גליון 1459 מתאריך 25 באוגוסט 1965

מכתבים
כוח חדש

אפי, צח׳׳ל
אני מציעה לאורי אבנרי לשנות את
נוסח שירו המפורסם, כלהלן:
שועליו של שבועון
שוב פושטים במרחב
ונושאים השלהבת ביום —
מעזה ועד דן
שוב נטוש זה הקרב —

זה הקרב לחרות ושלום!

דליה שלומית,

חיפה

קראתי במזרחב את מאמרו של אורי

פרסום ז״ד יעקבסון בעינז

העולם תזה גרם לי לא פעם צער רב,
כתב עלי רכילות, פירסם מכתבים מדומים
שאיימו עלי והשמיצו אותי על לא דבר.
אך את כל החשבון הזד, אני מניח כעת
הצידה.
רצוני לומר גלויות: אינני תומך בשום
מפלגה, כי אין להן אידיאולוגיה, רק חשבון
כיסאות ומילים נבובות. איני תומך גם
בכל עמדותיו של העולם הזה, אך בדבר
אחד הוא ראוי לתמיכה: בעד האומץ שלו
ללחום ולהגיד את כל האמת הפרה והאכזרית.
ברור
לי שבעד אמת זו משלמים. נבחרי
העם״ כפל כפליים, ולכן נולד חוק
לשון הרע, המכוון אך ורק נגד העולם הזה.
במאבק זה נוכחתי לראות עד כמה ה־עתונות
הישראלית היא חסרת דמות וכבוד.
חנפנים ולקקנים כולם כאחד, המקבלים
עבור זה שיירים משולחן השררה.
אחרי הירהורים והיסוסים רבים, באתי
לידי מסקנה שיש לתמוך במאבקו של

שהם כבר לא מוכנים להסתכן, שנכנסו
לשיגרה וכד. עכשיו אני רואה שזה לא,
היד, נכון, אבל בכל זאת היה דרוש החולירע
כדי לתת להם את הדחיפה האחרונה.
אז סוב שיש החולירע!
למה סימן־דרך? מפני שאני מאמין כי
זוהי התחלת הקמתו של הכוח החדש
בהא הידיעה, הכוח שיהווה בעוד ארבע
שנים אלטרנטיבה אמיתית.

צייר משה ברנשטיין ויצירתו*

ל 2? /מ

?>11117

)י 90ד 0ו ^ 3
בצנצנת הזכוכית
בטעמו וניחוחי.

הנאה-חזק במיוחד

ל׳ ל /ה לן

בלחו קבה נחס
ב קו פסתהפחב שני ג ד לי ם ־

ט עי םוא רו מ טי

^1111ל קבא•ן

טעםמלא, א דו מהמ עול ה ־ ו שינה עמוקה
לאחרש היי תי.

והעט 1ו1ול״וו־3!1ה ו!ץ לי1ו

העולם הזה, למרות התנגדותי לאופן עריכתו.
אני מתנגד למצע הרשימה החדשה,
מלבד הסעיף הקדוש של מלחמה בחוק
לשון הרע, שהוא מאבק למען חופש־הדיבור
של הפרט והכלל.
אני מוכן גם לעזור באופן מעשי,
במידה שאדרש, ואעשה זאת בכל לב.
הצליחו!

משה ברנשטיין,

תל-אביב

טוב עשו עורכי העולם הזה שהכריזו
— וחזרו והכריזו — על נכונותם לבטל
את הרשימה אם יבוטל חולו לשון הרע.
אין ספק שתועמלני־הארס של המפלגות
יטענו, בהמשך המערכה, כי העורכים מחפשים
כסאות בכנסת, וכי לשון־הרע משמש
להם רק כתירוץ. כבר שמעתי טענות
כאלה.
הכרזותיכם החוזרות ונישנות מוכיחות
בעליל כי זהו שקר גם.
אביאל גאון, תל-אביב
ראה תשובתו של אורי אבנרי במדור
השאלות.
״תחזקנה ידי כל אחינו, המחוקקים
חוקי ארצנו, באשר הם שם...״
ברצינות גמורה: אני מברך את ה״־־,
אשכול, יוסף ואונא על יוזמתם הברוכה
לחקיקת חוק לשון הרע. אני חושב שהוא
יהווה סימן־דרך היסטורי בדרך להצלת
המדינה.
אל תהרגו אותי — תיכף אגיד למה.
לולא חוק זה, לא היו עורכי העולם
הזח מזיזים את ה ...שלהם ויוזמים את
ההליכה לכנסת — ושום אדם אחר במדינה
לא יכול היה לעשות זאת במקומם.
אודה שהייתי אחד מאלה שהאשימו
בלבם את אבנרי וכהן בהשתמטות, שחשבו

זוהר, בתשובה למאמרו של אורי אבנרי,
והייתי רוצה להשיב לו בקצרה:
״הוי אורי, אורי, אורי — מר, אתה מבלבל
את המוחי
״בבחירות האחרונות אמרת לנו שמפ״ם
תציל את המדינה. בבחירות אלה אתה
בא ומספר לנו שלוי אשכול יציל את
הדמוקראסיה.
״הרי כולנו יודעים שבבחירות הבאות
תהיה אתה התועמלן הראשי של רשימת
הכוח החדש!
״וגם אז — אני חושש — יגידו
כולם שאתה בחור צעיר ונחמד ונאיבי,
ולא כל־כך מבין בעניינים פוליטיים.״
אחד מכפית, תל-אביב
ברכותי להחלטתכם (בדיעבד) ולהצלח־תכם
(בעתיד).
נחום לחמן, לונדון ׳,אננליי
ברצוני לברככם, אנשי העולם הזה: חזה

אמץ!אכן, הגיע הזמן ללכת לכנסת, בלי
מורא, בלי משוא פנים.
בי נ ח דו ל דנ ר, איבאדן, ניגריה
התעמולה הכי טובה למען רשימת העולם
הזה — כוח חדש הם פירסומי המפלגות,
אחת כנגד רעותה, כפי שצוטטו
בגליון האחרון (העולם הזה .)1458
אבי נו עםהדר, חיפה
גזר הדין נחרץ /בעבותות של
חוקה / ,איש החרות והעם /התהא
סומא בעיני העת? /דימוקרטיה, דימוק־
(המשך בעמוד )5
* בהפגנה נגד פאולס בירושלים —
ראה סדור אנשים. בתמונה: יהודי תלוי.
העולם הזה 1459

מנת

גלידה

נוספת

חינם!

מנת גלידה נוספת חינם תקבל כל עקרת בית אשר תקנה את חבילות הגלידה המוגדלות מתוצרת בית חרושת ״אד־ניר״.
הגדולות עם תוספתהחינם — במחירהקודם !
קני עו דהיום את החבילות

אדיר

־ ניר ״

כ 20 תוספת ללא כל שינוי
במחיר

היום השישי הקרוב יהיה סימן־דרך חשוב בחיי השבועון המסויים. ביום זה יחדל העולם
הזה להיות עתון בלבה ויהפוך לגרעין של תנועה עממית. המוזמנים, אשר יתכנסו באולם
מוגרבי, יהוד ועידת היסוד של רשימת העולם. הזה — כוח חדשן
כיצד הופכים את ציבור קוראיו ואוהדיו של עתון לוחם לגוף פוליטי מאורגן? מכיוזן
שאין לכך תקדים בעולם כולו, תהווה ועידת־היסוד של ערב־שבת כולה שורה של תקדימים.
חבריה לא נבחרו בסניפים. שום מנגנון לא המליץ עליהם. הם כולם מתנדבים. אלה הם
האזרחים שנענו באופן ספונטאני לקריאתנו, והודיעו לנו בכתב כי הם מוכנים לחתום
על הבקשה להגשת רשימת העולם הזה — כוח חדש לבחירות.

אחת ההחלטות הראשונות של קבוצת הפעילים, העומדים בראש מאמץ הבחירות, היתה:
החותמים על טופס הגשת הרשימה יהוד המוסד העליון של התנועה. לפניהם תגיש סיעת
העולם הזה — כוח חדש בכנסת דין־וחשבון, ומהם תקבל הנחיות. עתה הוחלט כי גוף
זה יוקם ויפעל עוד לפני שתהיה סיעה בכנסת.
כאשר יתכנסו חברי ועידת־היסוד, על־פי הזמנות אישיות שנשלחו להם, יקבלו את /הדו״ח
המקיף הראשון על המהפכה שהם חוללו בחיים הציבוריים. הוועידה גם תשמש להם במה
להבעת דעתם. לפניהם תגיש ועדת־ד,מינויים את רשימת המועמדים, ותבקש את אישור
הוועידה להרכב הרשימה.
ולבסוף: בוועידה זו יתחיל רשמית המיבצע ההמוני הראשון של רשימת העולם הזה —
כוח חדש: איסוף החתימות הדרושות להגשת הרשימה לבחירות.

לפי חוק הבחירות לכנסת, חייבת כל רשימה חדשה, הרוצה להציג את מועמדותה לבחירות,
להחתים 750 בעלי זכות־בחירד, על בקשתה להשתתף בבחירות. בשבוע שעבר, כאשר
נאמר לנציגי העולם הזה כי הטפסים לאיסוף־ד,חתימות יימסרו לנו רק זמן קצר לפני
המועד האחרון להגשת הרשימה, נאלצנו לפנות לבג״צ, על מנת לזרז את תהליך קבלת
הטפסים, ביום בו נועד להתקיים הדיון בבקשתנו, לפני שלושה שופטים של בית־המשפט
העליון, הודיע לנו נציג ועדת הבחירות המרכזית כי הטפסים הוכנו במהירות קדחתנית,
וכי אפשר לקבלם. בכך הוקדם מועד קבלת הטפסים ביותר משבוע ימים.
אין בכוונת העולם הזה — כוח חדש להסתפק באיסוף 750 חתימות בלבד. החלטנו לאסוף
מספר רב הרבה יותר של חתימות. ברגע זה רשומים שמותיהם של כ־ 4000 מתנדבים, אשר
הביעו את נכונותם לחתום. אולם לא נוכל, לצערנו, לפנות אליך הביתה, כדי להחתימו.
על כן אנו מבקשים ממך, גם בזה, שתוכיח את נכונותך ותבוא בעצמך לחתום על המיסמך
שיד,זזה, למעשה, מגילת־היסוד של הכוח החדש.
בזאת אנו קוראים לכל האוהדים שיבואו לחתום על הטפסים, באחד המקומות הבאים,
החל מיום ראשון זה:
> כתל ־ אכיב: מערכת העולם הזה, רחוב גליקסון ,8ליד קולנוע תל־אביב, מ־9 9 בבוקר עד 9בלילה 0 ! .מטר,־ד,בחירות של רשימת העולם הזה — כוח חדש, רחוב
קרליבך ,14 פינת חשמונאים, מ־ 9בבוקר עד 11 בלילה• 9טופל ובניו, המפיצים
הראשיים של העולם הזה, רחוב אחד־העם ,24מ־ 8בבוקר עד 4אחר־הצהריים.
! 0כירושלים: מטה מקומי של העולם הזה — כוח חדש, דירת יהודה בן־משה,
רחוב שמואל הנגיד ,21מ־ 7בערב עד חצות 0 ! .בקפה עטרה, אצל יהודה בן־משה, בין
השעות אחת ושתיים בצהריים 9 .בדירת פרנמן, רחוב הרב ברלין ,15מ־ 10 בבוקר עד
10 בלילה.
#ובחיפהו מטה מקומי של רשימת העולם הזה — כוח חדש, מרכז הכרמל, שדרות
הנשיא 124 כניסה ב /בבניין שופרסל, מ־ 9בבוקר עד 10 בלילה.
• כ ק ריי ת ־ חיי ם, דנים יורדן, רח׳ ב׳ , 16מ־ 10 בבוקר עד 10 בערב.
0כפח ־ ת קוו ה: אצל איתן אורון, רחוב שפירא ,24מ־ 4אחר־הצהריים עד 10 בלילה.

באשדוד: מרדכי זוהר, שיכון חברת החשמל, רחוב הגפן ,5מ־ 10 בבוקר עד 8

בערב.
0בראשץ״לציון: בית זייצוב, רחוב דרור ,8מ־ 4אחר־הצהריים עד 10 בלילה.
• ברחובות: אברי רבינוב, קפה קפולסקי, רחוב הרצל, מ־ 10 בבוקר עד 8בערב.
0ב או ר ״י הו ד ה 1מטה מקומי של רשימת העולם הזה — כוח חדש, כדורי ידגר,
רחוב דגניה ,6שכונת ההסתדרות.
0בדימונה ו יהודה אחי־מרים, שדרות הנשיא ,52/9מול קולנוע גיל, מ־ 8בערב.
• בנס׳ציונה ג רבינוב, קפה צוקרמן, ליד תחנת דלק, מ־ 4אחר־הצהריים עד 8בערב.
0 ,באשק לון ג מטה עקומי של רשימת העולם הזה — כוח חדש, משרד נעים גלעדי,
בניין־העיריה הישן, מ־ 8בבוקר עד 1אחר־הצהריים, ומ־ 4אחר־הצהריים עד 7בערב.
0 :בנתניה ו נתן אבישר, מכבסת נצחון, רחוב סמילנסקי ,8מ־ 8בבוקר עד 7בערב.
9בנכעתיים ו דירת זכרוני, רחוב כצנלסון ,82מ־ 7עד 9בערב.
0בחדרה ו ישעיהו שיק, רחוב הרברט סמואל ,45 משעה 7עד 9בערב.
9בטבעון: י .לוריא, רחוב שושנים ,20מ־ 4אחר־הצהריים עד 9בערב.
0בנצרת ״ עי לי ת: אדמון בוכרמן ,89/12 ,במשך כל שעות היום.
0בעכו: דניאל אררה, חנות תכשיטים דני, עכו העתיקה ,13/3ליד המיסגד, משעה

8בבוקר עד 7בערב 0 .חוסיין זיבק, קפה זיבק, עכו העתיקה .10/120

אם היתד. דרושה הוכחה נוספת לרוח ההתנדבות הנושבת עתה מסביב לרשימת העולם
הזה — כוח חדש, היא ניתנה בשורה הארוכה של מקומות־ר,החתמה, בכל רחבי הארץ.
בכל המקומות האלה יקבלו את פניך מתנדבים ומתנדבות, שהעמידו לרשות המאמץ לא רק
את זמנם ואת מירצם, אלא גם את משרדיהם, את חנויותיהם ואת דירותיהם.
התלהבות זו תמצא בלי ספק הד בלב רבבות האוהדים, הנקראים עתה להצטרף למחנה
מגישי־הרשימה, כדי להפוך את המיבצע להפגנת־כוח ראשונה, הפגנת כוחו של הכוח
החדש.

מיבצע פתיחת המטות המקומיים של רשימת העולם הזה — כוח חדש יגיע בשבוע הבא
לבאר־שבע. מתנדבים המוכנים לתרום מזמנם לפעילות מוזמנים לפגישה בקפה אשל־כסית
בבאר־שבע, ביום ד׳ , 1.9.65 בשעה 8בערב.

אחד הגילויים המעודדים ביותר של רוח־ההתנדבות היא ערימת־ד,מכתבים המגיעה מדי יום
לתיבת־הדואר מספר ,136 תל־אביב. היא כוללת עשרות מכתבי־עידוד, עצות כנות ונלהבות
של אוהדים, שאלות רציניות לעניין מצד אנשים הרוצים לדעת יותר על אופייה של הרשימה
החדשה, על עבר חבריה ועל תוכניותיהם לעתיד.
אין כמעט מעטפה אחת מכל אלה שאינה מכילה גם תרומה כספית. אפילו אוהדים מחו״ל
מצרפים את תרומותיהם, במטבע זר. תופעה מעניינת במיוחד: מתנדבים שכבר הספיקו
לשלוח תרומה ראשונה, תוך הבטחה להוסיף תרומה שניה, הספיקו להגשים את הבטחתם.
תופעה נוספת: מתנדבים שהצהירו על נכונותם לתרום סכום מסויים, שולחים סכום גדול
יותר. כך שלצד התרומות הנוגעות־ללב של לירה אחת, או שלוש לירות, מגיעות עתה
תרומות רבות בסך 50 או 100 לירות.

מבחר בינלאומי של תנורים להשיג עכשיו ב כל סניפי

אעישראגז העולם הז ה 1459

רפיה [ ,הולעטה כל דעת / ,מה סיבה
של זו התועבה הקיץ! איש העם והמצפון.

יוגה
כן־יהודה,

תל-אביב

בעתון ישראלי, שנפל לידי כאן, קראתי
כי עורכי העולם הדה הולכים לבחירות
לכנסת בסיסמה, לכנסת
או לבית־הסוהר״.
באותו
גליון קרא^פרשה
על תי קיביה,
מה י ל מוכיח
כי אפשר לרמות
את כל ד-,
עולם, אה לא את
ההיסטוריה. בכתבה נזכרתי
של אורי אבנרי,
לפני שתים־עשרה
שנים, שנכתבה לבהן
אחר
פעולת קיביה,
בה דובר על טוהר הנשק (אם בכלל
יתכן ודבר כזה) .בגלל אותה כתבה שברו
אז את עצמותיהם של אורי אבנרי ושלום
כהן, ובגללה ניצב אני לימינכם.
כני כוהן, פאריס

מ 1כי 1־ותפ קי דו ת
רב מע רב רר יי חת, ו ״אנגל. י -ת

למם יימי/ות עממי -כתות תלת־שנתיות
לגומרי חמישיות תירץ — כתות דו־שנתיות א
לגומרי שישיות תיכון — כתות דו־שנתיות ב׳
לגומרי שביעיות, שמיניות תיכון -
כתות חד״שנתיות

והשכלה כללית

עממי — כתות דו־שנתיות
חמישיות תיבץ — חד-שנתיות א־שישיות
תיכון -חד-שנתיות ב׳
למסיימי למסיימי למסיימי כתת ערכ שנתית

המטרה הכשרת מזכירות עצמאיות בעברית ואנגלית ופקידיס/ות ברמה גבוהה
התיעצות עם המנהל!
מ־ 7—5 ; 12—10 בערב

תל־אביב,
רחוב בן־יהודה 4ד
(פינת רח׳ פרישמן)
טלפון 220314 :

הרשמה:

9—4 ,12—8בערב

לפני שלוש־עשרד. שנה עשיתי מעשה שרק
עתה אני מצטער עליו: ויתרתי על אזרחותי
הישראלית.
בבחירות הקרובות לא אוכל לתת לכם
את קולי. נשאר ־לי רק לקוות שהקול
הבודד הזה, שאינכם יכולים לזכות בו,
לא יפגע בהצלחתכם.

ד 3חן,

ירושלים

. ..טענות רבות ניתן להשמיע נגד העולם
הזה, אך בדרך כלל הצטיין בהגינות
כלפי קהל קוראיו.
מכיוון שעורכי השבועון עשו צעד בכיוון
הפיכתו למפלגה פוליטית, מחייבת
הגינות זו את עורכיו להבהיר כיצד ינהגו
בשטח החברתי והכלכלי, בהיותם בכנסת.
דן חת, אילנות
החלטתכם להקים את רשימת העולם הזה
— כוח חדש הינד, דבר בעתו.
אני, כאקדמאים רבים אחרים, לא רציתי
לתת את ידי וקולי לאף רשימה מאלה
שהיו קיימות עד עתה. אף אחת מן המפלגות
הקיימות לא פועלת כראוי לטובת
האינטרסים של המדינה, ולא מייצגת ׳ י־כה
את האינטרסים של האקדמאים.
מובטחני שרשימתכם תדע לפעול במרץ,
בהתלהבות ובכשרון לטובת המדינה, ויחד
עם זאת תדע להעריך את הידע והפוטנציאל
המדעי הגנוז בקרב האקדמאים הישראליים,
למען יצירת אקלים מדעי ורצון ליצירה
והפעלת כשרונות.
עליכם לכלול במצעכם סעיף המדבר באופן
ברור על מעמד האקדמאים במדינה.
י. כינור, מהנדס, תל־אביב

* *י 40א? * מז אסא סן ז ס !.£אנו ס?

צ זי אאצ*
=1£ו 8? 4<:צ-זצו^זסאס &אס?003 .
? 40ן<*?צ,£מ 61ז

118 8 08

אינני מצביע עבור אורי אבנרי לראשות
הממשלה. אני מצביע
עבורו כדי שיהווה
אלטרנטיבה
לאופוזיציה.

ססאסס

איקא ישר
אלי,

תל־אביב*

אני
בטוח שבין
האוהדים והפעילים
של רשימת. העולם
הזה — ;כוח
חדש מצויים ציירים,
פסלים וגרפיקאים. ישראלי הריני
כצייר,
מציע
לארגן תע־רוכה
בה תוצגנה יצירות אלה, ואשר
כל הכנסותיה תהיינה קודש לקרן הבחירות
של הרשימה.
אני, למשל, רוצה לתרום לקרן זו, אך
אין בידי לשלם במזומנים. לכן אני תורם
חמש תמונות מפרי מכחולי לצורך זה.
ס.ג. טוברניצקי, חולון
בכוחות

משותפים

ה שעון ב על $0הפר סי םהרא שוני ם
ב אובזדב סודיון של 1$$£ו £1.$1ז 044ט£א

נצליח !

ליאץ כר,

ירושלים

הקול והכל למען העולם הזה — כח
חדש.
בתיה ששון, צפת
(הסשן י׳ענווד )6
* הקורא ישראלי הוא הצייר הידוע.
העולם הזה 1459

*־ו *6־ו 0 0

קורטברט

1/ נוסד בשנת 1790

להשיג בחנויות המובחרות
לשעונים בבל הארץ

השהסוסית

מכתבים
(המשך מעמוד )5
להעולס הזה — כוח חדש: הצלחה במאבק.
נגד
פאשיזם, נגד
קליריקליזם, נגד
סוציאל־סמרטוטיזם,
ונגד נאציונל־אונא־ניזם.

יורם
מרגו-

ליגסקי• ,תל־אביב
,לדרך בצאתכם הפוליטית, חייבים
אתם להציג לציבור
מצע שיתן תשובות
לבעיותיו של המרגולינסקי
אדם
הקטן בישראל.
למשל, עליכם לתבוע
את ביטול הצמדת המשכנתאות לאלתר.
זהו נושא שסביבו חייבים אתם
ויבולים ללכד 150 אלף בתי־אב.
במה נופל הפועל מן התעשיין, שאת
הצמדותיו ביטל לאלתר שר־האוצר של המערך
הפועלי?
אנשי העולמי הזה — כוח חדש, פה
מיבחנכם!

עופרה גולדמן,

בני-ברק

״הדו״ח לבוחר״ (העולם הזה ) 1458 הו
כיח
לי שאני נמצא בחברה טובה.

אבי שלמון,

41-ו\ו 0וז ^\1וו 3ז ₪

לכל ידידי, שהם מתומכי העולם הזה —
נוח חדש, התובעים במכתבים למערכת יתר

פירוט ויתר הבהרה ביחס למצע הרשימה
החדשה, הריני מציע לעשות כמוני: לעיין
בכרכים הישנים של העולס הזה, מאז
היוולדו ועד עתה.
אין בעיה ישראלית שלא נידונה בהם
בהרחבה, הן בענייני־חברה, הן בענייני־חוק,
הן בענייני־כלכלד, והן בענייני־מדיניות.
כתבות
העולם הזה וגילויו, משכנעים
הרבה יותר ממצעים מפלגתיים ד,נתפרים
כדי לסבר את אוזן הבוחר ולפתותו.

משאיות אינטרנשיונל בעלות הנעה קדמית x 4 4או x 6 6
8טון עד 30 טון; 130כ״ס עד 260כ״ס.

31001111

דני מאירוכיץ,

שמעון מזרחי,
גרופית שילוב נועז של ששה ציירים
וששה משוררים באלבום מהודר.
אם חובב אמנות הנך, או שירה,
או שתיהן כאחת, קנה את

11כ ב 1 1

לויד

פרוספקט חינם
תל־אכים, ת .ד4185 .

וווווו 0וווו

לש רותן*

תמיד

פוטו רפיד

אלפי מתכתבים
לפי שיטה אמריקאית

* להשיג בחנויות הספרים.

^ 11י* 1

רחום בן־יהודה 68
תל־אכיב

בי״ס ט כני תי כ 11 גי מנ סי ה הנ מני ת
הרשמה לכיתות ט /י /י״א ב מג מו ת:

רדיו-אלקטרוניקה
* טכנאות, שרטוט מכונות
* טכנא ות, שרטוט בנין
* גרפיקה -ציו ר
כולל הכנה לבחינות הבגרות
פרטים והרשמה :

במגמות:

ריאלית

הומניסטית

כימות בוקר

מ־ 10—13 בבוקר מ־ 4 — 7בערב
תל״אביג

.תל־אביב
דרך פתח ־ ת קו ה 26ג ( מו להק רי ה )
טל 244891 .

הרשמה לכיתות ט /י א, י״ב

ויד

פתח ־ ת קו ה ( 44 מו ל בי ת הדר)
טל 244891 .

תל-אביב

אני בטוחה כי תצליחו לסכל את התוכנית
שהועידו מחוקקי חוק לשון הרע
כנגדכם. עלו והצליחו!

המכוז הבינלאומי להתכתבות

גרופית *

חולון

עליכם להבליט את שני צידי המטבע
של ד,הפלייה הנהוגה בארץ: מימשל צבאי
וקיפוח עדות־המיזרח.
כבר אמר פעם יהודי חכם אחד: עם
המקפח את זולתו, אינו יכול להיות
חופשי.

סו כנו ת בלעדי ת בי שר אל: חברהל הנ דסהחקל אי ת לי שר אל ב ע״ מ, חי פ ה — תל־ אביב.
מ פיצי םבלע דיי ם: חברת וו ק ס מו בי לבע״ מ, רחוב הנ מ ל ,48 טל ,67775— 6 ,61477 .חי פ ה.
מ פי צי ם בתל־אביב: פליכ ס, רכב ואלקט רוני קהבע״ מ, ר ח׳ יצחק שדה ,34— 36 טל 27341 .

נתניה

שכר לימודמודרג !
חיפ ה
רה׳ נ ל פו ר ( 5מול הטכניון)
טל 69041 .

אכיכה שרם,
אריקה, צ׳ילי

דף נוסף
לאור
״התוכנית
של הדתיים״
כתבתכם הסודית
(הן 1ו-

לם הז!ה ,) 1456 הריני,
מציע לצרף דף
נוסף לתיק התוכניות
של השר וור־הפטיג:
איסור הדפסתם
וייבואם של
תקליטי־ריקודים, כדי
למנוע את חילול השבת בקסיבות סוף־
השבוע וכדי להילחם בשחיתות הנובעת
מהן.
דרך אגב: איסור זה יגרור הגדלה ני-
כרת של צבא־המשגיחים המיוחדים מטעם
שלטונות הדת! משגיחים בשכר מלא, כמובן•

יורם
קד מום,
שלום בפלשת

קריית־מוצקין

תמהני על עורכי העולם הזה הגיבורים,
ששפכו דמם בשדות פלשת, כמוזכר בעמיד
( 7העולם הזה ,)1456 ואילו בעמוד
13 של אותו גליון יבש כבר דמם, והם
מתרעמים על משה שרת ז״ל וממשלתו,
על שלא הסכימו לתנאי־שלום מחפירים
שהציע להם גמאל עבד־אל־נאצר.

הרצל שפיגדר, חיפה
עורכי העולם הזה, שנפגשו עם רב־סרן
עבד־אל־נאצר פנים אל פנים בחזית פאלו־ג׳וק
היו מוכנים בהחלט להיפגש עיסו
ליד שולחן הדיונים מהוד כבוד הדדי ולשקול
דרכים להשגת שלום.
העולם הזה 0459

. 1.8.91.ג&אסחיגא

י.ב.מ. נשיונל
בשבועהבא נפתחים
קורסים בוקר או ערב־לתכנו
ת והפעל ת מח שבים
אלקט רוניי ם י.ב.מ.
בהדרכת מורי ם
אקדמ איי ם

מיכון נשיונל —

* ני קוב י.ב.מ1.8.\ 1
יי:1

* קו ר ס מיו ח ד לצלום,
פתוח והסרטה; מעבדה
וסטודיו)
ה תי עצו ת
שעות היו ם

חנ ם

בכל

עזרה בסדור בעבודה
מכתבים מחיר החופש
בעיריית חיפה החלו להתרים למען קרן הבחירות
של המערך.
היות וידוע שחלק מן המפא״יניקים קופח
בעת סיווג העובדים, ויש חשש שהם יסרבי
לתרום, נמצא סידור מיוחד: עיריית חיפה
הסכימה שאפשר לתרום ימי־חופשה במקום
כסף, והיא תדאג כבר להעביר את התמורה
לקרן הבחירות של המערך.
לעובדים רבים מגיעים הרבה ימי חופשה,
וכמה מביניהם ביקשו כסף עבורם, אך
בקשתם הושבה ריקם על־ידי פקידי המנגנון.
עתה, למען המערך, נמצא הסדר מתאים.
עובדי העיריה יתנו את תשובתם על כך
ביום הבחירות.

צ. מרום,

ת 1לגבר
תן לגבר — הראוי לשמו
— את חבירה הראויה
לשמח — ״גולדסטאר״.
^ מרווה צמאון
111 ומשיבה נפש.

חיפה

דוגמה לדימוקרטיה של המערך הפועלי:
במיפעלי !סולנור מנכים ממשכורות הפועלים
לקרן הבחירות. כמו שנאמר כבר:
רוצה תורם — לא רוצה, תורם גם כן.

מילדנו 1111ר

רנזת־גן

ישן מול חדש

טל-אריאל׳

אתם עושים שרות רע לאשר, הישראלית,
כשאתם מפרסמים כתבות מן הסוג של
״דגם 65׳״ (העולם הזה .)1458
הגבר המצוי, כמו הנהג המצוי, שואף
אחר־כך להחליף את הדגם הישן שבידו
בדגם חדיש
יותר.

ה ו 1נ ^ ה

הפו^יטבניו!

מתילדה כבר,

בי״ס למיכון ויעול

יונה הנכיא ,16ת״א.
(ע״י מוגרבי)

הופיע!

רב המכר האמריקאי
המחיר 3.80ל״י

מיסודם של יוצאי הסגל האקדמי
של הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל

אני מצטער מאד,
עד הגליון האחרון
הערכתי אתכם, אבל
אם אתם מם וג?ים
לפרסם, בכתבה על
״דגם 65׳,״ את דעתה
של צוציקית
בת ,17 המשמיצה
את הגבר הישראלי
מבלי לדעת, מהחיים
שלה, אז אתם לא
סחורה.

החלה ההרשמה ללימודי יום וערב

כ ט מתכת, ייצור, מכונות, בניה, אדריכלות
__בפיקוח משרד העבודה

בניין,

צבי קופפר-

היכן ז־

ריהוט ועיצוב פני ם

קופפרכרג

בליבי נקבץ הזעם
/היכן, היכן עומד העם? /זה יומנו
הסגריר /עם בואו של השגריר.

יצחק ארמון,

יסעור

מנהיג מול מנהיג
עתה, אחרי ההיכרות האישית־כימעט (העולם
הזה ,) 1458 שעשיתי עם המנהיג

שלמה וישינסקי, אני מודיע ברבים כי אני
מוכן להצביע עבור כל מפלגה, רק לא
עבור המערך אשכול־וישינסקי.

אכרהם מלמד,

חיפה

אשכול לתיאטרון, ווישינסקי לממשלה!
זה טוב למדינה וטוב לתיאטרון.

כתיה רובין,
בשם מפ״ם ובשם סיעתנו

להשיג בחנויות לספרים
קיימת אפשרות לרכוש
הספר ב— 3.ל״י את והמשלוח על חשבוננו

תלוש הנ ח ה
נא לשלוח את הספר
״איך להרויח יותר כסף״

פסח אונגר,

בכנסיה

לת.ד ,2164 .ת״א

בפיקוח אגודת הגרפיקאים __1

פירסו ם ויחסי־ציבור

בפיקוח האיגוד הישראלי ליחסי ציבור

ועוד

עשרות

קורסים

אחרים

פרטים, הרשמה ופרוספקטים

המסגרל 62ל, ה ה פו לי מכדת
רחובמ כ

תל־אביב, טלפון 36487

! -ר כ שו מק צו עמש תל ם

השיבו

הניה וישנבפקי ויהודה קליינר,
תל־אביב

שיחה לטפונית מכפר גלעדי לירושלים
(הארץ).

המערך).

רעננה

קורסי בקרועדב

ישראל (נוו;דעת

פתיחת הקורס

נסים כג,
שושנה סחר,

חיפה

1כתובת
מצורפת המחאת דואר או צ׳ק
ע״ם — 3.ל״י

ג ר פי ק ה שי מו שי ת

באר״ישבע

כוחות האבטלה הישראלים
באש (ידיעות אחרונות).

מ פג ל ת פועלי ארץ

בפיקוח משרד העבודה

ירושלים

טעות לעולם צודקת
(מעריב).

מכונות

בפיקוח הסתדרות הטכנאים

כרג, א/נז נוולידת

אדריכלי,

ט ומפות

זכות קדימה כמדור זה תינתן
למכתכיהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתבים.

1.9.65
קבלת לקוחות בסלון בית-הספר לספרות ״דיאנד,״
יומ-יום, בין השעות 1—9בצהרים 7—3 ,בערב
בימים א׳ ,ג ,,ה .,הסלון פתוח עד 9.30 בלילה.

תא,ריינם(1בכד דיזנגוף)טל 226066 .

במרחב
מצרים
די גו ל

לבוחר
בטוב ביו ת ר :

באנשים רבים קיימת המשיכה הטבעית אל הטוב
ביותר• כל אשר יעשו וכל אשר יקנו צריך להיות
מושלם _ עבודתם, הופעתם, לבושם וכמובן גם
הסיגריה אותה הם מעשנים• אלה הם הבוחרים
ב־;נ^עין — סיגרית הפילטר הטובה ביותר _ בקופסת אמריקאית, קינג־סייז, תערובת המכסובב המהודרת -מתוצרת ״דובק״•

קולונל עבד־אל־רחמן זגלול לא הכחיש
אף אשמה מן האשמות שיוחסו לו. הוא הודה
כי אחרי פירוק האיחוד המצרי־סורי בספטמבר
1961 החל לשתף פעולה עם המודיעין
הסורי ועם שירותי המודיעין של ארצות-
הברית. תמורת שיתוף־פעזלה זה קיבל
יותר מ־ 100 אלף דולר, ומאוחר יותר —
גם מיקלם מדיני בסוריה.
לפי המחירים המקובלים, מגיעים לזגלול
מליוני דולארים תמורת שתתו. כי בהיותו
הנספח הצבאי של מצרים בביירות, הוטל
עליו לתכנן הפיכה בסוריה, שתחזיר את
האיחוד המצרי־סורי לקדמותו. הוא אף
תיכנן כמה הפיכות, שכולן סוכלו ממש
ברגע האחרון. שכן זגלול, שתיכנן כל
אחת מההפיכות, מיהר להודיע לסורים ול־מודיעין
האמריקאי על תוכניותיו. וכך קרה,
שהאיש שפיתה קצינים סוריים להתקומם
נגד המישטר היה מסגיר אותם למחרת,
ורובם הוצאו להורג.
יתכן שזגלול היה ממשיך בעבודתו זו,
עד שהיה מתגלה לאנשי המודיעין המצרי.
יתכן גם שהיה יכול להמשיך מבלי שישרף.
אך הסורים לא הניחו לו. הם שיכנעו אותו
לערוק לסוריה, כדי להשתמש בו לניגוח
מצרים ונשיאה.
הידיד שהודח. לפני כמה שבועות הודיע
רדיו קאהיר שזגלול הסגיר את עצמו לשלטונות
מצרים. החודש הובא לפני בית־משפט
צבאי והודה בכל האשמות. התובע
ביקש לדון אותו למוות .״האם אתה מבין׳
את משמעות הודאתך בהאשמות המיוחסות
לך?״ שאל אותו אב בית־המשפט .״כן;*
ענה זגלול ,״אין עונש חמור יותר מהמוות.״׳
בימים הקרובים יתן בית־המשפט את פסק־הדין.
אחרי כן יועבר פסק־הדין למארשאל
עמאר, סגן הנשיא, לאישורו. לפני שיאשר
או ידחה אותו, יישאלו קציני הצבא המצרי,
בעלי דרגה זהה לזו של זגלול, לדעתם על
פסק־הדין, כנהוג בצבא המצרי. במצרים
כולה ייתכן שרק אדם אחד — חוץ מבני
משפחתו של זגלול — יזכור אותו לטובה.
אום זה הוא גנרל מוחמד נגיב, הנשיא
הראשון של מצרים, שהודח על־ידי עבד־אל־נאצר.
זגלול היה מזכירו הצבאי בימי
שלטונו.
03 סוכן ישראלי. בעוד שמשפטו של
זגלול התנהל במחנה הצבאי אל־עבאסיה —
שממנו יצאו עבד־אל־נאצר ואנשיו לכבוש
את השלטון ב־ 23 ביולי — 1952 התנהל,
באולם אחר, משפט דומה. הגרמני וולפגאנג
לוץ, אשתו ודלדרוד וידידם פרנץ קיסוב
הובאו בפני בית־המשפט העליון לבטחון
המדינה בקאהיר, נאשמו בריגול לטובת
ישראל ובשיגור מכתבי־תופת למדענים הגרמניים
שעבדו במצרים.
״בחודש אוגוסט אשתקד נסע הנאשם
לגרמניה. הוא חזר בשמיני לספטמבר. בין
שני תאריכים אלה נפגש עם אנשי המודיעין
הישראלי וקיבל מידיהם כמאה מכתבי־תופת,
שהיו מיועדים למדענים הגרמניים במצרים.
המכתבים הוסתרו בתוך ׳ לוח עץ כפול,״
הכריז התובע.
חלק מהמכתבים המסוכנים שוגר, לפי
דברי התביעה, לתעודתו. אחד מהם התפוצץ
בפני מנהל הדואר של שכונת אל־מעאדי,
וכתוצאה איבד אחת מעיניו. לאחר שנודע
שהמכתב היה מיועד לאחד המדענים הגרמניים,
ציוו שלטונות הבטחון המצריים לא
למסור מכתבים למדענים גרמניים, לפני
בדיקה מדוקדקת. ואמנם כל המכתבים המיועדים
למדענים גרמניים עוכבו. רק שניים
הגיעו כבר באותו בוקר לתעודתם: הראשון
התפוצץ בפניו של המדען האוסטרי ג׳וזף
הייסלי והשני בפני מזכירתו של המדען
הגרמני פילץ.
במקום אחר התפוצץ מכתב שהגיע לביתו
של פועל מצרי. היה זה עבד־אל־נביא
סלאמה (עבד הנביא שלום) ,פועל שעסקן
בהעמסת חול על משאיות במדבר. בחפרו
את החול מצא סלאמה לוח עץ משונה.
דוא לקח אותו לביתו ושם גילה כי הלוח
כפול. כשפתח אותו מצא בתוכו מכתבים
עם כתובות בלאטינית.
״סלאמי. חשב שמצא אוצר,״ סיפר עחון
מצרי .״בעוד בני משפחתו עומדים לידו
פתח אחד המכתבים, ואז נשמעה התפוצצות
אדירה. אחת משתי זרועותיו של
(המשך בעמוד )10
11:1ו לרז תדר־1/1*10 .

אך אי־אפשר לרמות את כל הבריות כל הזמן.
הנשיא אברהם לינקולן

אפשר לרמות את כל הבריות חלק מן הזמן.
אפשר לרמות חלק מן הבריות כל הזמן.

אם לא נעמידו במצב לא־נוח, הוא יעקור
את שיני־החוק עוד לפני הבחירות, והכל
יבוא על מקומו בשלום.

**ד לוי אשכול לא למד את תורת
השלטון במציאות היומיומית של חברה
דמוקראטית, כמו לינקולן.
הוא למד אותה באווירה הדחוסה של קנוניות
במרכז המפלגה, במקח־ומימכר עם
עסקנים ציניים, במציאות היומיומית של
מנגנונים רודניים, המצפצפים על הציבור
ועל היחיד גם יחד.
במשך חמישים שנות עסקנות ציבורית,
מיום עלותו לארץ־ישראל ועד ליום עלותו
לכס ראש־הממשלה, קנה לעצמו שם של
אדם המסתדר יפה באוזירה מיוחדת זו.

הוא התפרסם כאדם הסבור שיש
צורך להבטיח, אך שאץ כל צורך
לקיים הבטחות.

כעבור כמה ימים הבטיח אשכול אישית
לאחד משרי ממשלתו, שהזהיר אותו בפני
תוצאות חיקוק זה, כי החוק לא יוגש לכנסת.

וכאותה
שעה עצמה נתן אשבול
את האור הירוק לשר־־המשפטים
שלו ולראש הקואליציה ככנסת,
לפעול להעברתו המזורזת של החוק
ככנסת.
בשביל אדם המתגאה בזריזותו הפוליטית
יותר מאשר ביושרו הציבורי, היה זה הישג
רב. על־ידי ההבטחות הוא מנע את התקוממות
הציבור בארץ, ואת הזדעקות העתונות
העולמית בתוץ־לארץ. החוק עבר בכנסת

זאת היתה טעות. לא עברו ימים רבים,
והוא עצמו הבחין בכך. השבועון המסויים
הכריז מלחמה, הודיע על החלטתו להקים
כוח חדש בכנסת. הציבור נרעש נוכח חוק־התועבה.
יועציו האינטימיים של אשכול
הזהירוהו כי בגלל החוק יפסיד המערך
עשרה מנדאטים בכנסת — וכי זה יהיה
סוף הקאריירה הפוליטית שלו.

מה עשה אשכול במצב זה? הוא
עשה את אשר עשה בל חייו כשנוכח
שנתקל באוייב חזק מדי:
הוא התכחש לעצמו.

ך החל השלב השני של מיבצע-
תרמית. אחרי שהצליוו לימות את כל

הוא התפרסם כאדם הסבור שאין קשר
טבעי בין מה שנאמר ערב בחירות• לבין
מה שנעשה למחרת הבחירות.
הוא התפרסם כאדם שסיכם את פרשת־השחיתות
הגדולה הראשונה במדינת־ישראל
החדשה בפסוק הציני :״לא תחסום שור
בדישו!״
הוא התפרסם כאדם המוכשר לרוקן את
כיסי הציבור לטובת מנגנון מנופח ומושחת
— מבלי להרגיז איש.
הוא התפרסם כאדם המסוגל לסיים כל
משא־ומתן, לחסל כל שביתה, לפייס כל
מפלגה, על־ידי חתימה על שטר פוליטי
ללא־כיסוי.

״הוא לא למד דבר ולא שכח
דבר״.

שפיקפק בכך עד היום, נאלץ ל־הסיק
מסקנה זו לאור מאורעות השבוע.
הם ממחישים את אמונתו של ציניקן קשיש,
הסבור כי באמת אפשר לרמות את כל הבריות
כל הזמן.
(זוהי אמונה נאיבית. אך נסיון־החיים מלמד
כי אדם ציני מאד יכול להיות גם אדם
נאיבי מאד).

הנה נתקבל ״חוק לשון הרע״.
בבל שעוברים הימים, מתגלות
עובדות חדשות על מלאכת הכחש
והרמייה שקדמה לחיקוק זה ואים-
שרה אותו.

המזכיר הכללי של אגודת־העתונאים גילה
שעוד ב־ 7ביוני, חודש לפני קבלת החוק,
הבטיח סגן־ראש־הממשלה אבא אבן בסעודה
חגיגית כי החוק קא יגיע לכנסת החמישית.
באותה שעה היתד, קבועה לשידור תוכנית
על חוק לשון הרע. מנהל קול־ישראל
הודיע לעתונאים כי התוכנית בוטלה, מאחר
שחוק לשון הרע חדל מלהיות אקטואלי.

אשכול יכול היה להסכים לתביעת האופוזיציה,
לשנות כמה מסעיפי החוק. אבל
בכך היה מרגיז את הדתיים, מקים נגדו את
דוב יוסף, ומודה בגלוי שהעביר חוק־תועבה.

גרוע
מזה: בכך היה מוותר על
בל סיכוי לחסל את השבועון ה־מסויים,
אשר השתקת קולו דרושה
לו עתה, נובח הצורך להעביר
בבר כראשית הכנסת הבאה את
חוק־השכת, חוק-המושבים, חוק־הכשרות
וחוק־הרופאים.

זאת היתה התחלתו של השלב
השלישי של מיכצע תרמית.

כולנו קיוזינו שעם מעמדו החדש יקנה
לעצמו גם שם חדש ושיטות חדשות.
קיווינו כי האיש ישכח את השיטות שהיו
יאות לעסקנצ׳יק בסוכנות היהודית, אך
שאינן יאות לאדם הנושא את התואר הרם
של ראש־ממשלת־ישראל.

טעינו.

כך הועמד לוי אשכול כפני הצורך
לעשות משהו שבל חייו שנא
לעשותו: להסיק את המסקנות
מדיכוריו.

לכן שינה את הטון — מן הקצה אל
הקצה. החוק, שעוד אתמול היה טעות מצערת,
הפך לפתע שוב חוק טוב, הדרוש
להגנה על האזרח. יתר על כן — הוא הכריז
כי כל הצדדים הוזמנו בשעתו להביע
את דעתם בפני ועדת החוק־חוקה־ומשפט
(דבר שהוא שקר גס וחצוף, לאור העובדה
שיו״ר הוועדה, משה אונא, הפר את הבטחתו
החגיגית להרשות לי להביא בפני
הוועדה בעל־פה את דעתי על הסעיפים
•־,מכוונים נגד השבועון המסדים).

זה היה שמו, וזה היה כשרונו,
כאשר נתמנה לראש־הממשלה.

על ראש־הממשלה לוי אשכול ניתן עתה
לומר, כמו על המלכים ממשפחת בורבון:

כל בינתיים עברו הימים. השבועון
\ 1המסדים הגביר את מלחמתו. אזהרותיו
הרעידו את הציבור משאננותו. כתוצאה מכך
החריפו ארגוני העתונאים את המאבק, ושלוש
מפלגות מיהרו לתבוע את כינוס
הכנסת.

בצורה חלקה ומהירה, ללא התרגשות יתרה.
אפילו האופוזיציה לא התרגשה די הצורך
כדי לגייס את חבריה, ורק מחצית הח״כים
שלה נכחו בעת ההצבעה.

כקיצור: אפשר לרמות את בל
הכריות כמשך זמן־מה.

^ ולם לוי אשכול לא לקח בחשבון
>£גורם אחד: השבועון המסויים. אפשר
לסלוח לו על כך, כי במשך כל חמישים
שנות התעסקותו עם עסקני־המפלגות לא
נתקל עוד בתופעה כזאת.
אשכול ידע כי עורכי השבועון המסויים
תמכו בו במשך שתי שנות שלטונו, בהן
הוא ירק בפרצופם ללא־הרף. מובן שלא
יכול היה להבין את מניעיו של עתון בעל
עקרונות, התומך ללא חשבונות אישיים
וללא כל תמורה בהנהגה השונאת אותו,
מתוך חישוב צונן שתמיכה זו דרושה במשך
זמן־מה כדי לסלק סכנה חמורה יותר.

לוי אשבול ראה כבך רק סימן
של חולשה וחוסר־אונים.
דוגמת ציניקאי אחר, שאל את
כמה דיביזיות יש להעולם הזה? כמה
יש לו בכנסת? הוא החליט שאפשר
בגורם כזד״ ולחוקק חוק שנועד
לחיסולו.

עצמו: קולות לזלזל
להביא

הבריות חלק מן הזמן, ערב קבלת החוק,
ניסה למחרת־היום לרמות לפחות חלק מן
הבריות כל הזמן.

פתאום גילה שלא קרא כלל את
החוק. הוא לא ידע דבר. שיקרו
לו. רימו אותו.
איש לא הזהיר אותו. דוב יוסף הוא
אסון. משה אונא הוא בלתי־אחראי. איש
לא היפנה את תשומת־ליבו לחומרת הסעיפים.
מעולם לא שמע על קיומו של חוק
לשון הרע. מה זה בכלל?
לעתונאים שבאו להתרעם בפניו, הוא
אמר באידיש, כאדם מיואש :״זה דרוש לי
כמו חור בראש!״

ואבן -חלק מן הבריות שוכנע.
יש תמיד יהודים הרוצים שירמו
אותם, המוכנים להאמין לבל תירוץ
שדוף, המאפשר להם לשמור
על שאננותם, אפילו על סף ה תהום.
גם הפעם נמצאו יהודים
באלה, גם כין העתונאים.
לפתע נפוצו שמועות: לוי אשכול מודה
בטעות. הוא ייכנס לעסק. הוא יבטל את
הסעיפים הכי גרועים. הוא יסלק את דוב
יוסף.
אם רק נשב בשקט, אם לא נרגיז אותו,

שלב זה הגיע לשיאו עם ההחלטה להקים
״ועדה ציבורית לבדיקת הביקורת שנמתחה
על החוק.״

** צם הרעיון הוא אבסורדי, לא פחות
מן ההגדרה המגוחכת של תפקיד הוועדה.
מה ייאמר בוועדה, שלא נאמר במאות
שעות הדיונים של ועדת החוק־חוקה־ומשפט?
האם נשאר בחוק זה נסתר
וחבוי, אחרי שמאות משפטנים, עסקנים ו־עתונאים
דשו בו עד לעייפה? מה יש עוד
לגלות בו?

איזה אדם המכבד את עצמו,
שאינו רוצה להגדיר את עצמו בסמרטוט
גמור, ייכנס לוועדה שכזאת?
איזה
ערך יהיה למסקנותיה של ועדה
כזאת, יהיו אשר יהיו, אשר איש לא התחייב
לבצע את מסקנותיה?

ואילו התחייב לוי אשבול לבצע
את המסקנות -איזה ערך יש
להבטחות של מר לוי אשכול ערב
כחירות?
(ומי ערב לכך שמר אשכול יהיה בכלל
קיים על הבמה הפוליטית למחרת הבחירות?)
מי שמסוגל להציע בכל הרצינות הצעה
כזאת, ועוד להטביע עליה את הגושפנקה של
ממשלת־ישראל, מעיד על עצמו שלא למד
דבר מאימרתו של לינקולן.

הוא מנסה, כאמת וכתמים, ל רמות
את כל הכריות בל הזמן.

ט כני קו ם 0
הרשמת בוגרי ח /ט /י /י ״ א
לכתות ט /י /י״א, י״ב
בשעות 9-12 ; 5—8
הרשמה גם לקורסי ערב

דדיו

טלויזי ה • אלקט רוני ק ה

ב ]ת״א. בן־יהודה
חיפה, הרצל \44

סיד ר ת זז״זיטורת־ מופיעה
בארבעהדג מי םאשר

י תרונו תי הםהם :
.1העדשה המשוכללת של חברת

] טכניק]0 111

—ו 1ו ד טו ט
411״א, בן־יהודה
חיפה. הרצל 144

נו כונו ת • א ר כי ט ק טו ר ה

. 2חלון הראיה
והנפלא.

המשוכלל

. 5המצלמה כול ה בנויה ממתכ ת
מיוחדת.

ב־ב 08£1 11ז/1ץ
־׳לס מד־מרחק

מס זשמסזו^
קד־אור זמדעזרחק אוטומטי
ל חו בבהמ תלזדם
ה מ צל מהה או טו מ טי ת
כ- 1111נ!- 11 כזו 1€ז 1 4יז 0ז ¥1

הי דו עהבעד שו תי ה
ה מ שו ב חו ת

להשיג: לבהמסחר
לזגלוכו הזיו וזרים בארץ

הרשמה גם לקורסי ערג

צדיין נאצר במכה

הדמ 117
הרשמת בוגרי ח׳־ט׳-י׳
לכתות שנתיות ודדשנתיות
כשעות 9—12 ; 5-8
הרשמה גם לקורסי ערב

מבעד לחיובים: פתרון אפשרי

פקידות
כ תי בהב מכונה

ה מ פי צי ם

א. ב רנ ד
ו בניו בעמ

ע\ד• רוט׳טילז .15 תל אגי ב, ט >.ו 42ג5

בחודש ספטמבר נפתח קורס

נ יל! בנות 1 . 0 . 1 1 .
לקבוצות בוקר וערב

11ז ז0 0 £

פרטים והרשמה .4—7.30 ,9—12 :

הגדולה בזמרות הע ם
של ארה ״ב
8ימים בישראל
הו פעהי חי ד ה
ב תל-אביב ״ תל״ א בי ב״
יו ם ה׳ 2.9 ,ב־9.30
באר-שבע ״ ק רן ״ 3.9
חי פ ה ״ בי ת רו ט שי לד״
מוצ״ ש 4.9ב־9.30— 7.30
ירו שלי ם ״ בנייני ה או מ ה ״
יו ם ב׳ 6.9ב״8.30
יגור יו ם ד׳ 8.9
בי ת שאן ״ א מ פי ״ 12.9
כ ר טי סי םבמ שרדי ם: ל אן,
רו קו קו, כנף וי ת ר המ שרדים
חירומנטיה חכמת היד־מפענחת
אופי האדם, מצבו ה־המרי,
בריאותו, קריירה, סקס,
קרימינאליות וכשרון הילד.
מעכשיו גם קורספונמציה.
ת.ד 17 .אבן־יהודה

* 11ת

(המשך מעמוד )8
סלאמה עפה ליד הדלת, ואחת מעיניו נפלה
ליד רגלו הימנית. אחיו עמד שותת־דם
לידו. ביניהם שכבו שלושה תינוקות ללא
תנועה.״
״לוח העץ שסלאמה מצא הוחבא במדבר
על־ידי לוץ, ובתוכו מכתבי התופת שלא
הספיק לשלוח,״ טען התובע.
דרישת התובע: פטק־דין מוות לכל שלושת
הנאשמים. לאור התקדימים האחרונים
בטוריה ובמשפט חיג׳אזי בישראל, ניראה
היד. כי גם קאהיר תתגלה כצמאה לדם.
על כן בא גזר־הדין כהפתעה. וולפגאנג
פילץ, שאשמתו נקבעה מעל לכל ספק,
נידון למאסר־עולם. אשתו־שותפתו נידונה
ל־ 3שנים בלבד, ואילו הנאשם השלישי זוכה.
לגזר־הדין אפשר היה לתת השבוע רק
פירוש אחד: מצרים אינה מעוניינת להתגרות
עתה בישראל, או לשלהב יתר על
המידה את יצרי אזרחיה נגד סוכנים ישראליים.
ואילו הסוכן המיסחרי פראנץ קיסוב
זוכה, כדי לא לקלקל לחלוטין את הקשרים
המיסחריים האמיצים עם החברות המערב־גרמניות
העצומות׳ שכל אחת מהן מחזיקה
סוכן־מודיע משלה במצרים.

סעודיה
א חי כהן
סלון מיוחד לכלות
שמלות חופה, צעיפים
כובעים לאמהות
ולבנים לנשים
הנחה

במרחב

לחיילות

ת״א, רח׳ נחלת־בנימין 43
__ טל פיו __ 613503

ר עיון בדיא
מלחמת תימן נמאסה על כולם, ואולי
יותר מכל — על גמאל עבד־אל־נאצר. אולם
עד כר. ,לא יכול היה אף אחד מן הצדדים
להביא לסיומה, מבלי להפסיד משהו.
הסעודים חששו שאם יפסיקו את תמיכתם
באימאם אל־באדר, יתמוטט קו־ההגנה הקדמי
שלהם, והצבא המצרי יצעד צעד גדול לקראת
פלישה לסעודיה עצמה• המצרים, מצידם, לא
יכלו להחזיר את צבאם למצרים, מבלי להסתכן
באובדן יוקרה, ומבלי להפקיר את
המישטר הרפובליקאי התימני ולוותר על
החלום של השתלטות על הנפט הסעודי.
השבוע ניראה היה, כי ההגיון הנוקשה
עשוי לגבור על שיקולי יוקרה. הרמז המעשי
הראשון ניתן באלכסנדריה, כאשר
קיבל נשיא מצרים מישלחת תימנית לשיחה
קצרה, וסירב להתחייב כלפיה על קו נוקשה
מול הסעודים. למחרת יצא בדרכו לג׳דה,
שעל החוף הסעודי של ים־סוף.
המלך פייצל, שסירב בתחילה לקבל את
המצרי, הגיע אף הוא למסקנה כי מוטב
לנצל את מצב־רוחו הנוכחי של עבד־אל־נאצר,
לנטות להביא לנייטראליזציר. של תימן.
על כן קיבל את פניו בחיוכים, העתיר
עליו ברכות לפני עלייתו לרגל למכה. מבעד
לחיוכים מסתמן פתרון אפשרי: הצבא המצרי
יחזור למצרים, הליגה הערבית תפקח על
עריכת מישאל־עם בתימן, כדי לקבוע את
צורת המישטר הרצוי לעם. ומה עם האימאם?
ידיעה קצרה ממקור סעודי אמרה כי
הוא חולה מאוד. משמע, כי תיתכן הוצאתו
מן התמונה ,״מטעמי בריאות״.
העולם הזה 1459

תצפית
במדינה העם
הודות מתחת האדמה
מודעות־הבחירות של כל המפלגות מנסות
להשכיח את הבעיות האמיתיות של המדינה.
האזרח הטורח לקראן, יכול להשלות
את עצמו כי לישראל אין בעיות,
זולת חיכוכים מגוחכים בין כמה עסקנים
קשישים, שאבד עליהם הכלח.
אך הבעיות האמיתיות של המדינה לא
נעלמו. כמו הר־געש לפני התפרצותו, הן
משמיעות מדי, פעם רעמים תת־קרקעיים.
השבוע היו כמה תזכורות כאלה, שהיה
בהן כדי לעורר מחשבה בלב אזרחים
הדואגים לעתיד מדינתם:
• כרמלה פרץ פוגרום עקוב־מדם,
כאשר המון של ישראל השניה תקף את
שוכני הגטו הערבי בעיר (ראה להלן).
היה זה סימפטום לאחת הבעיות המסוכנות
ביותר לעתיד המדינה: החרפתה המתמדת
של השינאה בין הרוב העיברי והמיעוט
הערבי במדינה, העלולה להוליד פוגרומים
מכאן ומחתרות מכאן.
הפוגרום של רמלה מבטא גם בעיה מסוכנת
שניה של המדינה: התגברות התסיסה
בקרב ההמונים הבלתי־מרוצים של ישראל
השניה. תסיסה זו מכוונת כיום נגד השכנים
הערביים, אך יכולה לפרוץ בכל
רגע נגד המישטר השולט במדינה.
• ב ג׳ ד ה נפגשו מלך סעודיה ונשיא
מצייים (ראה במרחב) .אם יצליחו לשים
קץ למלחמה בתימן, עשוי הדבר לעזור
לעבד־אל־נאצר להתגבר על השפל הזמני
בו הוא נמצא כעת, לשים קץ להפוגה
הקיימת בין ישראל ושכנותיה.
סברמת ״ גן נערך אירוע משמח
יותר — פתיחת המכביד( ,ראה ספורט).
אולם גם מופע זה מרמז על בעיה ההולכת
ומחריפה: הצורך למצוא יסוד
חדש לזיקת היהודים בעולם לישראל, אחרי
שכל ההגדרות הישנות התרוקנו מתוכנן.
• כירושלים דנה הממשלה בחוק
לשון הרע (ראה להלן) ,המבטא שני תהליכים
מסוכנים ביותר: התערערות הדמוקרטיה
והתגברות כוחם של עסקני־הדת במדינת.

הבעיות האלה תישארנה, עלולות להביא
להתפרצויות זועמות של הר־הגעש
— אחרי שכל מודעות־הבחירות, הבולעות
מיליוני ל״י, תישכחנה.

רמלה
ח סוגרו
״לא רוצים ערבים! לא רוצים ערבים!״
מאות פרצופים משולהבים שטפו את רחוב
הרצל, רחובה הראשי של רמלה, על כביש
ירושלים תל־אביב. מאות זוגות ידיים התנופפו
בתנועות זעם .״מוות לערבים!״ זעקו
כמה מפגינים שנעצרו, והוסיפו להשתולל
בתוך ניידות המשטרה.
בשכונה הערבית החשוכה לא נראתה נפש
חיה. מאחורי תריסים מוגפים רעדו מפחד
תושביה הערביים של רמלה. מדי פעם
זיעזע מטר אבנים, מלווה ביללות היסטריות,
את דממת הלילה.
ערבי ישיש, שאחר לשוב לביתו, נתקע
בין כמה מאות צעירים משולהבים, שביתרו
אותו מכל הצדדים. הוא הביט בפניהם,
לא הבין מה רוצים ממנו.
לאט־לאט נסגר המעגל. היה חסר רק
שמישהו יתן את האות .״מוות לערבים!״
נשמעה לפתע זעקה הסטרית, שקרעה את
הדממה המתוחה. מאות ידיים מכווצות לאגרופים,
ניתכו על ראשו של הישיש
שכרע תחתיו, מתבוסס בדמו.
שתי ניידות, שנזעקו למקום, הצילו אותו,
ברגע האחרון, ממוות תחת רגלי ההמון ה־ניסער.
״קדימה
לשכונת הערכים:״ ״ערבי
עובר ברחוב השוק!״ נשמעה קריאה
מרחוק. השמועה פשטה כהרף עין. נחיל
עצום של מפגינים צווחים במלוא גרונם
שסף את השוק הישן, חיפש בכניסות הבתים
ובסימטות העקלקלות, אך לשווא.
״הוא הצליח לברוח,״ צרח מישהו ,״קדימה
לרחוב של הערבים!״
״קדימה לרחוב של הערבים!״ ענו אלפיים
גרונות צרודים. ההמון פנה שוב
לכיוון הגטו הערבי הישן. ממול נראתה
חומה חיה של שוטרים חובשי כובעי-
סלדה וחמושים באלות. ההמון המשיך ב־הסתערותו.
האלות הונפו. צריחות, קללות
העולם חזה 1459

מפולפלות, וקריאות־גנאי התערבבו בקולות
הגניחה של פצועים, וקולות הצפירה של
ניידות שהגיחו מכל פינה.
״חזרה לרחוב הרצל!״ בקעה צעקה מתוך
ההמון. מאות מפגינים הסטריים פנו לאחור,
הסתערו מחדש על הרחוב הראשי,
ניפצו תוך כדי כך את חלונות הראווה
של כמה חנויות.
בתחנת המשטרה ברמלה מצא מיקלט
ערבי זקן, שלא הספיק להגיע הביתה
לפני פרוץ המהומות. הוא ישב על מדרגות

• צפה ככל רגע לנסיון נואש למנוע את הופעת ״רשימת
העולם הזה -כוח הדש״ על־ידי פרוכוקציה. מוסדות מסויימים
קיכלו הוראה למצוא ככל מחיר תואנה שתאפשר לסכך את
ראשי הרשימה כפלילים.
• דוד כן־גוריון יציע לרפ״י להכריז על הקמת סיעה כשם

״נאמני מפא׳׳י״ .בשם רפ״י, הסביר בן־גוריון, יש להשתמש רק לצורך
ההופעה הנפרדת בבחירות, אולם ראשי רפ״י אינם מוותרים על חלקם במפא״י,
ולאחר שאשכול וחבריו הסגירו את מפא״י לידי אחדות־העבודה, נשארו, למעשה,
הוא ואנשיו הנאמנים
היחידים השומרים
על מפא״י המקורית.
בן־גוריון
יסביר כי סיעת נאמני
מפא״י אינה מוותרת
על מאמציה להשיג
שוב רוב שיאפשר
לח שלטון
מלא במפא״י.

• התערכות
פעילה של ה־רכנות
הראשית
תמנע עלייתם
של מומחים לא*
יהודיים, שהתנדבו
לשנת שירות
כישראל.

המון יהודי כשעת הפוגרום
״לא נרשה שבחורה יהודיה תלך עם ערבי

התנועה הציונית הכריזה
בכל האוניברסיטות
באמריקה טל
גיוס מתנדבים מומחים
בשטח הרפואה,
הטכניקה והחינוך,
לשנת שירות בישראל.
הכוונה היתה
להתנדבותם של יהודים,
אולם לקריאה
נענו בעיקר לא־יהו־דים.
הרבנות חוששת
כי שירותם של
מומחים אלה בישו-
בי־העוליס יביא לגל
של נישואי־תערובת.

• גורמים שונים
יעשו מאמצים
להרכות
פיצול כמחנה
הערכי כישראל.
גורמים אלה יעודדו
הופעתן של מיספר
גדל והולך של רשי-
מות־מועמדים ערביות
לכנסת, כדי
להביא לכך שחלק
ניכר של הקולות הערביים
ילך לאיבוד, מהצבעה כתוצאה
עבור רשימות אלה,
אשר רק חלק קטן
מהן יעבור את אחוז־החסימה.

צעירי ה־מפד״ל
יתפלגו.
לאחר שראשי המיש־מרת
הצעירה של המפלגה,
שהם עובדים
שכירים במרכז
הקאסטל, הסכימו כי
כנציג הצעירים לרשימת
המועמדים
יופיע מזכיר המפהרוג
התאונה גראזי
הפצוע הערכי מחמוד
לגה משה קרונה,

אחד־אחד
אותם
״נהרוג
תישמע תביעה תקיפה
מהסניפים להע־התחנה,
נפחד ורועד מרוב התרגשות.
מיד כנציג הצעירים את ראש ישיבת בני״עקיבא בכפר הרוא״ה, משה צבי נריה
כנץלשל טון! תחנת המשטרה ברמלה
• ציבור העתונאים יתקשה מאד כניהול מאבק מעשי
דמתה למיבצר נצור. ניידות צופרות נכנסו
ב ״ חו ק ל שון הרע ״ .אחת הסיבות: הפירוד ביו אגודות העתונאים בערים
ויצאו, פלטו תיגבורות שוטרים, שהגיעו
השונות. האיגוד הירושלמי, המקורב לממשלה, מתנגד לפעולות חריפות. סיבה
מרחובות, מנס־ציונה, מפתח־תקווה ומירושלים•
אמבולנסים עמוסים לעייפה חמקו
חשובה יותר: ניגוד האינטרסים בין העתונאים השכירים, שרובם רוצה במאבק
בצפירות מחרישות־אוזניים.
חריף, לבין עורכי העתונים היומיים, שרובם הגדול (בעיקר בלועזית) הס
בחוץ התגודדו בני משפחותיהם של כמה
עסקני המערך. כתוצאה מחוסר היכולת להשיג הסכם, השמיעו העתונאים עד כה
מהעצורים .״איזה משטרה מלוכלכת!״ התמרמרו
אחדים ,״במקום לעצור את הערבים,
רק הכרזות, לא נרתמו למאבק ממשי.
הם תפסו דוזקא את החבורה שלנו!״
• בן־גוריון לא ירפה ממשה דין. גילויי קיביה נועדו, בין השאר, אם אסון,
אם לא אירע השבוע ברמלה
להפחיד את דיין, כי למעשה טען בן־גוריון שדיין קיבל וביצע פקודה שהיא
לא נשפך דם רב, יש להודות על כך
פשע פלילי לפי חוקי ישראל. דיין אמנם מיהר להכחיש את הטענה, אך הוא
קודם כל למשטרה. השוטרים ניסו להרגיע
הבין את הרמז, מבקש לפייס את בן־גוריון כדי למנוע גילויים נוספים על עברו.
את ההמון הנזעם, נמנעו משימוש מיותר
(המשך במעוז )14

הקורבנות זעקו !-הצעירים פרצו -השוטרים הלמו

-הסוסים הסתערו -כאשר נשמעו בירושלים:צליל•

דויטשלנד איבד אלם

נפוליון. הקיסר הצרפתי כבש את גרמניה
בלי מאמץ, הקים בה שלטון־כיבוש משפיל
ואכזרי. דור שלם של גרמנים צעירים קם
נגד כיבוש זה. מיטב המשוררים הצעירים
התגייסו לצבא תיספו בשדה־הקרב.
נוער זה לא הסתפק בגירוש השלטון הזר.
הוא רצה בגרמניה מאוחדת, דמוקראטית.
תנועת־השיחרור הגרמנית היתד, לאומנית,
מתקדמת ואידיאליסטית בעת ובעונה אחת.
אבל היא לא הצליחה. הנסיכים הוסיפו
לפלג את גרמניה, והריאקציה השתלטה
במדינה.

ף* רגע שנשמעו צלילי השיר, פרצה
^ זעקה מפי מאות המפגינים. הם יכלו
לסבול את קצין הוורמאכט, את הדגל השחור־אדום־זהוב.
הם לא יכלו לסבול את השיר.
כי צלילי ההמנון הגרמני מרעידים את
לבו של.כל אדם שהיה באירופה הנאצית.
הוא מסמל את תקופת השואה.

^ ולס ״דויטשלאנד איבר אלם״ לא
\ 4נולד כשיר נאצי. הוא נוצר, דווקא,
כשיר דמוקראטי ושוחר־קידמה. דרכו מסמלת,
יותר מכל דבר אחר, את תולדות
גרמניה במאה השנים האחרונות.
היינריך הופמן פון־פאלרסלבן כתב אותו
בשנת .1842 את המנגינה לקח מיצירה של
יחף פראנץ היידן, שחוברה למען הקיסר
האוסטרי, וששימשה כהמנון אוסטרי עד
לסוף מלחמת־העולם הראשונה (אלוהים יגן
על הקיסר
.המנונו של הופמן היה ביטוי של תקופה.
גרמניה היתד, מבותרת אז לעשרות נסיכויות
גדולות, קטנות וזעירות, שכל אחת מהן
שמרה בקנאות על עצמאותה וריבונותה.
כתוצאה מפילוג זה, הטבוע באופי הגרמני,
לא הפכה גרמניה למעצמה עולמית בשעה
שהבריטים והצרפתים התעצמו והתעשרו,
והיא נשארה ללא חיל־ים ומושבות.
הנוער הגרמני מרד נגד מציאות זו בימי

השגריר הגרמני רולף פאולס סוקר יחידה של חיל־השריון
שניצבה בכניסה לבית־הנשיא. כשהוא חיוור
ופניו קפואות, עובר פאולס על גבי השטיח האדום שנפרש לכבודו. צועד לידו מפקד־המשמר.

הווומאנט וצה״ר

***ידו של הופמן נועד למחות נגד
4^ /זה. כאשר כתב ״דויטשלאנד איבר
איבר אלס אין דר וולט גרמניה
לכל, מעל לכל בעולם!״) לא חלם
להטיף לעליונות הגזע הגרמני בעולם.
התכוון לומר: גרמניה המאוחדת מעל
מעל לנסיכים ומלכים ופיאודלים.
גם הפסוק העיקרי של הבית הראשון
נועד להדגיש רעיון זה! ״מן הנהר מאס
(בצרפת) ועד נהר ד,ממל (בליטא) ,מן האטש
(באיטליה) ועד הבלט (בדנמארק היה
זה תחום דוברי־הגרמנית, אותם ביקש המשורר
לאחד.
שש שנים אחרי חיבור השיר פרצה המהפכה
הגרמנית של .1848 היא היתה דמוק־

מצב אלם, מעל כלל
הוא ,
לכל,

מבעדלשוגיס ־35

מכפר־אתא, שנאבק עם השוטרים ברחבה
שממול בית־הנשיא, מובל בניידת למעצר.

לפתע ההמנון הישן מפי הצירים. גציגי
בנות־הברית, שנוכחו במקום, נשארו יושבים
לאות מחאה. צירי האופוזיציה הסוציאליסטית
אף עזבו את האולם.
אך דבר לא עזר. ההמנון היה יקר מדי
לגרמנים. לבסוף נמצאה פשרה: ההמנון נשאר,
אך במקום הבית הראשון, בעל הריח

זעם ההמון
דים היכו

לא שכך עדיין. לאתר שמכונית השגריר הגרמני הסתלקה, התנגשו
שוטרים ומפגינים ברחובות הסמוכים לבית־הנשיא. השוט־מפגינים
באלות ואלה ידו בהם אבנים. בין המפגינים בלטו נכים רבים.

ראטית ומתקדמת, ודוכאה על־ידי המלכים.
שירו של הופמן היה המנונה, והיא הולידה
דגל חדש, כלל־גרמני: שחור־אדום־זהוב.
המהפכה נכשלה בגלל חולשת הבורגנות
הגרמנית ופחדנותה. הופמן הוגלה. הוגה־דיעות
יהודי־גרמני בשם קארלס מארקס
הסיק את המסקנות מן הכשלון, פירסם את
המאניפסט הקומוניסטי.

ך* אעכ רו שנים רבות והמדינאי הפרוסי
/אוטו פון־ביסמארק נטל לידו את רעיון
האיחוד. כמו עבד־אל־נאצר המצרי בעולם
הערבי, ביקש ביסמארק הפרוסי להפוך את
רעיון האיחוד למכשיר להטלת ההגמוניה
הפרוסית על כל הגרמנים. בכך נעזר היונקר
הפיאודלי דווקא בסוציאליסטים, בראשותו
של היהודי פרדיננד לאסאל, ששאפו אף
הם לאיחוד זה. כתוצאה מכך קם הרייך
הגרמני (״הרייך השני״).
המנון הרייך היה שיר־הלל לקיסר, לפי
מנגינת ההמנון הנוכחי של בריטניה. אבל

בבתי־המרזח שרו האזרחים הפטריוטיים
את דויטשלנד איבר אלם, שאיבד בהדרגה
את צביונו המתקדם, הפך המנון לאומני.
הרגע הגדול של השיר בא במלחמת־העולם
הראשונה. ב־ 10 בנובמבר 1914 נערך קרב
אכזרי בערפל סמיך ליד הכפר לאנגמארק.
החיילים הגרמניים שרו זה לזה את מילות
השיר, כסיסמת־היכר. התעמולה הלאומנית
נאחזר, במיקרה זה, והשיר הפך בן לילה
לשיר־קרב תוקפני.
הקיסר נעלם בתבוסה של , 1918 ועימו
גם דגלו והמנונו. הרפובליקה, שקמה בעיר
ויימאר, אימצה לעצמה את הדגל של ,1848
וב־ 1922 הפך דויטשלאנד איבד אלס בפעם
הראשונה להמנון הלאומי הרשמי של גרמניה׳
בה שלטו הסוציאליסטים.
הוא היה די לאומני אפילו בשביל היטלר.
כשזה הגיע לשלטון, הוא החליף את הדגל,
אך לא את ההמנון. הוא רק הוסיף עליו
המנון שני: שיר הורסט וסל, שחובר בידי
רועה־זונוח נאצי צעיר אשר נהרג בקטטה

הקורבן שהתעלו

היא מפגינה, אשה בגיל חמישים.
והמשטרה גרם להתעלפותה. היא
שממול לבית־הנשיא, ושריונאי צעיר ממשמריהכבוד שהוצב לקבלת פניו של
ניגש לעזור לה. הוא הניח את ראשה על התיק שנשמט מידיה, ביקש מחבריו

הלאומני, נבחר הבית השלישי, שתוכנו מת

קומוניסטים.
דויטשלאנד איבר אלס ושיר הורסט וסל

קדם יותר :״אחדות וחוק וחופש למולדת
הגרמנית, לכך נקדיש את לבנו וידנו, ביושר
ובאחווה

הושרו תמיד ביחד, ריחפו על פני השואה.
כשמת הרייך השלישי, היה נידמה שגם
השיר מת. הכינוס הראשון של הפרלמנט
המערב־גרמני בבון נפתח במנגינה של בט־הובן.
אך כאשר התכנס הבונדסטאג בפעם
הראשונה למושב הפגנתי בברלין, פרץ

למפגינים בירושלים לא היה חשוב ההבדל
בין הבתים. דם שמעו את הצלילים, שבישרו
בשעתו את האימים, כשהם בוקעים מכלי
תזמורת צה״ל, שהופקדו בידי תזמורת־המשטרה.

פרצו קדימה.

ך! ך הגיעו

דגלים ואלות

כשיצאה מכוניתו של השגריר הגרמני, אחרי הגשת כתב
האמנה, נאלצה לפרוץ דרך בין סאות המפגינים שנקבצו
!וסביבה. הם זרקו לעברה אבנים וכרזות, ניסו לפרוץ ולהסיר את הדגל הגרמני שבחרטומה.

לחץ ההמון
נפלה ברחבה
רולף פאולס,
שיביאו מיס.

לאוזני היהודים באירופה:

במדינה
(המשך מעמוד )11
בכוח, לא הפעילו את האלות שבידיהם,
אלא במיקרים שלא יכלו להימנע מכך.
הסביר השבוע אברהם תורג׳מן, מפקד
משסרת רמלה, :אילו היינו מפעילים כוח
מייד, לא היה מנוס משפיכת דמים. לכן
בדיוניו הפוליטיים משקף העולם הזה
כמה רעיונות יסוד, הנראים לכותב שורות
אלו חשובים מכל, אף אם נחשבים הם
בנליים לכמה רציונליסטים במדינה שבה
הנס, היופי והאמונה נדחקו בתוקף מה
שניתן לכנות כ״אתה בחרתנו פרגמתי״ שדומה
על מאמיניו כמילה האחרונה באופנת
הגבריות (בין אם הדבר נעשה מן הצד
הדתי, בין אם מן הצד החילוני) ואינו אלא
פסיעה על המקום, בעוד שמחשבה מקורית
והעזה היו עשויים להביא תועלת.
בעודו סנסור, עוררו כמה ממעשיו ומחדליו
של הנשיא קנדי המנוח תרעומת רבה.
היו שכינוהו ציני ושאפתן. כנשיא הוכיח
צעיר זה דמיון ודינמיות. בחרו בו אנשים
שחלקו על חלק מדיעותיו, אך שהבינו
כמה נעלה הוא הבסיס עליו משתית הוא
את דיעותיו. מה שהלהיב יותר מכל היתד,
העובדה שדיאגנוזות מאובקות נחשבו מחדש,
שהכללות מימים עברו, שהילת־קדושה
אפפה אותן, נבדקו באומץ־לב.

ן * עולם הזה אינו מניח תמיד את דעת
( ) כותב שורות אלו. זכורה לי ההשוואה
שנערכה על גבי דפיו בין גולדווטר לבין
היטלר, או ההשוואה בין הפרת חוזה הניסויים
הגרעיניים על־ידי הסובייטים לבין
ההפיכה שביצעה, כביכול, סוכנות־הביון
האמריקאית בבראזיל. ההשוואה היתד, כמובן
חסרת כל פרופורציה. אולם מידת השפעתו
של השבועון על המדיניות הבינלאומית ועיצובה
אינה רבה, וזאת בשעה שגורל חיי
כאן, עיצוב פני המדינה בה נולדתי, ושבר,קמחה
השתתפתי, תלוי במידה גוברת והולכת
בחוות־דעתו של השבועון, הנראה לי
אחר כל הבדיקות כאי בודד בלב ים עויין.
הנקודה העיקרית שעל חודה אנו נחתכים

ניסינו תחילה להרגיע את הרוחות ולשכנע
את המפגינים ללכת הביתה לישון.״
הוסיף תורג׳מן :״רמלה היא מבחינה זו
מקום פרובלמאטי מאד.״
מי הצליח להוציא את תושביה השלווים
של עיר־הפועלים השקטה מכליהם? ״אני
עיוורת בצדקת דרכם, חסידים בעלי אמונה
וחזון, שרצו לכבוש את הארץ, ולא לגור
בה. בין אם מסכימים אנו לדרכם, שהיתר,
רצופה הגיון רב (ולא, כפי שטוענים רבים,
כוונות טובות שלא יצאו מן הכוח אל הפועל)
בין אם אין אנו מסכימים, דבר אחד
ברור: אורך ימי שלטונם וזקנתם הפוליטית
העבירו אותם על דעתם.
על בשרם עברו המהפכות הטכנולוגיות
והפוליטיות המכריעות בתולדות ימינו, וכל
אלה לא הסיטו אותם מדעתם כמלוא הנימה:
הם נותרו בעקשנות זוהרת, מה שהיו
ביום בו נגעה כף רגלם על חופה של יפו.
הם חינכו את עצמם על בעיות העבודה
העברית, תוצרת הארץ, הגדעונים, הריגול,
הסיזון, עלייה חופשית, חומה ומיגדל, הבלגה,
מאבק צמוד או מאבק רצוף. ראש הממשלה
הנוכחי עסק מיד לבואו ארצה בפישור
בין השומר לבין אגודת המגן מיסודו של
לישנסקי, ובן־גוריון לא החל את מלאכת
פירוקיו בפלמ״ח דווקא. הנושאים הללי
מהווים מושכלי־יסוד בלבם עד עצם היום
הזה, בעוד שהבעיות העיקרי־ת העומדות
בפנינו נעדרות מכל ויכוח צבורי או פוליטי.

ך* דור שעלה ובכש את מוסדות
( והישוב בכוח אמונתו הרבה (ולמרות
היותו אז במיעוט) הוריש אחריו הערצת־אלילים
לעצמו. הוא, שיחסו לסביבתו נבע
לא מעט מסלידתו מנוער־המושבות בעל־המשפחה
ועתיר־השורשים, בז לבני־הארץ
והקים לעצמו הילה של גדולה, שנועדה
לברוא לעצמו הורים במקום שהורים של
בשר לא נמצאו.
ההילה הזו נהייתה לעבודת־קודש. זו
אולי הבעייה הפסיכולוגית המעניינת ביותר
בארץ: הצעירים של היום אינם מתמרדים,

לא מבין, תהרגו אותי, אבל אני לא
מבין איזה רוח נכנסה בהם, ונגד מה
יש להם להפגין,״ טען תורג׳מן.
״נודף מזה ריח של בחירות,״ הסביר
אחד השוטרים למשמע קריאותיו הקצובות
של חלק מההמון ״בגין לשלטון!״
מנהיגים קיבלו מידיו את מתנתו, ועם זאת
אימצו לעצמם תיאוריה ססאליניסטית מובהקת,
והיא שר,ם, במו ידם, הינחו את מערכות
המלחמה. הדברים הנאמרים אודות מר
בן־גוריון, שגדולתו עמדה לו להכריז על
הקמת המדינה ולעמוד בראשה בימים המרים
והקשים, מפחיתים וממעטים את דמותו,
בשוותם לו תמונה של מין סטאלין יהודי
המנהל את מלחמת־סטלינגרד מכורסתו בקרמלין,
בעזרת אטלס של בית־ספר•

**נהיגי המדינה, מתוך איזה ליקוי
().יסודי בראיית המציאות, ומתוך עייפות
ופזיזות, הופכים את המדינה הזו לגולה
שנייה. זוהי גולה שלישית. לשתיים יצאנו
מכאן, לשלישית נכנסנו בעודנו חיים כאן.
אנו נשענים לאחור, ומתירים לדור הטרנזיסטור
ולנציגי המקח־וממכר הדתי לעשות
יד אחת, כשבתווך ניצבים, בחוסר אונים,
ללא כל פרוגרמה רעיונית, מנהיגים תשושים,
שכל מה שנותר בעולמם הוא פריעה
של חשבונות ישנים, עלובים, מחלידים. ואנו
כולנו נסחפים בעגלת הרפש, והופכים את
חיינו לחסרי השראה, לעיוות משוזע. אולם
גלות קשה מזו נכונה לנו, אם לא נעשה
מעשה של ממש.
העולם הזה, בשבועון הנושא ריעות מסו-
יימות, יכול ועשוי (כפי שעשה זאת תכופות
בעבר) להביא תועלת רבה על אף
סיפורי הסטרים־טיז, שאינם נראים כה חשובים
בשבועון שנושא על ניסו חזון רם.
אם לא נשתף עצמינו במלחמתו הסיזיפית,
ולא נתחבר אל אותם אנשים המתענים למראה
העיוות והאי־מוסריות הנעשים בנו בשם
מורשת היהדות, עסקי מקח־וממכר ופשרנות
אידיוטית, נועף, פשוטו כמשמעו, ליבב וכל
הטרזנים למיניהם, כל הבוג־ג׳ונסים הללו

מדוע אזי תומן ברשימת חשדם חזה -נוח הדש
כאשר חתפרסם בארץ הפיזמון ״בי
הפלמחניק מחפש את המחר״ חשבו
רבים על יורם קניול .,בי קניוק, איש
חטיבת־הראל של הפלמ״ח, שהשתתף
בבל הקרבות כאזור ירושלים והקסטל,
ושנפצע כפריצה לעיר העתיקה, סימל
טיפוס זה כבל ישותו. אחרי המלחמה
הקדיש את חייו לציור, נסע להשתלמות
לאמריקה, עבר שם לספרות. הוא כתב

ספר שנקרא ״היורד למעלה״ ,שהופיע
בארץ, והופיע גם בבריטניה ובאר־צוודהברית.
ועם שובו ארצה נתפרסם
במבקר־התיאטרון של ״למרחב״.
קניוק 35 בנו של מי שהיה מנהל
מוזיאון תל־אכיב, נשא בארצות־הברית
לאשה את בתו של עורך בביר של ה שבועון
האמריקני ״טייס״ .קניוק ידוע
באוהד מושבע כיותר של ארצות־הכרית.

א׳ בו ד ד בי ערן
והופכים צעקה אחת היא העיקר, וכל השאר
הופך, אם כן, מישני בלבד. כלומר, אם
לא נשכיל, ובעוד מועד, להיות מדינה
בעלת חוקה ורווית חוש־צדק, החיה בכל
רמ״ח אבריה בתוך המציאות הגיאופוליטית
של האיזור בו אנו חיים, לא נזכה לאריכות
ימים. כלומר, הסכנה המאיימת עלינו כפי
שהיא נראית לי, מביאה אותי אל דפים
אלה.
הארץ הקטנה הזו, היושבת כמאמר ליצנים׳
באמצע הדרך, זרועה קברים של עשרות
עמים עזי־נפש, שעלו עליה לכובשה. הם
חיו בה, ונעלמו מעל פני מפתה. אפילו
מבצריהם ובנייניהם נכחדו ברובם. זוהי ארץ
אכזרית שאינה רק מחסלת עמים, אלא אף
סותמת את זכרם.
עניין השלום ופעילות השלום, שהם,
אחר הכל, עיקר המעשים והמחדלים בארץ
מזה שנים רבות, הוא עניין ראשון במעלה.
הוא חשוב ודחוף יותר מרימזור דרכים
או העלאת רמת־חיים זו או אחרת. אולם
מנהיגינו אינם סבורים כך. הם ויתרו על
השלום, כשם שהם מוכרים פיסה אחר פיסה
את רוב חרויות־האזרח שניקנו בדם מלחמת־הקוממיות.
הם עייפים.
צעירים נלהבים אלה עלו ארצה וחיו בה
ללא הורים וללא שרשים, חדורים אמונה

הם אומרים כן לזקנים מהם. הם מתכסים
באיצטלותיהם, מעריצים אותם ללא גבול.
היחס להורים בארץ, שממנו נובע ללא ספק
אף היחס למנהיגים (הא בהא תליא) הופך
לבעייה בעלת מימדים אירוניים; רבי־העם
הצעירים, פקידיו׳ אלופיו ומנהליו, דרים
בדירות שניקנו למענם על־ידי הוריהם, חולמים
בנוסטלגיה על ימי־הזוהר של אבותיהם,
ומחנכים את ילדיהם ברוח החינוך שקנו
בבית אבא־אמא. צעירות בוגרות האוניברסיטה
אוסרות על ילדיהן לשתות מים לאחר
אכילת ענבים, ושוכחות מניין נובעת תמימות
מדיצינית זו.
התלות הפיזית והרוחנית, של צעירי הארץ
בהוריהם, מחזקת את ידי הקשישים וגורמת
למין אוזלת־יד רוחנית. אסור להעלות פרה
קדושה ולבחנה מחדש, שהלא בדרך זו פוגעים
בהורים. הצרה היא שהללו היו פעם
צעירים נועזים. כל מה שהם מבקשים מן
הצעירים של היום הוא לא להיות צעירים
יותר. ומה נורא עד כמה הצליחו!
הדור הצעיר, שחזר מן המלחמה כשבידו
המתנה המופלאה: המדינה, לא לחם על
דמותה. הוא הגיש את פרי עמלו כשי,
נסוג ולא ניסה, מלבד כמה תעיות עלובות
לתחום מחשבתם של זקנים, להשתתף בעיצוב
פני־המדינה, במלחמה על דמותה. ה־

במחלצות השירה, השואפים לכבוש את העולם
בשם ההבטחה משמיים עם שברייה
ביד, לא יועילו בבוא היום המר. עמים
חזקים מאתנו, שלא פחות מאתנו היו חדורים
רוח־שליחות ואמונה בצדקתם, הובסו
כשיחם הכוחות השתנה, וכשהעייפות הרעיונית
היכתה בהם. אלף מיראג׳ים לא יכסו
על חוסר־האונים של מיבצע־בורגיבה.
פעם פרצה מגפה בירושלים. הואיל והיהודים
לא נזוקו, ביקשו המוסלמים את דמם.
היהודים שיחדו את הקאדי, שבא בפני
עדתו ואמר :״בחלומי בא אלי הנביא מוחמד
ואמר לי שבגן־העדן התמוטט קיר. אלוהים
זקוק למאמינים כדי לשפצו.״ שמחו המוסלמים
ועלצו. אותו רעיון מופיע גם בכמה
אפולוגיות על כשלון מסע־הצלב השני. המסע
נכשל, נאמר אז, משום שאלוהים היד,
זקוק למלאכים, והצלבנים, בהיותם נקיים
כשלג ומטוהרים, עשויים לשמש חומר מלאכי
נפלא.
גם לנו היו, ועלולות להיות, תיאוריות
מסוג אלו על מהות הגלות ועל ייחודו של
העונש• אלפיים שנה ריחפנו על גגות העולם,
כשבלבינו האמונה שזו בחירתנו —
להיות עד ועדות לסבל העולם. עד שנטלנו
את ימות המשיח בידינו, ובאנו לכאן. אל
נחזור וניהפך למלאכים.

לאליהו יוסף 19 מכונאי תושב רמלה,
שהעיד על עצמו כי היה בץ מארגני
המהומות, יש דיעה שונה במקצת.

הסביר השבוע יוסף לכתב ״ה עולם
הזה״ :
ביום השישי האחרון נסעתי מלוד לרמלה.
ראיתי בדרך מונית של מחמוד
פאוזי, ערבי מרמלה, שנסעה מכיוון לוד
במהירות של 120 קילומטר לפחות. בשני
סיבוב,
ליד בית־זקסוהר,באו מולו
אופנועים. אילו נסע יותר לאט, יכול היה
הנהג לעצור את האוטו שלו בזמן. אבל
הוא נסע כמו משוגע. הוא לא יכול היה
לעצור בשום אופן, והיו לו שתי אפשרויות:
או להיכנס בעץ, או לסגור את
שני האופנועים. הוא עשה את הדבר
השני.
אחר כך ראיתי שאחד מרוכבי האופנוע
עף באוויר, אולי לגובה של 10 מטרים,
והשני נדבק ממש למכונית. רצתי מייד
עם החברים שלי, שהיו איתי, כדי להגיש
עזרה, וביקשתי מהערבי שיעזור לי לטפל
בהם. אבל הוא עמד שם כמו גולם, חייך
ואמר :״אני לא אשם. הם באו מולי
פתאום.״
הרגיז אותי שהוא מחייך, ושלא איכפת
לו שדם של יהודים נשפך, אבל לא רציתי
להפסיד זמן. אמרתי לחברים שלי:
״יאללה, בואו ניקח אותם אחת־שתיים למגן
דויד.״

הגענו איכשהו לבית־החולים, אבל בדיוק
באותו יום היתד, שם שביתה של האחיות
והן, במקום לעזור לנו להציל את ודיר,ם
של שני הפצועים, התחילו להתמזמז ולריב
ביניהן על כל מיני שטויות, כמו
מי יקח את הפצוע הראשון ומי יטפל
בשני. אמרתי להם :״יאללה, יותר מהר!
אתן לא רואות שהם הולכים למות? אתן
לא רואות שהבטן שלו פתוחה ורואים לו
את המעיים?״
אחר־כך, כשנודע לנו שהפצוע הראשון,
יצחק גראזי 19 מת, הלכנו למשטרה
כדי להגיד שצריך להרוג את הערבי ההוא,
מפני שזה לא היתד, תאונת־דרכים.
״נעשה ממנו חתיכות:״ אני בטוח
שהערבי ההוא רצח בכוונה. מה איכפת
לו להרוג עוד יהודי? החברים שלי סיפרו
היום שזה לא הפעם הראשונה שהוא
הרג יהודים. הוא הרג בדיוק באותה צורה
עוד שלושה יהודים. הוא עושר, את זה
בכוונה כדי לחסל לאט־לאם את כל היהודים.
בכלל,
אני לא מבין איך במדינת ישראל
נותנים לערבים רשיון נהיגה. כל הערבים
הם רוצחים, ואסור לתת להם לנהוג במכוניות,
כי הם משתמשים במכוניות שלהם
כדי להרוג יהודים.
כשהלכנו למשטרה, כדי לספר את כל זה,
ראינו אותו עומד שם, בפינה. צעקנו לו
״רוצח!״ אבל הוא שתק וחייך. זה הרגיז
אותנו מאוד ורצינו להרוג אותו בו במקום,
ועל־ידי כך לגאול את דמו של
היהודי שנרצח, אבל השוטרים גירשו אותנו
משם, בכלל, ברמלה יש הרבה שוטרים
ערבים. כל משטרת רמלה מלאה ערבים,
והם מגינים על הרוצח. הם פועלים איתו
בשיתוף־פעולה, נגד היהודים.
זאת שערוריה שאין כמוה, שנותנים במדינת
ישראל החופשית לערבים לעבוד
במשטרה. איך זה יכול להיות ששוטר
ערבי יבוא לעצור יהודי? איפה נשמע
דבר כזה?
לפי דעתי צריך לעשות מקום מיוחד
בנגב בשביל הערבים, ולהביא לשם את
כל הערבים, לסגור אותם שם, ולשמור
עליהם טוב־טוב, שלא יצאו ולא ירצחו
יהודים.
אבל הערבים הם לא רק רוצחים. הם
גם גנבים ואנסים. הם מתחילים עם הבנות
היהודיות ברמלה, ועושים מהן זונות.
יש כמה בנות שהולכות רק עם
ערבים. אבל עכשיו, אם בנות כאלה יפלו
לידיים שלנו, הן לא תצאנה שלימות. אנחנו
נעשה מהן חתיכות ונשרוף את הבתים
של המשפחות שלהן. לא נרשה
שכרמלה בחורה יהודיה תלך עם ערבי,
או אפילו תדבר איתו.
לפני כמה זמן תפסה משטרת רמלה
שני בחורים, שהאשימו אותם באונס תיירת.
הבחורים האלה חפים מפשע. הם
לא אנסו את התיירת. הערבים עשו את
זה. רק ערבי יכול לעשות דבר כזד״
אני בטוח שבחור יהודי לא ילך לאנוס
(המשך במסוד )18
חעודס חז ח 1459

ד 1״ ה

כר ״בחרו המועמדים
* *1ייהיו המועמדים של רשימת העולם הזה — כוח חדש?
!4אפשר היה לנהוג בשבועות האחרונים כפי שנוהגות כל יתר
המפלגות, ולהדליף מדי פעם שם של אישיות זו או אחרת׳ אשר
הביעה את נכונותה להצטרף לרשימה.
אולם רשימת העולם הזה — כוח חדש לא תורכב בצירה זו. על
כן גם לא נזרקו לרחוב שמות מפוצצים. המועמדים יוצגו בבת־אחת
ביום השישי הקרוב, בוועידת־היסוד של הרשימה.
לקראת נקודת־השיא הזאת עמלה מזה שבועיים ועדה בת ארבעה
אנשים, מראשי הפעילים של רשימת העולם הזה — כוח חדש. ועדת
המינויים ראיינה את המועמדים, שכל אחד מהם הצטיין
בגיזרה זו או אחרת של החזית הלוחמת. שלושה ימים לפני כינוס
ועידת־היסוד, הסתמנה לעיני חברי הוועדה תמונה ברורה־למדי של
הרשימה אשר הם היו רוצים להציג בפני באי־הוועידה, לקבלת
אישורם. אך לפני שקבעו סופית, הזמינו מספר אישים בולטים —
אשר חלק מהם כלל אינם מועמדים להופיע ברשימה, אך ידועים
באוהדים בעלי מעמד אישי גבוה — ושאלה את דעתם על ההרכב
המוצע.
לא רק. המומחים״ נשאלו לדעתם. כל המוזמנים לוועידת־היסוד
נתבקשו להמליץ מראש על אנשים הנראים להם כמועמדים מתאימים,
וועדת־המינויים בדקה את כל ההמלצות, ראיינה את המועמדים שנראו
לה מתאימים, וחלק מהם אף יוצעו ברשימת־המועמדים ביום
השישי הקרוב.
אורי אבנרי, שהוצב ללא הסתייגות בראש הרשימה, הודיע מראש
כי אינו רוצה להתערב בהרכבת הרשימה, ואף לא להשפיע על
שיקולי ועדת המינויים. כאשר הוזמן להביע את דעתו על המועמדים׳
ביקש שישחררוהו מכך. הוא כתב אל חברי הועדה:
״החלטתי שלא להשתתף בהמשך עבודתכם ולא להביע כל דיעה
עליה, מתוך אמונה שהמועמד הראשון של הרשימה חייב לעמוד
מעל לכל ויכוח על נושאים אישיים.
״אני מאחל לכם שתשלימו את עבודתכם הקשה בהצלחה,
ותרכיבו רשימה התואמת את אופי הכוח החדש וצרכיה, וזאת
תוך לקיחתכם בחשבון שלושה עקרונות אלה :
( )1שהסיעה אשר תקום בכנסת — ויהיה מיספר חבריה ככל
שתהיה — תהא מסוגלת למלא את תפקידה בכושר מכסימלי.
עליכם לקחת בחשבון את כשרונו האישי של כל מועמד, התאמתו
לתפקידים השונים הכרוכים במאבק בכנסת, נסיונו, השכלתו, ושאר
תכונותיו האישיות.
עליכם לזכור כי עבודת הכנסת אינה מצטמצמת במליאה ובויכוחים
פומביים. היא כוללת גם עבודה מאומצת בוועדות, בהן נחתכת לא
פעם בעייה שיש לה חשיבות מכרעת לגבי המדינה והאזרח. על
המועמדים לגלם את עקרונות הרשימה.
( )2שרשימת המועמדים חייבת לגלם את דמותו של הכוח החדש
בעיני הבוחר, לחזק את אהדתו לרשימה ולשכנע את המפקפקים
לבחור בעדה.
( )3שיש לקחת בחשבון את מידת ההקרבה העצמית של
המועמדים מאז הקמתו של הכוח החדש ועד היום — בהשקעת
מרצם, זמנם, מאמציהם וכספם, כל אחד לפי יכולתו — כסימן
לנכונותו להקריב את עצמו גם בעתיד ולמלא את השליחות
שתוטל עליו על־ידי הבוחר.
אקבל ברצון ובשמחה כל החלטה שתקבלו, אחרי התייעצות עם
אוהדי הרשימה מכל החוגים והשכבות. אהיה גא לעמוד בראשה,
ולפעול כמיטב יכולתי למען נצחונה במיבחן הבחירות, למען
עקרונותינו ולמען המדינה.
בהצלחה.

אורי אבנרי

רימו הכטזרגנוגז
/ארק חברי ועדת־המינויים היו עסוקים בשבוע האחרון.
משרדי מטה־הרשימה, ברחוב קרליבך 14 בתל־אביב, המו מתנדבים
מן השעות המוקדמות של הבוקר, עד חצות. בחדר אחד ריכז טיבי
גרוס את הפעולות האירגוניות, הקשורות בהקמת סניפים חדשים
בכל רחבי הארץ. בחדר אחר התכנסו הפעילים הערביים, לתכנן את
הפעולות בקרב האוכלוסיה הערבית. בחדר שלישי היו חצי־תריסר
מתנדבים עסוקים במישלזח הזמנות לוזעידת־היטוד.
רק חדר אחד נשאר ריק כמעט בכל שעות היום — ובלילה
התמלא. בחדר זה ישבה הוועדה שתפקידה להכין את ועידת־היסוד.
שוב הופגנה יעילותו המרשימה של מנגנון המתנדבים. כי האנשים
שעסקו השבוע בפרטים המקצועיים המסובכים, של הכנת כינוס
עממי גדול, לא היו ירוקים. כל אחד מהם הינו מומחה מוכר בשטח
אירגוני. כמה מהם ידועים כמבצעי אירועים ארציים, במסגרת ממלכתית
או עירונית. שוב ערך מישהו חשבון מהיר, וקבע כי את
ריכוז־הכשרונות הזה אי־אפשר היה לקנות בכסף — לו גם היה
לרשימת העולם הזה — כוח חדש סוג זה של כסף.
שני פריטים־לדוגמא ילמדו על היקף העבודה האירגונית והתיכנון,
המושקעים בהכנת הוזעידה: האם כדאי לגבש סמל לתנועה החדשה?
כיצד תיראה הבמה?
תוך יומיים היו מונחות על שולחן הוועדה המכינה הצעות של
אמנים בעלי־שם — שתרמו את עבודתם חינם. נבחרה הצעה לסמל,
ואף נקבע כיצד תיראה הבמה בליל הכנס (ראה ציור) .התוכנית
נמסרה לביצוע — והחל משלב זה היד, צורך לשלם לנגרים, לבוני־תפאורה,
לסבלים. יחד עם דמי שכירת האולם, והתקנת רשת
הרמקולים המיוחדים, תעשה הוועידה חור רציני בקופת רשינזת

העולם הזה — כוח חדש. על כן יתבקש כל משתתף בוזעידה לשלם
שתי לירות לכיסוי הוצאות אלה.
״ אנוזנו אי ת מ די ״
ך* סופו של דכר, הפעולה האירגונית אינה מטרה בפני עצמה.
^ היא באה רק כדי לאפשר למתנדבים להשיג את המטרה
הסופית: הצבעת־אמון המונית ביום־הבחירות.
לצורך זה, דרוש מאמץ מרוכז בשטח ההסברה. מפלגות אחרות
עורכות אסיפות־עם וחוגי־בית. לרשימת העולם הזה — כוח חדש
אין הכספים הדרושים לשכירת אולמות לאסיפות המוניות. אין לה
גם מאגר של מרצים־בשכר, או אנשי־מנגנון שאפשר לשגר לכל
חוג המזמין אותם להרצאה.
על כן היה צורך לסמוך עלרוח־ההתנדבות גם בשטח ההסברה.
כמה מראשי הפעילים הופיעו בחוגי־רעים, אולם הם לא יכלו
להיענות לכל ההזמנות שהגיעו. על כן עודדו את הרעיון של חר״ב
— חוג רעים בביתך. חוג המבוסם על ויכוחבין משתתפיו, כאשר
המארח משמש מנחה ומסתמך על פירסומי העולם הזה. מטרתו
העיקרית של המיבצע: להחדיר את שליחות העולם הזה לתודעת
הציבור הרחב, לגרום לוזיכוחים פוליטיים כנים, שיבהירו מדוע חייב
כל השואף לשינוי להצביע הפעם בעד רשימת העולם הזה — כוח
חדש.
גם בשטח האסיפות הנרחבות יותר הוכח שאפשר לסמור על
רוח־ההתנדבות. אסיפה־לדוגמא נערכה בליל־שבת באור־יהודה. הפעילים
במקום הפכו חצר גדולה למקום־מיפגש, התקינו אורות
וגייסו כיסאות מן הדירות השכנות.
יום קודם לכן ערכה מפלגה ותיקה וגדולה אסיפת־עם באור־יהודה.
כעבור 20 רגע התפזר הקהל האדיש. לא־כן באסיפה זו, בה
נאם שלום כהן. הקהל נשאר על מקומו מ־ 8.30 בערב, עד לאחר־חצות.
משתתפי אסיפה מטעם רפ״י, בהשתתפות ראש המועצה המקומית,
יצאו בתום אסיפתם מאולם־ד,קולנוע, והצטרפו למשתתפי
אסיפת העולם הזה.
״הם באו לפיצץ את האסיפה!״ צעק מישהו. הוא טעה. הם באו
לשמוע, להתווכח ולהבין. על ספל קפה, בדירת אחד הפעילים, נמשך
הוויכוח עד שעה מאוחרת מאד בלילה. כתום השיחה לחצו ידי
נציגי העולם הזה — כוח חדש שניים מן המנהיגים הצעירים
הבולטים ביותר של המקום, שניהם מראשי סניף מפא״י לשעבר.
״אנחנו איתכם,״ הבטיחו.
קבוצות מקומיות׳ שהביעו את תמיכתן ברשימת העולם הזה —
כוח חדש לכנסת, באו לברר אם יתכן גם שיתוף־פעולה במישור
המקומי. כי בטרם הודיעו פעילי העולם הזה — כוח חדש על
כוונתם להגיש רשימה לבחירות למועצה המקומית, הספיקו מספר
קבוצות אחרות להקים רשימות בלתי־תלויות.
באמצע השבוע התכנסו כל הנציגים יחד, כדי לחפש דרך של
שיתוף־פעולה. תופעה זו, לכשעצמה, הוכיחה כי הבחירות האלה
יהיו שונות מכל קודמותיהן, וכי גם באור־יהודה מורגש התהליך
של התעוררות אזרחית. הפעם, יש לקוזת, יצליחו להתגבר על
מינהגי הפיצול, כדי להחליף את השלטון הישן בכוח החדש.
אותה התפתחות עצמה חזרה ונשנתה באשקלון. אחד מראשי
המתנדבים, נעים גלעדי, העמיד את משרדו, את מכוניתו ואת מירצו
לרשות הרשימה. הוא נבר לתוך כיסו שלו, גייס כספים אצל
אוהדים אחרים, והחל מתקין מטה מקומי של הרשימה. תושבי־הדרום,
המעוניינים בכך, יוכלו לפנות אליו במשרד שבבניין־העיריד,
הישן, טלפון 3084 אשקלון.
גם באשקלון הועלתה הדרישה, מצד הפעילים, שלא להסתפק
במאבק על הכנסת בלבד. הם שוקלים גם את האפשרות של התייצבות
לבחירות העירוניות. אולם לפני־כן יביאו את ההצעה להכרעתה
של אסיפת־עם .״הופעתנו בבחירות המקומיות,״ הצהירו
המתנדבים ,״תוכיח כי מאחורי העולם הזה עומד באמת כוח חדש
— כוח בעל שורשים עמוקים׳ היורדים ממש אל תוך העם הפשוט,
בכל רחבי הארץ.״

הצעה לוועידה

דה בידי אחד התפאורנים הידועים בארץ, שהציע את

הסברה לערבים:^,

שנרתם לפעולות־ההתנדבות של רשימת
העולם הזה — כוח חדש, מחלק לפועלים
הערביים באזור תל־אביב כרוז־הסברה ראשון.

ראש המערכת,
שלום כהן, ב־אסיפת־העם
הראשונה של רשימת העולם
הזה — כוח חדש שנתקיימה באוון־יהודה.

אור ביהודה

עבודתו בהתנדבות. הוא משתמש בסמל העולם הזה,
האריה השואג, כנושא חוזר בקישוט הבמה. על השולחן,
הכרזה: רשימת העולם הזה — כוח חדש — לכנסת.

שואל מנוה נשק לגרמנים ואווז לסינ׳ס
** ל ז מן שלימדנו את האמריקאים איך
להתפיל מי־ים, את הקמבודים איך
לגדל אורז ואת האיטלקים איך לבשל
ספאגטי, אפשר היה עוד להתייחס לזה
בזילזול. זה הסיוע שמעניקה ישראל למדינות
נחשלות. אבל עתה הגיעה השעה לטפוח
לעצמנו על הכתף ולזקוף את הראש:
יש לנו גם מה להציע לצרפתים. וזה לא
פחות ולא יותר מאשר דוגמניות.
. !7דה: עלמה בז־פורת, לשעבר גליקסון,
דוגמנית־הצילום מיספר אחד של ישראל,
עומדת להיכלל בעונה הבאה בשורה הראשונה
של דוגמניות־הצילום הפאריסאיות.
ואחרי זה כבר אפשר להאמין עלינו הכל,
אולי אפילו שנייצר פצצת־מימן.
ואל ייקל הדבר בעיניכם. קל מאד למכור
עוזים לגרמנים, בונזראנג לאוסטרלים או
ויסקי לסקוטים. אבל תנסו פעם למכור
דוגמנית זרה לצרפתים!
עלמה עשתה את זה. נכון, זה לא היה
קל. העיסקה עוד טרם הושלמה. אבל היא
עשתה את ההתחלה. היא פרצה את המחסום,
ומעתה הדרך לכיבוש היעד פתוחה
לפניה.
היתד, זו דוריאן לי, גרושתו־בקרוב של

עידוא בן־גוריון ומלכת־דוגמניות פאריס,
שהחדירה לראשה של עלמה את הרעיון.
בביקורה בארץ לא חסכה דוריאן שבחים
למראה תמונותיה של עלמה. היא הבטיחה
לה קאריירה קלה ובטוחה על מאה אחוז,
אם רק תואיל להטריח את עצמה ולבוא
לפאריס.
אז עלמה קנתה כרטיס והגיעה לפאריס.
להפתעתה לא חיכתה לה שם תזמורת מכבי-
האש, ואפילו שטיח אדום לא פרשו לרגליה.
זה לקח לה בדיוק שעות אחדות כדי
לגלות שהיא, דוגמנית־הצילום המבוקשת
ביותר בארץ, תצטרך להתחיל בפאריס מההתחלה,
כדי שישימו אליה לב בכלל.
מישהי אחרת במקומה היתד, אולי נפגעת
ונעלבת. אבל לא עלמה. השבוע, כשחזרה
עלמה לארץ, היא יכלה לסכם דרך רבת״
תלאות של עבודת חודש בפאריס, אבל
הדרך מובילה לפחות לאיזה מקום בצמרת.

זקוקה ישיפשוף צר&תי
ך* יא באה לפאריס עם
} ן הקאמרי ועם שייקר, בן־פורת, בעלה.
אבל דוריאן לי, האשד, של עידוא, לא
היתד, שם, וגם לא אף אחד אחר .״חשבתי,״
מספרת עלמה ,״שכל פאריס מחכה לי, ושי
יטרפו אותי מיד. התברר שזה לא בדיוק
ככה.
״בארץ אני ידועה. עשיתי את כל שלבי
ההתחלה, אבל בפאריס הייתי צריכה להתחיל
הכל מחדש. להכיר את כל הצלמים
אישית, ללכת אליהם עם האלבומים שלי.
זאת היתד, אכזבה נורא גדולה.
״הייתי בטוחה שדוריאן תשלח את כל
זה לצלמים ותעשה הכל בעצמה, אבל מתברר
שהצלם מוכרח לראות את הנערה כדי
לדעת איך היא בדרך־כלל, לא לפי צילום
מיקרי אחד.״
היא הלכה לצלמים, שאמרו לד, שהיא בדיוק
הטיפוס לאופנה עילית, אבל היא באה
התיאטרון

דרר באריס
בעלמה
בו פורת

עלמה התגוררה בפאריס בדירתה
של שרה ברנארד,
המרוהטת בריהום עתיק. היא היתה מוקפת
ותזש־עשרה מראות, שנאספו בדירה זאת.

הדירה

בזמן לא טוב, חודש לפני התצוגה הגדולה
הנערכת פעמיים בשנה.
״עברתי שם עשרות צלמים,״ היא מספרת,
״אף־על־פי שיולי היא עונה גרועה, ואין
שם בכלל צלמים.״ היא היתד, אצל אסטרי,
ולפי הברק המתנוצץ בעיניה בשעה שהיא
אומרת את השם המפורש שלו, מתברר שזהו
צלם. הוא התפעל ממנה מאד, קבע לה
מועד לצילומים, ועוד לפני שהמועד הגיע
ארז את החפצים שלו ונסע לריביירה.
היא הלכה לגינסבורז׳ה, צלם מפורסם לא
פחות מאסטרי. בהתחלה הוא הסתכל על
האלבום בזילזול, והיא היתה בטוחה שהיא
לא הטיפוס שלו, אבל להפתעתה אמר לה:
״לדעתי, את יכולה להיות כוכבת. את
מאד פוטוגנית, אבל את צריכה, לקבל את
השיפשוף הצרפתי, את צריכה להישאר פה.״
הוא סיים את דבריו, הזמין. אותה לעבוד

עימו לאחר הקולקציות, ניגב את הזיעה
ממצחו, ונסע להתאוורר בקאפרי.
״אחרי זה אני בעצמי נסעתי לריביירה.
כל העסק הזה היה בשבילי אתגר. חשוב
מאד היד, לי לדעת למה לצפות ולהכיר
את כל הקונטקטים (קשרים, בעברית פשוטה)
המתאימים.״
בכל זאת היא היתר, מאוכזבת. היא הלכה
אל האשד, של עידוא, והאשה של עידוא
אמרה לה :״את צריכה להתאזר בסבלנות,
להישאר פה ולעבוד. מה יש, בארץ זה
לא לקח לך זמן?״
ואז, כשהיא היתד, כבר לאחר יאוש, היא
קיבלה עבודה אצל תרז שרדה. עיטרו לה
את הראש בתלתלים ובקבוקים, והיא הדגימה
תסרוקות. היא קיבלה בשביל זה רק
מאה דולאר ליום. היא עבדה אצל קאריטה,
בבגדי קונפקציה ובבגדי־ים.

עכשיו היא מייצאת את הדוגמנית מיספר 1שלה לצרפתים

^ ועךןךןן ^ ״הרגשתי,״ אמרה עלמה ,״שאני יכולה בהוז׳
11111/111 לט לעשות את אותה עבודה שעשו הדוגמניות
המפורסמות ביותר של פאריס. הצרה היתה שלא היה לי זמן׳.

ביום הגיעה לפאריס, הופיעה תמונתה
של עלמה בעתון־הבוקר לורור,
תחת הכותרת ״דוגמנית ישראלית ראשונה שהתקבלה לעבודה בפאריס״.

קבלת הפנים

היא קיבלה הרבה הצעות לעשות פירסו־מת
.״אבל דוגמנית טובה,״ היא אומרת,
״לא עושה אף פעם פירסומת. מכסימום
היא מדגימה מוצרים קוסמטיים.״ רצו לצלם
אותה תמונות־מין בשביל השבועון לואי,
משהו כמו פליי־בוי; אבל היא ידעה שזה
יהרוס את הקאריירה שלה, ולא הסכימה.
היא למדה שם הרבה דברים :״בפאריס
בכלל לא מתלבשים כמו בארץ. הדוגמניות
מסתובבות שם כל הזמן במכנסיים. אפילו
בשביל ללכת לקאסטל, המועדון הכי פופולארי
שלהם, לובשות מכנסיים או חצאית
עם חולצת־טריקו.
״הצעירות מסתובבות שם עם חולצת־טריקו,
שיער ארוך בסגנון השבועון אל,

חצאית קצרה מאד, או תיסרוקת־חיפושיות
מסודרת. רוב הדוגמניות של בתי־ד,אופנה
רזות כמו מקלות. הן מופיעות אצל הצלמים
במכנסיים. לחשוב שכבר חמש שנים
לא לבשתי מכנסיים ברחוב!״

מידות של אפונה

בת הדודה 5 :5־ 2
מהדוגמניות המפורסמות של פאריס, הנשואה
לווילי ריצ׳ו, אחד הצלמים המפורסמים שם.

ך י* יא למדה שם גם על דברים חשובים
| ן יותר מאשר המכנסיים. על הפנים:
״העיניים עגולות. צבע השיער בלונדי או
ערמוני. רוב הדוגמניות הן בלונדיות. הן
מצטלמות באופן טבעי לגמרי. כאילו בספונטניות,
אבל זוהי ספונטניות שעובדים עליה
הרבה מאד זמן.״
מה עוד נשמע שם? העקבים הגיעו לגובה
של עד חמישה סנטימטרים. יש שם עכשיו
המון טוויד. הדוגמניות לובשות סיגנון
קיוראד ׳ :מעיל־גשם לבן, מבריק, ומגפיים
לבנים. הבגדים נהיו הדוקים באופן מיוחד,
ואת הגרביים סורגים בצמר עבה מצבע
לבן.
לעומת זאת לא תנחשו מי^נעלם לגמרי.
נעלמו הג׳קטים הקצרים. אל תשאלו גם
מה שלום התיסרוקת הנפוחה. היא מתה.
״הצלמים שם עובדים לגמרי אחרת £אשר
בישראל,״ אומרת עלמה ,״הטכניקה והכל
שונה.״
מה המידות שלה?
״בחיי שאני לא יודעת!״
אבל בעלה, שייקה, ידע את המידות
בדיוק :״-יש לה המידות של אפונה נאה.״

ב בגא חרריוות *ת
כתות בגרות במגמות:

* הומניסטית
* ריאליסטית
* ביאולוגית
* תלמודית
קור ס דו -שנתי: שביעית ו ש מיני ת לבגרות
צוות מורי םאקדמ אי ם מ עול ה
שנות נ ס מן רבות
הצלחה גדולה ב ב חינו ת
קבוצו ת לי מוד ק טנו תבמ תי מ טי ק ה ובאנגלית
טיפול טיו טו רי א לי
אספקת ספרי םמלאה! כל ספרי ה לי מו ד וספרי
העזר
ה לי מודי ם בבוקר

הצלחה רבה
בסיוע ציוד אלקטרוני אורקולי 1(10¥1817ג) 4

תיכון ״דון״
ת״א, רח׳ אלנבי ,113
אולמי המדרשה למנהל, טל 625126 .
ובנינינו החדש:
רח׳ פנקס ,60 ליד בית החייל צפון ת״א.
אוטובוסים .61 ,62 ,22 ,28 ,27 ,26 ,25 ,5 :
* בגרות באחריות. פרטים במשרדי בית־הספר.

כמדינה

ספורט

(המשך מעמוד )14
תיירת. אם נמצא את הערבי, הזר״ ששני
החברים שלנו יושבים בגללה הוא לא
ייצא חי. נעשה ממנו חתיכות.
אנחנו רוצים שהמשטרה לא תיתן לערבים
לצאת לרחוב אחרי השעה ,8.00
מפני שהם מסוכנים לציבור. אנחנו נעשה
פד. הפגנות, ונהרום את כל העיר, עד שהמשטרה
תשמע בקולנו. אנחנו לא נסבול
שהערבים יעשו פה מה שהם רוצים.
כל שבוע אנחנו נעשה פה הפגנות.
כל שבוע ישמעו שפתאום איזה ערבי
מלוכלך מת או נעלם. אנחנו ניגמור
איתם אחד אחד, עד שלא ישאר פה אף
ערבי אחד, עד שרמלה תהיה נקיה מערבים.
בחידות אמת ויציב
זה נאמר השבוע:

• תועמלן המעיד, עזריה אדון,
על בן*גוריון :״לא כל אחד הוא צ׳ר־צ׳יל!״

ח״כ מק״י משזה סנה, על
כן־גוריון :״סכנה אמיתית לדמוקראטיה!״
• המעיד על גח״ל :״מוצר ישן
נושן.״

• גח״ל על המערך:

״הם מפגרים

בדור שלם!״

• שר האוצר, פנחס ספיר, על
מפ״ם :״למפ״ם. יש שני פרצופים!״
• עלון מפ״ם ״אמת״ ,על
גח״ל :״תרמית ושמה גח״ל.״
• ח״כ מפא״י, ישראל ישעיהו,
על הדתיים :״הדתיים הולכים אחרי
המרבה במחיר.״

• עלון

מפ״ם,
המכביה ברנשים וחתיכות
״איך, איך אירגנו היפאנים את האולימפיאדה
בטוקיו?״ ייבב חבר הוועדה המארגנת
של המכביד, השביעית. ולא לחינם.
כי האולימפיאדה האחרונה, שנערכה לפני
שנה בבירת יפאן, טוקיו, עוררה התפעלות
עצומה בקרב אלפי הספורטאים ורבבות
התיירים שבאו לחזות בה מכל רחבי־העולם.
לעומתה, נראו שאר אירועי הספורט, גם
במדינות העשירות וד,מאורגנות ביותר, חיוז־רים
מאד.
לא רק כסף רב השקיעו היפאנים החרוצים
באולימפיאדה שלהם. הם השקיעו,
בראש וראשונה, הרבה מאד מרץ ובעיקר
— מישמעת ורצון למופת.
לכן היה אך טבעי הדבר כי כל מי שיד
לו באירגון המכביד, השביעית, יעשה מיד
הקבלה בין שני אירועים אלה.
הכאלאגן. כי ביום פתיחת האולימפיאדה
של היהודים נראה היה כי המיבצע קשר,
מדי עבור המארגנים. אלף וארבע־מאות
הספורטאים, שהתרכזו ברובם בכפר המכביד,
ליד רמת־גן, התמקמו שם בקושי, באו
בטענות וטרוניות למארגנים.
האמריקאים, שהגיעו לישראל בשלושה
מטוסי בואינג, לא התאהבו בחדרים שהוצעו
להם, איימו לעזוב את המקום כלעומת
שבאו. הסטודנטיות הישראליות, שנשכרו
כדי לשרת את אלופי הספורט הזרים, התרגזו
על שהפכו אותן לשוטפות רצפות. אבל
חוץ מזה היה שמח בקייטנה הגדולה,
הבאלאגן היה מושלם.
״המכביד, נערכת כדי למשוך נוער יהודי

רפ״י :״הרבה בדיחות שמענו בזמן האחרון,
אבל רפ״י היא הטובה מכולן.״

• עלון המערך ,״איכפת״ ,על
ג ח ״ ל :״פיצול האישיות

המערך:

מצע

״קיפאון.״

עלון המערך ,״איכפת״ ,על
רפ״י :״מקהלה נבוכה בעיקבות קאפרי־זות
ותווים צורמים של הסולן הראשי.״
• מפ״ם על מצע רפ״י :״חוסר
רצינות מדהימה.״
• המערך על מצע רפ״י :״איש
לא מבין מה רוצים!״

• עסקן רפ״י, יזהר סמילנסקי,
על מפא״י :״מפא״י היא כיום מידבר

דירות של שלו שה ו ארב עהחד רי ם
החדשה.
בלב ת ל ־ אביב
לפני שאתה מחליט על קנית דירה, בדוק
וראה מה אנחנו מציעים לך עבור כספך.

רוחני ושממה אינטלקטואלית.״
• המערך על רפ״י :״פירסומיו
של רפ״י נועדו כדי להוליך את הציבור
שולל

רפ״י על פירסומי המערך:
״סילופים, כזבים וחצאי־אמיתות.״

• המערך על מצע רפ״י:

״מילים,

נושא־הדגר הפרסי
ברווז

מילים, מילים.״

חברת בנין בע״ני, רח׳ דיזנגוף ,16

• 1 1 1 - 1תל-אביב, טל 224549 ,223082 .

• המערך על גח״ל:
• ראש־הממשלה על

״זוג עקר
״רפ״י
מעליל עלילות.״

רפ״י:

• עסקן המערך, יששכר שדמי,
על מצע רפ״י :״שטויות!״

ואה׳

מפלגות

איחוד בתי־ספר לפקידות ולנגרות
תל־אביב

החשמונאים 05ו
(בפק/ח א 0ו ז הה!)?/
כיתות בוקר דו־שנתיות

בלפור 6
כיתות חד״שנתיות
כוקר או ערג

לפקידות לפקידות
למסיימי׳ ח׳ וכן ט׳ תיכון
כיתות חד־שנתיות

כיתות כוקר או ערב

לפקידות לבגרות
למסיימי י׳ או י״א תיכון

(ול מוקדמות)

עבבד־ם בורטדים
מעולם לא ראתה עוד המדינה מחזה כזה
של התרוצצות מפלגתית — בממשלה, בכנסת
וברחוב — כמו זו שנערכה השבוע
סביב חוק לשון הרע.
״המפלגות מתרוצצות כמו עכברים מורעלים,״
אמר בזילזול עסקן דתי. אך בניגוד
לעכברים, האוכלים רעל הנזרה על־ידי
אויביהם, בלעו מפלגות ישראל את
מנת־הרעל אשר הן זרעו בעצמן — כדי
להרעיל בו את אויביהן.
מה גרם להתרוצצות זו? אמר זאת בגלוי
שר־הדתות זרח ורהפטיג, בישיבת
הממשלה שנערכה השבוע ביום א׳ :״הממשלה
תתבזה יותר אם רק בגלל האיומים
של העולם הזה לצאת ברשימה מיוחדת
לבחירות תיכנע ותסכים לשינוי החוק עוד
בכנסת הזאת.״
אולם ראשי המפלגות לא היו מוכנים
לשמוע עצות מפי ורהפטיג. הם ידעו כי
חוק לשון הרע יקבע את גורלם של מנדא־
(המשך בעמוד )23

אתלט סאפרן מארצות־הברית תייר מכל קצוי העולם לישראל,״ הסביר אחד
המארגנים .״אנו עורכים את המכביה כדי
להוכיח לעולם שגם בספורט היהודים שווים
משהו,״ טען אחר.
כשצעדו המשלחות בטכס הפתיחה נשכח
הכל. נשיא המדינה זלמן שז״ר הגיע,׳
העולם הזח 14*9

התזמורות ניגנו שירי־לכת, המשלחות צעדו,
וותיקי תנועת המכבי הזילו דמעה.
הקהל חייך מרוב אושר; לא כל יום
חוזים בטכס כמו באולימפיאדה. הספורטאים
צעדו בשובבות. הדנים והשווייצים צעדו
עם מצלמות ביה ניצלו את ההזדמנות וצילמו
את האלפים שמסביבם. נושא־הדגל של

בינתיים היא הספיקה כבר לראות את רחוב
אלנבי ואת הדיזנגוף.
יש כאלה שכל הספורטאיות רצות אחריהם.
לסטיוארט לויט יש גוף של אפולו,
וכשהוא הולך כל כפר המכביד, מסובב
אחריו את הראש. מיסטר לויט ( )24 הוא
מאנגליה, וזורק כידון למרחק של שבעים

מעמד־הפתיחה החגיגי שד המכביה השביעית
קייטנה ליהודים

פרס התאמץ במיוחד, הקיף את האיצטדיון
בהליכת ברווז. בג׳אמאיקה אין לסניף מכבי
הצלחה גדולה במיוחד. מספר המשתתפים:
שנים. נושאת־דגל ואתלט. בעל ואשה. הצרפתים
נופפו בכובעים לכל עבר .״מה זה?״
התמרמר גברבר צעיר ,״למה לא באו
צרפתיות בכלל?״
חייכנים ונחמדים. קולו של נחמיה
בן־אברהם כמעט נחנק מרב התרגשות. אברהם
קריניצי, ראש עיריית רמת־גן, הסביר
לכולם כי האיצטדיון נבנה הודות לו.
הדיפלומט הגרמני אלכסנדר טרק מחא כפיים
באדיבות. המכביד. השביעית התחילה.
המוני הצעירים שהגיעו למכביר, לא חיפשו
סיבות לבואם לישראל. הם נהנו מהטיול,
משריקה אחרי חתיכות ישראליות,
ומשיזוף בשמש. אם בשביל זה צריך לרוץ,
או לקפוץ קצת, זה לא אסון. אפשר להתגבר
עליו.
מנהלי המכביד, השתדלו להבליט את
שמות הספורטאים הגדולים שהגיעו. הם
התפארו באלוף אולימפיאדת טוקיו, שהשתתף
בריצת 4X100 מטרים, ג׳רי אשוורד
ובתריסר האלופים הבריטיים.
אך האלופים היו בודדים. הרוב הגדול
היו נערים ונערות חייכנים ונחמדים, שיחד
עם עשרות הילדים הילידים, הסתכלו בהערצה
ובקינאה על המועמדים לזכות במדליות.
יש כמה שבולטים במיוחד. מי שבא מארץ
כמו הודו, זוכה באופן אוטומאטי ליותר
יוקרה מאשר מי שבא מסתם ארץ, כמו
שוויץ. רובין סלומון הוא המאושר המתפאר
בכך שהגיע מהודו.
סלומון ( )17 זורק כידון למרחק של 45
מטר. יותר הוא לא יכול. חוץ מזה הוא
גם מתאגרף. הוא זכה באליפות בית־ספרו
באיגרוף.
רובין סלומון על המכביה :״חם אצלכם
עוד יותר מאשר בהודו. איך יכול להיות
כל כך חם? חוץ מזה, נחמד כאן מאוד.
עוד לא הספקתי להתאמן כאן, אבל אני
מקווה להסתדר ולהצליח.״
ז׳אנט כוהן־צדק באה ישר מהכורש ספורט־קלוב
של פרס. בזכות השאח. לולא התערב
הוא, לא היתד. המשלחת הפרסית מגיעה
לישראל.
היא בת תשע־עשרה, ורצה כבר שש
שנים. זה די משתלם. היא כבר השתתפה
באולימפיאדה בטוקיו. כוהן־צדק :״ללא הצלחה.״

לה מתרגם־צמוד, מפרסית לערבית.
כורש עזתי לא רק עוזר לה בתרגום, אלא
גם קופץ לרוחק 6.70 .מטר. כמעט כמו
הקופצים הישראלים הטובים ביותר כיום.
הסיכויים של כהן־צדק דומים לאלה שהיו
לה בטוקיו. סוף סוף, לרוץ מאה מטר
בשלוש־עשרה שניות יכולות הרבה. אבל
העולם חזה 1459

וארבעה מטר. כעשרה מטרים יותר מההישג
הישראלי הטוב ביותר כיום.
״יש לי את כל הסיכויים לקבל מדלית־זהב,״
מסביר לויט .״יש אמנם זורק רציני
משבדיה, אבל אני עכשיו בכושר טוב.
אני חושב שזה רעיון עולמי לעשות מכביד״
אחרת מי יודע אם הייתי יכול אי פעם
לבוא הנה. ואם לא הייתי בא, אז איפה
הייתי רואה כל כך הרבה חתיכות בבת
אחת?״
סנטימטר יהודי. האמריקאים היו היחידים
שלקחו את העניינים ברצינות. במש-
לחתם ספורטאים כה רבים, שהיו מספיקים
לישראל לעשר שנים. חוץ מג׳רי אשוורד
הדגול, בא עוד ג׳ינג׳י מוצלח. דן בהר:
״אני שוחה על הגב 100ו־ 200 מטר. בגלל
זה אני כאן. אני תופס את המקום התשיעי
באמריקה, וזה לא צחוק.״ לבהר ( )20 יש גם
חבר. קוראים לו דייב סאפרן, והוא היה
כבר בבלגיה, באנגליה, בהולנד, שבדיה,
גרמניה, אוסטריה, שוויץ, איטליה ויוון. עכשיו
הוא בישראל .״לנסוע בעולם זה דבר
חביב מאוד.״ חוץ מזה הוא גם קופץ
לגובה במוט 4.40 .מטר .״זו תוצאה טובה
בשביל אתלט יהודי,״ הוא מסביר, ו״בכלל,
הרי מודדים את התוצאות בסנטימטרים יהודיים,
ואז הכל יכול לקרות.״
האמריקאים הביאו גם קבוצת כדורגל.
״מה יש? לכדורגלנים לא מגיע לנסוע לישראל?״
שאל הכדורגלן אברהם הילדברנט.
״מה זה חשוב אם יש לנו או אין לנו
סיכוי לנצח?״
להילדברנט ( )22 יש חברה שעובדת בקיוכך
הוא יכול לבקר אותה. יחי
בוץ,
המכביד!,
יש חידה בכפר. מי יודע מה זה? 800011
שלוש חתיכות מסתובבות עם הכתובת הזאת
על הגב. וזה נוח. פשוט מאוד, שואלים אותן
מה פירוש המילה, ואחר־כך שואלים גם אם
הן במקרה הולכות לכיוון הבריכה.
למי שלא יודע: בפינית קוראים לפינלנד
סואומי. כתובת כזו יש לאילנה סליגסון
היא קופצת לגבוה (,)1.35 לרוחק

מכבי
מ׳) ומדברת עברית. אנשי
(4.80
בפינלנד לא כל כך עשירים, ואינם יכולים
להרשות לעצמם לשלוחספורטאית אחת
שתקפוץ לגובה.
שתקפוץ לרוחק ושניה
צריך לחסוך.
תוך שבוע ימים יתמודד ערב־רב זה של
ספורטאים יהודיים, שבאו לכאן מכל קצות
העולם. ביניהם יש רבים שבאו בכוחות
עצמם, ללא כל עזרה ציבורית. כך זה היה
בשש המכביות הקודמות — כך זה היה
גם הפעם. וכמעט בטוח הוא כי חלק מהם
יישאר כאן לצמיתות. כי אין אירוע טוב
יותר לזווג זיווגים מאשר המכביד.,
״צחוק, צחוק,״ קבע אתלט ישראלי ,״אבל
כל מאמץ כדאי, כדי להעמיק את תודעת
הספורט בקרב הצופים המקומיים.״

*/גמפנירד */גד, רבביורדים
מבצע סוף שבוע
ב איל ת
* במלון
״מלכת שבא״ טיסה כולל
הלוך וחזור ב־
״ארקיע״ 115ל״י
* במלון ״אואזיס״
כולל טיסה הלוך
וחזור ב״ארקיע ״
— 95ל״י
הרשמה :
ת״א, טל 614567 .

טו ס ״ארקיע״ ל״ מלכ ת שבא״

לתושבי ירושלים

ט כני ק ה -גי מנ סי ה הו מני ת
מודיעים על המשך ההרשמה לכיתות בוקר ט׳׳ י׳ ,י״א, י״ב במגמות

הומניסטית

וריאלית

ומגמות מקצועיות ־ רדיו ־ אלקטרוניקה שרטוט כולל הכנה לבחינות הבגרות.
כמו כן נמ שכת ההרשמה לכי תו ת ערב.
פרטים והרשמה 17—20 ,9—13 :
רח׳ רבי עקיבא ,1בנין קולנוע רון, ירושלים.

מבצע

פרסום

מינחד
קולנוע סרטים
האהבה ב בי ת המשוגע ,

דנ טו פ לנ או ר —
משחת השינים החדשה מכילה
0178א א ^ 8 1
התכשיר המדעי החדש המחזק
את אמאיל השיניים ומחסני

מרקבון.

דנ עו פ לו או ר —
מכילה תכשיר מדעי המאושר
ע״י התאחדות רופאי השיניים

הסרטה

בארצות־הברית•

כל קונה שפופרת ״ מטר
פלואור״ מקבל חפיסת
סבון ״לימור״•

פלואור

ב תו ספת סבון היופי

נויב 111־
מו צראיכותשל

פרסום פלד בע״מ

הרשמת בוגרי ה׳ ,ט׳ ,י׳ ,י״א
לפתות ט׳ ,י׳ ,י.א, י״ב
כשעות 9-12 ; 5- 8
הרשמה גם לקורסי ערב

ד ב לגני ס ט (א מני, תל אביב־ ארצות־הברית)
ג׳רי לואים, בתור הלא־יוצלח,
הנבוך והתמים, יצר סגנון מסויים! יהיה
אשר יהיה היחס אליו. אבל סגנון זה הגיע
לעומק, לאחידות, ולגיבוש בסרטים שהוא
ביים בעצמו. בסרטיו של הבמאי פראנק
סשלין הוא עדיין שטחי מדי, בלתי־עקבי
ובלתי־מעמיק.
בהתמינז, למשל, סרט שבויים בידי גירי
לואיס, והוצג בארץ לפני כמה שבועות, הוא
משחק תפקיד של זמר, המצליח בעולם־
הבידור מבלי לדעת לשיר. בכמה תמונות
מצויינות באותו סרט הוא עומד על הבמה,
ומוציא מפיו נקישות וקולות מוזרים, שאינם
דומים לשירה אמיתית, אבל מזכירים מאוד
את היוו־יה המודרני.
בבלגניסט, סרטו של פראנק טשלין, הוא
משמיע את אותם הקולות, ללא שום סיבה,
לשם הצחקה בלבד, לכן, כנראה, הם לא
מצחיקים.
הבלגניסט הוא ג׳רי לואיס. הוא עובד
בבית־חולים לחולי־נפש, כאח שרצה פעם
להיות רופא, אבל לא הצליח משום שהיתר,
לו אהבה נכזבת, ובגלל האהבה הזאת הוא
סובל באופן פיזי מכאבים של אחרים.
כאבים כלי כסף כשאחת החולות שלו
מתארת בפני חבריה, בקטע קומי משעשע,
את מצב המעיים והכליות שלה, הוא מתפתל
מכאבים. כשאחד החולים שלו צועק,
הוא כמעט מתעלף, וכו׳.
יום אחד מנסה האהבה הנכזבת שלו
להתאבד. היא מוכנסת לבית־החולים בו
הוא עובד, ויוצרת בכך טרגדיה, משום
שאהובתו הנוכחית מקנאה. סבך היחסים
בין השלושה מתואר בקטעי שמאלץ ארוכים
וסנטימנטליים, המסתיימים כשבעל בית־החולים
דורש לגרש את הנערה, משום
שאין לה כסף.
בסוף הוא נרפא איכשהו מאהבתו ומתם־
ביכיו, ומוצא את אהובתו האמיתית, ברדיפה
דרמאטית נהדרת, שיש בה, נוסף על
האלמנטים השיגרתיים המקובלים ברדיפות
כאלה, גם אלונקות על גלגלים, עגלות סופרמרקט,
קופסות־שימורים ופחי־זבל.
יכול להיות שפראנק טשלין הוא במאי
לא רע, אבל הבמאי הטוב ביותר של ג׳רי
לואים הוא ג׳רי לואיס.

1ת״א, בן־יהח־ה | 26
סימה, הרצל 1^44

תפאורה טבעית
סופיה לורן מתייקרת משנה לשנה. בסן-
טה האחרון, ערבסק, לא רק שהיא לובשת
כמה אלפי דולאר של מרק בוהם וכריסטיאן
דיור, אלא שהיא גם משתמשת כתפאורות
של מיליוני דולארים.
אחת התפאורות המרכזיות בסרט תוכננה
בידי הלורד סנאודון, בעל הנסיכה הבריטית
מרגרט. זהו גן ציפורים, שבנייתו עלתה
חצי מיליון דולאר, והוא מכיל ציפורים
מכל העולם.
הבריטים טוענים אמנם שלגן אין שום
קשר לסרט ערבסק, ושרק במיקרה הרשו
לערוך שם כמה צילומים, אבל אנשי הפרסומת
של הסרט כמעט שאינם מאמינים
להם.
פלמנקו והורה. התפאורה השנייה היא
אוניברסיטת אוכספורד. סופיה לורן מגיעה
לשם לאחר שסיימה את כל הרדיפות המרתקות
בגן־הציפורים. היא באה לשם כדי
לפגוש את הפרופסור גרגורי פק.
את אוניברסיטת אוכספורד בנו אמנם
במאה השבע־עשרה, ולכן לא מתקבל על
הדעת שהיא הוקמה לכבוד הסרט, אבל
לעומת זה רק לפני שמונה שנים התחילו
להלבין אותה, ועכשיו, בדיוק לקראת תחילת
הצילומים, לאחר שהושקעו בה שישה
מיליון דולאר, נגמרה העבודה. הבניינים
הלבנים, המבהיקים, משביעים בהחלט את
רצונו של הבמאי. זהו הצבע הדרוש לו.
סופיה לורן, המרגלת הערבייה של הסרט,
סיימה כבר את אוכספורד, את גן־הציפורים,
את הפרופסור גרגורי ואת כל הסצינות
איתו. צילומי הסרט עומדים להסתיים, והיא
כבר צופה אל העתיד :״בעתיד אני רוצה
לשחק במחזמר, מחזמר אמריקאי אמיתי.
״בכמה מהסרטים שלי אמנם שרתי ורקדתי,״
היא מודה ,״אבל רק ריקודים מיוחדים,
טיפוסיים. בסרט האמריקאי הראשון שלי
רקדתי פלמנקו. בנער טל הדולפין רקדתי
בזוקי ירדני, ביהודית, בשנה שעברד״ רקד־

סופיה לורן ב״ערכסק״
לרקוד, ולא ערומה

תי הורה ישראלית, ובאחד הסרטים האיטלקיים
הראשונים שלי רקדתי ריקוד פרוע,
עם מעט מאוד בגדים. אבל אף פעם לא
רקדתי עם בגדים מפוארים, במחזמר אמיתי.״
רצונותיה של אשד, כמו סופיה לורן
מתגשמים בדרך כלל עור לפני שהיא מספיקה
להגות אותם. כבר בשנה הבאה היא
תשחק במחזמר גדול שיופק בידי בעלה,
קארלו פונטי, ויוסרט בבראזיל.
ישראל אדביון טועה
ממפיק בשם טימוטי רידסון, אפשר
לצפות שיהיה בעל כרס ממולאת בקודיארים,
משקפיים עגולים ומבט קשוח של בעל
הון אמריקאי. אבל אין לו לא זה, ולא
זה, ולא זה. יש לו מבט קשוח של בעל
הון אנגלי, ופנים בלונדים וצעירים של
מלאך. אנגלי מאוד.
הוא בא לארץ כדי לראות אם אפשר
לעשות כאן כמה סרטי־טלביזיה על המזרח
האקזוטי. הוא לא מצא כאן אקזוטיקה,
אבל הוא מצא את בטי קנוט.
״מישהו הזכיר אותה באיזה שיחה,״
הוא מספר ,״הסיפור שלה מצא חן בעיני.
יש בו הכל. יש בו פעולה, סיפור אנושי
של אשה, טרגדיה הומאנית, ואמת. החלטתי
לעשות מזר, סרט.״
היה משהו. מיד התחיל לפעול :״התקשרתי
עם כל מיני אנשים שהכירו אותה.
הם סיפרו לי עליה. היא לא הייתה גיבורה.
היא הייתה אישיות דינאמית. היא
הייתה מוכרחה לחיות בפעולה מתמדת.
״בגיל ארבע עשרה היא הצטרפה למאקי
בצרפת. כשהמלחמה נגמרה היא הצטרפה
ללח״י. היא הסתובבה עם פצצות שעון,
ניסתה להפציץ את הפרלמנט הבריטי,
ואת כל השרים. אחר כך היא עברה
לישראל והמשיכה להילחם. כשהמלחמה
נגמרה, היא המשיכה להתרוצץ בין צרפת
.ישראל ללא מנוחה, עד שהשתקעה בבאר־שבע
בבאר ההזדמנות האחרונה ושם מתה.
היה בה משהו שלא נתן לה מנוח, ואני
רוצה למצוא מהו הדבר הזה.״
אחרי שהוא ימצא את זה הוא ייקח שני
סופרים שיכתבו לו את התסריט. למה
שניים? ״כל אחד יכתוב סיפור טוב. אני
אצרף את שני הסיפורים וייצא לי סיפור
טוב מאוד. חשבון מתמטי פשוט. ואם
שניהם יכתבו סיפורים גרועים אני אחבר
את שני הסיפורים ויצא לי סיפור בינוני.״
זה לא מתמטיקה אנגלית. זה ההומור
האנגלי.
״זה יהיה סרט גדול,״ הוא מבטיח,
״בגודל של חמישה מיליון דולאר.״ זה
לא הרבה. סרט מסוג זה דורש ערים
הרוסות, רחובות שלמים מלאי חורבות.
הוא דורש יריות, הפצצות, פצועים והרוגים.
כיוון שאי אפשר להרוס את ירושלים
בשביל הסרט, צריך לבנות ירושלים חדשה.
ויבוחים וסקנדלים. ומה תגיד על זה
האימפריה הבריטית? ״הם יתנו לי לעשות
את זה כי לא תהיה להם ברירה. בכלל
אני שמח לעשות סרט שיגרום שם לוזיכוחים
וסקנדלים. זאת עובדה, הרי, שאנגליה עשתה
טעויות, ולא פעלה תמיד בצורה הנכונה. לא
שאני מתלונן על זה, אבל אני לא רואה שום
סיבה, כאנגלי, לא לעשות סרס המראה
את זה.״
העולם הז ה 1459

אמנות תיאטרון טעות במי פר
יום א׳ כניו־יורר! (מאת: נורסן קרסנה.
בימוי: יואל זילברג. תיאטרון הב־מה) בחור״

רה צנועה, שאינה רוצה לשכב עם החבר
שלה, בורחת אל דירתו של אהיה. היא
שואלת את האח אם מותר לשכב עם גברים
לפני הנשואין, או לא. האח אומר לה שלא,
ושגם הוא לא עושה את זה.
היא יוצאת לרחוב ופוגשת שם גבר זד.
היא לוקחת את הגבר לבית אחיה, כי האח
לא בבית, והיא רוצה לתקן לגבר את
המעיל שלו.
היא נכנסת לבית ומגלה שם חזייה,
שאינה שייכת לה. כל עולמה מתמוטט
עליה. היא מבינה שאחיה שיקר לה, ונופלת
לזרועותיו של הגבר הראשון המזדמן לה
— אותו הגבר שהביאה לביתה.
אבל באותו רגע, לפני שהספיקה לשקוע
בזרועות החדשות, מופיע בדירה החבר
הישן שלה• הוא התחרט על כל מה שרצה
לעשות לד, לפני החתונה, ומבקש את ידה.
אבל היא לא כל־כך לבושה, וכן גם
הגבר הזר הנמצא איתה. לכן היא מספרת
לאהובה הראשון שאהובה השני הוא אחיה.
אלא שבדיוק באותו הרגע מגיע לשם האח
האמיתי.
מסבירים לאח שהוא לא האח, אלא החבר

פרידלנד ועזיקרי ב,,יום א ,״
לאהוב, ולא לבושה

של האח. האח מבין את המצב, אבל כשמספרים
לאהוב, בסוף ההצגה, את המצב
האמיתי, הוא מסרב להבין. הוא הולך. הנערה
נשארת כמו שהיתר, בהתחלה, בזרועות
החדשות של הגבר הזר.
מחזה הטעויות הקלוש הזה מבויים בקצב
ובחן על־ידי יואל זילברג. התפאורה שנבנתה
בידי לידיה פינקוס יפה ומעניינת, ומישחקם
של דליה פרידלנד ונסים עזיקרי חי ועליז.
חבל שכל אלה לא מצאו נושא אחר לעסוק

מאחורי הקלעים
• כמה מהתיאטרונים המשחקים בערי
השדה, כמו תיאטרון העונות, החמאם,
התיאטרון העממי, התיאטרון הוורוד, ועוד
שורה של אמרגנים, החליטו להחרים ערים
מסויימות (הרצליה, נתניה, כפר־סבא ועוד)
המטילות מסים על הופעות תיאטרון.
• העיתונאי יאיר קוטלר עורך כבר
חודש וחצי סידרת כתבות על התיאטרונים
הישראלים. הסדרה עוררה שורה של הכחשות
עוד לפני שנכתבה. בין השאר יהיה
בה סיפורם של אנשי התיאטרון אוהל,
שנפגשו עם העיתונאי בבית פרטי, כדי
להשמיץ את ההנהלה.
• תוף שבוע ימים תיפול דה,חלטה
אם יקום מועדון פוליטי, שייקרא מועדון
לשון הרע, או לא.
ה צי ע למבקר־המדינה

לקיים את רביזור כהצגת־חובה לעובדי־המדינה.

עו ב הטן
•סוד״ם שריו״ם
בכפר המכביד, אין חדש. אלף חמש מאות
יהודים שריריים, חסונים, בריאים וזקופי־קומה
מסתובבים בבגדי־ים זעירים, ופשוט נעים
להיווכח שוב ושוב כי עם־ישראל הוא עם״
סגולה.
הרגשה טבעית ונפלאה שוררת בכל. היהודים
האנגליים שונאים את היהודים האמריקאיים,
והיהודים האמריקאיים שונאים את היהודים
האנגליים. היהודים הדרום־אמריקאיים שונאים
את שניהם, ומתלוננים בפני המארגנים שיש
הפלייה גזעית. בערב הראשון, כשהראו להם
את המזרונים שעליהם יבלו את עשרת הלילות
הבאים, הם התלבשו מיד והתקרבו בצעדים
מאיימים ללישכה של עורך־הדין אברהם תורי,
יושב־ראש אגף־האיכסון־והאירוח, ואיש חשוב
מאד.
״למה?״ שאלו אותו הדרום־אמריקאיים בקול
מאשים, והכאב היהודי ניבט בעיניים.
״סלחו לי, מה למה?״ שאל עורך־הדין תורי.
!למה נתנו לאמריקאים ולאנגלים מזרונים
רכים, ולנו מזרונים קשים?״
מיד יצאה הפקודה לקחת מהאנגלים והאמרי קאים
את המזרונים הרכים, ולתת אותם לדרום־
אמריקאים.
למחרת באה קבוצה דרום־אמריקאית חדשה,
והמארגנים הראו להם בגאווה את המזרונים
הרכים. הם החווירו, התלבשו מיד בחזרה,
וניגשו לעורך־דין תורי .״למה?״ שאלו הדרום־
אמריקאים החדשים בקול מאשים, ובעיניהם
ניבט הכאב.
״תסלחו לי, מה למה?״ התרגז עורך־הדין,
״הלא יש לכם מזרונים רכים!״
״זה העניין,״ ייבבו הדרום־אמריקאים ,״למה
נתנו לאמריקאים ולאעלים מזרונים קשים, ולנו
רכים?״
כאמור, בכפר־המכביה מסתובבים 1500 יהו דים
שריריים, חסונים, בריאים, זקופי־קומה
ומתוחי־חזה. אבל ביניהם מסתובבים 5000 יהודים
לא־שריריים, לא־חסונים, לא־בריאים ולא״
זקופי־קומה. הם חברי האכזקוטיבה העולמית.
אף אחד אינו יודע מה זה בדיוק, אבל אין ספק
שזה שם המעורר השראה.
עורך־הדין תורי, למשל, הוא חבר האכזקוטי־בה
העולמית, והוא מאד גאה על זה .״בסד־הכל
אני חבר האכזקוטיבה העולמית!״ הוא
נאנח בענווה, בתקווה שהשומע יפער את הפה
בתדהמה.
הוא צחק ברוחב־לב לבורותי, כששאלתי מי
זאת האכזקוטיבה העולמית .״זה כמו שאת שואלת
מי זה עורך־דין תורי,״ הוא הסביר לי.
״מי זה עורך־דין תורי?״ שאלתי, כי עד אז
לא ידעתי שזה הוא, ושהוא חשוב כזה. עכשיו
אני יודעת, כי הוא אמר לי. קודם־כל הוא עורך-
דין, וזה חשוב. חוץ מזה היה פעם איש אחד
שגילה שחיתות בבחירות האחרונות לעיריית
רחובות, ובגללו נפסלו הבחירות. האיש הזה,
רבותי, היה עורך־הדין תורי בעצמו. בימים
אלו הוא גם חברי ועדת־הבחירות המרכזית
לכנסת השישית, ובשעות־הפגאי שלו הוא משגיח
שהיהודיות השריריות של המכביד. לא
תסתננה לחדרים של היהודים השריריים, כי
אחרת עוד יהיו ילדים שריריים ואסון גדול
למדינה.
הוא יודע שזו עבודה קשה מאד ואחראית,
ולכן יש לו צוות מרגלים, וגם הוא עצמו אורב
לא־פעם ליהודיות השריריות .״הנה, רק ביום
החמישי האחרון,״ נזכר בזעזוע חבר־האכזקוטי־

בה ,״הודיעו לי שבחורה נמצאת בחדר עם
חמישה בחורים ביחד. ללא היסוסים פרצנו מיד
את הדלת, ואמנם לא טעינו. היא היתה חצי־עירומה.
לא חיכינו רגע וגררנו אותה, כמו שהיא,
ישר החוצה. אנו, במדינת־ישראל, לא
נרשה שמה שקרה בטוקיו יקרה גם אצלנו!״
״מה קרא בטוקיו?״
״את מתלוצצת !״ הוא נעלב.
״אני מתביישת ונשבעת שאני לא יודעת.״
״נו, המיקרה עם השחיינית האוסטראלית,״
הוא כעם.
״כן, נכון נכון,״ עניתי בהתלהבות, ועד היום
אני משתגעת לדעת מה קרה עם השחיינית
האוסטראלית. אבל אין ספק שדבר כזה כמו
שקרה עם השחיינית האוסטראלית לא יקרה בישראל,
ואסור שיקרה.
חדרי־היהודיות נמצאים במרחק 500 מטר
מחדרי־היהודים, ומי שמקבל יותר משתי נזי פות
על התנהגות לא־מוסרית, לא משתתף יותר
בתחרויות .״התנהגות לא־מוסרית זה להיתפס
בצורה לא־מוסרית בחדרים,״ הסביר לי עורך־
הדין מהאכזקוטיבה ,״אבל לעומת זאת אין לנו

אלוף אוברלנד ,״אל תדאג, אתה לא תצטרך
ללכת בחזרה.״
חבר־האכזקוטיבה תורי נכנם לחדר־האוכל
במרוצה .״מה קרה?״ שאלו אותו בבהלה חברי-
האכזקוטיבה העולמית.
״אני רץ לתל־אביב,״ השיב תורי ,״יש כבר
תוצאות?״
״תוצאות למה?״ שאלתי.
״הזמנו לכפר משלחת מדעית בת 10 אנשים
מאוניברסיטת קליבלנד, שתבדוק את הלב ולחץ־
הדם לפגי ואחרי.״
״לפני ואחרי מה?״ שאלתי, אבל תורי כבר
היה בתל־אביב.
בלי תורי נראה חדר־האוכל ריק וקר, מלא
יהודים שריריים שלעסו בקול, במלתעות־ברזל,
כרוב. אבל בבריכה היה שוב חם ונעים. השג ריר
הבראזילי שתה מיץ־תפוזים, ולבש חולצת
תכלת .״מקאפרי,״ הוא סיפר.
אלואיזיו גווידם רג׳ים ביטנקורט ההי שזוף,
ונראה בראזילי במכנסיים הלבנות שלו .״אה,״
הוא נאנח בעניים עצומות ,״ספורט זה דבר
נפלא.״
שאלתי את האדון־השגריר באיזה ענף־ספורט
הוא עוסק.
״יש לי מכונית־ספורט,״ ענה השגריר.
ואז בדיוק הידהד.הרמקול מעל מרחב הדשא
של הבריכה:
״האיש עם בגד־הים בפסים כחולים־אדומים
מתבקש להיכנס למ שרד ...שכחת אותם!״
חיכינו וחיכינו, ואחר־כך בא הלילה, אבל
שום איש בלי בגד־ים לא יצא מהבריכה.

עצות ונואם בחידות

המשלחת ההודית בפתיחת המכבייה
שום התנגדות שהבחורים והבחורות יעשו מה
שהם רוצים על הדשא מול החדרים.״
פתאום עבר קארלום פישבאיין, ראש המש לחת
המקסיקאית. לידו צעדה בת־זקוניו. ארבע
הבנות הקודמות נישאו במכביות הקודמות.
״השיטה שלי,״ הוא אמר בגאווה ,״זה לקחת
בת לכל מכביה. תמיד אני חוזר בלעדיה.״
בחדר־האוכל ישב הנרי ויטנברג מארצות־הברית,
אלוף־העולם־לשעבר בהיאבקות, מישקל
כבד, ואכל כרוב. כל יהודי שרירי מקבל 3000
קאלוריות ליום. במיטבח יושב איש מיוחד,
דוקטור ויגיק, האחראי על הקאלוריות. כי, למשל,
קורה שיהודי שרירי אחד שונא כרוב.
התפקיד של דוקטור ויניק הוא למצוא מיד
תחליף. הוא לוקח גזר, עושה מיד חישוב מהיר
כמה שוקל גזר, שצריך למלא מיכסה של 200
קאלוריות, ובמקום הכרוב, נותן את המירשם
לטבח. הטבח נותן אותו לאחראי על האספקה,
האחראי על האספקה לירקן — הירקן לקמעונאי,
ובסוף מקבל היהודי השרירי השונא כרוב —
כרוב. כי בקיץ אין גזר.
אבל הנרי זיטנברג, אלוף־העולם, אוהב
כרוב .״הייתי חזק כשהייתי צעיר,״ הוא אמר
בפה מלא כרוב ,״עזרתי לאוניברסיטת גיו־יורק
לנצח את אוניברסיטת קליבלנד במשך
שלוש שנים.״
״באמת?״ שאל בנימוס פרד אוברלנד, גם
אלוף־עולם בהיאבקות ,״באיזה קבוצה היית?״
״או, שתוק!״ נתן לו בוקס ידידותי בבטן
האלוף ויטנברג .״אגב, שמתם לב שהמרחק
בין חדר־ההלבשה ומיגרש־התחרות הוא עצום?״
״אל תדאג בני,״ החזיר לו בוקס ידידותי ה
הבחירות
בדלת והמצב מחמיר מיום ליום.
אם לא יתוקן מיד המצב, תתמוטט הדמוקראטיה
ועם־ישראל יידון לכיליון.
בעיניים שחורות כאלו משקיף על העולם,
דוקטור יוסף נדבה, ממפרסת־ביתו ברמת־גן.
הוא מרצה לתורת המישטרים באוניברסיטת
בר־אילן, ובזמנו הפנוי מלמד אגשים לנאום.
המצב בארץ חמור, לדעתו, כי הנואם הישראלי
אינו יודע להתבטא. חברי־הכנסת מגמ גמים
ללא־בושה והעם אינו מבין אותם. שרי-
הממשלה מעזים לדבר על בעיות עולמיות בלי
להבחין בין מילעיל ומילרע וגורמים בכך לאי־הבנות
מסוכנות בין המזרח והמערב.
דוקטור נדבה הגה לאחרונה רבות בעניין והגיע
למסקנה שהפיתרון הוא להעביר קורם מזורז,
בן חודש, לדיבור למנהיגי־האומה. הוא עצמו,
קיבל הכשרה אישית מז׳בוטינסקי וצ׳רצ׳יל,
ומוכן, החל מהיום לקבל תלמידים מכל המפל גות,
ללא הבדל דת, גזע ומין.
ואלו כללי־היסוד שמציע הדוקטור לנואם
בבחירות הקרובות:
א. הנואם הפיקח ישתדל לדבר בדיוק 90
מילים לדקה, במקום .200 כי לא הכמות חשו בה,
כי אם האיכות.
ב. נא לא להתרגש, ולא לצווח. ההמונים
יאמינו לכל שקר שתאמר להם, בתנאי שתאמר
זאת בלחש דרמאטי.
ג. לא לדבר בידיים. בימים חמים כאלו הדבר
מעייף את הגוף וגורם גם לעייפות רוחנית.
ד. במיקרה והנואם מזיע יש לקנח את המצח
בממחטה באופן שהשיער לא יתפרע. שיער
פרוע מעיד על חוסר יציבות נפשית ועושה
רושם רע על אנשים הגונים.
ה. יש לשתף את הקהל בחוויות הנאום,
אבל לא להגזים כמו שעשה ז׳בוטינסקי, כי הדבר
היה בעוכריו. לז׳בוטינסקי, מספר נדבה,
היה נאום קבוע אחד זבו המשפט :״הציונות
דומה למכבי־אש, הבאים להציל את יהדות-
הגולה משריפה.״ כשז׳בוטיגסקי היה מגיע ל מילה
מכבי־אש, היה אומר אותה ברוסית ומגמגם
במכוון בלשונו, ומבקש את עזרת הקהל:
״נו נו, איך אומרים מכבי־אש באידיש?״ כל
הקהל היה עוזר לו בשמחה, וצועק ״פאייר
לעשער, פאייר לעשער,״ ויוצא מהאסיפה אפוף
חוויות.
וכך קנה לו המנהיג מעריצים שנסעו אחריו
מעיר לעיר. אחרי וארשה נאם ז׳בוטינסקי ב־לודז׳
וכמובן ביקש את עזרת הקהל שיגיד לו
איך אומרים מכבי־אש באידיש. פתאום קפץ
אחד ממעריציו וצעק ברגש :״כבר שכחת? הלא
אמרתי לך את זה בווארשה !״

במדינה
(המשך מעמוד )18

טים רבים בכנסת. לפי הערכת שר אחד,
מדובר על עשרה מנדאטים — מיספר שדי
בו כדי להפוך את כל מאזן־ר,כוחות הפוליטי
במדינה. לוי אשכול עצמו אמר לידידיו
כי, לדעתו, יפסיד המערך ארבעה
מנדאטים בגלל החוק.
לכן הגיבה כל מפלגה בשיטה קדחתנית
משלה:
9מפא״י החליטה שאינה רוצה לשנות
את החוק. השיקולים: חוסר־הרצון
לגרום למשבר פנימי (התפטרות אפשרית
של דוב יוסף) ,למשבר קואליציוני (עם
הדתיים־הלאומיים, חסידי החוק) ,וגם אי־הרצון
לוזתר על היעד המרכזי של החוק:
חיסול השבועון המסויים (ראה הנידון).
תחילה התגבשה במפא״י הדיעה שיש להעביר
בכנסת החלטה להקפיא את החוק.
הציעו כמה משפטנים: הכנסת תחליט שהחוק
ייכנס לתוקפו רק באחד בינואר, בא,
ועד אז תשב ועדה ציבורית ותבדוק את
סעיפיו מחדש. אחרי הבחירות אפשר יהיר,
להפעיל את החוק, בלי שינויים, ללא
הפרעה.
הצעה זו נפסלה אחרי דיון ממושך. נשאר
רק הרעיון לפייס את הציבור על־ידי הרכבת
ועדר, ציבורית, שתבדוק את ״ההשגות
על סעיפי החוק״ .בראש ועדה חסרת־ערך
זו מבקשת מפא״י להעמיד שופט עליון.
אולם הוועדה לא הורכבה השבוע, כי עדיין
לא נמצא שופט שיתן את ידו למלאכת־טישטוש
זו, וגם ציבור־העתונאים לא החליט
עדיין לשתף פעולה.
9אחדות העבודה הלכה בכל
אחרי מפא״י, בנאמנות גמורה. אמנם הצטיין
אחד משריה במאבק נגד החוק מאחורי
הקלעים, אך שאר נציגי המפלגה תמכו
בחוק בכל שלביו.
9המפד״ל, היתר, עיקבית ביותר.
היא נשארה תומכת מושבעת בחוק, מתוך
שיקול כי חיסול השבועון הססויים יאפשר
לה לעשות דברים שכיום היא חוששת
לעשותם, וישבור את עמוד־השדרה של המאבק
נגד הכפייה הדתית.
9רפ״י נקטה בעמדה בלתי־מכובדת
ביותר. דויד בן־גוריון ונערי־חצרו היו,
בכל שלבי הדיון, היוזמים והמדרבנים העיקריים
של חקיקת חוק זה, אף בנוסח
חמור עוד יותר.
אך השבוע גבר בה הרצון הציני לנצל
את המצב נגד מפא״י, והיא פירסמה ש־
״אוזנה כרויה״ לביקורת על החוק.
9הליברלים העצמאיים היו במצב
הבזוי ביותר. תוך יאוש נקטו בשיטות
שהזכירו את תעלולי בן־גוריון בפרשות
אחרות.
לפני ארבע שנים הפיץ פינחס רוזן,
אז שר־המשפטים, טיוטה של החוק ש־היתר.
לאין שיעור יותר קטלנית אף מן
הטיוטה שנתקבלה. רוזן פעל לפי פקודת
בן־גוריון, והוא התכונן להגיש את הצעתו
לכנסת. רק אחרי שהתעוררה סערה בינלאומית,
החליטה הממשלה, לפי דרישת שרת־החוץ
(ולא לפי דרישת רוזן) לגנוז את
ההצעה, עוד לפני שהגיעה רשמית לידי
הכנסת.
השבוע טען רוזן כי מעולם לא הגיש
את ההצעה לכנסת. זה היה נכון מבחינה
פורמלית — אך סירוס מוחלט של האמת
למעשה.
ליברל אחר מצא את עצמו במצב דומה.
גדעון האוזנר, היועץ המשפטי דאו, לקח
חלק פעיל בניסוח החוק, הזדהה עימו בשלביו
החמורים ביותר. השבוע ניסה להתחמק
מן האחריות, טען כי בעצם פעל
לריכוך החוק. אם אמנם עשה זאת, הצליח
לשמור על כך בסוד כמוס. איש לא שמע
על כך מעולם.
9מפ״ם. חרות ומק״י היו במצב
מאושר יותר. הם התנגדו לחוק בכל השלבים,
פעלו נגדו ואף הצביעו נגדו. לרעתם
אפשר להעיר רק כי ניהלו מאבק
שיגרתי, שלא תאם בקיצוניותו את חומרת
התועבה. רק מחצית חבריהם נוכחו בכנסת
בעת ההצבעה הסופית. הם לא הזעיקו
את הציבור נגדו. והם יזמו מושב מיוחד
של הכנסת, לתיקון החוק, רק אחרי שהעולם
הזה הודיע על הקמת רשימתו בבחירות.
השבוע
הגישו שלוש המפלגות, בנפרד,
הצעות מפורטות לתיקונים מרחיקים־לכת
של החוק. ההצעה המרחיקה ביותר הוגשה
על־ידי מפ״ם*.
מנהיג מפ״ם יעקוב חזן נועד קודם
לכן עם אורי אבנרי, שמע את השגותיו.

העולם הזה 1459

0 0 1וחלת 3העולם

הנ ערה

אלוהים בא
לבריכת השחייה

בביבר
הז ב 1ב >ת
בת שהגיעה לפירקה מהווה בעיה בכל
משפחה.
אבל הבת המסויימת הזאת, עליה אני
רוצה לספר השבוע, היתר, בעיה מיוחדת !
במינה• היא לא היתר, סתם בת. היא היתה 1
בת־תפנוקים. עד לרגע בו הגיעה לפרקה,
וזה קרה רק לאחרונה כאשר מלאו לה
,22 הכינו והכשירו אותה לקראת רגע גדול

היו לה תמיד השמלות היפות ביותר
בכיתה. היופי הטבעי שלה, שכלל שיער
שטני ועיניים כחולות, טופח בחממה מיוחדת
שהוקמה עבורה בדירודפאר בשדרות-
רוטשילד בתל־אביב. נאסר עליה כל מאמץ,
כדי לא לקלקל את מידות גופה. הארוחות
היו מוגשות לה במיטתה, וכאשר נאלצה
לצאת למחנד,־עבודה בסיום הכיתה השביעית
בגמנסיה, העדיף אביה הסוחר להוציאה מה־גמנסיה,
ובלבד שלא תצטרך להתענות כמחנה.

הכיתה השמינית היא עשתה כבר
בעזרת מורים פרטיים, ומובן שבצר,״ל לא
שירתה — הרי היא דתית. אחר־כך הועמדה
לרשותה מכונית מהודרת, דגם אחרון. נימוסיה
לוטשו והוקצעו. ובגיל 22 הגיעו הוריה
למסקנה שהיא מוכנה.
אחרי חקירה ודרישה, שנמשכה שלושה
חודשים, מצאו ההורים סוף־סוף את הגבר,
אותו מצאו ראוי להיכרות עם בתם. הוא
היה מורה׳ יפר,־תואר ובעל־אמצעים. מה
שהחקירה לא העלתה, כנראה, היתר, העובדה
שאותו צעיר היה ידוע כאחד המאהבים
הגדולים של תל־אביב, או אולי שימשה
עובדה זו מעלה בעיני ההורים.
הפגישה בין בני־הזוג נערכה בלובי של
מלון שרתון, לפני כ־ססז ימים, בנוכחות
ההורים כמובן. זה נמשך בדיוק 20 רגע.
אחרי זה התפתחו העניינים בקצב מדהים.
בני הזוג הודיעו להורים שהם מוותרים
על נוכחותם. ההורים התירו להם להתבודד,
אבל ההתבודדות נמשכה עד שלוש לפנות
בוקר. למחרת כבר יצאה הנערה לפגוש
לבדה את הבחור, חזרה הביתה באותה שעה
בדיוק. ההורים הסבירו לה שעתה הגיעה
השעה לעשות הפסקת־מנוחה של שלושה
ימים, כדי לא לכלות את כוחותיה. אבל
אחרי 22 שנים, נראה ששני ימים, אפילו
אם הם נמשכים עד שלוש לפנות בוקר,
אינם מספקים ביותר.
ההורים החליטו להפסיק את ההיכרות.
אבל היה מאוחר מדי. הבת הודיעה שהיא
מאוהבת, וזה הדבר האחרון שציפו ממנה.
בחורים, נשואין, זה בסדר. אבל מה עניין
האהבה לכאן?
הדברים הגיעו עד לידי כך שנאסר על

אם יוולד לנו בקרוב משורר חדש בישראל,
הרי התודה לכך מגיעה לזמרת הצר־פתיה
מריה ונמאן. מאז אימצה לפני שבועיים
את הזמר הישראלי רמי ניר (,)29
גבר,־ד,קומה ויפר,־התואר, אץ רמי מסתפק
עוד בהשמעת שיאחרים.
רים

רוח השירה נחה על
מורה־המתימטיקה־ל־שעבר,
שהפך גם
פירסומת, לדוגמן וכשמריה רק מניחה
לו קצת, מיד הוא
כותב שירים מהסוג
הזה:
לאהוב
״רציתי
אש ה / ,בכל ליבי
/רציתי ללטף אשה,
/איתי במיטתי / רמי רציתי לנשק אשה,
/כל בוקר כשאפקח עיני /והנה את
אשת /אותך פגשתי כבר היום /אותך
אשר ראיתי כל לילה בחלום /אותך אשר
רציתי לאהוב /הנר, דרכן פונה לאן /
ואנכי נשאר עם חלומי במיטתי /יש צדק
כאן?״

חוץ מחוש־צדק מפותח פיתחה מריה אצל

רמי גם את האמונה הדתית .״כשנמשכתי
אל מריה,״ מספר רמי, שהספיק להיות גם
סטודנט לפילוסופיה ולפסיכולוגיה ,״חשבתי
למצוא בה אשר, סכסית. מצאתי בד, את
האלוהים. הצרה היא שאת אלוהים אי־אפשר
לקחת עמך. אלוהים הולך תמיד בדרכו.״
האלוהים הנחמד, שהחזיק את רמי בדולפין
על חשבונו, אינו מפסיק להתפעל:
״כמה שהוא דתי! הוא לא מפסיק כל הזמן
לדבר על אלוהים!״
רמי מוסיף לספר בלהט :״היינו ממש
קרובים אל אלוהים. זה היה לילה אחד,
בבריכת־השחייה. זאת היתד, אהבה מיסטית
מאוד. ישבנו ליד הבריכה ודיברנו שעות.
הצלחתי להכיר אז באמת את התוכן הפנימי
של מריה. אני יודע שאני יפה. היו לי כבר
הרבה נשים• כולן הסתפקו בזה שראו אותי
איתן ברחוב. אבל מריה היא טיפוס האשד,
שחלמתי תמיד לכבוש. הייתי רוצה לחיות
איתר, כל חיי, אבל אני יודע שאצטרך יום
אחד לד,פרד ממנה.״
נראה שגם מריה סבורה כמותו, לפחות
בנושא זה .״אני אוהבת את מיקי הארגיטיי.
אבל אני לא יכולה להיות לבד. בלעדי רמי
הייתי אבודה כאן.״

טעות לעולם חוזרת

דליה

טעות לעולם חוזרת, וגס גרושה — כן מסתבר, המשוררת הצעירה ()28
(אהבת תפוחי־הזהב) רביקוכיץ׳ התגרשה רק לפני חודשים מספר מבעלה, עורן במחנה

יצחק לבני.
אלה היו גירושין אידיליים ממש. הם נראו אחרי הגירושין חבוקים ומאושרים כמו
זוג יונים. דליה נפרדה לא רק מהעורך, אלא גס מהבקורת האמנותית בשבועונו. היא הודיעה
כי היא יוצאת להשתלמות בארצוודהברית, והיא אמנם עשתה זאת.
אבל לא עבר זמן רב. ההשתלמות לא נמשכה יותר מאשר שבועות אחדים. ודליה
חזרה מושלמת לגמרי. עובדה: היא הזרה לדירת בעלה־לשעבר, והם נראים שוב כמו
זוג יונים מאושרות•

הנערה לצאת מביתה. הטלפונים המגיעים
אליה מצונזרים בקפדנות. הבכיות ואיומי־כרטיס־טיסה
ההתאבדות
אינם מועילים.
לחו״ל, עבורה ועבור האם, כבר נרכש בבהילות
רבה.
אבל הבחור אינו מוותר כל־כך בקלות.
הוא נראה מסתובב שעות מסביב לבית, ויום
יום, בדיוק בשעה שש אחד,״צ, הוא שולח
זר־פרחים לנערה. ביות הראשון עוד הסכימו
ההורים לקבל את הזר עבור בתם. אבל השבוע,
יום־יום, הם מטיחים את הזר בפני
השליח המביא אותו.

הודעה
הד״ר החתיך של חיפה התחתן בשלישית.
ד״ר ראלף ק הן 37 הרופא
שזכה להצלחה עצומה בין נשות חיפה,
מפני שהוא יפה, מפני שהוא מספר בדיחות
יפות, ובכלל מפני שהוא ג׳נטלמן,
חזר עתה מגרמניה, שם נשא את אשתו
השלישית. הד״ר היה נשוי פעמיים. הוא
נשא בנישואיו אזרחיים גרושה, בתו של
מיליונר גרמני, ומה שבטוח בטוח —
היא הביאה עימה את שלושת ילדיה,
תאומות בנות ,8ובן .5

״צוא שד הכרות ושיו״ם
אחד מענפי־הייצוא הסמוי של ישראל היה עד כה ייצוא ההפלות.
תנועת־תיירות קטנה, אבל קבועה, זורמת לישראל, ביחוד מהארצות
הקתוליות, שם אסורות ההפלות, למטרה אחת: לבצע הפלה ביש ראל.
כאן זה זול יותר, וגס פחות מסוכן.
עתה נוסף ענף נוסף לייצוא־הסמוי: תעשיית השיניים.
אופנת־השיניים האחרונה בפאריס דורשת שיניים בולטות במקצת
אצל נשים, כדי לשוות לפיותיהן הבע הסכסית יותר, כזו של
בריג׳יט כארדך. אחרי שהתברר שבישראל ניתן לעשות זאת
הרבה יותר בזול מאשר בצרפת, מגיעים תיירים רבים לארץ רק
על־מנת להרכיב לעצמם שיניים חדשות.
על אלה נמנים כמה מהשמות המפורססיס ביותר של הבוהימה
הפאריסאית. הם באים לכאן עם מערכת שיניים טבעית ומכוערת,
יוצאים מכאן עם מערכת שיניים תותבת, אבל יפה ומותאמת לדרישות
האופנה. השיניים התותבות מורכבות על השיניים האמיתיות.
אצל רופא שיניים אחד, המתגורר ביאזור, קיבלו עד כה שיניים
חדשות: קוקסינל׳ ריטה קאדילק, פייר בארו, מרים מיכל־זון
והגבר־אשה מוריס־כריג׳יט (ראר. תמונות).

מורים (לפני)

בריג׳יט (אחרי)

אבל נראה שלאחרונה צפויה סכנה לענף־ייצוא זה. בפאריס
המציאו שיטה כיצד לייצר בייצור מקומי שיניים בולטות: פשוט
מכריחים את התינוקות למצוץ אצבע תקופה ממושכת.

במרינה

אתה שואל -

דרכי אדם

י אבנר

המת החי

במדור זה יענה אורי אבנרי על כל שאלה כנה שתופנה אל הר שי מ ה
החד שה. א ם יש לד שאלה המט רי ד ה אותך, או שנשאלת ולא הי ת ה
לך תשובה עליה — שלח או ת ה אל המערכת. אנ א, נסחה בקיצור.

הא1רט

מש0

@ אני תומך נלהב כהקמת כוח חדש. אך מדאיגה אותי
ההודעה שלכם כאילו כיטול ״חוק לשון הרע״ יכול להביא
לביטול רשימתכם. הרי מטרתכם אינה רק להציל את קיום
״העולם הזה״( .חיים בדאון, כאר־שבע)
שאלתך שוב אינה מעשית. וזאת משני טעמים:
תוקף הכרזתנו פג, כמובן, עם כינוס ועידת־היסוד של הכוח החדש, בליל־השבת
הקרוב.
שום מפלגה אינה מתכוונת לבטל את חוק לשון הרע כולו. גם המרחיקים לכת אינם
תובעים אלא תיקון כמה מסעיפיו החמורים.
אשר לגופו של דבר: אין כאן שום סתירה.
עורכי העולם הזה לא נדחקו מעולם אל הכנסת, גם כאשר הוצעו להם כסאות ״בטוחים״
במפלגות הישנות, תמורת תמיכתם. הם ראו את תפקידם תמיד במלחמתם בחזית שבחרו
לעצמם, העתונאית.
חוק לשון הרע הכריח את העורכים להרחיב חזית זו, לכלול בה גזרה בכנסת. לפני
שעשו זאת, הגישו אולטימטום לממשלה ותבעו את ביטולו המיידי של החוק. כאשר הכריזו
על הקמת הרשימה, חזרו על אולטימטום זה, הודיעו שיבטלו את יוזמתם אם יבוטל החוק
לאלתר. אולטימטום זה לא נתקבל.

בשעה 7.00 בבוקר, שעה שישב באוטובוס
שעשר, את דרכו מתל־אביב לירושלים,
הרגיש את עצמו יהודה אלמוג מיותר.
קול־ישראל הודיע בצער רב וביגון קודר,
לכל ידידיו ומוקירי זכרו, כי באותו בוקר
הפך אלמוג לבר־מינן.
הז״ל עצמו הקשיב לידיעה בעניין רב,
הסב את תשומת־ליבו של ידידו, שישב
לצידו, לאי דיוקים רבים במסירת הפרטים
הביוגראפיים אודותיו.
פתאום עלה על דעתו רעיון .״אולי
בעצם אני מת?״ שאל. הידיד חשב רגע,
הגיע למסקנה כי המת חי. ליתר בטחון
צבט את עצמו, כדי להיות בטוח שאין
הוא חולם בהקיץ.
איך היה בעולם האמת? שעה
שידידיו של הבר־מינן מיהרו לבית־החולים
•תל־השומר כדי להשתתף בהלוויה, התהלך
המת־החי ברחובות ירושלים.
״אלוהים אדירים!״ פער ידיד ירושלמי
את פיו בתימהון ,״עד עכשיו לא האמנתי

את דעתו על העניין ,״קול־יטראל יצטרך
לחכות עוד כמד, שנים עד שיוכל להספיד
אותי באופן סוכי.״
יש לו בקשר לזה רעיון מקורי :״אני
מציע שהם יודיעו כי יהודה אלמוג, זה
שמת לפני כמה שנים ושב לתחיה, מת
הפעם באופן סופי ומוחלט. נם מתרחש
רק פעם אחת בחיים.״
אלד, שלא שמעו את מהדורת־ החדשות
של השעה 8.00 הוסיפו להתגודד ליד
שער בית־החולים, חיכו בקוצר רוח לבוא
המכונית השחורה, התפלאו מדוע מאחרים
לבוא הידידים ובני המשפחה.
ב־ 10.00 הודיע השדרן עמק פרי על
הנס שתהרחש. המת־החי עשה אותה שעה
מאמצים נואשים להתקשר עם כפר גלעדי,
על־מנת להרגיע את בני משפחתו, אבל
הקו היה כל הזמן תפוס. לטלפוניסטית,
שנתבקשה לפנות את הקו, לא היה כנראה
חוש הומור. היא לא ת קם ה איך מת
יכול להתקשר טלפונית עם בני משפחתו.
אגדות עולם האמת. אלמוג החלים
לערוך מצעד, כדי להוכיח לחבריו בירושלים
כי הוא באמת קם לתחיה. פקידי
המוסדות הלאומיים, אנשי הסוכנות ופקידי
ממשלה בכירים היו מועמדים רציניים

מאחר שקריאת העורכים הביאה לראשית הקמתו של כוח חדש, המקיף את כל חוגי
הציבור והמיועד למלחמה בכל חוקי־העוולה, שוב אין ביכולתם או בכוונתם להפסיק את
המערכה.
העולם הזה שימש בתהליך זה כפצץ, וחוק לשון הרע הפעיל את הפצץ. חומר־הנפץ
האדיר, שהצטבר בארץ, מתפוצץ. אי־אפשר עוד להחזיר את הגלגל אחורה.

טוב שם סוב ממנגנון סוב
• מדוע לא קראתם לרשימה בשם ״רשימת הכוח
החדש״? האם היה צורך לבלול כה את שם השבועון?
(מרים בת־עמי, חיפה)
כן. הדבר נעשה מתוך שיקול מעשי.
שם העולם הזה ידוע בכל מקום־עבודה, בכל עיירת־פיתוח, בכל כפר ערבי. בשנים
ארוכות של מאבק הוא רכש לו אהדה ואמון.
היו דרושים מיליוני לירות כדי להפיץ בארץ שם חרש, להסביר לציבור את מהותו
ואת זהות נציגיו. פשוט אין לנו האמצעים לכך.

סחיטה למען החובש
#אצביע בעד הרשימה, ואני מאמין כי תכנים לכנסת
השישית חמישה צירים. והנה אתה אומר כגליון האחרץ
כי ״הם לא יצטרפו לשום קואליציה ״.מה יקרה אם חמשת
הח״כים של הכוח החדש יהוו את לשון־המאזניים? האם
יוותרו על כוחם? (שמואל לויט, טבריה)
הם ישתמשו בכוחם כדי למנוע את הקמתה של ממשלה פאשיסטית, קלריקלית או
מיליטריסטית, וכדי להכריח את הממשלה הבאה לעשות צעדים ממשיים לקראת החזרת
החופש והשלום. למשל: חיסול ההפלייה העדתית והמימשל הצבאי, ביטול הכפייה הדתית,
הקמת מיניסטריון לענייני המרחב, פירוק חוקי־הכפייה האזרחיים והכלכליים למיניהם.
לשם כך אין צורך להיכנס לקואליציה. אפשר לתמוך על־תנאי בממשלה מסויימת, תמורת
ביצוע עקרונות ברורים ומוחשיים, מבלי להיכנס לממשלה, מבלי לקבל רשיונות־ייבוא
ותקציבים, מבלי לקחת כסאות ומישרות.
אם תהיה לנו סיעה גדולה בכנסת, ואם תהודה סיעה זו לשון־המאזניים — דבר שאינו
מן הנמנע — נפעיל את כל הלחץ האפשרי לטובת עקרונותינו. אחרי שנים ארוכות של
סחיטה בכנסת למען השחיתות, הכפייה הדתית וחוקי־ד־,דיכויי, נפעיל מעין ״סחיטה למען
החופש״.
איו לך מה לדאוג. קולך לא ילך לאיבוד. סיעתנו — יהיה גודלה כאשר יהיה — לא
תהיה גוף מת בכנסת. היא תהיה חיה מאד־מאד.

עמדת הפעולח השמית
• ברור לי כי רשימתכם אינה רשימת ״הפעולה השמית״
.ככל זאת הייתי רוצה לדעת מה דעת ״הפעולה״,
שאתה אחד ממייסדיה ומראשיה, לרשימה זו( .מחמוד
ע ,.נצרת)
מרכז הפעולה השמית, שהתכנס ביום ר 18-,באוגוסט ,1965 החליט:
״( )1הפעולה השמית קמה כדי לחולל מהפכה במחשבתה, בהשקפת־עולמה
הפוליטית של מדינת־ישראל, לפי העקרונות שבאו לידי גיבוש במינשר העיברי.
״( )2בתום שבע שנות קיומה, יכולה הפעולה השמית לרשום לזכותה הישגים חשובים
בהחדרת רעיונותיה לתודעת חלק ניכר מן הציבור. ייחודה של האומה העיברית, השתרשות
המדינה במרחב, הקמת מישטר דימוקראטי, חילוני וסוציאליסטי־חופשי, ואיחודה של ארץ־
ישראל תוך הסכמה הדדית בין האומה העיברית והאומה הערבית הפלסטינית — הם
נושאים הקונים לעצמם אחיזה בחוגים גדלים והולכים.
״( )3חרף הצלחתה במישורההסברתי, עדיין לא הגיע המאמץ האירגוני של הפעולה
השמית לשלב המאפשר הופעה במערכת־הבחירוח, שיש בה סיכויים ההולמים את חשיבות
רעיונותיה.
של המישטר
״( )4בעיקבות חקיקת חוק לשון הרע, המבטא מגמות טוטאליטאריות
הקיים, החליטו עורכי העולם הזה להקים רשימה לבחירות לכנסת השישית, למען הבטחת
חופש־הביטוי והמשך קיומה של הבמה, אשר מעליה. מבוטאים בקביעות עקרונות השלום,
הקידמה והשוויון.
״( )5אף שרשימת העולם הזה אינה רשימת הפעולה השמית, ואינה מבטאת את מלוא
ובדרכה

תוכניתה, קורא המרכז את חבריה ואוהדיה של הפעולה השמית להגיש לרשימה את מלוא
עזרתם, על־ידי חתימה על טופס מציעי רשימת־המועמדיס, ועל־ידי השתתפות במאמץ
האירגוני וההסברתי, לשם הבטחת הצלחתה בבחירות.

— 24י

אלמוג (שמאל) בסדום
קובר מי שקובר אחרון

עכשיו אני כבר
דבר לא יכול
המת היה בעצם
בעלום האמת?״

בתחיית המתים, אבל
מתחיל להאמין.״ שום
היה לשכנע אותו כי
חי .״תגיד, איך היה
שאל.
אנשי קול־ישראל עצרו ברגע האחרון את
הזעקה שעמדה להתפרץ מפיהם, למראה
המת שעלה מקברו והתהלך במסדרונות
שרות־השידור .״איפה האיש שהעז להרוג
אותי בטרם עת?״ תבע אלמוג ( )72 בקול
מבשר רעות ,״אני רוצה לראות את הפרצוף
ששלח אותי לעולם האמת.״
אבד חכר. אותה שעה ישבו חברי
כפר גלעדי בחדר האוכל המרווח של המשק
הוותיק, הספידו את חברם, שהפך
לאגדה בחייו. הודעות אבל ארוכות נשלחו
למוסדות שונים .״יהודה אלמוג ז״ל, מחלוצי
הישוב ובוניו, היה בין ראשוני זד
מתישבים בגליל, הניח את היסודות לישובים
העבריים הראשונים. עם הסתלקותו
אבד לתנועה הקיבוצית חבר נאמן,״ נאמר
באחת מהודעות האבל.
עשרות מברקים נתקבלו במשק. חבריו
הרבים של המנוח, שהתהלך אותה שעד,
ברחובות הבירה, הביעו את תנמומיהם
על פטירתו. אחרים התעניינו בסידרי ה־הלוויה,
טילפנו אל בית־החולים, נענו כי
סידרי ההלוויה טרם נקבעו.
אחד משלושת בניו של המנוח, המשרת
בצה״ל, קיבל חופשה עד תום ימי האבל.
הבן השני, שעבד באותו יום בשדה,
כלל לא ידע על מות אביו, שמע
על כל העניין רק לאחר תחיית המתים.
במהדורת החדשות של השעה שמונה ד,תחול?
הנס. המת הפך לחי.
המכונית השחורה איננה. .אני
חושב את עצמי לצעיר, ועדיין מוקדם
מדי להספיד אותי,״ חיווה השבוע אלמוג

להגיע אל העולם הבא, בעקבות מחזה
התעתועים שנגלה לעיניהם.
אלמוג שוסע החיוכים, לחץ את ידיהם
בחמימות, הבטיח לספר להם איך היה
בעולם האמת.
קול־ישראל, שהרג את אלמוג והשיב לו
אחר כך או? חייו במתנה, מיהר להתנצל
בפניו. אנשי חדר־החדשות הסבירו כי באותו
בוקר הגיעה ידיעה על מותו של
יהודה פרוסט, שגם הוא, כמו אלמוג, אחד
מוותיקי המתיישבים בגליל. הידיעה שנמסרה
מכפר גלעדי השתבשה בדרך, גרמה
לתקרית המבדחת.
קבע אלמוג: אני אלך להלוויית אלה
שקברו אותי. קובר מי שקובר אחרון.״

החי
• עזה במים אהבה. באילת, במרחק
עשרות מטרים מן החוף ובעומק
חמישה מטרים מתחת לפני המים, ערך
רפי נלסון טקס כלולות לזוג מקומי חובב־צלילה.

לא חשוב הרופא, העיקר ה
בריאות
1בתל־אביב ביקשה תושבת מקומית
לקנות ספר בחנות ספרים, כדי
שתוכל להעביר את הזמן בתור בקופת־חולים
סמוכה, קיבלה מן המוכר ספר בשם
איך להתרפא מנזחלות ללא מזרת
רופא.

#והגית בה יומם ולילה. בפתח־תקווה
נעצר צעיר דתי, כחשוד בגניבת
עיטורים מספרי תורה הנמצאים בקבר־דויד
על הר־ציון.

#ככה את אביך ואת אמך.
ברמת־גן נעצר צעיר, כחשוד בהצתת בית
הוריו, לאחר סיקסוך משפחתי.
חטולם הזה 459ז

חולידט!
כתבה שלישית בסיווה: אין סעם לפרק מוקש זה או אחו, נ׳ ־

כ ד המוחשים
מחוברי
* ששיטותר כו ת למיקוש שטח, כדי לחסום את המעבר בפני יחידת־קומנדו נועזת.
כל חבלן מכיר שיטות אלה.
שיטה אחת היא להרכיב מוקש רב־עוצמה ולהטמינו בדרך בו תצטרך היחידה, כפי
המצופה, לעבור. שיטה שניה היא לזרוע בשטח כמה וכמה מוקשים, מתוך תקווה שהקומנדו
ייתקל לפחות באחד מהם.
אך השיטה המחוכמת ביותר היא לזרוע שדה־מוקשים, אשר כל המוקשים בו מחוברים
זה לזה. במיקרה זה, די בכך שרגלו של איש־קומנדו תיתקל באחד המוקשים, כדי
שהשדה כולו יתפוצץ, וכל אנשי היחידה יושמדו.
חוק לשון הרע הוא מלאכת־מחשבה של חבלנות. עסקו בו כמה ממיטב החבלנים של
המדינה — דוב יוסף ומשה אונא, ברוך אזניה ונחום ניר, פינחס רוזן וגדעון האוזנר.
הם עבדו במשך שנים, תיקנו והוסיפו, שינו והשלימו, עד שיצאה מתחת לידיהם אותה
יצירה שהפכה ב־ 30 ביולי לחוק המדינה.

זהו שדה שר מוקשים מחוכרים.

אין זה אוסף מיקרי של 27 סעיפים, רובם ככולם קטלניים. אי־אפשר לומר בתום־לב כי
סעיף פלוני גרוע, אך סעיף אלמוני הוא בסדר. אי־אפשר לטעון כי חוק־התועבה יהפוך
לחוק טוב וסביר אם יתוקנו בו שניים־שלושה סעיפים דורסניים.
כי כל הסעיפים בחוק קשורים זה בזה. אופייו הקטלני של כל סעיף אינו נובע רק
מתוכנו שלו, אלא גם מן הקשר שלו עם שאר הסעיפים. הנמלט מסעיף אחד, ירוסק
על־ידי המוקש השכן. וזאת היתד״ כמובן, כוזנת המחוקק.

מי שעוקר חמש שיניים של נמר, אינו הופך• אותו לחתול־כית. הנמר
נשאר חיית־טרף, מסובנת ורצחנית. די כשאר שיניו, בטלפיו החדות
ובעוצמת גופו כדי לטרוף! את קורבנו.
זוהי האמת הפשוטה לגבי חוק לשון הרע.

היוקשים חיחובויס

אם אחד משלושת הנאשמים
העיקריים בסידרה זו — לוי
אשכול, דוב יוסף ומשה אונא
— מעזים להטיל ספק באמי תותה
אף של מילה אחת
בסידרה זו, הרי תובעים בזה
עורכי ״העולם הזה״ ששלושתם
יחד, או כל אחד מהם
לחוד, יתייצבו לוויכוח פומבי
עימם פנים אל פנים, על כל
במה שהיא, כדי להוכיח את
אמיתותו של כל פרט בכתבה.

חשוב אם היא אמת או שקר. לאחר מבן הוא בא ואומר: כל אדם
מוזמן לנצל מצב זה כדי לנעוץ סכין בגופו של העתון או העתונאי
השנואים עליו.
שלישיית אשכול־יוסף־אונא לא רצו אלא לחסל את העולם הזה. אך הם לא יכלו ליצור
חוק שיזכיר עתון מסויים זה בלבד. לכן נאלצו לחוקק חוק הפוגע בכל העתונים ובכל
העתונאים גם יחד. הם נהגו כאותו רוצח אמריקאי, שהטמין פצצה במטוס וגרם למותם
של כמאה נוסעים, כדי להרוג את חותנתו השנואה.
(אך מכיוון שהמדובר כאן בשלום הציבור כולו, בטיב המישטר, אולי יותר נכון
להמשיל משל אחר: מעשה בפסיכופאת המרעיל את אספקת־המים של עיר שלמה, כדי
להרוג אוייב פרטי אחד).
סוג זה של מוקשים פזורים לאורך החוק כולו. הם משתלבים במגמה אחת: להקל על
אדם להגיש משפט פלילי ואזרחי נגד עתון, למנוע ממנו כל הוצאה וסיכון, להבטיח לו
מראש את הנצחון במשפט.

במילים אחרות: להזמין בל איש קנטרני ורודף־פרסומת להגיש משפט
פלילי ואזרחי נגד העתונות. ובל זה, במובן, נוםן? על הסמבות הבלתי־מוגבלת
הניתנת למנגנון־המדינה עצמו לרדוף עתון השנוא על המישטר.

נד ג״נג׳י שש משפט
י* סעיף הראשץ

מסוג זה הוא מס׳ 4הנושא את הכותרת התמימה ״לשון הרע

) 1על ציבור״ד
בסעיף זה נאמר :״לשון־הרע על חבר־בני־אדס או על ציבור כלשהו שאינם תאגיד,
דינה כדין לשון הרע על תאגיד.״

פירוש של דבר, כי חוק זה אינו מכודן רק נגד ביקורת הנמתחת על אדם יחיד, כגון

פרק הראשון של סידרה זו תיאר את השורה הראשונה של המוקשים: זד ההופכת
| * כל ביקורת שהיא לעבירה פלילית ול״עודלה״ אזרחית.
שלושה סעיפים ראשונים אלה של החוק הם קטלניים כשלעצמם. אך אין הם עולים בהרבה
על חומרת סעיפי החוק הקודם — ויכול לבוא המושל הצבאי, המשרת עתה כשר־המישפטים
של המערך, ולטעון כי סעיפים חמורים כאלה קיימים אי־פה ואי־שם גם בעולם הדמוקראטי.
(וכאן המקום לחזור ולהזכיר: חוק לשון הרע ל א בא למלא חלל ריק. גם החוק הקודם
נגד הוצאת הדיבה היה חמור מאד, והוא נתן הגנה מלאה — ואף מופרזת — לנפגעים.
הוא היה העתק החוק הבריטי, אחד החמורים ביותר בעולם הדמוקראטי. אך אותו חוק
הכיר בחופש־העתונות, ולכן היה צורך לבטלו. מכאן שחוק לשון הרע לא נועד לתת הגנת־יתר
לאזרחים, אלא לחסל את חופש־העתונות).
אולם גם הגדרה המורה מאד של מה שנחשב ללשון־הרע — אפשר לעמוד בה, כאשר
ניתנת חסינות לדוברי־אמת. כפי שהוסבר בפרק השני של סידרה זו, שולל החוק החדש
חסינות זו.

כך מתחבר מוקש אחד (ההגדרה החמורה ביותר של לשוך־הרע
עצמה) עם מוקש שני -הסעיף הקובע כי האמת אינה מחוסנת.
בל אחד משני המוקשים הוא מסובן ביותר -אף החיבור ביניהם
הוא קטלני שבעתיים.

יש מדינות דמוקראטיות, בהן קיימת הגדרה חמורה של לשון־הרע. יש מדינות בהן
יש צורך בהוכחת עניין ציבורי. אך אין מדינה דמוקראטית בעולם בה קיימים שני הדברים
גם יחד בצורה זו. כי צירופם יחד — הופך את המדינה בהכרח לבלתי־דמוקראטית.
לעסקנים מסויימים, שקראו את החוק באופן שיסחי, נידמה כי שלילת הגנת־האמת
קיימת רק בסעיף אחד, הוא סעיף 14 המפורסם־לשימצה, הקובע כי לא די בהוכחת האמת,
אלא יש צורך להוכיח ש״היה בפירסום עניין לציבור (בהא הידיעה!) ובלבד שיהפירסום
לא חרג מתחום הדרוש לאותו עניין.״ על כן יש המבקשים למחוק סעיף זה.
אך החבלנים שניסחו את החוק היו חכמים יותר. הם דאגו להחדיר את אותה ההגדרה
עצמה לשני סעיפים נוספים. גם סעיף ,16 המעניק כביכול לעתונאי את הזכות לטעון כי
פעל בתום־לב, מגניב להגדרתו את הפסוק ״ושהפירסום לאחרג מתחום הסביר באותן
נסיבות״ .ובהמשכו, בהעמידו פנים כאילו יש הגנה כלשהי לדוברי־אמת, הוא מזדרז
להוסיף שזה בתנאי שהפירסום לא מתח ביקורת ״במידה גדולת משחיתה סבירה להגנת
הערכים המוגנים על־ידי סעיף 15״.

במילים אחרות: אין כאן שום מודד אובייקטיבי. אין עתונאי יכול
בלל לדעת מה ״חורג״ ומה לא ״חורג״ .הדבר נתון להשקפתו של בל
פרקליט, של בל שופט -ופירוש הדבר יצירת אווירה של טרור
ופחד המשתקת בל ביקורת מראש.

פצצת במטוס החותנת
^ פשר היה להניח כי די לחבלנים בשתי שרשרות של מוקשים — הפיכת כל
ביקורת ללשון־הרע, ונטילת החסינות מדבר־אמת מוכח. אך הם היו עקשניים עתר.
הם הוסיפו עליהן שרשרת שלישית של מוקשים. עליה ידובר בפרק זה.

תחילה אמר המחוקק: בל ביקורת היא פשע. לאחר מבן אמר: לא

משפט קסטנר

משפט עמום כן־גוריון

אילו היה אז חוק לשון הרע

שר־משפטים או עסקן דתי. גם אין הוא בא להגן רק על חבריה של חברה רשומה —
חברת־מניות או המפד״ל. אלא שגם ציבור שאינו רשום דאינו מוגדר כלל — נהנה מהגנת
חוק זד״
מה זה ציבור? למשל: פועלי־הנקיון של כל העיריות בארץ, העלולים להיפגע מקאריקטורה.
למשל: כל הג׳ינג׳ים, העלולים להיפגע ממה שנאמר על אופיים של אדומי־השיער באחד
המכתבים לרותי. למשל: כל הדיירים, שייפגעו מפירסום של אירגון בעלי־הבתים. למשל:
כל אדם דתי בישראל, הנפגע מחוברת של הליגה למניעת הכפייה הדתית.
כמו בכל מדינה דמוקראטית, היה מקובל עד כה בישראל כי רק אדם או גוף הניתן
לזיהוי אישי, ושעל כן יכול היה להיפגע אישית, יכול לתבוע את עלבונו.

עתה יבול אדם להיעלב מדבר המכוון נגד ציבור של מאה אלף איש,
כשהוא חושב את עצמו במשתייר אליו.
גם לסעיף זה יש הסוואה יפד״ במשך עשרות בשנים לחמו היהודים בארצות שונות למען
חוק האוסר השמצה גזענית, לאומנית ודתית — כלומר דיבה המוצאת על העדה היהודית.
עתה מעמידה ממשלת ישראל פנים כאילו היא מבקשת למלא מישאלה זו.
רצון זה הוא חשוד ביותר, כשהוא בא מצד ממשלת מפא״י. כי ממשלה זו לא תבעה
לדין את קלמן קצנלסון, שהשמיץ את עדות־המזרח. היא לא תבעה לדין את הד״ר עזריאל
קרליבך המנוח, כאשר כתב מאמר על דת האיסלאם והכריז שזוהי דת של רוצחים ופראי־מידבר(
.ולבך דוזקא יש חוק, עוד מימי המנדט, האוסר השמצת דתו של הזולת).

האם ממשלת אשבול־יוסף, ממשלת המימשל הצבאי והפקעת האדמות,

(המשך מעמוד )25

באה לפתע להגן על המיעוט הערכי מפני* השמצה? האם ממשלה
אשכנזית זו, שיש כה שגי ספרדים־מטעם, נרתמת לפתע למלחמה
בהשמצה העדתית?
אילו רצתה בכן, לא היה צורך להסתיר סעיף כזה בחוק־תועבה. אפשר היה לחוקק חוק
המטיל עונשים כבדים על הסתה גזענית, לאומנית, דתית ועדתית. חוק כזה היה מתקבל
ריצון על־ידי הציבור. יתר על כן: שבועון מסויים דרש מזה שנים לחוקק חוק זה. אותו
שבועון אשר חוק־לשוך הרע בא לחסלו.

לשם מה, אם כן, נועד סעי!ז 4של חול, זה? פשוט מאד: הוא בא
להרחיב את היריעה עד כדי במ, שבל פירסום ביקורתי, גס כשאינו
מכוון נגד אדם מסויים או תאגיד מסויים, יהפוך לעבירה פלילית -
ואפשר יהיה לשלוח עבורו לכית־־הסוהר את המו״ל, העורך, ראש
המערכת, עורך־המדור, עורך־הכיתוב, הכתב, המודיע, המדפיס, המפיץ,
הקיוסקאי ומחלק־העתונים.

המתים יהללו
ן** דבר מצלצל כבדיחה תפלה: אבל במלחמת־הקודש נגד חופשיהעתונות, דימה שלישיית
) 1אשכול־יוסף־אונא מוכנה לגייס אפילו את המתים.

זהו חידוש עולמי. אפשר לומר: חידוש קוסמי.
כלל נקוט הוא בכל מקום בעולם: מת אינו יכול להיעלב.
זהו כלל חיוני. כי בלעדיו, לא תיתכן כלל כתיבת־היסטוריה. ואכן, אחרי מאבק שנמשך
מאות בשנים, והזרוע משפטים מפורסמים, קבע גם החוק הבריטי החמור כי המת אינו
אינו יכול להיעלב. מותר למתוח עליו כל ביקורת שהיא, כל עוד לא נעשה הדבר כדי
לפגוע בקרוביו שנשארו בחיים — ובמיקוד, זה יכולים הקרובים לתבוע נזיקים עבור
הנזק שנגרם להם (ולא למת).
עתה בא חוק אשכול־יוסף ואומר :״לשון הרע על אדם שפורסמה אחרי מותו, דינה כדין
לשון הרע על אדם חי, ורואים כנפגעים את בן־זוגו של המת, לדו, הורהו, אחיו ואחותו.״

תו צרת אנג לי ה

^מ913ת £מ! 13<16א

אסור עתה למתוח ביקורת על מסגירי אנשי ניל״י לידי התדיין
התורכי, על רוצחי דה־האן, על וייצמן ועד הלורד מוין.
כאן לא מדובר על הנזק שנגרם לאשתו של וייצמן, או לבנו של הלורד מוין, כי לא
ניתנת להם רק הזכות לתבוע פיצויים עבור פגיעה במת. הרשות מסורה בידיהם להגיש
קובלנה פלילית, להביא את ההיסטוריון לבית־הסוהר.

פרסום אטלינגר

ת 1ליב עוניי ם ^

דזרזז־יעו ערד, 1יגהר ״ *

דאגה זו לשמם הטוב של המתים יבולה היתה לנגוע ללב, לולא היתה
חכוייה כה כוונה הנוגעת דווקא לחיים. והיא: להרחיב עד במה
שאפשר, בדרך סבירה או כלתי־סבירה, את מעגל האנשים המוזמנים
לשתק את עבודת העתונים.

נר וכפין שש וגשבס
^ הרי שהחול, נתן כמעט בידי כל אדם — חי או מת — עילה להגיש משפט נגד כל
עתונאי, הוא פותח בפניו לרוזחה את שערי בית־המשפט וקורא לעומתו: ברוך הבא.
זהו המוקש הבא, המחובר למוקשים הקודמים.
אדם נדרס למות. הוא השאיר אחריו אלמנה וששה ילדים. זה מעשה שבכל יום, כמעט.
מה קורה הלאה?
המשפחה מחכה לכך שהיועץ המשפטי יגיש משפט פלילי נגד האשם. אם הורשע הנהג
הדורסן בדין הפלילי, מגישה המשפחה משפט אזרחי על נזיקים. שם היא צריכה להוכיח
מחדש שהנהג אמנם אשם. בינתיים עוברות, בדרך־כלל, שלוש־ארבע שנים, עד שהמשפט
האזרחי מסתיים סופית בעירעור. בינתיים סובלת המשפחה חרפת־רעב.
זהו מיקרה תדיר מאד בישראל. כל אדם מכיר כדוגמתו.

אך לא על מיקרה זה נכמרו רחמיו הדתיים של משה אונא, ורחמיו
החילוניים של דוב יוסף, מגינו המדופלם של האזרחהנפגע. עד היום
לא נודע שנקטו אי־פעם כאיזו יוזמה שהיא לחיסול שערוריה זו,
הזועקת לשמיים.
אך אם נפגע אדם (לדעתו) מעתונאי, אין הוא צריך לעבור את דרך־היסורים של
האלמנה והיתומים. לרגליו נפרש שטיח אדום, והוא ממש נדחף לתוך בית־המשפט.
לשם כך בא הסעיף ,24 הקובע כי אם הורשע עתונאי בדין פלילי בעוון לשון־הרע,
אין צורך להוכיח את אשמתו במשפט אזרחי על פיצויים. בית־המשפט מוזמן להסתמך על
ההרשעה הפלילית. במשפט האזרחי לא יהיה עוד צורך אלא להתדיין על גובה הפיצויים
עצמם.

זכות זו אינה ניתנת לאלמנות וליתומים, שאביהם נקטל. היא ניתנת
לאדם שנמתחה עליו ביקורת כעתון, גם כשהביקורת הוכחה באמת.
האין זה מוזר?
הדבר עצמו, הוא, כמובן, בבחינת נוהל שהדעת המשפטנית אינה סובלתו. כי משפט
פלילי שונה בתכלית השינוי ממשפט אזרחי. הפרוצדורה שונה. אפילו הצדדים שונים —
כי במשפט הפלילי יכול להופיע כתובע היועץ המשפטי של הממשלה, ואילו במשפט
האזרחי מופיע הנפגע עצמו כתובע.

מדוע, אם בן, כא פעי? זה, שבל משפטן מתקומם נגדו אוטומטית?
הוא בא להגיד לכל אדם :

לך תגיש משפט נגד העתונאי. אין לך מה להפסיד. אתה יכול רק
להרוויח.
מ מ פלואור מכי ל ה פלואוריד, ה חו מרה מיו ח ד
שנתגלה בארה״ב ואשר הו כי חאת עצמו בסיוע
ל מניע ת רקבון ה שיניים.
מ מ פלואור, משחתה שיניי םהח די ש ה של
״ יצהר ״ ,מגינ ה על ה שיניי ם בפני רקבון
ושומרת על בריאותן.
* יצרני סולידוכ ס, משחתהש מיי ם הידועה.

אל תגיש משפט אזרחי, העולה בכסף. בקש מן היועץ המשפטי להגיש משפט פלילי.
אם פורסם מאמר־הביקורת בשבועון מסויים, יגיש היועץ המשפטי משפט פלילי נגדו.
זה לא עולה לך שום כסף.
אם פורסם המאמר בעתון שהשלטון רוצה ביקרו — למשל במעריב, המשרת את המערך,
או בהארץ, אם רפ״י תגיע מחר לשלטון — לא יגיש היועץ המשפטי את המשפט. אך אל
תתייאש. אתה יכול להגיש משפט פלילי בעצמך. גם זה לא עולה לך כמעט שום כסף.
אם תפסיד במשפט הפלילי — לא הפסדת כלום. אך אם תזכה במשפט — אתה יכול
להתעשר. רק אז תשקיע את מאות או אלפי הל״י הדרושות להגשת משפט־פיצויים, וזוהי
השקעה בטוחה לגמרי. כי מובטח לך מראש שתקבל את הפיצויים שלך, על סמך פסק־הדין
שהוצא במשפט הפלילי.

כקיצור: בואו, יהודים, תגישו משפטים נגד העתונאים, ימח שמם!

עור נ קי ו מ טו הר ל ח לו טין -הו אהאמצ עי הרא שון
בכל טיפול •ופי. ה תחילי, לכן, א ת טיפול היופי
היומי עםמ׳ פני ם ״ שרק־ ,המטה רי ם ל עו מ ק
! מנ קי ם ברכו תאתנ קבוביו ת עור פנ ״ ד מכל
שרידי אבק ואיפור. טיפול מ ת מי ד ו שי טת׳ במי־פנים
־שרק־ ,מ׳ הפני םהמ קו ב לי ם על נ שו ת אירופה
ה מ טו פ חו ת, ישווה לעורך מדא ה מעודן ורענו•
התחיל• א ת היו םעם ־ שרק ־ ,כ׳ יופי מ ת חי ל
ע ם שדק־.

* כול המוזמן לחשוב 5הכל טוב ויפה, אבל מה יהיה אם יתגלה ברבים שהעתון
צודק, ובמשפט יתגלה שאני שקוע בעיסקי־שחיתות?
גם לכך נמצא פתרון. ולא רק אחד, אלא שניים: הסעיף 21 והסעיף .22 אלה הם
מוקשים נוספים, המחוברים לכל הקודמים.
החוק האנגלי (וכל חוק דמוקראטי אחר) קבע בכוונה תחילה מיבחן קשה לכל המבקש
להגן על שמו הטוב: הוא חייב לבוא בידיים נקיות. אם ידיו מלוכלכות, לא כדאי לו
לבוא ולתבוע את ההגנה על שמו בבית־המשפט. כי בית־המשפט לא נועד להגן על שמו
הטוב של מי שאין לו שם טוב.

מיכהן זה כרון* כעקרון של פומביות המיישפט -עקרון מקודש,
שעליו נשפר דם רם, מאז ימי המשפטים החשאיים של האינקוויזיציה.
כלל קדוש הוא לדמוקראטיה כי שופטיה ישפטו לעיני הציבור, שהציבור יידע כל דבר
הנעשה בבית־המשפט. כי :״לא די בכך שייעשה צדק, אלא שעשיית הצדק חייבת להיות
גלוייה לכל עין.״

כלל זה לא נועד רק למנוע שחיתות ככית־המשפט. הוא נועד נם
להגן על השופטים מפני לחץ השלטון. הוא נועד לאפשר לציבור
להיווכח אם חוקיו הם כסדר, או שיש צורך בתיקונם בבחירות הבאות.
הפגיעה בפומביות המשפט, כמו הפגיעה בחופש־העתונות, הן תמיד סימני־דרך מוקדמים
בדרך אל הדיקטטורה. ולא במיקרה מחוברות השתיים זו לזו בחוק זה.
לפי הטיוטה הראשונה שהוגשה על־ידי דוב יוסף לפני שנתיים, עם עליית אשכול
לשלטון, נקבע שכל משפט על לשון־הרע יהיה סודי. יוסף ואונא לחמו למען הכלל הזה
עד הרגע האחרון. אז התקומם אפילו בית־המשפט העליון של המדינה, ושופט עליון
נשלח לוזעדת־אונא כדי למחות נגד הצעה זו.
אך אונא ויוסף לא נכנעו. הם רק שינו במקצת את הנוסח, כדי לטשטש את הרושם
הקשה שעשתה התערבותם הבלתי־רגילה (ואולי היחידה־במינה) של השופטים העליונים.
ולכן נמצא הנוסח האומר, בסעיף : 21
״במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון־הרע רשאי בית־המשפט לאסור פירסום ברבים
של הליכי בית־המשפט — לרבות כתב־וזאישום(!) וכתבי טעמת, ולמעט פסק־הדין —
במידה שראה צורך בכך לשם הגנה על שמו של אדם הנוגע למשפט. העובר על איסור
זה, דינו מאסר ששה חודשים או קנס 5000ל״י.״

איש תמים יכול לשאול: מה רע בכך? הרי בית־המשפט רק ״זכאי״ ,והוא יחליט אם
להשתמש בזכות זו.
אולם כל משפטן יודע כי ״זכאי״ ,בלשון החוק, הינד, כמעט פקודה. כותב אפילו יעקוב
רוזנטל, איש הארץ המתון :״(זהו) רמז לשופטים לקטול, אם תימצא אך עילה קלושה,
גישת הציבור, דרך העתונים, למתרחש בבית־המשפט.״
עד כה מותר לבית־המשפט לסגור את דלתותיו רק מטעמי בטחון או מטעמי מוסר והגנה
על קטין. במיקרה בטחוני חייב השופט להסתמך על חוזת־דעת של איש־בטחון, והוא
צריך לנמק את החלטת הסגירה. על החלטה זו ייתכן עירעור, עד כדי ביטול המשפט כולו.
הפעם נאמר לשופט, למעשה: מנע את הפירסום. אפילו אם הנפגע עצמו אינו מבקש
זאת! אפילו אם אין הדבר דרוש כדי למנוע את פירסום הדיבה בשנית, או הרחבתה!
סתם כך, בלי צורך בבקשה של אחד הצדדים, בלי צורך בהנמקה אמיתית, בלי אפשרות
של עירעור, כדי להגן על שמו של מישהו ״הנוגע למשפט״ .מכאן יש רק צעד קטן מאד
לסגירת בית־המשפט כולו.
שמו של אדם יכול להיפגע — ואכן נפגע — בכל משפט. בכל משפט יש חקירת
שתי־וערב, ובכל משפט מנסים הפרקליטים להטיל דופי בעדים של הצד השני. זהו חלק
בלתי־נפרד מן המשפט האנגלו־סאכסי, הסבור כי רק בדרך זו ניתן לגלות את האמת כולה.

מדוע נמנע הדבר דווקא כמשפטים של חוק לשון הרע? פשוט מאד :
בדי למנוע בל פחד מפל אדם הרוצה להגיש משפט. המחוקק אומר לו :
אין לך ממה לפחד. אפילו יתגלו במשפט דברים נוראים עליך, אפילו
יתגלה שאתה רוצה או גנב או מועל -מי יידע על בך? תגיש את
המשפט !
זה ועוד. יכול דוב יוסף להגיש מחר בבת אחת מאה משפטים נגד השבועון המסויים.
יתכן שיהיו אלה משפטים מגוחכים, זדוניים, שכל מטרתם למרר את חייהם של עורכי
העתון ולמנוע בעדם מלמלא את תפקידם הציבורי.

אך אחד לא יידע על כ ך !
העולם הזה לא יוכל לפרסם אפילו שהוגשו המשפטים, וכל שכן לא מה טיבם ותוכנם.
אם יפרסם, ילכו העורכים לבית־הסוהר עוד לפני שהורשעו רדין כלשהו.

מי שסעיף זה אינו מסמר את שערותיו -אין?ו שערות.

אסור לחקור אח הנפגע
ך* מישפט האנגלו״סאבסי, הנהוג בישראל, עומד על שתי רגליים: על פומביות
1י המשפט ועל חקירת שתי־וערב. סעיף 21 של חוק לשון הרע קוטע רגל אחת. הסעיף 22
קוטע את הרגל השניה.
בגרמניה מסורה חקירת העדים בידי השופט. האנגלו־סאכסים הגיעו למסקנה כי יש
רק שיטה בדוקה אחת לבירור האמת: לתת לפרקליטי שני הצדדים זכות בלתי־מוגבלת
לחקור את העדים שתי־וערב, באוזני השופטים. כי הנסיון מוכיח כי כמעט בכל מיקרה
מתמוטטים השקרים בחקירה כזאת.
חקירת שתי־וערב בכל משפט נועדה, בין השאר, לערער את מהימנות העד. היא
מבקשת להוכיח כי העד אינו דובר אמת, שאסור להאמין לו. זהו מיבחן קשה לכל עד.

כמשפט של הוצאת־דיכה יש, לרוב, חשיבות מכרעת לעדותו של
האיש הטוען שנפגע. אם הוא רוצה לעורר אמון אצל השופט, הוא
מעמיד את עצמו על דוכן העדים ומניח לעתון הפוגע לחקור אותו.
עתה בא הסעיף 22 והופך חקירה בזאת לבדיחה.

אסור יהיה לחקור את הנפגע חקירת שתי־וערב ״בדבר שמו הרע של הנפגע או בדבר
אופיו, עברו, מעשיו או דיעותיו הפגומים״ ,אלא אם הם ״נוגעים במישרין״ ללשון־הרע.
כלומר: פורסם שפלוני גנב מאה לירות מקופת־התגמולים של קריית־פינקלשטיין. מותר
יהיה לשאול אותו על מיקרה זה — אך אסור יהיה לשאול אותו בדבר מעילה של מיליון
ל״י שהוזכרה בדו״ח מבקר־המדינה, או על נאום שנאם ובו הביע את הדיעה שמיצוזה
היא למעול למען המפלגה.
במשפט קסטנר נתגלתה אמת היסטורית, ששינתה את השקפת העם מלו לגבי השואה.
אמת זו לא היתד, מתגלית מעולם (והשופט הלוי לא היה מכריז את אשר הכריז) לולא
הצליח עורך־הדין שמואל תמיר להוציא מפי קסטנר, בחקירת שתי־וערב, את הגילוי
המחריד בדבר עדותו של קסטנר למען קצין הס״ס קורט בכר.
תמיר לא ידע מראש על פרשה זו. היא גם לא נגעה ״במישרין״ ללשון־הרע, ששימשה
בסים למשפט. לפי החוק החדש היתד, חקירה זו אסורה בתכלית, והשופט היה חייב
(המשך בעמוד )29
למנוע אותה.
העוקם הזה 1459

הנך רשאי לנהוג
במכוניות מרח
ללא רשיץ
כשטח התערוכה
ה פ תו ח כל יו ם ב שעות
9— 13 ומ״ 5עד ח צו ת

.קארטינג״

הספורט שכבש את כל
אירופה.

ג׳אן ברדס
בעברית וכעת
גדול סופרי המתח הצרפתיים, יוצרו של
סוכן או.ס.ס117 .
גדול סופרי המתח הצרפתיים
ת בעברית!!

גדול סופרי.המתח הצרפתיים
כעת בעב רית!!

\25 גוק

פר שה

סוכן

סוב!

א. 1ם.ס.

או.ם.ם.

117

117

הופיעו 1׳מזימות בטוקיו 2״פרשה מם 1 .״
להשיג בכל הדוכנים והקיוסקים לעתוגים. המחיר — 2.ל״י

התמונה שצולמה במחתרת ג,־ :כ״גייזגג

העולם הזה. דויד בן־גוריון, שהוזמן כעד התביעה, נראה בשעה שהוא נושא את דבריו.
לידו נראה ראשו ש? שמעון פרס, המוסתר על־ידי נאשם אחר, ח״ב עמוס דגני. קרוב

״ מהאיכפתד?•״
כשנשאל לוי אשכול בחוג־בית מה יקרה
בעוד כמה עשורי שנים, כאשר האוכלוסיד.
הערבית בישראל תתרבה, ענה לשואל:
״יונגרמען (צעיר, באידיש) ,מה זר, נוגע
לי? אני כבר לא אהיה אז!״ 6לשואל
אחר, שביקש לדעת ״מתי יתפטר כבר
המישטר הזקן של ישראל?״ השיב :״אם
הכוונה אלי, אני לא אתפטר באותה
הזדמנות אמר אשכול :״חוק לשון הרע?
לשון הרע? אני לא יודע בדיוק מה החוק
הזה אומר, אך אני מתנגד, מתנגד כרגע.״
מאזיניו לא הבינו למה הוא מתנגד _ לחוק
עצמו או לדרישה לבטלו. אשכול לא הבהיר
זאת 9 .בחוג־בית אחר הזמין המרצה,
דויד. בן־גוריון, את מאזיניו שישאלו
שאלות .״תשאלו, תשאלו, יש לי זמן כל
הלילה, כי בשש בבוקר יש לי פגישה.״
• בשעת משפטו בבית־הדין של מפא״י,
אמר מנהיגה הישיש של רפ״י כי הוא חבר
מפא״י 95 שנים. כשתיקנו לו ל־ ,59 העיר:
״אני מקווה להיות חבר־המפלגה גם 95 שנים.״
9כשפרקליט התביעה, יעקוב שמשון
שפירא, הגיש כמוצגים לבית־המשפט את
מודעות רפ״י שפורסמו בעתונים השונים,
שאל בן־גוריון :״ואת העולם הזה אתה
לא מכנים?״ שמעון פרס, שישב לידו,
הסביר לו :״רפ״י לא נותנת מודעות
לוזעולס הזה כשיצא מנהיג רפ״י
מבניין מרכז מפא״י ברחוב הירקון, שם
מתנהל המשפט, הופיע מולו צלם. שומת
הראש התכונן להרחיק את הקהל מסביב,
כדי להקל על מלאכת הצילום, אך בך
גוריון מנע זאת .״מה אתה עושה?״ שאל
את שומר־ראשו ,״אתה לא רואה שזה צלם
העולם הזה?״ י • כשניגש למכוניתו, שחד
תה על המדרכה, הבחין בדו״ח המשטרתי
שהוצמד אליה. היה זה אולי המאורע הסמלי
ביותר באירועי השבוע. הנהג, שביקש
מהשוטרת לא לרשום דו״ח והסביר כי
זוהי מכוניתו של בן־גוריון, נענה :״או
מה? אני לא מהמפלגה. מה איכפת לי?״
את הקנס תשלם בעלת המכונית: מפלגת
פועלי ארץ־ישראל.

״אני ל א מחניד! ״

למצלמה, נראה רכון על השולחן, הנאשם ח״כ גדעון בן־ישראל. משמאל: השופט יחיאל
דובדבני. שני מימין: סניגור הנאשמים מיכאל כספי .״אני לא אהיה עד של המזכיר
הזה,״ רעס בן־גוריון לעבר מזכיר מפא״י ראובן ברקת, שנכח באולם .״אני פוסל אותו!״
בעת המשפט התפתח דו־שיח חריף בין שמעון פרס לבין פרקליט התביעה, יעקוב שפירא.

אנשים
גם השבוע להיות נפגע מאותה הושטת־יד
שלא נענתה מצדו של ^ן־גוריון. הסביר
השר :״הכל בגלל הפרשה. כשאדם מגיע
לגיל שמונים, נכנס לו משהו בראש, ולא
יוצא משם אפילו בבולדוזר. בגלל זה הקימו
את רפ״י. מה זד, רפ״י? בן־גוריון. מד,
יהיה אם הוא לא יהיה שם? מי יישאר?
שמעון פרם בחור חכם — אבל גם הוא
מתחיל להגיד דברים משונים כמו אוטו
לכל פועל. וגם יוסף אלמוגי לא יעזור
כלום 9 ״.על משה דיין אמר שיטרית:
״חכם, בחיי! לא עם אלה ולא עם אלה.
אני ראיתי את דיין לפני כמה שנים ואמרתי:
זה בחור חכם. למה? אגיד לך: הרי דיין
היה ראש הצבא שלנו. למה הוא לא מספר
מר, היד, בעניין הפרשה? למה הוא אומר
שהוא שכח הכל? מה שכח, מי שכח? אני
הייתי שוכח אימתי היתד, הבר־מצווה של
הבן שלי? אבל דיין חכם, אומר ששכח וגמרנו.״
9כתב מעריב בירושלים, צבי לביא,
הספיק כבר להיפגע מחוק לשון הרע. לא

בדיוק מן החוק עצמו, אלא מן הפחד
שהוא הטיל בקרב עורכים אחראיים. לפני
ימים ספורים נכח לביא בתקרית, בה היה
מעורב פקיד בכיר ממשרד־ר,משפטים, שנחשד
על־ידי שוטר בעבירה על חוקי־ד,תנועה.
בין הפקיד, שזוהה על־ידי לביא בבטחון,
לבין השוטר, התפתחו דין ודברים, שנהפכו
חיש מהר לתיגרה קלה. הכתב הממושקף
של ד,צהרון, הידוע כאחראי וזהיר, העביר
את הידיעה למערכת. היא נגנזה • .השגריר
הגרמני דולף פאולס לא שיער לעצמו
שבין המפגינים נגדו, ליד בית־הנשיא בירושלים,
תימצא צעירה שהיא בת של אחד
ממכריו מגרמניה המערבית, מולדתו. היתד,
זו בת ראש עיריית מיינץ שבגרמניה, שהתגיירה
והמירה את שמה לבתיעמי. י•
מפגין אחר היה הצייר משה ברנשטיין,
שנשא בידיו ציור מפרי מכחולו על נושא
השואה — יהודי תלוי. הציור ניקרע על־ידי
שוטר, ובעליו חטף מכות. י • מי
שהטיל מוראו על השוטרים היה זקן עבדקן,

״האיש שרימה את בולמ!״
מה שטוב לחיפה, טוב גם לתל־אביב.
עובדה: ועדה ציבורית שנתמנתה על־ידי
ראש עיריית חל־אביב, מרדכי נמיר, המליצה
על הקמת תיאטרון עירוני בעיר
העברית הראשונה. המלצה נוספת: להקציב
לתיאטרון המיועד מיגרש בן שנים־עשר
דונאם, לבניית מישכנו. עדיין לא ברור
איזה מהתיאטרונים הקיימים יזכה בו.
בינתיים צצה הצעה, שהתיאסרזן הקאמרי,
יבלע את אוהל, ובכוח מוגבר ייהפך לתיאטרון
העירוני. הצעה נוספת, להפוך את
תיאטרון העונות לעירוני, ניתקלה בהתנגדותו
של במאי העונו ת, נסים אלוני• .
בינתיים צצה הצעה, שהתיאטרון הקאמרי
להפנות חלק ממירצם מבמת התיאטרון
בנאי׳
יוסי
אל תעמולת הבחירות.
שתואר במודעות רביזור כ״האיש שרימה
את כולם״ ,יופיע, יחד עם עמיתו אבנר
חזקיהו, במסעי תעמולה של רפ״י• .
טופול, יופיע אף
שחקן אחר, חיים
הוא בשירות רפ״י, בדמותו המפורסמת של
סאלח שבאתי. הוא יסביר כי בעבר נהג
להצביע עבור כולם ביחד, אך הפעם יתן
קולו רק לרפ״י • .כל זה לא שינה את
דעתו של השחקן שלמה וישינסקי, מחות־מי
את״א, שנשאר איתן בתמיכתו באשכול.

? 103׳ ה שבוע
• ראש הממשלה לוי אשכול :״יש
תקופות שאחד מקפיץ את ההיסטוריה, אבל
לא בטוח שלולא הוא לא היה אחר.״
9הנ״ל, על הפרשה :״אלטע זאכען.״
6העתונאי יגאל לביב :״הסוציאליזם
בנוסח מפא״י פירושו: הלאמת ההפסדים
של הקאפיטליסטים.״

ראש עיריית כפר־סבא מרדכי סורקים

הוא נגד פולחן־אישיות מכל סוג שהוא.
כך הוא אמר השבוע. חוץ מזה, בחדר
עבודתו ניבטות אליו שלוש תמונות: אחת
של בן־גוריון, עם הקדשה בכתב־ידו, שניה
של סורקים ושלישית של סורקים עם בן־
גוריון, או כלשונו :״של בן־גוריון ושלי.״
#שר המשטרה בכור שיטרית המשיך

שניצב בחצר ליד בית הנשיא, קרא בספר
תהילים. הם לא נגעו בו לרעה. היה זה
הרב אריה לוין, מי שידוע בכינוי ״רב
האסירים״ מתקופת מלחמת המחתרת נגד
הבריטים.

• שר־המשטרה בבור שיטרית, על
נוהגי לחיצת־ידיים :״רוצה לוחץ — לא
רוצה, לא לוחץ.״

• העתונאי־הסופר אליעזר

השוטרת הדביקה דו״ח למכונית בן־גוריון
ספא״י תשלם

וייל:

״מעדיף אני בימים אלה לא לקשור שיחה
על ישראל, כדי שלא אצטרך להגן על
הנעשה בה.״
העולם הזה 1459

יין

חולירע!
(המשך מעמוד )27

אמנם, החוק פותח פתח לחקירה. הוא אמר: אחרי שהעתונאי הנאשם כבר הורשע,
מותר לו לחקור את הנפגע בדבר אופיו ועברו, במיסגרת בקשתו של הנאשם להמתיק
את דינו. הוא הדין לגבי הנתבע במשפט אזרחי. מותר לו לערוך חקירה כזאת כדי
להפחית את הפיצויים שיוטלו עליו.

זהו לעג לדש.

כי אחרי שהשופט כבר קבע שהפירסום מהודה עבירה פלילית או עוולה אזרחית
(אפילו אם היה נכון איזה אידיוט ילך ויחקור אז את הנפגע על עברו ואופיו?
כל עורך־דין יגיד לנאשם: הדבר לא יציל אותך. הוא רק ירגיז את השופט. הוא לא
יביא להמתקת העונש, אלא להחמרתו. כי כמעט כל שופט יחשוב כי זוהי חקירה מיותרת
וקנטרנית, שבאה להטיל דופי ללא־תועלת, והוא יגדיל את תקופת־המאסר או סכום-
הפיצויים של הנאשם האוחז בנשק זה בשלב זה.

הזמנה רכל

ף ץ ועמלני חוק״התועכה מנסים להפיץ גירסה, שעשתה רושם על אנשים תמימים.
4 1־ גירסה זו אומרת כך: אדם חף־מפשע, שנפגע על לא עוול בכפו, פחד, עד כה,
לפנות לבית־המשפט. הוא פחד כי המשמיץ יחזור על ההשמצה ביתר חריפות בבית-
המשפט, באוזני הציבור. עורכי־דין חסרי־מצפון יטילו בוץ על הנפגע, והוא יסבול עוד יותר.
בכל הטיעון הזה אין שמץ של אמת.

מעולם לא היה כית־המשפט חופשי להתעלל כאדם שטען כי נפגע
כדיבה. השופט החמיר תמיד כהגבלת הדיונים, לפי שיקולו, אלא אם
כן היה הדכר דרוש לגילוי האמת.
שני המשפטים המפורסמים ביותר על רקע זה, שהביאו לראשונה לייזום חוק־התועבה,
היו משפט קסטנר ומשפט עמום בן־גוריון. בשני המשפטים נתגלו דברים מזעזעים
בבית־המשפט (ובשמעון המסויים) .גילויי המשפט הראשון שינו לחלוטין את תמונת
השואה. גילויי המשפט השני הביאו לסילוק כל צמרת המישטרה מתפקידה, ולאחר
מכן להטלת עונש־מאסר על־תנאי על המפקח הכללי של המשטרה.
גילויים אלה לא היו בבחינת התעללות בנפגעים. בית־המשפט מנע בקפדנות כל
התעללות כזאת, כפי שיכול להעיד כל אדם שנכח באחד המשפטים האלה. הגילויים
היו בבחינת גילוי האמת, שהיתר, דרושה לבירור הרקע.

בשני המשפטים ביקש השלטון לסתום את הפה ילדוכרי־אמת ורודפי*
צדק, לשם הגנה על בעלי־השררה. כאשר נבשל נסיון זה, הודות
להגינות החוק, החלה היהמה לתיקון החוק -בדי שאפשר יהיה,
להבא, לסתום את הפה כיד בטוחה.

ב טו ס ך

מזג הנאה בעסקים — ללא תוספת במחיר
הכרטיס. תכניות הטיסה של נתיבי אויר או־לימפיק
מאפשרות לשהות 48 שעות ביון ללא
ויזה. בידי סוכן הנסיעות שלך תכניות מגוונות
לבלוי שהותך ביון, הכוללות בתי־מלון מודרניים,
טיולים מודרכים וערבי בידור יווני.
לכן — טוס לאירופה דרך יון
עם ״אולימפיק״ כמובן.

זהו צד אחד של המטבע. הצד השני הוא זה:
כל משפט על לשון־הרע לא בא אלא להגן על שם טוב. הרי זהו עצם מהותו. מי
שפוחד כי במשפט פומבי, בחקירת שתי־וערב, יתגלה שאין לו שם טוב — אל יגיש משפט.

מי שסבור כי ידיו נקיות, אין לו ממה לחשוש.
ולראייה: עורכי העולם הזה עצמם הגישו משפט־דיבה נגד עורכי עתון אחר, בעיקבות
פרשת חטיפתו של אלי תבור. כעד ראשון במשפט זה העמיד אורי אבנרי את עצמו
לחקירת שתי־וערב של אחד מעורכי־הדין החריפים והתוקפניים ביותר במדינה — איש
רפ״י מיכאל כספי. בחקירה צולבת של ימים שלמים, ניסה כספי לחשוף כל פרט בחייו
של אבנרי — החל בפעילותו באצ״ל בימי נעוריו, וכלה בשיטות העולם הזה. אבנרי
לא חשש מפני חקירה זו, והוא עמד בה עד תומה.
איש לא יטען כי עמידה בחקירה כזאת היא חודיה נעימה, דווקא. אך מי שרוצה
לשלוח עתונאי לבית־הסוהר, מי שרוצה להחריב עתון על־ידי חיובו בפיצויים קטלניים —
חייב להיות מוכן למיבחן כזה.

החוק בא לפטור את הנפגע־בביבול מחובה זו. הוא אומר לו: אין לך
מה לפחי* אין לד מה להפסיד. אפילו אם אתה מלוכלך מכף־רגל עד
קודקוד: רוץ ותגיש משפט.
הוא אומר לבית־המשפט: אתה לא זכאי להגביל חקירה, כמו בעבר, אלא אתה
חייב להיות מוכן למיבחן כזה.

מטרתו: לתת סכין כידי כל אדם במדינה, ויהיה גם המושחת והמטורף
ביותר, בדי לנעצו בגבו של עתון, ובצורה זו לשחרר את השלטון
מפני פיוט קיומם של עתונים לוחמים.

שד רנד 11108
^ כל חברה אנושית
• 1כל עתונאי מכיר אותם.
הם רובצים במשרדי המערכת, כשבפיהם טענות מטענות שונות נגד פלוני ואלמוני.
בידיהם ניירות ומיסמכים והוכחות, ובפיהם סיפורים על עורך־הדין שלהם שמכר אותם.
רפואת־הנפש מילאה ספרים רבים בתיאור מיקרים אלה.
המשוגע־למשפט יכול להיות נורמאלי מכל בחינה אחרת. אבל הוא אכול תאווה מוזרה
למשפטים. בהם הוא רואה את מרכז חייו, בהם הוא מוצא סיפוק, חשיבות ופירסום. הוא
יכול לדוש בהם עד בוש( .ויש הטוענים כי יחסו של דויד בן־גוריון לפרשה מהזזה סימפטום
לכך).

לאירופה

תל־אביב -סימת בית השואבה ,6טל 611401 .
טל 69035 .
חיפה -רחוב העצמאות ,35
ירושלים -בית יואל, רח׳ יפו ,33 טל 22338 .

עתה בא המחוקק ואומר לבל המשוגעים האלה: קדימה!

למה הדבר דומה? לרודן באחת מקהיליות־הכננות כמרכז אמריקה,
המחלק תת־מקלעים למאה מטורפים, מתוך תקווה שכין אלפי ההרוגים
שיפלו יימצא גם אוייכו הפוליטי, שהוא רוצה לחסלו.

מכירת סוף

משקפי מגע

העונה

5£$א €7£ 1£ז א€0
הדגמות והסברים כל יום בין 4—7
| אחד,״צ, המכון לקידום הראיה ע״ש

י. ל .גרוזובסקי
רח׳ נחלת בנימין ,21 טל,621665 .
תל־אביב.

111.101

הנדנו ל 39ג!< ד!! *יי! ז-י
טל 56980 .

ע כני קו ס 0

יש אחוז מסויים של אנשים שהם ״משוגעים למשפטים״.

איזשהו עתון כתב משהו עליך? על המקצוע שלך? על הציבור הדתי שאתה שייך אליו,
או על בעלי־הכלבים שאתה אחד מהם? קום והגש משפט פלילי ואזרחי! תכריח את
העורכים זר,ע תו נאים לרבוץ ימים על גבי ימים בבית־המשפט. אם תפסיד, תגיש עירעור.
אם תפסיד שוב, לך לבית־המשפט העליון. כל זה חינם אין כסף — במשפט פלילי. אתה
בעצמך תחליט באיזה פירסום אתה רוצה, ובאיזה לא. לא יחקרו אותך. העתונאי תמיד
יפסיד, גם אם כל מה שאמר היה אמת ויציב. ובסוף תקבל פרם בצורת פיצויים שמנים.
תיאור זה אינו דמיוני. תוך כמה חודשים תהיה זאת המציאות היומיומית של העתונות
הישראלית. הניסיון מלמד כי זה יקח קצת זמן, עד שכל הטיפוסים האלה יתפסו מה קרה
וירוצו לעורכי־דין צעירים, מסוג מסויים, הזקוקים לעיסוק ולפירסום, ושיעודדו אותם

בדרך זי•
לכן מסעיר החוק את כל עתוני המדינה. כל עתונאי שקרא אותו — ורבים עדיין לא עשו
זאת — מבין כי אי־אפשר להגבילו לשבועון המסויים. נוצר מצב העלול לזרוע טרור
ופאניקה בכל מערכת־עתון בארץ.

הרשמת כוגרי ח׳ ,ט׳ ,י׳ ,י״א
לכתות ט׳ ,י׳ ,י-א, י״ב
טכנאות כניו • מכונות

הרשמה גם לקורסי ערם

ת א, ב ן ־ יהזדה 26

חי פ ה,

הרצל \ 44

ו \7כני7זו

גרפיקה

״ 7 -1.4* 7י

הרשמה גם לקורסי ערב

איור ופיסול
ת ״ א, ב ן ־ יהודה 26
חיפה, הרצל \ 44

רחל המוחלת 9גו ה את הפושה המנחיעה
בגללו ניסתה להתאבד גונדת ־ השעשועים

בולון בפאריס, ומספר 2תפס את המקום
שהתפנה.
גינטר סקס פון־אופל הוא נצר למשפחת־בארונים
גרמנית, עם סמל־אצולה. מכונית
האופל הגרמנית נקרא על שמם, ומיוצרת
במיפעלם, אבל לא כדאי לדבר על זה. זה
רק אחד העסקים הקטנים שלהם•
ובכן, פון־אופל מינה רשמית את מריו
דל־מריוס למנהל עסקיו. במו עיני ראיתי
נייר רשמי, הנושא את סמל־ד,אצולה המשפחתי,
עליו נחרת לדורות :״אני חותם ומצהיר
שמריו דל־מרייס הוא מנהל הפירמה
של גינטר סקס פון־אופל, ואחראי לייצור
הסרטים והפירסומת בכל העסקים שלי. הוא
רשאי לחתום בשמי על צ׳קים, ואני אכבד
כל התחייבות שנעשתה על־ידו בשמי.״
״אין לו מספיק זמן לבזבז את כל הכסף
שלו,״ מסביר מריו דל־מריוס את כתב־ההאמנה
הרשמי ,״אז הוא לקח אותי כדי
לעזור לו לעשות את זה. אני עושה כמיטב
יכולתי.״

היא איימה להתאבד

נריסטי קילו בימי זוהרה בלונדון
** וברים את כריסטין קילר?
1לא, לא יכול להיות ששכחתם את
האנגליה הקטנה, שבעזרת סדיני המיטה
שלה הצליחה כמעט להפיל את הממשלה
הבריטית, שסיבכה את מיטב האצולה הבריטית
בשערוריות־אהבים, ושנאלצה לשבת
בכלא, אחרי נסיון התאבדות, כדי לא להעמיד
בנסיון את אלה שעד אז לא עברו דרכה.

מטר כי הגבר הנהדר־ביותר־בעולם נטש את
כריסטין עוד לפני שהספיק לעשות לה
את הראשון מכל הילדים שרצתה ממנו,
ונעלם למקום בלתי־ידוע. למחרת בלעה
כריסטין ערימה נוספת של כדורי־שינה. אבל
היא כבר רגילה. היא ניצלה על־ידי ידידים,
שהופיעו כאילו באופן פתאומי בביתה.
עקבותיו של הגבר הנהדר־ביותר־בעולם,

ובכן, אפשר היה לחשוב שזה ילמד אותה
לקח. איפה!
בחודש האחרון היא חזרה שוב לכותרות.
תמונות־ענק שלה פיארו את העתונות האירופית.
היא נראתה בהן כשהיא צועדת
שלובת־זרוע עם גבר גדול־מידות ושרירי,
שנשא את השם המפתה מריו דל־מריוס.
״אני רוצה להינשא לו במהירות,״ הודיעה
כריסטין קילר לעתונאים ,״זה הגבר הנהדר
ביותר בעולם. הייתי רוצה ללדת לו הרבה
ילדים!״
דוקטור וורד, אייך? המצנאם שלה ודאי
מתהפך עתה בקברו לשמע הידיעות על בת־טיפוחיו.
כי שבוע לאחר אותה הצהרה,
שוב התפרסמה תמונתה של כריסטין קילר,
הפעם לבדה, בשטרן. גדול שבועוני גרמניה

נעלמו כלא היו. רצים בהולים של העתונות
האירופית יצאו לחפשו בקצוות העולם. אבל
אין שום צורך לרוץ. במיקרה זה כל רופא
יתן שחרור מריצות. כי הגבר הנהדר־ביותר־בעולם
נמצא כמעט יום־יום בבריכת־השחיה
של מלון אכדיה. הוא לא ברח לכאן. הוא
פשוט קפץ לביקור־מולדת. כי — תאמינו
או לא, ותהיה דעתכם על הגברים הישראליים
כאשר תהיה — הגבר הנהדר־ביותר־בעולם
הוא דווקא נציגם של הגברים הישראליים.
ומאחר
שאני מכירה אותם, זהו הדבר
האחרון שהייתי מעלה בדעתי.

מדיו עסגינטו סקס

צ-קים וכתר־אצולה
ך/ץ וב, אז נתקרב אל מריו. לא צריך
לחפש אחריו הרבה. דמותו בולטת
ממרחק קילומטרים. הוא ענק כזה. חוץ
מזה הוא הולך תמיד כשירכיו עטופות
בחצאית־טהיטי אדומה, מהסוג שמחלקים
במועדון הים התיכון, רק אוריגינאל. יש
לו שפם אדיר (״אותו גידלתי במיוחד עבור
הנשים הישראליות, כדי להתאים לטיפוס
שהן מחפשות״) וכובע־קש רחב־שולייס.
אם לא תראו דבר כזה, חפשו בבריכת
אכדיה את הערימה הגדולה ביותר של
חתיכות בביקיני, המרוכזות במטר מרובע
אחד. אני מתערבת אחד לאלף שהוא יהיה
בפנים.
וכל מה שמיטב עתונאי אירופה ניסו
להשיג לשווא — סיפור הרומן בין מריו
הישראלי לבין כריסטין הבריטית — הריהו
כאן לפניכם, כפרם מיוחד של רחל המרחלת
עבור נאמנותכם וסבלנותכם.
״אני עכשיו מנהל את עסקיו של הפלייבוי
מספר 1בעולם — גינטר סקס פון־
אופל,״ מציג מריו דל־מריוס בענווה רבה
את עצמו. הפון־אופל הזה היה עד לפני זמן
קצר הפליי־בוי השני בלבד בדירוג העולמי.
אבל מספד ,1פורפיריו (״רובי״) רובירוזה,
נהרג לפני חודש בתאונת־מכונית ביער

?2מהשמעניין הוא איך הגיע מריו
אל כריסטין. וזהו הסיפור מפי הגיבור
עצמו:
וחצי, בערך, יצאנו, גינטר
״לפני חודש
סקס ואני, לבלות קצת בסאן־טרופז. ערב
אחד הלכנו לפוש בקפה אסקאנד. היינו
דווקא בחירה טובה. היתד. איתנו ביז׳ו,
אחותה של בריג׳יט בארדו. אבל לפתע
ראיתי בקפה בחורה ג׳ינג׳ית יפה מאוד,
שמשכה את תשומת־ליבי. עזבתי את השולחן
ואמרתי לחברה שמתחשק לי קצת
לרקוד.
״ניגשתי והזמנתי את הג׳ינג׳ית לרקוד.
דווקא הסתדרנו יחד בריקוד. שתינו קצת

והלכנו לבאר אחר לרקוד. כך גמרנו באותו
לילה חמישה־שישה בארים. רקדנו ושתינו,
שתינו ורקדנו. בבאר האחרון בו היינו,
לקחתי את כל התזמורת, תזמורת התופים
של בלייר מג׳אמייקה. הלכנו לדירתי. את
התזמורת השארתי בחוץ, שתנגן• רק אחרי
12 שעות, בהן התחלפו נגני התזמורת בתורנות׳
שיחררתי אותם שילכו הביתה. זה
היה ב־ 6אחר־הצהריים של יום המחרת.
״מה לעשות, יש משהו בקצב־התופים הזה
שמושך אותי.
״ברור שבדירתי עשיתי סוף־סוף הכרה
עם הג׳ינג׳ית. היא הציגה את עצמה כברי-
טית בשם כריסטין. התברר לי גם שמלבד
שמלת־הערב, בה הכרתי אותה, אין לה
כלום. אז יצאנו לרחוב לקנות לה קצת
בגדים. בדרך עברו כמה צלמים וצילמו
אותנו. לא שמתי לב לזה. התרגלתי כבר.
״רק למחרת, כשפתחתי את העתונים הצרפתיים,
נתקלתי שם בתמונתי לצד הג׳יד
ג׳ית. כתבו שם שזאת כריסטין קילר. ואם
העתונים כותבים, צריך להאמין להם. הבנתי
שהדבר היחיד שנותר לי לעשותו הוא
להתנדף. בערב סיפרתי לכריסטין שאני
נוסע. היא הודיעה לי שאם לא אשאר עימד,
ואנשא לה, היא תתאבד. רק זה היה
חסר לי. לא התייחסתי לאיומה ברצינות,
חוץ מזה רמז לי גם הבוס שעלי להתנדף•
הוא לא אוהב סקנדלים, בעיקר את
אלה שהוא אינו מעורב בהם• אז התנדפתי.״

היא לא הכינה אותי

ו3:ז**(ו*ו>*ייה** 87*7? 1
#5לי תי עלהמ טו ס הראשון, ובאתי
לישראל,״ המשקי מריו את סיפורו.
״אחרי כמה ימים קיבלתי מכתבים מידידים,
ובהם קטעי עתונות על נסיון ההתאבדות
של כריסטין קילר.״
עכשיו מה שנשאר עוד לדעת הוא מי
הוא מריו דל־מריוס זה, שכריסטין הגדירה
אותו כגבר הנהדר־ביותר־בעולם. סוף־סוף
היא צריכה לדעת• יש לה נסיון.

הכי פשוט זה לתת לו להמשיך ולספר
על עצמו. אז למה לעבוד קשה?
״הגעתי למר, שהגעתי בזכות דבר אחד
— הריקוד. התחלתי לרקוד עוד ב־1937
ברומניה, אבל אין להסיק מזה שאני רומני.
נולדתי באיטליה לאם ספרדיד. ואב רומני.
ב־ 1948 עליתי לישראל, במסגרת המח״ל,
מצרפת. בחמש בבוקר הגעתי לנמל חיפה.
בשבע בבוקר כבר הייתי בדרך לירושלים
הנצורה. ובשעה 11 כבר שכבתי בבית־החולים
בתל־ליטווינסקי.
״אחרי המלחמה הצטרפתי לאופרה היש ראלית,
כרקדן ראשי. הופעתי בכרמן וב־ך
יגולטו. קיבלתי אז לירה עבור כל הופעה.
זה היה אז הרבה. אבל היתד, הופעה רק
פעם בשבוע. פשוט רעבתי ללחם.
״אדים דה־פילים ובעלה חיפשו לי עבודה
נוספת. מאוחר יותר הקמנו עם משה ואלין
וג׳ורג׳ ואל את תיאטרון ד,רביו לי־דה־לו.
הייתי שם מה שנקרא פקק. הייתי רקדן,
הכנתי את התלבושות והייתי אחראי על
הבמה. עד שהגיעה לארץ רוזי ברשוני —
אחת מזמרות־האופרטה הגדולות בעולם,
שעבורה כתב פאול אברהם את מרבית
האופרטות שלו.
״כן, זר, קרה. היא התאהבה בי והחליטה

מריו עם כריסטין
לקחת אותי איחה לאוסטריה. לפני שנסעתי,
הייתי צריך עוד לסדר משהו. הייתי נשוי
לצעירה ישראלית בשם אתה. אחרי שבועיים
התגרשנו. היא לא הבינה אותי. היא לא
יכלה לתפוס שאני חי בלילה וישן ביום.״

אלקה זומר ושוראייול

>— >80681
** משיך מריו דל־מריוס את סיפורו:
״בווינה הופעתי בנשקיני קיים ועוד
הצגות. תוך זמן קצר הפכתי, לדברי ר,ע־תונות,
שובר לבבות הנשים בווינה. נראה
שההופעה שלי על הבמה, פלוס החוצפה
הטבעית שלי, תרמו להצלחה. יש לכך
בתדאי עוד סיבות. למשל: אני סבור שאני
אחד הרקדנים המעטים שלא יצאו הומו־סכסואליים•
״החיים
בווינה לא נמשכו זמן רב. נאלצתי
לעזוב את העיר, אחרי שהסתבכתי עם
דוגמנית אחת. זד, היה ב־ 957ז. היא החליטה
שהגיעה שעתנו להתחתן. לא רציתי ללכת
לזה בפעם נוספת. אז נסעתי לגרמניה והתחלתי
להופיע בסרטים. אגב, אחד מסרטי
מוצג עתה בתל־אביב, שערוריה בגמנסיח,
המוקרן בקולנוע ארמךן־ דו ד. לכו לראות.
״בגרמניה היה מקומי הטבעי בשורת

תדריך

שר הגבר הישואד אשו
המפורסמת ביותו בעולם
הפליי־בויס. יצאנו ערב־לרב, כשאנו מוקפים
במיטב חתיכות גרמניה. אז הכרתי את
גינטר סקס. הוא בא אלי בבקשה שאלמד
אותו לרקוד. הוא עמד לערוך מסיבה בביתו
ורצה להופיע שם בריקוד ספרדי סולו. אז
התחלתי לצאת בחברתו. הכרתי מקרוב
מאוד את אלקה זומר, שנתגלתה לי כחובבת־יהודים
מובהקת.
״גינטר סקס החליט אז לעסוק בסרטים.
אבל לא למטרות מסחריות. הוא מצלם
סרטים פרטיים בשבילו בלבד. זה תחביב
נהדר. נוסעים ממקום למקום ומצלמים סרטים
עם מיטב החתיכות של העולם.
״מאז נפתחו כל השערים בפני. ב־1962
יצאתי בחברתי הבארונית האנלורה פון־ווק.
באחד הימים הוזמננו למסיבת אחר־הצהריים
בביתה של סוראייה, אשתו לשעבר של
השאה הפרסי. סוראייה התלהבה מסגנון
ריקודי, וביקשה שאהפוך מורה הפרטי לריקודים.
לא יכולתי לסרב.
״באותה תקופה היא היתה טיפוס של
אשד. הרעבה לחיים. זה היה זמן קצר
אחר גירושיה, והיא מתה ללמוד את כל
הריקודים החדישים שלא לימדו אותם בחצר
השאה. אז התחלתי לצאת בחברתה של
סוראייה. אני יכול לזקוף לעצמי את האשראי
לכך שהייתי זה שלימד את סוראייה
את צעדיה הראשונים, אחרי שהשתחררה מביתר,מלכות.
״ממני
היא עברה לגינטר סקס פון־אופל,
שאף היה תקופה מסויימת מאורש לד״
וממנו היא עברה לידיד משותף שלנו —
מקסימיליאן של, אותו הכירה במסיבה במינכן.
״אגב,
באותה מסיבה השתתפו רק בעלי
תארי־אצולה, רוזנים ודוכסים ושאר מיני
אצילים. אני הייתי היחיד ללא תואר• אז בו
במקום החליטו כולם להעניק לי תואר.
ומאז הוסב שמי למריו דל־מריום דוכס
נאפולי דד,־בורבון.
״מה יש להגיד?״ נאנח מריו בעצב,
״החיים הטובים הם טובים. אני אוהב את
הנשים שהן כמו כוכבים — באות בלילה
ונעלמות בבוקר. אני אוהב בהורות קטנות
שדי לשחק איתן. לאכול אפשר גם במסעדה.
הלילה הנהדר ביותר בחיי היה לילה אחד
בטהיטי, לפני שנה 14 .בחורות הסיעו
אותי בסירת משוטים לאי בודד וקטן בשם
בורה־בורה. נשארתי איתן שם ארבעה ימים
וארבעה לילות. לא הוצאתי כסף. בטהיטי
לא משלמים בשביל האהבה.״
זהו זה.
עוד מעט תחזור האפרוריות לחיינו. מריו
דל־מריוס, עם חליפות הפייר קארדן שלו,
עם מחרוזת שעליה שזורים עדיי־זהב קטנים
— מזכרת מכל נערה שבילה עמה —
יעזוב אותנו שוב לאנחות. אז מי שרוצה
עוד לגעת בו, בטרם יהיר, מאוחר, שתמהר
לבריכת אנדיוז. ושלא תשכח להביא עמה
עדי־זהב קטן.
מלבד מה שיש לו על צווארו, יש לו
עוד ערימות כאלה. באחד הימים, כך הבטיח
לי, הוא יתיך את בל עדיי הזהב, ויעשר,
מהם פסל זהב אחד גדול של עצמו.

העולם הזה ממליץ מה לראות, לפי סדר
— חובר. לראות;
העדיפויות הבא:
אפשר לראות;
— רצוי לראות;
41 אסור לראות.

נותר עוד מספר מקומות מצומצם
נו שאי ה לי מו ד:

כנר ;{ל

.1א מנו ת ה שי חהות רבו ת הדיבור.
. 2נ מו סי ם ברחוב ובמ קו מו ת ציבוריים.
. 3נ מו סי ם במשרד, בעבודה ובבית.
.4אי רו עי םוטכ סי ם.
. 5תיי רי ם מי מי סי םבאר צו ת שונות.
. 6נ מו סי שולחן — תרגול ו תצוגה.
.7עריכת שולחן — תרגול ותצוגה.
. 8תרגול א רו ח ה.
.9תרבו ת הדיור.
.10א מנו ת סידו ר פ רחי ם.
.11 כיצד ל הו פי עבחברה (לבוש, אי פו ר ו תנוע ה).
.12ה לי כו ת ו מנ הגי ם י הו דיי ם.

הגג (תיאטרון גיורא

גודיק) מחזה מוסיקלי שהצליח להביא אל
הבמה את שלום עליכם בלי ההומור המיוחד
שלו, בלי השפה העסיסית שלו, ובלי
האווירה היהודית האמיתית של ייצרותיו.
הרבה ריקודים יפים, ומנגינות נעימות.
בומבה צור.
~ ^ג ״יהמלך אוכו״׳מוועדון בכחוש) מחזה
סאטירי־פנטאסטי, שנכתב בידי אלפרדו ג׳ארי
בהיותו בן .15 תיאור דמותו הגרוטסקית
של מלך זעיר־בורגני, חסר־מצפון, גס ורו־דף־בצע,
הכובש את השלטון בפולניה. מבוצע
בכשרון, באנגלית, על־ידי להקת חובבים.

מפחד

סגל המרצים: ד״ר טוביה אילץ; גב׳ לולה בר !
גרוף א. ברקאי ; מר יאן גאדי ; ארכיטקט יו נתן
גולני; גב׳ אירנה נטרי; גב׳ רות גילת; הרב
לאו ישראל, ד״ר יוסף נדבה; גב׳ חיה פלדמן.
פרטים והרשמה: בית ״אל־על״ ,בן יהודה ,32 קומה 10
חדר ,1020 טלפון ,59859 בין השעות 19.30—16.00 בערב.

מוירג׳יניה

וולף י (הבימה) הישג בלתי רגיל לתיאטרון
ישראלי. מחזה מודרני, משעשע ומדהים
כאחד, בו משחקות ארבע נפשות ברצח
פסיכולוגי ובהתאבדות רוחנית.

ן ג׳~לאחר הנפילה

(התיאטרון

הקאמרי) חשבון־הנפש של אינטלקטואל הניצב
בפני כישלון אהבותיו ויחסי־התקשורת
האנושיים שלו. וידוי כמעט־אישי של ארתור
מילר, בו תופסת חלק מכריע מי שהיתר,
אשתו. גדעון שמר, גילה אלמגור.

הכלגניסט (אלנבי, תל־אביב) ג׳רי
לואיס, האח הרחמן, מאוהב באחת החולות
שלו. החברה שלו, האחות הרחמניה, מאוהבת
בו, והאחות הראשית מאוהבת באבא
שלו. כל זה קורה בבית־הולים לחולי־רוח.

מלחמה ושלום

(סמדר, ירושלים)

יצירת־המופת של טולסטוי, שאיבדה בדרכה
אל הבד כמעט את כל מה שיש בה.
אודרי הפבורן בתפקיד נטאשה, ומל פרר
בתפקיד אנדריי.
הרכבת (אופיר, תל־אביב) המחתרת
הצרפתית במלחמת־העולם השנייה מסכלת
תכנית גרמנית להעברת תמונות יקרות־ערך
מפארים לגרמניה. קצת מתח, קצת
אידיאולוגיה, קצת מלחמה, והרבה רכבות.

השוטר מסן טרופז

(אורלל,

חיפה) קומדיה צרפתית, שבקטעים הטובים
שלה יש ים נהדר, שמש, סן טרופז
היפר,פיה, ופארודיות על אנשי משסרה,
מדים, פאתום קרבי, והחברה הגבוהה.
בקטעים הרעים שבה, יש חוכמות נבובות
ומישחק מוגזם של לואי דה פונס.

* * זורבה היווני

אולפנ ה להליכות ונילווס׳ם

רכיזור (תיאטרון העונות) מחזהו
הקלאסי, הסאטירי של גוגול, על שחיתות
בעיר רוסית קטנה. מתורגם, מבויים, ומקוצר
בידי נסים אלוני, בתוספת פזמונים של חיים
חפר. מישחק מצויין של אבנר חזקיהו.
המגילה (תיאטרון החמאם) קומדיה
מוסיקאלית באידיש, על פי שירי
המגילה של איציק מאנגער, המעלים את
מגילת אסתר בצורה פולקלרוריסטית, יהודית.
בימוי עשיר של שמואל בונים, והופעה
מצויינת של משפחת בורשטיין.

הבוכות (מוגרבי, תל־אביב) חוסר
ההבנה בין שני המינים, שהאחד מהם רוצה
מהשני יותר מדי, או פחות מדי, מתואר
בארבע אפיזודות, שהאחת מהן (השלישית)
מצויינת, וכל השאר חביבות.

מרי! ענו וו?׳

תרבות?סגנו!

(הוד, תל-אביב;

אוריון, ירושלים) הרי כרתים, הים של יוזן,
הכפרים הפרימיטיביים של כרתים ופילוסו־פיית־החיים
ההדוניסטית של זורבה היודני
עברו מספר מצויין לסרט טוב, המבויים
בצורה קצת ארובת״ קצת מלאכותית מדי
וקצת יומרנית מדי. מישחקו של אנטוני
קווין טוב. מישחקו של ידידו הסופר רע.
כל השאר בסדר.
האספן (גת, תל־אביב) סיפור
על יחסים עדינים, רבי רבדים, הנרקמים
בין מופרע חסר־תרבות לבין נערה משכילה,
מלאת־חיים. צילומים מצויינים, בימוי רגיש
ומותח. מוסיקה נהדרת. טרנס סטאמם.
/2גא (ארנון, ירושלים) סרט
החובה של השנה.

ומוקרמו ת

הנ ח ה מיו חדת לנר שמים החוד ש לכי תו ת בוקר י״א, י״ב.

הכנ ה לבחינו ת בגרות ו מו ק ד מו תאקסט רניו ת ב מג מו ת
הו מני ס טי ת ו רי אלי ת ל מועדי ם מאי, יולי .1966

תו ספ ת קו רסמ קצועי
שרטוט או גרפיקה ללא תשלום.
פרטים והרשמה 17—20 ,9—13

המכללה העברית לבגרות
אלנבי 19

סמולנסקין 7פינת בן־יהודה 90 תל־אביב

אמא יקרה!

בקרוב יופיע

האם הנך יודעת שיש עתה מצלמות
משוכללות וטובות ובכל
זאת פשוטות מאד לשמוש, פשוט
אוטומטיות לגמרי י !
קני מצלמה וצלמי אותי ואת

חנהל׳ה. באהבה צביקה

הערבים בישראל
מאת

סנרי גדיים
פרקים על -
הצב אי

הממ של
הקרק עו ת
כפר קאסם
ה חינוך, החקלאות
הערביי ם ועוד

״אולפן גרג 011£00
ב הנ הלת חיי ם בר״קמא
פו ת ח

ב־ 30.8

(נגמר ) 21.9

ב חיפ ה ובתל-אביב
קור ס ערב
( שעתיי םפע מיי ם בשבוע) ל־

קצרנות
עברית ו /א ו אנג לי ת
ההצלחה מו בטחת! הי ר ש מו מיד:
ת״א: רח׳ גורדון ( 5טל| )236209 .
חיפ ה: בי ״ ס ״ במעלה ״.

״ ר. עייסהזה ״ ,שבי 5וןהחרשותהישראלי
ר,מערכת וד,מנהלה: תל־אגיב, גליקסון ,8טלפיז ,226785ה. ד.
• ; 36 מלן מברקי: עילמפרס • דפוס משה שהם כל״ס. תל־אביב,
פיז • 6הדייר הראשי: אייי אבניי • המי״ל: הלולם הזד, גל״ם.

ה פו עלי ם

מספר 1459

כס שה
את 3ויס
הדוגמנית גס 1 .שד
שראו מגרה אח
סוד חצרהח נלישהח
הישראלי נויסטין
שר קירר