גליון 1357 מתאריך 12 בספטמבר 1963

שנח 26

כ״כ אלול תשכ״ב12.9.1963 ,

בעקבות דוייח שדף

מחיר 75אגורות

מכתבים
שנה טובה

לכל עובדי העולם הזה, שנה טובה ומחייכת.
זיוזר,
רודן, הוליבוד
שנה טובה, שנת עבודה שלווה ופוריה.
אמנון שמידם, שיקאגו
לבל עובדי המערכת אני טאחלח שנה
טובה, שנת חופש עיתונות ו בי טוי...
ענת שיק, ירושלים

אנשי השנה

איש השנה — בז נוריוז, על שסוף סוף
הסכים להתפטר; איש העולם — כרושצ׳וב,
על הסכם מוסקבה; איש הרת — הנזיר ה־בודיסטי
ד,ראשו! ששרף את עצמו ; איש
המדיניות — לוי אשכול, על מדיניותו הנבונה
לאחר בז־נוריון ; במרחב — ברזני,
על הנהנת עמו לעצמאות; במשפט — שופטי
הפושע הנאצי פרנץ מירר, על עיוות־הדיז;
האיש הצעיר — לוי נויפלד, הצעיר שהדגיש
את חוטר האונים של המשטרה; בכלכלה
— שליחי ישראל לשוק האירופאי
המשותף, על שלא הצליחו במאומה; ביהדות
— עורר הדיז יוסף בז מנשה, יו״ר הלינה
למניעת כפייה דתית; בתיאטרון — אלתו־מז,
על ״פונדק הרוחות״; אשת השנה —
פולה בדנוריוז, על הפנינים שהשמיעה בטקס
השקת אניית צי״ם ״שלום״; באמנות
— אייבי נתז, שהפר סוחר תמונות ובעל
נלריה; באמנות — מארק שנאל, על הווי־טראנ׳ים
בבניין הדסה; במוסיקה — אילנה
רובינא, על הפרם שקבלה בפוליז.
יצחק אינלגר, תל־אביב

הקפד

לדרוש

. ..איש השנה האמיתי הוא נשיא המדינה
המנוח, יצחק בן־צבי ז״ל. הוא סימל את
התום והטוהר והיושר של האדם.
יגאל ישין, ירושלים

״ אבירר וי אל״

צוותות ניידים מ ט עם ״אביר ״ נתניה
עשויים להופיע כל שעה, בכל בית קפה או
מסעדה בארץ.
האיש הראשון בכל בית־קפה, שעל שולחנו
ימצא הצוות בקבוק. אב יר רויאל״ יקבל
בו במקום כרטיס הגרלה של מפעל הפיס.
המלצר שהגיש את אותו בקבוק יזכה גם
הוא באותו שי.

איש השנה — לוי אשכול, שהעביר את
השלטון במדינה משלטון יחיד לשלטון צוות;
בעולם — קנדי, שהביא אותנו עד סף המלחמה
העולמית מצד אחד, ועד רף ההבנה
הביננושית מצד שני ; בדת — האפיפייר,
שקידם את הדת עד פתח המציאות החילונית;
במדיניות — אורי אבנרי, שאילו היה
יועץ מדיני, היה יכול לשפר את מצבנו
עשר מונים: במרחב — האימאם התימני,
האיש שאם היותו שליט מימי הביניים,
הצליח לאצול על עצמו את הילת הזוהר
של אבירי אותה תקופה; במשפט — השופט
כהן, שהיה האישיות הציבורית הראשונה
שהצתה את הרוביקון של הדתיות־חילוניות
במדינה זו ; הצעיר — במרכאות, שמעון
פרם; בכלכלה — אשכול, על שהביא את
כלכלת ישראל לעברי פי פחת; ביהדות —
האח דניאל, הראשון שהעלה לבית־המשפט
את הדיון בשאלה מיהו יהודי; בתיאטרון
— חיים טופול, העתיד וההוה של התיאטרון
הישראלי; אשת השנה — שולמית אלוני.
ששברה את מסורת ה״מטעם״ בקול ישראל;
באמנות — שמעון ישראלי, שהוכיח
כי אין תחליף לאינדיבידואליות; איש הספרות
— חיים הזז, שהוכיח כי לדור הסופרים
הותיקים אין תחליף; במוסיקה —
מרדכי סתר (פרושים מיותרים).
מרים אוריאל, גבעתיים

אם תדע גם להשלים את סיס מת ״אביר-

רויאל־ -ינתן בו במקום -ג ם לד ו גם
למ לצ ר טופס ה שתתפות בהגרלה על
הפרס הגדול של 2,000 . -ל־־י.

השפעה על השופטים

שי פו ץ -געמן

זכור איפואאתהסיסמה :

מ ה /צו ת כד?

ד כ /צ. או - 7

!1 1 1 7 3 3

ז סד
דו ״ א ל
גם בחנויות המכלת

ההיסטוריה מסתיימת כביסמרק

ב הג רלתהפרס הג דול של 2,000 .-ל־י זכ אי להשתתףגם כל מי שי קנ ה 6ב ק בו קי ם של ,.אביר ־
רויאל־ ב חנו תהמ כו ל ת, א ם יצליח ל ה שלי ם, על טו פ ס מיו ח ד, אתסיסמת. א בי ר רויאל־.
ע ם קניי תהבק בו ק הר א שון תקבל מן ה חנווני טו פסהשתת פו ת שעליך ל מל או ול שלחו ב דו א ר רגיל
ל־ ת, ד ,104 .נתניה. בצרוף 6פקקים הנו ש אי ם על גבםכתר. אבי ר רויאל־ .

פרס יקר ערך יקבל גם בעל חנו ת ה מכול ת

א ם הזוכ הבפרס הג דול של 2,000 .-ל־י

קנ האת הביר הוקבלאת טו פסההשתת פו ת אצלו.

! 1חי אביר רוי א ל

ביחס להתבטאותו של השופט חיים כהן
כי ״חוקי הדת דומים לחוקי נירנברנ״,
שאלתי את עצמי; מניין בא לסר חיים בהן
הבטוי המשפיל הזה?
במקרה עיינתי בגליון העולם הזה ישו,
וניתקלתי במדור ״הנידון״ בכותרת ״נלובקה
שלנו״ (העולם הזה .)1330
בכוח שיכנוע רב משווה שם אורי אבנרי
את דיני האישות של ישראל לחוקי נירנ־ברנ.
אין ספק כי מר כהן הושפע טטאטר
זה עד שלא יכול היה להתאפק, ביהוד בקשר
לבטוי ״נירנברג״.
נוח אשכנזי, ירושלים
נתבשרנו ביטים אלה על מחאותיהם של
החוגים הרחיים, התובעים סתימת פיו של
כבוד השופט העליון, חיים כהז, על שהעז
להטיח את האמת בפניהם. וזאת דווקא בימים
בהם מתגלים פרצופיהם האמיתיים של
אותם חובשי־כיפות, המנהלים עסקי קרקע
שחורים, מעילות ושוחד.
עוד לא נדמו הקריאות ״איפה יוסלה?״
וכבר מהדהדות באזנינו זעקות הנכה שהוכח
בשבת, כאשר עבר במכוניתו במאה־שערים ...
ומי יעז לומר כי גזעניים הם חוקי הנשואים
שלנו, המצווים עלינו שמירת הגזע?
לאור כל זאת, מר כהן, וכור כי הדתיים
מהווים אחוז קטן, אשר רוב הציבור במדינה
סולר מהם (הן מנקיו! כפיהם והן
טנקיונם האישי) .איו הם יכולים לכפות
עליר הר כניגית ולבלום את פיר.
-מ. ס ,.רמלה

הביתה!

סדרת מאמריו של אורי אבנרי על גרמניה
(העולם הזה ,)1354 ,1355 מהווה סיבה טובה
לגבי, כדי לסקור בכמה מילים את סיורי
לגרמניה בחודש שעבר. בכל סיורי לא מצאתי
דבר שיזכיר לגרמנים ו/או לתיירים,
את אותה תקופה איומה. ערכתי נם סיורים
בערים כמו פרנקפורט, ברלין והמבורג, וקיוויתי
לשמוע משהו מפי המדריכים, אך
התאכזבתי קשות.
בפרנקפורט למשל, אמר לנו טדריר הסיור
הקשיש, ספק בלעג — ספק בכנות כן,
זה היה בזמנים הטובים של היטלר!״ נזדמן
לי נם לפנוש סטודנט נרטני, שחצן מאין
כמוהו, שהאמין בכנות כי העם הגרמני הוא
העם התרבותי ביותר שקם באירופה, וטען
נם בשיחה עם נערות נורבניות כי אפילו
הנורבגית היא, בעצם, גרמנית מקולקלת.
כששאלתי אותו מה למד על הרייך ה*
שלישי, השיב: אני למדתי היסטוריה ער
ביסמארק, זה מספיק לי
אורי פיק, אמסטרדאם
העולם הזה 1357

איש השגה תשי״א
העולה החדש

איש השנה תשי״ב
סבקר הסוכנות שטוראק

איש השנה תשי״ג
יועץ טשפנוי כהן

ונחתם חוזה איסור הניסויים הגרעיניים,
זוהי שנה בה סולק הממונה על שירותי
הבטחון ושמעון פרם הגיע לשיא הקאריירה
שלו לפני שנעצר לפתע, זוהי שנה שבה
הגיע הזמן להציג את השאלה השנתית: נאלץ דויד בן־גוריון להרפות מן השלטון
מי יהיה איש השנה י מי היה האיש שעמד בו החזיק מזה שני דורות.
איזה ממאורעות אלה חשוב יותר? איזה
במרכז המאורע החשוב ביותר — לטובה
או לרעה — של שנת תשכ״ג? את התשובה מהם השפיע יותר על חיי המדינה ואזתדע,
כמובן, בגליון הבא של העולם הזה, רחיה?
ומי האיש שעמד במרכז מאורע זה, ומסאשר
יופיע מוקדם מן הרגיל, לקראת ראש
מל אותו יותר מכל אדם אחר?
השנה.
איש זה, שנבחר מסויימות שנים
על־ידי מערכת העואינן
מצטיינות בלם
הזה, יופיע על
מאורע מרכזי, הבושער
הגליון הבא
לט כל כך מעל לשלנו.
יהיה זה גל־יתר
אירועי השנה,
יון חגיגי, מוגדל,
שלא ייתכן וויכוח
שיכלול סקירה ולגבי
חשיבותו. אז
הערכה של השנה
יושבת מערכת ההחולפת,
בצירוף ה־עולם
הזה על המדו,מדורים
הקבועים וכה,
שוקלת, בוחרת
כתבות מגוזנות, ש—
ורק אחרי היסויספקו
לך חומר לסים
רבים מגיעה
קריאה ולמחשבה בלידי
החלטה.
ימי החג.
שנים אחרות מצבחירת
איש השטיינות
בשניים־שלו־נה
אינה המצאה של
שה מאורעות מרכהעולם
הזה. בשטח
זיים, בעלי חשיבות
זה אנו צועדים בשחיה
פחות או יודרך
שהיתווה שבו־תר
— דבר המקשה
עון־החדשות הנפוץ
עד למאוד את הביותר
בעולם טייס
בחירה. כזאת היתה
האמריקאי. וכשם שהשנה
הקודמת, תש־מסביב
לעולם מצכ״ב.
שני מאורעות
פים קוראים רבים
גדולים הסעירו את להופעת בסקרנות
הארץ: החזרת יום־
איש השנה תשכ״ג
הגליון של איש הלה
שוחמכר, וגירוש
שנה האזרחית של
רוברט סובלן. שניהם
בעלי עניין ציבורי, שניהם חשובים מבחינה סיים, כן מצפים אלפים רבים מסביב לעולב,
לאומית, שניהם מעוררים בעיות עקרוניות המתעניינים בישראל לבחירת איש השנה
העברית של העולם הזה.
ומצפוניות עמוקות.
עתונים יהודיים בתריסר ארצות מדווחים
עד לרגע האחרון לא יכולנו להכריע. על
כן הוכנו שתי כתבות שלמות, סביב שני על הבחירה, תוך הסכמה או עירעור. הקטאישי
שנה. רק ברגע האחרון ממש, כאשר עים מגיעים אלינו משך שבועות אחדים.
הגיעה הידיעה על התאבדותו של סובלן הם מעניינים אותנו — אך לא יותר מדי.
כי אז אנחנו כבר עסוקים בכיסוי והערכת
בלונדון, הוחלט להכתירו בתואר איש השנת
המאורעות, שאתשכיב.
השנה
אירעו מאורעות חשובים רבים. זוהי חד מהם יספק
שנה שראתה את מסע הגילויים וההאשמות את איש השנה
הבאה.
נגד המדענים הגרמניים במצרים, זוהי שנה
בה כמעט התפוצץ העולם בגלל משבר קובה

איש השנה תשי״ד
עסקן־השואה קסטנר

הוווב 0ה 1ד

איש השנה תשט״ו
פרקליט תסיר

איש השנה תשי״ז
מצביא סיני דיין

איש השנה תשי״ט
סופרת דיין

איש השנה תש״ד
רכז השואה אייכטן

איש השנה תשב ״א
מודח לבון

איש השנה תשט״ז
-נשיא מצרים עבד אל־נאצר

03111:1היה

איש השנה תשי׳׳ח
חתן התנ״ך חנם

איש השנה תשכ״ב
קורבן סובלן

תצפית

כ? הזכויות שסודות

• לוי אשכול יכקר בארצות־הברית, אם לא יתרחב הסשבר ב־תו)
מפא״י, וישרור שקט בגבולות. במיקרה זה יסע כאורח קהילות יהודיות,
אן י3גש לשיחה עם הנשיא קנדי ואולי אף ישהה יום־יומיים במליאת עצרת
האו״ם. עמדתו בפרשת הרצח באלמגור זיכתה את אשכול באשראי של רצוך טוב,
והוא עשוי להתקבל באו״ס כאיש המסוגל להפיג מעט את המתיחות במרחב.

• אץ זה מן הנימנע, כי אשכול ישלח איגרת אישית אל
ראש ממשלת ברית־המועצות, בה יטען כי מוסקבה עשתה נניול לישר־

אל בהטילה וטו נגד גינוי סוריה. החישוב: כרושצ׳וב לא יוכל שלא לענות על
מכתב אישי שיופנה אליו, וכל תשובה שלו עשויה לשמש כפתיחה לליבון
מחודש של היחסים עם ברית־המועצות, דבר שלא נעשה חזה עשר שנים ויותר.

שני צעדים אלה עשויים לעורר ויכוח כמסא״י.

גולדה מאיר לא
מכתבים החזירו את ילדיה

אינני שופטת ואינני מתימרת להיות
בזאת, אר במקרה של האם שנלקחו מסנה
שני בניה (העולם הזה ם>־ )1354 ,13 צריד
להכריע העקרוז כי ״איז מהיר לאם״ .טסת־בר
נם שהאב הוא איש המרוד בעסקיו,
אדם שזמנו לטפל בילדיו מונבל מאד. נשאלת
השאלה מאליה — האם כספו בלבד
הכריע את הכף? האם נשל העובדה שהאם
לא הצליחה בחיי נשואיה, שלא באשמתה,
עליה להענש בצורה כה אכזרית?
יש להחזיר את הילדים לחיק אימם, ולוא
רק בגלל החשש שיטמעו ביז הגויים בדרום־
אפריקה.
חוה מרכוס, חיפה
...סיפורה של האם ננע לליבי, ותור
קריאתו נוכחתי שאולי הענייז עוד לא אבוד
לנמרי. כוונתי היא שאם תערער האם ותו־כיה
כי נעלה נמצא בחברה נוצרית, הרי

תראה בעין יפה פעילות יתרה של אש־כול
דווקא בתחום מדיניות החוץ, תרמוז
כי אינה מוכנה ליהפך למעין ראש־שרות
טכני.

שער ״דבר הפועלת״
בתל־אביב (העולם הזה .)1348 הסילוף שהוכנס
על זלזולו של גמזו באכסניה ששמה
״דבר הפועלת״ ,ביודעיז הוכנס.
אלא שאי! פלא על לענכם לכתב־עת שהשער
שלו הוא העתק יצירה אמנותית, הנורמה
לחוויה־אסחחית ומקרבת לבבות אלפי
קוראי וקוראות ״דבר-הפועלת״ לאם! ולאמנות
— בזמז שהשבועון הנוצץ מזכה את
קוראיו בשער של עירום ומקרבם לחיי הטי!
של שבדיה.
רבקה כצנלסון,
עורכת ״דבר הפועלת״ ,תל־אביב
שער כתב־העת המקרב לבבות — ראה
ציור.

• כן־גוריץ הבהיר כתוקף
למקורביו שהוא יחדש בכל
זאת את פרשת לבון. משך שבועות
עיבד אנשי־מפתח במפא״י ובממשלה,
כדי שאלה יתמכו בדרישתו, כאשר
תועלה רשמית. אחד מהם: יוסף אלמו־גי,
שהתנגד בתחילה לחידוש הפרשה
אן נכנע לשידוליו ש? בן־גוריון, שחק־דיש
לו כמה שיחות ממושכות.

קצינים ודיילים

האם ידוע לכם כי לא נערד כל משפט
ב״אל־על״ בפרשת הדייל שנכנס לחדרה של
הדיילת בניו־יורק (העולם הזה?)1355 האם
ידוע לכם שלא ניחנה לדייל שום הזדמנות
להג! על עצמו כנגד האשמה, וכי נם האשמה
וגם הפטוריז ניחתו עליו במפתיע?
האשמה לא הוכחה בפני שום נוף המוסטד
להכריע בעניי! .הוא פשוט הואשם, הורשע
ופוטר מאחרי נבו, לאחר 12 שנות שרוח.
ג. סן, ירושלים

• פורטוגל תנקוט בצעדים
נגד ישראל, על שהצביעה עם
הגוש האפריקאי כאו״ס. הצעד
הראשון: איסור כניסת ישראלים לשטח
פורטוגל. אפילו תיירים שיגיעו לנמלי
פורטוגל, בדרכם לארצות אחרות, לא
יורשו לרדת מן המטוס או האוניה.

רכב צה״ל וקציניו
בקשר לרכילות המעניינת שמצאתי אצל
רחל המרחלת, על קצין בכיר בצה״ל +
בחורה +בגדים (העולם הזה ,)1353 ברצוני
לשאול כמה שאלות:
(א) האם אי! קצי! בכיר בצה״ל מקבל
משכורת המספיקה לו לשכור חדר בבית־מלון?

מה היתה תנובת מחלקת ההסברה
של צה״ל, לאחר שידיעה זו הניעה לציבור?
(ג) האם הכתימה ידיעה זו את שמו חטוב
של צה״ל?
דן רמתי, יורקשייר, אנגליה

• צפויה מחלוקת כין המטה
הארצי של המשטרה לכץ
ממה מחוז תל־אכיב. הספכ-ל,
יוסף נחמיאס, שחזר השבוע מועידת האינטרפול,
אינו מרוצה מצורת הטיפול
של מטה המחוז בפרשת הרצח המשולש
ומר,חיפושים אחרי הסטודנט לוי
נויפלד. הוא סבור ני יש במיבצע החיפושים
ניסה מוגזמת של רימוס אישי
של שלום ירקוני.

הנוסחה המדוייקת

• שאלת הזמנתו, או אי*
הזמנתו, של סגן שד הבריאות
יצחק רפאל בעד כמשפט שפי*
גל, עשויה לפלג את ההגנה
האחידה של ארבעת הנאש־מיס.
שפיגל עצמו אינו מעוניין בהופ~
עתו של רפאל, מתון חשבון שלא כדאי
לו לגרור את כל המפלגה בבוץ השוחד.
ואילו סניגורי יתר הנאשמים מעונייניס
תם להוכיח ני הכסף ששולם אינו מפליל
אותם במתן שוחד.

״נזוזפבור נזחפבוד נזגזפבור
גזוזפבוד
נז\7פבגר
גזתפטר

רא גזוזפט־ד רא נזגזפפגר רא נזתפבור רא נזגזפט־ר רא גזחפבגר -רא פ\1פט\־

• יושב-ראש הנהלת הסוכנות,
משה שרת, יורה למבקר
הסוכנות לערוד חקירה מרוק-
1דקת בנציגות של מחלקת העליה, כאחת הארצות של אגן
הים התיכון. יהודים באותה ארץ פנו בתלונה אל שרת, נגד פקידי הסוכנות
על מעילות בכספים וניצול מעמדם להתעשרות פרטית. הפקידים עצמם ידחו
האשמות אלה, אך שרת יעמוד על עריכת החקירה.

• צפויה פעילות מוגברת עוד יותר בכורסה לניירות-ערד.
מקור המיליונים שיושקעו בניירות ערן: סוחרי הקרקעות, אשר חוק מס־שבח
מקרקעין הצר את צעדיהם והחוששיס כי לא יוכלו במשך הזמן הקרוב לסחור
חופשית באדמות. הבורסה, לעומת זאת, משאירה להם פתח נרחב לרווחים
החופשים מכל ביקורת ומתשלוס מס־הכנסה.

• ישראל תייצא מקלטי טלביזיה, עוד בטרם תוקם כארץ
תחנת שידור. חברת הרדיו אמרסון חתמה על הסכם פס חברה יפאנית,
להרכבת מקלטי טלביזיה בישראל. המדובר הוא בהרכבת מכשירים מחלקים
יפאניים ושיווקם מישראל לארצות שהשוק בהם סגור בפני תוצרת יפאנית
רשמית.

גז 1זפטר -רא צזתפט־ד - פודפבור -רא נזגזפבגר - גזוזפטר -רא מוגזפגגד - נזגזפט־ר -רא גזתפט־ר - נד\זפט־ר -רא נזגדפבור - וזתפגיר — רא גז\זפט\־״ייראה הדבר בעיני בתי־המשפט ובתי־הריז
הרבניים כאילו הוצא הילד לשמד. לכן, אם
יקרה, נסי לפעול בכיוו! זה!
ברוריה שניידר, ניגריה

הצביעו אנאלפכי״ת:

שמענו כי בבחירות האחרונות בבאר־שבע
ובאשדוד, נחלו המפלגות העדתיות נצחוז
נדול. לכן הננו מודיעים על הקמת מפלגה
חדשה — מפלגת האנאלפבי״תים!
איר זה יתכן שבמדינה בה יש 8$
אנאלפביתים — אי! כמעט כל יצוג אנאל־פביתי
בכנסת! בז, אנחנו מופלים לרעה
ועובדה היא כי מתוך שמונת אלפים תלמידים
במוסדות הגבוהים — אי! אף אנאל־פבית
אחד!
נם בבחירת מקצוע בזים לנו ומפלים
אותנו לרעה. לא נותנים לנו לעסוק בהנדסה,
ברפואה, בעריכת־דיז, הנהלת חשבונות
והורחקנו לנמרי מח״-הכלכלה. אפילו בקרב
המורים יש לנו נצינים מועטים בלבד.
המפלגות מתעלמות טקיומנו. כל המפלגות
מוציאות עיתונים ואיו אף עיתון לאנאל-
פביתים! נילחם ננד האפליה!
ס. אנא״ב, ירושלים

מוזיאץ כמסגרת

באיחור ראיתי את תגובתכם על התקרית
שבי! ד״ר גמזו לצפורה ברנד במוזיאון

אני מודה לכם על עיקובכם הנאמן והידידותי
(העולם הזה )1355 אחר טהלר
חופשתי וחזרותי לעבודה. אודה לכם, אם תוסיפו
לעשות כ! נם
להבא.
עם זאת, אינני
סכור, כי מדע הרפואה,
למרות פיגורו
היחסי, זקוק כשלב
זה לעזרתכם.
בהערה זו אני
מתייחס לאפשרות,
שחוליית העיקוב החרוצה
שלכם הגיעה,
בשלב מסויים של
החקירה, נם אל תיקי
מזכירות מערכת
״ידיעות אחרונות״
ואיתרה שם פתק רפואי
מסויים, הנוגע,
כנראה, לי. אד
מאחר שתוכנו וניסוחו
של הפתק, החתום
על-ידי אחד האישים
הרפואיים הבישראל, בולטים נראו
לה בלחי מס״-
קים, החליטה היא
(החולייה) ו/או האחראים
על בסיס
השיגור שלה (אתם)
לזכות אותו בעריכה
חביבה, ברמות פרט
שלא היה בו: צו
רפואי להשתזף בשמש.

אם נם לא
צוויתי אי־פעם על־אבירן
ידי
רופא כלשהו להשתזף
בשמש (למעשה
זהו מירשם־עצמי. שנוסחתו לידיעתכם
היא 40 801111:71 !•׳0ף — 1!_,0 60$,
הריני ממליץ לפניכם בהחלט לעשות זאת
בעצמכם•
דוד אבידן, תל־אביב
אבידן משתזף לפי המירשם הרפואי —
ראה תמונות.

זכות הקדימה כמדור זה תינתן
למבתביהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם י למכתבים.
הפולט הזה 1557

הקוב על גוווניה: נ חנ ה שניה שר עווו
העולם ה?ת על ביקורו בשתי הגרמניות
לחצנו ידיים, ישבנו, חייכנו. מדדנו איש את רעהו במהירות. גרמני וישראלי, שהכירו
איש את רעהו בשעה שהזוועות עוד היו חבויות בחיק העתיד, והמתראים כאשר הזוועות
כבר הפכו נחלת העבר.
אך לא היינו רק גרמני וישראלי. אחרי שגמרנו לדבר על העוגות שנהגה אמי לאפות
בשביל חברי, על המחנך של הכיתה, על התאומים הג׳ינג׳ים שהיו בני רב־סרן בחיל־הפרשים,
ופנינו לעבר שטראום, בן־גוריון, קנדי והאטום — נוכחנו לדעת שכמעט אין לנו
על מה להתווכח. דעותינו היו קרובות מדי. צחק ידיד, שנכח בפגישה :״אם תתחלפו לכמה
שבועות בתפקידים שלכם, לא ירגיש איש בהבדל — לא בדר שפיגל ולא בהעולם הזה.׳*
כמובן, אפשר לומר: דר שפיגל הוא יוצא־דופן, אין הוא מסמל את גרמניה האמיתית.

--מאת

אוד• א 3נד

אוגשס״ן, עוון..דו שניגר׳ בעת מעצה
ן מ טו ס לברלין ישב לידי גרמני כבן ,70 אחד מאותם שהריעו לכבוד הקיסר, הנשיא
—1וד,פירר, בזה אחר זה. בעל בית־חרושת, שברח מן המזרח והתבסס שוב במערב. תוך
טיסה של שעה שמעתי את דעתו על העולם.
• הרוסים :״כלבים שוטים״ .הגרמנים המזרחיים :״כנופייה של פושעים״ .האמריקאים:
״מטומטמים״ .הבריטים :״צבועים״ .הצרפתים :״בוגדניים״ .הגרמנים במערב :״פעם הם
מתו מאבק־השריפה. עכשיו הם מתים מאבקת־אפייה. חה־חה־חה!״

כך גם אומרים: העולם הזה הוא יוצא־דופן, אין הוא אופייני לישראל. אך דר שפינל הוא
גדול שבועוני גרמניה, כשם שהעולם הזה הוא גדול שבועוני ישראל. שניהם באופוזיציה.
שניהם לוחמים בתפיסות השליטות. אך האם אין עצם מלחמה זו חלק מן המציאות של
שתי המדינות? האם אין היא חלק מריקמת־החיים של שני העמים?
האם רודולף אוגשטיין פחות אופייני לגרמניה של היום מאשר אויבו, שטראום? (יאפשר
להוסיף: האם העולם הזה מבטא פחות את ״ישראל האמיתית״ מאשר שמעון פרם?)
החלפנו רשמים. על אדנואר שלו, ועל בן־גוריון שלי .״אי־אפשר להשוות אותם,״ העיר.
״בן־גוריון הוא לפחות אדם אינטליגנטי. אפשר לדבר עמו. על מה אפשר לדבר עם אדנואר?״
אבל בן־גוריון הנחית מהלומות על האוגשטיינים, הלוחמים למען גרמניה חדשה. הוא נתן
הכשר ללא־סייג לאדנואר. משמע: הכשר לכל אותן דמויות אפלות, משרתי הריך השלישי
כמו האנס גלובקה, שהתבצרו בשלטון מאחורי נבו הרחב של הקאנצלר הזקן. מדוע לא אמר
בן־גוריון לאדנואר: אתן לך את ההכשר, בתנאי שתערוך קודם כל טיהור יסודי במדינה,
ותסלק את שרידי הנאציזם?
הגרמני־ אומרים: אם ליהודים לא איכפת שיש נאצים בשלטון אצלנו — אז למה
שיהיה איכפת לנו?
הזמנת שטראום היתד, רק גולת־הכותרת. שטראום הביא למאסרו של אוגשטיין, ניסה

סונה ביחסים?
אמרתי שאני ישראלי. רגע של הפסקה, כמעט בלתי־מורגשת. ומייד, במהירות קצת רבה
מדי :״יש לי ידידים בישראל. אולי אדוני מכיר את

״מגז סין 1אצי״
והי גרמניה. ג ם זוהי גרמניה. לכל אומה צדדים רבים, ולגרמניה של היום יש אולי
| צדדים רבים יותר מאשר לאומה אחרת. כל אחד יכול למצוא בה את אשר הוא מחפש.
אך מהי גרמניה האמיתית?
תמונה א׳ :ארץ הצועדת לקראת נאציזם חדש. אולי לא אנטי־שמית. אולי אפילו פרו־שמית.
אבל תוקפנית, נקמנית, מיליטריסטית. המשק איתן. הצבא מתחזק. ימי־החולשה
שלמחרת־התבוסה עוברים. הנאצים הוותיקים חוזרים לכל שדרות השלטון. הנוער אדיש,
אך מחר שוב יצעק זיג־ה״ל ויחלום על מטע־צלב נגד הבולשביקים.
תמונה ב׳ :ארץ המתרחקת מן הנאציזם בצעדי ענק. הנאצים הוותיקים אומנם הצליחו
להתבצר בשלטון, אבל הם מתים. אין להם משמרת צעירה. הנוער אדיש לפוליטיקה, סולד
מן הנאומים, אלרגי לגבי המיליטריזם. הוא פנה עורף לעבר, ואף אינו רוצה להיזכר בו.
הוא רוצה בחרות ובדמוקראטיה.
שתי תמונות — המתבססות על אותן העובדות עצמן. אפשר למצוא אסמכתות למכביר
לכל אחת מהן. ובכל זאת: מהי גרמניה?
גרמניה היא אותו יצרן קשיש במטוס,
הכז לכל העולם, ומעל לכל לעמו שלו.
גרמניה היא הצעירה הבלונדית בברלין,
נחמדה ובלתי־מסובכת :״אני לא יודעת שום
דבר על ההיסטוריה הגרמנית. המורה שלנו
היד, כזד, מין נאצי. תמיד הוא רצה לספר
לנו על היטלר, ואיך שהכל היד, אז אחרת.
לא רצינו לשמוע. אז לא למדנו כלום.״
גרמניה היא רולף הוכהוט, אום צעיר
מדי מכדי שיזכור את התקופה הנאצית, אך
שהצליח לתאר את זורעות הרייך בכוח עילאי
במחזהו ממלא המקום — מחזה מזעזע
יותר ממשפט אייכמן, עמוק יותר מכל כתבי
האוזנר, חשוב יותר מכל אשר הוצג בט״ו
השנים האחרונות על במות ישראל.
גרמניה היא פראנץ־יוזף שטראוס, איש
בוואריה.
גרמניה היא רולף הוכהוט, אדם צעיר־שפיגל.

לסגור
את עתונו. אישום הבגידה עודנו תלוי ועומד נגד אוגשטיין וחבריו (אך עדיין לא
הוחלט אם יוגש נגדם משפט, אם לאו) .כל הטוב, כל הבריא בגרמניה קם נגד שטראום,
והאיש סולק מן הממשלה. והנה הוזמן דודקא איש זה לביקור־הכשר בישראל.
מדוע? לאיזו מטרה? אוגשטיין מושך בכתפיו. איש אינו מבין. ישראל רוצה נשק מגרמניה?
איזה נשק? מה יכולה גרמניה למכור לישראל, שישראל אינה יכולה לקנותו במקום
אחר?
אולי חשב שמעון פרם ששטראוס עוד יחזור לשלטון? לרגע נוצצת הפלדה בעיניו של
הגבר הצעיר, הבלתי־יומרני, מאחורי המשקפיים עבי־המסגרת :״שטראוס לא יחזור. על כך
אני מוכן לחתום לך ערבות!״

סכסיאס שר גרגזגיה
כל כמה ימים לפני־כן נבחר פראנץ־יוזף שטראוס מחדש לנשיא מפלגתו — האיחוד
הנוצרי־הסוציאלי, שהיא מפלגת־הבת הבווארית של המפלגה הנוצרית השלטת. זה יכול
היד, לעודד את שמעון פרס. אבל צריכים להתמצא בעובדות־החיים של גרמניה כדי להבין
נצחון זה נכונה.
בוואריה היא בגרמניה מה שטכסאס היא בארצות־הברית. מיבצר ריאקציוני, צר־מוח

בן־גרריגן גגטגסז שר אסא
י !-א ראיתי את אוגשטיין מזה שלו/שים
שנה, מאז ישבנו על ספסל אחד
בכיתה של בית־ספר. היה בינינו מגע בשנים
האחרונות. שבועתו כתב על ההתנקשויות
בנו, אנחנו כתבנו על ההתנקשויות
בשבועונו. אך לא ראינו זה את זה פנים
אל פנים. וכל אחד מאיתנו חשב בלבו, מן
הסתם: כאשר ניפגש, האם אכיר בו את
הילד הקטן מן הכיתה?

עוון ״העולם הזה״ בשיחה עם קבוצת שר נוער גו ג1י

מ׳ רוצה ביחסי י

(המשך מעמוד )5
ובדלני, המתייחם בחשד עמוק לכל דבר *זר״ .זהו מחוז קאתולי־אדוק, הכפוף לשלטון
הכנסיה. בכל כפר קובע הכומר את ההצבעה של קהילתו.
שטראוס רב עם הכמרים. הכמרים ליכדו את האופוזיציה שקמה נגדו במפלגתו. כך קרה
שכל שונאי שסראוס במפלגה נאלצו להזדהות עם שלטון הכמרים השחורים. המצב ניראה
כבדיחה עגומה: שטראוס ניבחר מחדש לנשיא המפלגה, מפני שהוא היה האדם הליברלי
ביותר בה!
יש גורם נוסף, אולי חשוב עוד יותר. בבוואריה שלט תמיד, ושולם גם כיום, שוביניזם
קיצוני. לא שוביניזם גרמני, חלילה, אלא שוביניזם בווארי. בוזאריה היתד, ממלכה מאות
שנים לפני שקמה מדינה גרמנית. הצפון הפרוטסטנטי והמערב המתורבת בזים לבווארים
הנחשלים וצרי־האופק. המזארים, מצידם, שונאים את כל שאר הגרמנים, וביחוד את
ד*,חזירים הפרוסיים״ ,שינאה לוהטת, תורשתית.
העובדה שכל גרמניה קמה על שטראום, השמיצה אותו וביזתה אותו, אך הוסיפה
לאיש פופולאריות במחוזו שלו. ד,בתארי הממוצע אמר לעצמו :״כל הנבלות האלה בצפון
שונאות את פראנץ־יוזף שלנו, מפני שהוא בתארי. אז בואו ונראה להם. יחי שטראום!״
האם נצחון בתארי זה יכול להיהפך נצחון גרמני? לחוגים רבים בגרמניה יש מעין
גישה פאטאליסטית לגבי שטראוס .״אי־אפשר לעצור אותו. הוא יחזור, פשוט בכוח האישיות
הברוטאלית שלו, פיקחותו חסרת־ד,עקרונות, כוח־החיים השופע שלו!״
אולם בחוגים אחרים, וביחוד בחוגי הפרשנים הרציניים מחד גיסא, וחוגי הנוער מאידך,
התשובה היא לאו מוחלט, בדומה לתשובתו של אוגשטיין .״בתארי כזה אינו יכול לנצח
בגרמניה! לעולם לא יקבל קולות בצפון ובמערב! עלייתו לכס הקאנצלר היא לחלוטין
מחוץ לגדר האפשרות, וגם אין סיכוי שיחזור לממשלה כשר־ד,בטחון.״ כך אומר פרשן
צפוני. ואילו הצעירים אומרים פשוט: לא ניתן.
ולראייה: כדי לחזור לממשלה, אפילו אחרי הבחירות הבאות (בעוד שנתיים) ,זקוק
שטראוס להסכמת המפלגה הליברלית הקטנה, שהיא שותפת בקואליציה. מנהיג מפלגה זו,
אריך מנדה, הודיע שאין למנוע משטראום תיק בממשלה. מייד פרץ מרד גלוי, בהנהגת
צעירי המפלגה. בתעידת המפלגה, שנתקיימה לא מכבר, מצא מנדה את עצמו מבודד
לחלוטין בנקודה זו. דעת הוועידה היתד״ כמעט פה אחו, שלעולם לא יורשה לשטראוס

לחזור לממשלה.
על רקע זה נראית ההרפתקה של פרם כשגעון מוחלט. לא זה בלבד שתמך בסוס הנושא
מחלה מסוכנת ומדבקת. הוא תמך בסוס שאין לו כמעט סיכוי לנצח במירוץ. אל השטחים
הרבים שאין שמעון פרס מבין בהם, אפשר לצרף ללא היסוס גם את השטח הגרמני.

הר פדגז, ט1ר־\זבבון זגן

יוצאת מן הגלל
גם את זקוקה לטפוח החן
הלבד נתון בידן!
קו ר ם

מזורז

אצל

קולט בדי שר

נזג\2ע 1גזלזגכן וגזגנזדי בזאור ׳*־

שהכינה את מלכות היופי ל1963-
את מלכת המים ל״1963
תכשיר גם אותך לקראת העתיד

פני עוד היום
כתל ־ אביב: רח׳ הלסינקי , 1פינת ארלוזורוב 143
חיפהז רה׳ היינה , 10 הר הכרמל, טל׳ 81301
פרסום העליון

.בי או 7ןוסמטי 7ןאי
קיבלת חשבונך,
נא פרע
אותו בהקדם.

*\ 0איכזב שטראוס את פרס, הרי שמעון פרם איכזב גם את שטראוס. אכזבה מרה
\| מאוד, כפי שמסתבר מן הכתוב.
לפני כמה שבועות, אחרי התפטרותו של בן־גוריון, התפנה שטראום סוף־סוף להעלות
על הנייר את רשמי ביקורו בישראל. הם התפרסמו בעתון בתארי קטן, לא זכו לשום
תשומת־לב בגרמניה ובישראל. אך הם מעניינים.
המאמרים רצופים תשבחות לשמעון פרם ,״אותו אני מכיר מזה כמה שנים,״ ושהוא
,איש־סודו המקורב של בן־גוריון.״ פרם זה, כך כתוב, הוא ״שר־ד,בטחון בממשלה הישראלית
החדשה.״ כמה התאכזב שטראוס כאשר נתגלה לו, כנראה באיחור רב, כי פרם איחז
את עיניו, שלא עלה לפיסגה, אלא גלש למטה?
המאמרים גדושים רשמים נדושים של תייר שיטחי, אך טבעו של שטראום מבצבץ גם
בהם. כמה וכמה פעמים חוזר הוא ומכריז בהתפעלות כי בישראל הוגשם החלום הגרמני
הנושן של ״איכרים־חיילים״ ,של ״ישובים צבאיים״ — אחד הרעיונות המקודשים של
ההיסטוריה הגרמנית־פרוסית, שהיה נושא חביב במיוחד על אדולף היטלר והיינריך הימלר.
לא פלא הוא, בעיני שטראוס, כי ״בן־גוריון וכמעט כל עוזריו באו מן התנועה הקיבוצית.״
שסראום מתפאר בכך שניתן לו אמון מלא בישראל, וכי הורשה לבקר באופן חופשי
״שכרו של אלוף בצה״ל שווה לשכרו
בכל מיתקני ההגנה של ישראל,
של סרן גרמני. רוב הנשים של הקצינים והפקידים הבכירים ביותר הולכות לעבוד במקצוע
כלשהו.״ התצלומים מראים את שטראום מסייר בכור האטומי, משוחח עם שמעון פרם, עם
עוזי גל, עם קצינה של צה״ל, ועומד דום (ליד סגן־אלוף ישראל) בבית־הקברות של חללי
הצבא הגרמני בנצרת.
לשיאם מגיעים המאמרים בתביעה שהיא אחת מאבני־הבוחן לגרמניה החדשה: קשירת
היחסים הדיפלומטיים עם ישראל. קובע שטראוס:
״ממשלת ישראל מוכנה לכונן יחסים דיפלומטיים עם גרמניה החדשה. היא מפרסמת,
כמעט ללא הפסק, הכרזות האומרות כי אין להשוות את גרמניה החדשה עם גרמניה של
היטלר! שאין הילדים צריכים לסבול בעד עוונות הוריהם. וזאת בשעה שממשלת אזורי,כיבוש
הסובייטי (קרי: גרמניה המזרחית) מנהלת תעמולה מלוכלכת, ביחוד בארצות
החדשות של אסיה ואפריקה, בטענה שגרמניה המערבית היא יורשת היטלר, וכשאפילו
בארצות של בעלות־בריתנו נשמעות ההשמצות הסובייטיות.״
אסור לשכוח גם את היהדות העולמית — זו שהיטלר אמר עליה שהיא שולטת בעולם.
״עוצמת ההקרנה של ישראל בעולם׳ כולו — ולא רק בעולם היהודי — היא אדירה.״
ועל כן :״צעד זה (כינון היחסים) יכול היה להיות סיום רב־תפארת, הסיום היפה ביותר
לפעולתו בת־15־ד,שנים של קונראד אדנואר.״
מדוע העלה שטראוס תביעה זו — לה התכחש בפירוש עוד ביום בואו לישראל? ״אל
תשלו את עצמכם,״ אמר לי אוגשטיין ,״ישראל מעניינת אותו בדיוק כמו איי פיג׳י. הוא
פשוט מריח שיש פה הזדמנות.״
איזו הזדמנות? לאמץ לעצמו את התביעה המוסרית ביותר הקיימת עתה בגרמניה, נחלת
החוגים המתקדמים ביותר בעם ובנוער. אחרי פרשות־השחיתות שלו, ואחרי מיבצעו הניאו-
נאצי נגד השבועון המסויים, זקוק שטראום לכל אדרת מוסרית־מתקדמת שהוא יכול לשים
עליה את ידו.

מומחה לבעיות שיער
ולבעיות קוסמטיות

* ש סי כהש ני ה להפקעת תביעה זו בידי שטראום. היא מהווה מוקש בעל כוח־נפץ
רב, אותו מטמין שטראוס תחת עכוזיהם של מתחריו ויריביו.
כאשר היה בממשלה, לא חלם שטראום להציג דרישה כזאת. להיסך: הוא התנגד לה,
כשם שהתנגד בפירוש להסכם־ד,שילומים. הוא יודע כי כל שר־חוץ גרמני נאלץ להתנגד לה.
אבל שר־החוץ הנוכחי, גרד,ארם שרידר, הוא מתחרהו של שטראום על כס השלטון, ולא
איכפת לשטראוס לדפוק אותו. גם לא איכפת לו למרר קצת את חייו של לודביג ארהארט,
ראש־ד,ממשלה החדש, שייכנס לתפקידו בחודש הבא. כי ארהארט, בן־בריתו לשעבר, כבר
הודיע כי לא יכלול את שטראוס בממשלתו.
שני נימוקים כבדי־משקל בפי ממשלת גרמניה נגד כינון היחסים. ראשית: כל השגרירים
הגרמניים במרחב, ללא יוצא מן הכלל, מתנגדים לכך בחריפות, בטענה כי גרמניה תאבד
את השווקים הערביים ואת הקשרים הדיפלומטיים, אותם רכשה לעצמה בשנים האחרונות.
רוב שגרירי גרמניה המערבית הם ותיקי הרייך השלישי.
שנית: הדוקטרינה של האלשטיין, הנקראת על־שם מי שהיה מנהל משרד־החוץ הגרמני.
הוא קבע עקרון־ברזל: כל מדינה שתכיר בגרמניה המזרחית, ינותקו אוטומאטית יחסיר,
עם גרמניה המערבית. עקרון מטופש זה (המזכיר את יחם הערבים לישראל) שולט שלטון
עליון בכל המדיניות הגרמנית, הפך לפרה קדושה.
אם תכונן גרמניה יחסים עם ישראל, כך טוענים כל השגרירים, יכירו מדינות־ערב
בממשלת גרמניה המזרחית. אז תצטרך בון לנתק את יחסיה עמן — ותאבד בכך את כל
הישגיה וסיכוייה במרחב.
כאן, אם כן, יש ניגוד ברור: מצד אחד התביעה המוסרית הברורה, מצד שני השיקול
האינטרסנטי הקר.
האם מסוגל אדנואר לסיים את הקאריירה שלו במחווה עליון כזה? הדבר מוטל בספק
(הנושך בעסוד )14
החולח הזה 4!<:7

ב מדינה העם הפחד מהיודחב
מה גורם לצרות־האופק של הנוער העברי?
חיווה את דעתו השבוע הפרופסור אום
מנדילוב, ראש החוג לאנגלית באוניברסיטה
העברית:
•לדעתי גורמת לכך האנרופוביה, היינו
הפחד מהמרחב. המישקל שנית! ללימודים
יהודיים (לשון עברית, תנ׳׳ן, תלמוד, ספי
רות עברית, היסטוריה יהודית) הוא מחוץ
לכל פרופורציה. ענשיו רוצים להוסיף לזה
את לימוד דברי־ימי הציונות. גוש זה מוב־רח
לבוא על חשבון המיטען ההשכלתי הרחב.
•חוסריהאיזון
מוליד גסואיזם תרבותי י־פרובינציאליות
של ערכים. ההגזמה מביאה
לאדישות אצל התלמיד, ואף מעוררת טינה
לערכים.״

יחסים מרחביים
1*111 שד הכרה
האזרח עמד בתור הארוך, תחת קרני־השמש
הלוהטת, קילל את הקואופרטיבים
לתחבורה ואת שכיריהם השובתים. תוך כדי
כך קרא על פלישות ההורים הדתיים לכמה
בתי־ספר בארץ (•הדתיים האלה כבר עולים
על העצבים. צריכים לעשות משהו נגד זה!״)
ועל התפטרויותיו הנצחיות של משה דיין
(״די כבר! שיחליט, ויפסיק לבלבל את המוח!״).
ואז,
לפתע, לכדה עין האזרח ידיעה קטנה,
שהשכיחה לרגע את הקואופרטיבים, את
הדתיים ואת משה דיין גם יחד. הנהגת הכורדים
הלוחמים בעיראק, כך נאמר, החליטה
לכונן את עצמה כממשלת כורדיסתאן
החופשית.
קשה היה לעמוד על טיבה של הידיעה,
מאחר שדרכי התקשורת בין כורדיסתאן העיראקית
זבין בירות העולם לקויים ביותר.
הכורדים, הלוחמים במעוז־ההרים שלהם,
מוקפים אויבים מכל העברים, וכל קשר
עם החוץ מתקיים בדרכים עקלקלות. אך גם
לפני האימות הסופי, היתד, הידיעה כרוח
רעננה ומשיבת־כוח. היא הוכיחה כי אי־שם
במרחב, לא הרחק מגבולות ישראל, פועלת
שאיפת־חופש של בני־חורין, היקר בנכסי
האדם.
אין פנאי. היה גם צד עגום לידיעה.
היא הבליטה שוב את האפסות הנוראה של
משרד־החוץ הישראלי.
אם קמה ממשלה כורדית, המגלמת את
התביעה להכרה הבינלאומית במדינת כור־דיסתאן
עצמאית — היה על ממשלת ישראל
לקבוע עובדה היסטורית, להיות המדינה
הריבונית הראשונה בעולם המכירה בה.
כל מדינה אחרת בעולם תהסס מלצעוד
צעד זה, מחשש פן יקלקל הדבר את יחסיה
עם גוש מדינות ערב. אולם ישראל משוחררת
לפי שעה — למרבה הצער — מכל
שיקול כזה. אין לה יחסים עם מדינות־ערב,
שאפשר לקלקל אותם.
מדוע התמהמה ממשלת ישראל? מדוע
לא קפצה בראש? מדוע לא הודיעה על
ההכרה? מדוע לא העלתה את בעיית כור־דיסתאן
על סדר־יומה של עצרת או״ם, העומדת
להתכנס?
ממשלת ישראל היתד, עסוקה. היא עסקה
בחלוקת כסאות במשלחת ישראל באו״ם בין
יועצים־ראשיים, יועצים־סתם, סגני־יועצים,
חצאי־יועצים ויועצי־כבוד.
לא היה לה פנאי ליזום מעשים מהפכניים,
העשויים לשנות את כל מעמדה של
ישראל במרחב.
מדיגינת אהבה נוסח צרפת
״העמדה הצרפתית החלה לנוע על פסים
צרים של יחסים בטחוניים, ולבשה את התנופה
של פנומן בינלאומי, כאשר עם בן
50 מי>יון תושבים רוחש חיבה עמוקה לעס
בן שני מיליון תושבים, חיבה שהחלה בעזרה,
חיבה המניבה עזרה, ואנו אסירי־תודה
על כך נתחיל לבנות קו מדיני ובטחוני
באירופה, שבסיסו וקודקודו יהא דומה ליחסה
של צרפת כלפינו
קטע זה היווה את גולת־הכותרת של נאומו
המזהיר של שמעון פרס בכנסת, ערב
היכנס הממשלה הנוכחית לתפקידה — נאום
שהעתונים גמרו עליו את ההלל, ושבידי
הגדירו כ״נאום גמל״ (העולם הזה .)1347
בשבוע שעבר נסתבר מה טיבם של הבסיס
והקודקוד — וגם מה טיב ההערכות
העולם הזה 1357

של שמעון פרס בשטח ד,חיבות העמוקות
והפנומנים הבינלאומיים.
עניין סנטימנטלי. כבר יום לפני ההצבעה
במועצת־ד,בטחון על גינוי רצח שני
הנחלאים באלמגור, הודיעו עתוני ישראל,
מפי סופריהם באו״ם, כי יתכן מאוד שצרפת
תימנע מהצבעה.
ניתנו הסברים שונים לעמדה צרפתית מדהימה
זו. ההסבר המטופש ביותר: שצרפת
רוצה להוכיח בדרך זו שאין היא תלויה
בארצות־הברית, אשר יזמה את ההצעה ה־פרו־ישראלית.
ההסבר הפחות מטופש: שצרפת
רוצה לתקן את יחסיה עם העולם הערבי
בכלל, ועם סוריה בפרט, גם על חשבון
ישראל.
ברגע האחרון השתנתה העמדה הצרפתית.
מאחר שמכל המדינות המיוצגות במועצת־הבטחון
הצביעו רק ברית־המועצות ו־מארוקו
נגד ההחלטה, היתד, הימנעות צרפתית
ניראית כאבסורדית. על כן הצביעה
צרפת אף היא לטובת ההחלטה, אך הנציג
הצרפתי נימנע באופן הפגנתי מלשאת נאום
פרו־ישראלי בעת הדיון.
קשה לתאר הבדל חותך יותר מאשר ההביל
בין עמדה זו, לבין העמדה שנקטה
ישראל, במשך שנים ארוכות, בעת הדיונים
על סיכסוך אלג׳יריה באו״ם. לא זה בלבד
שישראל היתד, מצביעה לטובת צרפת בכל
הצבעה, אלא שהיתה גם נושאת נאומים
אנטי־אלג׳יריים תוקפניים וקיצוניים.
טען על כך בשעתו הנציג האלג׳ירי ב־או״ם,
עבד אל־קאדר שאנדרלי• :הנאומים
האלה גרועים מן ההצבעה. עוד אפשר לסלוח
את ההצבעה הישראלית לטובת צרפת.
אך אי־אפשר לסלוח בשום פנים את הנאומים
של נציג ישראל, שהפך הדובר העיקרי
של התעמולה נגד חרות עמנו!״
החיבה העמוקה של צרפת, שהיא עניין
של •סנטימנט עמוק״ ובלתי־אינטרסנטי (כפי
שהגדירה פר -בהזדמנות אחרת) לא מצאה
ביטוי בעמדה כזאת. היא לא התעוררה גם
למראה גופות שני הנחלאים, שתמונותיהן
צורפו לדו״ח ראש־המשקיפים. מבחינה סנטימנטלית,
היתד, זאת חיבה משונה מאוד.
מדוע התרגש עדלי? לעומת ״הפנומן
הבינלאומי״ של צרפת, שלא הפתיע איש
חוץ משמעון טרם ואותם שהתפתו לה,ערכו־תיו,
בלט פנומן אחר, חשוב הרבה יותר:
עמדת ארצות־הברית.
נציג וושינגטון לא נקט סתם עמדה פרו־ישראלית
פאסיבית. הוא היה הכוח הדוחף
לקבלת ההחלטה התומכת בישראל, הפעיל
לחץ, דירבן והמריץ.
מה גרם לעמדה זו? קודם כל: רצונה
של ארצות־הברית לתמוך בממשלת־אשכול.
אמריקה לא אהבה מעולם את בן־גוריון ה־בטחוניסטי,
ראתה בו גורם ראשון־בדרגה
לאי־שקט במרחב. אשכול השקול מוצא חן
בעיניה הרבה יותר. כאשר הסכים אשכול
להימנע מפעולת־תגמול אחרי תקרית אל־מגור,
השתדלה אמריקה בכל כוחה להוכיח
לו שהדבר כדאי, וכל ישראל תשיג יותר
על־ידי פנייה לאו״ם.

מישחק מחבואים. זה היה הצד ה
גלוי.
אך היה גם צד פחות־גלוי, שלא השתקף
בנאומי גולדה מאיר. הוא נגע למישחק
מחבואים, המתנהל בין וושינגטון וירושלים.
מישחק זה נוגע לעניין־העדין־מאוד, בו
מפעילה ארצות־הברית על ישראל לחץ חסר־תקדים.
כאשר פרצו התקריות על הגבול
הסורי, ראה לוי אשכול בכך הזדמנות מצו־יינת
לדחות את ההכרעה. למעשה נאמר לאמריקאים•
:איננו יכולים לבטוח בהבטחת־כם
לבטחון ישראל, אם לא תוכיחו לנו הפעם
שעמדתכם תהיה חד־משמעית לצידנו!״
החשבון היה, כמובן, כי אמריקה לא
תעשה זאת, מתוך דאגה ליחסיה עם מדי-
נות־ערב. אילו נקט עדלי סטבינסון במועצה
עמדה פושרת, גמגמנית או •מאוזנת״ ,היתד,
ישראל יכולה לטעון• :הנה הוכחתם
שאי־אפשר לסמוך עליכם. אנחנו חייבים
לדאוג לעצמנו, ולכן איננו יכולים לקבל
את דרישתכם בעניין־העדין־מאוד.״
בנאומו הנירגש במועצה הוציא סטיבנסון
קלף זה מידי ישראל. העמדה האמריקאית
היתד, חד־משמעית ותקיפה, והנחילה לישראל
ניצחון מדיני. היו כמה אנשים בירושלים
שהצטערו על כך — כי עתה תגביר
אמריקה את לחצה בעניין העדין, שהוא
חשוב עד אין שעור יותר מבל תקרית
בגבול הסורי.

תר־אביב
שיכון צלב־הקרם
דומית׳ מוות השתררה באולמו של בית-
המלון בתל־אביב. כמה מהנוכחים במקום
החווירו כסיד. אחרים השפילו את עיניהם
לקרקע. כאשר כעבור דקות מספר הופרעה
השתיקה, התחלפה במבוכה של אנשים שנתפסו
בקלקלתם.
היה זה טקס ההכרעה במיכרז הבינלאומי
שנקבע על־ידי עירית תל־אביב לתכנון הסיטי
המודרני, שתוקם בחורבות מנשיה, בין
תל־אביב־ליפו. בתום שבוע דיונים מייגע,
בו השתתפו ארבעה מגדולי האדריכלים בעולם
וצתת שופטים ישראלי, החליטו השופטים
פה־אחד איזו הצעה ארכיטקטונית ראויה
לפרס הראשון מבין 152 התכניות שהוגשו
על־ידי אדריכלים מ־ 32 מדינות.
כל תכנית הוגשה בעילום־שם, כשעליה
מספר סידורי. במעטפות נפרדות צוין מי
הם האדריכלים המסתתרים מאחורי כל
מספר. השופטים החליטו פה אחד להעניק
את הפרס הראשון להצעה מספר .6כעבור
דקות מספר נפתחה המעטפה אשר
נשאה מספר זה והתגלה מי הם האדריכלים
שתיכננו את התכנית שזכתה בפרס:
אלכסנדר בראנקה ופרד אנגארד. השמות לא
אמרו דבר לנוכחים. לעומת זאת השתרר
ההלם כאשר הוקראה המדינה בה תיכננו
שני האדריכלים את תל־אביב החדשה: גרמניה
המערבית.
חקירת עברם של האדריכלים. העובדה
שגרמנים מעוסקים במפעלי בניה ותעשיה
רבים בישראל, אם כי בהסתר ובד,סוואה,
לא הפריעה לגל של תגובות נזעמות.
ראשון המגיבים היד, דווקא ראש עי
רית
תל־אביב מרדכי נמיר, שמיהר לנער את
חצנו מעל התכנית הגרמנית, טען• :אני
הצבעתי בעד התוכנית האמריקאית.״
למחרת כבר הפכה זכייתם של הגרמנים
לשערוריה ציבורית• .לא ניתן!׳ הכריזו
דוברי תנועת החרות• ,לא יתכן שגרמנים
יתכננו את תל־אביב החדשה.״ חברת אחוזת־חוף,
האחראית על ביצוע הבניה בשטח מנשיה,
החלה לחקור את עברם של האדריכלים
בתקופת המשטר הנאצי. דובר עירית תל־אביב
הכריז כי לפי תקנות התחרות רשאית
החברה לבחור לבצע את התכנית שזכתה
בפרס שני או שילוב של שתי התכניות.
לעובדה שזוכי הפרס הראשון היו דווקא
גרמנים, נוסף עוד פרט פיקאנטי, שנראה
שאפילו המתכננים לא נתנו דעתם עליו.
בחלק הצפון־מערבי של הסיטי המתוכננת,
תיכננו האדריכלים הגרמנים בתי מגורים
מתפתלים. במבט מד,אויר יוצרים בנינים אלד,
את סמל צלב־הקרס (ראה עיגול בתמונה).

סת חזירות
אלפי חזירים יצאו בשבועות האחרונים
לגלות. בפיקוח פקידים של משרד הפנים
ומשרד הבריאות, ובחסות מישמרות שוטרים,
הוגלו החזירים מדיריהם באזור רמלה
וסביבת חיפה, להרי נצרת. אלה שלא הספיקו
לעזוב את מקומם, לפני שנכנס לתוקפו
חוק איסור גידול החזיר, הושמדו
ביריות, נקברו לאחר שפוזרה עליהם כמות
רצינית של סיד וכלור.
בצמרת משרד־הפנים שררה אווירת חג.
הפקידים, ברובם הגדול עסקני המפד״ל, יכלו
להצביע סוף־סוף על הישג דתי רציני.
מדינת היהודים טוהרה.
מגדלי החזירים הוסיפו באין מפריע לגדל
את בהמותיהם ולשווק את בשרן בכל חלקי
הארץ. הם גם ניסו למצוא פרצות בחוק, שיאפשרו
להם להחזיק דירים גם מחוץ לאזור
המותר, כדי לחסוך בהוצאות הובלה.
כך פנה אחד ממשקי השומר־הצעיר בדרום
אל בית־המשפט העליון, בטענה כי החזירים
שהוא מחזיק משמשים לצרכי מחקר בלבד.
בכמה קיבוצים אחרים הופקדו תצפיות במרומי
המיגדלים — כמו בימי חיפושי־הנשק
של האנגלים — ולנוכח כל תנועה חשודה
נדחקו החזירים למיקלטים תת־קרקעיים.
הווטרינרים של משרד הבריאות, שערכו
מיבצע בילוש מיוחד, חיטטו בין גללי הרפתות
והדירים, הגישו דו״חות על גללי-
חזירים טריים — כהוכחה על המצאותם.
רומא״ירושלים. היחידים שהחליטו לא
להיכנע לחוק הדתי היו נזירי דיר רעפאת,
בפרוזדור ירושלים. הנזירים האיטלקיים טענו
שלא ייתכן לאלץ אותם לחסל ענף זה
במשק המינזר, בו בזמן שהחזיר אינו אסור
לאכילה אצל הנוצרים. תחילה ניסו פקידי
משרד־הפנים לגלות רוח של הבנה. אך עד
מהרה צץ בליבם החשד, כי מאחורי גלימות
הנזירים מסתתרים סוחרי חזירים זריזים,
המנסים למצוא לגאליזציה לחזיריהם בחסות
(המשך בעמוד )8

ב מדינ ה
(המשך מעמוד )6
הכנסיה. הקצף יצא לכן גם על חזירי דיר
רעפאת.
השבוע איימו הנזירים בפניה לוותיקן, אם
לא ירשה להם משרד הפנים לגדל את
חזיריהם בשקט. פקידי המשרד לא נרתעו
מאיום זה, דרשו מהנזירים לחסל מיד את
חזיריהם — אחרת יושמדו בכוח.
משרד החוץ, שאינו מוסמך להתערב ב״
סיכסוך זה, ראה בכל העניין חזירות סתם.
לדעתו, ישנן די והותר נקודות־חיכוך עדינות
עם הכנסיה הקאתזלית, מבלי לגרום
ריב חדש בין רומא וירושלים, בגלל כמה
חזירים.
צבא המשתמטים

מציעים לכם כתונת חדשה 65 דקרון* ו 35 כותצה
סרוקה. כתונת קלה, נוחה, ממש תענוג ללובשה. כבס בערב,
לבש למחרת — אינה חייבת בגיהוץ. תמיד תופיע מהודר —
עם כתונת. דקרון״ וכותנה של אתא.

להופעה נאה — בכתונת ״ דקרון ״ וכותנה של אתא. מחירה 24.50ל״י.

אתא

לה שיג עתה בכל חנויו תאתא בארץ.
* שם רשום לסיב הפוליאסטר של דו־פונט.

#מתנת החג הנאה ביותר :
מגן־רוח לקטנוע שאפשר להשיג
אצל מנ ח ם מתל־אביב, רחוב הר צל
82׳ המומחה לוטפות ולמברטות.
מנ ח ם שולח את איחוליו לשנה
החדשה לכל לקוחותיו. בטיולים
בחגים ובסתיו המתקרב התקן ב־קטנועך
מגן רוח בטרם תצא
לדרך והבטחת לעצמך ולבת־זוגך
טיול נעים.

למדו לתועלתכם בקלות ובמ הי רו ת

קצינות

ב״אולפן ג רג 00מ )0בשיטת גרג הידועה בעולם.
ההדרכה בידי מר חיים בר־קמא׳ מחבר הקצרנות העברית
בשיטת גרג המוכרת ע״י משרד החינוך.
השבוע מתחיל קורם חדש
ם ר מים :

תל־אביב: בר־קמא, רח׳ בורדו! ,5חיפה:

גי״ס ״במעלה״

מפא״י תלויה בדתיים. הדתיים תלויים בקולותיהם
של בחורי הישיבות ובתמיכתם
המוסרית של ראשי הישיבות. לכן מסתובבים
בארץ למעלה מ־ 5000 בחורים בריאים
וחסונים, הפטורים משרות בצה״ל. הם אינם
ממלאים שום חובה צבאית, אף לא מאלו
המוטלות על אקדמאים או ח״כים בגיל הגיוס.

אינם משוחררים מן הצבא כליל. לכל
אחד מהם פינקס יוצא־צבא, המחייבו להתייצב
פעם בשנה בלישכת הגיוס ולקבל חותמת
כי גיוסו נידחה לתקופה של שנה
נוספת. כי מפא״י יודעת, שכדי להבטיח
את התמורה — כדאי להחזיק תמיד את
השותף תלוי בחסד שנתי, וכל התמרדות
או חריגה מן הקו עשויה לשלול חסד זה.
אך לצד אלפי הבחורים, המקדישים ימים
ולילות ללימוד תורה, מצאו מיפלם מן הגיוס
גם לא מעט משתמטים, הנהנים מחסינות
הדת מבלי שיעסקו בלימוד תורה.
האב העשיר משלם. אין כמעט ישיבה
שמספר תלמידיה הרישמי אינו עולה
על אלה הלומדים בה בפועל. בכל ישיבה
רשומים כמה עשרות צעירים, שאינם מבקרים
בה כלל או הסרים אליה רק פעם או
פעמיים בשבוע כדי לצאת ידי חובה. את
השנים היפות שהם חייבים לבטחון מדינתם,
הם מנצלים לעסקים — החל בעסקנות בשכר
במפלגות הדתיות השונות, וכלה ב־מיסחר.
מדוע
מסכימים ראשי הישיבות לתת
חסות למשתמטים? על כך אין תשובה אחידה.
אחדים עושים זאת תמורת טובת־הנאה
לקופת הישיבה, הניתנת על־ידי המשתמט
עצמו או על־ידי אביו העשיר. הרוב עושה
זאת מטעמים אידיאולוגיים. טענתם: כל עוד
קשור בחור לישיבה, אפילו לשעה אחת
בשבוע, חובה להציל את נשמתו מן ההתפקדות
האורבת לו בצבא.
לצורך זה מתעלמים ראשי הישיבות גם
מכך, שבהרבה מוסדות ירדה רמת הלימודים
כתוצאה מן העובדה שעשרות בחורים
בלתי־מוכשרים מוסיפים לחבוש את ספסלי
בית־המדרש, רק כדי לא לצאת לצבא. עד
קום המדינה היו יוצאים מדי שנה עשרות
בחורים מכל ישיבה לחיי־עבודה רגילים,
אחרי שנואשו מלגדול בתוך הישיבה כרבנים
וכלמדנים מופלגים. מאז קוט המדינה
הצטמצמה נשירה טבעית זו — מפחד
הגיוס.
ספסר ועסקן. בשבועות האחרונים פקד
זעזוע את ביצת ההשתמטות שנוצרה מסביב
לישיבות. תוך כדי חקירתה בפרשת ספסרות
גדולה, גילתה המשטרה כי בפרשה
מעורב באופן פעיל צעיר, החי ופועל בתל־אביב,
בעוד שבאופן רישמי הוא מוצב בכרטסת
התלמידים של ישיבה ירושלמית
גדולה. במיקרה אחר נתקבל מיכתב עלום־
שם במשרד הבטחון, שהצביע על עסקן
פעיל באגודת־ישראל, אשר עיקר פעילותו
מתרכזת ליד טבריה ואילו באופן רישמי הינו
עדיין תלמיד ישיבה בירושלים.
שני מיקרים בולטים אלה, בצירוף עוד
כמה מיקרים קלים יותר, אילצו את משרד
הבטחון לנקום בפעולה כלשהי. אך לראשי
המנגנון הבטחוני ברור היה שאסור לנקוט
בקו קיצוני, העלול לזעזע את היחסים בין
השותפים הקואליציוניים. לכן הסתפקו במשלוח
אזהרה לישיבות, שלא יעניקו שיחדור
לשום תלמיד שאינו מבלה את כל זמנו
בין כותלי הישיבה. החלה גם בדיקה מחדש
של כל המשוחררים, על מנת לברר אם
אין ביניהם כאלה הזוכים בשיחרור שלא
לפי ההסכם.
הבדיקה החלה רק השבוע, ולכאורה היו
כמה מאות משתמטים צריכים להיות מודאגים
מתוצאותיה. אך ספק אם בתום הביקורת
יישלחו למחנה האימונים כל אלה
אשר חייבים היד להשתפשף שם מזמן.
חע 0; 1הזר 1557 .

הו !!,הסוד עד
מינויו שר הואש
החדש שר המוסד
הממוגה החדש
ך* פרשה אשר פוצצה את ממשלת
11 בן־גוריון באה השבוע לסיומה: משבר
התפטרותו של הממונה על שרותי הבטחון
מצא את פתרונו. לא פתרון סופי, כולל —
אבל בכל זאת פתרון.
הודעה רישמית של הממשלה מסרה בי
האיש עלום־השם, שמילא את מקום הממונה
מאז התפטרותו, קיבל מינוי־קבע. אילו
פורסמה הודעה דומה לפני שנה, או אפילו
חצי־שנה, היתד, בבחינת חידוש סנסציוני.
שכן לא היו אזרחי המדינה רגילים עדיין
לשמוע כל הכרזה על הנעשה במוסדות הסודיים
של שרותי הבטחון. אך אחרי התפתחויות
פרשת בן־גל, ואחרי הוויכוח הפומבי
על חלקו של הממונה בפרשה זו

ממונה חדש, הבהיר, הינו אף הוא עניין
פנימי של משרד ראש הממשלה.
אילו באה ההתפטרות על רקע שיגרתי —
מטעמי בריאות, למשל, יתכן פי היתד, דעתו
של בן־גוריון מתקבלת על דעת הממשלה
כולה, והוא היה ממנה יורש כראות עיניו
ל״איש הקטן״• .אולם התפטרות הממונה לא
היתר, פעולה שיגרתית, כי אם אחד המחוות
ההפגנתיים הקיצוניים ביותר בתולדות ממ־שלת־ישראל.
הממונה
על שרותי־ר,בטחון לא התפטר
מפני שהמשכורת הממשלתית לא מצאה חן
בעיניו. בעת שבן־גוריון מסר על כך לממשלה,
לא ידעו רוב השרים את כל פרטי
ד,מיקרה. אולם ברור היה להם כי הוא
אירע על רקע הגילויים הרועשים סביב
פעולות המדענים הגרמניים במצרים. הם גם
ידעו, כי ״האיש הקטן״ התנגש התנגשות
חזיתית עם שמעון פרם, בעניין המדענים.
על כן היתד, מישאלתם הראשונה: לחקור
את רקע ההתפטרות וסיבותיה. בן־גוריון
התנגד לכך.
שרי אחדות־ר,עבודה אירגנו חזית נגד הזקן.
הם הסבירו למישמרת הוותיקה במפא״י
כי סילוק הממונה — אויבו המוצהר של
שמעון פרס — פירושו כיבוש עמדה חיונית
נוספת בידי יורשו השאפתן של בן־
גוריון. מה עוד, שלדחיקת רגלו של ה
מדווח
שרן?
דאגה ננה לזכויות האזרח —
ועל המחלוקת בינו לבין שמעון פרם, השאירה
ההודעה הממשלתית האחרונה את האזרח
בלתי־מרוצה.

הוא רצה לדעת: מה מסתתר
מאחורי ההודעה המעורפלת?
הודעת הממשלה שיבחה את פועלו של
״האיש הקטן״ ,שבמשך שנים כה רבות עמד
בראש המוסד למודיעין ובטחון ושימש גם
כממונה על שרותי הבטחון. אולם היא
הודיעה על מינוי ״האיש החדש״ כראש
המוסד למודיעין. כאשר נשאלה מזכירת הממשלה
מה עם התואר ״הממונה על שרותי
הבטחוך, אותו נשא ״האיש הקטן׳׳ ואם הדבר
מבשר שינוי, השיבה :״אינני יודעת
על שום שינוי בתפקיד!״

האומנם? ואם בן -מדוע?
מיבנה שרותי הבטחון של ישראל אינו
סוד. הוא פורסם על־ידי הממשלה, למחרת
חטיפתו של אדולף אייכמן. הפירוט: חמש
זרועות — המוסד למודיעין ובטחון, אגף
מודיעין של צה״ל, ש״ב, משטרת ישראל,
מחלקת החקר של משרד החוץ — הפועלות
תחת פיקוחו ובתיאומו של ״הממונה״.
עתה, לפי הודעת הממשלה, בוטל תואר
הממונה. אך לא עצם התפקיד.

* 4אשר הודיע דויד בן־גוריון על הת־
^*פטרות הממונה, לפני חמישה חודשים,
עשה זאת רק כדי לצאת ידי חובה פורמלית.
הוא הציג את ההתפטרות׳ כעניין פנימי
של משרדו, הנוגע ליחסי־העבודה בין ראש
הממשלה לבין אחד מפקידיו הבכירים. מינוי

ממשלה אחר.

**.אותו רגע התפתחו העניינים על
|* /שני מישורים. במישור החיצוני הגיעו
היחסים בין בן־גוריון לבין ותיקי מפלגתו
לידי משבר. עד שלבסוף לא נותרה ברירה
לזקן אלא להתפטר, ואשכול תפס את מקומו
בקלות מפליאה.
במישור השני נמשך בירור פרשת הממונה
ביסודיות מכסימלית, חרף חילופי
הממשלות. ועדת השרים שמעה את הממונה
עצמו, את הרמטכ״ל וראשי מערכת
הכטחון. שמעון פרס נכח בדיונים, בהיותו
משתתף קבוע בישיבות הועדה. ואילו שרף
וידין ירדו לעומק, גיבשו הצעות כוללות
ויסודיות.
השאלה שעמדה בפני ועדת השרים היתה:
האם צדק בן־גוריון, כאשר הטיל דופי בהערכות
ובמסקנות שהסיק הממונה, ביחס
לגרמניה?
הממונה לא הסתיר מעולם את עמדתו
האנטי־גרמנית, אולם הוא טען כי עמדה
אישית זו לא השפיעה על פעולותיו המקצועיות.
תפקידו היה לאסוף אינפורמציה,
לעבדה ולהעבירה לראשי מערכת הבטחון
— כדי שאלה יגיעו להערכות מדיניות.
״האינפורמציה שסיפקתי היתד, נכונה,״ טען
הממונה ,״לא אני הגעתי לידי הערכות ומסקנות.״

זאת
עשה שמעון פרם; והממונה
התנגד להערכותיו.
מדווח ידין

— תוך עבודת־יסוד לעומק
ממונה היתד, משמעות רבה ביחסים עם
גרמניה — תוך סטירת לחי מבזה לממשלה
ולכנסת.
אחדות־ד,עבודה אף שיכנעה את הדתיים
להצטרף לחזית נגד בן־גוריון, הגישה אולטימטום:
בירור פרשת התפטרותו של הממונה
— או משבר ממשלתי חמור. מול
מרד אחדות־ד,עבודה והדתיים, והגיבוי השקט
של ותיקי המפלגה, נכנע דויד בן־
גוריון.
הפרשה הועברה לטיפולה של ועדת השרים
לענייני בטחון, ואף מונתה ועדה בת
שני חברים — זאב שרף ויגאל ידין —
שתבדוק לא רק את פרשת הממונה, אלא
את מיכלול הבעיות של שרותי הבטחון.

כזאת נקבע תקדים חשוב: שענייני
הבטחון והמודיעין של המדינה
אינם נחלתו הכלעדית של
דויד בן־גוריון, או של כל ראש•

כנגדו טען פרס, כי הממונה דווקא הגיע
להסקת מסקנות ׳וגיבוש הערכות — שהסתברו
כלא־נכונות. על כן היה צורך בהערכות
חדשות ושינוי־הנחיות, תוך הטלת דופי
וספק בממונה.
מי מהשניים צדק? השרים לא יכלו להגיע
לסיכום. על אף כל החקירות, לא יכלו
לקבוע הערכתו של מי קבעה את הקו כלפי
המדענים הגרמניים. אולם דבר אחד הוברר:
מימצאיו העובדתיים של הממונה היו נכונים•
על כן, בסיכום דיוניה השבוע, ציינה
הממשלה עובדה זו לשבח, הודיעה כי היא
תפעל ביתר שאת על פי הקו הקודם —
נגד המדענים הגרמניים.
מה עשתה בינתיים ועדת שרף־ידין?
השניים עסקו בעבודת־יסוד, שאיש לא
טרח לעסוק בה עד כה. מטרתם: לערוך
תקנון והנחיות־קבע ראשוניים לשרותי ה־בטחון.
מסקנות
הועדה והמלצותיה הוגשו פה־אחד.
אך אפשר היה להכיר בהן ביתר הבלטה
את תכונותיו של שרף, הידוע כחסיד
אמיתי וכן של דפוסי־השלטון הדמוקראטיים.
צירוף האות הראשונה של שמות שרף וידין

יוצר ש״י — זכר לשרותו של שרף בשרותי
הידיעות של ההגנה.

אף הדבר לא פגם פגישתו של
שרף אל מעמד האזרח מול המנגנון.

רקע זה ניתן להבין את ההמלצות
החשובות ביותר של דו״ח שרף־ידין.

** טעמים מוכנים, אי־אסשר לסרסם
ולפרט את כל המלצות ועדת־השניים.

אני ב א
לי שראל

ב מדינ ה
מ פ לגו ת
אן־ ד ״ן־ די1ו

ר ק 4ה צגו ת
בתל ״ אביב, הבכורה, באולם קולנוע ״תל־אביב״ 28 ,לספטמבר 9.15
29 לספטמבר 9.15
30 לספטמבר 9.15
1לאוקטובר 9.15
בערב בערב בערב בערב

רק 2

הצגו ת

בחיפה, אולם תמר 3 ,באוקטובר 7 ,ו־ 9.30 בערב

רק 1

ה צגו ת

בירזשלי 5 , 0באוקטובר 7ו־ 9.15 בערב

מכירת הכרם־סים החלה

תל־אביב, רוקוקו, כנף, לאן, שרותרון; חיפה׳ נובה; ירושלים כהנא.
תקליטי קליף ריצ׳רד והצלליות על תקליטי קולומביה
בכל החנויות

תשבץ העוד הזה 4357
יופי של תשבץ מגיש השבוע סימן־טוב סימן־טוב, המבוסס על נושא אחד: מוסיקה.
ואכן, כמעט כל המונחים שבו הם מוסיקליים. סימן־טוב, שחיבר את התשבץ משוס
שחשתעמם בשבת, הוא בוגר צבא, בן ,21 המתכונן להמשיך את לימודיו בטכניון.
מאווז )1 :ה•
נבוה בסולות רנב־רים;
)4באיטיות
מתונה; )10 משולם
הצלילים; )11 קול
גברי נמוד )13 :מסולם
הצלילים; )14
מלחיז צרפתי (1875־
— )1937 הפור)15 :
כמות 17 לי-
ביטוס: לפי הרצון:
)19 ישז )20 :מ־ז׳ור;
)22 קול נמוד:
)25 כלי מחרם; )28
ראשי־תבות שמו של
מחבר ״מהוד האש״;
)27 מסביר; )30 מוסיקה
מקהלתית, ללא
ליווי כלי; )32 תנו־דת־קול;
)33 מסולם
הצלילים; )34 כותב
תולדותיו של היידן;
)36 מסולם הצלילים;
)37 עליה נשענים
טתרי הכינור;
)39 פילוסווי יהודי;
)41 בור מים; )42
מספר הצלילים בסולם דודקאפוני; )44א טנדולי המלחינים; )23 מעליו עובר קופץ-
קורד )46 :נושא בפונה; )48 אבל; )50 לגובה; )24 לרפואה ולמאור; )26 שירטוט
תחילתו של מחבר ״הקלע החופשי״)51 :
ניאונרפי; )28 שישה סררי־משנה)29 :
שיר באופרה או באורטוריה; )43 עוף בעל תמליל של אופרה; )31 חיבור קצר של
זנב מהודר; )55 נביה; )57 מילת בקשה; מוסיקה בלית, במיפעם מהיר; )32 מעבר
)58 זכרונו לברכה; )59 עיבוד שונה של מעל לנהר; )35 תיאטרון יפאני מסורתי:
נושא אחד; )60 אופרה של ליאונקבאלו.
)37 הצנת בכורה; )38 תו או קבוצת תוים,
המהווים יחידת משקל 40 קול — קול
סאונד )1 :נוח הצליל; )2נרו יאיר;
מהשמים; )41 מילת תחינה; )43 מלחיז ש)3מז׳ור;
)5עמוד מים )6 :יצירה לשני בביצוע יצירותיו התמחתה רוזליז טורק;
קולות; )7נבל בלי תור; )8תבונת הצליל; )45 פסנתרן רכרוכי; )46 הגבהת בחצי טוז:
)9הרכב צלילים שלם; )12 מכשיר עינויים; )47 ביצוע שלם לקול או כלי יחיד)49 :
)15 יצירה כנסייתית רב־קולית; )16 הפרש: מקהלה )52 :שר; )54 מסולם הצלילים;
)!9עזלחין הונגרי. שותפו של ליסט; )56 )21 מסולם הצלילים; )58 מש.
דרכים לוהטות להדסה מור
רומן של אהבה לוהטת,
צמאה מסונוורת, הרסנית,
תועה — ונואשת, שמתוכו
עולה הנשמה החטופה
של הווי חיינו. העלילה
מתרקמת על רקע מציאותה
הממשית של ישראל בשנים
האחרונות, על התמורות
החברתיות והרעיוניות
המעמיקות שחלו בה.
רומן־בכורה של מספרת
צעירה.

ישנן שיטות רבות, שבעזרתן מגיעים אנ־שים
לידי החלטה. אחדים עושים זאת בשיטת
עץ או פלססיין, אחרים תולשים עלי
פרחים. אנשים חשובים עורכים ישיבות
ובודקים סטטיסטיקה, ילדים קובעים לפי
אן־,דך דינו. אבל לכל השיטות האלה מכנה
משותף: מגיע רגע בו נגמר המישחק ונופלת
ההכרעה. אצל ילדים, למשל, מגיעה
השורה האלמותית: אליק, בליק, בוס!
גם שר החקלאות משה דיין עמד בפני
הצורך להכריע. הברירה: להתפטר או לא
להתפטר מממשלת אשכול?
עם הרכבת הממשלה הודיע כי הוא מתפטר.
כעבור שבוע חזר בו. לפני שבועיים
חזר בו מן החזרה הקודמת. שעות ספורות
לפני תחולת ההתפטרות הודיע שעוד
לא סיכם סופית. לאזרחים, שעקבו בתימהון
אחר התהפוכות, היה חשק עז לקרוא לו:
.נו, תאמר כבר בום!״
מכתב בכים. את מכתב התפטרותו
מסר דיין לידי לוי אשכול לפני שבועיים,
דקות ספורות לפני ישיבת הממשלה. אשכול
שמר את המכתב לעצמו, לא מסר את
תוכנו לשרים.
עבר שבוע, וגם אז לא הודיע אשכול על
המכתב, שקבע את מועד ההתפטרות ל־סז
בספטמבר. ואז דאג דיין עצמו להדליף את
תוכן המכתב לעתונות.
טענותיו לא השתנו. התלונן דיין: אין משתפים
אותו בהכרעות בסחוניות ומדיניות,
מונעים ממנו שליטה יעילה על ענף המזון,
הקשור — לדעתו — בייצור חקלאי.
כאשר הודיע לראשונה על כוונתו להתפטר,
לפני שלושה חודשים, היה חוד טענותיו
של דיין בסחוני־מדיני. הפעם עבר
הדגש לצד הכלכלי. ליתר דיוק: דרישת דיין
להעביר למשרד החקלאות את חטיבת המזון
של משרד המסחר והתעשיה.
תמרץ כלכלי. ככל שהתקרב ה־סו
לחודש התגלה מחזה מוזר: אשכול, שבתי
חילה הודיע כי לא יפריע לדיין להתפטר,
עשה עתה מאמצים של ממש להשאירו בממשלה.
הסביר אחד ממקורביו של ראש
הממשלה :״אשכול לא כל כך רוצה אותו
בממשלה, אבל הוא רוצה משברים עוד
פחות.״
החשש: התפטרות דיין תאיץ את התפטרותו
של שר הדואר אליהו ששון, ואחריה
אולי התפטרויות נוספות. כל התפטרות
תשמש רקע להתקפות והשמצות הדדיות,
וכל מינוי של יורש יעורר בעיות
אישיות בצמרת מפא״י. על כן העדיף להשאירו
בממשלה, עד אשר יצליח לבצר
את מעמדו יותר.
הנסיון הרציני ביותר נעשה ביום ראשון
בלילה, בביתו של אשכול בירושלים. ספיר,
יריבו של דיין, היה מוכן לוזתר על חטיבת
המזון. אלא שחטיבה זו רוקנה מתפקידה,
כאשר הוצא ממנה הפיקוח על תעשיית המזון
— ופיקוח זה סרב ספיר בכל תוקף
להעביר לדיין.
כי ספיר, ועמו חלק מוותיקי המפלגה,
חששו שדיין, אשר נכשל במאמציו הבט־חוניים,
ינסה לרכז את כוחו בחזית הכלכלית.
השתלטות על כל ענף המזון היתה
נותנת בידו אפשרות לתמרן כרצונו במדד
יוקר־המחיה ובאספקת המזון, למוטט את
המערך הכלכלי של אשכול וספיר בהזדמנות
הראשונה, ובזאת לפגוע בנקודה הרגישה
ביותר שלהם. על כן הסתיימה הישיבה
ללא הכרעה, ת-ך מידה לא קטנה של
כעס.
ה״ 10 בספטמבר הגיע, ודיין הודיע שאינו
מתפטר. גם הפעם לא אמר בום!
בוגגנון מאו״ב רוח אפריקאי
קיימות שתי דרכים המאפשרות לאזרח
ישראלי לבלות חופשה בחו״ל שלא על חשבונו:
לזכות בהגרלה או לצאת בשליחות
מטעם מוסד כלשהו. כיום קיימת דרך נוספת,
חלוצית יותר: לצאת כמומחה לפיתוח
ארצות נחשלות. צורה זו לבילוי חיפשה
הינה אף רנטאבילית ביותר. ניתן באמצעותה
לשוב ארצה לאחר שנתייס־שלוש עם
חשבון שמן באחד הבנקים בשוזיץ.
קשרים כמקום כישורים. באם יש
ברצונך לצאת כמומחה ישראלי, חובה עליך,
כמובן, להצטיין במקצוען, לחכות לדרישה
ממדינה אפריקנית או דרום־אמריקאית לאנשים
במקצוע זה, ואז להציג את מועמדותך.
חפולס הזה 1357

משום מד״ אין דרך זו עוזרת תמיד. תופתע
תמיד לגלות שאינך יכול לצאת אם
בגלל אי ידיעת שסה זרה, אם בגלל שנמצאו
בעלי מקצוע טובים ממך. תופתע גם
לשמוע שחוטר כישורים לא ימנע בעדך
את הנסיעה — בתנאי שבמקום כישורים
מתאימים יהיו בידיך קשרים מתאימים.
שלוש מחלקות — המחלקה לשיתוף בינלאומי,
במשרד החוץ, המחלקה להדרכת חוץ
במשרד החקלאות, ולישכת הטמנכ״ל לתפקידים
מיוחדים במשרד הבטחון — מרכזות
בידיהן את הסיוע הישראלי לחו״ל. קיימת
אומנם גם הלישכה לסיוע טכני, במשרד
ראש הממשלה, אך פעילותה של לישכה זו
מצומצמת וכמעט אפסית.
תחומי עבודתן של המחלקות שהוזכרו
מוגדרים היטב: כל הבקשות לסיוע מועברות
אל המחלקה לשיתוף בינלאומי, הידועה
יותר בראשי־התיבות של שמה, מש״ב. זו
מעבירה את הבקשות לסיוע חקלאי למשרד
החקלאות, ואת הבקשות לסיוע צבאי, שהינו
בדרך כלל בנושאי נח׳׳ל־גדנ״ע, למשרד ה־בטחון.
בבקשות לסיוע שאינו חקלאי או
צבאי, כשליחת רופאים, מורים וכד, עוסקת
מש״ב עצמה.
ועדות קבלה, בהן יושבים נציגי משרדי
החוץ, החקלאות והבטחון, מתכנסות מפעם
לפעם ובוחרות במועמדים ליציאה. מאחר
ועל כל תפקיד פנוי בחו״ל יש עשרות
מועמדים, רובם חסרי קשרים, נבחר תמיד
אותו מועמד אשר מצא לו פטרון בין חברי
ועדת הקבלה.
מועמד שנבחר עובר מיד טיפול מזורז:
במקרה ואין הוא יודע את שפת המדינה
אליה הוא נשלח, לומד הוא אותה תוך חודש
בקורס אינטנסיבי. באם הוא מומחה
חקלאי, ישלח למכון לידע חו׳׳ל ברחובות,
כדי לעבור קורם מזורז במקצוע אותו יוצא
הוא להדריך. גם לפרנסתו אין הוא צריך
לדאוג: מש״ב תפרע את כל חשבונותיו.
כמאלי לומדים אידיש. מש״ב היא
טחלקה עשירה מאוד. זאת יודע כל אחד
במשרד החוץ ומחוצה לו. המחלקה, אשר
בראשה עומד האלוף רמז, החלה בפעולותיה
בשנת ,1958 כמדור קטן במסגרת מחלקה
אחרת — המחלקה למוסדות בינלאומיים.
כיום זוהי המחלקה הגדולה ביותר
במשרד, וכדוגמת המחלקה המקבילה לה
במשרד החוץ הצרפתי, עומדת היא להיהפך
בקרוב למינהל עצמאי. שמועות אומרות שתקציב
המחלקה, אשר בגלל סעיפיו הסודיים
אינו מתפרסם, שוזר. לתקציב משרד
החוץ כולו. זוהי גם אחת הסיבות, בגללן
להוטים רבים לצאת לחו״ל כמומחי מש׳׳ב.
משכורתו הממוצעת של מומחה ישראלי
היא כ־ 200 ליש״ט לחודש. במידה ואותו
מומחה הינו מנהל מחלקה בבית־חולים או
מהנדס, מגיעה המשכורת עד ל־ 700 ליש״ט
לחודש. לכך נוספים מענקים למזגן־אודיר,
למקרר חשמלי, ריהוט, השתתפות בהחזקת
רכב, השתתפות בשכר־דירה, באם הוא עולה
על 20 אחוז מהמשכורת, והמשך זכויות
בקרנות פנסיה וגימלאות. חישובים שנעשו
הוכיחו, שביכולתו של מומחה לחסוך, בהתאם
לדרגתו, בין 50ל־ 300 ליש״ם בחודש.
אישור מומחים שלא על סמך בדיקה
ממשית של ועדת הקבלה גורם לא פעם להימצאות
האנשים הלא־נכונים במקום הנכון.
במקרה אחד נשלח המורה אליהו
אפרם למאלי, בלי שיבדקו את מידת שליטתו
בצרפתית. מאידך, שלטו כל התלמידים
היטב באידיש.
לרון העליז. ישראלי אחר, ויטולד לוין,
חזר ארצה מניגריה, לשם נשלח כרופא,
שבוע ימים בלבד לאחר שהגיע לשם. הסתבר
שבגלל אי ידיעת תנאי המקום ישן
במיטתו ללא כילה, והחום והיתושים הבריחו
אותו, כשהוא על סף התמוטטות נפשית.
אותו אדם לא עבר בדיקה רפואית
לפני צאתו והאסמכתא היחידה לצאתו היתד.
— מכתב המלצה ממוסד אמריקאי.
המגמה של שרותי הבטחון, הבודקים
כל מועמד, היא לא לאפשר הס־תננותם
של מומחים בעלי עבר פלילי,
במיקרה אחד בוטלה,
שעות מספר לפני המראת המטוס, יציאתו
של מומחה בשם אורי רמתי, אשר עמד
לשמש כיועץ כלכלי לנשיאה של ניג׳ר, לאחר
שהתגלה שעל אף תעודותיו המצויינות
של המומחה מאוניברסיטת פרינסטון, היתד,
תעודת הבגרות שלו מזוייפת. אותו מנגנון
איפשר למשה לרון, צנחן לשעבר, לצאת
לטוגו כמדריך חקלאי, למרות שהשאיר אחריו
חובות. משה לרון, שהמשיך באורח
חייו העליז גם באפריקה, הוחזר לאחר התערבות
ממשלת טוגו.
לא ייפלא איפוא, שעם כל ההערכה לפעולתו
של אותו קומץ מומחים, העושה
עבודה יפה ומייצג את ישראל בכבוד, מצ־העולם
חזח 1387

טיירת דמותו של המומחה הישראלי כ־קארייריסט,
חסר כישורים מתאימים ורודף
הכנסות קלות.
עת1נ1ת הנאצי הידוע
פניית האינטרפול היתד, שיגרתית: מה
ידוע למשטרת ישראל על חשוד בשם הרמן
וילהלם שמידם, שהתגורר, כנראה, זמן מה
בישראל תחת השם אגון אלכסנדר פירט?
לשאלה צורפה גם הידיעה, כי שמידט־פירם
נעצר בגרמניה.
בימים של חדשות מרעישות, היתד, ידיעה
זו זוכה לכמה שורות. אך אחרי המתיחות
על הגבול, ובטרם יעלה המתח בפרשת התפטרותו
של דיין, נראתה ידיעה זו לעורכי
הצהרונים כחומר לסנסציה ממדרגה ראשונה.
הצטיין בכך מעריב. בצד הידיעה על בקשת
האינטרפול, שהגיעה לכתב העתון מדובר
המשטרה, פורסמה גם כתבה מאת
סופר מעריב באשקלון, העיר בה התגורר
שמידם בין 1949ל־ .1954 הפיסקה החשובה
בכל הכתבה של הסופר המקומי :״(פירט)
חשוד כאחד הפושעים הנאציים המבוקשים.

רק בממדיו מן הקשר בין המדענים הנאצים
ועבד אל־נאצר.
עתה כבר הפך שמידט אוייב הציבור מם׳
1בהעדרו. עורך מעריב הקדיש לו מאמר
ראשי, שהתריע :״החרפה!״
התרמית. לפתע חלה תפנית. תחילה
הודיע משרד הפנים כי בדק את כל המים־
מכים בתיקו של שמידט־פירט, ולא גילה
שום מיסמך שיהא בו כדי להעיד על עברו
הנאצי. ואילו מברלין הגיעה ידיעה, שהבהירה
כי שמידט אינו מואשם כנאצי, ומעולם
לא הועלו נגדו טענות על ניסויים
רפואיים או פשעים דומים נגד האנושות.
בסך הכל, נאמר, עומדת נגדו תלונה על
מעשה־מירמה רגיל.
המעשה: התראות כאחר, בזה שלקח לעצמו
את זהותו של הרופא היהודי פירט,
שנרצח על־ידי הנאצים במלחמה. שמידם
עצמו שרת בימי המלחמה כסניטר בבית-
חולים בוינה, אחרי שהספיק ללמוד משך
כמה שנים רפואה. על כן הצליח במקצועו,
כאשר נטל את זהותו של פירט.
הוא הגיע לארץ לא כדי לברוח ממחפשי־הנאצים,
אלא מתוך תקווה כי בישראל יוכל
להסתדר כלכלית. כאשר לא קרה הדבר לשביעות
רצונו, היגר לארגנטינה, עבר ל
שפנפנה
קארול
היא אמרה לא

קבוצת השפנפנות כמועדון
הוא שלף סכין
ייתכן שהאיש הועסק על־ידי הנאצים בביצוע,
הניתוחים המדעיים׳ ,בעיקר עיקור של
נשים. דבר זה היה מסביר את המומחיות
שגילה בתור רופא־נשים.״
למען ההגינות, הוסיף הכתב :״לפי שעה
לא נודעו פרטים על פשעיו של ד״ר פירט.״
כולם מספרים. לא היה בכוחה של
הערת־זהירות זו לצנן את התלהבות עורכי
מעריב בתל־אביב. מה יכול להיות מושלם
יותר מסיפור זה? נאצי שהסתתר בישראל,
עיקור נשים, צייד בינלאומי.
האינטרפול לא הזכיר אומנם את המילה
״נאצי״ ,או עיקור נשים יהודיות, אך הדבר
לא הפריע לאיש. שמידט־פירט הפך להיות
תושב־קבע של העמוד הראשון.
ככל שרבו הפירסומים, התגלו סנסציות
חדשות. המושל הצבאי הראשון של אשקלון,
למשל, ידע לספר כי האיש, שהופנה
אליו לתעסוקה כרופא מיד אחרי כיבוש העיר,
נראה לו חשוד ולכן עקב אחריו.
מזכיר סניף קופת־חולים־לעובדים־לאומיים,
בה עבד פירט, נזכר בתופעות הסאדיסטיות
שבהתנהגות הרופא כלפי חוליו .״ממש
נאצי,״ אמרו עליו. רופא אחר קבע כי פירט
נראה לו, כבר אז, כחסר שיודי־משקל נפשי.
למחרת הופעת הידיעה הראשונה, כאשר
פירסם מעריב כתבה נוספת על פירט, הכתירה
בכותרת :״הנאצי שלח את מרגריטה
(אשתו) להתגייר.״
אחרי טיפול כזה, לא יכול היה איש לזכור,
כי בהודעת האינטרפול לא נאמר דבר
על היות האיש נאצי.
לא נשכח גם סממן שני בסיפורי־הבלהות
הישראליים: הערבי. במיקרה זה: הרוקח
היחיד בעיר, בשארה איברהים, אצלו היה
פירט קונה תרופות. קשר זה, נרמז, שונה

גרמניה, שם התגלתה התרמית.
מעריב המשיך אומנם לדווח על סיבוכיו
של שמידם בברלין, אך הסיפורים היו עתה
חיוורים. מורגש היה, שמי שערך אותם
עשה זאת בלי אהבה. שהרי בסך הכל נגעו
לסתם גרמני, שלא עיקר אפילו יהודיה אחת.
עסקים שפנפנות 11*01
מושבה בריטית, הראשונה מאז ימי ה־מאנדט,
שיגשגה חודש תמים ליד נמל יפו.
זו היתד, מושבה עליזה. שבע נערות בצבעים
וגדלים שונים קישקשו בה בזנבות כותנה
לבנים, זקפו אוזני שפן ארוכות ומתחו רגלים
גרובות ברשת שחורה ובידרו את הגבר
הישראלי הבודד שבא בהמוניו למועדון טוני
ביפו. הן היו מוסד חדש בארץ: השפנפנות
— הגיישות המודרניות של העולם המערבי.
מלצריות־בדרניות (העולם הזה .0353
השבוע חוסלה המושבה בעודה באיבה.
שבע השפנפנות חדלו לקשקש בזנב. הן
רעבות ללחם.
המשקיע נרתע. האפוס הבריטי של
יפו החל כשמשקיע בעל שרשרת מסעדות
בלונדון, סוני מיצ׳לי, החליש יום אחד לשכור
את המועדון של אילקה ואביבה בעג׳־
מי. זה היה מקום חסר מזל משום מה,
שניסגר לא־פעם מחוסר לקוחות. אבל האיש
מיצ׳לי לא האמין באמונות תפלות. הוא
חלם על מכרה של זהב. ערך שיפוצים
באלפי לירות, וייבא מאנגליה צוות עובדים
גדול: טבח, תיזמורת, זמרת כושית, ושבע
שפנפנות ניסיון.
משהו התרחש בינתיים. המשקיע נירתע
מהעזתו. אנשים חזרו והעירו לתוך אוזניו

כי אין שום סיכוי למקום. כעבור שבוע
עזב מיצ׳לי את הארץ. מייד אחריו התנדף
שותפו — המתופף טוני קרומבי. חוב של
עשרת אלפים לירות נותר מאחוריהם.
מיצ׳לי לא ברח ככה סתם. לא היה לו
נעים. המשטרה, החוק ושאר הדברים הללו.
משום כך ניסה לשכנע את עובדיו להאמין
לדיברתו :״אשלח מאנגליה את הכסף.״
חלף שבוע. אפילו שבועיים. כיסוי החובות
לא נישלח מאנגליה. המשקיע מיצ׳לי לא
הואיל לעשות גם את הדבר הראשוני ביותר:
לשלוח משכורות לצוזת עובדיו.
הפסנתרן היה הראשון שהבין עם מי
יש לו עסק וחזר לאנגליה. מנגן הבאס עשה
זאת אחריו. הטבח הסתלק. המושבה הבריטית
התפרקה. ג׳ון, המנהל הזמני, ניסה
בשארית כספו וכוחו לשמור על האיחוד. היה
לו חבל על המקום. הוא העלה על המטוס
את השפנפנה־סטריפטיזאית ג׳ין. הוטל עליה
לשכנע את מיצ׳לי שישלח כסף. באנגליה
אמר מיצ׳לי טוב־טוב, ולא שלח אפילו פני.
על הסכין. ואז, ביום שישי האחרון,
פרץ המרד. שבע שפנפנות ניפנפו.בידיהן:
״שישלמו לנו לפני התכנית אחרת נסרב
להופיע.״ הן התכוונו בסך הכל לתשלום
סימלי יומי של 25 לירות.
״תקבלו רק אחרי ההופעה,״ אמר אשר
פרוספר, שותפם של אילקה ואביבה בהשכרת
המקום, שקיבל אחוזים מרווחי הבאר.
אבל מפקדת המרד — השפנפנה קארול —
אמרה שלא, קודם הכסף אחר כך ההופעה.
שעת האפס הגיעה. הקהל המתין לתחילת
התכנית, אבל המרד התחולל מאחורי הקלעים
.״אז שלף אשר סכין ואיים עלינור׳
סיפרה השפנפנת בבכי. לפרוספר היתד. גיר־סה
אחרת :״איימתי עליהן אבל בלי סכין.״
אבירות מסדר השפנפנות הופיעו אותו
ערב בתוכניתן הרגילה. בשתיים אחר חצות
המתינו לפרוספר שהבטיח לשלם את 25
הלירות לראש. פרוספר לא ניראה. הוא
ברח עם פידיון הערב.
מועדון־מוני ניסגר, אבל טוני המשקיע לא
שלח את החובות. ולא את המשכורות.
הוא גם לא שלח את כרטיסי הנסיעה חזרה
שהובטחו לשבע הנערות בחוזה.
הן ממתינות מחוסרות עבודה, רעבות,
במלון עלוב בתל־אביב. בעלי המלון מאיימים
להשליכם לרחוב.
לפני שלושה חודשים רעבו ללחם חמש
נערות אנגליות אחרות בתל־אביב: הטווים-
טריות המטורפות. לא הולך להן, לאנגליות,
בישראל.

ב מדינ ה פשעים מסו! ל תוך הלירה
כמעם בכל יום שישי בשבוע, בשעות
שלאחר חצות, חוזר המחזה זנשנה. מתחת
לפנס בודד, בקצה הרחוב הראשי של שכונת
ביצרון התל־אביבית, עומדות כמה דמויות
בשקם. חלקן עומדות על המדרכה, חלקן
נשענות על הגדר הסמוכה. צעירים שטרם
מלאו להם 18 שנה. הם מדברים בשקט.
•ברחוב דובנוב יש משהו טוב,׳* מסביר
אחד• .הם הלכו להביא אותה. שברומו אימי
פלה 63׳ .מצאנו שיסה לפתוח את השמשה.״
השימה החדשה. באותו זמן, ברחוב
דובנוב, עמדו ארבעה צעירים והפעילו את
השיטה החדשה. לחוד הגומי, המפריד בין
השימשה הקטנה והגדולה שבדלת הנהג,
תחבו כחמישה־עשר־עשרים גפרורים, שראשיהם
נעוצים חציים בתוך הגומי וחציים
גלויים. כעבור שניה הציתו את הגפרור
התחתון ולהבה מסנוורת עיניים בקעה מראשי
כל הגפרורים.
השמשה הקטנה לא התפוצצה — אך
תחת זאת התקערה מהחום העצום וחלקה
התחתון שהתרומם, איפש לוד הסוגר להינתק
מאחיזתו. במהירות סובבו הארבעה את החלון,
השיטו ידם פנימה ופתחו את הדלת.
כעבור דקות אחדות ליטפו הגלגלים את
האספלט השחור שברחוב ביצרון, נעצרו מתחת
לפנס. הדלת נפתחה והמחכים נדחסו
פנימה להמשך המסע.
במוצאי שבת האחרון, בשעה אחת אחר
חצות, שוב חיכו הצעירים ליד הפנס. המכונית
המהודרת הגיעה בשבעיקבותיה מכונית
נוספת, פורד פאלקון, מודל א,זרו, הנהגים
הזמינו את חבריהם פנימה ושוב יצאו המטיילים
לאפילה.
״איזה גנבים:״ •שימו לב -,אמר המחזיק
בהגה השברולם. הוא לחץ על דוושת
הגז, עבר בסיבוב חד ליד משאית
צבאית שהורידה חיילים במקום. לנוסע־המשאית
לא היה איכפת שאגב כך נשביה
האנטנה של המכונית הגנובה, אלא שהחליטו
ללמד לקח את האלמונים המשתוללים
בכביש. לכן נעמדו לרוחב הכביש, חיכו
למכונית שתחזור.
אבל נוסעי השברולם אימפלה והפלקון
רגילים למקרי־חרום. הם הבחינו בשורת
החיילים העומדת מולם, סטו מיי לתוך
סמטה צרה בשכון הסמוך. מכוניה הפלקוו
עברה בשלום ליד מכונית אחרת שחנתה
ברחוב. אך השברולס השאירה בה שריטה.
כעבור עשרה מטרים נאלצו הכייחים לעצור•
מכונית קטנה מסוג אן.אס.יו—.פרינץ,
שחנתה במרכז הסמטה, חסמה את המעבר
כליל. הם הספיקו להתנגש בה קלות. פתחו
את הדלת ונמלטו לחשכת השדרה שממול.
כעבור זמן קצר הניעה למקום ניידת
המשטרה. השוטרים העירו את בעלי המכוניות
שנחבלו, הזמינו אותם לצאת החוצה.
בעודם רושמים את סרטי בעלי־הרכב, הגיחי
בשקט נוסעי המכוניות הגנובות שברחי.
•איזה גנבים יש בארץ,״ התממו הצעירים.
•גונבים מכוניות ועוד גורמים להם נזק.״
אגב כך הוציאו את מטפחותיהם, ניגבו
בחמלה את הגה המכונית. איש מהשוטרים
לא חשד כי העומדים לפניו הם גונבי המכוניות
עצמם, המוחים, בינתיים, את טביעות
אצבעותיהם שהושארו על ההגה.
חזרה ללילה. אולם במשטרה יש סדר.
אחרי שנבדקו הניירות, פנה סמל הניידת
לבעלי שתי המכוניות שהוערו משנתם, הזמינם
לנסוע עמו לתחנה כדי למסור עדות.
לרגע זה חיכו הנהנים הצעירים. מיד
לאחר שאורות הניידת נבלעו באפילה ודיירי
הרחוב חזרו לנום את שנתם, הרימו
ארבעה מהם את המכונית שחסמה את הכביש׳
הזיזו אותה הצידה. לאחר מכן נכנסו
חזרה למכוניותיהם, המשיכו את סיולם אל
תוך הלילה.

הפטנט

ך* חיילות שוב מתפשטות. הן עו-
ן | שות זאת בסרט איטלקי צבעוני בצהלה
רבה וברעש גדול. בתום יום אימונים מפרך,
כשהן רק מקבלות את הפקודה :״חופשים!״
הן מסתערות על המקלחת, מסירות את נשקן,
קסדותיהן ומדיהן, ובשורה ארוכה מאד
הן מתקלחות ערומות במקלחת שדה.

זה התחיל בסרט האיטלקי נשות־העולס.
כאשר יצא סרט זה אל המסכים התעוררה
שערוריה גדולה, אחרי שהתברר, כי בין
השאר משולב בו קטע המראה את חיילות
צה״ל באימוניהן ובמנוחתן, תוך כדי שילוב
תמונות־עירום של חיילות מתקלחות. צה״ל
טען כי הצילומים הם מבויימים ונציגות־

החי
• לשץהרע: בחיפה, התנפל אלמוני
על צעירה, ניסה לנשקה בכוח, נימלט
בצווחה כאשר זו נשכה את לשונו וחתכה
ממנה את חציה.
• שכרו את הפלים: ברמלה, נלכד
ילד בתוך חבית סיד ריקה, חולץ משם
רק לאחר שמסגר ניסר את תחתיתה.
• יונתי בחגווי השוכר: באשקלון׳
ביקש תושב המקום צו חיפוש נגד
יוניו של שכנו, בטענה כי אחת מיוניו
התיידדה עם יוני השכן ועברה לגור ב-
שובכו.

ישראל באיטליה תבעה מן המסיקים של הסרט לקצץ
הפוגע. המפיקים האיטלקיים מצידם טענו כי הקטע הי
טי, סרבו בפירוש לקצצו. הסנסציה שהתעוררה בעקנ
רוריה זו עזרה רבות לפירסומו של הסרט ברחבי העו
כדי כך הפכו החיילות־המתפשטות לסממן קולנועי
מבטיח הצלחת־קופה לסרט, ממש כמו שמה של ס כבו
ידועה או קטע של חשפנות מסעירה.

הסוו

כן נראית מפקדת יחידת החיילות המתפשטות, בסרט האיטלקי העולם שר
ורוקד המוצג השבוע בתל־אביב. אחרי שחיילותיה פושטות את מדיהן
ומתקלחות ערומות (ראה תמונות למעלה) עורכת המפקדת היפה הצגת חשפנות יחידה.

עירום עם תת־נ

*צרני הסרט האיטלקי שירת־העולס, שהופק
אחרי הסרט נשות:העולס, לא התיימרו להציג בסר!
אוטנטי דווקא. זהו סרט בידור, המורכב מקטעי זמרה
רים ידועי־שם ומקטעי חשפנות של סטריפטיזאיות חג

ובין קטעי החשפנות והזימרה המופיעים
לסירוגין, שולב בסרט, המוצג השבוע בתל-
אביב, סטריפטיז החיילות הערומות.
הן מופיעות בסרט לצלילי מנגינת לכת,
כשהן לבושות בסרבלים צבועים בצבעי הסוואה,
לראשיהן קסדות ובידם תת־מקלעים.
הן עורכות תרגילי סדר מסובכים, מבצעית
תרגילי קרב מגוחכים, ומיד אחר־כך מתפשטות
בצוותא ועורכות הצגת חשפנות המונית
במקלחת. בנוסף לסטריפטיז ההמוני,
עורכת מפקדת החיילות סטריפטיז פרסי.

משמיעה את השיר העברי הבה נגילה במילים
עבריות. כתוצאה מכך נכללה ישראל
בין המדינות המיוצגות בסרט, וטבעי
הוא שבאסוציאציה של הצופה יתקשר גם
קטע החיילות הערומות לשם ישראל, למרות
שהסרט אינו רומז דבר על לאומיותן של
החיילות.

נשק כגורם מגרה

מפיקי הסרט לא הסתכנו. הם לא טענו
כי הקטע הוא תצלום חיילות צה״ל, לא
קישרו בשום צורה שהיא את שם ישראל
לסצינת חשפנות זאת. כל מה שהן טענו
הוא כי ״כך תראה המלחמה כאשר ינהלו
אותה חיילות.״ לצופה גם נעלה מכל ספק

•י ראה שמפיקי הסרת קינאו בחבריהם,
. 4יצרני נשוון־העולס, על הפירסום שקנו
בשל שערורית החיילות הערומות של צה״ל,
החליטו שזהו סמל בינלאומי מושך קהל.
כיון שברור שאי־אפשר לצלם קטע אוטנטי
מסוג זה, נטלו כמה תריסרי חשפניות, הלבישו
אותן מדים ונתנו להן נשק וערכו

כי הקטע הוא מבויים ומפוברק.
אלא שלמרות זאת, הרי בדמיונו של הצופה
בישראל ובעולם מתקשרת סצינת צבא־המתפשטות־להסרטה
באופן כמעט טבעי לישראל.
כי בתודעתו של הצופה מתקשרת
כל תמונת חיילות האוחזות בנשק לשם
ישראל. צה״ל הוא הצבא היחיד בעולם
שזכה לפרסום בשל חיילותיו הלוחמות. ואם
לא די בזה, דאגו יצרני הסרט ליצור גם
אסוציאציה עקיפה בין קטע העירום המזוייף
לישראל.
הסרט מתימר להציג קטעים מארצות
רבות. ישראל מיוצגת בו על־ידי הזמרת
ריקה זראי המופיעה מיד בתחילת הסרט,

כן נראות החיילות בסרט האיטלקי
כשהן במדים. למרות ששום תג
ושום רמז אינו מקשר אותן לחיילות צה״ל, הרי בגלל שערורית

וי3ה זוא שוה..ן?3ה גגירדו״ ,ננסיחת
סוס אימרס׳ חדש המנצל את הסנסציה
של חיילות צה־־ל המצולמות ערומות
מיפגן צבאי פרטי, בו משמש השילוב של
נשק ועירום כגורם המגרה.
לגבי הקהל האירופי, שהוא הצרכן העיקרי
של סרטים מסוג זה• ,ש בדמותה
של האשד״ שבאחת ידה מחזקת השלח ובשניה
מסירה החולצה, משום סמל מיני
מובהק הבא לספק דחפים סאדיסטיים־מיניים.
זה היה הגורם שהביא בשנים האחרוג־ת
לתפוצת־ענק של ספרות הסטאלאגים, המבוססים
כולם על תשלובת של מין ואל מות.
עתה, מצאו יצרני הקולנוע האיטלקיים
את השיטה כיצד להעלות סמלים מיניים
אלה על בד הקולנוע. שום צנזור בעולם
לא יתיר סציג־ת אירוטיות של סאדיזם בסרט,
אך שום צנזור לא יכול לעשות דבר
נגד סצינות של חיילות מתפשטות, המספ
־,קטע
אוטג־שע־
תיו

ה־ולנוע

״;ים קצר חומר

זמ־ז־שם.

וצח
בוויו*ים

קות את אותו צורך פסיכולוגי עצמו. התעמולה
הישראלית, שבמשך שנים התבססה
על המיוחד שבדמותן של החיילות המחזיקות
בנשק, מתנקמת עתה בעצמה, כשב־איפן
תתזהכרתי מזוהית כל סצינה, מעין
זו המופיעה בסרט האיטלקי הנקרא בארץ
בשם העולם שר ורוקד, עם ישראל, ובעיקר
עם דמות החיילות המשרתות בצבאה.
קרוב לודאי שהאסוציאציה בה התקשר
קטע זה לשם ישראל התעוררה גם אצל
הצנזור הישראלי שעה שראה את הסרט.
הוא לא יכול היה כמ בן לקצץ את הקטע
כולו, כיון שהסרט אינו מקשרו לישראל.
על כל פנים הוא החליט לשמור על כבודן
של החיילות באשר הן, קיצץ מספר קטעי
עירום וחשפנות המוניים.

החיילות הערומות שהתחוללה בישראל לפני חדשיס מספר בעקבות
הסרט נשות־העולם, מזוהות החיילות עם שם ישראל. הקטע הוא
כמובן מבוייס ונראה שהאיש שביים אותו לא ראה חיילות מעולם.

0£מי רוצה ביחסים? £39

> ו פ >יך
מתחיל

בעינייך...
ואת יפי עינייך מבליטים תכשירי האיפור
המעולים של הלן קרטיס.
כל אשה יכולה להשתמש בתכשירים
אלה מבלי שתהיה בעלת נסיון באיפור,
משום שהשימוש בהם הוא פשוט כמו
השימוש בשפתון.
ל״הלן קדטים״ כל התכשירים הדרושים
לאיפור העיניים:
זחאשס קוינטט, פירושו חמישיה, והכוזנה
לחידוש האחרון של חברת הלן קרטים,
המגישה לך 5גווני צלליות לעיניים
( ^ 6 511^)10ע )£באריזה אחת, שימושית
ואלגנטית (ראי תצלום).

צללית העיניים של הלן קרטים נועדה
להדגיש את צבע העיניים ולהוסיף להן
ברק ועומק 5 .הגוונים המוגשים לך
ב״קוינטט״ מאפשרים לך לגוון את
הופעתך ולהתאים את הצללית לצבע
השמלה.

המסקרה המשוכללת של הלן קרמים
מעגילה, משחירה ומאריכה את הריסים.
במקלון ספירל או כמקלון מברשת.
המסקנה הנה בעלת ריח נעים, מתייבשת
מיד על הריסים ואינה יורדת במים.
אפשר להשיג גם במילוי.

עפרון הגבות — קיים גם כעפרון
אוטומטי בעל חידוש יחיד במינו: בקצה
העפרון מותקן מחדד שיבטיח שמוש
יעיל בעפרון.

ה״איי ליינר״ הנוזלי בבקבוק, נועד
להדגשת קו העין. בשחור, חום, אפור
ובכל גווני הצלליות.
מקסימות עיניים
עםמוצריהיופי של

(המשך מעמוד )6
חמור. כי מבחינה פוליטית, אדנואר כבר
משול למת. אין הוא יכול לעשות דבר בלי
אישור מפלגתו — בה שולטים עתה יורשים.
וגם בימי־הזוהר שלו לא היה מסוגל
אדנואר להתעלם מדעת משרד־החוץ.
קרוב לוודאי כי אדנואר איכזב את בך
גוריון, כשם ששטראוס איכזב את פרם. כל
זה ברור לשטראוס היטב. אך מה איכפת
לו אם יופיע בינתיים כאיש המוסר?

הגנרריגז שר
•עובדה שאיש מפוקפק כמו שטראום
| |מנם ה לרכב על עניין זה היא רק סרט
מישני. המיבחן נשאר בעינו, והוא אחד ה״
מיבחנים הברורים ביותר לגבי אופיה של
גרמניה הנוכחית.
אילו היתד, השיכבה השלטת בגרמניה
חדורה באמת ריגשי־תיעוב כלפי פשעי
הנאצים, ורצון עז לכפר על הפשעים עד
כמה שאפשר, הרי כלל לא היתר, מעלה על
דעתה להביא בחשבון, דווקא בעניין יחיד־במינו
זה, שיקולי אינטרסים, יהיו חשובים
כשלעצמם כאשר יהיו. כאשר מונחים שישה
מיליון טבוחים על כף אחת של המאזניים —
איזה מישקל יש לחשבונות־הייצוא למצריים?
אם בכל זאת מנצח השיקול המיסחרי־דיפלומטי
הצר — הרי פירוש הדבר כי
תודעת־האשמה היא שיטחית ביותר. אם אי־הד,כרה
הערבית בגרמניה המזרחית חשובה
יותר מאשר ההכרה הגרמנית במדינה בה
מתהלכים רבבות שעל זרועותיהם מתנוססים
המספרים הכחולים של אושוויץ — מעיד
הדבר על אופיו של בעל־החשבון.
דומני כי זהו מיבחן חד־משמעי. הדם
של אתמול — מול הכסף של היום.
יש מיבחנים רבים אחרים, שהם ברורים
פחות. הנה דוגמה קטנה:
לפני שנים, בשעה שסיירתי במיתקני הצבא
הגרמני ובמשרדי המטכ״ל, בבון (לפני ש־שטראום
הגיע לשם) ,שוחחתי ארוכות עם
הרוזן פון־באודוסין, שהיה אז אחראי ל״מנ־היגות
פנימית״ — כלומר, לקביעת הנוהל
והנוהג בצבא.
הגנרל פון־באודוסין, שהיה מפקד בכיר
בצבאו של רומל באפריקה, קסם לי. הוא
הוגה־הדעות הגדול של ״הצבא העממי״,
צבא המורכב מ״אזרחים במדים״ ,המהווה
עמוד־התודך של מישטר דמוקראטי. שוחחנו
על הפלמ״ח, על הקיבוצים, על הצבא של
תש״ח, על רעיונות לידל־הארט, על הניסיון
להקים בגרמניה צבא שלא היה עדיין כדוגמתו
בהיסטוריה הצבאית הגרמנית.
למדתי להעריך ולהעריץ את האיש —
אחד הגרמנים המעטים מאוד, מעל לגיל
,35 שמיהרתי אותו בלבי. אמרתי לעצמי:
אם איש כמוהו ממלא תפקיד כה מרכזי
בעיצוב הצבא החדש, אין להפריז בחששות
לגבי אופיו ומהותו.
לכן עקבתי, מאז, בעניין מיוחד אחרי ה־קאריירה
של פון־באודוסין. ראיתי בו מעין
מודד. אולם נוכחתי לדעת כי הוא נדחק
בהדרגה לפינה, כי השפעתו בצבא פחתה
והלכה, כי רוח אחרת השתלטה בממלכתו
של פראנץ־יוזף שטראוס.
החודש נודעו שני מינויים צבאיים גבוהים•
פון־באודוסין נתמנה כמנהל האקדמיה
הצבאית העליונה של נאט״ו. ואילו הגנרל
הרוזן פון־קיסמנאג נתמנה לאלוף פיקוד המרכז
של נאט״ו באירופה.
שמו של איש זה ידוע גם הוא לטובה.
הוא היה אחד מאנשי ה־ 20 ביולי ,1944
שקמו להרוג את היטלר ולחסל את הרייך.
אמר לי גרמני :״אתה רואה? אלה הם
שני המינויים הגבוהים ביותר שאפשר להע־ניקם
לקצין גרמני — והם ניתנו לשני
אנשים נהדרים, אנטי־נאצים מושבעים.״
אמר לי גרמני שני :״לא דובים ולא
יער. לשלוח אותם לנאט״ו — פירושו לסלק
אותם סופית מכל עמדה של השפעה
בקרב הצבא הגרמני. הם יישבו בפאריס, ללא
שום מגע ישיר עם הנעשה במטות ובדי־ביזיות
של הבונדס־וזר. ואת המינויים המכריעים
בקרב הצבא הגרמני עצמו יתנו
לקצינים מסוג אחר לגמרי — אותם ששירתו
את היטלר בנאמנות.״
אמר לי גרמני שלישי :״זה נכון, אבל
מה זה חשוב? הקצינים של הוורמאכט
הישן — הרעים והטובים כאחד — מתקרבים
לגיל הפנסיה, ויסתלקו. בינתיים גדל דור
שלם חדש של קצינים צעירים, שהתבגרו
אחרי התמוטטות הרייך הנאצי. תוך כמה
שנים יקבעו אלה את דמות הצבא שלנו.
זאת תהיה גרמניה אחרת.״

האם יש ״גרמניה אחרת״ ,שמותר
להתקשר עמה? על כף
יחווה אורי אכנרי את דעתו
ככתבה האחרונה כסידרה
בה יסכם את רשמי ביקורו.

שארל אזנאכור מנשק יד מעריצה בלוד
נשים בלונדיות וחולצות ורודות
אמנות אזרחים
איש אפור.ו 1פלא
בבית־החולים בתל־השומר שכב החייל
יוסי קנוט 20 כשפצעים חמורים בראשו.
החייל, יליד צרפת שעלה לפני 14 שנה
ארצה, נפצע בפעולה קרבית. למרות מצבו
הקשה היתה לו מזה מספר שבועות תקווה
אחת בלבד: לחזות בהופעתו בישראל של
הזמר הצרפתי שארל אזנאבור, שהוא מעריץ
נלהב של שירתו. יוסי החל לכתוב שירים
לכבוד המאורע והתרגשותו גברה יותר ויותר
ככל שהתקרב מועד הופעתו של אז־נאבור.
כתוצאה מכך הוחמר מצבו והרופאים
אסרו עליו לצאת ולחזות בהופעה.
כאשר שמע על כך הזמר והמלחין הצרפתי,
המקבל עבור ערב הופעות בארץ את
הסכום חסר התקדים של שלושת אלפים
דולאר, הביע את רצונו לבקר את החייל
בבית־החולים ולערוך עבורו הופעת חינם.
לבלר קטן. לא היה זה הגילוי היחידי
של הערצה סביב ביקורו של הזמר נמוך
הקומה והצנום, הנראה ממבט ראשון בלבלר
קטן וחסר לחלוחית. פאריסאית בלונדית בת
30 פלוס, ארכיטקטית במקצועה המתגוררת
בפאריס עם כלב קטן בדירה בת ששה חדרים,
הכירה את אמרגנו הישראלי של אזנא־בור,
יעקוב (קובה) זילברינג, ביקשה ממנו
לקחת אותה לישראל כדי שתוכל להכיר
את שארל הקטן מקרוב.
האמרגן שכח את הבטחתו. אולם כשהגיע
אזנאבור לנמל התעופה בלוד, כבר

זמר אזנאבור
לאשה המגעילה ולבעל הנזזניח

המתינה לו שם אותה פאריסאית, שהביאה
עמה לכבוד המאורע אף ידידה נוספת מפאריס.
שארל הקטן נישק באדיבות את ידה
(ראה תמונה) והשתיים הפכו מזדנבות קבועות
שלו. בהופעת הבכורה של אזנאבור
בתל־אביב הסתער עליו הקהל ועמד לשאתו
על כפיים. שוטרים מילטו אותו מידי המון
מעריצים שציפה לו בחוץ.
מה שגרם לגילויי הערצה אלה היתה
אישיות אמנותית בלתי־רגילה, שהסתתרה
מאחורי דמותו האפורה של שארל אזנאבור
( .)39 הוא נמוך ומכוער, אך עיניו נוצצות
ויורקות ברקים של רגשות. גבותיו העבות,
החריצים שלאורך לחייו וחצי הקרחת שעל
ראשו יוצרים לו פנים עייפות. אולם כאשר
הוא מתחיל לשיר בקול צרוד מאוד, או צלול
להפליא, בוקעים מפיו צלילים השייכים לו
באופן בלעדי. יש לו סולם טונים מיוחד
במינו, סולם אזנאבורי, ההופך כל מנגינה,
אפילו מקובלת, למשהו בעל איכות חדשה.
שירי־נגד. בחייו הפרטיים הוא איש
מצניע לכת. כשהוא עובר בשדרות שאנז־אליזה
בפאריס, מזהים אותו בעיקר בזכותי
הבלונדיות גבוהות הקומה המלוות אותו.
בתל־אביב, כאשר הלך לחזות בהצגות קולנוע
שהסתיימו דקות מספר לפני הופעתו,
יכול היה להרגיש את עצמו חפשי מבלי
שאיש יזהה אותו.
הוא אינו מכחיש שנערות בעלות שיער
בלונדי וחולצות ורודות, הם הדברים האהובים
עליו ביותר. בין שאר הדברים שהוא
מחבב: סוסים, אותם הוא מגדל בחרת הבוקרים
שלו, ומצלמות, אותן הוא נושא
עמו תמיד.
שירים הוא כותב בכל הזדמנות וכמעט
בכל המצבים. בדרכו ארצה מאיסטאנבול
סיים את כתיבתם של שלושה שירים חדשים,
שאת נעימותיהם הלחין בערב הראשון
לשהותו בישראל. שיריו הם בעלי נושאים
פרוזאיים, חסרי משקל וחרוזים, מעין דיבור
היוצא מהלב בשירה.
פעם נדרש על־ידי משלחת נשים לכתוב
שיר־נגד לאחד השירים המפורסמים ביותר
שלו: את מזניחה את עצמך, בו הוא מתאר
אשד, מוזנחת המסתובבת בחלוק בלוי ופתוח,
משמינה ומגעילה. בשיר זה הוא
מבקש ממנה: אולי תאפרי את גופך ואת
ליבו, את הורגת את אהבת הנעורים שלנו.
לפי בקשת המשלחת חיבר אזנאבור שיר־נגד
בשם אתה נבר לא מה שהיית, בו הוא
משמיע טענות נגד הבעל ששכח להביא
פרחים לאשתו, ששכח את יום הולדתה,
ושהאהבה אצלו היא פעולה פיזית בלבד.
כולם היו מרוצים. החשבון התאזן.
חיה ותן לחיות. אזנאבור, שהוא ארמני
במוצאו, אינו שוכח את בני העם אליו
הוא שייך, מעסיק בתזמרתו שלושה נגנים
ארמנים. בצרפת הוא אחד הבודדים שכל
שיר שלו הופך מיד להיט מבוקש! והוא
היחיד המצליח למלא את אולם הספורט ב־מרסיל,
המכיל ששת אלפים מקומות ישיבה.
הסיסמא שלו: חיה ותן לחיות. הוא מצפצף
על דעת הקהל, רוכש לו אוייבים בגלל
הרגלו לומר את דעתו ישר בפרצוף.
כנות זו היא המעלה הגדולה ביותר של
שירתו. זוהי שירה התופסת מיד את ליבו
של הצופה, אפילו אם אינו מבין את מילות
שיריו. די לו לשארל הקטן שיעמוד מול
המיקרופון, מבלי לקפוץ ולהתנועע על הבמה,
כשידו האחת בכיסו וידו השניה רועדת,
לעוזת מעט את פניו ולתקוע את עיניו
היוקדות בחלל, כדי שכל צופה באולם
ירגיש שהוא עצמו שר על עצמו מפיו של
זמר מופלא זה.
העולס הזה $7ג1

הענק השחוו אנס אף, האם רעי!,
שמו קץ לרוח הרפאים שחייחה
ך* ושן ן מסוכן הדר לבית, אנס אשה ואיים לרצוח את
ילדה הפעוט לנגד עיניה. איש לא שמע על כך, כי
המשטרה עצמה דאגה לשקט .״לא רצינו לעורר בהלה,״
היה ההסבר הרשמי.
בהלה מפני מי?
תושבי תל־אביב ורוב קוראי העתונות במדינה, לא
שמעו עליו מאומה — עד לרגע שהומת ביריות המשטרה.
אולם לאורך גבול המשולש, בתריסר ישובי־עולים ומשקים,
היה פרג׳ מחמוד זואידה דמות ידועה. שמו בלבד העביר
צמרמורת בגוו של הגבר הקשוח ביותר.
זואידה 29 הענק השחור, היה רוצח. בירדן ביקשה
אותו המשטרה על שלוש רציחות. בישראל היה מבוקש
על בריחה מן הכלא ועל חלקו במרד שאטה העקוב־מדם.
הוא עבר מצד אחד של הגבול למישנהו בקלות של רוח־רפאים.
ועם כל מעבר השאיר אחריו עקבות של שוד,
אימה, חוצפה נועזת ובכי.
קורבנו בליל שני שעבר היתד, אשד, בת ,26 תושבת
מושב שדה־חמד, לא הרחק מכפר סבא.

מארב כחוץ

ך* שעה היתה מאוחרת־למדי. מרים• קראה ספר
| 1במיטתה. בעלה נמצא אותה שעה בשמירה בחוץ, ונידמה
היה לאשר, הצעירה כי היא מוקפת בטחון ושלווה. לרגע
קמה ממיטתה, ניגשה למיטת־ד,תינוק בה ישן בנה בן
השנה וחצי, וכאשר ראתה כי הוא ישן בנוחיות, כיבתה
את האור והתכוננה להירדם.
בחוץ ארב זואידה. הוא התחבא בין השיחים כבר משעות
הלילה המוקדמות. לפי הסימנים שהתגלו לאחר מכן, הסתבר

בנהחקס, ונווו1נש 3ו הגבול
ארבע ש1יס כגבול שתי מדינות
4 שודד פרג׳ זואידה
בחוץ יש אנשים שרוצים להרוג

כדאי לך לעשות רעש.
אותך.׳
״הוא הסתכל עלי ולא אמר שום דבר. ראיתי שהילד
זז במיסה. רציתי לגשת אליו אבל השודד המשיך לשכב
עלי. דחפתי אותו מעלי בכל הכוח. אני לא יודעת מאיפה
היה לי כוח. רצתי אל הילד אבל השודד משך אותי
בחזרה. התחננתי שלא יגע בילד. שאני מוכנה לתת לו
הכל רק שלא יגע בילד.הוא המשיך להחזיק אותי ואמר
שאם לא אצעקלא יעשר. לי שום דבר. לקחתי אותו למטבח

נכנם בשיחה עם האלמוני. היה זה פרג׳ .הוא סיפר לקיבוצי
ניק שהוא נרדף על־ידי הישראלים והירדנים כאחד. כשהבחין
בחשד המבצבץ בעיני החקלאי, מיהר להזהיר אותו., :ארצח
א־תך אם תמסור א־תי למשטרה. יש איתי עוד שלושה
אנשים. אשיג אותך גם בקיבוץ!״ למרות האזהרה החד־משמעית,
לא מנע פרג׳ מהחקלאי ללכת. הלה רץ לקיבוץ
כדי לטלפן למשטרה, ניתקל בדרכו בפטרול של משמר
הגבול והזדרז לדחית להם על מה שראה.
הפטרול מיהר להקיף את הפרדס, גילה את פרג׳ שהסתתר
על אחד העיצים. כשהתקרב אליו אחד מאנשי
המשמר, זינק השודד על ראשו^עם גרזן ביד, באותו רגע
נורה לעברו צרור כדורי ע ז* -מתת מקלעו של איש
המשמר. הצרור פילח את חזהו ואת בטנו. הוא נהרג
במקום.
בעוד מקום נשמו אותו יום לרווחה — מעבד לגבול,
בירדן. לאחר שהועברה הידיעה שנהרג, אמר סמל במשמר
הלא־מי הירדני :״ואללה, הם אריות, הישראליים האלה
גם הערבים הגרים בכפרים שעל הגבול לא הסתירו את
שמחתם .״היא היה לא נורמאלי והביא על ראש כולנו רק
צרות. מקומו בגיהנום וטוב ששלחו אותו לשם,״ אמר
אחד מנכבדי הכפר הערבי ג׳לג׳וליה, מחמ-ד עלי אבו חיג׳לי.

תעלומה אחרי המוות
ה ש בו עכעלה של מרים, שהותקפה יומיים לפני
\ ן שחוסל השודד פרג, זואידה :״חיסלו אותו כמו שצריך
היה לעש ת כבר מזמן. אני רק מצטער שהוא לא נפל
לי בידיים. הייתי יודע איך לטפל בו.״
מהי האמת המסתתרת מאחורי שרש־ת ספורי האינם

האונס האחו־ן?
בי ניגש פעם או פעמיים אל התריס המוגף של בית מרים,
הציץ פנימה אל החדר המואר.
כאשר כבה האור, קרוב לחצות, עזב את מירבצו וניגש
לתריס. משיכה אחת — והתריס נקרע ממקומו. הגוף הענק
חמק מעל לאדן החלון בקלילות של חיית־בר. הוא ניגש
למיטבח, התנפל על כיכר לחם, עבר משם לחדר הסמוך

ונתתי לו לאכול. כל הזמן דברתי אליו בערבית.
״אחרי שגמר לאכול משך אותי חזרה לחדר. הוא לקח
את השק שלו ורצה להסתלק דרך החלון. פתאום כשכבר
היה כמעט בחוץ חזר ואמר לי, :אם תצעקי אני ארצח
אותך ואת הילד. אני לא לבד. יש איתי עוד אנשים בחוץ.׳
״עניתי לו, :סוב. אני לא אצעק.׳ אחר כך הוא הסתלק.
חיכיתי כמה דקות עד שהייתי בטוחה שלא יחזור יותר.
עטפתי את הילד ויצאתי החוצה דרך החלון, כדי להזעיק
עזרה.״

הבעל והחולצה

המגואלת בדם אשר נמצאה על גופו של השודד ההרוג.
והחל לאסוף חפצים אל תוך שקו.
אך זואידה ביקש יותר מחפצים דוממים. הוא ידע
שמבוקשו נמצא בחדר הסמוך.
סיפרה מרים, לאחר מכן :״משהו העיר אותי לפתע
פתאום. היד, נדמה לי ששמעתי רעש. התרוממתי לראות
מה הרעש. חשבתי שזה בעלי אולי, שחזר מהעבודה מוקדם.
יד כבדה סתמה לי את הפה וקול עבה אמר לי בעברית:
,אל תעיזי לצעוק!׳
״נבהלתי. לא חשבתי כל כך על עצמי, כמו על הילד
שישן במיטה. אבל לא יכולתי לזוז. הגבר נשכב עלי
ולחץ אותי למיטה. וכל הזמן — ידו סתמה לי את הפה.
הרגשתי שאני נחנקת, לא יכולתי לנשום או לזוז. ואז הוא
שאל, :איפה בעלך?׳
״ניסיתי לענות, אבל הוא לא שיחרר לי את הפה, .אם
תעיזי לצעוק — אשחט אותך,׳ הזהיר אותי. אז הוא
הוריד לי את היד מהפה אבל המשיך להחזיק אותי
צמודה למיטה. דברתי איתו מיד בערבית, אמרתי לו, לא
• שם בדוי.

גאגסה או 7א?

התרחש כאמת כשחזר השודד על עקבותיו,
3׳ והזהיר את מרים שאם תפצה פה יהרוג אותה ואת
הילד?
גירסת המשטרה שפורסמה בכל העיתונים הכריזה בפירוש:
״מעשה מגינה ביצע בגופה של האשד, שהותקפה על־ידי
השודד.״ בישובי־העולים ובמשקים שבגבול המשולש הקטן,
תמכו כילם ביגרסת המשטרה, אמרו שד,שודד אנס את האם.
מרים עצמה עזבה את המושב מיד אחרי המקרה.
בכפרים הסמוכים ידעו לספר שהיא סובלת מהלם, הועברה
לבית־חולים לטיפול. בעלה מסר השב ע שהיא החלימה
לנוח בבית הוריה בתל־אביב ותחזור למושב תוך כמה ימים.
השודד, לאחר שביצע את זממו בביתה של מרים, נעלם
בפרדסים הסבוכים של האיזור. אנשי משמר הגבול הפעילו
כוחות מוגברים כדי ללכדו — חי או מת. השמועה שאנס
אשד, לעיני בנה זיעזעה את כולם. טבעת החנק סביב
הפושע הלכה והתהדקה.
התקיפה בביתה של מרים בוצעה בחצות הלילה של יום
שני. ביום שלישי בלילה הגיעה ידיעה מנוזה־ימין, הפטרולים
מיהרו למקום, מצאו את עקבותיו של השודד שהתפרץ ללול
של המושב, גנב ביצים ותרנגולות. הוא עצמו נעלם בתוך
הלילה האפל, המשיך להסתובב באופן חופשי בין הישובים
שעל הגבול, כשהוא מטיל אימה וסיום על כל מי ששסע
את שמו.
עוד באותו לילה הופיע שוב במושב קפלן, התגלה על־ידי
אחד השומרים וזרק, תוך כדי בריחה, את שללו. פטרול
של משמר הגבול שהגיע מיד למקום נטל את הטייפ־רקורדר
שזרק אחריו, וכן כמה בקבוקים של קוניאק. בקבוקים
נוספים, ריקים כולם, היו על רצפת החנות שפרץ.
הסתבר שהוא ישב בפנים החנות זמן ממושך, הספיק
לאכול ולרוקן שלשה בקבוקים של קוניאק.
קיצו הלך והתקרב. אנשי משמר הגבול הגבירו את
הפטרולים, חסמו את גבול ישראל־ירדן. הודעה מיוחדת
נמסרה על ידי ישראל לכוחות הגבול הירדניים. הם
הועמדו במצב הכן למקרה שפרג׳ ינסה לעבור את הגבול
תוך כדי מנוסה. טבעת החנק סביב השודד הלכה והתהדקה
משני עברי הגבול. במאמץ משותף ללכוד את הפושע
המסוכן נשכחה לזמן מה האיבה בין הירדנים והישראליים.
לשניהם היה חשבון עקוב־מדם עם פרג׳ .השאלה שהציקה
לשני הצדדים היתה :״מתי יתפם?״
היה ברור שלא נותר לו זמן רב לחיות.
בצהרי יום רביעי הבחין חבר משק יד־אליהו בכושי ענק
שהסתובב בפרדס הקיבוץ. חבר המשק, שעסק בהשקאה,

והשוד שיוחסו לפרג׳?
שמועד, עקשנית, הרווחת באיזור השרון, אומרת שבמשך
ארבע שנים הסתובבה רוח־ד,רפאים השחורה, ששמר, פרג׳
זואידה, על גבול שתי המדינות, ביצעה שלשה מעשי
אונס, מעשי שוד ללא ספור ושלושה מעשי רצח בירדן.
משך שנים לא שמע איש מתושבי המדינה, מלבד אלו
הגרים באיזור המשולש, דבר על שנדד-אנם־רוצח זה.
גם עתה, לאחר שהעיתונות כולה פירסמד, את הידיעה
על המעשה המגונה שבוצע בגופה של מרים משדה־חמד,
ממשיך בעלה של ר,נתקפת להכחיש את הענץ כ לו, טוען

ך[ | 4| 11/1ה 1 11 ^ 1ץ ן החדר אליו פרץ השודד. ליד
1111111 1 1 0 7111 החלון מונח תת־המקלע עוזי
של הבעל בשמירה שעה שהשודד התנפל על אשתו.
בתוקף שהאשה לא נאנסה. מרים עצמה מסרבת לראות
פני איש, ממשיכה לשהות ברגע זד, בבית־הוריה.
בעלה מסר השבוע שהיא עומדת לחזור למושב ושהמקרה
שקרה לא ירתיע אותו ואת אשתו מלהשאר במקום. פרט
נוסף, בלתי ידוע עד כה: הבית בו מתגוררת המשפחה
הותקף על־ידי מסתננים לפני כ־ 10 שנים, אל החדר נזרקה
פצצה. שני המקרים לא הרתיעו את השניים.
במקרר, הזד״ ובהרבה מקרים אחרים, התגלתה התהום
המפרידה בין ישראל של תל־אביב־יפו הנוצצת לבין ישובי
הספר האפרוריים, המנהלים יום־יום מלחמה עקשנית באיתני
טבע וענקים שחורים ואימתניים.

הבמאי מגחםגולן
מאד באופנה הוא לאבד־למצוא תמונות
על שפת־הים. בחודשים אב־אלול למשל, לא
הלנה לאיבוד שום מישהי/ו על הריצפה
הקלאסית של אוטובוס קו .4לעומת זאת
החלו לזרום אלי זעקות־אהבת־ממבט־ראשון
וקריאות ״הצילו״ מחופי גורדו! והרצליה.
מה אני, מציל? כותב החייל ( )1/1357 מנען:
״בשבת טיילתי עם חבר בחופי הארץ.
הייתי מיואש משוס מה והלכתי בראש מורכן,
לפתע אורו עיני: על הארץ התגוללה

קאקטוס ירושלמי
ילדה טובה כזאת. מכבדת את האבא וה־אמא.
היא אוהבת את באך אבל קודם את
ההורים שלה, היא מדגישה. אחרי באך —
קאקתוסים ואחר־כך פסיכולוגיה ורק בסוף
ספרות. לא להאמין אבל היא יודעת לכתוב
״רדיוס חברתי״ ״קונטראסט״ ועוד מילים
כאלו. כן, אז הרדיוס החברתי שלה נע בין
אקדמאים אנשי רוח מן הסוג הבוהמיים,
היא אומרת, אבל לאחרונה קצה רוחה בזאת
והיא גמרה אומר בנפשה לערוך עירוי רוח
קטן )5/1357( .החליטה לנסות את הקונטראסט
המשתייך לעולם הרפואה, ההנדסה
והדיפלומטיה. ועוד פרט חשוב, ניזכרת
חובבת הקאקטוס הירושלמית ,״עליו להצטייד
בחוש הומור דק, מן הסוג של האירוניה.״
לשם מה? יש לה בשביל שניים.

עלי גר רקסריסין

• המתנה ה
נאה ביותר לרגל
השנה החדשה ת
גישי לבן זוגך מ החנות
האלגנטית
להלבשת גברים

ויקטור

בי ס בר 1נ ח

מתל־אביב׳ רחוב
בן־יהודה ( 6ליד
מוגרבי) .החנות
ויקטור מאחלת לקוחותיה לכל
את מיטב האיחולים
בפרום השנה
החדשה ומזמינה
אותם לבקר בחנות.
מבחר עשיר
של הלבשת גברים
לרשותם סוודרים
יפים מצמר
לסתיו, חולצות
נהדרות מפופלין
ופרלון׳ מכנסים
מטרילן וקמגרן,
וכן מתנות גאות
ומרהיבות עין.

תמונה של הנחמדה בנערות החוף (ראה
תמונה).
״הנערה ניראת לי חושבת. על מה? על מיל
יש ביידי לפתור לה את הבעייה מאחר ואני
מומחה לקריאת מחשבות.״ היא לא חושבת,
אם תרשה לי להתערב, על מה שאתה מושב
שהיא חושבת. ואם בכלל יש לה בעייה,
זה אין להשתזף פעם אחת במנוחה בלי
שאיזה נודניק ידרך לה בכוונה על הרגל
ויגיד אוה־אקסקיוז־מי, פארלוו־פראנסה?
כן, כן, כמובן ששנתו נודדת בלילות, אלא
מה חשבתם? הוא אפילו חיבר שיר לכבוד
נערת שני־החלקים שבתמונה: משהו על
•״לב־שבור־היגון״ ,ו״ יקוד העצב״ .תוכלו לקבל
את הרושם הכללי של היצירה משתי
השורות האחרונות תמ ו נת הנעלמת
אז אזכורה /ומכור שוב לא אמכורה /
היא לי — עדי קישוט /ואני לה — בדל
יישות.״
טוב. אז המספר הבא ששנתו נודדת מזה
כמה לילות הוא הגבר העומד עם הגב
למצלמה. הוא מתחנן לפני על בירכיים, שאבקש
את הנערה שסייע לה בשבוע שעבר
לכפתר את רצועת הביקיני, להתקשר איתו
מייד. אין לה מה לפחד, הוא אוסר, הוא רק
מעוניין לתת לה תמונה למזכרת .״כמו כן
אני מוכן להציע את עזרתי לכל נערה שהיא
על החוף השרוייה בצרה,״ מוסיף האביר
סומך־נופלים.)2/1357( .

ראוי לשמו— את הבירה
ויה לשמה גולד -
א ר ״ .מרווה צמאון
משיבה נפש ו•

אוהבת את כילם
היצלחתי לפענח מכתב־ידה שגם היא נורא
בודדת .״מתגעגעת לימי אהבה, מצפה לאחד
שיבין יסלח ויעזור באלפי הבעיות שלי.״
בעיות הרות־גורל, כמו למשל, אם לעזוב
את התנועה או לא, או מה אפשר לעשות
אם היא אוהבת בבת־אחת נחלאים, צנחנים
וטייסים.
״אני בת .17״ מודיעה ( )3/1357״הלואי
ואהייה מבוגרת כבר בשנה.״

מודעה בחנות לחיות־בית באלג׳יר :״בהיז־דסנות
פודל־צרפתי פרו־אלג׳יראי.״

אוי אמא, אמא
״רוצה הייתי להתכתב עם בת 38־,45״
כותב אדיפוס ישראלי 4/1357״על מה?
על הכל שבעולם. על הרע ועל הטוב, על
היפה והמכוער השמח והעצוב. או שמא
אני מחפש אם? ואפילו אם כך — מדוע
לא?״ אין לי מה להוסיף.

עברו הזמנים שהגברים הוכיחו את עצמם
בטיולים בטרמפים באירופה בלוזיית חתיכות,
אותן הכירו מעל דפי מדורי. כך,
על כל פנים, מסתבר ממכתבו של (.)6/1357
הוא טוען שהצבר הישראלי הנודד מוכיח
בזמננו את גבריותו, חסינותו מפחד, וחוש
ההרפתקאות שלו — בנסיעה לקפריסין ב־סנפירית
עלי־גל, ולא יותר מזה.
אי לכך הוא מבקש ממישהי שתצטרף
אליו לטיול לקפריסין בסנפירית, המחדשת
את נסיעותיה בחודש הבא. התכונות שהוא

דורש ממנה :״חברהמניות, אינה סובלת מ־מחלת־ים,
אינה מדברת אנגלית, ומבינה בבד
לחליפות גברים.״
הוא לא דורש שתבין גם אותו. הוא בן
22 בלבד.

פגשתי אתמול חתול ברחוב דיזנגוף, כש־הוא
הולן ונובח כל הזמן :״האו! האו!

גערת ה(11 בוע
חייה הנועזים של מונה זילברשטיין
החלו לפני ארבע חודשים כשגילתה לראשונה
את כסית ויושביה.
שם הכירה את החבר״תורן שלה, ואת
האסנים הישראליים הידועים, היא אומרת׳
דוד אבידן, משח ברנשטיין ואיקה
ישראלי. אז היא אפילו ישבה איתס
ליד שולחן אחד והם דיברו איתה. על
אמנות מופשטת עול הכל• אל תביטו
על זה שהיא רק בת .17 היא הספיקה
המון. לנטוש בבוז את השביעית, את
עבודת הפקידות שלה, ולא לעשות כלום.
ואם זה לא הרבה, אז מה כן?
השבוע נירשמה לקורס דרמה בבית-
צבי ברמת־גן. מפני שעוד כשהיתה
קטנה קטנה, היא ניזכרת, היא נורא
השתוקקה להיות שחקנית דראמתית,
אבל ההורים לא איפשרו לה. הכל
השתנה לפתע .״עכשו אני באה כל יום
לכסית ויושבת בחוגים הבוהסים משעה
שמונה בערב עד שתים עשרה וחצי.
מסתכלים על אנשים, מדברים על פיסול
וציור וכשזה נימאס הולכים לעומר
כייאם לרקוד ג׳ז.״
כולם אומרים לה שהיא דומה לג׳ין
סיברג׳ ,אבל היא חושבת שזה לא נכון.
הנערה היפה מאד מושחלת תמיד בג׳ינס
וחולצות גבריות בחוץ, ואומרת שהיא

העולם הזח 1357

האו!״ לשאלתי מה פתאום הוא נובח ככלב,
ענה בתמימות :״מה ישו? אסור כבר
ללמוד שפות זרות?״

אני אוהב אותך

נדמה לי שהוא ( )7/1357 עשה חיפוש
בספרי הזכרונות שלי מלפני 10 שנים. אחרת
אינני מבינה איך הוא מגיע לחרוזים
כאלה:
״אני יושב לי ויושב /ועל אחת חולם,
חושב /אני מחפש בכל פינה /אחת שאת
נפשי תהיה מבינה / .בנות רבות יש
בעולם /אך לא אוכל לבדוק את כולן /
לכן ליבי אומר לי כך /אם היא בידה
קולמוס תקח /אגיד לה, :אני אוהב מאוד
אותך׳.״
ומאז הם חיים באושר עד היום הזה,
ביחוד מפני שהוא התחיל לכתוב שירים
לפלפד־אל־מצרי.

המנתחים הפלאסס״ם מתפארים שביכולתם
לעשות הכל באף האשה. מדוע אינם מונעים
בעדו מלהיתחב לעיסקי אחרים?

דינה הירושלמית
( :)8/1357 מה שאני יודעת על התמונה
הוא ששמע דינה. ושהיא עוד ירושל־מית
בת 16 וחצי, תלמידת תיכון, אוהבת
טיולים, פסטיבלים
מוסיקאליים,
,1צ#ות תיאטרון קולנו)!
ובאלט. את*,
שואלים אז מה? גם
אני.

כלום לא חשוב
לו, מבקש הוא להודיע בציבור, רק האינטלקט
שלה. אינטלקט לפי הרמה שלו ניקרא
להכיר יצירה אחת של סארטר, להעריץ
את איין ראנד, לאהוב מוסיקה קלאסית,
ובאותה נשימה להיות חסידת ג׳וש וזיט,
ואודטה, לאהוב את האמניות הקלאסיות
ואף ריקוד מודרני .״לא טוויסט, כמובן,״
הוא ממהר להוסיף כדי שלא תהייה איזה
אי הבנה.
בחור טוב, בעצם, אחר שנתיים חזר הצבר
בן ה־ 26 מחו״ל, ומקווה שהנוגעות בדבר
יעריכו את המשפט הגאוני שהמציא בעצמו
:״אינני מאוכזב מהעולם המודרני־הרקוב,
אלא מחפש את הטוב.״
למעוניינות מבטיח ( )9/1357 האזנה
סטריאופונית למבחר תקליטי הדור.

ממטה המשטרה, הודלף לי, הוחלט לתת

שונאת נודניקים ילדותיים, ופסיכיים.
״אני אוהבת סוג אנשים מסוייס. כמוני,״
נואם הכוכב החדש שדרך בשמי הגדה
הימנית ,״חיים מהיום למחר. מצבי רוח
מתחלפים. אנשים אומרים שאני מוזרה.
יש לי המון שיגעונות. מסוגלת לעשות
הכל. פתאום יש לי מצב רוח. פתאום
לא. פתאום מתחשק לי לעשות משהו.
פתאום עצובה. או מעוצבנת. או בוכה.
אוהבת להיות ברחוב.״
בטח שהיא כותבת שירים. סתם, היא
אומרת, זה לא ניקרא.

העולם הז ה 1357

חנינה לפארקאש אם ימצא את נוייפלד, וחנינה
לנוייפלד אם יהרוג את פארקאש.

כחצות הלידה

( )10/1357,שלח לי את המכתב אכספרס,
כדי שאספיק להכניס את בקשתו לגלייון זה,
ולפי ביטויו ,״עוד לא קרה לי כדבר הזה
בכל 25 שנות חיי עלי־אדמות״:
״היא ישבה במונית־שרות 63 שיצא מגבעתיים,
ביום ראשון 8.9.63 בלילה, שעה
.00.30 ירדה בגבעת־רמב״ם. לא הייתי נותן
לה יותר מ־ 18 שנים. אבל מה שהשפיע
עלי ביותר זו לא קומתה התמירה, שערותיה
החלקות־ארוכות, או שחום־עורה המשגע,
אלא דוזקא הבושם העדין שהשתמשה
בו. ישבתי לפניה וכאילו קפאני השד.
אני רגיש לבושם, או יותר נכון,
אלרגי עד מוות. אך הפעם — זה היה דבר
אחר.
״יא רותי, עזרי לי למצוא אותה. אחרת
אעשה מעשה נורא
אני אוהבת מעשים נוראים, אבל בכל
זאת — אולי בכל אופן תתקשרי אתו?!

השקעה

השקעה קטנה יחסית מקנה לך את
הזכות לבעלות על מכשיר עזר הכרחי
למשק הבית המודרני (חשמלי) .תוכל
להנות בשקט ומבלי בעיות מפעולתו
הברוכה והסדורה. כדי להבטיח לעצמך
פירות לשנים רבות, פנה בהקדם לכל
חנות מובחרת לצרכי חשמל ובקש
פרטים נוספים על שואב האבק אלקטרו־לוקס.
נציגים
בישראל: קריבוס את גוטמן!,
רח׳ פיג׳וטו ( ,2פינת רח׳ יפו ,)43
תל־אביב, טל.65378 .

הכר את עצמך!
אנליזות אופי, התייעצות בבחירת
מקצוע או החלפתו, בעיות חינוך וכו׳[
ע״י מבחנים גרפולוגיים על יסוד מדעי!.
שעות קבלה לפי הסכם.

רצוי עגן ז>ן ן
מי שאומר שאין הומור עברי, לא יודע.
או שהוא אנטישמי. הואילו לפתוח את העיתונות
העברית, עמודים פנימיים, וליקרוא
את הטור השבועי הסאטירי של הגברות
ברוניה־עליזה־כרמלה־קלמן מתל־אביב רבתי.
בהזדמנות רציתי לדעת, אם שדכניות מקבלות
ממערכות העיתונים משכורת חודשית
או פרילאנס.
בעיתוני הערב מה־ 16 לאוגוסט עד ה־6
לספטמבר יכול היה כל אחד מתושבי המדינה
לקנות את הצעות העונה שלהן. כמו:
״אשת דתית מעוניינת באדם דתי משכיל.
רצוי עם זקן.״ לה יש בטח פאות (נוכריות).
או ״אשה יפהפיה בלונדית, בגיל 43
בגובה , 152 דוקטור למשפטים, בעלת דירת
לוקסוס מסודרת, הכנסה חודשית גבוהה
ממוצא רומני, מעוניינת בשופט.״ הפשע המושלם,
לא כן?
בשולי הטור היה כתוב :״בעלת דירה
בתל־אביב מחפשת בן זוג עדין.״ שיתאים
לביבר הזכוכית שלה, מן הסתם.
״יליד פולין בן ,35 חובב ארכיאולוגיה,
מעוניין בבחורה מדרום הארץ.״ מהתקופה
הכלכלית המאוחרת, או מה?
״פקיד ממשלתי סולידי בן ,24 גבוה ויפה
מאד, מחפש אשכנזיה עם דירה.״ העיניין
בוער לו מאד לטיפוס הסולידי, משום שמיד
באה התוספת הבאה :״מקבל מכתבים
נם מההורים.״ המזימה ברורה. הסולידי מתאהב
באם, שוחט את האבא, מתחתן עם
האלמנה, ומכניס את הבת למוסד.
אבל לא לכל פקיד ממשלתי יש דרישות.

למשל זה:
״פקיד בן 38 מחפש בחורה בלי כסף.״
ואם יש לה אז מה?
״יליד בולגריה בן ,33 טפסן סוג אלף־אלף,
מעוניין להכיר אשה.״ עם פיגומים?
״עירקי מחפש עירקית״ .זה לא סתם גבר.
זה גבר החולם על נערות בבל.
גם הם רוצים לחיות :״אלמן חמוד ויפה
תואר, בן ,55 בעל שני טראקטורים, מעוניין
להכיר חמודה.״ ושתביא איתר, אדמה.
מודעה אופיינית המספקת חומר למחשבה
היא :״בחורה מאד־מאד יפה, מקבלת רכוש
רציני לסידורים, מעוניינת באקדמאי.״ שעוסק
במחקר לנישואים אטומיים.
״יליד הארץ, טיפוס אינטלקטואלי, ונאה,
בעל אישיות מוסרית, מעוניין להכיר ירושלמית
או בחורה נאה.״ כל הקודמת,
זוכה.
בקשה מוזרה פורסמה החודש במדור
השידוכים :״מעוניין להכיר אשה או רווקה.״
לא בררן במיוחד.
״מחפש בלונדית שאטנית, עיניים כחולות־ירוקות־גדולות.
הוא רווק, אקדמאי, בודד,
ספרדי, לא מסודר.״ אז מגיע לו שתסדר
אותו.
מעוניינת להכיר אדם בעל אופי עדין,״
מציינת אחת ומוסיפה ברגש בסוף :״גרושה
שלא באשמתה״ .בטח שלא באשמתה. אשם
הבעל שתפס אותה עם המאהב.

בטוחה

המכון הגרפולוגי
ה>שראל>

הבושם הכופתה
3אדיזה המפתה
לב כל אשה

ת״א, ת .ד ,911 .טל 63344 ,223962 .

מיטב הברכות לשנה החדשה

ש ו לח ים לכל לקוחותיהם

א. דונשט״ן ב!!״;1

ב יח״רלרה יט ים — רה יט י מש ר ד
דוגמות חדישות. ביצוע ותכנון מעולים
תערוכת המוצרים: תל־אביב, רח׳ הרצל ,43 טל 83575 .
המפעל: תל־אביב׳ מסילת וולפסון ,21 טלפון 8252 5

1#ב 1י1
1גב 111י
ג11י 17נלן /י ( ז
לכל לקוחותינו והבאים אתנו בקשרי מסחר
שנה ט ובה

מאחל בי ת־ המסחר לרהיטים

אושינסק׳
תל־אביב, רחוב הרצל 56

טלפון 86797

ריהוט חדיש ואקסקלוסיבי — בבצועם
המעולה של מיטבהאדריכלים

אבנים שרקו נאוויר, חלונות התנפצו, זעקות נשים נדחו את
החלל־נשיצאו התימנים מבית״אדעזו רמאנקערביח־ספרס

הוא יעקוב שרעבי, יושב
ראש ועד ההורים של
תלמידי בית־הספר הדתי פאר־עם שבבית־אליעזר
ליד חדרה .״אף גוף פוליטי אינו
עומד מאחרי מאבקנו,״ הוא טוען .״אנחנו
נלחמים על זכות חינוך דתי לילדינו.״

המפקד

*.יום הראשון ללימודים נחרת ב(
|1כרונד, של ליאורה אזולאי לשנים ארוכות.
כדוגמת אלפי ילדים אחרים הלבישה
אותה אמה בבגדים חגיגיים, הובילה אותה
לגן־ד,ילדים, משם תצא כל הקבוצה, יחד
עם הגננת והמורה החדשה, לבית־הספר.
בבית־הספר לא חיכה לילדים השלט המעוטר
״שלום כיתה א׳.״ הפגישה עם היום
הראשון בבית־הספר היתד, מקורית יותר.
בחצר בית־הספר החילוני כבר חיכתה לתלמידי
כיתה א׳ קבוצה גדולה של תלמידי
בית־הספר הדתי — השוכן באותה חצר —
בלוזית הוריהם. המתקהלים ד,יכו בטמבורים,
בפחי אשפה ריקים, צעקו, נופפו באגרופים.
בני־השש הנפחדים, שהצטופפו מסביב ל־מורתם
שהחווירה, הגיעו בכל זאת לכיתתם.
למר,ת שד,מנעולים היו שבורים, הצליחו,
איכשהו, לנעול את הדלתות, סגרו אף את
החלונות כדי להקטין את הרעש שהלך וגבר.
המורה טובה בן־זאב החלה בשעור.
מבחוץ חבטו בדלתות ובקירות מקלות ואבנים.
אחת האבנים ניפצה את שמשת החלון
ונפלה בחדר. טובה הוציאה את החליל
והחלה ללמד את הילדים שיר חדש.

לוני. במילים אחרית: בית־הספר מצפה יתפתח
תוך זמן קצר, יגיע וישיג אח פאר עם.
אבל בחשבון נפלה טעות בלתי צפויה.
העליה מאירופה לישראל לא הגיעה לממדים
המקווים, ואלו שהגיעו לא באו לגור בבית
אליעזר. במשך השנים הפכה השכונה —
השייכת באופן מוניציפאלי לחדרה — לישוב
גדול ומאוכלס, העומד בפני עצמו.
בחלקה המערבי, הקרוב יותר לחדרה, גרים
הוותיקים בווילות מוצלות. אלה הם תושביו
הוותיקים של המקום, יוצאי ארצות ארופה.
בקצה המזרחי של השכונה, הנראה ככפר
מוזנח, חצוי בכבישי כורכר וחול, גרים
העולים החדשים. כשמונים אחוז תימנים והשאר
יוצאי צפון אפריקה, המבטלים את
האחוז הזעיר של יוצאי אירופה.
כך נחלקה שכונת בית־אליעזר לשניים.
בחלק אחד מעדיפים כמעט כל ההורים לשלוח
את ילדיהם לבית־הספר החילוני שבאזורם,
בית־הספר קפלן, ואילו בחלק השני
מעדיף הרוב המכריע של ההורים, להעניק
לבנם חינוך דתי. דרישה זו צריך
היה למלא בית־הספר הדתי פאר־עם.
אבל בפאר־עם הלך המצב והחריף. היה
זה במיוחד בגלל העובדה כי בית־הספר
מצפה, השוכן באותה חצר, איפשר השוואה
מדוייקת ברמת־התנאים. במצפה למדו 60
ילד בבניין בן ארבעה חדרים, ואילו בבנינו
הדומה של פאר־עם למדו יותר מארבע
מאות ילד. בארבעת חדריו של בית־הספר
מצפה למדו ארבע כיתות — בארבעה וחצי
(חצי חדר הוא מקלס שהוכשר ככיתת לימודים)
חדרי פאר־עם ׳ למדו אחח־עשרה כיתות•
חלקם למדו במשמרת שניה.
מחריף את הקונטרסט מצבו של ביתי
הספר קפלן, בחלק המהודר של בית־אליעזר.
שם לומד אותו מספר תלמידים בחמישה
עשר חדרים. נוסף לכך חדרי מלאכה, חדר
מעבדה, מגרש משחקים וגינת ירק. בשנה
האחרונה החלו אף לבנות ארבעה חדרי
כיתות נוספים.

גיוס בגית־הכגסת
**•נים רכות נמשכו פניות הורי תל-
^| מידי ביח־הספר פאר־עם, שדרשו פיתוח

כיבוש

כך החל יום הלימודים הראשון של
ליא רד, אזולאי וכעשרים ילדים אחרים
בכיתה א׳ שבבית־הספר הממלכתי מצפה
בבית אליעזר. אבל הסכסוך שהביא להתפרצות
האחרונה, ששבשה את התחלת הלימודים
גם בבית־הספר החילוני מצפה,
וגם בבית־הספר הדתי פאר עם, הוא ישן
הרבה יותר. הוא קם ביום בו קמו שני
בתי־הספר, בשכונה שליד חדרה.
מצפה ופאר־עם שוכנים על אותו מגרש,
יש להם חצר משותפת ואפילו חדר־אוכיו
משותף, שנבנה מחדש, וטרם נפתח עדיין.
אבל חדר האוכל איננו נושא המתיחות. במשך
שנים רבות שיחקו ילדי שני בתי־הספר
בצוותא בהפסקות והוריהם ניהלו
יחסי שכנות הדוקים. אבל במשך כל אותן
השנים נבטה בקרב הירי תלמידי ביתיהספר
הדתי הרגשת קיפוח עמוקה.
שני בתי־הספר נבנו יחד לפני חמש שנים.
לכאורה היה אז השיקול צודק: בית־הספר
מצפה קיבל בניין אחד, שהכיל ארבעה חדרים
ופאר־עם קיבל את הבניין השני, הדומה
בדיוק לראשון.
אך למעשה לא היה הצדק ללא דופי. בבניין
המיועד לפאר־עם שוכנו שמונה כיתות
בית־הספר העממי, ואילו בבניין בית־הספר
מצפה שוכנו ארבע כיתות ראשונות בלבד.
ילדים מכיתה ה׳ ומעלה נאלצו לעשות דרכם
לבית־הספר קפלן שבקצה השכונה השני.
למען הצדק יש גם לומר כי בחלוקה זו
היה חשבון הגיוני כלשהו. כי הקצה המזרחי
של שכונת בית־אליעזר — בו ניבנו
שני בניני בתי־הספר — היה אז בשלבים
ראשונים של בניה, כהכנה לקליטת עליה
גדולה מאחת מארצות אירופה. לפי
התחזית היה ברור כי מרבית עולים אלה
יעדיפו לשלוח את בניהם לבית־הספר החי־

המוסד. הם כתבו מכתבים, התדפקו על
דלתות העיריה, הציפו באיגרות את משרד־החינוך.
הכל לשוא. לפני שנתיים אפילו
שבתו ליד בניין עיריית חדרה.
ראש העיר העדיף להמלם מהדלת האחורית,
אבל לאחר שבועיים של השבתת הלימודים,
כאשר ההורים השובתים צרפו
אח בניהם לישיבה לפני בית העיריה, נאלץ
ראש העיר לצאת אל השובתים ולעודדם.
התימנים של בית־אליעזר הבינו את דבריו
כפשוטם, שלחו למחרת את ילדיהם
לבית־הספר.
בדיוק שנה לאחר אותה שביתה עשתה
העיריה מעשה רב; היא העמידה בחצר בית־הספר
את הצריף שיועד לחדר מורים ומלאכה,
והפך תוך זמן קצר לכיתות.
המרו החל להתעורר מחדש לפני שנת
הלימודים החדשה. לאחר פניות רבות הבטיח
יצחק וידנקר, ראש עיריית חדרה, כי
במשך חצי שנה תיבננה לבית־הספר שתי
כיתות חדשות.
אך לתושבי השכונה היה חשבון פשוט
יותר. בפאר־עם לומדים במשמרת השניה
כ־ 200 תלמידים בחמש כיתות. שתי כיתות
חדשות לא תפתורנה את הבעיה. הפתרון
שלהם: להעביר את 60 התלמידים מבית ר,ספר
מצפה לבית־הספר קפלן, לפנות בצורה
זו ארבע כיתות בבח־אחת לקראת שנת
הלימודים החדשה.
להצעה זו באה תשובה שלילית מצו ה־עיריה.
באספת הורי פאר־עם, שנערכה שבוע
לפני תחילת הלימודים, נפלה ההחלטה:
לכבוש את המצ׳פה בכוח.
״על החלטה זו הודענו מיד לעיריה, למשטרה
ולמשרד החינוך,״ סיפר יושב־ראש
וועד ההורים, יעקוב שרעבי .״לא רצינו להפתיע
אף אחד. חשבנו שעוד ברגע האח־

רון אפשר יהיה לסדר משהו בטוב.״
במשך שבוע שררה שתיקה מלאה. הורי
תלמידי מצפה לא תארו לעצמם מד, מחכה
להם ביום הראשון ללימודים. רק בשבת, ביום
האחרון של החופש, התגלה להם הסוד:
בבית־הכנסת התימני גויסו אנשים למבצע
של יום המחרת.

ך• הילת המבצע נקבע לראשון בן
4ספטמבר, בשעה חמש בבוקר. בשעה
05.07 הגיע שמעון ליכט, מנהל בית־הספר
מצפה לשטח המוסד ומצא את כל מנעולי
הדלתות שבורים, איש לא נראה בסביבה.
שמעון מיהר לטלפן למשטרה.
אחרי חצי שעה עצר ליד ביתו ג׳יפ משטרתי
ובתוכו שני שוטרים. שלושתם מיהרו
לבית־הספר. כאשר התקרבו למקום, המתה
חצר בתי־הספר מאדם. השוטרים סובבו את
רכבם, הודיעו כי הם חוזרים לחדרה לקבלת
הוראות. באותו יום כבר לא חזרו למקום.
בינתיים החלו להגיע ההורים שהביאו
את ילדיהם בנייד,שש לבית־הספר מצפה.
המון של כשש־מאות איש, המורכב מהורים
ותלמידי בית־הספר פאר־עם, עצר אותם כשהוא
מרקד, שר ומתפלל בצוותא. מורי
בית־הספר פאר־עם נסגרו עם המנהל בליש־כתו,
לא העזו להוציא אפם החוצה.
אף אחד מתלמידי שני בתי־הספר לא החל
את לימודיו באותו היום. אחר הצהריים
נקרא ועד הורי תלמידי פאר־עס לתחנת המשטרה
בחדרה, לשיחה עם מפקד התחנה
עצמו, יצחק אבנרי. לבסוף הגיעו הצדדים
לפשרה: בתי־הספר יסגרו למשך כמה ימים,
ובזמן זה תתבררנה טענות הצדדים.
אבל אחרי כמה שעות שבר מישהו את
ההסכם והורי תלמידי מצפה קיבלו הוראה:
מחר בבוקר יש לשלוח את הילדים לבית־

קצר הופיעו שתי מכוניות משטרה, בתוכן
חמישה שוטרים. ההמון הנסער החל להתפרץ.
אבנים נפצו את שמשות החדרים. הלימודים
נפסקו.
בערב התקיים בחצר בית־הספר טקס שנראה
כמסיבת ניצחון לאחר הכיבוש. האנשים,׳ומאיזשהו
מקום
כיתות התמלאו
הופיעו ונמזגו בקבוקי עראק. עד לאחר
חצות בקעו מחלונות הבית קולות הזמרה.
באותו זמן התקיימה ישיבה בקפה פינתי
שבחדרה. הצדדים במשא־ומתן: ועד הורי
פאר־,עם מצד אחד וראש העיר ופיקוד תחנת
המשטרה במקום — מצד שני. ההסכם
שנחתם במקום קבע, כיבשני בתי־הספר
יתחילו למחרתהלימודים הסדירים. תמורת
זאת מונתה ועדה שהורכבה ממפקח חילוני
ודתי, שקיבלו על עצמם לעשות הכל כדי
למלא את דרישות התימנים.

מלחמה דתית

מחרת אמנם החלו הלימודים כסד־
/רם, אך יחד עם זאת החלה תסיסה בקרב
הורי תלמידי מצפה .״שום ועדות, שום
ברור. זה בית־ספר שלנו ולא נזוז ממנו.
שהעיריה תבנה בשביל הדתיים מה שהיא
רוצה, אבל אותנו שיעזבו בשקם,״ קבעו
ההורים ממצפה.
״לא רוצים שום בניה ולא מאמינים
בשום הבטחות לעתיד. שיתנו לנו מה
שכבר קיים — בניין מצפה,״ דורשים הורי
פאר־עם.
״כל זה הוא מעשה מודרך. התימנים לא
היו עושים את זה בלי עזרת מפלגה שעומדת
מאחריהם. כל אחד יודע איזה כוח
פוליטי עומד מאחוריהם,״ צועקים חסידי
בית־הספר החילוני.
״ההורים ממצפה מתעקשים, בגלל זה
שאחריהם עומדת ההסתדרות. ההסתדרות

המצפה

1ן ר 1ר 1ח הס תלמידי כיתות בית־הספר הדתי־עממי פאר־עם. ביומיים הראשונים
14 111 1 1 ^ 11 של שנת הלימודים החדשה התקהלו הם בלווית הוריהם בחצר
המשותפת של בית־הספר הדתי והחילוני, מנעו את כניסת תלמידי בית־הספר החילוני לכיתות.
הספר. אף אחד מהורי תלמידי פאר־עם לא
קיבל כל הודעה.
למחרת, בשעה שבע וחצי, הופיעו בחצר
בית־הספר תלמידיו הראשונים של בית־הספר
מצפה. המנהל היה כבר במקום. בעזרת
מוריהם החלו התלמידים המתיקים בסידור
הכסאות והשולחנות, התכוננו לתחילת יום
הלימודים לאחר סערת האתמול.
אבל עוד בטרם נכנסו התלמידים הראשונים
לכיתה, פשטה הידיעה בשכונה. מכל
עבר החלו לזרום למקום תלמידי בית־הספר
השכן פאר־עס, נשים עם תינוקותיהם ונשים
בהריון. כשהגיעה למקום הגננת עם כיתה
א׳ החדשה, כבר ניתקלה בקהל שסער בחצר.
הקהל הלך וגדל מרגע לרגע. כעבור זמן

רוצה שיהיה רוב לחילונים. שיהיו שני
בתי־ספר חילוניים, לעומת בית־ספר דתי
אחד. ההסתדרות מקפחת את הדת,״ קוראים
חסידי בית־הספר הדתי.
״אנחנו לא נזוז מבית־הספר הזה, כי אז
ישתלטו הדתיים על כל השכונה. אנחנו לא
נרשה שיהיה פה מאה־שערים,״ אומרים
אנשי מצפה.
השכנים, אשר במשך שנים רבות חיו
בשלום ושלוה מלאה, לוטשים עתה שיניהם
באיבה גלויה. הילדים בשני בתי־הספר לומדים
כעל לוע הר געש: מתחתם מתחילה
לפעפע מלחמת דתית-עדתית.
רק במוסד אחד חזרה לשכון השלוה
האופפת — בבית עיריית חדרה.

אנשים
עונשו שד ק*1ן
בעיה מטרידה ניצבה השבוע בפני אנשי
הסגל הדיפלומאסי בישראל, שיצאו לנמלי
התעופה בלוד כדי להקביל את פניו של
מהגדרה, מלך נפאל, שהגיע לביקור מל־כותי
בישראל. הדיפלומאסים, שרובם לא
השתתפו עד כה בקבלת־פנים למלך׳ לא
ידעו אם עליהם להסתפק בלחיצת ידו של
המלך, לכרוע לו ברך או להשתחוות בפניו.
ראש הסקס הישראלי, אכרהם גלבוע,
הוזמן להתייעצות והוא שקבע כי בהתאם
לנוהג יכולים הדיפלומאטים להקביל את
פני המלך בקידת־ראש קלה בלבד • .ה־שבוע
התברר כי מי שנחשב כמשורר הלאו־מי
של ישראל, חיים נחמן כיאליק,
היה, נוסף לשאר מעלותיו, גם חובב מושבן
של צילומים. ספירת תמונותיו של
ביאליק, הנמצאות בבית־ביאליק, הסתכמה
באוצר של 1601 צילומים • .לשר־המסחר
האמריקאי, לותר הודג׳ס, שביקר השבוע
בישראל, הוכנה תוכנית סיורים גדושה, ש־עובדה
לפי לוח־ זמנים שתוכנן עד לדיוק
של דקות. אולם כמה מפגישותיו וסיוריו
התארכו מעל לתוכנית שנקבעה מראש. כ־תוצאה
מכך נערך סיור אוירי של השר ב־הליקופטר,
שתוכנן לשעות אחר־הצהרים,
בשעות הערב, כששררה נבר חשיבה.
העיר על כך הודג׳ס :״במפה ישראל היא
מדינה קטנה מאוד. אבל כאשר באים הנה
היא גדלה מרגע לרגע • -לפני כ־שבועיים
ימים פירסם עמוס קינן,
במדורו היומי בידיעות־אחרונות, אלה וקיץ
בה, סאטירה על כותבי מאמרים אנטי־סוב־ייטים
ואגסי־ערביים. הסאטירה פורסמה ב־צורת
מכתב, חתום בידי אחד סייבל מק־קארתינוביץ׳
,שטען בין השאר :״יש ללמד
לקח את הרוסים, המרכסיסטים האנטישמים.

עורך אגייף ג

ס ד״ר הרצל רוזנבלום, ש
העתון,
קרא את הרשימה רק אחרי שפורסמה ב־עתון,
ראה בה פארודיה על סיגנון המאמי
רים הראשיים שהוא מפרסם. כתוצאה מכך
נענש עמום ומדורו לא פורסם בעתון ב׳
משך עשרה ימים • .ראובן (״דומק״)
ג רי נברג ממשיך במאבקו נגד המשטרה.
אחרי שבית־הדין העליון דחה את בקשתו
להוצאת צו־על־תנאי נגד צמרת המשסר ב־מדינה,
החליט רומק להגיש שורת משפטים
פליליים ואזרחיים נגד שני קציני משטרה
בכירים, שופס־שלום תל־אביבי ופרקליט
מחוזי אחד.

הוגועדוו של רינג•

חבר מועצת עירית אילת, שמואל (״מו־קי
)-מלצר, שהוא גם בעל חברת תיירות
מקומית, זכה לאחרונה בהפתעה אישית
נעימה. תיירת עשירה מאנגליה, שביקרה
לפני מספר חודשים באילת, התאהבה ב־מקום
ובמדריך. מוקי חשב כי התיירת היא
כמו כולן, הבילוי נגמר ועמו הטיול. אולם
כשעזבה התיירת, התפתחו בין השניים קש־רי
מכתבים הדוקים, שהביאו לתוצאות מפתיעות.
התיירת התגרשה מבעלה, נטלה את
בנה בן החמש והגיעה לפני שבועות מספר
חזרה לאילת. השניים עומדים להינשא ב־ימים
הקרובים. אגב, הידיעה על כך נפוצה
באלת בצורה מוזרה. מוקי, שהוא נציג
תנועת־החרות במועצה, הגיע יום אחד ל־מועצת־הפועלים
במקום, ביקש לרשום את
בנו לגן ארגון־אמהות־עובדות. כאשר ראה
את הבעת פני הנוכחים, מיהר להצהיר כי
הוא עומד לשאת את התיירת לאשר״ ומי
שום כך עליו לדאוג מראש להבטחת מקום
בגן לבן שקיבל כנדוניה • .תוכניתו של
רפי (״נלסון״) אילץ לרכוש את מועדון
מינוס 206 בטבריה — התבטלה. ברגע האחרון
ממש נודע לו בסודי סודות כי עם
הטיית מי־הירדן יתרחקו מי הכינרת מהחוף
ב־ 16 מטר, ובשטח שיתפנה מהחוף עד ל״
מועדון יעבור לא פחות מאשר המוביל הארצי,
רפי ניסה אומנם לשכנע את אנשי
מקורות להזיז קצת את המוביל הצידה,
אבל משלא הצליח, ביטל את העיסקה• .
איש תעשיית היהלומים ופעיל שורת המוז״
נדגים לשעבר, רדד ארנפלד, הוכיח לאחרונה
כי עדיין הוא עומד על משמר הסדר
הציבורי. בעברו בפינת פרישמן־דיזנגוף
בתל־אביב, הבחין במכוניתו הצבאית של
הרמטכ״ל, שחנתה במקום האסור לעצירה,
ולמרות בקשתו של שוטר מנהג המכונית
שיזדהה, סרב הנהג־החייל לעשות זאת. סגן־
אלוף שעבר במקום לא רק שלא עזר לשוטר,
אלא שדרש ממנו את מספרו. לבסוף
נכנסה למכונית אשת הרמטכ״ל עם ילדיה
והמכונית הסתלקה. ארנפלד שיגר מכתב־העולם
הזה 1357

תלונה לרמטכ״ל, האלוף צכי צור, זכה
לתשובה כי נגד הנהג ינקטו אמצעים משמעתיים
• .בספר זכרונותיה מספרת הסופרת
עדנה פרבר כי באחד הימים, כאשר
עבדה בהסרטה בהוליבוד, נכנם לאולפן
במאי חיוור כסיד, אחרי שנסע במכונית
שנהג בה ג׳יימס דין, קרא הבמאי למפיק
:״צריכים לצלם מהר את כל הסצנות
שבהן מופיע דין. הוא עומד להרוג את
עצמו בנהיגה שלו!״

אחיו של בוא
רק בנוח יהיה שמה של התוכנית החדשה
שתועלה במועדון החמאם על־ידי רביעיית
המועדון. התוכנית, שנכתבה בידי דן
אמוץ וחיים חפר, עוסקת בארבעה
גנרלים ישראליים המחליטים לערוך פוטש,
אוסרים את כל מנהיגי המפלגות ואנשי ה־ציבור,
שאת תפקידיהם ימלאו הצופים־
האסירים באולם. בפני האסירים יציגו אר־בעת
הגנרלים המורדים כיצד, לפי דעתם,
אפשר להשליט סדר במדינה • .שחקן
תיאטרון העונות יוסי בנאי נסע לאחיי־נה
במכוניתו כשאורותיה לא היו כתיקונם.
כשנעצר על־ידי שוטר תנועה, שעמד לר־שום
לו דו״ח, החליט יוסי לגייס לעזרתו
את אחיו הצעיר, גברי בנאי, המופיע ב־להקת
התרנגולים .״האם אתה מכיר את גברי
בנאי?״ שאל יוסי את השוטר* .לא, אני לא
מכיר, אבל שמעתי עליו,״ מיהר השוטר
להתנצל .״בסדר, אז גברי זה אחי!״ הודיע
יוסי. השוטר התרכך מיד וביטל את יי״
דו״ח # .הצייר הצעיר אריה פרוספר,
הוכיח כי לא התבטל בחצי השנה האחרונה
בה שהה בפאריס. כאשר ביקר בלובר יחד
עם הצייר והמבקר יואב בראל, פרץ
בין השניים ויכוח על זהותו של הצייר ש״
צייר את התמונה המפורסמת בשם ספינת
המזוזה. פרוספר טען כי הציור הוא של
ג׳ריקו ואילו המבקר הראל טען כי ריתמו*
נד, צוירה בידי ז׳אן לואי דויד. השניים הת־ערבי
על עשר קופסאות סיגריות. פרוספר
זכה # .שבועות מספר לפני הקרנת הבכורה
של הסרט אלדוראדו, התקשר במאי
הסרט מגחם גולן עם מחבר המחזה, יג־אל
מוסינזץ, היושב בניו־יורק, הודיע
לו כי סופר ישראלי צעיר מתעניין בעיבוד
המחזה לספר, שיצא לשוק ביום הצגת־הבכורה
של הסרט. מוסינזון החלים שמצבו
הכספי מאפשר לו לדחות את ההצעה, הי״
דיע במברק כי הוא מסרב למכור את הזכויות
# .שפע האורחים המכובדים שנכחו
בהקרנת הבכורה של אלדנראדו, ביני־הם
שר האוצר פנחס ספיר וראש עיר־יית
תל־אביב מרדכי נמיר, לא הצליחו
להאפיל על הופעת הבכורה הפומבית של
שייקח ירקוני, שהגיע למקום בלוזיית
אשתו, הזמרת יפה ירקוני. למרות ששימש
מטרה למבטים סקרניים שננעצו בו,
נראה שייקר, שליו ובוטח בעצמו • .שלי-
שיית גשו־הירקון -המתכוננת להופעת די״
בכורה שלה והכוללת את הזמרים אריק

איינשטיין, יורם גאון ובני אמדוד
סקי, החליטה להצטרף לתיאטרון החמאם.
• שחקן התיאטרון החיפאי יעקב בודו,
העומד לחדש בימים הקרובים את הופעתו

גילה אלמגור וחיים מוסול ב״אלדוראדו״
הפושע היה תמים
בקומדיה הישראלית מנישה ונטילאטור, הוטס
במיוחד על־חשבון התיאטרון לונציה
וחזרה, כדי שיוכל להופיע שם בהצגת
מעגל הגיר הקאווקאזי. אגב, לקראת חידוש
הקומדיה, חיבר לה עמוס קינן פיזמונים
חדשים.

הכלב של שורר.
כתבת הארץ הדה בושם גייסה את
בעלה הטייס לעזור לה לתלות וילונות בדירתם.
הבעל עלה על כיסא, דפק מסמרים
בפטיש, כשהדף, עומדת מתחתיו ונותנת לו
עצות. בעוד היא מביטה אליו מלמטה, נש־מט
הפטיש מידיו ונפל ישר על ראשה.
הדה נלקחה מיד לתחנת עזרה ראשונה. בעקבות
התאונה לא יכלה העתונאית לסרק
את שערותיה במשך תקופה מסויימת. כשהחלימה
מפצעיד״ צבעה הדה הג׳ינג׳ית את
שערה לצבע בלזנד־בהיר • .אשת יחסיר,ציבור
שולמית רון מגדלת בביתה צמד
כלבים, להם העניקה שמות מקוריים: טיפוס
לזכר ומלריה לנקבה. לאחרונה המליטה
מלריה ארבעה גורים, שזכו מיד לשמות
חדשים: אדמת, חצבת, חזרת וקוקלוש. הגורים
מיועדים כמובן למסירה, אבל מי
שרוצה בהם, צריך להתחייב שלא ישנה לעולם
את שמותיהם • .חתונת־זהב ראשונה
בלב־ים נערכה בשבוע החולף על סיפון
אוניית צי״ם ציון. היתד, זו מסיבת הפתעה
שהכין רב־החובל של האוניה לזוג מלכה
ומרדכי מאירי, דור רביעי בארץ, ה־נימנים
על צאצאי הבילויים. השניים עשו
דרכם באוניה מארצות־הברית כדי לחגוג
את חג־הראשונים באם המושבות, בה נולדו.

וקי השבוע
• הסופרת היהודית־האמריקאית
עדנהפרבר :״ישראל היא טכסאס יהודית
בלי בארות־נפס.״
• דדהשבועון ״אתגר״. :ההמונים
שבאו לישראל נראו בעיני עסקני המפלגות
כצאן־בחירות, החייב לספק להם
את צמר הקולות לריפוד כסאותיהם.״

יפה ושייקח ירקוני(כמרכז)
הצגת בכורה פומביון
קולנוע ישראל
ס הקו
בשדרות מונפארנאס, העוברות במרכזו
של הרובע הלאטיני הפאריסאי, מכירים את
שמואל איצקוביץ׳ כסם. הגבר הנאה, בן
השלושים־פלום, יכול בהחלט לעמוד לפני
המצלמות, אלא שהוא מעדיף לעשות דברים
מאחורי המצלמה — כבמאי.
לפני עשר שנים בדיוק ארז ״הילד הנורא״
של אולפני־ההסרטה-בהרצליה מזוודה
קטנה ויצא לחפש את המחר בפאריס. התחנה
הראשונה — האידק, בית־הספר הגבוה
לבימוי בפאריס. שלוש שנים עברו
והוא יצא עם דיפלומה וכמה המלצות
חמות, אתן הגיע לרובר חוסין, שהפגיש
אותו עם במאי הסרט ריפיפי של הנשים,
אלכם ג׳ופא. סם הפך לעוזרו.
אחר־כך הוזמן סם על־ידי ממשלת אל־ג׳יריה
לביים 4סרטים קצרים, אותם יצר
בעזרתו של צוות אלג׳ירי.
ואז, בפאריס, הגיעה גולת הכותרת של
הפעילות הקולנועית שלו — הוא הוזמן
לשמש עוזרו הראשון של במאי הסרט היום
הארוך ביותר — דאריל זאנוק.
העיד סם על עצמו :״איני ממהר לחזור
ארצה מהסיבה הפשוטה: שלא עושים בה
סרטים. עד כה הוצעה לי עבודה לצידו של
הבמאי הצרפתי ויקטור ויקאס, שעמד לביים
בארץ את עורו של אחר. התוכנית
נפלה למים כמו הרבה לפניה. אולם — אם
אקבל הצעה של ממש, לא אהסס לחזור.״
סרטים אגדת מעבר להתממשות
אלדוראדו (הוד, תל־אביב; חן, ירוש
לים
•,אורה, חיפה) היתר, עבור הכובשים ה־ספרדים
של דרום־אמריקה ארץ הזהב האגדית,
שאת שימעד, שמעו מפי האינדיאנים
ושמעולם לא הצליחו לגלותה. עבור שרמן־
משלם, גיבור מחזהו של יגאל מוסינזון, שהוצג
באהל לפני כעשר שנים, אלדוראדו
היא תל־אביב הזוהרת והחברה האשכנזית
הזעיר־בורגנית שלה, שהוא, הפושע המועד
מהשטח־הגדול ביפו, לא יצליח מעולם להשתלב
בה. ואילו עבור תעשיית הסרטים
הישראלית אלדוראדו היא האגדה על סרט
ישראלי ראוי לשמו — אגדה שגם היא כנראה
מעבר לתחום ההתממשות.
סרטו הראשון של הבמאי הישראלי הצעיר
מנחם גולן היה קרוב, אולי יותר
מכל סרט ישראלי אחר לפניו, להגשמת האגדה.
היו לו מרבית הנתונים הדרושים
לכך. קודם כל סיפור עם בעייה.
שרמן (חיים טופול) ,סרסור זונות ומבריח
סמים לשעבר, יוצא זכאי מחוסר הוכחות
במשפט רצח. הוא מחלים לשנות את
דרכו ולהפוך לעובד חרוץ באנזקור. הוא
נוטש את היצאנית שלו מארגו (גילה אל־מגור)
ואת שותפו לפשע שניידר (שייקה
אופיר) ,מתרועע עם בת־הצפון התל־אביבי
ותקווה מור) ,בתו של עורך־הדין שהביא
לזיכויו.
אלא שנסיונותיו להיקלט בחברה נתקלים
במכשולים, דווקא מצד נציגי החוק, המיוצגים
בסרט על־ידי סמל המשטרה הקשוח
(המשך בעמוד )20

היאקנתה לו אתהמתנההנכונה
81111

00118 ¥£1¥1
עם הבשם הגברי, המפתה
והמעודן. גבר אלגנטי חייב
לה שתמ ש במי הגלוח 113 ן ן^
01^3ז\ כ חול ורענן כ מי
מעין3 .ע! 6ז\ ^<2113 מבריא
א ת העור הנשרט ע״י
הגלוח החד 3ז 113 \^61
מרגיע, מרענן, מונע צריבה
ומחטא עד לעומק הנ ק בוביות.

ה סוכן הבלעדי: בלמון בע׳׳ני תל-אביב. ה מפי צי ם: חב׳ נורית בע״מ.
פרסום או־קי

^•01011611
3 .־ 1ח ^ 120
פאר התוצרת לזאירופית

• הפירמה בדאון את כילר

ת׳־א,דוז׳ הנומל 39׳\7ל56980.

לבדים מתל־אביב, רחוב נחלת־בני־מין
,43 סלפון ,64005 שולחת ללקוחותיה
אח מיטב האיחולים לשנה
החדשה ומזמינה אותם לביקור יעיל
בחנות. לרשות הלקוחות: מבחר
עשיר של בדים מתוצרת הארץ
ותוצרת חוץ: מצמר מוהיר, וטרילין
אנגלי.
מן האיכות המעולה ביותר. ביקור
בחנות כדאי בהחלט.

נזיבגב האינדיגו רשנ\ז הזזדטז\ז טזדרזד

1קו פסה = 6מנו מ מרק.
בבישול .
אין צ ורך
טעמו גם יתר מרקי גליל :
אספרגוס • בצל • עגבניות
ירקות.
עם אורז •

פרסום או קי

.העולב הזה* ,שבועוןהחדשותהישראלי
המע־בת והמנהלת: תל־אביב, גליקסון * טלפון ,226785ת. ד.
• 136 מען מברקי: עולמפרס • דפוס משה שהם בע*ם, ת״זב
פין . 6העורר הראשי: אורי אבנרי. המי׳ל: העולם הזה בע*ם.

ק 1לנ 1ע
(המשך מעמוד )19
בוגנוב (יוסף ידין< ,ועורך־הדין של שרמן׳
בנימיני (שמעון פינקל).
דגש על פעילות. מלבד הסיפור עמד
לרשות גולן צוות של אנשי מקצוע ברמה
נאותה. הצלם הראשי ניסים (״ניצ׳ו׳׳) ליאון,
הצליח לקלוט במצלמותיו לא רק את אופיו
הבלשי של הסיפור, אלא גם את אודירתה
ונופיה הציוריים של יפו. יוחנן זראי חיבר
מוסיקה קולנועית מצויינת, ואילו צוות השחקנים
כלל את מיטב שחקני ישראל. גולן
עצמו התגלה כבעל תחושה קולנועית מובהקת.
אלא
שעם כל אלה לא הצליח אלדוראו־ו
להתרומם לדרגת יצירה קולנועית, נשאר
בתחום של מ צר מסחרי, מכיר אך שדוף
וריק.
ישנם לכך כמה גורמים. בראש וראשונה
זהו התסריט שעומד למיכשול לסרס. זהו
תסריט השם את הדגש על פעילות חיצונית,
מזניח את עיצוב הטיפוסים, רקעם הפסיכולוגי
ומניעיהם. הקונפליקט העיקרי של הסרט,
זה של שרמן הנקרע בין שני עולמות
מבלי להשתייך אף לא לאחד מהם, נשאר
בלתי מפותח לחלוטין. הדיאלוגים בסרט הם
חסרי עניין ותוכן, מצלצלים כדיקלומים ולא
דברי אנשים חיים.
אולם בעיקר נכשל הסרט משום שגולן,
עם היותו איש מקצוע היודע את מלאכתו,
הוא חסר כל סימון אישי. משום כך נראה
סרטו כאוסף של סצינות שכבר נוסו בהצלחה
ושופשפו בסידרה האינסופית של סרטי
פשע מכל המדינות. במעט לכל אורכו של
הסרט מתחשק לצעוק :״או, דבר כזה נראה
בסרט — ־
אפילו הטריקים הקטנים, בהם משתמש
גולן כסמלים או מעברים, הם כל כך נדושים,
שאין צורך להיות מומחה לקולנוע
כדי לנחש מאין נלקחו.
חוסר סימון אישי הוא הגורם לכך שאפילו
קטעים פיוטיים ונוגעים ללב המשובצים
בסרט, בעיקר בסצינות בהן מתנגשת
מארגו־גילה עם שרמן־טופול, או הגעגועים
הנוגים של צוונציג (מרדכי ארנון) אל אורות
תל־אביב הרחוקה, אפילו הם נראים
מלאכותיים.
כך קרה שאלדודאדו, למרות רמתו המקצועית
הגבוהה יחסית, נשאר סרט ללא
נשמה, סרט שאינו אומר דבר מלבד הסיפור
הבאנאלי שהוא מספר.
גילויים בשחקני־מישנה. התגלית
הגדולה של סרט זה היא ללא ספק גילה
אלמגור, בתפקיד מארגו הזונה. גילה מצליחה
לעצב דמות נוגעת ללב ומשכנעת,
למרות הטקסט הקלוש המושם בפיה. אפילו
קטעי החצי־חשפנות שלה עשויים בטעם
סוב ותוך תפיסה כנה של ׳הדמות אותה
היא מגלמת.
לעומתה מהודה חיים טופול, הנושא בתפקיד
הראשי, כישלון מפתיע. הוא אינו
משכנע לא בכעסו, לא באהבתו ולא בביש-
נותו. הוא אינו משתנה כמלוא הנימה מתחילת
הסרט עד סופו, וקשה להבחין שמאחורי
הדמות האלימה שהוא מגלם מסתתרת
נפש רגישה. רק לעיתים רחוקות חש
הצופה שהוא באמת מתכוון למה שהוא
אומר.
דמותו של שרמן כפי שעוצב על־ידי מופול
היא דמות חסרת חיספוס, מלוטשת ומס־ריקה,
חסרת מאבקים פנימיים עד שקשה
להאמין כי זהו פושע נורא שמשטרת-
ישראל מתגייסת נגדו ושהחברה בתל־אביב
מסרבת לקבלו.
דווקא בין שחקני ר,מישנה התגלו שתי
דמויות בעלות אישיות קולנועית. מרדכי
ארנון, בתפקיד צודנציג, ממלא, ברגעים שהיא
מופיע, את כל הבד, גונב את ההצגה
מכל השאר. ניסן יתיר בתפקיד הנוכל הזקן׳
מעצב דמות מקורית ולבבית.
דמות נוספת העומדת בפני עצמה בסרט
היא דמותו של שייקר. אופיר, המעצב דמות
של גאנגסטר ישראלי במימיקה נפלאה. אולם
ברגע ששייקה פותח את פיו נעלמת האשליה
אותה הצליח לבנות בתנועותיו בלבד.
אבנר חזקיהו בתפקיד המשוגע קוהלת מוסיף
לסרט מימד נוסף של ליריות, הטובע
במדבר התמליל היבש שמסביבו.
אכזבה נוספת היא התקוד, הגדולה של
הסרט — תקוה מור, זו שהודבק לה הכינוי
״אודרי הפבורן הישראלית״ .כל מה
שניתן לומר עליה הוא שהיא יפה. באשר
למשחק, על תקוה להמשיך לקוות.
על חסרונות אלה של הסרט מחפים קצב
מהיר, שפע אירועים, שבחלקם הם גדושי
מתח, וצילומים מעניינים בזכות עצמם. אך
אלדוראדו — מקור הזהב של תעשיית הקולנוע
הישראלית, טרם התגלתה.
העולס הזה 1357

ח>>ם פרט>>ם
בהחלט
אם היה בישראל איזה אות־כבוד מקביל
לאות לגיון הכבוד הצרפתי, הרי הראשונה
שהיתר, צריכה לקבל אותו היא יפהפיה יש;
ראלית צעירה, שרה ;*ציוני (.)23
לפני שלוש שנים, מיד אחרי שהיתר,
מועמדת בתחרות־יופי, יצאה שרה הבלונדית
לצרפת, שם עבדה כפקידה במשלחת
הקניות של משרד הבטחון הישראלי. אפילו
בשאנז־אליזה העמוס חתיכות, היתד שרה
דמות בולטת ששיתקה כמעט את התנועה
בעברה ברחוב. לא היה צורך בהרבה זמן
כדי שפאריס תגלה אותה.
היא זכתה לפירסום עולמי שעה שנבחרה
לשמש ככפילתה של כרינ׳יט כאד־דו
בסרט חיים פרטיים. תוך זמן קצר קנתה
לה דריסת רגל בממלכת הקולנוע הצרפתית,
ואף עשתה סרטוני פירסומת.

שרה עציוני
מובן שבעיר האורות הקוסמופוליטית לא
חסרו פיתויים מכל הסוגים, ובעיקר בצורת
מחזרים נלהבים שרבצו על פתחה של שרה
ללא הרף. אחד ממחזריה המפורסמים ביותר
היה ז׳אקי נ׳ראר, בעלה לשעבר של הכוכבת
דליה לביא. הוא נראה בחברתה
במשך חודשים כשהוא מוביל אותה במכונית
הספורט שלו למקומות הבידור המפוארים
ביותר של פאריס. אלא ששמעה של

חתונת התרנגולים
בכל מקום בו נהיה ויהיה לנו טוב
שם נשב ונטה את הפועל אהוב
כן פותח ליאור ייני, איש להקת
התרנגולים, את שירו של חיים חפר הורה
אהבה. אבל זה קרה לו לא רק בשיר. במציאות
התיישב ליאור, בן קיבוץ אפיקים,
כדייר־גוישנה בדירתה הסרחוחת של מדריכת
הלהקה נעמי פולני. הוא ישב והיה
לו טוב ואז החל להטות את הפועל אהוב.
מה שקרה כתוצאה מכן היכה בהלם את
מושבת האמנים התל־אביבית. אנשים פקחו
עיניהם בתמהון, סרבו להאמין למישמע אוזניהם:
ביום׳ ראשון השבוע נשא ליאור ()26
את נעמי פולני ( )35 לאשה.
הסיבה לתדהמה הגדולה היתה שמעטים
האנשים שידעו על הקשרים בין ליאור ונעמי.
אפילו אנשי להקת התרנגולים עצמם,
ששהו סדי יום במשך שעות במחיצתם של
השניים לא ידעו עד היכן העניינים סגיעים.
י החתונה נערכה בסודי סודות, וחברי הלהקה
עצמם לא הוזמנו אליה. נכחו בה
בסך הכל ארבעה מוזמנים: נועה אש־כול,
בתו של ראש־הממשלה וחברתה הצמודה
לחיי־הרווקות הממושכים של נעמי,
האמרגן אכרהם דשא, אורי זוהר ואיש
תל־ס זאב יופיפון.
הרומן בין השניים החל, למעשה, שעה
שליאור הצטרף ללהקת התרנגולים לקראת
תוכניתה השניה. היה זה זמן קצר אחרי
שהתגרש מאשתו זמירה ייני, בת אפישרה
יצא במהרה כנערה שאין לאיש סיכוי
רציני אצלה. היא רכשה לה ידידים וחברה,
אבל לא יותר מזה. זאבי המושבה הישראלית
בפאריס כבר התחילו לחשוש שמשהו
לא בסדר אצלה.
מה שלא היה ידוע להם הוא כי כל אותן
שנים ניהלה שרה רומן לוהט מהסוג הקיים
כיום רק ברומנים מיושנים. היא שמרה
אמונים לאהבת הנעורים שלה, שנשארה בארץ,
הצנחן לשעבר וסטודנט רפואת־השיניים
בהווה, דני וינר. היתה זו אהבה שהחזיקה
מעמד על גבי נייר מכתבים, שהגיעו
בקצב של ארבעה לשבוע מכל צד. לבסוף
החליטה שרד, לחזור לאהובה בארץ. היא
חזרה גם לצבע שערה הטבעי, ברונטי, ולעבודת
פקידות במשרד הבטחון. בימים
הקרובים תקבל את הפרס עבור עמידתה ב־מיבחן:
היא עומדת להינשא לדני וינר.

הרפורמה של יהודית מזרחי
שוב ניצחו המצוקים את האראלים, ועוד
מלנת־יופי ישראלית נחטפה בידי האמריקאים.
החברה החדשה במועדון מלכות־היופי־הישראליות־הנשואות
־ למיליונריס־אסריקאייס,
היא יהודית מזרחי (מזור) ,מלכת־המים
של ישראל לשנת 1959 ומלכת־היופי לשנת
.1963
יהודית בת ה־ , 19 שהפכה ליפהפיה בקנה־מידה
בינלאומי, נישאה לאחרונה בניו־יורק,
בסקס שנערך בפני רב רפורמי לאיש־העס־קים
היהודי־אמריקאי הרברט (הארב) רד
ניק, בן לאחת המשפחות היהודיות המפורסמות
ועתירות הנכסים בארצות־,הברית. הר־ברם,
המבוגר מיהודית בכעשרים שנה, גרוש
ואב לשני ילדים, הכיר את יהודית לפני
חודשים מספר שעה שהוזמנה לחנוך את
משרדיו החדשים, התופסים את כל הקומה
ה־ 38 שבבנין האמפייר־סטייט המפורסם ב־ניו־יורק
(העולם הזה .)1350
האיש, שהיקף עסקיו מסתכם במיליארדים,
החל לחזר אחרי יהודית, אולם זו לא
רצתה להחלים על נשואין לפני שתיוועץ
בהוריה, שנשארו בארץ. וכך, לפני שבועות
מספר, עזבו הוריה של יהודית ואחיה הצעיר
את הארץ, כשהתירוץ הרישמי הוא
ביקור אצל יהודית בארצות־הברית. למעשה
מימן הארב את נסיעתם, כדי שיוכלו להכירו
אישית ולהחלים אם הוא הגבר הראוי
מיד אחרי טקס
לשאת את בתם לאשה.
הנשואין המפואר יצאה כל המשפחה, כולל
ההורים והאח, לאסע של ירח דבש על־פני
כל ארצות־הברית במכונית פאר. בידיעות

המגיעות ארצה מכל מקום בו נעצר מסע
הכלולות, מספרת יהודית ני היא רואה את
עצמה כנסיבה בחלום־ליל־קיץ. הוריה מאוהבים
בחתן החדש לא פחות סמנה.
נראה שבקרוב יגיע הזוג המאושר גם
לישראל, במיסגרת מסע כלולות נוסף סביב
העולם, הפעם לבד.

יהודית מזרחי ואמה

קים גם היא, עימה הופיע קודם לכן בהצגת
קפיטן קארגיוז בתיאטרון הקאמרי. הבדל
השנים בינו לבין הכוריאוגראפית, יוצאת
הצ׳יזבטרון, שהיתר, ידועה כרווקה מושבעת,
לא עמד לזוג למיכשול. למחרת טקס הכלו־

לות עמדה להיערך, כרגיל, חזרה ללהקה
בדירתה של נעמי. חברי הלהקה עלו לדירה
בליווי אקורדיון וקלארינם, שהשמיעו את
מנגינת חוסן־כלה — מזל־טוב! ,הביאו עימם
בקבוק קוניאק וזר של 20 שושנים. נעמי
הכינה עוגות ואחרי טקס קצר שלווה ביללות
החתולים הממלאים את ביתה של
נעמי, החלה החזרה כרגיל, כשהבעל ליאור
מקבל, כמו חבריו, פקודות ספי אשתו.

כלה פולני (ימין) וחתן ייני (שני משמאל) כמסיבת הכלולות

בריסטין קילר באילת
העתונים עם הידיעות על מעצרה של כוכבת
פרשת השר פרופידמו בבריטניה,
כריסטין קילר, לא הספיקו להגיע לאילת,
כאשר עברה השמועה ברחבי הריביירה
הדרומית של ישראל: כריסטין עומדת
להגיע לאילת.
היה זה אחד מתושבי המקום העירניים,
שהסתובב ליד חדר הקבלה של מלון אילת
המפואר, כאשר הבחין במיברק שהגיע למנהל
המלון, ויקטור (.ויקי״) אפשטיין,
בזה הנוסח. :מגיעה במטוס. חכה לי.
חתום: כריסטין.״ האזרח הסקרן התעניין
מייד לדעת מי היא אותה כריסטין, אולם
ויקטור נצר את פיו כמו כריש אילתי. רק
אחרי הפצרות רבות
הסכים ויקטור לגלות
בסוד לידיד, אחרי
שהשביעו בחרמות
לא להוציא הגה
מפיו, כי ״זוהי
כריסטין קילר. הכרתי
אותה בלונדון.
היא באה לאילת כדי
להימלט מכל הרעש
שם. אבל שתהיה
בשקט.״
זה הספיק לכך
שתוך שעה תדע
אילת כולה שכריס־טין
קילר עומדת ל־י

היות אורחת־כבוד
בעירם. עתתאים ה־חלו
ללחוץ על ויקי למסור להם יותר
פרטים על רקע הביקור הסנסציוני. לגבי כל
תושבי אילת היה זד, רק טבעי שויקי
אומנם נמנה על ידידיה של כריסטין. זה
התאים לאופיו.
כי ויקי בן ה־ ,28 המנהל הצעיר ביותר
של מלון בדרגה א׳ בארץ, מי שהיה עד
לפני חודשים מספר הממונה על הקבלה ב־מלון
גלי־כינרת בטבריה, ידוע לא רק כ־איש־הארחה
מצטיין, בדרן דינאמי ומצבור
בלתי בלה של מצב־רוח. באילת הוא ידוע
גם כמלך הזאבים המקומיים.
.ההצלחה שלי עם נשים,״ מספר ויקי,
יליד בריטניה ,״מבוססת רק על חוצפה ועל
כושר דיבור. התחלתי בזה בגיל 13 ואני
ממשיך בכך עד עכשיו. אבל יש לי פרינציפ
אחד: לעולם אני לא מתחיל עם גברת
שאינה מוצאת חן בעיני, רק כדי להוכיח
לעצמי שאני דון־ז׳ואן. אינני רודף אחרי
נשים. כל גבר הרודף אתרי אשד, צריך

להיות מטורף. הדבר שהכי מרגיז אותי
הוא זה שבחורה מתעניינת בי רק מפני
שאני דובר אנגלית ובעל דרכון זר.״
ויקי — שעד לפני חודשיים היה מריק
לקירבו בקבוק ויסקי אחד ליום, קיבל הרעלת
אלכוהול ונאלץ להתנזר משתיית משקאות
חריפים — פוקח עין על כל אורחת
המגידד. לאילת. בחודשי שהותו באילת הס

הנערות
הבאות לאילת מתכוזנות לנוח.״
כשרונו של ויקי להתיידד עם כל אחד ל!
פיקפק לרגע כי גם כריסטין קילר היא
ידידה ותיקה שלו. אלא שויקי לא יכול

הגיע אליו היתד, תיירת אותה הכיר עוד
בטבריה, ושהבמיחה לו לחזור אליו. היא
קיימה את הבטחתה ובאה להשתקע לצידו
באילת.

עו ד

מ ט מו ר

אחד

האופנאית הישראלית ק א טי מט־מור,
שעזבה את הארץ לפני חודשים
מספר, אחרי שהסתבכה באן בחובות,
ילדה השבוע בניו־יורק את בנה השני,
שיצא לאויר העולם במשקל הענק של
ארבעה וחצי קילו. לאם ולרך הנולד,
ולאב הנמצא עדיין בישראל, שלום.

אחת מדיילות ״אל־על״ פוטרה לאחרונה
ממשרתה, אחרי שלהנהלת החברה
התברר כי לפני שהפכה לדיילת הופיעה
כרקדנית א קזו טי ת במועדון־לילה, דבר
שאינו תואם כנראה את דרישות החברה.

השמועות כי כדורגלן הפועל תל־אביב
א מציה לבקוביץ עשוי להתקבל השנה
לקבוצה בריטית, שברו את ליבה
של חברתו בישראל, פזית ליס. אחרי
שלא הצליחה יליד בבחינות הפקולטה
למשפטים, חזרה פזית לידידה הקודם,
עורך־הדיו אב שלום אורן.

עוד נסיכה 1ורוה

הציירת היפהפיה עמליה ארבל, מכתירה את אריאלה
שביד בתואר נסיכת חומות־עכו, במועדון העכואי
המקסים. משני צידי הנסיכה עומדת שתי סגניות מלכת״המים, רותי ברנשטיין וז׳אנס לוי,

כשכתר המלכות לראשה, השתתפה סלכתיהסיס ויויאן
דל־ביאנקו, בתחרות טוויסט שנערכה בסיוס נשף המלכות
המפואר. זיוי, זכתה בכניסה חפשית למשך שנה למועדון, נטלה את המקום השלישי בתחרות.

טוויסט המלכה

* ץלמשפחת נסיכות־המים של ישראל
> 4נוספה השבוע עוד נסיכה. אריאלה
שביד, צברית תמירה מקרית־מוצקין, המש־דתות
בצה״ל, לא הצליחה לזכות בתואר

מסע הצלב

החדש שנערך במקום בו שכנו הצלבנים, היה מטר השאלות
שהמטירו הצייר נחום ארבל (סימין) והזמר לארי חקר (שמאל),
על המועמדות אשר הופיעו בבגדי־ים ביקיני בפני קהל של מאות שחזה בהן בהערצה.

ן מלוהתסהסות״:־״

1ידי סלון אנטה דן, זוכח לנשיקה מהמלכה.

בתחרות מלכת־המים , 1963 שנערכה לפני
שבוע. שני קולות בלבד דכרידו בינה לבין
שתי הנערות שזכו בתארי הנסיכות של ינר
סוף וים־כינרת. אלא שזמן קצר אחר־כך
צורפה אריאלה אל משפחת הנסיכות.
היה זה בנשף חגיגי ומפואר שנערך על
חומת עכו העתיקה במועדון ד,לילד, חומות-
סכו. נשף זה היה מעין הצגה־שניה של
נשף בחירת מלכת־המים, לתושבי צפון האיץ
שלא יכלו להגיע לנשף הראשון בתל
אביב. מאות האורחים שהתקבצו על רהבתו
הענקית של המועדון העכואי, מול הנוף
המקסים של מפרץ חיפה ואורותיז ה.:צצים
של עיר הכרמל, לא בחרו אמנם מחדש
במלכות. אילם אפילו לגביהם שיי מתח ץ מסויים של בהירה.
טקס ההכתרה שובץ בתכנית הבידור העשירה
של המועדון. תחילה עלו המיעמדות
הסופיות אל הבמה השוכנת בין החומות,
מבלי שהנוכחים ידעו מי מהן זכתה בתואר
כלשהו. כל אחת מהמועמדות עברה טבילת־אש
נוספת, שעה שרואיינה על־ידי הזמר
הדרום־אפריקאי לארי ודקר ובעל המועדון,
הצייר נחום ארבל. השניים שאיל. נדו את
שאלותיהם בו במקום ערכו היכרות א־שית

בין כל מועמדת ־הקהל. רק אחר־כך הופיעו
הנבחרות כפי שהוכתר־ בנשף שנערך בחל־אביב.
ויויאן דל־ביאנקו, מלכת־המים, הופיעה
במלוא הדרה כשמלת ההכתרההמפוארת
שלה, ואילו סגניותיה והנסיכות הופיע• ב־בגדי־ים
ביקיני.
אז נבחרה הנסיכה הנוספת. זוג הצייריס
בעלי המועדון, נחום ועמליה ארבל, ענדו
סרט אדום, עליו תלוי היה מפתח ענק, על
צווארה של המועמדת אריאלה שבי־ ,יכתירו
אותה בתואר: נסיכת הו&וח־עכו. היה
זה תואר המוענק מדי פעם לאורחת כבוד
של המועדון. הראשונה שזכתה בו היתד,
בעלת המועדון עצמו, עמליה ארבל היפהפיה.
הנסיכה השניההיתד, מלכת היופי
האחרונה של ישראל, אסתר כפיר, השלישית
היתה שחקנית הקולנוע ג׳ון כונטיין,
ואילו בפעם הרביעית הוענק התואר לארי-
אלה.
תחרות רקודי טוויסט סוערת סיימה את
הנשף. מלכת־המים ויויאן דל־ביאנקו, הוכיחה
כי גם ברקוד יש לה מה לומר.
מבין עשרות הזוגות המתחרים, נטלה זיוי,
שרקדה יחד עם הרקדן התימני יואל ג׳מיל,
את המקום השלישי.

הקוסמטיקאית המפורסמת א,סתר גורלי נזתל־אביב, נותנת
ליטוש סופי למלכה לפני עלתה לבמה. אסתר, שתלהיבה
את הבנות באיפור שהכינה להן, זכתה לתשואות גם מידי הקהל הרב אשר נכח בנשף.

איפור מלכותי

תדריך
העולם הזה ממליץ מה לראות, מה לשמוע,
היכן לבקר השבוע:

• ורדכר (תיאטרון־מחול עינבל)
שלושה קטעי מחול תימניים במרכזם עומדת
הבאלדה ורד בר, אודות אהבתה של ־תומה
לדייג צעיר. תפאורות של נפתלי בזם. כוריאוגרפיה
של שרה לוי־תנאי.
9שין״שין (תיאטרון , 13 מועדון ה
מפתח, תל־אביב) תכניתם המשותפת של שמעון
ישראלי ושייקה אופיר. פזמונים ומערכונים
וקטעי פנטומימה.
9ה פי שפש (התיאטרון העירוני, חיפה)
סאטירה חברתית־פוליטית של מאי-
קובסקי בה משתחררים עבדים מכבלי ה־קאפיטליזם
כדי להשתעבד מחדש בכבלי ה־טכנוקראסיה.
הצגת ראוה המשתעבדת אף
היא לטכנולוגיה של הבמה. אילי גורליצהי
בתפקיד ראשי. יוסי גרבר מחליף את אברהם
מור.
9הו א ו הי א (התיאטרון האינטימי)
בעיות מין, מוסר וחברה, מגיל הגן עד גיל
הזקן בסידרת מערכונים משעשעת של אפרים
קישון, בביצועם של שושיק שני ואריק
לביא.
9פצצת הזמן (מועדון החמאם, יפו׳
סאטירה מפוזמנת של דן בן־אמוץ ׳חיים
חפר על נושאי מוקד בחברה הישראלית בביצוע
רביעיית המועדון.

9אלדוראדו (הוד, תל־אביב; חן,
ירושלים; אורה, חיפה) נסיונו של שרמן,
פושע מ״השטח הגדול -להקלט בחיי החברה
התל־אביבית, לפי מחזהו של יגאל מוסיג־זון.
מלודרמה ישראלית באיכות ראויה לציון,
עשויה במתח, בה מתבלטים במשחקם
גילה אלמגור, ניסן יתיר ומרדכי (״פופיק״)
ארנון. בימוי מקצועי של מנחם גולן( .ראה
מדור קולנוע).
9מלחמת הכפתורים (ארסון־דוד,
תל־אביב) קומדיה צרפתית עליזה וממינה
על שתי כנופיות זאטוטים בעיירה צרפתית
קטנה. מומלץ לנוער.

האיש שירה בליכרטי ואלאנם

(אלנבי, תל־אביב) מערבון של ג׳ון פורר
עשוי במתח ובהומור בעזרת גיבורים זקנים.
ג׳ון ויין, ג׳ימם סטיוארם.
9האדמה הטובה (ירון, תל-אביב)
ספרה הקלאסי של פרל בוק על סין שלפני
המהפכה. סרט קלאסי לא פחות עם פאול
מוני ולואיזה ריינר.
55 9יום בפקינג (צפון, תל־אביב,
אורגיל, ירושלים) מערבון קולוסאלי על
רקע מרד הבוקסרים בסין בראשית המאה,
בו ממלאים הסינים את מקום האינדיאנים
והסגל הדיפלומטי של מדינות המערב את
תפקיד השריפים. תפאורה מרהיבה ומשחק
מרשים של דוד ניבן הגונב בקלות את ההצגה
משפע הכוכבים, קרבות ההמונים וההיסטוריה.

ונדוקאנה (גת, תל־אביב) המוזר׳
המגוחך, העלוב והמשפיל — ועם זאת
המופלא שבהתנהגות המין האנושי, בשני
תריסרי אפיזדות, מבויימות ואוטנטיות שצילמו
בכל רחבי העולם. מרתק ומאלף.
9פי ק ני ק (מוגרבי, תל־אביב) מלוד־רמה
הוליבודית ישנה על מין ורומנטיקה
בעיירות אמריקה. ויליאם הולדן, קים נובק
וסוזאן שטרסברג.
הקרכן (חן, חיפה) הומוסכסואלים
נופלים קרבן לסחטנים בסרט בריטי כנד,
ורציני, המנסה להציג את בעיית ההומו-
סכסואלים בגישה ליבראלית. דירק בוגארד.
עםה לו ח (אמפיתיאטרון, 4 חיפה) הסרט המכיר ביותר בתולדות הקולנוע
לפי ספרה של מארגרט מיטשל .־דרום
האצילי המתנוון על רקע סיפור מלחמת האזרחים
האמריקאית. קלארק גייבל, לסלי
הווארד, ויויאן לי.
יום הדין כנירנכרג (סמדר, ירושלים)
מה מידת אחריותם של שופטים החורצים
דין לפי חוקים דרקוניים! סרט
מעולה בביצוע מעולה על משפטם של השופטים
הנאציים. ספנסר טרייסי.
9מקום בצמרת (ירושלים, ירוש־לים)
צעיר שאפתני מפלס לו דרך לצמרת
החברה הבריטית על גופה של אשה מזדקנת.
סימון סניורה, לורנס הרביי.
9דוד וליזה (תל־אור, ירושלים) האההעולם
הזה 1357

בה כקרן אור של תקווה בעולם של מופרעים.
סיפור אהבתם של שני נערים חולי
נפש המוצאים דרך לההלץ מבדידותם ושג־עונם
באהבת נעורים תמימה. סרט בלתי־רגיל.
משחק מעולה.
9אלקטרה (ארנון, ירושלים) הטרגדיה
של אשר, שהעניקה את שמה לתטביך
אהבת־האב ורצח־האם, לפי מחזהו הקלאסי
של אוריפידס. עיבוד קולנועי פיוטי וריא־ליסטי
של מיכאל קאקויאניס.
9הסכם ג׳נטלמני (אורנע, ירושלים)
גרגורי פק הנוצרי מתחפש ליהודי כדי
לבדוק אם אמנם קיימת אנטישמיות בארצו,זד,ברית.
הצגה מחודשת של סרט רציני על
הבעיה היהודית בארצוח־הברית.

9מיטב תכשיטי ישראל (בית־ציוני־אמריקוז,
הל־אביב) תערוכה ססגונית
של תכשיטים אמנותיים ומסחריים מהארץ
ומחו״ל.
9ארכע ציירות (גלריה כ״ץ, תל־אביב)
ארבע ציירות ישראליות מציגות את
מבחר יצירותיהן: אוה גולני, מרגוט זמ־ג״
רוד, ריסה מוסט ופדורה קאפוסטה.
9אליעזר גרינברג (גלריה ,220
תל־אביב) פורטרטים ונופים של הצייר החיפאי
הרגיש המתרכז בעיקר על א-,רד.
ותאורה.
9זיגמתטשלמי (הגלריה הבינלאומית,
תל־אביב) תערוכה רטרוספקטיבית
של צייר דינאמי.

תערוכת צלמי הלויבוץ האר

(ביתוסוקולוב, תל־אביב) 15 צלמים מ״
קבוצי השומר־הצעיר מציגים צילומים כרמה
אמנותית גבוהה.
9משהגת (בית האמנים, חיפה) הצייר
הישראלי הצעיר, שחזר לא מכבר
ממסע השתלמות באמריקה, מציג 20 ציורי
שמן מהוזי האיכרים במקסיקו ומנופי ישראל.

9שאיל אזנאכור (יום רביעי, קולנוע
אדיסון, ירושלים) הופעת יחיד של אחד
מגדולי הפזמונאים והמלחינים הצרפתים. הזדמנות
להיכרות חיה עם האיש שהפך בשנים
האחרונות לסמל האדם הקטן בקולניע הצרפתי,
וששיריו ופזמוניו מקובלים במצעדי
הלהיטים בכל העולם( .ראה מדור אמנות)
9התרנגולים קונצרט לעין ולאוזן
של תנועה וזמר על־ידי להקת־זמר צעירה,
שהופעתה מבשרת יצירה ישראלית מקורית
ודינאמית, פרי רוחה של נעמי פולני.
9שן ועין (מועדון החמאם, יפו) אורי
זוהר בתכנית יחיד של פזמונים, מונולוגים,
הלצות ואילתורים אקטואליים על המתרחש
במדינה ובחברה הישראלית.
9היסטוריה בגרוש (מועדון התיאטרון,
תל־אביב) להקת מועדון־התיאטרון
החיפאי המופיעה בסניף התל־אביבי, משח-
זרת את ההיסטוריה ודמויותיה המפורסמות
בפזמונים מצויינים של דן אלמגור.

9טריו נג׳אם (מועדון כליף, יפי)
גבר חסון ושתי נשים גמישות ברקוד ג׳ונגל
אקרובטי מעורר התפעלות בתכנית רכיי
עשירה, הכוללת גם את הזמרים ג׳ראר קאס־טר
ותד בארנט, את הצמד הדרום־אמריקאי
לוס גרומאס, ואת שלישיית רקדני הג׳אז
מלקולם טריו.
9רן א ליו ץ (עומאר־כיאם, יפו) הזמר
הישראלי, בן לוויתה לשעבר של נחמה הנדל,
בהופעת יחיד מענגת.
9סטלהתומאם (מועדון השפן הקטן,
יפוז זמרת כושית מדרום׳ אפריקה כשירי
פולקלור, במועדון בו הונהגה שיטת
שירות ובידור על־ידי שפנפניות בנוסח
מועדוני הפליי־בוי.
9לילות ים התיכון (מועדון חו־מות
עכו, עכו) ד,שלישיה היח־נית המעולה —
טריו כרים, הזמר הדרום־אפר־קאי לארי וזקד.
והרקדן התימני יואל ג׳מיל, במועדון ־,מצטיין
באוירה ובנוף מהיפים בארץ.
9החתול העצבני (גן־החאי. ,תל-
אביב, רק בימי שישי) בידור עממי תחת
כיפת השמיים בניצוחו של אורי זוהר.

פארה תו צרתה אי רו פי ת

1(31*10...ק~<1ה( 0ק )״ 6

עברית * אנגלית * צרפתית * גרמנית
נמשכת ההרשמה
לקורסים מזורזים לתלמידי בתי־ספר יסודיים ותיכוניים.

כתות מיוחדות למבוגרים
חיפה
תל״אכיב
נחלת בנימין ,2סל 56347 .

החלוץ ,27 סל 69265 .

ג בו תי,ונוי ])

^סברינח
״ לויד״
חמכון הבינלאומי להתכתבות

אלפי מכתבים
לפי שיטה אמריקאית

פרוספקט חינם
תל־אביב, ת .ד4185 .