ברית־המו-
עצווז באו״ם תמך בהקמת מוינה יהודית.
סיכם עפלק: הקומיניזם סותר את הלאומיות
הערבית, כי הוא מקריב את האינטרסים
של העם הערבי למען האינטרסיש
של ברית־המועצווב
פ ״ רציחשמית. מדהימה עוד יותר
היתה ידיעה אחרת על פעולת מזכיר סס־לגת־השלסון
הסורית. גילה ציר שמאלי של
הפרלמנט הבריטי: מישל עפלק הביע נכד
נות להיפגש עם נציגים סוציאליסטיים מישראל.
הבסיס הנרמז להבנה: הקמת פדרציה.
שמית סוציאליסטית גדולה, בה: תהיה
מדינת־ישראל חלק בלוזי־נפרד. קבע המנהיג:
״היהודים נמצאים במרחב לצמיתות!״
היתד,,זאת כמעט חזרה על הרעיון היסודי
שן זובע לא פעם בישראל על-ידי נחום גולו־רן-
,עולם הזה וחוגים ישראליים אחרים.
אולם בפי דובר ערבי, המייצג רשמית את
התנועה הלאומית • הערבית החשובה ביותר
במרחב. היתד, ואת מהפכה אשר יכלה
להרוז מיפנה היסטורי אילו היתר, המנהיגות
המדינית של ישראל מסוגלת להיאחז בה.
אולם ההגבה הישראלית השבוע היחד,
קלושה. היוזמה הרצינית היחידה באד, מצד
גיורא יוספטל, מזכיר מפא״י, שמיהר לשים
את ידו ע 7העניו, כדי להוציאו מיידי מפ״ם,
* בזונות לקומונ-סט־ס בארץ־ישרא? ,ש•
וזתנגדו לפעולות חמזזוזרת של הפורטים,
תבעו-אז שיתוף־פעולח קיצתי זזס השלטון

הבריטי.

בטענו כי אין בישראל סוציאליסטים טובים
יותר ממפלגתו. מאחר שדויד בן־גוריון נחשב
בעיני כל הערבים במרחב כמשרת מדופלם
של המערב וכאוייב רגשני של
הערבים, יבלה זאת להיות מכת־מודת לכל
נסיון רציני להושיט יד לתנועה הגדולה
בצפון, ודרכה לקצינים החופשיים במצריים.

מצדים
הנ דו ד 1ת ה בו ל טו ת
לילותיו הראשונים של חודש נובמבר,
. 1956 בחצי־האי סיני ובאזור תעלת סואץ
התפתחה במלוא הקפה ההתקפה המשולשת
על מצרים. בביירות, בירת הלבנון, נמשכו
החיים כרגיל. הקברטים נשארו מלאים כמקודם,
והיין נשפך בהם בא. תה חופשיות
בה נשפך הדם על גדות הסואץ.
רק אשד, אחת הפריעה את ההילולה ה־בלתי־סולידארית.
היתד. זו י הימרת עאידה
הלאל. עאיוה, בעלת השם המצרי העתיק
והגזרה הצעירה המגרה, לא הסתפקה באותם
הלילות בהשמעת ש־רים קלילים. בץ
זמר לזמר היתד, מלהיבה את ש מעיה בסיפור
על מאבקם של אחיהם המצריים
על״עצמאותם. כמה אפנדים ביירותיים שאננים,
התרגשו עד כדי כך, שהם אפילו
תרמו כסף לארגוני־סעד מצריים.
עזרתה המוסרית של עאידה לא עברה
מבלי לעורר אח הכרתית דתם של המצרים.
אך התפנו מעיסוקי המלחמה, הזמינו את
עאידה לקהיר. התיאטרון הלאומי הציע לה
משרה קבועה, באותו המעמד וב אתם התנאים
ככוכבת הראשית של התיאטרון.
עאידר, הסכימה.
הכשרונות הסמויים. לפני שבועית
אחדים, החל התיאטרון הלאומי בהכנת מחזה
חדש. היה זה פרי עטו של פתחי רדואן,
שר ההדרכה בכבודו ובעצמו. המחזה, דמעות
השטן, דן במאורעות הידועים שארעו לפני
זמן רב בגן עדן, ובמשמעותם של מאורעות
אלה לאור המהפכה הגמאלית במצרים. ל־עאידה
היפה ניתן חפקיד קודמתה, חווה.
הכוכב מניירות העיפה מבט אחד על
חלקה במחזה, והרימה את אפה. תפקידה
של האשד, הראשונה בתולדות האדם לא
מצא חן בעיניה .״היא לא אומרת שום־
דבר,״ התמרמרה ,״היא רק מנענעת את נקוד!
תיה הבולטות. אני חושבת שזה משפיל
לדרוש ממני למלא תפקיד כזה. אני שחקנית
— לא דוגמנית־עירום!״
המחזה הוחזר לשר הנכבד והוא נאות
להכניס בו תיקונים. כאשר הוחזר לתיאטרון,
היה חפקידד, של חוזה תפקיד של ממש,
בו יכלה עאידד, להציג לא רק את נקודותיה
הבולטות, אלא את ערכיה השכליים הסמויים
מן העין. היא תעשה זאת החל מן השבוע
הבא, כשעל גופה שמלת ׳ עלי־תאנה,
שעלתה 200 לירות מצריות ( 1200ל״י<

אל ייקבעז עובז־חז מזגמרותו

נוגח התגובה הנמרצת של צבור הפרדסנים, של העתונות, של
אישים מכל הזרמים ושל דעת־הקהל בכללה. נואשו יוזמי הצעת־חוק־ההדרים
מן התקווה להעביר את הצעתם כמות שהיא בממשלה
ובכנסת. אולם מתוך מגמה שיטתית להנציח את שליטתם על משק
ההדרים׳ פנו עתה לנסיון חדש. הם ביקשו את שר החקלאות למנות
18 חברים חדשים למועצה לשיווק פרי הדר בהתאם להוראות אותה
הצעת חוק עצמה שנתקבלה בהתנגדות עממית סוערת׳ ושסיכוייח
להיות לחוק המדינה פוחתים והולכים משעה לשעה.
בדרך זו מנסים הם ליצור עובדות מוגמרות לניגוד לרצון הצבור,
ולהפוך את כל הוויכוח על הצעת החוק לוויכוח סרק. כך מקווים הם
אף לעקוף את הממשלה והכנסת ולכפות את רצונם במסווה של
״מנויים זמניים״.

המציאות הוכיחה שהמינרים
הזמניים הם הנצחיים ביותר
צבור הפרדסנים ודעת ׳הקהל החפשית, שהוכיחו את בגרותם
במחאתם החריפה נגד הצעת החוק הפסולה, לא ישלימו גם עם
התכנית הנפסדת החדשה להפקיד את גורל משק ההדרים למשך
שנים בידי חבר אנשים שלא גבחרו לכך על־ידי הפרדסנים עצמם.
אנו פונים לשר-חחקלאות, לוועדת השרים הכלכליים,
ולממשלה כולה בבקשה ובתביעה: המנעו מנקיטת כל צעד
שהוא כל עוד הצעות החוק השונות שיקבעו את עתיד ענך
הייצוא המרכזי של המדינה, לא הוכרעו סוסית כגופים
הכלכליים, כציבור, בממשלה ובכנסת!
אל תקבעו עובדות מוגמרות כנגוד לדעת מרבית הצבור!
תקום מועצה חדשה לשיווק פרי הדר אשר תכחד בבחירות
חסשידת על פי חוק ישראלי שיוחק כדין !

ארגון הפרדסנים בישראל

מחרוזת
ל א חוק־ חינוד
כתשובה רשמית על הזלה לחוקק
חוק, שיקבע את עומק המחשוף של שמלות
הנשים במצרים, השיב שר הפנים המצרי
לשייך הדתי שהגיש את ההצעה :״זד, לא
עניין של חוק! זד. עניין של חינוך. אם
תתחילו לחנך את בנותיכם עכשיו, אולי
בעוד עשר שנים לא נראה בחורות חצי־ערומות
ברחובותינו״ .י נציג סעודיה
יליד עכו, אחמד שוקיירי, כתב השבוע
במכתב למועצת ד,בטחון של האו״ם :״ישראל
כשלעצמה אינה מבהילה את חערבים.
רק קשריה עם כוחות נסתרים בזירה הבינלאומית
מעוררים את דאגתנו להס*
עת מלך מאייקי, בעת ביקורו בער
דאלאס, ארצות־הברית, לא מצאו מארגני
קבלת־הפנים מכונית מתאימה יותר מאשר
קוילק שחור של חברת קברנים תמו*-
נת״נשיקה שפורסמה בשעתו בעתונות
המצרית עוררה תנובות חריפות בקרב השכבות
השמרניות־יותר. כי בתמונה זו נראתה
חברת בית״הנבחרים המצרי, ראוויה
עטיה, מנשקת את בעלה. טענו המבקרים:
״דוגמה של חוסר־צניענת!״ השיבה הנבחרת:
״מה יש? בעלי או לא בעליז וחוץ מזה,
עשיתי זאת כתרומתי להרמת מצב־רוחו של
האזרח. כשהוא רואה את נציגתו מאושרת,
גם הוא מאושר הפטריארך, ח*
מרוני בלבנון תומך, לדברי דמשק וקהיר,
באיחוד הלבנון עם סוריה. עמותת המסו רתית
של הכנסיה המרונית התת עד כה
עמדה של גייטראליות בחיבובי הגושים ה ־״׳

ערביים.

למדו

שפות!

מחר
וביסודיותבבית ־ ה ס פר לשפות ״ קדימה ״
תל־אביב, בן־יתודה -74 טלפון 20314

א) אולפניות לאנגלית ללימוד מרוכז ( 2שעות ביום) למתחילים ־
ולמתקדמים וחוג לשיחה (ת83*10ש6זומס ) 0למשתלמים על־

ידי מורים מאנגליה.
ב) קורסים לעברית. אנגלית וצרפתית למבוגרים מכל דרגות
הידיעות וקורס מיוחד לשיפור הכתיב העברי.
ג) קבוצות לאנגלית לתלמידי בתי־ספר ג׳ ד׳ ה׳ ו׳ ז׳ מ׳
יסודיות, ה׳ ר ז׳ ח׳ תיכוניות.
פרטיםוהרשמה: מ־9־ 12 לפנה״צ 3 -־ 9בערב (פרטליום

ספרים מקור מגן־דו׳ד וחצ— סחר
היהדות גאיסלם (סאת אברחס •צזזק
כ״ץ, ה1צאת קרית ספר ,׳רוטליס 222 ,
׳עמודים) הוא מחקר יסודי של מקורות יחו־דיים
בקוראן ומפרשיו.
המחבר — בנו של הרב הראשי לפתח-
תקוה והמחוז, הרב ראובן כ״ץ — מבהן
כפרופסור באוניברסיטת ניו־יורק, ומשמש
בה כראש המחלקה ללימודי ה הרות. הספר
הופיע לפני שנים מספר בלשון האנגלית,
וזכה להערכה חמה מצד המזרחנים וחוקרי
הקוראן באנגליה ובאמריקה, וכן מצד בלשנים
עבריים, שציינו כי כ״ץ הוא בר־אורין,
הבקי בכל חדרי ספרותנו העשירה
וידיעותיו המרובות נותנות לו האפשרות
לגלות מקבילות במקום שאחרים לא שערו
קשר כלשהו למקור י הו די כ״ץ אינו
קיצוני ואינו מתאמץ לגלות קשר למקור
יה. די במקום שאיננו.״
מהדורה מורחגת. ההוצאה העברית
זכתה לתוספות שונות ולחידושים שנצטברו
במשך הזמן, והיא מהווה יצירה כמעט
חדשה. יתר על כן: כ״ץ רואה בעבודתו זו
אך פרסום ראשון, שאחריו הוא מתעתד
להעשיר את המחקר בשטח זה בשורה של
ספרים נוספים.
פסוקי הקוראן מובאים בספר בתרגומו
המצויין של פרופסור ריבלין מן האוניברסיטה
העברית בירושלים. ריבלין אף הכניס

לכתוב מכתב רשמי. לקבל תיירים, לארגן
תערוכה, להרצות, להשתמש בטלפון, וביוצא
בזה.
נוסף לכך יש כמה וכמה פליטונים המנוסחים
בצורה חיובית על דרך הלעג: כיצד
לחיות על משכורת ממשלתית, לקבל אולקוס,
לשבש כנם פומבי, לגנוב מהממשלה
ולהרגיז את הפקידים הכפופים לך במשרד.
חמשעצות. הנה כמה מן׳ העצות של
סמואל, מתוך הסרק :״כיצד (לא) לגבות
מם הכנסה״.
• סבך את חוק המסים במידה כזאת,
עד שגם אדם הרוצה לשלם את מסיו לא
יוכל להבין מהו ד,סכום שעליו לשלם.
• עליך להניח מראש, כי כל חייבי-
המסים ישישו לקראת תשלום מסיהם ויצבאו
בהמוניהם על פתח מחלקת הגביר״
כדי לקבל אישית את טפסי ההצהרה, במקום
שאלה יישלחו אליהם בדואר רשום לסי
בחובותיהם.
• שעה שאין אתה יכול למצוא במשרדך
את הצהרתו של אדם המוכיח לך על־ידי
תלוש רישום, כי שלח אותה, כנהו בשם
רמאי.
• העלה את שעורי מס־ההכנסה לממדים
כאלה, שרק בדרך של השתמט.ת סיטונית
מתשלום המם י! כלו אנשים להבטיח לעצמם
פת־לחם.
• העמד בראש גל משרד גביה גאון
בעניני כספים, שעובדת היותו גאון תעסיקהו
במידה כזאת, שלא תהא שהות בידו להתענין
במעשי חבר עובדיו.

1957־ 1 9 3 7
זה עשרים שנה ש״המכונים הבריטיים״ פועלים בארץ ומפיצים
השכלה טכנית׳ מסחרית וכללית לעשרות אלפי אנשים מכל חוגי
הישוב, כל הגילים וכל המעמדות. בוגרינו נמנים עם הפקידות
הבכירה, אישי ציבור, מנהלי מפעלים, אנשי צבא, וגם עם צעירים
שאך נכנסים לעבודה במקצועם הודות להשתלמות שרכשו אצלנו.

״ מבצעע דו ד
ה ש תל מ ח!״

כייצד (לא) לגסות מסים, מספרו של סמואל*
עקיצה מתוך ידיעה

במטרה לחוג את חגגו בצורה קונסטרוקטיבית, הקמנו קרן
הנחות בת — 20,000.ל״י (עשרים אלף לירות) על מגת לעזור
לנרשמים בחודש זה להנות מהנחות בשכר למוד בכל אחד מ־
1200 הקורסים השונים בענפים הבאים!

בעברית

באנגלית
מהנדסות מדעי המסחר
למודים תיכוניים שפות בחינות מקצועיות
חיצוניות, מבקרי חשבונות
מוסמכים וכו׳

^ 1601111010

זג 0מ 1 8מ ס 0 0 0
^811־11111^ 61

8מ1־ 1661ז £ 1ת 6 . £

161:06מ מ 7 . 0 0 1
31 6־ 8 . 061161
£ ) 111031:1011

113115111־3£6 & <10111ג9. £811£1
0:1688101131 11^ 311111131,10113:־10. ? 1

61:0.

^..11.1. 116011

למד בביתך
ל מ ען עתידך !

חינוך על־יד• חיוך
כיצד ל א כישראל (מאת אדוין

פנה בהקדם לקבלת פרטים על מבצענו העממי וכן מדריד חינם
על המקצוע המענין אותך במיוחד אל !

המכללה העברית להשתלמות כתב
בחסותו של המכון הבריטי
ירושלים: רח׳ בן יהודה ,2ת. ד1259 .
תל־אביב ! שדרות רוטשילד 15
חיפה ! רחוב הבנקים 5
נא לשלוח לי פרטים ומדריד חינם
על הקורס ...

לתרגומו שינויים מסויימים בלשון לפי צורך
העניו, ונוסח מתוקן זה מופיע בספרו
של כ״ץ לראשונה.
מסקנות ומשמעותן. המחבר סבור,
שבחשפו את הרקע הרבני של פסוקי הקוראן,
פסוק פסוק בפני עצמו, ובהסמיכו
אותם אל פירושיהם של בני הסמכה שבפרשני
המוסלמיים, עלה בידו להפיץ אור חדש
על. החוב שהאיסלם חייב ליהדות.
אולם, מסקנותיו מרחיקות לכת, והן נוגעות
לא רק בבעיות מדעיות, שהן ענין
למומחים, אלא גס בכמה שאלות שיש בהן
גזזן של אקטואליות. בין היתר באות תוצאות
המחקר ״לסת ר את דעתם של היסטוריונים
רבים הטוענים, כי יהודי ערב
היו נבערים מדעת,״ ומנותקים מן היהדות
המסורתית שפרחה בבבל ובארץ־ישראל.

הה7.12 .

סמואל, הוצאת קרית ספר, ירושליס 52 ,
עמודים) הוא תדריך מענין ושופע־ה־מור,
על נושא יבש ומשעמם — :נימוסי-משרה
ניהול עובדים וארגון מנגנון.
המחבר, בנו של הרברט סמואל, הנציב-
העליון הבריסי הראשון (״הראשון ליהודה״),
היה פקיד גבוה בממשלת המנדט, השתקע
בארץ מאז, ולא עזבה עם משפחתו שחזרה
לאנגליה.
סמואל, אחד המומחים המעטים בישראל
בשטח האדמיניסטרציה הציבורית, ניהל קורסים
להדרכת מנגנון, הרצה וכתב לא מעם
בנושאים הקשורים במקצועו.
לגלוג קל. הספר שיצא עתה לאור משמש
כביכול צד השני של מטבע ההדרכה.
אלה הם למעשה פליסונים זע רים, הבנויים
בצורת עצות משעשעות. סרק אחרי פרק
מסביר המחבר כיצד (לא) לארגן ישיבה,
הרצאה *־מבית, מנגנון משרדיו כיצד (לא)

הקריקטורות של מאיר רונן מוסיפות הרבה
לחנו של ספר קטן זד״

רעיון טוב
אל חוסו של רעיון ( מאת אתרן זנאי,
הוצאת קרית־ספר, ירוסליס 80 ,ענוגדיס)
הוא ספר שיריו העברי הראשון של עולה
מעירק, שהיה משורר מקובל בארץ מ, צאו.
רבת־גוונים היא קשת נושאיו של זכאי.
אולם הסלט בהם הוא גוזן הארגמן אשר
לכיסופים. הדבר ניכר מיד עם קריאת שירי
האהבה הפשוטים והעצוביס והם הרוב המכריע
בכלל ארבעים הפיוטים שבאו בספר
קטן זה.
צליל חדש. לשירה העברית הצעירה
נוסף צליל חדש, צנוע אך מקורי, שהד
שירת ערב, על קסמה וחולשותיה האוסיניוח,
עולה ממנו. הנקל לומר שיש כאן מעין
חוליה נוספת לשירה העברית־הערבית בספרד
של ימי־הבינים. אולם גורם הזמן קובע
ביצירתו של זכאי יותר משנדמה.
מבחינת המשקל, החריזה, ואף דרו ה*
דימוי, זכאי הוא משורר מודרני, ישראלי.
אם גם לא הגיע עדיין למררגת השכלול
הטכני, שאותו עברה השירה העברית בדור
האחרון, המאמץ לסגל כלים אלה ה.א ניכר,
וההצלחה גם היא אינה מבוטלת. ומענין :
במקום שזכאי עובר משירת־עצמו אל ש רו ד
הכלל, חלה נסיגה רבה גם ברמתו הפיוטית
וגם בהישגיו בצד המלאכה השירית, ששוב
אינה מלאכת־מחשבת• אפשר להווכת בכך
על נקלה למקרא השיר תרועס, ה ס קדש לשבחי
הדוידקה והנפוליאונצ׳יק, ולתהילת
״עצמתנו הנצחית״.
אין זד, תחום־החוויה של זכאי אלא פרי
שכלתני, מאונס ,״ציוני״ .לא יסלא, איפוזב
שהוא כתוב במין צורת״נוטריקון, שאבד
עליה הכלח. ונסיגה גוררת נסיגה.
• אחד מסיז־רת ציוריו של נואיר רונן.
ימנולס תזח !054

צוניר ערב׳ נוצרי התאהב בבחורה יה1דיה

סאת סראג׳ זית ־* ח חיח כחג חמולד, לפני שנתיים,
1קבוצת גוער יהודי ביקרה בכפר שלנו.
בדרך כלל, אצלנו בכפר משעמם עד לוות,
וכל אורח מן החוץ מתקבל כגואל. פשוט
נעים לפגוש אדם מן החוץ ולשמוע דברים
חדשים, מבלי שתזדקק לעמוד בתור לקבלת
רשיון־תנועה מהמושל הצבאי.
באותה קבוצה היו כעשרה בחורים ובחורות.
שמעתי אותם עוברים ליד ביתי
ויצאתי אליהם. הופעתם החיצונית, לבושם
והילוכם, העידו כי אלה הם ישראלים,
מאיזה קיבוץ. אך מבטאם היה אמריקאי
טהור. הצעתי להם — באנגלית — להדריכם
על פני הכפר, וכצעד ראשון הזמ־תים
לשתות קפה אצלנו. הם קיבלו את הצעתי
בשמחה גלויה לעין, ובתום הביקור, בטרם
יסעו. נתנו לי את כתובתם.
צעירים אלה לא היו המטיילים היהודיים
הראשונים שראיתי בכפר. אולם במשך זמן
רב לא יכולתי לשכוח אותם. ליתר דיוק
לא יכילתי לשכוח את רינה, הבחורה ה בלונדית,
בעלת העינים הירוקות, שדיבורה
היה ״ריש* גרונית אחת מתמשכת.
החלטתי לבקר את אורחי, ובהזדמנות
הראשונה שהצלחתי לקבל רשיון ממשרד
המושל, נסעתי אליהם.

פתקה מרינה
ך שה לתאר באיזו שמחה קיבלו את
1/פני, בבואי למוסד שבו הם למדו. בנים
י ובנות חיבקוני, הובילוני בגאודה בחצר
המוסד, כשהם מציגים אותי בפני כל עובר:
״זהו החבר שלנו! זהו הערבי שלנו!״
המורים לא הסתירו את רוגזם.
במשך שלושה ימים הייתי א־רחם של
חברי החדשים. כבר למחרת יום בואי אמרו
לי ידידי כי המורים אינם מביטים בעין
יפה על ביקורי, אך הם — ידידי — לא
התחשבו במורים. שעות רבות בילינו בטיו לים
בסביבת המוסד, או בשיח ת ארוכות
באחד החדרים, כשהנושא המרכזי הוא הידוק
היחסים בין נוער עברי וערבי בארץ.
חברי החדשים לא יכלו להכין בשום איפ1
מדוע לא תשרור ידידות בינם לבין הנערים
בני גילם מהמיעוט הערבי. מדי ערב היינו
הולכים בצוותא לקולנוע.
ורינה? לפני שנפרדתי מהם הגניבה היא
פתק לידי, להפתעתי הרבה. היא ביקשה
שאכתוב לה ואסביר לה מדוע הבטתי בה
בצורה כה מוזרה כל הזמן .״אני מוצאת
בך ענין *,היא סיימה את הפתק.
לבי הלם בקרבי כמטורף. לא יכולתי
להאמין כי אכן חושבת היא עלי ברצינות.
רק אחרי היסום רב כתבתי לה, ובזהירות
רבה אמרתי שגם היא מוצאת חן בעיני.

מידידות לאהבה
יו ום רדף יום, ומכתב מרינה אין. התחלתי
להתייאש. ואז, כעבור שבועיים,
היא שלחה אלי מיברק :״אבוא בחג הפסחא.״
והיא באה — לבדה. במשך יום אחד היתד,
אצלי, וכשנפרדנו ביקשה כי שוב אבקר

אצלם.
הבטחתי — ולא יכולתי. כי משרד המושל
סירב להעניק לי רשיון להיכנס לאזור בו
נמצא מוסדה. פעם אחרי פעם הייתי פונה
אל משרד המושל, ומבקש רשיון יציאה,
כאילו המדובר היה לצאת לארץ רחוקה
וזרד״ ולא לכפר המרוחק כמד, קילומטרים

בלבד מכפרי. וכאילו הייתי אויב או סוכן
זר — היו דוחים את בקשתי. לא יכולתי
בשום אופן לנסוע לרינה.
במקום זה באה היא עצמה, פעם ועוד
פעם. התכתבנו אחת לשבוע ונפגשנו כל
שבועיים. כך זה נמשך חצי שנה, כשידי־דותנו
מתהדקת והולכת.
טיילנו בירושלים, בחיפה, בטבריה ובתל•
אביב. לא היתה תערוכה שלא לקחה אותי
לראותה, לא היתה סינת־חמד שלא ביקרנו
בה. אך לכל התחלה סוף. התחלנו לדבר
על נשואין. אני זוכר את מבטה הנוצץ,
כשהיינו מדברים על כך. היא היתד, מפנה
את פניה ורוקמת חלומות .״כמה טוב,״
היתד, אומרת.
ובאמת, היה טוב.

אכי הי?ד דדב
ך* ק אז התחילו הצרות. כי אני
1נוצרי והיא יהודיה. זוג נוצרים הרוצה
להתחתן הולך לכומר בביתו או בכנסיה,
מודיע על רצונו, וקובע מועד לעריכת סכם
הנשואין. דבר דומה, אולי מסובך קצת
יותר, עושה זוג יהודי. אבל נוצרי ויהודיה
אינם יכולים להתחתן, מבלי שאחד מהם
יעבור תחילה לדתו של השני.
אך מה זה לעבור לדת שניה, כששנינו
איננו מאמינים?
אבי אדם דתי מאד. איני יודע אם היה
ממשיך לנשום, אילו שמע כי בנו יחידו
הסך את עורו והתייחד. אכל מה לא הייתי
עושה בשביל לזכות ברינה? נסעתי לצפת,
ושם פגשתי את הרב זילברמן (הוא נפטר
בינתיים מד,כשת נחש, בחפשו עתיקות),
אדם חביב, שהיה מוכר לי מביקוריו הרבים
בכפר.
פגשתיו ברחוב, והוא קיבל את פני בחמימות.
הוא חשב שאם אני מחפש אותו,

הזוג חבלתי־סאושר

תמונה זו צולמה במוסד החינוכי, בו
למדה רינה, חברתו היהודיה של סראג׳
זית. המחבר נראה עומד באמצע, כשפניו מושחרים. רינה היא השניה משמאל, בשורח
התחתונה, מחזיקה ספר בידה. גם פניה של רינה הושחרו, כדי למנוע את זיהויוד
שנים.״
הוא סיים את דבריו והביט בי במבט
אבהי. לא יכולתי לשתוק .״איני דתי, ואיני
חושב שאהיה,״ אמרתי .״האם באמת אתה
חושב שאני צריך לשקר כדי להתחתן?״
הרב הבין אותי יפה. גם אני הבנתי אותו.
שהרי זאת היא החוקה הדתית שלו, ואין
הוא יכול לזוז ממנה.

?כומר הקתולי
ך* תב תי לרינה על פגישתי עם הרב
^ זילברמן ותוצאתה. היא ענתה שהיא
יודעת להעריך את נב נותי להקריב למענה
את יחסי עם הורי, ואם לא הצלחתי אצל
הרב, מוטב שאתעניין אצל הכנסיות הנוצריות.
היא מוכנה להתנצר בשבילי.
אני שייך לכנסיה הקתולית־יוונית, שבראשה
בארץ עומד המוטרן ג׳ורג׳ חכים.
בהזדמנות הראשונה פניתי אל הכומר בא-
זיליוס — אשר אל צאן מרעיתו אני משתייך
מבחינה רשמית — וסיפרתי לד בקיצור
את סיפורי .״היא צריכה להיות נוצריה,״
הוא פסק.
התעניינתי לדעת מה זה להיות נוצרי,
בשביל אדם שלא נולד כזה .״להאמין בעיקרי
האמונה שלנו, הידועים לך מן הסתם,״ השיב
האב בפסקנות והחלטיות בלחי־מעורערים.

החלטתי לבוז לכל הגיון — העיקר שיצא
משהו מכל העניין הזה. הייתי מוכן לכל.
״זה יעלה לך 150 לירות ישראליות כדי
לעבור לדת האורתודוכסית,״ פתח ואמר
הכומר איברהים, כשהוא מפסיק לרגע את
שיחתו עם אשד, זקנה, שישבה בחדרו לפני
שבאתי. הם דיברו יוונית. רציתי לשאול
א־תו מה הוא החומר היקר הזה שהוא
יוסיף לגופי או לרוחי תמורת 150 הלירות,
אך לפני שיכולתי להוציא את המלים מפי
נתן את התשובה בעצמו :״הוצאות, הוצאות.
הלא תבין ילד, זה עולה הון!״
״ואם אתקבל לעדה של אדוני, האם
אוכל להתחתן עם יהודיה?״ הקשיתי.
הוא שקע בד,רד,ירים ואני ציפיתי למחיר
החדש שהוא יקבע. אם עבור כפירה כאפיפיור
דרש 150 לירות, הרי עבור אמונה
בישו ומקום־ישיבה טוב בגן־עדן הוא בוודאי
ידרוש אלפיים. לבסוף ענה :״זה עניין
מסובך מאד כאילו לא ידעתי זאת —
״אין הממשלה מעוניינת בדברים כאלה,
ובכלל — למה לך עסק כזה? היא בוודאי
תעזוב אותך ברגע שיהיה לה נוח.״
הפעם לא יכולתי להתאפק. כל חיי חונכתי
לתת כבוד לגלימה השחורה של
הכומר, ורק זה מנע בעדי מלקלל אותו.
קמתי והסתלקתי, בלי לומר שלום. שמעתיו
ממלמל :״מסכן, מסכן הילד הזה*.

-ולמיסדגר האמריקאי

והו ס־יפודג שר צעיר נורבי גזשכיר, גזושב כפר
גדור בגריר העריון. הוא ובור אה הנטע פראג׳ ויה,
טזפירושו ההרה שגזן, כדי שויהויו רא יוי \2רצעירה
שהוא רוצה רשאהה ראשה, וההוך הפווה כי הפרהו
יאיר אה הדרך ויהן דוזיפה יוופיפה ווו \2רושואין
אורווייע בארץ. אה העיפור כהב בעצהו בעבריה.
סימן שיש לי איזה בשורה ארכיאולוגית —
אולי גיליתי מערה חדשה בשיפולי ההר.
גימגמתי מעם, עד שמצאתי את המלים לשטח
בפניו את בקשתי. במשפטים קצרים
סיפרתי לו מה קרה ושאלתיו אם יוכל
לעזור לי. ציפיתי כי יכעס. חשבתי כי
ייעלב.
הוא לא נעלב ולא כעס. חיוך כיסה את
פניו ובמבטא מזרח־אירופי, כשהוא מדגיש
כל מילה, ענה לי :״ידידי, צר לי מאד.
עושים יהודי מי שמאמין בדת היהודית,
ולא מי שרוצה להתחתן עם יהודיה.״
הרב השתתק מעט, ואחר המשיך :״בוא
בכל זאת להירשם ברבנות. ואם תוכיח
במשך תקופה מסויימת שאתה ראוי ׳להיות
יהודי, נקבל אותך ואז תוכל להתחתן עם
הבחורה שלך. אבל אל תשלה את עצמך,
תקופת המבחן הזאת יבולה להימשך

״אבי,״ אמרתי ,״היא מאמינה בי ולא
בישו המשיח. אני רוצה להאמין כי אצליח
במשך הזמן — באמת ובתמים — להחדיר
בה את האמונה הזאת. האם אין זה
מספיק — או שעליה דווקא לבוא ולשקר
בפניך כדי להתחתן?״
הוא האזין עד הסוף, ואני מאמין שהוא
רצה להבין אותי. א:ל נראה שאין בביתר,מרקחת
שלו תרופה בשבילי.

לכומר האורתודוכסי.
ך* עדה האורתודוכסית, על אף שמה,
| 1היא עדה הרבה יותר ליברלית מאשר
הקתולית, וקיוויתי כי אמצא אצלה את
מבוקשי. נסעתי לעכו. צעד אחורה ושדים׳
קדימה, צעדתי לעבר ביתו של ך,כ מר
איברהים, כהן העדה האורתודוכסית. הפעם

ף* אמת הייתי מסכן. מה יכולתי
^ לעשות? נזכרתי בעדי יהוה, כתר, נוצרית
חדשה ביחס. האמנתי כי עדה צעירה,
שנולדה רק במאה האחרונה, הצליחה מן
הסתם להשתחרר מכבלי חוקי הכפיר, של
ימי־הביניים. פניתי לאח ויינו, אמריקאי
צעיר המשמש מיסיונר ראשי של העדה
הזאת במדינה.
את דעותי על המיסיונרים ועבודתם גיבשתי
מתוך קריאה בעתונות העברית. ברוב
תמימותי תיארתי לעצמי שאני עוד אקבל
פרם מד,מיסיון, כשאביא להם בחורה יהודיה
להתנצר. נחלתי אכזבה .״אילו הייתם באים
אלי בניו־יורק,״ הסביר לנו המיסיונר ,״הייתי
נענה לכם ברצון רב. בישראל זה קשה
מאד. קיבלנו אמנם רשות לער. ך חתונות
בארץ, אבל רק לבני האמונה שלנו. צר
לי מאד, אבל לא אוכל לעזור לכם.״
לי היה עוד יותר צר. העולם סביבי נראה
לי לפתע כצינוק, ולא׳ ידעתי לאן לפנות.
בפעם הראשונה בחיי ראיתי את מולדתי
הזאת, אשר בד, נולדתי לפני למעלה מעש רים
שנה, כקטנה ומחניקה.
כל הכבוד לדת ולאנשי הדת — אבל
מדוע אנחנו צריכים למ!ת? אם אינם יכילים
לעזור לנו — מדוע יפריעו לנו? מדועידרשו מאתנו מסכת שקרים וצביעות, לפני
שנוכל לזכות בדבר שהוא יסן ד כל יסודות
החיים — הזכות להתחתן?
למען האלוהים, תנו לגו להתחתן.

אנשים

הקץ לקשקשים נלנשירת שערות
בעזרת ״אנדך, אמצעי החפיפה האידיאלי לכל המשפחה.
דרוש ״אגדו״ במפשיות׳ בפרפומריות ובבתי־מרקחת.

אלקטרוניקה בשיטה חדישה
בעזרת אוסצילוסקופים
- 11^ ¥ס 1ס 0מ 0 ^ 7

0800 ? £8ע0801
011ז׳ 4מ ג) 81037.41.
מתחיל קורס־ערב חדש
לטכנאי

רדיו

הרשמה כל ערב
משעה 5עד 8
המכונים הישראליים
לטכנולוגיה

רחוב בן־יהודה
טלפון

,2 1 4 1 6

אזרח ישראל מספר אחד יצלזרך לדאוג
לעצמו השנה לחנוכיה חדשה :׳לקראת חג
האורות הוטסה חנוכייתו של הנשיא׳ יצחל,
ב׳ ״ צכי לניו״יורק, ושם תוצג בהג־גה 1מיוחדת
שתתקיים במדיסון סקוייר גארדן, בחנוכה.
כל המרבה בתרומה יזכה לה1ליק
את נרות החנוכיה אורח שביקר לפני
שב ע בבית הנשיא בירושלים היה אבא
קוכנר, הסופר המפ״מי הידוע, שציטט
באזני הנוכחים את הפסוק :״ישראל משולים
לעפר ולכוכבים. כשהם יורדים הם יורדים
עד עפר! כשהם עולים הם עולים עד לכוכבים.״
קובנר ייחס פסוק זה לתנ״ך,
שוסע מיד על־ידי אחד הרבנים שנוכה באותו:
מעמד, שהעיר. לו כי זוהי אימרה מן
התלמוד .״אתה זק. ק לתודעה יהודית,״ אמר
הרב כאשר קיבל שר הבריאות ישר
אלכרזילי את משלחת הבריאות הפו לנית,
היתד, השפה הפולנית שגורה בפי כל.
גם כאשר הוצגה המשלחת בפני הנש •א,
נוהלו השיחות בשפה ידועה: רוסית. רק
כאשר הוצג ד״רשמקץכטיש, המנהל
הכללי של משרד הבריאות, בפני חברי
המשלחת, לא נמצאה שפה משותפת. בטיש
הוא יליד הארץ, בן למשפחה ספרדית. התפלאו
האורחים :״מהז יש אצלכם גש כאלה
שאינם מדברים רוסית או סולנית ועוד
בפרשת שפות: מסתבר כי יוסף ליג
ט ץ, שמונה השבוע כציר ישראל בברן,
והמכר,ן מזה למעלה מ־ 20 שנה בתפקידים
שונים בשירות הדפלומטי של הסוכנות ושל
ממשלת ישראל, איננו יודע כמעט עברית.

מחנה ה עבוד ה

תל־אביב

המתנההיפהלבל הז ד מנו ת!
[^לי כסל
י פיו פ ה

פוינצנ

מסד בזר־ שה פיעוגזז 1905 .

£11 זו

הן השפה ולהוץ

0וו *

1905י\531־ז<*1*1\^0־)(£561111141

כאשר ביקר לא מזמן מיקר המדינה ד״ר
זיגפרידמוזס באולפן לעברית, הוא מצא
את התלמידים עוסקים בהטיית הפועל
״ט ס״ .הוא שאל אותם :״מה? אתם כבר
מתכוננים לנסוע כשליחים מניו־יורק
הגיעה השבוע הידיעה, כי מיד עם כניסתו
לתפקידו החדש, היתה אחת מפעולותיו הראשונות
של ציר ישראל בזדשינגטון יקקב
הרצוג פעולת־ת-וז,־ בין דוידכך ־ גוריץ
לבין ד״רנחוםגולדמן. לאחר שביג׳י
האשים את גולדמן, כי הוא מתערב בענייני
מדיניות־החוץ של ישראל מבלי שנתבקש
על־ידי ראשי מדינת ישראל, סילפן גולדמן
להי־צ ג, ביקש ממנו שיידיע לראש הממשלה
כי במידה שטיפל בענייני ישראל, היה זה
דוזקא לסי בקשת ישראל. לדוגמה: הסכם
השילומים, פעולות־שתדלנות בסטייט־דיפרס*
מנט ובאו״ם לתוארים נלהבים זכה
השבוע איש חרות לשעבר דוידדהרי ,
שפרש מסיעתו בעיריית נתניה והצטרף לקואליציה
עש מסא״י. גילה פתאום בטאון
ההסתדרות דבר כג א מז לציבור שכונות
העמל בפרברי נתניה ניתק (דהרי) את
קשריו עם חרות, בסרבו להיות כלי שדת
לגוש אנטי־פועלי ב עי רי ה ...פועל החי על
יגיע כפיו שייך באורח טבעי למחנה
העבודה״.

ה ש * ל ה הג דו ד ה
כאשר שמע הסופר אכרהםשלדנסקי
על חטיפתו של כתב העולם הזה, הגיב:
״אחרי שאנו יודעים כבר על. קיומם של
הש.ב. ושל הש.א ,.לא נשאר לנו אלא

להשיג בבל רחבי הארץ

להחליף את שמה של המדינה מישראל ל•
בלשתינה באותה ה 1דמנ!ת הגדיר
שלונסקי את מקרה החטיפה :״חטף־סתח
וחטף־סגר תסתוםס ־ סטוני, חבר
הכנסת השניה מטעם מפ״ם, בוגר הטכניון
ואחת הדמויות הבולטות ביותר בין ערביי
ישראל, נשא לאשר, עולה צעירה מפולין,
בת , 19 שהתאסלמה. הנשואין נערכו בחיפה
בטקס צנוע׳ ללא פרסום החידונאי
שמואל רוזן החליט השבוע לצרף שאלה
נוספת לתכנית השאלות שלו, שתזכה את
העונה עליה בשתי נקודות. השאלה: מי
חטף את אלי תבור איש בידור אחר
היה נתון אותה שעה בבעיה אחרת. הזמר
צדוקסכיר הופיע בבית־משפט, אתרי
שנתבע לדין על עבירת תנועה. הוא ניגש
ללוח כדי להסביר לשופט כיצד עקף אר
סובום. תוך כדי ה ם.ר התבלבל. כאשר
גמר, אמר לו השופט :״עכשיו אני כבר
לא צריך לשמוע את התובע כדי לקבוע
את מידת הענ ש, שאל השופט את.
סביר מה הוא עושר -״אני שר,״ השיב
סביר .״וממה אתה חי?״ שאל השופט .״משירה,״
היתה התשובה• .למי אתה שר?״
המשיך השופט לשאול ,״לכל מי שרוצר
לשמוע אותי.״ בסוסו של דבר, מתוך מחשבה
שסשירה אין הנאשם מסוגל להרויזז
הרבה, קנס השופט את צדוק סביר ב־10
ל״י שחקן תיאטרון הביטה דודורדי,
שתסיע השבת בהצגת בכורה של הביצה,
בתפקיד צדדי קטן של פקיד ממשלה המשחק
קלפים, גילה השבוע כי משחק הקלפים
על הבמה הוא משחק הקלפים הראשון
בחייו. ורדי הוא בן 64 שנה ב הצגת
הבכורה של הביצה, פילח מדי פעם;
צחוק רעשני בודד את האולם. צופים שהפנו
את ראשם לעבר הקול הבחינו בחנחם רץ,,
שחקנית הקאמרי, שישיר. על ה ציע בחברת
האדריכל יעקברכטר, עמו היא עומדת
לבוא בברית הנשואין. יהיה זה בעלה השלישי
של חנה מרון, ששני בעליה הקודמים
היו השחקן יוסף ידין והאדריכל יצחק

ישר.

פסוס׳ השבוע

3 *141־זפ 511\ 7
?וז £11 3־{ 1<1ק־ ־זפל\511

מבחר לגשיר של ס ו דוגמאות מרהיבות עיין

שחקנית כורוש
המולה החדשה והתיאטרון לשעבר

• דויד כף גוריץ, בישיבת הממשלה, בהצביעו לעבר שר הדואר ד״ר יוסף
בורג :״לא אתה תקבע לי פה מי יהודי ומי לא יהודי!״
• הרי גודמן, המזהיר המדיני של אגודת ישראל, שדרש בוועד-
הפועל של מפלגתו הנהגת מגבית עצמאית. בין יהדות העולם :״כשאנו מקבלים
אחוזים מהמגביתהציונית, אנו בבחינת משנורר מן השנורר.״
• ח״כ מפא״י דויד כר רנדחאי, בנאומו בכנסת בקשר לנשואי־תערובת
:״העולם מתקדם ומתפתח. ועל הדתיים להשלים עם העובדה שההתפתחות
מביאה יהודים שירצו באשה גויה דווקא.״

• העתונאי אורי קיסרי, על רכישת מלון קסטל בידי המפלגה הדתית :
״בבחירות הבאות תוכל מפלגה זו להשתמש בסיסמה — את הר הקסטל כבש
הפלמ״ח: את מלון קסטל כבשנו אנחנו!״

• ח״כ אחדוודהעכודה יצחק בן־אהרון,

״למפא״י השקפת־עולם סטאטיסטית במקום סוציאליסטית.״

• .ד״ר פנחס רוץ, שר המשפטים, על הסירצות המרובות בחומת
הקואליציה :״הגיעה השעה לחוקק. חוק שיקבע. מעמד. לאנשים ..הידועים מינור
כחברי הקואליציה.״

בשיחה

עתונאי:

חפולם תיח 64 טו

החי
קולנוע סרטים
כתב ־ ספודט וחטימח
אשת האופנה (אסתר, תל׳אביב: אר־צות־הברית)
הוא סרט שבאופנה, סהדן שהוא
עוסק בהיעלמו של עתונאי ספורט וכל
הכרוך מסביב לזה. זוהי קומדיה אמריקאית
סיסוסית — שטחית, קלילה, לא הכי מצחיקה,
אבל משעשעת. גרגורי סק ממלא
בה את תפקיד עתונאי־הספורט הלוחש, העוסק
בש רת גילויי־שחית ת באחו מענפי
הספורט• פירסומיו גוררים איומים באלים ית
מצד המושחתים, הזוממים אף לחטפו. כשאין
הם מצליחים למצאו הם מסתפקים בחטיפת
אשתו.
בין גילוי לחטיפה, מספיק גרגורי פק
להכיר ציירת אופנה (לורן באקאל) ,אשר
בגללה הוא נוטש את אהובתו הקודמת (דו־לורס
גריי^ זמרת טלביזיה חטובת רגנייש.
התסבוכת נוצרת כאשר, מצד אחד, מסתיר
פק מפני אשתו החדשה את אהבתו הקודמת,
ואילו מצד שני היא מוצאת אצלו
את תמונתה של גריי (ראה תמונת) ,ומשחזרת
במוחה סצינות בגידה.
מ די ם קטנים מדי. כשחשמתיה מתגברים,
עומדת באקאל לפנות אל יריבתה
בשאלות גלויות. פק, המתכנן תשובה גי־

מחליפה אותה קליר סימברר, שביקרה זה
עתה בארץ, נוטרת איבה הן לאביה האמן
המטורף ומן לאמה, עד לסוף ההכרחי —
פגישה סנטימנסליח המחזור, הכל על מקומו
בשלום

ה תור שהותט בי ב ה
רצחתי את אמי (תנזר, תל-אביב;
הולנד) — הוא פרק נוסף בויכוח הישן:
האם הפשע הוא ת צאת התורשה או השפעת
הסביבה? רק לפני זמן קצר הוצג בארץ
הסרט האמריקאי הזרט הרע, שטיפל באותה
פרשה בהציגו מקרה של ילדה פ שעת, ש־פשעיה
נבעו מתורשה. הפעם מנסה הסרט
ההולנדי לטעון את ההיפר: הפשע הוא תוצאת
הסביבה, אפשר למנעו בעזרת חינוך
מכוון.
סיסקה העכבר, ילד כבן ,12 נדחף אל
זרועות הפשע כתוצאה מפירוד הוריו וחוסר
אהבת אש, ה מליני ם אותו אל החמור בפשעים
— רצח אמו. אולם בע רת מחנך
בעל תבונה, אהבת חברים וקן משפחה חמיש
הקולט אותו, הוא מצליח להיקלט מחדש
בחברה, כחבר מועיל ובריא.
יתכן ואין זה סרט חינוכי לנערים, אולם
יש בו לקח רב להורים. לקח רב יותר
יש בסרט, המצטיין בפיוס ובמשחק צוזת

ת מ סו ר לנ 1אתה השבון
נפש

ף יתד*אביכ, אחרי שאם לשני ילדים
. 4חשדה ב עלה כי הוא ב ־גד בה עם
גיסתה, מסרה למשרדי מס־ההכנסה את כל
ספרי החשבונות שלו, לסיד,ש התברר כי
השתמט ממס במשך חמש שנים.

ה צדק איני שידור
ך י ברלין המערבית, נתזסו חמישה
- 1גברים, שעה שניסו לפרק את גג הנחושת
של בית־המשפט המחוזי, בחושבם כי
איש אינו רואה אותם.

שלך לניסוי וחיסון בפני
נשם, אחריות מלאה עבור
אימפרננצית .״ לן ש ת ׳,
שר!תאדירומהיר ,

ברית פרויד אבינו
ך* ארז, חלה חבר הקיבוץ זיוי נשרי
4י בי ים ברית־המילה שנערך לבנו, את
המודעה הבאה על לוח־המודעות :״אני מזמין
בזה את כל מי שמוכן להיות סדיסט,
לחזות במחזה המביש, אשר שלטון הקלריקליזם
המפא״יי כפה אותו על כל גבר
בישראל, ליום שישי באחת וחצי לבית־החולים
ליולדות בכפר־סבזב*

השח

גורל המשחק

א & ן 1 3 *1ו 7י ץ

ך• ירושלים, אחרי שהמשטרה עצרה
4שלושה אנשים בעת משחק פוקר בקפה
וינה, והאשימה אותם בהחזקת בית למשחק
בלתי־חיקי בקוביה, ניסו הנאשמים לטעון
כי המשחק מבוסס. על שכל ישר, הדגימו
בפני השופט משחק פוקר סביב השולחן
המרכזי בבית־המשפם.

גז נ ק 1ז

וצובעת

בחני את גופך,האם הוא מושלם ז

אם גובהך הוא 1.75—1,50מ׳
המתת האידיאליות הן ז

הצנה מיוחדת
ף* לוס׳אנג׳לום, ארצות״הבר״ת, ניגש
- 4שודד רעול־פנים אל קופת קולנוע, אחרי
שחדר לשם דרך האולם, איים באקדח על
הקופאית :״הסרט לא מצא חן בעיני, הח־ירי
לי את כספם של כל הצופים!״ הסתלק
אחרי שקיבל 212 דולר.

ציפור הנפש
* נגב, נקרא חסאן אבו מוסה, דרוז־ש ך בדואי, להוציא שד מעופף מגופה של
בדואית, אם לחמישה ילדים, הכנים אותה
לאהלו לשבועיים ימים, המית א־ת־ בחניקה,
בהסבירו :״השד אמר לי שלא יצא
מגופה אלא אם יקח איתו את נשמתה*.

מעות, חזור פעמיים
כוככת גדיי ב״אשת האופנה״
,האש ה הזזדשיהבבית האהובת לשעבר
משובח, ליצרני סרטים ישראליים. הוא מוכיח
כי אין צ רך בתעשית סרטים מפותחת.
די ברעיון טוב ומבצעים מוכשרים, כדי
ליצור סרט היכול בשקט להיכלל ברשימת
סרטי המופת של השנה.

אותה, מזדמן לדירתה של אהובתו־לשעבר
בדיוק כשאשתו מגיעה לשש. הת ב יכת נפתרת
רק בעזרת המושחתים, המנסים לחטוף
אח באקאל, ונותנים בידי פק הזדמנות להוכיח
לה את. מסירותו.
מלבד כמה בדיחות ניסח צ׳אתלין, אין כסרט
הברקות הומור מיוחדות. מה שיש בו,
היא תצוגת־אופנה של עשרות ד״מי שמק! ת
אלה. הסרסלם המוצגים בשבוע זה בערי
העולם הזהממליץ לראותם;
חדישים, שיעוררו קנאה אף בנערות רחובהארץ, אשר
דיזנגוף. ואם גרגורי פק ולורן באקאל נראים
• שער חגיהנום (מ\גרבי, תל־אביב)
בסבך העלילה כאילו הלביש ם בגדי־אופנה
— אגדה היסטורית, אודות האשה שהעדיפה
קטנים ממידתם, הרי דולורס גריי החמודה,
להקריב את חייה מאשר את נאמנותה ל המציגה
גם כשרון וגם רגליים, היא אשת
יפאני בנוסחתיאטרון הקבוקי.
האופנה האמיתית בכל העיתים וה,מנים. בעלה. סרט
• ציד המכשפות (מקסים, תל-אביב)
מחזהו של ארתור. .מילר, בעיבוד קולנועי.

באס, או ב ת
של ז׳אן פול סארטר. קטר! ג מזעזע נגד.
לאור ׳הזרקורים (חן, חל־אביב; צרפת)
המקארתיזם על כל צורותיו.
נהרסים חייה של אצ׳יקה צ׳ורו, המקריבה
• האיש שידע יותר מדי ( או פי ר,
את חלה עם בעלה כדי למנוע ממנו את
תל-אביב) — תסבוכת דיפלומטית על פני
חינוך בתו .,ואת חייה עם בתה כדי להחשלוש
יבשות, מולידה מתיחה מוסיקלית
דרה אליו ׳לבסוף. זהו סרט צרפתי פשוט
בסרט-מתח סוב של היצ׳קוק.
וטוב, שהאיטלקים היו מפיקים ממנו מלו•
מותו של רוכב אפנים (אורגיל,
דרמה רגשנית והאמריקאים דרמה חברתית.
ירושלים) — אשד, ומאהבה מתרמקים מ־הצרפתים
השאירו אותו כמו שהוא — סימצפונם,
אחרי שדרסו רוכב־אפנים, בסרט
פור חיים פשוט ולבבי.
ספרדי המבקר את החברה הגבוהה הספרדית.
• הזמנה? .-חו ל (עדן, ירושלים) —
אצ׳יקה. צ׳ורו, אחת מגדולות הבד הצרג׳ין
קלי מעלה בשלושה סיפורים תשלובת
פתי, מגלמת דמות של אם מזדקנת שאינה
אמנותית חדישה של מחול וקולנוע.
נרתעת. מלבצע-פשעים כ ף למנוע מבתה
• דוניה (עצמון, חיפר סיפור
להתגלגל, לזנות. שעה שבתה הופכת.לב כבת
שומר ׳התחנה של פושקין, בהמחשה אוסבאלט
הרחק מ&נה, היא ׳מבלה את שארית
טרית המצטיינת בעיקר במשחק. נדיר. ולטר
שנותיה בבית־סוהר ובחורבה דלה בחברת
ריכטר,
כלבים, הבת, גבי מורלי, שגקטעי הריקוד

תדריך

העוקם וזזר 1064 ,

ך ייתל*אכיב, פירסם העתין דבר תיקון
. 4טעית לידיעה מיום ק דם, בה הסביר
כי קצין המנהל במשטרת חיפה, הקצין גיל,
פרש מהשירות, מיהר לפרסם עוד באיתו
גליון, מתחת לתיקון הטעות, תיקון ידיעה,
בו נאמר כי הקצין גיל כן חזר בו מהתפם־

רותו.

איפה ירדת
ן-קולומביה. הבריטית, הובא לדין

- 4הכומר־לשעבר הרברם וילסון, בן ,74
שחיבר ספר בשם ננבתי 6ו מיליון דולאר,
בו ה כיח כי הפשע אינו משתלם, באשמת
גניבה בשווי של שני דולאר.

בינ׳י 11

ך* ירושלים, אחרי שנהג בצורה לילינית
באופנוע, כשרגלו האחת על המישיב
ורגלו השניה מרחפת באויר, הובא צעיר
לדין על כי סיכן את עצמו ללא צורך,
הואשם בכך כי אין לו הבנה לסכנות האורבות
בכביש, הסביר :״אני מבין רק כש אני
עומד על הראש*.

מבחן ה אגייו ת
ך * ת ל ״ אכיב, ד,ואשם.שבתאי תרבות ב*
-גניבת מכתבים שהושארו על ידי אשה
בדואר, הסביר :״אני עוסק בפסיכוליגיה,
רציתי לדעת למה שוכחים מכתבים כאלה.
חשבתי שהמכתבים הושארו בכוונה, כפי שנשים
נוהגות לפעמים להפיל מטשחת -כדי .
להפיל גבר בפח, מנהג שנשאר עוד. מימי.
האבירים

אס מדותיך ע־לות על אלו
נעזירלך להשיג מביקשך בטפול
התייר! תוך שמירה מעולה על
פרופורציות גופך

מכון להרזייה
וטפול בפנים
ו. 1ארידשינקץ 26 ,טל 62417.

מ תנ ת חנוכה
היפה ביותר היא המצלמה.כל שאר המתנית נשכחית
חיש מהר. רק המצלמה מ*
פוטו־בו נר מחדשת תמ ד את
השמחה והענין. נותן המתנה
זוכה בהוקרה בלתי נשכחת.
הודאות•.צלום.חינם

פו טנברנד
חיכ ה,ו חו בהח לי ק 1נ

$ד*ר/0 7כג 71
להקת בדאזיליאנה בפעולה
מקוריות בושית מתוצרת יהודית

תשבץה עו ב ס הו ה 1054
אמנות תיאטרון
הנזק נגר ם
על בימת החזרות של אשת הסנדלר הנפלאה,
בתיאטרון הקאמרי בתל־אביב, רגשו
השבוע הרוחות. שתי ידיעות שהופיעו בטורי
הרכילות ׳התיאטרוניים של עתוני הערב,
הן שגרמו להתרגשות :״סכסוך חריף
נפל בין במאי ההצגה דן קידר, לבין חנה
,מרון אשר עמדה למלא בה את התפקיד הראשי
*,ידע לספר מחברו האלמוני של
אחד הטורים, .ההצגה עומדת בסימן שאלד״״
פסק השני.
לבמאי הצעיר דן קידר, לשעבר שחקן
הקאמרי שחזר לא מכבר ממסע השתלמות
מקיף בבריטניה, היו שתי הידיעות מכה
קשה. השמועה כי כבר בהצגה הראשונה
שהוא מכין בקאמרי, בא בריב. חמור עם
כוכבת הלהקה, לא היתה יכולה לשמש לד
ככרטיס ביקור בתיאטרונים אחרים, שהיו
רוצים לביים הצגה, או אף בקאמרי עצמו.

האמת עצמה היתד רחוקה מאד מדבך י
הרכילות של שני הטורים גם יחד. חנה
מרון, שהופיעה ערב ערב בהצגת נערת
החלומות, סרבה מלכתחילה ליטול חלק בהצגת
אשת הסנדלר הנפלאה מאת גרסיה
לורקה, שכבר הוצגה בזירה לפני כשנתים.
היא הטילה ספק ביכולתה לשחק את תפקיד
הנערה בת ה־ 18 שבמחזה.

מאוזן .2 :חברת אוטובוסים ! .6סופו להעשות תיש ז .8כלי פלוגתי ז
.10 מבצע במלחמת העצמאות! .12 מלת ברירה; .13 רעל! .14 אות
הידיעה! .15 קרם! .16 סוג קרבנות! .18 בירח אסיאתית! .19 כובע;
.21 מבצע תשי״ז! .24 עולה גרמני! .25 תוך; .28 בת זוג החוט;
.29 אסא.ללא ראש ! 31 בן יעקב ! 32 לנהר׳ שתיים כאלה ; 34 אויב ;
35 אחד הרגלים ! 36 נשיא אסיאתי ! 37 קאפיטל ! 39 עני ; .40 חדר ;
41 נכון! .42 תנועת עלייה; 44 ממל הנוצרים; .46 איש מפא-י
שפרש ; .48 לפיד ; .50 הטמנה באדמה ! .51 שם פרטי, לועזי ; .53 גב !
.54 מלה שכיחה בעשרת הדיברות! 36 רשע! .57 נכרי! 38 מצווה
חקלאית! .60 גוון של וורוד! .62 כן, בערבית! 34 אחד משבעת
המינים

מאונך .1 :אחי ראובן! .2ארץ צפון! 3על הבית! .4הזכיר;
.5אוני! .6חלוקת קרקעות! .7פרח; 3תעודה רשמית! .9הסברה!
.10 געגועים עזים; .11 אות עברית! .17 אחד העמקים הצפוניים;
.20 משקה אנגלי! .21 שמו, לשעבר, של מפקח המשטרה! .22 תשע*
עשרה; .23 ישתחווה; .25 שם תנ״כי! .26 גיל בר־מצווה! .27 ליד
הכביש ! .28 מאכל פסח ; 30 ביתון ! 31 הדל*ת של חב״ד ! 33 מידת
נפח ; 38 נרו יאיר ! .41 לאן ; 43 ניחוח ; .44 סמל האיטיות ; .45 תאר
תורכי! 47 עיר גרמנית; .48 מוסד בכינרת; .49 תרועה! 30 חייה!
.52 תכשיט! 35 עץ! .56 אצבע; 39 חוטם! .61 מספיק! 33 ענן.

השפעת האסיאתית, שתקפה את חנה לפני
כשלושה שבועות, סיימה את הויכוחים סביב
התפקיד. לוח־הזמנים של התיאטרון האיץ
במשתתפים וכבמאי, ואילו רופאיה של חנה
פקדו עליה לנוח מן המחלה הקשה. שום
חזרות לא באו בחשבון.
,שום סכסוך לא היה *,אמרה חנה מרון
לכתב חעולם הזח שביקש לברר את האמת.
״היתד, לי רק שפעת. לא רבתי עם דן.
להפך, אנחנו ידידים טובים*.
בתיאטרון המשיך הבמאי הצעיר חד־הזקן
בהכנת המחזה להצגת־הבב, רה שלו, .לפחות
בהצלחתו של המחזה אני בטוח,״ אמר
השבוע דן קידר. אולם את הנזק שגרמו לו
טורי הרכילות לא תוכל לתקן אפילו הצלחת
המחזה.

מאחורי הקלעים
יזיליאנ• מפורניה
שני יהודים היו אבותיה החוקיים של
להקת בראזיליאנה, הלהקה הכושית הלאומית
של בראזיל (ראה תמונה) ,העומדת להופיע
בישראל בימים אלה. מחוטר הרקע שחילק

האמרגן לפני בואה של הלהקה לישראל,
מתברר שיהודי בשם מיאציסוזה אשכנזי,
יליד פולין, ויהודי שני בשם מאריאן גור-
סקי־בראונשודיג, לשעבר מנהל הבלט הפולני
הלאומי, הקימו את הלהקה כדי ״להחיות את
התרבות הלאומית של הכושים מדד
זה־כיס מוסיקאלי יעלה בקרוב על בימת
תיאטרון זירה. צודת מ, רכב מהסופר
יורם מטמור, המלחין יוחנן זראי, הפזמונאי
דן אלמגור והבמאי מיכאל אלמז הכינו להצגה
את המחזה הסאטירי של מאקיאוולי,
למפדראנולה, שיקרא בעיבודו העברי: שורש
הרס. במחזה תמלא את תפקיד הזמרה הראשי׳
רבקה (״ריקה*) זראי, כוכבת ההצלחה
הקופתית הגדולה ביותר של העונה שעברה:
חמש־חמש. במקביל לשורש >זרפ, יציג התיאטרון
את מוישה ווינטלאטור בהשתתפותו
של יעקוב (״משה ודינטלאטור״) בודו, לשעבר
כוכב להקת פיקוד צפון ילדה
כת 11 תשחק בתפקיד הראשי במחזה
סימון מאשר מאת ברתולד (הנפש הטובה
מסיצ׳ואן) ברכט, שיוצג בקרוב בהבימח.
את המחזה יביים ישראל בקר. ובאחד התפקידים
המרכזיים בו ישתתף מאיר מרגלית,
שעבר לא מכבר מתיאטרון אחל לזזבימח,
בה הוא מקבל לראשונה תפקיד במחזה.
בתפקיד הנשי הראשי תשחק שושנה דואר
סגסוך חריף פרץ בתיאסרון
הקאמרי, סביב תפקידה של יוליד. ברומיאו
ויוליח. לסכסוך גרמה החלטתו של יוסף
(״פסו״) מילוא, רומיאו ובמאי המחזה, לא
למלא אחרי הבטחתו למסור את תפקידה
של יוליד. לרוזינה ארצי ככפילתה הק:ועה
של אורנה פורת. מלכתחילה הוסכם ששתי
השחקניות תשחקנה לסירוגין, אולם אחרי
הצגת הבכורה החלים מילוא לחזור בו מהבטחתו
ולמסור את התפקיד בשלימותו
לפורת. שחקני הקאמרי התחלקו השבוע
לשני מחנות בסכסוך הנטוש, וחלק מהם
מאיים בצעדים חריפים ומרחיקי־לכת, אם
לא ימלא מילוא אחרי ההסכם בשלימו-
תו עליתו של נבל משמשת כסיפור
עלילה של מחזה מקורי חדש מאת מידו
שיף, שנתקבל להצגה בתיאטרון אחל. את
המחזה יביים גדעון (חמש־חמש) שמר, ואת
הפזמונים והמוסיקה תחבר אשתו של שמר,
נעמי. את תוכן המחזה שומרים המחבר
והבמאי בסוד מוחלט, אך נושאו כבר ידוע:
״איך עלה נבל ישראלי טיפוסי לגדולהז*
עולה חדשה מפולניה תשחק בקרוב
בתיאטרון זירה בתפקיד הראשי של המחזה
בית הבובה מאת הנריך איבסן. רחל דיין
היתד. כוכבת התיאטרון הלאומי הפולני,
שם שיחקה בתפקידים ראשיים בפינמליון,
מקבת והמלם כעקבות מליונים
של תקליטים, מגיעים השבוע לישראל ארבעה
זמרים כושים ממדינת וירג׳יניה שבארצות־הברית.
ברפרטואר של שירי עם כושיים.
ספיריטואלס, קליפסו דרום־אמריקאי וג׳ז,
מקווה רביעית גולדן גייט לכבוש את ישראל
בסערה. אם סערות החורף לא ישאירו
את אזרחי ישראל בבתיהם החמימים, יש
להם כל הסיכויים שיצליחו במשימתם.

חפזלם הזה !0 *4

בפירסום ומספרו 1054/3יש שאלות?

״נ. ב .אני כבר רואה לנגד עיני את
הסערה שתקום במושב עם פרסום מכתב

כאשר נחקר אלי תבור בש.ב .׳ התעניינו
חוקריו, בין השאר, גם בי, אמתכנו, וביקשו
לדעת עלי פרסים. אתם רוצים להתכתב, רבותיי
בבקשה, יש מקום לכולם. אני מתארת
לעצמי שנורא להיות כל הומן איש ש.ב,.
בלי שאף אחד יבין אותך. בינינו לבין
עצמנו; האס אתם הטיפוסים של עצמכם?

מכונית ו 5רדה בועטת
יצטרכו

לדאוג

זמן

( ) 1054/1לא
לא כן, נערות?
״אם באמת ישנו נצחון לשבועון מסויים,
הרי שהעולם ׳הזה יכול לחוג אותו במלואו.
תארי לך. שלושה חזקים שונאים מושבעים
של העולם הזה, מושבניקים בלב ונפש,
ואוי לצרה — גם במראה — אשר אם
תעוררי אחד מהם משנתו בשעת לילה
מאוחרת, יוכל למנות לך בנשימה אחת את
כל שמות המזיקים למיניהם שקמו על
גידולי הירק להשמידם; אשר דבר השבוע
הוא נר לרגליהם, ממנו יקראו וכן יעשו.
אם כי בזמן האחרון נואשו ממנו רבות,
והם מוכנים כבר להודות שהוא מחקה, בלי
הצלחה, את העולם הזה, אך לא מוכנים
להודות שהעולם הזה עדיין מקורי. ושלושת
היצורים הללו ביקשו ממני, כאוהד העתון,
להושיט להם את הקש האחרון בטרם יטבעו
בניוון החזקות.
״הרקע למכתב זה הוא כדלקמן: שלושה
רווקים עומדים ליד פנס הרחוב בהצטלבות,
וידיהם בכיסים, מספרים מעשיות ומתווכחים
על הכל בכל. על שינה, חתיכות, כספים,
קולנוע, בילויים, אופנועים. בקיצור, על כל
דבר שאין להם. מדידת־הרחוב האחרונה
הוכיחה להם שאורך הרחוב לא נשתנה
לגמרי, ומאחר ועיסוק אחר לא קיים, החליטו
כי ברגעים כאלה מה טוב היה אילו
לצדם היתד, עומדת בת־זוג חיננית, לסעדם
בעת מצוקה. ולכן הם מבקשים למצוא
להם שלוש בנות־זוג. בתחילה לעט. ואחר
קצת לפלרטט.
״ראשון בתור. בחור צעיר, גבה קומה
ויפה תואר, פיאות לחיים. בעל מכונית
אופל ומכאן גם שמו — אופל , 1חובב
במיוחד לימונים וספרות. מוכן להתכתב על
כל נושא. במיוחד על שייט בירקון במכוניות
אמפיביות.
״השני: קומה בינונית. שיער רגיל, השכלה
רגילה, חושב שהוא יפה ומטפח לעצמו
הובי. הוא מתעניין אך ורק במלכות יופי

וסגניותיהן, ויש לו בבית אלבום שלם המכיל
תמונות של יפהפיות מכל קצוות תבל.
והוא עדיין מחפש. הוא גם בעל משק
מסודר, נוסף לזה עגלה בת שנה ופרדה
בועטת. נושא ההתכתבות עבורו: בעיקר
מטוסים והקשור בם. הוא קורא קבוע של
בטאון ח. א .ודבר לילדים.
״השלישי בתור והאחרון מסרב מסיבות

שיגרתיות מאד

שתי החיילות ( )1054/2טוענות בעצמן
שהן שיגרתיות מאד, ואני אהיה האחרונה
לנסות להפריך את דבריהן. הן מעוניינות —
תארו לכם — להתכתב עם שני בחורים.
בני 25־ .22 שיהיו גבוהים.

רוצה לבלות את הלילה עם ג׳יין מנם־
פילד? אין דבר קל מזה. הגברת איננה
בררנית, אם ישולם הסכום המתאים. כל

משקלים וחוש הומור

״הייתי מעוניינת,״ אומרת 1054/4״להתכתב
עם נער בגיל 19־ , 18 לא ירושלמי,
המוכן והמסוגל להתכתב בדרכים אוריגי-
נאליות ביותר: בלשון שירית, בידעו לנצל
היטב את אמצעי החריזה, המשקלים ושאר
הצורות הספרותיות של השירה. כמו כן
עליו להיות בעל חוש הומור עדין. שיטות
אוריגינאליות אחרות של התכתבות לא
תידחינה.
״באשר לי, במידת ויש לכך קשר עם
תוכן המכתבים, הנני בת שבע־עשרה, תלמידת
שמינית הומאנית ולא משהו מיוחד.״

בן טובים לאביו המתכעס; ״הו, לך
שפוך קצת חלב על האולקוס שלן!״

ממושקפת, בשבילו

נערת השבוע
זוכרים את שיבולת דה־הן? פעם
היתה חברה בקיבוץ הראל, אי־שם
באגף השמאלי של השמאל במפ״ם.
אז לבשה חולצות רקונזות וסארא־פאנים,
או לכל היותר חצאיות־משי
שחורות ומכווצות, והיתה מועמדת
לתואר צברית 56׳ .כשהתגייסה לצבא,
היתה חברת להקת פיקוד המרכז.
ומאז מנקרת לה ציפור
קטנה בראש. היא החליטה להיות
לשחקנית, ויהי מה (כמעט).
בינתיים עבר הזמן, משק הראל
התפרק, ושיבולת חזרה לעירה, המבורכת
בנטורי־קרתא ובמשקיפי
או״ם. שיבולת הסתובבה קצת בחברת
אותה שיכבה חמודה של נערות
ישראליות הסבורות כי חוב תן הפטריוטית
היא להנעים את החיים
הקשים לאנשי האו״ם. אן הדבר
נמאס עליה. היא ניסתה לחדור לאחד
התיאטרונים ׳המקצועיים, אן לא
היתה מוכנה למלא את כל מה שנדרש
משחקנית מתחילה.
אולם שיבולת לא התיאשה. היא
מתכננת עתה מסע־לימודים בצרפת, מבקשת ללמוד שנה־שנתיים את אמנות
התיאטרון בשטראסבורג. יש לה קול ועיניים צוחקים, והרבה בטחון עצמי. מי
יודע, אולי יש לה גס כשרון? הו חיים אנו בתקופה של נסים, הלא כן?

( ) 1054/5הוא אינטליגנט, לדבריו. למה?
הוא משרת ביחידה קרבית, בוגר בית־ספר
חקלאי, אוהב חיי חברה, פוליטיקה וכל
מיני ויכוחים. הוא מרכיב משקפיים. אז
שגם את תהיי כזאת. אבל אל תהיי טפשה.
העיקר שכחתי: שערי בנפשך: הוא רוצה
להתכתב.

אחת רזה, אחת עגלגלה
לא הייתי צריכה לקרוא אפילו שורה
אחת ממכתבן של 1054/6שהתחיל בשלושה
סימני קריאה, כדי לקבוע מראש
שהן • קצו במסיבות ריקניות, שהן שתי
בנות, חברות נורא טובות בנות , 17 רוצות
להתכתב עם שני בחורים כבני 21־ ,23 נחמדים,
גבוהי קומה ושחורי שיער שיהיו,
כמובן, הברמנים ובעלי מרץ, שידעו לעשות
שמח ולהיות רציניים בשעת הצורך, שרצוי
שיהיו בעלי כלי־רבב ובעלי השכלה, ושלא
יהיו סלונים שרופים.
שאחת היא בלונדית בהירה והשנייה לא
כל כך. שאחת היא רזה והשנייה עגלגלה,
ויש להן עיניים כחולות וגובהן למעלה
מבינוני, ושהן נורא אוהבות לצחוק ולכן
על הבחורים להיות בעלי חוש הומור, ו־שרצוי
שיהיו מצפון תל־אביב או מרמת־גן
ושישלחו תמונות. ושיכתבו על כל הנושאים
שבעולם.
איזה מקצוע!

צניעות למסור פרטים אודות עצמו. אוכל רק
לומר שהוא בחור בעל קומה בינונית, משכיל
למדי, מחבם מאד את שכנותיו. גם הוא בעל
משק מסודר, מוכן להתכתב על כל נושא
שבעולם, מלבד העולם הזה אותו הוא שונא
תכלית שנאה. הוא אפילו לא מאמין שמכתב
זה יתפרסם אי פעם. ואם כן, הרי הוא
לגמרי אבוד.
״על מנת להקל על הזיהוי: הראשון

סרריך למתבונן בנערות ( )4
כאשר התמחה המתלמד בתרגילים היסודיים הקודמים, הוא מוכן ליציאתו הראשונה
לשדה. עליו לעשות זאת בחברת מתבונן־בנערות מומחה, לא לבד. החבר המנוסה שבצוות
יוכל לתקן כל שגיאה בטכניקה של המתחיל. בתחילה, כאשר חושב המתחיל שנערה
מסויימת ראוייה שיתבוננו בה, עליו לומר זאת בקול רם. המתבונן המתקדם יוכל אז
לשפוט אם רמתו של המתחיל איננה
נמוכה מדי.
הנה משחק מתאים למתחיל, בעבודת
השדה הראשונה שלו. הוא וחברו המומחה
מסכימים ביניהם על שדה־ראייה
מסויים. הם יכולים לבחור קטע מסויים
של רחוב. ואז, בשעת הטיול, הם
פשוט מתהלכים, מבלי לומר מלה. אולם
כל אחד מהם עורך רשימה במוחו של
מספר הנערות היפות שהוא רואה באותו
קטע רחוב. בסוף הקטע, הם
משווים מספרים. אם טוען המתחיל שראה
ארבע נערות יפות, בעוד שהמומחה
לא ראה אף אחת, זקוק המתחיל, ללא
ספק, באימון נוסף. אפשר לבחון את
התקדמותו המיידית בדרך חזרה. ברוב
המקרים ניכרת השתפרות גדולה.

הפגנת רגשות בלתי־רצויה.
הדבר הראשון שעל מתבונן בנערות
רציני לעשות, הוא לרוקן את מוחו מכל
מחשבה אחרת. תחביב בהתבוננות בנערות
דורש שימת־לב מלאה ובלתי־מחולקת.
מסיבה זו מעדיפים כמה מת־בונני־נערות
להתבונן לבד. הם אינם
רוצים להסתכן בעמדתו הבלתי זהירה
של אום שאינו אוהב שלמות. הם דומים לאותם דייגים יבשי־חכה, שלא יחלמו
לשבת במחיצה אחת עם דייג־תולעים. זה עלול לפגום בשלמות חובבותם.
בכל אופן, ישנם מתבונני־נערות מומחים הנהנים לעבוד בצוות. כאשר עוברת נערה

מה שעליך לעשות הוא לבקש את דודן
באמריקה, או קרובן השליח שם, להוציא
עליך כששה דולאר, לקנות בקבוק מים
חמים בדמותה ובצלמה של ג׳יין בביקיני,
בגודל של כחצי מטר.

פדגוגיה ופרסום

הוא בן ,28 בעל השכלה פדגוגית, מתעסק

אחת מאימרות־הכנף ההיסטוריות החביבות
עלי ביותד, היא זו של טאלייראן; ״זה שלא
חי לפני , 1789 אינו יודע דבר על מנעמי
החיים.״ עוד אימרה גדולה שתעמוד בפני
פגעי 1הזמן היא זו המיוחסת לוולדמאר
ה־ ,4מלן דנמארק :״גם מחר הוא יום.״
ישנה רכילות, לפיה שמע זאת מוולדמאר ה־.3
לדעתי, האימרה טובה הרבה יותר מאשר:
״העולם הוא קטן, אחרי הכל.״

יפה במיוחד, יש מן ההנאה בחלוקת החוויה. הם פשוט מוכרחים להתחלק ברגשותיהם.
ללא חבר, שמבט מבין יהיה מספיק לגביו, ימצא את עצמו המתבונן הנלהב פונה אל
אדם זר ואומר :״האם ראית?״ מובן שיש להימנע מהפגנת רגשות בלתי־עצורה זו.
יוצאים מן הכלל. כפי שציינו קודם, מגיב המתבונן האמיתי בתוכו. אפילו מבט
מבין, או דחיפה במרפק ההבר־לציזת, נחשבים להמוניים, אלא אם כן עוברת נערה באמת
יחידה במינה. הסימן מותר מאידך, כאשר נראית נערה יפה בזמן ובמקום בלתי־רגילים.
למשל: אם שני מתבונני־נערות, שבאותו רגע אינם עסוקים בפעילות זו, פוגשים בנערת־סודדר
באוטובוס, ואחד מהם מתבונן באותו רגע בנעליו ומהרהר שעליו לצחצחם, מותר
למתבונן השני לאותת לו. מובן שלנערה אסור להבחין באות. מותר לו אפילו לנענע
קלות בראשו לעברה. למעשה, אותו מתבונן שאיננו מאותת לחברו במקרה כזה, דומה
לגבר שמצא בחליפתו הישנה עשרים לירות ואיננו מספר לאשתו.
אין זו בטלנות. כלל חשוב למתבונן־בנערות הבוחר לעצמו את השעה 4אחר-
הצהרים, כאשר עוזבות רוב הנערות את המשרדים, הוא: היה בתנועה. למעשה, זהו
רעיון טוב לא רק לזוז, כי אם להיראות כאילו אתה הולן למקום כלשהו. נערות יפוח,
למרות שהן אוהבות שיתבוננו בהן, חושדות באופן אינסטינקטיבי במטילים סתם. הגבר
ההולך בצורה נמרצת, הנראה כאילו הוא מתכונן להגיע למקום כלשהו, הוא מתבונן-
בנערות טוב יותר. ראשית, הוא רואה בסיכום יותר נערות, ושנית הוא נהנה יותר
מתחביבו בדרך זו. הוא לעולם איננו מתפתה להשוזת זאת לבטלנות. הוא איננו משפיל
ספורט אציל זה.
בבריכה. התבוננות בנערות הוא ספורט של כל השנה, אולם הוא מתקבל יותר על
הדעת בקייץ. מעילי־חורף עבים וצווארונים מוגבהים אינם ידידיו הטובים ביותר של המתבונן-
בנערות.
דבר זה מביא אותנו לנושא התבוננות בנערות בשפת־הים או בבריכה. מובן שכאן
ישנה מערכת חוקים אחרת. למשל, אין צורך לנוע. למעשה, אין זה מחוכם לנוע כלל,
אלא אם כן ממש נהנה המתבונן משחייה. במקרים כאלה, עליו לשחות. אנו מעוניינים
בראש ובראשונה במתבונן ההולך לשפת־הים אך ורק כדי להתבונן. על זה להישאר
במקום אחד.
כעת, נמליץ ראשית כל על כלל חשוב: משקפי־שמש אינם הכרחיים, אולם הם
חשובים ביותר למתבונן בשפת־הים. הם מאפשרים לו חופש רב בתנועה ובעת ובעונה
אחת מסתירים את עיניו. אפשר, בעזרת משקפי־שמש טובים באמת, להתבונן בנערות
מטווח קצר ביותר.
מתבונן בצפורים הרוצה להתבונן במשפחת צפורים מטיזח קצר, בונה לעצמו מקום
מחבוא. שיטות אלה אינן מומלצות למתבוננים בנערות. כבודו ומשמעתו האישית של
הגבר הם מחבואו. לזאת רוצים היינו להציע. רצוי כי יתלבש בשמרנות, פחות או יותר.
גבר המושך שימת לב אל עצמו איננו בעל נשחה מתאימה להתבוננות בנערות.

מוסקבה הודיעה כי הרקיטה של ספוטניק 1נפלה מעל לאלסקה

...אכן, מלחמהקרה .

ב עריכ ת לילי גלילי

סיכום חטוף של
המלאכ ו תי...

דעת־הקהל

באמריקה,

אחרי

שנכשל

שילוח

הירח

...מו מםירח אהד כשמיים מאשר 48פוכפיפ כדכל.

מוזמגים משתתפים. אחד הקוראים הם וותתפים בעמוד זה יזכה מדי
שבוע בפרס של 10 דירות. הזוכים השבוע הם מחברי החנזשיריים המוצדחיס
ביותר בתחרות החסשיריים: יעקב כהן מתל־אביב ומתיה שביט מגבעת־נשר.

שם מתאים לאגודת העתונאים, אחרי התנהגותו המחפירה של מזכירה
משהרון בפרשת חטיפתו של אלי תביר

עסק נק•

צ ׳ יזבאט -ר ון .

לפני כמה שבועות נכנסתי למסעדה ידועה, שהשלט שהתנוסס עליה הכריז כ•
זיהי מסעדה היגיינית. התיישבתי ליד שולחן והתכוננתי להזמין ארוחת צהרים.
אבל הליכלוך שעל המפה היה כל כך נורא, שלא יכולתי לחשוב על אוכל. קראתי
למלצר ושאלתי אותו :״אמור לי, אדוני, כל כמה זמן אתם מחליפים את המפה?״
״באמת, גברת,״ הוא ענה ,״אינני יודע• אני עובד כאן רק שלושה שבועות.״
עליזה ג׳ינו, טבריה

לאחר שפרץ סיכסוך בין הדתיים לבין מפ״ם על מינוי הציר הישראלי
החדש בברן, מינתה -שרת החוץ אזפקיד זה את איש מפא״ י יוסף
לינם ון...

הר י זה הטון המקופל כתזמורת המדינית שלנו.

אגרום לכך שגם לי.

חח״ס

סעות לעולם צודקת

אתם זוכרים ארו תמיפור נטוזו^ינו כנווזוגינז >\ל שוי וזלגזירי גיגו־ום
י\ז טיויגזו לאוום תלתירה ב 1ורית־זזיים ד ת\א (ופות רוטום גם נול
הסוראים השולתים את תרותותיהם לתדורי, ותתור תותר זה כוורת י
כתה קגום ים. אברהם >ום ילגי, ם רתוב הראל ,83 זזיביוז, היכר את
התגובות טוכם פם כורתתו הנול דכי בל(ו תווי התריוה פל תאורם זה •.

חי על רווחיה של פרישה( .ידיעות
ברוך וגיל, ירושלים
אחרונות)
פשע מפורש!
התחייבויותיהם של הפרוגרסיבים לשמור
על עצמאותה של הקריירה.
(מודעה של המפלגה הפרוגרסיבית,
אורי בן־מנחם, יפו
בהארץ)
לפי רוח הזמן.
המפטון יבוא לישראל שוב, ליום
העצמות( .עולם הקולנוע)
דויד שולמן, תל־אביב
ויופיע במחזון העצמאות היבשה.
צ!ז על תנאי נגד שד האוצר.
(שערים) יצחק אזרד, קריתביאליק
לכל השדים והפרומות.

ב>ן ר״ת

ב מ חנ ה גדנ -ע
תכסיס ג׳ודו שנלמד בשעורי גדנ״ע הציל
כבודה של תלמידה

דבר

ה מו דיע

שקר נתעב של רודפי סנסציות

בת ישראל כשרה נטמאה על־ידי ערלים

נ ש מע ב חו צו ת ק דיי ת חיי ם

ידי עו תאח רונו ת

אם קוראת לילדתה בת השנתיים :״שרה׳-
לה, אם לא תבואי לאכול את הריסה, אני
אקרא לילדים ההם!״

על ה מ שמר
פרובוקציה שפלה של הבורגנות המתנוונת

הבקר

מ עריב
רוב מהומה על לא מאומה

פשע מחריד ב״חיפה האדומה״

לא שה

קול העם
התנוונותה המוסרלת־סוציאלית של מפא״

״כמעט נאנסתי״ — סיפורה המזעזע של
הנערה

חרו ת

חיי שעה

הנוער שואף להעיז

מכתב לאריאלה :״הנני בת 15 וחצי; כיצד

תחרות על חרוזאחד
לכמה מן המשתתפים בתחרות היו מושגים מוזרים במקצת על
מד, מתחרז עם מה. כך סבור יעקוב למדן כי ״אמש״ מתחרז עם
״רפש״ ,בעוד דן מיגלית טוען ש״אמש״ מתחרז עם ״חרש״,
ואליעזר נוה מחרז באומץ־לב הראוי לציון ״אמש״ עם ״חרס״.
אשר גורן שכח כי השורה החמישית צריכה להתחרז עם הראשונה
והשניה (לא עם השלישית והרביע״ת) ,ואילו דויד עמוסי ממשק
בארי חטא כלפי אורך השורה. כמוהו נהג גד קוכמן מרחובות,
שיצר את השורה הבאה :״ובמקום לבקש את האמש הוא חיפש
איך לצאת מהחור.״
בפרס הראשון של 5ל״י זוכה הקורא יעקוב כהן מתל־אביב (לא
ראש הש.א ,.אני מקווה) שכתב:

מעשה כאדם מבירדשמש,
ארכיאולוג שחיפש את האמש.
הוא העמיק כה לחפור
עד נפל אל הכור
•הפד למוצג בכית־שמש.

פרס שני, אף הוא באותו סכום, אני נותנת לממיר. שביט מגבעת־נשר,
שהשלים את החמשיר כך :״מי פגש שם, אם לא את

גלגמש !״
שורות טובות אחרות :״וניפץ על פניו את הנמש״ (צבי
ריבלין, תל־אביב); ״שם בנר מחפש את השמש״ (יצהר פ,.
תל-אביב); ״ומאז משתייך הוא לאמש״ (אליעזר דומקה,
חיפה).
לבושתי אני צריכה להודות כי בפעם הראשונה הזאת לא בחרתי
בחמשיר מתאים ביותר, כי באמת היה קשה למצוא חרוז לשמש־אמש.
אני מקוזה כי החמשיר הבא יתאים לכם יותר. שלחו לי את
השורה החמישית. שני הטובים ביותר יזכו שוב ב־ 5ל״י לנפש.

נזה טבבוגזז באגזזז בגגזזז
בפגי בית־המשפט העליון בהונדורס נפתח אתמול המשפט הגדול נגד יקובי
חואניטו, הנאשם בהנהלת מחתרת שהתכוזנה לחתיך את נשיא המדינה חתיכות־חתיכות,
ולהטיל את האשמה על שרות־הבטחון. ראשון העדים היה אדם שהציג את
עצמו בראש שרות־הבסחון, ויטשמו נאסר לפרסום. העד הציג תעודה שהעידה
על שמו ותפקידו, אולם לא הראה אותה לשופטים, מטעמי הבטחון.
אחרי שמסר כמה פרטים על מזג־האוויר, ביקש העד להרחיק את הנאשם והקהל
מאולם המשפט, מטעמי בטחון המדינה. השופטים נענו לבקשה, והעד המשיך
בעדותו, מסר תיאור מאלף על המבנה הגיאוגראפי של הונדורס. לאחר מכן ביקע
להרחיק מן האולם את התובע והסניגור, מטעמי בטחון. בית־המשפט נענה לבקשה.
להלן מסר העד פרטים חשובים על אופיו של הנאשם ופעולותיו בעבר, אולם
•משהגיע לפרשת פעולת שרות־ה,בטחון נגד הנאשם, הודיע שאינו יכול להמשיך
אלא אם כן יורחקו השופטים מן האולם. אחרי התיעצות קצרה, החליטו השופכים
ברוב דעות להיענות לבקשה זו. העד נשאר לבדו באולם במשך ארבע שעות ו־כ2
דקות, בהן מסר את עדותו שלא בנוכחות איש. חלקים מסויימים של העדות
נאמרו על־ידו רק במחשבה, מפאת החשש מפני מכשירי־האזנה סמויים.
כשחזרו השופטים לאולם, שאלו את העד אם כללה עדותו פרטים המצדיקים אר.
הרשעת הנאשם בדין. כשאישר זאת העד, ויתרו השופטים על המשך המשפט. הנאשם
ניוון למזזת, לאבדן זכויותיו האזרחיות למשך חמש שנים, וכן לתשלום קנס סמלי.
צלם שניסה לצלם את העד בצאתו מבית־המשפט, נורה ונהרג, מטעמי בטחון.

מ עריב לנוער
מיבצע מיוחד ומקורי של כתבינו מאיר גרשוני,
אמרי ברק, רן־אחי־איתן ומ. בקר.

מעשה כנהג משאית
שעצר כשכיל כל חצאית.
יום אהד -הוי מזל ! -
במלכודת נפל

ומקריית חיים עצמה, שולח. מוטקה״ את
החמשיר הבא:
היא — מורה לחליל חמודה
הוא (בן כ׳ וחתיך) — תלמידה.
״כמבחן,״ כך פתחה,
״תחלל כרצונך.״
בלי היסוס הוא חילל — את כבודה.

צבר עו
ח מו די ם
ו עו ק צני ם
!טליות בגן פעו כל הבוקר. אבן
עמד וחיקי, אותן.
גלעד :״נורית, אני מרביץ לאבי!״
״מדוע?״
״הוא כל הזמן חוזר אחרי המלים של
קיבוץ חוקוק
הכבשים.״

גן שלנו נשאלו הילדים לשמותיהם
,4של בעלי חיים. הנה אחת מתשובותיהם:
הבת
של הפרה היא עגלה
הבן של הפרה הוא עגלון.
כשעבדו הילדים בגינה, נשאלו מה הם
עושים .״אנחנו משתילים ומזריעים,״
מפי מאיד. ואראלי ,,תל־אביב
השיבו.