גליון 1145 מתאריך 9 בספטמבר 1959

העורך הראשי:
אודי אבנרי

עורך משנה:
רוב איהז
עודו כ עוב:
סילבי קשה

עורך תבנית:

בתב בג יר:
אלי ח:ור

גלם המערכת:
אריה עדו

חזוב גל־קסון ,8תל־אביב, טלפון ,26785
ת. ד .136 ספן לסברקים :״זזולספרס״.
הפוציא לאור: העולם הזה בע״ם.
סיס משה שהם נפ״ס, ת׳׳א, נול.31139 .תהפבה: דוד סופל ובניו, תל־אביב.
ווטש־כת איננה אחראית לתוכן המודעות.

מכרי המערכת:
עיייע .־לור, לילי גלילי, רויד הורוביץ,
רותי ורר, אברהם חרמון, יוסר אבר
המרי, אביבה סטו, אבנר פרי, וו;
קינן, שלטה סרו.

הנקר א

במדינה

העתון

ביוותר

ספורט לאומי חדש נוצר בישראל. זהו מישחק ה יחושים סביב תוצאות הבחירות לכנסת
הבאה. אין כמעט שיחה שאינה מגיעה, במוקדם א 1במאוחר, לשאלה: מי ינצח בבחירות?
בבתי־קפה, במקומות העבודה, במסיבות ליל־שבת מ סיס לנחש מה תהיה דמותה של הכנסת
הרביעית. יש המבססים את ניחושם על ניתוח ממצה של המצב הפוליטי בארץ; יש המנחשים
סתם, אחרים נותנים ביטוי רק לתקוותם האישית: ,אשר הם אומרים כי מפא״י תעלה, או
שמק״י תשמור על מספר מקומותיה הנוכחי בכנסת
החל מהשבוע הבא תפתח מערכת העולם הזה: מיבצע חסר־תקדים בארץ, אשר יאפשר
לכל אזרח להשתתף במאורגן בספורט הלאומי הא !טואלי.

טוטו בנוירו ת
יזמין את קוראי העתון לנחש מראש מה יהיה ה־כב הכנסת הבאה, ולציין בטופס מיוחד
כמה מקומות, לדעתם, תקבל כל מפלגה בכנסת. כפסים אלה יפורסמו החל מן הגליון הבא
של העולם הזה, לאחר שתיסגר רשימת המועמדי: לכנסת. לקורא אשר יצליח לנחש את
התוצאה המדוייקת של הבחירות, או את התוצאה הקרובה ביותר, מובטח פרס ראשון בסך

1000ל״י לב הו ת
עם אפשרות שפרס זה יגדל כמידה ניכרת.
ניהול הטוטו יופקד בידי ועדה מיוחדת, תחת ויקורת ציבורית, אשר בראשה יעמוד נאמן
בלתי־תלוי ואשר תכלול גם רואה־חשבון מוסמך
עם פירסום טפסי ההשתתפות בגליון הבא, יתורסמו גם ההוראות המדוייקות על אופן
ההשתתפות.

הכן את דשימר ניחושיד !

ם כת: 1ים
איש השנה

הצעתי לאנשי השנה; איש השנה — בו־הרוש;
איש העולם — דה־נול; צעיר — בו
הרב ניסים; מדיניות — שמעוז פרם, על
מסעו האחרון באפריקה והצבעת חבריו למפלגה
באו״ם, בעד צרפת; כנסת — נדול המשמיצים:
בינ׳י; מדע — אבא אבן, נשיא
״יד חיים ווייצמן״ :אמנות — יש דבר כזה
אצלנו?; משפט — השופטת שטרקמן; ספורט
— גם דבר כוה לא היה השנה, לצערי;
ספרות — בר-יוסף. האב, הבו או רוח ה־יוודש;
תיאטרוו — מרגלית; אשר — ,אשתי,

יונה ורדימון, נתניה
איש השנה: אבא אבן, האדם שקנה בחיוד
את עולמו.
צבי אלישיב, תל־אביב
יעקובוב״ד.
אסתר א״ רחובות
מנחם בנין — האיש שיעלה לשלטון.
משה ואליש, פתח־תקוה
אנשי השנה — רשימה חלקית בלבד: איש
השנה — בו הרוש; עולם — נהרו: צעיר
— אלי אביבי; מדיניות — נולדה מאיר;
כנסת — משה ניסים, בן הרב; משפט —
עורד־די! פוגאטש, האיש שעלול אולי לתקן
מעוות משפטי; ספרות — דו בן־אטוץ; תיאטרון
— מאיר מרגלית, האיש שייצג השנה
את מהות התיאטרון הישראלי; אשה —
רוסייה בעדני (העולם הזה .)1142
אביבה גולדברג, פתח־תקוה

נעימות מסויימת

הורדתם השבוע אבן מעל לבי. הקלפי הניסיונית
האחרונה שלכם (העולם הזה ,)1144
שיקפה סוף־סוף את המציאות. אינני חבר
מפא״י, או אוהדה של המפלגה הגדולה ביותר
במדינה, אולם היה זה מנוהו להיווכח
כי מפא״י התדרדרה בקלפי היחידה, שניסתה
לבחון את דעת הקהל חודשיים לפני הבחירות,
הרבה אחרי חרות.
עמיקם גולדשמיט, תל־אביו
אינני חושב כי הקלפי שלכם צדקה השי
בוע. כחיפאי, המצוי באותם המקומות בה
הוצבה הקלפי (למרות העובדה כי לא זכי תי
להצביע בה) ,ברור לי כי יש עתה נ
חיפה הלד־רוח מוגדר ביותר נגד מפא״ .
הצבעתי בבחירות האחרונות כעד חושי --

יא אצביע בבחירות אלה בעד חושי. ידוע
וי כי רבים מאד מאוהדי מפא״י בעיר זו
ינהגו כמוני.
אנא, אל תפרסמו את שמי המלא.
א. ד ,.חיפה
כתבתם כי אוהדי מפלגה טסויימת ניסו
בשבועות האחרונים להשפיע על תוצאות ההצבעה
בקלפי הנסיוניח. כחבר אותה מפלנה
מסויימת נעים לי להיווכח כי בניגוד לאנשי
מפלגות אחרות, חשוב מאור לחברי המפלגה
הזו לפעול בכל הדרכים (הכשרות והלא־כל־בד
בשרות) לקידום מפלגתם.
מצביע, תל־אביב

כבקשה לשכת:

הכתבה שלי מפסטיבל ווינה ״בונד מכאן
ומכאן״ (העולם הזה )1142 הופסקה באמצע
על־ידי עורד־הדפום שעזב את נציגי צפון-
אפריקה בפסטיבל עומדים, תוד כדי מחיאות
כפים למשלחת הישראלית, ובנתקו את הכתבה
במילים אלה :״הם קמו ממקומם
אני מקווה שנתנו להם לפחות לשבת.
נם אותי שכח העורר בבית־החולים. כדאי
היה לספר מה שהתרחש הלאה. אני וחבר
אחר של המשלחת הועברנו לבית־חולים מקומי
בגלל הצטננות. נפגשנו שם עם לבנוני
אחד, שמיטתו היתה סמוכה למיטתי. כששמע
הלבנוני כי אנו מישראל, עזב את מיטתו,
לבש את בגדיו ויצא כשהוא מקלל
אותנו כ״בונדים״ .סיפרנו מה שקרה לרופא.
בינתיים חזר הלבנוני עם ארבעה מחבריו
כשבפיו אולטימטום :״או הם או אנחנו!״
החמישה לא פסקו לחרף ולגדף במין התרגשות
מצחיקה. הרופא הסכים — וביקש מן
הלבנונים לעזוב.
הצענו לרופא שנצא אנחנו, כי לא רצינו
להפריע באיזו דרך שהיא להצלחת הפסטיבל.
רק לאחר דברים רבים הצלחנו לשכנעו, והוא
סידר לנו מקום בבית־חולים אחר, מפואר
יותר. שם ניתן לנו חדר מיוחד. למחרת בבוקר
נפגשנו באולם בית־החולים עם חברי
המשלחת העיראקית. הם קיבלו אותנו יפה
מאד ואחד מהם סייע לנו לחזור במכונית
למחנה הישראלי.
אבו נואר, נצרת

הגיל על גל

דבר אחד אינני מביו: מה עשה בנין
בקריקטורה האחרונה שלכם (העולם הזה
?)1142 בניגוד לשני צעירי מפלנות מפא״י
ואחרות העבודה, חדל בגין לרכב על הנל
המלחמתי. האם זה הגיל העושה את שלו?
מרדכי שטיין, קרית ביאליסטוק

רוה הלחימה

עשיתם עוול למנהיג חרות, מנחם בנין,
כשהשוייתם אותו עם דיין. שמעתי בשבוע
שעבר את בגין בחיפה. הקהל העצום האזין
בדריכות. קודם לכן היה בחיפה גם דיין, מי
בא להאזין לו? שוטרים ואגרופני הפועל.
קורא, חיפה

ראש המערבת:
שלום כהו

גלי n w s nסי בי מ

התקווה לפתקי־הבוחר של המאזינים — לא
היה מוגזם?
חיליק, ירושלים

ידועה האימרה ״על טעם וריח אין להתווכח״
.זה עלול לקרות לכל אחד. כר למשל
קרה כי סרט כמו ״קונצרט ל־ 5000 אצבעות״,
שהוצג בחיפה בקולנוע ״אמפיתיאטרון״ ,הורד
לאחר שבוע ימים, למרות שמצא מאד חן
בעיני. גורל דומה אירע לסרט ״בולשוי
באלט״ ,שגם הוא לא הוצג יותר משבועיים
בחיפה — למרות שכל המבקרים המקצועיים
שיבחו אותו. אז מה? האם צריר להוכיח
כי החיפאים אינם תרבותיים?
עובד גושן, עתלית

ירושלים לא ראתה מזמז משחק כה דרסתי
ומשכנע שנערד לאחרונה על בימתה הפוליטית
של מפלגת אחדות העבודה. התפאורה,
התאורה והרקע עשו את הכל כדי
להעמיד במרכז את הכוכב הוותיק והמנוסה
— יגאל אלון. התמיהה היחידה של המשתתפים:
האם מחיר הכרטיסים להצגה זו —

שיכפור נסחב

ברשימה ״סוחר ההיסטוריה״ (העולם הזה
,)1137 יחסתם ל״טפעל השיכפול״ של הסתדרות
הסטודנטים בירושלים כמה עובדות
לא בדוקות עד תומן. תרשו לנו להעמיד את
הדברים על אמיתותם:
• דוד נרום מן פנה אלינו כדי לברר את
תנאי הוצאת חוברות הלימוד. מסרנו לידו
שאלון מתאים למילוי. מסרנו לו כי עליו
לקבל את הסכמת הטרצה לצורר הוצאת הוכרת
כזו. גרוסמו לא חזר.
• מחיר החוברת של נרוסמן ( 42 עמודים)
— שהיא אגב מלאה שיבושים וטעויות
— היח 2,750ל״י הטופס. מחיר הגבוה
ב־ 40%מהמחיר שלנו.
אשר לאשמה שטפלתם על המפעל (״מגפת
הסחבת הישראלית דבקה נם במפעל זה
אין היא נכונה. המפעל עשה ויעשה הכל
כדי להוציא לאור את חוברות הלימוד למועד,
שהרי לכר נועד. אולם אין המפעל
מייצר ״נקניקיות חמות״ או ״לחמניות טריות״,
אלא חוברות לימור. על כ! חלים, לעתים,
עיכובים בהוצאת החוברות — אר הלכד
תקראו סחבת?
אליהו בן־ישראל,
יושב־ראש הוועד המנהל,
מפעל השיכפול, ירושליס
מפעל השיכפול מאשר למעשה את כתבת
העולם הזה, אינו עומד על כך כי הסחבת־למעשה
גורמת נזק לסטודנטים עצמם, מותירה
פתח ליזמות פרטיות מוצלחות יותר
ומוצלחות פחות.

תדהר דוהר

כאחד מחסידיו של הסופר הדנול דוד תדהר.
נהניתי לקרוא את כתבתכם לרגל הופעת
הברד העשירי של האנציקלופדיה שלו (העולם
הזה .)1144 אל
ספריו הנעתי לגמרי
במקרה, כאשר מורה
פרטי יעץ לי להרחיב
את ידיעותי על
אבות התנועה הציונית
בעזרת כרכיו
של תדהר. מאז אני
קורא את ספריו כמו
שהם באמת —
רומאן מרתק, שזור
הרפתקות, המשקף
את תולדות העם הזה.
נחמיה
שורץ,
תל־אביב
למר תדהר היקר:
מי יתן ותדהר עד מאה ועשרים!
אליהו יעקבוב, תל־אביב
אם אי־פעם היה מישהו זכאי לקבל את
תואר איש־מופת, הריהו אותו תדהר, המקדיש
את עצמו לטלאכת־קודש, והבז לתמיכת
המוסדות והמנגנונים כדי ללחום למען הטוהר
והנקיו! בחיי המדינה.
שלמה רוזן, נתניה
עם כל הכבוד לבלש הנודע, אין זה מתפקידו
לכתוב היסטוריה. חייבת לקום ועדה
ממלכתית־ציבורית, אשר תיטול לידיה תפקיר
חיוני זה
דב מורנו, חולון

קריאה לקרב

הנדון: הפעלת ה״רכבל״ בשבח: הנכם חלוצי
המלחמה בכפיה הדתית. לחמו למען
התחבורה של ה״רכבל״ בשבת. צרפו קולו־תיכה
לקולם של אלה הקוראים לשחרור כל
התחבורה, של הרכבות והאוטובוסים, בשבת.
אסתר פורם, קרית־אונו

מאלף עד טף

ביום חמישי, ה־ 27 לאוגוסט, פגשתי בתופעה
חדשה בסביבות כיכר דיזנגוף: צבא
שלם של ילדים חילק עיתונים לכל עובר־ושב.
תמהתי על כד כי הילדים לא קיבלו
כל תמורה על סחורתם. לאחר עיון קל בעיתון
הבנתי גם מדוע — תוצרת קלוקלת
זו של מפא״י אינה שווה את מחירה בנייר.
אולם השאלה שמתעוררת היא חמורה ביותר:
האם אפסו הנברים והנשים בשורות
מפא״י, שהמפלנה הראשונה במדינה צריכה
להעזר בילדים וטף?
ד. ו ,.תל־אביב

אוי לאוזניים ג

אם הכתב החרוץ שלכם מצא לנחוץ לשים
בפי דברים שלא אמרתי כלל (״תערוכת הדיילות״
,העולם הזה ,)1143 מדוע עשה
זאת בעברית כל־בד אינפנטילית?
נורית מושקוביץ,
תערוכת יובל תל־אביב
כרוב האנשים אין הדיילת נזושקוביץ׳
רגילה להאזין למה שפיה דובר.

מרכות הריח

איני יבול שלא להגיב על מכתבו של מד
גולדשטיין (העולם הזה ,)1144 המוצא טעם
לגנאי בביקורתו החיובית של מבקר העולם
הזה על הסרט ״אין מקום לחיות בר״.

מהרשימה ״מתנה ליום הולדת״ ,שהופיעה
במדור הספורט (העולם הזה ,)1144 מתקבל
הרושם כאילו היה
זה זאב ליידנר שחרץ
את גורל המשחק.
לרעתי צריכים
הייתם לציין את רוח
הלחימה של כל שחקני
קבוצת מכבי
פתח־תקוה, שבסופו
של דבר היא שהביאה
את הנצחון על
אלוף המדינה. יחד
עם זאת אינני כופר
בכשרונו של ליידנר
הצעיר.
זאב אביבי,
פתח־תקוה
עורך סדור הספורט
הרחיב במיוחד את
הדיבור על השחקן הצעיר, שהיה כוכב מש חקי
אותה שבת, בעוד שהמשחק עצמו לא
חרג מן הרמה הבינונית.

גידוף לירי

מאן דהוא זרק לחללה של הארץ הזאת
איטרה תפלה ותלה אותה על אילן גדול
ששטו חיים נחמן ביאליק. וראה זה פלא —
חלק נכבד מעמנו קיבל זאת ברצינות. אפילו
הקורא יצחק במכתבו (העולם הזה ,)1143
מאשים את ביאליק בגידוף בני העדה הספרדית.
אין
זה נכון. ביאליק היה ידוע כמוקיר
ומחבב את השירה העברית בספרה, וקשת
לתאר כי הוא יפליט אימרה כוו על בני
עדתו של משה ב! מיטוז.
שלמד. שטיפמן, משק אפק

מרגלים עם דרבון

טעיתם כשכתבתם כי רק ילדים חושבים
כיום כי רשיון התנועה לערביי המשולש
והנגב שוטר על בטחון המדינה (העולם
הזה .)1138 אם הייתם מאזינים לדברי
חברי ללימודים באוניברסיטה, הייתם שומעים
לטענות חמורות הרבה יותר. טוענים
סטודנטים בשנה השנייה או השלישית:
אסור לערביי ישראל ללמוד מדעי הרוח נ־המשפטים,
הם יכולים להניע בצורה זו
למוסרות ממשלתיים ופרטיים (בנק בארק-
לים!) ,בהם אפשר לאסוף סודות צבאיים
כביצים עזובות.
בן גוריו! טע! בנאומו בכנסת, בו הצדיק
המשכת הגבלות המשטר הצבאי, כי הערבים
אינם יכולים לקבל את כל הזכויות בעת
שאין ממלאים את כל החובות — שירות
בצה״ל. אולם הוא לא פרש מדוע חייבים
אזרחי המדינה הערביים לשרת בצה״ל —
כדי להנציח את המשטר ששדד את אדמותיהם?
כדי להגן על פקידי הטטשל ה־צבועי?
ביג׳י
טען טענה מגוחכת אחרת לפיח ניתן
להשתמע כי כל ערבי נושא עיסו פנקס ועפרון,
כדי לרשום בכל הזדמנות את מספרי
הטנקים של צה״ל. מדוע צריכים הם לעשות
זאת בשלנספחים הצבאיים של המרינות
השונות — שהם, כפי שהגדיר אותם בזמנו
ביסמרק, מרגלים עם דרכון דיפלומטי —
יש אפשרות לנוע בחופשיות בכל נבולות
המדינה, להשתתף במסדרי צה״ל ואף לצלם
במישרין את יחידות השריון של צה״ל?
אליאם מועמד, האוניברסיטה
העברית, ירושלייס

קריירה כצפת

אתם משגעים אותי לגמרי. בשפקיד מם-
הכנסה עושה צרות לאזרחים ומחמיר בגביית
הטסים, אתם הראשונים הצועקים נגד ״מוצצי
דם האזרח.״ הנה קם בצפת הפקיד הטוב
יעקב הופרט (העולם הזה ,)1144 המקפיד
על יצירת יחסים טובים
עם הנישומים,
אז אתם הולכים ו כותבים
עליו כאילו
אין דבר גרוע מזה.
שמואל כהן, צפת
יעקב הופרט, כפרט,
אינו חשוב.
אבל טוב עשיתם ב־הקדישכם
מקום לסי פור
עלייתו של פקיר
נמוד זה, בסולם הקריירה.
סיפורו מהווה
הדגמה קלאסית
לצורה שבה מתנה לים
ענייני המדינה
על־ידי עסקני המפלגות
הנמצאות בשלטון ומנגנוניהן הגדולים.
אליהו ברגר, תל־אביב
...מעניין מאד. נובה מס-הכנסה נקבע על-
ידי תוצאות של ריב בין עסקני טפא״י.
שולה מאיר, רמת־גן

שם בהמשכים

אנא, הבהירו לנו מה שמו של מחזהו ה אחרון
של מוסינזוז. תהילה נרשם במודעות:
״לבדו בתור הלילה״ .אחר־כד נרשם :״הנרקומן
— לבדו בתור הלילה״ .ועתה כתוב:
״הנרקומן — לבדו בתור הלילה במוגרבי,
עם מזוג-אוויר״.
האם לדעתכם יש סיכויים להתפתחויות
נוספות?
חנוכה ופלורה בן־ששון, יפו

שנ ה 2 2
מספר 1145
9.9,1959
ו, אלול תשי״ט
המחיר 550פרומה

^ אחד מטורי״הרכילות של עתוני־הערב פירסמה
^ ל א מכבר רכילאית ידועה הצעה משעשעת.

היא אספה יחד את שמותיהם של כמה צעירים
פופולריים השייכים למפלגות שונות ועוינות
זו לזו, וקבעה כדרך הנשים :״זו הרשימה
שהייתי רוצה להצביע בעדה!״

לצד הצעה זו פירסמה את תמונותיהם של המועמדים
שלה. לא היתד, זאת תוספת סתמית. התמונות מילאו תפקיד
מרכזי בהצעה זו, כי המכנה המשותף של צעירים אלה
היה מראה־פניהם הסימפאטי. קוראי אותו טור־רכילות יכולים
היו להזין את עיניהם בחצי־תריסר גברים צעירים, מגיל
35 עד ,45 שכל אחד מהם יכול היה להופיע בהצלחה
במודעה של סרט־קולנוע.
הצעה נשית זו נשכחה במהרה, כי לא היתד, בת־ביצוע
מבחינה פוליטית. אותם גברים צעירים וזוהרים מכריזים על
רעיונות סותרים. מהם אנשי קואליציה, מהם אנשי אופוזיציה
ומהם אנשים המכריזים על התנגדותם לקואליציה, ולאופו־זיציה
גם יחד.

בבל זאת היה באותה הצעה כדי לעורר

גוסטאב לה־בון, אבי תורת הפסיכולוגיה של
ההמונים, חילק את גזע המנהיגים לשני סוגים
שונים: מנהיגים של תקופה ומנהיגים של
שעה. הסוג הראשון מנהיג את הכרת הדור.
הסוג השני מלהיב את ההמון. כדוגמה לסוג
הראשון הביא את נפוליאון. כדוגמה לסוג השני
הביא את שר־צכאו וגיסו, המרשל יואקים
מירא.

נפוליאון היה אדם אנטיפאטי. בניגוד לאגדה שנולדה אחרי
מותו, היה גבר נעדר חן ויופי -,שעורר התנגדות אינסטינקטיבית
בכל הופעתו האישית. הוא היה נואם גרוע ביותר.
בפעם היחידה שהופיע בפני פרלמנט עצמאי, ב־ 17 בברימייר,
נחל כשלון מחריד.
בכל זאת היתד, לנפוליאון השפעה מהפכנית על גורל
ארצו ועל ההיסטוריה בכלל. מדוע? מפני שהיה גאון המחשבה
הצלולה, מפני שהבין את צרכי ארצו ודורו, מפני
שידע לצקת הבנה זו לתוך תבנית מעשית מגובשת ולהפכה
להכרה לאומית ועולמית.
המרשל מירא, לעומת זאת, היה אדם כובש לבבות, אלוף
מזהיר של חיל־ד,פרשים, אשר ידע לקבץ מסביבו אנשים
מסורים, שהלכו אחריו באש ובמים. הוא היה אדם מבריק,
מלהיב ואהוד. הקאריירת שלו דרכה ככוכב־שביט — והשפעתו
על המאורעות, בחייו ואחרי הוצאתו־להורג, היתה
אפסית.

מן הסוג השני — אנשים זוהרים ומלבבים המזכירים, איכשהו,
את שם המדור שפיאר פעם את העמודים של עתון
זה — ״צברינו חמודים ועוקצנים״ .קל לראות בהם את
ילדי־הפלא שאמא רדפה אחריהם עם בננה וסיפרה לשכנה
בפרוטרוט את דבר גאוניותם המפליאה.
אם נחפש את המשותף שבין חצי תריסר צעירי־הזוהר
שקובצו יחד בהצעת אותה רכילאית (זהותם אינה חשובה
כאן, כי איננו דנים בהם אישית, ואפשר היה בלי קושי רב
למצוא חצי־תריסר אנשים חביבים אחרים) ,הרי יתקבל הטיפוס
הכללי של המנהיג הישראלי הצעיר כלהלן :

הוא נחמד, בעל הופעה יפה, מעורר אהדה
טבעית ברעננותו ובנועם הליכותיו.

הוא שופע קסם אישי, שקשה לעמוד בפניו. בשיחות
פרטיות, הוא מעורר בבן־שיחו, תוך חמש דקות, את ההרגשה
שהוא חושב בדיוק כמוהו. הוא יודע להתאים את
עצמו בגמישות מופלאה לכל אדם — ממיליונר קנדי ועד
לקיבוצניק מרביבים.

הוא נואם מצויין. מאזיניו מוקסמים ממנו,
אם בי בחוזרם הביתה אין הם זוכרים כדיוק

כין הקוראים שורות אלה אין אף לא אחד
שאינו מכיר את השם נפוליאון. תמהני במה
מהם שמעו מעולם את שמו של המרשל מירא.

Mkני סוגים אלה של מנהיגים ממלאים את עמודי ספר
\Uההיסטוריה. לפחות פעם חילקו ביניהם את העולם
התרבותי — אחרי רצח יוליום קיסר, שאולי היה בעצמו
גדול כל המנהיגים מן הסוג הראשון.
מארקוס אנטוניוס היה מנהיג גדול של בני־אדם — מנהיג
השעה. שותפיו ופיקודיו אהבוהו אהבה עזה. במצבים הקרביים
הנואשים ביותר נשארו נאמנים לו, הלכו אחריו לקראת
מה שנראה באבדון בטוח. נשים העריצוהו. קליאופטרת
התאבדה בגלל. כנואם לא היה דומה לו. נאום ההספד ההיסטורי
שלו ליוליום קיסר, שנשתמר במחזהו של שקספיר,
חולל מהפכה ברומא.

אנטוניום סיים את חייו בהתאבדות. מכל
תוכניותיו לא נשאר זכר.

2ן ינזר
למחשבה. בי הרכילאית המוכשרת ביטאה ש
לא־מדעת הרגשה נבונה בהחלט: שאבן יש
דמיון מפתיע כין צעירי־זוהר אלה, הלוחמים
איש ברעהו בהתלהבות כה רכה.

* דירי בועז עברון, צבר־בן-צבר־בן־צבר, פירסם לאח׳
רונה כמה מאמרים שהכילו כתב־אישום מוחץ נגד ילידי־הארץ.
הוא טען שמעולם לא הולידו מתוכם מנהיגים אמיתיים.
ולראיה:
כל התנועות הרעיוניות המהפכניות וכל ארגוני־המחתרת
בדורנו, מן הכנענים ועד אצ״ל ומן הפלמ״ח ועד
לח״י, הונהגו למעשה על־ידי מנהיגים שנולדו והתבגרו ב־חוץ־לארץ:
יצחק שדה, אברהם שטרן, יהונתן רטוש, מנחם
בגין, נתן ילין־מור, ישראל שייב ועוד.
המסקנה המתבקשת מדבריו הנוקבים של עברון: רק ייבוא
מתמיד של מנהיגים מן החוץ איפשר את המעשים ההיסטוריים
של הדור הצעיר בארץ. הצברים לא היו אלא כלי־ביצוע
עיוורים בידי מנהיגים שבאו מן הנכר, ושהיתוד להם
את הדרך בכל שלב ושלב.
ניתוח נכון זד, מדגיש פרט חשוב אחד: חוסר־היכולת
ליצור מנהיגים אמיתיים היא מחלה המקיפה את כל הדור
שגדל בארץ. אין היא מחלה של המשטר הישן — כי היא
דבקה באותה חריפות בקבוצות המכריזות על מלחמתן במשטר
זה. אין זו מחלה ציונית — כי דתקא מחוללי הציונות,
שבאו ממזרח אירופה וממרכזה, הולידו מתוכם שורה ארוכה
של מנהיגים אמיתיים. אין זו מחלה של השמאל — כי
הימין סובל ממנה בדיוק באותה מידה.

זוהי מחלה של הדור הצעיר שגדל בארץ -
ואין אנו יכולים להאשים בה את הזולת.

ך* שאלה הראשונה היא, כמובן, מה זה מנהיג אמי!
§ תי? מה דמותו? מה תכונותיו? שהרי הדור הצעיר
בארץ הוציא מתוכו צעירים בולטים, מפקדים מוכשרים, נואמים
משכנעים ולוחמים שהצטיינו בשטחים רבים.

אוקטביאנוס, שותפו ויריבו, היה צעיר בלתי־אהוד ביותר
— מכוער, חי1זר, שקוע בספרים, חסר־השפעה על בני־אדם.
אולם במוחו קם החזון הגדול של הקיסרות העולמית, שתביא
שלום לאנושות. הוא הבין את הצרכים הגדולים של
תקופתו, והוא סיפק אותם במפעל־חיים, שהנציח אותו כאחד
מגדולי השליטים בתולדות האנושות.

הוא היה מנהיג אמיתי -מנהיג של תקופה.

ן* סיבולוג יכול לטעון כי יש סיבה לכך שדוזקא אותן
SJהדמויות שלא עוררו חיבה טבעית, התפתחו למנהיגים
גדולים.

זו אותה הסיבה הגורמת לכף שהבחורות היפות
ביותר אינן לרוב החכמות כיותר.

נערה יפה, המחוננת בקסם אישי, רגילה משחר ילדותה
להשיג את כל מבוקשיה בניד עפעף. די לה בחיוך מלבב,
במבט שופע־חן — והכל אצים למלא את משאלתה. אין לה
כל המרצה לפתח כשרונות רוחניים, לקרוא ספרים, להתעמק
במחשבת הדורות. היא מצליחה גם בלי כל אלה.
אנשי־הזוהר בהיסטוריה דומים במקצת ליפהפיה כזאת.
הופעתם עוררה חיבה אינסטינקטיבית. לשונם שיכנעה והקסימה
בלי כל קשר לתוכן הדברים. הבריות היו מוכנות
למות למענם. הם השיגו את שלהם בקלות — ונעלמו באותה
קלות מבמת ההיסטוריה.
ואילו המנהיגים הבלתי־זוהרים לא הצליחו בקלות כזאת.
לרובם היתה ילדות קשה. הם נאלצו להתעמק, לחדד את
כוח מחשבתם. תוך כדי כך הבינו את הבעיות הגדולות
שהיו מעבר לתחום ההשגה של בני־דורם הפשוטים, גיבשו
חזון היסטורי אשר הפריך, בדרך כלל, את השקרים המוסכמים
של הרוב. לכן היו לעתים קרובות שנואים ומושמצים.
אולם הם עשו את ההיסטוריה.

בזה היה, בנראה, משה רכנו, איש כבד־לשון
ומעורר התנגדות -שהיה זקוק לאהרון החלקלק
ויפה־ההופעה בדי לשכנע. בזה היה
קארל מארבס, אדם אנטיפאטי ביותר כחייו
הפרטיים, שהשפעתו -לטובה או לרעה -
מגיעה כיום 76 ,שנה אחרי מותו, לכפר הנידח
כיותר כעולם.

ך * דור הצעיר בארץ לא הוציא מתוכו מנהיגים אמי!
fתיים כאלה. אולם הוא הוציא מתוכו הרבה מנהיגים

ופגריאגן בונאפרבו
מה אמר. יש לו לשון של זהב ושפה צברית
רעננה.
יש לו פקחות טבעית עצומה. הוא יודע מה טוב לו. הוא
מצטיין בהתחכמויות מוצלחות. הוא חברה׳מן, ג׳דע, אחד
משלנו. הוא מנצל כל מי שנקלע בדרכו — והאיש המנוצל
עוד אומר לו תודה על כך.

האנשים מובנים להתמסר לו בלב ובנפש -
לכן הוא מפקד מצויין בעיתות מלחמה. אין זה
מקרה שרוב צעירי־הזוהר האלה באו משורות
צה״ל.
אולם הוא יכול להצטיין באותה הצלחה גם בשטחים
אחרים. הוא יודע לגלגל כל תפקיד מעשי — כי הוא אדם
מעשי, בעל כושר־אילתור. ואכן, יש בין צעירי־הזוהר אנשים
שקנו להם שם בשטחים אזרחיים מובהקים.

* %דוע ככל זאת אין איש מכל האנשים החביבים וה־
) Jמבריקים האלה מגיע לעולם לדרגת מנהיג אמיתי?
מדוע הם נשארים מנהיגים־לשעה — ודווקא לשעה קלה
בלבד? מדוע דוהה זוהרם במהירות כה מעציבה, אחרי
שנה־שנתיים של פעילות פוליטית?
נוסף על כל התכונות המוצלחות שמנינו, יש לכל צעירי־הזוהר
האלה עוד שתי תכונות משותפות, שהן אולי החשובות
ביותר:
ראשית: הם מזלזלים ברעיונות. יכולים הם להתקשט ברעיונות
שהעתיקו באופן שטחי מן הזולת. אולם אין הם
מסתירים כי לדעתם כל הרעיונות האלה מיותרים לגמרי.
הם מכריזים על עצמם כעל אנשי המעשה, הביצוע, המשימה.
הרעיון הוא בעיניהם במקרה הטוב ביותר כלי־עבודה, משהו
למשוך בו את ההמון.

שנית: הם רוצים להיות פופולאריים בבל
מחיר. אין הם מוכנים לשחות נגד הזרם, ללכת
נגד ההמון. להיפך, כל כשרונם דווקא בבר
(המשך בעמוד )4

תצפית

הנידון
(כל הזכויות שמורות)

• אל תופתע אם מפא״י ותנו !ת־חרות יסכימו ביניהן להוריד
את מתח ההשמצות ההדדי! ת. נסיונות שקטים בכיוון זה נעשים

׳על־ידי מנהיגים משני הצדדים בשיחות ב תי־רשמיות.

אם יושג הסכם זה, ירד המתח הכללי מסביב לבחירות, יפנה

את מקומו לשיעמוס כללי. הדתיים והצ״ב יימנעו מהתקפות חריפות על מפא״י,
מתוך אמונה שישותפו בקואליציה הבאה ואותה תקווה תרסן נם את מפ״ם
ואחדות־העבודה. גורם נוסף לשיעמום: דימולם, השבוע, של שארית הסיכויים
להופעת גורמים רציניים חדשים בבחירות

• יחסי ישראל־ליבריה יתעד!רו בעתיד הקרוב. אחר ששר

המסחר והתעשיה פנחס ספיר לא קיים את הבטחתו לרכויש בליבריה גומי
גולמי, עופרת, ברזל וקפה, עומדת ליבר ה לנקוט בצעדים חריפים יותר כדי
למלא אחר הבטחה זו. אף־על־פי־כן לא זפסיק ליבריה לקנות בישראל •חומרי
בניין, לפי ההסכם משנת .1958

סואץ.״איננה טוסט־״ תוחזר אר::ה, מבלי לעבור את תעלת־ II

על אף כוונת ישראל להעלות בא ״ם את בעית השייט החופשי בסואץ,
,נתקבלה כבר החלטה לחסל את הפרשה ! 1אוימללה, על אף בושת־הפנים שגרמת
לישראל. מצדדי פתרון זה, מצביעים על העובדה ששיגור האניה כבר השיג
את מטרתו, בהוכיחו את עקשנות המצ־ים ובגרימת עיכוב היענקת המילווה
הגדול של הבנק הבינלאומי לפיתוח התעזה.

• הציונים הכלליים עלולים 1:הפסיד אלפי קולות עדתיים ״ I
י!י בירושלים. בעקבות מינויו של משה נימים, בן הרב הראשי, במקום בטוח | %

(המשך מעמוד )3

שהם מסוגלים ללכת בראש ההמון,
כהחניפם לו ובאמרם מה
שברצונו לשמוע.
במדינה העם

מי שמבין את צרכי העתיד ומבשר אותם פ• הלילות בכנען

בצורת רעיון מהפכני, נראה בהכרח במשך
תקופה ארוכה כמטורף, כיוצא־דופן, כבלתי־הגון,
כעוכר־האומה, כבוגד. לא פעם נצלב
בארץ זו האיש שבא לחדש.
צעירי־הזוהר אינם רוצים בכך. רצונם להיות
חביבים, מקובלים על הבריות. אפילו
בהסיפם נגד הקו הרשמי, יעשו זאת בצורה
פקחית, בחברת אנשים הגונים, באמצעות
סיסמות שהפכו זה מכבר לפופולאריות.

mתי תבונות אלה -הזילזול ב־
(Uרעיונות והיצר למצוא חן בכל מחיר
— אינן אלא תוצאות של אותו מום, הדן
את צעירי־הזוהר לעקרות מדינית.

הם כזיס לעולם המחשבה מפני
שחסרים להם הבלים הרוחניים לנוע
בו, ליצור ולהיווצר בו.

כי הנסיון לחדור לנבכי העתיד, לתפוס
את צרכיו הגורליים, לגבש בעוד מועד פתרונות
מהפכניים לבעיותיו, לקרב אל פתרונות
בלתי־אהודים אלה את ההמונים שחונכו
על תפיסות אחרות ומנוגדות — זוהי המלאכה
היסודית של המנהיג האמיתי.

היצירה הרעיונית הזאת היא המספקת
מפה לאיש־המעשה. גלי
מפה בזאת, הוא מסתובב במעגל,

הרוחות הראשונות של הסתו ציננו את
הלילות. שלדגים ראשונים רצו על רגליהם
הארוכות על שפת הים. נערות־הזוהר נעלמו
מן הבריכות. ההגירה ההמונית בשבתות
לשפת־הים החלה מתמעטת. מלכת־המים נבחרה,
ועונת הקיץ עמדה להסתיים.
בלאוס הרחוקה סערה מלחמת־אזרחים,
שאיימה להפריע לאידיליה של פגישת הגדולים.
אולם בישראל לא חסרה השמחה.
אזרחי המדינה, שלמדו להסתפק במועט, מצאו
כמה וכמה סיבות לשמחה.
השמחה הראשונה נגרמה על־ידי יציאת
פריגאטה ישראלית ממפרץ אילת. כשם שגדלה
בשעתה השמחה כאשר נכנסו הפרי־גאטות
למפרץ, כן גדלה עתה השמחה כשהצליחה
אחת מהן לצאת. בדומה לסיפור
המפורסם על היהודי שהכניס עז לביתו
הגדוש, היתר, הרווחה רבה.
הידיעות על ציוד הצבא הגרמני בתת־מקלע
עוזי גרמו אף הן לגאווה לאומית.
האזרח הישראלי, הדבק בצבאו ובנשקו,
ראה בכך סימן נוסף להתעצמות המדינה.
לא חסרו גם קולות של אזהרה. מאנגליה
הרחוקה שלח אחד מגדולי הדור, ההיסטוריון
ארנולד טוינבי, מכתב שהזהיר בפני
המשך המלחמה בערבים, פירט כמה תנאים
חמורים לשלום. החלטות הממשלה על הצבעת
ישראל בעצרת או״ם הבאה, למען
צרפת, בישרו משבר מתקרב ביחסים עם
אפריקה.
אולם כל זה לא יכול היה להעיב על
מצב־הרוח הטוב, שהחל רואה גם במערכת
הבחירות צדדים היתוליים. הפלא הנצחי של
ארץ כנען — מות הקיץ המעיק ולידת
הטבע מחדש בסתו — עמד להתחולל.
בחירות הפיכת ב ש פר ע ם

״הפירג אגז הטשבור!״
ברשימת מועמדיהם לכנסת, יצאו בני עדות המזרח במפלגת להתקפת־נגד.
עודך־הדין שמואל שמיר, המנהל משפטי ו רבים נגד משפחת ניסים, מארגן את
עסקני המפלגה הירושלמיים אלישר־סיו ון, מאיים לפרוש מן המפלגה ערב
הבחירות.

• תפקיד חדש מצפה לטייגי ״אל־על״ :לכהן בשופטים

מעופפים. כדי לשים קץ למצב המעורפל ביחס לסמכות השיפוט על פשעים
המבוצעים באוויר במטוס של מדינה אחז מעל שטח של מדינה אחרת, עומדת
להתקבל אמנת בינלאומית שתתן לטייב ים סמכות דומה לזו של רבי־חובלים
באוניות, כולל סמכות שיפוט, מעצר ומ נוי נוסעים לשוטרי־עזר בשעת הצורך.
חידוש אחר, שירחיב את שטח־השיפוט של בתי־המשפט הישראליים: כל מדינה
תהיה מוסמכת לטפל בפשעים המבוצעיו במטוסים הרשומים בה, בלי שים לב
למקום ביצוע הפשע עצמו.

• אין במעט ספק כי הליו זורים בבתי־הספר התיכוניים
יושב תו ב ק רו ב. ארגון המורים הת כונייס, אשר תביעותיו נדחו זו השנה
השניה על־ידי הממשלה, גמר אומר לערוך שביתה ממושכת. חברי הארגון הוכנו
לקראת אפשרות זו עוד עם סיום שנת הלימודים הקודמת, הוזהרו על־ידי איר״
גונם לכלכל את ענייניהם בעוד מועד לקראת שביתה ממושכת. תפקידה של
חטיבת המורים התיכוניים, המסונפת ל נסתדרות המורים הכללית, יהיה לנסות
בכל כוחה להפר שביתה זו, לגייס מוז־ ם משלה במקום המורים השובתים.

• משרד הרישוי שליד מל ירד התחבורה עומד להחמיר
במתןר שיו נו תנהיגה. כצעד רא! ון עומד משרד הרישוי לשלול את כל
רשיונות הנהיגה מידי נהגים ששוחררו וצח״ל, על־סמך סעיפים רפואיים שקבעו
כי הם מופרעים בנפשם. צעד זה עומז להוציא גם רשיונות נהיגת מידי נהגי
מוניות, שלמרות ששוחררו בשל היות! מופרעים, לא גרמו במשך שנים לכל
עבירת תנופה.

בחתול המנסה לתפוס את זנבו.
צעירי-הזוהר, הבזים כביכול לאידיאולוגיה,
פועלים אף הם על פי
אידיאולוגיה. מדעת או שלא־מדעת
הם מופעלים על-ידי האידיאולוגיה
המיושנת של המנהיגים הקודמים,
הסותרת את המציאות החדשה.

כך משרתים צעירי־הזוהר למעשה את אותם
הזקנים אשר להם הם לועגים. ובכל
פינות הזירה הפוליטית — במחנות ישנים
וחדשים, שמרניים ומהפכניים־כביכול — בולטת
אותה תמונה עגומה: צעיר־זוהר מקשט
בפניו הרעננים והחביבים אוסף של גרוטאות
זקנות. הוא האיש המושך, הוא הנואם
המלהיב — ואילו הזקנים שהוא כה בז להם
מכוונים למעשה את צעדיו.

**עודם לא היה דור זקוק כל כך ל־
f jמנהיגים אמיתיים כדור הצעיר בארץ.
עצם קיומו בהיסטוריה ועל מפת העולם
עודנו מסומן בסימן־שאלה גדול. הוא חייב
לבנות גשרים על פני תהומות רבות — מדיניות,
כלכליות, רוחניות. כל אחד מן הגשרים
האלה מחייב נכונות לפתרונות מהפכניים,
הנוגדים את כל המושגים הקיימים.

לבן הריבוי כנערי-זוהר והמחסור
במנהיגי־אמת הם טרגדיה לאומית.

יש לקוות שזו טרגדיה חולפת. אולי אין
זו אלא מחלת־ילדות של הדור — ביטוי של
גיל המעריץ עדיין את הבלורית המתנופפת
של המדריך בצריף התנועה. אולי כל זה
ייעלם כאשר יגיע דור זה לבגרות רוחנית.

ההיסטוריה של אומה אינה תחרות
לבחירת מלבת-מים. לא הזד
הר קובע כה, אלא היכולת לחשוב,
ללחום ולהגשים.

לא יתואר כנס ערבי של מפא״י שלא בנוכחותו
של השר בכור שיטרית. הוא נעים
הליכות, הוא יודע ערבית מצויינת, הוא
שופע נימוסים מרחביים. אולם לא פעם יש
לשיטרית הזדמנות להצטער על כך.
לפני שבועיים ערך קול ישראל בתל-
אביב ליל־בידור לערבים, שבאו מכל פינות
הארץ. כל אמן נתקבל במחיאות־כפיים
סוערות. שיטרית המנומס מחא כפיים עם
כולם.
הוא מחא גם כפיים כאשר נמסר המיקרופון
לכדים שחאדה, מורה ערבי מהגליל.
שחאדד, שיעשע את הקהל, הגיש במסמר
הערב את מהדורת החדשות .״מר דאג
האמרשילד הוזמן היום לארוחת־בוקר עם
דג מלוח,״ פתח שחאדה. הקהל ושיטרית
מחאו כפיים.
שחאדה ידע מה הקהל רוצה לשמוע, עבר
לאלג׳יריה. בהתחכמות מפולפלת החל מדבר
על ״דה גול״ — שהוא בערבית לא רק
שמו של הגנרל, אלא גם תרגום המלים
״זו המפלצת״ .אמר שחאדה :״דה גול ציווה
על הצבא הצרפתי לסגת מאלג׳יריה, אחרי
שנוכח לדעת שכל מורד אלג׳ירי מסוגל
לאכול אלף גולים (מפלצות) כמוהו!״
הציבור פרץ במחיאות־כפיים סוערות וממושכות.
שיטרית המנומס מחא אף הוא כף
נגד בן־הברית בפאריס.
זנבות חדשים. אסון גדול יותר קרה
לשיטרית השבוע בשפרעם, העיירה הערבית
בגליל המערבית, שם היה עליו להשתתף
באסיפת הקויזלינגים החדשים של מפא״י
לקראת הבחירות. עשרות אוטובוסים הביאו
את ערביי הסביבה חינם למקום.
על במת־עץ שהותקנה במיוחד ישב השר,
יחד עם שני המועמדים החדשים: הדרוזי
לביב אבו־רוקון והמוסלמי יוסף עביה הוא
לא יכול היה לדעת כי צאלח חסן חניפס,
אחד הקויזלינגים של מפא״י בכנסת הקודמת,
הכין לו הפתעה.
חניפס היה ממורמר. קרה לו מה שקרה
לפניו לקויזלינגים רבים: בגלל שרותו הנאמן
לאדוניו זכה לבוז ההמונים. כתוצאה
מכך החליטו האדונים לסלקו, להחליפו ב־קויזלינג
חדש וטרי יותר*.
.״הן־גוריון — רד!״ אך התישב שיט*
השבוע התמרד חניפס באדוניו, הגיש
רשימה משלו בשם הקודם, שלא 1היתח זקוקה
ל־ 750 חתימות חדשות, ושתתחרה בשלוש
הרשימות הערביות של קויזלינגי מפא״י
החדשים.
תעולס הזח « ו1

השד השמור ביותר של משפות ישראל ההגדה לראשונה-

רוצה מצדה נתנס!
* vחד הסודות הכמוסים של המדינה
C Sהיה שמור השבוע בבית־הסוהר של מש־טרת־ישראל.
לפי מקור משטרתי גבוה, היה
כלוא שם אחד משני הגברים שרצחו לפני
חדשיים את מטיילי מצדה שוע אטינגר ויצחק

ליפשיץ (העולם הזה 27ו .)1לפי אותו מקור,
נפתרה בהצלחה תעלומת הרצח המוזר ביותר
של השנים האחרונות.
רצח השניים עורר בשעתו גל של ניחושים
בלשיים. הגירסות הראשונות נולדו
עוד בערב הרצח, לקול שריקות חדות של
מכשיר־האלחוט׳ ליד אכסניית המצדה 14 .
בוגרי צה״ל, שליוו את מסע־הפסח של טיול
תנועת נוער לנוער, ניסו להרגיע את 50
הצעירים שבפיקוחם. הצעירים לא ידעו
עדיין על דבר הרצח, אולם הם הרגישו כי
קרה משהו משונה.
השתיקה הממושכת של מכשיר האלחוט
המשטרתי בבאר־שבע הרגיזה את הבוגרים
ההמומים. בניגוד לחניכיהם׳ ידעו כבר כי
שוע ( )20 ואיציק נהרגו. אותם ענינה כבר
השאלה: מי רצח אותם? ליד המכשיר
הצורמני נולדה הגירסה הראשונה, וחוקרי
המשטרה שהגיעו למקום הרצח למחרת בבוקר,
חשבו ברצינות על גירסה זו. במבט
ראשון אף נראתה כטבעית והפשוטה בין
האפשרויות השונות — ואפשרויות הועלו
למכביר. כולן התבססו על עובדה אחת,
אחרונה בחיי השניים: הם עזבו את כיתת
ההבטחה האחורית של המסע, התעכבו על
אחת מתלוליות הדרך, במורד המערבי של
ההר. גופותיהם נשארו שם עד בוא קציני
המשטרה.
קבעו בעלי הגירסה הראשונה: שוע ו־איציק
נרצחו על־ידי מסתננים
שהתחבאו באחד הכוכים הרבים שבסביבה,
ניצלו את פיגור המשטרה להגיע
למקום ואת החשיכה כדי להסתלק.
במבט שני, נראתה גירסה זו בלתי־הג־יונית.
כי בתקופת פסח נמצאו במקום אלפי
מטיילים. יקשה להניח כי יבחרו לעבור את
הגבול דווקא במועד מסוכן זה. גם סיכויי
המסתננים להימלט בתנאים אלה היו מועטים•
אף שעת הרצח לא התאימה לשיטות
ההסתננות, שהן תמיד שיטות של פעולה
לילית: שוע ויצחק נהרגו בין שלוש־ו־עשרים
לשלוש־וארבעים אחר הצהריים. ל־מסתננים
לא היה כל בטחון שהמשטרה
תגיע למקום רק כעבור 12 שעות, תאפשר
להם להתחמק מן המקום בעזרת החשיכה.

חבר קנאי או כדור תועה זו
ך* חוקרים ניסו לברר אפשרות אחרת,

שוע אטינגר ביום סיום
קורס קצינות ח״ן לפני
כשנה. על כובעה סמל חיל־האספקה על רקע
ה״פרזז׳קטור״ הלבן, תג חניכי קורס־הקצינים.

1הנרצחת

(הנושן מענזוד )6
רית על הבמה, החלו עשרות דרוזים, אנשי
חניפס, לצעוק :״תיפול ממשלת בן־גוריון!״
״בן־גוריון — רד!״ ״חניפס לכנסת!״
כסאות החלו לעוף באוזיר, פה ושם הונחתה
מכה נאמנה. קללות מילאו את החלל,
התפתחו להמולה כללית. לפתע התרוממה
הבמה והתהפכה על פיה, קברה תהתה את
שיטרית ושני המועמדים. מעל לראשיהם
עסו כסאות.
האסיפה נסתיימה. המשטרה פתחה בחקירה.
בין האנשים הראשונים שנתבקשו למסור
עדות היה שר המשטרה.

רו מן־בל ש׳ ם בהמשכים
כמו רומן־בלשים טוב, המפיג מדי פעם
את המתח בקטעי הומור, הגיעו עלילות המשטר
החדש השבוע לשיא המתיחות. רק
בעמוד האחרון יכול היה הקורא לדעת: האם
תשתתף הקבוצה בבחירות?
החידוש, לגבי רומן־בלשים רגיל: גם
המחברים עצמם לא ידעו את פתרון התעלומה
עד שהגיעו לאותו עמוד. ראשי מרכז
הקבוצה נאלצו להטריח את עצמם, בליל
שבת האחרון, אל אולם נזוגרני התל־העולס
הזה 1*5ז

מכלל האפשרויות י לא הוצאה גם גירסה
שלישית: השניים נהרגו מכדורים תועים
של בוגרי המסע העצבניים, שירו ללא הבחנה
באוויר, כדי להזעיק את הזוג הנעדר.
אחד מן הכדורים התועים, לפי סברה זו,
פילח את חזהו של יצחק, עבר אחר־כך
את גבה של שוע. גירסה זו נראתה נכונה
לרבים. אולם גם היא הוכחה כחסרת־שחר :
כי איציק ושוע נורו מטווח קרוב, לא מהמרחק
בו נעצרו חברי נוער לנוער.

ך ע שן שהתאבך סביב התעלומה?!ו!
Iסיף

המשטרה נשארה עומדת, איפוא, בפני
מבוי סתום. היא גבתה את העדויות, המשיכה
לחפש אחר הרוצח — חיפוש שנראה
לרבים כחסר־תועלת. תעלומת הרצח
נשארה סתומה.
במשך החודשים הראשונים אחרי הרצח
אף גבתה המשטרה כמה עדויות נוספות,
מבלי להתקרב לגילוי עקבות הרוצחים.
אחת הסברות שנחקרו היתה, שאיציק נרצח
על־ידי כמה מחבריו בצבא, שהיו בסביבה
עם טיולי תנועות־נוער אחרות. הסיבה הסבירה׳
כביכול: יחסים מתוחים עם חבריו
לצבא, בעקבות מותו של אחד החיילים.
המשטרה לא קיבלה את הגירסה החדשה,
העדיפה לרכז את חקירותיה בכיוון אחר
לגמרי, שנגע בשני חשודים. ואכן, אחרי חקירה
ממושכת נתגלתה זהותם. היו אלה שני
גברים שנמצאו בשטח ללא סיבה סבירה, כאשר
נתקלו באקראי ב־ 65 מטיילי נוער לנוער.

הרגעים
האחרונים
*aצטיירת תמונה דרמתית רוויית־מתח

( | פחות סימפטית: שני המטיילים נרצחו
על־ידי חברה של שוע שנמצא בקבוצת
המאסף, ואשר היה האחרון שראה אותם
חיים. היה זה חשש סביר. כי השניים ביקשו
ממנו במפורש להשאירם לבדם, לחזור ל־כיתת־ההבטחה.
התנהגותו של החבר חיזקה
סברה זו: הוא סירב לעלות עם המשטרה
למקום הרצח, נמנע מלשוחח עם עתונאים.
אולם גם אפשרות זו הוסרה מעל הפרק.
כי השניים נשדדו, וקשה היה להניח שחברה
של שוע הספיק להחביא את חפציהם, לחזור
במהירות רבה כל־כף לכיתת־ההבטחה.

— / Jשל אותן שעות. שני הרוצחים
הסתתרו בחיפזון באחד הכוכים, המתינו ב־חוסר־סבלנות
שהמטיילים יסתלקו מן המקום.
אך המטיילים לא מיהרו. הם חנו
חניה ממושכת, ורק כשעצבי הרוצחים
כבר איימו להתמוטט, קמו המטיילים והחלו
צועדים הלאה בנתיב מסעם.
אך לא כל המטיילים עזבו את המקום.
שוע ויצחק נשארו מאחור — ובזה חרצו

אביבי כדי לשמוע, מפי אחד מהם, אם
אמנם החליט אירגונם ללכת או לא. באותו
רגע עוד לא היה גם להם מושג.
צירי הלידה. שיא זה הושג בהדרגה.
תחילה החליט המרכז ברוב קטן שלא
ללכת. מכיוון שכמה מן החברים קיוו כי
הופעת שמואל תמיר במשפט דויד בן־הרוש
תגביר את הסיכויים לעבור את אחוז החסימה,
חיפשו עילה לדחות בכל זאת את
ההחלטה הסופית. העילה שנמצאה היתה
טובה: הוחלט לכנס ועידת־ייסוד של התנועה,
שתחליט גם בנדון.
לפי התוכנית, היתר, הועידה הגדולה צריכה
להיפתח בהיכל התרבות האדיר, בו יש
מקום לשלושת אלפים איש, להימשך באולם
קטן יותר. בינתיים נמסר לעתונים
על כינוסים מחוזיים שהתכנסו בערים הגדולות
— אף שהיו למעשה רק פגישות
קטנות של הקבוצות המקומיות. התוצאה:
תיקו. קבוצת ליבנה בירושלים החליטה נגד
הליכה, קבוצת ערי ז׳בוטינסקי בחיפה החליטה
בעד.
כשהגיע מועד ועידת־היסוד, לא נערכה
בהיכל התרבות, אלא באולם רות הקטן
בצפון תל־אביב. הנוהל היה בלתי־רגיל.

הוזמנו ״חברים ואוהדים״ .כל מי שנכנס
לאולם נתבקש למלא שאלון, נתמנה בו־במקום
ל״ציר״ בועידה.
התוצאה: כשהגיע מועד ההצבעה המכרעת,
השתתפו בה גם כמה עשרות חברים מאורגנים
של תנועת־חרות, שזכו לכרטיסי־ציר,
ולפחות חצי תריסר מעובדי ההסתדרות,
שבאו בשליחות מפא״י לצורך דיווח. בכל־זאת
היה רוב של שלושה קולות להליכה
לבחירות 70 .נגד .67 כדור ההחלטה הוחזר

למרכז.
תשואות כעד, תשואות נגד. כאשר
נסתיימה ועידת־יסוד מוזרה זו, התכנס
שוב המרכז. שוב היו הדעות שקולות.
ההחלטה היתד, קשה. כי בעוד שהיה ברור
כי הסיכויים לעבור את אחוז־ר,חסימה קלושים
ביותר, וכי כשלון כזה פירושו קץ
הדרך הפוליטית של ראשי הקבוצה, הרי
גם אי־ההליכה נשאה בחובה סכנות חמורות
לעצם קיום הקבוצה בטווח ארוך.
המוצא: הוטל על שמואל תמיר להחליט
בעצמו כראות עיניו להודיע על כך בערב
לבאי־האסיפה במוגרבי, כולל ראשי הקבוצה
כך הגיע השיא האמנותי, שלא היה נעדר
הומור. האסיפה היתה מלאה, כשהקהל מור־

תמונתו האחרונה של יצחק
l l a X I J I 1ליפשיץ, שצולמה על המצדה
שעתיים לפני הרצח. הוא נראה מרכיב סל
כתפיו את חברו וידידו חטוב עמרם לוסטיג.
את גורלם. קשה עדיין לשחזר מה בדיוק
קרה באותם רגעים: אם הזוג הבחין ברוצחים
או לא ; אם ניסה להימלט מפניהם
או לא ! מי נורה ראשון — שוע או איציק.
מכל מקום, ברור כי שני המסתתרים, שכל
מבוקשם היה להסתלק במהרה מן המקום
בטרם תופיע עוד קבוצת מטיילים מבין
האלפים שהתרוצצו אותו יום בשטח, החליטו
לא לחבות במחבואם עד שגם שוע ויצחק
ייעלמו. בהיותם מזויינים ונהנים מיתרון
המארב וההפתעה, החליטו לחסל את הזוג
הבלתי־זהיר.
הרוצחים המתינו כמה דקות, עד ששדרת־המסע
התרחקה מן המקום. הם ידעו כי ממרחק
של מאה מטרים אי־אפשר, בשטח המשוסע,
לשמוע קול יריה. ואז רצחו את שוע
ויצחק בדם קר. הדרך לבריחה היתד, עתה
פתוחה.
לפני זמן קצר נעצר אחד מהם על ידי המשטרה.
הקצינים חיכו רק ללכידת הרוצח
השני, כדי להודיע ברבים על פתרונו המושלם
של רצח מצדה.
כב מאוחדים, ממתנגדים מאורגנים (בעיקר
אנשי חרות) ומסקרנים.
תמיר :״לכן מתוך רגש אחריות כלפי הציבור,
החלטנו להשתתף בבחירות...״
(מחיאות כפיים סוערות וממושכות).
תמיר אולם לא בבחירות אלה, אלא
בבחירות בעוד ארבע שני ם...״
(מחיאות כפיים סוערות וממושכות).
כך זכו שתי העמדות הנוגדות לאותן
התשואות מידי אותם האנשים. עצת תמיר:
להצביע נגד מפא״י, לא חשוב בעד מי.
הקוצר: בגין. מה יהיה עתיד התנועה?
על כך היו השבוע דעות שונות.
דעתו של אליעזר ליבנה באוזני עתונאים,
מיד אחרי האסיפה :״בעוד שנתיים ייעלם
בן־גוריון. אז תהיה קואליציה מפא״י־חרות.
העם יקום נגד שניהם ויעלה אותנו לשלטון!״
דעתו
של הארץ :״עת שבחר שלא ללכת
לבחירות, מסתכן המשטר החדש בסכנה
של ניוזן הדרגתי.״
דעתו של עסקן חרות :״כל מה שהם
עשו, הם עשו בשבילנו. מי ששוכנע על־ידם,
מוכרח עכשיו להצביע בעד בגין, כי
הוא המסמל את המלחמה נגד מסא״י.״

במרזנה
ד עו ת
סול, האדמה״
מה יעשו בבחירות הקרובות הערבים
הלאומיים, המתנגדים הן לקויזלינגים של
המפלגות הציוניות והן למק״י? לפני חודשיים
הגישו דוברי ציבור זה בקשה להוצאת
רשיון לעתון שישא את השם אל־ארד
(״האדמה״) .אילו הוציאו עתון זה, אפשר
היה לקרוא בו את עמדתם. אולם הממשלה
נמנעה עד כד, מלאשר את הרשיון. אל־ארד
טרם יצא לאור.
כך יודע הציבור רק כי קבוצת אל־ארד
(הידועה גם כ״אגף הלאומי של החזית
העממית הערבית״) הודיעה שלא תשתתף
בבחירות לכנסת — לא ברשימה עצמאית
ולא בחזית עם גורמים עבריים קרובים.

עי עמדתם לגבי הבחירות, הד
דיעו מנהיגי ״אל־ארד״ השכוע
בגלוי־דעת שמסרו לפירסום כד
״העולם הזה״ ,והמורא להלן:

ש יא ה הנ א ה
טי ס ת חופשה!

לגוס אל בי ת ה הב ר אה סליל ! jj

פרסים והרשמה בכל סוכנויו ת

הנסיעות ובמשרדי הח: 1רה

היננ

קריתעופה. ביעןה / 5ל

בעם

ת ל -א בי בדח. נז דאה h i n ^ a y t - T T K ! z

המינוי - ליבלגז וזטובווך, וא פרגו
או\זג
ב\ז?רם.
סרס ייי

טייל ע ם מלכות ה מים!

325
ע\ » ס סו כו ת

עמ מי

ימיו!
מ־־ 16 עד 31 לאוקטובר
בהכרת מלכת המים ושתי סגניותיה

כא/י ״ארעה״
ללא דרכון והיתו-יציאה
בולל כקורים מאורגנים ברודוס
(יוס־־דוברובניק (יוגוסלביה)
ונציה (איטליה) -קטניה (סי ציליה) -פיראוס -אתונה (יון).

פנה אל בל משרדי הנסיעות
בארץ, או אל מאמני השייט:
כתל־אביב:
גלוב שרותי נסיעות בע״מ -
רחוב הר־סיני 2

דפנה טורם בע״מ -

שדרות רוטשילד 15

טלפון 65748
טלפון 67950

קוסמוטורס בע״מ -
רחוב אלנבי 109
וכמשרדי המארגנים בנל רחבי הארץ

טלפון 67828

עוד לפני שישראל נולדה, ובמשך אחת-
עשרה שנים מאז, ניהלו האחראים להנהגת
העם העברי מדיניות המבוססת על הרעיון
כי ישראל היא חלק מאירופה, ושהאימפרי־אליזם
הזר יישאר לעולם השליט האמיתי
בארצות־ערב. הם האמינו, וממשיכים להאמין׳
כי לעולם לא יקום האיחוד הערבי.
מנהיגים אלה קשרו את עתיד המדינה
בעתיד ההשפעה הזרה במרחב. לשיא הגיעו
כאשר הסכימו לקבל על עצמם את תפקיד
הפתיון במבצע סיני.
שליטי ישראל לא ראו את הכוח החדש,
שנגלה לעיני העולם כולו: תנועת־התחיד,
הערבית הגואה, המחסלת את ההשפעה הזרד,
והבונה את עצמאותה המדינית והחברתית.
הם לא ראו את מאבקה של תנועה זו,
מאבק לחיים ולמודת, למען חרות הערבים
ואיחודם, מין המפרץ הערבי ועד לאוקינוס
האטלנטי. מעולם לא ראו בתנועה זו אלא
סכנה המאיימת על עתיד העם העברי
במרחב.
שלטון שד הרפתקות. לפי דעת
מערכת אל־ארד, גישה שלילית זו של מנהיגי
ישראל ללאומיות הערבית ושאיפתה
לאיחוד, היא הסכנה המאיימת על עתיד
האומה העברית. כי היא הדוחפת את אנשי
השלטון לסמוך על הרפתקות. אין הם
מתחשבים בעובדה, כי עתיד העולם הערבי
לא יוכרע, אם יפסידו הערבים קרב אחד או
שניים — בעוד שההיפך יכול להיות נכון
לגבי מדינת ישראל.
לכן פונה מערכת אל־ארד אל האזרח
העברי מכל הזרמים והכיוונים, למען יקבל
את רעיון התחיה הערבית ויפנה סופית
עורף למדיניות הנוכחית של צמרת המדינה.
בעוד חודשים אחדים יגש האזרח הערבי
אל הקלפי ויביע את דעתו, שתקבע את
צורת־השלטון בארבע השנים הקרובות. בגלל
שאיפתנו העזה להביא לשלום בכל פינות
המרחב, אנו פונים אליו ומבקשים ממנו
לפעול למען מדיניות שתהיה מבוססת על
חמשת העקרונות הבאים:
• זכות הפליטים הערבים לחזור למולדתם;

שויון מלא לאזרח הערבי, ביטול כל
חוקי ההפליה הגזעית;
• הכרה באיחוד הערבי ככוח העצמאי
היחידי והמכריע בעולם הערבי;
• ניטראליות חיובית בין שני הגושים
העולמיים;
• קשירת עתידה והתקדמותה של מדינת
ישראל בעתידו ובהתקדמותו של המרחב

כו הצבעה כעד השוט. פניתנו ״זו״ יכו־לה
להתפרש כשאיפה להגיע לכנסת. שמועות
על כך התפרסמו בעתונות. ואכן,
לפחות גוף אחד התקשר עמנו בהצעה להופיע
עמו בחזית משותפת בבחירות. גוף
זה הציע לנו כתוכנית־מינימום את העקרונות
המזדהים עם השקפות אל־ארד.
לא נענינו להצעה זו. למה?
הציבור העברי יכול לקבל את הרושם
כי החלטתנו זו נוגדת את רוח הרעיון,
אשר למען השגתו נשבענו להיאבק. אחדים
יחשבוד, כנסיגה מן האחריות. רק אותם
היודעים אל נכון את המצב בישוב הערבי
בארץ יבינו כי החלטתנו זו היתה פרי
מחשבה מדוייקת, המבוססת על סבלנות
וראייה רחוקה.
כי הצבעתם של ערבים בארץ, ובפרט
הצבעתם בבחירות לכנסת, היא מהתלה
ואיוולת. לרוב המכריע של בני עמנו חסר
חופש הביטוי.
תוצאות הבחירות הקודמות מעידות ש־
(המשך בעמוד )8

הוכבת
t hיבור הבוחרים העובר ליד הקלפי ה־
& נסיונית במקום מסויים, בשעה מסויימת,
הוא מקרי. לכן מתעוררת תמיד שאלה
חשובה: אילו היתד, ההצבעה בקלפי הנס־יונית
נערכת באותו מקום ביום אחר, האם
היו התוצאות משתנות?
השבוע ערכה החוליה פעולה מיוחדת של
הקלפי הנסיונית, הוכיחה כי לא יתכן שינוי
קיצוני בין שתי הצבעות באותו מקום.
יתכנו תנודות קלות באחוזים שכל רשימה
תקבל באותו מקום בפעמים שונות, אולם
בסיכומו של דבר יהיה היחס בין הקולות
שקיבלו המפלגות בשתי ההצבעות הנפרדות
כמעט אותו יחס.

פעמיים: תוצאה שווה

Mkתי הקלפיות 7 ,ו־ ,8שנערכו הש־
)hrבוע בירושלים, הביאו לידי מסקנה זו.
הקלפי הראשונה הוצבה בירושלים ביום
החמישי האחרון, בין השעות 10־ 11 בבוקר,
סמוך להצטלבות הרחובות המלך ג׳ורג׳
ובן־יהודה, לא רחוק מבנין הכנסת.
הקלפי השניה הוקמה כמעט באותו מקום
עצמו כעבור שלושה ימים, ביום ראשון
השבוע, בין השעות 9ו־ 10 בבוקר. הזהות
הראשונה בין תוצאות שתי הקלפיות התגלתה
כבר בעת ספירת אחוז המצביעים
מבין מקבלי הפתקים. גם ביום חמישי וגם
ביום ראשון חולקו 400 פתקים לעוברים
ושבים שעברו ליד הקלפי והתבקשו להשתתף
בהצבעה. ביום החמישי (קלפי מספר
)7הצביעו 215 איש מתוך ,400 שהם 53.6
אחוז. ביום הראשון (קלפי מספר )8הצביעו
222 איש מתוך ,400 שהם 55.5אחוז.
ואלה היו תוצאות קלפי מספר ,7שנערכה
בירושלים ביום החמישי החולף:

ח -תנועת החרות 70 -קולות
( 33 אחוזים);
א -מפא״י 57 -קולות (26.9
אחוזים);
ת -אחדות־העבודה 15-קולות
( 7אחוזים);
פ -המפלגה הפרוגרסיכית -
15 קולות ( 7אחוזים);
ב-המפלגה הדתית הלאומי ת-
15 קולות ( 7אחוזים);
מ -מפ״ם 14 -קולות (6.5
אחוזים);
פתקים לבנים 5.6( 12 -אחוזים);
צ-הציוני
ם הכלליים 7 -קולות
( 3.3אחוזים);
ד -אגודת ישראל ופא״י 6 -
קולות ( 2.8אחוזים).

נוסף על כך סימנו 3בוחרים כי היו
מצביעים בעד רשימת הפעולה השמית, אף

בוחר דתי משלשל
בשלווה את פתק ההצבעה
שלו על רקע של פרסומת קולנועית.

בירושלים

קלפי. העולם הז ה׳ 7, S, 9, iO

למפ אי״-יוו ש לי ם n n n ra n n

פלאח ערבי, סמודנטית צעירה, מבקר ונבח, עקות בית ואזרח אלמוני מצביעים
כי העתונות הודיעה עוד שבוע לפני כן
כי הפעולה לא תשתתף בבחירות. בוחר
אחד הצביע עבור רשימת המשטר החדש,
שאז טרם היה ידוע כי לא תרוץ לבחירות.
הקומוניסטים לא קיבלו אף קול אחד.
תוצאותיה של קלפי מספר ,8שנערכה
באותו מקום כעבור שלושה ימים, ביום
הראשון, היו כדלקמן:

ח -תנועת ה חרו ת 86-קולות
( 38.8אחוזים);
א -מפא״י 59 -קולות (26.7
אחוזים);
צ -הציונים הכלליים 14 -קולות
( 6.3אחוזים);
ב -המפלגה הדתית הלאומית
13 קולות ( 5.8אחוזים);ד -אגודת ישראל ופאג״י -
11 קולות ( 4.9אחוזים);
ת -אחדות-העכודה 10 -קולות
( 4.5אחוזים);
מ -מפ״ם 9 -קולות ( 4.1אחוזים);

-המפלגה הפרוגרסיבית -
9קולות ( 4.1קולות);
ק -המפלגה הקומוניסטית -
5קולות ( 2.2אחוזים);
האיחוד הספרדי הלאומי 3 -
קולות ( 1.3אחוזים);
פתקים לכני ם 1.3( 3 -אחוזים).

״כולם אותה קנוניה!״
ך*שוואה קצרה בין תוצאות שתי קל!
fפיות אלה, שנערכו באותו מקום בירושלים
בימים שונים, מעידה על כמה
וכמה דברים.
קודם כל, לא חל שינוי בעובדה שבאותו
מקום עולה מספר המצביעים עבור תנועת־

חרות על מספר המצביעים עבור מפא״י,
אם כי חלו שינויים קלים באחוז המצביעים
עבור כל רשימה. בדירוג שאר המפלגות
חלו שינויים מספר בגלל אחוז המצביעים
המועט עבורם, שאיפשר למספר קולות מועט
באופן יחסי לשנות את דירוגה של
המפלגה בדירוג הכללי. אולם לא היתר,
הפתעה ניכרת, שהצביעה על קפיצה או
ירידה בולטת של אחת המפלגות.

מירושלים,

11.25

בשעה

לפני־
ההפוך הצהריים.
בשתי הרכבות חולקו 350 פתקים של
הקלפי הנסיונית, ומספר המצביעים היה
46.5( 163 אחוזים); הפתקים חולקו בין
הרשימות השונות בסדר הבא:

א -מפא״י 61 -קולות (37.1
אחוזים);
ח -תנועת החרות 28 -קולות
כמו בקלפיות הקודמות, כן גם בשתי
קלפיות אלה, יש ענין מיוחד במה שרשמו ( 17.3אחוזים);
פתקים לבנים 18 -קולות (11
על גבי הפתקים אלה שסירבו להצביע עבור
כל מפלגה שהיא .״לא משתתף בבחירות, אחוזים);
לא הפעם ולא בפעמים הקודמות,״ כתב
צ -הציונים הכלליים 11 -
עתונאי ידוע .״אין בשביל מי להצביע, כולם קולות ( 6.7אחוזים);
אותה קנוניה,״ כתב מצביע אחר .״לא רוצה
ב -המפלגה הדתית הלאומית
להצביע!״ כתב בקיצור מצביע נוסף.
ואילו 10 -קולות ( 6.1אחוזים);
מצביע אחר ציין על גבי פתקו רק שתי
ת -אחדות-העבודה 9 -קולות
מילים רבות־המשמעות :״לחם, עבודה!״
( 5.5אחוזים);
בירושלים אחוז הסרבנים העקרוניים קטן
ד -אגודת ישראל ופא״י -
יחסית, קטן
בהרבה מן האחוז שנתקבל 9קולות ( 5.5אחוזים);
בקלפיות אחרות.
מ -מפ״ם 7 -קולות (4.3

אחוזים);
פ -המפלגה הפרוגרסיבית -
ברכבת: רוב למפא״י
5קולות ( 3.1אחוזים);
0V6ביטאו הקלפיות 7ו־ 8את. הלו־ק
-המפלגה הקומוניסטית -
\ £ה רו ח במרכז ירושלים, הרי ביטאו
שתי קול אחד ( 0.6אחוזים);
הקלפיות הבאות, מספר 9ו־ , 10 את דעתו
האיחוד הספרדי הלאומי -קול
של חתך ארצי. שתי קלפיות אלה נקבעו
ברכבת שהילכה בקו תל־אביב—ירושלים. אחד ( 0.6אחוזים).

גם כאן הוקצבה הפסקה של שלושה ימים
בין הצבעה בקלפי אחת לשניה, כדי שתהיה
אפשרות להשוזת בין השתיים.
קלפי מספר 9הכילה את פתקי־ההצבעה
של הנוסעים בשתי רכבות, שהילכו ביום
החמישי שעבר בקו תל־אביב—ירושלים.
חצי ממצביעיה של קלפי מספר 9היו
נוסעי הרכבת שיצאה ביום החמישי ב־7.55
בבוקר מתל־אביב לירושלים. החצי השני
היה מורכב מנוסעי הרכבת שיצאה בכיוזן

קול אחד נמסר גם לרשימת הפעולה־השמית,
שוב למרות שהיה כבר ידוע אי־השתתפותה
בבחירות. אחד המצביעים היה
ערבי שהצביע עבור רשימה ע׳ ,רשימת
מיעוטים של מפא״י. קולו נכלל בין הקולות
שקיבלה מפא״י.

״כולם גנבים״
•ולפי מספר 10 הכילה אף היא את
\ /קולותיהם של מצביעים משתי רכבות
* בדרך לירושלים, ובאה לצורך השוואה
עם תוצאות הקלפי הקודמת. היא נערכה
כעבור שלושה ימים, ביום הראשון, האחת
רכבת תל־אביב ירושלים שיצאה בשעה 6.54 בבוקר, והשניה, רכבת ירושלים—
תל־אביב, שיצאה בשעה 11.25 בבוקר.
מתוך 340 פתקים שחולקו ברכבות אלה,
הוטלו לתוך הקלפי 174 פתקים, המהווים
50.9אחוזים מכלל מקבלי הפתקים. אלה
היו תוצאות קלפי זו:

ךךךךך 1ההצבעה בקלפי הנסיונית בקרונות הרכבת הפכה לגורם להפנת השיע־
J 1 . 1 J gJLמום אצל נוסעי הרכבת. סביב ההצבעה מתעוררים תנויד ויכוחיס עיו־ניים,
המעלים את מתח ההתעניינות בקלפי, ממריצים אף את האדישים להכניס את הפתק.
ftBsaa M

א -מפא״י 46 -קולות (26.4
אחוזים);
ח -תנועת החרות 22 -קולות
( 12.7אחוזים);
פתקים לכנים 29 -קולות (-16.7
אחוזים);
כ -המפלגה הדתית הלאומית
17 קולות ( 9.7אחוזים);ת -אחדות־העכודה 13 -קולות
( 7.4אחוזים);
ד -אגודת ישראל ופא״י 11 -
קולות ( 6.3אחוזים);
פ -המפלגה הפרוגרסיבית -
9קולות ( 5.1אחוזים);
מ -מפ״ם 8 -קולות (4.5
אחוזים);
צ -הציונים הכלליים 7 -
קולות ( 4אחוזים);

ק -המפלגה הקומוניסטית -
5קולות ( 2.8אחוזים).
כמו כן קיבלה רשימת המשטר החדש,
שבאותו יום כבר היה ידוע שלא תלך
לבחירות לכנסת 4 ,קולות ( 2.3אחוזים)
והפעולה השמית 3קולות ( 1.7.אחוזים).
השתאה בין שתי קלפיות אלה שנערכו
ברכבת מוכיחה, כי בחתך ארצי מוסיפה
מפא״י לצעוד בראש, ואילו המפלגה השניה
בגדלה היא חרות שמספר אחוזיה, בחתך
ארצי, הוא כמחצית מספר אחוזי מפא״י.
בין נוסעי הרכבת התבלטו בעיקר חברי
מפא״י שנוסף על ציון אות רשימתם על־גבי
הפתק הוסיפו כתובות וסיסמאות שונות.
אחד שהצביע א׳ ,מצא לנחוץ לציין
:״אני כבר 12 שנה אוהד מפא״י
וחבר.״ שני כתב :״למען השם, תגידו כמה
כסף קיבלתם מתנועת החרות!״ בכל זאת
השתתף בהצבעה, הצביע אלף. בוחר אחר,
שקולו נמנה בין הפתקים הלבנים, רשם
על גב פתק ההצבעה שלו :״כולם גנבים!״

חרות -מחצית מפא״י
ן* ניגוד לירושלים, המתגלה שוב כ-
Jמעוז של חרות וכנקודת־תורפה של
מפא״י (דבר שהשתקף גם בבחירות להסתדרות,
בהן נחלה מפא״י כשלון בבירה),
מראה הקלפי הכפולה ברכבת כמה עובדות
יסודיות מכריעות. ראשית, סדר הרשימות:
מפא״י בראש, אחריה חרות, אחריה הסרבנים
העקרוניים — עובדה המוכיחה שוב
עד כמה היו גדולים הסיכויים של גוש
שהיה מעורר את אמונם של בוחרים אלה.
חוץ מזה קיבלו הפעולה השמית והמשטר
החדש בשתי קלפיות אלה ביחד 2.3%למרות
הודעתם שלא ילכו לבחירות.
עובדות אלה שופכות אור חדש על השאלה:
מה היו הסיכויים של החזית המאוחדת
של הקבוצות האנטי־מפלגתיות, שהוצעה
על־ידי הפעולה השמית. האומדנה של 8
עד 12 צירים שוב אינה נראית מוגזמת.
העובדה השניה: חרות מתקרבת בשתי
הקלפיות ברכבת למחצית מדוייקת־כמעט
של קולות מפא״י. שתי הרשימות גם יחד
חזקות בקלפי 9יותר מאשר בקלפי ,10
בעיקר בגלל השפעת הדתיים והסרבנים
בשתי הרכבות של קלפי . 10 אף שהרכבות
בקו ירושלים מהוות אולי חתך ארצי פחות
מדוייק מן הרכבות בקו חיפה, בהן נערכו
הקלפיות בשבוע הקודם, הרי נראה כי
הממוצע בין קלפיות 9ו־ 10 מתקרב לסיכוי
הארצי.
אילו היה ממוצע זה של שתי הרכבות
הירושלמיות הופך לתוצאה ארצית, היתה
מפא״י מקבלת כ־ 38 מנדטים בכנסת הרביעית,
וחרות כ־ 19 מנדטים.
לניתוחו הנכון של ממוצע זה, יש לקחת
בחשבון כי אם הימין חזק יותר בתל־אביב
ובירושלים, הרי למפא״י כוח רב יותר
בחיפה ובאיזורי הממשל הצבאי. השפעת
הדתיים, שבגלל הימנעותם החלקית בקלפי
הנסיונית טרם מורגש מלוא כוחם בתוצאות,
תוריד במידת מה את האחוז הן של
מפא״י והן של חרות, אך מבלי לשנות
את היחס ביניהן.
דבר זה נכון גם לגבי אחוזי אחדות־העבודה
ומפ״ם, אך לאלה צפויה תוספת־כוח
מכרעת באזורי ההתישבות העובדת,
שאינה מיוצגת כראוי ברכבות בקו ירושלים.
עם הסתייגויות אלה, נראה כי סיכום כל
הקלפיות הנסיוניות מתחיל להראות תמונה
ארצית ברורה.

הבל 1ן

במדינה

מגיע
!הסשך מעמוד )6
׳ובעים אחוז מן הערבים הצביעו בעד שוט
1דיכוי, המצליף בהם והמאיים על עתידם.
1אם אחרי כל זה אפשר לומר כי חופשיים
דנו להצביע כרצוננו?
חבל מסביב לצוואר. כדי להתיר את
!:חבל הקשור מסביב לצוואר עמנו, והו!ונע
בעדם להביע את דעתו האמיתית,
!אמינים אנו שחובתנו לקרוא לבני עמנו
׳1התלכד ולפעול במסגרת לאומית, פעולה
זייגעת וממושכת שתלמד את עמנו לעמוד
דתן מול סכנות ולהיאבק תוך אמונה
:צדק מאבקו. אחרי ליכוד כל הערבים בתוך
וסגרת זו, תהיה להשתתפותנו בבחירות
זועלת אמיתית.
אל יאשים אותנו איש כי אנו באים
להפריד בין שני עמי הארץ. לא נלך אלא
בדרך שמטרתה ידידות עם כל הכוחות המקומיים
המעוניינים להבין את השאיפות הצודקות
של לאומיות כל העמים במרחב.
כהוכחה לשאיפתנו לשתף־פעולה עם כוחות
מסוג זה, ניגשנו מיד עם קביעת עקרונות
עתוננו אל אורי אבנרי, וביקשנו את
עצתו בדבר מידת הנכונות של האזרח העברי
לקבל את מטרותינו ולפתור את
בעיות המרחב פתרון של אמת. אהדתו
והתלהבותו של אורי אבנרי לעבודתנו היו
הגורם שדחף אותנו למהר ולהרים את קולנו.
כבוד וגאווה. אנו מעוניינים בשלומם
של בני האומה העברית. נפעל בנאמנות
למען תפיסה המרימה על נם את גאוותם
וכבודם של כל הלאומים. לעולם לא נדגול
בחיי רווחה של עם אחד על חורבנו של
עם אחר.

כרמל מזרחי

מפלגו ת
מהפכת המזכירים

כאשר החלו ראשי הצ״כ לחשוב על הבחירות
המתקרבות, פנו אל נסים, שאלו
לעצתו על האפשרות להכניס רב לרשימתם.
הם רצו לתפוס שני ציפורים במכה אחת:
• לחזק את היסוד הספרדי ברשימתם,
כדי להתחרות בכוח־המשיכה של חרות כלפי
עדות המזרח.
9לחזק את היסוד הדתי, כדי ללכוד
בוחרים אזרחיים מן הרשימות הדתיות.
העמדה הדתית הבולטת של ראש עירית
תל־אביב, חיים לבנון, הוכיחה כי הדבר
כדאי.
,,כני הקטון״ .הרב נענה לבקשתם.
הוא הבטיח להמליץ על בן־אדם מתאים. המועמד
שנראה אז סביר ביותר: איש בנק
מרכנתיל, שלמה מאיר נוח.
אולם ברגע האחרון היתד, לרב הפתעה.
״האיש המקובל עלי הוא בני,״ אמר בנועם
מזרחי. הצ״כ לא נבהלו. היה ברור להם
כי הרב מתכוזן לבנו הבכור, בניהו, מזכירו
המדעי של נשיא המדינה. מכיוון שהופעת
בנו של הרב ברשימה היתד, מתפרשת בהכרח
כגיבוי בלתי־רשמי של הרב עצמו,
הסכימו הצ״כ ברצון.
אולם לצ״ב חיכתה הפתעה שניה. הרב
החל מדבר על ״בני הקטון״ .ראשי הצ״כ
נפגשו עם הבן, נתרשמו לטובה מפקחותו
ומרצינותו. הם הבינו מיד כי בעזרת בן
הרב יגרמו לסנסציה לאומית, ימשכו ענין
ציבורי לרשימתם ואף יעוררו רושם חיובי
בחוגים דתיים ועיראקיים.
לכן התחייבו לשים את משה נסים במקום
השביעי ברשימתם — מקום הנראה בטוח
גם לפסימיים. ההבטחות שניתנו לראש״ל,
ביחס לעמדת ד,צ״כ בכנסת בעניני דת, לא
התפרסמו בצורה מוסמכת.
טריקת הדלת. אם קיוו ספיר־סרלין
(בפי יריביהם: הס.ם ).לעורר סנסציה, צדקו.

מלבד הצ״כ (ראה להלן) גרמו המפלגות
לאפתעות מעטות ברשימות מועמדיהם, שהוגשו
השבוע לועדת־הבחירות.
רשימת חרות נשארה כשד,יתד, עד למקום
ה־ — 15 הוא מספר הח״כים עד כד״ במקומות
הראשונים שלאחר מכן, הנראים כבטוחים
לאנשי חרות, באו אנשי מנגנון המפלגה
ומוסדותיה, ונציגי עדות המזרח.
עליית מזכירי־המנגנון היתה תופעה כללית
כמעט בכל המפלגות. בעוד שמזכיר
חרות אברהם דרורי הועמד במקום ה־17
של מפלגתו, זכה מזכיר הדתיים־הלאומיים
בנימין שחור למקום בטוח במפלגתו, ומנהל
מערכת־הבחירות של מפא״י, יוסף אלמוגי,
זכה למקום ה״ 18 של מפלגתו שלו. איש־המנגנון
גיורא יוספטל זכה למקום ה־.11
רשימת מפא״י, שנערכה בידי דויד בן־
גוריון עצמו, שיקפה את סדר־החשיבות
של אישי מפא״י בחצר בן־גוריון ברגע זה,
כשם שסדר המנהיגים הסוביטיים במיסדרים
על גג קבר לנין, היה משקף את דירוג
אנשי־החצר בימי סטאלין. ביג׳י לא התחשב
בלוח נוקשה של מפתח מוסדי,
דירג כל איש לפי ראות עיניו.

פצצ ת הס.ס.

הבחורים משתגעים אחדיה...
זו לא חכמה — היא משתמשת ב״

״רו>אלו»ט״
״ ״ ROYALVITקרם פנים מונע
קמטים ושומר על עור נעורים. מכיל
ג׳ להרויאל, מזון מלכות הדבורים,
לפי ד״ר לברן, פרים.

המחיר בישראל 4.250 :ל״י

nbjk- i

! v o n
O ld fp p J7

״טוב לי פה ואני מבסוט1״ אמר לפני
שנה וחצי טירון בן ,22 משופם ואתלטי,
בשעה שעתונאי הצליח לחדור אליו במחנה
צה״ל (העולם הזה .)1063 לא היה זה טירון
רגיל. גיוסו של הטוראי משה נסים היה
אז סנסציה ארצית.
כי משה הצעיר, בנו השלישי של הרב
יצחק רחמים נסים 64.גויים במפתיע,
למרות שהיה בידו פנקס־התיצבות שנתן לו
דחיה לחצי שנה כבחור־ישיבה. סיבת-
הגיוס :״ברוגז״ ,פוליטי בין שר־הבטחון לבין
הראש״ל. לפתע נזכר ביג׳י בעובדה אותה
גילה העולם הזה ( )972 לראשונה שנה וחצי
לפני כן: שאיש מבין בניו ובנותיו של
הרב לא מצא לנחוץ לשרת בצה״ל.
משה הצעיר, הפיקח שבין ילדי נסים,
שכיהן כשר־התעמולה וכמנסח־נאומיו של
אביו, לא עירער על הגיוס. הסיבה: שלטונות
הבטחון יכלו לטעון כי כמעט מעולם
לא ביקר בישיבה בה היה רשום. הוא התגייס,
נבדק אצל רופא שנתן לו סוג־בריאות
לקוי, קיבל על עצמו תפקיד דתי.
השבוע נסתבר לפתע כי החייל משה נסים
לא יבלה את השנה הבאה בצבא. הוא עומד
להיבחר לכנסת, להיות חברה הצעיר ביותר.
דרוש: עיראקי. שרשי הפרשה נעוצים
עוד בימי פרשת הגיוס. בין העתוגים
שכתבו דברים בלתי־אוהדים על בן הרב
היה הבוקר. הראש״ל הזמין אליו את ראשי
הצ״ב, פרץ ברנשטיין ויוסף ספיר, כדי
לשכנעם לשנות את עמדת עתונם. כך נוצר
המגע הראשון שהבשיל את פירותיו השבוע.

ח״ב־לעתיד נסים
בשקט, אבל לא בבר

התדהמה הגדולה ביותר היתד. במפלגתם
שלהם. הנרגזים ביותר: נציגי הספרדים
במפלגה, שירדו למקום רחוק, ונציג הצעירים,
אברהם כץ, שירד למקום ד,־,14
הנראה מפוקפק מאד גם בעיני אופטימיים.
אפילו בכנסת הנוכחית מחזיקים הצ״כ רק
ב־ 13 כסאות.
הקרב המכריע נערך בועדת־המינויים, ששמעה
על כל הענין רק ביום הרביעי האחרון,
נדרשה להחליט בו במקום. המתנגדים
טענו כי משה היה משתמט, ירחיק
אוהדים צעירים. תשובתו הנרגשת של ספיר:
אם לא גויס משה לא היתד, זאת אשמתו,
אלא אשמת לשכת־הגיוס.
נציג הדתיים, אהרון שאלתיאל, טרק את
הדלת. מבין שמונה הנותרים, הצביעו 7
בעד. המתנגד היחיד: אריאל וינשטיין, איש
הבוקר, נציג הצעירים.
הצעירים נאחזו בנשק אהרון, ניסו לכנס
את הועד הפועל של המפלגה. אולם בקשתם
נתקלה בסירוב היושב־ראש. תקנון המפלגה
אינו מפרט כמה חתימות דרושות לכינוס
הועד. היושב־ראש: יוסף סרלין.
״זאת היתה שחיטה!״ גם בלי
בן הרב היתד, רשימת המועמדים של
הצ״כ חדשנית למדי .״זאת היתה שחיטה!״
נאנח עסקן אחד.
ארבעה ח״כים התפטרו מרצון* כדי לח
זור
לעסקיהם. שנים גורשו בכוח: הח״כים
שושנה פרסיץ ושמחה בבה, ששניהם הצטיינו
בועדות הכנסת, אך הזניחו את העבודה
במפלגה.

״אני הולך לכגסת!״
מי הוא משה נסים, בן הרב הראשי שהפך
השבוע למרכז של סנסציה לאומית (ראה
לעיל)? מה דעותיו? מה נימוקיו?

ככיתו המהודר בירושלים, כשהוא
לובש עדיין את סרטי סמל
חיל־האוויר על מדי צה״ל ומדבר
בסלנג שוט!? ,סיפר השבוע המד
עמד-לבנסת משה נסים 24לכתב
״העולם־הזה״ :

אני לא גאון ואין בי שום דבר מיוחד.
נולדתי לפני 24 שנים בירושלים. זאת־אומרת
בירושלים שתיכון ותיבנה. כמו הרבה
אחרים הלכתי לבית־הספר העממי ולגימנסיה,
והציון הממוצע שלי באמת היה
טוב. טוב — אבל לא יותר מזה.
אחר כך המשכתי ללמוד בישיבה ובאוניברסיטה
העברית. למדתי שם משפטים.
ואם אני אזכה עוד פעם ללמוד, אלך להתמחות
ביחסים בינלאומיים. בזה נשקף לי
עתיד רציני.
התפרסמתי כבר לפני הרבה זמן, כשדויד
בן־גוריון האשים את אבא שלי, שהוא כבוד
הרב נסים, שבניו אינם הולכים לשרת
בצה״ל. זה נכון שכל אחי לא היו בצבא.
אבל כשבן־גוריון אמר את זה בכנסת כבר
הייתי בבסיס טירונים, וזאת לא הזכיר.
גייסו אותי איך שהתחילו במשרד־ד,בטחון
לרחרח בפרשה.
הצלתי את ״העולם הזה״ .אני
מוכן לגלות שאני נמצא בחיל־אוויר. אפשר
לדעת את זה לפי המדים שלי. אולם לא
אומר במה אני עובד שם, ולא חשוב בכלל
אם אני עובד ברבנות הצבאית או לא. כל
חייל זה חייל.
אבל בתקופת שירותי בצבא היצלתי את
העולם הזה מצרות רבות, אולי אפילו מסגירת
העתון. כי כשהייתי בטירונות בא
אלי אחד הכתבים וניסה לשוחח אתי על
כל מה שאמר בן־גוריון בכנסת בקשר אלי.
הצלחתי להשתמט מלענות על השאלות שלו,
ואם הוא גבר הוא יודה שאני התחמקתי
ממנו גם כן כגבר. אחר כך נתגלה שנכנס
למחנה בלי רשות, בעזרת איזה קצין. אילו
רציתי, יכולתי לעשות לו צרות, אולם
החלטתי לטשטש את הענין.
יש למשפחתי צרות רבות עם העולם הזה,
אולם אנחנו לא כועסים בכלל. ביקורת זה
דבר טוב. אף על פי שאני חושש מסילוף
דברי בהעולם הזה, אני נותן לעתון הזה
הזדמנות להוכיח את עצמו, ומקוזה לשמור
על יחסים ידידותיים אתו בתקופת כהונתי
בכנסת.
שם או שס״טוב? זוהי הרגשה קצת
מוזרה להרגיש שהולכים לכנסת, ביחוד במקרה
כמו שלי. אבל צריך להבין אותי
ולדעת מה קרה כאן.
לפני חצי שנה בערך התחילו הציונים־
הכלליים להתענין בי. איך? באמת שאני לא
יודע. אולי מישהו רמז לח״כ ספיר שאנ•
שווה משהו. או אולי שהם סתם שמעו
עלי. אני חושב שאדם יכול להתבלט, אפילו
כשהוא נמצא בצבא. יתכן שאני התבלטתי
בצה״ל, והם שמעו על כך.
בכל אופן, ספיר לא מיהר לפנות אלי.
הוא בדק את הענין, קיבל עלי חודת־דעת
רבות. רק כשהוא השתכנע שאני ראוי לכל
זה, הוא הזמין אותי לפגישה אתו.
אני יודע שיפרשו את זה בקשר לאבא
שלי. אבל אסור להאמין לזה, כי ספיר
וסרלין בחרו אותי בגלל האופי והתכונות
שלי, ולא בגלל זה שאבי הוא הראשון־
לציון. גם הם בעצמם אמרו לי כך, אפשר
לשאול אותם.
ספיר התקשר אתי לפני חודשיים ולא
מצא אותי בבית. הוא השאיר הודעה, וכעבור
זמן קצר התקשרתי אליו וקבענו פגישה
במקום שקט — בבית־קפה ברמת-
גן. זה לא נכון שהפגישה היתה סודית,
באיזה בר חשוך חס־וחלילה, או משהו כזה.
בהתחלה סירבתי להצעה של ספיר, וכל
מה שעשינו היה כמו מחקר על הדעות הפוליטיות
שלי. כשנפרדנו קבענו עוד פגישה
וספיר הציע לי לשקול את העניו שנית.
אני רוצה להדגיש, שעל אף היותי בצבא,
מנותק כאילו מחיי ציבור, אני מכיר את
ר,אוירה העכורה בחוץ. מטעם זה חשבתי
(הנושך בפנזוד )12
* שמעון בז׳רנו, ד״ר משה הראל, זלמן
סוזאייב, יעקוב קלבנוב.
חעולס הזה .1145 .

יהודית מזרחי הוכתרה לפני שנה
כמלכת המים הראשונה של ישראל.
הכתרתה נעשתה בטקס אינטימי
וצנוע בגני מלון ״רמת-
אביב״ .אולם תוף שנה אחת כלבד
הפך טקם בחירת מלכת-המים
ממאורע צנוע, שלא רכים ידעו
מה בא לבטא בדיוק, למפעל ששמו
נישא בפי כל וההתעניינות
בו רכה. כמידה רבה תרמה לבך
מלבת־המים הראשונה, שידעה לייצג
בשנת כהונתה ככבוד את
הצד הרענן והנאה, את יפי העלומים
של הנוער הישראלי. טקם
בחירת ״מלכת המים ,״1959 שנערך
בשבוע ההולך באמפיתיאטרון
ברמת-גן, הפך למאורע המוני
ולנושא התענינות מרכזי. עדות
לכך היה גם זרם המתנות למלכת-
המים, שזרם באופן ספונטאני מצד
הטובים והמעולים שבבתי־העסק
הישראליים. מלבד נסיעתה
בשליחות של רצון טוב לארצות
הים התיכון, זכתה המלכה לטיול
שיט כחג הסוכות יחד עם סגניו-
תיה, ולמתנות מצד כתי־עסק כמו
חנות התכשיטים ״טופז״ ,סלון האופנה
של האחיות אנגלנדר, סלון
הנעליים ״חביב״ וסלון הנעליים
״בני״ ,בית האופנה של ״מדים״
וחנות ההלבשה של ״איווניר״,
סלון הכובעים והעדיים של צילי
כינר ובית החרושת לבגדי־ים
״גוטקס״ ,בית החרושת לשוקולד
״ליבר״ וחנות הפרחים ״תמי״.
ד אלף איש

הצביעו ־ והחיילת מחל־אביב

בחדר הקטן מתחת לבמת האמפיתיאטרון ברמת־גן היו
מסודרות בשורה ארוכה 20 קופסאות. כל קופסא נשאה
עליה מספר אחה כמספר המועמדות הסופיות שהשתתפו
בתחרות מלכת המים .1959 במשך 45 דקות מיינו חמישה
שופטים, שנבחרו מבין הקהל, קרוב לאלף פתקים. היו אלה
כרטיסי הכניסה לנשף הבחירה, שעל גביהם רשמו בעליהם
בתום הנשף את מספר המועמדת בה בחרו. בשעה אחת
אחר חצות של יום חמישי שעבר סיכמו השופטים את
התוצאות. לא היה ספק מי היא בחירת הקהל. הקהל הרב,
בתוכו אישי צימר כסגן־ראש־עירית רמת־גן, שלום זיסמן,
ובמאי הסרטים הצרפתי האורח, כריסטיאן ז׳אק, שבא לנשף
בלוויית מלויו, בחר ברוב קולות מכריע בזיוה בינדר (בתמונה
מימין) ,חיילת בת 18 בחיל השריון, גרפיקאית ודוגמנית
במקצועה האזרחי, כמלכת המים לשנת .1959 היא
קיבלה 29.5אחוזים מכלל קולות הבוחרים. כסגנית ראשונה

למלכת המים נבחרה עליזה גרום, חיפאית בת ,19 סטודנטית
בבית־הספר הגבוה למשפט וכלכלה, הרוצה להתמחות
בשפות כדי לשמש מתורגמנית. עליזה (משמאל, בתמונה
למעלה) ,מזיגה נהדרת של אם ממוצא תימני ואב מעולי
גרמניה, זכתה ב־ 14 אחוזים מכלל הקולות. כסגנית שניה
נבחרה בתיה בנדיקט (עומדת מימיך, בתמונה למעלה) ,בת
ה־ ,17 ילידת רומניה, תלמידת החוג הדרמטי של הביסה, שקיבלה
למעלה מעשרה אחוזים מקולות הבוחרים.
כנסיכת חיפה נבחרה לילי סוזאנה (כורעת מימין, בתמונה
למעלה) ,בת ה־ , 17 זבנית ילידת מרוקו, תושבת העיר התחתית
בחיפה. בתואר נסיכת תל־אביב זכתה רבקה סיסו
(כורעת משמאל) ,בת ,18 מטפלת בילדים, ילידת ספרד,
ואילו כנסיכת המים של ירושלים נבחרה ליביה גלטיאנו
(תמונת בעמוד הבא) ,דוגמנית בת ,18 ילידת רומניה ורקדנית
באלט ירושלמית, שנבחרה השנה גם כנערת אקמן.

~ מלכת המיו!
gpfr*.
הקהל ראה אותן על הבמה — שורה
ארוכה של 20 נערות יפהפיות וזוהרות,

1בושות בבגדי־ים, מוארות בשלל זרקורים,
? ,חייבות אל מול מצלמות הקולנוע והטל־

שיא המתח

בחדר־ההלבשת של גאמפיתיאטרון ברמת־גן עברו על המועמדות
לתואר הנכסף ר;עי התרגשות ארוכים, לפני שכל אחת מהן
עלתה לבדה על הבמה, לראיון האישי ׳עם המנזה גרשוץ גרא, שנערך בפני קהל האלפים.
רבות מהמועמדות הסופיות בחרו! ללוות את הרריון על הבמה בתצוגה אישית קצרה, כמו
ריקוד, שיר קצר, קטע הקראה. קטעים חובבני! אלה הוסיפו גון של עליצות להופעתן.

איפור

עליזה עולש, הקוסמטיקאית
הידועה, הקדישה
לכל מועמדת טיפול אישי לקראת הבמה.

ביזיה, משליכות בחינניות. פרחים למעריצי־הן
ברדתן במדרגות האמפיתיאסרון הרמת־גני.
כל אחת מהן חטובת גוף ויפת־פנים.
כל אחת מנסה להבליט את התכונות האישיות
האפייניות לה. כל אחת מנסה לפלס
דרך אל לב קהל הנוכחים — שהיה במקרה
זה גם קהל השופטים, מי באמצעות ריקיד
באלט לפי מנגינת אגס הברבורים של צ׳יי־קובסקי,
ומי בהשמעת שיר־עם רוסי בחן
בלתי־מקצועי — שהעיד על ארץ הולדתה.
על הבמה הן היו קלילות, רעננות, תוססות
בעלומיהן. אולם מאחורי הקלעים, רחוקות
מעיניו הכוחנית של הקהל, שרר מתח
עצום. בשני חדרי ההלבשה של האמפיתיאטרון
ברמת־גן, שררו חום וצפיפות 20 .המועמדות
הסופיות התרכזו שם כבר שעה
ארוכה לפני שנפתחו הדלתות לקהל. את
הרגעים האחרונים שלפני הופעתן בפני הקהל,
שלרובן היתד, זו ההופעה הראשונה
בחייהן על במה ולעיני קהל כה רב, הן
בילו בהכנות האחרונות. צוות מאפרות מאומן,
בהדרכתה של הקוסמטיקאית עליזה עולש,
הוסיף את קוי הצבע האחרונים על
פניהן כדי שלא תיראנה חיוזרות מדי באור
הזרקורים.
עם כמה מהמועמדות היה על המאפרות
לנהל מאבק ממושך .״בחיים שלי עוד לא
נגעתי בצבע,״ התגוננה אחת המועמדות, תלמידת
גימנסיה בת ,16 שהיתר, סבורה כי
האיפור יפגע ברעננותה הטבעית. היה צורך
בהסברים ארוכים כדי לשכנעה שללא איפור
יאבדו תוי פניה היפים באור המסנוזר.
לא פחות קשה היתד, עבודתן של הספריות
בהנהלתה של הספרית המומחית דורה.
כל אחת מהבנות דאגה לכל תלתל בשערה,
לברק שערותיה ולקישוט בצורת פרחים או
עדי נוצץ, שיקבע בתוכן. אחת המועמדות

המה לקרב

דורה לוי (מטפלת משמאל בשערותיה של בתיה בנזיקט),
בעלת סלון דורה המפורסם לתסרוקות נשים, ברחוב בך
יהוד־ו , 100 סידרה לכל אחת מן המועמדות תסרוקת חדישה שתהלום במיוחד את פניה.

המנחה גישון גרא (שמאל) ,שני
H f in
הל את זראיונות האישיים עם

המועמדות, משכנע את מרים אשכנזי להדגים רי?וד רוקנ׳רול על הבמה.

ליביה גלטיאנו, שנבחרה כ־
U / 1\ « 1נסיכת ירושלים, כבשה את
לב הקהל בהצגת רקוד באלט קצרה וקולעת.

הוגע המכ

המלכה הקודמת ״י״,״ r

(שמאל) ישבו במקומות כבוד יעל הבמה, צפו בעיניים בוחנות

ה Iffl ״ 171 צוותות מיוחדים עברו בין קהל הצופים, עם קלפיו
י 1יי לתוכן שילשלו הבוחרים את הפתקים הממוספרים, ע
כל אחד ואחד את מספר המועמדת בה בחר. לרבים היתה הבחירה?

510

11 &1

יע-דקות תפורות לפני הצבעת הקהל
אף הביאה עמה כתר
תיה. חברותיה לא ראו
שו מהמארגנים להתיר
כתר כדי שלא תרגיש
קטן זאת

לקישוט שערובעין
רעה, ביקאת
ההופעה בעצמה
מקופחת.

האמא גיסתה בכוח

סנה שמזרחי
עמדות.

vודם ג& בסערת ההכנות וההתרגשות
שלפני ההופעה, אפשר היה להרגיש במתח
העצום מבעד לעיניהן של המועמדות.
כל אחת מהן בחנה את חברתה בשבע עיניים,
מכף רגל ועד ראש, ניסתה לתאר בליבה:
מה יש בה שאין בי? כל אחת ניסתה
להעריך את סיכוייה. היתד, זו מלאכה קשה
עד מאוד. כי בין 20 המועמדות הסופיות
היו למעלה מחצי שאפשר היה להעמידן בדרגה
אחת, זו בצד זו, כיפר,פיות מושלמות
ללא כל חסרון.
20 הנערות שגילן הממוצע היה ( 18 המבוגרת
ביותר בת ,22 הצעירה ביותר בת ,)16
היח־ חתך נאמן מכל הבחינות של בנות
הנוער הישראלי. למרות גילן הצעיר יחסית,
היו 4מהן נשואות והשאר רווקות 2 .היו
בעלות השכלה אקדמאית חלקית 15 ,בעלות
השכלה תיכונית (ביניהן אחת שסיימה מדרשה
לחינוך גופני) ,ו־ 3בעלות השכלה
עממית. היו ביניהן דוגמניות בעלות נסיון,
שהופיעו בתצוגות אופנה שונות, ונערות
גימנסיה שטרם ביקרו עדיין בתצוגת אופנה.
היו ביניהן פקידה ממשרד־האוצר בירושלים,
וזבנית של חנות הלבשה בתל־אביב,
תלמידה של האקדמיה למוסיקה בצד עו־זרת־בית,
סטודנטית לרפואה בצד רקדנית
מלהקות מזרחיות.
12 מתוך 20 המועמדות היו בנות הארץ
ו־ 8בנות חוץ־לארץ, מהן 2 :בנות רומניה,
2בנות ספרד, אחת בת מארוקו, אחת מרוסיה,
אחת בת מצריים ואחת בת פולין.
מבין העולות עלו 2לפני 10 שנים 3 ,לפני
9שנים, אחת עלתה לפני חמש שנים מ־מארוקו,
ושתיים באו ארצה רק לפני שנתיים,
ממצריים ומפולין.
ברגע האחרון לפני פתיחת התחרות הוד
יצבה לתחרות קיבוצניקית מאחת הקבוצות
של איחוד הקיבוצים והקבוצות, אלא שהיא
איחרה את שעת האפס של סגירת רשימת
המועמדות. ביום התחרות עצמה, כ־ 5שעות
לפני פתיחת הטקס, הופיעה במשרדי המערכת
אם חיפאית עם בתה׳יפת־התואר, ניסתה
להכניס אותה כמעט בכוח לרשימת המועמדות
הסופיות. הסבירה האם שהתחננה
לשתף את בתה בתחרות: הבת נוסעת בעוד
שנה לאמריקה לביקור, היא בטוחה שתזכה
בתואר ולכן היא רוצה שבתה תיסע
לאמריקה בתור מלכת המים.

ברנדי וסיגריות

ףכך, שעה שעל הבמה שיעשעה רביעיית
Iנוועדון התיאטרון את הקהל . ,וכשוד

מנחה, הצייר והגרפיקאי גרשון גרא, ראיין
בלבביות את אחת מחברותיהן ושיכנע אותה
להציג על הבמה את אחת מחובבויותיה,
עסקו שאר המועמדות בחדרי ההלבשה ב־חשבונותיהן
האישיים. חלקן לא יכול היה
לעמוד במתח, התגנב אל הבמה מאחורי התזמורת,
כדי לצפות בהופעת חברותיהן.
חלקן ניסה למצוא פינה להתבודד בה, לשאוף
אויר ולהתגבר על ההתרגשות שלפני
ההופעה. מועמדות אחרות ניסו להפיג את
המתח בצחוק שובבני בחבורה. רק אחת או
שתיים נעזרו בסיגריה, ואחת המועמדות
ביקשה אף להביא לה כוסית קטנה של
ברנדי, להפגת המתיחות.
למרות שלכאורה התחרו ביניהן כולן,
ניסתה כל אחת במיטב יכולתה לעזור לרעותה.
כל אחת מהן היודתה טיפוס בפני
עצמו. היתד, שם זו שנראתה כליידי מושלמת
לכל דבר, מאופקת ואצילית, בעלת
נימוסים. היתה שם צברית חסרת מעצורים,
שעמדה שבוע אחר התחרות להצטרף אל
בעלה בקנדה. היתד, שם תלמידת הגימנסיה
האנגלית ביפו, מקסימה בהתנהגותה הילדותית
התמימה והטבעית, והיתד, הרקדנית
המקצועית שאינה חוששת עוד מפני הקהל.

הבחירה הכפולה

toאז? ברגעים המתוחים ביותר, בעת ש!
ועדת המונים שנבחרה מתוך הקהל,
ישבה בחדר סמוך ומנתה את פתקי ההצבעה
של כל מועמדת, שעה שגם קהל הצופים
שישב רתוק אל מקומותיו באמפיתיאטרון,
ציפה במתיחות לתוצאות בחירתו בשיטת הבחירות
המיוחדת, השיטה היחידה המבטיחה
שיפוט בלתי משוחד בין 20 המועמדות —
נעשה נסיון מיוחד לערוך משאל בין המועמדות
בקשר לתוצאות הבחירה.
7מהבנות, כשליש ממספר המועמדות הסופיות,
הצביעו בעד מועמדת מספר .8
במקום השני בבחירת הבנות עצמן צעדה
מועמדת מספר .13 לא עברו רגעים רבים
ונודעה גם תוצאת בחירתו של הקהל.
לשש מתוך 20 המועמדות שהתרכזו בחדר
ההלבשה נאמר כי עליהן להתכונן לעלות
על הבמה. אותו רגע היה רגע של משבר
ל־ 14 האחרות, שידעו כי לא נבחרו בין
שש הנבחרות שכללו את המלכה, את סג־ניותיה
ונסיכות הערים. השש נשארו מתוחות.
הן ידעו כי זכו בתואר, אולם לא ידעו
איזה הוא. ראשונה נקראה אל הבמה ליבית
גליטיאנו, נסיכת המים של ירושלים, ואחריה
נסיכות חיפה ותל־אביב, והסגנית השניה
של המלכה.
אחרונות נשארו רק שתיים, מועמדות מספר
8ו־ .13 כי בחירת הקהל היתה בדיוק
כמו בחירת המועמדות עצמן. עליזה גרום,
החיפאית האצילה, מועמדת מספר ,13 נבחרה
לסגנית הראשונה, ואילו למלכת המים
נבחרה מועמדת מספר — 8זיוה בינדר.

במדינה

דרך צלחה
מזרוני גומא יד, ש שמם הולד
לפניהם, מיוצאים עתה מעבר לים
וכובשים אר שווקיאירופה .
מזרוני גומאוד המיוצרים מקצף
גומי. לאקקז ׳ קהור מוכיחים
שוב ושוב או איכותם המעולה.

כל אחדנועדיף ־ גומאויד
ולא

תחליף

ZIMET

בארץ או
בחוץ־לארץ
משתמשות הנשים לשביעת
רצונן בטקסטיל שמפו. לכבי־כת
צמר, משי וכל האריגים
העדינים.
השתמשי גם
את בקצף
הרך ללא
אלקלי של

77מ 7/״ «77

HtMDCNMATZ
n n 1ל 1ב י 5 6ת״ א
בית

האופנה

לגברים ולגברות
המבחר הגדול ביותר
של דוגמאות מקוריות

תוצרת נקה תוצרת איכות
המפיצים היהירים!

חב׳ נוריתבע״ ט

מחלקה מיוחדת
ל״חשבונות אישיים ״
לאשראי

(המשך מעמוד )8
שאנשים שונים — ביניהם אליהו אלישי,-
דוד סיטון ושמואל שמיר — חברי הציונים־
הכלליים שעושים לי עכשיו צרות, יתנגדו
לכל העניו, יטענו שהכל בא לי בזכות שמו
של אבי, שימשוך קולות של ספרדים־דתיים.
מיהו גדול הסופרים vח״כ יוסף
ספיר המשיך להציע לי את הפיתוי הגדול
להיות חבר־כנסת. הוא שלל את כל הנימוקים
שלי. החלטתי שאני לא יכול להחליט
לבדי בשאלה זו.
פניתי לאישים שונים, ביניהם רבנים ודיינים,
ושאלתי מה דעתם שאלך ברשימת
הציונים־הכלליים לכנסת. אין לי אפשרות
למסור את שמותיהם, אולם כולם אנשים
רציניים. בין השאר פניתי אל גדול הסופרים
העבריים בארץ. גם הוא נתן את דעתו
החיובית בקשר לכך. הוא באמת איש חשוב.
אני לא אומר את שמו. לכל אחד יש בכלל
דעה אחרת מיהו גדול הסופרים. אם מישהו
חושב שזה הסופר ש״י עגנון, הוא רשאי
לכתוב את זה. לי אין כל התנגדות.
בכל אופן הדעה היתד, כמעט אחידה,
רק אחד התנגד. אולם בזה לא נגמרו ההיסוסים
שלי. לקחתי את עצמי בידיים
לכמה ימים, כדי לחשוב. אמרתי לעצמי:
האם אני כבר מספיק מבוגר? האם אני
אחראי? האם אני יכול בכלל לענות בעצמי
על שאלות אלו? החלטתי — כן. רק אז
התחלתי במשא־ומתן עם הציונים־הכלליים.
הצבתי להם כמה תנאים כדי להיות בטיח
שהם לא יסדרו אותי אחר־כך. סוף־סוף
איני צריך למשוך עבורם קולות, ואחר־כך
להיות ח״כ של מפלגה בלתי־דתית. התנאים
היו יסודיים: טיפוח ערכי היהדות בבתי-
הספר הממלכתיים, ולא רק תודעה יהודית.
חוץ מזה דרשתי שהם יתנגדו להפעלת כל
תחבורה ציבורית בשבת, יהיו בעד ביטול
הנחיות הרישום, וישאירו את הנישואים
והגירושין בידי הרבנות. זה הרבה זה?
בנפת או קרן פגמיה. היה לי כמובן
ענין גם עם אבא שלי, והוא התנגד להליכתי
ולכנסת, העדיף שאמשיך ללמוד. אולם הוא
החליט לא להפריע לי.
עכשיו באים ראשי המפלגה הדתית־לאו־מית
ועושים לי חור בראש, וח״כ יצחק
רפאל אמר אפילו שזה נגד רצון אבי. נכון,
אבי התנגד להליכתי לכנסת בכלל, אבל לא
בגלל הקשר עם הציונים־הכלליים.
בכלל, הם רצו לפנות אלי לפני כמה זמן
שאלך אתם, אולם התמהמהו. בינתיים ה־ציונים־הכלליים
פנו אלי. אז בגלל זה אני
פתאום פסול?
אני רוצה להרגיע את כל אלה שטוענים
שאיני חבר המפלגה. עכשיו אני כבר חבר
המפלגה, ובאיזה מקום נאמר שההליכה לכנסת
נקבעת לפי הוותק במפלגה? מה, הליכה
לכנסת זה כמו קרן פנסיה?
עכשיו אני עומד להשתחרר בהתאם לחוק
מן, הצבא. אחרי תום כהונתי אחזיר את
הימים המגיעים ממני. אולם אני רוצה
למסור הצהרה ממש חגיגית: למרות כל מה
שבן־גוריון אמר בזמנו על משפחתי בקשר
לאי־הליכה לצבא, ולמרות שאני חיסלתי את
הפרשה ולא אכעס עליו כשנהיה יחד חברי
אותה הכנסת, אני אלך בתקופת שירותי
בכנסת לשרת גם בצבא, כמו כל אזרח אחר.
אני לא אשתמש בחוק הפוטר אותי מחובה
זו. זוהי התחייבות מצדי.

תזכיר
חעהע״מ

הופיע גליון מם׳ 21 של

שיא הנעל בישראל

גפ׳ד
הין וזון המצויר לבידור והומור

» אלנב* ,74 תל־אביב:

דו ״ח מיוחד:
מאיפה בא הריח?

פל המדורים הקבועים
עשרות קריקטורות

6 4עמודים

5 0 0פרוטה

בגלל שיפורים ב חנו ת

מ כי רהגדולה
הנחה גדולה בכל סוגי
נעליים, גם נעלי חורף,

עלילות חו שי ם ט אן, שימשו השבוע
נושא לדו״ח בן 75 עמודים של מבקר
המדינה. בביקורת מקיפה, המאשרת נקודה־נקודה
את האשמות העולם הזח נגד ה־חושיזם
(העולם הזה 919 והלאה) .קובע
המבקר בין השאר: העיריה נתנה הקלות־בניה
לקבלנים, בניגוד לתוכניות־הבניה הקבועות,
תמורת סכומים ניכרים שנתרמו
לקרנות מיוחדות ! פקידי־עיריה מיוחסים
נהנו מייבוא מכוניות למטרות פרטיות, ללא
תשלום המסים הכבדים המוטלים על אזרחי
המדינה! שולמו פיצויים שלא כחוק לפועלים!
העיסקה המפוקפקת של המדחנים
הסתכמה בהפסד דוי ד כן ־ ה רו ש
יעמוד בראש רשימה של עולי צפון־אפריקה,
כפי שהודיעה מראש תצפית העולם חזה
( .)1144 זוהי תוצאה ישירה של הצעת
הפעולה השמית להעמיד את בן־הרוש בראש
חזית בלתי־תלויה, להבטיח בצורה זו
את שיחרורו מן הכלא קריעת״
ש ט חי ם מתחום עירית נתניה, אשר פרטיה
פורסמו לראשונה מעל דפי העולם הזה
( ,)1143 תעוכב לעת־עתה. הפירסום בהעולם
הזח עורר גל מחאות בין תושבי העיר, גרם
להודעת שר־הפנים שיעיין מחדש בהחלטתו.

ן איש הגדול ירד לחדר־ההמתנה של
f Iמלון דן. שחרחר, רזה, מסורק למשעי,
במכנסיים־ארוכים־חולצה״פרומה־וסנדלים• זהו
כריסטיאן ז׳אק של אילו כולם חיו כמוהם,
ב.ב. יוצאת למלחמה, החוק הוא חוק ומר־טין
קארול! הבמאי מפאריס, ניו־יורק, בו־אנוס־איירם
ואולפני ההסרטה בהרצליה.
תוכניתו המיידית: סיור חטוף ביפו, לראות
מקומות מעניינים העלולים לשמש רקע
לצילומי סרטו הבא: קילומטר 95 הישראלי.
אפשר להצטרף? ״למה לא? נשמח מאד
בחוץ ממתינה המונית. גם הנהג! ותס־ריטאי
שבא מפאריס! ואיוואן לנג׳ל שבא מיוגוסלביה
דרך אולפני ההסרטה בהרצליה
והמשמש כעוזרו של הבמאי הגדול! ומתי
רז, פחות־או־יותר כנ״ל! וטיראר הצלם שגם
הוא בא מפאריס. טיטי לידידיו.
המונית נוסעת. אבל לא מפריזים 100 .־
150 מטר, ונעצרים.
הנהג: אני מבין שאתם מדברים צרפתית,
אז אני אסביר לכם בצרפתית. שמי אלי.
כולם: אנשנסה (תרגום בגוף הסרט: נעים
מאד).
הנהג: מכאן אפשר לראות את העיר יפו.
כיום יפו ותל־אביב הן עיר אחת. עיר גדו־לה
400 .־ 450 אלף תושבים. אומרים שיפו
היא אחת הערים העתיקות ביותר בעולם.
יונה והלויתן אתם יודעים. אומרים שהיא
נקראת כך על־שם יפת, בנו של נוח אתם
יודעים. אני לא בטוח שזה נכון, אבל האגדה
אומרת כך.
הנהג (ממשיך) :יפו היא עיר ערבית טי־

הבמאי הצונתי נויס
אהבה1 פוסית, כמו טנג׳ר. יש בה הרבה סימטות
צרות. יש גם הרבה כנסיות ומסגדים. גם
בתי־כנטת, אבל אלה חדשים. בנו אותם רק
אחרי מלחמת העצמאות. יש לה גם נמל.
אתם רואים אותו. אבל לא נמל של מים
עמוקים. האניה עוגנת חצי קילומטר מהחוף
ומורידים את הסחורות בסירה. פעם היו
גם מורידים אנשים, אבל עכשיו רק סחורה
מורידים ביפו. היא גם נתנה את שמה
לתפוזים שלנו. ג׳אפא אורנג׳ס (תרגום חופשי
בגוף הסרט: שאמוטי) אתם יודעים.
הנהג (עדיין) :פעם היה גבול בין יפו ו־תל־אביב.
שתי ערים נפרדות. עכשיו אין
גבול. שתי הערים כמו אחת. חוץ מהריסות
שיש באמצע. מלחמת העצמאות אתם יודעים.
אבל הממשלה לא בונה שם, כדי שלא
יישארו הסימטות הקטנות. יש תוכנית גדולה.
לחדש את פני העיר כולה, לבנות בניינים
גדולים ורחובות רחבים.
הנהג (כן, כן, הוא עוד ממשיך) :הבניין
שאתם דואים משמאל, בניין האופרה, היה
פעם בניין הפרלמנט הישראלי. ואם אנחנו
כבר פה, אפשר לראות מאחור את נמל תל־אביב(
.איש אינו מסתובב. לא רוצים לראות
את נמל תל־אביב. באמת לא יפה).
מתי רז (רומז בעדינות) :די, עכשיו לעניין.
מספיק היסטוריה. רוצים לראות עתיקות.
סימטאות, רחובות ערביים. טוב?
הנהג מתניע את המכונית. כן, הוא גמר
להסביר. לעת עתה, על כל פנים.

בשורה לאחווה
*aה ל ־ ריפטיאו ־ י ^ זמל ^

1 Jכבר ביקר בארץ ערבית מימיו? ״הו,
כן. הייתי בסוריה, במצרים. עוד ב־.1933
באתי לסובב סרט בסוריה. נסעתי גם לארץ.
ירדתי בחיפה ונסעתי עד כאן, ביפו,
במכונית. ראיתי הרבה חול. אחר־כך לא
ראיתי את הארץ עד . 1956 יש עדיין חול,
אבל לא כל כך הרבה. צמחו הרבה דברים.
ממש פנטסטיק.״
הוא פונה אל הצלם :״נכון, טיטי?״

טיטי, גבר שב־שיער ומקסים, מאשר :״הו,
כן. ראיתי את הארץ עוד לפניך. ב־.1926
אז לא היה שום דבר. באמת פנטסטיק.״
בכתב — וביחוד בעברית — זה נשמע
נורא ציוני. אבל ז׳אק אומר את הדברים
ברגש עמוק, בנימה רצינית. וכריסטיאן ז׳אק
הוא אדם באמת רציני. כאשר הוא מספר
על קילומטר 95 הוא משתמש במלים גדולות,
קדושות. מפי אחר, עלולות הן להישמע
יומרניות. אבל לא מפי האיש שנתן לעולם
את אילו כולם תיו כמוהם.
הם, הוא מדבר על קילומטר : 95״זה
יהיה סרט המביא בשורה, בשורת האחוזה

דמ ער כד מי?ה

לתחשבו שכל זה היה בספר של
הזוג הישראלי הצעיר, מרגלית בנאי

האנושית. הוא יתאר את המלחמה , ,את הרצח׳
את השינאה ותגמול־הדם. והוא יראה
כי לא זו הדרך. לא שם הפתרון. תוכלו
לקרוא לזה סרט פאציפיסטי, אם תרצו.
הנה, מצד אחה עם הנלחם על קיומו, כובש
בית בשממה, מצמיח חיים בישימון —
ומסתבך במלחמה טראגית עם שכניו. הוא
מחולק לשניים: אלה השואפים נקם, התובעים
תגמול, ואלה האומרים להבליג, להושיט
יד לשלום ולהבנה. ומנגד, העם השני.
גם הוא רוצה לחיות, גם הוא רוצה שלום.
״הסרט יהיה אמנם ישראלי. יראו קיבוץ,
יראו את תל־אביב. אבל הבעיה היא גדולה
הרבה יותר מישראל. היא בעיה עולמית.
בעיית הצעיר המתחנך להרג, ואינו יכול
למחוק את השנאה מליבו. כמו לוחמי המחתרת
בצרפת, אחרי מלחמת העולם השניה.
הם לא יכלו לחזור לחזור לחיי שלום,
הדם שלמדו לשפוך זעק לעוד שפיכת־דמים.
הם התגייסו לצנחנים, לאלג׳יריה, לקיצוניים,
כדי להמשיך לפוצץ עוד בית, להרוג עוד
אוייב. הם אינם אשמים ברך; השנאה הראשונית
שהוזרקה בהם בהכרה, היא הדוחפת
אותם אל מעבר לגבול.״
בסוף קילומטר 95 באה הבשורה של
כריסטיאן ז׳אק: השנאה אינה יוצרת שום
דבר, מלבד שנאה.

מול מלכות המיס

נראה כריסטיאן דאק
(עניבודשרור שחורה, באמצע)
מתמוגג מרוב נחת, בשעת נשף בחירת מלכת המים, ש
התקיים
בשבוע שעבר. ליד הבמאי נראים משמאל: שחקנית דינה
דורון והתסריטאי הצרפתי המעבד את הספר להסרטה. מימין לבמאי
יושבים שפרירה רז ועוזריבמאי איוואן לנג׳ל, איש אולפני הסרטה.

ויאן ז׳אק מתכונו להסוים ״אילו כולם היו כמוהם,־ ישראלי

הג מו ל ר אוד רהג בו ל
והרברט רסקול. זוהי רק אחת הנימות שבספר:
כריסטיאן ז׳אק בחר בה כעיקרית.
מרגלית ובעלה הרברט החליטו לפני
קרוב לארבע שנים שהם רוצים לכתוב ספר.
סתם ככה. הרברט 38 הגיע ארצה כאיש
מח״ל ב״ ,1948 ניגן לאחר־מכן על קרן צרפתית
בתזמורת הפילהרמונית. ידידו ליאו־נרד
ברנשטיין הוא שעודד אותו לעשות
זאת. המוסיקאי הארוך והשחרחר השתחרר,
גר בג׳בליה, עד שהחליט להיכנס לביזנס.
החידוש: ספריית תקליטים להשאלה, שהפכה
הצלחה מצלצלת.
העזר־כנגדו, הלא היא מרגלית, נולדה בארץ
לפני 31 שנה, לא פסחה על השרות

הקלאסי של קשרית בהגנה. בצה״ל שרתה
בלהקה צבאית, המשיכה את הקריירה כקריינית
בקול אמריקה בעברית. היא גם כותבת
ספרי ילדים. כשהחליטו השניים לכתוב
רומאן, בדקו ביסודיות מדעית את המצב
בארץ והחליטו: הנושא העיקרי יהיר,
נושא השעה (כלומר , 1956 לפני מלחמת
סיני) .וכך סובב הספר כולו על בעיית
פעולות־התגמול — בעד ונגד.
נחום, איש לח״י מאוכזב, שעבר לקיבוץ-
ספר בנגב, הוא בעד. תמר, קשרית הגנה
לשעבר וחברת אותו קיבוץ־ספר, היא נגד.
והכל על רקע אהבתו הלוהטת של נחום לתמר.
הרברט ומרגלית חילקו ביניהם את ה
ספר
לקטעים. כל אחד כתב קטע, מסרו לשני
לעריכה ולתיקון .״דם נשפך על כל
מלה שנמחקה או תוקנה,״ נזכר הרברט.
הספר, שנכתב באנגלית, הצליח למצוא
מו״ל באמריקה. הרגע הגדול בא כאשר האריה
השואג של מטר 1גולדווין מאיר שם
עין על הרומן בעל הכריכה הכחולה. אבל
הוא הסיר אותה במהרה בחזרה. מה יגידו
הערבים אם מג״מ תסריט סרט ישראלי?
הרגע הגדול הלך כלעומת שבא.
הזוג שמע כי בשעת ביקורו בארץ, לפני
שבעה חודשים, התעניין כריסטיאן ז׳אק
בחומר ישראלי. הם הכניסו את כתב־היד
למעטפה ושלחו אותו לפאריס. התשובה
הומחשה בדמותם של ז׳אק ועוזריו, במונית
שסיירה ברחובות יפו.
שמים לב באיזו דרך אלגנטית חוזרים ליפו
ולמונית של אלי?

אימפריה של משפחה

מול ההצלחה

נראים מחברי הספר קילומטר 95 מאושרים. מרגלית הצברית
ובעלה הרברס רמקול האמריקאי חיברו את הספד
על רקע פעולות־חתגמול מלפני מיבצ׳ע סיני. הם כתבו את הספר קטעים קטעים, תיקנוהו׳ יחדיו.

לי לא שם אפילו לב להפסקה שבה
ffSסופר על מרגלית והרברט. הוא ממשיך
בהסבריו כאילו לא קרה דבר :״זהו קפה
ערבי טיפוסי. אתם רואים? נרגילה!״
ז׳אק מציע לתסריטאי שלו :״גם ספר.
רוצה להסתפר? שמים לך קערה על הראש
ומגלחים מסביב. מה שנשאר מתחת לקערה
— זאת התספורת שלך.״
אלי לוחץ על הבלמים. טיטי נדחף קדימה.
מתי רז נאחז בכיסא שלפניו. כריסטיאן
ז׳אק אומר :״או־לה־לה!״ ככה, או־לה־לה
צרפתי אמיתי .״הילדים האלה, כמו תרנגולות.
רואים מכונית מתקרבת, זורקים את
עצמם מתחת לגלגלים. ככה זה בכל העולם.
בשביל זה אין לי ילדים ואני גם לא אעשה!״
אתם עדים׳ הוא עצמו הסב את השיחה
לעניינים פרטיים. אפשר עכשיו לשאול שאלות
פרטיות מבלי להראות חצוף. למשל:
״בן כמה אתה?״ הוא צוחק :״נגיד .14 נו,
טוב, מעל ל־ .50 אבל לא מצטער על זה.
הספקתי לראות הרבה.״
אם כבר, אז עוד שאלה אישית :״הגברת
קלודט דה־בוטון, הישראלית שתהיה עוד
מעט מאדאם ז׳אק
״הו, הו! כולם מדברים רק על החתונה
הקרובה שלי. אני כבר מרגיש את עצמי
כאילו הייתי נשוי מזה שנים עם העלמה.
צריך כמעט לחשוב על גירושין כבר, לפי
הקצב הזה!״
רמז דק למאדאמות הקודמות: רנה פור,
סימון רנון ומרטין קארול.
ובכל זאת, מה עם העלמה דה־בוטון?
״דיברתי איתר, אתמול בטלפון. היא בלונדון.
מופתעת מאד מכל הרעש שעושים כאן.
אמרתי לה שהצלמים משתגעים לצלם אותה.
היא אמרה, לא, תודה. אני לא כוכב. לא

רוצה להצטלם.׳ קיבלה מיברק מהוריה ב־בואנום־איירס,
שאלו מה כל הרעש הזה על
חתונה. זאת משפחה גדולה: במצרים, בארגנטינה,
בניו־יורק. לא סתם משפחה. אימפריה.״

כת־דודה
כחדר

* « חדעתו של הבמאי הדגול על ה־
/ Jישראלי הממוצע? חיובית, ועוד איך!
הנה, ישר מפיו :״זה גזע יוצא־מן־הכלל.
גזע אמיץ ויפה. הוא לימד הרבה דברים
לעולם.״ והחלק הנשי של הגזע? ״אין מה
להשוות, הן אולי היפות ביותר בעולם! הנה,
השבוע הייתי בתחרות לבחירת מלכת המים.
היו שם 18 בחורות. ובכן 16 ,מהן היו
בעלות פנים משגעות. תלביש אותן בשמלה,
והן בין היפות בעולם!״
למה שמלה? «הן קצת שמנמנות בירכיים:
המקום המקלקל תמיד לאשה. לא נורא, לא
נורא, גם האשד, הצרפתיה אין לה ירכיים
יפות. רזות מדי. והאמינו לי, זה הרבה
יותר טוב שזה קצת שמן, מאשר שזה מין
מקל עם קצת בשר׳מצומק על זה. ובכלל —
לישראליות יש עיניים משגעות. אין כל
ספק: הישראליות הן הנשים היפות ביותר
שראיתי. נכון, טיטי?״
טיטי מחוזה דעה של מומחה :״כן, זו
תערובת נפלאה של גזעים. יופי נדיר
איוזאן מוציא צילום מבריק גדול. גבר
מרצין, בפוזה. דווקא ידוע. הייתם משתגעים
לדעת את שמו. שחקן הבימה. רוצה לקבל
תפקיד בסרט. ז׳אק אינו מתלהב .״לא סימפאטי.
אני רוצה רק אנשים סימפאטיים בסרט
זה. אין כאן מנוזלים וגיבורים. גם
מי שמתנהג כנבל, הוא אדם כנה בפני
עצמו.״
בכלל, היה מבול של ישראלים שרצו להתקבל
לראיון על־ידי הצוות הצרפתי .״אני
בת־דודתו של סם שפיגל (זה היצרן הגדול
מהוליווד) ,חזרתי עכשיו מארצות־הברית.
למדתי שם אמנות המישחק,״ הודיעה חיפאית
אחת. ז׳אק שואל :״יפה?״ איוזאן :״הטלפון
לא אמר. היא תבוא בשבוע הבא
למבחן.״
ח־זסריטאי :״טילפנה אלי אחת, אמרה
בונג׳ור הנרי, אני בת דודתך. אני יכולה
לעלות לחדרך?״
״אבל איזה בת־דודה? אין לי כזאת בארץ.״
״אתה יודע, בת אחותו של א ביך...״
״אבל לאבי לא היתה אחות!״
״כן, כן, אני בת־דודה שלך. אני יכולה
לעלות לחדר שלך?״
נו, מילא, אמרתי לעצמי, מה אני שאנעל
את דלת חדרי בפני בת־דודה. מי יודע,
אולי היא חתיכה טובה. איפה! זקנה כזאת.
אמרה לי «אוה, ד,נרי יקירי,״ ורצתה לחבקאותי.
התרחקתי ממנה .״סליחה, מאדאם,״ אמרתי
בקול הקורקטי ביותר ,״שמי לא הנרי,
שמי ז׳אק. טעית במספר החדר.״
כולם צחקו. המונית נעצרה שוב בפתח
המלון המפואר והחבורה נכנסה פנימה.
״סלח לי, אדוני,״ ניגש השוער לאחד הצרפתים
,״בת דודה שלך טילפנה. אמרה שתבוא
בערב.״
איזה צחוק!

אנשים
הבוס שלנפולה

הסתדרות הציונים הכלליים
מפלגת המרכז

120 מי יודע?
נ 2ו סזברי גנם\ז 1יבול א\זה לרטוז. ואנו כ\\ ,ז!זבל
3רם — אלף ליי י לם םו\ז אנו וזטותוזף בגוגגוו
ר בוזיררת טול העולם הזה.

ח״כ הצ״כ שלמה פרלשטיין, שהוא
נציג הסוחרים במפלגתו, מצא את עצמו
בשבועות האחרונים במצב מאוד עדין. בבחירות
לכנסת השניה, היה פרלשטיין המועמד
העשרים ברשימת מפלגתו, והאחרון
ברשימה שנכנס לכנסת. בבחירות לכנסת
השלישית היה כבר פרלשטיין במקום ה־שלושה־עשר,
ומפלגתו קיבלה בדיוק שלושה
עשר מנדטים. לאחרונה, דרש פרלשטיין
מועדת המינויים של מפלגתו את המקום
העשירי ברשימה לכנסת הרביעית. אולם
מנהיגי מפלגתו פנו אליו בטענה :״מה אתה
רוצה, שנקבל רק עשרה מנדטים?״ בלית
ברירה נאלץ פרלשטיין להסתפק במקום
השלושה־עשר נציגי הצעירים של הציונים
הכלליים שהתנגדו למינויו של משה
ניסים, בנו של הרב הראשי, כמועמד
במקום השביעי ברשימת מפלגתם, הסבירו
את התנגדותם למינוי בטענם בפני מנהיגי
מפלגתם :״תשימו גם את יעל-דיין ברשימה.
גם היא צעירה, גם היא בוגרת אוניברסיטה
וגם היא ממשפחה טובה. ובדיוק
כמו ניסים, גם היא לא סיימה את. שירותה
הצבאי נדיבות־לב נדירה גילה השבוע
מזכיר ההסתדרות פגחס לבון בעת
מסעו הנוכחי למען מגבית ההסתדרות ב־ארצות־הברית.
מיד אחרי שהצליח לאסוף
כמה אלפי דולארים מתעשיינים יהודים,
מיהר לבון לתרום 10 אלפים דולאר מכסף
זה לקרן השביתה של איגוד פועלי־הפלדה
השובתים בארצות־הברית בעת ראיון
שהעניקה השבוע פולה בן־גוריון לאחד
הכתבים על טיולה בריביירה, בו גילתה
בין השאר כי בצרפת פיטרה את המבשלת,
והחליטה לבשל בעצמה לכל האנשים שהיו
בבית ״כדי שלבן־גוריון יהיה טוב,״
נכנס לחדר מזכירו של ראש הממשלה
והתעניין לדעת מי הוא הכתב. התרעמה
עליו פולה, בפנותה לעתונאי :״אל תגיד לו.
בן־גוריון לא הבוס שלי ואני לא צריכה
שיהיה לי בוס נשיא המדינה יצחק
בן־צבי ורעיתו, אינם מרבים לבקר בבתי־קולנוע.
אולם השבוע חרג הזוג הראשון במעלה
של ישראל מחרם זה, ביקר בקולנוע
אורנע הירושלמי. אין שום קשר בין הביקור
הפתאומי לבין שם הסרט שהוצג בקול נוע
ושהיה ההתנקשות בנשיא יוסף
(״ארקיע״) לוי, מועמדה של מפא״י בבחירות
לראשות עירית אילת, הוא אמנם חבר
מפא״י, אולם הוא מנוי קבוע על למרחב
של אחדות העבודה.

הרב ש ל ישו
עורך התכנית ליוצאי תימן בקול־ישראל,
סעדיה דמארי, הקליט השבוע מחוץ
לאולפן טקס מיוחד של ברית מילד״•• בו
היה המוהל מבני תימן, ואילו אבי הרך
הנימול היה מיוצאי פרס. כאשר ניסה
סעדיה, למחרת היום, להכין את הסרטים
שהקליט בטקס־הברית, גילה כי ברכת המוהל
לא נקלטה די הצורך. הוא הזמין את
המוהל לאולפן, כדי שיאמר את הברכה כ־הילכתה
בשעת השידור. טכנאי השידור
שהתרשמו מדמותו האגדתית של המוהל
שמעון כך טוכים, הצטופפו בחדר הפיקוח
כדי לחזות באיש. אולם ברגע בו
הזמין סעדיה את המוהל להתחיל בברכה,
נדהם המוהל וקרא :״אין אני יכול להגיד
ברכה לבטלה.״ כשניסה סעדיה להפציר בו
לומר את הברכה, נעץ המוהל את עיניו כטכנאי
השידור ומילמל :״אבל אבל
א צריך שיהיה מישהו מובן שהמהנדסים
נמלטו מיד על נפשם. בעל כורחו
אמר המוהל את הברכה באולפן כשהוא
מסתפק בתנועות ידיים סמליות. להפתעת
הכל, דוזקא באותה שעה נחתך לפתע סרט
ההקלטה. הנוכחים פרצו בצחוק והמוהל
נעלב, עד שהוסבר לו פשר הצחוק. אמר
המוהל :״ברוך עושה נס, שלא אמרתי ברכה
לבטלה העתונאי זאס רב־־נוף,
שייצג את ישראל בפסטיבל הסרטים הסובייטי,
שנערך לאחרונה במוסקבה, נתקל ביחס
לבבי מצד כל הנציגים במקום, מלבד מוח
מד עלי נאסף, היועץ המצרי לענייני
סרטים, שהבליט את החרם על הנציג הישראלי.
באחד הימים ישב רב־נוף עם
עתונאי רוסי באולם מלון מפורסם, כש לפתע
ניגשה אליהם יפהפיה וביקשה מרב־

רב־נוף
נוף בצרפתית להשאיל לה עפרון.

ו״ייי״•

•• ביום ועולי

מטעמי בריאות.
התכנית תשודר השבוע ובשבוע הבא
רביעי בגלי תכנית ב /בתכנית ל־תימן.
העולם
הזה 1145

נעליים של כל בני המשפחה, כדי לשלוח
להם נעלי צ׳הצ׳הצ׳וז.

הדזגמגית ש ל המ ש חרר

אלישבע מיכאלי,

שחקנית מיכאלי כפעולה
ביקורה של הגברת הצעירה
מסר את העפרון והיא התישבה בשולחן
סמוך והחלה לרשום. מוחמר עלי נאצר,
שעקב מהצד אחרי מעשי הבחורה, מיהר
להתישב על ידה ובהתרגשות הטיח דברים
בפניה. אחרי שהסתבר כי היפהסיה לא היתד,
אלא כוכבת הסרטים המצריך, מגדה
ג׳מילה, תמה רב־נוף לדעת מה תהיה
תגובתה. תגובת הכוכבת — היא קמה
באופן הפגנתי ממקומה והשאירה את העפרון
על שולחנה מבלי להביט בנציג
הישראלי כוכבת קולנוע יותר חברותית
היתד, חיה הררית, שהחלה לאחרונה
במסע פרסום בארצות־הברית לקראת
הסרט בן־חור, בעל שם המשנה סיפורו של
הנוצרי. כאשר נשאלה חיה במסיבת עתו־נאים,
כיצד היא מרגישה בתור יהודיה מישראל
בשחקה תפקיד ראשי בסרט בו
מתואר כיצד ישו נרדף על ידי היהודים,
השיבה חיה :״מה זה משנה?! הוא היה
יהודי, לא כן?! האם הוא לא אמר, ואהבת
לרעך כמוך כאשר העירו -לה כי משה
אמר זאת לפני ישו, ויתרה חיה באמרה:
״טוב, אז ישו לפחות הדגיש זאת מחדש!״
אלה שהעריצו את גאון החסידות הכעל
שם־טוכ לפי תמונתו רבת ההוד וההדר,
המתנוססת בין השאר גם על קופסאות צדקה
רבות, עלולים לנחול אכזבה מרה. מסתבר
כי התמונה המזוהה בתמונתו של ה־בעש״ט,
איננה כלל תמונתו. גילה השבוע
פרופסור רות, כי לאחרונה הבחין בכך כי
התמונה הידועה בתמונתו של הבעש״ט איננה
אלא תמונתו של אבי משפחת אשתו,
מקובל אנגלי ידוע כל השמועות על
מצבו הכלכלי החמור של יעקב (.״ג׳וקי״)
ארקץ בארצות־הברית התבדו. ג׳וקי עצ־מו
טוען, במכתביו לארץ, כי הוא גורף
הון. לאחרונה מופיע ג׳וקי בתוכניות טלביזיה
מסחריות. לפני שבוע הופיע בתוכנית
מסחרית עבור חברת נעליים ששמה הוא
נעלי צ׳הצ׳הצ׳ה. החברה היתד, כה מרוצה
ממנו, עד שהודיעה לו שמלבד התשלום הוא
זכאי להזמין כמה זוגות נעליים שירצה,
עבור משפחתו. ג׳וקי מיהר לשלוח מיברק
״למשפחתו בארץ, בו ביקש את מספרי ה

שחקנית
הבימה
העומדת לשחק את התפקיד הראשי במחזה
ביקורה של הגברת הזקנה, גילתה השבוע
צד נוסף של כשרונה. כאשר חברתה, שחקנית
הבימה לשעבר וד,קוסמטיקאית בהתה,
עליזה עולש, התאמצה להספיק באיפור
המועמדות למלכת־המים לפני הופעתן, התנדבה
אלישבע לעזרה, לבשה חלוק, ובמשך
שעות איפרה בעצמה חלק מהמועמדות. אגב,
ישר מנשף בחירת מלכת־המיס, המריאה עליזה
עולש לקונגרס קוסמטיקאיות בשויץ
המלחין יוחנן זיאי השוהה עתה בפאריז׳
יוזמן כנראה לחבר מוסיקת־רקע
לסרט־עלילה באורך שלם. הכתנה היא לסרט
הסלע האדום, שהמפיק דריל זאנוק עומד
להפיק לפי תסריטו של מאיר לוין
אאוטוניה הוא השם החדש שהומצא לאח רונה
לתורה אותה לימד הד״ר משה
פלדנקרייז את ראש הממשלה, והכוללת
בין השאר גם עמידה על הראש. פירוש
השם ביתנית הוא שחרור ממתח. לפני שבועות
מספר נערך בקופנהגן הקונגרס הבינלאומי
הראשון לשחרור ממתח גופני ופסיכולוגי׳
והד״ר פלדנקרייז היה אחת הדמויות
המרכזיות בכנס זה. כדי להדגים את חידו שיו
הביא עמו פלדנקרייז גם דוגמנית מ ישראל.
היתד, זו לידיה מקוש, האסיסטנטית
שלו התוכנית הבאה של בצל
ירוק, שתוצג מיד אחרי הפגרה, בביומו של
אורי זוהר, תהיה מורכבת משלושה קטעים
נפרדים. אחד הקטעים יהיה עיבוד של
מערכון שהיה נפוץ בתנועות הנוער. תהיה
זו מערכה בד, יציגו אנשי הלהקה קטע
מסויים בכל צורות הדראמה, האופרה וה־מיוסיקל.
לאילנה רובינא, שתשתתף בתוכנית
זו, נועד תפקיד מיוחד: היא תחקה
את אמה, חנה רובינא, כפי שהיא מופיעה
בטרגדיה יודנית שתי המועמדות
העיקריות לתפקיד הנשי הראשי בסרט שעומד
כריסטיאן ז׳אק להסריט בארץ,
הקילומטר ה־ ,95 הן דינה דורון ושפי
רירה זכאי רז. על התפקיד הראשי הגברי
מתמודדים בינתיים נתן כוגן י־עזריה
רפפורט השחקנית אסתר
גרינברג, שזכתה לאחרונה בהצלחה במחזהו
של יורם מטמור שהוצג בתיאטרון זוטא,
דור בא, קיבלה כנראה תסביך מסויים
בקשר למשקל מיותר. היא החלה להקפיד
על דיאטה חמורה הכוללת: מיץ לימון לארוחת
בוקר, בשר ואשכולית לארוחת צהרים,
ומיץ לימון בערב כאשר נשאל הבמאי
פיטר פריי מדוע בחר להציג את הצגת
הבכורה של מערבוני התיאטרון האנגלי המופיע
בשם התיאטרון הקטן, דווקא בפני
אסירי מעשיהו, השיב :״זר, הקהל היחידי
שאין חשש כי יברח באמצע הזמר
אברהם וילקומירסקי התבקש לפני זמן
מה להופיע במסיבה של אחד המוסדות ה ציבוריים.
מארגני המסיבה ניסו לעמוד על
המקח ולשכנע את וילקומירסקי שיוריד את
הסכום שדרש תמורת הופעתו. לבסוף, אחרי
הפצרות רבות, הסכים וילקומירסקי למחיר
המופחת, אולם בתנאי שיקבל כתוספת
גם זוג מכנסיים. כשתמר,ו מארגני המסיבה
על כך, הודיע להם וילקומירסקי :״אני אינני
מוכן להוריד שום דבר, מלבד את המכנסיים.״

•prosהשבוע

שר האוצר לוי אשכול באספת בחירות, בתשובה לטענת חרות כי
ממשלת מפא״י ביזבזה את כספי המענקים והתרומות :״הסתכלו סביבכם ותראו
לאן נעלם הכסף.״
• אליעזר ליבנה על פרשת הד״ר אריה קובובי, מנהל יד־ושם, שקיבל
דירת פאר ב־ 10%מתקציבו השנתי »ל מפעל יד-ושם :״קובובי הכנים יד ויצא שם.״
• שר הפיתוח מרדכי בנטוב בתשובה לטענת דויד בן־גוריון כי מפא״י
היא המפלגה היחידה בארץ :״אנשי מפא״י הם פרופסיונליסטים — בשבילם להיות
חבר מפלגה זהו ממש מקצוע.״
0חיים לגנון, ראש עירית תל־אביב, באספת בחירות בחיפה :״אחרי כשלונה
של מפא״י בפרשת השייט הישראלי בסואץ, רצתה מפא״י למסור לה את ניהול
השייט בירקון.״
0ידיעות הלשכה הצעירה, בטאון לשכת־המסחר הצעירה, על שמעון
פרס :״גישתו של שמעון פרם לעיסקות הנשק היתד, יותר פוליטית מאשר מסחרית.
הוא ראה בעבודתו זו אמנות הדורשת כשרון וטקט דיפלומטיים.״
0אכא חושי, ראש עיריית חיפה, על דו״ח מבקר המדינה על עירית חיפה:
״אני בטוח כי תתאכזבו מהדו״ח. אין בו לא מעילות, לא שחיתות ולא גניבות.
חיפה אינה מודרנית בשטח זה.״

• ח״כ הצ״כ יום!? סרלין:
כבר יודעים מה לעשות בהם.״

העולם הזה 1145

״את הנעורים צריך היה לתת לזקנים. הם

tf/W lU C o q p

לאחר ה שינויים היסודיים ורמונט
כללי בסלון המורחב לריהוט מודרני
ג אים להזמינכם

חלוצי ענף הריהוט

אוש > נ p vי
בתל ־ אביב, רחובהרצל S6
לבקר בסלון שלהם, בו תמצא לר שותך.
מערכות ריהוט בקווים ה ח די שי ם ביותר
לפי תר שימי האדריכלים ה טו בי ם ביותר
מבצעים הז מנות של ריהוט עממי מודרני
מערכות סלון נ ח מדו ת וחדרי אוכל מפוארים
וחדרי שינה אינ טי מיי ם
אצל או שינסקי תקבל שרות אדיב
ריהוט מעולה -ו מחירים נו חי ם

ספורט
כדו רג ל
ליגה לכנסת

על משחקה של מכבי תל־אכיב
נכד כית״ר ירושלים השבת, שהסתיים
בנצחון מבבי בתוצאה ,3:4
בותב שייע גלזר:

חבל שהיום כבר סגרו את רשימת המפלגות
שרוצות להבחר לכנסת. היה לי איזה
רעיון, רק חבל שהוא
בא קצת מאוחר.
למה לא הגישו
שום רשימה של
ספורטאים? למה לא
הכניסו כמה שחקני
כדורגל, או שחקני
כדורסל לרשימות אחרות?
מה יש, הכל
כבר בסדר בשטח
הספורט, ורק בשאר
הדברים יש באלאגן. מה שאני רוצה להגיד
בשאלות האלה הוא שאם היו כמה ספורטאים
בכנסת, היינו מונעים כמה בזיונות.
אני יודע מה שתגידו: איזה ספורטאי יכול
להיות חבר כנסת?! שטויות. קחו אותי למשל.
לפני כמה זמן קיבלתי מכתב מבחורה
ירושלמית, ששמה ויטה אסף. המכתב היה
כתוב בכתב יפה של בחורה, והיא כתבה
שהיא אחת המעריצות שלי ומוכנה ללכת
בשבילי באש ובמים. בהתחלה, אמנם, לא
הבנתי מה פירוש ההשתפכות הזאת, עד
שהגעתי לסוף. היא כתבה בסוף, שעשתה
התערבות עם החברים שלה, שאני אענה
לה על מכתבה ואפילו אשלח לה תמונה
שלי. כל החברים נורא צחקו, ואמרו שהיא
עוד לא מכירה איזה שויצר אני, ושאפילו
לא אזיז יד לכתוב לה תשובה. זה דווקא
די נכון, אבל כשקראתי את זה החלסתי
דווקא לכתוב תשובה ולשלוח תמונה.
סטירה מהכר. לא עבר הרבה זמן
וקיבלתי עוד מכתב. זה היה מכתב של
החבר של ויטה אסף מירושלים. הוא כתב
לי שהוא רוצה שאשלח לו חתימה, כדי
שיוכל להדביק אותה על־יד החתימה של
דוד בן־גוריון ויצחק בן־צבי, על הקיר בבית
שלו. הוא כתב רק את זה. אבל אחר כך
נודע לי שגם הבחור הזה עשה התערבות,
והתערב שלויטה אמנם עניתי, אבל לו לא
אענה, ואם כן אענה לו, אז הוא מוכן
לקבל סטירה. אם הייתי יודע את זה קודם,
הייתי שולח לו עשרה מכתבים.
אבל חכו, זה עוד לא הכל. ביום שבת
היינו צריכים לנסוע לירושלים, לשחק בידידות
נגד בית״ר ירושלים. באתי. אז המאמן
החדש שלנו, יוסלה מרימוביץ׳ ,הודיע לי,
שבגלל זה שלא הייתי באימון אני לא
משחק. מהעיניים של מאמן הוא דווקא צודק.
אבל לא מהעיניים שלי. אני לא יכול
לשחק ב־ 20 קבוצות. אני לא יכול להיות גם
בנבחרת, גם בקבוצת אגד, גם במכבי, גם
נהג וגם בעל. אבל לא כעסתי, ונסעתי
לירושלים בתור הנהג של החברה.
אחרי המשחק, כשאני חוזר לאוטובוס,
אני רואה בחורה שעומדת על יד האוטו,
ומשחקת כל הזמן עם מכתב. תיכף ידעתי
מי היא. אמרתי לה: את לא ויטה שכתבה
את המכתב? בטח שזאת היתה היא. נורא
שמחה להכיר אותי והכירה לי את החבר,
זה שחטף סטירה, ואפילו הבטיחה לשלוח
לי ולאשתי שיר בתכנית כבקשתך.
למה סיפרתי לכם את זה, שתראו מה זה
מעריצים. איך שלא יהיה, יש לי אוהדים.
לפחות הנוער לא בוגד וממשיך להעריץ.
רק חבל שאי־אפשר להשתמש בזה לבחירות
לכנסת. גם ויטה וגם החבר שלה לומדים
רק בכיתה ח׳.
שקט בגלל החום. המשחק בירושליב
היה דווקא מעניין. מכבי שיחקה בלעדי.
בלעדי גולדשטיין ובלעדי רזניק, שאיחו
לבוא, ולמרות שלקח טקסי ספישל לירושלים,
לא נתנו לו לשחק. כשהקהל ראו
שאנחנו לא משחקים, הוא התחיל לצעוק
את הכסף! אבל בגלל החום, הם השתתקו
בית״ר ירושלים הכניסו את הגול ה
ראשון, אבל תיכף אחרי זה באו שני גוליב
של רפי לוי, ואחד של נחמיאם, שהיו
הגול הכי יפה במשחק, מ״ 25 מטר. בעצז
נחמיאם גם עזר לעשות את שני הגוליג
הראשונים, והיד, הכי־טוב על המגרש. למרות
שלקראת הסוף היתד, התוצאה כבוי
1:4לטובתנו, הבית״רים לא התיאשו והגיע׳
עד ל־ .3:4יתכן שאם היו משחקים עו
שעה היו מצליחים גם להשוות. בכלל, וי
משחק לא היה כל כך על רמה גבוהו,
והתוצאה מראה ששתי ההגנות היו חלשוו.

ער הסו התבוסה איש בדמו, אשה זעקה, בני שעו״ם התקה

״אנא שרו חוג את

ההורג וההווג

שאליו בא ישראל לתנות את צרותיו ולשאול בעצתו. אחרי נישואיו
ניסתה רינה, אשתו של יואב, להניא את בעלה מלהתרועע עם ישראל.
אולם יואב לא רצה להיפרד מישראל, ידידו לשכונה מילדות,
חברו למשחקים ולסחתרת, שכנו לאחר נישואיו; הידק קשריו עם
משפחת גובאני אחרי התאונה, הביא במישרין להריגתו בידי הידיד.

ישראל גוגאני( 34 ,מימין) ,וידיד
נפשו יואב מדר 29 כפי
שהצטלמו על־ידי צלם חובב בבריכת השחית של רחובות. שני
הידידים בילו את רוב זמנם בצוותא עד שקרתה לישראל התאונה.
נם אחרי התאונה לא נטש יואב מדר את ידידו, היה האיש היחיד

ך« חוב מנשה קפרה שבשכונת שעין
ריים הרחובותית נם את שנתו. השעה
היתד, חצות בדיוק. בקצה הרחוב הופיעה
משאית גדולה, טיפסה גונחת בעליה. המשאית
עצרה ליד המגרש הריק, בחזית בית
מס׳ .31 הנהג תימרן פעמים אחדות עד שהצליח
להעלות את מכוניתו על המגרש.
הוא כיבה את המנוע, זינק מתוך תאו ובצעדים
מהירים חפז אל הבית הסמוך. את
השקט פילחה שריקה חדה. איש לא ענה.
״ישראל, ישראל צעק הנהג וחיכה. מתוך
הבית ענה קול אשה :״אל תצעק, הילדים
ישנים!״
הנהג, יואב מדר 29 שסיים זה עתה את
עבודתו, המתין. דלת העץ הישנה של הבית
נפתחה וידידו הטוב ביותר, ישראל, ניצב
בפתח. בידו היה רובה ציד שכוון אל יואב.
יואב הסתובב, רץ לעבר פתח ביתו שלו,
במרחק כעשרה מטרים מהמקום. הוא לא
הספיק לעבור את מחצית הדרך. קול נפץ
חד זיעזע את הסביבה. ישראל גובאני ()34
לחץ על הדק רובה־הציד, שלח ברד של
כדורי מוות קטנים לראשו ולגבו של ידידו
מנוער. יואב ניסה להגיע לדלת ביתו. הוא
הספיק עוד ללחוץ על ידית הדלת, אך כוחותיו
אפסו והוא נפל על הסף.
הראשונה שחזתה במחזה הדמים הנורא
היתד, רינה, אשתו של יואב. רינה 28 שכבה
אותה שעה במיטתה, ציפתה לבעלה שעמד
לחזור מעבודתו, כדי לסעוד עמו יחד
את ארוחת הערב. מחשבתה הראשונה למשמע
הנפץ היתה ,״צמיג התפוצץ.״ אולם
שניות ספורות לאחר הנפץ נשמעה חבטת
נעל בדלת הקדמית של הבית. רינה, הנמצאת
בחודשי הריונה האחרונים, קפצה ממיטתה,
יצאה בחלוק קליל אל תוך הלילה
הקר. לפניה, ממש על סף הדלת, היה מוטל
יואב, על גבו. עיניו היו פקוחות, רגליו
מוטלות בפישוק קרוב לדלת. שלולית־רם
החלה לכסות את הריצפה.
ליד הקיר הבחינה רינה בדמותו, המוכרת
לה היטב, של ידעם ישראל. הוא עמד קפוא
במקומו, התבונן בהם ללא זיע. בידיו החזיק
עדיין את רובהו. מבטי השניים נפגשו.
׳ ישראל הפנה את עיניו, הסתובב, ונעלם במהירות
ברחוב.

האב זעקה: נפש תחת נפש
* Vחוזת היסטריה גחנה רינה על בע־

> 4לה. היא החזיקה אותו בחולצתו, ניסתה

לקרבו אליה. הוא לא נע .״יואב, ישראל
הרג אותך?״ זעקה רינה. הבעל הביט באשתו,
הניע בראשו לאות הן. רינה שמטה
את החולצה ספוגת־הדם מידיה, פתחה ביללות
נוראות.
יללותיה החרידו את כל הסביבה. אחד
הראשונים שנזעקו לעזרה היה מאיר מלמד,
שהקן קבוצת הכדורגל של מכבי רחובות.
מלמד הבחין במתרחש, לא התעכב אף לרגע
מיותר ומיהר לתחנת מגן דויד אדום ברחובות,
להזעיק עזרה.
איש לא שם לב באותו רגע לבתו הבכירה
של יואב מדר, עפרה בת התשע, שהתעוררה
לשמע הצעקות, יצאה מפתח הבית,
ראתה את אביה מוטל בשלולית דם. עפרה
ניגשה בשקט אל פתח ביתו של ישראל
גובאני, פנתה אל בתו של הורג־אביה, שרה
בת התשע, שהתעוררה גם היא. היא אמרה
לה בתוכחה איומה :״את רואה, אבא שלך
הרג את אבא שלי.״
שרה ענתה בעצב :״לא נכון, הוא לא
הרג אותו.״
עפרה רצה אל בית דודה, אחי אביה,
אבישי :״אמא מבקשת שתבוא,״ ביקשה עפרה
את דודה הרווק, הגר ליד בית הוריו,
במעלה הרחוב ,״ישראל ירה באבא ביד.״
היא לא סיפרת על הרצח, כדי לא להחריד
את הורי אביה. אבישי מיהר לבית אחיו
ומשם למשטרת רחובות. הקצין טילפן ל־בית־החולים
קפלן, שאל מה מצבו של יואב.
״מיד נודיע לכם,״ באה התשובה. כעבור
שתי דקות צלצלו מבית״החולים. הרופא ביקש
לדבר עם הקצין .״מה אתה סח?״ קרא
הקצין לתוך השפופרת. הוא לקח את אבישי
לצד .״אין סיכויים,״ הודיע לו בשקט .״יואב
גמר.״ אבישי, המום למשמע הדבר, חזר
הביתה לאיטו.
השוטרים שהוזעקו למקום היו מיותרים.
ישראל גובאני הסגיר עצמו לידי המשטרה
מיד לאחר שנמלט. הם רק שמעו את אמו
הזקנה של ישראל זועקת לעברם :״נפש
תחת נפש.״ בנה, ההורג, חייב היה, לדעתה,
לשלם בחייו על פשעו.

משחק בגוץ בצוותא
ן • רחבה שלפני שני הבתים התאספו
!;-ו ש רות מתושבי השכונה הותיקים, שהכירו
את יואב וישראל מאז ימי ילדותם. איש
מהם לא יכול היה לפתור את התעלומה
מדוע הרג ישראל את יואב. כי יואב היה

ידידו הטוב ביותר של ההורג. שניהם נולדו
בשכונת שעדיים, יחד שיחקו בבוץ, יחד
למדו בבית־הספר העממי, יחד התגייסו ל־אצ״ל,
יחד השתחררו, נשאו נשים, הולידו
ילדים, עבדו ונראו מאושרים וידידים בלב
ונפש.
היתד, זו דעתם של מרבית אנשי השכונה,
אולם לא של כולם. שכנים רבים ידעו על
המצב המתוח ששרר בין שני החברים. איש
מהם לא שיער כי כך יתפתחו העניינים.

תאונה בתמרור ״עצור״
*1ד3ר התרחש לפני כשנה וחצי. יש(
fראל גובאני, שהשקיע מכספו בחברה
להובלת משאות עמל שבשעריים, הפך שם
פקיד בעל תפקיד אחראי. ישראל היה מתרוצץ
רוב שעות היום על גבי אופנוע, דואג
להסדיר את ענייני החברה.

באחד הימים, כשרכב על גבי האופנוע,
ברחוב מזא״ה בתל־אביב, עצר ליד ונמרוד
יעצור. באותו רגע נפגע על־ידי מכונית פרטית,
שלא ראתה אותו בגלל לוויה שעברה
במקום. ישראל הועף מעל המושב, נשאר
שוכב על הכביש. הוא נחבש והוחזר הביתה.
בבית שכב זמן־מה, קיבל שטף־דם,
הוכנס לבית״חולים קפלן. הוא שהה שם
שבועיים, הביא את רופאיו לידי מסקנה כי
הוא סובל מליקויים נפשיים. הרופאים המליצו
להעבירו לבית־החולים לחולי־נסש בנס־ציונה.
כעבור שלושה חדשים שב ישראל
הביתה, סיפר לאשתו צילה 26 כי הרופאים
רוצים לערוך אצלו בדיקות־מוח מסוכנות.
ישראל שאל בעצתה. צילה, שחששה
פן יפגעו הבדיקות בבריאות בעלה, סרבד, לתת
את הסכמתה.
בינתיים התברר כי נוסף לכל הליקויים
שלקה בהם ישראל, הוא איבד אף את כוח
הגברא שלו. הוא רץ לרופאים פרטיים, קיבל
טיפול וזריקות לעשרות, אולם דבר לא
עזר. ישראל, אב לחמישה ילדים, לבש חלוק
בית, בילה את הימים בבטלה או בעבודות־בית
במקום אשתו, שעבדה כעוזרת במכון
זיצמן .״הדבר היחידי שיכול להציל אותי,
אולי, הם הפיצויים שאקבל מחברת הביטוח
עבור הפציעה,״ נהג לומר. הוא פנה אל
יואב ידידו, ביקש את עצתו כיצד לנהוג.
״האם כדאי לי להמשיך בצליעה?״ שאל את

;^rJt jOT^TITyil׳^ xfc1r

^בדחוב—וילדה בת 9רצה אל הברתה ונוראה:

יהאבא שליי

יואב ,״האם זה יכול לעזור לי אצל חברת
הביטוח?״
ישראל החליט לבסס את תביעת הפיצויים
שלו על אבדן שיוזי משקלו הנפשי, נהג
להסתובב כל היום לבוש חלוק, למלמל דב רים
בלתי מובנים לאנשים שפגש ברחוב.
רק עם יואב ובני משפחתו נהג כאדם נורמלי
לכל דבר. הוא ידע כי יואב רוצה לבנות
חדר נוסף לבית סבתו שירש, הבטיח
לעזור לו בכסף שיקבל כפיצויים, להעלים
עין אם ירצה יואב לבנות קצת מעבר לשטחו•
»רק שתשמור היטב על הסודות שלי,״
הפציר בידידו הטוב.
יואב שמר אמנם על סודו של ישראל,
לא סיפר על כך לאיש מלבד בני משפחתו
הקרובים. אולם משעברו חודשים רבים ו כספי
הפיצויים עדיין לא זרמו לכיסיו של
ישראל, גייס יואב אצל בני משפחתו את
הכספים שהיו דרושים לו לבניה, ניגש להוסיף
חדר ואמבטיה לבית־הסבתא, לא חשש
לחרוג משטחו, בהסתמכו על הבטחת ידידו
להעלים עין מהדבר.
רק הונחו מסגרות העץ ליסוד, הזעיק
ישראל את אמו, ששהתה אצל בתה בנתניה,
שלח אותה לעירית רחובות להתלונן על
החריגה מהגבול בבניית בית השכנים. העירית
התערבה, ביטלה ליואב את הרשיון.

חתו? זארוחת ערב
ן* אותה הזדמנות פרץ בין ש!י הידי־

Jדים ריב חריף, שהגיע כמעט לתגרת
ידיים. היחסים בין השניים הורעו. זמן־מה
לא דיברו ביניהם אולם חזרו להיות ידידים,
לפחות למראית עין.
יואב נהג כלפי ישראל בהבנה מקסימלית,
כפי שנוהג ידיד־נפש בחבר מדוכא. הוא
בילה הרבה בחברתו, דאג להפריש למענו
פירות וירקות מהמטענים שהיה מוביל במכוניתו,
כנהג שכיר. אולם ידידותו של יואב
לישראל היתה עמוקה יותר. הוא לא דאג
רק לנפשו של שכנו הקרוב, השתדל לבדר
גם את אשתו. כי צילה, שעלתה ארצה מרומניה
בגיל , 14 ונישאה לישראל שנתיים
לאחר מכן, לא השלימה עם עובדת היותה
נשואה לבעל חסר כוח־גברא. מבטי הערגה
שהחליפה עם יואב זכו לתשובה לוהטת. לא
עבר זמן רב ויואב פיצה את צילה על החודשים
שהיתה שרויה ללא בעל.
היתד, זו תחילת־הקץ. כי ישראל, הבעל
המרומה, לא היה כשאר הבעלים בעלי־הקרניים
שלא יודעים את אשר הכל יוד
עים.
אף־על־פי שלא אמר דבר, הבחין היטב
במתרחש.
על מהות יחסיה עם יואב, יחסים שגרמו
לבסוף באופן ישיר למותו של יואב, ולהרס
חייהן של שתי המשפחות מרובות הילדים,
סיפרה השבוע צילה גובאני, חניכת בית־ספר
למלאכה של ויצ״ו ברחובות :״יואב
הסתובב הרבה בבית שלנו. ולאט לאט התאהבנו.
בהתחלה רק היינו מחליפים בינינו
מבטים וחיוכים, אבל מלפני תשעה חודשים
החל יואב לספר לי כי ישראל בגד בי לא
פעם, כאשר היה עוד בריא, .ואם הוא בגד
בך, למה שגם את לא תבגדי בוי׳ אמר לי
יואב. הוא ניסה לשכנע אותי כי אנחנו זוג
מתאים. גם לי היה קשה מאוד לחיות עם
בעל כזה ולבסוף הסכמתי.
״נפגשתי אתו בפעם הראשונה במכונית
שלו ברחובות. לאשתו, רינה, סיפר שהוא
נוסע לקנות בנזין.״
הפגישות הלכו ותכפו. לא פעם נראה הזוג
על־ידי אנשים מן השכונה, שהחלו מרננים
ומרכלים. לפחות חלק מחבריו לשעבר
של גובאני עשו זאת בהנאה גלויה. הם נטרו
לישראל איבה מאז שהזמין אותם יום
אחד לביתו לארוחת ערב, הגיש להם צלי
נאה למראה. ישראל עצמו לא אכל בטענה
בי סעד לפני שבאו. הארוחה החגיגית הס תיימה
כשהוציא ישראל מתחת לשולחן ראש
נוטף דם של חתול־רחוב, סיפר להם בחיוך
כי את יתר חלקיו של אותו חתול אכלו
זה עתה כצלי לארוחה.

״למה ארז עושה לי את זה?״
ף* יום המקרה חזרה צילה, מעבודתה
! ״ במכ ון בשעות הצהריים, כרגיל. על מה
שהתרחש לאחר מכן סיפרה היא :״ישראל
התחיל לחקור אותי על יחסי עם יואב. הוא
טען שאנשים סיפרו לו על כך והכל ידוע
לו כבר. ידעתי שלא רק האנשים סיפרו
לו, אלא שגם הוא בעצמו הבחין בכך מזמן.
אני עצמי ביקשתי מיואב פעמים אחדות בשבועות
האחרונים להפסיק את זה, כי ישראל
עלול לנקום בו. יואב ענה שאינו מאמין
כי חברו הטוב ביותר יפגע בו. כבר
לפני ארבעה חודשים שאל אותי פעם ישראל,
אחרי שחקר אודות יואב, ,למה את
עושה לי את זה, לא מספיק שכל העולם
שונא אותי?׳
״לפעמים היה גם מכה אותי בזמן החקירות
האלה, אבל באותו יום היה שקט יותר. לא
יכולתי להוסיף ולסבול את השקר, אחרי

ן ל 1 0דהצ ילה גובאני ( )26 נישאה לישראל כשהיתה כבת . 16 היא עלתה לארץ
I Uמרומניה ללא הורים, שמחה לכל גילוי של ידידות. לאחר שנה של לימודים
U II
בבית הספר למלאכה של ויצ״ו ברחובות, הכירה את ישראל הצעיר, נישאה לו בתום תקוי
פת היכרות קצרה, בגדה בו לאחר מכן עם ידידו יואב. בשיחה עם כתב העולם הזה, שהתקיימה
בגן בית החולים קפלן, בנוכחות אחיו ואחותו של ישראל, הכחישה צילה את טענו־תיהם
של השניים, כאילו באה היזמה ליחסים ביניהם רק מיואב, שממש אנסה להסכים.
״אהבתי אותו והוא אהביאותי,׳׳ הודתה אשת ההורג, כשפניה מעידים על התרגשות רבה.
שהבנתי שהכל ידוע לו, וסיפרתי לו הכל.
הוא היה עצבני מאד, אבל אני אמרתי לו
כל מה שהיה לי בלב. סיפרתי שאהבתי את
יואב והוא אהב אותי. אמרתי לו שעשיתי
את זה כי הוא אינו יכול להיות גבר ובעל
אמיתי בשבילי.
״,אז למה לא סיפרת לי כל הזמן?״ הוא
צעק, ,אשד, וחבר ביחד! בגידה כפולה!׳ הדבר
קרה בשעות הצהריים. הוא התישב במרפסת
ואני שכבתי במיטה. לא יכולתי להמשיך
ולחיות בבושה איומה כזו, אחרי
שנודע הדבר לכולם. החלטתי להתאבד. לקחתי
12 גלולות שינה ונכנסתי למיטה. לא
רציתי לקום עוד.
״התעוררתי רק למחרת, בשעה שתיים בצד,ריים,
במיטה אחרת בבית־חולים קפלן.
לשוטרים שבאו לחקור אותי סיפרתי את
הכל.״

״הוא ידידי הטוב:״

במילה אחת :״שקרים!״ לדבריהם לא היה
ליואב, אפילו לו רצה, זמן למעשים ולד,רפתקאות
כאלה.
אולם העובדות היו כנראה אחרות. שבוע
לפני הרצח נסעו השניים לכרמי סוכריר
להביא ענבים. ישראל לקח אתו את רובה
הציד שלו. בדרך פגשו את המשגיח בכרמים,
ניסים שרעבי, גיסו של יואב. כשראה
שרעבי את הרובה בידי ישראל וחשד כי
דבר־מה אינו כשורה, סיפר להם כי נמצאים
שומרים במקום, ומוטב יהיה אם
יחזרו לרחובות.
שרעבי ידע והאמין. יואב ידע ולא האמין.
הוא לא האמין גם כאשר סיפר לאשתו, יום
קודם, שישראל חקר אותו בדייקנות לאן
הוא נוסע ומתי יחזור, ורינה, שחשדה במשהו׳
ביקשה ממנו שיזהר. יואב הרגיע
אותה :״הוא ידידי הטוב. הוא בטח לא
יפגע בי.״

ך* אשר נודע סיפור פרשת יחסיו של
Jיואב עם צילה למשפחת הנרצח, הגיבו

למחרת בחצות, ציפה ליואב ידידו הטוב
כשבידו רובה ציד דו־קני, טעון בכדור
הקטלני.

אשה ההרוג

רינה מדר ( )28 מצביעה בידה על המקום בו
פגעו כדורי הציד, שנורו מרובהו כפול״הקנה
של ישראל. שנתיים יצא הזוג יואב ורינה לפני שהחליטו להינשא, אולם
כבר מהערב הראשון הכריז יואב, לפי דברי רינה, כי ״את הבחורה הזאת
אני אשא לי לאשה.״ בניגוד למה שסיפרה צילה, אשתו של ישראל, על
יחסיה עם יואב, יודעת רינה לספר על גישה חפשית מאד של ישראל אליה.

הצר הטרגדיה

כפי שנראתה בימי השבעה, כשעשרות מאנשי שערייס באו לשבת עם
האבלים ולנחמם. הבית מימין, שדלתו פתוחה, הוא ביתו של יואב. הדלת
הקיצונית בבית משמאל, היא דלת ביתו של גובאני. יואב החנה את מכוניתו ברחבה שלפני ביתו, קרב לביתו
של ישראל כדי לקרוא לו לבוא לקחת ענבים. יואב עמד כשפניו מופנות אל בית ישראל, כאשר הופיע
גובאני עם הרובה בידו. כשהבחין יואב ברובה, הסתובב מיד ורץ כשפניו מופנות לעבר ביתו. אך הכדורים
ששלח בו ישראל פגעו בו. הוא זחל מספר מטרים, דמם תחתיו ליד קיר ביתו, כשרגליו ליד הפתח.

״הצדק״ שלמפא r m mג הו?
תחת ממ שלה

ואין >יכאי(יסחפין וע
בסס קגיה אורד
היא פכפילה אוחו

׳ גקגווק*

״ סו עי א ל מז טי ת ״

א ס הוא ״ בו ס ״ S v
״סולל ובוגה״ הגוון בל

60,000

7,500 יי•

פינויי ם

*4,10 0

fe y
מערן הפין ין)10%׳

אסהואפועל רחץ

*900

חוט

ה מ רו י ח 6 0 -לז ל חו דסו

*400

מערך הגז 30%

בי של ם
(גוסף על מסיו הישירים)

1ק,־־חגס ין פה 2,840.

מערן־הסובר 612

מפא׳יי

השתלמות
ך כפו״יסיף, ארב זוג צעיר
Jשנהג להציץ לחלונם בשעות
של הלילה, נדהם לגלות כי היה
בית־קפה סמוך, גבר בן 50 ואב
ילדים.

* 1עפילה ^ י ^ 1,800ל־

היו רדת

*750

ך * ת ל ׳ אביב, החליטה הנהלת אגד ל־ל
העביר את סכומי הקנסות, שיוטלו על
חברי הקואופרטיבים בברורים פנימיים, לקרן
לחינוך תיכון לילדי החברים.

rSfM

נשר עוא

*5/300

׳מערך הגpב(וץ
י )המלא 157,
לאלמוני הקטנות
זה בעל
לשבעה

צעד קגס־טרוקטיבי

ונוסף על כ ן ־

זהו ״הקי־דזץ״

ך• אלונים, נעלם חבר־משק המכונה
J״ישו״ ,נמצא על־ידי המשטרה ליד הר־הקפיצה
בנצרת.

בילכול קיבה

מעוך ה ת ^י ע102׳

מסעלכלטערן חיוט

הזרה למקום הפשע

paגו כך גון גוין גזוז
הגן מ שלם מ ס :

אז ר ח

החי

ן• יס״התיבץ, קיבלו נוסעי תיאודור
^ Iה ר צד את השבת בסעודה חגיגית שהכילה
כבד קצוץ, רטנו נגד כלכל האניד,
כאשר לקו במאותיהם בהרעלת קיבה.

פיצול האטום וזיווגו

* 2,500

ך יתל־אכיב, הציע שדכן מודרני ללקו־
Jחותיו זיווגין ב״קצב האטום״.

הוגש 1לפדסוס ע־*:.

אוכלים את השחורים
ך• אילת, סרבו חברי מועצת־העיר לתת
לרשיון למסעדה מזרחית, טענו ~שהם
נגד אפלייה עדתית.

הזירות

״בול״ שווה 1) 00ל״י

ך י« רמלה, נכנסה סעדה סעד לעסק של
. Lגי דו ל חזירים עם שותף׳יהודי׳,גילתה
לאחר שנה כי השותף נעלם עם החזירים.

ג גז גזז־גג למלגנג לגזגוז־וז זלגזזטז גזזז ימים מרכב ה־נ
ונזוז זזבאזז פרגוינז ס־ל גוזנוז וזבזזיבזזז בגליז\
ז בא טזל העולם הזה.

מזל של מתחיל

! פ ס טי ב ל
הז מו
ה אי ט ל קי

ך פריטוריה, דרום־אפריקה, הוחק חוק־
Jעזר המאפשר לשלוח עבריינים מתחילים
למאסר לשיעורין, בו יבלה העבריין את
סוף־השבוע בבית־הכלא הסמוך לביתו.

תכ שי טי טופז בולטי ם
כי הםתמידמודרנים
ועומדים על ונזה בין־לאתדת

תכ שי טי טופז מבליטים

תל־־אכיב -גן בית ציוני

מכירת כרטיסים ״ חקוקו ״
*!!*ף ,93 טל 23663 .
ובכל שאר משרדי הכרטיסים
בתל־אביב וברמת־גן
׳ פרסום יואל

ך* בפרדיתקין, התקינה המועצה ד,מקו־
Jמית שלט על חוף הים׳:״החוף אינו
ביתך הפרטי — אל תזהם אותו!״

כי הם היחידים המייצרים
בעצמם את רוב תכשיטיהם

»(-אני] ,ויז שו ו 2ו

29900

חושך בעיגיים

תעודודיושר
^ רמלה, נאלצו בעלי מסעדה מקומית
ולסגור את עיסקם מחמת׳מחלה, הדביקו
על הדלת פתק־רופא המאשר כי הם חולים
בהצטננות ולא בהרעלת־קיבר.

הכ תו ב ת הי א:

J> e> l6

ף אילת, השתתפו לשוטרי העיר בבניית
^ ,ת חנ ת המשטרה׳המקומית ׳,צבעו את
המבנה בצבעים עליזים, הסבירו כי הם
רוצים לגרום תחושת־אושר לעציריהם.

יום ששי — 11.9.59
בשעה 8.30 בערב

הפרט והבלל

תכ שי טי טופז זולים י ח סי ת

אמריקה — ב־ 8.30 בערב.
יום ד׳ — 9.9.59
יום ה׳ — 10.9.59
מוצ״ש — 12.9.59
יום א׳ — 13.9.50

גבעתיים -קולנוע נגה

את יופיך, שמלותיך ואישיותך,
כי הס מותאמים ע״י מומחים

כביצוע התזמורת וזמרי
הרדיו־טלביזיה של רומא

דוה הצגות

Bijouterie
פרסום אבני

בחירה מוקדמת
ך יכארישבע, ה ק צו״ ח ב רי מועצת־
Jהעיר מקום לאנדרטה שהיתה צריכה
להיחנך ביום השנה לכיבוש באר־שבע, החל
ימים מועטים לפני הבחירות לכנסת הרביעית,
התאכזבו לשמוע כי בניית האנדרטה
תימשך לפחות עד הבחירות לכנסת החמישית.
העולם
הזה 1:45

קולנוע סרטים
האל־מנה מ ב רו קלץ

אנה מברוקלין

(צפון, תל־אביב; אי
טליה)
היא בת עיירה איטלקית קטנה (ג׳ינה
לולובריג׳ידה) שהיגרה לאמריקה, שיכלה
שם את בעלה, ועתה היא חוזרת בדמותה
האמריקאית החדשה לעיירת מולדתה.
חזרתה של אנה מעמידה את כל העיירה
על רגליה. הרווקים הזקנים, בתוכם אלה
שחיזרו אחרי אנה בנעוריה, מנסים להילכד
ברשתה של אנה ולהינשא לה. אולם אנה,
שדמה האיטלקי רותח בה שוב אחרי שנות
קיפאון באמריקה, חושקת דווקא בדון־ז׳ואן
של הכפר (או הדיין, כפי שהוא נקרא בתרגום
הסרט) ,מכונאי יפה־תואר, שאיבד
את אמונו בנשים.
על כל האנדרלמוסיה מנצח כומר הכפר
(וימוריו דה־סיקה) ,הרכלן הראשי וראש־קבוצת
הכדורגל המקומית, המשמש גם
מעין אפוטרופוס מוסרי לאנה. המהתלה העליזה
מגיעה לנקודת־שיא ברגע שכל העיירה
הופכת לשונאתם של אנה והכומר,
בגלל החשד שהכומר בחר באנה ככלה
לבן־אחיו. האמת מתגלה רק ברגעי הסיום,
כשאנה עומדת לעזוב את העיירה, והמכו־

עושה מר פרסלי הצעיר, שזה סרטו האחרון
בטרם גויס לשרות הצבאי, לנשים
האמריקאיות. הצרה היא שהוא משתמש
באותן השיטות בהן השתמשו כוכבות־הבד
בימי פולחן האשה, שיטות המצטמצמות
לפעולה מאומצת באיזור המתניים.
בסרט זה אלביס הוא דני פישר, בנו של
רוקח, שאינו מסוגל לקבל את תעודת־הבגרות
בבית־ספר, מנסה לשכנע כי את
תעודת־הבגרות האמיתית מקבלים ברחוב,
בין יצאניות, פושעים, מהלומות־אגרוף וכמה
מעשי רצח קטנים.
יתכן שאפילו אם רצתה הוליבוד ליצור
סרט תעודתי על מה שמתחולל בחברה
האמריקאית, היא לא היתד, מסוגלת ליצר
סרט מזעזע כמו זה, למרות שבמקרה זה לא
התכוונה לכן בכלל.

נימפה n w i u i w n

היכלי ירק

(מגדלור, תל־אביב; ארצות-

)קברית) הם יערות העד הנפלאים של ונצואלה׳
שעל רקעם ניסה מל פרר, השחקן
שהפך לבמאי, לרקום אגדה פיוטית ודר־מתית
שבמרכזה משחקת אשתו — אודרי
הפבורן.
אודרי הפבורן היא מין נימפה יערית, שסבה
מגדל אותה בבקתה קטנה בג׳ונגל
עבות, לא הרחק משבט פראים,
החושב את הנערה לאלילה
כל יכולה. עד שיום
אחד נקלע ליער בנו של
שר־הבטחון שנרצח בקארא־קאס
(אנטוני פרקינס^ הנמלט
מפני רודפיו, פוגש ב־נימפה
ומעמידה על העובדה
שקיימים גברים בעולם.
פרשת פגישתם של הש־ניים, המתוארת בערך בפגישת
אדם וחוזה בגן־העדן,
הופכת למגוחכת יותר כאשר
מסתבכת העלילה. אודרי
התמימה עומדת על כך שסבה
הזקן יחזירה לכפר מולדתה.
בדרך רבת־היסורים,
כשעל כל שעל אורב אוכל־אדם
מורעב, מתגלה לנערה
כי הסבא אינו אלא שודד
זקן, שהצילה מזרועות אמד,
שמתה בהתקפת כנופיה שורדיו.
מובן שבעד פשע שכזה
חייב הזקן להישרף על־ידי
האינדיאנים, ואילו אודרי
ואנטוני מוצאים את האושר
יחד.
קשה להבין כיצד יכול
היה שחקן רציני כמל פרר
לגשת בכלל -לטפל בתסריט
כוכבת הפבורן פ״היכלי ירק״
מעין זה, שעם כל המאמצים
הסבא היה שודד
אי־אפשר למצוא בו אפילו
סמליות כלשהי. גם משחקם
נאי יפה־התואר עוצר בה ברגע האחרון, של שחקנים מצטיינים כאודרי הפבורן ו״נטוני
לוקח אותה לחופה לשמחתם של כל ה פרקינס הופך למגוחך, כשהם נאלצים להשאחרים.
מיע
את הטקסט התפל שהושם בפיהם. כש־זהו
סרט שעלילתו ועיקר כוחו בתיאור-
מחסירים את כל אלה, נשארים בסרט ראואוירה
וטיפוסים, ובתור שכזה הוא מוצלח יים לחזייה דק הנופים רבי־ההוד של ונמאוד.
הלולובריג׳ידה היפהפיה, גועשת ב צואלה, בצבעים טבעיים ובסינמסקופ.
יצירה׳ כובשת את הבד כבר בתחילה. ויטור־יו
דה־סיקה הנפלא, שפיקח גם על הבמאי
הצעיר והבלתי־ידוע שביים את הסרט, הוסיף
את נופך־ההומור וד,ליצנות הדרוש,
אלה הסרטים המוצגים בשבוע זח בערי
:והיצירה הפכה לסרט בידור קליל, משעשע
הארץ אשר העולם הזה ממליץ לראותם:
וחביב.

תדריך

ס חתולה עד גג פח לוהט (אסתר,

המין ה שול ט

מלך קריאיל

(חן׳ תל־אביב; ארצות־

הברית) ,ד״ א עדות חותכת למהפכה המת־חוללת
בחברה האמריקאית, בה עובר השל-
טיו הממשי מידי הגבר לאשה. כי האשד,
האמריקאית שבידה מצוי מכשיר־השלטון
העיקרי — כוח הקניה — היא למעשה
הכוח הקובע כיום בחברה. וכמו שאר דפוסי
החיים, המותאמים לשינוי זה, הותאמה גם
ממלכת הקולנוע. אם פעם, בימי שלטון
הגברים, היה הקולנוע מכשיר לפולחן ה־אשר״
האשד, המינית — האידיאל של הגבר
האמריקאי — מסתגלת עתה הוליבוד
בהדרגה לדרישת הכוח השלט — פולחן
הגבר.
סרט זה הוא עדות קיצונית לתהליך זה.
הנשים אינן תופסות בו הלק רב. במידה
שהן קיימות לצורך העלילה, הרי הן מכו־ערות
בתכלית, אפורות וחיוורות, ואינן
מושכות תשומת לב. לעומת זאת בנוי הסיט
כולו על פולחן הגבר, המיוצג בדמותו
המינית וו־,ברוטאלית של אלביס פרסלי.
כל מה שעשו פעם בטי גרייבל, מרלין
מונרו וג׳ין מנספילד לגברים האמריקאים,
העולם הזה 1145

: 7n n m

תל־אביב; עדן, ירושלים) — אליזבט טיילור
מקסימה במשחק דרמטי בנסיון לרכוש את
ליבו של בעל הומוסכסואליסט, לפי מחזה
של טנסי ויליאמס. פול ניומן, ברל איבם.

ארוכה חדרך לחרות

(ציון, ירושלים) —

האפוס של מיכאיל שולוחוב על קוזקי הדון
בדור המהפכה הרוסית.

• אין מקום לחיות כר

(תל-אור,

ירושלים) — סרט תעודתי של מנהל גן־
החיות בפרנקפורט, על סכנת הכליה לחיות
הבר של אפריקה.
החוק (אורה, תיפח) -ד -יחסי שולטים
ונשלטים בעיירה דרום־איטלקית. ג׳ינה
לולובריג׳ידה, איב מונטאן, פיר בראסר.

זה הדוד שדי

מאוזן . 1 :מיכל
לפרח ; .5חבר
הוועד הפועל.9 :
מדינה ללא מלך :
,13 קיצור של ע־מירם,
בין השאר;
.15 אות יוונית;
.16 החייה הרו סית;
.17 זוית;
.18 הוא בא בבוקר
.20 :אשת האב
; .21 בת קול;
.22 חמישים אחוז;
.23 בבקשה; .25
אות הנצחון; .26
פרה .28 :אדום;
.30 יחידת בי דור;
.33 שדה;
34 מתנה ; .35
מספר הצדיקים

הנעלמים ;
מזון; .38 היל דים;
.40 חלק; .41 דוכן מכירות;
.43 אבז יקרה ; .44 קריאת התפעלות :
.46 קרס; .48 גבעה רמה; .49 ישוב
בצפון ; .53 רע שלמה ; .54 פרי טרו פי.
מאונך
.2 :אויב; .3נמל תנ״כי;
.4פקודה ; .5בתוכי ; .6חלק הפנים ;
.7מאה וחמש; .8בושה; .10 כרך
אירופאי; .11 ממלכה מרחבית.12 :
בעל תפקיד בבית־הכגסת; .14 כלי

נגינה עממי 16 שלטון העם 18
תחמושת הקשת; .19 גמד; .22 גהר
במרחב; .24 מלת הסתייגות; .27
ראש השנה ; .29 הבעת כאב ; .31
פאר ; .32 התחכמות ; .34 מתחרהו של
הילל ; .37 משפט ; .39 פתרון ביניים;
.42 מידת נפח קדומה; .45 קץ הסי גריה;
.47 מושבת־כתר בריטית; .49
מלת הסברה; .50 נישא; .51 ענן;
.52 מטבע יפאני.

(פאר, תל-

אביב) — צ׳ארלם לוה,טון, כפי שנראה לפני
20 שנה, מדגים את התהליך בו הופך מוג־לב
לגיבור לאומי.

הדון השקט

תשבץ 1145 nra Baiun

(תכלת, חיפה) —

הסאטירה של ז׳אק טאטי על החיים המודרניים.

אנגלית•
צרפתיתלומדים בשיטה קלה בבית־הספר

קדימה

נפתחים:
)1קורסים ואולפנים למכוגרים
ושיחד,

תל־אביב, בן־יהודה ,74 טל.20314 .

(שפה שימושית, דקדוק, כתיב, סגנון

ersation Con

)2קפוצות נפרדות לתלמידי כתי־ספר
בבחינות).
)3הפנה כאנגלית לכחינת פנדות.

(מתחילים, מתקדמים ועזרה

הלימודים בקבוצות קטנות׳ על־ידי מוריםמעולים .
פרטים והרשמה: מ־ 9עד 12 לפני הצהריים! 3עד 9בערב.

תסשיר״ס

m yv

לעולם צודעת

היה הייתה גברת בקובה,
שבל הגברים שם חשקו בה.
אף היא, הבתולה,
עמדה על שלה,
עמדה ועמדה -עד שהוא בא.
היה היתה בת גהאבאנה,
*פה וכפופה כבננה.
עת שאל הבחור:
״המותר, או אסור?״
מיהרה והשיבה :״הוי, אנא ! ״
א. א״ תל־אביב

ב עריכ ת לילי גליל*
מוזמנים משתתפים. אחד הקוראים מבי!
המשתתפים בשליחת חומר לעמוד זה יזכה מדי
שבוע בשבוע בפרס של עשר לירות ישראליות.
הזוכה בפרס השבוע הוא בנימין שפסל, אגרת.

.ר ו, סיפור על סימון בוליבאר, משחררה של אמריקה הדרומית,
שעמד לבלות לילה בעיר קטנה בפירו. שלישו שלח הודעה
לבעל הפונדק המקומי בזו הלשון :״הכן חדר מצויד בבל הנוחיות, ארוחה טובה
וכו׳ וכו׳ וכו׳.״ כשהגיע בוליבאר לעיירה הובל לחדר נאה, בו ישבו שלוש
סניוריטות .״אלה הן כו /וכו׳ ,וכו/״ הציג הפונדקאי את השלוש.
שושני רזיאל, קרית מוצקין.

נדונו למיטה על ריגול( .הבקר)
דוד כהן, פתח־תקוה
ינוחו על משכבם.
במשרד החנות והתרבות( .נדעריב)
גדעון ברלי, חיפה
כשעם הספר הופך לעם הספסרות.

החוקרים עוברים על עשרות מסמכים
שהורחמו בבית החשוד( .ידיעות
ל. לוי, תל־אביב
אחרונות)
אללה ירחמו.
המוזיאון לאמנות אדישה( .על המשאורי
שיקה, חיפה

שיעמומנות.

זה מול זה

מאת אריה קרו

״ימיני תחת ד*שי...

.׳.ושמאלו תחבקני״

בזירת ההאבקות

על שפת ים תל־אביב

העחת־שול״ס
חתונה
תמונה א : ,כמחסן הבגדים
התופרת: שמעת שא. מ את מבינה
י . .שומרת הלילה סיפרה !..
המחסנאית: באמת? ומתי החתונה?
התופרת: אומרים שבקרוב.
נ( .נכנסת) :מתי תתפרו לי את השמלה
שלי?
המחסנאית: את שמלת החתונה?
נ :.איזו שמלה?
המחסנאית: את שמלת החתונה שלך,
אומרים שאת וא
נ :.באמת, לא הייתי חושבת עלייך
כדבר הזה; אתן כאן אין לכן מה לעשות
רק לעסוק ברכילות? (בורחת)

תמונה ב׳ :במקלחת הבחורים
א— ר: שמע, הייתי משוגע שהסכמתי
להיכנס לועדת השיכון. אני אומר לך זה
פשוט מוציא אותי מן הכלים. למשל,
עכשיו צריך להכניס שלושה רווקים לתוך
חדר אהד בצריף.
א :.דעתיהיא, שאצלי לא יכניסו אפילו
חצי.
א—ר: יש לי הצעה. תתחתן!
א :.יש לך עוד הצעות כאלה?
א—ר: הרי כל המשק מדבר על זה

א :.ואתה ובל המשק תלכו לעזאזל!

תמונה ג׳ :במטבח
החובשת: מי יקה לנ. את ארוחת הבוקר?
המבשלת:
בהוץ יושב א ,.הוא בוזדאי
יסכים.
החובשת. יש לי בהשר. אליד. א.

ב>ןיביז

א; :.ד חצי המלכות. יש לי שבת היום.
החובסת:
אז קח בבקשה את ארוחת
הבוקר לג היא חולה.
א! :.כשיו נזכרתי שיש לי עבודה
דחופה לעשות במסגריה.
החובסת: אתה רוצה לגרום לי צרות?
קח מיז את המגש!
א : .נ וב איפה היא?..
י( .נרקלבא ,.נושא המגש) :מי חולה?
א :.וחובשת ביקשה אותי שאביא לנ.
אוכל; t .יא חולה.
י( .א ב קריצת עין) :נו, א ,.מתי שותים
לדיים?
א! :.הרי עונת ההמלטות.
י :.י׳ ז לך חוש הומור, בחור!

תמונה ד׳:
ה מז כ ר: שלום, א ,.באתי לסכם אתך

כמה ע ינים קטנים. ראשית, אנחנו רוצים
לעטות את החתונה בט״ו באב; עד
אז הה; ;גד. תהיה מוכנה וגם המקהלה
תוכל ל •;תכונן. בקשר לאורחים אתה לא
צריך ל־אוג. כבר נסתדר איכשהו.
א :.זני חושב שטעית בכתובת. מרכז
וועדת 1ותרבות גר בצריף ממול.
המזכ ר: אני יודע, גם יודע שאתה לא
בועדת התרבות. אך אתמול, במזכירות,
החלטנו שאתה תתחתן בט״ו באב ואני
באתי ל מטור לך זאת. ח .כבר נסעה לקנות
או הציוד לחדר.
א :.נ ה? במזכירות החליטו שאני צריך
לד,תחת? איפה אני חי? ברוסיה?
המזכ ר: אתה אומנם לא ה דעת לאף
אחד א 1ל כל המשק כבר מתרגש בגלל
החתונה הזו. אתה צריך לראות זאת מ־נקודת
•אות של איש קבוצה ; אי אפשר

ועדת־או״ם תצא ללאוס

לשגע כך סתם מאתיים איש. כבר מסרו
לדפוס את ההזמנות לחתונה. אנא, אל
תתעקש!
א :.אבל מי שמע מפי שאני רוצה
להתחתן?
המזכיר: אף אחד לא שמע אבל כל
אחד שיער לעצמו שאם אני נותן לך
שהות להתכונן

נ :.אה! זה אתה?
א :.נ ,.אני צריך לשוחח אתך בענין
חשוב מאוד.
נ :.בסדר. אתה יכול לשבת.
א :.הענין בזה שהמשק החליט שאנחנו
צריכים להתחתן.
נ :.ידעתי! עכשיו היתד, כאן ח. ושאלה
אותי איזה וילונות אני רוצה
לחדר החדש שלי.
א :.נו, ומה ענית?
נ :.חומים, כמו אצל חיה.
א :.אלוהים אדירים! תני בום מים!
נ :.רק אל תתעלף. אמרו לי שזאת
תהיה מכה קשה למשק אם אנחנו לא
נתחתן.
א :.פשוט אני לא יכול לומר

נ :.אתה רק צריך להגיד «כן״ מחר
אצל הרב והכל ילך כשורה. להתראות
מחר בבאר־שבע!

תמונה ו : ,במסיבת הבלולות
המזכיר :״אני מביא את ברכותי לזוג
הצעיר. ברית זאת היא אחד ההשגים
הגדולים של הקבוצה
בנימין שפסל, אגרת,
רמא.י*

הימנונם החדש של הציונים
הכלליים, אחרי שצירפו את משד,
נסים לרשימת מועמדיהם לכנסת

.תמונה ה׳ :חדרה של נ.

...על אן 6הלאו הרוסי.

אי חוד הקבוצות ו ה סירוצי ח

...שאו ציונה נסים ודגל.

חוסיין רוצה לקרוא לממלכתו בשם
פלסטין

...משנה
מ זל?

משנה

מפא״י מאשימה את חרות בהצתת
כרוזי־תעמולה שלה

...מערבת הבחירות מ ת חממת.

דו״ח
מבקר המדינה על עירית חיפה
מוכיח כי אי־הסדרים במנגנון של
אבא חושי נמשכים

...הי שנה חושי עירו?