גליון 1436 מתאריך 17 במרץ 1965

הל הקה
; ה עו מדת __
׳ברא ש
;•!מיצעדי
״׳ ה פז מוני ם
! בארץ —

חי פו שיו ת
ל מ כי ר ה :

#אין מענה
• אלד בעקבות השמש

שמונה ימים בשבוע
ולהיטים נוספים

״ 12 ארך נגן
מתק לי טי

האם אתה מונה
להבין טמווים בלילה?

האם מעמסתהב חינו ת וחומר ה לי מודי ם
מאלצי ם או תך ל קרו א ספרי הי ס טו רי ה
וגי אוג ר פי ה, ספרי קרי אהוספ רי עזר, במ שך
שעו ת א רו כו ת מ די יום?
האם ידוע לך, כי בעזרת שי טו ת הדרכה מיו ח דו ת
ני תן להגדיל אתמ הי רו תהק רי א ה פי ,4— 2
ועם זאתלק לו טאתה חו מ ר ולזכור או תו טוב
יו תרן
שי טו ת ח די שו ת אלו, וציוד מודרני מיו ח ד
לפי תו ח כו שר ה ק רי א ה, מופעלים עתה בארץ
ע״י ה מכון הי שר אלי ל שיפור ה ק רי א ה.
ב קו ר סי םלק רי אהמ הי ר ה של ה מכון תלמד
ל קרו א מ הר יותר, ל ק לו ט יו תראתה חו מ ר
ולזכור או תו טוב יו ת ר ( מ הירו תהק רי א ה שלך
תגדל פי .)4— 2

קורס מיו חדלתל מי די שישית, ש בי עי תוש מיני ת ייע רך
בחופ ש הפסח. ה מ חי ר 90. -ל״י בלבד.
הרשמה: בית ציוני אמריקה, ימים א׳ ,ב׳ ,ד׳ ,ה׳ 8— 6בערב.

מנון יטואלי כטיטר הקריאה בע מ
ת״א, טל 234630 .

השבוע הודיע פראנץ־יוזף שטראום פומאחד:
כולם היו פעילי ההשמדה, במישור
בית כי אמנם היה קשר בין הסיוע הבס־המישרדי.
ולא במיקרה — כי האיש שמינה
חוני הגרמני לישראל לבין התחייבותה של
אותם היה האנס גלובקה, המנהל הכללי
ממשלת ישראל לא להזמין למשפם אייכמן
של משרד ראש־הממשלה (ובתור שכזה,
את האנס גלובקה, ולא לנצל את המשפט
ראש מנגנוני־החושך ויד ימינו של אדנואר).
להשחרת פני גרמניה המערבית.
גלובקה מינה לעמדות־המפתח את אנשי
עתוני ישראל, וגם עתוני גרמניה, מתשלומו,
ולכולם היה עבר שחור כמו עברו
ייחסים לגילוי זה כאל סנסציה ראשונה
שלו. הם ראו בשטראוס את נציגם בבמעלה.
אולם שבועון זה הודיע עוד לפני
ממשלה.
ארבע שנים על התחייבות זו מצד ממשלת
קשר זה נתגלה לעיני כל בפרשת השבוישראל.
עון
זר שפיגל. כאשר ניהל שטראוס את
ביוני , 1961 בדיזזח על מישפט אייכמן,
הפעולה הבלתי־חוקית לדיכוי השבועון הכתב
העולם הזה 1241
גרמני המסויים, פעל בשיתוף פעולה עם
״(גלובקה פעל) מתון ב ט חון ...שהתביהמנהלים
הכלליים של משרד ראש־הממשלה,
עה הישראלית תחפה עליו, כדי למצוא חן
משרד־המשפטים ומשרד־הבטחון, מאחורי
בעיני אדנואר
גבם של הממשלה והשרים עצמם. אז נתבטחון
(זה) לא היה בלתי־מוצדק. התביגלתה
הרשת, ונסתבר כי בבון קיימת ממעה,
שהגישה נל מיסמן הקשור ברדיפת
שלה סודית, בלתי־נבחרת, שהתעלמה ליהודי
גרמניה, לא הגישה את עשרות ה־מעשה
מקיום הממשלה החוקית. לכן סולק
מיסמנים הקשורים בפעולתו של גלובקה,
שטראוס, ולאחר מכן סולקו גם המנהלים
בקשר מם שינוי שמות היהודים, הפירושים
הכלליים.
לחוקי נירנברג, שליחויות גלובקה לצ׳כיה,
בימי משפט אייכמן היה שטראום מוכן
לסלובקיה ולחבל ממל.
לשלם מחיר יקר כדי להגן על חברי ממ התביעה
הגישה רק מיסמן בודד אחד,
שלה סודית זו. על כן בא במגע עם הממבלתי־חשוב
יחסית, בו מופיע שמו של
שלה הסודית שהיתר, קיימת אז בישראל:
גלובקה נסשתתף בישיבה בענייני אזרחות
קבוצת צעירי בן־גוריון. שמעון פרם הסהיהודים.
כים
לעיסקה, והוא קבע, בשם בן־גוריון,
לישכת 06 לא חקרה את אייכמן גם ביחס
את ההנחיות לניהול מישפם אייכמן. ה לסיסמך

קשר בין שטראוס ופרם נרקם עוד קודם
כעבור שבועיים הוסיף העולם הזה 1243
לכן, כאשר הצמיח, בין השאר, את עיסקת
שוב בדיווח על המשפט:
העתים המפורסמת עם בון.
״יתכן ני (עמדת האוזנר במשפט) העידה
שטראום עצמו גילה את העיסקה עוד
על כמנה פוליטית של ממשלת ישראל למבאותו
זמן לעורך השבועון הגרמני דר
נוע את הטלת האחריות (להשמדת היהודים)
שטרן. העורך שמר את הדבר במשך כל
על כלל הריין השלישי, על כלל העם ה השנים
בסוד (לטענתו) ,אך גילה אותו בפה
גרמני, על אלפים ורבבות של פקידים, ש מלא
בטלביזיה הגרמנית לפני חודש, בהתרבים
מהם עודם קובעים ביום את המדיניות
לקח הוזיכוח. לאחר מכן אישר גם שטראוס
הגרמנית. ני הבהרת מציאות זו היתה
עצמו, בנוסח קצת יותר זהיר, כי הנשק
מקלקלת את יחסי ישראל־גרמניה, ואולי
סופק על רקע זה.
גם את יחסי ישראל־ארצות־הברית, מאחר
משרד־החוץ הגרמני לא ידע על כך דבר.
שהיתה עוזרו! לתעמולה הסובייטית נגד
מעולם לא נחתם הסכם רישמי, ולא נמנאט״ו
ונגד חימוש גרמניה המערבית׳.
סרה אפילו תזכורת לתיקי משרד־החוץ

בבון. אולם כששמע שר־החוץ הגרמני ההקטע
הראשון נבע מניתוח אובייקטיבי
נוכחי, סמוך לכניסתו לתפקיד, על העיסקה,
של התנהגות התביעה במשפט אייכמן. ההוא
הסתייג ממנה בו במקום.
ניתוח לא הותיר ספק כי האוזנר קיבל

הוראות להעלים ולגנוז קטעים שלמים של
זה היה המצב עד ליוני , 1964 כאשר
פרשת השואה, לפי בקשת הממשלה הביקר
לודביג ארהארד בארצות־הברית. שם
גרמנית. האוזנר, שבנה את כל הקאריירה
הופעל עליו לחץ עצום מטעם ממשלת
שלו על המשפט, קיבל את ההוראה בהכוושינגטון,
והוא הסכים לספק לישראל נשק
נעה (וניסה גם השבוע להכחיש את האמת,
בעל עוצמה רבה יותר, בכמויות גדולות
שנתגלתה עתה לעיני כל).
יותר, ולאו דווקא מתוצרת גרמנית.
אם תשים לב, שונה ניסוח הקטע השני
ההמשך ידוע. ב־ 26 באוקטובר 1964 פיר־מניסוח
הקטע הראשון. גם הוא נוסח בסם
העתון הגרמני די וולט ידיעה על קיום
זהירות רבה, אך יש בו רמז גלוי לגבי
הסכם סודי לחימוש ישראל. ב־ 9בנובמבר
רקע ההוראות שניתנו להאוזנר. מדובר בו
1964 ביקשה קאהיר רישמית מבון אינפורעל.
פקידים הקובעים כיום את המדיניות
מציה על משלוחי־הנשק הגרמניים לישראל.
הגרמנית״ ,על ״חימוש גרמניה״ ,על נאט״ו
ב־ 20 בינואר 1964 פירסם ניו־יורק טיימם
ועל יחסי ישראל־גרמניה. כי במשך שבועיים
פרטים על אספקת־הנשק הגרמנית לישראל.
אלה ערך העולם הזה חקירה שקטה ונמפתב
העתון גילה לאחר מכן שקיבל את
רצת, כדי לברר את רקע הדברים.
האינפורמציה משטראוס עצמו. יתכן ש־לא
כל האמת נודעה לנו אז. אך הרמזים
שטראוס היה שיכור, כרגיל, כשגילה את
שהגיעו אלינו הצביעו על עיסקה חדשה
הסוד, אך יתכן גם כי רצה בצורה זו
בנוסח ״סחורה תמורת דם, דם תמורת
— ראש־הממשלה
לגרום צרות ליריביו
סחורה.״ אלא שהפעם לא ביקשו הנאצים
ארהארד ושר־החוץ שרדר.
משאיות תמורת יהודים, כמו בימי אייכמן,
פירסום ידיעה זו הכריח את עבד־אל־אלא
הציעו טאנקים תמורת חיפוי על מש־נאצר
לפעול. הוא הזמין את אולבריכט.
מידי־היהודים.
כתוצאה מכך ביטלה בון את עיסקת־הנשק

עם ישראל. היה ברור כי בון תיכנע לכל
אייכמן עצמו, שהיה לו חוש מפותח
תנאיה של מצריים, ובלבד שלא תיערך
לעסקות כאלה, הבחין בנעשה, אם כי
קבלת־פנים רישמית לאולבריכט.
לא ידע, אולי, את הפרטים( .יתכן כי הד״ר
עד אותו רגע התנהג עבד־אל־נאצר כטב־סרבאציוס,
סניגורו, שמע משהו על כך
סיסן מושלם. אך אז הגדיש את הסיאה.
מפי החוגים הימניים בבון) .על כן ניסה
הוא העניק לאולבריכט כבוד־מלכים. הוא
אייכמן להכניס בכוח את גלובקה לתוך
האמין, כנראה, כי בון היא כל־כך חלשה
המשפט, ואף דרש להזמינו כעד.
ועלובה, עד שלא תגיב בכל צורה שהיא
על פי עדותו של שטראוס עצמו, וגי על
היריקה בפרצופה, כל עוד לא תכיר
לויים אחרים שפורסמו בשבועות האחרונים
מצריים רישמית בגרמניה המזרחית.
בעתונות הגרמנית, מתקבלת התמונה הבזאת
טעה. קבלת־הפנים ההפגנתית ל־באה:
אולבריכט
הסעירה את דעת־הקהל הגרמנית,
• ב־ 14 במארס 1960 נפגשו אדנואר
הכריחה את ארהארד להגיב באיזו צורה
ודויד בן־גוריון במלון ניו־יורקי. בן־גוריון
שהיא. הוא לא רצה לנתק את היחסים
הודיע אז כי הוסכם על הלוואה גרמנית
עם מצריים, כי הדבר היה מרגיז את ארצות־גדולה
לישראל. אדנואר הכחיש זאת. ה־הברית
ואת אילי־ההון הגרמניים. לכן בחר
עתונים הערביים טענו שדובר על אספקת
ברע במיעוטו, הוא הציע לכונן יחסים
נשק גרמני לישראל. האמת היא, כנראה,
דיפלומטיים עם ישראל.
כי לא הוסכם בפגישה זו על שום סיוע
בטחוני, ואולי דובר על כך רק ברמז.

• כעבור חודשיים נלכד אדולף אייכמן.
כל הפרסים האלה ידועים כיום לדעת־
• זמן מה לאחר מכן בא פראנץ־יוזף
הקהל הנאורה בגרמניה. אין הם מוסיפים
שטראום במגע עם שמעון פרס, והציע לו
כבוד לישראל.
נשק תמורת חיפוי על פושעים מטויימים.
הם מוכיחים לגרמנים כי ישראל הצדקנית
לפי גירפת אדנואר. :אישיות מסויימת ניהיתד,
מוכנה לסחור בדם ובפשעים —
הלה, בידיעתי, משא־ומתן עם ישראלי על
בדיוק כמו גלובקד, ושמד.
אספקת נשק.״

מה היה רקע הידברות זו?
שטראוס פעל בשם. קבוצת המנהלים״
— המנהלים הכלליים של כמה ממשרדי־הממשלה
בבון, שהיה להם מכנה משותף

ר,פולס הזה 1436

מכתבים
״רק ש תי כליות לאמא״
אנו מודים למערכת העולם הזה על הוד
עניינגתה הרבה במשפחתנו, ועל הכתבה
שנכתבה למעננו (העולם הזה .)1435
מ שפחת לוי, אשקלון

שבועון מסויים בעיראק
אני ימאי, ולא מבין הרבה בפוליטיקה.
אפשר לטעון שאין אנו עושים מספיק
כדי לקרב את השלום. אפשר גם להאשים
את הממשלה ביחס
עויין כלפי המיעוט
הערבי. אך בכל זאת
אנו יותר דימוקרא־טים
מאשר שכנינו. דופקים בעיראק
את הכורדים. האם
קם עתון עיראקי כדי
למחות על־כך? האם
במצריים הגדולה נמצא
שבועון כמו זה
שלנו? כתיבת מכתב
זה ופירטומו —
זה בשבילי דימוק־ראטיה.
מקסים
ניר, א.ק. שלום

האדמה הטובה
הקורא ישעיהו סופר (העולם הזה ) 1434
טועה בכל פרט ופרט במכתבו.
למשל, אורי דייודיס: הוא אינו משמיץ
את המדינה, אלא
נגד נישול נאבק ערבים מאדמתם.
או עניין הלאמת
רכוש הוריו בתויש
הבדל
ניסיה:
בין הלאמה והפקעה.
כרמיאל זו הפקעה,
ולא הלאמה.
טענה אחרונה: ההערביים חקלאים אינם
מעוניינים בכסף,
במקח ובממכר,
כי כל חייהם
מבוססים על עבודת
האדמה.
מוחמר חסן אגברייה, אום אל־פאחם

לא גזענית
אני נאלצת להגיב על מה שנכתב עלי במדור
רחל הסרחלת
(העולם הזה ,) 1434
ולקבוע כי אין לי
שום טינה כלפי ערבים,
או יחס גזעני
כלפי אדם כלשהו.
על ההפרעות ב־תצוגת־האופנה
בטירה
הייתי מגיבה באותה
דרך שבה הגבתי,
גם אילו המפריעים
היו פולנים
או רוסים.
בכלל, שכחתם לציין
שהתנהגותי היתד.
יוצאת מן הכלל
בהשוואה לשאר הדוגמניות.
ואם רצו נכם
להשמיץ, אז
למה לא כתבתם ש בעלי
המפעל, שערך
את התצוגה, ברחו
מן המקום בחברת
דל־ביאנקו
אנשי־המועצה, ותוך
כדי מנוסתם דרסו
ילד השוכב עד היום בבית־חולים?
ויוויאן דל־כיאנקו, תל-אגיב

הצעת אוייב ישראל, אפילו מתונה ביותר,
מוכיחה כי כל הערבים שותפים לרעיון ביטולה
של מדינת ישראל.
נסים רחמים, ירושלים

סוד הטאנקים
בכתבה ״סוד הטאנקים״ (העולם הזה
) 1434 כתבתם כי אין זה הגיוני ״שאחד
מאנשי אשכול יהיה מוכן לפגוע באינטרסים
חיוניים של המדינה, לסכן את היחסים עם
ארצות־הברית ולסבך
את אשכול וגולדה דיפלומטי בסכסוך
— וכל זה רק כדי
לפגוע בשמעון פרם.״
האם
זה בלתי־הג־יוני
שממשלה חסרת
אחריות, שנסח פה
כבר בעבר לופרשיות
פרשות

חסרות־כבוד, תבצע
עסק־ביש חדש בדי
לסלק יריב כשמעון
פו א ה
פרס?
אתם מחשידים את פרס בהדלפה הפוגעת
במדיניות השתדלנות הישראלית כלפי אר־צות־הברית.
ומה רע בכך? הרי גם אתם
מתנגדים לשתדלנות הזו?
גד פואה, ססודנס למדעי הרוח והחברה, ירושלים למה ביססתם את כל ניתוח פרשת ה־טאנקים
על כחינת זדון של מישהו בחוגי
השלטון, וייחסתם את הכל לשמעון פרם?

העולם הזה 1436

נ מ שכ תההרשמהלמ חזו ר ב׳ שיחל בלי מודיו ב־4.4.65
ויימ שך ש שה חד שים.
בין המק צו עו ת הנ ל מדי ם בבית הספר: ה ע תונ או ת
בישראל ובעולם, תו לדו תהע תונו ת, ידע ה ע תונ או ת,
תור ת הכ תי בההע תונ אי ת, מ קו רו ת ה אינ פור מ צי ה,
ה ע תונו תוה חו ק, וכן: ע תונו ת -הרדיו ו ע תונו ת -ה טל ביזי ה.

מתקבלים בעלי השכלה תיכונית בלבד
פרטים מלאי םוהרשמה: במש רדי בית ה ספ ר בי ת ״ בני
ברית״ רחוב קפלן, תל־אביב, טל פון ,222830 יום־יום
בין ה ש עו ת 4אחה״צעד 7בערב.

המציל ה א מי תי
אני מכריז על שיעורי־חינם בעתונאות
לכל עתונאי ישראל, כולל את אנשי קול
ישראל.
נוכחתי לדעת כי על מיקרה טביעתה של
אוניית המחפר פינאל מארינה (העולם הזה
,) 1434 ליד נמל אשדוד, כתב כל עתון
סיפור אחר. אך כולם שכחו את המציל
באותה שבת שחו רה
הפלגתי בסירת־מנוע
לכיוון נמל
אשדוד. פתאום ש מעתי
את אחד מאנ שי
צועק :״אוניה השתקתי טובעת!״
אותו, כי חשבתי
שוו צוללת. ובאמת,
לא ראיתי אוניה כה
גדולה טובעת במהירות
כזו. רק בסרטים.
הגברתי את ושיניתי המהירות
את הכיוון. כשהגע

חביבי
פצצת השלום של אל־חביב בורגיבה
(העולם הזה ) 1435 היא פתח הצלה לישראל.

חשבון ריאלי של יחסי־הכוחות מו כיח
כי כל עליונות ישראלית היא רק
זמנית. סופו של המאזן להשתנות לצד
עשרות המליונים, ולרעת ישראל, שגם בתנאים
של עליה המונית לא ישתוזה מספר
אוכלוסייתה לזה של מדינות־ערב.
או שנהיה חלק מפדראציה מרחבית, או
שנהפוך שטח־כיבוש של עולם ערבי מאוחד.
מעט ברירה ישנה גם בידנו.
גבריאל אשל, תל־אביב
בית התנו לעתונאות מחוור 3׳

זוהי טעות חמורה לייחס לכל מעשי ה־בטחוניסטים
כוונה ומחשבה מראש. ברוב
המיקרים נובעים הדברים מירחמיאליות ו־שלומיאליות
גרידא.
א. ד ,,צהלה, תל־אביב
כל הכבוד לשגב ובן־פורת! הם גילו סקופ
ואתם סתם מקנאים.
רפי טנא, ירושלים

נו למקום, חשכו עיני.
נכנסתי אל תוך הלהבות, ואספתי את
האנשים אל תוך סירת־המנוע. גם האנשים
שנסחבו במים הועלו לסירה, ביניהם תינוק
בן שלוש. הפלגתי לכיוזן הנמל, ורק
אחרי חצי שעה נתקלתי בסירה גדולה ש באה
משם. יחד עם אנשי העברתי אליה את
הניצולים.
ברצוני להודות לחברה האיטלקית. היא
יודעת את האמת, והעניקה לי טיול לאירופה.
חבל
שנשארו שני אנשים בתוך האוניה,
בלי ידיעתנו. מי שמכיר אותי יודע שהייתי
עושה הכל כדי להצילם.
דויד אברהם, רמלה

זהירות בדרבים
האלוף אברהם יפה דרם לפני כשנתיים
ילד בכביש גהה. לפני פחות מחודש דרס
למודת ילדה ערבייה
בדרום הארץ. ללא הוא יפה ספק אלוף מצטיין,
אך יתכן כי אינו
מוכשר להחזיק בהגה.
תבעתי
במכתבים
לעתונות לשלול מ מנו
את ׳הרשיון,
אך מכתבים אלה
לא התפרסמו.

אי תן הדר,
פתח־תקווה

ד״ ש מאליין

ההרשמה מתקרבת לקראת סיומה

קנה דירהב:

גהה

הול כ ת

גבעה

ונ של מ ת

ס מו ך
הקמתה

ל צו מ ת

ק רי ת

וכביש

הגני ם

ה חד ש ה ״גני-גד״:

דירה בת 3חד רי ם ופינת אוכל

• 2מר פ סו ת בכל דירה

ת רי ס נע ב מר פסתה סלון

ציפוי שיש בחדרי ה מדרגו ת

גמר מעולה ו פי תו ח מל א

ה מ חי ר:

23,000

ועוד 10,000

מ שכנ ת א

חברה לבנין בע׳־מ

בשיתוף עם ״כלל״ חברה להשק עו ת בי שר אל בע״מ

הביצוע:
משר די ם:

אחים גולדשטיין

תל־אביב,
סמסת בית השואבת ,( 16 פנת אלנבי
,)98 טל : 622901/2 .רמת־גן, רחוב ביאליק ,45

.729178/9

ירושלים,

רחוב

שלומציון

המלכה ,4סל.27775 .

אה! איזה איחולי מזל־טוב בלתי שיג־
(המשך בעמוד )4

1111ה

1111

מכתבים
(המשך מעמוד )3
רתיים!
אלי ואני ישבנו בחדר האורחים בבית כשפתאום הוריו,
הבחנו בגליון העולם
הזה שנמצא שם.
אלי דיפדף בו,
ולפתע קרא :״הנה
תמונה של נערה
מוכרת (העולם הזה
!) 1432״ זו היתד,
הכתבה על נשואי,
במדור רזזל המר־חלת.
אנחנו
אוהבים לקרוא
את השבועון,
ולתאר לנו ־ באותה
עת איזה רעש ו המולה
מעוררת בארץ כל כתבה וכתבה
שלכם. אני רוצה לשוב ולשחק בישראל,
ומקווה לבקר בה בקיץ. בינתיים אני
לומדת צרפתית. זד. טוב לחיי־הנישואין.
אדיין זלר־הוזמן, ניו־יורק,
ארצות־הברית

סוכן

ח שאי

לא פעם ראיתי סרט בתל־אביב הנושא
שם מטויים, ואחר־כך ראיתי את אותו סרט
ברמת־גן כשהוא נו שא
שם אחר.
יש לתרגם את ש מות
הסרטים בנאמנות,
ולהפסיק להונות
את הקהל. ראיתי לאחרונה
בקולנוע מתמיד סרט
בשם סוכן חשאי
.077 לכל אורך הסרט
לא הופיע שום
סוכן. כנראה שהיה
כד, חשאי, עד כי
נבצר ממני לראותו. גפן יזהר גפן, רמת־גן

כון וזקני ציון
דוזקא ההישג הישראלי האחרון בשאלת
יחסי ישראל־גרמניה מוכיח את אזלת ידה
של המדיניות השלטת.
שום יוזמה ישראלית לא הניעה את גלגלי
המדיניות הגרמנית בשאלה זו. היא נבעה
רק ממעשיו או ממחדליו של נשיא מצריים,
גמאל עבד־אל־נאצר.
דויד רוזנ שטיין, חיפה
יתכן כי ישראל צריכה לקשור יחסים
דיפלומטיים עם גרמניה, לסחור עמה ובו׳.
אבל מדוע לפגוע ברגשות יהודים רבים,
ולפרסם תמונות של נציג גרמניד, במרתף־
השואה בירושלים?
אלפרד היימן, נתניה

שיוו ק סי טוני ל אריגי ם: הניג א ת הברמן, רח׳ לילינבלום ,29 תל-אביב, טל.56577 .
מגרשים באשדוד

רגליים ארוכו ת

וקיסריה

ובתשלומים
בהזדמנות
ב״כ מגר שים ב אזורי פ תוח מתקד מי ם

כרמיאל

כרמיה

הנסיגה הגרמנית מוכיחה כי מנהיגי גר מניה
האחרת נשארו נאצים בתוככי נשמתם.
הם החלו לרעוד מפני נקמתה של היהדות
העולמית הכל־יכולה — וזו הרי
מפלצת שהנאצים המציאו, וסופם שנפלו לה
לקורבן.
י. ש ,.תל־אביב

-וכר׳

החל מ — 400 .ל״י הדונ ם

שעות לקרקעות ״ צור
רחובפינסקר 2חדר 110
ת״א ע״י מוגרבי טלפון .59069 ,58656

די. א.רובין ס.,^15.ס.
.ביאו 7ןוסמ טי 7ן אי
מומחה לבעיות שיער
ולבעיות קוסמטיות
תל־אביב, רחוב #מסקר 2
טלפון *5702

ההשמצות של ג׳וזי כץ על הגברים בארץ
(העולם הזח ) 1434
הן חסרות יסוד.
יתכן שדעה זו
נובעת מהתמרמרו־תה
של ג׳וזח על
שמוליק, או על מי שהו
אחר. אחרת,
נהיה, אנו הגברים,
חייבים להגיע למסקנה
כי לנערה יש
רגליים ארוכות ויפות,
אך אין לה
שכל.

אסלאן כרמל,
חיפה

כרמל

טעות לעולם צודקת
השופטת נאלצה לקרוע את האוהדים
לסדר (ידיעות אחרונות).
חיים בן מרדכי, ירושלים הישראלי החדשות
שבועון
״ העולם הזה
המערכת והמנהלה: תל־אביב, גליקסון ,8טלפון ,226785ת. ד.
• 136 מען מברקי: עולמפרם • דפוס משה שהם בע״מ, תל־אביב,
פין • 6העורך הראשי: אורי אבנרי • המו׳׳ל: העולם הזה בע״מ.

משחקם המגובש של נפתלי יבין, אריח
לביא ושמעון בר (מודעה במעריב).
לאה כהן, רמת־גן

זכות קדימה כמדור זה תינ תן
למכתביהם שד קוראים המצרפים
את תצלומיהס דמכתכים.
העולם הזה 1436

במרחב
יחסים מרחביים
קולו תמב ״ דו ח
300 עתונאים חיכו בדריכות להופעתו של
נשיא תוניסיה. מזה שנים לא נאספו כתבים
כה רבים בביירות. משכה אותם סקרנותם
הלוהטת לשמוע מה יאמר הפעם אל־חביב
בורגיבה, על הצורך בשלום ישראלי־ערבי.
הוא לא איכזב אותם.
יום לפני מסיבת־העתונאים פירסם עתון
ביירותי, כאילו חדרו שני שליחים סוריים
ללבנון, כדי לרצוח את בורגיבה. בטאון אל־בעת
בדמשק, הודיע כי הכרזות בורגיבה
בעיר העתיקה של ירושלים — שבעיית א־רץ־ישראל
לא תיפתר על־ידי מלחמה אלא
על־ידי ״כבוד הדדי״ — נתקבלו במורת־רוח
בחוגי השלטון בסוריה. אולם משהחל בור־גיבה
בהרצאתו, בפני קהל העתונאים, חזר
על הכרזתו המקורית: אין בכוחן של מדינות
ערב להנחיל תבוסה צבאית לישראל, על כן
יש למצוא הסדר של שלום .״אינני רוצה

״הרשה שגם לי יהיה רעיון משלי
לא מנצחים׳ לא מנוצחים. לא היו אלה
דיבורי השלום היחידים שהושמעו השבוע
בבירות. בורגיבה עצמו הקדיש לנושא זה
שיחה ארוכה, דיבר על יצירת ״כוח שלישי״
שיהיה מורכב מתוניסיה ומלבנון, ואשר יפעל
לחיסול הסיכסוכים המרחביים, כמו מלחמת
תימן ומלחמת הכורדים. על ישראל לא
דיבר בהקשר זה.
אולם מנהיג לבנוני חשוב הרחיב את הדיבור
דווקא על נושא זה. בראיון שהעניק
לכתב לה־מונד בביירות, הציע נשיא תנועת
הפלנגות — שהיא התנועה הפוליטית החשובה
ביותר בקרב הנוצרים הלבנוניים — פתרון
לבעיית פלסטין לפי הדוגמה הלבנונית.
קבע שר העבודות הציבוריות פייר ג׳מאייל:
תחילה יש להחזיר את הפליטים הערביים.
״לאחר שהפליטים יוחזרו, וייושבו מחדש
בחסות או״ם ועל חשבונו, תמנה אוכלוסיית
המדינה ערבים ויהודים באותו מספר. שתי
העדות יקימו, לפי דוגמא לבנון, מדינה עצמאית
שתקיים את היחסים הכלכליים והמדיניים
הטובים ביותר עם שכנותיה הערביות.״
נימוקיו
של ג׳מאייל היו מעשיים ומפוב־חים
:״ישראל, במצבה כרגע, אינה בת־קיימא.
ואילו הערבים לא יוכלו להשיג מחדש
את מולדתם השדודה אלא במחיר מלחמה.״
מה סיכוייה של מלחמה זו? ״בעוד
ארבע או חמש שנים לא יוכל איש להעלות
על הדעת מלחמה כזו, אלא אם כן ירצה
להשתמש בנשק לא־קונבנציונלי.״
מלחמה כזאת, סבור ג׳מאייל, לא תיתכן,
בגלל התנגדותן של המעצמות הגדולות. על
כן :״לא נשאר אלא למצוא פתרון של פשרה,
שיסדיר את הסיכסוך מבלי שיהיו בו
מנצחים ומנוצחים.״

כזרדיסתאן
ו שוב ־ מלחמה

הנשיא כורגיכה בביירות
תשובה לאתגר
להוריש לדור הבא את פתרון בעיית פלסטין.״
פסק.
העתונאים הערביים, שהיוו חלק ניכר מקהל
הנוכחים, ביטאו את תדהמתם של מנהיגים
ערביים רבים למשמע הצהרות בור־גיבה.
שאלותיהם נשאו אופי ברור של אתגרים
קנטרניים. בורגיבה הגיב לאתגר בקולו
החד והמהיר :״כאשר העליתי את הצעותי
באוזני הפליטים הפלסטיניים, קיבלו אותן
בהתלהבות. אבל כאן יש עתונאים שהם יותר
פלסטיניים מבני פלסטין עצמם.״
הוא הזכיר את ביקורו במצריים, לפני
שבועיים, שם נתקבל כגיבור לאומי, סיפר
על שיחותיו הארוכות עם עבד־אל־נאצר, ונתן
להבין כי נשיא מצרים שמע מפיו על
הצעות־השלום .״אבל יש׳ מנהיגים שהם יותר
נאצריים מעבד־אל-נאצר!״ הוסיף.
,,רעיון מ שלי״ .הוא הביא לדוגמה
את מאבק תוניסיה לעצמאות, בו ההישגים
הושגו על־ידי פשרות .״תאמרו לי בזזדאי
כי יחם הכוחות בפלסטין אינו דומה ליחס
הכוחות שהיה אז בתוניסיה, ועל־כן יש
לחשוב על מלחמה ללא רחמים, אם רוצים
באמת להוציא את הסרטן מן הגוף הערבי.
אם תאושר מדיניות זו, של הכל או לא
כלום, על־ידי רוב הארצות הערביות, מתחייבת
תוניסיה לקבל את ההכרעה. אמרתי
זאת בפיסגה הערבית ואני חוזר על זה
עכשיו. אבל אני מאמץ, כי לפי קצב
העניינים, לא גתקדם כך צעד אחד. אבל
כדי להרדים את ההמונים, ימשיכו להגיש
להם סיסמות פרובוקטיביות והבטחות חסרות
שחר.״
כאן הפסיקו עתונאי לבנוני :״לא על
זה מדובר. בהצהרתך בירדן אמרת כי לא
צריכים להיות במאבק זה מנצחים או
מנוצחים
״אני עומד על מר, שאמרתי,״ השיב
בורגיבה ,״כי אחרי הכל, מד, טעם לרמות
את עצמנו? אנחנו היום במצב של מנוצחים.
אני מעדיף, כהתחלה, מצב ניטראלי. אלא
אם יש לך פתרון אחר.״
לעתונאי היה פתרון :״הפתרון היחידי
הוא מלחמה חדשה של מאה שנים נגד
האויב הישראלי. אס לא תחוסל ישראל,
אין זכות קיום לעולם הערבי כולו.״
״זהו הרעיון שלך,״ סיכם בורגיבה,

העולם הזה 1436

שליחיו של מוצטפה ברזאני באירופה
חזרו בשבועות האחרונים והזהירו: המלחמה
בכורדיסתאן עומדת להתחדש; עארף
מרכז את צבאו בצפון.
השבוע התאמתו האזהרות 40 .אלף חיילים
של הצבא העיראקי פתחו במיתקפד.
כללית על הכורדים, שמו קץ לשביתת־הנשק
שנמשכה למעלה משנה. לצורך זה,
הוחזרו מגבולות סוריה וירדן היחידות
שהוצבו שם לפני שלושה חודשים, ואשר
מטרתן המוצהרת היתד, לסייע לצבאות הערביים
במיקרה של התקפה ישראלית על
תוזאי ההטייה. במקום חטיבות חיל־הרגלים
שהועברו צפונה, הוצבו יחידות שריון קטנות.
כי בעוד שהטאנקים לא הוכיחו את
עצמם בהרי כורדיסתאן, זקוק הצבא העיראקי
שם לכל רובאי. לפי הערכתם של
הכורדים, מרוכזת עתה מולם מחצית הצבא
העיראקי.
כני־־העמקים כהרים. המועד בו
נקבו שליחי הלוחמים הכורדים באירופה,
כמועד בו תתחיל ההתקפה העיראקית, היה
תחילת האביב. כי הצבא העיראקי, המורכב
מבני העמקים החמים, אינו מסוגל ללחום
בשלגים ובגשמים של חורף כורדי. אותו
מועד נקבע, אגב, לחידוש הפעולות הצבאיות
בתימן. כי גם שם נתקל צבא־העמקים
המצרי בלוחמים המבוצרים בהרים המושלגים
של מולדתם.
לפני שנכנסה הפסקת־האש לתוקפה, ניהל
הצבא העיראקי מלחמת־השמדה בכור־דים.
כפרים שלמים נמחקו מעל פני האדמה,
יבולים הועלו באש, מטוסים תקפו
טורים של פליטים חסרי־ישע. אך המלחמה
נמשכה, תוך כדי פגיעות רציניות בצבא
העיראקי. כי הגברים הכורדים התרכזו בהרים,
התארגנו בצבא חזק וממושמע, אשר
רוב ציודו נלכד מידי העיראקים.
עתה, עם התחדש המלחמה, הגיעה ידיעה
שרמזה כי אופייה של מלחמה זו לא ישתנה
— כי אם להיפך. בידיעה זאת נאמר, כי
הצבא העיראקי רכש באנגליה 70 אלף
מסכות גאז. דבר שעורר את החשש, כי
עבד־אל־סאלם עארף מתכוזן לעלות באכזריותו
על עבד־אל־כרים קאסם, ולהשתמש
בגאזים נגד האוכלוסיה הכורדית.
המצרים שומרים בבגדאד. הם-
סקת־האש נועדה בזמנה להוות צעד ראשון
לקראת שלום בין בגדאד לבין הכורדים.
ברזאני הקשיש האמין בכך, למרות ספקותיהם
של מנהיגים צעירים רבים במחנהו.
כדי להבטיח את קיום שביתת־הנשק, אף
נאלץ לעצור כמה ממתנגדיו ולחולל הפיכה
שקטה בצמרת הצבא והמפלגה הדמוקראמית
(המשך בעמוד )6

חברת ווקס מוביל גאה להציג א ת
ה מכוניו ת הבינל או מיות פאר תוצרת
11.ש 10ז 1ש 7£8מ( 1ארה ב)

סקאוט |

ט נדר

קומפקט

הנעה קיד מי ת; מנוע 4צילינדרים; שסתומים עיליים; 25 כוחות
סוס לרישוי ; מנוע בעל מומנט גבוה הבנוי לעבודה מאומצת ;
תא נהג מפח פלדה סגור ומבודד ; ארגז במעמס של 1000ק״ג
למטען ונוסעים ; שלדה חזקה מותאמת במיוחד לדרכים קשות.

7 8 0011

טנדרים

דיו טי

ב״ 3דגמים 0-1000 :במעמס מותר של 730ק״ג ; 0-1100
במעמס מותר של 1000ק ״ ג; 0-1200 במעמס מותר של 1400
ק ״ ג; ארגז מטען באורך של 2.1מטר או 2.6מטר עם כנפיים
פנימיות או חיצוניות. תא נהג מרווח ל 3-איש, אפשרי תא נהג
כפול של 6נוסעים ( 4דלתות) .מנוע 6צילינדרים; 40 כוחות 1 סוס לרישוי, חזק וחסכוני.
הזמנת הדגמים הנ״ל אפשרית גם עם הנעה קידמית. לייט דיוטי 1

הטנדר הבנוי לעבודה מאומצת ולחיים ארוכים.

הספקה מיידי ת, שרו תנא מן1 ,
מל אי גדול של ח ל קי חילוף ן

||,ז1|׳ 10ד י

£ 2 3ו ח סנוווני ל

סוכנות בלעדית בישראל

חברה ל הנ דסהחקל אי ת לי שר אל בע״מ חיפה — ת״א.

מפיצים בלעדיים

חברת וו ק ס מו בי ל בע״מ, הנ מל 48 טל ,61477 .חיפה.

י״י|יי״י״ יייי׳>יויי״ייוי״יווי1וי״י׳1י״יוייי׳יי-יווי״יוזיייי״יוייו|1ווי1ויווי1ויוויוויוווווווויווווווווווויוווו 11 זו

1X11*1 1X11־ אנשים עוברים בדיזנמף
׳ 1X11*1 1X11 אנשים קונים

רהיטי

ס קנ דינ בי ה
ת ל -א בי ר

ר חו בדית גו ח 146

2 316 0 2

רכשו מ ק צו עמשתלם
תוך זמן קצר,
^בהדרכה מקצועית
מעולה

קורסי םבקדוערב׳

פתיחת הקו 01
1.4.65

ת־א,דיינס ו!ככד דיזנגוף! סל 26066 .
קבלת לקוחות בסלון בית־הספר לספרות ״דיאנה״,
יום־יום, בין השעות 1— 9בצהרים 7— 3 ,בערב
בימים א /ד, ד /,הסלון פתוח עד 9.30 בלילה.

בסרחב
(הנזשן מעסוד )5
הכורדית .״העם עייף,׳ הכריז המנהיג ה כורדי׳
״אגו חייבים לנסות להגיע לידי הסכם
עם בגדאד.״
שתי פגישות עם ראש ממשלת עיראק
שיכנעו את ברזאני כי לא ייתכן הסכם.
בגדאד היתד. מוכנה להיענות לכמה מן
הדרישות המישניות, כגון שיחרור חלק מן
השבויים הכורדים, או הגדלת מספר שעות״
הלימוד של השפה הכורדית בבתי־הספר
הממלכתיים. אך את הדרישה היסודית לא
יכלה בשום אופן לקבל: הענקת שלטון
אוטונומי לחבל הכורדי של עיראק, כצעד
ראשון לקראת הקמת מדינה כורדית עצמאית.
כי נוסף לכל יתר השיקולים, מרו כזים
בכורדיסתאן רוב אוצרות הנפט של
עיראק.
לא היתד, זאת הפעם הראשונה שבגדאד
ביקשה מן הלוחמים הכורדים להפסיק את
הקרבות, תוך הבטחה להגיע לידי הסכם
סופי בדבר השאיפות הלאומיות שלהם.
תמיד נענו הכורדים, ותמיד התחמקה בגדאד
מהסכם.
גם הפעם אירע דבר דומה. אחרי חתימת
הסכם שביתת־הנשק, לא ניראה כל סיכוי
להסדר של שלום.
ברגע שהובהר לו הדבר, מיהר ברזאני
לתקן את יחסיו עם הפלג האקטיביסטי.
קצינים שהודחו, או שנאלצו לברוח לאיראן,
חזרו לעמדותיהם, החלו מכינים את
הצבא הכורדי לחידוש הקרבות. שליחים
בכל רחבי העולם ביקשו נשק וכספים, כדי
לצבור את הכוח הדרוש לעמידה בפני מית־קפה
חדשה.
מאמצים אלה הוכתרו בהצלחה כלשהי.
לא כן המאמצים הפוליטיים. בתחילה קיוו
ראשי הכורדים כי גמאל עבד־אל־נאצר ירסן
את עמיתו העיראקי, ואמנם הושמעו רמזים
בכיוזן זה מקאהיר. אך בסופו של דבר
ניצח קו־ההסברה של עארף, שהציג בפני
עבד־אל־נאצר את התנועה הכורדית כתנועה
אנטי־ערבית, ועל כן אינה זכאית לתמיכה
בשל מלחמתה להגדרה לאומית .״מדינה
כורדית עצמאית,״ קבעה בגדאד ,״לא זו
בלבד שתפורר את המולדת הערבית, אלא
אף תהווה בסיס קומוניסטי על אדמת המולדת.
היא אינה נבדלת במאומה ממדינה

ציונית.״
השבוע, עת פתחו העיראקים בהסתערות
עליהם, שוב עמדו הכורדים ללא בני־ברית
במרחב. אפילו ישראל המשיכה לשתוק
ולהתנכר להם. ואילו בבגדאד, שהתרוקנה
מחלק ניכר מחייליה, שמרו חיילים מצריים
על השקם, פן יבולע למישטרו של עארף,
שעד, שרוב חייליו נלחמים את מלחמתו בצפון
המדינה.
פלסטין שוק״ר יא חביב
ההזדמנות החגיגית: חנוכת תחנת השידור
הפלסטינית. המעמד: דומה כמעט בכל
פרטיו למה שקרה בשנת . 1948 המון רב,
גברים נשים וטף, זעקו במלוא גרונם
במקהלה :״יא שוקיירי, יא חביב /רוצים
להרוס את תל־אביב.״ על הבמה עמד חתן
ד,שימחה: אחמד שזקיירי, ראש אירגון השחרור
הפלסטיני, שהשמיע נאום חוצב להבות.
״הנה
גם אני לבשתי את מדי החאקי.
גם אני חייל בצבא השיחרור. אנחנו, הפלסטינים,
לא נרשה לצבאות ערב להיות חלוצי
השיחרור. נהיה אנחנו עצמנו חלוצים. צבאות
ערב יבואו רק אחרינו,״ הכריז שו־קיירי
במלוא הרצינות, לקול תרועת המונים
ברצועת עזה.
שוקיירי לא המציא שום סיסמה חדשה
בנאום זה. כל הדברים שאמר הושמעו מפיו
ומפי נואמים אחרים עוד בתחילת
התקריות ב־ . 1948 גם אז נשבעו המנהיגים
הערביים כי יד,ח־ חיל־חלוץ שיכבוש
את תל־אביב. אך משהתרחבו הקרבות, עזבו
הנואמים והמנהיגים את ערביי פלסטין
לנפשם, הלכו לבלות במועדוני־הלילה של
ביירות. כאשר התפכחו, מצאו לפניהם
מיליון פליטים.
אך לשוקיירי, בניגוד׳ לעמיתיו, שיחק
המזל. לא זו בלבד שהועמד בראש אירגון
השיחרור הפלסטיני, אלא שניתנו לו גם
האפשרויות להקים צבא ולהתמנות כמפקדו
העליון. תחנת השידור הפלסטינית, שהוקמה
השבוע בקאהיר, משדרת יום יום את נאו מיו
ר,דמגוגיים. חשוב מכל אלה: שוקיירי
נהנה מתמיכתו של גמאל עבד־אל־נאצר,
דבר המהווה כיום חידה סתומה לגבי פלסטינים
רבים.

העולם הזה 1436

הנס!

* * ה היה קורה אילו החליטה מחר ועידת הפיסגד. של
ראשי מדינות ערב — באורח פלא — להכיר מיד
במדינת־ישראל ובגבולותיה הנוכחיים, להזמין אותה לפיסגה,
לוותר על החזרת הפליטים ולבטל את החרם הערבי?
התגובה בישראל היתה כלהלן:
• עתוני ישראל היו מפרסמים את הידיעה בתחתית
העמוד הראשון, מתחת לידיעות על ביקור שר־הדואר של
מאלאווי, שביתת הדודרים ומיסדר־הסיום של קורם קציני-
שק״ם.
• ״ מעריב ״ היה מכתיר את הידיעה במילים :״הערבים
מודים שאי־אפשר להשמיד כרגע את ישראל״ ,ואילו
ידיעות אחרונות היה קובע :״שליטי ערב דוחים את מועד
השמדת ישראל״.
• ״חוגים כטחוניים מוסמכים״ היו מביעים את
החשש כי תמרון ערבי זה יחליש את סיכויי ישראל לרכוש
נשק ולחזק את כוח־ההרתעה של צה״ל.
• ״משקיפים מדיניים בירו שלים״ היו קובעים
בסיפוק כי הדבר מעיד על החלשת השפעתו של הרודן
המיצרי במחנה הערבי.
• שרת ״ החוץ היתד, מסרבת להגיב, וקובעת שהיא
ממתינה לנוסח מוסמך של ההחלטה, שיאושר על־ידי שלושה
נוטריונים.
• משה דיין היה מכריז כי אסור לתת להחלטות
הערבים לסכל את תוכניות ישראל לפעולה צבאית נגד הטיית
יובלי־הירדן .״לא הערבים יגידו לנו מה לעשות!״
• מזכיר ת הממשלה היתד, מגלה כי הממשלה
תערוך דיון מדיני על החלטת הפיסגה בעוד ששה שבועות,
אחרי גמר הדיונים השוטפים על חוק־השבת ושובו של
שר־הסעד מביקורו בניקאראגואה.

ח־ גי ב ה
כך יאמרו הידידים. ואילו האויבים יאמרו כך:
מישטר זה קם, עלה והתגבש, תוך כדי מלחמה בערבים.
במלחמה זו התגבשו דפוסיו המדיניים, החברתיים, הכלכליים
והתרבותיים.
דפוסים אלה קשורים עתה באינטרסים אדירים — האינ טרסים
של עסקני־מפלגות ואילי־הון, של אימפריות כלכליות
ואימפריות פוליטיות, של מושלים־צבאיים ומנגנוני-
חושך, של מוסדות ומגביות.

שום מי ש טר אינו יכול לפעול נגד האינ טרסים
של מרכיביו. לכן אין מי ש טר זה יכול
לפעול למען השלום, כי השלום עשוי להיות
בעוכריו.
כך יאמרו האויבים. יכול כל אדם לבחור כאוזת נפשו
בין טענתם לבין טענת הידידים.

ורק אלוהים יודע מה גרוע יותר, כא שר עצם
קיומה של מדינ ת ישראל מונח על כף המאז•

ארוכה זו. אבל היא בעלת משמעות היסטורית, מפני שהיא
שונה מכל קודמותיה בכמה תכונות, הקורעות כל צעיף
של ספק:

היא נאמרה על אדמה ערכית, לציבור ה ערבי,
בפומבי ולצורך פירסום.
לא פעם, אלא פעמיים.
האדם שהשמיע אותה סיכן את חייו למען השלום השמי.
וכבר במסיבת־העתונאים בביירות איים עליו אחד הנוכחים
בגורלו של גורי אל־סעיד.
מי שראה את הבעת פניו של בורגיבה במסיבת־עתונאים
זו, ששודרה ארוכות בטלביזיה של ביירות, ושנקלטה יפה
בארץ, לא יכול היה שלא להתרשם עמוקות מרצינותו של
האיש.

הוא ידע שהוא מחרף א ת נפשו. הוא ידע
מדוע הוא עושה זאת. הוא נהג כגיבור -
כגיבור ערבי, וכגיבור שמי.

אחרי שבוע היה כל העניין נ שכח. כל מש רדי
הממשלה היו חוזרים, באנחה של הקלה,
לעסקיהם הרגילים.

* תכן שזו בדיחה. אבל על בדיחות כאלה היינו אומרים
בימי ילדותנו :״צחוק־צחוק, אבל
אבל — בדיחה זו עלולה לעלות לנו ביוקר.

היא עלולה לעלות לנו בקיום המדינה.

שיא תוניסיה, אל־חביב בורגיבה, הכריז על אדמה
לערבית, מול מיגדלי ירושלים, הכרזה היסטורית. הוא
קרא לעמי ערב לגנוז את תוכניות המלחמה, להכיר בקיום
ישראל, לקבל את ישראל לפדרציה מרחבית, ולכונן עימה
בסים לדו־קיום תוך ״כבוד הדדי״.
זה היה בשבוע שעבר. השבוע חזר על הצהרה זו
בביירות, סול מבטיהם העוייניט והנדהמים של נציגי
העתונות הערבית, במילים תקיפות וקיצוניות עוד יותר.
מה היתד, תגובת ישראל? כנ״ל.
מה היתד, תגובת ממשלת ישראל? כנ״ל.

העניין כולו שקע בשלולית של אדי שות
ומורת־רוח, כאילו נזרקה אבן לביצה סרוחה.
היו כמה אדוות -ופני הביצה חזרו לקדמותם.

פשר לנתח את תגובתו זו של המישטר הקיים
במדינה רק באחת משתי צורות.

שהיא

ידידיה של ממשלת ישראל יגידו
מטומטמת, חסרת־י שע ונטולת־כ שרון.
אויביה של ממשלת ישראל יגידו שאין היא
מעוניינת בשלום.
הידידים יאמרו כך:
מישטר זה, על זקניו הזקנים וזקניו הצעירים, התגבש
תוך מלחמה בערבים. מעולם לא למדו מנהיגיו דבר, זולת
המלחמה בערבים.

לכן אי-אפשר לדרוש ממנו לטפל בענייני
שלום -כשם שאין לדרוש מדג שיעוף בשמים.
אין לו נכונות נפשית לכך. אין לו כלים לכך. בכל
המנגנון הממשלתי העצום הזה, אין אף מוסד רציני אחד
שתפקידו לטפל בענייני השלום. לבעייה הגורלית ביותר של
קיום המדינה אין שר מוסמך, אין תקציב, אין מטר,־פעולה,
אין אפילו מוסד מתכנן. על לכן אין להאשים את המישטר בכך שלא הגיב
הפצצה של בורגיבה. לא היה מ י שיגיב. לא היה במה
להגיב.

ואם מי שטר זה יביא לחורבן המדינה, א ץ
להאשימו בכך. הדבר יקרה מבלי שי תכוון
לכך. הוא פשוט כזה.

א ל -ן ז בי בבור גי ב ה בין הוזלךן זוגזיין ואע\ 1זג בין גז גז גז צ ח חז
ני י ם: הטימטום או הפשע, חוסר-הכשרון או
חוסר־הרצץ.

נו, שקיווינו ליום הזה, שעמלנו ופעלנו והסתכנו
^ למענו מאז יומה הראשון של המדינה, איך לא יתפקע
לבנו למראה הנעשה?
במשך שש־עשרה שנה, בכל ויכוח ודיון, הטיחו בפנינו
את הטענה הניצחת:

״איפה הערבים שלכם?״
— תראו לנו ערבי

״דרושים שניים כדי לעשות שלום
אחד המוכן לשלום!״
״למה לכם להטיף לשלום במדינת ישראל? לכו להטיף
בארצות ערב!״
ידענו, כמובן, במשך כל השנים האלה, כי ישנם ערבים
הרוצים בשלום, ערבים רציניים מאד וחשובים מאד. אך
איך יכולנו לשכנע בכך את הציבור הישראלי?
שוחחנו עם מדינאים ושרים ערביים, ואף הגענו לא פעם
לסיכום יסודות ההסדר. אך כל השיחות האלה היו פרטיות.
לעתים קרובות לא יכולנו לפרסמן כלל, ובשאר המיקרים
יכולנו לפרסם רק חלק מיזער מן המדובר.
ידענו על פניות סודיות של מנהיגים ערביים לישראל,
על גישושים דיפלומטיים, על הכנות לפגישות פנים־אל־פנים,
על הצעות של מחתרות. חוץ ממיקרים בודדים לא
יכולנו לגלות את הסוד. וגם במיקרים אלה הודיע משרד־החוץ
בצורה חד־משמעית: להדים.
גמאל עבד־אל־נאצר, המלך חוסיין ומנהיגים אחרים, השמיעו
כמה פעמים בפומבי הצעות לשלום, בתנאים שלא
היו בלתי־סבירים. אך כל ההצעות האלה הושמעו בפני
קהל זר או עתונאים זרים, ותמיד אפשר היה לטעון: זוהי
העמדת־פנים, טכסיס של תעמולה, דברים לתצרוכת זרה,
הסותרים את הדברים הנאמרים לתצרוכת פנימית.
הצהרתו של בורגיבה אינה אלא חוליה נוספת בשרשרת

והלוואי מדינתנו!

והיתה

גבורה

מצוייר.

מסוג

בצמרת

^ ולי מוטם לממשלתנו לשתוק. אולי היינו צריכים
להודות לאלוהי בני־שם על כי ממשלה זו ממלאה את
פיה מים.

ש הרי אילו הגיבה
או מר ת?

-מי יודע מה היתה

אולי היתה מכריזה שהצלחנו ״להפחיד את הערבים.״
שזהו שלב ב״התפכחות״ מדינאי ערב, אחרי שנים ארוכות
של טימטום. שאם נפחיד אותם עוד קצת, יתפכחו עוד קצת.
איני ממציא דברים אלה. הם נכתבו השבוע בעתוני
ישראל, על־ידי הכתבים הנאמנים של משרדי החוץ והבטחון.

מסופקני אם ממשלה זו היתה בכלל יכולה
להגיד מ ש הו שלא היה הורס כן רגע א ת
מאמציו של בורגיבה, שלא היה הופך או תו
לבוגד ולסמרטוט בעיני ההמונים הערכיים.
אכן — קולה של ישראל היה צריך להישמע השבוע
במרחב, מהרי כורדיסתאן ועד החוף האטלנטי. הוא היה
צריך להישמע בבירור ובגאווה.

אבל זה היה צריך להיות קול
ישראל.

אחר של

^ פעם הראשונה עלה בליבי השבוע הרעיון: הלוואי
^ ומכשירי השלטון היו מצויים עתה בידינו!

הלוואי ויכולנו
ישראל !

אנחנו לדבר ולפעול בשם

מה היינו עושים?

קודם כ ל: הצהר ת כורגיבה לא היתה באה

א 1 1־ י

(המשך בעמוד ) 13

אבנדי

במדינה

האס אהה
מרבה לסחא בלידה ק י

תוכל לבטל מינ הג זה ל א חר השתל מו ת ב קרי א ה
מ היר ה ב קו ר סי ם של ה מכון לשיפור ה ק רי א ה.
מ הי רו תהק רי א ה שלך תגדל פי ,4— 2אתה
ת ק לו טאת חו מרהק רי א ה טוב יו תרו תזכור
או תו טוב יו תר.
נו תרו
החודש.

מ קו מו ת בודדים

פרטים, הרשמה ושעורי־הדגמה:
א׳ ,ב׳ ,ד, ה׳ 8— 6בערב.

ל קו ר ס
בית

הנפתח

ציוני

בסוף

אמריקה,

ימים

מנ1ן יו8ראל י לו!1יפ 1ר הקויאה בע מ
ת״א, בריינין ,3טל 234630 .

העם
כן ל כונן!
הרבה שטויות נאמרו השבוע על כינון
היחסים הדיפלומטיים בין ישראל וגרמניה
המערבית. והרבה צביעות התחבאה מאחורי
השטויות.
יחסים דיפלומטיים בין מדינות אינם מהווים
סימן לאהבה הדדית, ואפילו לא
לסובלנות הדדית. מדינות השונאות זו את
זו, והמנהלות מלחמה סמוייה זו נגד זו,
מקיימות ביניהן יחסים דיפלומטיים. וכך
צריך להיות.
העקרזן הקובע. מדינת ישראל לוחמת
קשה על זכותה להכרה. מדינות
רבות — מסין ואינדונסיה ועד ספרד ופורטוגל
— מסרבות להכיר בה, או לקיים
עימד, יחסים דיפלומטיים 13 .מדינות ערב
מטילות עליה חרם טוטאלי.
לגבי מדינה במצב כזה, ייתכן רק עקרון
קובע אחד: העקרון שכל מדינר, חייבת
להכיר בכל מדינה קיימת, ולכונן יחסים
דיפלומטיים עם כל שלטון הקיים למעשה.
לפי עקרון זה חייבת ארצות־הברית להכיר
בסין הקומוניסטית, חייב כל המערב
להכיר בגרמניה המזרחית, וחייב כל העולם
להכיר בקיומה של ישראל.
בלי אהבה. ממשלת ישראל מבינה
זאת. לכן חבל שלא נענתה מיד, תוך 24
שעות, להצעה הגרמנית לכונן יחסים.
היה זה מישגר, חמור מצד ממשלת ישראל
להשהות את הסכמתה, בנסיון עקר
להעמיד תנאים שונים. עצם העמדת התנאים,
והוויתור עליהם לאחר מכן, יצרו את
הרושם כי אין היא נוהגת על פי עקרון
כולל וניטראלי, אלא מתנה את היחסים
ברגשות של אהבה או אי־אהכה.
לכן יכול היה להתקבל הרושם כאילו
אין כינון היחסים מעשה פורמלי מצדה,
אלא תמיכה במדיניות המערב־גרמנית, ב־מישטר
של בון או בגוש המדיני־צבאי
המכוון נגד ברית־המועצות.
למרות מישגה זה, נכון היה להחליט
על כינון היחסים. כל שלטון ישראלי אחר
היה נוהג כך. המפלגות המתנגדות, כביכול,
להכרה, מנצלות פשוט את העובדה שמישהו
יעשה את העבודה השחורה במקומן.
מפלגות המצפון נ ש אר ב חו ץ
ועידת מפא״י שינתה את פני המבנה הארגוני
של המפלגה. בעקבות הרחבתו הענקית
של מרכז המפלגה היה ברור כי
מגוף זה ניטלה כל סמכות ואפשרות פעולה.
משום כך גם לא היה איכפת לאשכול
שבגוף מסורבל זה, שיכונס מעתה רק
לעיתים רחוקות, ישאר היחס המספרי בין
תומכיו לתומכי בן־גוריון כפי שהיה בוועידה:
ס /ס 60 מול ״/ס.40
לעומת זאת לא יכול היה להסכים ש אותו
יחס ישאר גם במזכירות שתיבחר.
כי למזכירות המפלגה נועדו עתה התפקידים
שהיו בעבר בסמכות המרכז. זה
יהיה הגוף שיכונס לעיתים קרובות ויצטרך
להכריע בבעיות הבוערות של המפלגה.
מלבד זאת המזכירות היא הגוף הבוחר
את ועדת־המינויים המרכיבה את רשימת
המפלגה לכנסת.
כדי להיות בטוח במעמדו, זקוק היה
אשכול לרוב של שני שלישים במזכירות.
אנשי ביג׳י תבעו לעצמם 40 מאנשי
המזכירות, לעומת השליש שהוצע להם. הם
איימו בפרישה מהמזכירות והחרמת מוסדות
המפלגה. היחס המספרי לא היה חשוב
להם כל כך כמו מספר המקומות שיקבלו
במזכירות — כי כסאות אלה היו הפרם
שהובטח לנציגי חוגים שונים שתמכו בהם
במאבק ברעידה.
איום זה העמיד את אשכול במבוכה.
לפתע הסתבר לו כי אחרי התפנית שאירעה
במשבר הגרמני הוא נזקק דווקא לאנשי
המיעוט.
כשהסתבר לאשכול שלאור התנאים החדשים
שנוצרו הוא ממשיך עתה למעשה
את מדיניות החוץ והבטחון של תקופת בן־
גוריון, היה עליו למנוע קרע במפלגה בכל
מחיר. הפשרה הושגה על ידי הגדלה נוספת
של מספר חברי המזכירות. במקום
31 איש בעבר, ובמקום 55 איש כפי שהוצע
אחרי הוועידה, יהיו בה עתה 64 חברים.
על ידי פשרה זו איפשר אשכול לאנשי ביג׳י
לחלק לאנשיהם את כל הפרסים שהובטחו,
ויחד עם זאת למנוע מהם ייצוג אחוזי
כדרישתם.

היה זה סמלי למצב העניינים שהתהווה
במפא׳׳י, שבדאגתו של כל צד להבטיח לפעיליו
את ד,כסאות במזכירות, נשכח שמו
של אחד האישים הבולטים במפא״י —
שאול אביגור. לא רק שהוא לא נבחר ל מזכירות,
זן לא ששמו אפילו לא הופיע ברשימת
׳המועמדים. כאשר נזכרו בכך היד,
כבר מאוחר. לאביגור הושאר במזכירות
כסא פנוי. אולם אביגור, המכונה ה,,מצפון
של מפא״י״ ,סרב לקבל תפקיד זה ללא
בחירות.
הענינים הסתדרו איכשהו, אבל המצפון
נשאר בחוץ.

לאחדהט בי ד ה

היה זה, תיק אזרחי גרידא. אוור, בסן,
אשד, צעירה ויפת־מראה, בת ,23 דרשת
מזונות מבעלה, משולם בסן 40 רופא
ראשי בקופת־חולים באשדוד. השופט המחוזי,
ד״ר יוסף לם, נתן את פסק־הדין המבוקש,
קבע כי על הבעל לשלם לאשתו 300ל״י
לחודש.
אך פסק דין רגיל זה. בפרשת פרטית
של הזוג בסן, הבהיר לציבור הישראלי
עובדה מזעזעת: לאשה, אשר הרבנות מטילה
ספק ביהדותה, אין זכויות של אשר,
חוקית. אין לה זכות לקבל דמי־מזונות.
ס טיר ת לחי בקפריסין. אווה פגשה
במשולם בסן שבוע לאחר שעלתה ארצה
בלווית הוריה, בשנת . 1960 אביה חלה,
ואווה ניגשת לקופת־חולים לבקש עבורו
רופא. הרופא שנשלח היה משולם בסן.
הנערה הצעירה מצאה חן בעיני הרופא,
שהתגרש מאשתו שנים ספורות לפני כן.
הוא ביקש לקבוע עימד, פגישה, ואווה
נאותה. חצי שנה לאחר מכן נישאו.
הזוג הצעיר יצא לירח־דבש בקפריסין.
בבית־מלון בניקוסיה קיבלה אווה את ס־טירת־הלחי
הראשונה מבעלה. הסיבה: לפני
שנכנסו לחדרם, לחצה אווה את ידי חבריהם
לטיול.
אותו לילה רצתה אווה לברוח חזרה
ארצה. אך בשעות הלילה לא היה הדבר
אפשרי, ועד עלות השחר הספיקו בני הזוג
להשלים.
המריבות חזרו ונשנו לעיתים תכופות,
והשלום לא חזר לביתם. כאשר היתד, בחודש
השלישי להריונה החליטה אווה לעזוב
את בעלה שוב. לבסוף ברחה ממנו וחזרה
לבית הוריה, כשתינוק בין חודש בזרועותיה.
גם אז היתד, אווה מוכנה להשלים עם
בעלה. היה לה תנאי אחד בלבד — שמשולם
יתחייב בבית־הדין הרבני ששוב לא
ירים עליה את ידו. משולם התנגד לתנאי
זה. לעומת זאת העמיד בפני אווה אולטימטום:
או שתחזור מיד לביתו, או שהוא
ידרוש מבית־הדין הרבני את ביטול נישואיהם,
בטענה כי היא נוצריה, ואם כך,
לא היה לטקס הנישואין שום תוקף.
עם גויה מו תר הסל. אווה ארנפלד
נולדה במילאנו בשנת . 1941
באיטליה הפאשיסטית של ימי המלחמה,
ערב הפלישה הנאצית, הסתירו הוריה של
אווה את יהדותה בעזרת מסמכים מזוייפים
על שם אנדרודי. כשנולדה התינוקת ר־שמור,
כנוצריה, ואף הטבילו אותה באחת
מכנסיות רומא. אך הזיוף התגלה עוד
לפני כיבוש איטליה על־ידי הנאצים, ו־

אווה ומשולם בסן
מי הוא יהודי?
העולם הזח 1436

מה מתנגן

ספיר ו1אחווי חתווווניס דדוקד3ת

הבחירות

או רהאונת נחתת הנ 01ת החמישית

ן י* מזימה דומה לקרחון: ראשה צף מעל לפני המים, אך
| | חלקה העיקרי מוסתר מן העין• וכמו בקרחון _ החלק
הנסתר, ממנו נוטים להתעלם, הוא המסוכן.
החלק הניראה לעין משמש מזה שבועיים נושא לוויכוחים
ולמאמרים: זוהי ההצעה לוחות את מועד הבחירות להסתדרות,
או את מועד הבחירות לכנסת, או את שניהם גם
יחד. קיימת גם נוסחה אחרת: דחיית הבחירות להסתדרות
והקדמת הבחירות לכנסת .״צעד זה דרוש,״ מסבירים ראשי
מפא״י ומקורביהם ,״כדי לסכל את תוכנית שיבתו של דויד
בן־גוריון לראשות הממשלה.״
מהי תוכנית זו?
היא בנוייה על ההנחה היסודית, שהמערך הזוגי מפא״י —.
אחדות־העבודה יספוג מהלומה בבחירות להסתדרות. כי מזה
שנים עומדת מפא״י בפני התקפה מתמדת של כל יתר הסיעות
בהסתדרות. גם אחדות־העבודה ירתה בה וצלפה בעמדותיה.
עתה, על־ידי הצטרפותה למערך, לא תציל אחדות־העבודה
את מפא״י מתוצאות ההתקפה המרוכזת, אלא תש־תתף
עמה במתן הדין, ותעזור לה להינצל מתבוסה מוחצת.
מה עוד, שאל הזירה ההסתדרותית תיכנס הפעם גם חרות,
תוסיף כוח למחנה האנטי־מפא״יי. לכל היותר, אומרת הערכי׳
מפוכחת, תעזור אחדות־העבודה למפא״י להינצל מתבוסה.
שתי המפלגות יחד ישיגו רוב — אבל בדוחק.

הגדלת המיסים והקטנת ההוצאות הממשלתיות בענפי־הפיתוח
השונים. בדרך זו היה הכסף נשאר בקופותיה של
המדינה עצמה. אולם הפיתוח הינו הפרה הקדושה ביותר
ברפת הישראלית, והרעיון נגנז בחרדה. נותרה רק אפשרות
אחת: לקחת את כספו של האזרח ישירות, בלי תוכניות
מסובכות.

הדרך הפשוטה כי ותר: הקפאת חלק מן
הכסף, על־ידי הטלת מילווה־חובה בשיעור
גדול.
צור ת הכיצוע אף היא פשוטה: כיום מסויים
יכריז האוצר כי הוא מקפיא 20 או כל אחוז
אחר הניראה לו) מן הכספים המופקדים ככל
הכנקים כמדינה. ת מור ת החלק המוקפא ינ פיק
איגרות-חוב מ מ של תיו ת למועד ארוך. כדי
שלא ייהנו אותם חכמים המהזיקים א ת כספם
כמזומן מתחת למיזרון, יודיע האוצר כי ש טרי
הכסף הי שנים יוחלפו כשט רו ת חדשים, כניכוי
אותו אחוז שהוחלט להקפיאו.
במכה אחת ייעשה הצעד הגדול והמיוחל לקראת די־פלאציה.

במיקרה
זה, אומרת אותה הנחה יסודית, תקום זעקה
גדולה ומרה בשורות מסא״י .״ראו לאן הביאה אותנו הנ־הגת
אשכול!״ יאמרו הזועקים, שיהיו כולם אנשי בן־גוריון.
״המערך לא הושיע. רק בן־גוריון יושיע!״ ואז תצא משלחת
גדולה לשדה־בוקר, ותבקש מדויד בן־גוריון לחדול מזעמו
ולחמול על מפלגתו: שיפסיק את החרם על מוסדותיה, ויסכים
לעמוד בראש רשימתה לכנסת, פן יקרה לה שם מה
שקרה לה בהסתדרות. בן־גוריון לא יוכל לעמוד מנגד,
ובצורה זו יחזור להיות ראש מפא״י.

מיד

^ שנה רגילה לא היה עובר זמן רב בין קבלת ההחל־טה
לבין ביצוע התוכנית. אולם 1965 היא שנת בחירות,
ואי־אפשר לשחק בכספו של האזרח מבלי להרגיזו
ולהסתכן במפלה בקלפי.

על כן י ש לשלב אתה תו כני ת הפיננסית עם
ה תוכניו ת ה שונו ת לשינוי מועדי הכחירות.
למשל :

את התוכנית הזאת ניתן לסכל, אומרים אנשי אשכול, רק
בדרך אחת: על־ידי דחיית הבחירות להסתדרות, והצמדתן
ככל האפשר למועד הבחירות לכנסת. בצורה זו לא יספיקו
אנשי בן־גוריון להקים זעקה מרה שתהיה אפקטיבית, ב־

• הקדמת הבחירות לכנסת, ודחיית הבחירות להסתדרות:
הבחירות הקובעות הן הבחירות לכנסת, ועל כן אין
לבצע את מילווה החובה לפני הבחירות, אלא אחריהן. מ־

מיקרה של מכה בהסתדרות. ואם אומנם יצליחו במסע ההתעוררות
המתוכנן, לא ייוותר הזמן בידי בן־גוריון להושיע
את מפא״י על־ידי דחיקת אשכול מראש הרשימה לכנסת.

שחורים מובטלים, אשר יפנו אוטומטית לתעשייה הרעבה
לידיים עובדות. בבת אחת תוקטן הצריכה בחומרי־בנייה,
ותגדל התפוקה בענפים תעשייתיים המסוגלים לייצא אח
סחורתם.

חלום שנגוז

בל זה ני ש אר בגדר תוכני ת על גכי הנייר.
כי הפיקוח על ביצוע החוק נמסר לידי שר
השיכון יוסף אלמוגי.

ך* כרים אלה אינם כיום בגדר סוד. זהו ראש הקרחון
הבולט מעל פני המים. הוא מהווה סכנה לאונייה האז רחית,
השטה לה בשלווה, מפני שהוא מאיים להתנגש באחד
העקרונות היסודיים ביותר של הדמוקראטיה: עריכת בחירות
במועדים קצובים וקבועים.
אולם לא רק ראש הקרחון מאיים על הספינה. גם חלקו
הנסתר מהווה סכנה. לאו דווקא לזכות־ההצבעה של האזרח,
כי אם לנכס לא פחות חשוב:

הכסף שלו.
כי כל ההצעות לשנות את מועדי הבחירות להסתדרות
ולכנסת קשורות גם בתוכנית לגזול חלק מכספו של האזרח.
אלא שבניגוד לחלק הראשון של התוכנית, נשמר חלק זה
כסוד כמום.

הוא אף לא הוכא לאישור פורמאלי של מוסד
ממלכתי כלשהו, אלא מ תגב ש והולך בצמרת
הגבוהה כיו תר של משרד האוצר.
גם כאן קיימת הנחה יסודית: היא אומרת כי יש יותר מדי
כסף בכיסי האזרח, וכסף זה מגלגל גלגלים בלתי־חיוניים
רבים במשק הישראלי. הוא אינו מושקע בתעשיות־ייצוא,
או בענפים בסיסיים החוסכים ייבוא. להיפך: הוא מוצא על
ענפים בלתי־יצרניים, מגביר את הצריכה והשירותים. כמו,
למשל, ענף הבנייה.
חוק צימצום הבנייה, שהתקבל לפני כחודשיים, נולד מתוך
הנחת־יסוד זו. כוונת מציעיו — ובראשם שר האוצר פינחס
ספיר — היתד, להשתמש בו כדי לצמצם בכוח את היקף
הבנייה. צימצום הבנייה ישחרר כספים להשקעות יצרניות,
יקל את הלחץ בשוק העבודה, יצור שיכבה של פועלים

משטרת מילאנו הטביעה בתעודות בני
המשפחה, וגם בתעודת־דלידר, של אווה,
חותמת אדומה :״יהודי״.
משפחת ארנפלד־אנדרודי ברחה לשווייץ,
גורשה להונגריה. אביה של אווה נעצר
כיהודי, ואווה, עם אמה, הסתתרו בחדר
חשוך של משפחה הונגרית, מאחורי הארון.
אווה
גוללה לפני בעלה את קורות חייה.

חטזלס הזח 1436

-או כעוד חצי שנה?

היו שרי ממשלה — ובראשם שרי אחדות־ד,עבודה — ש דרשו
מראש לבל תינתן זכות זו בידי אלמוגי. הם דרשו
לשתף את משרד העבודה ברשות המפקחת, או לכל הפחות
למסור את הפיקוח לידי שר האוצר, המעוניין בהצלחת התוכנית.
אך אלמוגי איים במשבר, טען בהגיון שלא ייתכן
להפקיע ממשרד השיכון סמכויות הנוגעות כולן לבנייה.
אשכול חשש ממשברים, ומבוקשו של אלמוגי ניתן לו.

ההתפתחו ת היתה חזוייה מראש: צימצום
הבנייה הפך לבדיחה.
קבלת עקרון הצימצום הסלקטיבי המירה את הבנייה החופשית
בבנייה המתבצעת על־ידי גורמים מועדפים. ההיקף
לא קטן, ויתכן שאף גדל. בראש הבונים צעד משרד השיכון
עצמו, אם ישירות ואם באמצעות החברות העצומות שהקים
לצורך זה. ובשנת בחירות אין שוחד גדול יותר לבוחר
מאשר הענקת שיכון זול.
אחרי החברות של אלמוגי, צועדים החברות והקבלנים
הפרטיים המקורבים לראשי העיריות ולוועדות הבנייה ל מיניהן.
התוכנית הגדולה, להפנות את כספי הציבור מענף
הקונסטרוקציה לענפים ״קונסטרוקטיביים״ ,נשארה בגדר
חלום.

כך תבוצע ה תוכני ת
^ ם כן, יש לחפש דרך אחרת ל״עיקור״ חלק מן הכסף
\ * שבידי האזרח, או למנוע את זרימתו לענפים צרכניים.
הועלתה אומנם הצעה לצימצום הפעילות המשקית על־ידי

לאחר מכן הסתבר לה שהדבר שימש בידיו
כנשק נגדה. הוא פנה לבית־דין רבני
ברחובות, טען כי אווה רימתה אותו, הס תירה
מפניו את נצרותה. הוא ביקש לבטל
את נישואיהם, לשחררו מחובת תשלום
המזונות ומשטר־הכתובה. בית־הדין ברחובות
לא הסכים עימו.
משולם הגיש עירעור לבית־הדין הרבני
הגדול בירושלים, והפעם השיג את מטרתו,

כיוון שהזמן דוחק לפינחס ספיר, והוא סבור כי יש לעשות
משהו בהקדם, ברור שהקדמת הבחירות לכנסת תהיה רק
לטובה.

אין גם צורך בחוק מיו ח ד; די להחליט בי
הבהירות -שמועדן החוקי הוא חודש אוגוסט
לא יידחו עד לסתיו, בפי שני תן לעשותלפי חוק הבחירות לכנסת. מיד אחרי הבחירות
תבוצע ה תוכני ת הכספית.
רצוי שהבחירות להסתדרות ייערכו מיד לאחר מכן. כי
ההנחה היסודית היא שכל מילווה כזה ניראה לפועל כצעד
הפוגע בבורגנות ובבעלי־הכספים, והוא עשוי להגביר את
האהדה למפא״י.
• דחיית הבחירות להסתדרות ולכנסת: תוכנית זו הועלתה
לאחרונה על־ידי כמה מראשי מפא״י, ודווקא היא
נראית כבעלת סיכוי סביר להתקבל. עיקר התוכנית: הכנסת
תחליט על הארכת כהונתה בשנה נוספת, ואילו ההסתדרות
תחליט על דחיית הבחירות והצמדתן לבחירות לכנסת.

הודות ל שנה־וחצי ש תו שג בצורה זו, יבצע
האוצר אתה תוכני ת הכספית שלו ללא דיחוי,
מתוך הנחה שעד לעריכת הבחירות ישבח
האזרח א ת באב המילווה. בדי למנוע התקד
ממות עממית נגד תימרון כזה, יוצע להרחיב
את הקואליציה כבר עתה, אס אפ שר על־ידי
צירוף מפ״ם ו /או הליבראלים העצמאיים.
כך או כך, אומרים מציעי התוכנית, ישיגו כולם את
שלהם: אשכול יבטיח את התבססותו בשלטון ואת חיסול
שארית כוחם הפוליטי של בן־גוריון ואנשיו; מפא״י ואחדות־העבודה
יקבלו אורכה של שנה או שנה־וחצי לשידוד מערכותיהן
ההסברתיות! והאוצר יצליח לשים יד על חלק הגון
מכספו של האזרח, ולצמצם על־ידי כך את הפעילות המשקית
הקדחתנית, הנראית לו כיקרה מדי למדינה כה ענייה,

שלושת הרבנים קבעו כי אווה היא ספק-
יהודיה, ואם כך היא חייבת לקבל גם
מבעלה, ולא רשאית לקבל ממנו מזונות.
עורו־הדין אוסקר רוזנברג הגיש בקשה
לצו־על־תנאי, ובית המשפט העליון ביטל
את החלטת הרבנים. הוא הוציא את כל
העניין מסמכותו של בית־הדין הרבני.
הסיבה: כשהרבנים קובעים שפלוני הוא
ספק־יהודי, הם מאבדים את סמכותם לגביו.

״יהודי נשאר יהודי״ .השבוע סיים
השופט לם את הפרשה המשפטית וקבע
בפסק־דינו :״הטענה שנעשתה טבילה בזמן
המלחמה אינה משנה ולא כלום. מן המפורסמות
הוא כי באירופה נעשו דברים
כאלו כדי להציל יהודים. ואפילו נעשתה
הטבילה כחוק — גם אז אין לדבר חשיבות•
יהודי נשאר תמיד יהודי, בפרט כאשר
הוא סבור כי יהודי הוא.״

מ תי מ טי ק ה ^ 1
ואנגלית

ב־ 30 במרס נפתחים קורסים 1
מהירים במתימטיקה ובאנגלית
לבגרות, יולי־נובמבר 1965
מכו 1

פינסקר

פינ ס קר ,24ת״א
7 - 4 1 2 -1 0

במדינה יחסים מרחביים
ת שו בהישר אלי ת
רק גוף אחד בישראל הגיב על הצהרת
אל־חביב בורגיבה כבר למחרת היום, בהודעה
מפורשת ומרחיקת־לכת. היה זה מרכז
הפעולה השמית.

הבעה ההודעה :
״הפעולה השמית בישראל מקדמת בברכה
את עמדתו החיובית של נשיא תוניסיה, מר
אל־חביב בורגיבה, בבעיית ארץ־ישראל ויחסי
ישראל —ערב, כפי שבאה לידי ביטוי בהצהרותיו
במסיבת העתונאים בירושלים העתיקה,
ביום ה־ 6במארס , 1965 ובמסיבות אחרות
בבירות מדינות־ערב.
״עמדה זו, כמו הצעתו הנועזת של עורך
דן אפריק, מר בשיר בן־יחמד, והודעתו של
השר לעבודות ציבוריות בלבנון, מר פייאר
ג׳מאייל, כפי שהתפרסמה בעתון לה סונד
(ראה במרחב) ,עשויות לשמש פתח למשא־ומתן
ישיר לפתרון הבעיות השנויות במח לוקת,
על בסיס של הכרה בעצמאות ישראל,
והצטרפות ישראל לפדרציה גדולה של
עמי המרחב השמי.
״אנו קוראים לאומה העיברית בישראל ולעם
הערבי הפלסטיני, שני הצדדים הנוגעים
לדבר בשורה הראשונה, להיענות ליוזמה
ברוכה ואמיצה זו, ולהגיע להידברות
ישירה על שלום תוך כבוד הדדי, פתרון
בעיית הפליטים וכינון מסגרת לחיים משותפים.
״בימים
אלה של מתיחות גוברת והולכת
לאורך גבולותינו, אנו קוראים לממשלת ישראל
ולכל ממשלות ערב להתעלות מעל ל־שיגרת
השינאה ההדדית ולנקוט צעדים —
בין בגלוי ובין באמצעות גורמים ידידותיים
— למציאת הסדר שיבטיח קיום־יחד בשלום.
״אנו פונים אל בעלי הרצון־הטוב באשר
הם שם לפעול למען זימון היסודות שוחרי־השלום
בארצות־ערב ובישראל לוועידה ראשונה
במקום ניטראלי, לדיון בפעולה משותפת
להשגת מטרות אלד.,״
כרגיל, לא פירסם אף עחון ישראלי אחד
הודעה זו.

בזמן קצר ובמחיר זול
( — 300.ל״י) תלמדו מקצוע

ספרות נשים
ההרשמה לקורסים בוקר וערב
ב״הקריה״ בי״ם לספרות נשים
קרית־מוצקין, השופטים 29
טל.73700 .

אט1ם
מ ס קנ ה ז מני ת

הזמנה
לזוגות צעירים
הנכם מוזמנים לבקר בתערוכת
הרהיטים המעניינת ביותר
בתל־אביב

1ז 65 (9ם

91 רום 911ר 1־10101

ז־י סייו
א . 1 1 1 1 1 .1 1 1 3 ,3

ת״א, רח׳ מאפו ,26 טל 226789 .
תוכלו להתרשם מהטובים שברהיטי
עץ אלון מפולין, המועדפים ע״י
המומחים באירופה ואדריכלים בארץ.
עץ חזק זה, בעל עיבוד חיצוני
נהדר, מאחד בתוכו מראה אלגנטי והמפליא מעולה,
איכות עם נוחים.
המחירים
— שבדבר דיסיין
.דיי רהיטי בתערוכת
אינטרנשונל מוצגות מערכות רהוט
שלמות מהמעולות שבתוצרת הארץ.
מערכות אלה כוללות ש טי חי ם
וילונות
מ שבית,
וק שוטי
ומנורות. כל זוג ימצא את הרהוט
המתאים לדירתו ויהנה מייעוץ של
מומחים.

* זכרו:
לפני רכי שתר הי טי ם
בקרו בתערוכת ״די״

מן היום הראשון בו צילם מטום־ריגול
יו־ 2של ארצות־הברית את הכור האטומי
החדש בדימונה, היתזז וושינגטון אכולה
סקרנות לדעת מה מתרחש מתחת לכיפה
העגולה. פניותיו, הראשונות נתקלו בתשובות
תמימות, ולבסוף פרצה המחלוקת
החוצה. וושינגטון לא הותירה כל ספק, כי
הקמת הכור הגדול ללא ידיעתה לא מצאה
חן בעיניה. מה עוד, שגילוי הכור עורר
ניחושים בעולם, כי ישראל מתמזגת לבנות
בו פצצה אטומית.
לפני קצת למעלה משנה קיבלו האמריקאים
את מבוקשם: ישראל התירה לקבוצת
מדעני־אטום מארצות־הברית לערוך ביקור
בכור החדש. המדענים רשמו את כל פרטי הכור,
ומכיוון שהוא ניבנה בידע לא־אמריקאי
התעמקו במיוחד בתוכניותיו השונות. לבסוף
מסרו לוועדה לאנרגיה אטומית באמריקה,
כי לפי מיטב מימצאיהם אין
ישראל עוסקת בבניית פצצה אטומית בדימונה.
היד,
זה אחד ד,מחווים הראשונים שעשה
לוי אשכול, כראש ממשלתה החדש של
ישראל, כלפי הנשיא ג׳ונסון. כי כל עוד
היד, בן־גוריון ראש־הממשלה, נדחתה בעקשנות
כל בקשה אמריקאית לבקר בדימונה.
אשכול, שהתכונן לפגישתו עם
הנשיא ג׳ונסון, ביקש על־ידי הביקור לטהר
את האוירה, להוכיח כי אין לישראל כוונות
אטומיות מלחמתיות, ועל כן ראוייה היא
לקבלת עזרה קונבנציונלית מארצות־הברית.
גסיון להרגיע. הביקור האמריקאי
עשה את שלו. הוחלט לשמור עליו בסוד,
על הבטחת
הסודיות. אולם יעילותה של ביקורת על
כור גרעיני מותנית בתנאי יסודי אחד:
שהיא לא תהיה חד־פעמית, אלא יש לערוך
ביקורים לעתים מזומנות. שכן כור —
בייחוד כור הנמצא בשלבי השלמתו —
יכול לשנות את יעודו. על כן נערך לפני
שבועות אחדים ביקור שני של מדענים
אמריקאיים בדימונה.
הפעם יצא הסוד החוצה. דיווח ניו יורק
סיימם, על־פי אינפורמציה ממקור ראשון
בוושינגטון: ישראל הרשתה את הביקורים
״תוך נסיון להרגיע את ארצות־הברית ב־
(המשך בעמוד )12

ך * צפון, בפינה הצפונית־מזרחית של מדי־נת
ישראל, מול תל דן, נטוש הקרב על
מקורות הירדן• מאז התקרית הגדולה בדן,
לפני כארבעה חודשים, שקטה הגיזרה, למרות
שעתה עוסקים שם הסורים בסלילת התוואי
לאפיק באמצעותו הם מתכוונים לכהטות
את מקורות הירדן.
אשר שריונית משטרה עוברת על דרך הפטרולים,
ומגיעה לאותו קטע־דרך קצר עליו
נטוש הוויכוח שגרם לתקרית לפני ארבעה
חודשים, יורים הסורים לעברה בנשק קל.
כ־ 40 קילומטר דרומית משם, רתחה לפני
שבוע גיזרת שפך הירדן לכינרת, ליד אל־מגור.
הסיבה לדו־קרבהתותחים שהתנהל
שם בשבוע האחרון: הסורים עירערו על
זכותה של ישראל לעבד שטח אדמה ה־נימצא
בתוך גבולותיה, שטח אותו עיבדו
עד כה חקלאים סוריים. השבוע הופסקו
עבודות הדחפורים והשקט חזר על כנו.
בין שתי גזרות אלה, שוקט עתה הגבול.
זהו שקט שאינו יחסי. כי קטע גבול זה
רוגע גם בשאר ימות השנה. מלבד בנקודה
אחת, ליד אשמורה, הנמצאת בתוך האזור
המפות, אין הגבול הישראלי —סורי באזור
זה מעורר בעיות. נקודת המחלוקת ליד
אשמורה היא חלקה הנקראת בשם ״חלקת
איכרי מטולה״ .היא נמצאת בתוך השטח
המפות, והסורים מערערים על זכות ישראל
לעבדה. בעונת הקציר, כאשר יצאו הטרקטורים
לשטח, יתעופפו שם הקליעים.
עד אז, אין אפילו בכוחה של חלקה זו
לקלקל את השורה.
אולם השקט, שהוא נחלת האזור בימי
שלום, אינו צריך להטעות. אם יתחמם
הגבול הסורי בצורה קריטית, כאשר יגיע
מועד הסיבוב השלישי, עלולה גיזרה זו, ב עיקר
בשל מצבה הטופוגראפי המיוחד, להוות
את זירת המפתח בהתמודדות.
האזור השקט נמצא מזרחית לשטחי
החולה המיובשים. בשום מקום לאורך
של הטאקטית עליונותם אין הגבול הסורים מופגנת ומורגשת כמו כאן. עמק
החולה משתרע על שטח הנמצא בגובה
ממוצע של 75 מטר מעל פני הים. הרמה
הסורית המתנשאת בגבולו המזרחי של העמק,
מתרוממת מקו הגבול מגובה של
200 עד 800 מסר. ממוצבי הצבא הסורי
נראה עמק החולה כמונח על כף היד.

החוליה החלשה
ך* אן, כניגוד לגזרות דן ואלמגור, אין
גם בסיס טופוגראפי לתגובה במקרה
של צורך. רמות נפתלי, המתנשאות בצידו
המערבי של העמק, נמצאות במרחק של
עשרה קילומטרים. וחוליות האבטחה היוצאות
לשמור על שלומם של העובדים
בשדות בקו הגבול, חייבות להתחפר בתוך
העמק ממש.
המצב מעודד יותר בחלקה הצפוני של
הגיזרה. ישובים כמו גונן, להבות־הבשן,

זוהי גיזרת עמק־החולה לה נועד תפקיד
מפתח בסיבוב השלישי, במקרה שיפרוץ.
הצילום, המראה את עמק החולה המיובש

צילום זה מראה את החלק הצפוני של
גיורת עמק החולה. בחלק הקדמי של התמו נה,
שהיא המשך ישיר של התמונה למפלה,

שמיר וכפר־סולד, שוכנים אומנם בשיפולי
הרמה הסורית, אך נחיתותם הטאקטית
היא פחותה• קיימות גבעות וקפלי קרקע
המפרידים בינם לבין המוצבים הסוריים.
אם למרות מצב טופוגראפי זה שקטה
הגיזרה, יש לכך שתי סיבות:
• זהו אזור שברובו הגדול אין כל
שטח מפורז. הגבול בו הוא גבול של
ממש: מסומן וקבוע ללא מחלוקת.
• הירדן עובר כאן עמוק בתוך שטח
ישראל. אפיקו הטבעי, ותעלות ייבוש־החולה
בהן הוא זורם, נמצאים במרחק
של 3עד 5קילומטרים מן הגבול.
אלה הם תנאים המבטיחים את השקט
בימי שלום. אך בימי מלחמה עלולים נתו נים
אחרים להפוך את האזור לרגיש.
עובדה היא: במלחמת העצמאות, כאשר
פלשו הסורים לשטח מדינת ישראל, הם
ריכזו את עיקר כוח המחץ שלהם בנקודה
הדרומית של גיזרה זו, כיוון שהחלק
הצפוני שלה היה מוצף אז על־ידי ביצות

ואת הרמת הסורית שממזרח לו, צולם ממצודת נבי־יושע בצד המערבי של העמק. הקטע
בתמונה למעלה מראה את אזור הגבול הישראלי —סורי ממשמר־הירדן בדרום ועד
לדרבשיה בצפון. הנקודות הנראות בו הן: ו — הישובים הישראליים יסוד־המעלה וחולתה.

נראים השדות בחולה המיובשת, בריכות זגים ותעלות המיס. מעבר להם הרמה הסורית.
הנקודות המופיעות במפה הן — 7 :החלק הצפוני של היאחזות המה״ל דרבשיה (שחלקה
הדרומי מופיע בתמונה שלמעלה) בה יושבים חיילים סוריים משוחררים יחד עם בני

משפחותיהם, עוסקים בחקלאות ומקבלים משכורות ממשלתיות — 8 .היאחזות הנח״ל
נוסרה — 9 .מעיינות המיס שליד ערפה — 10 .גונן — 11 .כביש המקשר את גונן
עם להבות־הבשן, העובר כולו בתוך השטח הישראלי — 12 .קיבוץ להבות־הבשן.

החולה. ראש החץ של הצבא הסורי גלש
אז מהרמה, דרך משמר־הירדן, לעבר איילת־השחר.
כי פני הקרקע של הגיזרה, השטוחים
כמעט, הם נקודת תורפה לכל מערך
הגנתי.
אולם באותה מידה שגיזרה זו היא החוליה
החלשה בשרשרת הגבול הישראלי,
זוהי גם החוליה החלשה בקו הגבול הסורי.

מערך ההגנתי שלהם באזור בצורה מיוחדת
ובצפיפות. דווקא במקום שהעליונות הטאקטית
היא בידיהם, הם נראו כחוששים ביותר.
מלבד המוצבים הקבועים שלהם, המפוזרים
לאורך כל הגבול, מלבד המיתחמים המבוצרים
שהקימו בפיתחו של כל ואדי וערוץ
המוביל אל הרמה, הם חיקו כאן את
הדוגמה הישראלית: הם הקימו ישובי נח״ל
במדרונות הנמוכים של הרמה, כדי להגן
עליה.
הבולטים ביותר בין ישובים אלה הם ג׳ל־בינה,
הנמצאת כשלושה קילומטרים צפונית
למשמר־הירדן, ודרבשיה, הנמצאת מול נוטרד״
עשרה קילימטרים צפונית למשמר־הירדן.
אלה הם ישובים חדשים, הדומים
בחיצוניותם לישובי־ספר ישראליים. בתיהם
פרושים בצורה היקפית מסביב לגבעות.
בכל בית מצויות עמדות־ירי. חלונות הבתים
מוגנים בסורגים ובשקי־חול, ורשת
של תעלוודקשר מקשרת ביניהם.

הדוגמה הי שרא לי ת

לנקודת מבטו של מטה הצבא הסורי,
אם הוא סבור שישראל תגיב בפלישה
על עבודות הטיית הירדן, מתקבל ביותר על
הדעת שהיא תבוצע באזור זה. הרמה הסורית
באזור זה אינה תלולה. השיפוע שלה
הוא מודרג.
הרמה עצמה מבותרת על־ידי שפע של
ואדיות עמוקים וערוצים, ופני הקרקע שלה
כשרים בהחלט למלחמת שריון, למשל. יתירה
מזאת: בעוד שכוח פלישה סורי יהיה
חייב לכבוש בבת־אחת את כל העמק כדי
להאחז בגבעות שממערב לו, יהיה לצד שכנגד
קל יותר, אם יפלוש, לד,אחז בשטחים
שברמה הסורית.
הסורים, שהיו מונחים על־ידי שיקולים
אלה עוד זמן רב לפני שהחלו לחשוב ברצינות
על תוכניות ההטיה, ביססו את ה־

היאחזות מה״ל

ג׳לבינה, צפונית למשמר הירדן, שוכנת ממש טל הגבול
הבינלאומי בין ישראל וסוריה. בתמונה נראים בתי
ההיאחזות בה יושבים אנשי המשמר־הלאומי הסורי. בתחתית הבתים — עמדות־ירי. ממקום
זה יורים הסורים לעבר טרקטורים ישראליים בתוך השסח הספורז, ליד אשמורה.

בישובי ספר אלה יישבו הסורים את ה־נח״ל
שלהם — אנשי המשמר־הלאומי (ה־מה׳׳ל)
,חיילים משוחררים העוסקים בחקלאות.

ארו ׳שואדם הצביעו השבוע בבחירות הראשונות שר 1965

קלפי נסיונית

ירו היו הבחירות לכנסת השישית
^ מתקיימות השבוע, היה הרכב הח״כים
בכנסת זו כדלהלן:
• י המערך השמאלי (מפא״י +
אחדות־העבודה +המפלגות הערביות הקשורות
במפא״י) 45 :ח״כים, במקום 54
ח״כים בכנסת הנוכחית. כלומר: הפסד של
9מנדאטים.
* המערך הימני (תנועת החרות +
המפלגה הליבראלית) 32 :ח״כים, במקום
27ח״כים שיש כיום לשתי מפלגות אלה
בכנסת החמישית — תוספת של 5מנדא־

טיס.

כל הדתיים (המפלגה הדתית הלאומית
+אגודת־ישראל +פועלי־אגודת
ישראל) 18 :ח״׳כים, בדיוק כמספר הח״כים
שיש למפלגות אלה בכנסת הנוכחית.
+מפ״ם 11 :ח״כים, במקום 9
ח״כים בכנסת החמישית. תוספת של 2
מנדאטים.

* המפלגה הליבראלית העצמ אי
ת 9 :ח״כים, במקום 7ח״כים. תוספת
של 2מנדאטים.
+מ ק ״ י 4 :ח״כים, במקום 5בכנסת
החמישית: הפסד של מנדאט אחד.
ח״כ נוסף היה נבחר, לפי הסכמי עודפים,
מרשימת המערך הימני או ממפ״ם.
אלה הן המסקנות המתקבלות ממיבצע
מיוחד לחקר דעת־הקהל, שנערך השבוע
על־ידי יחידת מחקר של העולם הזה.

החתך הנאמן ביו תר
יה זה המיבצע הגדול ביותר מסוג זה
| 1שנערך עד כה בארץ. נטלו בו חלק
1300 איש. הם היוד מידגם המשקף, לפי
נסיונות שנעשו בעבר, בצורה הנאמנה ביותר
חתך של ציבור הבוחרים הישראלי.
זוהי התחלת הנסיון השלישי המבוצע
על־ידי העולם הזה לחקר דעת־הקהל לקראת
מערכת הבחירות. בעבר ערך העולם הזה
את מיבצע הקלפי הנסיונית לפני הבחירות
לכנסת הרביעית והחמישית. התוצאות ב־מיבצעים
אלה הוכיחו, כי את המידגם הנאמן
ביותר של ציבור הבוחרים ניתן
למצוא בין הנוסעים ברכבות על פני הארץ.
ברכבות נוסעים תושבים ותיקים ואנשי
עיירות הפיתוח, בני קיבוצים וסוחרים אמידים;
בני כל הגילים, כל העדות וכל
המעמדות.
יתר על כן: מכיוון שאי־אפשר להגניב
נוסעים לרכבת נוסעת, הרי שיטה זו מחו סנת
מפני כל אפשרות של חבלה או הונאה
מצד מפלגה מעוניינת.
מיבצע הקלפי הנסיונית, שנערך בשיטה
זו לפני הבחירות לכנסת החמישית, הוכיח
את נאמנותו אחרי הבחירות. קלפי נסיונית
זו ניחשה אז כמעט במדוייק את מספר
הח״כים שתקבל כל מפלגה. היא קבעה
שמפ״ם תקבל 9— 10ח״כים (קיבלה ;) 9
אחדות־העבודה 7— 8קיבלה :) 8מק״י

— ( 4— 5קיבלה ;) 5אגודת־ישראל
( 3— 1קיבלה ;) 4פועלי אגודת־ישראל —
( 2— 3קיבלו ;) 2ערביי מפא״י — 3— 5
(קיבלו .)4
רק לגבי ארבעת המפלגות הגדולות טעתה
הקלפי — אך באחוז קטן מאוד. כך, למשל,
ניחשה הקלפי הנסיזנית שמפא״י תקבל
43— 46ח״כים (קיבלה .)42 הליבראלים
— ( 18— 20 קיבלו ;) 17 חרות — 14— 16
(קיבלו :) 17 המפד״ל 9— 11 קיבלו .)12
תוצאות אלה הוכיחו מעל לכל ספק שציבור
נוסעי הרכבת בכל קוויה, מהודה
חתך דימוגראפי של ציבור הבוחרים הישראלי,
להוציא את ערביי ישראל, שאינם
מרבים לנסוע ברכבות.

הערבים 7א מיוצגים
ך * תוצאה מבך אפשר להוסיף מקדם של

סטיית־תקן לגבי תוצאות הקלפי הנערכת
ברכבת. מאחר שיש להניח שגם מק״י וגם
ערביי מפא״י יקבלו בישוב הערבי אחוז

קולות גבוה יותר מאשר קיבלו בקלפי
הנסיונית הנערכת ברכבת, כיוון שכוחן ברחוב
הערבי גדול יותר מכוחן ברחוב
העברי, הרי הניחוש הסופי לגבי תוצאות
הבחירות לכנסת השישית, אילו היו נערכות
השבוע, הוא:
המערך השמאלי עם ערביי מפא״י —
49ח״כים (.במקום 54 בכנסת הנוכחית).
מק״י — 5— 6ח״כים (לעומת 5בכנסת
הנוכחית) .תוספת זו עשויה לבוא על חש בון
כל שאר המפלגות, כך שבחשבון סופי
יש להוריד ח״כ אחד ממספר הח״כים שקיבלה
כל רשימה לפי תוצאות הקלפי
הנסיונית שנערכה השבוע.

מיבחן ראשון?מערבים
ן יי 6קלפי הנסיונית שנערכה השבוע
! | היתד, שונה מקודמותיה בכמה שינויים
מהותיים:
9המיבצעים הקודמים היו סיכום של

קלפיות שנערכו תוך מיספר שבועות. כך,
למשל, היתד, הקלפי הנסיונית לכנסת החמישית
סיכום קלפיות נסיוניות שנערכו
במשך 7שבועות, בהן השתתפו כ־5000
מצביעים. הפעם משקפת הקלפי הנסיונית
את הלך הרוחות בציבור הבוחרים בשבוע
זה בלבד.
בעוד שבמיבצעים הקודמים התבקשו
המשתתפים לציין בפתק ההצבעה שלהם
עבור איזו מפלגה יצביעו בבחירות לכנסת,
הרי הפעם נשאלו המשתתפים עבור איזו
רשימה היו מצביעים אילו נערכו הבחירות
לכנסת השישית השבוע, ולא במועדן,
באוקטובר שנה זו.
9׳ במיבצעים הקודמים ניתן למשתתפים
להצביע עבור כל אחת מהרשימות שהוגשו
לבחירות לכנסת. הפעם צויינו על גבי פתק

אחרת. משמע: המערך אינו מושך קולות
רבים חדשים, בעודו מפסיד רבים.
מבין מצביעי המערך הימני ציינו 67
כי הצביעו גם קודם לכן עבור מפלגות
המערך 53 .ציינו כי בבחירות הקודמות
הצביעו אחרת. משמע: מערך זו מושך
כרגע קולות נוספים רבים מאוד.
מאותם שנתנו את קולותיהם לחזית
הדתית, השיבו 70 בחיוב על השאלה אם
גם בבחירות הקודמות הצביעו עבור המפלגות
הדתיות. רק 8השיבו בשלילה.
משמע: הציבור הדתי יציב מאוד. מבין
בוחרי מפ״ם ענו 26 בחיוב 12 ,בשלילה.
מבין בוחרי מק״י 11 בחיוב 4 ,בשלילה.
מבין בוחרי הליבראלים העצמאיים השיבו
15 בחיוב 17 ,בשלילה. משמע: גם רשימה
זו מושכת הרבה מאוד קולות חדשים,
כנראה ממפא״י.
מבין הנמנעים השיבו 7כי נמנעו גם
בבחירות הקודמות 21 .ציינו כי בבחירות
הקודמות לא נמנעו.

לפיכך ניתן עתה לעמוד, בפעם הראשונה,
על השינוי שהקמת המערכים עשוייה לחולל
ביחסי הכוחות בכנסת השישית.

דוח הרבבות
* הצבעה בקלפי הנ סיוני ת נערכה
) ) במשך ארבעה ימים: ביום החמישי והשישי
של השבוע שעבר וביום הראשון
והשני של שבוע זה.
קלפי מספר ו נערכה ביום החמישי
בבוקר, ברכבות מתל־אביב לחיפה ומחיפה
לתל־אביב. קלפי מספר 2נערכה באותו יום
אחר־הצהריים, ברכבות מתל־אביב לירושלים
ומירושלים לתל־אביב. קלפי מספר 3
׳נערכה ביום השישי בצהריים, ברכבות מתל-
אביב לירושלים וחזרה. קלפי מספר 4
נערכה ביום הראשון בבוקר ברכבות מתל-
אביב לחיפה. קלפי מספר 5ביום הראשון
אחר־הצהריים, שוב ברכבת מתל־אביב לחיפה•
קלפי מספר 6נערכה ביום השני
אחר־הצהריים, ברכבות מתל־אביב לבאר-
שבע וחזרה עד לחיפה.

מפא״י יורדת, הימין עולה

1300 איש השליכו את פתקי ההצבעה
שלהם לתוך הקלפיות שהוגשו להם על־ידי
חוליות ניידות שעברו ברכבות. מבין
אלה היו 158 פתקים ריקים, עליהם לא
צויין כל סימן 6 .פתקים נוספים נפסלו
מאחר שסומנה בהם יותר מרשימה אחת.
4פתקים נוספים לא נכללו אף הם בחישוב,
מאחר שהצביעו בהם עבור רשימת מן
היסוד, שלא נכללה בפתק ההצבעה, מאחר
שטרם הודיעה על השתתפותה בבחירות
לכנסת.

^ תוצאה מכל המיספרים שהובאו ל-
עיל ניתן לסכם כיצד היו נראות תוצאות
הבחירות, אילו נערכו השבוע.
התופעות הבולטות ביותר המסתמנות לפי
התוצאות הן:
#י ירידת כוחו של המערך השמאלי
בכ־ס/״. 10
• עליית כוחו של המערך הימני ב־
־/״ 18 בערך, לעומת ייצוגו בכנסת הנוכחית.
הצלחה מפתיעה לרשימת הליבראלים
העצמאיים. זוהי למעשה ־,סנסציה העיקרית
של הקלפי הנסיונית השבוע. לפי תוצאותיה,
לא רק שהליבראלים העצמאיים ישמרו על

כתוצאה מכך נותרו 1133 פתקים כשרים
למנין. מתוך אלה ציינו 114 מצביעים
המהווים 11 אחוז מכלל הקולות הכשרים,

קלפי ..ה עול ם הזה׳
קלפי

כל הקלפיות

סה״ב

23 5

133

134

300

103

228

1 1 33

נמנעים

114

אחוזים של קולות בשרים :

מערך שמאלי

34 ,1

34 ,4

40,7

41 ,6

3 5 ,5

3 7 ,4

מ עי ד ימני

35 ,1

21,2

23,2

29,8

13 ,5

26 ,5

בל הדתיים

19,5

28,8

19 ,1

15 ,3

מפ״ם

11,7׳

מק״י

ליבראלים עצמאיים

־ 1007

הרשימות

המיוצגות

בכנסת

־ 1007

10,1

11 ,2

־ 1007

־ 1007

־ 1007
ההצבעה הנוכחית.
אולם החידוש הגדול ביותר, והחשוב
ביותר, של המיבצע שנערך השבוע, הוא
בכך שהופיעו בו, בפעם הראשונה, הרשימות
כפי שאומנם יופיעו בבחירות לכנסת
השישית. משתתפי המיבצע התבקשו להצביע
עבור המערכים, כפי שהם מתגבשים
והולכים: המערך השמאלי — של מפא״י

ואחדות־ד,עבודה ; המערך הימני

חרות ור,ליבראלים; המערך הדתי
המפד״ל, אגודת־ישראל ופועלי אגודת־ישראל,
מתוך הנחה שתיתכן חזית דתית משותפת
עד לבחירות לכנסת השישית.

פתק ההצבעה כלל, הפעם, כמו בקלפי
הנסיונית בבחירות לכנסת החמישית, שאלה
נוספת. המצביעים נתבקשו לציין אם הצביעו
הפעם בעד אותה רשימה כפי שהצביעו
בבחירות לכנסת החמישית. על שאלה זו
השיבו רק 494 מתוך 1133 המצביעים הכשרים
— ב־״ 430/מכלל המצביעים.

אומנם בשלב הנוכחי מתנהל המשא ומתן
רק בין אגודת־ישראל לפועלי אגודת־ישראל,
על הליכה משותפת לבחירות. אולם נסיון
העבר לימד שקולות הציבור הדתי אינם
עוברים לרשימות חילוניות, אלא נודדים
בתוך המפלגות הדתיות. משום כך יש ל־ראו•׳
את הקולות שניתנו לדתיים כנאמנים
ליחס הבוחרים של כל המפלגות הדתיות
גם יחד.

התשובות על שאלה זו הן מעניינות
במיוחד, כיוון שהן מצביעות על הנטיה של
נדידת הקולות בין המפלגות השונות. כך,
למשל, ציינו 160 מתוך אלה שנתנו את
קולותיהם עבור המערך השמאלי, כי גם
בבחירות הקודמות הצביעו עבור המפלגות
מהן מורכב המערך. רק 23 מתוך המצביעים
עבור המערך השמאלי ציינו כי יצביעו
בעדו, למרות שבבחירות הקודמות הצביעו

שהם היו נמנעים מהצבעה, אילו נערכו
הבחירות בשבוע זה. סימון ההימנעות
נעשה במשבצת מיוחדת, שהופיעה על גבי
פתק ההצבעה. אחרי הורדת קולות הנמנעים,
נותרו 1019 איש, שהצביעו עבור רשימות,
ושקולותיהם התחלקו לפי המיספרים בטבלה
המתפרסמת בעמוד זה.

3 ,0 5
7,7 5

־1007

הנוכחית,

אלא

יגבירו

כוחם בכנסת
אותו בכ״־.287
• מפ׳׳ם תגביר את כוחה.
י • 1המפלגות הדתיות ומק״י ישמרו על
הייצוג שיש להן בכנסת הנוכחית.
לפי התשובות על השאלה הנוספת בפתק
ההצבעה, ניתן גם להיווכח מהי הנטיה של
תנודת הקולות. קרוב למחצית הקולות,
שיינתנו למערך הימני, יהיו קולות חושים,
שלא ניתנו לחירות ולליבראלים בבח־רית
הקודמות. זוהי תופעה המצביעה על ר הליך
התברגנות בחלק ניכר מהישוב העברי,
המשתקף על־ידי הצבעה עבור מפלגית המייצגות
את הימין. תהליך זה יהיה ניכו
בעיקר בישוב החדש, שהתבסס בארבע השנים
האחרונות.
קולות המאוכזבים ממערך השמאל בין
מפא״י לאחדות־העבודה, יינתנו בחלקם הקט!
למפ״ם, וברובם הגדול לרשימת הליבראלים
העצמאיים.
זהו סיכום העשוי לשמש לקח למטות
הבווירות של המפלגות השונות, לקראת
הבחירות לכנסת השישית.

1הנידון
(המשך מעמוד )7

לנו כאפתעה מדהימה, בפי שבאה
לממשלה הקיימת.
כי בממשלתנו שלנו היה קיים מיניסטריון
גדול לענייני המרחב. הוא היה פועל למען
השלום, כשם שמשרד־הבטחון מתכונן למלחמה.
וכמו משרד־הבטחון, הוא היה בעל
מוסדות תיכנון ומטה של ביצוע, תקציב
וכוח־אדם. משרד זד, היה מקיים מגע הדוק
עם המתרחש במדינות ערב.
הוא היה מודיע לממשלה זמן רב מראש
על יוזמתו הצפוייה של בורגיבה, על
מהותה ורקעה.
הוא היה מגיש לממשלה בעוד מועד
תוכנית מפורטת לתגובה על יוזמה זו.

למחרת יום ההצהרה, היתה ממ שלת
ישראל עונה באופן דראמתי
בפירסום תוכני ת משלה, גדולה
ונועזת, לפתרון בעיות המרחב.
תוכנית זו היתר, כוללת את הצטרפות
ישראל כיחידה ריבונית ועצמאית לפדרציה
שמית, פתרון נדיב של בעיית־הפליטים,
הסדר בעיית המעבר, ועוד ועוד.
ישראל היתר, פונה (בגלוי או בסוד) אל
גורמים ידידותיים בעולם — כגון הגנרל
דה־גול, או המרשל טיטו — ומזמינה אותם
לכנס פגישת הידברות בלתי־מחייבת של
נציגי הצדדים, בדרג מתאים, בגלוי או
בחשאי.
ישראל היתד, מנצלת את כל מכשירי־התעמולה
האדירים שלה — הרדיו, הדפום,
עתוני העולם וגופים ידידותיים — למית־קפת
שלום מרוכזת, רצופה וממושכת.
היא היתד. מפעילה את הדיפלומאטים שלה
משלחתד, את הארץ, לכדור מסביב
באו״ם, את כל מערכת יחסיה בכל המישורים,
כדי להביא את תוכניתה לידיעת
כל אדם במרחב השמי, כל חוג, כל מעמד,
כל מפלגה, כל העם — בנוסח המתאים
ביותר לקליטת השומעים.

=ונצגךץ !

במדינה
(המשך נזענזוד 00
דבר כוזנותיה להשתמש באנרגיה האטומית
לצרכי שלום.״
מה מצאו האמריקאים?
העתונות מסרה כי :״על בסים תוצאות
ביקורי הפיקוח, הגיעו פקידים אמריקאיים
למסקנה הזמנית, כי ישראל אינה
משתמשת עתה בכור הגדול־יחסית לייצור
פלוטוניום לצורך הפקתו או ייצורו של
נשק גרעיני.״
הכללת המלים ״מסקנה זמנית״ ו״עתה״,
באה לשים את הדגש על הדרישה האמריקאית׳
כי הביקור השני לא יהיה הביקור
האחרון. אלא שישראל תידרש להוכיח,
למשך זמן ממושך, שהכור בדימונה נועד
לצרכי שלום.
זהו רק חלק מן המדיניות האמריקאית
המוצהרת, של מניעת ריבוי נשק
גרעיני בידי מדינות שאינן שייכות כיום
למועדון האטומי.

עסקים

יגבר הלחץ האמריקאי על ממשלת ישראל ,,תוך

נסיון לרסן את הנ טיו ת האקטיביסטיות שלה. אחרי שאטרל.
הארימן מסר את הדו״ח שלו על שיחותיו בישראל, מתגבשת בוושינגטון הדעה,
בי לוי אשכול נתון עדיין על לשון המאזניים, עם נטייה לקבל את עצותיהם
של אלה המצדדים בקו מלחמתי תקיף בענייני ההטייה. לפי. אותה הערכה,
דרושה מערכה אמריקאית מרוכזת של לחץ מצד אחד והבטחות מצד שני, כדי
לשכנע את אשכול נגד הרפתקה צבאית. ההבטחות: סיוע כלכלי וצבאי מוגבר,
משולב מערכה מדינית שכוונתה לצמצם את תוכניות ההטייה עד למינימום.

• גורם שפעילותו תורג ש מאוד בזירה המרחבית, בעתיד
הקרוב: צרפת. אחרי שגמאל עבד־אל־נאצר העניק הכשר מוחלט לפאריס,
והכריז על פתיחת תקופה חדשה ביחסי צרפת והערבים, מסתמנת האפשרות
כי הגנראל דה־גול יורה לנציגיו, ליטול חלק פעיל יותר בהתרחשויות
המרחביות. אולם קיים חשש בירושלים, כי הפעילות הצרפתית לא תהיה דווקא
ברוח המדיניות הישראלית.

ע ד חוד התער

• אין סיכוי רב שגרמניה המערבית תקים את שגרירו ת ה
בירושלים. בון אמנם אינה קשורה רשמית להחלטות האו״ס, אולם יש לה

שני בתי־חרושת לסכיני גילוח מנהלים בחודשים
האחרונים קרב על לחיו של הגבר

שיקול אחר לגמרי, שמשרד־החוץ הישראלי לא העריכו כראוי: מעמדה של
ברלין תלוי כולו בהסכמים בינלאומיים. כתוצאה מכך לא תהיה בון מוכנה

היא היתר, מנצלת לתפקיד זה, בין השאר,
את האוצר הגלום שלה — ערביי ישראל
— שישתלבו בהתלהבות וברצון חופשי
במדיניות כזאת, שתאפשר להם להיות פטריוטים
ישראלים וערבים לאומיים גם יחד.

בל זאת היינו עושים בזהירות,
כחשבון, כתיבנון, בקור־רוח, מכלי
לאבד לרגע את ע ש תונו תינו, מכלי
להיגרר אחר ה תל הכו תנו הבנה
והדינאמית.

א ז,יינו מבטיחים למדינה תוצאות
/מהירות ובטוחות. אין בידינו תרופת־פטנט.
אין לנו אלא ראייה מפוכחת של
המציאות, והנכונות לסלול דרכים חדשות
ומעשיות לשיניו ייה.
לא היינו מרדימים איש באשליות. לא
היינו מספרים לאזרחי ישראל כי מישקע
השינאה של שני דורות נעלם כהרף־עין, או
כי שוחרי השמדת ישראל נמחקו מעל פני
האדמה.
לא היינו מעלימים את האמת: ששינוי
האווירה במרחב מחייב מאמץ ממושך וסבלני,
וכי בצד ההישגים יהיו כשלונות
ואכזבות.

לא היינו מרפים א!? לרגע
ננו תנו הבטחונית, ולא היינו חד לים
אף לרגע ממאמצינו לחזק ול גבש
א ת צה״ל -בצבא של הגנה
ושלום.
אולם היינו אומרים למדינה:
משהו קרה במרחב.

מי שהו הדליק ניצוץ של שלום,
של תקווה.

לא יהפוך מעצמו למדורה

הישראלי. מיפעל א וקבה הוציא לשוק את
סכין הגילוח אדיסון, ומיפעל נצרתי המייצר
את סכין הגילוח פרמה־שארפ, מתחרד, בו.
בשבועות הראשונים, עם צאתו של סכין
האדיסון* לשוק, ניראה היה כי הוא הולך
מלחי אל לחי. עקומת המכירה שלו עלתה
מעלה מעלה, כשחלק ניכר מן ההצלחה נז קף
לזכות שמו, שדמה מאוד לשמו של סכין
גילוח אנגלי מפורסם וילקינסון.
עובדה נוספת שהיטעתד, רבים מן הקונים:
על סכין האדיסון ועל מעטפתו לא
מופיע מקום הייצור. לכן הניחו רבים כי
זהו סכין מתוצרת חוץ, העולה באיכותו
על סכינים ישראליים.

זה תלוי גם כנו. זה תלוי קודם
בל בנו.

אולם כעבור זמן מה החל המפעל הנצר־תי
לייצר את סכיני הגילוח פרמה־שארפ.
סוכני הפירסום של בית־ד,חרושת הקדישו לו
פחות פירסומת מזו שהוקדשה לסכין המתחרה•
אך למרבה הפלא רבו הקונים שדרשו
אותו, ביניהם רבים שנהגו להשתמש קודם
לכן בסכין הגילוח אדיסון.

וכשם שכב שנו את העצמאות
במערכות המלחמה, במיכצעים
מתוכננים וביוזמה נועזת -בן
נכבו שאת השלום כמערכות ה מדיניות,
במיבצעים מ תוכננים וב יוזמה
נועזת.

פירסום חינם. עובדה אחרת היתה מעניינת
יותר. התברר כי עיקר הגידול במכירה
חל דווקא בצפון הארץ. בעלי בית־החרושת
החלו להתעניין אצל הסוחרים שבאזור הגליל,
ועד מהרה גילו את הסיבה: בלבנון
מופצים סכיני גילוח בעלי אותו שם, ומאחר
שבאזור הגליל נמצאים מאות מקלטי טלביזיה,
זכתה החברה הישראלית לפירסום
חינם, שמקורו מעבר לגבול.

>ו יצוץ זה
^ בוערת.

השלום לא יפול מן השמיים. הוא לא
יוגש לנו על מגש של כסף — כשם ש־מדינת־ישראל
עצמה לא הוגשה לנו על
מגש כזה.

ך* משך שש״עשרה שנה שאלו אותנו
* £בישראל: איפה הערבים שלכם?

עתה ישאלו או תנו ידידינו ה ז
רי ם: איפה העיכרים שלבם?
העולם הזה 1436

* השם אדיסון נבחר על־ידי בעל בית־החרושת,
בהיותו מורכב מראשי החבות של
שמות בנו ובתו — אדי וסוניה.

להפר הסכמים לגבי בירת ישראל, מחשש פן ישמש הדבר תקדים להפרת
הסכמים לגבי מעמדה של בירתה הקודמת של גרמניה.

• ישראל

עשויה

לחזור ולתפוס

עמדות-מפתח

חיוניו ת

בארצותאפריקה. נראה שאחת הנקודות בהסכם הישראלי־גרמני לקשירת
יחסים דיפלומטיים תקינים בין שתי המדינות, מחייבת שיתוף פעולה בקרב
מדינות אפריקה. עד כה היוו הגרמנים גורם מתחרה לישראלים במספר מדינות
אפריקאיות, ובכמה מקרים אף נישלו את הישראלים והרחיקו אותם מהשפעתם.
עתה עשויה ישראל אף להרחיב את פעילותה במדינות שאינן נתונות להשפעת
הערבים, בסיוע של כסף גרמני.
• צפויה ארגעה כלשהי כיחסי י שר אל־ תורכי ה. אחרי נפילת
ממשלת אינונו ותפיסת מקומה על־ידי ממשלה פרו־אמריקאית, חל קיפאון במסע
התורכי לקראת המחנה המזרחי והנייטראליסטי. משרד החוץ התורכי הסביר
לממשלת ישראל, כי האינטרס העליון שלה, המנחה את מדיניותה, הוא מצב
התורנים בקפריסין. בשלב זה, הוסבר, אין רואים ביחסים עם ישראל מיכשול
שיש להסירו מיד. אולם לא ניתנו כל הבטחות לטווח ארוך.

• יוודע לך על קיומו של דו״ח קטלני לגבי מצב התחזוקה
כ אוניו ת צי״ם. הדו׳ן ח הסודי, שהוגש לאחרונה למשרד־התחבורה, מבקר
בצורה החריפה ביותר את מצבן של אוניות החברה.

• על אף הק מת שני מערכים, והחלטתם של מרכזי רוב
המפלגות למנוע מיקוח עדתי, צפויים מאבקים נוספים.
במפא״י סבורים ר א שי עדות המזרח כי מצבם ישת פר, אחרי
שעזרו להחליש את מעמדו של שרגא נצר ומצאו גישה ישירה אל לוי אשכול.

כמערך הימני ינסו עסקנים עדתיים לשריין לעצמם מקו מות
ריאליים כר שי מההמ שו תפ ת, אס כי אין ביכולתם לאיים בהיפרדות.
בעיה מיוחדת תהווה מועמדותו של עורך־הדין שלמה בהן•
צידון, שאינו רואה את עצמו כמועמד עדתי דווקא, אלא כמועמד מטעם הכוח
השלישי. בגלל לחץ של מקורביו המתנגדים למערך הימני, ייתכן כי יחלים שלא
להציג את מועמדותו במסגרת דו.

י }\ יישם, בקצות התבל, בקומה השלישית,
דירה , 14 שדרות הקרן הקיימת בתל-
אביב, גרה הנערה הזאת, בעלת העיניים הצהובות.
או אולי הן צהובות־חומות, או
צהובות־ירוקות, או צהובות־אפורות. אולי
הן סתם סגולות, היא חושבת, והאנשים לא
יודעים מזה. כי כשהיא עוברת ברחוב הס
מביטים ואומרים :״הנה ילדה עם עיניים
צהובות!״
אבל לא משום־כך מספרים עליה כאן.
מספרים מפני שהיא מיוחדת כל־כך ורגילה
כל־כך. צעירה כל־כך וכבר זקנה כל־כך.
יופיה סחור כל־כך ומושחת כל־כך. היא כבר
בת , 14 אבל אולי בכל זאת היא רק בת .41

הגמדים המבהילים
וראיס לה מאיה. יש לה שיער גולש
| /בצבע הדבש, והוציאו לה את השקדים
• בגיל .5היא גדלה עם גזר ושמן־דגים,
אך בלי אבא. היא אף פעם לא ראתה אותו,
אבל היא אומרת שבכלל לא איכפת לה. די
בכך שיש לה את האמא. הוא היה אירי
וקאתולי, ונשאר עם ישו שלו מעבר לים.
מאיה למדה להרביץ חזק לכל הילדים החזקים
בשכונה. כי היא לא יכלה להגיד לילדים
אני אספר לאבא שלי, והוא יהרוג
אתכם. היא היתד, הבן הכי חזק והבת הכי
יפה בשכונה שלה, בשדרות קרן קיימת. כולם
פחדו ממנה, ולא משכו לה בצמות.
היא פחדה רק מפני מכשפות וגמדים.
היום היא כבר גדולה, בת 14 ושלושה ימים,
אבל יש עוד דברים שמפחידים אותה. לא
בדיוק מפחידים, היא אומרת, מבהילים. כש היא
רואה אנשים נמוכים, מכוערים וזקנים,
היא מרגישה רע וחולמת בלילה שהיא מתה,
ואוטו דורס אותה, והיא צועקת, אבל אף
אחד לא שומע, עד שהיא מתה.

הגכרים האפדים
א מזמן היא הלכה לירקון להסתכל
/איך דגים. היא הולכת לכל מיני מקומות
להסתכל .״אני לא אוהבת לעשות כלום,״
היא אומרת ,״אני רק אוהבת להסתכל.״ והיה
שם איש זקן, שהביט בה כל הזמן. היא
הלכה לקיוסק לשתות גזוז, והוא הלך אחריה.
היא הלכה הביתה, והוא עוד הלך אח ריה.
הוא
היה כזה זקן, אולי בן ,33 והוא
חיכה מול הבית אולי חצי יום. היא פחדה
נורא, והיא אפילו לא סיפרה לאמא שלה.

מאיה סתדגואשונה משמאל) דמות בלחי־תילה: אשה בת 14
אהר־כך היא שפכה עליו דלי מים, ישר ל תוך
הפרצוף שלו, והוא הלך. זה נורא הצחיק
אותה. היא נורא אוהבת לשגע משוגעים.
״בכלל,
כל הגברים הם אפלים,״ היא מציינת.

סיפר לך שכל הגברים הם אפלים?״
״אף אחד לא צריך לספר לי. אני יודעת!
הם מביטים עלי ככה.״
״ואת שונאת אותם?״
״בכלל לא. הם לא מעניינים אותי עד כדי
כך שאשנא אותם.״

והיא לא תתחתן לעולמים, רק אולי כש היא
תהיה זקנה, בת מאה.
״פעם, כשהייתי צעירה וטיפשה, ועוד
קראתי עיתונים,״ היא אומרת בבוז גלוי,
״רציתי להיות גולדה מאיר. אני שמחה שהתפטרתי
מהמחלה הזאת.״
״מה את כן רוצה להיות?״
״אני לא רוצה להיות כלום.״
השיגעון האחרון שלה, היא אומרת, זה
לא לעשות כלום, רק לשכב כל היום במיסה
ולשגע את אמא שלה. היא נורא אוהבת
שישרתו אותה. כשהיא תהיה גדולה,

אומרת מאיה סתר מתל־אביב, וסשו־מטת
בשבילים נשכחים. היא הולכת
לדוג בירקון מפני שאין שם אנשים שיטרידוה. לא חשוב שאין גם דגים, העיקר שאין אנשים.

אני אוהבת רשנת ובד

א1י אוהבת סתס רהסתנל

ולחשוב לעצמי, בבתי קפה
שוממים.״ אבל המבוגרים לא
נותנים לה לשבת לבד .״כשאני יודעת שהם חושבים שאני לוליטה, אני רוצה להרוג אותם.״

נוו

היא תקנה לה משרת קטן, והיא תצליף בו
בשוט.
היא מציירת יפה. היא לומדת ציור אופנה.
היא לומדת שפות• היא לומדת להיות
דוגמנית. אבל זה סתם כי היא לא רוצה
להיות כלום.
לפני חודש היה לה צב, אבל הוא ברה.
כל חודש היא מגדלת משהו אחר. היה לה
שפן, ותוכי, ועכבר לבן. לפני שנה היא
לקחה עכבר לבן, והכניסה אותו לתיק של
המורה. כל הכיתה התגלגלה מצחוק, וגם
היא, גם אחרי שסילקו אותה מבית־הספר.

ההורים הטיפ שיים
~*ן ה אני יכולה לעשות, אני פשוט לא

לא רוצה רהיות דוגמנית ה ;ד^

מפני

שהיא

אוהבת

בגדים

יפיס

ושיגעוניים.

אבל

היא

רוצה

להיות דוגמנית. לא מזמן היא טיילה סתם ביפו, במעיל שאמא שלה
הביאה לה מפאריס. האב חוזה אוראל, האב הראשי של מינור פייאר הקדוש
ביפו, שאל אותה אס היא שחקנית צרפתיה .״מה פיתאום? אני נראית כזאת?״

) 2נסבלת,״ היא נאנחת ,״אני לא יודעת
איך עוד סובלים אותי. אני בקושי סובלת
את עצמי.״
היום היא נורא מרחמת על יונים פצועות,
ועל בעלי־חיים. כשהיא היתד, קטנה, היא
היתד, מאוד אכזרית. היא זוכרת שהיא היתד,
תופסת פרפרים, ותולשת להם את הכנפיים,
או מדביקה אותם חיים בתוך הספר. היא
היתד, זורקת אבנים אחרי זקנות ויורקת
מהקומה השלישית על עוברים ושבים.
אין לה חברים וחברות במיוחד, והיא
תמיד משוטטת לבד בכל מיני מקומות פיוטיים.
בנים כמעט שלא מתחילים אתה, רק
אנשים מבוגרים ונאלחים, היא אומרת ב־שאט־נפש
.״הם מביטים, מביטים, מביטים.
מה הם מביטים להם, הכלבים? מחייכים כמו
אידיוטים. אבל בעצם לא איכפת לי. אני
כבר אדישה.״
מציקה לה תמיד השאלה למה אנשים
מוכרחים להיוולד להורים. למה אי־אפשר להיוולד
בלי הורים, רק להיות סתם ככה.
הורים הם הדבר הכי טיפשי בעולם, לדעתה•
בקיץ הם לא מרשים לאכול גלידה, כי זה
מזיק לבריאות, ובחורף הם בכלל אוסרים
לאכול גלידה. או, למשל, היתד, לה
שפעת, והיא רזתה חמישים קילו. הכריחו
אותה לשתות שמן דגים כדי להתחזק. היא
קיבלה שילשול, ורזתה עוד חמישים קילו.
״הורים הם יצורים לא ראציונליים,״ היא
חושבת.
השבוע היא החליטה שהדבר הכי מעניין
בעולם זה היא. אבל היא בטוחה שבשבוע
הבא היא תחליט אחרת.
לנערה זו צפוי עתיד. פעם, עוד תראו,
יחליט העולם שהדבר הכי מעניין בו זאת
היא.

ספורט

אנשים

כדורגל

תפוזי \נו בי
לפני מספר שבועות הוזמן משה דיין
להרצות במצפה־רמון. מארחיו, שלקחו אותו
במכוניתם, הופתעו כאשר עברו ליד
פרדס בקרבת אשקלון. דיין הורה להם לעצור
ואמר :״בואו נגנוב תפוזים!״ ״מה
פתאום לגנוב, אפשר לקחת!״ אמרו לו. אבל
דיין נשאר בשלו :״לא, לגנוב זה יותר
טוב!״ אחרי שנכנס לפרדס וחזר משם כשחולצתו
מלאה תפוזים, אמר דיין :״כשהייתי
שר־החקלאות למדתי שהתפוזים הטובים

ביותר בארץ נמצאים באיזור הזה!״
אגב, כשנשאל דיין השבוע מדוע עזב בשעתו
את הממשלה, השיב :״לא היה ברור
לי מה אני עושה שם כשהתישב השבוע
מנהל רשות־הנמלים, רב־אלוף חיים
לסקוב, על ספסל בנמל־התעופה באילת,
בציפיה למטוס שיטיסו צפונה, הבחין בפתק,
כתוב באנגלית, שהיה צמוד לספסל :״זהירות!
המסמר התקוע כאן קרע לי זוג
מכנסיים.״ לסקוב, שהציל את מכנסיו, לא
שכח את מכנסי האחרים שאינם יודעים
לקרוא אנגלית, הוסיף מיד על הפתק
תרגום לעברית • .ח״כ מפא״י דויד
בך גוריון היה צריך באחד הימים להגיע
בדחיפות מביתו שבשדה־בוקר לירושלים.
שומרי ראשו הזמינו מיד הליקופטר של
חיל־האוויר כדי שיטיסו לירושלים. בדרך
התעניין ביג׳י אצל הטייסים כמה עולה
לצה״ל הטסתו. הטייסים עשו במקום חישוב
ארעי, השיבו :״בערך 110ל״י.״
כאשר נחת ההליקופטר בירושלים, הוציא
ביג׳י מכיסו את פנקס הצ׳קים שלו, רשם
בו במקום המחאה ״לפקודת חיל־האוזיר״
על סכום של 110ל״י.

זד פ ר חי
בעת נאומו בכנסת השבוע, ציין ח״כ
הליבראלים, אליטלך רימלט, כי בשעתו
כינה את מדיניות הממשלה בתחום מסויים
כמדיניות של זיגזאגים .״עתה״ ,אמר ,״אני
חייב לבקש סליחה גם מהשפה העברית וגם
מראש הממשלה. זיגזאג זה קו שבור
ומפותל, אבל בכל זאת קו רצוף. הוא
עשוי לציין כיוון. אבל מה שעשתה הממשלה
קשה למצוא בזה כיוון.״ הביטוי
מצא כנראה חן באזני חברי הכנסת. ראש
הממשלה, לוי אשכול, השתמש בו שעה
שדיבר על עריכת מצעד צה״ל בתל־אביב.
אמר אשכול :״תרשו לי לא לפרט. כי
חבר הכנסת רימלט ואחרים ייאחזו שוב
בזיגזאגים כאלה. הוכחתי לרימלט שהוא
עצמו מזגזג בדבריו.״ קרא לעברו רימלט
בקריאת־ביניים :״אם כך, שנינו בזיגזוג
מזגזגים בעייה לשונית העסיקה גם
את המשורר המזוקן דוד אבידן. ערב
ועידת מפא״י האחרונה התלבט אבידן לגבי
מקורה של המלה הערבית עסכרי — חייל,
אבידן סבר שמקור המלה הוא בשורש
סכר, שהוראתו לסגור. אולם מאחר שלא
היה בטוח בכך צילצל למשה שרת,
הידוע כאחד מידעני השפה הערבית בארץ,
ביקש לשמוע את דעתו לגבי גירסתו.
תשובת שרת :״זו בכלל אינה מלה שמית.
אולי מקורה טורקי. צלצל אלי מחר —
ואומר לך.״ למחרת הודיע שרת לאבידן
טלפונית :״שמע, העמדתי למענך את כל
האוניברסיטה על הרגליים ״.הסתבר שמקור
המלה גרם מבוכה למספר אנשים. לבסוף
נמצא הפתרון: עסכרי באה לערבית מן
השפה הפרסית, אשר קלטה אותה מהמלה
הרומית 01105 15x61 שהוראתה העיקרית
היא תירגול״צבא. מאותו מקור רומי נגזרת
גם המלה העברית קסרקט. ס הצלחה
בלתי רגילה נפלה בחלקה של הזמרת יפה
ירקוני, שהופיעה לאחרונה במשך שבועיים
במועדון־הלילה מרבד הקסמים שבמלון ש ר
תון בתל־אביב. מנהלי המועדון, שקבעו
.הם כעקרון לא להעסיק במקום אמנים
ישראליים, העסיקו את יפה לרגל שבוע ה־אופנה
הישראלי שנערך במלון. יפה ר,צ-
ליחה עד כדי־כך שהתבקשה להאריך את
החוזה שלה בשישה שבועות נוספים. בגלל
התחייבויות קודמות בחו״ל דחתה את ה־הצעה,
לפני שהספיקה לפענח תעלומה:
מידיו האלמוני שבכל כמה ימים היה מנפץ
את הזגוגית שבחלון הפירסומת של המו־פחות
עדון,
גונב משם את תמונתה?
מזל היה לזמרת ישראלית אחרת, גאולה
גי ל, המופיעה עתה עם שלישייתה בארצות־הברית.
כאשר הופיעה השבוע בטאון־הול
בניו״יורק, זכתה בביקורות מצויינות, בי-
ניהן ביקורת נלהבת בניו יורק טיימס. אולם
היא נפגעה משום שבעלה, המלחין דוב
זלצר, שהיה צריך להגיע להצגת הבכורה,

לאד• במשר! קי ת

אפילו לא שלח לה מברק על אי־בואו. רק
בתום הקונצרט מצאה גאולה בחדרה זר
פרחים ענקי מבעלה. דובי עומד להצטרף
השבוע אל אשתו.

הסיפור המופלא של החודש, בחוגי ה־בוהימה,
הוא סיפור נישואיו של אבי
הכנענים יונתן רטו ש 55 עם בת-
דודתו יוחנהמרת 19 יוחנה, שעלתה
ארצה לפני ארבע שנים עם הוריה (שניהם
רופאים) ,והלומדת בהצטיינות באקדמיה למוסיקה,
יצאה בחברת סטודנטים, בזה לחברה
״הבורגנית״ של הוריה, והכריזה כי
רק הבוהימה מושכת אותה. אהבתה לרטוש,
לדברי אמה, היא חזיון נדיר .״אולי יש
עוד אהבה אחת כמוה על פני כדור הארץ
כולו!״ אהבה נוספת היוקדת בלב הצעירה
השחרחורת היא אהבתה לארץ. כאשר היגרו
הוריה מפולין לאוססראליה, התחננה יוחנה•
כי יעלו לישראל. לשוזא. יום אחד הופיע
ציור של צלב־קרם על דלת בית הוריה
במלבורן. עקב הגילוי האנטישמי הזה, ארזו
הוריה את חפציהם ועלו לישראל. רק בארץ
גילתה להם יוחנה, כי צלב־הקרס צו־ייר
בידיה היא ובידי אחותה הצעירה אלה,
שהיא כנרית תזמורת הגדנ״ע. אגב, השם
העברי של המשפחה לא הוצעעל־ידי
רטוש, כי אם על־ידי מנצח תזמורתהגדנ״ע,
שלום ריקלים רון־לי. הוא הציע לקצר
את השם המקורי, מרוזובסקי, לקראת נסיעתה
של אלה עם תזמורת הגדנ״ע לארצות־הברית.

סוק
ה ש בו ע
י • ח״כ מסא״י משה דיין, ברמז
כלפי ראש־הממשלה לוי אשכול :״מי שסבור
כי דרושה הסכמת המעצמות לפעולה
נגד הטיית הירדן, הוא תינוק פוליטי!״
•י הנ״ל, על ערבויות מעצמות זרות
לגבולות ישראל :״אין ערבויות ללא התערבויות.״

מנכ״ל מ שרד הדואר י שעיהו
לביא נ ״מצבה של ישראל בשטח הטלפו־ינם
אינו גרוע כפי שחושבים, והיא עומדת
מבחינה זו במקום השני בין ארצות הים־
התיכון.״

שר ת־ ה חו ץ

גולדה

מ אי ר:

״בכל הקאריקטורות שאני מופיעה, מציירים
אותי בדמויות שונות, אך סימני ההיכר
הבולטים נשארים תמיד.״

סרטים וונות ענש מו ת

אשתה כנ עני

קולנוע

העבודה

יגאל

א לון:

״מפלגתנו קיימת ואיתנה למרות השתתפותנו
בקואליציה.״
• ח״ב חרו ת מנחם בגין בכנס
סיעת תכלת־לבן :״בשבוע של חמישה ימי
עבודה בשבוע — כל תחרויות הכדורגל
תתקיימנה ביום החמישי.״
• רפאל הלפרין( ,״מר עולם״ לשעבר)
,באסיפת־עם מטעם תנועת שינוי,
בהשתתפות תושבי השכונות של תל־אביב:
•אויבכם הגדול היא האדישות. הבאלטה שאתם
עומדים עליה פחות אדישה מכם!״

פתוח אפילו בימי ראשון (צפון,
תל־אביב; יוון) בא לקצור את מר, שזרע
הסרט היווני המפורסם ביותר שנוצר עד
כה — סרטו של ז׳ול דאסין לעולם לא
בימי ראשון. השם הטוב שרכשו לעצמן
יצאניות פיראוס בסרטו של דאסין, נועד
להבטיח גם את הצלחתו של סרט זה.
אלא שלמרות האימרה הטוענת ש״לכל
היוונים אותם הפנים,״ מסתבר שלא לכל
הזונות היווניות אותן המיטות. הסרט מתאמץ
מאד להוכיח שמלינה מרקורי לא
היתד, יוצאת דופן בכך שהיתר. יצאנית־עם־נשמה.
יש עוד הרבה כמותה. רק בסרט
זה יש עוד תריסר.
כולן נראות ממבט ראשון כגושי־בשר
למכירה. אבל האמת היא שלכולן יש לבבות
ונשמות וסיפורי־חיים העשויים לסחוט דמעות.
כולן, למרות שאינן מצטטות טרגדיות
יווניות קלאסיות, מצפות לגבר שיבוא
ויגאלן.
אחת ממתינה לנער כפרי, סירון בעדני-
מין, שיתאהב בה ויציע לה נשואין. שניה,
צריכה לשכב 15 שנים רצופות עם רב־חובל
כדי לגלות לו לבסוף שיש לה בן
וכי היא משתוקקת שהוא יהיה אביו.
שלישית, פליטה מרומניה, משחקת במחבואים
ובנדמה־לי, מפתה בחור תמים, מבלי
שידע כלל מהו המקצוע ממנו היא מת1
קיימת.
הטוב
שכ ק שי חו ת. הנמל של פיראוס,
מנגינות יווניות ומחולות, נמצאים גם כאן.
אבל העלילה, המתרחשת על רקע של בית־בושת
הנאלץ להתחסל, בגלל החוק לחיסול
הזנות המאורגנת שהתקבל ביוון, רחוקה
מלהיות משכנעת. האווירה אינה אוטנטית.
המלודרמתיות זועקת מכל תמונה.
אבל הסרט עשוי טוב. הוא מצולם בכשרון.
הצילומים חמים ורוטטים. עושים
לפעמים מה שאין העלילה מצליחה לעשות.
המשחק עומד אף הוא על רמה. ביחוד
תופסים את העין צמד השחקנים הראשיים:
ג׳ני קרייזי וג׳ורג׳ פונטאם.
קרייזי, בתפקיד הפליטה מרומניה שפותתה
על ידי סרסור שנטשה, היא יפהפיה
בעלת קשת רחבה של הבעות. היא מיטיבה
לשחק בעיניה, ואפילו את הדמות
המאולצת שמכתיב לה התסריט היא הופכת
לדמות חיה. אילו נוצר סרט זה רק
כדי לגלותה לעולם, די בכך.
פונטאס, בתפקיד הסרסור המשמש כבוס
של בית־הבושת, הוא מהדורה יוונות של
איב מונטאן. הוא מגלם את הטוב המצוי
בקשיחות, או את הרוע המצוי בתמימות.
למרות שהוא נזקק לשפע של ביטויים חיצוניים
כדי לבטא את דמותו, זהו שחקן
שאינו צריך לעשות הרבה כדי שנוכחותו
תורגש על הבד.
כתוצאה מכך אין היצאניות של פיראוס
יוצאות נשברות, אבל הקולנוע היווני נש כר
גם נשכר.

כדי להיות שופט כדורגל מוצלח לא
מספיקה רק משרוקית. דרוש גם מעט
שכל ישר. זאת הוכיח השבוע ל־ 15 אלף
איש שופט הכדורגל נפתלי איתן. לו היתד,
רק משרוקית.
איתן, בלונדי וגבר,־קומה, זכה השבוע
לקבל שיפוט במשחק שרק שופטים ותיקים
ומנוסים ראויים לו. היה עליו לשפוט
במשחק הקשה בין קבוצות מכבי יפו
והפועל תל־אביב, במסגרת משחקי גביע־המדינה.

תחילת העונה היתר, מכבי יפו אחת
מקבוצות הצמרת של הליגה הלאומית. היא
נראתה כמועמדת למירוץ לאליפות. אולם
משבר שפקד את הקבוצה בגלל סיכסוכים
עם המאמן, פציעות והרחקות בין השח קנים,
הוליך אותה מהפסד להפסד.
השבת היתה צריכה להיות נקודת המיפנה.
הקבוצה החליפה מאמן, נשבעה אימונים
למאמן חדש. שחקני הסגל הותיק, שלא
הופיעו מספר שבועות, חזרו להרכב. אם
לא בליגה. רצו השחקנים להוכיח לאוה־דיר,ם
הרבים, הם יצליחו השנה לפחות
בגביע.
תבוסה לשופט. במחצית הראשונה
של המשחק נראה היה שהיפואים יצליחו
לעשות זאת. הם שיחקו בתנופה ׳׳ובמרץ,
הוציאו את הרוח ממפרשי הפועל, כבשו
שער יתרון. אולם המאמץ היה קשה מדי.
שער עצמי אומלל שבר אותם לגמרי.
ואז, בדקה ד,־ ,79 הפכו כדורגלני הפועל את
הקערה על פיה וכבשו שער נצחון. היפואים,
שטענו כי שער זה נכבש מעמדת
נבדל, הסתערו על השופט. כשעמד על
החלטתו סרבו לחדש את המשחק. איתן
לא ידע מה לעשות, הוא נקט בשורת
פעולות מוזרות, שאיש לא עמד על כוונתם.
אם היה מישהו מבולבל על המגרש היה
זה השופט עצמו.
גם כשחודש המשחק לא חזר איתן
לאיתנו. הוא הורה לשחקן מכבי, משה
ליאון, לעזוב את המגרש, חזר בו והניח
לו להמשיך לשחק. הוא עצמו החליט שכדי
להימנע מצרות מוטב לו להעלים עין מעבירות
גסות שבוצעו במיגרש. כשהסתיים
המשחק זכתה הפועל בנצחון. מכבי הפסידה.
אך השופט היה מובס.

עוד הארכה
המשחקים בין כדורגלני הפועל פתח־תקווה
ומכבי תל־אביב הם מסוג המשחקים
שבסיומם אומרים אוהדי הקבוצה שהפסידה
ליריביהם המנצחים• :נראה לכם במשחק
הבא!״
השבוע הגיע תורם של הפתח־תקוואים
לייחל למפגש נוסף. אחרי שנצחו בשעור
0:1לפני שלושה שבועות, נכנעו השבוע
למכבי תל־אביב, במיפגש במסגרת שמינית־גמר
גביע המדינה, בשעור .2:3
המוהיקנים האחרונים. מכבי תל-
אביב פתחה בפערד״זכתה לבעיטת קרן כבר
בדקה הראשונה. ההגנה הפתח־תקוואית, שהיא
החלק החלש בקבוצה, הצליחה להדוף
אך בקושי את רחמים טלבי, דוד קרקו
וגיורא שפיגל, הצעירים ששוב ושוב הגיעו
עד שער היריב והחסיאו. כאשר הבקיע
משה עסיס, בדקה ה־ , 17 את השער
הראשון לזכות קבוצתו, צעקו האוהדים
התל־אביבים להמשך. אך נחום סטלמך
ובועז קאופמן, המוהיקנים האחרונים של
פתח־תקווה מהימים הטובים, לא חשבו עדין
להכנע. חלפו אחת־עשרה דקות, וחלוץ
פתח־תקווה שרעבי הוכשל על ידי
רוזן וזלוטולוב התל־אביביים, במרחק חמשה
מטר משערם. השופט דודאי שרק
לבעיטת אחה־עשרה. 1:1 .
במחצית השניה עבר שפיגל לשחק ב מרכז
ההתקפה. שיקווה הפך קיצוני שמאלי.
השינוי הוכיח את עצמו, ההגנה הפתח־תקוואית
לא הצליחה להוציא את הכדור
מרגלי שפיגל. משחק צירופים בינו לבין
קרקו, מסירה לשלום שיקוזה, והכדור ברשת.
תל־אביב הובילה 1:2הגביע הוא
שלנו״ שרו האוהדים.
מכבי תל־אביב, שבגמר הגביע האחרון
ניהלה שלושה משחקים, מהם שנים עם
הארכה, עד שזכתה לנצחון, התרגלה כפי
הנראה להארכות במשחקי גביע.
חלפו עשר דקות. המכבים תוקפים. נסים
בכר מעלה כדור לרחבת ר 16 משתהה
בשערו לשניה ארוכה, ומשני מטר קורע
דוד קרקו את הרשת 2:3 .לטובת תל־אביב.
הפולם
הזח 1436

הסיטו הסנסציו] ,שד מלכת

ה8בי שנטשה את בערה
כספים בסכום של כמאה אלף דולאר. מאחר
שחלק גדול של להקת כרמו! נמצא
בארצות־הברית, חתמו שניים מחברי הלהקה
על מיסמך נגד כרמון, ובעד גדליהו.
גדליהו רצה שאני אהיה החותמת השלישית.
לזה לא הייתי מוכנה. כאן התחילו
המריבות. בסוף נפרדנו. ואני עברתי לגור
בבית־מלון. כסף לתקופה ארוכה לא היה
לי. ה ו לי שלוש אפשרויות: או לחזור לארץ.
,או להשיג היתר־עבודה׳ ,דבר שהיה
בלת־־אפשרי, או להתחתן.

כילדי כפליי־כויי

החברות הטונות
שעימה

בילתה

במועדו!

יהודית בעת הבחירה, ליד דפנה נוי (משמאל) ,ממנה
לקחה את הידיד, ורונית רינת (שניה משמאל),
הניך־יורקי פליי־בוי. השניה מימי! היא אופירה מרגלית.

*= אותה תקופה המשכתי לצאת עם גדל־
* 1יהו, כי אחיו בא לניו־יורק, והוא ביקש
שנצא שלושתנו, למרות שלא היה בינינו
שום דבר.
באחד מאותם הימים התקשרה איתי דפנה
נוי, שנבחרה יחד איתי כמלכת־ירושלים.
דפנה יצאה אז בחברתו של בחור אמריקאי
בשם לארי זריניצקי, בחור בן עשרים וארבע.
היא הכירה אותו באמצעות קרובי־מש־פחה
שלה. לארי היה בן של מיליונר. לאביו
יש חברה ליבוא מכוניות. יש לו כעשרה
מוסכים בניו־יורק, ואוניות־משא העובדות
בשבילם ומעבירות את המכוניות.
דפנה הזמינה אותי לעבור לגור אליה, כי
אמה, הספרית אנסה, עזבה אותה ונסעה
ללום־אנג׳לס, לפגוש את בעלה הימאי, ש־

גיבורת העלילה ״־;
למחות

בחירתה

ננערת־החן

ישראל.

1*8..־ 111 ברחת מסוד״!,
יהודית פרי, שהוכתרה השנה כנערת״החן של ישראל, הרביעית בדירוג מלכות־היופי,
הגיעה השבוע לארץ בחשאי, ביום הראשון בערב. היא עזבה את ארצות
הברית, לאחר שנפרדה מבעלה המיליונר, לאחר שבועיים של נישואין.
היא מצאה את ביתה סגור, ביקשה מיקלט בדירתו של יונתן כרמון, מנהל להקת־הריקודים.
הוריה ואחותה, שהוזמנו לחתונתה בארצות־הברית, נמצאים בדרכם לארץ
באוניה.
כתבת ״העולם הזה״ פגשה אותה בביתו של כרמון, כשעיניה נפוחות מבכי,
בגלל סוף נשואיה האומללים.

מאת

יהודית נירי

^ ארצות־הברית נסעתי לפני חמישה חד
/דשים. זה היה לאחר שחזרתי לארץ
מנסיעה לספרד, שם השתתפתי, כנציגת ישראל,
בתחרות לבחירת מלכת האומות המאוחדות.
בארץ
ניהלתי רומן בן שלושה ימים עם
גדליהו שיבא, מנהלה האדמיניסטרטיבי של
להקת כרמון. החלטתי להצטרף לשיבא, ש
חזר
לארצות־הברית. נסעתי אחריו. גרתי
אצלו בניו־יורק. הוא באמת אהב אותי. הוא
מעולם לא חי עם בחורה, כמו שהוא חי
איתי. חיינו יחד, כי חשבנו להתחתן. את
גדליהו אהבתי.
לאחר תקופה של חודש, בערך, התחילו
הבעיות. באותם הימים התנהל מישפט, בו
תבע יונתן כרמון את גדליהו על הוצאת

הגיע באוניה. זה.היה חסכון בכסף לשתינו.
באותו הזמן היתד, גם רונית רינת, מלכת-
היופי, בארצות־הברית. לילי מן, בת דודתה
של רונית, התקשרה עם גדליהו שיבא ואמרה
לו שאין לה מה לעשות, ואם יש לו
איזושהי הצעד, לבילוי.
מיכל תורג׳מן, בת דודתו של מרקו תורג מן, העובדת כשפנפנית במועדון פליי־בוי
בניו־יורק, הכירה לרונית מיליונר אמריקאי
צעיר. כך יצאנו, חבורה גדולה של ישראלים,
לבלות במועדון הפל״־בוי.
הרגשתי שמצאתי חן בעיני לארי, חברה
של דפנה. אני לא מצאתי בו שום דבר.
על עקבים הייתי גבוהה ממנו בראש. מאחר
שהייתי ביחסים טובים עם דפנה, לא
ניסיתי להפריע להם.
יום אחד הוזמנה דפנה על־ידי בחור ל־ויק־אנד,
לסקי. באותו ויק־אנד היא הכירה
בחור אחר, ונסעה עימו לקנדה. באותה תקופה
ניהלתי רומאן קצר עם זמר ישראלי

ידוע, שלא אנקוב בשמו כי הוא נשוי.
לארי בא אלי, והתחיל להתלונן על דפנה.
הוא הרגיש שהסיפור שלה על טיול משפחתי
אינו מתקבל על הדעת. התיידדתי
איתו. בהתחלה הוא ניסה לסדר לי היתר־עבודה
בניו־יורק. אבל לאחר כשבוע הוא
התאהב בי, ואז הוא החליט שאם יסדר
לי היתר, הוא לא יתפוס אותי יותר.

ליל כלולות כלי יחסים
^ וא התחיל מבקש ממני להינשא לו,.
! 1בהתחלה לא רציתי בכלל לשמוע על
זה. אבל לאט־לאט התחלתי להסתגל לרעיון•
לאחר שבועיים של היכרות החלטנו
להתחתן. שלחנו שלושה כרטיסים לחתונה
להורי ולאחותי.
(במכתב ששלחה יהודית פרי להוריה,
בצירוף ההזמנות, כתבה :״תקחו איתכם
כסף כמה שתוכלו, כי אני רוצה שתראו
שגם לכם יש קצת נימוס. אני סיפרתי שאבא
עיתונאי*).
החתונה נערכה ב־ז בפברואר, בנוכחות
מאה וחמישים איש, בביתם המפואר של
הורי בעלי. לבשתי שמלה נהדרת, בגזרת
.אמפייר, שנתפרה על־ידי אחד הסלונים הגדולים
בניו־יורק, ושהיתד, העתק משמלתה
של אודרי הפבורן בסרט גברתי הנאווה.
לפני החתונה התפרסמו תמונות שלי ב־טיימס,
בדיילי ניוס ובעתונות היהודית במקום.
ביום
חתונתי הייתי נורא עצבנית. אי־אפשר
היה לדבר איתי. הכל הלך לי על
צד שמאל. באותו הלילה לא קיימתי איתו
יחסים. למחרת ברחתי מהבית. עוד לפני ה:
חתונה אמרתי לו שאני לא אוהבת אותו.
הסברתי לו שאני לא מוכנה לשכב עם
גבר שאני לא אוהבת. היה לו ביטחון עצמי
מופרז. הוא היה בטוח בגבריות שלו, .
ביום השני לאחר הנשואין רבנו, ואני עזבתי
את הבית כשאני מלווה בצעקות שלו.
,הוא אמר שאם אעזוב את הבית, אנחנו ניפרד•
הלכתי לידידה ישראלית.

ח אזנה סודי תכסל פון
ף* שעות המאוחרות של הלילה מצא או-
*י תי לארי בעלי אצל הידידה. כבר באותו
ערב חשבתי לגמור את העסק. להתגרש.
ראיתי שעשיתי טעות איומה. אך הידידה
(המשך בעמוד )20
* אביה של יהודית הוא מגיה בעתו!
בשפה הגרמנית בתל־אביב.

ש ב נקמן
צנא חצאהניס דחוסה
השזיף פורח׳ והחתולות בהריון. ולקראת ה אביב
הקסום הזה הכינה הדסה מור הפתעה
נעימה לכל מוקיריה ואוהדיה בממשלה ובצמרת
צה״ל.
הם ישמחו ודאי לשמוע כי היא כתבה עוד
ספר חמוד אודותם. אודות הרגליהם המופלאים,
וכשרונם הבולט בשעות־הפנאי שלהם׳ כשהיו
משוחחים איתר. על שירה אנגלית.
הממשלה, צה״ל, וכל האנשים היקרים בעלי
ריגשות האשם והפחד, שהכירו אי־פעם את
הדסה! המשיכו לישון בשקט. אין מה לדאוג.
באמת שלא. הפעם, תודה לאל, לא הכניסה
הדסה מור את הממשלה ואתכם לחדר־המיטות.
אין בכלל חדר־מיטות בספרה החדש. הפעם זה
מתרחש באוויר הפתוח והצח. במיטות שדה, או
על החול החם של המולדת, תחת כיפת השמיים.
הספר נקרא גלריה של חאקי, והוא ייצא לאור
בימים הקרובים׳ בהוצאת שביט. הסופרת ארו-
כת־הרגליים גאה מאוד למסור כי תחת שם זה
מסתתרת הוצאת ספרים מכובדת מאוד, המת ביישת׳
משום־מה, להופיע בשמה האמיתי.
הדסה התחילה להיות סופרת ברגע שחדלה
להיות מאהבת. היא לא רצתה בכלל להיות
סופרת. הכריחו אותה. זה היה לפני שנתיים.
היא היתד, בירושלים מאהבתו של מנהיג לאומי
דגול ונשוי. כשהוא הלך ממנה, יום אחד, הוא
השאיר לה מישקע זיכרונות הירואיים, וזמן פנוי
בלתי־מוגבל. לא היתד, לה ברירה. היא התחילה
לכתוב את הביאוגרפיה שלה. הכל בגללו. זה
הוא אשם. היא לא יכלה לעשות לו דבר אחר.
היא לא יכלה להחזיר אותו אליה, מפני שהיתר,
לו מאהבת חדשה — הקאריירה.
היא פשוט כתבה עליו ספר היסטורי. על
עלייתו ונפילתו באימפריה של המיטות.
וכשהמנהיג הדגול זיהה את עצמו, ואת גופו
הגברי והערום, הנאנק ליד החזה הענוג ביצי רתה
הראשונה דרכים לוהטות, הוא אמר לידי דיו
המשועשעים :״אסור להתיידד עם נשים
היודעות לכתוב. מה שנותנים להן בחושך, הן
מוציאות לאור.״
המשפט הפך פיתגם עממי. וכך נכנס המנהיג
הדגול להיסטוריה.
הדסה החכמה גילתה שאנשים מפורסמים הם
מיכרה־זהב כשהם בתנוחה מסויימת, וישבה
מייד לכתוב את הביאוגרפיה השנייה שלה:
גאלריה של חאקי. קורותיה כשהיא היתד, חיי לת.
היא ומפקדי צה״ל.
קראתי. דו״ח מצויץ. בעצם — הדו״ח הטוב
ביותר שנכתב עד עתה בישראל׳ על ההתנהגות
המינית של החיילת הממוצעת.
בגאלריה של חאקי קוראים להדסה דפנה ברק.
היא חיילת תמירה ודקיקה ואינטליגנטית מאוד.
היא מורה. ולכן, כשהיא מתגייסת ומוצאת את
עצמה במקלחת בים של נערות כל כך שמנות
וטיפשות, היא ממש סובלת ומתרחקת מכולן.
אך היא מחליטה שעליה להתגבר. ביום־
כיפור היא מתחמקת ממחנה־הטירוניות, ומת נשקת
עם סגן־הצנחנים הראשון שלה במערת־התאומים.
במחנה הנח״ל שוטף רב״ט ציון את
היא שוכבת תחת
פניה בנשיקות.
גופו השמן של כותב־פזמונים. בפיקוד הצפון
היא שוכבת עם רב־סרן מהפרקליטות. במחנה
הסברה־והשכלה מבקר אותה טוראי עלוב. וב תמרון
צה״ל אונם אותה רב־סרן מהמשטרה ה־צבאית.
חוץ
מזה יש לה ארוס, רופא מזדקן, והיא
מתעבת אותו׳ אך לא נעים לה לסרב לו, כי

היא עדינת־נפש. לא נעים לה גם לסרב לסרן
אחר מחיל־הרגלים׳ ואיך אפשר לסרב לרב־סרן
גדעון, מהווי ותרבות, שמבקש כל כך יפה׳ ו קונה
לה גלידה? איך אפשר, באמת?
וכך, משך שתי שנות שרוחה בצד,״ל, עוברת
החיילת הזריזה 13 מחנות וחמישה פיקודים,
וקצת פחות ממאתיים גברים. יש לה משפטים
של הפרת מישמעת. הסופרת רוצה להוכיח ב זאת,
כי הצבא חונק את האדם, ובמיוחד כשהוא
אדם לא־פשוט. דפנה׳ למשל. כי דפנה היא
חכמה׳ וכל פעם׳ לפני שהיא נכנסת למיטה עם
קצין תורן, היא משוחחת איתו קודם על הצדק
העולמי, על אפסות אמנת־ג׳נבה, על הצורך ב שינוי
שיטת־החינוך בצבא, על פוליטיקה ועל
פעולות תגמול.
ואז היא פוגשת את המג״ד הקרבי, את עודד.
עם עודד זה אחרת. עם כולם־כולם זה צורך
גופני. אבל איתו זה צורך נפשי. היא אוהבת
אותו מאוד, אך מעמידה פנים אדישות כדי לא!
לעשות את עצמה זולה. גם הוא אוהב אותה, אך
מעמיד פנים אדישות, כדי לא לעשות את עצמו
זול. הם מאוד דומים׳ בכלל. הוא נשוי׳ יש לו
פרינציפים׳ הוא נוקשה אך עדין, וסגן־האלוף
מכירים? כיום הוא
פקיד בכיר בממשלה, רומזת הדסה.
ארבע פעמים הם יורדים יחדיו אל הים, אבל
עודד עדיין לא מוכן לכבוש אותה. איתו זה לא
קל, כמו עם כולם. הוא לא מתמסר בקלות. הם
משוחחים קודם כמה חודשים על הצורך הדחוף

הדפה מור
בהורדת רמת־המחיה, על פאציפיזם, על אוסקאר
ויילד ואדגאר אלאן פו. ופעם, בין אדגר ואוס־קאר,
זה קרה. על החול החם של המולדת.
אחר־יכך הוא הציף אותה בנשיקות־תודה ו אמר
לה :״מוזר׳ פעם כשלא הרגשת, התבוננתי
בך ואמרתי לעצמי — על הבחורה הזאת עבר
משהו.״ חאת לא היתה הגזמה.
הוא מבקש ממנה רשות לשנות אותה. היא
נותנת לו לשנות אותה׳ בחורשות־זיתים, מתחת
לצפצפות, אורנים, על אדמה חומה, כבדה, סל עית׳
מזובלת, חרושה וממוקשת. צה״ל מעביד
אותה קשות. להתלבש׳ להתפשט. להתלבש, ל התפשט.
עד שבסוף מעניקים לה דרגת סמלת.
אך כשעודד עוזב אותה׳ היא מתאבדת. היא
קופצת ישר לזרועותיו של מפקד־המחגה החדש
שלה ונישאת לו.
הספר עבר צנזורה ויוצא החודש. טוראים,
רב״טים, רס״רים, סגנים, סרנים, מג״דים ואלו פים,
היכונו למיסדר־זיהוי.
״מיס־דר — דום ! ״

איש חשוב מאוד
אתמול יצאתי עם איש חשוב מאוד.
אסור לי לגלות מי. הוא ביקש. הוא התחנן
על נפשו. הוא אמר שאם יידעו, הוא לא יהיה
יותר איש חשוב מאוד. הוא יהיה איש אבוד
מאוד. כי אני בעיתון הזה, והוא בממשלה ה זאת,
וזה פשוט לא בריא. זה מסוכן.
״הבובתי,״ הוא אמר׳ ״אם תהיה הדלפה, יח שבו
שזה ממני. ואז אני מחוסל. את רוצה שאני
אהיה מחוסל?״
״לא, לא, לא, אני אמות אם תהיה מחוסל,״
אמרתי לו בעיניים דומעות, ונשבעתי לפניו
שלא אגלה את שמו.
וכך ישבתי עם האיש החשוב מאוד מהממ שלה
ליד הבאר השקט והעזוב במלון הגדול,
בשעה שש אחרי הצהריים, והבטתי בו בהער צה.
אני אוהבת אגשים חשובים מאוד. הם מז כירים
לי אנשים חכמים. הם נראים כל־כך

מנהיגים, כל־כך חשובים מאוד. הם כל־כך כל בך•

הבאר־מן
שאל ״כרגיל?״ והחשוב מאוד אמר
״אבל עם קצת יותר ג׳ין, וקצת פחות אנגוס־טורה,״
ואני התעלפתי פעמיים מהתפעלות. הוא
הביט באי ־שקט סביב׳ לראות אם מביטים בנו.
הוא ישב כשגבו אל הכניסה׳ ונגד האור ה קלוש׳
כדי שלא יראו אותו, אבל הוא פחד ש לבטח
כן רואים אותו. כשמישהו היה חולף, הוא
היה מתכופף במיקרה, לסדר את שרוכי הנע ליים
שלו, ואחר־כך, ליתר ביטחון, מיישר גם
את המיכנם שלו. הוא היה מעביר בתכיפות
חשודה את ידו הגדולה על הפנים והשיער, כ אילו
מתוך עייפות׳ ובדרך כלל כשמישהו נראה
באופק.
פעם ריחמתי עליו ואפילו עזרתי לו לגוון
את תרגילי ההתעמלות שלו. הפלתי מאפרה,
כשמישהו חצה את האולם׳ והוא קפץ מרוב
שימחה להרים אותה. הצטערתי בשבילו שלא
עברו הרבה אנשים. הוא היה חוזר לממשלה
יותר יפה. בלי בטן.
״מתי אתה נוסע לשם?״
״מי נוסע לשם?״ הוא קפץ, כאילו התיישב
על עקרב.
״אתה נוסע לשם.״
״מי סיפר לך שאני נוסע לשם? שאל בחשד.
״קראתי בעתונים.״
הוא נרגע .״אני לא יודע בעצמי.״
הוא משקר. זה היה כתוב בכל העתונים .״אז
מתי?״
״אמרתי לך, אני לא יודע בעצמי. למה לי
לשקר לך. אני לעולם לא משקר. לכל היותר
אני לא אומר את כל האמת.״
אלוהים, חשבתי ברטט, כמה גדול ונפלא
נשמע משפט המוני כזה, כשאיש חשוב מאוד
אומר אותו. פתאום נזכרתי שבמאי אהיה ב אירופה
.״במאי אני באירופה. נוכל להיפגש?״
שאלתי בלי כוונות.
סתם שאלתי. אבל הוא חייך בערמומיות, ל הוכיח
שאותו אי־אפשר לסדר כל־כך מהר. הוא
אמר :״אני מבין שזו חקירה צולבת. אמרתי לך
שאני לא יודע מתי אני נוסע. העניינים צרי כים
להתבהר קודם.״
״סתם שאלתי.״
״זהו זה. סתם לשאול — זו השיטה.״
איום, איום. למה אנשים חשובים מאוד חוש דים
כל הזמן שיושבים אתם כדי לסחוט הוד עות?
למה הם אינם מבינים שפשוט נעים
לשבת ככה סתם בחברתם ולהסתכל בהם? אני,
למשל, מסוגלת לשבת שעות ולהסתכל באיש
חשוב מאוד.
רציתי להגיד לו שאני שונאת את בראהמם,
אבל הוא לא נתן לי.
״זה לא יעזור׳ הבובתי,״ הוא אמר ,״אני אש תוק.
אני לא אוציא מילה מהפה. שום הצהרות.
שום אינפורמציה. שום הדלפות.״
אז החלפנו שתיקות בינלאומיות, בדרג גבוה
וסודי. הוא ביקש עוד כרגיל, אחד עם יותר
אנגוסטורה הפעם, והסתכל לכל הצדדים בעצ בנות,
לראות אם רואים.
קבוצת אנשים נראתה באופק. הוא נבהל:
״אנחנו מסתלקים לפני שהם רואים אותנו. נלך
למקום שקט, בו לא מכירים אותי.״
כשיצאנו, הוא צעד במרחק־מה ממני, ולא
דיבר, כדי שיחשבו בלובי שאנחנו זרים זה לזו.
הוא נהג בעצמו במכונית. הוא שיחרר לאותו
ערב את הנהג שלו׳ כדי שהנהג לא יראה אותי.
התיישבנו במקום הקטן והשקט. קפה קטן בקצה
העיר. צמרמורת ענוגה חלפה בו, כשפתאום ני גש
מישהו ואמר :״אם אתה זקוק לי, אני ל־שרותך.״

היה הנהג שלו. הסתלקנו מייד׳ והחשוב
מאוד אמר בקול חסר־תיקווה :״רק זה עוד היה
חסר לי!״
נסענו ונסענו ונסענו, מפני שאילו עצר, היו
מכירים אותו, והוא היה מחוסל, והקאריירה
שלו היתד. בסכנה, ומה יגידו בממשלה, וה בוחרים,
והמפלגה׳ ואם תהיה הדלפה יגידו ש זה
ממנו. וכך נסענו ונסענו, כי כל העולם מביר
את המנהיג הדגול.
בסוף הגענו לסוף העולם, בשתיקה של איל מים.
שם הוא עצר ובדק שוב את הראי. הכל
היה בסדר. לא עוקבים. הוא נשם לרווחה ו אמר
:״לי אסור לדבר. תדברי את.״
״מה השעה?״
״שוב שאלות? שום אינפורמציה, חבובתי.״

בשלם
1יאט־נאם•
המטרהה סו די ת
מכל הידיעות הזורמות ל״מוסד המרכזי
לביון״ של ארצות־הברית, אין אף אחת הזוכה
לתשומת־לב רבה יותר מאותן הנוגעות
לתנועות הצבא וחיל־האוויר של סין בגבול
ויאט־נאם.
האם מתכוננת סין לשלוח מטוסים לוויאט־נאם
הצפונית, כדי להגן על זו בפני ההפצצות
האמריקאיות?
האם נע חיל־היבשה הסיני דרומה, כדי
להתקיף את חיל־הנחיתה האמריקאי שנחת
בדרום ויאט־נאם, סמוך לגבול הצפוני?
הידיעות הן, עד כה, שליליות. שום תנועה
סינית לא ניכרה.
מלכודת. לכאורה היו האמריקאים צריכים
לשמוח על כך. שהרי הדבר מוכיח כי
אין הסינים מתכוונים להיכנס למלחמה גדו לה,
דוגמת מלחמת קוריאה.
אך קרוב לוזדאי כי התגובה בצמרת האמריקאית
היא הפוכה. כי הידיעות מוכיחות
שאין הסינים נכנסים למלכודת שהוכנה להם
בהקפדה רבה.
וזו ההערכה הסודית שנפוצה לאחרונה בוושינגטון,
ושהושמעה בגלוי על־ידי הסנא־טור
ויין מורס, שנוא הבית הלבן:
המטרה מס׳ 1של ארצות־הברית במזרח
אסיה שוב אינה בלימת ההשפעה הסינית.
המטרה מס׳ 1היא להפציץ את המיתקנים
האטומיים של סין, להשמיד את הפצצה האטומית
הסינית, ולמנוע בעד סין לייצר פצצות
נוספות.
את זאת יש לבצע מבלי לגרום למלחמת־עולם
שלישית — דהיינו, תוך הסכמתה האילמת
של ברית־המועצות.
איך לא להתגרות. איך עושים זאת?
פשוט מאוד: מפציצים את ויאט־נאם הצפונית,
בת־בריתה של סין. סין תיאלץ לחוש
לעזרת האנוי, לספק לה מטוסים וחיילים.
אחרי שיוכח כי הסינים התערבו, יהיה חיל־האוויר
האמריקאי זכאי להפציץ גם את סין.
אם נכונה השערה זו, יש לצפות לכך ש־ההפצצות
האמריקאיות בצפון תגברנה, כדי
להגביר את הלחץ על סין.
אך הסינים, הרואים את המלכודת, אינם
מתפתים בקלות. ואין דבר מתוסכל יותר
מאשר להתגרות במישהו שאינו רוצה להתגרות.

זאת את -מחכות דר 24 מיליון דירות ישראליות

כי ד ^

יו דעלל

34 מיליון פראנקים שווייציים ממתינים ליורשת.
הפרקליטים אינם יודעים אודותיה דבר, זולת זאת :
היא יהודיה, שמה ברכה, והיא צריכת להיות כיום בת
38 או .40
בשנת 1945 היתה ברכה אחות רחמניה בבית־חולים
אוסטרי ליד לינץ, לשם הובאו שרידי מחנה־הריכוז מ־אוטהאוזן.
בין החולים, שהחלימו תחת ידיה, היה יהודי
פולני בשם שמואל ויינגארטן.
לאחרונה מת ויינגארטן בשווייץ. הוא הוריש לברכה
את כל הונו, המגיע ל־ 24 מיליון ל״י.

קיים רק תצלום אחד של יורשת המיליונים: תמונה
שצולמה בידי חייל רוסי לפני 20 שנה.
ידוע כי ברכה היתה בת יחידה למשפחה יהודית פו לנית.
לקראת טוף המלחמה עלה בידיה להימלט מן
הגטו של קראקוב. בעזרת תעודת־זהות גנובה עברה את
מחסומי המישטרה, וישנה משך ארבעה חודשים מתחת
לגשרי הויסטולה.
לבסוף הסתיר אותה איכר פולני במשקו. אולם היא
שילמה מחיר יקר: יום אחרי יום אילצוה האיכר וארבעת
בניו להיענות להם.
לאחר מכן הגיעה ברכה ללינץ, עבדה בבית־החולים
שהוקם על־ידי האמריקאים למען היהודים שנשארו בחיים
במחנות־הריכוז של היטלר.
שמואל ויינגארטן נימנה עם המיקרים חסרי־התוחלת.
אשתו וילדיו ניספו במחנות ההשמדה, לא נותר לו עוד
רצון לחיות — עד שראה את ברכה מתכופפת מעליו.
בהזיות־החום שלו ראה אותה כאשתו, קרא לה ״מרים״.

קיסר הדש

ארצות הברית
אנ שי די ב
לפני שנה הזדעזע העולם כולו מן התמונות
שצולמו בעיר בירמינגהאם במדינת
אלאבאמה. הן הראו את השוטרים משסים
כלבים בנשים כושיות הרות. דוחפים מפי

הטזלם הזח 1436

היא השאירה אותו באמונה זו.
האיטי מספר הקיסרים בעולם קטן והולך. האוסף
הגדול של ראשית המאה ד,־ 20 הצטמק. מלכת
בריטניה חדלה מלהיות קיסרית של
הודו. הקיסרים של גרמניה, רוסיה ואוסט ריה
נעלמו. כמעט ולא נותרו אלא הוד
קיסרותם המיקאדו של יפאן, השאהין־שאה
(מלך המלכים) של איראן והנגוס־נגוסטי
(מלך המלכים) של אתיופיה.
יתכן מאוד כי בקרוב יזכה מעמד הקיסרים
לתוספת חשובה: פראנסואה הראשון,
קיסר האיטי.
כיום ידוע הקיסר־לעתיד כנשיא ד״ר
פראנסואה (״פאפא דוק״) דיוואליה. הוא האכזר
שבין רודני אמריקה המרכזית והדרומית.
פלוגת־הסער שלו, הקרוייה ״טום־טום״,
רוצחת את החשודים בהתנגדות באמצע הרחוב,
לרוב אחרי עינויים נוראים.
תחילה היה ״האיש״ (כפי שקרוי הכושי
הממשוקף בפי נתיניו) סתם נשיא.
ב־ 22 במאי 1963 נבחר שנית לתפקיד זה.
ב־ 22 במאי 1964 נבחר לנשיא לכל ימי
חייו.
ב־ 22 במאי 1965 הוא מתכונן, לפי ידיעות
סודיות, להכריז על עצמו כקיסר.
היום הקובע. התאריך אינו מיקרי. די־וזאליה
מאמין בתורת ד,וזרו — תורת־הכש־פים
של האיטי. לפי מושגי וזרו 22 הוא
מיספר של מזל. ואין יום בר־מזל רב יותר
מאשר ה־ 22 בכל חודש.
ולראייה: בשעתו הודיע דיוואליה שהוא
שם קללה על ראשו של ג׳ון קנדי. לאחר
מכן נרצח קנדי — ב־ 22 בנובמבר.

המגמה שצולעח ניר ח״ל רוסי

חממות נעחון שווייצי
גינים כושיים במקלות מחושמלים, שנועדו
להכוונת בקר בבית־המיטבחיים.
הזעזוע הלאומי והבינלאומי הביא לחקיקת
חוק הזכויות האזרחיות משנת . 1964 החוק
נתן לממשלה הפדרלית את הזכות להתערב
להבטחת זכויות הכושים במדינות השונות.
השבוע הזדעזע העולם כולו מן התמונות
שצולמו בעיר סלמה במדינת אלאבאמה. הן
מראות שוטרים רכובים הולמים באלות בראשי
נשים וילדים, אחרי שאלה איבדו את
הכרתם בעננים של גאזים מדמיעים.
קרוב לוודאי כי הזעזוע הלאומי והבינלאומי
יביא הפעם לחקיקת חוק נוסף, שיתן
לממשלה הפדרלית את הזכות לדאוג להבטחת
זכות־הבחירה של הכושים, במקומות
שם מונעים זאת השלטונות המקומיים בדרכי
אלימות ורמאות.
חובבי הגליל ואלאכאמה. המסע למען
זכות־הבחירה בעיירה סלמה (העולם הזח
0433 הגיע לשיאו החודש, כאשר הכריז
המנהיג הכושי, הכומר מארטין לותר קינג,
על מיצעד־הפגנה של 75ק״מ, מסלמה ל־מונטגומרי,
בירת אלאבאמה.
אילו היה למושל אלאבאמה שכל, היה
נוהג כמו שלטונות ישראל כלפי מסע־ההפ־גנה
לשטח .9הוא היד, עוצם את עיניו.
הוא
שם, נוריל אולם
למושל ואלאם לא היה שכל.
פקד על שוטריו להכין מארב לצועדים.
לעיני הצלמים, עשו השוטרים שפטים
אים בצועדים הבלתי־אלימים — נשים,
דים וגברים. רבים נפצעו קשה.
קינג עצמו לא נכח, משום מה, באותו
מיצעד. הלבנים החלו טוענים שהוא פחדן.
על כן מיהר חזרה לסלמה, הכריז על מיצי
עד חדש. היה נידמה כי הפעם יישפך דם
רב. את זאת ביקש למנוע הנשיא. הוא

ויינגארטן החלים. הוא וברכה החליטו להתחיל בחיים
חדשים. הם נסעו לאינסברוק, ומשם לגבול השווייצי. שם
רצתה ברכה לחכות לוויינגארטן, שנסע לציריך כדי להוציא
כסף מחשבונו בבנק.
תנועת הרכבות לא התנהלה כראוי. הוא עוכב בציריך.
כשחזר, נעלמה ברכה. אולי האמינה כי שכח אותה.
את שארית חייו בילה ויינגארטן בחיפושים אחרי ברכה.
הוא האמין כי עלתה לישראל, אך פרקליטיו לא מצאו כל
אחיזה לכך. קרוב לוודאי כי החליפה את זהותה.
עתה ממתין לח הון עצום בשווייץ. לא יאוחר מה״24
באוקטובר 1965 עליה לבוא במגע עם עורכי־הדין חאזח,
שוואלבה ותואין בציריך. אחרת יימסר הכסף לקרן למען
שיקום נערות יהודיות, שנאלצו לשאת לא־יהודים.

פעל בדרך האופיינית לו: בטלפון ומאחורי
הקלעים.
תפילה מול אלות. תחילה הטיל על
שופט פדרלי להוציא צו־מניעה נגד המיצעד
המתוכנן. כשסירב קינג להישמע לצו, בהסתמכו
על צו מצפונו (ועל התסיסה הגוברת
בין אנשיו) ,הושג הסכם סודי: המיצעד יעבור
את גשר הנהר אלאבאמה, ייתקל שם
בשוטרים. השוטרים יחסמו את הדרך, אך
לא יפתחו בהתקפה. המפגינים ייעצרו במקום,
יתפללו ויחזרו כלעומת שבאו.
כך בדיוק היה. המשבר יכול היה לשכוך,
לולא אירע בינתיים משהו הרבה יותר חמור:
רצח הכומר ג׳יימם ריב.
למחרת המשבר הראשון מיהרו כוהני־דת
פרוטסטנטיים, קאתוליים ויהודיים לסלמה,
כדי להפגין שם את הזדהותם עם הכושים.
ריב ( )38 נימנה עמם.
בעמדו בהצטלבות רחובות, בהמתינו ל־אור־תנועה,
הותקפו הוא ושני עמיתיו מאחור.
גולגולתו רוסקה במכה.
משך כמה ימים פירפר בין חיים ומוות.
לבסוף מת. ארבעה סוחרי מכוניות נאסרו.
מותו של ריב גרם לזעזוע נורא שבעתיים.
בערים רבות פרצו הפגנות המוניות
ספונטאניות. מנהיגי הכושים איימו לארגן
מסע של מאות אלפי כושים לוושינגטון.
מפגינים פרצו לבית הלבן, הכריזו בו על
שביתת־שבת. אפילו הנשיא ג׳ונסון ההססן,
שאינו רוצה להרגיז איש, נאלץ להיות תקיף
יותר. התוצאה: המאבק לזכויות הכושים
צעד צעד גדול קדימה,

עולם חדש
שיחדור ה מ כוני ת
הישראלים מפורסמים כנהגים גרועים, וכ
מבצע,
תאונות־הדרכים המוכשרים ביותר
בעולם. לכן יכולה המצאת המכונית האו טומאטית
לעניין אותם יותר מאשר את שאר
נהגי העולם. לגרום, כתוצאת מישנה, לבטלה
בשורות משטרת ישראל. כי המכונית האו טומאטית
תוכל להתחרות בנקל בכל נהג
זהיר.
המכונית האוטומאטית תאפשר לנהג שלה
לעשן סיגריה, לשתות כוסית, לאכול כריך,
להכין שיעורים, לישון או לכתוב ספר. את
השאר היא תעשה בעצמה. יהיה בה כפתור
מיוחד, שהלחיצה עליו תפעיל מכשיר המונח
על כיפת המנוע.
המכשיר יקלוט את הנעשה בכביש, יחזת
על כך למוח אלקטרוני, שיפעיל מנוע חשמלי
המחובר להגה. ברגע שאיזשהו מכשול
יימצא לפני המכונית, תמרור, פנייה, או
מכונית אחרת, היא תאט או תיעצר בהתאם
לגודל המכשול.
את הרעיון הגו ומימשו שני מוחות יהו דיים
בשם ג׳קוב רבינוב וויליאם פישר. הם
טוענים שהוא יעלה רק 800 לירות. ל־רבינוב
יש כבר נסיון בשטח הרעיונות.
רשומים על שמו 125 פטנטים.
שני הממציאים מסבירים שלמכונית האוטומטית
לא יהיה צורך בשום כבלים או
מסילות ברזל. היא תשתמש לא רק בכבי שים
הקיימים, אלא גם בתמרורים הקיימים.
היא תאיט לפני השלט ״האט״ ,תעצור
לפני השלט ״עצור״ ,ותיסע לאט לפני
— שלא כמו הנהג
השלט ״סע לאט״
הישראלי.
בשלב הראשון היא תנוע רק באוטו סטרדות.
יותר מאוחר יעבירו אותה לכבישים
ולדרכים.
אם תרצה ישראל להשתמש בהמצאה
חדישה זו, היא תצטרך לסיים את סלילת
האוטוסטרדה תל־אביב —חיפה.

,מדוע רחת־ מבע לי!

גלי

סוד

עיני

הקסם

עיני כל אשה הן ה חלון לנ ש מ תה. השפעה מי ס תו רי ת של ה עיניים המביעות הפתעה, התפעלות
— גור מו ת להתפעלות — מו שכות, מ ת חנ חנו ת, מ חיי כו ת. כל זאת במבט ק סו ם הנובע מגלוי
סוד עיני הקסם, עם מכלול מוצרי איפור העיניים של הלנה רו בינ ש טיין

להבלטת אי שיו ת ך

העפרון לגבות משווה

קו *צורה אלגנטיים לגבותייך.

ההדגשה נשארת טבעית ואיננה נראית לעין.

מכ</¥ 571ו 0ם ^! ך£¥£ 5

להעמקת המבע

משלים את איפור העין ומעניק עומק להבעה. לצללית
על העפעף באחד

שניים

האקס קלו־

הגוונים

סיביים העומדים לבחירתך. גוון בהיר ליום

— כהה

במקצת לערב.

להדגשת צורת העין
עם 1, 1x 011 £ 7 0

ציירי

נשכחות.

תראנה עינייך גדולות יותר ובלתי

במכחול

המיוחד

דק על העפעף

קרוב ככל האפשר לבסיס הריסים 5 .גוונים עומדים
לבחירתך.

למבט רך ומק סי ם
ריסייך

יהיו

1,0x0 0 ^ 511

ארוכים

0 517 ן י 1ס 1
ארוכים.

מבליט,

צובע

מבטך

ומוסיף
רך לריסייך

של ממש. לרשותך גם 10־ ז ^ 1ג\׳1. \ 50 .-\10ר

ומלטף.
אורך

הצובע את

ריסייך מבלי להאריכם.

ל מר א ה רענן וצעיר
מקלון 0 0 x 0 0 ^ 1,
עגולים

מגלי

00x00711 ,

££.1סאס 0

מכסה על סמני עייפות ומסתיר

סוד

מ תחת

והחליקי

לעינייך.

בעדינות.

סמני

נקודת

0 0 x 0 0 ^ 1,

המוצר

החדיש ביותר של הלנה רובינשטיין משלים את מערכת
המוצרים לאיפור העין.

בכל פרופמריה מאושרת על ידי הלנה רובינשטיין
תמצאי דברי הסבר ועצה על ה תאמת האיפור וצב־עיו
לעינייך ולאישיותך, לשעות היום ולשעות הערב

גורדון לבינסון אילון

(המשך מעמוד )17
ניסתה לתווך ביני לבין בעלי. לבסוף הסכמתי
לחזור הביתה.
ביום החמישי לנשואין קיימתי איתו יחסים,
פעם יחידה ואחרונה. אבל זאת היתד,
הפעם היחידה, וזה היה איום.
באחת הפעמים, כשביקרתי אצל ידידתי,
ניסתה לתת לי סיגריה מארואנה (סם משכר)
וניסתה להתעסק עימי. עוד קודם שמעתי
את כל הסיפורים עליה. אך מאחר שהיא
תמיד הכחישה אותם, לא האמנתי, עד
שנוכחתי שכולם נכונים.
עזבתי אותה והפסקתי להתראות איתה.
מאותו היום התחילו להגיע טלפונים לביתנו,
אפילו בשעות המאוחרות ביותר של הלילה.
התחלתי לחשוד בחברתנו. רק יותר
מאוחר התברר לי שהיא הלכה להורי בעלי,
וסיפרה עלי כל מיני סיפורים, כאילו חייתי
עם חמישה גברים, בכללם גדליהו וכמה
בחורים שמעולם לא הכרתי.
לא ידעתי שהוריו הצמידו האזנה אל
הטלפון בביתנו. התחלתי להרגיש שגם
בלש עוקב אחרי. צילצלתי אל חברתנו,
וביקשתי לראות אותה. באותה תקופה היו
לי מריבות סוערות עם בעלי. הוא טען
שיתאבד אם אעזוב אותו, אבל לפני זה
ידאג שירצחו אותי חמורת חמישים דולאר.
לארי שכר בלשים, שטענו כי ידידתנו
היא לסבית, נרקומנית, וחיה על חשבון
נשים. הוא חשב שאני נותנת לה כסף,
ושזאת הסיבה שהיא מתיידדתאיתי. לכן
חדל לתת לי כסף. הוא ידע שאני לא
לסבית. אבל סיבה אחרת לידידות בינינו
הוא לא יכול היה למצוא.
בגלל המנטליות של האמריקאים, החיים
שלי ושלו היו כמו יום ולילה. לא יכולתי
בערב־ ה להתרגל
ללכת לישון בשמונה
ריקוד והבמה היו חסרים לי.
למרות כל הדברים הללו התחילו העניינים
בינינו לאט־לאט להסתדר. הוא הבין
שעליו להתאזר בסבלנות, ושהזמן יעשה
את שלו. אבל יום אחד באה ידידתי לבקר
אותנו, בחברת הוריו של בעלי. דבר זד,
השאיר אותי פעורת״פה, כי לא ידעתי
איך היא הגיעה אליהם. היום אני חושדת
שהיא קיבלה כסף.
עוד לפני זה ניתקו הורי־בעלי את יחסיהם
איתנו. הם דרשו שנתגרש. כיוון
שהוא לא הסכים, הוא נזרק מהעסק. הוא
טען שמאותו הרגע מתה משפחתו ׳עבורו.
משפחתו הזהירה אותי, שאם אמשיך לגור
איתו, הם יחסלו אותי בעזרת המאפייה,
שיש להם קשרים עימה.

כורם מטומטמים 1

ך * יי תי המומה מהאשמות שהטילו עלי
1 1חברתי ומשפחת בעלי. באותו ערב,
בו ביקרו אותנו, ארזתי את חפצי והלכתי
לגור בבית מלון. השארתי ללארי את טבעת
הנשואין שלי, והודעתי לו שאני רוצה להתגרש
ממנו במהירות האפשרית.
הייתי חוזרת כבר באותו יום לארץ,
אבל הפספורט שלי, ואלבומי התמונות שלי,
נשארו אצל בעלי. לארי הצליח למצוא
אותי במלון בו התחבאתי. הוא סיפר לי
שחברתנו מצלצלת אליו, ומציעה לו ניחומים
בזרועותיה. פעם אחת הוא אפילו
הביא אותי אליו, כדי שאשמע שיחה של
שניהם. שמעתי איך שהיא מבקשת אותו
לבוא אליה. היא לא ידעה שאני מקשיבה.
הסתלקתי מהבית, מלאת בחילה, ונסעתי
מחוץ לניו־יורק, למשפחה ישראלית.
מאחר שאני נחשבת לקטינה בארצות־הברית
(אני בת ) 19 היה צריך לחכות למעלה
משנה עד שימלאו לי ,21 כדי
שאוכל לקבל את הגט. אבל אבי, שהיה
בניו־יורק באותו זמן, חתם עלאבקשת־הגט
שלי. בכלל, הוא היה היחידי שהסכים איתי
בכל העניין הזה, ושיתף איתי פעולה.
כשנסעתי מחוץ לנידיורק, הוא היה היחידי
שידע איפה אני. אמי היתד. מאוד אומללה.
עד עכשיו היא נמצאת בהלם.
את הגט אני צריכה לקבל בדואר. גם
אחרי שנפרדנו, הציע לי בעלי להיות האמרגן
שלי. הוא חשב לעשות ממני כוכבת.
הסברתי לו שאני לא רוצה להיות כוכבת,
ולא כלום. אני רוצה לחזור לארץ.
אני גמרתי לתקופה ארוכה עם אמריקה.
כל הגברים האמריקאים הם מטומטמים,
אחד אחד.
כשהגיעה יהודית טם מזוודותיה לביתה
שבחולון^ ,אה אליה השכונה כולה לשאול
מה קרה לנשואיה, איפה המכונית המהודרת
שלה, איפה בעלה המיליונר ומה היא עושה
לבדה בארץ. היא ברחה משם כשהיא מסתתרת
מאחורי משקפיה הכהות.

העולם הזח 1436

הגיוס שר גיוק
ביום הראשון טיילו שלוש נשים לתומן
בשדרות ירושלים ביפו. פתאום, ללא כל
הזהרה מוקדמת, נפל עליהן אגרטל. הוא
הגיע אליהן ישר מאחד החלונות של תיאטרון
אלהנוברוז.
כמה רגעים לאחר מכן הציף את הרחובות
הקהל, שבא לחזות בהצגה איד
להצליח בעסקים. אחר־כך אפשר היה לראות
את שחקני ההצגה בבתי־הקולנוע, כשהם
:הנים ממשחקם של האחרים.
״אני יודע שנותנים לשחקן ממלא־מקום
כדי שיחליף אותו בזמן מחלה. המחליף שלי
הוא ישראל גוריון. כבר בהתחלת ההופעות
הרגשתי שיש לחץ מצד היועץ האמנות
,,יורם קניוק, להכניס אותו לתפקיד
שלי. בהתחלה הוא רצה שישראל יופיע ביום
הרביעי. אחר כך הוא רצה שיופיע
שלוש פעמים בשבוע.
״אבל כל זה לא היה רשמי, משום ש־גיורא
גוריהן היה באמריקה, ורק הוא
יכול להחליט מי יחליף אותי ומתי. ביום
השבת בא אלי חנן גולדברג, מרביעיית
מועדון התיאטרון, וביקש ממני כרטיס להצגה.
פניתי לחופי, מנהל הבמה. הוא אמר
שאין לו כרטיסים. קניתי בקופה כרטיס
הנחה, והבטחתי לשלם למחרת.
״כשחופי שמע את זה, הוא בא אלי והתחיל
לצעוק. הוא שאל מה אני לוקח כרטיסים,
ומה אני מזמין אנשים בלי רשות. הוא
אמר לי גם שישראל גוריון יופיע במקומי
למחרת בערב.״
שאלתי אותו אם זה התחיל אז, כל העניין
של המכות. לא, זה לא התחיל אז.
לפני שזה התחיל, הוא ענה לו :״אמרתי
לו שאני לא אקבל ממנו הוראות, ואם
מישהו ירצה לפטר אותי, או להחליף אותי,
זה יהיה רק גודיק. אמרתי לו גם שאני
בריא ושלם, שאין צורך להחליף אותי,

יש סיבות למסיבות
כל שנה, משנכנס אדר, מתחילים לבבות היהודים לרטוט. הם חוששים שמא יאחר חג־הפורים,
או יתבטל, או ישכח להגיע.
אין להם מה לחשוש, ישנה דרך פשוטה מאוד לברר זאת. צריך פשוט לבדוק אם מסיבות־פורים
מתקיימות או לא. אם הן מתקיימות, סימן שהסורים הגיע, והשמחה באה על מקומה
בשלום.
ובכן, התברר שהן מתקיימות. כבר ביום השישי נחגגו שתיים מהן בשתייה ובמחולות.
המסיבה הראשונה היתד, מורכבת ממיטב הכשרונות של הארכיטקטורה הישראלית. היו
שם אלה שבנו את הפירמידות של בת־ים, את ההיכלות של קריית־יובל, הארמונות של
רמת־חן, והריהוט השבדי שבכל רחבי הארץ.
הם חגגו את פורים ואת פרידתו של הארכיטקט אידלסון מהארכיטקט שרון. הם התחפשו
כולם לאפים נפוחים ואוזני חמור. היו גם כמה שהתחפשו לארכיטקטים. ממש אי־אפשר
היה להכיר שהם לא.
היתד, שם אחת שהתחפשה למישהי הדומה כמו שתי טיפות מים לחנה מרון, ואחד
שהתחפש למישהו המזכיר מאוד את בעלה. רק מי שמכיר אותם ידע שאלה באמת הם.
היו שם רב סגל ופרדריקה סגל, שהתחפשה לפרדריקה סגל עם פיאה נוכרית, והיה
שם הבן הצעיר והמוכשר של שרון. הוא היה האיש הכי חשוב בכל המסיבה, כי בגלל
האבא שלו, שנפרד מהשותף שלו, היא נערכה.
המסיבה עצמה התחפשה לתחנת אוטובוסים צפופה והומיה. איש לא הכיר אותה.
באותו ערב, מסיבות אחרות לגמרי, התקיימה מסיבה שניה. זאת היתד, מסיבה של
עורכי־דין, שחגגו את הפורים, ואת זה שעורך־הדין אלכסנדר ינובסקי ואשתו אביגיל
לא נפרדו משום שותף.
לכבוד המאורע התחפשו כל עורכי־הדין לאנשים שנכנסו רק כרגע למיטה או קמו ממנה.
היה שם עורך־הדין אורי ברנשטיין, שהיה לבוש בחליפת פיג׳אמה מהודרת, אדומה, עם
עניבת פרפר שחורה. היה שם הצייר איקא ישראלי, ענוד בצווארון מלמלה, פיג׳אמת
בייבי דול ותחתונים ארוכים. היו שם עוד מאה וחמישים איש, לבושים במיטב פיג׳אמות
האופנה.
בשעה שלוש בלילה הגיעה למסיבה גם המשטרה. היא הוזעקה למקום על־ידי שכן אלמוני׳
שזהותו לא נתגלתה, וניסתה לברר מה מקור השמחה. לצורך הבירור נתבקש עורך
הדין ינובסקי להציג את תעודותיו. כיוון שהתעודות נמצאו בחדר סגור, שמפתחותיו נשברו׳
החליטו השוטרים לפרוץ את הדלת.
אבל כאן התערב האביר בפיג׳אמה, איקא ישראלי. הוא נעמד כחייץ בין השוטרים לבין
הדלת, והודיע להם שהוא חושב אותם לגנגסטרים במדים ולמטומטמים, הפיג׳אמות האחרות
ניסו להרגיע אותו, אבל הוא לא נרגע.
השוטרים לקחו אותו עם הבייבי־דול וצווארון המלמלה שלו אל תחנת־המשטרה. לאחר
שיצא, נערכה התייעצות בין הנשארים. הוחלט לא לעזוב את חברם בצרה. מיד התארגנו
שתי מכוניות, מלאות אנשי פיג׳אמה, שנסעו לתחנת המשטרה.
הם הגיעו לתחנה, יצאו מהמכוניות שלהם ומילאו את הבניין הסולידי בפיג׳אמות פסים,
פיג׳אמות חלקות, בייבי־דול, כותנות לילה וכיפות שינה.
כשנשאלו מה מעשיהם במשטרה, ענו :״אנחנו עורכי־הדין של איקא ישראלי.״

בשרון לוהט
אריק לביא ושושנה שני כבר גדולים.
כיום השלישי שעבר הם חגגו את יום־הולד־זם
המשותף. שושנה קנתה לאריק שעון,
אריק קנה לשושנה שרשרת־זהב, והם יצאו
לחוג את המתנות החדשות בחברת הקהל

החגיגה החלה במועדון צוותא. הקהל במקום
שמח על יום־הולדתם של בני הזוג,
ופינק אותם בבקבוקי קוניאק וויסקי. סוף־
סוף, כמה שחקנים מוכשרים כבר יש לון
כשר,שמחה היתד, בעיצומה, ואריק כבר

ג׳וקי ארקין
ושלא יחלק תפקידים כמו וופלים בשק״ם.״
גם אז זה עוד לא התחיל. זה התחיל
למחרת .״למחרת באה כל נבחרת ישראל
לכדורגל, יחד עם יופלה מרימוביץ׳׳ לראות
אותי משחק. באחי למקום בשבע ורבע,
התלבשתי ועמדתי מוכן לעלות על הבמה.
״מסתבר שהמנהל אמר לישראל גוריון לעשות
את אותו הדבר. הוא התלבש, וגם
הוא התכונן לעלות על הבמה. כשהוא ראה
ששנינו עומדים מוכנים, הוא דרש ממני
לעזוב את המקום. אני סירבתי, והוא אמר
לי שאם כך, הוא יבטל את ההצגה.״
הרגשתי שזה בא. שאלתי אותו אם זה
התחיל באותו רגע. הוא אמר שלא. זה
התחיל אחר־כך :״לפני זה התחיל ויכוח
רעשני בינינו, ואז בא רמי ניר, שהוא המחליף
של שנינו, ואמר שאולי הוא יופיע
במקומנו. זה הרגיז את צמח יקר, שחקן
אחר. הוא אמר לרמי, :אולי אני אחליף
אותך בתפקיד שלך, אבל אתה לעולם לא
תזכה לשחק תפקיד ראשי!׳״
הרגשתי שהמכות כבר לא תבואנה אף
פעם, ושאלתי אותו מה קרה אחר כך.
״אחר כך,״ הוא סיפר ,״צמח תפס צינצנת,
וזרק אותה על רמי. הצנצנת עפה לרחוב,

ופצעה שלושה אנשים. רמי זרק את צמח
על חלון, שנשבר.״
נשמתי לרווחה. סוף־סוף זה בא• ״אחר-
כך,״ המשיך ג׳וקי ,״צמח התנפל על רמי,
וקרע לו את כל הפרצוף. הוחלט לבטל את
ההצגה. כולנו הלכנו בשמחה לראות סרט.״
״בכלל,״ אומר ג׳וקי ,״מנהל הבמה של
איד להצליח בעסקים, חופי, היה פעם איש
צבא, ולכן הוא מנהל את ההצגה כמו גדוד
צבאי. לפני שבוע בא אפריים קישון לר־אות
את המחזה. בהפסקה הוא רצה להיכנס
אל מאחורי הקלעים, כדי לראות אותנו.
המנהל לא נתן לו. הוא אמר שבפרינציפ
הוא לא מכניס אנשים אל מאחורי הקלעים.
קישון הסתלק בהפסקה.
״פעם אחרת איחרה הילה שרת להצגה.
היא לא הספיקה להגיע בזמן מאפיקים, אז
הוא הטיל עליה קנס של 15 לירות. היא
התרגזה ואמרה שתעזוב את העבודה.״

האס 31 ון ש:
׳•> מחזאי ידוע עומד להתגרש מ
אשתו השחקנית 1

ל,יה שיכור כלוט, פנתה שושיק לקהל האוהד
והודיעה לו :״תמיד הוא מוכרח לקלקל
לי את כל ימי ההולדת שלי!״ הקהל
האוהד השתתף בצערה, והיא המשיכה להתלונן
בפניו :״הוא כל־כך נמאס עלי, כל דבר
הוא גומר לי ככה.״ הקהל כבש את צערו
בקרקע .״אני לא יכולה יותר,״ היא קראה
בזעם, וניפנפה בשערה הזהוב. היא היתד,
:הדרת, כולה אש ולהבה, בדיוק כמו מלינה
מרקורי בלעולם לא בשבת.
הקהל העריץ אותה, כל־כך כשרונית וכבר
כל־כך קשה לה. אבל כשנשאה את ידיה
ובישרה :״אני אתגרש ודי,״ הוא נכבש
כליל. הוא חש על בשרו את המגע הישיר

א, ורווצד> ח ב 11ואי1
לא ברור אס שחקני איך להצליח בעסקים
מצליחים באמת בעסקים, אבל הם מצליחים
לפחות בדברים אחרים. הרקדנית בר כ ה
הירשגרג, מחליפתה של בתיה בנדיהט,
תצליח השבוע להינשא לסגנו של גודיק,
שמואל צמח (.32׳ (המנהל, לא השחקן, המופיע
בסיפור על ג׳וקי).
באותה ההזדמנות היא תצליח אולי לקצר
את אפה בכמה מילימטרים, למרות התנגדו־

כרכה היר שברג
תו של בעלה, ואולי היא תצליח גם לעזוב
את הבמה, בהתאם לרצונו של בעלה, שהיה
נשוי קודם ל ס לאילנה שכן, בתו של
צורך־הדין.
ברכה שהופיעה בגבירתי הנאווה, ושמואל,
שהיה מנהלו האדמיניסטרטיבי של אותו מחזה,
יחגגו את נשואיהס במועדון הסנטר
הכפול, בסוף החודש.

בין האמן לקהל. היא עמדה מולו רוטטת
וחוזרת שוב על הרפליקה האחרונה. היא
ממש התעלתה על עצמה. היא היתד, כמעט
יותר טובה מאשר אז, לפני שבוע או מתי
שזה היה, כשישבה בכסית דוממת ועזובה
כמו ג׳אן מורו בחלילה, הראש מוטה הצידה,
העיניים מעורפלות, השפתיים רוטטות,
ואמרה לקהל המאזינים :״כל־כך רע לי, אני
כבר לא אוהבת אותו יותר.״
עכשיו היא היתד, הרבה יותר טובה. וכשהקהל
כבר היה כולו דרוך, עצור־נשימה,
היא נתנה לו את נקודת־השיא של המונולוג
:״אני אתגרש, ולא אתחתן יותר אף
פעם, אף פעם.״ הקהל נדהם, השתתק לגמרי
ואחר־כך קם והלך איש לביתו.
אריק אחז בזרועה של שושיק, היא חייכה
אליו חיוך אוהב, והם יצאו מאושרים ר
שלובי־זרוע לכסית.

משפחה גדולה ו מ או שר ת
כל הכטף של נס־ציונח מרוכז בעיקר ביד׳ שלוש משפחות גדולות: משפחות הפרדסנים
לרר, קרוננברג ומישלין. כדי שהכסף שצברו לא יפול בידי זרים, הם דאגו לחתן את בניהם
ובנותיהם בינם לבין עצמם.
אחד הבנים של לרר התחתן עם הבת של קרוננברג. ואילו את הבן השני, יוסי לדר
חיתנו עם הבת של מישלין{? ,פרה מישלין. מאחר שנס־ציונה היתר, גדולה מדי כדי
שייפגשו בה, שלחו אותם ללונדון, שם נפגשו במקרה, התאהבו והתחתנו. הזוג המאושר
חזר הביתה, אל החילה בת 280 אלף הלירות, שתוכננה עבורם, אל הנדוניה המשותפת
של 100 דונאם פרדס, ואל הרכוש המשותף שעלה הרבה על מיליון ל״י.
אחר כך התברר שהאהבה המשותפת מקורה היה בחוסר־הבנה בין בני־הזוג. הבעל, היה
מאוהב בעצם בחיילת פשוטה. מיד לאחר החתונה הפילה אותה חיילת באופן מלאכותי
את בנו. הוא ניסה להתאבד, והוחלט על גירושין.

כשהגיע גודיק לארץ, ביום השני, הוא
קיבל את הסיפור כולו כהפתעה. הוא לא
אבל עם כל הדונאמיס הללו קצת קשה היה להתגרש, כי לא ידוע מי חייב למי מה.
ציפה לקבלת־פנים כזאת. כשנתבקש להגיב
לפי דעת האשה היה בעלה חייב לה 500 לירות לחודש דמי־מזונות. הבעל לא הסכים איתה.
על הדבר, סיפר :״אין לי דעה בעניין. למחרת
המעשה הזמנתי את כל הנוגעים בדבר.
השבוע הם התגרשו, תמורת 150 לירות לחודש דמי מזונות. הם חזרו א־ש־אשה למש היום
יופיע ישראל גוריון בתפקידו של
פחתו, אל הווילה המפוארת שלו, ואל ארבעת המכוניות המחכות לו בגאראג׳.
ג׳וקי. כך החליט המנהל כשלא הייתי. יש
מעכשיו יהיו למשפחת לרר כל חודש מאה וחמישים לירות יותר מאשר למשפחת
נוהג שאין משנים את החלטתו של מנהל
1קרוננברג.
הבמה.״

21י

חברת מו ש ב ני שאת למיליונר
תל־אביב (י.ע.ל ).ברוב פאר נ ת קיי מו פאן נ שואיה של אורי ת
הדם למיליונר היהודי, דוד בלומנ שטיין מדרום־אפדיקה.
לשאלה :״מהי הרגשתך כרעיתו של
מיליונר?״ ,השיבה אורית החיננית בהתפעמות
:״רק לפני שבועיים הייתי
חברת מושב, ואילו כיום מיליונרית!!
תתפלאו לשמוע כיצד נתרקם רומן
האהבה ביני לבין דוד שלי. עמדתי
בציפיה לטרמפ בצדה של הדרך קרית־גת
—אשקלון, כאשר נעצרה לידי מכונית
פאר. התיישבתי ליד בעלי לעתיד. התור,גותו
היתד, ג׳נטלמנית. אגב נסיעה
כיבדתי אותו בסיגרית קנט. דוד שנשף
להנאתו, פסק :״אכן קלעת למטרה, זאת

היא הסיגריה החביבה עלי״ .כך נוצרה
היכרותנו. בהמשך לשיחתנו, חיווה דוד
משאלתו כי אצטרף אליו בטיולו בארץ.
הסכמתי. והנה מקץ שבועיים, הגענו
לחופה וקידושין.
באיחולי ״מזל־טוב!״ ,בהשקת כוסיות
״לחיים!״ ובעישון בצוותא של קנט, הסיגריה
המקובלת כיום בכל החוגים
החברתיים בעולם, יצאו הקרואים לחוג
בריקודים את השתתפותם בשמחת הזוג
המאושר.

ה ~ אטרקציה של
ספורט ה חורף בי שראל

״קארטינג״
פתוח מ־ 5אחה״צ עד 9בערב
מגרש ״יריד המזרח*
מול תחנת ״פז׳

אוטובוסים מס׳ 19 — 12 — 25
יביאו אותכם בפורים

לסטודיו
״קולורית 66״
תל־אביב, אבן גבירול 66
ס טל 231666 :
ככר מלכי ישראל

נפתחים קורסים חדשים

קורס ל פ קי דו ת בירו שלים :
הנהלת ח שבונות קורספונדנציה כתיבה במכונה
ביה״ס ״הפקיד״ י. פורמן
בצלאל 18

— 4חדשים!
4חדשים! -חודש!

— ערב

רדיו־ אלקטרוניקה טלויזיה המכינים לקראת התואר ״אלקטרונאי מוסמך״

נפתחים קורסים חדשים

* מכונות * בנין
* ארכיטקטורה (עיצוב פנים)
במדינה יורדים
איש הנוגעות
כשהגיע יעקוב למד לישראל, כבר היה
בעל עבר זוועתי למדי. אולי זו הסיבה
שהפך עתה מומחה בינלאומי לזוועות.
כשהיה בן , 11 רצחו הנאצים את שני
הוריו באוסטריה. הנער ברח להולנד, אימץ
לעצמו זהות כוזבת: יאן אוברבק, הולנדי.
המרגל. באחד הימים, בתקופת מלחמת-
העולם, חלה ונכנס לבית־חולים. שם פתח
בשיחה עם שכנו, קצין נאצי,
״מה דעתך על המלחמה?״ שאל אותו
הגרמני.
לינד ענה את התשובה המקובלת בהולנד:
״מגיע לכם להפסיד במלחמה, אחרי כל מה
שאתם עושים.״
גילוי־לב זה מצא חן בעיני הגרמני. הוא
הציע לו מישרה — מעין נער־שליח בעל
תואר מצלצל יותר. נסתבר כי הגרמני הוא
מדען, הבונד, ציקלוטרון למען חיל־האוויר
הנאצי.
ימים מעטים לפני סוף המלחמה, כשנודע
ללינד כי היטלר איבד את עצמו לדעת, הוא
ניגש לקצין הגרמני ואמר :״יש לי משהו
לספר לך. שמי אינו יאן אוברבק, ואיני
הולנדי. אני יעקב לינה יהודי אוסטרי.״
״גם לי יש משהו לספר לך,״ השיב הקצין
הגרמני .״אני מרגל בשרות הבריטים.״
הדומות כלהה. אחרי המלחמה עלה
לינד לארץ, עבד כפועל־בניין, כצלם, כ־קוטף־תפוזים
וכמפקח מטוסים. הוא לא
מצא כאן את מקומו, ירד לאירופה, הסתובב
בכמה ארצות, השתקע לבסוף באנגליה.
שם ניסר, לכתוב סיפורים קצרים, ללא
הצלחה רבה. לפתע, בשנית ,1961 כתב שבעה
סיפורים. הם הוצאו בצורת ספר בשם נפש
מעץ, הקנו לו שם.
כל סיפוריו עוסקים במעשי אכזריות, א־כילת־אדם,
סאדיזם ופרברסיות מינית אחרת.
.אני עובד 24 שעות ביום,״ הוא טוען.
.גם כשאני ישן, אני חולם חלומות־בלהה
למען סיפורי.״
באחד מסיפוריו מחכה סטודנט לרפואה
לטרמפ בכביש שבדי חשוך. אדם שמן אוסף
אותו. השמן מזמין את הסטודנט לביתו,
לארוחת־ערב וללינת־לילה. הסטודנט נענה
להזמנה, אך אינו יכול לישון. כי האיש
השמן ומשפחתו השמנה שותים דם, אוכלים
את ילדיהם, מתהלכים ערומים. סוס מת
תלוי מן ד,תיקרה. כשהסוס יהפוך שלד,
מסביר האיש לאורחו, תזכה מולדתו, ליטא,
בשיחרורה.
״זה באמת קרה לי,״ מספר לינד .״חיכיתי
לטרמפ בכביש שבדי, בלילה. איש לא עצר
למעני, כי באותו זמן התהלך באותה סביבה
רוצח מפורסם. לבסוף אסף אותי איש
שמן. הוא הוריד אותי אחרי 100 קילומטרים,
בחושך. הוא נכנם לדרך צדדית אפלה.
היה ברור לי ששם יש בית זוועות. אם לא
של אוכל־אדם, אז של משהו דומה לזה.״
נפשמעץ. לינד הוא גבר גבוה וחסון,
בעל שיער חום, עיניים חומות בעלות מבט
חודר, ושפם חום עבה. החודש זכה לפרסומת
רבה בארצות־הברית, סיפר את סיפורו
לעתונאים שבאו לראיינו.
סיבת הביקור בארצות־הברית: הופעת
נפש מעץ באמריקה, שם הוא זוכה עתה
לפרסומת רבתי.

יום העצמאות

שנת ההעפלה. שנת הגבורה. הבטיחו גם
שלכל מילה מן המילון הציוני תהיה שנה,
אפשר כבר עכשיו להתכונן לשנת ההגנה,
לשנת העמידה _שער, לשנת זקיפות הקומה,
לשנת טוהר הנשק או לשנת ההסברה הנוקבת•
יודעי דבר אומרים כי כשתהיה עצמאות
באמת, יתנו לצייר על נושא חופשי.
נושא מפדכן. השנה, לקראת יום־
העצמאות •תשכ״ה, יכסה את הקירות אד.
לוחית המודעות ישראליק חבוש בכובע-
טמבל. ביד אחת הוא יחזיק את דגל החי״ל
בימי מלחמת־
(החטיבה־היהודית־הלוחמת
העולם׳ השניה) ,וביד שניה יחזיק משפך.
הוא ישקה בו פרחים הצומחים מתוך כובע-
פלדה הפוך.
צייר הכרזה, עמרם פרת 26 גרפיקאי
העובד במשרד הפירסום גורדון־לבינסוך
אימן, זכה בפרס ראשון בסך 1200ל״י.
מבין 116 כרזות שהשתתפו בתחרות, החליט
חבר השופטים לבחור בכרזתו, המתארת
בהצלחה את נושא השנה: ההתנדבות
החלוצית הלוחמת.
״זהו נושא מסוכן,״ הסביר השבוע פרת.
״צריך לרמוז בו על התנדבות היישוב
לגדודים העבריים במלחמת־העולם הראשונה,
ולבריגדה היהודית במלחמת־העולם השניה.
בתנאים של היום זה עלול להיראות כה טפה
למלחמה.
״לכן הפכתי את כובע הפלדה והשתמשתי

צייר פר ת
למה כובע?
בו כעציץ לפרחים. הקפדתי לא לתת נשק
בידי ישראל הקטן. ההיפך: שמתי בידו משפך
המשקה פרחים אדומים. הצבע האדום
משמש זכר לחללי המלחמות, והפרחים —
סמל לרציפות דורות המתנדבים.״
בוועדת השופטים ציינו את הפרגים האדומים
לשבחו של פרח. בי הפרג, שכיסה
את שדות פלאנזריה, שם נהרגו מאית אלפי
חיילים בימי מלחמת־העולם הראשונה, הפך
מאז לסמל קורבנות המלחמה, מופיע גם
כציון לנכי־מלחמה בישראל.
השבוע, במסיבה שערכו לו חבריו לעבודה,
סיפר פרת :״לא ידעתי על כך, והציון
לשבח הגיע לי רק במקרר.,״

ראי אדומי
הראשון.

נפתח קורס חדש — ערב
קרור ומזוג אויר
פרטים והרשמה - 13 :־ 8בבוקר; 4— 8אחה״צ

תל־אביב
די ד פ״ת 44
מול בי ת הדר
חיפה רחוב בלפור 5
מול הטכניון

בהתחלה היה יום העצמאות
אחר־כך השני, השלישי וכוי.
כל יום כזה שימש אתגר לגרפיקאים בישראל,
שנקראו על־ידי הוועדה לחגיגות יום
העצמאות לצייר כרוה מיוחדת. מאות גרפיקאים
מתחרים, מאז, מדי שנה בשנה, על
ציור הכרזה, כי בצד הפירסום והמוניטין
המקצועי מוענק לזוכה גם פרם כספי.
פעם זה היד, קל. נושא הכרזות סבב אז
סביב מיספרו הסידורי של יום העצמאות:
אחד צייר שלושה דגלים לציון יום־העצמאות
השלישי, שני צייר ארבעה פרחים לציון יום-
העצמאות הרביעי, ואחר צייר מנורה בת
שבעה קנים לציון יום־העצמאות השביעי.
אפילו ביום העצמאות השנים־עשר היה קל
— ציירו את שנים־עשר שבטי־ישראל.
אבל אחר־בך זה נמאס. החליטו לתת לכל
שנה נושא מסויים, ודרשו מן המתחרים
להביע אותו בציור. למשל, שנת ראשונים.

החי
• בריביירה ובכי ת. בבת־ים מצא
זוג שחזר מהצגת הסרט נוכלים בריביירה,
כי נוכלים פרצו לדירתו, גנבו תכשיטים
בשוזי אלפי ל״י.
• תו כני ת החומש. השבוע פרצו
גנבים למשרדי התיאטרון הוורוד, המעלה

עתה את הקומדיה ,5•5גובו גוקובתו 55

• עצומה כעין עצומה. בירושלים
חתמו מאות אזרחים על עצומה היתולית
שקראה להחזיר את ספינת החלל סארינר,
הנמצאת בדרכה למאדים, מבלי שראו על
מד, חתמו.
• אפילפסיה. בחיפה ניצל פועל
בניין את יום חופשתו, שהוענקה לו בגלל
פציעה עקב נפילה ממרפסת למרפסת, עלה
לגג ביתו לתקן אנטנת טלביזיה, נפל מן
הקומה הרביעית, נפצע קשה.

הפולט הזה 1436

ידע ו חריצו ת
הון ומהימנות

ידע דני ו הון שוויי צ רי; חריצות, מ הי מנו ת וי כו ל ת של
ה חרו ש ת הגדול והמ שוכל ל בארץ לייצור שלגונים וגלידה.
״אד-ניר״ גאה לפתוח א ת עונת 1965ב הוצ א ה
סוגי גלידה חד שי םהע שויי ם על טהרת החמאה<.
מבצע ה פר סי םנמשך! א ס פו תלו שי
ותזכו בפרסים נ הדרי ם !

אנ שי

ה מו ש בי ם

חברו

י ח דיו

לבית

ל שו ק של 15 מיני שלגוני ם וגלידה >כולל

ה ש מו תבא ריזו ת

ה ש לגוני ם :״ סו פר־ מיר אז׳ ״ו״ ק לי פ סו״

היכונו למבצע פרסי ם ללא ת קדי ם ב עונ ת ה קי ץ!

זהאדיר -זהאד ־ני ד

111

מפולס הזה 1436

ספרים
תרג1ם
ד 13י ה שוטים
הראיה סדור[ (ק.א. פורטר; תרגום
אסתר כספי; הוצאת ספריית הפועלים)
קאתרין אן פורסר מעצבת בסיפוריה
דמויות וחיים של מכסיקאים, מהפכנים,
כפריים ואנשי עיר.
במרכז כל אחד מסיפוריה הקצרים עומד
איזשהו אירוע, בדרך כלל בלתי־חשוב.
המאפשר למספרת להאיר דרכו את חייהם
המונוטוניים של גיבוריה בצורר, מודעת
או בלתי־מודעת לגיבור.
הסיפור הראי הסדוק, למשל, עוסק ב אשה
כפרית, פטפטנית, צעירה ומשועממת,
הנשואה לבעל זקן,
שתקן ועייף. היא
היתד. רוצה לחיות
בחברת אנשים, לבלות,
לאהוב גברים
צעירים, אך היא
אשד, פשוטה, שמרנית,
ואינה מעזה
לדעת את אשר היא
רוצה.
יום אחד היא נו סעת
לבקר את אחותה
בעיר. גבר פורטר צעיר מנסה לחזר
אחריה. היא נבהלת
מכוונותיו וחוזרת לכפר. מעכשיו שאיפותיה
מודעות לה יותר, והפחד מהן חזק
יותר.
כוחה של המספרת כסופת־השיער בולט
בעיקר בדיבוב גיבוריה. היא מפעילה אותם
בצורה אותנטית, עומדת מאחריהם, מכוונת
אותם לפי רצונה, בצורה הומוריסטית
או רצינית.
הגיבורה הפטפטנית בראי וקסדוק אינה
מוסברת על־ידי מישהו העומד מחוץ לה.
המספרת נותנת לה לפטפט על לא־כלום.
היא מכוונת את הפיטפוט שלה כך שבעזרתו
היא תפרוש את עצמה, על שאיפותיה
ותשוקותיה המדוכאות. בבך הופכת
אותה קאתרין פורסר לדמות פאתטית ומגוחכת.

הסוכן

בלמון

הבלעדי:

בע״מ

תל־אביב

המפיצים:

חברת

נורית

הסיפורים שבקובץ נכתבו עוד לפני
שקאתרין פורטר הפכה סופרת ״כשרונית,
בעלת סגנון נהיר ופיוטי, אשר יד הזמן
לא פגעה במיבחר יצירתה״ ,כפי שאומרת
ההוצאה העברית.
כעבור עשרים שנד, התפרסמה ונודעה
לציבור בגלל תשעים אחוז מס ההכנסה
ששילמה על מיליון וחצי הדולארים, אותם
קיבלה כשכר־סופרים על ספרה אוניית
השוטים. כבר קרר, לד, כשד,ימה זה דבר
בת חמישים פלוס, ובעלת הרבה מאוד
סיפורים שהיו בלתי־ידועים בציבור הרחב.
פירסום־הפתע שזכתה בו בזבות אוניית
השוטים פירסם גם את סיפוריה הקצרים.
הם זכו להכרה כייציריו של כשרון רשמי.
בזמנם
היה הכשרון פחות בולט.

בע״נו

כפורים וכמוצאי שכת
פתוח עד חצות

ס טודיו לצלו ם
קולורית 66
תל־אביב, אבן גבירול 66
• טל 231666 :
ככר מלכי ישראל

לכל התל מידי םהאקסט רניי ם!

שירה

תכני ת ב חינו ת הבגרות, לפי ה ת כני ת
ה חד ש ה

מ שרד

ה חינו ך

דמיון מיקד

אפשר

להשיג במשרדי בית ה ספר

*1 3 1 1
תא,רת !יכרמב* 39נ!ידתאלנג•

ב 21-למרץ

נפתחים קורסים חדשים

טל 56980 .

קורם פקידות
הכנה מהירה ויעילה, כשלו שה
חדשים בלבד, בפקידות כללית,
כולל

הכנה

לבחינת

הסוג.

ומוקדמות

לאקסטרנים

למועדי הבחינות: יולי — נובמבר 1965
הנערכות מטעם משרד החמוד והתרבות
ספרי לימוד בהוצאת ביד,״ם
פרטים והרשמה 1 5 -8 :בבוקר 8— 4 1אחה״צ

מכון פינ סקר
פיגסקר ,24ת״א
7— 4 12— 10

תל־אניב
דרך פ״ת ,44

מול בית הדר |

חיפה
רח׳ בלפור ,5מול הטכניון

(קובץ שירים סאת פול
אר 1ל אני
ג׳ירלדי; תרגום מאת אלה אמיתן; ציורים
מאת יעקב שילה; הכתב: עליזה יפה נוף;
הוצאת עקד) פדו ג׳ירלדי הוא סופר צרפתי
בלתי־מוכר, החי כיום אי שם בפאריס וכותב
שירים עליה ועליו, ע? אהבתם ועל
קנאתם.
האהבה שלו היא כזאת ״עד מה, שמעי
דעתי נטרפת /נואהבה, אני אוויל/ ,
שמעי מילה רודפת /אוהב, אוהב עד אין
הביל.״
הקנאה שלו היא גם כן כזאת :״קיים
בוודאי בעולמינו אי מי /ממני מושלם
יפהפה ואדיב / .הוא יבוא בשמחות דאגי
עגמומי /ני לה טעם רב, היא אותו תעדיף-.
לשירים
שלו יש כל החסרונות והיתרונות
של שירי־אהבה תמימים ופאתטיים.
כל החסרונות והיתרונות האלה תורגמו
על־ידי אלה אמיתן למשהו הדומה לחרודם
עבריים.
ההוצאה מספרת כי קובץ השירים אתי ואני
כבש את הקהל ושבה את ליבו. חבל שה קהל
אינו יודע זאת.

האולם הזה 1* 36

נערת הטזבוע

האביב הגיע, יחד עם קו? התור, הפרחים,
הציפורים ואקדחי הקפצונים של פורים.
כבר היה חמסין. האנשים התקלפו מבגדיהם.
והפסיכו־אנאליסנו הצעיר אמר לנערה
היפה:
״אל תחשבי, חלילה, שאני מפשיט אותן
בשביל המיטה. זה בשביל הספה.״

הופה היי

מה אמרתי לכם! האביב הגיע! לקראת
צעדת ארבעת הימים מארגנים חברה ירושל מים
קבוצה של צעירים וצעירות, שהתכו ננו
לצעוד כבודדים. הם אומרים שאם לסבול,
אז לסבול ביחד.
המעוניינים יתקשרו נא ישר עם שמואל,
ת״ד ,4013 ירושלים.

שיעור כ שיר ה עברית
משוררת השבוע היא 1/1436 הרמת־גנית.
הבה ננתח יחדיו את יצירתה בת־האלמוות.
בית
ראשון :״אל מדור רגעי הייאוש /
ההיצע והביקוש /אל מורה נבוכים /
ורועה התועים /אספיני תחת כנפייך /
הטמיעיני בקהל נרדפייך.״
בעברית פירושו של דבר: המשוררת מבקשת
עזרה מרותי.
בית שני :״כי מה חמדת זרים /עם
נופת צופים /אולי את כאן תיקווה
גולמת /השיבי לי מעט תוחלת.״
תיקווה פירושה תיקווה. אבל את הרעיון
הכללי, ומדוע המילה תיקווה נימצאת דווקא
כאן, לא תפסתי.
המשוררת מסיימת את מכתבה בזעקה

המכתבים החלו זורמים. הוא מקנא. היא
אדישה, החבר שלה נשוי, החברה שלו עזבה
אותו. להתחתן איתו או לחכות עד שיפתח
חשבון בבנק?
אני שמחה שפתאום גיליתם שיש לכם
בעיות. ואני מקווה שמלאתי את חובתי
לאותם שהיו זקוקים לי עד עתה.
או־קיי, אני יודעת שיש קוראים האומרים:
״למה לי לשאול אותן? אני יכולה לשאול
את הידידים שלי!״
אינני עומדת כאן לגלות את אמריקה,
אבל יש אנשים שאין להם ידידים. יש כאלת
שאין להם אפילו איש אחד שיאזין
להם. ויש כאלה המתביישים לשאול ידידים.
בשביל זה בדיוק אני מקבלת משכורת.
בכל זאת, אני יודעת שרבים מכס עדיין
מהססים. יש לי הרגשה שלא רכשתי את
אמונם של חלק מכם, ושהרבה עדיין לא
עיכלו את הרעיון שתפקידי כאן לעזור להם.
אנא, אל תתביישו. העזו ושאלו כל מה ש מ
ציק לכם. בכל שטח שהוא. הכל נישמר
בסוד, אני מבטיחה.
מכתבים רבים שקיבלתי נשמעו לקוראים
רבים מצחיקים. כמו מכתבה של הנערה התמימה
מכפר נידח בגליל, שכתבה :״אני
חתיכה בומבה. וכשאני עוברת ברחוב כל
הבחורים שורקים אחרי. אבל אבא שלי לא
נותן לי אף פעם לצאת מהבית. מה לעשות?״
לנערה
המיואשת, שכתבה את המכתב, זה
לא היה מצחיק בכלל
שלחו לי גם מכתבים מפוברקים. לא הרבה,
אבל שלחו. כמו המכתב בו מבקש זוג
ערבי־יהודיה עצה כיצד לחנך את בנם, ומה
יהיה הלאום שלו, ובאיזה צבא ישרת? אילו
היה הזוג הזה קייס, הוא לא היה שואל
אותי שאלת־יסוד כזאת לאחר שהבן נולד.
בעייה כזאת מלבנים לפני הנישואין. היה
ברור לי שזהו מכתב פרובוקאטיבי של
אנשים המתנגדים לנישואי־תערובת, והרוצים
על־ידי מכתב כזה להרגיז אנשים. לא פיר־סמתי
את המכתב.

קלה לרותי :״האם זקנתי מדי, אם ל־26
הגיעו שנותי?״
אין לי מושג אם זקנת, מדי או לא זקגת
מדי, אבל אני בטוחה שאני צעירה מדי
מכדי להבין את כתביך. מי שמבין, שיענה

אוניברסיטת רמלה

אחרי שקראתי את מכתבו החבוב של
( )2/1436 שנשלח אלי מכלא רמלה, ניזכרתי
ברעיון שכבר מזמן רציתי להפעילו: לשלוח
חלק מכם, קוראים יקרים, לבית־הסוהר, לעבור
שם קורם מזורז לכתיבת מכתבים.
זה בית־הספר האידיאלי ללימוד כתיבת מכתבים.
שיפטו
בעצמכם:
״לבטח נהיר לן המושג אוניברסיטת
רמלה. אם כך, ברצוני להציג את עצמי:
הנני בוגר בית־הספר הגבוה, איך לעשות
כסף מבלי להתאמץ׳ בתל־מונד. ועתה, לאחר
שהוכחתי את עצמי בשטח זה, הנני
לוחץ שוב את ספסל הלימודים, הפעם באוניברסיטת
רמלה, לשם קבלת תואר מוסמך
במדעי החברה.
״אך מאחר ונציגי החברה הנאורה, שהתקבצו
כאן, אינם עונים על צורך מחקרי,
הרי מחפש אני את המיפלט במדורך.
״במילים אחרות — עבריין, המשלים את
חובו לחברה בסוהר רמלה, ושמאס בכל
הסובב אותו בין סורגי הכלא. הוא מחפש
קשר עם אדם. אדם אמיתי.
״יש ברצוני להוסיף, פרטים אנאטומיים
נוספים: גילי ,25 מהלך עדיין על שתיים
בקומה זקופה. הגובה מתקרב ל־ . 180 טרם
נשרו לי כל השערות על הפדחת. דובר
בינתיים שילחו מהר.

אני

ממתינה

למכתבים

שלכם.

סחורה מבוק שת
רותי יקירתי,
יש לי רגליים רזות. החברה קוראי לי
רגלי נור, מלכת הגפרורים, אפשר לבקש
אש, וכדומה, והדבר פוגע בי מאוד. איך
אפשר להיפטר מרגליים רזות?
אסתר, אשקלון
הייתי מרחמת עלין, אילו היית שואלת
אין להיפטר מרגליים שמנות. בשביל מה
להיפטר מרגליים רזות? הן סחורה מבוקשת
בעזלם. צרין רק להיפטר מהתסבין הישראלי
הנקרא רגליים רזות. כי רק בישראל
עדיין סבור הגבר המצוי כי רגל רזה זו
רגל מכוערת.
אני, במקומן, הייתי מאושרת וגאה בחלקן
הרזה. חושפת אותו יותר, אפילו.

הכבוד, הכבוד
רותי יקירתי,
אני חייל. אוהב לבלות ומבקר בהרבה
סרטים. אבל כבר באמצע החודש אין לי

מאז ומתמיד ידעה שולמית עינן כי
התיאטרון נולד עבורה. רק התיאטרון הטיפש
לא ידע מזה.
אבל היא לא אמרה נואש. לא עם העיניים
החומות הנפלאות האלה שלה. היא
ידעה שזה יעבור. שהתיאטרון יתבגר, יקבל
שכל, ויקרא לה. היא לא תשפיל את עצמה
ולא תתחנן להיות שחקנית.
בינתיים היא הלכה להיות קופאית, פקי דה,
וקופאית ופקידה. פעמיים בשנה היתה
עוברת, כאילו דרן אגב, בתיאטרון, ושו אלת
אותו :״סליחה, לא קראת לי ב־מיקרה?״
.מפני שלא הייתי בעיר בזמן האחרון.״
הוא לא קרא לר. במיקרה.
אחר כן היא למדה אומנות־הבמה וקיבלה
עיניים מלאות־הבעה. התיאטרון החל סוף״
סוף להבין וקרא לה. שולמית בת ה־22
קיבלה את תפקיד הניצבת הראשית ב״
לאחר הנפילה. היא מופיעה בארבע חיסרו״
קות. בצמות, בשערות מפוזרות, בשערות
למעלה, ובננה. התפקיד אוסר עליה לדבר.
מאז היא שקועה בתיאטרון כל היום
וכל הלילה. הוא ממלא את כל יישותה, היא
אומרת. ארבע תסרוקות על ראש אחד!
לכן אין לה ראש פנוי לחבר.
בכלל, כל דבר מזכיר לה תיאטרון. אפילו
החיים. למשל, היא הולכת ברחוב ורואה
סוס. כשסתם נערה הולכת ברחוב, אז או
שהיא לא רואה בכלל את הסום, או שהיא
רואה, אבל חושבת שזה סתם סוס.
כששולמית הולכת ברחוב, היא תמיד
רואה סוס. ועל הסוס את ליידי גודייבה.
ואת מי בתפקיד ליידי גודייבה? שולמית
עינן.
או, למשל, היא הולכת ברחוב ורואה
מטורפת שרה בקול דק של ציפור, וצועדת
מעדנות בין המכוניות, כמו סהרורית. זה
מזכיר לשולמית באופן אוטומאטי את או״
פליה. היא מביטה שוב על אופליה, ומה
עברית, אנגלית, צרפתית. ואלוהים
תי לציין שיש לי עוד חיוך מלבב,
מלבינות. לא בזכות רופא־השיניים
אלא בזכות מישחת־שיניים שמן.
זה שמן, מה יש לדבר.

— שכחושיניים
המקומי,

שמן

המצפון המזוכלד
רותי יקירתי,
בכל פעם שאני מזמינה את חברי לביתי,
הוא מוצא תירוץ שהוא לא יכול. כשהוא
כבר מסכים, זה בתנאי שהורי אינם בבית.
לפעמים קורה שהם נכנסים לחדר־האורחים,
ואז הוא משתתק ומתכווץ בפינה, ואני מרגישה
שהוא סובל ממשהו. כשאמי מגישה
כיבוד, הוא אינו נוגע בזה אפילו בקצה
המזלג, ורומז לי שנסתלק.
אנחנו יוצאים כבר שלושת־רבעי שנה.
הוא סטודנט ואני חיילת. אנחנו מתראים רק
פעם בשבוע. אני אוהבת אותו מאוד. אך
הוא קריר מאוד ביחסו אלי. אמי לוחצת עלי
לשאול אותו אם הוא חושב עלי ברצינות,
ולמה הוא חותר, כי חבל על הזמן. אני
מפחדת שאם אשאל למה הוא בא, הוא לא
יבוא יותר. מה לעשות?

הנפחדת
יש לי הרושם שגם הוא שואל את עצמו
את אותה השאלה. למח הוא בא? אני אענה
במקומו: אין לו משהו אחר לעשות, בינתיים׳
אין לו נערה אחרת, בינתיים, ועד אז
לא איכפת לו לבלות איתן. אולי יש לו
קצת מצפון מלוכלך. ולכן הוא לא נוגע
בביסקוויטים של אמך.
שאלי אותו. למה לא? אין לן מה להפסיד.

מתים מזה ף

פרוטה בכיס. האם לדעתך, לא ייפגע כבודד,
של הנערה, איתר, אני יוצא, אם אבקש
ממנה שתשלם בעצמה את הכרטיס?

יוסף ב.

האם לדעתך לא יפגע כבודך אם היא
תשלם בעד הכרטיס?

רותי יקירתי,
כבר שלושה חודשים שאני יוצאת עם
חבר. יש לו רכב, הוא מוציא אותי לקולנוע׳
לוקח אותי למסיבות, לטיולים. הוא
מחבב אותי מאוד, וחושב עלי די ברצינות.
אני נבחלת ממנו ונסלדת כשהוא מנשק אותי•
אבל אם אוזתר עליו, אשאר תמיד בבית.
מה לעשות?
צכיה, חיפה
לעולם לא תחליטי ממה את מתייסרת
יותר, מלא ללכת למסיבות — או מכן להת־נשק
אתו. לכן המשיכי ללכת למסיבות,
ולהתנשק אתו. לא מתים מזה, אחרת לא
היית עושה זאת שלושה חודשים. זה יהיה
גם דמי־התיוון שלו. כי בסופו של דבר,
הרי את הולכת אתו למסיבות כדי להכיר
בחור אחר. זה יקרה, אני מקעה, בקרוב.

היא היתה סתם איזו נערה בלי חוש מפותח
לתיאטרון, היא היתה רואה בראי את
עצמה. אבל היא לא. היא מסתכלת בראי
ורואה שם תמיד את ליידי סאקבס. מי
זאת ליידי מאקבט? שולמית עינן.
יתכן שכל זה נשמע קצת מסובן. אבל
כאלה הם החיים.
״עתה יוכיח העתיד אם קיימים בני־אדם
במדורך.״
אני מקודה שכן.
חנפנית נעמי שוזרצמן, מרחוב העבודה ,30 תל-
אביב :״ברצוני להודות לך, רותי יקירתי,
על מיפעלך המבורך. הערותיך הקלילות
משמשות חומר נפלא למסיבות החברה. כל
הכבוד לרשימות שלך על נערות השבוע.
אל תשימי לב לכל המשמיצים אותך, זה
בטח מתוך קינאה על כישרונך הבלתי־רגיל.
אל ייאוש.״
סתם חנפנית אחת.

שונא חתונות.
יש לי מכיררווק. הוא
מפני שכל הקרובים והדודים לוחצים לו
ידיים ואוסרים בקרוב אצלן. בזמן האחרון
הוא גילה שיטה. כשהוא רואה מרחוק את
הסכנה המתקרבת, בצורת דודה זקנה, הוא
ממהר לגשת אליה, להושיט יד ולאמר הרא שי!
:״בקרוב אצלן,״ מאז לא ניגשים אליו
עוד.

קובע הרכה פגי שות
הוא כבר כתב פעם אלי, והוא מודיע
שקיבל המון תשובות. הוא קבע המון פגישות׳
אבל לצערו הרב כל הבנות היו
מבוגרות מדי. לכן הוא רוצה לנסות שוב.
שימו לב :״גילי הוא ,25 שישה חודשים,
שעה אחת ושמונה רגעים.״ מקצועו טכנאי-
רדיו והרווחים די טובים. הוא אוהב לראות
מוסיקה ולהאזין לסרטים. בדרך כלל הוא
שחרחר.
הוא סבור שנערה חיפאית בגיל 17־22
,תתאים לו .״אפשר גם תיירת חיפאית.״
מספרו .3/1436
יש לי רעיון. מה דעתך, אברהם, לכתוב
לי רשמים מהפגישות שקבעת דרך המדור?
כיצד נפגשתם? איך הכרתם?

יתומה

היא בודדה. אין לה הורי ס^קרו בי ם.
היא מציינת שהיא משכילה מאד, ומוכנה
להראות לכל מי שלא מאמין את תעודת־הבגרות
שלה. יש לה שיער ירוק ועיניים
בהירות, או אולי להיפך. לא חשוב.
חשוב הוא שהבחור יהיה משכיל, עדין־
נפש ורציני ביותר, כי היא מאד עצובה ו מדוכאת.
היא 5/1436 שהבחור יהיה
בן 26־.23

—יי -י 25י— -

הבוגדה: הבוק חוביע* נסידות הגירו״ם ער המישחקים האשדים
שר האשת בחבות השפע הישראלית -מאחורי גנו שר נערה
מאת

רחל

אני מוכרחה קצת להטיף מוסר. שלא תתייחסו לסידרד, הזאת כאל אוסף של פרפראות
פיקנטיות. כי לא זאת מטרתי. לא באתי לספק חומר לטחנות הרכילות, אלא דווקא לספק
מזון רוחני. לכן נבחר כל סיפור בסידרה הזאת בקפדנות, כדי להדגים תופעה חברתית
מסויימת, אשר מן הדין לשים אליה לב. אם תעיינו מחדש בכל הסיפורים, תיווכחו שלכל
אחד מהם יש מוסר־השכל. אין נזכרים בו שמות המעורבים, כי אלה אינם חשובים. אבל

יךכתוב: הדרך לגן־עדן רצופה כוונות טובות?
ר * במיקרה זה, היא גם טופחה בידי גנן צעיר ויפה.
הוא בא לווילה לגמרי במיקרה: בחור שחרחר ושזוף,
דק־מותניים ורחב־כתפיים, נושא את סמל המקצוע שלו
כחייל המכתיף את נשקו במיצעד. הוא מצא את בעל־הבית
לבוש בבגד־ים, גוזם את הדשא ומלא גאווה .״אתה צריך
גנן?״ שאל.
בעל־הבית כבר היה רגיל לשאלות מסוג זה, כי גננים
רבים היו פוקדים את השכונה המטופחת ומציעים את
שרותיהם. לא היתד, כמעט וילה אחת בכל הסביבה, שלא
העסיקה גנן קבוע. רק בעל־הבית הזה התעקש לעבד

״זה הספורט הטוב

ביותר

במו ידיו את חלקתו הקטנה.
בשבילי,״ היה מספר לאורחיו.
אבל בזמן האחרון התקשה למצוא זמן בשביל הספורט
האהוב. גדר־חי גדל פרא, עשבים חנקו את הדשא, העצים
הבלתי־גזומים והבלתי־מרוססים נתנו פרי מצומק וחמוץ.
על כן אמר הפעם כן לצעיר. הוא הסכים לעשות איתו
סידור, שיבוא פעם בשבוע ויעשה מה שדרוש בגן. את
השאר הוא כבר יעשה בעצמו, בשובו מן העבודה. שכן
לא רצה לגמרי לנתק את יחסיו עם אימא אדמה.
כך, מדי יום חמישי בבוקר, היה הגנן הצעיר מופיע,
וטורייתו על שכם. גישתו לעבודה היתד. מקצועית לגמרי:
לא התערטל, לא ד,ש 1זיץ, אפילו לא הזיע. עבד בהתמדה
ובשתקנות של מכונה. בצהריים היה בעל־הבית חוזר מן
העבודה, סוקר בשביעות־רצון את מלאכת הגנן, משלם
לו את שכרו ואומר לעצמו :״זה באמת לא בסדר, גם אני
צריך לעבוד קצת בגן.״ או :״משוגע שלא לקחתי גנן לפני
עשר שנים. הגן נראה כמו תערוכה, ואני לא צריך לעבוד
כמו חוראני!״
הכל לפי המצב־רוח.
״מה כל זה שייך לכאן?״ תשאלו .״איפה הבוגדת?״
בחדר־השינה שלה. ואחרי השבוע החמישי של עבודת
הגנן הצעיר, גם הוא היה שם.
כך זה נמשך קרוב לשנה. יום אחד חזר הבעל בצהריים,
ולא מצא את הגנן. גם העוזרת נעלמה. אשתו לא חיכתה
שישאל, מיהרה לספר לו את הסיפור המדהים הבא :״מה
אתה חושב שגיליתי היום? חזרתי מרופא־השניים ומצאתי
את הגנן והעוזרת מתעסקים. סתם ככה, באמצע היום, בחדר
הילדים. איזה חוצפה! פיטרתי אותה, ואמרתי לו שלא יופיע
כאן שנית!״
הבעל הצדיק את אשתו .״זה בטח נמשך כמה זמן,״
מצא לנכון להוסיף ,״כי בשבועות האחרונים הזניח נורא
את עבודת הגן. תיארתי לי שמשהו מעסיק אותו.״
מוסר־ההשכל, במידה שיש צורך לציינו: אם אינך עודר
את ערוגתך, יעדור אותה אחר.
האורח וציידה השמות 1יה היה זוג נאהבים בשרות המדינה. הבעל עבד
( 1כאקדמאי במשרד ממשלתי, אשתו היתד, מורה בבית־ספר
יסודי. הם הסתדרו מצויץ, ריהטו את דירתם בטוב־

הכורחלת
יש בו מוסר־השכל, כי זה חשוב מאד. זה יכול להיות מוסר־השכל מעשי, לתשומת־לבו
של הבעל, שיימנע מהתנהגות מסויימת; או מוסר־השכל מופשט, המכוון לו וגם לה,
ומטרתו לנתח את המניעים הנפשיים לבגידה, ולהסביר כי הבגידה אינה חייבת לקרות.
אבל די! תפסתם את הפרינציפ.
אני מרגישה שעוד משפט רציני אחד או שניים — וזה ייהפך למאמר ראשי.

טעם וקיבלו את ידידיהם המנומסים למסיבות שלוות של
ערב־שבת. רק תאווה אחת היתד, לאשר, הצעירה: לצוד
שמות.
זהו ספורט מפותח למדי בחברת־השפע, והוא בנוי על
עקרון פשוט: צריך להבטיח את נוכחותו של איש ידוע
ככל האפשר. ככל שהאיש ידוע יותר, וככל שצדים מספר
רב של אנשים ידועים, נחשבת המארחת לציידת כשרונית.
יש אפילו טבלה מוסכמת: פרופסור ממכון וייצמן שווה
יותר מסגן ראש־עיר, עורך עתון שווה יותר מחבר־כנסת,
סגן־שר שווה יותר ממשורר וראש־עיר.
המורה המסויימת הזאת חידדה את חוש הצייד שלה,
וברבות השנים נחשבה לצלף מעולה. היא היתד, מעלה
מישהו על הכוונת — לחיצה במקום הנכון והוא היה מופיע
במסיבת ערב־שבת בדירתה. בתחילה היה הדבר משעשע
את בעלה. פעם עלה בדעתו שאולי בגלל היותו אקדמאי
הסכימה אשתו להינשא לו, אבל הוא מיהר לדחוק את
המחשבה הצידה. לאט־לאט נדבק גם הוא בקדחת הספורט
המגעיל הזה, והוא נעשה עוזר־צייד. כמו שמראים בסרטים
על אפריקה. כשהכושים מתקדמים בסבו והולמים בתופים,
כדי להבריח את החיות לכיודן הרובד, האימתני של הצייד
הלבן. מכיוון שהוא היה גם סנוב, התעניין עוזר הצייד רק
בטרף גדול.
גאוותו הגדולה היתד, כאשר הצליח להביא הביתה את

״האורח״ .אי־אפשר להגדיר אותו אחרת, כי מיד יזהו
אותו. מפני שהוא אדם נורא ידוע, ובכל שבוע שומעים
או קוראים עליו משהו חשוב .״האורח״ כבש את לב כל
באמת, אדם כל כך חשוב — וכה פשוט
המסובים.
ומנומס וחברי. בכלל לא סנוב. אני אצביע בשבילו בבחירות
הבאות.
כעבור שבוע חזר וביקר בבית הזוג. ככה דוגרי, בלי
לחכות להזמנה ולהעמיד פנים של אדם טרוד, הרים את
הטלפון ושאל בחביבות אס מוכנים לקבל אותו ואת אשתו
לעוד ערב חביב. ג׳נטלמן. עד שבהדרגה נעשה ידיד המש פחה.
כמעט בן־בית. הבעל, שנקשר בעבותות ידידות אל
האורח, התחיל לקרוא לו בשמו הפרטי.
באיזה ענווה גאה היה עושה זאת בנוכחות אורחיו האחרים!

הצחיק כמה מן האורחים האלה, מפני שהיה ברור
להם כי האיש החשוב אינו כל־כך חברו של הבעל כשם
שהוא חברה של אשתו. כמד, נשמות רעות אף ריננו
שהבעל יודע על היחסים האלה, ומשלים עמם מטעמי
קאריירה.
אבל זו היתד, השמצה זדונית. הוא לא ידע מאומה מן
המתרחש מאחורי גבו. אבל ״האורח״ הוא אישיות ידועה
מדי, כדי שהרומן הזה יתנהל לגמרי בסוד. היה דרוש פתרון
דיסקרטי.

אח 1תי כלה

יום אחד הודיע ״האורח״ לאקדמאי החרוץ, כי המדינה
זקוקה לכשרונותיו הבלתי־רגילים בתפקיד חשוב יותר
מזה שהוא ממלא. הוא, האיש הדגול, מבקש ממנו שיקבל
על עצמו תפקיד באחת הנציגויות הישראליות בחוץ־
לארץ.
האקדמאי אמר שצו המולדת מעל הכל, והזוג ארז את
חפציו ויצא לתו״ל. הידידות עם האישיות החשובה לא
נפסקה, שכן מדי ביקור באותה ארץ מקפיד ״האורח״
לפקוד את בית ידידיו. אבל בארץ כמעט ופסקו לדבר על
יחסיו עם ציידת השמות.
עכשיו אתם
יודעים
^ מיקרה המסויים הזה העסיק עד לפני שבועיים
| | את בית־הדין הרבני. בעל צעיר ומצליח האשים את
אשתו בבגידה, והיא לא הכחישה זאת. הבעל מת לדעת
מי הוא המאהב, אבל היא לא גילתה לו. לבסוף, כדי
לגמור את העניין בידידות, פנו אל אחד מחבריו הכי
טובים של הבעל, שהוא עורך־דץ המתמיחה בענייני אישות.
הוא הביע את צערו העמוק על הריסת הבית, אבל מוטב
לגמור דברים כאלה ברוח טובה מאשר לריב ולהפוך את
הבית לגיהינום.
התעוררה שאלת חלוקת הרכוש. הבעל האמיד אמר
שהוא מוכן לתת לאשתו מה שהיא רוצה, אבל הוא מוכרח
לדעת עם מי בגדה בו. היא סירבה לגלות. אז ביקש הבעל
מידידו הפרקליט שהוא ינסה לגלות זאת, אבל הפרקליט
חזר והודיע שכל אמצעי השימוע לא עזרו. האשד. שומרת
על זהות המאהב בסוד.
כאשר הגיע הזמן להופיע בפני בית־הדץ, בא הבעל
בלוויית הפרקליט הידיד, והאשה הופיעה בלוויית פרקלים
משלה. לא היו קשיים, כי במקרים כאלה התורה, הרבנים,
המוסר והכל עומדים לצד הבעל.
בית־הדין פסק גם.
הארבעה יצאו החוצה, החליפו כמה מלים מאופקות,
ונפרדו ׳.הבעל נכנס למכוניתו ונסע לעבודה. פרקלים האשד,
נכנס למכוניתו ונסע לעבודתו. האשד, נכנסה למכונית של
פרקליט בעלה, הידיד הטוב, ושניהם נסעו לדירה שזה
עתה הפכה להיות רכושה הבלעדי של הגרושה הצעירה.
עכשיו אתם יודעים עם מי בגדה האשה.

טכניקום
תדריך העולם הזר ממליץ מה לראות, מח לשמוע,
היכן לבקר השבוע, לפי סדר העדיפו—
חובה לראות;
יות הבא :
— אפשר לראות.
רצוי לראות;

מפחד

כל תלמ יד מקבל בח י נם
מערכת כלי שרסודז משובחים

אלק טרוניקה

מוירג׳יניה

דולף ( £הבימה) הישג בלתי רגיל לתיאטרון
ישראלי. מרים זוהר נפלאה בתפקיד הראשי,
במחזה מודרני, משעשע ומדהים כאחד, בו
משחקות ארבע נפשות ברצח פסיכולוגי
ובהתאבדות רוחנית.

הכפילה (התיאטרון

הקאמרי) חשבון הנפש של אינטלקטואל הניצב
בפני כישלון אהבותיו ויחסי התקשורת
האנושיים שלו. וידוי כמעט־אישי של ארתור
מילר, בו תופסת חלק מכריע מי שהיחד,
אשתו. גדעון שמר, גילה אלמגור.

בגין ואר כי ט ק טו ר ה

י ח׳ בלפור 3טל.
זיפה. ר ח׳ הרצל ,44 טל* 3403 .
י רו ש לי ם, בי״ס -זזו רב״ .ו ח׳ המלך ג׳ו רג׳ ,טל 25214 .
תר אב
רח ב 1הודה 1 26ל פנ בו אל על)

הנסיך הקטן, האגדה למבוגרים
בסגנון סיפורי־ילדים, של הסופר הצרפתי
אנטואן דה סנט אקזופרי, בעיבודו
הבימתי של יעקב אורלנד ובביצועו הפיוטי
של שמעון ישראלי.
* כלוז למיסטר צ׳אדלי (הבימה)
מחזה תעמולתי על חיי הכושים בארצות־הברית,
מעניין אבל לא מרעיש, חלש מבחינת
המיבנה, בינוני בביצוע.

* איך להצליח

בעסקים

אולפן ״גרג״

מבלי

להתאמץ (תיאטרון גיורא גודיק; אל־המבדה,
יפו) מין, ערמה ותמימות בסגולות
להצלחה חברתית וכלכלית בקומדיה מוסיקלית
קלילה. אלברט כהן, בתיה בנדיקט.
יחפים כפארק (תיאטרון גיורא
גודיק) — ולא סתם, אלא בשלג ניו־יורקי.
בררר! אבל זה מצחיק. זוג צעיר (תאומי
ודורון) בדירה קרר״ מספק ערב מהנר-
תוך פיטפוטים על — מה בעצם?
המאהב (הבימה) ביצוע נקי
ומלוטש של מערכונו הציני של הארולד
פינטר אודות תרומתם של המאהב והזונה
למוסד הנשואין. משחק מהנה של דליה
פרידלנד ואלכסנדר פלג. כהקדמה מוגש בי־צוע
משעמם של העלמה יוליד, לאוגוסט
ססרידנברג — אפשר להחמיץ.

גב׳ נב׳

פתחנו בקרבת מקום מגוריך ככפר
מפריק סניף ״אומגה״ כע״מ
אשר ישרתך
ודיוק מקסימלי.

בנאמנות,

נקוי יבש מעולה של בגדים
מכל שוגי בדים
טפול מיוחד לאריגים סיג־טטיים
ועדינים
נקוי וילונות ללא פתיחת הכפלים אימפרגנציה מעילי גשם צביעה בכבוד רב וחג שמח

שלמה המלך ושלמי ה סנדלר
(התיאטרון הקאמרי) אילי גורליצקי
מזהיר במחזמר ישראלי ראשון, המצטיין בפאר
בימתי ולשוני. מחזהו של סמי גרוני׳
פן בעיבודו של נתן אלתרמן.

* פתוח

אפילו

גם תקון אמנותי.
ג׳רסי, צמר וכד׳.

המד וי ק

(צפון, תל־אביב) הווי יצאנית אתונה, אבל
בלי מלינה מרקורי( ,ראה מדור קולנוע).
בדלתיים סגורות (גת, תל-
אביב) מחזהו של ז׳אן פול סארטר אודות
הגיהנום שמהוה כל אדם לחברו, בהפקה
ארגנטינית עם שחקנים אמריקאיים.
שמונה וחצי (גורדון, תל־אביב)
וידוי אישי רגשי של פדריקו פליני.
מצעד הרפתקאותיו, זכרונותיו, דמיונותיו
ולבטיו של במאי קולנוע בגיל העמידה״
יצירת מופת. מרצ׳לו מאסטרויאני.

״לויד״

המכון הבינלאומי להתכתבות
אלפי סתכתניס
לפי שיטה אמריקאית

הרפתקאות כריו (הבירה,
ירושלים) סאטירה מענגת על סרטי הגיבורים
הסינטטיים בנוסח ג׳יימם בונד. ז׳אן פול
בלמונדו.

פרוספקט חינם
תל-אבים, ת .ד4185 .

אמריקה אמריקה
חיפה) גלגוליו של צעיר יזזני בתורכיה של
שלהי המאה ה־ , 19 המודרך ע״י מניע אחד:
השאיפה להגיע לאמריקד״ סרס נפלא של
איליה קאזאן.

צלומי פורים
בצב עי ם

פיתוי נוסח איטליה (אורלי,
חיפה) סיציליאנית נאה מתחתנת עם הגבר
שאינה רוצה בו אבל נושאת את עוברו
בבטנה. ניתוח רגש־הכבוד הסיציליאני ב־סרס
מרשים של פייסרו ג׳רמי.

הננומז הזה 1435

על סרטי מ 001,0

בהנהלת חיים בר־קמא
מודיע על פתיחת הקורסים הבאים:
כחופשודהפסח (בתל־אביב בלבד, בהנחה מיוחדת)

במהירות

סניף ככר מסריק

ביום

-בי ת ספר ב ל עדי ל־

קצר נו ת?

ת קוני

ראשון

כל תלמיד בונה לעצמו
מקלם רד יוחד יש

״קולורית 66״
תל־אביב, אבן גבירול 66
ככר מלכי ישראל <• סל 231666 :

ב) למורים ולסטודנטים (אחה״צ/ערב)
א) לתלמידים ולסטודנטים (בוקר).
קורס של שבוע אחד בלבד (כל יום 3שעורים)
לבל החוגים: קורסי בוקר — צהריים — וערב

א) של חוד ש אחד בלבד ( x 2בשבוע, כל פעם שעתיים)
ב) של שבועיים כלבד ( x 4בשבוע, כל פעם שעתיים).
ההצלחה מובטח ת ! הירשמו בעוד מועד לשם הבטחת מקום בכיתה:
ת ,,א: רח׳ גורדון ( 5טל .)236209 .חי פ ה: בי״ס ״במעלה״ (רק קורם ערב).

תשבץ הונוד הזה <4 3 6
םאוזז )1 :טח־שור
)4 :שמו של
תיאטרודקברט ידוע
מאד בפריז)10 :
מספיק; )11 ילדה
או אשת ביחס להוריה
)13 :אלוהים;
)14 עיר להור
הים הכספי)15 :
מכשיר לטביעת צורות
בחומרים) 17 :
מקום מים רבים;
אות עברית:

)20 השרה, הפלה:
)22 רועדת, אחוזת
חלחלה )25 :מלת-
תנאי לעבר; )26
מ״ארבעת המינים״
שבחג הסוכות; )27
מתקיים מעמלם של
אחרים; )30 חזק;
)32 שרידי חזרבות;
)33 שנים; )34 לח
העצמות; )36״ערב.

שיר ידוע; )37 עיר
(ארמית); )39 פרי
למנדולינה; )42 בשבילו; )44 השם הלועזי
של הכוכב ״שבתאי״; )46 בעל דעה שקולה
ומיושבת; )48 אביוז; )50 למטה מ! —
(ארמית); )51 ירק מר לסדר ליל-פם ח; )53
עבד בשרות בית אדוניו; )55 מטבע יפני;
)57 צווי מז ״ידע״; )58 מזמר; )59 הנהר,
שאותו עבר יוליום קיסר בשנת 49 לפני
ם נה״נ, עם הלגיונות שלו, בנינוד להחלטת
הסנאט; ) 60 שקט מוהלט.
נדורלצאז; )2
סאונד )1 :מקום
בעבורי; )3יללה, בכי מר; )5אוח אנגלית;
)6״שלאנר״ בעברית )7 :איש הנושא משרה
דתית בישראל; )8הקדש מוסלמי; )9חוקר
תורודהחי (לועזית); )12 נבעה; ) 15 שיחבר,
שעליו משמשים למאכל 16 טרחז,
מפריע; ) 18 משקולת תלויה הטתנועעח הנה

והנה (מצויה בשעונים מסויימים); )21 מלה
המביעה שייכות; )23״מה״ בגרמנית; )24
כלי מכלי תזמורודלכת (כתיב־חם ר); )26
יופי נדיר ונפלא; )28 מצבת זכרוז)29 :
שגריר בלועזית; ) 31 מבעלי המקצועות
(לשוז נקבה); )32 ירק גינה, שעליו הגדולים
משמשים למזח; )35 קיר נמוד לפני
חומר גדולה של מבצר (איכה ב 37
שבועה, נדר )38 :מיד, עכשו (ארמית):
)40 מטבע צרפתי (הפור) )41 :לא-ישז;
) 43 אות עברית )45 :אחד הראשונים; ) 46
זמז )47 :צעירה אתרי שנות הילדות; )49
פלצור בלועזית; )52 צווי מן השורש ״ירד״:
)54 מרכז מערבת הדם )56 :מלת זרוז;
)58 מניח.
עץ האלוז )41 :כלי ננינה מזרחי דומה