גליון 1478 מתאריך 29 בדצמבר 1965

מספר 1478

שנה 29

ו׳ טכת תשכ״ו29112.1965 ,

אשכול ימכור לדתיים את
השבת. את אשדוד. את
מפ״ם ול״ע ־־ ואת עצמו

המחיר — 1 .ל ״ י

לימח־י־רוינם
בבי ־ סתיכון רון
פתרו א ת התשבץ ושלחוהו בצירוף המודעה, או הע־תיקו
הו על נייר בציון הפרטים, למכון רון, רח׳ פנקס
,60ת.ד 21135 .תל-אביב לא יאוחר מה .15.1.66-בין
הפותרים נכונה יוגרלו 3פרסים :
פרס ראשון — לימודי בגרות חינם בקורס ערב
חורף 1966
פרס שני — הנח ה בשעור של ס/ס 50 משכר הלימוד
ובגרות ערב חורף )1966
פרס שלישי — הנחה בשעור של 250/0משכר הלימוד
ובגרות ערב חורף <1966
נוסף לזה יזכו 20 מכלל המ שתתפים בהנח ה של
״/״ 10 משכר הלימוד ללימודי בוקר או ערב בשנת
תש כ״ ז.

מאוזן
.1מנורה; .4חברת כנסת; .8זעיר; .10 פייס; . 11 מדינה באסיה
בה מתנהלים קרבות; .12 שיטת הרדמה; .18 מוכר בחנות; .19 ולד
שנולד טרם זמנו .20 תינוקות; .21 מצבה; .22 אות בא״ב העברי;
.23 כפר אומנים בארץ; .25 מדינה שכנה למצרים; .27 שאינו קשה;
.28 שאינו מת; .29 שור בר; .30 מתאכסן למשך הלילה; .31 בושה;
.34 כינוי לקב״ה; .35 גוף זר המקיף את כדור הארץ; .36.מוקש;
.37 שותה .38 בלבד; .39 רקבון; .40 מושג בחשמל! .41 תניר (הפוך);
.42 אריה צעיר; .43 ספר התורה; .46 אוצר; .48 קימום הריסות;
.49 משחק בספורט; .51 בוסתן; .52 סוף! .53 פלג, מעין; .54 בריון;
. 55 אבר בגוף, עשוי חומר קרני; .56ח״כ מתנועת החרות.

מאוגד
.2צבע מדי צה״ל; .3רעד; .5ישן; .6חלם בהקיץ; .7נטף, נזל;
.9הגיע; .13 חומר חיסון; .14 חולה מרימה .15 המוסד היחיד בארץ
המכין לבחינות הכניסה לאוניברסיטה ולטכניון; .16 אלילת האהבה;
.17 זוית; .19 אסון, צרה, איד; .20 חיל פשוט; .23 קיבוץ מפולג;
.24 חומר נפץ; .26 מושב האפיפיור; .28 עבר; .29 אגרסיביות;
.31 קבצן, נווד; .32 קרובו של אברהם אבינו; .33ג ף (הפוך); .34
כתב עת חודשי; .35 בכמות גדולה, בשפע; .43 מחברת אישית;
.44 מלומד, פיקח; .45 תוספת שבועית לעיתון; .46 פונדק, אכסניה;
.47 שוט; .50 קדרה; .52 ארשת; .54 משבטי ישראל.

קורסים ;

ב רכ ב פרטי
• קטנוע

אופנוע

גם בתשלום קבוע עד קבלת רשיון נהיגה

כוד 1ר ב־ ס

לנהג! ת

תל־אכיב, רחוב פורובוב - 34 טלפון - 244615ת. ד21108 .

פירסום הדו״ח הרישמי של ועדת־ויתקון
על חוק לשון הרע עורר אצל כולנו רגשות
מהולים.
היתד, זאת ועדה בעלת הרכב אישי סימפאטי
ביותר, ולכן גם החלטנו להעיד בפניה,
למרות שלדעתנו יש צורך לבטל
את החוק כליל, ולא לתקנו. בעת מתן
עדותו התרשם העירך כי שלושת חברי
הוועדה — השופט העליון אלפרד ויתקון,
הפרופסור (למשפטים) לבונטין וחבר־הכנסת
(מפא״י) זאב שרף — מתייחסים לבעיות
חופש־העיתונות בכנות וברצינות.
לגבי הנקודה העקרונית אין הדו״ח משאיר
שום ספק: מלחמתנו הקיצונית בחוק
לשון הרע היתד, מוצדקת. כי הוועדה
פוסלת כמה מן הסעיפים העיקריים של
החוק, וקובעת בפירוש שהם פוגעים בחופש
הדרוש לעתונות במדינה תקינה.
גם לגבי סעיפים אחרים אין ד,תעדה
מפריכה את טענותינו, אלא מסתפקת בקביעה
כי ״נימיקי התומכים והמתנגדים שקולים״
.היא מציעה מעין תקופת־מיבחן.
בזאת אני מרשה לעצמי לחלוק על דעת
הוועדה. אם הנימוקים בעד ונגד שקולים,
משמע שיש ־ 507 של חשש סביר שאותם
סעיפים פוגעים בחופש־העתונות. במיקרה זה
טמונה סכנה רבה מדי במיבחן. מה גם
שקשה מאד לתקן את החוק שנית, אחרי
שנה־שנתיים — כי עד אז תשכך ותישכח
הסערה, והכוחות המעוניינים בחיסול יהיו
מבוצרים היסב.

העתונות הבינלאומית הגדירה את החוק
כולו כ״חוק העולם הזה״ .אך במיוחד זכו
בתואר זה שני סעיפים. בשניהם מנחילה
לנו הוועדה נצחון מכריע.
וכך אומרת הוועדה לגבי הסעיף ,12המטיל
אחריות פלילית ואזרחית על המדפים
והמפיצים של שבועון:
,נ ציגי ה ע תונו ת, ובעיקר נס מר אבנר׳,
טענו לפנינו, ני אין כל צידוק להפלות
בין ע תון יו מי לבין ע תון אחר,
למשל שבועון. י תכן כי אף הוא (ה שבועון)
מביא חד שו ת, ו אין לו שהות לבדוק ב מ לו או
נל חו מר הבא לפירסום.
״הועלת ה טענה כי ׳ ה פ ליי ה זו היתה
מכוונת ל שבועון אחד. ר שמנו לפנינו את
דברי היועץ המ שפטי ומר אונא, יושב־ראש
ועדת־החוק־חוק־ומ שפם של הכנסת, שהכחי שו
כוונה כזאת.
״אך נראה לנו כי הני מוקים (הנכונים
לכשלעצמם) שהניעו את המחוקק להוציא
ע תון יו מי מ תחולת הסעיף, כוחם יפה, בהרבה
מיקרים, גם לגבי ע תון לא־יומי.
באנגליה, לפי חוק מ שנת , 1952 נח שב ל־ע
תון כל פירסום ה מופיע בתדירות של לא
פחות מאחת ל שלו שים וששה יום. אנו
ממליצים על תקופה של ארבעים יום.״

כלומר: לפי המלצת הוזעדה יהיה דינם
של שבועון, דו־שבועון וירחון כדינו של
עתון יומי, ולגביהם לא תחול שום אחריות
על המדפיס והמפיצים.
נצחון מוחלט דומה השגנו לגבי הסעיף
(11ג) ,המטיל אחריות מיוחדת על ״ראש
מערכת״ .מאחר שאני האדם היחיד בישראל,

כמדומה לי, הנושא בתואר זה, סברו רבים
כי יש לי הכבוד להיות הנושא הבלעדי
של סעיף זה.
אומרת היזעדה:
״מקבלים אנו את טענת נציגי הע תונו ת,
שהדיבור, כל מי שעמד בראש מערכת ה־ע
תון׳ סתום ומיותר. איש כזה אינו מוכר
בפקודת־העתונו ת. רצוי, איפוא, ל מחוק את
המילים הנ״ל מ תוך ההגדרה.״

המאבק העיקרי היה נטוש, כמובן, סביב
סעיף 14 המפורסם — הסעיף המבטל את
ההגנה של ״אמת דיברתי״.
לפי החוק, גם אחרי שהוכיח העתונאי כי
פירסימו היה כולו אמת, יורשע בדין פלילי
ואזרחי, אלא אם כן הצליח להוכיח כי
״היה בפירסום עניין לציבור, ובלבד שה־פירסום
לא חרג מתחום הדרוש לאותו עניין.״
העורך, בעדותו, תבע לבטל את הפיסקה
הזאת כולה, ולהחזיר את המצב לקדמותו —
כלומר לתת חסינות מיחלטת לאמת. דרישה
זו לא נתקבלה על־ידי הוזעדה.
לעומת זאת קיבלה הוועדה שתי דרישותיו
האלטרנטיביות:
• למחוק לגמרי את המילים ״ובלבד שה־פירסום
לא חרג מתחום הדרוש לאותו עניין״,
• להחליף את המילים ״עניין לציבור״
במילים ״עניין ציבורי״.
בעת מתן עדותו, התלקח ויכוח בלשני
בין השופט ויתקון ובין העורך על ההבדל

בין שני מושגים אלה. טען העורך :״עניין
ציבורי״ פירושו — עניין הצריך, בשל
איפיו, לעניין את הציבור. זהו קנה־מידה
אובייקטיבי. ואילו ״עניין לציבור״ פירושו:
עניין שכל הציבור, ולא רק חלק ממנו,
מתעניין בו בפועל. זהו דבר שאינו ניתן
כלל להוכחה.
נראה כי הוועדה קיבלה את הפירוש שלנו,
כי על כן היא תובעת להחליף את המילים
לפי בקשתנו.
גם בכמה גזרות אחרות של החזית נחלנו
נצחונות שלמים או חלקיים. בין השאר:
• קובעת הוועדה שיש לצמצם את הסעיף
המאפשר לתבוע אדם לדין פלילי
בעתן הוצאת לשון־הרע על ״ציבור״ בלתי־מאורגן.
כפי שהצענו, צימצמה הודעדה סעיף
זה להשמצות בשל ״לאום, מוצא, דת או
עדה״ .אך היא הוסיפה, בניגוד לדעתנו,
גם ״תעסוקה״ — כך שקביצות מקצועיות,
כגון בעלי־התעשייה, תוכלנה לטעון כי נעלבו
באופן קולקטיבי.
• לא קיבלה התעדה את טענתנו שאי־אפשר
להוציא לשון־הרע על מת. אך היא
מבטלת את הסעיף המאפשר לקרובי הנפטר
להגיש משפם פלילי או אזרחי. הסמכות
תשאר רק בידי הממשלה, במידה
מצומצמת.
• התעדה משחררת את רוב עובדי ה־עתון
מאחריות פלילית ואזרחית. היא מטילה
את האחריות רק על העדרך, כפי שדרשנו
— בתוספת האיש שהחליט למעשה
על הפירסום, בניגוד לדרישתנו.
• הוועדה נתנה הגנה מלאה לפירסום

השופט העליון ויתקון
דברים שנאמרו במשפט, גם אם לא היו
דתקא ״לצורך הדיון ובקשר איתו״.
• הוועדה הרחיבה בהרבה את ההגנה
על ״הבעת דעה הוגנת״.
• הוועדה מרשה לנאשם במשפט לשון-
הרע לחקור את הנפגע מלשון־הרע על
מהימנותו.
אך גם אם תתקבלנה כל המלצות הוועדה,
לא קיבלה כמה מתביעיתינו החשובות.
למשל:

אין

היא

נו תנ ת,

כאמור,

ח סינו ת

מוחלטת לאמת.
• היא מטילה אחריות פלילית ואזרחית
על האדם שהביא את הידיעה לעתון. מובן
ששום עתונאי הגון לא יגלה לעולם מקור־אינפירמציה,
כך שהסעיף יוצר מצב קשה.
• גם אחרי שהוועדה צימצמה את
מיספר האחראים במערכת העתון, נשאר המצב
מעורפל, ובית־המשפט יצטרך להיכנס
למיבנה הפנימי של המערכת — דבר שאינו
בריא.
• הוועדה משאירה לשופט את הסמכות
להטיל איפול על משפטים של לשון־הרע,
כולם או חלקם (אך קיבלה את דעת העורך
שאפשר להסתפק באיסור פירסום חלק
של עדות, מבלי להטיל איפול על המשפט
כולו).
ראש־הממשלה קיבל על עצמו מראש
התחייבות מוסרית לבצע את כל המלצות
הוועדה — ועכשיו נראה איך יעמוד בהתחייבות
זו. אנו, על כל פנים, נצטרך
להמשיך במאבק, בכנסת יבציבור, לקבלת
כל ההמלצות המקלות של הוועדה — בתוספת
תביעותינו שלא נתקבלו, והנראות
לנו חיוניות לקיום חופש־העתונות.

ה עול ם הז ה 1478

בקרי

חברה לבניו בס!

א 1נ1

מייסודם של הארזים גולדשטיין
וחברת נכסים של השקעות דיסקונט

דירו ת לוקסוס
בנות 3חדרי ם
בבתים חדשים ההולכים
ומוקמים עתה במקומות
היפים ביותר בקרית־אונו

במחיר של ״28,000.

מ שכנתאות גדולות
פרטי

והרשמה :

תל־אביב —
סימטת בית השואבה 16 ן פינת אלנבי ,)98
טלפון ,622901—2בין השעות 8—1בבוקר.

א וניב וסיטר]־׳
בו־ אילן ״-

רמת-גן

קרית־אונו —
בית המועצה המקומית, בין השעות 4—7בערב.
רמת״גן —
רח׳ ביאליק ,45 טל ,729178—9 .בין השעות
8—1בבוקר 3—6 ,אחרי הצהרים.

ז־חן ז

הנך רשאי לנהוג
במכוניות מרוץ
ללא רשיון
כשטח התערוכה
הפתוח כל יום
מ־ 5עד חצות

״קארטינג״

עבור נשים, גברים וילדים — מי שער צרפתי ״פטרול־האן״ ,להזנת השער
על בסיס פטרול. להשיג בבתי מרקחת, פרפומריות ומספרות משובחות.

הסוכן: דגן -

תל״אכיב, רה׳ אוסישקין ,52 טל 442685 .

הספורט שכבש את כל
אירופה.
אוטובוסים 42 ,28 ,27 ,22 :

ה מול ס הז ה 1478

ק ב לי ארג

חמגיע?ך

מכתבים
יד, רגל ועין
עתה, אחרי קריאת הכתבה ״על הפרק:
שאנדור טרק״ (העולם הזה ,) 1477 אינני
מתפלא עוד על התופעה הידועה ממלחמת־העולם
השניה, של שיתוף פעולה בין יהודים
ונאצים.
אני בוש ונכלם, כיהודי, למקרא הגילויים
שלכם על התנהגות ממשלת ישראל
ביחס לדיפלומטים הגרמניים. הממשלה הופכת
אותנו לעם אומלל: וחסר־כבוד.
מלבד זאת, כדאי מאד לגרש את פאולם
וטרק מארצנו, לפני שיהודים גאים, ועוד
נותרו כאלה, יחליטו לקחת את העניינים
בידיים.

יפו

מה הטענות נגד גרמניה המערבית, שאינה
מגלה רגישות כלפי תושבי ישראל,
בכך שהיא שולחת
לה דיפלומטים בעלי
עבר נאצי?
האם יש לה בכלל
דיפלומטים בכירים
מסוג אחר? או שופטים,
או קצינים?
זאת שטות גמורה,
לכן, לצפות ממנה
לשליחים אחרים.

מאיר בכלי,

תל־אביב

חן שתתים בע״ס
יש להק פי ד על קבלתת עו דתאח ריו ת ב חו תמתחברת
.חןשרותים ׳ בע׳־מ ה סו כני םהבלע דיי ם לי שראל של
מ כונו ת כ בי ס ה ״ קנדי
רק ת עו ד ה זו מ קנ האח ריו ת ו שרו תי ם מו ס מ כי םמאת
מפעלי ״ קנדי אי טלי ה.

היורד למדבר
במדריך:יהודה מקצוע מבוקש הצטייד משכורת גבוהה
לד לד עמדה מכובדת

בבלי

כל הכבוד להעולם
הזה, אם כתביו
מסוגלים להגיע לבודפשט, ולבדוק את מיס־מכי
טרק. איפה, ריבונו של עולם, אפשר
למצוא מקום עלי־אדמות שבו אין לכם
יד, רגל או עין?

בתיה לוי,

חברים פועלים
השביתה בבית־החרושת א רג מן מוכיחה
היכן עומדות מפלגות ההסתדרות, כשיש
מאבק בין הפועל לבין מעבידו.
מצב זה, שבו מתייצבות המפלגות נגד
הפועל וזכויותיו האלמנטריות, מחייב את
תנועת העולם הזה — כוח חדש להשקיע
את מיטב מירצה וכוחותיה במאבק הפועלי,
כדרך להרחבת השפעתה בכל שטחי החיים
במדינה.

קורא,

להשיג בכל חנויות הספרים
הפצה:
ליברמן, שפירא ,11 חיפה.

א 0 .תל־אביב
אולפן לפנטומימה משחק אמנות הקולנע

בהנהלת מיכאל גרוסמן

ייפתח ביום ראשון י׳ טבת,
2בינואר ,1966 ברחוב זכרון
קדושים ,11 יפו—תל־אביב.
ההרשמה התחילה
שעות קבלה ,4—6 ,10—12
טלפון 823073 אוטובוסים 43 ,41

לא אבדה תקוותי

!המכללה הפולי טכני ת
מיסודם של יוצאי הסגל האקדמי
של הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל
| ה מו ס ד הי חי דבמ דינ ה כ פי קו ח צינו רי וממלכ תי |

בחודש ינואר ייפתחו הקורסים הבאים :
(יום וערב)
סרטוט בניין ואדריכלי
(יום וערב)
אדריכלות פנים
(ערב)
קירור ומיזוג אוויר
(ערב)
גרפיקה שימושית
(ערב)
רישום. פיסול. צבע
(ערב)
תיכנון ועיצוב של תערוכות
(ערב)
עבודות בקר מיק ה
בניית מודלים של בניינים ורהיטים (ערב)
(ערב)
צילום ופיתוח (מעבדה)
(ערב)
פירסום ויחסי ציבור (מתקדם)

* גרפיקה טכנית

(ערב)

לנו, לאזרחים הערביים בישראל, ישנן
מספיק בעיות מטרידות, כמו ריתוקים והגבלות
והחרמות, אז לפחות שיתנו לנו
לחיות בכבוד.
מספיק שבוע אחד
כדי להיווכח לאיזה
יחס אנחנו זוכים.
תוך שבוע אחד נתקלתי
במיקרים הבאים:

)1הקופאי בבית־ליד
אמר לי :״לך
תקנה כרטיס אצל
נאצר שלך!״
באר
( )2בעדן
הצביעו עלינו כמה
לקוחות וקראו :״ערבים,
ערבים, מה הם
עושים פה?״
( )3במקום־העבודה קיללו אותי הפועלים,
יאחר־כך קיללו את דת הנביא מוחמר.
( )4בחיפה פרצה תיגרה בינינו ובין אזרחים
יהודיים, על רקע של עלבונות, ובמשטרה
אמרו לנו :״למה לכם? לא כדאי
להגיש תלונה על כך.״
לאחר כל המיקרים האלה, עדיין לא איבדתי
את תקוזתי לחיות בשלום עם אחי היהודים,
תוך יחם של כבוד הדדי.

מחמוד אוסאמה,
שיקול מצפוני

ת״א 1רח׳הנונ7ל 39׳ קל5$980.

הנובלה הנ!וליגונניו|
משרד ר א שי:

ת ל ־ א בי ב. רחוב המסגר

חיפה

אין זה נאה לשמוח לאידו של אחר,
ועל אחת כמה וכמה לאידם של מאות,
כמו פועלי ארגמן, אך אין מנוס מן השאלה:
ובכן, חברים פועלים, עבור מי
תצביעו בפעם הבאה, בבחירות לכנסת השביעית?
האם תתנו את קולכם שוב ושוב
למפלגות ההסתדרות?

^כל אלה מקנ ה לך תעודת ה ס מכ ה של

10מ סלולי טיול
במדבר יהודה

ירושלים

טלפון 364 87

אום אל-פאחם

אילו היה לוי אשכול נוהג בהגיון, תוך
עשיית שיקול מצפוני, היה מתחשב בבד
ה עול ם הז ה 1478

חריו ופוסל את הדתיים כמועמדים אפשריים
לקואליציה הממשלתית.
הוא נהג אחרת, ובכך השפיל את עצמו
בפני הדתיים.

שלמה לוי,

תל-אביב

קלפים חלשים
בגליון האחרון (העולם הזה ,) 1477בכתבה
על שביתת פועלי ארגמן ,״מחירו
של פועל״ ,מופיע ראיון איתי, שבו נכתב
כאילו אני משחק קלפים בערבי שבתות עם
ידידי ומכרי.
אני מכחיש זאת בכל תוקף: אני לא
משחק קלפים, לא בערבי שבתות ולא
בימים אחרים.

שמואל לינק,

רמת־גן
כחילה הכתבה ״ברכם לנאצים״
) 1477 עוררה בי בחילה. עד היכן יכולה
להגיע הרדיפה אחר
המארקים הגרמניים? אנחנו ואחר־כך
באים בטענות אל הגויים,
שאומרים כי
היהודים מוכנים לעשות
הכל עבור
כסף. האם יש בכלל
סכום כסף כזה, שעבודו
מסוגל יהודי
שנרדף על־ידי הנאצים
להזדהות עם ה־הנאציים אירגונים שפירא

היום? מתברר
שכן.
אריך שיינגוט, עורך העתון של יוצאי
שלזיה העילית בישראל, אותו אירגון שאותו
מזכירים הנאצים של היום לטובה,
חייב דין־וחשבון על מעשיו. שיגיב ויסביר
את העניין. אם הוא חושב שמעשיו
צודקים, הרי שאין לו במה להתבייש.
(העולם

סוגיה שפירא,

הזה

ומת-גן

היכן הממונה
יש לי תלונה נגד פקיד לישכת העבודה,
שלפי מיטב ידיעתי והבנתי, היפלה את
בתי בקבלת עבודה בבנק הפועלים בלוד,
ושלח במקומה נערה אחרת.
היום כבר לא מדברים על פרוטקציות
בעניינים כה פעוטים, מתוך כמה סיבות:
יש כאלה שהתרגלו לתיפעת הפרוסקציה;
ישנם אזרחים שלא מתלוננים על כך מחוסר
זמן; ישנם כאלה שלא מבחינים בתופעה,
אפילו כשהיא נוגעת להם במישרין, ובו׳
וכר.
לכן, אין לדעתי מנוס מהקמת מוסד
האומבודסמאן — ממונה על קבלת תלונות
האזרח נגד המנגנון — כדי לסייע לאזרחים
כמוני להגן על זכויותיהם.

שלום זוילי,

לוד

עוזי, עוזי
אתם זוכרים את הסקופ של שליח
הזה בפורטוגאל, על ה ע תי ם הישראליים
המצויים בידי החיילים הפורטוגאליים? ואת
ההכחשות של שמעון
פרם, מי שהיה
אז סגן שר־הבטחון,
ואיך שבשער העולם
הזה הופיעה אז
הכותרת ״אתה שקרן
מר פרם״?
עתה מצאתי הוכחה
נוטפת, המאשרת
את דברי השבועון:
בסרט ה העולם

סוכן

בלי
סבון

, 077 שהוצג בקולנוע
דן בתל־אביב, עמרגי רואים כמה טיפוסים
מפוקפקים המחזיקים עוזים בידיהם. הקהל
הבחין בכך, כמוני, וחלקו פתח בשירת
״עוזי, עוזי, הוא לא נקי ששרה פעם
להקת הגשש החיוור.
היה ברור לכולם שמשהו אינו נקי עם
העתים האלה בפורטוגאל.

במדורה של רחל המרחלת (העולם הזה
) 1475 מצוטט מכתב שכתבתי לעורך תוכניות
בגלי צה״ל, חיים קינן, בנוסח :״אני
מעריצה אותך. אני מעריצה אותך. אני כל
כך מעריצה אותך.״
ובכן, כתבתי לחיים עשרות רבות של
גלויות ומכתבים, שכולם התייחסו לתוכניותיו
ברדיו. אך בין מכתב לשדרן, בו
גמעריצים את קולו ואת צורת הגשתו, לבין
למכתב בנוסח המוזכר בכתבה, יש הבדל
גדול.

־ז עו ל ס -הז ה 1478

שרה ניוהוז,

רמתיים

צא החוצה
תקפו אותי פקידי הגבייה׳ לצורך עיקול
בסך 3000ל״י, על הכנסה משנת .1963
אני נעמן ג׳ריב משפרעם, מס׳ ת״ז
,36318 יש לי תשעה ילדים ואשה. אין לי
מקור הכנסה, חוץ ממכונית ג׳י־אם־סי מודל
3.4 , 1949 טון.
שילמתי על שנה זו 330ל״י מקדמה, ודורשים
ממני 2527ל״י על אותה שנה.
אבקשכם לשאול את המוסדות האחראיים
כמה אני יכול להרוויח מאוטו כזה, כדי
שאוכל לפרנס את משפחתי, ואם ישנה זכות
לפקיד המס לקבוע סכום כזה.
הלכתי ביום 27.11.65 למשרד מס־הכ־נסה,
וביקשתי מהפקיד האחראי פגישה. לא
היה אצלו אף אחד והוא לא קיבל אותי.
הוא אמר :״צא החוצה, לא רוצה לדבר
אתך״.

נעמן ג׳ריב אשקר,

שפרעם

ארץ ההבטחה
אני אב למשפחה גדולה: יש לי עשרה
ילדים. אבל למרות זאת אני גר בחורבה
קטנה ועלובה, בגבעודעליה ביפו. פניתי
למשרד־הסעד וביקשתי שיסדרו לי עבודה,
כדי שאוכל לפרנס
את משפחתי בכבוד,
אבל בכל פעם אמרו
שעוד מעט יסדרו
לי, אך עד היום
אני מחכה.
ביקשתי גם מהעי־ריה
שיסדרו לי דירה
שאפשר לגור
בה, אבל גם שם
הבטיחו לי, ועד היום
לא קיימו דבר. ממשיכים בינתיים
כן־מחמוד
הילדים שלי להסתובב
ברחובות, ולי
אין עבודה שאפשר לחיות ממנה.
אני רוצה לשאול מעל דפי העתון: מדוע
אין לי זכות להסתדר, כמו כל משפחה
אחרת?
אם לא דואגים לי, לפחות שידאגו לילדים,
ושלא יבטיחו הבטחות מבלי לקיים.

איכרהים בן־מחמוד,

יפו

מצב קשה
הנני להביא לתשומת־לבכם את המצב הקשר,
בו שרויים בעלי המשכנתאות הצמודות
בארץ.
מסיבה זו, אבקשכם, בשם כל בעלי המשכנתאות,
להעלות עניין חשוב וחיוני זה
בפני המוסדות המתאימים, כדי שיטפלו בו
כראוי ויגיעו לפתרון שיקל, במעט או בהרבה,
את מצבנו הקשה.

דכיאד גיזינגד,
אחד אפס

בת-ים

כל הכבוד לכם על הצעתכם בכנסת לטיהור
הספורט הישראלי (העולם הזה
.)1477 רק אנשים צעירים, הקשורים בהווי
של הנוער במדינה, יכולים לעשות צעד
כזה.
אני רוצה, בהזדמנות זו, להעיר את תשו־מת־ליבם
של מאות אלפי חובבי־הכדורגל לעובדה,
כי המפלגות הקיימות לא התפנו במשך
השנים הארוכות בהן הלך הספורט,
ובעיקר הכדורגל, מדחי אל דחי, כדי לחשוב
על דרך להצילו.
יתכן שיחם זה מצד עסקני המפלגות
נובע מן העובדה אותה ציין השבועון, כי
אגודות הספורט קשורות במפלגות: הפועל
שייכת למפא״י, מכבי שייכת לליבראלים ו־בית״ר
לחרות.
לכן אפשר לקביע כבטחון, מבלי להיות
(המשן בעמוד )6

ע בו רךג בי ר תי
רק ה טו ב ביותר דיאולן חולצת
0101611
ה דו ר ה או ס פו ר טי בי ת

ב היר ה או כהה עונ ה

ע ם כו תנ ה

על דרי שו תיך. נ שי ם הלוב שו ת חו ל צו ת די אולן
גער צו ת ובול טו ת בהידורו. חו ל צו ת די אולן
מתכב סו ת ב קלו ת, אינן דור שו ת גיהוץ ו שו מ רו ת
על צורתן ל אורך י מים.

דיז תו לן

בזו כוי ף

ל ך רו ן...

פרסום מלדק

אליהו עימרני,
פולחן האישיות

תל-אביב

אינני מכחישה שקולו של חיים קינן קוסם
מאוד ברדיו, אך מעולם לא כתבתי לו
שלוש פעמים את המשפט ״אני מעריצה
אותך״.
לאדם שעובד במוסד ציבורי מכובד אין
זכות לתת פומבי למכתבים הנשלחים אליו
עקב עבודתו. אין הוא צריך להפוך פניות
אליו למכשיר לשם יצירת פולחן לאישיותו.
הוא רצה להוכיח שגם נשים נשואות,
כמוני, מעריצות אותו, אך כל מכתבי היו
קשורים בעבודתו ולא באישיותו.
לדוגמה, כתבתי לו בנוסח ״מעריצה קבועה
של תוכניותיו״ ,״מאזינה קבועה של
תוכניותיו״ ,או ״מאזינה קבועה של גלי
צה״ל״ ,ולא יותר.
אני מוכרת כאוהבת רדיו ומוסיקה, ולא
כמעריצה של אנשים, אותם אינני מכירה
כלל.

מכתבים
(המשך מעמוד )5
לבוחר בטוב ביותר:

שופט מוסמך, כי הצעת ח״ב אבנרי בכנסת
מעניקה יתרון של 1:0לספורט על המפלגות.

אברהם
בהנוכיץ,

ההצעה של אורי
יון מיוחד לספורט
אך עיקר תביעתו,
את המצב בספורט,

חיפ ה

אבנרי להקים מיניסטרהינד,
מוגזמת במקצת,
המיועדת לטהר ולשפר
הינד, דבר בעיתו.

אוהד הפועל,

פתח־תקווה

הספורט הוא בריאות (גופנית ורוחנית),
והבריאות היא בטחון, וכל הח״כים שהרימו
ידיים נגד ההצעה של העולם הדה — כוח
חדש, הרימו את ידם נגד ד,בטחון.

יצחק גמזו, חיפה
אל מדור הרכילות
הרשו לי להביע את תמיהתי על הביקורת
הספרותית, כביכול, שפורסמה, ב־העולם
הזה () 1476
על ספרי גלריה של
חאקי.

זוהי, ללא ספק,
תעודת עניות למדור
הספרים, שבמקום
לעסוק בביקורת
עניינית — חיובית
או שלילית —
על ספרי, הוא עוסק
בציטוטים חס־רי־שחר,
שמעולם לא
נאמרו על־ידי. גם מור אילו נאמרו דברים
כאלה, הרי שאין
מקומם במדור ספרים אלא במדורי הרכילות.

הדסה
מור,
רווח או הפסד?

ירושלים

אחרי הבחירות אמרתי לידידי :״חבל,
הפסדנו עורך טוב.״
הייתי בטוח שרמת העתון תרד בגלל יו עיסוקיו של העורך בכנסת.
עכשיו נדמה לי שקרה ההיפך: במקום
להפסיד עורך טוב׳ הרווחנו כתב פרלמנטארי
טוב.
על כל פנים, לדעתי השתפר העתון מאד
מאז הבחירות, הן ברמתו והן בטיב האינפורמציה
שלו. אני מקווה שזה יימשך
גם אחרי ששלום כהן ייבחר לכנסת בבחירות
הבאות.

אבינועם הר־־זהב, רמת-גן
הכד למאבק
מעל דפי השבועון, ברצוננו לברך את
אירי דייוויס, חברנו למאבק, לרגל נישואיו.

ועד הנוער הישראלי לאחווה
יהודית־ערבית,

תל־אביב

נוהליס מתאימים

רמה בינ ל או מי ת
איכות בינלאומית
פאר תו צרת דו ב ק. זוהי תערובת א מריק אי ת, פילטר חדי ש,
קינג־־סייז ו קו פסת מכ סוב ב הדורה.

בחר בג\וב ב>ותר ־־ עשן ^1£וח־

במוצאי־שבת ,20.11.65 ,ניסיתי למצוא
מקום־חנייה למכוניתי ברחוב בלינסון בתל-
אביב. לפני נסעד, ניידת־משטרה שמספרה
,3078 שנעצרה פתאום וחסמה את הכביש.
ירדתי ממכוניתי לברר מדוע נחסם הכביש,
וכשהתקרבתי לניידת קפצו מתוכה שני אנשים
לבושים אזרחית. הם התנפלו עלי וגררו
אותי לתוך הניידת. תחילה חשבתי
שזאת מתיחה, אבל כשראיתי בתוך הניידת
צעיר כבול באזיקים הבנתי שאלה שוטרים
בלבוש אזרחי.
הם התחילו לקלל אותי ומשכו אותי ב־כוח.
שאלתי אותם מה קרה, אבל במקום
לענות הם המשיכו לקלל אותי ולהתנהג
בגסות.
בסוף הסתבר שזו היתד, טעות, והם שיחררו
אותי. אחרי כמה דקות עברה במקום
אותה הניידת, והנהג התנצל בפני ואמר
שזה הנוהל של עצירת חשודים.
אני רוצה לדעת האם זה באמת הנוהג
של תפיסת חשודים, ואם כן, האם לא
הגיעה השעה למצוא נוהלים מתאימים יותר,
,ופחות גסים, במיוחד כשמדובר באדם ששום
אשמה לא הוכחה נגדו?

משה רייך, קריית־נזטלון
תינתן

־נתן
המצרפים ן

ופות קדימה סמדדר
למבתכיהם של קוראים
את תצלדמיחם למכתביה

ה עו ל ם הז ה 1478

^ פי ה תי ק ון החדש לחוק הפלילי, שנתקבל השבוע
/בקריאה ראשונה בכנסת, מותר יהיה לאדם לנסות
להתאבד.
מי שניסה להתאבד היה צפוי, עד כה, לעונש־מאסר
חמור על פי סעיף .)1( 225 עתה בא המחוקק ופוטר אותו
מעונש זה.
אך אין כתנת המחוקק לעודד אדם להתאבד. להיפן:
גם להבא יטיל החוק הפלילי, בסעיף ,)2( 225 מאסר עד
עשרים שנה על אדם המשכנע את זולתו להתאבד.

וכך צריף להיות. כי אדם הגון, הרואה את
זולתו שולח יד כנפשו, יחוש להצלתו, יגייס
את כל כוח־השיכנוע שלו להניאו ממעשהו.
אני חושב את עצמי לאדם הגון. לכן אמלא עתה את
חובתי כלפי מפ״ם. אני פונה אליה בקריאה נרגשת, מעומק
הלב:

אנא, אל תתאכדי. :

אז יום הכחירות

לוחמת. אם לא תילחם, תתדרדר במידרון האבדון — בקצב
גובר והולך.

ואבן -מאז הבחירות ממשיכה המפלגה
להתדרדר -בשיפוע המשא-והמתן הקואליציוני.
הבחירות
יצרו בסים מוצק לקואליציה ״מצומצמת״ .המערך,
מפ״ם והליבראלים־העצמאיים זכו יחדיו ב־ 62 מנדא־טים,
וכל שאר הרשימות ב־ 58 מנדאטים. רוב של ארבעה
קולות די בו כדי להבטיח שלטון יציב.
גם מבחינה ממלכתית עקרונית, עדיפה קואליציה מצומצמת,
המסוגלת לבצע קו ברור ומגובש, על קואליציה
״רחבה״ ,שאינה יכולה לגבש שום קו, בגלל ריבוי הכוחות
המנוגדים בתוכה פנימה.
על כן היה זה טבעי שמפ״ם תדרוש את כינונה של
קואליציה כזאת מן היום הראשון.

היא עשתה את ההיפך. והיא הוסיפה לנהל

נמצאת מפ״ם במצב של דפרסיה.

כולן הוכו, מי על שוק ומי על ייד• אף א!?
אחת מהן לא הוכתה על שוק ועל ירך, כמו
מפ״ם.

מפ״ם יכלה לנצל הזדמנות זו, להעמיד
אולטימטום, להעמיד את המערך כפני ברירה
פשוטה וחותכת: או -או.
תחת זאת קיבלה מפ״ם, בקול ענות חלושה, את תוכניתו
של אשכול להשאיר גם בקואליציה מצומצמת כזאת את
הדלת פתוחה לעסקני־הדת — עד כדי השארת תיקים
פנויים בשבילם. ואשכול המשיך בפעולה לצירוף הדתיים
בהסכמת מפ״ם.

כ או רהאלההם שני כיוזנים הפוכים. אך למעשה יש
לנדידה זו, בשני הכיוונים׳ מכנה משותף.
מפ״ם לא הפסידה קולות מפני שהיתר, באופוזיציה.

היא איבדה אותם מפני של א היתה כאופוזיציה.
תוך
כדי מלחמת־הבחירות הרימה מפ״ם את נס הקוא־ליציה־בכל־מחיר.
היא נימקה זאת בצורך להציל את לוי
אשכול מפני חרות, רפ״י ודחלילים דומים. בגלל סיסמה זו
איבדה מפ״ם 20 אלף קולות — הקולות שכבר ניתנו
לה בהסתדרות, וקולות נוספים של בוחרים לא־הסתדרותיים.

הסיסמה נתנה דחיפה לכל מי שרצה לקפוץ
בעוד מועד על עגלת מפא״י. הרבה אלפי חניכי
מפ״ם, שפזלו זה מכבר לעבר הקערה המלאה
של מפלגת־השלטון, מצאו כסיסמה זו את האליבי
המייוחל.
הם אמרו לעצמם :״אם צריכים להציל את אשכול מפני
בגין המחריד או בן־גוריון הנוראי, מדוע לעשות זאת
בסיטונות? מדוע לא לעשות זאת בקמעונות?״

נמז \2ני גזפ״גז* :גליציה בכל נזח־יר?
מערכת־השמצות טוטאלית נגד הכוח היחידי
שהציג דרישה זו ככר למחרת יום הבחירות.

^ 6וד לפני שהתייבשה הדיו בעתונים שהודיעו על
> .תוצאות הבחירות, שיגרנו — חברי ואני — את רעיון
הקואליציה המצומצמת לחלל המדיני.
עשינו זאת במכתב למזכירות מפ״ם — עליו לא קיבלנו
תשובה (או אף אישור־קבלד ),עד היום.
עשינו זאת במכתב ללוי אשכול — עליו קיבלנו תשובה
אדיבה וחמקנית.

עשינו זאת בפגישה הרישמית של סיעתנו
עם נשיא המדינה.

או כצורה צינית יותר :״מדוע להניח למפ״ם
לגבות את דמי-העמלה, כשאנחנו יכולים ל שלשל
אותם לביסנו שלנו?״

אמרנו לו שלא נצטרף לקואליציה כזאת, שלא נבקש
ולא נקבל מידיה כל טובת־הנאה, אך שנשתמש בקולנו
בכנסת כדי להצילה, בשעת הצורך, בהצבעות־אמון. וזאת
בתנאי שהקואליציה המצומצמת תהיה מושתתת על תוכנית
חילונית־מתקדמת־דמוקראטית, אשר נסכים לה מראש. בכך
יצרנו רוב של 63 נגד — 57 רוב של ששה קולות בשעת־חירום.

בקצה
השני של המפלגה, בדלת הקידמית,
יצאו אותם שלא רצו להציל את אשכול, אלא
את הדמוקראטיה הישראלית.

כך נולד את״א. חניכי השומר הצעיר ותועמלני־מפ״ם־
לשעבר בלטו בין יוזמיו ודובריו. אחדים מהם פעלו בתמימות,
רבים אחרים היו כדאיניקים. כולם חמקו מבעד לדלת
האחורית שנפתחה בפניהם על־ידי ראשי־מפ״ם עצמם.

אותם שלא רצו למצוא את עצמם באזיקי הקואליציה של
מחר. אותם שרצו להמשיך במאבק.

אלה מצאו את מקומם ככוח החדש.
(בשבוע האחרון של הבחירות נתנה הנהגת מפ״ם עצמה
דחיפה נוספת לתהליך זה. היא פתחה בהתקפת־השמצה
טוטאלית על הכוח החדש, ונמנעה באותו זמן מכל רמז
שיכול היה לפגוע במערך. אז הבינו גם אחרוני המפקפקים
מניין נושבת הרוח — ולאן).

פשר היה להניח כי למחרת יום התבוסה יתכנסו
(מנהיגי מפ״ם, יפשפשו במעשיהם ויסיקו את המסקנות.

והרי המסקנה מתבקשת מאליה: למפ״ם יש קיום כמפלגה

זהו אל״ף־בי״ת פוליטי. ולא רק פוליטי. בל
נערה יודעת שאין הגברים מחזרים אחרי
אשה שקל להשיגה.

* 1האחרון. בגלל סיבות מיקריות נוצרה הזדמנות להקמת
קואליציה מצומצמת.

הסטאטיסטיקה מוכיחה בעליל לאן נדדו קולות
אלה. חלק הלך אל המערך. הלק הלך
אל הכוח החדש.

• קואליציה היא גם חלוקה של עמדות־הכוח. בקואליציה
מצומצמת מגיעות למפ״ם עמדות רבות יותר, בהן
תוכל להשתמש לקידום מטרותיה. בקואליציה רחבה נמסרות
עמדות אלה לעסקני״הדת.

בפסיכולוגיה קוראים לזה תסביך של סירוס־עצמי.

-שבוע שעבר יכלה מפ״ם לגאול את עצמה ברגע

כי מפ״ם — לא זו בלבד שלא נחלה את הנצחון הגדול
שקיוותה לו בביטחה. ולא זו בלבד שאיבדה מנדאט יקר
— /0״\ 1מכוחה בכנסת. היא גם המפלגה היחידה שאיבדה
אלפים רבים של קולות תוך כדי מלחמת־הבחירות עצמה,
בדרכה מן ההסתדרות אל הכנסת. הבוחרים, שעוד נתנו
בה אמון בקלפי המעמדית, נטש ה בקלפי הממלכתית.

בקואליציה הרחבה תהיה מפ״ם חסרת-או-
נים. בה לא יהיה לה בל אמצעי-לחץ, כי
פרישתה לא תסכן את הממשלה.

אילו תיעד, מפ״ם קואליציה מצומצמת, והסכימה לבסוף
לקואליציה רחבה, היה זה רע מאד. כי מוטב היה לה
להישאר בחוץ.
אך כשבאה מפ״ם עצמה • ותובעת מלכתחילה קואליציה
רחבה׳ שהיא תהיה בה גלגל חמישי — גובל הדבר במאסו־כיזם.

ואין
תימה בכך.
כל הרשימות שהשתתפו בבחירות (זולת המערך, רשימת
הכוח החדש, ואולי רק״ח) יצאו מנוצחות מן הבחירות.

מבלי לשלם להם מחיר — במטבע הכפייה הדתית.
• תמורת אותה מטבע — וגם מטבעות אחרות —
מוכנים עסקני־הדת לתמוך בכל מעשה ריאקציוני, בטחוניסטי
ושוביניסטי. לכן תמכו בכל ההרפתקות על הגבול, במימשל
הצבאי ובמדיניות הכלכלית. לכן יתמכו בכגון אלה מחר.
שיתופם בקואליציה פירושו — יצירת רוב גדול בממשלה
נגד כל מדיניות מתקדמת.

נשיא המדינה התפלא מאד.

הוא תמה מדוע אנחנו מעלים רעיון כזה, בעוד שנציגי
מפ״ם והליברלים־העצמאיים עצמם הציעו לו, דווקא, לצרף
את המפלגות הדתיות לקואליציה.

הייתי שותף לתמיהה זו -לא לגבי ראשית
הפסוק, אלא לגבי סופו.

6*4ום מליצות אינן יכולות להסוות את העובדה ה־פשוטה
שהרכבה של קואליציה קובע את דרכה.

קווי-היסוד שייכים לעולם הנייר. הרכב־הבוהות
שייך לעולם המציאות.
במציאות זו יש כללים ברורים, וכל ילד יבינם:
• אי־אפשר לשבת עם העסקנים הדתיים בקואליציה
אמה תלמי, ויקטור שם־טוב וישראל ברזילי.

אין הסכר להתנהגות זו אלא אחד: פחד
קיצוני שמא תיסגר הדלת כפניה, והיא תישאר,
חם וחלילה, בישימון האופוזיציוני. לא אישית להשיג בדבר,

מכבר,
על כי תקציב שמפ״ם

במסדרון הכנסת, הוכיח אותי מאיר יערי
רמזתי שמפ״ם רוצה להיכנס לממשלה כדי
לקיבוציה. הוא אמר שאין שמץ של אמת
לא תקבל גרוש אחד יותר כשתהיה בפנים.

אם כן -ומי אני שאפקפק בדבריו של מאיר
יערי אין ככלל הסבר ראציונלי להתנהגות
מפ״ס.

מצטמצמת בשיפוע הקואליציוני.
גם בכל השטחים האחרים.
ההפגנה הגדולה נגד חוק־השבת
נטשה למעשה את המאבק הציבו

* תנהגות זו אינה
! ן היא באה לידי גילוי
ח״כ מפ״ם נטש את
בכביש לירושלים, ומפ״ם
רי הזה כולו.
ח״כ שני של מפ״ם נבחר לכהונת ראש עירית נצרת —
על אפה ועל חמתה של מפ״ם. תחת להריע על כבוד גדול
זד, שנפל בחלקה, ולהודות. לכוחות הציבוריים שעזרו לה
בכך (ובראשם החטיבה הנצרתית של הכוח החדש) —
התנהגה כאילו נעשה לה עוול משזזע.
תחת להתמסר מייד לתפקידו החדש ולערוך את כוחותיו
לקראת התקפת־הנגד המוחצת של מפא״י — נאלץ ראש־העיר
החדש לנטוש את עירו, לבלות ימים ארוכים בתל-
אביב בהתדיינות עם עסקני מפלגתו, כדי לשכנעם לאשר
את בחירתו. הדבר פגע קשה ביוקרתו בין בני עמו ועירו.
וכן הלאה וכן הלאה.
מהי הדמות הציבורית של מפ״ם המצטיירת בעיני הציבור
אחרי כל אלה?

מה היה קורה למפ״ם אילו נערכו השבוע
הבחירות לכנסת השביעית?

*תכן שבמדינה חופשית זכאי כל אדם להתאבד.
7ובהתאם לחוק, זכותו של גוף ציבורי כזכותו של גוף
פרטי.
אך כל עוד ניתן להציל אדם מהתאבדות — חובה היא
לדבר אל לבו.

אנא, מפ״ם, אל תתאכדי!

תצפית

במדינה

• משכר נצרת יוסיך לעמוד כמרכז הכמה הפוליטית. ראש-
העיר החדש י מ תין שבוע בלבד לת שובת המערך, בדבר כינון קואליציה רחבה,
ואם לא תתקבל ת שובה חיו בי ת יגש לצעדי־ שלטון מעשיים. במיקרה זה, צפויית
שיערוך מגבית־חירום, במטרה לאסוף 100

יוז מ ה להקמת ועד ציבורי,

אלף

לירות רא שונות תוך שבוע ימים, כדי להקל את המצוקה הכספית של העיר.
ראש־העיר עצמו יפנה אל אזרחי נצרת בקריאה לחסל את הפיגור בת שלום
מיסיס, ויי תכן כי יציע למכירה את מכונית־ה שרד של קודמו, כדי להכניס
את הכסף לקופה העירונית הריקה.

• יתכן גם כי המשכר לא ייפתר רק כדרכי שלוס.

צפוייה

סכנה של ה תנג שו ת אלימה בין שני ה מ חנו ת, וכבר ב שבו ע שעבר ננקטו אמצעי־

ז הירו ת שקטים.

• מיד לאחר הקמת הממשלה יוחלט על הטלת שורה ארוכה
של מסייעקיפין. כמו־כן תאו שר העלאת שכר הדירות. אך תמורת
ההכנסה ה מוגדלת, לה יזכו בעלי־הבתים, הס יידרשו להגריל את מסי־הרכוש.

• לא מן הנמנע כי יושכתו הלימודים בכתי-הספר היסודיים,
כתוצאה מריכ קולני כין ראשי הסתדרות המורים לכין
שד־החינוך זלמן ארן. השר יעמוד על כך, כי לפחו ת חלק מ המלצו ת
ועדת־פראוור, בדבר הפיכת הכי תו תדוח׳ של בית־הספר היסודי לכיתות
קדם־תיכוניות, יונ הגו במערכת־החינוך בארץ מיד עם ראשית שנח־הלימודים
הבאה. הסתדרות־המורים לא תימנע מה שבתת הלימודים, כאמצעי־לחץ נגד
׳ הפעל תם של המלצות הוועדה.

• שר-האוצר פינחס ספיר יגרום שוב להחרפת היחסים
כתוך המערך.

ספיר יתנגד בתוקף למינוי איש אחדות־העבודה יצחק בן־

אהרון, כמזכיר כללי של חברת־יהעובדים. מישרה זו כבר הוב טחה לבן־אהרון,
וראשי אחדות־העבודה יעמדו על כך, כי אמנם תקויים ההבטחה מצד מפא״י.

• יצחק ארצי, המזכיר-הכללי של המפלגה הליבראלית
העצמאית, יפרוש
מתפקידו,
יפתח משרד כ•
עורך־דין. מאז ה־

העם
ש רו שהח*׳
ישראלים נוטים לשכוח, לעתים, כי ארצם
היא נקודת־מיפגש היסטורית. השבוע
הוסבה תשומת־לבם לכו בצורה משמחת.
שלוש הדתות העיקריות של אזרחיה נפגשו
בחגיהן: רמדאן, חנוכה וחג־המולד
הישרו אווירה של חג בכל בית.
בהיסטוריה היו מיפגשי הדתות, לרוב,
עילה להתנגשויות־דמים. בשנת תשכ״ה,
שהיא שנת 1965 לספירה הנוצרית ושנת
1385 מאז ההג׳רה, ברור לכל אדם נאור
כי התנגשויות כאלה יכולות להביא כלייה
על תושבי הארץ כולה. על כן היו נרות
חנוכה והאשוח, וצלילי המואזין במיסגד,
חייבים ללמד את הישראלים כולם את
השיעור העליון של ההיסטוריה המשותפת
שלהם: כדי לחיות בשלום, דרושה סובלנות
הדדית.

ה קו א לי צי ה
כו ל ם רהוט*
הידיעות, כי יש בצמרת המפד״ל גם
כאלה המתנגדים להצטרף לקואליציה הממשלתית
חדלו השבוע להיות אקטואליות.
הצמרת כולה היתה מאוחדת בדיעה, כי
המפד״ל היא, כדברי אחד מחבריה ,״מפלגה
קואליציונית״ ,ולפיכך אין כל סיבה
שהיא תישאר בחוץ. הודיכוח שניטש בצמרת
היד. רק מסביב לשאלה: מה המחיר שיש
לקבל הפעם.

פילוג במפלגה הלי־בראלית
הביע ארצי
רצון לפרוש, אך ב־גלל
מערכת הבחי־רות
המשיך בתפקי״
זו. עתה מנוי וגמור

עימו

להמ שיך

עוד בפעילות פולי־טית

אלוך יוסף
אכידר, מי שהיה
שגריר במוסקבה
ולאח רונה
שגריר בארגנטינה,
יתמנה
כנראה ל*
יושכ-ראש המחלקה
המדינית
של ההסתדרות,
ב מ קו מ ה

שמחו־

יהודי ת

נית, שהתפו טרה מ־וחזרה

תפקידה

״הודרו!
גחדכיגן לי!״

ביתה בקבוצ ת גבע.

• גם להכא תצטרך לעלות למצדה כרגל, ותוכל ליהנות
מתחושת הסיפוק כשתגיע למעלה _.יגאל ידין מתנגד בתוקף להתקנת
רכבת־כבלים או

אמצע -תו בלה אחר,

שיפגע בייחוד המקום.

תו מכי םבר עיון

הרכבת: אנ שי עין־גדי, המאמינים כי הדבר י מ שו ך יותר תיירים, לטובת כל ן אנשי הסביבה.
• הירידה התלולה כשערי הכורסה תיעצר. ירידה זו אינה
קשורה בירידה המתמדת, שהטביעה את חו תמה על הבורסה מזה למעלה
מ שנה, אלא נובע ת מלחץ ז מני ב שו ק הכספים. לחץ זה יוקל אחרי סוף ה שנה
האזרחית,

ו שוב

יהיה

היצע

מניות.

י ת כן

שחלק

הכסף יחזור ויו שקע ב מניו ת, יעלה בכך את השערים.

• צפויה מערכה ציבורית נימרצת, לטיהור הספורט היש־ראלי
מניגעי השחיתות. עם ב חיר ת הנהלה חדשה להתאחדות הכדורגל
ייעשה נסיון להציג את הענף כנקי ומ טוהר, ואולי אף יו רחקו כמה אנ שים
ששמם ק שור במקרי־ שחיתות. אולם יהיה זה רק צעד־ראווה, שלא סיפק את
דור שי הטיהור. י תכן שתוקם ועדה ציבורית לצורך זח, אשר תגיש ראיות
והצעות־פעולה
הנמנע,

לוועדתיהכנסת

הראיות

שיאספו
שאליה יאלצו

הועבר

הטיפול

המ שטרה

בנו שא

להיכנס

לעובי

הקורה.

לוי אשכול גילה נכונות לשלם מחיר
נכבד, אך עוד לא את המחיר המלא. לכן
נמשכו הפיתולים מסביב להקמת הממשלה,
וללוי אשכול לא נשארה ברירה
אלא לפנות טלפונית אל הנשיא, לדווח לו
על מהלך השיחות עד כה, ולבקש ארכה
של שבועיים להמשך המשא־ומתן עם הדתיים.
ספיר
מבטיח כסוד. המחיר שעסקני-
הדת הציבו הפעם על סחורתם התחלק למטבעות
שונות. הם דרשו הבטחות לגבי
הרחבתה של הכפייה הדתית באמצעות חוקים
חדשים, כדי שיוכלו להצביע לציבור
שלהם על ר,שגם בתחום הפוליטי, והם
דרשו גם כסף ממש: מיליון ל״י לשנה
למען הישיבות התיכוניות, עוד מיליון
ל״י לשנה לסיפוק צרכי תרבות דתיים
באמצעות המועצות הדתיות.
שני מיליונים אלה, נוסף על אותם מיליונים
שעליהם שלטו גם בעבר באמצעות
משרדי הפנים, הדתות והסעד, היוד תביעה
צנועה מאוד ׳בהשוואה למה שפינחס ספיר
מסוגל ומוכן לתת. אלא שספיר נתקל
בהתנגדות פנימית חזקה בתוך מפא״י:
שר החינוך זלמן ארן הודיע, כי בשטח
החינוך לא ירשה לתת אף פרוטה אחת

נוספת לדתיים, שכן עלולה להיווצר הפלייר,
כלפי אותו חלק מהאוכלוסיה שאינו
נהנה מהחינוך הדתי.
ספיר, שנטל בסוף השבוע שעבר את
מושכות המשא־ומתן לידיו, לאחר שאשכול
העמיד פני ברוגז, טען באוזני ראשי
המפד״ל :״הרי אני אהיה שר האוצר, ואם
אני מבטיח — סופי לקיים. אל תדאגו.
אמצא רגע שבו ארן לא יהיה בעניינים
ואשלם.״
אך השרים הדתיים דרשו תשלום מיידי,
רמזו כי יש להם נסיון מר עם הבטחותיו
של ספיר. שר האוצר הציע להקים ועדה
מורכבת ממנו, מארן ואחד השרים הדתיים.
״אני אהיה בוועדה הזו לצידכם,״ הבטיח,
״וברוב נחליט נגד ארן.״ הבטחה זו נראתה
לדתיים כמספקת למדי.
הרסנים מתערכים. לפתע הופיעה
באופק הרבנות הראשית, אף כי עד כה
טרם התערבה במשא־ומתן קואליציוני כלשהו.
הפעם באו הרבנים יצחק נסים ואיסר
יהודה אונטרמן להגן כביכול על המערכה
של רבני אשדוד.
לוי אשכול היה מוכן להרחיק לכת.
בפגישה עם חיים משה שפירא הבטיח לא
להפעיל את נמל אשדוד בשבת, אלא במקרי
חירום. אולם הרבנים הראשיים החלו
מעלים תביעות גם לגבי השבתת נמל חיפה
ומיפעלים אחרים השייכים לממשלה, והמופעלים
עתה בשבת־ת. לאשכול לא היתד,
ברירה אלא לפתוח בסיבוב חדש — הפעם
ישר עם הרבנים עצמם.
בינתיים נבעה פירצה מצד אחר בחומתו
של אשכול: מפ״ם וד,ליבראלים העצמאיים
הודיעו, כי אינם מסכימים לכך שהממשלה
הבאה תגיש לכנסת חוק המסמיך את הרשויות
המקומיות לחוקק חוקי־שבת משלהן,
בצורת חוקי־עזר. כאשר התכנסה סיעת
המערך בכנסת בראשית השבוע, לדון במצב
שנוצר, נשמעו גם בה קולות רבים
לוותר הפעם על הדתיים. היו אלה בעיקר
הח״כים החדשים של מפא״י, כמו זאב
שרף, צבי דינשטיין ושולמית אלוני, שהעלו
באוזני חבריהם את התמרמרות האזרחים
נגד הכפייה הדתית.
למרבה ההפתעה הצטרף לדיעה זו גם
ר,ח״כ שומר־ד,מסורת ישראל ישעיהו, שטען
אף הוא כי ״אין גבול לתיאבון של
הדתיים, וככל שמרבים למלא גרונם בן
גוברת תביעתם.״
בשתי ישיבות דחופות של צמרת אחדות־העבודה
וצמרת מפא״י, הגיע קוצר־הרוח
לשיאו. שני הגופים האיצו באשכול לסיים
בהקדם את המישחק — ואם אין אפשרות
לשכנע מיד את הדתיים, עליו להציג ממשלה
מצומצמת. העיקר שהעגלה תזוז.
אולם כל הטענות הללו לא היה בהן
כדי לשנות את דעתו של פינחס ספיר.
הוא הפעיל לחץ אישי ללא־תקדים על לוי
אשכול, שגילה היסוסים לגבי שיתוף הדתיים
בעתיד. ספיר לא היה מוכן בשום פנים
להקמת ממשלה שתהיה תלוייד, בקולות
מפ״ם. הוא גילה נכונות לזזיתורים מרחיקי־לכת
לדתיים, ובלבד שיהיו בפנים. ברגעים
מסויימים אף נתקבל הרושם, כי יותר
משספיר מעוניין לראות את הדתיים בתוך
הממשלה, מעוניין הוא לראות את מפ״ם
מחוצה לה.
תה וויתורים. דבר אחד היה ברור
השבוע: גם הדתיים, גם מפ״ם, גם הליבראלים
העצמאיים וגם המערך היו להוטים
אחר כינון קואליציה מרובעת. השאלה
היתה רק: כיצד תסביר כל אחת מהן
לבוחריה את סטיותיד, מן העקרונות המוצהרים.
היה
ברור: הכפייה הדתית תימשך. מפ״ם
תנסה לבלום אותה, אך לא עד כדי גרימת
משבר או ויתור על השתתפות בממשלה,
כפי שהיה, גם בפעמים הקודמות שבהן
ישבו שרי מפ״ם ושרי המפד״ל זה סמוך
לזר, ליד שולחן הממשלה. גם הליבראלים
העצמאיים היו מוכנים להתפשר עם עקרונות,
אם כי קיוו שהדתיים יישארו בחוץ
— דבר שהיה פותר להם בעייה פנימית
חמורה, ומעניק להם שני תיקים בממשלה
במקום אחד: תיק הסעד למשה קול, ותיק
המשפטים ליזהר הררי.
תוך כדי מהלך הישיבה השבועית של
הכנסת נמשכו במיזנון המגעים הפעילים
של ארבע המיועדות, כשכל אחת מהן
לוגמת קצת תה ובולעת עוד ויתור.
ה עול ם הז ה 1478

מ דחם עלמ?־
ץץה אתם יכולים לעשות בכנסת?״ שואלים
פעמים רבות .״הרי יש לכם רק קול אחד נגד
יש לכך כמה וכמר. תשובות. אחת מהן היא:
יכולים להכריח את הכנסת לדון ברעיונות ובנושאים
מציגים בפניה.
הכוונה אינה דווקא להצעות־לסדר־היום ולשאילתות —
שני מכשירים חשובים, אך מוגבלים. הכוונה היא לעצם
כוחם של רעיונות, אפילו כשהם מושמעים תוך כדי דיון
שיגרתי. רעיונות שהכנסת לא נאלצה מעולם לשמעם ולתת
עליהם את דעתה. רעיונות שעצם כוחם וחדשנותם מכריח את
הכנסת להתייחס אליהם, כמעט בעל כורחה, והעולים כתוצאה
מכך על סדר־יומה של המדינה כולה.
בשבוע שעבר ניתנו לכך כמה וכמה דוגמות. בגלל חג-
החנוכה ומחלת ראש־הממשלה (וגם בגלל חתונת בתו של
שר־הפנים) התכנסה מליאת הכנסת רק פעמיים. ביומיים אלה

אותנו
! 119״ אנחנו שאנו

ח״ב אליאב
רחמים

דיברנו אנחנו רק פעם אחת (כי שאר הדיונים היו רק המשך
לוויכוחים בהם כבר השמענו את דעתנו ).ובכל זאת —
קרוב למחצית זמן הכנסת הוקדש לנו. כי ח״כ אחרי ח״כ
ראה צורך להגיב על רעיונות שזרקנו לחלל הכנסת.

עד בדו\עזאן ןז
ין ה התחיל כספורט. זו הפעם השניה, תוך חודש ראשון
ן זה, דנה הכנסת בספורט — נושא שמעולם לא ראתה
צורך לטפל בו קודם לכן. בשתי הפעמים גרמנו אנחנו
להעלאת הנושא.
הפעם היה זה במיסגרת שאילתה :״לאחרונה נתרבו ידיעות
על מכירת מישחקי־ספורט, היינו — קנוניות בין קבוצות
שונות, שיש בהן משום הונאת הציבור. מה מתכוון
לעשות משרד־החינוך כדי למנוע תופעות מעין אלה, הנוגדות
את רוח־הספורט והחינוך הספורטיבי?״
השיב סגן שר־החינוך, אהרון ידלין :״בתחום הכדורגל הישראלי
קיימים כנראה חזיונות חמורים, שמשרד החינוך
והתרבות רואה אותם בדאגה רבה ...נמצאת בבדיקה השאלה
אם יש מקום לתחיקה ממלכתית בענייני ספורט.״
בעל־שאילתה זכאי, בו במקום, לשאול שאלה נוספת, אם
לא בא על סיפוקו. השתמשנו בזכות זו ושאלנו מיד :״האם בדק
משרד־החינוך אם החוק הפלילי הקיים חל על מיקרים כאלה?״
השיב סגן־השר :״נדמה לי שהוא לא חל. איז למשטרה
אפשרות להתערב על יסוד החוק הקיים.״

לחכות שהזמן יעשה את שלו.
זוהי בעייה ציבורית, ועל הציבור לעסוק בה, עד לתיקון
המעוות. איש זולתנו לא היה מעז להעלותה על סדר־היום
של המדינה — ואני שמח שעשינו זאת.

״וה מ\1־א להרביץ צץ1ון ז;״
ון מן רב יותר הקדישה הכנסת לוויכוח על נושא אחר
} שהעלינו לדיון, והוא עמד במרכז עבודת הכנסת בשבוע
זה: חוק־השבות וחוק־האזרחות הקשור בו.
בראשית הוויכוח על חוק־הדרכונים, שבוע לפני כן, הצענו
לשקול אם חוק־השבות עודנו דרוש למדינה. אין הוא דרוש
כלל לקבלת פני העלייה ההמונית, שכולנו רוצים בה. אך
הוא יוצר, בכוח החוק, הפלייה ברורה בין בני־אדם על־פי
המוצא, הלאום והדת.
זוהי הפעם הראשונה שמישהו העז להשמיע ספק אפיקורסי
כזה במשך 17 שנות קיום הכנסת — ודומני שגם
מי ששולל את דעתנו, צריך להודות לנו על כך שעוררנו
למחשבה חדשה על סוגיה מרכזית זו.
בשבוע זה, בהמשך הוויכוח, התייחסו כמעט כל הנואמים
להצעתנו ולמסקנותיה. היו שלא ירדו לסוף דעתנו, ושסברו
— בטעות — כי אנו רוצים לחוקק חוק־שבות חדש שיחול
על כל בני־האדם. על כך התווכח עמנו ארוכות ח״כ משה
ארם, שראה בכך מזימה להחזרת כל הפליטים הערביים —
וכך עלתה גם בעיית הפליטים בפעם הראשונה בכנסת זו.
אחריו התווכח עמנו אריה (״לובה״) אליאב, אחד הח״כים
החדשים, והיותר סימפאטיים, של מפא״י. הוא קרא, בהתרגשות,
שצריכים ״לרחם״ עלי בגלל דעה זו. השבתי לו
בכמה משפטים בנאומי הבא:
״הייתי רוצה להעיר משהו לחבר־הכנסת אליאב. הוא
אומר שצריכים לרחם על אותם שיש להם העוז לבדוק
מחדש את הצורך בחוק־השבות. הייתי מציע לחבר־הכנסת
אליאב לשמור את רחמיו לאותם שרוממות חוק־השבות בפיהם,
ולמעשה הם מרוקנים — צעד אחרי צעד — את חוק־השבות
מתוכנו. והרי הצעת־חוק זו (חוק הכניסה לישראל)
היא צעד נוסף בכיוון זה.
״יותר מכובד להתאים את ההלכה למעשה, ואת הסיסמות
למציאות, מאשר ליצור פער גובר והולך בין מילים
לבין מעשים. זה נקרא בפי בני־דורי, להרביץ ציונות׳ —
ואינכם משרתים בכך את הציונות.״
קריאת־ביניים של אליאב :״מי זה, אתם׳?״
התשובה :״הממשלה שאתה תומך בה, אשר הביאה את
הצעת־החוק לכנסת. זוהי הממשלה היוצאת, ואם איני טועה,
המערך חבר בה.״

״חבר־כמזת חדש לגוורי...״
^ עילה לוויכוח היתר״ כזכור, הצעת הממשלה להעניק
| | לשר־הפנים את הסמכות השרירותית לסרב מתן דרכונים
ולשלול דרכונים מאזרחים כדי למנוע — כביכול —
בעד עולים חדשים מלרדת מיד עם קבלת האזרחות.
הצענו לנקוט בדרך הפוכה, מכובדת יותר: להפסיק בכלל

ח״ב רוזן 1
העזח

בה, אלא מה שאין בה. הממשלה מצאה לנכון לתקן דווקא
כמה דברים טפלים ...בעוד שדברים מהותיים מעודם תיקון
דחוף יותר.״ את המשך הנאום הקדשנו כולו לפרשת סובלן
— ולהצעה מפורטת איך למנוע את הישנותה על־ידי
סתימת החורים בחוק.
מאותו רגע הוקדש כמעט כל המשך הוויכוח על הצעת-
חוק זו לפרשת סובלן — שלא נגעה בה. העיר על כך
פינחס רוזן, בהומור היבש האופייני לו:
״עליתי על הדוכן לא בלי היסוסים, ואני צריך לברך את
חבר־הכנסת אורי אבנרי על ההעזה שבה הוא, בתור חבר-
כנסת חדש לגמרי, העז פה, בלי פחד מהיושבת־ואש ובלי
כל רגע של בהלה, לעורר עניין שלא נדון כלל בהצעת־החוק
שלפנינו. גם אני רוצה לעשות אותו הדבר בדיוק, ועכשיו
אני מרגיש עצמי מעודד על־ידי הסבלנות שבה שמעה
היושבת־ראש הנכבדה (דבורה נצר) את חבר־הכנסת אורי
אבנרי, ולא הפסיקה אותו כשחזר פה לעניין סובלן...״
לאחר מכן דיבר רוזן בהתרגשות כנה על פרשת סובלן,
אליה היתד, לו נגיעה כשר־המשפטים דאז. הוא תמך בהצעתנו׳
והעלה גם הצעה אלטרנטיבית, פחות מרחיקת־לכת.
כשהגיע לבסוף תורו של שמואל מיקוניס (מק״י) ,והוא
ניסה לנגוע אף הוא באותה פרשה, הפסיקה אותו היושבת־ראש.
קבעה היא, סופית: זה באמת לא נוגע לעניין הנדון.
אך בינתיים עלה הדבר על סדר־היום של הכנסת והמדינה׳
חרף רצון הממשלה. שר־הפנים התקין בשעתו תקנה,
שלכל מגורש יינתנו שלושה ימים כדי לפנות לבית־המשפט
הגבוה לצדק. לכך אין ערך רב. ומאחר שזו תקנה בלבד,
יכול השר לבטלה בכל עת.
הצעתנו: לקבוע בחוק שאי־אפשר לגרש אדם בצו־גירוש
של השר, אם פירוש הגירוש הוא מעשר, הסגרה _ ואם
הסגרה כזאת אינה חוקית לפי חוק־ההסגרה. חוק זה אוסר
הסגרה של עבריינים פוליטיים בכל צורה שהיא.

שלבו בביוז \ז1\2לגן ש
ן* ינתיים מורגשת בכנסת בכל חריפותה בעיית הנוב־חות.
ליתר דיוק: בעיית ההעדרות.
יש נוכחות סבירה כשדנה הכנסת בהצעות־לסדר־היום,
למרות שערכן המעשי מועט. אך ברגע שנדונים ענייני חקי-
קד״ החשובים פי כמה, מתרוקנת הכנסת. כמעט תמיד נוכחים
פחות משלושים ח״כים. במשך שעות ארוכות נוכחים
בכנסת כתריסר ח״בים — הדנים בעניינים הנוגעים לחייהם
ולכספם של כל אזרחי ישראל.

\זן!גל ן גזה\עזו־נוב0־ואלים
י* דיון על החוק הפלילי, שבוע לפני כן, נשאנו נאום
. 1ארוך על הצורך לשנות את החוק בכלל, ורבים מסעיפיו
בפרט. למרות שהייתי רק אחד מתריסר נואמים בדיון
זה, הקדיש לנו שר־המשפטים שליש מנאום־התשובה שלו.
יש לציין כי דוב יוסף דיבר בסיגנון הוגן, נמנע מהתקפות
אישיות (כפי שעשינו גם אנחנו).
העזנו להעלות, בדברנו, את הדרישה לבטל את הסעיף
המטיל עונש על יחסים הומו־סכסואליים בין מבוגרים. זהו,
כמובן, עניין עדין ביותר. ידענו שבכך ניתן פתחון פה
לכל מי שירצה להגיב בנוסח :״מה אמרנו? אנשי העולם
,הזה מעוניינים רק במין!״ ואומנם היו עתונאים שנתפסו
לכך. בכל זאת ראינו חובה לעצמנו לבל להירתע.
הסעיף הקיים אינו פוגע רק בהומו־סכסואלים, שאיש
אינו יודע מה מיספרם. הוא נוגד קודם כל את התפיסה
הדמוקראטית, המעניקה לכל אדם את הזכות לחיות את חייו
הפרטיים כאוות נפשו, כל עוד אינו פוגע בזולתו.
השר רמז בבירור שהוא בעד תיקון כזה .״כשלעצמי, אני
רואה את הבעייה בכללותה כבעייה רפואית, של טיפול
באנומאליה פיזיולוגית, יותר מאשר בעייה של עבירה פלילית.
אבל הכנסת היא אשר תחליט.״ אבל, אמר, עוד יש לכך
התנגדות חריפה מצד חוגים רבים, ולא רק דתיים, ויש

המשך הוויכוח על אותה סוגיה נגע לחוק הכניסה לישראל.
על פי חוק זה גורש בשעתו הד״ר סובלן מהארץ. מנוי
וגמור היה עימנו להעלות גירוש זה שוב על סדר־היום,
כדי למנוע את הישנותו. אך הצעת הממשלה נגעה לנושא
שונה לגמרי, וגם לסעיף אחר של החוק.
התגבינו על קושי פורמלי זה במילים הבאית :״לגופה
של הצעת־חוק זו יש לי להעיר, שבולט בה לא מה שיש

סגן־שר ידלץ
דאגה

את ההענקה האוטומטית של אזרחות לכל ״יהודי״ שבא
לארץ, אלא להעניק לכל אדם את האזרחות אחרי שישב
לפחות שנה בארץ, ואחרי שביקש זאת בפירוש.
הצעתנו זו מצאה הד רחב ומפתיע בכנסת. הצטרפו לדעה
זו כמה ח״כים, ובעיקר הצעירים שבהם — ביניהם אליאב
עצמו, והח״ב החדש של מפא״י, צבי דינשטיין, העומד
להיות סגן שר־הבטחון. בנאום־בכורה קצר ונמרץ, קיבל
דינשסיין דעה זו במלואה.
לאחר מכן, במסדרון, הביעו באוזני כמה ח״כים, מסיעות
שונות, את תמיכתם הפרטית ברעיון זה. גם העתון הארץ
מצא לנכון להביע רעיון זה בכמה כתבות של כתבו הפרלמנטרי,
ג׳יימס רוזנטל. עזרנו, איסוא, לגבש תזוזה
רצינית בשטח זה. אך אין סיכוי כי יימצא לכך בקרוב רוב
בכנסת, כי כל המפלגות הישנות פוחדות מלעשות צעד שיתפרש
— בצדק — כצימצום רעיון חוק־השבות המקודש.

של ס/ס — 100 כל חבריה נכחו בכל הישיבות כל ד,זב
(להוציא כמה דקות פה ושם) .נדמה לי כי השניה במעל
היא סיעת רפ״י. אך ישנן שעות ארוכות כאשר נוכחי
באולם שניים־שלושה (ואף פחות) מבין 49 אנשי המערך-
וגם בשאר הסיעות אין המצב הרבה יותר טוב.
יעברו עוד חודשיים עד שתגיע לדיון הצעת־החוק של
להנהגת קוורום (מינימום של נוכחות) בכנסת.
בינתיים הגשנו שתי הצעות־חוק נוספות, שמטרתן למנו
בעד הממשלה מלסרב לרשום חברה או אגודה בגלל סיבו
פוליטיות, אם מטרות האגודה הן חוקיות. באותו זג
הגשנו הצעה־לטדר־היום בקשר לאזלת־יד המשטרה לש
קץ לתופעות הבריונות
בבתי־הקולנוע, כשפיר־׳
חחים מעטים מפריעים
שיטתית להנאתם של.
אלפי צופים.

במדינה

חצות יש ואשיעיו הדש -אבל גן הרגע שעהו הונחה

חרב

מ שפט
יו תרד חוק* ,ותד וודו?
דרוש כשרון מיוחד כדי להיכנס לבוץ
כה עמוק כפי שעשתה הממשלה בפרשת
מחמוד אל־חג׳אזי.
צעד אחרי צעד נעשה הבוץ סמיך יותר
ועמוק יותר:
• חג׳אזי נדון למוות, אף שאיש לא
חלם על הוצאתו להורג.
אי־אפשר ׳׳היה לתת לו חנינה, מבלי
ליצור את הרושם כי ישראל חוששת מפני
תגובת הערבים.
• בית־המשפט הצבאי לערעורים, שחיפש
דרך מכובדת לביטול פסק־הדין, ביטל
אותו על סמך הטענה כי לחג׳אזי לא הורשה
לבקש הגנת עורך־דין זר, כחוק.
• חג׳אזי הזמין עורך־דין אנטי־ישראלי
מובהק, ז׳אק ורג׳ם.
• שר־ר,משפטים נבהל מהכרזות אותו
עורך־דין, העביר את העניין ללשכת עורכי-
הדין, תוך רמז ברור שהוא מקווה שזו
תחליט שאין צורך להזמין פרקליט זר.
• לשכת עורכי־הדין קבעה כי אין
להזמין את ורג׳ס — אך לא החליטה ש־חג׳אזי
אינו זכאי להזמין פרקליט זר אחר.
ס שר־המשפטים התעלם מניסוח החלטה
זו, העמיד פנים כאילו יעצו לו לשלול
הגנת פרקליט זר בכלל, שלל זכות זו
מחג׳אזי.
• חג׳אזי הגיש בקשה לצו־על־תנאי נגד
השר.
השבוע הוסיף בית־המשפט הגבוה לצדק
עוד נידבך לחומה. הוא הטיל על השר
לשקול מחדש את בקשת חג׳אזי להזמין
פרקליט זר — תוך רמז ברור כי על
השר להיענות לבקשה זו.
למעשה לא יכול היה בית־המשפט להחליט
אחרת. כי אילו שלל את זכותו של
חג׳אזי לפרקליט זר, היה מנחית סטירת־לחי
על בית־המשפט הצבאי לערעורים,
שקבע שיש לו זכות זו.
השאלה עכשיו: איך ימצא דוב יוסף דרך
להיכנס לבוץ עמוק עוד יותר?

ת ח בו ר ה
קומיסיון ו 1לגלגלים
תחילה זה נראה כסיכסוך רגיל בין שתי
חברות מיסחריות. חברת־ד,תובלה סע־שא
ערכה שביתה בנמל אשדוד נגד מתן חזקה
במקום לקואופרטיב שלב, ששלט בנמלי
תל־אביב־יפו. העניין הועלה בכנסת, הועבר
לוועדה. רק אז החל הבירור האמיתי — ונתגלו
צדדים מאלפים ביותר של הפרשה.
טענו אנשי סע־שא, שהם בני־מושבות
שהתמחו בהובלת פרי־הדר לנמלים: חברת
שלב מחזיקה למעשה בזכיון מטעם ד,ייבואן
הגדול ביותר בארץ, הממשלה. אך אין לה
די כלים כדי להוביל את הסחורה בעצמה.
לכן היא מוסרת חלק ניכר מן העבודה
לחברות אחרות, כקבלני־מישנה, גובה קו־מיסיון
של 10 עד 20 אחוזים.
אילו נמסרה התובלה במישרין לחברות
המובילות, יכלה הממשלה להזיל את מחירי
התובלה, לגבות 20 אלה בעצמה. כי את
הקומיסיון משלם, בחשבון הסופי, הצרכן.
שיסתדרו -על חשכון מי? למעשה
מסורה כל התובלה לבעלי־חזקה ותיקים.
אין מיכרזים, ואין תחרות חופשית.
למעשה גם אין מקום למיכרוים — כי
התחרות נמנעת עוד בתחילתה. מכיוון שהממשלה
היא המעניקה רשיונות־ייבוא למשאיות,
ובכלל זה ציוד מיוחד, היא קובעת
מראש מי יהיה מסוגל לבצע כל עבודה
שהיא. חברה שאין לה הציוד הדרוש לא
תוכל גם להשתתף ממילא במיכרז.
זהו סימפטום אופייני למישטר הכלכלי
הקיים, שאין בו תחרות קאפיטליסטית ואין
בו תיכנון סוציאליסטי.
לממשלה עצמה יש פתרון פשוט לטיכסוך
שנתגלה באשדוד: היא מבקשת משתי החברות
הגדולות להסתדר ביניהן. פרוש הדבר,
למעשה: הקמת קרטל, שימנע כל תחרות
ויביא לקביעת מחיר אחיד על בסיס של
קוסט־פלום.
טען השבוע שר־ד,תחבורה, משה כרמל:
יש פיקוח חמור של הממשלה על המחירים,
והממשלה משלמת עבור התובלה פחות
מכפי שרגיל לשלם בשוק הפרטי.
השאלה: האם מחיר זה סביר, או שאפשר
היה להורידו עוד יותר, אילו היתד, קיימת
תחרות חופשית — ולולא נאלצו קבלני־מישנה
לשלם קומיסיון לבעלי חזקה?

התיקים מחנים

על שולחנו של ראש־העיר החדש. כל תיק — בעייה
בוערת, הדור שת פתרון. כל פ תרון כרוך בהוצאה
כספית. ב סן הכל: מחסור ח מו ר בכספים, המאיים לשתק את פעולתה התקינה של העיריה.

מלה הנפוצה ביותר השבוע בנצרת
( | היתד, מלת־ברכה: מברוק. מיקרה המזדמן
רק אחת לכמה עשרות שנים זימן
יחד שלוש סיבות להחלפת הברכות, שכן
באותו שבוע עצמו חלו חגיהם של שלוש
הדתות: חג החנוכה היהודי, חג המולד
הנוצרי, ותחילת־הצום המוסלמי רמדאן.
אולם מי שהאזין לכל הברכות יכול
היה לעמוד גם על סיבה רביעית: עבד־אל־עזיז
אל־זועבי נבחר לראש עיריית נצרת.

יישב על כסאו החדש, יטול לידיו את אלף־
ואחת הסמכויות של ראש־עיר, יוכיח כי
לנצרת יש הנהגה של ממש. הוא היה צריך
להקים את הנהלת העיריה, לחלק את התיקים,
לגשת לעבודה התקינה של ניהול העיר.
תחת זאת מיהר לתל־אביב, לישיבה דחופה
של מזכירות מפ״ם, שנקראה לדון בבחירתו
הפתאומית. אילו היתד, קיימת אח־דות־דעה
בינו לבין הנהלת המפלגה, לא
היה כל צורך שיעזוב את עירו ביומיים
הראשונים של כהונתו, כדי להצדיק את

צעדו בתל־אביב. מזכירות המפלגה היתר,
אולי מתכנסת אפילו בנצרת, כדי להפגין
את תמיכתה ביוזמה האמיצה של נציגה.
אבל מזכירות מפ״ם היתד, רחוקה מלהביע
תמיכה מעין זו.
עבד־אל־עזיז לא קיבל מראש את אישור
המפלגה לבחירתו. הוא רק הודיע על כוונתו
יום קודם־לכן — ולאחר שנבחר נאלץ להופיע
בפני המזכירות. הפחד העיקרי של
מתנגדי השיתוף עם רק״ח היה, כי המערך
יחליט בשל כך לא לצרף את מפ״ם לקואליציה
הממשלתית. פחד זה גם מסביר
את הפשרה שנתקבלה לבסוף על דעת המזכירות.
נאמר שהמזכירות שוכנעה בנכונות
הערכתו של עבד־אל־עזיז, כי לולא
נבחר ביום ג׳ היה שר־הפנים מפזר את
המועצה וקורא לבחירות חדשות. לגבי המזכירות,
היתר, הבחירה איפוא רק פעולת־חירום
שבאה למניע חרפה גדולה: היא לא
שינתה את גישתה העיקרית של מפ״ם,
האומרת שיש להקים קואליציה מקיר אל
קיר בנצרת.
השתמע מכך, שאם יסכים המערך לשתף
בכל זאת פעולה עם מפ״ם ועם רק״ח,
תיחשב בחירת עבד־אל־עזיז כאילו לא היתר,
ולא נבראה. הוא יתפטר, ויפנה את מקומו
לנציג המערך — בתנאי שנציג זה לא
יהיה בן־משפחתו סייף־אל־דין,
כמו כל פשרה חמקנית׳ היתד, גם זו
בלתי־מציאותית לחלוטין. הגעגועים ל
מדוע
נעדרו השבעה?
ך!• כחידה באה במפתיע. כמה מן הן
{ עתונאים המקומיים אף לא טרחו להיות
נוכחים בישיבת המועצה, בה נבחר עבד-
אל־עזיז. הם היו משוכנעים כי בישיבה זו
— אם בכלל תתקיים — לא ייחתך דבר.
מתוך 15 חברי המועצה, שנבחרו ב־2
בנובמבר, הופיעו לישיבה של יום ג׳ האחרון
רק שמונה: שבעת נציגי רק״ח, ונציגה
הבודד של מפ״ם, עבד־אל־עזיז. על סדר-
היום היה סעיף אחד: בחירת ראשיה,עיר.
מכיוזן שנכחו יותר ממחצית חברי המועצה,
היה זה מניין חוקי וניתן היה לנהל את
הישיבה כדין. היא היתר, קצרה ותכליתית.
ראש הסיעה הקומוניסטית, פואד חורי, נטל
את רשות הדיבור :״אני מציע את עבד־אל-
עזיז לראשות העיר. מי בעד?״
שמונה ידיים הורמו: שבע קומוניסטיות
ואחת של מפ״ם. ההצעה התקבלה ללא התנגדות׳
בהעדר נציגי המערך. מדוע נעדרו
השבעה? היו לכך שתי תשובות:
• סייף־אל־דין אל־זועבי, ראש סיעת
המערך, ומי שכיהן במשך שש השנים האחרונות
כראש־העיר :״לא באנו מסיבה
פשוטה: המשא־ומתן בין המערך לבין מפ״ם
בשאלת בחירת ראש־העיר היה בעיצומו.
וכל עוד לא סוכם דבר, היה ברור שיש
לדחות את ההכרעה. היינו בטוחים שהישיבה
הזאת לא תתקיים, אלא תידחה עד לסיום
המו״מ. הבחירה היתד, תכסיס בוגדני.״
• עבד־אל־עזיז אל־זועבי, ראש־העיר החדש
:״הישיבה כונסה על־פי הזמנתו של
נציג שר־הפנים׳ אחרי שישיבה ראשונה —
אותה מחייב החוק — נדחתה קודם־לכן.
עורכי־הדין שלנו הגיעו למסקנה, שאם תידחה
הישיבה פעם נוספת, יוכל שר־הפנים
להסתמך על סעיף (141ב) מפקודת המועצות
המקומיות, ולהכריז כי איננו מסוגלים למלא
את ד,וראית החוק, ועל כן הוא מפזר
את המועצה הנבחרת. לפי ידיעות שבידינו,
היו כל הצווים הרישמיים לביצוע צעד זה
— מוכנים. היעדרה של סיעת המערך נועד
למנוע את קיום הישיבה, ובכך היד, מספק
עילה לפיזור המועצה•״

ויכוח במזכירות
ך* שאלה היא עתה: מה הלאה? אחרי
1ן שעבד־אל־עזיז העז ונטל לידו את רא־שות־העיר,
האם יהיה מסוגל — ומוכן —
להחזיק מעמד מול התקפת־הנגד של המערך?
הנקודה
החלשה במערכת־ההגנה של ראש־העיר
החדש היא הנהגת מפלגתו. עובדה
זו הופגנה בכל החומרה למחרת הבחירה.
ההגיון הציבורי אמר, כי עבד־אל־עזיז ית־

ח מנו צ ח הזו ג 0 : 001״ ף -א ו -ןיןאל-זוו1ב

ליו מלחמת חורמה ערירי בן־דודו יהמנוצח
קואליציה רחבה, שתוציא את מזכירות
מפ״ם מתסבוכתה, הובהרו מיד כחלום-
תעתועים.

כה אמר סיי!ז
איש שהבהיר ^א^כצורהללראמזד
| ) טית ביותר היה סייף־אל־דין אל־זועבי.
ברגע שנודע לו על בחירת בן־דודו לראשות-
העיר הריץ מיברק למזכירות מפא״י, בו
שפך אש וגופרית על מה שנראה לו
כבוגדנותה של מפ״ם. הוא אפילו כינה
את בחירת עבד־אל־עזיז כפניעה בבטחון
המדינה. העיקר: הוא איים, בשם ארבעת
הח״כים הערביים של המערך, כי אם תצורף
מפ״ם לקואליציה הממשלתית, לא יצביעו
הארבעה בעדה .״שאשכול יקים ממשלה
עם הדתיים,״ יעץ סייף־אל־דין.
מאותו רגע היתד, החרב שלופה.

חודשיים לכל היותר, ואז ירימו את הידיים
ויגידו שנכשלו.״
הנבואה השחורה של סייף־אל־וין מושתתת
על עובדה יסודית, אשר אין.
להכחישה: עיריית נצרת חייבת ברגע זה
200 אלף ל״י בפיגורי משכורות והפרשי־שכר
לעובדיה. המורים התיכוניים כבר
ערכו שביתת־אזהרה. עובדי־הנקיון לא יוכלו
להמתין עוד לתשלום המגיע להם. חברת
המים רמזה אף היא, שלא תוכל לחכות בלי
סוף לחיסול החוב שחבים לה.
מזכיר העיר נעים־ההליכות, יעקוב פרח,
שהיה חבר מועצת העיר עוד בימי המנדאט,
אינו רואה את העניין הכספי כחמור עד
כדי כך .״אנחנו משלמים 120 עד 122
אלף לירות לחודש משכורות. פעם מקדימים
את משכורות הפקידים והמורים כועסים,
ופעם להיפך. אוספים מסים ומקבלים מענקים
והלוואות. וכפי שאומר הפיתגם: מד,
שדובה המנצח המשתדל והחזיק!זעמה עבד־אל־עזיז אל-זועב׳

אז להמשיך ולכהן בתפקידו? הוא יתפטר,
ולא תהיה אפשרות להרכיב קואליציה חדשה•
אז יצווה שר הפנים לעשות מה שהמערך
רוצה בכל מאודו: פיזור המועצה
ועריכת בחירות חדשות.
בידי המערך קלף נוסף: בשיא הקשיים
של העיריה יגישו שבעת נציגיו את התפט־רותם.
תקדים כזה נוצר לפני כשנה בכפר
יאסיף, כאשר הצליחו הקומוניסטים ומפ״ם
להרכיב קואליציה בלי מפא״י. שר הפנים

משמונה לשתיים — מוסלמית ונוצרית.
מי ייתייצב אז מול המערך? הופעת הקומוניסטים
וודאית. כן גם וודאית הופעתה
של רשימה חדשה, מטעם תנועת העולם
הזה — כוח חדש. מה שאינו ברור עדיין
היא הצורה בה יופיע עבד־אל־עזיז.
אם תסתייג מפ״ם מפעולתו, תוך הימים
הקרובים, בלהיטותה להצטרף לקואליציה
הממשלתית, תהיה המפלגה גמורה ברחוב
הערבי. אם ייכנע אז עבד־אל־עזיז לתכתיב
נצרת הסומוגיסס מאחורי השוסון: טאו הוו׳
״עבד־אל־עזיז אמר שהוא מוכן לרדת
מהכסא,״ לעג סייף־אל־דין במרירות ,״שלא
יירד. מברוק לו. שלא יעשה טובות. הוא
יירד על אפו ועל חמתו. הוא יירד כשייכשל
בניהול העיר. הוא עשה פשע שאין לו
כפרה. על כל דבר אפשר לסלוח, אבל לא
על פשע כזה. זה יותר מדי! בכלל, מי הוא?
בכוח מי הלך לכנסת? בלי מפ״ם הוא שום
דבר. מפ״ם רצתה בו, ובגללה זרקה חבר־כנסת
מוצלח. לי לא נותנים קולות. לא,
לסייף־אל־דין לא נותנים קולות. הוא נותן
קולות. אותי לא בחרו בקילות של העובדים
בקיבוצים. היתד, שגיאה בבחירות האלה.
הפסדנו 2500 קולות בגלל פיצול הרשימות,
היתד, שגיאה — ויש לתקן אותה. רק
בחירות חדשות יתקנו אותה. אין לנו מה
לפחד.״
מדוע סבור ראש־העיר לשעבר, כי יורשו
לא יוכל להחזיק מעמד? ״מצב הקופה הוא
בכי רע. אני, המכיר כל מנהיגי המדינה
הזאת, לא יכולתי לפתור את כל בעיות
העיר. האם מישהו מאמין שהקומוניסטים
יצליחו בכך? בבקשה, הממשלה תתן לעיר
כל מה שמגיע לפי החוק. האם מישהו
משלה את עצמו שזה יספיק? הה!
״אני נותן להם רק חודשיים זמן. אחרי
זה לא יוכלו למלא את תפקידם. לא יוכלו
לשלם שכר לפועלי־הנקיון. אולי הפקידים
יסכימו לרעוב חודשיים נוספים, אבל זה
יהיה הסוף. העיריה חייבת ברגע זה 200
אלף לירות משכורות לעובדיה. מאיפה
ישלמו להם? אין אף גרוש אחד בקופה.

שיש בסיר מוציאים בכף. וככה זה הולך.״
הוא עצמו חבר מפא״י .״מאז הכיבוש
הישראלי״ ,אבל זה אינו מפריע לו לשבת
עם הקומוניסטים בעיריה .״אם יה־ה קושי
בניהול העיר,״ התנבא ,״זה יהיה מסיבה
אחרת לגמרי: לא יוכלו כל פעם לגייס
את כל השמונה לישיבה. יש לי נסיון.
היינו צריכים לעבור בבתים ובבתי־קפה כדי
להבטיח את השתתפות חברי המועצה בישיבה.
ואז היינו תשעה מפא״י נגד ששה
קומוניסטים. תארו לכם מה יקרד, כשהקו־אליציה
תישען על חודו של קול. היא יכולה
ליפול חמש פעמים בחודש.״
גזבר העיר, אברהם עובד, נשמע עוד
פחות אופטימי. גם הוא איש מפא״י, ושותפו
המסור של סייף־אל־דין :״כל חודש־חודשיים
היינו דופקים על הדלתות בירושלים
או בתל־אביב, מבקשים עוד קצת
עזרה. כי לנצרת יש בעיות מיוחדות. שליש
מהרכוש בשטח העיר שייך לכנסיות, והן
משוחררות מתשלום מסים עוד מימי הסולטן
עבד־אל־חאמיד. לעיר זה גורם נזק
רב. למדינה מביאות הכנסיות האלה זרם
גדול של תיירים. לכן מגיע לנו יותר
מאשר מעניקים לערים אחרות. אבל באיזה
סבר פנים יקבלו משרדי הממשלה את הקומוניסטים,
כאשר יבואו לבקש עזרה?״
התמונה שרבים ציירו השבוע בנצרת
היתד, קודרת: חוסר הכספים יביא לשיתוק
הדרגתי אך מוחלט של השירותים החיוניים
בעיר. קודם ישבתו פועלי הנקיון, אחריהם
המורים והפקידים, אחר־כך תפסיק מקורות
את אספקת המים. איזה ראש־עיר יסכים

הסתמך אז על סעיף בחוק, המתיר לו לפזר
את המועצה הבוחרת, אם לדעתו אין ביכולתה
לספק את השירותים שהיא חייבת לספקם.
יש להניח כי גם בנצרת ייעשה נסיון
דומה, וסוף־סוף תפוזר המועצה הנוכחית.
המערך יוכל אז, כדברי סייף־אל־דין, לנסות
בכל כוחו ״לתקן את הטעות״.

מה יקרה בבחירות?

ך* כר ביום שואלים בנצרת: מה תהיה
דמות הבחירות החדשית? האם יוצג שוב
סייף־אל־דין בראש מועמדי המערך? נגד
אפשרות זו הזדעקו אפילו המפא״יניקים
השרופים. התפרץ אחד מהם השבוע :״השלטון
שסייף־אל־דין הנהיג הוא שלטון
רקוב. העיר מלאה שמועות על כל מיני
פרשיות מלוכלכות. על אנשים שהתחילו
את עבודתם ללא כלום, והבונים עתה וילות
בנות שתי קומות. על כל מיני שותפויות
לניצול הרשיונות שניתנו לעשר מוניות
חדשות בעיר. על הכספים העוברים מתחת
לשולחן בשוק הסיטוני של העיריה. על
ניפוח חשבונות דלק. על הברחת חומרי־בנייה.
נצרת היא קטנה, אין בה סודות.״
אולם לא השיקולים האלה יקבעו אם סייף־
אל־דין יהיה מועמד או לאו. ההנחה היא,
כי אחרי שהמערך ספג מכה כה נוראה
ליוקרתו השלטונית, יתאמץ ללמד את בוחרי
נצרת לקח שלא יישכח, ואשר יוכיח לכל
ערביי ישראל כי אי־אפשר לשבור את
שלטון מפא״י ומנגנוניד .,ייתכן שמסיבה
זו יתעקשו ראשי המחלקה הערבית של
המפלגה, אבא חושי וחתנו אמנון לין, על
הצבתו של סייף־אל־דין מחדש. באותו זמן
יקטינו את מספר הרשימות של המערך

מפלגתו, ויתפטר מראשות העיר כדי לאפשר
בחירות חדשות — יהיה גם היא גמור
מבחינה ציבורית. אולם אם ייאחז במעמדו
וינהל מלחמה אמיצה על זכותם הדמוקרטית
של תושבי העיר להציב בראש עירם
את ההנהגה הנראית להם — כי אז יוכל
להופיע בבחירות חדשות כמנהיג של ממש,
בעל סיכויים לעמוד בראש סיעה גדולה
הרבה יותר מסיעת־היחיד הנוכחית.

המנוח!

של ראש־הע׳
למוסך על־הקודס,
ובלבד שלא תעבור

על הכנופיה שהשתוללה דידה שדם
1נו הו נו ת גבעתיים וומת־גן

לי ל המכוניות

ישרא לי םבח1־ ל
ל א 9לי ט

המנובאות

ך• משף ארבע שעות השתוללה כנו!
פיה אלמונית ברחובות המרכזיים
של גבעתיים, רמת־חן ורמת־גן. איש לא
התערב, איש לא הפריע לה. בבוקר אפשר
היה למנות את התוצאות 32 :מכוניות
מחובלות, תאי־טלפון הרוסים, אופנועים
הפוכים על הכביש.
מי עשה זאת? הסברה הראשונה היתר״
כי זוהי מהדורה חדשה של החר&ה, מעשה
ידי נוער מופקר. המעצרים שביצעה המשטרה
אף הגבירו את הרושם הזה: נעצרו
צעירים שגילם נע בין 20—17 שנה. אך
העצורים התעקשו להכחיש כל שייכות
לליל החבלות.
מי בכל זאת ביצע את המעשים? הסיפור
שרווח השבוע בעולם התחתון של תל־אביב
,סיפר על חבורת פורצים צעירים אשר
החליטו לבצע התפרצות בליל־שבת. הם פתחו
בגניבת סטיישן ויליס, ובפריצה למחסן־
כלים. לאחר שגנבו כלי־פריצה לצורך מלאכתם,
פנו לביצוע העבודה העיקרית של
הלילה.
תוך כדי פעולה, התקרב שומר־לילה. הם
הבחינו בו והסתלקו בחיפזון מן השטח,
אל הויליס הגנוב. במהירות התניעו אותו,
וברחו מן המקום.

החיתוך. את כל זה עשינו מתוך כעס. היינו
עצבניים והתרגזנו שלא הלך לנו לתפוס
מכונית פתוחה.
״ליד קולנוע שביט השתוללנו באמת.
ניפצנו את כל מה שמצאנו, אבל באמת
את הכל. אחר־כך הרגשנו טוב.״

נקמה בביתרהסוהר
ך י ורבנו האומלל ביותר של אותו
\ /ליל־בלהות היה חיים צ׳רנובסקי, הגר
בקירבת מקום. הכנופיה השחיתה את ה־פולקסוואגן
שלו בצורה יסודית. אך ליחס
מיוחד זכתה משאית של שירות בתי־הסוהר,
שחנתה ברחוב אפק בשיכון העיריה בגבעתיים
.״אחד מאיתנו ישב פעם בבית־סוהר
והתייחסו אליו רע,״ הסביר איש־הכנופיה,
״לכן ניפצנו במכונית שלהם את כל הזגו
לילית.
התושבים המבוהלים רצו בתלונות
למשטרת רמת־גן, וזו נעמדה על הרגליים:
כל שוטרי המילואים גוייסו לעבודה דחופה.
למחרת בלילה הוצבו משמרות של שוטרים
בצמתות הרחובות בנפת רמת־גן, ואנשי
המדור המרכזי, בלבוש אזרחי, ארבו ב־נקודות־מפתח.
סיור משטרתי אחד פירש את
הכלל ״כבדהו וחשדהו״ כ״אסרהו וחשדה,ו״.
הוא הבחין בשני חשודים ועצר אותם. להפתעת
העוצרים וד,נעצרים, התברר שהחשודים
היו שני אנשי המדור המרכזי, שהיו בתפקיד.

חזרה?תקופת חשומריס
**•לבד השגיים, נעצרו בגל הראשון
שלושה צעירים. שניים מהם שוחררו
לאחר 48 שעות, ואילו השלישי, יאיר כהן
( ,)18 נלקח לבית־המשפט והשופט ציודה
לעוצרו לחמישה ימים, לצורכי חקירה.

״באן התחילו הצרות״...
ך* יפר אחד הצעירים, שהשתתף ב־

1/נ סיון הפריצה אך לא נעצר :״נסענו
נסיעה מטורפת. הנהג ממש השתולל, ואז
התפוצץ פתאום המנוע של המכונית. זה
קרה כשהיינו ברמת־חן. אנחנו נבהלנו, ו־תיכף
יצאנו מתוך המכונית לחפש מכונית
אחרת כדי להכניס לתוכה את כלי־הפריצה
ולהיעלם מן האופק. ניגשנו לטנדר חדיש
מסוג שברולם, שבתוכו היה מכשיר־אלחוט.
הצלחנו לפרוץ את הדלת וראינו שההגה
סגור במנעול.
״הדבר הראשון שהיה בדעתנו לעשות,
היה להשמיד את מכשיר־האלחוט. אחד ה־חבר׳ה
יצא להביא את מספרי־החיתוך שנשארו
בסטיישן, ואחר־כך חתך בהם את
מנעול ההגה. רצינו לגנוב את המכונית
בצורה הפשוטה ביותר: להרים את מיכסה
המנוע ולחבר חוס־חשמל בין הקוייל וה־בטריה.
לרוע מזלו של בעל־המכונית, מיב־סה
המנוע סירב להיפתח. השתמשנו בפטיש
שמצאנו בתוך הטנדר בשעת החיפוש, והכינו
בו על המיכסה שהתעקש לא להיפתח.
המנוע לא נפתח גם בעזרת הפטיש, ומכאן
התחילו הצרות.״
הכנופיה המשיכה לשחר לטרף ברמת־חן,
אבל לא הצליחה למצוא שם אף מכונית
שאפשר היה לפותחה. לכן, העתיקה את
שדה־הפעולה למקום אחר.
״הלכנו ברגל כל הדרך מרמת־חן עד
גבעתיים, לכיודן קולנוע שבים,״ המשיך הצעיר
לספר .״אחד החבר׳ה שבר את שמשות
כל המכוניות שהיו בדרך, עם אבנים
שהרמנו מן האדמה. השני ניפץ את כל
השמשות של כל המכוניות עם מספרי־

מבונית מנופצת בגבעתיים

במדינה
ק ש רי חוץ
מ רו סי הבאהבה
קרב תרבות נטוש בין ארצות־הברית
וברית־המועצות על נפש האזרח הישראלי.
מרכז ההסברה האמריקאי, ההולך ונבנה
ליד שגרירות ארצות־הברית בתל־אביב,

״ ה רג שנו טו בו״

גיות, וגם את הפנסים. אחת השכנות התעוררה
מהרעש, יצאה למרפסת וצעקה, :מה
אתם רוצים מן המכונית שלנו?׳ הרגשנו
שהאדמה בוערת לנו מתחת לרגליים ושהמשטרה
יכולה להגיע כל רגע, וברחנו
משם, דרך גבעתיים לגבעת־רמב״ם.
״באמצע העלייה בגבעת־רמב״ם תפסנו
טרמפ במשאית ארוכה וכבדה מסוג פורד,
של טנא נוגה. נכנסנו לתוכה ושיחררנו את
הבלמים והמהלכים, והמכונית טסה לה בדהרה
מטורפת. בירידה הזאת פגענו במגן־
המשאית במכוניות שחנו בצידי הכביש. על
המכוניות האלה לא עשינו עבודת־ידיים, ולכן
בקטע הזה של הכביש לא נופצו
זגוגיות ופנסים. בעלי המכוניות האלה קיבלו
חנינה. נסענו לכיוון רמת־ישראל ושם
נפרדנו, וכל אחד הלך לביתו לישון.״
הם הלכו לישון, ואילו תושבי האזור קמו
משנתם. גבעתיים, רמת־חן ורמת־גן פתחו
עיניים נדהמות למראה תוצאות החינגה ה
בגל־המעצרים
השני נעצרו ארבעה חשודים•
כלומר, המשטרה החזיקה כתום שלושה
ימים בחמישה חשודים. לא הובאה
הוכחה נגד איש מהם כי השתתף בפרעות.
קובה קרייזרמן, ראש עיריית גבעתיים,
חשש מן התופעות השליליות בגבעתיים,
הודיע כי הוא מוכן לחזור לתקופת ה שו מרים
הוא שוקל עתה אפשרות של הקמת
מישמרות־בטיחות המורכבים מאזרחים.
משטרת־ישראל, מצידה, לא היתה סבורה
שהמאורעות האחרונים בגבעתיים מעידים
על כך, שיש צורך להקים שם תחנת־משטרה.
לדעת המשטרה, מספקת נפת רמת־גן
את צרכי רמת־גן וגבעתיים גם יחד,
לשביעוודרצונם הכללית של האזרחים.
לפחות 32 אזרחים סברו אחרת. מה עוד,
שלמחרת הסתבר כי ניפוץ המכוניות הפך
לספורט כללי. בירושלים ובתל־אביב השחיתו
ביריונים מכוניות חונות, ונראה היה כי ימשיכו
לעשות זאת ביתר מרץ.

יושלם בקרוב. בעוד חודש יוכלו הישראלים
ליהנות משירותיו, על חשבון הדוד סם, כמובן.
מופעים
אמנותיים מברית־המועצות ומארצות
הגוש המזרחי אינם דבר חדש
בישראל. אך כשנודע השבוע על רכישת קולנוע
מתמיד, על־ידי חברת קרנאור, למטרת
הקרנה נון-ם טופ של סרטים סובייטיים, קשה
היה לראות בכך עיסקה מסחרית שיגרתית.
״הסוביטים החליטו להקדים את האמריקאים,״
התלוצץ אמרגן תל־אביבי .״הפרמיירה
החגיגית במתטיד, בחסותו של ה
משמעות
מדינית לרכישת הקולנוע.
אזרח ישראלי מנתניה קיבל אותות הצטיינות
גבוהים מידי השגריר הסובייטי, דימיטרי
צ׳ובאחין, שהציע, בהזדמנות אחרת, שיתוף
פעולה בין סוכנויות הידיעות הישראלית
והסובייטית.
אך האזרח הישראלי, שלא ירצה להעס־ק
את עצמו בסודות המדיניות הגבוה, יוכל
בקרוב לנצל את הפלישה התרבותית של
המעצמות הגדולות להנאתו הפרטית.

שגריר הסובייטי, תתקיים במוצאי שבת השבוע,
וטכס הפתיחה של מרכז ההסברה
האמריקאי יתקיים רק בעוד חודש.״
רוחות חמימות. האם התכוונו הרוסים
רק להקדים את האמריקאים, או האם
חתימת ההסכם בין החברה הסובייטית
סוב־אקספורט־פילם לבין החברה הישראלית
?!תאור אינה אלא תופעה נוספת, המעידה
על רוחות חמימות הנושבות לאחרונה ממוסקבה?
בחודש
האחרון היו כמה סימנים שעודדו
את פקידי משרד־החוץ להניח, כי אכן יש

לא היתה זו הפעם הראשונה שראשד
חוסיין התכונן לנסוע לחו״ל. הוא כבר
ערך כמה טיולים פרטיים באירופה, השתתף
גם במיפגשים בינלאומיים בבלגראד
ובפירנצה. אך הפעם התכונן לשהייה ארוכה
יותר בחו״ל.
את ההזמנה לנסיעה קיבל באמצעות
ידידה אמריקאית, אותה הכיר בעת שהייתה
בתל־אביב. היא הודיעה לו, כי אוניברסיטת
פנסילבניה מציעה לו מילגה לעבודת־מחקר
בשפה הערבית. אחרי היסוסים רבים קיבל
את ההצעה .״אני מוכרח לנשום קצת
אויר,״ הסביר .״המצב בארץ מדכא אותי.״
הוא עזב את עבודתו הספרותית המגוונת*,
חיכה רק לתוצאות הבחירות, ויצא לדרכו
לניו־יורק, כשבתוכנית־הסיור שלו רק תח־נת־ביניים
אחת: פאריס.
ערבים אינם יורדים. בבירה הצרפתית
פגש ידידים ישראליים וצרפתיים,
כמעט כולם מחוגי השמאל המתקדם, שהצטיינו
בפעילותם למען התקרבות ישר־אלית־ערבית.
אחד מהם הציע לו לנצל את
שהייתו כדי לתרגם כמר, משירי המשורר
הערבי אל־גזאלי לצרפתית (באמצעות תיר־גום־ביניים
לאנגלית) ,וכך התארכה שם שהותו.
אחרי הרגשת המחנק המעיקה על כל
משכיל ערבי בישראל, היתד, אווירת פאריס
מרעננת בחופשיותה. שם לא היה צריך
לחשוש מפני מעצר ומישפט, אם יעז להשתתף
בערב קריאה, ללא רשיון מהמושל
הצבאי. כאשר פגש את ז׳אן ליברמן, כתב
נובל הבדומאדר, הסכים ברצון לספר לו
על מטרת נסיעתו.
מה שהתפרסם השבוע בכתב־העת היהודי־קומוניסטי
הדהים את חבריו של ראשד
בישראל. לא פחות נדהם היה ראשד עצמו.
כי בכתבה נאמר, שהמשורר הצעיר ()29
הכריז על עצמו כפליט מרצון, מכיוון שהוא
רוצה ללחום את מלחמת ערביי ישראל
מחוץ לגבולות המדינה .״שטויות!״ הגיב
ראשד, אחר שהדברים תורגמו לו על־ידי
ידיד צרפתי ,״אני אזרח ישראלי, ואני
מתכוון לשוב לישראל. אני עומד לנסוע
בקרוב לארצות־הברית, לעבודת־מחקר. ברגע
שאסיים אותה — אשוב הביתה. רק
יהודים מסוגלים לרדת מהארץ, לא ערבים.
אחזור לישראל כדי להמשיך עם חברי
במאבק נגד ההפלייה והעוול״.

חוק
ס עי ףדאשהוס עי ף לג בו ־
כשקרא באייר עמאש שלוש פעמים ״הרי
את מגורשת״ ,היה נדמה לו כי זכה בחופש.
כי דיני האיסלם קובעים, כי די
לגבר להכריז את ההכרזה המשולשת, כדי
להתיר את כבלי נישואיו. גם הקאדי היפואי
אישר את הדבר.
אך באייר עמאש 30 מהכפר ג׳סר אל-
זרקה, לא הספיק ליהנות זמן רב מחופשתו.
הוא הוטל לכלא, לתקופה של שישה
חודשים, לפי חוקי מדינת־ישראל. כך גזר
עליו השופט המחוזי מכס קנת.
פרשת אהבתם של שני הצעירים, באייר
הערבי ואבלין היהודיה, שהחלה כמה
שנים קודם לכן. באה אל קיצה.
הילד לא עזר. השניים נפגשו לראשונה
במיקרה, כשישבו זה לצידה של זו,
בסרט בקולנוע מרכז בתל־אביב. אדי קונסטנטין,
שריתק את הצופים אל הבד, לא
הפריע לשניים לפתוח בשיחה, שנמשכה,
מאוחר יותר, בדירתו של עמאש.
חודשיים לאחר מכן הופיעה אבלין ב־לישכת
הקאדי ביפו כדי להתאסלם. כעבור
חודש הופיעה שוב, הפעם בחברת בן־זוגה,
כדי להינשא.
אולם האידיליה המשפחתית לא נמשכה
זמן רב• תחילה קיוו השניים כי ילדם הראשון
יחזיר להם את אושרם הראשוני,
( ח מ שן ב ע מו ד ) 16
* בין השאר: השת תפו ת קבועה ב מדור
במרחב של העולם הזה, תירנוס שירי ביא־ליק
לערבית ל מען האוניברסיטה העברית,
ועבודה עתונאית שוטפת.

ה עו ל ט הז ה *147

מאה שנס אחו׳ בואם דאוץ=ישואל החרו
הצ׳וססים בגליל לחוש געגועי למולדתם
^ וחב אטצ׳ומז, נער שחרחר, גבה־קומה
ודק־גיזרה, אהב נורא את סיחם נש,
נערה יפהפיה, שפניה לבנות כמו השלגים
של הר קאזבק הגבוה, ועיניה כחולות, כמו
מי נהר קובאן הרחב.
כל פעם שפגש אוחב את סיחם בחוג הרקדנים
במרכז כפרו, הבריקו עיניו השחורות׳
ובליבו החם געשה סערה. ובכל פגישה
כזו הסמיקו פניה הלבנות של סיחם, כאילו
קרני השמש הראשונות נפלו על שלגי ה־קאח־קז,
כי גם היא אהבה את הפרש הצעיר,
הטוב, בעיניה, מכל הפרשים האמיצים של
הכפר.
אך בדרכם אל האושר עמדו מיכשולים
כבדים. משפחת הנערה לא ראתה את או חב
בעין יפה, רצתה למסור אותה לנער אחר.
לכן החליט אוחב להתנהג לפי המסורת העתיקה
של עמו: בשעות הערביים של יום
אחד, משיצאה סיחם לטייל עם חברותיר*
הופיע בדרך־העפר צעיר רכוב על סוסו הלבן,
כשכובע־פרווה על ראשו ופיגיון ישר
וארוך על מעילו השחור. הפרש התקרב אל
קבוצת הבנות, התכופף מעל לסיחם היפה,
הרים אותה בזרועו החזקה על גב סוסו —
ונעלם מן הכפר לעיני מחצית תושביו.
הזוג המאוהב הסתתר במשך עשרה ימים
בין הרי הקאווקז, עד שחזרו אל אוחב השליחים
ששלח, שהביאו אתם את סליחת
משפחת הנערה והסכמתה לנישואין.
כך היה מתגלגל סיפורם הרומאנטי של
אוחב וסיחם, אילו היו שניהם עדיין גרים
באילה, אובן או אפיפס — אחד משלושת

לפני מאה שנה, בתום המלחמה בת 40השנה
שניהלה רוסיה הצארית נגד המדינה העצמאית
האחרונה בקאווקז, מדינת שאמיל.
הלוחמים העיקריים נגד הכיבוש הזר היו
בני העם הצ׳רקסי. בעצם — השם צ׳רקס
הוא שמו של אחד מ־ 12 השבטים, שהודבק
על־ידי הרוסים לעם שלם. הם קראו לעצמם׳
אדיגה — האצילים.
כשמלחמתם על החרות הסתיימה בכישלון,
החליטו הצ׳רקסים לעזוב את ארץ מולדתם
ולא להישאר תחת שילטון זר. השולטן
התורכי, עבד אל־חמיד, שעמד אז מאחורי
מלחמת־החרות של מדינת שאמיל, הסכים
לקבל את עם הלוחמים הקאווקזיים למדינתו.
היתה זו יציאה לגולה של עם שלם, המזכירה
במקצת את ההיסטוריה היהודית.
שלושה מיליונים צ׳רקסים עזבו אז את
הקאוזקז — רובם על ספינות בים השחור —
והגיעו לאזור אנטוליה. רק חלק קטן של
העם — כחצי מיליון איש — נשאר במולדתו*.
אבל
השולטן התורכי לא קיבל את הצ׳ר־קסים
כפליטים סתם. הוא התכוון לתת לעם
הלוחמים תפקיד מיוחד באימפריה התורכית
רחבת־הידיים. היה זה תפקיד דומה לתפקידם
של הקוזאקים באימפריה הצארית. כמו הקוזאקים
ברוסיה, נשלחו שבטים שלמים של
צ׳רקסים לאזורי הספר, כדי לשמור עליהם
למען השילטון המרכזי.
כך נשלח שבט שאבסו ליוון, לאזור סלוניקי,
אך גם שם לא ניתן לו לגור לאורך
ימים. אחרי 14 שנות שמירה על הסדר ב־

711111 *11111 סיחם נש יושבת על ״כסא המלכה״ המסורתי, שסודר
111״ ] 1 .1 1 0 1 1 1 1 11 #ליום חתונתה. החתונה התקיימה עשרה ימים אחרי
שבחיר־ליבה, אוחב, חסף את אהובתו סיחם — שוב לפי המסורת הצ׳רקסית העתיקה.
לצה״ל, לקחו חלק בכיבוש העיר.
כיום, בשרות חובה, הם נמנים עם החיילים
הטובים ביותר של צה״ל. רבים מבני הכפר
הצעירים, אחרי שיחרורם מן הצבא, מת
מוכרח
להתחיל ללמוד אח האלף־בית של
שפת־האם, המבוסס על האלף־בית הרוסי.
אחרי שסיים את השלב הראשון בלימוד
עצמי, עבר בן־יהודה הצ׳רקסי למערכה ה־

חטיפה על גב הס 1ס
הכפרים של שבט שאבסו, בין נהר קובאן
לנהר קומא — בהרי הקאווקז.
אך ההיסטוריה שיחקה מישחקמוזר עם ה־צ׳רקסים,
שכתוצאה ממנו נולדו השניים בגליל
התחתון, בכפר קמא, הגדול מבין שני
הכפרים הצ׳רקסיים בישראל.
במציאות הישראלית, בדצמבר ,1965 היד,
סיפורו של הזוג מסורתי אומנם, אך דראמתי
פחות. אוחב חטף את סיחם, אבל הביא את
אהובתו רק לביתה של משפחה שלישית,
כשהוא עצמו נסגר בביתה של משפחה רביעית•
לשם באו השליחים, עם הסכמת
משפחת הכלה לנישואין, והחתונה התקיימה
בדיוק אחרי עשרה ימים, בשבת האחרונה.

הקוזאקים של ארץ־ישראד
ן* דיר הארוכה של אבות אוחב וסיחם
ן ) מהרי הקאווקז לארץ־ישראל החלה בדיוק

הלבוש שנגנב ־ 32
חעססי, בנו#ס נהר הטירות הצבאי בצה״ל.

מחוז היווני של האימפריה, הועבר השבט
לאזור ספר אחר: פלסטין. כך, בשנת ,1888
הגיעו בני שאבסו לגליל התחתון, וכך נוסד
כפר קמא, שמיספר תושביו מגיע כיום ל-
.1500 אנשי הכפר סבורים ששמו הגיע יחד

גייסים למשטרה. הם משרתים, בדרך כלל —
בתחנות־המשטרה של המשולש הערבי —
כאז כן עתה.

כנים עם בנות

ף חד עם יכולתם להתבולל בכל סביבה
ובכל חברה, שמרו הצ׳רקסים הישראליים
נאמנות למינהגים מסורתיים, שהביאו איתם
מקאווקז הרחוקה.
הם מוסלמים. את האיסלאם הם קיבלו לפניכ־ 300 שנה מידי התורכים — אבל אינם
שמיים, אלא אריים, השייכים לגזע של רוב
עמי אירופה. גם מנהגיהם שונים ממינהגים
של מוסלמים אחרים. בכפר קמא קיים, מאז
ומתמיד, בית־ספר משותף לבנות ולבנים.
הנערים והנערות מבלים את זמנם ביחד. הריקודים
המסורתיים — קאברדינקה וקוזא־צ׳וק
— הם משותפים לבנים ולבנות, וחתונה
בכפר קמא דומה לחתונה מסורתית בכפר
הרוסי. גם בבחירת בן־זוג חופשיה הנערה,
ופעמים רבות מתחתנים הצעירים בניגוד
לרצון ההורים, בשיטת החטיפה המסורתית.
רק אחרי החתונה מתחיל לפעול החוק המוסלמי,
והנשים נסגרות בביתן ומופיעות
בפומבי בפנים רעולות.
לפני שלוש שנים נפטר בכפר, בגיל ,123
האיש האחרון שעזב בזמנו את הקאווקז הלוחמת.
אך זכר המולדת לא מת יחד איתו.
הוא נשאר בשירים צ׳רקסיים ובאגדות על
11 הכפרי של כפר־קמא. ב אצילי ההרים, רוכבי־הסוסים ואוהבי־החרות•
1 / 1 1שער: תמונת הצ׳רקסית, כקודש הקדשים נשמרו בכפר עשר הלבושות
שנשלחה לישראל מהקווקאז הסובייטי
מסורתיות של הצ׳רקסים. הצעירים לבשו
אותן רק פעמיים בשנה: בחג־העצמאות של
איתם מקאווקז, וששמו של הנהר קומא ה־ מדינת־ישראל, ובטקס סיום השרות הצבאי
של כל מחזור. לפני כשנה, אחרי הטקס בקאווקזי
הפך לשם קמא הישראלי.
בישראל נשארו הצ׳רקסים תמיד נאמנים אחד ממחנות הצבא, נגנבו שבע תלבושות
כאלה על־ידי גנבים אלמוניים.
לשילטון. הם היו חיילים אמיצים בצבא המן
הזכרון העממי נולדה בכפר קמא,
תורכי וחיילים מצויינים בצבא האנגלי. ב־בשנים
האחרונות, התופעה המוזרה במלחמת״השיחרור
שמרו תחילה אנשי כפר
יותר: הציונות הצ׳רקסית של ימינו. המולדת
קמא על ניטרליות מוחלטת, אך עשרה ימים
הישנה, בה נשאר רק חלק קטן של העם,
לפני כיבוש נצרת התגייסו 70 אנשי הכפר
קסמה לדור הצעיר.
אחרי ניתוק ממושך, התחדש הקשר עם
* לפני למעלה מעשרים שנה ניסו ך,־
הקאווקז הסובייטי לפני חמש שנים. כשכתב
צ׳רקסיס בברית־המועצות לחזור לעצמאות
יוחאי שוקן, אחיו הצעיר של ראש המועצה
בנסיבות סראניות׳ כשהתקרבו הגרמנים ל־המקומית,
לקריין־הרדיו במייקופ, עיר־הבירה
קאווקז במלחמת העולם השניה. הגרמנים הכריזו
על עצמאות צ׳רקסטאן, ונדוד צ׳רקסי של החבל הצ׳רקסי בקאווקז. מאז נמשך
שלם לחם בצידו של צבא היטלר. אחרי קרב קשר הדואר. יחד עם המכתבים הגיעו לכפר
סטאלינגרד גירשו השלטונות הסובייטיים כ קמא ממייקום ספרי־הלימוד הראשונים בשפה
הצ׳רקסית. יוחאי שוקן עצמו היה
סס ז אלף צ׳רק^יס לסיביר.

שניה בפעולתו — למלחמה במשרד־החינוך
על לימוד השפה הצ׳רקסית בבית־הספר המקומי.
לא היתד, זו פניה ראשונה של אנשי
הכפר למשרד־החינוך. לפני שמונה שנים הם
התחילו בהתכתבות עם המשרד הירושלמי,
בבקשה לארגן בכפר בית־ספר עברי, במקום
בית־הספר הערבי הקיים.
נימוקם היה הגיוני למדי. ילדי הכפר —
טענו — אינם יודעים ערבית. הם מדברים
צ׳רקסית בבית ועברית בסביבה, המאוכלסת
יהודים בלבד. חוסר בית־ספר עברי מפריע
לבני־הכפר להמשיך בלימודים בבתי־ספר
תיכוניים, בכפר־תבור הסמוך, בטבריה
ובעפולה. אך הפניות של ראשי הכפר נשארו
ללא תשובה. הפקידים של משרד־החינוך
מסרו את הטיפול בכפרם למחלקה למיעוטים,
וזו לא הספיקה לקבוע את תוכנית־הלימודים
בבית־הספר המקומי.
גם פנייתו של יוחאי שוקן נשארה ללא
תשובה. אך הפעם לא בא סירובו השתקני
של משרד־החינוך מסיבות ביורוקראטיות
בלבד. ספרי־לימוד של השפה הצ׳רקסית אינם
קיימים בארץ. מה שהגיע לכפר־קמא
היו ספרים סובייטיים. פקידי משרד־ד,חינוך
חשדו, שיחד עם לימוד השפה יכניסו לבית־הספר
הצ׳רקסי את התעמולה הקומוניסטית.

לבוש מן השגרירות

•י והאי שוקן לא התיאש מכישלונו הרשמי.
הוא קיבל את תמיכתם של הצעירים
האחרים, שגם הם למדו כבר את הכתיב ה־צ׳רקסי,
ופתח בשעורי השפה מחוץ לכותלי
בית־הספר, במועדון הצ׳רקסי המקומי. השנה
הוא עבר גם לשלב הנוסף בפעולתו: הוא
הוציא לאור עלון כפרי בצ׳רקסית ובעברית,
בו מתפרסמים סיפורים קצרים על ההיסטוריה
של העם הצ׳רקסי ועל חיי הצ׳רקסים
בקאווקז.
בבתי־הכפר הרבים תלויים על הקירות,
יחד עם תמונות בני המשפחה במדי צה״ל,
תמונות מהקאווקז. אנשי הכפר התקשרו גם
עם השגרירות הסובייטית, ממנה ביקשו
לקבל לבוש מסורתי, כדי לארגן להקה עממית
לריקודים צ׳רקסיים.
בינתיים הקשר עם המולדת הוא תרבותי
בלבד• אם יקבל הוא בעתיד גם את האופי
הפוליטי — קשה לקבוע מראש. אך בבחירות
האחרונות קיבלו הרשימות הקומוניסטיות
בכפר קמא כעשרים קולות י -בפעם
הראשונה בתולדות הצ׳רקסים הישראליים.

אחרי שנתגלתה סופיה לורן הישראלית -אשר!כתה בינתיים ל

9 1 * 1ה 0קלאודירו^ קארדינלה בכובע לבן של קאובוי, כפי שהופיעה
באחד מ״סרטיה האחרונים.־ היא בת תוניסיה, וצבע שיערה ועיניה

הוא צבע בנות הים ה תיכון — אותם צבעים שיש לנפיל תה חתל-אביבית.

ר גינט לוי בכובע קאובוי שחור, נ פי שצילב
תל־אביבי, בנ סיון מוצלח להבליט את הדמיו

קארדינלה. היא בת בולגריה, עלתה ארצה בגיל שלוש, מדברת

ההתחלה 5 .

לוי שפירו צועדת בין הקהל, לקראת
בחירתה כסגנית רא שונה של מלכת־המים.

ה ¥1ה 1 1

לת הסרט עולם

ל>יי> *<1 4

ה >1 1 | 1 1ה > מאחוריה: האוהל הגדול של ח־
קרקס, בו מתרח שת מרבית עלי|

הקרקס. קלאודיה עומדת בפתח, מביטה על הנעשה.

ההעתס הישראלי

סידרת־הצילוסיס. היא נ שענת על התריסול, לבושה ב ע רן כ מו קלאוז;יה,

כוכבת במנוחה 33 2י״
בפוז ה

מקבילה,

ב ת מונ ה

למטלה:

ג׳נט

לוי

רסש עולמי ־ מציג עתה
ך• ש ד רו ת קרן־קיימת מספר , 17 בתל־
.. 4אביב, גר דויד בן־גוריון. באותן שדרות,
אך במספר הפוך ,71 ,גרה ג׳נט לוי
שפירו. את פירסומה הראשון קיבלה לפני
שנתיים, כאשר ה פיעה כמועמדת לת אר
מלכת המים ,1963 בתחרות שנערכה על־ידי
העולם הזה. יופיה וחינניותה הקלילה
זיכו אותה בתואר של סגנית המלכה.
כבר אז שמו לב לעובדה מפתיעה: היא
ושחקנית־הק לנוע קלאודיה קארדינלה יס־לות
להיחשב לאחיות תאומ ת — והאח ת
היפה היא דווקא זו מתל־אביב. אך קלאודיה
מופיעה בסרטים, וגינט מופיעה ברחובות
הל־אביב.
הנערה הקטנה והביישנית משכה את עיניהם
של התל־אביבים מגיל צעיר, אך ג׳נט
המשיכה, כמו ילדה טובה׳ בלימודיה בבית-
הספר התיכון, בעצת אביה סוכן־הנסיעות
•אמה ספרית־הנשים. בתור פרס העניקו לה,
עם סיום הלימודים, נסיעה לביקור קרובים
בלונדון.
שם חשבו כי קלאודיה הגדולה הגיעה
לביק:ר סודי, ומסתתרת מכ תבי טורי הרכילות.
בהתחלה זה די שיעשע אותה,
אבל היא הת עגעה אל השמש והאווירה של
ישראל, והיא מיהרה לשוב הביתה.

לאמריקה ובחזרה
תה צלם
ינה לבין
ע שפות.

חוויה הכאה היתד, השתתפותה ב־תחרית
מלכת המים. למרות שלנשף
הבחירה באו רק הוריה, זכתה ג׳נט במספר
מפתיע של קולות. בינה לבין המלכה ויוויאן

בטוני בעולם

הקרקס,

קלאודיה בתפקיד ה־מפורסם
ביו תר שלה,
יורה בקרב מדומה.

ן קאודינלה הישראלית
;ו הפרידו רק שני קולות.
ז ונסיכות לפניה התאהבו בגברים זרים, בעת סיורים
אבל ג׳נט הכירה את אביר־חלומותיה האמריקאי בארץ.
בשם הרבי שפירו, שבילה חופשה בישראל, התאהב בה.
:ר :״היא היתד, כה יפה. ביקשתי לצאת איתר״ התחתנו
^ו רי בבוסטון.״
נמל־התעופה קנדי בניו־יורק הופנו המבטים אל שחקנית
!קרקס. אך גורדי־השחקים והרחובות הסואנים של ניו־ילבלוה
קצת׳ היה קשה להסתגל לחיים בארצות־הברית.
ה פיעה בכמה תוכניות־טלביזיה, אך הגעגועים הביתה
ז שלהם — ושוב לישראל. בפורטוגאל ביקשי ממנה
.בנאפולי צעקו לעברה ״קלאודיה! קלאודיה!״
היא שוב תל־אביבית: עקרת־בית, אם לילד וגם דוגמנית־לא
מזמן הלכה לראות את ״אחותה״ בעולם הקרקס.
לאחר התחלת הסרט ויצאה לפני הסיום. אף אחד

כתנת פסים
קלאודיח

(למטה).

מבדילה בין גינט
לבין
(למטלה)
הצמה.
הבדל נוסף:

הנה לקישוט

לפי העיקרון של אשת־קרקס מפורסמת, אני אוקליי אשת
לפידו ת :״בל דבר שהיא יכולה לע שות, אני יכולה לע שות
טוב יותר.״ מה עוד, שאין יפהפיה ישראלית ראוייה־ל שמה שאינה מצטלמת עם רובה ביד.
רובה אמיתי לא הספיקה ג׳נט לוי להחזיק, כי התחתנה לפני שהגיעה לגיל גיוס.

לא הכיר אתה, בגלל החישו.,

של הכוכבת :״קלאודיה קארזינלה״ .היא נחה
,שעה שהבמאי נותן את הוראותיו לצוות המסריטים.
ו, בעלת המבט החולמני וטבעת־הני שואין על האצבע.

זה קצת מרגיז

ך * אםהדמיץ המפתיע עוזר לג׳נט או
| ז מפריע לה? ״כל עוד מדיובר בצילומי־אופנה,
למשל,״ הסבירה ,״זה לא מפריע.
לא חשוב למי אני דומה. העיקר שאני
נראית דומה לדוגמנית. חוץ מזה, בסוג זה
של צילומים, הדגש הוא על הלבוש.״
הדמיון מתחיל להפריע ברגע שמדובר
בסרטים. בשטח זה היא יכולה לקבל, לכל
היותר, תפקידים קטנים, או להופיע בסרטי

טלביזיה קצרים. תפקיד של ממש אינה
יכולה לקבל. כי יש כבר כוכב אחד בדמות
קלאודיה קארדינלה.
האין זה מרגיז? ״אולי קצת, בהתחלה.
אבל אני לא מתכוונת להתאבד אם לא אעשד
קאריירה קולנועית, אז זה לא כל־כך נורא.״
בהשפעת אחד מצלמי־האופנה בתל־אביב
כתבה מכתב לקלאודיה המקורית, וצירפד
תמונה. רצתה להראות לה שעינה אינד
צרה. שלא איכפת לה שאי־שם בין צ׳ינה־צ׳יטה
להוליבוד יש עוד בחורה הדומה לד
כמו אחות תאומה, והקוצרת בזכות יופיו
הצלחה ותהילה עולמיות.

במרינה

היכונו

(המשך מ ע מוד ) 12
למשפטהציבורי הכדורגל הישואלי
אשר יתקיים בשבוע הבא בתל־אביב ביוזמת

העולם הזה -כוח חדש
ובהשתתפות אנשי־משפט ומיטב הספורטאים בארץ

מכוןתל ־ 4זביב
דת אלגבי ( 27 נבר מוגדבי)

השבוע
^ רדיו—אלקטרוניקה
*חטמלאות
בפתחים קורסים 1/רב
רכב בנין • מכונות •
-בחינות מטתם מטרד ה/נבודה-

* ש ת 1ש

בנין • מכונות • ארכיטקטורה

*אנגלית
0 ¥א 0£101£ח ק

0 £ם ו ^ 1 8 0ו ^ 0

פרטים והרטמה8 :־ו לפנה״צ4 ,־ 8בערב

אך לשווא. גם השני לא עזר, וגם השלישי
לא. וכשתכפו המריבות נטשה אבלין את
הבית, עברה עם שלושת ילדיה לבית
אמה בבאר־שבע.
באייר ניסה תחילה להחזירה הביתה,
הבטיח כי מעתה יתנהלו חייהם כשורה.
אך אבלין סירבה בתוקף. הוא ניסר, שוב
ושוב, והיא סירבה שוב ושוב. עד שהתייצב
הבעל בלישכת הקאדי, ביקש ממנו
שיזמין את האשד, לטכס גירושין. כשנוכח
כי גם לטכס אין היא מוכנה לבוא, נקט
בשיטה מוסלמית חוקית, הצהיר על גירושה
מבלי נוכחותה, ועזב את הלישכה
שמח וטוב לב.
רק אז הופיעה אבלין בפני הקאדי, נד המה
לשמוע כי למעשה היא מגורשת.
היא הסבירה לקאדי כי סירבה להתגרש,
ולא ידעה כי הבעל יוכל להעמידה בפני
עובדה מוגמרת בלי נוכחותה. הקאדי הציע
לד, לפנות למשטרה, וכשפנתה, גילתה
תגלית מרעישה: החוק המוסלמי עומד
אמנם לצידו של הגבר, אך סעיף מיוחד
בחוק תי קון -דיני עונ שין משנת 1959 עומד
לצידה של האשת :״התיר איש קשר מנישואין
על בורחת של האשת, ב אין ב שעת
התרת תקשר פסק־דין סופי של בית־משפנו
או בית־דין מוס מך, ה מחייב את האשת
להתרה זו, דינו נזא/סר חמ ש שנים.״

נשק ביד לוחמים. לא עזרה לבאייר
הטענה כי הכריז את הכרזתו המשולשת
לפי עצתו של הקאדי. לא עזרה לו גם
טענת סניגורו, עורך־הדין חיים קאזיס,
שחוק המדינה נוגד במיקרה זה בפירוש
את חוקי רדת.
השופט קנת קבע כי החוק הישראלי
בא כאן במיוחד כדי להגביל את תחולת
החוק הדתי, אך בהתחשבו בעובדה כי
היד, זה המשפט הראשון שהתנהל לפי החוק
הנ״ל, גזר לנאשם רק שישה חודשי מאסר.
יתכן כי עמאש לא היה כה מדוכא,
בשעה שהוצא מאולם בית־המשפט המחוזי
בתל־אביב, אילו ידע כי משפטו עלול
להוות נשק בידי הלוחמים בתחולתם המוחלטת
של חוקי דת כלשהם על חיי האישות
של אזרחי ישראל.
חינוך רוח ה קו ד ש
״אולפן גרג״

( ,)0 0 0בית־הספר המיוחד ל
קצינות,״;
בהנהלת
חיים בר־קמא

פותח ה חו ד ש את הקורסים הבאים בתל־אביב :
.1ב 12.12-הורם ערב של צ שבועות ( 3א בשבוע שעתיים)
.2ב־ 19.12 קורם בוקר בשבוע חנוכה (כל יום 3שעורים)
בהנחה מיוחדת לתלמידים, סטודנטים ומורים.
ההצלחה מו ב טח ת ! משום ההתענינות הרבה הירשמו בהקדם :
ת ״ א: גורדון ( 5טל .)236209 חי פ ה: בי״ס ,,במעלה״ (בקרוב קורס ערב).

חמנונית המסחרית לנד צורו,לאורו ימים
?001¥11¥1£1
1 1 7 1 0 1ב ע ״ ב7

* 111
רחובריב ״ י , 24ב \ ד ׳ מון , 33241ת ל -אביב

נפתח מוסד פיג׳ו מוסמר
לאזור תל־אביב והמרכז
סוכן פיג׳ו למחוז תל־אביב והמרכז, דוד לובינסקי בע״מ, חונך בימים אלו את
מוסך פיג׳ו המורחב. המוסך החדש משתרע על שטח של כ־ 4000מ״ר (פי 4מהמוסך
הקיים) והוא מהגדולים והמשוכללים בארץ.
תכנונו הפונקציונלי ואספקת הציוד הספציפי נעשו ע״י מהנדסי ביהח״ר פיג׳ו, צרפת.
כל שרותי המוסך נמצאים בהשגחת מהנדס מוסמך ע״י ביהח״ר.
המוסך המורחב ישרת את מכוניות פיג׳ו במחוז תל־אביב והמרכז ומחלקותיו יקיפו
את כל שרותי הרכב, כגון: מכונאות כללית, חידוש מנועים, איזון וכיוון גלגלים,
חשמלאות רכב וכיוון אורות, פחחות וצביעת רכב עם מיתקן מיוחד ליישור שילדה,
חשמלאות רכב ורחיצת שילדה (בקיטור) ,רחיצת מרכב ע״י מיכון אוטומטי וכו׳.
בעוד שהמוסר ומחלקת חלקי החילוף הועברו כבר בשבוע זה למוסך החדש, ברח׳
תובל 5בתל־אביב — ישופץ בנין פיג׳ו הקיים ברח׳ שונצינו 16ת״א, וירוכזו בו
המשרד הראשי, אולם תצוגה ומחלקת מכירות.

1וווווייווו ו י1ו1ו — 1ייייי —י

מרד חדש עומד לפרוץ באשדוד, נגד
שלטון המיעוט הדתי על החינוך העירוני.
כתוצאה מקנוניות מפלגתיות, במיסגרת
הקואליציה העירונית, נוצר בעיר הישראלית
החדשה מצב מוזר: יש בה 22 בתי־כנסת,
מהם כאלה המשרתים רק מניין אחד, ויש
בה רק תשעה בתי־ספר יסודיים, מהם
אחד תורני.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי המסד״ל
שלטת במחלקת החינוך העירונית, מאז
ימיה הראשונים של עיר הנמל, כששלטה
בה מועצה ממונה מטעם משרד הפנים.
ראש מחלקת החינוך בימים ההם היה
מרדכי פרידמן, שנשפט מאוחר יותר לשנתיים
מאסר, באשמת מעילות בכספי ציבור.
משפטו התנהל אמנם בתקופת מערכת
הבחירות הראשונה למועצה המקומית, לפני
שנתיים, אך הדבר לא הזיק לשליטה הדתית
בחינוך. כי מפא״י היתד, נתונה אותה
שעה במלחמה עם רוברט חיים, ראש המועצה
הראשון, והדתיים ניצלו את המצב,
חמורת נכונותם להיכנס לקואליציה.
ר,ם קיבלו שליטה מלאה על החינוך
האשדודי, קיפחו בדרך זו את הציבור החילוני.
מימדי הקיפוח התבררו לאחרונה
באמצעות דו״ח פנימי של מחלקת החינוך,
שנפל לידי אזרח מקומי. הוא דאג להפיצו
בקרב הורים שילדיהם לומדים בבתי־ספר
ממלכתיים, עורר בכך את זעמם.
מספר מנופח. בהתאם לדו״ח חולקו
בתי־הספר כך שמחציתם — ארבעה במספר
— היו דתיים ומחציתם השניה חילוניים.
חלוקת החדרים היתד, כבר שונה 58 :לדתיים
ו־ 49 לחילוניים. חלוקת מספרי התלמידים
2405 :חילוניים ו־ 1977 דתיים.
אך מספרים אלה לא שיקפו עדיין את
המצב לאשורו, כיוון שמספר התלמידים
הדתיים נופח בכוונה.
מחלקת החינוך דואגת לשכנע את המשפחות
החדשות הבאות לאשדוד, שתש־לחנה
את ילדיהן לבתי־הספר הדתיים. הנימוק
שלה: אצל הכופרים יש משמרת
שניה, ואילו אצל יראי־השמיים ישנם
חדרים ריקים.

נימוק נוסף: תנאי הלימוד במוסדות הדתיים
טובים יותר מאלה המצויים במוסדות
החילוניים• ולא במיקרה.
הדו״ח הסודי מסביר עובדה זו בשפת
המספרים: מחלקת החינוך מקציבה לחינוך
החילוני 38 אלף ל״י. החינוך הדתי מקבל,
לעומת זאת, כ־ 50 אלף ל״י.
זעם הציבור החילוני, שפרטי הדו״ח
עברו בו מפה לאוזן, הגיע השבוע לנקודת
שיא. פרנסי העיר חוששים כי מרד הכופרים
עלול לפרוץ כל רגע, לערער את
שליטתם הקדושה על נפש התלמידים.

פ ש עי ם
ה אונ סבתר -ב רו ך
בשבועיים האחרונים בולטת תופעה חדשה
בכביש הראשי נתניה־תל־אביב: נאהבי-
המכוניות של חוף תל־ברוך העתיקו את
שדר, פעולתם מרחבת החוף אל צירי הכביש
הראשי. כי כיום מסוכן לתנות
אהבים על החוף החשוך.
תופעה זו היא תוצאה של מעשה־אונס
אלים, שבוצע לפני שבועיים בסטודנטית
צעירה שהתעלפה עם חברה במכונית סגו־רד,
ברחבת חוף תל־ברוך, בחצות. השניים
יצאו לבלות במכונית הסימקוז של הבחור
— אף הוא ׳סטודנט באוניברסיטת תל־אביב
— ובהגיעם לצומת כביש חיפה־תל־ברוך
פנו לביתן הים, בדרך עפר צדדית,
הסמוכה למיקשת אבטיחים• בקירבת אסם
עזוב כיבו את מנוע מכוניתם.
סכין כלילה. לפתע הבחינו באור
שקרב אליהם מאחור. המכונית הזרה התקרבה
במהירות, פגעה בסינזקה בחוזקה.
לפני שבני־הזוג יכלו להתנער, קפצו לעברם
שני אלמונים. בידי האחד היתד, סכין שלופה
ומאיימת.
תוך איום בסכין אילצו השניים את
הסטודנט וחברתו לצאת מקסימקה. שעה
שאחד המתנגשים שמר על הבחור, גרר
חברו את הצעירה אל תוך הדודג׳ .שם,
על כריות המושב האחורי, ביצע בה את
זממו, כשבאוזניה מצלצל האיום שאם
תתנגד — ירצחו את החבר שלה.
כאשר הסתיים מעשה־האונס הראשון,
התחלפו הגברים בתוך ה1ודג׳ .אחר־כך התניעו
את המכונית, מיהרו להסתלק מהמקום.
הסטודנט והסטודנטית, מעורפלים ונדהמים,
הלכו ברגל עד כביש חיפה, כי מנוע
מכוניתם התקלקל בגלל החבטה. על הכביש
עצרו טרמפ, הגיעו אתו עד תחנת המשטרה
ברחוב דיזנגוף, מסרו שם הודעה
על המיקוד .,משם הועבר התיק לחקירה
במשטרת רמח־גן.
״קיכלתי הלם המשטרה עצרה
מספר חשודים, אך שיחררה אותם לאחר
שהחקירה העלתה כי לא הם האשמים
בביצוע האונס. בהמשך החקירה איתרה
המשטרה מכונית דודג׳ , 1949 שנגנבה
מבעליה בליל המעשה. בדיקות שנערכו
בה העלו שהיתר, זו המכונית שהסיעה
את האנסים.
הוכח כי הסינזקה של הסטודנט והדודג׳
הגנובה התנגשו זו בזו. אותוזז מזמנג־שות
הישארו על הסינוהה בצורת פיסות
צבע מקולף, שנשרו מן הדזדג׳ .כן היתד,
התאמה מלאה בין סימני הפגיעה בפח
של שתיהן.
הוכחה נוספת נמצאה בעזרת הכריות שהיו
בדודג /שעליהן התגלו סימני האונס.
הסטודנט גבה־הקומה והצנום, שזקן תיש
מקשט את סנטרו, טען שהתוקפים היו
גבוהי־קומה ורזים .״קיבלתי הלם מן הרגע
הראשון שמכוניתם פגעה בנו. לא הספקתי
להשתחרר מזה, וכבר שניהם ניגשו אלי
ואליה עם הסכין. לא יכולתי לעשות כלום,
כי פחדתי שהם יהרגו אותנו. הייתי כל
כך מבולבל, שאפילו לא הספקתי לזהות
אותם. גם את הבגדים שלהם לא ראיתי
בבירור, אבל אם אומר שהם היו חומים,
האם הדבר יוסיף משהו לחקירה?״
הוסיף הסטודנט :״אני מחכה בכליון עיניים
לרגע בו תתפוש המשטרה את השניים
שאנסו את חברתי. עצם מעשה האונס
עבורנו, הוא כאילו ביצעו רצח והרגו
אותנו.״
עד אז, אין להניח כי ירצה להתבודד
שנית בפינה חשוכה עם נערתו. כמוהו גם
בעלי־מכוניות רבים, שהחלו מתרחקים מ־חניוני־האהבה
המקובלים, ומחפשים מקומות
פחות חשובים להתבודד בהם.
־ ״זזעולס ו1זוז ׳4׳78ז

״נד ססויכמיז, ונקשה!״
התחננה אחונה גוון,
נוג ע שהנכה שחקנית
הארוך והסבירה לגולן :״המוסר אצלנו היה תמיד דבר
נורא חשוב. אפילו לאחיות הנשואות שלי אבא לא נתן
לעשן סיגריות. אני מקווה שד,סצינות תהיינה במסגרת המוסר
האנושי. אתה מבין שאני עוד ילדה קטנה.״
זו היתד, השאלה הראשונה. השאלה השניה נשאלה, על־ידי
האמא. היא שאלה אם אפשר יהיה להבטיח לבתה עתיד
בצבא. גולן הבטיח לסדר לה שתהיה בלהקה צבאית.
השאלה השלישית נשאלה על־ידי האבא. הוא שאל אם
אפשר יהיר, לשחרר את בתו ממם־הכנסה. גולן אמר שעל
העבודה הראשונה בחיים לא משלמים מס־הכנסה.
השאלות נגמרו. החוזה לחמש שנים, בין אהובה גורן
לחברת נוח נחתם. אהובה׳לה הפכה כוכבת. עד רגע זה
היא היתד. בחורה בת , 18 שלמדה שלוש שנים בבית־הספר
התיכון גאולה, וסיימה את בחינות״הבגרות שלה באנקורי.
עד רגע זה היא עדיין לא עשתה שים עבודה בחייה.
היא הגיעה לסרט במיקרה. בלי שום כרנה. החברים שלה
אמרו לד, מה יש לה להפסיד. היא הלכה למיבחני־הבד
כך סתם, לשם השעשוע.

עם האח

את תפקיד האח הגדול של המ שפחה,
קיבל שמוליק עוז (קראום) ,ב מ קו מו של
חיים טופול. הוא חתם עם גולן חוז ה לשני סרטים נוספים.

* הו. מצאו את דליה לביא החדשה. קוראים לה אהובה
( גורלי, והיא תהיה פורטונה בפור טונ ה של מנחם גולן.
לפני שגולן עשה ממנה דליה לביא, קראו לה אהובה
גורלי. אבל בתור כוכבת, השם הזה כבר לא מתאים לה.
היום קוראים לה אהובה גורן.
היא הפכה שחקנית בדיוק ביום הראשון, בשעה שבע
בערב. המעבר מסתם בחורה לכוכבת גדולה עבר עליה בהצלחה.
היא ישבה בחדר אחד עם גולן, עם האמא שלה, האבא
שלה והאחות שלה. היא היתד, עוד סתם בחורה.
האמא שלה אמרה לגולן :״הבת שלי היא יפהפיה. אתה
לא יכול לתאר לך כמה היא יפהפיה, ויינשטיין אמר לי
בפירוש. גם כשהיא היתד, קטנה, לא יכולתי ללכת איתר,
ברחוב. כולם היו נעצרים ומסתכלים עליה. ויינשטיין היה
אומר שהיא נפלאה.
״כשהיא היתר, תינוקת, הבאתי אותה לטיפת־חלב. היתד,
לה חליפה ורודה, כל־כך מתוקה, היה לה כבר שיער שחיר,
ועיניים. איזה עיניים! ויינשטיין אמר שיש לה עיניים נהדרות.
היא היתד, היחידה שקיבלה שם נשיקות. מה אני
אגיד לך! ויינשטיין בעצמו אמר לי שהיא פשוט יפהפיה.
תסתכל עליה, נו, באמת, היא לא יפר,י היא יכולה להיות
שחקנית אמיתית. ויינשטיין אמר לי.״
גולן שאל, בסוף, מי זה ויינשטיין, והאמא שאלה אותו:
״מה, אתה לא יודע? זה הרופא של אהובה׳לה מקופת־חולים
לאומית. היא לא סיפרה לך?״

פלי מס־הפנסד

הוכה׳לד ז5ן פד! את גבה. הרגישו שהיא נהיית קצת
שחקנית. גולן כבר רצה לחתום על החוזה. אבל לאמא
ולאבא ולאחות היו עוד שאלות.
האחות פתחה בשאלה הראשונה. היא הסבירה שהיא
שייכת קצת למקצוע־ה,קולנוע. כי היא מכירה את דני שיק.
לכן היא מרשה לעצמה לשאול אם יש בסרט סטריפטיז.
גולן אמר שהחברה שלו רצינית, ואין בה סטריפטיז.
אהובה׳לה, שנהיתה עוד יותר שחקנית, זקפה את צווארה

״יש לי יופי אכזוטי״

ך * יא חלמה להיות כוכבת גדולה, אבל בתור אלטרנט•־
( 1בה היא חלמה ללמוד באוניברסיטה ספרות ותנ״ך,
ולהיות מורה. כל זר, היה לפני חתימת החוזה.
ברגע שחתמו על החוזה, נגה עליה פתאום אור גדול
יד,יא הודיעה :״אני לא יודעת אם אני יפה. יש לי יופי
אכזוטי. היו הרבה יותר יפות ממני, אבל אני אכזוטית.
כוכב יוולד
מחר

״אני לא יודעת אם יש לי סקס של כוכבת. לברידיט
ברדו יש סקס כזה. סקס טבעי לגמרי. בגלל זה אני מעריצה
אותה. יש לה סקם לא מבויים.״
היא עדיין לא החליטה במה היא ישנה בלילה. עם מה
היא מתרחצת. מהו הלבוש האהוב עליה. באיזה בושם היא
משתמשת, מה היא אוהבת לאכול, מה היא אוהבת לשתות,
וכל זה. לעת עתה היא רק אוהבת לישון הרבה, את החבר

את תפקיד המאהב בסרט קיבל
711
^ 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1יואב אבישי (וי שינסקי) ,הלומד
מישחק בבית־הספר למי שחק בר מת־גן והעובד בדיסקוטק.

שלה, ואת גולן.
לולא היו מוצאים ברגע האחרון את אהובה׳לה, היתר,
הופכת ג׳נט לוי (ראה עמודים ) 15— 14 לפורטונה. היא
כבר היתד, מוכנה לזה מבחינה נפשית, ולולא היתד, נבחרת
ג׳נט לוי, היו בוחרים בירתה הדר. אבל במקום כל
אלה• נבחרה אהובה,׳לה.

מכער אותה בפיח
אח של אהוכה לא יהיה חיים טופול, שהיה צריך
| | להיות אחיה של דליה לביא. הוא גם לא יהיה מישר,
אשרוב, שכמעט וחתם על חוזה עם גולן. האח יהיה דווקא
שמוליק קראום, כלומר, שמוליק קראום לשעבר. מעכשיו
הוא ייקרא שמוליק עוז.
אתם מתפלאים? אין דבר. גם גולן מתפלא .״עמדתי לחתום
עם מישר, אשרוב על תפקיד האח,״ הוא מספר ,״רציתי
לתת לשמוליק את תפקיד המאהב, אבל הוא לא רצה. הוא
אמר שהוא רוצה להיות האח.״
״מובן שלא התייחסתי אליו ברצינות. עשיתי לו את
מיבחן־הבד של המאהב, ובמיקרה, כשעשיתי לאהובה את
מיבחן־הבד שלה, עמד שמוליק מן הצד.
״הייתי צריך לצלם אותה כשאחיה תופס אותה ומנער
אותה בכוח. אמרתי לשמוליק, :תתפוס אותה רגע, כאילו
היית אחיה.׳ שמוליק תפם אותה ונתן לה ניעור כזה עד
שנשארו לה מזה סימנים כחולים. השתכנעתי. נתתי לו את
תפקיד האח.״
תפקיד המאהב נשאר פנוי. גולן חיפש אותו ומצא אותו
בדיסקוטק של איקא. קוראים לו יואב וישינסקי. מעכשיו
הוא ייקרא יואב אבישי. הוא היה שומר־הסף בא־פרופו.
הוא בלונדי, רמת־גני, לומד בבית־ספר לאמנות הבימה
ברמת־גן, ופולני במוצאו.
זהו. כולם ישנם. כל התפקידים תפוסים על הצד היותר
טוב. לי ג׳יי קוב ודליה לביא יכולים, אם הם רוצים,
להתפוצץ מקינאה.

״המוסר חיה אצלנו חמיו ונו נווא חשוב!״ מגרה אהובה גווני, שהפנה גוון

כמרחב
עדן
בדרךל מי ו1

שייע גלזר — הטור שלי
שמואל יעקובסון -פרשנות כדורסל

לוניה דבורין -פרשנות כדורגל

בית״ ר — נגמר?

דו״ח בלעדי על הנעשה מאחורי הקלעים בקבוצת בית״ר.
ניתוח כושר שחקניה וסיכויים לעתיד.

חיים לוין — הבגידה
ספורו האנושי של השוער מס׳ 1בישראל. פרטים שלא פורסמו עד כה.

הפועל -עכו
נא להכיר: שימע׳לה כהן * אולי מחר: יהודה טובול * מאקיי הישראלי: מיכאל גרשובייץ
נוער: מכבי תל־אביב * בלם השכונה: אליהו שא שו

* טבלאות * ניחושים * המדורים הקבועים
להשיג בכל דוכני העתוניס

חייל אנגלי ניצב על מישמרתו, ליד בית־הסוהר
המרכזי בעדן. לפתע נשמעה התפוצצות.
החייל נפל, וכאשר התפזר העשן
הסתבר כי הוא נפצע קשה.
סצינה זו, שהתרחשה השבוע, היתר,
דומה למאות סצינות של מלחמת המחתרת
הערבית בעדן. בכל זאת היא היתר, שונה
מן הקודמות: כי ייתכן שהחייל הפצוע
יהיה אחד האחרונים שייפגעו בידי אנשיו,מחתרת.
הודעה
על כך מסר ראש ממשלת בריטניה
הארולד וילסון, שעה שביקר אצל
הנשיא ג׳ונסון בוושינגטון. הבהיר האנגלי:
בריטניה אינה מסוגלת יותר לשאת בנטל
העצום של תקציב הבטחון שלה. על כן
החליטה לחסל את שני הבסיסים הצבאיים
הגדולים שלה באסיה: סינגפור ועדן.
ההגנה על אסיה מפני הקומוניזם תעבוי
כולה לידי ארצות־הברית• בריטניה תהיה
מוכנה, להבא, להשתתף רק בהגנה על
המזרח הרחוק, באמצעות מערכח־הגנר, שתהיה
מבוססת על אוסטראליה.
ההודעה הרגיוה את האמריקאים. היה בה
גם כדי להדאיג את הישראלים, אם כי
לא בשל המשמעות הגלובאלית של הנסיגה
האנגלית. כי עם צאת האנגלים מעדן ישלטו
אוהדי עבד־אל־נאצר על צוואר־הבקבוק. של
באב אל־מנדב, אשר דרכו חייבת לעבור
כל ספינה הרוצה להגיע לאילת או להפליג
ממנה.

סו רי ה
נגדהרתת קו ת !רו ת
תופעה בלתי־השבוע
ממשהתמנה
כראש־אלה
חילופים

0000009
ת־א. רח אבן גביר 1ל 66
״ל181. 231666 .

צלם חובבי
אל תחפש מציאות מפוקפקות
קנה ממקור מוסמך

בשבוע הבא נפתחים קורסים

אנו נותנים
אחריות מלאה.

* תכנות מחשבים אלקטרוניים
* הפעלת מכונות נשיונל
1101^ 1

ניקוב אי.בי.אם.

משקפי מגע
3£5א 1£ז ^יד אסס
המכון לקידום הראיה ע׳׳ש

דבנקייז־ורנ
ך ן | ך יו
ו מי כון כזעגרז־י

1 1 1 11
רנ״א,ו־רז׳ יונ ההנביא 6ז(ע״י מוגו ־ ב׳ )

י. ל .גרוזובסקי
כתובת חדשה: רח׳ אלנבי 111ת״#
בנין קולנוע, תמרי

כלה! לפני שאת מחלי ט ה
באיזה שמלת חופה לבחור,
כדאי שתכנסי לסלון ״ אמ־בר״
.זה עתה הגיע מבחר
של שמלות חופה חדישות
גם לעונת החורף מה מודלים
החדישים ביותר מבדים
מיוחדים.

״אמבר״

טל 613335 .

תל״אגיב, בן־יהודה 59

#דגם מקורי
של בוטיק

יצחק אדלר
תל־אביב

בוטיק יצחק אדלר
ככר מלכי ישראל 8
ירו שלים:

בוטיק ירושלים
המלך ג׳ורג׳ 21

חיפה:
כיזל -טאוב
שד׳ הנשיא 124

0000009
ח־א. רוו־ אבן גבירזל 6 6
סל! 81. 231666 .

צלומי ילדים
בבית המזמין
בזמן הנוח לכם.

החודש נפתחים
קורסים חדשים

נקבנרת

לקבוצות בוקר וערב
פרטים

והר שמה.4—7.30 ; 9— 12 :

חילופי־גברי בדמשק אינם
רגילה. אולם כאשר התפטרה
לת סוריה, וסאלח אל־ביטאר
הממשלה החדש, לא היו
שיגרתיים.
כי לא רק ״מיפקדת החבל הסורי״ של
הבעת התחלפה. השינויים נגעו גם להנהגת
התנועה הבין־ערבית.
סוריה לסורים. תנועת הבעת קיימת
בכל המדינות הערביות. רק בסוריה אין
היא פועלת במחתרת. על כן מיפקדתה
בארץ זו היא גם מפלגת השלטון, וראש־המיפקדה
המקומית הוא גם נשיא המדינה
הממנה את ראש־הממשלה. אילו נגעו החילופים
האחרונים רק לראשות הממשלה,
אפשר היה לראות בהם תוצאה של מתיחות
אישית בין הנשיא אמין אל־חאפז לבין
מספר שרים.
אולם השינוי בא הפעם גם בהרכב ה־מיפקדה
הבינערבית של התנועה. בראשה
נשארו מישל עפלאק ואמין ואל־חאפז, ואילו
כמה ממתנגדי אל־חאפז סולקו ממנה, ויחד
איתם גם חבריהם בממשלה הסורית. ה־עתונות
הסורית, שדיווחה על השינויים,
לא נתנה שום הסבר. היא רק הודיעה, כי
עתה תוכל התנועה לעמוד ביתר הצלחה
מול התנכלויות האימפריאליזם, הציונות
והריאקציה.
הסיבה לחילופי־הגברי היתר, נעוצה בשינוי
העמוק אשר חל בסוריה בשנה האחרונה.
שוב אין מדברים שם על הנהגת
מהפכה סוציאליסטית בכל רחבי העולם
הערבי, אלא על ביסוס המהפכה בתוך
סוריה. תפנית זו באה במקביל להכרתו
של גמאל עבד־אל־נאצר, שיש למתן את
החתירה בחוץ כדי לפתור תחילה את
הבעיות הפנימיות.
אותם מנהיגים של הבעת — ובראשם
הרמטכ״ל הסורי לשעבר — שסברו כי כל
סטייה מן התוכנית המכסימאליסטית היא
בגידה, הועמדו בפני העובדות החדשות.
ואז הסתבר, כי רוב הבעת מעדיף את
התפיסה החדשה, אותה מסמל עתה אל־חאפז:
סוריה לסורים, עיראק לעיראק,
מצרים למצרים.
היה זה צעד נוסף במימוש ״רוח קזבלנקה״
— רוח הפיוס בין המדינות הערביות
והתחייבות! לחדול מחתירה הדדית. על כן,
בנאומו הראשון כראש ממשלת סוריה, הצהיר
אל־ביטאר :״אנו רוצים בהתקרבות עם
כל אחינו הערבים, ובראש וראשונה עם
גמאל עבד־אל־נאצר.״
הפעם תהיה זו התקרבות שאין כוונתה
לאיחוד או למיזוג. התקרבות של כבדהו
ושמרהו בחוץ.
תערלם הזיו 1878׳

ק1לנ1ע
ס ר טי ם
מרגלת רגי ל ה
מטה הארי (אופיר, תל־אביב; צרפת)
יש שתי מטה הארי. יש מטה הארי האגדתית,
המרגלת היפהפיה ממוצא אכזוטי
מעורפל, שהיתר. רוקדת במועדוני־לילה ויוצאת
להרפתקאות.
יש מטה הארי האמיתית. בחורה פשוטה,
לא חכמה׳ לא מיוחדת, שהיתר, נאלצת לרגל
למען הגרמנים במלחמת־הע־לם הראשונה,
בגלל לחץ שהפעילו עליה, וזכתה
לפירסום עולמי משום שהיתה יפה, ונידונה
למתת.
מטה הארי מהסרט מטח הארי היא לא זו
ולא זו. היא שום דבר• היא לא אשה, לא
מרגלת, לא רקדנית. היא דמות לא ברורה,
היוצאת מדי פעם ממיטתו של גבר עם
תיק־מיסמכים ביד.
לבית ולמיטה. הבמאי (ג׳אן לואי רי־שארד)
התחיל את הסרט במועדון־לילה.

שחקנים־רוצחים־צנועים
מטה הארי רוקדת. אחר־כך היא מקבלת
הוראה לכביש את ליבו ומיסמכיו של קצין
חשוב. היא מכניסה אותו לביתה. ולמיטתה.
אחר־כך היא קצת אוהבת איתו. הוא נוסע.
הוא חוזר. הוא עוזב אותה. היא הולכת
לקצין באיזו טירה. היא נוסעת לספרד. היא
חוזרת. היא נתפסת. ואם זה לא קורה בדיוק
כך, זה קורה בצורה סתמית מאד,
דומה.
בדיאלוגים של פרנסואה טריפו יש כל מד,
שאסור שיהיה בדיאלוגים. הם מלודרמתיים,
אינם מעוררים אמון, ומשעממים. טריפו
עצמו לא היה מעז להכניס דיאלוגים כאלה
לסרטיו.

מאותם המגרעית שסובלים הדיאלוגים סובל
הסרט כולו. אפילו ז׳אן מורו (מטר,
הארי) לא הצליחה להוכיח מישחק, משום
שלא היד, ברור לה, כמו לבמאי, מי זאת
בדיוק מטה הארי, ואיך צריך לשחק אותה.
היא מעורפלת וחסרת־אופי. כמוה היה
קלוד ריש.
בסך־הכל לא ברור למה הטריחו כל־כך
הרבה אנשים גדולים, ודמות היסטורית
כל־כך מעניינת, בשביל סרט כל־כך קלוש
וחסר־עניין.

רצחב כינו ר
ד ״ ר פו מן״ ש( 1רון, ירושלים; אנגליה)
הטיל את חתיתו, בשנות העשרים, על
אנגליה וכל אירופה. הוא היה איש־מדע
אכזרי, המענה את מתנגדיו עינויים פיזיים
ורוחניים.
היתד, לו הצלחה ג׳יימם־בונדית מסחררת.
הסופר שלו, שיצר אותו (סקס רומר) ,הפך
תיך זמן קצר למיליונר.
פו מן־שו של שנות השישים יותר מפותח
מקודמו, יותר אכזרי, יותר מלומד,
יותר רוצח ויותר משוכלל. יש לו בת
חמודה, המתחפשת למזכירה שלו, ועוזרת
ה עול ם הז ה 1478

הבויונות שטח באולמי הקולנוע-איו להילחם בה?

פי ר ח חי ם

ב או ד

הצעת ״העולם הזה״ ,כפי שהיא ניתנת כזה, הובאה כפני אנשים
שונים, הנמצאים כצידיו של מסך־הקולנוע. והרי חלק מתגובותיהם :
• משהבר ־ חיי ם, דובר משטרת
מחוז תל־אביב: אני לא יודע אם זהו ה־פיתיון
הטוב. זה דורש הוספה של לפחות
שלושים שוטרים. זה לא עניין של כסף,
פשוט אין אנשים.
יתכן שאם נשקול זאת היטב, נוכל להצטרף
להצעה. צריכים רק לפתור את בעיית
כוח־האדם. עכשיו, למשל, פועלות בתל-
אביב חוליות־שוטרים למניעת בריונות ב־בתי־הקולנוע.
החוליות פועלות ללא הפסק
ועוסקות גם בדברים אחרים — ספסרות,
ברי־נות ברחוב, ובו׳ .זוהי שיטה יותר
זולה, משום שמיספר מצומצם של אנשים
עושה הקפה בכל בתי־הקולנוע.
האמת היא שעל בעיית הבריונות צריך
להתלבש ברצינות. זוהי בעייה שהופכת
חמורה יותר ויותר. הבעייה היא, אני אומר
שוב, כוח־האדם. חוץ מזה גם הוספת אגורה
לכרטיס אינה עניין כל־כך פשוט, זה כרוך
בדיונים וחודת־דעת של אנשים שונים.
הייתי מציע שתשלחו לנו את ההצעה
בכתב, ותקבלו תשובה מוסמכת.
• דוי ד ג רינ כרג, במאי־סרטים ומבקר־קולנוע;
אינני סבור שיש להטיל מם עבור
שירות שחובה לקבל אותו חינם. הפרעה
במקום ציבורי היא פגיעה בזכויות־יסוד
של האזרח, ועל המשטרה לטפל בכך, מבלי
שישלמו לה במיוחד עבור שירות זה, כשם
שלא משלמים לה עבור תפקידים חיוניים
אחרים. אם אין למשטרה תקציב, עליה
לדרוש זאת מהכנסת. הקולנוע משלם די
מיסים לאוצר. בכלל, אני סבור שאין לממן
תפקידים של המדינה באמצעות מיסיס
פרטיים. אילו, להבדיל, היו מתפרעים ב־בית־כנסת
או במועדון מפלגתי, האם היה
מישהו מציע להטיל מם־מינחה או מס־חבר
נוסף?
לדעתי, השתמטותה של המשטרה במילוי
חובתה, במיקרה זה, היא שערוריה.
• שייקר! או פי ר, שחקן: אני תומך
בשתי ידי בזה, ומוכן להוסיף מכיסי עוד
חמש אגורות כדי שזה יתבצע. הגיע הזמן
לבער את הנגע הזד, מבתי־ד,קולנוע!
• ש מו אלז קו לני ק, בעל קולנוע
מתמיד: אתם מתכוונים, זאת אומרת, להגדיל
את מחיר הכרטיס? אנחנו לא נתנגד.
נדמה לי שגם הקהל היה מגיב בחיוב.
הבריונות מפריעה מאד. המצב עכשיו בבתי־הקולנוע
הוא מתחת לכל ביקורת. הקהל שהולך
לקולנוע רוצה לראות את הסרטים
בשקט ובשלווה, ולא נותנים לו. אני בטוח
שהאנשים לא יקפידו על אגורה אחת למען
פיתרון הבעייה.
• אכרהם ני צן, סדרן בקולנוע

לו להמציא רעלים שיחסלו את האנושות.
יש לו גם מדענים עבדים, בעלי מוחות
שטופים, שעובדים למענו מבלי יכולת להשתחרר
ממנו.
בין הנלחמים נגדו יש מדען אחד שהמוח
שלו לא נשטף מספיק, ומפקח משטרה,
המנסה לרצוח את הבת־המזכירה־המרעילה.
נגינה עד עצכים. הסוף הוא טוב.
כל מזימותיו של פו מן־שו הרשע מושמות
לאל. הארמון שלו מתפוצץ, אבל הוא נשאר
בחיים, מה שיאפשר ליוצריו להסריט
פו מן־שו חדש.
הסרט הבא בסידרה יהיה ארוסתו של פו
מן־שו. ישתתפו בו פראנס אנגלנד ורוז׳ה
חנין, ואחריו, עד שלא ימציאו איזה רוצח
חדש, יבואו רבים אחרים.
הרוצח הנוכחי, בכל אופן, אוהב את המקצוע
שלו, ומתכתן להמשיך בו. קוראים
לו כריסטופר לי. הוא שחקן אנגלי צנוע,
המקווה להשיג את פירסום־חייו כפו מן־שו.
הוא פיתח לעצמו אפילו אידיאולוגיה של
שחקנים־רוצחים־צנועים.
״פו מן־שו פיתח סוג של אמנות־הפחדה
שאני מעריץ,״ אומר לי ,״הוא נותן מחיר
וטעם לחיים. הוא לא מעורר סתם פחד של
סיפורי אגדות. הוא מעורר פחד אמיתי של
סיפורייזוזעה.

פאר: בקולנוע שלנו יש אמנם כבוד, מכבדים
את המקום ולא מפריעים הרבה. אבל
במקומות אחרים, איפה שיש הפרעות, צריך
לשים שוטרים. זה לא העבודה של הסדרנים.
• כעלת קולנוע ״פאר״ ,המבקשת
לשמור על עילום־שמוז: אנחנו לא נממן
את פעולות המשטרה.
אם המשטרה צריכה כסף, שתיקח מהאוצר.
חינוך־הנוער בבתי־הספר יפתור את
כל הבעיות. לא משטרה ולא שרם דבר.
• שלמהשמגר, מבקר־הקולנוע של
ידיעות אחרונות: התוספת של אגורה לא
תשנה. הקהל יוכל לשאת בזה. אני מברך

העוד הז ה מציע :
יוטל היטל של אגורה אחת
על כל כרטיס־קולנוע כארץ.
היטל זה ישמש לתשלום
שכרו של שוטר, שיהיה
צמוד לקולנוע, ושיימצא בו
ככל זמן שנערכות בו הצגות.
השוטר
יעצור בו-כמקום
בל אדם שיפריע בצורה כלשהי
להצגה.
יוקם קשר סכיר ומהיר
כץ שוטרים אלה לכין ניי־דות־המשטרה,
בדי שבל
עציר יוכא מיד למשטרה,
כמטרה שיישאר במעצר עד
לשיחרורו כידי שופט.

• דוי ד כ הן, מנהל קולנוע ארמון־
דויד: אם הדבר יכוסה על־ידי אגורה אחת,
צריך לבצע אותו.

על כל נסיון שייעשה, אפילו אם לא יצליח.
אני רק חושב שגם המשטרה וגם בעלי בודד,קולנוע
צריכים למצוא פיתרון ללא הוספת
כסף, כי אם מעלים את מחיר־ד,כרטיס
באגורה, זה פותח פתח להעלאות נוספות.
צריך להחליט מי אחראי לסדר בבתי־הקול־נוע,
בעלי בתי־ד,קולנוע או המשטרה עצמה.
• זאכ כרלינסקי, שחקן־קולנוע:
בהחלט מתקבל על הדעת. פעם סדרן היה
כמו עשרים שוטרים, היום סדרן זה משהו
מלשכת־העובדים של ההסתדרות. קולנוע זה
מוסד תרבותי ולא שוק אבטיחים. צריך
לעשות משהו כדי שאפשר יהיה להבחין
בהבדל ביניהם.
• חיים פלד, איש ׳חסי־הציבור של

״אדגאר אלן פו כבר אמר שלאנשים יש
צורך בשירה שתנגן על עצביהם, כמו על
מיתרי כינור. אני חושב שפו מן־שו הוא
השירה הזו.״

יומן החד שו ת
מאבק קשה נערך בין סופיה לורן
למרלץ כרנדו, על המקום הראשון בכותרות
סרטו החדש של צ׳פלין. סופיה

הראתה בסוף נדיבות־לב וויתרה • .שירלי
מקליין מחוסרת־עבודה. היא העלתה
את המחיר שלה לסכומים כל־כך גבוהים
שאיש אינו רוצה לשלם אותם • .ההולי־בודים
אומרים שפראנק פינטרה סירב
להשתתף בבבל יום חנוישי משום שהחליפו
לו ברגע האחרון את בת־זוגו ממאיה

פארו, לסנדי דנים • .ג׳ולי כרים־
טי חותמת מעתה עם כל חברות־ההסרטה

שלה על הסכם, לפיו כל צילום שלה יקבל
את אישורה לפני הפירסום • .סרטו החדש
של מטוריו דה״סיקה, עולם חדש,
שעורר את זעם הכנסייה והצנזורה, בגלל
הנושא שבו הוא עוסק — הפלות מלאכותיות
— אושר סוף־סוף לאחר הרבה עריכות
וחיתוכים. החלום הבא של דה־סיקה
הוא להסריט אח חיי דד-,גול עם ז׳אן־־פול

סרטי גבע: ביצוע החוק לא יכול להיות
בידי אזרחים, רק בידי רשויות מוסמכות.
ברגע שאפשר יהיה לקנות שוטרים, זה
יפגום במושג החוק בארץ״.
• ישראל פונט, מזכיר התאחדות
בעלי הקולנוע; אם הצעה כזאת תוצע ברצינות,
ידונו בזה. כרגע לא בטוח אם זה
יכול להיות פיתרון. הפיתרון שנראה לי
כרגע זה הקפדת־יתר של הסדרנים, ושל
הקהל, שלא יישבו בשקם כשאיזה בריון
משתולל. היה רצוי גם שהמשטרה תגיע
בזמן למקום. ידוע לי על בית־קולנוע אחד
או שניים, שרצו להזמין שוטרים בשכר,
והמשטרה ענתה שאין לה כוח־אדם.
• עמום קינן, תסריטן ועתונאי:
אני אישית הייתי מוסיף לא גרוש אלא עוד
שילינג ועוד לירה לכרטיס, כדי שאפשר
יהיה לראות בארץ סרטים.
• יהודה מסה, בעל קולנוע אסתר:
אני לא יודע. זה עניין של איגוד ענף
הקולנוע. אנחנו רק אומרים שד,סדרנים צריכים
לשמור על הסדר. מלבד זה, בשביל
אגורה אחת יצטרכו להעמיד כל־כך הרבה
קופאים שיספרו את האגורות, וזה לא
ישתלם.
• איזידור אהרונוב, מזכיר קולנוע
אופיר: טוב מאד. מצויין. זוהי הצעה מצו-
יינת. מה שברור, זה שדרושים שוטרים
שישמרו על הסדר בבתי־הקולנוע, ימיר. איך
להשיג אותם, על זה צריך להתייעץ.
• אורגד ׳ורדימון, בעל קולנוע
אלנבי: ההצעה היא מעניינת. צריך לבחון
את כל האספקטים וכל הצדדים שבה. אבל
ברור שצריך לעשות משהו בעניין.

• סדרן, המבקש לשמור על אלמוניו־תו;
באים להפריע. אי־אפשר למנוע זאת.
רואים שם של סרט, רואים פירסומת שאינה
אומרת מה יש בסרט. חושבים שיש
סרט של אלימות והרפתקות, ופתאום נקלעים
לתוך סרט אמנותי מעולה. אז הם
משתעממים ומתחילים להפריע, לצחוק ולצעוק•
אנחנו רובנו ותיקים וקשישים, ואין
לנו כוח לתיגרות. קוראים למשטרה, והיא
לא באה, או אחרי המון זמן. אני חושב
שההצעה שלכם היא מצויינת.
• יעקוב היון, צופה בקולנוע מרכז:
שוטר? למד, שוטר? מה יש, אני לא משלם
כסף בשביל הכרטיס שלי? מה שאני עושה
בקולנוע, זה לא מפריע לאף אחד! עוד
לא נגעתי באף בן־אדם.
* לפי החוק הקיים, ניתן לשכור שוטרים
למטרות מסוג זה. ן

כלמוגדו בתור דד,־גול הצעיר, וז׳אן

גאבין בתור דה־גול הזקן • .ג׳וז ף
ל מי מגדיר את סרטו החדש, מודסטי בלייז,
בתור סרט הפופ־ארט הראשון .״הטון שלו
ניתן על־ידי תמונת הפתיחה,״ אומר לוזי,
״רואים בה דיפלומט אנגלי הבא לביקורו
הקבוע בבית קטן באמסטרדם. כשהוא לוחץ
על פעמון־הדלת, עם קצה המטריה שלו,
נשמע רעש נורא של התפוצצות. הבית
הופך לתל־חורבות, והדיפלומט אומר לעצמו,
:אוי, לא הולך לי היום
אליזכט טיילור החליטה גם היא לפתוח
בקאריירה של זמרת. ב־ 7לינואר 1966 היא
תיתן את הופעת־ד,בכורה שלה בטלביזיה,
בשירים איריים עממיים, אותם למדה מברטון.
• דניאלה דרייה חלמה כל חייה לעבוד
בסרט עם פרנסואז ארנול. פרנסואז
ארנול חלמה כל חייה לעבוד בסרט עם
דניאלה דרייה. נוסף לזה חלמה פרנסואז
ארנול, כל חייה, לעבוד עם הבמאי ז ׳אן
הרמן. על אותו הדבר חלמה גם דניאלה
דרייה, ונוסף לזה חלמו שתיהן, כל חייהן,
לעבוד באיזשהו סרט שייעשה לפי רומאן
של ריימון קנו. כל זה התברר, מפיהן,
במיקרה, משום שהן במיקוה, שתיהן, משחקות
ביום חשבת של החיים, של הרסן,
לפי קנו.

אנשים
.אילו הייתי צעיר...״
את תמצית אמונתו גילה השבוע דויד
כן״גוריון, בהזדמנות חביבה עליו, ב
מקצרני
הבית :״מכל מלמדי השכלתי.״
ענה לו אחר :״גם פורוש.״

כינוס הארצי לתנ״ך: עם ישראל, בתור עם
קדמון, צריך היה למנות עתה מיליונים,
ואם נותרו רק מעטים מקרבו, אות הוא כי
הנשארים הם הטובים, אלה המחוננים בסגולות
מיוחדות. ארץ־ישראל גם היא ארץ
בעלת סגולות מיוחדות. לכן, התוצאה ה־בלתי־נמנעת
מישיבת עם מיוחד בארץ מיוחדת
היא ספר_מיוחד. מהו הספר הכי
מיוחד שנכתב עד היום? התנ״ך • .אך
לא רק בן־גוריון גילה השבוע את אשר עם
ליבו. גם ח״כ (מפד״ל) משה אונא עשה
כך. אונא :״אילו ישבנו בפנים הממשלה,
והיה צץ עניין אשדוד, לא היינו יוצאים
ממנה הגיב על כך לוי אשכול
בתמיהה :״וכי מה אני אשם שלא הצלחנו
לגמור את. הנמל מוקדם יותר גילוי
נוסף שייך לדיפלומט המערב־גרמני אלכסנדר
(שאנדור) טרק. טרק סיפר כי לו
עצמו יש תואר־דוקטור חוקי ואמיתי, אבל
ליאנו לוואי אין. פרופסור לוואי הוא לא
אחר, אלא ההיסטוריון היהודי־הונגרי שגילה
את הפרטים על עברו של טרק, ושהטיל

״אאתהתא חד...״
נערה בת ,17 שהקדימה לגמור את בית־הספר
התיכון, מנסה לשזזא להתגייס ל־צה״ל,
יחד עם חברותיה וחבריה. הצבא
מתעקש להמתין עוד שנה, כשתהיה בת .18
הוא לא התרשם גם מן העובדה שאבי הנערה
היה פעם רמטכ״ל, ונושא דרגת רב־אלוף:
ייגאל ידין • .אנגלי אחד נפרד
השבוע מישראל. ארוג!ר קלאס היה יועץ
בשגרירות הבריטית, הועבר עתה לנפאל.
השגריר הבריטי החדש, מיכאל
האח /יעץ לו לבקר תחילה בסדום, המקום
הנמוך ביותר על פני כדור־הארץ.
הסיבה: אז יוכל קלאם לכתוב ספר בשם:
מ תח תית העולם לגג העולם • .קלאס,
שלמד קצת עברית, נפרד מידידיו המקומיים
בנאום נרגש, בו אמר בעברית :״אני יורד
מהארץ, אבל זוהי ירידה צורך עלייה.״
הכוונה לא היתר, רק לעלייה לארץ ההרים,
אלא גם לעלייה בדרגה: הוא יהיה עתה
שגריר • .מנהלת אולפני הסרטה הרצליה

ה צ רו ת
בות הצעירות, הבטיח להן לבוא ולבקרן.
• השחקן חיים כנאי, שסיים עתה את
הופעותיו בהצגה, מנצל את תקופת הבטלה
כדי לעבוד בעבודה חביבה עליו, כבאר־מן
בדיסקוטק ויסקי א־גוגו .״גם מרוויחים וגם
שותים,״ מסביר בנאי את מעלות העבודה.
•י איבט, אריה ויהודה, פתחו עתה בהסתערות
על קיבוצי. ומושבי הארץ, בטרם
יסתערו על הערים הגדולות. השלושה, המהווים
יחדיו שלישיית־זמר בשם אווזי הבר,
התחילו ברגל ימין, בזכות הרפרטואר שלהם
ורמת הביצוע. יהודה בדיחי, שהוא גם
מלחין, תרם את השירים הישראליים לאוסף,
אריה פיין, שעבד פעם בטלביזיה הצרפתית,
הביא את השאנסונים הצרפתיים, ואיכט
פיין, אשתו היפהפיה, ילידת מאר־טניק,
תרמה את השירים הכושיים והדרום-
אמריקאיים • .לאריה עצמו ישנן כבר
זכויות נכבדות בתולדות הלהקות הישראליות.
הוא הכיר ושידך בין השניים המהווים
את צמד הפרברים, וייסד בזמנו את צמד
הנוודים • .כן נודדים, לא נוודים, אבל מה
שמרדכי (״מייק״) בורשטיין, שחקן
המגילה, ראה באחת מהופעותיו האחרונות,
לא רואים השחקנים כל יום. בעודו עומד
על הבמה, תוך כדי מילוי תפקידו, הבחין
באשה היושבת מולו באולם, פורמת את
חולצתה׳ חולצת את שדה ומניקה את ילדה.
אבל ההצגה חייבת להימשך • .לאנשי
בית״ר יש זכרון טוב. את כתב חד שות
הספורט, יהושוע שגיא, למשל, אין
הם שוכחים, ובעיקר את העובדה שקטל
באחת מרשימותיו את קבוצת בית״ר תל־אביב.
לכן, כשהופיעו שני כתבי חד שות
הספורט,

שלישיית ״אווזי הכר״
ברגל י מין

ספק במהימנות התואר האקדמי שלו
גם ראש עיריית שפרעם, מזה 32 שנה,
ג׳כור יוסון ז ג׳בור 71 גילה, בראיון
לעתונאי עטאללה מאנצור, מה היה
עושה אילו היה היום צעיר .״הייתי מצטרף
לרשימתו של אורי אבנרי.״

״אפילו כשהוא מתלהב.״״
מסביב לח״כ דכורה נצר התלקח השבוע
ויכוח דיקדוקי, כשניהלה את ישיבת הכנסת.
פנה אליה ח״כ (אחדות־העבודה) מרדכי
ביבי בלשון ״גבירתי יושבת־הראש!״ מיד
נזעק להגנת השפה ח״כ (חרות) י ע קו ב
מ רי דו ד, אחד הח״כים המעטים הנוכחים
ברוב ישיבות הכנסת, והמנצל את זמנו
שם כדי לכהן כצנזור בלשני. תיקן מרידור
את ביבי :״צריכים להגיד — גבירתי ה־יישבת־ראש!״
הדבר בא כהפתעה לח״כים
רבים אחרים, והחל ויכוח קולני בין הספסלים,
שהופסק על־ידי כבוד היושבת־ראש.
• לא נוכח באותה ישיבה ח״כ משה
דיין. הוא נסע לטורונטו כדי להיות אורח-
הכבוד בוועידה השנתית של ויצ״ו הצעירה.
ס בוזעדת־הכלכלה של הכנסת העיר ח״כ
(גח״ל) שניאור זלמן אברמוב כי ״השר
(משה) כרמל קיבל את דעתי בלי
התלהבות.״ שיסע אותו חבר אחר של הוועדה
:״מי שמכיר את השר כרמל יודע
שאינו מראה אף פעם סימנים של התלהבות.״
הוסיף לכך כרמל עצמו :״אפילו כשהוא
כן מתלהב כשדיבר ח״כ (מפד״ל)
מיכאל חזני על בעיות הנוער, התריע
על תופעת נשפי־בכחוס, שהתפשטה לאחרונה
בחוגים רחבים. שאל ח״כ (אגו״י) מנחם
פורוש :״מה זה בכחום?״ ענה לו
ח״כ (ל״ע) גדעון האוזנר :״אליל מן המיתולוגיה
היוונית.״ הוסיף אחר־כך אחד

ויו״ר האגודה לקשרי תרבות ישראל—ברית־המועצות,
מרגוט קלאוזנר, חגגה השבוע
את יום־הולדתה ה־ .60 בין זרי־השו־שנים
וכרטיסי־הברכה, שהגיעו לביתה ב־ערימות,
בלט מיברק־איחולים סובייטי. שולחו,
יכגני איכאנוכ, הוא סגן יו״ר
איגודי הידידות הסובייטיים • .העו״ד־מו״ל־אמרגן
ע מי ק ם גו ר בי ץ יצא לפני כמה
חודשים לפאר ולהלל את בנק ישראל, כשקיבל
על עצמו לכתוב ולעמד חוברת על
פעולותיו והישגיו של הבנק, ונמצא, לא
בכוונה, מפאר את שמו הטוב. החוברת
הופצה בעולם, וזרם מכתבים החל להגיע
אל נגיד־הבנק, דויד (״דוליק״) הורוביץ,
מארצות שונות. הבנקים בחו״ל הודו על
השי, הבטיחו לעשות כמיטב יכולתם כדי
לחקות את מתכונתה הנאה של החוברת.
• ״אם אתה סתם אחד, שכח מזה, ותנסה
לעשות משהו יותר טוב!״ כך פנה המשורר
דויד אכידן לקהל האמריקאי שוחר־התרבות,
במודעה המזמינה אותו לאולם
ההסתדרות העברית בניו״יורק, לערב מיוחד.
הוסיף אבידן במודעתו :״דויד אבידן, מחשובי
המשוררים הישראליים, השוהה עתה
כאן, יקרא משיריו בעברית ובאנגלית, לפי
תרגומים שלו עצמו. רק שאלות חכמות
ייענו בסוף התוכנית, על־ידי המשורר,
במידה שיתחשק לו ההזמנה שהגיעה
ל שלי שיית גשר הירקון, לבוא להתראיין עם
נציגי העתון הד, הפחידה את אריק
איינשטיין. הוא לא שמע מימיו על
עתון כזה, לכן הלך לראיון בחברת איש
יחסי־הציבור של הלהקה. השניים הופתעו
לגלות במקום הפגישה שתי נערות צעירות,
ממערכת עתון של בית־הספר האזורי ב־עמק־חפר.
השתיים העריצו את אריק, ואריק
העריץ אותן. רכלנים סיפרו אחר־כך,
כאילו, בתום הראיון, לקח אריק את כתו
הניד
קינן ועמום אקרמן,

בחברת תייר־ידיד בנשף הסטודנטים התל־אביביים
בגני־התערוכה, עצר אותם בכניסה
שחקן בית״ר לשעבר, יצחק (״סחה״)
כוהן .״קינן ואקרמן, כל הכבוד, בבקשה
להיכנס, אבל השלישי, שגיא, יישאר בחוץ.״
רק לאחר שהתייר הציג את דרכונו,
הודה סחה בטעותו, הירשה גם לו להיכנס.
• האשד, שכה הרבה גברים חייבים לה
תודה, אליזכט פריקר, מדריכת־האיפור
של חברת הלנה רובינ שטיין, כבר עזבה את
ישראל. היא באה לארץ לאחר סיור־הדרכה
ביפאן, הספיקה, במאמץ מרוכז, להנחיל את
תורות־האיפור האחרונות גם לתלמידותיה
הישראליות. את התוצאות אפשר כבר
לראות ברחובות ובבתי־הקפה • .לאחר
ידידות ארוכה, שהלכה ונתהדקה, נישאו השבוע
העתונאית תמר אכידר ־והפיזמו־נאי
איש־הרדיו עמום אטינגר. כמו ילד
טוב, ערך עמוס את חתונתו בבית הוריו.
של מכנס
הצרות של מ שפחת מכנם עם בתה
בכירה נסתיימו. עכ שיו מתחילות הצרות
הבת האמצעית. הבת האחרונה היא רק
כמה חוד שים וזה יקח עוד קצת ז מן
שגם היא תתחיל לע שות קונצים.

העם

המכנס
האמצעית היא לאה היא הגיעה
ביו ם ה שי שי לאילת, והכניסה את חפציה לדירה
של מועדון חצות וחצי. היא מתגוררת
שם עם הגיטריסט אמיל, וה שמועה אומרת
שלצידם נמצאת גם טבעת נ שואין.
צילצלתי אליה ואמרתי לה מזל טוב. היא
אמרה שעדיין לא. צלצלתי לאמא מכנס ושאלתי
אם הבת שלה התחתנה או לא התחתנה.
האמא מכנס אמרה ״ שטויו ת. הם
לא נשואים. לעת עתה לא.״
המ שכתי לחקור וגיליתי שאמיל, הגיטריסט,
לומד בבית־ספר למוסיקה. ההורים מכנס לא
התנגדו לנ שואי הבת. הם ידעו שזה לא
יעזור להם. אבל הם הבטיחו לתת את הסכמתם
המלאה רק לאחר שאמיל יג מור ׳ א ת
, 1 לימודיו.
עם הבת הבכירה הם דווקא הצליחו. היא
רצתה להתחתן עם יוסי ינאי היא ברחה
אליו. הוא ברח אליה. היא נסעה ללונדון.
הם התנגדו, ד חו, הטיפו מוסר, ובסוף
תלמה חזרה לארץ, קיבלה עבודה בתור
דוג מנית, התחילה להצליח בקריירה, וויתרה
על בחיר לבה.

א 1פ נר
חשבתם בוודאי שהדיסקוטקים זהו סתם
מקום שאנשים באים אליו ורוקדים בו לבד,
ללא שום עזרה. טעיתם.

פסוק ה ש בו ע
• ראש־הממשלה לוי אשכול,
על המו״מ הקואליציוני :״יש סדר ויש
חשבון, ואין תיקים.״
• שר־החינון• זלמן א רן, על ה־מפד״ל
:״אין לי כבר כוח אליהם.״
• ,,הצופה״ ,יומון המפד״ל :״הדתיים
מקנים לקואליציה אופק יהודי ויציבות
מדינית ומשקית.״

• ח״כ המעיד ם ייף-אל-דין אל־זועבי
:״התביעה לחוקק את חוק השבת
צודקת בהחלט, כי מההיסטוריה של העם
היהודי ידוע לי שהשבת שמרה במשך
חמשת אלפים שנה על העם היהודי.״

*׳ מזכיר

ההסתדרות

אהרון

בקי :״ההסתדרות חדלה להיות מקור־יניקה
לחבר.״
• הנ״ל, על הנ״ל :״יותר ממה
שאני דואג להסתדרות, דואג אני לנפש
החבר.״
• ,,דבי״ :״מסכת חייו של לוי אשכול
כמוה כמסכת חיי המדינה כולה —
המדינה בדרך ומדינת־ישראל.״
•> ח״כ רפ״י שמעון פרס :״צר
לראות את דבר רתום למרכבה של צרות-
דעת, הדוהרת בדרך לא דרך.״
• ח״כ רפ״י משה דיין, על לקח
מלחמת סיני :״עיקר הלקח שנרכש הינו
איך לא לנהוג.״
• מגהיג מק״י משה סנה, בהסבירו
מדוע לא נבחר לכנסת :״אותו עם
שביטל את נסיונות הנטייה ימינה, אינו
נוטה במיוחד למיפנה קיצוני שמאלה.״

• ראש עיריית רמת-גן, אברהם
קריניצי, על מצב ראשי העיריות
בישראל :״כיום קשה לנו אפילו לשמש
כמטאטאי רחובות.״
הגרי איש לא היד, בא לדיסקוטקים לרקוד, אילולא
היו שם מלמדי־ריקודים קבועים. בחורי
חמד יפהפיים, אלגנטיים, המזמינים בחורות
צעירות לרקוד, מראים להן את כל הקונצים
החדשים שישנם בריקוד. מעוררים קינאה
ויצר־התחרות בגברים, וכמיהה ויצר־רקדנות
בנשים.
מלמד הריקודים המפורסם ביותר הוא
הגרי סרה, שהובא לארץ לפני כשבוע במיוחד
מפאריס. תמורת 700 לירות לחודש,
הוא מלמד כל מי שרוצה, כל ריקוד שהוא
רוצה. הוא לא סתם רקדן. ראשית הוא ממציא.
המציא ריקוד. את ריקוד הנרי. שנית,
הוא לימד ריקודים בדון קאמילו, ורקד פנים
אל פנים עם המפורסמות בכוכבות העולם.
״אני רקדן ידוע מאוד בצרפת,״ הוא מספר
,״אני מפורסם בעיקר בגלל שאני מלמד

לא נכון ש...

אחרת פרטית
במשך שבוע ימים הוא פירפר בין החיים למוות. אבל הוא לא
ויתר. אחרי שבוע הוא התחיל להתאושש ולהבריא. עכשיו הוא
נמצא עדיין במיטה. אבל הפנים היפות שלו כבר מחייכות, והפה
העליז שלו מלא חוכמות.
מי זהי מי זה יכול להיות אם לא הרקדן־השחקן יוסי ־יפנים•
לפני כחודשיים הוא עלה על עמוד. הוא הובא לבית חולים, ועוד
לפני שהכרתו חזרה אליו היה חדרו מלא פרחים ונשים.
הפרחים הוכנסו לחדרו ללא שום קשיים. הנשים אמרו, כולן,
שהן בנות־דודות שלו. בסוף, כשאביו הגיע למקום, כבר לא האמינו
לו שהוא מהמשפחה.
הוא פתח את עיניו. הסתכל על האחיות ושאל את אביו למה שמו
לו אחיות מליגה ב׳ .השמועה מספרת, שעוד לפני ששאל את
אביו משהו, הוא ך0,תכל על האחות ו״שלח ידיים.
אבל הוא מכחיש את זה .״היו לי שתי ידיים שבורות״״ הוא
מסביר ,״אפילו אם הייתי רוצה, לא הייתי יכול.״
לחיים בנאי, ידידו של יוסי, היתד, ידידה, אחות במחלקה הסמוכה.
חיים ביקש ממנה לקפוץ מדי פעם למחלקתו של יוסי
ולהעיף בו מבט. היא נכנסה למחלקה, העיפה על יוסי מבט —
והתאהבה בו. קוראים לה שרה היישפיש. היא בת 24״ כמעט
עולה חדשה. לפני שלוש שנים הגיעה לארץ מאורוגוואי.
מרגע שנכנסה למחלקתו היא כמעט ולא יצאה משם. היא היתד,
יושבת אצלו עד שש בבוקר, וישר משם היתד, הולכת לעבודה.
״זה התחיל ביחס רגיל בין אחות לפצוע,״ מספר יוסי# ,וזר, התפתח
למשהו אנושי רגשי.״ ״זה הרומן הראשון שלי עם פאציינט,״
אומרת היא ,״כבר ארבע שנים אני עובדת, וזד. עדיין לא קרה לי.״
המחלות היחידות שעברו על יוסי, עד עכשיו, היו רק אנגינה
ונזלת. בכל זאת הוא הסתגל די מהר לאווירת בית־ד,תולים, והישיד,
מצב־רוח טוב על החולים ועל האחיות.
הוא המציא שמות לאחיות, כינויים לחולים, קרא לאחיות המכוערות
״יפהפיות שלי״ וליפות ״מפלצות שלי״ ,וכשהוא עזב,
קיוו כולם שהוא יעלה שנית על עמוד, ויחזור אליהם.

מבית־ד,חולים הוא עבר לבית אחיו. יש לו אומנם גם הורים
בתל־אביב, אבל אחיו הצייר הבטיח לו להחליף כל יום את התמונות
מעל מיטתו. עכשיו הוא נח אצל האח ונהנה. האחות מנעימה
לו חברה, מאכילה אותו ודואגת לו, והאח מצייר לו תמונות
מעל למיטה,
ידידה ותיקה, הרקדנית אנה סורן ולוב, שמעה על התאונה
ומיהרה לשלוח לו חלוק כחול ויפה של חולים. נראה שיקח זמן־
מה עד שהוא יוכל ללבוש אוחו. עכשיו הוא לבוש כולו בגבם.

הרקדנים
את ד,כוכבות הגדולות לרקוד. אני לא מתרגש
מהן, אני רגיל. אצלי לא חשוב איך
היא נראית, השחקנית, או איזה שם גדול יש
לה. אצלי מה שחשוב זה איך שהיא רוקדת.״
השחקנית
שהוא מעריץ יותר מכל היא
שירלי מללין .״היא אוהבת לרקוד. היא
רוקדת פנטסטי. זוהי בחורה בלי שום קומפלקסים.
היא שוכחת הכל בזמן הריקוד.

מילן דמונג׳ו היא עוד יותר גרועה מ־קתרין
דנב .״יש לה מלא תסביכים. היא
ביישנית נורא. תמיד כשאני מזמין אותה,
היא מתקפלת בכיסא ואומרת שהיא מתביישת.
פשוט לא נעים לה בגללי. היא אומרת
שאני עושה לה רגשי נחיתות. היא׳׳-לא
מוכנה לרקוד עם מישהו שרוקד כל כך טוב.
היא יושבת בצד ומסתכלת. היא מנסה ללמוד
ככה, מהסתכלות.״
על בריג׳יט בדדו הוא מדבר בכבוד
מיוחד. הוא רקד איתר, לילה שלם והוא
יודע עליה הכל. הוא יודע את כל מינהגי
הריקוד והתנועה שלה, עד לפרטי פרטים.
״זה היה לפני שישה חודשים,״ הוא מספר
דויד היא האדם היחידי שאני מכיר שרוקד יותר
טוב ממני.״
על לונריו דנם יש לו דעה פחות טובה:
״היא לא מוכנה לעשות הצגה מהריקוד. היא
יודעת לרקוד, ומסכימה לרקוד כשמזמינים
אותה, אבל היא לעולם לא תקום ולא תרקוד
לפני קהל מעריצים או משהו כזה. היא רוקדת
כשכולם רוקדים, ובלי שום הצגות
מיוחדות.״
שאלתי אותו אם היא באמת כל כך יפה.
הוא אמר שהוא לא הסתכל. הוא לא יודע.
אבל היא רוקדת בסדר. בלי שום שגיאות.
לא דורכת על הרגליים, ולא שום דבר.

ז׳וז׳ו
ביראת־קודש ,״היא באה לדיסקוטק דון קא־סילו,
ביום שני בשעה אחת בלילה. כי
ביום שני כמעט ואין אנשים בחוץ. כולם
עייפים עדיין מיום ראשון. היא חיכתה עד
שכולם ילכו ואז רקדה איתי עד חמש בבוקר.
האולם היה ריק לגמרי. רק מ־ג
זאגורי ישב בפינה והשתעמם. היא רקדה
כמו מטורפת. נתתי לבוב לרקוד איתר, רק
את הריקודים האיטיים והפשוטים.״

בדרך כלל אני לא אוהבת לכתוב סיפורי-
אנטי־רכילות. אני אוהבת יותר לעסוק ברכילות
עצמה. אבל לפעמים אין ברירה. בפעם
האחרונה עשיתי את זה במקרה של
חנה מרון. עכשיו זה קורה לי שוב. הפעם
עם אהרון אמיר.
בשני עיתונים התפרסמו לאחרונה על־ידי
שני רכילאים חובבים
ידיעות על עורך הוצאת
ספרים גדולה,
בעל לאשה ולשלושה
ילדים, שניהל
זמן רב רומן עם
מזכירתו, שגם לה
בעל ושני ילדים.
הרכילאים סיפרו שהשניים
החליטו סוף־
סוף לנתק את קשריהם
עם בתיהם,
עזבו את משפחותיג
טין
הם׳ והתחילו לנהל
חיים משותפים חדשים•
הכוונה היתד, לאהרון אמיר, ולמזכירתו

בטין מרגלית•

אהרון אמיר הוא עורך הוצאת
השייכת לאביו. בטין מרגלית עבדה שנתיים
באותה הוצאה בתור גראפיקאית וכעין אשת
יחסי־ציבור של ההוצאה. היא עיטרה וקיש־טה
את הספרים שיצאו לאור.
במקצועה היא ציירת ומשוררת, ובזמו האחרון
האירה לה ההצלחה פנים. לפני חודש
עזבה את עבודתה ונסעה לתורכיה לפתיחת
תערוכת ציורים שלה, שנערכה בחסות הצירות
הישראלית. לפני עשרה ימים חזרה
משם, ועכשיו היא עומדת לנסוע, בעקבות
תערוכותיה, לאמריקה ולצרפת.
ביקרתי אותה בביתה. היא אשה נאה, בת
,34 מלאת חיים, ומלאת מרץ. היא ישבה
בדירתה המרווחת, לצידו של בעלה, מהנדס
הכבישים. אף אחד מהם לא נראה כאילו
עזב את הבית. הבעל חייך לתוך העיתון
שלו, ובטין אמרה לי :״שיכתבו מה שהם
רוצים. זה לא מעניין אותי.״
עם הספר,

יוסי ושרה

בשכר
על ג׳אן מורו הוא לא יודע כלום. היא
אף פעם לא הולכת לרקוד. היא לא יודעת
בכלל לרקוד.
ד,נרי הוא הרקדן הכי מפורסם. מלבדו יש
את אדי. הוא הרקדן של פרדריקה. ואריה
רוטמנש, הרקדן של ויסקי א־גוגו בתל־אביב.
אריה
הוא ישראלי צנום, בן למשפחה
עשירה, אח לשני אחים, ורקדן טוב.
הוא היה בחוץ־לארץ, למד את כל הריקודים
החדשים, ובא ללמד אותם בויסקי
א־גוגו. הוא לא מקבל כסף. לפעמים רק
איזה דרינק. כי יש לו די כסף. אביו קבלן,
ובעל בית־חולים לחולי־רוח.
בפליי בוי ישנו גם ז׳וז׳ו אימפרדן. הוא
דים החדשים והישנים. הוא מקבל 600 לירות
לחודש, ועושה תמורת זה עבודה טובה.
״הישראליות״ ,הוא מסביר ,״הן ביישניות.
אני סוחב אותן בכוח לבמה. אבל כשהן
מתחילות לרקוד, הן לא מפסיקות. בפאריס
אלה שעובדים -בבאר הם גם הרקדנים. כאן
לא. זה יותר טוב. יותר נעים לרקוד מאשר
להגיש.״
בפליי בוי ישנו גם ז׳וז׳ו אימפרדן. הוא
לא מלמד ריקודים, אבל הוא גם כן מרוויח
כסף. הוא בן , 19 יליד מרוקו שעלה לפני
ארבע שנים לארץ. הוא עובד כמלצר ובגבר
מקצועי.
״אני מושך בחורות למקום,״ הוא מספר,
״כי אני יפה. עוד כשהייתי קטן ידעתי שאני
יפה. בגלל שאני יפה אני לא יודע מה זה
להוציא כסף על בחורה. כבר שלוש שנים
לא הוצאתי עליהן כסף. בינתיים הן מוציאות
עלי. המחיר שלי הוא ממאתיים לירות ומעלה.
״כשאני
מבקש כסף, אני אף פעם לא
מבקש פחות ממאתיים. אני מוצא אותן בדיסקוטק
כשהן באות לבד, או אפילו כשהן
באות עם החברים שלהן. אני לא רק יפה.
אני גם טוב. הן אוהבות את זה.
״סיפרו שהיה לי רומן עם דליה לכיא.
זה סתם בלוף. כל הרומן היה רק ריקודים.
אבל גם ממנה הייתי יכול להוציא כסף, אם
הייתי רוצה. מי היא בכלל?
״היתד, לי חברה אחת. פקידה אצל ואלין.
רק בשבילה הייתי מוכן בלי כסף. כל האחרות
שישלמו. אבל אני לא אוהב ילדות
קטנות. אפילו שהן משלמות. אני אוהב רק
נשים ממש. אני לא אשם. פשוט הולך לי.
כולם אומרים שאני אלן דלון הישראלי.
אני חושב שזה נכון.״

אורגיה בחצו
דודי בערבים מבדרים הלארוס לי ם את הקהל.
בלילות הם חבלים בעצמם.
ביום הרביעי שעבר התקיימה מסיבת קא־רוסלים
בדירתה של רולי, הכוכבת שלהם.
הדירה היא חדר קטן וצר, בחצר, ב שדרות
קרן־קיימת בתל־אביב. היא שכרה או תו לתקופת
שהותה בארץ.
המסיבה לא היתה בעצם מסיבה, אלא
אורגיה. השת תפו בה ח מי ש ה קארוסליס,
שני אמריקאים, אחד גבר, אחת אשה בלונדית
יפה, וי שראלי אחד. גבר.
כל המ שתתפים ה תפ ש טו, שניים מהם היכו
האחד את השני או ה שנייה ב שוט, שניים
ניסו לברר מה מינו המרו״,ק של האחר,
וכל השאר ה ס תובבו סביב דולי, שהיה פעם
גבר ועכ שיו הינה אשה.
האורגיה נמשכה עד שש בבוקר.

בעזלם
ויאט־נאם
ה ה בוג השד אלוהי
לא ישא גוי אל גוי חרב — בימי החג
של הנצרות. זהו רעיון עתיק מאד בתרבות
המערב. הוא חגג את נצחונותיו הראשונים
במאה ה־. 11
הציניקאים טוענים כי הכנסיה לא המציאה
רעיון זה מתוך עודף של פאציפיזם
דווקא• בכל רחבי אירופה סערה אז מלחמת־אחים
מתמדת, כשכל נסיך ואביר ביקש
להגדיל את אחוזותיו על חשבון רעהו.
בכל מלחמה כזאת נפגע רכוש הכנסיה,
שהיתר, עצמה אחד הפיאודלים הגדולים
ביותר. האבירים גייסו את האיכרים שעיבדו
את אדמת הכנסיה, הטילו מסים על המיגז־רים
וזה לא מצא חן בעני הכנסיה.
הכנסיה עצמה דיברה בשם האידיאל העליון
של השלום — כשהכוונה היתר, לשלום
בין הנוצרים לבין עצמם. תחילה
קבעה שאסור לשלוף נשק בשבת. בשנת
1041 שלחו ההגמונים של צרפת איגרת
לעמיתיהם באיטליה, תבעו להכליל ב״שבי־תת־הנשק
של אלוהים״ את כל חגי הנצרות.
לאחר מכן תבעו להרחיב כלל זה על כל
השבוע של חג־המולד.
בשנת 1054 התכנסה בנארבון מועצת
גדולי ד,כנסיה. היא החליטה על ״שלום
האלוהים״ בכל חגי הנצרות, שיחררה את
נכסי הכנסיה ואת העניים מכל פגעי המלחמה,
והטילה עונש של נידוי וחרם על כל

5.3ו בקוע
ש יס מ? זוב מש. ב
כל חמי
הוא יום ההפלגה של 3
חיפה -לימסול -פיריאוס -ברינדיד.
שלב נופש מרגיע ועסקים בהפלגה באניה נוחה, מהירה
ותיהנה משירות טוב וממחיר נמוד (הנחות מיוחדות
לקבוצות)

ההפלגהבכלי ום חמישיבשבוע
משרדים ראשיים 1 <1 0 * 1 1 1 8 6 5 1

363

אהרון רוזנפלד

סוכנים כלליים בישראל
* תל־אביב
חיפה

הצדדים זה את זה. הסבר סביר: אי־אפשר
היה בכלל להעביר את ההוראה לכל אנשי
הוויאט־קונג, הפועלים ביחידות קטנות ומנותקות,
ושבוודאי אינם מקיימים קשר
צבאי סדיר• גם יחידות אמריקאיות מרוחקות
טענו שלא ידעו כלל על ההפוגה
האלוהית.
למחרת היום התחדשה המלחמה במלואה.
קשה להניח כי תיפסק בקרוב. להיפך:
קיים סיכוי סביר כי הצבא האמריקאי
בארץ־הג׳ונגלים יגדל תוף שנה עד כדי
300 אלף איש.
סיכוי שני, מסוכן עוד יותר: שהאמריקאים
יפלשו בגלוי ללאום ולקאמבודיה הסמוכות,
דרכן עוברים הלוחמים הקומוניסטיים
מהצפון לוויאט־נאם הדרומית׳ כדי
לשים קץ לזרם התגבורת והאספקה.

ג ר מני ה
נצחון תו
רוח־הרפאים של גרמניה האטומית עומדת
לחזור למרכז הבמה העולמית.
במשך כמה חודשים הוגלתה לאחת הפינות,
כי המרכז היה תפוס על־ידי מלחמת־ויאט־נאם.
מצב זה עומד להשתנות.
גרמה לכך בחירתו מחדש של הנשיא
דל־גול בצרפת• כל עוד היתר, קיימת תקווה
כלשהי כי לא ייבחר שוב, דחו האמריקאים
את ההחלטה. אך דר,־גול נבחר מחדש —
אמנם בדוחק, אך למשך שבע שנים.
פירוש הדבר: יחסי וושינגטון־פארים ייש
ירושלים

מלון
המלך דוד
דרך העצמאות 104 רח׳ פינסקר 2
טל8 .־ 55157 האגף הצפוני. טל 23451 .
טל 533261 .

מקצוע 1x011רול
תוך זמן קצר,
בהדרכהמק צו עי ת מעולה!

בקר*ארוה״צ*ערב
פת יחת הקורס:

1.1.1966
אני יודע מה אני רוצה בחג־המולד -
את חג־המולד הבא קאריקטורה של פישטי) 1 יום־יום בין ה ש עו ת - 9ו בצהרים 3 ,־ 7ב ער ב
בימים א, ג ,ה, הקלון פ תו חעד 9-30 בלילה.

ת א, ו ״ נ >10 ננ1די.נג.ף<17ל226066.

גזו ר ׳*יסור

המרחיב

שיפורים בדירות וחנויות
זיפות גגות
כל עבודות חשמל ואינסטלציה

שרות אדיב ומהיר

ח׳ גיסיבנר ,3ט ל 22237 :יחטלים
סס 0 *0

בן1)^-י 0ו

19 4 4

שנתהסרט הג\ו ב
ב קולנו ע

״מתמיד ״ ,

תל -אב׳ב

מי שופך את דמו של י שו עי

נוצרי המפר הוראה זו• כי :״כל ההורג
נוצרי, כאילו שפך את דמו של ישוע
המשיח!״
הוראות אלה לא התגשמו מעולם במציאות.
ולראייה: כעבור שנים מעטות ניצח
ויליאם הכובש הנוצרי את המלך האנגלי
הארולד, שגם הוא היה נוצרי, ביום שבת
קדוש — ושינה את גורל העולם.
מאו וישוע. השבוע צץ רעיון שלום־
האלוהים שוב — ודווקא במלחמה שרוב
המשתתפים בה אינם נוצרים כלל.
התחילו בכך תועמלני האנוי הקומוניסטיים,
שאלוהים רחוק למדי מלבם. כדי
לעודד את התנועה האנטי־מלחמתית המתחזקת
והולכת בארצות־הברית, הציעו הפוגה
בחג־המולד.
בשביל הוריהם וקרוביהם של 160 אלף
החיילים האמריקאיים בוויאט־נאם היתה זאת
בשורת־חג משמחת. הם היו בטוחים, לפחות,
שבניהם ובעליהם לא ימותו ב־30
שעות אלה•
הממשלה האמריקאית לא יכלה לעמוד
מול לחץ זה, הסכימה לרעיון הקומוניסטי.
היא מיהרה לנצלו למטרה שונה, הודיעה
שתמשיך בהפוגה גם אחרי החג, אם הקומוניסטים
יסכימו לכך.
היה זה טכסיס מחוכם. אם תיפסק המלחמה
בוויאט־נאם, מבלי שהאמריקאים יסתלקו
מאותה ארץ ומבלי שתשתנה הממשלה
בסייגון, יהיה זה נצחון גמור לצד
האמריקאי. לכן היה ברור מראש כי הקומוניסטים,
המבקשים לגרש מוויאט־נאם הדרומית
את האמריקאים ואת בני־חסותם
המקומיים, לא יסכימו לשביתת־נשק כזאת,
גם לא בשם אלוהים וישוע המשיח.
בלי ל,שר לאלוהים. ההפוגה עצמה
קוימה רק בחלקה. כרגיל, האשימו שני

ארו מתוחים. דה־גול עשוי בהחלט לפרק
את נאט״ו, או לפחות לרוקנו מכל תוכן.
הצבא המאוחד של המערב באירופה, הכפוף
לפיקוד אמריקאי, יתפרק לפחות חלקית.
צרפת האטומית, ואחריה בריטניה האטומית,
יחזירו לעצמן מידה של עצמאות
צבאית.
שתיקה כהודעה. זה משאיר את
הגרמנים בצד. והגרמנים הם, עתה, בני־הברית
האמיתיים והעיקריים של ארצות־הברית.
בשבוע
שעבר ביקר לודביג ארהארד אצל
לינדון ג׳ונסון. הודעת־הסיכום היתד, סתמית
ביותר — ודווקא זה עורר גל של חשד
ברחבי העולם. דובר על שיתוף גרמניה
בהגנה הגרעינית, אך לא נאמר איך וכיצד.
צהל ארהארד, בחוזרו לגרמניה :״זה היה
מסע־נצחון!״
למחרת היום נפוצו שמועות כי האמריקאים
ויתרו סופית על רעיון הצי הגרעיני
הרב־לאומי של נאט״ו.
אם כן, יבוא שיתוף גרמניה בנשק
הגרעיני האמריקאי בדרך אחרת. היא יכולה
להיות רק ישירה יותר* .וזה מעורר התנגדות
נמרצת בצרפת — וחרדה עמוקה ביותר
בברית־המועצות ובנות־חסותה.
אין ספק כי הקרב על האטום הגרמני
יתלקח בכל חריפותו, יתפתח לדרגת משבר
בינלאומי ראשון במעלה. במשבר זה תמלא
ישראל תפקיד מרכזי — אם תרצה בכך,
אם לאו. כי לקולה יהיה דווקא בסוגיה זו
מישקל מוסרי רב — וגם לשתיקתה.
* אפ שרות סבירה: שהבעלות הפור מלית
על נשק גרעיני תועבר לגרמניה, תוך
שמירת זכות־׳וטו אמריקאית על הפעלת
הנשק.

ה עול ם הז ה 1478

במדינה
ד ר כי אדם
*ן־־לדים
אפולוניה־באר, על חוף ימה של הרצליה,
היא מסעדה שקטה, המשרתת קהל־אורחיס
קבוע של אניני־טעם. אפשר לאכול שם
פונדי־ ש מפניון, קרם דה־פואה,

קרם־ם לאיי,

או סתם סרטנים.
ססגוני יותר מהמאכלים, הוא בעל־המס־עדה
עצמו. מאחורי הקרחת, נוסח יול
ברינר׳ מסתתרת אחת הדמויות המעניינות

קצין זנמירוגסקי ()1946
רב־מרגלים

הקרונות שאחריו. הקצינים, שישבו בקרון
הראשון, נהרגו. הארי המדומה, שנעשה
גיבור בעל כורחו, ברח אל הפרטיזאנים.
עם תום הקרבות חזר זנמירובסקי לפולין,
עבר קורס־קצינים בצבא הפולני, ונשלח
לבית־הספר לריגול נגדי של הצבא. שם
גולח שיער־ראשו ונעקרו שיניו, כדי ל־שגית
את צורתו החיצונית, ולמנוע ממנו
עינויים, במיקרה שייתפס.
הקכר היה ריק. איך הפך זנמירוב־סקי
ממרגל זוטר לרב־מרגלים? סיפר השבוע
רב־הטבחים :״התפקיד המעניין ביותר שנפל
בחלקי היה גיוס כומר צבאי לשירות
הריגול הנגדי. היתד, זו משימה קשה, כי
הכמורה הקאתולית היתד, ידועה בהתנגדותה
למישטר הקומוניסטי.
״ערכתי אחריו מעקב ממושך, ולא מצאתי
בעברו שום פגם העשוי לשמש מטרה לסחיטה,
מלבד פרט אחד: אחת לשבועיים
נהג אותו כומר להגיש בקשה ליציאה למחוז
אחר. הוא היה מחליף את בגדי־הכמורה,
ונעלם ליומיים.
״החקירה שלי העלתה כי הוא נהג לבקר
אצל אם לשני ילדים, שהתראתה כאלמנה
אבל נשאה את שם משפחתו של הכומר.
מכיוון שהיו בידיה תעודות המעידות על
מות בעלה, הייתי משוכנע כי זו אחותו,
או גיסתו.
״הלכתי לקבר של בעלה ונוכחתי לדעת
כי אכן זה קבר אמיתי, הנושא את שמו
של המת. אבל למרות הכל החלטתי לפתוח
את הקבר, ולבדוק מי קבור שם. נדהמתי לראות
שהקבר היה ריק. כך גיליתי שהאלמנה
לא היתד, אלמנה, והכומר היה ידוע־בציבור
ואב לילדיה.
״גילוי מפתיע זה סייע בידי ללחוץ עליו
להצטרף לשירות הריגול שלנו. הוא ניסה
לסרב, אך כשאיימתי כי חרפתו תיוזדע ברבים,
נאלץ להסכים.״
אבל הפעולות המוצלחות שלו בשירות
הריגול הנגדי, לא נזקפו לזכותו כשנתגלה
בפולין קשר נגד המישטר, בו היו מעורבים
קצינים פולניים ונספח צבאי צרפתי .״נאסר־תי,
ונשלחתי למרתף־ד,עינויים, שימים אחדים
לפני כן הייתי בו האח הגדול, שכולם רעדו
מפניו.
״מיטב השיטות שאני עצמי הפעלתי נגד
אחרים, הופעלו עתה נגדי. נחקרתי במשך
שעות ארוכות, ועמדתי בלחץ עינויים שקשה
לתאר אותם במילים. ניסיתי להתאבד, ורק
אז הועברתי למקום טוב־יחסית, בו היו
שיטות־החקירה מעודנות יותר.
״יום אחד שוחררתי, יחד עם עוד כמה
עצורים. איש מאיתנו לא יכול היה לשוב
לחיים תקינים או להיכנס לשורות המפלגה.
החלטתי לעלות לישראל. כאן שמעתי על
הש״ב הישראלי. אני רק יכול להביע עליו
את דעתי מהצד: זהו גן־ילדים לעומת מה
שראיתי והכרתי מתוך נסיוני.״

ס טודנ טי ם
ד ברי ם כ דו ר בנו ת

בער־מסעדה זנמירוכסקי ;פיוס)
רב־טבחים

והמסתוריות ביותר בעולם הגסטרונומי של
ישראל. מיכאל זנמירובסקי ( )40 הוא לא
סתם בעל־מסעדה. רב־ד,טבחים מהרצליה
היה לאחר מלחמת־העולם השניה רב־מרג־לים
בשירות הריגול הנגדי של פולין. בין
מנה למנה זוכים אירחיו המיוחסים יותר
של זנמירובסקי למנה גדושה של סיפורי-
ריגול מסמרי־שיער.
ארי טהור. הקאריירה הגסטרונומית
שלו החלה שעה שהתקבל, במסווה ארי
טהור, לעבודה בבאר הקצינים הגרמניים ב־ראדום
שבפולין. הוא התחבב על באי המועדון,
קיבל בסיום תעודות מזוייפית, והצליח
להיקלט בחברה הארית.
מאוחר יותר, כשחשדו בו כי הוא יהודי,
התנדב זנמירובסקי לצבא הגרמני ונשלח
לחזית צרפת.
בצרפת אירעה התקלה הראשונה. זנמי־ריובסקי
הוביל, בתור נהג־קטר, עשרים קצינים
גרמניים ברכבת, שעשתה את דרכה במסילה
ישנה. הקטר, שהיה צריך לעשות
דרכו בעלייה, התדרדר לאחור, מחץ את
העול ם הז ה 1478

״צעיר ערבי! המחלקה הסניטארית של
עיריית תל־אביב קוראת לך! אם אתה
מוכשר, בעל־יוזמה, ושואף לגדולות, אם
אתה דוגל בנקיון־כפיים וטוהר־מידות —
מקומך אצלנו! אשפתנו מחכה לך!״
חסרי חוש־הומור חייבים להבין כי זה
מצחיק. כך, בכל אופן, סבור דודו הלוי,
עורכו של דורבן, ביטאון הסטודנטים של
האוניברסיטה התל־אביבית .״מי שלקח את
הקטע הזה ברצינות הוא סתם מטומטם,
או חסר חוש־הומור,״ הסביר השבוע הלוי,
טען כי מאחורי הקטע הנ״ל, שפורסם ב־עתוגו,
לא הסתתרה שום כודנה רעה.
״להיפך,״ טען העורך ,״המטרה של כל
סאטירה טובה היא לעורר, להרגיז, לזרות
מלח על הפצעים, כדי לתקן את המעוזת.״
רוח חיים. סטודנטים חסרי חוש־הומור,
שקראו את הפילים,ון, תלו על לוחות־המד
דעות של המכללה כרוז בו גינו את ההומור
המפוקפק. הם קראו לחבריהם להתייחם
ברצינות אל ההלצה ודירבנו אותם
לצאת למלחמת־חורמה בעורכי דורבן.
בלחץ של 450 חותמי־העצומה נאלצה
המערכת לערוך דורבן בעל־פה, שבו השיבו
חברי־המערכת על טענות הסטודנטים הנזעמים.
אולם מתוך מאות חותמי־העצומה,
הופיעו לפגישה ארבעים בלבד.
״זה מוכיח שלמרות הרעש שהקימו, זה
לא איכפת להם הרבה,״ ליגלג ד,לוי.
הוא הוסיף כי סירב להתנצל על הפירסום,
(המשך בעמוד )24

לימודי ערב

פרוספקט חינם לכל דורש

מכרו ררו
רח׳ פנקס ,60 צפון ת״א, ליד בית החייל,
סוף קו .5טל. אחה״צ 625816

האגוד הישראלי לפרסום

המכללה הפוליטכנית

ק ורם מתקדם
לפרס ום וליחסי צבור
יפתח בינואר 1966
ההרצאות ת תקיי מנה פעמים בשבוע בימים ב׳ — ה׳
החל משעה 5 00 אחרי הצהרים.
פרטים והרשמה: האגוד הישראלי לפרסום, רה׳ הרכבת ,12ת״א,
בין השעות 14.00 — 8.00 לפנה״צ.
המכללה הפוליטכנית, רה׳ המסגר ,62ת״א, טל,36487 .
בין השעות .19.00 — 8.00
הישראלי החדשות
שבועון
.העולם הזה״,
המערכת והמנהלה: תל־אביב, גליקסון ,8סלפון ,226785ת. ד.
• 136 מען מברקי: עולמפרם • דפוס משה שהם בע*מ, תל־אביב,
פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ. י *עורו הראשי:
אורי אבנרי • המו״ל: העולם הזה בע׳ות

במדינה

באנו,ד<ויוו,הגינו !

(המשך מעמוד )23
בהיותו משוכנע כי לא פגע בטעם־הטוב.
״סאטירה זה סאטירה,״ אמר ,״והגבלתה
של כתיבה מסוג זה עשוייה להתפרש כפגיעה
בחופש הביטוי. רק על־ידי הרגזת
קוראינו, והוצאתם מפסי־השיגרה, יוכל דורבן
לעורר תשומת־לב באוניברסיטה.״
חיסול חשבונות מפלגתיים. ביו
חותמי העצומה נגד דורבן היו רבים מפעילי
מפא״י באוניברסיטה, שהסתייגו מהפגיעה

לזוגות זנוני רי ס

21 כדו־ד־נ= ז־ ו־־כ־דר־ב-ר־ז ^ו־רן

מול פונדק השרון, בבניו בו 3קומות דירות
בנות 2 4,2חדרים 74-66 ממיר, גמר מעולה,
גז מרכזי לבישול וחימום מים, הכנה לטלפון
חוץ, תריסי אלומיניום ופלסטיק.
המחירהחלמ־ 23,850 .-ל״י כולל ־507
משכנתאבנקאיתבריבית של ־.87

064£5 170.א ,640011161
1111־1־ 1הומסבעני

מוז־ו־ו הומס בע־מ ושותפות אלגומן

עורך הלוי

הרצליה, רחוב ה עבוד ה , 23 טלפיו 932637 בערב

בחבריהם הערביים. אולם את ההפתעה העיקרית
סיפקו דודקא פעילי תא־הסטודנטים
של מק״י. לא רק שהם לא התייצבו לצד
הנפגעים, אלא עמדו כל הזמן לימין המערכת
.״אני לא רואה כל רע בפירפום
הפיליטון,״ הסביר השבוע אחד מהפעילים
המרכזיים של מק״י ,״אסור ליצור תקדים
של סתימת פה וצנזורה על המערכת.״
היה זה נימוק משכנע, בייחוד לאור
העובדה כי סגן־עורך דורבן, יאיר צבן,
אחיו של מזכיר בנק״י, אמנון צבן, הוא
אחד הפעילים המרכזיים באוניברסיטה. צבן,
שפירסם לא־מכבר ראיון בדורבן עם עורו־הדין
הנא נקארה, ממנהיגי רק״ח, השתמש,
לדברי המרואיין, בעתון־הסטודנטים לחיסול
חשבונות מפלגתיים.
בעלי לשון־הרע באוניברסיטה התל־אבי־בית
הסבירו השבוע כי תא־מק״י העדיף
להתייצב לימין הסאטירה המפוקפקת, כדי
לשמור על עמדת־הכוח שרכש במערכת.
כי בהנינם על חופש הביטוי, כביכול,
יוצרים אנשי מק״י תקדים של הסרת כל
צנזורה מדורבן. גם צנזורה על מאמריו
של חברם, כמובן.

״ ל וי ד״
ת בינ ל או מי ליז תכמ בו ת

אלפי מתכתבים
״פי שיסה אמריקאית

פרוססהט חינם
תל־אכים, ת .ד4185 .
עבניקזק נפתחים קורסי־ערב חדשים
למוד עיוני ומעשי
כמעבדות משוכללות
הספקת ספרי למוד
ובלי עבודה
הרשמה בשעות
9-12 ; 5-8

מ שפט
טיהור הוו המה

דדיו

האם רפש, שנזרק למלתחה של מיקווה,
על־ידי שכן שנפגע מהרטיבות והאדים שחדרו
לביתו, מהווה עבירה על סעיף )1( 326
לפקודת החוק הפלילי, דהיינו ״גרימת נזק
לרכוש״ ,או שהחוק אינו חל על נזק
שאפשר לתקנו מייד?
שאלה זו, שעמדה בפני שופטת־השלום
התל־אביבית, עדנה שצקי, לא היתד, מן הקלות.
כי החוק אינו נכנם לעומק הבעייה
הזו, משאיר את ההחלטה לשיקול־דעתו של
השופט.
כמו אופנוע. שופטת־השלום, שהרשיעה
את רחמים ראובני בכך שזיהם את
המיקוזה, קבעה בפסק־דינד, כי במיקרו, זה
״לא היתה השחתת־רכוש ממש, והרכוש
ניתן לתיקון, ותוקן, והחזרת מצב לקדמותו
(אמנם) לא מוחזקת עבירה אך) כש־אמור
במקום־טהרה, שבאים לשם להינקות
ולהיטהר — מי ירצה לבוא כשהמקום
מזוהם כפי שזוהם? ואף ההכנסות עלולות
להיות מופחתות עקב דבר כזה.״
השופטת הסתמכה בקביעתה על תקדים,
בו החליט בית־המשפט כי פירוק אופנוע
לחלקיו מהודה נזק׳ למרות שאפשר להרכיב
מחדש את החלקים.
בהתחשב במעשי הנאשם. גזרה לו.ה שופטת
שלושה חודשי מאסר״ על־תנאי ושבועיים
מאסר י בפועל. י

טלויזיה י אלק טרוניק ה

]חרא, בן־יהח־ה 26
חי 3ה, ה ר צי

טכניקום §
נפתחים קורסי־ערב חדשים
חדרי עבודה־מעשית משוכללים הספקת ספרי למוד
ופלי שרטוט
הרשמה בשעות
9-12 ; 5-8

ך בר יהודי צעיר מחפש נקמה בגרמנים.
^ כיצד לגמול להם על אשר עשו לבני־עמו
באושוויץ ובבוכנוואלד? התשובה שמצא בשבילו
הסופר הצרפתי פילים מרווין היא כה
נועזת, שאפילו בצרפת התקוממה נגדו הצנזורה.
גיבורו של ממוין מתיישב בפראנק־פורט׳
ומפתה את בנוח הגזע הארי. הן מתמסרות
לו בצורות שונות ומשונות, משפילות
את עצמן בפני היהודי הנוקם.
ואז, יום אחד, קורה הבלתי־נימנע: הנוקם
היהודי מתאהב בחתיכה ארית, מושחתת לאין
ערוך יותר ממנו.
האם זהו סתם ספר פורנוגראפי, המנצל
את השואה לחפות על מערומי העלילה הפר־בוסית?
או שמא מבקש ־הסופד היהודי מר־ווין
להשמיע קול־מחאה נגד זרם ההתיידדות
עם הדור הגרמני החדש?
הוויכוח הספרותי, בצירוף הקטעים האירו־טיים
של העלילה, הפכו את לכל אחד היהודי
שלו לרב־מכר בצרפת, ובקרוב יצאו תרגומיו
לאנגלית ולגרמנית. באופן אוטומטי הפן
גם נושא לסרט.

סירות התיר,

לעורר, להרגיז ולזרות מלח

וזסכיו

הניוו קיים יחסים עם
ספורטאית גרמניה
ומסתבר שבתם 1ויה

שר טו ט

מכונות • ארכיטקטורה

ן ח״א. בך יהודה 1 26
( וזי 3ה, ה רצל 1,44

פתע נוספה לסנסציה המינית סנסציה
גדולה פי כמה. גיבורת הסרט לא תהיה
סתם גרמניה יפה, שהיא גם ארוסתו של פילים
מרווי-ן. היא לא כיכבה עדיין בשום סרט,
אבל היא כבר סנסציה עולמית. כי גיזלה
הויזר מציגה את עצמה כבתו הבלתי־חוקית
של אדולף היטלר.
נקודת־המוצא לקביעת האבהות הזאת טמונה
בתיק עבה של הגסטאפו, שנתגלה לא
מזמן על־ידי חוקרים גרמניים. בתיק זה מסופר
על היחסים האינטימיים בין היטלר לבין
האלופה האולימפית טילי פליישר, שב־1936
זכתה במדליית זהב בהטלת כידון, במישחקים
האולימפיים של ברלין. ב־ 15 בדצמבר ,1937
קובעים המיסמכים שבתיק, נולדה לטילי בת
בשם גיזלה, אשר אביה האמיתי היה הפירר.
התיק היה חלק מגינזך סודי שהועבר לוושינגטון
אחרי כיבוש גרמניה, והוחזר רק
בשנה שעברה לממשלת גרמניה המערבית.
הוא הונח בספריית ה מכון להיסטוריה בוז־זמננו
במינכן, עד אשר גילו אותו החוקרים
הגרמניים. פירסום המיסמכים גרם התרגשות
בגרמניה, ומיטב העתונאים החלו מתחקים
אחר גיזלה הויזר, הנושאת את שם
בעלה הראשון של אמה, רופא־שיניים בשם
פריץ הויזר, לו נישאה ב־.1938
גיזלה ברחה לכפר דייגים באיטליה, אך
העתונאים גילו את מחבואה. בסצינה דר־מאטית,
רוויית־דמעות, הודתה בפניהם :״כן,
אני בתו של אדולף היטלר״.

העיניים — עיני היטלר
ת הראיון המתפרסם להלן היא העני־קד,
לפני שבוע לעתונאי צרפתי, בדירת
ארוסה, פילים ממוין, בסן ג׳רמן שבפאריס.
על הדירה שמרו שתי ״גורילות״ — כפי

האב: אדולו היטלו

נה חיסלו זהימנדי
שהצרפתים מכנים את שומרי־הראש הגברתנים.
דיווח
העתונאי :״היא אלגנטית מאוד, לבושה
בשימלה פשוטה ויקרה מאוד של קארדן.
פניה מפתיעים את האורח ביופיים. שערה
ארוך ובלונדי, עיניה כחולות, גופה חינני
וגמיש. היא דוגמה מושלמת של הגזע הארי,
והיטלר חלם בוודאי שכל הנערות הגרמניות

^ גיזלה היא תערובת של דמות אגדית
ושל נערה ההולכת לפי רוח הזמן של . 1965
המוסר והמינהגים שלה הם חופשיים, והיא
מדברת באותו גילוי־לב של דורנו. אשר לי
אישית, אין לי את המעלות או הסטיות המיניות
שפילים העניק לגמלה, אפילו אם
אנחנו דומות כל־כך מבחינה גופנית.

האינד נתקפת חרדה, כשאת חו שבת

מתארת אונם בסירה הגולשת על פני הנהר
ריין. אין לי שום כוונה לבקש מהעלמה זומר
להחליף אותי ככפילה בסצינות האהבה.
0אמך זכ ת ה לתהילה בגרמניה הודו ת
להי שגיה הספורטאיים. מה הרגשתך שלך,
נוכח הפירסומת העולמית שאת זוכ ה לח?

+נ אני מזועזעת מן הפירסומת הזאת,
שהיא בהחלט בלתי רצויה לי, לאמי ולארו־

היהודי: פיליפמהוין
• אין ספק שיש. מבחינה פוליטית, ברגע
שהתארסתי לבנו של רב, חדלתי להיות
״מזיקה״ .אין שום סכנה יותר שאני אהפוך
למין ז׳אן דארק של הנאציזם החדש.
• מה היתה תגוב ת דעת־הקהל הגרמנית,
כאשר נודע שלפירר היתה בת, וכי הבת
הזאת מאורסת ליהודי?

+סקרנות חולנית. מיליוני אנשים הישוו
את צילומי עם צילומי היטלר. קיבלתי אלפי
מכתבי קללות ואיומים מנאצים ותיקים. אמי
נאלצה למצוא מיקלט בחו״ל, וביתנו ביער
השחור נמצא תחת שמירה של המשטרה.
• שמנו לב ש שומרים עליך כאן שת-
גורילות. האם קיבלת איומים מפורשים? האם
את חו ששת לחייך?

האדונים השומרים על דירתנו כאן
אינם גורילות, כי אם ידידיו של פיליפ. רק
ברומא תציב לי חברת־הייצור ארבע גורילות
מקצועיות שישמרו עלי. כי אני מקבלת כל
יום איומים ברצח מגרמניה, משוודיה, מארגנטינה
ואפילו מארצות־הברית. אבל יותר
מכל אני נורא פוחדת שיחטפו אותי ניאו־נאצים
קנאיים.
• האם אביך־המאסץ, ד״ר פריץ הויזר,
ידע את האמת על לידתך?

הוא ידע רק שאני בת אישיות גבוהה
של המישטר. אמי סירבה לגלות לו יותר
מזאת. הודות לנישואיו עם אמי עשה קא־ריירה
מבריקה במפלגה הנאציונל־סוציאליס-
טית. הוא תמיד התייחס אלי יפה בילדותי,
אבל הייתי מפונקת עוד יותר על־ידי כל
מנהיגי הרייך שנהגו לבקר אצלנו בימי המלחמה.
הנחמד מכולם היה בלי ספק ה־מארשל
גרינג. שיחקתי על ברכיו.

7א בתו ש? ממורן? •!
• קיבלת בילדותך חינוך נאצי מושלם.
ובכל זאת דיברו לאחרונה ב ע תונו ת שאת
עומדת להתגייר ליהדות וכי ני שואיך לפיליפ
מרווין ייערכו בבית־כנסת. האם זה נכון?

אומנם קיימתי שיחה ארוכה עם כבוד
הרב הראשי, שהואיל בטובו לקבלני לראיון
בבית ידידותי. אבל שום דבר לא הוחלט
עדיין והשאלה הזאת נוגעת רק למצפוני. בשום
פנים ואופן לא הייתי רוצה שיפרשו
את השאלה הדתית הזאת כסימן של כפרה.
המצב הוא פשוט: אם משפחתי היא איכשהו
פרוטסטנטית, הרי אני עצמי חייתי תמיד בלי
דת של ממש. בילדותי דיברו איתי אך ורק
על אגדות של דם טהור של גזע.
• העתונים הגרמניים סיפרו על נסיון-
ההתאבדות הדרמאטי שלן, כאשר התברר לן
כי פיליפ מרווין הוא יהודי.

כן, חתכתי את ורידי ידי בחדר האמבטיה
של פיליפ, והוא הציל אותי.
• אנו עומדים לשאול או תן שאלה אכ זרית:
מה ד ע תן על א בין אדולף היטלר?

הבת: גיזלה הויזו
ייראו כך. קולה חם ומלטף, אבל מבטה
הלוהט והמהפנט מזכיר את הדיקטטור ה־מגואל־בדם,
שגרר את העולם לתוך זוועות.״
השאלות והתשובות הבאות הוקלטו, והן
מתפרסמות כלשונן:
• בסרטך הרא שון את משחקת את תפקיד
גיזלה פון הויזרב רון, גיבורת הספר של
ארוסך. זהו תפקיד נועז מאוד, ואת צריכה
לגלם צעירה מקסימה ופרברסיה. לוחשים
ש שימ שת השראה לפיליפ מרווין, וכי לפי
השראה זו הוא יצר את דמותה של גיזלה
הבלתי־מוסרית•

הקולנועי ת בה את מתחילה?

סי. השתדלנו תמיד להסתיר את האמת אודות
לי1תי. אינני מבינה מדוע החזירה הממשלה
האמריקאית לגרמניה את תיק הגסטאפו
המפורסם, אשר חשף את האמת על
קשרי אמי עם היטלר. אפשר לראות בכך
נקמה־שלאחר־המוות של הימלר באמי. מפקד
הגסטאפו חשב בוודאי להשתמש יום אהד
בתיק, כדי להשתלט במקום היטלר.

אני מעדיפה שהסרט יצליח בזכות
העירום שלי, מאשר הודות לסקרנות החולנית
של הציבור אודות לידתי. התסריט כולל
סיצנות רבות נועזות ביותר, מהן אחת ה
#האם
יש, לדעתך, קשר בין החזרת
מיסמכים אלה על־ידי האמריקאים לבין פיר־סומם
על־ידי היסטוריונים גרמניים ולבין
אירוסיך לפיליפ מרווין?

על הקריירה

ירשתי מאמי נטיות קולנועיות. כל
גרמני קראה לה ״טילי הבלונדית״ ,והיא
היתה אחת הכוכבות של הסרט המפורסם
אלילי האיצטדיון. אפילו קראו לה ״האלופה
הסקסית״.
• האם תסכימי לשחק סצינות עירום,
כמו בת־ארצך הכוכב ת אלקה זומר?

אני מסרבת להאמיו שאני בתו של
מטורף, כפי שטוענים כמה היסטוריונים גרמניים,
המחפשים הצדקות מאוחרות ופשטניות
למה שקרה. היטלר נבחר בצורה הסדירה
ביותר בעולם על־ידי רוב גדול של
העם הגרמני, אשר הסכים עם תוכניתו, כפי
שפורטה ב מיין קאמפף. הוא ביטא את הרצון
הקולקטיבי של העם הגרמני, ודי לראות את
סרטי התקופה כדי להבין זאת. מעולם לא
היו הצבא, התעשייה הגדולה ושתי הכנסיות
שלנו מעלים לשלטון פאראנואיד מטורף. לא,
אינני בתו של מטורף, וילדי לא ישאו שום
כתם תורשתי.
אם אני מנסה לשאת כמיטב יכולתי את
העול הנורא של לידתי, מאז שארוסי פקח
את עיני על התהומיות של הנאציזם והגזענות,
חייב גם העם הגרמני בכללו לשאת את
אחריותו בפני ההיסטוריה.

איש אילת עונת ער
הניוסומים אודות
מנת החשיש בעיה

אי7מ

>> ילת היא שמורת־חן עוצרת נשימה.
הצרה היא, שלאחרונה היתד, נשימת
התושבים והאורחים נעצרת לא רק בשל

נפש בריאה בנוף פראי: צלילה בים־שף
בכל הצבעים — צפה ועלתה על פני המים
ואמרה :״אני נשארת כאן. חיים משוגעים.״
למה לא נשארה באילת, אינני יודע גם
היום, כי אולי היתד, מכירה את העיר כפי
שאני מכיר אותה, את התושבים שבתוכם
אני חי, עובד (לפעמים) ומבלה כמעט שליש
מחיי.

קפו־דחפיד הפיר

ם אספר לכם על חיי באילת, תיווכחו
לדעת עד כמה רחוקים תושבי אילת —

אינה )(חרת

ואפילו אורחיה — מאותו תיאור עליז ומסומם.
באילת,
אני קם בשבע שלושים ושש, בכל
בוקר. זו לא בעיה לקום באילת — אני
פותח עין אחת ואני כבר ער. בשבע שלושים
ותשע אני בארקיע, בבית־הקפה של
איזי. כאן שותים קפד, הפוך ונפגשים עם
אלה שעדיין לא יצאו לעבודה, אלה שיוצאים
לעבודה, אלה שמתכוונים לעבוד אך אין
להם זמן, ואלה שלא יעבדו כבר אף פעם
ולא יהיה להם משום כך כסף לחשיש, אלא
אם מישהו מדיזנגוף יכבד אותם במציצה.
בדיזנגוף, כמובן.

יוני ה׳ ותוסס: ש״ט מסעיר בסירת-מרוץ
היופי הטבעי. ריח מתקתק ומחניק עלה
באפם: ריח החשיש.
מי עישן אותו, היכן, ובאיזה כמות?
התשובה רשומה, בעיקרה, בתיקי תחנת
המשטרה במקום. בתיקים אלה כתוב מה
שכל מבקר יכול היה לראות בעצמו: ביק-
תות הביטניקים שעל החוף הפכו מרכז
למחששה גדולה. אולם בגלל ההווי האקזוטי
של הביקתות, בגלל הופעתם יוצאת־הדופן
של הבימניקים, עלה ריח העשן והתפשט
הרחק מעבר לאותה פינה בחוף הדרומי
של ישראל.
כתבת העוקם הזה, שביקרה לפני שלושה
שבועות באילת, תיארה את ההווי הזד,
(העולם הזה .) 1476 כעבור שבוע ימים באה
תגובה נמרצת מצד העיריה: פקחיה ערכו
פשיטה על הביקתות, חיסלו אותן במיבצע
יסודי. לביטניקים נאמר, כי הם יכולים
להמשיך לשהות באילת, אולם בתנאי שית־אחסנו
באכסניה מסודרת, או יקימו אוהלים
מסודרים ונאים, בשטח שיוקצה לצורך זה.
על עישון החשיש, שדחף את העיריה ל־מיבצע
החיסול, לא נאמרה מילה.
אולם לא רק העיריה הגיבה. גם התושבים
נזדעקו להגן על עירם.

בעמוד זה מדבר רפי נלסון בשמם׳ ואלה
דבריו:

אני עובד בחברת כל סוגי הדגים שהזכרתי
ולפעמים עם דגים חדשים, בשמורת הטבע,
לאורחים חשובים עם פתק מאברהם יפה, הממונה
על השמורות בכל הארץ, אני נותן
לנגן על הפסנתר שזרקתי לשמורה בחגיגות
ים סוף.
בדרך לשמורה אני חולף על פניהם של
הזוג מורגן. אלה באו מדנמארק, כמו תיירים
רבים אחרים. יש להם שם בית־חרושת לדגלים
עם חמישים פועלים, והם גרים באילת.
הם באו לכאן לא משום שהם אוהבים חשיש,
כי יש בדנמארק סמים טובים יותר, אלא
משום שהם אוהבים את אילת. גם הזוג ה־

חיי 8משוגעים

פי ותרמעשר שנים שאני חי באילת ולא
1ידעתי כנראה היכן אני חי, עד שקראתי
את רשימתה של שולה תבור על ״אילת
עיר החשיש״.

כי עובדה אחת, סטאטיסטית ויבשה, אין
אפשרות להכחיש: מספר מעשני החשיש ב־תל־אביב
וסביבתה גדול בהרבה ממספר
מעשני החשיש באילת וסביבתה.
איזי, בעל הקפה, הוא פועל־בנין תל־אביבי,
שהפך לחלק בלתי נפרד מאילת, אחרי שהיד,
חלוץ הקנטינות של תמנע, חלוץ המסעדות
(הטובות) של אילת וחלוץ בתי־הקפה במרכז
המסחרי החדש. אייז לא מעשן חשיש, לא
משום שאשתו לא נותנת לו, אלא משום
שזה ״לא הז׳אנר שלי״ ,כפי שהוא אומר
בעברית־חלוצית־אילתית פשוטה .״קפה הפוך,

.מאת

רפי נדסון
בעת המצוד על מעשני החשיש ביקרה
שולה גם אצלי, במועדון רפי נלסון מתחת
למים, המפורסם כמעט כמוני. אחרי שעזבה
את דגי השושנה, הציצה בדגי התוכי, ברחה
מדג החזיר, התפעלה מדגי השמש, ריכלה עם
קיפודי הים, הצביעה על חבצלות הים, צלתה
בדמיונה את הפלמידות, הפשיטה את דג
הפיג׳מה, פחדה מ״אבו נפחא״ ,צווחה למראה
ד,ברקודה הקטנה, נבר,לד, עד מוות מן הבר
קודר, הגדולה וגמרה את ההלל על האלמוגים

בבקשה!״ והוא הופך עליך כוס קפה בלי
סמים.

כשהראש היה נוסע
רבית תושבי אילת עושים לפחות
חמישה ביקורים בשבוע אצל איזי. אחרי
כל ביקור נגמר להם הכסף — ממה הם
יממנו את קניית החשיש?
אחרי איזי והקפה שלו, אני יוצא לעבודה.

איטלקי העובד אצלי במועדון, והמבלד. באילת
את ירח־הדבש, אוהב אחד את השני
ואת אילת. הוא בנו של בעל רשת בתי־מלון
באיטליה, היא איטלקיד, ושניהם עכשיו
אילתיים. הם מתביישים לחזור עכשיו לאיטליה.
מד, יגיד עליהם האפיפיור, אחרי
ששמע על אורח־החיים של תושבי אילת?
בשעות הצהרים אני חוזר העירה. אני פוגש
את בובי עציוני, הגר באילת יחד עם
אשתו עודדה כבר השנה ד,־ .17 הם עוד לא
מעשנים חשיש ובקרוב גם לא יקראו בטח
את העולם הזח. לראשון עוד לא התרגלו
ולשני התרגלו, אבל חשיש?!״ בובי
כועס, וכשהוא כועס, שומעים את זה ב־יטבתה.
בובי הוא מנהל מקורות בכל האיזור,
ממיצפה רמון ועד אילת. הוא כבר היד, סגן
ראש העיריה ואפילו ראש העיר כשהראש
היה נוסע לחו״ל לאסוף כסף.

כבוד ורא עונשי

ך* ע רג אני פוגש, בדרך כלל, אם אני
רוצה או לא, את שלמה(״קוק כוכבא.
הוא לא מספר, אלא חשבוניה שלמה. הוא
יכול היה לשבת בדיזנגוף ולהרוויח שלושת
אלפים לירות לחודש, אחרי שהיה מכריח את
דן בן־אמוץ ושאול ביבר להמציא בדיחות
משלהם במקום להשתמש בשלו. במקום זה
הוא יושב באילת ואחראי על האחזקה של
קו הנפט. הוא מפא״יניק, אבל מפא״יניק
טוב.
יכולתי להמשיך כך ולפרט את כל ספרי
מירשם התושבים של העיר. החלטתי הפעם
להיות הסניגור, אחרי שכל כך הרבה סניגורים
לימדו עלי סניגוריה ובדרך כלל הצליחו
לא רע — ביניהם גם העולם הזה. אני
חושב שנעשה עוול לאילת ולתושביה. לפני
הרבה שנים החזיקו תושביה הראשונים של
אילת את יאיר קוטלר מהארץ ב״מעצר־בית״
כאן, על שכתב כתבה נגד העיר. עכשיו לא
יעשו זאת לשולה תבור, משום שלהיות באילת
זהו כבוד ולא עונש.

ספורט אירגתים נפתרו ד ך ישן
ביום הראשון של השבוע התהלכו עסקני
הספורט הישראליים בפנים קורנות. בבית־סוקולוב,
בתל־אביב, הם בחרו הנהלה חדשה
להתאחדות הספורט הישראלית, אישרו תקנון
חדש, בישרו לכל מעוניין, כי מעתה
מושחתת ההתאחדות על בסים דימוקראטי.
מביתן שלמרכז הפועל יש מיספר האגודות הגדול
ביותר, יהיה לו רוב מוחלט בהתאחדות.
האסיפה הכללית עשתה רושם כי היא פותחת
דף חדש בספורט הישראלי, וכי עתה,
עם אישור התקנון החדש, יבוא הכל על
מקומו בשלום.
לצידם של כל החידושים בלטה עובדה
אחת, ישנה מאוד: כמעט כל העסקנים נשארו
על כסאותיהם, המשיכו להחזיק ברסן
השלטון בספורט.
הציניקאים הקבועים של מסדרונות ההתאחדות
הכריזו, בתום האסיפה החגיגית, כי
עתה אפשר לגשת למעשה החלוקה: חלוקת
הנסיעות לחוצלארץ למשך השנה הקרובה.
האופטימיסטים שבין הספורטאים קיוו, כי

״האריה״

אולי ישנה המעמד החגיגי את העסקנים, יעלה
אותם מעל לשיקול האגודתי־אישי הצר.
הריאליסטים התקשו להבין כיצד יוכלו
שליחי מרכזים מיפלגתיים להגיע לכו•

ש ח קני ם
מספרח 1ק
הרץ השמאלי של הכוח־מכבי רמת־גן׳ יוני
שורוק, עירער אמונה תפלה נושנה, כאילו
המספר 13 נושא עימו מזל רע. הוא בוחר
תמיד את החולצה השלוש־עשרה של קבוצתו,
אפילו שתפקידו ממ0 ,פר בסיפרה ,6וקוצר
הצלחה על גבי המיגרש.
האריה המבריר .,רוני לא הצליח עדיין
להבקיע שער בליגה הלאומית, אך הפך לשחקן
הבולם של קבוצתו .״ממישחק י־מישחק
אני נרגש פחות,״ מגלה הרב־טוראי,
״ואני.מרגיש שהרמה שלי עולה.״ גם כתבי
הספורט הבחינו בכך. אחד כינה אותו ״האריה״
,והשני ״היהלום המבריק״.
היהלום, שריכז בינתיים מסביבו קבוצה
גדלה והולכת של מעריצות, הפך לתקווה החדשה
של אוהדי הכוח. גם מאמני הכדורגל
החלו להתעניין בו, ועמנואל שפר, מאמן
נבחרת הנוער, אף הודה כי נהל אכזבה
גדולה כשגילה כי שורוק ( )20 נולד חודשיים
מוקדם מדי.
האוהדים העירניים של הכוח רמת־גן הבחינו,
כי מילובאן צ׳יייץ׳ שם כבר עין על
כוכבם הצעיר. ההוכחה שלהם: כשצ׳יריץ׳
נמצא באיצטדיון בלומפילד, למשל, לא מאפשרים
לו להתבונן בנעשה במיגרש. יש לו
תמיד עניינים מהצד. אך כשרוני משחק,
צ׳יריץ׳ מזדקף, בוחן את העניינים בקפדנות.
״יש לי נחת מהכדורגל,״ מגלה רוני ,״אך
יש לו, לכדורגל, גם חסרונות. הכי מרגיז
זה בלילות שבת. מנהלי הקבוצה לא נותנים
לבלות, ושולחים אותנו לישון.״
ההסבר שלהם ברור: יש לעשות הכל,
כדי שיהיה כוח להכוח.

ש חי ה
ה סג ף ב בו ץ
על המכתב שפורסם בשבוע שעבר בחד
שות הספורט היו חתומות ארבע השחיי
ניות
הבולטות ביותר של אגודת הפועל תל-
אביב: נאווה בן־אלקנה, דורית שפיגל, אווה
צוקר וניצה בלזר. כתבו השחייניות, בין
השאר:
״בשל סיכסוכים פנימיים באגודה, בשל
טרוניות אישיות ואינטרסים פרטיים, סובלות
אנו השחייניות. זה זמן מה מאיימים בפיטוריו
של מאמננו, נלו בילדרמן, וכנראה
ששלב הפיטורין הסופי קרב ובא.
״בתור מאמן הוצעו, לפי מיטב ידיעתנו,
אנשים שונים. היינו מרוצות בהחלט ממר
בילדרמן, ואנו דורשות שישאר וימשיך לאמן
אותנו. אין כלל צורך בהדחתו, בשל רצון
מאן דהוא לתפוס את מקומו, או בשל שאיפות
לנשלו.״
מדבר לשמים. היתד, זו אחת הפעמים
הבודדות בתולדות הספורט הישראלי, ש-
ספורטאים מתייצבים בגלוי לצד מאמנם, תוך
סיכון מעמדם ואפשרויות ההתקדמות שלהם.
העובדה בלטה במיוחד, מכיוון שבענף
השחייה קובעים העסקנים יותר מאשר בענפים
אחרים.
מכתבן של השחייניות חשף רק חלק קטן
מן הנעשה בסקצית השחייה של הפועל תל-
אביב. הסימפטום הבולט למצב השורר: בעיר
תל־אביב מתאמנים פחות שחיינים מאשר בקיבוצי
גוש־זבולון, מועסי האוכלוסיה* .מצב
הפועל תל־אביב מוכיח שוב, כי תחת שלטון
העסקנים אין מקום לאנשי מקצוע.
נלו בילדרמן עצמו זועם זה זמן רב.
מאמן השחיה הוותיק, העיתונאי ובמאי סרטי
ספורט, לא כעם השבוע בפעם הראשונה.
״ארבע שנים אני בארץ, ומאז אני
מדבר אל השמים. אף אחד לא שומע לי.״
הסערה האחרונה פרצה מכיוון שיו״ר הנהלת
הפועל תל־אביב, ישראל כרמי, הגיע
למסקנה כי מן הראוי לסגור את סק־ציית
השחייה בימי החורף, לחזור לפעילות
רק באביב. הנימוק, המבוסס על חוסר-
הבנה מינימאלי בספורט השחייה: חיסכון.
העובדה אותה יודע כל שחיין, כי עונת
החורף חשובה לשמירת כושרם של השחיינים,
לא עניינה אותו יתר על המידה.
שמועות במסדרונות הפועל תל־אביב אמרו,
כי יסוד הסיכסוך בין היו״ר למאמן
נעוץ בעובדה שבילדרמן הביא לסילוקו של
השחיין עוזי 23 בנו של כרמי, מהנהלת
הפועל תל־אביב.
יריב נוסף של המאמן המנוסה: יצחק
יחזקאל, חבר מזכירות הפועל תל־אביב, השואף
להנהיג את השחיינים לפי דרכו, והרואה
בעין זועמת כל התערבות של מישהו
אחר.
אין מי שיחליט. פיטוריו האפשריים של
בילדרמן יביאו לסגירת סקצית השחייה היחידה,
למעשה, של מרכז הפועל בישובים
העירוניים**.
לעסקנים התל־אביביים הזוטרים לא איכפת.
העיקר עבורם, שיוכלו להמשיך לא
לעשות דבר ללא הפרעות.
הסובלים מהסיכסוך בין העסקנים היו, כרגיל׳
השחיינים. אלה נאלצו לשלם מכיסם
את דמי הכניסה לבריכה לשם אימונים, וכאשר
התקיימו תחרויות באזורים מרוחקים,
היו השחיינים, המייצגים את ישראל בתחרויות
בינלאומיות, נאלצים לממן בעצמם את
הנסיעות. למאמן עצמו שולמו המשכורות
באיחור של מספר חודשים.
המצב השבוע גבל בגיחוך. לסקציה התל-
אביבית אין כרגע הנהלה, לאחר שההנהלה
הקודמת התפטרה. האנשים המסוגלים לקבל
החלטות נמצאים בחוצלארץ. אין מי שיבדוק
ויארגן את אימוני השחייה.
על רקע תככי העסקנים בלטו השחיינים.
הם התעלמו מעסקניהם, המשיכו לשחות במזג
האוויר הסוער. אחד מהם, יואל קינדה,
חולל הפתעה, הצליח לגבור בתחרות שחייה
בירושלים על גרשון שפע, השחיין האולימפי
של ישראל.
אנשי הפועל תל־אביב לא התרשמו מן ההצלחות,
המשיכו להתעלם מהשחיינים להם
הם אחראים. זה שנים לא נראה איש מן העסקנים
בשעת אימון.
קבע השבוע בילדרמן ,״כאן צריך להיות
מישהו שיוכל להחליט, אבל אין כזה. אני
עושה מה שאני יכול, אבל מד, אפשר לעשת?
זה סניף זה? זה בוץ ולא סניף!״
כפר־אתא,

נפר

* קיבוצי גו ש־ז בולון:
המכבי״ או שה ורנזת־יוחנן.
** בחיפה מורכב ת הסקציה ה מ קו מי ת בעיקרה
מבני מ שפחת טוביס: איבונה —
ספורטאית השנה של העולם הזה, אחיה 1־
בת־דודתה.

ה עול ם הז ה 1478

סו בלת
מ1ן 1ר

לבני חורף רוטק ס מאקדילן ח מי ם וקלים להפליא;
אינם מאב די ם צורתם, קלים לכביסה, מ תיב שים
מהר ו אינ ם זקוקי ם לגיהו׳ן.

לרשותך -דוג מ או ת עם חצי שרוול וללא שרוול
מבחר דוגמאות וגדלים גם לבעלך ולילדיך

לבני

א/לזרי׳לו
נ ^ז ^זז0£1¥15

חורףדו \7ק ס

מ<מ 7ןךי׳ ל ך

גלים:גנו*