גליון 1180 מתאריך 1 במאי 1960

המדע קובע: קיימת כנה שד

שדשוס א*אדו, אתמול ראו, מחו * -

— 11 1 1 1 1

*1.181

— 110

!11 11111י!

!!11 111111

13 6 ,181111111

— <1ן, ווו!! 1ו

5 5 5 3^ . 11

ד מי

ווו&ס רוה

מנוי

ל שנ ה

העורך הראשי:
אורי אבנרי

לחדלבדאר־ אוי ר

ראש המערכת:
שלום בוזז

• לספריהי\

• לבל ארצות אירופה
לבולל הורביה ,).הרה
והופובה הכתר פר\

• לררוה־אהריסה, לי בריה,
רודפיה, גאוה,
כורתה ומיאנו

• לארצוה־הבריה, קורה,
סובה ותקגויקו

עורך משנה:
דוב א יוזז

סביבן•
רחוב גליקסון ,8תל־אביב, טלפון , 26785
ת ד . 136 .מען למבדקים :״עולמפרס״.
המוציא לאור: העולם הזה בע״מ.
דפוס משה שחם בע״מ, ת״א, טל.31139 .
ההפצה: דוד טופל ובניו, תל־אביב.
המערכת איננה אחראית לתוכן המודעות.

עורך כיתוב:
טילבי השת
כתב בכיר:
אלי תבור

עורך תבנית: זהי צלם המערכת:
אריה הרו

חברי המערכת:
שייע נלור, לילי גלילי, דויד הורוביץ,
רותי ורר, יוסר אבו חסדי, דו מרגלית,
אביבה סטן, אבנר פרי, עמום הינו,
שלמה הרו.

ביותר

במדינה

#לארצות
אהריסה
• ל אונו ת ר לי ה
וילוד

ו רו ג ז־

וויו־

סוכר — הצעירה המופיעה עתה בסרט צר פתי,
ושעלון־הפירסום של סוכן־הפירסומת
הצרפתי עליה שימש לפני חודש נושא לכתבה
במדור אמנות. השבוע שלחה לי הניד,
מכתב מפאריס, ואני מוכרח לומר כי רוח־הלחימה
שלה מוצא חן בעיני. הנה הוא:
״אינני יודעת אם ציפיתם לתשובה על מא־מרכם
עלי (העולם הזה .)1176 ברצוני להו דות
לכם באיחור על תשומת־הלב לה זכיתי
בעת היותי במדינה, על הגלות אליה דחפתם
אותי, ועל מאמרכם הנוכחי. ידוע לי אמנם
שסילוף עובדות, פרסום
סקנדלים, משפטים
ספוגי־רעל —
הם פרנסתכם. אין
בכוונתי לגזול את
לחמכם מפיכם, אולם
גיבוב זה של שטויות,
מהולות ארם,
בו הנכם מלעיטים
את הקוראים, היה למעלה
מכוח שתיקתי.
״עוקצה של הקא־ריירה
המופלאה של סוכר הניד, סוכר לא
מתחרז עם בוקר,
אלא נכתב סוכר, בכ״ף קמוצה) אינו טמון
בנסיבות מסתוריות. במידה וקאריירה מופל אה
קיימת, הרי מקורה בעובדה אחרת, הרבה
יותר פשוטה: הניה סוכר הגיעה לפאריס
בת ,20 לאחר שסיימה בית־ספר תיכון ו מילאה
שרות חלקי בצד,״ל, גוועה מרעב,
נתנה שיעורים פרטיים בעברית ובפסנתר,
למדה צרפתית. מוסיקה ומישחק.
״אחרי ארבע שנים חזרה ארצה עם בתה.
היא התקבלה בווביסה, אחרי שעברה אודיצ־יה
בפני אהרון מסקין וישראל בקר, שיחקה
במחזה שלא הצליח. כיסיתם אותה בבוץ
ובהשמצות, ולאחר זה, היה עליה להיחכח לדעת
אם הנה שחקנית או שטעתה בדרכה.
״אם אחת ממטרות עתונכם היא להחזיר
ישראלים לחו״ל, הרי הצלחתם במה שנוגע
אלי. איחולים. במורים השתתפתי, מבלי להתגדר
באיצסלה ישראלית, כדי שהביקורת
תהיה אובייקטיבית, במחזות של פו וסארויאן.
״לאחר מכן נבחרתי להופיע בסרט. אני
מבינה כי עובדות כה באנאליות אינן מהוזת
חומר מספיק להפעלת דמיונכם. יותר נוח
להסתמך על פרי עטו של סוכן פירסומת
כלשהו, שיצר בליל מתובל עבור הקהל הצרפתי.
״עוד
פרט אחד ואסיים: מאימתי נבחרתם
למוסמכים בקביעת מידת האזרחות של תו שבי
ישראל? הניד, היא ישראלית, בתה גדלה
ומתחנכת בישראל, היא עובדת בפאריס
עד היום בו תוכל לחזור ולעבוד בישראל.״
כה לחי, הניד״ ולהתראות.

]״עציאל

•שמן צלול, עדין וטהור, היחידי בארץ המיוצר בתהליך
168ג-1״־ 81.תהליך המבטיח שמן מאכל בריא יותר וטוב יותר
לטיגון, לבישול, לאפיה ולסלטים.

״לשד״ ? 8״ספציאל״ השמן הבריא לפעוטות.

פרסום תמורת הצלחה
.ברוגזה להפוררי הרהוה ירופיה בפולה, הציפה הברה ההרהוגז
דחף לצבור היצרויה, הנווהריגו וההפגווסיה בארץ, להרהה. אה
גווצריהגו בפזיגוה פזל פרסום תמורת הצלחה.
דחף הסיהה ההלסה היוהרה פוהיהול פל פצגוה אה ההיכו\
פובהיהו\ הבצפי ההרהוהה והסבל אה הההורה רס לאהר פוהיצרר
יוובה בהצלהה, בלוהר, לאהר פוההפ ההרהוה יפויג אה הגורהו.
לצורך רה הוסהה בדחף הההלסה פויצאה בסיההה •.הזרוע
הרביעית (הפרסום) מושטת לך ברוהה לזרוע השלישית פוהוסהה
ליר הפורר ההההר וההפפויה לפירור הלטספוה הו\ ביפוראל.

מה קרה לך, חיה?
הקורא מיכאל גבעון, הנמצא במונטריאול,
קנדה, כותם לי מכתב על טכס מסירת פרסי
האוסקר, אותו ראה
בטלביזיה.
כותב הו א :״גם
לישראליות היה חלק
באותו ערב. זיווד,
שפיר־רודן הציגה את
השמלה של מרילין
מונרו מתוך חוזים
וטעים, ולא בפחות
כשרון. חיה הררית
היתד, נחמדה מאד.
היא העניקה את האוסקר
ליוצרי אפק חיה
טים
מיוחדים (אפי
שר לתרגם: לסממני־קול?)
בסרטה בן־חור. כן, כשאני מזכיר
את הגברת הררית, עולה בזכרוני: אותו
יום בו שהתה חיה הררית במונטריאול,
כדי לפרסם את בן־חור.
״רציתי לומר לה שלום! האם זה חטא?
ניסיתי וניסיתי, ופעם אחת כמעט שהצלחתי.
היא היתר, בחדרה בבית־המלון
אליו צילצלתי, אך לא רצתה לדבר עם
״זרים״! ולא הועילו לי כל האותות והמופתים
שנתתי למזכירתה.
״עם חיה הררית לא עלה בידי לדבר.
יותר מסביר פנים היה משה דיין. כן,
הוא ולא אחר: באומרי לו כי אני מקודד,
שהוא נהנה במונטריאול, ענה לי כי נהנה,
ולבסוף הוסיף שהוא מקוזה לראותנו בארץ.
שתי דוגמאות. פשוטות בתכלית הפשטות.״

העולו! הדוד ס-8ו7

מכתבים
ככלי הפרולטריון
סיפורכם על האב שכבל את רנלי בתו ב-
שרשרות־ברזל כד׳ למנוע ממנה ללכת למק״י
(העולם הזה )1178 מרתיח את הדם. אינני
קומוניסט, אד אני חושב שלעדינה טובי, ולכל
צעיר וצעירה אחרת, הזכות המלאה להחליט
בעצמה לאיזו מפלנה היא רוצה להצ־טרה.
היא צדקה בהחלט שהכריזה מרד על
אביה העריץ.
שמואל דביר, ירושלים
שנאמר במניפסט הקומוניסטי :״אין לכס מה
להפסיד מלבד את כבליכם!״
...האב לא היה צריר להכות את בתו,
אלא את מנהיגיה של טפלנה בונדגית זו,
המשתמשים בשיטות מקיאבלי
חיים סגלוביץ, ירושלים
מקיאבלי או מק״י־אבוי־ליל

אנטישמיות יהודית
קראתי בשבת את עתונכם, ומצאתי בו את
תמונת בז־הישיבה שאיבד את ארנקו, בתוספת
שורותיה הלגלגניות של יעל מרחובות
(העולם הזה .) 1177
אמנם אינני דתי ואוי לא שומר מסורת,
אבל אנטישמי אינני. הזדעזעתי כשקראתי
את שורותיה. האמנם? היתכז? ללגלג במדינת
ישראל בצורה כזאת על יהודי דתי?
עברתי ברוב ארצות אירופה וארצוח־הברית,
ופגשתי הרבה שונאי־רת, אד ללגלוג שחצני
כזה עדייז לא פגשתי, ה :על דתנו אנו והז
על דת הנצרות. וכאשר נשמע אי־פעם פה
ושם לנלוג על דתנו, מיד העולם רועש ״אנטישמיות״
.האם זו אינה אנטישמיות? כיצד
היה מניב עתונכם, אם קורה היה המקרה
הזה ברוסיה או בגרמניה?
ד״ר אפרים כץ, תל־אביב

תמונה מדמשק
אני מצרף תמונה, ציור של סעיד סקל,
שקיבלתי מאותו אדם בתור מתנה בשנת
,1954 ואני הבאתי אותה מסוריה. בפסח לא
היה לי מה לעשות, הייתי מחפש בי! התעו
דות
ובמקרה נתקלתי בה. וראיתי שאני, עם
בני משפחתי, היום אנחנו תמונה דומה.
אנחנו עשינו חג הפסח ללא מזו! בבית,
בלי עבודה ובלי בנדי־חג. בבר ששה חודשים
בלי עבורה, בנלל חוסר־בריאות. אני
אדם שהייתי שבוי בבית־הסוהר בדמשק, אחרי
הסבל והמכות והאלות שקיבלתי שם. לפני
פסח, כמה שהלכתי למשרד העזרה הסוציאלית
ביפו, קיבלתי עשר לירות, זה היה
הכל.
עזרא מוסרי, יפו

מי מת?
לדברי העורר על הכתיב העברי של מלים
שמיות (העולם הזה :) 1174 הטלה הפרסית
טלר, והחלק הראשון של שם המישחק, נכתבת
בפרסית שאה או שה, עם ה״א, ולגמרי
לא עם ח״ת. דעה זו אושרה לי אה על-ירי
הפרופסור אוריאל הד, ראש הטכוז למדעי
המזרח באוניברסיטה העברית בירושלים.
ישראל כהן, ירושלים
שאה־מת לעורן!

.״משען״ או קנה רצוץ
תוכז הכתבה על החקירה ב״משעד (העולם
הזה )1176 מעיד על מקורה ומגמתה. כנראה
נחפזו גורמים שונים בטפא״י למסור אינפורמציה
מוטעית, על־טנת להוציא את הרוח
מהמפרשים.
לשם כר הדביקו קורם כל תו פוליטי לעני!
,כאילו מאחורי זה מסתתרים כוחות העוינים
ל״נוש״ או בכלל לשלטון טפא״י, ועל
כל אנשי הטלר לעמוד בפרץ.
האמת היא כי לפני למעלה משנה הנשתי
תלונה (בעילום שם, בגלל סיבות שהצדיקו
את עצמ 1אח״כ) למוסד לביקורת של מפא״י
ננד חברי המפלגה, למרות שידעתי מראש
שכוחם רב וקשריהם מניעים אל על. התלונה
הוגשה בלי איזה שה! הוראות או הדרכה ממישהו,
אלא על דעתי ואחריותי. כחבר פעיל
במפלגה לא יכולתי להשלים עם דברים
שנתקלתי בהם, ושהם פסולים מהאספקט הציבורי.
מצאתי לנכו! לפנות למוסד הנבוה לשמירת
ההגינות במפלגה, בחושבי לתומי כי
והו המקום שאנשים רבי־יכולת אינם משפיעים
עליו, ושיש לו הכוח והרצוז לברר עניינים
לגופם.
אם כי הייתי חבר מזכירות ם י 1א״י במנזעולם
הזה 1180

שסע שלישי

חוז תל-אביב, לא נמניתי עם אה גור טסו-
יים ומעולם לא קיבלתי הוראות, לא מהצעירים
(״מעילי העור״) ולא מאנשי ״הגוש״
,כי לננד עיני עמדה תמיד שאלת
טיהור האווירה משחיתות ומתקיפים, ולא
המאבק על כסאות שהתנהל תמיד בבתי־קפה
מכל הצדדים.
מגוחכת הטענה שהפקיד בורשט״! רצה
לפגוע במנהל וינר בנלל הסירוב לתקן דרגתו.
ההיפר ידוע לעובדים,
כי הפקיר
בורשטיין יכול היה
לקבל בקלות תוספת
דרגה טוינר ואפילו
יותר, אלא בתנאי
של התרפסות. וגם
בויתור בעמדתו התקיפה
לגבי תביעות
צודקות של העובדים,
בהיותו מרכז
הועד הארצי של כל
עובדי ״משען״ ,ועוד,
מתאימה לכא! המימרה
של הפוסל
מצירו של וינר יש
תמיד התנקמות לכל
חבר ועד, אשר לא עובלקפח נותז
דים
כי בסופו של
דבר חבר הועד נשאר בעצמו מקופח על־ידי
תכסיסיו של וינר. ורק הותרנים והטתרפסים
באים אצלו על שכרם בעי! יפה.
באשר למסירת הידיעה שכאילו הבירור
נגמר ולא הוכח שום דבר מחוסר הוכחות,
אני בספק אם באמת ככה נמסר על־ידי ארם
הטוסטר לזה. ואם בכל זאת השמיע מישהו
בעקיפין מעיז זה, או רק מהרהורי לבו
מסר, ולא ממצב העובדתי. ויש לי כל האפשרויות
לפעול במקום בו התוכחות ילבשו
צורה אחרת, ואי־אפשר יהיה לדחותם בקש.
אברהם בורשטיין, תל־אביב

כקולנוע

ארמון־דוד
תל־אביב
רומי שניידר
העולה בסרט זה על
סופיה לורן וג׳ינה
לולובריג׳ידה כפצצת־מין

ת עלולי
בת ה־17
קומדיה עליזה. סרט הדן
בבעיות הנוער בן זמננו.
בהשתתפות :

מגדה שניידר
קרלוס טומפסון
רודולף פורסטר
החברה להפצת סרטים
למזרח הקרוב בע״נז

מ״ציון״ תצא תורה
ראיתי אותם! את כולם ראיתי!
את זה ״הגדול״ ,כחול־העינ״ם, ואת אשתו,
צבועת השערות, ואת השלישי, שכל בנות ה-
טפשעשרה מתות אחריו. ראיתי את כולם!
ותאיו לעצמכם, שלא רק שלא התלהבתי,
אלא אפילו לא התאהבתי באיש מהם!! אל-
ל י !11
הגדול ישב שם (במלון ״ציון״ ,כמובז),
כשהוא משחק עם מצלמה ופרצופו כל־כד
משועמם — ממש רחמנות .״היא״ ריקדה
מפעם לפעם, לבושד כתלמידת בית־ספר, בה־צאית־קפלים
כחולה, חולצה לבנה, ושוטו־שמיים!
— הנורה צהובה.
ואילו השלישי לבש שחורים כבהלוויה,
וגרוע מזה, כל רגע נדמה היה לי כי אלה
יתפוצצו — כה הדוקים היו — וחיפש בעיניו
אחר משהו מעניין.
כשרקדו על־ידי ברחבת הריקודים, חיכיתי
שלפחות אבל כלום לא קרה. הצצתי מתור
כוונה שלמה בעיניו הכחולות ...ולא
מצאתי בהן כלום!
אלוהים אדירים! איזו אכזבה! דיברו עליהם
כל־כד הרבה, ואני חושבת ש ולכסות
הלכתי לישו! מתור מחשבה שהם פשוט
מ. א ,.טבעון
אני מכירה את תולדות עמנו, היות ואני
ילידת הארץ. הספר ״אכסודום״ נראה לי
מסולן מאד ומזעזע, כיצד הרשו לכתוב או
להסריט ספר אוילי זה?
דעתי היא כדעת העורר (העולם הזה
1172 והלאה) .אנו לא צריכים לסחור בדם
הגיבורים שהקריבו חייהם למעז המולדת.
הארץ עלתה לנו בדמים מרובים, בסבל, בפרעות.
ובעוצר שהאנגלים ערכו פה, והנה מעבאור
חיובי, הם שמידים
אתהאנגלים
הציקו לכולם וירדו לחיינו בזמן שלטונם
בארץ עד שנאלצנו לגרש אותם בכוח. האום־
נם הם עזרו לנו קראו הידד בהתלהבות
ויצאו בריקודי הורה כשהגיעו מעפילים מסכנים,
שיד היטלר רדפה אותם? האם שערי
הארץ היו פתוחים לפניהם או שגירשו אותם
לאי קפריסיז, ושם נרו בארמונות פאר
ששימשו להם בתור חדרי מעצר? הספר הי-
נו זבל סיפרותי והתסריט את נרוע מזה.
שרה כהן, תל־אביב

נ ש רו
השע רו ת!
ולך?

אם ישלך
דאגות שער

פנה למחלקה לטפול שער ב״רובינס
קוסמטיקום״ ,בהנהלת הביאוקוסמטיקאי
אלכם רובין, תל־אביב, רחוב פינסקר ,2
טלפון - 22128 חיפה, רחוב הרצל .1

מצוות עסה
תודה על פירסום תמונתי ב״העולם הזה״
1178 בשעת טי פולי
בשחקן מכבי
תל־אביב רפי לוי.
אבל אינני חובש.
אני עובר כפיזיו־טרפיסט
עם קבוצת
מכבי תל־אביב, ובמסגרת
זו אני משמש
נם כמעסה הקבוצה.
אורי
בחרב,
תל־אביב
תרנימגום הנני מציע לכם לפתוח
במדור במדור
חדש: תרגומי סרטים
בבתי־הקולנוע. מכיוון
שהמתרגטים אינם רואים כלל את הסרט
שאת שיחו הם מתרגמים, ולרוב נם מצטיי נים
בבורות מוחלטת לנבי נושא הסרט, מתקבלים
דברים משעשעים ביותר.
כתרומה ראשונה:
הסרט — ״סס. כיסמארק״.
באנגלית 1 ז0ק 11 11* 1• 10 זט .״ 7
התרנום בנות הסרט :״החזר אותה לנטל!״
יוסף גמליאל, תל־אביב
העולם הזד, יפרסם ברצון קטעי תרגימגום
שיישלחו על־ידי הקוראים, הון ציון הסרטים.

אנגלית • צרפתית
לומדים בשיטה קלה ויסודית בביה״ס ״ קדימה ״ ת״א, בן־יהודה ,74 טל.20314 .

נפת חי ם:

קורסים ואולפנים למכוגרים ושפה שימושית, דקדוק, כתיב, סגנון
ושיחה ״ס 8* 11ז 6יתס 0הלמודים בכל שעות הבוקר והערב.
קבוצות נפרדות לתלמידי בתי־ספר (מתחילים, מתקדמים ועזרה
בבחינות).

• הכנה לכגרות כלשון האנגלית וספרותה (מאי .)1960

הלימודים בקבוצות קטנות• על־ידי מוריםמעולים .
פרטים והרשמה: מ־ 9עד 12 לפני הצהריים 3 :עד 9בערב( .פרט ליום ו׳)

* בלשון ימית :״הפנה אותה (את האו־ניה)
לצד שמאל!״

במדינה
העם

ידיעות היום

ג כ׳ /ד 7ל־

תשבץ הוגובם הור 1160
1דך 0יי\ ברע) ,ב 9חיי ר ב צוז ״ ל, ג־\ג\־
בי\ז נז 9ר 1ז!זצץ ג\י, וזגליזז לוג בחשבץ
זה כי ב בי\ז מ פו ״אץ ך ״0־ .בגבצחיים י,
אז הז סיים בהצלזזה, לז מרי ם לא ונ\
לגזבזר גזל ם זזרמה, אלא

מז צ אי ם גם

פז אי ל הזז א ם\ .כ פזזי ר ה חטזבצים.

א מז־

זי ם תזג ב רי ם אלת, ר ת פז אתםרםי\
הצגזיר

מאת ז )1 :הט
קום בו ב! נורי1ן
קיבל את הכשרתו החקלאית
)4 .ראש
ממשלת ברית המועצות
)10 .מים ה־מתנדפים
באויר)11 .
הוריד נעליר)13 . מתקן מתנה)14 .
מקררים ) 15 .מראה
בימינה )17 .אויב.
)19 חי במים)20 .
להכין תה )22 .בסיס
רגלים.
בז שלוש
)25 חיה עצלנית.
)20 בשם )27 .מקלט
האזנה )30 .חוזה
המדינה )32 .הסתובב
)33 .חבר ממשלה
)34 .רשע) 30 .
נע )37 .חוטר בניה.
)39 שעור הפחת.
)41 ירידה )42 .קריה
בחבל לכיש)44 .
שריד )40 .צרוף של
שנים )48 .עיר בה־נים
בימי שאול)50 .
מרכז ) 51 .מוזיאון.
) 53 רגב אדמה 155 .
מים רבים ) 5! .סייר.
)58 זהב מזוקק)50 .
בירת האיטי)60 .
חבל ארץ בגרמניה.
מא ונך ) 1 :בירת
קוריאה )2 .מבני
עקב )3 .הפחית לפיה מזהים כתבת)0 .
ארגון ניבים )7 .מצריך כסוי בבנק)8 .
שושנה ) 9 .אהד ממנהיגי המרד ברומאים.
) 12 אילו )15 .מאכל מזרחימתוק)16 .
)18 שהצן )21 .מקלהנתון בתור
דקור.
קיי״ית )23 .לא רחב )24 .בת קול )26 .פלטפורמה
)28 .קיים )20 .עיר בצפון אפריקה.
!!):ממפקדי ״אצל״ )32 .נושא משאות)35 .
רזה )37 .בא בררד כלל כמנה אחרונה בא

תז ת

זלתבר

תפזבץ

תפזלז,

במשך שלושה ימים נדמו עתוני ישראל,
מושבתים על־ידי השבת, האחד במאי ויום
העצמאות. האזרח הישראלי היה כמעט מנו תק
מן העולם, תלוי בדיווח הלקוי והמגמתי
של קול ישראל. אך הידיעות שנשארו גנו זות
היו דווקא יכולות לתרום להרגשת־ה־סיפוק
שלו, לפחות בדרך השלילה. הן
הוכיחו כי עם כל פגמיה, עולה מדינת ישראל,
בת ה־ ,12 על מדינות אחרות בבחינות רבות.
@ כארצות הכרית בוצעה תועבה
שהרעידה את העולם, עם הוצאתו להורג
בתא־הגזים של קאריל ויטיאר צ׳סמן,38 ,
שנידון למוות לפני 12 שנה בעוון חטיפה
תוך גרימת חבלה גופנית, על רקע מיני
(אך ללא רצח) .האזרח הישראלי, תושב במדינה
שמעשה הגדול ביותר עד כה היה
ביטול עונש המוות, יכול היה רק לרחם
על מדינה הרוצ!זת בדם קר עבריינים מופרעים,
ואשר מנהיגיה מקריבים את עקרונותיהם
כדי לפייס דעת־קהל צמאה־לדם.
#כ תו ר כיי ה, מדינה מרחבית שכמה
מעסקני ישראל רואים בה שותף פוטנציאלי
נגד העולם הערבי, נמשכה ההתקפה הני־עמת
של ההמונים, על המשטר הדיקטטורי
המושחת והרקוב של ראש־הממשלה אדנן
מנדרס, בנוכחות שרי־החוץ של 15 מדינות
נאט״ו׳ ,שניסו להביט בכיוון אחר. תותחים
הוצבו בכינון ישיר נגד ההמון שוחר־החופש.
$בקוריאה, בה הצליח הנוער הלו מד,
במחיר למעלה ממאה הרוגים, להפיל
במהפכה ספונטאנית את משטר העריצות
של סינגמן רי, נמשכה ההתקוממות למען
סילוק שרידי המשטר הישן.
• כדרופ׳אפריקה המשיכה המשטרה
הגזענית הלבנה לצוד ככלבים כושים
שאינם מצויירים באישורים חתומים בידי
מעסיקים לבנים, להתפרץ לדירות שובתים
שחורים כדי להלקותם בשוטים.
הדמוקראטיה הישראלית רחוקה מלהיות
מושלמת, יחסיה למיעוטים פגום וחרות האזרח
מוגבלת על־ידי שיטות כלכליות־מפ־לגתיות
מחוכמות. אולם בהשוזאה למה ש התרחש
ביום העצמאות במדינות רבות אח רות
בעולם, היה המצב בישראל מעורר־כבוד.
האזרח ידע כי בידו לתקן את הפגמים,
אם אך יתגלה אומץ־לב אזרחי וחוש־אחריות.
דווקא על רקע זה היה מקום למסקנה
שלילית מסיכום ידיעות יום־העצמאות בעולם.
על פני כדור הארץ צעד הנוער, ובראשו
הסטודנטים בהפגנות של מרד, תקף גילויי
רקבון ושיעבוד, חירף את נפשו. בתורכיה
ובקוריאה הסתערו סטודנטים חסרי־נשק על
קלגסי הרודנות. בארצות־הברית התגייסו
הסטודנטים בני שני הגזעים, בכל רחבי
המדינה, לפעולה נמרצת של מרי אזרחי
נגד החרמת הכושים במסעדות.
בישראל היה עצם הרעיון של הפגנת
סטודנטים למען אידיאל כלשהו, נגד השלטון,
מגוחך. במלאת 12 שנה לקיום המדינה,
התברכה ישראל בנוער ממושמע, צייתני,
קונפורמיסט ,,המסוגל להראות את כוחו ב־מיצעדים
צבאיים ואף במעגלי ריקוד —
אך החסר דינאמיות נפשית, שאיפה בריאה
לקום נגד מוסכמות, לפעול לחיסול הפגמים.

אורחים

צבא מובס
ביותר נערך חשוב אזכרה

רוחה )38 .מחשבה )40 .מחבר ״האיש מנצרת״
)41 .שרות המודיעין במלחמת הקוממיות
)43 .סימן )45 .במה זעירה)46 .
שמו הפרטי של שחקן קולנוע צרפתי שנפטר
לפני זמן מועט )47 .חולצה סם׳ 9בנבחרת
הלאומית לכדורגל )49 .סוג מכס <52 .סיעה.
)54 איפה )56 .ניתחו והפכו ליהודי 158 .
מלים בו נמצאות השיניים.
שהתהשבוע לצמרת
עצובה

הכינוס
הבינלאומי החשוב
כנס אי־פעם במדינת ישראל,
בחיפה. היה זה הישג פוליטי
המפא״יית של המדינה — וגם
לעבר שחלף ללא שוב.
פעם היה הסוציאליזם הדמוקראטי נושא־הדגל
של תנועה גדולה, לוחמת ונועזת.
פרדיננד אוגוסט בבל בגרמניה, ז׳אן ז׳ורה
בצרפת וחבריהם בכל הארצות התרבותיות,
בישרו את תקודת הדור לחופש, לשח־יון ולאחווה
בינלאומית. באחד במאי צעדו מיליו נים,
ותחושודהנצחון געשה בלבם.
שנת המבחן הגורלי באה ב־ . 1914 הממ—
שלות
הריאקציוניות הכריזו׳ מלחמה
והסוציאל־דמוקראטים בכל העולם נדרשו ל חרף
את נפשם כדי למנוע את שחיטת המיליונים.
תחת זאת שרו את ההמנונים הלאו מיים,
ניפנפו את דגליהם הלאומיים ויצאו
לשדה־הקטל.
תנועתם לא החלימה מעולם. למחרת ה מלחמה
אמנם עלו׳ הסוציאל־דמוקראטים לשלטון
בארצות אירופיות רבות. אולם בת־קופת־זוהר
זו שבין שתי המלחמות כבר
כירסם בהם הרקבון. הנאצים והקומוניסטים
לא היו נאלצים להפילם — הם נפלו בעצמם,

אכולי פחדנות, סנוביזם בורגני־זעיר, הס־תיידות־עורקים
ושחיתות.
אחרי מלחמת־העולם השניה שוב היתה
להם פריחה זמנית קצרה, בה הספיקו אנשי
הלייבר הבריטי לבגוד בהכרזותיהם הציוניות
ולהפוך את ארץ־ישראל ל״בווינגראד״ .אולם
בזה אחו־ זה סולקו• מן השלטון בבריטניה,
באוסטרליה, בצרפת ׳ובמרבית הארצות האחרות,
זולת סקאנדינביה השמרנית.
שוק על ירך. אורחי ישראל הם בדרך
כלל ״מי שהיו״ או ״מי שיהיו״ .ורק לעתים
רחוקות מאד ״מי שהנם״ .חברי מועצת
האינטרנציונאל הסוציאליסטי שהתכנסו
השבוע בחיפה השתייכו ברובם לסוג הראשון.
אריך אולנהואר הגרמני ויו גייטסקל הבריטי
הוכו בבחירות שוק על ירך, פעם
אחרי פעם. גי מולה הצרפתי נכנע בצורה
מבישה בפני דה־גול הריאקציוני, אחרי ש ניהל
מלחמה קולוניאלית מבחילה בעזרת
עינויים ושחיטות.
מעולם לא היתד, הסוציאל־דמוקרטיד, המאורגנת
במצב כה חסר־תוחלת כמו השבוע,

קארל צ׳סמן
מעשה תועבה
כאשר הפגינה את תמיכתה בישראל על־ידי
עצם בחירת מקום כינוסה.
הפאראדוכס הוא כי אף פעם לא היה העולם
מוכן יותר לקבל עקרונות של סו ציאליזם
חופשי ודמוקראטי כמו עתה. אר־צוית־הברית,
המניפה ברמה את דגל הקא־פיטליזם
הטהור, בגדה מזמן בעקרונותיו,
עלתה זה מכבר על דרך התיכנון המשקי
הממלכתי (המסווה) והסעד החברתי, שניהם
עקרונות סוציאליסטיים. בקצה השני החל
הגוש הסובייטי, אחרי מות סטאלין, לרופף
בהדרגה את משטרו הרודני, לתת מקום
למשק של שוק חופשי ויוזמה פרטית (בעיקר
בפולין).
אילו היה קיים בעולם התרבותי סוציאליזם
חופשי בריא ואמיתי, היה יכול עתה להוזת
כוח שלישי, להפוך לגורם העיקרי בעולם.
בהשוואה למשימה גדולה זו, נראה אוסף
העסקנים שהתכנסו בחיפה כשרידי צבא מובס.
דרך הבגידה. כתוצאה מכך, עברה
המשימה למחנה אחר, שלא היה קיים בימי
מארכס ולאסאל. הכוח השלישי החל מת גבש
במרחבי אפריקה ואסיה, שם נולד דור
חדש של לוחמי־שיחרור. אלה התיחסו בספקנות
לאדוני הגזע הלבן בוושינגטון ובמוסקבה
כאחת. בשאיפתם לעצמאות רעיונית,
החלו מגששים בהכרח בכיוון של סוציאליזם
דמוקראטי, ששוב אין לו קשר עם גייטסקל,
אולנהואר, מולה ושווד.
אחדים מנציגי מחנה זה השתתפו כמש־קיפים
בכינוס החיפאי. הם באו באיחור,
עמדו מן הצד. לא היה להם מקום של ממש
בקהל האדונים הלבנים טפוחי־הכרם וחדורי
שביעות־הרצון־העצמית מלוינדון, פאריס, בון
ובריסל. היה זה ניגוד בולט, והוא בוטא בפירוש
על־ידי מולידו, המשקיף מקניה,
כאשר ליגלג על האדונים האירופיים המסתפקים
בהחלטות חגיגיות, תבע מהם לעזור
לשיחרור אפריקה ולהעלאת רמת־מחייתה.
אישי מפא״י בכינוס הבינו את ההזדמנות,
מיהרו• לפרוץ דרך הפירצה. דויד בן־גוריון,
גולדה מאיר ואחרים הצביעו על העובדה
שישראל היא אסיאתית, הציעו את הסוציאל־
(המשך בעמוד ) 7
העולם הזה 1180

דע*דות האדמה
הגדולות :
- 1746 קאלאו (פרו)

5,000ן

\זדגגינ1

- 1755 ליסבון (פורטוגל)

60.000

הרגגיס

- 1783 קלבריה (איטליה)

30.000

הרוגינו

- 1891 מינדאווארי(יפאן)

80.000

\זרוגי\1

32.000

הרוגינו

- 1902 מרטיניק
- 1906 סף פרנציסקו (ארה״ב)

50.000 הרוגינו

- 1906 ואלפאראיסו(צ׳ילי)
- 1906צ׳ילי

30.000

הרוגינו

23.000 הרוגינו
- 1908 מסינה (איטליה)

80.000

הרוגינו

- 1915 אוזאנו(איטליה)

,000ו ו

- 1920 סין

הרוגינו

00,000ו הרוגינו
- 1923 טוקיו(יפאן)

45.000ו הרוגינו
- 1939צ׳ילי

30.000 הרוגינו

- 1949 אקוודור

5.000

- 1960 אנאדיר (מארוקו)

8.000

- 1960 לאר (איראן)

3.000
הרוגינו הרוגינו
הרוגינו

אחרי אגאדיר !שמאל!
ולאד, נמצאת ישראל
בלב

החגורה

רעידות האדמה
* * לל תותחני מפורסם קובע מהו הטיוזח הנכון: הפגז השלישי צריך לפגוע במטרה.
הפגז הראשון עלול להרחיק על מעבר למטרה. חולית התותחנים מטווחת שנית. הפעם
הטיווח נוטה להיות קצר מדי, הפגז השני נופל לפני המטרה. אם החוליה בסדר, הרי
הפגז השלישי והמטווח בין שני קודמיו, מחסל את המטרה.
בלב רבים מאזרחי ישראל עלתה השבוע מאליה תמונה דומה. האם אחרי הרעש הראשון
שהשמיד לפני חודש את אגאדיר על 8000 הרוגיה, בקצה המערבי של המרחב, ואחרי
הפגיעה השניה שכילתה השבוע את העיר הפרסית לאר, בקצה המזרחי של המרחב— ,
עתיד הפגז השלישי, המדוייק, לפגוע בתל־אביב.
לא היתד, זו שאלה כה טיפשית כפי שנראתה במבט ראשון. כי מה שקרה החודש במרחב,
חזר והוכיח, שחלק זה של העולם נמנה על מה שקרוי בפי מדעני תולדות כדור־הארץ בשם
״אתור חדש״ .ועל פי חישובים מדעיים ,״איזורים חדשים״ (או ״צעירים״) מועדים לפורענות
גדולה יותר מרעשים, מן האיזורים הוותיקים.
כך, למשל, שעה שהמישורים העצומים של אוקראינה ויפולין נחשבים למקומות שקטים
ומחוסנים מן הרעש, נתונים האמורים האסייאתיים של ברית המועצות ואיי יפאן לסכנה

מתמדת של זעזועים־ תת־קרקעיים.
הדירוג המדעי המחלק את איזור העולם, בהתאם לחומרת סכנת הרעש בהם, הציב את
המרחב — ובכללו את ישראל — ובשלב השני של סולם הסכנות, מיד אחרי יפאן.

פעמייס רעש כפול

* * בין שלושת סוגי הרעש המוכרים בעולם המדע (ראה מסגרת) — מהו הרעש
המאיים על ישראל, הנמצאת בתוך חגורת הערים בין אגאדיר ולאר, והשרויה בסכנת
רעש מתמדת?
שתי הרעידות האחרונות גילו פעם נוספת, כי חגורת ערי המרחב מחוסנת בפני שני
סוגי רעש: הרעשים באגאדיר ובלאר לא היו התפרצויות וולקניות (סוג ב׳) ,כלומר לא
נבעו מהתפרצויות הרי־געש, המציפים בלבה רותחת את האמור המוכה, כמו בפומפיה
העתיקה.
הם לא היו גם תוצאת הדרדרות סלעי־ענק, הגורמים בנפילתם לזעזוע שכבות האדמה
התת־קרקעיות. רעשים מסוג זה שייכים יותר לאמור הרים המכוסים בשלגים כבדים (סוג ג׳).
הרעשים המאיימים על המרחב מסוכנים יותר: הם נוצרים כתוצאה מהתמוטטות שכבות
סלעים תת־קרקעיות. שכבות אלה לוחצות זו על זו בנקודה מסויימת, כמה עשרות קילומטרים
מתחת לפני הקרקע. כאשר מתרחשת התמוטטות, נופלת שיכבת סלעים אחת על גבי
השניה.
מאותו מקום בו קורה הנפילה, משתחררים גלים אנרגטיים עצומים. הם פותחים במירוץ

שגעוני, במהירות של 14.5קילומטר בשניה, בכיוזן אל הקרום העליון של בדור־הארץ.
נחשולי־כוח עצומים אלה מתפרצים בכיוון אנכי מלמטה, ישר אל האדמה, ורק בהגיעם
אל קירבת הקרום העליון, הם משנים את צורתם, פושטים את זרועותיהם לרדיוסים
עצומים, ומקטינים את מהירותם עד כדי 7.5קילומטר בשניה.
לרעש כזה, הקרוי רעש טקטוני, תכונות נוספות: בניגוד לרעשים אחרים, קשה לדעת
מתי ייפסק. גלי־הכוח הנשלחים מנקודת המוקד שלו, מזעזעים את קליפת כדור־הארץ
בעוצמה, העולה בדרך כלל, על סוגי הרעש האחרים.
גלים אלה אינם בא־ם בתכיפות, אחד אחרי השני. קורה והגל השני, שאינו פחות
בעוצמתו מן הגל הראשון, מחריד את הקרום העליון של כדור־הארץ, יומיים אחרי קודמו.
כך קרה באגאדיר ובלאר, כך יכול לקרות בכל מקום אחר על פני מפת האיזור.
לכן משמשות אגאדיר ולאר, בהן הגיעה עוצמת הרעש ל־( 10 מתוך העוצמה המכסימלית
שהיא דרגה ) 12 אות־אזהרה לכל האיזור כולו: בשתיהן אירעה רעידת־אדמה טקטונית
שניה, כמה שעות אחרי הרעש הראשון שהספיק למחות את מרבית הנמצא מעל פני הקרקע.
תל־אביב, מן הסתם, שייכת לאותה קבוצת הערים, הסובלת מסוג זה של רעש.

400ר עי דו תאדמהבישראז 1

* * ע טי םבלבד יודעים שאין זה חידוש. כי הרעש הטקטוני החריד את ישראל בכל
התקופות. לפי מחקרים מדעיים לא היה בארץ מעולם רעש, שנבע מהתפרצות וולקנית,
או הדרדרות סלעים. לדעת חוקרים רבים נובע השבר הסורי־אפריקאי (המתמשך מהרי אמנום
בתורכיה, עובר לאורך בקעת הירדן וים־המלח, מגיע למרכז אפריקה) ,מרעידת אדמה
מחרידה, טרום־היסטורית, הגדולה ביותר הידועה בתולדות העולם.
ההיסטוריה יודעת על שורה של רעשים בארץ־ישראל, כולם רעשים מן הסוג הטקטוני:
ס פעילותו של עמוס הנביא החלה ״שנתיים לפני הרעש״.
• פלביוס יוסיפום מזכיר בספרו את הרעש הגדול, בו נהרגו 30,000 איש, בשנת 31
לפני הספירה.
• לפני 123 שנים אירע בארץ רעש שגרם למותם של 4000 יהודים בצפת 600 ,בטבריה.
איש לא בדק את מספר בני הלאומים האחרים שנהרגו באותו רעש.
רעשים אלו, בעוצמה גדולה, לא פסחו על ישראל בשנים האחרונות. שני מספרים, שזכו
לציון בולט בתחנה הסיסמוגראפית בירושלים: בדצמבר 1956 התרחשה בסביבות עין־גדי
רעידת אדמה בעוצמה 8־ .7שנה אחר כך אירעה רעידה בעוצמה 6־ 5בעמק בית־שאן. לולא
נמצא מוקד הרעש מתחת לאיזור שומם, היו שתי הרעידות הרשומות בתחנה הירושלמית,
זוכות לכותרות ראשיות בעתונות הישראלית.

ז״יייד

מה ג 1רםלר עי דו ת ה אד מ ה?
אותו רעש ממשיך למעשה להטריד את
ישראל גם כיום: שתי תחנות סיסמוגרפיות*,
הבולשות בקפדנות אהרי זעזועי האדמה
בישראל׳ קולטות מדי 150 דקות רעידת-
אדמה חדשה. בסך הכל קולטים שני מכשירי
הסיסמוגרף, אותם קיבלה ישראל מתנה
מידי אונסק״ו 4000 ,רעידות־אדמה מדי שנה
בשנה.
״רק אסון אנושי גדול, הפוגע בעיר
שלמה, גורם להתעניינות ציבורית ברעידות
אדמה,״ הסביר השבוע מדען ישראלי ידוע
לכתב העולם הזה, שברר פרטים על הנושא.
״אבל אחר כך שוכחים להתעניין. איש אינו
יודע כי מדי שבועיים מתרחשת בעולם רעידת
אדמה בעוצמה מכסימלית, בדרך כלל
באוקינוסים או במדבר.
״לולא מה שקרה באגאדיר, לא היה איש
מטריח את עצמו לקרוא בעתון את הידיעה
על רעידת־אדמה עצומה, שאירעה לפני זמן
קצר באוקינוס השקט ליד יפאן, ושעלתה
בעוצמתה על אלו של אגאדיר ולאר שארעו
לאחרונה.
״את העוצמה. הזאת קלטו תחנות הסיס־מוגראף
הישראליות, המצלמות על סרט
מיוחד את כל תזוזות שכבות הקרקע השונות.
כך עוקבים אחרי הנעשה במקומות
רבים בעולם, וכמובן גם בישראל, שאיזורה
רגיש למדי, מועד לפורענות, וצריך לעקוב
אחרי הנעשה בו.״

צות של הרי געש תת־קרקעיים, הגורמים
לכך שהאזור הנפגע יתכסה בלבה רותחת.

הסוג השלישי של רעידת־אדמה: התדרדרות
של סלעים עצומים במדרונות הרים
מושלגים, שעוצם נפילתם גורם לזעזועים

עוצמת הרעש המכסימלית מגיעה
לדרגה .12 למשל, הרעש האחרון ביפאן,
הגיע לעוצמה של 11 דרגות.

לא האטום השמיד
^ ף על פי שכל המדענים יודעים כבר
\ ^ שנים רבות שהמרחב רגיש לסכנת
הרעשים הפוקדים אותו, הרי הגבירו החודש
את מחקריהם, כדי להבין את תכיפות האסונות
ולגלות את הגורם המאיץ את פעו לת
השכבות התת־קרקעיות. ביחוד התעניינו
לדעת אם קיים קשר בין הפיצוץ הצרפתי
האטומי באל־צחרה, לבין רעידת־האדמה,
שפקדה ימים אחדים לאחר מכן את אגאדיר
הקרובה.
אם כי מרבית המדענים שוללים את הטענה
הערבית, כאילו קיים קשר בין הפיצוץ
באל־צחרה לבין אסון אגאדיר, אין הם
פוסלים את הדעה כי הפיצוצים האטומייס
בכללם משפיעים על זעזוע השכבות התחתונות
של האדמה.
״אפשר לראות כל פיצוץ אטומי תת־קרקעי
כרעידת אדמה בפני עצמה,״ הסביר השבוע
פיסיקאי ידוע .״כל פיצוץ אטומי גורם לי*
השניה
שנת לחיפה.

רעידת אדמה, או בעברית תנ״כית רעש,
1ן ורה בשעה שגלים עצומים של אנרגיה,
הפורצים מנקודה מסויימת בתחתית האדמה,
מגיעים אל הקרום העליון של כדור־הארץ,
וגורמים לו לזעזוע.

הנקודה בה מתהווים גלי אנרגיה אלה,
נקראת בשם ״מוקד הרעש״ (היפוצנטרון).
תנועתם הראשונית היא בצורה גלים אנכיים,
אשר בהתקרבם אל הקרום החיצוני של
כדור־הארץ, הופכים להיות גלים אופקיים־
מתפשטים.

ישנן שלוש צורות של רעש. הראשונה
מתרחשת בשעה ששכבות שונות של
סלעים תת־קרקעיים לוחצות על נקודה מסו־ייסת.
ברגע בו אין המקום יכוללעמוד
בפני הלחץ, נוצרת התמוטטות של שכבות,
ומאותה נקודה פורצים גלי האנרגיה. צורה
זו של רעש משמשת אחת ההוכחות כי

בתחתית האדמה מצוי עדיין גרעין לוהט
בעל אנרגיה עצומה, המקרין גלי־כוח.

צו רהאחרת של רעידת־אדמה: התפר
בשכבות
הסלעים התת־קרקעיות, בדרן־כלל
רעידות אדמה מסוג זה חלשות ומקומיות
בלבד.

מד־רעש (הסייסמוגראף) ,הוא מכשיר
שמשקלו 100 קילוגרם, קבוע בתון
סלע ובקצהו מצוי עפרון. לפני חוד־העפרון
מסתובב במהירות קבועה גליל נייר, הרושם
את תנודות האדמה. בשעה שחלים בשב־בורק
האדמה תזוזות גדולות מן הרגיל, מזדעזע
המכשיר, שבקצהו קבוע העפרון, דבר
שגורם לשינוי הסימון על הנייר. לפי שינויי
הסימון יכולים הסייסמוגראפיקאים לקבוע
את עוצמת הרעש ואת הראדיום שבין מוקד
רעידת־האדמה לבין המכשיר.

נמצאה בצפת, הועברה

לפני

פף נרשמה רעידודהאדמה באגאדיר בסייפמוגרף של
פאריז. תגובות הקרקע צולמו משמאל לימין. עד דקות
ספורות לפני הרעש הראה הרישום השוטף על זעזד
עי אדמה רגילים. במרכז הרישום נראה פס לבן,
צירת גלי־כוח, המתפשטים בתוך האדמה,
וגורמים ליצירת לחץ על שכבות הסלע
סביבם.
״ייתכן כי לחץ זה, במידה והוא נוצר
במקום בו קיימת בין כה וכה מתיחות של
רבדי סלעים שונים, מסייע להגברת המתיחות
וממריץ את התמוטטות הסלעים באותה
נקודה. בזאת הוא מקדם את תחילת הרעש
החדש.
״אין ספק כי אילו התקיים פיצוץ אטומי
של עשרות פצצות מימן במקום אחד, ב־שיכבת
סלע-ם רגישה, וכמה עשרות קילו מטרים
מתחת לפני האדמה, היה בכוחו ליצור,
לפחות, רעש מקומי רציני.״
למרות עובדות מדעיות אלה, לא האמינו
המומחים כי קיים קשר בין אגאדיר ו־

המעיד על קיומה של רעידת-האדמה, שעוצמתה הגדולה
בלטה היטב גם בסייסמוגרף הפאריזאי, הנמצא
כמרחק אלפי קילומטרים מן העיר הפגועה. מיד אח רי
שגל הרעש עכר, חזר מד-רעש זה לרישום הרגיל.

אל־צחרה .״ייתכן, אולי, קשר קטן ותיאורטי
בלבד,״ הודה פיסיקאי, העובד באוניברסיטה
בירושלים .״זהו קשר המזכיר רעי־דת־אדמה
הנוצרת כתוצאה מהדרדרות סלעים,
אשר עוצמת נפילתם על האדמה, גרמה לזעזועים
פנימיים חלשים, אבל לא יותר.
לכן לא הפיצוץ האטומי הוא שהשמיד את
אגאדיר.״

״כדאי 7י שץ ברחוב״

^ אותה מידה לא היתר, לגלי־ההרם
_ 1ש ל אגאדיר ולאר השפעה על הנעשה
במעבה האדמה, כמה עשרות קילומטרים
מתחת לתל־אביב, אם כי השפעה עקיפה
הורגשה בישראל. כי הזעזועים באסיה ובאפ־

אגאדיו: נאן עמו בית שר שבע קומות שהתמוטט עד יושביו

ריקה הרעידו את הסייסמוגראף התקוע בסלע
הירושלמי, מתחת לבנין ג׳נראלי שב מרכז
העיר.
אך זעזועים מסוג זה, ואף גדולים יותר,
פוקדים את תת־הקרקע הישראלית במשך
כל השנה. למדענים אין כל סיבה לקבוע,
שדווקא הרעשים המפורסמים, שהרסו את
שתי הערים (כיוון שהן נמצאו כמעט בקו
אופקי ישר מעל למוקד הרעש) — גרמו
לזעזועים גדולים יותר מ־ 10 הרעשים הטק־טוניים,
הנקלטים מדי יום ביומו בתחנות
הסייסמוגראף בישראל.
חוסר היכולת לקבוע את השפעת הרעידות
הזרות על מעמקי האדמה המקומית,
מונע גם בעד המדענים לקבוע, אם עשויה
תל־אביב ליפול קורבן לטירוף גלי האנרגיה
התת־קרקעית, ומתי עלול רעש כזה לפגוע

הסיבה המונעת בעדם להזהיר מפני התקרבות
הרעש: לא הומצא עדיין מכשיר מדעי
יעיל שיכול לצפות התרחשות נוראה מסוג
זה. המדע יכול רק לדבר על העבר וההווה
— אך לא לנחש את העתיד.
בכל זאת נעשו• נסיונות בכיוון זה. בב־רית־המועצות
וביפאן, פגועות־הרעש הנצחי,
פותחו לאחרונה שני מכשירים נסיוניים,
שתפקידם להזהיר את התושבים מפני התקרבות
גלי הרעש.
מכשירים אלה בנויים על העקרון, לפיו
נקלטים לפני כל רעש מחריד, גלים מיוחדים,
בעלי עוצמה זעירה. המכשיר הנסיוני, ש פותח
בברית־ד,מועצות, הצליח להזהיר כפר
שלם, לפני שרעש מקומי הרם אותו עד
היסוד.
אך חוסר־יעילותו של המכשיר עדיין
גדולה .״אי אפשר לפנות ערים שלמות
בגלל כל זעזוע קל,״ הסביר איש האוני ברסיטה
.״אם יוציאו את הנשים מבתיהם
בגלל כל רעש, שברוב המקרים יתגלה
אחר־כך כרעידת־אדמה זעירה — איש לא
יספיק להגיע אי־פעם לעבודה או הביתה.
אילו ניצלו את המכשיר החדיש כבר בשלב
זה — היה הדבר מחסל את הסדר
והחוק בחיי האזרחים.״
אולם גם לפי דעתם של המדענים הסובייטיים,
תעבורנה למעלה מעשר שנים, עד
שהמכשיר יוכנס לפעולה׳ ויוכל להציל את
האוכלוסיה האנושית מגלי־הרעש האכזריים
והמסוכנים.
עד אז תהיה האנושות, ובעיקר אמורים
בישראל, הנתונים לסכנת רעש רצינית, נתונים
לפגיעתה האלימה של רעידת־האדמה.
חייך המדען ואיש המחקר הישראלי, המקבל
מדי יום ביומו דיווחים על כל רעידת־אדמה
קלה :״כל תל־אביבי, שרוצה להבטיח
את חייו עד שהרוסים יגמרו לפתח את
המכשיר החדש, צריך לישון ברחוב. זהו
המקום הבטוח ביותר להגנת חייו מפני
רעידת־אדמה בתנאי שחוטי־החשמל לא יפלו
עליו ויפגעו בו בשעת הרעש!״

במדינה
(המשך מעמוד )4
דמוקראטיה הישראלית כחולית־קשר בין ה־סוציאליזם
הלבן והמחנה החום־שחור. הם
קצרו מחיאות־כפיים רמות.
אולם היתד. זאת העמדת פנים ריקה. הסו־ציאל־דמוקראטיד.
הישראלית, נוסח מפא״י,
היא שותפות לפשיטת־הרגל המוסרית של
המחנה העולמי. בן־גוריון ומאיר תמכו בממשלה
הפאשיסטית של דרום־אפריקה, בפיצוץ
הדה־גולי באל־צחרה, בשיעבויד הקולוניאלי
באלג׳יריה. בהקריבם את הרעיונות הנשגבים
של נעוריהם על המזבח של תועלת
ממלכתית חולפת ומפוקפקת, הם צועדים
בדרך שנסללה על־ידי שותפיהם האירופיים.
הכינוס החיפאי ננעל בשקט׳ חבריו חזרו
הביתה. פרט למשתתפיו, כמעט איש לא
שם לב אליו.
משפט בועת הבורית
היה זה מיבצע גדול במלחמה הפסיכולוגית.
המשטרה, שהחליטה למגר את אריה
שפאק, שועל־שמשון וראש מינהל יפו המודח
(העולם הזה ,) 1166 פירסמה ידיעה
רועשת בכל העתוגות: נמצאה אישיות צי־

כל הזכויות שמורות

סלנט, שמעולם לא עסק בענינים מפלגתיים,
לדרגת ״עסקן ציבורי חשוב״ .אולם כאשר
הגיעו׳ החוקרים הנלהבים אל המשפטנים
צלולי־הדעת של התביעה הכללית, הצטננה
התלהבותם. משפטנים אלה יעצו להם להוריד
את רמת־הקול. הסיבה ההגיונית: עדות
שניתנה על־ידי איש כזה בנסיבות כאלה,
ערכה מוגבל בהכרח. החליטו המשפטנים:
לנקוט בפעולות משפטיות נגד סלנט עצמו,
על העבירות המיוחסות לו.
הפצצה הגדולה התפוצצה כבועת בורית.

^ • התקפת נגד אנטי־ציונית כללית עלולה להתפתח באר־צות
הכרית. דברי הסנטור פולברייט על השפעתם של הציונים בסינאט
ארצות־הברית היו רק הקדמה לנוסע גדול, שישים דגש על יחסה של ישראל
לטרגדיה של פליטי פלסטין ועל ניצול יהודי אמריקה בדי להשפיע על היעתונות,
הקונגרס והמפלגות האמריקאיות לטובת האינטרסים של ישראל ״הזרה״.
יתכן בי כראש מערכה זו יתייצב הנשיא אייזנהואר, המרוגז
על פרשת קליאופטרה, המקלקלת עתה את מאמציו בשנים האחרונות לקרב את
אמריקה לתנועה הלאומית הערבית. מכיוון שאייזנהואר עומד השנה לסייס

מנגנון

להיבחר לנשיאות והזקוקים לקולות יהודיים. תומכים חשובים אחרים: משרד־החוץ
ומשרד הבטחון האמריקאיים, שהם עתה אנטי־ישראליים מובהקים בגלל
נטייתם הפרו־ערבית, וכן האינטרסים האדירים של חברות־הנפט האמריקאיות,

הנימה האישית
אליעזר שמעונוביץ, כתב קול העם בתל־אביב,
פנה ללישכת מרשם התושבים של
משרד הפנים בבקשה שיגרתית: לקבל תעודת
זיהוי חדשה. שלא כאזרח הממוצע,
ציפתה לשמעונוביץ הפתעה נעימה, בדמותה
של הפקידה שרשמה את בקשתו. היתד, זו
ידידה מימי ילדות, אותה לא פגש מזמן,
הידידה רשמה את פרטיו האישיים של
המבקש, וכשהגיעה לסעיף ניצב משפחתי
שאלה :״אתה נשוי?״ התשובה :״לא.״
״לא יתכן!״ הפליטה הידידה ,״זה לא
יכול להיות!״ והמשיכה בעבודה הרשמית.

ממילא את הקאריירה הפוליטית שלו, לא יהיה מוגבל כמנהיגים אחרים, המקווים

החוששות מפני התפשטות החרם הערבי אליהן.

אחת התוצאות: עלייתה מחדש של כעית ״הנאמנות הב־פולה״
,כאשר מתנגדי־ישראל ירמזו כי יהודי. אמריקה נאמנים לישראל יותר
מאשר לאינטרסים של ארצות־הברית. הדבר עלול להפחיד חלקים ניכרים מיהודי
ארצות־הברית.

• פנחם לבון עשוי לחדש את המלחמה נגד הקואופרטיבים
לתחבורה. מזכיר ההסתדרות רוצה לשבור את הקואופרטיבים על־ידי הקמת

חברות הסתדרותיות מתחרות, המורכבות מן השכירים הממורמרים של הקואו־

שבוש זזננבזחז שר נזר ישרארי
בורית, רמת־מעלה, המוכנה להעיד שתיווכח
במתן שוחד לשפאק.
בעיקר עוררה מודעת המשטרה סקרנות
בין פקידי עירית תל־אביב —יפו, שניסו לז הות
מי העד .״אם המשטרה כל כך בטוחה
בעצמה זהו בטח חיים לבנון!״ פסק פקיד
אחד .״לא, זה הבום שלו, סגן־ראש העיר
לשעבר אברהם שכטרמן.״ הביע דעתו אחר.
בכל זאת לא הצליחו המנחשים הרבים
והעתונאים הסקרנים לגלות מיהו איש הציבור,
מה הוא יודע על מעשיו של שפאק
ובאיזה תנאים הסכים לפתע להעיד נגד
ראש־המינהל השחרחר.

מדווחת חוליית מחקר של ״ה עולם
הזה״ על זהותו של האיש:
העד האלמוני הוא עורך־הדין הממושקף
אברהם סלנט, הגר ברחוב שדרות־רוטשילד
83א׳ ,תל־אביב, קומה שלישית. הצבר הרזה
סרב השבוע לדבר עם עתונאים ואף לא
ענה להם בטלפון. סלנט, הנראה כבן ,35
הוא בן למשפחה ירושלמית. אחיו, אפרים
סלנט׳ ידוע כמשפטן חוקר, שחיבר את הספר
דיון פלילי.
אך סלנט שחור־השיער לא עסק מעולם במחקר.
כדי לפרנס כראוי את אשתו הבלונדית
ושני בניו, לרכוש מכונית מפוארת
כחולה, העדיף לעסוק בעניני הפיצויים האישיים.
למטרה
זו נסע פעמיים בשנה לאירופה,
הביא לבני משפחתו מתנוית יקרות־ערך, שעוררו
את קנאתם של השכנים.
מתנות אלו לא הושגו בקלות. סלנט הסתבך
בעניני הפיצויים, עורר נגדו חשדוית.
הם היו כה חמורים עד שהאינטרפול, ארגון
המשטרה הבינלאומית, נאלץ לבקש ממשטרת
ישראל לפעול נגדו.
אולם סלנט לא נולד אתמול. הוא הכיר
את המשטרה, ידע כי בפרשת שפאק שמה
את הפרסטיג׳ה שלה על כף המאזניים. כדי
למנוע את הסגרתו, הציע עיסקה: הוא
יעיד נגד שפאק, ותמורת זאת לא יוסגר
לאינטרפול. מאחר שנפגש עם שפאק ארבע
פעמים והחזיק משרד ביפו, נראה כמתאים.
המשטרה צהלה. בהתלהבותה העלתה את

העולם הזה 1180

כעבור שבועות אחדים, קיבל שמעונוביץ
את התעודה החדשה בדואר, לפי כתובתו
הפרטית. הכל היה בה בסדר. רק בעמוד
הפרטים האישיים, ליד הסעיף מצב משפחתי
היה כתוב :״לא ברור.״
חקירות הסכם גי 1טד מ1י
״הוא היה מחוסן בקשרים טובים במשרד־הבטחון
וכרטיס מפא״י בכיס,״ התרגש סויחר־נשק
ידוע .״איך בכל זאת תפסו אותו בהעלמת
מיליון לירות ממס־הכנסהי״
גם במאות בתים אחרים של סוחרים ופקידים
המשיכו הרוחות לסעור. מכריו של
שמואל גם, מבעלי חברת חומרי־נפץ ח״ן,
לא הבינו כיצד נלכד הגבר שחויר־השיער,
ברשתו של מודיע אלמוני, שקיבל תמורת
ידיעותיו 20,000 לירות. היתר, זו פרשה מוזרה
גם לידידיו הקרובים של גם.
חן בעיני ח ״ן. תחילתה היתד, עוד
בימים ששמואל גבג אחד מאנשי הרכש של
ההגנה, פרש מן השרות הממלכתי ופתח
חברה מונופוליסטית לחוימרי־נפץ. גם התעשר
במהירות, רכש דירה מפוארת ברחוב
השופטים, תל־אביב, נהג במכונית מהודרת
מן הדגם האחרון.
אותה שעה ידעו רק מעטים על הכזבים
בספרי חשבונותיו, על העסקים המוזרים
שניהל עם משרדי־ד,ממשלה. אחת השמועות,
שד,ופרחו נגד הסוחר הזריז, היא שעשה
עיסקה גדולה בנגב, לא הצהיר עליה בפני
שלטונות מס־הכנסה.
אולם ימי העושר של גם הסתיימו. מן השרות
הממלכתי פרשה קבוצת פקידים בעלי
קשרים אישיים דומים, שרצתה להקים חברה
מתחרה. רעיון זה לא מצא חן בעיני מנהל
חברת ח״ן. הוא הפריע למתחריו׳ לנהל משא־ומתן
עם סוכנים ידועים באירופה.
כנקמה הפילה קבוצה זו את גם בפח.
כי היא מצאה את האדם המתאים, שהיה
מוכן תמורת הסכום המתאים למכור את
(המשך בעמוד )2

פרטינים הקיימים. שאר חוגי מפא״י מתנגדים להצעה, מנעו עד כה את העלאתה

בפני הועדה המרכזית של הועד הפועל.
• הסנסציה הספורטיבית של השנה: קבוצת הכדורגל הספרדית
ריאל־מדריד תשחק בישראל 34 .כדורגלני ריאל, כולל הכוכבים די־סטפאנו
ופושקאש, יקיימו ברביעי ובשביעי לנובמבר שני משחקים באיצטדיון הכדורגל
ברמת־גן. תמורת כל משחק תקבל הקבוצה 30 אלף לירות. האמ רגן: ברוך משולם.

• מאמני כדורגל ישראליים יעזבו כסוף עונת הכדורגל
את ישראל. מי שהיה בלם נבחרת ישראל ומאמן בית״ר ירושלים, יצחק
שניאור, יסע בתום העונה לאמן את הקבוצה

היוונית דרמה, ישתכר 800

דולאר לחודש, יקבל נוסף לכך דירה מרוהטת ומכונית פרטית. מאמן אחר
שיעזוב את ישראל: זלטקו צ׳ייקובסקי, שיסע לפרס, יאמן את קבוצת הכוכב
הכחול.

• הבחירות להסתדרות הסטודנטים יתקיימו על בסיס
מפלגתי. למרות החלטת הסטודנטים כי הבחירות תהיינה אישיות, ולמרות
שלטונה הנוכחי של הקבוצה הבלתי מפלגתית, יופיעו המפלגות עם רשימות
מומלצים, כפי שהדבר נעשה בשנה שעברה. מפא״י משוכנעת כי תצליח לכבוש
בחורה את

השלטון בהסתדרות הסטודנטים, כיוון

שחברי ההסתדרות

אינם

מרוצים מן השלטון הנוכחי. לעומת זאת לא ברור אם גם השנה תוקם רשימה
בלתי מפלגתית, שתתמודד עם כל המפלגות.

• גיורת חדשה וידועה העומדת להתפרסם: הכוכבת ויויקה
לינדפורם, אשתו לשעבר של טיירון פואר וכיום אשר הסופר ג׳ורג׳ טבורי,
שהחליטה בינתיים לשלוח אוג בנה הנוצרי מנשואין קודמים לקיבוץ. הנער בן
ה־ 16 לומד עתה עברית באמריקה, יבוא ארצה עוד הקיץ, שעה שגם ויויקה
עצמה ובעלה יגיעו ארצח, במסגרת תוכניתם להסריט סרט על ההווי הישראלי.
• אורח צפוי אחר: החצוצרן אדי קלברט, העשוי לבקר בארץ
בעוד כמה חדשים. קלברט עורך עתה סיבוב־הופעות בבריטניה עם הזמרת
ברמלה

קורן־ביזמן, לשעבר זמרת חיל־האויר. כרמלה משתדלת לשכנע את

קלברט להילוות אליה, כשתבוא ארצה בסוף הקיץ.

• מועדון לילה חדש יוקם בצפון הארץ, בתחרות למועדון
התיאטרון החיפאי. המועדון השייך לקבוצת אנשים פרטיים מחברי בצל
ירוק, יפתח בעוד כחודש ויופיעו בו: זאב (״בומבה״) צ1ר, רחל אטאס ואורי
זוהר.

כ מ דינ ה
(המשך מעמוד )7
סודותיו הכספיים של גם. המשטרה קפצה
על המציאה. למודיע החי בשווייץ, לא היה
איכפת לעשות את המעשה.
פשרה מוסתרת. אולם השבוע הצטערו
המשטרה ומשרד־האוצר, שבהסכמתו
שולם הסכום העגול למודיע, על העיסקה,
שעתידה היתד, להכניס לקופת האוצר את
מיליון הלירות, בתוספת הקנס המשפטי.
כי מאז הפרסום הנרחב שניתן לפרשה לפני
הבחירות, קיימו ידידיו של גם, במפא״י
ובמשרדי הממשלה, לחץ רצוף על האוצר,
כדי לבטל את המשפט נגד סוחר חומרי־הנפץ,
תוך מציאת פשרה מתאימה.
לפתע התפוצץ כל הענין מחדש. עתונאי
שגילה את העיסקה של המשטרה עם המו דיע
מיהר לתת לה פירסום, עורר בלב
קוראים רבים השאלה :״באיזה מחיר הופך
מלשין למודיע?״
לאוצר לא היה כל הענין נעים. הודה
השבוע פקיד בכיר :״אנחנו משתדלים להשתיק
את הפרשה, ולכן ניסינו למנוע לפני
שבוע את הפרסום על קיומו של המודיע,
שקיבל 20,000 לירות. כי אם לא יהיה רעש
ציבורי מכל הפרשה, נוכל לגמור עם גם
על 80־ 70 אלף לירות, על־ידי הסכם ג׳נטל•
מני.״

דרכי־חיים
?;אימוץ דו־לאומ
מ מונו

״מה קרה לחוסני עסליי״ שאלו עובדי
המטע של קיבוץ עין־שמר איש את רעהו.

למחרת הופיעה בעל המשמר מודעת
תודה לקיבוץ עין־שמר .״הרינו להודות לכם
על מעשכם האנושי הגדול. יהא מעשה זה
דוגמה לרבים. זוהי אחוזת העמים הלכה
למעשה.״ אמרו׳ נכבדי כפר קרע לאנשי עין־
שמר.
סכסוכים שמש בבו קר
״פה שביתה! מותר לנו להתארגן!״ קראו
15 פועלים, רובם לבושי מכנסי ג׳ינס, שניצבו
בפתח ד,נגריה של חנות אמריקאנה ב־בני־ברק.

ניתן פה לעבוד למפירי־שביתה!״ המשיכו
אחריהם 10 נערים מתלמדים, שהצטרפו
לשביתה, עוררו בצעקותיהם הקולניות את
דיירי הסביבה, הנוהגים לנמנם אחרי שבע
בבוקר.
אותה שעה ישב משה שמש, עולה מעיראק,
ענוד עניבה ארוכה, בחנותו, הביט
בשובתים. הוא סירב לקבל חזרה לעבודה
את פועלו הוותיק יעקב חבושה, שאירגן
את הפועלים בהסתדרות הכללית. כשנתקל
בשביתה המאורגנת, טען כי בכוזנתו לפטר
את שאר הפועלים ולסגור את נגרייתו.
אולם הצהרת הפיטורים הכללית, שמסר
לעובדים, לא הפריעה לשמש שחור־השיער
להרתיח את דמם של הפועלים כבר בשעות
הבוקר המוקדמות. הוא הזמין לחנותו 10
מפירי־שביתה, הורה להם לעבוד לעיני חבריהם
השובתים.
הפועלים הגיבו במהירות. בהנהגתו של

אורה והילד המאומץ
אחוות העמים מתחילה בבית תינוקות
הערבי הצעיר 28 בן כפר קרע, היה כבן־
בית בקיבוץ עוד בימי ילדותו. הוא נשא
אשה, החל עובד במטעי הקיבוץ. במרוצת
הזמן כמעט הפך לחבר כמו כל חברי הקיבוץ
המפ״מי. אך חבריו לעבודה הבחינו
שחל בו שינוי. הוא נעשה עצוב, חדל כמעט
לדבר. הם ניגשו אליו, לחצו שיגלה להם
מה קרה לו.
״אין לי כבר אשד״״ סיפר להם הצעיר,
״והילדה עוברת מיד אל יד בין נשי הכפר
הרחמניות.״ חוסני, שאשתו יוסו ילדה לו
ארבעה ילדים, החליט, כאשר הגיעה שעתה
של האשד, ללדת בחמישית, לשלוח אותה
לבית־חולים. שלושה ימים היתד, שם, אך
הלידה בוששה לבוא. בינתיים קרב חג אל־פיטר,
וחוסני החזיר את אשתו הביתה כדי
שתוכל להימצא בבית בחג, ותוכל גם לדאוג
ולטפל בילדים.
שעות אחדות אחרי שהגיעה הביתה, אחזוה
צירי לידה. היא ילדה תינוקת בריאה, אולם
אחרי הלידה הרגישה ברע, הועברה לבית־החולים
ושם מתה.
בערב שימש חוסני מרכז השיחה בחדר
האוכל. כששמעה על העניו ידידתו אורה
( ,)23 שהיא עצמה אם לילד, פנתה אל מזכירות
הקיבוץ בהצעה מקורית: לאמץ את
התינוקת. המזכירות הסכימה. אולם את
חוסני עצמו אי־אפשר היה לשאול. הוא הרגיש
עצמו אשם במות אשתו, מפני שלקח
אותה מבית־החולים הביתה, עזב את הכפר
והעבודה, נעלם. מבלי לשאול אותו, נסעה
אורה לכפר, הביאה את התינוקת לקיבוץ.
חברים אחרים נשלחו לחיפה לגלות את הבורח.
הם מצאו את חוסני, הסבירו לו כי
יד הגורל היתד, במות אשתו. הוא חזר.

פנחס אפשטיין, מנהיג אחדות־העבודד, בבני־ברק,
פרצו הפועלים אל הנגריה, ד,יכו את
מפירי השביתה. אפשטיין, המשוכנע בצידקת
השובתים, הסתובב בבית־ד,חרושת לרהיטים,
עודד את הפועלים החדשים.
אותה שעה חמק שמש לטלפון, הזמץ
ניידת שוטרים חמושה בקסדות ומקלות,
כדי לסלק את הפועלים מן הנגריה. כשנענ־תה
המשטרה לבקשתו, סילקה את הפועלים
מתחומי מפעל הרהיטים, חשב כי סיים את
הקרב בנצחון.
טלפון שכור. גם הפועלים נראו מאוכ זבים
.״מה יצא לנו מכל העסק?״ שאל
עובד צעיר את אפשטיין, שהסתובב בין
הפועלים בחולצה משובצת .״מחר הוא שוב
פעם יביא משטרה, ויוציאו אותנו מפה
בכוח!״
אחרים הציעו לוותר על רעיון ההתארגנות
בהסתדרות .״נחזור לעבודה ונעזוב
את כל הצרות עם ההסתדרות!״ הציע פועל,
אב לשני ילדים.
אולם אפשטיין לא ויתר. כבודו כעסקן
פועלים הועמד במבחן .״מחר לא תבוא
שום משטרה,״ הבטיח לפועלים. איך ימנע
את התקרבות המשטרה, לא רצה לגלות
לפועלים המפקפקים.
למחרת בבוקר, כשחזרה התמונה מן הבוקר
הקודם, נוכחו הפועלים כי אפשטיין,
המגן על העובדים, צדק. המשטרה לא הגי עה
למקום.
הסיבה: אחד מידידיו של אפשטיין טילפן
למשרדו של בעל אמריקאנה משה שמש,
הניח את השפופרת בצד. הוא השתלט על
קו הטלפון של בעל הנגריה, שלא היה יכול
להזעיק את המשטרה.

העולם הזה 1140

נזרגר ב\־ ידגבר ער צפורים טזאינן צפגרי-נפש גערנכגזים שאינגך
נכעי־צאן־ברגר, ער הכר גער רא כרגע -ערהאגבעי\2ר עררא.

אלבי ספרס לי נו ל ד בי שראל
1ט נ 1רתימניש 1חז 12דולאר
בחור גודאג>
אלביס פרסלי השתחרר לפני זמן קצר מהצבא, עטור
תהילה ואות־הצטיינות על התנהגות למופת. הוא השאיר
אחריו בגרמניה לבבות שבורים והגיע לארצות־הברית
כמנצח. הוא נשק לננסי סינאטרה, בתו של פראנקי, ש באר׳
במיוחד לשדה־התעופה, קיבל בחיוך את תריסר
הכותנות שקנתה לו וחתם על אלפי אוטוגראפים. הוא
נראה מאושר. אולם איש, מלבדנו, לרבות אלביס עצמו,
לא ידע כי הוא סובל מסכיזופרניה.
בחסן בק הסתובב החלק השני של אישיותו המפוצלת,
בדירה קטנה ודחוסה — כשהוא סר וזעף. הוא
לא טרח אפילו להשיב לשאלת אמו אם השיג עבודה.
קולות ששת אחיו ואחיותיו עיצבנו אותו. הוא לבש את
מכנסיו הכחולים הצרים־מאד, כתונת לבנה מעומלנת
ואפודה כחולה, נעל את נעליו המחודדות, היטיב את
תסרוקתו בעלת פיאות־הלחיים, ויצא לרחוב, כשהוא
נושא בכיסו את פנקם־הזיהוי מס׳ ,464999 בה נמחק,
בתאריך , 13.8.58 השם אפרים כהן, ונרשם באותיות
ברורות השם: אלבים פרסלי.
אלבים בן ה־ ,22 שהשתחרר לפני חודשים מספר
מחיל־הים הישראלי, הוא נער נבוך ועצבני. הוא סובל
ממחלת הקצרת, אותה קיבל, לטענתו, בתקופת שירותו
בצבא, בעוד שמשרד־הבטחון כופר בדיעה זו ומסרב
לשקמו. הוא איננו מצליח לקבל עבודה. הוא מתהלך
באידיאה־פיקם אחת: לארצות־הברית. בכל מחיר.
״אדבר אתכם ישר לענין,״ אמר לנו בעברית קורק טית׳
אותה רכש בשנים הרבות בהן היה במוסדות חינוך
שונים בקיבוצים שונים :״אני במצב של דיכאון. ממורמר•
אין לי חברים. חשבתי שאמשוך תשומת־לב אם
אחליף את שמי לאלביס פרסלי. אני מעריץ את מרבית
השחקנים בהוליבוד. למה לא החלפתי את השם לטוני
קורטיסז כי אני אוהב את השירה של אלביס. אני אוהב
את כל הכוכבים, בעצם השאיפה שלי בחיים זה
להגיע לארצות־הברית שם יהיה לי סוב. אני יודע.
אני בן 22 ולא הצלחתי להסתדר.
״פניתי לראש־הממשלה, אבל לא נעניתי. אני רוצה
לנסות את מזלי אצל •השחקנים. כתבתי אפילו לאיגוד
השחקנים בהוליבוד.
״יש לי כשרון. הייתי באולפן של עמום מרוז. לא
המשכתי, בגלל שלא היה לי כסף. כתבתי מכתבים לכל
מיני אנשים בארצות־הברית. כתבתי אפילו לנשיא איי־זנהואר.
אלא מה? אני לא יודע אנגלית, אז התעצלתי
לשלוח.״
הוא הוציא חבילת ניירות, חיטט בה והגיש לנו את
המכתב הבא, הכתוב עברית :
שלום רב לו אדוני הנשיא,
״אני מאמין שתוכל לעזור לי יותר מכל אדם אחר.
כבוד הנשיא, העניין הוא שברצוני להגר לארצות־הברית
להתיישבות קבע והשלטונות הישראליים מקשים על
ההגירה. עוד בהיותי ילד קטן חלמתי להגיע לאמריקה.
מחוסר אמצעים החלום לא התגשם וכיום אני בגיל ,22
אחרי שירות צבאי בחיל־הים. כמו כן אני מעריך מאד-
מאד את האומה האמריקנית ואת המשטר הקיים בה.
בישראל החיים קשים מאד בשבילי.
״אני לא יכול להמשיך להישאר בישראל. אני מוכן
לבוא לשרת בצבא האמריקני
בכבוד רב,
אלביס פרסלי (לשעבר אפרים כהן).
״לא כולם יודעים לבטא נכון את שמי״ ,סיפר לנו
בעצב. יש כאלה שקוראים
לא אלבי, אחד אפילו
קרא לי פרסאלי.
כשהלכתי להחליף את
שמי, הפקיד אפילו לא
התפלא לא איכפת
לי אם צוחקים עלי. אני
אוהב גם׳ את פביאן
וריקי נלסון, אבל הוא
הכי מפורסם. אני גם
שר קצת. אני לא יודע
אנגלית, אחרת הייתי
שר יוצא מן הכלל. אני
אוהב בלוז ורוק־נ־רול.
אני מעריץ גם את קליף
ריצ׳ארדס. יש לי כמה
חברים עם תקליטים ו־טייפ.
אני הרי מוכרח לדבר עם מישהו. אחרת אשתגע
בכלל. אני הולך לסרטים. בעיקר טרגדיות ודראמות.
כי אני בחור טראגי. קומדיות אני לא אוהב. אני מעריץ
את רוק הדסון, ברט לנקסטר, פול ניומן, מרלון בראנדו,
סנדרה די. בקיצור, כל השחקנים.
״כתבתי פעם לאליזבט טיילור, לא קיבלתי תשובה.
כתבתי כתבתי קולנוע כתבתי

שני מכתבים לאלביס פרסלי, לא קיבלתי תשובה.
לסנדרה די, לא קיבלתי חשובה. כתבתי לסופרת
בהוליבוד, יהודית סלומון, לא קיבלתי תשובה.
לזיוה שפיר, לא קיבלתי תשובה.

הוא הוציא מבין ניירותיו שני דפים כתובים בעפרון.
״הנה מה שכתבתי לאלביס פרסלי!״
״אלביס: עלי להודיע לך על מהלך חיי בסדינת־יש־ראל.
זה בערך דומה לדמות שאתה גילמת באהבה ועדנה
(לאוזינג יו) ,שהייתה בבית יתומים. בלי אף ידידיס.
ברחתה מבית־היתומים.
היגעתה לבית קברות
שם ראיתח קבר. החלפתה
את שמך על שמו
של אדם שחיה בקבר
משוס שהיה לו ידידים
ולך לא היו ידידים.
ובכן, אלביס, זה היה
רק בסרט, אבל אצלי זה
בחיים.
״אני בן למשפחה ענייה.
אבא שלי לא בבית1,
אמא שלי עובדת קשה|
גס מחוץ לבית וגם
בבית. יש לי שלוש
אחיות ושלושה אחים.
מצבנו בבית קשה מאד.
אני אחרי שירות צבאי בחיל־הים. עבודה קבועה אין לי.

את לאוזינג־יו ראיתי 12 פעמים. דימיתי אותך אלי.
למרות שראיתי הרבה פעמים, כל פעם שהייתי רואה
און הסרט, הייתי אומר לעצמי שאתה ואני יכולים להיות
ידידים וחברים טובים. אני 21 שנים מחפש ידידים
ובים ולא מצאתי. כמו כן אני נולדתי בישראל. את
שמי החלפתי מתוך הערצה ישירה אלין, ובתקווה
שפעם נהיה ידידים. זה תלוי בך. הרבה פעמים אני
אומר לעצמי: מדוע לא נולדתי בארצות־הברית? אז לבטח
היינו יכולים להיפגש.
אני מקווה שתבין מה רצוני ומה מצבי ותרצח לעזור
לי להגיע לארצות הברית.
(א) זה יאפשר לן פרסומת רחבה,
(ב) אתה מציל נפש אבודה.
ממני אלביס פרסלי.
שלום ולהתראות בארצות־חברית.״
שאלנו אותו כיצד, בכל זאת, הוא מבלה את זמנו.
״אין לי ראש בשביל בחורות, לקחת אותן לנשפים וקולנוע.
דווקא היתד, לי חברה שהיתר, מבזבזת עלי
כסף. כעת היא נשואה. נערות, זה לא דבר מרכזי
בחיים שלי.
״אומרים לי: מחר בטח תחליף את שמך לקליף רי-
צ׳ארדס• אמרתי אף פעם לא. די. עשיתי את זה וזה
יישאר ככה. עד שאהיה יציב יותר. לא אוכל להחליף את
השם כל הזמן. זה מוריד מ הכ בוד ...עכשיו עושים
לי בע־ות. במשרדים שואלים אותי למה. אני אומר להם:
אתם מגלים לי את אמריקה. שואלים אותי כל מינין
שאלות טפשיות, :אתה שר כמוהו, לפחות?׳ אם יש לי [
את השם הזה אני לא צריך לשיר. החלפתי את השם ־
בלי מטרה.
״יש הרבה שבאים להקניט אותי. אומרים לי שהוא,
אלביס, הוא כמו בחורה. אני לא עונה להם. שידברו מה
שהם רוצים. רובים שאומרים לי את זה, שומעים מוסיקה
ערבית. אני מעדות המזרח, ולא מתבייש להגיד את
זה. אני אומר להם, מה, פאריד אל־עטראש הוא זמר
יותר טוב?״

ל שכת התיירות מציגה
הם היו בג׳רוסלם, הם ראו את שוק הבדואים בבאר־שיבא,
הם ביקרו בחפירות של ג׳אפא העתיקה והשתאו
לדעת שהיא אחד הנמלים העתיקים ביותר בעולם. לשכת
התיירות הממשלתית איננה מסתפקת רק בטיולים מאורגנים
ומסירת אינפורמציה. היא רוצה להפגיש את התיירים
גם עם ערכיה התרבותיים של יזראל. היא מארגנת,
פעמיים בשבוע, פעם באכדיה ופעם בדן, ערבים קולטו־רליים.
הערב בו נכחנו בדן היה מוקדש לענבל, ולמר,
שכונה ״תצוגת אופנה מיניאטורית״ — של משכית.
כמובן.
ישבנו ליד גברת בלונדית־סינטטית, עם פרחיה סינטטית
ושיניים סינטטיות, שהיתר, בחברת יהודי יקר במשקפיים
עבות־קרן, וחייכה לעבר מכרה, שלבשה על שמלת
הכותנה השיבה והעירה כשהוא

הפשוטה שלה סארי הודי אכזוטי. המכרה
חיוך ותחבה את מרפקה לצלעותיו של בעלה
לו בקול נמוך, אך ברור, שישים יד לפה
מפהק.

קמנו לפנות מקום לגברת לא־ביותר־צעירה, שלבשה
חליפת שאנטונג כתומה, שזה אך הוצאה מן המזוודה,
וחייכנו בסלחנות כאשר דרכה על יבלותינו בסנדלים
עבי־עקב ובעלי רצועות. סונוזרנו מן הפנינים באוזניה,
בצווארה, בשמלתה ובמשקפיה, והתכוננו לערב מבטיח

ביותר.
לבנו יצא אל הגבר שהושב, מחוסר מקום, יחד עם
רעייתו, במעבר, הוקם, הושב חזרה, הוקם והושב שוב,
והערצנו אותו על אורך־רוחו, כאשר אמר בסבלנות
רבה:
״{? 3131156)1.ת01ג) ^מנדת ׳ 1ת״^ ¥6 )10
אל המיקרופון קרבה גברת צעירה יפהפיה, בעלת
שיער שחור, עיניים ירוקות וחיוך מסביר. למבטנו
מלא ההתפעלות, מיהרה פקידה מלשכת התיירות, שאנו
מכירים, להסביר לנו ששמה יהודית גלעדי. הגברת
גלעדי אמרה בקול נעים, ובאנגלית לגמרי לא אמריקאית:
״ליידיז אנד ג׳נטלמן. גום יונטף. נדמה לי שבאתם בזמן
הנכון. מזג־האוזיר נעים, לא חם. אינני מתכוונת
להיום. היום חמסין, אך זה יעבור. האם הייתם היום
בשוק הבדואי של באר־שבע?״ קולות מתנדבים ענו:
״ים!״ ״אני מקווה,״ המשיכה ,״שקיבלתם במלון את
הקניידלאך שלכם. כעת הייתי רוצה כמה מלים על
ענבל. ענבל פרושו לשון פעמון הכבשים. תיאטרון
ענבל יצר סגנון חדש בעולם הריקוד, שהוא מבוסס על
התנועה והמוסיקה של יהודי תימן. גם התנ״ך ותחיית
ישראל מהווים מקור לריקודי ענבל.״
הריקוד הראשון, דאסה, הסבירה הגברת גלעדי, הוא
מעין צעד המתפתח לנושא עם ואריאציות. יש בו
שליוה וכבוד, ומוצאו מן המרחבים הגדולים והחן
שבהליכת הגמל. עקבנו בעניין אחרי הריקוד והבינונו
למה התכוונה הגברת גלעדי. הבחנו בין הרוקדים ביונה
לוי הקטנה, שהיתר, משך שנים חניכתה של מיה ארב־טובה,
וזכתה לפרס שני בפסטיבל הנוער בוינה —
ותהינו מה מעשיה כאן. הפריע לנו מעט להתרכז הגבר
הצעיר האמריקאי מאחורינו, שהסביר לשכנתו:
)?00 )1 8110׳״ ¥61-51-־ 161מ ^

111

0658

1 )?61ת׳011. 00111<1
״1101) 615.
היא אמרה:
6X011 11 1׳ 1ז״ 18״??)111
״אבל למה לשני גברים
יש זקנים ולש ניים

שמענו בנימוס את
יצחק אליעזרוב מנגן
על הצ׳ארנג אותו
שיחזר בעצמו, לפי
.סיפוריו של סבו,
* ניענענו בראשנו ב {׳
הסכמה להסברה של
הגברת גלעדי שכנען
הוא השם הטיפוסי למדינת ישראל, ואנו דאגנו במקצת
לבלוטותיו של איתמר כהן, אחיו של סוליימאן
הגדול, ששר בקול נשיי מדי לטעמנו. שכנתנו הסבירה
לבעלה :״זה צריך להיות טנור תימני, כמו שיש טנור
אירי, אתה יודע.״ לא הצלחנו לשמוע מה מלמל
כתשובה.
לריקוד ר,בא, שנת שלום, הזכירה הגברת גלעדי את
דברי חז״ל, שאמרו שיותר משד,יד,ודים שמרו על השבת,
שמרה השבת עליהם.
היופי שבתצוגת האופנה של משכית היה בכך שהיא
היתר, באמת מיניאטורית. רק כמה דגמים. הגברת גלעדי
הסבירה במתיקות את הדגמים, וכאשר נדמה לה שההתלהבות
איננה גדולה מדי, אמרה :״האם מישהו שרק?
אני אוהבת את השריקות. שרקו שוב. טנק יו. ודנדר־פול.
טנקיו״.
ענבל חזרה לבמה, במשנה מרץ, בריקוד נשים יפה
ומלא הומור, ושכן אחד אמר לשכנה אחרת :״עלה לי
12 דולאר לראות אותם בסטייטס״ .היא אמרה שזר,
בצדק, כי הם באמת וונדרפול. להקת ענבל סימה את
ריקודה, והגברת גלעדי הכריזה ״אשא ירטי טן זה
הכל.״ חברי הלהקה פתחו במה שנקרא ריקוד הורה
סוער. הגברת גלעדי הזמינה את הגברות להצטרף. חברי
הלהקה שרו: הגלילה הגלילה הגלילה הגליל, הגלילה
הגלילה הגלילה הגליל. הגברות הצטרפו ונצח ישראל
לא שיקר.

הם שרו, וקדו
השתעמונו וילדו

הלילה ה

1 1ץ כך נערן נשף הלשנה הצעירה,
ד״ 11
1 1 X 1 5 1 1 1״! שחבריה התלבישויכדמויות תש״ח.
החיילת הנראית במרכז: חבצלת דוור, לשעבר מלכת יופי.

יחידת קשריות מפקוד הדרכה צועדת במצעד,
* 11111
למרגלות הר הכרמל הנראה ברקע. חום של

11131
ו< 3מעלות גרם להתבקעות עורות התופים, אולם הצועדים עמדו במאמץ.

• * שמונהכערב הופעלו הזיקוקין די־
— 1נור. השמיים התכסו במטר כוכבים צבעוניים
והילדים צהלו. היא היתד הרר, וצירי
לידה אחזו אותה ובקושי הספיקו להעבירה
לאמבולנס לפני הלידה.
בבמת־הבידור של משק־ד,פועלות בצפון
תל־אביב התרכז קהל רבבות על המשטח
הענקי. הדליקו מדורות ורקדו ברחובות
והסתכלו במופעים על הבמר .,מאחורי הקלעים
צילצל הטלפון אל יוסף בנאי מרכז
הבמה. על הקו היה יעקב אגמון, מרכז
החגיגות :״שמע יוסי, חסרים לי אנשים
בשלמה־המלך פינת קינג־ג׳ורג׳ ,אולי תשלח
חלק מהצופים שלך לשם ״.התזמורת ניגנה
רקודי עם, אבל אשה אחת התעקשה לעמוד
דוקא בשטח האסור מאחורי הבמה. קצין
משטרה ניסה לסלקה. היא התנגדה לכך בתוקף.
לבסוף נכנעה, אבל הודיעה לכולם
שהיא יורדת מהארץ.
ברחוב שלמה־המלך צעד מצעד הצהלה של
השומר הצעיר, שניסה לסחוף את העומדים
על המדרכות אל במות הבידור. החלוצים
הלכו עם בלונים ופרחים, סרטי נייר ואותיות
וגם עם סיסמאות כמו :״שויון לערביי
ישראל!״ היו גם ערבים של השומר־הצעיר
בכפיות. עתונאים ראיינו אחד מהם. שמו
אחמד, מבקעה אל גרביה .״אתה מרגיש שזה

נערי השומר הצעיר, ששילבו את האחד

במאי עם יום העצמאות, היוו את מסע
#1111X11 3
הצהלה, חידושו העיקרי של החג בתל־אביב, סחפו את הצופים לבמות הבידור.

הזמני, כמובן. רופא גוחן על חוגג שנפגע בדוחק,
בפתיחת החגיגות ברציף הרברם סמואל בתל־אביב. הוא

נלחץ על־ידי ההמון לחביות. מספר המתעלפים בערב החג הגיע ל־ 300 איש.

י — 10

זיקוקין די־נור יורדים כמטר הפצצות על תל־אביב.
דלייע — ךלי
הזיקוקין, אחת האטרקציות העקריות שסופקו לחוגגים,

״ 1 הופעלו כולם בידי צוות ישראלי שלא כלל את המומחים הצרפתים שהפעילו את הזיקוקין בשנים הקודמות.

^ ן * ן ן ^ ן תנין, שצוותה ניצב בחרנוומה ובירכתיה במשט
) 1 1נ 1 1 3 ,1 1 .הראשון של צה״ל, בו השתתפו כלי־השיט של
חיל הים בהופעה בפני החוזים במצעד. כן השתתפו במשפט גסטרפדות.
גם החג שלך?״ ״לא, זה לא החג שלי, אבל
אני יש לי כבוד לחג. אמרו לי לבוא, אז
באתי. אבל זה לא חג שלי.״
ברחוב דיזנגוף היתד, נדידת העמים הגדו לה.
זרמו צפונה ודרומה בלי הפסק כמו
כל השנה. אבל הפעם גם על הכביש. הולכים
ללא מטרה הנה ושוב, אבל יש תאו רה
מליאה ותזמורת בפינות הרחובות וק בוצות
של רוקדים ושרים חוטמים את הדרך.
אז שמח. אבל הכי שמח בבכר דיזנגוף. למה?
מפני ששם שכחה התזמורת את התוים של
אל גינת אגוז ומנגנת כל הזמן צ׳ה־צ׳ה־צ׳ה.
מי שרוצה רוקד. מי שלא רוצה, מסתכל
ונהנה. נקודת המשיכה העיקרית היא עדיין
כסית. אלפים התרכזו• מסביב לבית־הקפר, הגדוש
כדי לראות במו עיניהם כיצד חוגגים
אנשי־הרוח. ישבו שם אלתרמן ושלונסקי
ואורי צבי גרינברג, ושתו ושרו בדיוק כמו
אלה שאינם אנשי־רוח, מה שעודד את הצופים
להמשיך ולשמוח, כפי שעשו זאת לפני
שהטריחו עצמם לבוא לכסית לחזות באנשי־הרוח.
אבל בבמת־הבידור שבהיכל־התרבות
הבחין המנחה אורי זוהר באשה העומדת
בשורה הראשונה לפני הבמה לחוצה אל
החביות על־ידי הקהל שמאחוריה. היא עמדה
דום ולא זזה, עיניה נעוצות בנקודה אתת.
כשמישהו זז היא נפלה. התברר שהיתר,
מעולפת כבר מקודם, אבל אלד, שדחפוה
החזיקו אותה עומדת.
ביפו הופיעה על הבמה להקת הנח״ל ו הופיעו
אקרובטי הקרקס הפולני והקהל
מחא כפיים והילדים צחקו עד בלי סוף
למראה התעלולים. אבל שלושה ילדים
אבדו את הורידם, ושוטרים לקחו אותם
וצעקו את שמותיהם ברמקולים. אולי הדורים
ירצו לבוא ולקחת אותם, למרות ש בעצם
זה פתרון הרבה יותר נוח מאשר
להשאיר אותם בבית לבד. אף אחד לא משו גע
לבוא להיות בייבי־סיטר בלילה כזה.
בשכונת התקוזה היתד, הצלחה פנטסטית.
הקהל המקומי נשאר ברובו לחגוג במקום.
ג׳ו אמר שיגע את כולם. סגן ראש עירית
תל־אביב, אליעזר שכטר, בא ואמר שאם לא
יתנו לו לדבר 30 שניות, הוא לא יתן לסגור
את הבמה. אז נתנו לו. אבל אשה אחת
צעקה כל הזמן :״איפה ר,ילדה שלי? הילדה
שלי נעלמה! הביאו שוטרים. הילדה שלי
נעלמד!״ צרחה האשה .״בת כמה הילדה
שלך, גברת?״ ״בת . 15״ והרקדניות הפו״
לניות של הקרקס זחלו מתחת לבמד כדי
לסחוב עוד בקבוקי יין.
העיר כולה הפכה ליריד ענק. כאילו כל
מי שהיתר, לו עגלת תינוק וכסף לקנות

של חוגגי יום העצמאות השנה היה גבוה יחסית, בהשוואה לשנים הקודמות. תמונה

זו צולמה בשעה שתיים בלילה בכיכר דידנגוף בתל־אביב. החוגגים בחרו ספונטאנית
111^ 11
את השיר הפופולרי עוד לפני מצעד הפזמונים של קול־ישראל. השיר הפופולרי ביותר: יא מוסטפה יא מוסטפה.

קרח, החל למכור משקאות קרים וכל מי
שהיתר, לו עגלה יותר גדולה עסק במכירת
קאבאב. אולי הבשר לא היה טרי ואולי ההגשה
לא היתד, כל כך היגיינית, אבל התיאבון
היד, גדול, למרות המחירים המפולפלים
כקאבאב עצמו. בין העגלות הקטנות והעג־לות
הגדולות אפשר היה לפעמים לראות
עגלות בינוניות, עליהן נערכו משחקים בקוביה
ובמשחקי־מזל אחרים.
וברחבה שלפני היכל התרבות עמד מרסל
מרוואני בתוך דוכן מכירת היין של כרמל
מזרמי. כל השנה הוא קבוע בלשכת העבודה.
הפעם לקח למכור משקאות בקבלנות. היו
שתי חביות יין 15 .גרוש כוסית. הלכו
ביחד עם הכוסות תוך שעה. הקהל רצה
עוד יין אבל לא היה. גזוז לא רצו לשתות.
ומרסל לא מכר כלום. אבל בפינת דיזנגוף־
פרישמן מכרו כבר את היין בבקבוקים

ארבעת הגדולים

של טמפו. הכוסות עבדו במחוור אפילו מבלי
להשטף. בכל תל־אביב הלכו כ־ 60 חביות,
של 64 ליטר כל אחת, ונמכרו כ־ 160 אלף
כוסיות יין. ובבתי הקפה ישבו גם אנשים
ששתו אספרסו והתבוננו• משועממים בעוב רים
ושבים.

ך * ו א הי ה שונה, הלילה ה־ . 12 לא הר!
1קידו אמנם אגשים בכוח ולא הכריחו
איש לשמוח. אבל מי שרצה, יכול היה
לעשות זאת. מי שרצה יכול היד גם להשתעמם.
אבל עובדה היא שהשנה רצו יותר
אנשים לשמוח. אולי היתד, זו העובדה
שמצעד צה״ל נערך בחיפה, שגרמה לכך
שהשנה ניטל מהחג הרבה ממשמעותו הצבאית׳
ובמקום לחכות למצעד שלמחרת,
ראו אנשים את עיקר המטרה לעשות שמח.

א.מ. איקס חולף על פני במת ההצדעה של המצעד, עליה ניצבים

אולי היה זה גם לקח השנים הקודמות שלימד
שאיש לא ישמח ואיש לא ירקוד ואיש
לא ישתכר. ,ועל־יד במות־הבידור אפשר להתרענן
או להתעייף בחזיה בהופעות בידור,
אבל אם רוצים לשמוח צריך לעשות זאת
לבד.
והרחובות שבשנה שעברה התרוקנו כבר
בשתיים אחר חצות, עדיין המו השנה בחמש
לפנות בוקר, ובכל בית שני נערכה מסיבה,
ושיכורים עדיין לא היו הרבה אבל מספר
המבושמים עלה.
ולפנות בוקר עמד איצ׳ה ממבוש, מוכתר
עין־הוד, בפני קהל אלפים שהשתתף במסיבה
עליזה שנערכה על המדרכה שלפני
מסעדת קליפורניה, והטיף מוסר במשפט
קצר אחד שביטא את אפיה של השמחה
בלילה ד 12״מה אתם שמחים בעצם? הרי
שכחתם את הסיבה שבגללה צריך לשמוח!״

אלוף פקוד הצפון מאיר זורע, ראש הממשלה, דויד בן גוריון,
נשיא המדינה, יצחק בין צבי והרמטכ״ל חיים לסקוב. מאחוריהם
יושבות רעיותיהם ורעית נשיא המדינה הראשון, הרה וויצמן.

החי
לי רי ק ה

כחנה ״העולם הזה

ך • ירושלים, החזיר המרצד, לכלכלה
^ חיים ברקאי בחינה של סטודנטית, שכתבה
כי הלירה הישראלית אינה שווה כלוים
בארצות־הברית ,׳העיר בדיו אדומה :״קצת
ציונות.״

ג צ חו ן מ הו ל
מנצ׳ & ט ר, אנגליה, הואשמה בעלת
^ בי ת־ המרזח קאתלין קלי במהילת הוויס קי
שהגישה ללקוחות במים, הסבירה לשופט
כי היא חברת האגודה לאיסור מכירת משחריפים,
זוכתהמן האשמה, בתנאי קאות שתתלה על פתח בית־המרזח שלט המכריז
על סירובה למכור אלכוהול.

19 <30 לי להו לי ל ה
ן • ריאד, סעודיה, הותקן בארמונו של
^ המלך סעוד מכשיר טלביזיה, המאפשר
לו לראות את הנעשה בהרמון 89 נשותיו
ולבחור את האשד, המוצאת חן בעיניו מבלי
לפגוש את האחרות, הצליח דרך אגב לחסל
בעזרת המכשיר מרידת־חצר זעירה, בשבוע
הראשון להתקנתו.

הפרהמ עו פ ף
ף * הרצ לי ה, התלוננו שתי נשים כי
^ בעלן המשותף נטש אותן עם 17 ילדים,
הכריחו את המשטרה להציא אותו מדירתה
של האשה השלישית חסרת הילדים, סלחו לו
על בגידתו, אחרי שהסביר כי רצה לדאוג
לפיתוח משפחה נוספת בישראל.

אישריביתומ דו ן
ך * נווה־ ישראל, העליב תושב את מנהל
^ ,בנק הפועלים המקומי, דרש ממנו להתנצל
על שהציע לו רבית חוקית על פקדו־נותיר•
,טען כי הדת אוסרת לקיחת ריבית,
לא נרגע גם בשעה שהוצג לפניו היתר
מיוחד של הרבנות הראשית.

זו הקמגהג דו ל י הי ה

ן -וא היה כל כך נחמד, מרדכי איש!
| שלום, כשארבע פצצות־היופי של אירו פה
באו לבקר אותו, עד שהיה לי חשק
לתת לו נשיקה. מישהו׳ נתן לו חליפה חומה,
שאף פעם לא ראיתי אותה, ואמר לו איך
להתנהג עם הגברות הצעירות, שכבשו את
היבשת השחורה במסע תצוגות האופנה.
רגע, אני אספר לכם מן ההתחלה. קודם
כל נכנסו העסקניות של נשים ציוניות כלליות.
עם הגברת כהנוב והגברת עמליה
אקיאס. אז ראש־העיר התרומם על קצה
האצבעות, כדי לראות מי הולך אחריהן.
בהתחלה הוא לא ראה אף אחת, כי באו
המון אנשים עם קרחות, כאלה שאיש־שלום
רואה המון בישיבות מועצת העיריה. בסוף
הלכו בר־סטיאן מלכת־אירופה, טרודל מלכת
אוסטריה, ניקול מצרפת ואחרונה אחרונה
נורא חביבה: פטדה מהולנד.
הראשונה שהיה ל־ דם לפתוח את הפה
היתד, הגברת אקבאם. בתקיפות מפחידה
היא אמרה, שביקשנו מפצצות־היופי לבוא
אלינו ויהן נענו לנו, מפני שהן רוצות להיות
ידידותיות עם כל העולם.
זה מצא חן בעיני איש־שלום שאמר: יופי,
וכל הזמן הסתכל על גברת אקבאם. בזמן
שאקבאס דיברה, ניסתה כריסטיאן להגיד לו
משהו בסוד, בלי שאף אחד יוכל לשמוע,
אבל ראש־העיר המסכן כל־כך היה מוקסם
מן הדברים החשובים, שהוא לא שם לב
לכריסטיאן, הגברת בעלת השיער הבלונדי.
אחר כך היתד, דממה עצובה. איש־שלום

בכותונת־לילה מתוצרת שנייד!
לירהם 1ב
תל־אביב. פטרה, מלכת היופי
הולנד, מדגימת פיז׳מת ניילון כפול־דפנות במילוי אורל

ף * פאלייט1ז, איטליה, עברו האחיות
^ אנד, ולוצ׳יד, קיאבללי ניתוח פלאסטי
שהפך אותן לגברים, הכריזו כי יתכחשו
אל אחותן הקטנה אנטואנטה, אם לא תשנה
את מינה.

זה קאראט? ז ה
ך י* לו 8־ א ^ ג׳ ד 1ם, ארצות־הברית, בלע
* 2מלצר בשם מאזאריני אבן־יהלום בת
17 קאראט, ניהל מירוץ זמן עם המשטרה
שהורשתי, על פי החרק לעצרו ל־ 48 שעות,
נכנע עשר דקות לפני סיום המעצר החוקי,
שילשל את היהלום הגנוב לידיו של שוטר
המקוף, שהתעלף.

מ ס־ מרקטן

:גד־הים
;מובחר
1גוי־\זי ם טזל חבדץ ז דיוה ירד
ם סוי סו ת סי הגגן והזז. ,בגויבמ ה־וגלה
גבפיחירגז הגול, ך גינוטיאד

יה ה!\הל טזגגגרך לאהרגגה גלה
וה. בהגאר יצרן בגדי־הים ה בהר
ביותר.

דיו ה, הגזטגגהן הלארץ גגה. בגרי־
0הגוגגגלינג ט\לה ה א ריגי הלג־
,גגגורץ , ,לגהגגג גלגהגה, גוייל א ה
רי־ינו לט\וו\ 2ינו הלררגייגג ביו־י
לארלגה־ הגץ וגגאגגליה בוד
נגנגרליה ,).בפז ווי טול לסינגבג 400
ל רגלר.

הגלרה לטלה הנוטה הגזלהיץ,
גלה בבגר־ינו הגלהר. הרלגטו
גגה בגר־יגו טול דיוה. האגהגה
1סובלו! הטגגה היא — לגו־־יגג
וגי ההל!ג אהד (ראי תמונה
עלה).

ף ״ ת ל־ אגים, מצא הנגר ישראל רפו־
* 2פורט, הנאשם בהקטנת הצהרת מס־הכנסה
שמסר׳ תירוץ מיוחד, הסביר לשופט
כי מסר הצהרה נמוכה, כיוון שפקיד־השומה
ממילא אינו מאמין לו, מעלה את שיעור
ההכנסה וקובע בצורה זו מס אמת.

נה ניקול הצרפתית לדב

ף * כגדאד, עיראק, ניסו כמה קומוניסט
״ טים להתקרב למשרדו של עבד אל־כרים
קאסם, ביימו הלוויה, ובהגיעם קרוב
למשרדו, הוציאו את המת־החי מן הארון,
פצחו בניצוחו בהקראת סיסמאות נגד הממ שלה.

חו תי גתהש טן
ף * ניו־ ג׳ רסי, ארצות־הברית, נתפסה שו־ט״
דדת בת , 11 שגנבה בששה שבועות
1600 היילאר, ביזבזה חצי מהם, הצהירה כי
לא הוציאה את כל הסכום כיוון שלא היה
לה בחור מתאים למועדוני־לילה ואחותה
הבכירה בת ד,־ 13 תמימה מדי מכדי לבלות
במקומות כאלו.

דו א ר

ה ג־ ה ב־ הי ר

^ קטלאג, אלסקה, שלחו התושבים מכ־
, 1״ ת ב חריף נגד דואר האויר האיטי, שאינו
מגיע בזמן, ביקשו למסור את העברת המכתבים
למעלי מגררות הכלבים, היכולים
להגיע לכפר גם בתנאי מזג־האויר ד,שלגי.

נראתה כריסטיאן, שנשאה משקפי־שמש שחורים ומז־י
׳ נ י וודת־בד קטנה, כשהיא שולחת מבטים נזעמים אל
עוברי־הדרך, שניסו להטריד את היפהפיות. מולה העסקנית אקבאס.

הייתה 1
איחפו ! כריסטי,
עגולה קטנה, לא נו־אוזי

מתגווגגת עם נשות

ירושלים יו בתצוגת

לא ידע מד. להגיה ויבריסטיאן, ששיחקה
עם הצלב על השמלה הירוקה שלה, נתנה
לו דחיפה עם היד. פתאום -כמו בקולנוע,
הוא קיבל אומץ, ואמר שנורא נעים לו לראות
בירושלים פנים יפות. ובכלל זה עוזר.
כולם חשבו שזה הסוף של השיחה, ביהוד
ניקול, שנתנו לה לחתום בספר האורחים,
והיא משכה כל הזמן את הכתפיות של שמלת
הפרחים שלבשה.
הגברת כהנוב כבר אמרה תודה רבה על
קבלת־הפנים היפה, ועל הדברים החשובים
אבל איש־שלום שאל
שראשהעיר אמר.
למה לא להצטלם ביחד ולשתות ספל קפה
תורכי? ובאמת למה לא?
העיקר, כולם עמדו• ליד הקיר וראש־העיר
השתעשע עם כריסטיאן הבלונדית, חייך אל
אותה,
טרודלהאוסטריתשמנסה לחקות
ומשך אליו את פטרה שחורת־השיער והסימפטית
מהולנד. רק ניקול הצרפתיה, שמושכת
את הגבות שלה למעלה, כמו אני־לא־יודעת־מה,
הסתדרה לבד.
נורא הצטערתי שאף אחד לא היה יכול
להקדיש תשומת־לב באותה שעה למזכיר
העיר. חבל שהוא נאלץ להקדיש את כל תשו־מת־לבו
לפיתקה קטנה שכתב לשושנה, מארגון
נשים ציוניות כלליות, אלו שסידרו
את ביקור מלכות־היופי בארץ. המזכיר הזה
באמת מסכן. במקום להידחף לתוך כל הפמליה
המלכותית, נאלץ לשלוח רץ מיוחד,
לבקש ברטים כניסה לתצוגת המלכות במלון
המלך דויד.
אחרי ששתו לחיים על כוסיות קפה, הת־

צועדת כריסטיאן, מלכת אירופה, הלבושה
בגד־ים בעל משבצות לבנות,
נושאת בידה שמשיה מאותו בד ממנו עשוי בגד־הים.

א ל הינז

חיל המצעד בחזרה. ניקול אמרה כזה מין
״מרסי״ מצחיק וברחה הראשונה. כריסטיאן
אמרה :״אאוף־וידרזיין״ גרמני בפה רחב,
חיכתה עוד שתי שניות עד סוף החיוך,
ובסוף נדחפה על־ידי ז׳אן רנו, מנהלן.

^ ני מתה לדעת מה הן חשבו על
ראש־העיר. אבל לא נתנו לי לשאול. ליד
חדר ההלבשה של הבחורות במלון המלך
דויד עמדו אנה, המומחית להלבשה מהירה
של הבחורות, וז׳אן רנו, שהוא סימפטי רק
לפני הקהל, ומאחורי הקלעים מאיים על כל
הצלמים לשבור להם את המצלמות. שני
אלה פשוט חסמו את הדרך אל הבחורות
פרועות־השיער, שהיו כל כך עצבניות. נורא
הצטערתי שטרודל פיזרה לפני הראי את
השערות שלה כמו מטאטא שהתיישן.
אבל היה כדאי לבוא. בכל־אופן לי, שנמאס
לי כבר לראות את אותן הפנים בתצוגות
האופנה התל־אביביות. הסנובה הירו שלמית
דה משהו בכלל אחר, ביחוד כשהן
נכנסות לקוידש־הקדשים של מלון המלך
דויד, המכוסה בשטיחים כבדים, ושביניהם
מבצבצת ריצפת עץ משגעת.
400 הנשים ו־ 30 הגברים ישבו בשקט
כמו ילדים טובים. וכעסו עלי בכל פעם
שהזזתי במקרה את הכסא. אפילו כשהמנצח
של התזמורת הסביר כי 2.5הלירות שגבו
בכניסה (,פרט למחיר הכרטיס, העולה 10
לירות) ,אינן קשורות להכנסות המלוין, אף
אחת לא שאלה מי לקח את הכסף. מישהו

לקח, סימן שמישהו צריך, וזהו זה.
אך כשהחלה התצוגה הבנתי שאפילו
ירושלמיות, כשמדגדגים את ציפור־הו
שלהן, יכולות להתלהב בפעם הראש
מזיר 2000 ,שנה.
״היא כל כך מקסימה,״ .נאנחה גברת א
כשראתה את כריסטיאן לבושה חליפה
בה, פספול חום, תוצרת ג׳רקולי .״
נהדרת! היא נפלאה! היא חיננית!״ אי
את עשתונותיה, ונשכבה כמעט לרוחב ב
העץ הארוכה, עליה תופפו המלכות ברגל
״היא נהדרת!״ התלהט רבע־שעה אח
קשיש כסוף־שיער, שקרחתו החלה צוב
דוקא בצידי קודקודו. אני לא מסוגלת לו
איך זקן כזה מסוגל עדיין להתלהב מג
ים שחור, ההדוק לגופה של כריסטיאן
בוהה, ששתי עצמות הכתף בולטות בצ
מפחידה מגיווה החשוף.
״או, מונשרי־אהובתי,״ המשיך לגנוח א
ניקול, שהופיעה עם בגד־ים לבן.
״אני רוצה לגסוס אתך!״ ליחשש בגס
אתרי כריסטיאן, שחזרה והופיעה עם ש!
וורודה, בעלת מחשוף העולה משמאל לי!
הקרויה: זה החטא שלי!
הוזכרו פעמים רבות בפגישה בין ארבע המלכות לבין ראש־עירית ירוש׳ ן לים מרדכי איש־שלוס, בזכות נציגותיהן היפהפיות. רוב הזמן לא חאזי• 1 הברכה השיגרתיים שהחליפו איש־שלוס ומארגנות המשלחת, עקבה אחר הצלמים.

רכז ההתעניינות בשיחה שקיים איש״שלום עם מלכת־היופי של היבשת, מיס
היפהפיה, שהיתה לבושה בשמלה לבנה קיצרת שרוולים, וענדה על ידה טבעת
ומעוניינת בשיחה האדיבה, שניהל אתה ראש־העיר, היפנתה את מבטה לצדדים.

בתפנן יד

הקסימה כרי׳סטיאן את הנוכחות הנלהבות, בשמלה
וורודה ׳ארוכה, שזכתה לשם ״זה החטא שלי״.
כריסטיאן הסתובבה כבטחון עצמי רב, גרמת להתרגשות הגברים.

מ* שכולם המשיכו עוד להתלהב מג
גוטקט, ונשים בגיל ארבעיספלוס
ביעו בחיבה על אבינועם שניידרמן הצו
השמנמן והחלבי, הגיע תור הפרוות.
״אלה פרוות של וולף!״ הכריז רון
מיקרופון .״פרוזת של פרוון מוסמך.״
הגיע תור הנשים להתלהט. בצדק. פו
מינק שחורות כאלו קשה לראות אנ
בתצוגות־האופנה הגדולות. אבל גם ר
רים לא התקררו, למראה הנערות, שהחז
ביד קמוצה את הפתח לבגד היקר.
חיש מהר עברה השמועה, שבגללה
מקתי מבושה :״אין להן שום דבר מו
לפרוזה,״ דאג מישהו להעיר בקול-רם•
״או• או או,״ הגיבה ממושקפת בת
תהרגו אותי אם אני יודעת מה היא עושה
״מעניין מאד,״ מילמל הזקן, שנרגע
קות אחדות .״מענין מאד, צריך לבדוק
הענין, באמת חשוב.״
התוצאות של חקירה מיוחדת: ר,שמ
נכונה בכל מאת האחוזים. על אחריו•!
אחר כך ראינו עוד המון דברים, וה
שלמיות עישנו בלי הרף. אפילו כריסנ
החמודה, שיודעת לחייך בלי להרגיש ש
מחייכת, כבר לא יכלה לסבול את הן
באמת לא יפה.
בסיום. כשקמו כבר ללכת, בירכו אחת
השניה :״עוד אחת השנה בירושלים.״
בטח, אחרת הירושלמיות תמותנה משיענ

נרצח כדרי צמח

נאשם ברצח בחילה
ביום הזכרון
במדינה פשעים
נקמת ד
בית־הקפה שבמרכז מעברת כפר ענת
היה מלא. מן הרריו בקעה מוסיקה מזרחית.
פתאום נשמעה התפוצצות. כולם הפנו את
ראשיהם לעבר הרהבה שלפני בית־הקפה.
שם ניצב שאפיק כחילה 35 עולה מעיראק
הגר במעברה זה עשר שנים. בידו לפת
אקדח שחור. במרחק מטרים ספורים ממנו,
קרוב מאד לדלת הכניסה של בית־הקפה,
עמד האדם שנורה: בדרי צמח בן ר,־,25
גם הוא, כשאפיק, תושב ותיק במקום.
בדרי הפצוע הסתובב. שאפיק כיוון אליו
את אקדחו וירה שוב. הפצוע נכנס לתוך
בית־הקפה, עבר אותו בריצה, יצא מהפתח
האחורי ונפל על גבו, היורה, מצידו /פתח
בריצה מטורפת לעבר גוש החנויות הקרוב.
פניו היו מועדות אל המספרה של נעים
צמח, אחיו הבכור של בדרי.
שאפיק לא הספיק להגיע למספרה. אחד
מיושבי בית־הקפה הגיע לשם לפניו .״שאפיק
הרג את אחיך, תברח מהר!״ צווח לתוך
המספרה. שאפיק הספיק לראות את נעים
יוצא מהמספרה ורץ לכיוון בית הוריו. הוא
רדף אחריו, כשהאקדח בידיו ופיו פולט
קללות נוראות. נעים הגיע לפני רודפו אל
הבית הנמצא במרחק כמה עשרות׳ מטרים
מבית־הקפה. הוא עבר ליד החלון הפתוח
וצעק פנימה :״לטיף, מי שנמצא בתוך הצריף
שיצא החוצה!״ והמשיך לרוץ. מתוך
הצריף פרץ החוצה לטיף, אחיהם של בדרי
ונעים.
בחוץ היה חושך. לטיף הגבוה נתקל
בגדר תיל. כאב איום פילח את פניו שנתפשו
בקוצי הגדר. אך הוא לא התעכב.
הוא מיהר כל עוד נפשו בו להתרחק מצריף
ההורים.
הכן וגם האם. שאפיק הגיע אל הצריף
שניות מעטות אחרי שלטיף ונעים נמלטו.
הוא בעט בדלת, שבר את הזכוכית ופרץ
פנימה. הצריף היה ריק. שאפיק הסתובב,
יצא החוצה ורץ לעבר הרחוב הראשי. פיו
לא פסק מלקלל את אלוהים. בכיסיו שקשקו
כדורים רבים.
הוא רץ אל ביתו של נעים. מרחוק ראה
את מיכאל בן ד 11 בנו של נעים הספר,
כשהוא רץ במדרגות הבנין החדש אל
דירתם שבקומה השניה .״אמא, אמא, הרגו
את דוד בדרי!״ צווח מיכאל בפחד. שאפיק
עלה אחריו במדרגות, ציפה ליד דלת הדירה
הסגורה, שלפניה עמד הילד וצעק צעקות
פחד.
כששמע צעקות וצעדים שהתקרבו אל הדלת,
כיוון את נשקו וירה בילד שעמד
לידו. מיכאל הרזה ויפה־התואר נפל לאחור,
התגלגל במדרגות ונשאר שוכב מתבוסס
בדמו. ברגע זה פתחה האם רחמה את הדלת.
שאפיק החזיר את אקדחו לעברה, לחץ
על ההדק פעמיים *התפרץ לתוך הדירה
לחפש את נעים. הדירה היתר, ריקה. במק לחת
עמדה משותקת מפחד וחצי־ערומה
תקוזה, אחותו׳ בת ה־ 20 של נעים. היא
לא זזה, וכך ניצלה ממוות בטוח.
שאפיק לא התמהמה. הוא שעט במדרגות
למטה. ברחוב התעכב רגע, פנה לעבר
צריפה של כרמלה, בת משפחת צמח הנשו אה.
הצריף היה ריק. כרמלה ובעלה הוזמנו
כמה דקות קודם לבית שכנים. כשיצא מצ־ריסס
פנה שאפיק לצעיר ממשפחת צמח,
שרץ להזהיר את בני המשפחה .״אתה
לטיף?״ הוא צעק לעברו,׳ ומבלי להמתין
לתשובה ירה שתי ידיות. הצעיר ניתר הצידה
וגרח.
,,דפאבי במשך זמן־מה המשיך
שאפיק להסתובב במקום. הוא חיפש קר־

נרצח מיכאל צמח

-שני הרוגים במקום משפחה שלמה

בנות נוספים, לא הבין מדוע לא התכנסו
בני משפחת צמח הרבים בבית הוריהם
כמנהגם בכל יום שישי. רק כעבור שעות
אחדות התיצב — מיוזע, מאובק, עייף ומאוכזב
בפני היומנאי של משטרת הנפה
הצפונית ברחוב יהודה הלוי בתל־אביב,
מסר את אקדחו .״לא הצלחתי.״ הודה.
בחדר המתים של בית־החולים תל־השומר
היו מוטלות כבר באותה שעה שתי הגויות
של בדרי ובן־אחיו הקטן מיכאל. בחדר הניתוחים
התפתלה מכאבים אמו של מיכאל.
היא לא ידעה שבנה מת. אולם בהשוואה
למשימת־הזוועה שהטיל על עצמו שאפיק
נחשבו תוצאות איומות אלה כאי הצלחה.
כי שאפיק תכנן לרצוח את כל משפחת
צמח על הבנים והנכדים והאם הישישה.
״נקמתי את הדם של אבי,״ אמר שאפיק
לשוטרים שעצרוהו.
אביו של שאפיק, ששון כחילה 64 מת
בדיוק לפני שנה, לאחר קטטה שהיתר, לו
בשעת עבודת־דחק עם בדרי צמח. בדיקה
פתולוגית קבעה כי הזקן לא מת כתוצאה
מהמכה שהכהו בדרי, אך משפחת כחילה לא
שקטה. היא פנתה אל עורך־הדין ידידה
בארי, בבקשה ״לעשות משפט לבדרי שמסתובב
במעברה חפשי ודוקר לנו את
העיניים ״.בארי ניסה להסביר כי בדרי לא
הואשם ברצח, שוחרר בערבות והמשטרה
תעמידו למשפט. אך בני משפחת כחילה לא
השתכנעו.
כדי לנחמם הציע בארי להגיש בשמם
תביעה אזרחית לפיצויים, אבל זה לא ענין
אותם כלל .״לא רוצים פיצויים, רוצים
משפט צדק,״ התלוננו׳ בפניו. בארי פנה
למשטרת תל־אביב, הציע להעביר את בדרי
מהמקום, אחרת עלול לקרות אסון .״תפנה
למשטרת אור יהודה, זה ענינים,״ אמרו לו.
הפניה למשטרת אור יהודה נשארה ללא
תוצאות.
באותו זמן פנו גם בני משפחת צמח
למשטרה ולסוכנות, ביקשו׳ לעבור מהמקום
בדחיפות. המשטרה בררה את דחיפות המקרה
על־ידי אנשיה הגרים במעברה. המסקנה
היתד, כי אין כל סכנה בהימצאות
שתי המשפחות במקום אחד. השוטרים גס
לא היו יכולים לראות אחרת. כי שאפיק
עשה הכל כדי שמשפחת צמח תהיה בטוחה
שאין בליבו טינה אליהם. הוא דיבר בחביבות
עם בני צמח, שתה אתם בבית הקפה.
״אם לא הייתי מתבייש מהאנשים הייתי
גם מסתפר אצל אחיך,״ אמר שאפיק לפני
חדשיים לצאלח צמח, אחיו של בדרי שנסע
אתו באוטובוס לתל־אביב.
בני צמח בכל זאת לא האמינו. צאלח עצמו
פנה באמצעות עורך־הדין מיכאל שיטרית
במכתב לסוכנות, בו הסביר את המצב המתוח
והמסוכן שהשתרר בין שתי המשפחות,
ביקש לאפשר למשפחת צמח לקבל שיכון
בדרך מהירה .״בכיתי ממש לפני מנחם
ציגלר, איש הסוכנות במקום,״ סיפר אחרי
הרצח .״הסברתי לו כי אסון גדול יכול
להיות אם נשאר במקום. אבל הוא טען
שאינו יכול לעשות כלום.״
שאפיק המשיך לתכנן את תכניתו השטנית.
הוא התקרב אל בני צמח, בילה אתם ושיחק
אתם .״עשיתי את זה בכוזנה,״ הסביר
שאפיק, שהיה כבול בידיו וברגליו כשהו בא
לבית־המשפט ,״התכוננתי כל השנה
לעשות את זה, לנקום את הדם של האבא
שלי שהם הרגו אותו.״ שאפיק ידע כי
בכל יום שישי מתכנסת כל משפחת צמח
בבית ההורים הזקנים. הילדים והנכדים
מונים למעלה מ־ 50 נפשות.
יום ששי האחרון היה יום הזכרון לאביו.
״רציתי לגמור עם כולם יחדד אמר שאפיק
באדישות. במקרה יצאה כל המשפחה באותו
יום לפרדם־כץ, לחגיגת חנוכת־הבית של
אחד הבנים.

אנשים
נר לעבר, ו ד לעתיד
תפקיד סודי מיוחד במינו הוטל על ראש
עירית חיפה, אבא חושי, ערב יום־העצ־מאות.
התפקיד הנכבד: לדאוג אישית להכנת
שני כובעים עבור ראש הממשלה, דויד
כן־גוריון, כדי שיכסו את ראשו בעת
המצעד. חושי הזעיק בחצות הלילה שני
כובענים, שהכינו עבור ביג׳י שני כובעים
מיוחדים מקש ומלבד. אולם למרות שהכוב־עים
הגיעו ארוזים בזמן לבמת ההצדעה,
סירב דויד בן־גוירון בכל תוקף לחבשם
בטקס הנחת אבן־הפינה לבית־החייל ב־תל־אביב,
נקראו האורחים הנכבדים לחתום
את שמותיהם על מגילת היסוד. אחרי ראש
הממשלה והרמטכ״ל נקראו שאר האורחים
לחתום. לפתע התפרץ אחד האורחים שלא
נקרא לחתום :״ומה איתי? אני המחותן של
כל השמחה.״ היה זה יוסף כרץ, יושב־ראש
הועד למען החייל כאשר הוחלט
החודש לערוך ריהביליטציה לאחד השירים
שהרעידו את מיתרי הדור הקודם, המנון
לח״י (ולפני הפילוג המנון אצ״ל) חיילים
אמווניס, ולהשמיעו במסגרת התכנית היו
זמנים, נתעוררה השאלה מי חיבר את המנגינה
המלנכולית של השיר, שמילותיו נכתבו
עוד בראשית שנות השלושים על־ידי
אברהם (״יאיר״) שטרן. פתרון התע־לומה:
המלחינה היתה אשתו של יאיר,
רוני, מורה לנגינה הפרופסור ישראל
אפרת, דיקן האוניברסיטה התל־אביבית,
הציע לכבוד יום העצמאות ליצור סמל מיו חד
ליום זה — ״סמל שיסמל את הוויתנו
החדשה ״.הצעתו של אפרת לסמל: מנורה
בעלת שלושה קנים, שביום הזכרון יועלו
בה שלושה נרות סמליים: נר לעם, נר לעבר
ונר לעתיד עגמת־נפש רבה נגרמה
לגר־הצדק היפאני הפרופסור אברהם קו־צוז׳י,
השוהה עתה בארצות־הברית. בדיוק
לפני הסדר נלקח לבית־החולים לבדיקות,
וגדול היה צערו על שנמנע ממנו להשתתף
בסדר. אולם שני ניסים אירעו: כומר פרו טסטנטי
שביקר במקום וינוכח כי גר־הצדק
ישאר לבדו בליל הסדר, שלח לבית־החולים
יין כשר ומצות עבורו: אך עוד בטרם הגיעה
המתנה קיבל הפרופסור מרופאיו חופשה
לליל הסדר. הנס השני אירע לגר־הצדק אחרי
שהרופאים פסקו שהוא זקוק לניתוח דחויף
בגלל גידול ממאיר: הם שינו את החלטתם,
הודיעו שהוא סובל רק משריר פגוע, אינו
זקוק לניתוח תקרית בלתי־נעימה
נגרמה לשגריר בריטניה בישראל פטריל,
פרלסיס הנקוק, בעת שביקר עם רעיתו

בתצוגת־אופנה של ארגו-ן נשים ציוניות
כלליות. תחילה התברר לזוג שמקומותיהם
נתפסו על־ידי אחרים, והם עמדו כמחצית
השעה. כאשר חילקו המלצרים משקאות
קרים בין הנוכחים תמורת תלוש שצורף
לכרטיס הכניסה, ביקש השגריר לקבל כוס
משקה. הודיעה אחת המארגנות :״השגריר
לא שילם, השגריר לא ישתה.״ כאשר שמע
זאת השגריר, עזב את המקוים עם רעתו
עורך הארץ גרשום שוקן גילה
בראיון עם כתב הארץ שמעון צבר,
שפורסם בהארץ, ,כי מזה שנים הטיל על
עצמו משטר של דיאטה חמורה. יש לו ספר
על קלוריות בהוצאת משרד החקלאות האמריקאי
והוא מעיין בו מעת לעת. תפריטו
היומי: מלח על גבינה רזה, לבן, סלט ירקות
וטוסט מרוח באבוקדו לארוחת הבוקר:
בשר, ירקות ופיחת לארוחת הצהרים: וכוס
קפה לערב. בתקופה של התפרקות, הודיע
שוקן לקוראי עתונו, הוא מרשה לעצמו
לאכול גם עוגה בנשף חגיגי שנערך
למשתתפי האינטרנציונאל הסוציאליסטי על
סיפון האניה ציון בחיפה, בו הצטיינה בין
השאר גם שרת החוץ גולדה מאיר בריקוד
הורה, רקד ראש ממשלת צרפת לש עבר
גי מולה עם העתמאית מירה
אכרף. הודה מולה :״עבורי זאת פשרה
לרקוד עם עתונאי.״ ענתה לו מירה :״ובשבילי
זו פשרה לרקוד עם סוציאליסט.״

קשר. עם, קשה בל•
ביום העצמאות העלו כמה ממארגני החגיגות
זכרונות משעשעים מתקופת ארגון
חגיגות העשור. כזכור אורגן אז במסגרת
החגיגות גם חג הספר העברי. ועדת העשור
השקיעה כסף רב בהדפסת 20 אלף קטלוגים,
שלפיהם היו׳ הקונים צריכים לבחור את הספרים
שברצונם לקנות. אולם לרוע המול
נשלמה הדפסת הקטלוגים בדיוק יומיים אחרי
חג הספר, והקטלוגים נערמו בערימות גבו הות
במשרדי ועדת העשור. שלמה טגאי,
שעמד בראש חג הספר, הרגיש שלא בנוח.
הוא ציוה לסלק את הקטלוגים במהירות האפשרית
20 .אלף הקטלוגים החדשים, ארו זים
בחבילות מסודרות, נזרקו עוד באותו
יום מעל גשר הירקון לתוך המים הרדו דים
זכרונות אחרים העלו השבוע
סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים,
שניגשו לבחינות במדעי־המדינה בפני הפרו פסור
כגימין אקצין. באחד ממועדי הבחינות
הופיע אקצין לבחינה יחד עם כלבו
הגדול פוצי. משך כל הבחינה, כאשר הפרו פסור,
הנוהג לדבר עם בניו רק בשפה האנגלית,
שאל את הסטודנטים על החומר
שנלמד, לא חדל ללטף את כלבו. כשנכשל
אחד הסטודנטים בתשובותיו על שלוש שאלות
רצופות, פנה אקצין אל כלבו באדיבות:
״בוא הביתה פוצי, כבר השתעממנו מס פיק!״
טקס פרידה נוגע־ללב נערך ביום
שישי האחרוין על רציף נמל חיפה, שעד,
שהאניה ירושלים עמדה להפליג. השחקן
אורי זוהר עמד על כבש המעלות וניצח
על מקהלה של אנשי בצל ירוק, ששרה שירי
פרידה עצובים. הטקס הנוגה נערך לרגל
פרידת אנשי התיאטרון ממנהלם אברהם
( ״ פשנל״) דשא, שעזב את התיאטרון ו הפליג
לחוץ־לארץ כדי לעסוק באמרגנות,
ולארגן בין השאר גם משחקי כדורגל עבור
הפועל תל־אביב. עשרות ידידים ליח־ את
פשנל עד לאניה, עליה נערכה לכבודו׳ מסיבה
בהשתתפות כל קציני האניה. לפי התכנית
היה אורי זוהר צריך לנפץ גם בקבוקי
שמפניה על האניה בצאתה מהנמל. אולם
אנשי המשטרה במקום הזהירוהו כי מעשה
כזה הוא בגדר עבירה פלילית, כיוזן שהוא
גורם לזיהום רציף הנמל אחרי שמס־

9ס>1ן• השבוע
• שיהבט חו ן דו דבן־ גוריון, בדברו כשר החינוך :״המספר הרב של !
הבאים לחזות במצעדי צה״ל עלול ליצור את הרושם המוטעה שאנו מדינה !::
מיליטריסטית.״

ייי י ן י ״ ,ע 7יום העצמאות :״טבעו שלהעם הוא לחוג ימים טובים בביתו ולא ברחובות קריה, בקדושה ולא בהוללות.״
• הפרופסור עקיבא סימון /על דמותה הרוחנית של מדינת ישראל:
״הפונקציה של הרוה כיום במדינה איננה עוד תמיד ענין חיוני לחיי חולין, אלא
קישוט לשעות הפנאי.״
• מנהיג מפלגת העבודה הבריטית יו גייטסקל :״הלואי שהלייבור ן
ינצח בבריטניה כמו שביג׳י מנצח בישראל.״
• מזכיר מפא״י יוסף אלמוגי, בהציגו את ראש הממשלה באיצטדיון
של קרית חיים בקבלת־הפנים לאנשי האינטרנציונאל הסוציאליסטי :״תשמעו הערב
את ביג׳י, שלפי מיטב ידיעותי הוא מפא״יניק טוב.״.

העולם הזה 1.180

פר עתונאים הביעו את השתתפותם בצערם
של חברי קיבוץ מצובה על שנפלו׳ קרבן
למתיחת אחד באפריל של השחקן איתן
פריכר, שהופיע במקום כנסיך בורמזי,
הוכיחו אנשי מצובה כי הם בעלי חוש הומור.
הם הזמינו את איתן לביקור נוסף
בקיבוץ, הפעם בתור שחקן, והבסיחו שקב־לת־הפנים
לא תיפול מזו שנערכה לנסיך
הקוסמטיקאית ע ליז ה עו ל ש החליטה
כבר להתכונן באופן רציני לבחירות
הבאות לכנסת: הסיבה: בנאומה הפומבי
הראשון בפני 400 נשי ויצ״ו בנתניה נחלה
נצחון גדול. היה זה בעת שהשתתפה בסימפוזיון
על הנושא הסותר והאסור, נאמה
על המותר והאסור בקוסמטיקה. בין השאר
יצאה עליזה נגד הנוהג של נשים לשפר
את עורן על־ידי מריחת עגבניות על פניהן.
אמרה היא :״אני מוכרחה לעשות קונקורג־ציה
למשה דיין — אל תשתמשו בעגבניות!״
בסיום נאומה, פנתה אליה ראש ועדת הארגון
של ויצ״ו :״אין פלא שהיית הכי טובה היום.
אנחנו יודעים שאת נואמת מקצועית
מי שהיה ח״ב מפ״םרוסתוםכסתוני ,
החליט להתפנות מעיסוקים פוליטיים ולעסוק
במקצוע קונסטרוקטיבי במלוא מובן המלה.
רוסחום, שחזר מביקור בארצות־הברית,

החליט להתמסר למקצועו הראשון
ארכיטקטורה. האדריכל בסתוני יתעסק עתה
בעיקר בתכנון הכפר הערבי הנימוסים
האנגליים הצליחו להוציא מכליה את שחקנית
התיאטרון הקאסרי גי להאלמ גו ר.
גילה המלאבסית, המסיירת עתה לראשונה
בחו״ל, התפעלה מהנימוסים האנגליים, פנתה
לכל בובי (כינוי לשוטר בריטי) שפגשה
ברחוב ושאלה אותו שאלה כלשהי רק כדי
לקבל מפיו הסבר — ״משום שנדמה לי
אז שרק למעני הוא עומד פד דרי־שת־שלום
אחרת מחו״ל מגיעה מנורית
פילצר־ ואדלר, שנשואיה פתחו בשעתו
את עונת נשואי הפספורט. אחרי לידת בנה
טומי (בעברית: בנימין) לומדת עתה נורית
בעיר מגוריה, אלכסנדריה שבמדינת לואיזיאנה:
קרמיקה, זימרה, נגינה על פסנתר
וצרפתית לכבוד יום הולדתו׳ (ה־)33
חילק בעל מסעדת קליפורניה אייכינתן
משקאות חינם בתאריך החגיגי, לכל באי
המסעדה. משותפיו לעסק קיבל אייבי זר פרחים,
בצירוף הכתובת :״לאייבי, שקשה עמו
וקשה בלעדיו.״

תוצאות תחרו ת הסיסמאות

סליו סיפ לכביסה ־
זו ססמת כל אשה!
ל־י * צ פו ר ה ריי כלד,
חיפה

עקרת ביה. מנוסה -
בוחרת קליו טיפ לכביסה!

גם אני
מעדיף

ארוך בבו קר. קצר ערב
סוף־סוף נוצר סרט ישראלי ראוי לשמו.
היה זה אפרים קישון, חויבב הסרטה
חדש־יחסית, שיצר סרט מתח נוסח היצ׳קוק,
שגיבוריו הם הזוג יורם וקטי מטמור.
תוכן הסרט, בקיצור: יורם, אב־טיפוס של
געסטר, מקבל מנערת רחוב סכין לחם
ארוכה. הוא מתגנב לדירתה של קטי, הישנה
בכותונת־לילה שקופה, כשחיוך נסוך על
פניה. הוא מרים את הסכין, מתכונן לנעצו׳
בליבה, אבל בום — הסכין נופלת אחרי
שיורם מתחרט למראה חיוכה של קמי. הוא
נסוג לכיוון הדלת ואז מתעוררת קטי, שו לפת
אקדח ארוך־קנה והורגת אותו. ברגע
זה יוצא קישון מהארון שמח וטוב לב,
עושה הצגת סטריפטיז קצרה, ובתחתונים
נכנס למיטה הכפולה. כותרת סוף־סוף!
אורך הסרט כחמש דקות כחובבת
הסרטה נתגלתה גם גילדה דורף סורר
הבלונדית. היא החליטה להסריט סרט שגיבורו
יהיה בנה. תוכן הסרט: יום אחד
בחיי הזאטוט בן החמש. היא התחילה את
ההסרטה בבוקר וסיימה אותה בערב. אולם
במשך היום לקח אחד מבני המשפחה את הילד
וגזז את תלתליו, וכך הוא מופיע במחצית
הסרט כשהוא מתולתל ובמחציתו השניה
מסופר את אושרה הגדול אחרי ירח־הדבש
הביעה סגנית מלכת־המים , 1959
כתיה כנדיק־כר־צכי, בצורה מקורית.
בתיה, שנישאה לפני חודש ליצרן הנקניקים
אלי בר־צבי, פירסמה מודעה בעתונות בזו
הלשון :״לאלי יקירי. הרבה ברכות במלאות
חודש לנשואיך. בתיה בר־צבי אחת
הסיבות לכך שהפנטומימאי סמי מולכד
סרב להענות להזמנתו של מרסל מרטו
להצטרף ללהקת הפנטומימה שלו, היא שסמי
פשוט חולה אהבה. הוא מאוהב באחת מחמש
היחפניות המופיעות עמו במועדון התיאטרון
החיפאי, ומאחר שבשלב זה זוהי
עדיין אהבה נכזבת, מדכא הדבר את סמי
הצעיר מאוכזב מאד מרמת הציור
הפאריסאית חזר ארצה הצייר הצעיר דויד
שריר. בפאריס נוכח שריר, בין׳ השאר,
בתצוגת ציור בה נכנסו לאולם שש יפהפיות
ערומות, צבועות בצבע כחול טרי לאורך
כל גופן, שנשענו בלחץ על הקירות המכוסים
בבד לבן. מארגן התצוגה הצליח למכור
את ששת הבדים׳עליהם הוטבעו סימני
גופותיהן של היפהפיות במחיר גבוה.
המול מ הזד. תמו 1

צגג

א בי מ ש גי ו ת.
קדית חיים

מלוא תמורה לכספך

ן [0 € 0 0 0

סע דאירומה
בתכנון מקצועי
7ארצות חודש אחד (כולל הכל)

טיולים

ולא ת חלי ף!
•לסיויניס

(ופוו

כבר הופיע
גליון מספר 29 של

גפז*
הירחון המצוייר לבידור והומור

אגדה ומוסר־השכל...

ווידויו של הומוריסט...

עולם בלי רופאים...
וכמובן

תבל

60 אגורה

להשיג בכל דוכני המכירה בארץ

חברב סי עו תבע״ מ
תל־אכיב, רח׳ לילינכלום 42

טלפון 67551, 65781

פקידים !
תלמידים !
סטודנטים !
הרשמו עוד היום לקורס ל־

ק צרנו ת

בגזה

עברית ו/או אנגלית

וההשבה

(שני חודשים, פעמיים בשבוע)
ב״אולפן גרג״ ( 0 0פמ .) 0
המנהל: ח .בר־קמא (קמפינסקי)

וז פ שי ה

תל־אביב, רחום גורדון .5
הצלחה מובטחת!
הופיע -ונמצא

המדורים הפופולריים
ועשרות הקריקטורות
64 עמודים

מיוחדים

לקפריסין

דנאי

בייס

ל ד קז די ם
אקסחלוסיב

ההרשמה: תל -א בי ב
רוד פעסקר 8-5 2אחה־*

ככל

הקיוסקים

אין כמעט אשה בישואד שלא התנסתה בהן. האם הן מהוות סכנה לבריאות?
ך * תכוננוכתמונתהשעל. זוהי תמונה של אשד, צעירה, אם לשלושה ילדים, שמתה
1 1כתוצאה מביצוע הפלה מלאכותית. לפני שמונה שנים הרעיש מותה את כל הארץ —
וביחוד את חוגי הרופאים והמשפטנים. דמותה העצובה ריחפה בחלל בית־המשפט המחוזי
בחיפה בכתב־אישום מזעזע, נגד כל הגורמים שהורידו אותה לקבר: נגד הרופא שביצע את
הניתוח הבלתי־חוקי, נגד החברה המשאירה ללא פיקוח עניינים של חיים ומוות, ונגד החוק
שחייב כי הניתוח יבוצע בתנאי מחתרת.
הרופא שביצע את ההפלה היה אמנם רופא ותיק ומנוסה, בוגר המכללות המפורסמות
ביותר של וינה וברלין. אולם כתוצאה מטעות גרם ד״ר משה הורוביץ למותה של אותה
חברת קיבוץ חניתא — והמדינה העמידה אותו הדין באשמת רצח. כיום יושב דיר הורוביץ
בהאמבורג שבגרמניה, שם הוא ממשיך בעבודתו כרופא נשים, ושאלת ההפלות המלאכותיות
שוב ירדה מכותרות העתונים.
ירדה — למחתרת.
אם העולם״הזה מעלה שוב את אותה פרשה, אין זה כדי לחטט בפצעים ישנים, אלא
מפני שמשפט ד״ר הורוביץ היה המשפט הראשון והיחיד בו נחשף בפומבי כל הרקע —
הרפואי, החוקי, החברתי — שעליו מתבצעות ההפלות המלאכותיות בישראל. באותו משפט
נמסרו• בפעם הראשונה עדויות בשבועה על נושא שהשתיקה אפפה אותו עד אז, ומאז.

על דעתה. למרות שבקיבוץ אין טירדת גידול הילד מעיקה באופן ישיר על הוריו, לא היד.
לה כוח לעמוד בלידה חדשה, זמן כה קצר אחרי לידתה האחרונה. הרופא הפנה אותה
לועדת הבריאות של הקיבוץ, שתסדיר עבורה את שאלת התשלום, ונתן לה מכתב אל ד״ר
הורוביץ בחיפה.
האחות בחניתא טילפנה לד״ר הורוביץ, הודיעה שהם שולחים אליו חברה הזקוקה להפסקת
הריון. הרופא קבע את מועד הניתוח ליום המחרת. האשד, הגיעה לפני־הצהרים, נבדקה
על־ידי הרופא. שהרדים אותה וביצע את הניתוח.
ניתוח זה, כשלעצמו, הוא אחד הקלים ביותר במדע הרפואה, ואינו אורך בדרך כלל אלא
מספר דקות. ד״ר הורוביץ עצמו היה מנוסה מאד בסוג זה של ניתוח. אשתו, אשר למדד,
בבית־ספר לאחיות בגרמניה, אך לא סיימה אותו, היתה עוזרת לידו בשעת ניתוחים אלה.
אחרי הניתוח היו הנשים נחות שלוש־ארבע שעות, והולכות לדרכן. אך במקרה של חברת
חניתא, ארע אסון — מאותם אסונות שהם מנת חלקו של כל מנתח: ד״ר הורוביץ המנוסה
לא ביצע הפעם את הניתוח כהלכה, גרם לניקוב הרחם, המעי הגם והמעי הדק של האשה.
עם גמר הניתוח השכיב את האשה לנוח, ובשעה שתיים אחר־הצהריים הסיע אותה בעצמו
לקיבוצה. שם מסר לד״ר גראוס כי משהו לא היה כשורה, ביקש ממנו להשגיח על האשה.
כעבור יומיים הורע לפתע מצבה של האשד״ והיא הועברה בחצות הליל במכוניתו של
ד״ר הורוביץ לבית־ד,חולים רוטשילד בחיפה. למחרת•מתה, כתוצאה ישירה מאותו ניתוח
בלתי־מוצלח. פרקליט המדינה האשים את הרופא ברצח, בטענה כי ידע היטב שטעותו בשעת
הניתוח עלולה לגרום למותה של האשד״ אם לא תקבל טיפול רפואי מידי בבית־חולים. בכל
זאת החזירה לביתה, במקום להכניסה לבית־חולים, מאחר שפחד שאם יביאה לבית־חולים
יתגלה שהוא ביצע עליה הפלה מלאכותית — ניתוח שהוא בלתי־חוקי. כדי להציל את
עצמו משלילת רשיון וממאסר אפשרי של 14 שנה, טען פרקליט המדינה, גרם ד״ר הורוביץ
למותה של האשד.,

וזבד נשאר — חן הרבה יווזד
חשיבותו של המשפט, שהתנהל בפני נשיא בית־המשפט המחוזי יעקב אזולאי והשופטים
המחוזיים משה עציוני ויהושע גורניק, היא שנתנה את התשובה העקרונית לשאלה,
מה היא הפלה בלתי־חוקית. השופטים נתנו תוקף להחלטתו של בית־משפם אנגלי, כי כל
הפלה מלאכותית המבוצעת מטעמים רפואיים — חוקית (ראה מסגרת).
לאחר שמיעת העדויות, קבעו השופטים כי ד״ר הורוביץ לא ניסה לטשטש את אחריותו
לביצוע אותו ניתוח, ועל כן אין להאשימו ברצח. כאילו נתן לה בכוונה תחילה למות ובלבד
להציל את עצמו מתביעה משפטית בקשר לביצוע הפלד, מלאכותית. הם החליפו את סעיף
האשמה, ובמקום סעיף על רצח, קבעו את סעיף 175 של החוק, הדן בהפלות בלתי־חוקיות.
נשאלת אז השאלה, אם ההפלה שבוצעה
על־יד• ד״ר הורוביץ היתד, חוקית או בלתי־ 1 חוקית, במובן שאומץ על־ידי השופטים מן 1 התקדים האנגלי. כלומר: ד,ביצע את ההפלה
מטעמים רפואיים טהורים, או מטעמים חבר *
שניס עי פי ם בחוק הפלילי, משנת
תיים? החלטת השופטים התבססה על הוכחות
, 1836 דנים בד,פלד,־מלאכותית. קובע
התביעה: ההפלה בוצעה מטעמים חברתיים
סעיף : 175 כל אדם המתכוון להביא אשר,
טהורים, כשד,אשד, היתד, בריאה לגמרי. החוק
לידי הפלה, בין שיש ולד בבטנה ובין שאין
רואה זאת כהפלה בלתי־חוקית, וד״ר הורד
ולד בבטנה, והוא משקה אותה בניגוד לחוק,
ביץ נידון למאסר של שנה אחת.
או גורם לה שתשתה, רעל או כל דבר מזיק
אולם נוסף לשאלה אם הרופא היה אשם
אחר, או המשתמש בכוח מאיזה מין שהוא,
או לא, הצטיירה בבית־המשפט תמונה כללית
או המשתמש בכל אמצעי אחר, יאשם בפשע
של אותו ענף רפואי. ומבחינה ציבורית, זה
ויהיר, צפוי ל־ 14 שנות מאסר.״
היה חשוב לאין ערוך יותר מן המקרה ה סעיף
176 מרחיב את האחריות לביצוע
מיוחד של ד״ר הורוביץ. בין יתר הגילויים:
ההפלה, כדי שתכלול גם את האשה :״כל
• הורוביץ, לפי עדות עצמו בפרקליטות
אשד, המתכוזנת להביא את עצמה לידי הפלה,
המחוז, היה מבצע בדירתו בין שלוש לעשר
בין שיש ולד בבטנה ובין שאין ולד בבטנה,
הפלות מלאכותיות לחודש.
והיא שותה בניגוד לחוק כל רעל או כל
• חברות קיבוץ שנזקקו לשרותו שילדבר
מסוכן אחר, או משתמשת בכוח מאיזה
מו אותו מחיר ששילמו נשים אחרות.
מין שהוא, או משתמשת בכל אמצעי אחר,
• על סמך עדויותיהם של רופאים שו או
המרשה שישקוה דבר כזה או שישנים,
קבע בית־המשפט :״הוכח שעל אף
תמשו כלפיה באמצעי כזה, תאשם בפשע והיות
הניתוח בלתי־חוקי, אין שואלים בבתי־תהיה
צפויה לשבע שנות מאסר.״
חולים ולא כלום, ואין מתעניינים לדעת מי
עשה אותו, ואין מוסרים ידיעה עליו למש
טרה
או לכל מוסד אחר.״
* מחוקק בארץ־ישראד לקח את

מתיר הפלה רק מסיבות רפואיות, ואילו הוא עשה זאת מטעמים סוציאליים. בתמונה הוא
נראה בשעת הפסקה בפרוזדור בית־המשפט המחוזי בחיפה, בחברת אשתו ושוטר־ליווי.
מ־ 1952 לא נודע על מקרה מוות אשר נגרם כתוצאה מביצוע הפלה מלאכותית — והפלות
בוצעו לא בעשרות, לא במאות, ואף לא באלפים. לפי כל הנתונים בוצעו מאז מותה של
חברת חניתא רבבות הפלות מלאכותיות במדינה, ולא חל כל שינוי בתנאים היסודיים שבהם
בוצעו. על כך חשוב, להבנת המצב השורר כיום, לסקור מחדש כמה מן העובדות שנתגלו
באותו משפט.

ך • וקטורמשההורוביץ, יליד רומניה שלמד ועבד כרופא נשים בגרמניה, עלה
| ארצה והשתקע בחיפה בשנת .1934 כאשר הובא למשפט היה בן ,52 בעל נסיון עשיר
ברפואת נשים. כשנה־וחצי לפני המקרה שבגללו הובא לדין, פנה לד״ר הורוביץ רופא
קופת־חולים בחניתא והסביבה, ביקש לשוחח עמו בעניין הפסקת הריונן של נשים המתגוררות
באזור שתחת השגחתו. ד״ר גראוס הציע להורוביץ שיסכים לבצע הפלות מלאכותיות
(״הפסקות הריונך) לנשים שהוא ישלח לו. הורוביץ הסכים, תמורת תשלום סטנדרטי שנקבע
מראש.
בין חברי קיבוץ חניתא נמנתה גם האשה, שהגיעה במרוצת הזמן אל מרפאתו הפרטית
של ד״ר הורוביץ. היתד, זו אם צעירה, שהספיקה כבר ללדת שלושה ילדים. בעת הריונה
האחרון, היה בנה הצעיר בן ששה חודשים בלבד. היא פנתה לרופא הקיבוץ, בבקשה להפסיק
את ההריון.
עבור האשד, לא היתד, בכך בקשה יוצאת־דופן. שלוש פעמים לפני כן עברה הפלה
מלאכותית. ד״ר גראוס ניסה לשכנע אותה שלא תבצע הפלה רביעית, אך האשה עמדה

ץ ה היה לפני עשר שנים — מה כיום?
| אם לסכם במשפט אחד את העובדות והדעות
שנאספו במסגרת חקירה זו של העולם
הזה מפי רופאים, מנהלי בתי־חולים ואנשי
חוק :״הכל נשאר על כנו — רק הרבה
יותר.״
תמונה: פרוזדור בביוז־חולים פרטי קטן
ליולדות בתל־אביב, טל ספסל קבוע לקיר
יושבים שני גברים ואשה אחת. הם ממתינים
במתיחות להופעת אחות חדר־תיולדות, שתודיע
להם מה ילדה האשה שלהם — בן או
בת. אחות לבושה בלבן יוצאת לרגע :״מר
ברגר ״,היא מודיעה ,״מזל טוב. יש לך בן!״
מר ברגר נאנח. לא בשמחה ולא בצער,
פשוט שמח שזה עבר בשלום. כעבור חצי-
שעה מובילים שני אחים מיטה על גלגלים.
ברגר ניגש לאשתו• .עיניה זוהרות מאושר.
כעבור פחות משעה מובילים האחים מיטה
שניה מתוך חדר היולדות. שום הודעה של
האחות לא קדמה להופעה זו, איש אינו מחכה
בחוץ לברך את האשה הצעירה השרועה

א 1ם ר

( 1שני הסעיפים האלה מתוך התחוקה ה אנגלית.
סעיף 58 של החוק האנגלי משנת
, 1861 שתוקן ב־ , 1948 דומה בתוכנו ובי־סודותיו
לשני הסעיפים הישראליים. ומאחר
שפירוש החוק מבוסס במידה רבה על
תקדימים, ובישראל לא היו כמעט תקדימים
משפטיים בענייני הפלות מלאכותיות, חייבים
בתי־המשפט במדינה להסתמך על תקדימים
אנגליים ועל דעת פרשנים אנגליים.
נקודת המפתח של סעיף 175 הן שתי
המלים ״בניגוד לחוק״ .כיצד אפשר לקבוע
אם הפלה מסויימת בוצעה בניגוד לחוק,
או במסגרת החוק? לפני כשמונה שנים
קבע בית־המשפט הישראלי :״אין כל חילוקי
דעות, כי המונח, בניגוד לחוק׳ מוציא
מגדר סעיף 175 כל מעשה הפלה שבוצע
אגב טיפול רפואי מתאים, לשם ז;צלת חייה
של האשד, או שמירה על בריאותה״.
החוק האנגלי המקורי נחקק בתקופה ש־הפלות־מלאכותיות
בוצעו בתנאים פרימיטיביים
מסוכנים, והוא קיבל את דחיפתו ה עיקרית
מן ר,עקרון הדתי, שגרימת הפלה

האם יש לתת להן הנ שו הוקי נוי להוציאן מן המחתות?
טל המיסה המתגלגלת. היא מכסה את פניה בסדין — ובכיה הרם קורע־לב .״חיילת,״ מסבירה
האחות ,״לא •נשואה. סידרו לה הפלה מלאכותית.״
אן הספיקה החיילת האומללה להיעלם בפרוודור, כששוב נפתחה הדלת הכפולה של חדר
הלידות ואשה נוספת גולגלה החוצה. עיניה בחני את הממתינים. גבר כבן 30 קם מן
הספסל וניגש אליה .״אין את מרגישה?״ שאל בחרדה .״העיקר שוה עבד,״ השיבה אשתו.
גם היא ביצעה זה עתה הפלה מלאכותית.
היא הגיעה לשם עם פתק מקופת־חולים, לביצוע ניתוח חוקי וגלוי, על חשבון קופת־חולים.

כוזכבו כר רופא־גטזיגז
תוך שיחה גלויית־לב עם מנהל אותו בית־חולים, הסתבר כי קופת־חולים היא אחד
הלקוחות הרציניים ביותר של המוסד. סיפר המנהל :״אנחנו כאן בממוצע של 15 מקרים
ליום, הנשלחים לנו על־ידי קופת־חולים. כולם מקרים של הפסקת הריון.״ הרופא המבצע את
רוב ההפלות הוא רופא צעיר, שעלה לפני זמן קצר מאנגליה .״שם,״ סיפר, ביצעתי אולי
שתיים־שלוש הפסקות לידה בשנה. כאן — עשר ליום.״
תמונה: חדר קטן, בסניף קופת־חולים באחד מפרברי תל־אביב. שני רופאים ואשה ׳ושבים
ליד שולחן. נכנסת אשה כבת ,26 ובידיה תינוק .״כן, גברת חלפון,״ פונה אליה אחד: משני
הרופאים, תוך עיון בכרטיס האישי של האשה ,״למה אינך רוצה עוד ילד?״ האשה חושבת
על תשובה, אן במקום לפצות את פיה היא מגישה את התינוק לסקירת ועדת השלושה.
הרופא ממשיך לעיין בכרטיס .״הממ, תינוק בן ארבעה חדשים. איך הבריאות שלך?״
האשה משיבה :״אין לי כוח, דוקטור. יש לי כבר שלושה ילדים. כולנו גרים בשני
חדרים. בעלי פועל פשוט. אני לא יכולה עכשיו לגדל עוד תינוק.״ הרופא השני מנסה
לשכנע אותה :״זה קצת קשה, אבל אולי ההורים שלך יעזרו לך, זה לא כל כך נעים
לעשות הפלה.״ האשה חוזרת על תשובתה האילמת הראשונה: דוחפת את התינוק קדימה,

כאילו על מגש.
״מה דעתן?״ שואל הרופא הראשון את החברה השלישית של הועדה. זאת נדה בראשה
לחיוב. היא מכירה את מצבן הסוציאלי של כל הנשים המופיעות בפני הועדה. הרופא
הראשון ממלא פתק. עם פתק זה תפנה האשה אל אותו בית־חולים פרטי לביצוע ההפלה.
על הפתק כתובה הסיבה, שלדעת הועדה מצדיקה את הפסקת ההריון: ורידים.ברגליים.

ך * יתה זו ישיבה שבועית רגילה של ״ועדת ההפלות״ ,הקיימת ליד כל סניף של
ן ) קופת־חולים. כל אשד, המבוטחת בקופת־חולים, רשאית לפנות לועדה זו, אם רצונה
להפסיק את הריונה. הרופאים והעובדת הסוציאלית מאשרים את רובן המכריע של הבקשות.

החנק על ביציע הפלות 0לאכ 1תי 1ח
כמוה כהריגת נפש. קביעת בית־המשפט
הישראלי, על סמך פרשנות משפטית בריטית,
כי מותר לבצע הפלה מלאכותית במק רה
שהריון ולידה יזיקו לבריאות האשה,
הינה קביעה מתקדמת. עד כדי כך רוצה
בית המשפט לא לכבול את ידיו של הרופא,
הפועל מתוך חישובים רפואיים גרידא, שהוא
קבע :״חובת ההוכחה על אי־חוקיות המעשה
חלה על הקטיגוריה.״
כלומר: כאשר מאשימה המדינה רופא בביצוע
הפלה בלתי־חוקית, מוטלת על התביעה
החובה להוכיח כי האשד, לא היתר,
זקוקה מבחינת בריאותה, לאותה הפלה.

ך • קדים חשוב בשטח זה הוא פסק ]
4הדין האנגלי במשפטו של התובע הכ ללי
נגד ד״ר ר.ב, בורן, משנת .1939 הרופא
הועמד לדין על הפסקת הריונה של ילדה
בגיל למטה מ־ 15 שנה, בניגוד לחוק. התברר
כי הנערה נאנסה בכוח ״בנסיבות מזעזעות
במיוחד״ .כתוצאה מן האונס התעברה,
וד״ר בורן נתבקש לטפל בה. הוא בדק
אותה, ובהסכמת הוריה ניתח אותה והפסיק
את הריונה.
טענת ההגנה היתר״ כי בנסיבות אלה
הניתוח לא היה בלתי־חוקי. הרופא העיד,
כי אחרי שבדק את הנערה בדיקה זהירה ויסודית,
ועמד על כל תנאי המקרה ועובדו תיו,
הגיע למסקנה כי מחובתו לעשות את
הניתוח. לדעתו, המשכת ההריון היתר, עלו לה
לגרום נזק כה רציני לנערה, שמוטב
היה לשחררה מהריונה בעוד מועד, בזמן
שאפשר לעשות לה את הניתוח ללא כל
סכנה לחייה, ובתנאים המניחים את הדעת.
בית־המשפט שמע עדות רפואית, שאם
היתד, הנערה ממשיכה בהריונה ויולדת, עלו לה
היתד, לסבול מהפרעות רציניות ביותר.
לאחר סיום שמיעת הצדדים, פנה השופט
מק־נוטון לחבר המושבעים בנאום ארוך, בו
הדגיש שני דברים: כי חובת ההוכחה של
אי־חוקיות מוטלת על התביעה, וכי ברגע
שמסתבר כי הרופא עשה את אשר עשה
בתום לב ובמטרה להציל את חייה של
הילדה, הרי שנהג באופן חוקי. רק אם

תצליח התביעה להוכיח הוכחה ברורה ו מוחלטת,
כי לא נהג לפי עקרון זה, יהיה
אפוא הרופא חייב בפעולה בלתי־חוקית.
חבר המושבעים הגיע למסקנה כי ד״ר
בורן אינו אשם. היתד, זו הקביעה הברורה
הראשונה מהו פירוש המלים ״בניגוד לחוק״,
בקשר להפלה מלאכותית. ד,עקרון היסודי
שנקבע הינו עקרון ליברלי ומתקדם: מאחר
וחוקיות הניתוח היא עניין אך ורק של הגדרה
רפואית, הרי שכל רופא רשאי לקבוע
לעצמו אם ניתוח מסויים הוא חוקי או לא.

ך • קשרלנ קו ד ה מכרעת זו, פסק בית־
4״ המשפט המחוזי בחיפה, במשפטו של
ד״ר משה הורוביץ :״המבחן לגבי הצורך
בהפסקת הריון הוא מבחן סובייקטיבי. הווה
אומר: שאם הרופא בדק ומצא סיבה רפו אית
שבגללה, לדעתו, יש צורך להפסיק את
ההריון כדי לשמור על חיי האשה, במקרה
כזה לא רק שהרשות בידו לעשות את הניתוח
אלא שהחובה מוטלת עליו לעשותו.
ולא חשוב אם התברר לאחר מכן שטעה
בהחלטתו — כל זמן שההחלטה היתד, כנה,
והגיע אליה לפי מיטב ידיעתו והבנתו, וב תום
לבב הוציאה לפועל.״
על כן, החוק שהוא לכאורה חוק חמור
ביותר, פורש פירוש ליבראלי על־ידי בית־של
בית־המשפט הישראלי. מספיק שהרופא
המשפט האנגלי, ופירוש זה זכה לאישורו
יהיה משוכנע בתום־לב כי הניתוח חיוני לבריאות
האשד״ כדי שהוא יהיה חוקי.

^ ולםנם בפירוש ליבראלי זה מובאות
\ £בחשבון רק סיבות רפואיות, כמצדיקות
הפסקת הריון. יוצא, איפוא, כי כל סיבה
אחרת שבגללה מבוצעת הפלה מלאכותית
פירושה עבירה חמורה על החוק, הן לגבי
הרופא והן לגבי האשד.,
זוהי הנקודה החלשה של החוק, הלכה
למעשה: אין הוא מכיר בסיבות חברתיות
או כלכליות, כסיבות חוקיות לביצוע הפלה
מלאכותית. וכל המבצע הפלד, מתוך סיבות
אלה דינו כדין פושע.

ישנן סיבות רפואיות
אמיתיות להפסקת ההריון.
כמו מחלת־לב
של האם, העלו לה
לסכן את חייה
בשעת הלידה. אולם
קופת־חולים קבעה
לעצמה חוק משלד,
בעניין זה, שהוא
מעשי והגיוני הרבה
יותר מחוק המדינה,
בכך שהוא מכיר בעובדה
כי סיבות סו ציאליות
חשובות לא
פחות מסיבות רפואיות,
להפסקת־הריון.
את ההפלות אין
קופת־חולים מבצעת
במוסדות שלה, אלא
שולחת את הנשים
לבתי־חולים פרטיים1,
לפי הסדר סיטוני.
בבתי־חולים אלד, זוכות
הנשים לטיפול
ד״ר הורוביץ ניתחה בביתו, נכשל בביצוע הניתוח. אילו בוצעה ה מעולה,
בתנאים סני הפלה
בבית־חולים, יכלה אשה זו לקבל טיפול מתאים, להשאר בחיים.
טריים המקובלים בכל
לידה רגילה או ניתוח מסוג אחר. המנותחות נשארות בבית־ד,חולים יומיים, כדי שתהיה!
להן אפשרות להתאושש מן הניתוח ולהרשות לרופא בית־ד,חולים לעקוב אחר תוצאות
הניתוח, במקרה שעלולים להתגלות סיבוכים. קופת־חולים משלמת עבור שימוש בחדר־הניתוחים
ועבור יומיים אשפוז. הסכום נע בין 38ל־ 45ל״י.
ההפלות שמבוצעות מטעם קופת־חולים מגיעות למימדים עצומים. בבית־חולים פרטי גדול
בחיפה, למשל, מבוצעות עשר הפלות על כל לידה אחת. לדברי אחד משלושת הגניקולוגים
הגדולים ביותר בארץ, בעל שם עולמי :״זהו הניתוח השבית ביותר בין הניתוחים המתבצעים
במדינה!״
בבתי־ד,חולים מבוצעים הניתוחים לא רק על־פי המלצתה של ועדה. מתקבלות נשים גם
על סמך החלטתו של רופא יחיד. אפילו בבית־ד,חולים העירוני ליולדות, בתל־אביב, מתבצעות
הפסקות־הריוין על סמך המלצתו של רופא יחיד. אולם שם נעשה הדבר רק מטעמי בריאות
ברורים ומובהקים, כסי שדורש החוק. לעתים יסולים אמנם הרופאים להקל מעט, אולם אין
הם יכולים לחרוג ממסגרת החוק ולבצע הפלות מסיבות סוציאליות מובהקות.

מחיר המחתרתינת צ״ם ״ -

* 4ה קורה לאשד! שאינה חברת קופת־חולים, או לחברת קופת־חולים ש״ועדת ההפלות״
לא אישרה לה הפסקת הריון? אחרי שהיא מתגברת על המבוכה הראשונית, של אדם
החייב לחפש שותף לעבירה — ולו גם טכנית — אין לה כל קושי למצוא את מבוקשה.
היא יכולה לפנות, למעשה, לכל רופא נשים בארץ. רופאים אחדים — והם מעטים מאד —
יסרבו לבצע את ההפלה, אם כי כמה מהם מנסים תחילה לשכנע את האשד, שכדאי בכל זאת
לשקול פעם נוספת לפני שתחליט סופית.
תמונה: בית מגורים נאה, באחת השדרות של צפון תל־אביב. בכניסה שלט סולידי, המודיע
כי בקומה השניה גרה רופאת־נשים. זוג צעיר־למדי עולה במדרגות. הבעל מצלצל בפעמון,
ועוזרת פותחת את הדלת. הזוג נכנם לטרקלין מרוהט בכבדות אירופית^ ומחכה עד שהרופאה
תתפנה. כעבור כמה דקות מקבלת הרופאה את האשה לבדיקת במרפאה, שלאחריה היא
קוראת גם לבעל לשיחה.
,מי מסר לכם את הכתובת שלי?״ היא שואלת. הבעל נוקב בשם. והרופאה עוברת
לעצם הנושא .״כבר אמרתי לאשתך, שאני בדרך כלל איני כל־כך מסכימה לזה. אבל אני
מבינה שבאמת קשה לכם עכשיו לגדל יעוד ילד.״ הבעל נד בראשו :״כן, זה יפריע לכל
התוכניות שלנו.״ הרופאה ממשיכה :״אני כמעט בטוחה שאשתך הרה, אבל מוטב לחכות
עוד כמה ימים עד לתוצאות של בדיקת המעבדה. אם התוצאות חיוביות,״ היא מודיעה לאשה,
״תוכלי לבוא אלי בשבוע הבא, ב־ 8,בבוקר.״
הזוג אומר תודה. לפני שהוא עוזב את הדירה, אומרת הרופאה :״זה יעלה 80 לירות.
צריכים לשלם 20 מראש. זה כולל את הביקור הזה והוצאות הבדיקה במעבדה.״ הגבר
משלם את הסכום .״תביאי איתך מגבת,״ אומרת הרופאה לאשה ,״אני לא יכולה לשלוח
לכביסה יותר מדי סדינים ומגבות מגואלות בדם.״

ביגז-זזרגשגז ר\זפרוג1
המגע הראשון בין האשד, לבין הרופא שוזה ברוב המקרים: ההסכמה המובנת־מאליד.
לבצע את הדבר, הנסיון להעמיד פנים כי לא בקלות מתקבלת ההחלטה, קביעת המועד
לביצוע הניתוח. המחירים נעים מסביבות ששים־שבעים לירות, עד למאה לירות — בהתאם
למעמדו של הרופא, לשכונה שבה נמצאת מרפאתו, לחוג הלקוחות שהצליח לסגל לעצמו.
תמונה: אשה יפה, צעירה, ידועה בחברה האינטלקטואלית יותר של תל־אביב, באה לביקור
ראשון אצל הרופא שבו בחרה כמיילד שלה .״אני חושבת שאני בהריון,״ היא מודיעה.
השניים זרים לגמרי, נפגשים זו הפעם הראשונה בחייהם. הרופא מחייך בשובבות :״אז מה,
משאירים את זה הפעם?״
תמונה ׳:רחוב יפואי מוזנח. בין הבתים העלובים מצטיין בית נאה, במל כמה קומות,
בקומה השניה נמצאת מרפאתו של רופא נשים, שעלה ארצה לפני כמה שנים. הדירה
הרחבת, בעלת ששת החדרים, ידועה בחוגים נרחבים ביותר בארץ כולה. קוראים לח ״בית•
חרושת להפלות״ .בהול ממתינות חצי־תריסר נשים. האחות רומזת לאחת מהן, וזו
נכנסת לחדר סמוך. שני רופאים יושבים שם. הם מכירים את הנכנסת. ני כבר ראיינו אותה
שבוע קודם לכן. האשה עולה על שולחן הניתוחים, שאינו אלא מיטת־מרפאה צרה, מכוסה
שעוונית לבנה.
״את רוצה נרקוזה?״ שואל אחד משני הרופאים.
״ ״זה יכאב?״ עונה הצעירה. היא סטודנטית באוניברסיטת ירושלים, החיה עם חבר קבוע.

55171

יל 1דה מת 1כנ 1ת
שניהם החליטנ כי אינם יכולים ברגע זה להרשות לעצמם תינוק. היא מספיק אינטליגנטית
רדי לשוחח יעם הרופא על הנרקוזה. הרופא משיב :״לא הרבה. יכאב רק קצת.״ והיא
מחליטה: בלי נרקוזה.
הרופא מתחיל בניתוח. הבחורה מתכווצת מדקירת הכאב הראשונה. הכאב גובר, ככל
(*הניתוח:.נמשו. היא נושכת את שפתיה, ומשתדלת לא להיאנח. לבסוף אינה יכולה עוד;
״דוקטור, זה כואב נורא,״ היא נאנחת. הרופא השני מנית על פניה מסכת צמר־גפן ומטפטף
עליה טיפות אתך. כעבור דקה נרדמת הבחורה ואינה מתעוררת אלא בחדר ההתאוששות
הסמוך, אחרי הניתוח. היא שוכבת שם כשעתיים, עד שהיא מתגברת על הבחילה שלאחר
ההרדמה ולאחר מכן קמה ויוצאת לרחוב .״לא כדאי לנסוע באוטובוס,״ מזהיר אותה הרופא.

ניתוחים עוברים, לרוב, ללא סיבוכים. כי רמת הרופאים בכללותה גבוהה בארץ,
| | ורמה זו משתקפת גם בענף ההפלות. אולם המצב החוקי הבלתי־טבעי, המחייב את
הרופאים לפעול במחתרת, אינו מאפשר כל פיקוח. לעתים אף מבוצעים ניתוחים אלה בידי
רופאים בלתיימנוסים, או רופאים שכל מטרתם לצבור רווחים מהירים. התוצאות מתקבלות
בביתייהחולים, בדמותן של נשים הנזקקות לטיפול רפואי יסודי יותר, עקב הפלה בלתי
מוצלחת. לרוב, אין בית־החולים שואל לזהותו של הרופא, אולם גם כאשר בית־החולים
מתעניין בכך, יודעות הנשים לשמור על סוד דה. התוצאה: כמה רופאים, שחובה היה
להזהיר ולהיזהר מפניהם, ממשיכים ללא פיקוח בעבודתם הבלתי־מושלמת.
מדיניותם של השלטונות בשאלה זו היא לעצום את העין. את זאת יש לזקוף, לדעת
משפטנים רבים, לזכותו של היועץ המשפטי הקודם, חיים כהן. מתוך הנחה כי הרמה
המקצועית של הרופאים המבצעים את הפסקות־ההריון היא לרוב גבוהה, וכי תיכנון הילודה
הוא הכרח בחברה מודרנית, לא נעשתה כל פעולה לכפות את ביצוע החוק כלשונו .״אילו
היו באמת מקפידים על החוק, כפי שהוא כתוב,״ הכריז מנהל בית־חולים ידוע ,״היו כמעט
כל רופאי־הנשים יושבים כיום בבית־סוהר. שהרי היכן אותו רופא בימינו שלא ביצע הפסקתי

לידה מתוך שיקולים סוציאליים?״
ישנן ארצות, שבהן נהוגה ליברליות רחבה הרבה יותר מזו הנהוגה למעשה בישראל. אלה הן
בעיקר, הארצות הסקנדינביות. שם מתיר החוק הפסקות־הריון לא רק מסיבות רפואיות.
כל אשה המבקשת להפסיק את הריונה יודעת לאן לפנות: למרפאה הקרובה ביותר של
ביטוח הבריאות הלאומי, או לתחנה לתיכנון המשפחה. ועדה של רופאים ועובדים סוציאליים
מייעצת לה מה לעשות. ואם היא מוצאת לנכון מסדירה לאשר, את ביצוע ההפלה.
חופשית עוד יותר, מבחינה זו היא יפאן. שם לא רק שהממשלה מאפשרת לנשים לבצע
הפלות מלאכותיות באורח חוקי ,׳אלא שהיא מעודדת אותן בכל האמצעים שברשותה.

אלה, בתנאי שהם
לבצע

הפשעים החמורים ביותר. בכמה מארצות
אמצעי־מניעה. התוצאה: הניתוחים נעשים
דורשים סכומים גבוהים מאד עבור הסיכון
ידועה כמעט בישראל: האשד, שאינה יכולה
אותו ברחוב.
מצב זה מושך מאירופה מספרים גדלים והולכים של נשים, העושות את החשבון כי
משתלם להן יותר לטוס לישראל לביצוע ההפלה אצל רופא מוסמך, במחיר זול־יחסית,
מאשר לשלם את המחירים הגבוהים הנהוגים בארצן ולהסתכן בביצוע ניתוח מסוכן הן
מבחינה רפואית והן מבחינת החוק.

1זאם וה גן\ין\ ג־בריאות?
באין שום הפרעה מעשית מצד החוק, ובהיות ההפלה המלאכותית מעשה שבעיני רוב
תושבי הארץ אינו בלתי־מוסרי או פסול, נפוץ ניתוח זה בממדים שאיש אינו יכול לקבעם.
אי־אפשר אפילו לקבל כל ניחוש מוסמך ש 7מספר ההפלות המלאכותיות המבוצעות מדי
שנה בארץ. לפי הסטטיסטיקה הממשלתית הרשמית, בוצעו בשנים האחרונות ממוצע של
6000 הפלות בבתי־חולים. אולם מאחר שתקופת־האישפוז הממוצעת של כל מקרר, ומקרה
מגיעה לשבעה ימים בערך, ברור שהמדובר בניתוחים שבוצעו מטעמים רפואיים מסובכים,
שהצריכו את שכיבת ד,אשר, תקופה ממושכת בבית־התולים. מספר זה אינו כולל, איפוא,
את מספר ההפלות המבוצעות בבתי־החולים על־ידי מנתחים פרטיים, שלא מטעמי בריאות,
ובוודאי שאינו כולל את ההפלות המבוצעות בקליניקות פרטיות. לכמה מגיע המספר הכללי?
יש רק השערות, שכל מנהל בית־חולים או גניקולוג גדול יכול לשער, על סמך מקורותיו
הפרטיים. השערות אלה נעות בין 35 אלף ליותר מ־ 100 אלף הפלות מלאכותיות לשנה.
וזאת בשעה שמספר הלידות הממוצע בשנים האחרונות הוא כ־ 52 אלף לשנה.
אם כן, אחרי שברור כי מבחינה חוקית ומוסרית, אין ההפלה המלאכותית בגדר מעשה
בלתי־מקובל, נשאלת השאלה: מה מבחינה רפואית? האם ביצוע הפלה מלאכותית פוגע
בבריאותה של האשה?
רופאים יודעים על נשים אשר ביצעו 10 הפלות מלאכותיות ויותר, מבלי שהדבר יזיק
לבריאותן. בין העולות מרומניה, למשל, נמצאו נשים שביצעו עד 15 הפלות מלאכותיות,
ובכל זאת נשארו בריאות. ההסבר לכך הוא שברומניה אין כל הדרכה בשימוש באמצעי־מניעה,
והצורה היחידה שמשפחה יכולה לתכנן את לידת ילדיה כרצונה, היא בביצוע הפלה
מלאכותית כל אימת שההריון אינו רצוי. הסבירה רופאת נשים ידועה :״זה לא הפריע להן
במיוחד, כי חיו בתנאים נוחים למדי. לא התעייפו׳ ,שמרו על כוחותיהן, והנזק הרגיל
הנגרם על־ידי כל ניתוח — ביחוד ניתוח נגד הטבע — נבלם על־ידי אישפוז ומנוחה. מה
שאינו כן בארץ: כאן האשד, עובדת, והפלה או לא הפלה — היא ממשיכה לעבוד ולחיות
את חייה הרגילים, כאילו לא קרה דבר. על כן, הגוף אינו יכול להתאושש כראוי ואם היא
מרבה בהפלות כאלה, מבלי להרשות לעצמה אישפוז והבראה, הרי שזה בסופו של דבר,
מתיש את כוחה. וזאת, מבלי לדבר על הצד הנפשי שבביצוע מעשה בלתי־טבעי זה.״

* * לכד העייפות הכללית, האם עצם ביצוע ההפלה גורם לנזק כלשהו לבריאות?
^ | ע ל כך נתן פרופסור יוסף אשרמן, מנהל בית־החולים העירוני ליולדות בתל־אביב,
תשובה מדעית שנתקבלה ברוב העולם, שם היא ידועה בשם המדעי סינדרוס (תיסמונון)
אשרמן. קובע הפרופסור המלומד, שהוא גם אחד הלוחמים העקביים בביצוע חסר־ר,אבחנה
של הפלות מלאכותיות :״בניגוד לדעה הרווחת בין רופאים והדיוטות, אין ההפלה המלאכותית
משוללת תוצאות מזיקות. ידיעת הנזקים הללו, מן ההכרח שתשנה אח עמדתנו קלת־הדעת
כלפי הניתוח הזה.״
הנזקים, שמפניהם מזהיר הפרופסור, אינם רק הסיבוכים המידיים כגון זיהום או דלקת,
כי אם סיבוכים המתגלים זמן רב אחרי הניתוח, בשתי צוררת: שינויים אורגניים, בצורת
סירכות, ברחם; ושינויים תיפקודיים, הפוגעים בעיקר בכוח פריונר, של האשה. את הפגיעה
הראשונה ניתן לתקן על־ידי ניתוח, אולם את השינויים התפקודיים קשה הרבה יותר לתקן.
כדי לקבוע את מידת הקשר בין ביצוע הפלה לבין תופעות של עקרות, ערך הפרופסור
אשרמן מחקר בין אלף נשים שהזדמנו לשם טיפול במרפאתו הפרטית. המחקר, שתוצאותיו
פורסמו לפני שנים אחדות, מתבסס על מספר ההפלות המלאכותיות שנעשו לכל אשר, ועל
התוצאות שנבעו׳ מהן. נחקרו צעירות וזקנות, הרות ועקרות, בריאות וחולות. הסיכום
הסטטיסטי, מתוך חקירת 1000 נשים אלה, שמחציתן היו ילידות־הארץ או תושבות ותיקות :
210 הודו על הפלה אחת או אחדות. לשיא הגיעה אשה אחת, עם תשע הפלות.

אשד, אחרת ביצעה שמונה הפלות. שתי נשים עברו שבע הפלות ושתיים שש הפלות. שש
נשים עברו חמש הפלות, שמונה עברו ארבע 17 ,עברו שלוש הפלות 40 ,עברו שתי
הפלות, ו־ 133 עברו הפלה אחת.
6מתוך 210 הנשים שביצעו הפלות מלאכותיות, נשארו 53 פוריות 62 ,היו אי־פוריות
מרצון (כלומר: השתמשו באמצעי־מניעה, השלימו עם ערירותן ולא פנו לעצות רופאים, או
התאלמנו) ואילו 95 לא יכלו ללדת, על אף כל מאמציהן — או שלא הצליחו להתעבר, אוי
שהרו והפילו הפלה טבעית.
• גם 53 הנשים, שילדו אחרי ביצוע הפלה מלאכותית, הצליחו בחלקן ללדת רק אחרי
הפלה טבעית אחת או יותר.
• הפלד, מלאכותית, הנעשית בהריון ראשון, מחבלת בפריון האשה באויפן חמור יותר
מאשר הפלה המבוצעת בהריונות הבאים. הפירוט: מתוך 70 נשים שהפסיקו את הריונן
הראשון בלבד 24 ,ילדו לאחר מכן, ארבע מהן אחרי הפלה טבעית אחת או שתיים 46 .
נשארו ערירות, מהן 37 שלא הרו כלל ותשע שפסקו להרות אחרי הפלה טבעית אחת או
יותר. כלומר 380/> :שילמו בעד הפסקת הריונן הראשון באבדן הפריון.
ררג^ :

שנה לסביבות 50 אלף, מגיע המספר המשוער של ההפלות המלאכותיות לכדי קרוב למאה אלף.
על פי חוק שהוצא ב 1948 מספיקה הכרזה שהמצב הכלכלי של משפוזה מסויימת הוא
דחוק, וגידול הילד עלול לגרום לקשיים, כדי להיפטר מהריון בלתי־רצוי. כתוצאה, עולה
מספר ההפלות המלאכותיות על שני מיליון לשנה.
קיימים שם בתי־חולים מאושרים להפלות, הנושאים שלט מיוחד בכניסה. לפי החוק
רשאים לעסוק בהפלות רק רופאים שקיבלו היתר מיוחד לכך, ואמנם מאוגדים שמונת
אלפים רופאים יפאנים באגודה רפואית מיוחדת. אך למעשה, כמעט כל רופא, וכמעט כל
בית־חולים ביפאן, מבצע הפלות. אפילו בבית־הספר לרפואה מתחשבים בצורך החיוני לצמצם
את הילודה. אחד הפרופסורים אמר לגניקולוג אמריקאי שביקר שם :״במחלקתנו אין
נעשות.הפלות, אבל בידענו שאחדים מתלמידינו יעשו הפלות אחרי סיום לימודיהם, אנו
מלמדים אותם כיצד לעשותן כהוגן.״

רץאחרת המעודדת ביצוע הפלות מלאכותיות, כדי לצמצם את ילודת אזרחיה, היא
פולץ. בעוד שברית־המועצות ביטלה את הצו שהתיר קודם לכן ביצוע הפלות־מלאכותיות
שלא מסיבות רפואיות טהורות, יצאד, לפני כמה שבועות ממשלת תרשה בקריאה אל אזרחי
פולין שירבו להשתמש במרפאות הממלכתיות להגבלת הילודה. קריאה זו עוררה תגובות
חריפות מצד הכנסייה הקאתולית שם, אך נראה שהמצוקה הכלכלית בפולין דחפה את
הממשלה לצעד.,שברוב הארצות הקומוניסטיות נחשב כבלתי־רצוי.
שונה לחלוטין המצב באירופה המערבית ובארצות־הברית, שם ביצוע הפלה הוא אחד

כמו צרפת, למשל, אסור אפילו למכור
מחתרת ירודים ומסוכנים, כשהמנתחים
נוטלים על עצמם. תוצאה אחרת, שאינה
את ההפלה, יולדת את ילדה — ונוטשת

שער \ זזזג\ 2

עובדות אלה חמורות. הן כה חמורות, עד כי אחד מראשי קופת־חולים הוידה באזני כתב
העולם הזה :״אנחנו מוכרחים לשבת בקרוב ולחשוב על כל העניין מחדש. לבחון את
גישתנו ולהחליט מה היא הגישה הנכונה, מבחינה חברתית ורפואית כאחת.״
מה ניתן לעשות? על כך השיב :״לא תהיה ברירה אלא לחשוב בביתן של מניעת הריונות,
לא הפסקתם. קופת־חולים תצטרך להקים מערכת שלמה של הסברה והדרכה בתיכנון
הילודה. זה אולי_ מסובך יותר מן השיטה הקיימת כיום, של שליחת נשים לבתי־חולים
ורופאים פרטיים לביצוע הפלות. אבל בטווח ארוך זהו הפתרון הנכון, הן מבחינה חברתית
והן מבחינה רפואית.״ אם קופת־חולים תלך בדרך זו, יוקל על מוסדות ושלטונות אחרים
ללכת בעקבותיה, למציאת הפתרון הנכון לבעיית תיכנון הילודה.
אולם גם אז לא תיפתר הבעיה, ויחולו הריונות שאינם רצויים. במקרה זה, חייבת הפסקת
ההריון להיעשות בבית־חולים בצורה גלויה, ללא פחד מן החוק. ישראל יכולה ללמוד בשטח
זה מארצות סקנדינביה, ולתקן את החוק הקיים, בצורה שיאפשר הקמת ועדות חוקיות,
מוסמכות מטעמים רפואיים וחברתיים, שיוכלו לייעץ לאשר, בשעת משבר. ועדות אלה לא
רק יטפלו בצד הטכני של ביצוע ההפלה, אלא גם ידאגו לצדדים הנפשיים והחברתיים
הקשורים בה. הן יוכלו אולי גם לשכנע נשים שלא לבצע את הניתוח. דבר אחד בטוח:
שינוי החוק הקיים יאפשר פיקוח על שטח זה של הרפואה, כשם שמפקחים על כל שטח
אחר הנוגע לבריאותם של רבבות אזרחים מדי שנה. אפשר יהיה להנהיג מחירים מתקבלים
יותר על הדעת עבוד ביצוע הניתוח, כדי שלא רק נשים עשירות יוכלו להרשותו לעצמן,
אלא גם בנוית השכבות העניות יותר — שדווקא הן זקוקות לו, מבחינה סוציאלית וכלכלית,
יותר מן העשירות.
על כל פנים, דבר אחד ברור: החוק הקיים אינו מתאים למציאות של החברה הישראלית.
וכאשר חוק מיושן סותר את מציאות החיים, חלה תמיד התנגשות בין החוק לבין האזרח.
במקרה זה — ירד ענף שלם של הרפואה ובריאות האזרח למחתרת. והרי תיכנון המשפחה
הוא צו המציאות המודרנית, לא פשע.

ספח־ט כדורגל הרמאי
לפעמים נדמה כי עזות־המצח והחוצפה של
עסקני הספורט בישראל עולה על ניוונם.
שתי עדויות נמרצות לכך ניתנו השבוע.
לפני שלושה שבועות בוטל ברגע האחרון
משחק הכדורגל שעמד להיערך בין קבוצות
שמשון והכח, בליגה א׳ .אלפי צופים ש שילמו
בכספם כדי לחזות במשחק נאלצו
לחזור ריקם הביתה, מבלי שכספם הוחזר
להם, בגלל אי־יכולת עסקני הקבוצות להסכים
על שופט. עסקני הכח, שהמשחק
היה צריך להיערך על מגרשם, הבטיחו
לפצות את הצופים. הם פירסמו מודעות
בהן הודיעו באותיות מאירות־עיניים כי
הכניסה למגרש תנתן לבעלי הכרטיסים
הישנים, ולאחרים תובטח כניסה תמורת
הסכום הסמלי של חצי לירה.
אולם כשהגיעה שעת מכירת הכרטיסים
התעלמו אנשי הכח לחלוטין ממודעתם, גבו
תמורת הכרטיסים סכום של לירה אחת.
מקרה שני של התעלמות מהבטחה מפורשת
אירע סביב משחק מכבי והפועל. עסקני
ההתאחדות הודיעו במפורש מעל גבי ה מודעות,
כי הכרטיסים למשחק החגיגי שיתקיים
ביום העצמאות ימכרו במחירים עמי

וזאת לא היתד, יוגוסלביה של היום. אז
שיחקו שחקנים כמו בובק וצ׳יקובסקי. לתת
להם אז גול זה כמו היום לנצח אותם.
עם הרוח, כדי רוח. אז אחרי תקופה
ארכוה חזרנו לאותו מגרש. אבל היום, מן
הבחינה הטכנית, זהו אחד מהמגרשים הכי
טובים בארץ. אבל מה? אם אפשר לסלק
משם את הים וד,ירקון זה היה ״ד,״מגרש.
ככה, הרוח פשוט מפריעה לשחק. ובשבת
היתד, שם רוח כזאת שחשבתי שאני משחק
כדורגל על סיפון אניד, ולא על אדמה. הרוח
אפילו כיפפה את תורן הברזל של
הדגל. אז מה צריכים להגיד שחקנים כמויני
שאינם עשויים מברזל?
התחלנו את המשחק. ודודקא במחצית
ששיחקנו נגד הרוח הבקענו את הגולים.
תיכף בהתחלה הכנסנו שני גולים והיינו
בטוחים שלירושלים הם כבר יתביישו לחזור.
מה שאני לא יכול לסלוח להפועל ירושלים
זה דבר אחד: הם קבוצה שאמנם התקדמה
יפה ומשחקת יפה כדורגל והמקום ד,ששי
בליגה הלאומית מגיע לה בהחלט, אבל יש
להם שחקן אחד שי, שהוא בעצם שחקן
כדורסל. הוא בכלל לא בסגל אצלם. אבל
כשהם באים לשחק נגדי הם מביאים אותו,
כדי שישמור עלי באופן אישי.
אחרי שהכנסנו שניים, הפועל ירושלים
תפסו את הרוח ובעזרתה השוו את התוצאה.
מזל שלפני הסוף הספקתי עוד לכבוש שער
היתרון. בעצם זה היה צריך להיות פנדל.
הייתי ברחבת ה־ 16 והמגן תפס אותי כש הייתי
עם הכדור, בשתי ידיים. אבל השופט
התחשב בחוק היתרון, ואני התחשבתי בשופט
והעברתי את הכדור מעל לשוער
לשער, שלא יצטרך לרוץ הרבה.
היינו בטוחים שבחצי השני, כשנשחק
עם הרוח, נגמור איתם כמו כלום, אבל
החברה קיבלו בטחון עצמי ולא שיחקו, והירושלמים
הצליחו להשוות .3:3
כשהיה 0:2לטובתנו, אמרו השחקנים הירושלמים
לשוער שלהם, שיראזי, שהוא מכר
את המשחק. אמרתי להם :״בטח. הוא מכר
לי אותו ב־ 500ל״י, אנחנו עובדים יחד
באגד• אבל אחרי המחצית, כששיראזי עצר
שני גולים בטוחים שלי ושל צפדיה, כבר
לא היה איכפת להם מהמכירה הזאת.
טניס תקוות שווא

טניסאי איידה
מנוצח מול מנן צח=נונצח
מיים. מחיר הכרטיסים האמיתי היה בדיוק
פי שניים ממחירם הרגיל בכל שבת, באותו
מגרש עצמו.

חלף 11 הרוח
עד אירועי הכדורגל שד השבוע
האחרון, מספר שייע גדזר:
אתם אולי מתפלאים
על זה שנבחרת
הפועל יש ראל
ניצחה את נבחרת
מכבי , 1:3אבל
אני לא. וזה לא
מפני שלא השתתפתי
במשחק. כי בכלל
איני מאמין בנבחרות
המוקמות על
רגל אחת. לנבחרות
כאלה יש כבר מסורת של הפסדים, והתו צאות
של משחקי הנבחרות ששחקו נגד
סטאנדאר ליאד, פרטיזן. וואשאש יוכיחו.
אין להעמיד נבחרת שלא שיחקה ויד,תאמנה
יחד, אפילו שישחקו בה שחקנים הכי טובים.
אבל לא זאת הסיבה שאני לא השתתפתי
בנבחרת מכבי, למרוו; שאמרו לי שהייתי
יכול לעזור שם בכמה.מצבים. פשוט מאד:
השרירים כבר כואבים מרוב משחקים, ו אשתי,
כששמעה שרוצים שאשחק גם ביום
העצמאות, אמרה: או אני או המשחק. אז
בחרתי בה ונסענו לטייל לנהריה. מה זה,
יום העצמאות או לא יום העצמאות?!
מספיק היה לי המשחק בשבת נגד הפועל
ירושלים. בהזדמנות זו חנכנו את המגרש
החדש באיצטדיון המכביד, בצפון חל־אביב,
רבותי, למגרש הזה יש היסטוריה. זה המקום
שבו התחלתי לאסוף כדורים, לפני שנהייתי
שחקן. זה המקום שבו התגליתי ככוכב
במשחק נגד תורכיה בשנת , 1951 כשדפקנו
אותם , 1:5וכאן המקום שהכנסתי שני
גולים ליוגוסלביה, כשהם ניצחו אותנו .2:5

העולם הזה 180

בשבע הפעמים בהן השתתפה במשחקי
גביע־דייוויס בטנים, נחלה ישראל כשלונות
רצופים. השבוע, בתחרות השמינית, קיוזתה
לזכות סוף־סוף בנצחון ראשון. כי טניסאי
אלעזר דוידמן ואריה אבידן התכוננו להתח רות
נגד נבחרת צ׳ילי, שגם היא לא זכתה
עד כה בנצחון.
היום הראשון של התחרויות, שהתקיימו
באיצטדיון הטניס הזעיר ברמת־גן, היה
מעודד. אריה אבירן אמנם נכנע בקלות לר־קטר,
השביעית בעולם, לואים איילה, אך
אלוף ישראל הבלונדי אליעזר (״לזר״) דוידמן
( )23 הצליח לגבור על סגן־אלוף צ׳ילי, הענק
פטריציו רודריגז.
תוצאות היום הראשון , 1:1 ,בישרו את
ראשית ההצלחה המקווה של ישראל .״דוידמן
יפסיד לאיילה, אבידן ינצח את פטריצ׳יו
ושני הישראליים ינצחו את שני הצ׳יליאנים
במשחק הזוגות,״ התנבא עסקן אופטימי
בתום היום הראשון של המשחקים .״התוצאה
הסופית תהיה 2:3לטובתנו.״
איילה בן ה־ ,27 שהופיע למשחק הזוגות
עם שחקן המילואים אג׳ירה, ניהל כמעט
לבדו את המערכה נגד דוידמן ואבידן. הטניסאי
השחום הצליח למשוך את שני היש ראליים
אל הרשת, שלח כדורים ארוכים
אל קצות המגרש, שהישראלים לא השיגום.
לשיא.הגיע איילה, המסייר בעולם בלוויית
אשתו, כשהגיע תורו לשלוח ארבעה כדורי־פתיחה.
הוא ירה ארבעה כדורי בזק, אשר
הישראלים לא הצליחו כלל לגעת בהם.
אין ממי ללמוד. דוידמן, בנו של מאמן
הטניס הנודע וילי, לא שם לב לנעשה.
הוא ניסה לשווא לקלוט את כדוריו של
הצ׳יליאני, שלא התאמץ כלל. כשנכשל, הניע
בכעס בראשו, חזר אל פינתו בקצה הקו
האחורי של מגרש החול.
למחרת נכנע פעם נוספת, במשחק יחיד
נגד איילה. בניגוד לכל הנבואות, הפסיד
גם חברו אריה אבידן במשחקו נגד פטרי-
צ׳יו רודריגז. הצ׳יליאנים ניצחו• . 1:4
נאנח דוידמן גבר,־הקומה, שעה שניגב
את זיעתו :״מה הפלא שאיילה כזה מחסל
אותנו בקלות? כבר שנתיים שהוא נעדר
מצ׳ילי ומסתובב בעולם כדי להכיר את
הטניס. בארץ משחקים תמיד אבירן נגד
דוידמן, ולשם גיוון דוידמן נגד אבידן. אין
פה ממי ללמוד לשחק.״

בתיה ורסנו () 1960
בתוכנית הרוגה

קולמע__אמחה סרטים זרע המחלוקת
בעיה אינטימית (פאר, תל־אביב; בריטניה)
היא בעית ההזרעה המלאכותית. עצם
העלתה בסרט היא צעד נועז, אולם צורת
הטיפול בה אינה כה משכנעת.
הבעיר, שהסרט מנסה להציגה היא בעיה
שעדיין לא נמצא לה פתרון מבחינה חוקית,
צבורית ודתית: האם גרימת הריון לאשה
על־ידי זרע גבר שאינו בעלה, באמצעות
מזרק רפואי, מהזזה מעשה ניאוף או לא?
הסרט מעלה את הבעיה, בגוללו סיפור
מעשה שאירע לזוג נשוי. הוא (אנטוני ססיל)
רוכב מכוניות המשתתף במירוצים. היא
(הזמרת ג׳וליה לונדון) זמרת. הוא מקנא
לה מאוד. ברוב קנאותו הוא מכנים אותה
להריון בסצינה פומבית למחצה. אולם
בתאונת מכונית קורה אסון כפול לשניהם.
היא מאבדת את וזלדה והוא את כח הגברא.
אולם כדי להחזיק בגבר שלה, משתוקקת
הזמרת מאוד לילד. היא מקבלת אותו ממזרקה
של רופא שויצי. קנאותו של הבעל
אינה יכולה לשאת עובדה זו והוא מגיש
תביעת גירושין מאשתו.
כך מגיעה הבעיה לליבון יסודי באולם
בית־המשפט, בסיפורי שני הצדדים, בטענות
פרקליטיהם ובשיקולי המושבעים. המוש בעים
אינם מצליחים להגיע למסקנה סופית
אם הזרעה מלאכותית היא מעשה ניאוף. הם
נחלקים בדיעותיהם, ואינם קובעים תקדים.
כלפי החוק לא קבע גם הסרט עמדה בענין
זה, אולם מבחינה רגשית הוא מעצב את
דעתו של הצופה בעד ההזרעה המלאכותית.

שלושה במבחזה
הפושעיס לגיהנום (הוד,

תל־אביב;
צרפת) שייך לסידרת סרטי הסיטואציות של
השחקן־הבמאי רוברט חוסיין. אחרי ש הכניס
חמישה אנשים לתוך מרתף (בהמולדת
מעל לכל) שם הם ממתינים לגזר־דין המוזת
שלהם, בעוד משחרריהם עשויים לבוא בכל
רגע; ואחרי שהכניס זוג לתוך בקתת דייגים
(בהמרגלים בלילה) שם הם מנסים
למצוא מי הוא סוכן אמיתי ומי הוא מדומה,
הכניס הפעם חוסיין לתוך המבחנה האנושית
שלו שלישיה.
השלושה הם שני פושעים שברחו מביתר,סוהר
(סרג רג׳יאני והנרי וידיאל) ונערה
בודדה (מרינה ולאדי) שהפושעים רצחו את
בעלה. השלושה נמצאים בביקתה בודדת
על חוף הים. הפושעים מחכים לרגע בו
יוכלו להמלט, ואילו הנערה מנסה לנצל
את הזמן שברשותה כדי לנקום את נקמת
בעלה ההרוג. היא מגרה את שניהם, מקזזה
לעורר את קנאתם ולגרום לחיסולם האחד
בידי השני.
למעשה, זהו הראשון בסדרת הסרטים
של חוסיין, שעוכב על־ידי הצנזורה אחרי ש נפסל
לפני כמה שנים. הפעם התירה הצנזורה
את הסרט להצגה, קיצצה מתוכו רק
קטע בו רוצחים שני האסירים הנמלטים
כמה סוהרים בדרך מנוסתם. כי לפני שהביא
את גיבורי סרטו לסיטואציה אותה רצה
להבליט, מגיש חוסיין בסרטו קטע הודי
של בית הסוהר, שאם כי אין לו שום
קשר להמשך העלילה, הוא החלק החזק ו המרשים
של הסרט.
בניגוד לסרטיו האחרים, הסיטואציה אליה
נקלעים הפעם גיבוריו של חוסיין אינה
מיוחדת במינה וגם סופה חזוי מראש, ומשום
כך חסר הסרט את המתח החיוני
כל כך לעלילה המתפתחת באיטיות ושמספר
גבוריה מצומצם.

מחול

הגדה פרד־ת

הסנסציה בשדה האמנות בישראל, לפני
עשר שנים, היה ביקורם של זוג הרקדנים
הספרדיים רוזריו ואנטוניו. ערב הופעתו
באולם אהל שם בתל־אביב, היה אנטוניו
רואיז סודר, שנחשב אז לגדול הרקדנים
הספרדיים בעולם, נרגז עד מאוד .״הורגים
לי את התכנית. אילו• ידעתי שאלה יהיו הסידורים,
לא הייתי בא!״ הטיח הצעיר התמיר
והשחרחר בפני מארגני הופעתו (העולם
הזה .)665 האורות לא היו בסדר, הבמה לא
היתד, מתאימה. בהצגה לא ראה חלק מהקהל
את רגלי הרקדנים. אבל ההצלחה היתד,
עצומה. כל הכרטיסים לכל ההופעות ש נערכו
בארץ, נמכרו.
אחת שלא יכלה להשיג כרטיס היתד,
בתיה ורסנו, ילדה שחרחורת ונמוכת־קומה,
כבת . 10 בתיה, ילידת בולגריה שעלתה עם
הוריה ארצה בהיותה בת שנה, השתוקקה
מאוד לראות את הופעתו של הרקדן הגדול. .ן
היא עצמה היתד, רקדנית, שלמדה מחול אצל
מיה ארבטובא. אולם בתו של רוכל הגרעינים
העני מרחוב אלנבי לא יכלה להרשות
לעצמה לקנות כרטיס.
היא התגנבה לפני ההופעה אל מאחורי
הקלעים של הבמה. העובדים רצו לסלק
אותה, אולם אנטדיניו הנרגז הבחין בה במק רה.
לרגע שכח את זעמו, התפנה אל הילדה
הקטנה. היא ידעה ספרדית וסיפרה לו את
סיפורה. אנטוניו הגדול הזמין את בתיה .
הקטנה למבחן.
רבים התיחסו אז אל בתיה בחשדנות, סברו
שהיא נדחפת רק על־ידי הורים הרוצים
בכל ליבם שילדתם תהיה ילדת־פלא. הוריה
של בתיה אמנם האמינו שבתם היא ילדת־פלא,
אולם במקרה זה היה להם כל היסוד
לאמונה זו.
אחרי שבחן אותה, הודיע אנטוניו שבתיה
היא כשרון גדול וכי הוא רוצה לקחתה עמו
לספרד כדי שתשתלם. אולם הוריה של
(תמשך בעמוד )20

בתיה ורסנו ()1950
נולדת אגדה

אמנות

(המשך מעמוד )9
בתיה סרבו לשלחה לבד. אנטוניו לקח את;
בתיה עם אביה לספרד, על חשבונו.
פלא במזוודה. הסיפור על הצלחתה
האגדית של ילדת הפלא הישראלית נראה אז
בעיני רבים כתהבולת פרסומת. יחסו אותו
למזגו הלוהט של הרקדן הספרדי, שהתלהב
למראה המעריצה הקטנה מישראל. אולם
אותם שסברו כך התבדו. הידידות המוזרה
בין הרקדן וילדת־הפלא לא הצטננה עד היום.
מאז עברו בדיוק עשר שנים. בתיה ורסנו,
כיום חיילת בצה״ל, היא מפורסמת עתה
בספרד הרבה יותר מאשר בישראל. כי מדי
שנה בשנה, בקיץ, בדייקנות של שעון, אורזים
בתיה ואביה את מזוודותיהם, נוסעים
לספרד, באורחיו של אנטוניו הגדול ועל
חשבונו. י
בתיה התפתחה בינתיים, אם כי נשארה
נמוכת־קומה וצרת־גזרה. הישראלית, שאנ־טוניו
לא פסק כל השנים מללמדה באופן
אישי, הפכה למבצעת מצטיינת של ריקודים
ספרדיים.
בשנה שעברה, עת נסעה בתיה כמנהגה,
מדי שנה, אל אנטוניו, היא השתתפה לראשונה
בתחרות ריקודים. המבחן נערך בברצלונה.
השתתפו בו 400 רקדנים מכל רחבי
ספרד, שהתמודדו על תואר ״הרקדן הספרדי
המצטיין״ .לזוכים במקומות הראשונים הוב טחה
כפרם השתתפות בלהקה מיוחדת, שתערוך
סביב בכל ספרד.
בתיה הופיעה בריקוד מתוך האופרה כרמן.
השופטים ביקשו ממנה לרקוד שוב, ואת
ריקודה השני הפסיקו באמצע. לא היה ספק.
בתיה, הלא־ספרדיה היחידה שהשתתפה בתחרות,
זכתה במקום הראשון. היא הופיעה
ככוכבת בלהקה שהורכבה מהרקדנים המצטיינים.
השבוע
הסכימו שלטונות צה״ל לדחות
את המשך שירותה הצבאי. כי בתיה לא
ויתרה על ביקורה השנתי הקבוע אצל אנ־טוניו.
אנטוניו הוא עתה שחקן־סרטים, במאי
ומפיק עצמאי, העוסק רק בסרטים. אולם
לרגל ביקורה של בתיה הוא לוקח חופשה
מיוחדת, כדי להימצא במחיצתה. הוא עדיין
מאמין כי בתיה ניחונה בכישרון נדיר לריקודים
ספרדיים,
ואילו בתיה עצמה כבר חדלה להיות ילדת־פלא.
היא הפכה לנערה רצינית השואפת
לפתוח, מיד אחרי שחרורה מצה״ל, אולפן
להפצת הריקוד הספרדי בישראל.

תליאביב • חיפה • ירו שלים

מאחורי הקלעים

שרוחה להודיע לקהל ל קו חו תי ה
על פ תי ח ת

ד11) 1
בי ״ ס

ל ד קו די ם
אקסהלנסיבי
״׳ההרשמה: ת ל־ א בי ב
ר ח־ פינ ס קרג 5־ 8אדזה־צ

מרכזי ש רו ת מ חוזיי םחד שי ם עבור מוצרי

הופיע !

הופיע !

בסבך הריגול
רומן מרתק בו מפוענחות תעלומות
ריגול רבות ׳עלילות והרפתקאות

תיאטרון בבתי-הספר
צעד חסר תקדים עשתה

א מ קור

בבה

שפיצר

תל־אביב, רח׳ סירקין 1
(פינת בוגרשוב)

צעיפי כלות בהשאלה
דוגמאות מיוחדות

ספר כים מהודר
160 עין׳

המחיר 90 אג׳

בעקבות הב! האבוד
רומן מרתק ורב עלילות
מחיי המערב הפרוע

68 עמ׳

5 0אגורה

להשיג בכל הקיוסקים

נוחה

-קלה

-גמישה
לאחרונה מחלקת החינוך של עירית תל־אביב. במסגרת
תכנית לטווח ארוך להכניס את נושא
התיאטרון לתכנית הלימודים של בתי־הספר
התיכוניים העירוניים, הזמינה את תיאטרון
זוטא של זיגמונד טורקוב להצגות בבתי־ספר
אלה. זוטא יציג את המחזה השועל
והענבים, שגיבורו הוא הממשל היווני איזו־פוס,
בפני, תלמידי הכיתות הגבוהות של
בתי־הספר התיכוניים עצמם, בשעות הלי מודים.
לפני ההצגה יינתנו לתלמידים הר צאות
על איזופוס ועל המחזה סרט
על חוויותיו כאו׳׳ט עומד להסריט ב-
ניו־יורק נתן זילברברג, כתב ישראלי, עורך
של כמה עתונים יהודיים שם. הדו־שיח
נכתב על־ידי הדה רוסטון ובעלה גורמן. כאשר
הסופר היהודי ארתור מילר קרא את
הסיפור, לפיו יוסרט הסרט, חיווה את דעתו
כי הוא עתיד להיות אחד הסיפורים הגדולים
של . 1960 אשתו, מרילין מונרו־מילר טענה,
לדברי הכתב, כי היא מצטערת שסיפור זה
לא נכתב לפני כמה שנים. אילו השתתפה
בסרט, טענה היא, הוא היה יכול לעזור
לה להתקבל ככוכבת רצינית אריק
לכיא הפך לאחרונה לבררן הישראלי מספר
1בניו־יורק. הוא התפרסם לאחרונה מאוד
אחרי שחברת תקליטים מפורסמת, קלופיקס,
הקליטה בביצועו את השיר הסלע האדום
באנגלית. הנוסח האנגלי שונה בתוכנו מהנוסח
העברי. הוא מספר על מלך קדום,
שגזר כי כל הרואה את הסלע האדום אחת
דתו למות. בדברי הפרסומת, שהפיצה ה חברה
לתקליט, היא טוענת כי הביצוע העברי
של השיר הויא שגרם לכך כי צעירים
ישראליים, שהושפעו מהרוח המיסטית של
השיר, עברו את הגבול הירדני כדי לחזות
בסלע האדום, וכתוצאה מכך אסרה הממשלה
הישראלית את השמעת השיר בישראל.
ב־ 14 באפריל נערכה לכבוד אריק מסיבת
קוקטייל גדולה בבנין חברת הסרטים קולומביה,
שם הוצג גם הסרט גבעה 24 אינה
עונה, בו מופיע אריק.
העולם הזה 180ו

סידרת
ש א לון מו ע מ דו ת
את השאלון הזה זכאית למלא המועמית
עצמה, וכן כל אדם אחר המעוניין להמליץ
על מועמדת, המתאימה לדעתו לתחרות.

מצג משפחתי :

אלה הן שלוש המועמדות הראשונות לתואר ״מלכת
המים 1960״ .התחרות, הנערכת זו השנה השלישית
מטעם מערכת ״העולם הזה״ ,הפכה ככר
למסורת כחיי החברה הישראלית. היא באה לסמל
את הרעננות והיופי של ארץ השוכנת על חופי
ימים כה רבים. עד לסיום התחרות, לקראת סוף
הקיץ, ישוטטו צלמי המערכת בחופי הרחצה של
הארץ, לצלם את המועמדות הנראות להם כמת־אימות
כיותר. הנהלת התחרות מזמינה גם כל
ראשונה צעירה, הסבורה כי הינה ראויה להיות מועמדת,
למלא את שאלון המועמדות המצורף לעמוד זה,
ולשלחו אליה, כצירוף תצלום מתאים. למועמדת
אשר אין ברשותה תצלום כזה, תאפשר הנהלת
התחרות להצטלם צילום אמנותי אצל אחד מצלמי
התחרות. כסוף הקיץ תיערך בחירת מלכת המים
1960 ופגניותיה, אשר לכולן מוכטחים פרסים.
המלכה עצמה תזכה, נופף למתנות הרכות, גם
בסיור מקיף על אניה כנמלי ארצות הים התיכון.

הכתובת המלאה- :

שכת חדיידה :
מקום הלידח :
שנת העליה :
נוכה
צפע •מיער :

צכע עיניים :
ח קודמת :
גי י

ידיעת שפות :

( 113 1.5 (5לצ יי ן איזה) !

מקצוע או שטח לימודים :

מקום העכורה או הלימודים :

1 1 ^ 1 הספיקה לעשות הרבה ב־17
״ שנותיה. שערהחום־כהה נע׳־

ניה חומות, ילידת תל־אביב, בונרת פיטמן, היתה שש שנים ב־שומר־הצעיר,
קן צפו! ימי, ולמדה לאהוב סרטים, כלבים וגברים.

שו שנ ה

נר אשה נשואה, על־אף
__|נה. הקשר שלה עם הים
משפחתי: אחיה אחד המצילים הידועים *,והיא מבלה בים עם
בעלה את מרבית זמנה. תחביביה להתירה בחסקה ופינג־פונג.

האם המועמדת היתה או הער. חברה
בתנועתינוער. תנועה קיבוצית, אירנון־
ספורט, להקה אסנותיה או כלאנודאחרז

פרט איזה ומתי :

חדכבוידר! :

אס אחד הפריטים אינו חל על המועמדת,
אל תמלא אותו. יש לצרף לשאלון זה
את תולדות החיים של המועמדת, עד
כסת שהן ידועות לממלא שאלון וה.

נא לשלוח את השאלון הממולא
בצירוף החומר, למערכת העולם
הזה. ת.ד , 136 .תל־אביב, ולציין
על המעטפה ״מלכת המים . 1960״

נא להדביק את תמונת המועמדת כאן.

היא בעלת עבר תיאטרוני עשיר.
היא הופיעה בבמתנו לנוער, שיחקה
בבן־המלך והעני, רקדה באלט בלהקה של רחל טליתמן,

נילי הלרמן

הופיעה בתיאטרון זירה לנוער. כיום לומדת נילי בת ה־ 6ו שנה
שניה בפיטמן, לוקחת ברצינות את לימודי המסחר, אולם מוכנה
להקדיש את כל מרצה לאמנות, תחביביה: שחיה, משחק וריקודים.

להכיר — אך ורק בכתב — אכסמפלרים של
המין השני, מה שיותר רחוק ממולדתם
(מלבם) .כן, אל תשכחי לציין ליד המספר
אם זה לפוחלץ 1או פוחלץ .2

פועלת וגאה

עד כד הראש
( ) 1180/36 פסיכי על כיל הראש. תשמעו מה

הוא כותב:
,,לאחר שיחה מיגעת של שעתיים, קם
הפסיכולוג מכסאו ומרדני מכף רגל ועד
ראש, .יש לך סיכויים להתפרסם, ידידי.׳
הודיע.
,כיצד?׳ שאלתי.
,התסביך שאתה סובל ממנו הוא המקרה
הראשון מסוגו בעולם, על כן יש לך הסיכויים
שהוא ייקרא על שמך.׳ והוא המשיך
בקול רועד, :אני מברך כל בוקר
כרוך שלא עשני אשה. ואתר, להיפך —
בוכה על שעשה אותך גבר.׳
הסברתי לדוקטור, :אני מחפש אהבת
נערה. אבל לא כמו כל נער אחר, שאצלו
אין הבדל בין אהבה ומין (אתן שומעות?).
אני מחפש אהבה־לשמה, אהבה טהורה, ורק
:אשר דמות נערה תהיה דמותי אוכל לה שיג
אהבה זו.׳ ,הפסיכולוג התקשה להבינני.
אולי את, נערה אלמונית, תביני אותי?״
נורא מסעיר לחשוב שפעם יתוזסף למו־נחי־היסוד
של הרפואה מונח חדש בשם
תסביך . 1180/36

ש}** פרצופים
לאלמונית ששלחה לי שני פתקים יש
לפחות חוש־הומור, אם לא מעלות אחרות.
נך היא מודיעה בפתק א׳ :״הבחור הש חרחר
היפה, שנפגשתי עמו בקפה אלסקה
:־ ,6.4.60 המתעתד להיות במאי — אם
תינו מעוניין בפגישה נוספת, אפגשך באותו
מקום, רק אם תענה לי מעל דפי המדור
נזנתביס לרותי שאתה רוצה בזאת.׳׳
פתק ב׳ :״לשניידר הבלונדי וכחול־העי־
:יים שישב באלסקה בירושלים ב־,6.4.60
שילם עבורי 40 אגורות לגלידה: הייתי
מעוניינת להחזיר לך את כספך. אם הינך
מעוניין להיפגש שנית, ענה לי מעל מדור
!מכתבים לרותי. מצאת חן בעיני יותר
מחברך השחרחר.״
אני דווקא חושבת ששניכם יכולים להת־
$סק איתה. יש לד, שני פרצופים, לאן

אישיות: מעניינת אבל מפוצלת. בלי תסביכים,
בלי לבטים, בלי שאיפות.
אידיאל מרכזי: למות מות טבעי.
ומה עם פולחץ מספר?2
צורה: גלילית מאורכת, עם שפיץ. יש
גורסים: הפירמידה של בורוכוב.
אורך+ 180 :
מבנה גולגולת: ביצי.
מה שבתוכה: פורץ ועובר כל גבול.
שיער: נוטה להתקרחות — על כל דונם,
כל שערה מסולסלת ומטופחת.
הבעה: מעוררת רחמים.
אף: מנומש.
פה: מפיק מרגליות.
רגליים: שריריות. יש גורסים: רגלי איילה
— לא כל כך קלות, כמו ששעירות.
סגולות: חובב טבע ויודע לחיות בחיקו:
שונא את העיר למרות שחי בה; משולל
חו־ש־הומור לחלוטין: חולה אסתמה ותני
שוקת; צמוד לקרוקינט; מדבר עם מעצורים;
הופעה מקסימה (בעיקר את האנטרופולוגים)
סובל מדכאון נפשי, יען כי נפל על ראשו
בהיותו צעיר ויפה.
אישיות: מעניינת יותר מזו של פוח־לץ

תסביכים: אינסוף.
אידיאלים: מחליף אותם בתדירות גבוהה.
ובכן חביבותי, הנ״לים סובלים מבדידות
מזהירה ומנסים לגמור שמינית. מעוניינים

גערת העזבוע

מי שבתוך הגולגולת
בני צמד־חמד 1180/37 רכשו מיד את
(בי הרך, כשהצהירו שהם רוצים לחרוג
מעט מן השיגרה. והלא יודעים אתם שאני
משוגעת לשיגרה. האחד מעוניין בבולים
סאליהם יהיו מצורפים מכתבים בכתבי־יד
:שי עדין ועגול. וכפי שאני מכירה את
*ספני הבולים האלה, אני חושדת שלא יהיה
1יכפת לו• כלל לקבל את הבולים בלי מכזבים.
השני,
לדבריו, עושה עבידתיהחקר על
זתופעה הלסבית — אצל הנמטודו.ו 4נורא
זסעיר. נמטודות, כפי שאינכם, י ודען ו^ הינן
דן תולעת כזו, החיות חיי טפילות. איכן,
הוא מציין, היה מעונ״ן ילקבל ן|וומר-
;ריאה בנידון. או אם יש לך קשדי5*,לשהו
׳לסביות, התיישן לכתוב. אפילו אם את
יא נמטודה.
ובכן, נתוניו של פולחץ : 1
צורה: כפות־רגלים מושרשות באדמה׳ ,
!דחת מתנשאת לסייג־רום של מטר־שמונים
עוד משהו, עם סיכוי סביר לעוד קצת.
מבנה גולגולת: סגלגל.
מה שבתוכה: מחפשים את זה שבע־עש־ה־
שנה וחצי לשוא.
שיער: טעון סיקול. בדרך כלל משיי
רך. ברגעי פחד: דוקר. וזיפני.
הבעה: אוילית עד מטוצזטמת.
גוף: דמיון מפתיע לבקבוק מים מזו־קים
— צר למעלה, רחב מאד למטה.
סגולות: אנין־טעם, קמצן, עצלן, אין כליכם
צמוד (חוץ מסקטים) ,לא מצוי בסוד
מהול, צועק ומדבר בתוך שינה בהקיץ
טה לדומיה מוחלטת ואם כבר מדבר —
1מבינים.
הופעה: מרושלת, גובלת בניוון. בחוגי
דנטליגנציה — הופעה של הומוספיאנם;
זברת בני־מינו — הופעה של שימפנזה
צוי.
אילן יוחסין: אין. מייסד שושלת חדשה.

( ) 1180/38 ניגשת ישר לעניין: דבר ראשון
שלא יהיו סנובים ולא יתביישו, כאשר
ידברו עמם על עניין רציני יותר. פשוט
רוצה לראות אם יש ביניהם גברים! היא
בת ,23 סיימה את שירותה הצבאי, ועובדת
כפועלת .״בזמן כזה.״ היא מציינת ,״זו
עבודה שאינה מביישת את בעליה.״ אה,
ברל, ברל! שכחתי: היא גם ירושלמית.

הקמצגית

היא אינה מבזבזת מלים 1180/39״קש־ריני
בבקשה עם בחור עד גיל .23 תחביבי
הם: ציור ותיאטרון.״
בבקשה.

התכתבות ער־תגאי

״סבלתי הרבה בחיים,״ כותב (,)1180/40
״ומשום שראיתי את סבל הזולת והכרתי
את טעמה המר של הבדידות, נכנס המכאוב
ללבי ונעשיתי עצוב ונחבא אל הכלים,
ואינני מוכשר לבילוי שטחי ולעשות חיים.
אבל אני מבקש להכיר בחורה שהיתר, בבית-
הסוהר, שאולי אין לה אף אחד ואוכל לתת
לה את ידידותי ואתן לה סבלנות, אהדה
והבנה.״
מה איכפת לך? נסי. במקום מאסר על־תנאי,
התכתבות על־תנאי.

יהודים רחמו רחמו
לפני ימים מספר שמעה במקרה את שירם
של דידי וזראי, רוחמה, והתחילה לח שוב
על עצמה. למה דווקא על עצמה? ניחשתם.
למ.ש ) 1180/41( .שמה רוחמה.
היא באמת זקוקה קצת לרחמים, מפני
שהיא מחפשת הומוריסטן. לא כמו כל
האחרות, אלא ברצינות .״לא איכפת לי שמן
ומגושם כמו ההומוריסטן המפורסם שגרם
לבנו תסביך אדיסוס, לא איכפת לי זקן,
פוזל, קרח או קצר־ראייה. אני פשוט חושבת
שבתקופה כמו שלנו, את יודעת, אטום
ומימן, לוניק, וזאנקארד וניקיטה, מוכרחים
תמיד להימצא במצב־רוח הומוריסטי. אחרת
אפשר ממש לצאת מן הדעת.
״מאחר שמחד אני הולכת ומזדקנת (אני
לא נותנת לה יותר מ־ )20 ומאידך אלילי
ההומור הישראלי כבר נתפסו, הייתי מסכימה
שתכירי לי הומוריסטן צעיר ( 22־.)25
לפני כמה שנים, כשיעל דיין היתד, עוד
ד. יעל׳ כתבתי אני רומן על קורות־חיי.
ב־ 1באפריל מישהו מהחברה שלי שלח לי
מכתב ממו״ל כביכול, שהוא משוגע להוציא
את ספרי לאור. נו, אל תשאלי כמה טראגי
היה. כשנודע לי שוו היתד, מתיחה, אך
היה בה הומור. אמנם סדיסטי, אבל הומור.
״אנא רותי, פרסמי דברי אלה. אולי עוד
ימצא הומוריסטן שיסכים לקחת אותי ברצינות.״
צחוק
הגורל.

מן השמים

בחיי שאני לא מבינה אתכם. היא הלכה
בנגב, לא היו לה מים והיא רבה עם סייר
הטיול, כפי שכתוב בהעולם הזה 1179 אז
מה? בגלל זה צריך לכתוב אלי כל כך הרבה
מכתבים בבת־אחת? בגלל זה אני צריכה
לייחס לה חשיבות, ולהציג אותה כנערת־השבוע?
אבל
אם זה לטעמכם, בבקשה: שמה נילי
בן־צבי, נתנייתית, ששונאת את עירה ואת
תל־אביב הגדולה. הבינותם כבר בודאי, ש היא
משוגעת אחרי ירושלים, אולי ספני ש היא
לומדת שם רפואה.
ואס זה עוד מעניין אתכם, נילי אוהבת לדקלם
שירים באנגלית, לבלות ״ולשגע את
המורים.״ תוכניות כספיות מרחיקות־לכת אל
תעשו לגבי הסטודנטית בת ה־ .20 כי זה יקח
עוד חמש שנים עד שהיא תהיה רופאה אמיתית׳
ואולי עד אז תוכלו להשיג פרנסה בצורה
אחרת.

אני כבר רואה אתכן קופצות לשמים.
( ) 1180/42 הוא יליד קיבוץ בן ,21 בלונדיני,
עיני תכלת וגבוה ( 1.82 מטר ליתר דיוק).
זה לא העיקר. הוא טייס סילון ועוד מנגן
בקלרינט ואקורדיון. אפילו רוקד בלהקת
המחול האזורית. תחביביו: גילוף בעץ, ציד,
דיג תת־מימי וכל מיני נטיות לכיוונים
שונים.
כל מה שהוא מבקש הוא להכיר נערה בת
16־.20

דוקטור או משהו
מפני שאני עייפה, אני מפרסמת את מכתבו
של 1180/43 כלשונו:
״ובכן, נולדתי לפני 25 שנה ברומניה, ונמצא
10 שנים בארץ. גובהי 175ס״מ עיני
ירוקות וצבע שערותי חום.
״עובד אני בחברה ממשלתית בתור מנהל-
חשבונות ובשע ת הפנאי אני מתכונן לבחינות
כניסה לאוניברסיטת לונדון.
״ניתנת האמת להאמר שלא אחת יש לי
חשק עז לזרוק את הספרים לכל הרוחות,
אלא שמקוננת בי שאיפה חזקה להגיע למשהו.
אותו משהו מצטייר לנגד עיני בדמות
תואר דוקטור למתמטיקה או משהו דומה*.
אם דבר־מה דומד, מצטייר גם לנגד עיניך,
אז דהו זה.
ספרים מקור
מבצע ס*וי 3וס
מי יתן בוקר (סיפור מאת שרגא קדרי,
הוצאת עם עובד 689 ,עמודים) זועק
הקורא העייף, שיצירתו רבת־הכמות החדשה
של מחבר בעיניים עצומות מדירה את
השינה מעיניו. כי הרפתקותיו של מוכר
הפיס הסתמי, שעלה לגדולה, הפך לכתב
צבאי וקנה את עולמו, אינה מסוגלת אפילו
ליישן — היא פשוט מייאשת.
כיליד לבוב, גליציה, קנה קדרי את עולמו
לאחר שעלה לארץ ב־ . 1926 אחרי עשר
שנות עבודת־כפיים מצא קדרי — שספרו
ממרתף העולם פורסם אותה שנה — את
דרכו לממלכת הרוח הישראלית. כמזכיר
המחלקה לתרבות של הועד הלאומי, ועם
קום המדינה אחד ממזכירי שר הסעד, פרסם
קדרי מספר ספרים, שרק אחד מהם —
בעיניים עצומות — זכה לפירסום־מה.
סי יתן בוקר הוא סיפור עב־כרס אודות
חייו הקפקאים־כמעם, של אחד המכונה לכל
אורך הספר כ״מוכר הפיס״ .מה שמציל את
מוכר הפיס — שהינו, לא פחות ולא יותר,
בנו של עסקן ציוני נודע בגולה: מערכת
סיני, אליה הוא מתגלגל ככתב צבאי. מוכר
הפיס מתעשר, הופך למוכר פיס לשעבר,
קונה את עולמו בעשיית נפשות לשלום
עולמי. סוף.
מה שאינו נותן מנוח לקורא, גם לאחר
שהוא מסיים את המיבצע הסיזיפי: מדוע
בכלל התחיל לקרוא את הספר?

אתס מ בוגרי ם*
יואלה מגידו (סיפור

מאת אורה שט־אור,
הוצאת קרית ספר 187 ,עמודים) היא
בת־טובים טיפוסית בת , 14 המנהלת יו מ ך
חיים. בניגוד לחברותיה־בגיל, היא מקדישה
את רוב יומנה למבוגרים דווקא.
אורה שם־אור, פליטונאית ואם לילד בגיל
דומה, בחרה ביואלד, המתבגרת כדי לשים
ללעג, מבעד לעיניה הבוחנות, את החברה
הישראלית . 1960 כמו רבים מפליטוניה, אין
יואלה מגידו יצירה ספרותית במובן המלא
של המלה. אך אותו פרק, המתאר את חתו נתה
של קרויבת־המשפחה הקשישה של יו־אלה,
המסתיים בהתאבדותו של הבעל הצ עיר,
שנוכח לדעת כי אינו יכול למלא את
גחמותיה של אשתו המזדקנת, יכול להיות
משובץ בכל סאטירה ישראלית מכובדת.
סיפורה של יואלה אולי אינו סיפורו של
הדור הצעיר. אולם כרבים מבני־גילה היא
חוזרת ושואלת את שאלת אברהם שפירא,
בשינוי נוסח :״אתם מבוגרים? אתם
תרגום לגיהנום ו ב חור ה
אוה (רומן מאת מאיר לוין,

תרגם: שמואל
גילאי, הוצאת ספרי־כיס 286 ,עמודים)
היא אידה לב, העוברת את רוב־רובה של
המלחמה באירופה הכבושה בידי הנאצים
כקאטיה, בת־כפר אוקראינית שהתנדבה לעבודת
כפייה. זהו אף שם הצלחתו האחרונה
של מאיר לוין — סופר יהודי אמריקאי,
המתגורר היום בכפר שמרה ו — שעמדה
ברשימת עשרת המכירים האמריקאיים במשך
המחצית השנייה של . 1959
בגוף ראשון, ממש באותן המלים שפתחה
אור, המקורית את סיפורה, פותח אף לוין
את הרומן שלו. למרות הקדמתו למהדורה
הישראלית, בה ניסה לוין להתחמק מהאו־טנטיות
של הרומן, אין הוא מצליח לעשות
זאת: שכן אווה, כסיפור־חיים בגיהנום האירופי,
אחת היצירות החזקות שנכתבו על
גיהינום זה.
אודה, בת למשפחה יהודית בעיירה פול־נית־אוקראינית,
מאמצת לעצמה תעודות של
נערה אוקראינית שנפטרה, חברתה לכפר,
יוצאת עם עשרות מתנדבות אחרות לעבודת
כפיה בגרמניה המורחבת. היא שומרת על
זהותה הנוצרית בקרב משפחה גרמנית,
אצלה היא עובדת כעוזרת־בית, כמעט ומתמוטטת
כשנודע לה שהמשפחה, חשוכת הילדים׳
אומרת לאמץ אותה לבת. מאוחר
יותר, לאחר שהגסטפו תובע ממנה לרגל
אחר חברותיה־למחנה, לזהות את היהודיות
שביניהן, היא נשברת, מגלה את זהותה
ונתקלת באי־אמונה כללית. את התקופה
האחרונה של המלחמה היא מבלה במחנה
ריכוז נאצי, מצליחה להישאר בחיים לאחר
שהיא משלמת את התשלום המלא על כך.
בתיאורים חיים, החל מבדיקתה הברו טלית
על־ידי הרופאים הגרמנים המשתכנעים
בזהותה הארית למראה מערומיה, וכלה ב מאבק
הנורא על חייה במשנה־הריכוז הנאצי,
שומר לוין על אוטנטיות העלילה.
העולם הזה 1180

. .חפש את 1האשה חפש את האש ה חפש או ז האשד• 7 . .חפשי את

האשה חפש את הא ש ה ח!

נסרח הזמחת בנגב צרפת•
היו אלה מלכות״היופי שגרמו, כנראה לריבוי אחוז הגברים ( 1:1לעומת הנשים)
בתצוגת הגאלד, שנערכה השבוע במלון אנדיה. התרגש במיוחד חיים לבנון, שלא פסק
מלעבור ליד מסלול התצוגה בכל הפסקה בין הופעת דוגמנית אחת לשניה. מרוצים ושקטים
היו הקבלנים סבירסקי, מלך בורסת היהלומים אוסטפלד ואביטל (בנו של יגאל) מוסינזון,
שבלט מאד לא רק בזכות ה־ 1.95 מטר שלו, אלא גם בגלל חולצת ״הנוער החלוצי,הלומד״
שלבש, שעזרה להעניק גוון חלוצי מקורי למאורע.
התצוגה עצמה הורכבה משלושת חלקים: חלק א׳ :אופנה ישראלית, חלק ב׳ :אופנה
צרפתית וחלק ג׳ :התלבושות הלאומיות של העמים. האופנה הישראלית, שיוצגה על־ידי פרוות
רהנבלום, בגדי־ים גוטקס ואופנת שנידרמן, הוצגה אף היא על־ידי הדוגמניות הזרות (למה?<
מיס אירופה בלטה בביקיני (יותר מקצועי לאמר ההיפך) משובץ בסגול לבן, חולצת טרפז
המשמשת כז׳קט ושמשיה תואמת; ומיס הולנד במעיל ברייטשוזנץ אפור בעל צח־ארון גדול
וגב מכווץ.
בהפסקה שתו מיץ תפוזים בלתי־טבעי ואכלו עוגות. אדון ממושקף אחד ביקש לכתוב
על השרות הפגום :״על הגברים לנטוש את נשותיהם כדי להביא להן את המיץ, ואיך אפשר
שלא לשתות מיץ כשמאבדים כל כך הרבה אנרגיה?״ יעל מטלון לבשה שמיזייה לבנה עם
עגולים שחורים אסימטרים. הגברת שישבה לידה הכריזה :״באלאגאן כזה עוד לא ראיתי!״
הצטרפו לדעת רבים מהנוכחים. באולם היה חום מרגיז — רק שגריר גאנה הרגיש כמו דג
במים — ואילו ליושבים בחוץ, מחוסר מקום וסדר באולם, היה קר. מיזוג־אוזיר זה אורגן
על־ידי הציונית הכללית, גברת עמליה אקבס.
רחש אי־שביעות רצון ומשבי־הרוח של המניפות הבליעו את קולות המנחים. היתד, שם
הגרלה. בכניסה עמדה לה בחורה יפהפיה בתלבושת סינית, ואנסה לקנות כרטיס. אחר כך
הציגו שמלת פרנסימקס שנועדה להגרלה. גם ידידי המסחר הצרפתי־הישראלי התחרטו
למראיה על שקנו כרטיס הגרלה. כבר הספיק הקהל להתנחם שאולי יש עוד הפתעות
למגרילים. כאשר הודיע המנחה שתוצאות ההגרלה יודדעו רק לאלה שילכו גם להופעה
האחרונה של אותה תצוגה, אם כרטיסי ההגרלה עוד יישמרו בידיהם.
ההפסקה נסתיימה, הקהל המובחר נתבקש להסיר את כוסות המיץ הריקות ממסלול
התצוגה. רק גברת אחת, עם שושנה אדומה על הראש, נענתה. המנחה הצרפתי נאלץ להאיץ
בעצמו ברשלנים. הוא עשה זאת בחן צרפתי אמיתי, כשגומת החן בלחיו השמאלית מתחייבת.
בחלק השני של התצוגה הוצגו יצירות בית ג׳קלין גודר, שפתח במכשפה על מים צרפת.
היתד, זו שמלה צרה פרחונית בצבעים שמימיים — לבן, ירוק וצהוב — המכווצת בחזיתה
ומעיל בסגנון הבולוזון עוטפה. מיס צרפת הדגימה גם את קונטרסט האריגים, בשמלת
מוסלין ורודה ומעיל צמר באותו גוון; ואת שמלת דזירה בטורקיז תכול, השופעת שובלים
אסימטריים (ציור אמצעי).
מיס הולנד זכתה שלא מדעת לתשומת־לב המיוחדת של סוחר העורות הגדול, דוד גלזר,
שמילמל לעצמו ״היא יכולה לטרוף עשרות גברים, ממש נמרה.״ היא הציגה שמלת
טוניקה מעניינת בטורקיז ירקרק (ציור מימין) .בהרבה מדגמיו של בית גודר ראינו את
גורת הפעמון (קל1ש) ,שזה שנתיים־שלוש היה מחוץ לתחום בממלכת האופנה. כן ראינו
הרבה אפור, לבן־שחור, פסטלים ורודים ותכולים־ירקרקים, וכובעים עגולים וקטנים בצורת
גבינה האהובה על הצרפתים.
בין הגברים בלטו ד1זקא אותם הרחוקים מאופנה, פרט לזו של נשותיהם, אותם עליהם
לממן. עורכי־דין נודעים: מטלון, וגרושקה; מוציאים לאור — משפחת אחיאסף; סוחרי-
בשר ידועים (בלי שמות) ומפיץ העתונות משה טופל, שמשום מה לא מחמיץ אף תצוגה.
המשקפת שלי, שעברה מיד גברית לאחרת משך כל התצוגה, עדה להתענינות גברית רבה.
את חלקה השלישי של התצוגה, אוסף תלבושות־העמים, ראה רק הקהל שישב באולם.
היושבים בחוץ קופחו. נראו תלבושות בני פורטוגל, אנגליה, שבדיה, ספרד, פולניה. דנמרק,
איטליה, גרמניה, צרפת, הולנד, צ׳כוסלובקיה ואפילו ישראל. מבין דגמים אלה בלטד, במיוחד
התלבושת הצרפתית בזכות כובע ענק מתחרה לבנה. מוזרות היו מחיאות־כפיים רבות
לתלבושת עממית גרמנית, שהוצגה על־ידי מים אירופה, במוצאי יום הזכרון לשואה.
התלבושת הטיפוסית־ישראלית ניתנה למארגנים על״ידי שגרירות ישראל בצרפת, והוצגה
על־ידי מים צרפת, שצברה בזכותה את מחיאות הכפיים הרבות ביותר. התלבושת מורכבת
ממכנסיים ארוכים וחולצה חסרת כתפיות ומעיל 3/4מענין. הכל בלבן טבעי, ומעוטר בריקמה
תימנית (ציור משמאל) .שמה, בצדק או שלא בצדק — נגב.

ינשופי אבן ותוכיי קארמון
לחיים פנחל קומה בינונית, משקפיים ושיער חום־חלק, הגו 7ש מקדקדו בס גנון חצי
בוהמי. הוא אדיב, נעים וצנוע. הוא נחשב לאחד מטובי האדריכלים בארץ. הוא שתכנן את
מלון אכזיה, דן, ציון, ובימים ההם אף את ארמונו של עבדללה, מלך ירדן. על לקוחותיו

של גרטרוד קראום, מעשה ידי הפסל קוסו אלול. צבע עץ הרהיטים בדירת פנחל הוא חום
כהה. החום הכהה סולידי ויציב, ולדעת האדריכל יש בו מהקלסיות, מה שאין בעץ הבהיר.
בתצלום קטע מהסלון המרוהט בכמה כורסות, חלקן מרופדות בעור לבן, אחת בבד פרחוני,
וכסא־ענק־משענת, בעל צורה מעניינת. כורסות אלה מסודרות באי־סדר מחושב סביב שולחן-
עץ מרובע, שלמרות היותו כה מודרני, הוא נותן תחושה של שולחן פרימיטיבי, במובן
הטוב של המלה, מהיותו יציב וקרוב לשטיח הצהוב, המכסה את הרצפה. באגף השני של
הסלון נמצא ארון־קיר לספרים, ולידו שתי קליפות דלעת צבועות בחום, בצורת כדים.
ומנורת קרקע חומה, הנראית אף היא (אך אינה) כדלעת־כד.
בדירתה של משפחת פנחל — שלוש נפשות, כולל בת נחמדה — אין שום פטנטים אדריכליים.
היא יפה בסיגנונה ופשטותה. לא הרהיטים מעצבים את אופיה אלא אביזריהם — אוסף
מגפן של כל מיני חפצי־חן, פסלים וכדים, שנרכשו משך שנים, ואשר לכל אחד מהם
סיפור משלו. שלא-כרגיל, שופע האור בסלון ממנורות קטנות ועגולות, העומדות על הרצפה,
וניתנות להזזה. בלילה הן גורמות למשחק אור וצל מיוחד במינו, המשרה אווירה מענינת
בחדר.

מ 11מ ירסס מ מ 8
שי לייקם מייל! לא, לא אילנה רובינא, שתככב בסרט, ושגם שם לא אהבה למעשה את
מייק, אלא את אמריקה. המדובר כאן באהבה אמיתית ובלתי־רגילה — היא הסתיימה בנשו־אין.
האוהבת: יונה (אושרי, לשעבר) ,תימניה בעלת עיני־שקד ענקיות, העובדת כפקידה
בעירית תל־אביב; האוהב: מייק (מיכאל) לטשיבר, בן ליוצאי רוסיה שנולד בצרפת, למד
באנגליה ועובד כמפעיל מכונות בארץ.
היכרותם היתד, מקרית ביותר, הם הכירו באחד מביקוריו השגרתיים של מייק בעירית
תל־אביב, בתוקף תפקידו. היא כבשה את לבו בלי סערה. כנראה, היה זה השקט שלפני.
הם התידדו, התאהבו וכו׳ .היום הם הזוג הצעיר לטשיבר, המתגורר בשדרות רוטשילד,
מתכננים. בחתונה עטרה
בחדר אחד, אבל עם לבבות אוהבים, נשמות חדורות
פנינים משל צילי בינר.
את ראש יונתו שלילטשיבר תסרוקתה של
שי לייקד מייק, אנדישי גוט הים.

סגול-וורוד
כית דיור התעלה על שא
המעבר. ז׳קט החליפה חסר צ
הצבעים, המזרחי, הייתי אומרת:
מתוק וחריף גם יחד. האביזרים
הימים חולפים; אופנה עוברת,
הרפויות אשר החולצה
מעטרות את הצוזאר|,גבוה
סיני (תצלדס נו&זוואל).
דליאני בלבד״תוכלנה

נמנות משפחות 6ו 15מ צמו אילין גורודצקי, מאייר וטוקטלי. מעניין מה נעשה בתוך דירתו
הפרטית של אח׳יצל־פנים כה מפורסם.
את דירתו שברחוב הירקון בתל־אביב, מפארים זוג ינשופי אבן, תוכיי קארטון וראש־עץ

כתי, לעונת
הוא הרכב
בצבע ורוד,

נצרפת ככד מצפים א־ .הקירות
ממנו עשוי ריפוד חדר השינה. כמובן(?)
השמימי והמרגיע, תכלת כעת רחצת ה אוזניים,
רצוי להימנע משימוש בסבון, ולהסתפק
במים חמים. הסבון, שנשאר אחר שטיפה לא יסו דית,
סותם את צנור האוזן ומרופף את השמיעה
הדוגמניות הצרפתיות גורבות עדיין
גרביים צבעוניים — באביב תאורה לכד
סיכות. האין הנורות האדומות, בהן נוהג חוג
מסויים לפאר את גשפיותיו, זולות במקצת? והאין
הנרות הפרימיטיביים, אינטימיים כל כך? הם משווים
לפניך אצילות ושיק של מודל, ואפילו אינטלק טואלית,
כשתאמרי שארכם מזכיר לך את הבהיר־כהה של רמברנד משחת שיניים
כפסים ורודים החלה להיות מיוצרת באנגליה. חמישה הפסים, העוברים לאורכה של
המשחה, מכילים כלורופיל מרענן, וגורמים לעדוד צחצוח השניים בקרב הילדים, בזכות
צבעם מטליות האכק הצהובות הצהיבו משנים, וטוב ש״שרשרת״ חנויות המכולת
הוציאה לשוק סטים המכילים שלש מטליות כל אחד, הניתנות להשגה בכל צבעי הקשת,
במחיר 98 אגורות הסט כרוך הכא לעגילים. כן, הם שוב באופנה, אחרי העדרות.

זאשה חפשי את ה אש ה חפש את ו ; אשה חפש את האש ו ז חפש את

האשה חפש את

האשה חפש את האשה