גליון 1056 מתאריך 25 בדצמבר 1957

10 5 6

כ׳ מכת תשי״ה25.12.1957 ,

שנה 21

המחיר 500פ

שלי חו עמי דויד בן ־־*ודיון ל בור מ ה ולאירופה

מכתבים

העורך הראשי:
אורי אבנרי

אויכי העם

ראש המערכת:
שלום כהן
עורך משנה:
דוב איתן
עורך תבנית:
אהרון צור

עורך כיתוב:
פיג״בי קשת

רחוב גליקסון ,8תל־אביב, טלפון ,26785
ת. ד .136 ,מען לסברקיס :״עזלנזפרס״.
המוציא לאור: העולם הזה בט״מ.
דפוס משה שהם בע״נז, ת״א, סל.62239 .
ההפצה: דוד 0ן פל ובניו, תל־אביב,
המערבת איננה אחראית לתוכן המודעות.

י עתון הפותח במערכה צבורית לשכנע
את דעת הקהל בצדקת עמדתו לגבי בעיה
מסוימת, יודע כי דרכו לא תהיה קלה.
דרושה עבודת הסבר ושיכנוע מאומצת,
לפעמים במשך שנים ארוכות, כדי לשנות
או להשפיע על דעת הקהל. הדרך היא
קשה עוד יותר כאשר המדובר הוא במערכה
נגד שחיתות, הקיסורה בגילויים הפוגעים
במוסדות ובאנשי ציבור. עתון היוצא ל מערכה
מעין זו, יודע שרק לעיתים רחוקות
יראה את הסירות החיוביים של פרסומיו.
כשעמדנו בפני תחילת פירסום סדרת גילויים
על המתרחש מאחורי הקלעים של
הספורט הישראלי, לא היינו טירונים במערכות
מסוג זה. ידענו מה תהיינה התגובות.
אם בכל זאת החלטנו להכנס למע רכה
הצבורית נגד השולטים בספורט היש ראלי,
לא היה זה כדי לפגוע בעסקן זה
או אחר. רצינו רק לחשוף את ההזנחה ו־הרקבון
האוכלים בגוף הספורט הישראלי,
והופכים אותו לענף מסחרי מפוקפק.
לא היו אלה גילויים לשם עצמם. מטרתם
היתד, לעורר את הנאמנים שבעסקני הספורט
לעריכת טיהור בשורותיהם, לתיקון הליקויים
הפותחים פירצה לגנבים, לפעילות
הוגנת, אך ורק לטובת הספורט. כשהתחלנו
בפירסום, נראתה המטרה רחוקה מאוד.

הופתענו לטובה כאשר, כבר אחרי פיר־סום
המאמר הראשון בסידרה, הגיעו לאז־גינו
תגובות מרעישות. דעת הקהל הספורטאי
בישראל התייצבה מיד לצידנו. גילויי
העולם הזה הביעו למעשה את מה שחשבו
רבבות אוהדי הספורט במשך שנים. אפילו
עתונות הספורט, שנזהרה מלפגוע בעסקני
הספורט, והכדורגל בפרט, תבעה חקירה
מידית של האשמות העולם הזה.
ההתאחדות לכדורגל בישראל, עליה נסבה
סדרת הפירסומים הראשונה, מיהרה לצאת
להתקפת־נגד. דובריה הכחישו אה
האשמות שיוחסו להם, הודיעו לעתונות
שהם עוברים לסדר היום על גילויי העולם
הזה. אולם מול דעת־הקהל, היתד, מערכת
ההתאחדות לכדורגל מערכה אבודה•
עתה, חודש ימים אחרי הפירסום הראשון,
החלו לנבוט התוצאות הראשונות של זרע
האמת שזרענו. והם נבטו דוקא בשדה
הקוצים של ההתאחדות לכדורגל.
דברינו לא נפלו על אזניים אטומות.
ההתאחדות לכדורגל, למרות שהתביישה להודות
בכך, החלה לתקן כמה וכמה ליקויים,
עליהם הצביעו חוקרי העולם הזה:
• •וטלו ההזמנות למשחקי הגביע והליגה
בכדורגל, ששימשו׳ מקור לא־אכזב
לספסרות וגניבת כספים.
• חוסלה שיטת מכירת כרטיסים, שנותרו
מתחרויות קודמות למשחקים חדשים,
והובטח מלאי של כרטיסים לכל התחרויות
בכל הליגות.
• הוכנסה שיטת המיכרזים לגבי עבודות
הנמסרות על־ידי ההתאחדות לכדורגל.
בעבר היו עבודות אלה נמסרות כתוצאה
מקשרים אישיים, או אחרי תשלום שוחד
לנוגעים בדבר. עתה תצא ההתאחדות ב-
מיכרזים אפילו לגבי מסירת זכיונות להדפסת
תכניות לתחרויות כדורגל.
• הוגבר הפיקוח על הנעשה במגרשים
ועל סדרי מכירת הכרטיסים.
זה היה רק הפרי הראשון.

בשבוע שעבר, אחרי שהודיעה בפירוש

כתב בכיך:
אלי תבור

צלם המערכת:
אריווקרז

חברי המערכת:
מנשה נר־רייו, שייע נלור, לילי גלילי,
רויר הורוביץ, רותי ורר, אברהם הרמוז,
בר, אלכם מסים, אביב״ ססז.

לעתזנות שהיא עוברת לסדר היום בקשר
לגילויי העולם הזיה, כינסה ההתאחדות הישראלית
לכדורגל מסיבת. עתונאים. ,בהשתתפות
נשיא ההתאחדות השופט המחוזי
ד״ר יוסף לאם. מסיבה זו כונסה למטרה
אחת: להפיג את -המרירות נגד ההתאחדות,
אחרי פירסומי העולם הזה.
לא היתד, זו מסיבת עתונאים לבירור דברים
או למתן תשובה. נציגי העולם הזה,
שהם המאשימים במקרה הנדון, אפילו
לא הוזמנו למסיבה, קראו על קיומה רק
למחרת היום• כל מה שידוע לנו על מה
שדובר במסיבה זו הוא מה שפורסם בעתו־נים
אחרים. ומה שפורסם, אינו מהזזה תשובה
מטהרת לגבי האשמות העולם הזה.

קראתי את תנובת המערכת שלבם על
פרשת החטיפה (העולם הווו ,).1055 וקיבלתי
עידוד רב. נוכחתי לדעת שקיים קוח עצום,
אשר יש ביכולתו להמשיד ולהתמודד עם
אנשי העולם התחתוז הלובשים איצטלה של
אנשי חוק וסדר, הפוחדים לזהות את עצמם
ובבד מעמידים את עצמם כאנשי מחתרת.
פעולתם כלפיכם היא פעולת מחתרת החותרת
לקראת כליה, מחתרת אשר ״היד
השחורה״ היא הסיסמא ההולמת את פעולותיה.
ג׳ינו,
מגדל
הרשו נא לי לצטט קטע מתהילים ההולם
את המצב בו אתם נתונים :״תסתירני מסוד
מרעים מרגשת פועלי או ::אשר סננו כחרב
לשונם דרכו חיצם דבר מר: לירות במסתרים
תם פתאום ירהו ולא ייראו: יחזקו
למו דבר רע, יספרו לטמו: מוקשים אמרו
מי יראה למו: יחפשו עולות תמנו חפש
מרפש וקרב איש ולב עמוק: וירם אלוהים
חץ פתאום היו מכותם: ויבשלימו עלימו
לשונם יתנורדו כל ראה בם.״
יצחק בר־כיכבא, ירושלים
עם מלחמת המשטר ננדכם, שלוחה אליכם
ברכתי. אל פחד. אמנם הדרר שבחרתם לעצמכם
היא מליאת מכשולים, אולם• העם.
מזדהה עם מאבק הצדק ננד הרשע, ומקוה
שכיסם שהשם! צף על פני המים תצוף
האמת ותתנלה בכל כוחה׳ ,בי בנפשנו הדבר.
יצחקי ׳רחמים, נוה שלום, נתניה
כנראה שראשי המשטר יצאו מדעתם,
אם החליטו לצרף את עורכי העולם הזה
לשירת אויבי העם. האם לא די להם בבז-
יונות ההולכים ומתגלים בבתי־המשפט במש־פטים
נגד שאר ״אויבי העם״? אם אפילו
העתונים שבידי המשטר נאלצו להודות
כי בשלב הראשון של המערכה המשפטית
נגד עורכי העולם הזה נחלה המשטרה
בישלו: ובזיו ,:ברור מראים מה יהיה הם־
יסבו של בזיו: זה.
ראובן כהן, תל־אביב

אחרי השביתה
הואיל ויש כמה דברים שמעיקים על לבי

אלא ללחוץ את ידי בתום הנאום שנשמע,
במדומני, בהקשבה מרובה.
אבא קובנר, עין החורש
כתב מדור אנשי* שנגע בכוכבים, נופל
עד עפר על שלא הבין נכונה סיפור שנמסר
לו על־ידי אחד ממשתתפי המסיבה.
שמחתי לקרוא בעתונכם (העולם הזה
) 1051 את ביקורתכם החיובית על קובץ
סיפורי ״נשר אכזב״ .אולם בסוף רשיסח־כם
מסרתם נמה פרטים ביאוגרפיים שאינם
מתאימים למציאות. כל הסיפור על משפה־הי
״שהיתה מהעתיקות והמיוחסות באיטליה,
שהתנצרה כולה ושבה אל היהדות רק
לפגי דורות מספר״ אמנם אינו מצוץ מהאצבע:
הוא מובא נאחד הסיפורים בקובץ,
אולם הוא אינו אלא סיפור. האמת היא
שאני יליד סלוניקי שביוון, משפחתנו ישבה
שם כמה דורות ומעולם לא התנצר איש
מהם ומשום כר לא היה לו צורר לחזור
לוהדות. מלבר זאת באצ״ל הייתי מפקד
נדוד, יחידה שגדלה נע בין פלוגה לגדוד

צבאי.
׳ יי דוד א .־רקננזי, תל-אביב

בעיות מיעוטים
סיד אחרי. .הסולחה בכפר קאסם, התחיל
סנון ל מס תליכנסה להתרוצץ בתור ־הכפר.
׳מהאיש יוראשון אליו ו ניגש דרש ססא לירות
ללא שום ערעור. וזאיש, שלא היה לו הסכום,
ביקש מהמנהל לחכות עד׳פוף• השבוע,
אחרי שיקבל את חלקו מירושת בנו
ההרוג, השווה 700ל״י. המנהל הסכים
לחכות. עכשיו, אחרי שישלמו את הפיצויים
לנפגעי כפר־קאבם, בטוח שאנשי הכפר ישלמו
את כל המניע מהם לסם ההכנסה.
קאסמאי, כפר־לואסס
אם רשיש רצה לעשות טובה לשכולי קר•
בנות כפר קאסם היה. כדאי לו להכיר י
שכולים את הקצינים שהוצבו בכפרי המשולש
הרבים ואשר, כפי שהתברר לאחרונה,
נמנעו מלבצע את פקודת אללה ירחמו.
בחורים אלה יש להתנאות בהם ולהעלות
את אנושיותם על נם. הם ראויים להערצה.
אליאם מוע מר, ירושלים
האח רוברט כד קוראים לו תלמידי
השמינית בבית־הספר השייד למנזר טרה
סנטה בנצרת — מקיים פעילות גזענית
בעת השעורים. אח אמריקאי זה, שייר לעדה
הקתולית, בז לתלמידים ומכנה אותם.
בין השאר., ,ערבים מלוכלכים״ .פעם אחת
ניפה להוכיח את עליונות עמו על-ידי השוואה
בי: הנעל האמריקאית לצורת הנעל
שנועל הערבי. כתוצאה מיחס בזוי זה הכריזו
תלמידי השמינית שביתה שעודה נמשכת.
אני סבור שיש לפקח על העטלפים
האלה. כראי להם לדעת שהם נמצאים בנצרת
שבישראל, ולא בליטל רוק.
זוהר חלאק, מורה ערבי, נצרת
כתבותיכם האחרונות, על רשת ההברחה
שנתגלתה בחיפה ועל נושאים פליליים אה־רים,
העידו על שיפור ניכר בטיפול בשטח
הפלילי בעתונכם. אולם בכתבה האחרונה
על משפט רוצחי ד״ר קסטנר כתבתם ש״
כאילו המפקח מיסה כי׳ץ הכנים את המילים
״לפגוע בדייר קסטנר״ לתור עדותו של רז
שסר. למעשה ציטט המפקח כ״ץ בטעות את
שסר, כאילו אמר מילים אלה בתוך דו״ח
זיהוי מקום הפשע, שהגיש לאחר הסיור
שוטר, תל־אביב

עסקי ספורט

השופט לאם
באותה מסיבה הוכחשו האשמות שהעולם
הזה לא השמיען מעולם, כמו האשמה ש־גזבר
ההתאחדות צבי ברים הדפיס כרטיסים
למשחקים בבית־הדפוס הפרטי שלו.
מקודד, אחרת, פרשת מכירתם מחדש של
כרסיסים ישנים, הודיע הד׳׳ר לאם שאין
הוא מוצא דופי במכירה כזו, אלא שדרושה
ביקורת טובה. זהו בדיוק מה שטען העולם
הזה, אלא שאנחנו פרסמנו את ההוכחה
שעד כה לא היתד, כל ביקורת.
אולם יותר משמסיבת עתונאים זו טיהרה
את ההאשמות, היא הגבירה את החשדות.
כתב השבוע יחיאל ארזי, עורך הספורט
של הארץ, במאמר ראשי :״נאמנים עלינו
דבריו של כבוד השופט לא* אבל קשה
לנו להשתחרר מן ההרגשה שלא הכל כשורה
בהתאח דו ת ...מסתבר שההתאחדות אינה
מפקחת על הנעשה בכדורגל, ודברים
רבים נעלמים מעיניה.״
אלה הם רק ניצני תוצאות גילויי העולם
הזה. זוהי רק ראשית הדרך. אנו משוכנעים
כי לחץ דעת־הקהל, וישרם של חלק
ניכר מהיושבים בהתאחדות הכדורגל, כמו
נשיא ההתאחדות הד״ר לאם, יביאו לבסוף
לטיהור מלא של ר,אוירה העכורה, כדי
להציב יסוד בריא לספורט הכדורגל בארץ.

החלטתי לפנות אליכם ולספר לכם על המציאות
העגומה חשוררת אצלנו, אחרי ה-
שביתה הגדולה באתא. ייענה עכשיו נטיה
מצד ההנהלה להוריד לנו את התמורה,
שאנו מקבלים בעד פריו: העבודה. הם מביאים
לכל מכונה מהנדס ייצור, ומבקשים
ספנו לתת דו״ח על העבודה. את המשכורת
למהנדס נזשלסת הנהלת המפעל וברור מהו
הדו״ח שהוא חותם עליו. עד היום, למרות
ההסכם שהושג בתום השביתה, איו לגו
עדיי: מועצת ייצור בה-עתתפות נציגי הפועלים.

א ז השביתה חדל הועד להיות גורם
כלשהו בעניני העובדים. מי שלא רוצה
לעבוד שעות נוספות, צפויות לו צרות
צרורות. בצורה כזו רוצה ההנחלה להפוך
אותנו לעבדיה. כל מי שמדבר מוצא את
עצמו ברש־ימה השחורה. אם תפרסמו מכתב
זה, אל תדפיסו את שסי המלא.
מ. נ .כפר־אתא

רק יהודי טוב ץ
.. .לא זו בלבי שלא ביכרתם שתיקה
למותו של ר׳ בנימין (העולם הווז ).1055
אלא הצגתם אותו כענק, מונח העומד בסתירה
לדמותו הרוחנית. עצם העובדה שהיה
יהודי טוב אינה צריכה לחפות על
בד שהוא שירת בעקביות את האינטרסים
של העוינים לנו.
יצחק י. הללי, ירושלים

שכר סופרים
הופתעתי לקרוא את הסיפור על התקלות
שארעו לי כביכול במסיבה שנערכה זה מקרוב
בבית הנשיא (העולם הזה .),1055
בי: שאר דברי, שאסרתי באותו מעמר,
אמנם הזכרתי את משל הכוכבים והעפר
זמנילה ט״ז! אד בהעלותי דמוי זר, פתחתי
ואמרתי :״הכתוב (ולא המקרא) אומר: אמה
זו משולה לעפר ומשולה לכוכבים. כשהם
יורדים — יורדים עד עפר, וכשהם עולים
— עולים ער לכוכבים,״ ואיש לא שיסעני
והרב לא ניגש אלי כדי לתקן את דברי

קראתי השבוע בעתונים ׳עהתאהדות הכדורגל
כינסה מסיבת עתונאים כדי להכ•
היש את מה שנכתב בנילוייכס על הנעשה
בתור ההתאחדות. האם אין לאנשים אלה
כל בושה? דק בשבוע שעבר הודיעו כי
עירו לסדר היום על האשמותיכם, והנה
הם מכנסים מסיבת עתונאים.
דן קוטר, תל־אביב
במאמר שהופיע תחת הכותרת ״סוחרים
בזיעת כרורנלנים״ (העולם חוה .) 1055
בקשר לשטר של 100 לירות שטרלינג חסר־הערר
שנית: לקבוצת פאלקירק, מופיעים
המלים :״חפציה כהן טען, שקיבל את השטר
ספולאק״.
הנני מכחיש בכל תוקף שהיה לי איזה
קשר שהוא עם הסכומים שסר סמיצ׳ק היה
צריך לקבל בעקבות הנאת קבוצת הכדורגל

פאלקירק.
אגון פולק, רמת־גן
התרברבותו של ש״ע נלזר, בכתבתו על
המשחק נגד לניה (העולם הזה ) 1055 עוברת
כל נבול. אם לפי הגדרת שייע, לגיה
היא קבוצה בינונית בכדורגל, אז אנחנו
לא יודעים מהי מכבי תל־אביב.
יעקב צ׳יזיק, מנחם סלביצקי, חיפה

נופש אחרי החלומות
תואילו

לפרסם

אודה לכם באם
הדברים הנאים:
א. לפי בקשתי הבטיחה לי הנחלת התיאטרון
הקאמרי חופשה של חודשיים ימים
על מנת שאוכל להנפ׳ש סן הטאסץ שהיה
בריר בבצוע תפקידי ב״נערת החלומות״,
מחזה המוצג סדי ערב בערבו זה 140 פעם,
וזאת ביהוד מאחר שנאלצתי לשחק שבועות
מספר על אף היותי חולה.
ב. לפי דעת חברי הנהלת התיאטרון הקאמרי,
ואנכי תמימת רעים עמה* יש
בתיאטרון שחקניות צעירות היכולות לבצע
את תפקיד הסנדלרית בהצלחה רבה, ועל
כן הובטחה לי אותת חופשה עם סיום הצגת
״נערת החלומות״ ,ומאידך שוחררתי מתפקיד
הסנדלרית.
נ. מובן מאליו כי לאחר חופשתי אחזור
לעבודה הסדירה בתיאטרון.
חנה מרון, תל-אביב
העולם הזה 1056

רפני זזפש שניב הפתנגת אגשי זזרג\ז ער. בגין \זכ 1פ\ז
בהפגיגב נגד 2ן ברג\ 1זפרפ\ז ער פ\זיגז\ז גזעכע־גזטיסגזיע
עע גרנזניה.
גזנזפגיגיב \זבנירנ אבניע ער בי\ז דנבעריע ;
יושב־ראש תגגגגגז \זערגג 1גזגרפגן 2־ש שגז פגדשים־ נזדכנעגז.
הה היה הכר. גזגזשרת ישראר 2ן שד\ז 2ן שריפ רשנזייבו עע
גזנזשרגז גדנזניה.
ב 1954-שוב העת הרנההז הביב ההשריה עה הגדהניה.
היה וה אהרי שנשיא ביה-ההשפבו הנזההי בית שריה
הוציא פהה־רין הבורני
נגר השהפי־הפעורה עה הנאציה. בנזשפנו ההבונד.
העגין צץ בבנהה. הציוניה הכררייה.
שותפי הההשרה אותה שעה.
התהוההו בשארה ואת נגר השה שרת. ראש הנזנזשרה.
הההשרה נפרה.
השבוע שוב הגיעה הה שרת ישראר עד השבר.
ושוב היה הגורה: ההשריה עה גרהניה.
אורה הפעה רא רובד בהשרי-העבר. עה גרהניה שר הנאציה.
הפעה דובר בהתהשרויות־רעתיר עה גרהניה שר נאבו״ו.
היתה וו תוצאה ישירה שר רו־ך־התעתועיה הנהראת
הדיניות־הוווץ שר הה שרת ישראר.
כי אהרי שרא הראתה כר ימרת או רצו\ רהצוא את
הדרך הישירה אר ההרווב
ואר הכוה השרישי ההתגבש וגובר
ואהרי שדהתה בועה את הצעת הנייבוראריות הבינגושית
שהוערתה ער־ירי נשיא התנועה הציונית העורהית
נהוה גורדנזן, באה עתה הצנורת הנודינית
שר נזרינת ישראר והוננה:
״אנו בנובוי התוה! נהשור השריה עה כר הנווכן רכך.״
והיא הוהיפה :״שוה הרינה אינה גזוכנה.
״שוה גוש אינו רוצה בנו.
״נשארו רנו רה צרפת
— וגרהניה.״
גה שתי ארה רא היו הוכנות רברית התוהה בפוהבי
אך הן היו הוכנות רהגיש עורה.
ה עורה הצרפתית ניתנה ;
עתה הגיעה השעה רה שיג עורה דוהה ההה שרת בון.
רהיהוש הבבוהות ארה היתה צריכה עתה רצאת
האישיות הישרארית ההשובה.

ץ ה קרה במקרה. במו בכל יום ראשון בשבוע, ד,תרגמה הממשלה לישיבתה הרגילה,
| במשרדו של ראש הממשלה, ברחוב אבן גבירול 1בירושלים. סדר היום היה גם הוא
שיגרתי: דו״ח מדיני, כזד, הניתן לשרים כמעט בכל ישיבד״ הפעם מסרה שרת החוץ
גולדה מאיר על הסיבוכים שנוצרו מסביב לעמדה הישראלית, בקשר לוועידת נאט״ו.
הדו״ח היה קודר למדי. הוברר כי לא רק שלא תצמח ישועה למדיניות־החוץ של ישראל
ולבטחונה, אלא להיפך: האיום בקיצוץ גבולות ישראל ימשיך להטיל את צלו על הבעיה
המרחבית, גם אחרי נעילת וועידת הברית הצפון־אטלנטית. גולדה סיימה את דבריה
ושר הבריאות, ישראל ברזילי, ביקש את רשות הדיבור, להצגת שאילתה .״מה האמת
בידיעה שהגיעה לידי, לפיה עומד --לצאת לשיחות עם ממשלת גרמניה המערבית?״
שאל. השר המפ״מי לא העריך נכונה את עוצמת חומר־הנפץ הטמון בשאלה פשוטה זו.
הוא לא ידע כי ברגע שהרים את ידו, החל המשבר .
ראש הממשלה, אשר הסומק שכיסה לפתע את פניו רמז על רוגזו, אישר כי יש אמת
בידיעה. הוא גם מסר פרטים על מהות השליחות, שצויינה על ידו כשליחות ראשונה
במעלה להגברת כוחה הבטחוני של ישראל. מאליו התפתח ויכוח סוער. שרי מפ״ם, אחדות
העבודה, וכן שר הדואר ד״ר יוסף בורג, השר הדתי היחידי ליד שולחן הממשלה, התרכזו
בעיקר על נקודה אחת: האיש הזה לא צריך לנסוע בשליחות זו — אם בכלל יש
לבצע את עצם השליחות.
שר מפא ״י נמיר
שעה ו־ 25 דקות נמשך הוויכוח. לבסוף הציע בן־גוריון להעמיד את השאלה להצבעה!
הידים הורמו: שבעה שרים הצביעו בעד הנסיעה, ששה נגדה, שניים נמנעו. ששת הקולות
לעצם המגמה של התקשרות בסחונית עם מעצמה מערב־אירופית — ולא כל שכן עם
גרמניה. ח״כ יצחק בן־אהרן, המזכיר המדיני של המפלגה, הוסיף נימוק משלו להכשלת
היו של שרי כל הסיעות מלבד מפא״י, ואילו מתוך שרי מפא״י עצמה נמנעו שניים.
הענין חוסל רשמית.
העניין. טען חבר גבעת־חיים הנמרץ: אילו היה בן־גוריון לפחות משתף את המפלגות
האחרות בדיונים מוקדמים, לפני שהחליט על שיגור האישיות החשובה לגרמניה, יתכן
אולם הוא רק התחיל. למחרת היום התכנסה בתל־אביב הועדה המדינית של אחדות,
כי אחדות העבודה היתד, רואה עצמה חייבת להביע את התנגדותה רק בחדרי־חדרים.
העבודה, בבית הועד הפועל של ההסתדרות. השרים ישראל בר־יהודה ומשה כרמל מסרו
במצב זה, טען, אין למפלגה כל דרך אלא להוציא את הבעיה כולה לוויכוח גלוי לעיני
דו״ח נרגש על ישיבת הממשלה ועל תוצאות ההצבעה. לא היה ספק כי השרים, ששמעו
הציבור.
את כל הפרטים בפעם הראשונה מפי ביג׳י באותה ישיבה, ראו את הענין כחמור ביותר.
חבריהם למפלגה הסכימו אתם .״יש לעשות הכל שההחלטה לא תבוצע!״ קרא ישראל
מאחר שהשליחות ותוצאותיה היו מותנות בסודיות מוחלטת, היה ברור כי פירוש
גלילי, שר־הבסחון בממשלת הצללים של אחדות העבודה.
הצעתו של בן־אהרן: הכשלת השליחות בכוח הפירסום. אף לרגע אחד לא היה ספק

השאלה היתה: כיצדז נואם אחרי נואם לא הטיל ספק כי אחדות העבודה חייבת להתנגד

למשתתפים בדיון כי נשק הפירטום הוא הנשק הקיצוני.

עוד באותו לילה הוכתבה ידיעה לסופר למרחב: הממשלה קיבלה ברוב של קול אחד
החלטה׳ עקרונית, המסכנת את קיומה של הקואליציה״ אחדות העבודה תובעת כינוס דחוף
של הממשלה, לשם רביזיה של החלסה זו.
הידיעה סיפקה כותרת חשובה בעמוד הראשון של יומון המפלגה. אולם היא לא סיפקה
את ראשי המפלגה, שרצו לעשות הכל כדי להביא לביטול ההחלטה שנתקבלה בממשלה.
הדלפת פרטים נוספים על הפרשה לעתוני הערב נראתה כמתאימה לכך. הדבר נעשה.

״עתה העניין אבוד !״

מו ס הסעוה

שני שרי אחדות העבודה ישראל בר־יהוד׳ה ומשה כרמל
יוצאים מישיבת הממשלה, שנתכנסה לדון במשבר. השניים
לא נסוגו מעמדתם, למרות כל איומיו של דויד בן־גוריון, התעקשו כי אין מקום להתנצלות.

^ קצד ! השני של הדרה המפלגתית, קלס מוחו הסייסמוגרפי של ח״כ חרות יוחנן
באדר, כי אי־שם בבטן הקואליציה אירעה רעידה תח־קרקעית. הח״כ חריף־השכל החל
לחשב את האפשרויות של רעידה ז י חושו הפוליטי המחודד הובילו למטרה הנכונה. הוא
הזדרז להגיש הצעה לסדר היום של הכנסת, לדיון מידי בשאלת הצטרפותה של ישראל לברית
עם גרמניה המערבית.
אותה שעה התכנסה בבנין הכנסת בירושלים ועדת החוץ והבטחון לישיבה שיגרתית,
ראשי שלוש מפלגות הפועלים התכנסו במשרדו של ראשהממשלה, כדי לפתוח ואילו בשיחות שתוכננו מזה חודשים רבים, ואשר נועדו לליבון בעיות כלכליות חמורות שהדעות
בקרב מפלגות הקואליציה לא היו זהוח. ואמנם החל שר האוצר לוי אשכול עליהן בהשמעת נאומו המוכן, על בעיות משק המדינה.
שרי אחדות העבודה ומפ׳׳ם הקשיבו לדברים בקוצר רוח ברור, וכאשר סיים אשכול את
הרצאתו והגיעה שעתו של נציג אחדות העבודה לשאת נאום כלכלי, הודיעו ראשי אחדות
העבודה ומפ-׳ם כי אינם רואים כל טעם לקיים דיון כלכלי, בשעה שהרוחות סוערות מסביב
לענייני מדיניות החוץ .״הרי כבר פרסמתם הדבר בלטרחבו״
ענה בן־גוריון .״זה עוד לא כלום,״ השיב לו יצחק בן־אהרן ,״עוד
יהיו הדים רציניים למעשה זה.״
תור כדי מר,לד הישיבה קיבל ביג׳י הודעה כי עתוני הערב
פירסמו בכותרות הראשיות פרטים נוספים מדיון הממשלה .״עתה
העניואבוד!״ הפליט בן־גוריון בזעם אימתני. הפירסום, לדבריו.
חיבל באופן חמור בבטחון המדינה, וגרם לנטילת הטעם שבשליחות
האישיות הידועה לגרמניה.
הישיבה, הופסקה וביג׳י אץ לישיבת ועדת החוץ והבטחון של
הכנסת, מסר שם הודעה כי הפירסום הכשיל את התוכנית, ויציאת
השליח בוטלה. הועדה קיבלה את הודעת שר הבטחון, עברה
לסדר היום.

מפ״ם מתכנס ת

נ שוה ותקינות

שרת החוץ גולדה מאיר ושר האוצר לוי אשכול נראים
מהורהרים בצאתם מישיבת הממשלה. במשך הדיונים
הזדהתה גולדה בתקיפות עם עמדת ראש הממשלה, ואילו שר האוצר הסיף לדרך של פשרה.

ן* א?{כר לסדר היום דויד בן־גוריון עצמו. להיפך: התכסיסן
/המפלגתי החריף הבין כי אחדות העבודה הסתבכה בפרשה קשה,
והוא החליט לנצל משגה זה עד הסוף. יותר מאשר כל אדם אחר
היה זקוק בן־גוריון למשגה. כזה מצד מפלגה מתחרה. בפגישה של
שרי מפא״י וראשיה, שהתכנסה בביתו, סיכם בן־גוריון את היקף
הנזק, שלדעתו נגרם כתוצאה מהדלפת הידיעה על־ידי אחדות העבודה.
הוא תבע להרחיק את שרי אחדות העכורה מן הממשלה .״ממשלה
שיכול לקרות בה מעשה כזה, אסור לקיים בה כל דיון בטחוני!״
התרעם בידי.
״מה יהיה אם לא ירצו לעזוב?״ שאלו חבריו. ראש הממשלה
לא נבהל משאלה זו. הוא נראה כמי שציפה לה .״אז אתפטר אני
ואגש להרכיב ממשלה בלעדם,״ השיב.
כמה מן הנוכחים בישיבה נגסו לרכך את עמדתו, רמזו לו כי
נפילתה של הממשלה כיום עלולה לקרב את מועד הבחירות, דבר
שמפא״י אינה רוצה בשלב זה .״לי זה לא איכפת.״ המשיך ביג׳י
לטעון ,״איחם לא אשב יותר!*
לבסוף הוחלט לדחות את ההכרעה ל־ 24 שעות, כדי לברר בינתיים
מה תהיה עמדתן של המפלגות האחרות שהתנגדו בישיבת הממשלה
לשליחת השליח. ראשי מפא״י לא יכלו להתעלם מן העובדה, כי
מלבד שרי מפלגתם הצביעו כל השרים נגד ההחלטה.
בתל־אביב התכנסה הועדה המדינית של מפ״ם. עוד לפני שנודע
על פרשת השליח, ראתה מפ״ם צורך דחוף לקיים דיון מדיני פנימי
להדרכת שריה בממשלה. במיוחד הדאיגה אותם נטיית דויד בן־ הראי גוו יון לרתום את ישראל לעגלת נאט״ו. בישיבה זו עמדו ראשי
שון
מפ״ם לדון גם בפרשת בחירת הציר הישראלי לברן, בירת שוייץ.
שנשלח לאדנאור, למפ״ם
לא יכלה לעבור בשתיקה על גישתו הצינית של משרד החוץ
גישוש כוונות גרלגבי
מועמדה לתפקיד זה. איש צמרת מפ״ם משה (״מיתק״) זילברטל
מניה, היה ידידו
היה כבר במלוא קצב ההכנות ליציאה לשוייץ, כאשר הביאה
גיורא יוספטל, נזוניר
לפתע גולדה מאיר לאישור ועדת השרים בענייני חוץ ובטחון את
מפא״י. עקב חדו״ח
מינויו של איש מפא״י יוסף לינטון לתפקיד זה, למרות שבשיחותיה
שהגיש הוחלט לשגר
המוקדמות עם מפ״ם הבטיחה נאמנה את המשרה למיתק זילברטל.
שליח חשוב יותר.
רק עם פתיחת הישיבה הוברר כי הסעיפים לסדר היום הפכו
כמעט תלושים מן המציאות, לנוכח המשבר שהתקדם בדהרה לעבר
הקואליציה. השרים ברזילי ובנטוב ידעו לספר על מהלך הישיבה הנרגזת של הממשלה
ביום ראשון, ובידם כבר היתה הידיעה כי ביג׳י עלול לדרוש את סילוק שרי אחדות
העבודה מהממשלה, בשל הדלפת הידיעה לעתונות. עתה עמדה בפני הועדה השאלה
הנוקבת: היש מקום להמשיך לשבת בממשלה, אם אחדות העבודה תצא ממנה?
הדעה הכללית היתה: לא. אולם עם זאת צויין, כי יש לעשות הכל להצלת הקואליציה
הנוכחית, המבוססת על שלוש המפלגות הפועליות.

השליח׳

מסע השידול של הרבנים
ך* שעה שצמרת מפ״ם ישבה על המדוכה בתל־אביב, חזרה והתכנסה צמרת מפא״י
4בלשכת ראש הממשלה בירושלים. אחרי דיון שנמשך קרוב לשעתיים פירסם גיורא יוספסל,
מזכיר המפלגה, הודעה שהוכתבה לו על־ידי ביג׳י. הודיע המזכיר: אחדות העבודה עשתה
מעשה הפוגע קשות בכושרה הבטחוני של ישראל, ועל כן על שריה בממשלה להסיק את
המסקנות ולהתפטר.

חומו ונמנ1

בצאתם ממשרד. ראש המסשלח לא היה גינר שמוי -בוז מנוד ס
של שני שרי מפא״י מרדכי נמיר ופרץ נפתלי. רק ליד שולחן
הישיבות תמך נמיר בשליחות והשר־ללא־תיק נפתלי הביט את טנדדתו בהינזנפות מהצבשה.

גם הדתיים התכנסו לישיבה. כאן היה ראש המדברים שר הדואר ד״ר יוסף בורג, שהספיק
לקיים לפני כן שיחה ממצה עם ראש הממשלה. גם כאן שררה דיעה ברורה: השעה היא
שעת־כושר, לשלם לאחדות העבודה כגמולה על הדקירות הבלתי־פוסקות נגד מנגנון הדת
לכל הסתעפויותיו. המנהיגים הדתיים הגיעו לכלל מסקנה, כי יש לעשות את הכל שבידי,
אמנם יעמוד באיומו לסלק או! כרמל ובר־יהודה מהממשלה. לשם כך מיהרו לפתוח במגע
עם אגודת ישראל, כדי לאפשר לבן־גוריון הרכבת קואליציה מצומצמת בלי מפלגות השמאל.
אווירה של מלחמת־מצחה השתררה בירושלים. רבנים וראשי ישיבות הפעילו את כל
השפעתם האישית על עסקני אגודת ישראל, שיסכימו להצטרף לממשלה. העסקנים, שהחלו
לחשב את כדאיות המעשה, חששו כי הצטרפות לקואליציה בשלב זה עשויה לחכל
בסיכוייהם לזכות בקולות רבים של יהודים דתיים ממורמרים, שיראו בהם מגינים קיצוניים
ובלתי־מתפשרים על הדת במדינה. אולם קול גדולי התורה גבר על לחישות המזכירים.
ד״ר בורג יכול היה להודיע לבן־גוריון: החזית באגף הדתי מבוצרת היטב.

בחזית מפ׳׳ם והפרוגרסיבים שלח ביג׳י את יוססטל לסיור אלים. מזכיר מפא״י חזר
לתל־אביב, נפגש עם ראשי שתי המפלגות. מפ״ם הודיעה כי לא תישאר בקואליציה בלי
אחדות העבודה, ואילו הפרוגרסיבים ביקשו שהות לקיים דיון פנימי יסודי.
גילויים אלה, שאיימו בהיווצרות מצב של חוסר־אפשרות להקים קואליציה אם תפורק
הקואליציה הנוכחית, יצרו גם צורך בפגישה עם צמרת אחדות העבודה. היא נערכה בחדרה
של סנטה יוספנזל, בבית הועד הפועל של ההסתדרות, כשמצד מפא״י נוכחים השרים לוי
אשכול ומרדכי נמיר, בעלה של סנטה גיורא יוספטל, וראש סיעת מפא״י בכנסת עקיבא
גוברין. מן העבר השני של השולחן ישבו ישראל בר־יהודה, משה כרמל, יצחק בן־אהרן
וישראל גלילי .״לדעתנו,״ הודיעו אנשי אחדות העבודה ,״לא נעשה על־ידינו שום עוול.
להיפך: אנו חושבים כי הצלנו את המדינה ואת הממשלה מצעד מחפיר ומסוכן.״
עם זאת ציינו ראשי אחדות העבודה, כי הם מוכנים להרגיע את רוחו הנסערת של
ראש הממשלה, ביקשו הצעה מעשית כיצד לעשות זאת•

פרחי אש וגופרית
עוד שכחדר הצר שבקומה השלישית התקיימה הישיבה המשותפת בין שתי
1היריבות, סערו הרוחות באולם הישיבות הגדול שבקומה השביעית של אותו בנין.
יצחק מבנקין, מנהיגה הקשיש של אחדות העבודה, הרעים בקולו החד :״לא נלך אחרי
בן־גוריון לקנוסה!״
לא פחות חריף בעמדתו היה פוליסרוק הפלמ״ח בני מרשק. כבר מזמן לא היתה שעת־כושר
כזו לבני לשפוך את מליצותיו הלוהטות אודות ״חומר הפלדה ממנו קורצנו״ .את
כל מרירותו כלפי בן־גוריון־מפרק־הפלמ״ח הריק עתה הקיבוצניק המזדקן מגבעת השלושה
על בן־גוריון־מפרק־הקואליציה־הפועלית. גם חיים גורי, הרומנסיקן הלירי של גדודי
יגאל אלון, הוסיף פרחי אש משלו לודיכוח. גם דעתו היתה: לא להיכנע.
באווירה חמומה זו יכול היה רק ישראל גלילי, שליו־הקול, שכונה בשעתו בסי ברל
כצנלסון ״החוכמה המהלכת על שתיים״ ,להעביר החלטה שסיפקה לכאורה אפילו את
הקיצוניים, אך טמנה בחובה רמז שקוף־למדי לכל פוליטיקאי, כי אחדות העבודה תהיה
מוכנה ללכת לקראת כניעה מכובדת.
הזמן דחק. בן־גוריון איים להגשים את תוכנית הפיטורין כבר בישיבת הממשלה ביום
א׳ .אם להשיג פשרה — נותרו רק ששים שעות. מתווכי מפא״י ניגשו לנסח את תוכנית
הכניעה. הם הגיעו למסקנה, כי יש מקום לתבוע מאחדות־העבודה ששריה יתנצלו בישיבת
הממשלה הקרובה, על צעדם הנמהר.
כשהתוכנית בידו עלה יוספטל ירושלימה, ביקש להשיג את אישור ביג׳י .״זה לא
כלום!״ קבע ראש הממשלה .״בצורה כזאת הם יוכלו מחר לחזור על מעשם. לאחר מה
שעשו אסור לשבת איתם.״
יוספטל גייס את כל כוח השפעתו לרכך את תקיפותו של
ביג׳י. הוא הצליח חלקית: בן־גוריון היה מוכן להסתפק בכניעה —
בתנאי. שתכלול שלושה דברים: גינוי חריף בממשלה של שרי
אחדות העבודה: הבעת חרטה מצד אותם השרים על המעשה
שעשו: התחייבות כי מקרה כזה לא יישנה.
״אתם רואים הרי שהוא אינו רוצה!״ קרא יצחק בן־אהרן לעבר
ארבעת שליחי־התיווך של מפא״י, שהביאו את תנאי ביג׳י לאחדות
העבודה .״אלה הם תנאים מעליבים ואין אפילו מקום להתמקח
עליהם.״
הצטרף אליו ישראל בר־יהודה. הפגישה השניה בין מפא״י
לאחדות העבודה, אור ליום ו׳ ,נסתיימה באוזירה קודרת-

המפרק

ראש הממשלה נזזזיין אל עדשת העולם הזה בצאתו מן הישיבה
המכרעת. לצדו צועד מזכירו האישי יצחק נבון. בן־גוריון, שהתעקש
לפרק את הקואליציה, ולסלק מהממשלה את שרי לאחדות העבודה, נראה במצב־רוח סוב.

אמון לגלילי

בנתח
אשר נפתח
על־ידי המשבר נזדקרה
דמותו של
פרץ ברנשטיין, נשיא
הצ״ב, שרבים ראו
בו מועמד אלטרד
סיבי לקואליציה, אם
כי ביג׳י סבר אחרת.

**><וכ עברה הפעולה לירושלים. מסביב למיטת־חוליו של
שר המשפטים, התכנסה צמרת הפרוגרסיבית להכין תשובה
למפא״י. עמדת השותף הקטן ביותר בקואליציה גובשה: יש לגנות
את מעשה אחדות העבודה, תוך כדי ציון כי גם מפלגות אחרות
עשו בעבר מעשים דומים, אך יש לנסות ולשמור על שלימות
הקואליציה. לשאלה העיקרית, אם יהיו מוכנים להצטרף לקואליציה
חדשה, בתני הפרוגרסיבים רק תשובה מעורפלת.
בשבת הגיע לירושלים ישראל גלילי. הוא ביקר בדירתו של דויד
בן־גוריון, התייחד עמו בשיחה שנמשכה שעתיים תמימות. כאשר
יצא נראה גלילי עייף, אך ציין כי יכולה עוד להימצא דרך של
פשרה. מה היא דרך זו, סירב גלילי לגלות.
רק למחרת היום נודע כי ביג׳י הודיע באותה שיחה אינטימית,
שאם תחליף אחדות העבודה את משה כרמל בישראל גלילי יהיה
מוכן לחסל את המשבר ללא כל תנאי נוסף .״תבין,״ אמר
ביג׳י למי שהיה במשך שנים רבות איש־מפתח במערכת הבטחון,
וסגנו של, ביג׳י כשר הבטחון בממשלה הזמנית מיד לאחר קום
המדינה .״יש כאן ענין של אמון. הם איבדו אצלי האימון. בך אני
ממשיך להאמין.״
הצעה חדשה זו לא קירבה את חיסול הסכסוך בדרכי שלום. היא
רק עזרה ליצור סיכסוך חדש: הפעם בתוך אחדות העבודה עצמה.
היה זה תכסיס טיפוסי של גאון הקנוניות דויד בן־גוריון: תוך
כדי המערכה פורר את חזית יריביו מבפנים.
כאשר התכנסה הועדה המדינית של אחדות העבודה לישיבה
נוספת, התרוצצו בה שלוש דיעות: זו של טבנקין־בן־אהרן, שתבעו
להתנגד לכל כניעה והצדיקו בלהט את עצם ההדלפה: זו של בר־יהודה־כרמל־ארם,
שטענו כי נעשה משגה ויש לעשות מאמצים
לאיחוי הקרע: השלישית היתד. דעתו של גלילי. אולם איש לא ידע
מהי בדיוק, כי הוא בחר בשתיקה.

הנושן

בעת הישיבה הראשונה היה השר פנחס ספיר אחד משני שרי מפא״י
שנמנעו מהצבעה. גם שר הדואר הדתי יוסף בורג (שמאל) לא צידך
בשליחות. אולס הוא ראה במשבר הזדמנות לפרוע חשבון ארוך לשרי אחדות־חעבודח.

הפשרות נדחו

ך• יום א׳ השבוע, יום היוד במלחמת מפא״י־אחדות העבודה,
1הופיעו השרים לישיבת הממשלה הגורלית. הם עלו אחד אחד
לקומה השניה של בית האבן הירושלמי, מבלי שידעו כיצד יראה המצב כשירדו משם.
שש שעות נמשכה הישיבה. משירדו השרים, הסתבר כי שעת השין נדחתה. על שולחן
הדיונים נערמו הצעות־פשרה לרוב, אחת מסובכת מן השניה. ביג׳י החליט להאריך את
תקופת המיקוח ב־ 48 שעות, הניח לקואליציה לפרפר בין חיים ומוות בחוסר־ודדאות עד יום
שלישי.
באותה ישיבה הוצע, בין השאר, להעניק לביג׳י את הזכות לפטר שר מבלי שהדבר
יחייב את התפטרות הממשלה כולה. הסתייגות שר המשפטים הגבילה סמכות זו בתנאי,
כי ראש הממשלה יביא תחילה את הצעתו לפיטורי השר לישיבת הממשלה, ורק אם
יושג רוב מורכב משרים של שתי סיעות לפחות, יבוצעו הפיטורין. הצעה אחרת שהוצעה
באותה ישיבה היתד* כי שרי אחדות העבודה לא יופיעו במשך שלושה חודשים לישיבות
הממשלה.
ההצעה השניה נדחתה בתוקף על־ידי אחדות העבודה, ואילו לגבי הראשונה התברר כי
לא יגובש רוב בכנסת לתיקון כזה של חוק המעבר. לא נשארה ברירה אלא לצלול
מחדש לעומקי המשבר.

האנוסים

מרדכי בנסוב וישראל ברזילי היו יכולים להיות המועמדים המרכזיים
לסילוק מן הממשלה, לולא הקדימה אותם אחדות העבודה. עתה חיז
אנוסים להחליט על עזיבת הממשלה אס אחדות חננבודח תסולק ממנח, כפי שדרש ביג׳י.

במדינה העם ארץ ה ב חי ר ה
בין יתר התוארים בהם כינו חכמי ישראל
את ארץ הקודש, הם השתמשו גם בכינוי
ארץ הבחירה. השבוע היה נדמה כי
אילו חיו אותם חכמים כיום, היו נוטים
יותר לשם ארץ הבחירות.
לפי החוק צריכות הבחירות לכנסת הרביעית
להיערך רק בחודש יולי . 1959
אולם בג׳וננל הבינמסלגתי, אין ערך להקים.
כל אחד רשאי לפתוח במערכה, ברגע ח־נראה
לו כמועיל לעצמו וכמזיק ביותר
ליריב.
כך אפשר להבין את מחול השדים שהקיף
השבוע את שותפות הקואליציה הממשלתית.
מאחורי ההצהרות המפוצצות על בטחון,
מצפון ואחריות לאומית, עמדו העסקנים
הקטנים ופזלו לעבר הקלפי. רוחות־ד,רפאים
של הבחירות הילכו אימים במסדרונות
המשבר, וכל צד חישב בקרירות כמה קולות
עשויה עמדתו להביא לו ביום הבחירות.
היתד,
זו תמונה שהפחידה לא כל כך
בשל מה שהצטייר בה, אלא בעיקר בשל
מה שהיא רמזה על העתיד, כאשר הלהט
של מערכת הבחירות ימיס גם את שרידי
ההתאפקות וההסודאד-

מנגע!
הה &כם שלא? •1
בין יתר השותפים, אשר משה שרת
ניסה לגייס בשעתו נגד מדיניותו האק טיביסטית
של דויד בן־גוריון, היו גם ה שרים
הדתיים. בהסכם ם! די שנערך בין
שרת לבין הדתיים, הבסיח שר החוץ של
אז להעניק לסיעה הדתית שורד, של משרות
דיפלומטיות, אם אלה יתמכו בעמדתו נגד
בן־גוריון.
ההסכם, אשר רובו נעשה בעל פה, כלל
גם כמה דברים כתובים שתור על גבי
לבן. היתר, זו רשימה, אותה הגיש ח״כ
יצחק רפאל לשרת, ואשר כללה את שמות
המועמדים של הסיעה הדתית לתפקידים
הדיפלומטיים שהובטחו.
ההסכם לא יצא אל הפועל, בגלל גילויי
ד,עודם חזה ( ^965 שפירסם את פרטי הפרשה
ואף ציין את שמות המועמדים.
משה שרת הזדרז להכחיש את הגילויים,
באמצעות הודעה בכנסת, קיווה כי בזאת
יציל את עורו הפוליטי מ!עמו של בן־
גוריון. אך ביג׳י לא נרגע, ואנשי המדיניות
יודעים -כי גילוי הסכם זה הוא שהביא,
בסופו של ובר, לסילוקו בחרפה של שרת
מממשלת בן־גוריון.

סיטוה של שרית נתניה ־ גה קווה כשעסקנ׳ מנרגות שבויו

ראש עיר 1־ 4סגנים ־
ך • מונח עוניקח, ר,מצהיבה באלבומי!
* ת מונו ת בודדים, בבתיהם של כמה מוותיקי
הישוב, מספרת על יום התחלת חפי־רתה
של הבאר הראשונה בנתניה, לפני
29 שנים. זה בצד זה עמדו אז לפני עדשת
המצלמה איתמר בן אב׳-י, בנו של אליעזר
בן־יהודה, בני פתח־תקווה עובד בן־עמי
וגד מכנס, ופועל צעיר בשם משה שקד.
בשבוע שעבר, שוב עמדו שניים מארבעת
מצולמי התמונה העתיקה לפני מכשיריהם
המבדקים של הצלמים. אולם הפעם עמד
כל אחד מהם לפני צלם אחר. החברים למפעל
המש!תף של בנין עיר החולות העברית
נתניה פנו איש לדרכו, אחרי שצעדו
יחד במשך 29 שנים רצופות.
״המים אשר פיכו וזרמו מהבאר הראשונה,
השקו והרוו את השורשים וזיעת
חורשים ובונים ראשונים, הניחו יסודות
לנתניה רבתי — עיר משוש לאלהים ולאדם.
ברכתי לך ולרעיתך שתזכו לשנים רבות
של אושר ונחת ותאיר לך התלהבות ימים
ראשונים את דרכך בשנים הבאות,׳׳ זאת
היתר, ברכתו של עובד בן־עמי, ראש עירית
נתניה, לחברו משה שקד איש האופוזיציה,
ראש המפלגה הפרוגרסיבית בעיר, ביום
מלאת 25 שנה לחפירת אותה באר.
לא עברו ארבע שנים ובן־עמי ושקד,
איש איש בביתו, השיחו את אשר בליבם
במילים אחרות לגמרי :״נוצרה כאן אגדה
של בן־עמי. הוא התבטא פעם שלא נוצר
עדיין האיש שיקח את מקומו. זוהי אגדה,׳׳
אמר שקד, יום אחד אחרי שנבחר כראש
עירית נתניה, בקולותיהם של סיעות הפועלים
והמפלגה הפרוגרסיבית .״חשבתי שאני
מכיר אותו, אך טעיתי. משהו התפוצץ
אצלו. הוא השתנה לגמרי.״
״סיפרו לי שהוא כזה, אבל לא האמנתי,״
הניד בן־עמי את ראשו בצער, באותו יום.
״לא רציתי להאמין. שלושה חודשים הגנתי
על כבודו של שקד, ולבסוף בגד בי*.

רעיון כרככת התח תי ת

ך*עיצומו
^ הברית,

של המשבר הגדול בארצותבשנה
השחונה ביותר, שנת

, 1928 ירדו שני צעירים ארץ־ישראליים בשל
אונית נוסעים
מורד סולם המדרגות
רעועה בנמל ניו־יורק. איתמר בן־אב״י,
עורך דואר־היום, ועובד בן־עמי, כתבו הראשי.
בן ד,־ ,22 באו לארצות־הברית על־מנת
לעשות נפשות לתכניתם: הקמת קרן
לישובם ושיקומם של בני המושבות, שהחלו
להגר באותן השנים לאירופה ולארצות-
הברית, בעוד העליה מארצות אלה לארץ־
ישראל גדלה והולכת.
החלומות על הקמת הקרן נגוזו כבר
בימים הראשונים לביקורם של השנים בניו־יורק.
העיר הגדולה והזרה הכתה אותם
בתדהמה וביאוש, מיד בהכנסם אליה.
״ביום השני או השלישי, כשהחלטנו כבר
לחזור מיואשים לארץ,״ סיפר השבוע בן־
עמי לכתב העולם חזה ,״קראתי בעתון בוקר
כי למחרת יחוג הנדבן והפילנטרום הגדול
נתן שטראוס את יום הולדתו ה־.80
זה היה ברכבת התחתית. קפצתי ממקומי
והראיתי את הידיעה לבן־אב״י. הצעתי שנשלח
מיד מברק־ברכה לשסראוס, ונציע לו
הקמת ישוב עברי על שמו בארץ־ישראל.
״כששלחנו את המברק בסניף הדואר,
הייתי בטוח שתרומתו של שטראוס מונחת
כבר בידינו. לא תיארתי לעצמי שום אפשרות
אחרת. ובאמת, למחרת בבוקר, התפרסם
המברק ששלחנו בעמוד הראשון של
חניוי־יורק-ט״נוס, ליד ברכתו של נשיא אר־צות־הברית
לשטראום. הרגשנו עצמנו ברקיע
ה שבי עי
המציאות היתד, עגומה יותר. שטראוס,
שהזמין את בן־אב״י ואת בן־עמי לארוחת
צהרים, הסכים ברצון שישוב עברי יקרא
נתניה, על שמו. אולם כסף לא יכול היה
הנדבן הישיש להבטיח .״חילקתי כבר את
כל כספי בחיי,״ הסביר בעצב לשני הצעירים
המאוכזבים.

הלוואה של 15 לירות
ך* שניים הז ר ^ישראל! ^ מ! ל -7

| | היה ברשותו של בן־עמי היו 15 לירות
פלשתינאיות, שלווה מבנק קופת־עם ביפו,
ומכתב ממזכירו של שטראום בדבר שמחתו

מטילות טכניות. השבוע ניתן אישור
מוסמך ביותר לאמיתות הגילויים. היה
זד, יצחק רפאל בעצמו שחשף חלק ניכר
של הפרשה, בבטאון מפלגתו, הצופה.
במאמר ארוך, חתום בשמו המלא, סיפר
רפאל כי בחודשים האחרונים של כהונת
משה שרת כשר החוץ, הוגשה לו על-ידי
הדתיים רשימת מועמדים למשרות דיפלומטיות
במנגנון־החוץ. הח׳-ב הדתי לא התכוון
במאמר זה דווקא לקבוע עובדות היסטוריות.
הוא רק התלונן על כי, למרות
שהוגשה אז הרשימה על־פי בקשתו המפורשת
של שר החוץ עצמו, לא נתמנה עד
כד, איש מבין אלה ששמותיהם פורטו
ברשימה.
טען רפאל: מתוך מאות המשרות הדיפלומטיות
של משרד החוץ, לא הופרשה אפילו
אתת לשותף הדתי בקואליציה הממשלתית.
לכל המשרות נתמנו חברים שהצטיינו בדבר
אחד: בפנקס חבר של מפא׳-י.
בין יתר ההבטחות שניתנו בשעתו, היתד,
גם ההבטחה כי ברגע שתתפנה איזו משרה
דיפלומטית ינתן המקום לדתיים. לפני חודשיים
היה האות: קונסול ישראל בניו־יורק
סיים את תפקידו ועמד לחזור ארצה. הדתיים
מיהרו להציע במקומו את אחד מחבריהם.
האיש, סיפר השבוע רפאל, עבר
בחינות בשתי ועדות לפחות, הצליח לעמוד
בהן, לבסוף באה גולדה מאיר ופסלה אותו
מבלי לתת כל נימוק.
ד,ח״כ הנכבד נשמע מופתע מאד מכך שגולדה
מאיר איננה מכבדת, משום מה,
את ההסכם הסודי שנעשה בשעתו עם משה
שרת, ואשר שר החוץ הקודם לא הספיק,
מסיבות טכניות, לממשו.

0 1 ! 1משה שקד, תושב נתניה ואחד ממקימ״ה, מציין בדפיקת פטיש את בחירת
11 עצמו כראש חסידיה. שקד, מי שהיה סגנו של בן־עמי וידידו המתיק, מלא
אסונח ג 8חוא; ״יבוא סוד יום ואקים קואליציה מקיר אל סיר. תאגדה של ברעמי תשבר*.

של הנדבן על כך, שצעירים ארץ״ישראליים
יקימו ישוב על שמו בארץ. ב־ 15 הלירות
הקים בן־עמי את ה״משרד״ של נתניה.
הוא שלח חוזרים לעשירים בארץ ובחוץ׳
לארץ, הציע להם לרכוש אדמות בשטח של
1500 דונאם, שאפנדי ערבי היה מובן למכור.
לבן־עמי עצמו לא היה יותר כסף
מאשר דמי הבולים שהיו דרושים לחוזה.
לבסוף, עם החוזה ביד, שהיה מוצג כדי
לסבר בו אח עיני העשירים המועמדים
לרכישת הקרקע, יצא רעיון נתניה לפועל.
במחצית שנת 1923 התקבצה קבוצת צעירים,
מבני המושבות ומכמה ״מוסקוביים*
עולי רוסיה, סביב המקום בו נועדה ל־החפר
הבאר הראשונה. בן־עמי ושקד היו
בין החופרים.
״מר עובד בן־עמי, אף שביתו בשנים
הראשונות היה עדיין בתל־אביב, היד, למעשה
שר החוץ שלנו, המוציא והמביא.
כבר בשנים הראשונות השבי; הוא להבין
שנתניה חייבת להיות חוליה בשרשרת של
ההחישבות הציונית בארץ־ישראל וחלק בל•
תי־נפרד ממנה, למרות כל האכזבות מיחסם
של המוסדות הציונים להתישבות עצמאית
זו,״ סיפר שקד על חלקו של בן־עמי, בחוברת
כורה הבאר, שהוצאה לכבוד שקד
מטעם המפלגה הפרוגרסיבית ביום מלאת
25 שנה לעליה על הקרקע בנתניה .״גישתו
זו של בן־עמי, שדעת חבריו וידידיו הוותיקים
לא היתד, נוחה הימנה — גרמה
לקירוב הלבבות בינינו*.
סיכם שקד :״למען האמת ההיסטורית,
חייב אני להוסיף לזכותו שהוא (בן־עמי)
נתן את ידו לדכא את הרוח הבדלנית ההורסת,
ויחד יצרנו את הבסיס להשתר*
שותו של הפועל העברי בנתניה*.

תל־אביב -נתניה -תל־אביב
שעהכה הרעיפו שקד ובן־עמי מח־
^ מאות איש על שכם רעהו, היתה הדעה
הרווחת בין חבריהם ומקורביהם, וותיקי
נתניה, שאין כל אלה, אלא מן השפה ולחוץ.
״מאז הגיע משה שקד לנתניה עמדה
בפניו רק שאיפה אחת,״ הביע השבוע את
דעתו אחד מאבות העיר :״לדחוק את רגלי
בן־עמי מתפקיד ראש העיר, ולתפוש את
מקומו.״
גם את הצטרפותו למפלגה הפרוגרסיבית,
אחרי חברות של שנים רבות במפלגת הציונים
הכלליים, רואים בני־נתניה על רקע
התחרות האישית בין השניים .״אם בן־עמי
יאמר כן בענין כלשהו, תשמע את שקד
אומר מיד יא *,נוהגים לומר בעיר החוף.
אך בנתניה, העיר הקטנה בת 32 אלף
התושבים, לא קל לריב בגלוי. גם בזמן
שאזרחי העיר היו בטוחים באיבתם הגדולה
של בן־עמי לשקד, ושל שקד לבן־עמי, המשיכו
השניים, לפחות כלפי חוץ, ביחסי-
ידידות ועבודה תקינים. בן־עמי, ראש הועד,
המועצה והעיריה בכל שלביהם, היה
זקוק תמיד לשקד, הפועל שהפך לקבלן
מצליח ולאזרח אהוד ואהוב בעממיותו על

כל אזרחי העיר כמעט.
שקד, ממש כמו בן־עמי, לא נפרד מעולם
מן הפעילות הציבורית. מאז הקמתו של
ועד המושבה היה שקד חבר בכל גילגוליו,
עד לבחירתו בשבוע שעבר כראש העיריה,
צמידותו הטבעית לתפקידים ציבוריים, למרות
העומס הגדול של עסקיו הענפים, חייבו
את בן־עמי לראות בשקד, כמעט תמיד,
את סגנו הראשון ואת ממלא מקומו בימים
בהם נעדר מתפקידו.
בימים שאחרי הבחירות האחרונות לעירית
נתניה, בשנת , 1955 היה על בן־עמי
להרכיב את אחת משתי הקואליציות האפשריות:
עם חירות, הדתיים והפרוגרסי-
בים! או עם הדתיים, הפרוגרסיבים, מפא״י
אחדות העבודה ומפ״ם.
אך לפני שהפרוגרסיבים נתנו את הסכמתם
לקואליציה זו או אחרת, היה כבר
ברור לבן־עמי, כמו לכל נבחרי המועצה
החדשה, כי גורל השלטון בעירם יהיה
קשור קשר הדוק עם גורלה של עירית
תל־אביב. כי גם בעיר הגדולה כמו בנתניה׳
הקטנה, היה גורלן של שתי הקואליציות

מחש רמתש תמורת כסא ומשכורת דשנה

בשבע דקות

האפשריות נתון בידי הנציב הפרוגרסיבי
התל־אביבי, משה גולדשטיין.
גולדשטיין היה צריך להצביע, לפי המוסכם,
בעד גולדה מאיר, לתפקיד ראש
עירית תל־אביב. תמורת זאת הבטיחה מפא״י
למפלגה הפרוגרסיבית, כי נציגיה בנתניה
יצביעו בעד משה שקד לראש העיר, אחרי
שילכדו בקואליציה אחת את הדתיים, סיעות
הפועלים והפרוגרסיבים. לסי תוכנית זו
היו הציונים הכלליים — ובן־עמי בראשם —
ותנועת החירות, נשארים באופוזיציה.
אולם הרכבת הקואליציה התל־אביבית השתהתה
מאד. לפני שגולדשטיין הספיק להחלים
בדבר הצבעה בעד לבנון או בעד
גולדה מאיר הצליח בן־עמי להקים קואליציה
של ציונים כלליים, פרוגרסיבים,
דתיים ומסא״י — ראשונה במינה בנתניה.
.עוררתי עלי את כעסו של מרכז המפלגה•
תמורת הצבעת חירות בתל־אביב בעד
לבנון, היה עלי לכלול את חירות בנתניה
בקואליציה, ולהוציא את מפא״י,״ מגלה בן־
עמי .״אך אני, טובת העיר עמדה לנגד
עיני. החלטתי לכלול את מפא״י בהנהלה,
למרות שזכות זו לא הגיעה למפלגה שהשיגה
רק שלושה מקומות במועצה. ידעתי
שלעולם לא אוכל להושיב את מפא״י עם

מכונת ההצבעה

היה סכסוך של סמכויות. בימים בהם היה
בן־עמי נעדר מעבודתו לרגל גסיעותיו ל־חוץ־לארץ,
או עבודתו הרבה בתכנון העיר
אשדוד־ים, היה שקד תופש בידו את עבודת
ראש העיר, עושה בה כבתוך שלו. גפן,
שחבריו במפא״י המריצו אותו לכך, היה
עושה כל מה שביכולתו כדי להפריע לשקד.
התוצאה: מהומה ואי־סדרים בעבודת העיר־יד״
חוסר אפשרות לארגן כראוי את משק
הכספים ואת ביצוע עבודות הפיתוח והעבודות
הציבוריות.
״במקרה אחה* סיפר בן־עמי. ,מינה גפן
ממלא־מקום למנהל הגמנסיה טשרניחובסקי,
שיצא לסיור בארצות־הברית. בימים בהם
נעדרתי מתפקידי, ביטל שקד את המנוי שהוציא
גפן ומינה איש אחר לתפקיד המנהל.״
גפן
לא סבל שמישהו מלבדו יוציא הוראות
בסביבתו. המריבות הבלתי־פוסקות
סביב החלטותיו הקטנות והבלתי־חשובות
של גפן, הביאו את השניים לחידוד יחסים
קיצוני.
אולם לא גפן וגם לא שקד היו גבעולי
הקש ששברו את גב הגמל של הקואליציה
בנתניה. היה זה בן־עמי בעצמו, גם לפי
דבריו, שהגה יום אחד את הרעיון שלמח־

חיום. לאף אחד משמונה חברי המועצה (יושבים ליד השולחן)

חירות ובחרתי אז במפא״י.״
כך הוקמה, לפני שנתים וחצי, הקואליציה
העירונית בנתניה. בצידו של בן־עמי שנבחר
כראש העיר (״בפעם האחרונה, כך קיוויתי,״)
נבחרו משה שקד כסגן ראשון וב־ממלא־מקום
קבוע, דוד גפן ממפא״י, ואליעזר
ריגלר, מנהל בנק הפועל המזרחי
בעיר.

״שקד שותה את דמי״

**ל טח שקרח במשך השנתיים וחצי
3 1בהן ישבה מפא״י בקואליציה אחת
עם בן־עמי, שקד והדתיים, קשה לשפוט
מתוך דבריהם של אנשי המפלגות השונות,
המספרים כל אחד סיפור שונה לגמרי.
גירסתו של בן־עמי, בתשובה לשאלה מה
נרם למשבר האחרון בעירית נתניה, מטילה
את האשמה על שכמם של שקד ומפא״י
כאחד. לדבריו, הכניסו שותפיו ממפא״י
.אוזירה חדשה לגמרי״ בעבודת העיריה,
אווירה שבה האינטרס המפלגתי גבר על
כל אינטרס אחר.
.הם הקדישו יותר זמן לכל פקיד קטן
בעל כרטיס מפלגה, מאשר לבנית בית־ספר
שהיה בו צורך דחוף, או לתכנון גינת
שעשועים.״
לדבריו של בן־עמי פרץ סכסוך חריף
בין שני סגניו, משה שקד ודוד גפן, כבר
בימים הראשונים לכינונה של ההנהלה ה עירונית.
.גפן היה מתפרץ בפני ואפילו
בפני מנהל המחוז. בהזדמנות אחת הוא
צעק: שקד שותה את ד מי
הסכסוך, כרגיל בין סטי ראש העיר,

ראש־עיריה־לשעבר, עובד בן־עמי, מצביע על תוכנית־המתאר של אשדוד־ים,

5עיר העתיד, שעל תכנונח הוא שוקד בימים אלה. למרות האכזבה שבאה עליו,
אחרי 29 שנות פעילות בנתניה, לא איבד בן־עמי את אמונתו. :זו תהיה עיר גדולה ויפה.״

לא היתה אפילו הסת־גות אמת להצעות שהועמדו להצבעה עליז״׳
שקד, שהיה מוסיף. תודה״ אחרי כל הצעה שאושרה בהצבעה.
מסביב מצטופף קהל סקרנים, שבא לחזות בישיבה הפתוחה.

לקת הכספים בעיריה דרוש מנהל רציני,
בעל־מעוף ויכולת תכנון.
כי אחרי הבחירות האחרונות התקשתה
הנהלת העיר נתניה להמשיך וללבוש את
איצטלת העיר העשירה ביותר בישראל. סגירת
בית החרושת פיליפס והמשבר שפקד
את תעשית היהלומים מחד, וגידולה הבלתי־פוסק
של האוכלוסיה מאידך, בניגוד מוחלט
למקורות התעסוקה שלא התרבו, גרמו למשבר
חמור במשק הכספים העירוני.
.ידעתי שאני צריך גזבר טוב ובעל כושר
תכנון. חיפשתי במשך חודשים רבים איש
מתאים,״ סיפר בן־עמי על תחילת המשבר
העירוני, שהביא לסילוקו מכסא ראש העיר.
״באפריל או במאי , 1957 הסכים מר ישי
קורניצקי לשמש בתפקיד זה. אני מכיר
אותו כ־ 20 שנה. הוא היה חבר עיריה מטעם
מפא״י וגם היום הוא חבר פעיל במפלגה
זו. הוא בעל מקצוע ובעל מצפון,״
הילל בן־עמי את קורניצקי, שהתפרסם בשעתו
בגילוי השערוריה הכספית הגדולה
של מטעי האומה, שהסתימה בהעמדתו לדין
של מנהל החברה, יוסף אלנחם.
ההנהלה קיבלה פה אחד את הצעתו של
בן־עמי. גם שקד, שהיה חולה בשעת הישיבה,
הסכים טלפונית למועמד. אולם בבוקר
השתנה המצב. :ליד בנין העיריה חיכו לי
כמה אזרחים• ,אתה רוצה למכור את נתניה
למפא״יד שאלו אותי בכעס,״ סיפר בן־עמי.
.שאלתי אותם מי סיפר להם על כך, ותשובתם
היתה: שקד אמר לנו
קורניצקי התנה את הסכמתו בהצבעה פה־אחד
בהנהלה. אחרי ששקד חזר בו מהסכמתו
סרב קומיצקי להכגס לעבודה.

אולם אנשי מפא״י ראו בצעדו של בן-
עמי הכרה דה־פקטו בזכותם המפלגתית על
משרת מנהל מחלקת הכספים. כשפרשו אחרי
חודשיים מן ההנהלה, היה אחד התנאים
הראשונים שלהם לחידוש השותפות: מסירת
תפקיד מנהל מחלקת הכספים לאיש מפא״י.

כסא הסגן למכירה
ף*סון ג אוגוסט התפוצצה הנהלת עירית
4נתניה בשלפוחית סבון. הציונים הכלל־

סגנים בשנו

יים, הדתיים וחירות טוענים כי כל המשבר
לא פרץ אלא בגלל חולשתה של סיעת
מפא״י. .הסניף המקומי תבע מהם לעזוב
את ההנהלה, אחרי שהוכח שאין הם מסוגלים
לשבת בתפקידי מפתח -,הודה השבוע
אחד מחברי הועדה המוניציפאלית המקומית
של מפא״י.
התנאים שמפא״י העמידה לבן־עמי היו:
סילוקו של שקד מתפקיד ממלא־מקום לבן־
עמי, העברת מחלקת הכספים לאיש ססא״י,
הרכבתה מחדש של המועצה הדתית והכללת
נציגי ההסתדרות בתוכה.
אנשי מפא׳׳י מכחישים שתביעותיהם היו
כאלה :״בן־עמי ושותפיו הפכו את ענין
ממלא־המקום לראש העיריה לקרן לנגח בה
את נבחרי ציבור הפועלים, והציגו אותו
כדרישה אולטימאטיבית שלנו, אף־על־פי שידעו
היטב כי אנו לא עמדנו על דרישה
זו,״ טען השבוע אליעזר גרשם, מראשי
מפא-י בעיר, במאמר המערכת של עמודים,
בטאון מועצת פועלי נתניה.
בין כך ובין כך, פסקה הנהלת המועצה
לפעול. במשך שלושה חודשים היו ענייני
העיר מופקרים ללא טיפול מעשי. הגרעון
הלך וגדל מחודש לחודש, והמשכורות שולמו
בתאריכים מאוחרים.
אנשי חירות, אליהם פנה בן־עמי בשותפיו
הטבעיים אחרי פרישת מפא״י, היו
קשי־עורף. .בן־עמי הפקיר אותנו אחרי הבחירות
מפני שרצה את תמיכת הממשלה
לחברת אשדוד־ים. עכשיו, כשמפא״י עזבה
אותו, הוא סונה אלינו,״ הסבירו לחבריהם
עם תחילת המשבר.
דרישותיהם של אנשי חירות, לכניסתם
לקואליציה, היו בתחילה, הפגנתיות בלבד:
הם דרשו את כסא ראש העיר. אולם במו״ם
המעשי היו מעשיים יותר. הם הסכימו,ל־
(חסשך בעמוד הבא)

יריבים מאתמול, דוד גפן (ימין) ודוד דהרי (שמאס, חפנו
לידידים בזכות בחירתם כסגני ראש העיר בשכר. גפן ודהרי
תבעו את התפטרות שקד מתפקידו לק לפני שבועות אחדים נשמפא״י פרשה מהקואליציה.

עירית נדוגיוז
הצביע בעד בן־עמי בתנאי שיקבלו את תפקידו
של שקד, תפקיד הסגן הראשון ר
מנללא־המקום•
בן־עמי לא הסכים להפקיר את שקד. אך
בעוד הוא המשיך במשא־ומתן חלה התפתחות
מפתיעה: דוד דהרי, צעיר נתניתי. בן
,28 ממפקדי האצ״ל לשעבר ופועל יהלומים
כיום, ביקר בחשאי את בן־עמי בביתו, הסכים
לפרוש מחירות ולתמוך בהיהלת ה־עיריד*
בתנאי שיקבל בתמורה את תפקיד
סגן ראש העיר, בו החזיק קודם לכן דוד
גפן מספא״י.
חירות נדהמה. לחץ אדיר הופעל על
דהרי לבטל את הסכמתו עם בן־עמי. איש
ממנהיגי המפלגה לא תיאר לעצמו שכעבור
ימים אחדים יחתום נאמנם דהרי על הסכם
אחר, חמור מזה שחתם עם עובד בן־עמי.

דהרי דוהר למפא״י
•*מציאות של נתניה היה הקול ה־
•1שמיני לקואליציה זו או אחרת, לשון
המאזנים של העיר כולה. כי 15חבתה מועצה
המקומית התחלקו אחרי הבחירות
האחרונות לפי מפלגותיהם: שלושה ממפא״י,
שניים דתיים, אחד ממפ״ם, אחד מאחדות
העבודה, אחד מרשימת השכונות (.דהרי),
שלושה מהציונים הכלליים ושניים מחירות.
אילו היה דהרי מצטרף לשלושת הציונים
הכלליים, שניי הדתיים ושני הפרוגרסיבים
היה מבטיח רוב להנהלת העיריה בלי
מפא״י. אולם גם מרחיקי־הראות בעיר לא
תארו לעצמם שהקואליציה העירונית שתורכב
מקץ שלושת חודשי המשבר תהיה מורכבת
מחמשת חברי סיעות הפועלים, שני
פרוגרסיבים ודוד דהרי, שיפרוש מתנועת
החירות, בד, היה חבר פעיל ומסור.
נתניה הוכיחה כי גם הבלתי אפשרי, אפשרי
הוא. לפני שלושה שבועות התבשרה
העיר כי דוד דהרי עזב את חירות וחתם
על הסכם עם אנשי ההסתדרות לתמוך
בהם במועצת העיריה. עם דהרי בכף ידם,
באו אנשי מפא״י לשקד :״דהרי שלנו. אתה
מסכימז׳׳
שקד הסכים מיד. וזדאי שהסכמתי. הם
נתנו לי את כל התנאים שדרשתי. בתנאים
שלי אני מוכן להסכים, אמרתי להם,״ סיפר
השבוע שקד לכתב העולם הזה שביקר בביתו
,״יש לי עכשיו למעשה יותר סמכויות
מאשר היו לבן־עמי.״
נציגי אחדות־העבודה ומפ״ם, שניהם אני
שי־עבודה מסורים וישרים, שמחו מאד לשינוי
שחל בעמדת מפא״י. בזמן שמפא״י
ישבר, בהנהלה עם בן־עמי היו סיעות השמאל
באופוזיציה. בתקופת שלטונו של
שקד יקבלו שניהם את משרות סגני העיר
השלישי והרביעי, יזכו במשכורת קטנה.
זה היה המצב ביום בו הודיע שקד על
כינוס מועצת עירית נתניה, לאישור מנויו
כראש העיר ולהדחת עובד בן־עמי מתפקידו.
האופוזיציה,
חירות, הציונים הכלליים
והדתיים, לא הופיעה לישיבה. בשבע דקות,
תחת מטר רעמי מחיאות־כפיים וקריאות

שמתה של מזכירי מפלגות הפועלים ואוהדי־הם,
נבחרו בזה אחר זה ראש העיר וארבעת
סגניו.

3תן או לקח?
דדעמי מיהר ליועציו המשפטיים• ב־
* -תיקיה של עירית נתניה חיפשו ומצאו
פרשה סתומה, שלא נתבררה עד היום:
התפטרות ח״כ חירות חיים מגורי־כהן.
מגורי־כהן היה הראשון ברשימת השכונות,
רשימה מוסווה של חירות לבחירות
בנתניה. אולם כמנהג המפלגות, היתה התפטרותו
של מגורי־כהן שמורה בידי ראשי
הרשימה עוד לפני שנבחר. אחרי הבחירות
נכנס מגורי־כהן לכנסת, פינה את מקומו
לדוד דהרי, הבא אחריו ברשימה.
חירות והציונים הכלליים עסו על המציאה
כמוצאי שלל רב. הם הודיעו ב רבים
כי ״התפטרותו של מגורי־כהן היתה
בלתי־חוקית״ ,הזמינו את הח״ב לישיבת
המועצה שעמדה להדיח את בן־עמי.
״מגוחך,״ צחק השבוע משה שקד .״מגורי
הוא ילד קטן? רק אחרי שנתיים גילה ש־התפטרותו
בלתי־חוקית?״
גם להאשמות שהוגשו נגדו לבית־המשפם,
באשמת מעילה באימון ושימוש בלתי־חוקי
בכספי העיריה, השיב שקד בחיוך :״אפילו
בן־עמי יודע שזו שטות. לא לקחתי מה־עיריה,
אלא נתתי גמילות־חסד לקופתה,
כשהיה צורך לשלם ולא היה בה אפילו
פרוסה. התביעה והצו־על־תנאי הם תמרוני
השהיה. כולם צוחקים מזה.״
מגישי התביעה בעצמם, לא צחקו :״שקד
צוחק עכשיו. נראה איך יצחק בבית־המשפט.
זוהי תביעה רצינית מאד. מצאנו בתוך
כרטיסי העיריה חומר־אישום חמור ביותר,
המעיד על אי־סדרים וניצול קופת העיריה
לעסקיו הפרסיים ביותר של משה שקד.״
בסוף השבוע׳ ,מוקף זרי פרחים ומוטרד
בעשרות צלצולי טלפון של מכריו שכרכוהו
לתפקידו החדש, היה שקד אופטימי מאד:
.עוד כמה שבועות ואתחיל להשתדל להקים
קואליציה מקיר אל קיר. בלי בן־עמי, אני
אצליח לעשות זאת.״
גב בן־עמי, בארמונו המפואר, לא איבד
את עשתונותיו :״קיבלתי היום את תוכנית
המתאר של אשדוד־ים כמתנת חג־החגוכד,
ממתכנני העיר, זו תהיה העיר היפה ביותר
במזרח התיכון ובין היפות בעולם. במרכזה
יעמוד מקדש השלום לכל הדתות והעמים.
״מה שקרה בנתניה, זוהי תוצאה של
משטר מפלגתי בעיריה, במקום שישלוט
בה משטר עירוני. אני בטוח שבתי־הדין
יגידו את שלהם בענין זה.״
אך בנתניה עצמה היו תושבי העיר
אופטימיים פחות. התגנבותה לעירם של
מכת הכלנתריזם והשחיתות הפוליטית, שהיתר,
כבר מנת חלקם של תושבי ערים
אחרות, לא השאירה בלבם ספק כי ד,קנוניות
הפוליטיות שנעשו בעירם לאחרונה לא
יקדמו את עניני נתניה, כי אם רק יעכבו
את גידולה ופיתוחה.

ן? | 1 1 4ך 1ך ראש עירית נתניה לשעבר, עובד בן־עמי (שמאל) מסייר את שמחי
| | 1החולות, עליחס נבנתה לאחר מנן העיר נתניה, בחברת יצחק בן־צבי, נשיא 7111 מדינת ישראל, שכיהן אז בתפקיד יושב־ראש הועד הלאומי .״כולם חשבו אז ששטראוס
תמך בכסף רב בנתניה,״ גילה בן־עסי ,״רק בחג 25 השנה להקמת העיר סיפרתי האמת לבן־צבי.״

במדינה המשק
מפלגות האיש שנעדר

מוכרי ם בזו ל

בנוף המפלגתי המגוון, שריצד השבוע
לעיניהם של אזרחי ישראל כתוצאה מההת־רוצצות
הבינמפלגתית שבאה בעקבות המשבר
בממשלה, הורגש העדרו של גוון חד
אחד. העסקנים הדתיים שהופיעו בזירה
נראו בה כשחקני־משנה בלבד. כי האיש
החזק של החזית הדתית נעדר מן המערכה.
מאז נקבו רסיסי הרימון של דואק את
גופו החסון של שר הדתות משה שפירא,
חסר לדתיים מצביא מרכזי במערכה הפו
אחת
הדרכים הקלות להכניס כסף לאוצר
היא הוצאת סידרה חדשה של איגרות־חוב.
לאזרח ניתן פיתוי מגוון להשקעת כספו באיגרות
אלה: ריבית של ־ 2570 !6,57 מההכנסות
פטורים ממס הכנסה! הצמדת ההשקעה
לדולאר או למדד יוקר המחיה!
הגרלת פרסים כספיים גדולים.
לפי עקרון זה הוצאו לשוק איגרות־חוב
בשווי של 100 מיליון ל״י 70—60 .מיליון
כבר נרכשו. מוסדות כלכליים ומוסדות ח־

השר שפירא בכנס ת *
בין שבילי היער העבות
ליטית. בכל ההתקפות שניתכו בשבועות
האחרונים על ציבור זה, היה מורגש כי
חומת המגן שלו פרוצה. המנהיג היה מרותק
למיטה ומטופל במכאוביו, ואילו הספינה
הדתית נאלצה לעשות את דרכה
בים הסוער, נהוגה בידי מלחים בלבד.
מספיק רמז בלבד .״לו היה שפירא
בריא, לא היה קורה מה שקרה בפרדס
חנה,״ אמר לפני שבוע דוד בן־גוריון למקורביו,
בשעה שאלה טענו נגד האפשרות
של הקמת קואליציה עם הדתיים בלבד, והזכירו
את פרשת קבורת הילד בפרדס חנה,
בן־גוריון ידע מה שהוא מדבר. שותפות
של 25 שנה עם שפירא יצרה בין השניים
הבנה עמוקה. הם מבינים זה את זה אפילו
ברמז קל. ואילו העדרו של שפירא במשך
שבועות מספר מהממשלה הביא לידי כך
שביג׳י הזהיר את הדתיים :״אתם מוליכים
למשבר קיצוני בשותפות ההיסטורית שבינינו
לביניכם.״
אולם לא ביחסים בינמפלגתיים בלבד גדול
כוחו של שר־הדתות במדינת ישראל. גם
בקרב הציבור הדתי נחשב שפירא כאיש
היודע להחזיק את כל קצות החוטים בידיו.

סכון, כגון קופות־תגמולים, בנקים, ועדי
עובדים וחברות ביטוח, חוייבו לרכוש כמויות
של איגרות, לחלקן בין חבריהם. מקבלי
פיצויים אישיים מגרמניה חויבו להשקיע
־ 207 מן הפיצויים באגרות אלה.
אולם מקבלי הפיצויים, אשר צעד זה
עורר בהם התמרמרות, לא רחשו אימון
ליציבות הרכוש שנקנה מאונם. רבים מהם
החלו להפטר מאגרותיהם במחיר נמוך מן
המחיר הנקוב. בשבועות האחרונים כאשר
נוצר ביקוש דחוף למזומנים, לסיום חשבונות
סוף השנה, הלכו בדרך זו גם מחזיקים
אחרים של אגרות־חוב.
המחירים החלו יורדים! במקרים מסו•
יימים הגיעה הירידה עד כדי 9נקודות
מתחת לערך הנומינאלי.
הוצאה צורף הכנסה. הממשלה,
אשר הוציאה תקציב פיתוח נוסף על סמך
ההכנסה המשוערת של 25 מיליון ל״י ממלווה
השיכון, ראתה פתאום מקור הכנסה
זה בסכנה. המוסדות הכספיים דרשו ממנה
לפעול לפני שהירידה תתפתח להתמוטטות.
הדרך שנפתחה לפני הממשלה: קניית האיגרות
המוצעות, כדי לייצב את המחירים.

עשרות פקעות מחפות. עובדה היא
כי למרות שהדתיים מצווים על פי חוקי
הדת על שמירת השלום הפנימי ועל דיבוק־חברים,
אין כמו ציבור זה מפורד ומפוצל
לחלקים ולרסיסים. בארץ פועלות לא פחות
מחמש מפלגות דתיות, ואילו כל אחת מהן
מפולגת מבפנים לסיעות ולפלגים, שהניגודים
ביניהם הם לעתים יותר עמוקים מאשר
אלה שבין מפלגה אחת לחברתה.
בישראל אין גם סמכות דתית אחידה.
מול הרבנות הראשית פועלת מועצת גדולי
התורה של אגודת ישראל. גם בתוך שני
מוסדות עליונים אלה מחולקות הדעות!
הרב ניסים חולק על הרב הרצוג ברבנות
הראשית, וראשי הישיבות פועלים נגד ה־אדמו״רים
במועצת גדולי התורה.
בתוך יער עבות זה אין כמו משה שפירא
הבקי בכל הדרכים והשבילים. הוא יודע
להלך ביער הפרא גם באופל הלילה וגם
בימי סערות וגשמים ולהגיע לדרך המלך.
השבוע, כאשר עזב משה שפירא את
בית־החולים זיו בירושלים, בו עבר לא
פח!ת משמונה ניתוחים קשים להוצאת רסיסים
מכל חלקי גופו, ביקשו בני משפחתו
את הרופאים כי יזהירוהו שלא יחזור מוקדם
מדי לעבודה. בקשה זו לא היתד, שגרתית.
כי עשרות פקעות מסובכות מחכות לידיו
המאומנות של השר שיבוא להתירן.

תחבורה
גלגלאחד באוויר
לא כל אדם שיש לו כסף יכול לקנות
מכונית פרטית חדשה במדינת ישראל. אם
רצונו לייבא את המכונית מחוץ־לארץ, חייב
הוא להיות נכה, עולה חדש שיכול להוכיח
כי המכונית היתה שייכת לו עוד בחוץ-
לארץ, או מומחה זר.
עד לפני כמה חודשים, יכול היה כל
מייבא מכונית למכרה בארץ, שנתיים אחרי
שהביאה ארצה. הדבר איפשר מסחר מצומצם
אך פורח במכוניות־ייבוא. התקנות החדשות
סתמו כמעט פירצה זאת, באסרו
מכירת מכ,נית — גם שנתיים אחרי ייבואה
— ללא רשיון מיוחד ממשרד התחבורה.
פירצה אחות — ייבוא מכוניות של עולים
— נסתמה אף היא. חוקרי המשטרה
הכלכלית, בפיקוחו של הקצין דויד ורדי,
יצאו לחוץ־לארץ, לבדוק שם אם אמנם
נכונות הצהרותיהם של העולים החדשים.
לכל הצימצומים וההגבלות היתד, הצדקה
אחת: יש לתת העדפה למפעל ק-יזר פרייזד,
המרכיב מכוניות פרטיות בישראל. הכמות
• לידו, מימין: תת־שר החינוך משו,
אונא, שר הדואר ד״ר יוסף בורג, סגן יו״ר
הכנסת בנימין סינץ, תת־שר חסעד שלמה רוזנברג המולנן הזח !066

— ובמידה מסויימת גם האיכות — של
המכוניות המיוצרות בחיפה לא סיפקו את
הקהל הישראלי. אך ההגבלות נשארו בעינן.
המנוע מתחמם. לפני כשנתיים הכנים
קייזר פרייזר לארץ מכוניות צרפתיות, חדל
בהדרגה לייצר מכוניות אמריקאיות כמו
הנרי ג׳ ,איירו־הילים וקייזר. אך בארץ,
בה בנויה הכלכלה על פיזור תעשייתי ומפעלי
פיתות, קיימת דרישה דווקא למכוניות
כבדות, הבנויות להסעת מספר גדול
של אנשים, למרחקים גדולים. המפעל החיפאי
החלים להכניס את הפריגאט, מכונית
צרפתית, אך גדולה וחזקה מקודמותיה.
במפעל נעשו כל ההכנות להתחלת הייצור,
מכונית אחת נמסרה למשרד התחבורה,
לבדיקת מידת התאמתה לתנאי
הארץ. ואז התברר כי הפריגאט, העומדת
יפה בתנאי אירופה, סובלת ממגרעת אחת
בתנאי ישראל: המקרן קטן מדי, גורם להתחממות
יתר של המנוע בשמש המרחבית.
הייצור עוכב. משק המכוניות הישראלי נתפס
עם גלגל אחד באוזיר.
התוצאה לא איחרה לבוא. באין הספקה
סדירה של מכוניות חדשות, עלה הביקוש
למכוניות משומשות — ואתו עלו המחירים.
השבוע נמכרה מכונית דודג׳ , 1950 למשל,
במחיר 5000ל״י, ואלף ל׳׳י נוספות על
כל שנת ייצור נוספת.
הזכיון ישאר. יבואני המכוניות הפרטיות,
אשר הקמת קייזר פרייזר פגעה
באופן חמור בפרנסתם, חידשו את לחצם,
דרשו כי הממשלה תתיר יבוא מחודש של
מכוניות פרטיות* .הם הגישו מספרים ותעריפים,
שהוכיחו כי המכוניות המיובאות
יעלו לקונה הרבה פחות מתוצרת קייזר
פרייזר, וכי האוצר עצמו ירוויח יותר מייבוא
מאשר מן המכוניות המורכבות בארץ.
אולם לא היתד, כל תקודד, כי דרישותיהם
של היבואנים יתקבלו. קייזר פרייזר קיבל
זכיון, והזכיון ישאר בתוקפו.

משטרה
מ כונ תהאמת שיקר ה
טנדר משטרה ירוק פרק בשבוע שעבר
מטען יקר ליד בית־סוקולוב, מועדון אגודת
העתונאים בתל־אביב. שלושה קצינים גבוהים
פקחו על הורדת המכשירים מן הטנדר,
הורו להעבירם אל אולם הישיבות.
המטה הארצי של המשטרה לא העביר
את משרדיו לבית־סוקולוב. אחרי שחוקרי
המשטרה והש.ב. דרשו מאלי תבור להחקר
במכונת אמת, בשעת מעצרו לאחר ששוחרר
מידי חוטפיו, רצו קציני המחלקה לתפקידים
מיוחדים להוכיח את יעילותה של המכונה,
בניגוד להלכות שנפסקו בארצות שונות, וש־צוטטו
בהעולם הזה 1054 ובכנסת, על־ידי
ח״כ חירות ד׳׳ר יוחנן באדר.
המטרה היתה ברורה: הקצינים יציעו
לעתונאים שהוזמנו לפגישה להיחקר במכונת
אמת, לגלות בו במקום את חשובות
השקר, כדי לבחון את המכונה.
ס.מ.מ. צבי אהרוני, איש הש.ב. במדי
קצין משטרה, היד, המנצח על הפגישה :״המכונה
אינה טועה לעולם,״ הודיע בפסקנות
שהופרכה ככר מאות פעמים במחקרים רפואיים,
משפטיים ועתונאיים ברחבי העולם.
מכונת״שקר. הנאספים לא היו צריכים
להרחיק לכת כדי להיחיכח כי כל דבריו
של אחרוני הם מחוסרי יסוד. ההזדמנות
לכך ניחנה להם במקום. משנקשר שמעון
פינס, כתב דבר, למכונה, הוכיחה המכונה
את חוסר יעילותה.
כשהקריא אחרוני את שם אשתו של
פינם, ענה הכתב בשלילה. המכונה לא
גילתה את השקר.
במקרה אחר, כשנחקר אורי סורת מ־
•ד״עות אחרונות, הצליח אד,תני להצביע על
שאלה, שבתשובה עליה שיקר פורת. אולם
שמחתו היתד, לשוא. הכתבים שוכנעו כי
,מכונת האמת היא גם מכונת שקר.
״נאש, הזהר! אתה עומד ליד מכונת
אמת,״ צעק אחד הנוכחים לעברו של דובר
המשטרה רמ״ח יעקוב נאש, אחרי שהניסוי
נכשל כליל. אפילו הצטדקויותיהם של נאש
ואהרוני כי ״היה רעש״ ולא היתד ,״אווירה
מתאימה״ ,לא הועילו .״כל מי שישאל
בעצתי, אשיב לו שלא יסכים להחקר במכונה
כזו,״ סיכם אחד הנוכחים.
* בין השאר, נילו ני מחיר רידופין בארץ
גבוה בהרבה ממחירה בצרפת. חשבי ח־ממשלה
גילו, כי נאשר חגיש אפרים אילין,
מנהל קרייזר פרייזר, את תחשיבי המחיר,
קבע כמחיר נמו של היצרן מחיר שהיח
למעשה מחיר ׳השוק, שכלל נבר ריווח
הסוכן ומסים. כתוצאה מגילוי זח נאלץ
המפעל להוזיל את הסחיר ב־ 400ל״י.
העולם הזח !056

מחתרת

1ת צ פי ת

(כל הזכויות שמורות)

מלהבס דוו, ש תי קהבת רי
עשרה חודשים אחת שנעצר באשמת
מנהיגות המחתרת הטירוריסטית שד,שמיצה
את השופט ד״ר משד. פרץ, הסיתה לרצוח
את ד״ר ישראל קסטנר המנוח וזממה להפוך
בכוח את המשטר במדינת ישראל,
עמד יעקוב חרותי באולם הגדול של בית־המשפט
המחוזי בתל־אביב, הקשיב לדבריו
של נשיא בית־המשפט ד״ר נתן בר־זכאי:
״יעקוב חירותי. עליך להשיב על האשמה
המובאת נגדך. אתה רשאי להעיד בשבועה,
להצהיר ממקומך או לא להעיד כלל.״
דממה שררה בבית־המשפט. התובעת,
מרים בן־פורת, עלעלה בניירותיה, התכוננה
לחקירת שתי־וערב מקיפה של הנאשם. לה,
כמו לכל באי בית המשפט, לא היה ספק
כי יעקוב חירותי יעיד בשבועה מעל דוכן
העדים, יחשוף עצמו לשאלותיה של התובעת.
פרקליטו של חירותי, עורך־הדין יצחק
אדרת, היה סבור אחרת :״חירותי בוחר
לא להעיד ולא להצהיר דבר. ההגנה גם לא
תביא עדים משלד.,״

שותפים לפשע, עדים כמשפט.
היתד, זו הודעה מפתיעה על בחירת קו־הגנה
מפתיע. כי למרות ששלושת השופטים היושבים
בדין דחו בשבוע שעבר את טענתו
של אדרת, כי ״אין להשיב על האשמה,
מאחר והתביעה לא הביאה כל הוכחות לביסוסה,״
חשבו הכל כי במשך השבועים
הבאים תנתן לבית־המשפט ההזדמנות להאזין
לעדי ההגנה ולחירותי עצמו בראשם.
אדרת, אחת הדמויות המוכרות בישוב
כבר מימי משפטי המחתרת נגד הבריטים,
ובעצמו ראש מחלקת החקירות של האצ״ל
לשעבר, היה איתן בדעתו :״התביעה לא
הוכיחה כלום. לא הוכיחו שמץ של מעשי
אלימות שבוצעו, או אפילו נסיון לביצוע
מעשי אלימות. בלי אלימות אין מחתרת,
לפי לשון הפקודה למניעת טירור. מה עלי
להוכיח, אם כך, לבית־המשפט?״
קו־הגנה זה היה ברור מאד. אדרת יטען
כי עדי התביעה שסיפרו על הדבקת כרוזים
היו בעצמם שותפים לפשע, ומשום כך
יש להביא סיוע לעדויותיהם. סיוע כזה לא

• אין סיכויים לשיכת הציונים הכלליים לקואליציה הממשלתית
לפני ה כ חי מ ת לכנסת חרכיעית. תהיה דמותה של הממשלה
אשר תהיה, לא יזמין ביג׳י את הצ״נ להשתתף בה. הסיבה: שיתוף המפלגה
האזרחית בשלב זה יתן קלף חזק למפ״ם ואחדות העבודה נגד מפא״י בקרב
ציבור הפועלים.

• הפרוגרסיכים, לעומת זאת, ימשיכו להשתתף ככל הרכב
קואליציוני, כין אם יהיה זה הרככ רחם עם מפלגות השמאל
וכין אם תכוסס הקואליציה רק עלימפא״י והדתיים, כולל
אגודת ישראל. הודעותיהם של הפרוגרסיבים כי לא ישתתפו בקואליציה
צרה הן תכסיסיות בלבד ומטרתן למנוע את הרושם בציבור שהם מאפשרים
למפא״י להחרים את הציונים הכלליים.

• כרגע שהצטרפות אגודת ישראל לקואליציה הממשלתית
תיכנס לשלכ רציני, עלול להתכרר כי, למעשה, מוכנים
להצטרף דק שלושה מתוך ששת חכרי הסיעה האגודאית
ככנסת. שלושת החברים האחרים — בנימין מינץ, קלמן כתנא ויעקב כ״ץ —
המאוחדים בפא״י, יתנו את הצטרפותם בצירופו של בנימין מנ ץ לממשלה,
נוסף על הרב איצ-ה מאיר לויו.

• קואליציה

מצומצמת עשויה לזרז

פרישתו מן

הממשלה של שר המשפטים ד״ר פנחס רוזן. רוזן, שהביע עול
לפני חודשים מספר את רצונו לעבור לחיים שקטים יותר, ינצל את השינויים
מהרכב הממשלה כדי להשתחרר מתפקידו. פרישת רוזן תגרום לפילוג פנימי
רציני בתוך מפלגתו. בעוד שאנשי העובד הציוני יתכעו את כסא השר למשה
קול, תתגבש סיעה רצינית שתתיצב מאחורי ח״ב יזהר הררי. סיעה זו תטען
כי דק מינויו של הררי, משפטן ותיק,
המשפטים.

• ד״ר נחום גולדמן לא יגלה כל יזמה רצינית לרכז סכיכו
מפלגה כישראל. המנהיג הציוני סבור כי כל נסיון מצדו להתרכז במסגרת
של מפלגה אחת רק יצמצם את כושר פעילותו וימעיט את סמכותו האישית
בזירה המדינית. אפשר גס לצפות להתפייסות בין גולדמן לבין ביג׳י.

• מספר ניכר של חכרי אחדות־העכודה, כעיקר כערים,
עלול לפרוש ממפלגה זו ולעכור למפא׳(,י. ביג׳י לא ירפה מטענתו
כי הדלפת הידיעה בדבר יציאת האישיות החשובה לגרמניה, היתה פגיעה
קטלנית במערכת הבטחון של ישראל. הוא יפנה לחברי אחדות־היעבודה ויתבע
מהם להפנות עורף למנהיגות המפלגה. דבריו עשויים למצוא הד בלב רבים
מחברי אחדות־היעבודה, המבססת את מעמדה בערים בעיקר על האקטיביזם
ה במ חזני שלה.

• אין להתייחם לאיומי המצרים, שיחדשו את המצור על
אילת, כאיומי״סרק. בחונים יודעי־דבר שוררת הדעה כי עבד אל־נאצר
עלו ל לנצל

לצורך

הצוללות

שקיבל מברית־המועצות.

• מתקרכ מועד שוכו של
אכא אכן לירושלים. בראשית
1958 יעזוב שגריר ישראל במשינגטון
את מקום כהונתו ויבוא לחופשת־מולדת
ממושכת. בימי שהותו בירושלים יוברר
סופית מה יהיה תפקידו להבא. באותו
זמן תתגבשנה הדעות סביב ההצעה ל השאיר
את השגריר בארץ, כצעד ראשון
לקראת צירופו לממשלה הבאה מטעם
מפא״י.

• המשכר הממשלתי זירז
את ההכנות להקמת מטה דד
כחירות של מפלגת אחדות-
העכורה. בתור אחד מאנשי המפתח
של מטה זה, מינתה מזכירות המפלגה
את אמנון דרור, כתב למרחב בחיפה
שיעבור לתל־אביב וישמש בתפקיד קצין
ההסברה והעתונות של אחדות העבודה.

• כיצוע תוכניות עיר הפלדה
יפסק לפי שעה. אחרי ש
נאשם
חרותי ככית-המשפט
הטענה: אין מה להשיב
הובא, לדעת אדרת, ונגד חירותי לא הוכחה
שום אשמה שהיא. כמו כן, טען הסניגור,
לא הוכיחה התביעה שום קשר מחתרתי
בין אקשטיין סוכן הש.ב ,.לבין חירותי.
מתי מותר לשקרץ לתביעה היתד,
חשובה גם על טענות אלה :״חירותי הוא
אחד מתוך חבר אנשים שלם, שהוכרז כגוף
מחתרתי במשפט צריפין. הפקודה אומרת
שמי שהוכרז כטרוריסס פעם אחת ,״ישאר
כזה לכל ימי חייו, עד אם יוכיח את ה-
הפך.״
״אין צורך בסיוע,״ טענה התובעת מרים
בן־פורת ,״ההוכחה לכאורה קיימת ולכן
מספיקות אנלוגיות, חשדות, עדויות מסיבתיות
ועדויות של שותפים לעבירה ה פקודה
למניעת טירור קובעת כי 5ל מי
שתומך, אפילו בכתב, באנשי מחתרת הוא
(הסשך בעמוד הבא)

מרבית הכלכלנים בישראל, וכלכלנים
שהובאו ממדינות אחרות, פסקו כי תוכנית
קרית הפלדה אינה כדאית. בקריה
הושקעו כבר למעלה מ־ 15 מליון ל״י
מכספי השילומים ומקורות אחרים. שר
האוצר מינה לאחרונה ועדה בראשותו
של שמחה בלאס, שתבדוק מחדש את
התיכנית כולה.

• כשורה משמחת לכעלי הון, שהצליחו להעלים את
הכנסותיהם כשנים האחרונות מעיני פקידי השומה של
שלטונותמסההכנסה: שר האוצר בוחן עתה הצעה ל״טיהור״ תיקיהם
של מעלימי הכנסותיהם, בתנאי שישקיעו חלק מהונם במפעלי פיתוח בוגב.
לדברי שר האוצר, יהי׳ה זח פתיון יעיל למעלימי רכושם.

• גם מפעלים קטנים יצטרכו להצמיד את שכר עוכדיהם
לתנודותהאינדקס. משרד העבודה עומד לפרסם צו, שיסתמך על חוק
הסכמים קיבוציים, ואשר יחייב נם מפעלים שאינם קשורים בהתאחדות בעלי•
•התעשיה או בהסתדרות, להצמיד את המשכורות למדד, למרות שכמה משרי
הממשלה יתנגדו לצעד זה, כמזיק למשק.
• הפיקוח על המטכע הזר יוחלש. בקרוב יורשה לבעלי נתינות
זרה להחזיק בבנקים ישראליים חשבונות פתוחים של מטבע זר, מבלי שזחותם
תימסר לאוצר טל־ידי הבנקים, ומבלי שיחוייבו בתשלום מס חכנסה על פעולות
כספיות במטבע זר. הדבר יהמה, למעשיה, פתח לעיסקות בלתי־כשרות במטבע זר.

במדינה
סירוריסט. חירותי פירסם בעלוני חזית־חנוער
וד״ר שייב בסולם, מאמרים שקראו
לסולידאריות עם עצורי־צריפין
אדרת לא התכונן אפילו להוכיח את ההפך,
.ז ה פנטאסטי! שום בית־משפט לא
יסכים להרשיע אזרח ישראלי על סמך הוראה
כזו*.
השבוע החלו שני הצדדים בסיכומיהם.
אחרי שמיעת עשרות עדים, שכמעט מחציתם
היו אנשי, סוכני, מודיעי או בלשי
הש.ב ,.יצאו שלושת השופטים להוציא את
פסק־דינם, כשבאוזנם, כמו באוזני כל שאר
באי בית״המשפם, מהדהדים עדיין דבריו המאלפים
של, איש מטה הש.ב *.שהעיד
בתשובה לשאלת אדרת אם מותר לאנשי
הש.ב. להפיץ שקרים ולשקר במזיד :״הדבר
נתון לשיקול דעתו (של איש הש.ב.).
במקרים לא כל כך חמורים, הוא יכול לשקר
על דעת עצמו. במקרים חמורים, יוכל
לשקר אחרי שהתיעץ עם המפעיל שלו. רב,
לא יוכל להתקבל למחתרת — הוא מוכרח
לשקר מפעם לפעם בתוקף ת פ קי דו
נוער הגז 3ד • של
אותו לילה מיהרו יגאל נגרי ויצחק ציון
לחזור ליחידתם. שני החיילים בני הקיבוצים
נען ואילון רצו לצוד שתי ארנבות
במחי־יד אחד: לבלות חופשת־ערב נעימה
בתל־אביב ולחזור לישון ביחידתם, עוד
באותו לילה.
כדי לבצע את המשימה היו השניים צריכים
לצוד ארנבת נוספת, בדמות כלי־רכב
ממונע. הם סיירו את אחת הסיממאוח בצ־פון־העיר,
בחרו במכונית ססישון־וואגון,
חתכו את כבל־ההצתה, חיברו אותו בעזרת
נייר כסף והתניעו את המכונית ללא מפתח.
יגאל ויצחק, שניהם בני , 19 לא הגיעו
באותו לילה ליחידתם. את הלילה בילו
בבית־המעצר היפואי, אחרי שנתפשו בידי
שוטר־תיועה, שערר ביקורת שיגרתית.
בפני שיפט השלום ד״ר יוסף מגורי־כהן
הביעו השניים את צערם .״אנחנו מתחרטים.
לא נחזור שנית על מעשינו,״ הבטיחו.
השופט האמין להבטחתם. בהסכמתו של
התובע סמל אריה קוברסקי, שוויתר על
עונש מאסר, קנס כל אחד מהם ב־ 30ל״י.
השניים היו מרוצים מאד , :טוב שזה רק
קנס,״ חייכו, ,גזבר הקיבוץ ישלם.״
והם חזרו ליחידתם באוטובוס.

משפט
פרקת הילי ם
עדי התביעה עלו אל דוכן העדים בזה
אחר זה• כולם סיפרו את הידוע להם, הגיבו
בניד־ראש כששמעו את דבריהם בשנית
מפי השופט החוקר יוסף בן־חנוך, שהחתים
אותם על עדויותיהם.
הנאשם עצמו, יהושוע מוצרי ,30 ,ישב
בפינת ספסל הנאשמים. הוא הקשיב בשקם
לקולו של התובע, סמל המשטרה אלאג׳ם,
שהסביר לו כי הוא נאשם בנסיון להתפרצות
לבית־הכנסת בשכונת סומל שבצפון
תל־אביב.
כשהגיע תורו של מוצרי לומר את דברו,
קם ממקומו ואמר, :לא נכון, כבוד השופט.
לא ניסיתי לפרוץ. עברתי במקום וראיתי
את בית־הכנסת. נזכרתי שאחותי מתה בדיוק
באותו יום, לפני חמש שנים, ונכנסתי
פנימה כדי לומר פרקי־תהילים לז כרה
השופט לא קיבל את ההסבר המקורי.
הוא ציווה להעביד את דינו של מוצרי
לבית־המשפט המחוזי, השאיר לו בכך זמן
רב לאמירת פרקי תהילים בבית־הסוהר, עד
לבירור משפטו, או לחשוב על סיבה מתקבלת
יותר על הדעת בבית האלוהים.

קבדת ־ פ ני ם
מכל קבלות־הפנים אותן חזה בדמיונו
עורך־הדין שלום רוזנפלד כיצד יקבלוהו
השופטים, התובעים, הסניגורים, השוטרים
והנאשמים בבית־המשפם, ביום בו יעלה
לראשונה לכם המשפט מחי פט שלום, היתר.
זו שבה נתקבל למעשה הנוראה מכולן.
רוזנפלד, לשעבר שופט צבאי רב־נסיון,
קיבל לרשותו את אולם המשפטים החדש
שבאגף הפלילי של בית־משסט השלום,
החל מיד בשמיעת דינם של גנבים, פורצים
וזונות שהובאו בפניו בזה אחר זה.
אחד הלקוחות הראשונים היה הכייס הצעיר
דוד יוסף . 18 ,משפסק לו רוזנפלד
שמונה חודשי מאסר, בשים לב לשמונה

ההרשעות הקודמות שהיו רשומות בכרטיסו
של יוסף, החלים הנאשם להפגין לעיני
השופט החדש, הדן אותו לראשונה, את מ ד
רת רוחו, :אתה זונה,״ צעק לעבר השופט,
ירק בפניו והמשיך בזרם בלתי־פוסק
של קללות בכל שפות העולם.
רוזנפלד לא נבהל מקבלת־הפנים הבלתי־צפויה.
הוא הורה להכניס את הכייס ללשכתו,
התעלם מנסיו*ו של זה להטיל את
עצמו מבעד לחלון. ל,וא מונה לתפקידו כדי
לשבת בדין — והוא המשיר לשבת•

כל ישראל
באי דהשתדס
א חיי שקיבוץ נעו מכר ממטרות בשחיי
של 25 אלף דולאר לחברה במקדוניה,
הגיעו השבוע למשק שלושה מומחים יוונים
— הידרולוג, אגרונום וטכנאי — להכשרה
בענייני השקאה חברות הביטוח
מפסידות מביטוח המכוניות, עקב האחוז
הגבוה של תאונות. החברות דנות עתה
בהעלאת הפרמיות משרד הרישוי
הוציא רשיון מונית למכונית דופין קטנה,
מתוצרת מפעלי קייזר פרייזר בחיפה, כצעד
גסיוני הגרעון המסחרי בחודשים
ינואר־איגוסס 1957 הגיע ל־ 310 מיליון ל״י
— עליה של שני מיליון ל״י לעומת ה תקופה
המקבילה בשנה שעברה כיצוא
התעשייתי חלה עליה, בעיקר בענף
היהלומים תוכניות הבניה
אינן מתקדמות כפי שאפשר היה לצפות.
בחודשים ינואר־ספטמבר 1957 הוחל בב־ניתם
של 20.033 חדרים בכל הארץ, לעומת
14.371 בתקופה המקבילה בשנה שעברה.
אולם בעוד שבאותה תקופה בשנה שעברה
נגמרו 21.685 חדרים, הגיע מספר החדרים
שנגמרו בתקיפה זו השגה ל־ 15.265 בלבד
כתק-י כ הפיתוח הנום יז
בסך 80,3מיליון ל״י, הוקצבו לשיכון
31,5מיליון ל״י ולתעשיה 15,6מיליון ל״י.
לחקלאות לא הוקצב מאומה באר*
שבע תזכה למוסד בלתי־מקובל בשטח
הדת בארץ: בית־כנחת משותת לכל העדות
משכורותיהם של קציני
הקכע בצה״ל הותאמו למשמרותיהם של
פקידים אזרחיים בשרות הממשלה. סרן
יקבל משכורת־יסוד שודד, למשכורתו של
פקיד דרגה •6משכורתו של רב־אלוף תהיה
מקבילה למשכורתו של מנהל משרד ממשלתי•
משכורתו של רב־אלוף, שהוא גם
רמסכ״ל, תהיה גבוהה עד יותר ה יועץ
המשפטי הרשה השבוע לאריה
מיקולינסקי, בעל חנות הנעליים הידועה
בתל־אביב, לתבוע לדין פלילי שוטר שסילק
אותו בכוח ממקום התקהלות, בשעת
הפגנת נהגי המוניות בתל־אביב, לפני כמה
חודשים. בקשה קודמת של מיקולינסקי,
שמפקדי השוטר יעמידו אותו לדין משמעתי
נדחתה, אחרי שמפקדים אלה מצאו
כי התנהגותו של השוטר היתד, בהתאם לפקודה
שניתנה לפזר את ההפגנה, בבל
מחיר*.

מאגר רביעי בס־דות הגירויים על הגעש!

המשמיניס מסיו
המכביה, מפגן יהדות השרירים, הינו בלי ספק היפה והחיובי
במפעלי הספורט במדינת ישראל. אולם מזה כמהישבועות החלו
מתפשטות שמועות על מעילות ואי־סדרים שנתגלו בכפר המכביה
החמישית, אשר ננעלה לפני,כמה חודשים.״ מחוסר כל הודעה
רשמית מצד הנוגעים בדבר, הכתימו שמועות אלה את שם
המכביה. נסיון ההשתקה, שנעשה מצד מוסדות שונים, לא תיקן
את המצב. להיפך, פירסומם של גילויים אלה -ולא השתקתם -
הוא שיטהר את שם המכביה, פאר מפעלי הספורט הישראלי.

** סע לחישות רב־עוצמה התנהל סביב
המכביד, החמישית, שהתקיימה בישראל
לפני שלושה חדשים. עוד לפני פתיחת המכביד״
בזמן הערכה ולאחריה, נפוצו השמועות,
שקיבלו סיוע ניכר בעתונות מסוימת,
אשר כל כוונתם היתד, להטיל דופי
במארגני המכביד, ואורחיה .״ארגון לקוי
והזנחה פושעת!״ .מכביד, בלי ספורטאים!״
.״ניצול מפעל למטרות מפלגתיות!״ אלה
• היו הסיסמאות שד,ופרחו לרחוב.
אולם, למעשה, לא היד, כל יסוד ממשי
לטענות נגד מארגני המכביד .,הליקויים שהתגלו
בארגון המפעל הגדול, כמו ליקויי
האיכסון והארחה, אופיים של הטקסים השונים
וארגון מפגשי הספורט, היו טבעיים
לגבי מפעל רב־ממדים כזה.
המכביד, היא מפעל המאורגן על־ידי תנועת
המכבי העולמי, ממומן מכספי תרומות
של אוהדים ברחבי העולם, מכספי אגודות
הספורט היהודיות בתפוצות, ומכספי תמיכה
ממשלתית צנועה. המיפגש מאורגן על־ידי
פעילי המכבי, שרוב רובם עשו את
עבודתם ללא שכר, בהתנדבות, מתוך מסירות
אישית והערכת גודל המפעל שהם
מבצעים.
מול עובדות אלה, לא יכלו השמועות
הפוליסיות־למחצה להעיב על זוהר המאורע.

מברדיס או משרדקיס?
*!ולס שבועות מעטים אחרי שאחר
י ו רוני הספורטאים האורחים עזבו את הארץ,
החלו שמועות מסיג חדש להתהלך
בצבור. שמועות אלה, ששמץ מהן גונב גם
אל כמה עתונים, סיפרו על שחיתות אישית
בקרב כמה מעסקני המכביד״ שכאילו

שהתמנה

עורך־הדין יעקב סגל,
כשופט שלום בתל־אביב.
סגל החל לשמוע עדים ולחקור את
הפרשה. כל החקירה התנהלה בסודי סודות,
מבלי ששמץ ממנה ידלוף אל הצבור. סגל
סיים את חקירתו אך עדיין לא פורסם
דבר על הפרשה. הוא העביר את מסקנותיו
לידי עורך־הדין של המכבי אברהם תורי.
ומאז הושתקה הפרשה כליל. בתוך הנהלת
המכבי הסתמנה מגמה מסוכנת: לסיים את
הפרשה בחדרי חדרים, ללא פירסום. יותר
משמגמה זו מסוכנת לצבור, היא מסוכנת
לתנועת המכבי עצמה, ולשמה הטוב.

בינתיים

ארבע האשמות עיקריות
בעצם, אירע במכביה, המחייב
חקירה משפטית? למעשה מרוכזות רוב
הטענות וההאשמות סביב מה שאירע בכפר
המכביד .,אמנם היו נם כמד, פרשיות מפוקפקות
מחוץ לכפר, אולם אלה נוגעות יותר
להתאחדות הכדורגל ולאגודות הכדורגל מאשר
למרכז המכבי.
כך, למשל, קיימת הפרשה הסתומה של
טקס נעילת המכביד .,לפי הערכה זעירה היו
במקומות העמידה באיצסדיון רמת־גן באותו
טקס, כעשרים אלף איש. חלק מהם קיבל
הזמנות וכרטיסים באופן מאורגן. אולם
מספרם של אלה ביחד עם 3314 הכרטיסים
שנמכרו למקומות העמידה, היה רק שליש
ממספר האנשים שנכנסו.
או, למשל, משחק הכדורגל הבינארצי,
שנערך במסגרת המכביד, במגרש מכבי
נוכחו למשחק באותו פתח־תקוה.
פחות
אלף איש. הדו״ח הכספי של התאח־

תזכיר
מאטה האר• דמאסר
מחומת הדמים שהתחוללה בנמל
חיפה, ביום שובה של המשלחת הישראלית
מפסטיבאל מוסקבה (העולם הזה ינסו /
זכתה השבוע לתזכורת בכנסת, כשהקריא
שר התחבורה משה כרמל את תשובתו ל־ד״ר
משה סנה :״לא הוכח כי מארגני המהומות,
אם היו כאלה, באו מתוך פועלי
הנמל.״ תשובה זו היתר, בניגוד מוחלט
לעובדות שהתפרסמו בהעולם הדח וביומון
אחדות העבודה למרחב, בשבוע המהומות
מותו הטראגי של העסקן הקומוניסטי
הישראלי קלמן גלברד, שפרסים
ראשונים עליו התפרסמו בהעולם חזה
,)1050 שימש השבוע נושא להאשמות חמורות
שהוטחו בדרנים חדשות, בסאונה של
קבוצה עצמאית שפרשה ממק״י, אחרי הוועידה
ה־ 20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית.
בהאשמותיהם של יוצאי מק״י
נאמר, כי רק בעטיו של שמואל מיקוניס,
מזכיר המפלגה, ניטלה מגלברד האפשרות
לטהר את עצמו ולחזור ארצה מפולין
לשנתים מאסר דן השבוע
השופט המחוזי יצחק כהן את נעיפה עק־אלד,
הצעירה הערביה מחיפה (העולם חוח
* ) 102 שהואשמה בריגול לטובת שלטונות
ירדן, ושפורסמה בטעות בעתונות הישראלית
כ״רקדנית יפהפיה של מועדון־לילה
חיפאי — מטה הארי הישראלית.״

העורף העלוב

כן נראח כפר המכביה ברנזת־נן, בו שוכנו חכפורטאים
מרחבי העולם, שהגיעו לסכביה החמישית. תמורת שיכון
באהלים, וארוחות דלות במסעדות הכפר, שילמו הספורמאים־׳חאורחיס ששח דולר ליום.

הסיקו טובת הנאה מהתנדבותם לעזרת ה־מכביה.

היו אלה שמועות ללא ביסוס• מספר
היה יקר להם,
אנשים, ששם המכביד,
ובראשם זקן עחונאי הספורט בארץ וחבר
בית־הדין העליון של המכבי, בן־ציון פט,
הבינו כי הדרך היחידה להצלת שם המכביה
היא חקירת ההאשמות שהועלו נגד אותם
עסקנים, הענשתם באם ימצאו חייבים, ופיר־סום
מלא של כל הפרשה. רק דרך זו היתה
מביאה לטיהור ד,אוירה שהלכה והתעכרה.
מה נעשה במקום זה? בית־הדין של
המכבי החל לברר את האשמות: אורי נדב,
איש מכבי ותיק ויושב־ראש קופת החולים
של המכבי, שעמד בראש המבררים, מצא
שיש להעביר את החקירה לפסים משפטיים.
מונתה ועדת חקירה בהרכב אדם אחד,

דות הכדורגל על אותו משחק מראה הוצאה
של 78ל״י והכנסה של 48ל״י בדיוק.
תהיה זו טעית לחשוב שאלף הצופים נכנסו
למגרש ללא כרטיסים. התעלומה היא:
לאן נעלמו דמי הכניסה?
אולם אלה הן רק פרשות צדדיות, בהן
לא טיפלו חוקרי המכבי. הם עסקו אך ורק
במה שהתרחש סביב כפר־ד,מכביד״ שהוקם
במיוחד לאיכסון ספורטאי המכביד, ליד
רמת־גן. ההאשמות הסתכמו בארבע נקודות
עיקריות:
• מסירת זכיון למסעדת כפר״המכביה,
בנסיבות המטילות חשד בכמה מעסקני המכביד!,

מכירת זכיונות בלעדיים לשירותים
בשטח כסר־ד,מכביד״ כמה וכמה פעמים!
• מסחר בבשר, שהממשלה התירה ל

:ספוום הישראלי -העסקים שהכתימו את שם המכביה

חיר ממשלתי ושהיה מיועד למת־וריד,מכביד•;
ונות
לשלם משכורות לאנשים ש־ן
יימים, ולקבל תשלום עבור הוא
הוצאו כלל.

הגיג ז 3ח בזכיון

וה החמורה כיותר היא פר־הזכיון
שניתן למסעדת כפר־במכביות
הקודמות, השלישית וה־
!ונערכו בישראל מאז קום המדינה,
י זה בידי אדם בשם אברהם הנע.
ו צ׳כוסלובקיה, בעל נסיון עשיר
סעדות עממיות, ניהל אז את ה־לשביעות
רצון הספורטאים וד,נ־
:בי, אם כי לא לשביעות רצונו
דיו. ,לא היתה פרנסה״ מאותם

:מועד המכביה החמישית, החזה
המארגנת של המכביד, למסור
ין במכרז• פורסם מכרז, שתבע
ים להגיש חשבון הספקת מזון
1אחד, שיכלול את כל ההוצאות,
אות הציוד והעבודה. למכרז זה
:עות רבות, מצד גופים פרטיים

הזולה ביותר. הוא תבע דמי כלכלה בשיעור
של 3.600ל״י לאדם ליום (בלי בשר),
בעוד שהיו הצעות שתבעו רק 3 300ל״י.
המחירים שנכללו בשאר ההצעות כללו הס פקת
כל הציוד למטבח. הניג לא סיפק את
כל הציוד. הוא קיבל ציוד שהושאל ממוסדות
ציבוריים, או שהיה ברכוש המכבי.
המקררים להחסנת המזון סופקו על־ידי הספקים,
בתיווך הנהלת המכבי, בעוד ששאר
מציעי ההצעות נדרשו לספקם לבד.

הסר כשר כסיד הכשר
*• *גי שי ההצעות שהרגישו עצמם מ־
<•3קופחים, ייחסו את מתן הזכיון להניג
בקשריו עם האישיות הקובעת בשטח זה
— הגברת גוסטה זינגר. הגברת זינגר,
אדומת־שיער המכהנת כמפקחת חינוך גופני
מטעם משרד החינוך, בעלת רכוש הידועה
בדיעותיה החופשיות, היא שהיתר, אחראית
על ועדת האיכסון וד,הארחה, היא שהיתר.
למעשה השליטה של כפר־המכביה.
ליריביו של הניג היו כמה ידיעות מדוע
נמסר הזכיון דוזקא להניג. הניג עצמו טוען
שבתום המכביד, דרשו ממנו מתחריו סכום
של 500ל״י תמורת השתקת מה שהיה

ברר כי היו אנשים שעשו עסקים בסיר
הבשר של הספורטאים. חלק מהבשר שהובא
לכפר־ד,מכביד, הוצא ממנו ונמכר לקצבים.
היה זה אחרי ששומרי כפר־המכביה
קיבלו הוראה מפורשת לא לבדוק את הרכב
שהביא את הבשר, בניגוד לבדיקה הקפדנית
של רכב אתר.

מוכרים סעמייס
*ץ ארגני המככיה היו דחוקים בכסף.
אחרי כל ההקצבות והתרומות, אחרי
שהמשלחות שילמו 6דולר ליום עבור כל
ספורטאי תמורת ארוחה יומית שלא עלתה
למארגני המכביד, יותר מ־ 4ל״י ליום, ו־איכסון
במתקנים שהושאלו ממוסדות אחרים,
הסתיימה המכביד• בגרעון של 70 אלף
לי״ ,שרובו נבע מהחזקת כפר־המכביה.
כמה מהמארגנים לא בחלו בשום אמצעים
כדי להשיג יותר כספים. הם מכרו זכיוג, ת
לאנשי עסקים שעשו עסקיהם בכפר. היה
זה צעד הגיוני, כיון שאם אדם פרטי עושה
עסקים בכפר, מדוע לא יפריש חלק מרווחיו
למפעל? אולם הזכיונות נמכרו בצורה לא
ישרה. זכיונות בלעדיים נמכרו באלפי לירות
פעמיים, בניגוד מוחלט ומפורש להסכמים.

ך* 1ןךןן ״ ךןךו גוסטה זינגר, מפקחת חינו!
!# 11ו 4 1 /גופני ועסקנית חמכבי. עמדה
בראש מחלקת ארגון הסכביוו בשתי המכביות האחרונות.
עקב התלונות שהוגשו נגדה חוקמה ועדת חקירת מיוחדת.
חסרי ערך לגמרי. רוכלים חדרו לשטח
כפר־המכביה, מכרו את סחורתם במחירים
מופקעים מבלי שהמשטרה תנקוף אצבע
ומבלי שמארגני הכפר יטרחו לגרשם.
אלה היו נקודות שועדת החקירה היתה
צריכה לבררן, ושהוטל עליהן איפול של
שתיקה. היו גם פרשות שלא הגיעו עד
לועדה, כמו הנסיונות להוציא כספים על
הוצאות מדומות, שהוכשלו בעוד מועד,
או פרשת הציוד מהמכביה הרביעית שחציו
נעלם•
במשרדי המכס היד. מונח ציוד שהגיע
עוד בזמן המכביד, הרביעית מאמריקה, ושכלל
ציוד מטבחי וספורטאי. מכיון שהמכס
עליו לא שולם עוכבהמשלוח, עד
שבהתערבותו של אהרון נתנאל, יושב־ראש
הנהלת המכבי שנפטר ערב המכביד, החמישית,
הוצא על־ידי המכס לשימוש המכביד,
החמישית.
מכיון שהמכס לא שולם גם הפעם תבעה
הנהלת המכס להחזיר את הציוד אחרי המשחקים.
הגברת זינגר שהיתר, אחראית למבלי
לדאוג
ציוד זה, עזבה את הארץ
המכבי עושה
להחזרתו המלאה והנהלת
עתה מאמצים נואשים להסדיר את הפרשה.

>11י
איחד מאות ספורטאים

טקס פתיחת חמכביה החמישית
באיצטדיון רמת־גן, שהלהיב רבבות
יהודיים מכל רחבי העולם, סימל

(כמה מהמשתתפים במכרז היה
וום מה, כאילו המכרז הוא רק
וזזכיון מונח כבר בכיסו של אחד
יום אחד הופיעו שניים ממגישי
אנגד מראשון־לציון ואדם בשם
נהל את מזנון בית־האזרח ברמת־מציע
שלישי — אברהם הניג,
בטוחים שאתה תקבל את הזכיון*,
השניים והציעו לו לנהל אה
כשותפות. הניג סרב בכל תוקף.
ובו יש שתי סברות שונות. הניג
ן :״אמרתי להם, אין בעסק הזה
ילושה שותפים. אני עושה נסיון
; זה לבד, לא רק בשביל פרנסה
בשביל אידיאליזם. הם אמרו לי
נותי. אמרתי להם שאני מוכן ל־ף
ורק לא לעשות עמם שותפות*.
של השניים שונה במקצת. לדב־
:הניג להכנס עמם לשותפות ב,הוא
פיזר צרורות של שטרות
השולחן וטען: זה ידבר.
צפו כמה אנשים מראש, קיבל
הזכיון למסעדה. הצעתו לא היתד•

את החיובי והיפה שבמפעל הספורטאי המפואר ביותר של מדינת
ישראל. אולם קטנוניותס של כסה עסקנים, שראו במפעל חגיגי זה
רק הזדמנות להפיק טובח להנאתם הפרטית, מעיבה על זוהר המפעל.

ידוע להם. הוא סרב לשלם. כך יצאה
פרשת הזכיון לאור העולם, התגלגלה עד
לועדת החקירה, שם הושמעו האשמות נגד
הגברת זינגר.
אותה שעה כבר לא היתה הגברת זינגר
בארץ. כפרס על עבודתה במכביה קיבלה
כרטים־טיסד, מטעם המכבי לארצות־הברית,
שם נמצא כיום בעלה. ועדת החקירה לא
יכלה לתת לה להשיב על האשמות אלה
ואחרות.
פרשה אחרת היתה פרשת הבשר שסופק
במסעדת כפר־המכביה. להניג לא היה קשר
עם בשר זה! הוא רק בישל אותו. ספק
מיוחד סיפק את הבשר. המשלחות שילמו
עבור כל ספורטאי אורח סכום של 6דולר
ליום, כדמי איכסון ואוכל. תמורת סכום
זה היה כל ספורטאי צריך לקבל 400 גרם
בשר ליום.
עוד בזמן המכביה פרצה השערוריה החוצה,
כאשר הספורטאים התאוננו על מיעוט
המזון שהם מקבלים ועל טיבו הירוד. ביהוד
התלוננו על מיעוט הבשר. מנות הבשר
היומיות היו רחוקות מלכלול 400
גרם לנפש.
בחקירות שנערכו בתום המכביד. הת־

כל הפרשות שהוזכרו לעיל, אין דין
שתיקה יפה להן. תג עת המכבי חייבת
לנהל את חקירותיה בכרשיות אלה לעיני
הצבור, כדי למנוע חשד של טשטוש.

זכיונות למזנון, למכבסה ולמספרה, שנמכרו
בכסף מלא לאדם בשם מנחם בכר,
תמורת הסכם מפורש שהזכיון הוא בלעדי,
נמכרו גם לאנשים אחרים. חמור מזאת:
בעוד שבכר, ששילם כחמשת אלפים לירות
בעד הזכות להקים מזנון בכפר, נאלץ להקים
בכספו הוא את מבנהו במקום צדדי
ולא נוח לגישה, נבנתה למען בעל מזנון
אחר סככה בכספי הכפר, במקום המנוחה
המרכזי. בעל מזנון זה היד• שוב, במקרה,
אברהם הניג, בעל הזכיון למסעדה בכפר.
הגברת זינגר, שלא התחשבה בזכיונות
שניתנו על ידי אליהו איזקסון, העורך־דין
שהיה אחראי לשטח זה, אף הפליאה לעשות
כדי לפגוע בזכיון שבכר שילם בעדו.
היא עצמה היתה מחלקת תלושים לקניית
מצרכים, תמורת כספים ששולמו לה על
ידי הנהלות המשלחות. כל התלושים הללו
היו יפים רק לגבי קניה במזנונו של
הניג. בכר הרעיש עולמות, אחרי שהתברר
לו שהפסיד אלפי לירות שהשקיע בעסק
כתוצאה מתרמית שרמוהו, אולם דבר לא
עזר לו. הגברת זינגר היתה השליטה היחידה
בכפר־המכביה.
מאוחר יותר התברר כי הזכיונות היו

בן־ציון פט1 ,עתונאי
הספורט הוותיק וחבר
14111 111 11 1
בית־הדין העליון של הנזכביה. עקב דרישתו לבירור
האשמות נגד עסקני הנוכביה, לא הושתקו פרשיות אלה.

• 11 יד-י.

ו ז -ו א

ב מר חב מצרים בנדונג מסי 2
בזו אחר זו הגיעו השבוע לקהיר משלחות
הארצות של הגוש האפרו־אסיאתי.
מלבד נציגי הפיליפינים, שלא נענו להזמנה,
התרכזו בקהיר נציגי כל הארצות שהשתתפו
לפני שנתיים־וחצי בועידת בנדונג.
הפעם נוספו גם נציגי ברית המועצות,
שהגיעו במטוס סילון מיוחד, יחד עם משלחות
סין העממית, מונגוליה, קוריאה הצפונית
וזיאטנאם הצפונית• בראש המשלחת
הסובייטית עמד אסיאתי הגון, ס .ר. ראשי-
דוב, יושב־ראש ד,סובייט העליון של אוזבקיסטאן,
ומאמין באללה ונביאו. הם נתקבלו
בטבעות פרחים, כמינהג.
כאשר נערכה ועידת בנדונג, היתד, מצרים
בתחילת דרכה אל השיחרור מן הכיבוש
הבריטי, מועמדת לחברות במחנה הנייטרא־ליסטי•
גמאל עבד אל־נאצר, שהיה אז
בשיא פוסולריותו העולמית, הפר כוכב ה־

המכשיר החדיש
בעל צליל מ ־ יי־ז׳
7מנורות 2 .רמי׳
?ן ול 5 ,גלים
ומר חי ב ג לי ם.
אנסנו! פני מי ת.

י לן מ רזי א ל

תנודות,

ה -ו א

מקלט

המכ שיר החדי ש ביו ת ר
המכיל מקום לפטיפון מחליף
ת קלי טי ם 7 .מנורות ׳
2רמי־קול 5 .גלים,

פנימית.

אנטנה

המאסטרו הקטן 5
המאסטרו הקטן 4

5מנורות,
גלים קצר ים

4מנורות. גלים בינוניים,רגיש וסלקטיבי
ביותר. סולם יותר מ־ 50ת חנו ת.
מיוצר בצבעים שונים. מחיר עממי.

ובינוניים.
הגיע הדסן
לחרש את מימיך?
מינויים המקבלים תזכורת
על הסיום המתקרב של
מינויים מתבקשים להעביר
את דמי־החידוש בהקדם.
עקב הדרישה הגדולה ל עיתון
אין באפשרותנו להבטיח
את המשך המשלוח
למינוי אחר תום תקופת ה מינוי.
על־מנת למנוע אכ זבה
— נשמח אם תחדש
את מיגוייך מייד עם קבלת
התזכורת.

1 *410+ 8 0 €140

פרסום אטלינגר

האס

מכשיר רגיש,
קליטה סולמית, מיוצר בצבעים שונים.

פקידים !
תלמידים !
סטודנטים !
ד,רשמו עוד חיום ב״אולסן גרג״

לקורס הדו־תודשי ( 2א בשבוע) ל־
קצרנות עברית ו /או אנגלית
כת״א: אצל ח. בר־קמ*׳ גורדון ^
בחיפה: בי״ם. במעלה״ ,החלוץ .13

חצלחח מובטחת!

כל אשה יכולה לשפר מראה
פניה ולתקן הפגמיס על ידי
טפול אינדיבידואלי לפי השיטות
החדישות ביותר

אחים בזרנו ב ע וז

היודע אתה מווושעון?•
אם כן, הנר יודע גם לצלם!
עםסיסמא זו,
כבש ״קורק -את העולם.
עם מצלמה של פוטו ברנר
קל ביותר לצלם .

הווכח בעצמך!

קילוף עוד
טפול הפלצ׳נטה
טפול חשמלי בקמטים
(פילינג)

יעוץ בטפוליס פלסטיים
במכון

ליופי

והרזייוז

לר ל־

חוב הבח לורק נ 31ר
פחיופנה,וו נ

והמה

ת.א.ייישינקיו,26 ,״־62417.

ראוויה כמחצבת הפרף
מכד משכילה, אבן
מיפגש, צעד בחברת צ׳ו אן־לאי, נהרו ואו־נו.
לא אותה נייטראליות. מאז, עברה
מצרים דיר ארוכה. בעוד המזרח הרחוק
שקע בשביתת־נשק בלתי־נוחה במלחמה ה־בינגושית,
עברה המלחמה בכל עוצמתה
אל המרחב השמי. גמאל עבד אל־נאצר
הרים על נס את. הנייטראליות החיובית״
— נייטראליות שהיא חיובית כלפי ברית-
המועצות . ,שלילית כלפי המערב.
מאותה סיבה גם ירדה במקצת קרנו של
רודן מצרים בעיני הנייטראליסטים של המזרח,
המקפידים מאד שלא להידבק בכל
צורה שהיא בסוג הסובייטי של נייטראליזם.
על כן, כאשר התכנסו המשלחות השבה;
בקאהיר, היה אמנם גמאל עבד אל־נאצו
עריץ כוכב גדול — לא רק כמארח, אלא
כגיבור מלחמת־נפל של בריטניה, צרפת
וישראל נגדו. אולם מזוך המקהלה של
הערכה וכבוד, נשמעה נימה רקד, של חשד
כי הנייסראליות של גמאל 1957 אינה אותר,
נייטראליות יל גמאל . 1955

אסור ל ה תנ ש ק *
בין חברי המשלחת המצרית שיצאה לבקר
בסין העממית לפני שלושה חודשים,
היו חברת בית־הנבחרים המצרי ראוזיה
עטיה ובעלה. הם נשארו בסין גם אחרי
שרוב חברי המשלחת חזרו לארצם. בפי
החוזרים היו סיפורים מתמיהים על התנהגותה
החופשית־מדי של ראודיה, התנהגות
שאינה הולמת נציגה רשמית של העם
המצרי. פעם אחת, סיפרו, התרגז בעלה, סטר

על לחייה, בנוכחות המארחים הסיניים.
לפי הסיפורים, היה ברור כי הדבר הראשון
שיעשר, בעלה של הנבחרת ד,נכ־בדה,
בשובם לקהיר, יהיר, לתת לד, גט כדת
וכדין. אולם משחזר הזוג, לא הראה שום
סימני פילוג. להיפך! הוא נראה די מאושר.
צלם אל־מוסאחר, שחיפש סנסציה רומנטית,
אף צילם את השניים מתנשקים, פירסם את
הצילומים על עמוד שלם בשבועונו.
אך אם קיוותה ראוויד, בת ד.־ 36 כי צילומי
האהבה ישימו קץ ללחישות נגדר.
טעתה. כי עתה היד, למקניסיד. נושא חדש
למסע הרכילות. טענו הם במאות מכתבים
העולם חזה !05).

שנשלחו אל העתוגים ואל יושב־ראש בית־הנבחרים:
ההתנשקות בפומבי של בחירת
העם היא מעשה בלתי־מוסרי, העשוי לגרוף
את בנוה הנעורים התמימות לדרך־חטאים.
כיקוד ככית־הסוהר. לשווא ניסתה
ראוויה להשיב כי לא עשתה כל עוול, כי
נשיקתה היתד, נשיקה טהורה, לא מן הסוג
המגרה, המוצג לכל נערה בבתי־הקולנוע.
ובכלל — האם הוא בעלה או לא? ואם
אסור לנשק בעל — את מי מותר לנשק?
גל התגובות גבר. מנהלות בתי־ספר,
נשות החברה הגבוהה, אמהות צדקניות —
נדמה כי לא היתד, אשר, משכילה אחת
במצרים שלא הטילה אבן על ראוויה.
השביע שוב הופיעו צילומיד, של הנבחרת
הפעלתנית בעתוני מצרים. היו אלד,
צילומים מביקורד, בבית־הסוהר הגדול של
סור, בסביבות קהיר. היא התעניינה בסדרי
החיים שם, בדקה את טיב המזון המוגש
לאסירים, הבטיחה למרגל אנגלי להשתדל
שיעבירו אותו למקום נעים יותר, ואף ניסתה
במו ידיה לפורר אבנים גדולות, במחצבות
העבודה של הנדונים לעבודות־פרך.
בתום הביקור הצהירה ראוזיה שהיא מכינה
הצעת־חוק לתיקון המצב בבתי־הסוהר
המצריים, בדוגמת החוק הקיים בסין .״מעתה
החלטתי להתעניין רק בנושאים הלאומיים
שבגללם שלחו אותי הבוחרים לבית־הנבחרים.
לא אוסיף עוד לדבר על נשיקות.״
סוריה בדודים על ה ג בו ל
גם בימי המלחמה הקרה הלוהטת ביותר
סביב הנעשה בגבול הסורי־תורכי, היד, אזור
הגבול עצמו רוגע לחלוטין. בולגנין שיגר
איגרת איום לאנקרה, חרושצ׳וב ניפנף ב־קליעיו
הביניבשתיים, ד,צ:א המצרי הנחית
חיילים בלטקיה — אך הגבול נשאר שקט.
עם מצב זה לא יכול היה להשלים כתב
השבועון המצרי אל־מוצאוור, שיצא לסיור
בסוריה, כדי לאסוף שם חומר המוכיח כי
המצב בגבול התורכי הינו בכל רע. בחלב
קיבל מכונית צבאית סורית, יצא לגבול.
הוא עבר את הכפר הסורי באב אל־האודה,
המשיך בכביש המוביל לאיסקנדרון, עד לכמה
מאות מסרים מן הכפר התורכי עין
דלפה, שנכלל פעם בתוך תחומי סוריה.
ואז נשמעו יריות מן העבר התורכי. או
כך, על כל פנים, כתב העתונאי המצרי.
כדי חוש מידה .״לולא זריזותו של
נהגי הצבאי,״ הודיע לקוראיו ,״לא הייתם
רואים את הכתבה הזאת.״ ולהוכחת דבריו,
צירף שני תצלומים מטושטשים מעט של
העמדה התורכית. שלושה חצים הראו את
דמויותיהם של החיילים התורכיים היורים.
בשובו של הכתב הזריז לבאב אל־האודה,
סיפרו לו התושבים כי היה לו מול כפול.
הוא לא ניצול רק מכדורי התורכים, אלא
גם ממוקשי הסורים .״בשדות שעל הגבול
קבורים המון מוקשים,״ הסביר לו. אחד הזקנים
.״הם נמצאים שם כל כך הרבה זמן,
שאיש אינו יודע איפה הם. כל השלטים
נעלמו והמוקשים התכסו עשבים. למד, לנו
שלטים? הרי כאן הכל שקט.״
את דברי הזקן פירסם העתונאי המצרי כהוכחה
של חמימותו הכפרית .״הוא אינו
יודע על איזה חבית של חומר־נפץ הוא
יושב,״ פסק .״הוא אינו יודע ששם עלולה
להתחיל מלחמת העולם השלישית.״
העתונאי המצרי נשמע משוכנע מאד מדברי
עצמו. אולם יתכן כי היו אלד, רק
הכדורים התורכים, שעיוזתו את חוש המידה
שלו.

״1ן 1 1 ¥ 1 1 1 1 1

נעמי, אחת המשוגעות לספורט החתירה בחסקות,
מובילה את כלי השייט הזעיר שלה אל החוף.

נקי? ונתווו אנשו רתנוא אותו ווו שנת יגוז שו תל־אניב
סופם׳

ס טזוג ע

ן• כר מוצק, בעל רעמת שערות בלוד
דיות, שישב על ספסל הפרקליטים באולם
בית־המשפם בתל־אביב, משך אליו
את תש! מת לבם של קבוצת נערים תימניים
שהזדמנה למקום :״מה עושה כאן טופסי
המציל?״ שאל נער אחד את חברו ,״בשביל
מד, הגיאו אותו לשופט?״
טופסי הסב אליהם את ראשו. הוא חייך
לעברם, קרץ בעיניו את אחת מקריצותיו
הידידותיות ביותר, והמשיך לעסוק בגל ה־ניי
ס ת שלפניו.
שמאי (״טופסי״) קונציפולסקי, המציל ה מפורסם
משפת ים תל־אביב, לא היה נאשם.
כמוסמך למשפטים הוא מופיע יום־יום בביתר,משפט,
עובד כמתמחה במשרד עו ר ך
הדין נתן קנת.
בית־המשפט נפתח בשמונה וחצי. אך יומו
של טופסי מתחיל הרבה לפני כן. המשכימים
קום מבין אורחי ביתיר,מלון דן שעל
שפת הים יכולים להבחין, כבר בשעה שש
בבוקר, בקבוצת אנשים ונשים ערומים־
למחצה, המקפצים ומפזזים על החול, דוהרים
לפתע לעבר הגלים, משתכשכים במים
וחותרים להנאתם בסירות החסקה השטוחות,
בשעה שכספית המדחום בחדרי המלון
אינה עולה מעל ל־ 15 המעלות הראשונות.
במרכזה של חבורה זו אפשר תמיד למצוא
את טופסי. טופסי הוא הראשון על
החוף, טופסי מתעמל בחורף, טופסי שוחה,
מציל, חותר בחסקה ורושם חברים חדשים
לסועדון מתרחצי החורף, מיסודו של טופסי.

דוגית ושמח חסקה
^ ת ההיכרות הראשונה שלו עם

י 1הים התל־אביבי, עשה טופסי לפני 36
שנה, אחרי שעלה לארץ־ישראל מיאלטח,

מחרחת
לכסף מזוייף
העתונות המצרית האשימה השבוע
את ישראל בזיוף שסרות־כסף מצריים בני
חמש לירות, כדי לחבל ביציבות המטבע
המצרי. השטרות, לדברי קהיר, הודפסו בישראל,
הוטסו לצרפת, משם הוברחו ללבנון,
המשמשת מרכז הפצתם שגריר
איראן בקהיר, סבא טדי, שלח
מכתב־הכחשה לאחד השבועונים המצריים,
שפירסם סיפור מאת עתונאי אמריקאי על
משלוחי נפט פרסיים המגיעים כביכול לאילת.
כתב השגריר :״חברת הנפט המולאמת
אינה מספקת אף טיפה אחת של נפט
לישראל. על כך יש התחייבות מפורשת
של ממשלת איראן כלפי ממשלות
ערב סטודנט סורי, שלקח ברצינות
יתירה את האיחוד הפדראלי של ארצו
עם מצרים, פנה במכתב גלוי למצרים
למעט בנשואי־תערובת עם אנגליות, מאחר
״שאנגליה נשארת תמיד אנגליה — והרי
אנו יודעים מה עוללו האנגלים לעם המצרי
האציל״.
־ חעולס, חזה 1066 ,

כלי זה, השונה מן החסקות הרגילות, הושאר כמתנה על־ידי תייר
אמריקאי. הוא צר וקל הרבה יותר מן הכלים המקובלים בארץ.

ל ס פו ר ס

עיר המרפא הרוסית לחוף .־ הים השחור.
בארץ המיר אביו של טופסי את מרכבות
הדואר, בהן עסק ברוסיה, בשירות אוטובוסים
בהם השקיע. את כל הונו. שירות
זד״ שכונה בשם גלי־אביב, הפך אחרי כן
לקואופרטיב זן.
את שעותיו הפנויות, נהג טופסי הצעיר
לבלות ליד הים. הוא התידד עד מהרה
עם הדייגים הערביים שיצאו למלאכתם על
דוגיזת שטוחות, שלא הכיר כמוהן על

תיעו• את טופסי מהחלטתו לשמש כמציל.
אך אחרי חודשים אחדים, כשהגיע לארץ
רב־החובל ירמיהו (״ירמה״) ר,לפרץ עם
אוניח האימונים שלו שרה, הצטרף טופסי
לצוות של ירמה. הוא עזב אותו רק בשנת
, 1939 עם פרוץ מלחמת העולם השניה,
כדי להצטרף לצוות אונית־הסוחר העברית
חווה, שעסקה בהובלת דלק לצבא הבריטי
הלוחם במדבר לוב.
חגיגות הנצחון, בסיומה של מלחמת ה
שפת
הים השחור. לאחר זמן נודע לו בי
דוגיות אלה ,״חסקה* יקרא להן.
המשפחה לא היתד, מרוצה מקרבתו היתרה
של טופסי לים. אך תלמיד הגמנסיה
נורדית לא אבה לשמוע להוראות אבא.
שעות על גבי שעות שהה על שפת הים,
כשהוא מסתכל בהערצה אל המציל החסון
והאלים, המטיל את חתיתו על קהל מאות
המתרחצים, המצייתים להוראות משרוקיתו.
אולם משסיים את בית־הספר התיכון לא
פנה טופסי מיד אל סוכת המציל. בכספו
של אביו, הביאה אותו אונית נוסעים מהו דרת
לאיטליה, שם נרשם לבית־הספר למשפטים,
אותו סיים בתל־אביב אחרי 25 שנהבי
לימודיו של טופסי באיטליה לא
נמשכו זמן רב. חבר שבא מן הארץ סיפר
לסטודנט למשפטים שבבת־ים מחפשת המועצה
המקומית מציל לשפת־הים. טופסי
השליו את ספרי החוק, מיהר לחזור לארץ,
למרות התנגדות אביו.

עולם השניה, מצאו את טופסי על בימת
סוכת המציל הגבוהה בחוף תל־אביב. החסקה,
דוגית הדייגים הערביים, הפכה בינתיים
לכלי־ההצלה ש 7מצילי החוף; טופסי,
שחתר בחסקה כבר מאז היותו בן שמונה,
הפך לאביר החותרים.
מלחמה רדפה מלחמה. בשנת , 1947 כשקיבל
סוף־סוף קביעות כמציל, התגייס טופסי
לחיל הים. כאשר חזר ממנו, הוא פנה
ישר אל ספסל הלימודים בפאקולטה למשפטים
בתל־אביב.

הג&דוד הכריע

0 • ״1 1 1 1 1 71 טופסי מפקח על שני
י 4 1 1ילדים תל־אביביים, המובילים
את החסקה בחתירה אל חחוף.

ה ח סיזוז

•ץ ת המשרה ככת־ים קיבל טופסי
> 1ב דרך מקורית ביותר. ראש המועצה
המקומית באותם הימים, יהודי אמריקאי
בשם אברהם מינץ, כינס את ארבעת המו עמדים
למשרת המציל ואמר להם :״מכיוון
שאתם ארבעה, נערוך הגרלה.״
ההגרלה נערכה בעזרת שלושה קטעי
גפרורים וגפרור אחד שלם. אין לתאר
את הפתעתו ושמחתו של טופסי כשדווקא
הוא משך מידי ראש המועצה את הגפרור
השלם, זכה במשרה הנכספת.
אפילו המשכורת הזעומה, גם באותם ה־ימים,
של שמונה לירות לחודש, לא הר
עצה
משפטית על שפת חיים

^ירכ ע שנות הלימודים חלפו כשטופסי
\ 4ק;נד, לו שנה אחרי שנה מעמד מוכר
בין אזרחי תל־אביב הרטובים, בקיץ ובחורף.
לפני שנים אחדות התפרסם טופסי במבצע
ספורטאי חשוב, כשעבר יחד עם חברו
שמואל צייסלין את המרחק תל־אביב—חיפה
בחתירה על גבי הסקה. כולם הסתכלו
עליו כמו על משוגע, אבל הוא ניצח.
מאז, הפכה החסקה למרכז עיסוקיו, מחוץ
לתורת המשפטים. טופסי, שהוא הבונה
הטוב ביותר של חסקות בישראל, סיפק
כבר את מעשי ידיו לכל אורך חוף הים
התיכון, ואפילו לחוף ים־אילת הגיע.
השנה החליט להדביק גם אחרים בהתלהבותו
לים ולחסקה .״אני שמח לקבל למועדון
מתרחצי החורף שהקמתי כל אחד
ואחד,״ אמר טופסי, כשהוא צובע חסקה
חדשה על שפת הים.
״הוא יכ!ל ללמד אותך לחתור בחסקה,
להתרחץ בים, ולהשתזף בחורף ואפילו עצה
משפטית, אם אתה זקוק לה חם ושלום,״
הוסיף אחד ממעריציו.

ספרים

ה מ תנ ההיפהלבל הז ד מנו ת! מקור משע לעיימד.

משוט כאפייה (מאת משח שרת, חד
צאת דבר 356 ,עמודים) הוא יומן־המסע של
המחבר, שיצא בשליחות הממשלה לארצות
אסיה הדרומית והמזרחית, ערב מבצע סיני.
השליח שהה בדרכים עד ראשית דצמבר
, 1956 ואז חזר ארצה — לאחר שתוצאות
המבצע כבר היו בבחינת ״את הנעשה אין
להשיב*.
יתכן שיש קשר בין שילוחו של שרת מן
הארץ למרחקים — בורמה, הפיליפינים,
יאפן, סינגפור, מלאיה, ציילון, ביפאל, סיאם,
לאוס וקמבודיה — לבין המאורעות שהסעירו
את ישראל ואת העולם באותם חודשים
רבי עלילה. שיגורו של האיש המתון אל
מעבר להרי חושך, מן הסתם הקל על המתכננים
ומבצעי הפעולות בבית.
אולם הוכחה לכך, שאמנם קיים קשר כזה
בין המאורעות, אין למצוא בספר.
משימה בתץ משימה. פרט אופייני
למעמדו של שרת כיום, מצוי באותו

כדאי להרבות דברים על אותה גלויה סיוטית
בחרוזים, ששלח המחבר ל״בן־אחותו
הצעיר״ בתל־אביב.
כל אדם רשאי להשתעשע בחוג משפחתו.
אולם, הליכה זו בנעלי־בית ברשות הרבים
— האופיינית כל־כך לשרת בספרו זה —
היא מוזרה במקצת, כשמדובר באיש הנחשב
בכל זאת לדיפלומט מקצועי.
מעיקרו אמנם נכתב היומן בצורת מכתבים
סדירים לגברת צפורה שרת, רעיית המחבר,
שלא השתתפה במסע. בכך ניתן להסביר
כמה מן הנימות האישיות המתנגנות בספר.
ואף על פי כן, העריכה לדפוס היתד, ראויה
ליתר קפדנות.
חלץ לאסיה. בעוד שעיקרו של הספר
הוא מעין דין־וחשבון של נסיון שנעשה
לסייע להבנת ישראל באסיה, הריהו מוגש
גם כתרומת־מד, להבנת אסיה בישראל, כותב,
המחבר. ואכן, את התפקיד הזה ממלא יומן־
המסע כהלכה. חלק מהחומר הופיע תחילה
בדבר. אולם יותר ממחציתו רואה אור בפעם
הראשונה. כמה מן הפרשיות המתוארות
שימשו עד כה נושא להרצאות במסיבות

מבחר?פייר פזל ס 1דוגמאות מרהיבות עין

להטויג בבל רחבי האד־ד
ס סו
ח תי כו ת
\זנזי\ וזוזרש
ב\ 2רי2ן בוורח
וזנוו רנזיוז

בינן לבין עצמן +.על שפת הים
בחיק המשפחה -ס על נושא אחד •ס-
הזאטוטים הללו.

ישר לענין

הופיע ונמצא למכירה
בכל הקיוסקים בארץ
132 עמודים

850 פרוטה

דיפלומט שרת בפעולה*
בנעלי־בית ברשות הרבים

הו צאתש. פרידמן, ת״א
הופיע הספר הסנסציוני

פייטון פליי ס
רומן בעל תוכן מיוחד במינו׳ אשר הפך לספר רב מכר ללא תקדים
— בחודש הראשון להופעתו נמכרו ( 3.500.000 כשלשה וחצי מיליון)
טפסים
מאז הופעתו ועד היום ( 62 שבועות) הוא עומד בראש רשימת הבסט־סלרם,
שיא שלא היה כדוגמתו.

להשיג בכל חנויות הספרים בארץ

למדו

מהר

ש פות!

בבית ־ הספר לשפות ״קדימה*

וביסודיות
תל־אביב׳ בן־יהולה ,74 טלפון 20314

א) אולפניות לאנגלית ללימוד מרוכז ( 2שעות ביום) למתחילים
ולמתקדמים וחוג לשיחה (מס! 831ז6זזתס ) 0למשתלמים על־ידי
מורים מאנגליה.
ה קורסים לעברית, אנגלית וצרפתית למבוגרים מכל דרגות
הידיעות וקורס מיוחד לשיפור הכתיב העברי.
ג) קבוצות לאנגלית לתלמידי בתי־ספר ג׳ ד׳ ה׳ ו׳ ז׳ ח׳
יסודיות, ה׳ ו׳ ז׳ ח׳ תיכוניות.
פרטיםוהרשמה ! מ־9־ 12 לפנה״צ — 3־ 9בערב (פרט ליום ר/

פרק ביומן המתאר איך הגיעה אליו הידיעה
על המאורעות המתחוללים בארץ, בהיותו
בהודו, ערב הפגישה עם נהרו.
״התהייה על תעלומת הגיוס החלקי שהוכרז
עליו פתאום בארץ נפסקה כחתף, כאשר
בטרם פניתי כה וכד, טילפן אלי נציג
יונייטד פרס לשאול דעתי על החדשות האחרונות.
עדיין לא ראיתי עתון ושאלתי
מה הן. אמר: צבא ישראל נכנם לחצי האי
סעי בתנופה גדולה ואחד מטוריו מתקרב
לתעלת סואץ! לפי ידיעות רדיו מהבוקר
מתנהלים קרבות במרחק 20 מיל מן התעלה.
״את סערת רוחי קשה לי לתאר• אי־אפשר
לנגן סופה. אנו במלחמה! אנו במלחמה
יזומה!״
והשליח, שאיש לא שאל לדעתו, ואף
לא ראה לנכון להכינו לקראת העומד להתחולל
— מחליט מכל מקום :״עלי להתגייס
כאן מיד להגנת הענין.״
נוסף לשליחות הכפולה מטעם הממשלה
— לבקר בארצות אסיה לשם הידוק קשרים
קיימים ויצירת קשרים חדשים, ולהשתתף
בועידה ד;־ 45 של האיגוד הבינפרלמנטרי
בבנגקוק, בשם הכנסת — הוטל על שרת
גם תפקיד שלישי, מטעם מפלגתו: לעמוד
בראש משלחת מפא״י בועידה השניה של
התנועות הסוציאליסטיות של אסיה, שנערכה
באותו פרק זמן בבומביי.
השליח עשר, בכולן במיטב יכולתו, אף
אם קשה להצביע על הישגים ממשיים מכל
אותו מאמץ.
מכל מקום, תיאור הנוף והארועים, הוא
מרתק ומאלף למדי. מסתבר שהיד, זה אחד
המסעות הקשים ביותר לשרת! מסע לעייפה
ממש.
בושם של גלבים. סגנונו של שרת
מצועצע בדקדוקי־לשון־עניות, שריח בושמי
גלבים זול עולה ממנו, והוא שופע חידושים
רבים משאת, לענין ושלא לענין. אין טעם
להתעכב יותר מדי על הברקות כגון כתיב
פביסטן, הוא שמה של פקיסטאן! וכן לא

סגורות, והציבור הרחב יוכל עתה לעמוד
עליהן בלי כיסוי של מסתורין.
שרת הוא, כידוע, ראש ממשלה לשעבר
ושר חוץ לשעבר, ואין זד, מן הנמנע שיהיה
ביום מן הימים גם חבר כנסת לשעבר. אך
יהי מעמדו ׳במעלות התפקיד אשר יהי,
הוא יישאר תמיד אחד מטובי הפובליציסטים
של מפא״י, פרשנד, ומסבירה בכל התנאים,
שופרו הנאמן של מנגנון, אשר שחק והשפיל
גם גדולים ממנו.

)גבע ה ב רו ש
ברושים לכנים (מאת משח דור.
הוצאת לקראת 48 ,עמודים) הוא ספר שירים
ראשון למשורר צעיר, המצטיין בהתרשמות
מקורית, חוש לצבע וקצב פנימי
אמיתי.
הוא מגיש צרור שירי אהבה, מספר תמונות
נוף, מעט מהד הזמן על מוראו ושגבו.
אין זו כמות העושה רושם, ולא כרך בנוי
לתפארת הפרם. אולם המסוגל להבחין בטעמים
דקים יזכור יפה שורות חזקות
ופשוטות, כגון אלו המופיעות, למשל, בשיר
על השחר החדש:
על אילו מזבחות לא העלינו זבחד
ובאילו מקדשים קטורתנו לא עישנחז
אבל זכרן רודף כמו אהבת נכזבת,
אבל עיני המת דולקות כלבנה
כן יזכרו ודאי הרהורי־בדידות וחשבוך
הנפש, העולים מתוך המחזור קריה אחרת
ראשי החכם והטוב,
מי כמון ידע כל אלת:
יש שירים שכדאי לכתוב,
אך עולה עליהם האלם.
וכאלה רבים. דור אינו כותב ״שירים
שכדאי לכתוב״ ,אלא מאציל ביטוי לחוזיות
חריפות, כשאינו יכול להתעלם מהן. וסימן
טוב הוא לו.
• לידו: אשתו צפורח•
העולם חזה !086

החי

צו׳ הגיונגלגשתלטים על היכר החובות
תאוות הש5ן

ך* עיף ודד, ראה החקלאי שלמד.
4מוסקוביץ כי גונבים בקביעות את
התערובת שהכין לתרנגולותיו, שם מארב
לגנב, הבחין בדמות המתקרבת ללול
בלילה, ירה לעברה בססן שבידו,
הום חע כששמע צעקות :״אל תירה!
אני לא מסתנן, אני רק יהודי!״ שבקעו
מפי שכנו לכפר.

ראד! הזהדגוך
ך * הרצליה, פירסמה הנהלת מלון
4השרון את ההודעה הבאה לדיירי
המלון :״אל תבהל בעת קבלת חשבונו
הסופי — היה מוכן!׳

הבים קוי8ז המר
*י* תל״אכיב, תפס בעל מסעדה ב־
4חורה שגנבה ביסקויטים ממסעדתו,
קרא לניידת משטרה, אשר שוטריה הגיעו
באיחור, רשמו רק את תלונתו
של בעל המסעדה, כי אורחי מסעדתו
אילצוהו לשחרר את הצעירה אחרי שזו
פרצה בבכי.

באמת?

ך * ואשינגטון, ארצות־הברית, הודיעה
האגודה הגיאוגרפית הלאומית כי
אחרי שנים ממושכות של חוסר החלטה
הגיעו מומחיה למסקנה, כי הזברה היא
חיה בעלת עור מצבע בהיר עם פסים
שחורים, ולא בעלת עור שחור עם
פסים בהירים.

המין החזק

ך • לו נ דו ן, בעת הצגת הסרט המדגים
4לידה ללא כאבים, התעלפו ארבעה
גברים.

הלומות 6ז

ך • היסח, התייצב חיים ויצמן,33 ,
בתחנת המשטרה, ביקש רשות ללון
בתחנה, קיבל הסבר מסי השוטר התורן
כי המשטרה אינה בית־מלון, סטר לשוטר
בפניו וקרע את חולצתו, הוכנס
ללינת לילה בכלא.

משגים את עורם
ך * תל׳אביב, בעת סיור ביקורת
לקראת הבחירות בארגון פועלי העור
של הסתדרות העובדים, מצאו המבקרים
כי כמה אנשים שנכללו בין
הבוחרים כפועלי עור היו, למעשה,
בעל חנות פרחים, עתונאי בעתון אי-
דישי ובעל קיוסק.

גיל הבורות
^ גרבל, שבדיה, הגיש צבעי בן 49
תלונה במשטרה נגד אדם בן ,81
האשים אותו בגניבת אשתו בת ה־.40

שחור
ע ל־ \ בי

שחור

•יאשה בשמלת הערב המהודרת, שן
| מעיל פרודה קצר היה מונח על ברכיה,
עיקמה את פניה :״פוי, איך נותנים להכניס
דבר כזה אל היכל התרבות? כאילו פה
בית משוגעים או קרקס.״ היא תפסה בזרועו
של הגבר שישב לצידה בחליפת־ערב
כהה ואמרה :״בוא נלך, בוא נברח מכאן.״
אבל האיש לא הקשיב ולא שם לבו אליה.
הוא ישב שקוע בכורסא הכחולה, נעץ זוג
עיניים נוצצות במתרחש על הבמה :״תראי
מה הולך שם, תראי איזה גוף יש להיא,
אפשר להשתגע, אף פעם לא ראיתי גוף
כזה של כושית!״
ספק אם אותו גבר ראה פעם גוף כזה
של אשד, לבנה, באותו מצב של הכושית
על הבמה. היא היתד, לבושה בביקיני, אבריה
השחומים העדינים משוחים בשמן,
והחנועעה לקצב מנגינה סוערת כשהיא
מתפתלת ומרקדת בתנועות אירופיות. היא
לא היתד, לבד שם. כחצי תריסר נערות
כושיות בתלבושת דומה התנועעו באותו
קצב, בפחות או יותר כשרון. תלבשויז ססגוניות,
קונפטי פורח באויר, מוסיקה רעשנית,
תנועות שגעוניות במקצבים פראיים
— להקת המחול הבראזיליאית בראזיליאניה.
האשד, רצתה להסתלק. הגבר רצה לעלות
על הבמה, לתפוס כושית ולהשתולל עמה
לקצב המנגינה. כשירדו חברי הלהקה להזמין
את הקהל לרקוד עמם על הבמה, היה
הגבר ראשון הנענים. האשה עזבה את
האולם בזעם.
זה אירע בהצגה הראשונה של ברזיליאנה
בהיכל התרבות. היו שם גם כמה קציני
משטרה שהוזמנו לחזות בהצגה. למחרת
הוציאה המשטרה הוראה האוסרת להרקיד
את הקהל על הבמה. הסיבה הרשמית: הקהל
עוד יכול ליפול מבמה.

?א ראו ג׳וגג? מימיהם
**,י שמקוה לראות אמנות באלט ברא-
4״)זילאית, את נציגי תרבות הג׳ונגל, או
מחולות פולקלור של צאצאי עבדים כוש יים,
מוטב שלא ילך לחזות בבראזיליאנה.
הוא יתאכזב מרד״ כי מה שעושה להקת

בראזיליאנה בשני תריסרי חבריה אין לו
קשר עם אמנות, תרבות או פולקלור. אלה
הם פשוט חברה העושים שמח על הבמה,
כפי שהיו עושים זאת בפרברי ריאו דה־ז׳אנרו
או בחוצות סאו פאולו ביום של
קרנבל. משהו המעורר תגובה דומה לזו
שהיתר, מתעוררת בין תושבי האמזונס, אילו
היו מציגים לעיניהם על הבמה את
חבורת האש הישראלית בתלבשות תימניות
ובוכריות, כשהיא צולה כבש, רוקדת דבקה

לבראזיל מפולין, אינו מרשה לצלם את
רקדניותיו בביקיני שהופיעו בו על הבמה:
״חשתגיעתס, זה עירום.״ אחת מיפהפיות להקת
ברזיליאנה מסתפקת בהצגת רגלית לראווה.
שגעונית ומייללת ככל המתחשק לסוליימאן.

גם גדול היה 5ח
ך כאר־שבע, מילאו ילדי העיר את
אולם קולנוע קרן, שם התקיימה
עצרת חנוכה לילדים, כדי לחזות בהצגת
סרט חינוכי, הוצאו בכוח על־ידי
אמותיהם מהאולם רבע שעה אחרי תחילת
הסרט, אחרי שהתברר כי במקום
סרט חינוכי, הוקרן בטעות סרט פורנוגרפי.

בדיקה
שיגרתית
ך* סיאול, קוריאה, נכנס אדם בן
37 - 4לתחנת המשטרה, אסף את כל
הכובעים שהיו תלויים בחדר הבלשים,
נעצר בצאתו מהתחנה כשהכובעים בידו,
הסביר :״רציתי רק לבדוק אם
הבלשים עומדים על משמרתם.״

העלמת עיין
ך * סתדדתוקח, פנה פורץ מועד ל-
שומר״לילה, ביקש ממנו שיעשה לו
טובה ויעלים עין בשעת עבודתו, נעצר
על ידי המשטרה, אחרי שהשומר הניחו
לעבוד, מיהר להודיע למשטרה.

הסולו הזח 16*4

תלבשות ססגוניות, גופות שחומים בבגדי־יס, קונפסי ורקודים בקצב
! ,סוער, זהו עיקר כוחה של ברזיליאנה, שאת האטרקציה המרכזית בה
מהוות ללא נמק יפהפיות ברזיל נהותיעור ודקות־הגיזרה, הכובשות את הארץ בסערה.

היא לא מרשה לעצמה

־ י :־ י לרקוד בביקיני ; אבל בגדים
מלא מאפשר לה לשגע לא פחות את
קהל הצופים בנענועי גוף מסחררים. היא
אחת המוכשרות ברקדניות להקת בראזיליאנח.
רק יהודים יכולים לעשות עסקים מחבורה
עליזה שכזאת. מיאציסוזה אשכנזי
ונורמן נורסקי, שני פליטים יהודיים מפולין
שהשתקעו בבראזיל ושכחו בינתיים
לדבר פולנית, הקימו לפני ש.ע שנים את
הלהקה. בעלוני התעמולה הם מפרסמים כאילו
אספו את חברי הלהקה מכפרי הכושים
בג׳ונגל האפריקאי, שם רקדו את
מחולות אבותיהם ד,אפריקאיים. אולם כמר,
מנערות ונערי הלהקה הכהים מאוד, שהספיקו
להפגין את יצריהם הלוהטים על
במות כל ארצות אירופה, לא ראו בחייהם
איך נראה כפר כושים בג׳ונגל.
על הבמה הם עליזים, שופעי יצרים ו מרץ.
מאחורי־ד,קלעים הם די עצובים ומשועממים.
לכל הבחורים קוראים חוזה. לחלק
מהנערות קוראים ג׳ינה ולשאר יש שמות
של קדושות קתוליות וצלבים גדולים התלויים
על החזה. כמה מהן הספיקו להתחתן
מאז עזבו לפני ארבע שנים את
ברזיל, ואחת אף ילדה בשעת המסע.
בברזיל, מולדתם ומולדת הקפד״ עסקו
לפני הצטרפותם ללהקה במקצועות מגוזנים.
נלסון פראז, הזמר בעל הקול ד,ע.ה, שה־מיקרופונים
של היכל התרבות, המכודנים
ביד בלתי־מאומנת, מעניקים לו אוקטבות
כמו לאימה סומאק, היה מתאגרף. אחר
היה מלצר. הנערות לא עשו עד אז כלום,
או שעשו דברים שלא מדברים עליהם. הם
מפטפטים וג-זרפים זה את זה בספרדית
שוטפת ובצרפתית איטית יותר, מתנהגים
בעליצות כילדים חסרי־דאגה.

רקע לרימה היוורס
*•יל אחד כי,הם מקבל בעד הופעתו

^ שכר יומי ..כל אחד מוציא את מה שהוא
מקבל כרצונו. הנערות הרווקות חוסכות
וגרות במה בחדר במלון מדרגה נמוכה.
הגברים מעדיפים יותר לוקסוס, ואחדים
מהם רגילים לחדרי פאר רק במלון
דן. לפני הצהרים הם מטיילים בחוצות העיר,
מתבוננים בחלונות־הראוה, מחלקים
אוטוגרפים לילדים הרצים אתריהם בהתפעלות.
חזרות
כמעט ואין עושים; ההופעה היא
כמו חזרה. מלבד קוי־היסוד של הכוריאוגרפיה
הכללית, רשאי כל אחד להניע את
אבריו כיד האקסטזה הטובה עליו. והאמת
היא שהם עושים זאת לא רק למען הכסף.
הם פשוט נהנים מזה. כשהם באים למועדון
התיאטרון, או למסיבת חנוכה ב־בית־ציוני
אמריקה, אחרי הצגה בה נדמה
כי בילו את כל כוחותיהם, הם מוסיפים
להשתולל ולרקוד כאילו אין להם מלבד
זה דבר בעולם.
כמה מהבנות מצאו כי הגברים הישראליים,
ביחוד מבין אלה המבלים במועדון
התיאטרון, הם חברותיים ומשעשעים ואפשר
אפילו להתאהב בהם.
זוהי גראזיליאנה. מי שאוהב קרניבלים
דרום־אמריקאיים, כפי שרואים אותם בסרטים
הוליבודיים כרקע לאהבותיה של
ריטה היוורט, יבושם לו.

כ־ולנוע
סרטים
ש חי תו תבמג בי ת
קורות אסתר קוסטרו (אלנבי, תל•
אביב; ארצות־הברית) הן קורותיה של ילדה
המאבדת את חושי הראיה, הדיבור והשמע,
כתוצאה ממשחק ברימוני יד. עזובה ומוז נחת
היא מתגוררת בבפר אירי נידח, עד
שבת הכפר (ג׳ון קראופורד) ,שהפכה ׳נתינה
אמריקאית עשירה, מוציאה אותה למרחב.
קראופורד שבעלה זנח אותה, מקדישה את
חייה לטיפול בעלובת־החיים, מתמסרת כדי
ליצור את הקשר בין הילדה לעולם החיצוני.
במאמץ והקרבה של שנים היא
מצליחה לטעת בקרב הילדה, שהפכה לנערה
יפת־מראה, את חדוות החיים.
הצלחתה של האשד, מחזירה אליה את
בעלה (רוזנו בראצ׳י) ,נוכל חסר־מצפון
המשתמש בנערה להקמת קרן מיוחדת, קרן
אסתר קוסטלו. באמצעות הקרן הוא עורך
מגבית בשיטות אמריקאיות, המביאות רווחים
לעסקנים יותר מאשר לנזקקים, יוצא
לסיור עולמי כדי לצבור כספים בעזרת
הנערה העיוזרת־חרשת־אילמת.

כיום מתקשים עדיין בביטוי השגב אולם
מדברים עליה בכל רחבי העולם. גם בישראל
גילו כבר מבקרי הקולנוע, שראו את
הסרט הצרפתי ציד המכשפות, את אחת
הכוכבות המקוריות והמקסימות ביותר שהגיעו
אל הבד. שמה — מילין דמונג׳ו,
מילין בת ה־ ,22 לא חלמה מעולם ש תהפוך
כוכבת קולנוע המבוקשת מד,וליכוד
ועד לפאריס. היא היתה נערה חיננית ו*
רגשנית, אולם היה לה חסרון גדול —
היא היתה פוזלת מאוד. הנערה ילידת ניצה,
בת לאב צרפתי ואם רוסיה, רצתה להיות
פסנתרנית מפורסמת. היא המשיכה בלימודי
הנגינה בפאריס. שם הגיעה אל הקולנוע.
בהיותה בת , 16 תיקן המדע את שגיאת
הטבע, הצליח להעניק לה זוג עיניים חומות
גדולות וחודרות, שכמוהן לא היו לשום
כוכבת בד צרפתיה. העיניים המתוקנות
וכשרון־המשחק הטבעי של מילין
הוליכו אותה בסולם הקריירה הקולנועית.
הצלחה דרך גבר. במשך ארבע שנים
שיחקה מילין תפקידים קטנים וצדדיים.
בסרטים צרפתיים ובריטיים. היא הופיעה
גם ביצירות מפורסמות כילדי האהבה ו

שחקנית
דמרנג׳ו מצטלמת
בין לילה, הצלחה
נ 0כ 0ף, נס אונם. עד כאן זהו סרט
מזעזע ושובה־לב באמיתותו ובפשטותו.
משחקה של היטר הייס, המגלמת את הנערה
הנכה, ומצליחה לשחק מבלי להשתמש
לא בעיניה ולא בפיה, מחפה על משחקם
של שחקנים כקראופורד ובראצ׳י. אולם מה
שמתרחש אחר־כך פוגם בשלמותו ובאיכותו
של הסרט.
בראצ׳י אינו מסתפק בכספים שהוא גורף
בעטיה של אסתר קוסטלו, חושק גם בגופה.
שעה שהוא אונס אותה, היא מקבלת
זעזוע, שבעקבותיו חוזרים אליה חושיה.
לבסוף מתים הנבלים, הטובים מתחתנים
וממשיכים במגבית, הפעם ללא שחיתות.

גיאז ב כי ת ה
מה טוב להיות צעיר (מגדלור,
תל־אביב; בריטניה) הוא סרט הסותר לחלוטין
את ההנחה שהבריטים הם שמרניים
וקפדניים, ביחוד במה שנוגע לחינוך.
ג׳ון מילס הוא מורה בבית־ספר בריטי
טיפוסי, בעל מושגים פדגוגיים מהפכניים,
הסבור כי בעזרת מקצבי ג׳ז ורוק׳נרול יצליח
לחנך את תלמידיו יותר מאשר בעזרת
ספרי ההיסטוריה והשפות הזרות.
מובן שדיע!ת מעין אלה אינן מתקבלות
בקלות. מנהל בית־הספר (ססיל פרקר) ,בעזרת
צוזת מוריו, יוצאים למלחמה במורה
המהפכן, מסלקים אותו מבית־הספר. בתגובה
על כך מסתגרים תלמידיו בתוך אולם,
מכריזים על שביתה, המאלצת לבסוף את
המנהל להכיר בטעותו, להחזיר את המורה
ושיטותיו אל בית־הספר.
אמר אחד המחנכים, שחזה בהצגה מיוחדת
של הסרט :״יותר טוב שבני הטובים
תלמידי הגימנסיות יעסקו במנגינות ג׳ז, מאשר
בפריצות וגניבות מכוניות.״

כוכבים

צעירה מחרת

עד אתמול איש לא ידע את שמה. גם

פרו פרו, אולם לא משכה את תשומת לב
המפיקים. את פרנסתה מצאה בעיקר כדוגמנית
בצילומי פירסומת לשמפניה. הדרך
לתהילה היתד, דרך גבר.
אחד מצלמי הפירסומת, הנרי קוסם, התלהב
ממנה, הציגה בפני רמונד רולן, שבחר
בה מיד לתפקיד אביגיל ויליאמס בסרטו
הגדול ציד המכשפות. היא הצליחה בתפקיד
למעלה מהמשוער, האפילה על אמנים מנוסים
כאיב מונטן וסימון סניורה. מיד זכתה
בתפקיד הראשי בסרטו של אוטו פרמינגר
שלום לן עצבות. הנערה הבלונדית הביישנית
והצנועה הפכה לכוכבת בעלת תהילה
עולמית•
מילין הצנועה לא היתה כפוית טובה.
היא זכרה מי האיש שהעלה אותה לגדולה
— צלם הפירסומת ד,נרי קוסט. היא נישאה
לו. אולם הנרי קוסם טוען שהעונג הגדול
ביותר בחייו עם מילין, היא האפשרות
לצלמה בכל מיני פוזות שגעוניות (ראה
תמונה) ,המאפשרות לשניהם לבטא את כשרונם:
הוא כצלם, היא כשחקנית.
תדריך אלה הסרטים המוצגים בשבוע זה בערי
הארץ, אשר העולם הזה ממליץ לראותם:
• ציד המכשפות (מלוסים, תל-
אביב) — מילין דמונג׳ו מנסה לצוד את
איב מונטאן מזרועות סימון סניורה, עוזרת
לבישופים וראשי הבולשת להטיל מוראם
על ישוב שלם. יצירתו של ארתור מילר.
• מרך כנידיורק (צפון, תל-אביב;
ציון, ירושלים) — צ׳ארלי צ׳אפלין נלחם
בארצות־הברית בנשק ההומור והסטירה
דאון אדמם.
• ממלכת השמש (מוגרבי, תל-
אביב) — סרט תעודתי מרתר על הודי
חייהם של שרידי התושבים הקדומים של
ארץ האינקה — פרו.
• דודי ואני (פאר, תל־אביב) —
יצירה ניאוריאליסטית ספרדית, על נער,
דוד שיכור, עניים מרודים ומלחמות שוזרים.
חעולם חזח 056י

אנשים

אצל שהנה
בטוחים
ר בו ת כוונות בלב שר
נשבור את שטראום מדינת־של

שהיה שר הפנים הראשון
רעבוננו. אולם שטראוס
ישראל, יצחל, נרינבאום, יצא השבוע
היה בדיאטה חמורה.
בהתקפה חריפה ביותר על חזונו המשיחי
ארוחת הצהרים היתר,
של דוד בן־גוריון, ועל שיטת לימודי המורכבת
מדייסת קוזא־תודעה
היהודית בבתי־הספר. גרינבאום הקר
ולפתן בננות
אשים את ביג׳י בכך, שהוא בורח מהציונות
אכזבה אחרת נגרמה לומבריח
ממנה גם אחרים הקוריוז של
ראש עירית תל־אביב־פרשת
ההדלפה מצד אחדות העבודה, שגריפו
חיי 6לכגון, במה
למשבר הממשלתי, קשור כמנהיגה
עת ביקורו האחרון ב־המוסרי
של תנועה זו יצחק טבגקין.
ארצות־הברית. סיפר לטבנקין
הידוע כשתקן, אחרי שפרש מפעיבנון
:״הגעתי לאמריקה
לות מפלגתית גלויה ונמנע לנאום בצבור,
במזל רע. איתי הגיע
הסר את שתיקתו והיה האיש שתבע מלחלל
הספוטניק השני
מפלגתו להוציא את העניו אל ר,צ־של
הסובייטים! הנשיא
בור בתשובה לשאילתה של חבר האייזנהואר
חלה ונהגי
כנסת חנן רובין מסיעת מפ״ם, שהופנתה
הרכבת התחתית בניו־לשר
האוצר, ואשר בה רצה רובין לדעת
יורק שבתו. כל זה
אם השר מתכוזן להטיל מיסיס על מתן
הדאיג את האמריקאים
שירותים, השיב שר האוצר לוי אשכול :
מאוד ולא כל כך ענינו
״רבות כתנות בלב שר.״ רובין לא נשאר
אותם הצרות של תל־חייב
לתשובתו של אשכול, ענה במקום:
אביב לעומת זאת
״אני מודה מקרב לב על התשובה עשירת
כיוון השבוע יושב־ראש
התוכן. אולם השאלה שרציתי לשאול היא:
הטוב הכנסת יוסן ן שפריג־
״על איזה שירותים מתכתן השר
צ ק אח חיצי זעמו נגד
שלנו להטיל את המס בצורה מקורית
הנוער הישראלי. בכנס
מאוד הזמין בכנסת עורך הארץ, ח״כ ה־ותיקי
ההסתדרות שנערך
פרוגרטיבים גרשוםשוקן, מאמר לעניני
בתל־אביב אמר שפריג־כלכלה
מח״כ מפא״י מנהל סולל בונה
צק :״אין זה נכון כי
דוד הכהן. בעת שהאחרון התפרץ ושיסע
אין מלחמת אבות ואת
שוקן בקריאות־ביניים, בשעת נאומו בו
בנים בארץ. מול האיהזמין
את הכהן לטעון את טענותיו גם
דיאלים של האבות עומחוץ
לכנסת, צעק הכהן :״גם לפני עורכי
מדת האגוצנטריות ה־הארץ
רציתי לטעון, אבל הם לא נותנים
קוניונקטורלית של הלי
אפשרות.״ השיב על כך שוקן :״יש לך
החייל הראשון על הדוכן: בעת ביקור בירושלים
בנים. הדור הצעיר מחופש
מלא, מכתבים למערכת או מאמר
ממלא משה דיי ן הוראה ידועה, חש לצחצח את נעליו.
קבל את כל מה שהושג
חתום עם שכר סופרים. אתה יכול תמיד
במאבקים ובמאמצים כלהשתתף
אצלנו.״
עתו כתבה עליזה שירים למברק וסולם.
דבר המובן מאליו בשיחה עם הסופר
פעם ניסה הד״ר ישראל אלדד (שייב)
אכרהם כרוידם הביעה רעית נשיא ה
לשנות
אחד משיריה וגרינברג התנגד לכך.
מדינה הגברת רחל ינאית כן־צכי
כעבור זמן מה, כשסרה עליזה עם קראת
דעתה, בזכות מה הגיעה לדרגת הא
כז בו תבבית הנדבן
יינית לח״י גאולה כהן לביתו של גרינברג,
גברת הראשונה במדינה :״בידי נשתמר מאמר
הוא לידידו הד״ר ייבין :״זו הכוח
הימים כשהייתי פועלת. אני גאה בתיקונים
מקוריים בהיסטוריה של ההגנה,
אשד אגב, הגברת גרינברג גילתה
עבודת הכפיים שנפלה בחלקי. בזכות עמל
בתקופת שלטון המנדט, החל להכניס הכי
מזה 10 שנים לא ביקרה בקולשנים
מרובות, סבלנות ואמונה הגעתי עד
שבוע עורך מערכות, סגן־אלוף גרשון
נוע משלחת של נכבדי אבו־גוש, ובהלום.״
ריכלין,
בסידרת כתבות שהחל לפרסם ב־ראשם
המוכתר מחמוד רשיד, ביקרה

במחנה גזנ״ע. ריבלין, המספר בכתבותיו
השבוע בביתו של הנאשם בהסתה למרד
על פעולות המנגנון הקבוע של
ראובן (״רומק״) גרינברג, בירכה אותו
ההגנה, הג״נג״ הוא ג דו ל
נקב בשמותיהם של מפקדי הארגון כלחג
החנוכה. הנכבדים הערביים כובדו כישראל
גלילי ואליהו גולומכ, בטענת
במועדון צוותא בירושלים, בו מתקיימת
לביבות והגישו לרומק מתנה: ארבעה פחי
״עכשיו אפשר כבר לגלות.״ רק שם אחד,
פגישת משוררים אחת לשבועיים, נערכה
זיתים כבושים, מפירות מטעי הכפר . .
סבור ריבלין, אי־אפשר עדיין לגלות. ב לאחרונה סדרת הרצאות על המשורר אורי
המשוררת אחרי הצלחת פזמונו של דן אלמגור
כתבה, בה נזכר הרמ״א (ראש המטה ה צכי
גרינכרג, בהשתתפות
על החברא קדישא, המושר בפי רביעית
ארצי) עשרות פעמים, לא הוזכר שמו אפילו לאה גולדכרג. המשורר חיים גורי,
מועדון התיאטרון, מכין עתה הפזמונאי
פעם אחת. הסיבה: הרמ״א באותה תקופה
המעיד על עצמו שהוא ממעריציו הגדולים
הצעיר, תכנית שלימה בשם דתיאדה, שמ

היה ח״כ מק״י היום, ד״ר
של משורר רחובות הנהר, הטריח את עצמו
רעיונה הכללי הוא פשוט: כשם שבארצות־סנה
על אחת מאכזבותיו הגדולות
ובא לפגישות אלה במיוחד מתל־אביב. בשהברית
מוכרים בננות במקצבי קליפסו,
ביותר בעת ביקורו הראשון בארצות־הברית,
עת הסיכומים של הפגישות התפרץ גורי:
ינסו חברי רביעית מועדון התיאטרון למסיפר
השבוע ראש עירית נתניה לשעבר
״מה שלא תגידו על הג׳ינג׳י הזה, הוא
שוך את קהלם חזרה אל הדת בעזרת ה־ע
וכרבךעמי :״הוזמנתי יחד עם עורך
משורר גדול כמעריצה אחרת של
רוק׳נרול וידוי על יחסו לנשים פירסם
דואר היום איתמר כך־אכ״י לארוחת
גרינברג נתגלתה השבוע אשתו הצעירה,
צהרים אצל הנדבן נתן שטראום. שנינו עליזה גרינכרג, שגילתה כיצד נישאה שגריר צרפת בישראל פייאר אג׳ן ז׳יל•
בר, בעתון של מועדון רוטרי. גילה ז׳ילבר:
היינו רעבים מאוד כבר במה ימים, והיינו
לאורי צבי המבוגר ממנה ב־ 29 שנה. בש״כשמזכירים
טקסים או מסיבות עם גברות,
התגובה הראשונה שא היא לשאת את
רגלי ולהימלט הביתה. מה שקרה לאדם
בגן עדן עומד תמיד לנגד עיני. אבל בחיים
זקוקים לנשים. אפילו מוחמד — והוא לא
היה משוחד בעניני נשים — אמר: שלושה
• פרקליט מחוז תל״אביב יעקב בר״אור, בנאום הסיכום במשפטם ן דברים מביאים אותי לאהוב את העולם הזה
| של שני בני טובים, חברי התנועה ׳המאוחדת, הנאשמים בגניבת ג׳ים :״הם רוצים
והם הנשים, הבשמים וזיכוך הנשמה בעת
להיות חלוצים — שיראו מעשה חלוציות וילכו לבית־הסוהר.״
התפילה. האמת היא שהאשה, כלשון אשר
בפינו, הטוב והרע בה מלחמה פר•
ראש עירית נתניה לשעבר עובד בך־עמי, בראיון עם עתונאי1 :

טית סיים השבוע פרופסור האוניברסיטה

! ״משא־ומתן קואליציוני זה כמו שוק סוסים.״
נ. טור־סיני. אחרי שפקידי עירית ירו•
הרב הראשי יצחק רחמים ניסים, בהגדירו את המונח ״פוליטיקה״| ,
שלים התעקשו להוריד את המספר 18 מה|
בעת ביקור בבאר־שבע :״שעה שנוח הביא לתיבה את כל החיות, בא אליו השקר :
בית בו גר ׳ הפרופסור ברחוב ארלוזורוב,
• וביקש גם הוא להיכנס. שאלו נוח: ומי היא בת זונך? הלך השקר והביא עמו את •
הפעיל הפרופסור את כל קשריו ושיגר
! החנופה, ומהם נולדה הפוליטיקה.״
מכתבים לראש העיר כדי שישאירו לו את
• רעית נשיא המדינה, הגברת רחל ינאית, בתשובה לטענות י
המספר ח״י. השבוע נענתה העידיה לעולים
שהקיפוה באשדוד־ים :״נשקו לטוריה! עבודתכם בכלי זה, שאתם רואים !
בקשתו, השאירה את המספר רוח הבו
עונש וקללה, תהיה לכם לברכה.״
נבואה פקדה השבוע את ראש קבוצת ה•
שר הדואר הד־׳׳ר ירסן* בורג, על הקואליציה :״הממשלה משולה !
כדוריד של מכבי רחובות ומורה ההתעמלות
לעגלה. בן־גוריון מוביל אותה לכיוון אחד, בר־יהודה וכרמל מושכים לכיוון הפוך1 ,
אורי. כהן. שתי דקות לפני תחילת הרוזן
שומר שהיא לא תכנס בדרך חד־סטרית, ואני שומר שהיא לא תיסע בשבת.״ !
דרבי הרחובותי בכדוריד, בין מכבי והפועל,
• ראש הממשלה דוד כן־גוריון, באחת מישיבות הממשלה על דליפת ן ן ניגש אורי ליציע, קרא לאשתו, הסיר את
; הידיעות הבסחוניות :״שרי הממשלה הפכו לכתבי עתונות. במקום להדליף ידיעות ;
טבעת הנשואין ומסר לה אותה 20 .דקות
:לצבור באמצעות ישיבות הממשלה, מבכר אני מסיבת עתונאים גלויה.״
אחרי תחילת המשחק התנגש אורי עם

יפא\
פרס
(ן ולומביה
תורכיה
ה\ ר 3ארבט נזהוך
האראגה הרבוה אליהו
ושלהינו הרי ש־בוט
נזינויי הה\ץ
של ״הטולסי הזה״,
שבוטג\ ההרשוה הישראלי,
ההוסיר לישראלי
בויכר רו״ ה
1א ה\ הזלא טל כל
הוטשה בארץ, בכל
שגוהי ההרשוה.

תו ק ס מו

אתם

מ פז מוני

טומי ס טי ל

פס>1ן י השבוט

• מנהל יחסי הצבור של מתקן הקליע ״ואנגארד״ האמריקאי1 ,

; במברק ברכה לחברת התעופה אל־על לרגל השיא שהשיג מטוס בריטניה :״משטח 1
ן הניסויים של ואננארד, איחולים להצלחת הספוטניק הישראלי.״
• הלורדהרברטסמואל, בנאום שנשא בארוחת צהרים חגיגית לרגל • ן

! הופעת ספרו החדש בחיפוש אחר המציאות :״בן שמונים ושלוש הייתי כשהחילותי .
• בכתיבת הספר ובן שמונים ושש כאשר סיימתי אותו. גיליתי כי אי־אפשר אמנם י
ן להתגבר על הגיל, אך אפשר להתגבר על הזקנה.״

העולם־ הזח 1056

שחקן יריב, נקע את ידו ונפגע באצבע
עליה נשא את הטבעת כוכבת הקולנוע
הצרפתיה כריג׳יט כארדו נתנה
השבוע דוגמה ליחסים אנושיים מיוחדים.
היא הציעה את עצמה כסנדקית לילדה ש נולדה
לבעלה לשעבר, הבמאי רוג׳ר
ואדים, ולדוגמנית׳ שוח־ית; יום אחד בלבד
אחרי שבריג׳יט התגרשה מואדים.

נגריגזג \ זגזרפגז \ 2ניגז
בנ גג רג ג גז שגג שגנגיגז
ג בג ר בוג ריג
ב רגז בי גז בריעצ רו
א גז

נשירוגזכם־.

תשירו ותרקדו עם
ג \ ומי 7זג\>ל

כקולנוע 1רון
בתל־אביב

רדיו מינהלה שוויו שד 2לי׳

שבץ

0 9 x 1 1 :1

מאוזן . 1 :קבוצת
הא תיות שלפניהן
ר החי בור
שרוקה; .5
יישוב בדר; ם; .10
באריקדה! .12ע דיף
על שמא ;
.14 טנא; .16 סמל
העושר; .18 ממנו
באים, לעתים, אל
הפחת; .19 היודע
הרבה מאד; .21
מקצוע בנאי; .22
ספר תנ״ד; .23
אותו מוסרים ל מפקד;
.24 אחו;
.25 סוג בית־ספר,
.27 ביריחו הוא
היה שלשני; .30
בכל בנק; .31 מוי
כרת; 33 רוח
.35 מקשר בין ה
עצמות; .36 בן
לוויה לברק; .38 התפארות שווא ;
.39 מוטב לא למעוד לתוכה ; .40 בהמת
משא אסיאתית; .41 תנועת נוער
לאומנית; .43 קריקטוריסטן אנגלי;
.44 שוק, בלע״ז; .46 ניתן למחיקה;
.48 מתפקידי הבמאי; .49 רוטינה,
אבל בעברית.
מאונך .2 :יום שאינו מתחיל ; .3
בסים צבאי בעל אופי מיוחד ; .4חברת
או״ם; .6ראש עירייה; .7סיגרית
פילטר ; .8כך — למנוצחים ; .9בעל

הוה

1 0 5 6

מה שוויו של 2ל״י? במשרד האוצר —
הכל. זאת, על כל פנים, התברר השבוע
מהודעתם הצוהלת של מנהלי שירותי השידור,
צבי זינדר, וסגנו, חנוך גבתון, במסיבת
עתונאים מיוחדת. מסרו הם. :שיפור התוכניות
ב?ן 1ל ישראל מובטח. אנו עומדים
לקבל השנהתקציב העולה ב־ס /ס 40ע 7התקציב
השוטף. נעשה הכל שהעלאה זו ת, רגש
במשדרי קול ישראל
להעלאת תקציבו של קול ישראל, מקצת
יותר משני מיליון ל״י לשלושה מיליון,
קדם מאבק של שנים עם משרד האוצר.
טענו נציגי קול ישראל :״דמי הרשיון שגובה
הא, צר על מקלטי הרדיו יכלו להספיק
ברווחה להוצאות השוטפות של קול ישראל,
להבטיח קרן מתאימה לשיפורי המישדרים,
הבטחת ציוד הנדסי חדיש ואפילו הקמת
יסוד לבית שדור חדש.״ החישוב 400 :אלף
מקלטי הרדיו הכניסו לאוצר בשנת תקציב
שוטפת 3.2מיליון ל״י.
תשובת האוצר היתה :״לא.״ טען אשכול,
בהזדמנויות בלתי־רשמיות :״כל פרוטה העוברת
לחשבונו של קול ישראל, כאילו
לא היתד.,״ מבצע סיני קלקל במקצת את
חישוביו של האוצר, הוכיח את חשיבותו
של שרות השדור, לפחות בשפה הערבית.
טדי קולק, מנהל משרד ראש הממשלה,
הפעיל על האוצר לחץ גובר והולך, הביא
אף להתערבותו (הפסיבית) של ביג׳י. הלחץ
הוגבר עם התקרב שנת העשור והמחשתו
של הצורך לרתום את שרות ר,שדור לרימום
מפעלי המדינה (והמפלגה).
השבוע נכנע שר הא. צר, הבטיח להקציב
סכום העולה במקצת אף על דרישת מנהלי
ר,שדור. הוא השיג את הכסף בצורה פשוטה
ביותר: העלאת דמי רשיון הרדיו בשתי
ל״י ( 10ל״י, במקום ,)8ריווח האוצר מרשיונות
הרדיו — מיליון ל״י — יישאר
ללא שינוי.

משרת של כ ד האדונים

מלאכה; .11 סרט קצר; .13 תנועה
בלתי־חוקית; .15 עייפות; •17 קח;
.18 צבע פנים; .20 בעל נסיון! .23
כואב ! .26 סמוך לרחובות ; .27 תנועה
חסידית ; .28 ארמון ; .29 ארץ שכנה ;
31 ירקות! 32 בלעדיו אין ביוב;
34 מצמיד את הבול למעטפה; 35
כלוב אריות; .37 כסף! .39 מספר
המצוות ; .42 עורו משובח ; .44 אות ;
.45 תואר פנייה ; 47 תואר שם אופייני
לחורף.

החיוך שעל פניו החלקות של צבי זינדר,
מנהל שיר,תי השידור, נמוג. יצחק אבידן,
כתבו השחרחר של חרות, קילקל את האידיליה
של מסיבת העתונאים (ראח לעיל).
שאל אבידן בתמימות :״ממי מקבל קול
ישראל את ההוראות כיצד ומה לשדר? האם
יש כיוון או מגמר, פוליטיים בשידוריו?״
מנהל השידור הסמיק. על פניהם של הכתבים
שישבו למולו צף חי! ך מלגלג.
היה זה סוד גלוי, בשנה העשירית לתקומת
ישראל, כי שירות ד,שדור, הנתון
לפקוחו האישי של מנהל משרד ראש הממשלה,
הינו שרות כלל ציבורי, כשם שדבר
הוא עתונם של כלל חברי ההסתדרות.
קרייני החדשות של קול ישראל ופרשניו
המדיניים לא אמרו מעולם דבר שמשרד
ראש הממשלה או משרד החוץ לא היו מו כנים
לחתום עליו בשתי ידיים. כיוון זה
הובלט אף בסקירת העתונים היומיים, המשודרת
כל יום לאחר מהדורת החדשות
של הצהריים. עתוני האופ זיציה, גם כשהיו
מצוטטים, היו עוסקים, לפחות מעל גלי
ד,שדור, בבעיות בעלות חשיבות ממדרגה
שניה.
לאחר דקה של דומיה היתד, תשובת מנהל
שירותי השידור :״לא. קיימת אובייקטיביות
מלאה (בשירות ד,שדור) ,שאינה נופלת
מזו השוררת בכל מדינה דימוקרטית אחרת.״
מילא אחריו סגנו, חנוך גבתון :״אנו
משתדלים למסור את העובדות בלבד. אולם
מאידך לא נפגע ברגשות הציבור. חדלנו,
למשל, לשדר את סקירת המאמרים הראשיים
של קול העם, בטאונה של מק״י,
כדי לא לפגוע ברגשות הצבור הנז ע ם
הוא לא אמר מאומה על פרשות דומות
שקיפחו דעות עקרוניות של חרות, מפ״ס
ואף אחדות העבודה.

יחסי חוץ
ש תו ק ל• ו א שתוק ל ד
באמתחתו של חנוך גבתון, הנציג הישראלי
לרעידת איגוד השידור האירופי, שהתקיימה
החודש בלוזאן, היתד, הצעה מפוצצת:
דיון בפיצוץ אולפני קול ציון לגולה
ביבנה, באביב ,1956 על־ידי חוליית פידאין.
אולם לפני שיכול היה להעלות הצעה זו
חייב היה גבתון קודם לכן לזכות באישור
חברות ישראל באיגוד.

קורס

לרן צרנות

אנגלית £ 6 6אנ<

הנציג המצרי גוועדה, שר,ודעותיו של

גבתון לעתונות הגיעו אף לאוזניו, ניסה
למנוע את ההצעה, הציע לא לקבל את ישראל
לאיגוד. כשהצעתו נפלה, עזב את
האולם במחאה.
הסעיף הישראלי זכה לדיון מלא בוועדה
המשפטית של האיגוד, לא סוכם עד נעילת
הדיונים. מאידך, כשהעלתה מצרים במליאה
את ההצעה לדון בבטיחות תחנות השדור,
והוקיעה את הפצצת קול ערב על־ידי הבריטים
בימי מבצע סואץ, נמנע גבתון מלהשתתף.
התוצאה: קבלת החלטה, שהיתר,
מחייבת אף את הוקעת חבלות הפידאין בישראל,
נמנעה ברוב רופף.

תוכניות
מה •שכר חו ב בי א לי ק *
אם להאמין לש. שריה ואלימלך רם, ששוטטו
בליל שבת עם מכונת הקלטה ברחוב
ביאליק (דיוקנו של רחוב, קול ישראל) הרי
שהרחוב מאוכלס, נוסף על משוררים כיעקב
כהן וציירים כראובן ראובן, בהמוני פקידים
אפ רים ד,ע 1שים הכל כדי שעיריית תל־אביב
תזכה בכינוייה ״העירייה הגדולה ביותר בארץ״.
שיחותיו
של מראיין המשדר, אלימלך רם,
שהתרכזו בחלקן הגדול במזנון הגדול של
העירייה, הביאו מספר עובדות מאלפות:
• המזנונאי של עיריית תל־אביב סובל
מהתחרות מתמדת של היזמה הפרטית של
הפקידים, המעדיפים תה חלום במשרדיהם
על התה המוגש במזנון!
• וועדות התרבות של העובדים הן
פעילות ביותר. כבר השנה ייבנה בית פאר
חדש שיאכסן את פעולותיהן;
לא ראיונות אלו, ולא הקריון הסטטי של
מישה אשרוב, הצליחו להבהיר למאזין, מי
הם 598 הדיירים האחרים ברחוב, מלבד
המשורר, הצייר ופקידי העירייה.

גלים קצרים
קמים ל ת חי ה
התקציב המוגבר של קול ישראל
(ראה לעיל) יביא לתחייתו של שבועון
הרדיו, שפשט את הרגל לפני שבע
שנים פריטים אחרים ב תקציב:
קרן לבנין־שידור חדש, הכנות ראשונות
לקימומו של משדר טלוויזיה מאזיני
״קול ישראל״ ייפגשו השבוע בדמות
שנוחה: שבתי פטרושקה, המנצח והמעבד
של תזמורת שיר, ת ד,שדור, שעשה שנת
השתלמות בחוץ־לארץ, יחזור לדוכן המנצחים
שפ׳ואל רוזן, חימנאי קול
ישראל שחזר אל המיקרופון לפני ששר.
שבועות, העשיר השבוע את ספריית החידו•
נים. ספרו מי יודע, מעוטר על־ידי הציירת
פרידל, יצא לשוק לכבוד החנוכה עב־שיו
מותר לגדות: הקלקול שחל ב־אנטינת
המשדר החדש מנע תקלות רבות.
המהנדס האמריקאי שהגיע לתקון הקלקול
ציווה על התקנת אמצעי זהירות מיוחדים,
שיבטיחו את תקינות השידור אף במזג
האויר המיוחד של שפלת החוף.
תדריך אלה המשדרים שכדאי ״היה להאזין אליחם
משך השבוע הבא:
בעד ונגד הש.א( .יום א׳, 10.20 ,
קול־ישראל) — אליהו כרמל יביא בוויכוח
הדו־שבועי בעייה ב!ערת. שני כלכלנים,
איש חרות ואיש מפא״י, יביעו את שתי
הריעות — נגד ובעד.
• מצעד הפזמונים (יום ד׳ 0.?0 ,ו,
קול ישראל) — דרור בן אבי ויורם רונן,
במצעד החודשי של פזמונים ישראלים ו־אמריקאיים.

ניחוח חציר (יום
ישראל) — אלון שמוקלר
מסיירים עם מב! נת־ההקלטה
מעלים ניחוחם של חברי
בגליל התחתון.

ה• ,9.30 ,קול
ויצחק שמעוני
בקבוץ מחניים,
גרעין הצופים

• פולקלור סיאמי (יום ח׳,6.00 ,
קול ישראל, תוכנית בי) — שיריהם וריקודיהם
של עמי סיאם, בתוכנית מוקלטת
שנערכה על־ידי רדיו באנקוק.
• רביעיית שער הזהב (שבת,
10.50 בבוקר, קול ישראל) — מבחר תקליטים
משנות מלחמת העולם, של הרביעיד.
הכושית האורחת.
סצול חזח •!01

אינני יודעת נדה חטאתי שעלי ליישר את
ענייני הלב של סטודנטים בטכניון. נוסע
לו סטודנט נזה באוטובוס ליד נערה נאה,
משוחח אתה, נותן לה להבין, בדרך זו או
אחרת, שהיא נושאת חן בעיניו. ברגע האחרון
הוא נזקבל רגליים קרות ונותן לנערה
להעלם. והנערה המסכנה מחליטה לקחת
את היוזמה, בידיה. בידיה? סליחה,
בידי.
״הכרתי אותו באוטובוס שנסע בכיוון
תל־אביב—חיפה. האוטובוס יצא בשעה 8.30
מתל־אביב, ביום ששי .29.11.57 ,למרות
השיחה שהתפתחה בינינו במשך הנסיעה,
לא הספקנו להתוודע.
״בין שאר הפרטים הבודדים שנודעו לי
עליו.׳ סטודנט למכונות, שנה רביעית בטכניון.
,״אותו
יום לבשתי חצאית אפורה, חולצה
וסוודר תכלת. שערי חוס ארוך סרוק בזנב
סוס. עיני תכולות• ירדתי ל.פני תחנת אגד
בחיפה, בבת־גלים.״
שמה: מרים ירקוני, והיא גרה ברחוב
נצרת, קרית שמואל, טבריה.

,25 בוגר תיכון אף הוא, שיגאל אותה
משממונה ,״מה שיותר משכיל יותר בריא,״
כותבת המשכילה שלנו, השואפת להמשיך
ללמוד. היא רוצה שיהיה גבוה, שחרחר
או בלונדי, אבל לא ג׳ינג׳י ותל־אביבי.
היא נורא מתעניינת במוסיקה, ספרות,
פוליטיקה וספורט. אומרים עליה שהיא
נחמדה, אבל היא אומרת שהיא לא, מתוך
תקוזה שיתנגדו לדבריה. היא שחרחורת ועיניה
חומות.
יפה מצדו, מה?

רוקג׳רול ולימודים
והרי הן, השתיים שאי אפשר בלעדיהן
בשום מדור .)1056/13( .הן עושות רושם
טפשי במקצת, בשביל הכסף שלי, אך נדמה
לי שכך, משום מה, אוהבים אותן. הן כבנות
, 17 טוענות שהתעניינותן מתחילה
בלימודים ונגמרת ברוקנירול, ורוצות להכיר
שני צעירים המתעניינים, כמוהן, ב״כל״.

תאים אפודים
( )1056/14 בן ה־ , 19 אוהב אותן, דווקא
עם המון חומר אפור ורציניות. הנערה כ־

שירים נאפוליטגיים וקולנוע
( ) 1056/16 בן ה־ 17,5שנא את בנות
גילו. הן סתם בוגדניות. זו הסיבה מדוע
רוצה הוא להתכתב עם צעירה ממנו, יפה
ורצינית, בעלת הופעה בוגרת ״האוהבת,
כמוני, להתלבש בצורה נאה והמוכנה לחלק
עמי את זמנה הפנוי.״ הוא חובב ריקודים
סלוניים שקטים, שירים ספרדיים ונאפו־ליטניים,
קולנוע ותיאטרון.

המחנכות בישראל

סמינריסטיות המתעתדות

הסיפזס של•
לפני שנה,״ כותב שלמה רחמים
,״הוזמנתי לטמיבה נאה שאורגנה
על־ידי יחידת צה״ל והוועד למען החייל
בבית המכבי, בראשון־לציון. בין הנערות
הרבות שנכחו ׳במסיבה בלטה
במיוחד הנערה שתמונתה מצורפת בזה.
כשהוצגתי לפניה, אמרה לי ששמה
אהובה. שאפתי מאד לקשור עמה ידידות,
אולם לצערי לא ראיתיה לאחר מכן.
ובכן, באחד מערבי הקייץ האחרון,
נערך מצוד על חיילי צה״ל מטעם
המשטרה הצבאית. מובן שאני נמניתי
טל הנצורים. הס. צ .טיפל בי והגיש
נגדי תלונה כשנעצרתי. כשהוציא מכיסו את טופסי עבירת משמעת, נפלו על
רצפת המכונית מסמכים שונים. ניצלתי את ההזדמנות הנדירה ו״סלקתי״ לו את
התמונה משתי סיבות:
א) השתגעתי ממש למזכרת נאה מהשוטרת הצבאית;
ב) כדי לנקום בו על המצוד שערך יעלי.
אס תכתוב אהובה אליכם, שלחי הכל לת. ד ,491 .ירושלים.״

למפלי הגיאכרה וחזרה
מ( ,)1056/12 כמות שהוא:
״אז לעניין אני בן 17 וחצי ואני בארצות-
הברית כבר שנה איך הגעתי הנה אל
תשאלי הסיפור יותר מדי ארוך אני לומד
פו וגומר בשנה הבאה כלומר 1958 ואז
אחזור לארץ ולשרת בצבא עד עכשיו עוד
יכולתי לסבול את הבנות האמריקאיות אולם
הם מתחילות לשעמם ונזכרים בימים
^הטובים בקיצור את מבינה הייתי רוצה להתכתב
עם בת חל־אביבית נחמדה שגילה
3ך יך לנוע בין 16—17 היא לא צריכה
היות בומבה כאילו יש מספיק פו אלה
^פשוט תל־אביבית רגילה ונחמדה אני מקוד.,
גמובן שחוש הומור ושאר ירקות לא יזי־
׳ קו בעניץ תחביבים החביב עלי ביותר
הוא טרמפים ואני מתכונן למשהו כזה
בעיד שבועיים שאני מקבל את חופשת חג־המולד
מבית הספר ואני אתחיל משיקאגו
לושינגטון משם לבלטימור פיצברג פילדלפ־יד.
וגיו־יורק ומפלי הניאגרה וחזרה לשי-
קאגו בערך 4000 קילומטר כמה פעמים האודר
של ישראל אני לא רוצה לחשוב על
זה כמובן שאני אוהב ספורט ביחוד כדורגל
יש לנו פו בשיקאגו קבוצה של הסטודנטים
הישראלים בשיקאגו ואנו משחקים
בליגה אגב בשבת שעברה הפסדנו 11—1
אך לא מתיאשים. כמובן שספרים מוזיקה
קלסית וג׳ז קולנע וספרים על מטימטיקה
^הם גם חלק חשוב. אני מוכן להתכתב
; על כל נושא שבעולם מאהבה חופשית עד
לתורת האטום. זה הכל מה שיש לי לומאר
* ועכשו בת יקרה אני מוכן לקבל את

!ויי
בת ד.־ 17 שתרצה לכתוב אליו, חייבת לזכור
זאת. הוא שנא גם רוקנ׳רול, אם לא איכפת

פסק־דין מקורי ניתן השבוע בדרמשטדט,
גרמניה, לעבריין צעיר בן , 16 ששדד נער
צעיר ממנו: לעזור לו בהכנת שיעוריו משך
כל השליש.

גבוה ותז־אביבי
( ) 1056/15 בוגרת שמינית ונורא כשוע־ממה.
אין לה הרבה בעיות. כל מה שהיא
רוצה, כרגע, הוא להתכתב עם צעיר כבן

סרריך למתבונן בנערות ()6
אחרי שלמדנו כיצד להתבונן בנערות, כמה עצות ידידותיות כה לא לעשות. לפחות
לאלה המתחילים.
• אל תתבונן בנערות תוך כדי נהיגה במכונית.
• אל תתבונן בנערות תוך מזיגת קפה חם.
• אל תתבונן בנערות תוך קדיחה בשיניים (לרופאי שיניים בלבד).
• אל תתבונן בנערות תוך הוצאת שקדים למישהו (למנתחים בלבד).
• אל תתבונן בנערות הנשואות למתאגרפים ידועים.
• אל תתן לעניינים פחות־חשובים לקלקל לך. אם אחה מוצא שהתבוננות בנערות גוזלת
זמן רב יותר מהפסקת־הצהרים שלך — עזוב את מקום עבודתך.
והנה כמה טיפוסים :
^ נעררדשפת ־ הים. בגלל אהבתה הרבה לשמש וחול, אפשר למצוא אותה בשעות
היום ליד מקוזה מים גדול. אולם עד כמה שייראה הדבר מוזר, אין היא אמפיבית ..היא
לעולם אינה שוחה. נראית לעתים נדירות ביותר לבד, כמעט אף פעם לא בחברת נערות
אחרות. ברוב המקרים מוקפת׳ פירמידות של זכרים אנושיים העומדים איש על כתף
רעהו, או על־ידי גברים העושים תנועות פראיות ומשונות ומבקשים ממנה להשתתף
במשחקיהם האוויליים. אם היא בלונדית, היא לובשת בגד ים לבן. אם היא שחרחורת,
לובשת שחור. אם היא מחליפה את צבע שערה, היא מחליפה גם את צבע בגדה.
תפקידה. נמצאת במשרדים מסחריים בכל מקום. גרה עם הוריה הקפדניים. סימן-
ההיכר הברור ביותר, הוא השינוי המדהים שחל בה ברגע שמגיעה השעה ללכת הביתה. היא
חביבה על לקוחות המשרד. הבוס אמר עליה פעם שהיא ״מקשטת את המקום״ .שאר
הנערות, על כל פנים, מבקרות קשה את הכתיבה במכונה שלה, בץ השאר.
כת הארכעימפלוס. נראית לעתים קרובות מטיילת ברחובות הראשיים של

להיות מחנכות בישראל, בעלות השכלה
גבוהה, בוגרות חנועות נוער, שאינן רוצות
להתאקלם בחברה הסלונית התל-
אביבית, מחפשות חמישה בחורים בגיל
,20—25 משכילים, חביבים, אוהבי טיולים
— בקיצור חברד,־מאנים.״
אנהג בהתאפקות ולא אוסיף ל־()1056/17
אף מלה.

דיפלומט הוא אדם הזוכר את יום הולדתה
של אשה, אך שוכח את גילה.

הניגודים והחיים
הוא מספר לי שהוא נמצא במחצית ה
שנייה
של שירותו הצבאי ( )1056/18 ושיש
לו דעה פסימית על החיים. נורא. הוא
מחפש ברנש או חתיכה שיצליחו לשכנע
אותו לשנות את דעתו על החיים והעולם.
הנערה, אומר היא, חייבת להיות רצינית
״המעריצה את לב האדם ולא האדם עצמו.״
שתתייחס, יעני, לחיים ברצינות, אך לא
בפסימיות. כי אחרי הכל, אין טעם ששני
פסימיסטים ינסו לשכנע איש את רעהו
כמה רע הואי העולם. תמיד טוב שיש
ניגודים, קובע הוא.

ישנם אנשים כמעט בכל מקום שאתה
הולך.
ישנס אנשים האוספים ניירות ישנים ו חתיכות
חבלים. חס אינם עושים בהם דבר.
ישנס כאלה האוהבים עוגות קרם וישנם
אנשים ההולכים עם מטריות. ישנם אנשים
הרוצים לבוא אליך לראות את השקיעה.
כאשר אתה אומר שאינך אוהב שקיעה, הם
אינם מאמינים לך. ישנס אנשים שירוצו
אליך ויאמרו לך את מה שאמרת להם.
ישנם אנשים ההולכים לישון כל לילה
בדיוק באותה שעה, וישנם אנשים האוהבים
לשמוע צפרים מצייצות — זה כל כך
מרגיע.
וישנם אנשים החוטפים אנשים.
ישנם זוגות נש׳ואיס שאינם רבים לעולם
ואולי זו הצרה, וישנם אנשים 1החושבים
כי הלוויתן הוא דג. יש בזה אולי משהו.
ישנם אנשים העולים על עצביך.
נ.ב: ישנם כמה אנשים נפלאים. מוכרחים
פשוט להימצא אחדים.

דק סקרנות
ל( ) 1056/19 יש תמונה נורא משונה של
הכותבים אלי :״אכולי שעמום ובדידות,
חסרי מטרה שתמשוך לבם, וחסרי חברה״,
וקשה לו לראות כיצד ימצא מכתבו מקום
בין כל אלה. כי הגבר הרציני הזה איננו
משועמם או בודד. הוא חי בחברה ופעיל
בה, ומטרה לו בחיים המספיקה לדרבן אותו
הלאה, הלאה.
אז למה הוא כותב אלי?
״משום סקרנותי לגבי האדם, חייו, פעלו
ועולמו הרגשי, סקרנות אשר לגמרי אינה
מתאימה לגילי (קרוב לשלושים) ולמיני.״
( ,)1056/19 שהוא קיבוצניק, מספר כי
בנסיעה באוטובוס או ברכבת, הרי הוא
שמח כמוצא שלל לפטפסגים, כי עמם קל
לקשור שיחה, ליצור היכרות ארעית שאינה
מחייבת למאומה. וזה מספיק לו, אלא ש היה
רוצה קצת יותר.
אותו מעניין מה שקל לגלות, מה שעל
פני השטח, וקשר המכתבים, לדעתו, הוא
אידיאלי, כי אין הוא מחייב למאומה ויכול
לתת הרבו״
אני אומרת לכם, שאילו היה לי זמן
הייתי מתכתבת אתו. ביחוד שזה לא מחייב
למאומה.

הגיון של גברים: בחזר מסביר לחברו
למה הוא התעסק עם אשתו של החבר הכי
טוב שלו .״אני נורא אוהב את החבר שלי.
אילו הייתי מסרב להענות לאשתו, זה היה
מכניס אותה למצב רוח נורא וחייו של
חברי בבית היו נהפכים לגיהנום. עשיתי לו
טובח ונעניתי לאשתו.״

הערים הגדולות, מציצה בחלונות־ראווה. גרה בדירה מהודרת עם בעלה שהוא שישימפלוס.
היא נזהרת מאד לא להיראות בבגד־ים. היא לא עד כדי כך משומרת היטב. היא הולכת
בבטחון־עצמי רב ובהכרת-ערך. היא מהלכת לאיטה כאילו בתקח־ה שמישהו ינסה לומר
לד, משהו. ברוב המקרים עם כלבלב. מדברת בקול עמוק ורודה, הגורם לגברים צעירים
יותר וקשישים יותר להרגיש בדיוק בגילה. מובן שהיא עשירה מאד. דבר הגורם לגברים
הקשישים להיוותר עצובים ולצעירים להיות
שמתים.
* ;ושאת הספרים. אוהבת ספריות.
כאשר אין היא בספריה, היא נמצאת בחנות
ספרים. קוראה בכל מקום: באוטובוסים, במסעדות׳
ברחוב, במיטה. גרה עם אמא, אבא,
ארבעה אחים ושש אחיות. נושאת הספרים איננה
מחייכת לעולם. שלא כשוגאות־ד,גברים האמיתיות
המחייכות לגברים, אין נושאת הספרים
אפילו מסתכלת לעברם. היא איננה סובלת אותם.
היא רוצה שהם יחשבו כי הדבר היחיד המעניין
אותה הם -באמת ספריה. ברוב המקרים היא
עושה עבודה כה משכנעת עד שאין הם מציעים
לד, לשאת את ספריה.
4לוכשות הסוודרים. היא מבלה עשרה
מתוך שנים־עשר חודש בבית־ספר תיכון,
סימן ההיכר שלה הוא השיעמום. ככל שהיא
נהגית יותר, הריהי נראית משועממת יותר,
אילו היה מארלון בראנדו עובר לידה, היתד,
בטח מפהקת לו בפרצופו, ורק אחר כך
מתעלפת. ומארלון בוודאי היה מרים אותה.,
ארבעימפלום משוטרת היטב
משום שהיא באמת נראית חמודה בסוודר שלה.

11(311^11111
שני שרי אחדות־העכודה נדרשו להתפטר מהממשלה
יציאתה של אישיות חשיבה לגרמניה

עקב גילוי

סוד

ביג׳י אמד: אם אחד נש א ר, יצאו שניים.

נער ״ כ ת לילי גליל׳

מה שביג׳י בלע השבוע לא היתד, כל כך גלולהמרה

אלא מרגלילי .

מוזמניםמשמתפים. אחו הקוראים הסאתמפים נעמוד זר, יזכה סדי
שבוע בפרס טל סו ל״י. הזוכה השבוע הוא דויד מירון, חדרה.

השבוע נערך בעמק יזרעאל מירוץ

התבור המסורתי

ואני חשכתי שהחתרוצצות מסכים לתכור
נערכת רק בצמרת הש. ב .והמשטרח.

הלכה דמט שה

מספרים על מוליק מקיבוץ גבים שפגש נערה חמודה, ומת ללכת אתה. הוא
ניגש ישר לענ״ץ .״מר, שמך?״ שאל.
היא אמרה ששמה גלי. .נילי׳״ השיב מוליק* ,שם באמת יפה; מרכז על משהו.״״
״על מה?״ שאלה הרזלה ד,חבובה.
״הרי זה ראשי חיבות של בית יעקב לנו — ונלכה!״ השיב.
וזה הלך לו.

הוגשו שורה של תביעות משפטיות, הקשורות בבחירתו של משה שקד
לראשות עיריית נתניה

משמע שבפרשה זאת יהיו לא רק שקדים אלא גם
צימוקים.

מאגרות ההתיישבות העובדת 1פתגס מ רסובה חמשיר״ס
ו מות ב מו ח
זמן רב הסתובב
בחדר של ברנוב אברהם
עכבר עצמאי. כל
פעם שהיו מנסים
לחסלו, ה,ג

מחפש לו

ברדיו. מיקלס שבוע ימים ישבו החברה וחשבו איך
לגמור עם העכבר, עד שנפל הרעיון —
כחינו את הרדיו לקול יטראל. לא עברה
שעה והעכבר מת משעמום.

גיבוד היום

ושוב על עכבר. יום אחד נשמעו צרחות
איומות׳ בוקעות מתוך בית הילדים,
פסח, שעבר במקרה בקרבת מקום, זנק
אל תוך הבנין. בפנים עמדו המטפלות
על שולחנות, כסאות וארונות, כשהן

מצביעות בזוועה לעבר עכבר קופא על
מקומי, תחת השולחן. פסח הגיבור נטל
מיד גרזן לידו, ובעשר מכות עשה מהעכבר
פרח מיובש.
כשהושלכה מזית המנוח החוצה נשמעה
נקישה מתכתית. הסתבר כי לא
היה זה אלא עכבר צעצוע.

מ•ס, מיס בששון
לאחר שאולמן קיבל לידיו את ריכוז
ההשקאה בכל שטחי השלחין, קבעו
מוסדית הקיבוץ שהגיע זמנו לנוח ולתת
תורנות של שבועיים במטבח. כעבור
שבוע הוא נראה שוב בשדה, מעביר
צינורות־השקאה וכולו רטוב .״איך
הצלחת להשתחרר מהמטבח כל כך מהר?״
שאלו אותו.
״קיבלתי שיחדור מהרופא,״ ענה אולמן
.״הוא קבע שיש לי אלרגיה למים.״
רשומות גבים

מדור להיפוכם ־ שלידברים
* המלחמה היא ההמשך של המדיניות,
באמצעות אחרים.
דן מרגלית, תל־אביב

אחזוה יצורי לידה.
אץ גבר העומד בפני הרצון.
כסף כסף תרדוף.
קול שוסון וקול שמחה.
ההרה הולידה עכברה.
מרדכי דן, תל־אביב

* אל תתהלל חגורה כמפתח.
* יד לפה! שמור לשון אשתך!
דליה וינשטין, מטולה
איזהו הגבר — הכובש את יצרה.
איזהו העשיר — השמח בחלקה.
אורי שיקה, חיפה

אדם היושב בכפית
ההכר באותיות פטיט.
כה בער בו הזעם
שמיהר ועוד פעם
הזמץ לעצמו כוסית.
חמג״ד ששיפשף את הגדוד
תלה את עצמו על עמוד.
הוא שמע מסמג״ד
שאילנה לבד
וכי הוא לא ניצל הזדמנות.
ג׳ימי, תל־! .

פירוסז רטז״י לדרגות צה״ל
טידזן

שבז ־משנו

יצור השייך לספר בראשית,
פרק א׳ פסוק א /

כשחסקם־אפיל קופץ מן השרוול
לכתך.

״ו ר אי

שלב נמוך אך הכרחי בה תפ תחות
החיים; אפילו משה דיין
היה פעם כזה.

שודאי רא׳גוון

סימן טוב לבאות.

רב־״ור אי

שגז

נושא על כתפיו מסילת ברזל
חד־סיטרית.

שרז

קפיטאן, לחיי העלים שבדרך.
רב־שרן

מלך הפלאפל.

האדם שכל הזמן רב עם
טוראים.

שגן־אלוף

על שלושה חטאים לא אשיבנו.

אדוך־מ שנה

שמל

שמל רא שון

ראשונים תמיד אנחנו /עם אור
היום אל המיסדר!

ובסמל

אחיו של הבולדוג.

רב־שמל רא שון

משפמו ומעלה מעל כל העם.

טעות לעולם צודקת
אגודת הסופרים העבים( .דבר)
אליק מג, חיפה
רמז דק.
כתוצאה מהתהפכות תנור־נפש( .ידיעות
אחרונות)
יגאל לוקסנברג, הכפר הירוק
טלי להבה!
המישדר האחרון של התכנית ״ניתוח
חציר״( .הארץ)
מרדכי דן, תל־אביב
הניתוח הצליח, המאזין מת משי־עמום.
10.30״בלב
קל״ — נעימות ל־הגעתך(
.הארץ)
יואל דוד, רמת הדר
רוק־רוק־רוק!

אילו רק היה החצי הראשון
טעות דפוס.
הוא אשר אמרנו לעיל, רק
מתייחם לחצי השני.
אלוף

מועמד לרבנות.
רב-אלוז׳

לא בכוח ולא בחייל, כי אם
ר. ליפמן, תל־אביב
במטכ״ל.

״לזגגר תתר את וזרלת, גליתי גזעזהג ! ״

שלח עצסך על 9נ• חיסיס
המסך מתרומם. באולם ההמתנה של מוסד לאומי מכובד נפגשים
שני גברים, שאפשר להכירם כשליחים חשובים, על פי המדבקות
הזרות שעל תיקיהם. הם לוחצים יד בחמימות.
שליח א׳ (בעליזות) :בחיי, אפשר לחשוב שאנחנו בפאריס —
או שמא זה היה בז׳ניבה? מי היה חושב לפגוש אותך דוזקא פה,
מכל המקומות שבעולם?
שליח ב׳ (זוהר) :זאת באמת הפתעה. ומה מביא אותך
לירושלים?
*טליה א׳ :היה לי איזה עניין משפחתי לסדר. קפצתי לשעתיים.
שליח ב׳ (משתומם) :אבל הזקא כאן?
שליח א׳ (נועץ מבם בתיק ובמצלסה של חברו) :אתה חוזר

או יוצא?
שליח ב׳ (נאנח בנחת) :יוצא, תודה לאל. אני כבר יושב כאן
יומיים.
שליח א׳ (בנימת חוסר־אימון) :יומיים שלמים?
שליח ב׳ :התכוונתי להישאר רק יום אחד, אכל הייתי צריך
למצוא איזה שליחות הדשה, וזה לקח יותר כשחשבתי. אתה יודע,
דבד מצחיק נורא קרה לי בניו־יורק (צוחק במבוכה) .סיימתי את

שליח א׳ (בבטחון עצמי) :זאת בעיה שאינה מדאיגה אותי, כל
זמן שאני עסוק בחקירת הימנונים לאומיים בשביל ועדת־המשנה
לענייני בטחון. תתפלא כמה ארצות יש להן הימנון לאומי.
ש לי ח כ ( ,בקנאה) :אני מתאר לי( .נחפז) :אני לא מניח שיש
מקום פנוי בועדה הזאת? הריצות האלה כל פעם לירושלים
למצוא שליחויות חדשות לא רק מפריעות לי. הן גורמות לבזבוז
כספי משלם־המסים. ואנחנו צריכים גם לחשוב עליו, אתה יודע.
שליח א׳ (מתגונן) :אתה לא צריך להזכיר לי זאת. רק החורף
ביטלתי נסיעה לקוטב הצפוני, כדי לחסוך כסף למשלם־המסים.
נסעתי במקום זאת להבאגה — רק חצי המרחק. אבל אני חושב
שעלול להתפנות מקום בוועדה שלנו, אם הירשדיורן לא יציג את
מועמדותו מחדש• ובכלל — אין לו כל סגולות להיות חבר הועד
הפועל במוסד שלנו; הוא סובל ממחלת־האויר, קשה לו לישיך,
רחוק מביתו, ואפילו מצלמה אץ לו. איך שהוא נבחר — אלוהים
רק יודע.
ש לי ח כ ׳ (רציני) :הוא בהחלט בלתי־מתאים למילוי תפקיד
ציבורי( .מרים את מזוודותיו) נו, האם אני יכול להסיע אותך לשדה
התעופה?