גליון 1345 מתאריך 19 ביוני 1963

1345

ב״ז פיון ת שכ״ג19.6.1963 ,

המחיר 75

אגורות

#לעומת זאת תתגבש ותלד החזית האנטי-גגגוריונית במ
משלה. ה!8וו!9ים — זקני מפא ד;מ ׳ 13ל !אחחת־העבתח — יוקבו ענז
ז: ת קיצוניות נגז עמדותיו וצל ב ך גוויז! ,בתקסח נ • ורן זו 1י7 ,ך;,ד8ו
או; וו 0ת; ק 1תו. לא מ! הורזנמ, ני ג מנ ח מפתזווויהם 03י ף אזירמ נס תו ~,8ד י. 1
הוינום גבמעג! פרס. דאנק נאפני! בורדיה וו נבר נערך לאחרונה, נאוסי
רתננד! הצרים אערול, ספיר, ז ״ ו, שפירא זאלון לזזקנזת הסיכללה דבזמגו.
רד ראו חנצו !פלמוני ניגף נר ל 9ר .8

קרא בעיון את הידיעה שלעיל. היא הו פיעה
במדור תצפית של גליון השבוע שעבר
— חמישה ימים תמימים לפני שהודיע
קול ישראל על התפטרותו של דויד בן־
גוריון.
בשעה שיתר עתוני המדינה היו מלאים
דיווח עיוור על המהלך היבש של משפט
בן־גל בבאזל, כבר ידע העולם הזה להודיע
לך, מעל עמוד השער :״משבר חדש בממשלה
— פרם נעץ סכין בגבו של בן־גל.״
ואילו הידיעה הראשונה במדור תצפית
של אותו גליון אמרה:
9פרשת בן־גל תשוב ותזעזע את צמרת
השלטון במדינה. הפעם יגרמו להתפוצצות
שני הצדדים כאחד: בן־גוריון־פרס
וזקני מפא״י. הרקע: הקו שבו נקט בן־גל
במשפטו. פרס רצה שבן־גל יטול על עצמו
בשקט את האחריות למעשה, מבלי להבהיר
את המניעים שגרמו לכל הפעולה נגד המדענים
הגרמניים. אן אוהדי הממונה המודח
קבעו אחרת, ונראה כי גם גייסו חלק מן
המנגנון הממלכתי לצרכי ההגנה על ברגל.
כמר, מאויבי העולם הזה, ושמעון פרס
בראשם, ניסו בכל כוחם לנתק אותנו מ־
׳מקורות האינפורמציה הכמוסים והגבוהים
ביותר במדינה. לפעמים השלו את עצמם
שהצליחו בכך. אבל העולם הזה ידע, יודע
ויידע מה מתרחש בתוך־תוכה של צמרת
המדינה. על כן היה העתון היחידי שיכול
היד, להודיע לך, בעצם הרגעים בהם התגבשו
ההחלטות, כי מסתמן סופה המהיר של
הקאריירר, הפוליטית של בן־גוריון.
כיצד מגיעים אנשי העולם הזה אל ה מקורות
האלה? זאת, לצערי, איני יכול לגלות
לך. אבל אוכל, לעומת זאת, לספר לך
כיצד מגיעות הידיעות הסודיות אליך.

במערכת העולם הזה עובד נביא. כך, על־כל־פנים,
אנו מכנים את עורך מדור תצפית•
אך בניגוד לנביא הרגיל, עליו לעבוד
קשה מאוד לפני שהוא משמיע את נבואו תיו.
החומר שהוא מוסר לדפוס הוא החומר
האחרון הנכתב בכל גליון. עד לאותו רגע
הוא מקיים מגע עם המקורות שלו: ראשי
מפלגות ואישי־ציבור, מודיעים — שרק הוא
יודע את זהותם — וחברי־המערכת שבמרוצת
עבודתם השוטפת נפגשו עם עשרות
אגשי־מפתח בשטחים שונים.
לפעמים הנבואה גדולה וחשובה מכדי שתישאר
בתחום המדור שלו — כפי שקרה
עם הידיעה על מצב בריאותו של הנשיא
בן־צבי המנוח. הידיעה, שהגיעה לעורך
זהו חלק מן הנבואות שהתגשמו בצורה
תצפית מכמה מקורות, בבית־הנשיא ובבית-
בולטת. אך למדור תצפית תפקיד חשוב לא
חולים הדסה, הופקעה ממנו. היא עברה
פחות מפירסום ידיעות מסויימות מראש.
בדיקות נוספות, ולבסוף הופיעה ככתבת־תפקיד
זד, הוא לנתח מראש, על סמך נתו שער
(העולם הזה .)1336 היה זה שבוע
התפתחותם של
ראשון, את
נים ממקור
לפני מות הנשיא ובטרם פורסמה ידיעה
עניינים גדולים, במשך החודשים הקרובים.
כלשהי על הנושא בכל עתון אחר.
כך, למשל׳ דיווח מדור תצפית ברציפות,
מדור זה הוא אשר הודיע מראש, לפני
משך שלושה חודשים אלה, על התעצמותו
כל יתר העתונים, על כמה וכמה מאורעות.
של שמעון פרס, על נסיון המרד של זקני
בשלושת החודשים האחרונים, למשל, ניבא
מפא״י, על דעיכתו ועל התלקחותו המחודשת.

אותו טיפול עצמו הקדיש לתהליך אחר:
9שלום שטארקס, דודו־חוטפו של יו־שיחות
האיחוד בין מפא״י לאחדות־העבודה.
סלה שוחמכר, יקבל חנינה מהנשיא וישוחבשני
ד,מיקרים הוכח כי הניתוח היה
רר מכלאו ערב חג הפסח (העולם הזה
ה״נבואות״ שלתצ נכון,
ועתה משמשות
.)1333 רק מחלתו האנושה של הנשיא בן־
פית כהנחיות למאמרי העתונות היומית.
צבי לא איפשרה לו לחתום על מיסמך המובן
שלא בל ידיעות תצפית מתאמתות.
חנינה• שטארקס שוחרר בכל זאת זמנית
לא מפני שמתפרסמות במדור זה ידיעות
ערב חג הפסח, ורק אחרי שהנשיא חתם על
המצוצות מן האצבע — אלא מפני שההת מתן
החנינה יצא החודש סופית מבית־פתחויות,
שעליהן פורסם, שינו את כיוזנן;
הכלא.
או ששר מסויים, שבתחילה התכוון לעשות *
9קיימים סיכויים, שבקרוב ישוחררו
צעד מסויים, שינה בינתיים את דעתו (אולי
ממאסרם חלק מן האשמים ברצח קסטנר —
כתוצאה מפירסומו המוקדם במדור) ,וגנו
(העולם הזה .)1334
ואולי אפילו כולם
את הרעיון. אך אם לשקול את הדברים שזה
היה שמונה שבועות לפני שהידיעה
התאמתו, כנגד אלה שהתבטלו או התבדו —
יתרהעתונים.
אושרה על־ידי
הרי שהמאזן הסופי חיובי מאוד. על כן:
חנינה אחרת שהעסיקה את המדור כמה
9צפה לכן, כי גס להבא ימשיך מדור
וכמה פעמים, היא זו של אהרונצ׳יק כהן.
תצפית להגיש לן את הידיעות הנסתרות,
לפני ארבעה חודשים ניבא מדור תצפית כי:
הנוגעות למה שעתיד להתרחש בשטחים
9תיתכן בכל זאת חנינת לאהרון כהן.
שונים.
שהוגשה על־ידי כמה
הבקשה הראשונה,
קבנצנת של אנשי־רוח, נדחתה אומנם על־ידי
הנשיא, בהשפעתנ הישירה של דניד
בן־גנרינן. אנלס קיימים סיכנייס שאם אהרנן
כהן יגיש בעצמנ בקשת חנינה — ייענה
בחינב. עד כה סרב כהן לבקש חנינה, אן
עתה יועבר אליו רמז שכדאי לו לעשנת
זאת (העולם הזה .)1329
במשך שבועות אחדים המשיכו הדברים
להתנהל מאחורי הקלעים עי שלפני חמישה
שבועות יכול היה עורך המדור לפרסם את
התצפית הבאה:
9גברו סיכוייו של אהרון כהן להש תחרר
לפני תום תקופת מאסרו. אחת מנקודות
ההסכם בין מפא״י ומפ״ם, במיקרה
שזו תבטיח להצביע בעד מועמד מפא״י לנשיאות,
נוגע למתן חנינה לכהן ׳(העולם
הזה .)1338
השבוע משתחרר אהרון כהן, אחרי ש חתם
בעצמו על בקשת חנינה, ואחרי ש־מפ״ם
הצביעה בעד זלמן שזר.
9ייוודע לך, כי בהתערבותו האישית
של שר הפנים הסכים היועץ המשפטי לסגור
תיק פלילי שנפתח נגד אחד החברים הבולטים
במפד״ל, העומד בראש מוסד חינוכי
בשרון (העולם הזה .)1338 למחרת הופעת
הגליון התקשר אתנו האיש, שזיהה את
עצמו בניסוח הזהיר של התצפית .״אתם
יודעים, כנראה, יותר ממני,״ הודיע. בעבור
יומיים טילפן :״צדקתם, התיק נסגר.״
9ראש שרות התעסוקה של משרד העבודה,
זלמן מילשטיין, שנעצר בשעתו והושעה
מתפקידו, לא ישוב לעבודתו (העולם
הזה .) 1338 הידיעה פורסמה ביתר ה־עתונים
רק אחרי הופעת העולם הזה.
9ממשלת ישראל תגיש לארצות־הברית
את הצעותיה לגבי פיתרון המצב במרחב
הדרישה הממשית: ציוד צה״ל בנשק אמריקאי
חדיש, תון מתן אפשרות לארצות־הברית
לפקח על השימוש בנשק זה. בן־
גוריון אף יהיה מוכן להציע לארצות־הב־רית
לשלוח יחידות צבא (העולם הזה .)1338
ראש הממשלה בחר להעלות הצעה זו בראיון
שהעניק כעבור כמה ימים לעתונאי
אמריקאי.
9נשקלת ברצינות האפשרות לבטל כל
פיקוח על מטבע תוץ (העולם הזה .) 1339
תוצאת שיקולים אלה פורסמה רק כעבור
שבועיים, כאשר הודיע משרד האוצר כי
ביטל את הפיקוח על מטבע זר הנכנס ליצואנים.
9שלום
שטארקס, שנחון על־ידי הנשיא,
יקבל צו־גיוס לשירות סדיר בצה׳׳ל (העולם
הזה .)1343 רק כעבור שבועיים, ביום שיהגיעהידיעהעל
כך לעמוד
שי האחרון,
הראשון של מעריב.

.העולם

הזה* ,

שבועון

החדשות

הישראלי

המערכת והמנהלהג תל־אביב, גליקסון ,8טלפון ,226785ת. ד״
136 מען מברקי: עולמסרם • דפוס משד, שהם בע*מ, ת״א,
פין . 6העורך הראשי: אורי אבנרי • המויל: העולם הזה בע*מ.

העולם הזה 1345

משקה עם אופ>
הרשה ליו להזכירך רגע
של הנאה. ישיבה בחבורה,
בידך כוס של ״גולדסטאר״
צוננת ממנה אתה גומע ב־אטיות
ובתענוג את המשקה
המרווה והמרענן
בגמיעה כזו אתה חש בכל
התכונות המיוחדות של בי רה
״גולדסטאר״ .עם שתיי־תה
תסכים ללא היסום כי
היא הבירה הטובה באמת.
(לא בלי סיבה מחירה גבוה
יותר מהבירה הרגילה ב בקבוק
הגדול).

1נ 1לגבר
...הר אוי לשמו — את הבירה
הראויה לשמה — ״גולדסטאר״.
מרווה צמאון, משיבה נפש ואינה
משאירה שום טעם לואי.
אך הקפד תמיד לקבל את
״גולדסטאר״ הא-

מיתית — הבירה
עשירת הטעם•.
בבקבוק או מ-
החבית.
ס״ו״ף

גודד ס ט אר
סק&ק סוססז*

בקפדנות אנו שומרים על
תהליכי ייצור ״גולדסטאר״
במפעלנו, שהוא הוותיק ב מומחה
בישראל. יותר בינלאומי
לבישול שיכר
( 1^ 81׳ £11ג¥-ו£א ,) 13 שיש
לו נסיון במלאכת מחשבת
זו יותר ׳מלכל אדם אחר
בארץ, הוא האחראי לשמי רת
הטעם העשיר וה״אופי״
המיוחד של ״גולדסטאר״.

סעם מפורסם
כן ״אופי״ היא המילה
המתאימה לבירה מעולה זו
ולכן גם מעדיפים אותה
אנשים בעלי אופי — ה מחוננים
בטעם אנין.
זאת ועוד — אין אנו
נחפזים להוציאה לשוק. ב משך
6שבועות רצופים
נתונה ״גולדסטאר״ במיכלי
ענק מצופי זכוכית — בם
מתגבש ומשתמר טעמה ה מפורסם.

זכרון
נ עים
אל תשכח את ״גולד־סטאר״
,הבירה האמיתית,
בארוחה ראויה לשמה, ב כיבוד
לאורחים, בכל הזדמ נות
של רגיעה ונופש.
— ״גולדסטאר״ וזכור אינה משאירה כל טעם לואי
בפה( .רק זכרון נעים של
טעם נפלא).

יז ל־ א ר׳ א ל׳

צילוםק רן -קדרו !

מכתבים
מי כרל,
אהיה נא הראשוןהמבטא את
אשרמרגישיםברגע זה רבבות
בשמעם על ההתפטרות: חזק ואמ

המשיכו ! יש שכרלמאבקכם !
חנן סגל, ירושל ם

לה פנים ועוד נהדרים — אבל זה עוד לא
הכל. מדוע שמעתם רק צד אחד, מבלי לברר
פרטים נוספים),
האם בנלל זה שהיא ערביה היא לא
נבחרה למלכת־יופי? מה פתאום! זח בגלל

תימחק ההרפה!
במודעת הוועד היהודי־ערבי לביטול ה־מימשל
הצבאי, בדבר הפצת פימלי־המאבק
(העולם הזה )1344
חלה, לצערנו, טעות
מצערת.
תיבת־הדואר של הוועד
היא ,9406 חי פה.
כל המבקש לרכוש
סמל לעצמו, או
כמות של סמלים להפצה
בין חבריו,
מתבקש לפנות לכתובת
זו. נא לצרף
סכום של ל״י אחת
עבור כל סמל.
הוועד היהודי־ערבי
לביטול המימשל הצבאי, חיפח

ביקורת על הביקור

אל תתחתן
מבלי להקליט את הטכס על תקליט או סרט
הקלטות מקצועיות גם של בר-מצוות, שירה, דבור — לכל
המטרות. העברה גם מסרטים ותקליטים.

שרות להקלטה ישראלי

אני מרשה לעצמי להטיל ספק בצורר ה-
בטחוני הדחוף, הקשור בהבאתו של שטראום
לארץ. הוא אינו ממלא כל תפקיד רישמי
בגרמניה, והבאתו גורמת לחיזוק מעמדו וטיהורו
כביכול.
ומי מסייע לו לשטראום? • מדינת־ישראל.
צבי הר־כסף, תל־אביב

תל־אכיב, רחוב אידלסון ,4טלפון 50433

הכתבה ״נצחוז מביש״ (העולם הזה ) 1342
מציינת שההפגנות, שנערכו בישראל בקשר
לביקורו של הנאצי, לא עוררו הד מספיק
ברחבי העולם.
אינני יודע מה היה בארצות אחרות, אד
בניו־יורק עוררו ההפננות הד די גדול,
בפרט בקרב הציבור היהודי• הטלביזיה הציגה
מספר פעמים את ההפגנות, והפיס־מות
שנישאו הוצגו לאורד המסד.
נליון העולם הזה, שהיה מונח על דוכן
העיתונים בקרן השררה־השישית ורחוב 42
במנהטז, תרם אף הוא לא מעט להתעוררות
ההד.
שמעון פרנק, ניו־יורק

* ניתנים לפרוק והרכבה
* חזקים ויציבים להפליא
* ארונות ספות וכורסאות
* פנות אוכל בדגם חדיש.

שיר ה־טירים לשרץ
בארים לספריות, כונניות ומזנונים מורכבים על עמודי
ומרובעים, עגולים מתכת
בשיטה המאפשרת הגבהה ללא מילמטרית
והנמכה
הגבלה של חורים .
רהיטים מורכבים על זרועות
מתכת מוכרגים ובלתי מחלידים.

הכתבה על שרין אברהים (העולם הזה
)1343 נתנה לי הרנשת סיפוק כפולה. ראשית
— מילאתם את בקשתי הישנה, אותה
הבעתי עם פתיחת המדור ״נערת החודש״:
לכתוב על בנות המיעוטים ובעיותיהן הספציפיות.
שנית — ביססתם את השערותי
והשערות חברי על מה שמסוגל לעשות אותי
במאי מפורסם, מר ניניו.
כשלמדתי בבית־הספר היסודי, היה מר
ניניו באמצע מאמציו להקמת חוג דראמטי
בגימנסיה הרצליה. באחת החזרות לא היסס
ניניו להנחית מכה על לחיו של אחד המשתתפים,
למרות שלא היתה לו זכות לכר•
היום הוא הנחית את מכתו השניה.
בנימין אברמיוב, תל־אביב

זה היה בושה לישראל, אם ׳עריו היתה נ!
חרת למלכת־היופ
אני חושב להיפ
זה היה נושא ט
לתעמולה ישראל
בארצות-ערב. אנה
בני המיעוטים, פ
נישים את האפל
העדתית, אבל י
האמנו שאפליה
תבוא עד כאז.
מוחמד ניס, חזרג

§/ו י 0

הלא נם ניניו
עצמו בהר בשרין
אברהים כנערת-יש-
ראל, תואר שהוא
שני במעלה. מכאן
שנם אליבא דניניו,
היא יפה פי ה...
יעקוב אלדר, תל־אביב

אחים מנעורוב

רחוב

קיבלתי היום את הגליון האחרון וכולו
רוח־לחימה נגד ביקור־התועבה של פראנץ־
יוזף שטראום בארץ. כל הכבוד!
אני מציין בסיפוק כי הייתם העתון ה יחיד,
בו הורגש מעל כל דף כי שטראום
הנו אורח לא־קרוא אצלנו.
ברצוני להוסיף פרטים מספר על מתנגדים
נוספים לביקור, הלוא הם חברי הקיבוץ
המאוחד באילות. אמנם נכון הוא כי יצאו
להפגין בשדה״החעופה באילת (העולם הזה
,) 1344 אד זהו רק חצי הסיפור.
נשמר
כל הביקור שלשטראום באילת
בסוד עד הרגע האחרוז, ורק שעה קלה לפני
הגיע המטוס המיוחד, פנו המארגנים למזכירות
קיבוץ אילות בבקשה לארח את הנ״ל
בקיבוצם. התגובה היתה לאו מוחלט, בתוספת
יציאת מספר חברים לשדה־התעופה.
חבל שלחברי משק אחר לא היה די
אומץ לעשות זאת, אלא העדיפו לארח את
האורח
ע. מגיב, קיבוצניק

הרצל 73

נכון ששרין נערה חמודה, אבל אילו היו
עוד ערביות מתמודדות, יתכן מאד והיא
היתה נכשלת. כי ישנן ערביות יפהפיות עם
גוף מושלם, ולא כל־כד רזות (שלד עצמות
ממש) .היא אומנם נערה חביבה מאוד, ויש

שרץ איברהים
שהיא דקה מאוד, ורגליה רזות כל כר וארוכות.
שכן
לשעבר מרחוב עבאס, חיפה

הסיסמה מחייבת
אינני מבינה מדוע החליטה חברת צי״ם
לקרקע את רב־החובל שהתעסק עם מלכת־היופי
הראשונה, מרים ירון (העולם הזה
.)1344 עוד פחות אני מבינה את הרעש שעשתה
מרים עצמה בעניין זה• הרי רב־החובל
הלד פשוט לפי הסיסמה המפורסמת
של החברה :״עשה חיים — סע עם צי״ם״.
אילנה תמרי, תל־אביב

זכות הטמונה כתמונה
לדעתי חייבת המערכת לפרסם את כל
המכתבים לפי סדר קבלתם, ולהשאיר לקוראים
להחליט בענייז תמונתם. לא קיימת
במדור מכתבים תחרוודיופי, ולכן אבקש לבטל
את ההפליה שזכות קדימה תינתן לקורא
ם שיצרפו את תמונתם.
ויקי במרד, תל־אביב
חבל שהקורא ויקי לא צירף את תמונתו.

הנה החדשות, ועיקרן בחילה
אז סיפרתם לנו לפני שלושה חודשים
סיפור ארור על כד שעמום גורדון, מנהל
מחלקת החדשות של ״קול ישראל״ ,התעלל
בכם וסירב לשדר הזמנה שלכם לאסיפה ננד
המימשל הצבאי העולם הזה .) 1328
אז פירסמתם בשבוע האחרון (העולם הזה
)1343 גילויים על התנהגותו המבישה של
מר נורדוז.
אז אתם באמת רוצים שנאמין לכם שזה
מיקרה)
גידי גלאס, נתניה
אז — כן.

אשמת האשמאי
הלב ממש נצבט, כאשר אפילו העתונות
בארצות הברית כתבה בננאי בולט נגד דברי
הנאצה של דויד בן־נוריון, שהאשים את
חבריו לכנסת בנאציות, וחילל בדבריו את
שם הכנסת ושם ישראל בעולם.
האם אין שום כוה דימוקראטי בארץ שיוכל
למנוע ממנו את תאוות ההשתלטות
החולנית? היכן דעת־הקהל בארץ?
אנו הסטודנטים מוציאים כאז כוח ומרץ
להסברה לשמה הטוב של מדינתנו, והנה
בא זקז־אשמאי זה והורם בהבל פיו את כל
עמלנו.
האם נם בנילו הנוכחי אינו אומר לעשות
חשבוז הנפש*
א. חבצלת, ניו־יורק
בינ׳י שפוחד מעצמות ז׳בוטיגסקי המת
יותר משפחד ממנו בחייו — נטפל עתה
להתרייז עם נפטר אחר, הד״ר אבא אחי-
מאיר.
האם חשב אי־פעם ביג׳י מה יהיה יום
אחד לאחר הסתלקותו, כאשר חלק בלתי־מבוטל
של העם היהודי יעמיד את זכרו
למשפט ההיסטוריה!
אכז, רשעים נם בפתחי גיהנום — אינם
חוזרים בחשובה.
אסתר ריינברג, מנהטן, ניו־ינרק

זבות הקדימה כמדור זה תינתן
למכתכיהם •טל קוראים המצרפים
את תצלוטיהם למכתבים.
העולם הזה 1345

במדינה העם סופה שר תקופה
שלוש נשים שלטו השבוע במאורעות.
האחת — ואלנטינה ולאדימירובנה טרש־קובר
— .הפכה חללנית ראשונה בתולדות
האנושות׳ חישמלה את כל תושבי כ מר־הארץ
בזינוקה הנועז אל מרחבי היקום.
השניה — כריסטין קילר — זיעזעה את
חבר־העמים הבריטי, הרצה את גורלו של
ראש ממשלת בריטניה (ראה ענזודים 13־.)12
אך יתכן כי אמיצה משתיהן היתד. השלישית,
המבוגרת מכולן 5גולדה מאיר.
היא הפילה את ראש ממשלת ישראל, ומתחה
קו תחת תקופה שלמה בחיי ישראל
(ראה עמודים 7־.)6
לא ג׳ורג׳ ,לא וינסם ץ. היתר, משום
טראגיות בצורה בה נסתיימה הקאריירה של
דויד בן־גוריון.

ק פ הי סי־ן

הכרתי, שבוודאי נדבק בו בחוצות ובחדרי
קול ישראל עצמו. להודעה עצמה הוסיף
את התגובות הראשונות של ראשי המפלגות
— שגם הן לא באו להלל את קיסר,
אלא לקברו.
הכריז זאב צור, האיש החזק של אחדות־העבודה
:״יש להניח כי ראש־הממשלה שקל
את התפטרותו והגיע להחלטה זו שלא
בהיסח־הדעת אין לנו אלא לכבד את
רצונו.״

< ׳ 1ול < /רי ג רל,

נופש ומרגוע

פרשתש טר א 1ס

קצרה

הפתרון הסופי

מישראל

טיולים מאורגנים
במחירים הח ל מ ־

הנביא האמיתי של השבוע היה פראנץ־
יוזף שטראוס.
בחוזרו לגרמניה, קיבל לראיון נציג של
עתון ישראלי. הלה שאל אותו מד, דעתו
על סיסמה, שהתנוססה באחת ההפגנות נגד
בואו של שטראוס לישראל :״שטראוס, לך

250ל״י

בדבר פרסים והרשמה נא לפתח למשרדיח:
תליאביב. רח 1ב אחר העם .28 טל 67401 .
ירושלים. של1ם ציון המלכה ,2טל 24 3 18 .
חיפה. דרך העצמאות 82 טלפין 4 5 6 1
רחיבוח • חדרה

פלתררם

הוצאת

ספרים

אח יאסף בע״מ
ירושלים

— תל״אגיב

כבר הופיע

גרדומים בקהיר
רומאן

מאת

יוסף

נדבה

רומאן המבוסס על התנקשות
שני חברי לח״י בחיי הלורד
מוין בקהיר. עלילה רמת־מתח
על רקע הווי המחתרת העברית
מגוללת את הפרשה, שהסעירה
בשעתה את העולם, תוך תיאור
הפעולה, החקירות, המשפט ו ההוצאה
להורג.

מחיר

דויד בן־נוריון ליד שולחן המכשלה ככנסת

הספר 4. 80

להשיג בהוצאה
ואצל כל מוכרי הספרים בארץ.

לא להלל את קיסר, כי אם לקברו
אילו פרש האיש לפני 14 שנה, למחרת
מלחמת־העצמאות, היה נשאר בהיסטוריה
כמצביא שהוביל את חילות צה״ל אל הניצחון,
והיה מסיים בזאת את תקופת המדינה־בדרך.
הוא היה נזכר כג׳ורג׳ וושינגטון ישראלי.
אילו פרש לפני חצי־תריסר שנים, למחרת
מיבצע־סיני, היה נשמר מקומו כמצביא
מוצלח, אם כי שמו כמדינאי היה נפגם. הוא
היה היה דומה לוינסטון צ׳רצ׳יל, מנצח־המלחמה
שהוכרע במאבק הפוליטי הפנימי.
אולם דויד בן־גוריון לא היה מסוגל לכך.
הוא לא ראה בחייו יצירת־אמנות, שיש לעצב
אותה כשלמות, להביאה עד לידי סיום
נאות. היא נדבק אל קרנות המזבח עד הרגע
האחרון ממש, כמו ידידו אדנואר.
לא דויד בן־גוריון סיים את דרכו המדי־•
נית, ביוזמתו שלו ועל פי תוכנית. אחרים
עשו זאת למענו, על אפו ועל חמתו.
לל אדמעות. עובדה זו, שהיתר, ברורה
לכל, היא שקבעה את הטון הציבורי ברגע
שפורסמה הודעת ההתפטרות.
הכל היו מופתעים. אך איש לא היה
מזועזע, איש לא שפך דמעות, איש לא חש
כי המדינה עומדת בפני שואה. התגובה
האינסטינקטיבית היתד, כמעט של הקלה.
אנשי־ד,ציבור הסתפקו בכמה מליצות של
אדיבות — ומיהרו מייד לערוך את הבמה
הפוליטית מחדש, כאילו כבר נשכח האיש.
ההודעה הראשונה בקול ישראל באה בשעה
חמש. כעבור שש שעות, בשעה 11
בערב, כבר נשמע קולו של הקריין כאילו
שידר חדשה משמחת — מצב־רוח תת־

העולם ה!ה 1345

הביתה — וקח איתך גם את שמעון פרס!״
השיב שכראוס, בהומור ד,מבמבם הרגיל
שלו :״הייתי בהחלט מקבל את ההצעה ולוקח
עימי את פרם, וישראלים אחרים מסוגו,
לגרמניה. הם ה־ו יכולים להיות לנו
לעזר רב!״
ארבעה ימים אחרי פירסום תשובה זו,
ניראה היה כי שמעון פרם אומנם עלול
למצוא את עצמו חופשי להיענות להזמנה.
״זה רעיון מצויין!״ התלוצץ אחד מעסקני
מפא״י, עור לפני שנודע דבר התפטרותו
של דויד בן־גוריון ,״זה הפיתרון הסופי
לבעיית פרס!״
התפוצצות ראשונה. למראית-עיולא
היה קשר ישיר בין ביקורו של פראנץ־
יוזף בישראל, כאורחם של פרם ובן־גוריון,
לבין התפטרות ראש־הממשלה. אך לשני המאורעות
היה מכנה משותף אחד: עבודת
המדענים הגרמניים במצריים (ראה הנידון).
פרשה זו, וכל הקשור בה, המריצה את
שטראוס לבוא לישראל (ראה להלן) — והיא
שנתנה את הדחיפה הסופית להתמרדות הצמרת
הוותיקה נגד דויד בן־גוריון.
כך גרמו הטילים הגרמניים במצריים להתפוצצות
הראשונה שלהם בישראל. השבוע
עוד אי־אפשר היה לדעת אם תגרום
התפוצצות זו לזיהום האוזיר — או לטיהורו.

קפד פוליטי
בישראל כבר נשכח שטראוס. התפטרות
ראש־הממשלה הפכה את הביקור לעבר
(המשך בעמוד )8

עברית * אנגלית * צרפתית * גרמנית
נמשכת ההרשמה
לקורסים מזורזים לתלמידי בתי־ספר יסודיים ותיכוניים.

כתות מיוחדות למבוגרים

תל־אכיב

חיפה

גחלת בנימין ,2טל 56347 .

החלוץ ,27 טל 69265 .

יש רק דעה אחת
כאשר עקרות הבית משוחחות :
״סינטבון״ ממש נפלא ! ״סינטבון״
אידיאלי לכביסה, לנקיון הבית ול־הדחת
כלים ; ״סינטבוך חסכוני
ויעיל פי 3מכל סבון רגיל.
״סינטבוך 0^,ססז נקי מסבון ו * 8
אלקאלי ולכן שומר על הידיים.
שימו לב: אספו אריזות ״סינטבון״
ו״טקסטיל שמפו״ ,תמורתן תוכלו
לקבל, לפי ערך הנקודות, סכו״ם
חדיש מפלדה בלתי מחלידה, תוצרת
״רדד״ .פרטים בחנויות המכלת.

ער הנעורות החסויות שאילצו את וויו בן=גודיון דהתנטו נער מוח
ב אז ל נו לדה מדינת־היהודים — בקונגרס הציוני הראשון, שנערך בעיר זו לפני
66* 2שנים. בבאזל נסתיימה, השבוע, הקאריירה של ראש־ממשלתה הראשון של ישראל.
התפטרותו של דויד בן־גוריון הוכתבה ברגע שקם הסניגור של יוסף בן־גל, שלף מתיקו
מיסמכיש סודיים ב ותר של שרותי־הביון הישראליים, ונשא בפני השופט — ובפני העולם
נאום־איש־ם מחריד נגד המדענים הגרמניים במצריים.הדבר נעשה בניגוד חותך להוראות דויד בן־גוריון. ברגע האחרון, על סף פתיחת
המשפט, אף שיגר לאירופה כמה מעוזריו הקרובים ביותר, כדי למנוע את הדבר ולהטיל!
מרות על בן־גל ועל חבריו, שתיכננו את הגנתו.
אולם הללו לא קיבלו את המרות. הם פעלו לפי מיטב מצפונם — על־פי ההנחיות
שנקבעו עוד בתחילת הפרשה על־ידי הממונה על שרותי־הבטחון ובשלבים מאוחרים יותר
על־ידי שרת־החוץ, גולדה מאיר. שגריר ישראל בשווייץ, שמואל בנצור, אף ביקר בירושלים,
לפני חודש, קיבל מגולדה מאיר הוראות אחרונות — שסתרו לחלוטין את החלטת ראש־הממשלה.

זה היה מספיק כדי לחולל משבר ממדרגה ראשונה. אולם המצב הוחמר שבעתיים
כאשר יצאו כתבלבי פרם, בו ביום, בהכחשה נמרצת, פ רסמו בעתוני ישראל ובעולם שא־ן
בידי מצריים שום חומרים רדיו־אקטיביים. הייתה זו תקיעת סכין בגבו של בן־גל. למחרת
היום פירסם כתבו של הארץ בשווייץ, ד,נ זון בדרך כלל מפי השגרירות, ידיעה תחת
הכותרת :״תמיהה בשווייץ על הידיעה בעניין הקובאלט״ — כשהכח־נה להכחשת פרם.
זה קרה ביום שלישי בצהריים. המשבר הפך בלתי־נמנע, יכל בר־דעת הבין זאת (ראה
איגרת העורך).

שייוודע סילוקו ברבים. איימו השרים: אם לא יחזור בו בן־גוריון מצעד זה, יתפטרו כולם
מן הממשלה, יגרמו למשבר מפלגתי ושלטתי עמוק.
״מה יקרה אם בן־גוריון יסרב לקבל את האולטימטום ויאיים שהוא עצמו יפרוש?״
נשאל לוי אשכול על־ידי אחד מחבריו לצמרת.
״שיפרוש לו״ השיב אשכול .״איננו פוחדים מכך.״
בן־גוריון לא פרש. הוא גם לא קיבל את האולטימטום במלואו. הוא לא החזיר את
הממונה על שרותי־הבטחון — אבל הוא הודיע כי הממונה החדש הוא רק ממלא־מקום
זמני.
מובן שהמאבק לא ה ה על הממונה בלבד. אומנם היה מקורב לוותיקי מסא״י — אך
העיקר היה שהיא שנא את פרס, וחסם בפניו את הדרך אל אחד ממרכזי־השלטון המכריעים
בארץ. אילו בא במקומו יורש קבוע מאנשי פרם, היה הדבר מהודה הפיכה־זוטא במדינה.

שי מר גיצגזגן

ך־• פשרה היתד! זמנית בלבד. כעבור שבוע כבר ידע העולם הזה 1335 לגלות:
אשכול פתח בפעולת־חבלה, הרחק בעורף האוייב. הוא ידע, :כל עוד יושב דויד

בן־גוריון בראשות הממשלה, אי־אפשר לפגוע בפרס. אם יחכו עד שיסתלק (בן־גוריון)
מרצונו הטב, יהיה זה אולי מאוחר מדי לפגוע בפרס על כן חייב להיות הפתרון:
הרחקתו של דויד בן־גוריון מן השלטון.
שותפיו של אשסל לקנוניה: ראשי המפלגה הדתית־לאומית*.
אך כל החשבונות לא יצאו׳לפועל. הפתיל שהוצת — כבה. כיבתה אותו נשימתו המעונה
האחרונה של יצחק בן־צבי.
מותו של נש א המדינה, שבא בדיוק שבוע לאחר מכן, הקפיא את כל החזיתות. איש

לא היה מוכן לחלל את זכר המת על־ידי
פתיחה בהתקפה פוליטית שהיתר, מבזה את
האבל, מעכירה את יום העצמאות ופוגעת
בסדרי בחירתו התקינה של נשיא חדש. סביב
הארון הוחלט על שביתת־נשק, באמתלה שהעניין
יועבר לטיפול ועדת־השרים.
האיש. היחיד שלא הבין את חומרת המצב,
היה שמעון פרס. הוא היה שיכור ניצחון.
היה נידמה לו שהנה־הנה הוא שם את
ידו על המוסד המרכזי למודיעין ולבטחון,
ועל תפקיד הממונה על שרותי־הבטחון. שני
התפקידים נתפסו זמנית על־ידי אנשי־פרס
פרם, בדרך מחשבה של איש קנוניה ותיק,
אמר לעצמו: מי ש ושב, יושב. מינוי זמני
— סופו שיהיה קבוע.

הוצת פתיל של פצצת־זמן, שמועד התפוצצותה היה
הראשונה, שב עדה להתקיים ב ום ראשון השבוע.

נתון

מראש:

ישיבת־ר,ממשלה

השריגו הגישו אולבויגזבוגגו
א היתה זאת הפצצה הראשונה שהונחה. לפני חודשיים הונחה פצצה אחרת, ואף
/הודלק הפתיל שלה — אולם ברגע האחרון כבה הפתיל וך,פצצה לא התפוצצה.
היה זה בשיא פרשת סילוקו של הממונה על שרותי־הבטחון, בגלל מסעו בפרשת בן־גל.
המשמרת הוותיקה של מפא״י הוחרדה משלוותה כאשר סולק ״האיש הקטן״ .נסתבר לה כי
שמעון פרס אינו יורש־רחוק של בן־גוריון כפי שהשלתה את עצמה, אלא התקרב מאוד
אל תפ סת מרכזי־השלטון האמיתיים מאחורי גבו של בן־גוריון, בעודו חי. מאוחר מאוד
— אך לא מאוחר מדי — הבינו המנהיגים הקשישים כי האזהרות על כוונותיו והתקדמותו
של פרס אינן פרי־דמיון של שבועון מסויים, אלא מציאות פוליטית.
הם פחדו כי בן־גור ון ימהר למנות ממונה חדש, איש־אמונו של פרס. באותו רגע
החליטו להניח את הפצצה.
הקושרים נגד הקיסר לא התכנסו באישון לילה, כמו ברוטוס ׳חבריו במחזהו של
שקספיר. אך שיטותיהם לא היו שונות בהרבה.
דיווח העולם הזה 1334ב־ 3באפריל:
ביום שישי בצהריים נערכה ישיבה סגורה, בדירתו של לוי אשכול, בסלון דן, תל־אביב.
נכחו: השרים לוי אשכול, גולדה מאיר ופנחס ספיר, ושני ותיקי המנגנון המפלגתי, מרוכי
נמיר ושרגא נצר. המעמד הזכיר את ימי פרשת־לבון, עת התלכדו אותם אנשים סביב
מזכיר־ההסתדרות המותקף.
ה ס ניסחו את דרישתם כאולטימטום. דרישתם: להחזיר את הממונה לתפקידו, לפני

על כן לא נקט פרס בקו היחיד שהיה
נבון בנסיבות אלה: לשתוק, להצניע לכת;
תחת זאת הוא התחיל להשתולל.
כך אירעה הפרובוקציה המונומנטלית של
ביקור שטראוס, שהרגיזה את שרת־החיץ
ושהשחיתה סופית את יוקרתו של פרם בעיני
ההמונים. לפני זה התחיל להשמיד, באוזני
עתונאים, את הממונה על שרותי־ה־בטחון
המסולק. אחרי ביקור שטראוס. סע
לפאריס, סידר שם לעצמו קבלות־פנים שהתאימו
לראש־מדינה, או לפחות לשר־חוץ,
אליהן הוזמנו אישים כמו פיאר מנדס־פראנס
ואנשי־מפתח אחרים בציבור הצרפתי. בטלביזיה
הצרפתית העמיד פני שליט־יחיד
של ישראל, הודיע כי ישראל תפלוש ליו דן
ברגע שחוסיין יעוף **.לבסוף באה התערבותו
במשפט באזל.
למראית עין הגיע פרס לשיא הקאריירה.
ציפצף על האופוזיציה, לעג לציבור המפגינים, התעלל ברגשות חבריו בממשלה, השפיל
את שרת־החוץ — ואולי גם עורר בלב בן־גוריון מחשבות מסויימות (ריאה להלן).
אולם שיא זה הסתיים במדרון תלול. מעשי פרס הבהירו סופית לוותיקי המפלגה שכל
רגע יקר, וכי שביתת־הנשק היא אשליה מסוכנת.

\זוח־י 1ז
עומת היטתולדיתד חסרת־התבונה של פרם, כילבלו גולדה מאיר ולוי אשכול את
/מעשידם בפיקחות ובסבלנות.
קודם כל הרחיבו את החזית. נוסף להסכם עם משה שפ״רא, כרתו הסכם גם עם אחדות־העבודה.
חזית משולשת זו הבטיחה את המשך קיום הממשלה אחרי סילוק בן־גוריון, ואף
הבטיחה לה רוב יציב בכנסת.
אחדות־העבודה היתה מוכנה לכל. כמו ותיקי מפא״י, חששה גם ה א מפני התקדמותו
של פרס, והבינה כי השעה דוחקת. היא נכנסה ברצון למשא־ומתן לאיחוד עם מפא״י,
אך העמידה תנאים שבן־גוריון עצמו לא יכול היה לקבלם. תנאים אלה גובשו, למעשה,
תוך הסכם מוקדם עם ותיקי מפא״י, מאחורי גבו של הזקן.
בראש וראשונה דרשת אחדות־העבודה: החלשת מעמדו הבלעדי של שמעון פרס במערכת־הבטחון,
מינוי סגן נוסף לשר־הבטחון בעל סמכויות מקבילות לסמכויות פרס. המועמד —
* קוראי העולם
במלואן, מאחר והן
*• דקות מעטות
נוגדת את החלטות

הזה, השומרים על גליונותיהס, ייטיבו לקרוא מחדש שתי כתבות אלה
כוללות את הרקע המלא לאירועי השבוע.
לפני התפטרות בן־גוריון, גינתה הממשלה הצהרה זו, הודיעה כי היא
הממשלה והטילה על ראש־הממשלה לקרוא את פרס לבירור.

תוקן הלו־הצעיר ח*ב לתת
ך יו

י א הלך. התגובה הלאומית היא אנחה של הקלה. אנחה מעושה, והקלה אמיתית.
| 1שהרי הכל הבינו, סוף־סוף: אם הוא יישאר במקומו עוד שנר,־שנתיים, יותיר
אחריו בס ס איתן לדיקטטורה של נער־החצר שלו. דיקטטורה של צעיר בעל כשרון
מוגבל ושאפתנות בלתי־מוגבלת, המשליך את יהבו על כוחות־החושך בעולם, והמבקש
להפקיע לצרכיו את מנגנוני־החושן במדינה.
עתה הוא הולך. בעוד מועד. כשעוד יש סיכוי להחניק את הדיקטטורד, ד,בטחונים־
טית באיבה, ולהחזיר את בטחון־המדינה למקומו הראוי — בלב האזרח.

הו א הולך -ונידמה בי בלכתו הוא משרת את המדינה שרות
טוב יותר מכפי ששירת אותה אי־פעם מאז ימי תש״ח.

ץ הו סיכוי להחנקת הדיקטטורה הבטחוניסטית ב(
איבה. סיכוי בלבד. כי ההליכה עצמה עדיין אינה
בבחינת סתימת הגולל על הכת הבטחוניסטית ושאיפותיה.
אחרי 1918 נפוצה בגרמניה סיסמה היסטורית :״הקיסר
הלך — הגנרלים נשארו!״
ואומנם, הקיסר המיליטריסטי ברח ב־ . 1918 אך הגנרלים
שלו, אבות המיליטריזם הגרמני, הושארו על כנם. אחרי
התדהמה הראשונה, הם התבצרו והתעצמו. הם ניהלו מדיניות
חשאית מאחורי גב הממשלה, התקשרו עם גורמי חוץ,
פיתחו נשק אס ר — ולבסוף העלו את אדולף היטלר לשלטון.

זה היה נמנע — אילו היה למייסדי הרפובליקה אומץ־
הלב הדרוש לס ל,ק הגנרלים, אחרי סילוק הקיסר.

לנו יש נסיון קרוב יותר. כאשר הלך דויד
כן־גוריון לשדה־בוקר, כפעם הקודמת, דאג
ברגע האחרון להשאיר אחריו קופת שרצים
מתחת למיטות יורשיו התמימים.
אז מינה את שמעון פרם למנהל משרד־הבטחון, ואת
משה דיין לרמטכ״ל. צמד־חמד זר, ניהל את הקנוניות מאחורי
הגב, התקשר עם זרים, אירגן את עסקי־הביש,
וסילק את פנחס לבון. במשך שמונה שנים ארוכות סבלה
המדינה מספיחי הפרשה ההיא, ועד היום ניכר ריש!מה
בחיי המדינה.
האם תסתפק הצמרת המורדת כיום בהליכת בן־גוריון?
האם תחמיץ את ההזדמנות החד־פעמית לטהר את המדינה
גם מן הבן־גוריונים הקטנים? האם תזמין לעצמה את גורלו
של פנחס לבון?

אחרי סטאלין באה הדה־סטאליניזציה. אחרי בך־גוריון דרושה דהי־כן־גוריוניזציה
-יסודית, עיקבית, קיצונית.

י יי ט לו טבמשרד־ הבטחון? זהו מוקד כל השאלות. זוהי הבעייה הבוערת
ברגע זה. אולי הבעייה הבוערת היחידה.
במשרדהבטחון גנוזים כדם כוחות אדירים — אנושיים, כלכליים, שלטוניים, פסיכולוגיים.
כל החולם על דיקטטורה, כל החולם על הפיכה צבאית, כל המבקש להדביר
את הדמוקרטיה הישראלית — טיבעי שישם את עינו על משרד זה.

שמעון פרם לא הספיק להשתלט סופית, ולהלכה, על משרד זה.
זוהי העובדה המכרעת, הטמונה בעיתוי המרד נגד כן־גוריון, שהכריח
את הזקן ללכת.
כשהלך הזקן, היו ארבע אפשרויות תיאורטיות פתוחות בפני היורשים:
0מסירת משרד־ד,בטחון לידי שמעון פרס.
0המשכת האיחוד התיפקודי הנוכחי של ראש־ד,ממשלה ושר־הבטחון, הפעם בידי
לוי אשכול, תוך השארת שמעון פרם בתפקיד הסגן.
0הנ״ל, תוך סילוק שמעון פרס.
0מסירת התיק לידי משה דיין.
הפתרון הראשון ירד מן הפרק מיד. המרד נגד בן־גוריון היה קשור כל־כולו בהתקוממות
נגד מעשי שמעון פרס — ענייני בן־גל, סילוק הממונה, הזמנת שטראוס, ועוד
ועוד. מסירת משרדיד,בטחון לידי פרס היתד, שמה לאל את עצם מטרות המרד.
אני מעז לומר, ללא התפארות־שווא, כי ההסברה הבלתי־נלאית של השבועון הזה,
במשך שבע שנים ארוכות, בה חשפנו את תהליך השתלטותו של פרם על המדינה,
תרמה תרומה מכרעת למצב־הרוח של צמרת המדינה. היא ידעה על מה נערך הקרב.
על כן לא לקחה בחשבון אף לרגע את מסירת התיק המכריע לפרס.
המצב היה שונה אילו הספיק פרם להתבצר, להשתלט על אחוזתו, להיות לשר
יגאל אלון. אותו זמן דרשה אחדות־העבודה בכל תוקף את החזרת ״האיש הקטן״ לתפקיד
הממונה על שרותי הבטחון.
שיתוף־פעולה זה נתן בידי אשכול וגולדה מראש נשק חשוב לודיכוח הפנימי במפא״י.
הם יכלו לטעון — בצדק — כי התפטרות בן־גוריון תקרב את הסיכוי לאיחוד שתי
המפלגות, כשלב ראשון לאיחוד משולש. ואכן, בממשלת אשכול יש סיכוי רב להצטרפות
מפ״ם, מיד או כעבור זמן קצר.
ביום השישי האחרון עשה בן־גוריון מאמץ אחרון לשכנע את ישראל גלילי, שיסכים
לאיחוד ללא תנאים. נסיון זד, נכשל. מאותו רגע כבר הבין בן־גוריון כי קיים נגדו רוב
מגובש בממשלה ובכנסת, וכי רוב זה יקום נגדו כבר בישיבת הממשלה ביום ראשון,
בדיון על משפט באזל.
יתכן שמצב זה הוא הטומן בחובו את ההסבר לתופעה המוזרה ביותר של השבוע:
הסתלקותו של בן־גוריון ללא קרב של ממש. אולם אין זה הסבר מספיק.
שהרי בהסתלקותו השבוע, בנסיבות כאלה, הפקיר בן־גוריון למעשה את פרס.
פרס היה בפאריס כאשר התפטר בעל־חסותו. ברור כי לא ידע על בתנה זו. ברגעים
המכריעים ביותר, כאשר דברים חיוניים נחתכו בשיחות חטופות, נעדר פרם ימן הארץ.
הדבר הזכיר את העדרו של טרוצקי מהלוויית לנין — כתוצאה מקנוניה של סטאלין
הצעיר, ששיקר לו בדבר מועד ההלודייה.
מדוע נהג בן־גוריון כך? אחרי שהוא עצמו טיפח את פרס בעמל של שנים והכין אותו
לתפקיד יורש־העצר — כיצד הפקיר אותו ברגע מכריע, לא הבטיח את עתידו (ואף לא
את ההוזה שלו) ,כאילו האיש כולו לא איכפת לו עוד?
זוהי התעלומה החשובה ביותר בכל פרשת ההתפטרות.
בן־גוריון התפטר לא רק מן הממשלה, לא רק מן הכנסת — אלא גם משמעון פרם.
יתכן כי מפתח התעלומה חבוי בשתי תופעות:
• היחס לתנועת־החרות. בשביל בן־גוריון זהו עניין של חיים־או־מוות. הוא

רישמי. המרד של השבוע הקדים אותו. לוי אשכול אינו טיפש, והוא ידע כי ברגע
זה אין לפרס כל אפשרות לחולל הפיכה צבאית, או לאיים בהתפטרות המונית של
ראשי מערכת ד,בטחון, או לנקוט באמצעי־לחץ אחר.

צהי״יו אינו עומד מאחורי שמעון פרם. עומדים מאחוריו המנגנון
האזרחי של משרדו, קבוצה של קארייריסטים, חלק ממנגנוני־החושך
וקשרי־החוץ. אין זה מספיק. על כן אפשר להרחיקו.

**י צמרת הוותיקה גם אין שום חשק ליפול מן הפח אל הפחת, ולהמליך את
/משה דיין על משרד־הבטחון. משרע: יחסל את פרם — ויבוא במקומו.
כאשר היד. דיין נער־החצר מס׳ 1של בן־גוריון, לא
נפל בקנוניותיו מתעלולי פרס לאחר־מכן. יתר על כן, יש
לדיין כמה תכונות מסוכנות שאיין לפרס (ולהיפך) .משום כך
נחסמה דרכו אל עמדת־המפתח.
הצמרת הוותיקה אימצה לעצמה סיסמה מחוכמת: להשאיר
כל דבר על כנו, למנוע כל משבר, להמשיך בכהונת הממ שלה
כמות שהיא. ס־סמד, זו הובילה באופן טבעי להעברת
תיק הבטחון לידי ראש־הממשלה הבא — לוי אשכול.
לוי אשכול היה, בראשית ימי המדינה, מנהל משרד־ד,בטחון.
הוא• מקורב לצרכי הבטחון, והוא אדם פיקח. הוא
יוכל להטיל את מרותו על המשרד, ובאותו עת לדאוג כי
צה״ל יקבל את האמצעים הדרושים לסיפוק צרכיו. הוא
יוכל להטיל את מרותו על שרותי־ד,בטחון, שאליהם יש
להחזיר את הממונה הקודם. אשכול הוא, בשלב זה שר־הבטחון
הטבעי.

השאלה היא: עם או בלי שמעון פרס?
הסיסמה ״כל איש יישאר במק מו״ חלה רק על שרים. אן
היא חלה על סגני־שרים. נהוג כי סגן־השר צמוד לשר שלו,
והולך יהד עמו. כי הסגן א נו אלא עוזר, וכל שר זכאי
לבחור לו את עוזריו שלו.
אולם ברגע זר, מסתמנת בקרב חלק מן הצמרת נטייה
מסוכנת ל״פשרה״ — פשרה שכוונתה להשאיר את שמעון
פרס על כנו כסגן־שר־ד,בטחון.

ני רוצה להזהיר בכל החומרה בפני עצת־אחיתופל
ד. אין זה פתרון, אלא התחמקות — תוצאה של
פחדנות, עייפות, קלות־דעת, השלייה־עצמית.
אומרים: למה לנו לגרום למשבר נוסף כעת? ניתן
לבינ׳י ללכת. את פרם לבדו אפשר להעיף כעב! ר זמן מה.

זוהי אשלייה. המשבר הנוסך בוא יבוא -ומוטב עכשיו, כשהתנאים
נוהים, מאשר בעוד שנה, אחרי שלפרם יהיה זמן להתבונן.
אומדים: פרס מסוכן רק מאחורי גבו של בן־גוריון. אשכול יטיל עליו את מרותו.
הוא יחזור ויהיה סגן־שר, ותו לא.
זהו זילזול מסוכן בכושרו של פרס. כל עוד בן־גוריון הי, יוכל סגן־שר־הבטחון,
אם שמו שמעון פרס, לחדש את המישחק שלו מאחורי גבר, של הממשלה, לחרוש
מזימ ת, לטמון מלכודות.

אין לו •טוס סיכוי לחולל הפיכה מזויינת ביום -אך מי יודע מה
יהיה המצב בעוד שנה, במצב מדיני אחר, במצב־רוח שונה?
אומרים: פרם יודע יותר מדי. הוא מחזיק בידו את כל מערכת קשרי־הבטחון

שלנו. א ־אפשר בלעדיו. הוא לא ימסור אותם לזולתו.
אילו היה זד, נכון, הרי היה מקומו של האיש על ספסל־ר,נאשמים של בית־משפט,
על־פי חוק בטחון המדינה. מי שמאמין בכך, איך הוא יכול לסבול אף לרגע כי איש
כזה ימש ך לכהן בעמדת־מפתח? אך אין זה ד,יגן אף להעלות טענה כזאת, כל עוד לא
הועמד האיש בפני הברירה.

הדה־בן־גוריוניזציה כולה תאבד הרכה מערבה, אם שמעון פרס
לא ילך.
הוא יכול להיות שגריר בליבריה, או מזכיר־חוץ של קיבוץ אלומות, או מנהל־הטכס
של משרד־החוץ.
אבל אין מקומו במשרד־ר,בטחון. לא בתור שר. לא בתור סגן־שר. אפילו לא בתור
סגן־שר שני, אם תתקבל ההצעה למנות כסגן־
שר ראשון איש כמו יגאל אלון או ישראל
גלילי.

בך גוריון הלך. פרס חייב ללכת.
משוכנע בכל לבו כי חרות היא מפלגה פאשיסטית ביסודה, וכי שיתופה בהנהלת המדינה
יהיה אסון היסטורי. נסתבר לו כי שמעון פרם — וכל הכת הבטחוניסטית — מתכוונת
להק ם קואליציה עם חרות אחרי מותו, כדי להתגבר על ותיקי המפלגה.
מכאן התפרצותו ההיסטרית של בן־גוריון בכנסת, בעניין אחימאיר, אותה הכין בן״
גוריון בהקפדה שבועות לפני כן, וכן מאמריו והתקפותיו לאחר מכן. בלבו ידע כי אין
די בכך, וכי פרם מהוזד, שותף טבעי למנחם בגין אחרי מותו.
0פריקת־העול יטל פרם. בשבועות האחרונים הגיעו גם לאוזני בן־גיריון שמו־עות
על ביטויים ומעשים הנפוצים בין חסידי פרם. אלה החלו להתייחם בזילזול גמור
לזקן, לראות בו מעין נאגיב המשמש שלם לעבד אל־נאצר הישראלי — שמעין פרס.
תגובות הציבור, שהחל מגדיר את בן־גוריון כסגן־סגן־שר־הבטחון, פגעו בבן־גוריון קשות.
העובדה שפרם חידש את ההזמנה לשטראוס, מבלי להיוועץ עמו ולהודיע לו על כך מראש,
אישרה את כל השמועות, חיזקה בבן־גוריון את התחושה שאכן נעשים מאחורי גבו
מעשים רבים ששוב אין לו שליטה עליהם.
כך קם דויד בן־גוריון, ב־ 16 ביוני , 1963 והודיע על התפטרותו.
התאריך הוא הסיטורי. כי ב־ 16 ביוני — 1933 לפני שלושים שנה בדיוק נמרץ — נגמרה
קאריירה אחרת. על הוף ימה של תל־אביב נרצח חיים ארלוזורוב אז ראש־הממשלה של
המדינה בדרך (בתפקידו כיושב־ראש הנהלת הסוכנות) .מאורע זה פתח את הדלת בפני
עסקן־ר,הסתדרות, דויד בן־גוריון, אל המדיניות הגבוהה.
במשך שלושים שנה אלה היד, דויד בן־גוריון ראש־ד,ממשלה — תקופה שכמעט אין
דומה לאריכותה בהיסטוריה המודרנית. כאשר הודיע למפלגתו כי הוא כבר הולך — אמרה
מפא״י יכן לזקן במהירות חסרודתקדים.
אלא שבלבה קינן החשש, שאין זו בכל זאת הליכה. כאשר החליט הזקן לשוב מהתפטרותו
כהבר־כנסת, גבר החשש, עד כי היו רבים שהאמינו שבן־גוריון מתכוזן גם להבא
לנהל את המדינה — מאחורי הקלעים.

הקיול היקר ביותר...

במדיח־.

הטיול של ״תורעולם״ לסקנדינביה הוא
היקר ביותר, והסיבה פשוטה. הוא היחיד
המעניק למטייל את כל היתרונות הבאים:
שהות של 17 ימים מלאים בסקנדינביה,
ארבעה ימי שיט בספינת חופים לאורך
חופי נורבגיה, כלכלה מלאה בעת שהותך
בסקנדינביה, חמישה ימים בלונדון כפתיחה
וחמישה ימים בפאריס כסיום. אם כבר
להרחיק עד סקנדינביה — כדאי גם לראות
אותה באמת. המחיר הוא 2585ל״י.
היציאה: ב״ 30 ביולי.

מ לי\ אל גן העדן...
״גן־- .לדן של הים התיכון״ — זהו כינויו
של האי מיורקה שליד ספרד, בו אפשר
לבלות השנה בפעם הראשונה חופשה
קיצית בלתי־נשכחת בנוף מופלא ואקלים
מבריא, וכל זאת במחיר שאינו עולה על
בילוי חודש של חופשה קיצית במלון
מפואר בישראל (המחיר הוא החל מ־ —925.
ל״י) .היציאה: ב־ 7ביולי וב־ 21 ביולי.
לבח רתך גם טיול מעמיק בספרד המקסימה
ובפורטיוגל רבת ההיסטוריה. בקש פרטים
מלאים.

למי שדורש הרבה...
המעונין בטיול המקיף את אירופה כולה,
הרוצה לנצל את המסע הקיצי לסיור רב־
— למענו תוכננו שני טיולים ממדים המקיפים שבעה או שמונה מארצות אירופה
והמגיעים לאנגליה. האחד, הנמשך 41 יום,
יוצא לדרך מ־ 5ביולי והשני, ל־ 35 יום,
ב־ 11 ביולי. שני הטיולים מקיפים את
איטליה, שויצריה, הולנד, בלגיה, לוקסמ־בירג,
אוסטרה, אנגליה וצרפת.

פרטים והרשמה. בכל משרדי

פאטרא

סוכנות נסיעות כע״כז
ת״א: רח׳ נחלת בנימין ,63
טל 64793 ,64059 .
חיפה: שער פלמר , 3טל 2795*66622 .
ירושליט: רח׳ יפו פינת
שטראוס, טל 22186 .
סוכנים לטיולי
תורעולם בע״מ

האקלים והמים הורסים את עערך
לכן -
במל את הופעתם ההרסנית
חפוף רק במוצר איכו ת -אליקסיר 2
אליקסיר 2שומר על שערך

מניוון

אליקסיר 2שומר על שרשי שער והיך
מדלדול הדומריס היוצרים את השי ער
אליקם יר 2משווה בר ק
א לי ק סי ר

והופעה לשערך

2מרחיק את הקשקשים

אליקסיר 2מוצראיכות של הביאוקוסכ ׳ טיקאי
דר׳ אלכסנדר רובין
אליק סיר 2לחפיפה ־ בקבוקוןב־־ 7 5א ג ׳
לטיפולב שיער. בבק בו ק פלס טי
אליק סיר

שטראום (שמאל) ואשתו ככור האטומי בנכי־רוכץ
מה יש לטשטש 7
(המשך מעמוד )5
רחוק. אך בגרמניה ממשיכים הפרשנים בניסיונותיהם
לפענח את סוד הביקור —
וגילוייהם יכולים להדהים כל ישראלי טוב.
״איש אינו יכול להסביר לעצמו מדוע
עמד שטראום על רצונו לבקר בישראל,
למרות המחאות שם,״ כתב הפבשן ודלף
שנקה, בכתב־העת הרציני פוליטיקה חדשה,
המבטא את השמאל הלאומי בגרמניה .״הלא
היה ברור כי מחאות אלה יביאו לתשומת-
לב הציבור כמה נשכחות בלתי־נעימות. ה־גירסר,
הנפוצה ביותר בציבור קשורה בעובדה
ששטראוס איבד את תמיכת הפנסיה
הקאתול ת במאבקו על בחירתו מחדש לנשיא
מפלגתו. א מרים שהוא רוצה לקבל
גיבוי מן היהודים, אהרי שאיבד את גיבוי
הכמרים.
״אולם,״ הוסיף שנקה ,״אין זו גירסה
משכנעת. ספק רב הוא אם הידידות הישראלית
תחזק את פופולריותו של שטראום
בכפרים של בוזאריה.״ היה זה רמז דק
לעובדה שבוחריו של שטראוס הם, בדרך
כלל, לאומנים אנטי־שמיים.
פאול הפך דשאוד .״שטראוס הוא
אדם די פיקח כדי לתפוס כי המחאות הישראליות
משפיעות לרעה, מבחינה פסיכולוגית,
על סיכוייו. על כן ברור כי נסיעה
זו, בעיתוי זה, מוכרחה היתה להיות לה
סיבה דחופה ביותר — סיבה שהיתר, שקו לה
כנגד כל הצדדים השליליים.״
הזכיר הפרשן: אחרי ככלות הכל, הרי
שטראוס היה אחד הצירים המעטים בפרלמנט
הגרמני שלחם בשעתו נגד הסכם-
השילומים, מתוך טענה שהדבר יזיק לקשרי
גרמניה בעולם הערבי. אם כן, איך הפך
שאול לפאול — או ליתר דיוק, איך הפך
פאול לשאול?״•
בהקשר זה הזכיר הפרשן פרשה, שיש בה
כדי להפתיע ישראלים רבים. היא נוגעת
לרכש העתים למען הצבא הגרמני. מסתבר
כי ראשי הצבא הגרמני כלל לא רצו להזמין
את העתים, העדיפו תת־מיקלע מסויים
שאפשר היה לייצרו בגרמניה ושנחשב ליעיל
הרבה יותר מן העוזי. אולם שטראוס
התעקש להזמין את הנשק הישראלי, מטעמים
פוליטיים.
פראנקו, סלאזר, פרס. נסיעתו של
שטראוס לישראל לא היתד, פעולתו המוזרה
הראשונה מאז סילוקו.
אחרי הסילוק נשאר שטראוס במשך שבועות
ארוכים במשרד־הבטחון, בילה ימים
ולילות בארכיון, עבר על כל התיקים של
ימי כהונתו רבי־השערוריות. מטרתו: לזייף
את התיקים, להעלים מיסמכים שלא היו
נוחים לו, לתקן מיסמכלס אחרים.
שאול מתרשיש יצא להילחם בנוצרים,
שינה בדרך את ך עתו, הפך לנוצרי ונקרא
מאז בשם פאול.

גם לאחר מכן לא נסע שטראום לוזילה
הגדולה שלו בסאן־טרופז, בריביירה הצרפתית,
אלא נסע לספרד — הארץ בה נאסר
בשעתו, ביוזמתו שלו, עורך דר שפיגל.
אין ספק כי רצה לטשטש את עקבות מעשה
בלתי־חוקי זה, שפרטיו עוד יצופו במשפטים.
לאחר
מכן נסע שטראוס לפורטוגל, שם
נמצאת החברה המיסחרית של דודו, שעמדה
במרכז שערורייה של הזמנות לצבא הגרמני.
גם שם רצה, בלי ספק, לטשטש
עקבות.
״עכשיו נסע לישראל,״ סיכם הפרשן .״האם
גם שם רצה לטשטש עקבות מסויי-
מים?״
בספרד ובפורטוגל נפגש שטראוס עם
שני ה מ תי ם הפאשיסטיים, פראנקו וסלאזר.
לאחר מכן נפגש בישראל עם פרס. האם
מיקרה הוא כי שלושה טיפוסים אלה הופיעו
בהקשר אחד?•
סיקור קו ד ם. עובדה אחרת מצביעה
אף היא על הרצון לטשטש עקבות. העובדה:
ביקורו של גרמני אחר בישראל, שבעה
שבועות לפני ביקורו של שטראוס.
איש זה, פקיד גרמני בכיר, נחשב לנושא-
כליו של שטראום. אחרי ששטראוס סולק,
נודע כי אותו איש עומד לעוף אף הוא
ממשרתו. בכל זאת הוזמן לישראל. לשם
מה הזמין שמעון פרס אדם העומד להיות
מסולק מכל תפקיד, וששוב אינו יכול
להביא שום תועלת בעתיד?
מסתבר, איפוא, ששטראוס הקדיש מאמ צים
רבים כדי להעלים עובדות מסויימות
הנוגעות ליחסיו עם שמעון פרס, יחסים
שהתחילו לפני שנים רבות, כששטראוס
כיהן עדיין כשר בלי־תיק, ולאחר מכן כשר
לענייני האטי*.
אולם לא היתר, זאת כוונתו היחידה. נת־לוותה
אליו כוונה שניה — להציג את עצמו
כמנהל מדיניות־חוץ עצמאית, כדי לתקוע
יתד בגלגליו של שר־החוץ הרשמי. כי או תו
שר, שרדר, הוא מתחרה רציני מאוד
בעיני שטראוס.
נוצר מצב משונה: שטראוס עזר לפרס
לנהל מדיניות־חוץ בניגוד לרצון גולדה
מאיר, ופרס עזר לשטראוס לנהל מדיניות־חוץ
בניגוד לרצון שר־החוץ הגרמני.
נסיונות אלה לא עלו יפה .״שטראוס
חופר ומעמיק את קברו הפוליטי,״ הגיב
דובר של משרד־החוץ בבון על הכרזותיו
הפוליטיות של שטראוס בעניין ישראל
אישחזק. שטראוס עדיין אינו~נמצא
(המשך בעמוד ) 10
• לפני שנתיים, בעת מרד הגנרלים נ
אלגייריה, הצביע דובר האו־אה־אם על ספרד,
פורטוגל וישראל כעל שלוש המדינות
מהן קיווה לקבל עזרה.

העולם הזה 45נ1

הנדון:

^ שיא הקרב על בריטניה, בקיץ , 1940 המציא אחד
הגאונים של משרד־ההסברה הבריטי אמצעי לעידוד
המוראל של טייסי־הקרב העייפים. הוא הפיץ בבסיסי חיל־האוויר
המלכותי פלאקאט רב־רושם, בו ניראה סיים אנגלי
מחייך ושופע־גבורה. מתחת לתמונה התנוססה הסיסמה:
.מי פוחד מפני היו־? 88״ יו־ 88 היה דגם המפציץ הדו־מנועי,
שהטיל את חתתו על האי הבריטי.
הפלאקאט הרגיז את הטייסים. באחד הבסיסים מצאו דרך
בריטית אופיינית להגיב. מתחת לסיסמה. מי פוחד מפני
היו־ • 7 88 רשמה יד אלמונית :״חיתמו כאן!י
תוך יום אחד חתמו כל טייסי הבסיס, ללא יוצא מן
הכלל, על הפלאקאט. היו אלה אותם הטייסים אשר וינסטון
צ׳רצ׳יל אמר עליהם, כעבור כמה ימים :״מעולם לא חבו
כה רבים חוב כה גדול לאנשים כה מעטים!״
נזכרתי בסיפור זה, למיקרא מאמרי־התעמולה של כתבלבי
פרס־בן־גוריון, השואלים בלעג :״מי פוחד מפני ד,קובאלט

נוכחו המדענים לדעת שהמתכת מזיקה לבריאות העובדים

השבוע היה נידמה בי השד הגרמני הזה
משטה כמנהיגי ישראל ומתנכל לשיכלם.
בעוד ההאשמות החמורות של בן־גל ויוקליק מהדהדות
באולם בית־המשפט השווייצי, ובעוד השופטים שוקלים את
פסק־הדין שהיה עליהם לתתו באותו ערב, אירעו שלושה
מאורעות מופלאים.
בישראל הכריזו כל כתבלבי ״יונייטד פרס״ ,בעתוניהם
השונים, בי ״מצריים לא השיגה קובאלט 60״ .הדברים

אני פוחד.

לא היה צייד כקביעה של בית־המשפט
השווייצי. אן? לא היה צוי ד כגילויים מוחשיים
על עכודת המדענים הגרמניים כמצריים.
לאותן המסקנות אפשר היה להגיע בכוח
ההגיון כלבד.
העולם הערבי וישראל נתונים במלחמה. משני עברי
הגבול בטוחים המנהיגים כי אין להימנע מקרב־הכרעה,
כי קרב זה יתחולל במוקדם או במאוחר. בטחון זה יש
לו על מה לסמוך — כי מנהיגי שני הצדדים עושים את
הכל כדי שהמלחמה ביניהם תימשך עד לחורבן ההדדי.
כאשר מדינה מתכוננת למלחמה לחיים־ולמוזת, מתוך
בטחון מוחלט שמלחמה זו אמנם תפרוץ, טבעי הוא שתכין
גם סוגים של נשק״השמדה ״אסור״ .אין פירוש הדבר כי
מנוי וגמור עמה מראש להשתמש בנשק כזה, יהיה אשר
יהיה. אבל היא רוצה להיות מסוגלת להשתמש בו, אם
תמצא זאת לנכון. למשל — כאשר האוייב מתחיל להשתמש
בנשק כזה ראשון, או בתור פעולת־יאוש, כאשר יכלו כל
הקיצין, בבחינת ״תמות נפשי עם פלשתים״.
זה במיקרה הטוב ביותר. אין כל בטחון כי המיקרה
הטוב ביותר הוא הקובע.

^ עו לםמא מי ן כיום כי גמאל עבד
) 1רודן מטורף כזה. מובן מאליו שאיש
בן־גוריון היה מסוגל לעשות מעשה כזה.
הם בני־תמותה — בייחוד במרחב הערבי.
עצמו אחריות לשליטים של מחר?
אל נשכח: לפני שנים מעטות בלבד החליט המנהיג הנבחר
של אומה תרבותית גדולה להשמיד בתאי־גאזים לא רק
ששה מיליון יהודים וצוענים, אלא גם מיליונים בלתי-
ספורים של פולנים, אוקראינים ורוסים.
וגם זאת אל נשכח: לפני שנים מעטות בלבד פקד הנשיא
הדמוקראטי של האומה החזקה ביותר בעולם להשמיד שתי
ערים יפאניות בפצצות־אטום, למרות שלדעת מרבית הפרשנים
מאז לא היה כורח צבאי או מדיני שהצדיק זאת.

אל־נאצר אינו
אינו חושד כי
אולם מנהיגים
מי יקבל על

על בן ברור בי בתקופת ״שביט ״ 2ו,,אל
קאהיר״ ,תקופת המחקר האטומי והזמנות
הקובאלט, מרחפת סכנת השמדה טוטאלית
על כל ארץ מארצות המרחב. וברור שבעתיים
כי הסכנה החמורה כיותר מרחפת על מדינת־ישראל.

לראות

זהו
המצב העובדתי. על רקע זה
המאורעות המוזרים של השבוע האחרון.

מהשל המתכת קובאלט נובע מן המילה הגרמנית
א ״קובולד״ ,שפירושה שד זדוני, המשטה בבני־אדם
והמתנכל להם. שם זה ניתן למתכת בימי־הביניים, כאשר

האשמה זו מעלה כהכרח זברונות קודרים
מאד בלב בל אדם המצוי בהיסטוריה הגרמנית
החדשה -זברונות הקשורים בשמו של אחד
האישים המרתקים בתולדות גרמניה, הרמטב״ל
האנס פון־זקט.
ב־ 1921 כרת פון־זקט, מאחורי גבה של הממשלה הגרמנית
הדמוקראטית, הסכם סודי עם המטכ״ל הסובייטי,
באישור לנין. על פי הסבם זה הקים הצבא הגרמני, על
אדמה סובייטית, במסווה של פירמות ואישים פרטיים, בתי־חרושת
לטאנקים, למטוסים ולאדי־רעל — סוגי־נשק שייצורם
נאסר עליו בגרמניה.
אותה שעה הקים הצבא הגרמני על אדמה סובייטית
בתי־ספר להדרכת קציני טייס ושריון, גרמניים וסובייטיים,
ולפיתיח שיטות־לחימה חדשות. ואילו בארצות אחרות
(פינלנד, שבדיה, תורכיה, ספרד, בלגיה) רכשו מיפעלים
גרמניים בחשאי, בקרנות הצבא הגרמני, בתי־חרושת בהם
פיתחו סוגים חדשים של תותחים כבדים, צוללות, טאנקים,
ועוד.
פעולה זו החלה ב־ , 1921 ונסתיימה רק ב־ , 1935 כאשר
אדולף היטלר הכריז על חימושה הגלוי של גרמניה. חימוש
זה לא היד, אפשרי, והצבא הגרמני לא יכול היה להתקיף
את העולם ב־ , 1939 לולא עבדו באותן שנות־המחתרת מיטב
הקצינ ם, המדענים והיצרנים הגרמניים בחוץ־לארץ; לולא
המציאו, פיתחו וניסו שם את כלי־הנשק החדשים — עד
שהכל היה מוכן לייצור המוני על אדמת גרמניה עצמה

^ יתהמשפט בבאזל קבע כי הוכח שמצריים, ה־
^ מקיימת מצב של מלחמה נגד ישראל, משתדלת לייצר
נשק של השמדה המונית. כוונתו היתה, בעיקר, לנשק
מסויים: טיל הנושא מיסען של קובאלט רדיו־אקטיבי,
לזיהום האוויר של ישראל והשמדת אוכלוסייתה׳ ,מבלי
לפגוע ברכוש.

יתכן גם המיקרה הרע ביותר -שבאחת
הארצות כמרחב ישתלט רודן מטורף, או
מישטר פושעני, שיחליט להשתמש כנשק
השמדה בפתיחת המלחמה, בדי להשיג במפתיע
הכרעה מיידית ולחסל את האוייב -
למרות היותו בטוח בי האוייב ישיב במהלומת•
נקם קטלנית מיטלו.

סבורני כי יש שיטה בשגעון זה. הבה ונברר מהי.

ך פני ׳טבוע ביטא אחד מגדולי העת־נאים הרציניים של
/ארצות־הברית דיעה, הרווחת מזה זמן־מה בעולם: כי
פיתוח נשק־ההשמדה במצריים והמחקר המדעי בישראל
אינם אלא שהי זרועות של מזימה גרמנית אחת. הוא הביע
את הסברה כי המטכ״ל הגרמני מממן ומארגן שתי פעולות
אלה כדי לעקוף את חזה־בריסל, האוסר על גרמניה לחקור,
לפתח ולייצר נשק טילי וגרעיני.

האננז פון ו2ן פו: השד הוא נורא כר־כך
נאמרו בשם ״חוגי בטחון מוסמכים״ — קרי: שמעום פרס.
הם הוברקו מייד לכל העולם, והופיעו עוד לפני מתן
פסק־הדין.
מבחינה הגיונית, זוהי ידיעה מופרכת. יתכן כי ברגע
זה עוד אין בידי מצריים כמויות מספיקות של קובאלט
60 הקטלני, או של פסולת רדיו־אקטיבית• אך כאשר מדינה
גדולה כמו מצריים מאמצת את כל כוחותיה כדי להשיג
חומר. כזה — אין ספק שתשיג אותו, נמוקדם או במאוחר,
בדרך זו או אחרת.
אך לא זה העיקר. העיקר הוא שידיעה מופרכת זו
הופצה, בזדון ובכוונה תחילה, בדיוק ברגע בו החלו גילויי
בן־גל ויוקליק, שהסתמכו על המיסמכים של משרד־החוץ
והממונה על שרותי־הבטחון (לשעבר) ,מעוררים את העולם
לסכנה הנוראה המרחפת על ישראל.
באותו יום עצמו אירעו שני מאורעות נוספים, שהוכיחו
כי זוהי מערכה מכוונת ויזומה :
בצרפת פירסם עתון חשוב ראיון אישי עם דויד בן־
גיריון, בו הכריז האדם המכהן (לפחות מבחינה פורמלית)
כשר־הבטחון של ישראל כי אין לנו מה לחשוש מפני
נשק־ד,השמדה המצרי. היה זה אחד המעשים האחרונים של
דויד בן־גוריון, לפני שהחליט (לגמרי בצדק) שהגיע זמנו
להתפטר.
בגרמניה הכריז פראנץ־יוזף שטראוס במסיבת־עתונאים,
בי אין לייחס חשיבות כלשהי לעבודת המדענים הגרמניים
בקאהיר. הוא לא הותיר ספק בלב שומעיו כי זוהי גם
דעת ראשי מערכת־הבטחון הישראלית, שאירחוהו זה עתה
ברוב כבוד ופאר.

האם אותו קובולד, אותו שד גרמני, בילכל
את מוחותיהם של מנהיגי ישראל? האם היבה
אותם בשגעון זמני?

ך * דמיון ההיסטורי בין הפעולה ההיא לבין הפעולות
1 1היום הוא כה בולט, עד כי אין כל אפשרות להתעלם
ממנו.
מסרשמיט, מתכנן־המטוסים הנאצי, פיתח בשנים האחרונות
בספרד ובמצריים מטוסים על״קוליים, שייצורם אסור בגרמניה.
מדענים גרמניים עוסקים במצרים בפיתוח טילים
חדשים, ובהמצאת ראשי־טילים קובאלטיים, ששום מדינה לא
השתמשה בהם עדיין.
ודלפגאנג פילץ טוען כי נסע מצריימה באישור משרד״
הבטחון הגרמני, והוא הכליל כחוזה שלו עם הצבא
המצרי סעיף מעורר־חשד, הקובע כי פירות מחקרו יעמדו
לרשות הממשלה הגרמנית.

כאיזה מקום אחר בעולם יכול המטב״ל ה גרמני
לפתח ולנסות נשק בה מסובן (וזול!)
כמו טילי-קוכאלט? פיתוח נשק כזה, וניסויו
המתאים, מצריכים זמן רב, מרחבים ניכרים
והסוואה טובה. בקיצור: מצריים.
פראנץ־יוזף שטראוס מייצג את החוגים הדוגלים בדעה
כי מותר לגרמניה לבדה לפתוח במלחמת־עולם כדי להחזיר
לעצמה את שיטחי הרייך, שסופחו לארצות הקומוניסטיות.
באחד מנאומיו המפורסמים ביותר הזכיר את האפשרות
״למחוק את ארץ הסובייטים מעל פני המפה״ .התנאי
המוקדם לתוכנית כזאת הוא מצ אותם של סוגי־נשק כמו
טילי־קובאלט ופצצות־אטום בידי גרמניה.

כיום אין הדבר אפשרי בגלוי. אך אפשר
להבין את הבל בסתר בחוץ־לארץ, במו אז -
עד שיום אחד תקרע גרמניה החדשה את
חוזי-הבפייה, ותתגלה לעולם המופתע כבעלת
הנשק החדש ושיטות־הלוחמה החדשות.
אז תוכל לממש את תוכניותיה — על אפן ועל חמתן
של ארצות״הברית, בריטניה וצרפת, שתיגררנה למלחמה
בניגוד לרצונן.

ך• ל רקע זה אמנם ברור מדוע טיפל שטראוס בבעיית
המדענים במצריים, מדוע הטריח את עצמו לישראל,
מדוע, הוא מקיים מגע כה קדחתני עם ידידו־בנפש, שמעון
פרס. שר־הבטחון לשעבר מבקש לטשטש את עקבות המעשים
שעשה בימי כהונתו, מאחורי גב ממשלתו.
על רקע זה גם ברור מדוע סילק שמעון פרס את הממונה,
מדוע שם קץ למסע־ההסברה בעניין המדענים, מדוע נעץ
(המשך בעמוד )20

תצפית

במרינה

כל הזכויות ״!.מורות

> אץ להוציא מכלל חשבון את האפשרות שדויד בן-נוריין
יחליט -בהשפעת גורמים מסויימים, בעלי עמדות-מפתח ב•
מגגגון הממלכתי -לשוב ולעמוד בראש הממשלה ייד
הפעולה במיקרה ז ח:
1הכיח ללוי אשכול להקים ממשלה, מתוך הנחה שממשלה

זו תיכשל, תסתבר במשברים במחוגיים, מדיניים וכלכליים.
זוהי הכהה פטוהה למדי, מאחר שבן-גוריון עצמו יודע כי
המשכרים האלה הם בלתי־נמנעים.

(המשך
מעמוד )8
בקבר, אך סיכוייו לחזור לשלטון נראו השבוע
קלושים.
כבר ברור לחלוטין כי הוא לא ייכלל בממשלה
הראשונה של לודודיג ארהארה שתקום
בסתיו, אחרי התפטרותו הסופית של
הקאנצלר אדנואר. על כן פיתח שטראוס
לאחרונה איסטראטגיה חדשה: הוא מנבא
שואה מדינית־כלכלית לגרמניה, ומקווה כי
שואה זו תקבור תחתיה את יורשי אדנואר
— ביניהם ארד,ארד ושרדר.
תקוותו של שטראוס היא שאז יגבר ב־

כדי לנצל מצב כזה; ״חיוני
לבן־גוריון לקיים מנע מתמיד
עם מערכת-הבטחון. לכן היוני
לקו זה; ששמעון כדם יישאר
לכהות כסגן שר-הבטחון, וימי
לא את הוראותיו של כדנוריון,
כמו כימי שדה־כוקר.
_ כאיכר יכוא המשכר הצפוי,
יודיע כן־נוריון לאומה שאינו
מוכן להנהיג את המדינה כ־מישטר
הנוכחי, ויציג א ולמי-
ממום שמנמתו תהיה לסלק את
המפלגות הקיימות, לשנות את
שימת-הכהידות, ואולי גם ל־
•מהדר את הממשלה מתלות
ככנסת.
כמצב כזה יהיה אפשרי נם
יון של הפיכה צכאית, כהד-
רכתו של כדנוריון.

עת 1נ 1ת
כך הם אומרים
• מעריב, יום ג׳ ,כותרת בעמוד : 3
עוד לפני שבועיים ניתנה הוראה לשפץ את
צריפו של בן־גוריון בשדה־בוקר.
• אותו עתון, אותו יום, בכותרת בעמוד
: 2חברי שדה־בוקר הופתעו לשמע
פרישתו של ב״נ — וצריפו עדיין נעול
על מסגר.

חינוך
מכ תבבדרך

• למרות התפטרות כן־גור-
יון, תלד גם גולדה מאיר בקרוב.
המתח בו היתה שרויה בשבו־עזת
האחרונים, בעקבות חילוקי־הדעות
עם דויד בן־גוריון ופעילותו המדינית
של שמעון פרס, גרם להרעה במצב
בריאותה. ברגע שיוברר כי הדבר אינו
מכביד על אשכול, תגיש את התפטרו תה.
את מקומה יקח אבא אבן. ואילו
על מקום אבן, כשר החינוך והתרבות,
יתחרו שניים: ד״ר ברוך אזניה וח״כ
יזהר סמילנסקי.

• גם אם יחליט לוי אשכול
כי לא יוכל להמשיך להחזיק
במשרד האוצר, אין להניח כי
ימסור אותו לידי השר פנחס
ספיר, על אף הידידות האי שית
ביניהם. הסיבה: רוב הפקידים
הבכירים באוצר, ובראשם המנהל הכללי,
עשויים להודיע על פרישתם, ב־מיקרה
שהמשרד יעבור לידי ספיר. כבר בשנים האחרונות היה צריך אשכול. להשתמש
בשידוליס כדי שפקידים אלה לא ימשו את המשרדי, מינוי ספיר, עמו
הם נזם כסכיס — ידחוף אותם החוצה.

המפד״ל תנצל את המתיחות •שנוצרה לעריכת בחירות
חטופות לרבנות הראשית. לאחר שהשבוע אישרה הכנסת סופית את
חוק בחירת הרב הראשי, ינסה מנגנון המפד׳־ל לבצע את הבחירות, בהן ייבחרו
רבנים ראשיים וחברי מועצת הרבנות הראשית בהתאם לתכתיב המפלגה.

• שמה של ישראל ישתרבב בוויכוח הנערך בגרמניה, עם
גילוי שיתוף־הפעולה הצבאי בין גרמניה וניגריה. תישמע הסברה,
כי בכמה מארצות אפריקה משתפות ישראל וגרמניה פעולה בשטח ההדרכה
הצבאית.

• בנק ישראל יגלה התעניינות מיוחדת כעובדה, שכמה
בנקים גדולים נעשו לאחרונה סוחרי קרקעות. הס גם מעמידים את
האשראי לצורך הרכישה וגס עוסקים ברכישה ספקולטיבית בקרנותיהם. הולכת
ומתגבשת הדעה, כי עימקות אלה עוקפות את תקנות צימצום האשראי ואף
נוגדות את הנוהל התקין של בנקים. העיסקות גם מאפשרות לבצע פעולות ש אין
אפשרות למס הכנסה להגיע אליהן.

• אחת המפלגות עלולה להימצא כימים הקרובים במצב
כלתי־נעים, אחרי שהמשטרה פתחה בחקירה נגד אחד מעסקני
מפלגה זו, בעיירה אשדוד. המשטרה חוקרת בהאשמה, כאילו עסקן
זה קשור בהונאה של עולה חדש, בסכום של 60 אלף לירות.

ראל, לא גרמו להתפוצצות דומה בגרמניה.
כי התגובה הרצינית ביותר באה יתכן דווקא מפי כתב־עת גרמני הומוריסטי, פאר־דון.
הגיב בטאון זה:
״האדם הגרמני חדור דחף פנימי עמוק
לייצר טילים. בגלל דחף נאצל זה הוא נתון
בצרה.
״לאבגלל הטילים, חס וחלילה, אלא בגלל
שהוא מייצר אותם.
המקום
״מותר לו לייצר טילים בכל מקום, רק
לא באזורי־מתיחות פוליטיים. כך אומרת גם
הצעת־החוק החדשה, בגרמניה.
״אבל איפה יש בעולם מקום שאינו באזור־מתיחות
פוליטי? ואילו היה בחינת קיים מקום כזה, לשם מה היו זקוקים שם
לטילים, לכל הרוחות?
״זה העוקץ. כשהגרמני מייצר טילים במקום
שקט, הוא מייצר שם באותה שעה גם
מתיחות פוליטית. זאת אומרת, שם כבר
אסור לו לייצר טילים. אבל מותר לו לעשות
זאת דווקא במקום ששם אין הוא
מייצר טילים.
״עסק־ביש, בחיי.
״הגרמני היה הכי מבסוט אילו לא היה
צריך לייצר טילים. בכלל, הוא לא רוצה
לייצר איתם. אבל הוא מוכרח. הדחף הפנימי
מכריח אותו. בפני דחף כזה אי־אפשר
לעמוד. חיים ללא ייצור־טילים ניר־אים
לו כחיים ריקים מתוכן, ללא תכלית
וללא טעם. על הכל הוא מוכן לוותר, רק
לא על זה.
״אכן, זה גורל אכזר, כשעם של הוגים
ומשוררים הופך לעם של מייצרי טילים.״

גרמניה גל לאומני, והגרמנים שוב ידרשו
״איש חזק״ .לקראת שעה זו כבר קשרו
עוזריו הקרובים קשרים עם חוגי הימין הקיצוני,
וביחוד עם חוגי הגרמנים שברחו
מאזורי המזרח. בעזרתם מתכונן שטראוס,
בשעת־משבר, להציג את עצמו כגואל, המסוגל
להחזיר לגרמניה את ״השטחים ה־גזולים״
,להפוך את גרמניה למעצמה צבאית
ולהקים מישטר כלכלי ימני־מרותי.
כל זר, רחוק עדיין. כי בינייתם ליחס
שטראום על עצם חייו הפוליטיים
בחירתו
מחדש לנשיא מפלגתו הבווארית. לפני
נסיעתו לישראל ניהל מערכה קדחתנית למטרה
זו, ביקר בכפרים הנידחים ביותר של
בוואריה. מייד עם שובו מישראל חזר למסע
זה. אם ייכשל בו, הוא עלול לרדת
מן הבמה עוד לפני שמעון פרס.

פרשת בן־גל
הומור שד טילים
מהיי תגובתו של הציבור הגרמני על משפט
בן־גל?
לא היה זעזוע עמוק. דברי־ההאשמה של
השופט השווייצי, שזיעזעו את ממשלת יש
עשרות
תושבי שכונת־העוני מוצררה בירושלים,
שהתכנסו בראשית החודש באחת
מכיתות בית־הספר היסודי שבשכונה, היו
ממורמרים, ובצדק. ימים אחדים קודם לכן,
נתקבלו בבתיהם של הורי הילדים, הלומדים
בבית־הספר העצמאי בית־יעקוב ובבית־הספר
הממלכתי על־שם אהרון רמז, דרישות
לתשלום אגרת־חינוך נוספת עבור
לימודי בניהם.
היכן התשובה 7ההורים, רובם מש־פחות־סעד
מרובות ילדים, התכנסו בשעות-
הצהריים, החליטו בישיבה סוערת לשגר
מכתב לראש־העיר, בבקשה לבטל את התשלום
הנוסף.
שבועיים. חיכו ההורים לתשובה — אך
זו בוששה לביא. לכן כינס ועד הורי התלמידים
של שני בתי־הספר אספה, ביום
שישי האחרון, בה הוחלט על השבתת התלמידים.
כאשר הגיעו מורי בתי־הספר ל עבודתם,
מצאו את הכיתות ריקות ואת
תלמידיהם מסתובבים בחוץ.
השאלה ששאלו עצמם ההורים היתה:
מדוע לא נתקבלה מלישכת ראש העיר כל
תשובה למכתב שנשלח?
מתחילים לחפש. השבוע גילה דובר
העיריה את הסיבה. מסתבר שהמכתב אימי
נם הגיע לראש־העיר אך מכיוון שהדבר
אינו נמצא בסמכותו, הועבר המכתב למח לקת
החינוך של העיריה. בדרך לאותה מחלקה
— אבד.
לפי הוראת ראש העיר החלו פקידיו בחיפושים
אחר המכתב. בינתיים ממשיכים
התלמידים לשבות מלימודים.
עבודה דעה אחידה
נגד שכר אחיד
מי מייצג כיום את עובדי־ד,מדינה בארץ?
יחזקאל אברמוב, איש ההסתדרות הוותיק,
מי שהקים לפני ארבעים שנה את הסתדרות
פועלי־הרכבת, וכיום מזכיר איגוד עובדי־המדינה,
או שמעון אדומי׳ ,אחד מפקידי
מס־ההכנסה ברמת־גן, שהוא מזכיר ועדת־התאום,
אשר איש כמעט לא שמע עליו?
וועדת־התאום היא יצור צעיר לימים, אך
(המשך בעמוד צו)
העולם הזה 1345

ית הנש
חדמוותיקי העליה השניה, חבר־משק מעמק יזרע־אל,
בא השבוע לבקר אצל הנשיא זלמן שזר. הוא בא
יחד עם אשתו, שניהם יד-ידים ותיקים של הנשיא ורעייתו.
שזר קיבל אותם בלישכתו הזמנית, כבית הנשיא המנוח
יצחק בן־צבי. עם תום הביקור לחש האיש לאשתו :״אוי,
שכחנו בכלל להיכנס לרחל ינאית!״
הם יצאו׳ דרך שער הברזל של בית־הנשיא, נכנסו לבית
הסמוך: בית משותף רגיל בן שלוש קומית. בקומה השניה
צילצלו בדלת של אחת הדירות, שלא נשאר, כל כתובת.
הדלת נפתחה על־ידי דמית עטופת־שחורים: אלמנת הנשיא
בן־צבי.
במשך כרבע שעה התרחש בדירה מחוה קורע־לב. רחל
ינאית בן־צבי התיישבה על כיסא, הזמינה את אורחיה להתיישב
לידה. אך הם נשארו עומדים. כי באותו רגע פרצה
רחל ינאית בבכי תמרורים. היא הוסיפי, להתייפח כששני
האורחים ניצבים קפואים וחיודרים, מבלי שיוכלו להיציא

הגה מפיהם.
למה?׳׳ שאלה- ,למה זה מגיע לי? מדוע מסיתים נגדיאת העם? אני יודעת שהעם אהב אותנו. את הנשיא ואותי.
והנד, מעמידים אותי בעיני העם כסחטנית וכמי שמנסה
להשתלט על רכוש המדינה. למה זה מגיע לי? למה?
הלוואי וכבר הייתי יכולה להיות יחד אתו — שם.״
גם לאחר שנרגעה מעט והחלה להראות לאורחיה את
צרור מכתבי־התנחומים הגדול שהצטבר על שולחנה, הוסיפו
השניים לשתוק. ניכר היה, כי הם זועזע־ מכדי שיוכלו
להשיב לה.
שלושה שבועות הצטבר הבכי בלבה של רחל ינאית —
אך לא היה לה בפני מי לשופכו. כי מאז הסתיימו ימי
האבל הרשמיים, והנשיא החדש נכנם לתפקידו, לא פקד
כמעט אף אורח את דירתה.

בית הגנרל

ך * י די עההראשונה כי לא רכל הלק עם ביתו של
| | הנשיא בן־צבי הופיעה בהעולם הזה 1340 עוד לפני
שנבחר הנשיא החדש. נאמר, כי רחל ינאית דורשת שבית־הנשיא
המנוח ייוחד כבית זכרון ליצחק בן־צבי, וכי אינה
מוכנה להיענות להצעת הממשלה שהבית ברחוב אלחריזי
ישמש מעתה מישבן קבע לנשיאי ישראל.
בית זה הפך רק במיקרה להיות מישכן של נשיא. עם
מות הנשיא חיים וייצמן, בביתו ברחובות, היה ברור כי
מישכן הנשיא יעבור מעתה לירושלים. שלמה ארזי, הממונה
על המשק הממלכתי, אף מצא את הבית הנכון, החל
במשא־ומתן לקנייתו. היה זה בית גזית דו־קומתי, הדומה
למיבדד והמוקף חומת אבן גבוהה, מאחורי טרה סנטה.
מסביב לחזזילה משתרעים גינות, מידשאות ומיגרש טניס.
בית זה ניבנה על־ידי שלמה זלמן שוקן, המיליונר היהודי
מגרמניה, בעל הוצאת שוקן ואביו של עורך הארץ
גרשום שוקן. בני ירושלים הכירו את הבית כביתו של
גנראל בארקר, המפקד הבריטי שהשמיע את הסיסמה
״להכות את היהודים בכיסיהם!״ יאשר נשלח ארצה כדי
לדכ.ץ את המחתרת הלוחמת.
כאשר בא ארזי לנשיא החדש, מספר ימים לאחר בחירתו,
כדי לבשר לו על הבית שהממשלה עומדת לרכוש עבורו,
העמיד בן־צבי פנים תמוהות .״בשביל מה בית גדול כזה?״*
שאל בן־צבי ,״למה צריך להוציא כסף?״
״נשיא צריך לקבל אנשים, לערוך קבלות פנים לדיפלומטים,״
הסביר ארזי ,״וזאת לא יוכלו לעשות כאן בדירה.״
״אם כן,״ השיב בן־צבי, בד,ובילו את ארזי אל מירפסת
ריק סמוך לבית,״אפדירתו
הצנועה ובהצביעו על מיגרש
שר להקים כאן צריף לקבלות הפנים.״

דזפר הבן האהוב

ל מ רו צ ת השגיב הוקף הצריף בבתים בני שלוש ו ב
ארבע קומות. העליה שבאה מגרמניה לאחר עלות היט־לר
לשלטון בחרה לה כשכונת־מגורים את רחביה, שהפכה
לשכונת־הפאר של ירושלים. כאן גרו מעתה בנקאים, סוחרים
ופקידים בכירים. רחביה האריסטוקראטית — כך נתפרסמה
השכונה.
בעקשנות הוסיף לעמוד שם הצריף של משפחת בן־צבי.
כמה פעמים פנו קבלנ ם וניסו לשכנע את המשפחה, כי
המיגרש שעליו עימד הצריף שווה פי עשר מהצריף עצמו.
״מה יש?״ היה יצחק בן־צבי עונה להם ,״גם ארץ ישראל
שווה יותר מהרבה אשר גרים עליה.״
לבסוף התרגלו הכל לצריף. כאן התקיימו ישיבות היסטוריות
של הועד הלאומי, לכאן היו באים ברל כצנלסון
ומנחם אוסישקין כדי לנסח, יחד עם יושב־ראש הועד
הלאומי, תזכירים לנציב העליון או למשרד המושבות בלונדון.
כאן נערכו הישיבות של מטה ההגנה במחוז ירושלים,
כשחברת המטה רחל בן־צבי מגישה תה לנאספים
ויוסף רוכל (האלוף אבידר) מדווח על המצב במחוז.
רק עם ק ם המדינה הוסר הצריף. היה זה לאחר נפילתו
של עלי בקרב על בית־קשת שבעמק .״קירות הצריף מזכיר
ם לי יותר מדי את הילד,״ היתד, אומרת רחל ינאית,
שמות בנה האהוב פגע בה קשות. רק אז מסרה משפחת
בן־צבי את המיגרש לקבלן ואת הצריף העבירה לקיבוץ
בית־קשת, לשמש כבית־תרבות.
על המיגרש שפונה הוקם בית משותף, כשהזוג בן־צבי
מקבל מידי הקבלן שתי דירות מח־ברות, תמורת המיגרש.

אלמנת האפיפיור

פשר היה להניח, כי עם קבלת החלטתה של ועדת
השרים יסתיים העניין, ורחל ינא־ת תוכל לגשת לתיב־נון
בית יצחק בן־צבי. אלא שהעניין רק החל.
התקר הראשון אירע ביום בו הופיע זלמן שזר לראשונה
ללישכתו הזמנית. הסתבר כי איש מן הממונים לא טרח
להודיע לרחל ינאית, כי לישכה זו תשמש את הנשיא ה חדש.
על כן, בבואו לשם בבוקר, מצא שזר את הדלת
נעולה. שלישו היה צריך לרוץ אל דירת רחל ינאית, בבית
המשותף, לבקשה כי תפתח את הדלת. היא עברה מעל
לגשר המחבר, ירדה לקומת הקרקע של הלישכה, פתחה
בעצמה את הדלת — ובירכה את הנשיא החדש על היכנסו
לתפקיד.
כעבור ימים אחדים הופיעו הסנוניות הראשונות של
מסע מכוון נגד רחל ינאית. המקור המוסווה היתד, לישכת
ראש הממשלה. כי דויד?ן־גוריון — שאהב את יצחק בן־
צבי אך לא את אשתו — לא השלים עם החלטת השרים.
על כן באה אותה התפרצות של בכי מר. על כן נאנחה
באוזני ידידים, שאם מנוי וגמור עם בן־גוריון להילחם בה,
עשויה היא לוותר על בקשתה, או להסתפק בצריף העץ.
וכך אומנם קרה. כאשר הודיע שזר כי אינו מוכן להשתכן
בבית קלארק, בוטלה החלטת השרים, והלישכה הועמדה
לרשות שזר. יוקם צריף במקום אחר, כבית־זכרון לבן־צבי.

אוסף מיקרי ש? בתים

ך• דירה זו המשיך הזוג לגור גם אחרי שיצחק בן־צבי
^ נבחר לנשיא. שם ניהל את חייו הפרטיים; ואילו ל־צרכי
העבודה הרשמית של הנשיא נרכש בית אבן קטן בן
שתי קומית, סמוך לבית המשותף. בקימת הקרקע שוכנה
לישכק הנשיא, ואילו בקומה העליונה סודר חדר קבלת־אורחים
וחדר־אוכל, לסעודות הרשמיות בלבד. ב ן דירת
הזוג לבין הקומה העליונה של הבית הרשמי ניבנה גשר,

הצריף

א כמיקרה הציע בן־צבי להקים שב צריף. כי מזה
/שנים רבות התגעגע לימים בהם גר על אותו מיגרש,
בצריף עץ ירוק מאורך, אותו הק־ם בראשית ימי יסווה
של שכונת רחביה, ב־. 1920
יצחק בן־צבי, יושב־ראש הועד הלאומי, נענה להצעתם
של השופט העליון המנוח גד פרומקין, הפרופסור שמחה
אסף, הפרופסור אליעזר סוקניק, העסקן הירושלמי שמואל
האזרחי־בריסקר ועורך־הדין המנוח דויד אבולעפיה, לייסד
שכונה חדשה בשטח הסלעי שנרכש מידי מינזר ראטיסבון
הצרפתי. שכונה זו נועדה להיות כאותם הימים הקיצונית
בדרומה של ירושלים, כשסמוך לה הולכת ונבג ת השכונה
החרדית שערי חסד.
כל משתכני רחביה הקימו לעצמם בתי אבן חד־קומתיים,

ומסביבם גינות־נוי. רק יושב־ראש הועד הלאומי סבר כי
יהיה זה בזבזני מדי לגור בבית אבנים, ומה גם שלא היו
לו הכספים לזה. כאיש העליד, השניה החליט לגור — כמו
חבריו בדגניה, בעין־חרוד ובנהלל — בצריף.
על המיגרש הוקם צריף שדמה להפל-א לצריפי־המגורים
בקיבוצים. היו בו חמישה חדרים. כשניים התגוררו חלוצים
וחלוצות, מחוסרי מקום־מגורים, שהחברים יצחק בן־צבי
ורחל ינאית איכסנום לפי תור בביתם. בחדר השלישי התגורר
יונה לישנסקי הישיש, אביה של רחל ינאית ושל הפסלת
בתיה לישנסקי.
שני החדרים הנותרים שימשו לזוג בן־צבי ולשני ילדיהם,
עמרם ועלי. בחלק זה לא עמד, במשך תקופה ארוכה,
כמעט שום רהיט, פרט לשולחן־עץ פשוט ולמספר תיבות
שעליהן נמתחו קרשים ואשר שימשו כמיטות. אך לעומת
זאת היו הקירות מסביב מחופים בספרים: ספרי המחקר של
יצחק בן־צבי בתולדות המרחב והקהילות היהודיות שחיו

כדי לאפשר לנשיא לצאת לעבודתו ולקבל אורחים מבלי
שיזדקק לעבור ברחוב.
כאשר הסתבר, כי הבית אינו מספיק לקבלות־פנים של
קבוצות גדולות, המבקרות בתכיפות אצל הנשיא, הוקם,
על־פי הצעת בן־צבי, צריף על חלק מגינת רחביה הסמוכה.
וכך הפך בית־הנשיא להיות תרכובת מיקרית של שלוש
יחידות נפרדות, אשר אחת ממנה שייכת לז־ג בן־צבי באופן
פרטי.
על כן, לאחר מות בן־צבי, שלחה אלמנתו מכתב לדויד
בן־גוריון, בו הציעה כי יוקם מישכן הדש לנשיאים, וכי
הבית ברחוב אלחריזי ישמש להנצחת שם בעלה. מה עוד,
הסבירה במכתב, שהצר ף ומספר חדרים נוספים מלאים
מזכרות, מתנות, ציורים ותמונות שניתנו לנשיא בן־צבי
על־ידי אישים ברחבי העולם, והמציינים פרקים שונים בתולדות
הנשיא השני של מדינת ישראל. הציעה רחל ינ־אית:
לבית זה יבואו ילדי בית־ספר, עולים חדשים ואורחים
זרים שילמדו על פעליו של הנשיא המנוח.
הוקמה ועדת שרים, שתכריע בדבר, ולאחר דיון קצר
החלימה להעתר לבקשתה של רחל ינאית, לגשת להקמת
מישכן קבע לנשיאי ישראל ובינתיים לשכן את הנשיא בבית
קלארק הגדול, שיירכש במיוחד עבורו. עד אז ישתמש
הנשיא שזר בלישכת הנש א בן־צבי ובצריף קבלות־הפנים
שברחוב אלחריזי, לתקופה של שלושה חודשים.

בית זה משמש עתה נמישננה של שדת־החוץ.

חוש וישן: דיו אוונו שו בן־צבי יושב שזו ועומדת וחל-המתחוים עתה על הבית

-ועוד חמש מאות אחרים מחכים בחודה לגי

לרגלי המצב

זוג רגליים אלה, של הזוגנזנית־יצאנית כריסטין קילר,
גרם תוך חדשים ספורים לכך ששני כושים ברישיינו

יד 1נו למאסר, שנספח ימי סובייטי יוחזר לארצו, ששר ההגנה הבריטי יתפטר, שממשלת
בריטניה תיאלץ להתפטר מתפקידה ושצמרת החברה הבריטית הגבוהה תחרד לגורלה.

ף י< אס כנד האדים האגגליס
1 1שאלה עתיקה זו חזרה ונשאלה השביע
ברחבי תבל, נוכח פרשת השהיתות
הפוליטית־מוכרית, שהגיעה השבוע בבריטניה
לשיאה והעשויה להיחרת בהיסטוריה
כ״פרשת השר פרופיומו״ או כ״פרשתקריס־ט
ן קילר״ .כי ספק אם מה שאירע בבריטניה
בשבועות האחרונים עלול היה להתרחש
באיזו שהיא מדינה אחרת בעולם.

ה־ 6ו, אחת מנערות הטלפון של ד״ר וורד,
שהיתה עדה לנאפופי פרופיומו עס קילר.

ששר־בטחון יסתבך ביחסים אינטימיים עם
יצאנית — זה אולי עוד יכול לקרות. ש רופא
מפורסם, איש החברה הגבוהה, שכל
עשירי הממלכה ונכבדיה, מבית המלוכה עד
שחקניות הקולנוע הם מבאי ביתו, יתגלה
כסרסור לזנות — גם זה עלול להתרחש.
אבל שכל הפרשה תעמוד במרכז התודעה
של אומה שלמה, שעתוניה יחשפו אותה
לפרטי פרטיה, שר,מפלגות ישתמשו בו; כ נשק
פוליטי, ושמפלגת שלטון תאבד בגללה
את עשתונותיה, מעמדה ושלטונה —
זה יכול להתחולל רק בבריטניה.
זהו סיפור שנראה כא־לו נלקח בחלקו
מן הסיפורים האירוטיים של בוקאצ׳יו, מן
הטרגדיות של שקספיר ומקומדיות מולייר.
תחילתו באחד מחודשי הקיץ של שנת
, 1961 כאשר אנשי המחלקה המיוחדת של
הריגול הנגדי הבריטי ,1 0 . 5 ,שהיו כפופים
ישירות לראש הממשלה, הרולד מק־מילן,
היו עסוקים בעיקוב אחר הקאפיטן
ייבגני איבאנוב, הנספח הימי הסובייטי בבר•
טניה. גבר יפר,־תואר זה, שהתערה במהירות
בחיי החברה הלונדונית, פיזר כספים
ללא חשבון וניהל אורח חיים של
מיתרות, עורר את חשדם של אנשי הריגול
הנגדי כי הוא ראש רשת הריגול הסובייטית
בבריטניה. בין השאר, נרשם במעקב,
׳נוהג אותו איבאניב לבקר לעיתים תכו פות
בבית מס׳ 17 שבוימפול־מיוז, באחד
מרובעי העשירים של לונדון.
בשיגרה נוהלית אפורה המשיכי אנשי ה ריגול
הנגדי לעקוב אחר אנשים אחרים הנכנס
ם לבית זה. הם צילמו את כל הבא
והיוצא. כאשר פותחו התמונות, נראה בהן
בין השאר גם גבר נמוך קומה וחבוש מגבעת
שפניו היו מוכרים. אנשי הריגול הנגדי
לא יכלו להסתיר את הפתעתם :״הרי
זה הבוס!״
הבוס לא היה אלא שר ההגנה ג׳ון דניס
פרופיומו ,48 ,ממוצא אצילים איטלקי, נשוי
למי שהית־ .שחקנית־קולנוע יפהפיה, ואלרי
הובסון.
עד היום אין איש יודע מה אירע לאותו
גילוי מפתיע של הריגול הנגדי הבריטי,
לפיו התברר ששר ההגנה ומי שנחשב לראש
רשת הריגול הרוסית, מחלקים ביניהם
את מיטתה של דוגמנית בשם קריסטין
קילר, בדירתו של אחד מנערי השעשוע ט
של החברה הלונדונית, ד״ר סטפן וורד.

מדוע ברסח העדה?
יתכן ופרטי חייו האינטימיים של שר־ההגנה
לא היו הופכים לעולם נחלתי,ציבור,
והשערוריה הפוליטיה־מיסרית היתד,
נמנעת, לולא מעמה המיני המיזח־ של
אותה נערה, שהפכה השבוע מפורסמת לא
פחות מאשר הקוסמונאוטית הסובייטית.
מסתבר שאותה קריסטין׳ קילר ,23 ,שברחה
מעיירת מ לדתה הקטנה ללונדון בהיותה
בת , 14 כדי לעשות קאריירה קולנועית,
אהבה במיוחד כושים. שניים ממאה־

:מיטה אחת

ם החדשים על פרשת כויסטיו קילו, המזעזעת את בריטניה
ביה לשעבר, זמר ג׳ז בשם לאקי גורדון
וסוכן נוסע בשם ג׳ון אדג׳קומב, התמרמרו
במקצת על התנכרותה אליהם לאחר הרומן
שהיה לה עם כל אחד מהם לחוד. האחד
מהם, אדג׳קומב, הריק כלפיה מחסנית שלמר,
של אקדח והשני פשוט התנפל עליה
וחיבל בגופה. שניהם נעצרו ונתבעו לדין.
כאשר עמד להתברר משפטו של הראשון,
לפני שלושה חודשים, היתר, קריסטין צריכה
להופיע במשפט בתור עדה. היא נעלמה
אז ואיש לא ידע לאן. בהעדרה, נדון אדג׳־
קומב לשבע שנות מאסר. בחוגי החברה
הלונדונית, בה היה ידוע זה מכבר ש־קריסטין,
בין שאר עיסוקיה המיניים האינטנסיביים,
היא גם פילגשו של שר־ההגנה,
התלחשו כי היה זה פרופיומו שסילק אותה
לספרד, כדי שלא תוכל להיחקר בעדותה
על יחסיה עמו.
אך גם בלעדי זאת היו לקריסטין סיבות
טובות מאוד לא לרצות להופיע כעלה. כאשר
נקראה כעדה למשפטו של לאקי גורמן,
זמר הג׳אז הכושי מג׳מאייקה, היא
הועמדה בכמה מצבים בלתי־נעימים. גורדון
גילה כיצד הכיר אותה בבית־שימוש של
מסבאה לונדונית וכיצד עוד באותו ערב
גילתה לו,
חילק עימד, את מיטתו. כיצד
שכבר בהיותה בת 14 באה ביחסים עם ד״ר
סטיפן וורד, ובגיל 17 הפכה לנערת־טלפון
בשרותו. הוא חקר אותה אם נכון שביקשה
ממנו שישיג לה נערות כושיות צעירות
עבור ד״ר וורד, ואם נכון שהדביקה אותו
במחלת־מין, ושהיא הרה ללדת.
כל הדברים האלה הביאו את הגברת קילר
להתפרצות היסטרית בבית־המשפט .״הוא

ורבת פעלים. מלבד העובדה שנהג להוציא
את קריססין לטייל כשהיא קשורה אליו ברצועה
של בלב, הוא היה אישיות ציבורית
שגדולי הממלכה התכבדו בחברתו. הוא היה
רופאם של אישים כסר וינסטון צירצ׳יל,
פול גטי, הנחשב כאיש העשיר ביותר ב עולם,
אליזבט טיילור וסופיה לורן.
הוא צייר פורטרטים של אנשי בית־המלוכה
ומפעם לפעם ערך גם מסיבות
סוערות בביתו, לשם היה מזמין שרי
ממשלה, אילי כספים ואנשי אצולה. כדי
שלא ישתעממו יתר על המידה סיפק להם
כבידור נערות צעירות.
אחת מנערות אלה היתה נערה בשם מ מלין
רייס־דייבים, בת , 16 שלמרות גילה
הצעיר הצליחה כבר לרכוש לעצמה בעבודתה
מכונית ג׳אגואר, פרוות מינק ו הלומים.
סיפרה היא בין השאר על מה שהתרחש
באחת ממסיבות אלה :״גבר ערום
לבוש מסכה הגיש לשולחן כמו עבד. היה כה עליו ללבוש מסכה מפנישהוא היה
ידוע.״
כדי להבהיר לאיזו פופולאריות זכה ביתו
של וורד, די להזכיר כי כשנעצר באשמת
היים על הזחי יצאנית, נמצא אצלו פנקס
ובו כ־ 500 כתובות של מיטב גברי החברה
האנגלית שכנראה היו בחוג לקוחותיו.
לד״ר וורד זה היתד, שיטה מיוחדת לרכוש
לקוחות נכבדים, כמו השר פרופיומו,
למשל. בתקופת הקיץ שכר לעצמו וילה נאה
ליד אחוזתו של הלורד אסטור, מקום בו
נוהגת החברה הלונדונית הגבוהה לבלות
הוא קיבל אף
את חופשת הקיץ שלה.
רשות מר,לורד אסטור להשתמש בבריכת

שלו ש ה כמיטה או
בודדה, היא קפצה לדירתי, שם אף חכירה
רבים מידידי.״
הפרשה שהביאה לכל ההסתבכות, ופן-
צצה את עלילת פרופיומו, אירעה לפני
מספר חודשים. היה זה כאשר ד״ר וורד,
שהעסיק את קריסטין כנערת טלפון בשרותו,
אך לא נהנה מחסדיה, חשק בנערה
לעצמו. ה א ביקש מבת־חסותו, שתביא לו
כושית צעירה. קריסטין עשתה את מבוקשו,
ונראה שהדבר מצא חן בעיניו. הוא הציע
לכושית להישאר בין הנערות שבביתו. אלא
שלאותה כושית צעירה היה פטרון כושי —
ג׳ון ארתור אדג׳קומב. הוא בא לתבוע את
סחורתי בחזרה, ואז הציע לו וזרד להישאר
גם כן בביתו. כך הפן אדג׳קומב למאהבה
של קריסטין.
אלא שכעבור זמן קצר החליט וורד כי
הכושי עשה את שלו, והכושי יכול ללכת,
ניסה לסלקו מן הבית. אדג׳קומב נטל אק־דח
אוטומטי, חלף על־פני ביתו של וורד,
והריק את מחסניתו לעבר הבית. הוא נעצר
על־ידי המשטרה, ואז החלה הפרשה להתגלגל.

תודה
לאד, אשה

כ רי ס טי ן כעד
המאהב

בכית־המשפט

באקדח

(המשך מעמוד ) 13
כסות בצניעות במגבת, במהירות שאינה
מפריעה לנוכחים לראות בינתיים מה יש
לה להציע.
שר־ההגנה יכול אולי להגן על אימפריה
אי מדינה מפני אויב. אך_^א_ טל

מפני קסמים כאלה.
נוטל את
הכל

ך*• ע גין כו לו יכול היה להישאר בתחום
•י < הפלילי בלבד, אליו הוא שייך׳ ,ולא
להתפתח לשערוריר, פוליטית רבת ממדים,
לולא העובדה שהעתונוח הבריטית כולה
פחדה לפרסם מה שהיה ידוע לה בפרשת
קילר־פרופיומו. אילו היו הדברים מתפרסמים
לפני מספר חודשים, הם היו, כמובן,
מאלצים את פרופיומו להתפטר. הוא היה
מסיים את הקאריירה שלו בצורה מבישה,
ובזה היה העניין מסתיים•
אלא שבבריטניה חוקי הוצאת־דיבה ו־לשון־הרע
הם חמורים מאוד. בעלי העתו־נים
זכרו את פרשת שני העתונאים, שנשלחו
למאסר לפני מספר חודשים, שעה
שהתפוצצה פרשת הריגול של איש מינס־טריון־הימיה
ההומוסכסואליסט, ואסל. שנ הם
נענשו על עניינים של מה בכך. אחד
מעתונאים אלה, למשל, פירסם שמישהו
סיפר לו שאותו ואסל היה נוהג, במשך
שנים, לרדת לחנות מסויימת בוזסט־אנד,
ולקנות שם תחתוני־נשים וחזיות. כאשר

עתה נקמה תעתונות הבריטית את נקמתה
על שהוכרחה לשתוק במשך חודשים כה
רבים. היא מיצתה את הפרשה עד תומה,
בצורה הסנסציונית ביותר. אפילו עתויים
מכובדים כמו האובזרבר והטייגזס. השייכים
ללורד אסטור, שבחווילתו נערכו האורגי־ת
של החוג הנוצץ, היו נאלצים •1פרסם פרטים
אודות השערוריה.
אי־אפשר היה לגנות את הלייבור על
שנאחז בפרשה זו, כדי להפיק ממנה את
כל ההון הפוליטי הדרוש, חודשים מעטים
לפני שנערכות בבריטניה בחירות כלליות.
אנשי הלייבור לא יכלו כמובן להופיע ב שומרי
המוסר וטוהר המידות, שכן בתקו פה
בה היו הם בשלטון, ארעו פרשות שחיתות
מוסרית בין שרי ממשלתם, שלא היו
פחות חמ-רות מפרשת פרופיומו. אולם העובדה
שנספח ימי סובייטי היה מעורב ב אמצע,
איפשרה להם לנצל את האספקט ה־בטחוני
של הפרשה.
מה תהיינה תוצאות התענוגות האסורים
של פרופיומו עם הדוגמנית־היצאנית לגבי
השמרנים?
מכון לחקר דעת הקהל, שערך השבוע
מחקר בין תושבי בריטניה על עמדותיהם
בשאלות הקשורות בפרשה, גילה כי תוצאותיה
עשויות להיות חמורות מאוד 14.4 .
אחוזים מבין הנשאלים ציינו כי הם נבעתים
מגילויי פרשת פרופיומו 37.2 .אחו זים
היו מזועזעים 26.4 .אחוזים דדו מזועזעים
במיקצת 7.6 .אחוזים טענו כי אין
וושיבות לפרשה ואילו 14.4אחוזים ציינו
כי אין זה מעניינם.
לפי מחקר סטאטיסטי זה, אילו היו הבחירות
נערכות מחר, היו השמרנים מקבלים
33 אחוזים מקולות הבוחרים, לעומת
44.2אחוזים שקיבלו בבחירות האחרונות.
הלייבור היה זוכה ב־ 51.4אחוזים מן הקולות,
לעומת 40.6אחוזים להם זכה בבחירות
הקודמות.
ספורט כרח־גל
הכוע! כול ללכת
אחרי 18 שנים של פעילות ספורטאית
רבת תהילה נפרד השבוע מי שהיה במשך
שנים רבות אליל הכדורגל הישראלי, שייע
גלזר, מאגודתו מכבי תל־אביב.
במשך שנים רבות היה נדמה כי שני
מושגים אלה הם מושגים זהים. שייע היה
מכבי תל־אביב. מכבי תל־אביב היה שייע
גלזר. רבבות אוהדים של הקבוצה היו
מעריציו של הכדורגלן, באו למשחקי מכבי
כדי לראותו משחק. לגבי דורות שלמים של
כדורגלנים צעירים היה שייע דמות אגדית
שלממדיה שאפו להגיע. חלק ניכר מהישגיה
של קבוצת מכבי בימי הזוהר שלה, היא
יכולה ליחס לגדולתו של כדורגלן זה.
שייע, שהוא השריד האחרון מאותה קבו־צת־פאר
של שנות החמישים, שיחק כבר
בנבחרת הלאומית בהיותו בגיל 16 וחצי,
היה אחד הבולטים בה במשך עשור שלם,
הביא במישרין לכמה נצחונות מפואר־ם,
ביניהם הנצחון על תורכיה בשעור ,5:3בו
הבקיע הוא עצמו שלושה שערים במיבצעי־פריצה
מרהיבים.
לא אחת חרץ חלוץ דינמי וחייכני זה את
גורלה של אליפות המדינה, או גמר גביע,
,וקבוצת מכבי תל־אביב חייבת לו תודה על
המאזן העשיר שלה בעבר.
השבוע, כשנפרד שייע ממכבי תל־אביב לא
נערך לכבודו שום טקס. איש לא אמר
לו תודה. הוא פשוט היה בלתי רצוי.
הכושי הבלונדי שעשה את שלו יכול היה
ללכת.
יגיל 35 עדיין לא תלה שייע את נעלי
הכדורגל שלו על הקיר. הוא ימשיך להופיע
במשחקים, להלהיב צופים ולמשוך אוהדים
שיבואו לראותו, למרות שאינו עוד מה
שהיה פעם. אלא שעתה ישא על גופו את
חולצת הפועל כפר־סבא. הצורה בה נפרדה
ממנו אגודת האם שלו לא היתד, עלבון
עבורו. היא היתר, אות קלון מחפיר על שמה

במדינה

(המשך מעמוד ) 10
מסונן למדי. הוא מסוגל לפוצץ מבפנים
את המונופול המפא״יי במעוז חזק נוסף —
ציבור פקידי המדינה.
מונרכיה כהסתדרות. הסערה החלה
עם פרסום מסקנות וזעדת־הורוביץ, שהורכבה
רובה מפקידי בנק־ישראל, ואשר מטרתה
היתד. להסדיר את עניני השכר במוסדות
הממשלתיים.
ממבט ראש־ן, היו מסקנותיה של הוועדה
הגיוניות וצודקות. וכי מה הגיוני יותר
מהצעה לבטל את סכומי התוספות השונות
בתלוש המשכירת — להעמיד, לעומת זאת,
את השכר על סכום אחיד. או מה הפגם,
למשל, בהחלטה להצמיד את גובה השכר
לתפקיד, במקום לעובד.
עובדי המדינה החליטו, בכל זאת, כי
מסקנות הועדה מחבלות באינטרסים החיו ניים
ב ותר שלהם. העמדת המשכורת על
סכום אחיד וביטול התוספות למיניהן, פרו שה
ירידה תלולה בשכר העובד. הצמדת
דרגה לתפקיד, במקום לעובד, פרושה שפקיד
ממשלתי עש י לעבוד כל חייו באותה משכורת,
אם רעהו, במשרה בעלת דרגה גבוהה
יותר, לא ישבוק חיים לכל חי, או יעזוב
את עבודתו בעקבות ירושה בלתי צפויה.
אך הפתעתם הגדולה של עובדי המדינה,
היתד, הצהרתו של י מי שמייצג אותם בהסתדרות,
יחזקאל אברמוב, שטען, בשידור
בקול־ישראל, כי איגוד עובדי המדינה מוכן
לקבל, בשנויים קלים בלבד, את מסקנות
הוועדה. מעשה זה גם הזכיר להם, כי
בא גודם המקצועי אינו שולט משטר דמו־קראטי
אלא מונרכיה אבסולוטית: במשך
שנים־עשר שנות קיומו של איגוד עובדי
המדינה, לא נערכו בו אף פעם בחירות.
השליט היחיד באיגוד זה, הוא יחזקאל
אברמוב, אשר מונה לתפקידו על־ידי מוסדות
מפא״י.
ראיון אצל המושל. עובדי המדינה החליטו
ללכת בדרך שנוסתה כבר על־ידי
ציבור הפועלים. אם אי־אפשר לשנות את
ההסתדרות — יש להקים גוף שיטול. את
סמכויותיה. גוף זה הוא וזעדת־ד,תיאום,
שה־ רכבה מ־• 24 חברים, שנבחרו בכנס וועדי
העובדים, אשר נערך בחודש שעבר.
מיד לאתר הבחירות, החליטה וועדת־התיאום
החדשה לפנות להנהלת ההסתדרות,
להציג בפניה את דרישותיהם האמיתיות
של וועדי עובדי־ר,מדינר .,הם אף קבעו מועד
לפגישה עם מזכיר האיגוד המקצועי, ירוחם
משל. אולם כאשר הגיעו חברי הוועדה
לבניין ההסתדרות, התברר להם כי משל
לא טרח לחכות להם. קיבל אותם, במקומו
מזכירו עמים פרידמן. הוא הפנה אותם אל
האדם המתאים: יחזקאל אברמוב.
חברי וועדת התאום לא חשבו אפילו
לנהל עמו משא־ומתן, עזבו את בניין ההסתדרות.
השבוע
עומד להתכנס הכנס השני של
ועדי העובדים, שאורגן הפעם על-ידי וועדת־התאום.
במסגרת זו תעמודנה על הפרק
התביעות המעשיות, להתחלה מידית בניהול
משא־ומתן להעלאת השכר, ואיום מפורש
להשבתת העבודה.
מיד אחרי זה יבוא הצעד הבא: מיום
ראשון הקרוב יעזבו עובדי המדינה את
עבודתם שעה לפני הזמן, יחזרו בצורה
זו אל מסגרת שעות הקיץ, שבוטלה בקיץ
הקודם.

במעגל הנישואין
״מד, מתרחש כאן? חשבתי שיש עוד הפגנה
דתית בכפר־אתא, אז באתי במהירות
האפשרית,״ אמר הנער, שהגיע רכוב על
אופניו, ישר למירפסת בית־הכנסת .״אכל
בינתיים אין שום דבר מעניין. סתם חתונה.״
ממבט ראשון ניראתה החתונה רגילה.
הרב הספרדי מילמל את הברכות ליד זוג
לא צעיר ביותר. על דלת בית הכנסת נתלה
כרוז הרבנות נגד הליגה למניעת כפייה
דתית. יוצאי הדופן היחידים היו תומכי
עמודי החופה: ארבעה פעילים של הליגה
למניעת כפייה דתית בכפר אתא.
דרך לחופה. דרכם של לילי דניאל
ומרדכי אליהו לחופה וקידושין, לא היתד,
סוגה בשושנים. שניהם יוצאי בומביי שבהודו,
ומשתייכים לעדת בני־ישראל. מרדכי,
שהגיע לארץ לפני עשר שנים, הספיק לשרת
בצד,״ל, לחם בקרבות סיני ולאחר
שהות קצרה בקיבוץ, הגיע למעברת בפר־אתא.
לילי,
שעלתה ארצה לפני ארבע שנים בלבד,
הגיעה עם משפחתה ישר למעברה. שם
נפגשי השניים׳ ,התאהבו זד, בזו, החליטו

העולם הזה 1346

קולנוע

להינשא.
עד כאן התנהל הכל כמו אצל אלפי אזרחים
ישראליים אחרים. הבעיות החלו כאשר
ניגשו השניים להגשים את החלטתם.
לפני שנתיים ניגשו בני־הזוג אל הרב
המקומי. הוא הציץ במיסמכים, ניענע בראשו
לשלילה, ושלח את השניים •לרב ב־קריית־ים,
אשר היפנה אותם לרבנות בחיפה•
זו שלחה אותם לרבנות הראשית בירושלים.
בשבועות הבאים נידמה היה לזוג,
כי הם רצים במחול שיגעוני. הרבנות הראש
ת שלהה אותם חזרה על עיקבותיהם:
לרבנות בחיפה, משם לקרית־ים ושוב ל־כפר־אתא.
כשהגיעו לנקודת המוצא, שוב
נאלצו להתחיל בכל הסיבוב.
באף אחת מתהנות־הדרך לא אמר להם
איש בפרוש: אין אנו מעוניינים לתת לכם
היתר־נשואין, כי אתם מבני־ישראל. הפעם
נמצא תרוץ אחר — לילי היתה כבר נשיאה
פעם, התגרשה מבעלה לפני שעלתה
ארצה. לדעת הרבנות, לא היו גרושיה כש רים.
הסיבה, לדברי הרב מכפר־אתא: גט
הפיטורין לא נכתב על נייר קלף, כנדרש.
דעתו של הרב מחיפה היתד, שונה: בגט
הפיטורין חסר משפט אחד. ואילו הרבנות
הראשית טענה: הגט אינו כשר, מכיוזן ש הטופס
המקורי נמסר לידי האשד״ במקום
למס ר לה אישור בלבד.
מעגל הקסמים. המבוך הביורוקראטי
המשיך להתנהל כמעגל־קסמים. לבסוף פק עה
סבלנותם של מרדכי ולילי. הם החליטו
לגור יחד כזוג נשוי, ויתרו על אישורה
של הרבנות לאושרם המשותף. כעבור זמן
נולדה להם בתם אסתר.
בינתיים החלו הדברים להסתבך יותר י־יותר.
היות ותעודת הזהות של מרדכי העידה
על רווקותו, נאלץ היה לשלם את מיסיו,
כפועל יומי בבתי־הזיקוק, כרווק. למעשה
היה עליו לפרנס משפחה בת חמש נפשות:
את אשתו, חותנתו, בנה של לילי מנשו־איה
הקודמים, בתו הנוכחית ואת עצמו.
בסוף השנה שעברה הגיע הזוג לסניף
הליגה למניעת כפייר,־דת־ת בחיפה. מאותו
רגע קיבל עורך־דין הליגה את הטיפול לידיו.
צעדו הראשון היה משלוח מכתב לשר־ר,דתות,
בו דרש למנות פקיד רישום נשואין

סרטים
בו ש ה בפעם הש<1ה
אנג׳ לינה (מוגרבי. תל־אביב; איטליה)
נמנה על סוג הסרטים, שאין לבחנם להעריכם
במסגרת הצגתם בלבד. כשם שליקוי
החמה של מ כלאנג׳לו אנטוניוני יד,יד,
בעל איכויות רעיודות ואמנותיות שונות,
כיצירה בפני עצמה, או כחלק מטרילוגיה
פילמאית, כך גם סרט זה מחייב התיחסות
כאל חלק אחד מיצירה קולנועית מקיפה
ושלימה יותר.
מורו (אנטזניו היפה) בולוניני, מד,מקו ריים
שבבמאי הגל־החדש באיטליה, לא הצהיר
על כוונתו ליצור סידרת סרטים סביב
רעיון אחד. אולם נוכח דמיונו המפתיע
של סרטו זה, לסרטו האחרון, בית־הבושות,
שהוצג לפני מספר חודשים כארץ, אי־אפשר
שלא לקשר אותם יחד.
בית־הבושות עסק באהבתו של בן משפחת
איכרים איטלקית (ז׳אן־פול בלמונדי)
ליצאנית (קלאודיה קרדינאלה) על רקע ההווי
האיטלקי, בשלהי המאה שעברה, וההתעו ררות
הסוציאליסטית בהברה האיטלקית של
אותם הימים.
אנג׳לינה עוסק בנושא דומה: אהבתו של
לבלר עני (אנטוני פרנציוזר ).ליצאנית
(קלאודיה קרדינאלד ).על רקע ההווי האיטלקי
של ראשית המאה הנוכחית, ובתנאים החברתיים
באותה תקופה.
בילויים וגברים. אנג׳לינד, היא בת
למשפחה עניה בטריאסט, הנאלצת לפרנס
את משפחתה. היא נערה עליזה, החובבת
בילויים וגברים, אינה מהססת לגבות תמו רת
תחביביה אלה תשלום נאות.
יום אחד היא פוגשת בלבלר, המתקרב
במהירות לגיל העמידה, אשר הי בחברת
אחותו הבתולה הזקנה (בטסי בלייר) ,ושאינו
כולל בחייו לא בילויים ולא נשים.
היא מתאר,ב בה בצורה מטורפת, מקנא לה
עוד לפני שהספיק לדעת את שמה, אולם
מצהיר מראש שככל שתהיה אהבתו אליה
גדולה, לא ישא אותה לאשה לעולם. למה?
מפני שהדלות אינה מאפשרת חיי נשואין.
הזנזונת היפה, שהספיקה לבקר במיטות

זוהי חזרה על אותו רעיון׳ אותו ניסה
בולוניני להביע בבית־הבושות בצורר, דומה.
אלא שסרטו זה חסר את אותו כח שהיה
לקודמו. פרנצ וזה מי־גיז במשחק עצבני
וקלאודיה קרדינאלה צריכה לעבוד הרבה
מאוד כדי שיובן נר, הוא מקצועה האמיתי.
אפילו בבנין ר,אוירה ברקע, בו הפליא בולו־

קלאודיה קארדינלה
היצאנית שיחקה בתולה
הקודם, עשר,

הפעם

ניני כל כך בסרטו
מלאכה חסרת,פיוט.
היחידה המצילה את הסרט מלטבוע בשיממון
היא השחקנית הוותיקה בטסי בלייר.
במשחק מאופק ונוגע ללב היא מעצבת
דמות בלתי נשכחת של בתולה המדכאת את
יצריה ורגשותיה, מתמוטטת לבסוף בשל
אי־יכולתה לעמוד בלחציה הפנימיים.
בולוניני אינו מחדש בסרטו זר, דבר. אך
עם זאת, בשל סיגנונו האישי המיוחד, הטבוע
בסרט, זהו סרט מעניין.

השמן המסכן
האילם ממונמרטר (תל-אביב, תל-
אביב; צרפת) הוא סיפור סאכריני מזיל־ומעות,
שנועד להוכיח שטוב־הלב והעזרה
לזולת, נותרו רק בקרב החלכאים והנדכאים.
מסכן
כזה הוא ג׳יגו הקלושאר, שהוא
גם שמן, גם אילם וגם מזוהם, שכולם צוחקים
לו, כולם מנצלים אותו, ואין לו ידיד
ורע בכל העולם כולו, מלבד חתול וכמה
כלבים.

חופה מעל למעגל הקסמים
אזרחיים, כפיתרון בעיית הנשואין של זוגות
במצבם של לילי ומרדכי. מכאן ואילך ־,חל
הגלגל להחיש את מהלכו, הגיע לבסוף למרפסת
בית־הכנסת אליהו הנביא בכפר״
אתא, מקום בו נערך טכס הנשואין. בטכס
השתתפה גם בתם של לילי ואליהו, בת
תשעה החודשים.
הרב סירב לבוא אחרי החופר, עבר
הטכס לקפה שביט הסמוך. למעשה תיכננו
לערוך את הטכס במועדון הליגה בחיפה,
אלא שהרב סרב בתוקף לבוא למקום זה.
אך גם כך, נשא הטכס אופי בלתי רגיל.
ליד השולחן ד,מאורך, שנערך בצניעות, כמעט
ולא נראו בני עדתם של לילי ומרדכי.
שכני הזוג לא הופיעו כלל. לעומתם הופיעו
אנשים יוצאי עדות אחרות, רובם בני
שיכבה חברתית שונה לגמרי, אשר באו
להכיר את הזוג הנישא בפעם הראשונה.
היו אלד, פעילי הליגה למניעת כפייה דתית.
* משמאל: כרוז נגד הליגה נגד הכפייה
הדתית.

מחצית גברי הע ר, מתאהבת בגבר המשונה.
היא מציגה את עצמה בפניו כבתולה
תמימה, נהנית מהאהבה הרגשית, מה גם
לוותר על מה שהוא
שאותו גבר מוכן
מכנה ״הצד הפורמאלי״ שבאהבה — יחסי
המין.
כל אותה עת, היא ממשיכה בעיסוקה
הע קרי, מצליחה להסתיר ממנו את ניאופיה,
אך מנסה להשתמש בקנאתו, כדי
להינשא לו. אולם כשהוא מגלה כי היא
שיכבת עם כולם מלבדו, הוא עומד על
ביצוע הצדדים הפורמאליים שבאהבה. מאותו
רגע מתר, האהבה המוזרה. האהובה לוקחת
ממאה,בה תשלום.
כשלון ההידברות. בולוניני עובד על
אותו גל של אנטיניוני: ההתנכרות האנושית
היא מקור הצרות של החברה. הכסף הוא
הגורם להתנכרות. מאהבה של היצאנית
בנסיון ההידברות שלו לאהובתו, נכשל אינו מצליח להידבר גם עם אחותו הנמקה
ביסודי תאוותיה המודחקות, מביא הרס על
עצמי ואחותי.

יום אחד מוצא אותו מסכן יצאנית־שחפנית,
הגוססת בגשם, בחברת ילדתה
הקטנה. הוא אוסף אותן למרתפו, ושם,
אולי בפעם הראשונה בחייו, הוא זוכה
לנשיקת אשה, מפיה של הילדה. הוא הופך כרי לאדם אחר. הוא אפילו גונב כסף
להחזיק את השתיים במרתפו.
אבל העולם מתאכזר גם לאלה שאינם
יודעים לדבר. ג׳יגו המסכן נרדף על־ידי
אנשי שכונתו, עד לרגע בו הם סבורים כד
הצליחו להמיתו. אז הם עורכים לו הלז* 9ו
מפוארת, מספידים אותו ושופכים דמעות
על קברו. כאשר מתברר להם שהוא חי,
שוב מתחילה הרדיפה הגדולה.
העלילה טובעת. זהו סרט שנועד להפגין
את גדולתו של שחקן האופי ר,אמרי־אי
ג׳קי (אדי פלסו!) גליסון, כוכב טלביזיה
ותיק, שהתגלה על־ידי הקולנוע, וכבש את
עולמו במספר תפקידים משניים בסרטים
טובים. ג׳קי, שחיבר גם את המוסיקה לסרט,
אינו מאכזב. הוא איקיות קולנועית מרשימה,
מין תערובת של מישל סימון, צ׳ארלס
לוטון וצ׳אפלין. אולם העלילה האינפאנ־טילית
טובעת לחלוטין בין כתפיו העצומות.
חסרונו הגדול של הסרט הוא העדר
אחדות. הוא נע בין פיוט מלאכותי לבין
סאטירה חברתית, בין מלודרמה לבין קומדיה.
נשאר, בסופו של דבר, חסר סגנון.
גם המיזוג של ייצור משותף צרפתי־אמריקאי
אינו עולה כאן יפה, ומה שיכול בסרט היד, להראות רומאנטי, מלבב וכן
צרפתי, נראה כאן כקיטש.

במדינה
חברה
רי קוד של כוח סבל
מגיפה חדשה עומדת לפלוש אל רחבת
הריקודים של החברה הישראלית — ריקוד
הלימבו. ניצניה הראשונים הופיעו כבר
השבוע במסיבת־יום־הולדת שערכה אשת־הזוהר
המפורסמת, גילדה דורן־סולל, ב־חווילתה
שבקריית־אינו. לעיתונאים, סופרים,
ואנשי ב יהירה ביניהם הנודיסט רוברט
ולץ — שהתאספו בדירה, על מנת לחגוג
נם מלאות 9שנים לשהותה של גילדה
בארץ, היתד, הזדמנות לנסות כוחם בריקיד.
טכס דתי. ריקוד הלימבו, כמו הטוויסט,
מבוסס על רקודי פולחן עתיקים.
על גבי שני קני־במבוק ניצבים נמתח קנה

שלישי במאוזן. כשמתחיל הקצב להשמע,
על הרקדן לכופף גבו לאחור, לגרור עצמו
צעד אחר צעד אל מעבר למוט. הוא עושה
זאת על, ידי כיפוף כפות רגליו לצדדים
ושמירת שווי המשקל בעזרת ידיו, אותן
הוא מעביר קודם מעבר למוט.
מוצאו של הלימבו הוא מטרינידד, מולדת
הקאליפסו. אלא שיותר משהוא ריקוד —
הוא מהווה מבחן של כוח־סבל. תחילתו של
ד,לימבו היתד, בטקסי־דת שנערכו על־ידי
ידידים או קרובי משפחה ליד מיטתו של
אדם גווע. הרקדן, אחוז האכסטזה, היה
מתחיל במחול הלימבו כשר,עומדים סביב
מנמיכים מדי פעם את המוט המאוזן. כל
מעבר מוצלח מתחת למוט היה מקרב, לפי
האמונה, את נשמתו של הגווע יותר ויותר
לגן־העדן.
החלק הקשה ביותר בריקוד־פולחן זה
היה כשהגיע המוט למרחק שלושים סנטימטרים
מהקרקע. אז היה על הרקדן להזהר
פן יגע גופו במוט או בקרקע. נגיעה כזו
פירושה שלנפטר לא יהיה חלק בגן־העדן.
כמו הודה״הופ. כיום אימץ לעצמו את
ריקוד הלימבו מי שנחשב ליוצר הטוויסט.
צ׳אבי (ארנסט אוונס) צ׳קר 21 הפך אותו
מרקוד פולחן מיסטי — לשגעון האמריקאי
החדש לא רחוק היום,״ מנבאים יצרני
ומפיצי התקליטים ,״שמוטות ריקוד הלינובו
ימלאו את חדרי הילדים כפי שעשו בזמנו
חישוקי ההולה הופ.״

מ ש טר ה
המלחמה נמ שכ ת

:ידדה ורוברט
כפוף

-שרב א׳

לאחור

שלב כ׳
מעבר מ-תחת לנווט

בבית משפט השלום טענו הצדדים ב־להט.
התביעה המשטרתית ביקשה לשכנע
את שופט השלום, שלמה רוזנפלד, כי שני
ספרי הכיס, הנה בא הקברן המתוק והייתי
כלבתו הפרטית של קולונל שולץ, הינם ב־בחינת
חומר תועבה פורנוגראפי ועל כן
יש להרשיע בדין את מחבריהם, מדפיסיהם
ומפיציהם.
לאחר שמיעת העדויות, זיכה השופט את
מחברי הספר הקברן המתוק, הרשיע רק את
מחברי כלבתו של שולץ.
הסטאלג הראשון. הוצאת הספרים,
מעודדת ממחציתו של פסק־הדין, מיהרה
להוציא שוב לשוק את הקברן המתוק, כש־על
העטיפה החדשה הכתובת: הוחרם —
וזוכה על־ידי בית המשפט. כמו כן הוצא
לשוק ספר חדש, שנשא את השם כלבתו
של שולץ, ואת אותה תמונת שער, אם כי
תוכנו שונה לחלוטין.
המשטרה, מאידך, קיבלה עידוד מחציו ה־
״יני של פסק־הדין, החליטה להפעיל את
הצנזורה שלה לבדיקת ספרים נוספים. ביני־הם
— סטאלג , 13 הראשון בסידרת ה־סטאלגים,
שהפצתו החלה לפני יותר משנתיים,
וסטאלג .217
קטעי הפורנוגראפיה שעליהם תסתמו המשטרה
מתארים כיצד מענות חיילות ס״ם
שבוי על־ידי קשירתו לעמוד ושריפת אש-
כיו בבדלי סיגריות. כמו כן כולל אחד משני
הספרים תאור פרברסי כיצד מאלצת
קצינה לסבית שבוי צרפתי לביא במגע עם
אחת החיילות, על רחבת המיסדרים.
קציני מדור־סמים־ומוסר תפסו כקירבן
מוכר ספרים משומשים, בעל דוכן קטן
בתחנה המרכזית, החרימו מחנותו את
סמאלג 13 וסטאלג ,217 הגישו נגדו תביעה
נסיונית.
נגד פעולה זו מחה מוכר הספרים, ששוחרר
בערבות של 100 לירות, לאחר ש
שנלקחה ממנו תביעת אצבעותיו .״אני לא
מבין׳״ טען ,״אני בסך הכל מוכר ספרים
האם אני צייו לקרוא את כל הספרים ש•
אצלי בחנות ולהחליט לבדי האם הב פור-
נוגראפיים?״

מ שפט
צדק צרוף
עובדי לישכת־הסעד התל־אביבית הכירו
היטב את יחיה אטיאס. כי מאז הגיע לתל־אביב,
ממקום מגוריו הקודם בחצור, הפך
לאחד מאותם המטופלים הנאלצים לחיות
מקופות הקרנות הסוציאליות.

שלב ג׳
צעד לגן־העזן

ליחיה לא היו תביעות רבות. הוא לא
דרש עבודה או קיצבה חודשית. היתה לו
רק בקשה אחת: הלוואה לצרכי רכישת
דיור. אם לא קיבל יחיה מיד את הסכום
שביקש למטרה זו, היתד, יכולה להיות לכף
רק סיבה אחת: עובדי הסעד לא ביקרו,
כנראה, מעולם במעונו. כי לו ראו היכן

התעלומה הבלשית ש7
גר הצורף,
היו נחרדים.

עולה

חדש,

משפחתו,

צריף על הכור. בשכונה תל־אביבית
דרומית היה לו ארגז עץ גדול, ובו שיכן
את אשתו וששת ילדיו. מי הגשמים בחורף
היו דולפים מן הגג, מחלחלים דרך הריצפה
אל תוך בור הביוב המצחין עליו הוקם
הצריף. בקיץ היו עכברושים עולים מן הבור,
משוטטים ועושים בצריף כבשלהם.
עד שיום אחד החליט יחיה לעשות מעשה
של יאוש. הוא נטל שלושה מילדיו,
הביאם ללישכת־הסעד .״כאן הם ישארו עד
שיתנו לי בית,״ הודיע לעובדים, והפקיר
את ילדיו על שמיכה שפרש על הארץ.
המשטרה מצאה אותו מיד. בניגוד לליש־כת־הסעד,
היתד, פעולתה מהירה, ותוך
ימים אחדים ה בא יחיה למשפט. הוא לא
כפר באשמה, סיפר לשופט כי נאלץ לעבור
לתל־אביב על־מנת למצ,א מעט עבודה כצורף,
אולם לא יכול היה להמשיך ולגדל
את בניו בתנאי־זוועה אלה.
פטיש המשפט ירד על ראשו במהלומה.
שופט־השלום חיים נחמני הרשיעו, גזר עליו
ארבעה חודשי מאסר ממש.
שאלה סוציאלית. אדם נוסף שנחרד
מפסק־דין זה, היה עורך־הדין התל־אביבי
אברהם פישמן .״אם נמצא פסול בכך שהאיש
עזב את ילדיו מתוך יאוש,״ אמר,
״הרי שעתה בא החוק ומאלצו לנטוש אותם
שוב ללא מפרנס.״ הוא קיבל על עצמו
לטפי( בעניין, הגיש עירעור לבית־המשפט
המחוזי.
״על־ידי כך השיג החוק את ההפך מ מטרתו,״
נאמר בכתב העירעור .״כי עתה
סובלים הילדים, באין מי שיתן להם גם
את המעט שהיה להם קודם, והם נידונים
לחרפת רעב ממש. לא זו הדרך להוציא
אביונים מדלותם.״
שופטי בית־המשפט המחוזי עיינו שנית
בפרוטוקול הדיון .״השאלה שלפנינו היא
כמובן שאלה סוציאלית בראש ובראשונה,״
קבעו בפסק־דינם המפורט, בו החליטו לבטל
את עונש המאסר של יחיה, החליפוהו
במהסר־על־תנאי.
החי 9טיישמר החופים: בטבריה, התרחצו
שני שוטרים תל־אביביים בכינרת כשהם
לבושים בתחתונים בלבד, היכו וקיללו
שוטר טברייני שבא לעצרם בעקבות תלונת
אחת השכנות.
9החיה שכאדם: בנהריה, התעוררה
בתו של פרדי דורה, בעל מועדון־
ל לה, משנתה, נוכחה לדעת כי גנבים מסתובבים
בדירה בה ישנה לבדה, החלה נובחת
במקום הכלבים, שנרדמו אף הם, הצליחה
להניס בצורה זו את הפורצים.
9דכרי הימים: בירושלים, פירסם
הצופה ידיעה״ לפיה הוטמנה פצצה באחד
הבתים בעיר, גרם להזעקת המשטרה, ש גילתה
לבסוף כי הידיעה נלקחה מהמדור
בו מצטט העיתון ידיעות שהופיעו לפני
25 שנה.
• ערום ועיריה: בבת־ים, ביקש
אחד המתרחצים לחסוך דמי־מלתחה, התפשט
ערום על החוף, נעצר על־ידי פקחי־העיריה
שהביאוהו למשטרה, נקנס בשלו־ש־ם.
וחמש לירות.
ס אוטדבוסוגסטיה: בירוחם, נעצר
צעיר שנהג לגנוב אוטובוסים של אגד,
טען במשטרה כי איננו יכול להתחייב שלא
לחזור על מעשיו מאחר ו״יש לו אלרגיה
לא טובוסים.״
• אני רב־החובל: בחיפה, סרב
תושב העיר להפסיק לעבוד בשבת כפי שחייבוהו
דייני בית־הדין הרבני, בעקבות
תלונת אשתו כי הדבר מפר את שלום־
הבית, טען כי לא איכפת לו להפסיק לעבוד
בשבת, אלא ש״בפרינציפ, אין הוא מוכן
לקבל פקודות מאשתו.״
9ככש ליום: באחוזם, נגח כבש
את רועהו, הפילו על הארץ חסר הכרה,
ניצל את: ההזדמנות כדי להוביל את העדר
השדוד לכוון גבול ירדן.
9משפט חוזר: בתל־אביב, הגיש
עורך־דיז עירעור על פסק־דין שנתן הוא
עצמו חודשים אחדים קודם, שעה שכיהן
עדיין כשופט־תעבורה באחת מערי הדרום.
$ההפצה חייכת להימשך: בחיפה׳
לא התייאש קרל גוזמן מפיטוריו מחברה
להפצת־ספרים, המשיך להציג עצמו
כמפיץ אותה חברה ושילשל את הכספים
לכיסו, נעצר לבסוף על־ידי המשטרה.

ך־• וקטור, בבית־החולים שלך מתרח׳
1 / /ש ם דברים נוראים!״ צעקה מרים
גרקו, כשהנא מנכה בכל כוחה להתגבר על
התקפת ההיסטריה שלה .״מבית־החולים ש־לכם
נעלמים החולים. אבא שלי נעלם! אתה
מבין, אבא שלי!״
דוקטור יוסף קויש, מנהל בית־החולים
אינילוב, ה ה מזועזע עד עומק נפשו. באוזניו
צילצלו דבריה של מרים — ידידתו
משכבר — כבדיחה אכזרית .״הרגעי, בבקשה,״
אמר לבסוף, כאשר הבין כי לאף
אחד אין ח ש־ להתלוצץ .״כל זה אינו אלא
אי־הבנד, מוחלטת. הכל יתברר מיד״.
בכל זאת כלום לא התברר. הסצנה המתוארת
התרחשה ביום שישי, ה־ 31במאי,
בשעות שלפנות ערב. למחרת בבוקר
נתגלה אביה של מרים, מיכאל ספיר *,על
גג ביתן נמוך, צמוד. לבניין הראשי של
בית־החולים. בגולגלתו נתגלה שבר פתוח.
גג הביתן, בן קומה אחת, שכן חמש קומות
מתחת לחלון מחלקה חירורגית ב׳ ,ממנה
נעלם י: ם קודם לכן.

איש רכ-פעליס

יפאל ספיד אושפז במחלקה החירור־
גי ת של בית־החולים איכילוב ב־ 19במאי.
הוא הוכנס לבית־החולים לצורכי ניתוח,
הנחשב בעולם הרפואה כיום כניתוח
של מה־בכך — ניתוח־שבר.
איש לא הצביע על סיבוכים נוספים. ב־
2משך שבוע הוא עבר את כל הבדיקות ה!,.,דרושות,
חיכה למועד הניתוח. ככל חולה
אחר, פחד גם מיכאל מפני שולחן הניתוחים
— אך היה זה אותו פחד כמו מפני
מקדחו של רופא השיניים. עד גיל 69 כמעט
לא ידע ספיר חולי. הוא היה ידוע
כאדם תוסס ועירני, נסע מידי יום לצורכי
עבודתו לירושלים, ישב בישיבות גם בערבים.
כשה ה חוור לתל־אביב, עוד הספיק
ללכת עם אשתו לקונצרטים של התזמורת
•הפילהרמונית.
גם בבית־החולים היה לו מעמד מיוחד.
כי מיכאל ספיר היה אחד האישים המוכרים
בישראל. בשנים הראשונות לעצמאות ייצג
את המדינה באחת מבירות אירופה הגדולות•
הוא היה חבר הנהלת המפלגה הליבראלית
ואיש רב־פעלים באגודות תרבותי.
ת למיניהן.
מובן מאליו כי משפחתו, אחת המשפחות
המיוחסות והנכבדות בארץ, עשתה הכל כדי
להבט ח לו טיפול נא ת בבית־החולים. מדי
יום היו הטלפונים מצלצלים בבית־החולים,
כשבעלי משרות רמות במשרדים חשובים
שואלים לשלומו של החולה.
הניתוח נערך ביום ראשון, ה־ 26 במאי,
וכפי שאפשר היה לצפות מראש, עבר ללא
כל תקלות. החולה החל מחלים בצעדים
מהירים. לפי תחזית הרופאים היה עליו
להשתחרר מבית־החולים לקראת השבת הקרובה,
או לכל המאוחר ביום ראשון. המשפחה
כבר הזמינה עבורו מקום בבית-
הבראה, אליו יסע יחד עם אשתו, עם צאתו
מבית־החולים.

הפתעה כשעה שיט

ך* יום הגורלי — יום שישי, ה־ 31ב׳
| מאי — התחיל בצורה שיגרתית. בשעה
11 בבוקר לא העיד דבר על הדראמה ה עומדת
להתרחש. באותה שעה ביקר את
מיכאל בנו, המתגורר באחת מעיירות הנגב
הרחוקות. לדברי הבן התנהלה השיחה
סביב נושאים שיגרתיים ביותר. מ-כאל גמר
את מנת הפודינג שלו, ביקש מבנו לגשת
למטבח ולשטוף במו ידיו את הסכו״ם במים
חמים. הוא טען שאין לו אמון בנקיון -
בבית־החולים.
זמן קצר לאחר מכן נפרד הבן מאביו.
היה זה בערך ב־ .11.15 מאותו רגע החלו
להתרחש דברים מוזרים וטראגיים בבניין
הענק של בית־החולים, אף כי פרטים רבים
מאותה שרשרת־אירועים נותרו עד היום
בצל סימן־שאלה גדול.
בני־משפחה אחרים של החולה, אשתו ו בתי׳
הגיעו לביקור סמוך לשעה שש בערב
אותו יום. בתחילה היה בדעתם לבוא
לביקור בשעות הצהריים, אך שינו את המועד
בגלל שתי סיבות. ראשית: סמוך לשעה
11 כבר ביקר אצלו בנו. שנית: בין
חמש לשש נערך בחדרי החולים ביקור
רופאים, ובני־המשפחה רצו לנצל זאת כדי
* מסיבות מובנות, שונו שמות החולה
ונל בני משפחתו.

בית חולים איכילוב, שהנהלתו הסתירה אותה במשו שבועיים ורק עתה יצאה לאוו

לברר את המועד המדזייק לצאת אביהם את
בית־החולים.
השעה שש זימנה למשפחת ספיר הפתעה
מזעזעת. בתחילה מנעו מהם את הכניסה ל מחלקה,
הורו להם להמתין בחדר המדרגות
עד גמר הביקור. לאחר ציפיה ממושכת יצאה
לקראתם אחת האחיות.
״בעצם, למה אתם מחכים כאן?״ שאלה
האחות בטון לא אדיב ביותר .״הרי מיכאל
ספיר כבר איננו בבית־החולים. הוא כבר
עזב״.
״איך זה עזב?״ התפלאה מרים גרקו,
״הרי ה א לא יכול היה לעזוב בפיג׳אמה.״
״כנראה שהיה יכול, אם עזב,״ קבעה האחות
בקול פסקני וטרקה את הדלת.

עוד שאלה ללא תשובה ברורה: באיזו
שעה ביצע מיכאל ספיר את קפיצת־המוות?
כפי שהעידו עובדי המטבח נמשכה עבודתם
עד שעה שמונה בערב, ללא הפסקה. העבודה
הבוערת מתבצעת בשעות הצהריים,
כאשר מכינים את האוכל ומספקים אותו
לחולים. אז עובדים במטבח חמישה אנשים.
כיצד יכול היה מיכאל ספיר להטיל את
עצמו מבעד לחלון בדיוק באותו זמן? לכל
הדעות אין זה מיבצע קל. חלונות המטבח
הם קטנים וגבוהים־למדי, ולרגליהם משתרעת
שורת כיורי־רחצה.
כתוצאה מכך ניסתה הנהלת בית־החולים
לבנות גירסה, כאילו קרה ד,מיקרה בשעות
הערב. אך שוב לא התאים הדבר. היות
ועובדי המטבח עבדו עד שמונה ואילו ה

הקומה החמישית

אחד החולים, אשר שכב באותו חדר,
כיפר כי מיכאל פחד כי הוא חולה סרטן.
אך לעומת זאת עמד בתוקף על כך, כי לא
שמע זאת אף פעם מספיר עצמו.
גם בני משפחתו וידידיו מסרו כי לא
מצאו כל סימן בהתנהגותו של החולה,
כאילו נתקף בפחדי מחלה או בסימני דיכאון.
התנהגותו הוכיחה את ההיפר: מצב
רוחו היה משופר והתנהגותו הוכיחה כי
הוא מעודד, לאחר שעבר את הניתוח בהצלחה
ותיכנן תוכניות לעתיד.

דפר לא השתנה

ל השאלות הנוגעות לצד הפלילי
^ אינן מסיימות את הפרשה. כי נותרות

דים הצליחה להגיע אל מנהל ביתן*
/,החולים, ד״ר קויש, רק לאחר חצי־שעה.
עובדת העלמו של החולה היתד, עבורו
הפתעה לפחות כמו עבור מרים. הוא
עלה מיד עם מרים למחלקה החירורגית
שבקומה החמישית, הזעיק את העובדים
והסתגר עימם בחדר הרופאים. לאחר חמש
דקות יצא והודיע למרים :״מיד נתחיל ב־ח
פושים.״
בינתיים פנתה מרים לעזרת המשטרה, אך
זו הופיעה בבית־החולים רק בשעה תשע
בקירוב. בשעה עשר הוזמנה מרים למטה
הנפה הצפונית ברחוב דיזנגוף, למסור את
תיאורו של הנעדר .״חפשו אותו בשטח
בית־החולים, לא בעיר,״ צעקה מרים במשטרה
.״הוא לא אדם שיברח מבית־החו־לים
וילך לשחק שש־בש.״
החיפושים שנערכו כל אותו ערב לא
העלו דבר. מרים שבה באותו לילה לבית־החולים,
גילתה למרבית פליאתה כי בכל
שטח בית־החולים שוררים שקט ושלווה.
המנהל, ד״ר קויש, כבר עזב וחזר לביתו
והחיים בבית־ד,חולים המשיכו להתנהל כאילו
לא קרה דבר .״אינני מבינה איך ב־בית־חולים
כזה, בו יש הכל — שיש יקר,
אולמי המתנה מרווחים ומכשירי־ריפוי משוכללים
— חכר רק דבר אחד: תשומת־לב
אישית לגורלו של בן־אדם,״ סיפרה אחר־בך
מרים.
בשבת בבוקר קיבלה המשפחה ידיעה, כי
מיכאל ספיר נמצא. אברהם חנן, אחד מעובדי
לישכת המודיעין של בית־ד,חולים,
אשר ביום הקודם עבד עד שעה שלוש אחר
;הצהרים וחזר למחרת בשבע, מצא אותו על
בג הביתן המכיל את חדרי הקבלה, ההמ תנה,
עזרה ראשונה וחדר מקרי־אסון.
לבנו של מיכאל, שהגיע מיד למקום,
הוסבר כי אביו קפץ מחלון המטבח של
;המחלקה החירורגית, בקומה החמישית. באותה
הזדמנות אף החזירו לו את שעון ה־וגויסו
שענד אביו ואשר המשיך במהלכו
התקין כאילו לא קרה דבר.

בקרו, לא נמצא מיכאל במיטתו.
האורח הסתובב במחלקה כחצי שעה, שאל
את העובדים ולאחר שלא הצליח לגלות
את עיקבותיו של ידידו החולה, עזב את
המקום. עד שעה שש לא חשב איש בבית־החולים
לעשות צעד כלשהו בקשר להעלמו
של מיכאל. גם עובד המודיעין, אברהם
חנן, אישר כי באותו יום, לא שאל אותו
איש אם ספיר יצא מבית־ר,חולים או לא.
העובד אשר החליפו ביום שישי בשלוש,
גם הוא לא ידע דבר עד שעה שש וחצי —
כלומר, עד שהמשפחה הרימה את קול הצעקה
הראשון. אולם אז היה זה כבר חמש
שעות לאחר המועד בו נתגלתה לראשונה
עובדת העלמו של מיכאל.
אך גם אחרי המיקרה הטראגי לא נעשה
דבר בבית־החולים שימנע הישנותם של
מיקרים דומן: בעתיד. איש מהנהלת בית־החולים
לא קרא לשיחה את עובדי אותה
משמרת במחלקה החירורגית. אף אחד אפילו
לא שאל אותם לפרטי הפרשה. משטרת
תל־אביב החליטה לסגור את התיק מיד
לאחר גילוי הגופה. שום ועדה לא קיבלה
עליה לחקור בדבר.
המשפחה המיותמת נשארה עזובה, ואם
כי בדרך הטבע נוהגים אנשים להתגבר על

111115

נירסות שעות
ך* אם שעון״יד מסוג זה, הנופל מ־
| 1קומה חמישית אל גג בטון, יכול שלא
להינזק? זוהי רק אחת השאלות אשר
תשובה עליהן תסייע לזרוק אור על הפרשה
המיסתורית של מיכאל ספיר.
בעיה נוספת בלתי ברורה: מיד אחרי ה־מיקרה
נאמר למשפחה כי מיכאל התאבד
בקפיצה מחלון המטבח, בקומה החמישית.
אך במשך הזמן השתנה הסיפור. הנהלת
בית־ד,חולים טענה כי הקפיצה בוצעה כנראה
מקומה הרבה יותר נמוכה. גירסה
זו הועלתה, כנראה, לאחר שבניתוח אחר־המוות
התברר, כי הפצעים שנתגלו על גופו
של המנוח לא התאימו לקפיצה מגובה כה

מאידך, חלונות המטבח שבקומה החמי שית
הם החלונות היחידים בחזית הבניין,
שאינם מכוסים ברשת. לאור עובדה זו
בוססה הגירסה הקודמת של בית־החולים.
על איזה בסיס הסתמכה הגירסה השניה?
זאת חידה.

חיפושים אחרי מיכאל החלו

כבר

בשעה

ההיה מגיע להתאבדות?
*** שאלה אחרונה, ואולי עיקרית:
איזה מניע היה למיכאל להתאבדות?
הניתוח, ממנו פחד תחילה, עבר בהצ לחה
והוא חיכה לשיחרורו המיידי. יום
לפני העלמו ביקרו אצלו בתו ואשתו, וב שיחה
משותפת נקבעו התוכניות המשפחתיות
לעתיד הקרוב. באותו יום הוא אף
שוחח עם בנו והיה מאושר על כי יצא
בקרוב מבית־החולים. מדוע מיד לאחר מכן
החליט לשים קץ לחייו?

עדיין השאלות הנוגעות לסדרי בית־ד,חולים
עצמו.
כי אין זה סוד שבבית־החולים איכילוב
— אשר הקמתו וציודו עלו לציבור במיליונים
רבים — נתגלו כבר בעבר תופעות
של אי־סדרים. החולים מתלוננים על יחס
בלתי־אנושי, וטיפול־בחולים כאילו היו הם
חומר גלם בבית־חרושת רפואי. אולם ה־מיקרה
האחרון היתד, שיא לכל מה שהתרחש
עד כה.
על העלמו של מיכאל ספיר ידעו, למעשה,
עובדי המחלקה החירורגית, שעות אחדות
לפני בואם של אשתו ובתו. כי, כפי
שסיפרה אחות המשמרת דינה, כבר בשעה
אחת ושלושים, קאשר בא אחד מידידו ל־

אבלם ולחזור לסדר יומם התקין, הרי ב־מיקרה
הנידון הוסיפה התעלומה מלח על
הפצעים. נוסף על האבל, תקף את המשפחה
רגש מוזר כאילו מישהו אשם במותו
של ספיר, מישהו שאינו ניתן לזיהוי, ללא־שם
וללא כתובת, אשם שנימלט באופן
מיסתורי.
בהתחשב באישיותו של המנוח, קשה
היה לקבור את הפרשה בשתיקה מלאה.
סגן שר־הבריאות, יצחק רפאל, ביקש מאחד
מעובדיו, ד״ר בילין, דו״ח על כל מד,
שהתרחש בבית־ד,חולים. לפני כמה ימים
קיבל רפאל את הדו״ח המבוקש. היה זה
דו״ח שזור באי־דיוקים והכתוב בנימה של
כתב־הגנה מצד הנהלת בית־החולים. כיום
נראה היה כי בזאת נסתיימה הפרשה.

אנשים
עיקור על רבי ש השר

שר־ד,חינוך אבא אכן, נתן לאחרונה
דוגמה חינוכית מאוד להתנהגות אזרחית
למ פת. השר הוא בעל חלקת אדמה בקרית־בנימין,
הסמוכה לחיפר( ,גוש ; 11035 תל־קה
.)74ה! א החכיר את חלקתו לתושב
המקום, המגדל עליה כיום תות־שדה. אולם,
כאשר התבקש השר, על־ידי המועצה המקומית,
לשלם את מיסי הרכוש המגיעים למועצה,
ואת חובו במשך 11 שנים, ת־מסתכם
בסכום של 290.12ל״י, לא היה
בידי השר לשלם את הסכום. הוא הודיע
למועצה המקומית כי העביר את הטיפול
לחותנו, שמחה אמבש, המתגורר בהרצליה.
כאשר סירב גם מר אמבש לפרוע
את חובו של השר, הודיעה המועצה המקומית,
כי אם לא ישלם את חובו תוך 14
יום, תאלץ להטיל עיקול על רכושו
דירתו של מנהל אל־על, אפרים כן*
ארצי, מקושטת בכיסאות, הנושאים עליהם
שמות של כוכבים הוליבודיים, כמו פול

;יומן, סד מינאו וארה מרי סיינט.

מלכות היופי
בהיכל היופי
טבען של נשים יפהפיות הוא לר צות
להיות יפות יותר. משום כך
מקפידות היפהפיות שבעתיים בבחי רת
מוצרי היופי שלהן, ומשום כך
אין דבר טבעי ומובן יותר מאשר
סיורן של מלכות היופי בהיכל היופי,
או במלים פשוטות יותר: ביקורן
הידידותי ומלא הסקרנות של בחירות
היופי הישראלי במפעל המקומי ל ייצור
מוצרי הקוסמטיקה של ״הלן
קרטים״.

הציון :״פרפקט!״
חברת ״הלן קדטים״ הבינלאומית
גאה בעובדה צנועה אחת: זוהי ה חברה
הבינלאומית הראשונה שהקימה
בארץ סניף לייצור מקומי של מוצ ריה.
בעקבותיה באו גם הברות אח רות,
אך רק לאחר שנים רבות של
הכשרת הקרקע על־ידי מוצרי היופי
של ״הלן קדטים״.
בשנת 1937 כבר היה מר בילבסקי,
כיום מנהל ״הלן קרטיס״ בישראל,
סוכן ראשי של החברה האמריקאית
לא״י, סוריה ומצריים. הוא עסק ב ייבוא
מוצרים מוגמרים של החברה.
בשנת 1949 נעשה צעד אחד קדימה
והוקם מפעל להרכבה של מוצרי ״הלן
קרטים״ על פי תרכיבים והוראות
שהובאו ארצה מן המרכז בצ׳יקאגו.
אחת לחודש שולח המפעל המקומי
שלוש דוגמאות שנבחרו באקראי מכל
מוצר שנוצר במשך החודש. הדוגמ אות
נבדקות במעבדות בארה״ב וה־דו״ח
של החברה חוזר ארצה בליווי
״ציונים״ למוצרים. עד כה זכו רוב
הדוגמאות שנשלחו לציון אחד :״פר פקט״
,דהיינו — מושלם.
מנהל המפעל, מר בילבסקי (בתמו נה,
מגיש פרחים למלכת היופי) ,מצ ביע
בגאווה על מכשירי הפיקוח ה אלקטרוניים
הקיימים בבית החרושת
ומאפשרים ביקורת עצמית של ה מוצרים
בטרם הם מגיעים למחלקות
הייצור.
בין המוצרים המקובלים של החב רה
אפשר למנות את ה״ספריי גט״,
״סואב״ ,״שמפו־ביצים״ ,הדאודורנטים
למיניהם׳ מוצרי־השיזוף, שפתונים,
פודרה ומוצרי האיפור לעיניים׳ לאקה
״פרוטוך החדישה, מוצרי ״אמבט זהב״
לאמבטיה ועוד.

התברר כי הריהוט המקורי אינו תוצאה
של הערצתו של בן־ארצי לכוכבים אלה.
הוא פשוט קיבל אותם במתנה מהבמאי
ההוליבודי אוטו פרמינג׳ר, על הסיוע
שהושיט לו בייצור הסרט אכסודוס
אגב, אם מזכירים את אכסודוס: ראש־הממ־שלה
לשעבר, דויד כ״גוריון, ראה מאז
אכסודוס רק סרט אחד: עץ או פלסטיין. השבוע,
בטרם הודיע על פרישתו, הספיק
ביג׳י לחזות בסרט נוסף, שהוקרן עבורו
במיוחד בלישכתו, הפעם לא חסך ביג׳י מחמאות
לשחקן הראשי שהופיע בסרט, נהנה
ממנו מאוד. הסיבה: השחקן היה הוא עצמו,
שעה שצולם בעת ראיון שנתן לתחנת
טלביזיה אמריקאית.

אדרי זוהר, המופיע בתוכנית שן ועין ב־חנזאם,
נראה השבוע ממורמר מאוד. לרגל
שיחרורו ממאסר של אהרון כהן, יאלץ
זוהר להוציא מתוכניתו קטעים גדולים המופנים
נגד אי־שיחרורו של כהן .״מה הם
עושים לנו?״ נאנח הפר ,״לא מספיק שלקחו
את שטראוס אחרי שבוע וקילקלו לנו
את התוכנית, אז עכשיו משחררים לגו את
כהן?״

פצצה בגן עדן
מונח חדש לשפה העברית, ה ׳סיף השבוע
המשורר אברהם שלונסקי. אחרי שהמבקר
המוכשר דן מירון פירסם לאחרונה
סידרת רשימות, בהן הוא מבקר את שלוג־סקי,
נתן אלתרמן ורפאל אליעז,
העניק לו שלונסקי תואר חדש: מוכשרלטן
באחת מהצגות המחזה השקספירי רוב
סחוטה על לא דבר, שנערכו השבוע בתיאטרון
הקאמרי, אירעה תקלה משעשעת
לשחקן ניסן יתיר. יתיר מופיע במחזה
כבעל כרס, כשכר גדול מהודק לגופו, מתחת
למכנסיו. באחת ההצגות נשמטו לפתע
מכנסיו של יתיר, והשתלשלו ארצה. הקהל,
שסבר כי זהו חלק מתפקידו הקומי, כמעט
ולא הגיב, אבל השחקנים על הבמה כמעט
התפקעו מצחוק אחרי שפיטר

בשולחן ליום, והאזין לשיחתם .״הנערה
נשמעה מ דאגת,״ דיווח אחר־כך. כשנטש
את המקום, קנה אייבי בדרכו גליון ׳סל
העתון הבריטי דיילי מייל, זיהה מיד את הנערה
שישבה לידו כקריסטין. הוא מיהר
מיד לטלפן לידידו, מנהל סוכנות הידיעות
רויטר בפאריס, שהריץ את כתביו לחפש
אחרי נערת הטלפון המהוללת בעלי
חובותיה של הא פנאית קאטי מטמור,
שנטשה לפני שבועיים את הארץ בהשאירה
חובות ברבבות לירות, כמעט ונשמו ה שבוע
בהקלה, כאשר הגיעה לאוזניהם השמועה
כי קאטי שלחה כבר מארצות־הברית
900 דולאר, לכיסוי חלק מחובותיה.
אולם כשחלק מהם פנה בדרישה לקבל את
הכסף, התברר שהכסף לא נועד לנושים.
חלק ממנו היה מיועד לתשלום עבור כרטיס
הטיסה של קאטי, וחלק אחר כשכר־טירחה
לעורך־הדין שלה, אלייקים הררי, שמתפקידו
לחלק את הכסף בין הנושים
עוד בטרם שככה שערוריית האשף דויד
ברגלס, שעזב את הארץ בהתמרמרות,
אחרי שטען כי רומה כאן על־ידי אמרגניו,
פרצה שערוריה נוספת. לאמרגן הישראלי
ששון רג׳דאן נודע השבוע לפתע כי ה זמר
הבריטי, דאל שנון, אותו הביא ל־סיור־הופעות
בארץ, חזר במפתיע ללונדון,
מבלי להודיע לו דבר. לדבריו של ששון.

ק־לקלו את התוכנית

שגריר ישראל בליבריה לשעבר, ירוחם
כהן, ואיש קול־ישואל עמוס אטינגר,
ערכו לאחרונה מסע סאפארי, בשמורת הצייד
בקניה. הם נסעו במכונית, חזו בחיית
הטרף המשוטטות באופן חופשי בשטחי השמורה.
לפתע נתקעה מכוניתם בבוץ, ושקעה
בתוכו. דחיפה הגונה היתד, מחלצת
אותה, אלא שלרוע המזל לא יכלו השניים
לצאת מן המכונית ולדחפה. בדיוק לידם,
במרחק מטרים ספורים, רבצו לא פחות מ־
11 אריות. בכל פעם שמישהו מהם היה
מנסה לפתוח את דלת המכונית ולצאת
החוצה, היה אחד האריות מזדקף, ומביט
בו במבט מפחיד. כך נשארו השניים תקועים
במקום במשך שעתיים. לדבריהם, הסתלקו
האריות רק אחרי שירוחם הסביר
להם, כי הם עלולים לחבל ביחסי הידידות
של ישראל עם עמי אפריקה באותה
הזדמנות הקליט אטינגר את שאגותיהם של
האריות, נוסף לקולותיהם של חיות־טרף
אחרות. כאשר חזר לבית־המלון, הנמצא
בתוך השמורה, והפעיל את מקלם־הקול
כדי לבדוק אם ההקלטה הצליחה, פרצה
פאניקה במלון. האורחים סברו, למישמע
השאגות הקולניות, כי עדר אריות פרץ למלון
ממסע ארוך לא פחות, חזרה גם
שרה לוי״תנאי, מנהלת להקת עינבל,
שהגיעה לארץ אחרי שלהקתה סיימה את
השתתפותה בהסרטת הסרט ההוליבודי ה־סיפ,ד
הגדול ביותר עלי אדמות. ידידיה, שקיוו
לשמוע ממנה סיפורים מופלאים אודות
החיים הטובים שעשתה הלהקה בהוליבוד,
התאכזבו לשמוע, כי בארבעה מתוך שבעת
חודשי ההסרטה, שהתה הלהקה במדבר במדינת
יוטה, בו צולמו צילומי הנוף ה־תנ״כיים.
בין שאר הידידים שרכשה שרה
תנאי בעת ההסרטה, היה גם מקם פון
סידוס, השחקן השבדי, כוכב סרטיו של
אינגמר ברגמן, שהשתתף בסרט זה בתפקיד
ישו. בסדר הפסח השתתף פון־סידוב
עם חברי עינבל בסדר מסורתי, חבש כיפה
ואף קרא מההגדה אחד המערכונים
בתוכנית טרקלין האהבה, המוצגת בתיאטרון
החדש טרקלין, מיסודם של השחקנים

מריס

נבו,

תיאודור

תומא

ודן

קידר, הפך בין־לילה לאקטואלי בצורה
מפתיעה. המערכון עוסק בראש־ממשלה המתפטר
מתפקידו, והשחקן תיאודור תומא
מתרוצץ על הבמה, כשידיו על ראשו, והוא
צועק :״אבוי, נכשלתי כראש־ממשלה!״ מישהו
הציע להוסיף נופך אקטואלי למערכון,
ולשלב בו סצינה של עמידה על הראש.
אבל תומא התנגד .״איני מוכשר לאקרובטיקה,״
אמר מאורע אקטואלי אחר,
הפך חזקא למכשול לתיאטרון אחר. חיים
חפר, ממחברי ד,מונולוגים של השחקן

פון־סידוב (באמצע) ושרה לוי־תנאי בשולחן הסדר
ארבעה חדשים במדבר
פריי, במאי הסרט אשת־הגיבור, פירסם
כי הוא מחפש נערה חטובת גוף, שתסכים
לצילומי עירום עבור קטע הדיה מופשט
למחצה, שישולב בסרט, צילצלה אליו נערה
אלמונית, דוברת צרפתית, שהסכימה להופיע
ערומה בסרטו. פיטר, שלא הצליח לשכנע
את אשתו, השחקנית בתיה ; *
צט, להופיע בסצינה זו, קבע לנערה ראיון,
כשהוא מלטש את הצרפתית שלו ככל האפשר.
לאכזבתו לא הופיעה הנערה לפגישה,
ופיטר אינו יודע אם היתר, זו סתם
מתיחה, או שהגברת החליטה לא לפשוט
את האדרת התפוצצות עזה, מלווה
הדים של מפולת, אירעה השבוע במועדון
הטוויסט הבוהמי בברל ן, עדן סלון הישן,
השייך לישראלי שמעון עדן. ההתפוצצות
הפילה את הקיר האחורי של המועדון, מחצה
את חדרי הנוחיות. במקום נמצאה גופתו
חסרת ההכרה של צעיר לבוש בגדי-
עור, שגילה בחקירה, כי הוא וחברו הניחו
במקום פצצה: ,שהכינו אותו לילה. כאשר
נשאל מדוע הטילו את הפצצה דווקא בעדן
סלון, השיב הצעיר :״רצינו לנסות אם זה
עובד. היינו צריכים לבחור באיזה מקום,
נכון?״ לשמעון עדן שימשה ההתפוצצות
הזדמנות מצויינת כפירסומת לעסקי השעשועים
שלו. תחנות הטלביזיה, הרדיו וה־עתונות,
נתנו למאורע כיסוי נרחב
בעוד מיטב העתונאים בעולם מחפשים את
עקבותיה של דוגמנית־העירום הבריטית,
קריסטין קילר, הדמות הראשית בפרשת
השר פרופיומו (ראה עמודים 13־,) 12
הצליח דווקא ישראלי לגלותה בדרך מיקרה.
היה זה בעל מזללת קליפורניה, אייבי
נתן, העורך עתה באירופה סיור־היכרות
עם החתיכות המקומיות. בהיותו בפאריס,
נכנס אייבי לקפה דוביל שבשאנז־אליזה.
עוד לפני שהתיישב, הבחין בנערה יפהפיה
ומושכת, שישבה ליד שולחן בחברת גבר
מבוגר. באופן טבעי לגביו, התיישב אייבי

עזב שנון את הארץ אחרי שלקה בצרידות,
אולם אמרגנו האישי של שנון, שנשאר לפי
שעה בארץ, עומד לכנס אספת עתונאים כדי
להשמיע טענות חמורות נגד רג׳ואן, על
הפרת חוזה מצידו.

פסוקי השבוע
• עורק ״הבוקר״ גבריאל צי־פ־רוני
:״בן־גוריון התפטר בגלל צרכים
אישיים. אם יתפטר מק־מילן, יהיה זה בגלל
צרכים נשיים.״
ס ח״ב חרות יוחנן באדר, באותו
עניין :״כעת לא יהיה מי שיכנה את
בגין בשם, האיש־היושב־לימינו״של־באדר׳.״
• הארולד וילסון, מנהיג מפלגת
הלייבור :״אין אנו יכולים אלא להביע
שאט־נפש מול משטר חברתי בו מרוויחה
פרוצה פי 25 מאשר ראש־הממשלה, פי
250 מאשר חברי הפארלמנט, ופי 500מאשר
כוהני־דת בעלי תפקידים רמים.״

• כתב ״על

המשטר״,

יגאל

לביב, על הרקע להתפטרותו של ראש־הממשלה
:״על ראש בן־גוריון בוער הק
ובאלט!״
• הפיזמונאי דידי מנוסי: מעשה
בעסקן ושמו תלם /שבבוקר אחד
קיבל הלם /הוא הביט בראי /וראה
חלמאי אף כי הוא בא מפלונסק, לא
מחלס.

• עתונאי ״ידיעות אחרונות״,
אראל גינאי, בהערכתו על בן־גוריון:
״ברעמת שערו הלבן, בעמידתו על ראשו,
׳בקריאת כתבי אפלטון ובודהא ובחולצתו
הפתוחה, הצליח תמיד ליצור סביבו בעולם
הרחב אווירה של אהדה והערצה, שסייעה
גם בידי ישראל.״
חעודם חזח 1* 45

583׳3* 65>6$5מ3

ישראליות

0טר*19ת נסגית
מי אמר שהנערות הישראליות הפכו וזנו־רניות,
ושום דבר לא איכפת להן, חוץ מכסף,
מכונית, דירה וקאריירה? הנה סיפור
המוכיח בדיוק את ההיפך.
זה היה צריך לקרות דווקא למולטי־מיל־

וווו-
גורדו] 1! ,ו

יהודי. ב ר,
יונר השווייצי
תפה של ממשלת־ישראל בכל מיני עסקי
דלק. גורדון, גבר בשנות הארבעים שלו,
מוצק וכסוף־שיער, ה.א שותף בחברת־נפט
שווייצית, משמש סוכן בלעדי לייצוא הדלק
של ברית־המועצות לכל ארצות תבל.
יש לו כל מה שגבר ביילי יכול לחלום
עליו. בשווייץ יש לו אפילו אווירון פרטי
ואורוות סוסי־מירוץ. הוא מבלה יותר זמן
ברקיע מאשר על הקרקע. כי כל העת הוא
עסוק בביקורים ב־ 28 סניפי החברה שלו.
אבל גם גבר נזה, שאין לו הרבה זמן
לבילויים, מחפש ידידים. לפני מספר שנים
התיידד האיש עם צעירה ישראלית ששהתה
בגרמניה. הנערה היא בת, אחיו של אחד
הפקידים הבכירים ביותר בממשלת ישראל.
יום אחד התברר לגורדון, כי הנערה הסתלקה,
יחד עם מכוניתו ועם הנהג הפרטי
שלו. זה היה כמובן מיפגן בולט של אי־ידידות,
שלא נעם לו ביותר. אבל לגבי
אדם, המקיף בחודש אחד כמעט את כל
כדור הארץ, העולם אינו גדול מדי. הוא
שכר בלשים, והבלשים גילו מיד את היש ראלית
עם מאהבה, הנהג הגרמני.
גורדו! לא רצה חלילה לעולל להם כל
רע. כל מה שהוא רצה, זה להסביר להם,
ני בחברה תרבותית לא מקובל להתנהג
בצורה כזו. כל הכבוד לאהבה, אבל אס
אוהבים, צריך גם להתחתן. נוכח׳הסבריו
החד־משמעיים של גורדו! ,הבינה הצעירה
הישראלית כי עליה להינשא לנהג.
היא עשתה זאת, והזוג חי. באושר עד
היום בישראל. כאשר ביקר גודדון לפני
שבוע בארץ, התברר שלמרות כלימה שאירע
ביניהם, הס נשארו ידידים.

אל תנודו לנדיה
אם ניתן היד, להפיק אנרגיה חשמלית
ממתח אנושי, אפשר היה אולי להאיר את
תל־אביב כולה מהמתח הנוצר כמעט כל
יום בבריכת השחיר, של תל־אביב, שעה
שמופיע׳ ת שם נשים יפהפיות וחטובות־גוף,
בביקיני קצרצרים. הן אינן מדברות
האחת עם השניה, וכשהן חולפות זו מול
זו, חותכים מבטי האחת את גוף השניה,
כאילו היתד, רק חלל ריק.
מזה ארבע שנים נטוש ביניהן קרב עז
על גבר אחד, שלפי קומתו ועוביו, אפשר

היה בשקט לחלק אותו לשתיים. זד -,א בי
רה 3שניאור ,33 ,לשעבר בחיר כדור־סלני
ישראל, וכיום סוחר בולים מצליח,
ובעל הכנסה ההולמת בהחלט את ממדיו.
האחת משתי הנשים, טיקה שניאור,
יפר,פיה תורכיה, היא אשתו החוקית, יאט
לבתו. השניה היא נדיה בדאון, דוגמנית
צרפתיה, הידועה בציבור של שניאור.
כדי שלא תהיינה אי־הבנות בקשר למעמדה
של נדיר״ הנה ניסח הודעתה הרישמית:
״אני לא פילגש! אני רוצה להתחתן איתי,
אך אינני יכולה!״
מה שמפריע לצרפתיה להינשא לישראלי,

איו נפרו גברברים
מאז פירסם את עבודת הדוקטוראט שלו תחת השם המתוקה
והמופלאה, הפך עידדא בן*גרי1ן למוסמך למדעי־החיים־ו־,מעשיים.
לא חשוב שמאז כבר הספיק לביים הצגה אחת של לד,קד,־צבאית,
לכתוב מחזה שלא הוצג, להסתכסך במשפטים עם התיאטרון

זו התורכיה ר,מסרבן! לתת לו גט.
בובת בינלאומית זו נוצר סטאטוס קוו.
אור חי עם נדיר, בווילה שכורה, בת
שה חדרים, ברמת־אב ב, ועובד קשה מאוד
כדי לפקנס את שתי הנשים גם יחד.
שהוא עושה כסף מבולים, זה רק מקרה.
״אני לא אספן בולים, ובכלל לא אוהב
בולים,״ הוא אומר ,״בשבילי בולים זד,
רק נייר, ואמצעי לעשות כסף. הפכתי ל־,
סוחר בולים כיוון שאבי עשה אותו רבר.
אילו היה אבי חייט, הייתי לבטח גם אני
חייט.״
זה היה יכול להיות די פשוט, אילולא
הוכתרה נדיר, בראון זד, מכבר, על־׳ די החברה
התל-אביבית, בתואר ״המאהבת ה־ן
יקרה בי תר בארץ.״ כשהיא חולפת בסערה
במכונית הספורט הלבנה־אדומה שלה מדגם
פלוריד, כשהיא מופיעה בהצגות גאלה בחליפה
מפרטת ברייטשוואנץ, או כשהיא יוקדת
בנשפים, נוצצת לא פחות מן היהלו מים
שעליה, אפשר לפתוח תחרות על התואר
״מלכת מבטי ר,קינאה.״
אבל עוד יותר מרגיז לדעת, שיפהפיה
סוערת זו היא אשד, בת ,40 אם לבן בגיל
, 19 סטודנט למשפטים, ולבת בגיל . 17 שניהם
מנש איה הראשונים, שנמשכו בדיוק
14 שנה, מגיל 15 עד .30
האגדה על ״ה.א.־,בת היקרה ביותר ב ארץ״
איננה כל כך מדויקת. שניאור אמנם
שולח לה עציץ, בצירוף פתק, שתנפץ אותו
מיד על הארץ. היא עושה זאת, ושעה ש היא
אוספת את השברים, היא מוצאת יהלום.
או שהוא מביא הביתה כיכר לחם,
ושעה שהיא בוצעת אותו, היא מגלה עוד
יהלום בתיך הבצק. אבל מכונית הספורט,
למשל, היא מתנת אביה, סוחר קרקעות ג רפתי
עשיר .״חוץ מזה, הרי כל בעל צריך
להביא לאשתו מתנות, אז מדוע מתפעלים
מזה ששניאור נותן לי הכל?״
לאחרונה נראה היה שנדיר, עומדת להח ליף
את תוארה הראשון, בתואר ״האשד,
היקרה ביותר בארץ.״ טיקה, אשתו של
שניאור, ערכה לאחרונה היכרות עם מיליונר,
שבעקבותיה לתכן ותסכים לגירושין.
אז אולי יוכלו כבר שני בניה של נדיה,
המגיעים לארץ לביקור, על חשבונו של
שנאור, לקרוא לו :״אבא!״

הממלכתי ולהקים להקת־בידור משלו שתופיע במסגרת החמאם —
תמיד יזכרו אותו כמי שהמציא את המין עבור הספרות הישראלית
הצעירה.
את מחקרו המדעי על התנהגותן האינטימית של נערות אירופה
ערך עידוא בצרפת. בינתיים חלפה שנה של פעילות אינטנסיבית

למה נטפ לי ם
ל מיצ׳ו ם?
״הערבים מרגישים היטב כי 400 מיליון
מבני־עמם נתונים בסכנה להישאר תקועים
מאחורי המאה־העשרים.״
תתפלא, אבל לא עבד אל־נאצר !!מר׳
את זה, גם לא המלך הופיי] .הצהרה זו,
מלחה בהצהרות נוספות על החשיבות ש באחדות
הערבית ועל גל הלאומיות הערבית
המשתחרר, נטפה מפיו של רוברט נזי־צ׳ד
ס, שחקן הקולנוע ההוליבודי האלים.
במשך שנים נודע מיצ׳וס כאחד הנואפים
הפעילים ב ותר בהוליבוד. מלבד העובדה
שבנעוריו בילה תקופות מאסר שונות בכלא
עבור שוטטות ושלפני מספר שנים מועט
חזר לשם שוב באשמת שימוש בסמים
משכרים, יצא שמו לתהילה כמהיר־חימה,
שאינו מהסס להניף מוט ברזל על מי ש מנסה
להרגיזו.
פעם גם סיפרו שבאחת המסיבות ההו־

בישראל. לעידוא, בן ד,־ ,25 אין עדיין חומר מספיק לפרסום נוסף,
אבל מחקר השוואתי הוא כבר יכול לערוך, למרות שהוא כיי־ם
אדם טרוד מאוד ועסוק.
״הנערות הישראליות,״ דברי עידוא ,״עטופות כאילו בצלופן.
אסור לגשת אליהן סתם ככה. הן מכריחות אותך לשחק את
המשחק־ם היפים לפני המשחקים האסורים ודורשות חיזור ממותק,
סאכריני ופרחוני. אין שום דמיון בינן לבין הנערות האירופאיות
שהן חסרות מעצורים באם אתה מזמין אותן לאכול או לישון.״
רק בת־ר דוגמא יכול עידוא לתת חברה־אחת־טובה־מאוד שלו,
בשם דומיניק, בת למשפחת אצילים וגם מבית טוב. היא היתר, בת
16 כשברחה מבית־הוריה מפני שרצתה להיות גם חופשיה וגם
דוגמנית. כשגילו זאת הוריד, הם הזעיקו מיד את האינטרפול להחזיר
להם את הבת. עידוא מסרב להודות על חלקו בעסק ומסתפק
בציון, שדומיניק ודאי תדע להעריכו :״זו היתד, חתיכה!״
דוגמא נוספת מצרור הזכרונות :״זה היה המקרה המוזר ביותר
שאירע לי בחיי. כשהתגוררתי בפאריז החלפתי 17 פעם דירה. כל
פעם הייתי מחליף דירה בגלל סיבה אחרת. בין השאר התגוררתי
במלון לשם הייתי מקבל מהארץ מכתבים בעברית. זר, כנראה
משך את תשומת ליבה של אחת מדיירות המלון ששלחה לי
י,ם אחד פתק בזו הלשון :״אני יהודיה. האם אתה מכיר בתי־כנסת
בפאריז?״ הייתי בטוח שזו איזו דתית אדוקה. אבל כשהבעתי
את נכונותי להראות לה בתי־כנסת, התברר שזו בסך הכל יהודיה
אמריקאית שחיפשה באופן דחוף גבר, אבל יהודי.״

עידוא בן־גריון בפעולה

נדיה, כתה ובנה

בין שאר הנערות שהתנדבו לעזור לעדוא במחקרו המדעי הייתה
גם הדוגמנית האנגלית אלכסנדרה ויליאמס, שעידוא מודח׳
שהסכימה להכיר אותו רק אחרי שנטפל אליה ברחוב בפאריס,
והדוגמנית הצרפתיד אייכי ניקולסץ, שאין אדם הנרגז יותר
מעידוא למשמע הסיפורים על אהבתה הנכזבת לטוני פרקינס.
״איך זה יכול להיות?״ משתומם עידוא ,״היא הרי לסבית!״
מאז חזר לארץ הספיק עידוא לנהל לפחות רומן סוער אחד
שזכה לפרסום. היה זה הרומן עם שחקנית תיאטרוך הפאנטומימה־הפולני
נראה תמונה) שביקר בארץ. השבוע, קיבל עידוא גלוית
אהבה ממוסקבה, כתובה בארבע שפות, בה מזמינה אותה
פא:טומ מאית את עידוא לבלות עמה את הקיץ בפולין .״היא
היתר, הטובה ביותר מכל הנערות שהיו לי בארץ,״ נזכר בה עידוא.
לאלה שאין זמנם פנוי למחקרים מקיפים דוגמת זה שערך
ע־דוא, יכול עידוא לתת רצפט מוסמך ובדוק; ״הנשים הטובות
ביותר במיטה הן הישראליות שהיו בצרפת.״
כל הסיפור הארוך הזה סופר כראקויום. זהו, לא יהיו יותר
מחקרים. עידוא בן־גוריון נלכד בפח ודווקא על־ידי נערה ישראלית
בשם יעל (״גיזל״) וידזר. שמועות מספרות שלעידוא יש כוונות
רציניות לגביה. אבל קודם היא צריכה לעבור את בחינות הבגרות.
היא בת 18 בלבד.

מיצ׳ום
ליבודיות הסיר מעליו את כל בגדיו, כיסה
את עצמו במיץ עגבניות וטען שהוא קציצת
המבורגר.
עכשיו, כשהוא מבוקש בסרטים רציניים
יותר, עורכים עבורו מרחץ טוהרה מקיף
וכללי.
אלא שלמרות כל זאת הוא מסתבן מעת
לעת בתיגרות הגורמות כאב ראש לסוכניו.
״לעזאזל,״ אומר מיצ׳ום המסכן ,״חצי הצרות
בחיי באו לי מפני שאנשים מצפים
שאתנהג בחיים כפי שאני בסרטים. זה
מסוכן מאוד כשמישהו בא וחובט בראשן
במוט ברזל רק כדי להיוכח כמה מוצק
הינך. עמדתי יום אחד בניו־יורק כשלפתע
הופיע ברנש אחד והיכה אותי. אני יק
פניתי אליו ושאלתי; ,למה?׳ אני מתעניין
מאוד במוטיבים של התנהגות אנושית. אתם
יודע ם מה השיב לי הברנש הזה? הוא
אמר שתקף אותו לפתע דחף עמוק להכות
אותי.״
מיצ׳ום נטל את האיש לסימטוז צדדית
וארז אותו יפה בתוך פח־אשפה. עכשיו
הוא לא מבין למה עושים מזה רעש .״מישהו
אחר הורס את חייה של נערה צעירה ומשלם
לה 150 אלף דולאר ואיש לא יי׳ :ע על כך.
אבל אני, מספיק שאצעק קצת בסימטא כדי
שאקבל 90 יום מאסר וכולם יכתבו על כך.״

הדדון
(המשך מעמוד )9
סכין בגבו של בן־גל, מדוע המעיט בחשיבות
נשק־הקטל המצרי, מדוע גייס לצורך
זה גם את סגנו ודוברו — דויד בן־גוריון.
כך נוצר מצב אבסורדי: בית־המשפט
השווייצי מוקיע את פיתוח נשק־ההשמדדי
במצריים — ואילו ממשלת ישראל ממעיטה
בחשיבותו. השוזייצים פועלים לטובת ישראל
— וממשלת ישראל פועלת לטובת מצריים.
או, לפחות, לטובת גרמניה.

שם מה? האם בגלל ידידות פרטית
/של פלוני לאלמוני? האם בגלל העיניים
הכחולות של פראנץ־יוזף?
ההסבר הרישמי־למחצה הוא, כמובן, כי
זהו שרות בתשלום. הגרמנים עוזרים לנו
לבצר את בטחוננו, ועזרה זו עוד תגבר.
איזו עזרה? לפני חצי שנה טען הבטאון
הרישמי של הממשלה הסובייטית כי גרמניה
העניקה 30 מיליון דולאר למחקר
האטומי בישראל. הודעה זו לא הוכחשה
מעולם — לא בירושלים, לא בבון.

משמע: תמורת עזרה גרמנית
למחקר המדעי שדנו, אנו מוכנים
לטשטש את עקבות המחקר דד
״מדעי״ של הגרמנים כקאהיר.
מסחר הוגן. וגם מסחר מטורף.
יכולים ישראלים מסויימים לטעון כי הם
מצפצפים על גורל העולם (כאותו יהודי
שישב על סיפונה של אוניה, כאשר יהודי
אחר רץ אליו וקרא שהאוניה טובעת .״אז
מה?״ שאל היהודי, בשוויון־נפש ,״היא לא
שייכת לי!״) אם הגרמנים רוצים להצית
מלחמת־עולם קובאלטית, יבושם להם. אפילו
ימותו בענני ד,קובאלט כמה מיליוני יהודים,
יחד עם הגויים.
אבל האם ברור לאותם פטריוטים כי
זהו גם ציפצוף על גורל ישראל?

כאשד יסיימו המדענים הגרמניים
את עבודתם כקאהיר, עם
השלמת טילי־הקוכאלט כנשק יעיל
ומדוייק, אמנם יקהו עימם את
תוצאות מחקרם לגרמניה אכל הם
לא יקהו עימם את הטילים והרא שים
שייצרו בינתיים.
אמנות זמרה
מ מסיר את ציפה ל
הסיסמא :״היי דיילת ותראי את העולם,״
פשטה מזמן את הרגל לגבי בנות •שראל.
כיום אין דרך בטוחה יותר לכבוש את
העולם מאשר להיות זמרת. הזמרות מהרמה
הראשונה נחטפו כבר מזמן ועתה
הגיע תור הגילויים החדשים. בעוד חדשים
מספר עתידים ישראליים רבים לזקוף את
גבותיהם בתמהון כאשר ישמעו על זמרת
ישראלית חדשה המצליחה באירופה, ציפה
גורדון. זמרת בשם זה לא הופיעה ולא
שרה מעולם בישראל. אבל הנערה שתישא
שם זה, היא דמות ידועה ומוכרת במועדוני
הלילה בארץ. זוהי ציפורה אנוך,23 ,
זמרת־בידור עגלגלה ואדומת שיער.
השבוע עוד אפשר היה לשמוע אותה
שרה שירים יוזנים וישראלים ופזמונים
אמריקאים במועדון הלילה של ארים סאן
ביפו. אחר כך תטוס ציפורה לשוויץ לקראת
קאריירה של זמרת בינלאומית. תוך חדשים
מספר יופיעו תמונותיה בשבועונים האירופאים
המצוירים, דמותה תופיע על מסכי
הטלביזיה, וקולה ישמע מעל גבי תקליטים
ובתחנות הרדיו. אין מה לדאוג, זה כבר
לא ענין של מזל. כי צפורה אנוך היא
התגלית האחרונה של אחד האמרגנים האירופאיים
הידועים והמצליחים ביותר, ור־נר
שמידט.
לא יד״ג, סוהר נפט. שמידט, אמרגן
שו צרי החולש על ממלכות הטלביזיה,
הרדיו, התקליטים ועתונות הבידור באירופה
המערבית, הגיע לארץ על מנת לארגן,
יחד עם האמרגן הישראלי גיורא גודיק,
את סיורה האירופאי של להקת הבאלט
היפאני שגודיק הביא לישראל.
באחד הערבים, שעה שבילה בחברת
ידידים במועדון הלילה צברה, נכנסה למקום
צפורה אנוך, שסיימה זה עתה את

מד, איכפת לגרמנים אם טילים אלה
ישמידו מחר את ישראל? מה איכפת להם
אם תמורת זה תתפוצץ פצצה ישראלית
במצריים?

הגרמנים דואגים לגרמניה. הם
ככר הוכיחו כעבר בי הם מובנים
להקריב על מזכה זה מיליוני היים
בייחוד חיים שד זולתם.
*•נ היגי ישראל חוזרים השכם והערב
בי עבד אל־נאצר הוא היטלר ערבי,
הזומם להשלים את המלאכה בה החל
היטלר הגרמני. אם נכון הדבר — מניין
להם ד,בטחון כי נשק ״הרתעה״ ישראלי
יעצור בעד היטלר החדש להפעיל טילי־קובאלט?
ואם
אין מנהיגינו מאמ נים לתעמולתם
של עצמם (ואני משער כי בעניין זה אינם
מאמינים) — מניין להם הבטחון כי ״הרתעה״
זו כוחה יהיה יפה כלפי כל שליט
אחר, העלול לקום מחר במרחב הערבי?

זולת

שחקן־פוקר

ין הגנה יעילה

רפני ללא מירים
במדורי התרבות והאמנות של עתוני אירופה,
שמו של הפאנטומימאי הישראלי סמי
מולכו הוא אורח כבוד קבוע. אולם לאחרונה
פרץ סמי מתחום זה ופלש גם למדורי
המדע והרפואה. שמו מוזכר אפילו ב־עתונים
מדעיים טהורים בתחום הפסיכי-
אטריה והפסיכולוגיה. כי, כמעט שלא ברצונו,
עזר האמן הישראלי הצעיר והמצליח
לבסס תיאוריה חדשה בתחום הפסיכיאטרי.
היה זה אחרי שסמי הוזמן להרצות
בקביעות בסטודיו שליד תיאטרון־רינהרדט
בוינה, שם אף זכה בתואר פרופסור כבוד.
הוא פיתח שיטת עזר למשחק, שעדיין לא
התגבשה לדרגת שיטה שלימה ומוגדרת, אך
הזוכה להצלחה רבה בין תלמידיו. ביסוח־,
מבוססת שיטה זו על התיאוריות ודוגיות
הטוענות כי שינוי במצבי התנוחה של הגוף
וצורת הנשימה מביא בעקבותיו לשינוי
בתחום הרגשות.

מדעתו?

בפני טילי־קובאלט
^ וסצצות־אטום. שום ״הרתעה״ אין בה
בטחון של ממש, לא בעולם — ובוודאי
לא במרחב. אפילו פירוז גרעיני בהשגחת
המעצמות — עם כל היותו פתרון־ביניים
נחוץ וחיוני — אין בו בטחון סופי לאורך
ימים.
לאור קביעתו של בית־המשפט השווייצי
חייב גם אחרון הישראלים להבין: שוב לא
תיתכן ערובה לקיום המדינה, לא במלחמה
ולא בשביתת־נשק מאולצת.

יש רק הגנה יעילה אחת בפני
קוכלאט : 60 השלום. הברת הערבים
בקיום ישראל.
מישטר ישראלי שאינו מאמץ
את כל בוהות האומה, את כל
אוצרותיה השיבליים והמעשיים,
להשגת המטרה הזאת -הריהו
מישטר פושע.
מישטר המשליך, תחת זאת, את יהבו
על מזימותיהם האפלות של פראנץ־יוזף
שטראוס ודומיו — הריהו בלתי־שפוי.

לא נותנים לישון. ציפורה החלה את
הקאריירה שלה כזמרת שעד, שנטשה את
בית־ספר התיכון בגיל 15 כדי להצטרף
למקהלת תיאטרון דו־רה־מי בהצגת משחק
הפיג׳יאנזה. כעבור זמן קצר, בקפה היווני
אריאנה שביפו, ביקשו ממנה ידידים לשיר.
בעל המקום, שכן של הוריה בשכונת
פלורנטין, החתים אותה על הופעה קבועה
במקום. היא נשארה שם שנתיים, למדה
לש ר ולדבר יוונית, הפכה לחביבת הקהל
בשל גילה הצעיר.
מאז, דרך הופעות עם תזמורת חיל ה־האויר
בתקופת שרותה הצבאי, הפכה ציפורה
לזמרת־בימר, החיה בין שירה לשינה, שני
תחביביה היחידים.
אלא שעתה ספק אם תוכל עוד לישון
כרצונה. מיד בהגיעה לשוויץ מצפים לה
חדשי עבודה מיגעים, בהם יהיה עליה
ללמוד רקוד ופיתוח־קול, לקראת הסיבוב
הגדול הראשון המצפה לה: סיור ברחבי
אירופה עם להקתו של זמר הטוויסט האמריקאי
צ׳אבי צ׳קר.

פנטומימה

מי מוכן לשים את כל המדינה,
את חיי כל תושביה, את חזון ה דורות
ותקוות העתיד -על קלף
אחד ויחיד זה?
שיצא

הופעתה ביפי. האמרגן מרקו תורג׳מן, שישב
בחברת שמידט, קרא לציפורה, הציג
אותה בפניו וביקש ממנה לשיר.
״לא הרגשתי את עצמי מוכנה לשיר
מבחינה נפשית,״ סיפרה ציפורה לאחר
מכן ,״כל כך הרבה אנשים חשובים ישנם
שזה כבר לא עושה רושם.״ למרות זאת
נטלה את המיקרופון ושרה מספר שירים
בעברית, באידיש וביוונית.
כשחזרה לשולחנו של שמידט, הוא שאל
אותה רק שאלה אחת :״מתי את רוצה
לנסוע?״ צפורה המופתעת, שעזבה עד כר,
את הארץ רק כשהופיעה בשני סיורים
ימיים בים התיכון על גבי אניות צי״ם,
היתד, מבולבלת ונבוכה. ימשך שנים ה א
שרה להנאתה, ויותר מאשר ביכולת־ המקצועית
היא כובשת את קהל מאזיניה
בחן האישי שלה ובמזגה הסוער. היא לא
חלמה מעולם על קאריירה בינלאומית. היא
היתד, כה נרגשת עד. שדחתה את הצעתו
של שמידט לחתום מ־ד על חוזה., .אני
מאמינה לך גם בלי חוזה,״ אמרה.
למחרת לקח אותה שמידט לבריכת מלון
אכדיה. כשהתברר שלא הביאה עמד, בגד־ים
קנה לה במקום בגד־ים חדש .״זו המתנה
הראשונה והאחרונה שלי לך,״ אמר. מלבד
זאת העניק לה גם שם חדש, כיון שהשם
צפורה אניך מסובך מדי לאוזן אירופאית.
הוא הציע: יוליאנה גורמן. כפשרה הוסכם
על ציפה גורדון. השם גורדון לא נלקח
מיל״ג או של״ג אלא מידידו הטוב של
שמידט, סוחר הנפט השויצרי גרשון דזרדון,
ששהה אותה שעה אף הוא בבריכה

זמרת אנוך
התחביב: זמרה +שינה

על בסיס זה בנה סמי תיאוריה לפיה
יכול שחקן להגיע למצב אמוציונאלי מסוים
על־ידי נשימה מבוקרת והכרתית המותאמת
לאמוציד, הנדרשת. כפאנטומימאי בעל יכולת
טכנית נדירה, השולט שליטה מוחלטת בשריריו
ובכלי הנשימה שלו, הצליח סמי
להעביר את שיטתו לתלמידיו, בהם רבים
משחקני הבורגתיאטר הוינאי.
יתרונה של שיטת ההוראה שלו, לגבי
שיטות הוראת משחק אחרות, היה בכך
שהיא מאפשרת לשחקן כניסה מהירה למצב
רוח נדרש, שכן בעזרת שינוי צורת ה נשימה
מצליח השחקן להגיע במהירות
לשינויים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים. בתיאטרון
האירופאי המודרני, בו מכינים עתה
הצגות במהירות הבזק, תוך שבועיים שלוש,
יש לשיטתו של סמי שימוש מוחשי רב.

מרפא מולכו
החולה חייך
שיחה עב סכיזופרן. לפני מספר
חדשים ר,יזמן סמי להופיע בבית־חולים
לחולי נפש בוינה ולהרצות בפני החולים
על פאנטומימה בלווי הדגמות. עבור הרופאים
שנוכחו באותה הצגה היתר, דחויה
בלתי רגילה. הם נוכחו כיצד ה־פאציינטים
שלהם יושבים מרוכזים משוח ררים
במשך שעה וחצי. לאחר מכן, בשיחה
עם הרופאים, סיפר׳ להם סמי על עקרונות
שיטת העזר שלו לשחקנים.
דבריו של סמי הולידו מחשבות מדעיות
יותר במוחו של מנהל ביתיר,חולים, פרופסור
הוף, אחד הפסיכיאטרים הידועים באירופה.
כי הויכוח בין התיאוריות המדעיות
השונות על מקור האמוציות בגוף האדם
עדיין לא היכרע. בתחום זה קיימות כיום
עשרות תיאוריות שכל אחת מהן מיחסת
את לידת האמוציות לחלק אחר באורגאניזם.
דבריו של סמי הובילו לקראת תיאוריה
ד,מיחסת לנשימה את היח־צרות האמיציות.
בעקבות השיחה עם סמי נתן פרופסור
הוף מספר ראיונות לעתונות, כינס ועידה
קטנה של פסיכיאטרים מארצות שונות והזמין
את סמי להרצות בפניה. סמי הרגיש
עצמו במצב בלתי נעים :״אינני פסיכיאטור
ואינני יכול להרצות על זה בפני מומחים.״
הוא הסביר שוב בקיצור את עקרינותיו
ואז הכינו לו הפתעה. אל החדל הוכנס
חולה, שנחשב על-ידי הרופאים לאחד המקרים
הקשים באותו בית־חולים וינאי.
היה זה סיכזופרן שבמשך למעלה משנה חי
בניתוק מוחלט מהעולם הסובב אותו. סמי
התבקש להדגים עליו את שיטתו.
במשך עשר דקות ניסה סמי ללמד את
האיש לנשום בצורה מבוקרת, ללא הצלחה.
אז החל סמי לשחק ולהציג דמויות שונות
יחד עם החולה, הביא אותו על־ידי כך
למצב נשימה כרצונו. האיש החל מיד לחייך•
בינו לבין סמי התפתחה שיחה
והרופאים שחזו במחזה פרצו במחיאות
כפיים. הצלחתו של סמי לדובב ולהפעיל
חולה ששתק וסירב לנוע במשך תקופה
ארוכה, נראתה כהישג רפואי בלתי יאומן.
עתה נוסף לסמי עיסוק חדש. הוא עומד
להדריך פסיכיאטרים בשיטת העזר למשחק
שלו, באמצעותה ינסו הם לפתור את בעיו תיהם
של חוליהם.

העולם הזה 1345

*.׳י ן״״^ייייין ל,״ין^יויז4׳ 1-

גזור ו ש מו ר! כד צריכה להיראות דירה בת 4חדרים. דירה בטיב. בהידור ובגודל כזה טר ם נ בנ ת ה בארצנו ובעירנו.
^ ו) תי כזננ ליו ר ג
*•<<1רו1יז ;.וז 10 חמ_
כפ!ז>י גד^ויזנז,
ואת׳*.א(ז

/רמי^יס!.

סנ ה

דוושות

בחדרה שינ ה י

זוהי תוכנית דירה מפוארת בת 4חדרים בנוה־אביבים אשר בתל־אביב
החדשה. דירה זו כוללת חדר דיור גדול ( 34.5מ״ר) ושלושה חדרי שינה
שליש מחיינו אנו מבלים בחדר השינה, ולכן חשוב שחדר זה יהיה
נוח, מאוורר, יפה וגדול. מתכנני נוה-אביבים דאגו לפרטי־הפרטים
בקטע חשוב זה של חיינו היום־יומיים ווהליליים).
בתוכנית 3חדרי שינה (ושרותי נו חיו ת) :חדר-שינה להורים, חדר-
שינה לשני הבנים וחדר־שינה לבת. רק במרחב הבנייה שבנוה-אביבים
ישנן אפשרויות מגוונות כל כך בתכנון־הפנים של חדרים, המשמשים
לא רק ללינה — אלא גם כפינה פרטית בחיי כל אחד מבני המשפחה.

־׳ן ן 1י 1דדוודיייי
מרפסתמטבחומביסה ״ ז 1
קצרמ ס מי סו ד, ס י ^ דיאי 1א פו 3ת - .ס 0 *7וי. ואינין
1י־ין־ ארפסת> -׳ז 1יי

אחיי׳
יכו/
יי^יש ^1יג<?ח,

^8 -ור

סייג״וי׳.

ה ס גי ס מז
דז ר־ ^ז שי ר ב ת-ין

המלה האחרונה בדיור בתל־אביב החדשה
המקום — על נבעה המתנשאת מזרחה לכביש חיפה, לפני צומח תל־ברור, במרחק > 2ן״ם

בלבד מגשר הירקו! ובמרחק הליבה לחוף ים נקי ומסודר.
הבנייה — בציוד החדיש ביותר ובחומרים המעולים ביותר, בדרכה האכסקלוסיבית של
נוה המרחב בין הבניינים נדול. סביבם כרי־דשא, גינות ומקומות חנייה. המרחב וצורתו
המיוחדת של הבניז מאפשרים 3כווני־רוח לכל דירה, כד שכל חדר מאוורר קריר בקיץ

גורדון לבינסון אילון

הסק^מרכדת, תקרות ורצפות מבודדות, חיבורים לרדיו וטלפון, אספקה מרכזית של מים
חמים ונז, אביזרים חדישים — כל זה בביצוע קפדני לפרטי הפרטים.
המחירים — ללא תקדים, בהתחשב בסוג ובפאר הבנייה: דירה בת 3חדרים ששטחה
110מ״ר — 57,000ל״י. דירה בת 4חדרים ששטחה 147מ״ר — במחיר 67,000ל ״ /
(לעומת 95,000ל״י בת״א הישנה) .תנאי התשלום
נוחים, ומשכנתא של 20,000ל״י, ל־ 8שנים ב־4ל.8

ביצוע — צבי אורכד — .כ<.£.י 1החכרה הכלכלית לישראל

ברה חברת בנין בע״מ
רחוב דיזנגוף ,16 טלפון ,2 2 3 0 8 2תל־אביב

תדריך
העולם הזר, ממליץ מה לראות, מה לשמוע,
היכן לבקר השבוע:

$מהומה דכה עד לא דכד (ה תיאטרון
הקאמרי, תל־אביב) קומדיה שקם־
פירית קלושה בבימוי מבריק של ליאונרד
שסקל, שהשגו הגדול ביותר הוא שהצליח
לשנות את אישיותם הבימתית של ותיקי
הקאמרי. חנה מרון, יוסי ידין, ניסן יתיר.
9כל אדם יהאמת שלו (הבימה;
ראש ומון איטלקי של לואיג׳י פיראנדלו: סיפור
אחד, מארבע נקודות־מבט שונות. קו מדיה
קלה, עם מוסר־השכל על יחסיותה
של האמת האובייקטיבית. בימוי שוטף ו־מישחק
מצויין של חנה רובינא, נהום בוב־מן
ועדר, טל

• הנסיכה האמריקאית (תיאטרון לבית בוניפאציום־ויקטור־פליקס
העונות)
הוהנשואדן נרצח בקולנוע בשעת הסרטת
סרט על חייו, ומר, שקורה סביב זה מאפשר
לניסיס אלוני לשגר מהבמה שרשרת
גירויים חזותיים, שמיעתיים ושכלתניים, בתערובת
סיגנונות קומיים, הגורמים להנאה
תיאטרונית שלמה. יוסי בנאי ואבנר חזקיהו.

ב ק בו קמשפח תי
המכיל 6כוסות של טמפו
לבן אוריגינלי או אורמ׳ינה

• מעגל הקיר הקווקאזי (התיאטרון
העירוני, חיפה) ביצוע מרהיב של מחזה
ההמונים של ברטולט ברכס, אודות יחסיותו
של הצוק. מישחק מצויין של חיים טופול
וזד,רירה חריפאי.
0הפיסיקאים (הבימה) כל העולם
הוא בית־משוגעים, והמדע הוא השגעון
המסוכן שבכולם, בקומדיה שטנית של פרי־דריך
דירנמאט, שופעת הברקות והפתעות
תיאטרוניות. ביום חיוור של אברהם ניניו
ומישחק כבד של הצוות, להוציא את ישראל
בקר, הופך את המחזה להרצאה רצינית
עם רקע בלשי.

בחצי מחיר

אגורות בלבד

מעתה יכולה כל עקרת בית בישראל לגרום הנאה
למשפחתה בקנותה את הבקבוק המשפחתי המכיל 6
כוסות של טמפו לבן אוריגיגלי או אורנג׳ינה
בחצי המחיר 45 :אגורות בלבד.

להשיג

בחנויות

טמפו

מכולת

נותן

וצרכניות

טמפו

—88^ 8

שורק אביטל

תשבץ העוד ה 1ה <345
תשבצה של עקרת בית צעירה, יהודי ת צוריאל, משכון זוגות צעירים ,7פתח־תקוו ה :

קפריסין
ה חל מ .־ 1 9 5ל׳־י
בבתי מלון דרגה א׳
סיורים ־ מועדון לילה
פרוספקט ישלח לכל דורש
פנה לסוכן הנסיעות שלך
או לחברת

שרות נסיעות ותיירות
באי כוח תומס קוק

בע״מ

תל־אביב, בן־יהודד ,32 ,טל 4 .־59121
ירושלים, מלון המלן־ דוד, טל 24441 .
חיפה,

דרך

העצמאות ,62
טל 4292 .־3011

אילת, המרכז המסחרי, טל 2682 .

אופקים בע״מ

מאוזן: סופר
ישראל (״ארץ לא
זרועה״! )4 :קומפוזיטור
גרמני (״חלום
ליל קיץ 1.0קי דומת
הולנדית; 11
פיסיולוג יהודי־נרנד
ני שישב בארה״ב;
)13 מטבע יפני)14 :
נזילה; )15 צאר רוסי;
) 17 משקה; )19
עשרים ושש; )20
— השקט (ספרו
של הרוסי שולוחוב);
)22 מזעזע, סגה יל;
)25 מלת הסכמה;
)26 מצביא בימי
נפוליאוז, בעל התואר
״נסיר מוסקבה״,
שהוצא להורג לעירי
הבורבונים; )27
ז׳אז בטיסט
ש״מ של מלחי! צרפתי;
)30 ברונו נרמניייהורי מנצח
במטרפוליז של ניו־יורק;
)32 מקום נישא;
)33 קול הפרה )34 :מלכת בריטניה,
בתו של ג׳יימס ה־ )36 ;2צונן; )37 לשעבר,
נשיא ביהמ״ש העליון בארץ; )39 פייוסוך
וסופר צרפתי; )41 ילקוט; )42 כז; )44
רמטכ״ל ישראלי; )46 ניתנלו לעיז; )48
רקבו! )50 תשעיעשרה (במהופך); )51 סופר
צרפתי (״האדם הצוחק״ ,״עלובי החיים״);
)53 גזר עץ שאחזה בו אש; )55 סוד; ) 57
בשבילו; )58 ענה; )59 שם של צארית
רוסיה במאה ה־ )60 ;18 מלבוש נשים הודי.
מאונך ; )1סופר צרפתי, מחבר ז׳רנ־מינל;
)2שטח ; )3דוד ש״מ של
בלשן וסופר עברי, מראשי הועד הלאומי;
)5דגל; )0גדול משוררי איטליה (״הקומדיה
האלהית 7מכשיר עינויים; )8
רופא ירושלמי ידוע, מיסד בית־חולים
״שערי־צדק״; )9קיסר צרפת; 112ר״ת

מורא (התיאטרון הקאמרי) מין ו פשע
בדרמה צעקנית, המתיימרת לבטא את
הווי עולי כורדיסטאן בשכונה ירושלמית.
תפאורה נפלאה של אריה נבון למחזהו של
יוסף בר־יוסף, שהוא בוסר, אבל מרתק.
משחק מעולה של אורי לוי, מרים ב ת־שטיין־כהן׳
ויורם גאון.
9אירמה לה־דום (הבימה) קומדיה
מוסיקאלית אודות אהבתה של יצאנית לסטודנט.
ביצוע פרובינציאלי אך מרנין, עם
דינה דורון, אריק איינשטיין ושלמה בר־שביט.
9הוא
*היא (ועניאמרון האינטימי)
בעיות מין, מוסר וחברה מגיל הגן עד גיל
הזקן בסידרת מערכונים משעשעת של אפרים
קישון בביצועם של שושיק שני ואריק
לביא.
6האידיוטית (תיאטרון אהל) קומדיה
בלשית קלילה, על עוזרת־בית פאריס־אית
המסתבכת באהבה, ברצח ובחקירה.
ז׳רמיין אוניקובסקי מתגלה כקומיקאית מוכשרת׳
בהחליפה את גילה אלמגור, ואורי
זוהר גונב את ההצגה בעצם נוכחותו הבימתית.

שמה
של שחקנית צרפתיה; )15 ראש
ממשלה בורמזי שביקר בארץ; 416 ראש
עירית תל-אביב; )18 כובש האוורסט; )21
קדומת צרפתית; )23 מספיק; )24 מילת
שאלה; )26 ממייסדי כי״ח ו״טקוה־ישראל״;
)28 שופט ישראלי; )29 סופר גרמני, שכתב
על חיי האינדיאנים; )31 מדינאי צרפתי,
מי שהיה נציב עליון במרוקו; )32
ירוסלב מחבר ״החייל האמיץ שוויק״;
)33 מילת זרוי; )37 אהבה; )38 נשיא
הודו; )40 טנא; )41 סימז; )43 מלת בקשה;
)45 בני הזוג שגילו את הראדיום; )40
תארו של קיסר חבש; )47 קומפוזיטור אטל־קי
— מחבר האופרות הפורה ביותר בעולם;
)49 רב חובל ומגלה ארצות אננלי)52 :
מספר הצדיקים בעולם (במהופך); ל 5ו אמונה;
)56 סוג, מיז (בעיקר בצמחיסו; )58
ת בו א ה.

9אי לי יצחקי (בית־ציוני־אמריקוז,
תל־אביב) תמונות שמן וגואש, פרי מכחולו
של הפסל־צייר, הנחשב כמלך הבלתי־מוכתר
של הביטניקים הישראליים.
9תערוכת האביב (גלריה ישראל,
תל־אביב) תערוכה חדשה מיצירות אמני הגלריה
של סם דובינר: יגאל תומרקין, יצחק
דנציגר, וכסלר, עוקשי ושטרייכמן.
9כרכה צפירה (גלריה דוגית, תל־אביב)
אקוורלים של מי שהיתד, אחת הזמ רות
המפורסמות ביותר בארץ.
9כןשהאן (מוזיאון בצלאל, ירוש לים)
רישומים, הדפסים, פלאיקאטים וגלויות־ברכה,
פרי יצירתו של הגרפיקאי האמריקאי
המפורסם.

9תערוכה כללית שד ציירי ה־י
קיכוץהארצי (בית־הסופר, תל־אביב) 40
ציירים ו־ 10 פסלים מוכיחים ביצירותיהם
כי לאמנות תפקיד נכבד ביצירתם של הקיבוצניקים.

שהגת (המוזיאון לאמנות חדישה,
חיפה) רישומים וציורים ריאליסטיים
של צייר ישראלי צעיר, שזכה לשבחים
נדירים בחמש שנות שהותו בארצות אמריקה
הדרומית ובארצות־הברית.
העולם הזה 1345

אם אתה גבו
9ה מז ל ה פוז ל (הוד׳ תל־אביב) מבט
על פולין בשלושת העשורים האחרונים בראי
עקום צ׳אפליני דרך סיפורו הטראגי
של שלומיאל. בימוי של הבמאי המנוח
אנדז׳י מונק.
9אלקטרה (צפון, תל-אביב) הטרגדיה
של האשד, שהעניקה את שמה לתסביך
אהבת־האב ורצח־האם, לפי מחזהו הקלאסי
של אוריפידס. עיבוד קולנועי פיוטי ו־ריאליסטי
של מיכאל קאקויאניס. איירן
פאפאם מזהירה בתפקיד הראשי. יעל דיין
בתפקיד ניצבת.
@ נשואיו של מר מיסיסיפי ( ש דרות,
תל־אביב) ביקורת חריפה על ניתנה
של הדמוקרטיה המערבית, בה נופל השלטון
בידיהם של הביצועיסטים בשל צביעותם
ושחיתיותם של האידיאליסטים. מחזה
מבריק של פרידריך דירנמאט. משחק נדיר.
* בדידות נעורים (זמיר, תל-אביב)
עולמו של עבריין צעיר המתמרד נגד החברה,
בסרט בריטי כנה ונוגע־ללב. מיש־חק
מצויין של כוכב חדש — טום קורטניי.
ס השליח ממנצ׳וריה (בן־יהודה,
תל־אביב) שבוי אמריקאי החוזר מקוריאה
ומשטיפת מוח קומוניסטית, משמש אמצעי
אלים ללוחמה פסיכולוגית. סרט מתח מעולה.
פראנק סינטרה, לורנם הרווי.

ה תג לחעםמםגילוח *
של יצהר

אםז קנ ך עדין

ה תגל חבמשחת מם גילוח

9נשימה אהת של אושר (פאר,

של יצהר -משחת הגילוח

תל־אביב; חיפה, חיפה) בחול ובתולה מגלים
את המין, ובאמצעותו הס נישאים זה
לזו. סרט הגל״החדש הבריטי.

9איש

הציפורים

או קשה

המת אי מ ה

מאלהטראז

ארנון, ירושלים) בית־הסוהר כאולפן ליצירת
מדענים, בסיפור חייו האמיתי של אדם שכנפיו
קוצצו, ושהפך למומחה בחייהם של
בעלי כנפיים. ברט לנקסטר.
@ המשפט (ארמון, חיפה) עולם הסמלים
והסיוטים של פראנץ קאפקה זוכה
למימוש קולנועי מרשים שחותמו של יוצר
הסרט, אורסון תלס, טבוע עליו. אנטוני פר־קינם,
ז׳אן מורו, רומי שניידר.

לכל שיער, לבל גבר

פנים

ממ גילוח של יצהר

ס ז׳ילה׳ י ם (חן, חיפה) כוחה של
ידידות גברית במבחן האהבה. סרט פיוטי
של פרנסוא טריפו. ז׳אן מורו.

ו ^ ג2טב_
• הדובדבן

הפורח

מסאקורה

(היכל התרבות, תל־אביב) פולקלור ובידור
יפאני מוגש בסולם של סגנונות, מסגנון
תיאטרון הקאבוקי עד סגנון המיוזיקול האמריקאי.
קארניבאל של תלבשות, צבעים
ונערות חינניות, המשעשע בססגוניותו, אך
המייגע בחד־גוניותו, למרות המערביזציה
הבולטת של המוסיקה והמחולות.
• שן ועין (מועדון החמאם, יפו)
אורי זוהר בתוכנית יחיד של פיזמונים,
מונולוגים, הלצות ואילתורים, שעיקרם סאטירה
פוליטית אקטואלית על המתרחש במדינה
ועל שמעון פרם.
9חנה אהרוני. שיבת־ר,ניצחון של
הזמרת בעלת היכולת הקולית הנדירה, המגלה
כי הפכה בשנות העדרה מן הארץ
לכוכב בקנה־מידה בינלאומי.
(מועדון התיאטרון,
9תל״אכיזיה
תל־אביב) פזמונים היתוליים של דן אלמגור,
ומערכונים בידוריים של מנחם תלמי, במרכזה
של תוכנית קלילה על ההודי הישראלי.

יצהר
* מכילה סטרילין. בשפופרת העומדת
על ראשה לנוחיות וחסכון במקום!

מו ע דוני ם
9גולדן גייט (מועדון כליף, יפו)
רביעיית הזמרים הכושים הוותיקה בהופעה
מלוטשת ומיקצועית עד תום של ספיריטו־אלס
ופיזמונים פופולאריים. בתוספת לתוכנית:
אקרובטית יפאנית ובדרנים איטלקיים.
9צמדהפרברים (מועדון השעות
הקטנות, צפת) אחד הצמדים הנעימים והמצליחים
ביותר שצמחו בארץ לאחרונה, בתוכנית
בה מופיעים גם הזמר שמעון בר
והזמרת בעלת המועדון, יעל שרז.
9ורונילן (אדריה, תל־אביב) חשפנית
יפר,פיה מגישה על קצה המזלג פירורי חשפנות
פאריסאיים ברוטב צנזורה ישראלית.
9החתול העצבני (גן־היואי, תל-
אביב; רק בימי שישי) בידור עממי תחת
כיפת השמיים בניצוחם של אורי זוהר ושייקח
אופיר.
9לילות ים התיכון (מועדון חו־מות
עכו, עכו) מחצית רביעיית היחפניות
(ברוריה אביעזר ומרגלית אנקורי) במועדון
המצטיין באוזירה ונוף מן היפים בארץ.

העולם הזה 345ו

מם מס מלו

ז ח 1111־ 1־

שמפת ביז ט רי ט
ש מ פון ח ל מוני ם
ש מ פון ל גו לין
ש מ פון רי צי ניי ט ד

גליל

ז ה -זיו - 1ז

זה נהדר-זה ב דז7ז£

גורדון לבינסון אילון

החלה ההרשמה לקורס הקיץ
(יולי־אוגוסט׳ x 2בשבוע) ל־

קצרנות
עבריתו/או אנגלית

ב,,-אולפן גרג 00מ .)0
ההצלחה מובטחת ! ההרשמה :

:בר־קמא, רח׳ גורדון .5חיפה: בית־ספר ״במעלה״
ה נר שמים בחדש יונ ייהנומהנחה !

״לוי ד״
1המבין

הבינלאומי

להתכתבות

אלפי מכתבים
לפי שיטה אמריקאית

פרוספקט חינם
תל־אכיב, ת .ד4185 .

,״ז סרן תשכ״ג19.6.19)(3 ,

! ר 1ורז

צירומ
ה עי רו ם

חיר 75אגורות