גליון 1082 מתאריך 25 ביוני 1958

המהיר 500פרומה

ה חי הפד טי ת
או געמד ממלכת?-

אזרח, ה אי מון שעור נשאר לפליטה בלבבות
אזרחים רבים, גם הוא הלך ו איננו. נ שיא
כי יחטא
זל מן פיק, תל־אביב

ורך הראשי:
מורי אבנרי

ראש המערכת:
שלוס בהן

אם נכו! שבן־נוריון הוא הפטרון של
שלום רון, אז כל ה מ דינ ה הי א תיאט־רון.
יהושע שרון, ירושלים
או ביג׳ירדן.

ן דרך משגה:
יי ר *י,זז
עודך כיתיב:

עורך ה טי ת:
*וחרוז זו ר

תב במס

בלם הפעדה־נ:

ר׳ 5ג ־ משת

רחוב נליקסון * ,תל־אביב, טלפון ,26785
י .7ד .156 .טען לנזברקיס :״עולנזפרס־.
חטוציא לאור: הפילם הזח בפ-גז
דפוס משח טהס בע״נז, ת״א, סל .׳62235
ההפצה: דור טופל ובזיו, תל־אביב,
יזלוערכת איננה אחראית לתוכן הנווד*״?

נקרא

השבוע ישבתי באולם בית־המשפט בחיפה
ועקבתי אחרי עדותו של חבר־המערכת אלכם
מסים (ראה עמוד ,)9כאשר פנה אלי
בהתפעלות אחד הכתבים של עתון חשוב
מאד :״מה, אתם באמת מנהלים כך את
החקירות שלכם?״
לא ברור עדיין מר, ישיג הקבלן יצחק
פרישמן במשפט־הדיבה שהגיש נגד העולם
הדה — הדבר יהיה תלוי בשופטים. אולם
דבר אחד ברור: הוא הצליח להמחיש בתיק
זה את שיטות־ד,עבודה של העולם הזה,
בצורה שיוכלו לשמש חומר־לימוד בסמינריון
לעתונאים. אנשי־ד,מקצוע, שבילו ימים שלילים
באולם (למרות שרוב עתוניהם לא
הדפיסו אף לא מילה אחת על המשפט הסנסציוני)
לא האמינו כמעט למשמע אזניהם.
לרוב אפופות חקירות העולם הזה בסוד
כמוס. הן נעזרות בעשרות מודיעים, שאי־אפשר
לגלות את זהותם. בגלל האופי
הפוליטי של רובן, אין לנו כל אפשרות
לגלות את שיטות העבודה שלנו, מבלי
לגרום נזק למבנה העדין כולו.
אולם משפט פרישמן שונה. אין הוא
פוליטי בעיקרו (למרות שבמשך המשפט
עוד עלולים להתגלות צדדים פוליטיים חשובים
של הפרשה) .רוב המודיעים אינם זקוקים למעטה
האלמוניות׳ מאחר שהם מתכוננים
להעיד בעצמם. כך ניתנה בפעם זו הזדמנות
מצויינת להראות איך פועל העולם
הזה, באיזו יסודיות הוא בודק את ידיעותיו,
ובאיזו קפדנות עוברת החקירה משלב לשלב,
עד לפרסום הידיעה — והלאה.

ההפתעה הגדולה הראשונה במשפט ניתנה
עוד ביום הראשון, כאשר הוגשו מן התיק
שלושה מכתבים. היו אלד, מכתבי המערכת
לשלושה פקידים בכירים בשלושה משרדי
ממשלה: החוץ, האוצר והמשטרה. הם כללו
עשרות שאלות מפורטות, מנוסחות בבירור,
עליהן ביקשה המערכת תשובות רשמיות.
לפחות במקרר, אחד ניתנו תשובות ברורות
ומפורטות׳ שאישרו רבות ממסקנות החקירה
של המערכת. המכתבים עצמם צילצלו כמו
דגמים של ספר לימוד•
כאשר נדרש הכתב לגלות עם מי שוחח
לפני הפרסום, הוגשה רשימה שיכלה לשמש
תחליף לספר מי ומי ביחסי ישראל-
תורכיה. לא רק שהאנשים, שהיה להם
קשר כלשהו עם הפרשה׳ רואיינו ארוכות,
אלא שדבריהם נרשמו בקפדנות׳ תויקו
ונשמרו. אפילו פתקים קטנים, שלא הכילו
אלא הערה צדדית זו או אחרת, נשמרו

*״י תבור

*ריח טרו

הגרי המערבת:
מנשה גר־דייז, מייע גרור, ריר• ג ליי׳.
רויר הורוביץ, רותי ורר, אכרחס חרם,״,
נימאררח מנצור, איכס מסיה, אביבה כמו,
למיס פינו, שינוח הרז.

ביותר

במדינה

בקפדנות בתיק, יחד עם יומן הפעולה של
הכתב שניהל את החקירזז.
לא היה די במקורות הישראליים. המערכת
פנתה לממשלה התורכית, קיבלה אישור
לחלק מן האינפורמציה שנאספה.
אולם גם זה עוד לא הכל. העולם הזה
אינו פועל מאחורי הגב של האנשים הנאשמים
בחקירותיו. גם אין הוא מוליך אותם
שולל בדברי חלקלקות, כפי שנוהגים בארץ
גם עתונים מכובדים מאד׳ המבקשים לסחוט
מקרבנותיהם אינפורמציה בדרך מפוקפקת
זו. כאשר הגיעה החקירה לשלב בו התגבשו
האשמות ברורות נגד פרישמן׳ פנה
אליו נציג המערכת, זיהה את עצמו,
פירט באוזניו את ההאשמות וביקש אותו
לתת את תשובותיו וטענותיו — אם ישנן.
פרישמן ניצל הזדמנות זו בצורר, מקורית:
הוא ביקש לדחות את הכתבה (דבר
שהמערכת נענתה לו) — אך במקום לספק
למערכת את האינפורמציה המובטחת ואת
גירסתו שלו על הפרשה, יצא מן הארץ.
הוא חזר רק כעבור שנה
ז^ו ז^ו ״^ל
המשפט כולו הדגים את התכונות המיוחדות
של שבועון־חדשות כמו העולם הזה.
עתון יומי ישראלי אינו מצוייד לא בכלים,
לא בשיטות ולא בסגל החוקרים הדרוש כדי
לנהל חקירות ממושכות ומדוקדקות מסוג
זה. גילוייו מבוססים לרוב על שיחה אחת
עם מישהו• אולם שבועון־ד,חדשות, המתמחה
בחקירות, מגבש נוהלים של הגינות ומהימנות,
פועל בצורר, לגמרי אחרת. הוא
ממלא תפקיד חשוב — כמעט ממלכתי —
בחברה דמוקרטית.
כל זד, נתגלה על־ידי כתב העולם הזה
שלא התכונן כלל לעדותו, מאחר שנקרא
לדוכן העדים באופן מפתיע לגמרי, כעד
הראשון של הצד השני. אני מסופק אם
חוקר משטרתי, הנשען על מנגנון ממלכתי
עצום, היה מדגים בעדותו שיטות־פעולה
קפדניות יותר•
קוראי העולם הזה, הרואים ברחוב את
השער המכריז על חקירה חדשה וקוראים
בענין את התוכן, אינם יכולים לדעת איזו
עבודת־נמלים היתד, דרושה, כמד, ימים ואף
שבועות הוקדשו לאסוף אינפורמציה, כדי
לספק כתבה המשתרעת לפעמים על הצי
טור בלבד. יירשם לזכותם של הקבלן פריש־מן
וסניגורו שעזרו לנו להדגים פעם אחת
לעיני כל איך מבוצעת עבודה אחראית
ומייגעת זו.

נשיא כי יחטא

אחרי שקראתי על עלילו ת ה שודד בתח
תונים הגעתי למסקנה ׳טגבר זה אינו
פושע פשוט. אני מצרה את הצעתי, שבהתאם
לנו הג המקובל יחון נ שיא ה מ רינ ה
את ה שודדצ׳יק, ואפשר או לי לסדר לו השתלמות
לשנה־שנתיים בחוץ־לארץ.
יעקב ג ,.חיפה
כתבות גי לויי ה שחיתות שלכם קיבלו
בזמן האחרון אופי יותר רציני. פעם
הייתם כותבים הכל ב סננוז סרקסטי, היום
אתם ניג שי ם אל הבעיה בני שה יו תר רציני
ת ובוגרת, המעלה מ מילא את ערד הדברים
הכתובים. כתבתכם על הפו שעים
המיו חסי ם הי א דוג מ א מאלפת לכד.
רחל פרסיאדו, יפו

סוחרי סוחר
יתכן שכל ההא שמות שהעליתם נג ד מרכיב
נכחרת ישראל שמואל סוחר (העולם
הזה )1031 נכונות. אולם ב שביל זה איו
צורך ל הו רי ד אותו לדרגת טו ר אי. תמהתי
שבתמונת השער של סוחר הורדתם את
שלושת הפלאפלים
דן לבני, נהריה
העולם הזד, הוריד את סינזני־הדרגה של
אלוף־משנה סוחר מתנזונת־השער, כדי שלא
לערבב את צה״ל בפרשה מפוקפק ת שאינה
נוגעת לו.
כל הכבוד על העזתכם לגולל בפני קוראי־כם
את אחת הפר שיו ת המכוערות ב מדינה,
שעתונים אחרים ני סו משום מה לטשטשה.
ניסים אלמני, רחובו ת
כתבתכם על חרפת טו קיו היתה אחת
הכתבות המבריקות שקראתי לאחרונה. הי ה
זה ני תו ח י סו די ומקצועי, שנתז תמונה
מקיפה על המצב בשדה הכדורנל הי שראלי
נס לאלה שאינם מתמצאים נ ש טח זה.
ראובן שניצר, תל־אביב
נבו! שהיה הרבה מז המחפיר במסעה
של המשלחת הי שראלי ת למשחקים האסי אתיים
לטוקיו, אולם לא הייתם צריכים
להתעלם נם ממעט נ קודות האור ש היו במסע
זה: הבאת שם ישראל ל ריבו ת א סיא תיי ם
שלא הכי רו הו קודם לכן. להיפר, הייתם

את מ חיר ה סיג ריו ת ללא, התחשבות בהבטחתו
הראשונה? ומה נאמר אחרי מבתבו
של ראש הממשלה למר סהר :״זכי ת להקים
משטרה מן המעולות בעולם״.
ברם, ל אי שיו ת הרא שונה במעלה שהי ת ה
ב עינינו כסמל הצדק והיו שר עו ד נשארה
שלהבת אי מון. ונחלת עו ממת זאת כבתה
נם הי א ל עינינו, במתן ה חנינ ה למר שלום
רון שמעל בסכום של 35 אלה ל״י וזאת
אחרי שבית־הדיז העליון החמיר בענשו
(העולם הו ה .) 1081 עד עתה טרם שמענו
על חנינ ה שהעניק הנ שיא לגנב שגנב מתור
מצוקה כלכלית. וכל זה למה? ט כיון ש-
לננב הקטן והרעב ללחם אין מהלכים במסד
רונות המקובלים. אבל לגנב נדול שחי
חיים סדי רי ם ושמועל רק ב־ 35 אלה ל״י,
וטרם ישב בכלא שעה אחת, לזה מני ע ה
תנינה? ה אי מון הי חי די שטרם כבה ב
ברצוני
י־ענות על מכתביהם של שני ה ערבים
מקלנסואה, מ ח מוד רי א ד ועבד אל*
ת מיד פרוג־י (העולם הווז .) 1080 צדקתם
בדבריכם על מל שינים, ש היו נם נקרב העם
הי הו די. מל שינים כאלה ישנם בכל אומה.
אולם יחם ה מ דינ ה כלפי ה מי עו ט הערבי
אינו כה רע בפי שאתם סבורים. כל מ דינ ה
אחרת לא היתר! מתי חסת אליכם טוב או
רע מאשר מ דינ ת ישראל. נכון שלו היי תי
במקומכם נם אני היי תי רוצה להשתחרר
מממשל צב אי. אד כזה הוא העולם. נסו
נא להסתכל מהצד השני של התמונה. ראו
את יחסן של מ דינו ת ערב אל ה מי עו טי ם
הי הו דיי ם שלהז. האמז לי, עבד אל־חמיד,
אני לא היי תי זוכה ללמור ב אוני ב ר סי ט ה
ערבית בפי שאתה לומד ב אוני ב ר סי ט ה עברית.
אסתר
ו ,.תל־אב־ב

גלות ונופש
באהד מנ ליונו תי ב ם (העולם הו ה ) 1018
הו פי ע מכתב מקורא אלמוני מירו שלים,
התורם חמש ל״י לנו לי טק״י בצפת. בתור
קורא תושב צפת, הרואה את הנו לי ם במה
פעמים ביו ם, ברצוני ל הע מיד את אותו
קורא על טעותו. איז זה נבון שהכריחו את
10 הנו לי ם לנור בחדר אחד. הציעו להם
מגו רי ם נפרדים, אולם הם סרבו. תפקידם
בגלות מתבטא ברגע בהליכה טמסעד ה אחת
ל שניה בסשד כל היום, חוץ מ ה תיצבו ת ם
במשטרה. לא רק מ שפחותיהם מבקרות
אותם כל הזמן, אלא עשרות י די די ם מקי:
רחבי הארץ. בצפת, בכל אופז, הם נראים
בראשוני הקייטני ם המבשרים את פתיחת
עונת הקייט.
אליעזר אונגר, צפת

זכר הזוועות
״למה נשנא גרמנים?״ ב טי לי ם אלה השיב
ראש ממשלתנו, מר דוי ד בן־נו ריון, ב ר איון
עם ע תונ אי נ ר מני על השאלה: האם נדולה
השנאה בישראל לגרמנים. יתבן כי צרורות
ה שילו מים היבו את בי נ׳י בשכחה. אולם
דבריו כראש ממשלה מ חייבי ם את העם
בולו. והעם לא יוכל למחול לגר מני ם על
הזוועות שחוללו לגופו ונפ שו. האם קשה
לראש הממשלה בי שראל לתאר לעצמו בי
יש רבבות י הודי ם, שנפשם עו ד סולדת
כיום מ מנע עם נרמנים? הו כי תי בתדהמה
מדברי ראש ממ שלתי, לא פחות מאשר אותו
ע תונ אי נר מני.
א. מרקוביץ, גבעת־רנזבס

הפורץ המתלוצץ
הופתעתי לקרוא בעתונות, ביצד מטה
הגנב י שראל. י נ צי ו ני את מהלד המשפט

כדורגלן רזביק (שמאל) ואהי המיקאדו
צריכים להדגי ש את פני שו תי ה ם של הי שראלים
עם שחקנים א סיא תיי ם ו אי שי ם אחרים,
שתרמו הרבה להכרת אנ שים אלה כי
ישראל שייכת לאסיה.
צבי לזר, חיפה
נ מו פגי ש תו של שחקן הנבחרת נוח רזניק
עם אחיו של קיסר יפאן (ראה תמונה).

השתלבות
כתבים אורה על האמת, זה זמז רב התערערו
כי א שיו ת ה אי מון ל מוסדו ת ה מינ ה ליי ם והממשלתיים
בארץ. לאור ה ה תר ח שויו ת העוברות
לנגד עי ני נו בחיי היו ם יום, מ!
הנמנע הוא שי שאר שמץ של אי מון ל מוסדו ת
אלה. כל יום ומעילה בצי רו; לא עובר יום
שלא יתפם איז ה פ קי ד בכיר במעילה. ובמי
על הצבור לשים א מונו ומבטחו אם לא
בפ קי ריו הגבו הי ם המעצבים ו מנהלי ם את
רכוש העם הקטן והעני? והנה נוכחנו לדעת
כי טעו ת בי דינו, ה אי מון ש היינו צריכי ם
לרחוש להם הולד ומתערער כתוצאה מהתנהגותם
המועלת. אלה היו ש בי ם בממשלה
ובכנסת גם עליהם עברה הכוס, בי מה
נ ני ד אם לפני כמה חד שים הב טיח מ שרד
האוצר כי מם הבלו על ה סיג ריו ת לא
י א מי ר וכעבור י מים מספר העלה האוצר

כאיש או פוזי צי ה שכבוד הנ שיא יקר לו
מכל, יש לי א מונה כי לשכת הנ שיא תביא
לי די ע תו את תוכן הכתבה ״פו שעים מיו-
הסיטי׳ בעתונכם, ומקרה זה לא י שנה שנית.
דרד אגב, אין להצטער כ מיו ח ד מחרדתו
של נ שיא בית־המ שפט העליון למקרה וה,
אם ניקח בחשבון שרק לפני שבועות מטפה
מצא לנכון להלל ולשבח את יחזקאל סהר.
בד כבד עם התקפה על העתונו ת החופ שית.
יצחק בר־כוכבא, ירושלים

מו סריים דעותיכם אלא שקיימים נם ארגו־סנ
טי ם מ תנגדי ם. שנים על שנים קראנו את
מ דינו ת ערב לשלום והללו ה שיבו ב שטנה,
תגר ורצה. המה ואר המה יצרו ע בו רנו
את המו שג. איז ברירה״ .אין לנו אלא
ל היו ת חזקים מהם, להורות להם ב שבטי
ברזל אם י חריפו את מח שבות השטנה שלהם.
ב די ע בד י עי לי ם עבורנו חיים שקטים ו־איז
שלוים
במרחב, מאשר חיים של
ברירה. אפשר וי בו א יום ורוח זאת של
שלום בנה תנוח על אותם עמים, או לי אז
נעלה את הרעיון של כינון וי צי ר ה משותפים.
אלא שעד אז, אין ברירה: מחובת
ה מ צי או ת הוא י חודנו הלאו מי החזק ו הנ בון.
טוראי יוסף פרנקל, צה״ל

בדבריו בפני בית־המשפט, בתביע ת העולם
הו ה ננ ד ר בו השבוע, מפר מר אבנרי
על קבוצת אנשי־רוח שעסקה ב עי בו ד מצע
ר עיוני חדש ל מדינה. מזה שנים מפרסם
מר אבנרי מאמרים בעלי קו פו לי טי מסוים,
ונדמה לי בי הריעות ה מובעות במאמרים
אלה משקפות את הי סו ד למצע הנ״ל. לדעתי
קיים בארץ חוג, המונה ו ד אי אלפים רבים
והרואה י שבועונכ ם לא רק את לילי גלילי
ורותי (הנ חמדו ת מ או ד כשלעצמן) ,והמז־דהה
עקרוני ת עם הצורר להשתלב במרחב.
סבורני כי ם! הראוי שהעוסקים בכר ישקלו
אם לא הני ע ה העת לפירסום מפו רט של
המצע ה ר עיוני החרש, על מנ ת להפכו
בהקדם לנחלת הרבים ולאפשר ויכו ח ע ליו
וגי בו ש ריעות. לי נראה כי הגי ע ה העת
לכד וכי רב י הי ה מספר המצטרפים לרעתי,
הרואים בעקרונות ההשתלבות במרחב ובמלחמה
ב שחיתות הצבורית י סוד לאלטרנטי
ב ה למשטר הקיים.
א. נגיד, תל־אביב
או טו פי ה נאה סינ ל לעצמו עתונכם —
השתלבות במרחב. אליבא דאמת, נאי ם ואף

לטובתו, כשהוא מ תנ הג כתולה נפש ומע מי ד
פני הוזה, ומצליח לשטות בע תונ אי ם ושופטי
ם כאהד. רק אדם ש מכירו מקרוב
יובל לדעת עד במה ת הי ה מו ט עי ת ההנחה
שהוא חולה.
אברהם זלדון, תל־אביב
איז ספק ש בנ ציוני הוא א?ש השנה.
חיים חביב, חיפ ה
הוא יכול הי ה לעשות קריירה מז הי ר ה
בתור הבר כנסת.
ש. פולאק, א שקלון
אני מציע לממשלה להסיר את הממשל
הצבאי מז הכפרים הערביים הצנועי ם ולהעביר
אותי לתל־אביב, כדי לרסז פורצי ם
נוצצים ו שודדי ם בתחתונים.
מיכאיל ס ,.עי ל בון

מלכת האמבטיה
ברצוני לתרום את הקול הרא שון לתחרות
ה מים 58׳ .
הד מוק רטי ת של ב חיר ת מלכת
אני בלב שלם בער בחירת ה של דפנה
שמורק בת הארבע (העולם הוה .) 1081 סוף
סוף הי א הרא שונה שיודע ת את הסוד, בי
כמה׳ שמס תירים יו תר זה יותר מושר.
יורם אבקביץ׳ ,חדרה
אם יש עו ד כמה א מ הו ת הרוצות שילדו-
תי הן ה ח מודו ת ת הינ ה מו ע מ דו תלת חרויו ת
מים, מדוע שלא תארגנו את ב חיר ת מלכת
האמבטיה?
פרץ גלעד, חיפ ה

העולם הזה 1082

^ ש וידיעה אחת שולחת יד צוננת אל
לבם של מיליונים מסביב לכדור הארץ.
כזאת היתר. הידיעה על תלייתו של אימרהי
נוג׳ ,האיש המסמל את ההתקוממות הנועזת
וחסרת־הסיכויים של העם ההונגארי נגד
שלטון רודני מדכא׳ בשלהי .1956

עץ־התליה הטיל את צלו על
העולם כולו. באופן אינסטינקטיבי
הרגישו הכל: זהו תמרור דרד.
תמרור המצווה על המחנה הקד
מוניסטי: לאחור פנה, חזרה לימי
סטאלין; תמרור האומר לכל המתקרב
אליו: עצור! זו הדרו המובילה
אל עולם שלא תיתכן בו
חרות.

למשק סוציאליסטי, ועוד פחות למשק קא־פיטליסטי.
הקאפיטליסטים והסוציאליסטים
בעולם נאבקים על חלוקת הפירות של
העבודה היוצרת. אולם המשק הישראלי
אינו בנוי בעיקרו על עבודה זו. הוא בנוי
על זרם בלתי־פוסק של כספי שנור* .מלחמת
המעמדות״ של ישראל אינה אלא מלחמה
על חלוקת השלל.
הקאפיטליסטים שלנו אינם מאמינים ביוזמה
פרטית, והם פוחדים מפני תחרות
חופשית, כמו יהודי טוב מפני בשר חזיר.
משאת נפשם היא להכניס את ידם עמוק־עמוק
לכיסי המדינה, כדי לגרוף משם
סובסידיות, הלוואות־פיתוח, רשיונות־ייבוא

לו להתעלם מעצם קיומו. עליו לשאול את
עצמו: מה המשטר החברתי שיתאים ביותר
לחברה ישראלית בריאה? מה המשטר שיבנה
משק בריא בתנאי מדינתנו? ומעבר
לזה: מה הבשורה החברתית שתלכד מסביבנו
את היסודות הטובים במרחב השמי?

פשר להגיע אל התשובה בכמה
דרכים. אחת היא לנתח את תולדות
האנושות מאז בריאת העולם ועד היום,
לקבוע שמשטר פלוני הוא בלתי־נמנע, ולתבוע
את איחוד העולם מסביב לדגל ה־פלוניזם.
דרך שניה היא להכריז כי אלוהים

צלו של עץ־התליה מגיע גם אלינו. כי
כמו מליונים בלתי־ספורים אחרים׳ תועה
גם הדור הישראלי הצעיר בשבילי העולם
הרעיוני׳ כשהוא מחפש את התמרורים שיגידו
לו לאן לפנות — ולאן לא לפנות.

* * י אנחנו? לאן אנחנו שייכים? האם
<•4מקומנו בעולם המתימר להיות קאפי־טליסטי,
הדובר על חופש האדם ועל יוזמת
הפרט? האם מובילה דרכנו אל עולם הקומוניזם,
הסוגד לאלוהי המדינה, התיכנון
והתיאום המוחלט?
או שמא איננו שייכים לא לכאן ולא
לכאן? אם כן, היכן מקומנו?

לבן עקבנו כאהדה בה רכה אחרי
אנשי־הרפורמה כשני המחנות,
הקומוניסטים שביקשו לנטוש את
ממלכת העריצות המוחלטת, וה־קאפיטליסטים
שהכריזו תגר על
האנוכיות הבלתי־מרופנת. עקבנו
אהרי מעשיהם של טיטו, גומולקה
ואימרה נוג׳ ואחרי נסיונות הניד
דיל והלייכור הבריטי להקים
מדינת-פעד במערב.
אולם אלה גם אלה טרם מצאו את
התשובה שתלהיב ותספק את מוחנו וליבנו.

ך • אשר ברור לנו במה איננו רוצים,
קל לנו יותר להגדיר במה חפצנו.

• אנחנו רוצים כמשטר שיהיה
בנוי על חרות האדם -חרות
האדם כעין• מוחלט, שאינו ניתן
לעירעור.
ס אנחנו רוצים כמשטר שיאפשר
למדינה לכוון את היוזמה
החופשית של אזרחיה לאפיקים
הרצויים לחברה, ללא כפיה או
שיעבוד.
• אנחנו רוצים כמשטר שיבטיח
לבל אזרח עבודה ורמת־מחיה
מינימלית.

שום אדם צעיר בארץ לא נתן
עדיין תשובה ברורה על שאלה
זו. יש החוזרים כתובים על אשר
למדו בגיל 14 כתנועות-הנוער,
אותם זנבות אומללים של חיות
רעיוניות שהתפגרו מזמן. יש ה בורחים
משאלה זו באילו בפאם
שד, במו משה דיין. יש המנסים
לטשטש את אפסותם הרעיונית
כהצהרה השחצנית שהמסגרת
הרעיונית אינה חשובה, בעצם, כי
״האידיאולוגיה בבר תימצא״.
אמנם׳ הבריחה מן הבירור הרעיוני מובנת
למדי. אין תשובות פשוטות. לא אנו
לבדנו תועים בשבילי ההגדרה העצמית.
מיטב הדור הצעיר בעולם תועה עמנו בשבילים
אלה. האלילים של אתמול נתלו
על עצי־התליה ועל מגדלי הטלביזיה. אידיאלים
חדשים מרחפים באוויר כערפילים
חמקניים, שקשה ללכדם בניסוח מוחשי,
ב״איזם* ברור.
אולם דור, הרוצה לפעול בהיסטוריה,
אינו יכול להימלט משאלה יסודית זו:
מה השקפת עולמנו החברתית? כי התשובה
קשורה קשר בל־יינתק עם כל שאר התשובות
לכל שאר השאלות. היא תשפיע על
מבנה כלכלתנו ועל בשורתנו למרחב השמי,
על תוכן תרבותנו ועל דרכנו בזירה העולמית.

ל א בו תינו היה נדמה שיש להם
/אידיאל חברתי מגובש. כשבאו ארצה,
נשאו בילקוטם תבשיל רעיוני של מארכס
ובורוכוב, מתובל בתבלין של טולסטוי
וא. ד .גורדה• תבשיל זה היה די חזק
כדי לתת להם את הכוח להקים את הקיבוץ
ואת מושב־העובדים — שתי יצירות־מופת
של אידיאליזם חברתי.
אולם מאז זרמו מים רבים ממעין ה־סאחנה.
הקיבוץ התמלא תוכן צבאי ולאומני,
כמשק־ספר וככובש־שממה, אך האידיאלים
הסוציאליסטיים שלו מתמוטטים לנגד עינינו.
במושב־העובדים נטוש עתה קרב־איתנים
של הדור הצעיר נגד חוקה, המבקשת
לכפות עליו בכוח את העקרונות
המקודשים של האבות. גם הקיבוץ וגם
המושב חדלו מזמן להשפיע על המוסר
החברתי של החברה הישראלית שמחוץ
לגבולותיהם הצרים.
מה שנשאר בישראל אינו דומה אף לא מרחוק

אחרות: איננו רוצים בקאפיטליזם שגרם
למשבר ,1929 לעלית היטלר ולמלחמת העולם.

בשערי־מטבע כוזבים ושאר מטבעות השלל.
מתוך חשבון הגיוני, שקל יותר לשדוד
במאורגן מאשר במפוצל, הם מקימים
קרטלים בלתי־ספורים להסתערות משותפת
על קופת הציבור וחיסול התחרות החופשית.
הסוציאליסטים שלנו עושים את אותו
הדבר — רק יותר. הם הולידו תמנון
מונופוליסטי, שכל זרועותיו חופרות בכיסי
השלל של משטר־השנור — מונופול הממומן
בכספי האומה, מבלי להביא תועלת לא
לעם ולא למעמד שהוא מתימר לייצגו.

רוצה במשטר אלמוני, ולהחתים את האפיפיור,
או את מועצת גדולי התורה, על
תורת האלמוניזם.
אולם אחרי נסיונות־התעתועים של המאה
ה־ ,20 דומני כי בפני האדם הנאור רק
דרך אחת לבחור את השקפת־עולמו. עליו
לשאול את עצמו:

זהו קאפיטליזם כוזב וסוציאליזם
כוזב. משטר המדכא את יוזמת
הפרט מכלי להביא תיבנון ממלכתי
אמיתי, משטר הממזג ב־קירבו
את האנארביזם ההרסני
של הקאפיטליזם הקלאסי עם השרירות
הכיורוקראטית המנוונת
של קומוניזם רודני.

קל יותר להתחיל בלשון השלילה. מה
אין אנחנו רוצים?
• אין אנחנו רוצים במשטר הזקוק ל־עצי־תליה,
למחנות־עבדים, לשיעבוד מוחלט
של האדם למנגנון כל־יכול, המרכז בידיו
בעת ובעונה אחת את השלטון המדיני,
הכלכלי והתרבותי גם יחד. במלים אחרות:
איננו רוצים במשטר קומוניסטי, כפי שהתגבש
במציאות.
>• אין אנחנו רוצים במשטר בו מנצלים
מתי־מספר את הרבים, בו שולטת תאוות־הבצע
שלטון ללא־מצרים, תוך התנכרות
לצרכי הכלל, ואנדרלמוסיה כללית. במלים

המשטר הזה נושא בחובו את זרע
חורבנו. הוא יתמוטט ברגע שייפסק זרם
השנור והמענקים. מי שרוצה כיום לגבש
לעצמו השקפת־עולם חברתית בריאה, מוטב

כאיזה משטר אני רוצה לחיות?
איזה משטר מתאים לתחושתי
המוסרית הפנימית, ולצרכים החיצוניים
של חברתי?

ואנחנו רוצים את כל אלה לא כאוטופיה,
לא כחזון לאחרית הימים, אלא בדמות
משטר כלכלי יעיל, יצרני, המבוסם על
המציאות הכלכלית המוחשית.
כבני המאה ה־ ,20 למדנו כי אידיאלים
יפים נרקבים בנקל בדרך הביצוע. ה״איך״
של משטר חשוב לא פחות מן ה,,מה״.
מה הכלים שיבטיחו את הגשמת האידיאל
החברתי הזה במציאות הכלכלית של מדינה
חדישה?
השאלה הגדולה היא: איך תכוון המדינה
את כוח־היצירה של אזרחיה לאפיק הרצוי,
מבלי להזקק לבית־הסוהר ומבלי לנוון את
יוזמתו? מארכם הוביל להלאמת אמצעי־הייצור.
הלאמה זו, שהפכה את האומה כולה
לצבא של מקבלי־פקודות, הפכה את
עץ־התליה לאמצעי־הייצור מם׳ .1
המשטר החדש חייב להתבסס על תיכנון
ממלכתי אדיר־ממדים. אולם תיכנון זה
צריך לקבוע רק את המסגרת, בה תפעל
היוזמה החופשית של הפרט. יהיה זה
״תכנון מסגרתי״ ,המכודן את הפרט על־ידי
הזרמת ההון הלאומי בכיוון הנכון, הנותן
המרצה כלכלית למי שהולך בדרך הרצויה,
והשולל עידוד זה מן ההולכים בדרך בלתי־רצויה.
תחת לבטל את התחרות החופשית,
יהפוך אותה לכוח הדוחף את המכונה החברתית
בכיוון הרצוי לכלל הדמוקראטי.

במקום ההתערבות הישירה בפעולת
הפרט, במקום בלשי ה־ג.פ.או.
או פקחי דוב יוסף, תבוא
ההכוונה העליונה באמצעים מוני־טאריים,
פיסקאליים והשקעות
המדינה.

יך לקרוא למשטר כזה? איזה דגל
\ * להציב מעליו, כדי לשאת את בשורתו
למרחקים?
מכיוון שהוא בנוי על תיכנון ממלכתי,
המקיף את כל שטחי החיים הכלכליים לטובת
החברה כולה, זה יהיה משטר ״סוציאליסטי״
במובנה האמיתי של המלה. מכיוון שהוא
פוסל את דרכי־הכפיה, יהיה זה משטר
חופשי.

על בן, הדגל שיתנוסם מעליו
יהיה דגל הסוציאליזם ודגל ה חופש.
ואולי, כפשטות, דגל
הסוציאליזם החופשי.

במדי ש

בזאת ייבחן כל משטר
העם נשמות מתות

במאי ש. ז .הגיעו ארצה 989 עולים, לעומת 12533
כמאי אשתקד.

במשך שבועיים ריחפה על המדינה רוחו
של חיים ארלוזורוב. על אף הנסיונות׳
הנמרצים להשתיק את החלק העיקרי של
פעילותו — מאבקו להשתלבות הישוב העברי
במרחב השמי — עוררו דבריו, המצוטטים
במקוטע, מחשבות עמוקות בלב האזרח
הישראלי.
השבוע ריחפה על המדינה רוחו של
מנהיג ציוני אחר, שהיה רחוק מאד מאר־לוזורוב:
וולאדימיר זאב ז׳בוטינסקי, אדם
שטען גם הוא לכתר המלכות בתנועה הציונית.
ממרחקים, מקברו שמעבר לים, דיבר
ז׳בוטינסקי אל האזרח הישראלי, עת
עלתה לכותרת הראשית דרישת חסידיו להביא
את עצמותיו לארץ (ראה להלן).
עצם ההד העמוק שעוררו דברי המתים
בלב האזרח הטיל אור על מצב לאומי
חמור: העדרם של מנהיגים חיים׳ שדבריהם
יכולים לעורר מישהו למחשבה רצינית.
גם לארלוזורוב וגם לז׳בוטינסקי לא קם
יורש בדור הצעיר, המגיע אף לקרסולי
קומתם הרוחנית.
בשירו המפורסם ביותר ניבא ז׳בוטינסקי
בי ״בדם וביזע* יוקם לנו גזע — גאון ונדיב
ואכזר!״ הופעתם האחרונה של מועמדים

כמאי ש. ז .הצהירו 717 תושבים על ידידתם מן האיץ,
לעומת 322 במאי אשתקד. ומספר העוזכים שלא נרשמו
ב״מהגרים״ מהארץ אינו מבוטל.
בין היורדים גם ותיקים ובעלי־מקצוע מבוססים.
מספרים אלה לקראת העשור השני יש בהם כדי
להחריד. מדוע מעטים העולים ורבים היורדים?
הלא בקצב זה מי יודע מתי נגיע אף למיליון השני?
מספרים יבשים אלה הם כתב־האשמה חמור נגד
המשטר הקיים, כי זה טבעו ! אין בכחו לעודד עליה
מרצון, אך רב כחו לדכא את הפרט, לפגוע בחרותו
ולגרום אף לירידתו.

בערוד העליה ומניעת הירידה ייבהז כל משטר בישראל
כמבחן זה נבשל המשטר המפא״יי כשלון חרוץ.

ו״ראש־בית״ר״ בצוואה שנכתבה ב־ 3באוקטובר
:1935״אני רוצה שיקברוני במקום
שבו אמות, ואת עצמותי (במקרה שאמות
מחוץ לארץ־ישראל) אין להעביר לארץ-
ישראל אלא בפקודת הממשלה היהודית של
ארץ זו.״
יתכן שאלמלא דרישה זו, כבר היו עצמותיו
מובאות מזמן לארץ־ישראל ברשות
ממשלת המנדט, שידעה יפה להבחין בין
אויבים חיים לבין יריבים מתים. אולם
הדרישה שהדבר ייעשה בפקודת ממשלה
עברית, היתד, תקלה חמורה. כי ז׳בוטינסקי
אמנם ניבא מראש כי תקום מדינת ישראל —
12 שנה לפני מאי — 1948 אולם לא לקח
בחשבון כי בראש מדינה זו יעמוד דויד
בן־גוריון, וכי ישלוט כמעט שלטון־יחיד.
יהודים חיים, לא מתים. הדרישה
להעלאת עצמותיו של ז׳בוטינסקי עלתה כמעט
למחרת יום הקמת המדינה. היא חזרה
ועלתה מאז פעמים רבות. בין השאר:
• שאילתה של הרב מרדכי נורוק בכנסת
לראש־הממשלה, בשנת , 1951 בקשר
עם העלאת עצמות ז׳בוטינסקי, וולפסון,
סוקולוב וצ׳לנוב. תשובת ביג׳י :״זכרם
של האישים הראויים לכך יישמר בלב העם,
בלי הבדל היכן נמצאות עצמותיהם.״
• מכתב של הפרופסור בנימין אקצין,
מעוזרי ז׳בוטינסקי, באוגוסט 1952׳ אל בך
גוריון. השיב ביג׳י :״ארץ־ישראל נועדה

אכן, שנוי המשטר צדהיים הוא לקיום המרינה.

הסתדרות הציוני הכלליים
מפלגת המרכז

הופיע

״חיילים אל מוני ם״
ספר מבצעי לח״י

מאת יעקב בנאי(מזל)
מהדורת פאר — כריכת לוקס
684 עמודים — 65 תמונות
חומר דוקומנטרי — בעל ערך היסטורי רב
הספר נקרא בנשימה עצורה
אפשר

לקבלו:

בירושלים: סוכנות הפצת לנדאו — רוד יעבץ ,7העיסה בסימטה מול אגד,
טל.61046 .
בתל־אביב ו .1חנות ספריס ״בן־הר״ רח׳ המלך ג׳ורג׳ ( 15״אליעזר הבולגרי״),
טל .2 .66415 .ברח׳ אלנבי ,134 חנותו של מר אברהם גוץ, טל.66128 ,67611 .
בחיפה: סוכנות הפצה, שלמה בן שלמה, רח׳ הרצל .6

זאב ז׳כוטינסקי: תמונה לאחר המוות
״אני רוצה שיקברוני
קם גזע אכזרי — אך, לפי שעה׳ חסר־גאונים.

גיורא גודילן מתכבד להציג

ב ח סו ת שגריר צרפת בישראל
מר פיירז ׳ ילברורעיתו

ה תי א טרון ה צרפ תי
האמנות*

זוו 1 ₪ 1ננ מ1

הצגות הבכורה בגן בית ציוני אמריקה
כשעה 8.30
תל־אכיב

— 28.6״ מיזנטרופ מילייי(ייצגה ם גויך ז
המחלקה לתרבות של שגרירות צרפת)
מטעם
— 29.6״וולפונה״ — רומן־צוזייג
פיליפו ״השדים הארורים״30.6

הצגות הבכורה כאולם ״אורה״ כחיפה
כשעה 9בערב
— 1.7״מיזנטרופ״ — מולייר (הצגה סגורה

מטעם

מחלקת התרבות של שגרירות צרפת)
פיליפו -״השדים הארורים״

מבירת הכרטיסים החלה
בתל־אביב: רוקוקו, כנף, כרטיס
בחיפה: קופת־ישראל וגינצבורג־יובל.

מפלמת חזון העצמות
זאב ז׳בוטינסקי היה אדם אדיב בצורה
בלתי־רגילה. הוא נהג לפנות גם לנערים
בלשון ״אדוני״ ,הקפיד בויכוחים סוערים
ביותר על לשון עדינה.
רק פעמיים בחייו נגרר המנהיג הממושקף
להתקפה אישית. בפעם הראשונה כינה עתו-
נאי מפורסם ״בנו השני של נוח״ .בפעם
השניה קרא את דויד בן־גוריון בשם ״בן־
מליון״ .כתב אז ז׳בוטינסקי: ישנם אנשים
שבעורקיהם אינו זורם דם, אלא מרק־עוף
(״בוליון״ ברוסית).
השבוע היה נדמה כי התקפה אישית זו
— יחד עם התנגשות רעיונית בלתי־פוסקת
במשך דור — הנחילה לז׳בוטינסקי את
איבתו האישית של אדם הידוע בשל כשרונו
המיוחד לנטור איבה לא רק עד יום
המוות׳ אלא גם שנים ארוכות לאחר מכן.
״אני רוצה ״יר,כרוני כשצנח
ז׳בוטינסקי בקיץ ,1940 בשעת מיסדר בניו-
יורק, ומת כעבור שעות מעסות׳ השאיר
אחריו צוואה שנראתה דמיונית. קבע מי
שהיה נשיא ״ההסתדרות הציונית החדשה״
* לדברי עדים שנכחו בשעת חיבור
השיר, חשב ז׳בונוינסקי על המילה הרוסית
״מאייזה״ (ברזל) .רק כשלא מצא מילה
עברית מתאימה כמוה, המתחרזת ועם ״גזע״,
כתב ״בדם וביזע

לאנשים חיי ם ...ינוחו טובי עמנו באשר
הם, כל עוד מיליוני יהודים חיים בגולה.״
נוצר הרושם כאילו אדם מת גוזל מקום
חי, שיכול היה לבוא במקומו.
• החלטת ועידת ההסתדרות הציונית
באמריקה, באוגוסט 1953׳ שדרשה את ההעברה.
משה שרת המליץ על כך, העביר
את הענין לבן־גוריון. התוצאה: אפס.
• גסיונו של שר־הפנים דאז, ישראל
רוקח, להעמיד את הענין לסדר היום בממשלה,
ביוני .1954 כעבור חצי שנה
החליטה הממשלה למנות ועדה משותפת
עם יושב־ראש ההנהלה הציונית, כדי לקבוע
את רשימת המנהיגים הציוניים שיש להעלות
את עצמותיהם. התוצאה: עד היום, אפם.
• המלצת הנשיא על העברת עצמות
ז׳בוטינסקי, הוגה־הדעות הציוני־הסוציאליסטי
בר בורוכוב והמשורר היהודי־התימני שלום
שבזי. תשובת ביג׳י :״מה יוסיפו הקברים
המרובים של בני חוץ־לארץ? האם נעלה
(את) כל מיליוני האנשים שמתו במשך
כל הדורות בגולה?״
י• פניה של המהנדס אברהם שכטרמן
(כיום סגן ראש עירית תל־אביב) לבן-
גוריון באוקטובר .1956 התשובה :״הארץ
זקוקה ליהודים חיים, ולא לעצמות מתים.״
״לא אהיה שלם יתכן כי
הענין היה נרדם שוב׳ אלמלא הוזמן לפני
כמה שבועות הפרופסור ערי ז׳בוטינסקי,
בנו היחיד של המנהיג הרביזיוניסטי, לקבל
את אות ההגנה בשם אביו. ז׳בוטינסקי האב
נאסר בשנת ,1920 בשעה שהשתתף בהגנת
ירושלים. בשבתו בבית־סוהר עכו, העמידו
אותו כל מפלגות הישוב באופן הפגנתי
ימזלזז וזזס 6מא

במקום הראשון של רשימת מועמדיהן.
אולם ערי, פרופסור מצטיין למאתימטיקה
בטכניון החיפאי, לא הופיע בטכס. במכתב
הסירוב לביג׳י כלל פסוק קטן, ששימש בפתיל
לפצצה. כתב הוא :״לא אהיה שלם
עם עצמי, אם לא אוסיף שקיימת סיבה
נוספת (מלבד קיפוח חיילי אצ״ל ולח״י)
המונעת ממני להיענות להזמנתך: אני בדעה,
שראש־הממשלה חייב היה מזמן לצוות
להעביר מהנכר את עצמותיו של האיש,
לו הוא רוצה להעניק את אות ההגנה,
ולהציב את קברו באדמה עברית.״
הפעם התעוררו כל מפלגות המדינה. ישראל
רוקח שוב התיצב בראש המערכה,
הביא לכנסת הצעה לסדר־היום. הדתיים
והפרוגרסיביים הודיעו בפירוש כי נציגיהם
בממשלה יצביעו בעד ההעברה. מפ״ם ו־אחדות־העבודה
הודיעו שלא יתנגדו —
בתנאי שלא תיערך הלוויה ממלכתית מטעם
המדינה. אפילו במפא״י נחלקו הדעות.
רוב עסקני המפלגה היו משוכנעים בעומק
לבם כי טעות היא לספק את נשק הסירוב
לאופוזיציה. אילו הועלו העצמות ללא תכונה
מופרזת, בצורה שתוכיח את נדיבות־לבה
של מפא״י נגד יריביה המתים, יביא הדבר
רק כבוד למפלגה. אולם רוב העסקנים
שסברו כך שתקו. הם ידעו כי בענין זה
מעורבים רגשותיו האישיים של ביג׳— -
ואיש אינו מעז להתגרות בראש־הממשלה.
יתכן כי בכמה חוגים שרר גם החשש
כי הלוזיה גדולה, ם מוך לתקופת בחירות,
תשמש נשק־בחירות בידי תנועת־החרות.

מנהיג ציוני גדול, שדעותיו היו תמיד
שנויות במחלוקת חמורה, אך ששעור־קומתו
ומסירותו לא היו מוטלים בספק.
מסקנתם מן הויכוח העגום יכלה להיות
רק אחת: כי לגבי עצמותיהם של מתים,
כמו לגבי כל ענין הנוגע לאנשים חיים,
קובע בישראל רק שיקול אחד: השיקול
המפלגתי הצר ביותר.
מדייניות הצהרה שח!דה
למשך כמה שעות השתררה השבוע תדהמה
עמוקה במשרד־החוץ הישראלי. גרמה
לכך ידיעה קצרה: בתום ביקורו בקאהיר,
חתם ראש ממשלת גאנה, הד״ר קודאמה
נאקרומה, על הצהרה משותפת עם גמאל
עבד אל־נאצר, בה דרשו השניים ״פתרון
צודק לבעית פלסטין״.
הנוסח עצמו היה תמים למדי — כי לא
נקבע מהו הפתרון הצודק. אולם תמימות
זו לא העלימה את המשמעות העמוקה:
9הנוסח הוא זה המועלה לעתים קרובות
על־ידי התעמולה של רע״ם, נתקבל
כדרישה להחזרת הפליטים ולשינוי הגבולות.
׳ 9העובדה כי נאקרומה חתם יחד עם
נשיא רע״ם, מוכרחה להתפרש כהזדהות עם
עמדתו של הלה ״בבעית פלסטין״.
הדיפלומטים המנוסים של משרד־החוץ ידעו
זאת: ההצהרה היתד, תבוסה נוספת ל־מדיניות־ההוץ
הישראלית.

(כל הזכויות שסודות

תצפי*

9משה דיין לא ירכה לנאום בעתיד הקרוב. למרות הגיבוי של
דויד בן־גו ריון, ניצבים שני מכ שולים בפני הופ עו תיו הפולי טיו ת של האלוף
דיין: הופעו תיו היו מאכזבות, והן עוררו התנגדות רצופה בכל ה מפלגו ת,
כולל מפא״י.

9קהיר מנסה לזמן מחדש פגישת ״שלושת הנייטראלים
הגדולים״ ביוגוסלביה. ב מחצית החוד ש הבא יבקר גמאל יעבד אל־נאצר
אצל הנשיא טיטו, וב הזדמנו ת זו׳ מתאמצת הדיפלומטי ה המצרית לערוך שוב
פגישה בין טיטו, נהרו ועבד אל־נאצר, כדוגמ ת הפגישה שנערכה בבריוני
לפני למעלה משנתיים. הסיכויים: מועטים.
יתכן כי את פרק

הז מן עד צאתו ליוגוסלביה, יבלה

נשיא רע״ס בדמשק.

נוכ חו תו שם נעשתה לאחרונה הכרחית, ליישור החיכוכי ם שהתגלו בין סוריה
ומצרים מאז האיחוד.

9חיילי חיל החירום של האו״ם יבלו את חופשותיהם

במצרים. עד כה היו נוסעים מרצועת עזה ומאזור שארס אל־שייך לביירות,
אולם מאז המרד הלבנוני מחפ שת מפקדת הכוח סידורי נופש במצרים. בין
השאר יו שכרו ארבעה מבתי־המלון
ל שימו שם הבלעדי של חיילי ריאו״ם.

הידועים

ביו תר

ובאלכסנדריה,

בקהיר

9יתפן כי יוחל בקרוב בשיחות בין מצרים וסודאן. הבסיס,
,שעליו דור שים הסודאנים להעמיד את ה שיחות: שוויון מלא, והכרה מצרית
מפור שת בעצמאות ה של הסודאן, גם בענייני החלוקה של מי הנילוס.
9מערכה חדשה לצימצום עצמאות המשפט בישראל תיפתח
כאשר תנסה הממ שלה למנו ת מספר גדול של שופטים חד שים מבין המ שפטנים
הצעירים — והבלתי־מבריקים — השיי־כים

מפלגות

הקואליציה.

9החקלאים לא יתנגדו להד
צאת הירקות ממדד יוקר
המחיה. אחרי שנוכחו לדעת כי חלק־הסובסידיות
הלך לכיסי
הארי של
הסיטונאים, מוכנים החקלאים לעבור
למחירים מובטחים בלי קשר עס המדד.
התוצאה: פ חו ת תנודו ת במרד, החל מן
היעליה הבאה ב תוספת היוקר, ברא שית
יולי.

• גדל
לאריזה,

המחסור בניר־קרפ
עקב

הריבוי

בבתי־מלאב ה

קטנים ל ק רנוו ע /פרי יוז מתם של עולים
חדשים, המתחרים ב שקט במפעלי־הענק
של קרגל.

• פרם

חדש

לייצואכים:

בענפים מסויימים יקבלו רק הם ר שיונות
לייבוא חומרי־גלם חיוניי ם לייצור מקומי.
דוג מה: מ שר ך המסחר והתע שיה הפסיק
לתת ר שיונות־ייבוא לחוטי וולסטרא
לסתם ייבואניס, נו תן אותם רק ליצי
רנים מיוחסים בפיצוי על מאמצי־הייצוא
שלהם.

קבר ז׳בוטינסקי ככית־הקכרות על־שם מונטפיורה, נידיורק

• אם תרצה, תופל להמשיך
ולשתות נם־קפה. למרות שנזנהלי

במקום שאמות !״

אולם נראה כי היה זה חשש־שוא: זכרו
של ז׳בוטינסקי •כה קדוש בעיני חסידיו, עד
שגם מנהיגי חרות לא היו מעזים לנצל
את המעמד למטרות מפלגתיות — אפילו
העלו דבר כזה על דעתם.
״חזונו טרם נתגשם תנועת-
החרות עצמה לא לקחה חלק פעיל במערכה
להעלאת עצמות המנהיג הנחשב לנביא התנועה•
יתכן כי לא רצתה להפוך נושא
זה לענין מפלגתי. יתכן גם שחששו כי
הלויית ז׳בוטינסקי בישראל, תחת חסות
ממשלת בן־גוריון, תתן לביג׳י הזדמנות
להפקיע לצרכיו את זכר המנהיג המנוח.
בצורה קיצונית ביותר ביטא רעיון זה
השבוע אחד מראשי אצ״ל לשעבר .״כל
זמן שז׳בוטינסקי נשאר בחוץ־לארץ,״ אמר,
״משמש הדבר סמל לכך כי חזונו טרם
נתגשם במלואו, וכי שליטה בארץ ממשלה
ששיתפה פעולה עם השלטון הזר נגד
תלמידי ז׳בוטינסקי במחתרת. כדאי להשהות
את ההעברה עד ליום שתשלוט בארץ ממשלה
שתסמל באמת את מלחמת השיחרור
העברית!״
בהעדר יוזמה חרותית בולטת, נשארה
היוזמה בידי שתי האגודות שנטלו תפקיד
זה לידיהן: מי ס דו בני־ברית, בהנהגת השופט
המחוזי ד״ר יוסף לם, מי שהיה ח״כ מטעם
מפא״י, ו מי ס דו ז׳בו טינס קי, בהנהגת אליהו
גל־עזר, לשעבר מראשי בית״ר.
לגבי למעלה ממחצית תושבי ישראל ביוני
, 1958 אין השם ז׳בוטינסקי מעלה עוד מושגים
ברורים. בני הדור החדש בארץ,
ובני העליות מארצות נידחות, ידעו —
לכל היותר — רק כי ז׳בוסינסקי היה
וזעמם חזזז מס

נישואין בקאהיר. אפשר היה להסביר
את משוא־הפנים של ראש הממשלה השחור
ברקע האישי: נישואיו עם צעירה מקאהיר.
אולם הסיבות היו עמוקות יותר.
לנאקרומה קרה מה שקרה קודם לכן
לראש ממשלת בורמה, או נו. בשמחה
הראשונה של השגת עצמאות מדינותיהם,
קידמו בברכה את נסיונות ישראל לעזור
להם בעצה ובחומר, כדי לקשור קשרים
הדוקים גם או נו וגם נאקרומה רחשו
אהדה ניכרת לנסיון הישראלי, כדוגמה למה
שאפשר לעשות בארץ אסיאתית נחשלת.
אולם ככל שהתבהרו החזיתות הבינלאומיות,
נאלצו שתי המדינות — האסיאתית
והאפריקאית — להתחשב בעובדות
החיים, אותן העובדות שהניעו השבוע את
ממשלת צרפת להתקרב מחדש למצרים.
עמדת־המפתח של רע״ם בעולם האפרו־אסיאתי
ובאו״ם אינה מאפשרת לאו־נו ולנאקרומה
לעשות מעשים הפוגעים בגלוי בתנועה הלאומית
הערבית.
אילו היתד, גם לישראל אחיזה כל שהיא
בעולם הערבי׳ אפשר היה לעקוף אולי
מכשול זה. אולם מאחר שאין ישראל קיימת
כלל במרחב העמים הערביים, ואין אף פלג
אחד בתנועה הלאומית הערבית הקשור
עמה, נאלצים גם הידידים הפוטנציאליים של
ישראל באסיה ובאפריקה להתקשר לאויביה.
כל אשר יכלה הדיפלומטיה הישראלית
לקוות לו בתנאים אלה היה שאו נו, נאק־רומה
ושות׳ לא ייסחפו בזרם הערבי הקיצוני
ביותר, אלא יסתפקו בניסוחים מתונים
— כ6י שעשה ראש ממשלת גאנה.

עלית התנו ב שעתו את ייצור קפה־נמם מקומי בהפסקת הייבוא של הנס הזר,
אין הממ שלה נוטה עתה לבצע זאת, מ תון שיקול שהייבוא מבנים בסף רב
לאוצר המדינה, בצורת מסי־מותרות.

• קבוצת צעירים דרוזיים תצא בקרוב בהכרזה ״גם אנו
ערכים צעירים אלה מרוכזים בינתיים בכפרים הדרוזיים שבגליל והם
מנסים לגייס את ת מיכת בני עדתם המ שכילים, בכפרי הר הכרמל. את הדחיפה
לצעד זה נ תנ ה ׳עמדתם של הדרוזים בלבנון, ה נל ח מי ם לצד רע״ם.
9ועידה שקטה צפויה להתאחדות הסוחרים. בניגוד לפעם
הקודמת, בה נערכה מערכתו של אפריים גוז מן, אין עתה שוס ויכוח על קיום
הסטטוס קוו ב של טון.
• מליון וחצי לירות נוספות על הפדיון הרגיל, מתכונני ם סותרי
ישראל לגרוף החודש לתוך קופותיהם, אס י תג ש מו כל התקוות שתולה ציבור זה
במפעל עדוד הקניה תשיי״ח, שיתחיל ה שבוע ברחבי הארץ. המפעל מתנהל בצורת
חלוק ת פרסים בין הקונים ב חנויו ת ה שונות. על כל קניה של לירה מקבל הצרכן
בול ועל כל 25 בולים הוא מקבל איגרת השת תפו ת במפעל. המטרה: עידוד
הקניה בחוד שי הקיץ, שחם חוד שי שפל בקניות בחנויו ת.

• בחודש הבא יושלם צנור־הנפט אשדוד־חיפה, אך ללא חסכון
לצרכנים.

• מחסור
השנה

הקודמת

במים צפוי לתל־אכיב. סקר עירוני הוכיח כי לעומת
חסרים עתה כ־ 20 מיליון מטרים מעוקבים מים. ירידת פני

מי־התהום גור מ ת גם להמלחת הבארות הקיימים.

• סכנת המלחה צפויה גם לבארות בחלץ. שמונה בארות
כבר הו שח תו על־ידי חדירת מים מלוחים. חד שות מ ש מחות יותר: שוב נתגלו
בראש־זוהר הגאזים, שנעלמו אחרי שנתגלו בפעם הרא שונה לפני כמה חדשים.

במדינה

? 111*31011
מרלזן
י גילוח
מחסאומר ענן

נוער
04 החולצות הירוקות
6000 חולצות ירוקות פלשו בשבוע שעבר
לאיצטדיון רמת־גן. לובשיהן הניפו
דגלים צהובים שחץ וקשת משורטטים באחד
מפינותיהם׳ הקימו מאות אהלי סיירים,
הדליקו עשרות מדורות ושרו עשרות שירים
בגרונות צרודים.
במשך חצי שנה התכוננו גדנ״עי ישראל
ליום הגדול: יום הגדנ״ע. בפיקודו והדרכתו
הישירה של רב־סרן מפקד בסיס האימונים
הפיקודי של החיל, ובאחריותם של כל
קציני הפיקוד, החטיבות והגדודים, התנהלו
ההכנות למבצע הגדול ביותר בתולדות
גדודי הנוער: מפגן העשור.

על מה שאירע ביום הגדנ״ע ועל
הצלחתו הגדולה של המפגן, שה אפיל
בהשיגיו גם על מפגני יום
העצמאות של צה״ל, מדווח אלכם
מסים, כתם ״העולם הזה״:

פי טרלון
מרחיק פצעים ומונע גרוי עור.
הופך את עורך חלק, נקי
וגמיש. פיטרלון אינו רק מי
גילוח, הוא גם חומר אנטיספטי,

אבמכונה אז ס ב 1ן
א ח רי הגי לו ח פי ט ר לון
המפיצים היחידים בישראל
חברת נורית בע״מ

תופים מחרישים אוזנים. חצוצרות מצי
ריחות אל־על .״תשע דקות להתחלת המפגן,״
צווח קריין בקול של מי שבטוח שאין
קריין שני לו בכל רחבי התבל הגדנ״עי.
באופק, מתחת לחומת בטון, יושבות מאות
גדנ״עיות; זז משהו: שתי חטיבות של
גדנ״עים, עם דגלים צהובים שחץ וקשת
מצוירים באחת ספינותיהם, מתקדמים אל
חזית המגרש.
ביג׳י ולסקוב מגיעים. אופנועים מלפנים,
אופנועים מאחור• מפקד פיקוד הגדנ״ע,
סגן־אלוף יוסף גולן, לוחץ את ידיהם. הוא
רק מספיק לגמור מלאכה זו ופרשים לבנים
מתקדמים לקראתו בקול תרועה. מתוך מכונית
פתוחה יורד הנשיא .״יחי!״ אומרת
כתובת־ענק צבעונית, שנוצרה לפתע בידיהן
של מאות הגדנ״עיות שבחומת האיצטדיון.
שתי מנורות מצוירות משני צידיה. הכל
מבוצע במהירות, בתנועות נקיות ומרהיבות
להפליא.
התקוה• המפגן מתחיל.
״ברזילי צודק תמיד.״ ים של מכנסי
התעמלות לבנים מציף את המגרש.
״הבנים הבונים״ ,יוצרות הגדנ״עיות שבאופק
כרזת הערצה לגדנ״עים שעל המגרש. התזמורת
פוצחת בזמר. הגדנ״עים מניפים
את ידיהם לצדדים, למעלה, למטה.
הרכב הצבעים רב־רושם: כל הגופות
שחומים, כל הרגלים מוצקות, כל הידים
שריריות וכל השערות שחורות כזפת.
״אין כאן אף בלונדי אחד,״ אומרת דליה
נשרי, בטריבונה הראשית• ״צבענו את כולם
בשחור,״ מסביר לה בעלה, דב נשרי, מנהל
מחלקת הגדנ״ע במשרד הבטחון.
הבנים לא נשארים לבד זמן רב. קצין
החינוך של הגדנ״ע, אפרים ברזילי, שבחדרו
תלויה הכרזה הגדולה ״ברזילי צודק תמיד״,
כבר טרח זמן רב על החינוך הדו־מיני
בחייל. גדנ״עיות בשחור מסמלות את ה־קידמה
בחינוך. חומת הגדנ״עיות מתפעלת:
״בנות חייל״ ,אומרת הסיסמה שברקע.
הבנים זזים הצידה.
מפגן רגליים. מה אפשר לעשות מרגלי
גדנ״עיות? הכל! אהלי־סיירים, פירמידות,
מעגלים וריבועים. התזמורת מנגנת, ה־גדנ״עיות
מתרגלות, הקהל מתפעל והחומה
שממול משנה סיסמה :״כולנו יחד!״ פקודה
זו פקודה. הבנים בלבן מצטרפים לבנות
בשחור. המראה נהדר. הקהל מוחא כף,
התזמורת מגבירה את הקצב, התרגילים
מבוצעים בדייקנות וגדנ״עי הים מתפרצים
למגרש, עם גופות חשופים ושזופים וגלגלי
הצלה בידים .״גם הים מולדת״ ,אומרת
עתה הסיסמה העצומה שבידי הגדנ״עיות.
ההתפעלות אחידה• החומה מניחה את
הסיסמה, עוברת למחיאות־כף בקצב. האיצי
טדיון מצטרף .״אחד, שנים, שלש, ארבע
ושוב הפעם ביחד כולם, אחה שנים, שלוש,
ארבע ושוב הפעם כולנו ביחד: יחי גדנ״ע

נרות האריסטוקרטיה. טוב שהאל-
הים ברא את הקריין. אחרת מי היה מקריא
את התנ״ך יום־יום ובשעות הפנאי גם את
פסוקי הקישור במפגן הגדנ״עז
הקריין, משה חובב מקול ישראל, הוא
חברה׳מן .״הגדנ״עים לומדים לקלוע על
מנת לפגוע,״ הסביר לנו ברצון, כשהמון־
עם בני 16 עלה על המגרש, רובי שירות
ביד.
האריסטוקראטיה באה• נרות עשן אדומים
מבשרים את המערכה השלישית. פייפרים
מושכים מעל האיצטדיון דאונים חדשים.
בפייפרים גדנ״עים, בדאונים גם כן. באלו־
(המשך בעמוד )8

שבש של נוטו׳ 01

״התאדו
ך * שבוע פירפר הכדורגל הישראלי את
| 1פרפורי־הגסיסה האחרונים שלו. הם
לא התגלו על מגרשי הספורט. שם שותק
הכדורגל זה מכבר, אלא על שולחנות הדיונים
של בתי־משפט וועדות־חקירה. בכל
מקום שם הוזכר שמו של הכדורגל הוזכרה
יחד עמו פרשה של שחיתות ורקבון.
הגילויים המזעזעים על חרפת טוקיו (העולם
הזה ,)1081 ששברו את קשר השתיקה
הכללי לגבי פרשת בזיון זה, הפנו את
תשומת הלב הכללית לכך שמשחקי כדורגל
במדינות זרות אינם רק טיול תענוגות של
כמה כדורגלנים ועסקנים. כי מה שמתרחש
בכדורגל הישראלי אינו מענינם רק של
הכדורגלנים, העסקנים וחובבי ספורט זה.
זהו ענינו של כל אזרח במדינה. כי ספורט
הכדורגל, הספורט מספר אחד במדינת ישראל,
הפך מאז קום המדינה לאמצעי ייצוג
של המדינה, למעין נושא של מדיניות־חוץ
המביא את דבר המדינה למקומות
ואנשים שאמצעי אחר לא יחדור אליהם.
אולם פרשת טוקיו כשלעצמה אינה אלא
טיפה בים העכור, עליו שטה ספינת הכדורגל
הישראלי. טוקיו אינה אלא הקש
ששבר את גב הגמל, ושהסב את לב הציבור
לפירפורי־גסיסתו האחרונים של ספורט פופולרי

המזכיר שנערם
^ ירדהדין העליון של ההתאחדות

<4לכדורגל המשיך בהצגת חקירת הקנו־ניות
של מכירות משחקי הליגות האחרונים,
כשאף אחד משופטיו אינו יודע מה יהיה
המוצא מהסבך, נאלץ לדחות את דיוניו
לשבועיים. למרות שלכאורה היה בית־דין
זד, צריך לסיים את חקירותיו תוך זמן
מוגבל, כדי לסיים את הקפאון על מגרשי
הכדורגל, הוא לא ניגש עד עצם היום הזד,
אפילו להתחלת חקירותיו. מלבד כמד. עדויות
סתמיות של עדי־ראיה למשחקים, שלא
העלו ולא הורידו מאומה, לא מצא בית-
דין זה שום הוכחה ממשית לביום או
מכירת משחק, עליה יוכל להסתמך. בישיבה
האחרונה, שנערכה ביום החמישי
האחרון, לא הופיעו עדים שהוזמנו; עורכי־דין
הודיעו בצער שהם עסוקים. ובית־הדין
דחה את ישיבתו הבאה לעוד שבועיים.
בבית־המשפט המחוזי, בפני השופט בנימין
כהן, נגולה אותה שעה פרשה אחת
מני רבות של מסחר בקבוצות כדורגל
זרות. היה זה כאשר הופיעו ראשוני העדים
במשפט סביב ביקורה של קבוצת סאנדר־לנד
הבריטית בארץ. הם רק אישרו את
גילויי העולם הזה מלפני חצי שנה על
שיטות מסחר אלו (העולם הזה .)1055״צריך
היה להסתיר מההתאחדות לכדורגל מי מימן
את בואה של הקבוצה האנגלית,״ סיפר
העד נחמיה גראף, מעסקני נזכבי פתח־תקוה
.״באופן רשמי מזמינה רק אגודה או
קבוצת כדורגל מקומית קבוצות זרות לתחרויות,
בעוד שלמעשה עומדים בעלי כסף
מאחורי ההזמנה. כולם ידעו שמרמים ואפילו
ההתאחדות — חוץ מנשיאה השופט ד״ר
יוסף לאם — ידעה על כך.״
באותו מעמד התגלו גם עסקיו הפרטיים
של מזכיר ההתאחדות לשעבר, משה וייס,
שמעל באימון ובכספים, ניצל את משרתו
בהתאחדות במשך שלוש שנים לעסקים פרטיים,
בידיעתם של חברי הנהלת ההתאחדות,
שחלקם אף נהנה מעסקים אלה. וייס, שנאלץ
להתפטר תמורת הבטחת שתיקה מצד
ראשי ההתאחדות, היגר בינתיים מהארץ,
נשאר חייב כספים לאישים רבים ואף להתאחדות
עצמה.
כל עולם הכדורגל געש כמרקחה. בכל
מקום התגלו רק ליכלוך, רקבון ושחיתות.
במצב זה היה זה אך טבעי שההתאחדות
לכדורגל, בחוזר האחרון שלה, תודיע על
הפסקת עונת הכדורגל ב־ 6ליולי. עד אז
לא יחודשו משחקי הליגות, וגם משחקי
הגביע לא יגיעו אל סיומם. הכדורגל נכנם
למצב של תוהו ובוהו, למעין מחול־שדים
שלאיש אין עוד שליטה עליו. איש אינו
יודע היכן הוא מתחיל וכיצד יש להפסיקו.
אותה שעה היו שלושה מתוך קומץ
אישיר, הפעילים של ההתאחדות לכדורגל
טרודים מאוד במסעות תענוגות באירופה,
על חשבון ההתאחדות: סגן יושב ראש
ההתאחדות צבי (גרישא) פינקלשטיין, ה־

סה לכדורגל הישראלי מעלה את הדרישה :

דות-הביתה!״
גזבר צבי ברים והמזכיר זלמן קליאוט.
אחד מהם אף צירף אליו את אשתו.

ה?3מוביל?כיס

* 1יצד הגיע ספורט הכדורגל לדרגה
^ מעין זוז מה הביא ומי גרם לפרפורי־גסיסתוז
יש לכך שתי סיבות עיקריות:
שלטונם הבלעדי של מרכזים מפלגתיים ו־אגודתיים
בענף ספורט זה, והשתלטותם של
מספר עסקנים על הכדורגל. עסקנים אלה,
שארלאטאנים חסרי־טאקט, שברוב המקרים
הם גם אנשים שלא ידעו מעולם כדורגל
מהו, השתלטו על ספורט הכדורגל והפכוהו
לביזנס פרטי שלהם.
הדוגמה הבולטת לכך היא ללא ספק זלמן
קליאוט. קליאוט, אום בעל הופעה גברית
בולטת, היה בזמנו בעל משרד הובלה
קטן ועסקן זעיר בהפועל תל־אביב. הוא
צמח ועלה יחד עם הפועל. ככל ששיגשגה
אגודת הפועל תל־אביב, שהוא הפך מנהלה,
כך שיגשגו עסקיו הפרטיים של קליאוט.
הוא היה הראשון ליבואנים הפרטיים של
קבוצות כדורגל זרות, למרות שעשה זאת
במסווה של מנהל הפועל — עמדה שהקנתה
לו חירות מכל ׳פיקוח על רווחיו הפרטיים
מעסקים אלה.
סיפור עליתו של קליאוט יכול לשמש
דוגמה לשיטה בה נוהגים בישראל לטפל
בעסקנים שסרחו. אחרי שנים רבות של
פעילות בהפועל, ואחרי מסע ארוך של

גזבר ברים
מעופף

מזביר וייס

נבחרת הפועל ישראל לאנגליה לפני שבע
שנים, נמצא סוף־סוף פגם בניהול החשבונות
של המסע. פרץ זה הלך והתרחב
ככל שהסתעפו החקירות, שכולן הובילו
לכיס אחד — כיסו של זלמן קליאוט.
אחרי שהתגלה כי נעדרו 250 לירות
שטרלינג מקופת המסע הודה קליאוט כי
השאיר את הכסף באנגליה, רכש תמורתו
צמיגים למכוניותיו. הוא הביע נכונות לשלם
את תמורת השטרלינגים שחסרו במטבע
מקומי, לפי השער הרשמי. אולם קליאוט
נהנה מהצמיגים בשער גדול פי כמה. באותה
תקופה היה צמיג דבר בעל ערך,
שער החליפין עבור צמיגים עלה פי כמה
על שער החליפין הרגיל. מן ההפרש בין
שני השערים נהנתה חברת ההובלה של
קליאוט, שקיבלה צמיגים בשער החליפין
העצמי. פרט לפגם המינהלי כלפי האגודה,
היתה זו פשוט עבירה המוגדרת בחוק.

כציג שאיגו מייצג
ך* ליאוט סולק מהפועל בבושת־פנים.

מזכירים אלמוג וקליאוט

| /אולם כל הגינונים המעמדיים שרכש
י לעצמו בשנות פעילותו בהפועל, בהן
היה צועד בראש תהלוכת הפגנת האחד מורדכוביץ הפצוע, במשחק נגד סינגפור שהיו מוכנים לבחור בווארון ובלבד שלא
במאי׳ למשל׳ לא הפריעו לקליאום למצוא בטענה :״מה אני, סניטרי״! האיש ששם ייבחר שפיגל. המתנגד העיקרי לבחירת ואאת
עצמו כעבור זמן קצר בשורות מכבי. עצמו לצחוק בעיני המדינה כולה, שעה
רון היה אליהו טרבולוס, נציג מכבי נתניה
באותם הימים היו משה (״ג׳רי״) בית־הלוי ששיגר פריסת שלום משודרת בנוסח ״אל בהנהלת ההתאחדות. כאשר נערכה הישיבה
וקבוצת ידידיו שליטים בלעדיים בקבוצת דאגה, לא נשכח אותכם, וכל מחשבותינו בה עמדו לבחור את המאמן, שלחוהו חבריו
מכבי תל־אביב. כדי להשלים את שלטונם יהיו עליכם״! האיש שאסר על כדורגלני ממכבי לקנות בקבוק יין. כשיצא טרבולום
גם על השחקנים ולא רק על עסקי הקבוצה, המשלחת לטוס מפארים למשחקי גביע
בשליחותו׳ ניצלו חבריו את העדרו, העמידו
היה דרוש להם מנג׳ר בעל יד חזקה. כזה העולם בשטוקהולם בטענה ״יצאנו ביחד את סעיף המאמן על הפרק. מכיון שלמכבי
היה אותו זמן רק אחד, ידידם זלמן קליאוט.
ונחזור ביחד,״ אך נסע בעצמו לשטוקהולם היה נציג אחד פחות מאשר להפועל, נבחר
קליאוט נבחר להנהלת מכבי תל־אביב — .איש זה הוא המאפיין ביותר את סוג
וארון כמאמן. המעניין הוא שאנשי מכבי
תוך זמן קצר הצדיק את התקוזת שתלו העסקנים שהשתלטו על הכדורגל הישראלי. לא הסתירו כלל את טכסיסם מטרבולום,
בו מזמיניו. הוא ידע למצוא את הדרך הוא, וכמוהו גזבר ההתאחדות צבי (״האיש
גילו לו אחר כך לשם מה שלחו אותו
הקצרה בין השררה לבין הכסף, פיתח בעל הצלקת״) ברים, הם הטיפוסים המפוק לקנות בקבוק יין.
בהצלחה את שיטת הפתיונות לקנית נפשו פקים׳ המחפשים בראש וראשונה את טובתם

תיהם של השחקנים. הועדה הארצית של הפרטית, ואשר הביאו להיתדרדרות הכדורגל
משחקים מבוריס
במדרון ההתפוררות.
מכבי, שידעה על עברו של קליאוט, סירבה
לקבל אותו לתוכה כנציג מכבי תל־אביב.
* * שטר פיפטי־פיפטי ז ה הוא ש־

אולם שליטי האגודה התל־אביבית העמידו
7 3הביא להתפשטות השחיתות בכדורגל.
איד כסחר מאמו
אולטימטום לועדה הארצית, שנאלצה להיכשבסוף
העונה הקודמת הסתיימה פרשת
כנע. קליאוט אף נשלח להתאחדות הכדורגל,
** רשיות קנוניות הסדורגל של שחיתות מסועפת, בפסק־דין נמרץ, היה
כאחד מנציגי מכבי.
^ העונה האחרונה משקפות את חלקם נדמה כי יעבור זמן רב עד שיישנו
כיושב־ראש קבוצת הכדורגל של מכבי של המרכזים האגודתיים המפלגתיים בגסי פרשיות כאלה. אולם לפני שלושה חדשים
תל־אביב, ששאר חברי ההנהלה שלה היו סתו של הכדורגל הישראלי. מרכזים אלה בדיוק פרח הניצן הראשון של קנוניות בידידיו
האישיים, היו לקליאוט אותן ההקלות הם, למעשה, גורמי היסוד לכל השחיתות משחקי הליגה הלאומית, כאשר היה יסוד
שהיו בזמנו בהפועל. הוא ניצל את נסיעו הפושה בקרב האגודות והכדורגלנים גם יחד. לחשד, כי המשחק בין בית״ר תל־אביב למכבי
תיו עם מכבי׳ כמו בעבר עם הפועל, לעס התאחדות הכדורגל מורכבת, למעשה, משני נתניה, בו ניצחה בית״ר בתוצאה ,2:1היה
קיו הפרטיים, כמו קנית מכונות כבדות. הוא גושים עיקריים הנלחמים זה בזה — נציגי משחק מכור. הפרשה היתד, ידועה והועלתה
מרכז הפועל מצד אחד, וממולם נציגי לראשונה על דפי העולם הזה 1069 רק
יכול היה לגלגל בין ידיו את כספי האגודה,
שבאותה תקופה של חוסר אשראי היה להם הועדה הארצית של מכבי ומרכז בית״ר, הנהלת ההתאחדות התעלמה ממנה, למרות
ערך רב. קליאוט אמנם לא מעל! הוא להם יש הסכם לפעולה משותפת בהתאחדות. שאיש מכבי נתניה עצמו טען כי אחד מהחזיר
תמיד מה שלקח! אולם עצם השום
ענין אינו מוכרע בהתאחדות׳ לפני שחקניו שודל למכור את המשחק.
אילו היו מפסיקים אז את משחקי הליגה,
עובדה שהשתמש בכספי האגודה, ללא תש שהוא מובא לדיון בפני המרכזים. המרכזים
לום ריבית כלשהי, מעידה על טובת־הנאה כופים ברוב־קולות על נציגיהם, כיצד עלי חוקרים את פרשת המכירות ומביאים את
שהפיק מתפקידו.
הם להחליט בכל ענין וענין. כאשר מעז האשמים לדין, יתכן והיו מצליחים לחסל
קליאוט לא חטא במכבי, אולם הוא חיפה נציג כלשהו להצביע ולחוות דיעה לפי את הנגע בעודו באיבו. אולם גם מרכז
על חטאי אחרים׳ ובסופו של דבר סולק גם מצפונו האישי, העומד בניגוד להחלטת מכבי וגם מרכז הפועל ביכרו להשתיק
משם. אולם באורח מוזר נשאר נציגה בהת המרכז, הוא מסולק מתפקידו. אולם מקרים את הענין. כל אחד מהמרכזים חיכה לראות
אחדות. כיום ׳אין קליאוט מיצג עוד איש, מעין אלה הם נדירים, משום שלרוב מצבי כיצד ישתלשלו הענינים, ומי תר,יה הקבולא
את הפועל תל־אביב ולא את מכבי תל־ עים הנציגים לפי הקו מגבוה. משום כך צה שתצטרך לרדת לליגה א׳ .אנשי מכבי
אביב. אין שום גוף מאחוריו. אולם הוא נעשות ההכרעות בענינים חשובים בהת החליטו לפעול רק במידה ותפגע אחת מ־יושב
בהנהלת ההתאחדות לכדורגל כאיש אחדות לא תמיד לפי ההגיון או הצדק, קבוצותיהם, וממש כך החליטו אנשי הפועל.
אלה גם אלה ציפו לירידת קבוצת בית״י
מכבי, והוא גם אחד משני מזכירי ההתאחדות, אלא בהתאם לפשרה בין המרכזים.
מטעם מכבי* .מדוע איפוא מוסיף קליאוט
אפילו בתי הדין של ההתאחדות בנויים תל־אביב, או אחת מקבוצות הצד שכנגד,
לייצג את מכבי בהתאחדות? לאנשי מכבי לפי מפתח זה, וכבר קבע השופט אליעזר הניחו לענינים להתגלגל ולשחיתות להתיש
הסבר אחד :״לקליאוט יש זמן להתעסק מלחי באחד מפסקי־הדין במשפט כדורגל: פתח. כך נמכרו משחקים בזה אחר זה,
בענינים אלה, אם נפטר אותו לא נמצא ״בית־הדין של ההתאחדות מורכב מנציגי באין פוצה פה ומצפצף.
איש אחר שיעשה זאת כמוהו, ללא שכר.״ מרכזים שלא תמיד יודעים להבדיל בין תפרק
אחרי שהתברר למרכז הפועל כי
הם לא הבינו כי קליאוט המתנדב זוכה קידם כשופטים ותפקידם כנציגי המרכזים.״ הפועל כפר־סבא חייבת לרדת לליגה א׳
אפינית לשיטה זו היא פרשת בחירתו
בשכר כפול ומכופל, וכל ישיבתו המסורה
פרשה העלו נציגיו את הפרשה בהתאחדות. ומכיון
בהנהלת ההתאחדות אינה אלא לשם טובת־ של המאמן לנבחרת ישראל. כשעלתה
שהפועל האשימה קבוצות של מכבי ואת
הנאה פרטית. בתוקף מעמדו בהתאחדות זו לדיון בהתאחדות היו שני מיעמדים עק־ בית״ר בקנוניות, האשימו אלה את קבוצות
מנצל קליאוט כל הזדמנות לנסיעה על חש ריים: ג׳רי בית־הלוי שהוצע על־ידי מכבי, הפועל. הדברים הגיעו לידי כך, שקבוצות
בונה׳ משלב נסיעה בתפקיד עם עסקים ואליעזר שפיגל שהוצע על־ידי הפועל. לפי הפועל החלו מאשימות קבוצות הפועל אחפרטיים
ומפיק טובת הנאה. בגלל אי־הבנה כל כללי ההגיון היה אליעזר שפיגל צריך רות. אחרי שהפועל כפר־סבא עירער על
זו׳ מרשה מדינת ישראל לאדם מעין זה להיבחר כמאמן׳ בגלל סגולותיו וכשרולהסכים
תוצאות המשחק בין הפועל ירושלים ל־נותיו.
אולם אנשי טכבי לא יכלו
להיות אחד מראשי נציגי הספורט שלה כל לבחירתו, משום שנאלץ לעזוב את אגודתם הפועל חיפה, עירערה הפועל ירושלים על
פי העולם.
ועבר להפועל• הם העדיפו לבחור איש תוצאות המשחק בין הפועל פתח־תקוה
האיש שמונה כאחראי לסגל המשלחת ההפועל
אחר תחתיו. כך הועלתה מועמדותו להפועל רמת־גן.
אולימפית לטוקיו, וחרף וגידף את ברוך
פינברג באיצטדיון על שזכה במדלית ארד של משה וארון, מאמן הפועל רמת־גן,
כאן כבר נאלצו המרכזים להתערב. מרכז
בלבד! האיש שסרב להביא כוס מים לחנוך כפשרה מוסכמת.
הפועל כפה על הפועל ירושלים לבטל את
אולם מאחר שלא כל אנשי מכבי הסכימו ערעורו. באין ברירה הפכו אנשי הפועל
* המזכיר השני; איש הפועל מיכאל לבחירה זו, היא לא היתה מתממשת לולא ירושלים את עצמם למגוחכים, בעיני כל
טכסיס מחוכם שנקטו כמה מאנשי מכבי,
(״מיקה״) אלמוג.
(המשך בעמוד )16
מעוף פרטי

יום הזינחניס

ב שדות משען, שם הת חוללו הקרבות
המרים ביותר של. ח טיב ת גבעתי
במלחמ ת העצמאות, ה תכנסו ה שבוע למעלה מ־ 40 אלף צופים, אשר
באו לחזות ב מי פגן הפו מבי הרא שון של חיל הצנחנים. לנגר עיניהם

במדינה
(המשך מעמוד )6
נים מסתערים על הפייפרים. גדב״עי אודיר
מסתערים אל המגרש. הם נכונים לכל.
״גדנ״עים נכונים?״ שואל אותם הרמקול.
״נכונים תמיד,״ עונים לו הגדנ״עים ונד
טיסים מניה וביה טיסני־סילון, טיסני־הלי־קופטרים,
טיסנים סתם וטיסנים אחרים.
הפייפרים חוזרים, משחררים את הדאונים
ומצניחים מאות מצנחים זעירים, אדומים
וכחולים..הגדנ״עים אוספים אותם.
טרם דעכו הגניחות .״מכל התפוצות״
,מודיעה הכתובת ממול. הם עולים
במכנסים מכל הצבעים ובחולצות מכל ה־גוונים.
תוך שניה בונים מחנה אהלים
שלם, קופצים לתוך האהלים ויוצאים כעבור
שניה נוספת — גדנ״עים ממש, התלבושת
אחידה .״הם שאלונו, אושר יש כאן?״
מסבירה הקריינית, שחקנית הקאמרי בתיה
לנצט מתוך הלב את מה שהעין רואה על
המגרש .״אמרנו להם: בית יש כאן. העיקר
שביתכם הוא וכאן אתם יושבים בזכות
ולא בחסד.״
במקום בית מקימים הגדנ״עים חומה
ומגדל. בקצב מסחרר, בתכנון מעולה וב־במוי
מצויין הם מסתערים על המשימה.
שיא המפגן. הקהל מתפעל, רוצה למחוא
כף חצי שעה רצופה .״דבר כזה עוד לא
ראינו בארץ,״ אומר כל אחד.
אבל לא. עוד לא הגיעה העת לשמוח
ולעלוז. יש גם חלק נוסף, אחרון, זכר
לחורבן. להקת הריקודים של הפועל. הקריין
מדקלם :״טרם הגלידו פצעינו,״ הוא מסביר
בקול של אחות רחמניה .״טרם דעכו

הוצגו צניחו ת ה מוניו תממ טו סי דאקוסה (לעיל) ,כיבו ש יעד אוייב
בסיוע צמוד של מטוסי־קרב מסוג מיסטר שהטילו בדיוק רב פצצות
נפל״ם (פצצות תבערה מיו ח דו ת ל שריפת שטח וכלי־רכב) ,הצנחת
אספקה׳ ציוד ונשק ׳,ו כן צניחו ת חו פ שיו ת בעלו ת אופי ספורטאי.

הדי הגניחות.״
הגניחות נשמעו מיד׳ בתוך הקהל עצמו.
להקת הפועל הפליאה לעשות. הקהל זורם
ליציאות ואינו מספיק אפילו לראות את מבנה
המנורה ואת הכתובת ״ישראל,״ שנוצרה
על המגרש. החומה מוחאת כף, סגני־האלו־פים
ואלופי־המשנה ממהרים למכוניות הצמודות,
הקהל מחליף רשמים. הקריין, כולו
מבסוט, מציין בקול של עזרא ונחמיה:
״הגענו עד הלום — סיום המפגן.״

עיריות
״ערבים עריך, נחלת!״
״הפטריוטיזם הוא המקלט האחרון של
הנוכל,״ אמר פעם הד״ר ג׳ונסון, אחד
מגדולי אנשי־הרוח של בריטניה. אילו הסתכל
השבוע מקרוב בנעשה בנחלת־יהודה,
היה מוצא לו אסמכתות לדעתו.
נחלת־יהודה (שבניה קוראים לה בקיצור
״נחלת״) היא אנדרוגינוס ישובי: בחלקה
קריה עירונית לעובדי ראשון־לציון, בחלקה
ספק־מושב ספק־מושבה של חקלאים, המעבדים
חלקות קטנות. חוץ מזה דאגה
מפא״י בעוד מועד לצרף אליה מעברה גדולה,
אשר קולותיה הבטוחים מבטיחים למפלגה
רוב בטוח במועצה המקומית.
האיש השולט ברוב זה הוא אלימלך
צמיר (לשעבר צימרמן) ,איש מפא״י וותיק
ומשופשף. צמיר יודע היטב מה טוב לו.
על כן התנגד מאז לדרישה ההגיונית לספח
את נחלת לראשון־לציון. יתכן שזה היה
מועיל למקום, אך בודאי לא לשלטונו.
מוקש מתחת לכסא. צמיר יכול היה
ליהנות משלטונו הבטוח, לולא זימן לו
הגורל האכזרי יריב בשם יצחק בן־דויד.
איש זה, הקרוב לציונים־הכלליים, הוא ראש
הועדה החקלאית — גוף הממונה על־ידי

שר־הפנים, והמטפל בעניני החקלאים במקום.
באחד הימים נפוצו שמועות כי בן־דויד
גילה אי־סדרים בהנהלת החשבונות של המועצה
המקומית, שלא מסרה מזה שנים
דו״חים כספיים מלאים על פעולותיה. בין
השאר נרמז כי המועצה הפקיעה לצרכים
אחרים, בניגוד לחוק, כספים שנגבו מן
החקלאים. העובדה כי מנגנון המועצה של
הישוב הקטן מוציא מדי שנה 50 אלף לירות
על עצמו, לא הוסיפה לפופולריותו של צמיר.
אולם צמיר לא קפא על שמריו. הוא הניח
מוקש מתחת לכסא יריבו. לפתע קם הרוב
המפא״י בועדה החקלאית, החליט להדיח
במפתיע את יושב־הראש שלו. תחתיו מונה
אדם שאינו חקלאי בלל: יהודה מאגר, חבר
קואופרטיב ללבני סיליקאט. היה זה מנוי
בעל חוקיות מפוקפקת׳ כי רק השר רשאי
למנות ראש לועד הממונה.
שבעה ערבים ככפר. בזאת לא נסתיימה
המערכה. כאשר הפיצו חסידי בן־
דויד ׳את הטענה כי מפא״י הדיחה את
בן־דויד כדי שלא תהיה לו גישה לחשבונות
המועצה, במקרה ויהיה צורך להגישם לביקורת
מבקר־המדינה או שר־הפנים, הבינו
חסידי צמיר שיש להשתמש בנשק חזק יותר.
הנשק שנמצא היה פשוט וקולע. מזה
כמה חדשים העסיקו איכרי נחלת כשבעה
ערבים מנצרת, בעבודות חקלאיות• לפתע
פרצו אנשי מפא״י בזעקה מרה: עבודה
ערבית חדרה לנחלת! בן־דויד לא גירש את
הערבים! בן־דויד עזר להעסיקם!
היה זה תכסיס מוצלח. כאשר פרץ במושב
הויכוח מגודל־הזקן על זכותם של
הערבים לעבוד במשקים עבריים, וכאשר
הוצאו מן המגירה כל הסיסמות המאובקות
מלפני שני דורות, שכחו הכל את השאלה
שהיתר, הרבה יותר מעניינת: מדוע׳ בעצם,
הודח בן־דויד?

1נק דיסקתס
לי שראל
1עמ

במרכז הנויפגן הגדול, שנערך באיצטדיון
רמת־גן, עמדו תרגילי התעמלות המונית.
הם בוצעו בטימדים אשר לא היה להם תקדים במדינה, הגיעו מ־

יום ויגדנ ע

קודת־השיא ביצירת מגדל ענק של גופות צעירים (ימין) ,שהתנועע
ולבש צורות שונות• במרכז המיפנן עמדו בני־נוער׳ כדוגמת שתי־הנערות
משמאל, שחברות בגדנ״ע היא פעילותם המודרכת היחידח.
״העולם חזה 1082

משוד־הותץ ורש להפעיל ״להץ מוסרי״

משפט פוישמן
0רצה עורך־הדין אהרון חוטר־ישי
לזרוק פצצה, הרי הצליח בכך. אך
קמו הנאשמים — אורי אבנרי, שלום כהן,
העולם הזה בע״ם, הדפום והמפיצים —
והודיעו כי הם כופרים באשמה שיוחסה
להם, קרא חוטר־ישי לעד הראשון
שלו. היה זה לא אחר מאשר אלכם מסיס,
כתב העולם הזה, שניהל את החקירה נגד
המתלונן׳ הקבלן יצחק פרישמן.
בדרך כלל נהוג במשפטי דיבה כי המתלונן
עולה על דוכן־העדים כעד ראשון
מטעם עצמו, פורש לפני בית־המשפט את
כל העובדות והמסמכים אשר בידו ונותן
לצד השני לחקרו חקירת שתי־וערב. כי
לפי העקרון האנגלי, הנהוג גם בישראל,
אין השופטים רגילים להחשיב את שמו
הטוב של מתלונן המסרב לעלות על הדוכן
ולתת בכך לצד השני את האפשרות לחקרו.
חוטר־ישי רצה להימנע מהעלאת פרישמן
בשלב הראשון של המשפט• הודיע הוא:
פרישמן יופיע רק בסוף המשפט, אחרי
כל עדויות ההגנה, כדי להזים את טענות
העולם הזה •.אולם מכיוזן שהיה״ צריך להביא
עד כלשהו, קרא למסים. בודנתו היתד,
ברורה: בעדותו יצטרך מסים לגלות את
טענות העולם הזה והוכחותיו׳ לתת על־ידי
כך לפרישמן את השהות להתכונן. לעדותו.
אולם היה זה תמרון משפטי מסוכן. כי
הודות למסים הושמעו חלק מעדויות העולם
הזה והוגשו חלק מהוכחותיו בשם המתלונן,
ונכנסו לתיק כחומר־הראיות של התביעה.
ומכיוון שלפי החוק הבריטי נשקל, בין היתר,
ערך עדות בהתאם לצד שהזמין את העד —
יכול היה להיווצר מצב בו הוכחות התביעה
פועלות נגד התביעה עצמה. כשירד מסיס
מדוכן העדים, אחרי חמשה ימים של חקירה
חוזרת חסרת־תקדים כמעט באורכה, נוצר
הרושם שהפצצה של חוטר־ישי עלולה עוד
לפגוע במרשו.

דרוש :״לחץ מוסרי״
ן* חקירה הראשית היתד, קצרה מאד.
| ן מסים נשאל על־ידי חוטר־ישי מי הוא
עורך העולם הזה, מי החברה המוציאה את
העתון לאור, נוסף על כמה שאלות חסרות-
ערך אחרות. שלושת השופטים הצעירים,
יוסף נוימן, אברהם פרידמן ויעקב זיגלמן,
האזינו בסקרנות. הם חיכו לשאלות שתבואנה
• אחרי כן חזר בו והודיע שפרי שמן
יעלה להעיד ב שלב מוקדם יותר, מחשש פן
לא יורשה להעיד בסוף המשפט.

אחרי סידרת השאלות השיגרתיח הראשונה.
אולם הם אוכזבו. חוטר־ישי ישב במקומו
באופן דרמתי, מסר את רשות החקירה
לעורך־הדין אריה מרינסקי, פרקליט העולם
הזה ״מי עסק בחקירת פרשת פרישמן?״
שאל מרינסקי .״אני!״ השיב מסים.
מכאן ואילך זרמו שאלותיו של מרינסקי
לעד בזו אחר זו. העד סיפר כיצד נודע
לו לראשונה שמץ מעיסקותיו של פרישמן
וחברתו בתורכיה, כיצד החל לבדוק את
האינפורמציה שהגיעה לידו, לאמתה, לוזדאה,
לסננה ולבסוף לאשרה סופית במוסדות
המוסמכים ביותר לכך: משרדי הממשלה.
תיק המוצגים החל להתמלא. מרינסקי
הגיש לבית־המשפט, באמצעות העד, את מכתבי
העולם הזה למשרד־החוץ, למשרד־האוצר
ולמשרד־המשטרה. מכתבו של דובר
משרד החוץ היה החשוב ביותר• הוא אישר
בפירוש כי משרד־החוץ הזהיר את פרישמן
מפני ״התפוצצות״ עסקיו בתורכיה, וכי
נקט בכל האמצעים שהיו בידיו להכריח
אותו לסיימם כסדרם ולעזוב לשם כך את
ליבריה׳ שם החל בעסקים חדשים.
הפסוק העיקרי: הודעת הדובר הרשמי
שאפשר להכריח את פרישמן למלא את התחייבויותיו
הכספיות בעזרת ״לחץ מוסרי״.
אחרי המסמכים באה פרשת השיחות בעל־פה
ורישומיהן בכתב. בתשובה לשאלותיו
של מרינסקי סיפר מסיס על שורה ארוכה
של סוחרים, קבלני משנה, פקידי ממשלה,
עורכי־דין ואחרים, אצלם ליקט חומר לפרשה.
לבסוף סיפר העד על פגישתו עם פרישמן
עצמו .״אחרי שסיימתי את ליקוט החומר
ובדיקתו פניתי למתלונן בעצמו,״ סיפר
מסים לבית־המשפט ,״אמרתי לו שאני רוצה
לשאול אותו כמה וכמה שאלות כדי לברר
את גירסתו שלו על החומר אשר בידי.״
עד מהרה התברר לבית־המשפט כי לעד
לא היתד, מעולם הזדמנות לברר את גיד־סותיו
של פרישמן. אחרי שנפגשו במשרדו
של עורך־הדין חוטר־ישי, ביקש אותו פריש־מן
לדחות את הפרסום. המערכת נעתרה
לבקשתו של פרישמן, וזה הבטיח פגישה
כעבור יומיים. ביום הפגישה לא היה
עוד פרישמן בישראל: הוא המריא לביקור
ממושך בארצות־החוץ, חזר רק כעבור שנה.

״דבר רציגי מאד״
ך* עזרתהעד של המתלונן, הצליח
1פרקליט הנאשמים להכניס לתיק כמה
וכמה פרשיות, שהטילו אור מעניין על
פרשת הקבלן. בין השאר:

עד התביעה

הוא חבר מערכת העולם הזה אלכם טסים, שנקרא להעיד
במפתיע על־ידי בא־כוחו של המתלונן, עו רן־ הדין חוטר־י שי
(מימין, מרכיב משקפיים) .מסים הוחזק על דוכן העדים ב מ שן ח מי שה ימים רצופים, הוכיח
תוך כדי עדו תו את תהליכי העבודה, האיתור והבדיקה המדוקדקים של מערכת ה שבועון.

• פרישמן הגיש בשעתו תביעת פיצויים
בסך 100 אלף ל״י בגלל הוצאת דיבה
נגד העתון מעריב — אך ביטלה, אחרי
ששילם את המסים, מבלי שמעריב התנצל.
• לדברי מאמר בהארץ, הזיקו עסקיו
של פרישמך* ליחסים בין ישראל ותורכיה
והשאירו אחריהם ירושה מרה• פרישמן לא
הגיש תביעה נגד הארץ.
עוד יותר מעניין היה צד אחר של הפרשה.
בשעתו פירסם העולם הזה כתבת־ענק
בת ארבעה עמודים וחצי על עסקי
פרישמן, הכתיר אותו בשם :״שגריר השחיתות
של ישראל בתורכיה״ .פרישמן לא
הגיש תביעה להוצאת־דיבה על כתבה זו.
כעבור שנה פירסם העולם הזה רשימה
קצרה, בת חצי טור בלבד, שחזרה רק על
חלק מן ההאשמות המפורטות הראשונות. על
כתבה קטנה זו הגיש פרישמן תביעתו.
העד הגיש רשימה מעניינת נוספת: רשימת
התביעות המשפטיות שהוגשו נגד פריש־מן
בבתי־המשפט בארץ ובבוררויות שונות,
על־ידי אנשים שטענו כי פרישמן רימם.
יתכן כי מעולם לא מסר עד־תביעה חומר
כה רב ומוסמך נגד המתלונן שקראו להעיד.
״התיחסתי לכתבות על פרישמן כאל דבר
רציני מאד,״ סיפר העד לבית־המשפט שהקשיב
בהתענינות ,״יש לנו הנחיות־קבע
** בין השאר: בנין שיכונים לחברי
הפרלמנט התורכי, לעסקני ציבור, עתונאים
ופקידים בכירים.

ינדינסקי

עורך־הדין אריה מרינסקי, ממ שרד עורך־הדין
שמואל תמיר, המייצג את העולם הזה, כ שהוא
בודק את החומר. מי מין: פקידתו של חוטר־י שי מעתיקה סהפרטיכל.

העולם הז ה 1082

נוישגן

הקבלן, אשר ע ס קיו המח רי ם נח שפו לראשונה
על־ידי העולם הזה. קדמה לפירסום המאמר עבו־דת־נמלים
של חקירת עיסקותיו. הוא עוקב בני רנו ת אחרי המשפט.

כיצד לנהל איסוף פרסים עבור כתבות
כאלה.״

חקירה חוזרת וחוזרת

ך>* נחיות־הקבע ענינו את חוטר־ישי
1 1מאד, כאשר קם לחקירה חוזרת. חקירה
כזאת אורכת בדרך כלל שעה־שעתיים. הפעם
ארכה כמעט חמשה ימים שלמים.
הפרקליט הידוע בישראל כאחד מעורכי-
הדין המנוסים ביותר, ניסה במשך ימים ארוכים
לערער את אימון בית־המשפט בשי־טות־החקירה
של העולם הזה. בעזרת שני
עורכי־דין ומזכירה, שגויסו כולם להכנת
תיקו של יצחק פרישמן, הסתער חוטר׳
ישי על עדו שלו, על מנת להוכיח את מה
שהוא כינה ״חוסר תום ליבה של מערכת
העולם הזה.״
היתר, זו משימה קשה מאד. בהתקלו
בשיתוף־פעולה אדיב מצד מסים בכל שאלה,
ובשרור אווירה ידידותית למדי בינו
לבין פרקליט הנאשמים אריה. מרינסקי,
ניסה חוטר־ישי את הבלתי־אפשרי: לנסות
ולהכריז על מסים כעל עד עויין, על מנת
שיוכל לחקרו שתי־וערב ולנסות למצוא
סתירות בדבריו.
נסיון זה נכשל. מסים ענה ברצון לכל
שאלה, הגיש את כל רישומי השיחות שנשארו
בידו אחרי שמסר את תיק החקירה
כולו לעורך העולם הזה. חבר מערכת העולם
הזה, שעמד על דוכן העדים והעיד כעד
התביעה נגד עורך העתון, לא התחמק
אפילו משאלה אחת• מסיס ידע לבסס בדייקנות׳
ותוך כדי הוכחות מפורשות, את
שיטת העבודה בחקירות העולם הזה
בכלל ובפרשת פרישמן בפרט.
מדי יום ביומו התמלא הפרטיכל בפרטים
נוספים על עבודת הנמלים של חקירת
פרשת פרישמן. הכתב סיפר לבית־המשפט
כיצד בדק כל פרט ופרט, ממי קיבל בדרך
כלל ידיעה זו או אחרת, כיצד בדק את
הידיעות שקיבל וכיצד ניסה לודדאן עד
תומן בכל נקודה ונקודה• הוא סיפר כיצד
הסביר לממונים עליו בכל מקרה מה ומי
מקור האינפורמציה, מה מידת מהימנותו,
מה יחסו לפרישמן בעבר ובהווה ובאיזו
מידה אפשר לסמוך על הידיעות שהוא
מוסר. בזה אחר זה נפרשו לפני השופטים
ותויקו לתוך תיק המסמכים, חוליות הקשר
של פרשת פרישמן: פרשת הקבלן החיפאי
לשבור שבר בארצות השיצא
על־מנת
גולה׳ ועל עליתו ונפילתו תוך זמן קצר
במדינה השכנה היחידה המקיימת יחסים
ידידותיים עם מדינת ישראל — תורכיה.
משנסתיימה עדותו של מסים, וכשהתכונן
לעלות לדוכן העדים על
פרישמן עצמו
מנת לספר את ספורו שלו על כל מה
שפרקליטו מכנה כ״שקר וכזב, השמצות
שווא וספורי בדים,״ היה ברור לשופטים
הסבלניים, כמו לשני הצדדים, כי משפט
פרישמן נגד עורכי העולם הזה עשוי להיות
אחד ממשפטי הדיבה הארוכים ביותר בתולדות
מדינת ישראל, ואולי מן החשובים בהם.

במדינה
דרכי אדם

הארס שתואר כגאנגס&ו אמריקאי מסוכן מתאו את נושו

מוות בזסריה

המחזה נראה כאילו נלקח מתוך סרט
על המערב הפרוע. בתוך בית לבן, בן
קומה אחת, התבצר אחד התושבים והגן
על נפשו. מסביב הלכה והתהדקה טבעת
של אויבים, מבקשי דמו. לפתע, נשמע קול
יריה. אחד המתקיפים אחז את חזהו, השתטח
על האדמה הסלעית, מתבוסס בדמו.
לא הרחק ממנו נפלה אשה, ואחריה גבר
שני.
הדבר אירע השבוע בכפר זכריה׳ מושב
משגשג בהרי יהודה, על הכביש המוביל
מהר־סוב לבית־גוברין. האיש שהתבצר בביתו
היה גבריאל שושי׳ ,34 איכר ממוצא
כורדי, שעלה ארצה לפני שבע שנים.
יומיים לפני הקרב נזעק שושי לחצר ביתו,
כאשר תעתה לשם פרדתו של השכן
יחזקאל שמואל. הפרדה השתוללה בחצר,
רמסה כמה ערוגות של ירקות, ובעטה בבתו
של שושי, עליזה בת השנתיים, אשר שיחקה
בחצר.
שושי, נזעם על הסגת־הגבול, סנה ישר
למשטרה בהר־טוב .״הפרדה גרמה נזקים
לחצר שלי ובעטה בבתי,״ התלונן שם. דבריו
נרשמו ביומן, ועוד באותו יום נשלחה
הזמנה ליחזקאל שמואל לבוא למשטרה
ולתת עדות על מעשה פרדתו.
פגיעה ככבוד ובראש. עד כאן היתד.
זו תקרית רגילה, אחת ממאות הקורות
מדי יום ברחבי הארץ. אולם מנקודה זו
ואילך התפתחה במהירות לעלילת דמים
מדהימה. שמואל ,36 ,גבר רזה ושחרחר,
בעל העינים התכולות האופייניות לבני
כורדיסטאן, ראה בתלונתו של שושי מעשה
בלתי־ידידותי ופגיעה בכבודו.
הוא פינה לבית המתלונן, כשכולו רוגז
וזועף .״אני עוד אהרוס אותך!״ איים עליו.
שושי התרגז לא פחות, הנחית מהלומת־אגרוף
בפניו של בעל הפרדה. לרוב העלבון׳
הוסיפה רחמה שושי מעשה משלה
על המכות של בעלה: היא ידתה אבן על
יחזקאל. הפגיעה בכבודו כאבה לו יותר מן
הפגיעה בראשו. היה ברור כי דם יחזקאל
ינוקה רק בדם משפחת שושי.
ואמנם, עוד באותו לילה, התכנסה מועצת
החמולה של יחזקאל שמואל להתייעצות
חירום .״צריכים לטהר את כבוד המשפחה״״
הוחלט פה אחד. ועל כן, כאשר יצאו למחרת
בבוקר בני החמולה לעבודתם, היתה מחשבתם
נתונה כולה על הנקמה אשר ינקמו
בשושי ואשתו.
המצור. בצהרים, אחרי שסיימו את
עבודתם ולפני שהלכו לביתם להתכונן לבוא
השבת, התאספו בני החמולה סביב ביתו
של שושי. הם עלו על הבית מזויינים בקלשונים,
במוטות ברזל ובאלות.
שושי עבד בחצר ביתו, כאשר ראה את
אויביו עולים ובאים. אשתו רחמה הספיקה
לקבל אבן בחזה• ,לפני שבעלה נתן את
ההוראה להיסוג ולהסתגר בבית. הם נעלו את
הדלת במפתח, הגיפו את התריסים ועקבו
בחרדה אחרי הצרים עליהם.
מטר של אבנים ניתך על הבית. תחת
חיפוי הפגזה זו התקרב אל הדלת מיכאל
קרקוק• הוא דפק בדלת וקרא :״שושי,
פתח. אל תפחד. לא אתן לאף אחד לפגוע
בך. אני חבר שלך.״
שושי הביט מבעד לחריצי התריסים בקר־קוק,
חברו לעבודה כנוטר בכפר. אולם
קרקוק היה גם אחד מבני החמולה היריבה.
ובשעת מלחמה, כל ידיד שהוא גם ידידו
של האויב, נחשב לאויב. שושי סירב לפתוח
את הדלת.
יריד! ,ועוד ידיה. הסתבר במהרה כי
התערבותו של קרקוק שימשה גם פעולת־הטעיה
מסוכנת. בשעה שהנוטר משך אליו
את תשומת־לבו של חברו הנתון במצור,
התקרבו כמה מן המתקיפים בהתגנבות־יחידים
אל הבית, החלו ממטירים מכות במב־שיריהם
על החלונות ועל הדלת. הדלת, העשויה
מעץ לבוד דק נוקבה. החור הלך
והתרחב עם כל מהלומה, ונשקפה סכנה
מוחשית כי תוך שניות אחדות לא תוכל
לחסום עוד את הדרך.
ברגע זה ראה קרקוק את פני המוות.
מבעד לחור שנבקע בדלת התרומם מולו
קנה של רובה צבאי. בתנועת־יאוש ניסה
הנוטר לאחוז בקנה ולהסיטו ממנו. לשוא.
נשמעה התפוצצות של יריה, וקרקוק נפל
ארצה כשחזהו מרוטש.
אשתו של קרקוק, זרדה, אשר ליוותה
אותו למלחמה, הסתערה על גופת בעלה.
(המשך בעקת )12

מדוע גרשוני מי

ך* יום יצאתי מבית־הסוהר. המשטרה
1 1שיחררה אותי בערבות של 10 אלפים
ל״י. אחד מידידי חתם על שטר־ערבות.
אחרי ששה שבועות בבית־סוהר רמלה,
טוב מאד לראות את השמיים הכחולים,
לחוש באווירה החופשית של ישראל. אני
שמח שאני מסוגל עתה לשאת לאשר, את
הצעירה הישראלית שאני אוהב אותה. אעשה
זאת עוד השבוע.
הייתי צריך להיות מאושר מאד. אולם
היום, כשיצאתי מבית־הסוהר, היד! בלבי רגש
של אכזבה מרה. כי למרות ששלטונות
ישראל הרשו לי לצאת את הארץ באופן
חופשי, לכל ארץ שאבחר בה, נאמר לי
שלא יורשה לי להישאר בישראל, כאזרח
ישראלי. כך הושמה לאל שאיפה שהיתר,
בלבי מאז הייתי ילד.
אני מדוכא, כי עלי לקחת את כלתי הישראלית
החדשה לנסיעה שאיני רוצה בה,
במקום לקחתה לירח־דבש בנהריה. לפני
ניצבת האפשרות שאיאסר על־ידי האמריקאים
בדרכי לארץ הבאה, וכי אוסגר לשלטונות
ארצות־הברית, שם צפוי לי מאסר
ועבודת פרך של 20 שנה. במקרה זה
תישאר אשתי הישראלית נטושה אי־שם.

לוחם בקרבות כידונים
11 חודש אחרי
ן* נובמבר
4ששוחררתי מצבא ארצות הברית, נא-
סרתי, בחברת שותף, בעוון שוד מזויין.
הייתי אשם. היה זה הפשע הראשון שלי.
אמנם, גם בשנת 1942 ביליתי לילה ב־בית־הסוהר,
אך היה זה ענין פעוט• הייתי
אז בן .17 יחד עם כמה נערים מן השכונה
גנבנו מכונית של שכן, כדי לטייל קצת.
היתד, זאת הרשעתי הראשונה. ססק־הדין
העמיד אותי תחת פיקוח קצין־המבחן למשך
חודש. מעולם לא היה לי שום עבר
פלילי, מלבד הרשעה קטנה זו, והרשעתי
החמורה באשמת השוד.
באותה שנה בה קרה המקרה המצער עם
המכונית, התנדבתי לצבא. הייתי יהודי והרגשתי
שזו חובתי — עוד לפני שאגוייס
בכוח החוק. השתתפתי במערכה של האד
קינוס השקט. הייתי חייל בדיביזיה השביעית
המפורסמת, שנקראה בכינוי ״דיביזית הכידונים״
,כי היא היתד, מעורבת בקרבות
המרים ביותר. במשך שנתיים שרתי ללא
הפוגה בחזית. בתום תקופה זו נשארו בריאים
ושלמים רק חמשה אחוזים מבין
החיילים שיצאו עמי לחזית בפעם הראשונה.
גם על חמשה אחוזים אלה ניכרו סימני
הקרבות. כמעט כולנו היינו קצת מטורפים.
כעבור שנתיים של קרבות בלתי־פוסקים,
בתום שלוש שנים ללא חופשה, קיבלתי
חופשת־מולדת. הבטיחו לי שלא אחזור
לאיים הפאציפיים. אחרי הקרבות הנוראים
באי אטו, אחד מאיי האליוטים, בו שורר
קור של 40 מעלות מתחת לאפס, שמחתי
להיות שוב בארצות־הברית.

שם פגשתי נערה אינדיאנית נוצרית יפה־פיה.
התחתנו. כתוצאה מכך אחרתי לחזור
לבסיס, ונרשמתי כנפקד. אחרי שבועיים
אסרה אותי המשטרה הצבאית. כל חברי,
מוותיקי החיילים הקרביים של הדיביזיה, הסתלקו
כמוני ונאסרו. היתד, זאת הגבה טבעית
אחרי תקופת הקרבות.
ישבתי חצי שנה במחנה־עונש• ואז
חזרתי הביתה — אחרי שרות של ארבע
שנים רצופות. היה זה בראשית שנת .1947

שוד לאור היום

** חד־עשר חודש עברו מיום שיחרורי
\ £מ ן הצבא ועד ליום האסון, כשמצאתי
את עצמי במצב נורא. במשך תקופה זו
לא יכולתי להסתגל לחיים האזרחיים.
לא יכולתי להתאקלם, אחרי שרות קרבי
שהיה גרוע מן הרגיל, ואחרי שנשואי עם

הפשע הראשון. אולם היד,
מאד להיאסר כצעיר יהודי
שבה נחשב גם אמריקאי
הכרך דטרויט לטיפוס זר

נאסרתי אחרי
זה מזל ביש
בעיירה נידחת,
טהור מתושבי
וחשוד.
השריף, מפקד המשטרה המקומי הנבחר,
עמד לפני בחירות חדשות. הוא ביסס את
תעמולת־הבחירות שלו על כך שאני אוייב
ציבורי מס׳ 1של ארצות־הברית, חבר ב־חבורת־פושעים
מפורסמת בשם ״כנופית
הארגמן״ (שחדלה להתקיים בראשית המאה
הנוכחית) .בצורה זו ביקש להוכיח קבל
עם ועדה שמאסרי על־ידו היה מעשה לאומי
גדול.
הודיתי באשמה ושיתפתי פעולה עם המשטרה,
כי היה חסר לי נסיונם של הפושעים
המועדים (שאמרו לי אחר־כך, כשפגשתי
אותם בבית־הסוהר, שהיתר, זאת טעות).
השופט פסק לי עונש־מאסר של 15 עד

מעצ רי

במשך

היב

מאת 1ויליאם ג׳ייקובס
והו גזיפגרג האישי גז&סמזלגויבי של \זאיש טזגחאך
בנווזווווז הישראליוז כגאנגגובוד וזסיוכן. ושגזאגזרו
לפגי כווה שבוגווון נוורר גזונזציה בארץ.
הוונורכוז ווהווז וזיווגו לס־יפור וה כלשווו
ווהוך אוזווה כי וזובה וווגוריוז היא לודוד לארגו
אשר גוכווז גירוש וגואגור וזרוופוז גול
ראשו. להשווינג אה רבריו ובונווווזיו בגוגוווו שלו.
צעירה נוצרית היו בלתי־מוצלחים והרסו
את יחסי עם אבי.
הורי ישבו שבעה אחרי נשואין אלה,
כאילו נפטרתי. בימי הקרבות כתב לי אבי
שבחזרי אהיה מנהל בית־החרושת לבקבוקים
של משפחתי. עתה, אחרי נשואי, אמר
לי אבי שאוכל להיות סבל, אם ארצה.
ואמנם הפכתי סבל, למשך ששה חודשים,
עד שלא יכולתי להמשיך.
עזבתי עבודה זו ונסחפתי מדחי אל דחי.
הרגשתי שאני מתקרב לאסון. אולם מצב
רוחי היה כזה שלא היה איכפת לי. חודש
לפני שקרה האסון התידדתי עם קרוב רחוק
שהיה פושע מועד. באותם הימים נמנעתי
בכוונה מלהיפגש עם חברי היהודיים, ידידי
מנוער. התרועעתי עם אנשי העולם התחתון,
שיכורים מועדים ברובם.
במצב זה הייתי חומר גלמי מצויין לחבורת
פושעים. כשהציע לי ידידי החדש
לקחת חלק בפשע, הסכמתי מיד.
היה זה שוד לאור היום של בית־מרזח
בעיירה במדינת מישיגאן, רחוק מביתי בדטרויט.
שדמו סכום של 900 דולאר, בהם
התחלקנו שוזר, בשוזה. אחד מידידיו של
שותפי הלשין עלינו למשטרה. כשאני מס
תכל חזרה, אני מבין שהיה לי מזל ש

4ן 1ןךן תמונת ילדות של ג׳ייקובס,
אחד משלושת הבנים של
מ 1011

משפחה יהודית־אמריקאית ציונית, בורגנית וטובה בדטרויט.

לוז

30 שנות מאסר* — עונש הניתן רק
לפושעים מועדים וותיקים. היה זה טבעי לגמרי
— אחרי התעמולה שהציגה אותי
כחבר כנופיה מסוכנת.
בתנאים רגילים הייתי מקבל, כפושע בפעם
הראשונה, עונש מינימלי של תקופת־מיבחן
ועונש מקסימלי של שנתיים מאסר.
אני יודע זאת היטב, כי במשך שש השנים
שישבתי בבית־הסוהר ראיתי אסירים
רבים מסוג זה באים והולכים, בעוד שאני
נשארתי יושב.

יציאה משער מחנה־המעצר
י שנתיים הראשונות של מאסרי
4ישבתי בבית־סוהר בג׳קסון, מדינת מי־שיגאן,
בית־הסוהר הגדול ביותר בעולם, בו
שוררים נוהלי־בטחון חמורים ביותר. יש
בו 7000 אסירים.

חוז
שלא כמה
משפו

* בארצות־הברית רגילים לתת פסקי-
דין בהם נקבע עונש מינימלי ועונש מקסימלי.
העונש המעשי נקבע מאוחר יותר,
יעל ידי ועדת שיחרורים, לאור התנהגות
האסיר.

אביו ואמו של ג׳ייקובס בעלי בית־חרושת ענקי לבקבוקים^
ההורים המיליונרים גידלו את בניהם באווירה ציונית, נ
את קשריהם עם וויליאם אחרי שנשא אשה נוצריה, התקרבו אליו לאחרונה שוב.

ההווים

חייו וסועדי ושואל:

שנתיים קבע הפסיכולוג של בית־הסוהר, לאור חוסר
| לי וסיכויי לחזור למוטב׳ כי יש להעבירני למחנה-
!מחנה זה לא היו שומרים וגדרות. שם נשארתי
ן בע השנים הבאות.
כל הזמן חיתה בי התקווה המוחשית שאשתחרר
לפני זמני, מכיוון שהפסיכולוג ומנהלי בית־הסוהר
פסק־הדין היה בלתי־רגיל ואכזרי, והמליצו על שיח־
]תת אלה התבדו בועדת השיחרורים. יתכן כי מוצאי
לכך.
|ר ,1953 שבועיים לפני חג המולד׳ השתכנעתי סופית
ן לי תקווה להשתחרר. היו צפויות לי בבטחון גמור
שנים של ישיבה, במקרה הטוב ביותר. יצאתי ברגל
זנה־המעצר (.דבר שלא נחשב לפי החוק כבריחה מבית־נכנסתי
לאוטובוס ונסעתי ישר למקסיקו — נסיעה
!!נמשכה כשבוע.

בנו של מיליונר
שעבר תי את הגבול למקסיקו, היה בי הרצון
1ע לישראל, אבל הרגשתי כאילו כבר הגעתי לארץ
!ביליתי כמה חדשים מאושרים בארץ נחמדה ודמוקראטית
ן תי את שמי ועבדתי כסוכן נוסע לחלקי מכוניות.
|ני יפה — והיה לי די כסף כדי לבוא לישראל, בפעם
[הכרתי שעל כל היהודים בעולם לחיות בארץ־ישראל,
וי היום באושר במקסיקו. בפעם הראשונה בחיי הרגשתי
1ני אדם בין בני־אדם.
|י מן האמנות של ארץ זו. אמי היא ציירת, וחיי
הטביעו את חותמם תמיד על אוזירת ביתנו. סבי בא
מארץ־ישראל. הוא היה אדם דתי, והפך לראש הקהילה
בדטרויט. כשמת, היתד, הלוזיתו גדולה מזו של
(ין רוזבלט, שמת סמוך לאותה תקופה.
|הוא אדם ישר וקפדן מאד, המנהל את בית־החרושת
על־ידי סבי. הוא הפך אותו לעסק של מיליונים. הבנין
זלו בלבד, שנבנה לאחרונה, עלה למעלה ממיליון
| רציתי ללמוד ספרות ואמנות• אולם אבי הקפדן הכניס
:ית־ספר צבאי, אחד הטובים בארץ. לא הרגשתי שם
יאחרי ארבע שנים שם, שינה אבי את דעתו והחליט
לעבוד במפעל שלו. לשם כך שלח אותי לבית־ספר
טוב בלום־אנג׳לס, שם למדתי עד שהתנדבתי לצבא.
ן!׳. 19
זחתי היא ציונית. אמי היא נשיאת ארגון אורם לכל
.יגאן. לכן היה זה טבעי, אחרי שצברתי די כסף
שנסעתי לישראל• באתי באוגוסט , 1954 בשם המקסי•
.אודיו, מתוך מסרה להיות לעולה.
יים אחרי שבאתי לישראל הופיעה אשתי האינדיאנית,
איתיה במשך שבע שנים. כשהייתי בבית־הסוהר בילתה
שנים מרות בביודחולים לחולי שחפת, על חשבון

ציור זה של ג׳ייקובס צוייר ביד•
כלתו, ציירת מצליחה, שהציגה את
תמונותיה בפאריס ובשטוקהולם. השבוע עומד ג׳ייקובס לשאת אותה לאשה.

פורטרט של כרה

מול חלון הכרא
כתל

הכלא. בגלל צילום זה נעצר צלם העולם הזה,

חיינו שם כשנה. עבדתי כסוכן נוסע
למכונות לטיפול־יופי, בעוד אשתי, שהיא
יפה מאד, עבדה כדוגמנית.
הייתי מאושר בבריטניה, היו לי ידידים
טובים, ושמחתי בחלקי.

שויות, הסכמנו בינינו להתגרש מרצון. היא שתיים בלילה שבר את הדלתות בדירת
חזרה לארצות־הברית, ואני נשארתי לחיות כלתי והרים עליה סכין. באותו רגע באתי
כאן, חיים שקטים ללא מאורעות. עסקתי לשם והוצאתי את הסכין מידיו• הובלתי כלתיהגישהנגדו הביתה.
בכתיבת ספר על תולדות חיי, עבדתי באותו בשקט
חברה של גרוטאות־ברזל. הפעלתי מכבש קובלנה פלילית, וכנקמה על כך הלך לשגהידרולי,
עד שהחברה גמרה את עבודתה רירות האמריקאית והלשין עלי. הוא מוסיף
בארץ. מכיודן שקיבלתי הכנסה קבועה מחוץ־ להתפאר על כך עד היום בפני ידידינו.
לארץ, בסך 200 דולאר לחודש, לא שקדתי את עברי ידע מפני שהיה ידיד של אשתי
במיוחד למצוא עבודה אחרת• רציתי לגמור הקודמת.
את הספר.
כך 18 ,חודש אחרי בואי ארצה, במאי
,1958 נדהמתי כאשר באו שוטרים לסטודיו

סכיו בשתיים בדילה של כלתי, שהיא ציירת ידועה ובעלת שם
בחוץ־לארץ ואסרתי. נאמר לי כי אוחזק
בבית־הסוהר עד שאגורש מישראל תחת
** יד עם בואי ארצה הלכתי למטה משמר.
הארצי של משטרת ישראל וסיפרתי

את כל פרטי חיי, מבלי להחסיר דבר. נתתי
אזרח ישראלי!
להם את דרכוני המזוייף, אמרתי שאינני
רוצה להשתמש בשם כוזב, ושאני רוצה
להיקרא שוב באופן חוקי בשמי האמיתי.
ץ ם כרגע זה תקזזתי הלוהטת היא
המפקח שדיבר אתי אמר לי שאין לי 4״ שיורשה לי להגשים את שאיפת חיי,
מפני מה לחשוש׳ וכי אמשיך לחיות לפי להמשיך את חיי כיהודי בין יהודים, כאזשעה
בדרכון הכוזב. הוא הודיע שיסכימו רח ישראלי.
אם יאיר לי מזלי לקבל את האזרחות,
לתת לי אשרת־תייר לשלושה חדשים, אך
בינתיים לא יסכימו לתת לי אזרחות. המ אוכל לקבל סכום גדול של כסף, אותו
שכתי לחיות כך, כשאני מאריך מפעם לפעם ברצוני להשקיע כאן כדי לבסס את קיומי.
אין ספק שאוכל להיות אזרח מועיל —
את הויזה.
באחד הימים בא ידיד של כלתי, שהיינו ולא ״אוייב ציבורי״ ,כפי שניסו לתאר
משאילים לו לעתים קרובות את מכוניתנו, אותי.
הורי עדיין מקווים לבוא לארץ כדי לפוהתרגז
עלינו על שסירבנו לתת לו את
המכונית בהיותו במצב של שיכרות. בשעה גוש את אשתי החדשה, הישראלית.

אשתו הראהתנוונוד

זוהי
שונה היפה־שהתנוססה

ך הדרכו! המזוייף כשהגיע לארץ לפני כשנתיים. פיה של ג׳ייקובס /ממנה התגרש ברבנות בתל־אביב.

מראה את ג׳ייקובס ואשתו הראשונה כזוג מאושר
בלונדון, כאשר הצליחו לחיות שם מבלי להת־גלות
על־ידי תאפ.בי.איי האמריקאי. הס עזבו את לונדון בגלל מחלת הריאות של אשתו.

עם בואה הבהירה לי שלא תחלום להישאר בישראל
זד למעלה מן הצורך. היא ניסתה לשכנע אותי בצדקת
־עולמה, בה לא היה מקום לישראל. אחרי כל השנים
בבית־חולים לשחפת, ומאחר שידעתי כי הוציאו להנחת
וכי אולי ימי חייה ספורים, לא היה עם לבי
ממנה. לכן, בעצב רב, יצאתי עמה מישראל ונסענו

^.בן״שיסוית

גירושים מו האיגדיאגית

>^חרי כמעט שנה אמר לי הרופא
\ 1המומחה שאם נישאר עוד חודש אחד
בבריטניה, יהרוג מזג־האוזיר את אשתי. לכן
נפרדנו מן החיים הטובים ונסענו לדרום
ספרד שטופת־השמש, ומשם לטאנג׳יר. חיינו
שם שנה.
עבדתי כסוכן בעסק של השכרת רהיטים.
בתום תקופה זו גילה אותי האפ.בי.איי— .
הבולשת הפדרלית האמריקאית. הקונסול
האמריקאי החרים את הדרכון שלי, שהיה
מקסיקאי. עד אז לא ידעתי כי לאמריקה
זכויות אכסטרה־טריטוריאליות בטאנג׳יר. הקונסול
טען כי אני עודני אזרח אמריקאי,
וכי על כן יש לו סמכות שיפוטית עלי.
אז החלטתי, אחרי נדודי הרבים, שמקומי
במקום שרציתי להיות בו מאז ומעולם.
ידידים השיגו עבורי דרכון מארוקאי, בשם
הכוזב דויד בן־שיטרית. בעזרתו באתי לישראל•
היה זה בדצמבר ,1956 ימים מעטים
אחרי מיבצע סיני.
כעבור שמונה חדשים באה גם אשתי,
בניגוד לרצוני. אחרי פרידה מלוזה בהתנג
תאשה
האינדיאנית

תמונה!נשנחתית

המועדון הלאומי על־שם פרופסור קלאחנר
תל־אביב, רחוב שלמה המלך 95
הערב, יום הרביעי 25 ,ליוני , 1958 בשעה 8.30
תתקיים הרצאתו של

א!ו־י אבנרי
על הנושא:

הד ה־גוליז ם בי שר אל
הפותח: אליהו זכאי
אורחים מוזמנים

זרדה *רקוק שוכבת בבית־החולים זיו בירו שלים, כ שהיא פצועה

ב שתי רגליה. היא ליוותה את בעלה מיכאל כאשר עלתה החמולה
שלה על בית שו שי. בראותה את בעלה מ תבו סס בד מו, ח שה לעזרתו, נורתה ונפצעה לידו.

מפולםי 1ח ד

במדינה

להפסקת

נשירת שערות ומניעת קרחות
מ אפ שר . 1 :הפסקה מו חלטת של העשירה
.2ה 2מחת שער חדש
א ח ריו ת ג מו ר ה -כמקרהשל
אי הצלחה, יוחורהכסף

דרכיע יס

קוסט טי קוס

בהנהלת סר א. ר וב י ן, בי 1ק 1ס ם טי ק אי סד 1פלם

תל־אכיב,

ר חו ב פיעסקר - 2ט ל22128 .

(המשך מעמוד ) 10

היא לא הספיקה להגיע אליה. כדור שני
פגע בשתי רגליה, והיא השתטחה לכל
אורכה ליד הגופה. המתקיפים נדהמו לרגע
נוכח הנפגעים, אולם לא ויתרו.
ההסתערות לא נפסקה. לרגע. בעוד שרו־בהו
של שושי הפיל את קרקוק ואשתו
לפני דלת הכניסה, ביצעו כמה מתקיפים
אחרים פעולת־איגוף על אחד החלונות.
משיכה חזקה הוציאה את התריס מערוצו,
ונראה היה כי בכל רגע יצליחו המסתערים
לחדור פנימה.
ברגע זה ניצבה בחלון הפרוץ רחמה
שושי. בידה אחזה אקדח. האשה הצנומה
והנמוכה, בת ה־ ,29 שראשה היה נתון
בעטיפה המסורבלת של בנות עדתה, לחמה
באותו רגע על חייה ועל חיי ארבעת ילדיה.
היא חיפשה מטרה לנשקה. היא חיפשה את
תוקפיה, את המאיימים על חיי משפחתה.
היא ראתה איש מזנק אל תוך החצר,
בכיוון לדלת הכניסה. היה זה יעקב סיינא,
אחיה של זרדה קרקוק, אשר ניסה לחלץ
את אחותו הפצועה משדה המערכה. רחמה
כיוונה אליו את האקדח, לחצה על ההדק.
יעקב סיינא נפל, כשכדור בראשו, לא הרחק
מאחותו.
כן עוספיה ובני כורדיסטאן. קציר
הדמים המחריד גרם להפוגה קלה בקרב.
חלק מן המתקיפים עזב את המקום, רץ
להזעיק עזרה ולהביא נשק — המצוי בשפע
בכל ישוב ספר• הנותרים ניסו לחלץ את
הפצועה אל מחוץ לטווח האש. במשך כמה
דקות עמדו המתקיפים והמתגוננים אלה
מול אלה, מתכוננים לסיבוב השני. שרר
שקט מפחיד.
אך הסיבוב הקטלני לא בא. על הכביש
הראשי נעה אותה שעה במקרה מכונית
של משמר הגבול, בסיור שיגרתי. אל אזני
השוטרים הגיעו הדי יריות מתוך הכפר
זכריה. מפקד המשמר, הסמל הדרוזי איס־מעיל
מעוספיה, הורה לנהג המכונית לחוש
מיד למקום היריות. הוא מצא המון זועם,
מקיף את בית שושי ומתכונן להסתערות
המכרעת.
כמה משפטים חטופים הבהירו לו מה
המצב. בן ההרים הישראלי, אשר קרבות
חמולות הם חלק בלתי־נפרד מהוזי חייו,
הבין מיד מה מתכוננים לעשות בני ההרים
מכורדיסטאן• הוא ידע בדיוק מה עליו
לעשות. הסמל הורה על מטילי המצור
להתרחק מבית שושי. הוא גם הורה לאל־חוטאי
שלו להזעיק מיד תגבורת ועזרה־ראשונה.
אולם
בני המולת שמואל היו צמאים לדם.
הם סירבו לפרוץ את המצור. איסמעיל חילק
את אנשיו בעמדות איסטרטגיות מסביב
לבית, הציב את מקלע הברן על גג אשר
חלש על החצר, והורה להמון :״אם לא
תתפזרו אפתח באש!״
הכניעה. שוב היה זה כאילו נלקח
המחזה מתוך מערבון הוליבודי. השריף האמיץ
התייצב מול המון נסער׳ אשר ביקש להפיג

את זעמו במשפט לינץ׳• רק הודות ל־תקיפותו
הצליח הסמל להרחיק את הנסערים
ולמנוע שפיכת־דמים נוספת, לאחר ששתי
גופות כבר היו מוטלות בשטח.
בתוך דממת מוות, במיטב המסורת של
שומרי־השלום ביישובי־גבול פרועים, התקדם
איסמעיל לבדו אל מול דלת בית שושי,
מול קנה הרובה המוסתר. הוא עלה על
שתי מדרגות העץ, דפק בדלת הרעועה,
וקרא אל היושבים בפנים :״אני משטרה!
פתח את הדלת!״
״אם לא תסתלק אירה בך!״ השיב קולו
של שושי.
איסמעיל עמד במקומו .״אני משטרה,״ חזר
והודיע ,״אם לא תפתח את הדלת אפתח
עליך באש. כל מה שיקרה יהיה על אחריותך.״
השתררה
דממה מעיקה.
לבסוף נשמע קולו של שושי .״אני מוכן
למסור לך את נשקי,״ הודיע ,״אבל רק
אם תבטיח את חיי ואת חיי בני ביתי מפני
החמולה האויבת.״
איסמעיל נתן את הבטחתו, הדלת נפתחה
כמה סנטימטרים. משפחת שושי הנצורה
נכנעה.
ברגע זה הגיעה התגבורת מהר־טוב. היא
השתלטה במהרה על המקום, החלה בגביית
עדויות, פינתה את שתי הגוזיות ואת הפצועים.
את בני משפחת שושי העבירה
תחת משמר כבד לתחנת המשטרה.
למחרת בבוקר הגיע למקום סגן המפקח
הכללי של המשטרה עמום בן־גוריון. הדבר
צויין מיד במהדורות החדשות של קול
ישראל ובסיפורי העתונים. אולם, למעשה,
לא היה לקצין החרוץ מה לעשות בכפר.
את מעשה הגבורה של השכנת־שלום ׳תוך
סיכון עצמי, כבר עשה הסמל הדרוזי נד
עוספיה.
פשעים האל תמיד שיכנע
״זה היה נס גדול,״ אמרו חוקרי המשטרה
לכתבי עתוני הערב, אחרי שפירסמו ברבים
את פרשת פשעיו של ״השודד בתחתונים״
רפאל בן יחיא חג׳בי מתל־אביב .״מי יודע
מה היה קורה לולא הסגיר חג׳בי את עצמו
למשטרה?״ התמוגגו מנחת קצינים גבוהים
במחוז.
חג׳בי עצמו ישב מדי בוקר במטה הנפה
הצפונית, הכתיב לחוקרי הלשכה הפלילית
של הנפה ולשוטר סלח כהן ממדור הבילוש
של המחוז, את סרטי הפרטים של הפשעים
החמורים שביצע במשך שבע השנים האחרונות•
״במדינה אחרת היו שמים אותי על
כסא החשמל,״ התוודה חג׳בי ,״אבל כאן
לא יתנו לי יותר משבע שנים.״
הרשימה המלאה של פשעי חג׳בי יכולה
לשמש חומר מתאים לתריסר סרטי־זזזעה
העולם מזח 1082

פרדה זו, המסובבת את ראשה בשלווה, היתה הגורס
11 *1111ן ־ ן -ן -ך
הישיר למות שנייס מבני כפר זכריה .׳הפרדה, השייכת

ליחזקאל שמואל, חדרה לחצרו של גבריאל שושי, דבר שהעלה את חמתו, גרם למלחמה.
הוליבודיים, מאלה שהצנזורה הישראלית רגילה
בצדק לקצצם באכזריות. פרשת עבודתה
של המשטרה בחקירת תיקיו של חג׳בי, לעומת
זאת׳ יכולה — וחייבת — לשמש חומר
רציני ביותר לחקירה מקיפה וענינית על
שיטות. פעולתו של מחוז המשטרה הגדול
ביותר בישראל .״איך יתכן שהענף הפלילי
של תל־אביב לא הצליח להניח את ידו
על חג׳בי בשנים האחרונות?״ לא הסתירו
קצינים מקצועיים במחוזות משטרה אחרים
את תמהונם.
הרשעות קודמות. תיקו האישי של
חג׳בי במטה מחוז תל־אביב, וגליון הרשעותיו
הקודמות במחלקה לזיהוי פלילי במטה
הארצי, הצדיקו תמיהות אלה. כי ״השודד
בתחתונים״ ,שהודה בשבועות האחרונים
בביצוע שלושה פשעים מיניים בילדות צעירות
ובביצוע שורה ארוכה של פשעים
חמורים אחרים, הוא בעל ארבע הרשעות
קודמות:
• התפרצות וגניבה במחתרת בשנת
,1951 עליה נדון בבית־המשפט המחוזי ב־תל־אביב
לשנתיים מבחן.
• שוטטות בשנת •1956
@ מעשה מגונה בשנת .1956

עסוקים עד 10 פקידים רק בחישוב המס
הרחבתה מז ח של נמל אילת תוחל
בימים הקרובים. הפיגומים המיוחדים שהוזמנו
בחוץ־לארץ נמצאים כבר במקום, והם
יאפשרו הארכת המזח הנוכחי במאה מטרים
ה לו אהל ״ הבימה ״ אושרה על-ידי
ועדת הכספים של עירית תל־אביב, בסך
150 אלף ל״י. באותה ישיבה אישרה הועדה
את הסכם החכירה של בניין הבימה לעוד
49 שנה שי אחדש בייצוא ביצים
יושג החודש. המשלוחים יגיעו לפי התוכנית
ל־ 18 מיליון יחידות, לעומת 14 מיליון בחודש
הקודם. הייצוא מבוצע מעודפי הביצים,
שאין השוק המקומי יכול לקלוט אותן
קו נצרט מיו ח ד של התזמורת
הפילהרמונית, שהיה מוקדש כולו למוסיקה
ישראלית, הצליח למשוך להיכל התרבות
750 איש בלבד• בהעדר המוני הסנובים
המוסיקליים הרגילים, ניגנו 60 אנשי התז
בתו
בת השנתיים של גבריאל שושי שיחקה בחצר אביה, כאשר נכנסה לשם
פרדת שמואל. הפרדה גרמה נזק לצמחים שבחצר, בעטה בילדה. אביה התלונן
על הדבר במשטרה, וכשהופיע בעל הפרדה לבירור, פרצה קטמה שהתפתחה לתיגרת דמים.

עויורו

מורת לפני אולם שלושת־רבעי ריק.

תזכיר
ל הב ללא ל הבו ת
מה גרם לשריפה בשטחי־המרעה ליד
המשקים דביר ולהב? אחרי שהארץ קבע
באופן פסקני כי השדות הוצתו בזדון על־ידי
שני הקיבוצים, כדי להבריח את הבדואים
ולשלול מהם שטחי־מרעה׳ קבע עורך
העולם הזה ( )1078 באופן חד־משמעי כי
האשמה זו כוזבת, וכי העלילה בוימה על-
ידי חוגים הקרובים למימשל הצבאי כדי
ללחום בהשפעת מפ״ם בין הבדואים. הארץ
אמנם הוסיף לעמוד על טענתו בניגוד
לדעת העולם הזה, אך השבוע פירסם העתון
״הכחשה והתנצלות״׳ בה הביע צער על
שהוטעה בפירסום זה ״שאין בו אמת כלל
וכלל גניבת דעת הקהל וחילול

זכר קרבנות הקרב על שער־הגיא נתגלו
בפעם הראשונה על־ידי עורך העולם הזה
( )1066 במאמרו ״הקירקם בא״ ,בו גילה כי
הובאו לשער הגיא שלדים כוזבים של
מכוניות שמעולם לא השתתפו בקרבות
לפריצת המצור על ירושלים. השבוע כתב
ד״ר אריה ואגנר, במכתב למערכת הארץ:
השלדים המונחים (שם כיום) מקורם
במחנה צבאי לגרוטאות. השלדים הם ממכוניות
צבאיות משוריינות׳ שלא היו בנמצא
בארץ באביב 1948 חסמכה
מ מ שי ךלהש תו ל ל. למרות שועדה מטעם
משרד־החינוך החליטה במפורש להכליל
את ספרי חסמבה של יגאל מוסינזון
ברשימה השחורה של ספרים בלתי רצויים
לילדים (העולם הזה ,)1068 הכליל השבוע
מדור החינוך של הארץ שני ספרי חסמבה
ברשימת ספרי הקריאה לילדים שהוא ממליץ
עליהם.

• מעשה אונס בשנת .1957
הרשעות אלה היו צריכות להיות ידועות
גם לבלשי תל־אביב ולחוקרים הפליליים של
המשטרה• ואמנם, לא הכחישו אלה השבוע
כי אחרי כל אחד ממעשי הפשע המיניים
שבוצעו בשנתיים האחרונות היה חג׳בי
בין העצורים לחקירה. אלא שבכל פעם
היה מצליח להוכיח אליבי לחוקריו, ששיח־ררוהו
מיד.
גיוס למ.צ. תמיהה גדולה לא פחות
עוררה גם העובדה שחג׳בי גויים למשטרה
הצבאית, למרות העובדה כי כמה חודשים
קודם לגיוסו נדון והורשע באשמת התפרצות
וגניבה במחתרת. במשטרה הצבאית,
סיפר השבוע חג׳בי לשופט השלום שהאריך
את מעצרו׳ ביצע פשעים לא מעטים, שהגיעו
לשיאם בתקופת מבצע סיני׳ בה השתולל
חג׳בי ללא מעצור. בין השאר הוא ידה
בזקנה ערביה והרגה, אחרי שאנס אותה
באכזריות.
חג׳בי נמצא עתה במעצר, עד שיובא
לדין. אולם העובדות הפשוטות והיבשות
דרשו׳ כי •גם האחראים לכך שחג׳בי לא
נתפש עד ליום בו הסגיר את עצמו, חייבים
לתת את הדין על רשלנותם ואי־יעילותם
המקצועית.

כל ישראל
מותרות שד מותרות
הקרב על נצרת יתפשט על שטח
נוסף: במאמץ לכבוש חזרה את העיר מידי
מק״י׳ תשקיע הממשלה 460 אלף ל״י
במפעלי פיתוח מרהיבי־עין בעיר הערבית,
כולל מגרש ספורט ב־ 30 אלף ל״י
300 פקידים עסוקים במדינה בחישוב
מסי־מותרות. במפעלים גדולים מסויימים
העולם הזה 1082

. 0 1 1 *1 ״11111 מיכאל קרקוק ויעקב סיינא לא היו נזעורבים
י י | /י 1יי ״ 1 1אישית בקטטה בין שושי ושמואל. אולם
האחרון היה בן חמולתם, ונראה חיה להם כי כבוד החמולה נפגע.

הם יצאו להתנקם, נהרגו בקרב סביב ביתו של שושי. בתמונה
נראות שתי הגופות במשאית של המשטרה, לפני מאות מבני עדתם
שבאו להשתתף בהלווייתם בירושלים, לאחר שוך סערתם הנפשית.

ממחלקת החפצים האבודים: יחיאל לסמן פגש במסיבת
פורים, בבסיס צבאי אי־שם, בנערה, אחריה הוא מחפש
עד היום הזה. וכאילו שהייתי אני האשמה, שלח מכתב
ערגה בחרוזים. אם אינך עונה לו, את סתם מאבן. רחמי
עלי יותר מאשר עליו. אין לי כל חשק לקבל עוד דבר
כזה. שמעי:
״פגשתיך אי פעם, נשפיית מסכות /עיני פגשה בעיניך,
לא פסקה אז מראות /בתחילה לי היו שמך וכתובתך /
לסימן שאלה לחידה ולרז /מחשבתי היתד, אז /רק
אחת וי חיד ה ...למצאך.
״לחתור לא פסקה מחשבתי לקראתך /ואז ...רעותך
לי גילתה את הלוט מדמותך /וכדי ששלוד אהיה ולבי
שאנן /לי אמרה מקומך: הלא הוא תל־חנן /אף את
שמך, הוא מלכה /אותה עת לי גילתה /לא יספה
ולכן — אחפשך עתה.
״נערה אלמונית ערמונית /דרכך על דרכי נצטלבה /
לרגע קטון אך את נפשי שאבה /לתוכה. הלזאת תקראו,
אהבה חצאיתך השחורה, סודרך האדום /ריחפו
לעיני /האמצאך היום?״
ועוד בלה־בלה־בלה מסוג זה, אבל אני מקווה שהצלחת
לקבל קצת מושג.

כאשר מי ש הו אומר לך ״אני נוקווה שלא איכפ ת לך
שאני או מ ר /ת לך זאת,״ קרוב לוודאי שכן יהיה איכפ ת לך.

הכד?מען האד8

בלי הערות (:)1082/104
״הנני כותב לך על מקרה הקשור במדורך ואשר נגע
ללבי:
״באחד הביקורים אצל ידיד, הוא הוציא ממגרתו צרור
מכתבים והחל לקראם לפני אחד אחד. לא נעים היה לי
לחדור לתחום לא לי, אך שוכנעתי שהוא היה זקוק יותר
לשמיעתי כ״אמתלה מוסרית״ כלפי לבו השייך כבר לאחרת,
מאשר להשתפכות נפשית. ובכן, הקשבתי במצפון נקי
לקריאותיה, זעקותיה של נפש נחמדה, מוזרה, נסערת
ומבולבלת. על אף הצמר־גפן־פוליטי־כדאי היושב לבטח
באוזניו, כל עוד יושב השלטון, פילסה לה דרך אל לבו.
תוך כדי הקשבה נחשפה לפני דמות אנושית ומעניינת,
בעלת מעוף ודמיון בגילה 18 החורגים מעבר לזמן
ולמקום. התרשמתי מאד.
״כפי שכבר הבינות — צרור מכתבים גדוש זה נכתב
על־ידי ״מספר״ ממדורך לאחר שלושה ־ מכתבים נפגשו
שני המספרים. האידיליה נפסקה לאחר שנה.
למרות השיגרתיות של רוב מעריצי מדורך, שוכנעתי
בתועלתו הרבה ושירותו היפה. אותה צעירה היתד, זקוקה
כאוויר לנשימה להתפרקות נפשית והיא כוונה על־ידי מדורך.
בצורה זו זורזה ואולי אף קוימה התגבשותה האישית,
והצמידה רגליה מחלל החלומות לקרקע המציאות. מקרה
זה עודד אותי — אבוי, בגיל — 38 לפנות לעזרתך האדיבה.

כמד, פעמים ביטלתי את החלטתי בגלל תסביך
גילי. אולי אפתח פתח עד כמה שמסגרת
המדור תרשה: האם הרצון להתכתבות מוגבל
בגיל?
והריני לפנייך נולדתי בשנת ; 1920
השכלה, גובה, משקל, צבע עיניים, שערות
וכו׳ — ממוצעים; אהבה, שנאה, מגרעות,
תחביבים וכו׳ — הכל למען האדם. המעניין
אותי? כל מה שבינתי מסוגלת לקלוט ביצירה,
תרבות, אמנות, ספורט ושוב — לא דברים
לשמם, כי אם למען האדם...״

נו, גברים :
בקריאת תגר ״נו, גברים, הוכיחו את עצמכם!״ יוצאת

נערת הע<ב1ע
בלהה לוקר היא ביסים
אלה ה אופן החסי שי ב רביעייה
מועדון התיאטרון, ואם
אתם חו שבי ם שזה כל מה
שהיא עו שה, טעו ת בידכם.
היא מפצלת את ה אי שיות
שלה לה מון חלקים, נראית
ו מ תנ הגת למרות זאת בנורמליו
ת רבה.
בלהה היא רקדנית בלהקת
הבאלט של האופרה. אחרי
כל הצגה היא ממהרת אל
ה מועדון, מצטרפת אל הרביעייה,
מופיעה ב חן רב
בקטעי זי מר ה ומ שחק. משך
היום אין לבלהה ז מן רב
להתבטל. היא עובדת כמורה
לבאלט לילדות אצל מיא אר־בטובה,
מורתה משך שנים
רבות. כאילו לא הספיק כל
זה, היא אף לו מד ת נגינה
על גיטרה, כדי שתוכל פעם
ללוות את עצמה בשירה. לא
סיפרתי לכם שהיא גם שרה?
יש לה קול קטן ו ח מוד
והיא יודעת בדיוק את מגבלו
תיו. היא היתה רוצה
פעם ל הופיע גם בקומדיה
מוסיקלית כלשהי. התחלתי
להבין ב מקצת את הסיסמה
של עולם ה שע שועים ״ההצגה
חייב ת להימ שך״ כאשר
ראיתיה בהופע תהב מו עדון.
הנערה הסתובבה עם חו ס
גבוה ז מן קצר לאחר התוכני
ת קלעה את צמתה,
אמרה שלום יפה לחבריה
בעבודה והלכה הביתה, כדי
להופיע למחרת בערב בפס־טיבאל
חבאלט של האופרה.

( ,)1082/105 המספרת לי שהיא ילידת צרפת ושהיא לא
כל כך נבעתת כאשר היא רואה את עצמה בראי. נשמעת
נורא חכמה, לא?

עוד סטודנט
אם את חושבת שסטודנט הוא מה שרשם הרופא בשבילך,
מדוע לא תכתבי ל( )1082/106 בן ה־ ,23 שהוא סטודנט
הטכניון? הוא דווקא רוצה להתכתב עם תל־אביבית נאה
כבת ,20 המעדיפה בילויים שקטים בחברה מצומצמת, ויש
לי הרושם שהיא הולכת להיות מצומצמת מאד.
אני לא רוצה להשוזיץ, לכן לא אומר מה שאמר לי :״אני
חסיד המנהג שאין אומרים שבחו של אדם בפניו, אולם
הפעם אסטה ממנהגי ואומר לך שמדורך הוא משהו מיוחד
במינו שלא נתקלתי בכמותו בעתונים אחרים בעלי מדורים
דומים. השכלת להכניס לתוך מכתבים יבשים, רוח חיים
והומור דק — יש הטוענים ציניות — ועל כך מגיעים
לך השבחים.״
שיבוא מי ש הו
לעלות 58ל״י.

וינמק

מדוע

ציפור>ן0גה לחשה לי...
למחמאה יחידה במינה זכתה המשוררת שולמית הר־אבן
מפי אברהם שלונסקי, בגלל עבודת התרגום
המצויינת שלה מפולנית, של קונראד וואלנרוד לאדם מיצי
קביץ׳ :״חזק קוזאק ותתקזאק כאשר שמע הבאס
שממון ישראלי, כי חברו לשעבר לשלישיה אריק
לביא אמר עליו שהוא דווקא יודע לשיר, הגיב שמעון:
״מצטער, אבל אינני יכול להחזיר את המחמאה
לאלכרט חזקיהו חוש הומור מיוחד, כולנו יודעים.
הברקה אחרונה שלו: כאשר נשאל באיזה מחזה הוא
מופיע עתה, השיב ,״חנה סנש.״ לשאלה מהו התפקיד,
השיב :״של עורך־הדין שלה.״ תפקיד גדול? ״לא. היא כל
הזמן מגינה על עצמה התופרת של ריקה זראי
נשבעה שיותר לא תתפור לה. היא איננה מופיעה למדידות.
עסוקה תמיד. וכשהיא כבר מופיעה, אחרי זמן ממושך,
מוכרחה האשה האומללה לכוזץ את השמלה בכמה סנטימטרים
נוספים. ללמדך ...אגב, ריקה מספרת באוזני בל
מי שהיא פוגשת, על המקום המקסים והמוזר ביותר
בארץ, לדעתה: מו ע דון ה הזד מנו ת האחרונה בבאר־שבע,
של בטי וליאון הופמן יעקב בן סירא
התיישב בוקר אחד בשבוע שעבר על הארץ ליד פתח
לשכת התיירות הממשלתית, הושיט יד ובכה בתחנונים:
״תנו נדבה. אחותי אנילא רוצה להגיד מה• ואם
אתם חושבים שהוא לא קיבל אמא של שרה טל
קיבלה בימים אלה גלוייה מבתה היקרה, כשאל ברכותיה
מצטרפים, בכתב ידם המקודש: ג׳ין קלי, פראנק
סינאטרה וסידני צ׳״פלין. ועכשיו אל תשאלו אותי
מה יש לה שלכן אין, משום שלא אדע מה לענות לכן
אל תספרו שאני אמרתי לכם, אבל טירה אברך
העבירה בשבוע האחרון את התעניינותה מבמאי צעיר
מסויים מאד, לפוליטיקאי מיא ארבטובה, המחזיקה
אצלה תלמידים רבים ללא תשלום :״אילו היו שולחים
יותר נערים ונערות ללמוד ריקוד, היה פוחת מספר
העבריינים הצעירים. לתלמידי אין זמן לשטויות. הם
עובדים קשה.״

^ 0וך ׳()6 61א 7ד^ ר

—הפילטר
ססיבה

בגד

מוז מן צריך

המאוזןשלאסקוטנ ות ןלך גם סיווןונםארוסה
עובריסלאסקוט אנשים ויותר
יותר

הווי
_ הערומים והמתים
^ וינה, אוסטריה, כאשר חג מטוס
פרטי מעל לאי בדנובה, בו שוכן
מחנה נודיסטים, איבד הטייס מרוב התרגשות
את השליטה על המטוס, התרסק
ומת.

המלשין
ן * תל־אכים, איבד תושב כפר יאסיף
את תעודותיו, הודיע על כך לשו4

מספר ,3178 שעצר אותו למשך
הלילה, באשמת אי־החזקת תעודות.

שעת האפסים
ך* ירושלים, טילפן אזרח לתערוכת
4העשור, ביקש לדעת באיזו שעה
אפשר לבקר בתערוכה כשאין בה צפיפות
רבה, קיבל את התשובה :״בשעה
שש, כשכל הסדרנים הולכים.״

עליונות רעיונית
ך* תל׳אכים, אחרי שתנועות הנוער
*4של מפ״ם ואחדות־העבודה פירסמו
מודעות על קיום עצרת נוער, בחתימת
תנועות הנוער החלוציות, הדביקה מפא״י
על גבי אותן מודעות מודעה משלה,
כי העצרת בוטלה׳ חתמה אף היא בשם
תנועות הנוער החלוציות.

על ראש הננס
^ ירושלים, ביקר תלמיד בית־ספר
^ דתי בן 11 בתערוכת העשור, איבד
את כיפתו ונשאר גלוי־ראש בשעת
הסיור בתערוכה, גנב מעל אחד הדוכנים
כיפה רקומה, חבש אותה על ראשו,
החזירה למחרת היום, בהסבירו:
״לא ידעתי איזה חטא גדול יותר׳ לגנוב
כיפה או ללכת בגילוי ראש.״

שומר, מה מליל?
ך* חדרה, התלונן אזרח במשטרה, כי
•41 במשך חדשיים מעירות אותו משנתו
כמה פעמים בכל לילה קריאות טלפוניות
מיסתוריות, גילה בעזרת המשטרה
כי המפריע הוא שומר־לילה שפוטר
לפני חדשים מספר מבית־החרושת שלו.

מן הון להון
^ חיפה, יצאו פקחי העיריה ל•
פעולות־מניעה נגד פושטי־היד ברחובות
העיר, גילו אצל רוב פושטי־היד
שעצרו סכומים העולים על שלושים
ל״י׳ ואצל אחד מהם סכום של 188ל״י.

עם?!ימ פרניל
ך* נתניה, הופתע גנב שפרץ לדירת
משפחת איתמר על־ידי צילצול ב4
דלת,
פתח את הדלת לחלבן, לקח ממנו
בקבוק חלב וסגר את הדלת מאחוריו,
נעלם לאחר־מכן עם סכום של 72ל״י.

החזרת ציוד
ך • כואנום איירס, ארגנטינה, הוציא
4מנתח מכרסה של לקוחה מלקחי
מנתח באורך של 15 סנטימטר, שנשכחו
על־ידי רופא אחר בשנת 1952
בשעת ניתוח, פסק כי המלקחיים אינם
ראויים עוד לשימוש, משום שהחלידו.

״לא רציתי לחיות׳ ,היא מילמלה ״שפכתי נפנו פל השמלה־

דסמיה שדה בא ש
* הקרה מוקדם בבוקר. המוכתר חסן
| סרחאן של מג׳ד אל־כרום נימנם עדיין.
אשתו בהיא יצאה לחצר הבית, שעה שבנו
היחיד, סמיח, מורה בבית־הספר המקומי,
המשיך לישון. לפתע פילחו צריחות חדות
את אויר הבוקר הגלילי, והזעיקו את בני
הבית לחדרה של רסמיה, בת המוכתר.
הם מצאו את האשה הצעירה, בת ה־,27
בוערת מכף רגל עד ראש. אשת המוכתר
סחבה שמיכה מן הארון, עטפה בה את
רסמיה, בתה החורגת. השמיכה החלה לבעור.
היה צורך בשלוש שמיכות, בזו אחר
זו, כדי להתגבר על האש. אולם רסמיה
היתר, כבר כוויה קשה בכל חלקי גופה.
בעוד שאביה ואמה ניסו להרגיעה ולשמוע
מפיה מה קרה׳ מיהר סמיח אחיה לקרוא
לשוטרים.
״לא רציתי לחיות עוד,״ מילמלה רסמיה
בשארית כוחותיה לשוטרים׳ ״שפכתי נפט
על השמלה והדלקתי גפרור. רק הגפרור
השלישי בער והבעיר אותי.״

׳*הקבר * וכן פעמיים
ף מכונית המשטרה הועברה רסמיה
• 4לבית־החולים בנהריה. למחרת הועברה
משם לחיפה, ומיברק על כך הועבר דרך
שיגרה לתחנת המשטרה במג׳ד אל־כרום.
כעבור שעה קלה הופיע שוטר בבית המוכי
תר, הודיע כי בתו מתה. האב הזקן הורה
לכרות קבר, שלח את בנו להביא את
הגופה לקבורה.
אולם בבית־החולים רמב״ם הודיעו לסמיח
הניהם כי אין להם גופה כזאת. לבסוף
הסתבר כי כל העניין לא היה אלא טעות,
תוצאה של מיברק משובש; רסמיה המשיכה
לנשום ולהתענות בחדר מספר .313 אך לא
לזמן רב. כעבור ימים אחדים נפטרה,
והקבר הוכן שנית.
כל תושבי הכפר ליוו את בת המוכתר
למנוחתה האחרונה — מלבד האיש שהיה
קרוב ביותר אליה. היה זה מוחמד אל־פארס
זרקאוי, בעלדדלשעבר ואבי בנה, האיש אשר
מרוב אהבה אליו לא יכלה להמשיך לחיות.

רסמיה ירושת האהבה?

עושי הכשפים

ך• סמיה לא זכתה ללמוד בבית־ספר.
1אולם היא לא היתר. כיתר בנות הכפר,
אשר לא ראו פני גבר זר מעולם. בהיותה
בת 12 התייתמה מאמה, ומאז נטלה על
שכמה את ניהול משק בית אביה, אירחה
את המבקרים הרבים שבאו לדבר עם המוכתר.
בין אלה היה בן כפרה, מוחמר
זרקאוי.
בתחילת מלחמת תש״ח יצאה רסמיה עם
אחיה ללבנון. סמיח למד בבית־הספר התיכון
בצידון, והיא טיפלה בו. כעבור
שנתיים חזרו השניים הביתה, במסגרת התוכנית
לאיחוד משפחות ערביות. ושוב
עשתה הבחורה הביישנית רושם עז על
כל שראוה, בשל עיניה השחורות, פניה
העגולים, וצמותיה הארוכות בצבע החרובים.
ואז, לפתע, נפלה רסמיה הנאה למשכב.
לא היה לה תיאבון לאכול, ושעות ארוכות
חלמה בהקיץ. מדי פעם היתד, פורצת בצעקות
היסטריות :״אני רוצה צילום של
אבן פארס! אני רוצה את מוחמד!״
היתד, זו הוכחה ברורה כי נעשה כאן
מעשה כישוף. הורים תל־אביביים היו מיד
מבינים כי יש להם כאן עניין עם אהבה
עזה; אך בחברה הכפרית הערבית אין
מכירים באהבה כזו. אביה פנה לשייך זקן,
הידוע כאיש כשפים מוסמך. השייך ציודה
לבודד את חולת־האהבה, ביקר אצלה במשך
חודש שלם, ולאחר שקיבל 20 לירות הבריז
כי בעזרת הרוחות נרפאה מן הקסם, שהוטל
עליה על־ידי מכשפי מוחמד אל־פארס
זרקאווי.

ממיסות מקלות

האהבה ניצחה

יי• רמודגן, חזר יעקב פישר,17 ,
לבית הוריו בשעת לילה מאוחרת,
נאלץ להמתין בפתח אחרי שאביו סירב
להכניסו הביתה, הבחין בגנב שיצא
מהדירה עמוס שלושה כסאות־נוח ושק
בגדים, הטיל עליו לבנים והבריחו, נשאר
ללון בחוץ, אחרי שאביו המשיך
בסירובו להכניסו לבית.

ף רסמיה המשיכה לחלום על נסיך
\ 1אהבתה. העובדה שהיה נשוי לאשה
אחרת, לא הפריעה לה. אחוזי יאוש, פנו
בני משפחתה ליהודיה עיראקית, מומחית
גדולה יותר מן השייך מחמוד בהוצאת
רוחות ודיבוקים. הם נסעו לטירת הכרמל,
אל הגברת מסעודה. זו ביקשה מהם גוזל
רך, הכינה ממנו תבשיל מיוחד לרסמיה,
מתובל בתבלינים סודיים, ומלתה פתק־רפו״

רזעולם חזח * 82ו

אה ושלחה אותה הביתה. כעבור חודשיים
חדלה רסמיה להרהר ולדבר על מוחמד
היפה.
המצב השתפר במידה כזו, שאביה החל
לוחץ עליה שתסכים להינשא לבן־דודד,
כמאל סרחאן. הבת התנגדה תחילה׳ אך
נכנעה לרצון אביה. מיד נכתבה הכתובה,

האב נראה כאילו השתכנע. אולם כאשר
ביקש מוחמד לעזוב את הבית, ראה קבוצת
צעירים אורבת לו בסימטה. הוא שב והסתתר
בחצר. אז ניגש אליו מוסטפא טאהא,
ממשפחת רסמיה, וביקש ממנו לצאת החוצה•
מוחמד פחד, אבל ״הייתי מוכרח
ללכת איתם, אחרת איזה גבר אני?״
הוא ידע בדיוק מה פירושה של הזמנה
לטייל עם אורבים אלמוניים, בחשכת ליל.
למעשה, לא היתה בהזמנה זו שום הפתעה•
מספיק ששמו נקשר לשמה של רסמיה
בשיחת־רכילות בכפר, כדי שבני משפחת
הנערה יראו את כבודם מוכתם. וכאשר
מוכתם כבוד המשפחה — אפשר לצפות
בוזדאות לתוצאה אחת: האלימות.
במקרה זה, היה ברור למוחמד נגד מי
תופעל האלימות, ביחוד לאור העובדה
שהממתינים לו בסימטה הם בני חמולת
המוכתר, אבי רסמיה.
בלוויית מוסטפא טאהא צעד מוחמד עד
לחורשת זיתים. שם התיישבו השניים .״אתה
יודע בשביל מה הבאתי אותך לכאן?״ שאל
קרובה של רסמיה. ובטרם קיבל תשובה
המשיך :״כדי להרוג אותך ולנקות את
כבוד המשפחה.״
תוך כדי דיבור הוציא מכיסו פגיון, לחץ
על הקפיץ והלהב הזדקר באיום. מוחמד קפץ
על רגליו, שלף מכיסו אקדח• ״כלב בן
כלבים, זרוק את הסכין!״ קרא. כך ניצל
ממוזת.
עתה הפך העניין לא רק עניין של אהבה,
אלא גם של כבוד. מוחמר החליט להראות
למשפחת רסמיה מה הוא מסוגל לעשות.
הוא גמר אומר לחטוף את בתם, על אף
השמירה הקפדנית שקיימו עליה. ההזדמנות
נמצאה כאשר נשמעו פעם צעקות מבית
השכנים׳ ובני הכפר נהרו לשם. מוחמד
פגש את רסמיה לבדה בדרך, הספיק רק
ללחוש לה :״חכי מחר בתוך האוטו שלי.
מוקדם בבוקר.״
השכם בבוקר ירד מוחמד לכביש, שם
החנה את מכוניתו במשך הלילה. רסמיה
ישבה בתוכה.

הריב ער הירושה
מוחמר אהבת הירושה?
והשניים הפכו ארוסים רשמיים. ואז, ללא
כל התראה, נעלמה רסמיה מן הבית. הסתבר
כי ברחה, יחד עם מוחמד, ובמשך
חודשים הסתתרה עמו בבית השייך הדרוזי
מרזוק מעדי מכפר ירקא.
היתר, זו שערוריה רבתי. אך נכבדי
האזור התערבו, הסדירו סולחה בין שני
הצדדים: מוחמדג ירש את אשתו, רסמיה
ביטלה את אירוסיה, ואחרי שמוחמד שילם
700ל״י מוהר, השניים התחתנו. האהבה
ניצחה.

רסמיה חיבתה במכונית
ני הזוג חיו חיי אושר. לידידיו ה־
<4קרובים סיפר מוחמד כיצד התפתח
העניין, עד לסיום המאושר .״היה רגע,״
הודה ,״שחשבתי שהסוף שלי הגיע.״ היה
זה כאשר הגיעה מערכת הלחישות, אודות
היחסים בינו לבין רסמיה, לשיאה. הוא
הזמין את אבי הבחורה לבית אחת מזקנות
הכפר, הסביר לו בנוכחות רסמיה, כי
היחסים ביניהם תמימים וטהורים לגמרי.

לא שהאושר לא נשאר זמן רב
\ 1אחרי הנשואין. הריב הגדול בא כאשר
החל מוחמד מברר את עניין ירושתה של
רסמיה מרכוש אמה. לבעל הנדהם נודע כי
אחד התנאים להסכמת משפחתה, שרסמיה
תינשא למוחמד, היה שתודתר על חלקה
בירושה, לטובת אחיה.
היה זה ויתור נכבד מאד 45 :דונם
אדמת פלחה טובה 7 ,דונם עצי זית3 ,
דונם תאנים ושני חדרי מגורים. הבעל פנה
לעורך דין, ביקש לבטל את הוזיתור —
דבר שהרעיל עוד יותר את האווירה המתוחה
בינו לבין משפחת המוכתר.
מוחמד לא ראה פרוטה מהירושה. אולם
לא רק העושר חסר בבית, נעלם גם
האושר. המריבות בינו לבין רסמיה תכפו
— עד כי נתן לה גם. היא ביקשה לקחת
עמה את בנם בן השנתיים־וחצי; אך אביה
התנגד לכך, והילד נשאר עם מוחמד.
מדי פעם היתה הולכת לבקר את הילד.
היא אפילו הסכימה לגור שוב בבית
מוחמד — לא כאשתו, אלא כמשרתת —
רק על מנת להישאר ליד בנה. אך מוחמד
לא יכול היה לשאת יחסים אלה. הוא
אסר עליה להיכנס לביתו.
״בבוקר המעשה,״ סיפר השבוע ,״עבר
הטרקטור שלי ליד בית אביה. היא ניסתה
לרוץ החוצה, לראות את בנה. הוריה לא
הרשו לה. ואז נכנסה לחדרה ושרפה את
עצמה. חבל עליה, היתד, בחורה מצויינת.״
בכפר מג׳ד אל־כרום לא ידעו התושבים
מה לחשוב. היו כאלה שהאמינו כי רס־מיה
הטובה נפלה קרבן לריב בין בעלה
ומשפחתה, על ירושת אמה. אך הרוב לא
האמין בדברים כה מעורפלים. הוא הצביע
על דברים מוחשיים הרבה יותר :״זה בטח
עניין של כישוף. אחרת איך אפשר להבין
את אהבתה אליו, למרות שהיה מתנכר
לה ומגרש אותה מביתו?״

התאחדות הכיתה 1

החידון ה מו סי קלי

״קול י שראלי

(הנזשך נועמוד )7

חובב ספורט. אחרי שהגישו ערעור בפני
בית־הדין של ההתאחדות׳ באו וביקשו
לבטלו. אולם בית־הדין סרב לבטל את הערעור•
טען השופט סגל :״קודם נשמע
את טענותיכם, ואנחנו נחליט אם לבטל
את הערעור או לא.״

אדמיר? כרי ספיגות

עוי ר

הודי --רימס קי

קו רסקרב

.ה ג 2ה.

ארוב ת

הרנ פוז י ם. ערוקופייב

ש לו ש ת

~ הנד ל

הממו דד
1י׳ 1י

קובצירט־ולפסגדנרברהמיגור: מועדם

בט־ רובן
ו רי א ציו ת

ס מ פו גיוו ג
כדמם.נר
סו כ ר

סו~ סבס
־ 7ןדלהין
ד מו ^זז מ

••9סו

7 39ן

22 21

? ז 28
•26 39י •29
30 35
8• *37

החידון ישודר ב״קול ישראל״
כשבת ,28.6.58 כשעה .9.45
שני ציורים אלה יסייעו לד
כפתרון החידון. דאג שיימצאו
סייד כשעת השידור.

ויגה
הי א ד? אוזוו

ההידוה הגוגלה הרהגה
אליהו ו שלהיה הרי
שבוה היוגיי ההוץ
של ״הגוולה הוהיי
שבוהו\ ההר שהז הישראלי
ההוהר לישראלי בויבר
רו״ הואה\ והלא
הל בל המושה בארץ.

** ך הפכה שערורית ד,קנוניות לכדורי
שלג, המתגלגל וגדל בכל גלגול.
אפילו הפועל כפר־סבא, אשר צריכה להיות
מעוניינת בדיון בבית־הדין ושטענה כי בידיה
הוכחות ברורות על ביום משחקים, משתהית
בהבאת העדויות לבית־הדין• במצב זה אין
שלושת חברי בית־הדין, השופט סגל ועורכי״
הדין שבו ויגנם, יודעים איך למצוא מוצא
מהסבך. ואילו האגודות כולן, לרבות ה־מאשימות,
שמחות על מצב זה, משו?
שרק במצב של אנרכיה מוחלטת, כפי שהוא
קיים היום, יוכלו להחלץ מהמבוך אליו
נקלעו.
בשיהות פרטיות הביעו ראשי ההתאחדות,
כולל נשיא ההתאחדות הד״ר יוסף לאם ומזכירה
מיקה אלמוג, את יאושם מהבראת
הגוף החולה של הכדורגל. רק כלפי חוץ
הוסיף אלמוג, אחד הבוסים של ההתאחדות,
להעמיד פני תם, לטעון בחוצפה נחושה:
״התמונה שצויירה בארץ (של חרפת טוקיו).
היא קרתנית, צרה וקטנונית הייתי ממליץ
כיום על שיגור אותה משלחת בשינויים
קטנים לטוקיו הכדורגל הישראלי לא
איבד את שמו הטוב באסיה.״
דרושה כנראה דעת־קהל חריפה ביותר
כדי לעורר את אותם העסקנים המוסיפים להתנהג
כאילו לא קרה דבר, כאותו אדמירל
שכל ספינותיו נטרפו והוסיף לתכנן מהלכים
על גבי ״מפה הימית. די להתבונן במצב
הכדורגל הישראלי ברגע זה׳ כשמכל עבר
זועקת חרפה אחרת, כדי להעמיד את הדברים
על אמיתותם.
תיאור מצב הכדורגל הישראלי לא נועד
ליצור אווירה פסימית ולזרוע אזלת־יד בענף
זה. כדי להציל בנין מתמוטט אין טעם
בטיוח בלבד. כדאי להרוס בנין רקוב כדי
לבנות תחתיו בנין הדש. ויתכן דווקא כי
מעז יצא מתוק, ומפרפורי־הגטיסה של הכדורגל
ייבנה ספורט כדורגל חדש. להיפך,
התפרקותו העצמית של בנין הכדורגל רק
חסכה בולדוזרים׳ שיבואו להרסו כדי להקים
בנין חדש תחתיו. מי שמאמין כי ההתאחדות
לכדורגל מסוגלת להשתלט על רקבוגה הפנימי,
אינו אלא עיוזר. במצב זה לא נותרה
הברירה אלא לחזור על הקריאה, שהפכה
כה נדושה על מגרשי הכדורגל בארץ:
״ההתאחדות הביתה!״ לאנשי ההתאחדות לא
יהיה זה קשה מדי לבצע קריאה זו —
רובם יושבים בין כה וכה בבית.
השבוע ניסו גורמים שונים למצוא פתרון
בדרך של הטחת־האשמות איש בפני רעהו.
מעל כולן התבלטה הנטיה המגוחכת להפוך
את המאמן משה וארון שעיר־לעזאזאל ואחראי
לכשלון בטוקיו, תוך התעלמות מוחלטת
מהעובדה שוארון לא היה אלא כדור־משחק
בידיהם של גדולים וחזקים ממנו.
הדבר הזכיר דיירים בבית־זכוכית, המשליכים
אבנים זה על זה במרץ נטול־הגיון•

תרופה לכוסס
ף שכם חולים אשר קל לקבוע להם
תרופה. לא כן עם החולה הלאומי —
ספורט הכדורגל. אולם דבר אחד ברור:
נותרו ימים ספורים בלבד לנקיטת פעולה
מונעת, לפני שהגוסס יהפוך פגר. צעד ראשון
זה חייב להיות: הוצאת הטיפול בחולה
המסוכן מידי רופאי־האליל, אשר כל
מעיינם בצע׳ ומידי מעמידי־הפנים, אשר כל
עניינם בחולה הוא לשמור על אינטרסים
אפלים, ללא כל התחשבות בבריאותו.
רק אחרי שייקבע באופן הברור והמעשי
ביותר כי הכדורגל — ועמו הספורט כולו
— הוא שטח־פעולה ממלכתי, חיוני לא פחות
מן השירות הצבאי, למשל, יונח הבסיס
שעליו אפשר יהיה לבנות את הבניין החדש.
הגיעה
העת שתוקם ועדת־חקירה ציבורית
גלויה, אשר תחקור ללא משוא פנים את
סיבות החורבן; הגיע הזמן שנותני התקציבים
בעיריות ובממשלה יראו בספורט שטח
פעולה חיוני׳ הזקוק לטיפוח, לעידוד ולהשגחה
ממלכתית; הגיעה העת למסור את
הניהול המעשי של הספורט לאנשים שצמחו
מתוך הספורט, ללא התחשבות בהשתייכותם
המפלגתית.
רק אז אפשר יהיה לקודת כי חרפת טוקיו
לא תישנה• .

ספורט

רדיו

במסלול

גלים קצרים

מכנסיים רדיו־אקט־ב״ם

מוסיקה בחיסול

המשך לפרשת חרפת טוקיו אירע
השבוע, כאשר חזר מטענם הנוסף של הכדורגלנים
ואנשי המשלחת, בתוספת ציוד ההתאחדות
לכדורגל. הפעם׳ החמירו אנשי המכס
לבדוק את המטען. בין השאר בדקו גם
את בגדי האימון, ובשעת ניעור זוג מכנסיים
נפלו מתוכם שני מכשירי רדיו קטנים.
איש ההתאחדות סרב לשלם עבורם את
המכס, מכיון שלא ידע למי הם שייכים,
ומכשירי הרדיו הוחרמו לחיים לוין,
שועדה הצעיר של מכבי חיפה׳ צפוי עתיד
מזהיר אם יתאמתו השמועות המספרות כי
אחו מסוכני קבוצת הכדורגל המהוללת
ריאל מדריד שם עינו בשוער הצעיר. השמועות
מספרות כי חיים קיבל מכתב מקבוצת
ריאל, המודיע לו כי בקרוב ישוגר לישראל
מומחה מיוחד על מנת לבחנו איכאן
יאזבנצ׳יק, מאמן הפועל תל־אביב בשנתיים
האחרונות, יעזוב בסוף חודש זה
את הארץ. לפני שיחזור ליוגוסלביה מולדתו
מתכונן יאזבנצ׳יק לסייר בגרמניה׳ על מנת
לקנות בכסף שצבר בישראל מקרר חשמלי
ומכונית. בינתיים הוא לומד לנהוג בארץ

צעד נוסך בהשתלטות קול ישראל על
קול ציון לגולה, שרות השידור הנתמך על־ידי
הסוכנות היהודית, בוצע לאחרונה עם
חיסול שירותי המוסיקה של קול ציון. לאחר
העברת תקליטיית קול ציון לגולה לקול
ישראל, מוזגו עתה אף שרותי ההקלטות
של שני שמתי השידור מיזוג
אחר, בין קול ישראל וגלי צה״ל, שהוצע
על־ידי הוגים מסויימים במשרד ראש הממשלה,
לא יתבצע. הסיבה המוצהרת: תקציבו
הזעום של גלי צה״ל, הנעזר על־ידי
שדרנים במילואים׳ לא יספיק לקיום אותו
שרות שידור בתנאים האזרחיים המקובלים.
הסיבה המוצנעת: משרד הבטחון אינו מוכן
להעביר מאומה מסמכויותיו למשרד המתחרה,
משרד ראש הממשלה הכזיון
שאירע לפני שבוע באולפני קול ישראל,
בתערוכת העשור, אינו קשור בכל צורה
שהיא עם אנשי קול ישראל. וזעדת חקירה
פנימית, שגויסה מיד למחרת ערב הריקוד
שבוטל, הטילה את האשמה במארגני התערוכה
קול ציון אינו מגיע לגולת
דרום־אמריקה. לאחר תלונות חוזרות ונשנות
של קשיי קליטה בארצות הדרום אמריקניות׳
הבהירה חקירה קצרה שנערכה על־ידי
מהנדסי השרות כי רק בעזרת משדר
גדול יותר מהמשדר בן 50 הקו״ט שברשות
קול ציון לגולה יתוקן המעוות. בינתיים
מועברים סרטי הקלטה מאולפני קול ציון
לגולה לתחנות שידור מקומיות, המשדרות
את התוכניות המוקלטות, לפי הסכם מיוחד
הסכסוכים הפנימיים בקול
ישראל, שהחריפו לפני זמן מה בענף הירושלמי
של השרות׳ והביאו להתפטרותו
של קריין והעברה לתל־אביב של עורך
תוכניות, פרצו שוב. הפעם בתחנת השידור
התל־אביבית. גורם בולט: תלונותיה של
עורכת תוכניות תל־אביבית וותיקה, על הצרת
צעדיה כיכוא האמנים הזרים
לארץ נוטל אף קול ישראל חלק: מקהלת
הילדים של הרדיו הצרפתי, שתגיע לארץ
ביולי׳ תופיע בקונצרטים פומביים. ההב־נסה
— לקול ישראל אטרקציה
אחרת שקול ישראל יגיש למאזיניו (וצו־פיו)
בחודשי הקיץ: התחרות ארצית, ראשונה,
של כנרים ופסנתרנים צעירים. הזוכים
יופיעו לאחר מכן עם תזמורת קול ישראל
שידים ישנים, ביניהם שירי העליות
הראשונות׳ יבקעו שוב ממקלטי הרדיו.
הנהלת קול ישראל מטפלת עתה בהקלטתם
מחדש של אותם שירים, שהיו פופולאריים
לפני חמישים וארבעים שנה תוכניות
״הסכת והשכל״ ,תוכניות החינוך
הרדיופוניות מתקופת המנדט, יחזרו
שוב לגלי האתר. לקראת עונת הלימודים
הבאה דנים עתה בהצעה להקמת אגף לחינוך
על־ידי הרדיו, ליד קול ישראל. שידורים
אלה ישודרו בשעות הלימודים בבתי־הספר,
וההאזנה להם תהיה חובה.

דידי הברזילאי וידיד*
אחרי הגביע, ביקור בארץ
אחרי לקח התנהגות הספורטאים
הישראליים בטוקיו, החליטו מארגני
טורניר הכדורגל המתקיים השבוע בארץ
בין הקבוצות פלמנגו הברזילאית, פוסטיר
היוונית והפועל תל־אביב ופתח־תקוה, לתרום
גביע מלבד לקבוצה המנצחת׳ גם עבור התנהגות
ספורטאית למופת זכרונות
על ישראליים העלו כמה מכדורגלני
נבחרות האומות, שהגיעו למשחקי הגמר
על גביע העולם בכדורגל בשטוקהולם. בשיחה
עם כתב העולם הזה גילה כוכב
הנבחרת הבריזלאית דידי, כי כדורגלני הקבוצות
הבריזלאיות קרוזרו וסאן־קריסטובו
סיפרו על הכדורגל בארץ, ובמיוחד על
שייע גלזר. אחרי שבילד, שעה ארוכה
בחברת תיירים ישראליים בשבדיה, בתוכם
מנהל ת:אטרון זירה אברהם (״פשנל הגדול״)
דשא, הצהיר דידי כי אם תזכה קבוצתו
בגביע, יבוא לביקור בארץ אכרחם
דוננפלד, שחקן הכח וינה לשעבר ואחרי
כן שחקן נונבי תל־אביב, בא לשטוקהולם
בתור עתונאי הולנדי. דוננפלד מאמן את
נבחרת הולנד, וזה עתה חתם על חוזה לשנה
נוספת לאימון נבחרת זו. הוא הודיע כי
עם סיום חוזהו יהיה מוכן לבוא לישראל,
בתנאים מסוימים פיר סטנלי
רום, אחד מראשי ארגון הפיפ״א שבא
ממשחקי האולימפיאדה האסיאתית ישר ל־שטוקהולם׳
הביע באזני העתונאים הישראלים
את אכזבתו מנבחרת הכדורגל של ישראל.
״קיויתי מהם להרבה יותר, לאור מה ששמעתי
עליהם,״ אמר.
• נדנחל תיאטרון זירה אברחם דשא.
תדריך המשדרים המפורטים נוטה קשויים להיות
בעלי ענין. שינויים אפשריים.

• מיניאטורות היסטוריות גיאוגרפיות
(קול ישראל, יום ד׳— )20.00 ,
מה ואיך בהיסטוריה ועל פני הגלובוס.
כתב בנימין גלאי וערך אלימלך רם.
• אורות הכמה (גלי צה״ל, יום ד׳,
— )20.30 מהליה ג׳קסון, הזמרת הכושית
עצומת הקול והמימדים, בתוכנית מיוחדת
של גוספלם (תפילות דת).
• החידון המוסיקלי (קול ישראל,
שבת — )9.45 ,יצחק שמעוני ואלון שמוקלד
מחדדים את הזכרון המוסיקאלי, בחידון
ציורים (ראה ציורים בטור מימין).
• שלושה בסירה אחת גקול ישראל,
שבת — )11.15 ,לקט חדש של הקלטת
הסירה, בעריכת יצחק שמעוני ואלון
שמוקלד ובהשתתפות יהודה האזרחי.
המאזין הזהיר לא יפתח את מקלטו בתאריכים
ובשעות המפורטים מטה, פן יטבע
בגלי השיעמום.
• כעולם הערבי (קול ישראל, יום
ד — )20.00 ,מה שעלול היה להתרחש
בעולם הערבי, אם היו הדברים מתרחשים
לפי רצונו של משרד החוץ.
!>412ש ני ם (קול ישראל, יום ו׳,

— )20.10 תעודות וזרודות מעליית עשר
השנים. מה ששדרני קול ישראל מוכנים
לראות ולהקליט במושבי העולים.
ומזלם חזזז *0*3

אנשים
שאלת ח״ ומוות
כאשר נשאל השבוע פרופסור הטכניון
העברי בחיפה, ערי ז׳כוטינסקי, בנו
של המנהיג הרביזיוניסטי המנוח, מדוע הוא
לוחם למען המארונים ושאר המיעוטים במדינה,
ציטט את דברי אהד מחבריו, צמחוני
שנשאל. מדוע הוא מגן על החיות :״אני
לא חס על החיות אלא על גופי שלי.״
הנמשל של פרופסור ז׳בוטינסקי :״לא למיעוטים
אני דואג, אלא לעם העברי שמדיניות
מוטעית ממיטה עליו אסוך
סיפור מאלף על דרך גילויו של שירה
המפורסמת של הצנחנית חנה סנש, אשרי
הגפרור, סיפר השבוע הצנחן ראובן דפני,
חברה לשליחות של חנה. סיפר דפני :״בליל
ה־ 9ביולי ,1944 לפני צאתה של חנה
לעבר הגבול ההונגרי, היא מסרה לי נייר
מקופל וביקשה להחזירו הביתה במקרה שהיא
לא תשוב.״ בבוקר פתח דפני את
הפתק, מצא עליו את מילות השיר. תחילה
התרגז שבשעות מתיחות דאגה חנה לשיר
וזרק את הנייר׳ אולם מיד התחרט׳ לקח
את הפתק עמו והביאו ארצה במסיבה
שנערכה לכבודו של שר החקלאות הניגרי
אקין דקו המבקר בארץ, גילה השר את
אחת הסיבות שהביאוהו לביקור בארץ:
״הופעתה של שרת החוץ הגברת גולדה
מאיר בניגריה, עשתה עלי רושם רב
ורציתי לראותה שנית אגב, גולדה
לא יכלה לקבל את פניו׳ ביתן ששכבה השבוע
בבית־החולים ביילינסון׳ אחרי שעברה
ניתוח בכליות. כאשר הציעו לה, לפני
הניתוח, להטיסה לאמריקה על מנת לנתח
אותה בבית־חולים בבוסטון, היא הצביעה
על שכנתה לחדר ושאלה :״במה זכיתי שאותי
יטיסו לאמריקה ואותה לא? בשאלת
חיים ומוות אין״להעניק עדיפות לשום אדם״
איש העסקים אפרים גוזמן, שהיה
עד כה הסוכן הראשי להפצת מוצרי השוקולד
של צ.ד. וכן הסוכן הראשי להפצת
קטנועי וספה, מכר את סוכנות מכירת הקטנועים
שלו איש עסקים ישראלי
אחר, סלומון מיקולינסקי, בעל חנויות
הנעליים המפורסמות שהיגר לפני שנים מן
הארץ׳ עומד׳ לפי ידיעות שהגיעו לאחרונה,
לחזור ולהשתקע בארץ.

בעיה כורדי ת
יהושע (״יוש״) הלוי, שהוא עתה מחזאי
בזכות עצמו, אחרי ששלושה. ממחזותיו
הוצגו על בימות ישראליות, נזכר השבוע
באחד מביקוריו הראשונים בתיאטרון. היה
זה בשנת ,1935 כשיוש ביקר בהצגת יר מיהו
שהועלתה בתיאטרון אהל. סיפר יוש :״זה
נורא הרגיז אותי כשהפילו מזרון על הבמה
ואמרו שזאת חומת ירושלים המתמוטטת.
קמתי ויצאתי מהאולם גם הצייר
הקריקטוריסט שמעון צבר, שחזר לא
מכבר מסיור ביבשות אירופה ואפריקה,
סיפר השבוע על חויה חזותית. בבקרו ב־אקרא
בירת גאנה, נכנס צבר לאחד ממועדוני
הקולנוע׳ הופתע לראות כי מציגים
שם את הסרט הישראלי גבעה 24 אינה עונה.
בין הנוכחים היה מספר רב של ערבים,
שעקבו בהתענינות אחרי הסרט. בתום הסרט
נוגן ההמנון הגנאי וכל הקהל עמד
דום במסגרת ערב הווי שנערך
בתערוכת העשור בירושלים, היה על במאי
תיאטרון זירה מיכאל (״מיקו״) אלמז לביים
חתונה קורדית. הקורדים שתו בחגיגה
משקאות חריפים, וכשהגיעה שעתם לרדת

בבקבוק זהו הפרם הראשון.
אספו פקקי טמפו
וצרפו סיסמאות.
פרסים לכל המשתתפים
כסך כולל

ג׳מילה ד!שניד! .סיפורה של ג׳מילה בו ח רו /הלוח מת האלג׳ירית שנתפסה על־ידי הצרפתים
/עונתה, נידונה למתת ולבסוף הוחלף פסק־דינה למאסר עולם, דחף את המצרים
ליצור סרט על תולדות חייה. את התפקיד הראשי תמלא מגדה, אחת הכוכבו ת הרא שיות
של הבד המצרי. כדי לעזור לה ב מי לוי תפקידה, הביא אולפן ההסרטה שלה שתי לו ח מו ת
א מי תיו ת מאלג׳יריה, כיועצו ת טכניות בעילום שס, שתמח שנה לכוכבת את הווי הקרבות.

מהבמה לא רצו לרדת. אלמז הוריד מאחד
הנוכחים תלבושת קורדית מסורתית, לבש
אותה, קפץ על הבמה, התיצב בראש הקור־דים
וסחב אותם מן הבמה החוצה
הנוכחים ב מו ע דון ה תיא טרון בשבת האחרונה
התפלאו מאוד משום מה מאריך הזמר
אריק לביא בשירי הבלדות שלו. רק
מאוחר יותר, כשעם רביעית המועדון הופיעה
במקום בלהה לוקר אשתו של
אריק שושנה (״שושיק״) לביא, התברר
כי אריק האריך בשירה כדי לתת שהות
לאשתו להתכונן למלא את מקומה של
השחקנית שחסרה להקת בצל ירוק
עומדת לקבל בקרוב תגבורת של שתי
בנות. אחרי שגליה, אשתו של חיים
טופול, נמצאת בחדשי הריונה האחרונים,
קיבלה הלהקה אחת מבנות הנח״ל ואת
השחקנית אסתר נאמן, שהופיעה באגדות
לוד בקאמרי אחת האטרקציות
העיקריות במועדון העתונות בשטוקהולם,
בו מתרכזים לאהרונה גדולי עתונאי הספווץ ז
של העולם, לרגל משחקי הגביע העולמי
בכדורגל, היתד. הזמרת הישראלית יפה
ירקוני. יפה, המתכוננת להופיע בקרוב
בטלביזיה השוודית, הסכימה לשיר במועדון
כמה משירי ישראל׳ בלתי התזמורת המקומית.
תוך כדי שירתה התברר, כי רוב
עתונאי הספורט בעולם הם יהודים
הצלחה מסחררת היתד, גם לצעיר ישראלי
אחר, השוהה עתה כתייר בשטוקהולם. הצעיר,
רב־סמל צנחנים לשעבר דני זיירל,
מתאכסן עם קבוצת אורחים ישראליים ב

1השבוע
• אליעזר ליסנה, בתשובה לנאומיו של משה דיין :״גיל צעיר זוהי סגולה
ביולוגית, המסייעת לריבוי ילודה. אין זה סימן היכר אינטלקטואלי או מדיני.״
• העתונאי יום ן( 6״נץ״) ויניצקי :״שרת החוץ מטפלת עתה בשתי
אבנים. אבן אחת היא צריכה להוציא מן הכליות, ובפני האבן השניה היא צריכה
לחסום את הכניסה למשרד החוץ.״
• השבועון ״טייס״ ,במאמר המוקדש לעשור ישראל :״הישראלים הצעירים
בכללם נראים כמתרחקים מן האידיאלים של אבותיהם ומתקרבים לפטריוטיזם ישראלי
מעשי, כשמטרתם המוצקה היא לרכוש מקום לארצם, בין המדינות השמיות של
המזרח ה תיכון ...הגנרל דיין טוען כי• עתה חשוב יותר לפתח תעשיה והשקאה

מאשר להביא עולים נוספים.״
0רענן ווייץ, מנהל מחלקת ההתישבות של הסוכנות היהודית׳ בהרצאה בפני
כנם האגרונומים :״עלינו לייצר מזון כדי לגדל דור בריא, ולא כדי לספק את כושר
הזלילה שלנו.״
• ראש מיסדר־ז׳בוטינסקי אליהו גל־עזר :״במאה האחרונה לא גרמו
לנו הצרפתים שום צרות, מלבד פרשת דרייפום ושמלת־השק.״
• מנהל משרד ראש הממשלה טדי קולל יש לי ספק אם האמנות
המודרנית המופשטת היאי האמצעי הכי טוב להסברה.״

אותו מלון בו גרה נבחרת הונגריה. למרות
הפסדיה המשיכה הקבוצה ההונגרית לעניין
את הקהל המקומי, וביחוד את הנוער. באחד
הימים צבאו עשרות ילדים על דני זיידל,
ביקשו אוטוגראפים. התברר כי זיידל דומה
מאוד לחלוץ. המרכזי של נבחרת הונגריה,
טיכי• כל מאמציו של הישראלי להסביר לילדים
השוודים בעברית מיהו׳ עלו בתוהו.
במשך חצי שעה נאלץ לחתום להם
השחקן סעדיה דמארי נסע השבוע בטנדר
להופעה בישוב עולים. באמצע הדרך
הסיח הנהג את דעתו מן הכביש, והטנדר
עמוס־האנשים כמעט והתהפך, לולא קור־רוחו
של סעדיה שסובב את ההגה חזרה.

ע1ין של צבע
נערת־זוהר שזכתה להצלחה השבוע היא
קתרין רודר, היפהפיה הבלונדית שמועמדותה
למלכת היופי נפסלה בשל פיקפוק
מארגני התחרות במוצאה היהודי. כאשר ביקרה
קתרין בהצגת חנ ה סנש ב הבי מה, ניגשה
אליה אחרי ההצגה השחקנית תמר רד
כינס, הצביעה לעבר שערה הבלונדי המבהיק
ושאלה :״זה טבעי?״ השיבה קטי:
״כן!״ ״אם כך זה נפלא,״ פסקה רובינס
מאושרת במיוחד נראתה השבוע נערת
הזוהר גליה ארקין, דוגמנית ושחקנית
מתחילה. כשנסעה אמה לאמריקה לקחה עמה
סידרה של תמונותיה, שמצאו חן בעיני
צעיר שבא ארצה׳ הכירה על פי התמונות
והתארם עמה אמהות תל־אביב יוכלו
בקרוב לישון בשקט בלילות, כך טוען אחיה
של גליה, שחקן הפנטומימה יעקב (״יי־קי״)
ארקין. ג׳וקי עומד לצאת בקרוב
לסיור בצרפת. כשנשאל מי מממן את
נסיעתו׳ השיב :״קיבלתי סטיפנדיה.״ רק
בודדים שהמשיכו ושאלו ממי קיבל סטיפנדיה,
זכו בתשובה ״מאמא שלי
השחקן האמריקאי לארי מונטיין, השוהה
בארץ לצורך השתתפותו בסרט עמוד האש,
הסתכל סביבו בבריכת־השחיה של תל־אביב,
הביע דיעה חשובה :״הייתי בתריסר ארצות:
בשום מקום לא ראיתי בחורות כה יפות
כמו כאן.״ כאשר התבקש לפרט את חוות־דעתו׳
קבע לארי מהי התכונה העיקרית
של היופי הצברי :״זהו יופי בריא.״ כדוגמא
העלה על נס את השחיינית הישראלית הבלונדית,
שושנה ריבנר לקראת
התקרבות מועד נשואיה, החליטה הדוגמנית
רינה וייס, שנהגה עד כה בקטנוע למב־רטה
אדום, לעבור לכלי רכב שקול יותר.
היא לומדת לנהוג במכונית אילנה
פריכאס, בתו של מנהל בית־החרושת
למלט נשר, עומדת להינשא בקרוב ליעקב
(״שפיק״) שפיר, בעלה לשעבר של זיוה
רודן. הזוג יצא יחד בשליחות לאנגליה.

25.000 די

כת לויה קטנה ונעימה
בחופשתך, שחורה, בעלת עין
בהירה וללא דרישות, היא
מצלמת פוטו ברנר. היא
תסב לד הנאה מרובה ותעשיר
את חופשתך. הדרכה בצילום
חינם

גיוט - 1בדנ1
חי 3ה,דח 1ב החלזנן 31

פקידים !
תלמידים !
סטודנטים !
הרשמו עוד היום לקורס קיץ ל־

קצרנות

עכרית ו/או אנגלית

(שני חודשים, פעמים בשבוע)
ב״אולפן גרג 0 8 £ 0 0
כת״א: אצל ח. בר־קמא, גורדון 5

כחיפה :

בי״ס ״במעלה״ ,שמריהו לוין 30

־הצלחה מוכטחת!

סופכי שמש, גשם
מחירים

תל־אביב׳ רח׳ הרכבת 50
טל 5909 .

עוקצ>ם

חמע\>ר>>ם

מאת ש. כן־ציון

מעשה באמן, איש חושב,
״החיים,״ הוא אמר ,״זהו כף;
לי אשיג קצת ממון
ואשב בארמץ״.
הוא הצליח חלקית -הוא יושב.

• ״איפכא מסתכרא״ -זהו
האמצעי היותר קל להשיג את
שם הכבוד ״חכם״.

ב ע ריכ ת לילי גלילי

@ הזהרו בבני-העגיים -פן
תעבירם העניות על דעתם.

מוטקה, קרית חיים
מוזמנים משתתפים. אחד הקוראים מבין
המשתתפים בשליחת חומר לעמוד זה יזנח מדי
שברע בשבוע בפרס של 10 לירות. הזוכה בפרס
השבוע: נחמה לוין, חיפה, עבור. זוועה*.

9באהבת שווא -יטעה אחד
מהזוג, ובאהבת אמת -יטעו
שניהם.
9בשהעושק מזדווג אל הערמת
-וילדו עושר גדול וגמילות
חסדים קטנים.

דניאל החייל הפייטן
החליט להיות לצנחן.
אך כקורס רגמים
הוא לפתע החבים -
בנהג הסתדר מצויין.

הנה עוד בדיחת זוועה, והפעם לא שמעתי אותה מפי רותי. המדובר
יי* ׳ י י באשה משבט כושי של אוכלי אדם, שילדה בו בבית־ד,חולים האזורי.
כאשר הגיע זמנה לעזוב את בית־החולים, ניגשה אליה האחות הראשית ושאלה
אותה :״את רוצה שאני אחתל אותו, או שאת אוכלת אותו כאן במקום?״
נחמה לוין, חיפו!

9במה ספרי מוסר מרבים
לטפול שקר על שקר, כדי לדרוש
()1908
בגנות השקר י

אהרן מלישקביץ, שדה בוקר

פינתו של דב זקן

העמן ר -זה לגמור
אוטובוס הזה. אנחנו שונאים ומגדפים אותו, עד כי אין אנו מסוגלים להעריכו
1י כראוי. אמנם קשה להערין־ אותו ככלי תחבורה; אך כמקור של התגלות אנושית,
יש לו ערך רב. הנה, למשל, רק שלשום עלתה לאוטובוס אשד, בגיל .39 שאלה
הנהג :״לאן את נוסעת?׳
היא פתחה לרווחה את עיניה, הוציאה מארנקה אודם, מרחה מעם על שפתיה,
ובפנים זוהרים פנתה אל הנהג :״מדוע אתה שואל?״

^ ריייית אריכים לא יכולנו לישון. חזרנו ושאלנו את עצמנו בחרוה: האם
׳ -י יספיקו לגמור את תערוכת העשור לפני הפתיחה? מאז כבר נרגענו. התערוכה
נפתחה ב״רם הושלמה — לפי המסורת המקודשת.
בנו בית. עבודת הטפסנות לא היתד, מדוייקת ביותר, אך אנשי הבטון
המזויין התנחמו: יבואו הבנאים ויתקנו. באו הבנאים ולא תיקנו. גם להם היתד,
נחמה: יבוא ד,טייח ויתיישר הכל. בא הטייח ועשר, את אשר עשה, אבל לא נתיישר
הכל. בא בעל־הבית והתנפל על ד,טייח :״מה אתה תגיד כעת, מי יתקן את הקירות?״
הרהר הטייח וענד, לו :״יש לי עצה בשביליו• תיטע גפן, והוא יכסה את הכל.״
כי, כאמור, העיקר לגמור.

* לים רבים ד,יכו דבריו של משה דיין. אבל אין מה לחשוש. אם בכלל תקרה
<1הפיכה, תהיה זו בגדר הפיכה פנימית: לכל היותר יד,פך יושב ־ ראש
לעומד ראש .

^ ש הטוענים כי תרבות כמוה כשיבה אל הפשטות, בצורת מעגל. אבותינו
9בישלו על גחלים. אחר כך המציאו תנורי נפט, תנורי חשמל, תנורי גז.
והנה עתה מגלים כולם את הצליח על גחלים.

״ויווז אוזר, בוי, כל וזה שאהה רואה הבביבך,
נוד לאופ ,\2יהיה שייך לך

הערות^שול״נן
על מה התוזכחו דויד $ן־גוריון ומנחם בגין בקשר להופעת משה דיין

בן־גוריון רוצה לאסור על קצינים לדבר על מדיניותה
ו ץ, כעוד שבגין רוצה להתיר להם לדבר על הבל חו ץ
ממדיניות.

האמרשילד ובן־גוריון נפגשו בארבע

— חוק מס ההכנסה החדש יש תיקונים רבים, וגם החמרות לא מעטות. יש גם
- 1החמרות כאלה, עד כי מתקבלת ההרגשה שחלק מסויים של האזרחים ישלם
לא מסהכנםה, כי אם קנסהכנסה .

בדי למנוע מדיניות של עין תחתעין?

שני אנשים נורו ונהרגו במושב זכריה, בגלל פירדה שנכנסה לחצר של שכן

ך * שה להיות הגון ומוסרי. אבל יש אנשים העומדים בגבורה עליונה בכל
*\ מצב. או כמעט בכל מצב.
צעירה יפה ומרופדת במקומות הנכונים הגיעה למשרד במצב־רוח קודר. כעבור
שעתיים, מה שהיה קודר הפך קטסטרופאלי. לפתע פרצה בבכי. נכנס מנהל המשרד.
היא ניגשה אליו, הרכינה את ראשה על חזהו הגברי, והמשיכה לבכות. הוא עמד
במבחן דקה, דקותיים ואחר הושיבה בחזרה ליד שולחנה .״הביטי,״ אמר לה,
״המשיכי לעשות זאת על השולחן. הוא מעץ.״

פירדה קוראת לצ לף .

חברת נםקפה הזהירה את הציבור מפני חיקויים וזיופים מתוצרת מקומית

נ ס אחר לא יהיה פה.

קעות לעולם צודקת

על הא
ועל דא

מזג ד,אויר השרבי ששר בכל הארץ.
(למרחב)
אורי שיקה, חיפה

9אשה זולה עולה ביוקר.
9נבט הנטע הבה שרשיו
ויהי לעץ לתלות בעליו.

שיר המעלות (צלזיוס).

ש. בר־און, צה״ל

״תר,יד, לנו חתונה משולשלת.״ (מעריב)
יורם ברנשטיין, אייל

9הציוני הראשון היה משה
רבנו. הוא הטיף לעליה
לארץ, שיבנע ואף התרים
את בני ישראל, אכל בעצמו
נשאר בחו״ל.

לפי שיטת הסרט הנע.
נשוי לילד בן 10 ימים( .חרות)
אליק מג, חיפה
השודד בחיתולים.

רחל צבי, תל־אביב

תקרית הר־חצופים( .מעריב)
נעמי הרמן, תל־אביב
משקרים בעזות־רצח.

עיניים...

• טרגדיה -זה כשכל הכרטיסים
לקומדיה אזלו.

״וגב לא השהנוי אה ההנודהז חפגזחייוה של בנולך.״

נחום לוי, גבעתיים

הולבוע סדסים שלושה ו 1ל א׳
הצריח הקטן (אסתר, תל־אביב; אר־צות
הברית) מאז חיבר דניאל דפו את רו־בינזון
קרוזו נאלצו איים רבים בעולם לאכלס
את גיבוריהם הדמיוניים של סופרים
מכל המיני* אי בודד הפך למעין מבחנה
במעבדה הספרותית, לתוכה דוחסים הסופרים
את גיבוריהם, כדי לבדוק את התנהגותם
ותגובותיהם של בני דורם בתנאי חייו
של האדם הפרימיטיבי. ברוב המקרים היתר,
האנליזה של עבודת מעבדה זו מביאה לתוצאה
אחת: ביקורת על דרך החיים של
החברה המודרנית ועל אופיים, התנהגותם
והלך־מחשבתם של בניה.
הקולנוע, שמאז ומתמיד השתדל לא לפגר
אחרי הספרות, סיגל לעצמו גם הוא את
המסגרת של אי בודד׳ להגשת יצירות
קולנועיות מעולות. רק לפני זמן קצר הוצגה
בארץ הקומדיה הבריטית אישיותו של
מלצר, שמלבד היותה קומדיה חריפה ומפולפלת
על אי בודד, הכילה גם ביקורת לעגנית
על המעמדות החברתיים בבריטניה ועל היחסים
ההדדיים המגוחכים, לעתים, שביניהם.
הצריף הקטן מסמל את שאיפת היצרנים

נשאר מצב הענינים כמו בתחילתו ובאמ־צעיתו:
אוד, שייכת לבעלה החוקי, ניבן
נשאר חדק.
פדמה בין!
חווית קיץ (תל-אביב, תל־אביב;
ארצות־הברית) אינה עצם הישיבה בלבד
באולמו המאודרר של הקולנוע הנעים ביותר
בתל־אביב, אלא גם שמו של סרט אשד
המתרחש בעלילתו רחוק מאוד מלהיות חודיה
— קייצית או חרפית.
החומר לתסריט לוקט משלושה סיפורים
שונים של הסופר האמריקאי ויליאם פול-
קנר. כאשר צורפו יחד נשאר בהם אך
מעט מאוד משל פולקנר. זהו סיפור עליתו
של צעיר מופרע (פול ניומן) ,המצית את
אורוות אויביו כנקמה. סיפור זה נועד לשמש
עילה לתיאור אופיר, המנוון והגשמי של
העיירה האמריקאית׳ אליה מגיע ניומן
הנרדף.
שליטה של אותה עיירה הוא מר וארנר
(אורסון חילם) .וארנר, הסבור כי לנשים
ולסוסות יש יעוד משותף בעולם — להביא
וולדות ככל היותר — רודה ומנצל את
תושבי עיירתו, רודה לא פחות בחייהם של
בנו (אנטוני פרנצ׳יוזה) ובתו (ג׳ואן ודדורט),
אותם הוא מנסה לסדן כדרכו• כשהוא גואש

תשבץחש & סגוה 1062

האמריקאיים ללכת בעקבות הקומדיה הבריטית.
ומאחר שגם הוא עוסק בהתנהגותם
של אנשים הנקלעים לאי בודד ושומם,
יכולה השוואה קצרה בינו לבין אישיותו
של מלצר ללמד באיזו מידה הצליחה הוליבוד
להעתיק את הקומדיה הבריטית. הקומדיה
הבריטית היתד. מצליפה, חותכת ורעו־ררת;
בת־דמותה האמריקאית נשארה מלטפת,
מדגדגת ומרגיעה.
נועז מדי?הוליבוד. שלושה אנשים,
סיר פילים אשלו (סטיוארם גריינג׳ר) ,רע־יתו
(אוד, גארדנר) וידידם המשותף ברי-
טינגהם ברט (דוד ניבן) נקלעים לאי בודד
ושומם. יחסיהם המשולשים סובבים סביב
העובדות הבאות: מרת אשלו אוהבת את
בעלה. גם הוא אוהב אותה, אולם אינו
מקדיש לה די תשומת־לב. סיר אשלו הוא
מומחה לכל דבר מלבד אשתו, וכדי להפנות
את תשומת ליבו מכלבו רובינזון אליה,
נאלצת האשה להשתמש באמצעי הפסול
הישן — האדם השלישי. ניבן משתגע אחרי
מרת אשלו, והיא מנצלת שגעון זה כדי
לעורר את קנאת בעלה, להביאו לידי
הכרה בקסמיה הנשיים.
על האי הבודד גר הזוג בצריף גדול,
ואילו הרווק ברט בצריף קטן. מאחר שבין
כה וכה הם חיים במשותף, מגיע ניבן
למסקנה אליה הגיעו קודם לכן תושבי
כמה ישובים שיתופיים בישראל: אם מתחלקים
השניים בכל אשר להם, מדוע לא
יתחלקו גם באשה?
אילו היה הסרט, המבוסס על מחזהו של
אנדרי רוסין, ממשיך בקו זה ומגיע לתיאור
המצב בו נחלקים הגברים באשה, דבר המתבקש
מאליו, היה ללא ספק יצירה החורגת
מהרגיל. אולם פתרון מעין זה נועז
מדי לגבי הוליבוד. הסרט מראה את תחילתו,
נרתע ברגע האחרון כשמופיע גבר
שלישי, מלצר אניד, טרופה המתחפש ליליד
פרא (וואלסר כיארי) ,שם ללעג את תשוקתם
של שני הגברים הראשונים. בסוף הסרט
היעולס הזה ; 082

מהם ומהתקתה שיביאו לו וולדות, מכניס
וולס׳את ניומן למשפחתו כשם שהיה מכניס
פר מרביע לעדרו. הפרות נרתעות תחילה
מפני הפר; הפר העקר של העדר (פרנצ״
יוזה) משתולל מחימר, ומנסה להרוג את
האב והזר גם יחד. בסופו של דבר מוצאים
כולם את שלידתם ואשרם, זה במיטת זו.
סיפור העלילה תם, ומנסיון חשיפת הודי
מופרע לא נשאר דבר. אולם אם להתעלם
מכשלון הנסיון, יש בסרט משחק משובח
של צודת שחקנים מובחר, שרק לעיתים
נדירות אפשר למצוא כמוהו בסרטים הוליבודיים
מסוג זה, מה שהופך אותו לסרט
מענין שכדאי לראותו.
תדריך אלה הסרטים המוצגים בשבוע זה בערי
הארץ, אשר העולם הזה ממליץ לראותם:
• לילות קביריה (צפון, תל־אביב)
— פדריקו פליני מציג באור פיוטי פרצים
בעולמה של פרוצה ופרצופים הפורצים את
חלומותיה, רגשותיה ורכושה. ג׳ולייטה
מסינה.
• ג׳ רבז (פאריז, תל־אביב) — עולמה
של כובסת לפי זולא, וחיוכה של מריה של
לפי אנדרא קלמן.

מאוזן .1 :קוץ;
.4רפובליקה ב חצי
־הכדור המע רבי;
. 10 עוף
טורף; . 11 אחד
מיסודות העולם,
לפי היוונים הע־תיקינל;
.13 קיים;
. 14 הציווי של
ט״ו בשבט; .15
פרחח; .17 בפרק
בראשית זה מסו פר
על מגדל בבל;
.19 קריקטוריס־טן;
.20 עיר ב שפלה;
.22 מושב

האפיפיור;
משקוף .26 :צו
לרץ; .27 מטבע
פרסי; .30 פקיד;
.32 יהיר; .33 חב רת
דלק; .34 מלה
מצוייר, בעשרת הדיברות; .36 גם כן;
.37 אחת ממדינות המרחב הקדומות;
.39 הבל; .41 ספר תנ״ך; .42 נקי; .44
עיר בערב; .46 היא הקוראת לגנב;
.48 בראשו עמד יעקב כהן; .50 מלת
קריאה; .51 זכר לפצע; .53 הם התגייסו
למלחמת העצמאות; .55 הדוד
האמריקאי; .57 מלטה, לדוגמה; .58
״לא ..ולא מלך 59 מדמויות
המהפכה הצרפתית; .60 גנרל השריון
במלחמת העולם השנייה.
מאונך . 1 :הוצאת ספרים; .2סוד;
.3תצוגה; .5אנחנו, באנגלית; .6טי פוסי
לאשה; .7יחידת חשמל; .8שכיה

בהודו ובסין; .9מידידי ישראל בצרפת
ואיש חזק במפנה האחרון; .12 שליט
איראן; . 15 ירק ירוק; . 16 ספר המקו בלים;
.18 דרך מקרה; .21 היטל; .23
שש מאות; .24 נרו יאיר; .26 קלף
טוב; .28 חוטם; .29 עיתון יומי; .31
מעשה פטן; .32 סופו להעשות תיש;
.35 חודש האבל; .37 כלי חשמלי שי מושי
לעקרת הבית; .38 עיר בגליל;
.40 בת הסבתא; .41 חיל נשים; .43
תחמושת פרימיטיבית; .45 משנה ל מלך
מצרים; .46 עני הודי; .47 פוחז;
.49 כר־דשא .52 :אל; .54 מרכז; .56
מלת שאלה; .58 פולה לרננה.

• מאזניצדק (סטודיו, ירושלים) —
ר,נרי פונדה ועוד 11 גברים נרגזים מכריעים
את גורלו של נער, הנאשם ברצח אביו.
מותח.
• מבשרי הגורל (אוריון, חיפה) -
גשר וטרלו בגירסה רוסית פיוטית ונפלאה.
• לה מטרדה (אורלי, חיפה) —
ג׳ולייטה מסינה הופכת לרכושו של אתליט
אלים וחסר־לב. אנתוני קודין, ריצ׳ארד ביס־הרט.

הצריף הקטן (אסתר, תל־אביב) —
ראה לעיל.

למבוגרים

קורם מזורז

| נפתח ביולי |

סידרת מועמדות שביעית
שאלון מו ע מ דו ת
את ה ש אלון חזה זכ אי ת למלא המועמדת
עצמה, ו בן כל אדם אחר ה מ עוניין לחנו־לי׳ן
על מוע מד ת, המ ת אימה לדעתו לתחרות.

ה שה:

השכוע נערכה ישיכה שד הועדה המכינה של
תחרות ״מלכת המים .״1958 הנושא המרכזי:
קביעה סופית של סדרי הבחירה ותוכנית הנשף
שכו תיכחד המלבה. על מנת שלא יהיה כל מקום
לספקות כיושר הבחירה, בל משתתף בנשף
הבחירה יקבל פתק בוחר, עליו יסמן את בחירתו.
הפתקים יוכנסו לקלפיות והספירה תיעשה על־

ירי רואה־חשבון מוסמך. המועמדת אשת תקבל
את רוב הקולות, בבחירות דמוקראטיות אלה,
תזכה בכתר ובסיור־־כילוייב מקיף לאורך חופי
הים התיכון. על פרטי תוכנית הנשף שומרת
הועדה עדיין בסוד. אולם דבר אהד אפשר כבר
לנבא: תהיה זו תוכנית גדולה, גדושת הפתעות
ושעשועים, אשר לא היתה דומה לה בארץ.

מפבמשטה תי- :

**114

שנר• הלידה :

מקום הלירה - :
שנת העליה :

צבע שיעד: י
צבע עיניים :
השפלה קידמת - :

ידיעת שפות :־•

ספורט

(לציין איזה :

מקצוע אושטח לימודים:

10ץ ן * ךלל 11ר ד \ מסיימת השנה את הקונסרבמוריון למוסיקה.
שאיפתה: להיות מורה לפסנתר. היא צברית

רמתג ני ת נת . 17 שיערה בלונדי ועיניה כחולות. מבלה שבתותיה בחוף הרצליה.

מקום העכורה או הלימודים ;

ם*; ה מו ע טו ת היוגה או הנח חברה
*.־ננועת־גוער, תנועו! קיבוצית, א רגון
מפורט, להקה א מנו תיו. או כלאגחאחדז

פיט איזה ומתיי: י

חופפויזת- :

אם אחד הפ ריטים אינו חל של ה מוע מד ת

אל תמלא אותו. יש לצרף לשאלון זח
את תו ל דו ת החיים סל ה מוע מד ת, פד
מדת שהן ידופזוז לנו נוי•ח שאלון זח.

נא ל שלוח אתהש אלון ה מ מו ל א

בצירוף ה חו מר ל מערכת העולש
הזה׳ ת. ד , 136 .תל־אביב ולציין
על ה מעטפ ה ״ מלכת חמים ׳. 1968

נא להדביק

את ת מונ ת המוע מד ת כאן

צברית בת ,22 התחתנה לפני שלושה חודשים
לצעיר מהונגריה׳ אשר מתרחצים רבים בשפת

הים אמרו ני הוא ראוי לתואר ״מלך המים 1958״ .שיערה שחור, עיניה ירוקות.

הופמן
א>לה
חובבותה

ועיניה

י רו קות.

צברית בת ,21
שערה שאטיני
הגדולה: כדורגל.