גליון 1468 מתאריך 27 באוקטובר 1965

מספר 1468

א׳ חשון ת שכ״ו27.10.1965 ,

אלת שבתי

גוני

המחיר 1.-ל״י

ום־הדיו שעת השי

בי״ם תיכון בקר למזכירות ולפקידות

בן־יהודה 74

טלפון 220314 :תל־אביב

בתות חדשות הנפתחות 4.11.65-3
פ לנוער

כתות בוקר וערב שנתיות ו״חצי שנתיות
למבוגרים כתות נפרדות

רנהרח חשנתוח
סוג ג׳ כתות בקר וערב
סוג ד׳ כתות ערב

לגבי התפקיד הראשון, הכל ברור. הרשימה לא תשכור צי של מכוניות, ולא תב־א
אף בוחר אחד לקלפי על חשבונה.
לכן יצטרך כל אוהד לדאוג כי הבוחרים הפוטנציאליים יגיעו לקלפיות בכוחות עצמם.
יתכן שחלק מהם אדישים או שאננים. יש לפנות למצפונם, לדרבנם למלא את חובתם.
כל אוהד יעביר בעיני רוחו את כל בני משפחתו, את כל ידידיו ומכריו, וישאל את
עצמו: את מי נותר לשכנע? את מי נותר לדרבן? לגבי מי יש לודדא אם אמנם הלך והצביע?

אנגלית

לתלמידי בתי״ס מתחילים ומתקדמים הלימודים בשעות
3 6אחה״צ. למבוגרים הלימודים בשעות 6—10 בערב
כתיבה במכונה — הלימודים בשעות 4—8אחה״צ.

ע פ די ת שיפור כתיבה

בעיר שבוע תיערכנה הבחירות. אבל גליון זה של העולם הזה אינו האחרון המופיע
לפני הבחירות.
כמו בכל הפעמים הקודמות, נפרסם גם הפעם גליון מיוחד ערב־הבחירות. כמו תמיד,
הוא יופיע ברחובות תל־אביב במוצאי־שבת, וברחבי הארץ ביום הראשון. במו תמיד, הוא
יכיל את הבחירון, שיעזור לך לעמוד באופן אובייקטיבי על עמדת הרשימות השונות לגבי
הבעיות העומדות על הפרק.
אולם הפעם, שלא כמו תמיד, נועד לגליון המיוחד תפקיד נוסף. כי הפעם מתייחסים
רבים מקוראי העולם הזה אל הבחירות בצורה חדשה. הם לא יהיו סתם בוחרים, המסתפקים
בשילשול פתקיהם לקלפיות. הם יהיו אוהדים מושבעיט של רשימה מסויימת, פעילים־
מתנדבים ושליחי־מצודה.
לכל אחד מאלה, מצפה ביום־הבחירות תפקיד משולש, קשה ומפרך:
9לדאוג שכל המצביעים הפוטנציאליים של רשימתם ישוכנעו סופית, וכי אכן יגיעו
אל הקלפי ויעשו את שלהם.
^ 9לדאוג לכך שגורמים עוינים לא יגנבו את פתקי־הבוחר מתאי־הקלפיות, ובצורה זו
ישללו את זכוודההצבעה מן האוהדים שלא ימצאו במקום את פתקי הרשימה.
9לדאוג לכך כי בעת מניין הקולות לא יעשו נציגי המפלגות הישנות קנוניה ביניהם,
כדי להעלים או לפסול את פתקי הרשימה המסויימת.
דקדוק מיוחדת, בשיטה הכתיב
במכונה — הלימודים בשעות 4—8
וסיגנון אחה״צ.

התפקיד השני קשה הרבה יותר.
כל אוהד נקרא להפוך משקיף מטעם הרשימה בכמה קלפיות, לבדוק בהן במשך כל
היום אם אמנם לא הועלמו הפתקים. אוהדים בעלי רכב מתבקשים לעשות זאת ברכבם,
כך שיוכלו להקיף מיספר גדול יותר של קלפיות. הם יקבלו תעודות המסמיכות אותם
כמשקיפים רישמיים.
מי שאינו מסוגל לכך, מתבקש למלא תפקיד זה לפחות בעת הצבעתו שלו. אם לא
ימצא את הפתקים של הרשימה המסויימת בקלפי, יתבע מוועדת־הקלפי להניח אותם,
ומיד לאחר מכן יודיע על כך למטה־הבחירות המקומי של הרשימה.
בעת מניין הקולות, יוכל כל אוהד להיות נוכח רק בקלפי אחת (וגם לכך יהיה זקוק
לאישור המסמיך אותו כמשקיף) .יהיה עליו לפקח על הנעשה, למנוע קנוניות, להודיע
למטר, על כל מיקרה של סילוף או זדון.
בזד, לא נגמר העניין. במקומות רבים, ובייחוד במקומות קטנים יותר, כמו בקיבוצים,
יוכלב הבוחרים לפקח על הנעשה גם למחרת יום־הבחירות. אם יווכחו לדעת כי מיספר
בוחרי הרשימה, כפי שהופיע בדו״ח ועדת־הבחירות המקומית, אינו תואם את המיספר
שצריך להיות בהתאם לידיעתם, יודיעו על כך למטר,־הבחירות של הרשימה, וזו תדאג
לפסילת אותה קלפי.

אלה הן רק הנקודות הבולטות ביותר. יש הרבה אפשרויות אחרות ותפקידים אחרים. כולם
מחייבים ידיעה ברורה של זכויות הבוחר וד,משקיף, של נוהל הבחירות והמצב החוקי.
לכן ביקשנו את המשפטנים של הרשימה לחבר הנחיות ברורות ומפורטות, לידיעת כל
אוהד ופעיל. הן תפורסמנה בגליון המיוחד. אותו גליון יכלול גם מעטפה עם פתקי־בוחר
של הרשימה, כדי שהבוחרים יוכלו לבוא אל הקלפי כשהפתק שלהם בידיהם, ולא
יזדקקו לפתקים שבמקום.
ובכן: דאג להצטייד בגליון המיוחד בעוד מועד, ולקראו היטב לפני יום הבחירות.

אם אתה מובן להתגייס ליום הבחירות׳ פנה אל אחד המהומות הבאים :

קורסים :

ני צניו

• ברכב פרטי
* קטנוע
0אופנוע
גם בתשלום קבוע עד קבלת רשיון נהיגה

סי דו ר

לנה גו ת

אזורירושלים: רח׳ שמואל הא
זורנתניה: נרשון פשקוב, רחוב
נגיד ,21 טלפון .39988
לבונטיז ;8נדב אבישר, רחוב סמי-
ל נסק י ,7טלפון .4190
אזורחיפה: טלפון ,86138 שד׳ הנשיא
,124 כניסה ב׳.
אזורפתח ־ תקוה: איתן אורון, רח׳
אזורטבעון: רה׳ השושנים ,20 טלשפירא
,24 הרב בלוי ,1טלפון
.913165 ,913373
פון 931517 או .71477
אזורהרצליה: סוקולוב ,35 טלפון
אזוראור ־ יהודה שלום מזרחי או
,931007 או .59617
ידנר כדורי׳ רה׳ דנניה ,6אור
יהודה.
אזוראילת: אורי אלהרנד,221/8 ,
טלפון 2203־.059-2734 ,059
אזוררמת ־ ג ז: יצחק מיכאלי, אמנון
אזורבאר ־ שבע: שב׳ ד׳ ,293/22
ותמר ,25 טלפון ,732940 בערב —
.726340
טלפון :2150 ,2870 רה׳ נרשוז 44
(ע״י השקם) :השלום ,20 שכונה ג׳.
אזורתל ־ אביב: קרליבד ,14 טלפוא
זוראשקלון: נעים גלעדי, בנין
נים ( 30134 ,30135 במטה) ,או בהעיריה
הישן, מגדל אשקלון, רחובי
בית הרכז — .233143
הרצל, טלפון 3231־.051
אזורנצרת: רות דורון, מטה הבחיא
זוררחובות: רה׳ נורדאו ,6נם־
רות בת״א, רח׳ קרליבד ,14 טלפונים
.30134 ,30135
ציונה (רבינוב).
באם מסיבה כלשהי הנך מתקשה להתקשר לאחד מרכזי האזור, פנה לאחד מסניפי
רשימתנו* הקרוב ביותר למקום מגוריך:
גבעתיים: מאיר סמורודינסקי, רח׳
אבז ״ יהודה: חיים ׳שביט׳ שכון ותי הכ״נ
,78 נבעתיים.
קים, אבז־יהודה.
רמת -נ ן: רח׳ ביאליק 67א׳ ,טלפון
אזור: צבי אבנרי, רח׳ ליכט .6
.726340
נהריה: רולר אלפרד, שביל אילה 3
טלפון .04-902467
בני ־ ברק: ציון יוסר, רח׳ אבז־שפרוט

טבריה: עמום חייט, גלריה אלכסנדר,
פרדס ־ כ ץ: רפאל חכים, ביאליק .4
טלפוז 20924־ .067 בית קוריצקי, קר-
• 88 הרצל
אסא,
דליה

ר אש ו
ית שמואל; רח׳ הירדן ,10 טלפון
.20330 ,20550
אש דוד־ י ם: מרדכי זוהר, רח׳ הגפן
זב רוז־ יעקב: יהונתן חפץ, רח׳ ה,5שכונת
החשמל.
מייסדים .88
עכו: דניאל ארדה, חנות צורן* ,עכו הע
פולה: מימון יעקב, נבעת המורה
עתיקה .13/3
*250/3טלפון 2499־.065
נצרתעילית: ארמונד בלכרמז, נצמ
גדיאל: סייג משה, גיל עמל .15
רת עילית .89/12
צפת: א .קלודה, שכון כנעז .140
אוםאל -פחם: אחסר סעיר ג׳ברין,
טבעוז: ישעיהו לוריא, רח׳ השושנים
רח׳ קדם ,44 יפו (מאפיה) ,טלפון
,20 טלפון בית .931517
.826959
תרשיחא: בשירה מישל, טלפון מס׳
באר ־ שבע: רח׳גרשון ( 4 4ע״ישק״ם).
925029־.04
רמת ־ השרון: אביעזר ברין, גרשון
ערד: אורי פרנק, ש־כ׳ ראשונים 16/2
הנדלר, רח׳ בילינסון ,31 טלפון
(בשעות הערב).
•931608
לוד: זוילי שלום, שלמה המלר •161
דבוריה: מסלמה אחמד אמין.
דימונה: ארז זילברצוויג.217/8 ,

תל־אכיפ, רחוה בורופוג - 34 טלפון - 244675ת. ד21108 .
ה עול ם הז ה 1468

מ ש כנ ת* /
לל אהצמדה

לתקופה מוגבלת בלבד מציעה חברת ״נוה׳ א ת
דירות הפאר שלה ב״נוה אביבים־־ שאיו דומה להן בגודלו,
בבנינים הקיימים, בתנאירכישהללאתקדים

מ ש כנ ת א של 20,000ל״־י ללא הצ מד ה :
דירה בת 3חדרים מ־ 55 אלף ל״י — דירה בת 4חדרים מ-ס 7אלף ל״י
המשכנתא כלולה במחירים הנ״ל
לתערוכה
הזמנה
אתם מוזמני ם לבקר, לראות ולהתר שם
מדירתנו בנוה־אביבים, מ רו הטתומ תוכננ ת
ברמה בינלאומית, ובהישג ידו של הישראלי
אנין הטעם.
שעות ה בי קו ר: כל יו ם מ״ 10.00 בנ ק ר עד
6.00 בערב.

ב צו ע: צבי אורבד, פי. אי. סי.
החברה הכלכלית לישראל

ן 1ך ״ חברת בנין בע״מ,
רחוב דיזינגוף 16

ת ל ־ א בי ב,

ש ל פו!

, 223082

224549

הע 1ל ם הז ה < 68ז

בית הסבו
לעתונאות

החלה ההרשמה לשנת הלימודי חשנ״ו 55/65
הלימודים ייערכו בשני שלבים, ויימשכו 7חדשים.
שלב א: תורת הכתיבה העתונאית, ידע העתונאות,
מבנה העתון, עימוד ודפוס, דרכי החקירה העתו־נאית,
מקורות האינפורמציה, העתונות והחוק,
העתונות בישראל ובעולם.
שלב ב׳ מתחלק לארבע מגמות־

על צוות המורים והמרצים בבית הספר נמנים
עתונאים בכירים ומרצים מן האוניברסיטה.

פרטים מלאים והרשמה: בית ציוני
אמריקה רה׳ דניאל פריש ,1יום יוס
בין השעות 7—4אחה׳׳צ.

טרטו־ויקו
פורסו־ויקו
מבחר משקאות גדול
ם וטו־ויקו
גבינות, מאכלי־ים,
אוירה

נעימה

בשר

פווטו־ריקו
פווטו־ויקו
מקום מפגש אינטימי
טרטו־ויקו
מבחרגדול של
פלטות
אינשאללה האם באמת תלחמו בכנסת נגד הרוק
שיורקים בפני האזרח, כפי שבוטא הדבר
בכתבת העורך ״זד. לא גשם!״ (העולם
הזה 7) 1465
האם תלחמו באותן תופעות קטנות ומר־גיזות,
כמו 300 מכם על פחנוע? או
זילזול הפקידים בקהל? או אי מתן תשובה
מצד המשרדים הממשלתיים למכתבי אזרחים?
האם תעשו משהו נגד הביורוקראטיה?
האם תיעלם רשימת העולם הזה — כוח
חדש באם ייעלם חוק לשון הרע?
אם כל התשובות על השאלות הראשונות
הן חיוביות, והתשובה על השאלה האחרונה
היא שלילית, אזי, אינשאללה, שתיכנסו
לכנסת!
ראובן אורן, הטכניון, חיפה

קרות

תקליטים לפי בחירה

טוטו-ויקו
דיזנגוף 151 תל־אביב

ש -שיפור
רצון לשיפור המצב הכללי של המדינה,
ואנו בתוכה.
יום!? בלום ,21 ,חייל,
הנביאים , 13 חיפה

עתונות חופשית
כיוזן שאני דוגל בחופש ההבעה על כל
צורותיה.
כיוזן שלשם כך
דרושה עתונות חופשית.
כיוון
שאני מזדהה,
בדרך כלל, עם
תוכן עשרת העק רונות.

איתמר

הרואה,47 ,

לא אפטי
מעשה בעיתון די סימפטי,
שנילחם במישטר מזופתי.
לבחירות הוא נחלץ,
(הוא פשוט נאלץ!)
ומצא כי העם לא אפטי.

ש. גביש,

סתם ברגל

עתונאות כללית, מחזור ג׳
(תשכ״ס.
כתבי ספורט, מחזור ב׳

עתונאות הרדיו והטלביזיה.
פרסום ויחסי ציבור.

מכתבים

רופא שיניים,
מצפה ,4תל־אב־ב

כן־חרואה
תל-אביב

באתי לפיקניק העולם הזה — כוח חדש,
לא באוטובוס תיירים,
לא במכונית
מפוארת ולא על גבי
גמל — סתם ברגל.
ולא התאכזבתי.

מפני שאתם ר,ש־כלתם
לחבר מצע בעל עשרה עקרונות,
שאין שום סיבה לפקפק בכנותו. אתם
התנועה היחידה שאינה מוכנה לקחת חלק
בקואליציה, ואינה מתכוננת להתנודן באופוזיציה.
מטרתכם
להילחם — הצליחו!

מרדכי טישלר~ ,

עלי מחמוד,
שבט ערב חוג׳יראת

האחרת
מחמוד דני
לא להפקיר
פרשת יצחק
מנהיג המפלגה
אזהרה: מסוכן
עסקני מפלגות
וחבר מרעיו.

כל קול
האחרת גרמניה
מציעה פרס של חצי
מיליון מארק, על
איפר של ראשו
הראל!
לינדר, אמסטרדאם, הולנד
רפאל, סגן־שר לשעבר והדתית,
חייבת לשמש אות
להפקיר את המדינה בידי
אינטרסנטיים, דוגמת רפאל

משה ביטמן,

קיבוץ דליה

נדמה לי שהצלחת המערך בקרב הבוחרים
הערביים תביא עימד, שינוי חיובי בגישת
הממשלה לפתרון בעיית הפליטים.
תשאלו איך? ובכן, ברור שהמערך יירד
בבחירות לכנסת. ברור גם שהוא לא יכול
לסמוך יותר על הבוחרים החופשיים במרבית
איזורי הארץ. ההצלה שלו יכולה לבוא
רק מאזורי המימשל הצבאי, שם מופעלים
אמצעים מסויימים כדי לשכנע את הבוחר
הערבי.
מסקנה: לוי אשכול יבין לבסוף שכדי
להציל את המישטר הוא יזדקק ליותר י־יותר
בוחרים ערביים.
מאין יקח אותם? הוא יחזיר את הפליטים
הערביים. מאה אלף, מאתיים אלף, חצי
מיליון, לא חשוב כמה. כל קול חשוב
לאשכול.
אבינועם טולידנו, ירושל-ם

גבעת־המורה ,215/2 עפולת

הרגשה מרעננת.
(י) בג,׳1׳ חיי״ש דרך עיקבית לשלום עם
העולם הזייבי.
מתעוררת בי הרגשת מוסר כליות

מרעננת — בהשפעתכם — בהשוואה לשביעות
הרצון העצמית של הציבור.
ג׳ורג׳ הורשל ,36 ,מודד,
בר־כוכבא , 19 תל־אביב

עיצוב הדמוקרטיה
מזה שבע שנים אני קורא את העולם
הזה, ונוכחתי לדעת שעיתון זה נלחם למען
ביטול הכפיר, הדתית, ביטול המימשל הצבאי,
פעולות שלום במרחב ועיצוב הדמוקרטיה
הישראלית.
לא תמיד הייתי בדעה אחת עם השבועון,
אבל אני מוכן לתמוך בו, למען הגשמת
המטרות הנ״ל, שרשימת העולם הזה —
כוח חדש יוצאת להילחם למענם.
יום!? שנון ,21 ,גרפיקאי,
מרכז בעלי מלאכה ,3תל־אב־ב

אין יותר טוב
( )1בתנאים הנוכחיים אין יותר טוב.
( )2מפ״ם לא פעלה
מחוץ לכנסת,
אחרת הייתי איתה.
( )3הנני מצפה
שהכוח החדש יהיה
נאמן לעצמו, יפעל
לא רק בכנסת.
משה כרמי,32 ,
תעשיין, עזרה
ובצדו! ,ראשון־לציון

טעות לעולם צודקת
המאמן הישראלי ישוב בצורה נינוחה
ועוגב אחר מהלך המשחק (ידיעות אחרונות).
חזי
זילברמן, חיפר,
תוספת השכר עולה בהרבה על, ו
שהופלץ עליה בדו״ח ועדת הורוביץ
(מעריב).
מאיר נודלמן, תל-אביב
בנאומו חזר ח״כ בן־גוריון על השלכות
הפרשה על חייה המיניים של ישראל
(הארץ).
נבלי תל־אביב ויפו יקלטו את האוניות
(ידיעות אחרונות).

יהודה קליינר, תל-אב-

אני תומך ברשימת ש׳ -״רשימת
העולם הזה -בוח חדש״ -
מפני ש בגלל
החולר״ע
בגלל חוק לשון הרע.

עמינדב

המטרה :
להילחם

ברזילי ,31 ,מהנדס,
כצנלסון ,75 גבעתיים
הקומנדו אביאל ראיבי,
לחופש

ולו רק כדי להכניס
קומנדו פוליטי
לכנסת.
,26 חקלאי, כפר קדימה

חוק לשון הרע.
שאיפה לשלום ישראלי־ערבי.
חופש הפרט — חופש הדת.
ביטול המימשל הצבאי.
מרים רוה ,20 ,סטודנטית.
שפירא ,5רמת־גן

בהווה ובעתיד
זהו הכוח היחיד הדואג באמת ובתמים
לשלום המדינה לטווח ארוך, מתוך שאינו
מתעלם מצרכי השעה.
זהו כוח המנהל מדיניות פעילה לשלום,
ובאותו זמן ער גם לבעיות ד,בטחון של
ההווה.
ליאורה תורן־גוכמן ,33 ,מורה.
תוספתא ,3תל־אביב

למען זכויות האזרח
( )1חוק לשון הרע.
( )2מלחמתכם לחוקה, אשר תבטיח את
זכויות האזרח.

ה עול ם הז ה 468ק

( )3מלחמתכם לשלום עם שכנינו.
( )4מלחמתכם נגד הכפייה הדתית.
עמנואל יגול ,36 ,פקיד,
הגפן ,5קריית־ביאליק

מירב התחושות
לקראת מערכת הבחירות התחלתי, לראשונה
בחיי, לקנות את העולם הזה. ארבעת
המאמרים של אורי אבנרי, בארבעת הגליונות
האחרונים, שינו את דעתי מן הקצה אל
הקצה, משום שהם דברו אל ליבי ומיצו
את מירב תחושותי.
שלמה לוי ,22 ,טכנאי אלקסרוניקה,
רח׳ ד׳ מס׳ ,6גבעת עמל א׳ ,תל־אביב

אחווה לבל
כי העומדים בראש הרשימה הוכיחו במשר
שנים, ששום דבר לא עומד בפני מלחמתם
למען האמת והצדק.
המדינה מפסיקה
להיות דמוקראטית
ברגע שהיא מחוקקת
חוקי תועבה, כמו
אלה שנחקקו כבר
וכמו אלה העלולים
להיחקק בעתיד.
צריך שיהיה בארץ
חופש הדעת וחופש
הדעה, דת ללא פוליטיקה
וללא כפייה,
חופש התארגנות וחופש
תנועה, כל יון זאת ללא הבדל דת,
מין, גזע, לאום וצבע.
אחווה בין כל שבטי ישראל, ובין יהודים
וערבים.
בנימין רון ,30 ,אח רפואי,
גני תקווה

זה טוב

בגלל דבקותכם באמת.
כל מפלגה נותנת תמורה על מנת שיצביעו
בשבילה, ואילו אתם רוצים תמורה מאלה
שרוצים להצביע בשבילכם, וזה טוב.
ועוד הרבה סיבות שאי־אפשר לפרטם
כאן.
לוי כהן ,23 ,סוכן,
שטספר 20ו, פתח־תקוה

לתת שאנס ללוחמים
( ) 1צעירים, רעננים, אידיאליסטים.
( )2נגד כפיה דתית.
( )3השלום עם הערבים והיחס למיעוטים
במדינה.
( )4הגישה חסרת הסנטימנטים נגד ״פיגומי
הציונות״.
לתת שאנס ללוחמי המדינה — לעצב

את צורתה.
רחל גלבוע ,23 ,שרטטת בנין,
ברודצקי ,35 תל־אביב

יוצאי הדופן
הרשימה היחידה במציאות שלנו היוצאת
דופן מבחינת טוהר והמידות המחשבה
הטובות.
רשימה הבאה לחדש
(תבל שלא נ־זכרתם
קודם) רעיונות
ולשמור על חו פש
הפרט, שעבודם
נלחמו בנים בשתי
מלחמות בארץ הזו
(אחת הכרחית).
צבי קיסרי,28 ,
טכנאי, הנדוד העברי
קיסרי
,26 תל־אביב

משקפי מגע
5£$א 1£זסגזיאסס

ציוץ הציפור
יש בי רתיעה מלהביע רגשות פנימיים,
וכמו רבים אני משתריין במסודר, של ציניות.
אך רצוני שתדעו כי לבי עמכם במערכה שלפניכם.
כיוון שעזבתי את הארץ במחצית
אוגוסט, לא יכולתי להטות שכם ולבוא
לעזרתכם.
היתד, לי מלחמה משלי במשרד־הפנים,
אשר ראה בעין רעה את שהותה של שיק־בישראל,
ומילא אחר המיצודה: וטהר־הארץ
מכל הגויות.
שתי (ושתי בנותיה) שיחקה קרוב לים
בתפקיד ״הידועה בציבור״ ,וב־12
סם השנה, כשתמה האשרה שלה, הע־לנסוע
עמה אל ארצה ומולדתה.
יודע אם אמנם תוכלו להכות ב־המפלגות,
ואם תצליחו להבקיע
מכן פרץ, ולוא זעיר, בחומת הבדי•
והאיבה המקיפה את ישראל. אך זכו־
!בי בראשית אוגוסט, כאשר החתמתי
,על טופס למען הופעת רשימת העולם
(המשך בעמוד )6

ס הז ה 14*8

המכון לקידום הראיה ע״ש

י. ל .גרוזובסקי

כתובת חדשה: רח׳ אלנבי 111ת״א,
בנין קולנוע ״תמר״

שימושית

מכונות
• בנין ארכיטקטורה (כולל עיצוב פנים וריהוט)

בעיות ו לבט ים
בחיי

הטין

רדיו ־ אלקטרתיקה
פרטים והרשמה 17—20 ,9— 13 :

הד״ר מרדכי זידמן

במשרד ביה״ם, ת״א

הוצאת רשפים.

רחוב סמולנסקין 7פינת בן־יהודה ( 90 מול השופרסל)

למכירה בחנויות
הספרים הגדולות

מכתבים
לבוחר בטוב ביותר:

(המשך מעמוד )5
הזה — כוח חדש בבחירות, אמר לי :״אני
רוצה לשמוע לפחות ציוץ אחד של ציפור
בכנסת, כנסת שכולה חורף ושממה.״
אני מקווה שיותר מצפור אחת תצייץ

א. זהבי, קופנהאגן, דנמרק

נגד הכפייה ולמען השלום
רוצה בביטול חוק לשון הרע וחוקי הכפייה
הדתית.
רוצה ביוזמה של שלום במרחב.
פנינה נחמיאם ,26 ,עקרת־בית,
הל״ה , 18 גבעתיים

היחיד שצמח

אני מזדהה עם רוב עקרונות הרשיובז
זהו הכוח ה־פוליטי
היחיד שצמח
לאחר קום המדינה.

אפריים ביבלר,
נחמני ,36
תל־אביב

רעיונות חדשים
הרשימה היחידה
המשמיעה רעיונות
חדשים, החורגים מ־הנוסחאות
המקו* כיפלר בלות
של כל המפל־אלה
הם היחידים ה־יכולים
להזיז את המדינה ממצב־הביש בה
היא נמצאת בעולם ובמרחב.
הרשימה נתמכת על־ידי השבועון העולם
הזה, שהוא היחידי הנותן אינפורמציות־אמת
על הנעשה בארץ, והיחידי הנלחם מלחמת־אמת
לטוהר המידות, לשלום, לזכויות־האזרח
ולחופש־המצפון.
יאיר הראל ,30 ,מהנדס. בניין,
גזר , 6תל־אביב

מלחמה בכלל המקודש
(א) בגלל מלחמתכם למען השחרור מעול
הכפייה הדתית,
(ב) בגלל מאבקכם לחיסול חוק לשון
הרע,
(ג) אומץ ליבכם לגלות את האמת המרה,
(ד) חוסר משוא הפנים לאיש,
(ד ).חסינות לדוברי אמת,
(ו) מלחמה בשחיתות ובביורוקראטיה,
וביחוד בכלל המקודש: שמור לי ואשמור

חיים אכידור ,45 ,חלבז,
צפניה , 2ירושלים
ההתנגדות התנגדות העולם הזה לכפייה דתית, ומלחמתו
בחוק לשון הרע.
רויטמן רחל , 24 ,עקרת־בית,
מוקולוב ,58 תל־אביב

משער עד שער
אני קורא את העולם הזה עשר שנים,
משער ועד שער, ומזדהה
עם תוכנו.
אמנון טרנר, 34 ,
נ הג,

מי מון

חיפה

לשון, דת, חינוד
למנוע מאסר עו רכי
העולם הזה באמצעות
חוק לשון
הרע.
הפרדת הדת מהמדינה.
מתן
חינוך־חובה
חינם — תכוני וגבוה.

כי מעשן הוא /[£ג 1ז־ .נהנה הוא
מאד מסיגריה מצוינת זו, סיגרית
הפילטר מהתערובת האמריקאית
פאר תוצרת דובק. ומה בנוגע אליך?

ב חר ב טוב ביותר -עשן

טרנר

אמנון יחיאלי ,31 ,נגר,
בלוקוניס , 215 חולון

היא לא תמעל
( ) 1קווי השקפתה העיקריים מזדהים ע
השקפת עולמי.
( )2יחסה אל רוב הבעיות במדינתנו
הקרוב ביותר אל יחסי, יותר מיחס
פוליטי אחר בארץ.
( )3היות ובפוליטיקה אין
לגמרי מחשד כלשהו, אגדיר כך:
זאת יש לי חשד יותר קטן מאשר
הגופים הפוליטיים בארץ, שאמנם
מועלת בתפקידה ודרכה

גבריאל אלגביש,

חולדה הנביאה 1

זכות קדימה סמדור
למבתכיהם של קוראים
את תצלומיחם למכתביה

יינז רנן

על הנדבך התעמולתי מונח הנדבך השלטוני.
כל אחת מן המפלגות הישנות שותפת לקואליציה כלשהי
— אם בממשלה, אם בהסתדרות, אם בסוכנות, אם בעיריה.
לכן יכולה כל מפלגה להבטיח לאוהדיה ג׳ובים, הטבות,
רשיונות, זכיונות, טובות־הנאה באלף ואחת צורות שונות
ומשונות.
כל ההומה הזאת מצופה במעטה עבה של ציניות. ציניות
זו היא הנשק הסודי של בעלי־המיבצר. כי היא פורקת את
הנשק המוסרי מן העולים להתקיפם.

אין זו חומה סינית. זוהי חומה צינית.
ף* עוד שבוע, זו הפעם הראשונה בתולדות מדינת יש־
<*1ראל, קיים סיכוי אמיתי, סביר ומעשי, להבקיע את
התימה.

החומה לא תיפול לפתע פתאום, כמו חומות
יריחו.

עוד שבוע תעמוד לבדך בתא־הקלפי. לפניך, על ה־
^ מדף׳ יהיו מונחים פתקי כל הרשימות.
אחד מהם יהיה הפתק הנושא את האות ש׳ .מבחינה
חיצונית יהיה דומה לכל שאר הפתקים. אך מבחינת תוכנו
יהיה שונה לחלוטין.

בעיני רוחך עליך לראות את כל שאר הפתקים
מונחים כצד אחד של המדף -ואת
הערימה הקטנה של פתקי הש׳ ,לבדה, בצד
השני.
זוהי האמת.

זוהי גם העובדה המכרעת בבחירות אלה.

^ פשר להסביר זאת בכמה משפטים פשוטים. כי הדבר
> 1עצמו פשוט מאוד, ברור מאוד.

זהו ביג ביזנס. כל מפלגה מוציאה מיליונים
פועלים מנגנונים אדירים, המורכביס מאנשי־מקצוע
שכירים. לשום גורם חדש, שאין לו
קופה של מיליונים ומנגנון של מאות שכירים,
אין סיכוי להצליח בבחירות״.
ואכן — אותר, קבוצה לא העזה להופיע בבחירות. היא
התפזרה לכל עבר. אחד ממנהיגיה הסיק את המסקנה, וחזר
בראש רכון למפלגה הישנה ממנה פרש. שני מתנוון מאז
בשולי הזירה הפוליטית, כשהוא שופע מרירות וארם. האחרים
נפוצו לכל עבר.
כך קרה לכל שאר הקבוצות שחלמו ב־ 17 השנים האחרונות
על שבירת המונופול של המפלגות הישנות. מי שהעזה
להופיע בבחירות, נחלה תבוסה מוחצת. מי שלא
העזה, איבדה את כוחה הפוליטי.

״וירע העם, ויתקעו בשופרות, ויהי כשמוע העם את קול
השופר ויריעו העם תרועה נדולה ותיפול החומה תחתיה,
ויעל העם העירה, איש נגדו, וילכדו את העיר!״
החומה הפיאודלית, המקיפה את הכנסת, לא תיפול ביום
אחד, גם לא ביום ה־ 2בנובמבר . 1965

אולם ביום זה ניתן להבקיע בה בקע ראשון,
ניתן להחדיר פנימה את חיל־החלוץ של כוח
חדש.

לכל

*}דו ע ניתן הדבר הפעם, בניגוד
ואולי גם בניגוד לפעמים הבאות?

הפעמים הקודמות,

פועל כאן צירוף של נסיבות וכוחות.
אומנם, החומר, הצינית גבוהה יותר ומבוצרת יותר מכפי
שהיתר, אי-פעם. אולם מאחורי החומה התלקחה מלחמת-
אחים. חסידי הדוכס של אתמול התנפלו על חסידי הדוכס
של היום, אנשי המישמר שבראש החומה עסוקים איש בעריפת
ראש רעהו. ממילא נחלשה ההגנה.

ואילו הכוח העולה על החומה אינו דומה אף

ופילת זזוהוו! יריוזו (הבליבו של גיברבוי, בנורך : 0440״ויהי בשוזונו רזנרבד א\ז 2ן ול השופר...״
הכנסת קיימת מזה 17 שנה. בכל 17 שנים אלה לא הצליח
שום כוח חדש להחדיר אף איש אחד למוסד המחוקק
של ישראל.

כי מול החומה האדירה, היו חסרי-אונים.

לאהד הגופים שחלמו על התקפה כזאת בעבר.

י שש השנים האחרונות, מאז אותה שיחה עם סרל־ן,
!4עוד גדל הפער בין אפשרויות המפלגות הישנות לבין
האפשרויות של כוח חדש פוטנציאלי.

הוא כוח חדש בזירה זו — אך הוא מורכב מאנשים
למודי־מלחמה ומנוסי־קרב. אין הוא מורכב מחובבים שאך
אתמול נולדו.
הוא מלכד בתוכו וסביבו את הטובים, המואסים בשחיתות
ובהסתאבות שפשטו בתוך המיבצר.

בית־המחוקקים -מקור כל החוקים והגזירות,
מיפי הדם ומיסי הדמים -הוא רכושן
הבלעדי של המפלגות הנושנות. הן עושות בו
כבתוך שלהן, כמו הפיאודלים בממלכה של
ימי-הביניים.
בתוך הכנסת מתחלקים הפיאודלים המפלגתיים בשלל.
לעיתים הם מתקוטטים ביניהם, לעיתים הם יורים חיצים
מורעלים איש ברעהו. אך ברגע שמאיימת סכנה כלשהי על
המונופול המשותף, מקור שלטונם ומעמדם, הם מאוחדים
כולם.

המפלגות שהוציאו בעבר מיליונים, מוציאות
עתה עשרות מיליונים, ואף למעלה ממאה
מיליונים.

כדי להגן על מונופול זה, הקימו סביב הכנסת
חומה בצורה, שאינה נופלת בגובהה וברוחבה
מן החומה הסינית.

אל נזלזל בכסף• כסף הוא כוח.
כסף מתבטא במודעות המכסות את הקירות, בשלטי־ניאון
המבהיקים על פני הגגות. כסף מתבטא בשיחוד סיטוני
של חמולות ומשפחות, המובלות לקלפי כצאן לטבח.
כסף מתבטא ברבבות פעילים־שכירים, העוברים בכל בית
בישראל, ושעצם נוכחותם בכל אתר ואתר משמש גורם
להפחדה ולפיתוי. כסף מתבטא בהובלת רבבות בוחרים
במוניות לקלפי.

** מה מורכבת חומר, סינית זו? מה מעניק לה את
עוצמתה הבלתי־חדירה? מניין בטחון הפיאודלים כי
לעולם חוסן?
לפני שש שנים שוחחתי עם אחד העסקנים המקצועיים
הממולחים ביותר בארץ, יוסף סרלין הציוני־הכללי, על
סיכוייה של קבוצה חדשה שקמה אז, ושקראה לעצמה
״המישטר החדש״.
כאשר העליתי את האפשרות שאותה קבוצה תתייצב לבחירות,
פרץ סרלין בצחוק לגלגני. הוא אמר לי (בערך) את
המילים הבאות:

על הנדבך הכספי מונח הנדבך התעמולתי.
אי-אפשר לקנות כשרון הסברתי. אך אפשר
לקנות עוצמה של רמקול.

״בהירות בישראל אינן עוד עניין לחובבים.

כמעט כל עתוני ישראל הם רכוש מפלגתי, והם מחרימים
אוטומטית כל כוח חדש. כל העתונים הלועזיים, ללא
יוצא מן הכלל, כפופים למפלגות — ועל כן פשוט אין בל
אפשרות לכוח חדש להגיע לציבור גדול זה. הרדיו הוא
מכשיר טוטאליטארי של הפיאודליזם המפלגתי, והוא מחרים
כל כוח חדש, חוץ מן הדקות הספורות המובטחות
לכל רשימה בחוק, וכמה פירורים עלובים לשם שמירת הרושם.
בקיצור: כוח חדש פשוט אינו יכול להשמיע את
דברו.

אי־אפשר להשתיק אותו בכל דרכי ההחרמה.
כי לרשותו עומד שופר, שאינו נופל מן השופרות
של יריחו. שופר זה הוא ״העולם הזה״.
ומעל לכל: כאשר החליטו הפיאודלים לשבור שופר זה,
באמצעות חוק שנתקבל בתוך המיבצר — הם זיהו את
השופר בעיני העם כולו כמכשיר המטיל עליהם אימה ומורא.

עובדות
אלה, וכמה וכמה נסיבות נוספות -
יצרו סיכוי גדול.

ף* יכוי גדור, ואולי חד־פעמי. אך הסיכוי אינו אלא אפ־
^ שרות. בין האפשרות ובין הממשות מפריד המעשה.

המעשה שלך בתא־הקלפי.
רבבות רוצים בהבקעת החומה. רבבות נותנים אימון בכוח
החדש. רבבות הריעו לכבודו בהופעותיו בשבועות
האחרונים.
השאלה הגדולה היא: לכמה מבין הרבבות האלה יעמוד
הכוח, בשעת־המיבחן, לעשות את הצעד המכריע? לכמה
יהיה העוז הפנימי לתת גט להרגל של שנים?

ובעיקר: כמה יצליחו להתגבר בליבם על ה־
(המשך בעמוד ) 10

מכתבו שד עורר ״העודם הזה ,,דאיעו את״א

תה פנית

אלי בהתרגשות גדולה. אתה

אותם כתבתי עם קבלתו של חוק לשון הרע,
״הורדתי מאשכול חמישה מנדאטים״ .אתה
טוען שבכך אני סולל את הדרן בפני דיק־טאטורה
של בן־גוריון.
אתה אומר ש״בשעה גורלית זו חייבים
הכל להתלכד מאחורי אשכול, למרות כל
ליקוייו, כי רק הוא מסוגל להציל את ה־דמוקראטיה
הישראלית׳.

אתה תוכע תשוכה כרודה. אתן
לד תשוכה כרודה. אף נניח-נא
להתרגשות הגדולה ונדבר בהגיון

^ ודם כל, עמנואל,
| אותך על הצטרפותך
אני עוד זוכר כיצד
הלוחמים בזירה זו מאז

אני רוצה לברך
לחיים הפוליטיים.
לעגת לחברי ולי,
שחר נעורינו.

טוכ שגם אגשים כמוך מגיעים

האם זה נבון?
לפני תשע שנים, ערב מיבצע־סיני, פתח
העולם הזה, בגליון היסטורי, בהתקפת־המצח
הראשונה על קבוצה זו. הוא טען כי בן-
גוריון חותר לדיקטאטורה אישית. הוא גילה
כי מאחוריו התגבשה בחשאי קבוצה מגובשת
של צעירים, המבקשים להקים במדינה
מישטר טוטאליטארי. הוא זיהה כחברי קבוצה
זו את שמעון פרם, טדי קולק, יוסף אלמוגי,
יגאל ידין, אהוד אבריאל ועוד( .את
משה דיין לא יכולנו לזהות, מטעמי צנזורה,
מאחר שכיהן אז כרמטכ״ל).
גילויינו עוררו אז גל של מחאה והסתייגות•
עסקני מפא״י, ובראשם לוי אשכול,
אמרו שזוהי השמצה גסה. הציבור הנאור,
המכובד, ראה בגילויים אלה הגזמות פרועות,
מוצרים של דמיון חולני.

גם אתה, עמנואל -אם תשים
את ידך על לכך, התכחיש שחשכת
אז כי אנחנו ממציאים סג־

כאשר התגרינו בהם לראשונה, הם חלשו
על המדינה. בידיהם היו רוב מכשירי־השליטה:
המשטרה ומנגנון־החושך, הצבא
ומערכת־הבטחון, המימשל הצבאי ומנגנון־
המדינה, הרדיו ורוב העתונות, בתוספת
אחיזה ניכרת בכלכלה ובהסתדרות.
מה עצר בעדם מלהגשים את המזימה?
לא לוי אשכול, ולא כל מנהיגי מפא״י.
עצרו אותם כוחות־ההתנגדות הטמונים בציבור
הישראלי, בהסתדרות ובהתיישבות העובדת.
עצרה אותם מלחמת־הגרילה העקשנית
של השבועון המסויים, שגייס כוחות
אלה. עצר אותם הכשלון הפוליטי המדהים
של מיבצע־סיני. עצרו אותם, אולי, גם שרידי
המעצורים הפנימיים של דויד בן־גוריון
עצמו, החושב את עצמו לדמוקראם.

על כל פנים -הם נעצרו. ומאז
הם נמצאים כירידה מתמדת.
פרשת־לבון קיצצה את כנפיהם. התפטרות
בן־גוריון, הישארותו במיעוט במפא״י
ופרישתו — כל אלה כמעט סתמו עליהם
את הגולל המדיני.
כיום זוהי מפלגה קטנה־יחסית. אופייה
ידוע ברבים, והיא לא תוכל לחרוש מזימות
בסתר. אין לה שום אפשרות לבצע
הפיכה צבאית או אזרחית. היא יכולה להיות
רק אופוזיציה חסרת־אונים, או חלק מקו־אליציה•

כן, מה הבהלה הנוראה?

אתה, עמנואל, שלא נבהלת מ
סכנה
כה נוראה,
של המצילים.

הבה

ונתבונן

בפניהם

מר אשכול שולט כמדינה מזה
למעלה משנתיים. במה התקדמה
הדמוקראטיה מאז?
נאמני־בן־גוריון במנגנון הוחלפו בנאמני־אשכול.
זה נכון. מה עוד?
האם בוטל אפילו חוק אחד ממאות חוקי-
הדיכוי השורצים במדינה? לא.
האם בוטלו חוקי־החירום? לא.
האם נעשה אפילו רמז של צעד לקראת
חקיקת חוקה? להיפך, ממשלת אשכול פסלה
רעיון זה בפירוש ובפה מלא.
האם בוטל, או אפילו הוחלש, המימשל
הצבאי? להיפך. במסווה של ״הקלות״ ,הוא
הוחמר. וכיום הוא מנוצל בלי כל בושה
במערכת־הבחירות לטובת מפא״י.
האם מוגרה הכפייה הדתית? להיפך. מעולם
לא התקדמה בקצב כה מסחרר כמו
בימי שלטונו של אשכול.
האם התקדם עניין השלום? להיפך: השע־מריה
ההיסטורית של החבלה ביוזמת בור־גיבה
אירעה בימי אשכול, ובהנהגתו.
האם התעדנו השיטות של מנגנוך החושך?
להיפך. האיש שהמציא שיטות אלה, שהקים
בארץ בולשת פוליטית, שהנהיג את ההאזנה
לשיחות יריבים פוליטיים (כמו מאיר יערי),
את הבילוש אחריהם ואת העיקוב אחרי
מעשיהם — הפך עתה יועצו האינטימי
ביותר של אשכול. שמו איטר הראל.

1ה היה אתמול

לוי אשכול לחץ את ידיו של דויד בן־גוריון. באמצע
עמד שרגא נצר, האיש המסמל את מנגנון המפלגה.
שותפות של איננורסיס איחרה את כל פלגי מפא״י למרות השנאות ששררו ביניהם.
בן־גוריון מינה את לוי אשכול כיורשו, אחרי שזה מילא תפקיד מרכזי בהרחת לבון.

עתה למסקנה שאין להשאיר את
הפוליטיקה לפוליטיקאים.
אני יודע שכמה מחבריו במסגרת את״א
הם קארייריסטים, היודעים כי מעשיהם נרשמים
באיזשהו מקום, ושיבואו באחד הימים
על שכרם. מי בצורת פרס ממשלתי, מי בצורת
רשיון, מי בצורת מישרה מתאימה.
יש ביניהם הרואים באת״א הזדמנות מצו־יינת
כדי להיפטר בכבוד משייכותם רבת־השנים
למפ״ם ואפילו למק״י, ששוב אינה
כדאית ביותר. למען הצלת הדמוקראטיה עב־רו_עתה
למפא״י. יבושם להם.
אך אתה אינך כזה. אתה הגעת לשורות
את״א בכנות ובתום־לב.

תום*לכ -אין תכונה יפה ממנה.
אך היזהר לד, עמנואל, מפני
הפיכת תום־הלם לתמימות.
אנשים תמימים גרמו לאסונות רבים
בחיים המדיניים. הם עלולים לגרום להרבה
אסונות גם בישראל. דווקא מפני שהם ״ירוקים״
בשטח זה, ואינם מנוסים די צורכם
כדי להבחין בין צל״הרים להרים.

לכן, הכה ונכדוק את הדכריס
כתום־לכ -אכל כלי תמימות.

י ^ ת ה רואה בדויד בן־גוריון ובנעריו,
\ 1אנשי רס״י, את הסכנה העיקרית למדינה
בשעה זו.

סאציה מפוקפקת?
האם אתה, עמנואל, חשת אז לעזרתנו,
כדי להגן על הדמוקראטיה? האם הצעת לנו
תמיכה וסעד, כאשר עמדנו, בודדים ומנותקים,
מול העוצמה האדירה של מנגנוני־החושך,
הטראטטים הכלכליים של מפא״י
וכל מערכת־הבטחון?
איני מזכיר נשכחות כדי להתפאר. אני
מזכיר את הדברים כדי להוכיח שאנחנו מומחים
במאבק זה, אליו הצטרפת אתה זה
עתה.

ומכיוון שאנחנו מומחים כמאכק
זה, ומפני שלנו יש כו ותק שאין
לשום אדם אחר -חיים אתה
לשקול כרצינות את הערכותינו
גם כיום. הן מכופפות על ניתוח
ענייני וצונן.

השתנה

ף בכן — מ ה
1התפתחו הדברים מאז?
הטוטאליטארים דאז לא הפכו דמוקראטיים
היום. פרס ודיין, קולק ואלמוגי נשארו בדיוק
כסי שהיו: שואפי מלחמה והרפתקות
מבחוץ, שואפי דיקטאטורה ימנית (בהסוואה
שמאלית) מבית.
מאז?1956 איר

אך משהו יסודי מאד השתנה:
יכולתם להגשים את מזימותיהם
הצטמצמה מאד.

שים לב לתמונה זו. היא צולמה
של בן־גוריון, בעצם הימים בהם
מצות בין מפא״י ורפ״י לשיאה. שרגא נצר, איש מפא״י, צוחק עם
ועם דויד בן־גוריון בידידות ובעליצות. על מי הס צוחקים?

זה סווה היום!

הם כשהם היו בממשלה ושלטו
כרוכ מערכות המדינה -איך
אתה נכהל מהם כעת, כשהם
מקימים מפלגה חסרת־ם יכויים?
האם בר,לתך לא באד, קצת באיחור וקצת
בהגזמה?

החודש, ביום הולדתו
הגיעה מלחמת חהש־שמעון
פרס (באמצע)
עליך, איש את״א?

ולבסוך כאה פרשת ״חוק לשון
הרע״.

גיד לד כגלוי, עמנואל: בפרשה זו
הגעת לברירה, המטילה גם עליך צל

האם אינה מנוצלת לרעה על־ידי
מנגנון ציני, לשם מטרות אח רות
לגמרי?

כבד.
אתה יודע שזהו חוק־תועבה. אמרת זאת
בעצמך. וכל עתונאי ישראל, ביניהם משרתי
מפא״י, הכריזו על כך פה אחד.

תה אומד: צריכים לתמוך באשכול,
כדי להציל את הדמוקראטיה מפני בן־
גוריון. אחרי שראינו כי בן־גוריון שוב אינו

והנח אתה כא ומעמיד פנים
כאילו היתה זאת טעות מצערת,
כאילו התחלק אשכול על קלייה
של כננה.

אין זה חוק רגיל׳ עמנואל. אין זה חוק
רע, היכול להתקבל בטעות.
זהו חוק פאשיסטי, פשוטו כמשמעו.

ומישטר בו יכול להתקבל חור
פאשיסטי ״בטעות״ — טישטר כזה
הוא סכנה לאומית.
אבל החוק לא נתקבל ״בטעות״ ולא
״בחפזוך, ולא ״בהיסח הדעת״ .הוא נתקבל
אחרי דיונים של שדם, להם היה לוי אשכול
עצמו שותף. שליחי מפא״י בכנסת התווכחו
על כל נקודה ופסיק, ולא פעם אחת. היתה
התערבות אצל אשכול אישית, והיו הבטחות
של אשכול אישית.

אם כן, לא כטעות נתקבל החוק. במיקרר
הטוב ביותר אפשר לומר כי אשכול העביר
חוק־תועבה פאשיסטי זה כדי לפייס את
דוב יוסף והדתיים, כדי למנוע משבר במפלגתו
ובקואליציה.
מה נובע מזה?

נובע מזה שמשבר קואליציוני
או מפלגתי חשוב לאשכול יותר
מאשר חוק פאשיסטי.
הדבר אינו חשוב רק בפני עצמו. הוא
חשוב להערכת האיש אשכול, להערכת
כושרו להגן על הדמוקראטיה.
מי שאומר שזאת הייתה טעות, דומה לאדם
האומר :״אשתי הגונה• רק לפעמים היא
שוכבת עם גבר זר״.

בעניין יסודי זה, יש רק או־או.

חאם הדמוקראט אבא חושי
יציל את המדינה מפני הניאו־פאשיסט
אלמוגי ז
(והר• רק מיקרה הוא שהמצב אינו הפוך,
ושאלמוגי הדמוקראט אינו מציל את המדינה
מידי הניאו־פאשיסט חושי!)
האם שרגא נצר הוא סמל הדמוקראטיה,
מול הפאשיסם הנורא מרדכי סורקים?
האם באמת יש הבדל כל־כך תהומי בין
שלושת הרמטכ״לים של מפא״י, לעומת
שלושת הרמטכ״לים של רפ״י?
׳באשר~הביצה סרוחה — מי׳יקבע שהחל־בון
סרוח יותר מן החלמון, או להיפך?

לא קשה להביא את הדברים עד
אבסורד. הם אבסורדיים כשלעצמם.

במצב
זה, יקומו כוחות במסא״י
שידרשו קואליציה עם רפ״י.
קואליציה זו אינה רק אפשרית, היא
סבירה מאד. לא יהיה קושי רב בהקמתה,
תוך סילוק בן־גוריון ואשכול גם יחד.
לא יהיה קשה למצוא ראש־ממשלה שיהיה
מקובל על שני השותפים: אבא חושי, למשל,
או חיים צדוק.
רוב עסקני מפא״י כבר הגיעו למסקנה כי
אשכול הוא כשלון, וכי הביא הרס למפלגה.
השבוע אמר שמעון פרס, איש רפ״י,
לאשר ידלין, איש המערך :״צריכים לסלק
רק חמשה זקנים — אחד אצלנו ארבעה
אצלכם — כדי לאחד מחדש את המפלגה.״
חמשה זקנים: את דויד בן־גורון ברפ״י
ואת לוי אשכול, גולדה מאיר, זלמן ארן
ומרדכי נמיר במפא״י.

העם
לקדאתה סו ף -סו ף סו ף

מערכת־הבחירות

הטראגי־קומדיה
התקרבה לפארסה.
אפשר היה לחבוש את עיניו של האזרח,
להכניסו לאסיפה של מפלגה כלשהי,
לתת לו לנחש באסיפתו של מי
הוא נמצא. לעולם לא היה מנחש את
האמת.
מנהיגי המפלגות גנבו איש את סיסמות
רעהו, ללא בושה והתנצלות. איש
מהם לא התחשב עוד בדיעותיו המוצהרות
של עצמו, במעשיו אתמול, בדמיתו
הציבורית המוכרת.
אנשי חרות הופיעו כרודפי־שלום, השתמשו
בסיסמות הפעולה השמית. דוברת

ניכר לישראל .,
לאחר מכן אירעו מאורעות בגרמניה.
כאשר הגיע הזמן לדבר על תכלית, כלומר
על סכום המענק הגרמני לממשלת
אשכול, נסתבר שאירעה אי־הבנה קטנה.
במשא־ומתן המייגע עם הנציג הגרמני
בירנבך, שנמשך זמן כה רב, הושג דבר
שנידמה לממשלת ישראל כהבטחה מפורשת
למתן באקשיש גרמני גדול מאד. עתה
נסתבר כי לגרמנים נידמה שלא הבטיחו
דבר, זולת הלוואות מן הסוג שנותנת
גרמניה למדינות כמו צ׳אד או מאלאווי.
בירור הדבר נידחה בחיפזון עד לאחר הבחירות
בישראל״.
ציונות וציניות. גם באו״ם, שמלא•
לו השבוע עשרים שנה, לא היו הדברים
משמחים יותר.
תחילה נערך מאבק על הגזענות. כולם

איך תרגיש אתה, עמנואל, אם
תיווכח למחרת הבחירות שבעזרת
קולך שלך (וכעזרת פעילותך
הציבורית התמימה) קמה ממשלה
של מפא״י ורפ״י, בראשות אבא
חושי, עם שד-חכטחון שמעון
פרם, שר־החוץ משה דיין ושר
המשפטים דוב יוסף?

ך* כל ז ה אין כל פלא. כי מה שאירע
4במפא״י אינו פילוג בין דמוקראטים
לבין ניאו־פאשיסטים, ובכלל אינו פילוג
על עקרונות.
הפילוג הוא בין שתי קבוצות־כוח, בין
שתי חבורות שואפוח־שלטון.
ליתר דיוק: לא בין שתי חבורות דווקא,
אלא בין הרבה עשרות חבורות, שיצרו
קבוצות לחץ שיצרו ביניהן שתי קואליציות
מיקריות על רקע של אינטרס גס. אחת
השתלטה במפא״י, השניה הקימה את רפ״י.
ושום אדם לא נהיה סוב יותר, או רע
יותר, מפני שהלך לכאן או לשם.

את הרכב הכנסת הבאה• בהרכב זה לא
יהיה קל למפא״י להרכיב קואליציה. כושר-
התימרון שלה יהיה מצומצם למדי. הדבר
אינו תלוי בכך אם יהיו למערך ,38 או ,40
או 42 מנדאטים.

במדינה

ך• בעיה האמיתית העומדת כיום בפני
( \ הדמוקראטיד בישראל אינה איך למנוע
דיקטטורה דימיונית של איש אחד, ויהיה
שמו בן־גוריון או בגין, פרם או חושי,
דיין או ידין.

הכעייה היא: איך לחסל היק־טאטורה
שהיא ככר קיימת למעשה
-הדיקטאטורה של המנגנון.
דיקטטורה המבוססת על עשרות חוקי־כפייה.
על מישטר כלכלי טפילי. על חלוקת
שלל וג׳ובים. על מפתח מפלגתי, שכל
המפלגות — ובראשן מפא״י ורפ״י —
ותפות לו.
^ן, עמנואל, קבור הכלב שלך.
מדבר על תמיכה באשכול, על ״קול
יול״?

׳זה קול לאשכול? !
.ו חיים בארצות־הברית. איננו בוחרים
או בראש־ממשלה. אנחנו מצביעים

בעד מפלגות.

אינך נותן קול לאשכול. אתה
נותן קול למנגנון מפא״י.
מנגנון זה יזרוק את אשכול כמו סמרטוט
בלה, כמו לימון סחוט, ברגע שהדבר
ייראה לו מועיל לאינטרסים שלו.
ואין אנו מדברים כאן על אפשרות תיאורטית.
מדובר על דבר מעשי ביותר.
כבר עתה ניתן לחשב, כמעט בדייקנות,

ך אמת הפשוטה היא שלא ביקשת ולא
1 1ולא קיבלת שום ערובה לכך שדבר זה
לא יקרה• אפילו מפא״י, שהיא כל״כך
פזרנית בהבטחות, לא הבטיחה לך זאת.
כשם שאפילו לא הבטיחה לך שתפעל
לחקיקת חוקה, לביטול חוק לשון הרע,
לשינוי המישטר הכלכלי, לצימצום שלטון
המנגנון, למיגור הכפייה הדתית או לעצירת
תנופתה, לשינוי המדיניות העולמית והמר־חבית,
או לביטול המימשל הצבאי. לגבי
נושא אחרון זה כבר הודיעה את ההיפך:
שההקלה היחידה הנלקחת בכלל בחשבון
היא מתן רשות לערבי במשולש לבקר אצל
ערבי בגליל בלי צורך ברשיון
אלה הן הבעיות האמיתיות של המדינה,
עמנואל, ולא המלחמה בטחנת־הרוח הבי- 1 גוריונית.

״אל תתייאש -עוד מעט זה יגמר ! ״
הס יהיו מה שהיו

אתה בוחר בכנסת שתקבע את
גורל המדינה כארבע השנים הקרובות.
שתחליט על מלחמה או
שלום, על חופש או גטו, על שוויון
או הפלייה, על משק יצרני או
טפילי.

מפא״י תבעה חקיקת חוקה — דבר שהוגדר
עוד אתמול על־ידי כל ראשי
מפלגתה כאסון למדינה. עסקני־הדת הטיפו
נגד הכפייה הדתית. וד״ר משה סנה
גינה בחריפות את יריביו, על כי הם
״מצדיקים את אויבי ישראל״.
לאזרח היתד, רק נחמה אחת: בעוד
שבוע זה ייגמר. רודפי־השלום יחזרו ו־יטיפו
למלחמה מונעת, עסקני הדת יחזרו
להיות עסקני הדת, לוי אשכול יתנגד
לחקיקת חוקה ולביטולו של המימשל הצבאי.
נשף־המסיכות
ייגמר.

ף לעניין עמנואל: אם אתה באמת
1רוצה שתקום אחרי הבחירות ממשלה
בלי רפ״י, ממשלה של ״הרע במיעוטו״ _
אל תצביע בעד המערך.
הצבע בשביל הכוח החדש,

מדיניות

האם אתה מוכן לשכוח את כל אלה?
לראות את כל העולם מבעד לחור־המנעול
של מאבק פרסי בין שני עסקנים קשישים
של מפא״י?

כאח ריו תכי אנחנו נצביע
גמורה — נגד כל קואליציה שרפ״י
תהיה חברה כה.
אנחנו נשקול את יחסנו לכל ממשלה
אחרת לפי העקרונות שאתה דוגל בהם —
יחסה לשלום, לכפייה הדתית, לדמוקראטיה,
לחקיקת חוקה, לשוויון בין אזרחי ישראל
בלי הבדל עדר״ דת ולאום.

אם נמצא בי ממשלה של אש-
בול, בהרכב מתאים, מוכנה לפעיל
לפי עקרונות אלה הלבה
למעשה, ולמלא את דרישותינו המעשיות
כנידון -ואם נמצא שזה
הרע במיעוטו -אנו עשויים לתת
את קולותינו להקמת ממשלה כזאת׳
גם מבלי להשתתף בה.
מבחינת גישתך שלך, דווקא, זה הרבה
יותר בטוח מאשר הצבעה בעד מגגנון
אינטרסנטי, מושחת, רודני, שאינו נאמן
לאיש, ובוודאי לא לאשכול.
בברכה,

(דוש, במעריב)

ע ס קי םכר גי ל
מרוב מודעות־הענק, שלא הכילו דבר
זולת סיסמות נבובות (כוזבות) והשמצות
הדדיות (נכונות) ,כמעט ולא נותר מקום
בעתונים לדיווח על המאורעות המתחוללים
בעולם, גם אותם הנוגעים ׳במישרין לישראל.
במידה
שהמאורעות זכו לפירסום ולהב־לטה,
נוצלו לשם מערכת־הבחירות. בכמה
עתונים תוארו כנצחונות אדירים של ממשלת
ישראל. בעתונים אחרים הוגדרו כתבו־סות
נוראות, המסכנות את עתידה של המדינה.
למעשה
לא היו לא כאלה ולא כאלה.
ענייני המדינה התנהלו מעצמם, ללא שינוי,
זולת ההידרדרות האיטית. הכל כרגיל.
היכן הכאקשיש? הדבר התחיל בהחלטת
המועצה האקומנית של הפנסיה ה־קאתולית.
היא גינתה את האנטי־שמיות,
ובכך אפשר היד, לראות נצחון ליהודים.
אבל היא השמיטה את המילה ״רצח־אל״
מן הסעיף המטהר את היהודים, ובכך
אפשר היה לראות כשלון עבור היהודים.
אחר־כך
בא ביקורו של המרשל עאמר
בפאריס. צרפת לא עשתה דבר שיכול
היה להתפרש כמכירת יחסיה עם ישראל,
ובכל אפשר היה לראות נצחון. אבל היא
התפייסה עם מצריים, העניקה למצרי כבוד
מלכים, הבטיחה סיוע למאמץ האטומי המצרי
— ובכך אפשר היה לראות כשלון

הסכימו שיש לגנות אותה. אולם ישראל
רצתה לכלול בגינוי גם את האנמי־שמיות.
הדבר היה עובר ללא ויכוח, לולא נוצל
עניין האנטי־שמיות פעמים כה רבות בתעמולה
האמריקאית נגד ברית־המועצות,
בניגוד לאזהרותיהם של אנשים כמו ד״ר
נחום גולדמן.
מחשש פן תהפוך החלטת־ר,גינוי תירוץ
לתעמולה אנטי־סיבייטית נוספת, החליט
הנציג הסובייטי למנעה. הוא נקט טכסים
קיצוני ומבעית, הציע לגנות גם את הציונות
כתנועה השווה לנאציזם.
התוצאה: גם האנטי־שמיות וגם הציונות
הושמטו מן ההחלטה. הלקח: אסור להניח
לגורמים זרים להפוך דבר כה חשוב,
כמו המלחמה באנטי־שמיות, לנשק במלחמה
הקרה בין המעצמות.
מכיוון שממשלת ישראל אינה נקיה מטכסים
ציני זה, אפשר לזקוף את המפלה
לפחות בחלקה על חשבונה.
אין תשובה. לבסוף עלה על הפרק
עניין ישן־נושן: בעיית הפליטים.
הערבים נוקטים בנושא זה בקו מחוכם.
כל השנה הם מתרכזים בנקודה קטנה,
משתדלים להשיג בה נצחון. הודות לאהדה
(המשך בעמוד סו)
* למעשה הפריעה עד כה רק אבן־
נגף אחת לברית צרפתית־מצרית: סירובה
של מצריים לוותר על עידוד תנועות־המהפכה
בארצות אפריקה הדוברות״צרפ־תית,
בהן שולטים שרותי־הבנוחון הצרפתיים
מאחורי הקלעים. קרוב לוודאי כי
עתה הבטיח עבד־אל־נאצר לוותר על עידוד
זה, ולהתרכז בשיקומה של מצריים עצמה.
•* בגרמניה עצמה זכה השבוע אדם
בעל דיעות פאשיסטיות גלויות למישרה
רמה מאד, הודות לידידיו של שמעון
פרס. כדי לפייס את פראנץ־יוזף שטראום,
שלא הוחזר לשלטון למרות תלויותיו של
פרס, העניק ראש־הממשלה לודביג ארה־ארד
את תיק המשפטים לחבר מפלגתו
של שטראוס, ריכארד ייגר, שהתנגד להארכת
תקופודחהתיישנות לפשעי הנאצים,
המלמד סניגוריה על הנאציזם והמביע
אהדה לגנרל פדאנקו.

תצפית

1הנידון
(המשך מעמוד )7

• גם אם תהיה אפשרות להרכיב קואליציה מערך־מפ״ם־
דתיים יעמדו הדתיים על כך שהקואליציה תהיה רחכה יותר,
כדי שלא תהיה תלוייה במפ״ם. הם יסתמכו על תקדים , 1955 כאשר
מפ״ם שיתפה עימם פעולה, על אף שלמפלגות הפועלים היה אז רוב מוחלט
של 69 קולות בכנסת. לעומת זא ת יצטרפו הדתיים ברצון לכל קואליציה ימנית,
אם רק תהיה אפשרות להרכיב קואליציה כזאת.

• בתוככי הנהגת גח״ל מביעים כמה מן השותפים חשש,
כי יתכן שהגוש יתפרק אחרי הבחירות.

החלק הליבראלי עשוי

לחפש דרכים להצטרף לממשלה בהנה ג ת המערך.

• לא מן הנמנע כי גולדה
מאיר תהפוך, אחרי הבחירות,
למזכירה כללית של
ההסתדרות. בין התובעים זאת

ציניות הנוראה, המשתקת, שנזרעה
על-ידי הפיאודלים?

ך* מאוחר הכינו שומרי־החומה בסב־נה.
הם מנסים להרפות את ידי העולים
עליהם בשתי שיטות.
השיטה האחת :״לכוח החדש אין סיכוי.
בל קול הניתן לו — מבוזבז.״
השיטה השניה :״נצחון הכוח החדש מובטח.
בחירת שני המועמדים הראשונים
בטוחה לגמרי.״

השיטה השניה היא המסוכנת
יותר. היא מופעלת באמצעות
תעמולת־לחש, כאילו הוכיחו מה

נמנה יצחק בן־אהרון, איש אחדות־העבודה,
שהעמיד את הדבר כתנאי
להסכמתו לקבל על עצמו את תפקיד
מנהל חברת־העובדים.

במדינה

חשבונו

של בן־אהרון, שחדר במיוחד לארץ
מן המשלחת באו״ם כדי להיאבק
על כן: גולדה החולה תהיה מנהי
(המשך
מעמוד )9
העצומה שרוחש כמעט כל העולם לפליטי־פלסטין,
הם מצליחים בכך. התוצאה: לאט־לאט
מצטבר מצבור גדול של הישגים טכסי־סיים
לזכות נציגיהן של מדינות־ערב.
השנה רצו הנציגים הערביים להכשיר
את הקרקע להכרת האומות באירגון ה־שיחרור
הפלסטיני, שבראשו עומד אחמד
שוקיירי. זהו צעד לקראת המטרה הסופית
של הערבים: להכריז על ישראל כעל
אזור כבוש, ולהבטיח הכרה לממשלה פלסטינית
גולה.
נציגי ישראל הצליחו למנוע הכרה מלאה
באירגונו של שוקיירי. בכך אפשר היה
לראות הישג, אך נציגיו של שוקיירי הור שו
להשתתף בישיבות ולהשמיע את דבריהם,
תוך ציון זהותם הפוליטית, אם
כי ללא הכרה רישמית באירגונם. זאת
היתה, כמובן, מפלה לממשלת ישראל.
הסיכום הכולל: מערכת־הבחירות לא תפתור
שום בעייה במערכות ישראל. היא
אינה נוגעת כלל בבעיות האמיתיות. למחרת
יום־הבחירות תמצא המדינה את עצמה
שוב מול אותן הבעיות — מבלי שתהיה
בפי מנהיגי המדינה והמפלגות תשובה
להן.

בחירות

גה ייצוגית בלבד, תניח לבן־אהרון
להפוך לבוס האמיתי של ההסתד

מ ת ויציב

רות.

מעולם לא אמרו כל־כך הרבה עסקני־מפלגות
כל־כך הרבה דיברי־אמת זה על
זה. השבוע:

קרוב לוודאי כי כמיקרה
זה יקבל אהרון כקר פיצוי
על-ידי קפלת תיק של שד
כממשלה הפאה.
* צפה לשורה של הת
׳קפות פרועות על ״העולם
הזה״ מכל הכיוונים, פשפוע
האחרון של הכחירות. אחרי

* שר העכודה, יגאל אלון, על
רפ״י :״מגוחך הדבר שסבים באים לדרוש
זכויות בשם הנעורים.״

מכת בספסרות קרקעות!״
* המערך על יעל דיין :״אבות
אכלו בוסר ושיני בנות תקהינה.״

אכא אכן על גח״ל

שמק״י פתחה בהתקפה, עומדת ל

גולדה מאיר על רפ״י :״רפ״י

מפיצה שמועות!״

הצטרף אליה גם מפ״ם, במאמרים

* מק״י של סנה על מק״י של
וילנר :״פלמים!״
* מק ״י של וילנר על מק ״י של
סנה :״פלגנים!״
* שמואל מיקונים על מאיר
וילנר :״וילנר מלקק באחוריים של ה•

ובכרוזים. לא מן הנמנע כי מכיוון
הפוך תצטרף להתקפה גם גח׳׳ל, בעיקר
בעזרת שליחיה בכמה עיתונים.
אנשי רפ״י כבר פועלים כדי
למנוע באופן פיסי את תעמולת
רשימת העולם הזה בעתונים, בעזרת
אנשי רפ״י המבוצרים במינתלות
העיתונים.

• מצג ענן?

נאציונאליזם הערבי.״

* שרת־החוץ גולדה מאיר, על
רפ״י :״רפ״י עוסקת ברכילויות!״
* עסקן מפ״ם, לטיף דורי, על
רפ״י :״מצע רפ״י — סטריפטיז רעיוני!״
* מנחם כגין על דויד כן־גור-
יון :״האיש ניתק את עצמו לגמרי מן

היהלומים

מעוררדאגה. שר המיסחר והתעשייה
מודאג במיוחד מעזיבתם של
אלפי פועלי יהלומים את המקצוע.
בעקבות תופעה זו, העלולה לצמצם
את יצוא היהלומים, לוחץ המנהל
הכללי של המשרד, מיכאל צור, על
המכס לאפשר ייבוא יהלומים מלוטשים
מהודו ומבלגיה. בצורה זו,
אם ייכנע המכס לדרישה, אפשר
יהיה להמשיך ולפרסם מספרי ייצנא
עולים, שאינם נובעים מהתעשייה
בארץ.

המציאות.״

* ראש-הממשלה
רפ״י :״מכל בעלי התשובה
כפעם הראשונה כערפית: גליון מיוחד של ״העולם הזה״ ,שהוכן
כמיוחד לקראת הבחירות ואשר הופץ השכוע ככל רחכי הארץ. על
שערו: תמונה של פגישה דמיונית כין עכד־אל־נאצר לכין משה
שרת. הכותרת :״פגישה זו לא התקיימה -מדוע?״ לפי התוכנית,
יתחיל ״העולם הזה״ לפרסם מהדורה שבועית כערכית, אחרי הכחירות.

* תימשך אי־היציכות כשור, הכספים. אחרי גילויי העולם הזה,
על הדרך בה עמד משרד־האוצר מאחורי הספקת דולארים לשוק החופשי, נתן
שר־האוצר הוראה להפסיק מייד את המיסחר הסמוי. דבר זה הקפיץ את שער
הדולאר ל־ 3.60ל״׳ ,והסימנים מעידים על עלייה נוספת — אם לא יחזור בו
האוצר, ויחדש את מכירת הדולאר לשוק החופשי, לפחות עד לבחירות.

שלא

ימצא את

האלה נודפים

ריחות רעים!״

ומפא״י תקבל מישרת סגן ומישרת ממלא־מקום־בפועל.

דרכו לבורסת

פעילי

* מנחם כגין על אכא אכן:

* כמיקרה שכחירת ראש־העיר
כתל־אפיפ תהיה תלו־ייה
כדתיים, הם לא יתמכו פפחירת מרדכי שטרן אלא יפואו
לידי הסכם עם המעיד, שאיש המפד״ל אברהם בויאר יהיה ראש־העיר,

* תנודות כמיצרך יקר אחר

:״גח״ל תו

צפוייה עלייה במחיר הזהב. כ סף

הדולארים יושקע במטילי

זהב,

המוברחים

בכמויות רבות ובאורח סדיר דרך ירדן ולבנון. זהב זה בא, ברובו, מצרפת,
אחרי שפארים נאלצה לנטוש בשקט את העיקרון של צבירת זהב במקום מטבע
זר של מזינות אחרות.
* חכרת ״אל-על״ עומדת כפני זעזועים חמורים. הפעם עשו״ם
להתמרד 1200 פקידי החברה, המאיימים לגלות פרטים על הצורה בה
מנהלים חברי ההנהלה את החברה. טענתם העיקרית תהיה נגד שיטות רודניות,
חלוקת טובות־הנאה לפרוטקציונרים, וזילזול מוחלט ביחסי־אנוש. אם לא ייענו
דרישותיהם, שהן רק בחלקן כספיות, צפוייה שביתה עקשנית וממושכת.

קרים של המערך שכך־וכך קולות
מוכטחים לכוח החדש, ולכן אין
ספק שהמועמדים הראשונים ייבחרו.
אם כן, אין צורך לטרוח, לפעול,
להתאמץ, להתקיך, להסתכן.
שתי השיטות גם יחד — תכליתן להחיות
את הציניות, להאריך את אפם־המעשה.

על שתיהן יש צורך להתגכר,
אם רוצים להפוך את הסיכוי הגדול
לממשות גדולה.
כי אם ייכשל, חלילה, נסיון גדול זה —
יובטח המונופול של הפיאודלים בכנסת
למשך שנים רבות מאוד, ואולי לדור
שלם. שום כוח חדש אחר לא יעז להרים
עוד את ראשו בשנים הבאות.

המונופול יישמר.

אך אם יצליח הכוח החדש — ייווצר בקע
ראשון בחומה.

דרך כקע זה יחדרו פנימה כוחות
חדשים, רעננים ומחדשים,
כעוצמה גוברת והולכת, מחר ומחרתיים.
זוהי
ההכרעה הפשוטה
ביום השלישי הבא.

העומדת

לפניו

״עובדות חדשות הן בשביל סגנו של מר
אשכול שרידים מתקופת האבן!״

* דויד כן־גוריון על ראש ה ממשלה
:״בתקופת אשכול לא הוקם

אף ישוב בנגב נ*
ח״כ פנחס רוזן על מנחם
כגין :״דמאגוג!״
* המערך על רפ״י :״מפלגה שאינה
יודעת מה היא רוצה!״

פקידיסתאן
דרו שוב
לבלרי הלישכה לענייני פיצויים אישיים.
במשרד־האוצר מקללים יום ולילה את אדולף
(המשך בעמוד ) 14

כיום חמישי זה 28 ,כאוקטוכ
כערך כשעה 9.20 כערב /ידכר

או די

א בנ ר

כפעם האחרונה כמסגרת שידורי
הכחירות, על הנושא:

תן לנו
שאנס
ה עול ם הז ה 1468

יעל ד״ן אמדה: אלמוג קש קורוח בשביד !ופא שמעון נו ס
הכריז1 :ופא״ ׳ קנתה שרוות 1 -ופא״ איימזז במשפב 1דשס
אחיזת עיניים -אלמוגי עצתו לא הכחיש דבר -ובינתיים קונים קולות בכל הארץ
( )1הנותן או המציע שוחד על נזנת להשפיע על בוחר להצביע או להמנע מוזצביע, בכלל
או בעד רשימת מועמדים מסו״מת 1
( )2המקבל או המסכים לקבל שוחד, לעצמו או לאדם אחר, כדי שיצביע או יימנע
מהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסוייסת ;
(ג) המאיים על בוחר בגרימת נזק, לו או לאדם אחר, אם הבוחר יצביע או יימנע
מהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת ;
( )4המבטיח לבוחר עבודת, אם יצביע או יימנע מהצביע בעד רשימת מועמדים
מסויימת ;
דינו — מאסר חמש שנים או קנס חמשת אלפים לירות או שני הענשים כאחד( .סעיף 59
לחוק הבחירות לכנסת תש״ט—.)1959

? הו חוק המדינה. אך מי שם לב אליו, בלהט מערכת הבחירות? לא רק יעל דיין
1ושמעון פרס דיברו במפורש על קניית קולות. דוגמה מאלפת לא פחות הובאה בכרוז
שהופץ לאחרונה באשדוד, בחתימתה של עדת יראי אל באשדוד. אומר הכרוז. :אל תתנו
להם את קולכם ואל תמכרו נשמותיכם. יקח כל אחד ואחד את כספם, אבל אל יישבע
בגללו.״
כלומר: אתם, האזרחים הפשוטים, לכו בדרכי המפלגות העוברות על החוק, הניחו
להן להציע שוחד, ואל תפנו למשטרה בתלונה. קבלו את השוחד, היו שותפים לעבירה
על החוק — ורמו אותם בקלפי.
באודירת התגרנות, השחיתות והציניות שהשליטו המפלגות על כל מערכות הבחירות
שהיו עד כה, כרוז זה אינו יוצא־דופן. הוא פשוט מכיר בעובדת־החיים מספר 1בנוף
המפלגתי: קניית קולות הבוחרים. עד כמה מושרשת עובדה זו, יעיד המיסמף המתפרסם
להלן. זוהי הצהרה בשבועה. העובדות הכלולות בה נבדקו כולן על־ידי המערכת. שמות
של אנשים ומקומות המוזכרים בהצהרה המקורית, ואשר אינם מתפרסמים, שמורים במערכת.

מיסמך זה מביא את סיפורו האישי של קכלן כחירות. איש זה ידוע
לכל מרכזי המפלגות, כי אין כמעט מפלגה אחת אשר עסקניה לא

עלי. שנית, נותנים בלוק מכתבים עם מספר סידורי לשמות, ואומרים לנהג :״כל איש
שיעלה לטקסי, תרשום את שמו.״ זאת הביקורת שלהם.
מה אני עושה? אם המכונית עומדת לרשותי משעה שבע וחצי בבוקר, למשל, אני
לוקח את הנהג ואומר לו בוא נעשה סיבוב בעיר ובשכונות, על מנת להכיר מקומות
הקלפיות. בדרך אני בוחן אותו. בדרן־ כלל הנהג הוא שכיר, והוא אומר לי :״וזאלה,
ווג׳ע ראס. שוברים לנו את הראש, אבל מה לעשות, פרנסה. הביאו אותי מתל־אביב לחור
הזה.״ אז אני יודע כבר שהוא לא חבר מפלגה אידיאליסט ושרוף. ליד בית־קפה אני אומר
לו תעצור. נכנסים למסעדה, אני מתחיל להזמין אוכל ואני מנסה לאבד זמן על מנת
לראות מה תגובתו. אם הוא חבר מפלגה שרוף, זה עוד מיבחן, אז הוא צריך להגיד לי
אנחנו מקבלים כסף ובעד זה צריכים לעבוד. ואם הוא ממשיך בשיחה איתי, אז אני
מבין שהוא מצפצף.
מיזוודה מלאה שטרות אני לוקח את העניין לידיים ואומר לו :״אני חושב שכבר הגיע הזמן להתחיל לעבוד,״
בדרך כלל הוא עונה לי ,״כן, כן, אני עומד לרשותך.״ אני משלם מחיר הארוחה, קונה
קופסת סיגריות אמריקאיות, ומוסר לו אותה. הוא אומר :״מה זה?״ אני עונה לו :״זה

סג ״ ת ה סו דו ת

מסרו לידיו הכילות של שטרי־כסף
הסיפור, כלשונו:

-על מנת שיקנה קורות. זהו

קודם כל, איך אני קונה קולות. אני לא הולך לאחד כמוני וכמוך, שמבין. לאחד כזה
אני יכול לומר תצביע ככה, ואז או שהוא מצביע או לא. אני הולך על בטוח — לעמך.
אם זו שכנה תימניה, הודית, מארוקאית, תוניסאית, אני אומר לה :״יאללה, תעלי לטקסי
לעשות טיול.״ אני אומר לה :״תביאי את התעודת־זהות.״ הרבה פעמים היא מביאה פינקס
הסתדרות או כרסיס־עבודה של בעלה מהחודש שעבר. ואז אני צריך להסביר לה
בערבית — או אם היא הודית, בתנועות — שצריכה להביא פינקם שיש בו תמונה
שלה. אז מגיעים עד תעודת־הזהות.
בכל זאת היא מהססת. היא אומרת :״לאן אתה לוקח אותי. חכה עד שיבוא בעלי•״
אז אני מוציא מהכיס שטר של חמש או עשר לירות, שם לה את זה ביד. בדרך כלל
אשד, נרתעת כשגבר נותן לה כסף ביד. אבל אני אומר לה שזה בשביל סוכריות לילדים.
בזמנו, כשבן־גוריון היה במפא״י, רק הייתי אומר לה ״בן־גוריון שלח לך טקטי לעשות
טיול,״ ופניה היו מאירים באושר. היא תיזכר כל החיים שבן־גוריון שלח לה טקסי.
עכשיו שבן־גוריון לא במפא״י אני לא אומר לה את המלה בן־גוריון. קורים לי
מקרים, שפשוט על מנת לשכנע אותה אני מנשק אותה במצח שלה. אני אומר לה :״אני
בנך, אל תפחדי. אני לוקח אותך בטקסי.״ ואז היא עומדת על כך שאני אחזיר אותה
בטקסי אחרי ההצבעה, לבדה, שיראו אותה כל השכנים שהיא נוסעת לבד בטקסי. בתוך
הטקסי אני נותן לה את האות ומנסה כאילו להזהיר אותה, כאילו להכניס לה משהו קדוש
בניר הזד״ שתשמור עליו. בדרך כלל היא שמה אותו בתוך החזירי.
מביא אותה לקלפי, מצביעה. בדרך אני אומר לה :״תני לי את הפתק״ .אז
היא אומרת :״אני שמתי במעטפה, אין לי.״ אז אני משוכנע שזרקה את הפתק הנכון.
היה מיקרה שנכנסתי לזוג זקנים. הבאתי להם טבק. הבן היה אוהד חדות והוא רצה
להצביע בעד חרות. האבא שלו אמר לו ״אוסקום, אני הולך עם יעקב, מה שהוא אומר
לנו אנחנו נעשה.״ לקחתי את הזוג והבן בטקסי, נתתי את האותיות לשלושתם. אסור
להוביל אותם עד לקלפי 50 .מטר משם יורדים. חיכיתי עד שיחזרו מההצבעה. במיקרה
הזה האבא והבן הלכו קדימה והאמא נשארה מאחור. באתי וחיבקתי אותה ואמרתי לה
בחיי בנך, תגידי מה זרקת למעטפה. אז אמרה לי :״בחייך ובחיי בני, זרקתי במעטפה מה
שנתן לי בני כשעמדנו בתור ליד הקלפי.״ חייכתי ואמרתי לה אין דבר. אז היא אמרה
לי :״מי זה בן־גוריון, בגין, כולם יהודים. אני הצבעתי בשביל יהודי.״
ממקרים כאלה אני לומד. לכן בדרך כלל אני הולך לנשים שבעליהן בעבודה, ולהורים
שהבנים שלהם לא נמצאים בבית. כי אלה קולות בטוחים במאה אחוז. זה הסוד שמבינה
אותו מפא״י, וזהו הכוח האירגוגי והמנגנון שמדברים עליו כל ימות השנה.

** ה אני מקבל בשביל זה?
} /אני לא חבר במפלגה. באף מפלגה. אלא פשוט מאוד אני עושה לי חשבון: כל
המפלגות מימין ומשמאל זקוקות לקולות על מנת להיות מיוצגות בכנסת וברשויות
אחרות, עיריה או הסתדרות. ואני זקוק לכסף. לכן אני בא למפלגה ואומר לה דוגרי:
אני צריך כך וכך כסף. שפה זו בדרך כלל מבינה אותה מפא״י. יש תמיד איזה יהודי
שמבין שפה זו, לוקח אותי לחדר צדדי ושואל :״כמה אתה יכול להביא קולות?״
אני אומר לו שבע שמונה מאות קולות. שיאל :״מה המחיר?״ אז תמיד אני אומר
לו מחיר כפול. מד, שלא יעשה, הוא לפחות יגיע לחצי. המחיר היום נע בין 10ל־20
לירות. קורה שהמפלגה מקבלת דפיקה, והקול עולה יותר מעשרים לירות. למשל:
הבטחתי לה 500 ולפי זה קיבלתי עשרת אלפים. אבל אני לא הבאתי 500 אלא רק
380 או ,400 אז תעשה חשבון.
תשאל אותי האם אין למפלגה אפשרות של ביקורת? היא חושבת שיש לה ביקורת,
ובדרך פלל השיכנזים האלה — מרכזי הבחירות, ראשי המטות — חושבים שעשו עסק
וסדרו אותנו. מבטיחים את עצמם על־ידי פיקוח זה: באים לנהג, אומרים לו שישמור

בשבילך.״ הוא שואל :״זה על חשבון המפלגה?״ אני עונה ״לא, זה על חשבוני.״
אז אני יודע שרכשתי את הנהג. ניגשים לעבודה, מעמיסים שלושה איש. אני מוצ־א
את הבלוק מהמגירה, מוציא גלובוס ומושיט אותו לנהג דתקא בעת הנסיעה, ואומר
לו: תרשום. אז הוא אומר :״דחילק, יש לי זמן לשטויות אלה!״ אז אני מקבל שליטה
על המצב. עולים שלושה, אני רושם חמישה שמות.
מכיוון שאני בקיא בעניינים אלה, ואני יודע שלכל מפלגה יש משקיף בקלפי והוא
ואני מוכר בכפר ומכיר
מדווח לה על־ידי העתק של רשימת המצביעים הבאים לקלפי,
את׳השמות, בזמן הנסיעה ובזמן חנייה ליד קלפי אני שואל :״חברה, מי הצביע?״ מי
שעונה שהצביע, את שמו אני כבר מכיר, אז אני רושם אותו ברשימה. בתוך הקלטי
רשם אותו נציג המפלגה בעת שהצביע, לא חשוב בשביל מי.
וכך יש לי תמיד רזרבה להוסיף שמות אל הבלוק, אל תעודת הביקורת שמסרה המפלגה
לנהג. לאחר שעה־וחצי של עבודה חוזרים לסניף, אני תולש דף ראשון מהבלוק, מוסר
אותו לנהג ואומר לו :״תגיד לו נקרענו בשטח, וזאת הרשימה הראשונה של המצביעים.״
כך, כל שעתיים, הנהג מוסר למרכז רשימת שמות אנשים, בערך כ־ 25 עד .30 שם,
במטה, מתחילה השימחה ומתחיל חשבון הריווח והפסד. ואז כל הטפסים שאני מוסר
למפלגה — מהם אולי ״ 200/או ״0/סד באמת הצביעו עבור רשימתם — נרשמים בספר
ההשגים: פלוני הביא 30 קולות ועוד , 30 וכך, בסוף היום, מסתכמים הדפים ל־ 10 או 15
דפים, עם סיכום של 400־ 500 קולות.

יף משלמת המפלגה? כפי שאמרתי, כמה ימים לפני הבחירות גומרים על
\ £התשלום. בעת העיסקה אני מקבל בדרך כלל שליש או ס /ס 40 מהסכום. והיתרה —
חלק ביום הבחירות, באמצע יום הבחירות בשעה 12־ , 1כשהלחץ חזק ואני מסרתי להם
כבר כמה טפסים. אני נכנם למפלגה, נפגש עם איש הקשר שלי ולוחץ עליו לקבל כסף.
בדרך כלל הוא מנסה׳להתחמק. אז אני אומר לו :״אני משאיר לך את הרכב ומסתלק. דפקת
אותי הפעם — יותר לא תדפוק אותי.״ הוא, איש הקשר שראה שעד שעה 1הבאתי
לו כבר 150 קולות, יודע שעד חצות אוכל להביא לו עוד 300 קולות לפחות. מתחיל
להסביר לי כמה תירוצים: הגיזבר לא פה, הבנק סגור. אבל בסוף מכניס אותי לחדר
סגור, מוציא לי חבילת כסף — וזה לא כסף שעבר כל השנה מיד ליד, זו חבילת כסף
שממש הוצאה לפני יום או לפני שעה מהבנק.
אני אגיד לך משהו על שנת ,59 אחרי המאורעות של ואדי סאליב, כשכל העתונאים
וכל הגאונים וכל יודעי דבר ציפו לירידת מפא״י. אבל הם לא ידעו את התוכנית הגאונית
והסודית של אלמוגי. פורסם אז שלראשי מטה הבחירות ישנה חוברת סודית ליום
הבחירות. החוברת הסודית היתר, הנשק הסודי, ואני לא אגזים אם אגיד לך שבמו עיני
ראיתי מזוודה 40 על 30ם״מ מלאה שטרות. זה הנשק הסודי של מפא״י, וזה היה כמו
פצצת אטום שזרקו האמריקאים נגד היפאנים. למרות שהפסידו בכל הקרבות — ניצחו
בסוף במלחמה. כך מפא״י.
כל השנים מתמרמרים נגדה, שובתים נגדה, מנבאים לה שחורות — אבל היא את
נשקה הסודי יודעת איך להשתמש בו ברגע האחרון. וספק אם ישנן מפלגות אחרות —
לא הייתי אומר שיכולות להתחרות בה, אלא שיהיה להן האומץ להשתמש בנשק זה.

ספר לך דוגמה גם על מפ״ם. בפני הציבור ובפני העם זוהי מפלגה צנועה המדברת
\ 1כל השנים על אידיאולוגיה וחלוציות ועל דגל אדום. היה לי עסק איתה באחת
המערכות של הבחירות. באו שגי אנשים מרכזיים מהקרמלין — קרמלין זה המרכז של
הקיבוץ הארצי — למשא־ומתן על מנת לגייס אותי למערכה של אותה תקופה. לא ידעתי
שהם לא אוהבים לשמוע דברים לא הגיוניים.
המצב התחיל כך: אמרו לי כמה תוכל לגייס לנו קולות. נקבתי להם במספר ולאחר
מכן אמרתי להם אני צריך בערך 5000 לירזית. אמרו לי בעד מה, אמרתי להם בעד
הקולות כמובן. אמרו לי :״מה אתה מוכר — פרות או בהמות?״ אמרתי :״אני מוכר לכם
קולות, על מנת שכל השנים תתפארו בכוח זד״״

אמרו לי לא בא בחשבון. אמרתי להם מע־אל־סלאמה. עמדתי לצאת. בא עסקן אחד שהוא
עירוני, ואמר לי :״למה אתה לא גליצאי? האנשים האלה קדושים, ולא רוצים לשמוע
על קניית ומכירת קולות. תגיד להם פשוט מאוד: יש לי הרבה ילדים בבית, ויש לי
חובות, או שאני רוצה לרכוש שיכון יותר גדול, ואני מבקש את עזרת המפלגה שתעזור
לי בתמיכה כספית ואני את קשרי עם החברים אוכל לנצל על מנת שיצביעו בעד
נציגיכם הנאמנים החלוצים והדואגים כל ימות השנה לפועלים.״
אמרתי לו :״תראה, המטרה שלי היא לקבל כסף. לעשות כסף. ארבע שנים כל
המפלגות מתעשרות על־ידי מגביות ציוניות ומגביות ממשלתיות וכל מיני תמיכות
מהמיפעלים ההסתדרותיים. זה כשר. ואני, שבא לבקש חלק אולי האלפית מכל העוגה שלהם,
שגם לי יהיה חלק — אז הם נעלבים?״
אז הוא אמר לי :״אתה פיקח, ואני חשבתי אותך לאיש אשר יודע איך לגלגל שיחה.
תגיד להם כמו שאמרתי לך, והכל יהיה בסדר.״
השיחה היתד, בפרוזדור של הסניף. חזרתי לאולם איפה שישבו המכובדים מהקרמלין
וחייכתי אליהם. טפחתי להם על הגב ואמרתי להם :״נפגעתם? אני רק התלוצצתי. פשוט
מאד, אמרתם לי הכסף בעד מה, אז ניסיתי להעליב אתכם בעד השאלה ששאלתם. מכיוון
שאני יש לי שמונה ילדים בבית, אמא ואבא זקנים, מצב כלכלי חמור, והרבה בעיות
שאני לא רוצה לספר לכם. אתם לא לישכה סוציאלית. פשוט מאוד התביישתי להגיד
לכם שאני מבקש את עזרתכם על מנת לשקם את משפחתי בצורת כסף. אילו מצבי הכלכלי
היה שפיר, היה לי מצב טוב ולא היו לי חובות, תאמינו לי שכבוד לי הוא לעזור לכם.״
אז ענו לי :״מה יש? אנחנו יודעים מה זה בעיות, מה זה ילדים, אל תתבייש. איזה
סכום אתה רוצה? אם בכלל יש באפשרותנו, נעזור לך.״
אמרתי להם 5000 לירות. הסתכלו זה בזה. אז אני הוספתי להם :״זה סכום חד־פעמי,
ואני מקווה שמצבי ישתפר ואז בטוח אני שלמערכה הבאה אעבוד בהתנדבות ואולי אוכל
לתרום מכיסי.״ חייכו ביניהם, אמרו: לי ״חברהמן אתה, לב טוב יש לך, אבל העזרה
שאתה תושיט לגו שווה יותר מכסף. נוכל לעזור לך ב־ 3000 לירות על מנת לעזור
למשפחתך.״
הייתי צריך להתווכח איתם, על מנת להראות להם שאני מוכר להם סחורה יקרה. אמרתי
להם באמת זה לא מספיק. אז התערב האיש המקומי, שדיבר איתי בפרוזדור, ואמר לי:
״זאת היא עזרה שלפני הבחירות. תדע לך שאחרי הבחירות החברים שלנו ישבו בממשלה,
יהיו בידינו מוסדות, נוכל לעזור לך שתסתדר.״
אז גמרנו ב־ 3500 לירות. מאחר ולא היה להם משקה חריף על מנת לשתות לחיים
לחצנו ידיים וחיבקו אותי כאילו שהיינו ידידים מזמן, ורק היום נפגשנו.

ף־ עכשיוהדתיים. עניים, ברוך השם, לא אלמן ישראל. ועני הוא עני כל ימות השנה
וכל השנים. אבל הדתיים נזכרים בו בדרך כלל בשנת בחירות. אמנם ישנה קמחא
דפסחא, אשר מאורגנת על־ידי המועצה הדתית המקומית עבור נזקקים. אבל העני שמח
בחגו רק בשנת בחירות.
אם בשנים האחרות קיבל חבילת מצה אחת, קילו סוכר אחד, בקבוק שמן אחד —
ובמיקרה הכי גרוע, זאת אומרת שבמשפחה האבא עיוור והאמא חולה, אז עושים לו
פרוטקציה ונותנים לו כפול. לא חשוב אם יש לו ילד או עשרה ילדים. הנימוק שלהם הוא
לכל אחד נתנו אחד, ולו נתנו כפול.
אם הממונה הוא מארוקאי הוא לא ידאג לחבילת מצה לפולניה, ואם הוא רומני הוא
לא ישבור לו את הראש בשביל תוניסאי. למרות שהם אומרים כולנו דתיים וכולנו
מאמינים באל אחד. אבל בתמיכה ובעזרה — כל עדה ומנהיגה. אם, למשל, נשארו רק
שלוש חבילות מצות, אז בטיח שאותו תוניסאי או אותו עיראקי יתן אותה לעדה שלו, לא
יחלק אותן אחת לכל עדה. כי החשבון פשוט: בבית הכנסת שלו מתפללים רק יוצאי
ארצו, ולא י, צאי ארץ אחרת.

פינקם

אדום ויפה
בשנת בחירות לא צריך לחלק מצות. חולקו חבילות שי — תפילין או ציצית, והיו כמה
קופסאות אפונה, כמה קילו אורז ואפילו — אבל לא לכולם — נתנו חצי קילו בשר.
זה בעירי. אני לא יודע מה בערים אחרות.
והסיפור חוזר על עצמו: אותו גבאי תוניסאי היה חייב לתת לתוניסאים לפני מארוקאי
או עיראקי. כי ביום הבחירות הוא ילך ישר לבית של התוניסאי על מנת לקחת אותו לקלפי.
קשה לו הן מבחינת השפה והן מבחינת הגישה להיכנס לבית של מארוקאי או עיראקי.
אותו עני מיסכן שקיבל את מתנת החג, קורא לו סיד אל רבי — אדון הרב. בהגיעו עם
הטקסי אל פתח ביתו, קמים אותו עני ואשתו לקבל את פני סיד אל רבי, מנשקים לו
את היד והוא באופן אוטומטי פותח את הדלת של הטקסי. נכנסים בפנים והוא מוביל
אותם אל הקלפי.
כסף הוא לא צריך לחלק מקופת המפלגה. את החשבון על קניית הקול כבר שילמה
המועצה המקומית.
בבחירות להסתדרות המון חברי הסתדרות, ואני בתוכם, פיגרנו בתשלום מם. מי ששה,
מי עשרה חודשים. אז המערך סידר את זה על־ידי כל מיני קומבינציות חשבוניות. במקום
לשלם כל חודש 26־ 27 לירות, בעד כל הפיגור לא שילמתי יותר מ־30־ 33 לירות. עושים
חודש אחד 1.70 לירה, חודש אחד 2.30ל״י. בחשבון הם גאונים.
כמה חברים דתיים, שיש להם פינקס הפועל המזרחי אבל הם הולכים לקופת־חולים
הכללית יחד עם החברים של ההסתדרות הכללית, ושגם הם היו בפיגור, התקנאו בחברי
הפינקס האדום. כי הם הרוזיחו איזה 200 לירות והם לא. מה עשתה ההסתדרות הכללית,
ואפשר להגיד המערך? ביקשה אותם שיחליפו פינקס הסתדרות מכחול לאדום. מי לא
יעשה את זה? על־ידי כך מתחסל לו החוב, יש לו פינקס חדש אדום יפה, עם כל החברה
וכל השכנים. בוז־דאי שהוא חייב תודה לאיש המערך שהציל אותו מהחוב. באופן
אוטומטי הוא גם הצביע מערך.

*ש פעילים מפוקפקים בעיני המפלגה, בדרך כלל מפא״י או המערך. מי הם פעילים
מפוקפקים? אלה אנשים שכל ימות השנה היו חרותניקים או דתיים, וברגע האחרון היו
זקוקים לאיזו עזרה או איזה שיקום. שיקום זה אומר אם עשר שנים הוא גר בדירה של 32
מטר מרובעים עם עשר נפשות, ועתה מקבל דירה קצת יותר אנושית.
ערב הבחירות בא פעיל עדתי של המפלגה, ועל מנת שגם הוא ירכוש לו עוד התקדמות
ועוד עמדה ועוד טובת־הנאה, עושה לו עוד פעילים מתחתיו ומציג אותם בפני האחראי

על האזור או על הגוש. אלה הם ״המפוקפקים״.
אותו פעיל ״מפוקפק״ ,שהובא למפלגה על־ידי הפעיל המרכזי, מבטיח כך־וכך קולות.
ואז קובעים, שהאות שאנשיו יטילו לקלפי תהיה מקופלת לארבע, או לשתיים, או במשולש,
או אפילו לא יזרקו את הפתק האוריגינלי, אלא יקחו פתק לבן ולרש־ם עליו בעט את אות
המפלגה. אותו פעיל ״מפוקפק״ ,משכנע את אשתו, אבא ואמא, דודה, דוד, חבר, והדריך
אותם להצביע באותה שיטה. נציג המפלגה בקלפי שם לב לקיפולים.
כך עלו שני אנשים בדרגה: הפעיל המרכזי קיבל טפיחת שכס, בראבו, והפעיל החדש,
שקודם חיה חרותניק והיה ממורמר ולא היה מסודר, הוכיח את סוחו למאמיניו החדשים.

* ד כאן ההצהרה בשבועה של אותו קבלן קולות. אך מבעד לסיפור האישי מסתמנת
^ השיטה: כי כמי הקבלן המסויים הזה, ישנם קבלנים רבים אחרים.
ישנה גם הגישה הישירה אל הבוחר עצמו, או אל קבלני־המישנה. כמה מיפלגות מצאו
דרך אלגנטית להערים על החוק. הן אינן משלמות לקבלני־המישנה כסף לקניית קולות.
הן הופכות א־תם ל״עסקנים בשכר״ ליום הבחירות. המפלגה משלמת לראש משפחה, או
לראש שבט, כסף בגלוי, ורושמת אותו כשכר חוקי על עבודתו ביום הבחירות. אם
קבלן־המישנה מחלק את הכסף לקרוביו, זה עניין שלו.
מה שנעשה בתל־אביב בעקיפין ובעיירות הפיתוח בסודיות יחסית, מקבל אופי של
מדיניות גלויה ביישובים הערביים. בכפר הערבי כסף משכנע, כסף מהודה נימוק פוליטי
ממדרגה ראשונה, כסף מצביע. לרוב המפלגות אין אפשרות לשכנע את הציבור הערבי במסע
פוליטי, או אף בהבטחות פוליטיות שאינן ניתנות לקיום. המערך אינו יכול לבוא ולטעון
שהוא לוחם במימשל הצבאי, אותו בנה וחיזק במשך שנים. אותו הדין לגבי רפ״י, שאנשיה
נמנו על יוזמי המימשל הצבאי והפקעת האדמות הערביות בראש ובראשונה. הופעתם של
הדתיים בכפר הערבי, בעד חוק השבת ובשאלה מי הוא יהודי — תישמע כבדיחה.
לגח״ל אין סיכויים רבים יותר להשפיע בתוכניותיה הפוליטיות על דעתם של ערביי ישראל.

אך המפלגות אינן מוכנות לוותר על רבבות קולות בכפרי הגליל ובמשולש. לרבות
מהן נשאר נימוק אחד: הכסף. הן מוצאות סיוע נוסף בתנאים הקיימים:
החמולות הן עובדה פוליטית חשובה, הקובעת את מבנה הכפר הערבי. אין צורך
להתקשר עם כל בוחר ובוחר בנפרד. מספיק אם הכסף ישולם לראש החמולה.
#י הציבור הערבי מנותק למעשה מהציבור העברי ומהעתונות העברית. מה שמתרחש
בכפרים הערביים מגיע רק במקרים בודדים לידיעת הציבור. כך יכולות מפלגות לפעול
בחופשיות, בלי כל חשש שמעשי השחיתות הגלויים יביאו לתגובות חריפות בציבור.
• י הפירור הממושך ורשת המודיעים הקבועה שבנה המימשל הצבאי ביישובים הערביים
חיזקו את הסברה, שהבחירות אינן חשאיות. עסקנים משכנעים את הבוחרים, שמיד אחרי
ההצבעה ידעו בפרטי פרטים מי הצביע עבור מה.
על הקרקע הזאת גדלו שיטות שונות של רכישת קולות.
כך היה בכל הבחירות הקודמות, מהכנסת הראשונה ועד לכנסת החמישית. שום דבר לא
השתנה גם בבחירות הנוכחיות לכנסת השישית. מעידות על כך תוצאות החקירה שערך
צודת העולם הזה במרבית היישובים הערביים בארץ. זהו לקט אופייני מתוך תוצאות החקירה:
כפר קא 0ם. הכפר מחולק לשש חמולות. מכל חמולה גייס המערך נציג אחד כפעיל
בשכר במערכת הבחירות, לרוב תוך הבטחת מישרה ממשלתית או מוניציפאלית אחרי
הבחירות. לרשות כל אחד מהפעילים הועמד סכום של כסף. תפקידו הפוליטי הראשון של
הפעיל היה להתקשר עם ראש החמולה לה ה א שייך.
המתחרה העיקרי של המערך בכפר הוא גח״ל. על חוסר האירגון וההשפעה הישירה הוא
מנסה להתגבר בהבטחות גדולות ומצלצלות יותר מאשר המערך.
לרפ״י אין בכפר סיכויים גדולים. עד לפני זמן קצר שימש כמרכז בכפר התושב המקומי
איסמעיל טאהה. אך הכספים המיועדים לפעולתו לא הגיעו לידיו, למרות ההבטחות הרבות
שקיבל האיש ממרכז הרשימה. לפני שבוע פרש טאהה מרפ״י, עבר למערך.
במיסחר הבחירות הוכנס פה גורם חדש: ספורט. לפני ארבעה
כפר טירה.
חודשים הופיעו בטירה עסקני מכבי, כדי לארגן מועדון ספורט של האגודה. באסיפת־היסוד
הצהירו העסקנים מתל־אביב שלמועדון הספורט לא יהיה אופי פוליטי, אלא חברתי בלבד.
על סמך ההבטחה הזאת התגייסו למועדון כארבעים צעירים אוהדי כדורגל.
לפני שבועיים הופיעו אותם העסקנים שוב, הפעם בתור עסקני גח״ל. הם קראו
לאסיפה של כל חברי מכבי במקום, והבטיחו פיתוח רחב של חיי הספורט בכפר. במשך
ארבע השנים הקרובות מוכנה מכבי להשקיע למטרה זו בטירה 25 אלף לירות — בתנאי
שבטירה יצביעו לפחות מאה איש בעד המפלגה הנכונה.
0כפר טייבה. המערך פועל בעיקר בשיטת ההבטחות האישיות לבוחרים. פרשה
אופיינית היא הפרשה של עטה שייך יוסף, ראש אחת מהמשפחות בכפר.
במשך שנים ניסתה המשפחה לקבל רשיון כניסה לאחת מאחיותיו של עטה, הגרהמעבר
לגבול בירדן. בעלה נפטר לפני כמה שנים והאשה נשארה בירדן ללא אמצעי קיום.
בתנאי שכל
שאחותו תקבל את הרשיון מיד אחרי הבחירות,
עכשיו הובטח לעטר,
המשפחה תצביע בעד הרשימה הערבית של מפא״י.
שטח השפעה אחר של המערך הם נהגי המוניות מקואופרטיב המוניות בטייבה,
ומשפחותיהם. לאחרונה הירבתה המשטרה לרשום דו״חות לנהגים אלה. עתה רווחת ביניהם
האמונה, כי הדו״חות יבוטלו — בתנאי שהמערך יקבל את קולותיהם.
נגד אמצעי־ההשפעה של המערך לוחמת בכל כוחה המפלגה הדתית הלאומית, שיצאה
הפעם ברשימה משלה גם בבחירות למועצה המקומית. מחיר כל קול ביום הבחירות
בטייבה יגיע, לפי חשבון העסקנים המקומיים, ל־ 37.50ל״י.
• שפרעם. רפ״י והמערך מתחרות ברכישת הקולות בכל השיטות. רפ״י דוגלת
בגישה אינדיבידואלית. המערך התקשר עם ראשי המשפחות.
שיטה אחרת בה דוגל המערך: לתושבי הכפר הובטחה פתיחת בית־ספר נוסף, אם
לרשימות המערך יצביעו לפחות 70 מבין בעלי זכות־הבחירה בכפר. לפי דעתם של
אנשי הכפר אין שום סיכוי שבית־הספר החדש יפתח: האחוז הדרוש הוא גבוה מדי.
שיטה נוספת, גם היא מהשטח החינוכי: לשלושה מורים, שרשיונם ללמד בכפר נשלל
על־ידי המימשל הצבאי, הובטח להחזיר את רשיונם אם הם ומשפחותיהם יתנו את
קולותיהם למערך.
• סכני] .אחת מעיסקות המערך קשורה בכביש צדדי, בתוך הכפר. לאורך הכביש
הזה עומדים כעשרים בתים, אך עד כה לא היתד, אפשרות לעבור בו במכונית, וקשה
גם לנסוע בו בעגלה פשוטה. כחודש לפני הבחירות הגיעו לכפר אנשי מע״ץ, ועברו
מבית לבית לאורך הכביש הצדדי הזה. לדיירים היה ברור: הכביש ייסלל, אם הם יצביעו
בעד ה״חוכומה״ — הממשלה.
• דיר אל אפאר. השיטה המקובלת ביותר היא קניית עסקנים. המערך עובד בראש
וראשונה עם אנשים קבועים, המוכרים בכפר כאנשי המימשל הצבאי. כל אחד מהם
קיבל מראש משכורת מלאה לשלושה חדשים.
רפ״י הצליחה לרכוש שלושה עסקנים מבין אותם האנשים. לפני כשבוע הפסיקו
העסקנים האלה לפעול בשביל רשימת בן־גוריון.
הדתיים, נוסף לפעולות שוטפות, פועלים בכפר גם בהבטחות למישרות שונות. המישרות
שהובטחו קשורות במשרד הבריאות, משרד הסעד ומשרד הפנים.
• כפר רמה. זהו המקום היחידי בין הכפרים הערביים, בו הכריזו התושבים בעת
החקירה :״אצלנו אנשים קוראים הרבה עיתונים. רבים קוראים את העולס הזה. אנחנו יודעים
בדיוק מה מתרחש. אס מישהו לוקח כסף, אז גם זה רק בשביל לנצל את המשחדים. כסף
אפשר לקחת, אבל נצביע לפי המצפון ולא לפי גובה הסכום•״
זוהי כבר התקדמות ניכרת. אולי בבחירות הבאות ימסרו את המשחדים למשטרה —
ובבחירות שאחריהן יפחדו המשחדים להציע את השוחד. אבל זה אינו בטוח — אם
בעלי־השררה ימשיכו להיות גם מציעי השוחד.

במרינה
(המשן מעמוד ) 10
היטלר. כי אלמלא עלו הנאצים לשלטון,
היו פקידי המחלקה יכולים לסיים את חייהם
בשתיית תה•
אבל לרוע המזל עלו הנאצים לשלטון,
וראש המחלקה, יוחנן אורתר, סבור, כנראה,
שעובדה זו מקפחת את הפקידים שלו.
גם הפורמאליות החולנית של מנגנון הרפובליקה
הפדראלית היה בעוכרי מחלקתו
של אורתה הסובלת, לדבריו, מעומס עבודה.
כי משרד־הפיצויים המערב־גרמני מעביר
את ד,פיצויים־ד,אישיים לנרדפי הנאצים
דרך משרד־האוצר הישראלי.
אבל נפגעי הנאצים אינם מסתפקים רק
בפיצויים אישיים. לאחר שרשויות מקומיות
רבות, ומוסדות־ציבור אחרים, החליטו להעניק
להם הטבות מסויימות על סמך אישור
מתאים, שיעיד כי הם נפגעי רדיפות הנאצים,
פנו ראשי האירגון הישראלי אל ה־לישכה
לענייני פיצויים במשרד־האוצה ביק שו
את האישור.
תה ועוד. תשובת הלישכה: אין צורך
באישור כזה. נציגי האירגון העבירו את הבשורה
לידיעת הרשויות המקומיות, ושאר
מוסדותיו־,ציבור שהיו מוכנים להעניק להם
הטבות.
תשובת הרשויות המקומיות ומוסדות הציבור
האחרים: בלי אישור ממשרד־האוצר,
לא נוכל להעניק לכם את ההטבות.
נציגי האירגון פנו שוב אל משרד האוצר.
תשובת המשרד: עומס־העבודה אינו
מאפשר לנו הענקת אישורים, שהיא פעולה
לפנים משורת־הדין.
פרקליט האירגון, עורך־הדין התל־אביבי
אריה מרינסקי, היה סבור אחרת. הוא פנה
אל ראש לישכת הפיצויים במשרד האוצר,
קיבל תשובה דומה.

א לגנ טי תוס פו ר טי בי ת-
בליידי־נט של ס ב דינ ה
להופעה מהודרת וספורטיבית — ליידי־נט; ליידי־נט — להופעה ברוח הזמן.
ליידי־נט הגרב בדוגמא הקלא סי ת של קווים עדינים, מ ת אי מ ה גם להזדמנויות החגיגיות ביותר.

ך זת 3נדן י נא -עם סברינה
ד. דחקת 1117 ¥1ת |
לצמיתן ת

תחבורה

הצבעהעד בלונדי

כ <731י 0

(ג< 1תך״ 1ו 1ץ ו^ 771<7 /

נ 7דזם
רדד ג או ל ה 11

הורי
ת־א טל5 <772 .

לויד״
חמבוו הבינלאומי להתכתבות
אלפי מתכתבים
לפי שיטה אמריקאית

פרוספקט חינם
תל־אביב, ת .ד4185 .

מרינסקי לא התייאש, פנה אל שר־האוצר
בכבודו ובעצמו, לא זכה עד היום לקבל
תשובה. נראה שעומס העבודה אינו מאפשר
לו להשיב על שאלות מסוג זה.
מריינסקי נאלץ לפנות אל ביורד,משפט
הגבוה לצדק, כדי שיקבע אם פקידי משרד־ד,אוצר
נועדו לשתיית תה, או לשרת את
הציבור הנזקק לשרותם. השבוע הזמין שופט
בית־המשפט העליון, הדוקטור אלפרד
ויתקון, את שר־האוצר ואת ראש־הלישכה
לענייני פיצויים להשיב על כך.

מקסים דזוולו ע=ו
חו טהס רי ג ה

מ^/קהי־ד!1
לתחרות הסריגה
±1ונד !לב פזד
״מקסים״ הוא חוט הסריגה החדש מ״אקרילן״ המיוצר ע״י
״צמר לויט״ בשלל צבעים מרהיבים, הסריג מחו טי ״מקסים״
— קל ומחמם, אינו דוהה, מ תכבס בקלו ת ומתייבש במהירות.
עקב ההענות הגדולה לתחרות, הוארכה תקופח
רכישת חוט הסריגה לתחרות עד 15.12.1965 וכן
תאריך מסירת הסריגים עד .10,1.1966 מועד
התצוגה במלון ״שחזון״ ,16.1.1966

,1831
ס&וזמ&ם

רק טיפשים הולכים ביום הבחירות להצביע
ברגל. החכמים מחכים שהמפלגה תביא
אותם אל הקלפי על גלגלים. הם נותנים למפלגה
את הקול, אז למה שהמפלגה לא
תדאג להם לסידורי תחבורה?
יש כאלה, שתחבורה נוחה וסדירה אל הקלפי
ובחזרה היא בשבילם תנא־ בל־יעבוד
לאי־הימנעות מהצבעה, או, במיקרה הגרוע,
להצבעה בעד מפלגה יריבה.
הניסיון מוכיח כי יש בארץ יותר מדי
חכמים, המתעצלים ללכת ברגל אל הקלפי,
וצי־ד,מוניות העומד לרשות המפלגות אינו
עונה על הביקוש הרב.
לכן ממהרים העסקנים הזריזים להתקשר
בעוד מועד עם בעלי משאיות ומכוניות
פרטיות, המוכנים להעמיד את ריכבם, תמורת
תשלום כמובן, לרשות המפלגה.
עכירות, עכירות. אבל בעוד שנהגי המוניות
גורפים ביום הבחירות כסף רב,
אינם יכולים בעלי הרכב הפרטי להרשות
לעצמם את הלוקסוס הזה מבלי להסתכן
בעבירה על החוק.
כי בעלי רכב מסוג זה חייבים להצטייד
ברישיון מיוחד להובלת נוסעים בשכר. כדי
לקבל רישיון כזה, צריך לעמוד בתור ב־משרד־ד,רישוי,
ולהפסיד כמד, ימ-־־עבודה.
לעסקני המפלגות העמוסים אין זמן לטפל
בדברים קטנים. הרבה יותר קל, והרבה
יותר פשוט׳ לעבור בשקט על החוק.
עבירה חמורה יותר היא עבירה על חוק
ביטוח כלי־רכב, סיכוני־נזנוע צד ג׳ ,לפקו דת
כליירכב , 1947 הקובעת כי בעל־משאית
לא יסיע נוסעים בשכר, אלא אם כן יש
בידו תעודח־ביטוח מתאימה. סעיף זד, חל
גם על בעלי פרייבטים,
אם תציב המשטרה מארבים לצי־המכו־ניות
העצום, שיסתער על הגוהר ביום הבחירות,
יצטרכו אנשי ענף־התנועה של
(המשך בעמוד ) 19
העולמי הז ה 468ו

אם אתה ווצה
ש״העורם הזה״משץ־
והופיע כעתוו חופשי
ורוחם, חשו במאבקו
ביום השריש׳ הבא:
הצבע בעד ושימת

אורי אבנרי ושלום פהן, חיילי ״שועלי שמשון״ ,בצילום שצולם
כשנת ,1949 עם צאתו של אורי אכנרי מבית החולים הצבאי אחרי
שהחלים מן הפצעים שנפצע בקרבות של ביס פאלוג׳ה בשנת .1948

לפני 15 שנים החליטו
ני חיילים קרביים משוחררים
להוציא ע!־?1ון אשר יילחם
למען השלום, למען מישטר
חופשי ולמען טוהר המדינה
אשר חבריהם נפלו למענה
בשדה הקרב.
את תוצאות מלחמתם
הסוערת מעל עמודי העתון
אתה יכול לראות בעמודים
הבאים, המכילים מעט מזעיר
מן הקרבות אשר ניהלו.
עכשיו חקקה ממשלת,אשכול

חוק מיוחד כדי לשים
קץ למאבק זה -ולעתון
המשמש לו מכשיר. זהו
,חוק לשון הרע״.
האם אתה מסכים לכך?

בעבור שש־עשרה שנים: שלום בהן ואורי אכנרי בשעת עבודתם, כעריכת גליון של ״העולם חזה״.

4חודשים מעטים אחרי שקיב־
1 9 0 0לה המערכת החדשה את
העולם הזה, יצאה למלחמה למען המשפחות
השכולות. כד החל המאבק במשרד הבטחון.

איש־השנה אמיל שמוראק,
מבקר הסוכנות שהעז לח־
1 9 0 £
שוף את שחיתות המנגנון. הכתבה הוגדרה
כ״מחקר כולל ראשון של ממדי השחיתות.״

סימן־דרך נוסף במציאות של
המדינה: השער שיצר את
1 9 0 0
הפסוק. דופקים את השחורים!״ סידרת
מאמרים של שלום כהן על האפלייה העדתית.

התגלית הראשונה על רקע עסק־

הביש ופרשת לבון. על שער ה־עתון
הופיעה הכותרת :״מאבק בתוך הממשלה.
לבון נגד שרת.״ למרות הצנזורה החמורה, הוגנבו
הרמזים הראשונים על המאבק של הפרשה.

1904

תכונן נא בתמונות אלה. רשום בהן
( ) סיפור של מלחמה קשה ומסוכנת:
מלחמת העולם הזה על דמותה של המדינה.
מלחמה נגד השחיתות ונגד הטרור
הפוליטי. נגד ההפלייה העדתית וההסתה
למלחמה. נגד גאנגסטרים שהשתלטו
על עיריות ונגד מדינאים ששיקרו
וסילפו וגררו את המדינה לתוך הרפתקות
עקובות מדם ועסקי־ביש נפשעים.
התבונן־נא בתמונות אלה. רשום בהן
המאמץ הבלתי־פזסק של מנגנוני החושך
ושל בעלי השררה לחסל את העולם הזה
ואת עורכיו.
התבונן נא בתמונות אלה. הן יסבירו
לך יותר מאלף מאמרים מדוע ניסו מנגנוני
החושך ובעלי־השררה פעם אחר פעם
לחסל את העולם הזה ואת עורכיו. כי
העולם הזה היה זרקור שהאיר כל פינה
חשוכה, שם נרקמה מזימה ושם בוצע
פשע נגד האזרח. יושבי הפינות החשוכות
לא יכלו לסבול את הקרן המסנוורת
של אור האמת. על כן ניסו לחסלו.
הם הטילו פצצות ושברו עצמות. הם
הטילו חרם כלכלי וניסו להחניקנו באמצעים
מינהליים. הם ניסו לחסום לפנייו
את מקורות האינפורמציה, עצרו את העורכים
וחטפו את הכתב הראשי. אבל
תמיד נוכחו לדעת: האמת מנצחת.
מדוע לא הצליחו לחסל את העזלם הזה?
מדוע לא הצליחו להשתיק את קולם של

1ת 1ד ד 1 1ן -ן ש ןךן אורי אבנר׳ ושלום כהן, שנפצעו במלחמת
11 11 . 1 / 11 11 העצמאות, בחיותם חיילי גבעתי, נפצעו שוב
בחיותם עורכי העולם הזה. בדצנזביר 1953 הותקפו בפתח המערכת על־ידי אלשי קיביה.

אותם לוחמים בודדיטז
התשובה ברורה: כי איננו בודדים.
העולם הזה היה והינו חלק מן הגוף החי
ששמו מדינת ישראל. הוא חלק מנוף
הארץ, חלק מבעיותיה. אי־אפשר היה להמיתו
מבלי לפגוע בגוף החי של העם.
על כן הצליחו כל הפגיעות וההתנקשויות
רק לפצוע אותנו. תמיד החלמנו — כי
הגוף בריא, והרוח איתנה.
אחרי כל התקפה, אחרי כל מעשה תועבה׳
התגלתה מחדש התופעה המופלאה
של אזרחים המתייצבים לצידנו ומתנדבים
למאבק. על כן השיגו ההתקפות את המטרה
ההפוכה מזו שקיוו לה אנשי־האגרוף
ומנסחי חוקי הדיכוי: במקום להיחלש,
התחזק השבועון המסויים. כי מול מנגנון
החושך התייצבה השורה של המתנדבים
החופשים.
עתה נערך המנגנון למלחמתו האחרונה
בדוברי האמת. מה שלא השיגו הפצצות,
מה שלא עשו הבריונים של אבא חושי
ויוסף אלמוגי, מה שלא הצליחו הפרקליטים
של שמעון פרס והשליחים האלימים
של משה דיין, מה שלא יכלו לסחוט
סחטני הכפייה הדתית — את זאת מבקשים
כולם להשיג עתה באמצעות חוק
חדש. הם מבקשים לרתום את מערכת
השיפוט לעגלת הטירור שלהם, ולהטיל
על שופטי ישראל ביצוע של חוק לשון
הרע — חוק פאשיסטי השואב את השראתו
מדוב יוסף וחואן פרון.
על כן נמצא עתה שבועון זה בעיצומה
של מלחמה לחיים או למתת. לא רק
חייו או מותו שלו ״ -כי אם חייה ומותה
של הדמוקראטיה בישראל.

זהו השער ההיסטורי. הוא פתח ב־מל\!מת־החורמה
של העולם הזה
״ 1 9 0
בקבוצת הצעירים׳ של בן־גוריון, תחת הכותרת
״דיקטטורה בדרך.״ מאבק זה נמשך תשע שנים.
תרם תרומה. מכרעת לחיסול מעמדם בצמרת.

המענה שניתן במליאת הכנסת, היה
מלא שקרים. ושוב לא היסס העולם
1 9 0 1
הזה לומר אמת. השער :״מסך השקרים של בן־גוריון.״

צ״ר ישראלי צעיר בשם משה ברק

ביקש לשאת לאשה צעירה בת יוגוס־ 190 שיה בשם אוריה. אן חוקי הכפייה הדתית מנעו
ף ממנו. הוא פתח בשביתת־רעב. במרכז התומכים
אבקו נגד חוקי הרבנות הראשית ניצב העולם הזה.

על השער: אבא חושי, תחת
הכותרת- :חיפה: שחיתות
1900
בע״ס.״ סידרת הגילויים על -גאנגסטריזס
בחושיסטאן״ חשפה את פרצופו האמיתי של
חושי, הביאה להטמנת 2פצצות במערכת.

תחילתו של מסע נוסף: ה־ 4 מסע לטיהור משטרת יש 1
9 0 0
ראל סן הצמרת הרקובה שהשתלטה עליה.
מסע ארון ומסוכן, שבסופו נאלצו נם
יחזקאל סהר וגם עמוס בן־גוריון להתפטר.

שער זה אופייני למלחמתו
של העולם הזה בכפייה ה1
9 0 9
דתית: באמצעות כתבות שחשפו את סודות
העסקים האפלים של העסקנים. הפרק הראשון
נשא את הכותרת: חנות ושמה מפלגה.

ש״ב. הע לם הזה יצר במקומן מושג•.
מנגנון החו שן״ ,שנפוץ בארץ. ראש־הממשלה אף
כחיש בכנסת כי קייס מוסד כזה. ואז בא העולם
זה ופירסס שער האומר :״אור על מנגנון החושך.״

״זרוק אוחו לכלבים למ,
סינזון, שהוזמן על־ידי בן־גוריון ושהבימה הוכרחה להציגו, הפכה

האיש הזה חיה ראש של מוסד אשר 4 ירד לחייו של כל אזרח, ואשר איש לא
1 9 0 1
ידע על קיימו. העולם הזה הוא שגילה את זהותו.

הפגנת ראשי־המישטר נגד השבועון המסוייס. המחזה הסית לאלימות
נגד עורכי העולם הזה. בשורה הראשונה: בן גו ריון, אשכול ושזר,
שהתחרו ביניהם במחיאות־כפייס סוערות. המחזה עצמו נכשל.

חסוןתח 1 1ףךן 1ך בדצמבר 1957ב ד הש ב ה תה
אחת השערוריות שאילצו את ה|

ממשלה להטיל בכל זאת מינימום של סייגים על פעולות הבולשת הפוליטית.

ברעות אהוונצ׳יק כהו

לות הש״ב. אורי א מ רי נחלץ ראשון להגנתו של אחרון כהן.

ביוס בו נאלץ יחזקאל סהר
•40 1 * 0
להתפטר מראשות משטרת
1 9 0 0
ישראל נרשם נצחון ישיר ובעל חשיבות
להעולם הזה .״סוף־סוף,״ כתבנו באותו
גליון ,״סולק סמל הרקבון במשטרה.״

פסק־הדין במשפט כפר קא־
4 0 £ 0
סס ניתן. האמת יצאה לאור
1 9 0 0
רק הודות לנכונות אנשי העולם הזה, שנתקלו
בתחילה בקיר הצנזורה, לפרסם חוברת
בלתי־חוקית כדי לחשוף את פרטי הטרגדיה.

אלות המשטרה נגד המארז־
4 0 £ 0
קאיס של ואדי סאליב. העו1
9 0 9
לם הזה גילה את הפרובוקציה הגדולה, וכ שקרא
לבוחרים לתמוך בבן־הרוש, זכה
קולות.
ביותר מ־8000 המרד מנהיג

מן הרגע הראשון של פרוץ
4 0 0 4
פרשת לבון, מילא בה העו1
9 0 1
לם הזה תפקיד מרכזי. הוא לא הסתפק
בחשיפת עובדות בלבד, אלא הכתיב במקרים
רבים את ההתפתחות הציבורית.

^ לה הם הסעיפים העיקריים של חוק
לשון הרע, שהוגדר פה אחד על־ידי
ציבור עתונאי ישראל כחוק השם קץ ל־חופש־העתונות.

מוגבל
(סעיפים 6ו־.)7
• אפשר להחרים את העתון בו פורסמה
לשון־הרע (סעיף .)9
האחריות הפלילית והאזרחית לפירסום
תחול למעשה על כל עובדי המערכת, דהיינו:
על עורך העתון, המודיע, האחראי לפירסום
אותו לשון־הרע, עורך בפועל (סעיף .)11

• כן תחול האחריות הפלילית והאזרחית
על ״ראש המערכת״ — תואר הקיים
רק בעתון אחד בארץ ובעולם — העולם
הזח (סעיף .)11ו
• לגבי שבועון, אחראים נוסף על כל
הנ״ל גם המדפיס ״ומי שמוכר את הפירסום
או מפיץ אותו״ — כלומר, מחלק־העתונים
והקיוסקאי (סעיף ,) 12 הנדרשים בכך להטיל
צנזורה משלהם על השבועון.

• ״לשון הרע״ היא ״לפגוע באדם ב־מישרתו,
אם מישרה ציבורית ואם מישרה
אחרת״ (סעיף .)1

• בית־המשפט ״רשאי״ (ולמעשה נדרש)
להטיל איפול על המשפט, וגם על עצם
קיומו, כתב־האישום והעדויות — כך שהמשפט
יהיה למעשה חשאי (סעיף .)21
י • אסור לחקור את התובע־עלבונו על
״אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו״ — אלא
אחרי שכבר ניצח במשפטו (סעיף .)22 כך,
שלמעשה לא תהיה חקירת שתי־וערב אפקטיבית
של התובע•

0 4 יוסלה הכריח

הסיכום: אפשר לשלוח לבית־הסוהר כל
חבר־מערכת על פירסום דברי־ביקורת על
״בעל מישרה ציבורית״ ,גם כשהם דברי
אמת מוכחת. המשפט יהיה חשאי ולנאשמים
לא תהיה הגנה יעילה. אחרי ההרשעה הפלילית
אפשר להטיל על העתון ועל ר,עתו־נאים
באופן אוטומאטי ״פיצויים״ בכל סכום
שהוא, ובכך להוסיף הרם כלכלי על מאסר
גופני. אותו ״בעל מישרה ציבורית״ מוגן
מראש מפני כל פירסום ומפני כל חקירת
שתי־וערב על אופיו ומעשיו — ואילו הצלחתו
במשפט מובטחת מראש גם כשכל ההאשמות
נגדו תוכחנה כנכונות.

משטרת ישראל התחסקה מ־

כשנחטף.
תפקידה,
מילוי

שוחמאכר בידי הקנאים. העולם הזה
את הממשלה להפעיל את הש״ב.

מגעים במרחב

קיימו עורכי העולם הזה טסרות שיחות טס
שרים ומנהיגים ערביים מעבר לגבול. את
רובם לא ניתן לפרסם, והם לא צולמו.
תמזנה זו צולמה כאשר הוזמן אבנרי למסיבה
של השגרירויות הערביות באו״ס, לכבוד
עצמאות אלג׳יריה. לידו: נשיא עצרת ה־או״ס,
מונגי סלים התוניסי, שהוא יד־ימינו
של אל־חביב בורגיבה, ועבד־אל־קאדר צ׳נ־דרלי,
שר בממשלה הנוכחית של אל־ג׳יריה.
משמאל נראה השגריר המארוקאי.

4 0 1 * 9יהודי ביקש מיקלט פוליטי
בישראל — וממשלת בן־גור־
1 9 0 £
יון הסגירה אותו לידי רודפיו, הביאה להתאבדותו.
העולם הזה הזעיק את מצפון העם.

ס לא די לנאשם להוכיח כי דבריו
אמת, כדי לצאת זכאי במשפט. הוא יורשע
גם אם הוכיח שדבריו אמת — אם לא הוכיח
כי היה בפירסום ״עניין לציבור״ (למ״ד
פתוחה) ושהפירסום ״לא חרג מתחום הנדרש
לאותו עניין״ (סעיף .)14
ס לשון־הרע יכולה להיות ״בכתב או
בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל
וכל אמצעי אחר״ (סעיף .)2
• אפשר להרשיע אדם על הוצאת לשון-
הרע על ״ציבור שאינו תאגיד״ — כלומר,
על ציבור שאינו מוגדר כלל. כל המשייך
את עצמו לציבור כזה יכול להגיש קובלנה
(סעיף .)4
• אפשר להרשיע אדם על הוצאת לשון־
הרע על מת (סעיף 5ן).
• על הוצאת לשון־הרע אפשר להגיש
משפט פלילי ואזרחי כאחד. במשפט הפלילי
יהיה העונש שנה אחת מאסר, ובמשפט האזרחי
אפשר להטיל פיצויים בסכום בלתי-

]אום בנרוונץ

שלוש פעמים הוזמן אורי אבנרי לוועידתיהשלוס,
הנערכות מטעם ראש־העיר ג׳ורג׳ו לה־פירה בפלורנץ,
למרות שבכל פעס מחתה ממשלת ישראל רישמית נגד ההזמנה, השמיצה את אבנרי
כ״עורך פורנוגראפי״ .דיעות העולם הזה זכו לתשומת־לב לא רק בוועידות אלה, אלא גס
בין אישים שוחרי־שלוס בעולם. כן הזמין ז׳אן־פול סארטר אישית, בשיחה עם אבנרי,
מאמר על רעיונות העולם הזה, שהועתק לאחר מכן בבטאוניס ערביים, ואילו לה מונד
הפאריסאי, בעל-היוקרה העצומה, הזמין מאבנרי סידרות־מאמרים על בעיות השלום במרחב.

בם דזנה
(המשך מעמוד 4ו)
משטרת־ישראל לעבוד הרבה שעות נוספות
כדי לטפל בכל התיקים שיצטברו.
אולי זוהי הסיבה לכך שהמשטרה לא
הציבה עד כה מארבים כאלה.

מדע
ה מי מ ד השריש

דברים שאיש לא העז לאומרם
אז — נאמרו בפי ה־עולם
הזה. הרקע הסודי של קנוניות,
עסקי־ביש וזיופים בצמרת הבטחוניסטית של
ישראל הובאו לידיעת האזרח כמעט במלואם.

לאחר שפרס הכחיש בכנסת
כי נמכרו עוזים לפורטוגל,
טס אלי תבור במיוחד לפורטוגל, השיג
את ההוכחות על עיסקת הנשק המחפירה,
שהוכיחו ללא ספק :״אתה שקרן מר פרס!״

הגשת הטיוטה הראשונה של
חוק לשון הרע דחפה את
העולם הזה למאבק בארץ ובחו׳׳ל. הפעלת
העתונות העולמית הביאה אז לגניזת החוק.

שערוריית המיליונים שבוזבזו
על מיפעל הטקסטיל בנצרת
היתה אחת משרשרת ארוכה, אותה
חשף העולם הזה עד פרשת מלון הילטון.

1961

1962

1962

1962

ה ״ייייו ה1ה

תשע שנים הוא עבד על ההמצאה שלו,
וביום השני האחרון העבודה הסתיימה. הוא
מטר את הפילם לפיתוח, הקרין אותו, ושבר
את כסאו מרוב שמחה. זה יצא לו,
הוא גמר, הוא הצליח•
אלא שדווקא עכשיו מתחילה העבודה השחורה
שלו: מכירת ההמצאה.
מהי ההמצאה? סרט תלת־מימדי, שאפשר
להקרינו בכל מכונת־הקרנה בכל בית־קול־נוע,
מבלי לחלק לצופים משקפיים מיוחדים,
ומבלי להשתמש בכל אמצעי אחר.
סוחרי גבינה קטנים. תשע שנים הוא
כבר עובד על זה. הוא גר באשקלון, עם
אשתו וארבעת ילדיו. ביום הוא עובד כמהנדס,
ולאחר העבודה הוא עובד כממציא.
ובכן׳ מה הוא עומד לעשות עם ההמצאה
החדשה? ״אני לא פניתי עם זה לממשלה.
אני לא רוצה. הממשלה כאן אינה אוהבת
חידושים והמצאות. ראיתי מה שהם עשו
לזרחין.
״לא פניתי גם למפיקים כאן, אין כאן
בארץ מפיקים, יש כאן סרטי גבע וסרטי
כרמל, אבל אלה הם לא מפיקים, אלה הם
סוחרי־גבינה קטנים. התקשרתי כבר עם
חברות בחוץ־לארץ, ועכשיו, כשהפילם כבר
מוכן, אני מקווה למכור אותו.״
האנשים הלא־נכונים. הדבר הכי חשוב
בשבילו, עכשיו, זה להוציא את הסרט מגבולות
ישראל, להראות אותו לעולם הרחב
.״אם הוא יישאר בגבולות ישראל, הוא
יגמור את חייו עוד לפני שנולד• כאן אף
אחד לא יתמוך בו, ולא יעזור לו.״
ומה הוא עושה כדי שלא יגנבו לו את
הרעיון עוד לפני שיצא לאור? ״לא רשמתי
את זה במשרד־הפטנטים. כדי לרשום את
זה דרושות איזה שלושת אלפים לירות. אין
לי. אבל איש לא יוכל לגנוב לי את זה כי
הסרט שעשיתי נמצא אצלי כל הזמן. אני
לא מוציא אותו מתוך ידי. ואת המצלמה
המיוחדת המצלמת בשלושה מימדים אייש
לא יכול לפרק מלבדי.״
הוא נמצא כבר שש־עשרה שנים בארץ.
הוא הגיע הנה מצרפת, ועדיין לא מדבר
אף מילה עברית .״למה באתי הנה? פשוט,
הארץ הזאת משכה אותי. אני אוהב אותה.
אני רק לא אוהב את האנשים הגרים בתוכה.
זוהי רץ יפה, נהדרת. היא רק לא
מפילה את האנשים הנכונים.
״אני בטוח שאילו הייתי בצרפת, היו האנשים
עוזרים לי בעבודתי. שם אוהבים
דברים חדשים. יש יוזמה, יש תמיד אנשים
המתעניינים בדברים המיוחדים. כאן אין
מספיק אנשי־מקצוע, יש רק הרבה מאוד
סוחרים טובים.
״לא, אני לא חושב לעזוב את הארץ. גס
אם ההמצאה שלי תימכר ואני אתעשר, אני
לא אעזוב אותה לעולם. אני יהודי, וזוהי
הארץ שלי. בכל מקום אחר אני זר ושנוא.
יש לי גם ארבעה ילדים, והם יהודים, ועם
שם כמו שלי, פליכם לוי, מה כבר אפשר
לעשות בחוץ־לארץ?״
עשיר, ואולי מאושר. מה הוא יעשה
אם ההמצאה שלו תימכר? ״אני אמשיך לעבוד
כמהנדס, רק שאני אהיה, בוודאי, יותר
עשיר ואולי גם יותר מאושר.״

ביודר
מ חפ שי אתה פי רצה

האיש אשכול היה ידוע (לרעה)
לעורכי העולם הזה.
אבל כשהסתלק בן־נוריון קרא העולם הזה
לאזרחיה של המדינה :״תנו לו שאנס.״

1963

עוד בשבוע הראשון של
גילוי הפרשה קבע העולם
הזה: יצחק רפאל אחראי. לאותה מסקנה
הגיעו החוקרים והכנסת כעבור שנתיים וחצי.

1963

מי אינו זוכר את ההיסטריה ההמונית
ששטפה את נמל־התעופה בלוד, עם בואו
של הזמר קליף ריצ׳ארד. מאות בני־נוער
אחוזי אכסטאזה פרצו את מחסומי המשטרה,
קפצו מעל מרפסת התצפית, איימו
לדרום את האליל הנערץ ואת קומץ השוטרים
חסרי־האינים שניסו לסוכך עליו. מחזות
דומים התרחשו לאחר־מכן בכל מקום
בו הופיע הזמר, סיפקו תעסוקה מלאה
למשטרה.
יותר מכל זכרו את הדבר חברי הרעדה
לייבוא אמנים שליד משרד־הפנים. הם החליטו
כי מאותו יום ואילך לא יאשרו הב׳
אתם של אלילי־זמר ולהקות טריסט, ששמם

בלבד דיו לעורר צמרמורת של אמוק בבני
הטיפשעשרה.
חוסר איזון. לכן, כאשר פנה בעל
חברת־התקליטים החיפאי, דוב זעירא, לפני
כשנה אל הרעדה, בבקשה להתיר לו ל הביא
את להקת המחפשים ארצה, נתקל
בסירוב .״לפי החומר ששלחת לנו על הלהקה,״
נאמר במכתב־הסירוב שקיבל ,״מתברר
כי זו להקה המקימה רעש רב. חבריה
הופיעו יחד עם קליף ריצ׳ארד ואנו דוחים
את בקשתך להבאתם ארצה.״
כל מכתביו החוזרים של זעירא, בהם
ניסה לבטל את רוע הגזירה — לא הועילו.
גם טענותיו כי אין שמץ של אמת בקביעת
הרעדה כי להקה זו הופיעה בעבר עם קליף
ריצ׳ארד — לא עשו כל רושם.
היתד, רק פירצה אחת, דרכה יכול היה
זעירא להחדיר את להקת המחפשים ארצה.
בהתאם לחוק ניתן לעקוף את ועדת יבוא
האמנים של משרד־הפנים, באם האמן המגיע
מופיע בפני קהל של מועדוני־לילה בלבד.
אלא שההשקעה שהיתר, כרוכה בהבאת
הלהקה — לא הצדיקה הופעתם במועדון־
לילה קטן, בפני כמה עשרות אנשים.
אולם נמצאו אנשים שהיו מוכנים בכל
זאת להסתכן ולהביא את הלהקה, תו ף
הבטחה שזו תופיע במועדון־לילה בלבד. היו
אלה מנהלי משרד־האמרגנות שמאי אתן
לנדאו. הם הודיעו כי חברי הלהקה מליברפול
יופיעו במועדון־הלילה היפואי מקסים
בלבד, ועל כך זכו באישור להבאתם.
בערב הראשון להופעת הלהקה היה האולם
הקטן של מקסים, שהוכשר במיוחד
כאולם הצגות, מלא מפה אל פה. אולם
הלהקה, שתקליטיה נמכרו עד היום במיליונים,
איכזבה את מעריציה. מערכת הרמקולים
של הגיטאדות החשמליות כרנה בחוסר
איזון משרע, וקולם של הזמרים!
ניבלע בהמולת הצלילים החשמליים, שהת־׳
גלגלו באולם הקטן, וחסר תנאי האקוסטיקה
האלמנטריים. חברי הלהקה הופיעו בתוכנית[
בת חצי שעה בלבד, שלא הצדיקה את
המחיר שנדרש עבור הכרטיסים.
תוך ימים ספורים נתן הדבר את תוצ־1
אותיו, ומדי ערב היה אולם המועדון נותר
למעלה מחציו ריק. היה ברור כי המשך
הופעותיה של הלהקה במקום זה נידון
לכשלון קופתי חרוץ, והאמרגנים היו אובדי
עצות.
רחמי משרד־הפנים. אלא שבעסקי
השעשועים בישראל, ובמיוחד בשטח יבו*
האמנים הזרים, שוררת הפקרות מוחלטת
החוק אינו חוק ואת הרעדות למיניה
אפשר תמיד, איכשהו, להמשיך ולעקוף
השבוע פורסמו כבר מודעות על הופעוו
פומביות של להקת המחפשים, שתתקיימנו
באולמות קולנוע במקומות שונים בארץ
נראה כי רחמיהם של אנשי משרד־הפני!
נכמרו על אמרגניה הישראליים של ד
להקה, ששקעו במצוקה כספית, איפשר
להם, תוך העלמת עין׳ לקיים מספר הצגו!
באולמות גדולים.

אתה וגוזלו ה שבוע
להשתתף באסיפית־העם מטעם רשימת
העולם הזה — כוח חדש

אור יהודה

יום ד׳ ,27.10 ,בשעה 7בערב, ברחבת
בית־הספר התיכון. ינאמו אורי אבנרי1,
שלום כהן, שלום מזרחי.
היסה יום ה׳ ,28.10 ,בשעה 9בערב, באולם אבנרי אורי
מאי. ינאמו קולנוע ושלום כהן.

ק ריה ממזון
יום שבת ,30.10 ,בשעה 10.30 בבוקר,
במיגרש הכדורגל. ינאם שלום כהן.
מוזמנים תושבי פרדס־כץ ופתח־תקרה.
אשקלון יום שבת ,30.10 ,בשעה , 11 בקולנון
אסתר, בשכונת הדרים באשקלון. ינאמו
נעים גלעדי וטיבי גרוס.
טייבה יום שבת ,30.10 ,בשעה 3אחר־הצהריים
בכיכר המרכזית. יגאמו אורי אבנרי
שלום כהן, אחמד מצאררה. מוזמנים
תושבי הישובים הערביים והעברית
באזור.

מה אומרם הקומוגיסטים? כנסת נאבק
מק״י. יותר ובעד

וגם בפעולות המוניות. אין מי שלכך
ביתר עוז וביתר עקביות מ־כשם
שאין מי שפעל יותר, ויזם
מאבקים נגד נשול פלחים ערביים
״פתוח ללא נשול״ ממק״י.

נגד פאולס וטרי - ,בד בבד

עם הסברה מעל במת הכנסת על החרפה
הלאומית והנזק הלאומי שגרמה הממשלה
עם האמנת פאולס וטרק כנציגי מערב גרמניה
בישראל, נטלה מק״י חבל פעיל ביותר
בפעולות ההמוניות בתל־אביב ובירושלים
נגד מעשה מחפיר זה( .בעוד שאנשי
סובי־וילנר־חביבי, שהתיימרו להיות
קיצוניים נגד קשרים עם מערב גרמניה, לא
השתתפו בשום פעולה שכזו).

ש. מיקוניס

דז) זזגנוז על הדיסוקרטיה

הקומוניסטים היו הראשונים שחשפו את
הסכנה לדימוקרטיה שמהווים בן־גוריון וחבריך,
סיעת מק״י בכנסת מילאה תפקיד
ראשון במעלה בהבלטת והרחבת הניגודים
שבין דיין ואשכול וסייעה לבידודם של אנשי
בן־גוריון. מק״י (בניגוד לסיעת טובי־וילנר־חביבי
ובניגוד לגורמים אופוזיציוניים
אחרים) מעולם לא חטאה בכך ששמי -ב־קדירה
אחת את ״שני חלקי מפא״י״ .מאבקה
של מק״י נגד הרודנות בישראל היה ונשאך
מאבק עז ביותר, עקבי ביותר ונבון

א. דילנסקה

ביותר.

סיעה קומוניסטית
חזקה ב כנ ס ת
חיונית למאבקים
שמח וץ לכנסת

תמורת דירה״

ניתן להביא דוגמאות נוספות לעשרות
מן העבר, דוגמאות המלמדות על העתיד.
כיום כבר מקבלים חוגים שונים חלקים
חשובים מתוך תכניתנו לשלום יש־ראלי־־ערבי
המבוססת על הכרה הדדית
בזכויות שני העמים — עם ישראל והעם
הערבי הפלשתינאי. אך אנחנו לא מצניעים
— כאחרים — את דעתנו כי הדרך לפתרון
בעיית הפליטים הערביים היא בהכרת זכות
הפליטים לחזור או לקבל פיצויים, כי נחוץ
הסכם הדדי על הגבולות, וכי מדינות ערב
חייבות להכיר בישראל ובזכויותיה הצודקות
(חופש השייט, בטול החרם, חלוקת

אין זו רק הבטחה לעתיד
זהו גם סיכום העבר,
בעניני יומיום -כבעניינים
מדיניים־
א) ״דירה

אדמות משכנות העוני ששודין מליונים
נמסרו בפרוטות לחברות קבלניות ואת
הדיירים הפנו אל הרחוב. בעזרת הקומוניסטים
בכנסת, בעיריות ומחוצה להן התפתח
מאבק על ״דירה חמורת דירה״ שפירושו
המעשי: דיור אנושי לרבבות משפחות על־ידי
קיצוץ רווחי הקבלנים. המאבק נשא
פרי והיום אפילו נציגי גח״ל (נציגי הקבלנים
והמליונרים) תובעים. דירה תמורת
דירה מלך השכונות״ אלימלך רון הוא
מועמד מק״י לעירית תל־אביב.

ב) ביטול הצמדת המשכנתאות
— פיחות המטבע העלה את שיעורי תשלום
המשכנתאות של רבבות משתכנים ואיים
לשעבד אותם לבנקים לכל ימי חייהם.
הסיעה הקומוניסטית בכנסת והקומוניסטים
מחוץ לכנסת סייעו מן הרגע הראשון בכל
דרך למאבק על ביטול הצמדת המשכנתאות.
גזרת ההצמדה הוקלה ויש סיכוי רב לביטולה.
הסיכוי קם רק הודות למאבק שנעזר
רבות על-ידי הקומוניסטים.
ג) נגד הממשל הצבאי -מחצית
הכנסת כבר הצביעה נגד הממשל הצבאי
וניחן למחוק כתם זה מעל ישראל. אין
גורם ציבורי ופוליטי בישדאל שקדם ל־מק׳׳י
במאכק נגד הממשל ומבאי גם ב
המיים).

דוגנה
על זכויות ישראל.

-באמ
צעות
קשריה עם מפלגות קומוניסטיות אחיות,
קשרים בינלאומיים שאינם לאף גורם
ישראלי זולתה, מסבירה מק״י עמדותיה
ומגמה בעקביות, תבונה ואומץ על זכויותיה
הצודקות של ישראל. לא כל מה שנעשה
בשטח זד, מגיע לידיעת הציבור.
בניגוד לסיעת טובי־וילנר־חביבי אין מק״י
רואה שום סתירה בין מאבק נגד תופעות
שליליות בישראל לבין מאבק למען הזכויות
הצודקות של ישראל. לדעת מק״י
שני אלה משלימים זה את זה.

הצבעה בעד מ ק״י פירושה חיזו ק
הכוח העקבי ביותר הנ אבק למען שי נויים
מתקד מי ם בישראל.
הצבעה בעד מ ק״י פירושה חיזו ק הגורם
הישראלי היחיד הק שור ה דו קו ת
עם ה מ חנ ה ה אנ טי אי מפרי אלי ס טי ה או
תו מ חנ ה על
עולמי ונ אבקב תוך
הגנת זכויו תי ה הצודקו ת של ישראל.
הצבעה ״ק ״ מ הוו ה הבעת ת מיכ ה ואשור
צבורי למאבקזה של המפלגה
ה קו מוני ס טי ת הי שר אלי ת!
הוגש ע״י המפלגה הקומוניסטית הישראלית
המחלקה להסברה

במדינה

תל־אביב
דמהה שמיים ב חו ל זי
חבר מועצת עיריית תל־אביב מטעם
חרות, דויד יוטן, טוען שראש־העיר שכח
בכלל שהוא ראש־עיר, ונידמה לו שהוא
פירסומת של ראש־העיר. סוכן ראש־העיר עצמו טוען שדויד יומן בכלל
לא יודע מה הוא מדבר, ושהוא בכלל
לא עשה שום דבר קונסטרוקטיבי בשביל
העיר הואת, והאופוזיציה יודעת רק לצעוק,
היושבים ליד ההגה עושים הכל, ואלה ובכלל.
דויד יוטן טוען שבכל בתי־הקולנוע בעיר
מראים לפני כל סרט סרטון קטן, המראה
את כל הניסים והנפלאות שעושה העירייה
למען האזרח הקטן, ושזה לא הוגן לפני
הבחירות. נמיר טוען שזה באישור הנהלת־העירייה,
ואם דויד יוטן לא יודע, אז ש יטרח
בבקשה לעיין בפרוטוקולים.
יופי של עיר. הוויכוח המעמיק יכול
היה להמשך עוד זמן רב, אבל אזרחי
העיר ייאלצו לסבול את הסרטון עוד
שבוע בלבד. עד השני בנובמבר. אחר־כך
כבר לא יהיה בו צורך. רק אם יהיה
לראש־העיר קצת מזל, והוא ייבחר שוב,
הוא יוכל לשמור אותו לקראת הבחירות
הבאות. זה יחסוך כמה לירות מהתקציב.
וככה הולך הסרט: שמיים כחולים. שמי
תל־אביב, כמובן. רק טיפשים לא מבינים
שהשמים כחולים, מפני שהם שמחים שלעיר
העיברית הראשונה יש ראש־עיר טוב כל־כך.
הלאה: ילדי תל־אביב משחקים. פרצופים
מחייכים. הם שמחים מפני שראש־העיר
דואג להם. הוא מקים בשבילם מועדוני־נוער,
כדי שהם לא יסתובבו סתם ברחובות.
גם לילדים הערבים, ביפו העתיקה, יש
מועדון נוער. לקראת הבחירות גם הילדים
הערבים הם ילדים טובים. הרחובות נקיים.
המדרכות מצוחצחות. תענוג לגור בתל-
אביב.
ודויד יוטן, איש האופוזיציה, מעז עוד
להגיד שזה לא בסדר!

מ שפם
יאור האי שיות
יוסף בן־דויד אומר על יוסף בן־דויד
שהוא לא יוסף בן־דויד. גם יוסף בן־
דויד טוען שיוסף בן־דויד הוא לא יוסף
בן־דויד, ואיפה הצדק בכלל!
אז יוסף בן־דויד העיד בשבועה שהוא
יוסף בן־דויד. אבל יוסף בן־דויד אמר
שזה לא קונץ, וגם הוא העיד בשבועה
שהוא יוסף בן־דויד.
בהפסקה, כששופט בית־המשפט המחוזי
בתל־אביב, אליהו מני, נכנם ללישכה, כדי
להחליט מי הוא מי, ישב יוסף בן־דויד
והעיף מבטים זועפים ביוסף בן־דויד.
.יוסף בן דויד!״ קרא השמש אחרי
ההפסקה. יוסף בן־דויד נכנס לאולם, ואחריו
יוסף בן־דויד.
״יוסף בן־דויד!״ קרא התובע. יוסף בן־
דויד קם. גם יוסף בן־דויד קם.
יוסף בן־דויד טען שיוסף בן־דויד הוא
רמאי. גם יוסף בן־דויד מוכן להישבע
שיוסף בן־דויד הוא רמאי.
מגרש עד יד הירקון. כל זה התחיל
ביום שיוסף בן־דויד ( )43 קיבל הודעה
מהעירייה שעליו לשלם כמה מאות
לירות, כמיסים וארנונות, על המיגרש שיש
לו בצפון תל־אביב, ליד הירקון.
יוסף בן־דויד התרגז. הוא לא אוהב
לשלם מיסים. חוץ מזה אין לו מיגרש
ליד הירקון. אחר־כך הוא נמלך בדעתו
והחליט שאם העירייה רוצה להעניק לו
מיגרש במתנה — למה לא?
הוא שילם את המיסים, ראה בפעם
הראשונה את המיגרש שלו והחליט, ליתר
ביטחון, למכור אותו.
יוסף בן־דויד היה בעליו של המיגרש
זמן קצר בלבד. כי יום אחד הופיע בעירייה
יוסף בן־דויד. הוא רצה לשלם את
על המיגרש שלו. המיסים הפקיד חשב שהוא לא נורמלי .״רק
לפני כמה שבועות היית פה, לא?״ יוסף
בן־דויד הבין מאוחר מדי שיוסף בן־דויד
סידר אותו. הוא פנה למשטרה, ואז היה
משפט, ויוסף בן־דויד נידון ל־ 18 חודשי
מאסר.
רק השוטרים המיסכנים, שהיו צריכים
לקחת את יוסף בן־דיוד לבית־הסוהר, התבלבלו,
ולא ידעו את איזה יוסף בן־דויד
הם צריכים לקחת. אז יוסף גן־דויד התנדב
להראות להם.
ה עול םהזח׳ 8אז׳ו

חקירה 1מוצה של
בעמודים אלה מתאר ״העולם ״יין
זה״ את חקירת המשטרה באחת
מתעלומות הרצח המיסתוריות ביותר
של השנה, הרצח שזכה לכינוי
״רצח פרדם־בץ״ .התיאור
מתחיל ברגע שהנרצח נמצא בדירה
על־ידי אשתו, ומסתיים כרגע
שבו הושלמה עבודת החוקרים
והתחילה עבודתם, הלא פחות
קשה ולא פחות מסובכת, של המשפטנים.
השכוע
נפתח משפטו של פנחס
סכאח, צעיר רמת-גני הנאשם כרצח
שלום (״סלים״) דבי מפרדס^ -
כץ. האם תצליח התביעה, המתבססת
על עכודת-נמלים של חוקרי
משטרת רמת-גן, להוכיח את
אשמתו של החשוד? או האם
יעלה כידי פרקליטו של סבאח,
אחד מעורכי־הדין המנוסים כיותר
במדינה, נתן קנת, לזכות את
מרשו?
שאלה זו תוכרע רק כסופו של
הדו־־קרב המשפטי, שהחל השבוע
בבית־המשפט המחוזי כתל־אכיב.
ך* רצח המסתורי כיותר של השנה
! 1הגיע השבוע אל בית־המשפט• גבר בן
40 נמצא לפנות־ערב בתוך שלולית של דם
על־ידי אשתו׳ שחזרה מהעבודה. על גופו
נמצאו סימני אלימות ובחדר שבו אירע המקרה
שררה אנדרלמוסיה.
דקות ספורות לאחר שבני־משפחתו התרכזו
במקום הרצח, וביכו בייללות קורעות־לב
את מותו, התכנסו בחדר־הישיבות של
נפת רמת־גן מיטב החוקרים של מחוז תל-
אביב.
השאלות שריחפו בחדר הדחום־עשן לא
היו קלות: מי רצח את שלום (״סלים״)
דבי? מה היו מניעיו של הרוצח האלמוני?
האם בקומה השניה של הבית מספר 93
ברחוב הנשיא בפרום כ״ץ היה רצח, או
התאבדות על רקע בלתי מובן?

״האשח אשמה ככד!״
ך* חילה נכדקה האפשרות האחרונה.
4 1חו ק ת המשטרה נעלו את החדר בו
נמצאה הגופה, השאירו את הרהיטים ואת
הסכין המגואלת בדם, כמו שנמצאו ברגע
שהאשה פתחה את הדלת. מומחי השיחזור
ערכו תרשימים מדוייקים של המקום, שיחזרו
את הצורה בה כרע הקורבן ונפל מתבוסס
בדמו.
רופאי המכון לרפואה־משפטית באבו־כביר
ערכו בדיקות מדוקדקות, שבהן התגלו שלו שה
חתכים עמוקים בצוואר, שנגרמו מדקירות
תכופות. הם הגיעו למסקנה חד־משמ־עית:
סלים דבי לא התאבד.
שעות אחדות לפני שהתקבלה במשטרה
חוות־דעתו של המומחה לרפואה משפטית,
הגיעו אנשי חוליית־השיחזור של מחוז תל-
אביב לאותה מסקנה. התנוחה שבה נמצאה
הגוויה, המרחק בינה ובין הסכין המגואלת
בדם, אי־הסדר ששרר בחדר — כל אלד,
העידו כי בחדר צר־המידות אירע פשע מחריד.
האור
הירוק בחדר החקירות של נפת
רמת־גן נדלק. החוקרים ניסו, קודם כל, ל־שחזר
את רגעיו האחרונים של המנוח, ול־התחקות
אחר מניעיו האפשריים של הרוצח
האלמוני.
את הימים הראשונים אחרי המיקרה הקדישו
החוקרים לחקירה מסועפת, שהביאה
בחשבון את רוב האנשים שהנרצח היה איתם
בקשר הדוק. יחסיו עם בני משפחתו, הוריו,
ידידיו, שכניו, חבריו לעבודה ומכריו —
נבדקו בצורה קפדנית.
״לא ידוע לי על אויבים או שונאים שהיו
לו,״ סיפר אביו לחוקרי המשטרה, שניסו
לדלות ממנו כל פרט העשוי לסייע להם ב־פיתרון
התעלומה .״הוא היה אדם טוב,״
שיבחה אותו אימו הישישה ,״הוא אף פעם
לא רב עם אף אחד!״
רק אחיו הצעיר של המנוח׳ מנשה דבי
( ,)25 הצליח להוביל את אנשי המשטרה
צעד אחד קדימה .״האשד. שלו אשמח בכל!״
קבע, בלי שתהיה לו, לכאורה׳ שום אחיזה

המשטרה הוליכה אח החוקרים אל ידידה הצעיר של אשת הנרצח בפרדס־כץ

כך התהדקה העניבה
במציאות .״אני לא יודע להסביר למה, אבל
היא אשמה. היא אשה רעה. היא אפילו לא
באה אלינו הביתה לשבת שבעה, ימח־שמה!״
חוקרי
המשטרה מיהרו אל ביתה של בר־טה
דבי.

השפופרת מיד לאחר שאמר משפטים ספורים.
בתום
השיחה נראה דבי המום. הוא קפא
על מקומו לרגעים אחדים, ולאחר שהתאו
התמונות
מתור התיק

המשולש המוזר
^ דרגות תלולות הוליכו אל דירה קטנה
)^ 1בפרבר רמת־גני נידח. כמה מבני־המש־פחה
ישבו סביב מיטת־ברזל ארוכה, צמודה
אל הקיר. על המיטה שכבה אין־אונים אשד,
בשנות השלושים המאוחרות.
מאז עלתה מעיראק, סבבו חייה של ברטה
דבי סביב שלושה צירים: הבעל הראשון,
הבעל השני והידיד.
בעלה הראשון השאיר אותה עם שני ילדים
גדולים, עם פנים חרושי־קמטים, עם
נטל פרנסה כבד ועם זכרונות נוגים. בעלה
השני, סלים דבי, שנרצח חודש ימים לאחר
שנישאה לו, הכיר אותה באמצעות קרוב־משפחה,
שיזם את הפגישה הגורלית.
הצלע השלישית במשולש המוזר היה פועל
צעיר בבית־החרושת ויטה ברמת־גן. בחור
בעל קומה ממוצעת, מנומס, אדיב, מטורזן
במקצת וצעיר ממנה בהרבה.
ההיכרות בין השניים קדמה לנשואיה, אולם
היחסים ביניהם לא נפסקו גם לאחר הנישואין.
להיפך. הבעל החדש נכנס במהרה
לתמונה, התיידד עם הצעיר, שהירבה לבקר
בביתו, עזר לו לא פעם בסידור הדירה ובשיפוצה-

לרגע היה נדמה כי הכל פשוט מאוד: הבעל
הקנאי חשד בצעיר כי הוא מקיים יחסים
הדוקים מדי עם אשתו, תפס אותו ביחידות
וניסה ללמד אותו לקח. בסופה של אותה
תיגרר ,,מצא את עצמו החלש בין השניים
בתוך שלולית של דם.
אולם החקירה לא הסתיימה בנקודה זו, כי
הפרשה לא היתד, פשוטה כל־כך. ברטר, דבי
הכחישה נמרצות כי קיימה עם הצעיר יחסים
החורגים מהמקובל בין ידידים. היא טענה,
לעומת זאת, כי אותו צעיר חיזר אחרי איבון׳
בתה בת ד,־ 17 מנשואיה הקודמים.
אבל ידידה הצעיר של האם לא היה, כנראה,
מאהב מוצלח. כי הבת דחתה אותו
בתוקף .״הוא נמוך ומכוער,״ הסבירה לאמה׳
״ואני לא רוצה אותו!״
מאהב מוצלח יותר היה אחיו הצעיר של
אביה החורג של איבון. מנשה דבי צד את
עינה של הצעירה, ,והשניים ניראו יוצאים
יחדיו, לדאבון ליבו של ידיד המשפחה.
על רקע זה, אפשר להבין את השינאה
בין שני הצעירים, שהתחרו על ליבה של
איבון היפה, ועל כן ברור גם מדוע מיהר
אחיו של הנרצח להפנות את החוקרים לעבר
אותו צעיר.

״אשתך בוגדת!״
ןןיליצ ׳ י ׳ הממזר הזה, הוא אשם ב-
^ //כ ל. הוא הרג את אחי• הוא מנוול
גדול. אני מכיר אותו טוב!״ אחיו הצעיר
של הנרצח הטיל קיתון של שופבין על
פינחס (״פיליצ׳י״) סבאח, ידידה הקרוב של
אשת־אחיו.
״יום אחד, בערך שבועיים לפני הרצח,
הוא בא אלי הביתה ואמר שהוא צריך לדבר
איתי. יצאנו החוצה והלכנו לכיוון קולנוע
רמה. הוא אמר לי, :אני רוצה לספר
לך משהו, אבל אתה צריך קודם להישבע
שלא תספר לאף אחד•׳ שמתי את היד על
הראש ונשבעתי. הוא אמר לי שאם אני
אפר את השבועה ואספר, אני יכול להרוס
את החיים של אחי. הבטחתי לו שלא אספר
לאף אחד.
״הוא אמר לי, :אתה יודע, האשה שאחיך
לקח לפני שבועיים היא לא אשד, טובה. היא
לא בשבילו. אני ראיתי אותה עם מישהו
אחר!׳ ״
שבוע לאחר מכן מצא הנרצח על מושב
המכונית הצבאית, שהיתר, ברשותו, דף נייר,
שעליו נכתב בעיפרון ובשגיאות כתיב:
״ראיתי את אשתך הולכת עם גבר על־יד
הירקון. כדאי לך לעזוב אותה!״
יומיים לאחר מכן הוזעק דבי אל הטלפון
בבסיס הצבאי בו הועסק כאזרח. על הקו
היד, אלמוני, שלא רצה להזדהות, טרק את

שש, פנה אל• הממונה עליו, ביקש ממנו
שיאפשר לו לצאת מהעבודה לפני הזמן.
״אני צריך לצאת באופן דחוף,״ נימק את
בקשתו ,״אני צריך לסדר איזה עניין.״

אחיו של הנרצח סיפר לאחר מכן, כי נודע
לו מפי אחיו המנות שהאלמוני שטילפן
אליו הודיע לו כי אשתו נמצאת בחברת
גבר זר בחורשה על־יד הירקון .״לך עכשיו
ותראה אותה שם,״ הציע האלמוני, שקולו
נשמע בטלפון כקולר, של אשה.
בשלב זה היו בידי המשטרה שתי סברות
שונות וסותרות. סברה אחת קבעה כי פינחס
סבאח ניסה להחשיד את ברטה, ידידתו,
בעיני אחיו הצעיר של בעלה וכי האלמוני,
שלפי גירסה זו עשוי היה להיות פינחס,
ניסה להחשיד אותה גם בעיני בעלה.
במקרה כזה לא היה קשה לשחזר את
מניעיו האפשריים של סבאח: או שקינא בבעלה
של ידידתו הקרובה, או שרצה לזכות
בבתה הצעירה, על־ידי פגיעה באביה החורג,
שהועיד אותה לאחיו הצעיר.
זו היתד, הגירסה שתאמה את דברי בני־המשפחה
של הנרצח. אבל אשת הנרצח לא
העלתה על הדעת כי ידידה הצעיר רצח את
בעלה .״הוא בחור טוב ושקט,״ סיפרה לחוקרים
,״אין לי שום סיבה לחשוד בו.
הוא לא עשה את זה! מה פתאום? הוא היה
חבר טוב שלי ושל בעלי. לא היתד, לו שום
סיבה לרצוח אותו. אני גם לא חושבת שהוא
שלח לבעלי את המכתב ההוא. הוא
בחור סוב. זה לא יכול להיות שהוא עשה
את זה. זד, לא יכול להיות!״

צעיר שחרחר

| ל 1ך 1ל סימני המאבק האלים, שהסתיים בשלוש דקירות בצאוורו של
4 שלום (״סלים״) דבי, נראים בברור על גוויתו, שצולמח על־
1 1 1 13
ידי צלם המשטרה. הפצעים על רקתו של הנרצח (חץ משמאל) ניגרמו, לדעת החוקרים,
כתוצאה מנפילת דבי לאחר הדקירות, או כתוצאה מנסיונות הנפל שלו להימלט מהרוצח.

הפצעים ביו ההווג

נגרמו, לדעת החוקרים, כתוצאה מנסיונות
נואשים של הנרצח להמלט מסכין־המטבח,
שהיתה בידי הרוצח. תחילה לא יכלו החוקרים לשחזר את רגעיו האחרונים של דבי. אולם
ההנחה כי נאבק על חייו התאמתה, לאחר שצעיר מאשדוד הודה כי היה עד־שמיעה לדו־קרב.

מיסדו הזיהוי

לאחר שנעצר, הובא החשוד ברצח פינחס (.״פיליצ׳י״) סבאח,
אל חדר מסדרי־הזיהוי בנפת רמת־גן. בתמונה: עשרה צעירים,
בעלי נתונים חיצוניים דומים לאלה של החשוד, עומדים במיסדר־זיהוי, כשאחת ממכרותיו
של הנרצח שמה את ידה על כתף החשוד. רק באחד ממסדרי הזיהוי זוהה בטעות צעיר אחר.

*\יו לי מה להגיד, כבודו,״ לחש
\/ /י £פינח 0סבאח, כשעמד באולמו של
שופט השלום התל־אביבי חיים שטיינברג.
״אני לא רצחתי את סלים דבי. לא היתד. לי
שום סיבה לרצוח אותו. הוא היה ידידי הטוב
ביותר!״
במשך שבועיים חזר פינחס סבאח על
אותה גירסה, בחדר החקירות של נפת רמת־גן.
הגירסה שלו הסתכמה בערך כך: הנרצח
היה ידידו הקרוב. מעולם לא היה ביניהם
ריב או סיכסוך. הוא היה בן־בית אצלו,
ונידמה לו שגם המנוח אהב אותו והעריך
את ידידותו.
הוא היה מוכן לסייע לחוקרים רק בנקודה
אחת. לדבריו, היה בכל השכונה אדם
אחד שהיה מסוכסך עם הנרצח. היה זה
ברוך בכור׳ זקן ערירי שהתגורר בדירתו של
הנרצח לפני שהתחתן.
הזקן נאלץ לפנות את הדירה לאחר שהנרצח
הביא לשם את אשתו החדשה .״הוא
שונא בגלל זה את דבי,״ הסביר סבאח לרב-
סמל מורים קלמארו, שניהל את החקירה.
לרגע שוב היד, נדמה לחוקרים כי המפתח
לתעלומה נמצא בידיהם. לאחר שבדירתו
של בכור נערך חיפוש מדוקדק, מצאו החוקרים
שעל בגדיו, שהיו בארון, יש כתמים
של דם קרוש• הזקן נעצר מיד.
כעבור יומיים הוא שוחרר בלי ערבות.
כתמי הדם שנראו על בגדיו היו של תרנגולת
שחוטה. פינחס סבאח נשאר החשוד
היחיד, אולם מלאכתם של החוקרים היתד.
עדיין קשה. הצעיר סירב לשתף פעולה בכיוון
הרצוי להם, הוסיף לשתוק .״אני חוזר
ואומר,״ היה מדגיש בסופה של כל חקירה׳
״כי אני חף מפשע. אני לא רצחתי את
סלים דבי!״
למשטרה לא נותרה ברירה. היה עליה
לכוון את חקירותיה אל קשריו החברתיים של
החשוד, לבדוק את עברו, לקבוע אם הוא
יציב בנפשו, ולוודא אם קיים בעולם עוד
אדם העשוי לגלות טפח מד,תעלומה שאפפה
את הרצח המיסתורי.
החקירה בכיוון זה העלתה כי שבוע לפני
הרצח ביקר בבית־המשותף, שבו התגורר
הנרצח, בחור צעיר ושחרחר ששאל את השכנים
מד, מספר הטלפון במקום העבודה
של הנרצח. המשטרה התחילה להתעניין באותו
צעיר אלמוני.
לפי עדות השכנים, לא היה הצעיר השחרחר
עיראקי, כמו כל המעורבים בפרשה.
החוקרים בדקו בקפדנות את קשריו החברתיים
של סבאח עם צעירים שחרחרים,
גילו לבסוף באשדוד צעיר כזה, שהיה
ידידו. הוא לא היה עיראקי, כמו כל
ידידיו, אלא ממוצא הודי.
אשר חנוכה נעצר לחקירה. הוא הכחיש
תחילה כל שייכות לעניין, היד, מוכן רק
להידות כי הוא מכיר את פינחס סבאח.
(הנזשן בעמוד *)22

אנשים
ר ק פו ד ה ודעת
זוהי רק השמצה ששמעון פרס אינו
מתעסק בבעיות אידיאולוגיות. השבוע, ב־חוג־בית
באפקה, נשאל פרס מה דעתו ומה
יחסו לסוציאליזם. השיב סגן שר־הבטחון
לשעבר :״יחד עם כרד כצנלסץ קברתי
את הקאפיטל של קארל מארבס• ״.
מאז שטולידנו התחתן, ועד שיוסף אלמו״
ג י קיבל מקום כבוד ברשימה לכנסת, לא
זכו לשמוע בארץ כל כך הרבה בדיחות.
נשכו ונעלמו.
הבדיחותעל טולידנו כבר
הבדיחות על אלמוגי עדיין חדשות וטריות.
למשל: כשהציעו לאלמוגי להיות דיקן־כבוד
של האוניברסיטה, הוא ענה :״פחות מרק־טום
אני לא מסכים להיות בוקר אחד,
כשבא אלמוגי למטה רפ״י, נסגרה לו
הדלת על הבוהן. הוא אמר בכעס :״איזה
מזל, רק התחיל וכבר אני לא
יום בלי
ובכלל,מה רוצים מ־יכול
לחתום.״
איך יכולה להיות לו השכלה
אלמוגי?
תיכונית אם כשגמר את בית־הספר העממי
• לאלמוגי יש
כבר היה בגיל־גיוס?
השכלה ים־תיכונית. כי כשכולם היו ביום
אחד ביקש
תיכון, הוא היה בים.
אלמוגי מהמזכירה שלו לקבוע לו פגישה
ליום הרביעי. שאלה המזכירה :״איך כותבים
רביעי, עם א׳ או עם ה את יודעת
מר״״ הוא ענה לה ,״תקבעי לי את הפגישה
ליום החמישי.״ י • האמא של אלמוגי אומרת
:״אילו הייתי יודעת שבני יהיה מני־סטר,
הייתי שולחת אותו לבית־ספר תיכון!״
• כאשר נשאל אלמוגי מה זה רפ״י, ענה:
״רק פולה יודעת!״

ה עני בההתהדקה!
(המשך מעמוד )21
״אני לא יודע על זה כלום,״ הסביר חנוכה.
״ביום הרצח עבדתי בבית־חרושת עסיס.״
רק בחקירות החוזרות נשבר הצעיר, הודה
כי ביום ד,מיקרה ביקש ממנו סבאח
לבוא איתו אל ביתו של הנרצח ״כדי לקחת
משם זוג מכנסיים.״
״פינחס נכנס לדירה, ורק אחר־כך ראיתי
את הנרצח מופיע בחדר המדרגות ונכנס
פנימה. נשארתי בחוץ. חיכיתי כמה דקות,
אבל פינחס לא חזר.״
פתאום הוא שמע, לדבריו, צעקות וקולות
של אנשים מתקוטטים עולים מן הדירה
שבה אירע הרצח .״פתחתי את הדלת
וראיתי שהם מתקוטטים. הסתלקתי משם.״

מתי נעצרו מחוגי־השעון?
ך* ודאתו של אשר חנוכה הצעידה את
! !המשטרה צעד גדול קדימה. החגורה
סביב סבאח הלכה והתהדקה, לאחר שר,מש־

נ שיק העד הלח*

בנוף מרהיב של שדות מוריקים. ב מר חק 5דקות בלבד, מרמת־גן
(ליד בילינסיס, באוירה נפלאה של מרחבי דשא וגנים, בונים עבורך דירות בנות
3!/2—4חדרים. הדירות מתוכננות לפי מיטב החידושים בענף הבנייה וביניהם :
3כיווני אויר לכל דירה, גנים, בתי ספר ומרכז מסחרי, רשת כבישים בלתי
מ סו כני ם. הסקהואספקת גז מרכזית.מטבח מרווח עם ארונות קיר, חי מום מתחת
לרצפות, האדמה פרטית, מקל ט פרטי לכל דירה ומעליות לנוחיות המשפחה.

טלפן 5 9 6 1 1

ואנו נשמח

להביא

אותך

ולסייר

עמך

במקום

בתל־אביב, בקבלת פנים חגיגית ורשמית,
אותה ערך שגריר בריטניה בישראל, ג׳ו*
בית, בטרם צאתו את הארץ, הפך שגריר
גרמניה, דולף פאולם, למוקד ההתעניינות.
כולם באו לראות איך הוא התאקלם,
מה הרגשתו ומי הם ידידיו. הגדיל לעשות
מאיר ויים ג ל, בהפגינו ידידות לקצין
הוזרמאכם לשעבר. בהתחלה הוא סתם חיבק
אותו. אחר כך הביט על הנוכחים ונשק
לו על הלחי. לבסוף, ליתר בטחון, הוסיף
עוד נשיקה בלחי השניה עובדת היותי
יהודי לא הפריעה, בדרך כלל, לאריק
רול! /סופרו של לה נזונד הפאריסאי לענייני
המרחב. אפילו גמאל עבד־־אל־נאצר
קיבל אותו ברצון, למרות שנולד
במצריים. אולם לאחרונה פירסם רולו סיד־רת־מאמרים
על יוון, שעוררה את רוגזם
של חוגי הימין שם. כתב על כך מנהיג
יוזני :״אין פלא. מר רולו הוא יהודי, וידוע
כי היהודים שונאים את היוונים עוד
מימי אלכסנדר מוקדון.״

ר ח מני בני ר ח מני ם

גזית ושח

לבנין

בע״מ,

תל־אביב,

רחוב

פינסקר

טלפון

59611

:גניגזית-כל ר ירה ח1

גל השביתות האחרון, עורר את עסקן
מפא״י אשר ידלין למחשבה. מסקנתו:
היהודים הם רחמנים בני רחמנים, לכן
אינם מסוגלים לשבות כהלכה. הסביר ידלין:
טבחי בתי החולים למשל, החליטו בזמן
שביתתם לא להפקיר את החולים, לכן
נתנו להם את האוכל כסידרו. מי סבל
מהשביתה? חבריהם לעבודה. או, קחו למשל
את שביתת הרופאים האחרונה. הרופאים
התחשבו בחולים, המשיכו לטפל בהם. כך
קרה שבזמן השביתה לא מת אף חולה.
הנפטר היחידי באותה עת היד, רופא, שכרע
תחת עומס העבודה הכיבוש האחרון
של יפה ירקוני היא פאנאמה. יש לה
שם שתי הופעות ביום בטלביזיה, ועוד
הופעות פה ושם. באחת מהופעותיה בטל־במיה,
ביקשו אמרגניה, המייצגים חברת
תכשיטים, להבליט את מוצריהם. הם עניי
ליפה ענק יהלומים רב־ערך, הפקידו,
ליתר בטחון, משמר משטרה באולפן. ב-
רגע שהסתיימה התוכנית, ניגש מפקד המש־מר
ליפה, קד קידה בנימוס, הסיר מעליה
את הענק # .לרביזור התחיל ללכת בזמן
האחרון. ההוכחה: כשהוצג לאחרונה בירושלים,
בבנייני האומה, נמכרו הכרטיסים
בחטף. בגמר ההצגה, כשיצא יוסי סנאי
מהבניין, בחברתו של מנהל תיאטרון העו־נית,
אשר ר 3קי׳׳ ניגש אליהם צעין־
אלמוני, ביקש להזמינם לשתות. הוא לא
נראה להם חיכב תיאטרון, אך עורר את
יסביר :״אני מספסר בכרסקרנותם.

מגיע לכם!״
טיסים

| ה 1ך \ 1ו 1גופתו של סלים דבי נתן
1 1גלתה על־ידי אשתו שחזרה
לפנות־פרב מהעבודה, בחברת ידידה הצעיר
שנעצר זמן מה לאחר מכן כחשוד ברצח.

טרה מצאה על אחד הכיסאות, בדירה שבה
בוצע הרצח, כתם של דם ועליו טביעת אצבעותיו
של החשוד.
העדויות, שנראו בתחילת החקירה נסיבתיות
גרידא, נעשו עתה ממשיות יותר ויותר.
אולם דווקא פרט זה עשוי לשמש חרב־פיפיות
בידי התביעה. כי בנקודה זו התגלה
אחד המיקרים הנדירים ביותר בתולדות הפשיעה
בארץ: דמו של הנרצח, שהוא מסוג
נדיר ביותר, זהה לחלוטין לדמו של החשוד,
שייך אף לאותה תת־קבוצה.
אם לצרף עובדה זו לעובדה שהחשוד
נהג להתגלח לעיתים קרובות בבית הנרצח,
עשויה הסניגורית לזכות מן המוכן בטענה
מוחצת מאוד: שהחשוד התגלה באותו
חדר ימים אחדים לפני הרצח, חתך את פניו
מיהם בדמו את הכיסא שעליו נשען בידו.
אם אומנם תעלה התביעה את שאלת טביעת
האצבעות, עשוי להתפתח קרב משפטי
מעניין סביב נקודה זו.
פרט שני העשוי לשמש נושא לדו־קרב
משפטי מרתק קשור בשעה שבה בוצע הרצח.
המשטרה העלתה בחקירתה כי החשוד
ליווה את ידידתו, אשת הנרצח, עד פתח
ביתה והיה עד אז, במשך כל הזמן. בטווח
ראייתה. לאחר שנפרדו, ליד הפתח, היא
עלתה במדרגות, פתחה את הדלת, וגילתה
את בעלה בתוך שלולית של דם. זה היה
סמוך לשעה . 17.30 לפי מימצאי הבדיקה,

בוצע הרצח זמן קצר בלבד לפני שהגופה
נתגלתה — דקות אחדות לפני כן, או לכל
היותר שעה קלה.
בידו של הנרצח היה שעון שהורה על השעה
. 13.30 יתכן שעובדה פעוטה וחסרת־חשיבות
זו תיתן בידי הסניגוריה קלף חזק.
ההגנה עשויה לטעון כי מחוגי־השעון נעצרו
מפני שהשעון נחבל שעה שהנרצח נאבק
על חייו — מכאן שהרצח נערך ב־. 13.30
במילים אחרות: לא יתכן שפינחס סבאח,
שליווה את אשת הנרצח, והיה עד אז כל
הזמן בתחום ראייתה, ביצע באותה שעה
ובמקום אחר מעשה רצח.
כשעמד השבוע סניגורו של סבאח, עורך־
הדין התל־אביבי נתן קנת, בבית־המשפט
והודיע בשם מרשו כי אינו מודה באשמה•• ,י
היו משפטנים רבים מוכנים להישבע כי הסניגור,
שהוא אחד המוחות המשפטיים המבריקים
במדינה, מכין למשפט הפתעות
רבות.
ה עול ם הז ה !468

כשמקרר אמקור חיתן את הבת שלו במלון
השרון, ידעה על כך כל הארץ. על
זה שבמוצאי היום השלישי מתחתנת הבחורה
הכי עשירה בארץ באותו המלון איש
לא יודע. בעיתונים לא פורסמו שום מודעות,
ומלבד 200 המוזמנים, לא הגיעה
השמועה לאוזניו של איש.
למה? כי הבחורה, כרמלה שרווד, לא
אוהבת פ־רסומת. היא לא חושבת שיש במיליארדים
של אביה משהו מיוחד, הראוי
להערכה או להערצה של האנשים והעיתונות
.״אני לא מפרסמת את החתונה שלי,
כי אני לא חושבת שיש בה משהו מיוחד.
אני בכלל לא חושבת שיש בי משהו מיוחד
שאפשר לכתוב עליו.״
איך הגיעה כרמלה שרווד אל החופה
בישראל? זה פשוט מאוד. כל העניין התחיל
כשנוסף על מכרות־הברזל ובארות־הנפט,
התאהב המילארדר הקנדי שרווד כשחקנית
הידועה. הוא נשא אותה לאשר״ והיא הפכה
מדלן שרווד. בתור מדלן שרווד האירה
לה ההצלחה פנים והיא קיבלה תפקיד בסרטו
של קאזאן מה יפים הנעורים.
הזוג חי בשווייץ, גר שם, בילה שם,
והתגרש שם איש מרעותו. אבל לפני זה
הוא הספיק להוליד את כרמלה. כרמלה
גדלה בשווייץ, קיבלה שם חינוך נוצרי
טהור, ורק במיקרה, כשהגיעה לגיל , 16
נסעה לטיול בארץ־ישראל, אך הטיול השפיע
עליה.
היא התאהבה בארץ, נרשמה לגימנסיה
עירונית, והכריחה את משפחתה להתייחם
אליה כאל צברית לכל דבר. היא למדה עברית,
קיבלה מינהגים ישראליים מובהקים,
.ואופי צברי עוקצני.
בסוף היא אפילו הכריחה את האבא
המיליארדר שלה לקבל תודעה ישראלית,
אם לא ציונית.
עוד בזמן לימודיה בגימנסיה, אהבו התלמידים
של בית־הספר את השיער השחור
שלה, את עיניה הכחולות ואת האף הצברי
הסולד שלה. מבין כל התלמידים שאהבו
את זה, היה אחד שממש התאהב בזה. קראו

חי פון עםר 31ד
לא רק הישראליות רוצות להגיע
אל צמרת עולם־הקולנוע.
יש גם ישראלים הרוצים להגיע
לשם. אם הישראליות מתפשטות
בשביל זה, מאבדות חזיות, מורידות
מחשופים ומרכיבות ריסים׳
הרי הישראלים המיסבנים
לא יכולים להשתמש בכל האמצעים
הללו. זה לא ייראה עליהם
כל־כך יפה, ואנשים יכולים להבין
אותם לא נכון.
לכן יש להם שיטות אחרות.
הם מנהלים רומנים. לנהל רומן
יכול כל אחד, אפילו החנווני ב־חנות־המכולת
ניהל פעם, כשהיה
צעיר, רומן עם אשתו. ההבדל
בין החנדדני לבין נערים ישראליים
המטפסים לצמרת הוא שהחנווני
מנהל רומן עם אשתו,
והמטפסים יזנהלים רומן עם

סירבה לענות לשאלות, סירבה
לומר אפילו מילה אחת על
חייה הרומנטיים, ועזבה אותנו
בכעס.
אבל לאחר כמה זמן פגשנו
אותה עם בחור בשם יהושע בעל גיסל, בחור גבוה,זריז,
הבעה מלאת־חיים. לאחר בירור
קצר נודע לנו שהוא נולד בחודש
מרס של שנת , 1941ב־בחיפה
אשר בישראל, על חוף
הים התיכון.
הוא מגיע לגובה של 1.78
מטר; יש לו שיער שחור, עיניים
כחולות, ובמקצועו הוא סוכן-
פירסומת. פגשנו בו, במיקרה,
בשעה שירד ממדרגות המלון.
התעודדנו על־ידי המבט העליז
שלו, ופנינו אליו באופן ישיר.
״אומרים שאתה החתן של רו־

לו דייוויד.
לפני שלוש שנים, כשהוא הכיר אותה,
הוא היד, צעיר ממנה בשנה. עכשיו, כשהוא
גדל והגיע לגילה, והוא כבר חייל בצבא,
רם מתחתנים במלון השרון, בנוכחות 200
האורחים, שהובאו לארץ במיוחד לטכס
החתונה.
״האם אתם מתכוננים להישאר בארץ?״
שאלתי אותה•
״איזה מין שאלה זאת,״ היא ענתה לי,
״מובן שאנחנו מתכוננים להישאר בארץ.
אנחנו אוהבים אותה.״
לא רק שהם יישארו בארץ, אלא היא גם
תמשיך להתנהג בפשטות ובצניעות, כמו
׳שהתנהגה עד עכשיו. היא תמשיך ללבוש
שמלות פשוטות, לגור בבית פשוט, ולהשתמש
במכונית־ספורט אפורה, פשוטה.

תל־אביב
בירושלים לא קורה אף פעם שום דבר,
וכשקורה כבר משהו לירושלמי. אז זה
קורה לו בתל־אביב.
במשך ארבעים שנה לא התחתן שלמה
גרכף, הירושלמי הטהור, אפילו פעם אחת.

גיסל עם רומי שגיידר
רומי שניידר, או לפחות עושים
את עצמם כאילו ניהלו רומן
כזה.

את הסיפור הבא מצאתי
בעתון ספרדי נפוץ,
והוא מוגש באן במלואו :
כשרומי שניידר הגיעה ׳ ל־סגוביה,
להפרטת סרטה החדש
השעה העשירית של ליל קיץ,
התקיפו אותה העיתונאים בשאלות
על חייה הפרטיים. היא

מי,״ אמרנו לו. התשובה שלו
היתד, אומנם בלתי־בטוחה, אך
פסקנית :״כן, אני.״ הוא השתתק.
הוא
תיאר לעצמו שנשלחנו
אליו על־ידי מנהל־העסקים של
רומי, או משהו כזה. לא לחצנו
עליו, והוא הוסיף :״אני מכיר
אותה רק יומיים.״ אך כשבדקנו
את תאריכי הנסיעות בפספורט
שלו, גילינו שהוא ניסע

ועכשיו, כשהוא מתחתן סוף־סוף, הוא עושן;
את זה דווקא בתל־אביב, עם תל״
אביבית.
שלמה גרבר הוא סופרו הכלכלי של עיתון
הארץ. הוא גם פופולרי, גם רווק ונם ירושלמי.
הוא היה כל־כך פופולרי, עד שהצליח
להסתובב עם בתו של רופא ח שוב
מאוד, האיש שייהד את היפאני ההוא על־ידי
ניתוח1 .
ובכן, כשבת הרופא הגיעה לגיל עשרים
ושמונה, והיתה כבר ביחסים טובים מאוד
עם שלמה גרבר, הגיעה לסניף הארץ בירושלים
פקידה צעירה בשם רינה רוזנברג,

בתוכנת־טלביזיה ידועה באמריקה, בה מראיינים אמנים שונים,
הופיעה לא מזמן הזמרת עליזה ראשי והודיעה :״אני מחפשת

לכל מקום אליו נדסעת השחקנית
הגרמניה.
זה, כמובן, לא נראה לנו מיקרי.
מסתבר שאם הוא נוסע לכל
מקום אליו היא נוסעת, ואם
הוא מתגורר, כפי שגילינו, תמיד
בקירבתה, יש כנראה דברים
בגו.

ויצא לנסות את מזלו בפאריס.
אבל בפאריס לא אוהבים מרגרינה,
והוא היה צריך להשתמש
בשיטות אחרות. הוא ניהל רומן
מפורסם עם דוגמנית בת ,38
ואחר כך, כשהוא הביר את
יוג׳ין ל מר המפורסם, הסוכן
של אווה גרדנר המפורסמת ושל
מלינה מרקורי המפורסמת,
הוא זנח את הדוגמנית שלו,
והתחיל מסתובב איתו.
יוג׳ין לרנר החליט לעשות ממנו
שחקן־קולנוע• בתור צעד

בינתיים משתדלת רומי להסתיר
את החתן היפה הזה מפני
העיתונאים, כדי למנוע בפעם הזאת
את הפירסום העצום שנוהגים
לעשות לענייני־האהבה שלה.
כזכור, גרם פירסום זה לכך
שהיא נפרדה מאהבתה הראשונה,
אלן דילון.
לגיסל הישראלי יש מימיקה
של נער יה־יה. הוא בטוח במצבו
אצל רומי, ונראה שבכלל
לא איכפת לו מה יקרה לו
מחר, או מה שקרה לו אתמול.
מה שאיכפת לו זה ההווה —
ההיום.
עד כאן הסיפור הספרדי. לאחר
שקראתי אותו, יצאתי מ־ד
לברר מיהו הישראלי המאושר,
שהצליח להגיע עד רומי שניידר,
מבלי שאף אחד ישמע עליו. הדבר
הראשון שגיליתי בקשר
אליו היה שהוא הישראלי הכי
יפה אחרי רמי ניר, או לפניו,
לא זוכרת בדיוק.
בגלל יופיו העריצו אותו כל
נערות דיזנגוף, וכל בחורי נסית.
אבל הוא לא שם לב לזה.
היתד, לו מעריצה אחרת, חשובה
יותר מכל הטיפשים הללו —
המראה.
אנשים המכירים אותו מספרים
עליו שבשעה שלא היה מופיע
בדיזנגוף, היה מראה את עצמו
למראה ושואל אותה מיהו הגבר
הכי יפה במדינה. היא היתד,
עונה לו שהוא, והוא היה ממשיך
לשוחח איתר, במשך שעות.
״ כמה ממכריו מעידים, אבל
לא צריך להאמין להם, שגיסל
היה צובע את ריסיו ואת שערותיו.
אחר־כך הוא היה יוצא
לרחוב דיזנגוף. ואחר־כך הוא
היה חוזר למראה, וחוזר חלילה.
הוא עבד במשרד־פירסומת ודאג
לפרסם את עצמו יחד עם
גרבי ניילון, מרגרינות ושמני־בישול.
בסוף הוא היד, מפורסם,

שהועברה נוהסניף בתל־אביב.
שלמה גרבר התיידד גם איתר ,,ואז קרו
שם שני דברים. הוא נשלח לאשדוד, וזמן
קצר לאחר מכן חזרה רינה רוזנברג לתל־אביב.
במשך
זמן עבודתו באשדוד הוא היה מבקר
לפעמים בתל־אביב ולפעמים בירושלים.
הוא פסח הרבה זמן על שתי הערים, ובסוף
החליט את החלטתו הסופית למובת תל
אביב. בעוד חודש תחגוג תל־אביב את נצי
חונה, וירושלים תתאבל על תבוסתה• זה
יהיה כשהוא ישא, בתל־אביב, את רינה רוזנברג
לאשה.

חתן אמריקאי, כדי לזכות בפספורט של ארצות־הברית.״
כמה שנים לפני ההופעה שלה בטלביזיה היא ערכה סיור־הופעות
בארגנטינה, והכירה שם את אלברטו. הוא מצא חן בעיניה. היא
קראה לו טוטו. וטוטו עזב את אשתו וילדיו והלך אחריה לאמריקה.
הוא חי איתה כמה שנים, הלך אחריה בכל העולם, דאג לה וטיפל
בענייניה.
עכשיו הוא כבר לא טוטו. הוא אלברטו. הם נפרדו. הוא מסר
את מקומו לחתן אמריקאי, שעדיין לא הגיע.

יהושע גימל
ראשון הוא הורה לו להסתובב
תמיד בחברת אווה גרדנר, ומלי־נד,
מרקורי, ביחוד כשיש צלמים
בסביבה.
הוא הסתובב סביבן, לכל מקום
שהן היו הולכות היה גם
הוא הולך, וכשהיו צלמים בסביבה
אפשר היה בכלל לחשוב
שהוא בא אייתן, או הולך איתן.
תמיד הוא היה איתן.
אבל זה לא הלך. האנשים היו
בטוחים שהוא הספר שלהן או
הנהג. הן היו גדולות מדי בש בילו.
אז הציע לו הסוכן, שהוא
גם סוכנה של רומי שניידר,
להידבק אל רומי׳ כי היא צעירה
עוד וכולם יודעים שהיא
אוהבת נערי־חמד חביבים.
הוא נדבק אליה וזה הצליח.
רומי אומנם לא הבינה מה עושה
לידר, הדבר הזה, אבל העיתונאים
הבינו מיד: הוא מנהל
איתר, רומן. הם פירסמו את
זה בעיתונים שלהב. יתכן שהוא
עוד יתפרסם מזה. דבר אחד
בטוח: אלן דילון הוא לא יהיה
מזר, לעולם.

יותר שמח
פעם היד, ברור שאצל הרב מתחתנים,
ובדיסקוטק רוקדים. עכשיו התחילו להתחתן
בדיסקוטק׳ ועוד מעט יתחילו לרקוד
אצל הרב.
השבוע הופיעה בדיסקוטק כלה לבנה עם
הינומה ופרחים בשתי הידיים. אחריה הלך
חתן מצוחצח, ואחריהם כמה זוגות מוזמנים.
הקבוצה
החגיגית הזאת ישבה שם ארבע
שעות, רקדה, שתתה, הקשיבה למוסיקה ולקריאות
ההתפעלות של שאר האורחים.
איך הם הגיעו לשם? ״בעלי הבטיח לי,״
סיפרה הכלה ,״שאת מסיבת־החתונה שלנו
הוא יערוך לי בדיסקוטק. זה יותר שמח,
והוא קיים את הבטחתו.״

— ס— —!יז — 11111111 11 1,11.

שלום עליכם-סלאם על״מם־בגליל
הם כתעלול של ערב־בחירות. את השותפות
הזאת סימל דווקא היעדרו. של אחד ההרשימה:
אורי
פעילים המרכזיים של
דייוזיס. למרות היותו תושב רשמי של
דיר־אל־אסד, רותק על־ידי המושל הצבאי
לדרום הארץ, ואסור היה לו לבקר בגליל.
לנצרת
הגיעה השיירה בחמש אחר הצהרים,
ומייד ניגשו נוסעיה להזמין את בני
העיר לאסיפה העממית הגדולה בקולנוע
דיאנה.
האולם היה מלא, ומאות צבאו על דלתודבריכם,״
אמרו
תיו. .שנים קראנו את
מאזינים — ברובם הגדול צעירים משכילים.
,עכשיו אנחנו גם שומעים אותם. אנו
מקוזים שהקול הזה לא ידום.״

דיר אל־אסד ג־135

אלא הפגישות בין משתתפי המסע והכפריים1 .
בכפרו של דייוויס רבה ההתרגשות במיוחד.

:ז זרז**״

אחמד מצארווה ניצב טל גג הג׳יפ, ומדבר אל בני הכפר, שהתקהלו
הכביש הראשי. כמה מאנשי מפא״י התנגדו לעריכת האסיפה, ואחד מהם אף
נסע להזעיק משטרה כדי להוכיח את נאמנותו למימשל הצבאי. אך האסיפה התקיימה.
ך * פעם היה המסע בין הרי הגליל הן
| קדמה לכניסה הצוהלת לנצרת. בכל
מקום בו עברה שיירת השלום השאירה
אחריה גם רשמים וזכרזנות — וגם ההכרה
כי כאן מתגבש סיגנון חדש. אופיי־

בידו גליון של העולם הזה
ך 711 1 1
בערבית. על השער: הפגי|

שה שלא התקיימה בין עבד אל נאצר ושרת.

7 1 1 1 1 ¥סמל משטרה מחזיק את
1 1 1 1 1העולם הזה בערבית. ה־גליון
הכיל קטעים שפורסמו בעתון העברי.
נית היתד, חלוקת הגליון המיוחד של
העולם הזה. בשפה הערבית. מפלגות מחלקות
חינם את החומר הערבי שלהן,
ולפעמים עוספות אותו בכסף. גליון העולם
הזה לא חולק חינם — כי אם נמכר בכסף.

מראו

נעים גלעדי בשיחה עם בני
הכפר. בכל כפר נכנסו מש־תתפי
השיירה לבתים, הסבירו את מטרתם.

תופעה שנייה: בכל מקום התקבלה
השיירה בשיירת בני־ברית וותיקים. בני
הגליל ידעו כי אורחיהם לא פלשו לכפרי־

ווע התסווח

פניהם בכפרי הגליל.

נזרע בקרקע פוריה: לבותיהם של הילדים הקטנים שבאו מתל־אביב
ומחיפה, מירושלים ומפתח־תקווה ואלה שקיבלו את
לרוב הילדים, היתה זו פגישה ראשונה עם ילדי העם השני.

בסדינה
תולדות
מ׳ שנ תפס 9נ 0 1
החכמים של איסטנבול היו אומרים , :מי
שפעם אחד נתפס אצל המשטרה, לא גומר
עם זה אף פעם!״ אליהו כהן הוא מאיסטנבול.
הוא יודע היטב את כל החוכמה
של זיקני עירו, שלאימרות הכנף שלהם
יצאו מוניטין.
כהן ( )38 נתפס פעם אחת על־ידי המשטרה,
ומאז אין לו מנוח. הפעם הראשונה היתד,
בגלל זונה. זה היה בתקופה שעל שולחן
הכנסת הונחה הצעה לתיקון סעיף החוק,
הדן ברצח בכוזנה תחילה ובהריגה.
השמועה, שהכנסת עומדת לשנות את
סעיפי החוק, עשתה לה כנפיים, חדרה נם
אל הסימטות החשוכות של יפו.
הדיונים הארוכים והמייגעים בוזעדות־הכנסת
מצאו את אליהו כהן יוצא, כשהוא
שיכור כלוט, מפיתחו של בית־קפה
יפואי אפל. מבטו של הגבר ניתקל
בפרוצה יפואית, שעמדה בסימטד, וניסתה
לצוד לקוחות.
לרצוח או לא לרצוח? השיכור
עמד מולה, ליטף בידו את האולר החד
שהיה בכיסו. במוחו ניקרה עתה רק
שאלה אחת: לרצוח אותה או לא לרצוח?
כמה אנשים שעברו שם במקרה ראו אותו

המועדים לפשע, נמנע מלבקר בבתי־קפה
מפוקפקים, והתרחק מחברה לא־הגונה.
אבל מאמציו של האיסטנבולי לשוב
לחברה הגונה לא הועילו. השבוע שוב
הונחה על כתפו הדלה ידו הכבדה של
ש־מר־החוק. כהן נעצר, הפעם כחש ד בהחזקת
סמים משכרים.
״זה יכול להרוס לי את החיים,״ הסביר,
״אם אני אפול לידיו של שופט, שלא מבין
קצת בפסיכולוגיה, הוא יכול לשלוח אותי
לבית־הסוהר לתקופת השליש, שוועדת־השיחרורים
ניכתה לי, ולהוסיף לי, בתור
פרם, תקופת מאסר חדשה.״
חכמיה הזקנים של איסטנבול צדקו: מי
שנתפס פעם — נתפס פעמיים.

אזר־יהודה
1קנ• ה דו ד
היה זקן אחד באור־יהודה שאף אחד
לא ידע את שמו. לא היו לו בנים אי
בנות ולא קרובי משפחה. לאט־לאט נשרו
לו כל השיניים, מרוב זיקנה, והשכנים,
רחמנים בני רחמנים, היו מביאים לו כל
בוקר קצת דייסה.
יום אחד יצאו השכנים לפיקניק, ולא היה
מי שיביא לו דייסה. הוא ישב בתוך המלונה

שיא השיאים נשנו!

א ס סיו סז

חברת טופקון הצליחה לייצר מצלמה
משוכללת 1ז> 11 ן יז ׳0 ? 00ד במחיר עממי.
מדידת האור היא ה מדויק ת ביותר בעולם.
מד האור נמצא מאחורי העדשה על הראי!
ליד הפילם. לכן מדידת האור נעשית לאחר
הפסדי האור שנגרמו בכל סוגי העדשות,
אביזרי עזר, פילטרים, צילומי מקרו
ומיקרוסקופיים.

״טופקון״ ערובה לאיכות מעולה
להשיג בכל חנויות הצילום
סוכן ראשי :״מטרופוט״ טל 55778 .ת״א
ייעוץ לפי כתב היד

11111111X113

וק 1־ 1־ 1פר*

פרוספקט חינם

עזרא חבושה במלונה
בחירות פעם בשבוע

לפרוץ לו דרך ממיגרש־חניה, התניע את
המכונית במהלך אחורי, נפל עימד, לבור.
* 1הפורץ הנוצץ. בירושלים פרץ
אלמוני לקיוסק, נטל עימו כמד, חפיסות
סיגריות, השאיר את מלוא תמורתן על
דוכן המכירה.

וכונוח -א ר רי לזק\7ורה

7^ 1י *ן >1יי

הרשמה בשעות
9-12 ; 5-8

החי
#צעד אחד קדימה, שני צעדים
אחורה. בתל-אביב ניסה נהג מכונית

\7כני קן וס 0
0שרטוט

בן־יהודה 24
חיפה. הרצל \44

ח עו ל ס הז ה 1468

שלו, שעכשיו גרים בה שני כלבים, וחיכה
עד הערב, אבל אף אחד לא בא. הוא
החליט שיותר טוב למות, מאשר להמשיך
לחיות חיים כאלה. החליט ועשה.
אחרי שלושה ימים נזכרו בו השכנים,
באו כדי להביא לו דייסה. הם מצאו את
חצי הגוויה שלו. את החצי השני אכלו
הכלבים.
כל זה קרה לפני שנתיים בערך. מאז
השתנו באור־יהודה הרבה דברים. עכשיו
יש שם בחירות, וזקנים לא יכולים למות
ככה סתם, מבלי שהתושבים יידעו על כך.
זה המזל של עזרא חבושה. הוא גר
במלונה קטנה, שממדיה אינם עולים על
מטר־על־מטר. הוא כבר בן ,80 עיוור,
חרש וקצת צולע, סובל מאולקום, ועוד
כמה מחלות קשות וחשוכות מרפא. אבל
העסקנים המקומיים החליטו שהם לא יתנו
לו למות לפני הבחירות. באור־יהודה כל
קול, ביחוד כל קול לאשכול, שווה זהב.
העסקנים התחילו לבוא פעם בשבוע אל
המלונה העלובה, כדי להביא לו דייסה
ולהכין אותו לקראת היום הגדול, כשהוא
יובל אחר כבוד אל הקלפי, כדי לתת להם
את קולו.
כמה חבל שאין בחירות פעם בשבוע.

מתלבט, אבל לאיש לא היה האומץ לגשת
אליו. כי אליהו היד, שיכור, ולא סתם,
אלא שיכור מפורסם.
הוא עמד ככה כמה דקות, עם האולר
בידו. הפרוצה קפאה על מקומה. השיכור
קרב אליה בצורה מאיימת, ותפס אותה
בצוזארה.
״אני אהרוג אותך!״ צווח בקול ,״עכשיו
החליפו את סעיפי החוק!״ הוא נופף באולר
שבידו, הנחית אותו בחזה, הוסיף, ליתר
בטחון, כמד, דקירות בצלעות.
אותו מעשה זיכה את בהן ב־ 15 שנות
נמסר. השנה השביעית בין כותלי הכלא
זיכתה אותו בתואר האסיר המפורסם ביותר
של שאטח. כי בשעת המרד הגדול,
שפרץ בין כותלי הכלא, עמד כהן לצד
הסוהרים, קטל במו ידיו שלושה מסתננים
ערביים שניסו להימלט מן הכלא.
כהן צויין לשבח, ושוחרר בטרם עת.
הוא עזב את הכלא כשהחלטתו נחושה:
לא לשוב לשם לעולם.
המוסדות לשיקום האסיר באו לעזרתו,
סייעו לו לפתוח דוכן למימכר פירות בתחנה
המרכזית בתל-אביב.
הוא היה מרוצה. המשטרה היתד, מרוצה,
ואיש מהקונים הרבים, שפקדו את
דוכנו, לא קרא על מיצחו את עברו.
רק תיקים עמוסי־אבק, שנערמו במחלקה
לזיהוי פלילי של המטה״הארצי, יכלו לספר
את הסיפור רב־המעללים.
״אני רוצה לשכוח בכלל מהתקופה ההיא,״
נהג כהן לספר לידידיו ,״אני מרגיש
עכשיו את עצמי כאילו נולדתי מחדש.
אליהו כהן הוא אדם חדש!״
חהיסטוריח חוזרת. בעל הדוכן
המשגשג צבר במשך הזמן רווחים, רכש
טנדר קטן, פיתח את עסקיו.
הוא השתדל להדיר את רגליו ממקומות

ת.ד ,182 .ראשון־לציון

נפתחים קורם י-ערב חדשים
למוד עיוני ומעשי
במעבדות משוכללות
הספקת ספרי למוד
וכלי עכודה
הרשמה בשעות
9-12 ; 5-8

שלויזיה • אלקגורוגיקה
ת ״ א, בן־יהודר 26 .
חיפה, הרצל ^4

סוף סיטוו שד עיווא נרגוויון עד נשואי!

בדם ואש
ומטבע זר
על שיטות אלה של הפלמ״ח בטקסאס.
היחסים בינינו לא התקלקלו מעולם. ה־דבר
היחידי שפוצץ את הנישואין היו סצינות
ד,קינאה שלה, שנערכו בטור גיאומטרי עולה. י
הריב הראשון פרץ בינינו ביום החתונה,

וזאת מפני שאחת הדוגמניות בירכה אותי
בנשיקה על הנישואין. דוריאן שתתה חצי
בקבוק שמפניה וזרקה את טבעת הנישואין
לתוך חלל״החדר. בבוקר החזירה לה העוזרת
את הטבעת. אחרי התפרצויות הקינאה, כש־

מאת

רחל המרחלת
על־ידי נשואיו הפך עידוא בן־גוריון מאדם
עני לעשיר מופלג. הבעייד, המטרידה
עכשיו גם אותו, גם את דוריאן לי, אשתו,
וגם את עורכי־הדין שלהם היא, מה יקרה
לעושרו החדש לאחר הגירושין, האם הוא
ישאר בידיו או יוחזר לאשתו.
הסיבה לגירושין המפורסמים בין הסופר־במאי־שחקן
לבין מלכת הדוגמניות היתד, ה־קינאה.
בסיפור זה, שהוא אהרון בסידרה,
מתאר עידוא איך החלה הקינאה להרעיל את
נשואיו, ואיך חיסלה אותם• הסיפור כולו,
מתחילתו ועד סופו, נמכר כבר לעיתונות
צרפת, ימי שלא הספיק לקרוא אותו בעברית,
יוכל לעשות זאת בצרפתית.

מספר עידוא:
יומיים לפני נישואינו ישבנו בבוקר במסעדת
מקסים — דוריאן ואני — עם עורך־
הדין צארלס קמפילד. עורך־דינה ניסה להשפיע
עליה שלא לחלק מראש את רכושה עמי.
ענתה לו דוריאן :״אדוני, זה כמו להתחלק
עמו במחלת־מין. אני מדביקה אותו ברכוש
שלי, והוא מדביק אותי במחלת־מין. סיפיליס
זה ס־פיליס!״ כזה ראה וקדש.

דרכיל על הארין
** זכותו של אבי דוריאן, ג׳ורג׳ פרקר,
/נרשמה אחת מהרימצאות החשובות בתהליכי
דפוס ד,אופסט, המצאת תהליך כימי.
בזכות המצאה זו מתפרנסת המשפחה עד
היום. אביה של דוריאן הוא רפובליקאי בדם.
הוא הפסיק לעבוד ביום בו עלה לכס־הנשי-
אות המנהיג הדמוקראטי רוזבלט. זה היה
סיגנון מחאתו, וברוח זו חינך את בנותיו.
כמה שנים לאחר מכן הוא נהרג באסון־
מכונית, שהיתר, נהוגה בידי סו ד פרקר,
בתו. מיקרה־המוות השני במשפחה, שאירע
במכונית, היה כשר,רוזן פורטגו נהרג ב־מכונית־מירוץ.
הוא היה אבי הילד השלישי
של דוריאן. אמו של פורטגו היא כיום בת
.76 דוריאן טוענת שארבעה ימים לאחר מות
בנה, ניסתה האם השכולה לקנות את הנכד
בעד 15 אלף דולאר.
שמונה שנים לאחר־מכן, ב־ , 13.8.65 חזרה
דוריאן על אותה האשמה. הפעם האשימה
אותי בכך שקשרתי קשר עם הסבתא להעביר
את הנכד האהוב מצרפת לשוויץ, ושקיבלתי
תמורת זה סכום בן שש ספרות.
הסבתא היא בעלת אחד הבנקים הגדולים
בארצות־הברית. בשנת , 1929 במשבר הגדול,
היו מניותיה בין היחידות שהרקיעו שחקים.
דוריאן רצתה להאשים אותי בשפע מגוון
של האשמות, כגון ברוטאליות, חטיפת ילד
ורווחים על חשבונה של הסבתא. זה אילץ
אותי להילחם מלחמת־חרמה למען הצדק, נ נד
אשד, שמרוב כסף אינה יודעת פחד מהו.
למען השגת גירושיה, ניסתה דוריאן בכל
הדרכים האסורות והמותרות להפעיל עלי הכל
— החל בפיתויים ובדולארים נזילים וכלה
באיומים בבית־סוהר ובבית־משפט. אני
רק מחכה לדעת אם האינטרפול יגיב בחיוב

המלכה בממלכתה

מי שהיתה מלכת דוגמניות
פאריס, דוריאן
לי, מנהלת עתה את אחד מסוכנויות הדוגס־ניות הגדולות ביותר.

10ו דוגמניות מועסקות על־ידה. דוריאן האשימה את עידוא בבגידה.
היא טענה שהוא בגד בה עם דוגמניותיה. להגנתו טען עידוא
שמחצית! הן לסביות. בתמונה: דוריאן לי בחברת הצלמים שלה.

הסוערים עם המלכה
היא חששה תמיד שאחזור ארצה, היתד, מחביאה
לי את הדרכון. המקום הבטוח ביותר,
לגביה, היה על המדפים העליונים של הארונות
הכי גבוהים בדירה. אפשר לומר
שאת רוב זמן הנישואין שלי ביליתי בעליה
ובירידה מסולמות. אבל שתי עוזרות הבית,
שהתרגלו משום מה לעובדה שהדרכון שלי
נמצא במרומים, החזירו אותו תמיד למעלה,
אחרי שהורדתיו. שבע יפול דרכון וקם.

תאומים בעריסה

ך* התפרצויות היו בדרך כלל ביחידות.
| 1אבל האיומים התחוללו גם לעיתים
קרובות בנוכחות זרים.
ב־ 9למאי, השנה, טסנו דוריאן ואני ללונדון,
להיפגש עם סו ד פרקר ובעלה, שח קן
הקולנוע ברדפורד (הכפייה) דילמן, שהתגרש
בגלל סוזי מאשתו, אם לבתו בת
ה־ .14 את האם והבת הוא ממשיך לקיים

המלחמה

דוריאן, השלטת על מנגנון שלם, מנסה בכל
מחיר להשתיק את משפט הגירושין הסנסצ־יוני,
הרביעי שלה. היא הכינה 17 עדים העומדים להעיד לטובתה

בדמי מזונות שסוזי מעבירה לו דרך הצינורות
המקובלים של גיזברות הטלביזיה האמריקאית.
יום
לפני שטסנו, סילפנה סוזי לדוריאן
וביקשה ממנה לקנות לה, בפאריס, עריסה
לתאומים, כי היא הרה לברדפורד, וצילום
הרנטגן הראה שאלה הם תאומים. דוריאן
קנתה את העריסה, וכך טסנו ללונדון.
בערב נפגשנו ארבעתנו עם העריסה במסעדת
מירבל. ברדפורד עמד על כך, שלפני
הארוחה הוא ישלם לי את דמי העריסה.
הוא תחב לי לכיס את הסכום בלירות
שטרלינג.
במשך הארוחה לחשתי לדוריאן שאני אשלם
בכסף זה את הארוחה, וכך היה. לברד־פורר
דילמן עמדו דמעות בעיניים.
״יה טמבל!״ הוא אמר לי ,״בלי העריסה
שלך לא היה לי במה לשלם את הארוחה.״
״יה דילמן!״ עניתי לו ,״אני ואתה זר,
אובר־דראפט על חמישה גרוש בכל בנק
בעולם. יה דילמן! הרים של צ׳קים ללא
כיסוי מפרידים ביני לבינך, ורק האחיות
לבית פרקר מאהות את הקרע.״

חשבונות בבגד;

הלילי ! 1 1 1 1במשך תקופת נישו־
1איה לעידוא בן־גוריון, 11111 היתה דוריאן, לדבריו, פעמיים בהריון.

ווכי .1965 דוריאן ואני טסים לניו־יורק.
1לא ישנים בכלל. שש בוקר׳ לימוזינה עב
גג פתוח. טיימס סקוואר. הולכים לאכול ב
אוטומאט.
מה שיש לדוריאן בכיסים של כל המעילים
זה קלינקס ודולארים. אבל כסף קטן אין
לה אף פעם. אז אנחנו נכנסים לתוך מלון
ואוכלים שם צהריים. סוזי נמצאת בניו־יורק.
סוזי ודוריאן הולכות בניחותא במאנהאטן,
כשבאמצע הולך טוראי מצבא ההגנה לישראל.
אני בעלה של זאת מימין. אחת בהריון
עם תאומים. השניה מסתובבת עם סתם
יהודי רגיל. בעוד חודשיים, יילחם עורך־

במשפט, לעומת 8עדים אותם עומד להביא עידוא. אס תיכשל
במשפט עומדת דוריאן להפסיד כמה מיליוני לירות, לטובת הצבר
עידוא בן־גוריון. משפט־הגירושין עומד להתחדש תוך חודש.

דינה, שנלחם בגיורת של יוסלה שוחמאכר,
גם בקתולית שלי? איש לא יודע למה.
בינתיים אנו פוסעים, שלושתנו, באושר,
ברחובות ניו־יורק. עוד שעה ורבע תתקיים
ישיבה של דוריאן ושל עוד אשה אחת על
העסק הכי מכנים בעולם — דוגמנות.
אני עולה במעלית, קומה .76 האנשים פה
הם ציידים, כמו בפאריס. הם הורגים ורוצחים
שוב פעם ושוב פעם את אותם האנשים
עצמם.
דוגמנית שבדית נכנסת לחדר בטעות —
בשר התותחים של המקצוע. רבלון שילם
בשבילה 75 אלף דולאר. בשביל מודעה של
שפתון. נכנסות עוד 8—6נשים בעלות
מניות. אדיבות. גז מדמיע ממלא את החלל.
אני יושב בקצה השולחן וכותב לעצמי
מכתב בלשון הקודש. כולן פה מחוששות
בבני. זה כינוי החיבה לכדור המרץ הנפוץ
ביותר בארצות־הברית. כולן, פרט לאשתי.
היא שונאת את זה. פעם נתתי לה אסיאלגאן,
ואחרי זה היא לא דיברה איתי שלושה
ימים.
הישיבה נגמרה. בקומה 76 מכבים את האור.
דגנראט אחד, עם 16 אחוז של מניות,
קם ממקומו. הכליות שלו מתפוצצות מ־קומלמנטים.
הוא עושה את צרכיו על ה־דינים־וחשבונות,
ועל הידיים המושטות של
כולם.
בחוץ מחכות לא פחות מ־ 57 חתיכות, שעשו
את כל הדרך מלום אנג׳לס, כדי לדעת
אם הן יכולות לדגמן. אם כן, אז מחצית
מהרווחים שלהן תיפול בחלקי, ואז, בכלק
מהכסף, אביים בארץ את סמי ימות בשש,
בהפקה פרטית.
דוריאן היתר, משוכנעת במשך כל זמן
נישואינו שאני מהנדס כל אחת מהדוגמניות
שלה• יש לה מאה ועשר דוגמניות קבועות.
לא שזה מספר גדול כל כך, אלא שמח־ציתן
הן לסביות ובאשר למחצית השניה,

הרי שהיה זה שקר גמור.
אמצעי הלחימה העיקרי שלה נגדי היה,
כאמור, זריקת כל מיני חפצים, בליווי האשמות
קולניות. בזריקת דיסקוס, זריקה לרוחב׳
היתר, דוריאן מגיעה ללא ספק למקום
הראשון. נראה שלפי סדר העדיפויות היא,
אוהבת לעשות ילדים, ילדים. לאכול, ולזרוק
עלי אינציקלופדיות.
הנישואין נמשכו בדיוק שנה, עד שבאמצע
יולי נסעתי לפרנקפורט, ליום אחד, בכדי
לעזור לה בענייניה.
הבאתי עימי כחמש־עשרה תמונות של
דוגמנית גרמניה מצליחה, ועוד לפניי שהספקנו
לדבר, התחילה הסערה. דוריאן השתוללה
וזרקה חפצים. לא נותר לי אלא
להסתלק ולקחת עימי את הדרכון, שנשאר
עימי, למזלי, עוד מפרנקפורט.
ברחתי לארץ. באמצע אוגוסט הגיעה דו־ריאן
להילטון בתל־אביב, בכדי להתחיל שוב,
כדרכה, בהצגה הגדולה של הפיוס. אך אני
סירבתי להתפייס.
במשך כל זמן הנישואין לא פסקה דוריאן
להרעיף עלי כספים ולהגדיל את חשבונותי
בבנקים. ברגע שהגישה את בקשת הגירושין,
היא ניסתה לחסום לי חשבונות אלה.
אבל אז נכנסתי למלון שרתון בתל־אביב,
עם עוד שלושה עורכי־דין ישראליים. אחרי
זה, לפני חודש, שלחתי בטלפרינטר של
שרתו! אזהרות, באנגלית, גרמנית וצרפתית,
למנהלי הבנקים, לבל יתנו לגברת להשתולל
בפרהסיה ולנסות לחסום חשבונות ש
נפתחו על שמי. האיומים פעלו.

השבוע עומד עידוא ל׳
עזוב את הארץ בדי ל־התבונן
למשפטו בפא־ריס.
אין ספרן שיהיה זה
משפט סוער, אשר עתוני
אירופה ידווחו עליו.

בשלם

מודעה 91 11 יועדת
י־ססנשע צעדם וצעיוות

זו הפעם הראשונה שהנך מקיים חובתך
השנים הבאות.

הממלכתית — לבחור בשלטון לארבע

זכור י הצבעתך קובעת א ת דמותה של המדינה
במקום לעסוק בבעיות המדינה ואזרחיה, עוסקים חסידי הכוח ורודפי השלטון
בחטוט בפצעי העבר המעלים ריחות באושים, המעוררים בלב כל צעיר סלידה
והשמים את הדמוקרטיה ללעז ולקלס.

הליברלים העצמאיים לוחמים בעד :

ביצור צה״ל ככוח מרתיע בצד יוזמה מדינית לשלום;
חוקה להגנה על זכויות היסוד של האדם;
התנגדות לכפייה דתית והפסקת כל תחיקה מחמירה בעניני דת;
ריפורמה של משטר המיסים לשם עידוד הרצון לעבודה, לחסכון ולהשקעה;
שימת דגש על ״פיתוח״ האדם על-ידי מתן עדיפות לחינוך ודאגה לשכון
ולקיום בכבוד של זוגות צעירים;
ביטוח בריאות ממלכתי באמצעות קופת חולים ממלכתית אחת;

הנד נקרא לחזק את הגורם הממלכתי הליברלי
אינך דור אספרסו !
הוכח זאת על ידי הצבעה שקולה !

צעיר בישראל -הטה שכס
המפ לג ה ה לי ב ר לי ת הווצמאית
מטה הדור הצעיר

פרסים
כן מקבל. לאמקבר
כל שנה, כאשר מחליטה האקדמיה השבדית
למדעים למי להעניק את פרס גובל
לספרות, מתחוללת סערה בעולמם של אנשי
העט.
השנה היתר, הסערה קטנה מן הרגיל,
אך גם ההחלטה להעניק את הפרס הספרותי
החשוב ביותר לסופר הרוסי מיכאיל
אלכסנדרוביץ׳ שולוחוב, הביאה בעקבותיה
לגל של תגובות בין סופרי העולם.
שולוחוב ( )60 זכה בפרס על הספר עליו
עבד במשך עשרים וחמש שנה, הדון השקט.
נאמנה לשיטתה, העניקה האקדמיה השבדית
את הפרס לסופר רוסי אמנם, אך
לא שכחה להכניס עוקץ אנטי־קומוניסטי
למעשה עצמו. .
מתרגמו העברי של שולוחוב, אברהם
שלונסקי :״בדון השקט יש מעין יחס של
חיבה לטיפוס הקוזקי. הסופר יודע אמנם
שיש לשנות את הטיפוס, מבחינה אידיאולוגית
הוא יודע שהוא שלילי, אך יחד עם
זאת הוא איננו שונא אותו.
״הספר מסתיים בכך שהגיבור אינו יכול
לקבל את האכזריות שהמהפכה דורשת
ממנו, והוא פורש משורות התנועה הקומוניסטית.״
הסירוב
הגדול 1אין ספק, שהענקת
הפרס לשולוחוב היא בהתאם לקו השבדים,
להעניק לפעמים את הפרס לסופרים רוסיים
אך לא לסופרים קומוניסטים. בשתי הפעמים
הקודמות בהן זכו סופרים רוסיים בנובל,
היה זה על יצירות שהביעו התנגדות לקומוניזם.
הסופר
הרוסי הראשון היה איבן אלב־סיביץ׳
בונין, שהיגר אחרי המהפכה הקומוניסטית
מברית־המועצות, ותאר אותה
בצבעים שליליים. הוא קיבל את הפרם, ולא
מאכסים גורקי, שעלה עליו פי כמה וכמה,
אך היה מזוהה עם המהפיכה.
אחריו הוענק הפרם לבורים פאסטרנק,
על סיפרו דוקטור ז׳יוואגו, ספר אנסי-
קומוניסטי מובהק. בזמנו טען שולוחוב נגד
פאסטרנק ואמר לו :״כיצד תוכל לקבל
פרם על יצירה אנטי־סובייטית?״
השנה מילאה האקדמיה השבדית את
חובתה, והעניקה את הפרם למי שתואר
על־ידי ז׳אן־סול סארטר כאחד מגדולי
הנובליסטים. אך הפרם הוענק דתקא על
יצירה שאינה תואמת את הקו האידיאולוגי
השליט בברית־המועצות.
ההיסטוריה של הענקת פרסי נובל עשירה
בשערוריות זוטא. כך, למשל, געש העולם
כאשר הוחלט על הענקת הפרס למשורר
האיטלקי קוואזימודו, שאיש לא שמע עליו.
שערוריה אחרת התרחשה רק לפני שנה,
כאשר הסופר הצרפתי הדגול ז׳אן־פול-
סארטר סירב, בפעם הראשונה בתולדות
חלוקת הפרם, לקבל אותו.
הפרם הוענק לו על יצירתו הפילוסופית,
האכזיסטנציאליזם, שהיא מתנגדת למאר־כסיזם,
ולא על יצירתו הספרותית מן
הזמן האחרון, בה הוא חוזר אל המארב״
סיזם, ומוצא בו את מרבית הפתרונות
לבעיות האדם של המאה העשרים.
המהפכה והמוצא. כאשר הביע לפני
שבוע מיכאיל שולוחוב את הסכמתו
לקבל את הפרם, היה ברור כי בחירתם
של השבדים הביאה כבוד לאדם שעל שמו
נקרא הפרס, אך היה בכך גם משום צחוק
הגורל, שדווקא מי שיצא בחריפות נגד נסיו־נו
של פאסטרנק לקבל את אותו הפרס,
יסכים לקבלו על יצירה שגיבורה הראשי
מתלבט בין המהפכה הקומוניסטית ובין
מוצאו הקוזקי.
אחת השאלות המתעוררות בישראל כל
אימת שמדובר בפרס נובל היא, מתי יצליח
סופר ישראלי לזכות בו.
הסביר זאת סופר ישראלי ידוע:
״חלוקת הפרס היא מעשה פוליטי. במצב
הקיים תקומם הענקת הפרס לישראלי את
הערבים. דוגמה לכך אפשר לראות בהתנגדותם
העיקשת של הנציגים הערביים ל־מיסמך
היהודי של ד,כנסיה הקאתולית. יהיה
צורך, לכן, לחכות עד שיוענק הפרם לסופר
ערבי, לפני שסופר ישראלי יוכל
לזכות בו.״
בכך נוספו סופרי ישראל לאלה שיש להם
עניין ממשי מאוד בקידום השלום בין ישראל
לבין מדינות ערב.
העול הז ה *146

ספורט
כדורגל
נ תנ״ ת * מ ס1 .
מאות חובבי הכדורגל׳ שצבאו על משרדי
המוטו התל־אביבי, היו מאוכזבים, כשהגיעה
הידיעה כי קבוצת הכדורגל של
מכבי נתניה הביסה את מכבי פתח־תקווה
בשעור .0:5לעשרות רבות של ממלאי
טוטו נאמנים, קלקלה מכבי נתניה את הסיכוי,
לזכות. בניגוד לכל התחזיות המוקדמות,
ולאחר שרק לפני שבוע הפסידה
במיגרשה הביתי, ניצחה נתניה בפתח־תקוזה.
מעל ימין. ההפתעה לגבי התוצאה
הגבוהה היתד, רק נחלתם של אלה שאינם
מכירים את הנתנייתי מס׳ , 1מרדכי
שפיגלר. הוא החליט עוד באמצע השבוע
כי נתניה לא תשתוק על ההפסד.
כמו בכל שבת, נעל מוטלה שפיגלר
את נעל ימין לפני נעל שמאל, הקפיד
לעלות על המיגרש ברגל ימין לפני רגל
שמאל. הוא הסתכל סביבו, ועשרות ה־נתנייתים,
שבאו במיוחד למלבם, הריעו
לו. אחרי תשעים דקות מישחק ידעו

מרכז

העייף בשלמה עמוס, הכניס על־ידי כך
תנופה חדשה למישחק קבוצתו.
שפיגלר הוא אחת התקוות הגדולות של
מאמן הנבחרת מילובאן צ׳יריץ׳ .בבלגיה
ובבולגריה לא הצליח אמנם שפיגלר להצטיין
.״שחקנו רק עם שלושה שחקנים
מקדימה, וכל המטרה שלנו היתד, לא להפסיד.
לא נסינו בכלל לנצח.׳׳
מאז השתפר מוטלה בהרבה. נגד ארסנל׳
למשל, הוא אפילו הגיע עם הכדור
עד לפני השער, עבר את השוער ובעט
את הכדור החוצה.
בנתניה בטוחים כולם שזו דרך ההתקדמות
הנכונה.
העם מקווה.

החשדהג דו ל

להפצת

למעשה היו כל הדיונים של הוועדה פארסה
על המתרחש בכדורגל בארץ. המתלוננת,
מכבי חיפה, לא יכלה למעשה,
באמצעים המוגבלים העומדים לרשותה, לחשוף
את כל מה שהתרחש בכדורגל
הישראלי. התוצאה: רק חלק קטן מהק־נוניות
נחשף בפני הוועדה.
אין גיבוי. כך, למשל, העלו אנשי
חיפה חשדות כלפי משחק הליגה האחרון
בין מכבי תל־אביב והכוח־מכבי־רמת־גן,
בפני בום מכבי, סגן ראש עיריית רמת־גן
שלום זיסמן. זיסמן לא התרגש מהחשדות׳
הסביר לאנשי חיפה הנדהמים, כי
עד אשר לא יביאו הוכחות ברורות יהיה
עליהם לשכוח מגיבוי מטעם מרכז מכבי.
הסיכוי להשיג הוכחות כלשהן, ללא
עזרה ממשית ממרכז מכבי או גורם צי־׳
בורי אחר בעל השפעה: אפס.

סין, ווייטנאם, קוריאה, אלבניה

כשמוטלה משחק טוב
הצופים בפתח־תקווה, המבינים במספרים,
כי קבוצתם ספגה חמישה גולים. האחראי
להפסד הפתח־תקוזאי הצורב: שפיגלר.
אצל שפיגלר זה לא משהו יוצא מגדר
הרגיל, כי הוא יודע את חוק־הברזל:
כשמוטלה משחק טוב — נתניה מנצחת.
כשהוא נירפה — נתניה מפסידה.
שבוע לפני כן הוא לא התאמץ. ההגנה
של נתניה לא סגרה את חלוצי היריב,
פתח־תקווה, וחלוציה שלה לא הצליחו להחזיק
בכדור.
במשך שבוע שלם התכוננו הנתנייתים
לתגמול. הם התאמנו שלוש פעמים, לקחו
את הכדור ברצינות, אבל בלבם ידעו את
האמת: כל האימונים נועדו רק כדי לעשות
רושם. כי למעשה תלוי הכל בחלוץ
הצעיר, שכל העיר מעריצה אותו.
ספר הוא לאחר המישחק :״נתתי בשבת
את אחד הגולים היפים ביותר
בקאריירה שלי. זה היה הגול השני או
השלישי שלנו. קבלתי את הכדור 35 מטר
מהשער של פתח־תקווה, מצד שמאל, בחצי
גובה. לקחתי אותו עם הראש, התקדמתי
קצת, ושני שחקנים של פתח־תקווה
סגרו אותי. עברתי אותם, ומ־ 16 מטר
בעטתי את הכדור בוולי מהאוויר, מצד
שמאל לצד ימין של השער, בלי שהשוער
אפילו ראה אותו.״
לא להפסיד, לא לנצח. המאמן
הנתנייתי אוטו שלפנברג החזיר לפני ה־מישחק
את שני שחקניו הוותיקים, מים־
ליס וסרוסי, להרכב. הוא גם השכיל לנצל
את אפשרות ההחלפה, המיר את פקר

במישחק מכבי נתניה ומכבי פתח־תקווה.

ועוד

(מיסודו של חוג ידידי סין העממית) נמנית, ת.ד340 .

(160)18 0£ ?*5.11. 0£ 0111110־ £1נן)£0011)16)1 6

נפתח מפעל חידוש והחתמת מנויים חדשים לשנת : 1966
שם הפרסום

שפות
המחיר לשנה (ל״י)

ידיעות פקינג
1311011מ־ £01מ? 61) 10£ 1
שבועון על בעיות מדיניות,
עיוניות, ומסמבים שונים
ירחונים סין כתמונות
011103 ?10101*131

אנגלית, צרפתית,
גרמנית, ספרדית

אנגלית, צרפתית,
גרמנית, רוסית,
ערבית, וסו׳

5.40

11018־011103 ? 6000811
על ההתפתחות הכלכלית, החברתית
והתרבותית של סין.
תולדות סין מהימים הקדומים
ועד לשחרור.

אנגלית, צרפתית,
ספרדית ודו־ירחון
בערבית

5.40

6־31111־011111656 01161

אנגלית, צרפתית,

5.40

01110656

הסברים באנגלית,
ספרדית, צרפתית,
רוסית

5.40

131־63 ? 10101־001

אנגלית, צרפתית,

5.40

131־¥1610301 ? 10101

אנגלית, צרפתית,
רוסית

5.40

131־? 11(3117 ? 10101

אנגלית, צרפתית,
רוסית, ערבית

ספרות סינית
הצילום הסיני
ע31>11־? 110£0£1
דו־ירחון בסינית

קוריאה כתמונות
וייטנאם כתמונות
אלבניה כתמונות

5.40

ירחוני נוער
ה א בי ב
הנו ע ר

(8ן!01601י 1ק 1,6

אנגלית, צרפתית,

1.50

ש ד ווי טנ א ם

¥16103111 ¥011111

אנגלית, צרפתית,

1.50

המעונינים על ההחתמות הנ״ל מתבקשים לשלוח את הזמנותיהם
ביחד עם המחאות דאר מתאימות

לוח אמנותי 1966 כהוצאת ממשלת סין ינתן כשי
לכל החותם עד 15.11.1965 על פרסומים סיניים

ירחוני נשים * קולנוע * מסחר * מדע * רפואה
כולאות * ספורט וכר.

ק ט לוגי ם יי ש ל חו לכל דו ר ש.

כתי מסחר לספרים, המעוניינים כמכירה בודדת
יחנו מתנאים מיוחדים
האולימפיאדה כספי כולם את קינסטליד *

ספרות

1£8א?8068£ !$51¥£ 8001) 0£

סין כבניה

בוועדה לחקירת שחיתויות של ההתאחדות
לכדורגל העניינים יגעים. בעוד שבתחילת
הדיונים (העולם הזה ) 1465—6
היו כל העיתונים מלאי סיפורים על התמוטטותה
הקרובה של ההתאחדות, הרי שבעקבות
הדיונים הממושכים הורידו העיתונים
את הטון.
רבים מחובבי הכדורגל חשבו כי מן
ההר יצא עכבר. כתבי הספורט אף פיר־סמו
בהבלטה את העובדה כי היועץ המשפטי
של ההתאחדות עומד להגיש גיל-
יון־אישום נגד קבוצת מכבי חיפה, שתלונתה
הולידה את הוזעדה לחקר השחיתויות. הם
הצניעו את העובדה, כי גיליון־אישום
דומה עומד להיות מוגש גם נגד הפועל
רמת־גן.

מתקדמת

לסנה׳־צ, אחה״צ וכערב

לאן ה ל כו העס קנ ם?׳
לאחר שנסתיימה האולימפיאדה ד,־ 18בטוקיו,
וספורטאי ישראל, כרגיל, נעלו את
האיצטדיונים, הכריזו ראשי הספורט בארץ
הכרזות רבות רושם.
הוקמו ועדות־חקירה ונערכו דיונים מרשימים.
עסקנים מכל הסוגים הכריזו הכרזות
מפוצצות באזני עיתונאים זקופי
אזניים. תמצית ההכרזות: ישראל לא תחזור
יותר על השגיאות שנעשו לפני האולימפיאדה
של טוקיו. לאולימפיאדה ש־תערך
ב־ , 1968 בניו־מכסיקו, היא תתחיל
להתכונן מייד.
אחרי שסיימו את הכרזותיהם המפוצצות,
חזרו מנהלי הספורט הישראלי והתפרקד,־
בכורסותיהם הנוחות. מאז ועד היום. לא
נעשה דבר.
הזמן קצר. בעוד שנה בדיוק עומדים
להיערך מישחקי אליפות אסיה ב־ביאנקוק.
לספורטאים הישראלים יש סיכוי
סביר להצליח במישחקים אלה. אך עד
היום לא פורסמו תוצאות המינימום הדרושות
כדי להשתתף במישחקים אלה,
לא אורגנה תכנית אימונים מסודרת לאתלטים,
פשוט לא נעשה דבר. במדינת
ספורט מסודרת, שנה הוא הזמן המינימאלי
הדרוש כדי להתכונן לתחרויות מעין אלה.
בישראל הזמן הוא קצר פי כמה, לאור
העובדה שבעונת החורף אין כמעט שום
אפשרות לאתלטים ולשחיינים להתאמן.
הסיבה לכך שהוועד האולימפי הישראלי
אינו עושה דבר היא פשוטה: מרבית חבריו
עסוקים בבחירות לכנסת. כי עסקני הספורט
של ישראל הם בראש וראשונה
עסקני מיפלגות, ומובן, לכן, שבשעת חרום
כמו זו המתקרבת, אין לאיש מהם זמן
לעסוק בספורט.
אך כדי להגיע למקום האחרון אין צורך
בתוכנית או באימונים.
ה עו ל ס הז ה 1468

י־י־יייי־י יי

ג1ז 7תננימין ,2ס?* 56347

החריר* ד׳ר

אזי

לכל ידידינו ואורחינו !
לא מכרנו, לא מסרנו ואין
בדעתי נו לעשות זאת !
אין ספק שרבים המעונינים לרכוש את המסעדה
המהוללת ״ פונטינבלו ״.
כי ״ פונטינבלו ״ ודנו המקום היפה ביותר
בארץ. התפריט העשיר ביותר והשרות הטוב ביותר.
מקום מיוחד למסיבות מכל הסוגים עד 40 איש.
מוסיקת רקע בשעת הארוחות.

מסעדה ״ פונטינבלו ״

דיזנגוף , 193 טלפון

תל־אביב,
232386

הז מנ ה

(לנשים בלבל)

סלון לאפנה של יצחק אדלר
מתכבד בזה להז מינן לחזו ת |
בדגמי ס תיו — חורף 1 .1965

סתיו ־ חורף
הסלון

פתוח

בבוקר

1 -9י

ראי הזמנה זאת כאישית :
נשמח לראותך
0 0יקיצחקאדלר, כבר מלבי ישראל 8תל-אביב

הנך רשאי לנהוג
כמפוניות מרוץ
ללא רשיון
כשטח התערוכה
הפתוח כל יום בשעות
9— 13 וט־ 5עד חצות

״קארטינג״
הספורט שכבש את כל
אירופה.

לו יכולתי
להתחיל מחדש...
לעתים קרובות אנו אומרים את המשפט ״לו יכולתי להתחיל מחדש״
בלווית אנחה, כאילו אין בידינו לשנות את המצב, כי החמצנו
בזמן מן הזמנים את ההזדמנות האחרונה לשנוי פני הדברים בבחירת
צורת חיינו, מקום עבודתנו או השטח המקצועי המתאים לנטיותינו
המיוחדות.
בימים אלה נוכחנו לדעת, שאנשים מעשיים יותר מאתנו לא
מסתפקים במשאלה מלווה באנחות, אלא מוצאים דרך לרכישת
מקצוע חדש, בו ימצאו תכלית וסיפוק יותר, מאשר בעיסוקם עד כה.
הופתענו להווכח, כי מספר המשתתפים בקורסי־ערב מקצועיים עולה
לאין ערוך על המספר, ששיערנו. לפי אומדן זהיר, מגיע מספר תלמידי
קורסי־הערב בערים הגדולות בלבד למעלה מ־ 10.000 איש ואשה. מרבית
התלמידים הם צעירים, שלא מזמן סיימו את שרותם הצבאי וברצונם
להחליף מקצוע, תפקיד או מקום עבודה. אך מוצאים בקרב התלמידים
גם רבים מבני הנוער העובד בגילים 16—18 ואף מבוגרים,
ראשי משפחות מקריחים או בעלי בלוריות שיבה.
מה ניתן ללמוד בקורסים מקצועיים אלה ז על־מנת לקבל תשובה
לשאלה זו, החלטנו לפנות לאחד הגדולים מבין בתי ספר הערב,
בית־ספר ״טכניקום״ ,אשר מקיים קורסי־ערב מקצועיים בחיפה
ובתל־אביב.
הוסבר לנו, כי מרבית הקורסים נערכים בשטח השרטוט וטכנאות,
גרפיקה שמושית ואלקטרוניקה (רדיו־טלביזיה) .בהזדמנות זו הוצגו
בפנינו עבודותיהם של בוגרי המחזורים האחרונים במוסד בקורסים
לשרטוט ותכנון חלקי מכונות מצד אחד ושרטוט ותכנון בנין וארכיטקטוני
מצד שני. התפלאנו מדיוק השרטוטים המתארים חלקי
מכונות שונים (ברגים, בוכנות וכר) ומיופי התכניות הארכיטקטוניות
שהוצגו בפנינו, כשדגמים מוקטנים של הבנינים המתוכננים ניצבים
ליד השרטוטים.
סופר לנו, כי הקורסים ערוכים במסגרת של שלבים עוקבים זה
אחרי זה, כך שהתלמיד יכול לבחור בין תקופות השתלמות שונות
מ־ 8חדשים ועד 3שנים. הלמודים מתקיימים ברוב הקורסים
פעמיים בשבוע, כן שנותרים בידי התלמידים ערבים פנויים להכנת
שעורי הבית ולמלוי התחייבויותיהם בחייהם הפרטיים.
מאות בוגרי המוסד, העובדים במשרדים טכניים ברחבי הארץ יכולים
להעיד, כי למודיהם היו יעילים ועניניים והכינו אותם בצורה
מתאימה ככל האפשר לקראת מלוי המשימות, שהוטלו עליהם
במסגרת מלוי תפקידם במקומות העבודה.
בהמשך השיחה שמענו על המגמות האחרות, לבעלי נטיות אמנו-
תיות — גרפיקה שמושיוק לחובבי הטכניקה המודרנית — רדיו-
אלקטרוניקה וטלויזיה. אך על מגמות אלה נמסור לקוראים בכתבה
נפרדת.
הישראלי החדשות
שבועון
* העולם הזה*,
המערכת והמנהלה: תל־אביב, גליקסון ,8טלפון ,226785ת. ד.
• 136 מען מברקי: עולמפרס • דפוס משה שהם בע״מ, תל־אביב,
פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ עורך הראשי:
אורי אבנרי • המו״ל: העולם הזה בע״־נ

ק1לנ1ע סרטים
•הרומים וז ה ב
הקאדילק הלבן

(מוגרבי, תל־אביב;
צרפת) סארויאן, ראש חבורה להברחת
סמים, זהב ויהלומים, משתמש באנסואן
מרשל, השוטה התמים, על מנת שיעביר
לו את אוצרו מאיטליה לצרפת. מבלי
לדעת על האוצר, כמובן.
מרשל מסתובב עם המכונית באיטליה,
מאבד לאט־לאט את האוצר היקר, נפגש
עם טרמפיסטית, עם מניקוריסטית, עם
חבורת־מבריחים שנייה, המנסה לחסל את
חבורת המבריחים הראשונה, ועם חבורת
המבריחים הראשונה, השומרת את צעדיו.
הדרך הארוכה מאיטליה לצרפת איפשרה
לשני הקומיקאים המצויינים, לואי דה־פינה
ובורוביל, להפגין את מיטב כשרונותיהם.
שני הכשרונות הללו, יחד עם
הדיאלוגים המצויינים של ג׳ורג׳ אנדרה
טאבט, והכשרון שלו עצמו, איפשרו לבמאי
ג׳חארד אורי לעשות קומדיה אמיתית,
שוטפת, מצחיקה, יפה: מלאת חכמה,
הברקות והומור אמיתי.
תדריך העולם הזה ממליץ מה לראות, לפי סור
— חובה לראות;
העדיפויות הבא:
אפשר לראות;
— רצוי לראות;
• אסור לראות.
!1111
* משפט פיתגורס נהביסה) אנו-
שיותן של המכונות והטכניות של האנושות
במחזהו החדש של נתן אלתרמן. נסיון להעמיד
את האדם מול המכונה, ולהראות בעזרתה
את כל חולשותיו הקטנוניות, לעומת
התבונה הנעלה שלה, שגם היא אינה שלמה,
ואינה יכולה לספק את כל התחומים
בחיי האדם. הרבה קלישאות, הרבה רעיונות
בלתי גמורים, אך גם הרבה רגש והבנה.

כנורות הסתיו (תיאטרון הסתיו)

שלושה זקנים מנסים להיאחז בעבר, בחלומות,
והאחד בשני כדי לא להישאר לבד.
מחזה שנכתב עוד לפני שסמואל בקט המציא
את הזקנה, וגם נראה כך.
רכיזור (תיאטרון העונות) מחזהו
הקלאסי, הסאטירי של גוגול, על שחיתות

דא מ ת ודא מתח
מיכצע חץ מקשת (אסתר, תל•
אביב; בריטניה) הוא סרט. זה כל מה
שאפשר להגיד עליו. אי־אפשר להגיד עליו
שהוא סרט טוב או סרט רע או סרט־מתח
או סרט על גבורת האדם, כי
הוא לא טוב, לא רע, לא מותח, והגיבורים
הבריטיים הטיפוסיים שבו אמנם דומים
כמו שתי טיפות מים לכל הגיבורים
הטיפוסיים של סרטי הנוסטלגיה על גבורת
האימפריה הבריטית בזמן המלחמה.
אך בכל זאת, הם לא נראים כמו גיבורים.
אי אפשר להגיד שזהו סרט על מיבצע
השמדת הטילים הגרמניים בזמן מלחמת־העולם
השניה, כי אין כל דמיון בין ה־מיבצע
האמיתי שנערך על־ידי האנגלים,
ביוזמת צ׳רצ׳יל, לבין הסרט המספר עליו.
ואי־אפשר להגיד שזהו סרט בו משחקים
סופיה לורן וטום קורטניי, כי שניהם
מופיעים בו בדיוק חמש דקות. כן אי־אפשר
להגיד שמשחק שם ג׳ורג פפארד,
כי הוא לא משחק בכלל. הוא רק מגלגל
את העינים־הלבנות־של־בן־הטיפש־עשרה שלו.
וכל זה עוד אינו שום דבר לעומת מה
שאי־אפשר להגיד על מישחקן של לילי
פאלמר, ברברה רוטינג, או על הבימוי של
מיכאל אנדרסון.
בכל זאת, יש דבר אחד שאפשר כן
להגיד על הסרט: הוא משעמם.

הכדב עו בדהכד
כל בני היו גיבורים (חן, תל-
אביב; ארצות־חברית) הוא סרט לכל המשפחה.
יש בו משהו בשביל כל אחד
ממנה. יש בו זוג אנשים צעירים ויפים,
המתחתנים על הבד במשך עשר דקות. זה
בשביל הנערות הצעירות. יש שם אבא,
המדבר עם הקבר של אשתו על החיים.
זה בשביל הנשים והאמהות שבמשפחה.
יש שם בחור צעיר, הנלקח לצבא ישר
מהכנסיה, ויש שם ילד קטן החוזר מן
הצבא ישר לכנסיה. זה בשביל הסבתות
שבמשפחה.
יש שם עלילה של משפחה דרומית —
אבא, ושישה בנים — המסרבת להילחם
נגד הצפוניים. זה בשביל הילדים שבמשפחה.
יש שם קטעי־מחשבה עם מוסר־השכל
על המלחמה ועל האהבה. זה בשביל
התינוקות שבמשפחה.

יומן ה חד שו ת
ג׳ רי לואים רצה להעסיק את בנו בסרטו
החדש שלושה על ספה. אלא שהבן
שלו יקר מדי, האמרגן שלו דורש אלפי
דולארים בשביל הופעה קצרה. בשלושה על
ספה צריך ג׳רי להתאהב בג ׳ נ ט לי י, הממלאת
תפקיד של פסיכיאטרית עם תסביכים.
הוא יעשה את זה בלי בנו
אווה גרדנר על קארי גראנט * :הוא
התחתן, המיסכן. הוא לא רוצה להודות
בכך שהוא הגיע כבר לגיל בו אי־אפשר

לרוץ אחרי נערות אלא בירידה.״
הסמל המזוייף של כל הדברים המזוייפים,״
זוהי דעתו של פרנק בינטרה על הנשים.
הוא הביע אותה בשעת הסרטת סרטו
החדש, בחברתה של וירנה לילי.

דורן ופפארד ב״חץ מקשת״
איזה מישחק 1
בעיר רוסית קטנה. מתורגם, מבויים, ומקוצר
בידי נסים אלוני, בתוספת פזמונים של חיים
חפר ומוזיקה של דובי זלצר. מישחק מצויין
של אבנר חזקיהו.
המגילה (תיאטרון החמאם) קומדיה
מוסיקאלית באידיש, על פי שירי
המגילה של איציק מאנגער, המעלים את
מגילת אסתר בצורה פולקלרוריסטית, יהודית.
בימוי עשיר של שמואל בונים, והופעה
מצויינת של משפחת בורשטיין.
כנרעלהגג (תיאטרון גיורא
גודיק) מחזה מוסיקלי שהצליח להביא אל
הבמה את שלום עליכם בלי ההומור המיוחד
שלו, בלי השפה העסיסית שלו, ובלי
האווירה היהודית האמיתית של ייצרותיו.
הרבה ריקודים יפים, ומנגינות נעימות.
בומבה צור.

* כיצד לרצוח את אשתך (אוריון,
תל־אביב; ארנון, ירושלים) הומור של
אנשים נשואים בקומדיה רדודה על חיי ה־נשואין.
ג׳ק למון ווירנה ליזי.
* מאמריקה באהבה (חן, חיפרס
למי שאוהב מתח, את איסטנבול, קרבות
מלוטשים, ולא לחשוב הרבה.

החנות

כרחוב

הראשי

(בן־יהודה, תל־אביב) סרט נורא, המתאר בהבנה
ובדקות מזעזעת כיצד נתאפשרה
השמדת שישה מיליון יהודים. סיפור של
צעיר צ׳כי המקבל מהשלטונות הנאצים בארצו
חנות כפתורים עלובה, בתור מתנה שהיא
בעצם שוחד, ומשלם תמורתה בחיי
בעלת החנות. בימוי נפלא, משחק נפלא,
סרט נפלא.

האולימפיאדה

(תמר, תל־אביב)
לאוהבי קולנוע,
אמנות.

בטוקיו

מומלץ לאוהבי ספורט,
לאוהבי יופי ולאוהבי

האספן (גת, תל־אביב) סיפור
על יחסים עדינים, רבי רבדים, הנרקמים
בין מופרע חסר־תרבות לבין נערה משכילה,
מלאת־חיים. צילומים מצויינים, בימוי רגיש
ומותח. מוסיקה נהדרת. טרנס סטאמם.
העולם חזה *146

מקצועי .״אני רואה בשביתה שלכם משום ניס יון
לחבל בבחירות!״
״זה לא בגלל זד״״ אמרו הגנבים .״זה בגלל
וינוגראד, עוזר פרקליט המחוז, שרוצה להרע
את תנאי־העבודה ולחייב אותנו להחזיר את
הרכוש הגנוב לבעליו. זה בניגוד לחוק!״
״תראו,״ התחנן ראש האיגוד המיקצזיעי ה מיואש
,״אם כל אחד יתנגד לייעול, לא יהיה
לדבר סוף. חשבתי שדווקא אתם תבינו אותי.״
בסוף הם הגיעו לפשרה. הגנבים קיבלו רשות
להכריז, עוד לפני הבחירות, על שביתת־האטה
ללילה אחד, עם הבטחה לא לגרום להפרעות
בסדרי־החיים. רק אחרי הבחירות תפרוץ השבי תה
הפראית שלהם.
אנשים רבים ודאי התפלאו מדוע אתמול לא
גנבו להם כלום. אתמול קיימו הגנבים את
שביתת־ההאטה שלהם.

עו בםכ!טן

אחר כך

יש עוד כמה ימים לסבול.
אחרי הבחירות יהיה, כמובן׳ הכל אחרת. פת אום
יהיה שלום. פתאום לא יהיו יותר דאגות,
רק דימוקראטיה ודימוקראטיה ויציבות. כל אחד
יקבל דירה חדשה מעל העמודים במרכז העיר,
עם טלפון, מכונית לכל פועל ומיגרש חניה.
המשכורת תוכפל, והמדינה תשלם מיסים לכל
אזרח החל מגיל ,16 במקום 18 עד עתה. עיירות
הפיתוח יעברו למרכז העיר, לפי התוכנית ל פיזור
האוכלוסיה, ואת הנגב יפריחו המוני עו לים
מארצות הרווחה, שכבר ארזו את המיזוודות
ומחכים רק לאחר הבחירות.
בכל בית יהיה פארק לאומי, בריכה אולימ פית,
פלאג׳ה, רשת כבישים רחבה, רמזורים
ובית־קברות אוטומאטי. בקומה ראשונה תהיה
אוניברסיטה למבוגרים, אקדמיה למוסיקה, מכון
לציור ומחיאת זואולוגי, לביעור האנאלפבתיות
עד לחיסולה המוחלט. ננקטו הצעדים הראשונים
לפתיחת מכון טכנולוגי גבוה על הגג.
הניקיון ישרור בכל. מול כל בית יוצב בית־שימוש
ציבורי נוצץ מניקיון. במסעדות ובתי־הקפה
יגישו רק אוכל נקי׳ מגוהץ ומעומלן. כל
משפחה מרובת־ילדים תקבל איצטדיון, גן־חיות,
תיזמורת, מקהלה, תיאטרון דראמתי, פלאנטריום׳
בית־כנסת בלי כפייה דתית ובית־סוהר.
קבצנים לא יבקשו יותר נדבות ברחובות. יפתחו
להם משרדים מיוחדים. האוויר יהיה רווי
בושם יקר, והדממה תופרע רק מקול מצהלות
ילדים עליזים בין ארבע לחמש אחרי־הצהריים.
לא יהיו פקקי־תנועה. כלי־הרכב יתעופפו ב אוויר.
נחתמו כבר חוזים עם חברה צרפתית.
כמו כן ישופר הנוף, כל חלון ישקיף על נוף
ירקרק ורענן, כי כל הבתים ועמודי החשמל
יהיו צבועים בצבע ירוק׳ שלא ירד בגשם.
לאחר שתסתיים במלואה בניית הארץ ועריה,
יתחילו גם בהכנת תוכנית־אב. יהיה מיזוג
גלויות ונישואי תערובת: גבר יתחתן עם אשה,
ואשד. תתחתן עם גבר.
כל זה יהיה כמובן רק אחרי הבחירות.
עננה קלה־קלה העיבה את אושרנו המושלם.
האם אחרי הבחירות לא יהיה לנו יותר מדי
טוב? האם זה לא מסוכן? האם מותר לכפות
בבת אחת שפע כזה של אושר על אזרחים
חסרי־ניסיון? האם הגשמת המצעים האלה לא
תגרום לנו למשברים נפשיים?
ראשי כל המיפלגות הרגיעו אותנו מיד ב חיוך
מעודד:
,׳אנחנו מכירים את הבעיה. יש לנו ניסיון רב
בזה. אנחנו נבצע את המצעים כך, ששום אזרח
לא ירגיש שאנחנו מבצעים מצעים. אנחנו מב טיחים
שלא יהיה שום שינוי.״
חזרנו מאושרים הביתה. בדרך חשבנו שחבל
מאוד, שהדורות הבאים אינם יכולים להיות
עכשיו כאן, ולראות את כל הדברים הנפלאים
שאנחנו עושים בכסף שלהם.

אץ רבעו אס חבשו!
גנבים רבים שקלו בימים אלה את האפשרות
להכריז על השביתה הארצית שלהם, לפני ה בחירות
או אחריהן.
בפגישה עם ראש האיגוד המקצועי, מר י.
משל, טענה המזכירות שבתנאים של היום, אי־אפשר
להמשיך להיות גנב, אלא אם הגנב הוא
באמת פטריוט. תנאי־העבודה שלהם ירודים ומיושנים,
הציוד אינו מתאים, וכן אינה ניתנת
לגנבים אפשרות להשתלמות.
״בגלל זה שובתים?״ כעס ראש האיגוד ה־

אדון יצחק וינוגראד, העוזר הראשי לפרקליט
המחוז, לא ישן כל הלילה. עיניו היו נעוצות
בדלת.
הוא קיבל מיכתב־איום.
״אדון ניכבד,״ היה כתוב על הגלויה ,״מאיפה
אתה חושב לך יחזירו הפורצים והגנבים ב־מדינת־ישראל
את הכסף שגנבו? אין להם
אגורה אחת על הנשמה, וכולם מופיעים בלי
עורך־דין, מחוסר כסף. סחורות ששוות אולי
עשרים אלף לירות, הם מוכרים בפרוטות ל־פסרים
(קוני רכוש־גנוב) .כשהם צריכים להש תחרר
מן הכלא׳ הם רואים פתאום שאין להם
אפילו זוג־מכנסיים. טיפש!״ חתום: צבי.
אדון וינוגראד נראה איום, כשהוא הגיע ל מחרת
למשרד־המשפטים. הוא ניראה כמו רמ זור.
פנים ירוקות ועיניים אדומות. על השולחן
הוא מצא שלושה מכתבים חדשים.
אשתו טילפנה כעבור שעה .״אתה עוד חי?״
היא שאלה בחרדה.
״לא!״ הוא ענה בכעס, וטרק את השפופרת.
עשרים שנה היא מזכירה לו כל בוקר שיש לו
אשר, ושני ילדים, ולכן יש
להתייחס בחביבות אל הפושעים.
״אבל
איך אני יכול ל התייחם
בחביבות אל הפוש עים?״
הוא שאל אותי בכאב,
עוד באותו יום בחדרו,
במשרד־המשפטים ,״ה לא
אני מייצג את המדינה !
מחובתי לבער את הפשע!״
הוא סיפר לי איך הוא
נהיה איש ציבור. זו היתד, וינוגראד דרך ארוכה מאיד, אבל
מעניין שאמו הרגישה בייעודו כבר בהיותו בן
חודש.
״אני אומרת לך שהוא יהיה פעם ראש־ממשלה,״
היא היתד, אומרת לבעלה הירושלמי.
״רואים לפי השיניים.״
״אבל אין לו שיניים!״ התפלא הבעל.
״זהו!״ אמרה האם.
הוא ייצג תמיד את הצדק. במיוחד בצבא.
הוא היה מדריך ספורט .״שיחקתי בנבחרת ה כדורגל,״
נזכר הפרקליט בגעגועים ,״אך ידעתי
שאני מתכוון להיות עורך־דין, ולכן למדתי גם
ג׳ודו, התגוננות, התקפה, בוקס, היאבקות. יש
לי 10 מדליות. יום־יום הייתי קם בחמש ב בוקר
בחורף, והולך להתרחץ בים. כשהייתי ילד
הייתי רזה וחולני. אבל היום הוא עשה לי
שריר בזרוע׳ ושלף תמונה בבגד־ים .״ראית
פעם פרקליט־מחוז עם שרירים כאלה?״
״לא,״ הודיתי.
״גם אני לא,״ הוא יאמר.
שר־המשפטים חיפש הרבה זמן פרקליט כזה.
גם שרירים, גם דיפלומה — אין הרבה כאלה.
באותה תקופה התארגנו הגנבים והפורצים
מחדש. הם ביצעו פעולות מזהירות. שר־המש־פטים
פקד על עובדיו לחקור בחשאי מדוע יש
גנבים בישראל. וינוגראד נרתם למשימה.
״מדוע אתה פורץ קופות?״ רעם הפרקליט
על גנב ידוע בבית־המשפט.
״יש לזה סיבה אחת! יש שם כסף,״ ענה
הגנב.
יום אחד הוא שאל גנב מתחיל :״אתה טוען
שאתה לא גנב. אבל מדוע לקחת מהבית טבעת
ששוויה 10,000 לירות?״
״הייתי רעב, לא אכלתי ארוחת־ערב.״

הוא שלח את כולם לבית־הסוהר. הגנבים
חשבו שהוא שונא אותם והתחילו לשנוא אותו.
בדלת, לפני שהיו מוציאים אותו מבית־המשפט
לבית־הסוהר, היה כל גנב מפנה את ראשו ל 9עבר
התובע ומסנן :״תודה רבה לך, אדון וינו־גראד.
אני עוד אבקר אותך פעם!״
״בסדר, אבל תעשה זאת במשך היום, בבק שה,״
היה משיב התובע בציניות.
אבל הוא לא שנא את הגנבים. הוא פשוט
שנא אי־צדק. אין הרבה אנשים כאלה היום.
״לא יזיק לך לשבת קצת בבית־הסוהר,״ היה 9 הגנב המצוי שומע אותו אומר .״אולי תתחרט
9על מעשיך!״
הגנב היה בדרך כלל משיב את סיסמת האיגוד
הידועה :״אני כבר עכשיו מתחרט. ב פעם
הבאה אני לא אצא לעבודה בלי כפפות.״
הגנבים שנאו כל־כך את וינוגראד, עד שהת9חילו
לגנוב רק בדי להרגיז אותו. שום עונש
לא עזר להם. שר־המשפטים אפילו רמז ל 9פרקליטות
שיש הרבה גנבים במחוז לאחרונה.
יש לציין שהתובע וינוגראד התפוצץ אז מכעס.
ימים רבים הוא לא אכל ולא שתה׳ וחשב
איך לבער את הגנבים.
זה היה בחמש אחרי הצהריים. הוא היה לבדו
9בכל משרד־המשפטים הגדול. קרני השמש האחרונות
פיזזו בעליזות בשיער־המיברשת שלו.
פתאום הוא קפץ וצעק :״מצאתי! מצאתי!״
הוא דילג על המדרגות ועף לביתו של פרקליט
9המחוז, מר אליעזר לייבסון.
״מצאתי דרך איך לחסל את כל הגנבים,״
9הוא הצליח לספר לו בהתרגשות .״אם נכרית
9אותם לשלם את הגניבה, הם לא יגנבו יותר.״
״אני מצטער מאוד,״ השיב לגמרי בשקט הבום
,״מישהו מצא זאת לפניך.״ הוא ניגש ל ספרייה,
פתח את פקודת החוק הפלילי לתיקון
דרכי עונשים, ושם היה כתוב :״הורשע אדם,
רשאי בית־המשפט לחייבו לשלם לאדם שניזוק
9סכום שלא יעלה על 1500ל״י.״
וינוגראד לא נעלב, כי העיקר בשבילו היה 9 ניצחון הצדק. למחרת הביא את ספר־החוקים
9לבית־המשפט וביקש מהשופט לחייב את הגנב
בתשלום הגניבה. השופט סירב.

״מה קרה?״ שאלתי.
״השופטים חושבים שזה יגביר את הפשע,״ 9 נאנח הפרקליט בעצב .״נניח שגונבים לבעל
9קיוסק סחורה ב־ 200 לירות. הגנב כידוע מוכר
את הסחורה ב־ 50 לירות ונתפס. בבית־המשפט 9 מודיע בעל הקיוסק שהסחורה שלו שווה 1000
9לירות. אי־אפשר להוכיח שזה לא נכון. אם השופט
יטיל על הגנב לשלם 1000 לירות ל־קיוסקאי,
כל הקיוסקאים ישאירו את הדלתות
פתוחות בלילה וכל הגנבים יגנבו.״
כל אותו שבוע חשב התובע ביגון, כי אומנם
9הפשע משתלם ותמיד ישארו גנבים בעולם.
למחרת בא קיוסקאי חדש למשטרה והודיע ש גנבו
לו את הרדיו. הוא הביא קבלה מהחנות
שבה קנה את הרדיו.

״או,״ אמר השופט לווינוגראד׳ ״לקבלות אני
מאמין!״ וחייב את הגנב לשלם את הרדיו ל־קיוסקאי.
סוף־סוף ניצח הצדק, חשב וינוגראד.
״גנב! גנב!״ צעקו כל הגנבים שישבו ב אולם
לעבר וינוגראד ,״אתה דוחף אותנו לזרו עות
הפשע! איך אתה חושב שנחזיר את הכסף
אחרי שנצא מבית־הסוהר? נלך לגנוב!?״
וינוגראד ברח הביתה והגיע למסקנה שהצדק
לא תמיד צודק.
ביום הרביעי הבא, יום אחרי הבחירות, תיע 9רך
שביתת־הגנבים הארצית. מי שיפר את השביתה
יקבל מכות־רצח. משלחת גנבים, ב־ליוויית
ילדים ומזרונים, תצא לירושלים באוטו בוס
אגד ותכריז על שביתת־רעב לפני בנייני
הסוכנות. את האוטובוס, המיזרוגים והילדים
יגנבו יום קודם.
וינוגראד מתחבא בבית. אשתו אומרת שהוא
מצונן.

סוף פסוח
מדוע כל כך הרבה אנשים משתגעים להיות
חברי־כנסת?
לזז״כ יש המון צרות. הוא קם לדבר, אינו
אומר כלום, איש אינו מקשיב לו, ואחר־כך הכל

האם

רצח

הידי די א ת
בעל אהובתו?