גליון 1462 מתאריך 15 בספטמבר 1965

איש השנה תשי״א

איש השנה תשי״ב

העולה החדש

מבקר הסוכנות שסוראק

איש השנה תשמ״ו

איש השנה תשט״ז

פרקליט תנזיך

נשיא מצרים עבד אל־נאצר,

איש השנה תשי״ג
יועץ משפטי כהן

איש השנה תשי״ז
מצביא סיני ריין

איש השנה תשי״ד
טסקך השואה קסמנר

איש השנה תשי״ח
חתן התנ*ך חכם

האיש במזוודה -נאומי בורגיגה. מנת צ׳רצ׳יל. פילוג מפא׳׳י. אונם החיילות. מהומות
לום אנג׳לם. חוק לשון הרע. הקמת המערך. תקרית ח• פרשת ג׳ול אמסטר. בחירת ג׳ונסון.
פילוג מק״י. חטיפת היהודי זים. סילוק כרושצ׳וב. תיבת פאנדורד-
מה משותף לכל המאורעות האלה?
הם קרו בשנת תשכ׳׳ה.
האם אחד מהם חשוב יותר מכל האחרים? האם אחד מהם הוא כל־סך חשוב, עד כי
האיש המסמל אותו הוא איש־השנה תשכיהז
העבר־נא לנגד עיניך את כל מאורעות השנה, עד כמה שאתה זוכר אות* ובחר לך
את איש־השנה שלך. בשבוע הבא תוכל להיווכח עם בחירתך הפרטית זהה עם בחירת
עורכי העולם הזה.
בחירת איש־השנה של העולם הזח הפכה זה מכבר מסורת 14 .פעם כבר נעשתה בחירה
זו — בלי מורא, בלי משוא־פנים 14 .תמונות־השער, מעשי ידי אמנים מצטיינים, מהוות
את תמצית ההיסטוריה הקצרה של המדינד-

ביום ד הבא תדע מי הוא מס׳ .15

איש השנה תשי״פז

איש השנה תש״ף

סופרת דיין

רכז השואה אייכסן

איש השנה תשפ׳׳׳א
מודח לבון

איש השנה תשכ״ב
קורבן סובלן

איש השנה תשכ״ג
מתפטר בך גוריון

איש השנה תשכ״ד
יורש אשכול

מכתבים

יהיו מוכנים לתת לכם את העזרה הנדרשת
לבך. אני אחד מהם!
משעור דוטפי, האוניברסיטה
העברית, ירושלים

כוח חדש
קראתי כשימחה על החלטתכם להקים את
רשימת העולם הזה — כוח חדש. עלו
והצליחו.
לצערי אני מרוחק מדי מהארץ, נמצא
בקו רוחב צפוני ״ ,70״תחנה אחת לפני
סוף העולם•* כך שלא אוכל להצביע בעד
רשימתכם, אך כל אהדתי נתונה לכם.
כמו כן רצ׳׳ב תרומה של מאה כתרים
נורבגיים — כ־45

ל״י. מומחה גדול
בעניינים אלה, כיוסף
אלמוגי, הסביר פעם
שקול אחד עולה
50־ 40ל״י; קבלו
את הכסף בתור
כופר לקול שאינני
יכול לתת למענכם.
ובעניין אחר: עלינו
להחזיק טובה
לבן־גוריון שקרא ל-
רשימתו בשם צברי חיותמן נחמד כרפ״י. אני
מציע שגם שאר התעשינה
כמוהו. רשימות למשל: אגודת־ישראל תיקרא שמולי״ק —
שומרים משגיחים ופקחים לעם ישראל
קדוש.

ברכותי להופעתכם ברשימת העולם הזה
— כוח חדש.
בהזדמנות זו, אני רוצה להציע כי
תפעלו בכנסת למען קיום מושבים סדירים
של האוניברסיטה הים־תיכונית, שמושבה
בצרפת, גם בישראל.
ז דייה האוניברסיטה
העברית, ירושלים
המערך יקרא מיכ״ל — מפלגת יושבי
כיסאות לנצח;
המפלגה הדתית־לאומית תוכל לקרוא לעצמה
נורי״ת — נאמני וקנאי רשימה
יהודית תורתית.
רשימת העולם הזה — כוח חדש, להבדיל,
תיקרא ארי״ה — איחוד רוצי ישראל המחודשת.

חי ותמן, מרומסו, נורבגיה
אתכם, ממרחקים!
שאול עבאדי, אוקלה,
ארצות־הברית
בעקבות דחיית הצעות־התיקון לחוק לשון
הרע, במושב המיוחד של הכנסת, נזכרתי
בקטע משל ברטולט ברכט, המדבר על

פתרון בעייתה של ממשלה שאיבדה את
אמונו של העם :״אם כך הדבר, כלום לא
יהא זה נוח יותר אם הממשלה פשוט
תפזר את העם ותבחר באחר?׳׳
גירה שמיר, ציירת, תל-אביב
לאורי אמרי ושלום כהן! בסן אל בטן,
להצלחתכם בבחירות!

ברוד, רפי, חזקי ואברהם,
מזרע אני מציע לראשי רשימת העולם הזה —
כוח חדש שיעשו כל מאמץ כדי להחדיר
את השבועון אל האוכלוסיה הערבית בישראל.
ולמה
שלא תוציאו מהדורה ערבית של
הסולם הזה? יש די סטודנטים ערביים, ש
אינשאללה!
שתצליחו
ותיבחרו!

שמעון עדן,

ברלין, גרמניה
תמהתי רבות לפשר
חוסר הקומוניקציה
בין הכנסת והעם,
לפישרה של
ההתעמרות באזרח
במסגרת החוקים הקיימים,
ולפשר המתינות
הנוראה של
העתונות בארץ. עח חוק לשון הרע
הגדיש את הסיאה, ואז שמעתי על כח־נת
השבועון שלכם להופיע ברשימת העולם
(המשך בעמוד <4

1 1 1 1 1

הצעירים

חיים

מהר

ם כיום הנעורים חו ל פי ם מהד
עזרי לעור פנייך לעמוד נגד כל אותם
גורמים הרוצים להרוס את נעורי עורך.
גם אם תאי עורך עדיין מתחדשים, אם
את אוהבת את החיים באויר החופשי,
וביחוד אם יש לך עור יבש( ,ס/ס 70 מן
הנשים עורן נוטה ליובש).

מוצרי ׳*ס 31011 נועדו לך.
עור יבש וחסר לחות — רגיש לשינויי מזג אוויר, נוטה לקבל קמטים
ביתר מהירות, מקשה עליך את האפור. מוצרי הלנה רובינשטיין מכילים
את כל אותם תרכיזים להם זקוק עורך לשמירת נעוריו.

״ חד י ש ובלעדי 6\7 016311561: 000061111316ס 31611 תכשיר ועינייך וחפשי ועינייך

נקוי יחיד ובלעדי שפעולתו כפולה. ממיס את אפור פנייך
כאחד ללא כל עיסוי. לאחר הנקוי עורך נקי, רענן, קטיפתי
ממעטה של שמנוניות כאילו יד קסם ניקתה את פנייך
( 11.30ל׳׳י)

*צורך חיוני £011118100ז*6ס ״316
מגן על עור הפנים בפני רוח ושמש, מוסיף לעור רכות קטיפתית
ולחות חיונית, ומכין אותו לקבלת האפור ( 7.80ל״י)
* מפליא 016301ו 6¥ס £1160

מזין את העור, לוחם בקמטים המאיימים על עור הפנים, ומאפשר
לך לקדם את שנות השלושים בגאווה.
וחשוב מכל: להארכת נעורי העור את חייבת להקדיש יום־יום זמן
לטפול בעור, ולאפשר ל־ 0163111״! 51611 06 להזין ולהרוות את עורך
הצמא ( 12.60ל״י)

^־815:111 1 (6

11616113, 11111(11181:6111

(המשך מעמוד )3
הזה — כוח חדש לבחירות לכנסת השישית.
מתוך סקרנות קניתי לראשונה גליון של
העולם הזה, וכצבר צעיר הרגשתי לפתע
שאם יש משהו החסר במדינתנו הקופאת
מזה זמן רב על שמריה, הרי זה כוח חדש
בדמותכם.
קראתי את כתבת העורך ״תה בלי סימפאטיה״
(העולם הזה ,)1461 והוא נגע
לליבי. מזה זמן רב לא הרגשתי הזדהות
כה עמוקה עם כל מילה כתובה, כמו עם
מילות הכתבה.
לדעתי עליכם להפיץ כתבה זו חינם אין
כסף. האם קיימת הסברת בחירות טובה
מזו?
אישית, הפכתי לתומך נלהב ברשימת
העולם הזה — כוח חדש. גייסתי כבר
עשרה מבני־משפחתי לעניין זה. קולותינו
מובטחים לכם. אך אנא, צאו לרחוב, צאו
להמונים, צאו לעבודת־תעמולה בקנה־מידה
רחב!
שלמה לוי, נבעת עמל, תל־אביב
העתונות הזכירה כי הייתי בין החותמים

על רשימת המועמדים של רשימת העולם
הזה — כוח חדש.
מבלי להפחית מערכה
של חתימתי
למען רשימת העולם
הזה — כוח חדש,
להדגיש כי עלי תמיכתי בה באה בשל
מאבקה נגד חוק
לשון הרע.
כחבר ועד אגודת
בתל־העתונאים
אביב,
נהירים לי
היטב הקשיים הנערמים
בדרכי מאבקו
אבנרי
של ציבור העתוג־אים
במדינה נגד ה־חוק.
אין
פירושו של דבר שאני מזדהה עם
סעיפים אחרים במצעה של רשימת העולם
הזה — כוח חדש.
אריה אבנרי, ידיעות אחרונות,
תל־אביב

כתושב בירת הנגב וכקורא קבוע של
העולם הזה, הריני
מודיע כי אתן קולי
לרשימת העולם הזה
— כוח חדש.
כמוני, ישנם אוהדים
רבים בעירנו.
למה אינכם פותחים
פה בפעולה נרחבת
למענכם ולמעננו?

אשר רדון,
באר־שבע

קראנו בסיפוק את
הסעיף במצע רשי־רדון
מתך
בו מובעת התנגדות
חד־משמעית לחוק־המושבים וכל הכרוך
בזה.
ועד אגודתנו החליט להביע את הערכתנו
ותודתנו לרשימתכם על העמדה הברורה לגבי
החוק הנ״ל. אנו רואים בעמדה זו
תרומה להחדרת ענייננו לתודעה הציבורית,
ועידוד רב לנו ולרבבות חברי־מושבים, ועל־

כך תבואו על הברכה.

הרצל אדיאם, כן־דרור אברהם,
בשם ועד האגודה להגנת חרויות היסוד
של חברי המושבים בישראל
אתכם!

רונית ויצחק כהן,

גבעתיים

ברכותי להלומת רשימת העולם הזה —
כוח חדש!
בלכתלם לכנסת
תתרמו הרבה למען
ההבנה בין היהודים
וד,ע|3ים, כפי
שעשיתם עד כה מעל
דפי העולם הזה.
עלו
והצליחו!

אחמד מוהמד
נגי, כפר קרעה
נגי

גם אני לצידכם!
את ההוכחה לכך

היא משתמשת ו ת מו השב חתו בעולם !
תנורים מיבדור בינלאומי של 1 להשיג עכשיו בכ״ל סניפי אמי שראגז
§ לוקולוס 66י § טפה ^ 4/1קלוחק § 20 טסה £סו £11 מיו 3 $להוות 66/3

העול הזה 1462

אני

מספקת לכם בתמונה המצורפת.
ילי (יחל) קיפ, ראשון־לציון

רלי קרס
אנשי השנה

ג׳ ודו

ומאל ט —

שני האמצעים הבטוחים להשגת כושר מעולה•
החבר׳ה תופשים את הפרינציפ מהר• בין בקבוק
מאלט אחד לשני — ״חוטפים׳ תירגול ׳בריא״
במועדון הג׳ודו של עמוס הג־ינג׳י, ברחוב פינסקר •8
רוצים לדעת תוצאות ז ז — הריהן כאן, לפניכם•

עויפרין -נ ע מן

איש השנה — האזרח הישראלי, המרומה,
המתועתע׳ הנחשב בעיני מנהיגיו לאפם
מאופס, ושבכל זאת לא ,1עביר פס על כל
המדינה הזו, המשיך לעבוד, המשיך ללחום
ומילא בנאמנות את כל חובותיו.
שושנה ילון, רחובות
איש השנה — היחיד מכל עסקני המפלגות
שכילכל את מעשיו בתבונה, הכין
בצורה קפדנית ומדוקדקת את עתידו הבטוח
כראש ממשלה בישראל — אבא חושי.
איש העולם — המנהיג הסיני מאו צה־טונג,
שצילו הולך ומעיב על פני כדור
הארץ.
איש המרחב — אל־חביב בורגיבה.
איש המשפט — ח״כ משה אונא, סמל
החולירע.
איש העתונות — רן כיסלו, כתב העולם
הזה.
איש המדע — המנוח יואל רקח.
איש צעיר — אורי דייווים.
דן כן־עמי ואבי צוקרמן, נתניה
אשת השנה — רחל המרחלת, שבתחומה
שלה קרעה את מעטה הצביעות מעל פני
החברה הישראלית.
אלמונית, תל־אביב
איש האמנות — יגאל תומרקין. למה?
ככה!
י. ג ,.תל־אביב
איש הספורט — יאיר פנטילט.
ראובן שיר, חיפה
אינני מתמצא בפוליטיקה, אך ארשר לעצמי
להציע כמה אנשי שנה:
איש התיאטרון — אריק איינשטיין;
איש המדע — המנוח אלברט שווייצר;
איש הספורט — דויד בן־גוריון;
איש העתונות — אורי אבנרי.
דויד כרטלומיי, תל-אביב

*׳דוס *ירי! -יזד*מ•

אין ספק שאיש השנה הוא שוב הפעם
דויד בן־גוריון, שרוחו הרעה הילכה גם
השנה אימים על פני המדינה.
יחיאל ובתיה משולם, חיפף

וזמעי חחלצ עי רי םולצ עי רי ם ב רי ח ם
מרינה, מ ר עי! ,טעים ומבריא
מייצר מחומרים טבעיים בלבד

1!1תו מאלט -המעוקה #י 1ל החבר׳וז

אין מנוח
אנו מודיעים שמנוח קומרוב אינו מועמד
לכנסת מטעמנו, כפי שפורסם בכתבתה של
רחל המרחלת (העולם הזה 461ו).
אבוטבול, ישראל הצעירה, נתניה
העולם הזה מבקש את סליחתו של מנוח
קומרוב ושל ישראל הצעירה על האינפורמציה
הכוזבת. מנוח הוא פעיל ברשימה,
אבל לא מועמד.

חשוד מאד
כל הכבוד לרן כיסלו, על כתבתו ״חזרה
למקום הפשע״ (העולם הזה ו46ו) ,שהוכיח
שוב, כי איפה שמשטרת ישראל היא חסרת־אונים,
שם בא השבועון המסויים ועושה
את עבודתה.
ג. שמואלביץ, חדרה
כאשר נרצחה דליה הקטנה, וכל הארץ
והמשטרה עמדו על הראש, היה זה צלם
העולם הזה, אריה קרן המנוח, שמצא אותה.
עכשיו, כשכל הארץ חיפשה את אסתר
הקטנה, ידע רק כתב העולם הזה רן
כיסלו איפה היא.
האם זה לא חשוד, רבותי?
יוסף בן־דרור, תל-אביב

זבות קדימה במדור זה תינתן
למבתכיהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתבים•
העולם הזה 1462

פא! .יואל זי לבדג.
<!גיית.ישנ1ירו 1ב ן כו רתת0אויה:ש1.יתדן ין

חינ ה דו דו ב ס די ה
תמר דנ בינ ס( ה בי מ ה)
יו ס ף לוי
צ דו ק׳ צרפ תי
נו רי תקצלס קי

הצגת בכורה ארצית
מוצאי רה״ש ,28.9 ,ת״א, אהל־שם, שתי הצגות 9.30—7.15
יום ד׳ ,29.9 ,ת״א, אהל־שם8.30 ,
יום ה׳ ,30.9 ,ת״א, אהל־שם8.30 ,

הכניסה מתחת לגיל 16 אסורה בהחלט.

כרטיסים

בשלם
הודו

ט לזי׳וי די.
עיי ר.

הטירוף המרבק

כמו בכל מלחמה, עוררה גם מלחמת הו־דו—פאקיסתאן
את השאלה: מי אשם? וכמו
בכל מלחמה, כמעט ואי־אפשר לענות על כך.
התשובה הסבירה ביותר: הודו אשמה ב־סיכסוך
בין שתי המדינות. פאקיסתאן גרמה
למלחמה הנוכחית.
המהראג׳ה רצה. הודו חולקה ערב חלוקת
ארץ־ישראל. בעוד שארץ־ישראל חולקה
בין שני לאומים, חולקה תת־היבשת ההודית
בין שתי דתות.
אולם רק צד אחד הכיר בכך. פאקיסתאן
הפכה מדינה מוסלמית, ואף הגדירה את
עצמה כך. הודו הוסיפה לשלול את הדת
כבסיס למדינה, טענה שיש בה מקום לבני
כל הדתות.
ההתנגשות הבלתי־נמנעת באה בקאשמיר.
כ־״/ס 80 מבין 4.8מיליון תושביה של הארץ
היפהפיה, הגדולה פי 10 מישראל, הם מוסלמים.
טבעי היה שהמדינה תצטרף לפאקיס־תאן
החדשה. מה גם שהשם פאקיסתאן עצמו
מורכב מראשי־התיבות של מחוזות הודו

יטדזאל

זו כשנגעו הדברים לעצמה.
הדבר הוציא להודים באו״ם ובכל שאר
הזירות הבינלאומיות שם של צבועים חסרי־תוחלת.
הוא גם הרס את מעמדו האישי של
ג׳והרלאל נהרו המנוח, שהיד, עצמו בן
קאשמייר, כמנהיג מחנה־השלום בעולם.
אריה בכלא. כך נמשכו הדברים במשך
18 שנה. הודו עשתה במרמה קאשמיר
כבתוך שלה. המנהיג המוסלמי של קאשמיר
ההודית, השייך מוחמד עבדאללד( ,״ארי
קאשמיר״) ,נכלא, שוחרר, וננ^א לאחרונה
שוב. מבני קאשמיר נשללו זכויות־היסוד
הלאומיות היסודיות.
הדבר יכול היד, להימשך עוד זמן רב,
לולא החליטה פאקיסתאן לפני כמה שבועות
שהזמן בשל לתמורה. אלפי לוחמים פאקים־
תאניים חדרו לקאשמיר׳ פתחו בסידרה ארוכה
של מעשי חבלה, בנוסח אל־פתח.
אין ספק כי הם האמינו שמלחמתם תביא
להתקוממות כללית של המוסלמיים בקאשמיר.
חשבון זה לא עלה יפה. הצבא ההודי התגבר
על המסתננים — ותוך כדי כך פתח במלחמה
גדולה, פלש לשטחיה של פאקיסתאן.
יורשיו של גאנדי. אילו חי המאטמה

יש מחייבים את הרעיון ויש השוללים אותו,
אולם בעניו אחד אין כל ויכוח:
אם החלטת לקנות מכשיר טלביזיה,

קנה פיליפם.
להשיג בחנויות לצרכי חשמל.
פילי

פרסום עופעלוד

הגף רשאי לנהוג
במכוניות מרוץ
ללא רשיון
כשטח התערוכה
חפתוח כל יוס בשעות
9—11 ומ 5-עד חצות

״קארטינג״
הספורט שכבש את כל
אירופה.

ד• דבשו מקצוע משתלם

קורסי בקר 1ע רב
פתיחת הקורס
1.10.65
קבלת לקוחות בסלון בית-הספר לכפרות ״דיאנהי׳
יום-יום, בין השעות 1—9בצהרים׳ 7—3בערב
בימים א׳ ,ג׳ .ד,׳ .הסלון פתוח עד 9.30 בלילה.

תא,דיינם(1כבד דיזנגוף)טל 226066 .

כלי ראש (״נידיורר, הראלד טריכיון״)
כמו ישראל והערבים
המוסלמית — והקו״ף בשם פאקיסתאן מייצג
את קאשמיר.
אולם בקאשמיר שלם מהראג׳ה (נסיך) שהאמין
בדת דיה,ינדו, בניגוד לנתיניו. הוא
הצטרף להודו, מבלי לשאול לדעתם. המוסלמים
מן החוץ פלשו לארץ, ואחרי קרבות
מרים נקבע ״קו שביתת־נשק״ ,כמו בארץ־
ישראל. קו זה צירף שני שלישים של הארץ
להודו, ורק שליש לפאקיסתאן.
מוסר — לאחרים. מאז שורר בקאשמיר
מצב הדומה לזד, הקיים בארץ־ישראל —
כשהודו דומה לישראל, ופאקיסתאן לערב.
הודו טוענת כי קו שביתת־הנשק הוא
גבול סופי. פאקייסתאן שוללת טענה זו,
אינה מכירה כלל בשלטון הודו בכל חלק
שהוא של קאשמיר. היא דרשה מישאל־עם.
הודו התנגדה למישאל כזה, בידעה היסב
כי הרוב המוסלמי בקאשמיר יצביע בעד
הצטרפות למדינה המוסלמית.
האו׳׳ם דיבר ודיבר, וידו קצרה מלהושיע.
הודו, שהטיפה מוסר לכל העולם בענייני
שלום והתנהגות טובה, ציפצפה על תורד,

גאנדי, היד, נחרד למראה הסצנות שהתחוללו
בערי הודו עם פרוץ המלחמה.
העם השתולל מרוב שימחה מלחמתית.
התמונות הזכירו את אירופה של אוגוסט
.1914 נהגי המכוניות נטשו את רפבם באמצע
הכביש, יצאו וחיבקו את העוברים־
ושבים. נשים התלהבו בחוצות מרוב התלהבות.
העם כולו יצא מגדרו בחדוות המלחמה.
מאחר
שהודו היא הארץ העניה ביותר
בעולם, שאלפיים מבניה גוועים מדי שנה
ברעב ועשרות מיליונים חיים ברמה של
חיות, זוהי התלהבות אווילית, שתגביר רק
את השואה הכלכלית. אך — כפי שידע
גאנדי היטב — אין השכל האנושי פועל
באווירה של מלחמה.
היחידה שהיתר, לה סיבה טובה לשימחה
היתה סין. היא המתינה על הגבול, ציפתה
לכך ששתי שכנותיה הגדולות תהרוסנה זו
את זו. לאחר מכן תוכל סין לקטוף את
הסירות הבשלים — ולבסס סופית את שלטונה
המוחלט ביבשת אסיה.
העולם הזה 1462

תכניתנו בהסתדרות
הבע יה: הפרדה ביו איגוד מקצועי -
וביו הבעלות על מפעלים עסקיים

האיגוד המקצועי חייב לייצג את האינטרסים שלך בפני נותן העבודה.

החציא 1ת :

ההסתדרות כיום אינה יכולה למלא תפקיד זה: היא עצמה נותן עבודה.
שלוחותיה מעסיקות קרוב לרבע מיליון שכירים.

התוצאה :
אין ההסתדרות יכולה לפעול למען האינטרסים של העובד השכיר העומדים
במקרים רבים בניגוד לאינטרסים שלה עצמה כנותן עבודה. לכן קמו ועדי
פעולה, נהרסת סמכות ההסתדרות כאיגוד מקצועי, ורבות השביתות המוכרזות
כ״פראיות״.

המסקנה :
הפרדה בין האיגוד המקצועי ובין הבעלות על מפעלים עסקיים, כמקובל בעולם
החופשי. כך יוכל האגוד המקצועי למלא את תפקידו כנציג העובדים בלבד.

הביצנע :
מוסדות ההסתדרות עצמם יקבעו דרכים לביצוע ההפרדה, אשר תגדיר את
הבעלות ותבטיח את זכויות העובדים.

אם הנך רוצה בהסתדרות חזקה, נאמנה ומסורה לאינטרסים האמיתיים שלך -

תו ידך לרפורמה בהסתדרות
תו קולר להפרדה ביו האיגוד המקצועי וביו
בעלות ההסתדרות על מפעלים כלכליים.
הצבע 11ל

ח וו תלער לי םגהסתזוות

ב1£11
א גו ד ר!. 111ב דים

הופיע זה עתה

-ת ב לו ! ל ב!

במספר מצומצם של טפסים

הקומוניזם הישראלי על פרשת דרכים
(דעה שלישית בוזיכוח שפילג את מק״י)
להשיג תמורת משלוח לירה אחת
אצל א. ב״ ת. ד ,23093 .תל־אביב.

,העולםהזה* ,שבועוןהחדשותהישראלי
המערכת והמנהלה: תל־אביב, גליקסון ,8טלסון ,226785ת. ד.
• 136 מען מברקי: עולמפרם • דפוס משה שהם בע״מ, תל־אביב,
פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ • .העורך הראשי:
אורי אבנרי • הסו״ל: העולם הזה בע״מ.

במרחב הפיסגה הווע*דה האח רונ ה
לבוחר בטוב ביותר :

מצב־הרוח השבוע בקזאבלנקה (״הבית
הלבן״) היה שחור. נעדרה מן העיר הגדולה
ביותר במארוקו התחושה אשר שררה בוועי־דות־הפיסגה
בקאהיר ובאלכסנדריה, כי משהו
גדול עומד להתרחש. נעדר גם נשיא תוניסיה,
אל־חביב בורגיבה.
שבועיים לפני עריכת הוועידה, נידמה היה
כי גם גמאל עבד־אל־נאצר יחוי^ז את הפיס־גה.
שכן הוא נמצא במלחמה חריפה עם
נשיא סוריה ועם מלך סעודיה. בינתיים
איחה את הקרע בקצה הדרומי של חזיתו,
כאשר חתם בג׳דה על הסכם סעודי־מצרי

חסן וכורגיבה
במה להצגת הפירוד

לאנשים מצליחים חוש לאיכות
גבוהה - ,לכן מעשנים הם *£ז11
1£״ז11

מתערובת אמריקאית
עשויה ממיטב זני הטבק

11*1£
11^ 2

סיגרית ״דובק״ מעולה
בקופסת מכסובב מהודרת
קינג סייז פילטר

בחר בלווב ביותר ־ עשן ^1£ן ח־

לסיום מלחמת תימן. המלך פייצל, שיצא
למעשה מנצח מוועידת ג׳דה, אף עשה מחווה
וביקרו בקאהיר לפני צאתו עם עבד־אל-
נאצר לקזאבלנקה.
אך הקרע בגיזרה הצפונית נשאר שותת
שינאה וחרפות. אמין אל־חאפז המשיך לגנות
את נשיא מצריים כמוג־לב המפקיר
את פלסטין. רדיו דמשק שידר בתרועות־חצוצרה
את הבוליטינים המלחמתיים הרבר־בניים
של אל־פתח, שהודיעו כי יחידותיו
פוצצו מיכלי־מים, חיבלו במיתקני המוביל
הארצי ופחות או יותר הטילו את חתיתם
על כל מדינת ישראל. כאשר התכנסו שרי
החוץ וההגנה הערביים בקזאבלנקה, ערב
כינוס הפיסגה, תבע נציג סוריה להעמיד
על סדר יומה של הוועידה הצעה למימוש
תוכניותיו של הפיקוד המשותף. כלומר:
להציב יחידות כלל־ערביות בירדן ובלבנון.
שתי המדינות התנגדו לכך מייד, והמריבה
הטרומית השחירה עוד יותר את מצב־הרוח.
השכן הזועם. בקצה השני של הקשת
הערבית ניצב אל־חביב בורגיבה. מאז הוד
קפת־השלום שלו התעטף בשתיקה זועמת.
הוא הודיע, כי לאור תגובות המדינות הערביות
וישראל להצעותיו, החליט לחדול
מיוזמתו, אם כי אין הוא חוזר בו מרעיונותיו.
הוא לא סלח לגמאל עבד־אל־נאצר,
והתקפות רדיו קאהיר עליו, שלושה ימים
לפני ועידת הפיסגה, החריפו את הרוגז
עוד יותר•
כל זה העמיד את מלך מארוקו, חסן
השני, במצב עדין. כאשר הוחלט על עריכת
הוועידה בקזאבלנקה, היתד, החזית הערבית
מאוחדת — לפחות כלפי חוץ. הסיכסוך
הסורי־מצרי, על דרישת הסורים למלחמה
(המשך בעמוד )10
העולם הזה 1462

אנפוזיציה

דברים על אלטרנטיבה למישסר• כמה מפלגות קשי־שות
ומכובדות אף הכריזו על עצמן כעל אלטרנטיבה זו.

במציאות של ,1965 אלה הם דכרי־הבל.
אין אלטרנטיבה, כי אין במדינה אופוזיציה המסוגלת
להגיע לשלטון. והרי התנאי המוקדם לחילוף השלטון הוא
קיומה של אופוזיציה כזאת.

אף הגיעה השעה לדבר על אלטרנטיבה לאופוזיציה.

אופוזיציה האמיתית ממלאה תפקיד חשוב מאד
• ז בחברה הדמוקראטית. תפקידה אינו פחות חשוב ופחות
אחראי מתפקיד השלטון.
תפקיד האופוזיציה הוא להוות מחסום בפני המגמות
הרודניות של השלטון.
תפקידה הוא למנוע שרירות, שחיתות והתנוונות.

השלטון (הזורק לה פירורים משולחנו) ,אלא באזיקים שהיא
שמה על זרועותיה של עצמה.

האזיקים החזקים כיותר בעולם
השיגרה.

-אזיקי

מזה 17 שנה יושבים ראשי אופוזיציה זו בכנסת. זה
מכבר הפכו חלק מן הנוף באותו בניין שומם, חלק מן
המועדון•
הם ישבו באלפי ישיבות המליאה והוועדות. עד כדי
השתלבות גמורה במישחק הפרלמנטארי, עד כדי אובדן
גמור של התקשורת עם המציאות שבחוץ.

הכנסת הפכה, בעיניהם, חזות הפל. המישחק
הפדלמנטארי בה הפך, בעיניהם, תחליף למאבק
הפוליטי האמיתי, שהוא המאבק הציבורי.

סטודנטים,
בהפגנה עלובה — ונפרדת.

אפשר להרבות בדוגמות כאלה, לעשרותיהן
ולמאותיהן. די להזכיר את האחרונה.
כל האופוזיציה — מימין ומשמאל — הכריזה כי בואו
של קצין הוזרמאכט לישראל הוא חרפה למדינה, חילול
כבוד ישראל, סטירת־לחי לזכרם של ששה מיליונים. ואחר
כך הלכה האופוזיציה — כל מפלגה בנפרד! וערכה הפגנות
מנומסות בחסות המישטרה, וצעדה מאה מטרים ברחוב,
וקיפלה את הדגל, בתחושה גאה שמילאה את חובתה כלפי
כבוד המדינה וזכר המיליונים,
איני אומר שהיה צריך להישפך דם, כמו בהפגנות
פאפאנדריאו ביוון. אני שונא אלימות. אך מי שמדבר על
אובדן כבוד האומה ועל חילול זכר המיליונים, יכול היה
לפחות לנקוט בשיטות של התנגדות בלתי־אלימה. הוא

נתרהב שגייס
תפקידה הוא להזעיק את העם כאשר מתעוררת
סכנה לדמוקראטיה.
תפקיד זה משתלב בשאיפתה להגיע לשלטון. ככל
שהשלטון הישן מתדרדר בדרך השרירות והשחיתות, כן
מגבירה האופוזיציה האמיתית את מלחמתה, כן גדל כוחה,
וכן רבים סיכוייה להגיע לשלטון.
מד, המצב בישראל?
התדרדרות השלטון היא עובדה קיימת ובולטת. חוק
לשון הרע, חוקי הכפייה הדתית ושאר חוקי־התועבה הם
תמרורים בדרכה אל תהום הרודנות.
פרשת תל־גיבורים מגלה רק טפח מן השחיתות הנוראה
שפשטה בכל מישורי השלטון.

אבל אופוזיציה זו איבדה מזמן את הקשר
בין חריפות המילים לבין חריפות המעשים.
היא יכולה לדבר על קיום המדינה, ולנהוג
באילו דיברה על קיום מושב-זקנים.
בכך היא תורמת את תרומתה לרוח הציניות האוכלת
את המדינה, לאינפלאציד, הנוראה של המילים והערכים.

לסיסמות האופוזיציה, כמו לסיסמות הקואליציה,
פשוט אין כיסוי.

מאבק אשכול-בן־גוריון מעיד על התפרקות
המיסגרות השלטוניות מבפנים.

אפשר היה להניח כי המוני מפלגות־האופו־זיציה
יבואו ויפגינו יחד עימנו. שאלפים מהם

יוכיחו, בעצם נוכחותם, כי הדמוקראטיה הישראלית
אינה הפקר. שבל ח״ב, בהיכנסו ** ידמה כי אופוזיציה זו איבדה בכלל את התחושה
^ לרחוב — את הבנת תהליכי המאבק במישטר דמוק־לבניין,
יווכח כמו עיניו כי העם זועם.
ראטי.

היא נוהגת כתמול שלשום. היא לא שינתה
את שיטותיה. היא אף לא הרימה את קולה.

נשארנו לבדנו. האופוזיציה נאמה בפנים נאומים מנומסים,
״ברוח טובה״ — כדברי העתונים. ראשיה באו במכוניותיהם,
השמיעו את דברם, ונסעו הביתה, כשמצפונם שקט
וליבם טוב עליהם.

באתי אל אחד מראשיה ושאלתי :״מדוע לא עשיתם כלום
בנושא פלוני?״ והוא ענה :״מה זאת אומרת לא עשינו
כלום? דיברנו בכנסת!״

לפי כל הדיעות המוסמכות, לא תגדל האופוזיציה הישנה
בבחירות של .1965 יהיה זה הישג ניכר בשבילה אם
תשמור על כוחה הקודם, מול עליית רפ״י — שאינה אלא
מפלגה שלטונית בהסוואה אופוזיציונית.

והחוק נשאר כתוקפו -ויופעל כמלוא זווע
תו למחרת יום הבחירות.

האם הגבירה האופוזיציה את שלטונה מול תופעות אלה?

חשתי בכך לפני שבועיים, כאשר עמדנו והפגננו לפני
שערי הכנסת.
עמדנו לבדנו.
האופוזיציה כולה, מימין ושמאל, הכריזה כי חוק לשון
הרע הוא מסמר בארון־המתים של הדמוקראטיה. שעם
חוק־תועבה זה הקיץ הקץ על חופש־העתונות, ועל הדמוק־ראטיה
הישראלית בכלל.
הדבר היה כה חשוב בעיניה עד כי קראה לישיבת־חירום
של הכנסת בפגרה.
מה קרה הלאה?

יכול היה להשכיב אלפים על הארץ לפני כניסת שרתון,
כדי למנוע כניסה ויציאה. הוא יכול היה לנקוט בשיטות
רבות אחרות מסוג זה — בלתי־אלימות אך יעילות.

האם התקדמה האופוזיציה אל השלטון?

משהו יסודי אינו בסדר. משהו רקוב בממלכת
האופוזיציה. מה?

פשר לומר: אופוזיציה זו כבולה באזיקים. לא באזיקי
\ £מנגנון־החושך (המשתף עימד, פעולה) ולא באזיקי

אותו מצב שרר ביום ההצבעה האחרונה על המימשל
הצבאי. הכל היה תלוי בקול אחד. אפשר היה לשכנע קול
זד — ,וקולות נוספים — אילו שררה בבניין הכנסת תחושה
כלשהי של שעת־חירום, של התקוממות מצפון הציבור.
ידידי ואני הפגננו בחוצות ירושלים, מול ים השוטרים
שהקיף אותנו מכל עבר. איש מראשי האופוזיציה לא הפגין
עימנו. כל האופוזיציה האדירה גייסה רק כמה עשרות

אכל הכנסת אינה אלא ברז-מים. לברז אין
שום שימוש, אם אין מניחים אליו קו-צינורות
ממקור-המים. המקור הוא הציבור. לא די
לקנות ברז בחנות ולתקוע אותו בקיר.
יש חשיבות לפעולה בכנסת. יכולה להיות לה חשיבות
רבה מאד. בתנאי אחד: שהמאבק בכנסת יהיה משולב בכל
רגע במאבק בציבור, במערכה בלתי־נלאית של חינוך
והסברה, בשיתוף העם כולו בהכרעות הגדולות.
האופוזיציה הישנה ״לוחמת בכנסת״ במשך שלוש שנים
(המשך בעמוד )10

הנידון
(המשך מעמוד פ)
ותשעה חודשים, וחוזרת אל הציבור בשלושה
החודשים האחרונים לפני הבחירות.
היא עושה זאת בנאומים ובמודעות שהם
לא פחות טפלים מנאומיו וממודעותיו של
השלטון.

• עוד לפני מועד הבחירות לכנסת יתקיימו מגעים סודיים
בין כמה מראשי רפ״י לגין חוגים מסויימים במערך, במגמה
להבין ממשלה משותפת אחרי הבהירות. הסיסמה תהיה :״בלי
אשכול ובלי בן־גוריון.״ בן־נוריו ן כבר הבהיר לאנשיו, כי אינו עומד על זכויותיו
לחזור לראשות הממשלה, וכי מטרתו העיקרית היא לסלק את אשכול.
כמה מאנשי מפא״י, כגון אבא חושי ושרגא נצר, סבורים אף הס כי אשכול
יהפוך למיותר אחרי הבחירות. במיקרה זה ידרוש דיין את תיק החוץ ופרם את
תיק הביטחון, תמורת השארת ענייני הכלכלה בידי מפא״י ואחדות־העבודה.

אבן, לעיתים נידמה כי האופוזיציה
עייפה וזקנה יותר אך מן
השלטון, שעורקיה הסתיידו לא
פחות -ואולי יותר.

• לעומת זאת יקיים אשבול בקרוב שיחות בירור עם
מנהיג המפד״ל חיים נדבה שפירא, כדבר עמדתה של המפד״ל
לאחר הבחירות, לגבי הקמת קואליציה ממשלתית. לאשכול

^ פשר להעמיק ביקורת זו ולהזכיר:
^ אין זו אופוזיציה למישטר.

נודע כי המפלגה הדתית מנסה ליזום הקמת ממשלה בה ישתתפו כל הדתיים
(כולל אגודת ישראל) ,רפ״י וגח״ל. לפי המתוכנן יכהן כראש הממשלה חיים
משה שפירא, כשר החוץ שמעון פרם, שר הבטחון יהיה משה דיין, ואילו תיקי
האוצר, המיסחר והתעשייה, והחינוך יימסרו לגח״ל. בחישוב זה מובאת
בחשבון נם הצטרפות הליבראלים העצמאיים, שלהם יימסר תיק המשפטים.

אשכול יציע לשפירא הסבם מוקדם לגבי קואליציה של
המערך והדתיים, ותמורת זאת לא יפריע המערך בכר מעתה
למערכת הבחירות של המפד״ל בריכוזי ישראל השניה. במערך
קיימת הדמה, כי הצעה זו עשוייה לשמש פיתוי למפד״ל, לאור העובדה כי
מפלגה זו מקבלת למעלה מ־־ 507 של קולותיה בקרב ריכוזי ישראל השניה.
שפירא עשוי להתנות את ההסכם בהתחייבות מוקדמת של המערך להעביר
את חוק השבת מייד לאחר הבחירות.

• אין סיכויים רכים שמרדכי חיים שטרן, מנהלה הכללי
של חכרת ״רסקו״ ,ייבחר כראש עיריית תל־אביב. שורה של
הסכמי סודיים, שכבר הושגו בימים
האחרונים, מבטיחה כי גם להבא יישאר
כראש העיר איש המערך מרדכי נמיר.

זוהי אופוזיציה בתוך המיש

כלומר: למעשה אין זו אופוזיציה כלל,
לא מבחינה רעיונית ולא מבחינה מעשית.

אין אף מפלגה אופוזיציונית
אחת שלא ישבה בממשלה במשך
שנים ארובות. אפילו חרות, ב-
התחתנה עם גוף קואליציוני
מובהק כמו הציונים הכלליים,
איבדה את בתוליה מבחינה זו.
כולם יחד יושבים בסוכנות היהודית,
ומחלקים ביניהם את שלל המגבית היהודית
המאוחדת. כולם יחד יושבים במוסדות
ההסתדרות, ומשתתפים בהנאותיה. כולם
יחד יושבים ומסתדרים יפה בכמה וכמה
מעוזים מקומיים.
כאשר נערך דיון מדיני או בטחוני ב

בתעמולת רפ״י תודגש האפשרות
שדויד כן־גוריון יפרוש
מהחיים הפוליטיים, מייד
אחרי הבחירות. בדיקות שנערכו
לאחרונה על־ידי מטה הבחירות של
רפ״י גילו, כי הופעת בן־גודיון ב־ראש
רשימת דפ״י דווקא מרתיעה בוח־רים
רבים, המוכנים לתמוך ב״אלטרג־טיבה
צעירה׳ בראשות פרס־דיין, אך לא
בשובו להגה של בן־גוריון.

• עסקנים יוצאי צפון־אפרי־קה
כמערך יחדלו לפעול במערכת
הבחירות. מתקרב משבר
בין יכבת העסקנים מיוצאי סארוקו
ל מפא״י, לבין מטה הבחירות של
המפרך. יוצאי צפון־אפריקה במפא״י
•וועניפ כי הם קופחו בהרכבת הרשימה,
וכן קיימת לגבס נטייה של הפלייה
לרעה גם בשטחים אחרים. אס לא תצליח
מפא׳׳י לחסל משבר זח בהקדם, הוא
עשוי להחריף עד כדי מלחמה גלוייה
מצד כ*ה ראשי הצפוך אפריקאים נ־
•פא״י, מד ריאיוך.

איפר הראל מאחורי כן־גוריון

• כמידה שלוי אשכול יד
כיב את הממשלה הכאה, לא יכהן פה חיים צדוק, כנראה
כשרהמסחרוהתעשייה. אם יסולק דוב יוסף, יוצע לצדוק תיק ה-
משפטים.

המלחמה נגד הוק לשון הרע תתפשט אל מחוץ לישראל.

כמה עתוניס גדולים באירופה ובארצות־הברית מתעניינים בנוסח החוק וגם
מוסדות בין־לאומיים — מהם המסונפים לאו״ם — עשויים להתערב. עד כה
נמנעו העתונאים בישראל מלבקש התערבות זרה, אולם אחרי ההצבעה בישיבת־הפגרה
של הכנסת סבורים רבים מהם, כי יש לפעול גם בזירה זו.

• המיפמך היהודי לא יאושר כוועידה האקומנית, ללא
תיקונים מרחיקי״לכת.

קרוב לוודאי, כי תימחק מתוכו הפיסקח המשחררת

את היהודי מן המילים ״רצח אלהים״ (דייסיד) .התנגדות הערבים למיסמך
אינה אלא תירוץ בידי קבוצה של חשמנים איטלקיים שמרניים, השולטים בחצר
האפיפיור, והחוששיס כי קבלת המיסמך היהודי תעלה את קרן אוייביהם, החש״
מנים החדשנייע, השואפים לרפורמות בשטחים רבים של הכנסיה, והמבקשים
לחסל את זכויות היתר של שליטי־החצר ברומא.
• מתיחות נופפת צפוייה בחזית יחסי-העכודה. הפט* היא
מ1ת*נת בקרב המהנדסי והסכנאי* עובדי סולל׳בונה, המרגישי* את עצמם
טרו3וי 1ומקופחים על-ידי הנהלת החברה ההסתדרותית הגדולה. במידה שלא
יבואו על סיפוקם, יבקשו מן ההסתדרות להרשות להם לשבות.

הוא פנה לו עורף
כנסת — הם דומים למקהלה מדברת, וחוזרים
איש על דברי רעהו.

וגס גאון לא יצליח למיין ולסווג
אותם במזנון הכנסת. שם הם
מהווים חבורה עליזה אחת, שכת
אהים גם יחד.
מובן, יש ביניהם הבדלים. הבדלים של
אינטרסים, הבדלים של דיעות בנקודות
מישניות. אך כל ההבדלים האלה גם יחד
קטנים יותר מאותם הקיימים בין האגפים
השונים במפלגה הגונה אחת בחו״ל, כגון
המפלגה הדמוקראטית בארצות־הברית או
מפלגת־העבודה הבריטית.

ן* הליך ההבראה של המדינה, תהליך
4 1הקמתו של מישטר חדש, אינו יכול
להתחיל בתיקון השלטון.
החלפת השלטון היא סוף הדרך — לא
התחלתה.

ואילו ראשית הדרך היא: הקמת
אופוזיציה חדשה.
אופוזיציה אמיתית.
אופוזיציה שאמה
עיסקיים.

תלויה

באינטרסים

אופוזיציה לוחמת.
אופוזיציה צעירה, רעננה, חדורה רוח־קרב.

זוהי
האלטרנטיבה שאנו יכולים
להקימה, שאנחנו חייבים להקימה
בסתיו .1965

ם ר׳נה
העם
א־סד ה ק טן
השם הכמוס ביותר במדינה הותר השבוע
לפירסוט. האיש שנודע במשך שנים רק כ־
״ממונה על שרותי הבטחוך זוהה, על פי
יוזמת משרד ראש־הממשלה, כאיסר הראל.
״איטר הקטן״ ,כפי שנק $0־ כדי להבדיל
בינו לבין איש ש״י אחר, איסר בארי המנוח,
שנקרא ״איסר הגדול״ בשל קומתו,
נחשב במשך 15 שנה כצילו של דויד בן־
גוריון, עד אשר התנגש חזיתיה עם שמעון
פרס, בפרשת המדענים הגרמניים. הראל,
אשר מעצרם של יוקליק ובן־גל בשווייץ
חשף את פעילותם של המדענים הגרמניים,
החליט לפתוח במערכה בינלאומית.
מטרת המערכה: להעביר את האשם משני
הסוכנים שנתפסו, אל כתפיה של גרמניה
המערבית, על כי היא מרשה למדעניה לעסוק
במחקרים מלחמתיים במצרים.
פרס, אביר השיתוף עם גרמניה המערבית,
הציג את פעולתו של הראל (לשעבר
הלפרין) כחתירה תחת מדיניותו של בן־
גוריון. הוא אף תיאר את החתירה כחלק
מקנונייה רחבה ביותר בין הממונה לבין
הצמרת הוותיקה של מפא״י, שמטרתה להדיח
את בן־גוריון. גם חגי אשד בספרו נותן
מהלכים לגירסה זו.
במוחו של הזקן הצטייר איסר הקטן בדמות
מפקדי ה־נ.ק.וו.ד. הרוסיים, בימי הטרור
של סטאלין. על כן החליט לסלקו.
על אף תמיכתם של גולדה מאיר ולוי אשכול,
הגיש הממונה את התפטרותו במארס
.1963
מלחמה ברפ״י. האיש אשר פיקד על
חטיפת אייכמן מבואנוס־איירם, פנה לעסקים
פרטיים בהיקף של מיליוני לירות, בשטח
הבנייה והקרקעות. מקומו במנגנון
הבטחון נמסר, אחרי מיקוח רב, לאיש אחר.
לאשכול היה ברור, כי אדם כמו הראל
יכול להביא לו תועלת רבה, בשל ידיעותיו
ועברו. אולם כל עוד היה קיים סיכוי כלשהו
של הידברות עם בן־גוריון, וכל עוד
המשיך פרם לכהן כסגן שר־הבטחון, היסס
אשכול להחזיר את הממונה לתפקיד ממלכתי.
כי החזרה כזו היתד, מתפרשת — כפי שהתפרשה
השבוע — כמעשה מלחמתי קיצוני
נגד בן־גוריון ורפ״י. ראשי רפ״י עצמם
פירשו זאת כאיום לגלות סודות חמורים,
העשויים לפגוע ברשימתם ובהם.
מינויו של הראל ,53 ,לתפקיד של יועץ
לראש הממשלה, ומועמד לתפקיד מנכ״ל
משרד ראש־הממשלה, נועד לכאורה לסיים
בכי טוב אחת הפרשות העגומות הקשורות
בשלטון דויד בן־גוריון. אבל פירסום המינוי
ערב הבחירות עשוי להפוך התחלה של פרשה
חדשה, כאשר ענייני ד,בטחון, הבטחוניזם
והשרותים החשאיים יהפכו נושא מרכזי במערכת
הבחירות לכנסת השישית.
אם היה דרוש מעשה נוסף, כדי לסמל
את אופייה של מערכת־הבחירות הנוכחית,
הוא סופק על־ידי מינויו של הראל. מינוי
זה הוכיח בצורה החותכת ביותר, כי אין
המפלגות המתחרות על השלטון מסוגלות להינתק
מפרשיות העבר. מלחמתן אינה על
דמותה העתידה של המדינה, כי אם על
סילוק השכונות ישנים בנבכי המנגנונים.
מינויו של הראל לא בא מתוך שאיפה לחפש
פתרונות לבעיות העתיד, אלא כדי להמשיך
בהתנצחות הקשורה כולה בעבר.

ב חי ר 1ת
אמת ויציב
מעולם לא אמרו כל־כך הרבה עסקני־מפלגות
כל־כך הרבה דברי־אמת זה על
זה. השבוע:

• מפ״ם על אחדות העבודה:

״אחדות העבודה מדברת כמו מפ״ם ועושר,
כמו מפא״י.״

• מזכיר הליברלים העצמאיים
על נח״ל :״גח״ל היא תזמורת שיוצרת
אקורדים צורמים.״

• יוסף ספיר על המערך:

ערך
מוציא — הציבור משלם.״

• אריה בך אליעזר על משה
דיין :״דיין מחליף צבעים.״
@ מפ״ם על גח״ל :״דו־פרצופיית
מסוכנת.״

• מפ״ם על מצע רפ״י :״סכנה!״
• מנחם בגין על המערך :״קוני

קולות.״

עסקן מפ״ם, מרדכי אורן,
על רפ״י :״רפ״י רוצה להרוס את הד־העול
הזה 1462

מוקרא טיח!״

• משה קול על המערך. :־ם
רחוקים מאד מדמוקראטיה.״
המערך על מצע רפ״י ::״פרא־זית
אופוזיציוניות.״
המערך על מפ״ם :״כשאיו
עסקנו במעשים — עסקה מפא״י בליבוי
יצרים.״
$יפ״י על את״א :״אורי הזוהר,
דן האמיץ,.ויגאל הסמבה לא ישתתפו באסיפה•
רק צעירים יותר רציניים מוזמנים.״

ח״כ ישראל נור על רפ״י:
״קטני קומה; גמדי רוח ורודפי שררה.״
ישראל גלילי על רפ״י :״אין
להם אפילו חוש הומור.״
המערך על רפ״י :״זייפני היסטוריה.״

על רפ״י :״לרפ״י יש
זיכרון קצר.״

6ככור

שיטרית

רפ״י:

״רפ״י מסית, מדיח ומסלף.״

דויד בן־גוריץ על אבא אכן:
״אבן תמיד מצדיק את ראש־הממשלה, לכן
הוא חוזר בו עכשיו מדבריו.״

• שר הדואר אליהו ששון, על

מצע רפ״י :״אפילו אם נחפש בנרות לא
נמצא שום חידוש במצע רפ״י.״

• מזכיר הליברליט, העצמאיים

על רפ״י :״רפ״י הוא עוד ילד צעיר
של יעל דיין.״
•י יגאל אלון על רפ ״ י :״רוח רפאים.״

המערך
על סיעת תכלת־לכן
כהסתדרות :״סוס טרויאני.״
• עלון המערך ,״על־הסכיך
על רפ״י :״רפ״י׳לה, מתי תתבגר?״
המפד״ל על המערך :״מחללי
שם ישראל.״

• עלץ המערך ,״על־הסכץ״,
עיד יוסף אלמוג׳ :״אלמוגי -לבית- ע ספר תיכון!״

הליכראלים העצמאיים
תעמולת שאר המפלגות :״אפקטים
•ולים.״

שבעדק: תלש מונ ה
אווירת־חירום מבודחת השתררה בביתן-
הזכוכית הגדול של יריד־המיזרח. המחוג
התקרב לשעה שמונה — ואנשי מפא״י
באולם הפכו יותר ויותר עצבניים.
היד, זה היום האחרון להגשת הרשימות
לבחירות־הכנסת. בשעה שמונה עמדה הדלת
להיסגר. כל שאר הרשימות — הישנות
והחדשות — כבר הוגשו.
השופט משה לנדוי, יו״ר ועדת הבחירות,
הסתכל בהחבא בשעונו. אנשי יומן־הקולנוע,
שהוזמנו על־ידי מפא״י בניגוד לחוק, המתינו
בקוצר־רוח. העתונאים התלוצצו.
״מה יהיה אם המערך לא יגיש את רשימתו?״
שאל אחד מהם .״איך תיתכנה בחירות
בלי מפא״יי״
״יצטרכו להצביע בעד הרשימות הערביות
של מפא״י, וראש־הממשלה הבא מטעם
מפא״י יהיה ערבי!״ התלוצץ שני. שתי
הרשימות הערביות של המימשל הצבאי
כבר הוגשו כמה שעות לפני כן.
זקני המערך. לפתע, שבע דקות לפני
סגירת השער, נשפך אור רב על הרחבה
בחוץ. המערך הגיע, והיומן הבלתי־חוקי
התחיל לצלם.
יומן זה לא יוקרן לפני הבהירות. וחבל.
כי מה שהונצח על־ידי הצלמים הראה את
דמות המישטר יותר מאלף מאמרים.
ארבעה זקנים, עייפים ומרוגזים, נכנסו
לאולם. הם לא ניגשו לשולחנו של השופט,
כי רשימת המערך לא היחד, מוכנה. הארבעה
— גולדה מאיר, נחום ניר, ראובן ברקת
וברוך אזניה ישבו ליד שולחן אחד, ניסו
בפנים זועמות להכין את רשימתם.
עד הרגע האחרון נערכו במפא״י קרבות־אימה
על הכסאות. דוב יוסף סולק מהתחלת
הרשימה לסופה. הדבר נעשה בנסיון נואש
לטהר את מפא״י מצחנת חוק לשון־הרע,
ולהקדים תרופה למכת רשימת העולם רזה.
אולם באותה שעד, עצמה התחייב לוי אשכול
בפני דוב יוסף למנותו שוב לשר־המשפטים,
בלי כסא בכנסת.
שולמית אלוני, הלוחמת פכפייד. הדתית,
סולקה ממקום ריאלי, כדי לפייס את
הדתיים.
הרגעים עברו, והרשימה לא היתד, עדיין
מוכנה. מישהו ניגש בחוץ אל הסבכה,
(ה*שן בע1וד )13
העול הזה 14*2

במרחב
(המשך מעמוד )8
מיידית בישראל, טרם לבש מימדים של קרע
מוחלט. ואילו בורגיבה וחוסיין הירדני —
אשר שימשו משך שנים מטרות להתקפת
קאהיר — התחבקו עם עבד־אל־נאצר וסימלו
את התקווה הערבית לחידוש הידידות מהאוקיינוס
ההודי עד המיפרץ הפרס״.
תקווה זו נמוגה בהדרגה. שבוע לפני
מועד הפיסגה השלישית שיגר חסן מכתב
לשכנו המגרבי, התחנן בפניו כי יסכים
להשתתף בוועידה. שליחים מיוחדים חזרו
והבטיחו לבורגיבה, כי המלך הצעיר אוהד
אותו ואת רעיונותיו, וכי לא ירשה התנפלות
עליו בוועידה. לשווא: בורגיבה עמד
בסירובו. הוא אף הרחיק לכת, שיגר למלך
חסן איגרת חריפה מאד, ביקשו להפיצה
בין באי הוועידה.
איגרתו של בורגיבה היתד. קריאה ליתר
המדינות הערביות למרוד בנסיון המצרי
להנהיג את העולם הערבי. עבד־אל־נאצר,
טען בורגיבה, אינו מעוניין בטובת העולם
הערבי, כי אם מנסה לפתור את בעיותיה
הקשות של מצריים על־ידי שיעבוד יתר הארצות
ורתימת אוצרותיהן למרכבה המצרית.
״ההתקפה עלי לא באה בשל הצעותי לפתרון
בעיית פלסטין,״ הצהיר באיגרתו,
״אלא בגלל עמדתה העצמאית של תוניסיה.״

תורכיה
הי ס טו רי ה ליוב־ ר ה
משרד האוצר של הרפובליקה התורכית
מציע למכירה אוניית־קרב שהוצאה מן השרות•
פרסים והצעות: משרד האוצר, אנקרה.
מודעה מסחרית זו, שהופיעה לפני שבוע
בכמה עתונים אירופיים, היתה מודעת הפטירה
של אחת האוניות המפורסמות ביותר
בתולדות המאה זז־ .20 כי ב־ 25 שנות חייה
רשמה יאבה היסטוריה מפוארת.
היא החלד, את הקאריירה שלה כאוניית
חיל הים הקיסרי הגרמני גבן. כאשר הוצבה
בים התיכון, היתר, האונייה החדישה, המהירה
והקטלנית ביותר מכל ד,ציים הגדולים.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה״ חששו
המפקדים הבריטיים והצרפתיים, כי גבן
תעשה שמות באוניות שהעבירו דיביזיה
צרפתית מצפון־אפריקד, לחזית הצרפתית.
על כן הורד, הלורד הראשון של הימיה
הבריטית, וינסטון צ׳רצ׳יל, למפקד השייטת
הבריטית בים התיכון: לגלות, לרדוף ולטבע
את גבן ואוניית־הליודי שלה, ברסלאו.
ב־ 3באוגוסט 1914 החלד, אחת הרדיפות
הדרמטיות ביותר בתולדות הימאות. שתי
האוניות הגרמניות הצליחו לחמוק מן הצי
הבריטי, ולהגיע ליעד שלהן: איסטנבול.
פשיטה כים השחור. ברגע שר,אוניות
הגרמניות נכנסו למים הטריטוריאליים של
תורכיה, הורידו את הדגל הקיסרי מתורנן
והניפו דגל תורכי — ובזאת הפכו להיות
אוניות תורכיות.
תורכיה היתר, או נייטראלית. הצי הבריטי
חשש לחדור למימיה ברדיפתו אחר שתי
האוניות הגרמניות, פן תרגיז החדירה את
תורכיה ותדחוף אותה לצד הגרמנים. ברגע
שגבן וברסלאו הפכו אוניות תורכיות, ושמן
הוחלף לסולטן סלים ונדדילי, לא נותרה גם
עילה לבריטים לדרוש מתורכיה הנייטראלית
לגרש את שתי האוניות ר,אויבות.
הצטרפות שתי האוניות החזקות לצי
התורכי הגבירה את המוראל המלחמתי של
ממשלת תורכיה, ויד הדורשים הצטרפות
לגרמנים גברה. סולטן סלים (שמד, הוחלף
לאחר מכן ליאבוז) ,יצאה בראש הצי התורכי
לעשות שמות בצי הרוסי ובנמלי רוסיה
בים השחור. היא הפגיזה את אודסה, סבאם־
טופול ונובורוסיסק, טיבעה כל אונייה שנקלעה
לדרכה. למחרת הכריזו עליה מלחמה
רוסיה, אנגליה וצרפת.
סוף המסע. סיום מלחמת העולם לא
שם קץ לתפקיד ההיסטורי של יאבוז.
בנובמבר 1938 מת מוסטפה כמאל, אבי
תורכיה המודרנית. גופתו הוטענה על סיפון
אוניית־הקרב באיסטנבול, הועברה לאיזמיר,
כשאוניות מלחמה של מדינות רבות מלוות
אותה. כעבור מספר חודשים נועדו רוב
האוניות המלוות ללחום שוב אחת ברעותה,
במלחמת העולם השניה.
בסוף חודש זה, יעשו פטישי הפועלים
ליאבוז מה שלא עשו לה תותחי האוניות
הגדולות של האוייב. בתאריך זה היא תימסר
למרבה במחיר, כדי שתפורק לגרוטאות.
עד כדי כך, שהשאלה אשר ניקרה במוחות
המשקיפים בקואבלנקה, עם פתיחת הוועידה,
היתה: האם תיערך ועידת פיסגה שלישית?
ועידת הפיסגה, שנועדה להפגין את חידוש
הסולידאריות הערבית, הפכה במה להצגת
הפירוד המחודש.

ההרשמה לשנת הלימודים תשב״ו
בפקולטה לרדיו־אלקטרוניקה וטלקומוניקציה הסטודנטים יוכשרו בשעותהערב
במסלול ארבע־שנתי לבחינות ההסמכה של

האגודה הבריטית
למהנדסי הרדיו
מורכב

בעיקרו

בוגרי

ממהנדסים

סגל ההוראה
הטכניון בחיפה.
מתקבלים מועמדים בעלי תעודת בגרות ישראלית או
תעודה מקבילה ובוגרי בתי־ספר מקצועיים. מועמדים
אשר טרם השלימו את בחינות הבגרות יוכנו במקביל
לבחינות0 . 0

פרטים והרשמה: כל יום בץ השעות
7 - 5כערב, במשרדי המכללה, תל*
אבינו, דרך פתח־תקוה ( 126 מול הקריה).
טלפון 244891

לתחביבאים י

לאספנים !
דאגו להשתתפותכם הפעילה
בתערוכת ״תחביב״ — בהקדם!
הפתיחה: אוקטובר 1965
פנו אלינו עוד היום!

מטה

תטחנת

תי׳א ווז׳ אבן גבירול .68 טל 231056 .־236848

בסר
המכללה הישראלית
לבגרות

1 1 0־ 1ור 1 1 0זנ
שבוע

דייבז־1זר־יס

4ע ר בי
דיי בלדד

ב ל רו ב־זי ם
.בערברע

בז־ לז עבד־פרטים
זהוטמזז בטעזת 1700־ 120.00

תל-אביב

דמת־גן

ביאליק 15
נינסקד 24
טלפון 225742

7ןרןא 0תי
ב 7א מ 1/ררדב
רנ עג דיו מי ם
א רו בי ם־

קריאה זו מובנית

הנוי ההסתדרות
ההולכים ביוס א׳
ל ה צני ע
לאחר שש שנים הגיע סוף סוף יום הבחירות למוסדות ההסתדרות.
השאלה העומדת לפתרון:

מי יישב החל ממחר ליד שולחן הוועד הפועל של ההסתדרות
וייצג את ציבור הפועלים?
האם אלה שהביאו את ההסתדרות למשבר הנוכחי או שמא אנשים
חדשים?

הפתק שבידך הוא שיקבע זאת.
הננו קוראים אליך ברגע האחרון שלפני ההצבעה:
אל תהיה כבול להרגלי הצבעה בעבר.

אל תבזבז את הסיכוי של 19 בספטמבר.
ביום א׳ אתה תקבע

בעד המשק הקיים או בעד הסתדרות חדשה.
•> בעד אנרכיה ביחסי עבודה או בעד הסדר של תיווך חובה
ובוררות־חובה למניעת שביתות פראיות ואבדן ימי
עבודה יקרים.
בעד המשך של משטר של ריבוי קופות חולים ושרותים כושלים,

או בעד חידוש השרותים והנהגת ביטוח בריאות
ממלכתי.
בעד המשך הפיקציה של משק הפועלים שבו מעמדו של הפועל

גרוע יותר ממעמדו של הפועל במשק הפרטי או בעד שיתוף
הפועל ברווחי המפעל.
* בעד המשך המשטר הכושל הנוכחי ההופך את ההסתדרות לאחת

הדוגמאות של שתת כושל, או בעד חידוש פני ההסתדרות
ע״י ריאורגניזציה מרחיקה לכת.

כל זה ייקבע ע״י פתק ההצבעה שלך
גדול מבחר הפתקאות מאחורי הוילון.

בין הפתקאות תמצא גם את

קח אותו ושים אותו לתור הקלפי
חיזוק כוחו של מחננו טומן בחובו סיכוי לשינוי מהפכני של פני
הדברים בהסתדרות והמדינה.

תן אמונך בנו
בבוא היום של הצלחתנו, תווכח כי השקעתך היתה כדאית

תנועת העבודה הליברלית
רשימת לע להסתדרות, לוועידה החקלאית,
לוועידת

הפועלות,

למועצת

הפועלים.

העולם הזה 462ז

במדינה
(המשך מעמוד )11
ששימשה במקום קיר לביתן, וניסה להחדיי
הודעה לאנשי מפא״י בפנים. הפיתקה הוחרמה.
לבסוף,
אחרי שינויים ותיקונים והתרגזו־יות,
ניגשה ן זמשלחת לשולחן השופט להגשת
הרשימה. היא הכילה עדיין עשרות
ליקויים פורמליים.
,זה נורא, לחשוב שזוהי עכשיו הנהגת
המדינה!״ >חש עתונאי. ואכן, ארבעת
גדולי המערך דמו למשלחת של אירגון־
חנוונים עלוב.
מוקיון פאתטי. אם סיפק המערך את
הנימה הטראגית, הרי בא הרב אברמוביץ
ומילא את תפקיד המוקיון במחזה שקספירי.
היה זה מוקיון עצוב ונוגע־ללב. גליונות־החתימת
שבידו היו מפוקפקים. הוא לא
גייס גם, את חמשת אלפי הל״י שהיו דרושים
כפקדון. אבל הוא התעקש, והשופט
לנדוי, בגישתו האבהית הרגילה, ניסה להר־׳
חיקו בעדינות.
הרב אברמוביץ חי במשך ארבע שנים
בשביל הרגע הזה. במשך רגע אחד עומד
המחסנאי האלמוני במרכז תשומת־הלב של
המדינה, מוקף עתונאים וצלמים. בעוד רגע
יפנו לו העתונאים עורף, והוא יחוור
לתהום השיכחה. אך במשך רגע אחד זה
הוא מייצג — באופן פאתטי — את המרד
של האיש הקטן במדינה הקפקאית המודרנית.
זבנג
ובחרנו. בשמונה נסגרה הדלת.
על שולחן הוועדה נשארו 18 רשימות.
למראית־עין היה זה מיספר מבהיל, דלק
למכונת־התעמולה של הטוענים נגד שיטת-
הבחירות היחסית. אך זוהי תעמולת־שקר.
התועמלנית העיקרית — רפ״י — ניפחה
בעצמה את המיספר על־ידי הגשת רשימת־נפל
ערבית משלה, שאין לה שום סיכוי.
שמה של רשימה זו — רשימת השלום
— הוא חוצפה בפני עצמה, כשהוא מתנוסס
על זנב מפלגת הזבנג וגמרנו.
למעשה מופיעות בבחירות רק מפלגות
הכנסת הקודמת. נוספו עליהן כמה רשימות
קיקיוניות ללא סיכוי סביר כלשהו, הדומות
יותר למעשה־קונדס. אם יצליח המימשל
הצבאי לפסול את רשימת אל ארד הערבית
(ראה להלן) ,יופיע רק גורם אמיתי אחד
חדש במאבק הבחירות: רשימת העולם הזה.

המימשל הצבאי
מיבצוו בי טו ד
למימשל הצבאי ולשליחיו היתר, השבוע
משימה אחת: למנוע השתתפותה של רשימת
הסוציאליסטים הערביים בבחירות לכנסת.
לשם כך גייס את כל המנגונים הפועלים
בשטח הערבי: סוכני הש״ב, פעילי
ההסתדרות ונציגי משרדים ממשלתיים.
הצעד הראשון נעשה עוד בשבוע שעבר
(העולם הזה ,)1461 כאשר הוציאו המושלים
הצבאיים של המשולש והגליל ארבעה
צווים, לפיהם הוגלו סאלח בראנסי, מנציר
קרדוש, צברי ג׳רים וחביב קהוזאג׳י מבתיהם
אל ישובים רחוקים. המשותף לארבעת
הגולים: הם היו ראשיה המוכרים של
קבוצת אל-ארד הערבית, והם עמדו בראש

חמישים ושמונה ספרים, המכילים 2553
חתימות, מונחים לפני השופט העליון
מולו: שלום כהן, אמנון זכרוני ואורי אבנרי.

העולם הזה
משה לנדוי.

המערך

יושב עייף ורצוץ מול השופט משה לנרוי.
מימין: ראובן ברקת, גולדה מאיר, נחום ניר
ורות הקטין. מאחורי גולדה מאיר נראה יושב דויד בר־רב-האי.

רשימת המועמדים של רשימת הסוציאליסטים
הערביים.
הגליית הארבעה פגעה קשות במיבצע
הבחירות של הרשימה, אבל היא שימשה
אות־אזעקה לפעיליה. הם הבינו, כי הצעד
הבא של המימשל הצבאי יהיה נסיון למנוע
הגשת רשימת הממליצים על הרשימה, לוועדת
הבחירות המרכזית. על כן הוסתרו
מייד ששת הפינקסים הרשמיים, בהם אספו
את החתימות.
הפינקסים הוצאו מן המחבוא רק בהגיע
מועד הגשתם לוועדת הבחירות. הסתבר כי
נאספו כ־ססזז חתימות, במקום 750 החתימות
הדרושות על־פי חוק. גם הפיקדון של
5000ל״י, אותו חייבת להפקיד כל רשימה
חדשה, נאסף אצל מאות תורמים.
סיכום שתי פעולות אלה הראה, כי דווקא
במשולש הצליחה פעולת אל־ארד יותר מאשר
בגליל ובחיפה: שני שליש מן החתימות
נאספו בכפרים טייבה, טירה ובקה אל־

טופס ביטול החתימה שר חותמי ״אל־ארד״
שוחר אסור, טרור מותר
העולם הזח 1462

(ימין) יושב בפנים עצובות,
שעה שחברי המערה מרימים את
ידיהם בהצבעה שפסלה את רשימתו, מאחר שלא הפקיד את הפקרון.

הרב אברמוביץ

הרות ]שורת

בשעת שמונה בדיוק סוגר קצין-
הבטחון את הדלת, ובזה תמה קבלת
הרשימות. אנשי המערך היו כבר בפנים, כשרשימתס לא היתה מוכנה.

גרבייה, ואילו 4400ל״י נתרמו על־ידי בני
כפרים אלה, לעומת 600 שנאספו בצפון.
הפינקסים והכסף הופקדו בידי עורך׳
הדין יעקב ירדור, שאינו חבר ברשימת
הסוציאליסטים הערביים, אלא רק שימש
להם כנציג חוקי בפני ועדה הבחירות. הוא
הגיע למשרדי הוועדה, מוקף חצי תריסר
צעירים מהמשולש, הפקיד את הכסף ואת
פינקסי החתימות. הוא ביקש כי אות הרשימה
תהיה צ׳ ,שהיא האות הערבית האחרונה
בשם אל־ארד.
הטרור הסודי. היעד המעשי הראשון,
במירוץ אל הבחירות, הושג. אך לפני שהרשימה
החדשה יכלה להשתתף ממש במערכת
הבחירות, היה עליה להמתין עד שהמומחים
של ועדת הבחירות המרכזית יבדקו את ה
טופסים שהגיש ירדור.
לפי רוח החוק, פירושה של בדיקה זו
אחד ויחיד: לוודא כי הפרטים הטכניים
(שם, כתובת, מספר תעודת־זהות) של המועמדים
והממליצים נכונים; שחתימות הממליצים
והמועמדים אמיתיות; ושממליץ
או מועמד לא יופיע ביותר מרשימה אחת.
לפי מיבחנים אלה, היתד, רשימת הסוציאליסטים
הערביים עוברת ללא ספק את
הבדיקה, ומקבלת אישור סופי להשתתף
במערכת הבחירות. אך מה שנעשה על־ידי
המושל הצבאי חרג מרוח החוק. למחרת
הגשת הפינקסים, הופיעו שליחיו בישובים
הערביים, כשבידיהם צילומים של דפי החתימות.
בצילומים הופיעו שמותיהם של בל
הממליצים על הרשימה.
נוסף לצילומים אלה, נשאו שליחי המושל
טופסים משוכפלים בשפה הערבית. בטפסים
אלה (ראה צילום) כתוב:
לכבוד יושב־ראש ועדת הבחירות המרכזית
לכנסת הששית, תל אביב.
הנדון; ביטול חתימה.
אני החתום מטה ...
מכפר ...נושא תעודת־זהות
מספר ...המלצתי על רשימת
...מתוך טעות. אבקשך
לראות אותי כמבטל המלצה זו לרשימה,
וכן מבקש אני לראות בבקשתי זו ביטול
החתימה שהחתמתי מקודם.
על החתום
אילו נערך מיבצע טרור מסוג זה בתל־אביב
או בירושלים, היה מעורר מייד זעקה.
שכן, זוהי פגיעה חמורה וצינית באחת

מזכויות־היסוד של כל אזרח: להמליץ על
הרשימה הנראית לו. אך מכיוון שהמיבצע
נערך בכפרים ערביים, הצליחו שליחי המימ־של
הצבאי לשמור אותו בסוד.
הדאגה לחביב. בסוף השבוע, אי־אפשר
היה לדעת עדיין באיזו מידה הצליח
מיבצע ההפחדה, וכמה ממליצים ביטלו את
חתימותיהם. כאשר נשאל יו״ר ועדת הבחירות,
שופט בית־המשפט העליון משד, לג־דוי,
אם אין החוק אוסר סוג זר, של
פעולה, השיב :״החוק אינו אוסר לשכנע
אנשים לבטל חתימות.״
מה יקרה אם יצליח המימשל הצבאי לגרום
לביטול הרשימה? השיב סאלח בראנסי,
שהוגלה לבית־שאן :״איננו פוחדים מכש־לון.
לדעתנו, זה לא יהיה כשלון שלנו,
כי אם של הדמוקראטיה במדינה. יש גם
לזכור: מה שעושים היום מנגנונים מסויי־מים
לרשימה ערבית, הם יעשו מחר לרשימה
יהודית שאינה מוצאת חן בעיניהם.״
דאגתו המיידית היתד, נתונה לקהוואג׳י,
שהוגלה לטבריה. כי קהוואג׳י הוא עני
מרוד, ואין ביכולתו להתקיים בגלותו, כשעליו
להתייצב שלוש פעמים ביום במשטרה.
בביתו בחיפה השאיר אשד, ללא תמיכה.
בכל מכתב ששיגר בראנסי לבני משפחתו
דרש :״תדאגו קודם כל לחביב.״
ידידיו ערכו מגבית — אליה תרמו נם
יהודים, שהתקוממו נגד הנהגת עונש ההג־לייה
במדינה — ובכספי התרומות הבטיחו
את קיום הגולים, לפחות למשך השבועות
הראשונים.
גולה אחד פתר את בעיית קיומו. יומיים
אחרי שהוגלה לצפת, הודיע עורך־הדין
צברי ג׳ריס כי אין באפשרותו להתקיים
בעיר זרה, וכי הוא הוא חוזר לביתו בחיפה.
הוא הזמין את המשטרה לעצרו ולהכניסו
לבית סוהר, שם יתאכסן ויאכל על חשבון
המדינה. תוך פחות מ־ 24 שעות נעצר, נשפט
ונשלח לבית־סוהר.
אך מעבר לבעיית הקיום היומיומי, הטרידה
את הגולים השאלה: בעד מי יצביעו
אוהדיהם, אם לא תאושר הרשימה? התשובה
לא היתד, עדיין ברורה השבוע. אולם התרשמות
ראשונה של עתונאים אשר פגשי
את בראנסי בבית־שאן ואת קרדוש בערד
היתה: הם לא יקראו לאוהדיהם להצביע
בעד הרשימה הקומוניסטית של וילנר־טובי.

ער הסכום הפנססטי המבוזבז ער־יד׳ גנובות ׳שואל
סוד אחד משותף לכל המפלגות
כישראל. זהו סוד הסכומים שחן
עומדות להוציא במערכת־הכחירות. אין המדובר באלפים, או ברכבות
של לירות. גיזכרי המפלגות עורכים את חשבונותיהם הפעם במיליונים.
אך כמה מיליונים? איש אינו מובן לדבר על עצמו.
העובדות המתפרסמות בדו״ח זה נאספו כחקירה מסועפת בקרב
המפלגות. אחדות מהן מבוססות על הערכותיהם של מומחים כשטחי
היירסום, התחבורה והמינהל. בבל מיקרה שנתקבלו שתי הערכות

שונות, נלקחה כחשבון ההערכה הנמוכה כיותר. ובכל זאת מגיע
הסכום למימדים פנטסטיים. מימדיס, אשר שום מדינה בעולם אינה
מוציאה כדוגמתם בבחירות, ביחס לאוכלוסייתה.
לפי הערבה מתונה, יוצאו על בחירת כל חכר כנסת של ׳המפלגות
הקיימות, במעט שלושה מיליון לירות כממוצע. ככל אחד מתשעים
ימי מערכת הבחירות מוציאות המפלגות 4מיליון ל״י- .
מניין בא כסף זה? על מה הוא מוצא?

** ודעה לדוגמה של המערך :״שמעון, שמעון,״ היא אומרת באותיות שמנות מאור,
כשהכוונה לשמעון פרס ,״במבט חדש האחרון אומר חברך, יעקב אורנשטיין, ,מפא״י
היחד, כל השנים האנטיתזה של בן־גוריון.׳ מה דעתך על כך?״

שהמפלגות השונות יוציאו, על אוטובוסים בלבד, כשני ימי החג הקרוב
שני מיליון לירות.

בדי להציג את השאלה האווילית הזאת, ולשפוך פיטפוטיס אוויליים
לא־פחות על עמודי כל עתוני המדינה, מוציא המערך־ מדי יום 60
אלף לירות ישראליות.
כדי לענות על שאלות מסוג זה, בתשובות מסוג זה, מוציאה רפ״י מדי יום 35
אלף לירות.
למי איכפת מה כתוב במודעות? קשה להניח שהפיטפוטים משפיעים על מישהו במדינה
לשנות את דעתו אודות רפ״י או המערך. אפשר להניח, כמעט בוזדאות, כי כל תשפוכת
המליצות והשאלות המטופשות, הצפוייה מעתה ועד ליום הבחירות, לא תשפיע על איש.
ובכל זאת, מהיום עד הבחירות, יוציאו שתי מפלגות אלה לבדן 4.75 מיליון לירות.

מרכזי שתי המפלגות יודעים שזהו בסף זרוק. אכל זה לא איכפת
לחם. בי בסף לא חסר שם.

הרעלוז 2ן יבה ל כל
ך 1מודעות בעתונים בולטות, אולי, יותר מהוצאות אחרות, לעיני הציבור. אבל
( ) הן מהרת דודקא אחד הסעיפים הקטנים בתקציבי־הבחירות. סעיפים אחרים עולים

אך הטיולים אינם מוגבלים רק לימי חגים. בכל שבת אפשר לראות שיירות ארוכות
של אוטובוסים, המובילים את תושבי פתח־תקזוה, פרדס־כץ או שכונת התקווה לבית־שאן,
נצרת־עילית וצפת; ואת תושבי נהריה, צפת וחיפה לאשקלון, סדום ועין־גדי.
ההנחה היסודית היא זו: אדם המקבל טיול כזה חינם, בתוספת כל הארוחות והמשקאות
הקרים הנחוצים להנעמת יומו, יהיה אסיר־תודה למפלגה המיטיבה עמו, וביום הבחירות
יצביע בעדה. אם זהו דוזקא הדבר החסר לאותו אזרח, או לאו — איש במרכזי המפלגות
לא דאג לברר. העיקר שיתנו משהו תמורת לא כלום, ובזאת יקנו את תודתו של המטייל.
המטייל, בדרך כלל, אינו כה תמים. קרו מקרים, שתושבים משכונת התקווה, למשל,
סירבו לצאת לטיול של המערך, אפילו אם אין הדבר עולה להם פרוטה. הם טענו:
״מבזבזים יום שלם. רוצים דמי־כיס.״ על כן הסכימו לעלות לאוטובוס רק אחרי שכל
אחד מהם קיבל לידו שטר של עשר לירות בכניסה. אחדים מהם נכנסו שלוש פעמים
לאותו אוטובוס.
בכמה מיקרים היתד. ההנאה מפוקפקת, כפי שנוכחו לדעת עובדי התיאטרונים, שנלקחו
לטיול על חשבון המערך. הובטח להם שיגיעו לקיסריה. בדרך הולעטי הרצאות על־ידי
מרצים מפלגתיים, שהמתינו להם בהרצליה. ההרצאות היו כה ארוכות, שלא נותר זמן
לנסוע לקיסריה, והוחלט לסיים את המסע בארוחה משותפת. בלילה הסתבר, כי כל משתתפי
הטיול לקו בהרעלת־קיבה.

פר האד׳ו -תל
עליהן בהרבה. למשל:
9אסיפות פומביות. רוב האסיפות המפלגתיות נערך באולמות־קולנוע או
באולמות שכורים. בתל־אביב עולה אולם לערב אחד אלפיים לירות. לסכום זה יש
להוסיף עוד כ־ 1500 לירות הוצאות קישוט הבמה, התקנת רמקולים, שכר סדרנים ושומרים.
מכיוון שאין המפלגות סומכות על הקהל, שיבוא מרצונו החופשי, יש לדאוג למאזינים
גם לתחבורה חינם. בחלק מן האסיפות, משלבים המארגנים תוכנית בידורית או בידורית־למחצה.
בסך הכל עולה אסיפה כזאת, בתל־אביב 5000־ 6000ל״י.
בערים אחרות המחיר נמוך יותר — אבל הוא כפול מן המחיר שדורשים בעלי האולמות
בכל ימות השנה.
המערך לבדו עורך, מדי יום ששי, כמאה אסיפות כאלה, ברחבי הארץ. בימי החול הוא
מקיים מיספר דומה. המחיר הכולל: קרוב לחצי מיליון ל״י לשבוע אחד.
המפלגות האחרות עושות אותו הדבר, רק קצת פחות.
0 .טיולים מאורגנים. קבוצה של אזרחים תמימים, אשר פנתה השבוע להנהלות
דן ואנד, בבקשה להשכיר להם שני אוטובוסים לטיול פרטי בשני ימי ראש־השנה, נתקלו

בסד הכל יעלה תענוג ממובן זה, עד גמר מערבת־הכחירות, לבד
המפלגות, קרוב ל 8-מיליון לירות.
ס פירסומים וחומריהסכרה. מעולם לא היה שפע כזה לכל מי שיודע לחבר
שני משפטים. כל המפלגות מוכנות לשכור כל סופר, קריקטוריסט וחרזן פנוי. הן אפילו
מוכנות לשלם הון־תועפות לאלה שאינם פנויים, והעובדים בעתונים, או אפילו אצל
מפלגות מתחרות.
מאז החלה מערכת־הבחירות, מוצפים רחובות הערים בטונות של אשפה ׳יוצאת־דופן.
אלה הם הבטאונים שהמפלגות מוציאות לשוק, במסודר, של עתונים חדשים.

הקהל ׳מעיין בהם בריפרוף, ומשליך אותם לטיפולם של פועלי הנקיון.
המערך מוציא שתי יצירות מסוג זה: האחד סאטירי, המחקה בהצלחה קלושה את
ציפור הנפש ז״ל, והשני, המנסה בפחות הצלחה לחקות את העולם הזה. תקציבם, עד
הבחירות, יסתכם בקרוב ל־ 400 אלף ל״י. למזלו של המערך, מחזיקה מפא״י ממילא
רשת שלמה של עתונים לועזיים, המפסידים כסף דרך קבע, והמשמשים בחודשי
הבחירות עלוני תעמולה בלתי־מוסווית.
מצבה של רפ״י בשטח זה עגום יותר. היא מוציאה דו־שבועון עלוב, המתיימר לגלות
לציבור מה נורא מישטר השחיתות וההפלייה של מפא״י. אבל זה אינו מספיק. היא
רוצה להגיע גם אל קוראי השפות הלועזיות. ההרפתקה הראשונה בכיוון זה: שבועון
בשפה הרומנית, שהחל מופיע בשבוע שעבר.
גח״ל אף הוא גילה לפתע צורך דחוף להוציא בטאון מיוחד לבחירות, אף כי במימדים
צנועים יותר מן הבטאונים של שני פלגי מפא״י, מפ״ם הוסיפה לבטאונים שלה דפים
באידיש, ברומנית, בערבית, ובבולגרית.
בזאת לא נגמר המבול המודפס. בכל מפלגה יושבים גראפיקאים ופירסומאים, המתכננים
פלקטים, אשר יודבקו על לוחות־המודעות ברחבי הארץ. לעת עתה החל במיבצע זה,
במלוא התנופה, רק המערך. רפ״י ומפ״ם נכנסות גם הן עתה למירוץ. המחיר הממוצע
של פלקט אחד (ציור, הדפס ודמי־הדבקה לשבוע אחד בלבד) מגיע ליותר, מ־סססב ל״י.
9המנגנון. זהו הסעיף הגדול ביותר בתקציב כל המפלגות. כי ו^ק רשימה אחת
בבחירות אלה פועלת בעזרתו של מנגנון מתנדב. זוהי רשימת העולם הזה — נוח חדש.
כל יתר המפלגות משלמות כסף רב להפעלת המנגנון שלהן.
סעיף זה כולל משכורות הפעילים ברחבי הארץ, שכירת משרדים ומטות־בחירות, הוצאות
תחבורה, טלפונים ודואר. קישוט הסניפים לבדו מסתכם במאות אלפי לירות: שלט־הניאון
הצנוע ביותר, המראה רק את אותיות המפלגה, עולה 125ל״י. כדי לשכן את צבא
הפעילים, שגוייסו למערכת הבחירות, היה המערך חייב לרכוש בית שלם בתל־אביב.
ההוצאות הכבדות ביותר בסעיף זה הן הוצאותיה של רפ״י. כי היא החלה את מערכת
הבחירות שלה ללא סניפים וללא מנגנון.

המטה המרכזי שלה, התופס קומה מפוארת של כניידהקומות החדש
בשטח גן־רינה בתל־אביב, מוערך ב־ 2.5מיליון ל״י.

מז\ז דה גוול\ז
ן! ך הכל של תקציבי הבחירות של המפלגות מגיע לממדים מדהימים.
ע* כראש הרשימה צועד המערך, עם תקציב של 150 מיליון לירות.

וד *״3
בתשובה מבודחת .״אדוני,״ השיבו שני הקואופרטיבים הגדולים לשואל ,״אין לנו אף
אוטובוס אחד פנוי בחגים.״
וזאת למרות שבשני ימי־החג שובתת התחבורה הציבורית. ההסבר הוא פשוט: כל
אוטובוס המסוגל לנוע בדרכים, כבר נשכר על־ידי המפלגות, לאותם שני ימי־החג.
זהו צי לא מבוטל. מצבת האוטובוסים של אגד מראה כי ברשות החברה נמצאים כ־1500
אוטובוסים. לדן — כ־ס 70 אוטובוסים. המקשך מפעיל קצת למעלה מ־ס 20 אוטובוסים.
סד הכל: כי0ס 25 אוטובוסים, שלפחות 4ל 80 מהם יהיו מסוגלים לנוע בימי״החג, כבר
נשכרו על־ידי המפלגות. הנוסעים לא ישלמו פרוטה.

מכיוון שדמי־ישבירת אוטובוס ליום אחד הס 500ל״י, פירוש הדבר

סכום זה מורכב משני חלקים 100 :מיליון דרשו וקיבלו סניפי המערך בארץ 30 .מיליון
ל״י נקבעו כתקציב ראשון של מטה־הבחירות המרכזי. אולם המלחמה המטורפת בין רפ״י
לבין המערך גררה את המערך להוצאות נוספות, אשר יסתכמו ב־ 20 מיליון לירות נוספות.
• שניה בסולם התקציבים היא רפ״י. הרשימה המייללת כי אין לה כסף,
וכי היא ענייה, וכי אין לרשותה קרנות, עומדת להוציא 50 מיליון לירות. תחילה היתד,
הכוונה להוציא 45 מיליון, אולם כבר עכשיו ברור, כי הסכום הסופי יעלה בחמישה
מיליון ל״י נוספות על מה שנקבע מראש.
• גח״ל לא נחשבה בבהירות הקודמות בין ענקי־הגיזעוז. אך הפעם
מגיע התקציב המשותף של חרות וחליפראליס ל״ 25 מיליון לירות, מהם כ־ 15 מיליון של
הליבראלים ו* 10 מיליון מקופות חרות.

• הדתיים יוציאו, לפי הערכתם הנוכחית, כחמישה מיליון ל״י,

למימון מעוכה הבחיוות 350 -מיליון ליווה שבאו מתוך כיסו שלר!
אלא אם יצליחו מגביותיהם מעל למשוער. המפלגות הדתיות גם אינן זקוקות לאותם
סכומים שמוציאות המפלגות האחרות. כי המפד״ל ועמיתיה לא חיכו לתחילת מערכת־הבחירות
כדי להתחיל ברכישת בוחרים. הן עשו זאת במשך ארבע השנים האחרונות,
בעזרת תקציבים ממשלתיים לבניית בתי־כנסת, ישיבות, מיקוזאות ומועדונים לצרכים
מפלגתיים. המנגנון העיקרי של המפלגות הדתיות מבוסס על תלמידי הישיבות, אשר
החזקתם ממילא נעשית בחלקה על־ידי תקציבי הממשלה השונים.

+יתר המפלגות יוציאו במשותף כ־ 15 סיליון ל״י.

_ בסך הכל, ,יוצאו בבחירות אלה קרוב ל־ 250 מיליון לירות.
אבל אין זה כל הסכום. יש להוסיף לו את ההוצאות הסמויות מתקציבי הממשלה,
ההסתדרות ומוסדות ציבוריים אחרים. מזה שלושה חודשים, למשל, יצאו כמעט ס /ס 50 ממנגנון
ההסתדרות מכלל עבודתו הרגילה. הפעילים זנחו את בעיות האיגודים המקצועיים, ונרתמו
לפעולה מפלגתית, איש איש במפלגתו.
משרדים ממשלתיים, יחד עם השרים העומדים בראשם, מגוייסים במידה גוברת והולכת
למאמץ הבחירות של המפלגות הקואליציוניות. שר הבטחון, המופיע בשם המערך בעשרות
אסיפות תעמולה לחודש, מנצל לצורך זה הליקופטרים של צה״ל, ומכוניות משרד ראש־הממשלה.
רוב הפגישות הנערכות בלישכתו בזמן האחרון קשורות ישירות עם מאמץ
הבחירות של המערך.
המפלגות הקיבוציות גייסו כ־ 3000 חברי־משקים לפעילות במערכת הבחירות. זוהי
תוספת סמוייה של כ־ 4.5מיליון ל״י לתקציבן של מפלגות אלה.
על־ידי תוספות אלה, אפשר להגיע, בקלות, לסכום כולל של 350 מיליון לירות,
המוצאים מן המשק הלאומי, כדי לזרום במבול מערכת־הבחירות.

\ז1ין ב א הבגזף
יפור מקרי, שהתפרסם השבוע על מהלכו של משפט־שוחד, התייחס למינהג שהיה
נהוג בקואופרטיב־התחבורה דן. קואופרטיב זה נהג לשלם לשני רופאים של משרד
הרישוי בתל־אביב תשלומים חודשיים, כדי לבדוק את נהגי הקואופרטיב ללא תור. כמקובל
במיקרים של מתן שוחד, החליט פרקליט־המחוז שיש להעמיד לדין גם את מנהלי
הקואופרטיב.
ואמנם החלה החקירה בכיוון זד״ אך לפתע שינתה הפרקליטות את דעתה, וסגן פרקליט

החודשיים ממקום־עבודתו. יהב, מצידה, משלמת את כל הסכום מראש למפא״י — ובצורה
זאת תורמת גם היא את תרומתה: הפיכת התחייבויות לכסף מזומן.
מכירן שמשכורתם של סוג זה של עובדים היא ממילא בלתי־מספקת, איפשרה להם
מפא״י להרים את תרומתם שלא במזומנים. הם יכולים לעשות זאת על־ידי תרומת ימי־חופש.
העובד חותם על ״הוראה בלתי־חוזרת להמרת חופשה״ ,לפיה הוא מיפה את כוחו
של המעביד לנכות ממנו מספר ימי־חופש, מן החופשה השנתית המגיעה לו, ולהמיר
את ימי־החופשה בכסף מזומן, המועבר לרשות מפלגת פועלי ארץ־ישראל.

זוהי עבירה על החוק. שבן אין להמיר ימי־חופשה של עובד בכסף.
אבל העובד האנוס אינו מתלונן.
להלכה, יכול העובד לסרב לתרום. מה יקרה לו? אפשר לקחת כדוגמה את משרד ראש־הממשלה.
שם ניתנה הוראה לערוך רשימה מדוייקת של כל מי שסירב לתרום. הרשימה
הועברה להנהלת המשרד והיא כללה שמות בודדים בלבד. אותה שיטה נהוגה ביתר
המשרדים והמיפעלים.
אחר של תרומות מגיע לקרנות בחירות מקופותיהם של הלוזייתנים הכלכליים. סוג סוחר־קרקעות ידוע תרם 600 אלף ל״י לרפ״י. קבלן גדול הוסיף 800 אלף ל״י. חברת
יצוא־יבוא תרמה 800 אלף ל״י נוספות. פרדסן מיליונר הרים אף הוא סכום דומה.

ומה שרפ״י קיבלה, קיבלו גם כמה מפלגות אהרות -וכעיקר המערך
מאותם אנשים עצמם.מדוע הם תורמים? אילו תרמו למפלגה אחת בלבד, אפשר היה לטעון, כי עשו זאת
מטעמי הזדהות רעיונית. אבל כאשר הם תורמים לכמה מפלגות — שוב אין זה עסק
פוליטי, כי אם עסק מיסחרי. התרומה היא השקעה טובה מאוד. היא תבטיח, כי גפ

•/$לי ק מ׳ד/ל.7ץ

לז כ /ס ל ^7ל,

2 5 0 .0 0 0 .0 0 0

רי /£לי :

44.000000

המחוז שמואל רימר הורה להפסיק את החקירה נגד המנהלים. כי תוך כדי חיטוט בספרי
הקואופרטיב, נתגלה כי ערב הבחירות לכנסת החמישית הפריש דן תרומה בסך 100 אלף
לירות לקרן הבחירות של מסא״י.
היה זה רק אחד הסעיפים הרגילים של הכנסות המפלגות לקרן־הבחירות שלהן.
מה שדן עשה ב־ 1961 עושים מיפעלים דומים ב־ — 1965 אלא שהסכומים גדלו בהרבה.
כאשר המדובר בקואופרטיב־לתחבורה, ברור שהתרומה מתווספת אוטומטית לחישוב ההוצאות
של הקואופרטיב.

כסופו של דבר נאלץ הנוסע לשלם יותר עכור נסיעותיו באוטובוס,
בדי לכסות התרומה למפלגה.
בבחירות הנוכחיות הסתבכו העניינים לעומת הבחירות הקודמות. מיפעלים שנהגו
לתרום בעבר למפא״י, נאלצו הפעם לבחור בין מפא״י לבין רפ״י — או לתרום לשתיהן.
תרומת סולל בונה, למשל, בבחירות אלה, הסתכמה בארבעה מיליון לירות.

בדיון קשה בהנהלת הטראסט ההסתדרותי העצום, בו השתתפו אנשי
מסא״י ואנשי רפ״י, הוחלט לחלק את התרומה בין שתי הרשימות:
2.5מיליון ל״י למערך 1.5 ,מיליון ל״י לרפ״י.
ויכוח דומה נערך בראש מוסד גדול, המקיים קרנות סודיות של מאות מיליונים לירות.
נשאלה השאלה: למי תלך הפעם התרומה! מכיוון שלאותו מוסד יש זיקה לראשי רפ״י,
אף כי באופן רשמי הוא שייך למפא״י של לוי אשכול, היה הוויכוח קשה. לבסוף התחלקו
שתי הרשימות לפי המפתח שנקבע בסולל בונה. זהו, כיום המפתח המקובל בכל ריב בין
מפא״י ורפ״ י על תרומות ממוסדות.

תרומות אלה יוצאות מכיסו של האזרח בעקיפין: או במיסים, או
בהעלאת מחירי המיצרבים והשירותים שהתורמים הנדיבים מייצרים.
׳ זהו שוד לאור היום -ואיש אינו מעז להתקומם נגדו.
אולם יש גם תרומות היוצאות מכיסו של האזרח באופן ישיר. הן נקראות מגביות
וולונטאריות. אין בהן שום שמץ של וולונטאריות. התורמים הקטנים אינם מנדבים את
כספם. הוא נלקח מהם מן המקור, עוד בטרם הם רואים את משכורתם.

זהו שוד לאור היום -ואיש אינו מעז להתקומם נגדו.

י כיצד מבוצע השוד? על צורה אחת אפשר ללמוד מטופס לבן, הנושא את חתימתו של
יה דה ויסמן, מנהל מגבית הבחירות של מפא״י. הטופס מופנה להנהלת המיפעל, העיריה,
או המשרד הממשלתי וההסתדרותי בו עובדים הקורבנות. נדייקנות רבה מפרט ויסמן
את שיעורי השוד. מכל עובד, לפי משכורתו. וזאת בליווי ההערה״ כי ״על המיכסה הנ״ל
הוחלט בישיבת הנהלת קרן הבחירות המרכזית מיום ,22.1.65 ואושרה במזכירות מרכז
מפלגת פועלי ארץ־ישראל ביום .29.1.65״ הקורבן משלם את המיכסה, ומודה לאלוהים כי
לא הוחלט בישיבת ההנהלה ובישיבת מרכז המפלגה כי עליו לשלם פי שניים או שלושה.
מיכסה זו מטילה על כל בעל־משכורת, שמפא״י יכולה לעשות לו זאת, לשלם את
הסכומים הבאים: אם הוא מרוויח שכר־רעב של 300ל״י לחודש, אין חובה מוגדרת. אבל
הוא נדרש לשלם ״כפי שידבנו לבו.״

אם, למזלו הרע, הוא מרוויח 301ל״י, עליו לשלם 20 לירות לקרן
הבחירות על מנת שמפא״י תובל לפרסם את המודעות האוויליות שלה,
ולארגן טיולים שאין איש זקוק להם.

בעל משבורת של 701ל״י ח־יב לתרום 120ל״י לקרן הבחירות. מנהל מיוחס, המרוזיח
מעל לאלף ל״י, חייב לשלם 180ל״י על אלף הראשונות ו־ 40ל״י מכל 100 לירות נוספות.
כיצד מגיע הכסף מן העובד לקופת הבחירות של מפא״י? אפשרות אחת היא ״ניכוי
במקור״ .כלומר: כאשר מקבל העובד את תלוש המשכורת, הוא מוצא שם את הפירוט
הרגיל של הניכויים לקופת־חולי ,2ביטוח לאומי, מס־הכנסה — ונוסף עליהם, גם ניכוי
חדש עבור קרך הבחירות של מפא״י.
אם ין שה לו לעמוד בתשלום חדיפעמי, מרשה לו מפא״י, בלוב אדיבותה, לסלק את
המיכסה בתשלומים חודשיים -י אך לא יותר מעשרה תשלומים. במיקרה זה הוא חותם
על התחייבות לקופת עובדי־המדינח יחב, לפיה מקבלת הקופה אוטומטית את התשלומים

בעתיד יוכלו אותם לווייתנים להמשיך ולבלוע את מאות המיליונים של תקציבי־הפיתוח,
או התקציבים השונים העומדים לרשות המשרדים הממשלתיים.
אך לא רק השקעה טובה לעתיד. במיקרים רבים — זוהי החורת חוב. חלק מתורמים
אלה קיבלו בשנים האחרונות הלוואות ומענקי־קרקעות במחירים אפסיים, זכיונות
מונופוליסטיים שהכניסו להם עשרות מיליונים. כבר ברגע בו קיבלו את ההטבות העצומות
האלה, התחייבו לשלם לקרן־הבחירות של היד המעניקה להם את המיליונים.
דוגמה קלאסית היא המיקוד, שנתגלה — מיקרהו של בית־החולים תל־גיבורים. כבר
ברגע שיהודה שפיגל דיבר בשם משרד־הבריאות עם הקבלנים על מסירת עבודת הבנייה,
דרש את השוחד למפלגתו.

מיקרה זה התגלה -במה מיקרים נשמרו בסוד? במעט כולם. עד
כי אפשר לומר: כל הארץ תל־גיבורים.
יוצא, איפוא, כי גם תרומותיהם של המיליונרים יוצאות מכיסו של האזרח. הוא אשר
יחזיר את המיליונים במסים חדשים לבניית בתי־חולים, במחירים גבוהים יותר לרכישת
קרקע או לקניית שיכון. אותן מפלגות הנושאות כולן ברמה את סיסמת המלחמה בשחיתות,
יוצרות במו ידיהן את מוקדי השחיתות הזאת, כאשר הן עושות עיסקות שחורות למען
קרן־הבחירות שלהן.
וזאת, מבלי להזכיר את הקרנות הסודיות. אין איש יכול לפרסם מה הן קרנות אלה.
אבל הן קיימות, מתחת לאפו של מבקר־המדינה. אין איש יודע איזה כסף נכנס לקרנות
אלה, ואין איש יודע לאיזה מטרה מוצא הכסף. אבל אין ספק, כי לפחות חלק מן
המפלגות נהנה מקרנות אלה בבחירות.
המקורות המעניינים ביותר הם מקורות המימון של רפ״י. חלק גדול מכספים אלה
הגיע מחוץ־לארץ. שנה לפני הפילוג התחילו משה דיין, שמעון פרס וטדי קולק בגיוס
כספים בהו״ל. הם ניצלו את מעמדם וקשריהם הממלכתיים והבטחוניים לצורך זה.
באותה תקופה יצא אחד המתרימים העיקריים של קבוצה זו לסיור בכמה מארצות
אירופה. שליחותו היתר, הצלחה מלאה: הוא גייס חמישה מיליון דולאר — בעיקר מן
המשקיעים היהודיים הגדולים, היושבים באנגליה. כאשר החמירו היחסים בין צעירי
בן־גוריון לבין אשכול, גילה פינחס ספיר במיקוד, את קיומה של קרן זו. אחד התורמים
בחו״ל סיפר לו, בגאווה, כי הוא תרם מיליון דולאר, ועל כן מצפה הוא לפיצוי נאות.
ספיר הקים שערורייה, דרש כי הכסף כולו ייועבר מייד לרשות הממשלה.

כסופו של דבר מסרו נערי כן־גוריון ארבעה מיליון דולאד לספיר,
תמורת גושפנקא רשמית להחזקת המיליון הנותר כשביל מפלגתם.
אבל יש גם תורמים, הנותנים את כספם בתודעה מלאה לקרן רפ״י. אלת הס?משים,
שקיבלו הטבות ענקיות מידי בן־גוריון או נעריו, כעת היותם בשלטון. אחד מתם תרם
מיליון דולאר, באמצעות ידידו טדי קו*ק.

גם *אן שילם האזרח* .י אף מיליונר אחד לא תרם פ9ף בלי חישוב
מיסחרי מדוקדק.

| 1 1 1 7ך ה רעש בלתי־פוסק של מוסיקה סוערת, שאינה
1מאפשרת לרוקדים לשמוע איש את רעהו. נערים
ונערות מתנועעים לקצב המוסיקה, ועוזרים לה בקריאות נלהבות.

מכנסי ג׳ינס, הנושאים סליהם את חותמת בית־
| | 11 | /החרושת לי, או מכנסי טייטס הדוקות, מערכות של
מארחות המורכבות ממכנסיים וחולצה תואמות, אלה הם מדי המקום.

מרפסת מועדון החמאם, ששימשה
הצייר לדיסקוטק הראשון בישראל.
כשהיא מוקפת מסביב בחומה גבוהה המכוסה 1

^ משוח?(,כין מועדון־לילה לבין מוען
1דון־תקליטים הוא שהראשון הוא מועדון
והשני הוא מועדון. בראשון שומעים
תקליטים בלילה, ובשני שומעים תקליטים
בלילה. ההבדל ביניהם הוא שלזה קוראים
דיסקוטק או תקליטיה, ולזה קוראים מוע־דון־לילה.
בזה יש תקליטים הכי חדישים,
ובזה יש תקליטים חדשים סתם.

^ לכד איקא ישראלי, אין בארץ שום
י י בעל־תקליטיה שהוא כל־כונחמד ואדיב,
נאמן ללקוחותיו, וצייר. בכלל, מלבד איקא
ישראלי אין בארץ שום בעל תקליטיה.
הדיסקוטק של איקא נמצא בחמאם. כל
זמן שהיה חורף, ובחוץ היה קר, שימש
הדיסקוטק של איקא בתור דוכן למכירת
סטקים. כשהגיע הקיץ התחיל החמאם לחמם.
הבעלים שלו טענו, אמנם, שזהו בית
ערבי, עם קירות עבים ותיקרה גבוהה, לכן
לא חם בו, ואין שם צורך במיזוג־אוויר.
אבל החמאם לא ידע שהוא בית ערבי עם
תיקרה גבוהה, והוא חימם בכל זאת.
הקהל הפסיק לבוא לשם. גאולה גיל אמנם
שרה בכמה בכפה החום
כולם.

קצת, שלישיית גשר הירקון הופיעה
הופעות, להקת המגילה שמה נפשה
ושיחקה שם כמה ערבים שלמים, אבל את הבריח במוקדם אובמאוחר
החמאם נסגר.

פנו מנהליו אל איקא, וביקשו ממנו
>*לקחת את דוכן־הסטקים ולעשות ממנו
משהו. איקא הסכים. הוא פתח את המרפסת,
שעליה היד, הדוכן, שם מסביבה ברזלים,
הדביק בה מנורות אדומות, ומועדון
התקליטים היה מוכן. חסרים היו בו רק
תקליטים. כוכבים, אוזירה חשוכה ושמים
כבר היו שם מלפני זה. גם כסאות, שולחנות
קטנים, ודוכן.
תוך כמה ימים הצליח איקא להשיג גם
תקליטים. המקום שלו התמלא מיד עד
אפס מקום.
יש לו התקליטים הכי חדישים שישנם.
כל תושבי יפו והסביבה, עד בת־ים מדרום,
ועד מוגרבי מצפון, יכולים לשמוע את
זה .״זה לא בעייה,״ מסביר איקא ,״יש לי
קשרים, וכל תקליט חדש שיוצא אני הדא־

בר נמסעדת־סטקים, הפכה בידי איקא
מרפסת נמצאת מתחת לכיפת־השמיים,
רי זכוכית, כדי למנוע מסקרנים לא

רצויים את החדירה למקום. מנורות צבעוניות מאירות את רחבת־הרקודיס הקטנה. המרפסת
הציורית הזאת מסוגלת להכיל רק 150 עד 200 איש. אבל כל המקומות הללו מתמלאים
כבר בשעות המוקדמות של הערב על ידי צעירים וצעירות שבאים מכל קצווי העיר.
שון שמקבל אותו. יש לי פטיפון טוב,
והרמקולים שלי מצויינים.״

תקליטיה שלו היתד, המקום הראשון
| 1בו התחילו לרקוד את הקוף. את ה־שייק
והטוויסט כבר רוקדים שם רק זקנים.
הציפורים, החיפושיות, הצלליות, המחפשים,
זורבה היווני, כל בעלי־החי ובעלי־הכנף
שולחים אליו את מיטב השירים והריקודים
שלהם.
השמיים שמעל למרפסת שלו כחולים
מעשן. נערות צעירות דמויות־גברים, וגברים
צעירים דמויי־נערות, מתנועעים שם
בקצב הקוף. נערות ארוכות־שיער וקצרות־מחשבה
יושבות שם בפינה, ליד נערות
קצרות־שיער וארוכות־רגליים. נערים בבלו־ג׳ינס
מזמינים אותן לרקוד, ולשתות כוסית,
וללוות אותן הביתה.
צרפתיות במכנסי ג׳ינס באות לשם עם
צרפתים במכנסי ג׳ינס, ואנגליות במכנסי
ג׳ינס באות לשם עם אנגלים במכנסי
ג׳ינס, ושבדיות במכנסי ג׳ינס נכנסות לשם
עם ישראלים במכנסי־ג׳ינס, או שהן יוצאות
משם עם ישראלים במכנסי ג׳ינס.
פעמים נכנס לשם איזה זקן, כדי לראות
אם יש חדש תחת השמש. הוא
מגלה שאין, והולך. לפעמים בא איזה גבר
בודד, אבל איקא לא נותן לו להיכנס .״אני
משתדל שיהיה תמיד מספר זהה של בחורים
ובחורות.״ לפעמים מגיעות לשם שלוש־

1111 | 1| 71ח בחורים צעירים מלווים על־ידי תיי־רות
צרפתיות, אנגליות ושוודיות,

המכירות את הבילוי בברים ודיסקוטקים בארצם.

ארבע בחורות בבת אחת. איקא מנשק את
כולן על הלחי ושואל אותן מה הן עושות
הערב .״הג׳וב העיקרי שלי כאן זה לנשק
לבחורות שבאות.״
לפעמים בא לשם איזה סנוב או בורגני,
אבל איקא מעקם לו את האף והוא הולך:
״יצא למקום הזה שם של מקום לא־

סנובי ולא־בורגני. האנשים כאן פשוט מרגישים
נוח, ולכן הם באים.״
איקא לבוש תמיד בחולצות הכי חדישות
שישנן, הוא תמיד מחייך חיוך טוב, ויש
לו תמיד עיניים חומות. הוא לא זקן, למרות
שהוא בכלל לא נראה כך. יש לו חן,
ומוניטין וחברים. הוא בעצמו אומר :״השקעתי
במקום את החן שלי ואת המוניטין
שלי. פשוט הדפסתי כרטיסים, וחילקתי
לכל מי שהכרתי. למזלי אני מכיר את כל
העולם. אני לא צריך לדאוג לא לפרסומת
ולא לחתיכות, ממילא הן באות אלי. בדרך
כלל אין להן כסף, והן שותות כוסית אחת
בלבד, למרות שזה עולה רק שלוש לירות
ביום חול, וחמש לירות בשבת, אבל מה
זה חשוב הכסף, העיקר האוזירה.״

^ יקא הוא אמנם בעל התקליטיה הרא־שון
בארץ, אבל הוא לא האחרון. פריי
ריקה סגל מתכוננת לפתוח בקרוב תקליטיה
של החברה הגבוהה, וכמה עשרות אמנים
מחכים לראות אם היא תצליח בזה או לא׳
כדי ללכת בעקבותיה, אם כן.
ועוד מעט תימלא הארץ בעזרת רמקולים
משוכללים, קול שירה וזימרה של תקליטים
ותקליטיות, בכל פינת רחוב, במקום כל
דוכן סטקים, יוקם דיסקוטק, וכל צעירי
ישראל יצאו במחולות ובריקודים חדישים.
איזה חיים יעשו אז החרשים והפסחים!

קובה

גאה

להציג

כוכב הקולנוע
והזמר הנודע

מ ורנו
כוכבת להיטי הג׳ז
מדיה ונסן
הופעת גאלה:

תל-אביב

קולנוע תל-אביב

17.9
18.9
20.9
21.9
22.9
23.9
24.9

פתח-תקוה חיפה קרית־גת
רחובות
בת־ים אשדוד באר-שבע

מכירת הכרטיסים החלה
ב״עתיד״ ובכל הקופות

אנשים

במרעה

מי חדשמ•*
כשרואיין השבוע אברהם וולפכזדן,

עתונות

האידיאולוג של רפ״י, על־ידי מערכת דו־השבועון
אתגר, הזכירו לו המראיינים, כי
מפלגתו מצטיירת בעיני הבוחר כמפלגת־מלחמה,
שמנהיגיה הם שלישיית סיני המפורסמת:
דויד כף גוריץ, שמעון
פיס ומשה דיין. וולפנזון השיב כי
למעשה נהנתה מדיניותם הבטחונית של
השלושה מתמיכת כל המפלגות, כמעט.
עורך אתגר, נתן יליך מור, שאלו אם
ייתכן שהציבור שינה בינתיים את עמדתו
בשאלה זו. השיב איש רפי״. :בסדר, אם
הציבור דורש תמורה בשטח זה, הוא צריך
למצוא את דרך הביטוי לכך. נדמה לי
שרשימה אחת לפחות, רשימת העולם הזה.
מנוגדת לקונצפציה הזאת נראה, אם הציבור
ברובו יצביע בעד רשימת העולם הזח
— בות חדש. אינני יודע מה היא תעשה עם
המקומות שאחרי העשרים, כי היא הציגה
רק 20 מועמדים לכנסת • .במסיבת־גן,
שערכה השבוע השגרירות הבולגרית, בלטו
שתי קבוצות מק״י המפולגת, שעמדו כל
אחת בפינה אחרת של תגן. כשנשאל ח״כ
אמיל חביבי מה שלום המפלגה הקר
מוניסטית החדשה, שהוא ממנהיגיו״ השיב:
״אנחנו חדשה? הם חדשה!״ כשנשאלו אנשי
הפלג היריב אותה שאלה, ענו אותה
תשובה. י • ד,ח״כ הקומוניסטי כדמה סנה
סיפר כי בימים טרופים אלה, בבואו להרצות
באסיפות מפלגתו, אין הוא חושב על
מה לדבר, אלא על מה לא לדבר • .י סגן
ראש עיריית נצרת, עכד־אל־עזיז זוע־בי,
הוזעק השבוע בדחיפות ממשרדו ל־תחנת־המשטרה
המקומית, כדי לשחרר אחד
ממכריו, תושב הכפר הערבי עין־מהל, שנעצר
באשמת נישואי קטינה. מאוחר יותר
התברר כי העצור עבר את העבירה הנ״ל
בדיוק לפני שש שנים, ובינתיים הפך אב
לארבעה ילדים. בנצרת הפך העניין לבדי-
חודר,יום, וסופר בה כי שש שנים עמלו
חוקרי־המשטרה כדי להתחקות אחר עקבות
הפושע, ורק עתה, ערב־הבחירות, כשהסושע
האימתני נאם במיקרה באסיפה נגד ה־מימשל
הצבאי, נסתיימה החקירה והאיש
נעצר # .שלושה ניחושים: מה עשתה
אשת ראש־הממשלה מרים אשבול, לפני
כמה ימים, בחנות לבגדי הריון כלילת היופי
בתל־אביב? האם קנתה עניבות לבעלה,
ערכה חוג־בית בץ הזבניות, או סתם
עברה שם במיקרו את הפסוק הבא
מייחסים למשה דיין, שאמר אותו לאחר
שנודע לו כי זרקו עגבניות על בתו,
יעל דיין, בעת הרצאה למען רפ״י:
״אבות גידלו מונימייקר, ובגדי בנות יקהו!״

מ ה עושי מה?
השגריר הבראזילי בישראל, אלואיזיו
גווידם רג׳יס ביטנקור, גילך, השבוע

החתונה...

_ הצבע _

כל חתונה עולה סכום כסף נכבד.
עיני כל האורחים בליל החתונה מופנות
אל הכלה, בהופעת הכלה בליל
החתונה קובעת השמלה.
כלה ! הבנסי אלינו ואנו נעזור לך.
אנו נתאים לך את השמלה ההולמת
אותך. בכל חודש מגיע משלוח חדש
של שמלות־כלה וצעיפים, שהוזמנו
ע״י גב׳ ארנה, מנהלת הסלון,
בהיותה בפריס ורומא.

סלון

לכלות

״אמבר״
רחו 3בן־יהודח ,95 תל-אניב
משקפי מגע
הדגמות והסברים כל יום בין 4—7
אחה״צ, המכון לקידום הראיה עיש
בבחירות להסתדרות

י. ל .גרוזובסקי
רח׳ נחלת בנימין ,21 סל,621665 .
תל־אביב.

את מהות שליחותו בישראל. הוא מכין
ספר־צילומים על נערות יפות בארץ. בימי
שבת וא׳ ,סיפר ביטנקור, הוא מתמקם
בפינה שקטה במלון אכדיה, ומצלם בחשאי,
בעזרת טלסקופ, כל נערה יפה הנמצאת
בשטח הבריכה • .תחביב אחר יש לזמרת
הכושית אודטה. תנו לה געפילטע־פיש
בבוקר, בצהריים ובערב, והיא תמיד תאכל
אותו. מלבד זאת היא נוהגת, דרך קבע,
להסתגר שעה קלה לפני כל הופעה בחדרה,
כדי להתפלל • .לא לחינם נחשב מיכאל
שווילי לילד־הפלא של ענף הקולנוע בארץ.
הוא מקדיש לענף את כל זמנו ומיד־צו.
לפני שבוע, למשל, נפגם העתק הסרט
מאמריקה באהבה, אותו מציג שווילי בימים
אלה בשלוש ערים בארץ. מה עשה? עלה
מיד על מטוס, נחת כעבור שעות ספורות
ברומא, נכנם למונית, הגיע עימד, למשרדי
המפיקים, רכש מיד העתק נוסף, חור
באותה מונית לנמל־התעופה, והום! נחת
בלוד. שחיילי סיפר כי אפילו אספרסו לא
הספיק לשתות באיטליה, אך הסרטת הסרט
נמשכה כסידרה. י • האיש הכי מאושר השבוע
היה ממציא התנ״ך, עורך־הדין־שדרן־
מו״ל עמיקם גורביץ׳ .נולד לו בנו
בכורו. לתנ״ך שלום • .שלום גם לעליזה
פאנו, שנאשמה פעם ברצח אשת המשורר
רפאל אליעז. היא שוקדת עתה על סיום
ההכנות להדפסת ספרה, שהספיק לרתק
בינתיים מו״ל ירושלמי צעיר בשם כדוד
חפץ # .אל רשימת השירים האסורים
בקול ישראל ניכנס גם שירו של יוסי
גמזו, המושר בפי כני גרמן אל תאמיני
לגברים. חבריהם מפחדים כי הס מתכננים
פעולת תגמול נגד בית-השידור, בצורת
שיר שייקרא אל תארויגו לקוי ישראל.

ה מוק שים
עחונאי ישראל עומדים מזה מספר שבועות
במצב עגום: פעם אחר פעם החליטו לנקוט
בפעולות נגד חוק לשון הרע — ושום
פעולה לא בוצעה. מוקד תחושת־התיסכול
שלהם, השבוע, היתר. החלטתם לקיים שבי־תת־אוהרה
של 24 שעות. באסיפתם האחרונה
החליטו, כי יש לקיים את השביתה
תוך שבועיים. אך השבועיים עברו — והשביתה
טרם נערכה.
צרתם היסודית של העתונאים היא, כי
בשורותיהם נמצאים גם כאלה התומכים
בגלוי בחוק התועבה, או הפוחדים לצאת
נגדו ולכן תופסים עמדה חמקנית ובולמת.
כעד שכיתה. ההפתעה הגדולה ביותר
בכל הפרשה היתד, עמדתו של משר, רון,
המזכיר הכללי של אגודת העתונאים בתל-
אביב. האיש, שנחשב תמיד למתון ולרודף
שיתוף־פעולה עם המישטר, התייצב בגלוי שכונסה נגד החוק. באסיפה המיוחדת,
בבית־סוקולוב על פי יוזמתו של איש מעריב
לוי־יצחק הירושלמי, השמיע רון את
הביקורת החריפה ביותר נגד החוק, ונגד
תכסיסי התרמית בהם נקפו יוזמי החוק
ומעביריו, החל בח״כ משה אונא וכלה
כסגן ראש הממשלה אבא אבן.
בתום אותה אסיפה, נידמה היה כי עתו־נאי
ישראל ינהלו מאבק פעיל נגד החוק.
הוגשו אז מספר הצעות לפעולה, זהוטל
על מזכירות האגודה לרכזן ולהביאן להחלטה
סופית, תוך שבוע ימים. בין ההצעות:
קריאה לכינום־פגרה מיוחד של הכנסת,
החרמת שמותיהם של הח״כים שהצביעו
בעד החוק, הכרזת שביתת־מחאה,
החזרת תעודת־העתונות הממשלתית.
כאשר שבו והתכנסו העתונאים, הועלו
הצעות נוספות: להפיץ את תרגומו האנגלי
של החוק בין המוסדות הבינלאומיים והע־תונים
הזרים: ויחד עם זאת להחרים את
כינוס עתונאי אסיה, העומד להיערך בירושלים.
להצעות אלה היה אמנם רוב בין
משתתפי האסיפה — אשר יוזמיה הודיעו
עליה כי זו אסיפה של ״עתונאי ישראל״,
ולא רק של האגודה התל־אביבית. אולם
המיעוט הבהיר, כי אם יתקבלו ההצעות
עלול הדבר לפורר את האגודה. על כן
הוחלט לוזתר מרצון על שתי הפעולות.
ההחלטה המעשית שאושרה ברוב קולות
(38־ :)20 עריכת שביתת־אזהרה, תוך שבועיים.
מקום
משוריין לעורו. מאותו רגע,
(המשך בעמוד )22

הא אתה יודו!
הי כן לכחוד *
האם אתה יודע היכן להצביע?
אם אינך יודע, פנה בכתב למטה הבחירות
של רשימת העולם הזה — כוח חדש,
ת.ד 136 .תל־אביב, תוך ציון שם המשפחה
ושמך הפרטי, מספר תעודת הזהות שלך,
ומקום מגוריך. על המעטפה יש לציין
״בירור הקלפי״ .התשובה תישלח לך בדואר.

לידיעת תושבי ראשון־לציון: ביום
ששי ,17.9בשעה 8.30 בערב, באולם הקולשלום
כהן,
נוע בעזרה ובצרון, יופיע
מטעם רשימת העולם הזה — כוח חדש.
> באותו ערב באולם בית קולנוע
תכלת בתל־אביב, בשעה ,8.30 ייערך כנם
פעילים. ידברו עו״ד אמנון זכרוני, סיבי
גרוס, עודד פילבסקי.
^ בפתח־תקווה ייערך חוג בית ביום
ששי 17.9בשעה 8.30 בערב, בדירת איתן
אורון, רח׳ שפירא .24 ידברו דויד ארנפלד
וחיים הנגבי. כניסה רק לפי הזמנה.
<¥חוג בית שני ייערך בפתח״תקחיה
ביום ג׳ 21.9בשעה ,8.30 בדירת זאב
ברא״ז, רחוב טרומפלדור . 19 ידברו דויד
ארנפלד ואמנון זכרוני. הכניסה רק לפי
הזמנה.
חוג בית ברמת החיל ייערך ביום ב׳
20.9ב־ 8בערב, בדירתו של יחיאל בונה,
רחוב הגולן .132 ידברו מיכאל ריינר
ומאיר סמורודינסקי.
* .כל אנקי חיפה והצפון אשר מעוג־יינים
לצאת לפיקניק בראש־השגה ושאין
ברשותם יכב יודיעו צל־כד לסניף הייקופי,

טלפוו 48138 עד יוס א׳ 4 * 9שעה •4 * 0

העולם חזה : 462

מי היא ־ כיצד גדלה ־ ואיו התגלגלה לספסל הגאשמים
פת מאסר בגלל פריצה.
תחילה שמרה אמונים למומו, אך הזמן
ייוסף צייג עשו את שלהם. דורה קודש
גמרה עם מומו. אבל היא הוסיפה לכתת
את רגליה בין בתי־המשפט, הפעם כדי
להגניב סיגריות ליוסף.
״היא לא עבריינית,״ הסביר השבוע שוטר
הממונה על ליווי עצירים ,״היא רק מרבה
להופיע בחברה של עבריינים. היא
היתד, מעודדת אותם, מספקת להם סיגריות,
ומעבירה דרישות־שלום אל חבריהם בחוץ.״

ליתר ביטחון נעץ אחד מהם קנה של
אקדח בגבו. ליבו של נחמני פירפר בקירבו.
פתאום ראה, לדבריו, דמות נוספת, יושבת
בנחת במושב הקידמי של המכונית, ליד
הנהג .״תן את הכסף!״ צייצה הדמות בקול
נשי. הוא שם לב שהיא בלונדית, בעלת
שיער ארוך וחצאית פירתונית.
״זאת הבחורה!״ התפרץ לאחר מכן נחמני׳
ושם את אצבעו על תמונתה של ה־יפר,פיר,
באלבום המכובד של המחלקה לזיהוי
פלילי .״כן, זאת הבחורה!״ חזר ואישר
במיסדר הזיהוי.

גד זה התחיל
ן מומו שמורה זכות־ר,יוצרים על דורה
/קודש כפי שהינה כיום. הוא היד, הראשון
שהכניס אותה בסודו של העולם ה־

״היא צעקה בהיסטריה!״
ותו מסדר־זיהוי, שנערך בחצר מש**
טרת רחובות, שלח את דורה קודש

הסוף שלו,״ התרעמו המעריצים, הבטיחו
לנקום את כבודד, של נערתם.
מוקפת ערימה של מעריצים ירדה ״מל־כת־היופי
של העולם התחתון״ במדרגות
בית־המשפט. תנועותיה היו איטיות ואצילות,
כיאה למעמדה הרם. בין אצבעותיה
המצהיבות מניקוטין אחזה את הסיגריה
הניצחית.
היא הביטה על כולם מלמעלה, ממרומי
המעמד החברתי, לו זכתה בין ידידיה .״היא
גדולה!״ התפעל פושט בן־ארבעים־פלום,
שחיכה בתור למשפטו.
״מה יהיה הסוף?״ נאנח אביה בן ה־,55
פועל העובד קשה כדי לפרנס את משפחתו
בת חמש הנפשות.
בזווית עידו הירוקות, הדומות להפליא
לעניה של בתו, ביצבצו דמעות. לא היה

מלכ ת היוני׳ שד
ה שלם התחתון
האס 11״

״אני חפה מפשע!״ טענה דורה קוניש,
״כלל לא הייתי ביבנה בליל הפשע.״
פרקליטה של היפהפיה ניסה לשכנע את בית
המשפט שהמשטרה והעדים טעו בזיהוי.

*34 יא ישבה השכוע על ספסל הנאשמים.
ן /בבית־המשפט המחוזי בתל־אביב, למרות
שישיבה על כס מלכת־היופי היתה מתאימה
לה הרבה יותר.
היו שם כולם: חבריה מבתי־הקפה הקטנים
בשכונת־התקווה, ידידיה מהטיילת,
מעריציה מרחוב דיזנגוף. איש לא החמיץ
את ההזדמנות לראות את דורה קוניש יושבת
על ספסל הנאשמים, באחד המשפטים
הסנסציוניים של השנה.
פניה היפים, שזכו למוניטין בקרב אנשי
העולם־התחתון, היו חיוורים מאוד. רק עיניה
הירוקות, שבערו כמו שתי גחלים, הסגירו
את התרגשותה. חולצה ספורטיבית
מתוחה הבליטה היטב גיזרה דקה, וחצאית־עד־ר,ברכיים
חשפה את רגליה הדקיקות, שנעו
בעצבנות. בהפסקות עישנה סיגריות
בשרשרת, שלחה חיוכים נוגים אל עבר ידידים
שנופפו לה לשלום.
בין קהל הסקרנים שמילא את האולם ישבו
גבר ואשר, בגיל העמידה: ההורים. ארשת
של דאגה היתד, נסוכה על פניהם. קהל
הסקרנים הרב שמילא את האולם גרם להם
מורת־רוח רבה .״אנחנו לא רוצים שיכתבו
עליה בעיתונים,״ הסבירו .״למה שהעיתונים
יכתבו עליה? מה היא עשתה?״
מאז שעלו מתורכיה, לפני 15 שנה, לא
היה להם יום שחור כל־כך.
״היא היתר. בבית ביום שזה קרה,״ סיפרה
האם, בנסיון נואש לשכנע .״דורה באה
באותו לילה הביתה בשעה 11.20 והעירה
אותי. היא לא הרגישה טוב.״
כמו כל האמהות, סבורה גם סיניורה
קוניש 45 שאין נערה יותר טובה ויותר
הגונה מבתה. המשקפיים העגולים בקצה
אפה נרעדו כשסיפרה על היפהפיה שלה. כל
מה שמייחסת לה המשטרה, הוא כמובן שקר
וכזב .״מי שמכיר אותה, יודע שזה שקר.״
גס החבר שלה, יוסף צייג, הוא בחור
טוב. בחודשים האחרונים הוא ביקר קצת
יותר מוי בבית־המעצר באבו־כביר, אבל
הוא בדרך כלל בסדר. איזה שאלה? —
מובן שגם אליו נטפלת המשטרה.
דורה ויוסף יוצאים כבר יותר משנה.
היא הכירה אותו אצל אחותו, פרידה מזרחי,
שאצלה עבדה בתור מתלמדת לגזירה
ותפירה. ההיכרות המיקרית הפכה ברבות
הימים לאהבה יוקדת. דורה התחילה להיראות
בחברתו של הצעיד, שהיה בחודשים
האחרונים מסוכסך עם המחלקה לעיקוב ול־בילוש
של מטה מחוז תל־אביב.
אבל זאת לא היתה הפעם הראשונה שדורה
שברה את ליבו של צעיר אשר קיים
יחסים הדוקים עם המשטרה. הראשון היד,
מומו ששון, עבריין מועד המרצה עתה תקו־

והיי

תחתון התל־אביבי.
פעם היא נסער, עם כמה חברים להרצליה.
כל הזמן נידמה היה לה שעוקבים
אחריהם, והיא הרגישה את עצמה חשובה.
אחר־כך עצרו אותם הבלשים, אבל שיחררו
אותם מייד .״אין להם נגדנו שום הוכחות,״
הסביר אחד החברה בחשיבות. הוא
הפך בעיניה לגיבור נערץ.
פרקליטה של דורה התפלא אחר־כך איך
הגיעה תמונתה למחלקה לזיהוי פלילי של
המטה הארצי, למרות שאין לה שום הרשעה•
״באמת פלא גדול!״ התלוצץ שוטר,
״היא היתר, החברה של כל הפושעים באמור
תל־אביב, אז איך הוא רוצה שהממונה
שלה לא תגיע לאלבום שלנו? חוץ מזה
היא הבחורה היפה ביותר באלבום.״

״י א ;!שיתי את זר ! ״
^ בל יו 9יה של דורה קודש לא היה
תמיד בבחינת מעלה. הטרוצות, למשל,
ידידותיהם המפוקפקות של הפורצים, שנאו
אותה שינאת־מוות .״היא גונבת לנו את
כל השמנת,״ התמרמרו הפרוצות למראה
ההצלחה המסחררת, שנתלה דורה אצל הפורצים
הנועזים ביותר.
היא היתד, מתבודדת בתאה. מן המיכלאות
הסמוכות נשמעו קולות שיחה של נערות.
כמה מהקולות היו מוכרים לה היטב. היא׳
ניסתה לקשור עימן שיחה בצעקות, אך האסירות
בתאים השכנים רק לעגו לה.
היחידה שדיברה איתר, היתד, פרלה ניזרי,
נערתו של אלי בולקין, שבילתה בבית־המעצר
כחשודך. בנסיון להדיח עדים, שהופיעו
במשפט הרצח בחיפה. למרות ש-
בולקין עצמו ניסה בזמנו לחזר אחרי דורה,
לא גילתה פרלה צרות־עין, ניסתה לסייע
בידי חברתה לצרה.
״ראיתי אותה בזמן הארוחה, אז שאלתי
אותה מה היא עושה פה, עם כל הפרוצות.
כי באותו שבוע היה הכלא מלא
פרוצות. אז היא סיפרה לי שמאשימים
אותה בשוד,״ סיפרה השבוע פרלה.
לפרלה יש נסיון: היא יודעת מתי משקרים
לה ומתי אומרים את האמת .״שמתי
לב שהיא סובלת ממשהו,״ סיפרה פרלה,
״היא אמרה לי שכואב לה הראש, ושכל
הזמן יורד לה דם. אד חושבת שהיא היתר.
בהריון, או שעשתה לא מזמן הפלה מלאכותית.״
לכן החליטה פרלה שדורה קוניש
חפה מפשע .״איך יכולה אשד, במצב נזה
להשתתף בשוד מזויין?׳^הסבירה.
איך באמת?

״זאת הסחורה!״
ף * שובת ה ת בי ע ה לכף נתן השבוע עד
4 1התביעה הראשי, אהרון נחמד, שומר
תחנת הדלק, שהותקף בליל הפיקרה .״שני
גברים קפצו פתאום מהמכונית,״ סיפר נחמני
.״הם היו מפחידים נורא. הפנים שלהם
היו עטופים בגרבי ניילון, .תן את המפתחות!׳
צעקו, ,תן את הכסף!׳״

אל אגף הנשים של בית־המעצר באבו־כביר
למשך שבוע נוסף. הפעם התרופפו עצביה
של היפהפיה התל־אביבית .״אומרים עלי
שאני יפר״״ נאנחה בפני חברותיה למעצר,
״תראו איך שאני נראית עכשיו. אף אחד
לא היה מכיר אותי.״
יתכן שלא היה איכפת לה לשבת במעצר
למשך שבוע נוסף, אבל חברותיה לכלא
ירדו לחייה .״אני לא יכולה לסבול פרוצות,״
התוודתה.
טפח ממה שעבר על דורה קודש בחברת
הפרוצות גילתה השבוע פרלה ניזרי :״יום
אחד, זה היה עוד בהתחלה, היא קיבלה
התקפה של היסטריה. מה זה התקפה? התקפה
זה לא מילה. הקירות רעדו מרוב
צעקות. כל הזמן צעקה, :פרלה, פרלה!
תדברי איתי, אל תשאירי אותי פה לבד!׳
צעקתי לה שתפסיק לצעוק, כי כל הבחורות
צחקו עליה וקיללו אותה. אמרתי לה:
,יאללה, תפסיקי לצעוק שם. עוד מעט יבואו
השוטרות ויכניסו אותך לצינוק!״׳
״היא לא שמעה בקולי והמשיכה לצעוק.
אז באו השוטרות. שאלו מה קרה ואמרנו
להן שהיא צועקת. היא המשיכה לצעוק
ולבכות. השוטרות אמרו לה שאם לא תנר
טיק לצעוק יכניסו אותה לצינוק, אבל היא
המשיכה, כאילו לא מדברים אליה. הבחורות
התגלגלו מצחוק.
״השוטרות האלה לא יודעות חוכמות.
מזהירות פעם, וישר מרימות יד. אז כמו
שהיא צועקת תפסו אותה והתחילו להרביץ
לה. אבל כלום לא עזר.
״פתאום נהיה שקט, ואחר־כך שמעתי
שהיא נאנחת. חשבתי אולי תמות מרוב
עצבים ואמרתי את זה לשוטרת, אז היא
פתחה לי כדי לרדת למטה, למלפאה. הבאתי
לה ואלראין. אמרתי לה. שזה טוב בשביל
להרגיע את העצבים.״

נעים לו לראות את בתו מובלת בידי שוטרים
חזרה לבית־המעצר. אבל יותר מכל
ציערה אותו העובדה, כי ידו אינה משגת
לשחרר אותה בערבות.

השומר ניסה להתעסק

— רו וווו *זיו

ך *1שוחרות, שיופיה של החשודה הבעיר
? ) כנראה את קינאתן, גילו כלפיה יחס
נוקשה. יותר אדיבים היו לובשי־המדים
ממין זכר. מבין חומותיו העבים של ביתד,מעצר
פרחה השבוע שמועה שעשתה לה
כנפיים בקרב העולם התחתון בתל־אביב.
יודעי דבר העבירו מפה לאוזן את השמועות
הסנסאציודת, והנאשמת היפה ביותר
בתולדות משטרת־ישראל הפכה במהרה לאגדה,
שמועה זו סיפרה, כי השוטר שהופקד
על דורה קוניש באחד משלבי המעצר ניסה
לחזר אחריה, לא הסתפק ברמזים עדינים,
שלח לעברה ידיים.
סיפר על כך השבוע פורץ תל־אביבי ידוע:
״הערס ההוא ניסה לגעת בה, אבל הוא
בטח לא ידע מי זאת דורה. היא נתנה עליו
צעקה כזאת
בחוגי הטיילת בתל־אביב רווח השבוע
הסיפור על אותו שוטר, שמעשהו נודע,
לסי השמועה, לממונים עליו. עכשיו מצפים
ידידיה של דורה לתוצאות הבירור, שנערך
לאותו שוטר .״אם נתפוס אותו, זה יהיר,

דומה ל!*1
הסניגוריה טענה חשבוע בבית־הנושפט כי
באולם יושבת נערה חדו,מה לחגליא?זורה
קוניש. עד התביעה הראשי, אהרון נחמני,
העיף בה מבט, הסביר כי אינו מוצא
כל דימיון בין דורה קוניש, לבין הנערה.

ארו אוהויס מקצות הארץ התקבצו סניב מדווה ״העור הזה כוח חדש׳ באכזיב

כביש המוכיל לגבול הצפון היה
( 1זרוע טרמפיסטים ביום הששי האחרון.
בין עכו לנהריה עמדו בשולי הדרך דמויות
אשר נופפו בגליון האחרון של העולם
הזה. לאמור :״אנו רוצים להגיע לאכזיב.״
גם 200 המכוניות, המשאיות והקסנועים
שחלפו על פניהם רצו להגיע לאכזיב.
הצרה היתד, רק, שרוב המכוניות היו כבר
מלאות. אך איכשהו נאספו הטרמפיסטים,
ובשעה היעודה התאספו בחצר ביתו של
אלי אביבי באכזיב קרוב לאלף איש.
הם באו להשתתף בחוזיית־בחירות מסוג
חדש: אסיפה מסביב למדורה. כמו לוועידת
היסוד של רשימת העולם הזה — כוח חדש,
שנערכה שבועיים לפני כן בתל־אביב, באו
גם הפעם המשתתפים מכל קצות הארץ.
אור הירח המלא ניצנץ על פני המים,
בנוף הקסום של אכזיב, כאשר הודלקה מדו־רת־הענק.
מסביב ישבו באי המיפגש.
״רפ״י דורשת לחזור ל־,1954״ פתח שלום
כהן ,״אנו מבקשים הערב לחזור ל־ .1948 לא
לשנת הפרשיות, ההדחות ועסקי־הביש, כי אם
לשנה שבה יצרה רוח הלוחם העברי את
מדינת ישראל. אנו מבקשים לשאוב מאותה
רוח, על מנת להמשיך במשימה של שינוי

ף* שכת ככוקר הופיעו בחופי הארץ
^ פעילי רשימת העולם הזה — כוח חדש,
וחילקו למתרחצים כרוז צבעוני קטן .״אתה
נהנה בשפת־הים,״ נאמר בו ,״האם תהנה
גם בשנה הבאה?״ והתשובה המצערת:

ן * א היתד! זו הפעולה היחידה של
) רשימת העולם הזה — כוח חדש השבוע.
באותה שעה עצמה בה נדלקה המדורה
באכזיב, התחרו שניים מנציגי הרשי

הדתיים כבר הודיעו שיעמדו על
העברת חוק השבת כחוק ראשון בכנסת ה־ששית.
״ברור
כי לוי אשכול ימכור לדתיים

ץ ^ כתבש הו פי ע השבוע במעריב מלמד
*1׳ ,על סוג החבלות אשר רשימת העולם
הזה — כוח חדש עומדת בפניהם. כתב
אינג׳ינר דויד לוי מהרצליה:
״עם פרסום ההודעה על הקמת רשימת
העולם הזה — כוח חדש, והפצת כרוזי
החתימה מטעם רשימה זו, חתמתי על הכרוז.
לקראת יום ששי ,27.8 ,הודיעה רשימת
העולם הזה על קיום ועידת־יסוד בתאריך
הנ״ל, בקולנוע מוגרבי. הופתעתי שלא
קיבלתי הזמנה בכתב,וייחסתי זאת ל־שיכחה
משרדית, בהתחשב בזמן הקצר שעמד
למארגני הוועידה. ואולם מה רבה
היתה הפתעתי, כאשר קיבלתי את ההזמנה
דרך הדואר — לאחר יום ששי הנ״ל.
״הפתעתי גדלה שבעתיים בראותי את
התאריך שבו הוטבע המכתב בדואר תל-
אביב. גיליתי שהמכתב הוחתם בתאריך
21.8בתל־אביב והגיע אלי, להרצליה, בתאריך
.30.8הווה אומר: תשעה ימים לקח
למכתב זה להגיע מתל-אביב להרצליה,
מרחק 15 דקות במכונית.
״שאלתי מופנית להנהלת הדואר: מי
אחראי להזנחה זו — ואולי להכשלה
מכוזנת זו למזלנו אין עכשיו תקופת
חגים או מועדים אחרים, שבהם יכול
הדואר לתרץ מקרה חמור זה, כך שלא נותר
לי אלא להטיל את כל האשם על הדואר
עצמו. וכדי להבהיר: הכתובת שעל המעטפה
היתד, ברורה ומדוייקת לחלוטין, ולפי כתובת
זו מקבל אני מכתבים בזמנים סבירים.
לא נותר לי אלא לקבוע שיד נעלמת היתה
מעוניינת בעיכוב המכתב. מה עוד ששם
רשימת העולם הזה — כוח חדש היה

פני המדינה.״
שירים, שהידהדו מסביב למדורות של
,1948 הידהדו שוב בלילה הגלילי. שלום
כהן הגיש את המיקרופון הזעיר לזמר־שחקן
שמעון ישראלי, הציע לו לשיר
ולרכז את השירה בציבור. אך שמעון דחה
את ההצעה .״באתי לשיר עם החברה, לא
אתן אופי של הופעה בידורית לערב הזה.״
כאשר תמה השירה, ואורי אבנרי השמיע
דברי פתיחה, היתד, הכוונה לפתח שיחה
חופשית, רבת־משתתפים. ואמנם, לאחר היסום
ביישני ראשון, נטלו את המיקרופון
משתתפים רבים. אך לאו דווקא לשבח ולקלס,
כי אם לשאול, להציע, לחקור. אפילו
כאשר הוגש קפה למסובים, לא הופסקו
השאלות והתשובות. הן נמשכו עד שלוש
לפנות בוקר, כאשר המעגל מצטמק בהדרגה.
הקומץ האחרון חיסל ארוחה חטופה
של חומוס ופיתות, וירד לרחוץ בים, למרגלותהצוקים
של אכזיב.

מה באורי אבנרי ושלום כהן. היו אלה
טיבי גרוס ונעים גלעדי, אשר הופיעו
בפני 400 אוהדים בחצר בית־הספר התיכון
באור־יהודה.
״העולם הזה עמד תמיד לצד המקופחים,״
הכריז גלעדי ,״ומכיוזן שהממשלה החליטה
לסתום לו את הפה, קמה מסביבו תנועה
גדולה. אנו נדאג, כי המאבק שהתנהל עד
כה מעל דפי השבועון, ינוהל להבא גם מעל
במת הכנסת.״
הבטיח טיבי גרוס :״רשימת העולם הזה
— כוח חדש תמשיך את מלחמתה גם
לאחר ד,־ 2בנובמבר. היא תפעל בכל מסגרת
ציבורית אפשרית.״

את הנופש שלך תמורת קולותיהם בכנסת.
ברור כי גח״ל ורפ״י פוזלות לקואליציה
עם הדתיים. ברור כי מפ״ם וד,ליבראלים
העצמאיים יתמכו באשכול גם במחיר קואליציה
עם הדתיים. על כן — תמוך ברשימה
היחידה שאתה יכול לבטוח בה, שתילחם
בכפיה הדתית עד הסוף, בלי פשרה —
רשימת העולם הזה — כוח חדש.״

הם החיו משות שד ווו העצמאות, נאשר השיחה מסביב למדורה שימשה ררינוד

מוחתם על גב המכתב.״
מאחר שאינג׳ינר דויד לוי אינו האוהד
היחיד שלא קיבל במועד את ההזמנה, כדאי
שכל מי שקיבלה באיחור, יתלונן על כך
בפני הנהלת הדואר.

^*•ירות ממלכתי אחר, שאינו מנסה
אף להסתיר את הנחיות־החבלה המנחות
אותו בכל הנוגע לרשימת העולם הזה
— כוח חדש, הוא שרות השידור. בתחילה
היה התירוץ: כל עוד אין אנו רשימה
מאושרת, אין קול ישראל יכול לשדר על
מעשינו במסגרת שידורי הבחירות שלו.
אין הוא גם מוכן לפרסם מודעות בתשלום.
על כן הסתמכנו על היותנו עתון, והזהרנו
כי אי־פירסום מודעות בתשלום,
על פעולות של העתון, עלול לפגוע בנו
מבחינה עסקית. על כן הוסכם לפרסם מודעות
בתשלום — אך רק מודעות, מסחריות״
,מטעם המערכת.
השבוע חדלו לפרסם גם מודעות מסוג
זה. הטענה: מכיוון שהגשנו כבר רשימה,
אין אנו יותר ״עסק״ .נא לפנות למדור
המטפל ברשימות. אך המדור המטפל ברשימות
הודיע, כי כל עוד הרשימה לא אושרה
סופית, אין הוא יכול להודיע עליה דבר.
תגובה אחת על כך היתד, פנייה בכתב
אל ראש הממשלה, אשר במיסגרת משרדו
פועל קול ישראל. פנייה שניה, נגד חוק
לשון הרע, הופנתה לועדת המשפטנים הבינלאומית,
היושבת בג׳נבה. זהו הגוף הבינ
לאומי
הרם והמכובד ביותר בענייני חוק
ומשפט, ומערכת העולם הזה העבירה לו
העתק אנגלי של חוק לשון הרע, בבקשה
כי יערוך השוואה בינו לבין, החוק הקודם,
ויביע את חוזת דעתו .״כאשר מחוקקים
חוק המנוגד לעיקרי הצדק, חייבים כל

ברור כי אי־אפשר יהיה לפסול יותר מאחוז
זעיר. הם גם ביקשו את האות ה/
או את האותיות ה״ה — שהן ראשי־התיבות
של העולם הזה.
ככל שתעכב הוועדה את מתן האישור,
כן תכביד על ניהול מערכת־ד,בחירות שלנו.

אנשי־החוק להכריז כי חוק זה הוא בלתי־חוקי,״
נאמר בפנייה.

הקשיים הם גדולים בלאו־הכי. זאת הסביר
אורי אבנרי, במכתב ששלח השבוע לאלפי
האוהדים ששמותיהם רשומים במטה הבחירות.
״אתה
בוודאי שואל את עצמך: במה אני
יכול לעזור?
״מרגע זה ועד ליום הגורלי — יום
הבחירות — עומדות לפנינו שתי משימות
עיקריות: להפיץ את דבר רשימתנו מעבר
לחוגים היודעים כיום על קיומה; להיערך
למיבצע האירגוני הגדול של יום־הבחירות
עצמו.
״ביום־הבחירות תזדקק הרשימה לשרותם
של לפחות 3500 מתנדבים, שיפעלו כמש־קיפים
ב־ 3500 קלפיות ברחבי הארץ, גם
מחוץ למקומות מגוריהם, כדי למנוע זיופים,
העלמת פתקי רשימתנו וקנוניות בעת
ספירת הקולות.
״האם אתה מוכן להתנדב לפעולה זו?

ך* רגע זה נשקפת בבירור סכנה חמורה
^ נוספת: השהיית אישור רשימת העולם
הזה — נוח חוש. המפלגות היושבות
בוזעדת הבחירות המרכזית מעוניינות להשהות
ככל האפשר אישור רשימות חדשות.
כי רק אחרי האישור והענקת האות
לרשימה, יכולה זו להתחיל במערכת הבחירות
שלה, הלכה למעשה. קיימת גם
נטייה, להעניק לרשימה חדשה אותיות קשות
או מגוחכות.
נגד שתי מגמות אלה התריע בא־כוח
רשימת העולם הזה, עורך־הדין אמנון זכרוני,
במכתב אל יו״ר הוזעדה, כבוד השופט
העליון משה לנדוי. שכן ביום הגשת הרשימה,
הציגו נציגי העולם הזה — כוח
חדש 2553 חתימות של ממליצים, בבטחון

האם יש לך ידידים שאפשר להפעילם למטרה
זו? האם אתה מוכן ומסוגל לעזור
למיבצעי־הסברה? אנא, השיב לנו בהקדם.
״אין לנו כסף. בלי כסף, קשה לעמוד
גם בתפקידים היסודיים ביותר. בלי כסף
לא נוכל אפילו להודיע למאות אלפי אוהדים
פוטנציאליים מהי אות הרשימה (שתאושר
רק בעוד שבועיים) ,ומה עקרונותיה
היסודיים. כל לירה תעזור! אנא, שלח לנו
תרומה לפי מיטב יכולתך. אם כבר תרמת,
אנא שקול אפשרות של תרומה שניה.״

^ מי פגשהג דו ל הבא של אוהדי העז!
| לס הזה ישא אף הוא אופי מיוחד:
יהיה זה פיקניק המוני, שייערך ביום
הראשון של ראש־השנה, יום ב׳ 27 ,בספטמבר.
הוא ייערך בהרים, ויימשך יום
שלם. פרטים מלאים — בגליון הבא של
העולם הזה.
אוהדים חסרי אמצעי תחבורה, יכולים ל
ארגן תחבורה באמצעות מטה הבחירות —
על חשבונם.
הם יכולים לפנות — אישית, או בכתב
— למערכת העולם הזה, רחוב גליקסון 8
תל־אביב; או למטה הבחירות של רשימת
העולם הזה — כוח חדש, רחוב קרליבך
, 14 תל־אביב, ולהירשם להסעה מאורגנת.
דמי־הסעה לאיש: שבע לירות. הסעד, זו
תאורגן מתל־אביב בלבד. תושבי ערים
אחרות יכולים לפנות לסניפים.
תהיה זו התחלה טובה לשנה החדשה.

במדינה
(הטשן מעסוד ) 18
החלו מתפוצצים המוקשים. מוקש רציני
אחד היה ועדת עורבי העתונים היומיים.
בישיבת הועדה, שנקראה במיוחד כדי לדון
בהחלטת העתונאים, ניסה עורך הצופה
שבתי דניאל לשכנע את עמיתיו, כי חוק
לשון הרע הוא אחד החוקים הטובים שנחקקו
אי־פעם בישראל. וזאת למרות העובדה,
שבעת הרכבת רשימת מפלגתו לכנסת, שוריין
לו מקום ריאלי, כדי להגן עליו ועל
עתונו מפני חוק לשון הרע.
את התמיכה העיקרית הגיש לו עורך
מעריב אריה דיסנצ׳יק, שאינו מסתיר את
התמכרותו הבלתי־מסוייגת ללוי אשכול.
עורכי ידיעות אחרונות נוח מוזס וד״ר
הרצל רוזנבלום, יחד עם עורכי על המיט־מר
(יעקב עמית) וחרות (איזיק רמבד).
ניסו ללחום את מלחמת חופש העתונות
נגד החוק הרע. אך מכיוון שבוועדת העורכים
יושבים גם עורכי העתונים הלועזיים
של מפא״י, הם הכריעו את כף־המאזניים,
כאשר הגיעה שעת ההצבעה. ברוב של 10
עורכים נגד 6החליטה הוועדה על התנגדות
שקטה לשביתה: לא לצאת בגלוי נגדה, פן
יתבזו בעיני הציבור, אך לסכלה.
אפילו במחיר פילוג. מוקש אחר
היה יו״ר האיגוד הירושלמי של העתונאים,
אריה צימוקי. כאשר התכגסה אסיפתם של
״עתונאי ישראל״ ,שיגר צימוקי מכתב־ברכה
ועידוד, אף כי נמנע מלהשתתף
באסיפה. אז היתר. קיימת עדיין ההרגשה,
כי האסיפה תסתפק במליצות. אולם משהחליטה
על עריכת השביתה, מיהר צימוקי
להודיע, כי היתד. זו אסיפה של עתונאי
תל־אביב, ולא אסיפה כלל־ארצית. חבריו־למקצוע
הטיחו נגדו, כי הוא בסך־הכל
עושה את רצונם של לוי ומרים אשכול,
עמם הוא מקיים יחסים ידידותיים. אך י
צימוקי לא נסוג.
במקרים קודמים של חילוקי־דעות, הוצעה
תמיד פשרה מוגת־לב. הפעם נשבעו
דורשי השביתה לא להיכנע — אפילו
במחיר פילוג מוסדות העתונאים.
הם הסכימו למוצא אהרון: עריכת מישאל
בין כל עתונאי ישראל, אשר יתבקשו להשיב
בכתב על השאלה אם לקיים שביתת-
אזהרה, ואם כן, מייד או אחרי הבחירות?
ביום חמישי הקרוב יתבקשו להטיל את
תשובותיהם לקלפי. אם יסתמן שוב רוב
למען השביתה, תתחולל סוף־סוף, כנראה,
ההתנגשות המכרעת בין המשלימים עם חוק
התועבה, לבין הרוצים ללחום בו.
התנגשות ראשונה אירעה עוד בטרם חולקו
פתקי־המישאל: האיגוד הירושלמי הודיע
כי ,1וא מתנגד לא רק לשביתה, אלא לעצם
עריכת המישאל. השיב אחד מחברי הועי•
של תל־אביב :״המישאל יתקיים. לא חשוב
כמה ישתתפו — אם יהיה רוב בעד השביתה
— נשבות. אפילו במחיר פילוג־של
האיגוד.״

מ ט לגו ת
שכר הנ א מנו ת

המערך

השמאל

מר אזרח
מוגש ע״י גוש חרות— ליברלים

כל חייו היה חבר־כנסת ישראל גורי
עסקן נאמן ומסור של מפא״י. השבוע,
כשנאבק על חייו, הוא ציפה לטיפת נאמנות
מצד מפלגתו. הוא התאכזב.
מיל־ לאחר שנודע כי ד,ח״כ הקשיש הועבר
במצב אנוש אל בית־החולים, עטו על
המקום הריאלי, שנשמר לו ברשימת המערך,
כמה מועמדים חסרי־סבלנות. בלחצם של
עסקנים תאבי־כסאות, הועבר ישראל גורי
למקום בלתי־ריאלי, בזנבה של הרשימה.
כאשר התכנסה ועדת־המינויים כדי להרכיב
רישמית את הרשימה, נודע כי מצבו של
גורי הוא לאחר יאוש. שמו נמחק מהרשימה.
אבות ופגים. בני־משפחתו וחבר״ו
של גורי, שהתמרמרו על־כך, התנחמו
בעובדה כי בנו של ד,ח״כ, המשורר חיים
גורי, נכלל ברשימה במקום ריאלי. היחידי
שלא ראה בכך נחמה גדולה היה חיים גורי
עצמו. בחודשים האחרונים השתעשע בתיק־ווה
כי לאחר שנים רבות של חילוקי־דיעות
אידאולוגיים עם אביו, יוכל סוף־
סוף להיפגש עימו ברשימה משותפת, ואולי
אפילו לשבת לצידו בכנסת.
הידידים ובני־ד,משפחה פנו אל ועדת־המינויים,
התחננו בפני חבריה להכליל את
של גורי־האב, לפחותבמקום לא- שמו ריאלי, כדי לא לגרום לו צער. התשובה
של ועדת המינויים :״לא בא בחשבון!״
הם רמזו כי אין טעם להכליל את שמו
של חולה אנוש ברשימה.
העולס הזה 1462

| 3 0 ^ 3 11
$הופש הצבעה: האם מוכנה רשי־מתכם
להתחייב כי נציגיה בכנסת ובמוע־צות
הרשויות המקומיות יהיו זכאים להצביע
בעניינים המפורטים להלן ע״פ מצפונם
וללא כל חובת משמעת סיעתית ומפלגתית?
(אם תשובתכם חיובית — אנו מוותרים על
תשובותיכם לשאר השאלות, ונפנה אותן
לכל חבר וחבר מן הרשימה; אם תשובתכם
שלילית — נודה לכם אם תואילו לענות
לשאר השאלות).
• איפור כפיה דתית: האם מוכנה
רשימתכם להתחייב כי תציע ו/או
תתמוך בהצעת חוק המטיל איסור על
כפית מנהגי דת על הזולת?
• הסכמי קואליציה: האם מוכנה
רשימתכם להתחייב שלא להיכנס לשום קואליציה
ולא ליצור שום קואליציה המיוסדת
על הסכם לחקיקת חוקי כפיה דתית נוספים?

ביטול חוקי כפיה דתית: האם
מוכנה רשימתכם להתחייב כי תיזום ו/או
תתמוך בהצעות לביטול חוקים מחוקי ד.כ־פיה
הדתית הקיימים? (הואילו נא לפרט)
• ביטול חוקי־עזר דתיים: האם
מוכנה רשימתכם להתחייב כי נציגיה במועצות
הרשויות המקומיות יחתרו לביטול
חוקי־עזר מקומיים שמקורם במצודת דתיות
ושמגמתם להטיל מצוות אלה על כל תושבי
המקום?
9הסרת ״חוק השבת״ :האם מוכנה
רשימתכם להתחייב כי תצביע נגד
״חוק מנוחת השבת״ — אם יוגש לכנסת
הששית — ולהצהיר כי שמירת שבת היא
עניינו של הפרט וכי המדינה אינה צריכה
למנוע קיומם של שירותים ציבוריים בשבתות
מחוך נימוקים דתיים?

• איסור חוקים ורישום מוצא:

האם מוכנה רשימתכם להתחייב כי תציע
ו/או תתמוך בהצעת חוק שיאסור על חקירת
מוצאו הגזעי, הדתי, העדתי והמשפחתי
של אזרח (להוציא חקירה במידת הצורך
של חשוד בעבירה פלילית) ,ושיאסור על
רישום פרטים כאלה במסמכים ממלכתיים
ובתעודות המוצאות מטעם רשות שלטונית?
כלתי-דתיים: האם
@ נישואים
מוכנה רשימתכם להתחייב כי תציע י/או
תתמוך בהצעת חוק שיבטיח אפשרות של
עריכת טקסי נישואים בלתי־דתייס בתחומי
מדינת ישראל לחפצים בכך, והכרה בתעודות
נישואים כאלה מטעם המדינה?
• חוק כשרות: האם מוכנה רשי־מתכם
להתחייב כי תצביע נגד הענקת מונופולין
לרבנות הראשית והמוסדות המסונפים
לה לשימוש במלה ״כשר״?

• חוק

האנטומיה

ה חו צ ה. לאא די ה
השבוע עזבה את הארץ אחת הדיילות
החינניות ביותר שהיו לאל־על, עידית קרן.
היא השאירה כאן, מאחוריה, מאהב בעל־מום,
ובעל שיצא זה עתה מבית־הסוהר.
פרשת עידית קרן היתר, אחת מפרשות
האהבה העצובות ביותר שאירעו בארץ.
לפני כשלוש שנים היא היתד, אשר, נשואה,
דיילת־קרקע שניהלה חיי משפחה סדירים
עם בעלה ומאהבה.
יום אחד התעוררו בבעלה חשדות. הוא
חזר הביתה בשעה מוקדמת, ומצא את אשתו
בזרועות יורם רומנובסקי, עובד בדק.
הוא לא חשב הרבה, ירה במאהב, פצעו
בעמוד השדרה, וגרם לשיתוק החלק התחתון
של גופו. מאז נשאר יורם בעגלת־נכים,
והבעל הוכנס לבית־הסוהר.
לפני שבועיים יצא הבעל מבית־הסוהר,
אבל הוא לא חזר אל אשתו. המאהב נשאך
בכיסא־הגלגלים, והאשה יצאה לחו״ל.

רונית רינת אינה סובלת משום כאבים
מיוחדים, אבל מה שבטוח — בטוח. היא
עומדת להתחתן עם רופא. היא הכירה אותו
ליד שולחן של הבונדס. זה היה בנשף־
מגבית גדול, והם ישבו איש על יד רעהו.
היא היתד, שם עם איזה בחור שהמגבית
נתנה לה, והוא היה גם כן עם איזה בחודה
לא חשובה.
״מה, הוא גבר מקסים,״ היא מתארת
אותו תיאור אובייקטיבי .״כשאני הולכת
איתו ברחוב, כל הבחורות משתגעות אחריו.
הוא צעיר, רק בן שלושים ושש, חתיך
כזה, בלונדי עם עיניים כחולות. כל הבחורות
ממש משתגעות אחריו. צריך להכיר
אותו. הוא משהו לא נורמאלי, ממשפחה
מאוד עשירה בלוס־אנג׳לס, בן־אדם לא רגיל.
יש לו גם אחות כל הבחורים משתגעים
אחריה, וגם אחריו.״ זה מה שקוראים אהבה.
מאז שהיא חזרה לארץ, הם המשיכו להתכתב.
היא לא ידעה בטוח אם הם יתחתנו
או לא, אבל ברגע שהוא הביא לד,
שעון מיהלומים וצמיד מפנינים, היא הבינה
שהוא עומד לבקש את ידה. היא הסכימה.

יה: מפני החיפזון בחקיקה בסוף כהונת
הכנסת החמישית לא זכתה הצעת חוק זה
לדיון רציני — מה תהא עמדת רשימתכם
ביחס אליו?
• עברייני דת: האם מוכנה רשי־מתבם
להתחייב כי תעשה את כל הדרוש
כדי שעברייני הטרור של הכפיר, הדתית
ייתפסו ע״י המשטרה, יובאו לדין וייענשו
כפי שייפסק?
11 שאלות אלה נשלחו לפני שבועיים על־ידי
הליגה למניעת כפייה דתית לכל הרשימות
המשתתפות בבחירות לכנסת השישית.
הן נתבקשו להשיב עד השבוע.
ענתה רק רשימת העולם הזה — כוח
חדיז. תשובתה 11 :פעמים ״בן״.

שבד הידוע ה ב צי בו ר

האשד, שהתדפקה על דלתו של השדכן
התל־אביבי, הדוקטור הוגו גולד, עשתה
רושם מעורר אימון. היא סיפרה לגולד
כי היא עובדת כפקידה במוסד ציבורי
גדול בגבעתיים, הסבירה כי כל מה שדרוש
לה כדי להגיע אל האושר הוא בעל
מבין ואוהב.
השדכן הקשיש הצץ בה מבעד למשק־פיו
העגולים ועבי־הזגוגית, בחן את פניה
העדינים, עיין בכמה תיקים שנערמו על
שולחנו, הציע לד, לבוא בעוד כמה ימים.
בעיני רוחו כבר ראה את בן־הזוג ה מתאים
לגברת הבודדה מגבעתיים. לא לחינם
מכריז על עצמו הדוקטור גולד כי
הוא השדכן הכי־טוב והכי־יעיל בארץ, או
כפי שכתוב במודעות הפירסומת שלו
בעיתונים :״רק פסיכולוג טוב יזמן לך
את בן/בת הזוג המתאים!״ כי הוגו גולה
כך מסתבר, הוא נוסף לכל גם פסיכולוג
טוב.
ימים אחדים לאחר ביקורה של הגברת
(המשך בעפוד )24
העול! הזה 14*2

אמרו לי שהנסיך סטאניסלב ראדזי־כיל,
הנשוי ללי, שהיא אחותה של ז׳קלין
קנדי, עומד להגיע עם אשתו לארץ, לפתיחה
החגיגית של מלון הילטון. הלכתי לקבל
אותו בנמל־התעופה לוד. הוא הגיע לבד.
הוא היה ידידותי, חייכני וחביב. שאלתי
אותו אם הוא הינו הנסיך ראדזיביל. הוא

״מד, שם הבעל?״ שאלתי.
זה סוד. הוא לא מוכן להגיד. מספיק שהוא
סיפר שזה יהיה גבר.
בתור בן־אדם שאינו בדיוק גיסה של
ז׳קלין קנדי, הוא יודע עליה הרבה פרטים
מאז מותו.״
בגלל הקשרים המיוחדים שלו עם מש־ |
פחת קנדי, היתד, לו הזדמנות כאובה לחזות !
במותו של הנשיא באותו יום אומלל בדאלאס.
הוא ישב ליד הטלביזיה, יחד עם |
אשתו וראה הכל. הם קיבלו שניהם שוק. ן
לנסיך ראדזיביל, למרות שהוא לא הנסיך
ראדזיביל, יש הופעה מלכותית. הוא גבוה,
רזה, כסוף־שיער וענוג־מבט. מרגישים עליו
שהוא היה פעם צעיר. היום הוא בן שבעים,

ר 91א חמוויס
והפתולוג דרכי
חייט

ז׳קליו תתח תן עם גבר

הנסיך־ ראדזיכיל
אמר שכן, אבל התברר שהוא השתנה מאוד
מאז שהיה כאן לפני חציי שנה. הוא הזקין
בשלושים שנה לפחות, הוא גבה בכמה סנטימטרים,
גם שמו השתנה להפליא, כבר לא
קוראים לא סטאניסלב, והוא לא בעלה של
לי ראדזיביל, אלא בעלה של גברת ראדזי־ביל
אחרת, הנמצאת עכשיו בפולין. הוא גם
לא גיסה של ז׳קלין קנדי, אלא רק אח של
גיסה של ז׳קלין קנדי.
טוב, אז מה יש, הוא בכל זאת נסיך
אמיתי, והוא הוזמן כאורח חגיגי לפתיחה
המפוארת של הילטון, יחד עם רוזנים,
לורדים, שחקנים, מפיקים ונסיכים. הוא
אומנם לא גיסה של ז׳קלין קנדי, אבל הוא
שמע עליה והוא סיפר לי בסוד גמור, בתנאי
שלא אספר לאף אחד, שז׳קלין קנדי
עומדת להתחתן עם גבר.
״המשפחה מנסה לשמור על זה בסוד,״
הוא לחש לי על אוזני ,״אבל נראה שבתום
שנות האבל שלה, בעוד כמה חודשים, יכריזו
השניים על נשואיהם.״ הוא הסתכל
בחשד על שאר העיתונאים שישבו סביבנו,
וביקש ממני לא לספר להם שום דבר.

אחרי בריגייט בודו
רונית רינת
הוא הגיע לארץ לפני עשרה ימים. היא
קיבלה אותו כמו אשד, מסורה, יחד עם כל
המשפחה והקרובים שלה. היא אפילו עשתה
לכבודו גלגל פנימי, עם פאות על הלחי.
בשבוע הבא הם יתחתנו במלון דן, וב־26
לחודש הם יחזרו לארצם, לאמריקה.
שאלתי אותה איך קוראים לדוקטור שלה.
היא אמרה שיש לו השם הכי נפלא בעולם
—ג׳ק ויינטאוב, והיא הוסיפה :״למרות
שהוא עדיין צעיר, ולא מפורסם, הרי הוא
כבר רופא מומחה.״ שאלתי אותה לאיזה
מחלות הוא מומחה, והיא אמרה :״לנשים.״

״העולם מחפש עכשיו טיפוס נשי חדש,
שיהווה סמל לתקופה החדשה, התקופה שלאחר
בריג׳י ט בארדו. התקופה החדשה
היא תקופת הקוראג׳• לא, לא הנזיראג׳ ,ה־קוראג׳
,כלומר, החצאית הקצרה בעלת מראה
החלום. אני לא מכיר אף בחורה שיכולה
להיות הסמל לתקופה זו.״
כך אמר ראול לוי, והוא יודע מה הוא
אומר. הוא כבר כמעט הפיק סרט עם יונה
לוי (מרקו פולו) ,הוא עשה סרט עם
אלזה מרטינלי (מרקו פולו) ,חמישה סרטים
עם בריג׳יט בארדו ועוד עשרות סרטים
אחרים. הוא יפה, שחרחר, גבוה, נשוי, אב
לילד, מפיק בערב ובמאי בהווה.
״יונה לוי,״ הוא מתנצל ,״היתר, מצויינת
אבל עשיתי את הסרט הזה רק לאחר שנתיים,
והיו בו רק גברים ושחקנית אחת,
אלזה מרסינלי, כך שלא היה מקום.״

1111ו! ווו ו־ו 1 1 1 1 1 1ד־וזוו וווו

זוז־ זזו!ו 1 1־— 11 חי ־י

זו\ מן השמים
מה עושה בן־אדם שאין נותנים לו לחיות עם בחירת לבו בארץ הזאת? הוא עובר לחיות
איתה בשמים. אבל זה רק בתנאי שיש לו אפשרות להגיע לשם.
עמי סיסמן בילה בשמיים את רוב זמנן. הוא דייל אל־על. לחברה שלו, לידיה
טאוסינג, חיו הרבה אפשרויות להגיע לשם. האבא שלה הוא מנהל חברת התעופה
אלאיטליה.
חצרה היא שהדייל של אל־על לא מצא־ חן בעיני הבעל של אלאיטליה. הוא אסר על
בתו להיפגש איתו.
עד עכשיו שמעה הבת בקול אביה. עכשיו היא קיבלה עבודה לשלושה חודשים, כדיילת
באל־על. היא עזבה את אביה על הקרקע, ועלתה עם אהוב־ליבה למרומים.

ז׳קלין קנדי
בערך. הוא מגמגם קצת, אבל זה לא מפריע
לו, כי הוא לא שומע טוב. הוא קצת חרש.
״הבטיחו לי סיור בגליל ובירושלים,״
הוא סיפר לי בדרך מלוד לתל־אביב ,״אני
רוצה מאוד לבקר בכל הארץ. אני חושב
שזוהי הארץ הכי אידיאלית בעולם. בארץ
הזאת הגשימו את מה שהרוסים לא הצליחו
להגשים.״
הוא היה עובר ברצון לגור בישראל, אילו
היו שמים אותה באמריקה, מול ניו־יורק.
״בכלל, החלום הגדול ביותר שלי,״ הוא |
אומר ,״זה לבקר בקיבוץ ולראות איך האנשים
חיים שם.״

על בריג׳יט בארדו יש לו דעה קדומה
מאוד :״לעשות חמישה סרטים עם מישהי
זה כמו להיות נשוי לה. מה שאני יכול
להגיד עליה זה שהיא מאוד פיקחית.
״היא עשתה את ויווה מאריה עם ז׳ן
מורו. ההבדל ביניהן זה שז׳ן מורו משחקת,
והיא רק זזה, אבל זר, הישג בשבילה,
כי ז׳ן מורו היא השחקנית הטובה ביותר
״בריג׳יט בארדו זה בכלל עניין של מזל.
היא קמה אחרי המלחמה, הבחורות התחילו
אז לשחק תפקידים של גברים. למזלה נמשך
חיקוי הגברים עשר שנים. היא היתד, הסמל
של התקופה ההיא.
״היום היא האשד, בת השלושים הכי יפה
בעולם. היא יכולה להצליח, אם תתחיל לשחק
תפקידים של בנות שלושים. היא הנערה
הזקנה ביותר בגיל שלושים, והאשה
הצעירה ביותר בגיל שלושים.
״הטיפוסים של היום צריכים להיות חזקים
יותר, ממשיים יותר. אני לא מכיר
כאלה, אבל הכי מתאימות לזה הן סטפנים
פנדרלי האיטלקיה, ג׳ולי קריסטי ה־אנגליה
וקנדי בלגן האמריקאית. אורסולה
אנדרם היא גדולה וחזקה מדי.״
שאלתי את המומחה הזה מה נשמע בפאריס.
הוא נתן לי חוות־דעת מוסמכת
על המצב שם :״רוג׳ה ואדים וג׳יין פוג־דה
נראים מאושרים. פגשתי אותם. פסקל
פטי גמורה בצרפת, אני לא יכול להסביר
למה• פשה דיסטל הוא סתם בחור נחמד,
לא מזיק לאיש. לריקה זראי יש הצלחה
עצומה. בכלל, כל אחת יכולה להצליח ב־זימרה.
היא צריכה רק להיות יפה, ולמצוא
את השיר הנכון, כמו שכל שחקן יכול
להצליח בלי כישרון. הוא צריך רק להיות
יפה, ולמצוא את הסיפור הנכון.״

עד ההגנה הואשוו במשפט אלי נודקין היה אלי בולסיו

ומלקיץ מדבר

חודשיים וחצי לאחר הקראת גליון האישום,
לאחר חקירות ארוכות ומייגעות
של עדי התביעה, ניתנה לאלי בולקין ההזדמנות
לספר בבית־המשפט את גירסתו
על השתלשלות העניינים שקדמה להעלמה
המיסתורי של שושנה פליגלמן, שגווייתה
נמצאה לאחר־מכן, בתהליך של ריקבון, בחולות
עכו.
לבוש חולצה לבנה בעלת צווארון נוקשה,
שרוולי שלושה־רבעים, מכנסי בד אפורים
ומגוהצים ללא־רבב, נעול נעלי־שפיץ מצוחצחות
ומסופר לפי מיטב האופנה האחרונה,
צעד אלי בולקין אל דוכן העדים.
הוא הפגין ביטחון עצמי, שיווה לפניו
הבעה מבדחת, אולם אצבעותיו, שתופפו
בעצבנות על מעקה הדוכן, הסגירו את אשר
התחולל אותה שעה בקירבו.

* 6ציג הסניגוריה, עורך־הדין אליהו מר־
,4קוביץ׳ ,קם ממקומו, ביקש מבית־המש־פט
רשות להתחיל בחקירה הראשית. קולו
המתון של הפרקליט החיפאי הפר את הדממה
המתוחה.
שאלה: אליהו בולקין, האם רצחת את
שושנה פליגלמן?

בודיהין :

איש לא ציפה לתשובה אחרת. אולם
קולו השליו של הנאשם עורר התפעלות כל־

בולהיו: במועדון ריקודים•
שאלה: ראית אותה מסתובבת בחברה 1 מסויימת?
בולשין: היא היתה כל־בו. פעם הולכת
עם זה, פעם הולכת עם זה•
שאלה: מתי הכרת אותה יותר מקרוב?
מתי נוצר ביניכם קשר הדוק יותר?
כולהין: בחורף, לפני שנעצרתי בגלל
הפרעת הסדר במקום ציבורי.
שאלה: איפה?
כולד)ין: באולם־הריקודים בקפה נוגה.
•שאלה: היכרתם אחד את השני ו
כולקין: והתחלתי ללוות אותה הביתה.
קיבלתי את מספר הטלפון שלה בעבודה.
היא עבדה בחנות בגדום. אמרה שמתי שיתחשק
לי, שאבוא לקחת אותה•
שאלה: מאז התחלתם להיפגש?
בולהין: סתם ככה, לפעמים.
שאלה: מתי הקשר ביניכם נהיה הדוק?
בולהין: פעם פגשתי אותה באולם ריקודים.
הייתי לבד. הזמנתי אותה לרקוד
ואחר־כך הלכנו למועדון לילה. זה היה אחרי
שיצאתי מהמאסר. הלכנו למועדון לילה,
ומפה לשם נהיה מאוחר וכשליוויתי אותה
הביתה, ראיתי שאבא שלה לא נתן לה
להיכנס. זה היה בחורף. ירד גשם והיה קר,
ולשושנה לא היה איפה לישון, אז היא

בורקין במכונית המשטרה

לית. נציג התביעה, סגן פרקליט המדינה
יצחק גרבלי, החליף חיוכים עם שורת
קציני המשטרה שישבה לצידו.
שאלה: האס נסעת עם שושנה פליגלמן
מחוץ לאיזור תל־אביב, בתחילת אוגוסט או
בסוף יולי?
כולהין: לא!
שאלה: האם היית עימה אי־פעס ב1
אזור
עכו?
בולהין: לא!
שאלה: האם ראית אי־פעס את שושנה
פליגלמן מתה?
בולהין: לא!
קולו נעשה שליו יותר ויותר. הבעת די״
ב טחון־העצמי הנסוכה על פניו נעשתה
טבעית יותר ויותר. הוא לא ענה תשובות
מפולפלות, הסתפק במענה קצר ככל האפשר.
הוא לא נסע איתה, חיה או מתה,
לשום מקום מחוץ לאיזור תל־אביב. הוא
אינו זוכר בכלל מתי היה באיזור עכו ב־פעם
האחרונה בחייו, אם בכלל.
מאז תחילת שנת 1963 היו לו תוכניות
נסיעה לחוצלארץ, שהשתבשו בגלל מעצרו
על־ידי המשטרה, בגלל הפרעת הסדר במקום
ציבורי. שום דבר רציני. הוא היה אותו
לילה שיכור כלוט, החליף מהלומות בבית־קפה
תל־אביבי, נשפט לחודשיים מאסר׳ ו־לפיקוחו
של קצין־מבחן.

י ת שו שנד הכיר. לדבריו, זמן ניכר
ולפני התוכנית לעזוב את הארץ. היתר,
זאת היכרות שיטחית בלבד.
שאלה: איפה היכרת את שושנה?

ביקשה ממני לישון אצלי. לקחתי אותה.
גרתי בחדר שכור בבת־ים בבוקר היא קמה
וביקשה ממני עשר ל״י, כי לא היה לה
מיל על הנשמה.
שאלה: אתה יודע אם אחר־כך קיבלו
אותה בבית?
כולהין: עוד באותו יום פגשתי אותה
בתחנה המרכזית בתל־אביב, עומדת על־יד
התור לרמלה• היא אמרה שהיא רוצה ללכת
לקרובים שלה ברמלה, כי האבא שלה
לא נותן לה להיכנס הביתה. אמרתי לה:
״אני לוקח חדר אחר, כי החדר שלי לא
היה טוב. אם את רוצה, בואי תגורי איתי
עד שתוכלי להסתדר.״ סוד באותו יום שכרנו
חדר בסוף רחוב סלמה, בשכונת שפירא.
שאלה מה חשבת ששושנה עושה?
תשובה חשבתי שהיא עובדת בחנות
בגדים.
שאלה: עד מתי חשבת כך?
פולהיז עד שיום אחד צילצלתי למספר
טלפון שהיא נתנה לי ובעלת־הבית אמרה
לי שהיא מזמן לא עובדת שם. צילצלתי לעבודה
שלה מפני שפתאום ראיתי שהיא
קונה בגדים ונעלים, וחשבתי מאיפה כל־כן
לסף.בחנות הבגדים היא הרוויחה הרבה בקושי חמשלירות ליום.

ך * יחסים בין הזוג לא דייו תמיד אידי!
| אליים, כפי שהעיד השבוע בולקין עצמו
.״לפעמים היינו רבים קצת, אבל זה
לא דייה ברצינות. היא היתד׳ הולכת עם כל
מיני אנשים, אז אני הייתי אומר לה, :למדי

את הולכת עם אנשים כאלה?׳ ״
שאלה: מה היתה התגובה שלד להתנהגותה?
בולפיו:
רציתי לעזוב אותה.
בולקין, שהיה אז בתקופת מיבחן, לא
רצה, לדבריו, להסתבך בגללה עם החוק.
אבל שושנה לא רצתה להיפרד מגבר מושך
כמוהו.
שאלה: אתה זוכר מקרח שהיא חזרה
הביתה סוכהד
בולפיז: כן. יום או יומיים לפני שהת־לוננה
עלי במשטרה, היא באה לחדר מוכה
ומלאה פנסים. היא סיפרה שכמה חבר׳ה
לקחו אותה, שכבו איתה בכוח, גנבו לה
את הכסף והיכו אותה אמרתי לה שתלך
למשטרה להתלונן, אבל היא לא רצתה• אמרה
שאם תלך למשטרה, יפתחו לה תיק על
זנות. באותו יום החלטתי באופן סופי
לעזוב אותה• לקחתי את הדברים שלי והלכתי.
היא אמרה לי; ״אתה עוזב אותי
דווקא עכשיו, כשאני חולה ומוכה, אבל אני
עוד אדפוק אותך בשביל זה.״
אחרי כמד. ימים, כשהלך לתומו ברחוב,
פגש ידידה ותיקה. היא סיפרה לו כי היתד׳
במשטרת הנפה הדרומית, וכי פגשה שם
את שושנה פליגלמן .״היא מסרה שם נגדך
עדות,״ סיפרה.
אבל שושנה פליגלמן התחרטה מדיר מאוד
על העדות שמסרה נגד ידידה .״היא הלכה
אחר־כך לעורך־דין ומסרה אצלו הצהרה
בשבועה שהיא מבטלת את התלונה נגדי,״
הסביר בולקין.
ך • יחידה שלא ראתה בעין יפה את
\ 1היחסים בין אלי ושושנה היתד׳ פרלה
ניזרי, צעירה המוכרת היטב בחוגי העולם
התחתון התל־אביבי.
היא גייסה לעזרתה את ידידתה רות ויד
דר, איימה על בולקין כי תתנקם בו ובירידתו.
שאלה:
מה רצו ממך פרלה ורותי?
בולרן ין: פרלה אמרה לי שהיא רוצה
פיצויים בגלל שאני עזבתי אותה והולך עם
שושנה. רותי ופרלה אמרו גם שאם לא אתן
פיצויים, הן ילכו להתלונן עלי במשטרה.
אמרתי שאין לי כסף, אז רותי אמרה שאשלח
את שושנה לעבוד בזנות ואז יהיה
לי כסף. הם אמרו על שושנה :״עוד נתפוס
את המלוכלכת הזאת.״

ף•• מתח כאולם הדחוס עלה כשבולקין
1 1התבקש לשחזר את הפגישה האחרונה
שלו עם שושנה. סיפר בולקין :״דייה לי
בכיס איזה ארבעים לירות. נתתי לד׳ ,15
כדי שתוכל לנסוע לסוגרבי ולחפש שם
איזה בחורה. היא עצרה טכסי ועלתה. זאת
הפעם האחרונה שראיתי אותר׳.״
לאחר שנעצר כחשוד ברצח שושנה פלי־גלמן,
נחקר בולקין ארוכות, סירב לשתף
פעולה, הכחיש בתוקף כל שייכות לעניין.
׳״ישבתי מול החוקר, והוא כל הזמן רשם,
אבל בסוף לא הקריא לי מדי כתב ואני לא
חתמתי,״ סיפר בבית־המשפט.
הוא ניסה השבוע לסתור את עדויותיהם
של כמדי מעדי התביעה, שסיפרו כי מייד
לאחר הרצח ניסר׳ להימלט מהארץ .״לא
רציתי לעזוב את הארץ מהר ככל האפשר׳׳׳
הסביר ,״אלא באוניה זולה ככל האפשר.״
שאלה:
רצית לברוח מהארץ?
בולהיו: לא! מה פתאום?
שאלה: יכולת לגייס אלף ל״י כדי לעלות
על מטוס ולהסתלק?
כולהיז ־ כמו כלום!
׳מאלה: חשבת על טיסה?

בולל,ין: לא!

נוסף על השורה הארוכה של עדי הגנה שיעלו
בשבועות הקרובים על דוכן העדים׳ ינסה
סניגורו של הנאשם, עורך־הדין חיים קאזיס,
להרוס את בניין התביעה, על־ידי הבאת
מימצאים גיאולוגיים סותרים לאלה שהובאו
על־ידה. הוא ינסה להוכיח שבולקין כלל
לא היה בסביבות עכו סמוך ליום הרצח.
אולם התנאי הראשון שנסיונותיו של הסניגור
יוכתרו בהצלחה, הוא שאלי בולקין
לא יישבר בחקירה הנגדית המצפה לו בקרוב.

במדינה
(המשך
מעמוד )22
הלא־כל־כך־צעירר׳ ,הופיע רופא־רמת־גני
במשרדו של השדכן הכי טוב־בארץ־עם־
קשרים־הכי־טובים־בארץ־ובחוצלארץ־וקשרים־
עם תיירים/ות. הוא היה קצת יותר אומלל
מהפקידה מגבעתיים. כי בבית היתד׳
לו אשדי שכבר מזמן השתוקק להיפטר
ממנה. הוא בא לחפש תחליף.
הוגו גולד הוציא את הכרטסת, שקע
בדיירריורים עמוקים, וכמו ארכימדס בשעתו,
הכריז בקול חגיגי :״מצאתי!״
כעבור ימים אחדים נערכה הפגישה הגורלית
במשרד־דישידוכים האפל־למחצה,
השוכן כבוד בקצהו של מסדרון אפל
עוד יותר, ליד דימיטבח, בדירתו של השדכן.
בני הזוג לעתיד לבוא הוצגו איש
בפני רעותו, לחצו ידיים בנימוס. הוגו
גולד הביט מבעד למשקפיו במעשה ידיו,
חשב על המחיר.
ידועים בציבור. מאז היום־דימאושר-
ביותר־בחייהם עברו כמעט שנתיים. הפקידה
והרופא לא חשבו לשלם לשדכן את

שדכנית גודד .
״יש במדינה באנדיטים ...

שדכן גודד
המתחתנים ואינם משלמים 1״
שכר טירחתו. היתד׳ להם סיבה, שנראתה
להם מספקת בהחלט כדי להימנע מחובה
לא־נעימר׳ זו. היא עברה, אומנם, להתגורר
בביתו, הוצגה בכל מקום כאשתו לכל
דבר, אולם הזוג המאושר לא ניזקק מעולם
לחופה וקידושין. דים הסתפקו בתואר
״הידועים בציבור״.
כל זה לא עניין במיוחד את השדכן.
הוא לא מתעניין בנסיכי־חלומות, אחרי
שהם הופכים במשרדו למציאות. גם העובדה
שהזוג המאושר לא נישא כדת משה
והרבנות הראשית, לא עניינה אותו במיוחד.
הוא דרש את שכר טירחתו.
בנקודה זו היו לו חילוקי־דעות חריפים
עם הצמד־חמד הידוע־בציבור. דיללו הסתמכו
על אחד מסעיפי החוזה, הקובע כי
שכר־דיטירחה ישולם מייד לאחר שבני־הזוג
יירשמו לנישואין בוועד הקהילה,
מכיוון שרגלם לא עברה את מיפתנו של
הסולם הזה 14*2

מוסד זה, ומכיוון שהם ויתרו מרצונם
החופשי על בירכתם של הרבנים, ושאר
התלאות הכרוכות בנישואין דתיים, ד,צחי־רו
השניים כי לשדכן אין חלק באושרם,
ועל כן לא מגיעה לו אף פרוטה שחוקה.
להוגו גולד יש אמנם עיניים קטנות
ובהירות, אבל הוא לא צר־עין עד כדי־כך.
הוא היה מוכן לוותר על 400ל״י, אבל
אילו היה עושה זאת היה משרדו מתמלא
ברווקים/ות שהיו קופצים על המציאה,
מחפשים ידועה/ידוע בציבור, והוגו גולד
היה נישאר מחוסר פרנסה.
כדי לסתום את הפירצה הקוראת לגנב
הוא פנה אל עורך־הדין התל־אביבי אליעזר
אליגון, הגיש באמצעותו תביעה נגד
בני-הזוג. ביחסו את אושרם לחריצותו,
זריזותו והידע המקצועי שלו, אותו הספיק
לרכוש בעשרים־וחמש שנות נסיון, תבע
מבית־המשפט כי יצווה על הנתבעים לשלם
לו שכר־טירחה.
סעיף קטלני .״זו לא הפעם הראשונה
שעושים לנו קונצים כאלה,״ הסבירה השבוע
העוזרת הנאמנה של השדכן, הגברת
גולה המסייעת בידי בעלה להקנות את
האושר המיוחל לבני־אדם בודדים .״יש ב מדינה
הרבה באנדיטים, שמתחתנים ואחר־כך
לא רוצים לשלם לנו.״
לא מזמן הביאו הגולדים אל ביתו של
רווק מזדקן את האושר בכבודו ובעצמו,
בדמותה של יפחפיה ״ממשפחה טובה והכי
מכובדת, עם נדוניה ודירה עם שלושה
כיווני־אוויר.״ כשהגיע מועד התשלום, הודיע
זוג הנאהבים כי הוא לא מתכוון לשלם
את שכר־הטירחה.
״הם סיפרו לנו שהם לא התחתנו,״ הסבירה
השדכנית .״אחר כך התברר לנו
שהם הלכו למושב קטן, והתחתנו שם אצל
רב פרטי. זה לא כמו המיקרה עם הרופא
והפקידה. הזוג הזה היה יותר מוס רי.
הם לא יכלו לחיות ביחד בלי ברכתו
של רב.״
והיה עוד מיקרה עם כהן וגרושה. הם
לא יכלו להתחתן בארץ, נסעו לקפריסין
ונישאו שם בטכס אזרחי. כשביקשו הגול־דים
את שכר־הטירחה, סירבו בני הזוג לשלם,
טענו כי לא נרשמו לנישואין ברבנות,
כפי שכתוב בחוזה.
נמצא גם מי ששאל מדוע הוגו גולד
אינו משנה את החוזה הקטלני, ומוחק
את הסעיף הקובע כי הזוג ישלם רק
אחרי הרישום ברבנות .״השאלה לא במקומה,״
הסבירה השדכנית .״אצלנו באים
אנשים הכי־טובים והכי-הגונים, ממשפחות
הכי־טובות והכי־הגונות, כדי למצוא בן/בת
זוג לבנים/נות שלהם או לד.ם/ן עצמם/ן.
איך יגיבו אנשים כאלה אם בחוזה שיוגש
להם, יהיה סעיף על ידועים בציבור?״
העיתון הכי־נפוץ. חוץ מזה הדוקטור
גולד הוא לא סתם שדכן, הסבירה
השדכנית .״נוסף לקירוב־לבבות עוסק בעלי
גם בהיסטוריה. הוא היסטוריון גדול.
מכירים אותו בכל העולם. יש לו מכתבים
מכל מיני פרופסורים מפורסמים, המשבחים
את העבודות שלו.״
ארון הספרים בחדר העבודה של הדוקטור
לפילוסופיה מלא ספרים וחוברות.
המחבר של מרביתם: הוגו גולד. באחת
הפינות יש ערימה של עיתונים ישנים
משנת תרצ״ו ותרצ״ז. הניירות המצהיבים
הא ה היו פעם העיתון היהודי הכי-נפוץ
ברפובליקה הוויימארית.
הדוקטור הוגו גולד היה מייסדו ועורכו
הראשון של די וועלט, השבועון לבית־ולמשפחה.
הנה, למשל, הכותרת הראשית
של אחד הגליונות של העיתון הנפוץ
ביותר :״בחורה צנועה מבית טוב ושומר־מסורת
מחפשת חבר לחיים. בתשובה נא
לפנות למערכת.״ זה היה העיתון שעשה
למען קירוב־ד,לבבות יותר מכל עיתון
אחר.
בפינה, מול ארון הספרים, על גבי כוננית
נמוכה, עומדת מנורת-לילה אמנותית,
הנשענת על כן הנושא את דיוקניהם של
חתן וכלה. זה הסמל המסחרי של העיסוק
שבו מוצא גולד את פרנסתו.
״אנחנו עושים את זה בשביל כסף,״
התוודתה השדכנית ,״אבל יש בזה גם
הנאה מסויימת. אנחנו, סוף־סוף, מביאים
אושר אל בתיהם של אנשים בודדים.״

פועל בשלושה אופנים כדי לתת לך
גלוחמהיר יותר
יסודי יותר ...ונוח יותר..
בי מי ה קי ץהח מי ם ה ענ ק לעצמך גלוח חלק ומרענן עס 5ן ז\/^111131־
6׳06.ג6 1601110 51נ106 £11
1,601110 51!3-06 מיבש א ת הזי עהו מזין א ת העור.
^ 111161115 נו תן לך א ת אפ שרות ה ב חי ר ה בין שני סוגי ,?!6 51:6^ 6 1011011
כל אחד לסוג עור שונה.
עו ר

רגיל

או שמנוני במקצת, ה ש תמ ש ב-
6ז 106 £1116 1601110 51131 ללא חו מרים
שומניים, וב תו ספ ת ריח
גברי ורענן.
עור

יבש

ה שתמ ש ב־ ( 1601110 5113^ 6ירוק),
כדי לסוך א ת העור, ול תתלמ כונ ה
אפ שרות החלקה על עור הפנים.
מוצרי 1601110 51!3-06 מיוצרי ם ע״י

דרכי אדם
הודו בלהבות

פאקיסתאן בלהבות, הודו בלהבות, ולכן
הפאקיר ההודי סאצ׳יסאנאנד לארקה ברח
שוב לישראל.
הוא תמיד בורח לישראל כשפאקיסתאן
(המשך בעמוד )26

הסוכן הבלעדי: בלמון בע״מ, תל־אביב. המפיצים היחידים: חב׳ נורית בע״מ
פרסום או־קי

העולם הזה 1462

59פ׳׳מ
7503

במדינה
(המשך מעמוד )25

והמקל בביתו !
ה יתרה ב 24
תשלומים חדש״ם
מסך 59ס״מ
דגם׳׳ 7 5 0 2
ם7ב והמקלם בביתו !
היתרה ב 24
תשלומים חדשיים
מסך 59ס״מ
דגם

2501
420 והמקדס בביתו !
ה יתרה ב 24
תשלומי חדשייס
)1ת^1X1 16(13 £11913

ותודו בלהבות, וחוזר כשהלהבות דועכות.
אבל בפעם האחרונה היה מיקרה לא־נעים.
בהודו ובפאקיסתאן היתד, כרגיל
אש, והוא ברח לישראל, אבל גם כאן היו
להבות מיבצע־סיני, ולא היה לו לאן
לברוח, וזו היתד. תפעם הראשונה בחייו
חשב על המוות. שהוא מחשבות על המוות הן דבר רע, והאל
שיווא כעס. סאצי׳טאנאנד צם ימים ולילות,
כדי לגרש את הירהורי־המוות מתוכו. הוא
ישב על מסמרים, ישן על קוצים, והתפלל
אהה, אלוהים. תן לי את הכוח והתבונה
להבין אותך ואת סוד-החיים.

האלוהים אוהב אנשים היושבים על מסמרים
וישנים על קוצים, והוא נתן ל־את

הכוח והתבונה להבין לארקה סוד־תחיים. היום מאמין הפאקיר לארקה
מצא את הדרך לחיי־נצח• יש לו
שהוא
$י תלמידים, מעריצים, אבל בעיקר — קטעי־עיתונים
הודיים על תגליתו הגדולה, אותם
הוא הביא לישראל, כדי שאנשים לא יחשבו
שהוא רמאי.
פאקיר יהודי־הונגרי. אבל הוא אינו
יכול להיות רמאי, כי הוא יהודי. יהודים,
כידוע, אינם רמאים, והוא אינו סתם
יהודי. תוא יהודי הונגרי, וזה רק מחזק
את העובדה שהוא אינו רמאי.
הוא נולד בבודאפשט, בשם אברהם
קרוס, וכמו כל גדולי־העולם — גלילי,
ניוטון, פאסטר ורפאל הלפרין — היה
תינוק חלוש, והרופאים ניבאו לאמו כי
ימיו ספורים.
אך כמו כל הגדולים, הוא נשאר בחיים,
כדי להביא את סוד חיי־הנצח לעולם,
והיום הוא בן .62 אבל אז, כשהיה בן
, 17 הוא נסע להודו, כי לזוא ידע שבגיל-
גול הקודם הוא היה פאקיר קדוש.
בהודו קיבלו אותו כמו קדוש. להודים
יש חוש מיוחד להגיד מי היה מך, בגילגול
הקודם, ואברהם קרום היה כאמור קדוש.

פרסום אטלינגר

ת! לי ב טנ״ם1

7 /1 /4 7
החדי /ו ו עג׳גי יצהר ״ *

פאקיר קרום־דארקה
חיי הנצח — מייד!

ממ פלואור מכילה פלואוריד, החומר המיוחד
שנתגלה בארה״ב ואשר הוכיח את עצמו בסיוע
למניעת רקבון השיניים.
ממ פלואור, משחת השיניים החדישה של
״ יצהר ״ ,מגינה על השיניים בפני רקבון
ושומרת על בריאותן.
* יצרני סולידופס, משחת השיניים הידועה.

הוא הסתגר במינזרים הקדושים במורדות
ופיסגות ההימאלייה ולמד מכל הקדושים
שלימדו את קים של קיסלינג. בג׳ונגל
אחד, במורדות ההימאלייה המערביים, בדרכו
לקאשמיר, הוא למד מיוגיסט בן
300 שנה, כך כתבו בכל העיתונים ה אנגליים
של הודו. כן, הוא למד את סוד
חיי־הנצח.
ארבע שנים הוא למד, ואז, כשרכש את
השליטה על כוחותיו הפיזיים והרוחניים,
הוא נסע לבומביי למסור את תגליתו ל־משרד־הבריאות
ההודי. במשרד־הבריאות ההודי
יש אנשים מתקדמים, והם ידעו להעריך
את חשיבות התגלית. הם הסכימו
שהוא ייכנס להשגחה לבית־חולים אוניברסיטאי
לחצי שנה ויוכיח את שיטתו, ואז,
אם ייצא משם צעיר ב־ 25 שנה, כפי שהוא
הבטיח, תירשם תגליתו בספר הזהב
של הודו.
הוא קיבל מכתב משר־הבריאות ההודי
להתייצב ביום ראשון בשמונה בבוקר מול
שערי ביודד,חולים ולקבל את עזרתו של
המדע ההודי להוכחת השיטה שלו. המכתב
נימצא בידו עכשיו בישראל, עם חתימתו
האישית של שר־הבריאות, כך שהוא בהחלט
אינו רמאי.
העיקר הבריאות. ואז, ברגע ש-
(המשך ב ע מו ד )28

* ;1נרילו

זיי י

היא התאבדה

מ כן שאמה ה שמיצה את גיסתה. לאחר
שהצילה ממוות את גיסתה הצעירה, ב תי ה
אמין, התאבדה מזל בעזרת חוסרי־ריסוס,
ו שלו שה ילדים.
אחריה בעל
השאירה

״כל מה שאמרתי זה אמת!״ צעקה רחל
סוכר, נופפה בשתי זרועותיה בזעם מול
פני בתה, מזל אמין .״אני לא משקרת,
אני! אף פעם בחיים שלי לא הוצאתי שקר
מהפה! נשים זקנות לא משקרות!״
הבת החווירה כסיד. היא היתד. רגילה
לריב עם אמה, אולם נוכחותה של גיסתה
הצעירה, בתיה אמין 19 הביאה אותה
במבוכה. כי אמה הישישה האשימה את
בתיה, אחותו הצעירה של בעלה, בכך
שהרתה מחוץ לנישואין.
״אני לא משקרת. איך את מעיזה להגיד
עלי שאני שקרנית, אה? איך את מעיזה
בכללי״ הוסיפה לצעוק בהיסטריה. הבת
קפאה על מקומה.
סמוקה ונרגשת עמדה מזל לצד בתיה ״י
אמין, שהיתר, קורבן לשמועה הזדונית
שהופצה עליה על־ידי רחל סוכר• היא הגנה
על גיסתה מפני אמה.
״זה לא נכון שהיא היתד, בהריון,״ צעקה
הבת בהצביעה על גיסתה ,״זה הכל המצאה
שלך. היא לא עשתה שום הפלה. היא היתד,
בבית־ חולים מפני שהיה לה פצע ברגל. את
יודעת את זה יותר טוב ממני. אבל את
שקרנית. את אשה רעה. את שונאת את
כולנו. תתביישי לך לדבר ככה!״
עוד רגע היה הוויכוח מתפוצץ. רחל
סוכר עמדה להניף את ידה הכבדה על
בתה ולהנחית עליה מהלומות, כדי ללמדה
שאין מדברים כך אל אם זקנה ודוברת-
אמת. אבל ברגע האחרון תרם קורבן־השמו־עות
עצמו את חלקו לוויכוח ההולך ומתלהט•
״יש אלוהים בשמיים. הוא ישפוט
בינינו מי צודק. טוב שיש אלוהים!״ אמרר,
בתיה. היא עמדה לרגע על מקומה, ובתנועה
החלטית עזבה את הבית.
״היא הולכת לשרוף את עצמה! את הבאת
עליה בושות! היא תמות וזה יהיה בגללך!״
הטיחה הבת, אבל האם לא גילתה כל מימני
התרגשות .״מצידי, את יכולה גם כן ללכת
ולשרוף את עצמך!״ אמרה.

״היא הולכת להתאבד!״
ך* שעזבה מזל אמין את בית אמה ברמי
^ לה ועצרה מונית, יעצו לה השכנים ^
לרדוף אחרי בתיה .״היא תשרוף את עצמה י 9
מרוב צער!״ אמרו לה.
מזל קיבלה את העצה. היא לקחה מונית,
דהרה על הכביש הצר, המוליך אל מושב
מצליח, ליד רמלה, שבו מרוכזים בני העדה
״סע מהר!״ האיצה מזל ()20
הקראית.
בנהג ,״אם נגיע בזמן, נוכל להציל את
חייה!״ הנהג לחץ על הדוושה.
ליד בית קטן ומבהיק בלובנו, קפצה מזל
מהמונית, פרצה פנימה. כעבור שניות אחדות
נשאה על כפיה את גיסתה הצעירה,
בתיה אמין 17״סע לבית־החולים,״ פקדה
על הנהג.
בחדר־המיון של בית־ד,חולים אסף־הרופא
בצריפין לא התקשו לקבוע כי בתיה ניסתה. ן
להרעיל את עצמה. ארשת פניהם של הדופי ^
אים לא הותירו בלב מזל ספק שמצבה של
גיסתה אנוש. היא השאירה אותה בחדר־המיון
והסתלקה.
כעבור שעד, קלה היא היתד. שוב במושב.

בתיה

דא: חיתו!

ושמש נשים
בגדל

בהו*ו\

שתו וער
הזדונית

ההשמצה

היא הסתגרה לכמה דקות בחדרה. הבית
היה ריק. הילדים היו בחוץ. בעלה טרם
חזר מהעבודה, ובליבה כבר היתר, נחושה
ההחלטה.
היא יצאה אל החצר, הבחינה בצינצנת
קטנה, שהיתר, מונחת מעבר לגדר, בחלקת
האדמה של השכנים. היא לקחה אותה בידיה.
כאשת חקלאי זיהתה בנקל את החומר
בצינצנת — רעל מסוג אנדריאן, בריכוז
של /0״ ,19 המשמש חומר ריסוס לעגבניות.
כשהצינצנת בידה, נכנסה פנימה. מאז לא
ראה אותה איש בחיים.

״אני רוצה למות!״

הר־הצהריים, כשהיה בעלה של מזל,
יצחק (״זכי״) אמין, בדרכו הביתה,
פגשו אותו כמה שכנים, סיפרו לו כי אחותו

היא משפחתו של יצחק
ך 17ט ן ת 1ח ה
( 11 11111 1 1 1 1 ^ 111/111״זכי*) אמין, ממושב הק־ראים
מצליח, ליד רמלה. בבית הקטן התאספו שכנים וקרובי־משפחה,
כעבור שניות אחדות נדם הבכי ההיסטרי.
רחל סוכר מיהרה אל המטבח, חטפה בקבוק
אקונומיקה, רוקנה את מחציתו בחטף. השכנים,
שפרצו לחדרה, מיהרו להעביר אותה
אל בית־החולים אסף־הרופא. אבל רחל סוכר
לא רצתה שיצילו את חייה. היא לגמה
את הנוזל כדי למות, לא כדי לעשות רושם
על מישהו.
בהזדמנות הראשונה שניתנה לה, היא

ביכו את מות האשה. בתמונה נראים סימבול אמין (נזרימה את ידיה)
ואביו של זכי (שני משמאל) ,כשהוא מחזיק את אחד היתומים.
משפחתו של זני אמין האשימה את אמה של מזל במותה,

שיו?״ קונן מידי פעם ,״מה יהיה על הילדים?״

״שקר

רט לאכלים עצמם העסיקה השבוע
בעייה נוספת את תושביו השלווים של
הכפר הקראי: האם בתיה אמין, אחותו
הצעירה של זכי, היתה באמת בהריון, והאם

לה, :שלום, מה שלומך?׳ כי אני מכיר טוב
של המשפחה שלה, והיא אמרה לי :׳אתה
רואה, אני צריכה ללכת לבית־חולים כי יש
לי מוגלה ברגל.׳ כשהיא ירדה ראיתי שיש
לה ברגל שמאל תחבושת גדולה. היא לא
הלכה ישר, אלא צלעה קצת.
״זה שקר מה שאמרה עליה הזקנה ההיא.
היא לא היתד, בהריון. אני מכיר את המשפחה
שלה, והם כולם אנשים טובים והגונים.

ההריזן של א היה
ברחה מבית־החולים, חזרה לכיתה, התכוננה
לקבל בשקט את פניו של מלאך־המוות•
השכנים, שגילו אותה, מיהרו לדבר על
ליבה ולשכנע אותה לחזור לב־ת־ר,חולים.
אך רחל סוכר לא רצתה לשמוע על־כך.
״אני רוצה למות! אני גרמתי למותה של
בתי. אני רוצה למות!״
בקשות השכנים וקרובי־המשפחה לא הצליחו
לשכנע את הזקנה העקשנית. הם פנו
למישטרה, ביקשו את עזרתה. שלושה שוטרים
גררו אותה אל הניידת, הסיעו אותה
אל בית־החולים, שם נשטפה קיבתה.

״היא אשר ר^ה!״

** בי תו ה די, בקצה המושב, ביכה הש־בוע
זכי אמין את אשתו הצעירה.
שלושת ילדיו לא הבינו מדוע כל האנשים
בבית בוכים.
״בכל אשמה רחל סוכר,״ הסביר ,״היא
אשד, רעה מאד. כל הזמן היו לנו סיכסוכים
איתר.,״
הסיכסוך בין מזל אמין ואמה לא היה
י ן ן • יצחק (״זני״) אמין, פועל חדש .״הן היו מסוכסכות מזה זמן רב,״
#11.111 חקלאי ממושב מצליח, שח־ סיפר זכי, הסביר כי הסיכסוך היה על רקע
מתו טפלה על אחותו אשמה נוראה וגרמה, כספי• .דודו סוכר ואשתו רחל, הוריה של
לדבריו, למות אשתו. הטלאי הוא מימן־אבל. אישתי, הם אנשים עשירים מאד• הם מלאים
כסף, אבל כמו כל העשירים הם קמצנים
גדולים. אף פרוטה לא ראינו מהם. כל
שוכבת בבית־החולים, לאחר שניסתה להתהכסף
שהיה להם הם היו נותנים רק לבן
אבד.
הוא חזר על עיקבותיו, ביקש לעצור הבכור שלהם, אברהם.
״אחיה השני של אשתי, ברוך, אמד להם
מונית כדי להגיע אל בית־החולים אסף־
פעם, :למה אתם לא עוזרים למזל ולבעלה?
הרופא, אבל אחד השכנים סיפר לו כי
תראו איך המצב הכלכלי שלהם לא טוב,
בני־ד,משפחה חוששים שגם אשתו תנסה
ואיך הילדים שלהם מתענים בבית הצר,
להתאבד. זכי מיהר לביתו.
כשפתח את הדלת, ועבר את הסף, נדהם. שלא מספיק למשפחה בת חמש נפשות!׳
אבל הוריה של מזל לא היה איכפת להם.
על המיטה שכבה אשתו, דוממת וחסרת־הכרה.
הוא לא איבד אף רגע, הזעיק מכונית יש להם לב קשה כמו אבן, לאנשים הרעים
אחותנרגשת האלה.
לבית־החולים.
והעביר אותה
״לפני כמה חודשים החלטנו, אשתי ואני,
בישרה לו שמזל מתה. זכי פרץ ביללה
לעבור דירה, או לבנות עוד חדר אחד
וקרע את חולצתו.
בבית הזה• אשתי הלכה להוריה וביקשה
כעבור שעה קלה היה ביתו הקטן, בקצה
מהם הלוואה של איזה אלף־אלף־חמש מאות
המושב, מלא שכנים ובני־משפחה, שנקהלו
לירות. מה זה אלף לירות בשבילם? זה
לשמע הבשורה הרעה. הם מילאו את החדר
שום דבר בשביל דודו סוכר. אבל הם אמרו
צר־המידות, ישבו על המיזרונים שנפרשו
לה, :לא תקבלי אף מיל!׳ אשתי באה
על הארץ, ביכו מרה את מזל אמין.
הביתה עם דמעות בעינים ואמרה, :אתה
אותה שעה ישבה בביתה ברמלה אמה
של מזל, רחל סוכר. היא היתד, עצבנית רואה, זכי, איזה הורים יש לי?״׳
מאד, בעקבות הסיכסוך עם אחותו הצעירה
״באמת אשד, רעה מאד,״ אישרה אימו
של חותנה, אולם בעיקר הרגיזה אותה של זכי, סימבול אמין, וספקה את כפיה
העובדה שבתה, מזל, התייצבה באותו סיב־ביאוש
,״אלוהים ישלם לה בעד כל מה
סוך נגדה.
שהביאה על הראש שלנו.״ היא החליקה
השכן, שבא לבשר לה את הבשורה המבידיה
על ראשיהם של שלושת היתומים,
צערת, מצא אותה היסטרית .״אני לא רוצה
פלטה אנחה קורעת־לבבות.
לשמוע עליה דבר!״ צעקה ,״היא לא בת
״אלד,ים ישלם לה על כל מה שעשתה,״
שלי!״
חזר אחריה בנה. עיניו השחורות יקדו
רק כאשר הסתבר לה כי בתה כבר אינה
משינאה, כשהזכיר את שמה של החותנת
בין החיים, התחילה רחל סוכר למרוט את הזקנה. פיו התעוות בכעס עצור. רק זיפי
שער־ראשה. מן הבית הקטן עלתה יבבה
זקנו ופניו חרושי־הקמטים העידו עליו כי
הוא שרוי באבל כבד .״מה יהיה עלי עב־מחרישת־אוזניים.

היא
ניזקקה להפלה מלאכותית, כדי לא
להמיט חרפה על המשפחה כולה, כפי
שטענה רחל סוכר?
״לא יודע? איך אפשר לדעת אם זה
נכון?״ השיב על כך אברהם משה, מזקני
העדה הקראית ברמלה .״רק אלוהים יכול
לדעת מה נעשה בתוך ביטנה של אשד!,״
פניו חרושי־הקמטים של הזקן בן ה־ 80 העידו
עליו כי הוא מתלבט קשות בבעיה עדינה
זו .״לא יודע. באמת לא יודע,״ השיב לאחר
הירהור.
״זה שקר גס ומעליב!״ השיב זכי אמין
על העלבון שהוטח בפני אחותו הצעירה.
״היא׳לא היתד, בהריון. אחותי היא בחורה
הגונה. רחל סיכר רצתה לקלקל את השט
שלה. ושל המשפחה כולה. אבל זה שקר.
כל מי שמכיר את אחותי יודע שזה שקר.
שקר גס ומעליב!״
האיש שיכול היה יותר מכל אדם אחר
לשפוך אור על פרט זה של הפרשה העגומה
היה מורים אבוטבול 22 שהסיע את
בתיה אמין אל בית־החולים לפני ההתאבדות
המשולשת. סיפר השבוע נהג־ד,מונית :״זה
היה, אס אני לא טועה, ביום שני בבוקר.
לקחתי את בתיה בטכסי שלי מרמלה עד
בית־ד,חולים אסף־הרופא בצריפין -אמרתי

חוץ מזה הריון זה דבר שאי־אפשר להסתיר.
אם היא היתר. בהריון, אז כולם היו מרגישים
שהבטן שלה מתנפחת. אני בטוח במאה
אחוז שהיא לא היתד, בהריון, ולא עשתה
הפלה מלאכותית. זה שקר מה שהעלילו
עליה!״

״לא רוצה לדבר!״

ף*י ביתן מספר 26 של המחלקה הפנימית
^ בבית־החולים אסף־הרופא שכבה השבוע
רחל סוכר עם הרגשה מרה מאד .״לא
יודעת! לא רוצה להגיד כלום! הצילו! הצילו!״
צעקה כשניסו לדובב אותה.
״היא כל הזמן בוכה, ואפילו לא רוצה
לאכול. אנחנו בקושי מאכילים אותה,״ הסבירה
אחת האחיות, המטפלות בחולי המחלקה
הפנימית.
רחל סוכר כיסתה את פניה בסדין, סירבה
לראות פני איש .״לא רוצה לדבר! לא רוצה
כלום!״ צעקה, כשניגשה אליה חולית העולם
הזה .״לא רוצה להגיד כלום!״
היא חששה לדבר — ובצדק. כי כמה
מילים, שהוציאה השבוע מפיה, עלו בחיי
בתה והמיטו אסון על המשפחה כולה.

שרשרת ההתאבדויות במושב הקראים נגרמה,
לדברי בני המשפחה, בגלל השמועה שהפיצה
רחל סוכר מל בתיה אמין. בתמונה, אחות מאכילה את רחל בבית־החולים, לאחר ששתתה רעל.

בגדר השמצות אמה

תריסר שנות ״לדור>

במרינה

(המשך מעמוד )26

עם תום 12 שנות קיומה של הוצאת ספרים ״ לדורי ״
הננו מתכבדים להציע לקהל שוחרי הספר ממיטב ספרינו

בהנחה עד ס6 0 0/
המחיר

פנה

אנציקלופדיה של גדולי המוסיקה
ויצירותיהם (בשני כרכי ענק) כל כרן —•16

ברסטד: תולדות תרבות יוון
תולדות ארץ־ישראל מן הכיבוש
הרומאי ועד הכיבוש הבריטי

( 500 עמ׳) בכרך אחד
תולדות ארץ ישראל מן הכיבוש
הרומאי ועד הכיבוש הבריטי (שני

כרכים, בקופסה, מהדורת שי)
7-50
ספרות ואמנות
שמיים רחוקים (תולדות התעופה,
7.50
האסטרונומיה וחקר החלל)
7-50
תולדות הספורט בעולם
7.50
כיבוש החלל
. 7-50
עולם מלא פלאים
או. הנרי: לילות ניו-יורק
5-40
מופסן: קס מי פריז
5.80
עמוס קינן: בתחנה

יואל והאנזי בראנד: השטן והנפש

דוד אבן: גרשווין

ויאז׳ינסקי: שופן

פראנסיס טוי: ורדי

תולדות התחבורה ביבשה, בים ובאויר —•7
כיבוש המרחקים
3-50
תולדות הצי הימי
2.50
לה קרה: המרגל שחזר מן הכפור
(מהדורת פאר)

לה קרה: המרגל שחזר מן הכפור
(מהדורת כיס)
2-40
דומיין גארי: ליידי ל( .כרון)

דומיין גארי: ליידי ל( .עטוף)
1.60
פושקין: הסופה (כרוך)

פושקין: הסופה (עטוף)
1.50
קאשטילו: בן התקופה (כרוך)

קאשטילו: בן התקופה (עטוף)
2.50
אקרסון: אדוני הלורד אסקס

קאליטרי: הטח בפני הבורא (כרוך)

קאליטרי: הטח בפני הבורא (עטוף) 2.50
עלילות בלתי נשכחות — בבית דין
(משפטים מפורסמים); .32 בלב ים;
.33 בתיאטרון ובקולנוע; 34 ברפואה;
.35 בתעופה; .36 בכיבוש הרים;
.37 במלחמות עמים; .38 בעולם
הספרות; .39 בספורט; .40 באסטרונומיה;
.41 בבריחות נועזות! כל כרך 3-80
פו הנער הסיני
380
חג׳י הנער הבורמאי (מנוקד)
3.50
תקא הנער ההודי (מנוקד)
3.50
לוא נער האיים (מנוקד)
2-80
מומו הנערה הטיבטית
3.50
עבדול הנער המצרי

רודי הנער השווייצי
4-50
יאדי הנער האינדיאני
350
או׳סוליבן הנערים האיריים
3-50
רובה עתיק יומין (מנוקד)
2.80
(מנוקד)
תעלולי אגס קטן
2.50
אגס קטן חוזר למוטב (מנוקד)
2.50
רובין הוד (קלאסיקון בלבוש חדיש) 3-40
דליה רביקוביץ׳ :החליל והחץ
3-60
שברים עשרוניים (״תכנות״ —
לימוד על-ידי עבודה עצמית)
יסודות האלגברה (״תכנות״ —
לימוד על־ידי עבודה עצמית)

עוד

היום

למוכר

הספרים

עכשיו

9.95
4.40
8.40
9.80
4.90
4.90
4-90
4.90
4-90
3.90
4.20
1.60

3.90
3.90
3.90
4.40

1.50
3.80

1.20

תלמידה רחר בן־אכי בפסים
— ה חולצו ת התרחבו?

2.50
1.60
240

דוגמנית שרה קירשמן בפסים
הנשים התכוזצו או —

190
2.80
2.50
2-50
190
2.50

3-40
2-50
250
1.90
1.60
1.60
2.50
1.50
3.90
3-90

שלך!

אם אינך משיג את ספרינו אצלו, סמן כאן את הספרים שבחרת
ושלח אל ״מועדון חוג הקוראים״ ,ת.ד 9047 .ת״א, בצרוף התמורה
(בצ׳ק, בתלושי דואר או לחשבון בנק הדואר מס׳ .)45921
המשלוח לביתך — חינם .

ר,עולם עמד לקבל את התגלית המפוארת
ביותר של האנושות, פרצו הלהבות בהודו
ופאקיסתאן. עולם אכזרי כזה. כי זה
היה בשמונה בבוקר, ובדרך לשערי ביתי
החולים שמע לארקה על הלהבות בגבול וברח
לישראל.
הוא שלח למשרד־ר,בריאות הישראלי את
תיק העיתונים, ספר שכתב, בצירוף הקדמה
של גאנדי ידידו, את מכתבו האישי ־־
החשוב של שר הבריאות ההודי, וכן את
הבקשה הבאה:
״פרופסורים ואנשי מדע ישראליים
יקרים! בידי התגלית החשובה ביותר של
האנושות. מצאתי את הדרך לחיי־נצח!
סוד־החיים טמון ביכולתו של הטבע ליצור
אנרגיה חדשה בגופו של האדם בעזרת
השמש, האוויר, המיים והאדמה. סרטים
נוספים על שיטתי הנני מוכן למסור לכם,
אם תסכימו לקבל אותי לנסיונות לבית־חולים
למשך חצי שנה. אז אפגין בפניכם
את שיטתי, ואני מבטיח לכם לצאת כעבור
חצי שנה צעיר ב־ 25 שנה״.
כעבור שבוע ענה לו משרד־הבריאות
הישראלי:
״אנו מודים לך על מכתבך המאלף. נודה
לך יותר אם תימנע מלשלוח בעתיד מכתבים
נוספים.״
אברהם קרוס־לארקה סאצ׳יטאנאנד עמד

הפסים הוא מגוון מאוד. יש חולצות בפסים
כחולים, לבנים ואדומים, יש חולצות
בפסים לבנים אדומים וכחולים, ויש חולצות
בפסים אדומים לבנים וכחולים. כל
אשה בוחרת לה את הצבעים הרצויים ל־־,
לפי טעמה האישי.
מי 7בין חולצות־הפסים
מי מונח
הנעשות בארץ ובחוץ־לארץ יש הבדל בולט
לעין. בחולצות של חוץ־לארץ כתוב על
צוואר־החולצה סן־טרופה או פאריס או
לונדון, או כל דבר אחר. בחולצות של
הארץ כתוב תל־אביב או ישראל. חוץ
מזה החולצות בארץ נעשות מדמצה וחוטי
משי. והחולצות בחוץ־לארץ נעשות מטריקו.
בהתחלה ניסו לעשות כאן גם שמלות־פסים.
השמלות היו יפות מאוד. הן היו
אמנם צרות מאוד בכתפיים, אבל לעמת זה

לכתוב גם למכון וייצמן, אבל אז בדיוק
דעכו הלהבות בהודו ופאקיסתאן והוא חזר
לבומביי. כך החמיץ משרד־הבריאות הישראלי
את סוד חיי־הנצח.
סוד חיים ביום ג׳ .עכשו יש שוב
להבות באסיה, ולארקה שוב נמצא בישראל.
הוא בן ,62 אך נראה צעיר מאד, בקושי
בן .60 בימים אלה הוא פותח קורם לחיי־נצח
ברחוב גאולה 29 בתל־אביב. קבלת
קהל כל יום שלישי, משמונה בבוקר עד
שמונה בערב.
הוא הכין מכתב חדש למשרד־הבריאות
הישראלי, בצירוף אזהרה שאם לא תתקבל
תגליתו, ואם ידעכו הלהבות בהודו, הוא
יסע להודו, וימסור את תגליתו למשרד-
הבריאות ההודי.
הזמן קצר. על משרד־הבריאות הישראלי
להחליט מיד.

אופנה
כתונתהפ סי ם
אופנת חולצות־הפסים פרצה באירופה
ובישראל כמעט בד בבד, בהפרש של שנתיים
בלבד. אבל בישראל, שלא כמו באירופה,
פשטה האופנה בצורה חמורה
ביותר. אין כמעט אשד, שחולצת־הפסים לא
פגעה בה.
מייצרים כאן חמש־שש חולצות כאלה על
כל אשה. שני בתי־חרושת גדולים הפסיקו
כל עבודה אחרת, והם מייצרים רק פסים.
ייצור חולצות מכל סוג אחר פחת באופן
מדהים. הפסים כבשו את השוק.
המיוחד בחולצת״הפסים הוא שאין היא
דומה לחולצה. היא נראית כמו משהו שבין
גופייה לבגד־ים, ובין בגד־ים לפיג׳מה.
אין בה שרוולים, ואין בה צווארון, יש
בה הרבה פתחים והרבה פסים. מיבחר

הן היו רחבות מאוד במותניים ומתחתן.
הבחורות הישראליות לא רצו לקנות אותן,
והן יצאו מהשוק.
החולצות עדיין נשארו בו. הנשים מרגישות
בהן טוב .״זה פשוט נוח״ ,אומרת
עליזה עולש ,״יש לי חמש חולצות כאלת•
הן לא מחממות, הן נעימות, הן
מתאימות בצורה יוצאת מן הכלל לאקלים
החם שלנו.״
לג׳נין קורטואה יש ארבע חולצות כאלה•
״קניתי בפאריס אחת, אבל כשבאתי
לישראל קניתי לי עוד ועוד. אני לא
מבינה איך אפשר ללבוש כאן משהו
אחר. בשבוע הבא אני חוזרת לפאריס.
זה בטח ישכב אצלי בארון עד השנה הבאה.״

יש רק חולצה אחת,״ אומרת שפרה
מור ,״זאת שאני לובשת כעת. קניתי אותה
באיטליה, אבל אני רואה שאני אצטרך
להפסיק להשתמש בה, יותר מדי נשים
לובשות אותה. למרות שאני חושבת שהחולצה
שלי מונחת עלי הרבה יותר טוב
מהחולצות הישראליות, כי היא מאיטליה.״
החולצה באמת היתד, מונחת עליה טוב,
רק שהיה לא היתד, מונחת כל כך בסדר
על החולצה. היא לא היחידה. זר, קורה
לכל הנשים הלובשות אותן. אומרים שזה
לא החולצות שהתרחבו בזמן האחרון, אלא
שהנשים הן שהתכווצו בזמן האחרון.

החי
• בור ברה למשפחתו. ברעננה
חפר תושב מקומי בור־ספיגה, שכח להזהיר
את משפחתו, הוזעק כעבור שעות ספורות
לשמע צעקותיהם, גילה בבור את אשתו
וילדו.

• יגעת ולא מצאת -תאמין.
בירושלים יצא אדם לחפש את מפתחות-
ביתו שאבדו בחצר, גילה כעבור שעד, קלה
כי גנבים חדרו באותה שעה לדירתו, הספיקו
להסתלק ממנה בעוד מועד.
• שונא חופש. בטירה, התפרץ תושב
המקום לתחנת המשטרה כשהוא שתוי,
דרש מהיומנאי לעצרו, תקפו לאחר שהאחרון
סרב להיענות לבקשתו, נעצר במקום
באשמת תקיפת שוטר.
העולס הזה 1462

ספורט

כדורגל
זה אג* ,זה
השבת שיחקה בית״ר ירושלים נגד בית״ר
תל־אביב.

מדווח שייע גלזר :

שלום. אני עוד כאן. כל האנשים מתפלאים
שאני עוד חי׳ וזה שאני משחק כדורגל
זה אף אחד לא
יכול לתפוס בכלל.
כאשר אני מבקיע
גולים, אני כבר מפ
חד לספר בכלל.
הנה, ביום הראשון
כתבו בעיתון
שנפצעתי. תיכף הת־חילו
אצלי טלפונים
של אנשים שהתעניינו
בשמחה אם אני
מפסיק כבר לשחק.
מה יש, אין לכם
זמן? אני משחק. ואני רוצה שתפסיקו לשאול
אותי כמה זמן אני אשחק עוד.
,בשבת היה דווקא די שמח. למי שלא יודע,
אני משחקי עכשיו בבית״ר ירושלים (קבוצה
נחמדה בשיחה פרטית) .שיחקנו נגד בית״ר
תל־אביב בחצי הגמר על גביע רון.
בהפסקה הובילו התל־אביבים 0:1׳ ובוודאי
כבר חשבו שזהו זה, הם גמרו עם
ירושלים.
בחצי השני אני התעוררתי. מה יש? יותר
טוב מאוחר מאשר אף פעם. נתתי גול.
מרגיז אותי רק שכל פעם שאני נותן גול,
כותבים בעיתונים שהזכרתי את הימים הטובים
שלי. עכשיו הימים הטובים שלי!
גולים מדוד,ציר. לא עבר זמן ודוקטור
גילר נתן גול. זה כבר היה יותר מדי בשביל
משה חליבה. הוא הראה לגילר שגם
הוא יודע לבעוט, ולא רק בכדור. המשחק
נגמר. הקהל התפרץ למגרש והשופט שרק
אף אחד לא יודע למה חליבה עשה את
זה. יש כאלה שאומרים שחליבה לא סובל
לקבל גולים מדוקטור• אורי זוהר אמר שאצל
חליבה יש כלל שאסור להבקיע נגדו
שער־ניצחון, והוא מתפלא על ד״ר גילר
שהוא לא יודע את הכלל הזה.
אני באמת לא מבין את חליבה. כל ה־מישחק
הוא דיבר בספרדית עם גילר, ובסוף
נתן לו מכה. מה יש, גילר לא הבין מלה?
הסוף היה טוב. ראשי בית״ר קבעו ש־בית״ר
ירושלים ניצח ,0:3ואנחנו נשחק
עכשיו נגד בית״ר רמלה בגמר. כשיצאנו,
הרימו אותי ואת דוקטור גילר על הידיים.
לבן שלי היה לא־נעים שהוא נשאר לבד,
אז הקהל הרים גם אותו. זה דווקא לא רע;
רוא צריך להתרגל מגיל צעיר שירימו אותו.
שחייה סקאנדל* בבריכה
המצב בענף השחיר, היה יותר מדי טוב.
במשך שלושה חודשים, לפחות, לא רבו

שחיינית ניר
המודד קפץ מאושר
העולם הזה 1462

עסקני מכבי והפועל ביניהם. לחובבי השחייה
נידמה היה כי ימי המשיח הגיעו.
אך בשבת האחרונה פרץ שוב הריב העונתי
בן ראשי שני המרכזים. חובבי השחייה
הרגישו שוב בנוח. סוף־סוף, כמה זמן
אפשר לחיות בלי סיכסוך?
כשהגיעו השחיינים ביום השישי למושב
בית־יצחק, נראה המצב די עגום לשחייני
מכבי, ובמיוחד לשחייניו של נחום (״נחצ׳ה״)
בוך מברית־מכבים־עתיד תל־אביב. בוך הגיע
אומנם עם מיספר רב של שחיינים, אך רובם
היו צעירים מאוד, ובעלי הישגים ירודים.
בוך הציף את הבריכה כשחיינים בעלי
רמה ירודה, גרם על־ידי כך לעיכובים ולהארכת
התחרות שלא לצורך.
השיא הגיע ביום השני של התחרויות.
כבר עם תחילתן הודיע בוך כי הוא פורש
עם שחייניו מהתחרויות. הוא עומד לפנות
ביום השלישי השבוע לבית־הדין העליון של
ההתאחדות לספורט, בדרישה לבטל את התחרות
כולה.

את הרקע לצעדיו דסביר כוך לכתב
״העולם הזה״.

״התחרות כולה התנהלה בניגוד לתקנון.
אנשי הפועל חושבים שהם יכולים לעשות
מה שהם רוצים. לא איתי. קודם כל הם לא
קבעו לא שופט ראשי ולא מנהל לתחרות.
מיספר השופטים שנמצאו בבריכה היה קטן
בהרבה מזה הדרוש בתחרות מעין זו.
הקש שבר את גב הגמל ביום השישי.
במאה מטרים חתירה שחו דני שטרן מהפועל
גוש־זבולון והשחיין שלי, אמנון
קראוס. שופט הגמר קבע שקראום הגיע
ראשון. בכל זאת דרשו אנשי הפועל לקיים
מישחה נוסף. זאת לא יכולתי לקבל.
שחיין הפועל חיפה, וולדו טוביס, נרשם
לתחרות ולא הופיע לאחד המישחים• לפי
התקנון צריך לפסול שחקן כזה מכל התחרות.
מארגני התחרות לא עשו כלום•״
טענות מטופשות. עד כאן טענותיו של
בוך. מנגד לא נשארו אנשי הפועל חייבים.
״שייכנס למים ויראה מה הוא יודע, במקום
להעלות טענות מטופשות,״ הגיב אחד מהם.
אנשי גוש־זבולון, השולטים העיקריים בענף
השחייה, נדהמו מצעדו של בוך. הסביר
אחד מהם :״רוב האנשים העובדים כאן פועלים
בהתנדבות. יכול להיות שכמה פרטים
אינם בסדר, אך ניסינו לעשות את הכל כדי
להגיע לפשרה. אבל כשמתעקשים ורוצים
בכוח לקלקל, אי־אפשר לעשות שום דבר•״
״הוויכוח אם שחיין מכבי יעלה לגמר של
מאה מטר חתירה, הוא רק תירוץ. כבר
היינו מוכנים שבמישחה זה יתמודדו בגמר
שבעה שחיינים במקום שישה כרגיל, ואז
בוך דרש שבכל מישחה יתמודדו שבעה
שחיינים. זה כבר באמת היה יותר מדי. אין
לו שחיינים, והוא פחד מכשלון גדול בבריכה,
ולכן הוא חיפש תרוץ בשביל לפרוש.
למה בכדור־מים הוא לא פרש?״
המפסיד העיקרי מהסיכסוך היו, כרגיל,
שחייניות ברית־מכבים־עתיד׳ שלא שחו כמעט,
נאלצו לחזור כלעומת שבאו.

הרשימה הקומוניסטית החדשה
בישראל

לוועידת ההסתדרות — לוועידת
החקלאית

הפועלות — לוועידה

רשימת הקומוניסטים היהודים
והערבים

רשימת המאבק לשלום, לדמוקרטיה, לשוויון זכויות
ולאחוות־עמים יהודית־ערבית.
רשימת המאבק להסתדרות אשר תעמוד לימין הפועל ותקדם
את מאבקו להעלאת השכר, לשיפור התנאים הסוציאליים
ותבטיח את שוויון הזכויות לפועל הערבי ולביטול האפלייה
העדתית.

בראש הרשימה לוועידת ההסתדרות עומדים :
מאיד וילנר, תופיק טובי, דוד חינין, אמיל הסיבי, רות
לוכיץ, סליב אל־קאסם, יהושע אירגה, ועסקנים יהודים
וערבים אחרים מסורים לענייני הפועל.
הצ בעו

אל תצפי לרגע האחרון

ש 0ס? 7ם ש 3 3ם ססנ־השבוע
ניפתחים בקורסי הלימודים
היום והערב הבאים:

פדטוט כנין ואדריכלי
-בפקוח

הסתדרות

הכיני כבר עכשיו את מלתחת
הסתיו. כבסי ביסודיות
את כל דברי הצמר בטקס
טילשמפו. לאחר כביסה
באבקה העדינה ונטולת
האלקאלי, ישובו בגדי הצמר
ויהיו כחדשים, לקראת הסתיו.

הטכנאים

אדריכלות
פנים

בפקוח משרד
העבודה

גרפיקה

שימו

שית
— בפקוח
אגודת הגרפיקאים
לבוגרים מוענקים
תעודות ותוארים
מוסמכים

תוצרת ביח״ר נקה. המפיצים ח ב׳ נורית בע״נז

פרטים: המכללה הפוליטכנית,
המסגר ,62 תל־אביב, טל 36487 .

מלו הרצליה ״ >שרה ומשה פרל)
1925-1965
צפת, טל 30007 .־067
לדגל יובל בית המלון, תינתן הנחה מיוחדת מ־ 29 באוגוסט
ועד לסוף העונה (פרט לחגים)

5ימי בלוי ונופש — 99ל״י בלבד
מאחל לכל באי ביתו שנה טובה

פרסום אריה

איר עזש־ס שיא
כל מי שמארגן תחרות שחייה מקווה, בסתר
ליבו, פי בתחרות שלו יושג שיא חדש.
כשאירגנו מנהלי השחייה את אליפות הפועל
לפני שבועיים, הם התאכזבו קשות
כשלא שופר אפילו שיא ישראלי אחד. השבוע,
כשנערכה אליפות ישראל לנוער, נראה
היה כי צפוי להם גורל דומה.
במשך יומיים התמודדו השחיינים, ושיאים
ין. חלק־הארי של התחרות כבר חלף,
ועוד לא היה שיא.
עד שהגיע המישחה האחרון. מאתיים מטר
חזה לנערות. הקריין ראה שאין לו כבר
ברירה, הסביר לתושבי בית־יצחק, שעמדו
טביב הבריכה, כי כשמעודדים שחיין׳ יש
סיכוי שהוא יעשה תוצאה טובה יותר.
תנועות לשלומית. שלומית ניר, התקווה
הגדולה של ישראל, זינקה למים עם
חמש חברותיה. שלומית שחתה כרגיל בראש,
אבל זה לא היה מספיק. לתחרות היה
הסר שיא.
מאה מטר עברו. הקריין הכריז על התוצאה
וציווה למחוא כפיים. הקהל הצייתן
מחא כפיים כמו בקולנוע. אף אחד לא ידע
אם שלומית ( )12 שמעה או לא, כי כל
שניה היא הכניסה את הראש לתוך המים.
עוד בריכה ועוד בריכה.
שלומית לפני הסוף .״יש סיכוי לשיא,״
צווח הקריין באקסטזה. העומדים בסוף הבריכה
עשו תנועות לשלומית שתתקרב
אליהם, כאילו שהיא לא יודעת את הכיוון.
שלומית נגעה בסוף הבריכה.
שיא! קפץ באושר מודד הזמן. שלומית
ניר שיפרה בחצי שניה את שיאה. התחרות
ניצלה.

הרשמת פוגרי ח׳־מ׳־י׳
כתות שנתיות ודו-שכתיות
כשעות 9-12 ; 5 -8
הרשמה גם לקורסי ערב

]ת״א. בן־יהודר2* .
חי ב ה, הרצל 144

קולנוע
תן לגבר — הראוי לשמו
— א ת הבירה הראויה
לשמה — ״גולדסטאר׳׳.
^ מרווח צמאון
1 9ומשיבה נפש.

סרטים
סרט אידיאל
גבעת הגברים (מקסים׳

תל־אביב; א ר צו ת׳

הברית) ״הוא סרט כתוב טוב, מבויים טוב,
משודוק טוב, מצולם טוב, מחושב טוב. זהו
סרט העשוי כל־כך טוב, עד שאפשר להמליץ,
מקרב הלב, לא ללכת לראות אותו.״
כך טען מישל קורבו בשבועון הצרפתי
נובל אובזר בסור

גו לדסטאר
טל־ אדיאלי

• מטבח הונגרי
• תזמ ור ת צוענית
• ארוחות צהרים וערב
נתזחער לאחד חצות

למה? כיוון שגבעת הגברים הוא סרט
הבנוי על אידיאות ולא על החיים. לאנשים
שעשו אותו היתה אידיאה ברורה על הצבא,
אידיאה על המשמעת, אידיאה על חום
השמש באפריקה, אידי על קצין צבאי
(אכזר) ,על מפקד צבאי (תלוש, מבוגר,
עסוק בחיים הפרטיים) ,על הכושי (אתלטי,
נדיב, צודק) ,על הלבן (לבן) ,על האידיאות
של הלבן בקשר לשחור (לא נכונות).
היתר, להם אידיאה על קולנוע, על דיאלוגים
(תמציתיים, אפקטיביים) ,היו להם
אידיאות על כל דבר, ומה שחמור יותר,
היו להם אידיאות צודקות, לכן הם עשו
סרט של אידיאות עם אידיאה של מצלמה,
המצלמת אידיאות של שחקנים, באידיאות
של סיטואציות. הם יצרו סרט אידיאלי המוכיח
רק דבר אחד; את חוסר התועלת
שבאידיאות, כשהן אידיאות בלבד.
גבעת הגברים היא, על פן, יצירה יפה,
ההולכת לקראת השלמות, אך הולכת על
ריק, לשום מקום. היא אינה גורמת לשום
הרגשה, ומה שיותר חמור, ביתן שהמדובר
הוא באידיאות, אינה אומרת שום דבר.
השגיאה בסרט חסר־שגיאות כמו זה היא,
שאין בו שום מרחב. לכל בני האדם, כולל
במאים, מותר לנגוע ללב, לפתות, להסיח
את הדעת, לשעמם לפעמים, לשתוק, לתת
לחיות. לשום בן־אדם, מלבד מורים או פרופסורים,
אץ הזכות לבלבל את המוח עם
האידיאות הטהורות שלו.

חסר מזל. יש בו פחות מדי סכס בשביל
סרט־סכס, פחות מדי מתח בשביל סרס־מתח,
פחות מדי פסיכולוגיה בשביל סרט
פסיכולוגיה, ופחות מדי ריאליזם בשביל
סרט ריאליסטי.
הוא מספר על מורה רווק, המקדיש את
חייו למגבית ולחינוך תלמידיו. יום אחד
הוא מגלה שלושה תלמידים המנסים לגנוב
מקופת הצדקה. הוא מענישם אך סולח להם
אחר־כך. אבל הם מחליטים להתנקם בו.
הם מביימים נגדו אשמת אונם. הוא מפוטר
ממשרתו, עוזב את העיר, כמעט שוכח את
העניין, עד שבאה לידיו ההזדמנות לנקום
בהם בחזרה.
(־,סיפור הוא סיפור פשוט, לא עמוק כאוס!
מיוחד, לא מסובך באופן מיוחד, ולא

מו תהשדג״ן האר רו
האדלו

(אלנבי תל-אביב; ארצות־הברית)

\7כ 52
הרשמת בוגרי ח׳ ,ט׳ ,י׳ ,י״א
לכתות ט׳ ,יי, י-א, י״כ
בשעות 9-12 ; 5-8
הרשמה גס לקורסי ערב

פי מ

טכנאות

כנין
ת״א, בן־יהודה 26
חי פ ה, הרצל 44ץ

מ כונו ת

] \ 7כני 7זום גרפיקה הרשמה גם לקורסי ערב

ציור ו פי סו ל
ת״א, בן־יהזדה 26

הרצל 144
^ 19 חיפה.

] טכנ תזו ם £
ש ר טו ט
מ כונו ת • א ר כי ט ק טו ר ה
1הרשמה גם לקורסי ערב

]ת״א. בן־יהח־־ה 26
חי פ ה, הרצל \44

אפשר לסלוח לגורדון דוגלאס ולג׳ו לוין,
יוצרי הסרט הארלו, את הכל. אפשר לסלוח
להם על שסילפו לחלוטין את הביוגרפיה
של הכוכבת האמיתית משנות העשרים.
אפשר לסלוח להם על זה שעשו ממנה
דמות קלושה, בלתי מתקבלת על הדעת.
אפשר לסלוח להם על זה שלא הבינו מה
מניע, מה דוחף, ומה קורה אצל אלילת-
קולנוע שהקהל ברא לו.
אפשר לסלוח להם על זה שטיפלו ב־אלילת־הסכס
שלהם בפוריטניות של מורי
בית־ספר, ובפתטיות של עוזרוודבית.
אבל אי־אפשר לסלוח להם על זה שהסרט
הגדול שלהם, שנועד אך ורק למלא
קופות, משעמם כפו ספר טלפונים.

אגרופי, ציפורי ואדי
מאמריהה כאהבה (חך׳ תל-אביב; אר־צות־הברית)
אם נגזר על הציבור לראות רק
סרטי סוכנים חשאיים ומיבצעי אף־בי־איי,
מוטב לראות לפחות את הטובים שבהם.
מאמריקה באהבה (אותו איש מאי סטנבול,

במקור) הוא סרט ריגול טוב. אין בו הרבה
היגיון, אבל הוא לא מתיימר לספק לקהל
היגיון, אלא מתח, פעולה, צחוק — ומצליח.
יש בסרט שורה של קרבות מלוטשים,
מותחים ומצחיקים. יש בו קרב המוני עם
נשים זקנות, מפקחי משטרה וציפורים. יש
בו קרב אדים בבית־מרחץ, קרב אגרופים על
ראש מגדל המואזין, או קרב מתחת למים.
יש בו קטעים מצחיקים, בהם מתרוצץ
הגיבור (הורסט בוכהולץ) עטוף מגבת ברחובות,
בהם הוא נופל מחלון של בית
אחד דרך חלון של בית שני, למיטת זוג,
או גורם להתרסקותו של שש מכוניות,
המנסות לדרסו, על״ידי כך שהוא מתכופף
כל פעם שהן מתקרבות אליו.
הגיבור הוא פושע נמלט, המסכים, תמורת
מיליון דולאר, לחפש מדען אטום אמריקאי
שנעלם. הוא מחפש אותו בשלווה של
ג׳יימס בונד, תוך לעיסת סוכריות וחיוך
סופר־מני. הגיבורה היא מרגלת אמריקאית
(סילבה קושינה) ,והעיר בה מתרחשים
הדברים היא איסטנבול היפהפיה
הבמאי, אנטוני איזאסי, עשה שימוש
נכון, אם גם לא מקורי ביותר, בכל המשתתפים
הללו.

הנו ק ם מנו מ פו ט ר
האדם בעל מפתח הזהב

(ירון, תל־

אביב; צרפת) הוא סרט טוב בסוגו, אך

קארול בייקר ב״הארלו״
נ סו ספר טלפוני ם

מתקבל על הדעת באופן מיוחד. אבל הוא
עשוי בכנות ובפשטות. הוא מעלה, בצורה
עדינה, נקייה, קורקטית, דמות עצובה של
מורה חלש וטוב־לב, דמות פטתית לפעמים,
טראגית לפעמים, מעוררת גיחוך לפעמים,
אך תמיד שובה את הלב באנושיותה.

ה מנ קהבא דון הניקוי
חבארביז (ארסון־דויד, תל־אביב;

צרפת)

לצרפתים יש הומור קליל׳ יש להם במאים
ושחקנים טובים, ובכל זאת, בסרטי המתת
שלהם הם מאבדים בדרך כלל את ההומור,
את הקלילות, את הבמאים ואת השחקנים.
הם לא מאבדים את חוש המתח שלהם, משום
שמעולם לא ניחנו בדבר כזה.
הבארבוז הוא סרט ריגול משעשע, הדופה
להרבה סרטי ריגול משעשעים, אך יותר
כבד ויותר מסורבל מהם. ארבעת גיבוריו
הם ארבעה מרגלים של ארבע ארצות אירופיות.
הם יושבים בטירה של מת מפורסם,
ומנחמים את אלמנתו.
מרגל ומרגל נגדי. האחד מהם מחופש
לבן דודו של הנפטר, השני מחופש לכומר
המוודה שלו, השלישי הוא רופאו, והרביעי
מתיימר להיות אחיו החורג. את כל הקשרים
הללו הם המציאו על מנת לקבל מן
האלמנה סודות נשק אטומי שהחזיק בעלה.
הם מאזינים, בצורה משעשעת מאוד, דרך
מיקרופונים סמויים, איש לשיחותיו של השני.
הם מנסים, בצורה משעשעת עוד יותר,
להתנקש איש בחייו של השני, לרדוף איש
אחר השני, ולזרקו מבעד לחלון.
כשמגיעים לטירה חלק משבע מאות מיליון
הסינים, או כשמגיע לשם אמריקאי, עם
חלק מההון של ארצות־הברית, הם נפטרים
מהם או ממנו באותה קלות חסרת דאגות.
הם מנהלים ביניהם, לעיתים, סידרת הב־העולם
הזה 1462

רקות משעשעות כמו :״אתד, מרגלי לא,
אני מרגל נגדי. אז מהי גם אלה השלושה
ר,ם מרגלים נגדיים? השתגעת? המטומטמים
הללו? אלה הם סתם מרגלים.״
או :״תנחש איפה מצאתי את האשה המנקה
את הבית? בארון של כלי הניקוי.
איך ידעת? ידעתי! כיוון שהמלצר היה בתוך
הפסנתר, אז זה רק טבעי שהמנקה תהיה
בתוך הארון.״
אבל כשהשחקנים לא מבצעים את הפעולות
הללו׳ הם משעממים ומעייפים. הם
מנהלים שיחות אהבה ארוכות עם האלמנה.
הם מנהלים ויכוחים ארוכים בינם לבין
עצמם, הם אוכלים ארוחת־בוקר, ארוחת־ערב,
ושוב ארוחת־בוקר, ושוב ארוחת-
ערב, וכל הזמן הזה אין הם מפסיקים ללעוס
את הדיאלוגים של מישל אודיארד.
אודיארד ץ נחשב לאחד מגדולי הדיאלו־גיסטים
בצרפת. הצרה היא שהוא יותר פדי
גדול, ושהדיאלוגים שלו תופסים יותר מדי
מקום בסרט, מתנהלים על חשבונו ומקלקלים
את הפרופורציות שלו.
הסרט כולו סובל מחוסר פרופורציות
נכונות. האורך ושפע ההתחכמויות שבדיא־לוגים
פוגע באורך ובשפע ההתחכמויות
שבבימוי (ג׳ורג׳ לאוטנר< ההתחכמויות של
הבימוי פוגעות במתח, הנסיונות לשמור על
המתח פוגעים בעלילה, והעלילה הרופפת
פוגעת בשחקנים הטובים (לינו ונטורה,
פרנסים בלאנש, ברנרד בלייה ודני סבאל)
שאינם מצליחים להוכיח מישחק אמיתי.
פסטיבלים קוד ש הקדוש*
הסרט הישראלי זוכה להצלחה מסחררת
בעולם כולו. מדברים עליו בניו־יורק ובסך
פרנציסקו, מעריצים אותו בקאן ובמוסקבה׳
הוא שובר אס כל הקופות של פאריס יחל־אביב,
של עפולה ושל אשקלון.
המקום היחידי בו עדיין לא שמעו על הסרט
הישראלי הוא פסטיבל ונציה. לרוע
המזל זהו המקום היחידי בו מוצגים, וזוכים
לפרסים, סרטים אמנותיית אמיתיים.
בוונציה אופנם לא שמעו על ישראל, אבל
פה יש? גם בישראל לא שמעו על ונציה.
גדולי דור הקולנוע, המציגיס שם עכשיו
את סרטיהם, ידועים בישראל על פי השמועה
או הזכרון בלבד. נמצאים ביניהם
לואי בונואל, סטיאגיט־ריי, ארמנו אולמי,
קארל דראייאר, קוראסאבה, גודאר ועוד.
פסטיבל ונציה הוא הפסטיבל האפנותי
האחרון שנשאר בעולם. הפסטיבל היחידי
בו מציגים עדיין סרטים במקום כוכבניות
בבגדי־ים. עובדה — כשאנה קארינה ידדה
פן המטוס בנמל התעופה, קיבל אותה איש
יחיד בחיוך ביישני. אבל למחרת, כשהגיע
לשם קארל דראייאר, יצאה ססינד שלפה
של מעריצים להקביל את פניו.
ישנו ואיננו. מלך הפסטיבל הוא האיש
שיצר שלושה. סרטי ג׳יימס בונד וחזר מהם
בתשובה. לאחר הג׳יימס בונד השלישי שלו
(נולדפינגר) הוא החלים לטפל בחייה של
אישיות אחרת, יוחנן ה־ ,23 בעזרתו •של
הבמאי המצויין ארמנו אולמי.
הוא לא היחיד העוסק בקדושים. הפסטיבל
מלא מהם השנה. הקדוש השני הוא זה
של לואי (ו־רידיאנוז) בונואל.
בונואל העלה על המסך את חייו של
שמעון הקדוש, המנסה לעמוד בפני הפיתויים
שהשטן מביא אליו ישר מן המאה
העשרים. הסרט עורר סערה בפסטיבל, המבקרים
החליטו פה אחד שבונואל הוא אלוהי
הקולנוע המודרני או, לפחות, השטן שלו.
קדוש אחר העלה קוראסאבה, בסיפור חייו
של רופא יפאני מהמאה השמונה־עשרה,
הנלחם בעוני ובבערות. ואילו גודאר, לעומת
כל אלה, עשה צעד אחד קדימה, וסיפר
על חייו של משוגע, בסרטו פ״רו חנזטוגיב
במסיבת עיתונאים ענה גודאר:
״מה הקשר בין פיירו המשוגע לשאר
סרטיך?״
״קשר כרונולוגי. עשיתי את השאר קודם
ואת פיירו המשוגע לאחר מכן׳.
״האם זה סרט הומוריסטי?״
״אם צחקתם — כן, אם לא — אז לא.י
״האם זה לא קונבנציונלי מדי שהגיבור
שלך מת בסוף?״
״גם המוות לא קונבנציונלי.״
״האם הגל החדש מת?״
״לא, עובדה שאני עדיין חי!״
הסרט המדובר ביותר בפסטיבל הוא סרטו
החדש של פליני ג׳וליימה והרוחות.
מדברים עליו למרות שאיש עדיין לא
ראה אותו, איש לא שמע עליו פרטים, איש
לא יודע מתי הוא יוצג, איפה הוא יוצג,
ואם בכלל יוצג. זהו פליני. כשהוא ישנו,
הוא ישנו, כשהוא איננו, גם אז הוא ישנו.

סוף שבוע
באילת
תדריך העולם הזה ממליץ מה לראות, לפי מזר
העדיפויות הבא חובה לראות;
רצוי לראות; ^ אפשר לראות;
• אסור לראות.

רבילור (תיאטרון העונות) מחזהו
הקלאסי, הסאטירי של גוגול, על שחיתות
בעיר רוסית קטנה. מתורגם, מבויים, ומקוצר
בידי נסים אלוני, בתוספת פזמונים של חיים
חפר. מישחק מצויין של אבנר חזקיהו.
ה מ גי ל ה (תיאטרון החמאם) קומדיה
מוסיקאלית באידיש, על פי שירי
המגילה של איציק מאנגער, המעלים את
מגילת אסתר בצורה פולקלרוריסטית, יהודית.
בימוי עשיר של שמואל בונים, והופעה
מצויינת של משפחת בורשטיין.
כנ ר על הגג (תיאטרון גיורא
גודיק) מחזה מוסיקלי שהצליח להביא אל
הבמה את שלום עליכם בלי ההומור המיוחד
שלו, בלי השפה העסיסית שלו, ובלי
האווירה היהודית האמיתית של ייצרותיו.
הרבה ריקודים יפים, ומנגינות נעימות.
בומבה צור.
המלך אובו (בכחוס, ירושלים) מחזה
סאטירי-פנטאסטי, שנכתב בידי אלפרדו
ג׳ארי בהיותו בן .15 תיאור דמותו הגרוטסקית
של מלך זעיר־בורגני, חסר־מצפון,
גס ורודף־בצע, הכובש את השלטון בפולניה.
מבוצע בכשרון, באנגלית, על־ידי
להקת חובבים.

מפה ד

מווירג׳יניה

וול 8חבימה) הישג בלתי-רגיל לתיאט

במל

״מלכת שבא״ טיסה כולל
הלוך וחזור ב־
״ארקיע״ 115ל״י
* במלון ״אואזיס*
כולל טיסד. הלוך
וחזור ב״ארקיע ״
— 95ל׳י
הרשמה :״ארקיע״
ת״א, טל 614567 .

טוס ״ארקיע״ ל״מלכת שבא״
לסנח-צ, אחה״צ ובערב

בכתות קטנות למבוגרים

אנגלית, עברית, צרפתית, גרמנית, רוסית,
ערבית, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית
קורסים מיוחדים לתלמידי בתי״ספר תיכוניים ויסודיים

תל-אביב

חיפה

נחלת־בנימין ,2ט> 56347

החלוץ ,27 סל 69365 ,

רון ישראלי. מחזה מודרני, משעשע ומדהים
כאחד, בו משחקות ארבע נפשות ברצח
פסיכולוגי ובהתאבדות רוחנית.
לאחר הנפילה (התיאטרון
הקאמרי) השבון־הנפש של אינטלקטואל הניצב
בפני כישלון אהבותיו ויחסי־התקשורח
האנושיים שלו. וידוי כמעט־אישי של ארתור
מילר, בו תופסת חלק מכריע מי שהיתה
אשתו. גדעון שמר, גילה אלפגור.

פוליסכניקום

המכללה העברית
כיתות בוקר וערב
ב 12-לספטמבר

נפתדו*ס קורסי ערב
+.נהכארבוז (ארסון־דויד, תל־אביב;
מאי, חיפה) ארבעה מרגלים, מארבע ארצות
אירופיות, מנסים להוציא סודות אטומיים
מאלמנה יפר,פיר״ בכל האמצעים העומדים
לרשותם: בהומור, באגרופים, בהברקות,
בהשתפכויות אהבה, ובהתחכמויות בלתי-
מחוכמות (ראה סד-ור קולנוע).
* מאמריקה באהבה (חן. תל-
אביב; ארמון, חיפה) למי שאוהב מתוק את
איסטנבול, קרבות מלוטשים, ולא לחשוב
הרבה (ראח ם ז*ור קולנוע).
^ גבעת הגברים (סקסים, תל־אביב)
סרט על חיילים צודקים מדי, המעונים
בידי קצינים מושחתים מדי, במחנה מעצר
בריטי, בלב אפריקה (ראה מדור קולנו*).
^.גהאר לו (אלנבי, חל־אביב; פצסון,
חי 8ה) קארול בייקר, בתור ;סין הארלי,
אלילת־הבד של שנות השלושים, מתפשטת
ומתלבשת חליפות. הגוף של בייקר נראה
סוב, אבל קשה להבין מה היא בעצם רמה
מג׳ין הארלו.
* הרכבת (אופיר, תל־אביב, חבירח,
ירושלים) המחתרת הצרפתים במלחמת־ה־עולם
השנייה מסכלת תכנית גרמנית להעברת
תמונות יקרות־ערך מפארים לגרמנית
קצת מתח, קצת אידיאולוגיה, קצת מלחמה,
והרבה רכבות

זורבח היווני

( הו ד,

תל־ אביב)

הרי כרתים, הים של יוזן, הכפרים הפרימיטיביים
של כרתים ופילוסופיית־החיים ה־הדוניסטית
של זורבה היווני עברו מספר
מצויין לסרט מונק המנויים בצורה קצת
ארוכד״ קצת מלאכותית מדי וקצת יומרנית
מדי. מישחקו של אנטוני קחיין טוב. מיש־חקו
של ידידו הסופר רע. כל השאר בסדר.
בקט (ציון, ירושלים) סרט
רדוד במקצת, אך מדהים בעוצמתו, הנובעת
בעיקר מדמותו של המלך הנרי השני,
והאהבה המוזרה שהוא רוחש לידידו בקט.
דמותו של בקט (ריצ׳ארד בורטון) עשוייה
ברישול. הנאמנות שלו למלך בהתחלה,
לכנסיה ולעם הסכסוני לאחר־מכן אינה
משכנעת. מישחק גאוני של פיטר אוטול
בתפקיד המלך.
האספן (גת, תל־אביב) סיפור
על יחסים עדינים, רבי רבדים, הנרקמים
בין מופרע חסר־תרבות לבק נערה משכילה,
מלאת־חיים. צילומים מצויינים, בימוי רגיש
ומותח. מוסיקה נהדרת. סתם סטאמס.

\ דביקה
שימו שית

מכונות
# בנין ארכיטקטורה (כולל עיצוב פנים וריהוט)

רדיו־אלקטרנויקרי
כיתות הבוקר כוללות הבנה לבחינות הבגרות
פרטים והרשמה 17—20 ,9—13 :במשרד ביזד׳ס

רחוב סמולנסקין

( 7מול השופרסל)

ג בד 777

711177171(31
נמשכת ההרשמה לבוגרי ט׳ ,י׳ ,י״א
לכתות בוקר
החודש נפתחים קורסים חדשים — ערב
למועד הבחינות מרץ 1966
פרסים והרשמה 1—8בבקר 8—4בערב

>׳ תל-אביב
די ר פ־ ת 44
רזול בי ת הד-,

הפולט הזה 1462

ט 1ט

חיפר
רח־ בלפור 5

חי להטב ני ון