גליון 1352 מתאריך 7 באוגוסט 1963

*ג 11 /־ נוסף */די

מ נ וו ר ה
ל קי דו ם ה בי טו חבמרץ:
ב י 117ח ת ״ ם
עדלסכרכרצ \7ל

באחד מימי השבוע ביקר שר־ד,חקלאות
משד, דיין בעיר־הנוער התל־אביבית• הוא
ענד. לשאלות שונות של הנערים והנערות.
בין השאר התפתח הדו־שית הבא:
נער: שבועון מסויים כ תב ששמ עון פרם
נעץ לד ס כין בגב. האס זה נכון?
דיין: איזה שבועון מסויים? אין לו שם?

חנער: העולם הזה.
דיין: אז אס יש לו שם, מ דוע אתה
קורא לו ״ ש בו עון מסויים׳־? ו בכן, ש מ עון

דווקא יהיה לנו חבל במקצת אם יתחילו
לקרוא לנו בשם המפורש. כי במרוצת השנים
הפך הכינוי
״השבועון המסויים*
חביב עלינו. המציא
אותו דויד בן־גור־יון
עצמו, ומאז הפך
לחלק בלתי־נפרד מן
המילון המדיני בישראל.
הוא הוזכר
בתוכניות־רדיו, בהופעות
סאטיריות, ב־עתונים•
מישהו אף
הנהיג את ראשי־ה־תיבות
שין־מם (להבדיל
משין־בית),
כציון לרשת המו־דיעים־המתנדבים
שלנו, הפזורים בכל הארץ.
אבל בתקופה ש״ד׳רוזץ ד,מיצרי* הופך סוף־
סוף, בשפה הרישמית, ל״מר עבד אל־נאצר,
נשיא מצריים* (כפי שדרשנו במדזר זה
פעמים רבות) ,אולי יצא גם התואר •השבועון
המסויים״ מכלל שימוש?

מבצע

חדש

מ נ וו ר
החוסך לך ו רו ןוהוצאות
פרסים: במשרדי

מ נ וו ר ה

שדי רוטשילד ,73ת ל ־ אביב
וכן בסניפים. בסוכנויות
ואצל סוכני החברה

מנורה
״ לויד״
| המפוו הבינלאומי להתכתבות
אלפי מכתבים
לפי שיסד. אמריקאית

פרוספקט חינם
תל־אכיב, ת .ד4185 .

חברה לאחריות ולביטוח משנה בע

ע ברודוס
פרטים

איוניר

אצל

איוגיר, בתי האופנה הידועים
בתל־אביב, רחוב
דיזנגוף ,129 ורח׳ אלנבי 31
מתחילים ביום ראשון 4.8.63
את מכירת סוף העונה.
ההנחה הממשית של ס /ס20
על כל סחורות הקיץ, מאפ שרת
לכם לרכוש סחורות
אופנתיות בעוד העונה ב עצומה.
מכירת
סוף העונה של
איוניר ידועה כמאורע מיו חד
בכל שכבות העם בשל
האיכות הנעלה של סחורותיו.

י<לאבע

בך יהודה

והרשמח:

פא ג ז רא
סוכנות נסיעות בע״נז
תל־אביב: רח׳ נחלת בנימין , 63
טל 64509/64793 .
חיפה: שער פלמר ,3
טל 2975/66622 .
ירושלים: רח׳ יפו פנת שטראוס,
טל 22186 .

חופשה שכורה
אירופה —
ובכר זאת
רא יקרה מדי.
נוף מרהיב,
היסטוריה אדירה
שפע בידור
ופורקרור.

אחרי משפט גלובקה הקדיש אורי אבנרי
את זמנו לחקירה יסודית של הדור הצעיר
בגרמניה. הוא הופיע בפני חוגי־נוער גרמניים,
ניהל עימם ויכוחים נוקבים על הנאציזם,
עמד על טיבו במצבים שונים.
בין השאר ביקש לערוך סיור בביודספר
לקצינים של הבונדסוזר, כדי לעמוד על הש־קפת־עולמם
של החיילים הגרמניים ולבחון
את דעתם על הרייך השלישי ועל נסיון־ה־הפיכה
של הקצינים האנטי־נאציים ב־20
ביולי ,1944 ביום־השנה של מאורע זה.
נציג העולם הזה בהאמבורג פנה אל מטה
הפיקוד. דובר הפיקוד הסכים בהתלהבות
לתוכנית, קבע תאריך וערך את כל הסידורים
המוקדמים. רק דרך אגב העיר כי עליו
להודיע על כך למשרד־הבטחון בבון, באורח
שיגרתי, אך שאין לכך כל חשיבות מעשית.
יום לפני בואו של העורך להאמבורג,
קיבל נציגנו מכתב רשום ודחוף מטעם דובר
הפיקוד, רב־סרן פרידריך סארינג:
״אני מצטער שעלי לבקשך חיום להודיע
למר העולם הז ה כי הביקור בגדוד-ההדרכה
פוטלוס אינו אפשרי בתאריך שנקבע.
״כפי שנמסר לי זה עתה מגדוד־ההדרכה,
לקה מפקד הגדוד במחל ה קשה. נוסף על
נ ך, נמצא סגן ה מג״ד בחופ שה. את נופקדי־הפלוגו
ת אי־אפשר לשחרר כפת, מאחר ש הגדוד
נמצא בסידרה של אינווני-ירי.
שיח תנו שיכנעה אותך, כ ן אני
מקווה, שאנו מ שתדלים למלא אתמ שאלו תיך•
על כן מו ת ר לי לבקש בסיקרת זה את
הבנתך.
״ מו בן נדאליו כי נ ש מח מאוד לטפל בעתיד
ב מי ש אלו ת ש לן, ב מוע ד נוח יותר.
אולם הואל נא, בעתיד, לפנות ב מי ש רין אל
מחלקת־העתונו ת של מ שרד־חבטחון ב בון.
״בתקווה כי הפעם ת תיי חס אל רצוני ה טוב
כאל מע שה טוב, הריני מברך א ו תן
ואת מר הזה. שלך ב הכנעה, פ רי ד רין
סארינג, רב־סרן וקצין־עתונות*.

מובן כי מצב בריאותם של קציני הבונדס־וזר
הושפע מאוד מן התשובה שנתקבלה
מבון, אחרי ההודעה השיגרתית. דבר זה
מסתבר בעליל מן הפיסקה המבקשת לפנות
בעתיד ישר לבון.
מה אירע בבון? האם כבר יש במשרד־הבטחון
הגרמני תיק על העולם הזה? האם
מישהו מידידיו של
פראנץ־יוזף שטראו
זוכר את העתון? האם
שאל משרד־ה-
בטחון הגרמני לדעתו
של נציג שמעון
פרס בשגרירות
הישראלית הבלתי*
רישמית (״משלחת
ישראל״) בקלן הסמוכה?

או אחרת: מישהו
— בגרמניה או
בישראל — אינו מעוניין
ני׳ דווקא
אורי אבנרי, שהוא מומחה לענייני הצבא
( הנו שן ב ע מו ד )4

ממה מתפעלים כולם?

רחוב

אמריקנה ־
ז׳ בושינסקי

רמת-גן

שורק־אביטל

...מ הדג מים החדישים המוצגים לראוה בתערובת
הרהיטים המורחבת של ״אמריקנה״ ,דגמים שכמותם
לא ראית עד כה, הן מבחינת הצורה והן מבחינת
העבוד המעולה. בל אלה שכבר ראו יגידו לך:
...י ש ויש מה לראות בתערוכת הרהיטים של

(הנושך סנננווד <2
הגרמני, יבדוק את קיומם או אי־קיומם של
שרידים רעיוניים נאציים בצבא הגרמני החדש•

חושב שסראוס עצמו על המולם חזהז
השבוע נודע לי כי הביע את דעתו עוד באחת
השיחות שלו בארץ, למחרת התקרית
המפורסמת במסיבת״העתונאים, בדי זרק עורך
העולם הזה לעומתו. :האם אתה פוחד
מפני שאלות, מר שטראוס?׳
באותה שיחה הוזכר דר שפיגל. פקיד
ישראלי הזכיר בי גם בישראל יש שבועון

כזד. ששמו העולם הזה. שסראום ידע על
כך, כי אחרי התקרית קיבל אינפורמציה
מקיפה מפי שמעון פרם.
אמר שסראום. :לא, האיש ההוא עם הזקן,
הוא לא כל־כך רע כמו אנשי דר
שפעל!׳־
השאלה הי* עתה: האם הערה זו צריכה
להעליב אותנו, או לאז

מכתבים הידד ללוחמי הצדק

הידד לקריאתו הנרגשת והצודקת של אורי
אבנרי למען הכורדים. רשטוני כחבר האנודת
למע: לוחמי הצדק. אולם חושבני שאנשינו
ארישים כרובם, בל עוד איז הם חשים כזאת
על בשרם.
ראובן קארה, סריית־ביאליק
הריני תומר ביוזמתכם ליצירת ועד ציבורי
לעזרת העם הכורדי (העולם הזח
.)1351 מכיוו! שאישית לא אוכל להתפנות
כתקופה הקרובה לפועלה מעשית, הריני
שולח לכם תרומה צנועה, בסר 10ל״י,
ומכקשכם להעבירה לרשות הוועד לכשיקום.
דן חת, אילנות
נל המבקשים לתת יד ליוזמת זו, מתבקשים
להתקשר בכתב עם עורך העולם
הזה.

ארכעה פשעי גמזו

ב״זנ זז ספדל טבנולוגיזז
מי סוד ה עיל

יישר כוחכם על הרשימה המוקדשת לדוד
אלפארו סיקיירום, הצייר המכסיקאי הנדול
שהושלך לבור־כלא,
משום שלא רצה לעקור
מאטנותו את
(העולם אנושיותו הזה .)1351
רחוקה ממני הכוונה
לטהר את הדוקטור
נמזו, אד הוא
לא השתמש במילה
,,פרובוקאציה״ .הוא
עשה דברים יותר
חמורים:
( )1הוא ניסה למנוע
ממני את המנע
עם באי הקוננרס:
( )2הוא מנע את הבקשה הגשת נוסח
אכי־שאול
אל הנשיאות:
ז )3הוא הכריז
על ריבונותו האכם־טריטוריאלית של וד
קוננרם, בלי בל יפוי־כוח:
( )4הוא טעו בשם הרכבו הפוליטי של
קוננרם מבקרי-האטנות (״קומוניסטים ואנטי•
קומוניסטים״) ,
מרדני אבי־שאול, תל־אביב

ה &כלל ה הנ*וליטב 1יו1
החלה הוזרשסד,
בסיקגועותו

ללימודי

יום

זזו־־יסנת ״ס

ס ר טו ט מכונות
ס ר טו ט בניין ואדריכל*
ריהוט ועיצוב פנים
הלימודים בקורסים לסרסום מכונות וסרטוס
בניין ואדריכלי נערכים באישורה ובסיקוחה של

הסתדרות הטכנאים
פרטים

והרשמה:

מוסדות המפללה הפוליטכנית, רחוב המסגר מם׳ !62 בבל
יום בין השעות 8.00 בבוקר עד 7.00 בערב (סלסון <36497
(+.משרד הבסחון, היחידה לטיפול ולהכודנת חיילים משוחררי*
רחוב ב׳ ,מם׳ , 12 הקרי*
התאחדות בעלי התעשיד״ מחלקת העבודד״ רחוב מונסי פידדי
מם׳ , 13 חדר מם׳ , 16 בימים ב׳ דה׳ ,בין השעות 1x30
עד 2.30 אחה׳־!.
הלימודים יתקיימו בתל־אביב וייפתחו בספטמבר .1963

שערך נהרס
על ידי האקלים והמים
הגן עליו בעזרת
אליקסיר 2
מי שיער לחפיפה המכילים חומרים
אורגניים השובים לשרשים.
מוצר איכות של הביאוקוסמטיקאי
בקבוקון ב־ 75 אגורות.
ד ״ ר א. תכץ .

£ 1 1 X 1 1 7 2

יש ממי ללמוד

נדהמתי, ולא רק אני, אלא כל אשח
ואם שדיברתי אתה על ענייו זה. מי הן
אותו 26 נשים שיצאו לבקר אירנוני נשים
ברחבי נרמניה? לשם מה יצאו? הרוצות הן
ללמוד אירנוו ושיטת־עבורה אצלם — השיטות
האירנוניות הנעלות הידועות לנרם־
נים, בהו השמידו מיליונים סבני עמנו ועמים
אחרים?
היה לי קשה להאמין, ובוודאי שא׳•
אפשר להשלים עם העובדה, שבנינו, חיילי
צה״ל, נשלחו לגרמניה ללמוד לחימה אצל
רוצחי עמנו. אבל פי כמה קשה להשלים
עם העובדה, שנשים הפקירו ווילזלו בבל
הרנשות האלה. ואלה הם רנשותיחם של
אלפים ורבבות, שלא חדלו מלהתאבל על
רצח יקיריהם וקרוביהם, שהושמדו באופן׳
מאורגן, נוסת גרמניה.
האם לנשים אלה כבוד לאוסיו חקחל
צויר לדעת מיהו, ומי אירגוכיהם!
הדסה גולדברגר־סירץ, חיפח

הכתוכת הנכונה

ברצוני להעיר למכתבו של הדודו׳ואו נ.
ר. הרמת־נני (העולם הזה ,)1349 המעיד
על עצמו שבעבר הלא־רחוק היה סנן וסניגור
בכל ויכוח על בנות הארץ.
צר לי על כר שאבד לנו סניגור ומליץ־
יושר. ונוסף לנו משמיץ לסידרח. אד מרוע
יחפש הדוו־נ׳ואז פגמים ומומים דווקא בזולתו?
האם לא היה מוסב לו להסריח עצמו
עד לראי הקרוב ביותר, יסקור את פרצופו,
יבדוק את התנהגותו, ורק אז יחלים לערוך
את כיבושיו אצל בנות המין חיפה?
אם הוא התרגל לפגות בצורה שכזו אל
נערות, הרי שמעה בכתובה. לו יש רק כחד
בת אחת• .מריח עצמו לרחוב הירקון, שם
יש נערות המוכנות להעגות לפנייתו ללא
•קפוקים מיותרים•

שבאת ולקחה אותנו לנו ציבורי, במענה
שאנחנו יכולים לישון על הספסל. האם זהו
יחם למלחים ישראליים בחופשה? האם הנמל
איננו מקום טיקלט טיבעי לכל ימאי
שאי! לו איפה יישון על החוף! מדוע היו
צריכים ינרש אותנו!
אליהו מזרחי ויובל בחבוט,
אוניית־נזשא. נתניה-

ליתר ביטחון

ראשית ברצוני להודות לכתבכם על הרשימה
אודותי (העולם הזה ,)1350 ביחס
לבד שחקרתי טרם פיסם יות־ח״לות, רשימה,
שהיתה האובייקטיבית ביותר ם בי 1כל ח־ירסומים
המשמיצים שנכתבו עלי עם מעצרי.
העולם הוה היה העיתון היחידי שטרח
לשלוח כתב מיוחד בדי לברר את העניין
ממקור ראשון, ולא הסתפק בידיעות
שהפיצו נורמים — לדעתי, נורסי־בטחוז
בעלי אינטרס אישי — בשאר העיתונים.
ליתר ביטחון ברצוני לחזור ולהעמיד על
דיוקן במה עובדות מסולפות, שפורסמו
אודותי• כפי שניתז לראות נם בתיקי המשטרה,
איו כל שחר להאשמות כי נרמתי
לחיילות כוויות בחלקי נופו. נם סעיף ח*
אישום שעליו אני מובא לדיז אינו חבלה
נזפנית, אלא איום בחבלה גופנית בלבד.
ברצוני לציין את היחס הה ו נן מטנו נח•
ניתי בטשסרה, בניגוד להתקפה ננדי בעיתונות.
עפירם
לביא, בנימינה

יש לחם *רדת

הנני מחזיר לשר הפנים את תעודת הזהות
שלי כמחאה

על כד שאינני אזרח־אמת
במדינת ישראל.
מאז שקופחתי ב•
סינתל טקרקעי־ישר•
אל, אינני מוצא מנוח.
חייתי משר זמן
רב בתנאים שאין
להעלותם על הבתב,
אד מתור תקווה שהעוול
שנעשה לי
יתוקן. לעומת זאת
אני חש כי קיצי
קרב, משום שנטלו
פמני את הסוחלת
ואת פת לחמי כאחר.
לכן,
ככור השר. אזולאי אני מחזיר אח תעו־דת־הזהות
ומבקש להחזיר
לי את תעודת הלידה הנמצאת במשרד
הפנים.
יעקוב אזולאי, רחובות

דיר קבר

לאחר שמר פראוסניץ — מפקח אנף ת•
עתיקות במרחב הצפון — הרם קברים מוסלמיים,
ופנע בכד בשם קדושת תל־אכזיב
ושם ישראל (העולם הזה ,)1349 הוא מנסח
עתה להתנקם בי עקב התנגדותי להמשר
חילול הקברים בהריסת חומת הבית שהקמתי
בעמל רב. למרות ריבוי העתיקו* הוא
ממשיך להרוס את הכניסה הרומנטית לכפר,
וחלק מהמיבנים המעניינים שליד מכניסה.

הראוי שאנף העתיקו* ויתר חנוד
סים המוסמכים, יאפשרו למר משח פראוס•
ניץ לחפור בשמחים אחרים של אכזיב וד
חיסמורי* אשר אינם סונעים בערכי הר*
אלי אביבי, אכזיב

גם אני!

נם אני טעוניית להשתתף בתחרות סלכת•
המים. נטרתי כבר את נו ״עליה״ ,שליד
בית־הספר. רורייאנוב״ .אני אוהבת מאור

מורד. נר־לב, גבעתיים
המלח לספיגתו חוזר

לפני שבועיים בערר הנענו לתל־אביב באוניה.
נתניה׳ 10 ,האנסים חנדולים שב•
אמריקה, לאחר הפלנח שנמשכה שלושה חודשים.
ירדנו לחוף, וכמובן שהלכנו לראות
איזושהי תוכנית במוערודלילח בתל־אגיב.
חיה לנו אישור חופשה. פס־חוף, והורנו
לנטל בשעה שלוש בבוקר. נכוו שידענו כי
חסידה האחרונה לאוניח יוצאת בשעת
שחים־עשרה, אד מכיוון שחיינו קצת שינויים,
ולא חיה לנו איפה לישון, קיווינו
שיתנו לט לישון בשטה הגמל עד לסתות
בבוקר.
אבי בסקום ות תפס אותנו שוטר תשעי.
חיכה אותנו זורק אותנו החוצה. תוא לא
הסתפק בז * אלא נס קרא לניירת תסשסרח,

את השטיים הבתולים וחטים חיטובים של
הבריכה בתל־אביב. התחביבים: אוספת פקקים
ויש לי כבר אולי אלף נולים. טספר
הטלפון שלי .82001 אני בת המש וחצי.
תרדה גולדשטיין, חל־אביב
הקודם חוח !362

ך* ל אחד זוכר את הילד התוקפני שהיה מתגרה ב־ע*
חברו וצועק :״החזיקו אותי! אני אשבור לו את העצמות!
החזיקו אותי!״
לרוב נמצאו ילדים מבוהלים שהיו תופסים את הצועק
ומחזיקים בו, כדי שלא ישבור את עצמותיו של נושא־האיומים.
אך לעיתים היה קורה אסון, ולא נמצא איש שעצר
בעד המאיים. אז ר,יד, התוקפן נרגע בפתאומיות מפתיעה
1ממד,ר להסתלק. לעולם לא שבר שום עצמות. כי
הילד המאיים היה תמיד פחדן.

נזכרתי בתמונה משעשעת זו, כקוראי על
איומיו של חכר־הכנסת דויד בן־גוריון לחדש
את פרשת־לכון.
גם הוא קורא, בקול גדול ואימתני :״החזיקו אותי! אחרת
אני אחדש את הפרשה!״ ואומנם, חברי־מפלגתו המבוהלים
אצים מכל הכיוונים כדי לעצור בעדו.

תמהני מה היה קורה אילו אמרנו למר כן*
נוריון :״כבקשה! אתה רוצה לחדש את הפרשה?
תפאדל!״

ך כאמת, למה לא? למה לא לחדש את הפרשה? למה
1לא לחקור עד תום את אותו פשע לאומי, אותו מעשה־מופת
של טימטום ואיוולת, הקרוי ״עסק־הביש״?

נזכור נא: מעולם לא נקבע מי נתן את ההודאה
לאותו מיכצע מחפיר.
מעולם לא נגבו עדויותיהם של עשרות האנשים, שהיו
קשורים בו, והפזורים כיום ברחבי תבל — החל במשרדי־

ההוראה לעסק־הביש — לא זו בלבד שאי־אפשר להפקיד
בידו לעולם את משרד־ר,בטחון או את משרד־החוץ, אלא
ספק אם מותר להניח לו אף לטפל בעגבניות.
נכון, מר דיין לא דרש לחדש את הפרשה. הוא לא איים
לפרוש מן הממשלה על רקע זה. הוא לא גייס אפילו את
חוג הצעירים כדי ללחום מלחמה מסויימת זו.

אם תשמע הוועדה את כל העדויות, מכלי
להיות ככולה לשום פרוצדורה משפטית -אין
ספק כי תגיע לסיכום בעל ערך היסטורי.

הקצין הבכיר שותק. שותק יותר ממנוע
בקצר חשמלי.
מר בן־גוריון אינו שותק. מר בן־גוריון תובע את
הפרשה.

ודווקא כדרישתו של מר כן־גוריון חסרות
שתי מילים אלה.

ן ט־י עו ק ץ של כל ההצעה טמון, כמובן, במילים ״בירור
( ן פומבי״ .שתי מילים אלה — ושתיהן בלבד — הן אבן
הבוחן לרצינותו של כל אדם התובע את בירור הפרשה.

הוא שותק. ובוודאי יודע הוא מדוע. וגם שלקה אבל חידוש

הוא היה רוצה, כך אנו למדים מדבריו, בבירור סודי,
בוועדה סודית, שחשא לצורך הקישוט את התואר ״משפטית״.
רצון זה אומר דרשני.

ועל בן אני אומר: אדקיי, נחדש !

ן•י ד כאן קיימת בין מר בן־גוריון וביני, בנושא זה,
50 תמימות־דעים מלבבת ואידילית• חוששני כי הבנה עמוקה
זו תופר אם אעלה את השאלה:

כי הוא מעורר את החשד הכבד כי דרישתו
של מר כך גוריון אינה רצינית, אינה כנה ואינה
מכוונת לבירור האמת.
את מי רוצים לרמות כיום בדיבורים על ״סודיות״ ,על
״אינטרס בטח ני חמור״?
העולם כולו יודע את כל פרטי עסק־הביש. גדולי העתונים
בעולם פירסמו את הפרשה, שנשארה כמוסה ונסתרת רק
מעיני האזרח הישראלי.
נכתבו על הפרשה ספרים, מאמרים, דו״חות ופרוטוקולים
משפטיים ללא ספור. כל מדינאי בעולם העוסק במרחב, כל
עתונאי, והיסטוריון יודע עליה יותר מאשר ח״כ ישראלי.
נכון, בושה היא /פרסם את הפרטים לעיני העולם. יכול
להיות שט שהו בפאריס או בלונדון, שעדיין לא שמע על
העניין המביש, ילמד על כך לראשונה מדיוני ועדת־החקירה
שתהים בישיאל.

כסדר, אכל אי ך נחדש?
מר בן־גוריון, שאינו מצטיין במיקרה זה במקוריות יתרה,
הוציא מעליית־הגג את הגולם של ״ועדת־חקירה משפטית״.
כבר הוכח לו אלף פעמים ואחת כי אין דבר כזה. ועדת־חקירה
אינה בית־משפט, אפילו יהיו כל חבריה שופטים (ומי
קבע ששופטים יבינו בעניין זה, שכולו מדיני ומיבצעי,
יותר מאדם אחרי) .ואילו משפט אפשרי י רק כשיש תובע
ונתבע, או מאשים ונאשם.
אם רוצה מר בן־גוריון בבירור משפטי, מוטב שיגיש
משפט נגד ׳מישהו( .למשל, נגד השבועון המסויים, שטען
בשעתו כי מר בן־גוריון עצמו נתן את ההוראה).

אז מה?
לא התביישנו לפרסם את פרטי פרשת כפר־קאסם. ה־פירסום
המשפטי המלא הוסיף לנו כבוד בעולם. אם נגלה
עתה סופית את פרטי הפרשה, אחרי תשע שנים, כדי לקבוע
את האחראי למעשה שהאומה כולה מסתייגת ממנו בפירוש
ובגלוי — רק יעלה הדבר את קרננו בעיני משפחת העמים.

בירור סודי יהיה כבחינת קאריקטורה, טכסים
של אחיזת-עיניים, מעשה-מירמה של טישטוש.
אך בירור פומבי יכטיח כי סוך־פוף תתגלה

וכלה בבית־כלא ישראלי. מעולם לא נחקרו פאר ברצינות השיקולים (או חוסר־השיקולים) של ההנהגה האחראית
דאז, השקפתה המדינית ותפיסתה המיבצעית.
ועדת־הח ץ־ור,בטחון — אותו מכשיר בדוק של השתקה
וט שטוש — אומנם ההל בבירור, אך הפסיק אותו באמצע.
ועדת שבעת־השרים ישבה על המדוכה וטיהרה את מר
פנחס לבון — אך לא קבעה מי, בכל זאת, אשם.
זהו, איפוא, המצב הקיים:
להלכה לא. נמצא איש אשם במעשה המבעית והאווילי
ביותר שנעשה אי־פעם בשם מדינת־ישראל.
ל מ עי ט ה הוטלה האשמה, על־ידי טיהורו של מר לבון,
על הקצין הבכיר.
אבל כל ילד מבין כי הקצין הבכיר לא היה מסוגל מעולם
לתת הוראה כזאת על דעת עצמו• אם לא קיבל את ההוראה
מידי שר־ד,בטחון דאז, מר לבון, משמע שקיבל אותה מידי
הרמטכ״ל דאז, מר משה דיין.

ואם מר דיין נתן את ההוראה, קרוב לוודאי
שעשה זאת אחרי הידברות עם רבו ומורו
דאז, האזרח דויד כן־גוריון כשדה-בוקר.

פיכך, איני תופס איך אפשר למנוע ממר בן־גוריון
? את הזכות לברר את הפרשה עד תום, ולקבוע את
מידת אחרי! תו או חוסר־אחריותו —

אם אומנםהואדורש זאת .
מר בן־גוריין חרד עתה למקומו בהיסטוריה. הוא רוצה
להניח אחריו מסכת שכולה טוהר ותפארת. הכתם של עסק-
הביש, הרובץ עליו, מפר ע לו מבחינה אסתטית.

באשר קם אדם ואומר :״הניחו לי להוכיח
את צידקתי איך אפשר לומר לו ״לא
זה בלתי־מוסרי בהחלט.
ואין המדובר במר בן־גוריון בלבד. אילו קם מר דיין
ותבע אף הוא את עלבונו, היה צריך לבוא על סיפוקו.
הנה מבקש מר דיין לקבל לידיו את תיק הבטחון, או
את תיק החוץ, או את שני התיקים גם יחד, בתוספת תיק
ראש־הממשלה. אך צילו של עסק־הביש מעיב עליו.
שהרי ברור כי אם אומנם היה למר דיין חלק במתן

ואם אין מר בן־גוריון רוצה בבירור משפטי, מוטב שיחדל
להעמיד פנים, ויפסיק להשתמש בצורה קלת־דעת
בתואר ״משפטי״.

ף־ 6י ת המשפט אינו במה אידיאלית לבירור פרשות
. , 1היסטוריות, מדיניות או צבאיות• למדנו זאת במשפט
יקסטנר, וגם במשפט אייכמן.

אם רוצים כאמת לברר עד תום את הפרשה,
הרי שהדרך הנבונה היא, שהכנסת תמנה
ועדת־חקירה לאומית, המורכבת מאישים ניטראליים,
כעלי-רמה.

אפשר למצוא בארץ חצי״תריסר אנשים כאלה — למשל,
ד,־סט ריון, איש־מודיעין בדימוס, מומחה ליחסים בינלאומיים,
משפטן, קצין משוחרר ושר־לשעבר — הנהנים מאמון
הציבור, והמצויידים ביידע הדרוש לבירור פרשה מעין זו.
ועור, זו צריכה לקיים ישיבות פומביות, בהן יעיד כל מי
שירצה להעיד על אותה פרשה. על הכנסת להעניק לוועדה
זו את הסמכות לכפות על עדים למסור עדות בשבועה,
לחקרם שתי־וערב, ולשלוח את הסרבנים והשקמים למאסר.
תחום־החקירה של הוועדה חייב להיות מוגדר מראש, בצורה
הרחבה ביותר: המצב המדיני ערב עסקהביש, עסק־הביש
עצמו, היחסים בצמרת משרד־הבטחון באותה תקופה,
פעילותו של מר בן־גוריון בשדה־בוקר וקשריו הסמויים עם
ה״ה דיין ופרס, הפעולות לסילוק מר לבון מן הממשלה,
וכן מיבצעים אחרים שדמו במהותם לעסק־הביש, המאפשרים
לקבוע את האחריות על־פי אחידות השיטה.

מאת

האמת, תיקבע האחריות, תטוהר האווירה.

א אסתיר את הדבר: אני תומך בחידוש פרשת
/לבון, ובבירורה הפומבי עד חום, מפני שבעיני זהו
תנאי מוקדם להמשכת התהליך שאת ראשיתו ראינו בשבועות
האחרונים:

תהליך הדה-בך־גודיוניזציה של המדינה.

הדה־סטאליניזציה (להבדיל) לא נסתיימה כאשר בא אחד
מאלנקוב במקומו של סטאלין. היא החלה ברצינות כאשר
גילה כרושצ׳וב בפה מלא את מעשי הפשע והאיוולת שאירעו
בתקופת טטאלין. ללא גילויי הקונגרס העשרים, לא
היד, אפשרי הסכם־מוסקבה ההיסטורי מלפני שבועיים.
הדה־בן־גוריוניזציה של ישראל החלה בצעדים הססניים.
מר בן־גוריון נאלץ להתפטר, מר דיין נדחק לפינה, כנפיו
של מר פרס קוצצו. חל שינוי קטן אך חשוב בסיגנון ה־רישמי.
אין עדיין מוסיקה חדשה, אבל יש צלילים חדשים.
אולם תהליך זה אינו בטוח, ואינו מחוסן מפני מכה נגדית,
כל עוד לא נתגלה לעיני העם כל אשר נעשה בתקופת
בן־גוריון, על־ די אנשים כמו ה״ה דיין ופרס, בשם הבטחון.
ביר,ר פרשת עסק־הביש וספיחיו יספק להמונים אינפורמציה
זו. ההלם ישרוף סופית את הגשר בין עבר להווד״ בין
1954ל־•1963
ואם מוכן מר בן־גוריון, מתוך קוצר־ראיה או אשליה,
לתת בעצמו אתי ידו לכך — תבורך־נא ידו.

ומוטב שנמהר לקחת את היד וללחוץ אותה,
לפני שיתחרט.

עם ישראל וצה שד ו גוודמן ׳שתנוע שן
שלם אך ורק תשלומים של כשמונים לירות
לחודש עבור האדמה היקרה ביותר בירושלים.

מתנה
לעולה חדש

המיליונר

ד״ר נחום גולדמן, אשר כבר לפני 7שנים קיבל מהקרך ווקיי מ ת
שלושה דונ מי ם ב שכונה הירו שלמית טלביה. אז הוא היה צריך
לביו ת מילה, בה יגו ר כשימלח ארצה. כמת — הוא בונה בית מ שותף בו נ מכרו ת דירות־פאר.

ץ הו אהד הרובעים המהודרים ביותר
1בארץ. וללא כל ספק, המפואר ביותר
בבירה. מכוניות חונית בצל עצים ירוקים,
כשרבות מהן נושאות שלט ממשלתי כחול
עם מספר נמוך — מכוניותיהם של נבחרי
העם. זוהי שכונת הפאר הירושלמית —
רחביה־טלביר.,
לאחרינה מושך את עיני הע־ברים־ושבים
גם מגרש, הנמצא בקרן הרחובות אחד־העם
— ברנר, שבחזיתו תקוע שלט רסקו,
אחרי שנפוצו סיפורים על מחיר הדירות.
הנבנות על מגרש זה, מחיר הנשמע פאנ־טאסטי
גם לגבי שכונה כה מהודרת כרחביה.
מדובר על מגרש־חניה לשמונה־עשרר,
מכוניות, שיתפוס את כל קומת. הקרקע,
ועל הציוד החשמלי של הדירות, שבעטיו
נאלצת חברת החשמל להקים טרנספורמאטור
מיוחד. כי לפי־ התכנית תגיע צריכת החשמל:
בבית ל־ 107 קילוואט. לצורך השוואה בלבד:
צר כת החשמל של משפחה רגילה בישראל
הוא 1—2קילוואט.
אבל הדבר המעניין ביותר בבית מידות
זה. הוא שמו, שר,׳ענק לו על־ידי תושבי
השכונה עוד בטרם נבנה :״בית נחום גולד־מך.

הצורה
המעשית
• 4יי פעם כפעם, עם התחדש הקונג־
( */רסיס הציוניים והישיבות החגיגיות של
הוועד הפועל הציוני, חוזרת ומתחדשת
אותה סצינה. יושב הראש קם ממקומו,

.ומכריז בקול נרגש: נשיאנו היקר, דוקטור
נחום גולדמן הנכבד, החליט לנטוש את
הגלות ולהשתקע בישראל. ברגע זה פורצות
תמיד מחיאות־כפיים סוערות.
אחת. מסצינות אלה התרחשה בתחילת
•1956 אלא שהפעם לא הסתיים העניין במח־וזה
של מחיאות־כפיים, אלא נמשך בצורה
יותר מעשית. נחום גולדמן פנה לקרן-
הקיימת לישראל, הודיע כי בקשר להחלטתו
להשתקע כארץ, הוא. מבקש לקבל מגרש
למטרת בניית חודילה. באחת הישיבות הקרובות
של הקרך־הקיימת נפלה ההחלטה:
גולדמן. מקבל בחכירה שלוש חלקות אדמה,
המסומנות במספרים ,16 ,15 ,14 הנמצאות
בגוש •30027 במילים אחרות: מגרש בגודל
של למעלה משלושה דונאם, בלב
השכונה הירושלמית טלבייה. אגב, אותו
׳מגרש הוחכר חמש שנים קודם לכן לקרן־
הקיימת, על־ידי הכנסייה האורתודוכסית.
_ב־ 26.11.56 נחתם, במשרד ספרי־ר,אחוזה
בירושלים, החוזר,ל שהעמיד לרשותו של
נחום גולדמן את המגרש המבוקש, לחכירה
עד ליום האחרון של שנת .2050 התנאים
בהם נמסר המגרש לגולדמן מופיעים בסעיף
של החוזה, תחת הכותרת ״דמי
.חכירה ואופן התשלום״ :״החוכר מתחייב
לשלם לקרן (הקדן־הקיימת) דמי חכירה
שנתיים מוסכמים מראש, לכל תקופת החכירה
בסך של 350 פרוטה לכל מטר
מרובע; בסך הכל, עבור הנכסים המוחכרים
אשר שטחם הכללי עולה ל־ 3005.11 מטר

ך• וכר הקרן־הקיימת בירושלים, ש!
נשאל השבוע על אופיר, של עיסקה
זו, הכריז :״הכל כאן בסדר גמור. לכל
עולה חדש בישראל יש זכות לקבל שיכון
בתנאים מסויימים. אם העולה הוא אדם
כנחום גולדמן, אז חובתה ׳של הקרן־הקיימת
לתת לו מגרש מתאים, עליו יוכל לבנות
בית המתאים לתפקידו.׳*
אם כך, הכל בסדר גמור. אולי פרט
לעובדה צדדית אחת: עולה חדש המגיע
לישראל מקבל שיכון בתנאים התלויים במצבו
הכספי: במצב כלכלי טוב במיוחד,
הוא נאלץ לקנות את דירתו בסכום מלא.
אם כן, מדוע היה המולטי־מיליונר נחום
גולדמן, שהיה עשיר מופלג גם לפני ש
תאריך
.13.3.56 מדובר בה על חלקה מס׳
, 17 השוכנת לגבולו של המגרש שקיבל לאחר
מכן מן הקרן־הקיימת.
לפי הרישום בספרי הטאבו, קנה גולדמן
חלקה זו ב־ 28,350ל״י מהחברה אחוזות
ניקופורי ה בע״מ, אותה מייצגת הכנסיה
האורתודוכסית. לפי אותו רישום מכר הדוקטור
את חלקתו זו ב־ 21.3.63 ברווח
נכבד. לפי הגירסה שנמסרה לטאבו, נמכר
המגרש ב־ 130 אלף ל״י. לפי המחיר שהוערך
על־ידי מומחי הטאבו — 200 אלף ל״י.
אבל אז, בנובמבר . ,1956 היתד, החלקה
שייכת עדיין לגולדמן. למרות זאת נתנה
לו הקרן־הקיימת, ביד רחבה, שלושה דונאם
נוספים, שאיפשרו לו למכור את חלקתו הקודמת
ברווח עצום.

הכית לא הוקם
ך שאלת השאלה מדוע ץ התשובה
^ היא פשוטה ביותר ״כדי שיוכל לבנות

המתנת: השמה הראשונה של הני ח, שיגיע לכי שעה ל־ 5ק !₪
מרובע 1,052 ,ל״י (אלף וחמישים ושתים
לירות ישראליות) לשנה.״
כל חוכר רגיל בשכונת טלביה משלם כיום,
נוסף על דמי החכירה השנתיים, סכום
חד־פעמי של 100ל״י לכל מטר מרובע במזומנים
— סכום שהיה מסתכם, במיקרה
של גולדמן, בסך שלוש מאות אלף וחמש
מאות ל״י. ואילו ד״ר גולדמן נתבקש ל־

קיבל מגרמניה הון נוסף כפיצויים אישיים,
צריך לקבל שלושה דונאם של האדמה היקרה
ביותר בבירה, למעשה כמתנה?
ועוד עובדה: עולה חדש המגיע לישראל,
ויש לו כאן כבר דירה משלו, לא זכאי
כלל לשיכון. ואילו גולדמן קנה, כחצי שנה
לפני חתימת ההסכם, דונאם אדמה בשכונת
טלביה. בספרי הטאבו נרשמה רכישה ב
בית
מתאים לתפקודו״ .בניית בית זה תוכננה
במועדים מדוייקים מראש. סעיף 4
של החוזה, תחת הכותרת ״מועד התחלת הבניה
וגמירתה״ ,אומר :״החוכר מתחייב להתחיל
לבנות את הבניין על החלקות שנמסרו
לו לא יאוחר משנים־עשר חודשים
מיום חתימת החוזה הנוכחי, ולגמור
את הבניין לפי התכנית הנ״ל לא יאוחר מ־

נחו גולד
׳ין1

;1 1 1יו

קרקעות גולדמן

הן חלקות, ה מ סו מנו ת בקטע של מפת גו ש ,50027
במספרים . 16 , 15 - 14 את המגרש מספר 7 17 ן נת
גולד מן בעצ מו, ו מכרו ברווח נכבד. כל חלקה ב שכונה ירו של מי ת זו שווה כ־ססס 200,ל״יי.

במשך 24 חודש מיום חתימת החוזה.״
לפי חשבון שאין בו מקום לשום טעות
צריכה היתד, להתקיים פתיחת המעון המשפחתי
של גולדמן בישראל ב־ 26 בנובמבר
•1958 בתאריך זה צריכים היו לד,שפך הויסקי
והשמפאנייה. במקום זה נשפכו הנאומים
באולמות הקונגרסים הציוניים, וחזרה
ונשנתה ההצהרה הנרגשת :״נשיאינו
היקר החליט לנטוש את הגולה
בינתיים נשאר המגרש שבקרן הרחובות
אחד־העם־ברנר, שומט ועזוב. במשך שבעה
אביבים גדלו בו באין מפריע קוצים וברקנים•
שמש שבעה קיצים צרבה והצהיבה
את הדשא הירוק שהצמיח החורף. פקידי
הקרן־ר,קיימת, הגרים בשכונה, חלפו מידי
יום על פני המגרש בדרכם לישיבות וחזרה
מבלי שאף אחד יחשוב מדוע, בעצם, לא
קיים הדוקטור גולדמן את אחד מתנאי
החוזר, היסודיים.

בניגוד לחוזה
ךתחילתשנת 1963 חזר המגרש
^ ל ת חי ה • קודם כל הועמד בפינתו האחת
של המגרש הצריף בו ישב מנהל העבודה.
אחר כך נקבע השלט: כאן בונה רסקו.
לבסוף הופיעו במגרש הפועלים ומכונות
הבניה.
כעבור זמן קצר כבר ידעו השכנים את

סור בישראל,והוא שילם
היקף הבניין הנבנה על־ידי רסקו• כי במגרש
הפינתי לא החלו בבניתה של חווילה
או בית־מגורים קטן, אלא בבניית בית־מידות
בקנה מידה אמריקאי. פרט למוסך
התופס את כל קומת הקרקע, יהיה הבית
בן ארבע קומות.
בכל אחת משלוש הקומות הראשונות תהיינה
שלוש דירות. אחת בגודל של 300
מ״ר ושתיים בגודל של 150מ״ר כל אתת.
בקומה הרביעית, האחרונה, תהיה רק דירה
אחת על שטח של 600מ״ר. זוהי דירתו
המיועדת של הדוקטור נחום גולדמן.
ומה עם תשע הדירות הנותרות? שאלה
תמימה. כבכל בית משותף אחר, מיועדות
גם דירות אלה למכירה.
לכן מוכרים אותן, ובמחירים לא רעים
כלל. הדירה הגדולה 300 ,מ״ר, נמכרת
ב־ 190 אלף ל״י. דירה יותר קטנה — 120
אלף ל׳׳י. לדירתו של גולדמן לא נקבע
מחיר, אך בהתחשב בפאר שבבנייתה, הוערך
מחירה בחצי מיליון לירות. כפי שהודיעה

ויכלול עשר דיוות־נאו
חברת רסקו בירושלים, כבר נמכרו כל ההמרות.
אחד הדיירים בדירה של 190־
אלף־הלירות — יהיה שר־הפנים־והבריאות
משה שפירא.
הבניה הנערכת על המגרש חייבת להיות
הפתעה גמורה לקרן־הקיימת. כי היא נוגדת
לא רק את הכרזת דובר הקרן בשבוע האחרון,
אלא גם את החוזה שנחתם בטאבו
ב־ . 1956״מטרת החכירה,׳׳ אומר סעיף 3
של החוזה ,״הנכסים המוחכרים לחוכר
מוחכרים לו לתקופת חכירה למטרת בניית
מגורים לשמוש עצמי, ולסדור גינה ליד
הבית.׳׳
לשמוש עצמי בית־משותף בן עשר דירות,
ושמונה־עשרה מכוניות — זה קצת יותר
מדי מופרז.

בית שני
0כן, כמה עולה לישראל עלייתו של
\ 1נשיא ההסתדרות הציונית?
• לפי הערכת הטאבו, ערך הקרקע
שניחן לגולדמן למעשה חינם הוא כיום
כ־ 600 אלף ל׳׳י.
• לפי גירסת רסקו מבוצעת עבודת
הבנייה בקבלנות. הדירות נמכרות על ידה
עבור גולדמן. הסכום הכללי המצטבר ממכירת
הדירות, פרט לדירתו של גולדמן
שבקומה הרביעית, מסתכם בכמליון ושלוש
מאות אלף ל׳׳י.
• לפי גירסתו של בא־כוחו של גולדמן
בישראל, עורך־הדין ירוחם גורניצקי, מסר
גולדמן את הזכות לבנות לרסקו עבור
קבלת דירתו חינם• כאמור, מסתכם ערך
דירתו בחצי מליון לירות בקרוב.
בין שורות מחירים אלה יש לחפש את
מחיר עלייתו של נחום גולדמן ארצה.
לייתר דיוק — חצי עלייתו. כי כפי שאמר
מזכיר הנהלת הסוכנות, משה ריבלין, מכר
גולדמן אמנם את חווילתו שבארצות־הברית,
אך מעונו הקבוע הוא בשוויץ. דירתו בישראל
תהיה רק ביתו השני.
בית יקר מאוד — לעם ישראל, ביהוד
לאור העובדה שהמולטי־מיליונר גולדמן לא
ביקש כלל אזרחות ישראלית.
במדינה העם
מנ ח ס בן־נו ״ן
״איך שהזמן עובר זאת היתה, השביע,
תגובתם של ישראלים רבים, בשומעם
כי מנחם בגין חוגג את יום הולדתו
ה־.50
ואומנם, דרך ארוכה עברה מן היום שהצעיר
הממושקף פשט את מדי צבא־אנדרס
הפולני, ויצר היסטוריה בדמות מפקד ה־אירגון
הצבאי הלאומי. דרך ארוכה עברה
גם מאז שפך בגין דמעות פומביות על
גורל חללי אלטלינה, ומאז קרא בנאום חוצב
להבות למרד המוני עד השילומים. בכל
זאת קשה היה לתפוס את העובדה כי האיש
הוא כבר בן נו׳׳ן, חוגג את יובלו.
בין מנהיגי המפלגות, נימנה בגין על
הצעירים ביותר. יום־הולדתו מפנה את
חשומת־הלב לעובדה המזדקרת לעין: שהדור
הצעיר במדיניות הישראלית שוב אינו
צעיר כל־כך, וכי במקום הדור הצעיר באמת
נשאר חלל ריק.
מוח של כן נ/״ח. לא פחות בולטת
עובדה זו במאבק הקולני בין ה״וזתיקים״
וה״צעירים״ במפא״י (ראה להלן) .כי הקול
הקולני ביותר שייך למשה דיין, צעיר מקצועי
בן .40 צעיר ״הצעירים״ ,שמעון פרם,
עבר גם הוא את גיל ה־ .40 יריבט הגד: ל
של דיין־פרס, יגאל אלון, מתקרב?יום־
הולדתו ה־ ,45 וחברו ישראל גלילי, שרבים
רוא 0בו את שר־הבטחון הבא, הוא בן .52
שום אדם צעיר אינו בולט כיום על מפח
המפלגות הישראליות.
מצב זר. רח:ק מלהיות נורמלי — לא בעמי
אחרים, גם לא בתולדות הישוב העברי
בארץ. חיים ארלוזורוב נרצח בה׳ ו ״ו
בן — 32 כאשר כבר כיהן כראש־הממשלר,
ושר־הח,ץ של הממשלה הציונית, הצטיין
כהוגה־דעות מבריק ומהפכני. באותו גיל
היה דויד בך ג:דיון מנהיג מרכוי תנועת־העבודה
הציונית. מנווט בגין עצמו היה,
בגיל ,30 אישיות בינלאומית. א ,ט הראוי׳
לכהן כשר בגיל ,50 כבר צריכים כשרונ ת-ו
ושאיפותיו לבלוט בהיותו בן .30
ן ן * כ מ סויי ט. מה גורם להעדר הצעירים:
הסיב: ת הן, בעיקר, שתיים:
• צעירים אמיתיים (להבדיל מ״צעירים״
מקצועיים) אינם יכולים לעלות בתוך ה־מיבנה
הקפוא של המפלגות הקיימות, שב־צמרת
כל אחת מהן התבצרה קבוצת אינטרסנטים
קבו עד ,.המזדקנת והולכת.
• השחיתות והריקבון הכלליים בחיי
המפלגות, הסתאבותן הרעיונית והזוהמותן
החומרית, נוטלת מאנשים צעירים כל חשק
להתמסר לקאריירה פוליטית, כאשר קאריי־רות
רבות אחרות — מדעיות וכלכליות —
נראות נקיות ומבטיחות יותר.
שינוי אמיתי יחול רק כאשר יקומו בארץ
כוחות פוליטיים חדשים, עזי־רצון ו־נקיי־כפיים,
שיוכלו להלהיב ולגייס את מי-
טוב הכוחות הצעירים. עד אז יישאר כל
יובל של מנהיג מדיני בחוקת מאורע חגיגי,
המהול בעצב מסויים.

כודן לעבר דיין בפרט, וחוג־הצעירים בכלל,
ירה מטח קטלני. אם פיקפק מישהו ביעילו־תם
של תוחים ישנים, באה הפגזה זו ללמד
כי האש היתד, מרוכזת, מדוייקת והרסנית.
פתח בד,רעשה ראובן ברקת, מזכיר המפלגה•
בעבר פלירטט ברקת עם הצעירים.
אך עתה עבר כולו לצד המנצח. הרעים
הוא, בין השאר:
• ״חוג הצעירים בא בטענה קשה, עליה
חזר שמעון פרס השבוע, שהמשטר במפלגה
הוא משטר רע, בלתי־דמוקראטי, ויש
צורך לערוך בחירות בה אולם זוכר
אני כיצד לחמו חברים (מחוג הצעירים) על
כך שלא צריך לערוך בחירות! גם משה דיין
אמר שטוב יהיה שהבחירות יתקיימו (רק)
אחרי שתותקן חוקת־בחירות
• אחרי הצעת־האיחוד של יצחק בן-
אהרון ״בא יזהר סמילנסקי והטיח נגד המפלגה,
שהיא עוסקת בתכססנות לגבי האיחוד.
אולם אותם שטענו אז כי המפלגה
מתנגדת לאיחוד, באו בכינוס אחר של חוגר,צעירים
ואמרו כי המפלגה רוצה באיחוד
כדי להילחם (בחוג הצעירים)!״
• ״את עיקר טענותיו תולה יזהר סמי־לנסקי
בהנחה אחת, :אנשי שלומנו׳ .האומנם
אנשי שלומנו יושבים רק בצד אחד של
השולחן?״ ולראייה: דיין וחבריו התנגדו
למינוי צעירים לא־נוחים להם למשרות חשו״

חושיסטאן
אי ך דו אג• לחותנתו
צעירים־מקצועיים פרס ודיין
תותחים ישנים יורים היטב

בות. למשל: מינוי אליהו נאוי, בן ,42כמועמד
לראש עיריית באר־שבע, מינוי רענן
וייץ ויד,ושפם הרכבי לתפקידים מרכזיים
ביותר בסוכנות היהודית.
שרי איקסטרא. קולע עוד יותר היה
מטח ד,ת,תח ששמו פנחס ספיר. זעם הוא:
• ״-ש אגשים שאצה להם הדרך, והם
עומדים עם השעון ביד ומחכים לתורם!״
חי בוקהדוב
תבע הוא מדיין וחבריו: לחכות עוד 8שנים.
״יענקלה, איפה אתה?״
• דיין ושות׳ להוטים אחרי הקאריירה
״אני בגן, אבא. תפסתי דוב!״
בלבד .״חיפשתי במשך כל השנים האלה
״אז עזוב אותו ובוא הביתה!״
איזה שהוא בירור אידיאולוגי (.בחוג ה״אני
עוזב אותו, אבא. אבל הוא לא צעירים) ,בירור פוליטי, בענייני המפלגה
עוזב אותי!״
ובעניינים המנסרים בעולמנו. חיפשתי הירד,ור
כלשהו על דרכי כלכלה. אני אודה לכל
התפטרותו של משה דיין דמתה לדוב. מי שיראה לי ברורים מסוג זה.״
דיין רצה מאוד להניח לה — אבל ההתפט•
על טענת־ד,קיפוח של הצעירים:
רות רדפה אחריו, אחזה בו בכל הכוח.
״בדקתי את רשימת המקופחים ומצאתי כי
היה מי שדאג לכך . .ותיקי מפא״י חדלו כמעט כולם הם אנשים בעלי עמדות ציבומלהיבהל
מאיום־ההתפטרות, הפכו את הקע ריות, עמדות די ח שובו ת ...אנשים אלה
רה על פיה. מנוי וגמור היה עימם לעשות מסודרים היטב, ואני מרשה לעצמי לומר כי
את הכל כדי להכריח את דיין להגשים את לעיתים הם חיים בתנאים נוחים יותר מאלה
איומו, להתפטר מן הממשלה.
של הקשישים.״
כי במצב הנוכחי, התפטרותו זו דינה
•י ״כשר,ורכבה הממשלה החדשה רצו
כדין מוות פוליטי. אחרי ששמעון פרם נטש כולם — אפילו האופוזיציה — שהיא תצאותו
ועשה שלום נפרד •עם אשכול, ואח ליח. המפלגה האחת ששמה מקלות בגלגרי
שגם רוב שאר בעלי־הפלירט שלו ב־ .לים, שעוקצת את הממשלה — זוהי מפא״י!״
עבר מיהרו לעלות על עגלת המנצחים, אין
• על דרישת דיין למעמד בכיר בממלדיין
קיום מחוץ לממשלה, ממנה יוכל ל שלה :״בממשלה ישנם תשעה שרי מפא״י.
צאת רק אל המידבר של בדידות גמורה.
איזו מין דמוקראטיה היא זו המחלקת אוכל
זה היה ברור לוותיקים — וגם ל תם לפי חלוקה חקלאית: שרי אקסטרא, שרי
דיין. הוא שם קץ לחופשת־הברוגז שלו, סוג א׳ ושרי סוג ב׳?״*
מיהר לחזור לתפקיד, ביטל את איום־
ההתפטרות. ואילו הוותיקים ערכו עליו ה*
השבוע נודע כי דיין אנזר לכתב ה־שבוע
התקפה מרוכזת חסרת־תקדים.
עתו! האחראי לה מונד כי אינו רוצה להיות
מטחי תותחים. שדה־הקרב היתר, שר ״כמו איזה ששון או איזה שיטרית.״
ישיבת מזכירות המפלגה•־ תותח אחרי תותח דיין הלן בדרכי רבו, הכחיש שאסר זאת.

ספלגות

תאו שקוע כביצה. אם אפשר היה
עוד לעלות על ספיר בחריפות הדברים,
עשה זאת מרדכי נמיר:
• ״למצב שהגענו אחראים לא רק ה־
,צעירים׳ עצמם, אלא גם אותם חברים ותיקים
שהפכו אותם לילדי־תפנוקיה של המפלגה•
ועכשיו כולנו — גם המפנקים —
בין המותקפים!״
• בעקיצה גלויה על מוצאו של דיין:
״אנו משתייכים למסא״י שנים רבות, ובכללם
גם חברים שלא זכו להיודלד בנים לחברי
מפא״י, אלא קיבלו את פנקסיהם,
תעודות־הזהות שלהם, בכוחות עצמם, ולרוב
תוך מרידה בהורים, ולא בהם בלבד.״
חזקה יותר מכל טענה של נמיר היד,
אוסף הציטטות ממאמרו של יזהר סמילנס־קי,
אותו קרא בישיבה. בין פרחי־הלשון
של הסופר־המחנך :״מפא״י היא כמין תאו
השקוע כולו בביצה, ורק חוטמו וקרניו
בחוץ,״ מפא״י היא ״פגר חונק ומדכא״,
״סוס עצל״ ,״בריר, מגושמת״.
• ״לפעמים נידמה לי כי בחוג ד״צעי-
רים׳ יש שחושבים את כולנו לתינוקות ד״
בית־רבן. רק תמול־שלשום הם התריעו בשער
נגד המפלגה, על שהיא, מפלגת בחירות׳
רחמנא־ליצלן ופתאום נפשם יוצאת
לבחירות •
״אי־אפשר גם להניף דגל מלחמה ב־
,קומיסאריות׳ ,וגם לתבוע זכית זו לעצמם,
בעת ובעונה אחת •
״פעולה רעיונית וחינוכית טוב לה
לעשותה בראש בלבד, ולא במרפקים!״
לא במיקרה סיכם נמיר את נאומו בתביעה
לזרז את האיחוד בין מפא״י ואחדות־העבודה.
כי ברור לו ולחבריו כי איחוד
זה, שיכניס למפלגה שיככה שלמה של
אנשי־בטחון בני גילו של דיין, יסתום את
הגולל על דיין ושות׳.
ראש מורד. דיין עצמו ענד, בנימה מצטדקת
ומבולבלת, הכחיש את ההאשמות שהוטחו
נגדו, לא העלה שום האשמות נגד.
כי גם הוא הבין שכבר דיבר יותר מדי.
הוא מצא את עצמו במצבו העגום של סחטן,
שקורבנו אמר לו :״בסדר, תגשים את
איומ-ך!״ האקדח היד, ריק.
קרוב לוזדאי כי דיין ינקוט בתכסיס היחיד
שנשאר לו: לשתוק. איש אינו יכול
להכריח אותו להתפטר נגד רצונו. כחיל־רגלי
טוב, התחפר תחת מטר הפגזים, הוריד
את הראש.

מד, עושים כשבאה החותנת? על כך נכתבו
אלפי קומדיות, פיליטונים ובדיחות. אך
בחיפה ניתנה לשאלה הנושנה תשובה חדשה
לגמרי: פונים לעיריה.
כי עירית חיפה היא מוסד מתקדם ביותר.
היא דואגת לפיתרון בעיית־החותנת של
אזרחיה.
בכך נוכח לדעת אברהם לוי, עורך־דין
העובד במחלקה המשפטית של העיריה, שהוכיח
את נאמנותו לאבא חושי, בהופיעו
עימו באסיפות־בחירות. הודיע הוא לוזעדת־בניין־ערים
של עירית חיפה :״חותנתי עומדת
להגיע מצרפת, ותתגורר עימגו. אנו
זקוקים לדירה גדולה יותר.״
תשובת העיריד, המתקדמת: מתן זכות לקבלן
חיפאי לבנות על מגרש מסויים בניין
העולה ב־ 60 מטרים מרובעים מעל למותר
על־פי החוק — תמורת הסכמת אותו קבלן
להעניק לפקיד הנאמן לוי דירה בה יהיר.
מקום גם לחותנת.
עליה וקוץ כה. הדבר מצלצל כבדיחה,
אבל בממלכת חושיסטאן הפכו כל הבדיחות
זה מכבר למציאות.
פעם בנתה עירית־תושי דירות, מסרה אותן
חינם לאנשי־שלומה — סופרים, עתונאים
ואמנים, שקיבלו על עצמם לפאר ולרומם
את שמו של אבא הגדול.
אבל עליה לחיפה וקוץ בה. האמניס, שהשתכנו
על חשבון חושי, מצאו כי אין להם
שום זכויות על דירותיהם. העיריה סירבה
לקבל מהם שכר־דירה, כך שלא הפכו דיירים
במובן חוק-הגנת־הוייר. ברגע שהם
חדלים למצוא חן בעיני חושי, יכול הוא
לזרוק אותם החוצה.
זאת גילה בעוד מועד פרנק פלג, המוסיקאי
הדגול. הוא איים על העיריה שינטוש
לא רק את הדירה שניתנה לו חינם, אלא
גם את חיפה בכלל — אם לא תינתן לו
דירה נאותה, שתהיה שייכת לו.
הפיתרון: העיריד, הודיעה כי הקבלן ש־
(הנזשך בפסוד *)

במדינה

די או דו רנ ט

במק לוו

בעבודה או בחופשה, הדיאודורנט המודרני
והחסכוני — לכל בני המשפחה.

נול;! .לן ר טי ם —

״פרוטון׳/

יצרני

הלכה ו ה שפתון

לאנינות הטעם?.

ה לי סו ת ה ריון (

על התיכון • ו 1להתיכון. עלהתיב 1ן

נמשכת ההרשמה
לבחינות
בגרדת לכתות

יא -יב

בו ק ר וערב

והרשמה

רח׳ שולמית , 6תל־אביב
(ע״י ככר דיזנגוף)

מ* 8 — 6בערב

דר. א.ר ובין.ס.,^5.ס5.ק
ביאו 7ןוסמטי 7ז אי

מומחה לבעיות שיער
קוס מטיות
ולבעיות
תל־אביב, רח׳ פינסקר 2

(המשך מעמוד )7
יהיה מוכן לתת לפלג דירה׳ רשאי לבנות
120 מטרים מרובעים מעל למותר על־פי
החוק.
.הקרן שנגדעה. השיטה קנתה לעצמה
אחיזה בחיפה זה מכבר.
העיקרון; על־פי החוק מותר לבנות בחיפה
על שטח של 34.5אחוזים משטח ה־מיגרש.
הגבלה זו באה כדי לשמור על
משב־הרוח ויפי־העיך. אולם הקבלנים למדו
לדעת כי אפשר לעקוף מיגבלה זו. ועדת־בניין־ערים
של העיריה מוסמכת להגדיל את
המיכסה ,״במקרים מיוחדים״ .בחיפה יש רק
מיקרה מיוחד אחד: הכישרון למצוא חן בעיני
י אבא חושי או שותפיו.
יש דרכים שונות למצוא וזן. פעם היתר,
זאת תרומה חשאית לקרן ראש־העיר. אך
דרך זו נחסמה, כאשר גילה העולם הזה את
השערורייה, לפני שמונה שנים, הביא לחיסולה
של הקרן. אך דרכים אחרות נשארו.
למשל: על קבלן חיפאי להענות בעין יפר,
לכל מיפעל הקשור ביוקרתו האישית של
חושי. מחיר כרטים־כניסה לתערוכת־פרחים
היה, לגבי קבלנים 100 ,ל״י הכרטיס, ומוטב
היה לכל קבלן לרכוש שישה עד עשרה כרטיסים.
אולם
הטובה מכל הדרכים ד,יא דרך שיכון
הפרוטקציה. מישהי. מחבורת כל־אנשי־חושי
פונה לוועדת־בניין־ערים, מבקש לתת לקב־ .
לן כלשהו היתר לבנות מעל למיכסה המותרת,
תמורת התחייבות הקבלן לתת לו
דירה במחיר שלא יכלול את מחיר האדמה
(משמע: במחיר הנביוך בשליש עד חצי מן
המחיר לאזרח רגיל)• מכיוון שכל־אנשי-חושי
אוהבים את מרומי הכרמל• ,שם האדמה יקרה
במיוחד, מתנהלים שם רוב העסקים.
התוצאה: הקבלן מרוויח הון נוסף, הפרו־טקציונר
זוכה בדירה בחצי־חינם .,וחושי
יכול לספק טובות־הנאה לאנשיו, המבצרים
את שלטונו.
שופט, רב, מחנך. רשימת הזוכים
נכבדה מאוד, מקיפה את חברי כל המפלגות
החיפאיות, שכולן חברות בודעדת־בנייך
ערים — ועל כן כולן מקבלות פרורים׳ מן
העוגה. בין השאר:
0ביקש שופם־השלום החיפאי אליעזר
נוימן-:״אני גר כעת עם משפחתי בת שש
הנפשות בשלושה חדרים, וזקוק לתנאי-
מגורים מרווחים יותר, לאור עבודתי כשופט,
ועבודת אשתי כמורה בבית-הספר -ה־הריאלי.״
השופט ביקש היתר ל־ 123 מטרים
מרובעים. הוועדה נתנה לקבלן, שבנר, את
הבניין המפואר ברחוב הספורט ,16 על הכרמל,
היתר לבנות 60 מטרים מרובעים
מעל למכסימום החוקי. איש בוועדה לא שאל
מדוע׳ לא יכולים שני בני הזוג, העובדים
ומשתכרים שניהם, להשיג דירה בורך
אחרת.
0ביקש אליעזר מולך, חבר מזכיך ות
״לקבלת הפונים אלי״׳ .ההענקה 90 :מטרים
מרובעים.
0ביקש הרב כץ משכונת־רמז דירה
מועצת פועלי חיפה, והמעורב בפרשת ג׳ונ־גל־הבשר
:״זד, למעלה מעשרים שנה שאני
עסקן ציבורי ואין ביכולתי להחליף את
דירתי.״ החלטת הוועדה 80 :מטרים מרובעים
ברחוב הצלבנים.
0קיבל אלכסנדר דרורי, מפקח מחוזי
במשרד־ד,חינוך, מעסקניה הבולטים של
מפא״י 60 .,מטרים מרובעים בנווה,׳־שאנן.
0הודיע ד״ר צבי טגסליכט, סגן פרק־ליט־המחוז,
תושב נווה־שאנן, כי הוא זקוק
להחלפת אוויר ומגורים מטעמי־בריאות, וכן
לשקט לשם מילוי תפקידו. המערה, המבינה
בענייני אוויר ושקט, הקציבה לפרקליט 60
ממ״ר ברוממה.
• מצא אברהם סכנין 36 חבר מועצת
העיר מטעם אחדוודהעבודה וחבר הוועדה,
כי מחלת־ד,אסטמה שלו מונעת ממנו
להוסיף ולגור בקריות, וכי הוא ׳זקוק בדחיפות
להחלפת־אוזיר ברחוב אהוד .16ההענקה
90 :ממ״ר.
פנה לד״ר חושי! הקנוניה היא כללית,
מקיפה את כל מפלגות חושיסטאן,,שלקחו
היתרי־בניד, מפוקפקים למועדוניהן. ו־לבני־חסוחן,
ביניהם רבנים, בני־שרים עסקנים
מכל הסוגים.־
רק במיקרים נדירים, התנגד מישהו מחברי
התערה לאחת ההענקות. כך התנגד
עורך־הדין נחום כהן, נציג מפא״י, להענקת
ההיתר לשופט נוימן, בטענה בי הדבר יפגע
ביוקרת מערכת־השיפוט.
כל התנגדות כזאת היתר, צריכה לעלות
בישיבה פומבית של מועצת העיריה, לעיני
העתונאים אולם חושי הוא אדם עדין, והוא
העולם הזה 1562

יודע כי צדקה צריכה להינתן בחושך. לכן
מצא תרופה גם לכך: העניין מעולה בדרך
כלל בשתי הדקות האחרונות של הישיבה.
אם יש התנגדות, מאשרים את הכל, פרט
לסעיף שכלפיו יש התנגדות, מבלי להיכנס
לדיון. עד הישיבה הבאה נערך משא־ומתן
חשאי עם המתנגד, והמיכשול נעלם.
יש צרות עם החותנת? סובלים מאסטמה?
דרושה החלפת אודיר? עירית חושיסטאן פותרת
את כל הבעיות.

עיריות
זה קר הבכר כו ר
ד,גבר הגבוה, בריא־הגוף, מחה את הזיעה
מעל פניו העגולות. מעולם לא נמצא אב־

פותחן׳מתקפל חינם עם כל קופסת חומוס־טחינה׳ אחד ממוצרי
הפיקניק של ״ ו יטה״ .לרשותך מספר ארוחות מוכנות

לטיול,

ל פי קני ק 1לי ס

מוכן לאכילה — רק לפתוח ולהגיש | :

* משקה תפוזים בקופסה וחדש!)
* חומוס עם טחינה
* לפתנים: אפרסקים, אגסים,
מלון, רסק תפוחי-עץ ועוד

| ארוחות מוכנות לאחר 5דקות חימום :

* שעועית אפויה במיץ עגבניות
(במחיר מוצע — 43 אג׳)
* רביולי איטלקי מעודן
* ספגטי עם פטריות

להכין בבית ולקחת בתרמוס

* מרק פירות מישמיש, שזיפים, פירות מעורבים

שר־הפנים שפירא
מחירו של הנצח

רהם שץ, ראש מועצת כרכור. במצב פחות
נעים.
האיש שגרם לצרות ישב מולו. היה זה
צבי נתנזון, נציג מפ״ם• הוא התעקש בגלל
הסכום׳ הפעוט של 32 אלף לירות•
אשר די ואאשר רף. יתכן כי שץ,
איש מפא״י ויליד מושב הפועל־המזרחי
כפר־פינס, האשים בלבו את שר־הפנים, משה
חיים שפירא, כי כל ׳ הצרה היתד, קשורה
בשמו.
ה ה זוז שבוע אחרי התפוצצות פרשת־שפיגל.
בישיבת ראשי השלטון המקומי קם
עובד בן־עמי הממולח, ראש עירית נתניה,
והציע הצעה גאונית: שכל הרשויות המקומיות
תרמנה את תרומתן כדי להנציח את
דמותו של שר־הפניט בעודו בחיים, בצורת׳
״מרכז שפירא״ ,גוש של בתי־ספר ומכוני־מחקר
באזור שפיר בדרום הארץ, בקירבת ״
באר־טוביה*.
כל הנוכחים הבינו את הרמז מייד. שר־הפנים
הוא י המאשר את תקציבי העיריות׳
והמועצות המקומיות• לא כדאי להרגיז אותו.
לעומת זאת — כדאי מאוד למצוא חן
בעיניו.
לכן נתקבלה ההצעה בהתלהבות, ובו ב־ ־
מקום׳ הוטלה מיכסה עלי יכל מועצה. על
כרכורי הוטל ׳סכום של 32 אלף לירות.
פחדהנקמה. הכל יהיה ׳עובר־ בשקט,
לולא ׳נתנזון המפ״מניק. הוא קם בישיבת
מועצת כרכור וקרא :״האם י כבר נפתרו
בעיות־ ־החינוך שלנו? כמה צריפים אפשרי
להוסיף בכסף זה׳ לבתי־הספר בכרכור? כמה׳
בתי־שימיש בבתי־הספר אפשר לתקן?״
הצעתו: שהמועצה תפנה בתחנונים אל
השר שפירא, תצביע על מצבה-הקשר״׳ תבקש
׳אותו לשחרר אותה מן׳ התרומה לכבודו.
חברי־המועצה
שתקו• הם השאירו לשץ׳
את החובה להשיב: שלא כדאי למועצה להיכנס
לסיכסוך עם חבר־השלטון־הימק מיי.
הוא הציע לדחות את ההתנגדות. הצעתו
נתקבלה ברוב קולות, .
אולם לנתנזון נשארה המילה האחרונה.
הוא קם ומסר הודעה :״מועצת כרכור נתל
נה 4את הכסף למלפעל זה מתוך פחד מנק־.

מת*משרד־הפנים.״;
* י בנזקזס ש שכן הכפר הערבי סוזאפיר. .,
אחדי מבסיסי זדטיבת גבעתי בקרב על׳ נגבה.

חעולס מזח 1352

בית להשכיר
3חדרים, מרוהט, פריג׳ידר׳ גאז׳
טלפון, בשכונת וילות ליד תל־אביב.
לטלפן 911784
בין השעות .9—13.00

810010 )2

תי 1ונדל > 3ה 011ו 1הההקזוית

> ב׳ז ג71 רקח1,1
> 11,300173ב3 0177 0117
שפיגלנד

בתי ההבראה

בייץ פז

וורלד לויד (ישראל) בע״ני

נופש בבתי הבראה בקפריסין
28ל״י ליום
כרטיס נסיעה היוד וחזור זזינם י״
הושמה!
ת״א, רח׳
עתיד :
ת״א, רח׳
עתיד :
ת״א, רח׳
הדרן :
י.ט. כהן: רמת־גן,

הגליל ( ,5תחנהמרכזית) טל 31688 .
טל 232100 .
דיזנגוף ,95
טל 231100 .
אבך גבירול ,90
טל 78592 .
רחוב הרצל ,59

תצפית

כ? הזכויות שמורות

• החלטה חשובה ביותר של הממשלה, הסותרת כאופן
קיצוני את הקו של בן־־גוריון כאחד השטחים המכריעים
של המדינה, לא תיוודע כציבור. בגלל אופיה ה עדין, הק שור בי חסים
בינלאו מיים, הווזלס שלא לתת לה פירסום לפי שעה. קרוב לוודאי כי במניין
זה יחיה מגע עם ממ שלת ארצות־הברית, אם בא מצעות שליח מיוחד של הנשיא
שיבוא

קנדי,

לישראל,

בא מצעות

השגרירים.

תוכן

ההחלטה

שתתקבל:

לא ל היכנע לאמריקאים, אן לע שות להם ויתורים מרחיקי־לכת.

• יופעל לחץ גוכר והילד מצד דויד כך־גוריון, גם באמצעות
שמעון פרס, על לוי אשכול, להפסיק את הצהרותיו
המכוונות להשכנת אווירת שלום כמרחב. קו זה, ה מו שפע נס
נזעלייחז של אנ א •אבן לעמדה של ה שפעה וייעוץ, עורר מורת־רוח רבה אצל
מאחר

בן־גו ריון,

הרו שם

שנוצר
במדינה הוכנסו בתוך דו״ח
יחסים מרחביים
על־ידי אנשי התכנון
ידי עהמבגדאד
מאות אלפי כורדים — כני העם העומד
במלחמה נואשת על קיומו — שמעו אח
הידיעה ביום ראשון בצהריים: בישראל הוקם
ועד לעזרת מלחמת־השיחרור הכורדית.
הידיעה לא באה מסי בית־השידור הישראלי.
שידר אותה מקור קרוב יותר: רדיו
בגדאד.
כוונה רעה, תוצאה מוכה. שדרני
הממשלה העיראקית, שהסתמכו על מאמרו
של אורי אבנרי, שקרא להקמת ועד כזה

שרק

הוא אי שית מהווה מכ שול לשלום. על

שהוכן לאותה וועדה
של משרד הפנים• הגורם
לשלושת הנקודות, ובעקיפין לסערה
שפרצה היה שר החקלאות משה דיין.
גניבה ספרותית. ישיבת אותה וועדה,
ועדת השרים לענייני פיזור איכלוסיה, התכנסה
כדי לדון בתכנית המרהיבה שנזרקה
כמה ימים קודם לכן מפיו של שר־החק־לאות,
כיצירתו הגאונית הבלעדית: תכנית
יישוב חבל־מודיעין. בוועדת השרים התברר
לפתע שכל התכנית אינה אלא גניבה ספרות
ת ממשרדו של שר אחר, משה חיים
שפירא המפד״לי.
מחלקת התכנון במשרדו של שפירא הכינה
כבר לפני שנים רבות את תכנית פיתוחו
של חבל־הארץ המשתרע בין לטרון, ראש־העין
וכביש פתח־חקווה־לוד•

רקע זה יש להבין את הכ ח ש תו של
אבא אבן לראיון שנ תן ל שבועון יהודי
בריטי, שחיזק אף הוא רו שם מפורש

כמעט ודאי כי לוי אשכול
יאמץ לעצמו את עיקר הצעותיו
של יגאל אלון לחיסול
מסוייג של המימשל הצבאי, בצורת
העברת ס מכויו ת המימ של לקצינים
שיפעלו ליד אלופי הפיקוד. ויתור
זה של א שכול יהיה חלק מן התמורה
לאחדות־העבודה

שתינתן

במיקרה

איחוד בין שתי ה מפלנו ת. בינתיים מינה
שיבדוק את

א שכול אדם מיוחד
שרויות בכיוון זה.
האפ עניין
זה, במו שאר העניינים
הנוגעים לאיחוד, יידץ כמשא-
ומתן אישי ישיר בין לוי אש־כול
וישראל גלילי, שיהת ועדה
עליונה לענייני האיחוד. בינ תיי ם י שנה
תסיסה ניכרת ב חוני הקיבוץ ה מאוחד
האיחוד

נגד

בלי

מפ״ס,

וגס

אי שיו ת

מרכזית באחדות־העבודה הביעה את דעתה
כי האיחוד צריך לקום רק בה שתתפות
מפ׳־ם. מצב זה מ שפיע גס על ההצעה
להופעה בר שימה מ שו תפ ת של
אחדות־העבודה ו מפא״י בבחירות.

• גוברת הנטיה בצמרת מ-
סא״י לחזק את המפלגה כהס*
תדרות. אם לא תהי ה אפ שרות להח־ליף

אלמוני,
הצעה

בקר
באי ש
מבלי

אחר,

שייפגע,

לחלק א ת

כ מו

ע שויה

ההסתדרות
יוסף לעלות

ל שלו שה

מ חוזו ת, בדומ ה לצה״? ,ל מנו ת שלושה
דא שי־ מחוזות

שיהוו

סנני־המזכיר־

הכללי. המועמדי ם לתפקידים אלה: יצחק
קורן,

משה ברעם, אביגדור עשת. אס

יקום עד אז האיחוד עם אחדות־העבודה,
תקבל היא את אחד משלוש המ שרות.

• יעקוב הרצוג נפגע קשה ...נז\ז פ בו ר -ר א וז ת פ בו ר -וזודפבור -ראגזתפטד -
מהעברתו לתפקיד ראש מחל־ \ז גז פטר -ר א נזתפט־ר -נזגזפבגר -ר א נז תפ בו ד -גז\זפטר
קת־החקר במשרד־החוץ, הנראה — 2־א נזגזפבור -גזודפט־ר -ר א נזגזפכגר -גז גז פ בו ר
לו כירידה בדרגה. י תכן כי יפרו ש בכלל
ממ שרד־החוץ, יבחר בין שתי המ שרות ה מוצעו ת לו: נשיא אוניברסיט ת
בריאי־לן, או רב ראשי ליהדות בריטני ה.

תפקיד א חרון זה הוצע לו מ תוך

כוונה למנוע את חדירת הרפורמה ליהדות הבריטית, על־ידי מינוי רב ראשי
מודרני_ .

• סיפסוד הריח עשוי לפרוץ כין לדי אשכול ודוב יום!?

על רקע הפרשה. יוסף טו ען כי היועץ ה מ שפטי לבדו מו סמך לחדש א ת
פר שת־לבון, אם יקבל חוסר־ראיו ת חדש לעו מת זאת תו בעא שכול כי כל .
החלמה בני דון תתקבל על־ידי הממ של ה כולה, שבוודאי תתנגד לחידו ש. יוסף,
אחד מאחרוני ה תו מכי ם של בן־גו ריון בממ שלה, עלול לעמוד ב פני משבר.

• ירדו סיכוייו של ״איתור״ כף נתן לקבל מינוי לאומי
חשוב, שבקשר אליו הוזכר שמו.
• אץ סיכויים רכים כי הממונה־לשעכר יחזור לתפקידו כ־ממונה
על שרותי־הבטחץ. ועדוד ה ש ריס לענייני ב ט חון, היו שב ת על
המדוכה, תנסח ה מלצו ת שי ת אי מו בדיוק לאיש
ברירה׳ אלא לבחור ב או תו איש.

מסוייס, לא יו תירו לממ שלה

• יהיה צייד בשידוד מערכות מסוייס בענייני־מודיעין,
כתוצאה מ מ שפנ רה רינו ל של אי ש־ הנ ס ט אפד ל שע ב ר פלפה בנרסניה. יש חשש
ח מור ני פלפח, ממנהלי ה מו די עין הגרמני, מסר לרוסים פרטים הנוגעים למודיעין
הישראלי.

(העולם הזה ,)1351 לא התכוונו דווקא לעזור
ליוזמה הישראלית.
כוונתם היתה, כמובן, הפוכה: לשכנע את
האזרחים הערביים בעיראק — ובארצות השכנות
— כי אויבי הערבים רוחשים אהדה
לכורדים הלוחמים• אולם הכוונה הרעה הולידה
תוצאה חיובית: זו הפעם הראשונה
למדו המוני הכורדים הלוחמים על אהדת
ישראל, ועל הכוונה להקים בישראל את הועד
הראשון בעולם למען כורדיסטאן*.

מודיעין
זכותרא שוני
ישיבת וועדת השרים היתה סוערת ביותר•
דיין קצף• אלמוגי התלהב. שפירא
כעס ושתק, ואילו אשכול ניסה לפשר. כל
הסערה התלקחה בגלל שלוש נקודות ש*
מני עתוני ישראל, נוצא רק אחד (על
המשמר) לנחוץ לפרסם את הידיעה הסנט־ציונית
על השידור העיראקי. שאר העתוניס
פירסמו את הודעות־הנצחון המדומות של
רדיו בנזאד, העלימו פרט זה.

העובדה שדירבנה את אנשי
התכנון לבחור דווקא בשטח זה לצרכי פיזור
האוכלוסיה היתר, עובדת סלילת מסילת ברזל
אל מחצבות האיזור המספקות את האבנים
לבניין נמל אשדוד.
במקום נסלל גם כביש גישה חדש ונוח.
המרחק הקטן יחסית מתל־אביב נתן סיכוי
להעברת אוכלוסיה לאיזור•
לפי התכנון נקבעה במרכז האיזור החדש
עיר, שצריכה להמצא על המשכו של הכביש
המוביל מתל־אביב לנמל התעופה בלוד
והעובר דרך יהוד.
מרכז איזורי תוכנן ליד מושב בית עריף
ומרכז גושי לא הרחק מקברות החשמונאים
במודיעין עצמה.
שני מרכזים חשובים אחרים עתידים להימצא
האחד בכפר הנוער בן־שמן: שם
יקום איזור של חודילות וקייטנות ובצד השני
של החבל, ליד קיבוץ נחשונים ייועד
שסח לפארק ענקי•
זזמינהל מעודד. אנשי משרד הפנים
לא הסתפקו בתכנון על הנייר. הם פנו
לחברת דרום אפריקה־ישראל, שהקימו את
סביון, הציעו לאנשיה לבוא לראות את
השטח ולהביע דעה על אפשרות ההשתקעות
במקום. אנשי החברה באו, ראו והתלהבו.
מעודדים מצדקת הנחותיהם העלו אנשי
התכנון את תכניתם בפני הפקידות הבכירה
של מינהל מקרקעי ישראל, הכפוף לשר החקלאות•
אלה
עודדו אותם ובאמצע חודש יוני,
לדברי הדו״ח לשרים :״הומצא האיתור הסופי
להנהלת מינהל מקרקעי ישראל. מספר
ימים לאחר מכן נמסרה התכנית לפרסום
על־ידי שר־החקלאות
מי היה ראשץ. שלוש נקודות אלה
עוררו את הסערה .״מה?״ ,כעם דיין הנפגע,
״הולכים לריב על השאלה מי הגה ראשון
את הרעיון?״
״אנחנו לא רבים,״ השיב שפירא ,״זו
האמת.״
רק אז החל הויכוח מי הגה ראשון את
הרעיון. אשכול לא שכח להזכיר את העובדה
שהוא, כראש המחלקה להתישבות, היה אחראי
לעובדה שבכלל ייושבו באותו חבל
ישובים. גם לספיר היה מה לאמר בנידון,
אך לשיא ההעזה הגיע שר השיכון והפיתוח
יוסף אלמוגי :״אני והמשרד שלי,״
הצהיר ,״חשבנו על התכנית הזו עוד לפני
חמש שנים!״
הוא לא הוסיף להתערב בויכוח כאשר
הזכיר לו אחד השרים, שלפני חמש שנים,
לא הוא ולא משרדו לא היו קיימים כגוף
קובע בממשלה.
בסיום הויכוח הודה דיין בראשוניותו של
משרד הפנים, והויכוח נכנס לתלם מעשי.

פשעים
ללא שינ ה
מדי לילה בלילה חוזר המחזה על מרפסת
הקומה השניה של בית החולים בילינסון
בפתח״תיקווה. ארבעה אנשים לבושים אזרחית׳
וחמושים בעוזי׳ נכנסים למרפסת,
(הנזשך בעמוד )15
חעולם חזח ג155

עוד ש זמן יעקור את שיו׳ חוק לשון הוע
ה מפלצת המאיימת עד חובש העתונותך*• הצעה המקורית של חוק לשון הרע היתר• נמר טזרפני. ההצעה החדשה, הנדונה
1 /עמה בכנסת, היא נמר־של־נייר.
זוהי הדיעה המקובלת• מר דוב יוסף עצמו מטפח אותה. עורכי העתונים היומיים נתנו
לה את הסכמתם הנלהבת.
אולם זוהי טעות מרה — כפי שיתברר לעורכי־העתונים הנכבדים במהרה, אם אמנם
תעבור ההצעה את הוועדה, מבלי שיחולו בה שינויים יסודיים.

נמר זה של נייר -שיניו חדות וארוכות. הן יכולות לחסל את
חופש־העתונות כישראל ללא־קושי.

גגז גזאנזוז אע\ז (זג\זר\ז!
^ שן החדה ביותר חבוייה בסעיף תמים, הנושא את המספר .14

כותרתו היא ״הגנת

ן 1א!מת הפירסום״ ,ולשונו:
טובה באישום פלילי ובתובענה אזרחית בשל לשון־הרע, אם מה
. 14 תהא זו הגנה
שפורסם הוא אמת, והיה בפירסום עניין לציבור, ובלבד שהפירסום לא חרג מתחום הדרוש
לטובת אותו עניין ציבורי.

לכאורה, נישארת כאן
למשל: העתון טען כי
הוכיח כי אמנם היתה
ובעיקר: העתון לא יפחד
מספיקות, או שהדבר

ההגנה הקלאסית, המגינה על העתון בחוק הבריטי: הוכחת האמת•
פקיד בכיר פלוני מעל. הפקיד תבע את העתון למשפט. העתון
מעילה. העתון זוכה במשפט.
שיש בידו הוכחות
לפרסם את הגילויים בדבר המעילה, בידעו
יוכח בעליל בעדויות שתישמענה במשפט, אם אמנם ייערך כזה•

הסעיך החריט הופך את הקערה על פיה. הוא מתיימר לתת הכנה
לאומר־האמת, אך כאותו משפט עצמו הוא מסייג הגנה זו כאופן חותר•
לא די בכך שהגילוי היה אמת -עליו להיות ״לטובת הציבור״ .גרוע
מזה: אסור ש״יחרוג״ מתחום הדרוש לטובת אותו עניין ציבורי.
נניח שעתון פלוני יפרסם מחר גילויים מחרידים על מעילות בעירית תל־ים. הוא מכתיר
את הגילויים בכותרת :״שחיתות ורקבון בעירייה.״ יש בידו כל ההוכחות לאמיתות העובדות.
העיריה תגיש משפט. בישיבה הראשונה יטען פרקליטה שאסור בכלל להיכנס לבירור
אמיתות ההאשמות, אלא יש לדון קודם כל בשאלה אחת בלבד: אם הפירסום חרג מן
הדרוש לטובת הציבור, או לאו.
האם היה העתין צריך לפרסם את הגילויים? האם לא היה די, לטובת הציבור, בהבאת
העובדות לידיעת מבקר המדינה? ואם היתד• זכות לפרסמן, האם לא חרגה הכותרת וסגנון
הכותרת וסגנון־ד,כתיבה מן התחום המותר? האם היה מותר לעתון להזכיר את המילה
״שחיתות״ ,תחת להסתפק במילה ״אי־סדרים״?
החוק אינו נותן לשופטים שים הנחיות מהי ״טובת הציבור״ ,מה התחום ״הדרוש״.
הדבר יהיה תלוי׳ בהשקפתו של כל שופט — והרי שופט אינו עתונאי, כל דרך
מחשבתו היורידית שונה (ואף נוגדת במהותה) את דרך־המחשבד, של העתונאי, הממלא
תפקיד ציבורי שונה לגמרי, באמצעים שונים לגמרי.

יתכן מאד כי כמשפט כזה לא יינתן כלל לעתון להוכיח את צדקת
טענתו. הוא יורשע כישיבה הראשונה של המשפט, ללא כל בירור
נוסף, על פי הטענה שחרג מתחום הדרוש לטובת •הציבור.
עצם אי־הוודאות תהודה בלם חד לכל פירסום. העורך שוב לא ישאל את עצמו: האם

נמר

מצב בו יגידו לעצמם עורכים רבים, שיש בידיהם גילויים מוכחים: למה לי? האיש יכול
להגיש משפט. אפילו אזכה במשפט, לא כדאי לי הדבר.
אילו היה קיים מצב כזה בעבר, לא היה הציבור שומע מעולם עלעיסקת קסטנר־אייכמן,
על עדות קסטנר למען בכר, על שליחות בראנד ; גם לא על השחיתות בצמרת הקודמת
של המשטרה. משפטי קסטנר ועמוס בן־גוריון היו מתנהלים בחשאי, פסקי־הדין הסופיים

היו נותנים לציבור רושם כוזב לחלוטין על מהלך המשפטים.

כקיצור: הסעיפים 14ו־ 23 בייחד הם שתי שיניים של צבת, ביניהן ־
יפרפר חופש־העתונות, ספק חי, ספק מת.

ב עד יווזון( ,גר עזבושץ
ך*צעת החוק המקורית

כוונה בבירור נגד השבועון העולם הזה. על כך לא

| | הושאר שום ספק.
דבר פירסם קאריקטורה של אריה נבון, שכותרתה היתה :״ חז ק ל שון׳ הרע? ׳אין אפשר
לחיות בעולם הזח!״ העתונאי הבריטי הדגול קיגגליי מארטין כתב בניו סטיי מס מן מאמר בו

שד 1

הגילויים נכונים? האם אוכל להוכיחם? הוא ישאל את עצמו: האם יהיד, השופט סבור כי
זה לטובת הציבור? האם לא יהיה נוטה לחשוב כי זה חורג מן התחום המותר?

במצב כזה, יהיה חופש־העתונות תלוי על בלימה.

שום סייג כזה לא היה קיים עד כה בחוק הישראלי (והבריטי) לכל תביעות אזרחיות על
הוצאת דיבה. גם הסייג שהיד, קיים לגבי תביעות פליליות לא היה כה קסלני.

שתי שעייב

צבגז

א פחות מסוכנת השן השניה, המזדקרת מתוך סעיף ,23 האוסר מראש לפרסם
• כל פרט שהוא על -משפט של לשון־הרע, כאזרחי בפלילי, חוץ מפסק־הדין.
עד כד, היה לשופט הסמכות לערוך משפט בדלתיים סגורות, אם נראה לו הדבר כדרוש,
או אף לאסור פרסום כלשהו. סמכות זו הופעלה לעיתים קרובות, כשדובר היה בענייני

או דאכנד •
אישות אינטימיים. כאשר ראה השופט כי משפט מסויים יזיק ללא הצדקה לשמו הטוב
של אחד הצדדים, נעתר בדרך כלל_ לבקשה של איסור־הפירסום__ .

הפעם •נהפך המצב. השופט׳אינו רשאי לאסור את הפירסום, לפי
שיקולו, אלא להיפך -האיסור הוא אוטומטי, בלתי־תלוי בשופט עצמו.
אם השופט יהליט בפירוש לבטל את האיסור — וברור כי החלטה
רק בבחינת יוצאת־מן־הכלל, וכי שום שופט לא ימהר לפעול בניגוד

מותר -לפרסם רק
כזאת יכולה להיות
לרוח החוק.
מיסודות מדינת־החוק. רק היא מסוגלת להטיל ביקורת
פומביות המשפט היא אחת
מתמדת של הציבור עלמערכת־ד,שיפוט, לקיים את אמון הציבור במשפט, להבטיח את
הכלל :״לא די שהצדק ייעשה, עליו גם להיראות״.

אף מדוע נדבר על עקרונות מופשטים? הדבר מעשי בתכלית ז
אדם שהעתון גילה פרטים על מעילתו, יגיש משפט ויודיע על כך לציבור. אס יצליח
במשפט — ולפי סעיף 14 הוא יכול להצליח גם כשהגילויים היו אמת — הרי טוב. לו-.
נצחונו יפורסם באמצעות פסק־הדין. אך אם יפסיד במשפט, ויתגלו במשפט פרטים
המזעזעים שבעתיים יותר מן הגילויים המקוריים — לא הפסיד מאומה. הדבר לא
יתפרסם. ברבים.
זוהי הזמנה ברורה להגיש משפטים נגד עתונים שכתבו •את האמת, להטריד אותם ללא
הרף, להעמיס עליהם עומס אדיר של הוצאות׳ משפטיות ושל ביזבוז זמן ומרץ. יווצר

קבע — על פי אינפורמציה שקיבל בבריטניה — שהחוק מכוון נגד העולם חזה( ,אותו
העלה על נס כעתון לוחם וחיוני) .ידידי, עורך אחד העתונים החשובים בלונדון סיפר בי
דובר מטעם השגרירות הישראלית שם הבטיח, בשיחות פרטיות, כי אין כוונה להפעיל את-
החוק נגד שום עתון, זולת העולם הזה.
עתה בא החוק החדש, שגובש תוך הידברות בין עורכי העתונים היומיים ומשרד־המשפטים,
והפך כוונה זו לחלק מנוסח החוק. עצ מו, בסעיף : 13
. 13 פורסמה ל שון־הרע בדפוס, למעט ב ע תון יומי רואים במפרסם ־נם
בית־הדפזס . .ומי שמוכר את הפרסום או מפיץ אותו בדרך אחרת

מחזיק

משמע: לגסי עתון שסועי, כניגוד לעתון יומי, אחראי המדפיס והמפיץ
לתוכן. סמילים אחרות: החוק מטיל על המדפיס והמפיץ את החוסה
להפעיל את הצנזורה על תוכן העתון. סמצס מסויים, כמו שקרה
כמישטר הפאשיסטי של פרון, יכולה צנזורה כזאת להיות נשק קטלני.

מדוע דווקא שבועון, ולא עתין יומי? הסברו של דוב יוסף, בדברי־הפתיחר. שלו בכנסת,
קלושים עד כדי תמיהה :״היה עלינו ל שקול, מצד אחד, את עניינו של הנפגע( ,הנזעוניין)
למצוא יריב בעל־אמצעים — .וזה יכול להיזת ע תון יו מי, אבל במיקרה הפצת עלון מד־

.פעמי או בתב־עת לא־יומי אין ב ט חון ב כן, אלא לפני שחוא מפוזר בין ה מוני־זזקח־אים —
ולכן אחריות המפיץ.״

קשה להאמין שמר דוב יוסף חשב פעמיים לפני שאמר
מבין כי אין כל דמיון בין ״עלון חד־פעמי״. ,שממנו קשה
ומאידך: שבועון כמו העולם הזה בוודאי הנהו מבוסם יותר
יומי כמו ה מודיע או שערים, או עתון יומי קטנטן בשפה

משפט תמוה זה. אחרת היה
לגבות פיצויים, ובין שבועון.
מבחינה כלכלית מאשר. עתון
הבולגארית.

אילו היה זה כאמת הנימוק -להטיל אחריות על גורם המסוגל
לשלם פיצויים -לא היתה סאה אכחנה כין עתון יומי ושסועי דווקא,
אלא סין עתון קסוע, סעל רשיון(יומי, שסועי או דו־שכועי) ,לסין עלון
חד־פעמי או פירסום מסוג זה.
אבל, כאמור, כל ההנמקה קלושה, ואינה מעוררת רושם של כנות. הכוונה היא פשוט
לדפוק את השבועון המסויים — כ?״ ,שאמר חבר־הכנסת. האנס קלינגהופר: בגלוי בעת

הוזיכוח•

גזשר רשאי רגזגור ע\זו\!

**ץ ר״המשפטים העלה על גס את העובדה כי הצעת־החוק מבטלת את סמכות שרו
14/הפנים לסגור עתונים באופן שרירותי, בעוון ׳ לשון־הרע...
אבל סמכות מחפירה זו, ירושה ישירה מימי הדיקטטורה הקולוניאלית של,הנציב. העליון..,
לא בוטלה לגמרי. היא נשארה בתוקפה לגבי ״דיבת הסתה״.

.מה זאת דיסת-הסתה? חכר־הכנסת יוחנן כאדר, שהוא משפטן-
(הנו מזן ב ע מודי ׳) 21

— 1 1יי

—1X1111

וזיזי 1

לעולם נאמר שהוא התאבד ־ או מותו נוה גדי לאנשים רבים

ן הידיד ובת חסותו
| כביסטין

קילב,

נ תן

מקום

בביתו,

חובב הנשים

הגברים קילר, שקיימו

על הברכיים

בר, פרופיומו, בחברת אשתו השחקנית.

הנערה היתה ערומה

בינהס יחסים אפלטוניים.

ך שמועה על מותו של ד״ר וורד
* 1ח שמלה את העולם כולו, גרמה להלם,
לזעזוע, למועקה גדולה על מצפון האומה
הבריטית, שיום קודם צפתה בו עדיין בסקרנות
משועשעת.
הגירסה הרשמית היתה: ד״ר וורד איבד
את עצמו לדעת. הוצגו המכתבים שהשאיר
אחריו, וסופר על ראיון עם כתב הדיילי
אכספרס, ערב מותו, בו סיפר בהתרגשות
כיצד מתנכלים לו.
אך עם חלוף התדהמה הראשונה — החלו
להתעורר ספקות. תחילה בצורת רמזים, שהפכו
לבסוף לתמיהה מגובשת: האם באמת
התאבד ד״ר וזרד?
השאלות שהתעוררו היו רבות:
הע־תוי להתאבדותו היה תמוה ביותר.
אחרי שבמשך כל המשפט המשפיל,
נשאר ד״ר וזרד מלא עליצות, מבלי לקפח
אף ברגעים הקשים ביותר את חוש ההומור
שלו — מדוע יתאבד דווקא ביום בו הסתיים
המשפט?
6בכל הצילומים שצולמו ביו בו התאבד
— לפי הגירסה הרשמית — בלוויית
נערתו, ובצאתו מבית־המשפט (ראה תכוונה),
הוא נראה רגוע, מרוצה וצוחק. האם כך
מרגיש אדם העומד ליטול את חייו בידיו?
ואם לא — איזה עניין יש לו לביים התנהגות
מאושרת — אם ידוע לו שכמה
שעות אחרי־כן לא יהיה איכפת לו שום
דבר?
המכתבים שהשאיר אחריו נראים
תמוהן ם במקצת. הם כוללים ביטויים מליציים
כמו ״הם לא ישיגו אותי״ ,העלולים
בהחלט להיות כתובים בידי חובב שניסה
לחקות את הסיגנון המקובל.
ומעל לכל — יותר מדי אנשים היו
מעוניינים במותו, ויכלו להפיק תועלת עצומה
מכך שימות מיד. אנשים שהם בעלי
השפעה עצומה בבריטניה הגדולה.
מי הם אנשים אלה? במה הועיל להם מותו
של ד״ר וורד? מי היה המת, וכיצד השתרבב
לתוך הפרשה, שהסעירה את העולם
כולו? מדוע, מכל האנשים, היה הוא הקורבן
ששילם בחייו?

שבוע אחרי פתיחת משפט הזונה והכושי, קם
בפרלמנט שד המלחמה של הוד מלכותה, ג׳ון
(״ג׳ק״) פרופיומו, והודיע שלא הוא סילק את היצאנית
הנעדרת. הוא סיפר שאומנם העלמה קילר
מוכרת לו, מאחר והתוודע אליה יחד עם אשתו,
בחווילתו של לורד אסטור. את ההכרה ביניהם עשה
רופאו הפרטי: ד״ר סטפן וורד — הוסיף לחיזוק
צידקתו.
הוא שכח, משום מה, להוסיף כמה פרטים בלתי
חשובים: שהעלמה כריסטין קילר היתה אותה שעה
ערומה לגמרי, שהוא ביקש ממנה את מספר הטלפון
שלה, ושהסיבה, בגללה לא התבודד איתה באותו
ערב, היתד, שהעלמה כריסטין גילתה אוריינטציה
מזרחית מובהקת, העדיפה לבלות את הלילה בזרועותיו
של הנספח הרוסי יבגני איבנוב, שנחשב גם
לראש שרותי הריגול הרוסיים. היות ופרופיומו
היה כל כך דיסקרטי, הוסיף עוד, בחביבות, שהוא
׳תבע לדין על הוצאת דיבה כל מי שיביע דעה
שונה•
מאחר ורק זמן קצר לפני כן נעצרו שני עתונאים,
רק משום שסרבו למסור את מקורות האינפורמציה

4*0פרשה החלה בצורה בנאלית והמון
| נית, הרחק מפאר החברה הגבוהה. כושי
צעיר מג׳מאיקה, בעל עבר פלילי, בשם
ג׳ון אדג׳קומב, ניגש כמה ימים לפני חג־המולד
אל דירה בווסט־אנד הלונדוני, שם
התגוררה יצאנית מידידותיו. הוא הלם בפראות
בדלת• ,ומשסרבה הנערה לפתוח לו,
שלף את אקדחו, ירד, במנעול, שנפרץ רק
אחרי היריד, החמישית. משום כך נותרו לו
רק שני כדורים, אף אחד לא פגע בנערה
הנפחות, אשר, כיאות לאזרחית בריטית,
התלוננה מיד במשטרה. הסמל האדיש, שרשם
את תלונתה של העלמה כריסטין קילר,
לא שער שתלונה זו תוריד את הממשלה
הבריטית.
משפט הכושי, שהואשם בניסיון לרצח,
נקבע ל־ 14 במרס. העדה הראשית, כריסטין
קילר, לא התייצבה בבית־המשפט.
המשטרה התחילה בחיפושים שיגרתיים
אחריה, ואחרי מכרים משלה, העלולים לסייע
באיתורה. חוג הידידים שנתגלה —
היה בלתי־צפוי לחלוטין• הוזכרו שמות של
שר בממשלה, ושל כמה נושאי תארי־אצולה.
ככתובתה, צוינה דירתו של רופא העצמות,
חביב החברה הגבוהה — ד״ר סטפן ולרה
גל של התלחשויות ושמועות לא מוגדרות
החל להציף את אנגליה כולה. מדוע
נעלמה היצאנית? מי העלים אותה? האם
היא חיה? השמועות התחזקו עד כדי כך,
שעוררו שאילתה דיסקרטית מאוד בבית־התחתון.
אך לפני חודשים מעטים היתה
בריטניה אחרת עדיין. איש לא העלה על
דעתו לפשפש בחייו הפרטיים של. שר בממשלת
הוד. מלכותה,
המצחיק בכל הפרשה היה, שכמעט איש
לא ידע באיזה שר מדובה עד שלפתע,

האישה ההס שוית

שהיא בסן הכל יצאנית יפחפיה שגזלה בשכונת עוני
למרכז אחת השערוריות הגדולות בהסטוריה, אשר ה
באוברול י כללי על כל מערכת הערכים הבריטית. הפילה ממשלה יציבה, ושינתה את דמות האומה ה*

מדי, בעלי עוצמה פוליטית וב ה מדי. מה באמת גו ם למוחו? 1

! 111 7ד־-ר סנופן וורד מ־
: 8חיין בעליצות אל
1 1 /1
המצלמות בצאתו מבית־המשפט המרכזי. האס
זוהי ה3עתו של אדם המיואש מהחיים
העומד להרוג את עצמו כעבור כמה שעות?
שלהם אודות המרגל ההומוסכסואליטט וזסל,
היתד, אזהרה מעין זה עסק כמעט בטוח.
השקט כמעט והוחזר על כנו, והפרשה
כמעט נסתיימה. המסך ירד על המערכה הראשונה
בקול דממה דקה•

כל מקורות האינפורמציה הוכנסו במרץ רב
סטפן וורד היה הידיד של כולם. כאיש־סיפורים
מסמרי שער דווקא על אותו ד״ר שיחה מבריק, שלמד ספרות צרפתית ב־וורד,
שהוזכר בהזדמנייות על־ידי פרופיומו, סורבון, כרשם מזהיר, אשר לשבת לפניו
שהיה נוכח בנשף אצל לורד אסטור, אשר נחשב ככבוד גדול, כבעל אישיות רומנטית
אצלו התגוררה ה״דוגמנית״ .לעתונות הוד ומחונן בחוש־הומור נדיר, ובעיקר משום
לפו סיפורים אודות הרופא המושחת, שהוא שמאז גרושיו מ״מיס אנגליה״ ,פאט ביינס,
היה מוקף תמ ד בהמון נערות יפהפיות,
הוא האשם בכל.
אותן לא מנע גם מידידיו.

אך לפתע החלו כולם להתאנות לד״ר
הרופא הודיע דראש־הממשלה
וורד, לספר סיפורים על זונות, אורגיות,
מראות בחדר השינה ה;לשמשות למעשה ב״ר
פטפן וורד? בנו של כומר, ש אשנב הצצה, ובעיקר כונו השמועות לרמוז
י גדל במינזר וסיים את חוק לימודיו כ שהוא, לשם הנאתו הפרטית, גרם לכך ש־רופא
בארצות־הברית, היה עד לאותה תקי כריסטין קילר, בת חסותו, תתעלם עם שר־פה
נער הזוהר הבריטי מספר אחד. הוא המלחמה ורב־המרגלים בעת ובעונה אחת.
היה רופא־האופנה, תופעה הקיימת כמעט כולם ר&זו רמזים עבים כקורה — שהבכל
ארץ, ובכל חברה גבוהה, שם נזקקים מטרה היתר, לא רק מעשה קונדס, אלא
אלה המוכנים ויכולים לשלם בעד כך ל סחיטה, ריגול והרס האימפריה.
רפא מיוחד: שיהיה גם החבר הטוב ביותר
זה כבר הרגיז את ד״ר וורד באמת. היה
שלהם, שיהיה עשיר ומקסים, חשוב מאוד, זה ברור שמנסים להסיח את ההמונים מן
שיזלזל בהם, ומעל לכל — שתהיה לו שי־ העיקר, ולמצוא שעיר לעזאזל. ד״ר וזרד
מת־פלאים שאין לאף רופא. מין רופא כזה האלגנטי, בעל החוש הספורטיבי, עשה את
היה, למשל, ד״ר אקסל מדנטה, רופא האופ ד,מחוזה האזרחית הנכונה ביותר, ההגונה
נה השוודי, שריפא את האצולה ובתי־המלו־ ביותר, והצודקת ביותר. הוא שלח מכתב
כה של א רדפה, לעג לכולם ולבסוף פרש לראש הממשלה, הרולד מקמילן, ואף נפגש
לאי קאפרי, כתב שם את סיפרו מגילת סנט לשיחה ממושכת עם מזכירו הפרטי. הוא
מקילה, הנקרא עדיין בלהיטות בעולם כולו. הודיע להם את כל מה שהוא יודע אידות
בשוודיה הוא נחשב לגיבור לאומי. אך ל השר פרופידמו• אלה כבר לא היו לחישות
עומת רופאי האופנה דאז — הרי כיום סתמיות, או קטעי אינפורמציה של עתונאיס
רפואת־המופת מבוססת על פיסיוטרפיה: מ תאבייחדשות! הוא הודיע במפורש על יוד
שיטת אלכסנדר המה־ללת ועד לואר־אציות פיו של שר־המלחמה עם נערת. הטלפונים
השונות של היוגה. גם ישראל זכתה לרופא־ וגילה אף את העובדה שהדאיגה אותו יותר
פלאים פיסיוטראפי של החברה הגבוהה _ מכל — ובצדק גמור — שפרופיומו מתד״ר
פלדנקרייז. דומים לו נמצאים בעולם חלק בחסדיה של כריסטין יחד עם יבגני
כולו.
איבנוב — הנחשד כמרגל. הוא אפילו תמה
שיטת הריפוי של ד״ר וורד הוכיחה עצ על המקריות המשונה, שלא פעם מגיע אי-
מי׳ מעל למשוער. הוא היה רופא־עצמית בנוב מיד אחרי פרופיומו.
אוסטאופאט, שפיתח שיטה מדעית לחילוץ
המחלקה לריגול נגדי הצמידה מיד מעקב
עצמות, שהתנוונו רחוסר תנועה. היו לו לפרופיומו. בכל זאת לא אמרה הממשלה
תרגילים שיישרו פרקים, מתחו גידים — דבר, השתיקה הכל מאחורי מסך של עשן.
והתוצאות היו מפתיעות.
לכן פנה האזרח ד״ר סטפן וזרד אל שר-
בין לקוחותיו נמנה כל מי שהיא משהו: הפנים הנרי ברוק, ואל מנהיג מפלגת המסר
וינסטון צ׳רצ׳יל, הנסיך פיליפ (בעלה לייבור הרולד וילסון — ג׳סטה אזרחית
של המלכה) ,הנסיכה מארגרט ולורד סנאו־ שעלתה לו בחייו.
דון (בעלה הצלם) ,הנסיכה אלכסנדרה, סל־

וזיז לויד, הארכיבישוף מקאריוס, גדול
מי ייזרק לכלבים?
עשירי העולם פול גאטי, וצמרת השחק־נה:
דאגלם פיירבנקס הבן, אליזבט טיילור ונשי
הלייבור לא היו זקוקים ליותר.
סופיה לורן. ביניהם היה גם שר־המלחמה
•יל• הם הודיעו בחביבות שהם עומדים לשל
הוד מלכותה, ג׳ון פרופיומו, בן ל העלות שאילתה לממשלה ביחס לתוכנו של
משפחת אצילים איטלקית, בעל רשת חב המכתב, אותו שיגר ד״ר וורד לשר־הפנים.
רות ביטוח ענקית, ובזכית אשתו — גם
באותו רגע הבין ג׳ון פרופיומו, שר־איש
העילית התרבותית של לונדון.
המלחמה, שזו היא מלחמה אבודה. הוא לא

אשת ה וכוחות י־ :־0

אנגליה כולה. האם יתגלו זכרונותיה בציבור
הרחב? האם תנסה לפרסם אותם כנקמה
על מות ידידה? האם גם אותה ינסו להשתיק?
המתין לשאילתה, שיגר מכתב לראש הממשלה,
בו הודה כי שיקר בפני בית־הנבח־רים,
מעשה ללא תקדים בתולדות הפרלמנט
הבריטי. מדוע עשה זאת? ״על מנת לחוס
על רגשות אשתי.״
ברגע זר, פרצה הסערה.
(המשך בעמוד 4ו)

ארבעה בחדר א!,ד

׳כה יעה וית.

*׳ בל שר־המלחמה שכח כמה אגפים,
שבהם לא נזהר להתגונן. האופוזיציה
הריחה שערוריה — וכלל לא הזדרזה להרפות
ממנה, למרות שצעקה בקול גדול
שהיא בכלל לא מעוניינת לעשות הון פוליטי
מחייו הפרטיים של חבר ממשלה. מה
פתאום?
.ואז, במפתיע, הגיעה ללונדון כריסטין
קילר, שזופה ומלאת עליצות. לדבריה, היא
בכלל שכחה על המשפט עם הכושי, ולכן
לא התייצבה. היא בילתה חופשה בספרד,
משם היא נסעה לקאי. למה? כי היא רצתה
להתפרסם. היא הצטלמה -אפילו באמבטיה
לטובת העניין, לבושה בכמה חוטים, אבל
אף אחד לא פירסם אותה, והיא נאלצה
לחזור לחיי הצינעה השקטים שלה בלונדון.
רק הגיעה כריסטין ללונדון, והנה התנפל
עליה עוד כושי, זמר בשם לאקי גורדון,
גם הוא בעל עבר פלילי. גם הוא התרגז
שכריסטין עזבת אותו. הוא נאסר והי־עמד
לדין באשמת תקיפה. במשך יומיים פתח
את פ־ו הגדול, מבלי שהשופט יצליח לסתום
אותו. הוא סיפר כיצד הביר את כרים־
טין, כאשר ניסתה להשיג השיש, באחת
המאורות. הוא המשיך לספר :״הייתי מבקר
אותה כל הזמן, בדירת ד״ר וזרד. אבל אחרי
שיצא משם פעם פרופיומו, שר־המלחמה אני
חושב, וראה אותי, אז כריסטין אמרה ש־פרופיומו
מתנגד שהיא תלך עם שחורים.
אז הכיתי אותה.״
ההתלחשויות גברו. אנשי מפתח במפלגה
השמרנית שורבבו לתוך הסיפורים — בצירוף
עובדות על התנהגות לא• שמרנית
במיוחד. ואז החלה יד נעלמת לכוון את
מסע הלחישות לכיוון חדש.
כאן נכנס לסיפור הגיבור־בעל־כורחו: ל־

עד אלונקה

כשהוא חסר. הכרה •,מובל ד״ר סטפן
וורד לבית־התולים כשהוא נוטה למות.
למרות שבחייו היה מוקף בידידים בני העילית החברתית, הרי

במותו נעזב על ידי כולם, אחרי שהושלך כשעיר לעזאזאל להסיח
את דעת הקהל מהאשמים האמיתיים בכל הפרשה, למרות שהיה
האדם שהוציא לאור את השחיתות והצביעות שבצמרת השלטון.

ה חו ר בן
(המשך נזטנווד ) 15

כשיש לך שלושה כיווני רוח מלאים בדירה, כאשר המרחק בין בנין
לבנין הוא ברוחב של כשלושה רחובות עירוניים — אתה זקוק
לשמיכה אפילו בליל קיץ. תנאי האיורור והקרור בנוה אביבים
מותאמים לשעות היום החמות, כך שבשעות הערב דירתך באמת
קרירה.
חדר הדיור פונה אל מרפסת נרחבת, עם קיר זכוכית הניתן
לפתיחה. אתה רוצה והמרפסת גולשת לתוך חדר הדיור. למרפסת
תריס לכל אורכה. אתה רוצה ואפלולית נעימה משתררת בכל
חדר האורחים.

ג׳ון סרופיומו ר,תפוטר ממישרתו כשר,
גרר אחריו את כל הממשלה. השאלה האוטומטית
שהועלתה, היתה: האם ידע מק־מילן,
ראש־הממשלה, כי שר־המלחמה שלו
התחלק ביצועה של יצאנית עם ראש שרותי
הריגול הסובייטי בבריטניה?
כל הזרקורים הופנו למקמילן. העתונות,
שפיה נבלם במשך זמן כה רב, הסתערה
בשצף קצף על ראשי השלטון. היה צריך
למצוא באופן דחוף ביותר את הטרף שיופקר
להמונים הרעבים.
מי יהיה הקורבן? ג׳ון פרופיומו התחבא
וכל הידיעות אודותיו טושטשו במתכוון.
לורד אסטור, ששמו עוד יוסיף להשתרבב
בפרשה זמן רב, הוא כמעט השליט הבלעדי
על העתונות הבריטית. דודו הוא בעל ה־ט־ינזס
ואחיו הוא עורך האובזרבר. הוא
לבטח לא היה מועמד ראוי להיזרק לכלבים.
היה אפשר, ובצדק, להפנות את דעת הקהל
לאישיותה של כריסטין קילר, היצאנית
בת האב הבלתי־ידוע, שגדלה בביבים,
שהפכה ליצאנית החברה הגבוהה, למרות שאהבה
דווקא פושעים שחומי־עור. כאן קרה
דבר מפתיע: המהפכה החברתית בבריטניה
הפוריטאנית הפכה את כל מערכת הערכים
הויקטוריאניים. גיבורת הפרשה היתר, לא
ואלרי הובסון, השחקנית היפהפיה והנערצת,
אשת השר פרופיומו, שנשארה לצד בעלה
גם בעת תבוסתו. אף אחד לא נתן פרוטה
שחוקה עבור רגשותיה הנעלים.
ההמונים אהבו את כריסטין קילר, תמונותיי׳
הופצו במחירים מסחררים, פניה הלבנים׳
החטובים, חסרי ההבעה, הפכו נושא
להערצה ואפילו לחיקוי. אחיה של המלכה
פאביולה הבלגית הפתיע אח העולם בלהיט
רב מכר בשם כריסטין, שבו נשמעים חיר״
חורים, גניחות, אנקות — וקול נאיבי הסונט
:״אבל אני נערה טובה!״ כריסטין המסכנה,
שכמה שבועות לפני כן ניסתה ל-
עשות פוזות באמבטיה שבקאן — הפכה
חברה בערבון מוגבל: נ רי ס טין קילר בע״נז.
הוחל בייצור סרט אודותיה — כשהיא מו־סיעה
בדמות עצמה. היא מכרה את סיפורה
בסכום דמיוני לעתונות• היא הופיעה על
שערי גדולי העתונים בעולם כולו. כריסטין
קילר הפכה לדמות היסטורית.

חדרי השינה הם נרחבים במיוחד, מאווררים היטב, מבטיחים
קרירות נפלאה גם בימי חום. ובאשר לחורף בנוה אביבים, כמובן
הסק ה מרכזית שהיא חלק מן הסדורים הרבים כמו מים חמים,
הספקת גז מרכזית, חבורי רדיו וטלפון. בחורף תוכל לפתוח את
התריסים וביתך יתמלא שפע של אור ושמש.
כי דירות נוה תוכננו לבריאות, לנעימות ולנוחיות לכל בני
המשפחה, ומחיריהם: דירת 3חדרים ( 110מ״ר) 57,000ל״י.
דירת 4חדרים ( 147מ״ר) 67,000ל״י ומשכנתא גדולה. וחדירה
היא בבעלותך הבלעדית על קרקע פרטית.
כן, בנוה אביבים אתה זקוק לשמיכה אפילו בליל קיץ, כי הבנינים
מוקמים על גבעה המתנשאת בלב תל-אביב החדשה.

הקורבן נמצא
ך* עתונים המ שיכללדו ש
( | ריח הסקנדאל הלך וגבר• ההמונים דרשו
לדעת הכל על שערוריית־המין־בחברה־הגבוהה.
הגרוע ביותר, שמסע הלחישות
החל לכלול גם את פיליפ, בעלה של מלכת
בריטניה. מזה זמן רב היה ידוע שאין הוא
להוט במיוחד אחרי אשתו המלכותית. כן
הבחינו בכך שהוא מצוייר תמיד במזכירות
יפות במיוחד — והטענות חזרו בעקשנות
על כך, שד״ר וזרד השיג אותן עבורו.
זה כבר עבר כל גבול. היה צורך מיידי
למצוא את מי להאשים בכל הפרשה, לפני
שהעתונים ידושו ביותר מדי פרטים.
הקורבן נמצא. היה זה ד״ר סטפן וזרד,
האיש שפוצץ את שערוריית פרופיומו. הנקמה
לא אחרה לבוא.
במה הואשם האיש, אחריו ריננו כי הוא
עוסק בסחיטה, ריגול, ואינטריגות־מדיניות?
הוא הואשם בסך־הכל בחיים על חשבון
פרוצות, בסיוע להפלות־מלאכותיות, ובניהול
בית־בושת• שתי ההאשמות האחרונות, בוטלו
מיד עם תחילת המשפט.
ומי האשים את האיש אשר ביתו היה
תחת מעקב מתמיד של שירותי הביון הצבאיים?
״קיבלנו מכתב בעילום שם.״ היתה
התשובה המגוחכת.

עדויות שקר

ביצוע — צ בי א ו רב ך — פי. אי. סי. החברה הכלכלית לישראל

1וה חב ר ת בנין בע״בז

י ח׳ דיזצגוף ,16ת״א, טל 223082 .

ד״ר וזרד בהפלה מלאכותית. בבית המשפט
הכחיש הכל בתוקף רב, הוכרז כעד ע־יין
לבקשת התובע, כשסיפר כי חתם על ההצהרה
מבלי לקרוא אותה, אחרי שנחקר במשטרה
במשך שש שעות רצופות.
• העדה ויקי בארם, שעל דבריה התבססה
התביעה, העידה אודות צליפות־שוט
עבור לירה שטרלינג, ואודות הגברים שחיכו
לה בתור, בדירת וזרד, שיכנער, את
המושבעים שהרופא אמנם אשם. אחרי מותו
של ד״ר וורד, הודתה בפני כתב הסאנדיי
טלגראף, כי עדותה היתה שקר מתחילתה
ועד סופה.
6העדה מאנדי דייוזיס הודתה, מאוחר
יותר, כי המשטרה הכריחה אותה ואת
כריסטין קילר להעיד נגד ד״ר וזרד• על
יצאניות לא קשה לאיים, כפי שהסבירה:
״גבנו היה אל הקיר. הייתי מוכרחה לדבר
כרצונם, כדי להציל את עצמי.״
הודאת היצאניות בעדות־שקר, התקבלה,
כמובן, בספקנות• זה היה הקלף הבטוח של
התביעה. עתה דורשת מפלגת הלייבור להקים
רעדת חקירה ממשלתית שתחקור את
הסיבה והשיטה להשגת עדויות־שקר אלה•
הסיפורים שהושמעו מעל דוכן־העדים הדהימו
את ד״ר וזרד לחלוטין. הוא פרץ
בצעקה — ״האמנם חייב אני להוכיח כי
הכל משקרים?״ הסביר, כי באוירה העוינת
שנוצרה במתכוזן סביבו, יכולה כל אישה
מהרחוב להעליל עליו כאוות נפשה.
ואומנם, עורך־דינו הוכיח שהדברים היחידים
המבוססים בעדויות נגד וורד, הם

• ידבר אחד הצליח המשפט ללא כל
^ ספק: איש לא התעניין יותר בפרוס־יומו,
במקמילן ואפילו בנסיך פיליפ• המשפט
סיפק את יצר השערוריה של העיתונות הצהובה
ביותר.
דאגו לכך המשובחות שבפרוצות אלביון,
אשר עלו על הדוכן בזו אחד זו. המצעד
כלל את כריסטין הקרירה והמאופקת, את
מאנדי המשעשעת, הנאיבית ותאבת־הפרסום,
ושורה של יצאניות רחוב יפהפיות.
אך כאן החלו להתרחש דברים מוזרים:
• העדה מונה ריקארדו, העידה במשטרה
כי שילמה לד״ר וורד חלק מרוזחיה.
אך בבית־המשפס הכחישה הכל, סיפרה כי
המשטרה שינתה את עדותה המקורית. היא
חתמה על ההצהרה רק מפני שהחזיקו אותה
במעצר, והיא רצתה לחזור אל בתה התינוקת.
#העד
ג׳ון אנדריו מרשל, סוחר עתיקות,
חתם במשטרה על עדות כי סייע ל־

ויקי כארט ככניסה למשפט
עדות השקר שכנעה את ה מו שבעים

פעילותו המינית, חיי הבוהמה שלו, והעובדה
שהתעלס עם זונות, דברים אותם
לא הכחיש אפילו לרגע .״אבל לא באתם
לדון אדם על רמתו המוסרית,״ קרא לעבר
המושבעים.
אך עדויות השקר עשו את שלהן• המושבעים
פסקו שד״ר וורד אשם.
בבוקר בו עמד השופט לגזור את דינו —
נלקח ד״ר וורד לבית־החולים כשהוא הולך
למות.

כמו במשפט קסטנר
ך* אם התאבד ד״ר וזרד?
| 1המאמינים בגירסת ההתאבדות, מתרצים
זאת בכך שהוא נשבר, אחרי שכולם היו
נגדו, ידידיו פנו לו עורף, למרות ששמר
על שתיקה, ולא הסגיר אף אחד מהם.
אך העובדות שנחשפו בעת משפטו, וההולמת
ומתגלות אחרי מותו — מצביעות
לביתן אחר: למרות פעילות ההסחה, למרות
שהעדים הושתקו באמצע עדויותיהן על
ידי השופט — שהזר,ירם לא להזכיר שמות,
למרות נסיונות הסישטוש של הצד המדיני
של השערוריה — השתרבבו יותר מדי
שמות לפרשה.
היות ושתיקתו של וורד הוכיחה עצמה
כג׳סטה עקרה, ללא הכרת־תודה, קיימת
היתר, סכנה מוחשית ביותר שבעירעורו.
יגלה את הכל. כבר עכשיו ברור שהועלמו
שמותיהם של שני שרים לפחות, של צמרת
האצולה הבריטית, וייתכן גם — של בני
משפחת המלוכה עצמם. מותו של ד״ר
וזרד, ברגע הקריטי, הציל את רוב האנשים
האלה מהתמוטטות גמורה•
בדיוק, כמו במשפט קסטנר הישראלי —
בלם מות הניתבע את העדויות — כשהן
הלכו וקרבו אל ראש־השלטון.
קשה להאמין שמוות זה לא היה מכוזן.
חעולם חזח 1552

במדינה

אמש־!

(המשך מ ע מוד ) 10

ומתישבים בדממה על הכסאות המוצבים
עבורם במקום. אדם מגודל זקן׳ מתבונן
בהם בדממה, ורק לאחר שהוא בטוח שהם
במקומם, יכול הוא להניח את ראשו ולישון:
פישל צ׳צ׳קס אינו מצליח להירדם אלא
בחסות המשטרה.
אותה שעה, באחד הבתים ברמת־גן, מקבלים
שלושה ילדים פעוט ם כדורי־שינה כדי
שיוכלו להירדם• שלושת ילדיו של פישל
אינם מצליחים לישון אלא בכוח השפעתם
של כדורי השינה.
יותר משבועיים לאחר הרצח המזעזע של
אימם בשנתה, בכפר־סבא, עדיין מפחדים בני
המשפחה מפני אדם אלמוני, שאינם יודעים
מיהו, העלול לכוון אליהם את העוזי בחשיבה
ולירות.
חללן. סיפרה עדנה צ׳צ׳קס
מין
( )15 על ליל הרצח :״אותו ערב הייתי
בקונצרט• כשחזרתי הביתה היתה כבר
השעה מאוחרת וכדי לא להעיר את ההורים
ואת אחי, שישנו כבר באותה שעה, הקפתי
את הבית כדי להיכנס בכניסה האחורית.
״אני זוכרת שליד הכניסה נתקלתי בזוג
האפניים שלנו, שעמדו במקום קצת משונה.
אך לא רציתי לעשות רעש, ונכנסתי בשקט
הביתה. אבא ישן ואני נכנסתי לחדר
שלי, התפשטתי ושכבתי לישון.
״כל מה שאני זוכרת עכשיו הוא, שלפני
שהספקתי להירדם לגמרי, שמעתי מין רעש
משונה וחזק, כאילו מישהו סוחב ארון
על הריצפה והוא מרעיש. ניסיתי לישון, ולא
שמתי־לב לרעש• אבל לא עברו יותר מכמה
שניות, ושמעתי צעקות מחדר השינה. רצתי
מהר לחדר1 ,וראיתי שם את אבא ואמא
שוכבים פצועים.״
ללא תוצאות. פישל צ׳צ׳קס ניצל.
אשתו נפטרה• אך התעלומה הגדולה נשארה
בעינה: מי רצה לרצוח את משפחת צ׳צ׳קס?
למה רצה אותו אלמוני לרצוח את הישנים?
האם הכיר את המשפחה, או שמא היה זה
רצח מיקרי?
המוסד שתפקידו היה לענות על שאלות
אלו לא היה מסוגל לעשות זאת. משטרת
ישראל נשארה חסרת אונים. הוקם צ1זת
מיוחד של חוקרים שתפקידם היה למצוא
את הרוצח• לא היה זה הצודת היחיד שפעל•
סימנים רבים מדי הובילו למקרה הרצח
של ד״ר יכמן והיהלומן פולק• גם על מקרי
רצח אלה עבדו צוזתות מלאים — ללא
תוצאות.
פסיכולוג מיוחד נקרא כדי לנסות להוציא
מתודעתו או מתת־הכרתו של פישל גורם
או מניע לרצח, אך זה לא נמצא• הועלו
ונבדקו האפשרויות הדמיוניות ביותר: החל
בנקמת מחתרת אלמונית בחוץ־לארץ ועד
לנסיון ביום של התאבדות משותפת. אולם
כל ההנחות נשארו בלתי מבוססות. יתר־על־כן,
כולן נתבדו.
פישל התקשה מיום ליום למצוא מניעים
חדשים, והמשטרה התיגעה מחקירת מאות
ואלפי אגשים וכלי יריד״ כשהתוצאות הן
אפסיות׳ .פדיקת האופנים בהן נתקלה עדנה
כשחזרה הביתה בליל הרצח, לא הביאה
כל תועלת, בגלל הזנחה של יותר משתי
יממות, מן הרגע בו נמצאו האפנים ועד
לרגע בו הגיעה אליהם המשטרה.
בינתיים המשיך שוטר חמוש לשמור יומם
ולילה על צ׳צ׳קם, שלא הבריא עדיין. קרוביי
של פישל המשיכו לרדת לילה־לילה
ממיטתם, כדי להרגיע את הילדים שלא יכלו
לישון בשלוזה, למרות כדורי השינה. ואילו
הקרובים שאלו את השאלה שאיש לא ידע
לענות עליה :״מי הרוצח?״

אי דלהתגרשו 11 וצר״ה
בצינעה, ללא פירסום רעשני, בוצע השבוע
בישראל בפעם הראשונה טקס של
גירושין אזרחיים. ביצע אותו למעשה ה־נשיא־התורן
של בית המשפט המחוזי ב־תל־אביב,
השופט מרדכי קנת, לפי בקשתה
של הפולניה היפה כריסטינה רייס מבת־ים.
כריסטינה הכירה את בעלה גז׳גוז׳ רייס
בוורוצלב, נישאה לו שם בנישואין אזרחיים׳
ומאוחר יותר בנישואין קאתוליים,
למרות שידעה שהוא יהודי. ב־ד 195 החליט
הזוג רייס שיהדותו של הבעל עדיפה על
נוצריותה של האשה׳ והם עלו לישראל.
הפעל סרב לשדם. בארץ לא ליקקו
השניים דבש. גז׳גוז׳ ניסה להיות עצמאי,
הפסיד כסף, נאלץ להפוך לשכיר. כריס־טינה
יצאה גם היא לעבודה, כתופרת.
אך נראה שהמשכורות לא הספיקו להם.
העויס חזח 1352

בידור
גי ל גו רו ש ד גיגון
אני עומד ליד נזקלטך האטומי
מבעד לזכוכי ת העבה את נראית נ ח יפה
ומו שכת.
מסביב הגשם הרדיו־אקטיב׳ מלסף את
כתפייך.
אני מסתכל בך ומקווה להימצא אצלך בפנים,
בפנים ליבך ובמקלט.

שכנה שגרה לידם סיפרה בבית־המשפם, ש־מריבות
תכופות היו בין בני הזוג חשוכי־הילדים,
כשהנושא המרכזי בכל מריבה הוא
הכסף.
לכך הצטרף גורם נוסף. הורי הבעל הגיעו
אף מפולין, ונזכרו לפתע שאשת בנם אינה
יהודיה״ הם תבעו ממנו להתגרש ממנה,
נמקו זאת בכך שהם רוצים בנכדים.
נז׳גוז׳ עבר מדירתו לדירת הוריו, זנח
את כריסטינה, הגיש בקשה לראות את נישואיו
כאילו לא היו קיימים. כריסטינה מצידה
הגישה באמצעות פרקליטה, עורך־
הדין אריה לפיד, תביעת מזונות. גז׳גוז׳
סירב לשלם. פסק־הדין כפה אותו עליו,
וגז׳גוז׳ שהמשיך לסרב — נכלא. הוא נכנע.
כעת הגישה כריסטינה בקשה לביטול
הנישואין. כלומר, היא ביקשה שיראו את
נישואיה כאילו פקע תקפם. לאחר דיון
החליט קנת לקבל את הבקשה, רשם בשולי
פסק־דין הפשרה של תשלום המזונות, שבני
הזוג רייס אינם נשואים, וכאילו התגרשו•
הזוג
יכל לנשום סוף־סוף לחזחה. אך
היה פקיד נוסף שהיה לו מה לאמר בנידון.
כאשר ניגשה כריסטינה, לאחר פסק־הדין,
ביקשה שיחליפו את מצבה המשפטי ב־תעודת־הזהות
לגרושה, סירב הפקיד הרושם
למלא את בקשתה.
עסקים שני תמסדהראתימור
״חותם נכבה״ נאמר השבוע במכתב
משוכפל, שנתקבל בביתם של אלפי החתומים
על מפעל האנציקלופדיה העברית של
מסדה .״אנו שמחים להגיש לך בזה את הכרך
הט״ז של האנציקלופדיה העברית
אולם נראה כי שימחתה של הוצאת הספרים
היתד, השמחה היחידה שלוותה את הופעת
הכרך השישה־עשר. כי בצרוף לאותו
מכתב, שכלל התנצלות על הפיגורים שנגרמו
עד כה בהשלמת מיפעל האנציקלופדיה,
הגיע לחותמים כתב התחייבות חדש,
בו נתבשרו כי בזאת תמה הוצאת שישה-
עשר הכרכים עליהם חתמו בעבר. אם ברצונם
להמשיך ולהשלים את האנציקלופדיה
— עליהם לחתום על תנאים חדשים.
שתי התחייבויות. מפעל האנציקלופדיה
העברית החל לפני קרוב לשש־עשרה
שנה. הוצאת מסדה החתימה אז, באמצעות
סוכניה, אזרחים רבים על רכישת הסידרה.
הסכום ששולם כדמי הרשמה הסתכם בחמש
לירות וחצי, והשאר שולם בתשלומים שנראו
מציאותיים באותם הימים, בערך לירה
לחודש, עבור שיש־עשר כרכים.
המחיר יעלה.בהתאם ליוקר המחיה, הודיעה
אז החברה, והכרכים יוצאו ברציפות
של כרך אחד כל שלושה חודשים. אולם

משתי התחייבויות אלה, עמדה החברה רק
בראשונה. החותמים שנוספו במשך השנים
שילמו סכומים יותר ויותר גבוהים — הכרכים
יצאו לעיתים יותר ויותר רחוקות.
בימים אלה, כאשר ערכים רבים באנציקלופדיה
כבר התיישנו וערכים חדשים רבים.
חסרים, קיבלו החותמים הראשונים הודעה
משונה. בזאת נסתיימה הוצאת שישה־עשר
הכרכים עליהם חתמת — נאמר בה — אם
רצונך להמשיך ולהשלים את ר,סידרה, עליך
לחתום על התחייבות חדשה.
הסידרה הניצחית. החותמים הוותיקים,
אשר היו משוכנעים תחילה כי שישה־עשר
הכרכים, עליהם הצהירה ההוצאה, יהוו
את האנציקלופדיה השלמה, היו מוכנים לחתום
הלאה, כדי שלא להחזיק בביתם חצי
סידרה בלבד. אלא שהמחיר הרתיעם 560 :
ל״י לשישה־עשר כרכים נוספים, תוך הצמדה
מפורשת מראש למדד יוקר המחיה.
לא היה זה המיכשול היחידי. רבים מן
החותמים סברו כיי האנציקלופדיה חשרת את
בניהם בבית־הספר העממי או התיכון, אולם
עתה התברר כי עד שתושלם, יספיקו אלה
לסיים אפילו את האוניברסיטה, מבלי. שיוכלו
להעזר בסיירה המלאה.
לכן החלו השבוע חלק ניכר מן החותמים
לחפש דרך מתקבלת על הדעת להיפטר
משישה־עשר הכרכים שברשותם, ולא
להסתבך בהמשך החתימה על האנציקלופדיה
הניצחית•

שיר זה, בחרוז לבן, הוא אחד השירים
המושרים ביותר כיום ברחבי ארצות־הברית.
הצעירים עייפו מהקצב הסוער, מחפשים כיום
את ההומר, את הפיקחות ואת שירי־העם.
על הגל הזה, של שירי־עם והומור, עלו
כמה וכמה זמרים מארצות־הברית ומחוצה לה.
ביניהם הזוג הישראלי הצעיר ״רן ונמר,״:
מנחם (״רן״) אלירן ונחמה הנדל.
כדיוק שלושה שירים. היה זה אד
סוליבאן שפתח בפני הזוג את שערי העולם
החדש .״באתי אל נחמה והצעתי לה: בואי
נלך אל אר סוליבאן. למדנו בדיוק שלושה
שירים, באנו אליו והופענו. הוא לקח אותנו
מיד,״ סיפר רן.
סיבוב ההופעות בטלביזיה איפשר לרן,
להכיר את אמריקה.
רן ונמר״ לא הסתפקו בסיבובו של אד,
המשיכו בסיבוב משלהם עד שנאמס. נחמה
חזרה ארצה, רן נשאר ללמוד באוניברסיטה
של ניו־יורק הסרטה ובימוי. בלילה היה
מופיע במועדוני־לילה.
באולפן הנסיוני של האוניברסיטה שלו,
הפיק אלירן כמה וכמה סרטים קצרים ובאורך
מלא. התלהבותם של מוריו הוסיפה
לו עידוד בהחלטתו לעבור לעולם הסרטים.
החלום — פרט .״האמנים הישראלים,״
מספר רן ,״לא הצליחו לשבור את המעגל
היהודי. מלבד תיאודור ביקל, שאי־אפשר
כיום לחשבו לישראלי, וג׳וקי ארקין, המוגבל
בגלל עיסוקו בפנטומימה, שהיא

החי
• דרך כל כשר: בתל־אביב, התלוננה
אשה בבית־דין רבני על חתולה שגנב
שלוש פעמים את הבשר שהכינה לשבת,
נענתה שהעונש עבור החתול, הוא לסגור
את הבשר, במקום בו לא יוכל להשיגו.
• חיל ורעדה: בירושלים, תבע
דייר פצויים מהמוסד לביטוח לאומי, עבור
רעדה שנגרמה לו, אחרי שמעבידו צעק
עליו.
• פינימה כלאש: בקריית הטכניון,
ניסה סטודנט להכנס לנשף ללא כרטיס,
הודיע לסדרן שהוא בלש, צעק על שוטר
שבא :״אתה חוצפן! אני אפטר אותך!״
נעצר על־ידי ניידת שהוזעקה למקום•
מזל אריה: בירושלים, הוכרז בגן־
החיות התנכ״י ״חודש האריה״ ,בו יוכלו
כל הילדים בשם אריה להיכנס ללא תשלום
לגן־החיות.
• ברזים ערופי שפתיים: בבית-
שמש, העמיד עציר צעיר את משטרת המקום
ותחנת מגן־דויד־אדום על רגליהן, כשהודיע
שהוא הולך להתאבד, פירק במהירות
את הברז הקרוב ,־ בלע את הידית, הובל
לבית־חולים ונותח.

זמר אלירן
שירה ב ח סו ת האטום

ענף די צדדי בתיאטרון האמריקאי, כמעט
שאיש לא הצליח לקצור שם הצלחה. ממשית.
״נחמה
ואני, למזלנו הטוב, באנו בתקופה
הנכונה לארצות־הברית. בתקופה ההיא התחילו
לחפש חומר מעודן יותר, ותרבותי
יותר כחומר בידור. אנחנו מילאנו אחרי
דרישה זו• אני, למשל תרתי את כל הארץ,
כדי למצוא שירי־עם טובים מכל מיני עמים.
לאנשים בארצות־הברית נמאס המקצב המטורף.
הם רוצים להיאחז במשהו. בשירים הישנים
והטובים. הם אינם פוחדים ממק־קארתי
והם שרים שירים סוציאליים.
״החלום שלי. הגדול הוא סרט ישראלי
אמיתי עם תסריט לא־ציוני. כשאמצא כזה
ואאסוף די כסף, אנסי -לזישות זאת כאן
בעצמי.״

קולנוע סרטים יעוד 11להצלב
קורבנות המהפכה בקובה גבר

סטייקים וחרבות בוערות נצלים
לעיניך על גריל הפחמים
האכזוטי * ריקודים מדי ערב
לצלילי תזמורתו הריטמית של
פיסי * המשקה הראשון ללא פתוח תשלום נוסף בימי חול ארוחה בנל ימות השבוע
מסורתיתבערבי שבת .

חל 1ן שו תון ת ,/אני ב
למדו ל תועלתכם בקלות ובמ הי רו ת
עברית
ו/או
אנגלית
ב״אולפן גרג 0 0מ .)0בשיטת גרג הידועה בעולם.
ההדרכה בידי מר חיים בר־קמא׳ מחבר הקצרנות העברית
בשיטת גרג המוכרת ע״י משרד החינוד.
סוטים:
ת ל ־ א בי ב: בר־קמא, רח׳ גורדון ,5חיפה: בי״ם •במעלה״

שבועון החדשות הישראלי
• העולםהזד.
המערכת וד,מנהלה: תל־אביב, גליקסון ,8טלפון ,226785ת. ד.
• 136 מען מברקי: עולמפרס • דפוס משה שהם בע״מ, ת״*
פין • 6העורך הראשי: אורי אמרי • המו״ל: העולם הזה דע*מ.

יהודה, תל־אביב; ארצות־הברית) הם גיבורי
סיפורו הקלאסי כמעט של הסופר הבריטי
גרייהם גרץ המוז והתפארת. היצרנים האמריקאיים
לא העזו להעביר את הסיפור
ממקום התרחשותו המקורי: מכסיקו המהפכנית
של ערב מלחמת העולם הראשונה, אל
קובה המהפכנית של ערב מלחמת העולם
השלישית. הם הסתפקו ברמז דק• :העלילה
מתרחשת אי־שם באמריקה הדרומית״ .המפיצים
הישראליים הבינו את הרמז, הצמידו
את קובה לסיפור המיסטי והמשונה
של הסופר הקתולי האדוק.
היבן יהודה? כומר שתיין (לורנם
אוליבייה) הוא איש הדת הנוצרי האחרון
בארץ המהפכנית. הח־לצות האדומות, אנשי
המיליצה השולטים, אסרו שני דברים: את
עבודת האלוהים ואת השתיד, לשכרה. הכומר
מקיים את שני האיסורים, הוא כומר־וויסקי,
ועל שני אלה הוא נרדף על־ידי
סגן ראש המשטרה המקומי, המוכשר וה־שאפתני.
הכומר
החוטא, שהוא אב לבת, משיג
אשרה מזוייפת ליציאה מן הארץ, אך מאחר
את ר,אוניה כשהוא נקרא לוידוייה של אשד,
גוססת.
הוא עובר את הארץ לאורכה כשהוא
מחפש את יהודה איש־קריות שלו, שיסגירו
לשלטונות הרודפים אחריו• בני ערובה נלקחים
ומומתים, ואיש אינו מסגיר את הכומר.
הוא נמצא פעמיים בידיו של השוטר
הרודף אחריו, אר זה אינו מכירו ומניח לו
לברוח .״מדוע אינך מסגיר את עצמך?״ שואלים
אותו אנשיו, הסובלים בגללו .״תפקידי
הוא לברוח,״ משיב הכומר ,״תפקידכם
הוא להסגירני.״
כאשר הוא מוצא לבסוף את יהודה שלו,
מסרב זה להסגירו, עד שיהיה בטוח בכסף
ההסגרה.
ישו הדרום־אמריקאי מצליח להימלט אל
מעבר לגבול, מקום בו הוא בטוח מפני
רודפיו, אך חוזר לארצו, נופל במלכודת
פשוטה. שטמן לו יהודה שלו — הברורה
גם לו עצמו.
הוא עולה על הצלב המיועד לו: מטח
כדורי רובים, כשהוא רועד מפחד, אך אינו
מוותר על אמונתו האישית שקיימת אי־שם
אמונה.
אנטי מתח מבוץ. סיפורו של ישו
המודרני אינו סיפור של גבורה ושל מתח.
הבריחה מספקת מתח לסיפור, אך נראה
שכל דרך הבימוי בסרט היא של אנטי־מתח
מכוון.
הבמאי דורש כאילו מן הצופר, לא להזדהות
עם הגיבור. כל השלילה והניוון האנושיים
התמזגו בו. הוא כומר שבגד בשליחותו:
מוליד בת ושותה לשכרה. הוא
אינו מוכן למות על מזבח אמונתו, רואה
במות אחרים ואינו מסגיר את עצמו כדי
להצילם. בסופו של הסרט נותרת השאלה
שמא אין הכומר הפחדן והבורח אלא האנושות
כולה, הבורחת מפני ייעודה ועולה
יחד איתו בסופו של דבר על הצלב המיועד.
המישחק,
שאינו מרקיע, אומנם, שחקים,
אך ברור ומהוקצע, והבימוי האיטי במכוזן
למטרתו, יד,נו ללא ספק כל צופה המוכן
לנסות ולהיאבק שעה וחצי עם המיסטיקה
הנוצרית.

ער אףהאף
הנערה היפה ביותר בעודם

תל־אביב; ארצות־הברית) ממשיכה להיות,
ממש כמו לפני עשרים שנה, דוריס
דיי. הפעם שוב בצבעים טבעיים, בסרט לכל
המשפחה — בעיקר לילדים. ההישג העיקרי
של הסרם־זמר, שהיה מחזמר לפני
שלושים שנה על קרשי ברודודי, הוא האיפור
המוצלח של דוריס: לא רואים שום
קמט על פניה.
בגלל הפיל. קירקס ועדר הוא קירקס
כושל מבחינה כספית. הוא מסתובב בכל
ארצות־הברית, כשמטרתו העיקרית של בעליו,
פופ ודנדר (ג׳ימי מרנטה) ,הוא לאו
דווקא לעשות כסף, אלא להביא בידור להמונים.
למזלם הרע של פופ גדל־האף ושל
בתו היפה בעולם קיטי (מריס דיי) ,קיים
מתחרה רע־לב, שכל מטרתו בחיים היא לרכוש
את הקירקס שלהם ולצרפו לקרקסו
שלו, בגלל כוכבו בעל האף הארוך.
לא. הכוונה לפיל ג׳מבו.

בלינדה לי כ״הפראית והנחשקת״
7נזזנזוטים 2 ,אונס וזוג עיניים ח תו ליו ת

המתחרה אינו מסתפק בכוזנות זדוניות
בלבד, כי הוא ביצועיסט. התכסיס הנבזי:
הוא שולח את בנו, סאם נובל (0ם פן בויד),
מתחפש לאמן קירקם, מתקבל לקירקס הנדר,
רוכש בהסתר את כל שטרי־החוב שמשאיר
הקירקס העני מאחוריו, אבל נופל
תוך כדי כך ברשת שפרשה לרגליו הנערה
היפה ביותר.
האהוב הולך. ברגע האחרון סורר הבן,
טס במטוס מיושן כדי להחזיר את האב
למוטב. הוא מאחר כמובן את המועד,
ולמשפחת וונדר מתגלה לפתע הפרצוף האמיתי
של אהוב־לבד, של קיטיי היפה. הזוג
הצעיר אומלל. כל חייהם שעמדו בפניהם
נהרסו כליל. אך לא רק אלה. הבל
אבד. הקירקס הולך, הפיל הולך, האהוב
הולך.
אין דבר• הוא יחזור.

קו רו תי השלבתולה
הפראית והנחשקת (מתמיד, תל־

אכיב; איטליה) מבטיחה שעתיים של בידור
חם באולם המקורר והמאוורר. שבעה קטעי
מזמוטים, שני נסיונות׳ אונס, כמה עשרות
הרוגים ופצועים, ארבעה קטעי דו־קרב ועיניה
החתוליות של בלינדה ליי המנוחה,
יבטיחו כנראה לפחות לכמה שבועות נוספים
את האנקות המיוחמות של כל צופי
הסרט•
למישוש כלבד. מארי בונאר (בלינדה
לי) ,בתו היפהפיה של פונדקאי בהווה, ובונה
אוניות בדימוס, מתאהבת בצרפתי האציל,
יפה־התואר ודק־הגיזרה די־פרקה (אלן
סורי) .מארי הצנועה מוכנה להרגיש את
ידיו המששניות של די־פרקה, הצעיר, אך
לא יותר. בתמורה הוא מבטיח לחזור אי־פעם
ולקחת אותר, לאשה. במקומו מופיע
אשמאי לא־כל-כך־זקן, אך בעל קרחת ולב־רע.
היא נמכרת על־ידי אביה האוהב ל־אשמאי,
שאינו אלא נציגה של חברת הודו
המזרחית בערבון מוגבל.
מארי אינה מוכנה להתמסר לבעלה החוקי,
מפליגה אתו בינתיים לאי מרטיניק,
שמושלו הוא במיקרה מיודעה די־פרקה.
נציג חברת הודו המזרחית מחליט בכל
מחיר ליהפך לשליטו של האי האכסוטי. הרעיון
קוסם לו במיוחד, כי הוא כרוך בכריתת
ראשו של אהוב אשתו בעבר, בהודה
ובעתיד.
תוך שתי דקות על סוס. בנימוק
המשכנע שהיא עדיין בתולה תמה, מצליחה
מארי הקאתולית להשיג את ביטול נישואיה.
עתה היא חופשיה להינשא לאהובה מימים
עברו. אך הבעל לשעבר, בעזרת עשרת אלפי
דינרים, שני בוגדים וקבוצת שודדי־ים,
מפוצץ את אונית המושל. זה מגיע־ רצוץ
לחוף, אך תוך שתי דקות הוא עולה על
סוס, מספיק להגיע אל טירתו־ הישנה, כדי
להרוג את.כל מתחריו, להציל חלק מאנשיו
מעמוד התליה, ואח מארי היפה -.מהתפוצצות.
בלינדה
לי זיצלה, כדל ליהרג תוך פחות
משנה בתאונת מכונית.
העולם הזה 1352

קומץ ישראליים בעלי יוזמה

מחוללים מהפכה בעיר פרסית

יספהאן היא העיר היפה ביותר ביי
• איראן. מזה שנה וחצי, היא גם העיר
הרועשת ביותר. אין בה רחוב אחד שקט.
בכל מקום — תעלות, חפירות, פועלים
ומכוניות• אחראים לכו קומץ קטן של ישראלים.
כמה
מן הסימטות העתיקות והצרות נחסמו
בצורה כזאת, שכדי להיכנס לבתיהם
חייבים הדיירים לזחול בין תלי החול, כאילו
היו בחפירות בחזית.
אך תושבי איספהאן אינם כועסים על הישראלים.
להיפך. הם מברכים אותם ומחיי־
׳כים לעברם כאשר הם נפגשים בהם.
,כי החפירות והרעש נעשים למטרה אחת:
להתקין באיסכהאן את רשת הביוב הראשונה
שלה. כאשר תושלם העבודה בימים ה־

קרובים, תהיה איספהאן העיר הראשונה באיראן
המצויירת במערכת ביוב.
בעיית הביוב קשה במיוחד באיספהאן,
בת 300 אלף התושבים. דיירי כל בית חפרו
בור־סופג. אלא שכבר בעומק שני מטרים
בתוך האדמה, הגיעו למים. כך שהבור היה
תמיד שטחי, התמלא במהרה, חייב חפירת
בור חדש לעתים קרובות. רבבות התיירים,
שבאו לראות את המיסגדים, את הגנים המופלאים,
את המיסגד המתנועע, התפעלו מן
היופי. התושבים, לעומת זאת, לא יבלו
ליהנות מן הנוף — מרוב הדאגה לביוב
המצחין, העולם על גדותיו בכל חצר.

שני אחימ מישראל

^ \ תהע כי ר ה מבצעות שתי חברות:
^ ורד י הישראלית ופולבן הפרסית. אך גם
החברה הפרסית ה נה, במידה מסויימת ישראלית:
פולבן (״בוני גשרים״) שייכת לשני

אדם,״ אמר הרופא ליעקב.
״מה פתאום הודי?״ התפלא זה ,״אני
ישראלי!״
״לנו אמרו שאתה הודי,״ ענה לו.
הסתבר כי יהודי המקום, שחששו ש־ ז
נוכחותם של ישראלים תעורר שינאה נגד
היהודים בכלל, סיפרו כי יעקב השחרחר
הוא הודי.
למחרת חזר יעקב לעבודה. שמע מעשהו ,
כבר פשט בכל איספהאן. בכל מקום בירכו
אותו לשלום, והפועלים החוו לו קידות.

הרווק המבוקש פיותר

איספהאן -עיר המיסגדים והליכלו־ד*
״מה זה כאן חיי אדם?״

הנחת קו ירקון־הנגב, בניית בית־השואבה,
וכלה בתיכנון ההתישבות החדשה. את הידע
שצבר ב־ 27 שנותיו בישראל, מאז עלה
מגרמניה, העמיד לרשות ורד, החברה הישראלית
המבצעת עבודות פיתוח באפריקה
ואסיה.
מלבדו עובדים שם מודד, מנהל־חשבונות
ומנהל מינהלי. החמישי הוא יעקב קשי, נהג
המחפר.
יעקב ( )27 הוא קרובה של הזמרת עליזה
קשי. הוא נולד בארץ להורים פרסים, עבד
כטרקטוריסט וגר עם הוריו בשכונת־התק־ווה.
עד ששמע כי בפרס יכול טרקטוריסט
עצמאי להרוויח הון, נסע לשם לנסות את
מזלו. הסתבר לו כי אין הסיפורים נכונים
כל־כך :״זה היה לפני חמש־שש שנים, אבל
עכשיו שירד שוק הקרקעות — זה כבר
לא כך,״ סיפר.
הוא עמד לחזור ארצה, כאשר שמע על
התוכנית הגדולה של איספהאן, פנה לנציגי

דחפורן קשי
״לא רוצה לרמות!״

אחים נזריאן, שעד לפני שש שנים היותושבי ישראל. האחד שירת בחיל־הספר
ובמישמר הגבול, השני סיים את שרותו ב־צה״ל
וניהל עסק פרטי בתל־אביב.
׳ בישראל היו סתם ״עולים מעדות־המזרח״.
על כן החליטו לשוב לפרס, לנצל את הידע
4סועדים ניצלו
שרכשו בישראל. שם הם בוסים של אחת
ף* יה זמן, שחלק מאותם פועלים רצו
מחברות הבנייה הגדולות ביותר, שבמשך
ארבע שנים בנתה 25 גשרים, קילומטרים 1ו להרוג אותו• כנהוג ברוב העסקים בשל
מובילי מים 200 ,בניינים באזור הרעש איראן, הציעו לו הנהגים, שהובילו את
העפר, לרשום כמות כוזבת, שתזכה אותם
של קזווין.
בתשלום גדול יותר. יעקב ס־רב. כי לא היה
במיכרז לבניית רשת־הביוב באיספהאן
זכתה חברה פרסית, אולם הסתבר כי חברה מדובר על משאית אחת, או אפילו על מאה
זו לאי יכלה לעמוד בקצב הביצוע הדרוש, משאיות. במשך 18 החודשים הוציא הוהשותפות
ירד־פולב 1קיבלה לידיה את מחפר של יעקב 100 אלף קוב עפר. מן
העבודה. ההיקף 15 :מיליון תומאן, שהם. הסימטאות הצרות, בהן לא יכול היה המחפר
לעבוד, הוציאו פועלים׳ באיתים 250 אלף
ששה מיליון ל״י.
- .י בשטח נמצאים חמישה ישראלים בלבד. קוב נוספים.
לולה אחד חזר יעקב הביתה, מצא קבוצה
בראש הצוות הזה עומד מנהלו של המיבצע,
אלי קנדר מנחלת־יהודה. הגבר בן ה־ 54 הוא של נהגים זועמים ממתינה לו ליד הדלת.
בעל וותק בסוג זה של עבודה, החל בסלילת ״אתה מוכרח לחתום!״ דרשו ממנו .״אני
כביש סדום, דרך בניית נמל־הנפט באילת, לא רוצה לרמות!״ השיב. התפתחה קטטה.
ורד בטהראן, הציע את שרותו, נשלח מ ד
לשטח. כיום, לדברי אחד מ־ 800 הפועלים
הפרסים המועסקים בעבודה זו ,״הוא השני
בשבילנו, מיד אחרי אלוהים.״

הוא נטל את־חפירה ונלחם על נפשו.
אך לפני שיכלו לכלות בו את חמתם,
הופיעה קבוצה של פועלים מבוהלים, שקראו
ליעקב :״בוא מהר ! יש מפולת!״
יעקב רץ אחריהם, עד לתעלה בה עבדה
מישמרת הלילה. דופן התעלה התמוטט וקבר
תחתיו כמה מן הפועלים. מסביב עמדו
עשרות פועלים שלא נקפו אצבע .״התחילו
לחפור! הצילו אותם!״ קרא יעקב. איש לא
זז. יעקב נטל את־חפירה, קפץ לתוך
התעלה והחל חופר כמשוגע. לבסוף הצליח
להציל ארבעה מן הקבורים ! חמישי מת
מתחת לעפר.
ההצלה נמשכה עד אור הבוקר. המשטרה
ואמבולנסים העבירו את הפצועים לבית־החו־לים.
יעקב הוזמן אל ראש־העיר .״אני לא
מבין איך יכלו עשרות פועלים לעמוד מהצד
ולא לנקוף אצבע כדי להציל את חיי חבריהם!״
השתאה.
ראש־העיר משך בכתפיו :״מה זה כאן
חיי אדם או שניים? עשרות מתים מרעב
כל יום.״
יעקב המדוכדך נסע לבקר את ארבעת
ניצוליו בב ת־החולים. מסביבם התקבצו נשותיהם
וילדיהם. כאשר ראו אותו החלו מנשקים
את ידיו ואת רגליו• ״מי זה?״ התעניין
הרופא התורן.
״זה הטרקטוריסט ההודי שהציל את חיינו!״
הסבירו הניצולים.
״אני שמח לראות שיש בהודו אנשים
המוכנים לסכן את חייהם כדי להציל בני־

פי תנאי המיכרז היתד, עבודת ה/ביוב
בא ספהאן צריכה להימשך שנת־

יייים. ורד־פולבן ישלימוה ב־ 18 חודשים —
בין השאר הודות למהפכה שהנהיגו בשיטות
העבודה וביחסיהם אל העובדים.
הפועל הפרסי מתחיל את עבודתו עם
שחר, אינו מפסיק אלא עם רדת החשיכה׳.
הקבלנים הישראליים קבעו שעות־עבודה:
משבע בבוקר עד , 12 ומ־ 1.30 עד .5.30
מישמרת שניה: משש בערב עד שלוש לפנות
בוקר.
כאשר הפסיקו הפועלים את עבודתם למר
נוחה ולארוחה, מצאו תה מוכן, שהוגש
על חשבון הקבלן. באמצע העבודה, בחום
הלוהט, סובבו תריסר פועלים עם כדי מים,
להשקות את חבריהם הצמאים. יחס כזה
לא נשמע לפני כן באיספהאן.
עיריית איספהאן גאה כל־כך במיפעל הגדול׳
שהיא מכינה חוברת מיוחדות לתיירים׳
בהן יצויינו — לצד המיסגדים והמוזיאונים
— גם נתוני מיפעל־הביוב 80 :
קילומטרים של תעלות תת־קרקעיות בעיר״
ושלושה קילומטרים מחוץ לעיר, שיובילו׳
את מי השופכין למכון־טיהור מיוחד, אשר
ינצל את המים להשקאה ואת הדשן לחקלאות.

כן שוב אין יהודי איספהאן אומרים
כי יעקב וחבריו באו מהודו או מגרמניה.
זה אמנם יוצר בעיות ליעקב — שהוא
כיום הרווק המבוקש ביותר באיספהאן —
אבל על בעיות כאלה נעים מאד להתגבר.
* מ שמאל: שליח העולם הזה

ג׳י מי שדה.

אנשג
״ ל א 1עשהלךדבר ויי

ועתה ג ס

סח>סל\ מצופה

שלושה ט ע מים
בשלגון אחד

וניל

* פייות
* שוקולד

/ 0ד ׳ 6י7

כריכות ״העולם הזה״

הקוראים אשר מסרו את כרכיהם לכריכה
וטרם קיבלו אותם, יכולים לקבלם
כל יום בין השעות עשר בבוקר
ושתיים בצהריים, במשרדי העולם הזה,
תל־אב־ב, רח׳ גליקסון .8ביום ראשון
ושני גם בין השעות שש עד שמונה
בערב.

כיצד הפך לעיתונאי מן המניין ,.גילה השבוע
דויד כן״גוריון, בסעודה חג-־גית
בבית סוקולוב בתל־אביב. היה זה בעת

היותו בפתח־תקוה, והרםנ חו ם מקושטא
לקראתו ״א ן צו רךלכתוב ! ״
בא למקום כאורה• הפועלים יצאו
נראה שד,תקלות האחרונות, שארעו לעם
דגלים מונפים. הדבר הכעיס את איכרי
המושבה, והם התנפלו על הפועלים הצעי ספינת הרחף על־־גל, לא הרתיעו את מחפשי
רים, קרעו את הדגל, זהיכו את נושאיו. זהי ההרפתקאות בקפריסין, ,ואולי. להיפך. שלוהרגיז
מאוד את בן־גוריון, והוא כתב-שני שה משחקני תיאטרון האהל, שלמה פז,
דוד שירנסקי ונסים עזיקרי, מתכומאמרים
מלאי זעם לעתון פועלי־ציון אחדות.
נראה ששני מאמרים אלה הספיקו, כדי ננים לצאת בשבוע הבא על סיפון הסנפירית,
להבטיח לו מקום כחבר במערכת העיתון. יתד עם כמה משחקני הבימה, לסיור קטנו.
. .בנסותם לנצל את הידע הרב של מז עים לאורכו ולרוחבו של האי השכן
מיכה כגן, בעליו לשעבר של קפה מזי ת
כיר הממשלה לשעבר, זאם שרף! ,שעבר
ל מכון ויצמן, התקיפו אותו השבוע מספר הניו־יורקי, שהסריט סרט על ישראל, השלים
עיתונאים כדי לאלצו לספר להם את כל ה את סרטו הראשון בנלעבדות בארצות־הברית,
ידוע לו על התפטרויות שרים בגלל אי־ ע,מד להציג אותו על כל בדי הקולנוע בניצול
הידע שלהם בשטחים שונים. שרף ארץ הענקית. מטרתו העיקרית: לתקן את
התחמק כמובן מן השואלים, בהעירו ב הרושם הרע שעושה האשד, הישראלית על
צחוק :״אם אי־ניצול הידע היא סיבה טובה הצופים, בגלל הסרט נשי העולם. מיכה
להתפטרות, אזי לי יש ידע לכמה וכמה עצמו עומד להגיע בשבועות הקרובים ארצה,
החפטרויות בבת־אחת התוכנית ל להסריט פה סרט על נוף הארץ, להצגה
שורת מסעותיו של מפקד המשטרה ל בארצות־הברית לאחר שיוסי כרמון
מחוז תל־אביב, עמוס בך גודיון, שימ חזר מסיור לימודים בארצות־הברית, וחתם
שה נושא לדושיח ממושך, במסיבת יום על חוזה עם התיא טרון הקאמרי, עומד שחקן
השנה למהפכה הקובאית, שערך ציר קובה ישראלי נוסף לחזור ארצה: יוסי גרכר,
בישראל, ריקרדו אי״לוכו במלון אכדית. שחתם חוזה עם התיא טרון החיפאי בתנאים
עמוס ו פ או ל רודאקוב, ניספח העיתונות נוחים במיוחד, והמתכוון להביא עימו, לצורך צרפת הסובייטי, התזזכחו אש אומנם מוכרח עמום נוח-־ותו, מכונית קלה מתוצרת
לבטל את תכנית מסעו לברית־המועצות, ב תקלה בלתי צפוייה, ובלתי נעימה,
תום השתתפותו בכנס קציני־משטרה בכירים ביחוד לאנש־ במד. החיים על מוצא־פיהם,
בהלסינקי. הנספח ניסה לשכנע אותו לא אירעה לשחקן הבימה שדמה כד־שכיט.
לבטל את הנס ער אין לך כעת מה לדאוג. הוא איבד את קולו. הוא נהיה כד, צרוד,
אתה יכול בשקט לבקר אצלנו. כעת, כאשר עד שלא יכול היה השבוע להחליף מ לד, עם
אביך כבר איש פשוט, וודאי שלא נעשה חבריו, על הבמר. ומחוצה לה. ליתר ביטחון,
לך שום דבר סובייטי אחר, השג לקח איתו שלמד, כנקם קטן ועפרון, וכאשר
ריר מיי-איל כודרוב, ניהל שיחת פיסגה היה צריך לאמר דבר מד, למישהו, היה
עם השגריר האמריקאי ולדוורד גאר כו ר רושם אותו בפינקס. כאשר נכנם השבוע
במסיבה לכבוד חגה הלאומי של שוויץ, לחנות, כדי לקנות דבר מה, הוציא מכיסו
בבית• השגריר השוודי. שגרירי המזרח וה את הפנקס המפורסם, והחל לרשום את
מערב, שלא שוחחו עד כה מעולם בארבע חפצו .״רגע אחד,״ הפסיק אותו בתקיפות
עיניים, לא הצליחו בכך גם הפעם. לא
היתד, להם כל שפה משותפת• את החסר
מילאה אשתו של יועץ השגרירות האמריקאית,
שהיא בת לרוסים לבנים פרט
מעניין נוסף שהתגלה באותה מסיבה: יחסי
התרבות ישראל־ברית־ד,מועצות יתחדשו ב קרוב, עם בואו לישראל של הכנר ופילי
קלימוב, והנסיעה לברית־המועצות של הפסנתרנית
פנינה זלצמן, והמנצח גאורג

חדשה

מאזני חברות הבטוח אשר התפרס מו
לאחרונה, מצביעים בברור על
עליה תלולה בענף בטוח חיים. תודעת
בטוח חיים החלה חודרת לכל שכבות
הצבור הרואה בבטוח חיים את התכי
גית השיטתית היחידה לחסכון צמוד
ערך, ואת הגורם הראשון במעלה ל־בטחון
החוסך ומשפחתו.
פיחות שער הל״י בפברואר 1962
העמיד במבחן את חברות הבטוח ה עוסקות
בבטוח חיים צמוד (ח״ץ)׳
החברות עמדו במבחן זה, וכל חוסך
קיבל את התמורה המלאה לחסכונו תיו.
עובדה זו הגבירה את אמון ה צבור
בחברות הבטוח והדבר נתן את
אותותיו כבר בשנת 1962 בה חל
גידול ממוצע של סכומי הבטוח בכל
החברות בשעור של .570/0
הצלחתה של חברת הבטוח ״מנורה״
היתד. גדולה באופן מיוחד: ממאזנה
של חברה זו אנו למדים, כי העליה
בתיק בטוח־החיים שלה בשנת 1962
היתד. בשעור £ל73׳ ובמחצית הראשונה
של שנת 1963 חל גידול נוסף
בשעור של /0ס.88
התפתחות גדולה ומהירה זו היא
שאיפשרה עתה לחברה לצעוד בעק בות
חברות הבטוח העולמיות, ולרא שונה
בארץ ניתן לסדר בחברת ״מנו רה״
בטוח־חיים עד לסך —20,000.
ל״י ללא בדיקה רפואית. ותכנית זו
עוררה כבר הדים חיוביים רבים.

גו ריון יש קאדילאק, קאדילאק, קאדילאק

ולנו יש כזה! ריטה לא הבינה בראשונה
את פשר המהומה, תפסה רק את המילים
״בן־גוריוך ו״קאדילאק״ .היא פנתה אל הנוכחים,
ביקשה להסביר לה את פשר השיר
והמילים. כולם התלהבו כל כך להסביר
לה, עד שהיא כמעט נחנקה בצפיפות
הנוראה. רק בכוח הזרוע הצליחו מלודיה
לחלצה מתוך קהל המעריצים המשולהב
לישיבה סוערת זכו כל בעלי מועדוני
הלילה התל־אביביים עם הצנזור הישראלי
לענייני תרבות ואמנות, יושב ראש המועצה
לביקורת סרטים ומחזות, לוי גרי.
גרי, המאשר אמנם לאחרונה הופעות עירום
וחצי־עירום, שלא היו זוכות אפילו לעיון
בשנים האחרונות, ביקש להגביל את הצגות
העירום שהוא אישר רק למיסגרת המצומצמת
של מועדוני הלילה, דרש לא לאפשר
לעתונים מסויימים לצלם ולכתוב על המופע
ם. בעלי המועדונים לא נכנעו ללחץ
הצנזור, החושש מהמפלגה הדתית־ד,לאומית,
הודיעו לו שאינם מתכחינים לפשפש בכיסיו
של כל סי שנכנס למועדונים שלהם או
מצלם שם בעת ההופעה.

פסוק ה ש בו
• שר האוצר המסחר והתע
שייה׳
פנחס ס פיר :״היום מחולק ה-
אקטיב המפלגתי במפא״י לזקנים ולקשישים.
אני מחכה רק שיכנו אותנו תשושי־כח.״

• פזמונאי ״ידיעות אחרונות״
דידי מנופי :״משה דיין קבר את הבננות,

(ודוברו) גד יעקובי קבר את דיין!״

זי״גר.
תכנית ביטוח

תשואות הנוכחים, נשק בעל המקום לגאולה
נשיקה מצלצלת, והודיע תוך כדי כך לקהל
הצופים, שהוא ערבי והיא ישראלית.

שחרר את דן עד שישב וחיבר להם את
כל הפיזמונים שדרשו ממנו בקבלת־פנים
נילהבת התקבלה לאחרונה הסטרים־
טיזאית ריטד! קאדילאק, המופיעה ב־מועדון־הלילה
כליף (ראה תמונה) .כאשר
הגיעה בוקר אחד לחוף הרחצה התל־אביבי,
הקיפוה עשרות מעריצים, כשהם פוצחים
בשירה אדירה בזמר העממי הישראלי: לבן-

״ הכסף ־ דברנפלא! ״
שמועות עקשניות טוענות שליאו פו ל ד
מחפש קונים לבית־הקפה שלו. כדי לשפר
את שמו הטוב של המקום, כדי לקבל יותר
כסף, יוצא פולד לישראל, כדי לחפש כאן
אמנים חדשים. אולם לפני נסיעתו, עדיין
ה ה צריך פולד לשלם פיצויים לקומיקאית
שאת חוזה העבודה שלה ניסה להפסיק.
ארגון האמנים בארצות־הברית התערב בעניין,
ופולד הוכרח לשלם לאמנית את
מלוא הפיצויים יפה ושייקח ירקוני
ממשיכים להגיע בקרוב ארצה. שלב
ההכנות עבר הפעם כברת דרך נוספת:
הם מחפשים קונים לרהיטים שלהם, ולשאר
כלי־הבית המשומשים. למזלם הטוב אין
בינתיים שום קופץ על המציאה• והם יכולים
להמשיך ולהיאנח כשהם מדברים על
ישראל נראה שבמערב אירופה אוהבים
פנטומימה, ביחוד כאשר היא של ישראלים.
ג׳וקי ארקין, הממשיך להופיע בהצלחה
מרובה על בימות ברוהזי, הוזמן לאחרונה
לסיבוב הופעות בגרמניה המערבית. התנאים
שהוצעו לו היו למעלה מטובים־מאוד, אך
ג׳וקי עדיין לא החליט להופיע בגרמניה:
״הכסף הוא דבר נפלא,״ אמר השבוע ,״אבל
אין לי דם להופיע בגרמניה להפתעה
גדולה זכו בני הצמד גאולה גיל וד 5
זלצר, בעת שהתיצבו להופעה במועדון
לילה בוסטוני ידוע, שעם בעליו חתמו חוזה
באמצעות אמרגן .״ברוכים הבאים,״ קידם
בעל-המקום את פניהם .״אני מקווה שלא
איכפת לכם שאני ערבי ממצרים!״ גאולה
לא התאפקה, ושאלה את בעל המקום :״הרי
ידעת שאנחנו ישראלים. אז למה לקחת אותנו
בכלל להופיע אצלך?״ ״ראשית,״ ענד, הבום
״אני ברחתי ממצרים כי איני מסכים למשטר
הנהוג שם• שנית, אתם• כל כך
מפורסמים, עד שאתם מושכים קהל המונים,
וזה הרי העיקר לשני הצדדים — לי ולכם.״
גאולה ודובי עלו על הבמה, שרו את תוכניתם,
וזיכו לבסוף את בעל המקום בהדרן
חינם: השיר מוסטפה. לאות חודה ולקול

ח שפנית קאדילאק
מה יש לבן־נוריון?

בעל החנות כשהוא מושך בידו ומסמן לו,
״אין צורך לכתוב!״ בעל החנות מיהר
לחדר הפנימי, השתהה שם כמה רגעים, וחזר
כשהוא מושך אחריו איש קטן וצנום ,״אינך
צריך לרשום שום דבר,״ הצהיר בעל החנות
בגאווה בלתי מסוייגת ,״האיש הזה מומחה
לשפת חרשים־אילמים, והוא יסביר לי כבר
את כל מה שאתה רוצה לדפנה
דן, השחקנית הצעירה, שהתפרסמה בישראל
יותר במחוללת שערוריות מאשר כשחקנית,
הולך טוב יותר באירופה. היא הופיעה לאחרונה
באמסטרדם, קצרה שם הצלחה,
עומדת להגיע בימים אלה ללונדון כדי לחתום
על חוזה הסרטה עם יצרנים מקומיים

שייקה אופיר ושמעון ישרא
לי עובדים לאחרונה קשה על תוכנית ה־דואו
שלהם שי ה שין. היחיד שגרם להם לעיכובים
בהכנות, היה הפיזמונאי דן אל״
מגור, שפיגר בהגשת החומר. כל פעם שהשניים
דרשו את הפיזמונים — היה זה
דוחה אותם, טוען שלא הספיק להכין את
המוזמן. לבסוף נמאס העניין עליהם. הם
תפסו את דן, הביאו אותו למועדון המפתח,
נעלו את המקום מבחוץ, לא הסכימו ל

קריין היומן הישראלי, השבוע
בכל בתי הקולנוע :״ה־ 14 ביולי הוא יום
העצמאות הצרפתי!״

• סופר ״הארץ״ בועז עפרון,

על גל הסרטים הסקנדינביים :״הסקנדבים בכלל
משוגעים לנקיון, אך מסתבר שיש
אצלם מחסור חמור באמבטיות. אנו רואים
אותם בכל הזדמנות מזנקים עירומים לאגם
או לנחל הקרוב!״

• סגן ראש הממשלה אבא אבן,
בתשובה לדברי המברכים אותו לעלייתו בדרגה
:״הרבה יותר נעים ונוח יא־,ביט על
הדברים מלמעלה כשהאופק נפרש ומתרחב.
אך יש שבגבהים כאלה חש בן־אדם מחסור
בחמצן לנשימה!״

• כטאון ה״ישיבה יוניכרסיטי״
בניו־יורק, על בנו ת י שראל :״הן
לובשות ביקיני ממש כמו בכל מקום אחר
בעולם, אך בישראל נראית כל שניה מהן
כאילו היא סוכנת ריגול של מעצמה זרה!״

• שר־השיכון־והפיתוח יוסף אל-
מוגי, באסיפת־בחירות בבאר־שבע :״תרשו
לי לומר משהו על הבחירות, למרות שאני
רק מומחה קטן בעניינים האלה!״
העולם הזר 1352 .

122¥
תושבי ייטראל רגילים לשמוע את התזמורת
הפילהרמונית הישראלית מנגנת את
ההימנון הלאומי בשעה אחת עשרה ועשר
דקות בכל לילה. לקומץ קטן של תושבים,
דיירי שכונת מנשייה, הזדמן ביום חמישי
האחרון לשמוע את שירת התקווה בפעם
נוספת: הפעם, בשעה שלוש לפנות בוקר,
בקע ההימנון מתוך מכונית התזמורת הפילהרמונית,
ששכבה הפוכה על צידה, אחרי
שניסתה לטפס על עמוד־חשמל.
דקות מעטות לפני־כן, התנהלה מכונית
ה שברולט השחורה בגילגול עליז מכיוזן
מועדון הלילה היפואי עומר נייאם, שם

ערב כמעט: לידיה הלבוראנטית, אילנה השוטרת
בדימוס, ציפי, ושני תיירים צרפתיים
צעירים.
המסע אל תוך הלילה היה הפעם קצר
ביותר. הוא הסתיים במרחק 500 מטר מו
המועדון, על עמוד החשמל של סימטה יפו־אית
צרה, בין ערמות אבטיחים. קבוצה
שניה של חוגגים, שהגיעה כעבור כמה
שניות רכובה על גבי סוסיתה, מצאה אח
ה שברולט הפוך על צידו, כשנוסעיו אינם
יכולים להחלץ.
פעולות ההצלה החלו מיד. נסיון לנפץ
את חלון הדלת בבעיטה עלה בתוהו. מישהי
ניסה לנפצו באגרוף, הצליח, אך חתך
את ידו ויצא מכלל שימוש• הציל את ה-
מצב בחוש התמצאותו המהיר אביה ה־

כני מהפילהרמונית (ימין למטה) לפני
נערכה מסיבת פרידה למאות מוזמנים, שבאו
ללחוץ את ידו של מלך הביטניקים
התל־אביבי, הפסל איזי כן־י?ן קוכ, שעזב
השבוע את הארץ בדרכו לליבריה•
איזי, שיעדר מן הנוף התל־אביבי למשך
שנה לפחות, נסע לאפריקה אל מאמצו, הקבלן
הישראלי חנוך לשניצקי, המקים
עתה תחנות בנזין בג׳ונגלים של ליבריה3 .
לשניצקי הסכים לשכן אצלו את איזי, תמורת
כמה תבליטי קיר שהפסל מתכונן לבצע
שם, עבור מלונותיו של הקבלן.
מאליו מובן שמלך, אפילו של ביטניקים,
לא יכול לעזוב את הארץ סתם כך, בשקט.
כשבוע לפני מועד נסיעתו, ישב במרתפו
שברחוב המלך ג׳ורג׳ ,שלף מכיסו את בקבוק
הניקל, לגם לגימת ויסקי וחשב איך
לערוך מסיבה גדולה בהוצאות קטנות.
האיש הראשון שעלה בדעתו היה הפיל-
נטרופ הקבוע, חצקל איש״כסית. הצטרף
אליו שלמה צפריר, בעליו של
עומר כיייאם, שהסכים גם להעמיד את מוע־דונו
לרשות החוגגים, ובו נערכה ההילולה,
ביום חמישי בלילה.
בחצות היתד, המסיבה בעיצומה. הויסקי
נשפך כמים ואורות הפלאש הבזיקו ללא
הרף. מצלמת הקולנוע של חבר להקת
עינבל, רפי כהן, הנציחה את התפתלויו־תיהם
של החוגגים, אחרי שמישהו תרם את
חגורת מכנסיו ומתח אותה כחבל למחול
לימבו. איזי עצמו עמד יחף במרכז החבורה
הצוהלת, פתח את מברקי הברכה שהגיעו
אליו ושהכילו ברובם שתי מילים
בלבד :״ברוך שפטרנו״.
סמוך לשעה שלוש אחר חצות, החלו הנאספים
התשושים להיגרר בקושי למכוניו־תיהם.
הם נדחסו בכלי־הרכב ויצאו חזרה
במסלול הקבוע של ציפורי הלילה התל-
אביביות: למועדון הלילה צברה ולמסעדת
קויק בר.

אחת המכוניות היתה מכונית
השחורה של נהג התזמורת הפילהרמונית,
כני כרכרה (מתחרז עם פראבדה) .במכונית
היו הנוסעים הקבועים שלה בכל
ה שברולט

הפצועים באמבולנסים לבית־חולים .״מעולם
לא ראיתי תאונה כל כך עליזה,׳׳ אמר השוטר
שנשאר במקום לרשום את הדו״ת.
רק בשעה חמש לפנות בדקר הגיע השמועה
ליושבי המסעדה הלילית קויק בר.
הם עזבו את השולחנות, עלו על מכוניות
ושעטו לעבר בית־החולים איכילוב, המתינו
עד שעה תשע בבוקר ליד הדלת, כדי לברר
מה שלומו של ״בני מהפילהרמונית״ ושאר
הפצועים. לאחר שנודע להם כי כולם נפצעו
פצעים קלים בלבד, נסעו לבקר את
הבנות, שאושפזו בדונולו.
רק אדם אחד, הגרפיקאי שלמה לוי,
החליט כי עליו ללכת לבית־הכנסת לברך
ברכת הגומל. כי כאשר יצאו בני ונוסעיו
מעומר כייאם, ביקשו אותו להצטרף אליהם.

-ואחרי התאונה, כהכרת איזי(פמשקפי־שמש) *

חורג של מלכת היופי הברונטית עליזה
גור, שהצליח לפתוח את הדלת, משך
החוצה את הנוסעים אחד אחד. את הנהג
עצמו היה קשה יותר לחלץ, מאחר ורגלו
נילכדה בין קפלי הפח המעוקם. רק בעזרת
מוט ברזל הוצא בני מהמכונית המעוכה.
לקול שירת התקווה של הניצולים, הובלו

ה חבר ה
מ ת אנ לי ם
לא רק באנגליה החלו לעשות מד״ר
וורד קדוש אחרי מותו. הקולגים שלו מרחוב
דיזנגוף, שהתרשמו בזמנו מפעילותו,
ידעו להעריכו. הערכה זו הסתכמה בשלוש
לירות לגולגולת, אותן אספו בכסית, על־מנת
לפרסם את המודעה הבאה:
נפלה עטרת ראשנו!
לחברתנו כריסטין קילר, בהלקח מטך
הישר והיקר באדם, רובין־וורד של הדוגמניות,
מ שתתפים באבלך —
דן בן־אמוץ, חיי ט חפר, אורי זוהר, יגאל
תומרקין.

היחיד שלא הסכים להצטרף היה ע מו ם
קינן, שטען כי אינו מתפעל מהבדיחה,
והרעיון כלל לא נראה לו מצחיק.

חץ עיוור פגע השבוע בקשת כוכ !72ק*
וורת, המופיע במועדון צברה, כשהוא
יורה את חיציו אל בלונים הקשורים לראשה
של אשתו, כשעיניו קשורות•
השבוע קיבל בוב מכתב מאלמוני, בו
הוא מוזהר :״אם לא תפסיק להראות בחברת
אשתי — אני אנקום בך!״
בוב דווקא היה מוכן להפסיק להיראות
בחברת האשה. הבעיה היחידה היתד — ,עם
איזו מד,ן. המאיים האלמוני שכח לחתום
את שמו.

״עם פרצופות כאלה אני לא נוסע,״ השיב
בזילזול לבנות שבמכונית. הוא נסע במכונית
אחרת, הגיע למקום פחות מדקה אחרי
האסון.
* משנואל: אביה החורג של מלכת־היופי
עליזה גור.

שמלת־ערב שחורה וצרה ופאר, נוכרית
של צמה ארוכה, שהשתלשלה מאחורי זוג
עגילים ארוכים, זיכו השבוע את מי שהיתר,
מלכת המים של העולם הזה בשנת ,1960
רות כראון, לשעבר פליישר, בתואר נוסף
של מלכה.
ששת אלפים איש נאספו באולם הגדול
של בית־ההבראר, קונקורד שבניו־יורק, כדי
לבחור את מלכת־היופי של בית־ההבראה.
רות פליישר, שנסעה לארצות־הברית לפני
כשלוש שנים, הספיקה להינשא לאמריקאי
סול כראון, העוסק במוצרי ספירט. פרט
לזאת ילדה רות שני ילדים יפי־תואר: בת
שהיא כיום בת שנה ושלושה חודשים, ובן
בן שלושה חודשים.
כל זאת לא הפריע לה, כאמור, לזכות
בתואר מלכת־היוסי. הפרס שקיבלה: סוף-
שבוע, אותו מתכוננת רות לנצל בעונת־החורף
הקרובה, בתוספת סכום של 500
דולאר קאש.

מ מכיר
מי יודע*
הפיזמונאית נעמי שמר רוצה
לנסוע החודש ליוון. היא מחפשת
פרטנר (טלפון 228502

עודד הנו ד ד
הרומן

כל הבוהמה עקבה בחיבה אחרי
של שני בני הטיפו חי ס שלה. היא:
צה אתר, שחקנית, ב תו של משורר־החצר
נתן אלתרמן, ושל שחקנית הקאמרי
רחל מרכוס. הוא: עודד קוטלר, שחק!
צעיר, הנח שב דאחד הגברים. הי פי ם׳ בארץ,
שבהופעתו בחולות־לוהטים (ראה תמונה)
,הזכיר לכולם
את ולנטינו.
כשישניהם ני שאו,
לפני שנתיים וחצי,
נערכה ח תונ ה רבתי
בכסית, בהשת תפו ת
כל אמני הדור.
ה חג נסע לגלות
את אמריקה ולהתגלות
בה, אבל מה
שהתגלע באמ ת —
היו פרצות ניכרו ת
בחיי הני שו אין של־קוטלר

ב עו ד כל ח בריהם
בארץ שומעים
סיפורים מסיפורים שונים על י הזוג
המאוהב, היפה, המאו שר, המ שתלם ב־אקטורס
ס טודיו של לי שטרסכרג, הזעיקה
תירצה המיוא ש ת בח שאי את אביה,
שיבוא לעזור לה.
נתן אלתרמן, שלא עזב את הארץ ואת
כסית מזה עשרים שנה, נסע מיד לארצות־הברית,
הביא מ שם את בתו. לעודד נ מאסו
הנדודים, ואף הוא חזר למולדת״ .
כאן נכנסו ה מחותנים לפעולה: רחל ״מרכוס,
שאהבה נדאוד את עודד, ע שתה הכל
כדי להציל את נ שואי הזוג• אבי;עוך ד ; ,הקבלן,
שאינו מאמין ב שמחת־ענייס, הגיש
לזוג על מגש־.של־כסף דירת־פאר.
שום דבר לא עזר.

תיר־

ה שבוע נח ת מו סופית המיסמכים, ו הזוג
אמר ב החלטיו ת ״ז ה שלום, זה -שלום אחרון.

עודד התעודד מהר, בסיועה של יפהפיה
שחורת־שער. נם תירצה לא נ שארה בקז־ן־
זווית לז מן רב, החלה לצאת עם הח שמלאי
של תיא טרון זוית•

ח סי ל
ה 3ו רי ^
הטיל הבריטי לא המריא רחוק. כך הסתבר,
השבוע, כאשר זמר להקת
ודדן כדנדון, שנישא לפני כחצי שנה

הטילים

גיטה ולדמן וורן כנדון
לנערת־הזוהר הישראלית גיטה ולדמן,

חזר ונחת בימים אלה בישראל.
הזמר ואשתו הצעירה לא הצליחו להתבסס
באנגליה, נאלצו לחזור לבית־אמה של
גיטה, שהיא מטפלת בענייני פיצויים מגרמניה.
גיטה עצמה תאלץ עתה לוותר על
חלום־חייה הזוהר, מבקשת להיות ספרית,
החלה ללמוד את המקצוע. וזרן מחכה עתר,י
לכן־שילוח חדש, כזמר בישראל.

מלכת ה מי ם

סי דרת

מו ע מ דו ת

שלישית

אולי תהיה אחת מן המצולמות כעמוד זה מלבת־המים - ,1963 שתסע
לאירופה ותקבל מתנות בשווי אלפי לירות? הדבר יהיה תלוי גם
ב ר -ב י אתה בעצמך, כמו בל באי נשך־הבחירה בבריפת־השחיה בתל•
אביב, כליל שבת 30 ,באוגוסט -תשלשל את קולך לקלפי ותבחר את
המלבה ואת סגניותיה. ואם את רוצה
להיות מועמדת -מוטב שתמהרי
להצטלם אצל צלם התחרות בבריכת*
השהיה* כתל־אכיב, או שתשלחי את
תמונתך ואת פרטיך האישיים ישר
למערכת -ת. ד ,136 .תל־אביב.

בת ה־ 17 מתל־אביב, ילידת
בולגך יה. ז׳נט חומת־השיער
מ שחקת טניס, שוחה ורכבת על סוסים.

דנל\ לו*

והעיניים,

מנצלת

האדמונית, ילידת פולין, מועסקת בבנק אגוד. נ ש חי א
? 1 1 . 1 1מתפנה מ הח תמת שיקים, היא פונ ה לבריכת השחיה 111 להפגין את יכולתה, או למגרש הטניס. הספורט האהוב עליה הוא בעיקר רכיבה על סנסים.

היא רווקה בת ו 2מתל־אביב, ילידת

אמריקה שעלתה רק השנה. ירוקת־עין

ובלונדית. מוכנה להחליק על קרח, אם תמצא כזה. מדברת ספרדית ואנגלית.

^ ילידת ספרד. שהתה בעבר
בקבוץ. רבקה, חומת־ה שיער
שעות־הפנאי שלה לסקי המים•

בת ה־ , 17 ילידת רומנ־ך
ץ ך— 1
יה, יודעת שש שפות,

יות חביבי ה — מוסיקה ׳,איסוף בוליס, קרמיקה וטיולים.

בת 18 וחצי מתל־אביב, מת מח ה בכל
סוגי ספורט המים. ב שבו ע שעבר נכנס
שמה של זיו ה לוי בטעו ת תח ת ת מונ ת ה של מוע מדת אחרת.

זיוה לוי

י ר ו 11ד ו*יר
(המשך מעמוד ) 11

מזהיר, טען כוויכוח כי כסעיף זח אפשר לכלול כל ביקורת על שר
או פקיד ממשלתי.
עצם הסמכות לסגור עתונים היא מחפירה, ולא תיתכן בחברה דמוקראטית. כי בחברי.
מתוקנת — בניגוד לישראל — כלל אין צורך ברשיון להוצאת עתון. חובת־הרשיון —
גם היא שריד קולוניאלי מימי המנדאט — היא כבר כשלעצמה הנבלה מהותית של חופש־העתונות.
קיום
סמכות־הסגירה מחפירה — אך מסירתה בידי פוליטיקאי מיקרי, שר־הפנים, היא
שערוריה. לסי הצעת־החוק, אין הסמכות נמסרת לבית־המשפט. זוהי סמכות אדמיניסטראטיבית
המסורה בידי השר — ומי יודע מי יהיה שר־הפנים בעוד שנה או שנתייסז
ראינו בעבר — למשל בפרשת סובלן — כיצד מופעלים לפתע סמכויות מינרליות,
המוסתרות בחוק כלשהו, ושאיש אף לא זכר את קיומם. אי־השימוש בסעיף מסויים בעבר
אינו מהווה ערובה לאי־שימוש מ בעתיד.
על כן אין שר־המשפסים צודק, ב או מרו בדבדי־פתיחתו . :אי־י דיפ ת הציבור על קיו מן
(של הוראו ת כגון הס מכות לסנור עתונים, שיר שנו מן המנדט) מעידה כמאה עדים על נ ך
שאין ב הן סכנה לחופ ש הדיבור ו ל חו פ ש־ ה ע תונו ת׳.

לא דוב ולא יער. השר היסס עד כה להשתמש כסעיף נלוז, מפני
שהוא נושא עליו את חותמת המנדאט. האם יהסס נם להשתמש כסעיף
כאשר יזכה לאישור מפורש מטעם כנסת ישראל?

האוחז אזזדאי— זזטזרמוון נוופ2ן רי
ס* ה ושם כלולים בחוק נם כמה סוכריות בבחינת קליפה מתוקה לגלולת־רעל. מי
שנושא את עיניו אל סוכריות אלה — כמו עורכי העתונים היומיים, שאיש מהם אינו
בעל השכלה משפטית — אינו רואה את הנמר, המתקרב אליו מאחור.
(אנב, יתכן כי העורכים באמת משלים את עצמם כי החוק יכוון רק נגד העולם הזה.
אם כן, מוטב שיזכרו את גורלה של מפ״ם, שהצביעה בעד חוק בטחון־המדינה, מתוך
אמונה כי יופעל נגד הקומוניסטים בלבד. הקרבן הראשון והעיקרי היה איש־מפ״ם, אהרון
כהן. אם תעבור הצעת חוק לשון־הרע, כלשונה, יסבלו ממנה כל העתונים — ומי יודע
מי יסבול ראשון?)
מדוע בכלל היה צורך בהצעת־חוק זוז החוק הקיים מספיק בהחלט להרתיע כל עורך
מלפרסם השמצות כוזבות. כל אדם נקי־כפיים ימצא בו את הגנתו. ואילו אדם מלוכלך,
שמעשיו מתגלים ברבים — מדוע תעניק לו המדינה מיפלט ומחסה?
יש בארץ מאות חוקים הטעונים שינוי דחוף (כמו חוק העתונות הדיקטטורי, למשל).
משרד־המשסטים אינו אץ לעשות זאת. מדוע מצא זמן ומרץ דודקא לתקן את חוקי־הדיבהז
הטענה — או התירוץ — הרישמי הוא כי החוק בא להגן על הפרט מפני ניצול־לרעה
של חופש־העתונות• שר־המשפטים הקדיש את עיקר דברי־פתיחתו לנקודה זו, בתוספת
מובאות מלומדות למכביר.

אף מי שמעיין בהצעה נוכח בעליל כי החיסן• הגמור נכון: החוק אינו
מגן על הפרט מפני פרט אחר. הוא מגן על השלטון מפני הסרט.
הדבר מסתבר מאחד החידושים הגדולים של החוק. הוא מבטל לחלוטין את זכותו של
אדם מושמץ להגיש משפט פלילי נגד משמיצו. את הסמכות הזאת הוא מוסר, באופן
בלעדי, בידי היועץ המשפטי של הממשלה.
משמע: כל המשפטים הפליליים על הוצאת דיבה יהיו, בעתיד, כפופים לשיקולים
פוליטיים. הפרט הנפגע נאלץ להסתפק בתביעה אזרחית.
מה הטעם בכך שהחוק החדש נותן את האפשרות להגיש תביעה פלילית נגד אדם
המשמיץ בני דת מסויימת, או עדה מסויימתז כי באותו סעיף עצמו שולל החוק את זכותו
של בן אותה דת או עדה לתבוע את המשמיץ לדין. הסמכות היא בידי היועץ המשפטי בלבד.
האם יגיש היועץ אי־פעם משפם נגד אדם כמו אורי לובראני, מי שהיה יועץ ראש־הממשלה
לעניינים ערביים, שהחשיד את כל ערביי ישראל כגייס חמישי?

אינני
בת\ ה*זו 9נתר /ד א ס

דח׳ די 37 גו ף • 129 רת׳ */לכב:י * 5
צימש

גם סמכות זו -אינה אלא נשק פוליטי, מפלגתי.
אבל מר לובראני, למשל, מוגן גם הגנה נוספת. כפקיד ממשלתי, הוא יהנה מחסינות
מוחלטת. לסי הצעת־החוק, יכול כל פקיד ממשלתי להשמיץ כל אדם פרסי, בגלוי
ובפומבי, מבלי שאפשר יהיה לתבעו לדין. חסינות מוחלטת זו אינה משתרעת רק על
תזכורות פנים־משרדיות. היא כוללת גם הודעות לציבור.
נידמה לי שפרט זה, יותר מכל פרט אחר, מגלה את כוזנתו האמיתית של החוק.
אותו סעיף 14 שהזכרנו, הדורש כי אפילו דבר־אמת מוגן רק אם הוא בגדר, התחום
הדרוש לטובת העניין הציבורי״ — אפשר למצוא לו הצדקה רק כשהמדובר בפקיד ממשלתי,
המשמיץ את זולתו. אפשר לתבוע כי חסינותו תתבטל מאליה אם יוכח כי השמצתו חרגה
מן הדרוש לעניין הציבורי. אבל דווקא פקיד זה מוגן לחלוטין, ללא שום קשר עם סובת
הציבור, עניין ציבורי והתחום הדרוש לכך.

התיתכן צביעות גדולה מזו?

ר\ 2בור אגז \ז 1גזר!
ך י* בעשר ״ המשפ טי ם, בדברי הפתיחה. :בארץ מציעים אנחנו תיקונים, מקצתם
\/ב עי ק בו ת הדוגמה האנגלית, ומיקצתם לפי צרכים שנתגלואצלנובמיוחד
אילו צרכים נתגלו אצלנו במיוחד? השר לא פירש. האם התכוון למשפט קסטנר, שפתח
בפני האומה עולם שלם של אמת היסטורית, שלא היה מתגלה אחרת לעולם? האם התכוון
למשפט עמום בן־גוריון, שגרם לטיהור יסודי בצמרת המשסרה ולסילוקו של שקרן מועד
מתפקיד המפקח הכללי? האם התכוון לאבא חושי, שלא העז להגיש משפם נגד מאשימיו —
ומאז נתגלה כי ההאשמות היו מתונות בהשוואה לאמת המחפירה?
גם ההסתמכות על החקיקה הבריטית החדשה — אין לד, על מה לסמוך. החוק הבריסי
החדש ( 1952ז*ו 16 תסבז&ומנ&סס) אינו דומה כמעט במאומה להצעת־החוק. אבל גם חוק
בריטי זד״ המתון יחסית, הספיק כדי להטיל את מוראו על העתונות הבריטית, ולמנוע
סירסומים בעלי עניין לאומי חיוני.
למשל: במשך שנים ידעו העתוגים הבריטיים על השערורייה הבטחונית של המשולש
סרופיומו־קילר־איבאנוב. איש לא העז לפרסם, וכך נמשכה השערורייה, שסיכנה את בטחון
המדינה. הוא הדין לגבי פרשת פילבי, המרגל הסובייטי, שהמשיך בפעולתו אחרי שכמה
עתונים כבר ידעו מזמן על מעשיו — ולא העזו לפרסם, מפחד חוקי־הדיבה.

הרשמה;
בשעות 8—1לפנה״צ, רזד בוגרשיב 41
(0נת ח ד פינסקס, טלפון 431846
בשעות 5.30 — 8.00 אחה•*
רחוב אגטוקולסקי ,4תל־אביב^ ,
(ליד סנת אבן גבירול־ארלוזורוב)^*

הצעת חוק לשולה רע טומנת כחוכח ספנות חמורות חרכח יותר.
זחו שריד אסל מתקופת-השסל של הכדגוריונייזם המאוחר -ואפשר רק
לתמוה על ראש־הממשלח החדש, שהסכים להכאתו כפני הכנסת
מטעם ממשלתו.
יש לקוות כי דיון המליאה אינו המילה האחרונה. כאשר תגיע ההצעה אל הוזעדד״ תהיה
מוטלת על חבריה — ובכללם חברי הקואליציה — החובה לעקור מנם ר־הנייר את שיני־הטרף,
או להרגו ולקברו סוסיה•
חסולס חזח 1552

מ כוני ם

ל ה עו בלה

מקצף הבריכה. צריך לעודד חברי קיבוץ
כמוהו. הם מתחילים להיות מצרך נדיר.

כולי צער. אבל רק אחת לאלף מתרחשים דברים נלוזים
כאלה בממלכתי.
זוכרים את הפרופיל ההוליבודי הסבים אחורה באושר —
— 7/1350 המחפש נערה לא ריקנית?
ובכן, להווי ידוע לכם, שלא הוא שלח את המכתב. מפני
שהוא בחור טוב, ויש לו שס טוב, ובכלל. מישהו סידר
אותו, הוא טוען:
״דותי ניכבדה, אני מצטער להביא דברים כה חריפים. אן
לדעתי ניבזות היא מצידן לפרסם
מכתב ולייחס אותו אלי. השד יודע
מאין ניסחבה התמונה המראה את
דמותי בגיל ( 16 ראה תמונה) .אני
בן ( 23 רווק).
״אינני יודע מי עומד מאחורי הטריק,
אחד מידידי או מיריבי. אן
בימים של סכנת אישור חוק לשון
הרע המרחפת על ראשן, חייבת
היית להיות זהירה יותר. כי המיש־גה
הנ״ל עלול לפגוע בשמי ובמעמדי:
שמי דויד לנגר, ואני מנהל
את שני בתי־המסחר £61-׳8 18-ת 10
1;5 ,1063ת1!(0מ1-3611 001136 011
לנ ג ף
1£ב\ 6, 103 1טמ6ז\ ^.אחץ יזגח׳׳! 80,
6163 19, 03111011113.
״מי ששלח את המכתב בשמי כתב שאני נוהג בקרייזלר
.59 זו שגיאה גסה• אני נוהג בקריילר ׳. 58
מסכימה איתן, שזוהי השמצה מבעיתה, פרובוקציה קיצונית,
זיוף האמת ההיסטורית, ופגיעה זידונית בערכי הדיסו־קרטיה.
אני גם מתפללת שלוש פעמים ביום, לנגר היקר,
שכאשר תגיע הצעת החוק לוועדת הכנסת, לא ינפנף שר
המישפטים בתקרית הקרייזלר שלך, כהוכחה ניצחת לצידקת
טענותיו.

נדבן עגי

אתם מבינים, הוא ( )3/1352 סטודנט למדעי
הטבע שגמר בנפשו, כך הוא אומר,
לתרום דם למדור. הסבירו לו בבקשה שאינני
מקבלת תרומות מסטודנטים אנמיים.
זה בניגוד לצו המצפון שלי. ובכלל, אתה
שמעת פעם מה קרה לזה שקפץ מעל הקורקבן שלוז
וכך מקשקש הנדבן בקופסת הצדקה שלו:
״הקנקן (זה הוא) אמנם אינו מתנשא אלא ל־ 160ס״מ,
אך תוכנו עשיר ומגוון ואפשר לדלות מתוכו מכתבים
מעניינים מאד (כנ״ל, למשלי) נושאים שונים, ותחביבים
הניקראים פשוט מוסיקה וציור.
״רצוי כמובן, שקנקנה של הכותבת לא יהיה גבוה משלי
ושצורתו לא תהייה דח־קא אסימטרית כיצירת אמנות מודר־

נערת השמע

יפי הטבע בדמותך טבעת
מכחל ושרק רחקת
את ודאי צלילים אהבת
ואני אותך.

הנה ראיתך, אצעד לידך.
וכה מרחוק,
מבטינו הושקו,
קשרו חוט אד,בר״*
כן, וקוראים לו בנצי.

למדתי שלוש מילות קסם המאלצות כל בחור להבים
בי מייד. אני רק אומרת לו בטון נבון :״אל תביט
עכשיו!׳

וונוס בקיבוץ

״מי זאת עולה מהבריכה כתימרות עשן, מקוטרת מור
ולבנה מכל אבקת רוכל?׳ מיז זה מה ש(! )2/1352 שואל
אתכם. הוא מצא אותה, על הריצסה — כמובן, מקונן הוא,
והיא שבתה את ליבו הלוהט בסערה.
מאז על משכבו בלילות ביקש הוא את שאהבה נפשו,

קבצן בסימטה חשוכה :״תסלחי לי גברתי, האם תואילי
בטובן לעזור לבחור עני, רעב ללחם, צמא, ולבוש סמרטוטים
כמוני, שכל מה שנותר לו בעולם, הוא רק הרובה
הזה?״

זוהי מישל מיניו, והיא אוהבת פלאג׳ות. הפריזאית
בת ה־ 19 החליטה לבלות את הקיץ בפלאז׳ה הישראלית
מפני שכבר ביקרה בכל המקומות האחרים.
או, כן, היא תיירת מהסוג הפעיל. היום בדיזננוף,
מחר באילת, ואתמול בקיסריה. יש לה מתחת למשקפי
השמש השחורות שלה, עיניים כחולות כמו
הים, שקבעו ממבט ראשון כי ״הגברים ניראים הרבה
פחות עצבנים מהצרפתים. הצבריות יפות מאד אבל
זקוקות באופן דחוף לטיפול״ יסודי׳.
היא סיימה את השגה הראשונה למשפמים בסור־בון,
נכנסת לשנייה וגלויית לב להפליא בהצהירה:
״סי אמר שאני רוצה להיות עורכת־דין ז רוצה
להתחתן ׳.הוא כבר מוכן החתן״ סטודנט מהכיתה
בן ,20 הם יוצאים כבר שנה, ויתחתנו כשהיא יגמור
את הלימודים ויתבסס בחיים. הצרפתים הס כאלה.
מישל יודעת לספר בהתלהבות על הצעקות האחרונות
של אולמי הריקודים בפאריס: החולי גולי
והסמשט פוטטום (תפוחי-אדמה מעוכים) ,היא מתנצלת
מאד על שיש להם בפאריז אליל טיפש־עשרה
בשם ג׳ודי חולידי. אבל מצביעה לעומת זאת בהערצה
על אזנאבור, שטויות אין לי תחביבים, היא
אוסרת, אלא אס מישהו רוצה לקרוא לבילוי עם
החבר שלה — בשם כזה.
בטח שהיא שמעת המון על ישראל. היא שמעה
שכל הנהגים בה גרועים. כשהגיעה לתל־אביב ושכרה
מכונית נוכחה גם שזו אמת מזהירה.
״לפעמים הס מוזרים הישראלים ׳,קובעת סישל
הלא יהודיה ,״פעם עקף אותי מישהו בדיזנגוף
בצורה אידיוטית. צעקתי לעברו 1(60116 ודנו, הוא
הוריד את הכובע וענה לי ״! 1 0116116ט 0״.
צה״ל וסדי החיילות מסעירות אותה כמו את
כל הצרפתיות. היא מבקשת מהנוגעים בדבר, שיענו
לה, אם אפשר לרכוש איפשהוא את הסדים בלי
להתגייס לצה״ל.
ביקש שמים
בשיר

על הגובה

(:)5/1352
״אני בת זד 17 מתעניינת בסטודנטים בעלי גובה של 180
סנטימטרים ומעלה תזמיני אותי למשחק כשתקום
ניבחרת הכדורסל שלך, טוב?

נית. בתוכו, מקווה אני למצוא, איי קיו שהוא לפחות שני
שליש מגובהו.
״הקנקן — זאת אומרת הכלי והתוכן, זאת אומרת
ברוטו — רצוי שתמצא בתל־אביב וסביבתה׳.
נאומו המזהיר מופנה ״לאותה גימנזיסטית שבינתיים
פשטה את המדים של צה״ל, או עומדת לעשות זאת בקרוב.״
יש לך משהו נגד גימנזיסטיות לבושות?
ולא מצא. ברצינות• והוא סובל מחום גבוה, ומאהבה
רבים לא יוכלו לכבותה, ונהרות לא ישטפוה. כמו
השירים פרק ח׳.
תהייו גועלים, עיזרו לו לאתר את הוונום שלו

מדוע אנשים מאמינים לי יותר אס אני לוחשת את המשפט
לתון אוזנם?

עיניים ירוק בחול
( )1/1352 בטוח שהיצירה ששלח מדברת הכל בעדו.
אין לו יותר מה להוסיף. גם לי לא, מסיבה אחרת כמובן.
״בת כ״ג אביבים הינך,
העזה בבנות•
עינייך ירוק כחול,
כצבע הים הגמל.

״לא, אינני כועסת עליו על שהלך בלי לחזור. פשוט
מבינה .״אין דרך אל שהיה ולחלום שנחלם אין עוד מהדורה׳.
שירים בלי שם — אריאנד, הרן עמוד .34
״מעוניינת למצוא ניחומים בין מכתביהם של אחרים.
לבחור את האחד והיחיד, ואולי איתו יהא זה טוב יותר,
ואולי יהא הוא ״ההזדמנות האחרונה, היעד הגדול.״ רצוי
שלשם כך יהייה בחור נחמד, צעיר 22־ , 19 גבוה אם אפשר,
בלונדי. העיקר, אם אפשר, בעל נפש פיוטית או פושט
לגמרי. לא אוהבת בני־אדם בינוניים, התקועים באמצע,
שאינם פונים לא לכאן ולא לשם.
״רוצה גבר שיבין אותי פעם אתת ולתמיד.״
״מי אני?״
״חיילת בצבא ההגנה לישראל, חובשת את פצעי ולבבות
חיילנו אי־שם במרחבי המידבריות. שונאת מסיבות סלוניות,
צ׳ה־צ׳ה וטוזיסט. שונאת בחורים בחליפות ועניבות• אוהבת
אותם במכנסיים, סמדר שחור גדול וסנדלים. אוהבת גם
סרטים, טיולים, בילויים — צנחנים וטייסים.
״יודעת שאת לא מדור לשידוכים, אך אולי דווקא דרכך
תפתח הטובה? נימאס לי להיות עצובה ולהתגעגע. לחלום
על הבלתי ניתן להיתגשמות. בסופו של דבר אני רק בת
.19 ולפני עוד 101 שנים ארוכות — נקודה מאושרות,
זה תלוי בהצלחתו להביא דגים לחכתי.
״לא, אל תקבלי רושם מוטעה לגמרי. אני לא כל כך
ביש־מזלית עד שלא נותר לי אלא לפנות לעזרתך כדי
למצוא נוחם. פשוט לא הולך לי עם הפרצופים המתאימים.
כל החבר׳ה שלי הם אותם מזה שנים מספר. כך שאין
לי שום תקוות סתר להיתפתחויות רומנטיות. האחרים
משעממים אותי בדרך כלל. חסרי מעוף מצד אחד, ורצינות
נוראה מצד שני. אז מנסה את מזלי אצלך. אחלי לי
בבקשה בהצלחה. תודה.״
שק דואר, זה מה שנחוץ לך החל משבוע הבא.

שוגאת סרצובים ביגוגייס

אני מביאה את מכתבה של החיילת ( )4/1352 במלואו, לא
רק מפני שהוא ממלא לי רבע מדור. הוא חבוב. והוא לא
אפור כמו האחרים.

לס׳ זה איכפת?
שאלות שמעולם לא הטרחתי את עצמי ללכת לקולנוע
כדי לקבל תשובה עליהן :
• ״ליזה לא היתד, סאדיסמית• לתה לא היתד, מושחתת.
ליזה לא היתד, מרגלת• מה היתד, ליזה באמת?״
0״מה עושים חיילים בחופשה בעיר האירופית המופקרת,
מליאת הפריצות? מי הן הנערות בהן הם מתאהבים
כשהם הרחק מהנערות האהובות במולדת?״
0״האם היתד, זו מפלצת אי־שם מהחלל ה חי צון...
האם היד, זה יונק פרה היסטורי רודף נקמה ...או היה
זה יצור תת־אנושי שהושלך על־ידי רודן עריץ חזרה
לתקופת האבן ז״
0״מה היה הכוח שדחף את סם לבגוד בידידו
הטוב ביותר, לינטוש את אשתו, ילדיו, ואהובתו ולהיש־תקע
בזנזיבאר המפוקפקת והחוטאת ז מד. הניע את טם
לבנות אימפריה אטומית בץ הפראים אוכלי־האדם ז״
0האם תמצא לוסי, היתומה מהעבר השני של המתרס,
שאביה היה גנב ואמה התנכרה לה, את אהבתה הגדולה.״
• ״שושו, האם היתד. מיפלצת חסרת רחמים, או
זונת־רחוב פאטריוטית?״
0״מה קורה כשקליף ריצ׳ארד נוסע עם חבורתו
באוטובוס אדום?״
• ״האם יכנע לורנם ללחץ הסחיטה? האמנם היה
מאוהב באמו החורגת?״
0״מי אינו זוכר את תעלולי בית־הספר שלו? את
אהבתו הראשונה? את אכזבתו הראשונה? האם גם
האסקימוסים מאמינים כמוך באהבה חופשית?״
• מה רע ביחסי־מין בין רופא שחור ועיתונאית
קומוניסטית לבנה מ דו ע חזר ג׳ורג׳ מהשבי בקוריאה
לאחר שנתיים ומצא את אשתו הרה ללדת?׳
0״מדוע שונאים בני־זולו את שפינוזהז״
0מדוע סירבה בלינדה האמיצה והנועזת בבנות
אירלאנד להכנע לבעלה? מה הסתיר המלך האנגלי על
גבו?״
0הניסיון הוא הטוב שבמורים. האם ויקטוריה
למדה ממנו לקח? מה הן חוויותיה של אשה בודדת
ויפה בבית־סוהר המאוכלס בהומוסקסואלים אנארכיסטיים,
וסוהרים סאדיסטיים?״
׳ 0״מדוע שנאה ז׳אקלין את החיפושית הירוקה? האם
היה בעלה אנטישמי או חולה סרטן?״
0מדוע פיסגת התאווה הוא הסרט הנועז ביותר,
הכביר ביותר מזר דופק בדלת ומיחסים מסוכנים?׳
0״מה לחשו השניים מאחורי גבה? מדוע היו
הצללים בארמון העתיק תמיד שחורים? מדוע נאלצה
מאדלן לחזור לגרינווילג׳ אחרי כל השנים הללוזי
0״מדוע נהרס עולמה של נורה פראנטיסז״

הדריך
העולם הוד, ממליץ נזה לראות, מהלשנזוע,
היכן לבקר הטבוע:

• הפסטיבל הישראלי
.שנטה ראו (יום ו /עיך השו־פנו;
יום א /חיפה) הרקדנית ההודית,
המופיעה פעם שניה בישראל, מגישה
אגדות וסמלים הודיים בלבוש ריקוד
עמה המסורתי — בעל שלושת הסיגנו־גות.

פידליו (יום ה׳ ,הינל־התרבות,
תל־אביב) האופרה היחידה של בטהובן,
בביצוע קונצרטנטי של התזמורת הישראלית
ובניצוחו של אחד ממייסדיה, ויל־יאם
שטיינברג. הסולנים: יאן פירס,
הילדה צאדק והישראלי מרדכי בן־שחר.
• ז׳אן וילאר (יום ה /התיאטרון
העירוני, חיפה) ערב־קריאה של שחקן־
במאי־מנהל תיאטרון העם הלאומי הצרפתי,
שהתפטר מתפקידו בלחץ השלטונות.
וילאו־ הוא חסיד התפאורה המינימאלית
וצימצום התנועה והדיבור על הבמה,
אותם יש לייעד — לדעתו — רק
לדברים החשובים באמת•

• מהומה רכה על לא דבר (התיאטרון
הקאמרי) קומדיה שקספירית קלושה׳
בבימויו המבריק של ליאונרד שטקל,
אשר הישגו הגדול ביותר הו שהצליח
לשנות את אישיותם הבימתית של ותיקי
הקאמרי. חנה מרון, יוסי ידיו, ניסן יתיר.
• כל אדם והאמת שלו (הבימה)
ראשומון איטלקי של לואיג׳י פיראנדלו: סיפור
אחד, מארבע נקודות־מבט שונות. קומדיה
קלה, עם טוסר־השכל על יחסיותה
של האמת האובייקטיבית. בימוי שוטף ו־מישחק
מצויץ של חנה רובינו נחום בוב״
מן ועדה טל.
• הפיסיקאים (הביסה) כל העולם
הוא בית־משוגעים, והמדע הוא השגעון
המסוכן שבכולם, בקומדיה שטנית של פרי-
דריך דירנמאם, שופעת הברקות והפתעות
תיאטרוניות. בימוי חיוור של אברהם ניניו
ומישחק כבד של הצוות, להוציא את ישראל
בקר, הופך את המחזה להרצאה רצינית
עם רקע בלשי.
• אירמה לה־־דום (הביסה) קומדיה
מוסיקאלית אודות אהבתה של יצאנית לסטודנט.
ביצוע פרובינציאלי או מרנין, עם
שרה אמן וגאולה נוני — חליפות, אריק
איינשטיין ושלמה בר־שביט.
• הוא והיא (התיאטרון האינטימי)
בעיות מין, מוסר וחברה, מגיל הגן עד גיל
הזקן, בסידרת מערכונים משעשעת של אפרים
קישון, בביצועם של שושיק שני ואריק
לביא.
• מו ר א (התיאטרון הקאמרי) דרמת
בלשים וצרות צעקנית של יוסף בר־יוסף,
אודות החלל הריק שנוצר במשפחה ירושלמית
של עולי כורדיסטאן עם אבדן הזהות
הקודמת והתמוטטות המסורת הפאטריאר־כלית.
משחק מרשים של מרים ברנשטיין־
כהן, אורי לוי ויורם גאון.

• תערוכה נבחרת של אמני
ישראל (בית דיזנגוף, מוזיאון תל־אביב)
נבחרת אמני ישראל מציגה תמונות 61מחבריה,
שלא נבחרו משום סיבה אחרת מלבד
מקומם בין שישים ואחד הראשונים לפי
קנה־המידה של השופטים 61 .שמות מפורסמים
וציורים מעניינים.
• כלי נגינה עתיקים (אקדמיה למוסיקה
על־שס רובין) ,כשבמרכזה אוסף
כלי־הנגינה שנאספו על־ידי המנצח קוסביצ־קי,
שהגיעו ארצה ביום מותו. בין השאר:
כלים עממיים פרימיטיביים, קרנוידיער עתיקות
ופגוטים מתקופת באך.
• עיר הנוער (יריד המזרח, תלאביב)
צעצועים יפאניים ונשק ישראלי,
תצוגות מסחריות וביתני שעשועיפ בתערוכת
בידור קייצית.
• כאטיק (גלריה ,220 תל-אביב) תע־רוכת
אריגים מצויירים של ציונה שימשי
חעזלס הזה 1352

אם אתה גבר

ונחום כהן: צעיפים, גלימות, מסות, מחיצות
ודגלים.
• אמנות איראן (ביתן האסנים ברחוב
אלחריזי, תל־אביב) תערוכה ייצוגית
של תריסר אמנים פרסיים בני זמננו.
• דו דו שנהב (גלריה רינה, ירושלים)
יחסי תנועה וחלל במרחב ביצירות
פיסוליות מופשטות של פטל צעיר.

התגלח במשחת
ממג> לוח

יצהר

אם זקנך עדיו
או קשת

• ילד זר במשפחה (ארמון־דוד,
תל-אביב) אימות צרפתי לפסוק התנ׳׳כי:
.בנים גידלתי ורוממתי ז׳אן גאבין
מצויץ כתמיד כמלודרמה עשויה בלבביות
ובהומור.
• קרבנות המהפכה בקובה >בן-
יהודה, תל־אביב) ראה מדור קולנוע.
• 55 יום בפקינג (צפון, תל־אביב;
חן, ירושלים) מערבון קולוסאלי על רקע
מרד הבוקסרים בסין בראשית המאה, בו
ממלאים הסינים את מקום האינדיאנים והסגל
הדיפלומטי של מדינות המערב את
תפקיד השריפים. תפאורה מרהיבה ומשחק
מרשים של דוד ניבן, הגונב בקלות את
ההצגה משסע הכוכבים, קרבות ההמונים
וההיסטוריה.
• דויד וליזה (הוד, תל-אביב) האהבה
כקרן אור של תקווה בעולם של מטורפים•
סיפור אהבתם של שני נערים חולי־נפש,
המוצאים דרך להחלץ מבדידותם ושג־עונם
באהבת־נעורים תמימה. סרט בלתי־רגיל,
מישחק מעולה.
• מונדו קאנח (גת, תל־אביב) המוזר,
המגוחך, העלוב והמשפיל — ועם
זאת הנפלא שבהתנהגות המין האנושי,
בשני תריסרי אפיזודות, מבויימות ואותנטיות,
שצולמו בכל פינות העולם. מרתק
ומאלף.
• חלף עם הרוח (תל־אביב, תל־אביב)
אפשרות נוספת לכל הצעירים והמבוגרים
לראות את הרב־מכר העולמי של
מארגארט מיטשל, הצועד עדיין בראש רשימת
סרטי־הקופה. הדרום האצילי מתנוון בין
קלארק גייבל ז׳׳ל ולסלי הוזארד ז״ל בהשתתפות
ודיויאן לי תבל״א. סרט ארוך ועשוי
היטב.

התגלח במשחת מט גילוח
של יבחר — משחת הגילוח המתאימה לכל שיער, לבל גבר

על כ ל

פגים

מם גילוח של יעחר

זה נהדר —

יצהר

בית הספד למסחר
מי סודהשל

הרזבלל ההםנ לינו פניו!
המכללה הפוליטכנית אשר הקימה עד כח את
בתי הספר לטכנאות ולטכנולוגיה
והאולפנא לטכנאות שימושית;
גאה בזה להודיע על פתיחתו של

• התרנגולים קונצרט מענג של תנועי•
וזמר על־ידי להקת זמר צעירה, שהופעתה
היא עדות ליצירה ישראלית מקורית ול-
כשרונה של יולדתה — נעמי פולני.
• שן ועין (מועדון החמאם, יפו)
אורי זוהר בתוכנית יחיד של פיזמונים,
מונולוגים, הלצות ואילתורים, שעיקרם סאטירי
פוליטית אקטואלית על המתרחש במדינה
ועל שמעון פרם.

בי ת

ספר

אקס קלו סי בי
למסחר

• כוב מארקוואט (צברה, תל-אביב)
אלוף קליעה בקשי. חוזר על מבצעיו של
וילהלם טל, בתוכנית קאבארט בד, מופיעה
גם החשפנית פוסה לה־רוז.
• רביעיית פרובלם (הרקיע השביעי,
יפו) רביעיית הזמר היוגוסלבית
במרכז תכנית של מסעדת הבידור החדשה
והמרווחת שנפתחה בשטח הגדול ביפו.
• לילות ים־־התיכוין (חומות עכו,
עכו) ר,שלישיך, היוונית המעולה — טריו
כרים והזמר הדרום אפריקאי לארי ודקר
במועדון המצטיין באווירה ונוף מן היפים
בארץ.
• אהלה הלוי (קימרון, צפת) שירים
ישראליים ושירי עמים מפיה של הזמרת
הישראלית שחזרה מארצות־הברית, במועדון-
לילה חדיש.
• לוק רומן (עומאר כייאס, יפו) המלחין
והזמר הצרפתי, שגדל וחונך בקיר־קס,
בערב של שאנסונים משלו ומשל אחרים.

החתול העצבני (גן־חוואי, תל-
אביב; רק בימי שישי) בידור עממי תחת
כיפת השמיים, בניצוחו של אורי זוהר.
• ל ס הו ם (אדריה, תל־אביב) — הגברים.
להקת זמר צרפתית, המנסר. לחקות
את הצלחת הקומפאניון דח-לה-שאנסון.

המיועד להכשיר צוות מובחר בשטחים
השונים של ענפי הפקידות והמשרדאות.
הלי מו די ם בבי תהספרמ בו ס סי ם — בהתאם

?388

למתכונת ולרמה הבין־לאומית המקובלת —
על ארבע המגמות הבאות:
משרדאות • השכלה כללית • השכלה
מקצועית • טיפוח החן, ההופעה והנימוסים,
הענפים השונים של הלימודים (יום וערב):
משרדאות מעולה • פקידות כללית • פקידות משרדי
פרקליטות • פקידות מינהל • מנהלי חשבונות —
מתחילים • מנהלי חשבונות — מתקדמים • מנהלי
חשבונות — מדופלמים • קצרנות • כתבנות ותיכתובת.
פרטים והרשמה:
• בית־הספר למסחר, רח׳ המסגר מס׳ ,62 בכל יום בין
השעות 8.00 בבוקר ו־ 7.00 בערב (טלפון .)36487
• משרד הבטחון, היחידה לטיפול ולהכוונת חיילים
משוחררים, רחוב ב׳ ,מס׳ ,12 הקריה.
• התאחדות בעלי התעשייה בישראל, מחלקת העבודה,
רחוב מונטיפיורי ,13 חדר , 16 בימים ב׳ זה׳ ,בשעות
12.30 עד 2.30 אחה״צ.

הלימודים יתקיימו בתל-אביב וייפתחו
בראשית ינואר *196

מספד 1352

ש נה

י״ז אב השכ״ג,

7.8.1963

המחיר 75אגורות

ד״ר וורד מוכנס לאמבולנס

כדיסטין קילי