גליון 1144 מתאריך 2 בספטמבר 1959

ר.מ 1עמד1דג הסועיות. בתחרות

מספר / 1144כ״נואבתשי״נז2.9.1959,
שנ ה 22

ה מ חי ר 550פ רו מ ה

על כל לידה

תותחן טוב פוגע ביריד, השלישית. נדמה לי כי אותו כלל חל על הקלפי הנסיונית של
העולם הזה.

שתחסוך

בשבועיים הראשונים אמנם היו התוצאות מאלפות, אך בודאי לא שיקפו את התמונה
המלאה. כי חלק גדול מן הקהל לא ידע עדיין במה המדובר, ואחוז הבלתי־משתתפים בהצבעה
עלה על אחוז המשתתפים. כפי שחולית־החקר ציינה בדו״חים שלה (העולם הזה 1142
,) 1143 הרי אחוז זה של המשתתפים בהצבעה נתן יתרון למפלגות אשר אוהדיהן נלהבים
ביותר. לכן עלתה תנועת־החרות בשבועיים אלה על מפא״י.
השבוע, בשלוש קלפיות נפרדות, זנק אחוז המשתתפים למעלה׳ כלל את רוב רובם של
הנשאלים. כך נעשתה התמונה שלמה הרבה יותר. הצטברות הנסיון אצל חולית־החקר עצמה
הבטיחה שלמות זו: היא למדה להציב את הקלפי בצורה המונעת מראש כל אפשרות של
השפעה מאורגנת על התוצאות. למשל: ברכבת נוסעת, בה אי־אפשר לחברי שום מפלגה
להזעיק תגבורת.
גם הפעם יש להזהיר כי התוצאות של כל קלפי בודדת שהיא, אינן יכולות לשקף באופן
מדעי את התמונה הארצית בשלמותה. כל קלפי תלויה בתנאי המקום והשעה. כדי לעמוד
על תנאים אלה, ייטיבו הקוראים לעשות אם ישימו לב להערות החוליה לגבי ניתוח התוצאות,
גם אחוז ההשתתפות לא הגיע עדיין לאחוז המשוער של המשתתפים בבחירות לכנסת
הרביעית.
אולם בסך־הכל, דומני כי הקלפי הנסיונית של העולם הזה היא כיום האמצעי הטוב ביותר
הקיים בארץ לבדיקת מצב־הרוח של הציבור, כפי שהוא משתנה ממקום למקום ומשבוע
לשבוע. העיתונים הצרפתיים, שציטטו השבוע את תוצאות הקלפיות הראשונות, הצטרפו
להערכה זו.
אני מקודד, כי עד למועד הבחירות, ימלאו קלפיות אלה תפקיד חשוב ויעזרו למרכזי
המפלגות ולציבור להעריך את הסיכויים הערכה נכונה.

וכספך

מו בטח
פתח חשבון

כאדם המעריך את מפעלה ההיסטורי של מפא״י, אף שהוא מתנגד אישית לדרכה בהודה,
אני מצטער תמיד כאשר מפלגה כה גדולה ורצינית מחפשת לה ביטוי בבטאוני־רפש, שהיו
מביישים גם כת של יושבי־קרנות.
אי־אפשר לשכוח את רי מון, עתון־הרפש בו השקיעה צמרת המדינה קרוב לחצי מיליון
לירות, בנסיון־שוא להרוס את העולם הזה. עד היום לא נמצא איש שיקבל על עצמו בפד.
מלא את האבהות לתינוק דפקטיבי זה. אנשי מנגנון־החושך וטדי קולק טוענים בהתרגשות
שלא הם שפכו את הזוהמה, אלא משה דיין ושמעון פרם — וחסידי שניים אלה מכחישים
את הדבר בשצף־קצף. כל המכחישים מוכנים להטיל את האחריות הישירה על דויד בן־גוריון.
נזכרתי בפרשה עגומה זו למקרא בטאון חדש, הדומה להפליא בסגנונו ובגישתו ל רי מון.
כזדנתי לעלון בשם ישר לענין, המוצא רשמית מטעם מפא״י לצרכי הבחירות. הוא מכיל
אוסף כה מבחיל של השמצות אישיות, שקרים אינפנטיליים וגילויי פסיכו־פאטיה, עד
שמלבד רי מון אי־אפשר למצוא דומה לו.
תמהני על כך שמפא״י מזהה את עצמה עם חרפה זו דווקא בשעה שהיא מבקשת לעורר
את אמון האזרח כמפלגת־שלטון רצינית, אחראית ונאורה.
עלון זה כולל, בדרך כלל, בכל גליון, כחצי תריסר השמצות על העולם הזה ועלי אישית.
בפעם האחרונה הוא יצא בהתקפה פרועה על הקלפי הנסיונית. אחרי ש רי מון הכתירני
בשעתו כסוכן הראשי של הקומוניזם הבינלאומי בישראל, מאשים, אותנו עתה ישר לענין
שהקמנו את הקלפי הנסיונית כדי לשרת את חרות הפאשיסטית.
למזלה של מפא״י, אין חבריה מתיחסים כנראה ברצינות רבה לעלון זה — והראיה :
מאות אוהדי מפא״י שהצביעו השבוע בקלפיות הנסיוניות שלנו, ובצורה זו הנחילו למפלגתם
נצחון. בין המצביעים היה עסקן מפא״יי כה נודע כמו משה שחל, ראש מפא״י בעיר
התחתית של חיפה ואחד מפעיליה הראשיים בפרשת ואדי־סליב.
הקהל הרחב — וחברי מפא״י בכללו — רוחש אמון לאובייקטיביות המוחלטת של
העולם הזה ואינו מפקפק ביושרו. אחרת לא היה משתתף בהצבעות הקלפי הנסיונית.
בטוחני שמרכז מפא״י, עם כל התנגדותו החריפה לנו, שותף לאמון זה.
בכל זאת הריני רוצה לחזור על הצעתי מן השבוע שעבר (שאותו עלון מפא״יי שכח
להזכירה) :שמרכז מפא״י,וכל מרכז מפלגתי אחר, ישגרו משקיפים שיהיו נוכחים הן
בשעת ההצבעה והן בשעת מנין הקולות. אנו מצפים להודעה על כך.

נו ע ר

ם כחבים

ע ב רי!

אתה מואס ב מפלגו ת, אתה מרגיש כי ״כולם או תו הדבר.״ אתה חש את ריזז
הריקבון והש חי תו ת הנודף מכל יעבר. אתה מרגי ש כי משטר מעוב ש דן אותך
לחיים של ריקנו * וחוסר־טעם.

פה אתה עושה לשינוי פני הדבר׳?
האם תעמוד מנגד כאשר אחרים לוחמים את מלחמתך? האם תתעטף באיצסלה של
ציניות מעושה ואדישות מלאכותית כאשר עתידך שלך מונח על כפות המאזניים?

המהפכה העברית הוראת לך!
,,הפעולה השמית״ קיבלה על עצמה את המשימה הקשה לחולל מהפכה כוללת
במדינה — מהפכה רעיונית, מדינית וחברתית. אין היא מפזרת סביבה סיסמות
נבובות. אין היא מסתפקת בשלילת הקיים מבלי להציע יסודות איתנים למשטר
המחר — משטר שיהיה חדש באמת, ולא אוסף מקרי של פראזות.
״המינ שר העברי״ — מצע הפיעולה ה ש מי ת שזכה לת שומת־לב עול מי ת — פ תו ח
לפניך. הוא סולל נ תיב נועז. הוא קורא ל מג שי מי ם אמיצים.

א אתה מסכי לדעות אלה-
הרי שחובתו היא לתת את ידך לפעולה המעשית, לקבל על
עצמך את אחד התפקידים הרבים הקשורים בהפצת הרעיונות
ובהבטחת הפעולה.
זו הי קריאה לצעירים ולצעירות, בני 15 עד , 18 תלמידי הג מנ סיו ת ונוער עובד,
בני מרכזי הערים ובני הפרברים, בני וותיקים ובני העליה החד שה.

פנה בכתב לת.ד ,11253 .תל־אביב, והודע את שמך, גילך,
מקום לימודיך או מקום עבודתך. הצטרך אל
מי פקד

ה מ תנ ד בי ם

איש השנה

האם אני הראשון המציע את הטועמד ל-
איש־השנה של תשי״ט? אם כן: עקיבא אל־קריף,
האיש שנורה על־ירי השוטרים ושרטו
הכתים את הדנל שהתנוסס מעל למאורע
החשוב ביותר של השנה: ואדי־סליב.
גידי נחשון, חיפה
הקורא נחשון הוא הנחשון. כמו בכל שנה,
מוזמנים גם שאר הקוראים להציע מועמדים
לתואר איש־השנה, וכן לתואר אנשי עוילם,
המרחב, המדיניות, הכנסת, הכלכלה, המשפט,
האמנות, התיאטרון, הספרות, העיתונות, הדת,
המדע, הרפואה, הספורט, האשה והאיש
הצעיר של תשי״ם.

מות הרעיון

אוייבת הלאומיות העברית.״ הוא מוסיף כי
סרוב האגף הלאומי של החזית הערבית מפקיר
את האזרחים הערביים בידי מפא״י ו-
מק״י. האין דייסה זו בין מפא״י וטק״י
מוקדחת יתר על המידה?

ש. יעקב,

דמת־גן

מדוע השמצתם פעמיים במאמר אחד (״הנידון״
,העולם הזה )1141 את אליעזר ליבנה,
אחד מהוגי הדעות הגדולים שלנו, כ-
״מהפכן־סאלון״?

ישראל אלכסנדר ואן־דייק, רסת־חן

כמו שהספדו של אנטוניום קומם את העם
על רוצחי קיסר, כר, מקווה אני, יביא הספדו
של העורר להערכה חדשה של רוצחי הרעיון

אליהו טננבאום,

תל־אביב

אינני נחון בכשרונותיו של אנטוניום, פסל בחקירה
אולם ברצוני להוסיף טילים מעטות על הסאני
מתפלא עליכם, מדוע טרם טיפל
בדמותה של הוועדה הפרלמנטרית להקי
פדו של העורר ״רעיון ז״ל״ (העולם הזה
.)1143 כאדם שרחק סכל פעילות פוליטית, מאורעות וארי־סליב?
מדוע לא כתבתם בבחמש
השנים האחרונות, עקבתי גם אני

איזו צורה היא נבבעניין
רב אחר הצעת ״הפעולה השמית״
חרה ועל איזה בסים
לקבוצות החדשות, שהתארגנו תחת מצע דוהיא
הוקמה? הלא
מה — שינוי המשטר — להתלכד יחד בר־אותו
משטר, שאנו
שיטה משותפת המבוססת על שש נקודות
נלחמים בו כדי לשמוסכמות.
אם כי שיערתי כי הפעילות הפר
את רמת חייו
אישית בקבוצות אלה משפיעה מאד על דרשל
המקופח, הוא שכן,
לא ציפיתי ל״לא״ כה מוחלט.
הרכיב וועדה זו. אי איני
רוצה לחזור על כל הנקודות החבונני
רוצה להתעמק
יות ברעיון. אורי אבנרי עשה זאת טוב
בשאר חברי הוועדה.
יותר במאמר־ההספד שקו• .ש לי רק תמיהה
אעמוד כאן על דמואישית
משלי: כיצד מקוות קבוצות אלה,
תו של הרב אבו־אם
אמנם אומרות הן ללכת לכנסת, שבוחרי•
חצירה בלבד.
הן הפוטנציאליים יסכימו כי אכן כוונת!
היא הפלת המשטר, בעוד שהן עצמן סרבו
מיהו הרב אבו־להזדהות
עם שש נקודות המוקד היכולות
הצירה? הוא אדם
דתי, יודע תורה. כלערער
משטר זה?
כן־הרוש
רב כבודו במקומו.
ד״ר ר. אבניאלי, ירושלים
אבל אין לו ש!ם זכוה חוקית או מוסרית
להיות חבר בוועדת חקירה זו, מכיוון שאינו
כמשורר קומוניסט, לא יכולתי שלא להבקי
בעניינים בהם דנה הוועדה.
גיב על אותם פסוקים בדברי העורר ב״הני־לפני
שצורף לוועדה נשלח כבוד הרב לבדון״
האחרון, המתעכבים על פעולות המפלדוק
מה מצב העניינים. זה היה יומיים אחר
גה הקומוניסטית. כתב אורי אבנרי :״ם ק״י
ההפגנה שבאה בעקבות פציעתו של אל־קריף.
היא אוייבת הלאומיות הערבית כשם שהיא
העולם הזה 1144

הוא בא אלי, לביתו של חי-ים ממן, בלוויית
שני אנשים: בנו של הרב ניטים ואדם בשם
אלפונסוז. הם נכנסו לבית בצורה פרטיזנית,
והבעת פניהם הוכיחה על זלזול במארחיהם.
הם התחילו בשאלות מיד — בלי להציג
את עצמם. כיבדנו אותם בקפה ובמיץ, אד
בנו של הרב ניסים לא רצה לטעום שום
דבר. דבר זה לבד הוכיח לנו איד אנו נראים
בעיניהם. אחר-כר החלו השיחות בינינו.
היו נם שאלות ותשובות: הם רצו ־ לדעת
איד החלה ההפגנה ומה היה הרקע שלה.
כל הזמז בו דיברתי, נכנם לדברי כבוד
הרב — נוהג מוזר בשיחה תרבותית. מתוד
השיחות בינינו הבנתי שהרב הינו אדם
פשוט מאד ואינו מביז דבר בשום עניי;.
בנו של הרב נימים הוא פיקח וערמומי,
אד לא מנומס.
אחרי שנודע לנו על בחירתו של הרב לוועדה,
שלחנו מיברק לכנסת, והבענו את
התנגדותנו לבחירתו. לא קיבלנו תשובה על
כד. כתביכם היו נוכחים בכל ישיבות הוועדה,
ובוודאי שמתם לב שהרב כמעט לא שאל
שאלות. הוא ישב כפסל, וזו היתה כוונת
אלה שבחרו בו: להראות לציבור שהראש
הרוחני של העדה הצפון־אפריקאית הוא כזה,
ואיז לנו אנשים מתאימים שיוכלו לייצג
אותנו בשום מקום.
אבל הם לא זלזלו ברב בלבד, הם זלזלו
בכל העדה. כל זטן נוכחותי בישיבת הוועדה,
ליבי שתת דם בראותי שחברי הוועדה
חוקרים ושואלים כל עד, ואילי הרב ישב
כאילו כל הענייז אינו נוגע לו. בראיוז שהופיע
ב״מעריב״ ,הצהיר הרב בפשטות שאדם
עני יישאר עני. הזהו הפתרון הסופי
למקופחים? הרב אינו יודע מחמור ולבז אינו
יבול להרגיש מה ה! אפלייה וקיפוח.
ועוד פרט על הוועדה: כל אדם מהשכונה
(ואדי־סליב) שנרשם
כעד, נשאל על־ידי
המזכירה אם יש לו
תיקים פליליים ואם
השתתף בהפגנה. אם
אמר בז, הוזמז מיד
להעיד, ואם לא, דחו
את הצעתו בטענה
שלווערה יש די חומר
על האפלייה, והיא
טעוניינת אד
ורק בעדים שהשתתפו
בהפגנה — ואתם
מבינים מה היו המטרות
לכר.

דוד בן־הרוש,

הדר מעצר, טבריה

דיכוי שרירותי

אכו־חצירה

אני שמי חסין עבר אלרחים, מתושבי קרבת
חמדאן, אשר שוכנת במשולש. בשנת
194sשלטונות ישראל העבירו אותי לגור
בכפר טירה, אשר זו גם שוכנת במשולש,
בטענה שקרבת חמדאז היא קרובה מדי לגבו?
,ואיז טרשים לאף אחד לגור בה. אני
חקלאי לפי מקצועי, ויש לי אדמה אשר
שטחה כשלש מאות ושלושים דונם. יש לי
עליה מסמכי טאבו ומכמכים חוקיים נוספים.
את השטח הזה ירשתי מאת אבי.
לאחר שהועברתי לגור בכפר טירה, המשכתי
לעבד את אדמתי כרגיל, ויש לצייז
שהיא קרובה מאור לכפר טירה. ער שחלה
שנת 1955 וביום אחד בהיר אני רואה שכמה
מאנשי קבוץ איל אשר נם הוא שוכז
במקום, באו והתחילו לחרוש אח אדמתי.
בקשתי מהם הסבר לדבר והם ענו לי, שקבלו
פקודה לחרוש את אדמתי, מפקיד האזור
של האפוטרופוס, אשר נקרא בשם
בדאון. הראתי להם את המסמכים אשר ישנם
ברשותי בקשר לאדמה, והם תכף עזבו
את האדמה והלכו לקבוצם, ואני המשכתי
לעבד את אדמתי ללא כל הפרעה עד שנת
.1957 בחודש אוגוסט באותה השנה באו
שוב אנשי הקבוץ איל, והיה אתם טרקטור
ורצו לחרוש את אדמתי ובכוחות עצמי שכנעתי
אותם, שאיז האדמה הזאת שלהם ואיז
הם יכולים לעבדה וגם הפעם עזבו את המקום
והסתלקו. ולאחר המקרה הזה, כעשרים
יום בערד, עבדתי אני יחד עם אשתי ושאר
בני־משפחתי בארמתנו, זהנה לפתע פתאום
ראינו את הטרקטוריסט של הקבוץ איל, יחד
עם פקיד האפוטרופוס אשר נקרא בשם
בראון, ואדם שלישי בשם חיים כרם נכנסים
לשטח אדמתי ומתחילים לחרוש בה. שלחתי
את אשתי לתחנת משטרת טייבה להודיע על
המקרה. ואחרי חצי שעה חזרה יחד עם
מספר שוטרים מאותה תחנה ובראשם סמל
אחד בשם אדרים, ואשר הוא משרת ער
עתה באותה התחנה.
הסמל אדרים בקש מהטרקטוריסט הסבר
למעשיו והוא ענה לו, שהוא עובד רק בשכר,
וקבל פקודה מאת פקיר הממונה על
רכושי נפקדים, ואשר שמו הוא בראו! לחרוש
אדמה זו. אדרים הזהיר אותו שלא יכנס
יותר לתור שטח אדמתי, כי אין לו כל
רשות וכי זוהי אדמתי ואני הוא בעלה
החוקי. אז צעק עלי חיים כרם ואמר לי,
שהיא יקח את אדמתי אפילו בלחצו של הממשל
הצבאי במקום .״וכמובז שזאת היא
הדרד היחידה״.
המשכתי לעבר את אדמתי ללא כל הפרעה
עד שנת 1958 ובחודש יולי של השנה הזו
באה משטרה מפתודתקוה וממשטרת טייבה
שו חיפוש בביתי ולאחר שלא מצאו אצלי
דבר חשוד, לקחו אותי יחד עם בני
אותנו במעצר. בנוכחותו של תושב
כפר טירה, עבד אל פתאח אל דעאם,
תי את מפת האדמה שלי. במעצר
חקור אותנו על אשמת רגול נגד
ינה. אני יחד עם ארבעת בני
,זעצר לתקופה של תשעה חודשים.
זקיים המשפט שלנו והנה התוצ־התקופה
אשר בה היינו אסורים
• עברו אנשי קבוץ איל את אד־אותה
וזרעוה חיטה.
ו היה כזה: אני נשפטתי לתקו־ת
מאסר מתאריד המעצר. בני
טבל אשמה. הבז השני שלש
עור יצא זכאי. הבז השלישי
העליון זכה את כלנו מאשמת
היו שום הוכחות לכד. אבל
:לנו סבל קשה, אין לנו עוד
את אדמתי לקחו ממני.
באיזה זכות נשדדה אדמתי
יה 44ו 1

אשר ירשתי מאבות־אבותי ועד מתי ימשד
הריבוי הלאומי הזה?
הסין אבדל רחים, טיבה, המשולש

;•כד קרבי
קראתי בהשתוממות רבה כאילו אנשים
מסויימים מנסים להכתים את עברו הקרבי
של אורי אבנרי (העולם הזה .) 1141 לאחר
וקם דור חדש אשר לא ידע את יוסף, ואינו
זוכר את מלחמת השחרור, רואה אני
חובה לעצמי, כמפקד פלוגתו של אבנרי, ל־צייז
את העובדות הבאות:
אורי אבנרי היה חייל בפלוגת ״שועלי־שמשון״
,אשר הוקמה כפלונת־קומנדו ממונעת
של חטיבת ״נבעתי״ .לפני שהוטל תפקיד
זה על הפלוגה, ניתנה האפשרות לכל
חייליה לפרוש ממנה ולעבור לפלוגה רגילה.
כל חיילי ״שועלי־שטשון״ היו, לפיכד, מתנדבים.
אבנרי
השתתף בכל הקרבות של הפלוגה.
כמעט ואי-אפשר לספור את הקרבות, הפעולות
ושאר המבצעים של ״שועלי־שמשוז״,
בהם הוחלפה אש, אר בוודאי עלו למספר
עשרות, ביניהם קרבוודהכרעה כגון: נחשון,
לטרוז, אשדוד, נגבה, עיבדים וכו׳.
כמפקד הפלוגה לא עמדתי מעולם בפני
הצורר לחפש אנשים לפעולה מסוכנת זו או לבלום אחרת. בעייתי היתה לרוב הפוכה
את אנשי הפלוגה שניסו בכוח להתנדב
לפעולות מסוכנות, ואבנרי היה אחד המרדנים
האלה. אני זוכר שהצלתי ממש את חייו
כאשר סרבתי, על אף הפצרותיו, לצרפו
לפטרול המשור״! שיצא ללטרון ערב הקרב
הראשוז, ושכמעט כל משתתפיו נהרגו או
נפצעו יחד עמי. אני זוכר גם כי כעבור
שבועיים התנדב אבנרי עם 3חברים אחרים
להציל מטען חיוני של פנזים שהופקר על־ידי
תותחנים ליד בית־דרם, תחת אש האויב.
ביום
האחרו! של מלחמת ״נבעתי״ בדרום
הצטערתי יחד עם כל חיילי היחידה כאשר
אבנרי נפצע פצעים אנושים ליד עיראק אל-
מנשיה, בעת תפקידו. כמם־כף יצא לבדו
לסייר עמדה חשופה, לפלי שהביא אליה אח
אנשיו. שטחתי כמובז שהבריא מפצעיו אלה.
בפלוגת ״שועלי שמשוז״ ,שכמעט כל חייליה
היו אנשים מובחרים, לא היה אורי
אבנרי יותר טוב ויותר רע מאחרים. העובדה
שהיה כבר אז סופר ידוע עוד לפני מל-
חמת־השחרור, ושסופרים מעטים מאד מצאו
אז את דרכם אל היחידות הקרביות, הוסיפה
לו כבוד בעינינו.
איני מזדהה עם דעותיו הפוליטיות של
אירי אבכרי, אולם אני מתנגד לכל נסיח
לפגוע באחוות הלוחמים של מלחמת־השחרור
לשם מטרות מפלגתיות. הבה נשאיר את
זכרונות המלחמה מחוץ לכל ויכוח פוליטי.
אריה שפק, מפקד פלוגת
שועלי־שמשון, תל־אביב

אין מקום לצופי־כר

יהודה גולדשטיין, תל־אביב

את החצי השני, הקורא גולדשטיין.
של מבקר הקולנוע
אינני מסכים לרעתו
שכתב כי הגרמנים, שרצחו בדם קר שישה
מיליונים יהודים, אסור להם לצאת להגנת
חיות הטרף שבאפריקה. מסעם של ד״ר
ברנרר גריזמק, מנהל נן־החיות בפרנקפורט
ובנו מיכאל, להצלתה של תרבותה של אפריקה
העתיקה והפראית, חשוב ללא כל
יחם, בין אם הוא או חבריו השתתפו ברצח
המיליונים ובין אם לאו. כבר אמרו חז״ל: עומדים במקום שבעלי־תשובהעומדים אין
צדיקים גמורים.
מתחילים בימים 6 ,7לספטמבר

aקורס גזירה ומודליזציה
לתופרו ת, קונפקציונרים
ולמתקדמות!

הרשמו

אני אותו חיפאי ,״כפילו של האפיפיור״
(העולם הזה ) 1142 הנקרא בשם יניב פוקס.
כל אחד מאתנו התאכזב מקיומו של השני,
אבל נעזוב את ,-האפיפיוריות ונהיה דמוקרטיים:
יניב קשפיצקי, כקצין לשעבר, יהיה
נשיא אגודת ״יגיב״ החדשה, ואני כסמל,
המשרת כרגע בשרות סדיר, אהיה מזכיר
האגודה. לעת עתה נכלול שני אנשים בלבד.
אולם כל יגיב שנולד כבר, או עומד
להיוולד, מוזמן להצטרף.
מה בדבר בנות המיז החלש המוכנות
להגיב?
יגיב פוקס, צה״ל

תלמידים !
סטודנטים !
עוד היום לקורס ל*

אנגליתת
צו־נוק עברית ו/או

למתחילות!

0קורם לציורי אופנה
בביר,״ס הידוע

(שני חודשים, פעמיים בשבוע)
ב״אולפן ג רג i1<EGG
המנהל: ח .בר־קמא (קמפינסקי)

״ליאונורה ״
שלמה המלך 72ת״א
(ע״י גן־החיות)
הרשמה יום יום 4—8 ;9—1

תל־אגיב, רחוב גורדץ .5
הצלחה מובטחת:

:טייל ע ם מלכות ה מים! [

, 325

סטודנט, ירו שלים

אני מכחישה בכל תוקף את העלילה שטפלה
עלי הגברת עדרי, מנהלת עבורה בבית
החרושת ״פרי־מז״
,שטענה כאילו
רציתי כביכול ללוות
כסף מכולם (העולם
הזה .) 1142 זה
היה שקר. אני מוכנה
להיפגש עם עדרי
יחר עם שאר ה־
22 המטיילים שנסעו
יחד עמנו. הם יעידו
אם ניסיתי ללוות
כסף ממישהו או
רבתי עם מישהו.
אני מתפלאה מניין
שנאה זו ה מפעפעת
בליבה של
אשה חשובה כמו הגברת
עדרי. שנאה זו דומייה אחזה בה מהרגע שראתה
אותי והיא הדביקה בה את שאר
חברותיה. זה היה כאילו נכנם בהן הדיבוק.
ועוד עובדה קטנה אחת: כשהלכתי לאיבוד
והקצין הביא אותי לנטל, אף אחד לא
שאל אותי אפילו אם אני רוצה כוס תה.
שמונה שעות הייתי בלי לחם — ולא העזתי
לומר שאגי רעבה.
דומייה בעדני, שכון הפועל המזרחי,
תל־אביב

דרושה תגובה

פקידים !

)2קורס גזירה ותפירה

כמו מבקר הקולנוע של העולם הזה ()1139
ראיתי נם אני את הסרט ״אין מקום לחיות
בר״ .מה לומר לכם: ישבתי חצ״סרם כמו
על גבי דרבן אפריקאי, שנעקץ על-ידי זבוב
צה־צה־צה, ואחר כד לקחתי את הרגליים
והסתלקתי באמצע. מה לכל הרוחות מצא
המבקר בסרט, שכה הרבה לשבחו?

דיכוק של שנאה

קורסים חדשים

סו כו ת

שיי ס

ע מ מי

• 1 6מים
מ־ 16 עד 31 לאוקטובר
בחברת מלכת המים ושתי סגניותיה
.ארצה״
כא/ק
ללא דרבון והיתר־יציאה
כולל כקורים מאורגנים ברודוס
(יון)— דוברובניק (יוגוסלביה)
ונציה (איטליה) -קטניה (סיציליה) -פיראוס -אתונה (יון).

פנה אל כל משרדי הנסיעות
כארץ, או אל מארגני השייט:
בתל־אביב:
גלוב שרותי נסיעות בע״מ -
טלפון 65748

רחוב הר־סיני 2

דפנה טורם בע״מ -

טלפון 67950

שדרות רוטשילד 15

קוסמוטורם כע״מ -

טלפון 67828

רחוב אלנבי 109

ובמשרדי המארגנים בכל רחבי הארץ
(ראה עמוד )20

מכתכים
מלתא דבדיחותא

ב״העולם הזה 1143 פורסמה שיחה עסי.
אני מצטער צער רב שמלתא דבדיחותא, שנאמרה
על־ידי כדי לסלק שאלה מטרידה,
שימשה כותרת־טשגה בכתבה ״אבא או אמא״.
הקורא, שלא היה נוכח בשיחה, יכול, בלי
משים, לחשוד בי שהיתה לי כוונה כלשהי
לפנוע בע״ד תמיר או בהוריו.
אני מכיר ומוקיר את הוריו של עו״ד
תמיר וכל כוונה כזו היתה רחוקה ממני.
יוסף סרלין, וז״ב, תל־אביב

תמונות מן התערוכה

חבל שלא נלוויתי לכתבכם בסיורו בתערוכת
תל־אביב (העולם הזה .) 1143 כי מה
ששמע הוא, לא ראיתי אפילו בחלומותי
הטובים ביותר. איפה אספתם אוסר בזה
•על דיילות)׳
יואב מנצר, תל־אביב

ך רכבת תד־אביב-היפה, עבר כתב
העולם הזה עם הקלפי הנסיונית בין
הנוסעים, הצליח ברגע האחרון למנוע בעד
נוסעת מלשלשל שילינג לתוך תיבת הקלפי.

אדום ושחור
ך חיפה, פירסם בעל בית־קפה במודעה
_ 1בע תוו. כי ,,אצלו אין לקוחות מואדי־סליב,״
הפסיד את לקוחותיו הוותיקים, ש חששו
מתגובת תושבי הואדי.

בתערוכת יובל תל־אביב, הקורא מנצר.
היה זה משב רוח מרענן ביותר. עד
עתה הייתי רניל לכתיבה אולימפית כזו רק
בעתונים הזרים, שמחירם, כידוע לכם, הועלה
בשבוע שעבר. האם אפשר לצפות לכתבות
רבות נוספות כמו ״תערוכה של דיילות״?
ישראל
לב־ארי, חולון
כתושב וותיק של אילת ואחד מחובביה
המושבעים של הדנה במקום, אני מוכרח
לתקן: מעט מאד דנים טורפים יש באילת.
אינני יודע מהיכן לקחה הדיילת עמנואלה
רווה את הסיפור על החייל האמריקאי שנפל
לאוקיינוס השקט ונטרה תור שניות
על־ידי דגי הניצרה. כדאי היה שהדיילת
הנאה (כך היא נראית לי, לפחות בתמונה)
תשים ניצרה זמנית על סיפוריה, הטעונים
ברור.
א. מ ,.אילת

אליבי מסתורי,

תשבץ m i D&11E1: 1144
מאוזן .1 :בי רה
מרכז־ אירו פאית
ז .4מקום
חופשתו של בי־ג׳י;
.10 מין בצ מחים;
.11 תרי סר
; .13 שרות
ידיעות; .14 בית־קפה
תל־אביבי ;
.22 בן יעקב ; .25
מנעול פלא; .26
אחת הנשים הראשונות
; .27הנילוס;
.30 כינוי
למחתרת האצ״ל;
•32 מלכודת; .33
אות עברית; .34 היוצרת הברה
שמות עצם; 36
כג״ל ; .37 מנשות
יעקב; .39 בתח תית
הבית; .41 בהמה שכיחה בצבא
מצרים; 42 סימן הרבות; .44 בית־חולים
זעיר; .46 ייתכן; .48 קיים;
.50 חדר בסוהר; .51 ארגון מחתרת
ארצישראלי; .53 אין לעולים החד שים
; .55 בן יעקב ; .57 קול הגעייה ;
.58 חיטה; .59 יישוב ליד אשקלון;
.60 ספורט הקשור ברכיבה.
מאונך .1 :שר ; .2מטבע מזרחי ;
.3מם ; .5איש נטול ראש ; .6עלייה ;
.7יש אומרים ; .8מבנה חקלאי ; .9
׳ כוח במדינה ; .12 ממציא הטלפון ;

סיפורו של דויד יעקובוביץ׳ ,כפי שהובא
בהרחבה בעתונכם (העולם הזה ,) 1143 נקרא
כרומן מרתק, הלקוח מעולם הדמיון. אולם
בכל זאת, נראה לי כי הפרשה נשארה
אפופת מסתורין לא פחות, עם שחרורו
של יעקובובי׳ד, בשבוע שעבר.
אפשר היה למוטט את כל טענותיה
של התביעה אילו הצליח יעקובוביע׳ להוכיח
את האליבי שלו בליל האונס. הטענה
כי הוא השתחרר מאוחר אותו לילה ותפס
טרמפ במכונית של קצין, שהובילו עד רחוב
דיזננון* ,שם ירד ב־ 1.30 אחר חצות, יכלה
להוות אליבי מוצק, שאין עליו עוררין.
אפשר היה בקלות לוודא את אמיתות סיפורו
של יעקובוביץ׳ ,בבקורת שחרורו ביחידתו
הצבאית ואיתורו של הקצין. מדוע בכל זאת
נכשל יעקובוביין׳ להוכיח אליבי כה מוצק
וחלק?
שאלה אחרת היא פרשת התמונות הגנובות
שנמצאו בביתו של יעקובוביץ׳ ,תמונות אלה
זוהו בחלקן כתמונות שנגנבו מארנקיהן של
נערות בנן מאיר. מה טען יעקובוביץ׳ להגנתו
בנקודה זאת?
מ. עצמון, תל־אביב
הוכח כי יעקובובי׳ן׳ אכן ׳עזב את יחידתו
בשעה מאוחרת, אן אי־אפשר היה לאתר
את הקצין שהובילו לתל־אביב. טענת יעקו־בוביץ׳
לגבי התמונות שנמצאו בחדרו: חבר
ביקש ממנו לשמור על חבילה סגורה, הוא
לא ידע את תוכנה.
. ..מדוע חזרתם על פרשת
בל ארם יודע כי בית המשפט,
השונות, מצא את יעקובוביץ׳
ציון

יעקובוביץ׳?
על דרנותיו
אשם.
ר. תל־אביב

מהכתבה על יעקובוביץ׳ משתמעות שתי
טענות חמורות מאד: האחת כי המשטרה לא
פעלה ביעילות נם אחרי שהסניגוריה הצביעה
על פתרון אפשרי לתעלומה (פרשת גן־
שמואל) ; ושניה — כי אחדים מעדי התביעה
או ששיקרו או שלא מסרו עדויות
זהות. כיצד, למרות כל זאת, פסק בית־הדי!
העליון כי יעקובוביץ׳ אשם?
קוראה, חיפה

תצפית הזקנים

.15 חדר גדול; .16 צביעה בלבן;
.18 הלצה; .21 דוקטור לניקוי-ן .23
מלת קריאת; .24 אות עברית; .26
אליל ; .28 סימן הרבות ; .29 עצמאות ;
.31 מתכת; .32 כלי הנדסי; .35
למאור; .37 אצבע; .38 מדור ב־העולם
הזה; .40 אחד הבנים בהגדה;
.41 סגן־אלוף; .43 אתר ארכיאולוגי;
.45 מפלגה דתית; .46 קצין
בכיר מאד; .47 בעל שבעה השמות;
.49 נטע; .52 רטוב; •54 אוייב;
.56 חלק המחברת ; .58 אליל מרחבי.

עשיתם עוול לאדם צעיר ומבטיח כש־ציינתם
ב״תצפית״ (העולם הזה ,) 1143 כי
מנחם שיף הוא נציג הסוחרים הצעירים בתנועת
החרות. איננו מתערבים בענייני הסוחרים
אולם כל צעיר בתנועתנו יודע
כי הצעיר מספר אחד של תנועת החרות
הוא רב שילנסקי, המרכז את פעולות תנועת
החרות בדרום תל־אביב. למרות שאיו הוא
אהוד במיוחד על זקני־חרות הרי מגיע
לו מקום הוגן ברשימה.
צעירי חרות, שכונת התקווה
מדוע לא ציינתם ב״תצפית״ שלכם על
אחדות העבודה (העולם הזה )1143 כי יחול
שינוי ניכר במעמדו של יגאל אלון במפלגה.
כל ילד בקיבוץ המאוחד יודע כי יגאל,
שהכעיס לאחרונה את הזקנים, זכה לנזיפה
ארוכה על נאומיו בקשר ליעד־סואץ. אם
המצפן הפוליטי שלי אינו מטעה אותי, הרי
שינאל לא יזכה במקום ריאלי ברשימת

אחרות־העבורה.
ארנון אלעזרי, חיפה
מצפונו של הקורא אלעזרי מטעה אותו.
יגאל אלון יופיע באחד המקומות הראשונים
ברשימת אחדות העבודה לכנסת הרביעית.

לחם ושעשועים
ך תל־אכיב, נעצרו שלושה נערים שצדו
יונים לבנות שהופרחו בעת פתיחת תערוכת
יובל תל־אביב, שוחררו לאחר שהסבי רו
כי היו רעבים.

בלי גדר
ףייתל * אכיב, סירבה צעירה בת 18ל־
J .״ הישבע כי היא דתית, טענה כי אמת
אינה מרשה לה להישבע.

מקומות שמורים, בבקשה
ף• חיפה, איימו עובדי מינהלת נמל חיפה
^ ורכבת ישראל לפתוח בשביתה, אם לא
יועלו מנהליהם בדרגה.

חרות מפחד
ירושלים, עוררו ארבעה חברי מק״י
^ מהומה בעת נאומו של מנחם בגין, יו־שב־ראש
תנועת־חרות, נעצרו על־ידי המשטרה
למען בטחונם האישי.

צער גירד? בגדת
ף נצרת, סרב בעל ערבי־מוסלמי לקבל
_ 1א ת אשתו בחזרה מבית־החולים, לאחר
ש לדה לו — זו הפעם השניה תוך שנתיים
— זוג תאומות.

מיזוג גלויות
ף * ת ל ׳ אכיב, קנס שופט השלום בנימין
^ קורנגולד את דויד בן־הרוש, על רוכ לות
ללא רשיון, ב־ססל פרוטה, שילם את
הקנס מכיסי.

כמקום שבעלי־תשוכה ...
ף• פתה״תקוה, הובא לדין בחור־ישיבד,
p j 24 על מעשה מגונה בילדה בת , 10
טען כי כיפר על עוזנו בצום של שלושה
ימים בכלא.

סליחה, טעות כמספר
ן*־ בוגוטה, ק,לומביה, הובאו שני הוו
סלים לחדר ניתוחים לניתוח טחורים וניתוח
שבר, סומנו במספרים לצורך הבחנה,
גילו כשהתעוררו מתרדמתם כי כל אחד מהם
נותח במחלתו של השני.

עליה צורך
ף תל״אביב, ביקרו שישה
^ ח ת ממשלתית מסיירה־ליאונה
חברת שיכון, עלו למעלית
להובילם לקומה השלישית,
במשקלם׳ נתקעו בדרך למרתף.

ך« ירושלים, ערך בעל
Jסטריפ־טיז לאורחיו, הפסיד
״למהדרין״ שניתן לו על־ידי
ראשית.
העולם ה

m m m m m m m m x h

^ שנן דרכים רכות לטיהור בית מפשפשים. ומכימן
שאיש אינו אוהב פשפשים בביתו, כדאי להתעניין
בדרכים אלה.
אפשר לצוד כל פשפש לחוד ולהרגו. אפשר להרעיל את
הפשפשים באדי־רעל. אפשר להפעיל נגדם די.די.ם י.

אולם השיטה הטוכה כיותר היא גם הפשד
מה כיותר: לשרו?,את הכית כולו. מי שינקוט
כשיטה זו, מוכטח לו שלא יישאר אף פשפש
אחד להציק לו.
הוא גם יישאר בלי בית, ויתכן כי זו הסיבה שאין רבים
המתלהבים לשיטה זו.

ל מ דינ ת ייטראל יש פשפשים, המציקים לאזרחים
Jיומם ולילה, החיים על דמו והמטרידים את מנוחתו.
הרי הם מנגנוני המפלגות.
איני אומר את הדבר לצורך השמצה. אני מצטט רק
את מנהיגי המפלגות עצמן. כולם כאחד מבכים את ריבוי
המפלגות. כולם מקללים את שלטון המנגנונים. כולם כאחד
מכריזים, בימי בחירות, שכל שאר המפלגות אינן אלא
טפילים המוצצים את דם הפועל או האזרח.

האזרח הפשוט אינו זקוק לאישור כזה. אם
ישנו מכנה משותף אחד המאחד כיום את
רוכס של אזרחי ישראל, הרי זו הכחילה כמפלגות,
כמנגנונים, כקנוניות קואליציוניות ארציות
ועירוניות.
איך לגרש את הפשפשים? פתרונות רבים הוצעו —
חלקם רציניים, חלקם דמגוגיים. אולם שום פתרון אינו
זוכה לפרסומת כה רבה כמו זה העומד למלא תפקיד חשוב
בתעמולה לקראת הבחירות לכנסת הרביעית: הפתרון של
הנהגת שיטת־הבחירות האישית־האזורית־הרובניו׳״

דויד כן־גוריון וקכוצתו. זהו הצד השני של
הסחטנות הקואליציונית המגעילה את האזרח.

ל זה ישתנה, כמובן, אם תונהג שיטת הבחירות

Jהאזורית־רבונית. על אף כל ההתחכמויות, הרי עיקרה
של שיטה זו הוא כי הארץ תחולק למחוזות, וכי בכל מחוז
ייבחר רק המועמד שיזכה למספר הקולות הגדול ביותר.
בבחירות כאלה׳ יכולה מפא״י לסמוך על כל הקולות
הנמצאים משמאלה. כי קולות אלה לא יוכלו להצביע בעד
מועמד ימני. מלבד קולות מפא״י עצמה, יימסרו למועמדיה
גם קולות אחדות־העבודה, מפ״ם ומק״י (מתוך הסכם, או
שלא מתוך הסכם).

כעתיד הנראה לעין יוסיף גוש זה להוות
רוכ כמעט ככל מחוזות ישראל -ומפא״י
תזכה לראשונה כתולדותיה כרוכ מוחלט.

מה יקרה אז? יתכן שמפא״י תישאר דמוקרטית — ויתכן
שלא. זה עניין של נבואה, והוא תלוי באמונת הנביא.

זוהי קואליציה משתה. היא מכופפת על
תערוכת משונה של ריאליזם אינטרפנטי, מחשכה
מכולכלת, ציניות דמגוגית ואשליות
מתוקות.
מכיודן שזו תערובת מסוכנת מאד, כדאי להפריד בין
חלקיה ולבחון כל אחד מהם לחוד.

« אמככר כי נ ם שמעון פרם פגישה מצומצמת של
/נשות החברה הגבוהה, כדי לשכנע אותן לפעול למען
שינוי שיטת־הבחירות. הוא שם את ידו על לבו, בנ׳סטה
האופיינית של צבר שאינו יודע לשקר, ואמר שאינו מדבר
כאיש־מפא־י. גם איש מפא״י, כך אמר, יש לו. חרדות
פרטיות״ .וכאיש החרד לגורל המדינה, הוא רזאה בשיטת
הבחירות האישיות את הדרך היחידה להצלת ישראל.

אולם החרדות הפרטיות של שמעץ פרם מזדהות
כאורח־פלא עם האינטרסים של מפא״י.
כיום מהווה מפא״י כ־ 35%בציבור ובכנסת, ואין יסוד
להניח כי יחול שינוי ניכר בבחירות הקרובות. בידיה
מרוכז כוח כביר. אולם אין זה כוח בלתי־מוגבל. אמנם,
בשטחים רבים היא מקיימת כבר כיום דיקטטורה מעשית —
אולם אין זו דיקטטורה מלאה, ושטחי־חיים רבים עוד
משוחררים ממנה.
מה מפריע למפא״י? בעיקר: הצורך להקים קואליציות.
המפלגות האחרות אמנם שייכות לאותו משטר, ובכל הנושאים
החשובים־באמת אין כל הבדל בין מפא״י לבין שאר
המפלגות הציוניות. בכל זאת מגבילות המפלגות האחרות
את צעדיה: מכיוון שכל אחת מהן חרדה לאינטרסים של
עצמה, היא מונעת בעד מפא״י מלהרחיב שלטונה הבלעדי.

יתכן כי שיקולי אותן המפלגות הם אנוכיים
ומכוערים. אולם התוצאה היא חיוכית: היא
מונעת כיום את הדיקטטורה המוחלטת של

כאשר יהיה הקהל משוכנע, לא יעזרו שום
התחכמויות -תנצח השיטה הפשוטה כיותר,
זו המוצעת על-ידי מפא״י. ההסתייגויות, המגבלות
הפקחיות, הואריאציות המחוכמות -
כל אלה ייעלמו כרגע המכריע.
מנהיגי הצ״ב האמינו, כנראה, כי בשיטה האזורית יתגברו
על תנועת־חרות. לצ״כ יש הרבה יותר מועמדים בעלי־שם
בחברה המכובדת. חרות תצטרך להצביע בעד מועמדי הצ״כ,
ותהפוך לגורם משני.
דומני שחשבון זה מבוסס על טעות. אין זו אמת כי
בבחירות אישיות מנצחת האישיות המפורסמת ביותר. מנצח
המועמד אשר מאחוריו עומדת המפלגה החזקה. זאת הוכח
בבחירות האחרונות לפרלמנט בצרפת, כאשר מאות דה-
גוליסטים בלתי״ידועים, שצצו בין לילה, סילקו מן המפה
את העסקנים המכובדים של המפלגות הבורגניות ההגונות.
בעשרות ריכוזים של העולים החדשים בני עדות המזרח
(שדווקא הם מרוכזים באזורים רבים בארץ בשטחים רצופים)
ינצח מועמד חרותי בנקל את המועמד הצ״כי. גם בערים
הוותיקות אין המצב ברור. אין זה מן הנמנע כי בבחירות
אישיות, תבלע דווקא חרות את שאר מפלגות הימין, ותהיה
מפלגת האופוזיציה העיקרית.

כי כשיטה זו, הדג הגדול יוהד אוכל אה הדג
הקטן יותר.

קנוניות fli׳Jiii׳D

זהו פתרון מפתה מאד. יעילותו מוכטחת
מראש. כי הוא שורף את כנין הדמוקרטיה
הישראלית על פשפשיו.
ך • חיים המדיניים, לא די לדעת מה אומרים. חשוב
^ ג ם לדעת מי אומר, ומדוע הוא אומד את אשר הוא
אומר.
מחנה התומכים ברעיון הבחירות האישיות, בצורה זו או
אחרת, מורכב בדרך כלל מארבעה גורמים שונים, והם:
• קבוצת החצר וסל דויד בך גוריון, שהצליחה להשתלם
בשטח זה על מפא״י כולה•
הציונים־הכלליים, המשחקים זה מכבר ברעיון זה, בואריאציות
שונות.
• נסה עסקנים טל הימין, שנפלטו ממפלגותיהם, ובעיקר
רביזיוניסטים משוחררים.
• חלק מן הציבור הם 1ב, המואס במפלגות.

בים. כי בינתיים הם מכשירים את דעת־הקהל לעצם קבלת
רעיון השיטה האזורית.

ב ין

* ותר מוכנת, וגם יותר מעוררת רחמים, אמונתם הנאיבית
של עסקני־ימין רבים, פליטי כל המפלגות, כי
דווקא השיטה האישית תושיעם.
עסקנים אלה, שחלק מהם התרכז לאחרונה תחת דגלי•
נוחיות חדשים, מרגישים את עצמם בצדק מקופחים, אחרי
שמנגנוני חרות והצ״ב סילקו אותם מעמדותיהם. אדם מכובד
ובעל־וזתק, שגורש על־ידי אנשי־מנגנון אלמונים ואפורים,
יכול להאמין כי בבחירות אישיות יעלה שוב לגדולה.
אין טעות גדולה מזו. ד׳ישראלי הגדול, נואם בחסד עליון
ומדינאי מבריק, נכשל כמה פעמים בבחירות — עד שהצטרף
למפלגה והפקיד את גורלו בידי המנגנון. באנגליה קורה
דרך־קבע כי מועמד מטומטם, הנתמך על־ידי מנגנון המפלגה
החזקה יותר, מנצח מועמד מזהיר, המייצג את מפלגת
המיעוט במקום.

הכחידות האישיות אינן מחלישות את מנגנוני
המפלגות. מנגנונים אלח קוכעים את
המועמדים -ומועמד ללא מנגנון אכוד מראש,
אפילו נוטפת לשונו דכש ומעוררת חזות-פניו
את התרגשותן של כתולות זקנות.

•שראו-הררכז •

גישתם של עסקנים אלה מובנת ומעוררת רחמים —
אולם יש ללחום בה בחריפות. כי אשליות אישיות אלה,
המתעטפות בסיסמית דמוקראטיות וליברליות חסודות, סוללות
למעשה את הדרך לדיקטטורה•

בכרה נזפא״י לבוזירוה

כמו כלעם המנוח, הם יוצאים לקלל את
מפא״י -ועושים את מלאכתה.

ה מונ ה

ה אווי תיגז:

השאלה היא: האם מותר לסכן את עתיד המדינה על
נבואות?

יו ש הדוגלים בשיטת־הבחירות האזורית מתוך אמונה
7כי אמנם תקבל מפא״י רוב מוחלט ב־ , 1960 ואולי גם
ב־ ,1964 אך כי ב־ 1968 יוכל הימין לזכות ברוב קטן. אז
יקום המשטר הימני החדש, המשטר ״הלאומי־הליבראלי״.

מי שמאמין ככד, מוטכ שיחזור לגן-הילדים.
כדגוריון, דיין, סרס, כן־אהרון וחזן אינם פוצ־יאל־דמוקרמים
גרמניים. האמונה כי החתיש•
כות העוכדת, למשל, המהווה (כין השאר)
צכא פרטי מאומן ומצוייר, תמסור את השלטון
לימץ ללא קרב -היא נאיכית מאד.
יתכן כי בעיה זו אינה קשורה דווקא בשיטת הבחירות,
כי היא עלולה להתעורר בבוא העת גם אם תישאר השיטה
הנוכחית על כנה. ואכן, דווקא השיטה האזורית עשויה
למנוע את הבעיה: כי היא תתן בידי הרוב היציב של
מפא״י אפשרות כמעט בלתי־מוגבלת לקבוע מראש את
תוצאות הבחירות הבאות — על־ידי חלוקה־מחדש של
המחוזות, העברת האוכלוסיה לפי תוכנית מפלגתית, הכוונת
הפיתוח ועוד.

לכן, אם מפא״י דוגלת כשיטה זו, הרי היא
צודקת כהחלט. זה כדאי לח מאד.

%ותר קשה להכין את הציונים־הכלליים. אמנם הם
7הכניסו שינויים מסויימים בהצעה, אולם לא אלה חשו
Uצדם
של אינטרסנטים אלה עומדים
/בים רבים, הנכספים באמת לשינוי המשטר. מה נוח
יותר מאשר להאמין כי אפשר להחליף משטר על־ידי החלפת
הטכניקה של הבחירות? זה כל כך פשוט — וזה דורש
כל כך מעם קרבנות!

אזרחים טי
להם
יש להסכיר, כסכלנות וכעדינות: שריפה
זו אפילו לא תגרש את הפשפשים.
היא לא תשים קץ לקנוניות המנגנונים המפלגתיים. במקום
קנוניה אחת, כל ארבע שנים, יבואו 120 קנוניות בכל
מחוז ומחוז.
ד,צ״כ יצביעו בעד המועמד הדתי בבני״ברק, הדתיים
יצביעו בעד מועמד הצ״כ ברמת־גן. מכיוון שהדתיים יהוד
כמעט בכל המחוזות לשון־מאזניים, ינסו כל הצדדים להעמיד
מועמדים המקובלים על הדתיים.

הפרטים ישתנו -השיטה תישאר.
היא לא תשים קץ לשלטון המנגנונים על המועמדים.
המנגנונים יוסיפו לקבל את חלקם מן השלל הציוני. בידיהם
יהיה הכסף והשלטון. הם ימנו את המועמד, והם יציידו
אותו בכסף הדרוש לו לניהול המערכה. הם גם יוסיפו
להרים ולהוריד את ידו בכנסת — כי הוא ירצה להיבחר
שנית על־ידי אותו המנגנון.

היא לא תכניס לכנסת אישים מזהירים או
חוגי-דעות כעלי תסיסות חדשות. המנגנונים,
אשר הכחידה המעשית של המועמדים תחיה
כידיחם, יחסלו אישים כאלה חיש מהר.
(הסטן בעסוד )6

תצפית

הדדוו
(המשך מעמוד צ)

וכל הזכויות שמורות)

די להסתכל בהרכב הפרלמנטים בעולם
שנבחרו על בסים אישי, כדי להיווכח כי
שיטה זו אינה מעלה את רמת המועמדים.

* rmvהתוצאות העיקריות של שי-
טת־ד,בחירות האישית תהיה ההיפך הגמור
מחלומות הדוגלים בה בתום־לב.
הדמוקרטיה זקוקה למאבק בריא בין
הרעיונות השולטים, פרי האתמול, לבין רעיונות
חדשים, שיבשילו את פרי המחר.
הכופר, האיש הייצא״דופן, הנראה תחילה
כמשוגע מסוכן מפני שהוא שוחה נגד
הזרם והמושמץ על־ידי בעלי־השררה —
ממלא תפקיד חיוני בהתפתחות הדמוקרטית.

• האי טיראן יעמוד שוכ כמרכז החדשות כעולם. צפה לפעולה
נמו צת של גמאג עבד אל־נאצר, שתעמיד בסיסן־שאלה גט אח חופש־השיט
במפרץ־אילת. הוא יבצע את הדבר כך שלא יהווה התגרות ישירה בכוחות האו-ם
היושבים עדיין בשארח אלישייך. לא מן הנמנע שעניין זה יהפוך לאחת הנקודות
העיקריות בסלחמת־הבחירות, למרות הצלחת הממשלה להוציא פריגטה אחת.

• קרוב לודאי ככר עתה כי הקואליציה הכאה, אחרי
הבחירות, תכלול את מפא״י, הדתיים הלאומיים, הפרוגרסי־כים
והציונים־הכלליים. אחת הסיבות העיקריות לכך: שנאתו הגוברת
והולכת של ביג׳י

כלפי

אחדות־העבודה,

ואי־יכולתה

ספ׳־ס

להשתתף

בקואליציה שאין אחדות־העבודה שותפת לה.

יתכן שגולדה מאיר תישאר שרת־־החוץ בממשלה הכאה,

לפי רצונו של בן־גוריון. אבא אבן יתמנה במקרה זה לתפקיד פחות חש!ב,
כגון שר־החינוך או שר־בלי־תיק באיצטלא של. שר המדינה .-אחת הסיבות:
בקשתו של ביג׳י לשמור על שווי־משקל בין אבן, דיין (שיהיה שר־החקלאות)
ושמעון פרם (שיהיה תת־שר־הבטחון) .ביג׳י אינו מעוניין לפי שעה לתת

י ע בו ר

/״ נון,

עעוו ״ ט I IK 11J/ 1

/ן 1י ע1

I Iש 1נ

, uן!u 1

של ניי

שר אחר שכהונתו כטוחה: הרב טולידאנו, שיישאר שר־ה
דתות. דבר זה יהיה לרועץ בעיני הדתיים־הלאוסיים, אולם הם לא יוכלו
להתנגד לכן פומבית, פן יווצר בציבור הרושם כי הדתיים־הלאומיים גורמים
להקטנת מספר היהוידים הדתיים בממשלה.

הרשימות הערכיות הקשורות במפא״י עלולות לקכל

אולם כשיטת־הכחירות האישית
ינצח תמיד האיש החוזר על הדעות
המוסכמות, שהן נחלת הרוב
הגדול. כשיטה זו ניתן פרם לקת־פורמיסטים,
לחלקי־לשון ולעניי־מחשבה,
לאנשים המצטיינים במינימום
של מקוריות. כי רק כאלה
יבולים לזכות כקולות הרוכ.

בשיטת־הבחירות הקיימת, אפילו בתנאי
משטר־החלוקה הציוני, יש סיכוי כלשהו
לכופרים יוצאי־דופן לאסוף מסביבם גרעין
של בעלי־אמונה. אפשר היה להחדיר לכנסת
הרביעית נציגות רצינית של גרעינים כאלה,
אילו הוכיחו מניפי הדגלים החדשים מינימום
של כנות ורצינות. אם נכשלו במבחן,
אין זו אשמת השיטה, אלא אשמתם הם.
דבר אחד ברור: אילו היתד קיימת כיום
שיטת־בחירות אזורית, לא היה איש מבין
מניפי הדגלים האלה מגיע לכנסת — לא

״גנן אני! גנן אני!״
פחות קולות מאשר כפעם שעברה. הסיבה: אנשי הממשל הצבאי
יורו לחלק סן הערבים להצביע ישר בעד מפא״י, כדי לשמור על הפרסטיג׳ה
של מפא״י מול העלייה הצפויה של חרות.
• דויד כן־הרוש יופיע כמועמד לכנסת, אם ברשימה כללית של
מוכי מארוקו, ואם ברשימה מיוחדת של ארכון ליכוד עולי צפון־אפריקה.
בן־הרוש החלים סופית החלטה זו, שתפגע הן בחרות וחן בנסיזין המשמר
החדש לנצל את הופעת תמיר במשפטו.

י • צפה להאשמות חמורות נגד מפא״י, אחדוודהעכודה
ומפ״ם, שניצלו את היעדרות נציג מק״י מועדת הקלפי של
כפר׳יהנגיד (קוכיבה) ביום הבחירות להסתדרות, חילקו ביניהן
שווה בשווה את 21 הקולות שניתנו לקומוניסטים. תהיה זו
הפעם הראשונה שמק״י תנסה להוכיח טענה וו בעורה מסמנים של מפא״י.

• כעוד חמש עד עשר שנים יעלמו מוניות השירות מדרכי
הארץ. משרד התחבורה נוקט עתה במדיניות מכוונת לחיסול מוניות השירות
בטווח ארוך. אין מוציאים יותר רשיונות למוניות בנות שבעה מק.מות ישיבה,
אלא לנזוניות בהן יש ארבעה מקומות. ממילא, מעדיפים בעלי הסוניות החדשות
להצמד לתחנות מאשר לעסוק בנסיעות שירות.

• כקרוב תראה פחות קטעי פרסומת ביומני״הקולנוע
הישראליים. כס צעד זח נובע כתוצאת ישירה מפעולתו של משרד ממשלתי.
משוד המסחר והתעשיה, במטרה להמעיט את קטעי הפירסומת ביומנים, הורה
להעלות את מחיו קטעי הפירסוסת מ־ 200ו ל*י לדקה לאלפיים ל״י.

• צפה לבך שצבי זינדר יחדל להיות האחראי לשיעמום
כ״קול ישראל״ .קיימת החלטה פנימית במשרד ראש הממשלה לשנר את
זינדר כציר לאוסטרליה ולמנות במקומו את סגנו הנוכחי חנוך גבת!!.

המהפכנים האמיתיים ואף לא מהפכני־הסלץ.
האנשים שהיו מבקשים באמת להחליף את
המשטר היו פונים מראש עורף לכנסת,
וחושבים על דרכים אחרות.

כף היתה שיטה זו סוללת לא
רק את הדרך לדיקטטורה של
מפא״י, אלא היתה מפנה גם כל
כוח רעיתי חדש לאפקים של תו־כ-
ניות־הפיבה־־מזויינת.

אשר מציעים את חיסול הפשפשים
Jעל־ידי שריפת הבית, נוצר מצב בלתי״
נעים. כי האיש המתנגד לשריפה, יכול להיראות
בנקל כמגן על הפשפשים.

השאלה היא, על כן: איד מגרשים
את הפשפשים ומשאירים את
הכית על כנו?

פשפשים משגשגים בבתים מסויימים —
ואינם גדלים בתנאים אחרים. משטר מנגנוני
המפלגות גדל על יסודות רעיוניים ומעשיים
מסויימים — ורק חיסול יסודות אלה ישים
קץ למשטר עצמו. זוהי עבודה קשה וממושכת,
המחייבת רצינות ועקביות.
סלידת הציבור מפני מנגנוני המפלגות
היא תופעה בריאה, והיא נושאת בחובה
את זרע התיקון. אחרי שיסולקו מן הסרק
פתרונות־התחליף הכוזבים, יתלכד ציבור זה
במאמץ רציני לסהר את ביתו.

ובינתיים, אל נתן לנערים לשחק
כאש. כי אחרי שריסת הכית,
לא יהיה טח לנקות.
במדינה העם
הקרב המכריע
״הבחירות בארץ אינן חשובות כלל*,
קבע השבוע בפסקנות מנהיג של מפלגה
אופוזיציונית .״עתיד הארץ מוכרע עתר,
באלג׳יריה!*
הדבר נראה כהגזמה, אך אינו רחוק מן
האמת. מעולם לא היו ההתפתחויות הפנימיות
בארץ אחת כה תלויות במעשי הממשלה
במדינה אחרת.
שני רוככים לסוס. שתי מפלגות בארץ
הזדהו לחלופין עם הקשר הישראלי
בצרפת. באוחזה של תנועת־החרות, זה אחד
הס,סים החשובים ביותר — כי הוא נותן
למפלגה דמות של גורם בינלאומי, המנהל
מדיניות־חוץ עצמאית.
אולם גם מפא״י אינה שוקטת על שמריה.
שמעון פרס דאג כי את מקומו כמנהל
משרד־הבטחון יירש אדם שישב שנים ארוכות
בצרפת, קשור קשרים אמיצים עם
השלטון הצרפתי. מפא״י מתכוננת לפעול
נמרצות כדי להוציא סוס זה מבין רגלי
חרות, לרכב עליו בעצמה.
אחד מכלי־נשקה: חוסר־העקביות של
חרות, המתנגדת לגרמניה, שהיא בת־הברית
העיקרית של צרפת.
הקול האחד. אולם זהו רק מאבק
צדדי. עיקר השאלה המונחת עתה על כף
המאזניים היא: מה יקרה אם ישרור שלום
באלג׳יריה?
נשיא צרפת, האיש היחיד המסוגל לעשות
שלום, עומד עתה תחת לחץ כבד. בעוד
ימים מעטים שוב תעלה שאלת אלג׳יריה
באו״ם. בפעם שעברה היה חסר רק קול
אחד — קולה של ישראל — כדי שעצמא.ת
אלג׳יריה תזכה לרוב הדרוש של שני־שלי-
שים. אפילו ארצות־הברית לא העזה להצביע
בעד צרפת. השנה עשוייה אלג׳יריה לזכות
בשני השלישים — וצרפת תמצא את עצי־ה
מבודדת בעולם, תהיה אולי נאלצת לפרוש
מן האו״ם.
מאידך מתעייף גם הצבא הצרפתי. מל־חמת־הגבורה
חסרת־התקדים של האלג׳ירים,
הממשיכים ללחום בעוז אחרי רבבות רבות
של הרוגים, שיכנעה את הקצינים כי אין
שום תקוות לנצח ן צבאי — וכי מוטב להשיג
פשרה שתשמור על כבוד הצבא.
״שלום האמיצים״ .איש אינו יכול
לדעת מה נעשה בראש הגנרל הארוך, כאשר
מם השבוע שוב לאלג׳יריה. אם תהיה לו
אפשרות לכך, ישתדל להשיג ״שלום בין
אמיצי־הלב* .פרוש הדבר, במציאות: פשרה
שתתן עצמאות לאלג׳יריה, תקשור אותה
בברית עם צרפת, תאפשר לצרפת להוציא
דרך אלג׳יריה את הנפט האגדתי של מדבר
אל־צחרה.
אם תושג פשרה כזאת, תחול מיד תמורה
מהפכנית בעמדה הבינלאימית של צרפת:
היא תרצה להתקרב במהירות המכסימלית
חזרה למחנה הערבי, למחוק את ירושת־השנאה
של השנים האחרונות. המחיר הראשון
שתצטרך לשלם: ויתור על תמיכתה
בישראל.
אם יקרה הדבר הזה, ישפיע הדבר על
ישראל יותר מבתוצאות הבחירות לכנסת הרביעית.
כי פרוש הדבר יהיה פשיטת־רגל
מוחלטת של המדיניות, שראתה בתמיכת
הצרפתים תחליף להשתלבות במרחב, מכד.
ניצחת למפלגות שהזדהו עם קו זד״

בחירנו!
פנים ישנות במראה
״אבא אבן יביא לנו אלף קולות *,אמר
השבוע בשיחה פרטית אחד מראשי מערכת־הבחירות
של מפא״י .״דיין יביא לנו אלף
וחמש מאות קולות. מה שנוגע לשמעון
פרס — אני מקווה שיעלה לנו רק במאה
קולות!*
הערתו העוקצנית של העסקן הוותיק
הכילה גרעין של אמת. כוח־ד,משיכה של
צעירי מפא״י בוזבז בצורה מחפירה, אולי
בגלל התחרות הגדולה בינם לבין עצמת
תחת לשמור על אבן, דיין ושות׳ לכמה
הופעות לאומיות רבות־רושם, פורט שמם
למטבעות קטנים — מאמרים חסרי־תוכן
בעתונות, נאומים במתכונת הרגילה של
עסקנית
כך הפכו השמות המצלצלים תוך חודשים
מעמים לסחורה מוכרת, ששוב אינה מעוררת
התרגשות. שמו של אבן בעתון, שמו של
דיין על גבי לות־המידעות, שוב אינם מאורע.
הם דברים יומיומיים, אזורית
כית ישן, צבע חתו. אולם בדבר
אחד »עח אותו עסקן: אן׳ שהשמות ה״

כולם. בין שתי סכנות אלה, יצטרכו השבוע
להחליט את החלטתם הקשה.

צעירים
לא יביאו קולות כשלעצמם, הרי
יביאו תועלת רבה למפלגה. במערכת הבחירות
לכנסת הרביעית, מפא״י היא המפלגה
מפל;ות
היחידה המציגה לציבור פנים חדשות. הבית
הישן צבוע בצבע חדש — דבר שיאפשר
לאוהדי מפא״י רבים, שהתעייפו ממפלגתם, מפדגה בד• סקופים
״אין טעם לשוחח על המפלגה הפרוגרסילתת
לד, שוב את קולם.
הודות לכך, והודות לעמדה התקיפה של בית כעל גוף עצמאי,״ התלוצצו יריביה,
דויד בן־גוריון בענין עיסקת־הנשק, אין ראשי הציונים־ד,כלליים .״היא זנב בלתי-
מפא״י מופיעה לעיני הבוחר כמפלגת־עסקנים מנותק מן הגוף של מפא״י.״
בעיני רבים היה זה ציור מוצלח. כי מאז
זקנה ומעובשת, אלא ככוח וותיק שעוד כוחו
במותניו. זוהי במידה רבה תרומתו האישית יסודה של הכנסת ב־ , 1949 נמצאו הסרוג״
של ביג׳י, ולעסקני המפלגה יש כל הסיבה רסיבים >רב הזמן) בקואליציה הממשלתית,
לא גרמו למשברים רציניים.
להודות לו על כך.
השבוע, כשהוא נע בכורסתו בשאיים
המשבר את מפא״י כך עברהכל
המפלגות בישראל — המש משרדו ברחוב אחד־העם כתל-
השבוע על
לכנסת אביב, צייר ח״ב יזהר הררי כפני
בר של הרכבת
רשימות־המועמדים מול זד, כתב ״העולם הזה״ תמונה שונה :
הרביעית. בכל מפלגה עמדו זה
״כל הטענות האלו שטותיות לגמרי״,
שני צרכים סותרים: לתת מקום בטוח
לחברי הכנסת היוצאת, שהתרגלו לראות מסביר הררי בקול איטי ובד?,ר ,״כי העובדה
בכסאותיהם זכות מקודשת, ולהבטיח מעמד היא שכל מפלגה הנמצאת באופוזיציה לא
של ח״כים גם לחלק מן העסקנים האפורים יכולה להשיג מזה משהו. צריך לשאול את
שעמלו במשך ארבע שנים, הפעילו את מפ״ם ואחדות העבודה: מדוע הן לא עזבו
את הממשלה על אף העלבונות שספגו.״ המנגנון
המפלגה וקיוו לפרס ביום המכריע.
באש הצולבת של הח״כים הישנים והמו סיבה לדעת הררי: להשיג משהו ציבורי
כרים מכאן ושל אנשי־המנגנון האפורים בעל־ערך בישראל, אפשר רק על־ידי ישיבה
הרוצים לרשתם מכאן, לא היתד, אף למפלגה עקבית בקואליציה הממשלתית.
ממשיך הררי ר,שלוו בהתרגשות עצורה:
אחת, מלבד מפא״י, השהות לחשוב על
״חוק מילווה הקליטה עוכב אך ורק בגללנו,
הצגת פנים חדשות במראת הבחירות.
ולא כתוצאה מהצעקות הרמות שמשמיעים
סילוק הזקנים, בחלק מן המפלגות — אנשי חרות והציונים־ד,כלליים מספסלי הכמו
מפ״ם ומק״י — לא יצאו הדברים ה אופוזיציה. לכן לא חשוב לנו מה חושבים
חוצה. באחרות הם גרמו לשערוריות ציבור אחרים על ישיבתנו בממשלה, לנו ידוע שיות.
באחדות־העבודה זעקו חסידי יושב -מילאנו תפקיד ציבורי חשוב, וזה העיקר.״
ראש הכנסת, נחום ניר, חמס על החלטת
מהי אחריות? הררי מרבה לעשן, מדחבריו
לסלקו מן הכנסת. סילוקו של ח״כ
קשיש שני, זקן־הכנסת מרדכי נורוק, גרמה ליק כמעט סיגריה בסיגריה. ביניהן הוא
מספיק להסביר את תפקידה המיוחד של
לשערוריה במפלגה הדתית־הלאומית.
קל יותר היה המצב בתנועת־חרות, ה מפלגתו :״בניגוד למפלגות אחרות, לא אימקווה
בבטחה לעלות לפחות בחמישה מקו בדנו את חוש האחריות שלנו,״ הוא טוען,
מות. תקווה זו מאפשרת להבטיח מקומות ״איזה מין חוסר אחריות זה לעמוד בכיכר
בטוחים לכמה מאנשי־המנגנון האפורים, וגם הרברט סמואל בתל־אביב ולדרוש מן הלבני־מזרח
נוספים. מכיוון שעיקר הכוח של ממשלה לפרסם את תקציב ד,בטחון?״
חוסר־ה,אחריות קיים גם בשטחים אחרים,
התנועה באה מעולי ארצות־המזרח, החלד,
המפלגה מחפשת בקדחתנות מועמדים מת נראה לפרוגרסיבים כדבר מזיק. הוא כולל
אימים מעולי מצרים, עיראק ומארוקו. היה בתוכו גם חנופה .״מי שמסית בואדי־סליב
זד, אופייני למצב בארץ כי לא נמצאו די יכול להרויח קולות, אבל הוא אינו אחראי
כלפי המדינה,״ מנמק הררי .״זוהי חנופה
מועמדים מתאימים.
אולם אפילו תנועת־חרות, המקווה לתו ממש כנשיקת ראשי חמולות ערביים, כדי
ספת של מקומות בטוחים, לא השתדלה ל לזכות בקולותיהם.״
הררי לא מסתפק בהתקפת יריביו, עובר
הציג לבוחר כמה פנים חדשות, לתת לו
את ההרגשה כי המפלגה מתרחבת ומעכלת להסביר בגלוי את עמדת מפלגתו בעניינים
כוחות חדשים. הנסיון שנעשה לפני כמה מרכזיים חשובים, מדגיש כי היא שוקלת
חודשים, על־ידי קבוצה מעסקני התנועה, את טובת הציבור מבלי לדאוג לאינטרסים
להכניס לרשימת״ה,מועמדים את שמואל הפוליטיים שלה.
בעיית הפליטים הערביים? ״אסור להחזיר
תמיר, נתקל בהתנגדות מוחלטת של מנחם
בגין. צמרת המפלגה גם לא התלהבה לרעיון אף לא פליט אחד ארצה: איננו חייבים
לקלוט אנשים חדשים אחרים, שיש להם גרוש אחד של פיצויים. בקשר לכך עמדתי
אהדה בקהל, מסוגם של עורך ידיעות אחרו קיצונית יותר משל מפא״י,״ מודה הררי.
נות הרצל רוזנבלום׳ פרופסור אקצין, או ״אנחנו מציעים להקציב למדינות ערב זמן
של ששה חודשים. אם יסכימו עד אז לפמנהיגים
מוכרים של עדות המזרח.
הציונים־ד,כלליים נמצאו באותו מצב ב תור את הבעיה, נגלה נדיבות לב ונשלם
דיוק, לא קלטו שום כוח חדש, לא השכילו פיצויים הומאניטאריים. אם לא — לא.״
שוק התמונות. הררי, יליד תל־אביב,
ליצור רושם של התפשטות ותוספת־כח.
הנחשב לאחד הח״כים המבריקים, הציץ דרך
לכטי האמלט. בעיה לגמרי אחרת משקפיו השחורות ועבות המסגרת, הגדיר
עמדה בפני אנשי המשטר החדש, שהתלבטו את עמדת מפלגתו לגבי חוג צעירי מפא״י:
השבוע בשאלת־האמלט: להשתתף בבחירות ״הם לא מסוגלים לפגוע בדמוקרטיה הישראו

אלית,״ קובע ד,ח״כ המנוסה .״מלבד דיין
ראשי הקבוצה החליטו בשבוע שעבר ופרס, המתעלים במקצת על שאר הצעירים,
כי אסור ללכת לבחירות, לאור הסיכויים כולם חסרי כשרונות מספיקים כדי להשהקלושים
לעבור את אחוז החסימה. אליעזר תלט על המדינה או להנהיג אותה.״
ליבנה אף הודיע כמד, פעמים פומבית כי
גם דיין ופרס רחוקים עדיין ממטרד, זו.
לדעתו אין סיכויים להצלחה, וכי יש ״לתת הם צריכ-ם לשבת כמר. שנים בכנסת, ללמוד
שאנס לבגין!״ היתה זאת עמדה הגיונית מהי חקיקה אמיתית .״הם יעשו זאת ברמצד
איש שהכריז באותו שבוע, באסיפת־ צון,״ חושב הררי ,״לכן גם הם לא מסוכעם
פומבית בירושלים :״אין הבדל בין מצע נים לדמוקרטיה הישראלית.״
חרות לבין המצע שלנו. אולם אנו מתכוו־כמו
שכל צייר הגון, שתמונותיו לא נמנים
לזה בכנות!״
כרות׳ טוען שלא מבינים אותו ברחוב, מנסה
אולם השבוע שוב גברה נטית ראשי גם הררי להסביר את מצבה המיוחד של
הקבוצה ללכת לבחירות. הסיבות העיקריות: מפלגתו בכך שהציבור אינו מכיר אותה
• שמואל תמיר השיג כמה רבבות עדיין .״בניגוד ליריבותינו משמאל ומימין,
לירות מבעלי־הון רביזיוניסטיים בישראל שהן מפלגות מעמדיות,״ מסביר ד,ח״כ, שובשווייץ,
להם הבטיח כי יחדש את ימי הוא עורך־דין במקצועו ,״אנחנו מפלגה לאוהמפלגה
הרביזיוניסטית, שחוסלה בידי בגין. מית׳ שעל חבריה נמנים בני כל המעמדות.״
קפיטליסטים אלה, המאוכזבים מבגין, הבגישה
זו נותנת לצבר־הפרוגרסיבי יסוד
טיחו רבבות נוספות במקרה של הליכה לחשוב שמפלגתו נמצאת בשלבי עליה .״בלבחירות(
.מקור־מימון זה היה, אגב, הסיבה הסתדרות קיבלנו קולות שמספיקים לארהעיקרית
לחוסר־יכולתה של קבוצה זו ל בעה ח״כים בכנסת הבאר״״ הוא טוען ב־הקים
חזית משותפת עם כוחות בלתי -חיוך .״ואילו רוב הקולות שלנו באים דוז־ימניים,
שאינם מקובלים על בעלי־הון אלד .),קא מחוגים שאינם הסתדרותיים. זה מרמז
• קבוצה המורכבת מיסודות אישיים על עליה בבחירות הקרובות.״
כמי שעסוק בענייני בטחון ומדיניות־חוץ
ורעיוניים כה שונים וסותרים, יכולה להישאר
מלוכדת רק בשטף של פעולה מעשית, בכנסת, סובר הררי שמוטב לשתוק בעניינים
תהיה נתונה בסכנה חמורה של התפוררות אלה .״אנחנו מפלגה ללא סקופים, העתונים
בתקופה שקטה של גיבוש ללא הישגים הסנסציוניים לא היו יכולים לחיות מאתנו.״
בכל זאת הוא נסוג לרגע .״פעם אכתוב
קרובים, בה יבלטו בהכרח הניגודים העקאת
זכרונותי, אגלה כמה ויכוחים פיקנטיים
רוניים.
מאידך יודעים ראשי הקבוצה שאם ילכו שהיו לי עם ידידי אבא אבן, כשהייתי חבר
לבחירות ולא יעברו את אחודהחסימה, יהיה משלחת הכנסת לעצרת או״ם. בינתיים —
זח סוף הקריירה הסוליסית האישית של לא,״ מסיים הררי.
מפול? חזר 4* ,י -

שש את תוצאות הבחירות לעסת!
• כ\זה \ז!2בר נזפא״י?
#כס\ז \ז\2בר?T\m

והד תיי ם?

ו הנו פ ר די ס?

אם תדע לקלוע למטרה, תהיה נביא, וגם דוקטור למדעי הפוליטיקה,
וגם הבס גדול. עוד יותר: תהיה האזרח שייהנה כיותר
מתוצאותיהן של הבחירות לכנסת הרביעית. המחאה בסו של

lo g o

ולפחות תחכה לד למחרת יום הבחירות, עם היוודע התוצאות הסופיות.
וגה כדי

עדיך לעשות
ל! כ 1ת

בנ ד ם גדול 1ה t

חשתתד כמיבצע חסר־התקדים של ״העולם חזה,׳
בחירות מיד עם סגירת רשימת המועמדים לבחירות, כעוד שבוע, יפרסם
״העולם הזה״ את טופסי ההשתתפות בטוטו כחירות. התשובות
ירוכזו כידי ועדה מיוחדת, בראשותה של אישיות ציבורית
כלתי-משוחדת, אשר תפתח את המעטפות ותבדוק את התשר
כות. ככר עתה מובטח פרס מינימום של אלף ל״י על״ידי מערבת
״העולם הזה״ ,עם אפשרות שהפרס הכספי יגדל כמידה ניכרת.

הנה לפרטים הגלאים בשבוע הבא

סו דו ת מו החדר
ירחמיאל היה בומבה של פקיד. שתה תה, עבד
אפס. סחב כמו מק דיזל. אבל כשהגיע לשבעים אלף
לירות עשה פאנצ׳ר. נתן למשטרה לתפוס אותו,
כלי לשלוח א.0או.א .0לגב שלו.
אז שמעתי (לא יפה להגיד איד) איד שהמסים
מרחוב הירקון דיברו עם ירחמיאל אחרי שלא הלך

הבוסים: יא קוקו, למה נתפסת? עכשיו נצטרך
להעביר אותך לסוכנות, או ל״מקורווד או לאיזה
מקום שכזה.
ירחמיאל: זד, לא עסק בשבילי.
הבוסים: למה?
ירחמיאל: קשה לד,יתרגל. כל פעם צריך לשגות
את הטכניקה.
הבוסים: לא יעזור. אז ניחן לך פנסיה מן התק ציב
של המדינה ונשלח אותך לשנה לבית־הבראה
של קופת־חולים. ואולי בכלל מתחשקת לך איזו
חתיכת שגרירות?
ירחמיאל: לא בית־הבראה ולא בטיח, ולא רוצה
גם להיות שגריר. למה שאם אהיה שגריר, אז
בסוף יבוא ראש־העיר שלי לעבוד אתי יחד, ומרוב
שיעמום אתחיל לשחק איתו בשטרות. לא, רוצה
להישאר בג׳וב הישן והטוב — או לעבוד אצל
מבקר המדינה.
הבוסים: מה איזה ג׳וק נכנס לך?
ירחמיאל: מפחדים, הא?
יותר לא שמעתי׳ למה שהתחילו לריב שם —
ויותר אסור לי לכתוב, למה שירחמיאל נכנס למע צר
מבודד במקום בלתי ידוע, ואסור לפרסם את
השם שלו. התמונה שלו ותולדות החיים שלו.

״ דו־אך ״ ,פינסקר 2
ת״ א 8 - 5 ,אחה״ צ
ברק v nילמערז תין

פסטיבל! הזמר האיטלקי
בביצוע התזמורת וזמרי
הרדידטלכיזיח של רומא
דוה הצגות
תל-אביב -גן בית ציוני
אמריקה — ב־ 8* 0בערב.
יוס ג׳ — 8.9.59
יום ד׳ — 9.939
יום ה׳ — 10.9.59
מוצ״ש — 123.59
יום 13.930

גבעתיים -קולנוע נגה
יום ששי — 11.9.59
בשעה 8.30 בערב
fu fW

וו ט ט

Jppsiסרס

מכירה כרסיסים ״רוקוקו*
דיזנגוף ,93 טל 23663 .
ובכל שאר משרדי הכרטיסים
בתל־אביב וברמת־גן
פרסום יואל
במדינה צפת
סיפורה עול קריירה
לאברהם הכהן׳ ראש עיריית צפת, זכור
עדיין היום בו נשבע יעקב הופרט כי לא
ישכח לו לעולם את החסד שעשה עמו. היה
זה לפני ארבע שנים, כאשר בית־המשפט
מצא כי הופרט העיד עדות שקר בפניו,
בעת בירור תביעת היועץ המשפטי נגד
פקיד השומה בצפת יוסף עברון (העולם
הזה .)944 בית־המשפט אף הרחיק לכת
וקבע כי כל האשמה נגד עברון בוימה על־ידי
ד,ופרט, פקיד נמוך בלשכת המס המקומית,
כדי לרשת את מקומו של עברון.
פרקליט מחוז חיפה עיין באפשרות לתבוע
את הופרט לדין! משרד האוצר, שהחזיר את
עברון לתפקידו, החליט לחסל כליל את
משרדי מס־הכנסה בצפת. אפילו מרכז מפא״י
הביע את אי־שביעת רצונו מתעלולי חבר
המפלגה הופרט. היה ברור כי בא סוף
הקריירה של הפקיד השאפתן.
אז רץ הופרט אל ראש העיר, וכשדמעות
בעיניו ביקש את התערבותו» :אם לא למעני,
הרי למען הפקידים האחרים של המשרד,
שיפוטרו גם הם.״ הכהן נסע לירושלים,
הציג במשרד האוצר את החלטת מועצת הפועלים
בצפת לערוך שביתות והפגנות־מחאה,
אם אמנם ייסגר משרד מס־הכנסה
בעירם. ההתערבות השיגה את שלה, הקריירה
של הופרם לא הופסקה.
או ה בי םאהמס ־ הכנסה. זיכויו של
עברון היד, רק עיכוב פעוט בקריירה של
הופרט. הפקיד ששמו טוהר לא רצה עוד
לשוב לעבודתו, ומינויו. של הופרט במקומו
הפך מינוי־קבע.
פקיד־השומה החדש ניגש להשכיח את
העבר. מעצם מהות תפקידו, אין פקיד־שומה
חביב מ־רך־כלל על הקהל הרחב! אך ד,ופרט
הצליח בכל זאת להתחבב על אזרחי צפת.
תהילה פרע את חובותיו המוסריים לכל
אלה שתמכו בו והעידו נגד עברון. את
מאיר קצלניק, למשל, ששימש כפקיד נמוך
במשרד, העלה לדרגת מפקח. את שני אחיו
של מאיר, יעקב ואברהם קצלניק, הפך לבני־חסותו.
לא עבר זמן רב ושניים אלה פתחו
בעסקי קבלנות נרחבים של בנין ואינסטלציה.
תוך שנים אחדות יכלו השניים להשקיע
אלפי לירות בעסקים בצפת ובקריית־שמונה,
לקנות מכונית ובהזדמנות מסויימת
אף להל1זת חמשת אלפי ל״י לאזרח צפתי.
למרות שיגשוגם של האחים קצלניק, היו
תשלומיהם למס הכנסה פעוטים. האח המפקח,
בחסותו של פקיד־השומד״ לא הוכיח
כל הומרה לגביהם. במשך השנים 1954־1958
היו תשלומיהם הממוצעים למט הכנסה 150
ל״י לשנה — פחות מתשלומו של פקיד
בינוני.
מעניין גם, שדווקא בשעה שבכל הארץ
בוצעו חילופים שיגרתיים של פקידי־שומה,
על מנת למנוע הידוק חזק מדי של קשריהם
עם הנישומים, לא התחלף פקיד־השומה
בצפת. קשריו של ד,ופרט הלכו והתהדקו
עם בעלי־ד,עסקים הגדולים בעיר. שום
מכתב תלונה לא נשלח עוד מן העיר הגלילית,
שום מורת־רוח לא הובעה. בשנים
שביתר חלקי הארץ נאנקו התושבים מהכבדת
עול ד,מיסיס, שררה בצפת אידיליה
מוחלטת עם משרד מס הכנסה.
הפשרה: עליה כדרגה. לא רק
קרנו של הוסרט עלתה! גם דרגתו בסולם־
הפקידות הממשלתי הרקיעה בהתמדה. תוך
ארבע שנים מיום עזיבת עברון, דילג ד,ופרט
מדרגה 11 לדרגה — 6תהליך הסר־תקדים
במעט במנגנון הממשלתי.
אלא שהאופק הפקידותי נראה לו צר מדי.
הוא נזכר בעזרה שהושיט לו ראש העיר
אברהם הכהן — וניגש לכבוש משרה זו
לעצמו. חודשים גיהל את מערכתו, בגלוי
ובנסתר. משרד מס הכנסה הפך מרכז התעמולה
של ד,ופרט, אזרחים שהוזמנו על־ידו
לבירור שומותיהם זכו לשיחה כענייני
בחירות.
בין היתר, שיכנע הופרט אחד מחסידיו,
עולה חדש מצפון־אפריקה, לשנות את שמו
לאברהם הכהן ולהופיע ברשימת המועמדים
לוועידת מפא״י. כך כללה הרשימה שני
אברהם הכהן, וקשה היה לדעת מיהו ראש
העיר ומיהו העולה החדש. התוצאה: חלק
גדול ממספר הקולות המיועדים לראש העיר
עבר לעולה החדש, והופרט יכול היה לטעון
בפני מרכז המפלגה כי הפופולריות של
ראש העיר ירדד, פלאים, ואין להם מועמד
טוב לראש הרשימה לבחירות העירוניות
יותר מאשר הוסרט עצמו.
המסע עורר תגובות בכמה עתונים, עד
(המשך בעמוד ) 10

מפא״׳
הקלפי הגסיונית של העולם הזה העתיקה
השבוע את מקומה צפונה. היא הועברה
לחיפה. אולם דוקא בשבוע בו עברה הקלפי
למקום חדש, הועמדו אנשי חולית־המחקר,
האחראים על הקלפי הנסיונית, בפני
בעיה חושד — ,נסיון מאורגן מצד מפלגות
מסויימות להתערב בתוצאות.
כי כבר בשבועות הראשונים של קיומה,
עוררה הקלפי הנסיונית של העולם הזה
הדים רחבים בציבור ובמרכזי כל המפלגות.
הכרת חשיבותה של הקלפי המריצה מן
הסתם מרכזי כמה מפלגות להורות לאג־שיהן
בכל חלקי הארץ לאתר את מקומות
הצבתה של הקלפי, הנשמרים בסוד כמוס
עד לרגע הקמתה, ולהשפיע על התוצאות.
כך קרה, שכאשר הוצבה הקלפי ביום
רביעי השבוע בחיפה, איתרו אותה פעילי
מפלגה אופוזיציונית מסויימת, דאגו במהירות
לשלוח לשם את אוהדיהם. ממילא עלה
אחוז המצביעים עבור אותה מפלגה בקלפי
זו על האחוז הממוצע שקיבלה אותה מפלגה
במקומות אחרים. מכיוון שהקלפי מבוססת
בראש וראשונה על חקר דעתו של
ציבור בוחרים מקרי בהחלט, העובר במרכז
מסויים, ברור שאי־אפשר לקחת בחשבון
תוצאות של קלפי כזו. אי־לזאת, עקב ההוכחות
של התערבות מאורגנת, הוחלט על
ביטול כל הקלפיות שנערכו באותו יום.
גורם חדש זה הביא את חולית־המחקר
של הקלפי הנסיונית לידי הצורר לארגן את
ההצבעה בקלפי בצורה בה לא תהיה אפשרית
שום התערבות, ובד, יובטח הרכבו המקרי
של קהל המצביעים. הפתרון הפשוט
ביותר היה עריכת הבחירות ברכבת נוסעת.
להצבעה ברכבת הנוסעת היו כמה וכמה
יתרונות. קהל הנוסעים ברכבת הוא מגוון
מאוד. הוא מורכב מתושבי הערים ומבני
הקיבוצים. הוא כולל עולים חדשים ואזרחים
ותיקים, פועלים ובני המעמד הבינוני״n ,״
לים ועקרות־בית.
יתרון נוסף של ההצבעה ברכבת היא האפשרות
לעניין אחוז גבוה יותר של הבוחרים
בהצבעה. בנסיעה ברכבת יש זמן לקרוא
את כרוז הקלפי הנסיונית, המסביר את
מטרתה ואת צורת ההצבעה. בזמן הנסיעה
אפשר לחשוב בניחותא, מה שאין כן במרכזים
עירוניים, שם ממהרים האנשים לדרכם.
אולם היתרון הגדול של ההצבעה ברכבת
נעוץ בעובדה שאין שום אפשרות של
התערבות מאורגנת. כי אפילו אם ימצאו
ברכבת אותה שעד, פעילים נלהבים של מפלגה
כלשהי, שירצו להשפיע על תוצאות
הקלפי, לא תהיה להם כל אפשרות לגייס ר
בוחרים מאוהדי מפלגתם תוך כדי הנסיעה

ברכבת
לחיפה

קלפי הנסיונית מספר 4נערכה ב!
| רכבת המהירה, שנסעה ביום שישי האחרון
בקו תל־אביב—היפה, ואשר יצאת
מתל־אביב בשלדי 07.24 בבוקר. בקרונות הרכבת
חולק כרוז הקלפי לנוסעים, וכעבור
עשר דקות בקירוב עברו בקרונות אנשי
חולית־המחקר, כשבידיהם קלפיות קטנות.
מתוך 250 הנוסעים שקיבלו כרוזים באותה
רכבת, הצביעו 147 איש, המהווים 59%
מקהל מקבלי הכרוזים. זהו אחוז גבוה למדי,
אפילו בהשואה לאחוז ההצבעה הרגי־לה
בבחירות כלליות בארצות אחרות, אם
כי עדיין לא הגיע לאחוז המשוער שישתתף
בבחירות לכנסת. התוצאות בקלפי זו:

א -מפא״י -
49 קולות ( 33 אחוזים)?
ח -תנועת החרות -
30 קולות ( 20.3אחוזים);
פתקים ריקים -
13.6( 20 אחוזים);
ת -אחדות העכורה --
16 קולות ( 10.9אחוזים);
פ -המפלגה הפרוגרסיבית -

10 קולות ( 6.7אחוזים);

מ -מפ״ם -
5קולות ( 3.3אחוזים);
צ -ציונים כלליים -
5קולות ( 3.3אחוזים);
ד -אגודת יעראל ופא״י -
5קולות ( 3.3אחוזים);
כ -המפלגה הדתית הלאומית -
4קולות ( 2.7אחוזים);
ק -המפלגה הקומוניסטית -
קול אחד ( 0.6אחוזים);

קלפי *העולם הזה״

יח 1ד ה לרא ש
ם -האיחוד הספרדי הלאומי -
קול אחד ( 0.6אחוזים).
במונח ״פתקים ריקים״ נכלל ם פתקים שנזרקו
לקלפי באופן הפגנתי ללא ציון כל
מפלגה, וכן פתקים עליהם נכתב במפורש:
;אין בעד מי להצביע!״

ברכבת רת?*אפיב
לפי מספר 5נערכה ברכבת שנסעה

I/בכיוזן הפוך, מחיפה לתל־אביב, שיצ־י
אה מחיפה בשעה 11.34 בבוקר ביום
שישי האחרון. לרכבת זו היה צביון שונה
מהרגיל, שכן קרוב ל־ 50%מנוסעיה היו
חיילי צה״ל, שנסעו לחופשת־השבת. הרכב
זה העלה בהרבה את אחוז הנוער, המשתתף
זו הפעם הראשונה בבחירות לכנסת.
ברכבת זו, שהיתר, עמוסה, חולקו בין הנוסעים
500 כרוזים. הצביעו 275 איש, שהם
55.2א ח וז י ם. ה־יוצא־ת היו:

א 109 -קולות ( 39.7אחוזים);
ח _ 50 קולות ( 18.2אחוזים);
פתקים ריקים -
9.8( 27 אחוזים);
ת 24-קולות ( 8.7אחוזים);
מ 15 -קולות ( 5.4אחוזים);
כ 14 -קולות ( 5.1אחוזים);
צ 12 -קולות ( 4.3אחוזים);
ק 11 -קולות ( 4אחוזים);
פ 9 -קולות ( 3.2אחוזים);

חיפה, בצורה בה לא תהיה אפשרית התערבות
מאורגנת. לשם כך נבחרו, קודם כל,
שעות הבוקר, בהן התנועה ברחובות מועטה,
ציבור העובר׳ם ושבים הוא מקרי בהחלט,
ואין אפשרות להזעיק נאמני מפלגה
ממקומו ת עב! דתם. נוסף לכך הוגדלה הפעם
חולית־הקלפי כדי לאסוף מספר גדול של
מצביעים במהירות המקסימלית, לפני שתהיה
אפשרות לאתר את הקלפי.
משום כך לא הוצבה הקלפי במרכז סואן,
אלא בקטע רחוב בו היתד. התנועה מתקבלת
על הדעת. גם אנשי החוליה עצמם לא
ידעו בדיוק מראש היכן תוצב הקלפי, סיירו
בעיר, עצרו במקום שנראה בעיניהם.
הקלפי הוצבה על גדר האבן שלפני בנק
ברקלים ברחוב הרצל .63 היא היתר, במקום
בין השעות 9.15ו־ 10.45 בבוקר. בשעה
וחצי הספיקו אנשי חולית הקלפי לחלק
לעוברים ושבים 500 כרוזים, ומבין מקבלי-
הם הצביעו 221 איש, שהם 44.5אחוזים.
התוצאות בקלפי זו, מספר 6במנין, היו:

א 78 -קולות ( 35 אחוזים);
ח 45 -קולות ( 20.2אחוזים);
צ 32 -קולות ( 14.5אחוזים);
ת _ 14 קולות ( 6.3אחוזים);
מ 12 -קולות ( 5.4אחוזים);
פתקים ריקים -
4.9( 11 אחוזים);
ב 8 -קולות ( 3.6אחוזים);
פ 5 -קולות ( 2.2אחוזים);

זו יש להוסיף גם את הנמנעים הפאסיביים,
שלא השתתפו בהצבעה. קבוצה זו, שגודלה
גע השבוע בין 45ו־ 55 אחוז מכלל הבוחרים,
מורכבת מכמה סוגים. היא מכילה את
הקהל האדיש, שלא ישתתף גם בבחירות
הכלליות הרשמיות. היא מכילה את האנשים
שלא הבינו מה מטרת הקלפי הנסיונית, וגם
את המעטים שנמנעו מסיבות שונות להשתתף
בקלפי של העולם הזה. אך אין ספק
שגם בקרב קבוצה זו ישנו אחוז די גדול
של נמנעים רעיוניים בעלי־הכרה, שבבחירות
רשמ׳ות יזרקו פתק לבן לקלפי או יימנעו
מהצבעה מאותן הסיבות.
מספר גדול זה של נמנעים עקרוניים רומז
על האפשרות הכמעם־ודאית כי אחוז־ההצ־בעה
בבחירות לכנסת הרביעית יהיה קטן
מאשר בבחירות הקודמות, וכי אחוז זה יכלול
בעיקר חלק ניכר מן השנתונים החדשים.
עובדה זו שופכת, אגב, אור נוסף
על ההצעה ן שמתה בינתיים) להקים חזית
מאוחדת של הכוחות האנטי־מפלגתיים, שיכלה
לרכוש את אהדת השכבה הזאת. אילו
הצליחה חזית כזאת לזכות באמון שונאי-
המפלגות, ולעשות רושם בעצם רב־גוניותה
וריבוי אפשרויותיה, יכלה סיעתה להיות בין
הגדולות בכנסת.

הרום למפא׳׳י ולחרות
*%יון יסודי בתוצאות שלוש הקלפיות

j lשל השבוע, מראה כי ההבדלים ביניהן
קטנים יחסית. נדמה כי הפעם משתקפת
בהן, בקוזים כלליים, תמונה כללית. אולם
דווקא הואריאציות מעניינות. ההבדל העיקרי:
בין הקלפיות מס׳ 4ו־ ,5שהיו ברכבת
ומייצגות חתך ארצי, לבין הקלפי מם׳ ,6
בהדר הכרמל, המשקפת את עמדתו של הישוב
המסודר בחיפה.
אילו היו נערכות הבחירות השבוע ואילו
היו התוצאות בהתאם לממוצע של קלפיות
אלה, היתד. הכנסת הרביעית נראית כלהלן*:

א 48 -ח״כים (כיום ;)40
ח 25 -ח״כים (כיום ;)15
ת 11 -ח״כים (כיום ;)10
צ 10 -ח״כים (כיום ;)13
מ 6 -ח״כים (כיום ;)9
כ 5 -ח״כים (כיום ;)11
פ _ 5ח״כים (כמו עתה);
ק 3 -ח״כים (כיום ;)6
ד 2 -ח״כים (כיום .)6

בהדר הכומר

ברחבה שלפני בנק ברקלים, הצביעו 44.5א חוז מ בין
העוברים ושבים. אנשי חולית־הנוחקר ב ח רו דווקא בנקודה
זו להצבת הקלפי, מ שום היו ת ה שקסה, וכך נמנעה הצבעה מאורגנ ת ומכוונת מראש.

ד 2 -קולות ( 0.7אחוזים);
המשטר החדש -
קול אחד ( 0.3אחוזים);
האיחוד הספרדי הלאומי -
קול אחד ( 0.3אחוזים).
מעניין לציין את הכתובות שהופיעו על-
גבי הפתקים המופיעים בסעיף ״פתקים ריקים״
.למעשה לא היו אלה פתקים ריקים
לגמרי. בעליהם השתמשו בהזדמנות שניתנה
להם כדי להב ע דעות שונות• ״ממשלת־עם
בלי משטר מפלגות!״ כתב אחד והוסיף:
״לאחד את כל המפלגות לתנועה אחת ולעם
אחד!״ ״לדעתי שום מפלגה לא ראויה לקולי!״
כתב שני .״אין בעד מי להצביע,
חבל על הבחירות. כולם אותו הדבר!״ כתב
אחר .״הבוז לכל המפלגות,״ ציין בקיצור
בוחר אחר. רק פתק אחד, שנפסל כמובן,
כוון נגד מארגני הקלפי. היה זה פתק של
אדם שלא הבין כנראה את עניין הקלפי, ציין
על גבי הפתק :״לכו לעבוד, ואז אולי תמצאו
פרנסה בכבוד!״

הדר הכרמר, חיפח
^ גשי חולית־המחקר של הקלפי ה-

1Nנסיונית לא הסתפקו השבוע בשתי הקלפיות
ברכבת, החליטו, למרות הנסיון המר
ביום רביעי, להציב קלפי נוספת בעיר

ק 5 -קולות ( 2.2אחוזים);
ד— 3קולות ( 1.3אחוזים);
המשטר החדש -
3קולות ( L3אחוזים);
האיחוד הספרדי הלאומי -
2קולות ( 0.9אחוזים).
מלבד קולות אלו ניתנו עוד 2קולות בקלפי
זו לפעולה השמית, אף שהודיעה על
אי־השתתפותה בבחירות. פתק אחד נשא
עליו את הכתובת ״בעד דויד בן־הרוש״.

הסיעה השלישית; סרבגי הצבעה

ך!{ רטמאלף שיש לשים אליו לב בהא
רכת תוצאות שלוש קלפיות אלה הוא
סעיף הנמנעים מהצבעה. אלה מתחלקים לשתי
קבוצות. הקבוצה הראשונה כוללת את
הנמנעים האקטיביים, בעלי ההברה, המשתתפים
בהצבעה והזורקים פתקים לבנים, או
רושמים על הפתק ״אין בעד מי להצביע!״
או כתובת דומה. בשתי הקלפיות שנערכו
ברכבת, מהוות קבוצה זו בלבד את הקבוצה
השלישית בגדלה, מיד אחרי מפא״י ות־נועת־חרות.
זהו מספר חשוב, כי ברכבת
היה גדול אחוז הנוער.
מתוך 643 המצביעים בשלוש הקלפיות
5 4ו״ <6היו 58 נמנעים אקטיביים כאלה,
שהם כ״ 9אחוזים מכלל המצביעים. לקבוצה

הכרטיסן שם פת? ראשץ...

המשטר החדש והאיחוד הלאומי הספרדי
לא היו עוברים את אחוז החסימה. שאר
חמשת המקומות היו מתחלקים בין העודפים.
תוצאות אלה אינן משקפות, כמובן, את
המצב ברחוב הערבי, שגם לו תהיה השפעה
רבה על הרכב הכנסת. יתכן שאין
הן נותנות די מקום לייצוג ההתיישבות העובדת
— דבר הפוגע, למשל, במפ״ם. גם
הדתיים, הסומכים בין השאר על כמה ריכוזים
טריטוריאליים, יקבלו אחוז גבוה יותר.
מק״י, שתזכה לחלק מן הקולות הערביים,
תקבל ייצוג גדול קצת יותר מן המופיע
בטבלה זו, אף שהרוחות ברחוב הערבי
מנשבות כיום נגדה. ברור שצפויה לה ירידה
בסיכום הארצי לגבי הערכת סיכוייה
של מפא״י, יש לקחת בחשבון את חולשתה
היחסית בתל־אביב ובירושלים — שתוריד
את האחוז המופיע בטבלה זו. אך נראה בי
החששות, או התקוות, לירידה ניכרת של
מפא״י — אינם מבוססים על המציאות.
תוצאות אלה רומזות על כיוזן אחד: שתוצאות
הבחירות הבאות לא תהיינה שונות
באופן מהותי מן הבחירות האחרונות. ההבדל
היחידי המסתמן הוא עליית תנועת
החרות על חשבון מפלגות־ימין אחרות.
ההבדלים בין הקלפיות של הרכבת לבין
הקלפי של הדר הכרמל מאפשרים אף הם
כמה מסקנות.
כך בולט, למשל, ההבדל בין אחוז הצ״כ
בהדר הכרמל, שהוא נכבד מאוד, לעומת האחוז
הקטן הרבה יותר ברכבת. הדבר מאשר
את הידוע לכל: כי בישוב המסודר והמבוסם,
במרכזי הערים, חזקים הצ״כ יותר מאשר
בחתך הארצי, המשתקף ברכבת.
בממדים הרבה יותר קטנים, נכון אותו
הדבר לגבי אנשי המשטר החדש. בעוד שהם
הצליחו לעבור במקצת את אחוז החסימה.בהדר
הכרמל הוותיק, לא התקרבו אפילו
לאחוז החסימה ברכבת — המייצגת את
רוב רובה של אוכלוסיית ישראל.
* תוצ או ת אלת הו שגו זנל-ידי חיבור לד
הקולות של שלו שת הקלפיות, בני כוי הנ מנעים
והפתקים הלבנים — וחלוקתם לפי
אחוזים.

הנוסעים מצביעים אחריו I

...קול בטוח למפלגות הדתיות ...ן

במדינה
(הנושן נדעמרד )8

שהחליט מרכז מפא״י לשים לו קץ, בהכריזו
סופית על אברהם הכהן כעל המועמד
שיופיע בראש הרשימה בצפת. כדי לוזדא
שהופרט אמנם ישלים עם עובדה זו הועלתה
גם הצעה מקורית: להמליץ בפני משרד
האוצר כי יעלה את הופרט לדרגה ,5כדי
להפכו פקיד בכיר ולמנעו בצורה זו מלעסוק
בפוליטיקה. גם אז היה ברור כי
עלייה זו לא תהיה אלא תחנת־מעבר בקריירה
של יעקב הופרט.
חנועה רצח ללא סאדיזם

ארבע מגירות.
להשיג עם ציפוי דיקט,
פלסטיק או פורמייקה.

צורה נאה
וחרישה. פרקטי. חזק
מקום עבור הילקוט
פרימה ביח־רלר הי טי םמתקפ לי ם ורהי טי ילד»ס

״אצלי בקונקטיקט לא תהיינה תאונות־דרכים!״
הכריז אברהם ריביקוב, מושלה
היהודי של מדינה אמריקאית זו, כאשר
עלה לכס המושל. כדי להגשים זאת הנהיג
שורת חוקים חמורים, שהטילו עונשים חסרי-
תקדים על עבירות־תנועה. בין השאר שללו
את רשיון הנהגות, שפרושו בארצות־הברית
כרשיון הליכה בישראל, על כל עבירה קלה
כחמורה. תוך שנה אחת עלה מספר מקרי
שלילת־רשיונות־הנהיגה במדינה זו מ־350
לרבבה. התוצאה: עליה של 20 אחוז במספר
תאונות הדרכים באותה מדינה.
סיפור זה הוא אחד הצימוקים בהם משתמש
הד״ר (למדעי החברה) אריה נשר (,)37
מרצה ליחסי אנוש באוניברסיטת תל־אביב,
במסע הרצאות שפתח בו לפי הזמנת מרכז
אגד, במפגשים משולשים של הרשות השופטת,
המפקחת והמבצעת של התעבורה
בדרכים.
אף־על־פי שחלקם של נהגי האוטובוסים
בתאונות הדרכים אינו עולה על חלקם של

רעים נוספת של נהגי, שוטרי ושופטי רחובות
והסביבה, שנערכה ליד שולחנות ערוכים
בבית־גורדון ברחובות, הסכימו כולם
שיש להפסיק את מלחמת השוטר והנהג, שעיקרה
״מי יסדר את מי״ ,כיוזן שהוכה
ללא ספק שז,1ו הגורם המכריע בריבוי
התאונות בדרכים.
נשר הוא בוגר הפקולטה למדעי־החברד,
באוניברסיטת לנין במוסקבה, בית היוצר
לקומיסארים פוליטיים, פוטר בשל כך מ־משרד־החוץ
הישראלי, הוחזר למרכז מפא״י,
פרש עם מרד הצעירים. כדרכו, הרצה בצורה
קלילה:
״הצענו לחבר אגד לעבור בדיקה פסיכוטכנית,
אולם הוא סירב בטענה שאינו
משוגע. עלינו ללמד את כל הגורמים האנושיים
בתחבורה, כיצד ליצור שסתומים
נפשיים ולא לחכות להתפוצצות. אז יוכלו
לעכל בשלווה אפילו את הצרות הנגרמות
להם על־ידי הולכי הרגל, כלי רכב אחרים,
כבישים גרועים וחוסר רמזורים. הכל הסכימו,
אולם איש מהנוכחים לא יכול היה
להסביר כיצד קרה שבאחת הערים המליצה
וועדת מהנדסי־תנועה על בניית 48 רמזורים
הכרחיים, בעוד שבתקציב אותה עיר לאותה
שנה היבהב בקושי אורו של רמזור אחד.״
פשעים לבדה בתוך הלילה
הכותרות בעתוני הערב התחלפו במהירות
.״נעצר רוצחו של היהלומן זרח פלוק,״
זעקה כותרת אחת .״העצור טוען כי הוא
חף מפשע,״ הודיעה כותרת שניה 24 ,שעות
לאחר מכן .״אברהם חסון, החשוד ברצח

נ שות החברה התל־אביבית מסתפ רו תו מסתר קו ת
אצל

ה ס לון המפורסםב »ו תר לתסרוקות
ה תסרו קו ת החדי שות ביותר לפי עתוני
האופנה המת קבלי ם מדי שבוע מכל
מ ר כזי אופנתהתסרוקותב עו ל ם.
תל־אביב, רחוב בן־יהודה ססו

טלפון 29382

לוחם־־כתאונות נשר וסיכות התאונה
מי יסדר את־ סי7

לומדים בשיסד. קלה בבית־הספר * קדימה ״ תל־אביב, בך יהודה ,74 סל.20314 .

נפתחים:
)1קורסים ואולפנים למבוגרים

(שפה שימושית, דקדוק, כתיב, סגנון

ושיחד. ) Conversation ,

)2קבוצות נפרדות לתלמידי כתי-ספר

(מתחילים, מתקדמים ועזרה

בבחינות).

)3חכנח באנגלית לבחינת בגרות.

הלימודים בקבוצות קטנות, על־ידי מוריםמעולים .
פרסים והרשמה: מ־ 9עד 12 לפני הצהריים» 3עד 9בערב.

כלי הרכב האחרים . ,פתחה הנהלת אגד בשבועות
האחרונים בהסתערות רבתי על מקורות
הפגע, תחת להמשיך במעגל ההאשמות:
הנהג את הולך הרגל, הולך הרגל את הנהג,
שניהם יחד את הממשלה, שבתוכה מאשים
כל משרד את המשרדים האחרים.
אגף החוץ של חברת־האוטובוסים הקים
מרכז לבטיחות בדרכים .״אם אומרים ש־מציון
תצא תורה, הרי תורה זו תצא מאגד
׳,קבעו ראשי הקואופרטיב. הם הזעיקו
לעזרה את האדם המתאים ביותר שיכלו
למצוא לתכלית זו: הד״ר והמומחה ליחסי
אנוש בעבודה, אריה נשר .״אנשים הם הגורמים
לתאונות, אנשים הם היכולים למנוע
אותן!״ מכריז הד״ר בלהט. הוא גם מתודה
את הדרך: שמירה על שלוזת נפשם של האוחזים
בהגה.
נשר יזם שורה של מפגשים לבביים בין
נהגים, אנשי משטרה ומשפט, הרצה בפניהם
בצורה חיה ומשעשעת את עיקרי תורתו
המהפכנית .״הנהג רוצח לא מתוך סאדיזם,
כי אין לו, ולא יכולה להיות לו, הנאה
סאדיסטית מרצח של אדם שאין הוא רואה
אותו כלל. הנהג גורם לתאונה כיוון שברגע
המכריע לחץ על דוושת הבנזין במקום על
המעצור. בכך שיחרר את הלחץ והמועקה
הפנימיים שיצרו בו שותפיו לדבר עבירה
זו: השוטרים, הולכי הרגל, קהל הנוסעים,
ואפילו אשתו שבבית.
נחג, לא משוגע. השבוע, בפגישת

היהלומן, תובע להחקר במכונת אמת,״ בישרה
כותרת ביום השלישי.
אסתר לוויט 30 האחראית במישרין להתפתחות
המרעישה בפרשת רצח היהלומן
פלוק, לא היתה מאושרת ביותר למקרא
הכותרות. היא ידעה: בין אם יורשע חסון
ובין אם יזוכה מאשמת רצח, יאיים עליה
סיום מתמיד — משפטו ונקמתו של העולם
התחתון. כי אסתר לוזיט, הנמצאת בחודש
השישי להריונה, היתד, האחראית במישרין
לכותרות המרעישות. ווידויה שלה הביא
את המשטרה בעקבותיו של החשוד.

כניב פולני, כשהיא אינה שמה
כמעט רווח בין המילים, סיפרה
השבוע אסתר לוויט לכתב ״העולם
הזה״ על פרשת הגילוי המדהים

בחיים שלי לא הייתי מגיעה לגילוי פשע,
לולא בעלי הראשון אהרון לוויט. כשבאתי
לארץ לפני 11 שנים, רציתי בכל הלב שלי
להיות אחות רחמניה ולעזור לאנשים. אבל
הגורל שלי רצה אחרת. לא היה לי כסף
והקרובים שלי שגרתי אצלם בראשון־לציון,
עיקמו את האף ורצו לעשות אותי עוזרת-
בית שלהם. ראיתי שזה לא עתיד ככה,
והחלטתי להתחתן.
הייתי כזאת קטנה ותמימה, ואהרון לוזיט
הבטיח לי כלי מיני דברים. תיכף אחרי שהתחתנו
הוא התחיל להיעלם מן הבית, לשתות
ולשיחק קלפים. אחרי כמה זמן נולדה

מאמו עוקצו׳ שו משווו עובי מגלה את יחם העונים דממשר הצבאי ומשותיו

לא מכבר קיבלו מאות ערכים כרחכי הארץ מעמסות מסתוריות.
כתוף המעטפות לא היו שום מכתבים או פניות אישיות אחרות. כל
אשר הכילו המעטפות היה גליונות של עתון ערכי, שבדרך כלל אין לו
תפוצה גדולה מאד :״אל פג׳ר״ (״השחר׳ז) ,עתון ספרותי המוצא מטעם
מס״ם. אך הפעם הכיל העתון מאמר מיוחד.
משלוח המעטפות לא היה פעולה מאורגנת. כתכי־היד היו שונים
ומשונים. היתה זאת פעולה ספונטאנית של מאות ערכים אלמונים,
שהמציאו את המאמר למוענים -כדי להסכיר לאותם מוענים, כצורה
ך« אר לעצמך אדם בעל־מום, שבמקום גאזזד. וכבוד מאוחר יותר למד הפלח לדעת

ן Jעצמי יש לו זנב. חושבי הממשל הצבאי קוראים
לאדם כזה: זנב. במסגרת החיים החדשה. שכפה הממשל
על תושבי הכפרים הערביים בגליל, במשולש ובנגב, יש
לזנב זה אותו תפקיד שיש לזנבו של הכלב: לכשכש לכל
מי שהכלב מחניף לו, לרכוש אדונים ולהצליח בחברה
החדשה.
שכניהם לרחוב ולכפר של הזנבות יראים אותם, הם
יודעים כי בידיהם מוטל לא פעם גורל יקיריהם. הם יראים
מפניהם — אך בשום פנים ואופן אין הם מכבדים אותם,
אין הם מכנים אותם בני־אדם.
השפה הערבית היא שפה עשירה וגמישה. נוסף על
הזנב הומצאו מאות שמות וכינויים כדי לתאר את עבדיהם
של המושל הצבאי ופקידיו. אך דומה כי הכינוי המתאים
ביותר לתיאור יצורים אלה הוא המלה המוזרה שהורכבה
משני מילים שונות: חיידם• — חיה־אדם.

זנב ככית״ספר גבוה

**אות חיידמים טופחו ב־ 12 השנים האחרונות בת-
חומי הממשל. אלה הם אותם היצורים המשכימים מדי־בוקר
לפתחו של פקיד המושל הצבאי, מלשינים על זה
ומבקשים על זה. כשכר על כשכוש מתמיד זה בזנבם,
זוכים הם מדי־פעם לחיוכו
של המושל הצבאי, או אפילו
לטפיחה על השכם. ברור
כי הם הזוכים הראשונים ב־זכויות־יתר
שמעניק המושל
ליקיריו.
בצורה זו רוכשים החייד״
מים כוח מסויים. יודעים הם
כי כדי להרוס את פלוני אין
הם צריכים אלא לטפול עליו
עלילת שקר באוזני האדם הממונה
על שמיעת שקרים
אלה, וכדי לדרום את אלמוני
כל מה שהם צריכים לעשות
זהו לכשכש בזנב לפני ממו נה
אחר. המכונאי הערבי הכפרי או העירוני
בז לחיידמים אלד -הוא חש
אולי חמלה כלפי מי שגידל את זנבו בבערותו. אולם שונא
שנאת־מוות את הערבי המשכיל, שגידל את זנבו מתוך
ידיעה ברורה כי שרות והחנפה לשליט משתלמים. המשכילים
שבחיידמים הם גם המסוכנים יותר. מדרך הטבע
שמשרות־הביניים שבין פקידי הממשל והאזרח הערבי
נתונות בידיהם, והם מנצלים שררת־תיוזך זו ללא הגבלה.

מבסוטיות עירקית
ס 1שגות הממשל הצבאי הוסיפו ענף חדש

£לאילן המפואר של השפר. הערבית. הפלח, שידע להגדיר
ולכנות כל מצב, בלשון המדוברת, הוסיף למילונו
מילים חדשות רבות. כך למשל, כשהציפו העירקים את
המשולש הגדול, למדו הפלחים הערבים מונח חדש. המונח:
מבסוטיות עירקית — או בפרוש המילולי: אושר־אכזב.
המקור למונח זה היה פלח מסביבות תול־כרם, שנשאל
על־ידי חייל עירקי. :מד. שלומדי״ .מבסוט,״ השיב הפלח
המנומס. .אלוהים יעשה גם אותך מבסוט.״ כוונתו היתד,
כמובן למאושר — תרגום המילה מבסוט.
אולם השכר לברכה זו היו מכות, בעיטות ונזופים. רק

* בערבית, :חיי סאן קיצור ט ל. חי ה * (כ מו בעברית)
ו״אינסאן* (אנשים).

זו, את דעת השולחים עליהם ועל מעשיהם.
כי אותו מאמר של ,,אל-פג׳ר״ הכה גלים כרחוב הערכי. הוא נשא
את הכותרת ״חייסאך -מושג חדש שאפשר לתרגמו לעברית רר,
כמילה חדשה דומה :״חיידם״ .מאמר זה של המשורר הערכי הצעיר
מכפר מוסמום במשולש, ראשיד חוסיין, הפך ל״אני־מאמיך של ציבור
שלם -דעתו של הדור הערבי החדש כארץ עד הממשל הצבאי, אשר
קיבל החודש קביעות חדשה עם החלטת הממשלה שלא לשנותו, אלא
לשפץ אותו כתיקונים קוסמטיים קלים. להלן המאמר כמעט כמלואו.

כי מבסוט בשפה העממית
העירקית פירושו, הכאה על כפות הרגליים במקל חזרן
דק. היה זה לקח מוחשי ביותר. מאז לא בורכו עוד
החיילים העירקים במילת ברכה פלסטינאית מובהקת זו.
אחרי צאת העירקים מהמשולש זרמו מים רבים לים,
והימים התגלגלו באבטיחים. כיום, כשאזרח ערבי נשאל
לחייו בממשל הצבאי, הוא משיב בלי לחשוב פעמיים:
.אני מבסוט, מבסוט כמו עירקי.״

שמעתי מישהו מזהיר :״מי שאינו חובש תרבוש, שירד —
יש משטרה ליד נהלל!״ האיש שישב לידי החל לחטט
בכיסיו בעצבנות. שאלתיו, :מה אתה מחפש?״ ,את התרבוש

יודעי דרך ובגי יום רביעי

** ם הממשל הצבאי הגיעו לכפר הערבי גם הפקידים
J rהאזרחיים, רשיונות הנסיעה, הפקעת האדמות וחוקי
הנוכחות המשונים. ברור כי הווי זה חייב היה לבוא, מוקדם
או מאוחר, לידי ביטוי. הפלח הערבי עשה זאת —
ביצירת שפה מדוברת חדשה, בכל הנוגע לשלטונות ול־חוקיהם.
לכפר
פקיעין שבגליל מגיע המושל הצבאי בכל יום
רביעי. חסידיו מחוסרי־הכבוד והגאח־ה מתנפלים אותו יום
על משרדיו כמו זבובים. לא, סליחה, טעות קטנה —
המושל אינו מתוק כסוכר, המושך זבובים. הפקיעים קוראים
לחיידמים שלהם בשם אחר: בני יום רביעי• כל ילד
בכפר יודע למי מתכוונים בשם זה.
איכרי המשולש תרמו אף הם אוצר קטן למילון החדש.
המלה דרתי ש פירושה בערבית: איש האלוהים. בבקר, אל-
גרבייה ובטייבה יש לה מובן אחר: מלשינו של המושל
הצבאי. דרוויש מחוסן הוא אותו דרוויש־מלשין בעל יכולת
התמצאות גדולה יותר: הוא משרת את המושל החדש,
מקלל יחד עם אנשי הכפר כולם את המושל שקדם לו.
בפי ערביי המשולש בעד דרן־ה חיי ם פירושו: אדם היודע
איך להגיע אל המושל ולהשיג את מטרתו.
נצרת גם היא צוחקת במרירות. אזרחי נצרת מכנים
את חסידי הממשל הצבאי בשם: מכונאי. מכונאי כזה מסוגל
לעצור את מנוע־חייו של כל אזרח ערבי בעיר. בכפרי
עמק יזרעאל מכונים אותם חיידמים בשם ה או טו בו ס של יום
חמי שי. מדי יום חמישי מוכן המושל לקבל את פניהם
בעפולה. הם מגיעים לשם באוטובוס.

סגחזיץ׳ של פייתח ופלפל

^ * שיוןהתנובה הוא חלק בלתי אהוד, אך הכרחי,
Iבחייו של כל אזרח ערבי בישראל. כמו הטלאי הצהוב
של יהודי הגטאות בפולין, זכה גם רשיון התנועה הצבאי
לכינויי גנאי שונים• אולם השפה הערבית, ככל שפה
מדוברת אחרת, אינה לוקטת רק כינויי גנאי. הפלח הערבי
חייב היה למצוא לו מושג בעל-ערך בשפתו, כדי לתאר
את הרשיון השנוא עליו. ככל מושג פולקלוריסטי זכה גם
רשיון התנועה לשמות־ערך
שוני* במקומות שונים באזורי
הממשל הצבאי.
במשולש למשל, קוראים
תושביו לרשיון־התנועה: דרכון.
בכפרים מסויימים בגליל
יש לרשיון זה שם אקזוטי
יותר. הפלחים נוהגים
להזהיר איש את רעהו, כשהם
רואים שוטר מתקרב :
״זהירות, מעונן!״ מטעם זה
נקרא שם רשיון־התנועה בשם
יג׳מולוק — מעיל־גשם
בתורכית.
הנצרתים חייבים לד,עזר ברמז
שהשוטר, הבודק את
הרשיונות, אינו יכול להבין הדרוויש אותו. בנסעי מנצרת לחיפה,

בגי היום הרביעי
שלי,״ ענה ברוגז ובלעג. הגענו עד נהלל. עלה שוטר
לבדוק את הרשיונות. האדם בלי התרבוש ירד יחד עמו.
הוא נעצר — לא היה לו רשיון תנועה.
בחיפה למדתי שם נוסף לרשיון התנועה: סנדהיץ׳ .בסנד־ודיץ׳
זה משמשת התעודה עצמה כפיתה — ואילו התמונה
היא הפלפל.

מושל צבאי בלי זגב

ך* ך יוצר לו כל עם מדוכא, ישכון באשר ישכון, מלים
חדשות מלאות לעג ומרירות שקטה• כך גם עושה
העם הערבי בישראל. בכל זאת ממשיכים החיידמים, חסרי
הגאווה והכבוד העצמי, להפוך את חיי העם לסיוט.
ובכן, מה לעשות?
אנו חייבים לזכור תמיד שהדבר החשוב ביותר שאנו
יכולים לעשות לעצמנו — תוך תקופת מבחן זו שאולצנו
להיכנס אליה — הוא: לשמור על גאוותנו האנושית וכבודנו
העצמי כבני־אדם.
רק בצורה זו נביא את שאר אזרחי ישראל לכבד אותנו
— ורק בצורה זו נכריח את אלה המקפחים אותנו
לסגת. כי הקיפוח מסוגל אולי לנצח כיל דבר, חוץ מהגאווה
האנושית.
ולמדו משפט זה, :הקיפוח אינו קיים אם איננו מכירים
בקיומו ומשתפים פעולה עמו.״
אם כרגע אנו מדוכאים ומקופחים — הרי זה בגלל
קיומם של החיידמים. חיידמים אלה, החיים בתוכנו, מכירים
בקיומו של הקיפוח ומשתפים עמו פעול*
כדי שתבינו את כוחם של החיידמים, תארו לעצמכם את
הממשל הצבאי בלי מלשינים ערביים, בלי מכונאים, בלי
דרווישים ובלי זנבות. מה יוכל הממשל הצבאי לעשות אזי
כן. תארו לעצמכם ממשל מסוג זה. חישבו לרגע מה הוא
יכול לעשות נגדנו כשלא יימצא לו אפילו חיידם אחד,
אפילו זנב אחד.
וזכרו עובדה זו: כל האנשים עומדים על הרגליים שלהם,
חוץ מהמושלים הצבאיים: הם עומדים על הזנבות שלהם.
מה יעשו המושלים הצבאיים עם נחתוך זנבות אלה?

לנו בת ששמה היה חוזה, אלא שהשטן
נכנס בה והיא קיבלה שיתוק ילדים ומתר-
מוות בחדר הלידה. לא התייאשתי
ונכנסתי עוד פעם להריון. בעלי לא היה לו
איכפת ממני וכבר לא גרנו ביחד. אבל ה־א
פחד כל הזמן שאני אביא לו ילד. לכן שלח
את האחות שלו, שיש לה בית־חרושת לסירים,
והיא לקחה אותי לרופא ברחוב
לוינסקי. היא סיפרה לו שהיא אמא שלי
ואני פסיכית ואסור לתת לי ללדת ילדים.
כאילו שאני אשמה, שחווה קיבלה שיתוק
ילדי*

הרופא באמת לא היה אשם והוא השכיב
אותי. כמו שאני שוכבת על המיטה הגבוהה
שלו, הם דחפו לי על הפרצוף סמרטוט עם
חומר הרדמה. כשהתעוררתי מצאתי מסביבי
דם, וידעתי שעשו לי גרידה. תיכף צלצלתי
למשטרה והם באו לקחת אותי.
במשטרה לקחו ממני עדות ופתחו לאהרון
לווים תיק פלילי. אבל הוא הפחיד אותי
ואמר לי לשנות את העדות. אני שיניתי
אותה והוא לא הואשם. הסוף היה שהמשטרה
הגישה מדי משפש על מסירת עדות
כוזב*

הגדולה בהצגות תבל. על הנשמה
שלי היה רק יאוש. קיבלתי פתק לעבוד אצל
רופא ידוע אחד במשוגעים. איך שבאתי
אליו, הוא אמר לי שהוא רוצה לצלם את
החזה שלי ערומה. לא היה לי איכפת. סוף־
סוף הייתי כבר נשואה ואני לא סתם איזה
בתולה תינוקת. העיקר היה להשיג עבודה.
אחרי שהוא צילם אותי, הוא נתן לי ביד
שוט והתחיל לרוץ סביב בחדר כשהוא
כולו ערום. חבל שלא תפסתי את המצלמה
וצילמתי איתו — היתד. זו ההצגה הכי-
גדולה שראיתי.

לא עשיתי את זה מפני שנבהלתי מהדרישה
שלו: הוא רצה שארביץ לו על הגוף,
וסיפר לי שאני לא הראשונה. איך ששמעתי
את זה ברחתי וצעקתי לו מאחורי הדלת,
שאני לא צריכה עבודה עם משוגעים כמוהו.
אז כבר התגרשתי מאהרון לודיט וחייתי
עם בחור אחד ששמו כהן. לא יכולנו כמובן
להתחתן, ועשינו הסכם אצל עורו־דין
אחד, כאילו שזה נישואים אזרחיים. חשבתי
שסוף־ס-ף אתחיל לחיו*
הבהלה ללהב. יום אחד פגשתי בחור
(תנזשך בעמוד צ)1

כחג ״העולם הזח״ מדווח

מה יקרה אם מפעילי מכונת האמת יוצמדו פעם למכונה וייחקרו כעזרתה
אם מכונת האמת אמנם מגלה את האמת?
שאלה זו עלתה, מן הסתם, לא פעם כלכם של הקוראים, כאשר שמעו
על מקומה של מכונת האמת כמערכת החקירות של משטרת ישראל
ושרותי הכטחון כארץ. לא פעם עורר שימוש זה ויכוחים סוערים, כיחוד
כשניסו להפעיל את המכונה כפרשות פוליטיות. כפרשות אחרות, פליליות
גרידא, עורר השימוש כמכונה לעיתים קרוכות סקרנות ספקנית. לאחרונה
עלתה שוב המכונה לכותרות העיתונים, כאשר עזרה לשחרורם של כל כני
משפחת סלומון, מלכד אחד, שנעצרו אחרי הרצח של אביגיל סלומון
כגכעת־כרנר. השבוע שוב הופנה חשוד כרצח למכונת האמת לפי כקשתו
התקיפה. היה זה אברהם חסון הצעיר, שנחשד על־ידי המשטרה כרצח
היהלומן זרח פלוק, לפני כשלושה חודשים.
כעולם נחלקות הדעות על יעילותה של המכונה, אף כדרך כלל מאשרים
רוב המומחים כי המכונה יכולה לחיות לעזר. הטענה שבגללה אין היא מתקבלת
כהוכחה כמעט כשום בית־־משפט בעולם, נעוצה כנקודה אחת.
נקודה עיקרית זו: מימצאי המכונה עצמה הם רק חומר־גלם כידי מפעיל
המכונה. המפעיל עצמו, שלא תיתכן עליו שום ביקורת יעילה, קובע את
התוצאות. הגורמים לכך נתגלו כחרחכח על־ידי,,העולם חזה 1054
כדי לעמוד על כושרה של המכונה, מעלותיה ומיגכלותיה, הציעה מערכת
״העולם הזה״ למטה הארצי של המשטרה לאפשר לאחד מכתכיח
לעבור חקירה במכונת האמת. המערכת מודה למטה הארצי על הסכמתו
לכך. להלן הדו״ח האישי של כתב ״העולם הזה״ אבנר פרי (בתצלום
מימין, כשעת החקירה) ,על חקירה זו, כה הוכיחה המכונה יעילות רכה.
יי־ מאת

א בנ ר

* שבתיצמוד לכורסה הרכה, מחוסר יכולת
להתרומם או לזוז. מן העבר השני של השולחן
עמד לו, בשקט מוחלט, קצין המשטרה ה־ג׳ינג׳י
עקיבא בן־ישי, לחץ בידו על מפוח קטן
עשוי גומי. החבק לבדיקת לחץ־הדם, שהיה מחובר
לזרועי הימנית, הלך והתהדק .״די, די,״
קראתי לעברו של בן־ישי .״למה לא אמרת לי
שזה כואב?״ הקצין לא נע ממקומו, אמר בשקט
אך בתוקף :״לא לזוז. אתה מקלקל את הכל.״
לא הוצאתי הגה יותר. לא היתה לי כל סיבה
לקלקל את הבדיקה, שאני עצמי ביקשתי לעריו.
רבע שעה קודם לכן נכנסתי בעקבות קצין־
המשטרה. האחראי על הפעלת מכונת האמת, בכניסה
אפלולית. על הדלת היה נעוץ פתק סתום:
פוליגרף, ע.

בן־ישי.

נא לא

לדפוק -לצלצל

ולחכות .״האם הצלצול מפריע לך פחות מן הדפיקה
בדלת?״ שאלתי את החוקר .״אין זה צד
צול רגיל. כשמישהו מצלצל, נדלקת מנורה אדומה
מעל שולחני, והנבדק אינו שומע ואינו
מופרע.״
.נכנסנו לקודש־הקודשים. החדר היה ריק לגמרי,
מלבד שולחן גדול שעמד במרכזו. ההבדל
בינו לבין כל שולחן אחר הוא בכך שהראשון
היה עשוי כמעט כולו מתכת מבהיקה. רגלי
השולחן לא נראו, והוא ניצב אטוס מכל הצדדים,
כמו קופסה גדולה. מלבדו היו בחדר שני
פריטים נוספים. לפני השולחן ניצבה כורסה
רכה ומרופדת ומאחוריו כסא נוסף.

שמשמחמיםכרכ ״ רו ש ס

שלל כדגים, כפתורים, שעונים, ר!פיצימ הניגודיות דר!ות הס המראה
המתגלח לעיני הנחקר, כשעה שהוא יושם ליד שולהן מכונת האמת.
כשעת החקירה נפלט מימין סרט הניר המשובץ, שעליו רושמות שלוש
מחטים את תנודות הנחקר. את השאלות רושם החוקר על גבי הסרט
הנע לאיטו, יתיר כדי חקירה. השליטה כמכונה דורשת מומחיות רכה.

פ רי

המכונה, יכול הנחקר לראות בקלות. אולם את
הקשר בין המחט האמצעית לבין גופו אין הוא
מסוגל למצוא. ישבתי בכורסה והכנסתי את
כפות הידיים למעין אזיקים, שהיו קבועים על
הכסא עצמו. מתחת לכפות הידיים נמצאו שתי
פחיות בולטות ועגולות, שנצמדו היטב אל מרכזה
של כף היד. כל שינוי בהזעה של כפות
הידיים מועבר על־ידי שתי הפחיות, באמצעות
חוט המוליך אל המכונה.
בן־ישי השק את החבק לזרועי והצמיד מסביב
לחזי צינור גומי רך. הוא בדק את כל הכפתורים
שלפניו, והניע את המכונה לנסיון. המחטים
היו קבועות במקומן. במכונה הרושמת נע
כמו נחש סרט נייר מיוחד, משורטט במשבצות.

קומו
״בחר
ססתי
לה ד
לא 9
במיוו
תי 3
כסי

התרגשות שר חף*מסשע

* Mמתי ל ב שהמחטים אינן נעות עדיין,
lwוהדבר נראה לי משונה. לא הובאתי אמנם
לבדיקה כדי להוכיח אשמת־רצח, אך בכל־זאת
התרגשתי לא מעט למראה המכונה המסתורית
הזאת. ניסיתי לומר משהו, ובאותו רגע הפעיל
החוקר את הכפתור שלפניו, ושלוש המחטים
פתחו במחול עדין לרוחבו של סרט הניר, שיצא
בפיתולים מתוך המכונה. המחטים, אם הן מופעלות,
נעות תמיד מלמעלה למטה וקצותיהן,
העשויות כמו קצה העט הכדורי, משאירות פס
של דיו על גבי הנייר.
אחרי שכיוזן את שלוש המחטים על גבי
סרם־הנייר הנע, הפסילה בן־ישי את שתיקתו, והסביר
לי שכעת מתחיל החלק העדין ביותר של
* ככן, זהךהפד לי גרף כרתחגיגית תפקידו. האדם הבא להיחקר במכונה הוא בדרך
I / /בן־ישי. נשמתי לרווחה. תיארתי לעצמי כלל נפחד ועצבני, גם אם הוא חף מכל פשע.
דבר הרבה יותר מזעזע .״המכונה אינה מסוגלת החשש שמא עלולה המכונה למעות, מביא את
לזעזע אפילו אדם נורמלי,״ אמרתי לבן־ישי. האדם לידי התרגשות עצומה. מתפקידו של ההקצין
נפגע ממש מהערתי .״לזעזע?״ אמר ,״ה חוקר להסביר לנחקר, שבא להיחקר מרצונו הכוונה
שלנו היא ההיפך הגמור, מאשר לנסות טוב, מה הוא עומד לבצע, ורק כאשר הוא נוכח
ולזעזע את האדם הנחקר. אדם מזועזע אי־אפשר כי האיש נרגע פחות או יותר, הוא מתחיל
בכלל לבדוק במכונה, כיון שהתגובות שלו הן בחקירת
האובייקט הנוח ביותר לבדיקה הוא האדם
לא מבעיות במקרה זה׳ ,משתנות בכל שניה.
אי אפשר בכלל לקבל שום תוצאה, שממנה הבריא בנופו ובנפשו. לפני החקירה דורש בן־
ישי לתת לנחקר מנוחה מוחלטת של יממה אחת
ניחן יהיה ללמוד משהו.״
״שב בבקשה בכורסה הרכה הזאת.״ ציווה בן־ לפחות לא לחקור אותו ולהניח לו לנפשו. אין
ישי. ישבתי בה, והודיתי מיד כי לפחות הכור זאת אומרת שאי־אפשר לחקור אדם שאינו
סה אינה מהודה אמצעי״לחץ כלשהו. להיפך, היא בריא, או שהוא מתרגש במיוחד. התרגשותו של
אדם כזה בשעת החקירה מספיקה לשינוי תגומאפשרת
ישיבה נוחה ורגיעה מוחלטת.
החוקר ניצב מעברו השני של השולחן, ליד בות המחטים•

לוח המכשירים שלו. התבוננתי במכשיר. הפוליחרוק
7כן 7חוקר
גרף נקרא בשם זה בגלל מבנהו. פוליגרף פירושו
רב־רושם (פולי— רב, גרף =רושם) ,כלומר,
מכשיר הרושם כמה דברים שונים. על גבי ך* ך ישי הוציא מתוך מגרד, בשולחן קלו
פים אחדים, שהיו מסומנים במספרים. כל
טבלה שבמרכז השולחן נמצאים כפתורים וברגים,
שלכל אחד מהם תפקיד צדדי — כמו שיח קלף במספר אחר. הוא הגיש לי את כל הקלדור
לחץ־האויר או הזזה מלאכותית של המח פים, ציוה לבחור אחד מהם, מבלי שהוא יראה
איזה מהם בחרתי. הוצאתי אחד מן הקלפים
טים הרושמות.
והחזרתי אותו לחפיסה. הנחנו את הקלפים בהמחטים
הרושמות הן החלק החשוב ביותר צד, ובן־ישי אמר לי לשבת בשקם מוחלט, לא
במכונה. שלוש המחטים רושמות על גליל נייר לזוז ולא להוציא הגה. הראש חייב להיות מופנע
את תגובות הנחקר. תגובות אלה מפוענחות נה לחזית, והמכונה נמצאת לצידו של הנחקר.
לאחר מכן על־ידי החוקר. המחט העליונה, המחו החוקר לבש חלוק לבן. שאלתי אותו אם זה
ברת בחוט אל צינור־גומי הנקשר אל חזה הנח כדי להפחיד, והוא חייך והדגיש שוב, שיותר
קר, רושמת כל תנודה שחלה בסדירות הנשימה. מכל דבר אחר חשוב לו שהאיש לא יהיה נפחד.
למטה מתנועעת בשעת החקירה מחם שניה, דו ״אני לובש את החלוק רק כדי שהדיו, המותז
מה בדיוק למחט העליונה, ומחוברת אל הזרוע לפעמים מהמכונה, לא ילכלך את הבגדים.״
באמצעות חבק רפואי רגיל לבדיקת לחץ־דם.
פניתי לחזית והוא לחץ על אחד הכפתורים
מחט זו רושמת את שינויי לחץ הדם.
שלפניו, והמכונה החלה להשמיע את הזמזום
בין שתי המחטים הללו קבועה מחט נוספת, השקט של המחטים, הנעות הלוך ושוב .״האם
שהיא גם הרגישה מכולן, ולכן גם הקובעת בחרת בקלף?12״ שאל בן־ישי .״לא,״ עניתי.
יותר מכולן בשעה שניגשים לפענח את הרישו המכונה המשיכה להשמיע את אותו הקול, ללא
מים. את החוטים המוליכים מזרועו וחזהו אל שינוי. הוא התבונן בה במבט חודר, עמד במ סרס ושאל

אחרי ששי?

השני:
לה. הראע כפתו
התהד
,7״ ; איי ציירו
הריש
את ו בריש דד7 ,
הידייו

בי1
השאץ במספ
שיקר! שינות עלתה
רגיש! עקומו הקטנו הלחו ניתי כש ישי

היה
אם 5
הסבי! הודה בהרב; בש סדירו
ראשו

העוט׳

על השולחן, ליד המכונה, הניח החוקר, שעטה חלוק רופא לבן, ארגעה
חפצים. קופסת סיכות, לוח שנה, תעודת עיתונאי ופנקס. הוא יצא מן
החדר וביקש לבחור באחד מהם. הנחקר, כתב ״העולם הזה״ ,בחר
כתעודה, החזירה למקומה הקודם. השאלה הראשונה היתח ביחס לסיבות.
התשובה השלילית לא גרמה לזעזועים מיוחדים למחט האמצעית,
הקובעת, זו המודדת את כמות הלחות (משבצת .)4משבצות 6ד 7מר

פסל, וזרק מיד את השאלה הבאה:
ב־?7״ זה היה המספר שבחרתי. לא הי־
!ניתי מיד באותו השקם, כמו על השא־ך
מת» :לא.״ עד כמה שיכולתי להרגיש
אצלי שום שינוי פיסי, לא התרגשתי
1כאשר שיקרתי ביחס לקלף זה. לא נשמ־לן
יותר, וגם לא עצרתי את הנשימה,
והגיס לעשות לעיתים לפני שמשקרים.
ולהפנות את הראש ניסיתי לבחון את
ך •*,בן־ישי ליד המכונה. פניו נשארו
לגמרי. מבטו המשיך להתרכז רק ב־ייר
שפלטה המכונה לאיטה. הוא התעכב
ל מספרים אחרים שהיו בחפיסת הקל-
יתי את אותה התשובה על כל השאלות.
ל שאלה עניתי בשלילה. היה ברור לו
:י לפחות ביחס לאחד הקלפים.

שקרבמשבצות 4-5

שי לא זז. הוא בחן את כל התגובות
סוף פלס בשקט פעם נוספת את השאלה
ששאל , :בחרת בקלף?7״ עניתי בשלי־א
הרים את ראשו מן השולחן בפעם
ז מאז החלו המחטים נעות, לחץ על
ששיחרר את לחץ האויר מן החבק שמסביב
לזרועי, .נדמה לי שהקלף היה
ו החוקר.
תי את דבריו והתבוננתי בציורים ש־
־.מכונה. עוד לפני שהסביר את מהות
ם, היה בדור לי כי לא הצלחתי לרמות
נדנה הפעם. הדבר נראה בברור, במיוחד
1ם שעשתה המחט האמצעית, זו שתפקי־
1וד את המוליכות החשמלית של כפות
כלומר את ההזעה.
ית נסיון זה מופיעות בטבלה התחתונה
;משבצות 3־ 3רשמה המחט האמצעית ב;
עליה קטנה בלחות. לדבר זה אין
למשיבות, כיון שבהתחלה ישנם תמיד
שנים, גם כשאין לכך סיבה מיוחדת.
השניה היתה רשומה בעקומה האמצעית
ס 5־ ,4והיא מתיחסת לקלף שביחס אליו
.כאשר שיקרתי לא חשתי אמנם בשום
Iבנשימה, אולם הלחות בכפות הידיים
:שעה שד,פלטתי את השקר, והמחט, ה־מאד,
רשמה את השינויים בדיוק, ציירה
בין המשבצות 4־ .5שלוש הבליטות
שבמשבצות ,9 ,7ו־ 10 מראות על כמות
בעת שנשאלתי על הקלפים האחרים, וע־
; האמת.
ים לקרוא את כל המספרים, נוכח בן־
התגובה החזקה ביותר היתד. במספרים
ן י ניסה לחזור על אותה שאלה ושוב
1בה חזקה, הרשומה במם׳ .13 הפיתרון
|וט — שיקרתי. שאלתי אותו לשם מה
דרושות שתי המחטים האחרות, והוא
שגם הן עוזרות לו בגילויים, אם כי
;התגובות שהן נותנות חלשות בדרך כלל
מאלו של המחט האמצעית.
זוט שרשמה המחט העליונה, המודדת את
הנשימה, ניתן לראות אחרי השקר הקפיצה
קטנה, שנרשמה בין המשבצות
נומת זאת לא הראתה המחט התחתונה,
; על משמר לחץ הדם, כל שינוי בשעה
גי. העליות הפתאומיות במשבצות 4

ו־ 13 אינן טבעיות. החוקר עצמו העלה באופן
מיכני של המחט, כדי שלא תצא אל מחוץ למסגרת
הנייר, סימן זאת בחץ (משבצת .)3

אמתבמחטהאמצ עי ת
ךמב חן הבא הנחנו על השולחן מאפרה,
—Iפנסס, לוח שנה ותיק תעודות. בן־ישי יצא
מחוץ לחדר וביקש שאבחר באחד מתוך הארבעה.
בחרתי בתעודות והחזרתי אותן למקומן
על השולחן. הוא חזר לחדר, הפעיל את המכונה
ושאל. שוב עניתי בשלילה לכל השאלות
שהציג. הוא חזר פעמים אחדות על השאלות
ולבסוף הפסיק את פעולת המכונה, ולאחר עיון
קצר ברישומים קבע בלי היסוס כי בחרתי בתעודות.
הצצתי
גם אני בציור (המופיע בעמוד זה
למעלה) ,והודיתי שאמנם אין כמעט מקום לטעות.
המחט האמצעית שרטטה עליות וירידות
רבות, אבל בשתי הפעמים שנשאלתי על־ידי
החוקר, אם בחרתי בתעודות, עלתה המחט עד
לשיא (משבצות 9ו־ .)18 הסכמתי עם חוקרי
באשר ליעילות של המחט מודדת הלחות. לא
הייתי משוכנע ביעילות של שתי המחטים האחרות.
התגובות שבמשבצות 5ו־ 9אינן תוצאה
של תנודות קיצוניות בלחץ הדם. המחט ירדה
מסיבות שונות אל תחתית הגליון והחוקר עצמו
העלה אותה למרכז.
ניסינו עוד מספר מבחנים דומים, שבחלק מהם

אות את המצב שנוצר אחרי ששאל החוקר אם הנחקר בחר כלוח.
המחט האמצעית המשיבה ישר. העליה הפתאומית ברישום התחתץ
באה כתוצאה מהרמת המחט הגולשת על-ידי החוקר עצמו. השאלה
הבאה היתה אודות התעודה. הנחקר ענה בשלילה. הלחות עלתה לשיא
והדבר נרשם בברור על-ידי המחט האמצעית (משבצת ,)8פעולה
שחזרה כמשבצת ,18 כשהחוקר שאל את הנבחן שנית אותה שאלה.
הצליח החוקר למצוא את המקום שבו שיקרתי,
ובאחרים ניחש פעמים אחדות בלי הצלחה
.״הפרעת פד, בחקירה *,הוא קבע .״האנשים
הבאים אלי להיחקר, למרביתם משמשת
המכונה כהגנה. אלה הם אנשים החשודים בביצוע
עבירות, שהמכונה לבדה יכולה לקבוע
אם אמרו את האמת בחקירה הרגילה במשטרה.
אנשים אלה, כאשר הם באים אלי, עושים הכל
בדי לעזור לי בחקירה ויושבים בשקט מוחלט*.

גו שפנקהשלחפות ־ מפשע
ך « א מ ון אד חו ס ר־ האמ דן שרוחש הקהל
f Iהרחב למכונת האמת ולמימצאים שלה, תלוי
במידה רבה באיש שעומד מאחורי הכלי הזה.
עקיבא בן־ישי 33 הצבר הג׳ינג׳י, יודע זאת
היטב. אין הוא מתיימר לפתור תעלומות במכשיר
שלו .״אני לא קובע שום דבר, רק מכתן
את החוקרים לפי התוצאות שלי, מייעץ לאן
כדאי להפנות את מוקד החקירה. כאשר לא
נמצאות הוכחות אחרות, אין מתחשבים כלל
בתוצאות החקירה במכונה.״
האיש שמאחורי המכונה הינו חגיך הגימנסיה
הרצליה, שנסע לפני קום המדינה לשוזייץ כדי
ללמוד רפואה. עם פרוץ מלחמת העצמאות הועבר
לבירת צרפת, מילא שם תפקידים שונים,
שעליהם אין הוא מרחיב את הדיבור אפילו
היום. הוא חזר לשתייץ וסיים את המכון למדע
משטרתי באוניברסיטת לוזאן. קרוב לשבע

C H. STO£LTlNG C

הנושא: בדיקת קלפים. הרישום הינד ברור, אינו
משאיר מקום לספקות כאשר למקום בו נאמר השקר.
אחרי שבחר כתב ״העולם חזה״ כקלף מספר ,7
נשאל על-ידי החוקר לפי סדר, קלף אחרי קלף. הת
שנים
משרת המפקח בן־ישי במשטרה, מתוכן
כשלוש שנים ליד מכונת האמת.
״הטעות היסודית של כל האנשים ששוללים
את ערכה של המכונה ופוחדים ממנה *,הצהיר
אביה של מכונת־האמת, כפי שהוא מכונה בפי
ידידיו ,״היא בכך שהם חושבים שהתפקיד שלי
כאן הוא לתפוס ולגלות את הפושעים. זה בהחלט
לא נכון. יותר משאני מגלה פושעים, אני
מוציא מכאן אנשים עם גושפנקה של חפים
מפשע, דבר שלא היו יכולים לעשות בשום
אופן אחר בעצמם, על־ידי שכנוע חוקריהם.״
זו היתד, כמעט כל האמת כולה. נכון יהיה
לקבוע ללא פקפוק כי בתנאים נוחים מסוגלת
המכונה במידה רבה של יעילות לגלות שקרים.
לדברי אנשי המשטרה הוכיחה המכונה את יעילותה
בכל מאת האחוזים במקרים של גילוי
האמת אצל חף מפשע. אולם בשני המקרים גם
יחד תלוי ׳גורלו של הנחקר בראש ובראשונה
בחוקר, מפעיל המכונה, האיש הקורא ראשון
את הנתונים ומסיק את המסקנות שאין עוררין
עליהן. לכן אמון הציבור במשטרה בכלל וכמפעיל
המכונה בפרט הוא גורם חשוב בקביעת
היחס למכונה. כי כפעיל בעל רצון רע ודעה
קדומה יכול להשתמש בגראף בצורה כוזבת על
מנת לשבור את הנחקר ולסחוט ממנו הודאה.
ומעל לכל, הרי אין כלל להשוות את התנאים
של אדם המואשם ומנסה להגן על חרותו, לאלה
של עיתונאי העובר את הנסיון המייגע למטרת
מחקר בלבד.

MADE INUS.A

גובה החזקה כץ משבצות 5-4כאח לאחר השאלה
אם כהר הנחקר כקלף מספר .7הנחקר חשיב תשד
כה שלילית, שלא היתח נכונה, כמוכן, והתגובה
החריפה נראתה מיד -המחט סימנה קפיצה חדה.

אולי אתה רוצה לצאת למסע בהודו, בורנזה ויפאן ד
אז מדוע שלא תצטרף אל רם רנאל מירושלים, ת .ד,848 .
היוצא בעוד חודשים מספר? הוא מעוניין ב״גבר שיהא
בעל רצון הזק ודבק במטרה, או ביתר קיצור — משוגע
לדבר.״

חוא ואפסו עוד

( )1144/89 הוא מן המקיריים. כך הוא חושב.
״אבקשך לתייקני במספור המדור ולהפיץ דיבתי למת־כתבות

״האטת — עוד יצור המציע סחורתו בריש גלי 1
״אני — ואפסי ועוד. סטודנט בכיר. מקצוע וגורל !
״הזמן — נימנום הכוכבים 1
״המוזה — רחקה ממני — אולי היא אצלך?!
״התקופה — הגיע הזמן של ״אל תסתכל בחלל אלא
במה שאין בו (חיים) ובמה שיש בך (חיות)״;
״לב — נר אורו יהל, היקרוץ לך והידובר נפשך למו?
״עניין — בכל שתחפצי לבטא ולא תדעי, בכל שתדעי
ולא תחפצי לבטא ;
״נושאים — מצאי את מה שאינך חושבת שאני מסוגל
להבין (אותך?) ;
״צמחונות — היש צמחונית שתעיז להבינני את דעתה?
״סוף — זו ההתחלה .״פיוט בסלע, כתיבה בהרי״.
להשתמע.״

רא מפזרות הפגנו ת טוענות יפהפיות הרוצות נחמדים

הן כאלה פשוטות, שלוש אלה 1144/90 הן
שאין כל טעם לתאר את עצמן, מאחר שאץ הן
ואף לא מפזרות הפגנות. סתם שלוש חיילות,
להכיר שלושה ידידים נחמדים. מובן שאחרי המלה
לא יכולה שלא לבוא המלה רצינים.
דווקא משום שהן חיילות הן רוצות בבחורים שסיימו את
שיחתם הצבאי .״ידידים אשר הרגש וההבנה אינם זרים להם.
בחורים האוהבים לטייל, לראות הצגה או סרט טוב, וכו׳,
וכו/״ כמובן שאינני אומרת שהמנגינה הזאץ מוכרת לי
מאיזשהו מקום.

יד אוחז ת במ שוט

( )1144/91 ביקשו נורא יפה שאשתוק ולא אומר מילה
על מכתבם׳ ואתם הרי יודעים איזו נפש טובה אני. ובכן :
״אנו, עבדייך, שני חיילים הנמצאים אי־שם בארצנו
הקטנטונת הזו, שנחל של מעילות, שערוריות וקנוניות זורם

נשף מלכת ה מי ס 19S9
ייערך• ביום ה ,3.9.59 /בשעה
9.39 כערב ב״אמפיתיאטרון״
רמודגן (גן אברהם).
תוכנית תוססת ורבת-עניין כהשתתפות
״רביעית המועדון״
כתוכנית מיוחדת.
כרטיסים להשיג אצל:
״במה״ -כן־יהודה ,50
טל 28358 .
״רוקוקו״ -דיזנגוף ,93
טל 23663 .
״יוקי״ -ככר דיזנגון ז ,14
טל 22445 .
״מסף״ -המלד ג׳ורג׳ ,2
טל 61826 .
״שרותרון״ -עליה ,3
טל 63971 .
״שעשועון״ -אכן גבירול ,50
טל 23847 .
ברמת־גן :״הכרטיס״ -רחוב
טל 74577 .
כיאליק ,49

תחבורה: מהתחנה המרכזית
קוים .60 ,55 ,54
מצפון תל־אכיב: קוים .62 ,61

ארגון וביצוע :״יואל״ ,חברה לאירועים,
ארנון, פרסום ויחסי־ציבור. תל־אביב,
רחוב הי ר קון נוספר , 106ס ל פון .22141

בה מקצה לקצה בלי הפסק, ובתוך כל הזרם
הזה אנו השניים אוחזים ביד איתנה את
המשוט ומנסים להגיע כנגד הזרם אל ח ף
מבטחים, בו אילנות זוקפים ראשיהם אל־על,
ועל אמיר האילן מזמרות להן צפורי השחר,
לחוף בו האוויר הצח מרענן את הנפש
הדוויה מכאב־החיים.
״אך רותי, הביני אותנו: כבר בספר
בראשית נכתב ביד אמונה :״לא טוב
היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו״.
ואנו בדעה עם האל השוכן בשחק ם — אחת הפעמים
הנדירות שאנו מאמינים בכתוב — שלא טוב לו לאדם להלך
לבדו בתבל זו.
»אין ברצוננו לפרוש כאן שחור על גבי לבן דרישות
מיוחדות מהשתיים שתענינה. ראשית, עליהן לענות, ובמקרה
ולא נמצא את השפה המשותפת ב־נינו, נוכל בלב שקט
ולנסות בפעם שנייה את
ובביטחהלהלך עוד קצת לבד,
הפור שבידינו.
״אנו חיילים הממלאים תפקיד מיוחד במיני בצבא. נמצאים
רוב הימים בסביבת תל־אביב בנסיבות תפקידנו, ולכן על
שתי הבנות להיות מסביבה זו. אנו עצמנו תושבי רמת־גן,
אוהבים עד למאד את אפילת אולם הקולנוע וכל הכרוך בה,
אוהבים לכתוב שירים בלילות ירח מלא, ועוד שטויות
כהנה וכהנה, שלא נלעיט אותך בהן.
״רותי, אל תאכזבי את אלה הנותנים את שנות חייהם
היפות ביותר, כדי לשרת את המולדת היקרה.״

הגשמה וחלוציות

הוא לא אומר שהיא צריכה להיות יפר, או בלונדית
( .)1144/92 כל מה שהוא מבקש הוא שתהיה כבת , 18 תדע
להחזיק בעט ולסחוט ממנו כמה משפטים על דא ועל הא.
על דא ועל הא, אומר הוא, כי הוא משוכנע, שאלה המגבילים
את עצמם מראש בנושאים מסויימים להתכתבות,
חזקה עליהם שימאיסו עצמם זה על זו, וינסו תחבולה
אחרת. לכן הוא דוגל בהתכתבות חופשית, ולאו דווקא על
נושאים.
הוא אמנם עירוני (בן ,)19 אך ישמח לקבל מכתב גם
מקיבוצניק־ת, עם כל ההסתכנות בעמיחת ויכוח על הגשמה
וחלוציות, שהוא חושש שיבוא בהמשך הזמן.

המקור והאוריגינז

הן כל כך פוחדות משיעמום וריקנות אז בעד זה הן
כותבות 1144/93 הן בנות 17־ ,16 ונורא אנטי־סלוניות.
מה? רוקנ׳רול ווספות? לא בא בחשבון. הן ״מחפשות רק
את המקור והאוריגינל.״ תראו בעצמכם כמה הוא אוריגינלי,
מכתבן.
״מעוניינות למצוא חברים לעט בגילים 19־ ,18 בעלי
יוזמה ודם, אך ורק צברים ובעלי ש; עור קומה, רצוי
קיבוצניקים. מוכנות להתכתב גם עם עירוניים מסביבות תל־אביב
המתאימים לנתונים הנ״ל.
״אנו צברות אשר בילינו תקופה ארוכה בתנועת־נוער,

אוהבות לטייל ברחבי הארץ, ולשבת מסביב למדורה ולשיר : 1
משירי הדודאים, וכן לשבור את הרגליים בצעדות השנתיות י *

ובהופעות ריקודי־עם סוערים.״

~ הם יצאו~לה
( ) 1144/94 מסיבה את שימת הלב לנוגעים בדבר, שהיא
מתחילה את מכתב ה ב״ב״ה״ .חוץ מזה אין היא שונה
מ־ 15 מלבסיות אחרות. היא רוצה להתכתב עם צעיר כבן
,19 דתי עם דם, ראתה את עצמה חייבת להוסיף את המשפט
המחוכם הבלתי־נמנע :״ולא עם מיץ עגבניות״ .וכמ־בן,
תמונה. היא גננת כבת 17 ומסרבת להתכתב עם פתח
תקוואים. היא טוענת שכולם יצאו לה מהאף.

אני סזכרחה לדטת•

טוב, כולנו יודעים כבר שלפני חמישים שנה היה בתל־אביב
ימין ושמאל רק חול וחול, ושדיזנגוף לא היה אז עוד
רחוב. רק ראש עיר. וכמה היה נפלא בימים הטובים ההם.
רומנטיקה. ריקודי הורה ברחובות בלילות שבת. סאראפא־נים.
חלוצקות. נעליים גבוהות. כובע של קש. ושכונה היתד.
אז שנונה, וכלי־הרכב המסעיר ביותר היה סוסו של מחלק
הקרח. ושנים לאחר מכן — החור של הגרוש. ומיל. וחצי
מיל של כופר היישוב.
והנוער זה היה נוער זה.
תיתי להם לדן־בן־אמוץ וחיים חפר על שהנציחו בתוכניתם
במועדון שלהם את כל הערכים של התקופה דאז,
אבל אני חרדה לנכסי צאן הברזל של עבר קרוב קצת
יותר. עברנו כילדים. לא אוכל לעבור בשלווה לגיל העמידה
עד שלא אדע באיזו מידה משתמשים עדיין ילדי תשי״ם
בביטויים, בשירים, או במנהגים של ילדי תרצ״ה, למשל.
אני מוכרחה לדעת, האם :
אומרים עדיין :״בלי שותף בלי חוטף מי שיקח זה ימות?״
״צ׳ילבה !?״
״צמב״ל (צביטה־מכה־בלי־להשיב־לכל־החיים)?״
״צבוטוטי ומוטוטי עלו על הגג. מוטוטי נפל, מי נשאר?״
״מלשנית לילדה חרוצה ושנואה בכיתה)?״
בספרי הזכרונות — האם בקיפול של ״סוד כמום״ כותבים
עדיין — ״מי שפותח הוא כלב נובח״? או ״חמור — למה
הצצת?״
האם הזכרונות הנדושים ממשיכים להיות :״על השולחן
טייל עפרון וחשב מה לכתוב לרותי לזכרון, והנה מצא :׳
הימים חולפים שנה עוברת, אך הידידות לעולם נשארת.״ י
או :״זכרון נצח ונשיקה במצח״ .או :״את הולכת בשביל
ואחרייך הולך הגיל.״ או:
את מי שאני אוהבת
ותמיד עליו חושבת
תראי את כל הפלא
כתוב באותיות אלה.״
האם אומרים עדיין ״בשין קוף ריש״?
האם שפת־הבית שייכת כבר לשפות המתות?
אני מוכרחה לדעת, אני אומרת •לכם!

במדינה

(המשך מעמוד ) 11

ששמו צבי וורצל. ידעתי שהיה פעם סניטר.
הוא העמיד פרצוף כאילו הוא רוצה לעזור
לי להיפטר מצרה גדולה: תמונות־העירום
שלי, שרופא המשוגעים צילם, הופצו בין
הפושעים והם אמרו שאם לא אקנה אותן
הם יראו את זד, לבעלי. פחדתי מזה נורא.

קשר־משפחה עם גדודי המדינה ביטלו אה איסור העיסה

השעו ננתח לעריקים
* * כוניתחדשה, נהוגה בידי גבר לבוש אלגנטית, חצתה
)3את השדרה החמישית בניו־יורק, לכיוון הרובע הבוהמי של
הכרך האמריקאי הגדול, לא הרחק מבנין חברת האוניות הישראלית
ציס. מישהו מעוברי השערה הפליט קללה, אנגליה, שלח מבטי
קנאה אל המכונית ההדורה. הגבר הנאה שישב במכונית לא הרגיש
בכך. הוא המשיך ליהנות מזכרונות עברו־הקרוב, העלה על שפתיו
חיוך מסוים מאד. שמחתו היתה מובנת: אחרי 11 שנות מאמצים
ואכזבות הצליח לקבל זכות כניסה לישראל, לבקר בארץ שהיתה
פעם מולדתו.
משולם (זוסקא) ריקליס הוא אחד ממאות הישראלים־לשעבר
ברחבי העולם, שפחדו להיכנס ל א ^ המדינה — המשמשת מפלט
לכל יהודי שהסתבך אי־פעם עם החוק במדינתו, לא הירשתה לד
לחזור לבקר בביתו. כי זוסקה, הצבר בן ר,־ 35 הסתבר עם החוק
הישראלי כבר בימים הראשונים להקמת המדינה.

נאשמת רוויט
בשוט, אחרי גבר ערום

כי כהן, בעלי, הוא בחור הגון והיה יכול
להתחמם עלי ולחשוב מי־יודע־מה. קניתי.
ככה הוא התחיל לבוא כל שבוע, ותמיד
היו לו העתקים חדשים. נשארתי בלי כסף
ובלי כוח לכל זה. כל הזמן ביקשתי ממנו
שיפסיק. אבל זה לא עזר. עד שלפני חמישה
חודשים הוא תפס אותי ואמר לי :״בואי
נגמור עם כל העסק הזה. תעשי בשבילי
דבר אחד — תשכרי וילה ברמת־גן ותרשמי
את זה על שמך.״
הסכמתי. אבל לא יצאתי מהידיים של המפלצת
הזאת. הייתי צריכה לבוא להתייצב
אצלו, כמו שפושעים צריכים לבוא להתייצב
במשטרה, מתי שמעמידים אותם תחת
פיקוח. אחר כך התחילו לשלוח אותי לכל
מיני מקומות עם יהלומים, סחורות וזהב.
בהתחלה הייתי נבהלת. פחדתי בכלל לחשוב
על מה שאני מחזיקה בידי ואיך שזה
הגיע לחבורה של ודרצל. ככה זה נמשך.
בינתיים נעלם לי וורצל ובמקומו היכרתי
שם את יצחק בוקסר ואברהם בירקנטל.
אצלם הייתי ש־מעת על כל מיני תוכניות
שוד, שבוקסר היה מארגן. פעמיים הכשלתי
אותם. פעם הלכתי לזקן אחד ברמת״גן וגיליתי
לו שמתכוננים לשדוד אותו. פעם שניה
דיברתי במשטרה.
יום אחד שלחו אותי לבורסה בתל־אביב.
פגשתי שם איש ידוע מאד והוא נתן לי
מכתב. הרגשתי פתאום הרגשה כזאת, שאולי
רק אשה יכילה להבין אותה, ופתחתי
את המכתב. מצאתי שם תוכנית שלמה לשדוד
את בית־החרושת ליהלומים של פלוק.
מיהרתי ללכת אל בוקסר ונתתי לו את
המכתב, בלי להגיד שראיתי את התוכנית
המשורטטת של השוד.
בוקסר שלח את בירקנטל לבלוש. אחר־כך
שלח שניים אחרים, לא יודעת מי — אני
חושבת שאלה השניים שהתגלו השבוע:
אברהם חסון ואליעזר סוקניק. עד שיום
אחד ראיתי בעתון שפלוק נרצח. באתי אל
הדירה ברמת־גן כאילו לא קרה שום דבר.
אז בירקנסל אמר לי :״זה לא אנחנו, מישהו
הקדים אותנו.״
כאב לי המצפון. אבל לא רק המצפון:
הבנתי לאיזה ידיים נפלתי וראיתי שאין לי
שום ברירה, אלא לספר את זה למשטרה
ולהיפטר מכל הליכלוך.
האשליה הגדולה. באתי במשטרה לקצין
דן לוי. גיליתי לו את הכל. הלכתי
עם המשטרה לכל מיני מקומות, שביקסר
היה שולח אותי להביא לשם את הסחורות
הגנובות. כל פעם שהייתי אומרת למשטרה:
״פה מסרתי משהו״ ,היו מוצאים תיכף ומיד.
במקום אחד גילו את זה בקושי בבית-
השימוש, אבל תמיד מצאו. לחצי תל־אביב
החזרתי את הרב ש שבוקסר היד, שודד. אבל
מי זוכר את זה כעת?
במשטרה סיפרתי שהסתבכתי בכל העסק,
בגלל התמונות שנאלצתי לעשות אצל די־
(המשך בעמוד )18

וכיום יושב־ראש הסניף הישראלי של חברת

והתעשיה לשעבר,
האוטומובילים פ ורד.
סיפורו של ליפשיץ־סבא זהה עם סיפורו של ריקלים. גם הוא
לארץ כשנשלח אליו צו־גיום, העדיף לעסוק
לא מיהר לחזור
בבימוי במקום להילחם. ההבדל ביניהם היה דק: בעוד שריקליס לא
העז להופיע בישראל, החליט ליפשיץ לנסות את כוחו של החוק
הישראלי. הוא היה משוכנע שחסות פטרונו, כוכב הסרטים אדוארד
ג׳י רובינסון, תציל אותו מעונש ימגיוס לצה״ל. זוסקה, ששמע
על נסיעתו הנסיונית של סבא לארץ, הראה ענייו רב בנסיון. הוא
שלח את אשתו לארץ, לפי מיטב הכללים האיסטרטגיים הזכורים
עמדה עורפית בטוחה
לו עוד מתקופת שירותו בבריגדה, תפס

צדהגיוס דא asp

^ מו אחריס ששירתו עמו בבריגדה העברית בימי מלחמת
Jהעולם־השניה, נמאס לזוסקה לשחק במלחמות נגד השלטין
הבריטי. הוא העדיף ללמוד בחוץ־לארץ. הגבר הצעיר, שהיה אז בן
,23 רצה ללמוד כלכלה בארצות־הברית, להשתלם בניהול עסקים.
בשנת 1947 נטל את מזוודותיו ואת אשתו יהודית, נסע להגשים
את חלומותיו. לעומתו, המשיכו חבריו של זוסקה לעסוק במלחמות
בארץ. הם הצליחו לסלק את האנגלים, קראו לאיש־הבריגדה־לשעבר
לחזור לארץ, להיות כמוהם אחד הקצינים בצבא העברי החדש.
הודעת הגיוס של שנת 1948 מצאה את הסטודנט הישראלי בכפר

Vדרומי בקירבת גבול מכסיקו, שם פרחו עסקי־הברחה. לא ידוע
מה עשה שם ריקליס, ברור רק שלא למד ניהול־עסקים אקדמאי.
מכל מקום פרשה זו בחייו של הישראלי הצעיר לא התבררה מעולם.
הוא עצמו לא הכחיש שנמצא שם בימי מלחמת־השחרור. לידידיו
הרבים שביקרוהו במשך השנים בארצות־הברית, סיפר ריקלים את
הסיפור הבא :״נמצאתי ליד הגבול המכסיקאי, בעיירה קטנה. בתחילה
הלכתי לברר אם צריכים אותי בארץ, ואמרו לי לשבת ולחכות.
חיכיתי. כעבור כמה זמן שלחו לי הודעה לחזור לארץ, אבל לא
רציתי לעזוב את אשתי, ולכן החלטתי להישאר באמריקה.״ זוסקה
הפך נתין אמריקאי, עריק ישראלי.
בשנים הראשונות להקמת המדינה לא הוטרד מעובדה זו. ראשו
היה עסוק בדברים אחרים. סיפר השבוע בן־דודו של זוסקה, מנצח
תזמורת־צה״ל רב־סרן שלום רון־לי :״איני יודע אם הוא סיים את
לימודיו, בכל אופן הוא מתעסק בניירות־ערך, במניות של חברות
גדולות ובניהולן.״
דווקא כשההצלחה הכלכלית והחברתית האירה לו את פניה,
התעוררו געגועיו של העריק לארץ ולחבריו מן הימים בהם למד
בגימנסיה הרצליה. הוא דאג לשמור אתם על קשרים טובים.
כשביקרו באמריקה נכנסו לביתו, הנמצא באיזור בעלי־ו׳,עסקים
המצליחים של ניו־יורק. יתכן וקינא גם באשתו הצעירה יהודית,
שנסעה מדי שנתיים לבקר את הוריה בארץ וחזרה מלאת רשמים.

שותפות במפעל לשעונים

toופקחהח לי ט להיות ציו נ ל ״ טו ב לבצר ^ ממנ ^ בקר
Iבארץ, יעזור לפחות לקידומה הכלכלי. איש־העסקים המצליח
החליט להשקיע חלק מכספו בבית־חרושת לשעונים אורלוגין, שהוקם
ברמת־גן. בצורה זו איפשר לאביו להיות אחד ממנהלי המפעל
בשותפות עם איש־העסקים לשם. בנו של לשם הוא בעלה של
רננה בן־גוריון, בתו של ראש הממשלה.
היה זה אחד המפעלים הנחשלים שהוקמו בארץ, פשט כעבור שנים
אחדות את הרגל. ריקלים־האב הפסיד בו את כספי בנו. אולם יתכן
שבשותפות בלתי-מוצלחת זו נזרע הזרע שאיפשר לזוסקה לבקר
לבסוף בשלום במדינת ישראל.
לפני למעלה משנה נפגש זוסקה איש־הביזנס עם בן־דודו שלום
ריקלים, שניצח על סיור תזמורת הגדנ״ע באמסטרדם. האיש המצליח
היה על סף יאוש בכל הקשור לסיכויי ביקור בישראל .״אפסה
כמעט כל תקווה,״ התוודה ריקליס.
היחיד שלא התייאש היה ריקלים־האב. הוא המשיך לשלוח
מכתבים אל בן־גוריון ואל בוסים אחרים במשרד־הבטחון .״לא
פחדנו מהעונש שיוטל על בני,״ סיפר השבוע האב כסוף־השיער
והשליו .״העונש הזה מסתכם בכמה מאות לירות, שבני מוכן
היה ברצון לשלמן. הפחד שהציק לנו כל השנים היה שאם יבוא
זוסקה לארץ, הוא יחוייב לשרת בצה״ל.״

מי הו הבמ אי

סבא?

ן * ו ד שי םאח די ם אחרי שפגש את קרובו באירופה ניצנצה
I Iבאופק• של זוסקה קרן־תקווה. היא הופיעה בדמותו של במאי
סרטים הוליבודי ממושקף, בשם סאם סבא.
סבא הופיע בארץ בראשית חודש אפריל השנה, התכוון לביים
את סרטו החדש של גדול הגנגסטרים ההוליבודיים אדוארד ג׳י
רובינסון. מי היה הבמאי הבלתי־נודע שבא עם רובינסון לארץ?
על כך סיפר בהתפעלות שבועון ההסתדרות דבר השבוע :״הוא
נולד בגרמניה לפני 34 שנים, לחם נגד הנאצים בשורות הצבא
הבריטי, למד בימוי סרטים והפקתם באוניברסיטת קאליפורניה.״
באותה כתבה נשאל הסבא־הטוב מה ההבדל בין כיוון המצלמה
אל בני ניגריה, מקום שם עבד קודם לכן, לבין כיוזנה אל ״הילידים״
בישראל. סבא נתן הכשר נלהב לעליונותם של הישראלים, שהשתתפו
כסטטיסטים.
בטאון ההסתדרות שכח כמה פרטים מענינים. בין השאר, כי לסבא
היה קודם שם אחר — ליפשיץ — וכי לפני שהספיק להיות סבא,
היה בנו של ד׳ר שאול ליפשיץ, המנהל הכללי של משרד המסחר־

הבמאי הערק %

רובינסון. כאשר עזב את הארץ לפני כ־ 12 שנה, היה שמו של סאס
סבא שמואל ליפשיץ. אך משנקרא לשוב ארצה ולשרת בצבא, העדיף
להישאר באמריקה. כתוצאה לא. יכול היה לשוב ארצה. כיצד הצליח
בכל זאת לבוא ארצה ולצאתה בשלום, לאחר חקירה קצרה במשמרת?

ביוון, וחיכה לראות איך יתפתח העניו.
אך כשהגיע ליפשיץ־סבא לארץ, נראה היה כי שיקולו היה מוטעה.
הוא נעצר, דרכונו האמריקאי נלקח ממנו. דבר המעצר נודע מיי
לזוסקה. הוא מיהר לחזור לארצות־הברית, בהיותו משוכנע כי
לא יוכל לחזור לביקור .״עם הכסף שלי אני יכול לערוך סיבוב
סביב העולם כולו,״ התאונן בפני ידידה ישראלית שביקרה בביתו,
״ורק לישראל הם לא רוצים לקבל אותי.״
אלא שבמהרה התברר, כי זוסקה היה פזיז מדי בהחלטתו לנטוש
את יוון. כי בצורה שקטה, בניגוד לתופים שליוו את מעצרו, שוחרר
ליפשיץ מכל אשמה. המשטרה סגרה את תיקו, החזירה את דרכונו.

ת קוו הרש מי תלמשתמ מי המחר
144י ח רו רו שלסבא׳ ליפשיץ שימש תקדים. הוא גם
״ U /זירז את מלחמתי למען בני,״ גילה ריקליס־האב בתל־אביב.
״אחרי שנים של כתיבת מכתבים ובקשות אישיות לבן־גוריון,
נתקבלה ההחלטה לשנות את היחס אל כל עריקי מלחמת השחרור,

שלא חזרו לארץ״.
לפני כחודשיים הגיע זוסקה ארצה, נפגש עם בני משפחתו. ביקור
זה עורר גל של ויכוחים בקרב חבריו הותיקים, ואלה שנזדמנו
במשך השנים לארצות־הברית .״החנינה שניתנה לו על־ידי ראשי
משרד־הבטחון מוצדקת בהחלט,״ טענה עקרת־בית תל־אביבית,
שהספיקה להכיר אותו עוד מן הימים של־אז .״אחרת היינו מפסידים
ידיד ותורם טוב.״
אך הבעיה חשובה לאין ערוך מטיפוח תורמים למגביות. שיחרורם
של זוסקה וחבריו מאחריותם הלאומית פתחה פתח בפני שיחרורם־בעתיד
של משתמטי צה״ל, שעזבו את ישראל בדרכם לאמריקה בשנים
האחרונות. עתה אושרה להם תקווה רשמית, שבעוד כמה שנים
יוכלו לחזודי״לטיול קצר בארץ׳,להופיע בה כיהודים טובים המרבים
לתרום למענה. התקדים לכך כבר נמצא, באישורו של שר הבסחון.

מוגש לפרסום עי״ אגף ההסברה של מרכז תנועת המוות

אמנות מוסיקה נבל דוד מתעודד
צייר כי יתבקש לצייר סמל למוסד מוסיקלי
כלשהו — יעלה על הנייר קודם לכל
צורת נבל. אין פלא בכך, כי הנבל — מאז
הומצא על־ידי יובל התנ״כי (לפי ההשערה),
ועד לשיכלולו הסופי באמצעות מערכת של
43 מיתרים ושבע דוושות, על־ידי בונה־הנבלים
סבאסטיאן ארארד בסוף המאה ה־
— 18 הוא העתיק בכלי־ד,נגינה שהצליח
להישאר בחיים פעילים עד היום הזר-
פרסום בדולרים. עברו התנ״כי של
הכלי, הוא שהגיע את איש החברה הממשלתית
לתיירות, אהרן צבי פרופס, ליזום את
החזרת העטרה ליושנה, באמצעות תחרות
בינלאומית לנגינה בנבל, העומדת להיערך
בישראל בחודש הבא 38 .פורטות־נבל ו־ד
פורטי־נבל, שהצעיר בהם בן 18 והקשיש
בן ,35 יגיעו לישראל (על חשבונם) ויש־תכנו
בה למשך שלושה שבועות (על חשבון
החברה הממשלתית לתיירות) כדי לקחת
חלק בתחרות, שהיא הראשונה במינה בעולם.
יחד אתם יגיעו לישראל גם כמה מפורטי-
הנבל הוותיקים והמפורסמים ביותר בעולם,
על מנת להשתתף בחבר השופטים, אשר
יצטרך להעניק לזוכים בהתחרות נבל קונצרטי
אחד (שערכו 3700 דולאר) ,פרסי כסף
נוספים — שישולמו בדולרים — בסכומים

לחצי צחוק. הם כבשו את הקהל במספר
פיזמונים (ויוה אתריקאנה, עוד תעשה קאר־יירה)
,שעלולים להפוך לשלאגרים מצליחים.
כשרון אחד נתגלה בסנוור על הדודה; שי
אניגשטיין (ד״ר זילברסטויטר) ,כוכב יתד
שמארגני הלהקה העדיפו להעמידו בצל, בנו
את ההצגה על כתפיהם השבירות של איתן
לב (סאמי) ועודד חרלפ (מייק).
לא תמיד כדאי לסמוך על הדודה, ביחוד
כשהיא זקנה כל־כך.

מאחורי־הקלעים
סמבטיוו־בדו־רות
שמו של יוסף מילוא יופיע לאחר
הפסקה ממושכת שוב על דפי תוכנייה של
התיאטרון הקאמרי, אולם במדור המודעות.
זו אחת התוצאות של ההסכם על שיתוף־
פעולה בין הבימה לקאמרי, שבמסגרתו הוסכם
בין התיאטרונים לפרסם את ההצגות
פירסום הדדי בתוכניות. הבימה כללה, כמובן,
במודעתה את הצגת ביקור הגברת הזקנה,
המבויימת על־ידי יוסף מילוא
תקליט קטן ועליו ארבעה משירי הצגת
הלילה ה־ !2יימכר לצופי ההצגה באולם התיאטרון
במחיר מוזל — זהו אחד החידושים
שעומד להכניס התיאטרון הקאמרי. את
הד מרה על גבי התקליט יבצעו שחקני התיאטרון,
בשיתוף עם מקהלת רינת, וב

P 111׳ 111 10 ׳3

m11(j u O

׳fil

להקת ״צחוק וחצי״*
דודה, הגידי לנו כן

של 2000 עד 200 דולאר, מדליות ותעודות.
נוסף על כך, מצפות לו הופעות מהמנות־מראש
בקונצרטים ובשידורי רדיו וטלביזיה
בהולנד, איטליה, פאריס ובארצות־הברית.
ישראל תיוצג בתחרות זאת על־ידי פו-
רצזת״נבל אחת ויחידה — עדנה בוכמן־
שיינפלד, בת ה־ ,30 שנמצאה הראוייה ביותר
להמשיך את המסורת מבין תלמ• מתיה
המועטות של פורמת־הנבל הישראלית
המתיקה, חברת התזמורת הפילהארמונית,
קלארה סרבש. אם ילווה אותה מזלו של
עמוס חכם, והיא תצא עטורה בפרס ראשון,
כי אז תזכה לנגן כסוליסטית בקונצ׳רטו
לנבל ולתזמורת של הנדל, בקונצרט־הגאלה
של סיום התחרות בהיכל התרב,ת.

ביד 1ר

«זז1לת רזה

תדריך

חדש! לקראת החגים!
מ שלו חפר חי ם לכל י די די ך ומכריך ברח בי הארץ
ולכל חל קי תבל. מתק בלז תגם הז מנו ת יגל־ידי הקלפון.

רצגות

דודה קצת סויינה
סמוך על הדודה (צחוק וחצי)no. .
חשבת, שאני לא מחזר אני?״ צעק במבטא
גרמני ד״ר זילברסטויטר (שי אנ׳גשטיין) לשכנו
סאמי (איתן לב) ,עם סיום החלק הראשון
של הצגת סמוך על הדודה,, .שאל
את אמא שלך — היא יודעת.״
היתד, זו הבדיחה ה חידה והישנה שהושמעה
במשך כל המערכה הראשונה של הצגת
להקת צחוק וחצי.
הכשלון במערכה זו היה מוחלט. כי להקת
צחוק וחצי, המורכבת ממשוחררי להקת
הבידור של הגדנ״ע, העלתה הצגה כושלת,
חסרת הומור.
סמוך על הדודה היא הצגת הבתולים שכתב
דן אלמגור, עוד בתקופה ששרת בגד-
נ-ע. עתה ניסו חברי הלהקה המשוחררים
להציגה שנית, נכשלו.
הם לא היו האשמים היחידים. גם בימויו
של אברהם דוד, איש תיאטרון אהל, עזר
לד,ם להיכשל, היה כבו וסמיך. התנועה על
הבמה היתה אפסית, התבססה רק על רעש.
הזקנה והדודה. רק במערכה השנייה
הצליחו אנשי׳ להקת הגדנ׳׳ע לשעבר לגרום
haa

ניצוחו של גארי ברתיני, מחבר המוסיקה
להצגה
מם״ — זהו שמו של המחזה החדש, מפרי
עטו של משה שמיר, אשר לא יוצג בתיאטרון
הקאמרי, לאחר שנפסל פה אחד
על־ידי ודעות הרפרטואר של הת אטרון, להוציא
את משה שמיר עצמו — אף הוא חבר
וזעדת הרפרטואר — שלא השתתף בדיון,
במקרה זה תוכנית מיוחדת
לסחירות — זאת מכין עתה תיאטרון
סמבטיון, שהחליט לשמור הפעם את פרטי
התוכנית בסוד, כדי להימלט ככל האפשר
מנסיונות־לחץ של מפלגות שונות.

״אשה בעלת טבע דו

הנרקומן -לבדו בתיד הלילה
(תיאטרון סדן) — הצופה הזהיר יש־

אירנו לבדו גם בתוך האולם.

תערוכות

• גראפיקה אמריקאית (בצלאל,
ירושלים) — המוצגים הבולטים הם ששה
תדפיסי־משי של בן שאהן.

בידוד

• תל*אסיב הקטנה (תערוכת יובל
תל-אביב) — קמה לתחייה לשעתיים בדמותם
של יונה עטרי, יוסף בנאי ואלברט
חזקיהו, בשיתוף פעולה הדוק עם פנס קסם
בעל תמונות עתיקות ומקסימות, במועדון
הלילה של דן בן־אמוץ וחיים חפר.
• שני קוני למל (דו־רה־מי עממי)
— האופרטה החיננית של גולדפאדן מוצגת
ללא חדשנות מלאכותית ובכל התמימות,
העשוייה להתחבב על קהל הרוצה לחזור
לתמ מותו לערב אחד.

F L O WE R S
^ 2 I6 0 7

^ . tel • b u j t R

• יצחק בן־ישראל, שי אנגשטיין, איתן
לב, עודד חרל-פ, עדנה למונצ׳יק, טובה
צדקוני, מנשה קס.

במדינה
(המשך מעמוד 05
דוקטור הידוע, אחרי שבעלי אהרון לווים
עזב אותי בלי כלום. קצין המשטרה אהוד
ספורסה אפילו ראה תמונות אלו.
במשטרה יודעים שעשיתי הכל בגלל הסחיטות.
אבל המשטרה שיחקה אתי משחק
מלוכלך. כל דף מהעדות שלי הם הקריאו
לפני הפושעים בוקסר ובירקנטל, בשביל
שהם יודו על עוד דברים.
בירקנטל ראה שאין לו ברירה. אבל הוא
החליט להכניס גם אותי לעסק. כל פעם
שהודה, היה אומר שגם אני הלכתי אתם.
זה היה שקר — אף פעם לא הייתי אתם.
השקר הכי גדול היה, כאילו שאצלי יש
חלק מהרכוש השדוד. המשטרה האמינה
להם ־עצרה אותי, אפילו שאני בהריון,
לחודש ימים.
המזל בא לי מאוחר מאד. פתאום גילו
את כל הדברים האלה דווקא בקיבוץ אחד
אצל האחות של בירקנטל. רק אז שיחררו
אותי. חשבתי שינקו אותי, אבל המשטרה
פתחה לי תיק על כל מקרה גניבה ושוד
שגיליתי לה. אז מה יצא לי מכל העסק?
אצל בוקסר הייתי מלוכלכת שאף אחד לא
ידע עלי. כעת אני מלוכלכת באור השמש.
וחוץ מזה גם הפחדים שלי לא נגמרו: הם
לא מאמינים במשטרה שאני סיפרתי להם
הכל וכל הזמן מאיימים עלי, שידחפו איתי
ל־ 15 שנות מאסר אם לא אגלה יותר. מה
הם רוצים, שאני אמציא דברים שלא היו
אף פעם?
היחיד במשטרה שהתנהג אלי באדיבות
זה הקצין אריה נאור. הוא אף פעם לא
הפחיד אותי. אבל גם הוא לא האמין לי
שסיפרתי הכל.
אילו כולם היו כמוהו. החברים והשותפים
של בוקסר התחילו לאיים עלי.
שני סוחרים מכובדים בבורסה, שהייתי מביאה
להם סחורות גנובות, שלחו אלי פושע
אחד, שאיים עלי כי אם לא אשנה את העדות
הוא יטפל בי. התחלתי לבכות לפניו
ולספר לו את כל מה שקרה, אפילו שידעתי
שזה לא יעזור. אז פתאום קרה לי נס מהשמים
והוא קם וביקש סליחה. אבל לא

כולם כמוהו, הלואי שהיו.
סיפרתי את זה לנאור. הוא אמר לי :״מתי
שיבואו טיפוסים כאלה, בואי להודיע במשטרה,
הרי את גרה קרוב.״ מה הוא חושב,
שהם יחכו לי עד שאחזור עם שוטרים?
עכשיו אני נמצאת לא בחוץ ולא בפנים.
יש לי בעל שלא ידע כלום מכל העסק,
עכשיו הוא לא חי איתי. אני לא יודעת
קולנוע סרטים
הפתעה עד הגג

חתולה על גג פח לוהט (אסתר,
תל־אביב; עדן, ירושלים; ארצות־הברית) נמנה
על הטובים במחזותיו של טנסי (״חשמלית
ושמה תשוקה״) ויליאמס. נושאו המרכזי
— משבר היחסים בין אבות ובנים בחברה
האמריקאית, על רקע צורת החיים
הרכושנית, שאינה מותירה מקום רב לרגשות
או למחשבה ביחסים אלה. נושא זה
אין בו הרבה מן החדש. אולם העלילה, המהווה
עילה להצגת הבעיה, היא דרמטית
ומיוחדת.
ה״אבא הגדול״ של המשפחה (ברל איב,)0
נוטה למות בגלל מחלת סרטן. הוא אינו
יודע זאת עדיין, שכן רופאיו מסתירים
זאת ממנו. אולם שני בניו הבוגרים התכנסו
בביתו עם משפחותיהם לרגל עניין
זה. האחד, עורך דין מצליח (ג׳ק קארסון)
אב לחמישה ילדים ובעל לאשר, כסנטיפית,
מנסה במיטב יכולתו להעביר את רכוש המיליונים
של אביו אליו. השני, שחקן כדור־שחקנים
טיילור וניומן כ״חתול על גג פח לוהט״
בסיס לשעבר ושתיין כרוני בהווה ( W r y r ^ 1 P
הבעל אהב אח החבר
ניומן /חסר־ילדים, רק מלהיט את האוירה
מסביבו בנקיפות־מצפונו על חלקו במות יצר מואר את יצירתו הפציפיסטית האילוזיה
חברו האהוב.
הגדולה, כקריאה למנוע מלחמה בכל מחיר.
שכנוע כמיטה. אולם במרכז העלילה עם פרוץ המלחמה, שדמותה היתד, לגמרי
עומדת אשתו של הבן השני, מאגי החתולה שונה מאותה מלחמת ג׳נטלמנים, אותה תיאר
(אליזבס טיילור) .אחרי נישואיה גילתה היא בסרטו האחרון, ברח מואר לבריטניה. הכדזרגל

בעלה אינו אלא הומוסכסואליסט, המאו סרט הראשון שיצר שם היה סרט זה, המהב
לחלוטין בחברו למשחק כדור־הבסיס. בטא קיצוניות שניה בגישתו של
מואר .נבחרת מור דקרים
כדי להחזירו לעצמה, ולשבור את אהבתו
העלילה מתרחשת אי־שם באירופה, ב
על משחק הכדורגל שנערף הואמונו
של בעלה בחבר, הלכה היא למי עיירה שנכבשה על־ידי הנאצים. המורה המטתו
של זה האחרון. למרות שהיא מנסה קומי (צ׳ארלס לוד,טון) ,טיפוס שלוו התלוי שבת. בו גברה מכבי תל־אביב
לשכנע את בעלה, השונא אותה, כי בעצם בבקבוק החלב של אמו, נזהר שלא לעשות על כית״ר תל*אביכ בתוצאה ,1:5
לא אירע דבר באותה מיטה, מעדיף ניומן כל דבר שיחשידו כמתמרד. הוא חלש־אופי כותב שייע גלזר:
אתם בטח שכחתם שיש -עוד דבר כזה
להתחמם בעזרת כוסיות משקה מאשר ב ומוג־לב. אולם בעקבות פעולת־חבלה ברכבת
ששמו נבחרת. תתפלאו, אבל זה ישנו. כל
עזרתה.
גרמנית, מועמד המורה למשפט בעתן רצח
יום שלישי בשבוע,
כל המשבר המשפחתי המתרחש תוך לילה מנהל־הרכבות, שלמעשה התאבד על שהסמתאספים
ביחד ואחד,
מגיע לשני שיאים. האחד בו מגלה גיר לנאצים את החבלן. בבית־המשפט לומד
עושים משחק. בהתמאגי
החתולה את קורות אותו לילה, בו המורה להכיר את טבעם האמיתי של החלה
זה היה נגד
בגדה בבעלה כדי לזכות באהבתו, והשני נאצים משחררי אירופה, נושא נאום־מרי
קבוצות חלשות מבו
מגיעים איבס האב וניומן הבן להכרה משלהב, נאסר לבסוף כבוגד.
כי עליהם להתיצב אל מול המציאות —
ליגה ג׳ .בשבוע שהסרט
הינו סרט תעמולה אופיני, בעל
עבר כבר נגד הכח
זה אל מול המוות הקרב, וזה אל מול ה מגמות בולטות. כיום הוא נראה תמים וילמליגה
א׳ והשבוע
עובדה שאשתו ממלאת את תפקיד החבר דותי. אם יש בו עניין, הרי הוא נמצא
נגד נבחרת ישראל
האהוב — מביאים את העלילה להפי־אנד. בעיקר בחזייה בפניהם ובמשחקם של צ׳אר־הצעירה.
נגד הכח
ריצ׳ארד (״האחים קרנזזוב״) ברוקס, ה לס לוהטון, מורין אוהרה וג׳ורג׳ סאנדרם,
בשבוע שעבר יצאנו

במאי, שינה בפרטים רבים את מחזהו כשהם צעירים ב־ 20 שנה.
המקורי של ויליאמס. היה עליו להמנע
טצחון 1 : 9אחרי שהובלנו .0 : 6
מגעת לגמרי בנושא ההומוסכסואליזם שב־ ההיסטוריה של כ. ב.
היה דווקא משחק טוב. אלא מה, אחרי
המשחק כתבו כמה עתונים שנקודת התורפה
הנערה עם הביקיני (המרכז, תל-
בנבחרת זה הקיצוני השמאלי. זה אני. לי

אביב; צרפת) היא בריג׳ט בארדו באחד מ לא מובן בדיוק מה זאת אומרת נקודת-
פרטיה הראשונים לגמרי, בתקופה שהיה

תורפה. אבל למרות שאינני מבין, מדביקים להגניב כדי היטב מהודקת בחזיה צורך

לי כמה עתונאים את השם הזה שבוע אחרי
שמץ של סכם אל דמותה התינוקית, התמי שבוע. לעתונאים האלה יש כבר גלופות

מה, והלגמרי לא־יפהפיה. היא מופיעה בסרט במערכת, וכל שבוע מכניסים אותן. שחקן

זה כבתו של שומר מגדלור באי קטן,
זה וזה הצטיין. שחקן זה היה נקודת־תורפה.

המבלבלת את מוחו של חוקר צעיר, שהצ מה המסקנה מזה? שמאגדי בכלל לא צריך

ליח למצוא במקום את אוצר הזהב של
מרכיב לנבחרת. העתונאים כבר מרכיבים עמה שוכב
הוא בה למידה עד הצידונים,

את הנבחרת לבד.
על החוף, מניח לשותפיו להסתלק עם האותרגום
כגוף הפרט. אילו רק העתו־צר
ולטבוע עמו
יחד.הסרט — הזדמנות ל נאים היו מרכיבים את הנבחרת זאת היונה
ערכו היחידי של
חצי צרה. הצרה השלמה היא שלמאנדי יש
חוקרי ההיסטוריה של ב.ב. לעמוד על גיל־ כל מיני קיבצרים, שב תנים לו עצות, והוא
גולה הראשון, שאינו מראה כל סימנים כבר משוגע מהם. יש לו מתרגמים, לקרים-
למה שעשוי היה להתפתח מאותה נערה מלקקים, וכל מיני דברים. במקום שיעזרו
בגילגולים אחרים.
הם רק מקלקלים.
הנה למשל ישנו אדמונד שמילוביץ׳ ,מאמן תדריך הפועל תל־אביב, שהתנדב לעזור למאנדי,
אלה הסרטים ה מוצגי םבש בוע זה בערי שלא על מנת לקבל פרם. הוא באמת לא
הארץ אשר העולם הזה ממליץ לראותם: מקבל פרס, אבל הקבוצה שלו קיבלה כמה,
וכמה מהשחקנים שלה כבר בטוחים בסגל.
• שאו שמה כרמה (חן, תל-אביב) הנה למשל, תראו את אחת העצות של
קאדיקטורה ב״אל-מירצד״ :חביבי מעריץ ושוכר פסלים*
— סיפור תולדותיה של ויאולט זאבו, צנחנית שמילוביץ׳ זה. השבת היו משחקים והוא
תחלה זר־פרח׳ ם, אחר־כך פטיש ה ידי על ונרצחה שנתפסה בריטית, ומרגלת לקח
את מאנדי לאחד מהם. לאן אתם חושבים
נאצים. משחק משכנע של וירג׳יניה מק־קנה.
שהוא לקח אותו?! למשחק שלנו נגד בית״רי
עלילה, ולשנות את שפתו המסורבלת של
מה שהפושעים ההם יעשו לי. אני לבד.
• הבטלנים (צפון, תל־אביב) — מה לא! למשחק הדרבי בפתח תקוה? — לא! לאף
אחד לא מגן עלי. אני לבד בתוך כל ויליאמס ללשון שוטפת של דו־שיח קול קורה כשבטלן כרוני נכנס לעול הנשואין.
משווק הפועל חיפה נגד מכבי יפו? — לא!
נועי. אף־על־פי־כן לא נפגעה אוירתה ההחושך
הזוב
• אלופי היער (תל־אביב, תל־אביב)
במקרה הוא לקח אותו רק למשחק הפועל
כללית של היצירה. להיפך, מבחינה קולנוה קונגו יערות של והאנשים
החיות

תל־אביב
נגד הפועל ירושלים, שהרבה בעית
היו שינויים אלה לטובה.
בלגית, ביצירה אפית אוטנטית על חייהם. תזכיר קושי שמעו עליו. אני חושב שכדאי שאנש־ם
ברל איבס האב ואליזבט טיילור ככלתו,
• הגוף בו חשקתי (גת, תל-אביב)
כאלה ידחפו פחות את האף, וזה יהיה בריא
הם הטובים שבצוות השחקנים, כשהאחרונה
שכירת הפסדים
מפתיעה מאוד בכשרונה הדרמטי ומשחקה — מורים רונה ודניאל ז׳לין מתחרים על גם לנבחרת. יש יותר מדי מומחים בארץ. הזה העולם
נגד
ההסתה של מ ק ״י
אהבתה של בלינדה לי היצאנית. כבד אך
נחזור לעתונאים. ניצחנו השבת את ביח״ר
הרב־גווני הבלתי רגיל.
מעניין.
ועורכו ברחוב הערבי (העולם הזה ) 1141
. 1:5הייתי די טוב במשחק לפי הרגשתי.
נמשכת במלוא המרץ, עוררה תגובה גם גיד התעמולה
• החוק (סמדר, ירושלים) — יחסי מה כתבו העתונאים? גלזר היה סוב לפרקים.
בשאר הבטאונים הערביים. אחרי שח״כ
ארוכה הדרך־ לחרות (פאר, תל -שולטים ונשלטים בעיירה דרום איטלקית.
אפילו בבית־הספר אין ציון כזה. לא נותנים
מק״י אמיל חביבי האשים את עורך העולם אביב; בריטניה) הוא סרט ההתפכחות של ג׳ינה לולובריג׳ידה, פייר בראסר.
ציון ״חצי שנה היית טוב וחצי לא *.או או.
• גגות רומא (א מפיתיאטרון, חיפ ה)
הזה כמחרחר מלחמה במרחב וכתומך ב־ במאי הקולנוע הצרפתי ז׳אן רנואר. ב־ 1937׳
שיגידו או שהייתי טוב או רע. אבל מה
מיבצע־סיני, פירסם העתון הערבי של מס״ם,
— סרטו הניאו־ריאליסטי של ויטוריו דה־זה
לפרקים?
אל־מירצד (״המשמר״) קאריקטורה, המראה
מינוין: אנזיל חביבי מגיש זר פרחים סיקרי על מצוקת הדיור ברומא.
גביע לנקודת־תורסה. בתחילת האת
אמיל חביבי שובר פסל של עורך העולם לפסלים של אורי אבנרי ושל חביב קהווג׳י,
• האילוזיה הגדולה (תמר, חיפה) משחק נגד בית״ר הם עשו רוח. מתניה,
הזה, אחרי שסגד לו קודם לכן (ראה קא־ממנהיגי
האגף הלאומי של החזית וזערבית — .סרסו ההיסטורי הפציפיסטי של ז׳אן
המגן שלנו, כל כך נבהל עד שהבקיע בעצמו
משמאל: חביבי שובר את הפסלים.
רנואר על מלחמה של ג׳נטלמנים.
ריקסורה.
את השער שלנו. רצה לבעוט — בעט לפינת

ספורט

השער, גול שחלוצים יכולים ללמוד ממנו.
בית״ר קיבלו מזה מרץ והתחילו להתקיף.
אז נקודת־ר,תורפה שלכם, נתנה התפרצות
והישוזתה את התוצאות. אחרי כן העלה
רפי לוי את התוצאות ל־.1:2
במ!.צית השניה היה פנדל שהגדיל את
הח: צאה ל־ .1 : 3אז בית-ר כבר הפסיקו
לשחק כדורגל. חבל עליהם. דוקא התקדמו
יפה לעומת השנה שעברה. אחרי זה התפרצה
גקודת־התורפה, העבירה שני שחקנים
ומסרה כדור לרפי לוי, שעמד לבד והבקיע
ל־ .1:4הוא גם גמר את המנין ל־.5
בתור ראש קבוצה, קיבלתי את גביע הס,
שעליו נערך המשחק. זה מעניין, שזאת
הפעם הראשונה בכל הקריירה שלי שקיבלתי
גביע בתור ראש קבוצה. תצחקו, תצחקו,
אבל אפילו כדורגלנים מתרגשים מדברים
כאלה.

מתנה ליום הורדת
כאשר שלחו עסקני קבוצת מכבי פתח-
תקוה, את מאמנם ג׳ק פיירבראדר הביתה,
נדו להם יריביהם בסלחנות .״אתם כמו
רקדנים שאינם יודעים לרקוד וטוענים שהרצפה
עקמד״״ טענו הם. הדעה היתד, ש־שחקניה
הכושלים של הקבוצה, שהיתה
ידועה מאז ומתמיד כאחת המעולות שבקבוצות
הכדורגל הישראליות, מצאו להם
שעיר לעזאזל במאמן האנגלי המצטיין. אנשי
מכבי פתח״תקוה שתקו. טבלת הליגה, בה
היו בתחתית, דיברה נגדם.
ההזדמנות הגדולה הופיעה מיד אחרי נסיעתו
של פיירבראדר. מרומניה הגיע ארצה
עולה חדש בשם אלכסנדר פוגל ( )43 שא מן
בארצו את נבחרת הנוער. פוגל התקשר
מיד בהגיעו ארצה עם עסקני מכבי חיפה,
שהפנו אותו לפתח־תקוה. כיום מודים השחקנים
והמאמנים, שבואו של פוגל היה
הנם הגדול. המאמן החדש, ששמע על כשלון
קודמו, ידע בדיוק מד, היתד, הסיבה. האנגלי
רצה לרכוש את ידידותם של השחקנים בכל
מחיר, ויתר להם בכל ענין. התוצאה ה־בלתי־נמנעת:
המאמן אמר את דבריו, השחקנים
עשו את רצונם.
גם פוגל התידד במהירות עם שחקניו,
אולם היתד, זו ידידות מסוג אחר. הסביר
הוא עצמו :״זו ידידות שיש עמה משמעת
של תלמידים כלפי המורה.״ המאמן התלבש
על צעירי הכדורגלנים של פחח־תקוה, הקים
מהם קבוצות נוער וילדים רבות. מנהלי
הקבוצה נהנו ,״יותר כבר לא נעמוד במצב
שבו עמדנו לפני כמה שנים,״ הכריזו הם.
תקופה חדשה כגיל .17 אחד מאלה
היה זאב ליידנר 17 שאת ד,כתתו הראשונה
עם מגרש הכדורגל עשה בהיותו בן . 12
הנער היתום מאביו, שנאלץ לעבוד קשה
בבית חרושת לק! פסאות פח, לא דרש מעולם
לצרפו לסגל מבוגר יותר. אולם עינו של
פוגל, בעל הנסיון הרב בגילוי כוכבים צעירים,
לא פסחה עליו. ביום חמישי האחרון
הזמין פוגל את זאב להופיע בשבת במגרש.
לבו של הצעיר דפק. למחרת, ביום שישי,
מלאו לו 17 שנה.
כשבא למגרש בשבת הורה לו המאמן
ללבוש את מדי הקבוצה, לשבת בצד ולחכות.
״ישבתי כך כל המחצית הראשונה, וראיתי
איך הסיכויים שלהם לנצח יותר טובים
משלנו,״ סיפר זאב מאוחר יותר. ואמנם
שלטו חלוצי הפועל במגרש במחצית זו,
ובעיטותיהם זעזעו לא פעם את קורות שערו
של חיים בוך. הפועל ביקש לנקום את נקמת
הפסדו המפתיע בסיבוב השני של משחקי
הליגה, ואילו מכבי ביקש להוכיח כי התדרדרותו
לתחת ת הליגה הלאומית היתד, אך
מקרה, שמקורו במשבר החולף. שתי הקבוצות,
שבקשו להוכיח את עליונותן הטכנית,
סיימו את המחצית ללא שערים.
מיד בתחילת המחצית השניה התברר כי
היופי יפנה מקום לתכליתיות. התפתח משחק
נוקשה, שחרג לא פעם מגבולות ההגינות,
עד שבדקה ד,־ 56 הפציץ נחום סטלמך בראש־הזהב
ש,ו את השער המכבי, השאיר את
ב ך חסר־אונים .״גם בשנה הבאה תילחמו,״
צחקו אוהדי הפועל — ״כדי להישאר בליגה
הלאומית״ .אולם התוצאה היתד, שונה:
החלוץ הותיק בן־דרור, וחברו הצעיר לתפקיד,
זאב ליידנר, הבקיעו פעמיים את שערו
של ויסוקר הנדהם, זכו בנצח, ן מפתיע.
על השער הגורלי והראשון שהבקיע בקבוצה
הראשונה, סיפר השבוע זאב הביישן:
״רק במחצית השניה הכנים אותי פוגל למשחק.
באותו זמן נחלש המשחק, ובמיוחד
נחלשה ההגנה של הפועל. כשהתוצאה היתה
1:1ולכולם נדמה היה שכך זה ישאר, שלח
השוער בוך כדור גבוה אל ישראל בן־דרור,
שעמד במרכז המגרש, הוא הסיט אותו אלי.
התקדמתי לכיוון השער, עברתי את המגן
יפת, ושלחתי את הכדור בבעיטה שמאלית
חזקה לשער. לא ראיתי כלום, גם לא את
ויסוקר שיצא לקראתי. הרגשתי רק איך כל
החברים קופצים עלי, וכמעט חונקים אותי.״
פיזו ר ה חייו »« 1י

רקדנית כרמלה גולדכרג -גוף ופנים
העיקר הוא — האישיות המהפנטת

משה גלבוע,

אנשים
יר*קה בבג• הרב
הריונה של אשת השגריר האמריקאי בישראל,
הגברת מרי לואיז ריד עש, י
להתפתח למימדים של הערצה לאומית בישראל,
דוגמת זד, של המלכה האנגלית באנגליה.
השגריר הצעיר אובדן ריד עצמו
אינו מתנגד לכך כנראה. בביקור שערך
השבוע ריד בחיפה, הוא הדגיש פעמיים
עובדה זו. בפעם הראשונה היה זד, כשריד
ביקר את הרב הספרדי של חיפה הרב
גיסים אוחנה, אותו הכיר ריד בנסיבות
דרמטיות, כשנשא את הרב המתעלף על
ידיו בהלויתו של הרב הרצוג. אחרי שקיבל
מתנה מהרב, חמישה חומשי תורה, הביט
ריר באשתו ואמר :״אני מקוד. שבני או
בתי בעתיד, כאשר יגדלו כאן, יוכלו לקרוא
זאת במקור.״ באותו יום בערב, במסיבה
שנערכה לכבוד השגריר במלון ציון, בה
הוגשו לאורחים כוסות תה קר, הסביר ריד
את עובדת העדרה של אשתו :״אין זה סוד
מדייני יותר שמרי־לואיז בהריון בכנס
הסברה לפעילים שערכה השבוע מפא״י
בהיכל התרבות בתל-אביב עלה בין השאר
על הבמה משה תאני, מזכיר מועצת
פועלי גן־יבנה שפלט דרך אגב את הפסוק
:״חברנו בגין במקום זד, הפסיקו
היושב ראש יוסף אלמוגי וקרא אל תוך
הרמקול :״בגין הוא עדיין לא חברנו.״
ד! אני חזר בו :״סליחה, מר בגין באותו
כנס עשה עסקן מפא״י אכא אגן
את שגיאתו הראשונה בעברית מאז החל
בנאומ-־ו בארץ. הוא אמר ״הקלפי הראשון״
במקום הקלפי הראשונה במרכז הכנס
עמד כמובן נאומו של ראש הממשלה דוד
כן־גוריון. משך כל זמן הנאום ישב
יו״ר ועדת החוץ והבטחון מאיר ארגוג
על הבמה והליט את פניו בידיו אותה
שעה השתעשעו גם העתונאים. כתב נועריב
משה מייזלם, העביר פתק לחבריו העתו־נאים
:״מוטב שביג׳י ידבר על החתיכות שראה
בריביירה.״ כאשר הגיע הפתק, שעורר

צחוק, אל דובר מפא״י
הוא קרא אותו וקרע אותו בזעם אגב,
החדרנית ששירתה את ביג׳י ופמליתו על גבי
ירושלים, מוכרת לקוראי העולם הזה. היתד. זו
רותי למפרט, הצנחנית בת קיבוץ נגבה,
שבחרה תחילה במקצוע אזרחי כנהגת
משאית וכתבה עליה התפרסמה בהיעולם
הזה ( 15ו ו) .דעתה של רותי :״לא היו לי
ש ם בעיות עם הזקן בדיון שנערך
בועד־הפועל של ההסתדרות, שהוקדש לבע
יות העדות בישראל, סיפרה סנטה יום־
פטל את הסיפור הבא :״אחד מעולי
מארוקו אשר ירק בפניו של קצין משטרה,
התנצל באמרו, :שם במארוקו הרב היה רב,
והקצין היה קצין. ואילו כאן הרב אינו רב,
אז מניין לי לדעת אם הקצין הוא באמת

ציק מיד הגבירה
השחקנית חנה רוכינא ניגשה השבוע
למשרד־דואר כדי לשלם באמצעות בנק־הדואר
את חשבון החשמל שלה. להפתעת
העובדים לא ידעה חנה איך למלא את ההמחאה,
ביקשה את עזרתם. אחרי שקיבלו
ממנה את ההמחאה, הפליטה הגברת של
התיאטרון הישראלי בתמימות :״איך אתם
מוכנים לקבל בתקופה שכזאת צ׳קיס?!
מאין אתם יודעים שלצ׳ק הזה יש כיסוי?!״
פחות תמים היה שחקן אחר
של הבימה, רפאל קלצ׳קין, שבילה את
חופשת הקיץ שלו בנהריה, יחד עם ידידו
האקורדיוניסט מנשקה בהרב. את רוב זמנו
בילה קלצ׳קין בבריכת השחיר, המקומית.
למרות גילו, הוא עדיין זכה בהערצתן של
הנערות בבריכה בשל גופו החסון ותרגילי
הגוף היפים שלו במסיבת פרידה
שנערכה השבוע לכבוד הפסנתרנית דינה
אגרד, היוצאת לסידרת קונצרטים עם
התזמורת הסימפונית בוינה, ולהופעות יחיד
באיטליה, יוגוסלביה ואנגליה, שיעשעה שחקנית
האהל טובד! פרדו את המסובים,
הדגימה לפניהם רקוד־בטן, זכתה לתשואות
הדרן רבות שחקן הבימה שמואל
עצמון החל להעסיק לאחרונה בדירתו

•prosהשבוע
• דוד בף גוריץ, בהצהרה על חופשתו בצרפת :״זאת שטות, אבל בעניני
בטחון אני מקבל הורא!ת מהממונים עלי•
משה קול, ראש מחלקת עלית הנוער, בסוכנות היהודית :״כתגובה על
הסיר! ב להגדיל את תקציב מחלקתי, רציתי לארגן ואדי־סליב בהנהלת הסוכנות,
אך לא הצלחתי באותה מיוה כאנשי ואדי־סליב.״

• שמעון פרס:

״עפולה זאת גם כן עיר?! רוב הבתים שלה בנויים

מח,ץ לעיר•
הגנראל שארל דה־גול, נשיא צרפת, על הצבא הצרפתי באלג׳יריה:
,,יש להם כבר מאה אלף חיילים יותר מכפי שהיה דרוש לנפוליאון לכבוש את כל
אירופה •
השכועון האמריקאי ״טייס״ ,על גולדה מאיר שכיהנה במשך שבוע
כראש ממשלת ישראל :״בשנ!ת היו תם א! מה עצמאית, לפני החורבן, שלטו ביהודים
רק שתי נשים: עתליה, בתה של איזבל, ושלומית אלכסנדרה. עתה נמסר השלטון
לידי אשד, שלישית.״
• יגאל אלון, בעת אסיפת־בחירות בירושלים :״כאשר אמרתי מה שאמרתי
בעניין סואץ, הייתי בטוח שמיו יתנפלו על נאצר. במקום זה התנפלו עלי.״

עוזרת־בית חדשה. כאשר שמעה העוזרת
כי שמוליק הוא שחקן, שאלה אותו :״תגיד
אדון שמואל, באיזה בצל עתה עובד, בצל
הבימה או בצל ירוק מדי ערב בערב
נוהגים אנשי מועדון תל־אביב הקטנה
להעלות על הבמה את אחד האמנים האורחים
הנוכחים במקום. השבוע הועלה על
הבמה באחד הימים השחקן מאיר מרגלית.
אמר מרגלית בתחילת הופעתי:
״אומרים שאין הפליה עדתית בישראל. תגידו
בעצמכם, עומדים על הבמה כאן שלושה
ספרדים (יונה עטרי, יוסף בנאי ואלברם
חזקיהו) ואני האשכנזי הייתי צריך לחכות
ארבעה ימים, עד שנתנו לי לעלות כאן על
הבמה.״

הערצה לגוף הרקדנית
העובדה ששמו לא ה־פיע זד, זמן רב
במדורי הרכילות בעתונים, הרגיזה מאוד
את הפיליטונאי אפרים קישון. בתגובה
על כך הקדיש קישון את אחד מפיליטוניו
האחרונים לבעלי סורים אלד״ הציע לבסוף
למכור להם קטעי רכילות על אנשי־שם
תמורת מחירון קבוע מראש, מ־ 10 גרוש
עבור קטע על אורי זוהר עד 10ל״י ל-
אימרה טובה של שלונסקי. לעתונאי הראשון
שביקש מקישון את שירותו לפי התעריף
החדש, סיפר קישון את הסיפור הבא:
״בימים הראשונים של תל־אביב פנה יהודי
לזאב יוסקוביץ׳ ,הציע לו ללמד את בנו
תורכית. יוסקוביץ׳ לא ידע כמובן מילה
תורכית. אבל מה לא עושים בשביל כסף?
לקח את הילד ולימד א תו פולנית. יום
אחד בא תורכי לעיר, והאב המאושר הציג
אותו בפני בנו, כדי שישוחחו קצת תורכית•
יוסקוביץ׳ ברח מיד מן העיר. כעבור
יום שמע כי התורכי מחפש אותו, והוא
היה בטוח שעומדים לתלותו. לבסוף החליט
על־החיים־ועל־המזות, ונפגש עם התורכי. להפתעתו
חיבק אותו התורכי ונשקו ואמר
לו :״תודה לך שלימדת את הילד פולנית,
ויכולנו לשוחח. אם היית מלמד אותו ת ר־כית
היו מיד מגלים שאני רק פולני עם
תרבוש.״ אולם בניגוד ללוח המחירים ש־פירסם׳
קיבל קישון מידי העתונאי תמורת
סיפור זה חמישה גרוש בלבד, אותם שיל-
של לארנקו הבחור הזעזער באחד
מעתיני הערב, שסידר בדפוס סיפור על
חיים טופול, שחקן בצל־ירוק, לא ידע
לאיזו צרה הכנים אותו. במקום התואר
שחקן, כינה הבחור הזעצער את טופול בשם
חשקן׳ תואר שלדעת חברים רבים מתאים
לו יותר. מאז נדבק הכינוי חשקן לטופול
ואין סוטר אחרי העדרות ממושכת,
חזרה לישראל הרקדנית כרסלה גולדברג
לחופשה קצרה, אחרי סיב ב הופעות
באירופה. אלא שהיא לא באה בגפה.
באירופה הכירה כרמלה את זמר הבס הישראלי
אמנון זלמנוביץ׳ ,המשתלם בזמרה
בוינה, שם מכנים אותו בשם שליאפין מספר
,2נישאה לו. עד לנשואיה הופיעה כרמלה
בשווייץ, אוסטריה ובריטניה, שם הופיעה
גם בטלביזיה של הבי.בי.סי. אחרי הופעתה
זו זכתה כרמלה לעשרות מכתבי מעריצים
מכל קצוי אנגליה, שטענו כי מה שהקסימם
במיוחד בהופעת הריקוד שלה, היתה האישיות
המהפנטת שלה.

ספרים ישראל הקרב עד הכיס

טיול־נופש של 16 יום מחכה למלכת המים ולשתי סגניותיה,
שתיבחרנה השכוע. מארגני הטיול (ראה מודעה כעמוד ,)3הד
מינו את השלוש כאורחות־ככוד במסע המאורגן, שיכלול ביקור
כחמישה מהמקומות היפים כיותר השוכנים לחופי הים התיכון.
בנויה על למעלה ממאה
איים קטנים. רחובותיה הם
כ־ 160 תעלות, המחוברות
אחת לשניה ביותר מ־400
גשרים. ומי אינו מכיר את
הגונדולה האגדית, התופסת
את מקום המונית בערים
אחרות? העיר מלאה אוצרות
אמנותיים ובתיה יצרו היסטוריה
בעולם הארכיטקטורה,
והיא ידועה במיוחד בשל
תעשיית חפצי־הזכוכית והת־חרד
-סרטים רבים, כחופשה
בוונ צי ה, הוסרסו אודותיו-
היא פנינת החוף היוגוסלבי,
--נוהרים אשר אלפי תיירים

הרריו יורדים אל תוך הים.
האיכרים בלבושם הלאומי
הססגוני, הם נקודת־משיכה
לא פחותה מן הסבע. בית־הכנסת
בדוברובניק, ברחוב
היהודים העתיק, הוא שם־
דבר בתולדות הפזורה היהודית.
גם נוף מופלא זה
תראינה המלכה וסגניותיה,
ושאר המשתתפים בטיול, במסגרת
מסעם.
אי הפלאים, אשר סוליימן
המפואר בחר בו כמשכן־
חורף ויצר תקדים לשליטים
רבים אחריו. שרעים הלניים,
רומיים, ביזנטיים ותורכיים
מספרים למבקר את תולדות
האי, אשר תושביו הנוכחיים
ידועים באדיבותם המופתית.
אגב, הסכמי שביתת־הנשק
בין ישראל למדינות ערב,
אחרי מלחמת העצמאות, נחתמו
במלון ה שו שנים שב־רודוס.
באי זה נבנד. פסל-
ענק שחרב מזמן, הנחשב לאחד
משבעת פלאי עולם.

אולם המכה הניצחת בקרב זה על הכיס
נחתה על המו״לים הוותיקים. נאנח השבוע
מו״ל בעל וותק רב, :לא תהיה ברירה —
עכשיו נהיה מוכרחים להסתפק רק בהוצאת
מתנות לבר־מצווד״״

ם ק 1ר
כותב ההיסטוריה

ם11

*תונה

היא מיזוג נפלא של אוירה
איטלקית ואופי סיציליאני.
תושבי סיציליה מספקים לכל
איטליה את רוב המוצרים
הנקנים על־ידי התיירים
שם. המחירים נמוכים מאד,
כי שכר־העבודה בסיציליה
הוא מהנמוכים בעולם, ותייר
מנוסה ירכז את קניותיו לעת
בואו לקסניה. הביקור
בעיר זו הוא חויה כי הנוף
נראה כאילו נלקח מאגדה.

המפנה היה איטי. בתחילה הודיע שבועון
לאשה על הפצת ספרים זולים בין קוראיו,
לאחר הרשמה מראש. השבועון המתחרה,
עולם הא שה, לא פיגר: בשותפות עם מוכרי
ספרים פרטיים הכריז על מפעל דומה
משלו. התוצאות: תיקו.
אולם הנסיונות הראשונים* גילו למפיצים
עובדה מפתיעה: יותר מששימשה הפצת הספרים
ככלי־נשק בשבועון המתחרה, היוותה
עסק מסחרי מצויין. העובדה שנגלתה באנגליה
על־ידי שלושת האחים ליין, הסתמכה
על גורמים הגיוניים ביותר: מכירת הספר
הזול הבטיחה שוק גדול יותר, הביאה לחלוקה
מודרגת של הוצאות הייצור על מספר
רב יותר של ספרים.
הראשון שהסיק את המסקנות היה עתון
מעריב. העתון, הקשור בקשרים רופפים עם
עולם הא שה, אך לא עם מפעל הספרים שלו,
הציע הצעה מפתה: ששה ספרי־כיס, בגודל
המלא, תמורת לירה אחת לספר. חשבונו של
מעריב לא היה מסובך: הוא העמיד במקום
ראשון ברשימה•• את ספרו רב־המכר של
וולאדימיר נאבוקוב, לוליטה, קיווה בצדק כי
מי שיחפוץ לקרוא את הספר, העולה בכריכה
קשה כשש לירות, יהיה מוכן לשלם
שתי לירות ורבע — שבעים וחמישה גרוש
מחיר הספר ולירה וחצי דמי הרשמה. שאר
הספרים ברשימה ימכרו ככיסונים חמים במחירים
פעוטים: שבעים וחמישה גרשים בלבד.
ידיעות
אח רונו ת לא פיגר אחר מתחרהו.
השבוע פורסמה אף ההצעה המתחרה: ששה
ספרי־כיס במחיר ספר קשה אחד, העומד
אף הוא בראש רשימת רבי־המכר: מאהבה
של ליידי צ׳אטרליי, הגירסה המלאה של הספר
שצונזר בשעתו על־ידי לורנס עצמו.
ידיעות אחרונות הציע אפילו תיקון נוסף:
במקום הכריכה הרבה, כרך הוא את
ספרי הכיס שלו בכריכה חצי־קשה, סען כי
כריכה זו תסייע לאריכות ימיו של הספר.
וכך קרה כי הקורא הישראלי, שחייב היה
לשלם עד כה לירות אחדות עבור רבי־המבר
הלועזיים שחפץ לקראם בעברית, זכה בשי
כמעט־חינם, שכלל אמנם רק ספר חדיש
אחד, חמישה ספרים אשר יודפסו מאמהות־דפוס
של ספרים שראו אור זה מזמן.

התחנה האחרונה בסיור זה
היא אתונה, ערש הדמוקרטיה
העולמית. אחרי ביקור
בעיר, שהיא אחת היפות בחופי
הים התיכון, יעלו המסיירים
לאקרופוליס. הר
זה מציג עד היום חידה —
כיצד הצליחו האדריכלים מלפני
אלפי שנים להקים מקדשים
כה מפוארים על פסגת
ההר? פסלי־השיש, העמודים
והמיבנים הקדושים
נוטלים את הנשימה ביום יים
ובהדרם.

על דוד תדהר אמר פעם המשורר הלאומי
חיים נחמן ביאליק :״כשהוא רואה ילדים
משחקים ברחוב, הוא יודע לא רק מי כל
אחד מהם — אלא גם מיהו האבא האמיתי
שלו.״
עשרה כרכים של האנציקלופדיה לחלוצי
הי שוב ו בוניו הוכיחו כי אכן, יש מעם מאד
שדוד תדהר אינו יודע. כאשר הוציא את
הכרך הראשון, ב־ , 1946 הבטיח תדהר במי
סיבת־עתונאים כי עוד יבוא היום ויופיע
הכרך העשירי. לא מזמן מילא הבטחה זו,
החליפה בהבטחה שניה :״אם אאריך ימים,
יופיעו עוד עשרה כרכים.״
יליד יפו בן ה־ 62 רכש את ידיעותיו
בדרך הקשה. אין כמעט מוסד או מאורע
בתולדות הישוב העברי, ששמו של דוד
תדהר אינו קשור בו: מימיו האחרונים של
השלטון התורכי והגדודים העבריים, דרך
שירות במשטרת המנדט, כמפקד משטרת
ירושלים החדשה וניהול משרד חקירות סרטי,
ועד לתמיכה פעילה בשורת המתנדבינז
במלחמתה הדון־קישוסית על סוהר המידות
במדינת ישראל.
בספרו בנזדיס ובלא פדים, שזורים סיפורים
לרוב על עלילותיו — כמו תפיסת
,התימנים״ ,בשנים הראשונות שלאחר כיבוש
* הוצאת שלו שה ספרים פל־ידי לאשר-
מספר דו מ ה פל-ידי עולם האשד**
אך הוציא לאור, לעו מ ת זאת, כספר
רא שון דווקא את האמריקאי המכוער, ש התפרסם
ב המ שכי ם נופל דפי פ תון זח.

הארץ בידי הבריטים, .התימנים״ היו, למעשה,
מרגלים ערביים שגידלו פיאות ולמדו
עברית, התאכסנו בישובים העבריים כדי
לגלות את כמות הנשק ומחזיקיו. על סמך
ידיעותיהם היו השוטרים הבריטים עוצרים
את המגינים, משאירים את ישוביהם פרוצים
בפני התקפות ערביות. לתדהר, שהיה עדיין
חייל בצבא, נודע על תוכנית זו. הוא גילה
את כל , 18 התימנים״ ,זכה בעקבות מיבצע
זה לתואר המחלחל ״שוחט מדופלם״.
כקצין משטרה, היה הראשון שהנהיג הכנת
תיקים בעברית: עד אז נעשתה המלאכה
באנגלית או בערבית. הוא הכיר מקרוב
את גדולי היישוב, נמנה כיום בין באימ
תו של הנשיא וקורא למשה שרת בשמו
הפרטי. על כן שונה האנציקלופדיה של
תדהר מיצירות אחרות מסוגר -אין הוא מסתפק
בעובדות ביוגרפיות יבשות; הוא מתבל
אותן בסיפורים ובפרטים חיים, ההופכים כל
ערך ליצירה.
הגנה וגכינה צפתית. כאשר פתח
תדהר את כרכו השלישי בביוגרפיה של
דוש (יוסף) בן־גוריון (גריז) ,קישט את
העמוד הראשון בסמל המדינה, כאות כבוד
לראש הממשלה. כאשר פגש לפני כמה
חודשים את נשיא ההסתדרות הציונית ד״ר
נחום גולדמן, לקראת הכללת ערך עליו בפתח
הברך העשירי, שאל גולדמן, :ובמה
תעטר את הדף שלי?״ פתרונו של תדהר:
הדפסת תמונותיהם של כל ששת נשיאי
ההסתדרות הציונית (תיאודור הרצל, דוד
ודלפסון, אוטו וורבורג, חיים וייצמן, נחום
סוקולוב, נחום גולדמן) ,משנת .1897
אך לא מדינאים ועסקנים מהווים עיקר
האנציקלופדיה של תדהר. הכרך העשירי
מספר, בין השאר, על הרבנית מישקה לובה
אורנשטיין, ילידת ירושלים ואשתו של הרב
המפקח ליד הכותל המערבי. בקרב על העיר
העתיקה, בפרוץ מלחמת העצמאות, זכתה
הרבנית מישקה לכינוי, אם החיילים״ .בניה
היו בשירות פעיל בחלקים שונים של העיר,
בתה בת ה־ 13 שירתה כחובשת בעיר
העתיקה. כשהציעו לה להצטרף אל המפונים,
שעברו לירושלים החושה, סרבד -נהרגה
מפגיעת פגז, יחד עם בעלה, עשרה ימים
לפני נפילת העיר העתיקה לידי הלגיון הירדני.
פרק
אחר בתולדות הישוב מצטייר בערך
המוקדש לחיים רוטמן, בין ראשוני המתיישבים
של חדרד -כאשר התנפלו ערבים
ב־ 1921 על המושבה, רץ רוטמן תחת מטר
אש עם חברו־לשמירה, לתחנת הרכבת הסמוכה,
בה נמצא הטלפון היחש בכל הסביבה.
הם הודיעו על ההתקפה לועדת ההגנה
בחיפה, ובהשתולות הועדה אצל מושל המחוז,
נשלחו מטוסי־קרב שמכונות־היריה שלהם
הביסו את התוקפים.
סיפורו של ד״ר זיגפריד להמן הוא סיפורו
של כפר הנוער בן־שמן. להמן, יליד
גרמניה, ארגן באירופה המזרחית קבוצות
ילדים יהודיים חסרי־כל, העלה אותם ארצה
ב־ 1925 להקים את כפר הנוער הנודע. בץ
מברכיהם בתחנת הרכבת בברלין, היד, הפרופסור
אלברט איינשטיין. מורה אנגלי. שביקר
בבן־שמן כה התלהב ממה שראה, שערך
עם תלמידיו משדר לכבוד המוסד הארצישראלי.
המשדר הועבר לארץ באמצעות רדיו
קהיר. ב־ 1940 גילו הבריטים כפות נשק
קטנה בבן־שמן, דנו את ד״ר להמן לשבע
שנות מאסר, כטרוריסס. המאסר עורר סערה
ברחבי העולם, ואלברט איינשטיין התערב
לטובת ידידו, במיברק נרגש אל הנציב העליון•
הדוקטור שוחרר מכלאו בירושלים
אחרי שלושה שבועות, ואחד משלושת השופטים
הבריטיים שדנו אותו בא אליו
לבקש סליחד-
בזכותו של שלמה המאירי, קובע תדהר,
הפכה הגבינה הצפתית לשם־דבר באת ומחוצה
לה .״אבו נעים *,כפי שהיה ידוע
בצפת מולדתו, נאלץ לעבוד בהיותו עדיין
צעיר. הוא ראה כי כמות גדולה של חלב
עזים מתבזבזת בכפרי הסביבה, התל מייצר
גבינה. בהדרגה הרחיב את ייצור הגבינה
לכדי ענף שלם, היה בן־בית בכפרים
הערביים באזור. עד יומו האחרון עבד,
בסרבו לקבל תמיכה מהביטוח הלאומי. .לא
רוצה לחיות על כספי ציבור״״ אמר.
מלים אלה יכולות לסמל גם את עמדתו
של מחבר הספר, דויד תדהר. הוא אינו
רוצה לחיות על כספי ציבור, אינו מקיים
כל מנגנון או מקבל הקצבות. במשרדו הצנוע
הוא כותב, מגיה, אורז ושולח בעצמו
את ספריו לתעודתם. כי״ לדבריו״ ,את
ההיסטוריה אין כותבים למען כסף.״
המוינז הזח 44ז1

כעמודים אלה מתפרסמות תמונותיהן של
20 המועמדות הסופיות, המשתתפות בתחרות
על כתר מלכת המים .1959 נשף ההכתרה
ייערך־ ביום חמישי זה, ה־ 3בספטמבר,
החל משעה תשע בערב, באמפיתיאטרון
רמת־גן (פרטים על סדרי התחבורה,
מכירת כרטיסים ותוכנית הנשף -ראה
מודעה כעמוד 14 של גליון זה).
בנשף זה יהיה ״העולם הזה״ נאמן לשי־טת־בחירות,
שהוכיחה את עצמה בבחירת
מלכת המים הראשונה, בשנה שעברה. המלכה
לא תיבחר על״ידי החלטה סודית,
כחדרי־חדרים. היא תיבחר בבחירות דמד
קראטיות גלויות, על־ידי הקהל עצמו. לכל
כרטיס כניסה לנשף צורף פתק בוחר, עם
שורה ריקה אשר בה יציין מחזיק הכרטיס
את מספר המועמדת הנראית לו כמתאימה
ביותר לכתר. כרטיסי הבוחרים יוטלו לתוף
קלפיות נעולות. חבר נאמנים, שייכחר על־ידי
הקהל מבין הקהל, יפקח על מנין הקולות
ויודיע בתום הנשף מי היא המלכה ומי
סגניותיה. חבר הנאמנים ישמש גם כחבר-
שופטים בתחרות משנית, אשר בה יוענקו
גם תוארים למלכות חיפה, תל־אביב וירושלים.
מארגני
התחרות, ביניהם נמנים גם אנשי
אמנות וציבור ידועים, הופתעו מן הרמה
הגבוהה של המועמדות ואין ספק כי הן
עולות לאין־ערוך על כל מה שהיה ידוע עד
כה כתחרות מסוג זה בארץ. על בן מובטח
שהבחירה תהיה קשה ביותר.
למלכה מצפה פרס ראשון מלכותי באמת:
סיור מקיף כארצות הים התיכץ, גדוש
אירועים חגיגיים וכיבודים. אולם עוד בטרם
תצא המלבה לדרכה, מצפה לה ולשתי
סגניותיה טיול-הנאה מרהיב באניה הישראלית
״ארצה״ (ראה פרטים בעמוד .)20
במו-כן הובטחו מתנות יקרות-ערף רבות
למלכה ולמשתתפות, על-ידי כמה מן הפירמות
הידועות ביותר בארץ.
הנשף ייערך באמפיתיאטרון עטוף־הירק,
המשרה אוירה נעימה מן הרגע הראשון.
בתוכנית: תזמורת, הופעת ״רביעיית המועדון״
,והופעת המועמדות עצמן. נשף זה
יהיה ללא ספק מסמר העונה החברתית.

נילי גינ ס ב רג

בת סטאלינגראד בתקופת המצור ההיסטורי. כשרון גדול
לשפות, יודעת על בוריין זזצי תריסר שפות, כולל ערבית.

דבקהס>7זו
אחת משתי הספרדיות האמיתיות בתחרות, בת ברצלונה 18
עלתה לפני עשר שנים, מטפלת בילדים, מציירת ורוקמת.

סי מהפ דנ קו

לילי סוז אנ ה

ליביה גלי טי אנו

ירושלמית 20 פקידת האוצר, נשואה מזה שנה. שיחקה
ב תיא טרון מסך (הלילה ה־ 2ו) ,רוקדת באלט, שולטת ב שפות.

בת מארוקו ירוקת עיניים 17 עלתה לפני חמ ש שניט,
רוקדת באלט וריקודי־עם ספרדיים, תופרת וזבני ת בגדי־ים.

ירו שלמית שזכתה בתו אר נערת א ק מן, תלמידת תי כון () 17
הלומדת גס שרטוט. הו פי ע ה בקטע באלט בסרט אנגלי.

עליזה ג רו ס
סטודנטי ת לפילולוגי ה בבית־הספר הגבו ה למ שפט ולכלכלה
בחיפה, צברית בת , 19 חו בבת בעיקר ציור־אופנה ובאלט.

ויקי בוי ארס קי

תמר אנג ל

תלמידת האקדמיה למוסיק ההמ תכוננ ת להיות פסנתרנית,
לו מדתב מג מ ה הביו לזגי ת של בית־ספר תיכון, צברית 16

תלמידת בית־ספר תי כון אנגלי בי פו 17 היתה תלמידת־משחק
באוהל, רקדה שש שנים באלט, דוברת ארבע שפות.

בתיי בנ דילו ט

זיוה בינ ד ר

רחלאש כנזי

נבחרה ב שנה שעברה להעדת־השופמיס בת חרו ת מלכת־המיס
חניכת סטודית הבימה ותלמידת ריקוד של מיה ארבטובה.

דוגמנית מצליחה שהופיעה ב שורת סרטי־פירסומת, צברית
17 בת מ שפחת ציירים, מציירת אף היא ופורטת על פסנתר.

צברית תכולת־יעיניים 18 השתחררה לפני שב 1עיי ם מהצבא,
בעלת ה שכלה תיכונית, אתלטית, חו בבתג׳ז ומוסיקה חדישה.

ענ ת לבי א

שולה ב ק

לולה בהן

סטודנטית לרפ1ז!ה 21 סיימה לימודיה בורשה, עלתה ארצה
לפני שנתיים, פורטת על פסנתר, רוקדת באלט, משחקת טניס.

צברית שופעת־מרץ 19 נישאה השנה ליהודי קנדי, הופיעה
לפני כן בלהקת הפנטומימה המפורסמת של ג׳וקי ארקין.

הופיעה במשן שנים כרקדנית, בעיקר בלהקוה מזרחיות.
צברית 22 נישאה לפני שלוש שנים בעת שרותה בצה-ל.

מ רי ם א שכנזי
ספרדיה מקורית שנולדה במדריד לפני 16 שנה, עלתה לארץ
לפני 10 שנים, סיימה בית־נופר, הוכתרה כמלכת הרוקנ׳רול.

רותי האוזמן
קו סמ טיקאית העובדת אצל האנסי פילצר, צברית גבוה ה
( ) 1.75ב ת , 16 דוג מני ת שהופיע הבת צוגו ת ו חו בב ת שחיה.

אילנ ה פדרמו
תל־אביבית 19 ונ שואה, למדה באלט וסיימה מדרשה לחימיך
גופני, מדריכה ל שמיה ולאתלטיקה, לשעבר מאמנת במכבי.

אי לנ ה 7זורור
תרומת העליה המצרית החדשה לתחרות, תלמידת־תיכון.
עובדת כפקידה, אק רו בטי ת על סקטים, רוכבת ורוקדת.

רבקה ברוך
צברית בתמ שפחה ממוצא יווני 17 בלונדית בעלת עיניים
אפורו ת־י רוקות, פקידה בבנק, דוברת שלוש שפות.

לאורה בו כ ב רג
צברית 17ה שואפת להיות קריינית. עוסקת בינ תיי ם בשי דורים
מסחריים בתחנה המרכזית, מחברת ספר על בלש ידוע.