גליון 1066 מתאריך 5 במרץ 1958

מספר () 10 6

י״ג אדר תשי״ח5.3.1958 ,

חגי נועד הנשק?
מרוע הורד הב־לו באלג״ויה1

המחיר 500פרוטה

הוראות מהמשרד

העורך הראשי:
אודי אבניי
ראש המערבת:
שלום כהן
עורך משנה:
רוב איתן
עורך תבנית:
*.יזדוז צוד

עורך כיתוב:
סילבי השת

צלם המערבת:
אדיה עדו
רחוב גליקסון ,8תל־אביב, טלפון ,26785
ת. ד . 136 .מען למברקיב :״עולנזפרס״.
המוציא לאור: העולם הזה בע״נז.
דפוס משח שהם בע׳׳נז, ת׳׳א, טל.62239 .
ההפצה: דויד טופל ובני ׳ ,תל־אביב.
המערכת איננה אחראית לתוכן המודעות.

חברי המערכת:
מנשה בר־דייו, שייע בלדר, לילי גלילי,
דויד הורוביץ, רותי ודד, אברהם חדמוו,
אופקר טאובד, אלכם מסים, אביבה במו,
עמוס ה נו, שלטה ברו.

הנ קר א

במדינה

העתון

שמחתי לקרוא על הצלתו של יחזקאל סהר
מידי תוקפו. כקורבן של התנקשות חמורה
יותר, יש לי אהדה טבעית לכל אדם העובר
חודיה דומה.
אולם לרגע חלפה במוחי המחשבה: מה
היה קורה אילו חקר סהר את סהר? מה היה
הציבור שומע אילו הופעלו שיטות התעמולה
הארסיות של המשטרה נגד מפקדה?
הנה כמה ידיעות אופייניות, שהיו מתפרסמות
במקרה זה:
תל־אביב, יום א׳ — מיטב חוקרי המשטרה
גויסו במאמץ לברר אם אמנם היתד, היום
התקפה על יחזקאל סהר. כידוע, טוען סהר
כי הותקף על־ידי אדם שהתפרץ לחדרו ודקר
אותו בסכין. חקירה נמרצת נפתחה כדי
לבדוק את מידת האמיתות של טענה זו
תל־אביב, יום ב׳ — חקירת המשטרה ב־ענין
ההתקפה שהיתר״ כביכול, על יחזקאל
סהר, הולכת ומסתעפת בכמה כיח־נים. עוד
מוקדם לסכם את התוצאות, אולם קציני־משטרה
גבוהים הצביעו היום בשיחה עם
סופרנו על כמה סתירות ואי־דיוקים בהודעות
סהר וחבריו. קשה להבין כיצד יכול היה
להיגרם הפצע בזוזית כזאת אם אמנם הותקף
סהר בדרך שהוא טוען. אולם קציני המשטרה
לא פסלו עדיין את האפשרות שאמנם
היתד, התקפה כזאת. מר סהר נכלא לפי שעה
בצינוק, והוצע לו להיבדק במכונת אמת
תל־אביב, יום ג׳ — שר־המשטרה הודיע
היום בכנסת, בתשובה לשאילתה של ח״כ
מפא״י, שהמשטרה חוקרת בדבר נסיבות
ההתקפה על מר סהר, אם אמנם היתד, כזאת.
בינתיים נודע לסופרנו כי בחוגי המשטרה
גוברים הספיקות ביחס למהימנות התיאור
,של מר סהר. לא ברור כיצד יכול היה
המתנקש להגיע לחדרו של מר סהר, אם
לא היתד, מידה של שיתוף־פעולה עמו מצד
קציני־משטרה בכירים. המהירות בה הגיע
מר עמום בן־גוריון לחדרו של סהר, מיד
עם הופעת המתנקש, מעוררת גם היא
תמיהה
תל־אביב, יום ד׳ — דובר המשטרה הביע
היום את ההשערה שההתקפה כולה בויימר,
לשם מסע־פירטומת. הוא ציין שמוזר כי
ההתקפה באה בדיוק בזמן שמניותיו של
סהר ירדו לאפס, וכאשר גם בחוגי מפא״י
עצמה גברה הדרישה להחליפו. העובדה
שהמתנקש הוא שוטר־לשעבר, היינו איש
שסר למרותו של מר סהר ונמנה עם חוג
מכריו, גם היא מעוררת למחשבה. עם
זאת ממשיכה המשטרה בחקירה, כששתי
הגירסות לנגד עיניה

ביותר

הייתי בז להעולם הזה אילו היה מסוגל לכתוב
ברצינות דברים כאלה. קשה לתאר מעשה
מנוזל יותר מאשר להתעלל בצורה כזאת
באדם שעבר זד, עתה זעזוע כה עמוק כמו
התנקשות.
אולם איננו יכולים לשכוח כי מישהו עשה
בדיוק את הדבר הזה, והשתמש בדיוק
בשיטות מאוסות אלה נגדנו, בימי פרשת
תיור. האם יבינו עתה היוזמים של אז כמה
קל להפעיל נשק זה? האם יבינו עתה
כמה הוא מכוער ומנוון מבחינה מוסרית?
המוסר היהודי ציודה שלא לעשות לזולתך
את אשר אינך רוצה שיעשו לך.
יתכן כי כיום, אחרי ההתנקשות, יבין
גם יחזקאל סהר שלא היה זה מן החוכמה
מצדו להופיע בהצגת־הבכורה של זרוק אותו
לכלבים ולתת גושפנקה רשמית של צמרת
המשטרה למחזה המסית בגלוי למעשי־אלימות
נגד יריבים פוליטיים. כי קשה
מאד לכוון מעשי־אלימות מראש, וקשה לצוות
על מתנקשים פוטנציאליים נגד מי
לפנות, ונגד מי לא. מישהו עלול לקבל
את השיטה אבל לא את הכתובת• כי כאשר
מתחילים לזרוק לכלבים, מי יודע לאן סופם
של הכלבים להגיע?
לעולם לא כדאי להשליט בציבור אווירה
של מעשי־אלימות. אכן, שלטון העושה זאת
במו ידיו, אלוהים היכר, אותו בסנוורים.

אחרי ההתנקשות נקט המטה הארצי באמ־צעי־זהירות
מתאימים. הוצבו שומר־ראש,
והיומנאי בפתח הבנין צויד באקדח טעון.
כל זה מוצדק והגיוני. בכל זאת אפשר
לשאול שאלת־תם: מה משתמע מן העובדה
שבזה אחר זד, מתבצרים מוסדות ממשלתיים
בהגנה היקפית? האם לא ישאלו את עצמם
ראשי המדינה אם לא גרמו למצב זה על-
ידי הזילזול השיטתי בדעת־הקהל וסתימת
כל צינורות הביקורת ההוגנת?
אחרי הרימון בכנסת, כמעט ואי־אפשר
עוד להיכנס לבנין, ודיוני המוסד העליון
של המדינה מתקיימים כמעט שלא בנוכחות
הקהל. בשעת מתן פסק־הדין בערעור קסטנר
הטילה המשטרה מצור על הבנין, הקיפה את
השופטים במיתרסים ובמחסומים וערכה חיפוש
על גופם של הבאים. עתה ננקטו
אמצעים דומים במטה המשטרה,
פעם צחקה הארץ על האנגלים, שהתחבאו
ב״בווינגראד״ ירושלמי ותל־אביבי. האם
אין זה מוזר כי במלאת עשר שנים
לקיום המדינה חוזרים אליה גם בודינגראדים
אלה?

1 6 0

לא כתבתי דברי־בלע אלה כדי להתנקם.
מכתבי עלי עשור
ביקורתכס על חנינות העשור (העולם הווו
) 1065 שיכנעה אותי שבשנת העשור כדאי
יהיה לעשות טיול ממושר לחוץ־לארץ, אם
לא יוטל עד או מם היתר־יציאה. הרמה
האינפנטילית של האירועים השונים מתאימה
לא למדינה בת 10 שנים, אלא למדינה
שכל האנשים בה הם רק בני .10
יהודה קרמר, תל־אביב
איז פלא ששירי העשור כל כר ירודים•
איזה משורר או מלחיו יכתוב יותר
טוב, כשמשלמים לו 15ל״י עבור השיר ש-
צריך ליהפד לשלאגר?
ברוך שביט, תל־אביב
ברשימה על העשור נפלת טעות־דפוס. אר

מחממי
כורסאות

בעת שירי העשור טלו למשלם הנזיסים הישראלי
150ל״י כל אחד.
אינני מביו מדוע נסערתם כל כר מהשאלות
שנכללו בטשאל העשור. לרעתי אתם
צריכים להגיד תודה, שלא נכללו שם מאורעות
חשובים כמו:
• פתיחת מועדון מפא״י בקפה פילץ.
• רכישת הדודג׳ים עבור קציני משטרת
ישראל.
• הצנת ״זרוק אותו לכלבים״.
• ההפסד הראשוז במשחק כדורגל בינלאומי
שהביא כבוד לישראל.
יש לי עוד, אם אתם רוצים.
מאיר אלדובי, חיפה

פירטמתם את העובדה המעציבה, שיבולי
הכותנה בררום הניעו השנה ל־5ן 50 מהממוצע
הרגיל (העולם הזה .) 1061 הסיבה האמיתית
ליבולים ירודים אלה נעוצה בשיטה
הדיקטטורית הנפסדת, לפיה מנהלים פקידים
בלתי־מנוסים את משקי המתישבים סביו
כחלי המשרד, ביו שתיית נום תה אחת לשניה.
כר קבעו פקידים אלה השנה כי על
המתישבים לגדל כותנה בשטחיהם. וזאת, מבלי
להתחשב בעובדה שלמתישבים היו תוכניות
אחרות לפיתוח משקיהם,
מבלי לשאול את פי הטתישבים שלחו
פקידי הסוכנות טרקטורים ומכונות־זריעה,
לשם ביצוע זריעת הכותנה וכד יצרו עובדה
מוגמרת. מאחר וחלק טהטתישבים לא הסכימו
שצורת עיבוד המשקים תוכתב מגבוה,
הוזנח עיבודז של חלקות רבות וזוהי למעשה
סיבת היבול הירוד. כאדם הקרוב לבעיות ה־מתישנים
החדשים, מקוה אני כי בעתיד
יסיקו האחראים את המסקנות מכשלוז זה,
ולא יתעלמו מהגורם המוזר הנקרא טתישב.
עוזי פיינרמן, כפר יחזקאל

פצצות
לא הבנתי כלום מכל הכתבה על זורק הפצצות
האלמוני, שרצה להטיל פצצה ב־עתוגכם
(העולם הזה .) 1065 אינני יודע מדוע
הינכם חושבים שכל המדינה רוצה רק
לחסל אתכם. מה שהבנתי מתור הרשימה
הוא, שהיה זה איש הש.ב. דניאל זרניצקי
אשר הסגיר לידי השלטונות את האיש שרצה
לזרוק אצלכם פצצה.
י. גולדפרב, תל־אביב

מדיבורים למעשיה

ב ר צוגני

-יי ת 1ב

וז ;זה

$9 : 35

סדיגס

י ליי•*,

גן חירות
כגליונכם האחרון (העולם הזה ,)1065 פיר-
פמתם ידיעה שפורסמה קודם לכן בעתו!
על המשמר, כאילו מטרתי את ילדי לגז
אמהות עובדות, באמרי ש״גז של חירות
אינו לפי רוחי״.
האמת היא שהופניתי לגז אמהות עובדות
על־ידי העזרה הסוציאלית, ואף אחד לא שאל
את פי לאיזה נ! אני רוצה לשלוח אותם.
לא ידעתי שבכפר שלם יש גז ילדים של
תנועת החירות.
אסתר מנקס, כפר שלם

גלי הצחוק
עשיתם לי שירות גרול, בזה שפירסמתם
דו״ח סטינונרפי מתור ״שלושה בסירה אחת״
(העולם הזה .) 1065 נהניתי לקרוא את ההברקות
של אנשי הצוות, אד יותר מכל
הבטחתי לעצמי שלא להצטער על שאחמיץ
את שמיעת התכנית ברדיו, משום שאהיה
אותו זמן בסידרה.
יעקב שלזינגר, ציה״ד

3 * 1,בזן
ה־; יריק

רק עתה נזדמן לי לקרוא את מאמריכם
הדנים ביעית נשואי התערובת (העולם הוה
8־ד .) 105 פשוט מדהים לקרוא להיכן הנענו
בשנת .1958 אזלת־היר וחוסר־הפעולה ננד
כנופיות הדתיים, המנסות להשליט מוראו בכוח,
מפליאה. אלה שבמלחמת השחרור חיממו
כורסאות בית־הדר ומחנה־יתה, במסווה
צעיף הדתיות, אזרחים דתיים מכובדים שעסקו
בהברחת שעונים או כנופיות הפרחחים
מבני־ברק שמנעו בכוח עזרה רפואית ביום
שבת מחולה נזקק, כל אלה מנסים עתה להשליט
מוראם בצורת חוקי יטות־הביניים, במדינה
הזקוקה בראש וראשונה לשלום בר-
קיימא.
כרגיל אני מוסר את חוברות עתונכם לסניף
היהודי המקומי. אודה, ששני נליונות
אלה נננזו הפעם על ידי.
משד, ברנד,
ניו־בריטן, קונקטיקט, ארצות־הבריוז

ד עד ב 1־ ו,
:ם ק 1ודים

אני אהד המאזינים הנלהבים של ״שלושה
בסירה אחת״ .משום כר לא אשכח לכם את
העובדה שפירטמתם את בדיחות ה״סירה״
שבוע שלם לפני השידור ברדיו. במעשה
ברברי זה נזלתם ממני יותר משלושה שלישים
של ההנאה בשעת השידור.
מ. לומן, חיפה
התחרות בלתי הוגנת לדו־שבועון ה־רדיו.
בשביל מה צריכים להוציא אותו אם
אתם ממלאים את מקומו?
חיים מלמד, תל־אביב
תמיר, בשעת האזנה לתבנית הפופולרית
של ״שלושה בסירה אחת״ ,הייתי בטוח ש־אנשי
הצוות הם גאונים, הממציאים ביז־רגע
חכמות בשעת השידור. כתבתכם נילתה לי
עובדה מדהימה, שכל התכנית היא מבויימת.
אחרת איד הייתם יכולים לדעת את כל התכנית
לפני שמשמיעים אותה ברדיו? אפילו
השיר של דו אלמנור, שברדיו אומרים
שהוא כותב אותו ב־ 20 דקות, אינו אלא
פיברוק, מפני שהוא כתוב כבר שבוע קודם
בהעולם הוה.
יהושע בז, עפולה
תשובות הצוות אינן תמיד מוכנות מראש.
רק הקלטת הפלגת הסירה נעשית תקופת־מה
לפני השידור.

הלב והגרוטאות
המכתב הנ״ל :״לכבוד העולם הזה: ברצוני
להודיעכם כי אם תמשיכו לפרמם בעתונכם
השמצנת כנגד מדינת ישראל ועובדיה נאלץ
לעבור מדבורים למעשים — ק.״ חובר מאותיות,
שנגזרו מתון עתונים שונים,

מעמד סיניה
מאמרכם האחרון על מיניה (העולם הוה
) 1063 מצא ח! בעיני מאוד. לדעתי חייבים
לתת אותה לאימוץ למשפחה ערבית מושל-
מית ולא להשאירה בינינו כמוצג היסטורי
חי. נעשה מעשה אנושי, והילדה הבדואית
ניצלת ממוות. אל לנו לנרום לה עוול אחריכן.
עלית לחיות חיים רגילים של בו־אנוש,
בלי הבדל תנאים התחלתיים כל שהם.
שלמה עופר, תל־אביב
ביום חמישי מימי האביב, ישבתי על
כסא בשמש להשתזף מול הרחוב, שקוע במחשבות.
הופתעתי על־ידי ידיד, עם גליו!
העולם הוה. מיד התחלתי לקרוא בו ומבטי
נמשר לתמונתו של הקאדי, המוכר לי, ושל
אנשי משפחת נאשר. והיות ואני מאוד מתעניין
בחדשות האובלוסיה הערבית בישראל,
קראתי את המאמר על סיגיה בשאיפה חזקה
ובתמהו! מוגבר.
תרשו לי להניד כי התעלמות הקאדי מלפסוק
בבעיה, והשתמטותו מן האמת, פגעה
בי אישית. אני לא מחניכי האוניברסיטה
אל־אוהר, אד לא ייתכן שהקאדי שלנו יכלא
את ידיעותיו בסתר ומתחת למסד הדת. יש
לציין שאיו אנו יכולים לגמול לחיילי צה״ל
על מעשם האנושי וכן לד״ר בכר על טיפולו
בילדה. בנונע למשפחת נאשר, אנו מזדהים
איתם בכל אשר אמרו ובמיוחד בנונע לנידול
הפעוטה בסביבה ערבית, אני בטוח שאם
הילדה תצדל בסביבה יהודית היא תהיה
מקופחת ותסבול מרגש-נחיתות ואכזבה.
איברהים ג׳נאים, בקעה אל־גרביה

מיתה יותר חטופה
כאדם העוקב בעניו אחר נסיסתר, האיטית,
אר העקבית, של עתונות הרפש הישראלית,
עלי להעמידבם על טעותכם בכתבת הסוסים
המסתיימים (העולם הוה :) 1061 עתוז הערב
של מר שלום ירידיה — ערב טוב — לא
״אחרי שבועיים בדיוק צנח ומת״ כי אם
אחרי ארבעה (אני חוזר, ארבעה) ימים
בדיוק התפנר, למחרת היום שאשתו של הל-
ברט, השותר־הממם רהמנהל של חיי־שעה, קפצה
משום טה מהגג.
דוב א״ בריסל( בלגיה

מכתבו של הקורא מאיר צ. מחררה (העולם
הזה ) 1065 מוכיח שהוא גבר חסר
חוש רומנטי לחלוטין. אם הצנחנית ז׳קליז
יונוביצ׳י כל כד מצאה חז בעיניו, מה
איכפת לו אם היא קרובה של סוחר הגרוטאות
הצרפתי או לא? בחורה המוצאת ח;
אינה משתנה, אם היא קרובה של מי שהוא
העיקר שהיא מוצאת חן.
צפורה אפלבוים, חדריה

הדור האבוד
אני דוקא קוראת קבועה של עתונכם,
ואפילו מזדהה איתו בכמה קוים של השקפה
פוליטית. אבל ישנה בעיה, שלדעתי דווקא
עתונכם הוא הבמה הראויה לדבר אודותיה,
בהתחשב עם החוגים הקוראים אותו.
רואים עכשיו בקרב הנוער תופעה מתפשטת
והולכת של אדישות, מחוסר ״מציאות
חברתית״ לעסוק בה. התוצאות של מצב זה
הז החברות הסלוניות, ריקנות וערפול בקרב
הנוער, אכסיסטנציאליזם, ספיריטואליזם ועיי
דברים מעורפלים כאלה. ובעצם גם הזנית׳
ולא דווקא של אלה המוכרות את
נופו בכסף. מה בקשר לכל אותו תופעות
יצאנות של השכל, הרגש והגוף שבשני המינים
נם יחד? מה בקשר למאות הצעירים
שמסתובבים בסביבות בסיודרוול־הבורורה־בום-
תו ומחפשים הצדקה לחייהם?
בכמה מ! המדורים בעתונכם, ודווקא ה־קלים,
ניכרת הנישה הצינית לטיפוסים אלה,
אבל איז זה מספיק. צייד לתת לבעיה זו
הרבה יותר מש־קל. צריד לעשות משהו בנוגע
לוה. למת שלא תנסו? באשר לי, אני
בכלל לא מכוערת ונם לא מיואשת. הניל
הוא 21 ומספיק חכמה ברי לדבר על מיז,
אהבה, שמש וירח מלאכותי תתפלאו
אפילו שיש לי עם מי לדבר. ובכל זאת,
מה בנוגע?
מיקה ז ,.תל־אביב

נותקה השרשרת
נדהמתי למקרא, המספרים האסטרונומיים,
אליהם עלולה להניע פעולת המכירה בשרשרת
(העולם הוה .) 1065 הניתוח העניני שיי
השיטה יפקח את עיני הרבים, העלולים נ־בוא
היום להפסיד את כספם, פשוט מפני
שלא קראו היטב את הכתוב על מעטפת החוליה.
השפעת
הרשימה היתה מידית. רבים מידידי׳
שנתבקשו לקנות חוליות, סירבו. נם
אני סירבתי. אר במאמר נפלה טעות אחת.
פעולתו •קל רוכש החוליה איננה מכניסה
לקופת החברה 80 לירות כפי •קבתבתם, כי
אם 25ל״ י כלבד.
דויד עודד, תל־אביב
העולם הזה 1066

וירקס

**• לדי-חמבוניזת החלודים המוטלים
11/בצדי הדרך לירושלים מעלים בלב העובר
על פניהם רגש הדומה לחרדת־קודש.
לעיני הלוחמים שהשתתפו בקרבות על
נתיב זה, הם מעלים מחדש את הצעירים
שופעי-החיים, שנשמו את נשימתם האחרונה
במקום זה — אנשים כמו יוסף סימבול
חפתח־חקודאי וחבריו, שטיפסו על ההרים
מול אש קטלנית, כדי להציל את חיי הנהגים
בגיא. וגם מי שעובר במקום בפעם הראשונה
ירגיש לרגע קם, נוכח שרידים פאטתיים
אלה, שכאן עמדו אנשים מול פני המוזת,
למען משהו גך ול ונעלה.

אולם לאחרונה חל שינוי כשער•
הגיא. מישהו סבר, כנראה, כי
השרידים עצמם, בפשטותם העילאית,
אינם עושים רושם די הצורר.
מישהו ראה צורף ,,לביים״
אותם -לצבוע אותם יפה, לשים
אותם כסדר רב־רושם, ואף להוסיף
שרידים כמקום שחסרו.

ביניים אמיתי של אומה אשר התקדמה
כברת־דרך, ואשר לפניה מכשולים וסכנות
גדולות עד אין שעור מכל נסיונות האתמול.
לא ולא. זהו ביזנס. זהו להטוט אמריקאי,
המבוסס רק על חישוב.כספי: כך־וכו לירות
יוצאו לרכישת ״אירועים״ ,לקניית רקדנים
וזמרים וציירים י -כדי להביא כך־וכך תיירים
שיביאו כך-וכך דולארים.

ולצייד השבץ זה נהפכים כולנו
למוצגי-מוזיאון, במו פרפר נחמד
וצבעוני הננעץ כסיכה לאלבום של
ילד. הנה יהודי מחזיק רובה. במה
נחמד ! הנח יהודי קודח מים. האו
נייס! הנח יהודיה רוקדת ריקוד
תימני. האו ביוטיפול !
ובסוף קשה להחליט — מה, בעצם,
קיים בשביל מה? השנור בשביל האח —
או האח בשביל השנור? היהודי בברוקלין
בשביל לתת את הדולארים שלו למגבית —

הקרקס הזח אינו רק כזיץ תרבותי.
גם אין הוא רק הסוואה
לתעמולה מפלגתית. אץ הוא רק
שערוריח מבחינת כזבח כספי
האומה. הוא חרבה יותר מזה. הוא
מחווה סכנה לאומית ממש מבחינת
השפעתו על עמדת המדינה בשנה
הקרובה.

ך* רומאים אמרו :״פאנם את קירקג־
| 1זי ס לחם ושעשועים. זוהי סיסמה
די קולעת למצב בשנת־העשור. כמו מנהיגי
רומא העתיקה, מחלקת הצמרת הישראלית
להמונים חלק מן הביזה הנאספת בחוץ,
הפעם בדרכי שנור. בשנת־העשור יתווסף
ללחם גם הקירקס.
אולם אם מותר לעוות את הפסוק העתיק,
ולהחליף את המילה הלאטינית במילה יוזנית

מדוע זה מרגיז? אינני יודע.
אני דק יודע שלכי נצכט למראה
תערוכת השלדים הבוזכים. משחו
מתקומם נגד הפיכת קרבות תש״ח
למוצגי-חלון־ראווה, כמיכצע חדד
מה למכירת־סוף־העונח ברחוכ
אלנבי.

הקירקס זקוק לשקט. הוא זקוק
למצב־רוח טוב. לבן מגוייסת מפד
נת־התעמולח האדירה בדי למנוע
פאניקה -הנה הבל טוב ויפה,
ושלום עלי אדמות.

^ ולם לרוע המזל אץ הכל טוב
\ 4ויפה, ואין שלום עלי אדמות. כמעט
ההפך הוא הנכון.
מסביבנו מתחוללת מהפכה אדירה. עולם
שלם מתמוטט ממארוקו ועד עיראק. דפוסים
פוליטיים, שנקבעו לפני ארבעים שנד -בשלהי
טלחמת־העולם הראשונה, נקברים ב־רעידת־אדמה
זו. בזו אחר זו מתאחדות
המדינות הערביות לגושים גדולים יומר.
בזו אחר זו מוחלפות השכנות הקטנות של
ישראל בשכנות גדולות.

למען מי? למען התיירים שיבואו לכבד
אותנו בשנת־העשור. עוד מעט הם יגיעו
למקום שנפל יוסף הסייר, יעמדו בתור
כדי להנציח את נשותיהם ליד השלדים
המבויימים. מדריך מאומן יספר להם, באנגלית
צברית, איך עמדו הבויס שלנו
במערכה למען הסטייס אוף איזראל, בעזרת
היונייטד ג׳ואינס אפיל ומפעל הבונדס.

בהשוואה לסכנות הטמונות כ־תחליף
זה, מחווירות כל הסכנות
של שנת ,1956 שנת ח וסאן, קלקיליה
וסיני. הפעם אץ המדובר
כבמה טאנקים ומטוסים שנשלחו
למצריים. הפעם מדובר על הופעת
הצבא העיראקי מול נתניה והצבא
המצרי מול ראש־פינה. האיחוד
הערבי הופף לגורם עולמי, והכוח
המרוכז של הנפט הערכי חזק עתה
יותר מאגרוף ברזל.

ך * שכוע שעכר פורסם השאלון ש־נשלח
על־ידי ועדת־העשור ל״ 40 אלף
איש בארץ, שנתבקשו לקבוע מה היה
המאורע החשוב ביותר מאז קום מדינת־ישראל.

באמת? שמא המלווה האמריקאי הראשון,
בסך 100 מיליון דולאר? ואולי
חנוכת מלווה הפיתוח על־ידי דויד בן-
גוריון בביקורו בארצות־הברית, לאור העובדה
שמלווה זה הכניס 320 מיליון
דולארז ואולי דווקא 822 מיליון הדולאר
שהובטחו בהסכם השילומים?
.אפשר לצחוק על הטעם הרע של מחברי
השאלון, או על מגמתם המפלגתית. אבל
לא זה החשוב. חשוב הרבה יותר עצם
מהותם הרוחנית, כפי שהוא מתגלה בשאלון

אותם לאי עניינו המשברים הנפשיים למחרת
כפר־קאסם וקיביא, בהם ייסרה האומד,
את עצמה וטיהרה את לבה! לא הויכוחים
הגדולים על עיצוב מוסדותיה החופשיים,
לא ההתנגשות המתמדת בין מתח חלוצי
וירידה מוסרית, בין סוב ורע, בין נעלה
ושפל! לא קרב קלקיליה והפגנות השבת,
משפט אורן וזעזוע, פרשת קסטנר.
אלה היו הלבטים המכאיבים של אומה
המחפשת את עצמה, את נפשה, המבקשת
להגדיר את עצמה ואת יחסה לסביבתה,
במאבק פנימי בריא ומבורך. כל זה אינו
חשוב לגבי אנשי העשור.

תריסר בירות ממיטותיהם, עתוני־הערב מכרו
הוצאות מיוחדות, עתוני הבוקר הזעיקו את
העולם במאמרים ראשיים, ובלילה הבא
יצאו גדודי צד,״ל לפוצץ תחנות־משטרה.
עתה, כאשר נהרגים שני פועלים אחרים
באותו המקום, באותן הנסיבות, הם זוכים
בקושי לעשרים שורות. השגרירים ממשיכים
לישון, העתונאים מושכים בכתפיהם, וגדודי
צה״ל נשארים על משמרתם.
שום דבר רע לא יקרה השנה — ואם
יקרה, לא יזכה לשום פרסומת. כי כל
פרסומת כזאת תפחיד את התיירים, אשר
לשם משיכתם כבר הוציאה הממשלת מיליונים
על גבי מיליונים.

הצעה רנזגזר \זצשור
או המדינה כולד, כדי לתת סיפוק שטתי
ליהודי בברוקלין?

•* שח לדעת כיום אם גם החשבון
המסחרי יוכיח את עצמו או לא. הכסף
1זורם בינתיים — לא לתוך הקופה, אלא
מתוכה. סכומים אדירים נשפכים בזרם איתן
לכיסים פרטיים. עד סוף השנה יתעשרו
כמה אלפי אגשים משנת־העשור. ומכיוון
שבין המתעשרים נמצאים גם רבים מבעלי
הקול בציבור — עתונאים וסופרים וציירים
ומחזאים ומנהלי־תיאטרונים — הרי שנוצר
מעין קשר־של־שתיקה. הוא בולט יותר ויותר
ככל שמזדקרת יותר לעין האפסות התרבותית
המוחלטת של המיבצע הקנוי הזה.

מח שחשוב זה חדולארים. במה
הכניסח המגבית נ במה האגרות?
כמה השילומים? מה עם קרנות
התמורה? כמה פונטים נאספו
כבריטניה? במה פזטות כארגנ־טינח?

סמל
חם ר-ענץ, שירים מטופשים,
,,אירועים״ המודבקים על מפת
הארץ במו כול על מעטפה -כך
תיראה המדינה בראי העקום של
קירקם זה.

זוהי תרבות השנוררים. לא במקרה ביצ־בצר,
בפידסומי ועדת־העשור. כי ועדת־העשור
מסמלת תרבות זו מראשית צעדיה.
שהרי זה שורש כל המגוחך, כל הדוחה,
כל הנלוז במיבצע זה: הוא לא בא לבטא
חדתת־חג אמיתית, הפורצת ממעמקי התודעה
הלאומית. הוא לא בא לעשות סיכום־

יתכן שאפשר היה לעבור על כל זה
בשתיקה. למה להיות נאחס ולקלקל את
מצב־הרוח, כשכל האחרים עומדים בשלשות
ומחכים לפקודה ״לעשות שמח — אחד —
שתים — שלוש!״ אם בכל זאת חובה
היא לקום ולהתריע נגד הקרקס, הרי זה
בגלל סיבה אחרת לגמרי.

בעלת צליל דומה, אפשר ליצור סיסמה
חדשה :״פאניקה וקירקם״ .אלד, הם אצלנו
שני הצדדים של אותו מטבע.
לפני שנתיים עמדה הארץ בסימן הפאניקה.
כל שופרי התעמולה גוייסו במאמץ עליון
להפיץ פאניקה זו ברבים. כל מקלע חדש
שהגיע לאלכסנדריה או לרבת־עמון נראה
כסכנה לאומית נוראה. כל מסתנן שעבר את
הגבול גרם לאזעקה כללית, שהעמידה את
הארץ על רגליה. תגמול רדף תגמול, היסטריה
רדפה היסטריה. ולבסוף בא מיבצע־סיני
אשר בלעדיו, כך נאמר, לא היתד,
המדינה ממשיכה אפילו להתקיים.

השנה המצב חפור. כמקום הפאניקה
בא הקירקם. אותה יד,
שתיכננה והכינה את הרקע ה פוליטי
של מיכצע-סיני, מבינה
עתה את מיבצע־עשור. טדי קולק,
משרתו הראשי של ראש-הממשלה,
מנצח על מיבצע כ׳ בשם ששמעץ
פרס, משרתו האחר של ראש-
הממשלה, ניצח על טיבצע א/
כל אותם המכשירים גוייסו — רק המגמה
הפוכר-
כאשר נהרגו שני פועלים על הגבול
לפני שנתיים, הרי קפצו השגרירים בחצי

אין תשובה קלה לבעיות כבירות אלת.
הן מחייבות חשבון־נפש לאומי, שלא היח
כדוגמתו מאז ימי העליה השניה. אולם
למדינה אץ פנאי. היא עוסקת בקרקס.
כמו ההמונים בארצות־הברית וביפאן, הבולעים
שלוש פעמים ביום גלולות ״הרגעה״
,נגד ״חרדה״ ו״מתיחות״ ו״דכאון״,
כך בולעת המדינה את התרופה המתוקה
שמגיש לה מאיר וייסגאל בכל עתון ובכל
סהדורת־חדשות ברדיו. בולעת, נרגעת ושוקעת
בשלווה עילאית.

באשר תתעורר המדינה מסם
מרגיע זח, כאשר תצא מאוהל
חקירקס, יתכן שלא תובל עוד
לשנות דבר. היא תמצא את עצמה
מוקפת עולם חדש, עויץ ואימתני,
ששוב לא תובל לשנותו.

ן \ ץ זו עת לחגיגות. עשר שנים
בחיי מדינה הן כצעד קטן של תינוק —
בברת־דרך זעירה. מותר לעצרו־ רגע, להעיף
מבט אחורה, לשמוח במשך יום. אולם
למחרת בבוקר יש ליישר שוב את המבט
קדימה, לעבר הדרך התלולה ורבת־אסכנות
הממתינה לנו.
אנו רחוקים מסיום המיצעד. הוא נמצא
בראשיתו. נשאיר־נא את החגיגות ליום־נצחון
— תחת לערכן לפני המאבק, עת מתקבצים
העננים באופק, ומבשרים סערה של איסני־הטבע.

איננו
זקוקים לקירקס, לא לפילי
המתרוממים על רגליהם האחוריות,
ולא לליצנים העומדים על הראש.
אנו זקוקים למנהיגים, לרצינות
מוסרית ולנכונות להבי גפני
הסכנות, עין כעץ.

תצפית

במדינה

(כ? הזכויות ׳!וסודות)

• הולכת וגדלה ההתנגדות בחוני מפא״י למינויו של איש־הכטחון
הידוע לתפקיד מזכיר הממשלה. לאחרונה הוזכרו שמותיהם

הע ם

של שני נציגים דיפלומטיים ישראליים באירופה, כמועמדים לקבלת המשרה.
האחד מהם, רחבעם עמיר, קונסול כללי ומזכיר ראשון בשגרירות ישראל ב־

נפט וכישופים
השבוע זכתה ישראל להישג מדיני אחד
גדול: לשרת־החוץ גולדה מאיר הוענק התואר
של ראש־שבט כושי. השרה, שיצאה
למזלה מצרפת לפני שהחלה שם השערוריה
הנוראה של מטוס־הנשק (ראה מסגרת) ,ביק רה
ברפובליקה השחורה ליבריה, ארץ אקזוטית
של רודנות וכישופים• היתה זאת
התחלה שחורה נאה לנסיון ישראלי לקנות
אחיזה בארץ אפריקאית זו.
שאר הידיעות הפוליטיות של השבוע לא
היו פחות שחורות, אך הן היו בהרבה׳ פחות
משמחות,
ירח חדש לשמש. מוקד הקדחתנות
היה, עתה, דמשק. לשם בא סייף אל-איסלאם
(״חרב האיסלאם״) אל־באדר (״הירח׳) .הוא
הודיע כי הירח התימני יצטרף מעתה ככוכב־לכת
נוסף למערכת־הכוכבים, המסתובבת
מסביב לשמשו של גמאל עבד אל־נאצר.
צירופה של תימן לאיחוד הערבי (בצורת
פדרציה שתבטיח לה עצמאות פנימית ואת
קיום ממלכת האימאם, בניגוד לצורת האיחוד
שהפכה את מצריים וסוריה למדינה אחת)
היתד, בעלת משמעות מהפכנית. תושבי ישראל
ירגישו בה בעתיד. כי תימן הנחשלת

בריטניה, עומד לחזור ארצה בימים הקרובים כדי לנחל שיחות עם ראש הממשלה.
המועמד השני הוא נציג ישראל באחת מארצות הגוש המזרחי, עסקן
מפא״י וותיק.

• אזלת־היד הישראלית כעניין האיחורים הערכיים, תימשך
להכא. גם ארצות־הבדית איננה מעוניינת בפעילות ישראלית כלשהי בשטח
זה, וג׳ון פוססר־דאללס עצמו הזהיר את אבא אבן. בפגישתו האחרונה טפני

כל נסיון של התערבות ישראלית.

• ישראל תציע מוצא נוח מן המצב העדין, שנוצר עקכ
איחוד ירדן־עיראק, ביחס למעמדו של צכא עיראקי על גכול
המדינה 5מאחר ש׳חעיראקיס אינם קשורים בזזוזח שביתת־נשק עם ישראל,
תודיע ישראל כי היא תסתפק בהצהרה מצד ירדן, שמדינה זו נוטלת על עצמה
את האחריות להתנהגות הצבא העיראקי בגבול ישראל.

ס דאג האמרשילד יציע פינום ועידה בינלאומית מיוחדת,
לדון כמכלול הבעיות של הסכמי שביתת־הנשק במרחב. ישראל,
תסוב סן ההכרח לויכוח על קיצוץ גבולותיה, לא

החוששת כי ועידה זו
תשוש לקראתה.

• ישראל תבקש מכרית־־המועצות, כהפגנת רצון־טוב לקראת
שיפוד היחסים, שתרשה ביקורים של אמנים סובייטיים
כישראל. ישראל מקווה, שבצורה זז יזכו חגיגות שנת העשו ר להשתתפות
אמניס

כמה

יהודיים

מברית־

המועצות, בשטחי אמנות שונ״ס.

• הסיכסוך שפרץ בין
שר האוצר לבין מנהל
המענק האמריקאי כישראל,
על השאלה כיצד
לחלק את כספי המענק
לגורמים ישראליים, נגרם
על-ידי הוגים אופוזיציה
ניים. בקרוב תיוודע זהותם של
אישים אלה, המקיימים קשרים
עם. השגרירות הישירים
אמריקאית.

כיג׳י עתיד לחזור
בו מעמדתו הדעגנית כלפי
וקת״תן ה הגיונית. עסקנים
ציוניים הסבירו לו כי
הכרזותיו האנטי־ציוניות פגעו
ביחסים

שבין

המוסדות

היש
ראליים
לבין הארגונים הציוניים
המקומיים -בארצות־הברית. במ יוחד
ילחצו על ביג׳י פעילי
ועדת העשור.

• נטורי קרתא יארגנו
ה^גגח גדולה, לפני הקונסוליה
הישראלית בגיד־מרק.
רבם של נטורי קרתא.
ר׳ יואל טיטלבאום, הגר בקביעות
בארצות הברית, עושה עתה
את כל ההכנות לעריכ ת הפגנה
של אלפי חסידים, אשר תדרוש

ראש-שכט גולדה מאיר (ימין) וידידים
התחלה שחורת

את ביטול הקמתה של בריכת־ ״
השחיה המעורבת בירושלים.

• עשויים להתפרסמ בעתיד הקרוב פרטי התכתבות מאלפת,
שנערכה כין דויד כך גוריון לבין מנהיג מפ״ם מאיר יערי.
במכתבו האחרון כתב ביג׳י ליקרי, כי את המכתב האחרון של יערי הוא לא
קרא כלל וכי הוא אינו מוכן יותר להתכתב אתו על רמה זו. נושא ההתכתבות:
התודעה היהודית.

• מתנהל משא-גימתן לאיחוד בין אגודת ישראל לבין

פועלי אגודת ישראיל. שני הפלגים של התנועה הדתית חבלתי־ציונית ינסו
להקים בצורה זו חזית דתית אחידה, העשויה לאחר־מכן להתאחד עם המפלגה.
הדתית הלאומית, לקרו^נ הבחירות לכנסת.

@ חגיגות האי,הד בטאי השנה תהיינה מצומצמות כיותר.
מתגבשת עתה החלטה בועד הפועל של ההסתדרות, לצמצם את החגיגות ולשחת
להן אופי פנימי ולא הפגנתי. הנימוקים: שפע הדגלים האדומיים עשוי להרגיז

התיירים שיבואו

לשנת העשור,

ואילו תהלוכה רבתי

ארגוני

הפועלים עשויה לזבוע מחשיבותו של מיצפד צה״ל המרכזי.

• תבוטל החלטת ועדת השמות של עירית תל־אכיב
לשנות את שמותיהם של כמה מרחובות העיר. אחרי שראש
עירית תל־אביב לשעבר, ח״כ ישראל רוקח, הביע את התמרמרותו על הנוחג
להעניק שמות לרחובות לפי חישובים מפלגתיים חולפים, תחזור בח העיריה.
• יתכן מהפור כמצות בחג הפסח. השנה יחיה ייצוא מוגבר של
מיצרן זח — .בעיקר, לבמה מארצות אירופח — ואילו מצד שני מסרבת מחלקת
הכשרות של הרבנות להרשות אפיית בלילה.
• יונהג כארץ מם*קניות אחיד לכל המצרכים. למיאית־עין
יבוצע הדבר כדי לשים קץ להבדלים הגדולים בין המסים החלים על מצרכים
שדנים, אן תוך כדי כך יעלה האוצר את חמס הכללי, שייקבע ל־־/״צו בערן.

היא עמדת־מפתח במאבק על דמות המרחב.
זד, מכבר נטוש מאבק מר בין תימן לבץ
בריטניה על מושבת־הכתר הבריטית עדן,
אשר לדעת התימנים היא חלק מארצם.
הבריטים הגנו לא רק על המובלעת הקטנה
ומוכת־השמש, המשמשת בסיס תשוב לצי
הבריטי. הם ידעו שאם תיפול עדן, תיפול
אחריה חצרמוות, שטח אדיר, הנתון לחסותם.
אם תיפול חצרמוות, תיפול אחריה שרשרת
שלמד, של נסיכויות קטנות, המשתרעת
לאורך האוקינום ההודי והמפרץ הפרסי.
שרשרת זו היא חיונית לבריטניה ולמערב
כולו, כי כלולות בד, שלוש נסיכויות־נפט
בעלות חשיבות: קטר, בחריין וכוויית.
מכוויית לראש־זוחר. לכן הגנה בריטניה
על עדן בכל כוחה, תוך הפעלת
סילונים וטאנקים. אולם בואו של עבד אל-
נאצר לתימן מבשר את ראשית הסוף ל שליטת
האימפריה באזור זה. התקווה היחידה
של המערב היתד, עתה, שלמקום ליפול לידי
עבד אל־נאצר יפלו גסיכויות־הנפס לידי
האיחוד הנגדי, אשר יוזמו הוא מלך־הנסט
סעוד, חסיד המערב. כי הנפט המרחבי קובע
עתח את חזיתות המאבק, מאלג׳יריד, ועד
עיראק (ראה להלן).
במפת־הנפס לא היתה ישראל קיימת. באילו
בדי להדגיש עובדה זו, הודיעו השבוע
עתוני ישראל כי נעלם הסיכוי לגלות נפט
בראש־זוהר, עליו הבריזו לפני כן בחצוצרות
גדולות• גולדה מאיי תצטרך ללמוד

היטב את הכישופים של שבטה החדש, כדי
לספק לישראל תחליף מתאים.
מדיניות עיריאקים בחיפה
תשבבחיבוק־ידיים נאשר
״ישראל לא
יחצה הצבא העיראקי את הירדן!״ הכריזה
ממשלת ישראל שבועות מעסים לפני מיבצע
סיני. קולר, הידהד מסביב לכדור״הארץ, מנע
אז למעשה את סיפוח ירדן לעיראק.
השבוע חזר ראש ממשלת ישראל כמעט
על אותן המלים, אולם שום דבר לא
העולם הזכירו אח הדבר
ד,ידהר. עתוני
בקושי. כי י היה ברור שישראל לא זו
בלבד שהשלימה עם סיפוח החלק השני של
ארץ־ישראל לארם־נהריים, אלא אף רואה
את הדבר בעין יפה.
חרעההקט ״ ח. הסיבות להשלמה הישראלית
היו מסובכות. העיקרית -היתד״ בלי
ספק, האימה בשני חדירת גמאל עבד אל־נאצר
לירדן, בצורה של התקוממות. אחרי.
שהנשיא החדש של הרפובליקה הערבית המאוחדת
הודיע כי יקים ממשלה פלסטינית
בעזה, שתצטרף כחלק נוסף לרע״ם, היה
ברור שזהו רמז לשאר ערביי פלסטין —
ביהוד לאותם שבין גבול ישראל והירדן.
הופעת הצבא המאוחד של רע״ם לאורך
גבול זה, וביתורה המוחלט של ישראל על-
ידי ממלכה אחת, הם סיום. הופעת הצבא
העיראקי גראתד, כרעה קסנה יותר.
צינורות בלתי־מקוכדים. יתכן כי
נוסף על שיקול זה, ביצבצו בירושלים תקחית
נוספות, פחות מוחשיות. הן היו כלולות
בשתי ידיעות נפרדות.
ידיעה אחת אמרה כי עיראק מקבלת על
עצמה רשמית את כל ההתחייבויות של
ירדן. הודעה סתמית זו כללה ידיעה חשובה
מאד• כי עיראק היתד, המדינה הערבית הלוחמת
היחידה שלא חתמה על שביתת־נשק
עם ישראל בסוף מלחמת תש״ח• עתה, מבלי
להודיע על כך בפירוש, קיבלה על עצמה
את התחייבויות ירדן לפי חוזד, שביתת־הנשק.
כד, בשקט, נסתיימו למעשה יחסיר,מלחמה
הרשמיים בין שתי המדינות.
ידיעה שניה באה מירושלים. דובר ממשלתי
ישראלי. הודיע כי ישראל עדיין מוכנה
להעמיד לרשות ירדן אזור־חופשי בנמל
חיפה — היינו לאפשר לאיחוד העיראקי*
ירדני לפרוק סחורות בחיפה ולהביאן לירושלים
העתיקה והלאה, מבלי לשלם מכם.
הודעה זו. באה, למראית עין, כהגבה על
הכרזה עיראקית שעל ירדן להגיע ליס
התיכון. אולם היא כללה רמז עמוק יותר.
אם יתחדדו היחסים בין האיחוד המצרי
לבין האיחוד העיראקי המתחרה, לא תוכל
עיראק להעביר את הנסם שלד. לים־התיכון.
היא תצטרך להזרימו למיכליות במפרץ הפרסי,
שיעברו בדרך הארוכה סביב אפריקה.
אולם בתיאוריה ישנה עוד דרך: צינור-
הנפט המוביל ממוסול, דרך עיראק, ירדן
ועמק יזרעאל, לחיפה.
זוהי, כמובן, תקווה קלושה מאד. העברת
הנפט דרך ישראל תעורר בעולם הערבי
סערה שלא תתואר. אולם במצב הנוכחי,
כשכל רגע יכולות להתפוצץ במרחב חביות
של אבק־שריפד״ גם תקווה קלושה כזאת
עולה על הדעת.

מ שטרה
קצין גבוה בכה
ר ק לפני ששח שבועות, בא אדי
קצין גבוה, גבר, אני אוסר לן• פס דנימות
במינים אמר לי: אני מתפטר מן חסשטרח,
לא בגלל המשכורת, אלא מפני שאינני יכול
לסבול יותר, איך ידידים ומכריס לועגים
לי — ,מהל אתה סוד משרת במשמרת
המושחתת הזאת ד כן, כן — ככה זה. אני
יודע מל עוד קצין גבוה שעזב בגלל
האווירה
דברים אלה אמר המפקח הכללי של המשטרה,
בראיון שנתן בשבוע שעבר לרפאל
בשן, כתב מעריב. סהר, שדאג גם להדגיש
כי הוא מסתיר מבנו בן ה־ 12 את העתונים,
מפחד סן יקרא בהם כי אביו גנב ,-לא
סיפר לבשן מי הוא אותו הקצין.
היה זד, ס.מ.ככ אביגדוי קצנלבויגן, ממחלקת
ההדרכה של המטה הארצי, שעזב
• בהזדמנות אחרת לא פחד סחר פן
יקראו בניו של קצין משמרת אחר, זאב
שטינברג, בעתונים את השמצותיו חסרות
השחר של סחר, כי אביהם ״לקח שוחד נד
רוסייזונות והתרועע סס פושעים.״
ומול? חזח 0<4ו

בצונח, באדג״רה ובשרם שואלים :

למי נועד
הנ ש ק?

ידיעה הראשונה ירדד, נדרסתשלת פאריס, המתחלפת תדיר, ומתעלם לחלו־ן*

ן בפצצה. במשרד־החוץ שעל גדות ה־סץ
מהוראותיו־״ לאקוסס וחבריו כבר גרמו
סיינה, בשגרירות הישראלית בשדרות וואג־כמה
פעמים לשערוריות בינלאומיות, כאשר
ראם , 143 ובמטכ״ל שבבית האינבאלידים
גקסו בפעולות קיצוניות בניגוד לפקודות
פאריס* .עתה הפר הוראה נוספת. תחת
רצו אנשים נדהמים מחדר לחדר, טסלפון
לסלפון.
לתת למטוס להמשיך בדרכו, כמצוות פאריס,
שם לאקוסט את הצוות במעצר־בית בבית-
הידיעה: מפציץ ישראלי מדגם ב־( 17״מיב־מלון,
החרים את הנשק, ולמעשה אף הפקיע
צר מעופף״) ,שלא נשא שום סימון לאומי,
לסי שער, את המטוס עצמו.
יורס על־ידי מטוסי־קרב צרפתיים בשמי
אלג׳יריה. אחרי שנחת בשדה־התעוסה של

״מפריעה העובדה ש,״
בון, במזרח אלג׳יריה, נערך בו חיפוש
ונמצא בו מסען גדול של נשק קל, ארוז
* * חהטריץ את לאקוסם לנקום בעמדה
לצורך הצנחה. השלטונות שמו את ידיהם
זוז הדבר נתברר ח ש מהר, כאשר
על המטוס, על הצוות ועל הנשק — 292
הרשו 50 צירי־פרלמנם ימניים, בהנהגת ציר
מטולים ללא־רתע (באזוקות) 4 ,מרגמות
פאשיסטי, שאילתא דחופה לאסיפה הלאומית.
ו־ 100 תת־מקלעים, יחד עם תחמושת רבה
לא היה ספק שהם הביעו, פחות או יותר,
לכל הכלים.
את דעת לאקוסט.
שמות חברי הצוות העידו על מוצאם:
לדברי צירים אלד״ הרי הגירסח הממגורמן
לוים, יהודי אנגלי! שמעון ראז־כ־שלתית
פשוט אינה אמת. לא זו בלבד שלא
ברגר, ישראלי, נווט! ליאון גארדנר, תושב
נתקבלה על הדעת, אלא שההודעות גם סתרו
ישראלי בעל נתינות אמריקאית, טייס! ברנר
זו את זו .״בעיני כל המשקיפים המדיניים
אהרון, יהודי אמריקאי, סייס־משנד-
בפאריס,״ הבריק הכתב הישראלי ישעיהו

בן־פורת ,״מפריעה העובדה שההודעות הישראליות
בענץ זה היו סותרות, ש שום
לאקוסט מ 6ר 8י!ודה
הסבר רשמי ברור לא ניתן על־ידי ישראל
לשאלות שהוצגו על־ידי הציבור בצרפת
ך * זעזועהראשץ היה נורא. המסקנה
ובאלג׳יריה.״
( | שנבעה מן הידיעה הראשונה היתד, מוההודעה
הרשמית של לאקוסם היתד״ כי
בנת לכל: ישראל, ידידתה הגדולה של
הפרשה אינה כשרה וכי לא היתד, לצוות
צרפת, מוכרת נשק למורדי אלג׳יריד״ כנראה
תוכנית־טיסה ברורה. הרמז: הצוות שיקר.
מתוך רדיפת־בצע.
בהודעות פחות רשמיות נתעורר צרור שלם
הנפגעת העיקרית היתד. ממשלת צרפת
של שאלות נוספות, שהפכו את הפרשה
עצמו״ האחראית בעיני הציבור הצרפתי לקו
למוזרה יותר ויותר.
הידידות עם ישראל. מכיוון שממשלה זו
מתנדנדת ממילא, אחרי הפצצת כפר סאקיית
• מדוע לא באה מיד הודעה מוסמכת
סידי יוסף הטוניסי וכניעתה החלקית להצעת־וברורה
מטעם ממשלת שר אלז
התיווך האמריקאית והבריטית, היד, העניו
#מדוע לא הודיעה ממשלת וונצואלד״
חמור פי כמה. לכן היתד, הממשלה בפאריס
או כל ממשלה אחרת, כי הנשק אמנם היה
מעוגיינת יותר מכל גורם אתר לטשטש את
מיועד לה? (לאקוסס הדגש בפידוש שלא

הגיעה אליו כל הודעה כזאת).
* מדוע היה הנשק ארוז להצנחד״ בסי
הגירסה המוסמכת למעשר״ שהופצה מטעם
שטענו אנשי לאקוסס?
ממשלות צרפת וישראל גם יחד, לא איחרה
ס מדוע לא היו סימונים לאומיים על
לבוא. המטוס, כך הוסבר, היה שייך לחברה
המטוס?
פרסית (ולפי דרסה שניר״ לאחד מאנשי־צירים
אנסישמיים בפרלמנס הצרפתי לא
הצוות שלו) .הוא היה בדרכו מישראל, דרך
היססו לעוס על המציאה. טען ציר אחד:
כרינדיזי, אלג׳יר ודאקאר, לדרום־אמריקד״
המטוס הישראלי נחת בקאהיר, הוביל נשק
מטרתו היתר, להוביל את הנשק לממשלת
למאראקש במארוקו, משם עמדו להעבירו
ונצואלד״ שקנתה אותו יחד עם המטוס
למורדים. הוא לא האשים את שראל במיעצמו.
אולם בדרך מברינדיזי הרגיש הסייס
שרין, אפילו היה מוכן להניח כי לממשלת
בקילקול במנוע וביקש לנחות בשדה־התעוסה
שראל לא היה מושג על העיסקה כולה.
של בון, שהיה יותר קרוב מאשר אלג׳יר.
אולם הרמזים שהיו כלולים בדבריו חיו
בשדה־התעופה נמצא אלוף־משנה צרפתי נמפחות
ידידותיים. איך יכולה היתד, ממשלת
רץ מדי, שערך חיפוש במטוס, מצא את
שראל למסור מפציץ כבד לי ד חברה פרטית,
הנשק והזעיק את העתונאים. בסך הכל:
מבלי לדעת את מטרתה?
אי־הבנה מצערת, ותו לזג

יתכן שגירסה זו היתד, מסיימת את הפושר״
לולא נסתבר שלא נתקבלה על דעתו
מחתרת אמריקאית
של הא ש היחיד שהכריע: מושל אלג׳יריה,
רובד לאקוסס. כמו כל המושלים והקצינים
^ 4נשים פחות עוינים לא הגיחו כי
הגבוהים בצפון־אפריקד״ בז לאקוסס למטישראל
היתד, מוכנה להסתכן, אפילו
למען כסף סוב, לספק נשק ל מורד אל־ג׳יריד
ולקלקל את יחסיה עם צרפת, שהם
• בין חשאר: מעצרו וגירושו שד שולטאן
עמודהתווך של המערך הישראלי הנוכחי.
נז אוו קו( דנו שגרס להחרפת מלחמת־חשיחרור
הם פשוט הניחו כי הנשק נועד למטרות
של מארוקו, החזרת השולטאו ונצזזון המרד);
חשוכות אי״שם בדרום־אמריקה, אולי לקבוצת
חטיפת ראשי המדד חאלנ׳ירי באמיר, בדרכם
מורדים נגד ממשלה זו או אחרת. הנימוקים
לטוניס (דבר שגרם לחחלסת חביב בורניבח
שהשמיעו בעלי גירסד, זו בצרפת, לחיזוק
לתת חסות רשמית למרד חאלג׳ירי) ,ולאח־דבריהם:
רזנח
הפצצת סאקיית סידי יוסף.

השבוע את המשטרד״ יעבוד בחברת קרגל
מחש״י לש .3 .אביגדור קצנלבויגן הגיע
למשטרת־ישראל דרך שירות הידיעות של
ההגנה, ממנו שאב יחזקאל סהר את מרבית
קציניו ונאמניו. המורה הצעיר, שהיה אחד
מפעילי הש״י במחוז תל־אביב, נתמנה כבר
בימים הראשונים להקמת המשטרה כמזכירו
של יואב פלג, פקיד נמוך בעירית תל•
אביב, שנתמנה לפתע מפקד נפת המשטרה.
עליון ו של קצגלבוען, חסד כל ההכשרה
וזמולס חוח

המשטרתית, היתד, בטוחה ומהירד״ המורה־לשעבר
מונה לראש המחלקה הכללית (שהסבה
להיות מחלקת התפקידים המיוחדים),
עסק בבילוש פוליטי אחר חבריו לעבודה.
באחד הימים אירע רצח מחריד בגן מאיר
בתל־אביב. קצנלבויגן, שהזדמן למקום הרצח
בסיור״לילי, שיחרר ממעצר את דוד
(״גרגורי״) יעקובוביץ׳ ,שהורשע לאחר מכן.
.חוא הודיע למשטרה על הרצח,״ התנצל.
אך גם לאחר כשלון חמור בזה המשיך

7 1ך ך 1כך ימנשה לאיש אשר המלך רוצה ביקרה״ זחו נושא
11 תמונה זו, התלויה בארמון אליזה, המראח את חנון
1 ^ 11111 111
הרשע מוביל את מרדכי. חשבוס חראה דובר לאקוסם, חשר לפניני אלג׳יריח (בעיגול מימין)
מה ייעשה באנשים שהוא לא רוצח ביקרס. לאקוסס תתעלס מהוראות פלינס גאיאר, ראפר
הממשלה (בעיגול באמצע) ומדעת נל 16 חבריו בממשלה, הנראים כאן בשעת ישיבתם חחגי־גית
הראשונה. האיש ח־ 18 בתמונה הוא נשיא הרפובליקה, דנה קוסי. בגלל לאקוסט חפך
זנניין המטוס נושא הנשק לשסרוריר, בינלאומית, הביא כותרות צעקניות במרבית חעתתיס.
#ממשלת וונצואלה, חשולסת באחת הארצות
עשירות־הנסס ביותר בעולם, אינה
זקוקה לנשק ישראלי ישן. היא יכולה לקנות
אותו יותר בוול ישר מארצות־הברית הקרובה•
אין שום הגבלה לקניות־נשק ביבשת
האמריקאית.
#אם נועד הנשק לממשלה חוקית, לא
היה צורך לארוז אותו לד,צנחה.
בעלי גידסה זו הצביעו על כמה מועמדים
אפשריים לרכישת נשק בצינורות שחורים.
בין השאר: בקולומביה נשארו, גם אחרי
שסולק לפגי כמה שבועות הדיקטטור גוס״
טאבו רוחאס פינילד״ איים של התנגדות
מזויינת. מועמד בולס יותר: המורד סידל
קאסטרו בקובד״ המנהל זה 14 חודש מלחמה
מזויינת נגד הרודן פולגנסיו באסיסטה.
לסי גירסה זו, אמנם היתד, סיבה טובה
לישראל לשתוק. כי באסיסטה הוא ידד מוצהר
של ישראל, וכל הממשלות החוקיות
בדרום אטריקד״ מארגנטינה ועד וונצואלה,
מתיחסות לישראל באהדד״ הגילוי כי ישראל
מספקת נשק למורדים, או שהיא קשורה ברשת
בינלאומית של מסחר שחור בנשק,
יבול היה להיות בלתי־נעים מאד, לגרום
לתוצאות שליליות מרחיקות־לכת בזירה הבינלאומית.
כאשר
הודיע לאקוסס בי בדיקת מומחים
קבעה ש״המבצר המעופף״ לא היה מלכתחילה
מסוגל לעבור את האוקינוכג הועלה בצרפת
חשש נוסף: שהנשק נועד לצבא־חשיחרור
חמאדוקאי, הלוחם כעת בספרדים, והעלול
בבוא היום ללחום גם בצרפתים על הנפט
במדבר סד,רד״

פירסם שום הודעד״ נציגי ישראל בפאריס
הודיעו בפירוש שלא יגישו שום מתאר״
אפילו אם לאקוסס יחרים את המטוס יחד
עם הנשק. ההודעה הרשמית-למחצה בדבד,
שחזרה על הגירסה של מכירה חוקית לממשלת
וזנצואלה, היתד, מגומגמת, יוחסה
ל״חוגים מוסמכים״ אלמונים.
כל העתונאים הידועים, חמצויים בחוגי
הסייס, מילאו את פיהם מים. עתוני־הבוקר
המפלגתיים, הקרובים לקואליציד״ דאגו להחביא
את הידיעות על המטוס במקומות
בלתי־בולטים בעמודיהם.
כאשר הגיעו כתבי העולם הזה לדירתו
של ליאון גארדנר, הסייס בעל הנתינות האמריקאית,
כמעט וסגרה העוזרת את הדלת
בפניהם, מענה שאשת הטייס אינה בבית.
כאשר הצליחו העתונאים בכל זאו? להגיע
לאשתו השאטינית של ליאון, הנמצאת בחודשי
הריונה האחרונים, היא הפטירה קצרות:
״אין לי מה להגיד לעתונאים!״
חמישה ימים אחרי נחיתת המטוס, לא
נראתה הפרשה ברורה או נעימה יותר.
בעוד שממשלת־ישראל הציגה לעולם כולו
פנים טיפוסיות של מצפון רע, שמתו אויביה
ברחבי תבל. היה ברור כי מישהו
בצמרת ישראל נתן את ידו למעשה חסר־אחריות.
אך עדיין לא היד, ברור מי, כיצד —
ולשם מה.
גם בישראל נתעוררו כמה שאלות נוקבות.
אם ממשלת ישראל מוכרת נשק
בכמויות כה גדולות לממשלות חוקיות,
מדוע לא הודיעה על־כך מעולם? ואם הנשק
נמכר ל גו ר מי פחות רשמיים, לאן הלך
הכסף שהושג? לאיזה תקציב הוכנס? האם
הגיעו הסכומים לידיעת מבקר־ד,מדינה? ואם
לא — אילו פעולות של הממשלה (או של
כמה אישים בשלטון) מומנו בכסף זהז
היד, זר, אופייני שבו בזמן שבפרלמנט
הצרפתי התקרבה סערד״ כמעט ולא הושמע
אפילו לחש קל בפרלמנט הישראלי.

קצנלבויגן לעלות בדרגה: הוא הועבר לממד,
הארצי, שירת תחת פיקודו של הקת״ם,
איש הקשר עם הש.ב. מאיר נוביק.

המאורעות האחרונים במשטרה, ומשפטו
של עמוס בן־גוריון, זעזעו כנראה ׳ גם את
הקצין הנאמן. אחרי שסיים את לימודיו
בפאקולסד, למשפטים, החל קצנלבויגן לחפש
משרד, אחרת, מכובדת יותר.
חשבוע, כאשר נודע על התפטרותו, שררה
מבוכה כללית בשורת הקצינים הוותיקים.
״אם קצנלבויגן עוזב,״ אמר השבוע אחד
הקצינים הוותיקים ,״סימן שאין מה לעשות
יותר. ספיגת המטה הארצי טובעת*.

מ ח 7ח3י ד 1״

ך • ישראלעצמה שרר שקט עמוק ר
* 1מוזר מסביב לפרשה. משרז״החוץ לא

הספינה טובעת. תפקידיו הבאים של
הקצין־המצליח היד חשובים לא פחות מן
הקודמים: אחרי ששירת זמן קצר בתפקיד
ראש המחלקה למלחמה במסתננים, הועבר
קצנלבויגן למחלקת ההדרכה, התפרסם נאחד
מנאמניו הקרובים ביותר של מפקדו, סגן
המפקח הכללי עמוס בן־גוריון.

במדינה עתונות
תל 1״ ם־וור־ 3לימח
לא לשיא מתעקש דויד בן־גוריון לגזול
ממשלם־חמסים קרוב למליון לירות לשנה,
בדי להוציא שבועון־רדיו שיישלח חינם לכל
מי שאינו רוצח בו. ההסבר לכך נטצא
כדברי שניים משבועוני מפא״י, שהחלו לאחרונה
להתקוטס בפומבי. מסקנת כל אחד
מהם: השבועון השני הוא חסר־תפוצה וחסר-
השפעה.
הריב החל כשפירסם זבר היומי מאמר
שבא לתקוף את העולם חזה, אן־הפו לנאום־
בלעם. טען המחבר, סופר יהודי ידוע:
חעולם חזה מושרש בקרב ההמונים ספני
שהוא ממלא צורך אמיתי, אולם שבועון
קבוצת־החצר של בן־גוריון, שהוקם בהשראת
ד.ש.ב. אך ורק כדי ללחום ב־העולם
הזח, גרוע הרבה יותר.
מאמר זה הרגיז את עורכו של אותו
שבועון, עליו ביזבזו ביג׳י ואנשיו עד כה

לאות בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה
העברית ברחובות.
אולם בהתקרב מועד סיום למוריו, לא
חזר איתן למושב הולדתו בשרון. הוא לא
חיפש גם מקום עבודה נוח אחר. הוא חור
אל חוף ים המלח. כשביקש הצעיר מהמועצה
האיזורית תמר, להחכיר לו שסח אדמת של
10 דונם ליד עין בוקק למטרות חקלאיות,
הסתכלו עליו כעל מתעתע. בכל האמור,
מסדום ועד עין־גדי, לא היה גם ישוב אחד.
שום אדם פרטי לא השתקע כלל באיזור.
אולם בהמלצתו של יהודה אלמוג, ראש המועצה,
הוחכרה האדמה לצעיר, בסכום של
לירד, לדוש לשנה. היתר, זו אדמת חצץ
מלוחה.
בכוחות עצמו, החל איתן לעבד את חלקתו.
מאביחיל הביא טרקטור קטן, ובעזרת הנתונים
שקיבל ממשרד הפיתוח, שטף במימי
עין־בוקק את חלקתו. כמה מהחלקות שקיבל
היו רוויות מלח יתר על המידה. אולסהנסיון
הכללי הצליח. השבוע יכול היה איתן לתזות
בסיפוק רב בעגבניות המכשילות. אומדן
ראשון גילה כי התנובה תהיה שלושה טון
לדונם.
שאר ירקות. עבודתו של איתן ישראלי
לא היתד, חלוצית בלבד. היא היתה ש
משתלמת מאוד מבחינה מסחרית. כאשר,
בעוד שבועות מספר, יאמירו מחירי העגבניות,
יהיה ביקוש רב ומחיר טוב לעגבניותיו
של איתן.
חלקות נסיוניות של ירקות אחרים הוכיחו
לאיתן, כי אפשר יהיה לגדל גני־ירק
מגח־נים במקום. הבעיה היא רק של המים.
אמר איתן :״אם יסתרו את בעית המים
בעזרת המוביל הארצי לנגב, אפשר יהיה
לפתח כאן שטחי ירק נרחבים. לא יהיה
צורך לכפות על מתישבים לשבת כאן ולעבוד
בעל־כרחם בחקלאות מפרכת. החלוציות
כאן תהיה כדאית מאד.״׳
בריאות החח תבלת-קדושה

חלוץ ישראלי
חלום מכניס כסף
קרוב לחצי מיליון לירות. כתב הוא על
ובד השבוע*. :הוא כבר עלה (להסתדרות)
מיליונים, ולא נתן לה כלום עם כל
הרצון חסוב אין הוא מדבר על לב הקהל,
אין הוא מסוגל לדובב ואין הוא מסוגל
להחדיר רעיונות. אין לו משקל. וכאשר
לעתו! אין משקל, ואף שורה אחת שבו
אינה מעוררת תגובה, הריהו בזבוז אחד
גדול ,דבר
יחשבוע לא ישב בחיבוק־ידיים. ענד,
הוא. :מפליא רק שאותו מטיל רימונים
נותב על תפוצתם של שבועונים אחרים,
כאילו ידע מימיו גליון אחד של שבועונו,
אשר תפוצתו ניסתה את הוצאותיו. ומה לו
לתלוי־על־בלימה להזכיר את הקולבו
לרוע מזלה של מפא״י, שניהם צדקו.

ח קלאו ת
חלוציות משתלמת
כאשר ייפתח, בסוף חודש זה, בית־ההב־ראה
בעין בוקק שלחוף ים־המלח, המיועד
למתרחצים במעיינות הגפרית, יופתעו מבקרי
בית־ההבראה לא רק מהבנינים החדישים,
הניצבים על אם־הדרך בלב השממה. לא
פחות מהם, תעורר את התפעלותם חלקת
אדמה צחיחה, המשתרעת על שטח של 10
דונם, ליד בתי־ההבראה. כי בשטח בו קשה
למצוא אפילו צמחית־מדבר, ישתרע לעיניהם
גן ירק מטופח, בו יאדימו עגבניות בשלות.
ההוכחה כי אדמת חוף ים המלח מסוגלת,
בעזרת עיבוד והשקאה מתאימים, להצמיח
גני ירק ומטעי סירות, אינה חדשה. מטעי
הבננות וגני הירק של עין־גדי כבר קנו
להם שם נאת • אולם עשרת דונמי הירקות
בעין־בוקק מעוררים התפעלות בשל היותם
פרי יזמה פרטית של אדם אחד.
שטיפת קרקע. לפני חמש שדם היד,
איתן ישראלי 25 בחור חסון ויסה־תואר,
בן מושב אביחיל, קצין צבא שהיה ממונה
על ההיאחזות בעין־גדי. כאשר השתחרר, פנה
איתן ללמודים. כממשיך מסורת הוריו ה־חקלאים,
למד איתן במשך חמש שנים חקי

כל מי שרצה לדעת את כתובותיהם
של בתי־הבושת בתל־אביב, לקבל אינפורמציה
מדויקת על שעות הביקור וצורח
(כולל גובה) התשלום, עבור אחד השירותים
העתיקים ביותר בעולם, מצא ענין רב
בסימפוזיון על ״נערות הרחוב״ ,שהתקיים
בבית־סוקולוב ביום השבת האחרון.
מוסר האינפורמציה המדויקת והמסקרנת,
היה עמ״מ חיים אנטין, סגן ראש הענף
הפלילי במשטרת מחוז תל־אביב. בניגוד
לעתונאית דבר, רחל אדיב, שהפליגה בתיאורים
דימיוניים של זונות, היה הקצין אנטין
עניני וקרוב אל הנושא עליו דיבר.
בין שאר הסנסציות, שרבים מבין יושבי
האולם בבר ידעו אותן על 0מך נסיוגם
האישי והגיבו עליהן בערנות, נכללה גם
פיסקה מענינת :״הזונות שלנו הן הנקיות
בעולם, הן שומרות על עצמן, אין ביניהן
כמעט מקרים של מחלות מין.״
שינוי ערכים. הקהל, שקיבל את ההכרזה
בגיחוך קולני, התקשה במקצת בבליעת
גלולת־הארגעה של הקצין אנטין י-
בייחוד כשד,פרסומים הרשמיים של משרד
הבריאות הצביעו באותו שבוע על עליה
מדאיגה במספר החולים בזיבה ועגבת•
בניגוד לשנים הקודמות, חדרה השנה מחלת
המין גם אל בין הנשים הנשואות, תופעה
המרמזת לא מעט על שינוי הערכין המוסרי
של החברה הישראלית החדשה.
עובדות נוספות, שהתגלו בסימפוזיון, היו
לא פחות מזעזעות. בתל״אביב רבתי פועלות
לא פחות ממאה זונות מקצועיות. מרכזי
הזנות עברו מיפו לשכונות האמידות של
העיר.
המספרים הרשמיים לא יכלו לספר על
עשרות הזונות העובדות בתנאים ביתיים,
עבור חוג לקוחות מובחר, ואשר אינן
נתפסות לרוב על־ידי המשטרה.
חדל, הודי מיושן. מול הגל הגואה
של זנות, המהווה חממה טבעית לפשע
(שלושה מקרי רצח על רקע סכסוכי זונות
בשנה האחרונה) ,העמידו השלטונות שני
מחסומים זעירים, שני מוסדות לטיפול בנערות,
המכילים יחד כ־ 50 תלמידות.
הודה הקצין אנטין :״המשטרה מוגבלת
בפעולתה נגד הזנות. החוק הקיים הוכן
על־ידי המחוקק המנדטורי, לסי טיוטה הודית
ישנה, שאיננה עונה על הצרכים. החוק
מכיר בבית־בושת, רק אם נתפסו במקום
שתי זונות בשעת פעולה. מנהלי העסקים
(חנזסך בעמוד 48

סינווה האישי של אשת השוסו־לשעבו
המתנקש כשבוע שעפר זועזעה הארץ על־ידי טעשדדטירוף מחסיר: גסיונו
של חשוטר־לשעבר אליהו לוטטי להתנקש במפקח הכללי של משטרת•
ישראל, יחזקאל סהר.
שום נימוק אינו יכול להצדיק מעשה־אלימות, ושום דבר שקרה
לאליהו לומטי אין בו כדי לשמש צידוק כלשהו למעשהו. כדי להכין
את התופעה -ולמנוע תופעות דומות כעתיד -שומה על חציכור
לעמוד על הרקע שהצמיח את אליהו לוטטי, ומה הם הגורמים שדחפוהו
לפשע.
על אחת כמה וכמה חשוב לדעת את הרקע להתנקשות, מאחר
שמתהלכים כיום עשרות שוטרים־מפוטרים, ומרי־נסש אחדים, הנמצאים
מבחינה נפשית באותו מצב שבו נמצא לוטטי לפני המעשה.
כתכי ״העולם הזה״ מצאו את לילי לוטטי, צעירה חיננית כת ,20
מעולות מארוקו, בבית ערבי נטוש, בשכונת אבו־טור כירושלים, מרחק
מטרים ספורים מעמדות הלגיץ הערבי.
להלן סיפורה האישי של לילי, הנמצאת כחודש הרביעי להריונה,
על עכרו של בעלה ועל רקע מעשהו.

ם א ״לילי לנטטי
*^ן חיום הראשון שהכרתי את בעלי,
אני זוכרת שהוא רצה להיות מישהו,
לעשות משהו חשוב בארץ הזאת. מי היה
חושב שדווקא בצורה זו יתפרסם שמו ב־עתונים,
שמאמציו יסתכמו בטרגדיה נוראה?
הכרתי אותו לפני שנה וחצי. הוא כבר
היה וותיק בארץ. הוא עלה ממארוקו שמונה
שנים לפני כן, יחד עם תשעת אחיו והוריו,
המתגוררים במושב שפר. כיום הוא בן .23
כשהגיע אליהו ארצה, עם עלית הנוער,
הכניסו אותו למוסד בנתניה. חבריו מספרים
שהיה ילד טוב וחבר נאמן. יש לי מכתב
בבית, שבו כתוב כי היה בסדר במוסד.
כשגמר את המוסד, הלך לצבא. הוא סיפר
לי שבצבא היה בהתחלה בגבעתי. אחרי כמה
זמן העבירו אותו ליחידה אחרת.
הוא רצה להיות חייל קרבי והיה חייל
סוב, אבל הוא היה גם ממושמע ולכן לא
אמר כלום כשהעבירו אותו ליחידה אחרת.
ביחידה החדשה עשו ממנו טבח.
אחיו שמעון סיפר לי שהוא בא אליו
ושאל אותו מה לעשות: שמעון אמר לו לא
לעשות כלום ולהיות בסדר. אליהו לא אהב
את המטבח, אבל הוא היה טבח טוב. אף
פעם לא היו לו ענינים בצבא. אחרי שנתיים
וחצי השתחרר בלי שום תלונה. הוא יצא
מהצבא בלי מקצוע, ולכן נכנם לקיבוץ.

הלום ישן

ך* וא הצטרף לקיבוץ גבת. היה לו שם
1 1די טוב. הוא עבד בכל מיני עבודות וכתב
הביתה שהכל בסדר. אבל לא הכל היה
בסדר. אליהו גדל כל חייו מחוץ לבית!
הוא נורא אוהב את האחים שלו ואת המשפחה,
והוא התגעגע אליהם מאד מאד.

בקיבוץ לא נתנו לו לנסוע הביתה כל
פעם שרצה. הוא החליט להיות חפשי. מישהו
סיפר לו שכדאי להכנס למשטרה. אליהו
נזכר בחלום הישן מימי גבעתי. הוא רצה
להיות גבר. יום אחד עזב את המשק והתגייס
למשטרה.
במשטרה בדקו אותו וקיבלו אותו למשמר־הגבול.
האחים שלו מספרים איך בא לחופשה
הראשונה, כולו מבסוט וגאה. הוא לבש מדים
כחולים וכומתה ירוקה וכוגם ידעו שהוא
גבר. אליהו הוא בחור יפה; יש לו שערות
שחורות ושפם נחמד, כל הבחורות היו
מסתכלות אחריו.
גם אני הסתכלתי אחריו. אני ראיתי אותו
לראשונה ברמלה. הייתי שכנה של אחיו
שמעון; ראיתי אותו נכנס אליו והוא מצא
חן בעיני. אבל לא אמרתי כלום. הייתי רק
בת 18 והתביישתי. הסתכלתי אחריו הרבה
והכיתי ליום שבו יזדמן לי לדבר אתו.

הניתוח?א הצליח

*^ליהו שירת כירושלים; לרמלה
\ £ר,יר, מגיע לעתים רחוקות. החיים במשמר
הגבול הם לא קלים. אחיו מספר שהיה
נראה לא טוב לפעמים. אחרי שנה ידענו
כבר למה: הוא חלה באולקום.
ניתחו אותו ושלחו אותו לבית־הבראר,
במוצא. היה נדמה שהכל שוב בסדר, ואליהו
חזר לעבודה. כעבור זמן מה חלה שנית.
בינתים פרצה המלחמה בסיני. העבירו את
אליהו למשטרה האזרחית, שלחו אותו לרצועת
עזה. מאוחר יותר, אחרי שהיינו
נשואים, היה מראה לי את התמונות משם.
אחרי המבצע רצו להחזיר אותו למשמר־הגבול.
הוא כתב בקשה שישאירו אותו

ל שנ ה

,ההגנה
* ייעור? * ב*

איש גבעתי:

| אליחו לוטנזי, בעלה של לילי, שלח למשפחתו את הבלויה הנראית
בתמונה זו, בתקופת שירותו ביחידה קרבית של חטיבת
גבעתי, היוגה זו גלויה לכבוד ראש־השנה, לפני ׳ארבע שגים, כשאליהו חיה עדיין בריא.

שדקר את יחזקאל סהו במטה המשטרה

במשטרה האזרחית, בי הוא חולה וקשה לו
במשמר-הגבול, אבל סירבו לו והחזירו אותו.
מפקדיו לא רצו לשמוע כלום על המחלה.
חיה לו פתק מהרופא, שהוא משוחרר
משמירות ועבודות קשות, אבל הם דווקא
שלחו אותו לשמירות. כעבור כמה חדשים
חלד, שנית ועבר עוד ניתוח.
כשיצא מבית־החולים, נשאר ממנו רק
צל של מה שהיה קודם. הוא היה רזה,
חלש ועצוב. הוא התחיל לשלוח בקשות
שיתחשבו בו, אבל לא עזר. לו כלום. להם
לא היה איכפת שיהיה חולה.

״רק לך ולא לאחרת

•ראשונה פגשתיו פנים־אל־פנים לפני
/שנח וחצי. אחיו היה תמיד מספר לי
עליו, אבל כשחציג אותי לפניו התרגשתי
נורא. הוא חיה נחמד אלי והציע לי לצאת
אחו. הסכמתי מיד.
חיינו מטיילים ברמלה, יוצאים לקולנוע
ומשוחחים. אליהו לא ידע סוב עברית ודיברנו
בינינו צרפתית. אבל הוא נורא רצה
להתקדם ולכן התחיל ללמוד. פעם הוא אפילו
כתב שיר בשבילי. אני לא קוראת עברית,
אבל הוא הסביר לי אותו. השיר היד, כזה:
״רק לך ולא לאחרת /את ששורשיו־ בתוך
לבי /אנא האירי לי אהבתך /תגידי
לי שאת שלי ...אי־אפשר לתאר הכל /
אך זד, לא יעבור מהר /לך ולמולדת
אתגעגע /על שניכם לא אוכל לזזתר /
איני יודע מי מכם אני אוהב יותר.״
היינו מאושרים והתחלנו לדבר על חתונה.
הורי גרים בעכו, אני גרתי אצל סבתא
שלי ברמלה. היא לא הסכימה בהתחלה. לא
ידעתי אם אצליח להתחתן אתו והכיתי.
אליהו קנה בינתים את הדירה שבה אני
גרד, כיום. הוא בא אל סבתא שלי ואמר
לה שהוא אדם מבוסם והכל בסדר. הוא
לא סיפר לה מה קרה בינתים במשטרה.
אבל אני כל כך אהבתי אותו, שהייתי
מתחתנת אתו אפילו לו ידעתי מה מצבו.

טפיחה על הכתן?

ש חלמנו את החלום
•* שעה
1הגדול פוטר אליהו מהמשטרה. הוא
הגיש הרבה בקשות, רצה בדיקה רפואית
ובסוף שלחו אותו לבדיקה. הועדה הרפואית
בדקה אותו, קבעה שהוא איננו כשר לשרות.
השוטר לוטטי קיבל הודעת פיטורין.
אליהו היד, צריך לעזוב את המשטרה לפני
חצי שנה בערך. הוא הלך לראיון אצל
מר סהר, ראיון שהשיג אחרי מאמצים מרו־

לילי ואלייחו לוססי, ביום כלו?
1 11 111 לותיהס, לפני כחצי כנה. נבר
אז נראו על אליהו לוטמי סימני מחלתו.

בים. המפקח הכללי הבטיח שיסדרו לו הכל
ושלא ידאג .״אתה חבר שלי׳״ אמר לו
וטפח לו על הכתף .״אנחנו נדאג לך!״
ואליהו האמין לו• בינתיים דחו את פיטוריו.
לפני חמישה חדשים התחתנו. אליהו היה
בטוח שהכל יהיה בסדר. הוא היה יושב
בערבים ולומד. לפעמים היה כותב שירים
או סיפורים. הוא כתב סיפור, לזכר חבר
שלו שנהרג בפעולה, ושלח אותו לאמר.
הם לא הדפיסו אותו, אבל ענו לו מכתב.
בסוף השנה שעברה קיבלנו מכתב׳ שתקופת
הדחיד, של הפיטורים תיגמר בראשון
לינואר השנה. המכתב נפל כמו פצצה.
אליהו מיהר לכתוב בקשה לראיון דחוף
עם סהר, שלח אותה דרך הצינורות המקובלים
וחתם עליה :״בכבוד ובמשמעת״.
הוא לא קיבל תשובה.
הוא שלח תזכורת, ומכתב לכתובת הפרסית
של סהר. הפעם כן קיבל תשובה.
הוא הוזמן שנית לתל־אביב•

קרח מכאן ומכאן
* ל חיום חביתי שיחזור. הייתי בטוחה
שיסדר משהו — הרי לא יזרקו אותו
לרחוב אחרי ששירת במשך ארבע שנים
במשטרה וחלה שם.
בערב בא אליהו הביתה מאושר. הוא קיבל
מסהר הבטחה שיטפלו בו בירושלים ויסדרו
לו משהו. המפקח הכללי הסביר לו שאי־אפשר
להחזיק איש חולה במשטרה, אבל
ידאגו לו בחיים האזרחיים.
כעבור ימים אחדים פוטר. הוא הלך למשרד
הבטחון, שם היה צריך לקבל אישור נכות
ולקבל גימלד, וסידור. יש שם ועדה שמטפלת
בזה. הם כתבו לו הביתה, שהבקשה שלו
בטיפול אבל הוא יצטרך לחכות עוד חדשים
רבים עד שיתנו לו תשובה.
אליהו לא ידע מה לעשות. לא היה לנד
כלום בבית, רק חובות. הוא נזכר בעצת
המפקח הכללי, פנה לקצין הסעד בירושלים.
שם אמרו לו שמטפלים רק בשוטרים הנמצאים
בשרות, ושהוא צריך לפנות למשרד
ד,בטחון. הבננו שנפלנו בפח — פיטרו אותו
והוא נשאר בלי כלום.
אליהו היה מיואש. הוא היה יושב ימים
שלמים עד שתיים בלילה, וכותב. פניו
נעשו רעים מיום ליום. לא ידעתי מה
לעשות. כשלא היה רואה, הייתי בוכה.

נגישה נננוים

רגע של כאב, במסדרון שי בית־המשפט המחוזי
בתל־אביב. לילי לוטטי הספיקה רק להחליף נמה
מלים חטופות עם בעלה, בפת שחובל נבול בידיו על־ידי השוטרים אל אולם המשפטים.

וכל יום היה ניגש ללשכה לבקש עבודה.
תמיד אמרו לו שאין.
בלילה חזר הביתה ושתק. בימים האחרונים
קרא הרבה בתנ״ך, וכתב הרבה מאד. כששאלתי
אותו מה הוא עושה, הוא אמר לי
שהוא כותב ספר. הוא קרא לספר ״הוטלה
עלי משיחות אלהים״ .הרגשתי שמשהו לא
בסדר אתו, אבל קוויתי שזה יעבור.
אף פעם לא לקח גרוש מהבית בלי
להגיד לי. אפילו לא בשביל סיגריה. לפעמים
היה מרוגז נורא, אבל אלי היה תמיד בסדר.
פעם הצצתי בתרגום הצרפתי של התנ״ך,
כדי לראות איזה פרק הוא מעתיק כל
הזמן. ראיתי שזה היה פרק מתוך דברי
קהלת :״הבל הבלים הכל הבל״.
״אני רציתי לכתוב ספר, אבל אני רואה
שכבר כתבו אותו לפני אלפי שנים,״ אמר
לי באותו הערב כשתפס אותי קוראת בתנ״ך.
״לא נשאר לי אלא להסביר לאנשים למה
התכוון אותו קהלת. אני חושב שהוא רצה
להתקומם נגד כל העוול שנעשה תחת השמש
ולעשות את האנשים יותר טובים.״ לא
אמרתי לו כלום! חשבתי שהספר שהוא
כותב ירגיע אותו. זה היה ב־ 20 לחודש.

חבל הכלים

בעלי גומע לתל-אכיב

פגי כמח חדשים עוד יכולתי ל/
,הרויח משהו, כי עבדתי בחייטות• אבל
בזמן האחרון לא יכולתי לעבוד, כי הייתי
בהריון. לאליהו היה כואב שהוא לא מרויח.
הם גם קיבל כמה התקפות אולקוס. פעמיים
בשבוע חיה הולך ללמוד פקידות בהסתדרות,

ך* ימים האחרונים התנהג שוב אליהו
*• כ רגי ל. ביום שבת באו אלינו חברים
לשחק קלפים. השכן הלווה לנו דמקה והיה
שמח בבית. בערב, אמרו לנו החברה :״למה
לכם לשבת כל הזמן בבית? בואו לקולנוע!״
הלכנו לקולנוע ציון להצגה ראשונה.

איש חסנו

תמונת־מזנרת מטיול שסרנח יחידת משמר חגבזל שבה שירת
אליהו לוטטי, בסדום ובערבה. שלושת ח״ערביס״ בתמונה תנזנו״נזת
הם שוטרים, חברי אותה יחידה, שחבשו לראשם כפיות להגנה גפני השמש.

ראינו את הסרט, טיילנו עוד יחד ושכחנו ו
את כל הצרות. הלכנו לישון מאוחר.
למחרת בבוקר קם בעלי בשעה חמש י־וחצי
.״לאן אתה הולך?״ שאלתי אותו.
״לתל־אביב, לדאוג לפיצויים שלי!״ הודיע
לי. רציתי ללכת אתו, אבל הוא סירב. אמרתי !
לו שאוכל להיות אצל חברה עד שיגמור את
הענינים׳ ונוכל לחזור יחד. הוא לא הסכים| .
הוא אמר לי שיש מעט מדי כסף בבית :
כדי שנוכל שנינו לנסוע.
זד, היד, נכון. לא היתד, לנו פרוטה. היינו ׳?*
חייבים בשביל רהיטים, חשמל ובשביל י
הדירה. ביום שישי מכר בעלי חצי של אגרת |
מלווה־הבטחון שקנה פעם, כדי שיהיה אוכל 5
לשבת. נתתי לו גם צמיד שלי למכירה, אבל
הוא לא רצה לקחת. עכשיו אצטרך למכור |
אותו ממילא.
עשיתי לו כריך ונתתי לו בננה, כי הוא
אוכל רק דיאטה בגלל המחלה, והוא נסע, .
לא היה לי מה לעשות• סידרתי את
הבית וחיכיתי לו. התחלתי לסרוג סודדר| .
בשעה 2דפק מישהו על הדלת•

ג שי ק ח

במסדרץ |

• החיחהשכן .״מה יש, מד, קרח?״
1שאלתי אותו כשראיתי שהוא מסתכל
עלי בצורה משונה .״מה, את לא יו1עת?״ 1
התפלא .״את יושבת כאן בבית וסורגת ו־ |
בעלך בבית־הסוהר!״
לא האמנתי לו> הייתי בטוחה שזה שקר .״
אבל הוא הראה לי את העתון. היד, כתוב ,
שם לוטסי אליהו. לוסטי אליהו, בעל תיאור
בזה, יש רק אחד. כשהראה לי שלבש
חליפה חומה, הבנתי שזה נכון: אליהו לבש .
באמת את החליפה החומד, שלו כשיצא.
זרקתי את הכל ונסעתי לתל־אביב. ב• ^
משטרה פגשתי את שני האחים שלו. לא

נחנו לנו לראות אותו. חזרנו הביתה.
כעבור יומיים בא המשפט. ראיתי איך
ששוטרים מובילים אותו כבול באזיקים
לאורך המסדרון, רצתי אליו ונישקתי אותו.
״אליהו, מד, קרה לך?״ בכיתי .״הכל יהיה ן
בסדר לילי, אל תדאגי1״ הספיק לאמר לי. .
השוטרים סחבו אותו הלאה.
י׳סבתי בבית־המשפט ושמעתי את השופט
שואל אותו :״מד, יש לך להגיד?״ לא הבנתי!
את הדיון המשפטי, אבל הבנתי היסב את י
מה שענד, בעלי, ידעתי מה עבר עליו| .
״כבוד השופט,״ אמר אליהו ,״אני מצטער •
על מד, שקרה, אבל נעשה לי עודל גדול |
במשסרד״ הייתי שוטר מצטיין ותמיד הת־ ;1
נדבתי, ותראה מד, שעשו לי!״ הוא התחיל |
לבכות. גם אני בכיתי. שמעתי עוד איך י
סיפר שהיכו אותו במשטרה ולא רצו להביא
לו רופא. הוא ביקש לשלוח אותו לבדיקת
רנטגן. יותר לא יכולתי לשמוע. רציתי
לברוח ואחיו של אליהו, שמעון, החזיק אותי.
כשיצאו מבית־המשפס רצתי אחריו, ראיתי
עוד איך מכניסים את בעלי לתוך מכונית ..
משמרה ואחר־בך נשארתי לבד. לבד עם
חובות. כאב־לב ותינוק בדרך.

במדינה

חופיים אלסרד, ג׳ורג׳ ואידואן ראדאן
על פני יסיס, נזיברק טל אבא
(המשך נזסנזוד )6
יודעים את החוק וקשה לד,רש יעים כדין, גם
אם אגחנו יודעים על קיום**
בהסתמכו על איפרה מסחרית ישנד״ הע־סדק
אננזין :״בל זמן שיש ביקוש, יש גם
היצע*.
אולם הצגת הבעיה כדבר סבעי ומוכן
מאליו, שאינו צריו לעורר דאגה, לא שטעה
את הקהל.
שאלה אחת, שנשארה תלויה באויר מבלי
שתבוא לדיון בסימפוזיון, חיתה: אם הזוגות
הן כה נקיות, מאין באו מחלות המין ז
הים זאב־־הים וגוריו

לסובלים מנשירת שערות וקרחות
טיפול מיוחד לפי שיטח חדשה ובעזרת מכשיר׳
חדישים ביותר מאפשר
א. הפסקה מוחלטת של הנשירה
ג גידול של שער חדש

הטיפול הוא באחריות גמורח -
ב מלך ח של אי-הצלחה יוחזר הכסח

רובינ׳ס קוסמטיקום
בהנהלת מר א. רובין, ביוקוסמטיקאי מדופלם
טלפון 22128
תל־אביב, רחוב פינסקר ,2

אי־שם באוקינום האטלגסי שסח א/ק
ישראל, אנית־הדגל של הצי־הסוחר הישראלי.
על סיפונה השתזפו עשרות הנוסעים בשמש
האביבית המפתיעה, שזרחה לפני שבועיים.
האניה הגדולה שסה ללא תקלות, לאיש
מאנשי צוותה לא היו דאגות. רק בחדר
האלחוט ישב האלחוסאי הראשון מודאג
ג׳ורג׳ ראדאן ( )34 קלם את הידיעה :״אבא
חולד״•
אי־שם בים הצפוני שטה אנית־המשא הישראלית
החדישה חר גלבוע. גם אנשי צוותה
היו מחוסרי דאגות האניד״ ד,שסה בהפלגות
סרסם בין נמלי אירופה הצפוגית וארצות־הברית,
היא אולי היחידה באניות צי
ישראל שלמלהיה אץ כל סענות. אפילו על
פלס״זז של הקיבוץ המאוחד לא שורתם
יחסים כה חברותיים בין אנשי הצוות כמו
על הר הגלבוע.
רב־החובל איזדאן ראדאן ( ^37 רב־החובל
הבכיר של חברת אל ים, הצליח להנהיג
באניתו יחסי־עבודה תקינים להפליא בעוד
שבכל אניד, ישראלית אחרת החוזרת לנמלי,בית
שלד״ מחפסרים מלחים רבים הרי
כשהר גלבוע חוזרת לחיפה ממסע ארוך של
שגה, אץ בה כמעס איש אחד הרוצה לרדת
ולהשאר בחוף. בכל זאת היה הפעם רב־החובל
מודאג. גם הוא קיבל את הידיעה
״אבא חולד״׳
שמשחקפיטנים. גם ג׳ודג׳ וגם
איזז־אן הם בנים לאותו אב — אלפרד
דאדא ן 73 יחד מהוד, השלישיה של האב
ושני בניו את המשפחה היחידה בישראל,
שבל אנשיה הם רבי־חובלים• האב אלפרד
זוקף לזכותו 35 שנות עבודה בים, מהן
40 שנה על גשר הפיקוד.
עד לקום המתנה עבדו השלושה בשירות
ציים זרים. האב, יליד הוגגריד״ חמך את
שגי בניו במסורת הים, שלח אותם לבתי-
ספר לקציני־ים באנגליה. רק כאשר, ערב
קום המדינה, הגיע אלפרד ראדאן לנמל
תורכי באניתו שנסעה תחת דגל פנמי, והעלה
עולים כדי להותדם בחיפה, החלים זאב־הים
הותיק להשתקע בארץ. בעקבותיו הפליגו
בניו.
ג׳ורר, שהוא ד״ר לפילוסופיה, הפך במהרה
אחת הדמויות המכובדות ביותר בקרב
הימאים הישראליים, היד, אחד ר מיס ת המוזיאון
הימי בחיפה. אחיו הבכור, איוואן,
שהיה קודם רב־חובל של מיכליות חברת
של, קיבל תחת פיקודו את המיכלית הראשונה
בצי הישראלי — חיפה. רק אחת
שהובטחו לו תנאים טובים יותר בחברת
אל־יס ואפשרויות רבות יותר של עגינה
בחוף כ ת שיוכל להקים משפתו־״ קיבל את
אנית השילומים הו־נגבז *

ואילו תאב, גם בהגיעו לגיל 70 לא נטש
את הים. הוא ירד מהאני* עבר להיות
מפקח ימי על ציוד טכגי של חברת שח־ס.
את הקשר עם בניו קיים לעתים רחוקות —
בבקרם בחיפה, או באמצעות מברקים. כאשר
קיבלו הבנים את המיברק על מחלת אביה*
לא יכלו לאוץ אליו. במשך שבועיים עקבו
בחרדה אתר גורלו.
השבוע ע לו הבנים לנשום לרווחה. אלפרד
ראדאן, זאגדהים הזקן, החלים ממחלתו,
חזר למשמרתו.

מ שפט
מלחמה בקיצוצים
שופט השלום צבי אלון הפסיק את
העדה הצעקנית שעמדה על דוכן העת *
פנה אל הגבר שנכנס אל אולם המשפטי*
״כבור השופט, השגנו פשרה *,הודיע עו ר ך
הדץ הפתח־תקוואי יצחק ברא׳׳ז, בעל קומת
הענק וד,זקנקן הקטן. השופט העלה חיוך
גדול על שפתיו. :פשרה במשפט שלכם?
קיוויתי לכל מיני גיסי* אבל לגס כזה!
אחת זה אפילו אתיאסם יכול להתחיל
להאמץ*.
כי בשלוש הישיבות שקיים כ ת לשמוע
את עדויות התביעד״ במשפט שהגיש מבקר
הקולנוע של העולם חזה נגד בעל קולנוע
אלנבי, על הקיצוצים שנעשו בסרט הנזלך
ואני, לא נראה כל סימן של פשרד״
רק אתרי שהופיעו עדי תביעה מומחי*
כמו במאי הקולנוע איזואן לנגיאל ופרד
שטינהרד, המבקר זאב רב־גוף והזמרת
רמה סמסונוב, שהעידו כולם כי הקיצוצים
שנעשו בסרט פגעו ברמתו ד״אפנותי* נולדה
הפשרה במפתיע.
ורדימון יתמוך כפועל. הצעת ההסכם,
שהוגשה לבית־המשפט כ ת שיתן לה תוקף
של פסק־דין, אמרה :״הואיל והתובע שוכנע
כי הסרט חגזלד ואני לא קוצץ עלי
ת מר ורתמון, אלא הובא מחוץ־לארץ
בצורה מקוצצת: והואיל ומר ורדימון (בעל
קולנוע אלנבס הביע את תמיכתו ברעיון
שהניע את התובע להגיש את המשפט,
היינו שלא יקוצצו סרטים ביד בלתי־אפוגה:
הגיעו הצדדים לכלל ההסכם הבא:
+הנתבע הביע את נכונותו לתמוך
בפועל ביסוד אגודה על־ידי התובע, לשם
פעולה נגד קיצוץ סרטים בצורד. בלתי־מקצועית
ותוך פגיעה ברמתם האפגותי*
#כל צד ישא בהוצאותיו׳.
האגוד* שתוקם בימים הקרובים, תאגד
בתוכה אישי צבור שונים, לפעולה משותפת
לחיסול תופעות של קיצוצי סרטים על־ידי
מפיצים ובעלי בתי־קולנוע, ולמען חקיקת
חוק שימנע תופעות מעין אלד״
אמר השוסס אלון על הסכם הפשרה :״זח
הסכם מצוץ לא רק לבית־המשפם, אלא גם
לטובת הענץ.״ הוסיף השופט :״הבל רק
שזה נגמר כה מהר. חד תי לקחת אח התקליט
עם שירי הסרט הביתה כדי ללמוד
את החומר*.

מ פ לגו ת
מס־חזון
פועל הטץ אסון פשה 28 שחסם את
דר ט של מנהל העבודב באחד המבנים של
סולל בונה באשקלון, היד, נרגז ט לו .״מה
זד, אמני, בשביל מד. הכסף הזהז• שאל
העולם הזה :066

משווו עובי, חלו ישראל, תישמר את חקחד מצות כאשד קרא ווידוי לאומי נוגש

״ בן אסיה אנו כי! ״
^ יחזחכיגוסרגיל. סופרים ומשוררים קראו את
| ן יצירותיהם, עסקנים פוליטיים השמיעו את נאומיהם
באולם הקולנוע הנצרתי (העולם הזח .)10* 1תושבי העיר,
משכילים מבני הכפרים ומשלחת של פעילי מק״י, חיכו
לסיום השיגרתי.
לפתע התחשמלו, האווירה. צעיר גבור״ צנוע ונחבא־אל־הכלים,
חבוש כפיה לבנה של ערבי כפרי, קרא שיר. מעסים
ידעו את שמו. אך תוך דקות מעטות הפך לגיבור הכינוס.
כשזרק לתוך החדר את קריאת־הקרב. :אנא מן אסיה!•
(.אני מאסיה )- 1עצר הקהל את נשימתו. היה זה כאילו
גילו לפתע תגלית גדולה — את שאיפתם הכמוסה, את
גאוותם הלאומית, את יעודם בחיים.
הצעיר לא היה פעיל מפלגתי. לא היתה בפיו בשורה
פוליטית כלשהי. הוא הלהיב את הקהל הערבי בקולנוע
אמפייר מפני שמדבריו בקע קולו הבלתי־מזוייף של הנוער
הערבי שגדל בישראל, כפי שהוא מתגבש בכפרים הנידחים
של המשולש והגליל, הרחק מכל אוזן עברית.

בץ שני הכפרים הקטנים, שרוב חושבי ישראל אף אינם
יודעים את שמותיהם, הוא עולמו.
פעם הגיע ראשד רחוק יותר. אביו שלח את הבן הבכור
לנצרת, לסיים את לימודיו התיכוניים, אחרי שגמר אח בית־הספר
היסודי באום אל־פאחם הסמוכה. הנער הצטיין
בלימודים, אך לא הרבה לבקר בבתי־הקפה, כמנהג חבריו.
הוא הסתגר בחדרו השכור, העלה את מחשבותיו על הנייר.
ככל משכיל ערבי נמשך אל השידה. את פרי עמלו קרא
באוזני חבריו.
כשהגיע שמעו של הכפרי הצעיר למישל חדאד, מורה
נצרתי המוציא לאור, בשעות הפנאי שלו, ירחון ספרותי
בשם אל־מוג׳תמע (״ההברה )-הזמין את שיריו. ראשד התלהב,
שלח מיד צרור אדיר. השירים הראשונים הפיצו את שמעו
בכל הציבור הערבי הארצישראלי, המנותק מן הספרות
הערבית של המרחב והנאלץ להסתפק בתוצרת המקומית.
ראשד עבר גם לכתיבת סיפורים קצרים, שיריו הועתקו
בעתונים אחרים. מעולם לא קיבל פרוטה של שכר־ם ום רים.

״ כו רמחצבתם שד ט רו רי ס טי ם ״
ידושל ראשד חוסיין על גדולת יבשת אסיה היה
ויפשוט וכן. לא היו בו סלסולי המלים, שהיו אהובים על
המשוררים הערביים הקלאסיים, גם לא ההצטעצעות בסגנון
מלאכותי שהיא מכת המשוררים העבריים הצעירים. כי
בניגוד למשוררים של כסית, היה לו מה לומר:
.מן אסיה אנא! ארץ הדם והתקווה / ,ארץ הגבוריס,
המורדים בפסקי־דין ההיסטוריה / ,ארץ החום, כור מחצבתם
של ״סרוריססים מולדת הסורדים בשלטון ובאלוחיו/ .
בן אסיח אנוכי, בן אפר האט, בן להבות האהבה.
.עודני זוכר את היום בו הושטתי ידי לעולם . /אדם
אנוכי, קומו וברכוני 1צוחקים היו .״בן־תטירוף-ו — כך
כינוני עבד בן עבד, שתוקן היום הם עומדים
בתור לנשק את ידי.
.עצורה היתה שירתי. היא נמסה בבכי / .נבי תתכופף
מרוב דאגתם / .השמש, שמשי, שחורה היתח. חשך אורה/ .
אך עתה העיניים מביבי מבריקות בגאוותו /סל כנפי
ההיסטוריה אמריא לרקיע!
.אתמול חס ראו רק את אוצרות מולדתי / .ראה לא
ראו את היתומים, מזי הרעב /ההמונים אכולי הקדחת /
מהם הסירו מבטם• /היום על אפם הכירו בגדולת אסיח.
.בן אסיח אנוכי! ממערות העמים המשועבדים! /פן
הארץ בה נמצאו עמודים לתלית כל מורד / .לבבות העמיס
נשרפו באש הגעגועים /עיניהם נעצמו על חולות הכלימה/ .
היום בכל יד מיליון גחלות.
.אתמול היתה אסיח ילדונת חמודה /באחד הפרברים
שיחקה לה /עתה עזבה את מגרש המישחקים /שעורים
בגבורה היא מכתיבה להיסטוריה /ביד של ברזל היא
מקישיה על שערי השחר.
.הוי אסיה /בית־חרושת לגיבורים! ביתיקברות לזרים! /
מזגי אדגמן הדמים, חרבות־מוות למתקיפים! /אפריקה
שמעה — יצאה לדרוס הפושעים! /הנח אלג׳יר — לפיד
אדום מבעיר את שירתי / .יא אסיהו אין קונים בכסף את
בני החיים.
.יא אסיחו לעסת את רעבך מאות בשנים! /חיום קמו
המורדים, את דמעותיך מנגבים! /סח גדולים המורדים,
הנרות מדליקים! /מה טחורים התינוקות, בגן משחקים! /
את כולם מוביל נהרו אל חוף הטבטחיסו״•

געיות ללא שמות
* * שובדמחלאנמשך ראשד למפלגתיות. גם מק״י,
המפלגה היחידה הפועלת ברצינות בציבור הערבי,
לא הלהיבה אותו. .אסור להאמין להם,״ אמר ,״הקומוניסט
אינו דומה לאדם אחר. הוא רובוט. הוא חושב לסי קו
שאחרים משרטטים עבורו-.
הצעיר הביישן כתב על הנערות החמודות שראה, על
אותן שבאו לפגישות בסתר, ועל אותן שלא באו. שירים
רבים הקדיש לשמלות ירוקות או כחולות. מ־עולם לא העז
להזכיר במפורש שם של נערה, כי רמז קל שבקלים היד.
עלול לגרום לו צרות.
.פלונית! טינייך מפרחי האיירו /האם פורחים פרחי
תאייר בחורף? /חלואי ויכולתי /הייתי מחזיר לאייר את
פרחיו /ומעמיד שומר על שער גניו / ,לבל יטבעו אחרים
במטר עיניים הפרחוניות
אולם ככל ערבי, אץ ראשד יכול להתרחק לאורך זמן מן

בן ח גו תי ה מ כו ל ת

ך* צעירחשולח את מבטו השירתי אל מרחבי אסיה,
ן 1חי בעולם הצר של ערבי כפת בישראל. מדי בוקר קם
ראשד חוסיין, בן ד,־ ,22 והולך ברגל מכפרו מוסמוס
שבמשולש, בו מחזיק אביו חנות מכולת, לבית־הספר בכפר
משירפה, מרחק חצי שעד. שם הוא עובד כמורה. השטח

משורר ראשי חוסיין
.המוות ביקר בביתנו

• השירים תורגמו על־ידי עטאללה מנצור.

השואה שירדה על ערביי פלסטין, כתוצאה ממלחמת־האחים
של עמי הארץ. ראשד היה רק בן 11 כשפרצה המלחמה,
אולם דעותיו על סיבותיה מגובשות:
״אשביע את אמריקה בחלומות בניה / ,לרוסיה אקרא
בשם מנהיגיה ונביאיה / ,לצרפת בשם מורדיה, משחרריה/ ,
לאנגליה בשם נושאת כתרה ואציליה / :הלא נמאס לכן
לבשל השואה בגיהינום?״
לראשד אין פתרון לבעית היחסים בין עברים וערבים.
,,איני פוליטיקאי,״ הפליט. באמתחתו הוא נושא שיר, מוקדש
לילדי שני העמים בארץ, אותו כתב אחרי ביקור בתל־אביב:
.עודני רואה רקיע נולא עיניים חולמות /כחולות
ושחורות, מבריקות בפנים מחייכות עוגותג דו לו ת...
שפתיים עדינות /ותינוק צמא ראיתי ביום שרב! /
ונערה שחומת־פנים חולמת על חלב! /ה תינו קו ת ...פרחי
ארצי החרוכה / ,ברק בפניהם שני כוכבים / ,ובכל יד
עוגה או שתיים / .למענם ולמען העוגות אשיר לשלומו
המוות — הוא בא לבקרנו /לפני עשר שנים נכנס
אל ביתנו• /הוא רילך — ועמו גאזי, אחי שלא חזר/ .
גאזי הצעיר, כרבים סכם חיה שחרחר /את שיחתו
שכחתי, בכם סצאתיח חזרה /אבל לא שכחתי את אפי
הבוכה, אבי מרגיעה, והיא צועקת שוב /למען ישמחו
אמהותיכם — אשירה לשלום.״

סיניח -סמל למזרח
ןפנישנתיים לקח ראשד הלוואה של 400ל״י, הוציא
/על חשבונו ספר שירים קטן, עם השחר. הוא הדפיסו
בדפוס הבישוף חכים בנצרת ב־ 750 טפסים, מכרם בעזרת
ידידיו מבית־הספר, שהלכו מבית לבית• תוך שבוע אזלו
כל הספרים. לראשד עצמו לא נשאר אפילו טופס אחו. אילו
הדפיס כמות כפולה, חיה מוכר גם אותה. אולם חסרו לו
הנסיון והבטחון העצמי.
רק לעתים רחוקות נוסע ראשד העירה, לקבל את משכורתו.
כמו כל המשכילים הערביים, אינו מקבל ספרים חדשים
בערבית. תחת זאת הוא מרבה להאזין לרדיו. משם הוא
שואב את ידיעותיו על העולם, על הנעשה ביבשת האסיאתית,
שהוא מתגאה בד״ ועל המהפכה העוברת כעת על המרחב
הערבי מסביב. הוא עודנו מאמין כי יש במרחב זה מקום
לשותפות עברית־ערבית. כתב הוא, למקרא הסיפור על
האסופית סיניה בהעולם הזה 1062
״סיניחו אינך תינוקת יחידה /את סמל לרבים, מוכי־כאבו
/את המזרח, המאמין והכופר /פניו מגואלות
בדם /סיניה — אילו הסכים המוות /לקבל אותי ככופר
אני מסכים!
הוי לפיד שואת־המלחמה! הוי צמח שרכש את לב
האהבה! /מי את? באיזה שביל /מחפש אביו את התקווה?/
אותך! את אמך! את חלומו /שברח ממנו בשדה! /אולי
היית לו תינוק יחיד /אולי הוא מת ללא מענה /יתכן
שעודנו משוטט /מחפש תשובה לשאלה?
א ם ישאלוך מי אמך? /עני בשמחה / :אמי האהבה
שבלבבות /ומשפחתי דרי האהלים
שיר זה, המוקדש לד״ר בכר ולרעיתו, יופיע בספרונו
הבא של ראשד, קליעים, בצד השיר על בני׳אסיה. שניהם
יחד מסמלים את התהייה העמוקה בלב הדור הערבי הצעיר
בישראל, החי ללא שרשים במציאות ברורה כלשהי, בין
הבטחות ישראליות וגזרות המימשל הצבאי, שידורי קול
ערב ומוחמת איסראיל. רבים מבני גילו של ראשד בחרו
בפתרון קל, עברו את הגבול לירדן ולמצריים. אחרים, כמו
ראשד, סירבו לנטוש את אדמת אבותיהם, עודם מקודים
להשתלב בחיי ישראל. אולם הם יוכלו לעשות זאת רק
כערבים, בעלי גאווה לאומית.
לרוע המזל, אץ ממשלת ישראל יודעת מה לעשות •בדור
ערבי חדש זה, שנאוותו הלאומית מתגבשת והולכת יותר
מאשר בכל ארץ ערבית. השלטון אינו מבין אותו, חושד בו
ואף חושש מפניו. תחת להפוך צעירים כמו ראשד חוסיין
לשותפים במדינד״ הוא עושה את הכל כדי לדחפם בהדרגה
לזרועות האוייב.

תלוש־ד,משכורת שקיבל לפני

והצביע על
דקות אחדות.
שני הסעיפים הזעירים שהעלו את חמתו
של הפועל אסון, היו: ניכוי 650 פרוטות,
על חשבון מסי־החבר למפלגת פועלי ארץ
ישראל, וסכום של חצי לירה ״תרומה*
למען מועדוני מפא״י בישובי עולים.
לכעסו של הפועל אסון היתה סיבה הגיר
זית: הוא לא היה חבר מפא״י, לא ראה כל
צורך לשלם מס־חזון עבור חזון שאיננו
שותף לו. הוא הגיש לשלם את בולי־המם
שקיבל יחד עם התלוש, ביקש ממנהל העבודה
לדאוג להחזרת כספו.
״זה יהיה בסדר,״ הבטיח לו המנהל. כעבור
חודש הבחין משד, כי שני סעיפי־הניכויים
עדיין קיימים. הוא התלונן שנית,
והפעם הביאה תלונתו לתוצאות. החודש שוב
ניכו לו את מסי מפא״ינ אך מאחר שהצהיר
תעולס חזה *106

שאיננו חבר־מפלגה, לא צירף השלם את
בולי־המס אל תלוש־המשכורת. כי אדם שאין
לו פנקס־חבר, אין לו היכן להדביק
את הבול.

ד ר כי אדם
עדירות אכרה אביו!
כאשר אך החלו המאורעות הראשונים של
תחילת מלחמת־העצמאות, ארזו ערביי הכפר
עקיר, ליד רחובות, את מטלטליה* ברחו
עם משפחותיהם לרצועת־עזה.
צעיר ערבי אחד היה שונה מיתר בני
כפרו. הוא הצליח לשכנע את בני משפחתו
להישאר בכפר, למרות. הפחד הטבעי מפני
צורת החיים החדשה. כי הצעיר אהב את
העם העברי; .א עברו אלא שבועות מספר,
וגם הוא נסחף בזרם, עיבר את שמו לאברהם

בן אברהם אבינו. הוא אפילו התגייר.
אברהם היה מאושר כאשר החל עובד
במקצועו כנהג, התקבל לקואופרטיב של
נהגי־משא ברחובות. בהשפעת התנ״ך, אשר
כה. אהב אותו, נשא אברהם אבינו לאשר,
את שרה, השלים את סדרת דמויות התנ״ך
בביתו, כאשר קרא לבתו רחל.
״לך לך ״1לא עבר זמן רב, וצל כבד
העיב על האידיליה הכמעם־תנכ״י* במסגרת
העליה החדשה הגיע לכפר גם סביח כלפייד״
סביח, בעל השיער המשומן והמבט הנוקב,
החל להציק בקביעות מרגיזה לאברהם אבינו.
אפילו בקשותיו החוזרות ונישנות של אברהם,
אשר כל הופעתו אומרת כוח, לא
השפיעו על סביח, שהמשיך לקרוא לעבר
אברהם :״ערבי, הסתלק מפה!״ ועוד קללות
בנוסח דומה. כמו הקדוש ברוך הוא בתנ״ך,
אמר לאברהם אבינו ״לך לך 1אולם

מימה פחות ידידותית. הדברים פגעו קשות
באברהם, אשר כל גאודתו היתד. על יהדותו.
אולם הוא הבליג, לא הגיב אפילו כאשר
סביח החל לקלל גם את אשתו. סיפר אברהם
:״היא היתד, הולכת לשוק לקנות
דברי* והוא היה רודף אחריה וצועק לח:
״ערביד״ תסתלקי מפה! אתם ערבים, אץ
לכם מד, לעשות אצל היהודים!*
סביח לא הסתפק בקללות• לפני שלושה
שבועות, במוצאי־שבת, ראה את אברהם בביתר,קפה
בכפר. הוא התקרב אליו, מאחורי
גבו, החל להכותו במקל. סיפר השבוע
אברהם אבינו בפני שופט השלום הרחובותי,
חיים אלוף :״ישבתי בבית־הקפה על המרפסת,
עם הגב אל הרחוב, ודיברתי עם
שני חברים שלי? .פתע קיבלתי מכד. ,עם
מקל על הגב. ניתרתי ממקומי ורצתי לתוך
(הסשך בעמוד ) 12

במסלול מרו׳ ,.דן״ צעדו דוגמניות אמריקאיות ומקומיות ־ או דא הן חיו מוקד

נ יי זי

מאת רזת׳ זרד
** ותו אחר־צהריים שרבי, היד, קפד,
\ * רתל ריק כמעט. כל יפהפיותיו עבדו
למלון דן. הן באו, שילמו בחיוך אדום עשר
לירות לכרטיס, נזהרו שלא להתיישב כל
עוד לא ראו האחרות את שמלותיהן. אך
כמעט כולן נראו פחות או יותר דומות,
בשקיהן ובמחרוזות הענק שהשתלשלו מ־צוואריהן
למטה.
המאורע, אני מקווה שזה ברור, היה
תצוגת־ד,אופנה של מיסטר גרון האמריקאי,
ששלח את שתי דוגמניותיו, לפי הזמנתה
האדיבה של אל־על ובכסף שלך, להפגין
את הלבוש האמריקאי, ולהציג את מה שהוא
מכנה תכול אל־על, או יותר נכון תכול
בריטניה. הכנסות התצוגה היו קודש ל־אילנעזיל
פוליו.
דוגמניות אופנה וצילום יכולות, אולי,
להיות תריסר בפרוטה בניו־יורק. אבל בתל-
אביב חוללו שתי החתיכות הבלונדיות התמידות
וארוכות־הרגל סנסציה. קארול באר־בר
ולו־בי, בשביל הכסף שלי, דומות אשד,
לרעיתה כשתי שמלות שק.
אותו השיער הזהוב, הפנים החלקים, העיניים
התכולות המאופרות בצל כחול עד
לגבות, ונטולות כל הבעה! אותן הרגליים
הארוכות והנהדרות, האופייניות כה לבנות
אמריקה. מספרים לי שלדבי היתד, וערת־מקהלה
בלאס־וגאס. כעת היא עוסקת בעיקר
בהדגמת לבנים.

משהו שהחנווני זרק החוצה

״>ן ז 5וב ח״

ח יא ט נזל ה צנ ועח
לגמרי. כל דמיון
בי״נה לבין מעללי חסאחב הגדול חוא מקרי.

ך• חתיכות המקומיות המשיכו לון
| רו ם לאולם, כשהן מציגות תצוגת־אופנה
פרטית משלהן, מעודכנת ביותר, אם היה מי
שחשש, לפני חודשים מספר, שהשק לא
יתקבל, טעה טעות מרה. כיצד יכול גבר
להשתוקק לכרוך את זרועו סביב גיזרה
שאינה בנמצא? תמהו רבים. כמר, זאבים
ישרקו אחרי נערה הנראית כמו משהו
שהחנווני זרק החוצה? אך השק השתרש בכל
זאת, והגברים מוכרחים לאהוב אותו. ולא
זו בלבד, אלא גם לשלם בשבילו.
המקום הריק באמצע השורד, הראשונה,
ליד הבמד״ התמלא בגערת הזוהר מלכל׳ה
רוזנשטיין, שלא יכלה, כמובן, לוזתר על
כניסה דרמטית מאוחרת. היא היתד, יפה
להפליא, ושונה מן האחרות בכך שלבשה
שמלת צמר לבנה והדוקה לגוף, בסגנון
אמפיד. על צווארה התנוססה שרשרת־זהב
כבדה וארוכה מאד, שהסתיימה באבן ענקית.
היא התיישבה, נאה, יפה ובוטחת מאד בעצמה,
כאילו עשתה ואת כל חייה, וחמלה
חשומד הצמיד לא אומרת לה כלום. שכנותיה,
כולן בוגרות ממנה, רכנו בסק תו ת
כדי להתפעל מצמיד חזהב העבה שלה.
בתנועת רישול אלגנטית ובהבעת שיעמום
מלכותית, הסירה אותו מלכה מידה, העבירה

נקוות הסיום: מיסטר בייקד וגרוזיה גלט
אותו לידי שכנתה, בת שלושימפלוס מסופחת.
מישהי
בסביבה שלי העירה :״היא, נראית
טבעית מאד.״
״שטויות,״ השיבה לה השחקנית הנאה
שישבה לצדי ,״הסתכלי על ההבדל בין
הפנים והצוואר.״
לרגע הצליחה לגנוב את הסצינה חנה
מרון׳ שהגיעה לבושה שמלה דרחלקית אדר
מה רפוייד — ,עם מחרוזת, כמובן .״היא
כן, או לאז״ מתלחשים מסבים לפי מראיה
התמיד אי־אפשר היד, עדיין לקבוע. בעקבותיה
באד, בתיה לנצט, בשמלת־שק שחורי״

ובמחרוזת חרודי־עץ ארונה,

שהגיעה כמעט עד

חכה לי וחז

עיניים השקרניות שוטטו לכל מק!
1 1ביקרו, טיילו בשיעמום על פני התוכנייה
שמלות כמלח, חישנזרו, שלהבת לפרפרים, נסיכו
אוספת קאזאנוביס, חכוו לי, וחזר אחרי• באשו
זאת, העיפו עין מודדת בגבר היפה ביותר במעו
רפפורט, שהיה עליו לתרגם את דבריה של
חלת משלחתו של מיסטר ג׳ון, גלדריה גלם:
התרוצצו עם מצלמותיהם מלכ׳לד, היטיבה
יש לי חשש די רציני שאיבדתי לנצח

האופנה. לנו דאגו שלוש־מאוה ושות־החבוה ונעוות־החהו שישנו באולם במו
אמריקאית, וזו הסיבה מדוע בחרו להציג
את הדגמים כאן. האשד, האמריקאית, אומרת
ודא, היא נהגת המשפחה״ טבחת, אחות
רחמניה, אם וכל מה שאתם רוצים. לכן
היא זקוקה יותר סכל אחרת לתלבושת נאה,
אך נוחה.
היא מבטיחה שנראה גם את הדוגמניות
המקומיות, מתפעלת מהן באדיבות. התצוגה
מתחילה סוף סוף.

גיווידל־די וטווידל-דאם
וייי אלח שציפו לחידושי אופנה מרעי/שים,
נכונה אכזבה. כל דמיון בין
הדגמים ובין צו־האופנה החדש, היה מקרי
לגמרי. האורך היד, נורמלי, המותניים במקומן,
תודה לאל. החידוש היחיד היו הכד
בעים הגדולים רחבי־ד,תיתורת והמצחיקים
לעיתים.
הדוגמניות האמריקאיות, שניראי לי כל
הזמן כטווידל־די וטודידל-דאם׳ עוררו התרגשות
עם הופעתן. הליכתן שונה מזו
של הדוגמניות המקומיות. הן פיסעות לאט
יותר, מכניסות את הבטן ומהלכות בגב
כפוף קמעא. כך עושים באמריקה.
חיוכן מיבני ובובתי. הדוגמניות הישראליות
היו אולי פחות מקצועיות, אך לבביות
יותר. סוניה חייכה במלוא שיניה הצחורות
וגומות־ההן בלחייה. רינה וזייס אפילו לא
התאפקה מלצחוק באמת, כאשר הופיעה כמטרתו
של אירוס, בחליפה ורדרדה מתוקה
ובכובע שחור ענקי, שבקושי נראתה מתוכו.
בהזדמנות זו אני רוצה לומר כאן ועתה
שמי שחשב שיש לי נגדה משהו, טעה.
אני פשוט משתגעת אחרי רינה ווייס. אני
בטוחה שכאשר היא שוכחת לרגע שהיא
רינה ווייס, היא חביבה מאד.
הנעליים היו כולן מחודדות בקצותיהן,
בעלות עקב דק אך נמוך.
בעצם, הדגמים היו גאים ביותר, אבל
לא מסעירים. בשבת בצהריים, למשל, רואים
דיזנגוף דברים לא פחות יפים, ברחוב אין כסף. ואינני רואה כיצד יכולים בחינם הדגמים שהוצגו להתאים לדרישות האקלים
שלנו. שמלה צרה והדוקה היא יפה מאד,
כשיש לך האביזרים המתאימים לכך. אבל
זה לא תענוג גדול להתהלך בה ביום שרבי.
השאנטוגג, שהיה האריג השליט בתצוגה,
הוא קל, רך ונעים, אך מתקמט מאד, אם
תשאלו אותי. הייתי רוצה לראות את
השמלות והחליפות האלה על הדוגמניות,
אחרי שישבו עליהן עשר דקות. מעניין מה
תהיה צורתן (של השמלות) אז.

״חזר אחר•

\1ווו< ווו וא.בוב ווצ וו\1ע1ו
ווע1כו^וו 11^-1^11
ב/ן ו
קאיות: פשוטה בקוויה אן הדורה ביותר. לא היה בה
כל חידוש מהפכני. נפתוריח נמשכים עד למטה, ואת המותן הצרה מדגישה חגורה הדוקה.

לנשים לא איפפת

[ מקברים תשואות הקהו
של חתיכה תל־אביבית ידועה. למראה שמלת•
השק שלה, הנראית מלפנים בדיוק כמי
מאחור (השמלה, לא החתיכה. גם החתיכה,
בעצם) שאלתיה :״את באה או הולכת?״
לבסוף, אחרי איחור ממושך וקפה פושר
ותפל, הודיעה בטי דובינר הדינאמית על
התחלת התוכנית. מופיעה אשה לבושה אדום
וחובשת כובע אדום־לא־פחות ורחב־תיתורת.
גלוריה גלפאנט. מישהו לוחש לי שהיא אם
לשלושה ילדים. אז מה? נראית מסופחת
מאד.
בנימה חביבה מאד, היא מספרת שבעצם
אין כל הבדל בין האשה הישראלית וה־
סקרו המבטיחה
תדולאר,
לא עשו עזריה ומד הצלמים ידידותה

ך למי, בעצם, זד, איכפת? אף אחת
> ) ל א באה למלון דן כדי לראות תצוגת־אופנה
דוקא.
הלב היהודי החם ירטוט בוזדאי למשמע
שאלתה של לו־בי, ששאלה בתמימות אופיינית
לכלונדית, אם זד, נכון שלפני עשר
שנים היה המקום שמם כמו תחוס־מושב
אינדיאני.
אני מקווה שגם לא תישארו אדישות
לדעת, שלמחרת הצטלמו לו־בי וקארול
בארבר על רקע מקומות ישראליים היסטוריים,
בשביל עתוני אופנה אמריקאיים,
כשהן לובשות את לפני ואחרי הרנדבו על
רקע חולות קיסריה, והחברה הגבוהה כשטח
הגדול של יפו.

״החברה הגבוהה״

זהו, משום מה, שמה של השמלה הפחות
יפה באוסף. מחיאות־הנפיים האדיבות
אותה באומץ, מאשר מחמאה למיסטר ג׳ון.

היו יותר לכבוד לילי, הדוגמנית שלבשה

במדינה
(חסשך מעמוד )9
ביזדהקפה. ראיתי שסביח רודף אוזרי עם
המקל.״
השבוע גשם סיף־סוף אברהם בן אברהם
אבינו לרווחה. סביח כלסייד, נידון לשלושה
חודשי מאסר ול־ 50 לירות קנס. השאלה
היתה רק: מה יקרה כאשר יחזור סביח
מבית־הסוהרז
עסקים מכר וותיק
רבבות קראו את ל״י ועוד ל״י בשרשרת,
הכתבה המסורסת על פעולות החברה להפצת
המוצר הישראלי בע״נז, אשר פורסמה ב־העולם
הזה .)10*5אולם רק מעסים הכירו
ביהודה ברגרמן, מנהל החברה
שתמונתו נשקפה מעל
דפי הגליון, מכר וזתיק.
בין אלה נמנו קציני הענף
הכלכלי של משסרת תל-
אביב• את היכרותם הראשונה
עם יהודה ברגרמן
עשו קצינים אלה בחודשים
האחרונים של השנה שעברה.
ברגרמן עבד אז בחברת
יבוא ויצוא, שהוא עצמו, לדבריו,
היה אחד ממנהליה.

מיליון. התקוות הקודמות, להשיג כמות של
4000 מיליון מהמקורות הקיימים, נתבדו
ג ם ״ אטהור ״ מתכוננת להיכנס למעגל
המועמדים להקמת מפעל להרכבת משאיות־
רווחלא ־ חוגן ״ יוגדר דיזל בקרוב באופן חוקי, כאשר תבקש הממשלה
לעצמה את הזכות להטיל תשלום־חובה על
כל מי שמרוויח, לדעתה, רווח כזה באופן
בלתי־צפוי, כתוצאה מעסקות בלתי־רגילות
מפקדפלוגה ורב־שוטר במשמר
הגבול, שנמצאו אשמים בניהול עסקים בלתי־חוקיים
בעת שירותם ברצועת עזה, נידונו
למאסר. עמ״מ יצחק וייס הורד בדרגה ונדון
לשנזדוחצי מאסר, רב־שוטר יוחנן מילר
נדון לחצי שנה מאסר שטרות
מזוייפים, אשר כמעט בטוח שהוברחו ממדינה
ערבית שכנה, נמצאו בכמות רצינית

פעולותיו של ברגרמן באותה
תקופה לא מצאו חן
בעיני המשטרה הכלכלית, שהביאה
אוחו בפני שופט
השלום יוסף זוהר בתל־אביב,
האשימה אותו (בתיק
מעצרים )2906/57 כי ״במשך
השנה ניצל זכויות עולים
והביא סחורות, ללא
היתר. בכך עבר על תק נות
ההגנה לשעת חירום
(כספים) והגיש מסמכים כוזבים
למכס.״
העבירה בה נחשד ברגרמן
היתד. רצינית. הקצין שהעיד
בפני השופס, בעת שמיעת
הבקשה להוצאת צו־המעצר,
נשבע בי שיזיין
מודעת־חגיוס של המשטרה
של הסחורות שהובאו ללא
״אחריו״ — לאן?
היתר הוערך אז בעשרת-
אלפים לירות. ברגרטן נעצר
בידי בדואים בנגב. חוך ימים אחדים, השבוע,
ל־ 15 יום, ומעצר זה הוארך בשבעה ימים
גילתה משטרת באר־שבע 40 שטרות בני
נוספים. כשעזב את בית־הסוהר, אחרי ששוחרר
בערבות אביו, פתח ברגרמן את עשר ל״י כל אחד רעית ציר יפאן
עסקו החדש: הפצת מוצרים ישראליים לכל
בישראל גויסה לעזרה, על־ידי קול ישראל,
מחפש הזדמנות.
כאשר היה צורך להקליט תוכנית מיוחדת
ביפאנית, לקראת שנת העשור. הסרט יועבר
״נכון שנעצרתי,״ הודה השבוע ברגרפן,
לשירות השידור של יפאן.
״אבל זהו מקרה רגיל בין סוחרים. אני
משוכנע שהתיק הזה לא יוגש לעולם. אין
למשסרה שום חומר נגדי.״

ת ע מו ל ה

דוגמה איש־וו

ביותר. שמור על הוראות
הכביסה המצורפות
לכל כתונת.
הכתונת מיוצרת ע״י
ביח״ר ״ניבה״
בגזרות חדישות
בדוגמאות בלעדיות
אינה מתקמטת,
מתיבשת אחת ושתיים
ומתאימה לכל ההזדמנויות.
להשיג בכל החנויות המובחרות בארץ.
״ניבה״ ,טלפון ,66999ת. ד ,6050 .תל־אביב.

אשפרת ״קשת״ +יצור ״ניבה״
הערובה לכתונת מעולה.

בשבוע בו הותקף המפקח הכללי של
המשטרה בידי שוטר מפוטר ואחד מראשי
המטה הארצי התפטר (ראה לעיל) ,הוציאה
מחלקת הגיוס באגף המנהלה של מטר. המשטרה
כרזה מצולמת :״התגייס למשטרה —
עבודה רבת ענין — מקום עבודה של
קבע — אפשרויות התקדמות — שכר הוגן —
מדים — הענקות והקלות — זכויות לפנסיה.״
שני השוטרים הזקופים, בעלי ההופעה
הנאה, שהשקיפו על ציבור האזרחים מתיך
הכרזה, העידו כאלף־עדים על תוכנה. אחד
מהם: הספל יהודה אושרוב, בן העדה
הבוכארית, עובד אפסנאות המטה הארצי,
שהתגייס למשטרת־ישראל כבר בימי הקמתה,
הוא בעל לאשה ואב לשני ילדים.
רק פרט אחד לא לקחו תועמלני המטה
הארצי בחשבון, כאשר הפיצו את הכרזה:
הסמל אושרוב (השמאלי, בצילום) ,אשר
תנאי השירות הקשים של המשטרה והמשכורת
הזעומה שקיבל לא איסשרו לו לקיים
את משפחתו ברמה נאותה, התפטר לפני
שבועיים מן המשטרה, עבר לעבוד כפקיד
בחברה לחלקי מכוניות.

כל י שראל

מ• •רוונו מים ץ

כעית״המים הולכת ומחריפה. בועדת־הכלכלה
של הכנסת נתברר כי ללא מפעלי־פיתוח
מהפכניים, כגון העברת מי הירדן או
המתקת מי־הים, לא תעמוד לרשות המדינה
כמות העולה על 2000 מיליון מטרים מעוקבים,
לעומת תצרוכת נוכחית של 1150

תזכיר

1ר1ק אותו דכרב

בלםכשםמוחמד, שזכה לשמש גיבור
באחד מסיפורי דבר השבוע, עורר את זעמו
של הקורא סעיד יוסוף, נסאר, שהפנה לכך
את תשומתילב הציבור במכתב למערכת
העולס הזח 1058 השבוע העלה ח״כ מס״ם
יוסוף חמים ענין זה בכנסת, בדיון על
התקציב, ציין שזה עלבון לבני־הארץ הערביים.
ח״ב מפא״י דויד הכהן ציין, בקריאת
ביניים :״כולנו מתביישים בזה
פרשתהנערחהרוג חסן עבדאללה חסן,
שנקטל באמצע בפר סכנין על־ידי יריות־אימונים
של יחידת צה״ל, פורסמה בפעם
הראשונה על פרטיה האמיתיים בחעולם הזת
( .)1065 השבוע החליט האיגוד חיהודי־פרבי
של מפ״ם להעלות ענין זה על סדר־היום
בממשלה ובכנסת. שבוע לפני הפירסום ב־העולם
חזה טען על המשמר כי הנער נהרג
בשטח־אימונים, באשמתו גורלשי ני ח,
האסופית הקטנה ממיבצע־סיני, יוכרע בעוד
שבוע. משרד־הסעד יציע לבית־המשפט למנות
שני אפוטרופסים, שאחד מהם יהיה
הד״ר בכר, ולכלול בכתב־המינוי התחייבות
מצד האפוטרוססיס למסור את סיניה לאימוץ
ולגידול במשפחה ערבית. הנכבד מכפר-
טייבה, עדנאן חאפז אל־נאשף, שהביע את
רצונו העז לאמץ את סיניה (הפולט חזח
) 1063 יהיה רק אחד המועמדים לאימוץ
גופתהילד אהרן שטיינברג, אשר קבורתה
מחוץ לגדר בית־הקברות בפרדם־חנה שימשה
נושא לחקירה מקיפה של העולם הזה () 1052
תועבר למקום מכובד יותר. לפי הסכם בין
הגורמים הדתיים והחילוניים, יורחב שטח
בית־הקברות המקומי ותותקן בו חלקה מיד
הדת׳ אשר תוכל לשמש להבא מקרים דומים.
חפולס חזח *!06

קולנוע

סרטים חהמיייד מיותר
החטא וענשו ( אמני,

תד־אביב; צרפת)
משקף את בולמוס הנהירה של יצרני הקולנוע
ברחבי העולם, אל יצירותיו של אבי
ספרות הבלשים פיודר דוססוייבסקי. אחרי
לילות לבנים האינולקי והאחים קרסזוב האמריקאי,
ניסו הצרפתים את כוחם בהמחשת
החמא.
הרקע הועתק לצרפת של ימינו׳ והסיפור
נשאר בחלקו כמו אצל דוסטוייבסקי: סטודנם
בעל השקפות מבולבלות (רוברט חוסיין)
רוצח זקנה עשירה, מתוך מניעים אידיאולוגיים
כביכול. מפקח המשטרה (ז׳אן גאבין^
החושד בסטודנט, אינו מוצא את ההוכחות
להאשמתו. נקיפות מצפונו של הרוצח ו־

בעריצים, ברשעים ובמנוולים הפזורים על
פני חצי תריסר עיירות מערביות. הגיבור
השני אינו עומד הפעם מולו אלא לצדו,
בדמות קירק דוגלאס. הוא מגל* בכשרון
שאינו אופייני לו, את דמות האיש הרע
הטוב. אולם אם העלילה היא אותה העלילה
של המערבון שקדם לו, עולה חדדקרב
חגורלי בצורת הגשתו על כל מערבון אחר,
מאז בצהרי יום של גרי קופר.
אלה החולמים על עול * בו נשקפת
סכנת־הכליה מקליעי האקדח של היריב ולא
מאיבוד מקום עבודה או מוות רדיו אקטיבי,
יהנו.

ז אמא׳לה המודה שלי,
בטח תופתעי לקרוא מכתב זד. בעתוני* אך מד,
לעשור״ כשאינך מבינה את שפתי
מי כמוך, אמא-ל* זוכרת את הלילות בהם חתהסנתי
במסתי והרהורים לאין סוף הפריעו את מנוחתי ן
זום זכרוני אינו מטעני, זה קרה תמיד לאחר האמבטיות
המסורתיות כאשר רהצת אותי בכל מיני *ובונים־ *
,מובתרים״ ,אך כל אלה גרמו רק לגרוי עורה שרפו
עיני ובכלל עשו לי מצב רוח מזופת״!

מחעגון* בהמשכים
האשח במערומיה (תטר,

תל-אביב;
ארגנטינה) היא מילדה תמר, ג׳ין מגססילד של
אמריקה הלטינית, המשיבה מלחמה. שערה

ואז בא היום הגדול כאשר בהמלצת הרופא דלית
את. דרמפון׳ ן. דרמפין* זה באמת בומבה 1
עכשיו, כל רחיצה חיא תענוג ממש. הכתמים ומדומים
בין הרגליי* שהיו מהחיתולים הרטובים שלי, נעלמו
כהרף עין. אני מרגיש תמיד רענן ורוחי סובה עלי
ובלילות זמי ישן שנת ישרים״
חן, חן׳ לך אמא׳ל* ועכשיו גם אני אתן ל 1עצה ן
תנסי נם את ״דרמפוך׳ ,בטה תהני וגם עידו יהיה
עדין ורך כמו שלי.
אנא ספרי גם ליתר האמהות מה טוב ד״ררמפוד־ד,ז*
בדי שכל חבדי־ד,תינוקות יחנו משמתו.
באהבו״

שחקנית מילדה תמר כ״האשה במערומיה״
אחריה — מיז
שיכנועה הידידותי של יצאנית חביבה (מרינה
ואלדי) דים שמביאים אותו להסגרה עצמי*
עד כאן הסרט.
לדוסטוייבסקי היה עוד המשך, המהווה
חלק בלתי־נסרד מסיפורו, כיצד מצליחים
הרוצח והיצאנית לגאול את עצם* ליצרנים
הצרפתים נראה ההמשך מיותר. צילומים
בשחור־לבן, משחק מצויין וזוויות־צילום
מעגינות עושים אמנם את החטא וענשו
לסרס בלשי מרתק ומעניין. אולם גדולת
היצירה הספרותית המקורית היתר׳ בנסיון
המוצלח להבנת נפש האדם הרוסי. עלילה
זו, כשהיא תלושה מהקרקע ממנו צמחה,
מאבדת את מחצית ערב*

חזרה למקוד הפדוג!

לכל הארגוני* המוסדות והפרסי* הלוהטים
נגד פולחן החזה והמחשוף בשם הצניעות
והסהר*
עד שהיא מתחילה במלזזמת־קודש זו, היא
פעילה מאוד בעצמה בארגון למען הצניעו*
מסתבכת בצרה המעמידה אותה בפני הברירה:
לחשוף או לשבת בכלא. כמו כל
אשד, הנשמעת להוראות הבמאי, היא בוחרת
בברירה הראשוג* ומכיוון שהחלה לחשוף,
מוצא הענין חן בעיניה והיא עושה זאת
בהמשכים, שלבים־שלבי*
סאטירה קלושה זו חסרה כל כוח שיכנוע.
אף אשד, אחת מבין רבבות הצופים שראו
את הסרט לא התפשטה בו ב מקו *

תדריך

הדדקרב הגורלי (חן, תל-אביב; אי-
צות־חברית) מפגיש את הצופה חובב־ד,מערבונים
עם כל המכרים הותיקים, אותם פגש
במאות מערבונים שנוצרו מאז צעדיו
הראשונים של הקולנוע בראשית המאה.
בולם ישנם כאן: הנבלים והצדיקים, הזונות
והמהמרי* השריף המכור והשריף הנאמן,
הנבל הטוב והישר הרע, הסוסים והאקדחי*
בתי־הסרזח ונוף המערב הפרוע. שום דבר
לא השתנה — כולם נשארו בדיוק כפי
שהיו לפני חמישים שנה: האנשים הטובים
הם טובים מאוד והרעים הם רעים מאוד.
המפתיע הוא שאפילו הנאתו של הצופר, של
היום היא אותה ההנאה שהפיק צופה הקולנוע
לפני חמישים שנה.
בדיוק כמו הטרגדיה ה־ודגית שנשארה
עד היום בסיס ומתכונת לדרמה התיאטרלית
החדיש* מהודה גם המערבון מתכונת לכל
צורת סיפור קולנועי, אפילו בסיפורי הקולנוע
המסובכים של היום. זוהי צורת
הסיפור הקולנועי הפשוטה ביותר, המביעה
את הרגשות הפשוטים ביותר. על כן אין
פלא, שאחרי שבשנות השלושים והארבעים
ניסתה הוליבוד להלביש את המערבונים על
מתכונת של סיפורים אפיים על חיי החלוצים
במערב הפרוע, חזרה ליצר אותם
בשנות החמשים במתכונת הפשוטה של
ראשוני המערבונים.

• ציד המכשפות (עדן, ירושלים) —
הטסה לסובלנות רעיונית, בסרט צרפתי, לפי
ספרו של ארתור מילר. מיליין דמונג׳ו, איב
מונטאן וסימון סניור*

עולב האקדח. הפעם י ברט לאנקססר
הוא השריף הטוב, הנאמן והמנצח, הנלחם

• החטא וענשו(אלעי, חל־אביב) ״
ראה לעיל.

חעזלס הזח 1066
למדו ממר

״קדימה״
שבות!

ו בי סו דיו ת בבית־־הססר לשפות
תל־אביב, בן־ימוחז ,74 טלפון 20314

א) אולסניות לאנגלית ללימוד מרוכז ( 2שעות ביום) למתחילים
ולמתקדמים ותוג לשיחה (ססא&^ז&ם נ)) למשתלמים על* י
ידי מורים מאנגליה.

0קורסים לעברית, אנגלית וצרפתית
הידיעות וקורס מיוחד לשיפור הכתיב העברי.
ג) קבוצות לאנגלית לתלמידי בתי־ספר ג׳ ד ! 1ר 1 1
למבוגרים מכל דרגות

יסודיות, ח׳ ו׳ ד ח׳ תיכונית, לסי שיטה קלח.
פרטיםוהרשמה ! מ־9־ 12 לפגודצ — ג־ פבערב ( פ ר סליו ם י 4

אלח הסרטיס הטוצגיס בשבוע זח בערי
הארץ, אשר העולם הזה ממליץ לראותם:

• מאזני צדק (צפון, תל־אביב)
דקות מרתקות, בחברת חבר־מושבעי* הדן
בגזר־דינו של נער הנאשם ברצח אביו.

• לילות לכנים (ארמון־דוד, תלאביב)
— מריה של ומרצ׳לו מאססרויאני
באגדה רומנטית מקסימה, לפי ספור של
דוסטוייבסקי.

לפורים הזמננו

רהיטי אר קן

• שנות חיינו היפות ביותר
(מוגרבי, תל־אביב) — בעיות החייל המשוחרר,
באחד הסרטים הטובים ביותר שנוצרו
אי־פעם.

• שלושה כסירה אחת (מקסים,
תל ־אביב) — הפלגה בים של צחוק, במסלול
הכללי של ספרו הידוע של ג׳רום ק. ג׳רו *
• מסיכת הרווקים (נל-אור, חיפח)
— האושר שבחיי הנשואין, כפי שהוא משתקף
בעיני רווקי* נשואים ומועמדים לנשואים.

רוזנ
ב רג א״ אי כלר
תל-אביב, רחוב בן־יהודה 43 טלפון 22136

,,השיכור״-איתן 12 משמר־העמק

״עלי־באבא״ -אילן 14 גלאון

חווה 9שריד

במכחול ובעפרון־פחס, בצבעי פסטל, חיתוך בעץ וציור בגבפולי קש — הבטחה
אמנות ציוד
ח נוד־משותף לציוד

כרמל

מז ר חי

ךאע111

מנויוו *

פקידים !
תלמידים !
סטודנטים י
הדשמו עוד חיום ב״אולפן גרג״
לקרום הדו־חודשי ( 2א בשבוע) ל-

ק צ רנווו
עברית ו/או אנגלית
בת״א: אצל ח. בר־קמא, גורדון 5
בחיפה: בי״ס ״במעלה׳ /החלוץ 13

הצלחה מובטחת!

הירחון המצוייר לבידור והומור

הופיע מס׳ — 3גליון פורים
64עמודים • 5 0 0פרוסה

סכם הפתיחה היה דומה, כמעס בכל פרטיו,
לעשרות טכסי־פתיחה אחרים, שהתקימו במוזיאון
תל־אביב: ציירים בחולצות־צמר
אדומות, שוחרי אמנות וקטלוגים בידיהם,
מבקרים קפדניים עם עפרונות מחודדים ר
שתיקה מסוייגת רבת־משמעות וקפדנית עד
כדי אימה.
רק בפרט אחד היה שונה טכס־הפתיחה
של תערוכת ילדי הקיבוץ מציירים, מן ח־טכסים
האחרים: האמנים עצמם נעדרו מן
הטכס. האמנים, במקרה זה 500 :ילדים וילדות,
בני ארבע עד שש־עשרה, מ־ 200 מוס-
דות־חינוך של קיבוצי הזרם הדתי, איחוד
הקיבוצים, הקיבוץ המאוחד והקיבוץ הארצי.
על הקירות, על פני קומה שלמה של המוזיאון
התל־אביבי, היו מוצגות עבודותיהם.
במכחול ובעפרון־פחם׳ בצבעי פסטל, חיתוך
בעץ וציור בגבעולי־קש, הפגין דור הציירים
של העתיד את כשרונותיו הבלתי־מבוסלים,
המבטיחים פי כמה וכמה מן הכשרונות
הנוכחיים של אמני הציור הישראליים.
ניגודים כחינוך המשותף. בעוד ש-
הקטלוג הרשמי הסביר בצורה המקובלת
והגדושה ביותר, כי מטרתה (של התערוכה)
להציג בפני הציבור הרחב את
הישגי החינוך המשותף, כפי שהם משתקפים
ביצירתם האמנותית (של הילדים־הציירים
הרי התערוכה עצמה הציגה בדיוק את ההיפך
הגמור מן המטרד, המוצהרת: היא הדגישה
בבירור את הניגודים התהומיים בץ זרם
לזרם, ואת הניגודים האישיים והאינדיבי־דואליים
בין ילד לילד בתוך הזרם השוטף.
רק בסוג אחד של עבודות הופגן ״השיתוף״
הנכסף: העבודות המשותפות, על נושאי־לימוד
בדרך כלל, שכמה מהן הגיעו, בוודאי
בהשפעתו הבלתי־מבוטלת של המורה־הצייר,
לרמתן של יצירות אמנות בעלות רמה אמ-
נותית אסטתית צרופה.
״יצירתו של הילד הינד. אמנות בפני
עצמה,׳׳ אמרה מירד, פרידמן, ספרנית המוזיאון׳׳
שעסקה בהכנת התערוכה .״אם נפקח
את עינינו ואת ליבותינו, נגלה בציורי הילדים
עולם מלא ונפלא, עולם של תום וחן
ילדותי ורגש־אמנותי טהור, ראשוני ובלתי•
פגום.״ דברים אלה, התאמתו במלואם, במאות
הציורים המוצגים לראודה: עולם הדמיון ר
ההזיה, עולמות רחוקים מתוך ספרי הגיאוגרפיה,
מחזות היסטוריים מתוך ספרי
הלימוד ונופים מרהיבי־עין מתוך מחזות השקיעה
והזריחה, החורף והקיץ של העמק,
הגליל והנגב הישראליים.
חוויה ותודעח. אולם אחידות־נושאים זו
של נופים ויבשות רחוקות, בידיהם מחזיקות
המכחול של קיבוצאים בני שמונה ושתים־
עשרה, נעלמת כלא־היתה, בעת שהמורה-
הצייר עוקר אותם מתוך עולם הדמיון
ומורה להם להעביר את כשרון הביטוי
הציורי שלהם אל נושאי היום־יום. אז
מרכיבים ילדי הקיבוץ הארצי של השומר
הצעיר משקפים אחרים לגמרי מאלה של
ילדי איחוד הקיבוצים, השוכנים בקיבוץ השכן,
מעבר לכביש.
כי בה בשעה שילדי השומר־הצעיר מציירים
נושאים כמו ילד במעברה, בית חרושת
בעיר ופועלים, שומרים ילדי איחוד־הקיבוצים
על מכחולם לבל יזדהם בסביבתם הקרובה,

מציירים כפר אינדיאני, ריקוד נושי, ופילים
בג׳ונגל.
אך אם לגבי הנושאים חלוקות הדעות בין
רבי־ד,מכחול, הרי לגבי מידת הכשרון וה גישה
לנושא, אין ההבדלים רבים כל כך
בין ילדי הזרמים השונים. התערוכה המוצגת
בימים אלה מעידה, כי אמנם
השיגו סורי הציור של החינוך המשותף
את מטרתם: הכשרת הקרקע הפוריה לה,צ־מחתו
וקליטתו של דור אמנים חדש בישראל,
אמנים בני הארץ שינקו את השראתם
מתוך הוזיתם ותודעתם הישראליות האמיתיות,
ולא ממקורות היניקה הזרים של דור
האמנים הנוכחי.

מאחורי ה קל עי ם
דובינד ער הבמה
ההצגה חאחרונח של התיאסרו! הקאמרי
באולם מוגרבי נערכה בשבוע שעבד.
כצעד ראשון בנסיון ההתאוששות הכללית
של התיאטרון, החליטה ההנהלה לקצץ
בהרכב הלהקות, לפטר מספר ניכר של שחקנים
ועובדי־במה. השלב הראשון: חיסול
ההצגות בסוגרבי• אח מקומם של אנשי
הקאמרי יתפשו, כנראה, שחקני תיאטרון
זירה, עם הצגת־הקופה המצליחה שלהם :
מוישר, זוינסילאמור לחקת חפג־טומימח
של יעקוב (״נ׳וקי״) ארקין, שבה
וחוזרת לתחיה. ג׳וקי, אליו הצטרפו כמה
משחקניו הצעירים של הקאמרי, ביניהם הי

נאמן, מתכונן להופיע בפני הקהל החל
ממחצית החודש. הלהקה אינה נהנית מתמיכת
התיאטרון הקאמרי, שהסכים לקחת אותה תחת
חסותו רק אחרי שיתברר כי הצד תקופתי
מובטח תזמורתכלי ־ גשיסח
תשתתף בהצגת הקומדיה השוייצארית החדשה,
שתוצג בחוזיאסרוו הקאמרי, בבמויו
של יוסף מילוא. את המוסיקה לתזמורת
יחבר ייחנן זראי דוכינרורוגוזץ
מוצאים את מקומם במחזה המוסיקאלי החדש
של סמבטיון, זלמן, יש לו משקפים. בפזמון
השמועות של דן אלמגור, מספרת אשד, אחת.
מפה לאוזן :״שמענו ששמעתי ש אומרים
ששפינר הוא שותף /עם דובינר קר־גל
/שמעתי ש רוגוזין בעצמו שותף /
לשפינר במפעל תאונתעכודח
אירעה לשחקן הבימה אלברם חזקיהו, המשתתף
בהצגת חזיונה של סמיון מאשאר,
לברתולד ברכס. חזקיהו, שהבמאי ישראל
בקר עבד עליו קשה כדי שיצלע בהתאם
לתפקידו, נפל מעל הבמה, נקע את רגלו.
״עכשיו הוא ממלא את התפקיד מצוץ,״
אמר בקר, כשהוא מרוצה מחזקיהו הצולע
גם מחוץ לחזרות שתילחקות
צבאיות חידשו השבוע את הופעתן, אחרי
הפסקה ארוכה. להקת חנח״ל התאוששה
מהמכה שהונחתה עליה עם הקמת תיאטרון
בצל־ירוק, אליו עברו כל שחקני הנח׳׳ל
הזזתיקים, ששירתו במסגרת צבא הקבע. להקה
אחרת, שפורקה לפני כשלוש שנים, להקת
הנדנ״ע, מופיעה בתוכנית חדשה, בבימויו
של זאב רביב.

,,חומות יריחו״ -עבודת בני 13־ ,12 כפר־סאלד

,,כפר כושי״ -עבודת כני ,11 כית־אלפא
— בתוך זרס שוטף
חעולם חזה *!06

היא קיבלה את הבל -אבל היא רצתה הרבה יותר מזה

נערת פנקס הציקים

מרים רומנשטרייך קנתה סחורה כתל-אכיב, מסרח תמורתה צ׳קים
ללא כיסוי. זהו מעשה פלילי רגיל, ואילו כוצע על־ידי רמאי מועד, לא
חיה ראוי לתשומת־לכ מיוחדת. אולם מרים רוטנשטריין־ אינה רמאי
מועד. היא נמנית דווקא על השככה הנוצצת כיותר של הנוער חעכרי
החדש: נערות־חזוחר של תל־אכיב, הצומחות ברובן מסביבה אמידה
והגונה. סיפורה של מרים חושף באכזריות את אשר התחבא מאחורי
הפנים המאופרות היטב, ומאחורי ההליכה המעודנת, הנלמדת במכון
ליפי. הוא מראה מה נורא המחיר אשר נערה צעירה נאלצת לשלם,
כדי להוסיף ולקיים את מעמדה בחוג שכולו ברק וניצנוץ מזוייף.
ף ום שישי רגיל. לחנות הבגדים המפוארת
איוניר, ברחוב דיזנגוף בתל-
אביב, נכנסה עלמה צעירה, בחרה בגדים
בסך של 168 לירות. היא שלפה סנקם צ׳קים,
חתמה את שמה בכתב מסולסל, מסרה את
כתובתה לקופאית: מרים רוסנשסרייך, רחוב
פרנקפורט ,9תל־אביב.
איש לא העלה חשד בנערה בעלת ההופעה
והאישיות המשכנעת. היא׳ יצאה מאיוניר,
המשיכה לאורכו של רחוב דיזנגוף, נכנסה
לחנויות־פאר נוספות, קנתה סחורות בשווי
של 1300ל״י. איש מבעלי החנויות לא
הכיר את האשה בעלת האפשרויות הבלתי־מוגבלות
כמעט, היכולה להרשות לעצמה
לקנות מצרכי־מותרות בסכומים כה גדולים.
רק לאחר ימים אחדים הגיעה התשובה
המפתיעה של הבנק: לצ׳קים אין כיסוי.
המשטרה מיהרה לרחוב פרנקפורט, חיפשה
את מרים רוטנשטרייך. איש לא שמע עליה.
דק אחד הדיירים המופתעים, שאל את שכנו
בסקרנות :״לאשתך־לשעבר לא קראו מרים?״
השכן קלע למטרד -מרים רוסנשסרייך,
אשר היתד, נשואה ועמדה להתגרש, חתמה
על הצ׳קים את שם הוריה, אך מסרה את
כתובת בעלה־לשעבר. היא נזהרה מלחתום
בשם בעלה, כי לפני כן פירסם זה מודעה
בהארץ ובמעריב, בה הזהיר כי אין הוא
אחראי ״למעשיה, התנהגותה, וחובותיה, הן
בעבר, הן בהווה והן בעתיד״ של אשתו.

בפי מרים בקשה: לקבוע מיד את מועד
הנישואים. הנהג העירוני הזהיר הופתע מן
המהירות המופרזת בה נהגה החיילת היפה.
אך מרים, בעלת האופי החזק, הודיעה בפסקנות
:״או שנתחתן מיד, או שניפרד
לעולמים.״ הוא קבע את תאריך הנישואים.
כך נפטרה מרים מאי־נעימות רבה. היא
השתחררה משירותה בצה״ל, ומד,טענות של
חפצים הנעלמים בגללה. אך היה זה, כנראה,
שחרור חלקי בלבד• לא עברו שלושה חודשי
נישואים, ושוב עמדה מרים בפני אותה
תופעה: לפתע החלו נעלמים גם מביתה
החדש חפצים שונים.
איש גם לא יכל היה להבין מדוע. כי
חייה של מרים היו עתה הרבה יותר נוחים
מאשר אי־פעם. בעלה, שהשתכר יפה כנהג
בדן, היה מסור למשפחתו החדשה, הניח
על השולחן, כל ראשון לחודש, את משכורתו
במלואה, לא חסך מאשתו כל בקשה.

הזוהר עולח ביוקר

ך מרים לא הסתפקה גם במשכורתו
של נהג דן. אותן שעות ארוכות בהן

את משכורתו על שולחנה, שוב לא יכלה
לקנות בהקפה, ואילו מכוני־ היופי אינם
נוהגים לטפל במי שידה אינה יכולה לשלם
את המחיר.
מרים חזרה לקו .5היא הצליחה לשכנע
את בעלו־״ חזרה עוד באותו ערב לדירתם
ברחוב המלך ג׳ורג׳ -16 אך החיים בבית
השתנו ללא וזקנה-
שכנים סיפרו לבעל, כי באותם ימים
בהם עבד במשמרת הלילה של דן, נהגה
אשתו להביא הביתה חברים, אשר בילו שם
שעות ארוכות. חברי להקת הזמר הכושית
גולדן גייט, אשר בהופעותיהם היתד, מרים
מבקרת כמעט מבלי להחסיר אף אחת,
נהגו לבלות בביתה, הרגיזו את השכנים
שטענו כי ההשתוללויות התכופות הפריעו
את מנוחתם בלילות. הם לא הבינו כי אצילותה
החדשה חייבה את מרים.

הבעל רוצח להתגרש
• * ריס חזרה לנהל חיים קלים של נערת
! •וזו ה ר. המטבח לא היה אהוב עליה ביותר•
אך הסתבר כי לא נהגה לעמול רבות
במטבח. היו בו דברים אשר הציקו לה.
מרים לא השלימה עם קיומם: היא מכרה
כמעט כל מה שאפשר היה למכור. הקומקום
החשמלי, ואחריו התנור החשמלי, נמכרו
מבלי שהבעל ידע על כך מלכתחילה. היו
עוד דברים אשר היעלמותם עזרה כנראה
לעקרת־הבית החדשה: שעון הזהב, שקיבלה
לנישואיה, ורביד הזהב אשר ניתן לה על־ידי
בעלה, נעלמו אף הם. תחילה טענה כי
נשלחו לתיקון! אך לאחר שעבר זמן רב

נעדח יפה מבית טוב
יצד הגיעה הנערה היפה, בתם של

^ מיה ושלמה רוטנשטרייך, וותיקי רחובות,
לנקודת־שפל זו?
ילדותה של מרים היתד, ילדות רגילה. היא
לא גילתה שום כשרונות מיוחדים, הצטיינה
רק בדבר אחד: יופיה הבלתי־רגיל. כבר
אז נמשכה אל הפאר והזוהר, ואחד מתחביביה
היה להתבונן ארוכות במלבושים יפים.
היא היתד, כה יפה שהשכנים התאהבו בה,
זכו לא פעם לנזיפות מנשותיהם, עקב
מבטי־ההערצה שנעצו בנערה הצעירה״
מרים ידעה מה חשבו עליה. היא גם
ידעה להפיק מעט הנאה מהערצה זו. בעל
מכבסה צעיר, למשל, אשר נוכחותה של
מרים בחנותו היתד, גורמת לו הרגשה טובה
במיוחד, המטיר עליה מתנות. גם הוריד, הרבו
להתפעל מיפיה, סיפקו את כל מאווייה.
באוירה שופעת־טוב זו התבגרה מרים,
גמרה את לימודיה היסודיים, החלד, ללמוד
בבית־ספר למסחר. אולם לא היה באוירד,
זו משום הכנה לקראת המיבחן הקשה
ששמו שירות צבאי. על כן מיד אחרי
שהתגייסה לצד,״ל, נוכחה מרים לדעת כי
הוזי־חיים זה אינו לפי רוחה.
חברותיה לצריף החלו גם לטעון כי
חפצים אישיים נעלמים בקביעות. היו אף
כאלה שהעזו לטעון, כי אשמה בכך לא
אחרת מאשר מרים. למרים לא נעמו כלל
וכלל מקרים אלה. היא החלימה לעשות
משהו. היא גם ידעה מה עליה לעשות.

עד חקו

ך* פעמיס חרבות בהן יצאה לבילוי
1ערביה החופשיים בתל־אביב, הבחינה
מרים, תוך כדי נסיעה בקו ,5בנהג אחד
שנעץ בד, תמיד עינים מביעות הרבה. היא
לא ידעה בדיוק מה רצו לומר לה עינים
אלה, אך היא הבינה שזוהי ההזדמנות בה
תוכל גם היא לאמר משהו.
אחרי כמה פגישות על הקו, החלה מרים
נפגשת עם אותו נהג גם מחוץ לאוטובוס.
במהרה התברר גם מה אמרו מבטיו של
הנהג: אהבה. היתד, זו, כפי שמגדירים אותה
כותבי־רומאנים׳ אהבה ממבט ראשון.
אך הספיקה להכיר את חברה החדש היתר,

נעות הזוהר
שוזכירוה באי
רוטד מרים
שטרייך, כפי
בית־קפוז רוול התל־אביבי.

את מקום המכה. מרים, אשר נקראה ל-
משטרה, סיפרה בעדותה כי בעלה יצא מן
הבית, נתקל בשולחן שעמד במסדרון, נפצע
בראשו מקצהו החד של השולחן.
היא לא נראתה נרגשת במיוחד מהאסון
שקרה לבעלה. במשך שלושת השבועות ששכב
בבית־ד,חולים, באה לבקרו פעם אחת
בלבד. היא באה גם פעם נוספת. האחיות
סיפרו כי מרים באה לקחת את הדברים
שהיו בכיסי מכנסיו. אך בפעם זו היתה
כה מזועזעת מן האסון, שלבה לא נתן לה
להיכנס אל חדר בעלזהמ
שטרה

מתערבת

* * אותורגע לא חי עוד הזוג יחדיו.
מרים המשיכה לגור בבית בעלה, והוא
עבר לגור עם הוריו. אך מרים לא נשארה
רתוקה לבית. היא זכרה כיצד בילתה בנעימים
לאחר נישואיה בבית־המלון בן-
יהודה בחיפה, השייך לדודו של בעלה, התאכסנה
שם שנית. הדוד לא ידע על ניתוק
היחסים בינה לבין בעלה, קיבל אותה ב־
׳אדיבות. מרים בילתה אצלו בנעימים, נעלמה
לאחר זמן מה, בהשאירה אחריה חוב של
108 לירות ואת כל בגדיה.
בינתיים התקדמה תביעתו של הבעל לגט,
והרבנות נענתה לבקשתו. אך האשד, התעלמה
בקביעות מהודעותיה הנישנות וחוזרות של
הרבנות, סירבה להופיע לבית־המשפט לחתום
על תעודת הגירושים. גם לאחר שהגיעה
להסכם, לפיו יבטל בעלה את התביעה
הפלילית נגדה על תקיפתו, תמורת חתימתה
על תעודת הגירושין, לא הופיעה ברבנות.
המשטרה נקראה להתערב! תמונתה של
מרים הופצה בכל תחנות המשטרה בארץ.
אך איש לא ידע היכן היא נמצאת. שופטת
השלום מינה שמיר, בפניה טענה המשפחה
כי מרים השאירה חובות על שם המשפחה
בסכום של 3500 לירות, קבעה כי על מרים
לפנות את דירתה, להחזירה להורי בעלה,
מהם ׳קיבלה אותה.
מרים החזירה את הדירה• אך לא לפני
שהוריקד, אותה כמעט לחלוטין, ומכרה את
כל הרהיטים והמטלטלים. מרוב פזיזות לא
הספיקה לקבל את תמורתם המלאה. חפצים
ששווים 1500 לירות נמכרו ב״.450

!מרים רוטנשטרייך, כפי שנראתה השבוע, בעת שהובאה לבית־המשפט
| הס חוזי בתל־אביב, לבירור בקשתה לשיחדור עד למועד עריכת משי
׳שבוע ימים בביתיהמעצר המקומי השאירה עליה את אותותיה הכבדים.

ר ח צו אתי די ח ב

יותר, התברר כי התיקון לא הצליח במיוחד,
והדברים נעלמו מהבית סופית.
שוב נהיו החיים בבית קשים מנשוא.
הבעל, שלא יכול היה לסבול יותר את יחסה
של אשתו אל בתם. ,החליט להתגרש.
בוקר אחד קם בעלה בשעה שש, הודיע
לאשתו על רצונו להתגרש, סיפר כי הוא
מתלבש והולך לרבנות. מרים לא אמרה
מלה. רק כאשר סגר את דלת הבית
מאחוריו, פתחה היא את הדלת, קראה
בשמו. בטרם הספיק להסתובב, הנחיתה
מכה על ראשו במכשיר קהה.
הבעל נפל מתבוסס בדמו, ניסה בשארית
כוחותיו לזחול לבית אחותו, הגרה בקימה
העליונה. אך כוחותיו אפסו ,־הוא נשאר
לשכב על המדרגות. למזלו עלה במדרגות
שכן שהביא קרח לביתו ..הוא ראה את
המקרה, הזעיק מיד אמבולנס.
כעבור שעה קלי, כבר היה בבית״ד,חולים
הדסח, כאשר צלקת עמוקה במצחו. מסמנת

*** ובנ?ן למה מרים רוטנשטרייך. יותר
\1/מכולם היתה המשטרה מעוניינת למצוא
אותה. כי הרבנות חזרה והזמינה אותה
לבוא ולקבל את כתב הגס שלה, מבלי
לזכות לתשובה. ואז, פחות משבוע ימים
אחרי ששוטרי תל־אביב פתחו בחיפושים
נמרצים — נתגלו עקבותיה של מרים.
היה זד, אחרי שניסתה בפעם האחרונה לקנות
את אביזרי־ר,אופנה, שהם סימן־היכר לכל
נערת־זוהר ראויה לשמד -תאיזד, זו למותרות
היא שהפילה אותה בפח. תוך פחות מ־24
שעות נמצאה במלון גזית, הועברה לחדר
המעצר של משטרת יפו.
הורי בעלה, שנדרשו על־ידי כמה מבעלי
החנויות לפרוע את הצ׳קים, הציגו את המודעה
בהארץ ובמעריב, רחצו את ידיהם.
דבר אחד בלבד היה ברור, לגבי עתידה
הקרוב של מרים: ב־ 20 למרץ, התאריך בו
חייבת היא להופיע ברבנות ולחתום על כתב
הגט.,תוכל המשטרה להביא אותה ללא ספק.

נהגה לשבת ברוול, ואותם טיפולים רבים
אשר נהגה לקבל בסלוני־היופי היקרים
ביותר, דרשו סכומי כסף גדולים בהרבה
מאשר היה ברשותה. כי הזוהר הוא יקר.
ובתחרות הבלתי־פוסקת בין נערות־הזוהר
של תל־אביב — רק היקר ביותר הוא
מספיק טוב. על כן לא הספיק הכסף למרים.
גם לזה היה לה פתרון קל והגיוני.
למרות שקיבלה את משכורת בעלה במלואה,
היתד, קונה בכל החנויות בהקפה. פנקס חבר
דן של בעלה, היווה את הערובה הבטוחה
ביותר לכל סוחר חשדן,
תוך זמן קצר, נכנס בעלה לחובות רבים,
בהם לא יכול היה לעמוד. גם יתר היחסים
בין בני הזוג עורערו! לאחר שלושה חודשים
הודיע הבעל לאשתו כי אין הוא יכול
יותר לחיות עמה. מרים עזבה את בית
בעלה, חזרה לבית הוריה ברחובות.
אך לחיות לבד, היה קשה עוד יותר.
בראשון?חידש שוב לא היד, פי שיניח

6יי

אימפרסריו ו. ה .תבדעג אה להציג

ס שרט

בשיתוף פעולה ע ם יורן ב. דא־רוששילד

כדו רג ל
פלאטה עגווד־ת

(גידיורק)

וסם רובין
(ניו־יורק)
הרקדנית הקלאסית הגדולה ביותר של הודו

שא 1טה ראן
ולהקמ המחול והנגינה של הקאתקאלי
בתכנית נוחזל־הדרמה של הקאתאקאלי — האפוס ההודי ההירזאי!
בהראטא־נאסיאס — העתיק והקלאסי בסגגונות הודו
מוהיני־אסאם — מחול המקדשים הנשיי האסור ז
אמבאפאלי — הזונה ובודה* ן — נזזזולות־עס.

מנגנים וכלי־נגינה מקוריים,
תלבושות הפאר המקוריות.

ל 1חהצגנת

כרטיסיםנמכרים מהיום

בתל־אביב: אהל־שם, שעה 9׳
11׳ 12׳ 13 למארס. ירושלים 18 — :
למארס. חיפה 19 :למארס. חדרה:
14 למארס. ראשון לציון 16 - :
למארס. באר־שבע 17 — :למארס.
נתניה 20 :למארס. רמת־גן 22 :למארס.

תל״אביג:

יום

ג״אוניון״

דיזנגוף 116 כנף*

אלנבי 83ו״רוקוקו״ ,תזנגוף .93

ירושלים :

.כהנא״ .חיפה: יובל גינצבורג, נובה. נ ו 7נ ״

יה: סיגנל. רמתיגן:
באו״־שכע, חדרה

רכניץ.

ראשון לציץ,

-באולמות ההופעה.

התודה נתונה לממשלת ישראל ששיחררה את הופעת שאנסה ראו ממיסים כדי להוזיל את מחיר
הכרטיסים ולאפשר לכל שוחרי האמנות והתרבות בארץ להנות מהחוויה הגדולה של הופעת הנציגה
הדגולה של תרבותה הקלאסית והעתיקה של הודו.

הריהוט החדיש ביותר

א 1 .ו ! ו ב 0ק
תל*אכיכ, רחום הרצל 39

תמצאו פינות סלץ נחמדות עם ספות
נהדרות — חדרי שינה אינטימיים.
ריהוט

מקורי

בית־חרושת לרהיטים ב. ג .את א. לוינשטין
דוגמות חדישות ביותר בבית־המסחר לרהיטים

דוינ שטין

בית החרושת:
מרכז וולוכלסקי, ת״א
רה, מס 2 ,טל 82525 .

בית-המסחד:
רה, הרצל 43
טלפון 83575

— רהיטי בית ומשרד מוכנים ולפי הזמנה -

ההזדמנויות הגדולות ביותר להלבשת
גברים וגברות ניתנות במכירת סוף
העונה אצל כף ציץ דנון מתל־אביב,
רח׳ גחלת בנימין 31ג׳קסים
— מכנסיים — חולצות — פודדרים
— סיג׳מות מן האיכות המעולה
ביותר עבור הגברים — ומעילי גברות
— רקסים — חצאיות — חול־צות
וחלוקים — במחירים נוחים.

לקראת החגים נתקבלו זה עתר,
בחנות לנעלים נבץ מתל־אביב, רדו׳
דיזנגוף 222 דוגמאות חדישות מ־איטליה
ומשאר הארצות של אימומי
עקבים מתוצרת איטלקית, חלום כל
גברת מאז ומתמיד. נכץ דואג לא
רק לאיכות, כי אם גם לבריאות
הרגל.

לקראת העונה החדשה החלו להופיע
בחנות בראץ את כילד, תל־אביב,
רחוב נחלת בנימיו ( 43 טל.
)4005 הבדים המעולים ב־ותר ובשלל
צבעים אביביים אצל כראון את
כילד מיטב אריגי הצמר מתוצרת
הארץ ותוצרת חוץ.

הדוגמאות האביביות הבהירות של
נעלים החלו להופיע בחנות האלגנטית
לנעלים עדץ, תל־אביב, רחוב
אלנבי .92 כל אשד, וכל גבר יכולים
למצוא את הנעל העדינה והנוחה אצל
עדין, המייצר לפי סגנון מושך ביותר.

כל הגברות בעלות הטעם הטוב
תמצאנה את הנעלים בגזרות החדישות
ביותר לקראת העונה החדשה
בחנות לנעלים טוג טעם, תל־אביב,
רחוב אלגבי .60 מבחר עשיר

על חוד השער
על משחק הכדורגל שנערף חשכת
כין מככי תל-אכיב לחסועל
ירושלים, ושהסתיים כנצחץ דחוק
של מככי כתוצאח ,1 :0כותה
שייע גלזר :

? תאעהא!?£חת\

אין מה לכתוב השבוע.
המשחק שלנו
היה אחד המשחקים
הלא מוצלחים של
מכבי בזמן האחרון,
ואני בעצמי הייתי י
כזה רע שבעצמי לא
הכרתי את עצמי. היה
.לי יום חלש מאוד,
וגם לרוב שחקני־המפתח
בקבוצה היה
יום שחור. מזל עוד. שתפסנו משחק נגד
קבוצה כמו הפוסל ירושלים, שהיא אמנם
קבוצה לוחמת מאוד, אך לא כל כך טכנית.
צריך לתת קצת קרת ם לח פועל ירושלים.
הם קבוצה מגובשת, שעלתה רק השנה מליגה
אלף לליגה הלאומית, והוכיחה שהיא
שוזר, את זה. כבר היום היא יותר סובה
מכמה קבוצות המשחקות עדיין בליגח ח־

ממולח חזוז !066

של נעלים אביביות בצבעים לפי טעמ־כן
ולמ שכן האישי אצל טום טעם.

בבית־המסחר לריהוט מודרני

או שינסק׳
תל׳־אכי־כ, רחוב חרצל 56
מערכות רהיטים לפי קוים אדריכליים מעולים — ספות בדוגמאות
חדישות ביותר — ספות פינה ביום (מטות בלילה) — חדרי שינה
מרחיבים עם מזנוני־בר מושכים ביותר — מחירים ותנאים נוחים.

בשתי השבתות הקרובות יונת גורל
האליפות של הליגה הלאומית בכדורגל. למרות
שמשחקי ד,סבוב השני טרם החלו הרי
התמודדותן של שתי קבוצות הצמרת נוכבי
תל־אביב והפועל פתח־תקוה שבוע אחרי
שבוע תקבע את חלוקת ארבעת הנקודות
היקרות בין שתיהן.
משום כך היה ענץ רב בהופעת הביניים
של נזכב׳ תל־אביב במשחקה השבוע נגד
הקבוצה. האורחת גטבורג משוודיה. אחרי
.השבת השחורה שפקדה את מכבי השבת
במשחקה נגד הפועל ירושלים, היה מעניין
למת אם אמנם היתד, זו רק חולשה
מקרית.
אולם כשסיימה מכבי את משחקה ־ נגד
גסבורג בתוצאת תיקו , 1:1נשארה השאלה
סתומה בדיוק כמו בתחילת המשחק. מכבי
לא התעלתה לרמת. משחקה הרגילה. במחצית
הראשונה של המש,זק אכזבה לחלו־סץ.
השוודים הצעירים והגבוהים, שנעלו
נעלי כדורגל חצאיות, כאפנת כדורגלני דרום
אמריקה! הדגימו כדורגל עדין וטכני אולם
חסת את התקפות המחץ המסתיימות בשערים.
מסירותיהם הקצרות היו מדוייקות
ושטוחות בדיוק כמו פלטה שוודית.
שניפנדליםאכודים. במשחק השקול
של שתי הקבוצות, העומדות כמעס על
אותה רמה, היו חלוצי מכבי מסוכנים
יותר. רק הצבתו של נוח חני ק כמקשר
ערערה לחלוסיז את ההתקפה.
הזדמנות בלתי חוזרת לכבוש שער ניתנה
למבבי בדקה ה־ 12 שד המשחק כאשר פסק
השופט סריזנר מכת 11 מסר לטובת מכבי.
שייע גלזר בעט אל ידי. השוער השוודי
שהסיט את הכדור מעל השער לקרן. השער
הראשון הובקע על ידי השוודים בדקה ה־33
מבעיטת עונשין ממרחק של 16 מטר.
תוצאה זו נשארה עד תום המחצית. י
רק במחצית השניה של המשחק, כשנות
רזניק חזר לתפקידו כבלם ופלשל נכנם
לשורת, החלוצים ניכר שיפור רב במשחקה
של מכבי 8 .דקות אחר המחצית הצליח
נחמיאם להבקיע את שער השוודים מבעיטה
נהדרת ממרחק של 10 מסר אל הפיגה
השמאלית של השער.
לחצה של מכבי גבר, אולם י דווקא לשוורים
ניתנה הזדמנות נוספת להבקעת שער
באשר בדקה ה־ 68 של המשחק פסק השופט
בעיטת עונשץ מ־ 11 פטר לטובתם• אברה־מלה
בנדודי, שוער מכבי, נגע בכדור שנבעט
לשערו, שמס אותו, ונראה היד, כאילו הכדור
יחדור לרשת. אולם הכדור פגע בקצה רגלו
של בנ רו ת שבעט אותו אל מאחורי שערו.
בהתקרב המשחק לסיומו, הגבירו שתי
הקבוצות את לחצן והמשחק הפך מותח
ומעניין. שתי הזדמנויות לכיבוש שער ה־נצחון
הוחמצו על ידי מכבי ברגעים האחרונים
8 .דקות לפני שתק ת הסיום התפרץ
שייע גלזר לעבר השער השוודי מהאגף
השמאלי, עמד לבדו מול שער ת ק ובעם
החוצה. כעבור חמש דקות התפרץ שייע
שוב, ומסר מסירה יפה ומדדיקת לרפי ל ד
שעמד מול השער במרחק ארבעה מטרים.
רפי בעט מי ד ..אל תוך ידי השוער.
״הסיכוי היחידי של מכבי׳ ,אמר אחד
הצופים בתום המשחק ,״שהפועל ם תח-תקוה
חלשה עכשיו בדיוק כמוהם.״

מעד /כ ר.

פיונוח והדפסה באד
להשיג בבל הודנויו

לאומית. אבל בעצם, מה אפשר לכתוב
עליהם? אני עובד לפעמים, בתור נהג באשד,
גם על קו ירושלים, ואם אכתוב עליהם
הפנדל החוצה, תפס את הראש והקהל שתק.
חשבתי: די, נגמר: כפי שידוע בצבור,
משחקי הכדורגל השנה הם מפתיעים
מאוד. עוד אף שנה לא היה מתח כוה.
התחלנו לשחק וכבר בהתחלה ראינו שאנחנו
מזייפים בקונצרט. היה. קשה מאוד
להגיע למצב בעיטה לשער. הירושלמים
נסגרו בהגנה צפופה ולא שיחקו משחק
פתוח, מה שהוריד מאוד את רמת־המשחק.
אחרי דקות הפתיחה נעשה המשחק פחות
או יותר שקול. רק שתי דקות לפני סיום
המחצית, קרה משהו שהסעיר מאוד את
הקהל.
התפרצתי עם.בדור לעבר השער הירושלמי,
וברחבת השער הכשילו אותי ברגל. השופט
חוזה פסק בלי ויכוח פנדל. אמנם לא תמיד
עושים מדברים כאלה, בתוצאה מאופסת, פנדל.
אבל האמת היא שזה יכול להיות גם
פנדל. הקהל קצת התמרמר והירושלמים עוד
יומר. חשבתי.שהם עוד ילכו הביתה, כמו
שהיה במשחק נגד הפועל תל־אביב. גם
הפעם זה. היה כמו בפעם שעברה — באותו
מצב ובאותו מקום, אלא שאז היה זה
חודורוב במקום שיראזי, וגם השופטים התחלפו.
חשבתי: דיו המשחק נגמר. רציתי
כבר ללכת הביתה, אבל רפי לוי תקע את
הפנדל החוצה, תפס את הראש והקהל
השתתק.
למרות הנשפים. במחצית השניה רצינו
לנצח בכל מחיר, אבל לא תמיד הרצון משת־זדה
עם היכולת. לחצנו יותר מאשר במחצית
הראשונה ולבסוף, אחרי התקפה נמרצת,
הכניס רפי לוי את גול הנצחון.
היינו מרוצים שנצחנו גם בהפרש של
גול, כי היינו חלשים ולא הגיע לנו לנצח
יותר. עוד משחק כזה והקהל יתחיל לבקש
את הכסף חזרה. אבל עד כמה שאני מכיר
את הענינים הוא לא יקבל. אני רק מקזזה
שבמשחק השבת, נגד הפועל פתח־תקווה, לא
נאכזב את אוהדינו, אפילו אם נהיה קצת
עייפים בגלל הנשפים של פורים.

ב מ סלול
משחקים בשבתו
איצטדיון רמת־גן יוחכר על-ידי
עירית רמת־גן לחברה פרטית, אם יסתיים
המשא־והמתן שמנהל שלום זיסמן, סגן
ראש העיר, עם משקיעי הון זרים. זיסמן,
העושה עתה באוסטרליה, קיבל הצעות מחברה
צרפתית וממשקיעי־הון בדרום־אפ-
ריקה לרכוש את האיצטדיון. במקרה ש־העיסקה
תיעשה, יהפך איצטדיון רמת־גן
לאיצטדיון של תל־אביב וכנראה שישחקו בו
גם בשבתות. בינתיים כבר הוחל בהקמת
תאורה באיצטדיון, כדי לאפשר בו משחקי
לילה משחר, כדורגל פורימי,
בין נבחרות הכדורגל של יושבי בתי־הקפה
רוול וכסיוז, יערו ביום חמישי בלילה.
המשחק יערך לאור זרקורי מכוניות, ברחבה
שבין היכל התרבות ובית הבינוה, כששחקני
שתי הקבוצות, בהם כדורגלנים ידועים,
יופיעו בפיז׳מות•
אנשים בול־גול־־זור

נשיא
ההסתדרות יעמיד את

כל אלה שקיזז
הציונית הד״ר
ראש ממשלת
על הרגליים, נחלו השבוע אכזבה מר ת
במקום זאת נראה כי בידי יצליח יותר
להעמיד את גולדמן על הראש. השבוע
הודיע הציוני מספר אחד כי נרשם לקורס
אצל מורהו של בידי, הד״ר משה פלדנקרייז,
ואם ישתכנע בצדקת תורתו יעמוד
גם הוא על ראשו זכרונות מהתקופה,
בה השתמש יותר ברגליו מאשר בראשו,
העלה השבוע ראש הממשלה, במסיבה עם
100 עתונאי חוץ. כשנשאל על־ידי עתונאי
אם היה הולך לפטרה לוא היה בן , 17
השיב בידי! ״הלכתי בעצמי לפטרה כשהייתי
לא בן , 17 אלא מבוגר יותר. אבל אז לא
היה הדבר מסוכן. היום אני חושב זאת
לטירוף אחד הח״כים הפקחים וה פעילים
ביותר בכנסת הוא ח*כ מפא״י
אריה בחיר. בהיר לא מחמיץ כמעם אף
הזדמנות להפריע לח״כים שאינם חברי מפא״
,בקריאות־ביניים, שרק לעיתים רחוקות
יש להן קשר ישיר לנושא הנדון. השבוע
הצטיין בהיר בפנינה נדירה. כאשר ח״כ
יצחק. רפאל טען, בשעת נאום על התקציב׳
כי עתון הרדיו הוא ״בניגוד לרצון
העם היושב בציון״ וכי הוא רואה בו
מעשה כפיה, שיסע אותו בהיר :״זרוק אותו
לסל את התקרבות ימי הסורים •ניצל
השבוע עודך־הדץ נתן קנת, שהחליט
למתוח את חבריו למקצוע. כאשר נכנסה
למשרדו אשה בלתי־שסויה בדעתה ועמדה
על כך שיגיש בשמה תביעה משפטית נגד
שכניה ,״העומדים לרצחה בכל רגע,״ היפנה
אותה קנת לעורך דין שמואל תמיר,
באמרו :״תפני אליו, יש לו קשרים מצויינים
עם המשטרה.״ כאשר פגש קנת כעבור-
יומיים את תמיר, שאל אותו אם הלקוחה
ביקרה אצלו .״בודאי,״ ענה תמיר.,״שלחתי
אותה לעורך־דץ מיכאל כספי. אמרתי לד,
שלו יש קשרים יותר טובים משלי
עלבון נורא נעלב השבוע כתב חארץ שבתאי
טבת. אחרי שמ׳עריב פירסם, כיעורו
עמון הרדיו החדש יהיה אדם שראשי
התיבות שלו הם ש. ס( .הכוונה היתד, לשלמה
טנאי) ,שיגר טבת למיעריב כתב־הכחשה
מאחר שידוע אני בראשי
תיבות אלה, טעו רבים וקראו נגדי בוז
ברחובות ונהג משאית אחד כמעט דרס אותי
במתכזזן שלושה אנשים מפורסמים
נפגשו השבוע יחד, בהצגת כביסת הרש של
תיאטרון בצל ירוק. השלושה: אלוף משח
דיין, כדורגלן יעקב חודורוב ן המשורר
א, -צ שלו י. אחרי ההצגה נפגשו
השלושה עם השחקנים, מאחורי הקלעים.
אמר דיין :״בולו״ אמר חודורוב :״גול!״
אמר שלונסקי :״זול באחת מתמונות
ההצגה חזיונה של סימון מאשאר בתיאטרון
הביסה, צריך מאיר מרגלית ללחוץ את
ידו של יהושע ביטונוב. באחת החזרות
התכעס הבמאי ישראל בקר, צעק על
מרגלית :״תלחץ לו את היד ממשו״ מרגלית

נחום גולדמן
ישראל דויד כן־גורידן

9ס ןיהשסע
ראש הממשלה. דויד בן*גוריון, בתשובה

לעתונאים ששאלו אם ;

ישראל מכינה את מגרש הגולף לקראת ביקור אפשרישל אייזנהאואר, :אני
מצסער מאוד, אחת החולשות שלי היא שאיני משחק גולף.״
9דויד כן*גוריון, בתשובה לשאלה מדוע לא נכנסו הכוחות הישראליים !
במבצע סיני למצרים :״יכולנו ללכת למצרים אילו רצינו, אך לפני שלושת *
אלפים שנים צזזוינו לא לחזור למצרים.״
9בועז עכרון, מבקר הרדיו של ״הארץ״ ,על שידור של המשורר (
,את השירה ן
שלמה סנאי :״כשפתח המשוררשלמה טנאי את דבריו במילים
ניתן להשחית לאדם׳ נזכרתי שאדם׳דומה לחייט. מה חייט חי ומת, אף כל •
האדם כך• ועוד. נזכרתי שהחיים דומים לחיתולים של תינוק, קצרים ומלוכלכים; ,
ושההבדל, בין שולחן לתער הוא שבשולחן אי־אפשר להתגלח.״
9שר האוצר לוי אשכול, בקריאת־ביניים בכנסת, אחרי שאחד הנואמים |
טען כי יש צללים בתקציב :״אם השמש גדולה מותר שיהיו בה קצת צללים.״ <

9חיים אנטין, פגן ראש הלשכה הפלילית במשטרת ונל-אביב! ,
בסימפוזיון על בעיות היצאנות, בבית סוקולוב :״זנות היא עסק מכנים מאוד.״ !
9כתבת ״דבר״ רחל אדיב, באותו סימפוזיון :״הזנות היא נחלת !
המשטרה בלבד; אין ארגוני הנשים עוסקים בה בפועל*.
״כ יצחק רפאל, בעת ויכוח על התקציב בכנסת :״בפי הדוברים | 9ח ובעמי העתונאים ניתן למדינה הזאת כינוי — מדינת השנור. האם אותו גיוס ;
של עזרה, דירבון העם בתפוצות לעזרה גדולה במשך תקופה ממושכת, האם |
אין זד, הישג שיש להתברך בוז זהו אחד ההישגים הנפלאים ביותר, שאנו !
.ממשיכים לקיים מתח זה בכל חלקי העם בפזורה.״
9סופר ״למרחב״ יוסף פטמן, ברשימה המפקח הכללי נוצמלס :״היות ! .
ובדמיוננו מצטיירת דמותו של המפכ״ל כסמל התקיפות הגברית, מעוררת !
התחבושת ותמונת־השיחזור חיוך מהול בחמלה ...המצלמה הראתה לצבוריות !
לא דמות־גבורד״ אלא דמות טראגי־קזמית. המפכ״ל אל לו להצטלם בתחבושת־ :
ראש, לאחר שנפצע ממאכלת מטבח.״

העויס חזוו **10

זיווה שפיר בהוליבוד
נתבי־חוץ בחרו סלנה
לחץ. למחרת הופיע ברטונוב לחזרה, כשידו
דתות שלמה זנוויל כהנא הכריז על
מכוסה בתחבושת ארוחת־ערב מיוחדת
המערה כמקום קדוש, אם כי הרבנות סירבה
במינה הנהיג שחקן סמבטיון מרדכי כף
לקבל את ההכרזה. כד,נא הודיע כי יסכים
זא ,3המביא לחזרות הלילה של זלמן יש. להקמת המועדון, בתנאי שכל המבקרים
לו משקפיים חצי תריסר ביצים, מפצח אותן
יחבשו כיפות והגברים ירקדו עם גברים
בזו אחר זו להנאתו אמן הפנטומימה
בד בבד עם הפיכתו של קול ישראל
הצעיר יעקב (ג׳וקי) ארקין סיפר השבוע:
לסוכנות פירסומת לשבועון הרדיו, הפכה
״אני מחפש אבא להצגה. אם לא אמצא,
תחנת השידור הממשלתית גם למשרד שידר
אציג הצגה ממזרית גיבורת השבוע כין מוצלח. זמן קצר אחרי שיורם רונן
היתד, זיוח שפיר. בנשף שנתי של אגודת
נשא את השדרנית חנה שמואלי לאשה,
עתונאי״החוץ בהוליבוד, בו שימשה זיוה
עומד גם הקריין משח חובב לשאת את
כמארחת רשמית יחד עם ארכיס פרסלי, עורכת תכניות המוסיקה דרור בן־אכי
נבחרה היא כמים עתונות חוץ .1958 מת.
. .מאירה גרא, מארחת מועדון החרותיה
לתפקיד זה היו: אליזכט טיילור,
תיאטרון שעזבה את בעלה ואת הארץ, ונסעה
נטלי דוד ודבורה.קר אגב, בעוד
לאנגליה כדי להינשא שם לשחקן אנגלי
צעיר, התאכזבה כנראה. היא עומדת לחזור
שזיוד, קוצרת פירסומת בהוליבוד, מתכונן
גם בעלה, ממנו נפרדה, יעקב (״שפיק״)
לישראל לידיה שומכר, בתו הבלונדית
החיננית של הקומיקאי (דז׳יגאן ו)
שפירא, לנסוע לאמריקה בשליחות לאומית.
שומכר, התארסה השבוע בחוץ־לארץ לבחור

ישראלי, שנסע אחריה לאירופה. הזוג ישתקע
לבכות שכור• ושלמ*
בארץ גם לנערות־חזוהר של רזול
הקלטת הפלגת שלושה בסירה אחת, שנכונה
כנראה בקרוב סעודת חתונה. ד,דוג־עמדה
להיערך בעוד שבועיים ברחובות,
מנית רנה וייס מתכננת נשואים עם
תידחה למועד בלתי־מוגבל. חברת צי״ס,
רם יעקובסון, בנו של ד,פרדסן הרחובותי
שהתלהבה מהצלחת התכנית הפופולרית,
עסיר הנכסים. המכשול היחידי: רמי, שבילה
הציעה לצרת הסירה להפליג באניה של
תקופה ממושכת בארצות־הברית,־ משרת עתד,
ממש. לפי תנאי ההצעה היה על הצרת להופיע בצבא דוגמנית אופנה אחרת, שרה
פעמיים בפני נוסעי ד,אניד ,.תמורת נסיעה
טל, מלכת יופי ישראלית לשעבר, שעל
ובילד של חודש ימים לארצות הברית
הפרת אירוסיה עם ריצ׳ארד שיין המיליונר
וחזרה. אחרי שרוב אנשי הצוות, חוץ
האמריקאי נודע לפני זמן קצר, לא ביטלה
מדן אלמגור ויצחק שמעוני סירבו
גם היא את זמנה לריק. היא מצאה לה
לנסוע, לא התיאשה החברה, הציעה לשמעוני מחזר חדש, עשיר לא פחות משיין: מוריי
שטיין, בעל תעשיית טקסטיל מבוסטון
לנסוע לבדו. שמעוני קיבל את ההצעה.
רק לסוניח וולברגר, הדוגמנית
בית־החרוזת אלמגור, שהתרגז על כי שמעוני
נסע לבדו, הפליט בכעס :״בכל סירה טובעת,
הישראלית היפהפיה, לא האיר המזל פנים.
הקברניט נשאר אחרון. בסירה שלנו הוא
הופעתה של סוניה בתצוגת אופנה, שתיערן
בפורים במלון זן, התבטלה. סוניה היתה
נסע ראשון תכניתם של דן כ ד
אמוץ וד,ציירת לילי שייף להקים סניף
צריכה להדגים בגד־ים חדיש, אולם ידידה,
של מועדון התיאטרון בסערת האריה׳חאכ*
בעל תחנת״דלק לו היא עומדת להינשא,
התנגד לכך בתוקף.
זוטית בירושלים התבטלה. מנהל משרד ה

החי קומקומוגסגס

גלים קצרים
עשור בקצב

כגר

תשבץ ההוגה גוה 1066
מאוזן .1 .תפילת
אחר הצהריים3 :
עיתון ערב! .10
חית! .12 בן־מנחם
מנהל אותו! . 14
שופט מחוזי; . 16
מעין; . 18 צוק
סלע; . 19 ספר
תנ״ך; .21 מחייה
י הלשון; .22 בבית;
33 קצין; .24ה־ג׳רמק,
למשל; .25
מעצמה עולמית;
365 .27 יום; 30
שם משפחה יהודי
נפוץ; 31 מרכז
קורסים של ההגנה;
.33 ענן! 35
ההולדת;
מקום
.36 שושנה; 38
איש מדע 39 :ב אשר
אלי; .40
מרכז; .41 פרי דתי; .43 עומד ללדת;
44 סוג; .46 בעייה; .48 מחסה; .49
אחד מזוג השמן והרזה.
מאונך .2 :תושב התיבה; .3ההגנה
ליישוב; .4ספר נוער מפורסם; .6
לתאריך; .7חג דתי וחילוני גם יחד:
3עיר ללא ראש; .9יגאל אלון פקד
עליו; .11 אסדה; . 13 בהר; .15 מתאר
גיאוגרפי; . 17 ראש הקראים; .18 אלוף

שנת העשור, שתיכנס לתוקפה בעוד
כחמישים יום, מדירה כבר עתה את שנתן
של בתבניות קול ישראל. מאות עמודות
של חומר, שישודר בחמשת הימים שיקדיש
שירות השידור הממשלתי לחג העשור,
מודפסות עתה• תלונתן העיקרית של ה־בתבניות:
החומר המודפס כה משעמם, שעליהן
לצרוך כמויות ניכרות של קפה
שחור, על חשבונן עסוקים לא
פחות מהנדסי שרות השדור. החלוקה
הגיאוגרפית של החג תחייב אותם להעביר
שורה של טכסים שונים, בעת ובעונה אחת,
ממקומות שונים בארץ. הפתרון, תהיה כנראה
מרכזיה רדיו־טלפינית, שתנוסה לראשונה
ביום ד׳ ,23.4 ,בשעה .21.15 בשעה
זו יועברו לפחות ארבעה תיאורים ישירים
מהנעשה במפגן הלילי באצטדיון ברמת גן,
במיפגן הימי בחיפה, ועל במות החוגגים
בתל־אביב וירושלים כעיח אחרת,
המדירד, את שנתם של מתכנני העשור
הרדיופוני: התחרות סיפורי ותסכיתי העשור
עומדת להסתיים, כנראה, ללא תוצאות ממשיות.
איש מסופרי ישראל, הזוכרים את
יחסו של קול ישראל לכתבי־ידם משך כל
השנה, לא טרח להשתתף בהתחרות, וכתבי־היד
שהגיעו מחובבים שונים אינם עומדים
במבחן. הפתרון: הזמנה דחופה אצל אחד
מהסופרים ידועי־השם, תוך הבטחת תוספת
על דמי־הפרס הסוסר־משורר־עתוגאי
בנימין גלאי יהיה עסוק מאד בעונה
הקרובה. לפחות שתי תוכניות רדיו
חדשות, היסטורית וגיאוגרפית, משלו, יכנסו
לשלב ביצוע בקול ישראל. תוכניתו הקודמת,
דרושו של פסוק, בעלת ניב אקדמאי
טיפוסי, מעוררת בינתיים רטינות ומכתבים־
למערכת של מאזינים תמימים, החושדים
בקול ישראל שהוא מתעלל בהם על לא
דבר חיים חפר ו״עדה השמנה״,
ממשתתפי שלושה בסירה אחת לשעבר, יזכו
כנראה אף הם לתוכנית משלהם. בדיון מערכת
התכנון של קול ישראל, מצויה תוכנית
בדיחות חודשית בת 20 דקות, בהשתתפותם.
תדריך המשדרים המפורטים מטח עלולים להיות
בעלי ענין. שינו״ס אפשריים.

• מסיכת פורים בלי הפוגה (קול

פלמ״ח; .20 עשוי בצורת ספר; .23
מעצמה קומוניסטית; .26 אשה המהלכת
בלילות; .27 שם קיצור לנערה
מקובל ביותר; .28 קטול; .29 מגהץ;
.31 שחקן הונגרי; 32 רב; 34 תעלת
שופכין; 35 על הצוואר; .37 מקום
מגורים; 39 פקיד; .42 אשת יעקב;
.44 מו״ל ירושלמי; .45 מלת זירוז;
47 בת־קול.

ישראל, יום ה׳ ,מ־ )19.15 ובה, בין היתר,
צרור הומורסקות מטורפות מאת אמנון אחי-
נעמי, יותר טוב מלא כלום; שידור שיט
הסירה בטכניון בחיפה (העולם חזה ;0065
תדריך למסיבות פורים ומוסיקה לרקודים
עד חצות•
• פירפורים (גלי צה״ל, יום ה׳,
— 09.30 חידון פורימי, מועבר ישר מ מחנה
צנחנים אי־שם.
• צריך לחיות (גלי־צה״ל, יום ה׳
— )20.00 קטעי בכורה מתוכניתה החדשה
של להקת הנח״ל. הומורסקה של קישון,
פזמונים של דידי זראי.
• הסקופ הגדול (קול ישראל, יום ו׳,
— 08.25 דניאל דפו וסמואל ג׳ונסון מראיינים
רוחות רפאים, בעריכתו של יעקב
בן הרצל.
• קונצרט ליל פורים (קול ישראל,
יום ו 2 5 ,ובו: קונצרט לצינור מים
ומכסות פח, כפי שהוקלט בקונצרט חגיגי
בפסטיבל הול בלונדון, בניצוח לורנס ליאונד
והנערה מאליסנדו, אופרטה מאת אופנבך
בעיבוד לפורים בידי קראל שלמון.
• אני דניאל קמינ&קי (קול ישראל,
שבת — )11.30 ,דני קיי מספר על
עצמו, מפיו של שלמה בר שביט, לפי כתב־יד
של מיכאל אוהד ופזמונים של דני קיי.
• חזר (קול ישראל, יום ב׳— )21.30 ,
יהודי באלג׳יר מוצא עצמו בבית־הכלא, על
רצח שלא ביצע. לפי ספורו של זוכה פרס
נובל אלבר קאמי. אמנון אחי־נעמי המתרגם
והמעבד לתסכית.
המאזין הזהיר לא יפתח את מקלטו ב־תארינים
ובשעות המפורטים מטח, פן יטבע
בגלי שעמום. שינויים לא מתקבלים על הדעת.
• לפני עשר שנים (קול ישראל,
שבת 10.00 ,מה קרה לפני עשר שנים
למפקדי ההגנה, ולסתם אישים חשובים מאד
שאינם מוצאים דרך אחרת להגיע למיקרופון.

• כיצד פועלת וועדת השרים

קורם מזורז לפקידות

לענייני פלפלה (קול ישראל, יום ג׳,
<16.30י -סנונית ראשונה בתוכניות ההסברה
לאזרח שייראו אור מעל דפי שבועון הרדיו.
.מעניינת כדיוק באותה. מידה.

ף * פתח־תקווח, נעצר אברהם חדד ()43
!4על־ידי המשטרה, אחרי שנחשד כי הדליף
לתוך קומקום התה של שכניו, בשעת רתיחתו,
רעל עכברים.

הלוליין

ך * תל*אפיכ, התגנב צעיר בן 24 לאהל
1קרקס מורנו, התחבא מתחת ליציע הישיבה,
התגלה על־ידי אחד מעובדי הקרקס,
ברח מפניו, דילג בשעת בריחתו מעל
מחסומים וגדרות, נכשל בשעה שקפץ מעל
הגדר החיצונית, נפצע ונקע את קרסולו.

נשק חם

ך* אוכפפורד, בריטניה, יצאו מספר סטו*
דנטיות במחאה נגד ייצור פצצות מימן,
הכריזו כי יפסיקו להתנשק עם הסטודנטים,
עד אשר גם אלה יצטרפו לתביעתן.

מותר האדם מן הבהמה
ך* תל״אפיכ, הועמדו 4תושבים לדיץ,
* אחרי שמכרו לבתי־מרקחת ולקופות חולים
תרופות לבהמות בתור תרופות לבני־אדם.

אצפע
אלוקים
ן * ירושלים, נכנס יוסף עג׳מי לחנות
1חמרי־בנין, ביקש לראות צינור גומי
להשקאת גינה, ניסה למדוד את קטרו על־ידי
הכנסת אצבעו אל פי הצינור, נאלץ
לקנות 10ס״מ צינור, אחרי שאצבעו נתקעה
בפנים.

אות החוק

ך* סנט לואים, ארצות־הברית, הואשם
* -אדם במכירת ויסקי לאינדיאנים, טען
להגנתו כי לא ידע את החוק משום שאינו
יודע לקרוא, נשלח על־ידי השופם לבית־הסוהר,
עד שיוכל לעמוד במבחן קריאה,
הצליח לעבור את הבחינה כעבור שלושה
שבועות.

חלום בלהות
^ רמת־גן, המציא פקיד מס־ההכנסד,
^ שיטה חדישה להמרצת נישומים לתשלום
מם־ההכנסה שלהם, שלח לנישומים מברקים
בהולים, שהיו מגיעים אליהם בשעות המאוחרות
של הלילה.

עבודה צדדית
ך • תל״אכיב, הרשיע בית־דין משמעתי
4של עובדי המדינה פקיד, אשר אחרי
עבודתו במשרד, היה שולח מכתבי פלסתר
אנונימיים, שהכילו השמצות וגידופים וכיסויים
מעליבים וגסים.

מם חפנסת אורחים
ך* מעליה, בא גובה מס־ההכנמה יוסוף
•4מעדי לאתת המשפחות כדי לעקל את
עדר הכבשים שלה, הוכנס לתוך הדיר, יצא
משם כשכולו מרוח בזבל כבשים.

אש צולפת

ירושלים, במבדוק־אינסליגנציה שנערך
*4בכתה ו׳ באחד מבתי־הספר העממיים,
השיבו רוב התלמידים על השאלה :״מי
צלב את ישו הצלבנים.

רום מהומה על מאומה
ף * תל־אכיב, מצא אזרח תיבת תפחזי־
< זהב על שפת־הים, לקח אותה לביתו, 4 זרק את תפוחי־הזהב כשגילה שהם רקובים,
סירב להישמע להוראות אשתו לזרוק גם
את התיבה מתוך הבית, הועמד לדין באשמת
גניבה על־ידי מציאה, אחרי שאשתו סיפרה
על מציאתו לשוטר, זוכה אחרי שהשופט
החליט כי התיבה חסרודערך.
חעולם תזוז 1066

אני יודעת שאני מחללת את הקודש, אן משום נזוז אינני
יכולה לחשוב טובות על ׳הדוד מרדכי. אפילו אס יש לו
אחיינית ירקרקת תחת חסותו, שהוא מת להיפטר ממנה, האם
היה צריך באמת להביא אותה להרמונו של אחשוורוש השמן
והנואף? היא כמובן הצילה את כל היהודים, אבל מדוע
יהודיות כשרות אלה, כמו אסתר ויהודית, הן בסדר מבחינה
היסטורית כאשר הן מתעסקות עם גויים, רק אם צומחת
רווחה לנצח ישראל שלא משקר? מה אם מתחשק לאחת
כזאת להיות אשת חיקו של ערל סתם כך, לשם ההנאה
שבדבר?

לא כשטיילנו״
( ) 1066/15 על עצמם:
אנו שלשתנו מה שנקרא כיום מיטב הנוער׳ עתיד
האומה, בוגרי תיכון, משרתים בצה״ל. כל הנתונים, לא?
טוב, אז נספר לך כיצד בילה מיטב הנוער את מוצאי־השבת
האחרון שלו. החלטנו להיות ״פריירים״ — וכי היתד, לנו
ברירה? — יוצאים לרחוב לבושים במדים, דרגות מבהיקות
— שלשתנו סמלים, אם זה משנה למישהו — קומה זקופה,
מסתכלים על העולם מלמעלה. היע י ל -התלבשות על שלוש
חתיכות. טוב, מודדים רחוב אחד, שני, הנה באופק נראה
משהו טוב. מתקרבים ליעד. אה, זה לא בשטרילנו. ילדות
קטנות. ממשיכים הלאה. שוב מנצנץ משהו. מתקרבים,
ושוב: אה, ההיא, השמנה יכולה להיות אמא שלך.
״בתוך תוכנו יודעים אנו שלא אלה הן הסיבות האמיתיות.
פשוט אין דם. לא הורגלנו לזה. עברנו מקיצוניות
אחת לשנייה, מנוגדת, זרה לנו, רחוקה מאתנו. עד כמה
שהצלחנו עם השיטות האלה, תעיד עובדת כתיבת מכתב זה.
״ריקניים, נוער זהב, סתם פושטים — האם לא זו התגובה
למקרא שורות אלה? חושבים אנו שבעייתנו תיראה
באורה הנכון והטראגי אם נציגה כמות שהיא.
״ובכן, אנו חברים וותיקים, מאחורינו ארבע שנות לימוד
באותו מוסד• ישיבה. כן׳ ישיבה. במשך ארבע השנים האלה
לא ידענו מה זד, בנות. פשוט לא ראינו אותן
למרות שיכולנו להמשיך ולשבת במוסד דומה ולהיות פטורים
מגיוס, החלטנו שאין מקומנו בין המנצלים זכות זו
לתועלתם הפרטית. וכך הגענו לשורות צד,״ל. ואז נפתח
לעינינו עולם חדש ...כי אחרי הכל, איננו שונים משאר
בני האדם. אך תקופת העבר נטעה בנו מיני תסביכים לגבי
כל מה שנוגע לבנות, שלא בנקל נשרישם מקרבנו.
״נכנסנו למסגרת חדשה קצת באופן מלאכותי. לא גק־לטנו
במאה אחוז. כי הרי אינו דומה מי שבילה שנות
נעוריו במסגרת טבעית׳ הכוללת יחסים עם בנות, לזה שראה
אותן רק מרחוק מה שאנו יודעים ובטוחים, הוא, שנוכל
לתת הרבה לבת ...השכלתנו הכללית אינה מתבטאת
במספר הביטויים הלועזיים המפוצצים שאותם אנו מסוגלים
לבטא מבלי לשבור את השיניים. השכלתנו המוסיקלית אינה
מתבטאת במספר שמות היצירות שאיננו מ כי רי ם ...איננו
סנובים
״מה שאנו מקווים למצוא באלה שתתקשרנה אתנו —
תכונות דומות לשלנו. רחוקות מסלוניות ומגנדרנות, טובות״
לב, משכילות ובעלות שכל. חשוב שתהיינה תל־אביביות,
רצוי מסורתיות, אך לא הכרחי. נעז ונבקש יפות־מראה בגיל

בין 17־.19״

אחת ו:ם והה, אחת גמו 3ה
קודם כל שתדעו לכם ש( ) 1066/16 הן שתי חברות. אחת
גבוהה, השנייה לא כל כך. המכירים שלהן אומרים להן
בוזדאי שהן נחמדות נורא והן רוצות להתכתב עם שני
בחורים מגיל 25־.28
הם צריכים להיות תל־אביביים, נחמדים, לא סנובים,
מעניינים, בעלי חוש הומור, אוהבי מוסיקה קלאסית, קולנוע
וחובבי טיולים. אם אינכם כאלה, אל תדאגו, כתבו
אליהן. אני בטוחה שגם הן יודעות מעט מאד.

היתד, לה צרה קטנה: לא היתד. לה חברה.
לכן רצתה להתכתב עם בני , 17 לא כל בך
סלונים. היא היתד, נערה באמת בלתי רגילה.
היא אהבה לטייל, לשחות ולרקוד. והיא רצתה
להתכתב עם נער יפה. אבל היא היתר,
קצת חסרת אמונה. היא דרשה תמונה כבר
במכתב הראשון.
בהזדמנות אחרת אספר לכם על דודה אחת
נורא מסכנה, שהיתר, צריכה לקבל ולקרוא כל
מיני מכתבים מהסוג הזה, ובקצב של עשרות בשבוע, ר״ל.

סתם כת

( )1066/19 רוצה להתכתב ״עם איזושהי בחורה או סתם
בת.״ אולי אתם יכולים להסביר לי למה הוא מתכוון• תמיד
הרגשתי שקצינים הם מעל להבנתי. הוא בחיל־הים. רוצה?

אחרי שהבעתי את דעתי העקומה במקצת על כמה דמויות
היסטוריות, החלו מציפים אותי במכתבים בהם ביקשו
לקרוא על כל מיני דמויות. מישהי, שאני בטוחה שיש לה אף
ארוך, רצתה לדעת משהו על קליאופטרה.

טוב, אז קליאופטרה ה־( 7מופתעת, מה?) ,זו שפסקאל
אמר עליה שכל ההיסטוריה היתה שונה אילו היה לה אף
קצר בכמה אינצ׳ים, הדביקה כל כך את יוליוס קיער
באהבת המותרות שלה, שהוא החל לקפוץ קצת יותר גבוה
מן הקורקבן שלו מבחינה מדינית, ונרצח בגלל זאת.
ואותו הדבר קרה למארקוס אנטוניוס. הוא וקליאו הת־חרו
ביניהם על ׳עריכת נשפים גדולים ומפוארים יותר. טבחו
של מארקוס היה צולה שמונה חזירי״בר בפעם אחת, כרי
שאדונו יוכל לקרוא לסעודה, כל רגע שמתחשק לו.
קליאופטרה ואנטוניוס עשו הכל בסגנון מפואר. הם נהגו
לבלוע פנינים מומסות בחומץ, רק בשביל הכייף. היה לה
חוש הומור יחיד במינו. היא שלחה את עצמה ליוליוס
קיסר, כשהיא מגולגלת בשטיח; היא היתה נוהגת לתלות
דג־מלוח בקצה חכתו של אנטוניום. ובכלל, לא אתפלא
אם יבוא יום אחד מישהו ויקבע שהיא היתה בכלל קרירה
מבחינה מינית, בסופו של דבר.
זה היה בלתי־צודק מצדו של דאנטה לשים אותה רק
במעגל השני בגיהינום, יחד עם חוטאי הבשרים הפשוטים.
היא היתה חוטאת יותר טובה. מגיע לה, לכל הדעות,
מקום בשורה הראשונה.

וספה לאת זיק

נערת השבוע

סיוון ש( ) 1066/20 לומדות שתיהן בבית־ספר לאחיות, אין
להן זמן. לכן, אולי, רוצות הן שיהיה לכם ווספה לפני שתח־ליפו
לכתוב אליהן. הן בנות , 18 אבל נשמעות בנות , 14
אם תשאלו אותי.

מוכתח להם

היא שחורה והחברה שלה בלונדית 1066/21 ושתיהן
בנות כפר. הן רוצות להתכתב עם שני בחורים. דוגמה
כיצד הן כותבות :״תשאלו — להתלבש להנות אנחנו אוה־בות
ומובתח לכם שיהיה נעים בחברתינו רצוי שיהיה רכב
משום שאנו גרות מחוץ לעיר.״
כאילו לא הספיק כל זאת, הן כותבות לי בסוף חזקי
ואמצי. כמה צדקו.

שמה ריסה גריסברג, ואל תנסו לעשות ממנה
יהודיה. היא לא. ריסה בת ה־ 22 היא מחליקה יעל
סקטים בקרקס מדראנו. יתוש הקרקס נכנס לראשה
השחרחר לפני כשמונה שנים, כאשר היתה פקידה
באוסטריה. עתה יש לה סיבה נוספת להישאר.
האיש שהיא אוהבת ואתו היא חיה מדה שש שנים,
וילפרם קוהלר, נמצא גם הוא בקרקס, כרוכב סוסים.
קרון המגורים הזעיר שלהם הוא מסודר להפליא,
כשעל קירותיו מתנוססות צלחות נחושת, אותן
נוהגת ריסה לאסוף בכל ארץ שהיא מבקרת.
כאשר אין היא מופיעה, נוהגת ריטה לבשל ארוחות
טעימות לה ולגבר שלה, על גבי כירת הנאז
הקטנה שבקרון, או לצחצח את חדר המגורים, כש היא
לובשת סוודר הדוק המבליט את גיזרתה הנאה,
ומכנסי דונגריז כחולים .״זה הכי פראקטי,״ הצהירה.
אולם עם כל היותה ותיקה בקרקס, עוצרת היא
נשימתה מחדש, כל פעם שאהובה מבצע תעלולים
על גבי הסוסים. שאיפתה: להינשא כאשר יחזרו
לאוסטריה .״אחרי הכל,״ אומרת היא בחיוך החושף
את שיניה הצחורות ,״צריכים חודש חופש כדי
להתחתן. יש המון מה לעשות, לא כן?״

תדעי לך ש( ) 1066/22,מתכוון ברצינות לכל מלה שהוא
כותב :״את! אשר לא השכלתי לצור את דמותך על נייר...
לא הצלחתי לחטוב את דיוקנו בתבנית. אך בעיני נפשי ״
ראיתיך — חמודת — ביתך קרוב אל ביתי — בסביבת
תל־אביב. ואנו שנינו חיפשנו סוד אחד — להסיר מעטה
ותענוג שבמיסתורין.
״הגם את מחפשת את דיוקני העוטף את שאיפותי וכמי-
תותי ותחביבי השגעוניים? דומים אנו בחיי בדידות ואהבה ׳
— האם גם לבך ריק? מדוע, איפוא, לא תכתבי לי? הן
גם אני, כה זרים הדברים מסביב, אותם הדברים אשר אני
עושה כמו האחרים. הן גם אני מוקף ידידים אין־ספור.
פעילות חברה ומסיבות צעקניות. אני הסטודנט שהספקתי
לסובב את השמש 23 סיבובים והשתניתי כשנוי האושר.
״הגם את נכספת לקרוע את אדרת התכלת? ולהסיר את מעטי•
האלמוניות? הגם את מחפשת ידיד בין אלף אלפי
אגשים? א ה כאשר תתגעגעי אל משהו ז ר מיסתורי
ויוצא ד ופ ן כאשר תחפשי סיפוק בפרח זך המפיץ
איוושת ריק או בשחוק תם או בלחן עמוק — כתבי לי.
הן פה יש איש אותך מבין ולאגרתך מצפה.״

ציפור >ן םגה לחשה לי...
כל אחד יבול עתה לטרוף את דן כן־אמוץ מבלי ש יקרי׳
לו משהו — אולי, לכל היותר, קלקול קיבה —
אחרי שבעל הנקניקיה כינה בשם הכבוד סלט בן־אמוץ את
אחד ממאכליו. הוא יודע לספר שדן, גסטרונום מובהק, עמל
קשות לגלות את סוד מרק הגולאש המצויין שלו, הבטיח
אפילו לכתוב עליו. בעל המסעדה סירב יער ישי
עוזבת את זירה, תופיע בתפקיד כמעט ראשי בזלמן, יש לו
משקפיים של סמבטיון, דבר המאפשר עתה, לכל חוג מב־רותיו
של במאי מוישה וינטלאטור, מיכאל (״מיקו״) אל״
מז להתחלף בתפקיד מחליפות יהודית אמיר מקבלת
בשלווה את אופנת פאריס החדשה, הדורשת גילוי ברכיים.
חוכמה גדולה, עם רגליים כשלה.

הצרה שלה

יש לי סיפור נורא מקורי. בשבילכם. פעם היתה נערה
בת ,)1066/18( 15 שכל חברותיה אמרו עליה שהיא נחמדה.

אג דו ת ע קו סו תעם מוסר־ה שכל ישר
הרשוני לספר לכם כמה אגדות, יוצאות דופן במקצת, של אמברוז בירס.

צד בלתי מעוניין
שגי כלבים שרבו ביניהם על עצם, מבלי שיצליח האחד
לגבור על השני, הביאו את דינם בפני כבש. הכבש שמע
בסבלנות את עדויותיהם, ואז זרק את העצם לבאר.
״מדוע עשית זאת?״ שאלו הכלבים.
״מפני,״ השיב הכבש ,״שאני צמחוני.״

ה חתול והמלך
החתול, מספרת האגדה, התבונן במלך.
״ובכן,״ אומר השליט כשהוא מבחין בהתבוננותו ,״מה
דעתך עלי?״
״אני יכול לתאר לי מלך,״ אמר החתול ,״שימצא חן
בעיני יותר.״
״למשל?״
״מלך העכברים.״

8יכו3ימ סגיב השמים

אוהב לכייף

חייל בעל כומתה שחורה 1066/17 בוגר תיכון, אוהב,
משום מה, להתכתב עם בנות 17־ .18 אין לו כנראה הרבה
דרישות בחיים. הוא אוהב לרקוד, לבלות בחברה ,״מתעניין
בתוכניות רדיו, בקיצור אדם שאוהב לכייף״ (אם אתה קורא
לזה כייף — סחתיין) .אין בעיות. את יכולה כבר לשבת
לכתוב לו אם אין לך דבר טוב יותר לעשות, בעיקר אם
את עירונית וגבוהה.

חנה. בעיותייך המשפחתיות אינן מעניינות אותי. אינני
מאמינה שאת שואלת את שאלותייך כדי לקבל ממני תשובה
בנוסח :״פשפשי במעשייך, אולי היית את אשמה״ .או:
״עשי את הצעד הראשון.״ אינני מאמינה לכל הסיפור שלן.
אינני מאמינה בכלל שיש לן בעל, ואם יש לך, אזי את
ראוייה לכזה. הוא ממרר לן את חייך? שברי על ראשו כמה
ביצים. את יכולה תמיד לטעון שזה טוב בשביל הקשקשים
שלו.

השליט היה כה מרוצה משנינות התשובה, שהירשד, לחתול
לנקר את עיני ראש הממשלה.

הקצין והגנב
מפקח משטרה שראה קצין מכה גנב, כעם מאד, ואמר
שלא יעשה זאת יותר, אחרת יפוטר.
״אל תחמיר בדיני,״ אמר הקצין בחיוך ,״הכיתי אותו באלה
ממולאה.״
״בכל אופן,״ התעקש מפקח המשטרה ,״הרשית לעצמך
משהו שהיה בלתי־נעים ביותר, למרות שאולי לא כאב. אל
תחזור על כך, בבקשה.״
״אבל,״ אומר הקצין, עדיין מחייך ,״היה זה גנב ממולא.״
בסדנה לבטא את שביעות רצונו, פשט המפקח את ידו
הימנית בכוח רב כל כך, עד שעורו נקרע בבית־שחיו,
וזרם של נסורת פרץ מן הפצע.
הוא היה מפקח משטרה ממולא.

שק ע ל שק
!שבגנו שעבר פירגזם ״השורגן
\זו\ז״ שיר שר ח ארגזגגר, ריתוך
שירגר תפוריע שר ״שרושת בעי
הבריכה

ידו
של קוץ

מאת ח. נ .ביאליק

מאת

עוד יש ערים נכחדות בתפוצות הגולה
בהן יעשן במסתרים נרנו הישן.
קומו, תועי מדבר, למסיבה הגדולה
שעורך אחש!זרוש בעיר שושן.

ושתי׳ או ושתי, מי ירע חייכי?
בערב תבואי, ובבוקר תלכי.
כשה לעקדה תובלי לגבר
בידי הסריסים, המה עם־לא־אבר.

אכן, חציר העם. מלא ניקלה וראש.
ושממיות־יגון חוטי יתמות מוות.
אך נשף מפואר עורך אחשוזרוש,
והשתיה כדת, מכוס בין חרבות.
ואם הררי נשף עלינו נערמו לתפארה,
מי בז ליום קטנותי הננו ועלינו בסערה.

ושתי, חוט של נועם משוך עליה.
כי בעולת־בעל היא ולא עוד בבתוליה
יש לנו רק עדות נאמנה אחת:
הפאר, הנכרית על הקרחת.

מנהג חדש בא למדינה,
שמלת שק וכתונת פסים.
על כן ושתי העדינה
ביקשה עזרת הסריסים.
אך עם הסריסים יבש היה כעץ.
לא לשוא קורא המן קוצץ בן קוצץ.
אל יפול רוחכם, סריסים מתאוננים,
קומו שכם אחד לעזרת המלכה.
במה? אל תשאלו! באשר תמצאו.
אמנם בחורבות לבבכם המזוזה נפסלה,
אך אין בודקים בשעת הסכנה.
סרים אחד ניסה, אבל
צנח לו זלזל.
רק מרדכי מצא עצה קולעת:
אם יש את רצונך לדעת
היכן תמצאי שק מן המוכן —
לבית המדרש סורי, הישן נושן.

ומרדכי, איש
אדם בצאתהו,
ותראה ושתי
ותקח שקימו,

יל״ג

מאת

אבר הם שלונסק*

שושן אחשודרית. הילולא מפולגשת•
ירח מכורסם, כרות כסריסים.
וושתי פרתמית באין אונם דורשת:
״הו, הלבישוני כתונת הפסים!״ ׳
ירח שעשגז. פתשגן אלוה.
ושתי לבשה השק. היילילה, עזאזל.
כי בלבוש־השק גם הררי גלבוע
הופכים שטוחים כעמק יזרעאל.
וכמו תבור, אלי, לשק הוטלה היא פנימה.
כי העגוב הפך מישור, הדין נחתם.
על כן יגון שירי, פייטן של אבא־ארא.
ושתי,
אשתי,
אשתו,
איש טוב,
איש תם,

סתם.
ושחורת מאת אהרון אמיר
על מות לבעל.
על מות.
צועד, אזעק:
אלו לבעל !
כבתולה חוגרת שק.
בחרצובות רותק,
ברתוקות בותק,
בשתוקות נותק,
בנתוקות שותק.

כי שק חבק
חזה תנופה.
כי שק דבק
לנרד גופה.
כי שק נבק
אשכר צופה.
כי שק שבק
בערופה.
כחרופה.
אבק.
הילילו לושתי.
ושתורת.
אסתר. אסתורת.
שיגל אחשורוש.
דודים. קדישה לבעל.
כמוש•

משכיל ויודע ספר,
לבוש שק ואפר.
השק על גופימו,
ותישקימו.

ואולם׳ שוד ושבר! הרב דמתא
קוץ נעץ בשק, הרב בן־המדתא•
ובחבוק המלך אשתו, היפה בארץ,
בא הקוץ בבשרימו, ויקרא: אויה, קרץ!
אהה, ידו של קוץ היתד, במעל.
ותשכל ושתי יחדיו גם חיים, גם בעל.
כי ושתי למצולות־ים הושלכה,
ומרדכי לבין שיני אריות, סתם־ככה.
ויקח אחשורוש, ויבחר באסתר,
ויאמר לה :״היי לי אשתי!
אשקא דריספק חרב בתיר!
וא שקא דפריס טבעה ושתי״.

ותלבש ושתי שק.
והמלך צעק:
גוזך הפך ציץ־מך!
כי סיסמאת הריהי כך:
חזה, לך ברח!
וגם שני ענקים נאדרים בחייל
ניראים בתוכו כ גמדי לייל.
השמש זרחה, השיטה פרחה, וושתי צרחה:
שדיים, בקשו רחמים עליי
היה היתד, ושתי וראו — ד.ופ — איננה עיד.
כי הופלה למים.
והמלך צרח לאסתר תכולת־העיניים:
״התדעי בשל מה אהבתי?
אני אהבתי בשל תפוחיים.״

רת אגזת״ .בנגגזגד ו\ז ריגיש אר-
תגור פארוריה ער אותו שיר, ב
עגנון שר וזתישת תשוררית ידועים.
מאת והארץ תידום. וקליע באליסטי
ירחף (ביפ־ביפ־ביפ) על פרם ומדי.
ובחוץ כוכבים. לילה קר, מידל־איסטי,
ויכין אחשוור גארדן־פארטי סנוביסטי,
ויקרא :
״המלכה — אלי ! ״
היא לטקס תיכון, המלכה (מלך, שורה!).
אך המלך יקרא, וקולו תובעני:
״בואי חיש, והראי נא יפי הפיגורה,

(מחיקות הצנזורה)
וה--׳ האחד אין שני.״
״ברצון,״ היא תמסור לסריס החיוור.
״ברצון גם אדגים, גם ארקודה.
אך הבן, אחשוור,
כי עוד אין, אחשוור,
כי עוד אין לי השק, אה־לה־מודה.״
״כי השק הלזה
כל גבעה הוא ישפיל לי.
כי השק הלזה
הוא מאד ש ק׳ ס־אפילי.
ועל כן, ללא שק כריסטיאן־דיורי,
לא אבוא.
מצטערת.
סוררי!״
אז המלך יצעק, ותפרוץ מהומה.
יקפצו סריסים ויקודו.
ותחפש האומה. ותבקש האומה.
אבל שק שכזה משום מה, משום מה,
לא נמצא
מני כוש

נתן א.
עד הודו.
והמלך יכעס, ויחרוק שיניים.
ויכה את שריו במכות מצרים.
ואולם מרדכי, בזוית של פונדק,
סב ישב, סב קשיש וסימפטי,
וושתי תראה את שקו, ותצעק:
״אווריקה!״
(כלומר :״מצאתי!״)
ישמחו עניים. ומשורר החצר,
הידוע בכל פרס,
חיש ינציח הכל בטורי־פאר
(ויזכה, כמובן, ב פרס).
אז תלבש המלכה את השק מיוטא,
אך המלך, נרגז, יעלה עשן.
והמן יזרקנה, כדינא מלכותא,
לנהר, בו כובסות בנות שושן.
אז תשאל המלכה, שטופת ״אמה״ ו״קסם״,
ותשאל :״בשל מה?״ והמלך יצעק.
״כי במקום להרגיש את מרגש החשף,
נאלצתי לרא ות חתול בשק!״
ואם ושתי טאבולה ראסה —
הנני ואבחר ב הדסה.״
ויקרא שעשגז :״האספו בהמון,
כל יפות החזה והברך.
חברים, לחיי פילגשי ההרמון!
לחיי הבתולות שבדרך!״
ואסתר תצטחק. כי לבה לה ניבא
שהשאר יסופר כבר ב לילה הבא.