גליון 1225 מתאריך 15 במרץ 1961

113

ב ק 11 נן

וני־נ די
נ 1 1 £ 1 1

ב 1 1

מתוצרת

לממ מן
מקבל שי מהודר
לפסח !
• כוסית לבדנד

״ סס לברנדי סודה

• סל מבלסס׳?!
בו־גדי צ׳דלד רובץ
פרי שימור וייצור
בידי מומחים בעלי שם
לפי מיסב המסורת והמוגיסין.

המוכנים הכלליים: חברת הכרם בע־נז.
רח׳ לילינבלום 9ו,מלפח .6 5

6009 6 1

למאות העמודים של דברי הכנסת, שחת־מלאו
בעיקבות כתנות העולם הזה, נוסף
השבוע עמוד מבדח נוסף. גרם לכך הדו״ח
הסטנוגראפי המפורט על הרצאת שמעון
פרס בפני הסטודנטים בתל־אביב, שפורסם
לפני חודש מעל עמודי העולם הזה (.)1221
באותו דו״ח הוזכר כי פרס גילה פרטים
מדיוני ועדת־החוץ־והבטחון של הכנסת, ואף
את שמו של, הקצין הבכיר
להלן קטע מתוך הפרוטוקול הסטנוגראפי
של ישיבת הכנסת מיום ה־ 7במרס: 1961 ,
שאילתא מם׳ ( 1046 מיום 22 בפברואר

.וזבר־הננסח חנן רובין (מפ״ם) שאל את
שר־הבטחון•:
״באסיפת סטודנטים, שהתקיימה במוצאי־שבת
,11.2.61 ,בבית ציוני אמריקה, מסר
סגן שר־הבסחוי הנכבד פרטים שונים על
דיוני ועדת־החוץ־והבטחון בקשר עם מה
שקרוי, הפרשה׳. .כן פירש סגן שר־הבטחון
באסיפה הנ״ל את שמו של הקצין, שתואר
בעתונות כ,קצין בכיר׳ .בקשר עם זה
ברצוני לשאול את כבודו:
( )1האם ציון שמו של הקצין הבכיר
באסיפה פומבית היא זכותו הבלעדית של
סגן שר־הבטחון הנכבד?
( )2האם מעמי הבטחון, שלפי הבנתי
מנעו את פירסום שמו של הקצין הבכיר,
א־נם חלים גם על סגן שר־הבסחון?
( )3האם טעמי הבטחון האמורים בשאלה
הקודמת לא פעלו ביום ,11.2.61 שעה שסגן
שר־הבטחון נאם בפני הסטודנטים בתל-
אביב?
( )4מה הטעמים שהניעו את סגן שרי
הבטחון הנכבד, הכפוף לכבודו, למסור באסיפה
פומבית על חלק מתוכן הדיונים של
•עדת־החוץ־והבטחון?״
תשובת סנן שר־הבטחון, שמעון פרס:
״סגן־שר־הבטחון לא מסר שום פרטים על
דיוני ועדת־החוץ־והבטחון באסיפת הסטודנטים,
אלא אחד השבועונים מסר שסגן שר,בטחון
עשה זאת. סבורני שחבר־הכנסת
ריבין הוא די מנוסה, במיוחד לגבי השבועון
המסויים הזה — שעליו הוא,
בנראה, מסתמך — בכרי להבחין בין מה
שכתוב שנאמר, לבין מה שנאמר באמת.
לשאלה 1לא.
לשאלה 2כן.
לשאלה 3כן.
לשאלה ( 1)4לא היו טעמים לסגן שרד,בטחון
למסור כביכול על חלק מתוכן
הדיונים של ועדת־החוץ־והבטחון, והוא לא
עשה זאת. הריני מצטער שעשו מזאת
מטעמים.׳׳
חנן רובין :״על אף נסיוני בשמיעת
תשובות, לא הבינותי אם סגן שר־הבטחון
הנכבד פירש את שמד של הקצין הבכיר או
לא פירש?״

שר סנן שר־הבטחון שמעון פרס :״כן.״
חנן רובין :״על יסוד מה, אדוני?״
סגן שר־הבטחון :״אני מצטער, זאת
היתה פליטת־פה.״

קרוב לוזדאי כי הזכרת שם הקצין הבכיר
על־ידי פרס באותה אסיפה היתר,
באמת בגדר פליטת־פה. לא כן שאר הדברים
שנאמרו על־ידו באוזני הרבה עשרות
סטודנטים, ששמעו אותם ויכולים להעיד
על כך•
בין השאר אמר פרס, באותה אסיפה, כי
לבון העיד (בעדותו הסודית) בפני ועדת-
החוץ־והבטחון כי הוא, פרם, קנה בית-
חרושת עבור מערכת־הבטחון, בלי אישור
שר־הבטחון, וכי פרם הכחיש האשמה זו
בעדותו (שהיתר, אף היא סודית).
הצנזורה הבטחונית, הכפופה למר פרס,
מחקה בשעתו פרטים אלה מתוך דו״חי
העתונות.

התצלומים של דליה לביא, שצולמו ב־בראזיל,
שעד, שאיבדה את חלקו התחתון
של הביקיני שלה בבריכת־השחיה של
מלון מפואר (העולם הזה כ ,)122 היו התמונות
היחידות של תקרית זו שפורסמו ב־עתונות
הישראלית.
כיצד הגיעו אלינו? ידענו שאלפי כתבים
בפוטנציה של העתון פזורים בכל פינות
תבל. אלד. הם אלפי הישראלים המנויים
על גליונות העולם הזה בחו״ל. כאשר הגיעה
לארץ הידיעה על התקרית שאירעה לדליה,
ביקשנו דרך להשיג את התמונות במהירות
המאכסימלית. לקחנו את רשימת מנויינו,
בחרנו בראשון מרשימת המנויים בריו־דה־ז׳ניירו,
שיגרנו מיברק אל אמנון בקרמן.
כעבור חמישה ימים כבר נמצאו כל
התמונות בידינו. קורא העתון הפך לכתב,
דאג להעביר את החומר למערכת במהירות
שכל עתונאי מקיצועי היה מקנא בה.
אין זה סוף הסיפור. כעבור שבוע ימים
קיבלנו עוד שלושה מיכתבים מברזיל. בשלושתם
נמצאו תמונות של דליה לביא.
שלושתם היו מישראלים הנמצאים שם. אין
הם מנויי העולם הזה• אולם הידיעה שהעולם
הזה מחפש תמונות של דליה ב־בראזיל
פשטה במהירות במושבה הישראלית
בריו, הביאה לגיוס עוד שלושה כתבים־
בכוח.

מכתבים
אר הבחירות

די סבלנו את השיקוצים שאתם מטילים
ב־אש ממשלתנו היקר! סי, אם לא הוא,
הקים את המדינה?
מי ניצח בפיני?
מי הביא מיליוז לארץ?
טי העז לצאת
מול תככיו של לרו!?
הפסיקו
את הש־מצותיכם
ותמכו בו,
כי אוי ואבוי יהיה
לנו בלעדיו. בלי בד
גוריו! אי! קייט
לטוינתגו!
איגוד מוכרי הסבון,
גיבעת־אולגה
רתוק בנכר נות!
אני את ידי ל־מלאכתכם
לניקוי הבית,
וכד נם רבים
פהברי חישראל״ב. אי! אפשרות לנקות
הבל בבת אחת, אבל את הבולט צר יד
לנקות
צ. ה ,.לוס אנג׳לס, ארצות־הברית
...העם צריך להיות די מבוגר וטבי!
בדי לומר לזקן :״אדוני המנהיג, עד
בא! .די לד. הבאת אותנו למקום שהבטחת
לנו. תודה רבה לד. בעת ישנם
אנשים שיובילונו למקום יותר נבוה״.
אין זו כפיוודטובה וחוסר דרך-ארץ.
: 1הטרגדיה הטבעית שבאנושות. הזק!
הטוב חייב ללכת, לפנות מקומו לצעיר.
הרבה זקנים מבינים זאת בעצמם ומתפטרים
מכל פעילות פוליטית בדרך יפה
וממלכתית. לאחרים צריכים לרמוז, ולהרבה
צריכים להראות את הדרך.
ואם המדובר הוא להראות הדרד, אי!
רגר יפה יותר מאשר שכל העם, כחטיבה
אחת, יראה לו זאת. לא די באינטרינות
מפלגתיות להורדת מנהיג כה נבבד ואהוב.
זה ייראה יותר מדי מסחרי. חייבת להיווצר
תנועה. לאומית, שתריח אותו ממקומו,
אבל בסאקם, בדרך הטבע הנימוסי. לבז
מצדה אני בבחירות כלליות.

א י ! לנו בעיות בגו! ״הארץ והגולה״,
״טי הוא יהודי?״ ובו׳ .אנו עברים. אנו
נדע להסתדר בכוחות עצמנו. רק שילכו כל
אלה המציינים בעינינו את העבר, את ששת
המיליונים, את אוניות הטעפילים והנשק,
האצ״ל, ההגנה והפלמ״ח, ו׳בוטינסקי, אר־לוזורוב.
אנחנו יודעים את כל הסיפורים
האלה. יודעים וחסל. אי! בונים מדינה
כשמפנים כל היום את המבטים אחורה. רק
קדימה!
מ. תסמן, יפו
בו־נוריון, בך נוריו שמע לי, לך
מעט לישון תרנע אחרי הניתוח/ ,
תקרא ספרים ותנוח / ,כי הבל חלב בבר
עם הרוח.
בפורים הכל משחקים ברעש! /חלומותיד
הרעים יתפזרו כעש שם בדיר, האבוסים
ריקים והכבשים הטתולתלים רעבים/ ,
טה־מה־מה מתנענעים לזק! הטוב /כי
בבחירות לא תשיג רוב.
מ. אביעד, קרית־מוצקין

אגד 1א ע.1ד)
דחף

מ׳ הביא לתפיסת א״כמן י
האיש האמיתי מאחורי הקלעים מגלה סודותיו
כל האמת ורק האמת ללא כחל ושרק קראו השבוע בספר לסבתא
הנמצא בעולם הבא של לילי גלילי עמוד ,20 כפי שסופר על־ידי יקותיאל
בן אבולפיה גרינברג:

כיצד תפסת את א״כמן!!!
בפעם הראשונה בעברית צחה ומדוברת!

ההפצה הראשית בידי העולם הבא — להשיג בכל הקיוסקים

למען אלג׳יריה החופשית
נא להודיע ל״ועד הישראלי למע! אל־נ׳יריה
החופשית״ שאני מוכן להתגייס
לצבא השיחרור האלג׳ירי.
מחפוד אלדבורי,
חיפה
שאלה פלונפקאית

אלדבורי

תעשו שרות טוב
לקוראיבם אם לא
תנתחו את סיבת־ביתם
ניתוח פלאסטי.
אני עומד על שאלתי,
ששאלתי ב־מיכתב
שפורסם בחלקו
(העולם הזה
:)1220 טניי! לאורי
אבנרי איד התנהגו בגטו היהודונים
פלונסק? האם היה
נוכח שם? או שמא

הפתרון לפצעי ה פני ם
תוך זמן קצרפצעי פנים, פריחות ופגמים בעור הפנים יעלמו
תוך זמן קצר הודות ל

ם הפנ>ם 1^9 מכיל העור מרחו ימים

חומר אנטיספסי, חודר במהירות לנקבוביות
ומטהר אותן.
על עור הפנים שכבה דקה של פ ,14 ותוך
ספורים יהיה עור הפנים חלק, נקי ויפה.

תוצרת ״קליאו״ מעבדות כימיות
העולם הזה ! 225

מכתבים
קרא בספר ״?וחמי הנטאות״ף
חיים בורשטיין, נת;־
מתוודה טורד השבועונסק:
מעולם לא ביקר הוא בפלונסק.
את שמה של העיר
לדוגמה רק הזכיר —
בלי כל קשר למר בן־גוריונסק,

מתי וכיצד להתחיל להתאפר?
מהו גוון השפתון —
וצבע הצפרניים ההולמים אותך?
הנ ך ס טו דנ טי ת?
התאפרי בצנעה והשתמשי בגוונים
טבעיים, או בהירים.

עסק עכביש

אני באמת מודה לבם על הרצו! ד,נ•
לפתור את נעייותי הכלכליות. ניסיתי לשכנע
ולהסביר ליוחנן
ואריה, בעל המועדון
״העכביש״ ,כי
העולם הוה מפרכס
רק אינפורמציה נכונה
ובדוקה. אחדי
שפירסמתם, על כז,
כי ״העכביש״ שייד
לי יש להעבירו ל־בעלותי. לשמוע תתפלאו

למרות כל זאח,
.,העכביש״ נשאר בבעלותם,
וכי אני רק
ביצעתי את התיפ־אורה
הפנימית במקום,
ותו לא.
בברכת המרתפים איזי המשותפת —
איזי בן־יעקוב, תל־אביב
מערכת העולם הזה, השוכנת במרתף, מצט־ערת
על כי האינפורמציה שלה נתפסה
בקורי עכביש.

הנ ד עו בדת?
התאימי עצמך לסביבתך
והתאפרי כדי שתראי יפה גם
בשעות העבודה.
מתי להתחיל.״?

האם הצבריות קרירות?

את מ שרתת בצבא?
נמליץ על שפתון שמן, המגן גם
על שפתיים מתביזעות.
התח תנ ת זה מכבר?
עליך למצוא כמובן חן בעיני בעלך
ולהיראות מטופלת ונאה מעת לעת.
האפור אינו בגדר מותרות, אלא צורך
חיוני לכל נערה מודרנית.
הלן קרטיס מציעה לך את מבחר תמרוקיה בטיב מעולה,
ובמחיר שידך משגת. בעת קניית שפתון ולכה לצפרגיים באותו
הגוון, הוועצי במוכרת בעלת הנסיון! כדוגמת כוכבי הבד והבמה,
בטחי גם את במוצרי ה לן קרטיס ־ בעלי השם העולמי.

האומנם הצבריות קרירות, בפי שטיע:
העולם הזה ( )1221 במאמר על הגטים׳
בעבודתנו היומיומית בטיפול בהפרעות
בחיי־המיז אצל הגבר ואצל האשה, נתקל:־
בתופעה הבאה: צבריות נשואות וצעירות
מתלוננות תכופות על חוסר סיפוק מיני.
מחוץ למיסנרת המשפחה, תופעה זו נעלמה.
מה זה מוכיח? שאין ה! קרירות מטבעי•
הסיבות לחוסר ההתפרקות המינית הז: חוסר
הנסיון של הבעל, הטירוץ הבלתי־פוסק
ליציאות ולבילויים, וכן האמצעים הרבים
שבני הזוג מקדישים לקאריירה ולביסוס
המעמד הכלכלי, נד שלאהבה ולתשוקד.
ובעיקר לטיפוח! בצורה אינטימית, אי:
כבר זטז וסבלנות.
יש להוסיה לבד שרבות הישראליות שאינו
מוכנות להמשיד בחיי־נשואי! ללא סיפוק
מיני, או לקבל עובדה זו בהכנעה. במוב;
הזה ה! דומות לבנות־מינן האמריקאיות.
נראה לנו שנט אינו פיתיון לבעייה. אלא.
כמה שייראה הדבר מוזר, יש צורר ללמוד
את אמנות האהבה.
אם חוסר הסיפוק נובע מקרירות אמיתית,
או הפרעה מינית אצל הבעל. יש לטפל בזאת
בדרך הרפואית.
ד״ר מרדכי זידמן, תל־אביב

תתביישו לכם שפירסמתם תמונה פורנו־גראפית
של דליה לביא! אתם הולכים בדרכי
הגויים ולומדים משיקוציהם ותועבותיהם,
ועוד מתיימרים אתם להיות ארציים•
שורשיים, ולא היא. אתם תלושים ומתבטלים
בפני הגויים.
דליה אינה אלה נערה ככל הנערות בעולם,
ואין בה אה עורק יהודי אחד. חיה
הררית, זיווה רודן ודומיהן משמשות פח־חון־פה
לנויים. הנה, ראו! זה עם התנ״ד
שבנותיו הן צנועות כל כך
אני רואה בכל פולחן הנוח של ימינו.
שירי ההלל לגור וההילולות והחינגות סביב
החזה של ב.ב ,.מנטליות חולנית מאוד. כי
מה היא האהבה, בעצם? האהבה הרי הינד
רק אמצעי, ואילו התכלית — המשה קיום
הדור.
אסתר בידרמן, ירושלים
המוזנו.
...תנו להן לחיות כפי שה! רוצות!
קורא, פוזח־תיקוות

מ שרד הב רי או ת מזהיר
את הציבור בפני אבילת מאבלים, דברי מאפה וממתקים למיניהם
הנמכרים ברחוב ללא הגנה בפני אבק, חרקים וזיהום אחר —

ולכן עלולים להעכיר מחלות או לגרום להרעלה
ממזון ;
הננו להזכיר כי ״ הסרטהכחול ״ הוא סמל הצטיינות
והמלצה למסעדות המקפידות על מלוי תנאי התכרואה

וההיגיינה.

בחר לאכול בבית־אוכל
בעל ״הסרט הכחול״!

״העולם הזה״׳ שבועוןה חד שו ת ׳ הישראלי
המערכת והמנהלהז,הל־אביב, גליקסון ,8טלפון 26785׳ ת. ד.
• 136 מען מברקי: עולמפרס • דפוס משה שהם בע״מ ת״א,
פין • 6העורך הראשי: אורי אבנרי • המו״ל: העולם הזה בע״מ.

אין לי ספק שהעולם הזה עוסק ביתר תבונה
בפרשות לבון וקוננו, מאשר בפרשת
שחקניות הקולנוע הישראליות.
בקשר למאמר
הסנסאציוני כעתונכם שפורסם
(העולם הזה )1224
בשם ״מדוע הז מתפשטות?״
רצוני להעלות
מספר נקודות,
אשר תתרומנה
להבהרת המצב.
אם אומנם שחק־ניוודבד
״מוכרות את
מערומיהן,״ הרי ש־עתונכם
א־ן לפרסם
תמונותיהן על- את מגת למכור את ה־עתוו.
אז לפחות הררית התחסדות של בלי צניעות. נוסה לזה
אני מחכה להצטדקות מאת כותב המאמר.
אחרי ׳שיראה את הסרט ״אטלנטיס״ ,שעליו
מיהר לחרוץ את משפטו — שאנב, לבמאי
גדול כמו פאבסט היה נאה נם יאה לעכור
עליו.
הוצע לי לשחק את תפקיר ״סלומה,״ והריני
מבקשת רשות בזה מכותב הרשימה,
באם לקבל את תפקידי זה, שהרי בריקוד
״שיבעת הצעיפים״ לא אוכל לייצג כראוי
את מדינת ישראל.״
חיה הורית, תל־אביב
הרשות ניתנה בזה — בתנאי שצלם העולם
הזה, יהיה נוכח בשעת ההסרטה.
העולם הזה 1225

ך * תעוררות גדולה עוברת בחודשים
| | האחרונים על הארץ. לא היתד. כדוגמתה
מאז קום המדינה, ואולי בכלל אין
לה דוגמה בהיסטוריה הקצרה של האומה
העברית החדשה.

התעוררות זו -איש לא י*!*
אותה. היא פרצה ממעמקי התודעה
הציבורית. זוהי התגלות של
הגשמה הלאומית, שיש להתייחם
אליה בחרדת־קודש.
איש לא יצר אותה — לא לבון׳ לא בן־
גוריון׳ לא העולם. הזה, לא. אנשי־הרוח,
ובוזדאי לא המפלגות.

לבון שימש לה קאטאליזטור, וכזאת
מילא תפקיד לאומי ממדרגה
ראשונה. אך הוא לא יצר אותה.

בן־גוריון
המריץ את התהליך בשרשרת
של שגיאות שכמעט לא יאמנו. תכסיסיו
הכושלים והצורמים תרמו תרומה חשובה
להתעוררות הציבור נגדו — אך הוא לא
יצר אותה•
העולם הזה פעל פעולה חשובה (כך אני
מאמין) להכשרת הקרקע, על־ידי הטפה עיק־בית
ונאמנה במשך שנים ארוכות. יתכן כי
לולא גילה את הדיקטאטורה המתגבשת,
צעד אחרי צעד, לא היתר, קמה ההתעוררות
הציבורית נגדה. אך גם הוא לא יצר את
ההתעוררות.

ליטית מעשית להקים ממשלת־מיעום לתקו־פת־הביניים
עד הבחירות׳ בתמיכת האוסו־זיציה,
כפי שהציעה תנועת־חרות.
אך זד, רק צד אחד של המטבע. יש גם
צד שני.

68 קולות אלה מאוחדים רק כשלילה
-אולם הם יכולים לחסל
במשותף את התופעות השליליות
הבולטות כיותר.
68 קולות אלה שולטים בכנסת ובכל
אחת מתעדותיה• הם יכולים לקבל כל חוק
המקובל על דעת כולם.

על כן אני מעמיד בזה על סדר
היום: תיגש הכנסת מייד לעבודת
חקיקה מאומצת ומזורזת, כדי
לקבל כשכועות הקרוכים, לפני
הכחירות, שורה של חוקים אשר
יצמצמו במידה מכרעת את סכנת
הדיקטאטורה של קבוצת דויד כן־
גוריון.

ף• ראש וראשונה יש לחוקק חוק
^ שי טי ל פיקוח ציבורי בלתי־משוחד על
מערכת ההסברה הממלכתית.
בשנים האחרונות התגבשה בידי קבוצת
בן־גוריון דיקטאטורה מעשית על כל כלי־

צד,״ל לצורכי מערכת־הבחירות.

שור בכך חוק שני, שיש לחוקקו
בדחיפות — החוק שיטיל פיקוח לאומי
על הצנזורה.
בחודשים האחרונים הוכח כי שר־הבטחון
וסגנו יכולים לנצל את הצנזורה כדי לחסום
כל ויכוח ציבורי על בעייה לאומית חשובה
— כי כל בעייד. לאומית חשובה במדינת
ישראל קשורה, באופן פורמאלי, ב־
״בטחון המדינה״.
אין שמץ של ספק כי שר־הבטחון וסגנו
ניצלו סמכות זו למטרותיהם האישיות המפלגתיות,
על־ידי איסור סירסום הטענות
העיקריות של יריביהם, והבטחת פירסום
בלעדי לטענותיהם שלהם. הם מנעו בעד
אזרחי ישראל לדעת את מהות עסק־׳הביש,
הידועה לכל קורא בארצות־הברית, בבריטניה,
בגרמניה וברע״ם.
כן הוכח כי בית־המשפס העליון חסר-
אונים מול מצב זה. חוקי־החירום המאנד־טוריים,
אשר על־פיהם פועלת הצנזורה,
אינם מרשים לשופט להיכנס לשיקולי הצנזור.

לחוקק חוק להקמת ועדת־מישנה
קבועה של ועדת־החוץ-
והבטחון של הכנסת. ועדה זו, ש
אין
טעות גדולה מזו.

מפלגות אלה מהתת רוב מוחלט בכנסת
— 68 קולות נגד 52 קולות מפא״י וזנבו-
תיה.
נכון, קולות אלה אינם יכולים להקים
ממשלה יציבה. חרות ומק״י אינן יכולות
לשבת בממשלה אחת, שתנהל מדיניות עיק־בית
כלשהי. יתכן כי אין גם אפשרות פו
יותר
מכל יזמה אחרת, תהודה קבלת חוק
כזה אבן־בוחן לרצינות הסיסמות הליבראליות,
הסוציאליסטיות והדתיות של הסיעות
השונות.

חוק זה יטיל על חולייה מיוחדת של
מבקר־המדינה׳ בראשות אישיות ציבורית
ניטראלית מכובדת, לפקח על ההכנסות וההוצאות
של כל מפלגה. הוא ימנע, בין
השאר, בעד השימוש בכספי המדינה למימון
מערכת הבחירות של המפלגות השונות,
ובראשן מפא״י. הוא יבטיח את טוהר הבחירות
ויצמצם את ביזבוז הכספים הכרוך
בהן.
יחד עם זד׳ כדי להכליל בחוק סעיף שיקבע
את הסכום המקסימאלי אשר מותר
לכל מפלגה שהיא להוציא במערכת בחירות,
כנהוג בארצות־הברית.
עתון זה הציע לא פעם לקבל חוק כזה.
ח״כ יגאל אלון קיבל בשעתו הצעה זו
והשמיע אותה בכנסת. עתה הזמן להגשים
את הדרישה.

^ עסקנים, בפינות שונות של הזירה הפוליטית,
כי הסירות ינשרו מעץ ההתעוררות
ישר לתוך חיקם, מבלי שיצטרכו
לטרוח.
הם חושבים שדי לחזור על כמה סיסמות
פופולריות, כדי לרתום את ההתעוררות
למרכבותיהם המפלגתיות ולדהור ישר
לקראת הניצחון ביום הבחירות.

אם בן, רכותי -למה אתם מחכים?

לחוקק מייד חוק להקמת
מועצת־הגנה עליונה בזאת, שתפקח
על מינוי קצינים מדרגת אלוף־
מישנה ומעלה, ושתחליט על הקווים
העקרוניים של המדיניות
הבטחונית, בולל ענייני הרכש ד
הבעיות הכרוכות כחדירת תקו־פת־האטוס
למרחב.

דרוש כאופן דחוף חוק להטלת
פיקוח ציבורי על תקציבי ההפלגות,
הן בתקופת הבחירות והן.
כשאר ימות השנה.

איש לא יצר התעוררות זו -
ואל ישלה את עצמו איש כי הוא
יוכל לנצלה בנקל למטרותיו האישיות
או המפלגתיות.

ף דמה כי כיום סבורים כמה וכמה

כי הציבור המתעורר, עיניו פקוחות. מבטו
מחודד. והוא יבחין בין מנצלי קוניונקטורה,
שיבגדו בסיסמותיהם למחרת הבחירות
— לבין האנשים המתכוונים להגשים
את אשר הם מבטיחים, ויהי מה.

ף • רגע זה מכריזות כל הסיעות בכנסת
-- 1פרט למפא״י ולקוויזלינגים הערביים
שלה — כי הן מוכנות לחרף את נפשן כדי
לחסל את הסכנות הממאירות שנתגלו ב־פרשת־לבון.

סכנה
העיקרית שנתגלתה בפרשת(
| לבון היא השתלטות חבורה קטנה של
נערי־חצר על מערכת־הבטחון, תוך ניצולה
למטרותיה הכיתתיות והפיכתה בסיס ל־דיקסאטורה
מוסוזית במדינה.
כנגד זה הציע פנחס לבון הצעה מצויינת
ואחראית: בחירת מועצת־הגנה לאומית,
שתהיה מורכבת מאישים בעלי עבר בטחוני,
הנהנים מאימון הציבור — כגון אלופים
משוחררים.

המפלגות נדחפו על־ידי ההתעוררות למעשים
שהפליאו את עצמן. הם לא יצרו אותה.

ולא
למחרת הבחירות -אלא
לפני הבחירות.

לא יתכן חוק ליבראלי יותר, סוציאליסטי
יותר, תואם יותר את רוח נביאי ישראל ומוסר
היהדות.

ש עוד חוק הטעון חקיקה מיידית,
ושישמש מיבחן לכנותן ולטוהרן של
המפלגות השונות.

אנשי־הרוח מילאו תפקיד פסיכולוגי
מכריע כשלב מסויים של
ההתעוררות -אך הם לא יצרו
אותה.

מי שירצה לרכוש את לב הציבור המתעורר,
יצטרך לעשות משהו בנדון.
הוא יצטרך להוכיח כי יש בכוחו ללחום
נגד סכנת הדיקטאטורה.
לא בדיבורים׳ .אלא במעשים.

המתאימות. בל שאר סמכויותיו
יחוסלו.

\2 68,,ג2־\־ג 1ימריגו ר1 \2ר כר זזג \2שגזגא -גזיר!״
התעמולה האדירים של המדינה. קול ישראל
הפך קול דויד בן־גוריון. מינהל ההסברה
הוא מינהל ההסברה של מפא״י. למעשה
כבר קם מיניסטריון מוסוזה לתעמולה, והוא
מתכונן לרתום את המכשיר התעמולתי העיקרי
של המאה ה־ ,20 הטלביזיה, לפולחן
המנהיג.
עתה הזמן לשנות מצב מחפיר זה —
שהוא מסוכן שבעתיים ערב הבחירות.

יש לחוקק חוק להקמת מינהל
לאומי לענייני הסברה. חוק זה
צריך לקבוע כי כראש המינהל
תעמוד אישיות ציבורית ניטראלית,
שתיבחר אחת לארבע שנים
על-ידי רוב של שלושה־רכעים מ־חברי
הכנסת.
בכל תקופת בחירות — מיום קבלת חוק
הבחירות ועד לפירסום סופי של תוצאותיהן
— חייב תפקיד ראש המינהל לעבור
אוטומטית לידי שופט בית־המשפט העליון
(,ולאו דווקא לאותו שופט שהפך יועץ בלשני
לראש־הממשלה).
בין השאר ימנע המינהל את ניצול יום־
העצמאות לתעמולה מפא״יית, ואת הפקעת

חבריה לא יתחלפו, תהווה מוסד*
עירעורים לפעולת הצנזורה. היא
תחליט תוך 48 שעות, ללא עיר־עור
וזכוודויטו, בסודיות גמורה,
על בקשתו של כל עורך*עתון שיערער
על החלטה כלשהי של הצנזור.

יומו של המימשל הצכאי מבטיח
למפא״י (נוסף על שאר האסונות הלאו־
1מיים) את בחירתם של חמשת הקוזיז־לינגים
העלובים שלה.
בשנים האחרונות הביעו כל סיעות הכנסת,
פרט למפא״י ולסוכניה הערביים׳ את
התנגדותם לקיום המימשל הצבאי בצורתו
וכהיקפו הנוכחית. ועדת־שרים אף קיבלה
החלטה מפורשת כזאת — החלטה שנקברה
בבית־הקברות הגדול של הקנוניות הקואליציוניות.

עתה
הגיעה שעת-הכושר לחוקק
חוק שיבטל את המימשל הצבאי
לאלתר. תפקידיו הבטחוניים (אם
ככלל יש באלה) יועברו לרשויות

ך• עמדת הצעות־חוקים אלה עלו
| סדר יומה של הכנסת, בימים הקרובים,
תביא תועלת כפולה.
היא תתרום תרומה מעשית מרחיקת־לכת
לביצור הדמוקראטיה במדינה• ולא פחות
חשוב מזה: היא תעמיד את כל המפלגות
במיבחן מעשי, לעיני הבוחר, ערב הבחירות.

הציבור
ידרוש מכל מפלגה לא
דק להצביע כעד חוקים אלה -
׳אלא אף להתחייב מראש, כצורה
חד־משמעית, שלא תיכנס אחרי
הבחירות לשום קואליציה שאינה
מבוססת על שמירת החוקים ה אלה,
לצמיתות.
התנאי המוקדם לכך הוא שהכנסת לא
תצא לפגרת הפסח. עיני הבוחר לא תהיה
צרה בח״כים הנכבדים אם יצאו לחופשה
של שבועיים. אך הבוחר לא יסבול כי
הכנסת תתפגר לחודשיים׳ בדיוק בשעה שההתעוררות
הציבורית הגיעה לשיאה.
ם גרת־פסח ארוכה בתנאים אלה תהווה
עלבון לבוחר ומעילה בתפקיד.

הנה כי כן -זהו המיכחן. ערב
הבחירות נסכם מי עמד בו ומי

במדינה
המערבית בתאשינגטון וראש עירית־ברלין
הסוציאליסטי, וילי בראנד. אדנואר עצמו
יסע לאמריקה באביב הקרוב וירצה שם,
**וירה בטחון
גם הוא, על ענייני אייכמן• שעני היא
פרשת־לבון
אחת התוצאות של
לכל זה אין ערך, אם ממשלת ישראל
ייני־בסחון שוב אינם זוכים במדינה לאי לא תשתף פעולה. על כן החלו הגרמנים,
מון עיוור. שני הצדדים בפרשה האשימו ביסודיות האופיינית לגזע־אדונים זה, לעמוד
זה את זה כי עוררו בשנת 1954 באופן על המחיר.
מלאכותי מתיחות בגבולות, כדי לרכוש
״כור״ -לידיים גרמניות. כספי
את לב קציני צר,״ל. סיבעי הוא, על כן, השילומים נוצלו למעשה במלואם. אחרי שכי
אזרחי ישראל מסתכלים בידיעות בטחו־ ישראל כבר הזמינה סחורות על כל עודף
גיות בעיניים חדשות.
הכסף המגיע לה. ישראל רוצה עתה להשבוע
ירד עליהם שפע של ידיעות השיג מילתת ואשראי. עניין זה הועבר לכאלה.
אי־שם בישראל נערך תימרון גדול בנק הפיתוח הגרמני.
של צנחנים (ראה עמודים 17־ .)15 מיד
חשובה עוד יותר החדירה הכלכלית השקלאחר
מכן הוזעקו אזרחים רבים מבתיהם טה של גרמניה למשק הישראלי — הפותחת
לצורך תרגיל של קריאות־פתע למילואים. דף חדש בתולדות המדינה. הבנק המשקי
אין ספק כי אלה תימרונים חשובים ביו השיתופי בפראגקפורט, שהוא בעל גוזן סותר.
אולם העיתוי היה בלתי־מוצלח מבחי ציאליסטי, כבר רכש מניות מבוכרות של
נה ציבורית. אחרי מה שקרה בשבועות חברת כור ההסתדרותית, בסך 1.3מיליון
האחרונים, ובשער, שהמאבק המפא״יי למ דולר* .הבנק אינו מתכודן להחזיק בהן, אלא
ניעת בחירות חדשות הגיע לשיאו הדרא־ להעבירן ל״גורמים גרמניים אחרים״ ,שאינם
מחי, התגנב ללב כמה וכמה אזרחים הח קשורים דווקא בציבור הפועלים. הבנק מתשד
הבלתי־מוצדק כי מישהו מעוניין לייצר כוון גם לרכוש מניות נוספות של כור,
באופן מלאכותי ״אווירה בטחונית״ לטובת ושל מפעלים הסתדרותיים או ממשלתיים
ראש־הממשלה ונערי־חצרו.
אחרים.
הכריז אלוף־מישנה יוסף גבע, אלוף פיעד
כה לא שמע ציבור הפועלים הישראלי
קוד המרכז: מטרת התרגיל היא, בין הש על עיסקה זו, שהעבירה חלק מרכושו
אר ,״למנוע התרופפות המתח בלב האזרח לידי ההון הגדול הגרמני. לא ברור אם
משיכת כתפיים. אותה חשדנות מ פנחס לבון היה שותף לקנוניה זו, או שזיקה
אך מובנת קיבלה את פניהן של התנהלה מאחורי גבו.
לא רק המשק ההסתדרותי מעניין את
ידיעות אחרות, שמילאו השבוע את עמודי
ההון הגרמני. בנק גרמני אחר גייס 12
העתונות. בין השאר:
• ידיעות על מתיחות חדשה בגבול מיליון מארקים, העמידם לרשות חברות
הצפון, תוך חילופי־אש, אחרי תקופה ארו ישראליות מסויימות — ביניהן בולטת בעיקר
חברת רסקו, המסונפת למפלגה הכה
של שקם.
• ידיעות על מסירת מטוסי־קרב סוב פרוגרסיבית.
ייטיים מדגם נדג לצבאות רע״ם ועיראק.
חידוש המגע. כך נוצר מצב שהוא
• ידיעות כי אישים מסויימים בצמרת כימעט פאראדוכסלי.
המדינה מנבאים לחידוש יחסי־האיבה בין
מצד אחד יכולה ישראל למכור את זכר
ישראל ושכנותיה, בעוד שנתיים.
השואה (ליתר דיוק: את אי־הזכרתה בצורה
בתקופה אחרת, היו כל הידיעות האלה שאינה נוחה לממשלת בון) .מצד שני פויחד
יוצרת במדינה אווירה של מתיחות, תחת עיסקה זו את שערי המשק הישראלי
בתוספת קריאות נלהבות למלחמה־סונעת. בפני אותם המוסדות הכלכליים הגרמניים
בפברואר 1961 הן נתקבלו במשיכת־ שמילאו תפקיד מרכזי בשואה, כאשר הקימו
כתפיים.
סניפים למפעליהם במחנות־ד,השמדה והעבידו
עד מוות את האסירים היהודיים, לפני
שהועברו לתאי־הנאזים.
חדירת ההון האמריקאי לישראל נעשתה,
מן הכבשןאדהסר
בדרך כלל, תחת שלטים יהודיים. מבחינת
הרעיון הציוני, ראו רבים חיוב בהעברת
״מה שישראל עושה לנו — זו סחיטה!״
מפעלים ישראליים לבעלות חברות יהודיות־אמר
לא מכבר עסקן מערב־גרמני חשוב,
אמריקאיות. אולם חדירת ההון הגרמני מתבשיחה
שלא נועדה לפירסום .״בכל פעם
קיימת ללא קישוט כזה. כי במידה שהיו
שהיא רוצה בכסף, היא מוציאה את זזדעות״
פעם מנהלים יהודיים לחברות הגרמניות,
הנאצים מן המגירה. היא יודעת היסב שאנחנו
זקוקים לדעת־קהל אוהדת בעולם, הם נשלחו — בעזרת הבעלים הנוכחיים —
וכי איננו יכולים להרשות לעצמנו מסע״ לאושוזיץ ולברגן־בלזן.
פרסומת ישראלי שישניא את גרמניה בעולם.״
אותו עסקן, אינו הגרמני היחידי המאמין
בלב שלם כי ישראל חטפה את אייכמן אך
ורק ה אי שהברתי מו בן
כדי לסחוט כסף מן הגרמנים המיסכנים.
זה עתה נרגעה בארצות־הברית הסערה
הגרמנים יודעים כי ממשלת ישראל יכולה
שהתעוררה אחרי שדויד בן־גוריון אמר בלהרחיב
או לצמצם את משפם אייכמן כרצוקונגרס
הציוני כי מי שגר בפזורה, אין
נה, לפרסם או לגנוז פרטים מעדות האנשים
העלולים להזיק לצמרת השלטון בבון. לו אלוה. בפעם האלף־ואתת טען ביג׳י כי
מאחר שישראל העניקה את זכיון־הטלביזיה לא הובן כראוי, וכי ציטט את הפסוק מן
התלמוד מבלי להזדהות עמו.
הבלעדי לחברה אחת שאינה מן הגדולות,
וחברה זו כפופה לצנזורה בלתי־רשמית
לפתע הופיעה בוואשינגמון פוסט ידיעה
מצד ממשלת ישראל, יכולה ישראל גם ל־מרגיזה
עוד יותר. בוועידה של התאחדות
כתן את ההשפעה על דעת־הקהל באמריקה.
עולי אמריקה בישראל, שנתקיימה לפני
מובן שמצב זה מקנה לישראל עמדת־ מספר ימים, מתח ביג׳י ביקורת חריפה על
מיקוח חזקה מאוד כלפי ממשלת בון. בהת בתי־הכנסת של יהודי אמריקה. בארצות-
קרב הסכם־השילומים לסוסו, זה חשוב. הברית קשורים רוב בתי־הכנסת (כמו רוב
גזע האדונים מתמקח. קונראד אדג -הכנסיות) בפעילות חברתית ענפה, מקיימים
ואר, ראש משלת גרמניה המערבית, כלל מועדוני־נוער, מסיבות־ריקודים ואף ברי־אינו
משתדל להסתיר את הקשר בין המש כות־שחייה, כדי למשוך את בני הקהילה
פט לבין הכסף הגרמני. במסיבת־עתונאים למקום, ולהתחרות בבילויים פחות מוסריים.
שקיים השבוע בבון, לקראת משפט אייכמן, בהצביעו על עובדה זו, טען ראש־הממשלה־אמר
שהוא סומך על ממשלת ישראל שלא כי פרט לפלג האורתודוכסי אין
תנצל את המשפט לתעמולה נגד גרמניה, לבתי הכנסת שום ערך דתי, אלא חברתי.״
והזכיר בהקשר זד, את פגישתו עם דויד
״נוהג גפסד ״.התגובות באמריקה היו
בן־גוריון בארצותיה,ברית. באותה פגישה
ד,לתאה נמרצות ונרגזות. קורא נוצרי פנה במיכתב
דובר, לסי טענת בן־גוריון, על מתן
לעתון, תבע כי משרד־החוץ האמריקאי ימלישראל.
גרמנית
בסך 500 מיליון דולאר
חה רשמית באוזני ממשלת ישראל וישים
בינתיים משתדל אדנואר להבטיח את קץ אחת ולתמיד ״לנוהג הניפסד וחסר־אגפיו,
על־ידי שיגור מספר רב של מנהי התקדים ביחסים הבינלאומיים, שלפיו מרגים
גרמניים למסעי־הסברה בארצות־הברית. שה לעצמו מדינאי זר להביע דעות על
כל הנואמים האלה הפכו את משפם אייכמן עניני הדת של אזרחי מדינה אחרת.״
הודתה כתבת דבר החיננית בארצות־לנושאם
העיקרי. ביניהם: שגריר גרמניה
הברית, חנה זמר :״ההערות של ראש־
* התלוצץ עסקן הסתדרותי :״בקרוב הממשלה באו כגורם מחמיר מאוד את היחסים
(בין ישראל ויהודי ארצות־הברית),
תשנה כור את שמה לכבשן.
•• יהדות אמריקה מפולגת לשלושה פל עד כי חוגים מדיניים אמריקאיים התחילו
גים עיקריים: האורתודוכסים (המקבילים לשים לב לדבר.״
הפיתרון הצפוי: הודעה של ראש־ד,ממלכל
גווני החרדים בארץ) ,השמרנים (שהם
שלה כי לא הובן כראוי.
מתתיס יותר) וחריפורמיים.

העם

יחסי חוץ

הפזורה

הסנונית האחרונה.
ך• מה מראשי המפלגות בישראל הר־
^:י שו השבוע כמו נהג של מכונית אשר
גלגליה מסתובבים באוויר• כל כישרונם
לא הועיל כדי להזיז את המכונית קדימה.
במשך 13 שנה התנהלה מדינת ישראל
באמצעות קנוניות מפלגתיות. נסיון ממושך
זה, גיבש כאן כמה מן הכישרונות
המעולים ביותר המצויים בעולם בשטח זה.
העסקנים למדו כי כימעט ואין מצב שאי־אפשר
להתגבר עליו באמצעות קנוניה חשאית,
הנרקמת בחדרי־חדרים. במקח־ומימכר
של קנוניות אלה נמכרו זכויות־האזרח,
נקבעה מדיניות המדינה, חולק שלל תקצי-
ביה.
והנה, בצורה מיסתורית שאיש לא עמד
על מהותה, השתנה המצב. ד,קנוניות המפולפלות
ביותר, שכל עסקן ישראלי היה מתגאה
בהן, עלו בתוהו. המקח״והמימכר נמשך,
אך התנהל בחל הריק, ללא תוצאות.
הרעיונות המסובכים, שגובשו בחדרי־חדרים,
רחוק מאור השמש בוזבזו לריק.
זה היה הלקח העיקרי של השבוע ה־25
של פרשת־לבון: עבר זמנן של הקנוניות.

כמו ירד בסיגה

י• כל שמצב זה הגיע בדיוק בשעה
| 1שמיטב עסקני ישראל המציאו את ה־קנוניות
המפולפלות ביותר של חייהם.
בראש המאמץ עמדו שלושה עסקנים:
לוי אשכול, משה חיים שפירא ופנחס רוזן.
הם התחרו על המצאת הקנוניה המוצלחת
ביותר.
היוזמה היתר, בידי שפירא. העסקן הדתי־לאומי
לא רצה בבחירות. משום־מה החליט
כי תקופת אייכמן אינה מתאימה למערכת
תעמולה. כי אייכמן עלול לגלות דברים שיזיקו
לראשי הסוכנות היהודית בימי השואה
— ובכללם כמה ממנהיגי הדתיים.
על כן החליט שפירא שיש למצוא מוצא
שהיה מבוסס על העיקרון: יש להעניש את
בן־גוריון, מבלי לגזול ממנו את השלטון
המעשי. רעיונו הראשון היה מזהיר: הקואליציה
הנוכחית תישאר על כנה, אך כל
השרים ללא יוצא מן הכלל, יוחלפו. לא
רק בן־גוריון יודח מן הממשלה, אלא גם
אשכול, דיין בנטוב בן־אהרון, שפירא עצמו
וכל היתר.
בצורה זו אפשר היה להשביע את הארי
ולשמור על הכבשה. בן־גוריון היה בא

על עונשו, אבל הפרסטיג׳ה שלו היתד,
נשמרת על-ידי סילוק כל יריביו שתמכו
במסקנות ועדת־השבעה. אחרי מספר חדשים,
אפשר היד, להחזיר את בן־גוריון לראשות־הממשלה.
היה
זה רעיון מזהיר — אבל הוא נולד
מת. איש לא התלהב ממנו.
לאחר מכן רקם שפירא רעיון שני: ל־ .
הקים ממשלה זמנית בראשות אשכול, בר,
יכהן בן־גוריון כשר־ד,בטחון. ממשלה זו
תכהן מספר חדשים, עד גמר משפט אייכמן,
ואז תתפטר ובן־גוריון יחזור לראשות־הממשלה.

הפעם היתר. זאת קנוניה נחמדה. היא
יכלה לתת מוצא למפ״ם, שד,תחיבה שלא
להיכנס לממשלה בראשות בן־גוריון. היא
היתד, מענישה את בן־גוריון, שהיה דומה
לתלמיד העומד במשך שעה אחת בפינה.
אבל כוחו של בן־גוריון לא היה נפגע
במאומה: כשר־הבטחון היה מטיל את חתיתו
על אשכול, שכבר הוכיח את עצמו כעבדו
הנרצע.
יתכן שהרעיון היה מתקבל מיד, לולא
דרשה מפא״י להגביל את כהונת הממשלה
לכמה חודשים. מפ״ם לא יכלה להסכים
לכך, תבעה כי ממשלת אשכול תכהן עד
תום כהונת הכנסת הנוכחית, בעוד שנתיים
וחצי. לכך לא הסכים בן־גוריון עצמו.

אוסף הסחדיס

ך* כל זאת לא מת הרעיון לחלוטין.
אומנם הוגשו שש הצעות חוקי־ר,בחירות
לכנסת, הועברו לוועדה. אך כל עוד
הן מונחות שם, יכולה כל מפלגה לחזור

חלק מראשי מפא״י תבע לקבל את הצעת
הד״ל עם התיקון המפ״מי, להקים ממשלת
אשבול בהשתתפות בן־גוריון כשר־הבטחון.
הם הזכירו כי יוסף סטאלין שלט בברית־המועצות
במשך שנים ארוכות, מבלי להשתייך
כלל לממשלה. ממשלה שיש בה רוב
מפא״־ ,תקבל את הוראותיה ממזכירות המפלגה.
כל עוד שולם בן־גוריון במוסד
זה, יכול הוא לכוון את הממשלה גם מבלי
לשבת בה. אם יהיה נוכח בישיבותיה, כשר-
הבטחון, יהיה הוא ראש־הממשלה המעשי.
בן־גוריון עצמו עדיין לא נטה לכך. נערי-
חצרו — פרס, אלמוגי, גוברין, יחד עם
דיין ואבן, שברחו מעסקי־הביש החקלאיים

אסיג ת חוג הצעיויס שד מפא־ י בת״ א

והחינוכיים לאמריקה — פסחו על שני
הסעיפים (ראה תצפית) .אולם מיום
ליום גבר ברחבי מפא״י הפחד מפני הבחירות.
הוא הגיע כימעט לממדים היסטריים.
לא היה זה פחד־שווא. הוא נבע משורה
ארוכה של נימוקים הגיוניים למדי. בין
השאר:

• הפחד מפני ויכוח רעיוני.

מזה שנים רבות לא נאלצה מפא״י, חסרת
העקרונות, להיכנס לוויכוח עקרוני. בגלל
לבון, עשויה מלחמת־הבחירות הקרובה לעמוד
בסימן של כמה ויכוחים עקרוניים
ב׳ ותר, בהם יפנה חלק גדול מן הציבור
נגד מפא״י. בין השאר: הוויכוח על עצמאות
ההסתדרות: הוויכוח על האטאטיזם
הבן־גוריוני; הוויכוח על מדיות הדמוקראטיה.
כל ויכוח כזה יביא לכלל מחלוקת בשורות
מפא״י עצמה, עד כדי פילוג במחנה־בוחריה
המסורתי.
• הפחד מפני הפרשה. א מנם
מקווה בן־גוריון שיעלה בידיו לבלבל את
הציבור בעזרת אינפורמציה מסורסת, ולדכא
את יריביו על־ידי השימוש בצנזורה. אך
אין הוא יכול להיות בטוח בכך• הוזיכוח
על הפרשה יכול להתרחב, להביא לפרסום
פרטים נוספים שיזיקו לו אישית.

• הפחד מפני אפרן היוקרה.

בעבר נזקף כל ניצחון מפא״יי בבחירות
על חשבונו האישי של דויד בן־גוריון. ה־פרם
סיג׳ה האישית של המנהיג מבוססת על
ניצחונות אלה עתה תיזקף על חשבון בן־
גוריון ונערי חצרו כל ירידה של מפא״י.
אפילו הפסד קטן יביא להם נזק רב, ואילו
הפסד גדול עלול לקבור את הפרסטיג׳ה
של הזקן לנצח.

• הפחד מפני פשיטת־רגל מפלגתית.
מפא״י עודנה חייבת לבעלי־חוב

שונים כשלושה מיליון לירות, שבוזבזו
בבחירות הקודמות. הפעם תתקשה עוד יותר
במציאת כסף למימונה של מערכת־ד,בחירות
אשר תצטרך לסמוך כולה על הכמות ועל
הלחץ. אין ספק כי בבחירות הקרובות יוציאו
כל המפלגות עשרות מיליוני לירות.
המפלגה הליבראלית, שתמומן על־ידי ההון
הגדול, עלולה להיות עשירה יותר ממפא״י.

• הפחד מפני פשיטת־רגל לאומית.
כדי לעמוד בחירות בתנאים הרעים

שנוצרו, תצטרך מפא״י לשחד חוגים רחבים
של האוכלוסיה• היא תצטרך לשפוך תקציבים
ממלכתיים על ההתיישבות העובדת,
על בעלי־המלאכה, על משלמי־המסים, על
המורים ועוד ועוד. פחד זה ממריץ בעיקר
את לוי אשכול למנוע בחירות בכל מחיר.
• הפחד מפני אייכמן. אין כל
בטחון שמשפט אייכמן לא יישמט מידי המארגנים,
יביא בזיון למדינה, או יביא לגילויים
שיזיקו לראשי המשטר. כל אסון
כזה ינחיל למפלגה מכה קשה.

• הפחד מפני המשכרים השוטפים,
בעיקר בשטח החקלאות, העלו
לים
להמריץ רבבות בוחרים מפא״יים להצביע
הפעם נגד המפלגה. הוא הדין לגבי
משבר החינוך.

• הפחד מפני גירו שד כיג׳י.
השנה ימלאו לבן־גוריון 75 שנה. אילו התקיימו
הבחירות במועדן, ב־ ,1963 היה ה־דבר
מבסיח את השתתפות המנהיג גם בהן,
ואת שלטון מפא״י בכנסת החמישית עד
.1967 ואילו עריכת הבחירות השנה יביא
לכך שהכנסת הששית תיבחר כבר בשנת
,1963 כשהשתתפות בן־גוריון שוב אינה
בטוחה.

• הפחד מפני המחלוקת כתור

מפא״י. ברגע זה שסועה המפלגה בכל
הדרגים. מערכת־הבחירות עלולה לעורר מחלוקות
חדשות בין גולדה ופרס, בין ספיר
ודיין, בין ביג׳י ושרת• התארגנות חוג
הצעירים במפא״י, שערך בשבוע שעבר כינוס
פרו־לבוני עורר הד נרחב, הוא סימן
המבשר רעות. פנחס לבון, העומד מן הצד,
עלול לקעקע את בניינו של ביג׳י אחת
לשבועיים, על־ידי גילוי פרם נוסף של ה־פרשה,
או על־ידי מסירת הודעה עקרונית
בלתי־צפוייה.

המטבעות האחרונים
אשי המפלגה מעמידים פנים כאילו
| לא תיתכן ירידה גדולה יותר מאשר
בחמישה מאנדטים. אולם זו שריקה בחשיכה
— וכל איש רציני במפא״י יודע זאת.
האפשרות של הפסד גדול יותר, שהוא
בתחום האפשרי, פותחת תהום בפני מפא״י.
מאז קום המדינה ועד היו* שלטה מפא״י
במדינה למרות היותה מיעוט. בכל קואליציה
שהוקמה עד כה, היוותה מפא״י רוב מוחלט,
והחזיקה בידיד, את כל התיקים החשובים.
כי תמיד היו למפא״י (יחד עם ד,קודד
לינגים הערביים שלד ).לפחות 45 מאנדטים,

מכתבאישישל״האדם השליש*״ למערכת ״העולם הזה׳

האיש הנזיסתורי ביגתר בישראל הוא
״הארב השלישי״ .איש וה, אשר שהו
ואבר רפירסוס, הוא נ\ 2ודו1־הגזו\ 2ד של
פרשוז-לבון כולה.
כי היה וה ״האדם השלישי״ שגילה,
בנושפבו הנזורי שננורך נגרו, אה הגילוייב
שנהנו בירי פנוזנז לבון א ת הנ ש \2לנזל־וזנוה־הריהאביליבוציה.
ננדוהו של ״האדגו
השלישי״ הכריוזה א ה דויד בן־גוריון
להבויל נול שלישו הצבאי לננרוך בדי2ן ה,
ולאוזר ה כן להגן יגז א ה ונורה השופבו כהן.
הנו 2ן נוהיה של ונורה וו, הצידן, הביאו
לה 2ןהת וננדה־השיבננה, אשר הנהן נוהיה
גרהו לנפילה ההה שלה. נול כן־אין הגוהה
בטביעה כי ״הארה השלישי״ הואשההיל,

רו צי ם

מערכת נכבדה,
אחרי שלוש שנות שתיקה, אני נאלץ לאחוז
בעט, כדי להגיב, במקצת, על מבול הדברים שהושמעו
אודותי -אודות ״האדם השלישי״.
הדגשת המילה ״במקצת״ טעם בו, כי כל עוד
נטושה המערכה המשפטית להוכחת נקיון כפי
מן האשמה המיוחסת לי, אין באפשרותי לגולל
בפני עם את העובדות בהוויתן. מה עוד שהאספקט
הבטהוני העוכר כחוט השני בכל הפרשה,
הוא עילה מספקת בדי להפעיל את נחת זרועה
של הצנזורה כבל אשר אנסה לומר.
לפני שאגע בנושא עצמו, מילים מספר לעצם
העובדה ששורות אלה מופנות אליכם -לשבועון
אשר השקפותיו, כאופן הצגתן, לא אחת העלו את
זעמי.
בראש וראשונה הייתם אתם בבל יער העתר
נים והשבועונים, היחידים אשר גילו בלפי ״האדם
השלישי״ הגינות והתאפקות, ולא נתתם קולכם
למקהלת המשמיצים אשר גילו ״בקיאות״ בה
רכה בכל הקשור אלי.
שנית -יודע אנוכי להעריך אומץ מהו. מלחמתי
כמשך חמש השנים האחרונות למדתני כי
בל המעז לצאת נגד אותו מנגנון אדיר־בוח ובל
יבול -עוז רוח לו, ויהיו מניעיו אשר יהיו.
שלישית: דכקותבם כמטרה -למרות המכשולים
והרדיפות -ערכות נאמנה היא שגורל ה מדינה
יקר לכם.
ועתה לענין גופה :
אם חרדתי ודאגתי לכטחון המדינה פשע הן -
אזי הנני אשם. בי בעבור זאת נרדפתי על-ידי
אותם האנשים אשר את זביונם הבלעדי על ה דאגה
לכטחון המדינה אני שולל, בי אין בטחון
המדינה עניינו הפרטי של אדם אחד, אלא קניינו
של בל אזרח ואזרח המדינה.
הושמצתי -וברור לי בי ידם עדיין נטוייה -
על־ידי אותם האנשים אשר בשעתו לא היו מוכי
נים לעזוב את מקומם הנוח מאחורי המכתבה
ולקבל על עצמם את אותם התפקידים אשר
קבלתי על עצמי.
״קופת השרצים״ התלוייה מאחורי אינה נבדלת
במאום מאותן ״הקופות״ שבל חייל או מפקד
קרבי גורר מאחוריו. ואם להתייחס למעשה-טיפ-
שהבטיחו לד, רוב גם בקואליציה רחבה
המבוססת על 90ח״כים.
עתר* חוששים הססימיסטיים במפלגה כי
היא יכולה לרדת, במיקרה הרע ביותר,
עד 35 מאנדטים. אם באותו זמן תתחזק
המפלגה הליבראלית (למשל, עד 25 מאנד־טים)
ויהיה צורך להכניס לקואליציה הבאה
גם את הדתיים (העשויים להגיע עם פא״י
ל־ 15 מאנדטים) ,תהיה מפא״י מיעוט בממשלה.
במצב כזה שוב לא תוכל להחזיק
גם בראשות הממשלה וגם במשרד־החוץ,

ננל ירי גילוייו, אהההשלת ישראל.
בכל ההנן ופה הואת, לא דיבר ״האדבו
השלישי״ אל הציבור הישראלי. ננדוהו
גנווה בהיס הסורי של השפבוו, שננוהיינו
בהרשננהו בננבירה בבווזונית הסוייהה.
נגד הרשננה וו הגיש ״הארס השלישי״
ננירננור בביה-ההשפבו הננליון. ננירננור
וה יוברר בשבוננוה הנן רוביס.
השבונו הפר ״הארס השלישי״ בפננס
הראשונה א ת שהיסתו. הוא נושה ואה
ב הי כהב אל הננרכה ״הננולס הוה״.
ההננרכה ברגזה בספרנות א ה כהב-היר
ואוזרי שנהצא כי אין כל ספגן שאוהנס
נכהבה הי כהב בירי ״הארס השלישי״,
הוולינה להסרו ליריננה הציבור, בהלואו:

להשתיק
שות לפני כעשרים שנה, עת היותי נער (ומי
בנעוריו לא עשה שטות דומה?) בהוכחה חותכת
לנטיותי הפנימיות -אזי הנני מודה ומתוודה.
ומה מוזר -דווקא אותם אשר הגיעו למה
שהגיעו בזכות דאגתם העיקכית וללא-מעצורים
לרכוש הנטוש ולקופת המדינה, ואשר בזכות
קשרים ולחץ מתאים ידעו את הדרך לסגירת
תיקים -דווקא אלה התייצבו בראש המשמיצים.
ובל
זאת מדוע? על מנת לערער מראש מהי
מנותי. בי האשמות אשר העליתי נגדם מטילות
צל ככד, ומעוררות חשדות המורים בבל אשר
פעלו, דבר המסכן את מעמדם ונוחיותם.
אין בלבי טענות נגד האנשים שהלכו שולל
אחרי מסכת־השקרים של אותם אשר אמרו אומר

להשתיקני בבל מחיר -וראייה לבך נמצאת
בפסקות המעטות מתוך דו״ח ועדת בהן אשר
ניתנו לפירסום.
לא קלה הישיבה מאחורי החומות, אך משוכנע
אני בי לא רחוק היום בו יוכח קבל עם ועדה
שאין ״האדם השלישי״ השליליות בהתגלמותה,
אלא אדם אשר פעל לפי אותם הערכים אשר
ינק על ברכי ארגון ההגנה והפלמ״ח, ואשר
שימשו בנר לרגליו ככל אשר עשה ופעל.
מתוך סיכות מובנות אין כיכולתי לחתום בשמי
המלא, אך תיקווה אני שהדבר לא ימנע מכם את
פירסומו של מיכתב זה.

״האד השליש•״ ן

במשרד־הבסחון ובמשרד־האוצר• מפא״י שוב
לא תוכל להתייחם לשותפיה כאל גלגל
חמישי, לכפות עליהם כל החלטה הנראית

אבדן הרוב בממשלה יהווה התחלת הסוף
למפלגה כמו מפא״י.
יתר על כן — שום אדם במפא׳׳י אינו
מסוגל להעריך כיום את סיכויי הבחירות.
יש נעלמים רבים מדי בחשבון — מצב־רוח
הקהל ביום הבחירות, התפתחות ההתעוררות
הציבורית של הפרשה עד אז, שאלת

הקמתו של גוש לבץ־׳מפ״ם־אחדוח־העבודד״
ודרך גיבושה של המפלגה הליבראלית המאוחדת.
על כן נאלצים מתכנני מפא׳׳י לקחת
בחשבון את המצב הגרוע ביותר.
משום כך, אין זה פלא כי מפא״י מוכנה
ברגע זה לשלם כימעט כל מחיר כדי למנוע
בחירות. היא מוכנה לכל קנוניה — אלא
שעבר זמנן של הקנוניות. נשארה רק אפשרות
אחת: שמפא״י תשליך על השולחן
את המטבעות האחרונים שלה — ראשיהם
של דויד בן־גוריון ונערי־חצרו.

חצי רדי! ?

במדינה
פר שת אייכמן
הקרבעלה ^־לו״ם

דד״1
שלם!
אבל

•3 1 *9
האהיל־זהו
ס>כויד במבצע

(זנח

המסתיים ביום ו׳ 31.3.61

פרטים בכל בימ״ם
למוצרי ״אמקור״

המנוי־
!י 1ל\ז

גזפיבתך,
א\\ז\ בהוזרגז.

פקידים1
ת ל מי די ם!
ס טו דנ מי פ !
יורשמו עוד היז 0ל קו רסחחדשל*

קארמת

עברית ו/או אנגלית

(שני זוודשים, פעמיים בשבו?)

נ״אולפן גרג*
המגחל: מ .בד־עמא ממפינסעי)
ת ל ׳ אכיב: רתוב גורדון 3
חיפו! :בבית׳הס*־ ״במעלה*
דמוב שפרי*־ לוץ .*0

חצלחח

מובטחת!

״מויש פרלמן לא זו בלבד שפירסם פרטים
סודיים על דרכו של אייכמן לאמריקה
הדרומית — אותם מסרתי, בזמנו, לשלטונות
ישראל. הוא גם מעלים את חלקי בפרשה,
לא מזכיר את שמי בגוף ספרו, שנכתב
בעזרת מוסדות רשמיים.״
בטענות והאשמות אלה יצא השבוע המהנדס
שמעון ויזנטל 51 במיכתב אל
מתרגם סיפרו לעברית, חיים מס הירושלמי.
הוסיף ויזנטל, יליד בוצ׳אץ׳ שבפולין
אשר גדל והתחנך באוסטריה :״אין זו הפעם
הראשונה שמויש פרלמן פועל כך.
כבר ב־ 1945 השגתי חומר על פעילות המופתי
של ירושלים, חאג׳ אמין אל־חוסייני,
שכלל שלושה תצלומים מקוריים. שליח ההגנה
באירופה, ארתור (אשר בן־נתן) ביקש
ממני אז למסרם לידיו, כדי שיעביר את
התצלומים למחלקה המדינית של הסוכנות.
״ב־ 1946 הופיע אצלי, בלינץ, שם התגוררתי
אז עם משפחתי בתנאי־מחסור קשים,
קצין במדי הבריגאדה היהודית. שמו: משה
פרלמן. הוא דובב אותי אודות ספרי על
המופתי, אשר התחלתי לכתוב בימים ההם.
משאלותיו הבינותי שארתור מסר לו
את כל אשר ידע, וכי הוא שליח המחלקה
המדינית של הסוכנות.״
החוזה בוטל. בקיץ 1946 שיכנע פר־למן
את ויזנטל, לדבריו, לבוא לווינה, בהבטחות
כי בעיר זו נמצא מוציא־לאור
המוכן לפרסם את ספרו. הוא נטל מידיו
את כתב־היד וטען באוזני המהנדס כי
העבירו לידי הוצאת ויקטור גולאנ׳ף היהודית
שבלונדון.
מאז לא נודע גורלו של אותו העתק מב־תב־היד.
שאלות אצל המו״ל גולאנץ׳ לא
הביאו לכל תוצאה. רק בדצמבר אותה שנה,
כאשר הוזמן המהנדס־הפלים, שהתגורר אותה
עת במחנה עקורים, לבוא כמשקיף לקונגרס
הציוני שהתקיים אז בבאזל — הוברר
המשך הסיפור.
בעיר השווייצית, בה נאלץ לישון על
ספסל בית־ספר יהודי, מחוסר כסף לקחת
חדר בבית־מלון, ניפגש עם מו״ל יהודי־אמריקאי,
וויליאמם זיו מניו־יורק, שהציע
לו 8000 דולאר עבור זכויות־הפירסום של
ספרו.
אושרו של ויזנטל לא ידע גבול. החוזה
עם המו״ל עמד להיחתם תוך יומיים. ואז
פגש המהנדס שוב במויש פרלמן, שכיהן
כקצין עתונות בקונגרס• מויש שמע, דרך
ארתור ושליחים אחרים, על מזלו הרב
של בעל הספר.
כעבור יומיים בדיוק הודיע המוציא־לאור
האמריקאי לויזנטל הנדהם שאין ביכולתו
לפרסם את ספרו: מו״ל בריטי, ויקטור
גולאנץ׳ ,עומד לפרסם ספר על אותו נושא.
חקירה קצרה אצל המוציא לאור הבריטי
העלתה כי ספרו של פרלמן עמד להתפרסם
כעבור חצי שנה — ב־ .1947 כאשר
הופיע הספר, הוא כלל את שלושת התצלומים
שנמסרו על־ידי ויזנטל לארתור, נועדו
לשמש את המטרות הנעלות של המחלקה
המדינית של הסוכנות היהודית.
ויזנטל נאלץ להסתפק בפירסום ספרו באוסטריה,
בגרמנית.
״קול ישראל החרים״ .השבוע, כאשר
המוציא לאור ומתרגם ספרו של שמעון
ויזנטל, חיים מם, קיימו מסיבת עתונאים
בירושלים, אישר ד״ר ה. י .רוזנקראץ מארכיון
יד ושם את אמיתותן של טענות
הסופר, בספרו הרדיפה אחרי אייכמן.
דברים אלה עוררו טנסאציה. אך כאשר
חלק ניכר מן הכתבים שנוכחו במסיבת ה־עתונאים
כתבו רשימות בגנות מעשיו של
מויש פרלמן — נפסלו הכתבות על־ידי
העורכים. גם קול־ישראל, עליו היה מויש
אחראי בזמנו, סירב להודיע על הופעת
הרדיפה אחר אייכמן במהדורתו החדשה.
שרות השידור הממלכתי היה עסוק מדי ב־פירסום
ספרו של פרלמן, המתחרה.
לוויזנטל לא נותרה ברירה אלא להציע
מינוי ועדת היסטוריונים שתחקור, עם תום
משפט אייכמן, חלקו של מי הכריע בתפיסת
הצורר.

מזכיר מועצה פרשיץ
״יצור שחור־עור ארור —
נת ישראל. בשלושה מקומות סערו הרוחות
במיוחד — מסיבות שונות:
• בשגרירות האפריקאית, בה הדברים
אמורים, רגזו כל יודעי הדבר, הריצו תלונות
ובקשות חוזרות ונשנות לחקירת טענת
האפלייה.
• במשרד החינוך, אשר ניסה לנער את
חצנו מאחריותו לפיטורין, ולהטיל את האחריות
הישירה על שלטונות הצבא.
• במושבה מנחמיה, שיצאה לפתע מאלמוניות
שיגרתה הנידחת, מצאה את עצמה
בלב־לבה של פרשה — אשר לפחות בחלק
ממנה לא היה בכיזנתה להיות מעורבת כלל.

סיפר הדיפלומאט האפריקאי :
אנחנו, האפריקאי בישראל, סירבנו להאמין
לשמועות שמורה צעירה ומוכשרת, שלימדה
נוער בישראל, הודחה מתפקידה משום שנעדרה
מעבודתה ימים מספר — או בגלל
אהבתה לדיפלומאט אפריקאי.
קשה לנו לשכנע את עצמנו שמורה־צברית
צעירה זו היא היחידה, או הראשונה,
המחסירה מימי לימודה. ואם אומנם לא
היא ראשונה ברשימת המורות המחסירות
— מדוע נענשה דח־קא היא בעונש החמור
כל־כך של שלילת אפשרות ההוראה?
אם נכונה השערתנו, אני נאלץ להבין
שהיא סולקה מעבודתה מאחר שאהבה
יצור ארור, שחור־עור, שבא מיערות־העד
של היבשת השחורה הקרוייה אפריקה.
הגיעו אלי שמועות הטוענות שמדינת
ישראל היא מדינת משטרה. סירבתי להאמין
בכך. אך איך תיקראו אתם למשטר בו
קורים דברים שכאלה?
למה אינכם גלויי לב? עלו על ראשי
הגגות והכריזו שאתם מתנגדים שלאפרי־קאי
איזשהו — ויהיה המשכיל והנחמד
ביותר — יהיו קשרים עם בחורות משלכם.
זוהי צביעות להכריז השכם והערב: אנחנו
בעד ידידות העמים ונגד אפלייה גזעית;

טען כני פרשיץ :
״אני לא יודע אם דליה היא כן חתיכה
או לא חתיכה. אבל אני רוצה דווקא לציין
שבהתחלה היא עשתה עלינו רושם טוב.
אתם יודעים: בחורה צעירה, פיקחית ומשתדלת
יכולה תמיד לעשות רושם. אבל מה
לעשות? כל מה שאני רואה זה שהיא מנסה
להכניס אותנו, איכשהו, לבוץ שאגחנו לא
עשינו ולא יודעים בכלל למה מגיע •לנו
שיגע בנו.
נכון שאין אצלנו קונצרטים כל ערב,
כמו בתל־אביב: אז מה? בעד זה אנחנו
כבר לא בני־אדם ולמטה מהממוצע? ואם
אין לנו מה להביא לה חוץ מעגבניות
מאנימייקר, אז מה? גם אנחנו לא מאבסו־טים
מהן; אבל מה לעשות, את זה קבע
דיין.״
עד כאן דברי מזכיר־מועצת מנחמיה. חברי
מנחמיה המבוגרים אולי לא נפגעו
כל כך מפרשת דליה: אך על התושבים
הצעירים השאיר הדבר רושם מדכא. הם
משתדלים לפתח את מושבתם ולהביא אליה
אנשים חדשים. לכן חוששים הם מפני
השמצות.

דרכי־אדם
אהבח 14 סו ףשחוד
סיפורה של המורה־החיילת דליה רוס, שטענה
מעל עמודי העולם הזה ( )1224 כי
פוטרה מעבודתה בגלל יחסיה עם דיפלומאט
אפריקאי, הסעיר השבוע כמה חוגים במדי-

ומצד שני לנהוג כפי שנהגתם בפרשה זו.
כנציג האפריקאים פה, ואחרי שיחות עם
דיפלומאטים נוספים ועם סטודנטים אפרי-
אסיאתיים, אני מציע שממשלת ישראל תכריז
בגלוי שאסור לנו להיפגש עם נערותיכם.
אז לפחות נדע עם מה יש לנו עסק.
כי עם מי בעצם עלינו להיפגש? נערות
בגיל 18־ 16 צעירות מדי לפגישה. בנות
20־ 19 הן טאבו בשבילנו — הן בצבא.
ריבונו של עולם! איזה סוד בטחוני כבר
יכולה לגלות נערה בצבא?
למה משרד הבטחון כה תמים וחושב
שהדיפלומאטים הם מרגלים?
יש לכם שני סוגי מדיניות, אחד כלפי
חוץ ואחד כלפי פנים. אנחנו האפריקאים
ידועים כמכניסי־אורחים ואצלנו, אני מבטיח,
לא היה קורה דבר כזה. מוטב לחשוב
פעמיים לפני שעושים דבר שכזה.
זה מעכיר את היחסים עם האפריקאים,
פה בארץ. ויש לזכור תמיד שרושם אישי
כזה משפיע יותר מאלף הכרזות.
פטורץ בדי תלונות. עד כאן דברי
הדיפלומאט. במשרד החינוך היו הבעיות
מסובכות יותר. פרשת דליה רום היתה
עלולה לגרום נזק רב — לא רק לנערה
עצמה, אלא אף ליחסי־החוץ של המדינה
ולמעמדם של אנשי רשת החינוך.
משרד החינוך, שהוא האחראי והקובע
לגבי כל המורים בישראל, טען שכל מה
שקורה עם מורות־חיילות אינו נוגע לו.
האמת היא שכל מורה־חיילת ממלאת
תפקיד של מורה אזרחית, והמפקח החינוכי
שלה ׳הוא איש משרד־החינוך.
אך בטענה פורמאלית, שהמורה חיילת,
ניסה המשרד לנער את חוצנו מהאחריות
לפיטוריה של דליה מתפקידה כמורה.
עובדה היא, שמלבד תלונתה הבודדת של
המועצה המקומית במנחמיה, לא נמצאה
בתיקה של המורה דליה רום אף תלונה
אחת בקשר לעבודתה. גם עובדת העדרה
מן העבודה הוזכרה שם בפעם הראשונה
— ששה ימים לפני שפוטרה מעבודתה
כמורה והועברה לתפקיד אחר בצבא.
דובר משרד החינוך, אורי אורן, הודה
שלא התנהלה, למעשה, שום חקירה מטעם
משרד החינוך ובי המורה פוטרה על־פי
תלונת המושבה.
אף־על־פי־כן, קבעו אנשי משרד החינוך,
בהיסתמכם על תלונת הכפר בלבד, כי
״התנהגותה של הנ״ל אינה הולמת מחנכת.״
הגדרה מעין זו, על טיב עבודתה
מורה, כשהיא נכנסת לתיקה האישי, מבטלת
במידה לא קטנה את סיכוייה לעבוד במקצועה
בעתיד.
במנהמיה עצמה היתד, סערת הרוחות
טבולה במידה מסויימת של הומור, המהול
במרירות צינית.
סיפר מנחם שליטא, אחיו של בני שליטא,
ראש המועצה המקומית במושבה מנחמיה
:״לי אישית, למרות שאני אתיו של בני,
אין שום עניין אישי בכל מה שדליה טוענת
כנגדו. לא איכפת לי ולא הייתי מתערב —
אבל מרגיז אותי שהיא מנסה כאילו לסחוב
את מנחמיה לתוך ההשמצות.״
צעירי מנחמיה בעלי השפמים השתלטו
לפני שלוש שנים על כל המינהל של המושבה
בת השישים ומנסים להוציא אותה
מקיפאונה. בני שליטא ( )26 ניבחר ליושב
ראש המועצה המקומית. בני פרשיץ ()25
— למזכיר המועצה המקומית.

אמר בני שליטא, ידשב ראש
המועצה המקומית, והאדם שהד
אשם על־ידי דליה בנקמנות :

ראש־מועצה שליטא
— מהג׳תגלים של היבשת השחורה.״

״אני, מצידי, מאחל לדליה רוס הצלחה
(חמשן בעמוד <10
העולם חזה 225ר

האמת ער פרשת־רבון -כפי שהיא נראית בעיניו שר עמוס קינן בפאריס

נזופים, קיטע ידש שמאלו.
חופים, קיטע יד ימינו.
חדר גדול ואפלולי, מוזנח. בפינה השמאלית אמבטיה ישנה,
חלודה.
מופים: חופים
חופים: כן, אמרת משהו, מופים?
מופים: בטח שאמרתי משהו• אמרתי חופים.
חופים: היום אתה ם טם סן גדול. מה קרה?
מוסים: אני לא יכול לסבול יותר.
חופים: לסבול מה?
מופים: את הריח.
חופים: איזה ריח?
מופים: אתה יודע.
חוסים: אני לא יודע.
מופים: אתה באמת לא מרגיש את הריח?
חוסים: לא מרגיש כלום.
מופים: מין ריח כזה של גבינה ישנה?
חוסים: אין פה שום גבינה.
מופים: אני יודע.
חופים: אז מה אתה רוצה?
מופים: למען השם, אתה לא מרגיש כמה מסריח בחדר
הזה?
חופים: אל תשתמש בביטויים כאלה. אתה יכול להגיד
.ריח לא־נעים״ .אל תגיד מסריח, כי אני יכול להעלב.
מופים: אתה משחק אתי במלים, ואני כבר לא יכול
לנשום. אני נחנק.
חוסים: אף אחד לא מכריח אותך לנשום.
מופים: לך קל לדבר. כבר שלושה ימים שלא נשמתי.
אני לא יכול יותר.
חופים: תנסה לעמוד על הראש. ככה אפשר להחזיק
מעמד יותר זמן.
מופים: תראה, חופים, אני רוצה לומר לך משהו ב־רצינות:
האמירה בחדר הזה היא ללא־נשוא. מוכרחים לפתוח
את החלון!
חו פי ם: מה אתה מדבר! אתה לא יודע שבחוץ עוד
יותר מסריח? אתה לא יודע שפועלי הנקיון כבר לא באו
שבועיים לעבודה?
מו סי ם: אם ככה, אז מוכרחים להתרחץ.
חו פי ם: להתרחץ? נפלת על הראש?
מו פי ס: אל תגיד ככה. אתה יודע שלא נפלתי. רק
עמדתי על הראש. אני אומר לך ברצינות שהגיע הזמן להתרחץ.
אין לך מושג כמה שאתה כבר, סליחה, מפיץ ריחות
לא־געימים.
חו פי ם: אולי תגיד לי מתי התרחצת אתה בפעם האחרונה?

פי ם: בסח, לא אשכח לנצח את היום הזה. זה היה
בשנת , 1946 בקיסריה.
חו פי ם: אני זוכר מצויין את היום הזה• אז גם אני
התרחצתי בפעם האחרונה.
מו פי ם: אח, היה היו זמנים
חו פי ם: אח, כשאני נזכר
מו פי ם: זה היה בלילה. אניית מעפילים הגיעה לחוף.
סחבתי מעפיל שמן על הגב, והגלים הרטיבו אותי. מאז
אני לא יכול להתרחץ. כל פעם שאני רואה מים, מתחיל
לכאוב לי הגב.
חו פי ם: אצלי זה לא הגב, זה הצמאר. המעפיל חיבק
לי את הצוואר וכמעט שנחנקתי. מאז, מתי שאני רואה מים,
כואב לי הצמאר•
מו סי ם: חופים, בוא נתרחץ. נשכח את הכל, נתחיל
מחדש.
חו פי ם: לא רוצה להתרחץ.
מו פי ם: אבל תראה כמר, שאתה מלוכלך!
חו פי ם: אתה בעצמך.
מו פי ם: וככה אתה מרשה לעצמך לדבר על חבר שנלחם
יחד אתך!
חופים: זה אתה התחלת את כל הפרשה.
מו פי ם: בטח, מפני שיש גבול לכל דבר. כל זמן שלא
התרחצת, לא היה איכפת לי. וכאשר, בשנתיים האחרונות,
היית תמיד ישן בגרביים, ולא החלפת אותם אף פעם, לא
אמרתי אף מלה. וכאשר הפסקת לתת את הבגדים לכביסה
והיית משליך את הכבסים המלוכלכים שם בפינה, לא אמרתי
אף מלה. וכאשר החדר התחיל להתמלא זוהמה וקורי־עכביש,
שתקתי. וכאשר אכלת את חתיכת הסבון האחרונה,
עשיתי את עצמי כאילו לא ראיתי.

חו פי ם: אני רואה שאתה עוד מהבחורים הטובים שלא
אוכלים סבון.
מו פי ם: כן, ועל זאת אני גאה.
חו פי ם: אני חושב שאתה בכלל יהודי גאה.
מו פי ם: בטח, גאה וזקוף־קומה. אין לי במה להתבייש.
חו פי ם: חוץ מהריח, כמובן.
מו פי ם: על טעם וריח אין להתווכח.
חו פי ם: אני לא מתווכח. רק מציין עובדות.
מו סי ם: עובדה שאתה מלוכלך.
חו פי ם: לך תסתכל בראי.
מו פי ם: יש לך חוש הומור. אתה יודע שהראי כל־כך
מלוכלך שאי־אפשר לראות בו שום דבר.
חו פי ם: למה אתה לא מנקה אותו?
מו פי ם: שאלה טפשיח. די להסתכל עליך כדי לראות
איך אני נראה. לא צריך ראי.
חו פי ם: מצויין. אז על פרשת הראי אנחנו יכולים לעבור
לסדר היום. אתה חושב שכדאי לשבור אותו?

מו פי ס: אני אומר לך, חופים, צריך אומץ. בוא נסתום
את האף, ניכנס לאמבטיה, ושם נראה מה יקרה.
חו פי ם ( :סותם את האף) בבקשה, אחריך.
מו פי ם ( :סותם את האף) אחריך. הגיל קודם ליופי.
חו פי ם: תמות נפשי עם פלשתים. אני נכנם( .הולן ל־אמבסיה,
נכנס לתוכה).
מו פי ם: איך זה?
חו פי ם: תיכנס כבר, ממזר, ואל תשאל שאלות.
מו פי ם: זה לא קר?
חו פי ם: קצת.
מו פי ם: תפתח את הברז של המים החמים.
חו פי ם: בוא, תיכנס כבר להתרחץ. אם לא, אני יוצא.
מו סי ם: על החיים ועל המוזת! (שניהם יושבים עכשיו
בתוך האמבטיה).
חו פי ם: בוא נתחיל להתרחץ מהר, מפני שאני נחנק.
מו פי ם: תתחיל אתה הראשון. מפני שאתה יותר מלוכלך.
חו פי ם: למען השם, אל תעשה אתי עכשיו חשבונות!
תוריד מהר את היד מהאף ותתחיל לרחוץ אותי!
מו פי ם: אתה יודע שאני לא יכול להוריד את היד מה

פי ס: לא, נשאיר אותו למזכרת. ועכשיו בוא להתרחץ.

פי ם: להגיד לך את האמת, אולי הייתי חושב על כך.
אבל מאז שאיבדתי את היד הימנית אני לא יכול יותר
להתרחץ.
מו פי ם: אצלי אותו דבר. מאז שהיד השמאלית נתקעה
לי בתוך מכבש המסים, אני לא יכול.
חו פי ם: אז הנה אתה רואה, אי־אפשר ודי.
מו פי ם: אל תגיד. תמיד אפשר. אתה יודע, יד אחת
רוחצת את השניה.
חו פי ם: הה הה הה, משוגע! אתה יודע שאפילו אם
הייתי רוצה, לא הייתי יכול אפילו להתקרב אליך, בגלל
הריח!
מו פי ם: תראו מי שמדבר!
חו פי ם: המאכסימום שאני יכול להתקרב אליך זה שלושה
מטרים.
מו פי ם: ואני מוכרח לעמוד לפחות ארבעה מטרים ממך.
חו פי ם: אולי אפשר לנסות לסתום את האף ביד אחת,
וביד השניה לרחוץ.
מו פי ם: אבל אתה שוכח שלשנינו יש רק יד אחת.
חו פי ם: וחוץ מזה, אני גם לא מאמין לך. קודם אני
ארחץ אותך, ואז אתה תהיה נקי ותסתלק החוצה ותשאיר
אותי לבד מלוכלך.
מו פי ם: ככה אתה מדבר אתי אחרי שנים רבות של
הליכה משותפת בתלם.
חו פי ם: מזה התחילו כל הצרות. התלם היה מלא בוץ.

אף, בגלל הריח. תוריד אתה הראשון ותתחיל לרחוץ אותי.
חופים: אני כבר לא יכול. אני נחנק. תרחץ. אותי סהר,
מהר. זה נורא. עוד רגע אני מתפוצץ!
מוסים: למה נכנסנו הנה לאמבטיה הזאת?
חופים: זה היה רעיון שלך. אפשר היה להמשיך לחיות
בתוך הלכלוך עוד עשר שנים.
מופים: לא נכון. כבר אי אפשר היה. בחייך, תוריד
כבר את היד מהאף ותרחץ אותי! אני רוצה להיות נקי.
חופים, מה אתך, חופים! יתענה לי, אתה שומע? אני מדבר
אליך! חופים, תפסיק לשתוק כמו דג במים! תרחץ אותי
מהר, אני נחנק כבר! חופים, למה עשית לי את זה? ככה
עושים לחבר, למות פתאום בתוך האמבטיה? כל זמן שהיית
חי, זה היה לפחות סירחון אנושי. אפשר היה לחיות. אבל
מי זה יכול לחיות עם מת בתוך האמבטיה? די, אין לי כבר
יותר אוויר, אני לא יכול לדבר יותר. אם אשאר עם אף
סתום, אמות. אם אוריד את האצבע מהאף, אמות מסירחון.
אני לא יכול יותר. די. אין אוויר, אין אוויר. היה טוב
לחיות, היו זמנים הלכנו בתלם יחד
(לפתע הוא קופץ מתוך האמבטיה)
הצילו, הצילו, הצילו! פיתחו את החלון! הצילו! (מתרוצץ
כמו מטורף בחדר, עם אף סתום. נופל. מתרומם עוד פעם
אחת, קורא. הצילו! -ונופל שוב ארצה. הוא נשאר שוכב
כך כמה שניות, לאט־לאם נשמטת היד המחזיקה באף ונופלת
ללא חיים ארצה).
מסך

פקיד־בכיר גיברי והמכונית העממית
כמה רבעים יש ביחידה?
שינוי כתובת
מנוי על ״העולם הזה״
המשנה את כתובתו ייטיב
להקדים ולהודיע על שינוי
כתובתו למחלקת המנויים
של ״העולם הזה״ לפחות
שבועיים מראש, וכך ימנע
עיכובים בקבלת העיתון.
רצוי, אם אפשר, לצרף את
דוגמת הכתובת הישנה כפי
שהיא מופיעה על מעטפת
המשלוח למנוי.

במרינה

״נוה אם״
בית הבראה אחרי לידה

אחהוד״רברונו רהפלד
פקידים !
תלמידים !
סטודנטים !
הרשמו עוד היום לקורס החדש ל־
קצרנות עברית ו/או אנגלית

(שני חודשים, פעמיים בשבוע)
ב״אולפן ג רג 01 1 £ 0 0
המנהל: ח .בר־קמא (קמפינסקי)
תל״אכיב: רחוב גורדון .5
חיפה: בבית־הספר ״במעלה״,
רחוב שמריהו לוין .30

הצלחה

מובטחת!

טפול מיוחד לתינוק

הדרכה

לאמהות

השגחה רפואית

(המשך מעמוד )8
בכל מיקצוע שתיבחר לעצמה לעסוק בו.
רק חבל שהיא ניצלה את העובדה שראש
מועצת מנחמיה הוא אדם צעיר, על מנת
לשרבב את שמי בכל הענין; מה גם שאני
רואה בזה פגיעה אישית, היות ואין זו
המלצה גדולה, לדעתי, להיות בין ידידיה
של דליה רום.
אנחנו במנחמיה רואים באזרחים האפריקאים
המתגוררים בארצנו, אזרחים רצויים
במושבה, וסבורני שיחס זה אופייני לתושבי
הארץ כולה.״
השבוע המשיכה פרשת דליה רוס להתגלגל.
האפריקאים ומשרד החוץ דרשו הסברים.
משרד החינוך לא היה מוכן לשאת
באחריות למוריו, קבע שהצבא אחראי למורים
בישובים אזרחיים בתקופת שירותם
הצבאית, גם מהבחינה החינוכית. בכל בליל
ההאשמות והאשמות־שכנגדו נשכח כימעט
לחלוטין סיפורם העצוב של שני צעירים
שנאלצו להיפרד בעיקר, משום שגון עורם
אינו זהה.

צה׳׳ל
ה פ קי דהב כי ר

הרצליה פ׳ ע״י בפר שמריהו
טלפון 2245 :־ 9 3

מקומה של הידיעה בעתון־הבוקר היה
מפתיע. היא הופיעה במרכז העמוד הראשון,
בהבלטה רבה ובאותיות מודגשות.
תוכנה :״אלוף מישנה בנימין גיבלי, ששימש
לאחרונה ניספח צבאי בשגרירות ישראל
בלונדון ופרש מהשירות בצה״ל, הצטרף
לסגל העובדים הבכירים של מיפעלי
ק״זר פר״זר, בחיפה״.
לפחות עתון אחד הגיב על מיקומה ש?
הידיעה. היה זה קול העם המק״יסטי, שהעיר
באירוניה :״הבלטת הידיעה מופרזת
במקצת, אלא אם כן החסיר העתון פרט
או שניים מן הביוגרפיה של מר גיבלי.״
כי אכן אין דבר מיוחד בכך שקצין בכיר
בצה״ל הופך פקיד בכיר בחברה פרטית
או ציבורית. השבוע פורסמו, ללא הבלטה,
ידיעות כי סגן ראש המודיעין של צה״ל,
אל״ם צבי קינן, פרש מתפקידו והפך מנהל
של חברת־ספנות פרטית. אפילו הניחושים
על עיסוקו הכלכלי בעתיד של הרמטכ״ל-
לשעבר, חיים לסקוב, לא זכו בהבלטה כה
רבה.
בכל זאת היתה הבלטת הידיעה על גיב־לי
מובנת לרבים. לא רק בשל הפרטים
הביוגרפיים שהוחסרו, וגם לא רק בגלל

אישיותו רבת־העניין של גיבלי.
שופט טוביאנסקי. כי בנימין גיבלי
( ,)41 גבר תמיר ששערותיו הכסיפו לאחרונה,
בעל הופעה של קצין ארי, הטביע
את חותמו על מערכת־הבטחון באחת התקופות
החשובות ביותר של קיום המדינה:
הוא כיהן בתפקיד ראש אגף־המודיעין משנת
1952 עד שנת .1955
כבר אז היה ותיק מאוד בענייני מודיעין.
הצעיר הפתח־תיקוואי, שהצטיין בצעירותו
כשחקן כדורגל בהפועל פתח־תקודה, בלס
מנעוריו בפיקחותו• ,הצטרף להגנה ועלה
במהרה לתפקיד מרכזי בש״י (שרות הידיעות)
של איטר (״איסר הגדול״) בארי.
אנשי מנגנון־החושך אינם מתפרסמים בציבור.
לכן ידעו רק מעטים על תפקידיו
הרבים של גיבלי, מהם רבים שלא היו נעימים
ביותר. באחד ממשפטי־הדיבה, שהתנהלו
לאחר־מכן במדינת־ישראל, נודע כי
גיבלי מילא תפקיד מרכזי בתקופת הסיזון,
פיקח על חטיפת אנשי אצ״ל, אשר עונו
לאחר־מכן באכזריות.
בפעם הראשונה נודע שמו של ניבלי
לציבור הרחב, כאשר נודעו פרטי פרשת
טוביאנסקי. במשפט־השדה הבלתי־חוקי שנערך
לטוביאנסקי בבית־ג׳יז, כיהן גיבלי
כמאשים, כשופט וכמוציא־לפועל של פסק־דין
המוות.
איש אמ״ן דאיש אימון. אחרי עסק
זה הוסיף גיבלי לתפוס מקום
חשוב ביותר בצמרת אגף המודיעין של
צה״ל. אחרי כהונתו הראשונה של ויוויאן
הרצוג בתפקיד ראש אמ״ך• עבר התפקיד
המיוחל לידי גיבלי עצמו. יתכן כי פרטי
פעלו הרב בתפקיד זה לא יח־דעו עוד במשך
זמן רב.
גיבלי עצמו רמז לאחרונה, כי הוא מתכונן
לכתוב ספר על עלילותיו.
גיבלי שוחרר מתפקיד ראש אמ״ן בראשית
שנת . 1955 במלחמת־סיני הצטיין כמפקד
חטיבה והשתתף בכיבוש רפיח, ולאחר־מכן
נתמנה אלוף הפיקוד עצמו לא נמסרלוע״י
שר הבטחון, שמינה אותו, תחת זאת, לנספח
צבאי של ישראל בלונדון.
לאחרונה התהדקו היחסים בין גיבלי
לבין דויד בן־גוריון. יחסים הדוקים אלה
מדיו,

לא הופרעו גם כאשר פשט גיבלי את
• סופר עליו, בהלצה, כי עסק בחלוקת
קרח במושבה, ומכר דרך קבע חמישה
רבעים מכל בלוק.
•• אליו חזר לפני שנתיים, בעיקבות
העברת־חעונשין של יהושפט הרכבי ועניין
ברווזי־המים.

לא מכבר. להיפן־ — נערי-החצר של בן־
מ תון דאגו כי ראש אמ׳׳ן לשעבר יתפוס
גם בחיים האזרחיים את התפקיד הראוי לו.
שתי דמויות משולבות. מערכת־הבטחון
החליטה לאחרונה לאפשר לקציני
צבא־הקבע לרכוש מכוניות פרטיות׳ המשוחררות
ממכס. לשם כך החליטה לבחון
מהי המכונית המתאימה ביותר לשימושם
של קצינים אלה. חיל־החימוש בחן ארבעה
סוגי־מכוניות, שהיו מועמדות לכך. בין
מכוניות אלה נמצאה גם מכונית ד,לארק
של מיפעלי קייזר פרייזר בחיפה.
משום מה לא נסה חיל־חימוש, תחילה,
להמליץ דווקא על מכונית הלארק. הוחלט
שאינה מתאימה למטרה מסויימת זו. אך
למרות חוות־דעת זו של חיל־החימוש, החליט
משרד־הבטחון של שמעון פרס, במפתיע׳
לרכוש 40 מכוניות לארק, כהתחלה
לעסקות נרחבות יותר.
על רקע יחסים מתהדקים אלה בין מש־רד־הבטחון
לבין מיפעלי קייזר פרייזר, היה
זה רק טיבעי כי גיבלי, האיש המקורב
כל־כל לבן־גוריון ולפרס, יקבל משרה יפה
(במשכורת ברוטו של 720ל״י) במיפעל
המכוניות החיפאי.
וכך זכו אזרחי ישראל להתבונן השבוע
בתמונות שהכילו שתי דמויות מעניינות:
דמותה של המכונית העממית החדשה של
קייזר פרייזר, ודמותו של הפקיד הבכיר
בנימין גיבלי.

פרסם, אלא את הידיעה שהקצין התפטר ונתמנה
למנהל המוזיאון הלאומי.
אבל את שמו — את שמו לא נדע
לעולם!

בל הזכויות •נוודות

• מסתמנת התנגשות כין משה דיין לבין דויד כן־גוריץ,
בתוך צמרת מפא״י. דיין, שעלה לגדולה בחסות ביג׳י, סבור עתה ני המנהיג
הזקן מתחיל להוות ״מישקל מיותר״ הרובץ על מפא״י. אין זה מן הנמנע כי

דיין ישדל חלק מצמרת המפלגה להאיץ בבן־גוריון שיפרוש, תון השמעת
סיסמות והבטחות נבובות שכל מטרתן להציל את בן־גוריון מן המכה
הנוראה למעמדו. בסווח הרחוק יותר, ינסה דיין להמעיס את מעמדו גם של
שמעון פרס. על־יד׳ התנהגותו בפרשה, נתן דיין לפרס להסתבך מבחינה
ציבורית, בעוד שהוא עצמו נזהר מלהיות מעורב ישירות. על־ידי כן הוחלש
מעמדו של פרס לאין שיעור, לעומת זה של משה דיין. אולם נם מעמד חלש
זה של פרס נראה חזק מדי בעיני דיין, השואף להיות המנהיג מספר אחד
של מפלגתו.

מפלגות
באמ צו׳ ,לאבקצוות
במהירות שהפתיעה יריבים ואוהדים כאחד,
נוצר השבוע גוף פוליטי חדש במדינה:
המפלגה הליבראלית הישראלית. אחרי
שהפרונרסיבים הביעו ראשונים את נכונותם
ליצירת גוף זה, התכנסו הציונים הכלליים
לישיבה ארוכה, אשר בסופה הפכה
המפלגה החדשה לעובדה קיימת.
מה יהיה כוחה של מפלגה זו? בכנסת,
יש כיום לצ״כ ולפרוגרסיבים 14 צירים.
״בבחירות הבאות אנו מקווים ל־ 25 מנדא־טים!״
הכריז ראש הצ״ס יוסף ספיר.
תיקוותו: שכל הבוחרים המתונים והשבעים
של הריכוזים העירוניים, שהצביעו בעבר
עבור מפא״י ואשר יהססו לבחור
בקצה הימני או השמאלי, יצטרפו לגוף
מרכזי ״ליבראלי״ .למונח זה צליל של
קידמה פוליטית, המהולה בשמרנות חברתית.

• אץ כמעט שום סיכוי שמפ״ם ואחדות־העכודה יצטרפו
לממשלהחדשה, שמסרתה להציל את מפא״י מן הבחירות. אחרי שהועלתה
תוכנית ״ממשלת אשכול״ ,יסרבו מפלגות השמאל להצטרף לממשלה שבה
יכהן ביג׳י בכלל בתפקיד כלשהו.

• כל,רכ מפ״ם מתגבשת הדיעה כי גס אחרי הכחירות

אין להשתתף כממשלה אשר כן־גוריון יעמוד כראשה. דיעה
זו נפוצה בשלב זה בין חברי המוסדות הנמוכים יותר של המפלגה, אולם
יתכן כי עמדה שלילית זו אף תשפיע על המנהיגות העליונה.

״זה יפגע כחרות לפני שנפלה
ההחלטה, היתד, קיימת אפשרות כי הצ״כ
יקימו חזית אחידה דווקא עם חרות — ולא
עם הפרוגרסיבית אולם מתוך 33 חברי

• צפה להצעה מרחיקת־לכת מצד מפ״ם, כדי להשפיע על
אחדות־העכודה ללכת כרשימה אחידה לכחירות הקרובות.
הצעה זו: מפ״ם תוותר על יתרונה הנוכחי בכנסת (תשעה מאנדטים לעומת
שבעה של אחדות־העבודה) ותסכים להרכבת רשימה פאריססית של נציגי

שי ח רו ר מגיו ס
גילי סלומון 22 צעירה חיפאית חיני׳
נית, התגייסה לצה״ל אחרי שסיימה בית-
ספר לאחיות כאחות מוסמכת. ככל האחיות
המוסמכות המתגייסות לצה״ל, עברה אף
גילי קורס מיוחד שהסמיך אותה כאחות
צבאית בדרגת סגן־מישנה. יחד עם חברותיה
הועסקה הצעירה כאחות בבית־החולים
רמב״ם בחיפה, במיסגרת שירותה הצבאי.
אחרי תקופת שירות קצרה, הגישה גילי
למפקדיה בקשה להשתחרר מן השירות
הצבאי. הסיבה, בה נימקה בקשה זו: רצונה
להשתלם בארצות־הברית. בקשתה של
גילי נדחתה על־ידי כל דרגי השלטונות
הצבאיים בפניהם נידונה. הוסבר לה כי
בין חברותיה נמצאות רבות המבקשות להשתחרר
— ואף בשל נימוקים כבדי־מיש־קל
מנימוקה היא.
כעבור חודשים מספר חזר השם סלומון
לעגיין את שלטונות הצבא. הפעם היה
זה שם אביה של גילי, עורך־הדין החיפאי
המצליח, יעקב סלומון, שעלה לחדשות.
הוא קיבל על עצמו את הגנתו המשפטית
של הקצין הבכיר שהואשם על־ידי ועדת
כהן בסיוע לעדות שקר בקשר לעסק־הביש.
לא עברו שבועות רבים ובקשתה של
גילי לשיחרור אושרה. בקשותיהן של אלה
מחברותיה שביקשו אף הן להשתחרר,
נידחו בפעם נוספת.

״הקצין ה 3אי ר ״
יצירת השבוע על פרשת חקצין הבכיר
פידסס אפרים קישון, במעריב:
גבור הסיפור הוא קצין גבוה ובלונדי
שהסתבך בענין מסוים. אשר לטבעו של
הענין המסוים הזה אין אנו יכולים לגלות
יותר מטפח וחצי. כלומר שהקצין הואשם
על־ידי אישיות ידועה (בינתיים הודחה
מתפקידה) בקונצים מסויימים. לעומתו טען
אחד מראשי הממשלות בארץ, שהקצין חף־
מפשע ב־ 70—75 אחוז. פרשה שלמה.
סיבך את הענין, יותר מכל, ששמו של
הקצין לא היד, ידוע לאיש, מאחר שזה כבר
מהווה סוד בטחוני, לנוכח אויבינו האורבים
לנו בכל פינה. לכן לא נקבו אף פעם בשמו
של האיש, אלא קראו לו ״הקצין הבהיר״.
תכסיס מוצלח המונע מסוכנים זרים במרחב
השמי מלגלות מי מסתתר מאחורי השם,
היות שמספר הקצינים הבלונדיים בצבא
הוא ניכר.
הצנזורה הידקה את החגורה וננקטו צעדים
אנטי־שמיים חמורים. אחד השרים, שהזכיר
את שמו של הקצין הבהיר בנאומו
לפני קהל מובחר בככר מוגרבי, קיבל
נזיפה גומזת, ברוח הודעת דובר הממשלה
ששודרה בחדשות קול ישראל לאמור:
״מדיין לא הגיע הזמן לגלות בפרהסיה ששמו
של הקצין הבהיר הוא יוסי גמבה״.
היד החזקה היתד, מורגשת בכל מקום.
פלוגות המשטרה ערכו צייד נרחב אחרי
הצפודים שצייצו את שמו של הקצין על
העצים. לאחרונה לא הורשה לעתונים להעולס
הזק 1225

״גזת רע בזזגזעזרה מאת?״
שתי המפלגות. היא אף תהיה סוכנה להעמיד את יצחק סבנקין, איש העלית
השניה מאחזות־העבודה, בראש הרשימה המשותפת, מעל למנהיגה שלה, איש
העליה השלישית מאיר יערי, אלא אם כן יצסרף לבון לרשימה ויעמוד בראש
— ואז לא יהיה צורך לשכנע את אחזות־העבודה.

מרכז המפלגה שהשתתפו בהצבעה, לא היה
איש שהתנגד לשיתוף עם הפרוגרסיבים.
מדוע? טענו אגשי חרות :״כדי להבטיח
את הצטרפותם לקואליציה עם מפא״י.״
השיב על כך מזכיר הצ״ב, יוסף תמיר:
״הקמת המפלגה החדשה תפגע בחרות לא
פחות מאשר במפא״י. על כן תעשה חרות
את הכל כדי להפריע ולקלקל. אני במקומם
הייתי נוהג בדיוק באותה צורה.״
לעצם העניין, השיב תמיר :״כבר בראשית
הבירורים עם הפרוגרסיבים, שאלנו
אותם אם הם מתכוונים להמשיך בדרכם
הנוכחית, על יסוד שיתוף־פעולה מתמיד
עם מפא״י. הם השיבו כי פרשת לבון
שינתה את התמונה לחלוטין. המפלגה החדשה
תהיה אלטרנטיבה למפא״י, או לכל
הפחות שותפה מקבילה, אבל בשום אופן
לא גרורה.״
הצטרפות לחרות, לדעת הנהלת הצ״כ,
לא היתד, מצליחה להסוות את חרות כמפלגת
מרכז מתונה, כי אם רק מחתימה את
הצ״כ בחותמת ימנית קיצונית. והבוחר
הישראלי, לדעתם, נמצא באמצע — לא
בקצוות.
קודם — היסוד. מי יהיר, ראש המפלגה
החדשה? כיצד יחולקו התפקידים והכיבודים?
מי יתווה את המדיינות החדשה?
על כך לא הגיעו הצדדים עדיין להסכם.
הסביר אחד מראשי הפרוגרסיבים :״ידענו
שאם היינו מתחילים בבירורים ובחלוקת
תפקידים, לא היינו מגיעים לעולם להסכם.
החלטנו לגשת, קודם־כל, לשאלה היסודית
— ולהקים אף. המפלגה. אחר־כך נגיע
לפרטים. זה אולי לא רגיל אצלנו, אבל
זה בריא מאוד.״
את דמותה הציבורית תקבע המפלגה כאשר
תתכנס לוועידת־היסוד שלה, בעוד כחודש
ימים.

• המניע העיקרי, המדרבן את המפלגה הדתית הלאומית
לחפש מוצא שימנע עריפת כחירות חדשות; פחדו של משה
שפירא כי המפלגה הליבראלית תהפוך מפלגה שניח בגדלה במדינה — דבר
שאולי יאפשר לח להקים קראליציח עס מפא׳י לבזה, בלי השמאל ובלי חדתי־ס.
בנימוק זה אף ינסה לשדל את השמאל להסכים לחרנבת ממשלה ללא בחירות.

כלי.

• התקרבות הבחירות תמצא את ביטויה גם בשטח הכלייאלץ
לקצץ כמה מן הסעיפים המנופחים של התקציב החדש, אשכול כזי להימנע מהעלאות נוספים במסים השונים. יחד עס זאת ייערכו כינוסי
פועלים המוניים, במטרה לאלץ את האוצר אף לקצץ או לבטל חלק מן
ההיטלים הקיימים.

• עולי מצריים כישראל יתמכו בהצעה הערבית למנות
אופוטרופוס של האו״ם על רכוש הפליטים הערבים בישראל.

הארגון, המיוצג על־ידי עורך־הדין שלמה בהן-צידון, יפנה בימים הקרובים
למזכיר האו״ם ברוח זו, יבקש, תוך כדי כך, כי האו״ם יערוב נם לזכויותיוזם
של עולים אלה לקבל פיצויים מתוך הרכוש המצרי המוקפא — דבר שממשלת
ישראל עצמה מסרבת להבטיח.

• אות אזעקה למשרד החוץ הישראלי; צפוי שינוי מוחלט
כמדיניות הצרפתית, כלפי החבר הערבי, בעקבות השלום
שיושב כאלג׳יריה. הסימן הראשון: בועידת ארגון הבריאות הבינלאומי
בהודו, התייצבו הצרפתים תחילה נגד הכרח בלינה הערבית כארגון אזורי,
שינו לפתע את עמדתם, מן הקצה אל הקצה, על פי הוראות פאריס, ישראל
נשארה לבדה במערכה נגד קוויזלינגיות אפריקאית

עוד ספר של צעיר ישראלי, שיופיע בארץ בתרגום
עברי, אחרי שהופיע קודם לכן באנגלית, כארצות־הכרית.
ו־ומאן של יורם קאניוק, בנו של מנהל מוזיאון תל־אביב ואיש הפלמ״ח,
המתגורר מזה שנים רבות בניו־יורק, נשא לאשה את בתו של אחד מעורכי
השבועון סיים.

במדינה

בשבועות אדונים נערך

דרכי־חיים

הצב רי ת
ליבותיהם של כל האנשים הסובים אוה־בי־ציון,
נרעדו השבוע. ברוב העתונים הו־פילה,
במיסגרת, הידיעה: חזרה בת קבוץ
שירדה עם הוריה.
הכתבה ידעה לספר על הוריה של הנערה,
שהיו שנים רבות חברי קיבוץ עד
שזכו לקבל שילומים מגרמניה. לאחר שקיבלו
את השילומים, עזבו את הקיבוץ, ירדו
לגרמניה. הנערה, בתם, שהצטרפה אליהם
אך לא יכלה למצוא את מקומה בחיים הנוכריים,
חזרה עד מהרה לארצה ולקיבוצה.
יתכן, כי עדנה נוי 19 התלבטה בבעיות
אלה בהיותה בחוץ־לארץ, אך האמת
היתה, שהיא לא חזרה ארצה לאחר שירדה
— אלא פשוט ביקרה אצל הוריה בגרמניה.
קשה לומר שהתסונה לרדת או לעזוב את
קיבוצה אף לדקה אחת בלבד.
עדנה, שהיא נערה שתקנית מטבעה, עובדת
לשביעות רצונם של כל חבריה לעבודה
בבית־החרושת נענון, לשם נשלחה על-ידי
המשק בו היא חברה — כפר מטריק. עדנה,
שלא הלכה לצבא מטעמי בריאות, מבלה
את זמנה הפנוי בקיבוץ ובבילוי.
הוריה של עדנה היו חברים פעילים בקיבוץ
— אך הפיצויים קסמו להם יותר
והם הלכו אחריהם שבי — לגרמניה. עדנה
עצמה, שהיתר, תלמידה מוכשרת במיקצועות
הריאליים, לא נתפתתה. על אף האפשרויות
שנפתחו לפניה, היא הכריזה, עוד לפני
נסיעתה לגרמניה, שאינה מתכוזנת להישאר
שם או בכל מקום אחר שמחוץ לקיבוץ.
ואכן — לאחר ביקור קצר של חודשיים
וחצי אצל הוריה, בחוץ־לארץ, חזרה עדנה
לקיבוצה, כסר מסריק, ולעבודתה בבית-
החרושת. אין היא רואה בכר מיבצע ציוני
מיוחד במינו אלא מעשה טבעי של נערה
ישראלית .״מה הרעשז* שאלה השבוע,
״הרי גדלתי פה!״

משפט
1 : 0דטובתה שו ס ט

ויוומיכת

מאמץ
* *.בקרב הפג בי ס ה
לכלמ כונ ה

סיגוד׳•וגיס ו חו מ רי םחי סיי ם ג עי נ ו

השער, היתה חמש אחר הצהריים, כאשר
מונית שחורה ניתקה מתוך שיירת המכוניות
שהתנהלה על כביש נתניה, החליקה
אל תוך תחנת־הדלק שליד גשר הירקון ונעצרה
ליד בניין התחנה. אורי וינברג ואברהם
נסטנפובר 25 שחקני הפועל חיפה,
ירדו מתור המונית, ביקשו להשתמש בטלפון,
בפנותם אל מנהל התחנה, צבי ניינד
רק (.)44
השניים ניגשו אל המכשיר .״ניצחנו חמש
אפס,״ הודיעו בשימחה לחבריהם בחיפה,
לאחר שניצלו את שיטת החיוג־הישיר.
ניימרק עצמו, יצא בינתיים מן החדר, המשיך
לעקוב במבטו אחרי. השניים, שהוסיפו לשוחח
שיחת־חוץ במשך כעשר דקות.
בעיטה מיקצועית .״לאן צילצלתם?״
שאל ניימרק משסיימו את שיחתם וביקשו
לשלם .״לחיפה,״ השיבו.
ניימרק התרתח .״מר, זאת אומרת,״ צעק.
״אני לא נותן לצלצל שיחות־חוץ בטלפון
שלי. הייתם צריכים להגיד לי קודם לאן
אתם מצלצלים. השיחה הזאת תעלה לכם
שלוש לירות.״
השניים נדהמו .״מה פיתאום!״ טען אחד
מהם ,״דיברנו בסך הכל דקה אחת! זה
צריך לעלות לכל היותר שישים גרוש.״
ניימרק לא היה מוכן לוותר .״אתם תשלמו
כמו ילדים טובים, או שלא תסעו מכאן,״
אמר להם.
״בסדר,״ אמר וינברג ,״נוסיף לך עוד
שלושים גרוש. מסכים, טוב. אם לא —
שלום לך ולא תקבל כלום.״
ניימרק, שראה כי השניים פונים ללכת,
ניסה לעכב בעדם — אך לפתע השתרע
מלוא קומתו ארצה, מעוצמת בעיטת־רגל
״מיקצועית״ שנשלחה לעבר קרסולו. לאחר
מכן נכנסו וינברג ונסטנפובר למכונית,
מיהרו להסתלק מהמקום — אך לא לפני
שהנתקף הספיק לרשום את מספר המונית
בה נסעו.
שופט־השלום, ישראל זוהר, אשר בפניו
הובאו שחקני הכדורגל, ציין השבוע בפסק־דינו:
״הנאשמים
הינם ספורטאים, כביכול, אולם
התנהגותם היתד, בארבארית. שימחתם
מניצחון הכדורגל, נגמרה כמו אצל הגויים
הפולניים בגזיזת זקנים של יהודים.״
לאחר קריאת פסק־דינו חמור־הניסוח,
הסתפק השופט בהטלת קנם.

מו ד
ך• משך שעות ארוכות, השבוע,
^ עצרו מיליונים ברחבי תבל את נשימתם.
כתבי העתונות מכל העולם עמדו דרוכים,
ושדרנים שלחו על גלי האתר ידיעות
תכופות.
המאורע שגרם לכך דחק את הידיעות הפוליטיות
החשובות ביותר מעל כותרות
העתונים, הסיח את הדעת מההתפתחויות
הפוליטיות בקונגו או מהמשבר הממשלתי
בישראל: ליז טיילור נאבקה השבוע, פעם
נוספת, עם המוות.
הכל אירע בפיתאומיות מפתיעה, כאשר
היה נדמה כי ליז היפר,פיה כבר חזרה לאיתנה.
בבית־המלון המפואר בלונדון, שם
ממתינה הכוכבת להתחלת ההסרטה של
קליאופטרה, שנדחתה פעמים רבות, לקתה
ליז בשפעת קלה. רופא שהוזעק למקום קבע
כי זוהי הצטננות רגילה בלבד. אולם כיוון
שגם לפני חודשים מספר עמדה ליז על
סף המוות, ממה שיד,תחיל בהצטננות
קלה, ציווה עליה להיות רתוקה למיטתה
תחת משמר רפואי קפדני.
כעבור יומיים נראה היה שהשפעת חלפה.
חומה של ליז ירד והצבע חזר ללחייה.
אולם בשבת שלפני שבוע, בשעה ארבע
אחר הצהרים, שוב הרגישה ליז לפתע ברע.
אדי פישר, הבעל הנאמן, דאג לסלק מיד את
הילדים מהדירה, מיהר להזעיק את הרופא,
פעם נוספת. ליז שכבה על מיטתה, חיוורת
וחסרת־תנועה. נשימתה היתד, איטית והדופק
חלוש. הרופא הבחין מיד כי היא
מתקשה לנשום, סובלת מחוסר חמצן. למקום
הובא מיתקן חמצן מיוחד. בעזרתו הוחדר
׳האח־יר לריאותיה המעונות של ליז.
במשך שעתיים עקב הרופא אחרי הת־אוששותה
של ליז. הוא הבחין כי חומה
עלה, הגיע עד 39.8מעלות• אז פקד הרופא
להעביר את השחקנית לבית־ד,חולים,
הזעיק לקונסיליום עוד שלושה רופאים
— בתוכם את לורד אודאנס, רופאה האישי
של מלכת בריטניה.
ליז הועברה לבית־ד,חולים כשמיתקן החמצן
קשור אליה. כאשר בדקוה הרופאים
שוב בבית־ר,חולים הם כבר יכלו לאבחן
את מחלתה כדלקת ריאות סטאפילוקוקית
— כלומר, דלקת ריאות מלווה בהתרבות
של חיידקים.
בעוד הם בודקים את החולה, הלך מצבה
והחמיר. אפילו מיתקן החמצן לא עזר עוד.
נשימתה הלכה וכבדה. ואז החליטו הרופאים
להזעיק מיתקן נשימה מיוחד, מביתר,חולים
בארנט בהרדטפורדשיר, המרוחק
100 קילומטר מן המקום בו שכבה אליזבט.

ה מוו ת
כעבור שעה, כבר הועברה לחדרה בבית-
החולים, כשהצינור עודנו תקוע בגרונה.
עתה כבר יהיו הרופאים מוכנים להעניק לה
תקופת חיים ממושכת יותר .״יש בה כוחות
מאבק אדירים. אי אפשר להאמין
שבאשה יש כוח כזד״״ אמרו.
כוח פנימי זה הוא שהציל את ליז
טיילור ממודת, לפני חודשים מספר, בעת
שהרופאים כבר חרצו את גורלה בגלל
סיבוך רפואי אותו לא היו מסוגלים לפתור.
תחילה הם היו סבורים שאליזבט
טיילור חלתה בשפעת. כשמצבה החמיר,
טענו כי נגיף מיסתורי פגע בה. אתר־כך
שינו את דעתם וטענו כי נדבקה בקדחת
מאלטה, כתוצאה מזיהום שנגרם בשל
שיניה הפגומות.
אחד הרופאים אף קבע כי נפגעה בדלקת־עצבים
חמורה: ואילו שני דיבר על סימנים
של סרטן.
כשהבריאה ליז, לבסוף, ידעו העתונים

הקרם עם המוות
**יתקן הנשימה שהוזעק להצלת
חייה של ליז הוא מיתקן אלקטרוני—
היחידי מסוגו בעולם• בעוד שמתקנים רגילים
פועלים לפי קצב קבוע מראש, אינם
יכולים להתאים את עצמם לקצב נשימתו
של החולה, מכתן מיתקן אלקטרוני זה את
קצב־פעולתו אף לקצב הנשימה האיטי•
בלתית מכוניות ואופנועים של משטרת
לונדון, שצפרו ופינו את מסלול הנסיעה,
דהר אמבולנס מיוחד במהירות של 100
קילומטר לשעה כדי להביא את המכשיר
— הנראה כקופסה מרובעת בגודל חצי
מסר — אל מיטתה של ליז.
כשהגיע המכשיר לבית־ר,חולים כבר איבדו
הרופאים כל תיקתה .״יש לד, עוד שעת
חיים אחת!״ פסקו. במאמץ שברגע האחרון,
ערכו ניתוח מסוכן בגרונה של השחקנית,
חתכו את קנה הנשימה שלה, חיברו בצינור
את ריאותיה הפגועות אל מכשיר החמצן.
הניתוח הציל את ליז. ריאותיה שוב
החלו פועלות ונשימתה נעשתה קלה יותר.

אליזבט ט״לור, כפי ש
בביודהזזולים ווופאיה
עוד לערוך סיור בצרפת ובארצות־הברית, בשובה ללוו

בבית־החולים

המאבק על החיים

החלון

ליז, הנחשבת ליפהפיה המושלמת ביותר בתבל, צופה אל העתיד מעבר
לחלון למר!ת הצלחתה המסחררת ככוכבת קולנוע בעלת אלפי מעריצים,
1טיילור לרחמי העולם כולו על חייה האומללים באשה וכאדם, ועל בריאותה הרופפת.
להסביר את מחלתה כהריון נוסף, או כ־סיבוך
כתוצאה מדיאטה חמורה, פה אחזה
אחרי שהשמינה יתר צל המידה. היו אף
שרמזו כי כל המחלה לא היתד, אלא תכסיס
פירסומת לקראת הסרטת קליאופטרה.
אולם את מיליוני צופי־הקולנוע בעולם
לא עניינה האבחנה המדוייקת של מחלת
ליז. הם הזדהו עימה בסיבלה, ביסאו הזדהות
זאת ברבבות מיברקים שהציפו את
בית־החולים, בהפגנות מעריצים שעמדו בפתח
מלונה כשעיניהם זולגות דמעות —
ובשורה ארוכה של הטבלות, בארצות־
׳הברית, שם קראו הורים את בנותיהם
בשמה של הכוכבת.
הסיבה להשתתפות זו נבעה מן העובדה
שב־ 29 שנותיה, עברה אליזבט טיילור סבל,
משברים וסכנות, במידה שלא יאמן כי
יצור אנוש אחד מסוגל לעברם בתקופת
חיים כה קצרה.

הספיקה לעלות שוב אל כותרות העתונים,
ולהעמיד את חייה הפרטיים, בפעם נוספת,
כמרכז התעניינות לצופי הקולנוע בכל העולם•
הפעם היה זה בגלל רומן האהבים
שניהלה עם ידידה עוד מימי נשוא״ה, אדי
פישר, שהסתיים בגרושיו של פישר מאשתו
השחקנית, דייבי ריינולדס, ונשואיו לליז.
צרת הבעלים והאהבות היתר, רק פרק אחד
משפע הסיבוכים והתקלות שירדו עליה
בחייה. בריאותה הרופפת היתד, פרק שני.
במשך שמונה •השנים האחרונות לא עברה
גם שנה אחת, מבלי שליז תהיה רתוקה
למיטתה כחולה בגלל סיבה זו או אחרת.
שרשרת התקלות החלה עוד בהיותה בת
,20 ונשואה למייקל ויילדינג. היא לקתה
אז בעיניה בצורה, שעלולה היתד, להביא
עליה עוורון, והיה צורך בשני ניתוחים
בעין כדי להצילה מכך. רק החלימה ליז
מפגע זה והמשבר בחיי הנשואין שלה הביא
אותה להתרופפות עצבים, שגררה אחריה
התמוטטות גופנית מוחלטת.
ב־ 1955 סבלה ליז טיילור מדלקת חמורה.
ב־ , 1956 נפגעה בתאונה וחוליה בעמוד שדרתה
נשברה. שניה אחר־כך נותח המעי־העיוור
שלה ובעקבות זה נפגעה בשיתוק
חלקי, ממנו החלימה רק אחרי חודשים.
ב־ 1959 נפגעה לראשונה בדלקת־ריאות,
מחלה אליה חזרה בשנה שעברה ושהביאה
אותה שוב אל סף המתת בשבוע זה.
למעשה, הסך סיפורה של ליז טיילור
לסיפור איוב מודרני. בדומה לאיוב התברכה
אף ליז בעושר, כבוד, צאצאים ואהבה.
אלא שחולייה התכופים, שרק בכח חיות
בלתי רגיל הצליחה להחלץ מהם, הביאוה
למצב שבו התחלפו רגשות הקנאה והערצה
ההמוניים כלפיה לרגשי רחמים.
אלא בעוד שאיוב סבל ללא סיבה יכלו
רופאיה של ליז למצוא את הסיבה והגורמים
למצבה הגופני והנפשי. הסיבה
היתה נעוצה בימי ילדותה, בעת שהיתה
ילדה בת .9ליז נולדה בלונדון, למשפחה
אמריקאית שר,שתקעה באנגליה. אמה היתר,
שחקנית לשעבר. כשהיתה אליזבט בת שש,
חזרו הוריה לגור בארצות־הברית, בעיר
פאסאדינה ליד הוליבוד.
אמה של ליז, שדם השחקנית עדיין נזל
בעורקיה, שאפה בכל כוחה שבתה תהפוך
אף היא לשחקנית• היא לא היתה מוכנה
להמתין עד שליז תגדל, החלה לאמן אותה
כבר בגיל זה. אלא שאימוני האם לא
היו תיאורטיים בלבד, כללו גם תרגילים
מסובכים לפיתוח גופה של בתה. האם רצתה
שבתה בת ה־ 10 תראה כנערה בת 15
לפחות. היא מתחה את שריריה, אימצה
את בתה עד שזו זכתה בתפקיד הראשי
בלאסי, בשל מאמצים אלה.
התוצאות האמיתיות התגלו רק כעבור
10 שנים, בעת שגופה של ליז החל להגיב
על מאמצי הילדות המוקדמים והמופרזים.
בסוף השבוע, כאשר עדיין לא היה
ברור סופית, אם נחלצה ליז מסכנת המוות
שאיימה עליה הפעם, היה ברור בכל אופן
שגם אם תבריא הפעם, עדיין לא נחלצה
מגורל איוב הרודף אותה בעודן אבות.

השחקן־הזנור אדי פישר, כפי

שצולם בשעה שהתרוצץ להזעיק
עזרה רפואית לאשתו אליזבט טיילור.

דק־ היסורים
**ה לא עכר עליהז הכוכבת ש־

כששכבה לפני כחדשיים למשך שבועות ארוכים
:י קיצה קרוב. ליז החלימה אז ממחלתה, הספיקה
פ;עה שם לפני שבוע במחלה שאיימה על חייה.

1* 1עלתה אל הבד בהיותה בת 10 בילדה
תמימה בלאסי שובי הביתה, הספיקה להחליף
שלושה בעלים. ניקי הילטון, בן המיליונרים
שהיה בעלה הראשון, החגלה
כקלפן וכצעיר ריקני שלא היה מסוגל
לחיות חיי־נשואין. היא התגרשה ממנו אחרי
שבעה חודשי נשואין.
בעלה השני, שחקן.הקולנוע האנגלי מייקל
ויילדינג, היה מבוגר כפליים מגילה. היא
היתד, בת 18 כשנישאה לו והוא בן .40
נדמה היה שליז, שטרם נשואיה הראשונים
כבר הפרה שלושה אירושין, מצאה את
אושרה.
היא ילדה למייקל שני ילדים, למרות שהתברר
אז שלא נועדה למטרה זו• היא
היתד, שברירית ונוטה לחלות, סובלת מ־אנמיד,
ונאלצה ללדת את שניהם בעזרת
ניתוחים קיסריים. אחרי שלוש שנות נשואין
נפרדה אף מבעלה השני.
חיי רווקותה לא נמשכו זמן רב. היא
נישאה בשלישית, למייקל סיד — איש
עסקי־השעשועים היהודי — לו ילדה בת,
גם כן בניתוח קיסרי. הפעם היה ברור ש־ליז
השיבה את אושרה ואף הפגינה זאת
ברבים. אלא שכאן התערב הגורל, והבעל
ניספה בתאונת־מטוס.
עוד בטרם פשטה ליז את בגדי אלמנותה,

תמונה אכסקלוסיבית: אליזבט טיילור מובלת בידי שוטרים
ממשטרת לונדון על גבי אלונקה אל תוך האמבולנס
העומד להסיעה אל בית־החולים במאמץ להציל את חייה. ליז נראת חסרת חיים וחוורת.

לבית־הזזוליס

במדינה
חינוך
ה מ אבק 1מ שר
לאחר שבוע שלם של ביטול לימודים,
נכנסו המורים לשבוע השני של שביתתם
כשהם איתנים עוד יותר בהחלטתם המקורית
להמשיך בשביתה — עד למילוי כל
תביעותיד,ם.
מרכז הסתדרות המורים החליט לגנות את
המורים התיכוניים השובתים וקרא להם
לחזור לעבודתם; אך המורים היסודיים לא
היו שלמים לחלוטין עם החלטת הגינוי.
בשיחות פרטיות היו מוכנים להביע את
דעתם בזכות תביעות המורים האקדמאיים.
שוב נשארו שני המיכשולים העיקריים
— לוי אשכול ושלום לוין.
לשלום לוין היד. קשה במיוחד לעכל את
עובדת־השביתה שפגעה קשה בפרסטיג׳ר.
שלו. הוא ניסה את כל האמצעים על־מנת
לשבור את המורים• לשם כך גייסו אנשיו
את הנשק המכוער של הפרת שביתה.
השכיתה קיימת כאשקלון. ביומה
השני של השביתה הודיע לפתע קול ישראל
שעירית אשקלון מכריזה על חידוש הלימודים
בבית־הספר התיכון של העיר. אנשי
ארגון המורים, שלפי מיטב ידיעתם שבתו
שם רוב המורים, נדהמו לשמע הידיעה,
מיהרו לשלוח מיד קבוצת מורים מירושלים
על מנת לברר את העניין ולנסות לשכנע את
מפירי השביתה.
כשהגיע שעת תחילת הלימודים נתברר שאיש
ממורי אשקלון התיכוניים לא התגייס

להצעות אלה של אירגון המורים התיכוניים
לא הסכים איש, והשולחן, שמעולם
לא היה עגול — התפרק.
הצעד הבא בא מצידם של ההורים. אלה
הכירו בצידקת תביעותיהם של המורים,
אך גם הבינו את קשיי משרד האוצר, להגיע
להסדר עם הסתדרות המורים. לכן הציעו
שהתוספת למורים התיכוניים תשולם בצורה
כזאת, שלא תחול אומנם העלאה
ממשית בשכרם — אך את כספי הפנסיד*
אותה שילמו עד כה מכספם, יממנו מעתה
בתי־הספר והממשלה. למעשה יכנס בדרך
זו לכיסם של המורים הסכום הנדרש על־ידם.
אנשי
אירגון המורים התיכוניים היו
משוכנעים שסדור כזה לא יתכן. הם ידעו
כי שלום לוין יתנגד להסדר שכזה•
המפתח לפיתרון המשבר היה כעת בידיו
של אירגון מנהלי בתי־הספר התיכוניים.
לו היו מחליטים המנהלים לשלם את שכרם

בדה קרווגי
איפה?

חתן נגר מדוע לחיסול השביתה. במיבצע מתוכנן היטב
שנועד לשמש ככדור־מיבחן לאפשרות חיסולה
של השביתה ניסו אנשי החינוך של
השלטון המקומי והסתדרות המורים הכללית
להעסיק מפירי־שביתה מבחוץ — בחלקם
מורים מוסמכים לבתי־ספר יסודיים בלבד.
דוגמה אחרת: מהנדס תח״ל לשעבר, חסר
נסיון הוראה, שנקרא לבוא מבלי שידע לשם
מה הוזמן.
מיבצע השכנוע לא ארך זמן רב. רוב
מסירי־השביתה הסתלקו מיד מרעיון מילוי
התפקיד הבזוי.
שולחן עגול לתביעות. לאחר כישלון
זה, לא נותרה ברירה אלא למצוא
פיתרון למשבר על-ידי קבלה — ולו חלקית
— של דרישות המורים.
אנשי אירגון המורים התיכוניים נקראו
לישיבת שולחן עגול עם אנשי האוצר, החינוך,
השלטון המקומי, הסתדרות המורים
הכללית. היוזמה בקשר לכך באה מצדו
של דויד בן־גוריון, עוד בתקופה בה החליט
להתערב בבעייה ונכשל כישלון חרוץ,
לפני שנה.
מאז הוזכרה פגישה משותפת מעין זו
פעמים רבות׳ אך עיקובים טכניים מנעו
את ביצוע התוכנית• עתה, משהגיע המשבר
לשיאו, העלו מחדש את הרעיון.
כאשר הגיע נציג אירגון המורים התיכוניים
לישיבה, נוכח שהשולחן העגול הפך
לשולחן תביעות. יתר הצדדים היו מוכנים
לשבת ליד שולחן אחד עם המורים התיכוניים
— בתנאי שאלה יפסיקו, קודם לכן,
את שביתתם. לאחר סחבת של 52 שבועות
לא היו המורים מוכנים לראות בקשה
זו בעין יפה. הם תבעו מנציגי האוצר
לגשת לדיון מידי, ללא תנאים מוקדמים.

של המורים התיכוניים לפי הנדרש על־ידם,
היו פותרים בכך את כל הבעיות. בתי־הכפר
העירוניים הם רק חלק קטן מבתי-
הספר במדינה ולא היו עומדים לבדם כנגד
המורים. גם איומיו של שר האוצר לא
היו ממשיים.
כי לוי אשכול, כאיש מפלגה נאמן, לא
יכול להרשות לעצמו להרגיז לפני הבחירות
את הורי שלושים אלף התלמידים שרצו
בכל מחיר לראות את בניהם חוזרים
ללימודיהם. לדידם היה המצב פשוט. אמר
אחד מהם :״את המחיר הגבוה ביותר אנו
משלמים בעצמנו, בין כה וכה.״

דרכי חיים
חוסת שווא
״אחות סיר!״ קראה היולדת סאלאמה
נגר 35 האחות בוששה לבוא וסאלאמד,
קמה ממיטתה והחלה גוררת עצמה לעבר
חדר הנוחיות. איש לא הרגיש בהעדרה.
בבוקר מצאה אותה האחות כשהיא מוטלת,
ללא רוח־תיים, בחדר־הנוחיות.
דוד נגר 40 נשאר ללא אשר. וללא אם
לחמש ילדיו.
שכניו, בכפר־אריה שליד ראשון לציון,
החלו דואגים לו .״תקח לפחות מטפלת
שתדאג לילדים,״ הציעו לו. נגר דחה את
ההצעה, השקיע עצמו בעבודת המשק ובבניית
ביתו החדש.
יום אחד הופיע אצלו ידידו, אברהם קר־תני
.״זאת בת־דוד שלי, שולה קרווני,״
הציג בפני נגר את הנערה שנלוותה אליו.
״היא תהיה מוכנה לטפל בילדים שלך תמורת
שכר חודשי.״
דוד נגר לא היה מוכן לשלם לשולה
את השכר אשר ביקשה .״מאה וששים
לירות זה הרבה בשבילי,״ טען.
שולה פנתה לצאת. כשירדה במדרגות,
שמע אותה נגר אומרת לבן־משפחתה:
״הגבר הזה מוצא חן בעיני. אני חושבת
שהוא יתאים לי.״
׳תאבון לרכוש. מאותו יום החלה שולה
לבקר בקביעות בדירתו של נגר .״אני
גרושה״ הסבירה לאלמן. העובדה, שלאמיתו
של דבר הגישה רק אז בקשה לגט
מבעלה, לו ילדה שלושה ילדים .״בעלי
היה מרביץ לי, לכן התגרשתי ממנו״
סיפרה.
שולה הפכה לבת־בית במעונו של נגר.
(המשד בעמוד )21
חפולם הזח 1225.

כף זה התחיל. צבא צלמי עתונות וקולנוע עט על שתי הנבחרות העולות
למגרש. בראש מובילים שלושת השופטים ההונגריים. מצד ימין
צועדים שחקני נבחרת חבש ולמטה, בחולצות הלבנות, נראים כדורגלני

נבחרת ישראל, מתוכם נעדר הפעם החלוץ אברהם מנצ׳ל. מנצ׳ל,
העומד להתחתן בעוד שבועיים, רב עם ארוסתו, בכה לילה שלם,
שוהרר על־ידי מאנדי רק לאחר שיחה ארוכה שהתנהלה ביניהם.

שועד גגו׳ מוד אתת יהווה
כאשר שרק אישטואן ז׳ולם, שופם
הכדורגל ההונגרי, את שריקת הסיום לגמר
תחרות הכדורגל בין ישראל וחבש, נשמו
40 אלף צופים באיצטדיון רמת־גן לרווחה.
במשך תשעים דקות סבלו אותם צופים
ממתח מלווה במפח־נפש, למראה מישחקה
הבינלאומי ה־ 46 של נבחרת הכדורגל הישראלית.
החבשים,
שהיוד עד לפתיחת המישחק חידה
סתומה בקשר ליכולתם וכושרם, הפתיעו
את אוהדי הספורט הישראלי. לו
היתד. תוצאת המישחק מראה על 0:1לזכותם
ולא לזכות הישראלים, לא היתר,
בכך שום הפתעה. כי כדורגלניו של גור־אריה־יהודה,
התגלו כאריות, שלעומתם היה
מישחק הנבחרת הישראלית מישחק־שועלים.
11 השחקנים יפי־התואר וכהי־העור, שעלי
למיגרש לבושים בצבעי דגלם הלאומי,
אדום (גרביים) ,צהוב (מכנסיים) וירוק (חולצות)׳
לא היוו אמנם קבוצת כדורגל בעלת
רמה• מישחקם מבוסס בעיקר על מסירות
ארוכות ופריצות של חלוצם המרכזי המצטיין׳
לוצ׳יאנו דוסאלו, עומד על רמה טכנית
נמוכה ביותר. אולם הם מחפים על כך בכושר
לחימה נדיר וביכולת גופנית רבה.
הם שיחקו בכוח׳ לא היססו להיכנס בישר־ראלים
במלחמתם על כל כדור. בעיקר הוד
בלטה זריזותם. הם נמצאו בכל מקום. כשהתקיפה
עשו זאת 8כדורגלנים, וכשהיו
בהגנה, שוב נמצאו שם לפחית 8שחקנים.
במשך דקות ארוכות שלטו החבשים במרכז
המיגרש, ועד רבע שעה לפני הסיום הראה
מאזן הקרנות את התוצאה 2:5לזכותם.
אלא שהתקפתם חסרה כל מחץ ורק לעיתים
נדירות סיכנו את השער הישראלי,

קרב אופייני המתנהל כמרכז השדה. אהרון אמר נראה נאבק עם שני
חלוצים חבשיים. כשמן הצד מתכונן שייע גלזר, מבקיע השער היחיד.

הזדמנות נדירה מחמיץ שלמה לוי(בלבן, בין שני המגינים החבשיים),
בדקה ה־ .20 הוא קיבל מסירה מצויינת מימין מנחום סטלמך, נגח את

וגם אז היה זה בגלל יציאותיו הפזיזות
של השוער הישראלי יעקב ויסוקר.
עד לשלבי הסיום של המשחק, געו הישראלים
כצללים על המגרש. חולשה מדהימה
אחזה כמעט בכל שחקני הנבחרת הישראלית.
סטלמך ונתרי בהתקפה לא היו מסוגלים
לעבור את ההגנה החבשית• ההגנה הישראלית
היתד, חדירה והחלוצים החבשים לא
התקשו לעבור את אמציה לבקוביץ והמגן
בנבנישתי. אולם בעיקר פקד יום שחור את
הרצים, אהרון אמר וגדעון מיש, שכמעט
כל מסירותיהם בוזבזו לריק.
רק בדקיה ה־ 71 של המשחק הצליח שיין
גלזר להציל את כבוד הנבחרת. הכדורגלן
הוזתיק, שהיתר מיוחד מטעם בית״הדין של
ההתאחדות איפשר לו להופיע במשחק למרות
שהוא נמצא בעונש, הבקיע אז שער
טיפוסי לו, השתיק בכך את קריאות ושריקות
הבוז של הקהל לנבחרת. בפריצה
מהירה היטעד. את הבלם והשוער החבשי
המצטיין, ומזודית קשה משמאל שלח את
הכדור לפינה השמאלית של השער.
היתר, זו התחלתה של שליטה ישראלית
מלאה אך קצרה, שארכה כ־ 15 דקות, בה
זכתה נבחרת ישראל ב־ 4קרנית רצופות.
גם בכך היה לשייע תפקיד מרכזי׳ כשהוא
חוזר ומושך אחריו את כל מערך ההתקפה
של קבוצתו לעבר שער היריב, מזכיר
בפעילות זו את ימיו הטובים בעבר.
שועליו של מאנדי יצטרכו להשקיע מאמצים
רבים כדי לנצח את החבשים במשחק
הגומלין בשבוע הבא. כי למרות הניצחון
הראשון, טרם קנתה לה נבחרת ישראל
את זכות המשחק נגד נבחרת איטליה,
בשלב הבא של משחקי הגביע העולמי.

הכדור לפינה השמאלית הנמוכה של השער. הכדור בכר נראה ברשת,
אלא שהשוער החביטי המצטיין, מיבאיל גילה, זינק בפנתר וקלט אותו.

ספורט
כדורגל
שלושתהג דו לים

למה אנ>
מלקקת אצבעות?
הגדולים אומרים, שאם
אוכלים משהו סוב, מלקקים
אחר־כך את האצבעות.
ואני אכלתי עכשיו משהו
סלם שאמא׳לה
מצוין !
הכינה עם שמן ״אקסטרה״
של ״עץ־הזית״ .שתדעו
לכם: שמן ״אקסטרה״ של
״עץ־הזית״ הוא הכי טוב
כי הוא מזוקק בשיטה
האמריקאית. ס.כ<.

כמו כל עקרות הבית
הנבונות, סמכי גם
את על טקסטיל שמפו
לכביסת כל האריגים
העדינים: צמר, משי
ונילון.

תוצרת ״נקה׳
המפיציס היחידים:
זזברת נורית בע״נו

״צריך להתכונן לרחצה בחמי־טבריד״״
התלוצצו השבוע אנשי קבוצות הליגה הלאומית
בכדורגל, שבילו את השבת בחופשה.
כי מישחקי ליגה א׳ ,שנמשכו השבת, הביאו
להערכה מחודשת לגבי הקבוצות בעלות
הסיכויים לעלייה לליגה הלאומית בשנה
הבאה.
ששיר, סיבובים לפני תום מישחקי הליגה,
חזרה הפועל טבריה למירוץ האליפות, החרידה
רבים משחקני הליגה הלאומית, נוכח
האפשרות שבשנה הבאה יצטרכו להצפין
עד טבריה במישחקיהם.
הכוח תל־אביב, אחת המועמדות לאליפות
ליגה א׳ ,הפסידה השבוע נקודה יקרה
במישחקה נגד הפועל מחנה יהודה (.)1:1
נוסף לזאת הוצא שוערה המצטיין, מיכאל
קדוש, מן המיגרש — אחרי שניהל קרב־אגרופים
לפני שערו עם חלוץ מחנה יהודה,
יהודה בן־נתנאל. אם ייענש קדוש בעיקבות
קרב זה על־ידי ועדת המישמעת של ההתא־חדות
לכדורגל, ויורחק מן המגרש, תיוותר
קבוצת הכוח חל־אביב ללא שוער מחליף
בעל רמה נאותה, עלולה לסכן את שארית
הנקודות אשר עליה להוסיף ולאסוף, כדי
להגיע לאליפות.
מאידך. זכתה השבוע קבוצת מכבי־שעריים
בשתי נקודות שלימות, בגברה על הפועל
קרית־חיים בתוצאה הדחוקה .0:1הנדנדה
בצמרת, בין הכוח לשעריים, הרימה השבוע
את שעריים לפיסגת הצמרת והורידה את
הכוח למקום השני׳ עם אותו מספר נקודות
וביחס שערים גרוע יותר.
אלא שתוך־כדי הקרב ביניהן הבחינו
לפתע שתי הקבוצות, כי במקום השלישי
מתקרבת אליהן הפועל טבריה בצעדי ענק.
לזכות הטבריינים רק נקודה אחת פחות
משלהם.
ששת המחזורים הבאים בליגה יחרצו את
גורל האליפות, והקרב בין שלושת הגדולות
עשוי להתפתח למאבק שיחרוג מתחום מיג-
רשי־הספורט.
ברוטאליות כובשת. יריבותיה של
הפועל טבריה, שנאלצו בשבועות האחרונים
להתמודד עימד, בעירה, חזרו משם מוכים
וממורמרים. תחילה היו אלה כדורגלני הפועל
מחנה־יהודה, אשר טענו נגד הברוטאליות
המופרזת של כדורגלני הכנרת. בשבוע
שעבר נשמעה אותה טענה מפי כדורגלני
הפועל רמת־גן.
הרמת־גנים ציפו לקרב הוגן, בעלותם
לעיר הכנות. היתד, להם סיבה טובה לכך.
אחרי שהם עצמם יצאו מתמונת קרב־האליפות׳
העבירו את אחד משחקניהם המצטיינים,
פדאל, לעזרת הטבריינים. תמורת
זאת הבטיחו להם אנשי הצפון אירוח
למופת כאשר יעלו לשחק נגדם בטבריה.
ביום שישי שלפני המישחק אף ערכו
לכבודם מסיבה על חוף הכינרת. אלא שכבר
אז הורגשה מתיחות באוויר.
למחרת, בשעת המישחק, פרצה המתיחות
החוצה. הטבריינים שברו את יריביהם בכוח,
החזירו אותם לביתם עם ארבעה שערים,
שלושה פצועים, ו־ 11 שונאים.
ראש העיר האוהד. הרמת־גנים נפגעו
מיחסם זה של מארחיהם, שיגרו השבוע
מיכתב לראש עירית טבריה, משה צחר, בו
הצהירו, כי בתגובה על יחסם של כדורג־לניו,
יעשו כל מה שביכולתם כדי שירי-
בותיה של הפועל טבריה יזכו במאבק
האליפות.
המיכתב הופנה לצחר כיוון שראש־העיר
נמוך־הקומה של בירת הגליל הוא הרוח
החיה של קבוצת הכדורגל המקומית. בטבריה
מתהלכת בדיחה אודות זר שהזדמן
לעיר והתעניין אצל אחד הילדים למקום
מגוריו של משד, צחר. השיב אותו ילד:
״אתה מתכוון לנהג של נזרי?״
צחר תומך בשחקנים בסידור מקומות
עבודה, בשיחרור ממקומות עבודה אלה,
צופה בכל משחקיהם, נמנה עם יועציה
הטכניים של הקבוצה ועם ראשי מעודדיד,
במיגרש.
משום כך, השגת כתר האליפות עבור
הפועל טבריה אינה עוד עניין ספורטאי
בלבד. זוהי בעייה הנוגעת בגאווה המקומית
של ראש העיר ושל תושביה.
האם יצליחו הטבריינים לספק את גאוותם?
שאלה זו תמצא את פיתרונה בעוד
ששה שבועות — אך כבר היום מוכנים
רבים להמר על תשובה חיובית.

ור אדום *עיר ניצנץ בין הכוכבים.
> £בדומיה הנגבית הגדולה נשמע זימ־זום
גובר של צמד מטוסים. לפתע התחלפו
האורות. במקום אדום, ירוק .״הם קופצים!״
היתרה מישהו. הקבוצה הקטנה של אלופים
ומפקדים גבוהים פקחה את עיניה לרווחה.
מאחורי האורות הנעלמים של המטוסים
פרחו עתה שתי שורות של פיטריות שחורות:
הדבוקה הראשונה שולחה. התרגיל
הגדול של הצנחנים החל.
הפיטריות גלשו במהרה לקרקע, נבלעו
תוך שניות אחדות בתוך האפילה הכללית.
בכל מיקרה ומיקרה היה בכך מיבחן אישי.
״אין מה להשזזת עם צניחת־יום,״ סיפר לרופא
שצנח עם
אחר מכן
החיילים .״ביום אתה יכול לפחות לראות
את הקרקע מתקרבת, ולהתכונן למכה. בחושך,
אתה רק יכול לחכות למכה המפתיעה.״
ברגע
שהרגיש את ״המכה המפתיעה״,
החל הצנחן בשורת הגובות־שרשרת, אשר
מאות שעות של אימונים החדירו בו.
הוא נתן לרגליו להתקפל בגמישות, תוך
הסטתו הצידה. התגלגל כדי לשבור את
הלם הנחיתה, בכסותו את פניו בשתי ידיו.
גמר לנחות, החל משתחרר מריתמות ה־מיצנח.
גם זו מלאכה שאינה תמיד פשוטה.
אך הפעם לא היתד, רוח חזקה שתגרור
את ׳הצנחן על פני הקרקע, לפני שהצליח
להשתלט על חופת הניילון הכבדה.
סגן מפקד הכוח, אחד מראשוני הצונחים,
הבחין בצנחן ששכב בשדה כאילו קרה
לו משהו .״אתה צריך עזרה?״ שאל את
האיש .״כן,״ היתד, תשובתו של יהודה
שימקו ,״שק הרגל נקרע וקרע גם את
הנעל שלי.״ אך לפני שהקצין יכול היה
לאיש, הופנתה אליו שאלה :״מי לגשת אתה?״
״סגן המפקד,״ השיב.
״אז לך תנהל את •המלחמה• אני כבר
אסתדר לבד.״ יהודה, איש מילואים מנס־ציונה,
אחד הצנחנים הוותיקים ביותר ביחידה,
חיפש צנחן אחר שיעזור לו להגיע
— יחף ברגל שמאל — אל נקודת הריכוז.

מלבד הרמטכ״ל ופמלייתו, שבאו לחזות
בתרגיל, המתינה בנקודת המיפגש קבוצת
רופאים וחובשים. הם קיבלו דו״ח ראשון
של נפגעי הצניחה. לרוב היו אלה פגיעות
שיגרתיות, השייכות למיקצוע: נקעים ברגליים,
חבטות בגוף, שריטות. אלה מבין
הנפגעים שנראו בזקוקים לבדיקה יסודית
יותר, הועברו מיד להליקופטרים שהמתינו
בצד, לפינויים המהיר.
צנחן אחרי צנחן הגיח מן ד,אפילה, כש־מיצנחו
המקופל על שיכמו. בתנאי־קרב,
נשאר המצנח בשדה — רצוי בבור בו
קובר אותו הצנחן, כדי לא לגלות את עיק־בות
הצניחה לאויב. בתרגיל, מרוכזים ה־מיצנחים
סביב המיפגש. אנשי הדרג העורפי
יאספו אותם בבוקר.
ברגעים המתוחים הראשונים, בין החזרת
המצנח לבין ההתארגנות לפי יחידות,

מנצור ניצל ממוות

המפקדים

בשדה. ביניהם פרושה
מפה שד השטח,
והם עוקבים על גביה אחר תנועות ״האויב״.

1 1 X 1 1 ? 11^ 1שנחתה זה עתה. שלושה צנחנים פורקים את הנשק
^ 1 1 1 1המסייע הכבד, מכינים אותו להעברה אל העמדה

) 2/111 1 /1
בו יוצב. יחד עם המרגמה הוצנחה כמות של תחמושת מספיקה להפגזה ממושכת.

ארבעה ציורים אלה, מתוך חוכרת־־הדרכח אמריקאית, מתארים את
דוקטרינת המלחמה של הצנחנים. כציור הראשון מימין נראים כוחות
לבנים מתקדמים כחץ תלת־ראשי, לעבר עמדות האויב. בציור השני
נראה השלב הראשון של ההתקפה, כצורת הפצצות על עורף האויב,
עבר מסה לאוזן סיפורו המופלא של עזרי
מנצור. מנצור ידוע בשל סיפוריו והלצותיו•
כעת אין הוא מתלוצץ. הוא עדיין
שקוע במחשבה, שבינו לבין המוות הפריד
רק קור־רוחו. כי למנצור קרה התקר הנורא
ביותר: הוא נפל ״נר״ .כלומר: מיצ־נחו
לא נפתח, נשאר מפותל כנר חנוכה.
תחילה לא חש מנצור במצבו׳ שהוא נדיר-
למדי. כי הצניחה כולה אורכת שניות בלבד,
ומתוך שניות אלה ממילא נופל הצנחן
חופשי משך זמן מה, עד שנפתח המיצנח
האוטומאטי. אולם משראה מנצור כי הוא
עובר את חבריו במהירות, נדלק במוחו
האור האדום המבשר סכנה. שוב פעלו
האינסטינקטים האוטומאטיים שהוחדרו בו
באימונים המפרכים :״אם המצנח העיקרי
לא נפתח — פתח את הרזרבי!״ מנצור משך
בידית של המצנח הקטן׳ המקופל על חזהו.
החבילה נפתחה, הרוח ניפחה את הניילון,
וכהרף עין היטלטל מנצור בקצה המצנח
הרזרבי. לא היה לו זמן לשקוע בהירהורים!
רגליו נגעו כבר באדמה, בשלום.

צגיחה ע? יבש

ך• ריחה אכזרית, הנפוצה בין הצנח־
^ נים, אומרת שכאשר הצנחן מקבל את
מצנחו מידי האפסנאי, מודיע לוי הלה :
״אם לא ייפתח בשעת הצניחה, החזר לי
אותו ואתן לך אחר.״
הבדיחה מנסה רק להתלוצץ על חשבון
פחדו הסמוי של כל צנחן מפני הסכנות
הכרוכות במיקצועו. אולם יחד עם תחושת
הפחד, יודע החייל כי נעשה הכל להבטיח
אותו מפני סכנות אלה. את המצנח מקפלות
אומנם חיילות* אולם אין הוא מועבר למחסן׳
כמוכן לשימוש, לפני שהאחראי חתם
אישית על טופס הבדיקה הצמוד לכל מצנח.
אחראי זה הינו בעצמו צנחן, היודע כי חיי-
חבריו תלויים במיתרי־המצנח. הוא מוכן
אישית להשתמש בכל מצנח, בכל שעה —
כהוכחה עליונה שהוא מאמין כי מילא את
תפקידו בקפדנות.
את עיקר הבטחון מקבל הצנחן לא מהציוד׳
כי אם מעצמו. לשם כך הוא עובר
כמה חודשים של אימונים׳ שהם המפרכים
ביותר בכל צבא. התנאי הראשון: רק מתנדבים
מתקבלים לצנחנים. כלומר — חיילים
המוכנים נפשית לתפקיד הקשה. מן הרגע
הראשון, כשהם נכנסים לבית־הספר לצניחה,
אוחזת בהם מכונה אכזרית שתפקידה לחש־לם
ולהבטיח כי רק הראויים והמסוגלים
לכך בכל מאת האחוזים יענדו כנפיים.
מבוקר עד חשיבה — ולעתים קרובות
מאוד גם אחרי רדת הלילה — נתון הצנחן־
המתלמד במשטר מפרך. אימונים גופניים,
תרגילי סבילות׳ מסעות ארוכים, מיקצועות
צבאיים מיוחדים — ו״צניחה על יבש״.
הוא עובר ממיתקן למיתקן, במיגרש־האי־מונים
של בית־הספר, טועם את טעם הצניחה
מבלי להיכנס למטוס.
בתוך דמי של מטוס, הוא לומד כיצד
לשבת בדרכו אל הצניחה׳ כיצד לצאת מדלת
המטוס באוויר. ממרומי־מקפצה הוא
לומד לחוש את חבטת הקרקע בעת הנחיתה!
לומד להצמיד את רגליו, לכסות את
פניו ולהתגלגל הצידה. הוא עולה על מיג־דל־פלדה
שגובהו כבניין של ארבע קומות
— ומטיל את עצמו ממנו, כשהוא נא,,ז
בריתמה• זמן רב לפני שהוא עוזב בפעם
הראשונה את דלת המטוס׳ באוויר, הוא
כבר חש את כל החבטות, המשיכות, התנודות
וחלק מן הפחד המלווים צניחה של
ממש. רק לרחף באוויר אינו יודע עדיין.
ואז, כשהוא מוכן כבר ליהרג ובלבד שלא
יעבור עוד תרגיל מפרך׳ הוא יוצא
לצניחה הראשונה• פעמים מספר הוא ממריא

הפוגעות ברזרבות ובקווי התחבורה שלו. בשלישי: צנחנים נוחתים,
מאחורי קווי האויב. כציור הרביעי: הכוחות המוצנחים מרחיבים את
ראש הגשר שכבשו מן האוויר, פושטים על צירי התחבורה והמיתקנים,
אותה שעה פורצים הבוהות העיקרים את מערך האויב, כחזית.

במטוס, מבלי לנחות בו, לפני שהוא נחשב
כמוכן להצטרף ליחידה סדירה של צנחנים.

הדוקטריגה

** נידת הכנפיים, והאימונים הקשים
31 שקדמו לה, אינם, בעצם, אלא הקדמה. כי
בסופו של דבר נשאר תפקידו של החייל
המוצנח אותו תפקיד של החייל ׳הרגלי הסדיר:
לקום וללחום. הצניחה באה רק כדי
לאפשר את העברתו למקומות אליהם החייל
הרגלי אינו מסוגל להגיע במהרה — ולהלום
באויב במקום ובזמן בלתי־צפויים.
כאשר הוא ניכנס לפעולה, עליו להיות
מסוגל ללחום בתנאים קשים במיוחד, בעורף
האויב׳ מנותק מכוחותיו העיקריים,
וללא סיוע ישיר של שריון ותותחים כבדים.
על כן חושל להיות ״חייל קרב־ ,אבל קצת
יותר״.
מהי הדוקטרינה של הפעלת צנחנים? לאיזה
סוג של פעולות הוכשרו? בישראל
הופעלו עד כה בפשיטות אל מאחורי קודי
האויב ובצניחות על יעדים המסוגלים לשתק
צירי־תנועה, בעורף כמו במיטלה.
אולם בעולם — בעיקר במלחמת העולם
השנייה ובקוריאה — גובשה תורת־לחימה
מקיפה יותר, המתאימה לאופיו המיוחד של
חיל־הצנחנים. בראש וראשונה, כפי שקובע
זאת ספר הדרכה של הצנחנים האמריקאים,
מוטל על הצנחנים לרדת מאחורי קווי האויב
כדי לכבוש יעדים חיוניים, המסוגלים לשתק
חזית שלמה. משימות מישניות: פגיעה
בצירי התנועה שלו, במצבוריו, במים־
קדותיו הבלתי־מוגנות יחסית, השתלטות
על שדות־תעופה, משיכת כוחות מן החזית
העיקרית, חסימת נסיגת אויב, ביצוע פעולות
חבלה או מודיעין.
כל אלה באים לסייע לכוח העיקרי, העומד
עדיין בחזית סטאטית מול כוחות
האויב. פעולות הצנחנים צריכות להטריד
את האויב, לפגוע בו מאחור ועל־ידי כך
להחליש את כוחותיו העיקריים בחזית.
התרגיל שבוצע בשבוע שעבר בנגב בא
לבחון את יכולת הצנחנים הישראליים לבצע
חלק ממשימות אלה. הדגש היה על
פשיטות בעורף וחסימת צירי־תנועה.

רצת יותר
ך• בוקות הצנחנים הראשונות ש

נחתו התארגנו תוך דקות, יצאו לסידרת

של צנחנים אמריקאיים, במלחמת קוריאה. הצנחת

חטיבות שלמות של צנחנים, איפשרה את כיבושם של

יעדים צפון קוריאניים רבים וחיוניים, מוטטה גיזרות שלמות של החזית הקוריאנית.
פשיטות על מחנות ומצבורים של האויב.
הכוח העיקרי,שהוצנח
צעד לעבר המוצב
שנקבע לו. מכאן יחלוש על מרכז־עצבים
חשוב של האויב.

המפקד קבע במקום זה את מיפקדתו, באחד משלבי
וחן ן ן יי ןךןןי 1ך ן
הפעולה. בשטח אפשר להבחין גם במכוניותיהם של

השופטים, אשר עקבו אחרי ביצ!ע התרגיל וכן ברכב כבד אחר שלא הוצנח.

1 111

אל תוך ואדי צר החלו מטוסי נורד שמנים
מצניחים מרגמות, תחמושת, אספקה
ואפילו ג׳יפיבג הפעולה הלילית דרשה דיוק
רב ולמרות שלמחרת היום רטנו כמה מהצנחנים
על טייסי חיל־האוויר, עשו הטייסים
עבודה מדוייקת להפליא. כאשר הפציע השחר
כבר יכלו הצנחנים לקדם פני התקפת
אויב. בעזרת חומר־נפץ כרו עמדות על
הרכסים הסלעיים, התבססו בהן.
כוחות הפשיטה ביצעו את משימותיהם,
נסוגו בזה אחר זה אל המיתחם העיקרי.
כוח־חסימה פתח מן המארב באש על תחבורה
של האויב, שהיתר, בדרכה לתקוף את הכוח
העיקרי של הצנחנים. עורק־תחבורה
זה היה כה חשוב לאויב, עד שהוא ריכז
מייד כוח לחיסול המארב הטורדני. אנשי
היחידה הפושטת נסוגו, הסתתרו בחולות,
המתינו לרדת החשיכה כדי לשוב אל הכוח
העיקרי. אולם לפני שעזבו את השטח,
חזרו שוב ופשטו על תחבורת האויב,
שהאמין כי המארב סולק מזמן.
עד לשלביו הראשונים, היה זה תרגיל
מיוחד במינו. אולם מן הרגע בו התחפרו
הצנחנים והשופטים החלו קובעים את הנחיות
הקרב הדמיוני, הפך המאבק לתרגיל
סטאנדרטי של חיל רגלים. האויב תקף
בצהרים, נהדף בהתקפת־נגד עם שחר• מרגמות
נבחו, מטוסי־קרב הטילו פצצות
נפל״ם וחיילים נסוגו או התקדמו, נשאו
חגור כבד והתחפרו.
בדיוק כמו כל חיל קרבי אחר — רק
קצת יותר.

נפתח ות
כת ות
חדשות

אנגלית
(למתחילים למתקדמים
ולמשתלמים)

אנגלי*
םסחרי ״
ביום 19.3.61
סיחוווחח*מודנסים
• יחיו ! נ ׳ נרהיטוזשל וו ל ג

א ם ני / 0ח €ב /ת

ג 1ח ת /א /ק 3א ׳ 17/

יצחק שילה כ״ראשומון״ וכ״אנשים במלון״ (עם אינגריד ברגמן)
בין ברודווי לחיפה

כיום 26.3.61
ה * תדרז וו

ה 9וו 1ד ג ס

חאונ*1ר *0מח

מל־אביב

אנש1
א בן באמריקה
קורסים מקיפים ויסודיים
הננה לבחינות ביניים של
רואי חשבון מוסמכים
^ הנהלת חשבונות סוג ג׳
).ן; הנהלת חשבונות למתקדמים
סוג ד׳

ביום 26.3.61
הית וו י ת

חשויודנטיס

חאונ״ניסיטה

תל־אניג

* שרטוט טכני של
מכונות
* שרטוט טכני של בנין ביום 26.3.61
פרסים והרשמה
בשעות 8.30 — 5.30 בערב
וזזאו 111 לזלסד,י 4חליאביב
ליד אגןגגירול ארלייורוב

סיפור (נכון) שנודע השבוע בירושלים,
עורר גאודה במשרד האוצר ומרירות במשרד
החינוך. גיבורו: שר החינוך אבא אכן,
שנשלח לגלות את אמריקה, כסי שמסתבר,
לסי פקודה מפורשת של לוי אשכול, אשר
החליט כי אבן רק מפריע לו ביישוב סיב־סוך
המורים התיכוניים. אבן סנה מגלותו
במיברק לאישיות ממשלתית מסויימת, ביקש
שהלה יתערב אצל אשכול כדי שירשו לו
לחזור ארצה. כתוצאה מהתערבות זו הסכים
אשכול להקדמת שובו של אבן לד״ר
חיים שיכא, מנהל בית־החולים הממשלתי
בתל־השומר, מגיע הפרם עבור המלחמה ב־ביורקרטיה.
שיבא רצה לצרף למנגנון בית־החולים
שבהנהלתו, גנן מיקצועי שידאג לטיפוח
גינות־הנוי, סביב ביתני־החולים• בקשותיו
למינוי זה נדחו על־ידי משרד הבריאות.
שראה בתוספת הגנן ניסוח של מנגנון
בית־החולים. שיבא מצא פיתרון. כאשר
הגיש לאישור המשרד רשימה חדשה של
רופאים, להם נזקק בבית־החולים שלו, רשם
ליד הסעיף 2ג׳ניקולוגים גם 2נננולוגים.
המשרד אישר את הבקשה ושיבא זכה לשני
גננים במקום אחד אלוף פיקוד הדרום,
אברהם יפה, ידוע גם כצייר ו־חובב־הטבע
הנלהב ביותר של מרחבי הנגב.
לפני שנתיים הביא יפה לגן־החיות התל־אביבי
זוג חיות נדירות הנושאות את השם
״חרדון הצב״ ,והדומות לתנינים קטנים.
כאשר ביקר כעבור זמן בגן־החיות ושאל
אודות חיותיו, סיפר לו מנהל גן־החיות,
ברוך גופר, כי בעת ביקורו של ראש
עירית קלן בגן, הוא התאהב בחיה הנגבית,
ביקש את שני החרדונים כמתנה לגן־החיות
של עירו. השבוע, בשובו צפונה מתרגיל
הצנחנים, הוביל איתו האלוף טרמפיסט בארגז
המיטען של מכוניתו: חרדון־צב נוסף,
מתנה לגן־החיות בתל־אביב. הפעם היד, זה
רק זכר, או אולי נקבה בוויכוח שנערך
במועצת עירית אילת על הדרכים
למשיכת תיירים לעיר, הציע אוסקר
פרידמן לעיר׳־ה להפיץ שלט מיוחד, שיוצב
בכל סוכנויות הנסיעות ואשר ישא
את הכתובת :״התייר, בבואך לאילת —
אל תשכח לבקר גם בישראל כאשר
ביקר השבוע מנהל מחלקת ההתיישבות
של הסוכנות, רעגן וייץ, במושב עזריה,
אמר לתושבים :״אני עוד זוכר שהבאתי
אתכם הנה במכוניות.״ קרא לעברו אחד
המתיישבים :״תבוא עוד פעם! לקחת אותנו
חזרה ליחזקאל שמש, בעל
מסעדת שמש בירושלים, יש הוכחה חותכת
שלמרות הכל תתקיימנה בקרוב בחירות
:״כל חברי הכנסת הבאים הנה לאכול,
אף פעם לא מדברים איתי. עכשיו התחילו
לשאול פיתאום מה שלומי, מה שלום האשד,
ואיך הילדים עירית בת־ים
עומדת לערוך בקרוב תערוכת־תמונות של
הצייר •היהודי, יליד לודז׳ ,חנוך ברצ׳יג־סקי
— שנרצח על־ידי הנאצים ב־.1939
מכי 1זן שרוב תמונותיו של הצייר נמצאות
בידי אספנים פרטיים בארץ, פנתה העיריה
בקריאה דחופה לאספנים להביא את תמונו

תיהם
למוזיאון על־שם שלום אש, כבודים.

שי דהבב רו דווי
יוסף מילוא עומד להעלות בהצגת הבכורה
של התיאטרון החיפאי שהוא מקים
את מארקו פולו של יוג׳ין אוניל. המחזה
הוא הצגת המונים בלווי תזמורת ומקהלה
וישתתפו בו, בין השאר, דינה פסקין,

זאב כרלינסקי, בומבה צור, אריק
אינשטיין ויוסי גרכר. התפקיד הראשי
מארקו פולו, הוצע ליצחק שילה,

שכנראה יחזור למטרה זאת מארצות־הברית.
בינתיים ממשיך שילה להופיע בהצלחה
בטלביזיה האמריקאית. לאחרונה הופיע
לצידה של אינגריד ברגמן, בסרט
הטלביזיה אנשים במלון לפי סיפורה של
ויקי באום, ובראשומון, שם הוא ממלא את
תפקידו של חוטב העצים היפאני הזקן. לסי
ידיעה שהתפרסמה בכותרת ראשית בעתון
עסקי השעשועים האמריקאי ואר״מי, עומדים
שילה ורעייתו, אביבה גור, להופיע
במחזה הטירה של פראנץ קאפקא, בברודוזיי.
שילה יצטרך, איפוא, לבחור בין ברודחיי
לחיפה גם יוסי גרבר יהסס בטרם
יחלים להצטרף לתיאטרון החיפאי. יוסי,
העובד בינתיים כדייל באל־פל, נפגש באחת
מטיסותיו האחרונות ליוהאנסבורג עם לי*
אונרד שאח, במאי תיאטרון אנגלי,
אצלו למד בזמנו באנגליה. כשראה שאח
כי יוסי עובד כדייל, נדהם, הבטיח להשיג
עבורו תפקיד בתיאטרון. השבוע קיבל יוסי
מברק, בו מציע לו שאח להופיע במחזה
העשירי למניין, שיועלה ביוהנסבורג
ג׳וקי ארקין, הפנטומימאי הישראלי השוהה
בארצות״הברית, לא יצם רך להחליט
בקשר למקום הופעה, אלא בעניין אחר.
מקום ההופעה מובטח זה מכבר. השבוע
הופיע ג׳וקי במוזיאון לאמנות מודרנית
בניו־יורק ברסיטאל־יחיד. לאחרונה ערך שם
ויטוריו דה־סיקה ערב קריאה. לעומת-
זאת יצטרך ג׳וקי להחליט בקשר לאשה.
לאה בנק, סמלת השריון היפהפיה, שעם

שיחרורה מצד,״ל מיהרה אל ג׳וקי שלה
בניו־יורק, מצאה אותו תפוס בזרועות אחת
מתלמידותיו האמריקאיות רפינלסון
הוכיח, לעומת זאת, כי אפשר להסתדר
גם בארץ. באילת ניסו בזמנו לבנות בניין
בפאטנט מקורי, כדי שיעמוד בפני החום.
מה עשו? בנו בניין בן שלוש קומות —
ששתיים מהן נמצאות מתחת לפני האדמה.
הנסיון הצליח, אך הפאציינם מת. בבניין
אומנם קריר מאוד — אלא שבנייתו עלתה
100 אלף לירות. מכיוזן שהבניין ניצב כאבן
שאין לה הופכין, שכר אותו רפי,
ופתח בו את מועדון־הלילה הראשון בישראל
בן שלוש הקומות. בקומה העליונה
הוא הקים מסעדה: באמצעית — בר: ובתחתית
— מרתף בידור. השם נשאר כפי
שהיה — סוף העולם, אלא שכעת הסוף
נמצא עמוק באדמה אי־אפשר להכיר
עוד את גילה אלמגור. גילה, שלא ידעה
עד לפני שבוע מילה צרפתית, מדברת כבר
צרפתית שוטפת, אם כי רק משפטים מסויי־מים.
היא למדה את הטכסט אשר עליה
להעלות בסרט תנו לי עשרה מיואשים,
המוסרט עתה בנגב עם הישראלים המשתתפים
בסרט נוסף, נמנה לאחרונה גם
אברהם צורי, שחקן׳ תיאטרון ן זווית
זמרת מועדון התיאטרון החיפאי,
מרגלית אנקורי, מיהרה להופעה במועדון
על גבי אופנוע של חברה. האופנוע
התהפך ומרגלית נפגעה ברגלה מהומה
פרצה השבוע במלון ואלידור בהרצליה, בו
מתאכסנים שחקני ניבחרת הכדורגל הישראלית.
בשעת לילה מאוחרת, פרצו הדירים
בצעקות. שייע גלזר, שהתגורר באותו
חדר, צעק :״מרעילים אותנו!״ החדר כולו
היה מלא גז. התברר שאחד מיושבי החדר
התעסק בלילה עם מיתקן החימום, גרם
לדליפת גאז כדורגלן מכבי תל־אביב,
יהושוע ריגל״ נידון על־ידי ועדודהמש־מעת
של התאחדות הכדורגל לאי־השתתפות
במישחקים במשך חודש, אחרי שהשופט
אוטו פריד האשים אותו בהעלבה, שעה
שמחא לו כף כאשר ירד מן המיגרש.

§ס>1ץ• ח><1בו>1
• דן הורוביץ, כתב דבר, בהכחישו ציטוט מדבריו בכנס צעירי מסא״י
הצעירים :״לא אמרתי שהאדונים דיין, פרס ובן־גוריון הם חסרי כל מעצורים:
אמרתי שדיין ופרס הם חסרי מעצורים ותו לא •
המשוררת שולמית הו״אכן :״ישראל היא ארץ של כסנוסביה כללית.
מפלים אנשים על שום מוצאם, על שום עמדתם, על שום מצבם הכסס־ ,צבעם,
הלאום לו משתייכים, מפלים אפילו נשים על היותן נשים.״
• רן אשל, בן קיבוץ עין־השומר, בתיאור של מסע לאילת בביטאון הש־מר־הצעיר
טל החומה :״נישאים בזעקות הדממה הלוהבת, עם קיפאון הזעם המפכה
בקדרותו של השחם המצולק, לכודים במחווה הכוח העצור, בחניתות הסלע שנירומו
בתיגור לכחול כישופים נוכח משטחי הצהוב אסור המסמא, שנפרש בפזרנות
רשולה, נקוד בכתמי קנל שחרורית, לוקק לפאתי ההרים •
העתונאי אורי קיסרי, בתגובה על צילומי־העירום של דליה לביא
בהעויס הזה :״לכולנו ניתנה ההזדמנות להיווכח, כי לדליה לביא יש בדיוק מה
שיש לבריג׳יס בארדו.״
• כריס מרקר, במאי הסרט הישראלי הצד השלישי של המטבע, בטכסט
המלווה את סרטו :״אולי אי־הצדק הגדול ביותר המכביד על ישראל הוא — שאין
לה הזכות להיות בלתי־צודקת.״
0הזמר שמעון ישראלי בהציעו סיסמה לאגודת השמנים :״אם תרזו אין
זו אגדה!״

חפולם הזח • גגו

נחעדח ל לה ארב אזלוג לזכר המכבים
!תרנגולת מצופה מרצים! בכר הצבעים
כוחו של צלע עוף
כל מה שאני רוצה לכתוב עליו השבוע,
זה על כוחו של צלע עוף. לא של עוף חי
חלילה, שאולי באמת יש לו כוח, אלא על
צלעו של עוף מבושל או צלוי שהוא כבר
לגמרי מת. ותחילתו של הענין, לא בלול
או במדגרה, אלא בהזמנה צנועה, על נייר
עבה, ממין משובח׳ בזו הלשון:
מכתבדים להזמין את כב׳
לסיור עתונאים מוקדם שייערך לקראת
הפתיחה הרשמית של

מלון שרתון -תל־אביב

הסיור המודרך במלון שייתק״ם
ביום הראשון 12.3.61 בשעה 6.30 בערב
ויסתיים במסיבת קוקטייל וארוחה קלה,
יחד עם הנהלת המלון ומוזמנים מחוץ־לארץ
כמובן שבערבו של אותו יום לבשתי את
החליפה המפוארת שלי, המוקדשת למסי־בות
מפוארות, וגם שאלתי מיצחק ינאי
עניבה׳ מפני שאמרו לי שבמסיבות עתת־אים
מפוארות מהמין הזה, לא נותנים להיכנס
ללא עניבה. חוץ מן העניבה׳ צריך הייתי
גם לצחצח את נעלי הילדים, מפני שלא
יפה להכנס למסיבת עתונאים מפוארת
כזו על קיבה מלאה.
הגעתי בדיוק בשש וחצי והראיתי לשומר־הסף,
בעל מדי האדמירל, את ׳ההזמנה׳ כדי
שייפתח לפני את דלת־הזכוכית השקופה.
בפנים כבר היו כמה עתונאים, וביניהם גם
ידידי לשעבר, שבתאי טבת׳ שמאז הרשימות
שהעולם הזה כתב עליו, אינו אומר
לי יותר שלום.
לאט־לאט התקבצו המוני עתונאים באולם
ההמתנה, ומורת־הדרך, חוליה נאה למדי
בשרשרת מלונות שרתון, באה להדריך תו־תנו
במבוך הארכיטקטוני שהיה מורכב
פרקים שלמים מספר דברי ימי עולם לפרום׳
דובנוב המנוח. היה שם קיר לבן איטונג
עם הרבה חורים של עושה־הספלים הנרי
מנחם עזז מבאר־שבע, שהיה צריך להביע
את שיבת־ציון, את הרצל, את תקומת
המדינה ואת ההתפטרות בעקבות העסק
הביש (החור המרובע השלישי מצד שמאל!)
היה שם מועדון לילה מימי המכבים, עם
ארכיאולוגיה אותנטית, וגריל נחושת ממודיעין,
וקיר צבוע של דני קרוון, ועליו
מצוייר מתתיהו החשמונאי, כשהוא מגרש
את היוונים ממועדון־לילה ותופס את מקומם.
היה גם חדר אחד מפאפירוסים עתיקים
על דיקט חדש, מתקופת האבות, מעשי ידיו
של בצלאל שץ.
כל זה מה שסיפרתי לכם עד עכשיו, לא
היה הכל מד, שראיתי, אלא שאינני מתכונן
לספר לכם הכל, מפני שהבטחתי לספר
לכם רק על כוחו של צלע עוף, וכל התיאורים
הארכיטקטונים האלה לא שייכים
לענין. מה שכן שייך לענין הוא — שסוף
סוף, לאחר המון הסברים אינטליגנטים,
הביאו אותנו אל המקום שאליו באמת רצינו
להגיע — אל חדר־האוכל.
לפני שאתחיל לספר לכם מה קרה בחדר
האוכל, אני צריך קודם לספר לכם מה זו
מסיבת־עתונאים. בין מסיבת־פורים ומסיבת־עתונאים,
יש רק דבר אחד משותף והוא
— שבשתי המסיבות מתחפשים. במסיבת־פורים
מתחפשים לכל מיני דברים, ובמסיבת
עתונאים מתחפשים לעתונאים.
בצדק תשאלו אותי עכשיו, מדוע צרי כים
עתונאים להתחפש לעתונאים? והתשו בה
תהיה, שכאשר עתונאי הולך למסיבת
עתונאים, הוא הולך לאכול ולשתות, וכדי
שיתנו לו לאכול ולשתות, עליו להתחפש
לעתונאי. הנה למשל קרה לי לפני שבוע,
שהלכתי למסיבת עתונאים במוזיאון תל־אביב,
לקראת פתיחת תערוכתה של הפסלת
חנה אורלוף. למסיבות העתונאים במוזיאון
תל־אביב, יש שם רע מאוד, מפני שמגישים
שם רק תה, וזו בושה בשביל עתונאי המכבד
את עצמו להטריח עצמו בשביל כוסיתה.
אנשים עוד יכולים לחשוב שכבר אין לו

תה בבית. לכן לא התפלאתי, כשפגשתי
במסיבה במוזיאון רק ארבעה עתונאים,
מהם אחד שבא בטעות מפני שחשב שעדיין
נמשכת שם תערוכתו של יוסל ברגנר.
אבל מלון שרתון זה לא מוזיאון תל־אביב.
ואם יש מישהו שעלול לחשוב שזה כן מוזיאון
תל־אביב׳ על זה הקדימו רפואה למכה
וכתבו על ההזמנה בפירוש ויסתיים
במסיבת קוקטייל וארוחה קלה.׳׳
עכשיו נמשיך בסיורנו במלון שרתון
במקום שהפסקנו. נכנסנו לחדר האוכל, אבל
בדלת עמד סדרן שבדק עוד פעם את כרטיסי
ההזמנה, שמא הסתנן אחד שלא מהמקצוע.
אחרי שעברנו אותו בשלום, הגענו
למסיבת הקוקטייל. מלצרים טריים וחדשים
לגמרי, שיצאו רק עכשיו מהמכונה, תחבו
לנו ליד וזיסקי וברנדי, והראו לנו את
הדרך לשולחן אחד בצד, שכרע תחת מעמסה
של נקניקים ונקניקיות וקוויאר אדום

סידור כזה, שכולנו הסתדרנו בתור ארוך, תון, פתחתי את עתוני־הבוקר. העתון הלפי
שיטת ההגשה העצמית, שהזכיר את ראשון שפתחתי, היה דבר. קראתי לי בתקופת־׳הצנע.
התור, שהזדנב עד לרגלי שקט עד עמוד ד׳ ,והנה, כשהגעתי לעמוד
התזמורת, הוביל שוב לשורה של שולח ד׳ ,קפצה לפגי עיני רשימה על מלון שרתון
נות, ומה שנערם עליהם בייש כבר לגמרי ועל מסיבת העתונאים, רשימה של 30 שורות
את השולחנות בחדר הקוקטייל, שכה הת בערך•
פעלתי מהם לפני רגע.
אחרי הדבר, הגיע תורו של על המשמר,
באמצע השולחן הגדול של הארוחה ה גם שם מצאתי רשימה המוזמנים —
קלה היתר, תצוגה של סמלי ידאיקה חנו אנשי ציבור, עתונאיס ומהנדסים — סיירו
טים וממורצפנים: סמלי שנים עשר ה באולמות המפוארים של המלון והביעו את
שבטים, דגי אילת צבעוניים, עגל מרבק
התפעלותם מסידזריו הנאים״) .אותו דבר
קטן וכמה בעלי כנף. על כל אחד מהם מצאתי בג׳רוסלם פוסט. בחרות לעומת זאת,
הדביקו פתק ועליו כתוב — לתצוגה בלבד. לא הייתה כתבה, אלא צילום של העתונאי
כי לא היה בטחון שאין בין הנוכחים איזה
האמריקאי הארי גולדן ומכונית לארק
עתונאי רעב מאוד•
תוצרת ישראל, שהביאה את מוזמני שרתון
כל מי שהגיע תורו לשולחן, קיבל צלחת. למלון שרתון.
גדולה, כמו הצלחות הגדולות, שבחדרי-
כשקראתי את מה שנכתב על מלו
האוכל של הקיבוצים שמגישים עליהם תפו תון, התחלתי פתאום, להרהר בכשרון הכתי
חי אדמה ועל צלחת כזו היד, עורם סלטים
בה הנפלא של העתונאים ובטביעת עינם ה

העתונאים המכובדים אוספים חומר והשראה כמסיבת העתונאים של מרון ״שרתון״.
עם קצפת, וכדורי בשר ברוטב חשמלי,
וזיתים משני צבעים, כרוכיות ממולאות,
ותרנגולת מצופה מרציפן בכל מיני צבעים,
כל כך מרהיבי־עין, שאף אחד לא העז
להרים עליה יד או רגל.
כך עמדנו כולנו, כל שמנת העתוגאים
וצפנו על פני המרבד החדש, כמו
הקרום על פני החלב, והקשבנו לתזמורת
שנגנה לנו מנגינות יפות, ואני כבר עשיתי
לי חשבונות, כמה שורות בעתון שווה
מסיבת־העתונאים הזאת של שרתון.
לא חשוב איזה חשבון עשיתי. העיקר
הוא שעשיתי את החשבון בלי בעל הבית.
השבתי שמסיבת הקוקטייל היא מסיבת
העחונאים, ולא יכולתי להעלות בדעתי, ששרשרת
מלונות שרתון יש להם חשבון
משלהם. עובדה שעד שלא הספקנו לגמור
את מטעמי הקוקטייל, וכבר הזמינו אותנו
המלצרים למה שנקרא בהזמנה בשם ארו־חח
קלה.
את הארוחה הקלה כבר לא עשינו בעמדה
על הרגלים. שם כבר הושיבו אותנו
ליד שולחנות עמוסי מזלגות, סכינים וסיג-
בות, בזיכים, כוסות, צלחות, ספלים, צלוחיות
וכו׳ .אבל לפני שהושיבו אותנו, עשו

ממיונז וירקות, ועליהם גבעות בשרים
עבים, צלויים ומבושלים ומאודים, שצבעם
חום מבחוץ וארגמן תוסס מבפנים, וצלי
כבש בתנור, במיץ מיסתורי כזה שמוטב
לי לא לומר למה בדיוק היה דומה, ודג
פילה ברוטב טרטאר, ובסוף הגיע תורם
של נתחי העוף הצלוי, צלעות, חזות וכרעים.
אילו
היד, מישהו מכם, הקוראים, נופל לתוך
שפע כזה, בודדאי שהייה מתבלבל. בזד,
אין לי ספק. אך כאן יש לנו עסק עם
עתונאים מנוסים, שהשפע לא מפחיד אותם.
כל אחד מאתנו תפס את הצלחת המלאה
שלו בשתי ידיו ורץ לתסוס מקום באחד
השולחנית, שאת תיאורם כבר מסרתי לעיל.
אחרי שתפס לו מקום, היה קושר סביב
צווארו מפית ירוקה, ובעזרת יין אשקלון
אדום הוריד הכל, דרך השיניים הטוחנות
ובית־ר,בליעה, למרתף הקיבה, למקום שכבר
שכנה שם מסיבת הקוקטייל הקודמת, מנוחתה
עדן.

למחרת בבוקר, לאחר שהתעוררתי מהלם
הזלילה של מסיבת־העתונאים במלון שד־

דבר לא נעלם מהם, ועלה
לברר מד, מצאו אנשים מהירי
לכתוב על מסיבת העתונאים
שהתקיימה במוזיאון תל־אביב,

חדה, ששום
בדעתי שכדאי
תפיסה אלה
מלפני שבוע,
על כוס תה.
הרמתי את השפופרת וחייגתי את מספרו
של מוזיאון תל־אביב. ביקשתי את המזכירה,
את צפורה ברנר, ושאלתי אותה מה כתבו
העתונים על המסיבה שהתקיימה אצלם לקראת
תערוכתה של הפסלת חנה אורלוף.
״אל תשאל,׳׳ ענתה צפורה ברנר ,״רק
עתון אחד כתב כמה שורות, וזה הכל.׳׳
אחד כך נפל לידי עתון האר, ושם
מצאתי עמוד שלם מוקדש למלון שרתו!
העמוד היה עשוי בצורת פרה שעלי הגביע
והכותרת שלו הם מודעות של כל מיני
פירמות המברכות את המלון ובאמצע, כעלי
ואבקנים מתנוסס מאמר מערכת ותמונת
פספורט של שרתון, על כל אגפיו.

כה אנ!ר טו סבראהע די:
איזה עשיר י השמח בחלקת זולתו.

חסטזיחן

ד,ע>ל,שת
ב עריכ ת לילי גלילי

מעשה כילדה, שמה לוליטה,
שלקרוא עתונכם היא החליטה.
דף ראשון היא פתחה,
השני רק הפכה,
ומרוב סומק -פניה הליטה.
דויד בן־שאול, צה״ל

מוזמנים משתתפים. אחד מן המשתתפים
בחיבור החומר המתפרסם בעמוד זה, יזכה
בפרס של עשר ל״י שיוענק מדי שבוע. הזוכה
בפרס השבוע הוא הקורא דויד בן־שאול, צה״ל.

מעשה בילדה, שמה לוליטה,
קול באס עוד היה לה מליטא.
את אדים דה-פיליפ
היא ביקשה להקשיב
ומאז לה קוראים חוזליטה.

מזה צו ח קי ם ב אוניברסי ט ה
הכותרת לקשקשת העליונה, שהסדר
הפד אותה לפני שבועיים על צידה מסיבת
השד יודע למה, היא: כפי שה

ב ,.ירושלים

מעשה כילדה, שמה לוליטה,
או זיווה, או דליה לכיא׳תה,
שוויתרה על בגדים
עליונים, תחתונים,
ובזכות זה הפכה בוככיתה.

לשון רואה את מיברשת השיניים
כבוקר, והציע אותה הקורא
היקר מאוד, עודד גרינברג מרמת־גן.
כותרות אחרות הוצעו על־ידי אריה בן־
מיד, ירושלים: מסרק צף כתוך
חבית שקופה, וכן על-ידי א. כ,.
גבעתיים, שמיד תפס שמישהו הסך את
הגלופה ולכן הציע: מהצד — קרקס

שלמר, טבוק, תל־אביב

מעשה בילדה, שמה לוליטה,
עגולה ושטוחה כמו פיתה,
שקסמה לאביר
גם חבט, גם עשיר,
ומאז היא עושה דולצ׳ה ויטה.

ריק ובמרכזו בלום לאריות.
השבוע שוב יש לי ציור ללא כותרת,
ואתם מתבקשים לשבור לכם את הראש
ולהמציא כותרת מתאימה — ומי שמתכונן
לבקש ממני שאחתום לו רק בראשי
תיבות, שיקרא בסובו את הערו־

תי בסוף שרשרת החמשירון

יואב צבר, תל־אביב

מעשה בילדה, שמה לוליטה,
על צרוף למפא״י היא החליטה.
עם אביה, יחדיו,
חיש עלתה על ה קו...
ואז ״כן לזקף היא הפליטה.
אמוץ גל, קיבוץ גבולות

,רק לא סטודנטית ! ״

מעשה כילדה, שמה לוליטה,
שאמרה לשמן -״לא טעית!
אל תשים לב לגיל
כי כולי סכם־אפיל,
והייתי מוכיחה -לו רזית!״
מ. ב ,.תל־אביב

מעשה כילדה, שמה לוליטה,
לשמוע מוסר כה המעיטה.
היא היתה משתוללת,
שותה וזוללת -
עכשיו יש לה ככר אוטוריטה.
סמר תססתי את אייכמן ככה! לקחתי אתי שני גליונות של שבועון
הראדיו ונסעתי עם זה לארגנטינה. הגעתי לבואנוס־איירם ביום
החמישי אחרי־הצהריים, וחיכיתי שם לאייכמן ליד תחנת האוטובוסים.
כשהגיע אייכמן ועמד על ידי, התחלתי לקרוא את
השבועון וכמובן שמייד נרדמתי.
כשראה אייכמן שאני קורא משהו, התחיל גם הוא לקרוא
ימתוך סקרנות גרידא) ,וכמובן שגם הוא תיכף נרדם*
עכשיו שנינו ישנו (גם אני וגם אייכמן^ אבל כיוון שאני
נרדמתי קודם, יצא לי גם להתעורר קודם ואז, כשהתעוררתי,
לקחתי את אייכמן הנרדם לשדה־התעופה, והשאר כמובן ידוע.
כיוון קתו האמת הפשוטה על לכידת הצורר, יורשה לי
לשאול, איך זה קורה שכל אחד שרוצה להרתיח כסף מן ההיסטוריה,
מוציא ספר ומספר כיצד הו א תפס את אייכמן?
ניקח למשל את מויש פרלמן. נכון אומנם שפרלמן הציע
לי לקחת שני גליונות דבר במקום שבועון הראדיו, אבל אילו
שמעתי בעצתו, לא היה אייכמן חי איתנו כיום, כיתן שקרוב
לוודאי שהייתי ממשיך עדיין לישון ליד אותה תחנה, והתפיסה
לא היתר, יוצאת לפועל אלא אחרי הבחירות.
או למשל הצייד פרידמן. זה שהוא רדף חמש־עשרה שנה
אחרי החיה הזאת, זה אולי נכון. אני לא יבול להגיד על זה
שום דבר, מפני שאף פעם לא ראיתי אותו. אבר מה שהוא
אומר שהוא גילה את הכתובת של השטן, בזה אני כבר לא
כל־כך בטוח. לי אף אחד לא מסר את הכתובת, כי את הכתובת
של אייכמן מצאתי פשוט בספר הטלפונים.
עכשיו אני קורא מודעה בעתון שיש עוד אחד שהביא לתפיסת
אייכמן וזה איזה מהנדס מלינץ שקורא לעצמו. שמעון
ויזנסל. גם הוא אומר שהוא רודף כבר חמש־עשרה שנה אחד
צורר היהודים. חבר ויזגטל היקר: זה לא קונץ לרדוף אחרי
מישהי. הקונץ הוא לתפוס אותו, ואת זה אני עשיתי!
בכבוד רב —
יקותיאל גן איולפיה גרינרוג

ר. ק ,.רמת-הזר

ואליך, ילדה, שמך לוליטה -
(לא חשוב, מניו-יורק או
מליטא) :
את עצמך נא הרגיעי
כי לגיל עוד תגיעי.
קודמתך, שלוותך שווא
השביתה.
דויד בן־שאול, צה״ל

אינני יודעת מה לעשות אתכם, קוראים
יקרים. כשאני רואה כיצד תוקף
אתכם הפחד, כשאתם צריכים לשלוח
חמשיר להעולם הבא. ראו נא את ראשי
התבות הרבים החתומים על ד,חמשירים!
מה זה? יש לכם אומץ־לב לחבר
חמשיר, אך אין לכם אומץ לב לחתום
עליו בשם מלאי! הש.ב. לא קורא חמשירים
— ואם קורא, לא מבין.
כדי לנוח מעט מהמין הנשיי, שכבש
לאחרונה את נושאי החמשירון, נסו נא
להמשיך את השורה: מעשה כגברבר
שמו א בנ ר ...ונראה איזה חמשיר
יצא לכם מזה.

כמדינה
ניותו של המנהיג האפריקאי הגדול, פאט-
דיס לומימבה.
לא פחות מאוחדים, על אף מאמצי מכונת
התעמולה הממשלתית !ההסתדרותית
שהוקמה במיוחד עבורם, היו בגינוי המדיניות
האימפריאליסטית — אשר במיסגרתה
הם רואים, כפי הנראה, גם את השתדלויותיה
של ישראל.

(המשך מעסוד )14
היא אכלה על שולחנו וטיפלה מעם בילדים.
תשלום לא דרשה. אך תחת זאת
היתר. מבקשת מנגר לקנות לה מתנות־לבוש
או תכשיטים.
.אולי את מוכנה להתחתן איתי?״ הציע
לה נגר לבסוף. לאחר שראה שדרישותיה
למתנות הלכו ותכפו.
.קודם כל אתה צריך לגמור את הבית,״
ענתה לו שולה בערמומיות.
נגר, אשר ביקש למצוא שנית שלוות־בית
ואם לילדיו, מכר את חמש הפרות
שבמשקו, סיים בעזרת כסף זה את ביתו.
תאבונה של שולה הלך וגדל. .אני רוצה
שתחתום לי אצל עורך־דין שחצי הבית
יהיה שייך לי,״ דרשה במפגיע.
כאן התעורר חשד בלבו של נגר. .הרי
עוד לא התחתנו,״ ענה.
לבסוף הגיעו בני־הזוג לפשרה: נגר הסכים
ללכת עם שולה לעורך־דין, לפני לכתם
לרבנות להינשא. לחתום עימד, על חוזה
המעביר לידיה בעלות על חצי הבית —
בתנאי שלא תבגוד בו תוך שנה מנשואיהם.
לאחר שהזוג קבע את מועד הנשואים
במשרד הרבנות, ניכנס נגר לחנות התכשיטים
הקרובה ורכש עבור אשתו המיועדת
צמיד זהב במחיר מאה ועשרים לירות.
הוא הפקיד בידי בעל החנות חמש לירות
נוספות. .זה עבור טבעת נשואים,״ הסביר,
.ביום ראשון. לפני החתונה, אתן לך עוד
עשרים לירות ואקח את הטבעת.״
החתן המתין לשוא. בבוקרו של
יום החופה נתן נגר לשולה את עשרים
הלירות על מנת לפדות את הטבעת. .אני
נוסעת לתל־אביב, למיקווה,״ הסבירה האשד,
לחתן חסר־הסבלנות. ,אחזור ישר לחופה,
בדרך, אקח את הטבעת.״
נגר וד,מוזמנים הגיעו בזמן, הרבנים כבר
המתינו, אך הכלה טרם הגיעה. השעות
נקפו, ושליחים שנסעו לביתה, במעברת
זרנוגה, חזרו כלעומת שבאו .״גם הוריה
לא יודעים איפה היא,״ סיפרו. חפוי־ראש
חזר נגר לביתו.
.אני אתבע אותה למשפט,״ אמר השבוע,
לאחר שהתברר לו סופית כי נפל קורבן
לתעלוליה של גערה חסרת־מצפון, אשר
ניצלה את כספו וטוב־ליבו. .בושות כאלה
שתעשה לי? היא בטח למדד, את זה כשעבדה
בבתים של האשכנזים. אם לא —
מאיפה יבוא לה שכל כזה?״

רוחו של פרופסור אנגלי ממולח, ריהפה
השבוע מעל חברי מועצת העיריה של תל־אביב•
נורתקוס פרקינסון היה ביזדאי נהנה
מן המחזה.
את השם המפורש העלה חבר המועצה,
מזכיר הצ״כ יוסף תמיר .״בוזדאי שמעתם
על חוק פרקינסון,״ אמר. ,החוק המוכיח
שתוספת מנגנון היא תהליך לגידול ההוצאות
וריבוי הכתבת, הגורמת לתוספת מנגנון
ולגידול ההוצאות וחוזר חלילה.״
לדוגמה העלה את סעיף המחלקה למחקר
וסטאטיסטיקה, בתקציב החדש. עד כה
נעשתה הטטאטיסטיקה העירונית על־ידי
גיזברות העיריה. בשנה החדשה תעסוק בכך
מחלקה שלמה, בתקציב של 43 אלף ל״י.
פירוט התקציב: שלושה עובדים, שיקבלו
14 אלף לירות משכורת, יצרכו ספרות
מיקצועית בארבעת אלפים לירות, ירהטו
את משרדם החדש (טלפונים, מכשירי כתיבה,
עתונים, נקיון^ בסכום של — 6,500.ל״י.
הפקידים יהיו, כמובן, זקוקים לנסיעות,
לאש״ל, לדואר, להקצבות ייצוג ( 1500ל״י),
יתחילו לעבוד ויקנו מכונות משרדיות
( 15 אלף לירות) .מכיוזן שמחברי התקציב
המנוסים ראו גם את הנולד, כללו בתקציב
עוד 4,000 לירות להוצאות חד־פעמיות, שברגע
זה אינן נראות לעין.
סיכם תמיר באירוניה נבואית :״אנו דנים
אימנם בתקציב ,1961/62 אולם אני מבטיחכם
שבשנה הבאה יביא הפרק הזה להוצאות
נוספות, לתוספת יוקר, לעבודת שעות
נוספות, להוצאות על עבודה זמנית, לתוספת
כוח־אדם ולגידול סעיפי השירותים!״
היה זה מאמץ־שודא. ברוב של 15 קולות
נגד 12 קבעה מועצת העיריד. כי בשנה הבאה
תוציא עירית תל־אביב 101 מיליון ל״י,
כלומר, חמישה וחצי מיליון יותר מאשר
בשנה שעברה.

יחסים אפריקאיים

החי

ס מינ ארא מריק א
אינני רוצה שקבוצה קטנה תשתמשבעם הישראלי כולו לביצוע תוכניות אימפריאליסטיות.
אם האמריקאים והאנגלים,
הצרפתים והבלגים, רוצים לבצע את מזימותיהם
באפריקה — שינסו זאת ישר, ולא
בעקיפין, דרך ישראל,״ הכריז השבוע איב־רה,ים
דיאלו מסנגאל, שהתפרסם עקב מחאתו
נגד השמצות אנטי־אפריקאיות באסיפת
האגודה לידידות ינסראל־בלגיה (העולם הזה
.)1219 הפעם נשא דיאלו את דבריו בערב־אזכרה
מטעם ועד הסטודנטים נגד הקולוניאליזם,
בירושלים.
״אני מטייל בארצכם מזה מספר חודשים,״
המשיך דיאלו׳ ״ביקרתי בקיבוצים, במושבים
ובערים. יש לכם בארץ אנשים נחמדים
ומבינים. לכן איני מזהה אותם עם
השליטים. גם בסמינאר האפרו־אסיאני, בו
אני לומד, שוחחתי עם הרבה מורים.
״הגעתי למסקנה אחת: זהו סמינאר אמריקאי
ולא אפרו־אסיאתי!״ סיים המרצה.
דעת קהל שחורה. דבריו עוררו
התרגשות בקרב אנשי משרד־החוץ הישראלי,
העוקבים לאחרונה בדאגה אחר עיצוב
דעתם השלילית של תלמידי הסמינאר ה־אפרו־אסיאתי
והדיפלומטים מהיבשת השחורה
המבקרים בישראל.
מתון יותר היה קוואדה קורסה, מזכיר
שני בשגרירות גאנה בישראל. כדרכו של
דיפלומאט, ניסה להסביר את עמדתו במשל:
משהו קרה ביחסי שתי המדינות, עקבועידת קאזאבלנקה. למרות זאת, נשארו
גאנה וישראל אחיות. תארו לכם שני
אחים, שהאחד עובר במונית ואינו אוסף
את השני, העומד בדרך ומבקש טרמפ.
למה? כי האח האחד נסע לשם עבודה ולקח
תייר, והתחייב להביאו למקום חפצו במהירות
וללא עיכובים. לכן הוא נאלץ להשאיר
את אחיו בדרך.
״זה קורה פעמים — כשלשני אחים יש
עיסוקים שונים, שיטחי התעניינות שונים,
פוליטיקה שונה.״ סיים הדיפלומאט.
כל האורחים האפריקאים שנאמו בערב
האזכרה היו מאוחדים סביב אישיותו ומדיהעולם
הזה 1225

עיריות
מאר קינ סון בתל ־ אביב

המאנימייקר: בתל־אביב, הואשם משה
דיין ) 18( ,בגניבת 15 לירות מבעל־חנות
עגבניות למענו עבד בחלוקה חלומות
פז ; בכלא רמלה, חזר אסיר מביקור־בית,
כשהוא נושא על גבו מפוחית־יד, טען
שהוא חפץ להנעים את שעותיו בשירי־ערש,
הושלך לצינוק כאשר נמצאו בכלי־הנגינה
100 גראם חאשיש הכל
בגלל מסמר־קטן: בחיפה, עלתה נערה
בת 14 על טרקטור, הפעילה את המנוע
בעזרת גפרור, התעלפה, פרצה על גבי
המכונה לתוך צריף, אותו הרסה כליל
במזלות מוכים: בבאר־שבע, נישאר.
כוכבה מזל לנסים שמש, בנה של נוגה
שמש חופשת החלמה: בתל-
אביב, פנה פקיד להנהלת המפעל בו הוא
מועסק, ביקש חופשה מיוחדת כדי לרצות
עונש־מאסר של שבעה ימים, שהוטל עליו.

תזכיר
סו ףפסוק

בית־־הדין העליון אישר השבוע סו־פית
את פסק־הדין נגד המפקח הכללי לשעבר
של משטרת ישראל, יחזקאל סהר, המרשיע
אותו בעדות־שקר במשפט עמוס בן־
גוריון העולם הזה 953 והלאה< בית־המש־פט
העליון קבע, כי נעלה מכל ספק הוא
ששייקה ירקוני היה חשוד בעיני המשטרה,
ולכן עדותו של סהר במשפט, כאילו לא
היה ירקוני חשוד, היא עדות־שקר• הקנס
בסך 15 אלף ל״י הופחת על־ידי בית־המש־פט
העליון ל־ 5000 לירות שלושה
שבועות אחרי שבית המשפט העליון חייב
את ראש עירית רמת־גן, אברהם קריניצי,
ואת סגנו, שלום זיסמן, לשלם פיצויים בסך
3300 לירות לבנימין תיק, לאחר שפועלי
עירית רמת־גן הרסו מיבנים אשר תיק
הקים ללא רשיון — מבלי שיהיו מוסמכים
לכך (העולם הזה ,)1222 נמצאו קריניצי
וזיסמן אשמים גם בעבירות פליליות בשל
אותו מעשה. שופט השלום, בנימין קורני
גולד, מצא אותם אשמים בהשגת גבול, קנס
את קריניצי ב־ 750 לירות ואת זיסמן ב־
500 לירות.

תשבץ 01111:1היה 1225
דהר גווי! נזרוזוב הבירה ישו־יע שבהר אביב, הגא עריץ
הוזבר ה שבאיה ועריץ הורא א ה הנהרה הוה. נ2ן וו\ז
צעיר ורענן.
שיהנזיר בהע רו ה ארה. רויד הוא בן 24
מאוזן )1 :נשיא
ארד,״ב )4 .מתרגם
התנ״ך לארמית)10 .
אדון )11 .אביון.
)13 בבקשה)14 .
תעודת חוב רשמית.
)15 עיר בארץ)17 .
שער בערבית)19 .
שם משפחתו של
שחקן אמריקאי)20 .
לקרמיקה.
ביח״ר
)22 חית טרף אגדתית
)25 .בן• )26
נהר ברוסיה)27 .
נוכל )30 .הגביה,
העלה )32 .מבני יעקוב
)33 .שניים)34 .
שם פרטי של ראש
ממשלה צרפתי לשעבר
)36 .הדרך הקצרה
בין שתי נקודות
)37 .שדה מוכן
לזריעה )39 .שונה
)41 .להט)42 .
שליח )44 .בנו של
מנוח )46 .נעל ל־שמוש
בגשם)48 .
שופט מחוזי )50 .תן )51 .ריקוד ישראלי.
)53 רגולטור )55 .הגבול המערבי )57 .חג
בחודש שבט )58 .גב )59 .תקנתו של הלל
הנשיא )60 .״ביס״ בעברית.
מאונך )1 :כילי )2 .משמש למאור)3 .
מדינה שכנה• )5תואר הולנדי )6 .נלחם.
)7בליל קמח במים )8 .זכות המעצמות
הגדולות )9 .סניגורו של אייכמן )12 .מיניסטר
) 15 .סוג אדמה )16 .כסא נמוך )18 .עיר

בצרפת• )21 ענן )23 .שר )24 .ישן)26 .
נוזל לכתיבה• )28 קיטור )29 .דרגת קצונה
בצה״ל )31 .פרסומת )32 .כסוי לרגל)35 .
עיר עתיקה במצרים )37 .אברהם אבינו הלך
לשם )38 .שלטון )40 .דרישת שלום בר״ת.
)41 פקודה )43 .לכד, תפס )45 .ניצוץ)46 .
מערומי הגוף• )47 מפא״י הביעה לו הערכה
)49 .העביר לרשות אחרים )52 .מדת
חשמל )54 .אות, סימן )56 .קריאת הפרה.
)58 נכרי שהתגייר.

שינוי כתובת -
התיוגי התטיות את כתבתו, תתגספז לתו־ריט
י ל כג לתתל?ת התיוויית טיבוטיית
תדאטז, נ די לתווט טיכובים !תפילות.

קולווע
ישראל

ההרשמה

ישראל* ה מו זרה
הצד השלישי שד המטבע הוא

9 6 1ו

זהיר
נהג
נמשכת
פרסיםיקריערך •וגדל! ביו הזוכים
17יסה במטוס סילון של חב׳ ״אולימפיק״

לפרים וחזרה — עם דמי חופשו;.

שהם

סיו

יאנית

ספרי

של 25 תקליטים ארוכי נגן

סרט תעודה ישראלי באורך של 56 דקות,
שצופה הקולנוע הישראלי לא יזכה לראותו.
למרות שזהו סרט התעורר, הטוב ביותר
שהוסרט בישראל ועל ישראל, לא נמצא
אף בית־קולנוע אחד שיהיה מוכן להציגו
כסרט מסחרי. ולמרות שהוא אחד הסרטים
הבודדים שנוצרו בישראל, היכולים
לייצג אותה בכבוד בפססיבלי־קולנוע בינלאומיים,
ספק אם יוצג אף שם — משום
שלא נוצר במתכונת מינהל ההסברה.
הסרט הופק על ידי התעשיין הישראלי,
חובב הקולנוע, וילם ואן־ליר, שהזמין את
במאי הקולנוע הצרפתי הצעיר כריס מרקר
לייצרו, אהרי שוה יצר בבר שלושה סרסי
תעודה קודמים על אפריקה, סיביר וסין.
אחרי שטייל חודש ימים רכוב על קטנוע

הכרה זו״ה. כמעט בכל יצירות הקולנוע
הסובייטיות האחרונות, מתחילה ההיס־טוריה
החדשה של ברית־המועצות במלחמת
העולם השניה. אנושקר, היא בזמן זה אם
לשלושה ילדים, היולדת אר. ילדתה הרביעית
תחת מסר הפצצות של מטוסי הגרמנים•
אחרי שבעלה הסייח נהרג בחזית,
היא מתמסרת לגדול ילדיה, ללא כל עזרה
צבורית או ממשלתית, ממש כשם שהיתר,
צריכה לעשור, זאת בכל ארץ קפיטליסטית.
גם הבעיות המתעוררות במשפחתה של
אנושק־ אחרי המלחמה אינן שונות מבעיות
משפחה דומה במערב. כדי להתפרנס היא
נאלצת למכור גרביים בשוק השחור, בתה
המאור,בת בבן השכן חישבת לברוח מהבית
ואף לאבד את עצמה לדעת כאשר אם
אהובה מבנר, אותה :״חברה זונה״ .בנד,
של אנישקד, רוצה לרכוש אופנוע, כמו הריבוי
לונדוני, וכולם חולמים לרכוש דברים
המוצגים בחלונות הראווה המפוארים.
אלא שאנושקה, העיבדת כמנהלת קבוצר

בים התיכון.

ופר סי ם רבים נו ס פי ם
הפרסהי לן רביותר,

אשר בו יזכה בל נהג זהיר

חייו־ וחיי הזולת !
מקומות ההרשמה :

בכל סניפי המועצה הלאומית למניעת תאונות;
בעיריות׳ במועצות מקומיות ואזוריות;
בכל תחנות ״דלק״ ,״סונול״ ,״פז״ז
במוסכי אגוד המוסכים;
בכל בתי הדואר בארץ.

הרשם

היום!

עוד

המועצה הלאומית למניעת תאונות

בימים

אלה

מלאה

שבחים

כאשר ה ע תו נו ת

תוצרת

שני יצר ני הסריגיםהיד וע ים

הוצאו למכירה חליפות —
שמלות — ומעילים סרוגים
דוגמאות אביב -קי ץ 41
ביתיר

״ גליה ״

ו ״ טריקוזה ״
מיי צ רי ם יותר ש מלות
מא שר כל ב תי ה חרו ש ת
מ סו ג ם באר ץגם יחד.
בעת
תו צרתםנ מכ ר ת בפריז ובעונה אחת
וב ב תי ה אופנ ה הי דו עי ם
בארץ.

בתל־אביב :
אילקה: דיזנגוף — 148 אלנבי 39
א סקו: אלנבי — 94 פנ ט ש: דיזיגוף 126
אנגלנדר: אלנבי - 66 גני ה: אלנבי 42
כ ת־ אד ם: בן־יהודה 1
בירושלים :
דוזנבלום: שלומציון המלכה — 3שמוק בחיפח מצקץ: רח׳ הרצל -אפרט: בית הקרנות

הצד השלישי של המטבע
אחרי מין וסיביר
ברחבי הארץ, יצר מרקר סרס המתאר את
ישראל כמו שהיא, בלי איפור ותעמולה.
התוצאה — ישראל פוזרה לכל מי שהיד.
רגיל לראותה בסרטים הציוניים הרגילים.
שמו הלועזי של הסרט, שהופק בארבע
שפות, הוא תיאורו של מאבק, שם הלקוח
מסיפור של קאפקא בשם זה. בעוד
שסיפורו של קאפקא עוסק באדם הנאבק עם
עצמו ועם חולשותיו, מנסה הסרט לתאר
את ישראל כמדינה חצויה וגדושת בעיות
הנאבקת לפתרונן, אך החיה בתקוזה לפתרן.
ארץ כמו ציפור. בעזרת צילומיו של
הצרפתי גסליין קלוקא, דברי ההסבר של
עמוס קינן והמוסיקה של הסינית לילאן,
הופך הסרט ד,תעודתי ליצירה פיוטית כמעם.
בשיאו משתהה הסרט משך דקות ארוכות
על פנים של צעירה המגלמת את כל היפה,
הטהור והאצילי בנוער הישראלי. היתד, זו
אילנה (גוני) שטייניץ 14 צעירה שלקתה
בשיתוק ילדים, אף שהדבר אינו נראה בסרט•
היה דרוש מבט חודר של אמן כדי
למצוא דווקא בנערה זו את הסמל של ישראל.
צירו הסכני של הסרט, שעובד בצרפת,
מושלם. מגרעותיו, בחלקו הראשון, האיטי
מדי ובעצירת המצלמה לרגעים ארוכים, עד
שיסיים הקריין (יעקב מלבין) את המלל.
מלבד זאת נראית ישראל בסרט לעיתים
קרובות מדי כארץ ריקה מאדם.

סרמים

הקרבערה או ש ר

המלחמה הבינגושית הקרה אינה מתנהלת
רק באולמות האו״ם, על גלי האתר, או
בכותרות העתונים. למלחמה על רכישת
דעת־הקהל לצד זה או אחר, גויס גם הקולנוע.
קרב קולנועי מעין זה, המנסה לשכנע
בצידקת אורח חיים של כל אחד מד,גושים,
נערך השבוע בתל־אביב, בין
אמשקה (גת, תל־אביב; ברית־הטועצות)
לבין פוליאנה (הוד, תל־אביב, ארה״ב).
כל אחת מהשתיים אינה רק גיבורת עלילה
מסויימת, אלא סמל לתפיסת חיים ורוח־אומה.
אנושקד, ופוליאנד, הן נושא להערצה
וסמלים אנושיים. אלא שאונושקד( ,אירנה
סקובקסובד ).היא אם ואילו פוליאנה (היילי
מילס) היא ילדה. הסרט אנושקה הוא טרגדיה,
ואילו פוליאנח היא קומדיה למחצה,
מטובלת בסיפור אנושי.

בבנין, מתגברת על כל הבעיות, משליטה
סדר בחברה וזוכה לתהילה בעתונות שם
מהללים את אחד מחבריה בנוסה ״הצטיין
ראש הקבוצה ידגורוב ואתרים״.
משחק האושר. פוליאנה, הוא שיר
הלל לנוער האמריקאי. פוליאנה, היא יתומה
הנאספת על ידי דודתה העשירה והאנוכית
(ג׳ין ווימן) הרודה בעיירה שלימה. עקב
רודנותה של הדודה משתבשים חיי העירה
כולה ורק פוליאנה, שאת דמומה משחקת
היילי (״עד ראיה״) מילם בוירסואזיות כובשת
לב, משיבר, את חיי העיירה למסלולם
ומחזירה את האושר לחיי תושביה. כיצד
היא עושה זאת? כאשד ניצבות בפניה
עובדות, היכולות להוביל לטרגדיות לא
פחות חמורות מאשר באנושקה, היא משחקת
במשחק האושר, מוצאת לה סיבה חיצונית
ובלתי סבירה בגללה היא כופה על
עצמה להיות מאושרת.
כיצירה קולנועית, עולה פוליאנה על
•אנושקה. אולם באשר לשיכנוע בצידקת דרך
חיים יחסי הכוחות הם אחרים. אנושקה ופו־ליאנה,
נלחמות להשיג את האושר. אנושקד,
עושה זאת בדרך הקשה והמפרכת. בהתמודדות
עם המציאות. פוליאנד, עושר, זאת
במשחק של בריחה, בחלומות והזיות•
תדריך ואלה הסרטים המוצגים בשבוע זה בערי
הארץ אשר העולם הזה ממליץ לראותם:
• מיין קאמפץ(ארמון־דוד, תל־אביב)
ניתוח שלאחר מוזת־בלתי־סופי, בתולדות
מחלת רוח של עם שלם. עליית הנאצים
בגרמניה ותוצאותיה כפי שהגרמנים עצמם
הנציחום בצילומיהם.
• הצדפתיה והאהבה (.תן, תל־אביב)
הצרפתים טוענים לזכות המצאת
פטנט האהבה בסרט המתאר את חיי המין
והאהבה של הצרפתיה מהעריסה עד למיטת
הנשואין. מיטב כוכבי צרפת בשבע אפיזודות
מבוימות בידי גדולי הבד הצרפתי.
• החיים כתקווה נבן־יהודה, תל־אביב)
אהבתם של סטודנט כושי וסטודנטית
צרפתית בסרט אנטי גזעני המנסה לחקות
את הירושימה אהובתי.

• תמימים ופראים א(רסון, חיפה)

היי המין והאמונות של אסקימוסי הקוטב
בסרט מאלף. אנטוני קזזין.
העולם הזה 1225

חפש את

. .חפש את האשה חפש את האשד חפש את האשד חפש את האטה חפש את האטה תפש

אלוהים שונא מזלגות

החזירות מאושרות ממך מכמה
בחינות. בין היתר, בגלל הרגלי־אכילה. ח־ד,
שכזאת מסתדרת טוב מאד עם הזבל שלפניה,
גם בלי סכין ומזלג, אך אין זה מפריע
לה להיכנס לדירים הטובים ביותר.
חזירה אינה משתמשת בכלי־אכילה. לא
משום שחסר לה כסף אלא כיח־ן שהשימוש
בכלים מסבך את החיים וגוזל זמן יקר, שיכול
להיות מוקדש לדברים פרודוקטיביים
יותר. להתפלש בבוץ, למשל.
נשים וגברים, לעומת זאת, התעסקו ב־בעייה
של העברת האוכל מהצלחת לפה כבר
לפני כמה מאוית שנה. מספר טיפוסים
רגישים אף המציאו את חוקי־השולחן
הסאדיססיים, המביישים אותך עד היום בארוחות
חגיגיות. בספר נימוסים, שנכתב
לפני 500 שנה, נוזפים לא רק בנשים
יבגברים המעקמים את הפרצוף ליד השולחן
אלא אף משכנעים אותם ללגום מרק בשקט.
בלי מיצמוצים.
המצאת המזלג גרמה כימעט לקרבות־דמים
בין אנשי־הדת הבריטיים והזללנים
מאיטליה. הכמרים שנאו את המזלג בצורה
מחרידה. מי שלא נוגע בבשר באצבעות,
טענו, מעליב את אלוהים ויישרף בגיהינום
יחד עם הנואפים. העולם היה ממשיך לאכול
ישר באצבעות, לולא האיטלקים האכזריים.
הם ניתקו כל קשר עם מי שנגע במקרה
באצבע באוכל. האיטלקים ניצחו, בקרב,
לרוע מזלך.
ברגע שהאנשים גילו כי המזלגות משמשים
לא רק להגנה על האצבעות, אלא
כותונות־קומביניזון צרפתיות על רקע תיפאורות ״ל,ומדי פראנסייז״
גם להרמת המזון לפה, התחילו לסחוב -
אותם לכל מיני (ומכל מיני) הזדמנויות חגיגיות. בבית המשיכו לאכול באצבעות, כמובן.
מגפיים וראש בלונד — מסמלת דליה לביא את לבוש הספורט האלגנטי (ראה תמונה).
נקודה קטנה אחת הוסיפה להרגיז אותם — איך להעמיס את האוכל על המזלג כשאין
את התלבושת הזאת אפשר לנצל גם בישראל. אם אין בהמה בבית, הולכים לרכב
אפשרות לנעוץ.
אצל גורדון.
היו הרבה התלבטויות, אבל סוף־סוף מצאו גם לזה פיתרון: אפילו האנשים מהמשפחות
על הרובה העתיק שדליה מחבקת, כתב שבועון צרפתי :״היא היתד, מאיד נרגשת
הטובות ביותר סגלו לעצמם את השימוש בחתיכת לחם יבש, כמכשיר לדחיפת המזון.
כשנגעה בו. הוא הזכיר לה את תקופת שירותה הצבאי בישראל״.
אולי את חולות לוהטים — כי דליה, כידוע, לא הספיקה לשרת בצד,״ל.
אחר־כך הכניס מישהו למחזור את הסכין במקום הלחם. עשו זאת רק מודרניסטים
משוגעים. עובדה — לשימוש בסכין אין כל רמז בספר אנגלי איך לסעוד, שיצא לאור

בשנת : 1876
בייביידול מתה
״נהוג להשתמש בסכין רק כדי לחתוך אוכל לנתחים קטנים ונוחים. הסועד חייב לקחת
כשסהרורית אינה מטכסת על הקירות, או מדלגת על חלון הקומה הרביעית,
את המזלג ביד הימנית ולהשתמש בקרום לחם בשמאלית, לצורך הטענה.״
היא עלולה להיות יצור מקסים וחלוש, סורף-גברים. אם להאמין לעדות האחרונים, היא
אין ספק שהרגל זה השפיע על האמריקאים של ימינו. הם יצרו לעצמם שיטת אכילה
רצה ערומה במסדרון חשוך, עטופה בכתונת לילה. תמיד אלגנטית.
בשתי־וערב, מתארת אותם כוהנת הנימוסין, אמילי פוסט, מחברת אתיקטה — התדריך
כל אחת מסוגלת להיות חולת־ירח כזאת; אם נכונה הגדרתו של מומחה מפוקפק, הטוען
שהפך לתנ״ך האכלנים:
כי סהרורית היא כל אשה המשתמשת בכתונת־לילה. מד, שצריך לעשות הוא — לקנות
״חותכים נתח בשר ביד הימנית. מניחים את הסכין ומעבירים את המזלג ליד
סוף־סוף אחת.
הימנית, נועצים ואוכלים את הבשר. מניחים את המזלג שוב, נוטלים אותו שנית ביד
הכותנות של 1961 הן חצי שקופות, כמו ב־ ,1960 וכמו מאז הומצא הבד השקוף. השנה
שמאל. מרימים שוב את הסכין ביד ימין, וכן הלאה.״ תהליך כזה, חוששת מיס פוסט,
יש תוספת של תחרים ספרדיים, ריקמות שזורות זהב וגימורים שחורים. הרבה תלאנים
מעייף לא רק את הסועד, אלא אף את
בסיגנון וואטו, אם השם אומד לך משהו.
הצופה.
בייבי־דול מתה• לפחות לקיץ. הכותונת הנועזת ביותר חושפת בקושי 10 סנטימטר מעל
המחלוקת הסוערת סביב סכין־הדג פרצה
לברך. הארוכות יותר הן כשמלת־רחוב נורמאלית, או קלאסית: המנגבת את הריצפה.
ב־ , 1878 כשמישהו (לא ידוע מי) גילה
הצבעים הם הזזרוד והלבן, מה שיוצר אצל האשד, אשלייה של מוהר, ואצל הבעל או
שלהב הפלדה מקלקל את טעם הדגים. ההגבר
— רעב ללבלר אותו.
טיפוסים האיסטנסים היו הפעם זהירים
הסהרורית שמרחפת בתמונה, עטופה בקומביניזון־כתונת מניילון, ורוד ותחרים
וחזרו לשיטת המזלג וקרום הלחם.
מוכספים. המתחרה שלה מעדיפה לעוף בכתונת ורודה מכותן, עם תחרים שחורים.
״ואז,״ מספר הספר מנהגי׳החברה הטיבה,
התפאורות שייכות לקומזי־פראנם יז. הפאות הנוכריות -י לקאריטה.
.ערב אחד השליך אכלן מפורסם את הלחם

ואכל את הדג שלו בשני מזלגות כסף.״
איד להסוות שעון
נכון שקיימים גם סכיני־מעבדה, סקאל־פלים,
ומזלג־ניתוחים של חרקים זעירים.
בשוויץ אין אדמיראיים. במקומם מתרוצצים שענים. יתכן שזה נשמע אבסורדי,
ספרי הנימוס אינם שוללים עקרונית את
אבל המאניה של השתייצים, היא הסוזאת שעונים דוזקא. סתם שעון גלוי על איזה יד
השימוש בהם. הם נאים ואלגנטיים. הצרה
או קיר מסוגל להרתיח אותם.
אתם שארוחה המתנהלת בעזרתם נמשכת 10
את השנים הטובות שלהם ואת הראייה הבריאה, אם בכלל, הם מבזבזים בחיפושים
שעות במקום חצי שעה. וזהו בזבוז זמן,
אחרי מקומות בהם אפשר להחביא שעון.
הם דוחפים שעונים למציתים, לפאלאפלים
שכל אשה פיקחית יכולה לנצל אותו בצורה
של קצינים, לטבעות, לעגילים ולעקבים.
רנטאבילית יותר. לריב עם הבעל, למשל.
בסימפוזיון בין־לאומי של שענים, שנערך
(ראה גם לעיל בסעיף החזירה).
מדי שנד, בג׳נבה, נתנה להם השנה ההזדמלסינים
יש נקודת־מבט אחרת על חוקי
נות להראות את יצירותיהם האחרונות.
אכילה. כשאשתו של מאנדארין סיני נשאלה
לפני חודש הציג שם פאטק פילים ה־על־ידי
תייר ויקטוריאני, מדוע אוכלים בסין
שווייצי את האורלוגין לכל אשד, שלו• זה
בקיסמי־עץ, ענתה שלפני שהסינים נעשו
שעון המתקתק ליד הלב והמתנדנד במקביל
בני־תרבות, אמנם נהגו להשתמש בסכין
לחזה. הוא תלוי על ענק רגיל ונראה כחלק
ובמזלג•
ממנו. כל שעה פורץ ממנו ההימנון הלאומי.
״אנחנו עדיין נושאים אתנו סכינים בכיס,״
הוא גם שעון מעורר, כשצריך. מובן שאפהודתה
בבושה ,״אבל זה שריד בארבארי.
שר לענוד אותו על הגב, בתוך מחשוף.
אנחנו יושבים ליד השולחן לאכול, ולא
במקרה זה צצה השאלה — איך להביט בו?
לחתוך נבלות.״
השעון הזה מוסזזה, לפי כל הכללים,
בישראל קשה לדבר על חוקי־שולחן, אבל
בתוך קונכיית־ענק מזהב מלוכלך ביהלומים.
יש פיתה וחומוס.
פאטק העז להביא עוד חידוש: שעון־יד

לגברת. באנאלי מאוד. הזכוכית היא יהלום.
דזיהיוצאת לצייד
היה שם קולגה מוכשר אחד, שלא פסק
להתלהב ממשקפיים־שעון שהמציא. לזגו׳״
שום
פעם דליה. אבל הפעם אלה חיגיות
צמודים שני שעונים.
דושי האופנה שעולים עליה. אחרי מחול
״משקפיים חמודים,״ העירה אורחת ,״איך
ספרדי שלה, החליטו הצרפתים שהיא גם הרואים
בהם?״
טיפוס לצייד, לפולו, ולצעדות בוקר ביער
״שידאג לזה מי שמרכיב אותם. אני לא
בולון. בחולצת משי טבעי בירוק ( 70ל״י)
השעון המוסווה
אופטיקאי, אני רק שען,״ ענה לה הגאון.
ומכנסי שאנטונג מתמתחות ( 65ל״י) ,פלוס
דליה לביא כ״דיאנה הציידת״

האטה תפש

האטה חפש את

האשד חפש את

האשוז חפש את

האטה חפש את׳ האישה חפש ׳ אה

האטה חפ־.

מספר 1225

הסרגדיה שר כוכבת הקולנוע:
דרך הישרים שמאחורי הזוהר