גליון 1480 מתאריך 12 בינואר 1966

מאיר יערי

*״?ריזז

שיירת השבת

פרשת אלטליגה צצה מדי פעם מחדש.
וכבל שמרבים לדבר עליה, כן היא מתערפלת
יותר.
לפני שלושה חודשים הזכרנו את הפרשה
בבתבה על איפר (״איסר הקטן״) הראל,
היועץ הבטחוני של ראש־הממשלה. בכתבה
סופר על עברו של איטר: ממונה על
שרותי־הבטהון, ותוך כדי כך הוזכרו המעשים
המיוחכים לו בפרשת אלטלינה.
לכל קורא היה ברור כי זוהי גירסת החוגים
המקורבים לאיכר — כלומר גיר־כת
עוזריו־לשעבר.
למהרת היום פהח אליהו לנקין, ממפקדי
האיניה, בהתקפה ארסית על העולם הזה,
כאילו מזייף השבועון המסויים את ההיסטוריה.
היא הפציץ את כל עתוני ישראל
במכתבים נרגשים, בהם טפל אלף ואחת
האשמות עלינו.
ראינו בכך חלק ממלחמת־הבחירות, שהיתר,
אז בשיאה, ועל כן לא הגבנו על
הדברים כלל. אין אווירת מלחמת־הבחירות
נאד, לבירור פרשה היסטורית, ולא רצינו

סקאוט -טנדו
מלפנים: הנעה קי ד מי ת:
מנוע 4צילינדרים; ש ס תו מי ם
עיליים ; 93,4כ״ס לבלי מ ה ;
מנוע בעל מו מנ ט גבוה הבנוי
לעבודה מ או מצת; ת א הנ הג
סגור ומבודד.
לפי הז מנ ה: בננ ת קי ד מי ת ;
ציר קי ד מי עם סגרדיפרנצי-
או טו מ טי.? 0* 61 1.001* ,

הספקה מיידית, שרות נאמן

קומפקלז

ומאחור: א רגז במעמסשל
1050ק״גלמט ען; שילדת-
פלדה ב מבנה ריבועי סגור,
המב טי ח עמידות נגד פי תול
ומניעת היווצרות ס ד קי ם ;
משכבי זעזועים א חו ריי ם
(וקידמיים); יחס העברה
בצירים ; 4.27:1קפי צים
לפי
א חו ריי ם ׳})1(0
הז מנ ה: מעביר כוח א חו רי;
ציר א חו רי עם סגר דיפרנצי־או
טו מ טי 61• 1.001* ,״0יז.

מלאי גדול של חלפים.

ו 1ק 3100 יל |(|
סוכנות בלעדית בישראל :
חברה להנדסה חקלאי ת לישראל גע״נז חיפה — תל־אביב

מפיצים בלעדיים :
חברת ווקסמוביל בע״מ, רחוב הנמל ,4$טל 67775—6 ,61477 .חיפה

מפיצים בתל־אביב:
פליקס, רכב ואלקטרוניקה בע״מ, רח; יצחק שדה 34—36 טל.37341 .

* ברכב פרטי
• קטנוע
9אופנוע
גם בתשלום קבוע עד קבלת רשיון נהיגה

113־11־

לנהגות

תל־אביב, דחוה כורוכוב 4ג -טלפון - 244675ת. ד21108 .

סמוך לאותו זמן הוסכם על פירוק
אצ״ל (מהוץ לירושלים) .אנשי אצ״ל צורפו
לצבא בגדודים שלמים, עם מפקדיהם הזוטרים,
והועמדו תתת פיקוד מפקדי־החטי־בות
של צד,״ל, שהיו כולם אנשי־ההגנה.
מבחינה קרבית, ה־ו אלה גדודים ״ירוקים״
.למרות עברן המפואר במלחמת־המחתרת,
דרו יחידות אצ״ל חסרות־נסיון
במלהמת־שדה, ובפעולה בממדים גדודיים
וחטיבתיים. מבחינות אלה נפלו אז בהרבה
מחטיבות־ההיגנה כבר היו אז ותיקות
ולמודות־מלחמה, אחרי עשרות קרבות מן
הגליל ועד לנגב. אין גם לשכוח כי רוב
חיילי גדודי האצ״ל היו טירונים, שהתגייסו
רק בראשית , 1940 ושלא עברו אימונים
מקצועיים ומפרכים כמו הטירונים בגדודי
ההגנה.
הר,צער, להעביר לגדודי אצ״ל כמות עצומה
של נשק — ובצורה זו לתת להם
יתרון ללא־השוואה על הגדודים הקרביים
המנוסים של יפתה והראל, גבעתי וגולני,
סרגיי וכרמל — היתר, בלתי־סבירה לחלו־

״אלטלינה״ כועדת מול הון? תד־אכיכ
להיגרר לוויכוח בעת ההיא — מה גם שלנו
אין כל עניין בפרשה זו לכאן אי לכאן,
ואין אנו בה אלא משקיפים אובייקטיביים.

עתה פירסם שמואל כ״ץ, אחד מראשי
אצ״ל לשעבר, ספר שקטעים ממנו פורסמו
בעתונות. ספר זה מגביר את התעלומה
האופפת את האוניה.
לגבי האיש מן הצד, עמדו עד כה זר,
מול זד, שתי גירסות על אלטלינה:
@ גירסת בן־גוריון, האומרת שאצ״ל
הביא נשק הין־ הפרת המרות הלאומית,
לשם הבנת הפיכה מזויינת נגד ממשלת
ישראל.
9גירסת אצ״ל, האומרת שאצ״ל ביקש
רק ס/ס 20 מן הנשק ליחידותיו בירושלים,
שהיו אז עדיין עצמאיות, ושהיד, מובן
למסור את 80 הנותרים לצה״ל.
בעת בא שמואל כ״ץ ומציג, אולי מבלי
שהתכוון לבך, גירכה שלישית, שמק ומ בין
שתי הגירסות הקודמות.
טוען כ״ץ: כאשר התקרבה האוניה לארץ,
ובה כמות עצומה של נשק (לפי
מושגי הימים ההם) ,לא היה קיים בל
הסבם על חלוקתו. לאוניה ניתן להפליג
מצרפת מבלי שהושג ד,בכם כזה. ההפלגה
הפתיעה אף את מנחם בגין עצמו, והדיר
נבע מאייד,בנה בין ראשי אצ״ל בישראל
ובצרפת.
ברגע האחרון התנהל בארץ משא־ומתן.
אצ״ל הציע להעביר ס/ס 20 מן הנשק 7־
יחידותיו בירושלים. את שאר ה־ס׳ל 80 לא
ביקש אצ״ל להעביר למטכ״ל צד,״ל, אלא
לגדודי אצ״ל שסופחו לצה״ל.
וזה, כמובן, דבר שונה לגמרי מן הטענה
הקודמת.

למי שאינו זוכר — או שהיה אז צעיר
מדי:
צה״ל נולד רשמית, בשמו זה, באמצע
יוני , 1948 בערך באותם הימים שבה התחוללה
פרשת אלטלינה. אך למעשה היה
קיים צד,״ל, על אירגונו ומוסדותיו, כבר
מאז סוף .1947 על כל פנים, אין שמץ
של ספק כי בפלוש צבאות־ערב לארץ-
ישראל, באמצע מאי, כבר היד, צד,״ל קיים
במלואו, כצבא הממלכתי היחיד של מדינת
ישראל, הכפוף לממשלת ישראל.

טין. שום חייל קרי• דאז לא היה מסכים
לכך.
תמוהה גם הטענה של ב״ץ כי ,,אילו
הקדימה האוניה יבמה שבועות, ממילא היה
הנשק מגיע לידי אצ״ל״ .לא היו אלא סתם
במה שבועות. בשבועות אלה קמה מדינת
ולא היה
ישראל, קמהממשלת ישראל,
שום ויכוח על כד שלא נותר עוד מקום
לאירגונים פרטיזניים ולצבאות פרטיים.

כ״ץ אינו יודע, בדיין, מד, התחולל באותו
זמן בצד השני — במשרד־הבטחון.
הוא טוען שרימו אח אצ״ל, שמשכו אותו
באף, ושהכניסו אותו למלכודת.
יתכן כי יש לאיתן העובדות הסבר אחר
— שהיתה שוררת מבוכה בצמרת משרד־הבטחון,
ושעבר זמן עד שנתקבלה החלטה
כלשהי כיצד לנהיג. שונאי־אצ״ל בסביבת
בן־גוריון אולי הששו בי אם יגיע הנשק
לידי גדודי אצ״ל, ישתמשו בו אלה כדי
לנקום את נקמת הביזון.
כך או אחרה: תגיבתו של דויד בן־גוריון
נ׳טארת תמוהה לחלוטין. ד,אוניה היתד,
מבודדת מול החוף. אצ״ל לא יכול היה
לפרוק את הנשק בכוח. מדוע, אם בן,
ניתנה פקודת־האש הגורלית ן
כל אלה שאלות שיש צורך לברר אותן,
ולוא למען ההיסטוריה בלבד, כל עוד
חיות הנפשות העיקריות של העלילה. לולא
נקעה נפש הציבור מכל הפרשות,
אפשר היה לבקש את הקמתו של מריבו־נאל
לאומי, או ועדת־תקירה ממלכתית• אלא
שאין האווירה הציבורית מתאימה לכך
ביום.
אך יש צורך, ויש מקום, לבירור מצד
גורם אובייקטיבי, שיובל לגבות עדויות
מכל הנוגעים בדבי, ושדעתו השקולה
תתקבל על דעת הבל. יתכן שיתברר אז
הבי
אין אמת רבה בשתיהגירסות
קיצוניות, וכי הסיכיב הנבון מונח באמת
אי־שם באמצע.

העולם הזה 1480

מכתבום
התאכ די :
כתבת העורך, שכללה פדיה
התאבלי!״ (העולם הזה ,) 1478
השאלה העקרונית, האם בכלל
שים נאורים בישראל להצטער
של מפלגה זו.
לדעתי יש לברך את מפ״ם הן על מעשיה
והן על מחדליה, כי בכך ילך לאיבוד אחד
הדינוזאורים המפלגתיים הישראליים, שאינם
מתאימים עוד לתקופתנו, וכך יתפנה מקומו
לכוחות מתאימים יותר.
אפשר רק לאחל לכל שאר המפלגות שילכו
בעקבות מפ״ם!
דוי ד סכז״וכ ס קי, חיפה

למפ״ם ״אל
מעוררת את
צריכים אנעל
מחדליה

תו ד ה לדו״כ
תודתי נתונה לחיב החדש, עורך העולם
הזה, שלמרות פעילותו המבורכת והרבה,

לא שכח לדאוג לגורל
משפחתו של
אלי כהן ז״ל והגיש
שאילתא בנידון בכנסת.

פו ס ד מן, נהייה
מצרפת לי שראל
ע בו ר וי א ט ־ נאם
בצרפת, באיטליה,
בדנמארק, בבלגיה,
בשווייץ, במצריים,
באנגליה, ואפילו ב־ארצות־הברית
עצמה,
שלא לדבר על
רוסיה וסין, ישנן הפגנות נגד מעשי האמריקאים
בודיאט־נאם.
ובישראל?
אני אומנם נמצאת רחוק מן המולדת, אך
נמצאת בקשר עם אירגונים הפועלים נגד
המלחמה בוזיאט־נאם, ואהיה מוכנה לסייע
לכל גורם ישראלי, המוכן להצטרף לפעולה,
על־ידי שליחת חומר בנושא זה.
נ ע מי גו לדבד* ,פאריס, צרפת

הזי לזו להנבבד
קשה קצת לעכל את העובדה, שבישיבת
הכנסת, שנערכה ב־ 27 בדצמבר, נכחו רק
15ח״כים (העולם הזה .)1479
עדיין לא חלפו חודשיים מיום הבחירות,
וכבר מרשים לעצמם נבחרי העם לזלזל
בשליחות הנכבדה שהוטלה עליהם, במיוחד
שעה שהכנסת דנה בבעייה כה כאובה כמו
בעיית הנוער.
נכון, בעיית הנוער היא בעלת זקן ארוך,
כפי שהגדיר זאת ח״כ יזהר סמילנסקי, אבל
אין זה צריך להפריע את הח״כים הנכבדים
מנקיטת יוזמה מיוחדת במינה כדי לפתור
בעייה זו. בעיקר בעת האחרונה, כשהבריו־נות
והפשע גואים ועולים.
ג בי לי או ר, תלמידת שמינית, חדרה
אולי כדאי להנהיג בכנסת יומן, כפי שנהוג
בבתי־הספר היסודיים?
כל מי שלא
יבוא לישיבות
יירשם לו חיסור, ו־אחר־כך
יצטרך להביא
פח.ק מרופא
או מאבא ואמא, כדי
להסביר את היעדרותו.

זה לא יספיק,
כדאי להנהיג צי־נים,
ומי שיקבל ציון נמוך
בסוף כהונת הי
ע קו כי
כנסת, יצטרך לעמוד
בבחינת־מעבר, כדי
שאפשר יהיה להציג את מועמדותו לכנסת
הבאה.
מ רי םיע קו כי, רחובות
מהרםיךומח רי כי ד
בעיית הסטודנטים האפריקאיים, שהועלתה
בכתבת העולם הזה ( )1479 על כרוזי־השיטנה
האנונימיים, היא רק חלק אחד מבעייה
כללית יותר, שבה משולבות בעיות. הערבים
בישראל, ואפילו בעיות היהודים שבה —
מבד ארצות המזרח, כמובן.
כינויי הגנאי מהסוג ״שווארצע״ ,״ערבו־שים״
או ״פרנק פארח״ ,הם סימפטום למחלה
אנושית נפוצה.
הרפואה למחלה הזו היא רעיון כלל־

לי1פיפנים ומה-טלו,סלן!

מעמידה לומותו-נונלול תנטיוי )ויסוו ליווין

סיוס ־ 51-1ע_81
אפור ה פני ם
ה אלגנ טי
ללא ברק.

מ עני ק זוהר רענן למלוא פניך.

אפור קליל
ו חפוז ־
אך מו שלם
למראה.

׳*י 1_0ב< 6.ז-וסעסז
לאפור ה מרוו ה
א ת העור
ו מ עני ק לו
מראה רענן
וטבעי.

פרסום *ז־מון

(המשך בעמוד )4

העולם הזה 1*80

מכתבים
(המשך מעמוד ;3
אנושי, העומד מעל המסגרות הלאומיות,
העדתיות והגזעיות: הסוציאליזם, למשל.
רפאל בן־מרדכי, ירושלים

הנאה -ולא ח ₪הטמנה
ן ים־ / 1

מיביםכ 7כ / דידיא ררב

נליבזוון -
1 1 0 x 1

סטנל

הממשלה נקטה לאחרונה בשיטה ישנה,
שהיתר. נחלת הריאקציה הרוסית בזמן
הצאר: כדי להציל את שלטונם הרקוב, היו
החשוכים הרוסיים מפנים את זעם ההמון
נגד היהודים.
עתה, כדי לצאת מהמצב המביך אליו
נקלעה עקב הכרוזים החולניים נגד האורחים
האפריקאיים, הודיעה שרת־החוץ גולדה
מאיר, והחרה אחריה שר־המשטרה בכור
שיטרית, כי ״יד עויינת לישראל״ בחשה
בקדרת הכרוזים.
הכוונה ברורה: להטיל את האשמה על
הערבים, ולצאת נקיים מהעניין.
טוב שקלמן קצנל־סון,
אבי ״המהפכה
האשכנזית״ ,היה די
אמיץ כדי לחתום בשמו
על ספרו המתועב,
אחרת היו
חוקרי המשטרה מאשימים
את הערבים ונימוקם בחיבורו,

היה עימהם: אויבי
ישראל רוצים לסכסך
בין יהודי ליהודי,
כדי שתקל עלישטרן

מלאכת ההש־מדה.
נכון
הוא שאויבי ישראל הפיצו את הכרוזים,
כשם שנכון הוא שאוייב ישראל
חיבר את המהפכה האשכנזית שלו. אבל
על אויבים כאלה נאמר כבר: מהרסיך ומחריביך
ממך יצאו!

דן׳לוו־יורז-:
וו ויו

ל 1קל

כ// 7ג 7ז.אורנ כ 7ר 7בננים; כ 7כ7ררנ 7ןים
ב! בן! >ו

סובר ־

אלפרד שטרן, חיפה
דא מצא מין את מיינו
ישנה תורת היחסות בפיסיקה, שחיברה
על־ידי אלברט אייגשטיין המהולל. עתה,
אחרי קריאת סיפורו/ה של האשה־גבר, המתקראת
קארלו פוליס או קארלה פוליס
(העולם הזה ,) 1479 הגיע הזמן לחבר את
תורת היחסות של המינים.
העקרון היסודי של תורה זו, בדומה
לתורה המקבילה בפיסיקה: אין מין מוחלט.
אין משמעית לחלוקה הקלאסית של יצורי
אנוש לזכרים ונקבוה. הכל יחסי, ותלוי
בנקודת המבט של הצופה.

תואבו־ו!

ס רו ס

ע 1ד 7ו * ,ך! **וזז ולוו ד* נח־קר.-

.א/צובודייות: ורנם וזיבז -
1מיץ־ ט ב עי
ברנכוזלה ג בו ה ה !/גד

דני רובינשטיין, חיפה
לאיזה מין משתייך הקורא רובינשטיין
לפי תורה זו?

מי בי ם ממוחגלזיבו (* 511ט 50

לבריאות

נליבדון • 1 1 0 x 1

ו/בובה גכז :

מוצו ל1־קל-עזח1ספת משקל
האגוד הישראלי לפרסום

המכללה הפוליטכנית

קורס מתקדם
לפרסוםוליחסי צב ור
יפתח בינואר 1966
ההרצאות תתקיימנה פעמים בשבוע בימים ב׳ — ה׳
החל משעה 5 00 אחרי הצהרים.
פרטים והרשמה: האגוד הישראלי לפרסום, רח׳ הרכבת ,12ת״א,
בין השעות 14.00 — 8.00 לפנה״צ.
המכללה הפוליטכנית, רח׳ המסגר ,62ת״א, טל,36487 .
בין השעות . 19.00 — 8.00

כשם שנמצאו ככומי־הכפף האגדתיים למימון
מסע־הבחירות
של המפלגות, כך
חייב להימצא הכסף
הדרוש להקמת רשת
ולמועדוני־נוער
שבירת,
מדריכים מעולים,
כדי להילחם
בנגע הבריונות שפשה
בארץ.
כי אמת נושנה
אחת עדיין שרירה
וקיימת: בלי נוער
בריא, מבחינה נפשית
וגופנית, לא
תיתכן מדינה מתקדמת
ותרבותית.
משת רפאלי, תל-אביב

אל תתנו להב לקרוע!
ולא״וח׳הנה/ל 17,39ל56980.
ע ״י ו ־ ה לנבי

הצעת העולם הזה, לחיסול נגע הבריונות
וההפרעות באולמות הקולנוע היא חיובית
(העולם הזח ,) 1478 אך חייבים לבדוק את
מיכלול הגורמים המולידים נגעים ממין

קחו, לדוגמה, את המצב בקריית־שמונה:
האם מגיע פרס לבעל בית־הקולנוע על זה
שהוא מסריט סרטים קרועים?
במשך שש שנות מגורי במקום, לא נפל
בחלקי התענוג לראות סרט שלם, ואינני
מתאר לעצמי שזה מעשי ידי הצנזורה.
אני מזמין כל גורם המעוניין בשיפור
המצב, ובראש בראשונה את העולם הזה.
לביא הנה ולהיווכח באמיתות דברי.

מרדכי אקיקסוס,

קריית־שמונח

העולם. מזה •1480

מגרד לסטודנטים
חוש ההומור הוא, בידוע, דבר יחסי. לכן
לא אתייחס לשאלה אם קריאת עתון הסטודנטים
דורבן לצעיר הערבי (העולם הזה
)1478 היא בעלת או חסרת חוש כזה. מה
שברור לי הוא, שהדברים שנכתבו בדורבן
הם תיאור סאטירי של מציאות קיימת, אם
גס אכזרית ומעציבה מאד.
לפיכך היה ראוי שעתון, היודע להבליט
בדרך כלל את הריאליות המאד בלתי־מעודדת
של מצב המיעוט הערבי, כולל העובדה שנציגיו
תוססים חלק גדול מהשירות בענף
הסאניטאציה, יידע להתייחס לעניין זה מתוך
ראייה עקרונית, ולא מתוך קנטרנות קט-
נינית.
שהרי, ברצותכם לפרסם כתבה על הנעשה
בתא הסטודנטים של מק״י באוניברסיטה של
תל־אביב (שאני נמנה על חבריו) ,יכולתם
לקבל מחבריו את מלוא האינפורמציה המבוקשת,
ולהעמידה אל מול הרכילות, המגמתית
מאד, אשר לשמה נכתבה הכתבה
הנ״ל.
בין היתר הייתם למדים אז לדעת, מתוך
הפתעה גמורה כמובן, שעמידת חברי התא
לימין מערכת דורבן -במיקרה זה, נובעת
רק מתוך ראיית האמת המובעת בסאטירה
הנ״ל. האם העובדה שלסטודנטים בעלי טעם

מעודן מגרד לקרוא אח, האמת צריכה לגרום
לצנזורה עליה?
יואב שוכרי, תל-אביב

ג׳ינה הישראלית
אני שולחת את תמונתי עקב לחץ החבריה
מסביבי.

ברחובות העיר, בגלל לחישות הבחורים
והבחורות :״הנה שוב עוברת ג׳ינה לולו־בריג׳ידה!״
אך עד לעת האחרונה לא שוכנעתי
בדמיון שבינינו, היות וגבותיה קצת
שונות משלי, וכן שערה.
אולם לאחר שראיתי את אחיותי־לצרה,
סוסיה לורן וקלאודיה קארדינאלה הישראליות,
הסובלות מאותם מבטים חצופים,
החלטתי להצטרף לחזיתן.

עליזה ככר,

ירושלים

סתם מתנה

עליזה
זה שנים שאני נתקלת בקושי לעבור

ללפידות, החברה לחיפושי נפט, שהיא
גם בעלת חלץ, חסר הון כדי להמשיך בקידוחים
ניסיוניים. הרווחים שלה מהקידוחים
המוצלחים הם אומנם נאים, אבל לא מספיקים
לדיבידנדות ולחיפושים נוספים.
עכשיו רוצה לפידות מקור־הון חדש לחיפושים,
אז מה היא מציעה? שהממשלה
תגדיל את מחיר הנפט -ותתן לה מתנה
על הטובה שהיא עושה בכך שהיא מחפשת
נפט. יש לשים־לב, שאין החברה מציעה
לממשלה להתחלק עימד, ברווחים, אם יימצא
נפט.
בכל העולם ידוע שהנפט מביא עימו עושר,
כי מחיר השאיבה הוא אפסי ביחס
לערך הנוזל. ויש בכך הגיון מסויים: מפני
שידוע שעד שנמצא הנפט, מושקע הון

רב בחיפושים אחריו, תוך סיכון שהוא
יירד כולו לטמיין.
אבל בישראל יש פיקחים: שהממשלה תממן
להם את הסיכון, ושהם יקבלו את
הרווחים. לפיקחים אלה ישנה עתונות אוהדת,
ולפי הנסיון שלי, עלולה הממשלה
לקבל את דעתם.
יש להוקיע רעיון אווילי זה עוד בטרם
יתגשם. אם לפידות רוצה שהממשלה תממן
את החיפושים, שתיתן היא, מצידה, מניות
לממשלה תמורת השקעתה, ושלא תידדוש
מתנה סתם, שתמומן, בסופו של דבר,
מכיסיו של משלם המיסים הישראלי!

דויד קריסטל,
טעות לעולם צודקת

המינהלה אישרה תוכנית להקמת מלון,
בהשקעה של יותר מ־ 2מיליון זונות

אברהם נוי,

תל-אביב

יש אסטרונומים האומרים כי אינם יכולים
לראות תעלול על המאדים (הארץ).

מרים דביר,

תל-אביב

זכות קדימה כמדור זה תינתן
למבתכיהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתכים.

נל אד יבול להגשים את חלותו
0 עכשיו אפשר לקבל א ת הקונ טס ה 1300 -
במהירות־יתר. לאחר שהוגבר קצב ייצורה

קונטסה 1300
^/1רי ׳/תר * -וי/ה פח/ת
ועתה: חלק מהמחיר בתשלומים לשעורים

למעלהמאלף אי ש
כבר נו הגי ם ונ הני םמה׳יקונ טס ה״

א. אי די!
העולם הזה 1480

11111י 1י 111 1 3 111

בשלם אפריקה אדופי-המי שנר. ה שחורים

לבוחר

בטוב ביותר \ 1 ד

^£וו־ך ב חי רתהצ עירי ם והצעירים ב רו ח ם.
^£ו1־רהסיגריהמתערובתאמ רי ק אי ת.
סיגריתקינג ־ סייז פי לטרח די ש ה זו,
הע שויה מהמ עו לי ם שבזני ה טבק, מ עני ק ה
לד הנ א ת עישון מו שלמת. פאר תוצרת דובק.

ב חר בגווב ביו ת ר ־־ ע שו

״ננתק את הסיוע שלנו לכל מדינה אפריקאית
שבד, תתחולל הפיכה צבאית!״ הודיע
הדובר הצרפתי קודרות, בצאתו מלישכת
הנשיא שארל דד,־גול.
לכאורה, היתד, זאת הצהרה מוזרה. כי
נשיא צרפת הוא עצמו גנרל, והוא הגיע
לשלטון בתנאים שדמו לא־מעט להפיכה.
מדוע מתנגד דווקא הוא לדיקטטורות צבאיות?
לכך
יש תשובה פשוטה ביותר: הוא לא
מתנגד להן מפני שהן דיקטטורות, אף
לא מפני שהן צבאיות. הוא מתנגד להן
מפני שהן אמריקאיות.
הדיקטטורים החדשים. בזו אהר
זו התחוללו הפיכות צבאיות בשלוש מדינות
אפריקאיות, שהיו בעבר מושבות צרפתיות:
דאה,ומי, וולטה העילית והקר,יליד, ה־מרכז־אפריקאית.
בצרפת
עורר הדבר רוגז גובר והולך.
כי פאריס עדיין סבורה כי מושבותיה־לשעבר
הן שטח השמור לצרפת, וכי
אסור לכל מדינה זרד, אחרת להתערב בענייניהן.
סוכני־ביון
צרפתיים עשו בהן כבתוך שלהם,
הקימו והפילו ממשלות. מדינות זרות
— כמו ישראל — שחדרו למדינות אלה,
עשו זאת ברשותה ובעזרתה של הממשלה
הצרפתית.
אולם ההפיכות הצבאיות מפילות את ה־מישטרים
הנתמכים על־ידי צרפת. מי עומד
מאחוריהן?
״יד מסתורית דוחפת״ .הודיע השבוע
פארי־פרס, עהון גוליסטי: כל ההפיכות
אורגנו על־ידי המוסד המרכזי לביון
של ארצות־הברית.
לכאורה נעשה הדבר באמצעות מדינה
שכמעט נשכחה בע־לם: פורמוזה, המכונה
״סין הלאומנית״• ממשלת פורמוזה משקיעה
סכומי־ענק באפריקה — למרות שהיא עצמה
מדינה עניה, החיה ממענקים וקיצבוח.
אמריקאיים.
התירוץ של אנשי פורמוזה: מכיוון שממשלת
צרפת תומכת בהכנסת סין הקומוניסטית
לאו״ם, הלכו ממשלות אפריקה
הדוברות־צרפתית בדרכה. פורמוזה מארגנת
את ההפיכות, כדי שמדינות אלה יצביעו
להבא באו״ם נגד פקין. ולראייה: המעשה
הראשון של כל הדיקטטורות הצבאיות ה חדשות
הוא לנתק את היחסים עם סיך
האדומה.
אך הצרפתים אינם מסתפקים בהסבר פור-
מוזי זה.
״יד מסתורית דוחפת את אלופי־המישנד.
השחורים אל השלטון״ ,הודיע העתון ה־גוליסטי.
ואכן — קשר, להאמין כי פורמוזה.
בה שולטים האמריקאים שלטון מוחלט,
תעשה משהו שלא על דעת הממשלה האמריקאית.
מסקנת
הצרפתים: אמריקה זוממת להוציא
את אפריקה השחורה מתחום־ד,השפעה הצרפתי,
להטיל עליה את מרותה שלה.
הצנחנים אינם צונחים. במיקרה
דומה, בפברואר , 1964 הגיבו הצרפתים בצורה
זריזה וחותכת• כשאירעה הפיכה ב־גאבון
והופל שלטונו של הנשיא ליא-ך
מבא, הוצנחו שם צנחנים צרפתיים והחזירו
את השלטון על כנו.
עתר חוששת צרפת מלנקוט בצעד כה
דראסטי. היא מנסה להשיג את אותה ה מטרה
על־ידי ניתוק הסיוע הכלכלי. סיוע
זה אינו גדול. לכל מדינות אפריקה ה־דוברות־צרפתית
גם יחד הוא הגיע בשנה
שעברה ל־ 600 מיליון ל״י בלבד. אך לגבי
מדינה קטנר יכול הסיוע הזה להוות את
ההבדל בין פשיטת־רגל ונזילות.
אך אם אמנם נתמכים אלופי־המישנה השחורים
על־ידי ארצות־הברית העשירה, אין
ספק כי הגרעון ייסתם במהרה. הפעם, ממקורות
אמריקאים, כמיבן.
השאלה היא: מה יהיר אז גורל הנוכחות
הישראלית בארצות אלה? אומנם הקפידה
ישראל, מתוך זהירות הראויה־לציון, להזמין
לא רק את הנשיאים של אותן
הארצות לביקורים בארץ, אלא גם את ה־רמטכ״לים
שלהם. בכל זאת יתכן כי מעמדה
יריד, קשה יותר תחת חסות אמריקאית,
מאשר תחת חסות צרפתית.
העולם הזה 1480

הנדון

ך ציפייה הגדולה, הנוראה, מורטת־העצבים והמטרי־
) 1פה את הדעת — נסתיימה.

מאפל,־האיתנים המסעיר של מפא״י וה
מפד״ל -הגיע אל קיצו.
קץ למתיחות. קץ לאי־התדאות האיומה. קץ לחרדה הגדולה
שהדירה שינה מעיני המדינה כולה.
ההכרעה נפלה. הכל בא על מקומו בשלום.
צחוק בצד —
המפד״ל נתנה שוב את ידה למפא״י. כאילו היה ספק
על כך אף לשנייה אחת.

באילו לא היה זה דבר מובן מאליו. באילו
לא היה זה דבר מוגמר עוד לפני שהחל מישחק
ההתלבטויות, ההתחכמויות וההתמקחויות.
צח־ק צחוק, אבל

כל הסטא טו ם־ לן וו המפורסם קפץ שוב קפיצה
גדולה קדימה. זהו הסטאטוס הפחוח, סטאטי, הכי
דינאמי, בעולם כולו( .לולא אסרה זאת השפה הלאטינית,
אפשר היה לקרוא לזה ״דינאמוס קוו״).
הבורג של הכפייה הדתית התהדק בסיבוב נוסף.

חרות האדם בישראל, המושפלת עד עפר,
ספגה בעיטה נוספת.
עסקני־הדת השתלטו על נמל אשדוד, אחת מצמתות
הכלכלה של ישראל, והרחיקו עוד יותר את הסיכוי שהנמל
יחזיר אי־פעם את ההשקעה העצומה שהושקעה בו,
תרתי משמע. הם הטילו מס נוסף על הציבור הישראלי
בצורת ייקור כל הסחורות והמיצרכים שיעברו בנמל.
כפיית השאבעס, הבאה למרר את שמחת־החיים של האדם
הישראלי ביום המנוחה והנופש שלו, חגגה נצחון נוסף.
החינוך הדתי, שבו הערובה לחיזוק הכפייה הדתית מחר
(ואולי למלחמת־אחים ביום מן הימים) התחזק שוב.

כקיצור: קיום המפלגות הדתיות הוא ערוכה
למניעת בל שינוי במדינה. הוא ערובה להפד
שד השלטון הקיים, יקרה אשר יקרה.
כל עוד תהיה קיימת המפד״ל ככוח ממשי, יהיה קיים
הציר מפא״י—מפד״ל.

ובל עוד יהיה קיים ציר זה -לא זאת בלבד
שאי־אפשר יהיה לחסל את המישטר הקיים,
אלא שאי־אפשר יהיה אפילו לחולל בו שינוי
רציני כלשהו לחיוב.

* והי ראייה פאסיבית של הדברים. המפלגות הדתיות
( מופיעות בתמונה זו רק כפילגש מוחזקת, זולה במיוחד.
אחת הנענית לרצון הזולת, תמורת תשלום במטבע הכפייה
הדתית.

אולם זוהי תמונה כוזבת. בי המפלגות ה דתיות
אינן פאסיביות בעיצוב דמות המדינה.
הן אקטיביות מאוד, ולא רק בשטח הדתי.

הן שותפות אקטיביות לבוחות־השחור.
כזירה החיצונית הן שותפות טבעיות ליסודות הגרועים
ביותר של שוביניזם גטואי, המתעטף באיצטלה
לאומית.
הן יריבות טבעיות לכל מגמה החותרת לשלום, לתפיסה
מרחבית, לשותפות רב־לאומית.
בזירה הפנימית הן שותפות טבעיות ליסודות הגרו־

יחד עימו התחזקו בל המנגנונים הדתיים
העצומים, המתקיימים על כספו של הציבור
החילוני -כשם שמישטר קולוניאלי מתקיים
על חשבון העם שאותו הוא מדכא ועושק.

וגם אז היינו מטביעים אות־קין של בגידה על מצחה
של מפלגה חילונית הנותנת את ידה לחיזוקן ולביסוסן.
כי המפלגות הדתיות הן סרטן בגוף המדינה — בזכות
עצמן, בזכות מהותן.

סרטן המסכן את עתידה של ישראל, ההורס
את תאיה הבריאים, המרעיל את רקמות גופה.
כדאי לנתח מחלה זו, סוף־סוף, במילים מפורשות.

^ ילו רצינו להסתפק בהגדרות עדינות, היינו אומרים
כי המפלגות הדתיות הן השותפות הזולות ביותר לכל
גי רם רע ושלילי במדינה.
מימשל צבאי? עסקני־הדת מצביעים בעד (תמורת אותו
בנק אלוהי).
פעולות־תגמול? מיבצע־סיני? שלטון נערי־החצר, בשיא
תקופת בן־גוריון? מדיניות כלכלית ריאקציונית? חוקים
דראקוניים?

כבקשה, הקולות הדתיים מובטחים. להם לא
איכפת. להם איכפת רק לקבל עוד נתח קטן
של בפייה דתית.
נתח כזה נחתך מגופו של הציבור החופשי. אבל לשלטון
אין הוא עולה דבר. מטבע הכפייה הדתית היא הזולה
ביותר לכל שליט. לכן כל־כך נוח לתת אותה.

כן־גוריון שילם. אשבול משלם. בל שליט
ישלם ברצון.
לכן התעקשה מפא״י (ובעיקר פינחס ספיר, אוייב
הפועלים) לצרף את המפד״ל לקואליציה כשותף בכיר. היא
לא רצתה להישאר לבד בממשלה עם מפ״ם והליבראלים־
העצמאיים — כי אלה היו דורשים אז מטבעות אחרות
לגמרי. ואילו אחרי צירוף המפד״ל, ירד מחירם של מפ״ם
והליבראלים־העצמאיים לנקודת־האפם.

אכל לא זאת הדת היהודית המקוננת בליכם
והמתגלגלת בגרונם של עפקני־הדת כישראל.
לא זו הדת היהודית הנלמדת בבית־הספר הממלכתי הדתי
וברשת־החינוך האגודאית — על חשבון משלם־המיסים.

בקיצור: לא זאת הדת היהודית הנכפית על
מדינת־ישראל, צעד אחדי צעד, כעזרת התשלובת
הפוליטית־בלבלית הפנטאסטית המכונה
״מפלגות דתיות״ בישראל.

דת של האורתודוכסיה המאורגנת, השולטת בן
} ישראל, היא בת תקופת־החושך של מיזרח־אירופה,
בת הגטו החשוך שונא־החיים, בת הרדיפות והעינויים.
המושפל והנרדף — אין עיניו פקוחות לטוהר וליופי,
לאחוזה ולאהבה. עיניו נשואות אל הנקמה, אל ההתנשאות,
אל ״שפוך חמתך״ ואל ״אתה בחרתנו״.

זוהי דת המובילה לשוביניזם המבעית ביותר.
דת המחלקת את העולם בולו ליהודים
ול,,גויים״ -בשכל הגויים הם שונאים גלויים
ומוסווים, ואחד רצונם להשמידנו ולבלותנו.
זוהי דת של גטו סגור ומסוגר, השונאת את חדודת־החיים
של האדם המודרני, שגבה אל הטבע והמרחב הפתוח,
הסולדת במידה שווה מפסל אפולו ומריקוד הטוזיסט.
זוהי דת הזרה מטבעה לכל רעיון דמוקראטי, כי התירה
ניתנה בסיני אתת ולתמיד, ואינה ניתנת לשינוי על־ידי
החלטה של רוב, והיא מתפרשת בידי גדולי־התורה שבכל
הדורות, שאיש לא בחר בהם (ושעצם רעיון הבחירות זר
לכהונתם).
זוהי דת של חוקי־נירנברג גזעניים־דתיים, של טהרת־הגזע
במסווה של טהרת־המשפחה.
זוהי דת אנטי־ראציונלית, וממילא דת המצפצפת מטבעה
על כל חשבון ראציונלי בכל שטח שהוא — החל בנמל
אשדוד וכלה באירגון תיירות נוצרית.

זוהי דת המחייכת כפה מלא (וכעזרת הרדיו
הממלכתי) את רעיון רצח-העמים (כשמדובר
על כיבוש כנען) ,המתנגדת לחקיקת
חוקה (מחשש פן תהיה דמוקראטית) ,המת־חלחלת
נובח המחשבה שהגבול בין מדינת-
היהודים וארצות־הגויים השכנות עלול אי-פעם
להיפתח.

^ ולם בבל ש ח מו ר ה ההידרדרות המתמדת הזאת
\ * במדרון הכפייה הדתית, אל נשכח שזוהי רק תוצאה
אחת של השותפות ההיסטורית בין מפא״י ועסקני־הדח,

גם לולא היתה הכפייה הדתית קיימת בלל,
גם לולא השתנה הסטאטום־קוו מקואליציה
לקואליציה ומשנה לשנה -גם אז היה צורף
לקדש מלחמה על קיומן של המפלגות הדתיות.

לכל זה אפשר למצוא סימוכין ללא־סוף בדברי הנביאים,
במישנה ובתלמוד.

עופירא ובן־גוריון: תתיר באותו כיוון
עים ביותר של שרירות סמכותית, לכפייה בכל השטחים
(ילאו דווקא הדתיים).
הן יריבות טבעיות לכל מגמה החותרת לדמוקראטיזציה
של המדינה, להבטחת חרויות־האדם לא רק של בן המיעוט,
אלא גם של בן הרוב.
וכל זה לא בגלל אינטרסים חולפים, לא רק בגלל שיקולים
טכסיסיים בני־יומם.

אלא בגלל המהות הרעיונית של מפלגות

אלה עצמן.

ני מסרב בהחלט להכיר בטענה כי זוהי מהות
^ הדת היהודית בתור שכזאת.

יש בדת היהודית -במו כבל דת -מגמות
•טונות וסותרות. אפיטר למצוא בה אסמכתא
לבל דבר טוב ורע.
הדבר תלוי, בסופו של דבר, בפרשנים.
בפי היהדות הרפורמית בארצות־הברית, למשל, הדת היהודית
היא תורח־חיים הומאניסטית, המובילה את מאמיניה
אל ראש ההפגנות למען זכויות הכושים. תורה המורה
להילחם בשצף־קצף להפרדה גמורה של הדת מן המדינה.
בפי מארטין בובר המנוח, היחד, הדת היהודית תורה
שמית, אחות לדתות השמיות הגדולות האחרות, חלק בלתי־נפרד
מן התרבות השמית הכללית — וממילא דרך־המלו
להשתרשות במרחב השמי.
בפי אלכסנדר זרחין, הממציא שומר־המצוות, הדת היהודית
היא ציודי של מאבק לאהבת־האדם ולתיקון פני החברה,
תוך חיסול כל צורות־הכפייה למיניהן.

וגם לכל אלה אפשר למצוא סימוכין ללא־סוף בספרי
התורה והנביאים הראשונים, בגמרא ובדברי חז״לינו.

** דוע השתלטה דוזקא גירסה זו של הדת היהודית
בישראל? מדוע לא זכינו להתגברות — או לפחות
להתבססות — של הגירסה הליבראלית, ההומאניסטית,
הרפורמית, המודרנית?
היו לכך סיבות היסטוריות. אך כיום יש לכך סיבה
פשוטה:

מפני שאותה תשלובת פוליטית־בלכלית מגו
ייסת בל בולה להחנקת בל זיק וניצוץ של
אותה גידפה-.
כי אותה גירסה מתקדמת נראית לה — בצדק גמור —
כאוייבת מסוכנת יותר לקיומה מכל מוסדות המיסיון הנוצרי.
זהו הצד השני של ציר מפא״י—מפד״ל.

כעוד הוא משרת, בקצהו האחד, את בל היסודות
השליליים והחשוכים כשלטון -הרי
הוא משרת, כקצהו השני, את המונופול הבלעדי
של האורתודוכסיה השלילית והחשובה
בבית-הבנסת.

ך* ל זה נעוץ בעצם מהותן של המפלגות הדתיות ה־
^ קיימות בישראל. כל עוד הן קיימות, כל עוד הן שולטות
בכיפה — אי־אפשר להבריא את המדינה, ובוודאי לא
את הדח.

כל קואליציה מחזקת ומגבירה את המפלגות
האלה.
כל ישיבה עימן בקואליציה היא פשע כלפי עתיד ישראל.

כשהיושבות עימן הן מפלגות חילוניות, שרוממות
השלום והאחווה והקידמה בפיהן -
זוהי בגידה, פשוטה במשמעה.

תצפית

במרינה

צפויים זעזועים פנימיים קשים במפ״ם. החלטת הרוב של
חב־י מרכז המפלגה לתמוך בהצטרפות לקואליציה הממשלתית לא תביא לסיום
הוויכוח המתנהל מזה חודשיים בין האגפים השונים של המפלגה. יושמעו לעי
תים תכופות האשמות של ,,הימין״ נגד /,השמאל״ במפלגה, כשעיקר המתמרדים
בהנהגה הם אנשי החטיבה הצעירה. הוויכוח יהיה ער במיוחד בקיבוצים של
השומריהצעיר. הזעזועים יפקדו גם את החברים והאוהדים הערביים של מפלגה
זו וצפויות עזיבות הפגנתיות — אולי של חברים ערבים ועברים בצוותא.
תוצאה הנראית ודאית־כמעט: מעמדו הנישא של מאיר יערי, כמנהיגה הפוליטי
והרוחני של המפלגה, יתערער קשות.

• דום יוסף ידחה הצעה של לוי אשכול לכהן כשגריר ישר
אל בקנדה. אשכול ינסה לפייס את יוסף. ,הזועם על שנשלל ממנו תיק
המשפטים, ויציע לו את השגרירות הישראלית באוטבה. אולם דוב יוסף לא
יתפייס, ואין זה מן הנמנע שאף יודיע על פרישתו ממפא״י.

• ייוודע כי אליהו ששון הסכים לקבל את תיק הדואר,
אותו סירב תחילה לקבל בתובעו לעצמו תיק חשוב יותר,
רק לאחר שלוי אשכול הבטיח לו, כי למרות היותו שר־הדואר בלבד יצורף 22 נחבר לוועדת השרים לענייני חוץ ובטחון.

העם
ע שר ה ש בו עו ת !
״נמאס זאת היתר, השבוע התגובה
האחידה של אזרחי ישראל, בשלב האחרון
של המשא־והמתן הקואליציוני.
הבחירות נערכו לפני עשרה שבועות.
הרכב הקואליציה היה ברור כבר למחרת
היום — כאשר כל המיעמדים ר,יריעו על
נכונותם להיכנס לקואליציה זו.
במשך עשרה שבועות התגהל משא־ומתן
מייגע על לא כלום. חוץ מן התביעות
המבעיתות של עסקני־הדת, לא העלה
איש במשא״ומתן זה באופן רציני דבר
חשוב. ובסופו של דבר תפסה המשמרת
השניה בנמל אשדוד ויום־השבת במושבים
ובקיבוצים את מקומם של בעיית החיים והמוות
של המדינה.

• למרות השמועות שפשטו לאחרו־נה
על תפקידים שונים •מגולדה מאיר
עומדת למלא בעתיד, עם פרישתה מך
הממשלה, לא תקבל על עצמה כנראה
שום תפקיד ציבורי בזמן הקרוב, לא
בתחומי הממשלה ולא בהסתדרות.
• מבקר המדינה יתבקש לחקור מה
הן טובות־ההנאה שהובטחו למפלגות
שהצטרפו לקואליציה. העילה לבקשף זו:
נוסף להסכמים הקואליציוניים הגלויים קיימים גם
הסכמים סודיים, שלפיהם יזכו השותפים במענקים
כספיים בצורות שונות, שיאפשרו חיסול גרעונות
שנוצרו

עקב

מערכת־הבחירות

האחרונה.

• גם אם לא יבוא פיוס בין ״מן היסוד״
למערך, יחזור הח״כ-לשעכר יונה
כסה למפא״י. קרוב לוודאי שאף יוטל עליו

תפקיד בשטח האירגוני במפלגה.

• שר־האוצר יבקר שוב בארצות־הברית,
תוך החודש הקרוב. פינחס ספיר
ינסה לשכנע את וושינגטון לשחרר כליל את ישראל
מתשלום עבור עודפי המזון שהיא עומדת לקבל
מאמריקה, ואשר עבורם עליה לשלם בלירות יש
ראליות.

• קיים סיכוי סביר להעלאת המיסים
על מקלטי־טלביזיה זרים, ברגע שייצאו
לשוק -בחודש מארם הקרוב -מב־שירי-הטלכיזיה
המורכבים בארץ. השמי-
עות החפוכות, שהודלפו לאחרונה, באו להקפיא את
השוק עד אז. מספר המרכיבים המקומיים יהיה שלד

שה בתחילה ויגדל לחמישה־שישה לאחר־מכן.

• פרשת עסק־הכיש לא מתה עדיין.
אפשר להניח בוודאות כמעט גמורה, כי היא תשוב
ותעלה — הפעם שוב על במת הכנסת. כמה מ־ח״בי
רפ״י החליטו לנצל לצורך זה את ההזדמנות
של דיון בשביתת־הרעב של ״האדם השלישי״ ,אשר
ייערך בעיקבות הצעה־לסדר־היום שהוגשה על־ידי
סיעת ״העולם הזה — כוח חדש״.

• אהת ההצהרות הראשונות שד שר
האוצר, לאחר הצגת הממשלה החדשה,
תהיה מכוונת להרגעת החששות מפני
פיהות נום ך• 5טל הלירה. פינחס ספיר הת־חייב,
בדיונים הכלכליים שקדמו להקמת הקואליציה,
שלא לבצע פיחות בעתיד הקרוב. הצהרה ברוח זו
תימסר, בתקווה להחזיר למשק את ההון העצום
שברח לחוץ־לארץ או שהושקע בדולרים מחשש לפיחותה של הלירה הישראלית.

• חוזהו של מאמן הנבחרת הלאומית ככדודגד מילובאן
צ׳יריץ׳ לא יוארך *טנית. תוקפו של החוזה מסתיים ביולי השנה,
לפי שעה תומך בהארכת החוזה עם צ׳יריץ׳ רק יושב־ראש הוועדה המיק־צועית
של ההתאחדות לכדורגל, מיכאל אלמוג, בעוד שיושב־ראש הנהלת ההת׳
אחדות, מנחם הלר, הוא ממתנגדי צ׳יריץ׳ .ראשי מכבי ובית״ר בהתאחדות אינם
מתומכיו של המאמן והם רמזו, כי לאור אי־הצלחתו במשך שנת שהותו בישראל
לא יתמכו בהארכת החוזה.

אם יוטה צ׳יריץ׳ ,ישנם סיכויים רבים למאמן מקומי לתפוס

את מקומו. ליוסף מרימוביץ׳ מירב הסיכויים, אם כי גס מאמנה המצליח של
קבוצת הכוח-מכבי רמת־גן, יצחק שניאור, פופולארי מאוד בין כדורגלני ישראל,
נחשב למועמד רציני למדי. חסרונו של שניאור: מסיבות לאו דווקא מיקצועיות,
אין לו תומכים רבים בקרב חברי הנהלת ההתאחדות לכדורגל.

• קיימת אפשרות סבירה כי המאמן חקודב של הנבחרת,
גיולד! 1אנדי ההונגרי, המתקרב לגיל ה־ ,70 יוחזר לישראל,
כנראה לשם הדרכת כדורגל כ״מכון וינגייט״.

ידז^וס״
״טול טיל מבין עיניך
במשך שמונה שבועות הזדיינה המדינה
בסבלנות — גם מפני שלוי אשכול היה
חולה לפרקים, וגם מפני שאין בישראל
הבדל ניכר בין מצב של קיום ממשלה
לבין מצב של אי־קיום ממשלה. העניינים
התנהלו כפי שהיו מתנהלים ממילא. אמנם
לא נתקבלו החלטות גורליות — אך איש
לא האמין שהממשלה שתקום תסטה מן
השיגרה העקרה•
אלא שהשבוע הגיעו הדברים למעמקים
של אבסורדיות, שפגעו בכבוד המדינה.
המאבק הקטנוני על פרטי־פרטים של חוקי־כפייה
מישניים, על תיקים וחלקי־ו יקים,
על דרישות עלובות של הרגע האחרון
— כל אלה הפכו את ״מעשי. יענייכה״
*משהו נלעג.
ד,הסתאבות הגיעזץ יז&למקיה השפלים ביותר
בצורה בה הועף דוב יוסף מן הממשלה.
עצם החלפתו היד, חיובי, לאור עברו בתחי

הממשלתית, אולם ללוי אשכול לא היה
היושר החברי המינימלי, להזהיר את יוסף
כי יוחלף בממשלה הבאה על־ידי שר משפטים
אחר. ההחלפה השאירה טעם מר לא
רק בפיו של יוסף.
ממשלה המתחילה את דרכה באווירה זו
— קשה להאמין שתפתח תנופה גואלת,
מחדשה ורעננה.
בטחון יהרו נוצץ ב חו ש ר
מה מצב חימושה של ישראל?
לאיזו דרגה הגיע מירוץ־החימוש ה־ישראלי־ערבי
— וכמה הוא עולה?
מה כוחה היחסי של ישראל?
על שאלות כאלה אין האזרח הישראלי
מקבל לעולם אינפורמציה מהימנה מפי
ממשלתו שלו. כי כל הודעות הממשלה
על נושאים אלה משרתות שתי מטרות
יסודיות:
• למנוע מן הצד השני ודאות לגבי
מצבה הצבאי.
• .להגביר בעולם את הרושם שישראל
היא מקופחת, כי יש לאפשר לה לרכוש
נשק, וכי אספקת הנשק למדינות־ערב מסכנת
את בטחונה.
לכן יכלו אזרחי ישראל לקבל, מדי
פעם, את הרושם המחריד כי העולם כולו
מזיין את הערבים, וכי סכנת־כלייה דחופה
צפוייה למדינתם• אלא שמדי פעם באות
ידיעות ממקור זר, היוצרות את הרושם
ההפוך. ידיעה כזאת, סנסציונית ביותר, באד,
השבוע.
הבר בו רהר גיז. עוד לפני שבוע מלאה
ישראל ידיעות־בהלה. המדינה עמדה על
סף מערכת־פאניקה מפוברקת, לפי מיטב
המסורת הבן־גוריונית.
נציגי חרות ומפ״ם נאמו בכנסת על
אספקת הנשק המערבי והסובייטי למדינות־ערב.
גולדה מאיר, בהופעת־ד,ברבור שלה
כשרת־החוץ, עוד הגבירה את תודעת-
הסכנה, פנתה אל מצפון העולם לבל יספק
לערבים את נשק־ההשמדה. בטאוני התעמולה
הרשמיים דיברו על טילים סובייטים
למצריים, טאנקים אמריקאיים לירדן, מטוסי־קרב
בריטיים לסעודיה, ועוד ועוד.
מטרת המסע המתוכנן: ליצור את הרושם
שהמאזן הופר באופן חמור לטובת
ממשלות־ערב, לרעת ישראל. ובצורה זו:
להפעיל את לחץ יהודי ארצות־הברית, באמצעות
חברי־הקונ׳גרס הזקוקים לקולותיהם,
על הממשלה האמריקאית — כדי שזו
תפסיק את האספקה לערבים, או תגביר
הכסף לישראל.

כל זה היה טוב ויפה — לולא זה
הרגיז את הנשיא ג׳ונסרן. וכאשר ג׳ונסון
מתרגז, הוא מגיב.
הכצ? 5קתה 7השבוע באה התגובה,
ביומון החשוב ביותר
של ארצות־הברית. הודיע ניו יורק
טייטס: צרפת מספקת לישראל 30 טילים
מדגם יהלום — טילי קרקע־קרקע בעלי
טווח של 800ק״מ ומעלה — פי שניים
מן הדרוש כדי להגיע מאדמת ישראל ל־קאהיר.
זאת
היתד, רק מחצית מיטען־הנפץ של
הידיעה. המחצית השניה, כדברי העתון:
״הצעד מעורר במחשבתם של מומחים
אמריקאים שאלות מדאיגות ביחס לשאיפות
הגרעיניות של ישראל בלי ראשי־נפץ
גרעיניים אין ערך רב לטילים שקנתה
ישראל, כיוון שיש כאן צורך בכוח השמדה
המונית, נוכח המיגרעת של חוסר־דיוק.״
מסקנת האמריקאים, כפי שהתבטאה במאמר
זה: מאזן הכוחות במרחב השתנה
לטובת ישראל — וצעקת ממשלת ישראל
נגד חימוש הערבים אינה אלא צביעות.

תנועות
ממשלת צררי
המקום: חדר אורחים בביתו של אדריכל
תל־אביבי ידוע.
המועד: ערב־שבת האחרון.
הנוכחים: שני כלכלנים, יועץ כלכלי,
שלושה מהנדסים ושלושה מנהלים.
קבוצת־הדיון לענייני כלכלה של תנועת
.העולם הזה — כוח חדש התכנסה לפגישתה
הראשונה.
נדע ין מו מ חי ם. כעת מלחמת הבחירות
הצביע הכוח חדש, ול העובדה, שרוב
חברי הכנסת הם עסקנים שצמחו וגדלו
בחממות המפלגתיות ונעדרים כל הכשרה
העולם הזה 1480

\ הפעם -מ ם׳ ?

כפויי דוכאו דדברים עד לידי אבסורד גמיר: עסקני־הדח
ודשו כי חוק־השבת החדש (במסווה של תיקון
לחוקיו׳,מנוחה הישן) יחול גם על הקיבוצים.
לכך התנגדה מפ״ם בחריפות. היא לא היתר, מוכנה בשום
פנים להטיל על הקיבוצים שלה, בכוח החוק, את אותן ההוראות
שיחולו להבא על כל שאר אזרחי ישראל.
קשה לתאר אישור חותך יותר לאי־ר,מוסריות היסודית
של ההסכם הקואליציוני, שהתגבש השבוע — ולאי־ר,מוסריות
היסודית של עמדת מפ״ם והליברלים־ד,עצמאיים בה.

איווז ב\זוזאברו\ז
ך משד כל השבוע התמוטטו עמדות מפ״ם, בזו אחר
זו. היו לכך כמה וכמה סימנים חיצוניים, שהעידו על
המגמה הכללית:
• בנצרת הוכרח ראשיה,עיר המפ״מי, עבד־אל־עזיז אל־זועבי,
להודיע כי הוא עומד להתפטר, ולדרוש בחירות
חדשות. הסיבה: לא הושגה בעיר קואליציה מקיר אל קיר.
היד, זה נוסח נמלץ לעובדה פשוטה: כניעה גמורה של
מפ״ם למפא״י, על פי לחץ מלמעלה, ובניגוד מוחלט לרצון
חברי־מפ״ם הערביים עצמם.
כי בנצרת קיים בפיס יציב לקואליציה של רק״ח ומפ״ם.
נגד המערך. מפ״ם מסרבת להכיר בקואליציה זו, מחשש פן
תפוצץ את השתתפותה בקואליציה הממשלתית. ואילו הדרישה
לבחירות חדשות היא דרישה מפא״יית מובהקת, התואמת
את האינטרס של מפא״י תיאום גמור. למעשה איימה
מפ״ם בהתאבדות — והיא יודעת זאת.
התירוץ של מפ״ם: עיריית נצרת היא פושטת־רגל. הממשלה
מתנכלת לה, ותביא לחורבן העיר. זהו תירוץ בלתי׳
מוסרי, המשלים מראש עם התנהגות בלתי־מוסרית מצד
הממשלה אשר מפ״ם עצמה תהיה חברה בה. אך הוא משקף
יפה את אי־רצונה של מפ״ם לנהל כל מלחמה שהיא, בכל 4 זירה שהיא, נגד מפא״י.
• באשדוד הודיע סניף מפ״ם המקומי על הצטרפותו
לשיירת־השבת, ביטל את הסכמתו על פי פקודת צמרת
מפ״ם (ראה עמודים .)15— 14 היה זה טבעי בי צמרת מפ״ם
לא יכלה להפגין נגד הפסקת עבודת־השבת בנמל, אחרי
שהיא עצמה הסכימה לכך במישור הקואליציוני.

להוריד במקצת את דרישות הדתיים.
ואכן — האליבי היחיד שלה בסיכום המשא־והמתן היה
שהדתיים לא השיגו את כל אשר טענו שהם דורשים.

גזו״וו על לא בלום
ף* סיכום המשא־והמתן, נראה מצבה של מפ״ם עגום
לאין־שיעור מכפי שהיה בתחילתו.
הדבר בולט בעיקר לגבי המחדלים:
• לא דובר כלל במשא־ומתן על מדיניוה־החוץ, ולא
הושג שום שינוי שהוא בעניין זה.
9מפ״ם לא השיגה דבר לגבי המימשל הצבאי. היא
לא השיגה אפילו הבטחה לבצע מייד את הרפורמה המדומה,
שמפא״י עצמה מבקשת לבצעה, לפי דרישת איסר הראל:
ביטול ״מנגנון״ המימשל הצבאי( .פירוש הדבר: השארת ה־מימשל
הצבאי על כנו, תוך החלפת מנגנונו הקודם במנגנון
חדש, שיהיה כפוף לשירותי־הבטחץ, ויהיה מוסווה כאגף
משטרתי).
• לא חל שום שינוי במדיניות המרחבית של ר,מדעה
— והדבר גם לא הועלה ברצינות במשא־ומתן.
• מפ״ם לא השיגה דבר לגבי

עיניהם, השרתה עליהם דאגה רבה.
המתנגדים להצטרפות הביעו בגלוי את חששם כי הישיבה
בממשלה תערער עוד יותר את עמדת מפ״ם בציבור, תביא
במוקדם או במאוחר להצטרפות החלק האקטיביסט, של
מפ״ם לכוח החדש. ואילו רוב המפלגה יגלוש, בהדרגה,
למעמדה הקודם של אחדות־העכודה — עד כדי הצטרפות
למערך ערב הבחירות הבאות, מחוסר יכולת להתייצב כפני
הבוחר ככוח עצמאי.
יש לדעה זי על מה לסמוך. כי במשך ארבע שנים תצטרך
מפ״ם, כחברת הממשלה, לשאת באחריות עבור כל
מעשיה של הממשלה הבאה. דמותה של זו קבועה מראש.
אין היא נקבעת על־ידי המליצית של קוזי־היסוד, אלא על־ידי
ההרכב הציבורי והאישי שלה:
9המשך המדיניות הנוכחית בעולב ובמרחב, הגברת
מירוץ־ד,חימוש, התקרבות לגרמניה המערבית, אדישות כלפי
כל יוזמת־שלום ערבית וניטראלית ונוקשות גמורה בשאלות
הברוכות בכך, כגון שאלת הפליטים.
• ניתוח קוסמטי למימשל הצבאי, תוך השארת ערביי
ישיאל במצבם הנוכחי.
• המדיניות הכלכלית של פינחס ספיר — המובילה

אליבי בגו\2וגז גזחייר
ך• מעשה נחרץ גורלך של מפ״ם כבר למחרת יום ה/בחירות,
כאשר הכריזה שהיא רוצה בקואליציה עם
עסקני־הדת — תחת לחתור, לפחות להלכה, לקואליציה
מצומצמת שתתבסס על המחנה המתקדם במדינה.
לקואליציה מצומצמת זו לא היו רק 62 קולות קואליציוניים,
אלא הובטחו לה קולות נוספים. מפ״ם התעלמה לגמרי
מהצעה זו, למרות שלא היתד, קשורה בשום תנאים —
ותחת זאת פתחה במלחמת־ר,שמצות פרועה ובלתי־פוטקת
נגד העולם הזה, תוך פירסום רצוף ושיטתי של מאמרי־התקפה
בבטאוניה השונים.
מה גרם לעמדה תמוהה זו? הסביר זאת עסקן מפ״מי מן
הדרג העליון בגילוי־לב, בשיחה פרטית :״אילו אמרנו שאנחנו
רוצים קואליציה בלי הדתיים, היו הדתיים אומרים
שהם רוצים קואליציה בלעדינו. מפא״י היתד, מעדיפה אותם
על פנינו — ואנחנו היינו נשארים בחוץ.״
הפחד ״להישאר בחוץ״ העביר את מפ״ם על דעתה. שאיפת
ההצטרפות — בלי כל קשר למחיר, לנסיבות ולתנאים
— היתד, כה מרכזית בתודעת הצמרת, עד כי לא יכלה כלל
לנהל משא־ומתן אמיתי, כפי שעשו זאת הדתיים. כי תאוות־ד,כניסה
של מפ״ם בלטה גם לעיני לוי אשכול — והוא לא
חלם כלל לשלם מחיר עבור דבר שהוצע לו בחינם.
בכל שלבי הדיונים, היתד, מפ״ם המחזרת — ואילו אשכול
נתן שיחזרו אחריו.
כך נוצר מראש מצב של כניעה מצד מפ״ם. בעוד שהדתיים
עמדו על שלהם, הגדילו מדי פעם את דרישותיהם
דאף הגזימו כדי שיהיה להם על מה לוותר — לא דרשה
מפ״ם למעשה דבר, וכל תפקידה במשא־ומתן היה לנסות
מקצועית. חוק לשון הרע, למשל, היה
בטיפולה של ועדה אשר למרבית חבריה
לא היה כלל מושג כיצד עורכים עיתון.
בדיון על תקציב המדינה לשנת 1965/6
נכחו שמונה ח״כים בלבד, רובם ללא
כל הכשרה בכלכלה ובמינהל כספי.
היה ברור, לכן, שעם הקמת התנועה
יהיה צורך בגרעין של אנשי־מקציע ומומחים,
שישתיתו את דרכה על בסיס
מקצועי בדוק.
לשתי מודעות שפורסמו בהעולם הזה
נענו למעלה מחמישים איש, שכל אחד
מהם הוא מומחה בשטח שי 1י שהתנדבו
לשבת בקבוצות הדיוז•
מד־ •היה תפקידם של מומחים אלה ז
ראשית, קיים צורך של ניתוח תופעות
ואירועים שוטפים, אשר תגובה עליהם
מותנית בקבלת חוות־דעת מקצועית. אפשר,
למשל, לגנית את אזלת ידה של עיהעולם
הזה 1480

׳ימי*

0111^-0

״אוז, כגזוז בגוב!״
בקיצור: מפ״ם לא ניהלה כלל משא־ומתן רציני על דרישותיה
הרעיוניות והמדיניות העיקריות. תחת זאת קיבלה,
כבאקשיש, הבטחה של לוי אשכול שבנאומו בכנסת ישבץ
כמד, פראזות ריקות על החימוש ד,אטומי. של גרמניה, וכדומה.
אשכיל היה מוכן בהחלט לשלם במטכע זה, שאינו
עולה לו כלום.
לעומת זאת השיגו הדתיים, בהסכמת מפ״ם, הישגים ממשיים,
המהווים צעד גדול נוסף אל הכפייה הדתית (ראה
הניזון).

בנבור ארבנב שבים
׳ד ישפיעו הדברים על עתידה של מפ״ם? כאשר נת־
^ כנסו השבוע מוסדות המפלגה, עמדה שאלה זו לנגד

רית תל־אביב בכל הנוגע לפתרון בעיית
התחבורה בעיר, אולם אי־אפשר להביא
פתרון אלטרנטיבי מבלי שהדבר ייבחן על־ידי
מומחים לתחבורה וכלכלה.
תפקיד חשוב לא פחות: סיוע מתמיד
לסיעה בכנסת. הפעילות הפרלמנטרית היא
כה מגוונת ורבה, עד כי אין אפשרות
שאדם יחיד יוכל לעמוד בה. לא יתכן,
למשל, להפנות שאילתא לשר, מבלי ש־ד,ח״כ
השואל ילמד תחילה את הבעיה
ביסודיות. כדי להכין את השאילתא בעניין
השחיתות בספורט, למשל, נדרשו
מספר ימים של מחקר אינטנסיבי.
גם י&עילות בוועדות הכנסת השונות
וורשת הכנה מודקדקת, הכוללת — נוסף
ללימוד הנושאים העומדים לדיון — ליקוט
חומר־רקע מגוון, לביסוס הטענות. את
עבודת־ההכנה יעשו קבוצות הדיון.
דצכעד כדואר עם כינוסה של קביצת

בהכרח להקפאת השכר ולבוררות כלשהי בענייני־עבודה.
9תזוזה הדרגתית אך מתמדת להגברת הכפייה הדתית.
• התנגדות נוקשה לחקיקת חוקה למדינה.
אחרי ארבע שנים כאלה, לא תהיה בפי מפ״ם אלא המענה
שזר, היה ״הרע במיעוטו״ .תהיה זאת טענה כוזבת —
כי הרע במיעוטו היה ממשלה מצומצמת, בלי עסקני־הדת,
ותוך השגת עמדת־מפתח למפ״ם, לליברלים־העצמאיים ול־כוחות
הקרובים להם בתוך המערך.
מפ״ם לא ויתרה על קואליצה כזאת אחרי מאבק. מר
וממושך. היא ויתרה עליה עוד לפני שהתחיל המאבק —
ונעצה סכין בגבם של אותם אשר היו מוכנים לנהל מאבק,
זה במקומה.
והו החטא הקדמון, שייזכר בעוד ארבע שנים.

הדיון לענייני כלכלה, הסתבר שהתקיות
שתלו בד, לא היו לשווא, ושכישרה לא
יפול — ויתכן שאולי אף יעלה — על
כושרן של אחדות מהוועדות הקיימות בכנסת.
לפחות
בשטח אחד הוכח שקבוצת הדיון
בענייני כלכלה יעילה יותר מוועדה
בכנסת: לאחר היכרות ראשונית בין המשתתפים,
והחלפת דעות, הסתבר שהזמן
הקצר שנועד לפגישה הראשונה לא יספיק
על מנת להחליט החלטה חיונית בקשר
להרכבן של קבוצות־ו־,מישנה. במקום לדחות
את ההכרעה ״לישיבה הבאה״ ,כפי
שהדבר נהוג בכנסת, החליטה קבוצת הדיון
לקיים הצבעת באמצעיי׳ הדואר, ובכך
למנוע ביזביז ומן יקר.
השבוע עומדות להתכנס עוד שתי קבוצות
דיון: למינהל שרותי המדינה והאזרח,
ולהבנה עבריתיערבית.

עם תחילת פעילותן הסדירה של קבוצות
הדיון יתווסף לנוף הפוליטי בישראל מוסד
חדש שלא היה ידיע עד כה: צוות מוחות,
שעתיד להוות גרעין להקמת ממשלת
צללים.

סטודנטים
כהאמד דני
הסטודנטים הערביים באוניברסיטה העברית
בירושלים טוענים, מזה זמן רב, כי
בין שאר שיטות ההפלייה הנהוגות לגביהם,
מצוייר, אחת מעודנת. כמעט תרבי־תית,
אפילו.
משיטה מופעלת מדקרה שמקום עבודה
גלשו־,ו אינו רוצה להעסיק עובדים ערביים.
היא מביע את רצונו בפני פקידי
(המשך בעמוד ) 12

השירה בציבור הפריעה לשינה בציבור בוועידה הוושירית של ההסתדרות
ך* שפוע יכלו אזרחי ישראל, הסובלים מ!
) נדודי־שינה, לנסות תרופה חדשה למחלתם•
התרופה: הזמנה לאחת מישיבות
הוועידה העשירית של ההסתדרות, היתה
מספקת להם הזדמנות לשינה בציבור במשך
חמש יממות, בבית הבימה בתל־אביב.
זה זמן רב לא הידד,ד פאתוס כה
מפוצץ. במנה מרוכזת כל כך, באולם הגדול
של התיאטרון. טונות של נייר רופדו
בפיאזות סוציאליסטיות בלות ומשומשות,
במליצות שחוקות ושדופות. הן ד,ופרחו
בחגיגיית על־ידי עסקני ההסתדרות חולי
הנאמת, נרשמו על־ידי ד,קצרניות המשועממות,
תוקתקי על־ידי תריסע הכתבניות
העייפות, והופצו באמצעות סוללת הדוברים
של אהרן בקר, מזכיר ההסתדרות,
ל־ 801 הצירים המנומנמים ולעשרות עתוג־אים
אדישים שנכחו באולם.

שחרגו מכללי הטכס המקובלים: היעדרו
של שר־העבודה יגאל אלון מטכס הפתיחה,
ואף במשך כל ימי הוועידה; קריאת
איגרתו של ראש הממשלה המצונן רק
בתום השרשרת הארוכה של הנאומים ; אי־מסירת
רשות הדיבור לסגן ראש־הממשלה,
אבא אבן, שישב תחילה כאורח כביד על
הבמה, אך נעלב ונעדר מן האולם בעת
נאומו של בקר.

אותו זמן ממש, כבר רקם מנהיגה הקשיש
של רפ״י מזימה חדשה, תיכנן לגנוב
ברגע האחרון את ההצגה.
אל בן־גוריון החלו להגיע שמועות על
מזימה זדונית של המערך ומפ״ם לחלל,
לדבריו, את כבוד ההסתדרות, ולשנות את
שמה של ״ההסתדרות הכללית של העובדים
העבריים בארץ ישראל״ ,ל״ההסתדרות
הכללית של העובדים בארץ ישראל״.
הסיבה: מאז הוועידה האחרונה, שהתקיימה
לפני שש שנים, הצטרפו אלפי פועלים
ערביים לשורות ההסתדרות.
ביג׳י ניסח מיברק־מחאה ארוך ודחוף לנשיאות
הוועידה, הדגיש כי הזדעזע לקרוא
בעתונים על ההצעה המבישה למחוק את
התואר ״העבריים״ משמה הארוך של ההסתדרות
בת הארבעים וחמש.
בהצעה זו, מתרעם ראש רפ״י, יש משום
חילול שמם של מייסדי ההסתדרות.
תחילה נטו צירי רפ״י לתמוך בהצעת
שינוי שמה של ההסתדרות, נאלצו בבושת
פנים לעשות תפנית חדה ולהתנגד בתקיפות
להצעה, ברוח מיברקו של מנהיגם.
צמרת ההסתדרות, שהתייחסה כבר ל־
א הטסליציה
^ ריגו ^ו סי

^ בר בפתיחה הזוהרת של הוועידה,
^ שהתקיימה בהיכל התרבות, געשה ה־פראזיולוגיה.
הנשיא נשא דברי ברכה נרג־

שים, נסחף בלהט לדבר על ההיסטוריה
האדומה של ההסתדרות, אשר ״תולדותיה
חרותים באש לבנה על גבי אש שחורה...
לנגד עיני ניבט וצמח בנין הפלאים הזה,
בית לעובד, מפלט לעולה ומשגב למגן.״
מזכיר ההסתדרות הזכיר את דרכה של
ההסתדרות, הישגיה וכר, עוז רוחה וכו׳,
מאבקיה וכר, חזונה הרוחני וכר, ערכיה
וכר. כל אלה מילאו חוברת בת 90 עמודים
צפופים, מודפסת בהידור רב, שחולקה
בין הנוכחים. ממנה קרא בקר את
נאומו בהיגוי רוסי ובהטעמה תיאטרלית.
רק חדי העין, שהיו באותה שעה באולם,
יכלו להבחין בכמה תקריות קטנות

טוטו כיג-י

* ם הופעת הבכורה של גח״ל ורפ״י, ש־ל
הב טי חו להכניס רוח־חיים לוועידה, לא
הצילו את 801 הצירים מן השעמום.
כי שתי המפלגות האלה לא תרמו תרומה
מיוחדת לוועידה, סרט לשתי מחאות
מלאכותיות שהקיצו את הנרדמים, הדירו
מעט שינה מעפעפיהם, סיפקו מספר קרי־אות־ביניים
חלושות, וריעננו את הצירים
הסהרוריים לקראת שינה מחודשת.
היתד, זו שירת האינטרנציונל, שנתנה ל־
122 צירי גח״ל את ההזדמנות להוכיח את

קיומם. ואילו לרפ״י נתן את הדחיפה לגלות
סימן חיים מנהיגה דויד בן־גוריון,
שלא היה נוכח כלל באולם במשך כל
ימי הוועידה.
מאות הצירים, עשרות העתונאים, הדוברים,
המזכירים, תת־המזכירים והסקרנים
הקבועים, עסקו בניחושים במסדרונות
הבימה, השתעשעו בלי הרף ב״טוטו בירי״
.יבוא או לא יבוא? כן יופיע, לא
יופיע? העסקנים הבכירים יותר ניסו להפגין
אדישות, אך במזנון האינטימי, הנמצא
מאחורי הקלעים, הביעו את החשש
כי בן־גוריון מכין פצצת זמן קטנה לקראת
טקס סיום הוועידה.

הצעת המערך לשינוי השם כאל החלטה
שכבר נתקבלה, פירסמה חוברת נאה שבה
נכללו כל הברכות שנתקבלו על־ידי איר־גוני
פועלים מחו״ל, תחת השם החדש.
הדבר עורר את חמתם של צירי רפ״י,
והם פנו בתלונה דחופה בענין זה לנשיאות
הוועידה.
במסדרונות בית הבימה ריחפה השאלה:
מדוע התעורר הזקן משלוותו רק ברגע
האחרון? השואלים לא ידעו, כי אחד מצירי
רפ״י לוועידה, השומר על נאמנות
קנאית למנהיגו, נהג לדווח לו מדי יום
על מה שמתחולל בחדרי חדרים. בין השאר,
דיווח על מגעים שיזם המערך עם
רפ״י כדי לצרפה לוועדה המרכזת, תמורת
התחייבות להימנע מלהקים קואליציות עם
גח״ל במועצות פועלים שונות.
בן־גוריון, החפץ בכל כוחו למנוע את
שילוב מפלגתו במוסדות המרכזיים של
ההסתדרות, החליט לכפות על רפ״י עמדה
קיצונית, לבודדה מעמדת שאר המפלגות.
הוא הצליח בכך. בהצבעה שנערכה בוועידה,
בעניין שינוי שמה של ההסתדרות,
הצביעו כל הסיעות בעד ההצעה. רק רפ״י
הצביעה נגד.

״קום התעוררה

אש הנקמות הלב

שינה ושירד
ך לא רק רפ״י היתר, מבודדת ב־
^ הצבעות. גורל דומה נפל גם בחלקו

שרם ישן עדי.יסוד

את עולמנו אז נקימה, לא נלוו

כדדית שד העובדים העבריים־ לשעבר

1ם חרכה, עם עבדים ומזי־רעב,

״ב היכון לקרב ־

זרימה, מגב נטו 1נרוק העור,

של המערך, כשמולו התייצב ליכוד מפתיע
של שאר הסיעות.
גח״ל, הליבראלים העצמאיים, רפ״י,
מפ״ם, מק״י ורק״ח, תבעו, בניגוד לעמדת
המערך, לשנות את שיטת הבחירות בוועדי
העובדים, להנהיג שיטה יחסית, במקום
השיטה האישית־רובנית הקיימת עד כה.
המערך הצליח להתחמק מהלחץ המאוחד
שהופעל נגדו, העביר את הדיון בבעיה
זו למועצת ההסתדרות. העניין הוסר מסדר
יומה של הוועידה.
החשבון של עסקני המערך: במועצת
הסתדרות, שם שליטת המערך גדולה יותר
מאשר בוועידה, יוכלו נציגיו לשוב ולהנציח
את שיטת הבחירות הקיימת.
הצירים יכלו להתפנות באותו רגע לעיסוק
אחר, עברו ממצב של שינה בציבור
למצב של שירה בציבור•
רק ביום האחרון של הוועידה עלה מעט
המתח.
במסדרונות התגודדו חבורות־חבורות של
צירים, החליפו רשמים, וניסו לנחש מי
ייבחר לוועד־הפועל ומי יצטרך לוותר על
מקומו.
באותה שעה, מאחורי הקלעים, ישבה
ועדת המינויים על המדוכה, כדי להחהליט
על חבריהוועד־הפועל ומועצת
הסתדרות.
חברי הוועדה מחקו שמות, הוסיפו שמות,
התלבטו בין העדפה של ותיקים או צעירים.
לבסוף הוחלט על פשרה: הגדלת
מספר החברים במועצת ההסתדרות ובוועד־הפועל.
מספר חברי הוועד־הפועל הוגדל
מ־ 109ל־ 133 צירים, בהם יש למערך ,68
לגח״ל ,20 למפ״ם ,19 לרפ״י ,16 לתנועת
העבודה הליברלית ,6למק״י 2ולרק״ח
.2גם מועצת ההסתדרות שנבחרה מחדש
הוגדלה עד 351 חברים. מועצה זו מיהרה

לבחור, עוד באותו יום, בוועדת הביקורת
המרכזית ובבית־הדין העליון של ההסתדרות.

עסקנים
מדושנים
** זכיר ההסתדרות הודיע, כי תוך
1*1שבועיים יתכנס הוועד־הפועל החדש,
כדי לבחור בוועדה מרכזת, במזכיר ההסתדרות
ובמנהלי המחלקות של הוועד־הפועל.
ברור
כבר עתה כי אהרון בקר ימשיך
להיות מזכיר ההסתדרות, וכי הרבבה של
הוועדה המרכזת לא ישתנה בהרבה. אף
שינוי מהותי לא יתהווה במבנה המסורבל
של ההסתדרות. ההנהלות הכושלות בחברות
המשקיות לא תוחלפנה, ושום כוח חדש
וצעיר לא יחדור לוועדה המרכזת של ההסתדרות,
המשמשת ״ממשלה״ לכל חברי
ההסתדרות.
הפועליציה ההסתדרותית, בדומה לקואליציה
הממשלתית, תהווה המשך לקודמותיה.
בארגון
הגדול ביותר במדינה, החולש על
תנאי עבודתם של מיליון שכירים, לא יחול
שום שינוי.
קבע אחד הסדרנים, שהיה מופקד על
השמירה במקום :״איך יכול בכלל לבוא
שינוי, אם בין מאות הצירים לא היה
אף פועל אמיתי.״
כי בניגוד לוועידותיה הראשונות של
ההסתדרות, שהיו מאוכלסות בפועלים חסרי
כל, היתד, הוועידה הנוכחית כינוס המוני
של מאות עסקנים מדושנים, לבושי פאר,
הרחוקים מרחק רב מהווי חייו ובעיותיו של
השכיר הישראלי.

תמול, מחר הכל -זה יהיה קרב אחרון, במלחמת עולם ־ עם...״

׳יעייי׳׳וזמי*

500 תושבי בית־שמש כבשו נסעוה את המוקצה המקומית

ההנותעוות

אנשי ביתישמש פורצים לבניין המועצה המקומית, כדי להביע
את זעמם על עיסקות הקנייה של העסקנים, שהתנהלו בעיירה.
השוטרים, שהיו במקום, לא התערבו. מכשירי הטלפון נותצו, והרהיטים נהרסו לחלוטין.

אלא תחילתה. כי לפי המסורת של בית־שמש
היה יום הבחירות רק שלב מסויים
במסחר הגדול: סיום הקנייה הקימעונית של
הקולות, ותחילת המסחר הסיטונאי —
בנבחרים עצמם.
בבחירות הקודמות, לפני שש שנים, נאבקו
על השלטון בבית־שמש שני גושים
עיקריים: מפא״י ורשימה עדתיח. צפון־אפ־ריקאית.
המאבק היה אכזרי, ההשמצות
ההדדיות נשמעו ללא הרף, ולבסוף התחלקו
שתי הרשימות בשלל: מתשעת המנדאטים
שהיו אז במועצה המקומית קיבלה מפא״י
ארבעה והרשימה העדתית ארבעה.
אך מיד אחרי הבחירות חל בבית־שמש
מיפנה מפתיע: שני הנציגים הראשיים של
הרשימה העדתית הכריזו שהם בעצם
מאפ״יניקים בנפשם, והם קמו והצטרפו ל־מפא״י,
ראש הרשימה העדתית, עמרם לוק,
קיבל את התפקיד של סגן־ראש־המועצה־בשכר,
עם הבטחה מפורשת שבבחירות הבאות
הוא יופיע בראש הרשימה.
מפא״י קיימה את הבטחתה ולוק הופיע
בבחירות כמספר אחד ברשימת המערך.
אך הפעם אי־אפשר היה לחזור על הפאטנט

עסקנים למכירה
** טרו תי הגשם העזים שטפו את ה־
/ 2עיירה ההררית והרוח החורפית הקרה
המצליפה על הרי־יהודה ממערבם, לא פסקה
אף לרגע. אך בכל זאת היה זה היום החם
ביותר של השנה בבית־שמש.
ביום הראשון של השבוע, בשעה 7בערב,
כשעה לפני פתיחת ישיבת המועצה,
התחילו תושבי העיירה להתאסף ליד בניינה
של המועצה המקומית, הסוערת מזה חודש.
בשעה 7.30 כבר עמדו ליד המועצה כ־500
איש, גברים ונשים, מבוגרים וצעירים, מתווכחים
ביניהם וצועקים :״בוז! בוגד! החוצה!״
בשעה שמונה פרץ ההמון הזועם
לתוך הבניין והחל במלאכת ההריסה.
תוך קריאות־בוז ומכות גורשו מן הבניין
נציגי המערך, והשאירו אחריהם את סיבת
ההתפרצות: את חבר־המועצר, יהודה מלכה.
האיש, שהתעלף תחת מכותיהם של עשרות
מתקיפים, ניצל בנס ממשפט לינץ׳ של ממש.
בשעה תשע בערב נשאר בשדה־הקרב רק
המנצח: ראש המועצה, עובד סרי־לוי. רגשות
הניצחון שלו היו מהולים במרירות
מסויימת. הוא מדד את מימדי הפוגרום
וניסה לתרגמם ללשון הכסף: הרהיטים ה־

שני היויבים

המערך, מברן את יריבו, עובד סרי־לוי,
ל־גל בחירתו לראש המועצה בבית־שמש.

המנותצים
וה הרוסים,
מבשירי־הטלפון
שמשות השבורות.
עבורסרי־לוי היה זה שיעור מעשי בהורת
הפוליטיקה, שבלימודיה התחיל רק
לפגי כחצי שנה•

רק שרידים נשארו

שיכרוהו הראשונה של עובד סדין
ו לוי ( )30 עם בית־שמש, עיירת־עולים
בת 13 אלף נפש בפרוזדור ירושלים, היתד,
לפני ארבע שנים.
איי

עיבד, גבר צנום, בעל שפם ושיער שחור,
לא חלם אז על קאריירה פוליטית כלשהי.
הוא היה מאוהב באשתו הצעירה והיפה,
אותה נשא שנתיים לפני־כן, והיות ורצה
לקיים את משפחתו על בסיס כלכלי איתן,
מכר עובד את דירתו בבולים ועבר לעיר־הפיתוח,
בה קיבל מישרה טובה כמנהל ב־מפעל־היהלומים
החדש.
אבל בית־שמש לא היתר, המקום המתאים
ביותר לבניית אושרו של זוג צעיר. בעצם,
למרות שיכוניה ומפעליה, נשארה בית־שמש
מחנה־מעבר עצום המשמש רבבות עולים.
עברו עליה גלי עלייה פולנית, רומנית,
צפון־אפריקאית ופרסית — אך רק שרידים
מכל גל נשארו במקום. כל מי שרק ידע
להסתדר, למי שהיה קצת כסף או קצת
פרוטקציה במוסדות הסוכנות — ברח למקומות
טובים יותר מאשר העיירה הנידחת
שבהרי יהודה, כשישה קילומטר דרומה
מכביש תל־אביב—ירושלים.
הגבר, שנכנס עם ראשו ונפשו לענייני המפעל,
היה במידה רבה מחוסן מפגיעות
הסביבה, אך אשתו הצעירה דליה, חשה
אותן מדי יום ביומו. לא עברה שנה אחת
ודליה התחילה במערכת מתמדת, שמטרתה
היתד, עזיבת העיירה המוזנחת, וחזרה למרכז
הארץ. מדי ערב בערב שמע עובד
את תלונותיה של אשתו: שגן — זה לא
גן, שקולנוע זה לא קולנוע, שאין חברה,
שאין תיאטרון, שאין בילוי.
ארבעה חודשים לפני תחילת מערכת־הבחירות,
החליט הזוג סופית לעזוב אח
בית־שמש. אבל דוזקא אז פנו אל סרי־לוי
ממרכז גח״ל בהצעה לעמוד בראש הרשימה
בבחירות למועצה המקומית.
עובד ניראה למפלגתו כאיש אידיאלי במלחמה
על השלטון המקומי. העסקנים המקומיים
של מפא״י הציגו עצמם במשך
שנים באור שלילי ביותר, ואילו עובד היה
בבית־שמש איש חדש, שזכה לפופולאריות
והערכה כמנהל המפעל, ובפרט שהיה בעבר
מדריך בבית״ר.
הרעיון קסם לזוג הצעיר עד כדי כך,
שהחליטו לבטל את תוכניותיהם הקודמות
ולהישאר במקום. בשביל עובד היה זה לא
רק פתח להתקדמותו האישית, אלא גם דרך
למלחמה יעילה נגד המצב שנוצר ונגד כל
אותם תנאים, שבגללם הוא, והדומים לו
החליטו לעזוב את בית־שמש.
זו היתה גם סיסמתו, שאיתה יצא עובד
למערכת־הבחירות, וקודם־כל לביקורי״בית
אישיים, אצל כל משפחות העיירה.
הסיסמה הביאה לגח״ל ניצחון ניכר: במקום
מנדאט אחד בו החזיקה חרות אחרי
הבחירות הקודמות, קיבלה גח״ל הפעם
שלושה מנדאטים.

קנייו^בחרי*חעפ
שהסתיימו הבחירות לא שיער ל-
עצמו עובד שאין זה סיף המערכה.

המוצלח של רשימה עדתית — המשנה את
דעתה לפתע — וחלוקת המנדאטים גם היא
היתר, יותר מסובכת: המערך קיבל אומנם
ארבעה צירים במועצה, אך נגדם עמדו
שלושה צירים של גח״ל, שניים של רפ״י

לשון המאזניים ״־
האיש שהוכרז כבוגד על־יזי תושבי בית־שמש.
השבוע ניצל מלכה בנס ממשפט לינץ׳.

ושניים של הדתיים. הבדל נוסף: אף מפלגה
לא היתה מוכנה להיכנס לקואליציה, שבראשה
יעמוד עמרם לוק, האיש שעמד במרכז
השערוריה הפוליטית של הבחירות
הקודמות.
היה ברור שרק נם יוכל להציל את המעיר׳
אבל הנס המתאים לא איחר לבוא:
יומיים אחרי הבחירות נזכר אברהם גוזלן,
האיש מספר 1של רפ״י במועצה, שהוא
בכלל נשאר נאמן למפלגתו הקודמת, הצטרף
למערך.
אבל הנם הזה לא הספיק כדי להבטיח
את השלטון המסורתי. יחס הכוחות עדיין
היה חמישה נגד שישה, וששת הנציגים
האלה פתחו במו״מ כדי לארגן קואליציה
בלי המערך, בראשותו של איש גח״ל,
עובד סרי־לוי.

זה שניקנה הוא זה שהונה

^ ףבטרם הושלם -המו״מ הקואליציוני,
קרה פתאים בבית־שמש נס נוסף: באחי
מימי נובמבר נעלם מן העיירה הנציג
השלישי של גמ״ל, קבלן־מישנה לעבודות־אבן,
יהודה מלכה. יחד אייתו נעלם גם איש
המערך — עמרם לוק.
באותו ערב הכריזו נציגי המערך על נצי
חונם המזהיר: הם היו כבר מסוגלים להר־
(המשך בעמוד )16

במדינה
(המשך מעמוד )9

לישכת־העבודה הממלכתית, וכשזו מעבירה
את גליון הזמנות־העבודה לידי לישכת־העבודה
של הסתדרות הסטודנטים, היא
מוסיפה כי מן המועמד נדרשת ידיעת
אידיש.
בלישכת העבודה של הסטודנטים מבינים
את הכוונה, מתחשבים בה, ושולחים למקומות
המפורטים רק סטודנטים יהודים
כשרים.
הערבים טוענים שזוהי הפלייה, ונענים
תדיר בהכחשות חריפות. מה פתאום הפלייה?
אם צריך לדעת אידיש, שולחים
סטודנט שיודע אידיש.
השבוע קיבלה טענת הסטודנטים הערביים
אישור מוסמך. קבע הסטודנט דני רוזנטל,
בראיון בביטאון הסטודנטים ניצוץ:
דרישת ידיעת האידיש נעשית כדי להימנע
מלכתוב מפורשות ״רק לסטודנטים יהודיים״
.הסיבה, אליבא דדני :״כדי לא לגרום
רגשי הפלייה וקיפוח.״
ועל דני אפשר לסמוך. הוא יודע מה
שהוא אומר. כי הוא מכהן בתפקיד יו״ר
ועדת העבודה של הסתדרות הסטודנטים.

עבודה
מעשהבס דו ם
כשאימצה מפא״י את כל כוחה הכספי
והאירגוני למלחמת הבחירות לכנסת, נחלה
כשלון קטן באחת הפינות הנידחות בארץ.
בבחירות למועצת העובדים במפעלי ים־
המלח, בסדום, נבחרה מועצה שלא בהתאם
לרוחה. בי בין הנבחרים היה איש חרות,
וכמה אחרים היו בלתי־מפלגתיים מושבעים,
כאלה העלולים להתייצב ביום מן הימים
נגד מדיניותה המקצועית של המפלגה, של
ההסתדרות ושל הממשלה.
עסקני מפא״י, שהיו עסוקים באותה עת
במאבק הגדול על השליטה במדינה, החליטו
לדחות לזמן מה את הטיפול במה
שכונה בפיהם ״תקרית סדום״.
הם היו בטוחים כי ברגע שיתפנו לטפל
בעניין, יוכלו, אם ירצו בכך, לתקן את
התוצאות העגומות של הבחירות למועצת
העובדים, שהתנהלו לפי כל כללי ה־דימוקראטיה.
הרגע
הזה בא.
נצחון הדרקון. לפני שבועיים, עם
תחילת השנה החדשה, הגיע המועד לחידוש
הסכם העבודה במיפעל. הנהלת הי
מיפעל רצתה בהקפאת ההסכם הקיים, לאחר
שהוזהרה על־ידי שר האוצר פינחס
ספיר, לבל תתן את ידה לשינוי המצב
הקיים, לפני הרכבת הממשלה החדשה ו־ .
לפני קביעת המדיניות הכלכלית שלה.
עובדי ים־המלח התנגדו להקפאה, שאת
תוצאותיה העגומות הכירו כבר ב־. 1963
כשמועצת העובדים לא הגיעה לכלל החלטה,
נקבע מישאל בין עובדי החברה,
וברוב קולות, שיב לפי כל כללי הדימוקרא־טיה,
הוחלט על המשך המאבק להשגת
הסכם עבודה חדש.
אך גם הפעם הרגיזו תוצאות המישאל
את עסקני המשולש הקדוש: עסקני מפא״י,
עסקני ההסתדרות, שגם הם אנשי מפא׳׳ י,
ונציגי הממשלה.
ז׳ק אמיר, מזכיר מועצת העובדים, שנהנה
מתמיכת מועצת פועלי באר־שבע,
שבתחומה נמצא המיפעל הסדומי, לא קיבל
את תוצאות המישאל. אנשי מפא״י, שהודיעו
בזמנו ברורות, כי ההסתדרות החליטה
לשבור את מועצת העובדים במיפעל3^ 1 ,
יכלו עתה לרוות נחת: המועצה התפטרה,
ובחירות חדשות עומדות להיערך בעוד
שבועיים.
כי במדינה בה אפשר לשבור עיריה
נבחרת, כמו בנצרת, אין שום קושי לשבור
מועצת עובדים נידחת, שהעזה להתייצב מול

הדרקון המפא״יי ואף להרגיזו.

שכונת התקווה

3ןלש בו ר !
הכל ׳התנהל בהתאם לתכנית.
בשעות הבוקר של היום השני, הופיעו
פועלי עיריית תל־אביב, בשכונורעז־רא —
החלק המוזנח ׳ביותר של שכונת־התקווה,
בפקחי-העיריה ומשמר כבד של מלווים חוקיים על
משטרה,כשבידם צווי־הריסה
בתים. צווים אלהבוצעו, ו־שלושה
(המשך

בעמוד

--ריעומד-הזה 1460-

קנס או מס?

סרדכי כיפי (אחדות העבודה) :אלד, הן הערות לחוק.
ך 1פי חשבון נס, עולה הכנסת למשלם־המיסים היש׳
/ראלי בכל שבוע בסכום של 75 אלף ל״י. זה לא אחרת לא היה טעם בדיון.
הרבה, בהשוזאה לפרלמנטים אחרים. אבל זה הרבה מאד —
אורי אפנדי: השאלה היא: מה טיבן של ההערות?
כשהכנסת אינה עושה כלום.
אם ההערות מעמידות בספק את עצם מהות הצעת־מזה
כמה שבועות דורכת הכנסת במקום. הממשלה היוצאת ד,חוק, מה,הטעם להצביע בעד העברת הצעת־החוק לוועדה?
לא רצתה להביא בפניה הצעות־חוקים חשובות, מחשש
הצבעה כזאת נותנת אישור עקרוני להצעת־החוק, עם
פן אין רוב קואליציוני מובטח להן.
האפשרות לשנות בוועדה נקודות מישניות בלבד.
בשבוע שעבר הגיעה השערורייה לשיאה. בדיוק בשעה
הדברים אשר נאמרו כאן — ואינני רוצה לחזור עליהם
שהכנסת היתד, צריכה להתכנס, נפתחה ועידת־ההסתדרות — .התייחסו לכל הצדדים של הצעת־חוק זו. ד,ם מעוררים
תוך זילזול גמור בבית־המחוקקים, קבעו ראשי ההסתדרות ספקות חמורים ביותר, המחזקים בהרבה את הספקות
(קרי: ראשי מפא״י) דודקא מועד זה לפתיחה — תחת שהיו לי עוד קודם לכן.
לבחור באחד מארבעת הימים בהם אין הכנסת מתכנסת
אפשר להביא דוגמות רבות, מתוך מצבים של נהיגה,
כלל. מובן שראשי כל הסיעות ההסתדרותיות היו בח,לשיוכיחו
כי המצלמה הזאת תחטיא את מטרתה. כולנו,
אביב.
הנוהגים ברכב, יודעים מה רבים המיקרים בהם אפשר
תוצאה א׳ :הוסכם מראש שלא יובא בפני הכנסת להיתקע בתוך צומת מרומזרת. ישנן אפשרויות רבות. חלק
בשבוע זה שום עניין חשוב, וגם לא תיערך בה שום
מהן כבר הוזכרו כאן, וחלק לא הוזכרו: המנוע כבה,
הצבעה שהיא.
הרמזור איננו בסדר, נוצר פקק־תנועה בתוך הצומת, וכן
הלאה וכן הלאה. וכנגד זה תבוא עדות אלקטרונית בלתי־הרגיל*.

תוצאה
כ׳ :הנוכחות היתד, ירודה אף מן
תוצאה ג׳ :המליאה קיימה רק שתי ישיבות מקוצרות, מבוקרת, שאינה ניתנת כלל לבקרה.
מה יקרה? אדם יקבל הודעה: אתה עברת עבירה לפני
בנות שעתיים כל אחת.
שבועיים, בשעה זאת וזאת, בצומת פלונית. אין לך כל
אף שר אחד לא כיבד את המליאה בנוכחותו, ולו לדקה
מושג, אינך יכול לזכור כלל מה היה אז. אילו שמת לב
אחת( .אולם השרים היו מצויים בשפע בישיבות המפלגתיות כי משהו אינו בסדר, אולי לא היית עובר בצומת. אבל לא
על הרכבת הקואליציה שנערכו הן בבניין הכנסת, הן מחוצה
שמת לב, נסעת, אינך יכול לזכור מה קרה.

התוצאה היא שאדם יקבל הודעה כזאת. הוא יודע שיש
בסך הכל — תמונה עגומה למדי.
לו ברירת־קנס של חמישים לירות. ואז הוא יאמר: למה
לי להתווכח עם המכונה הזאת (איך אפשר בכלל להתווכח
עם מכונה?) אני אשלם את חמישים הלירות, ואחסוך לי
נזול האור האתם
כמה שעות בבית־המשפט.
אני חושב כי תקדים מסוכן הוא להנהיג את העדות הך*
ישיבה הראשונה הוקדשה לגמר הדיון הבלתי־ענייני אלקטרונית בתנאים הנוכחיים. כאשר הכבישים מפגרים —
| 1על התפרעויות שכונת־ד,תקווה — ואיש לא הצטער
כפי שאמר חבר־הכנסת יוסף תמיר, ובצדק — בשלושים
כאשר נגמר דיון חסר־תכלית זה. לא נערכה הצבעה —
שנה, משונה במקצת להנהיג דרכי־שיטור המקדימים את
כי בתום הדיון נכחו רק שלושה ח״כים מתומכי הזמנם,
אם לא בשלושים שנה, הרי לפחות בכמה שנים
קואליציה.
טובות. אני מציע כי בינתיים נתרכז על פתרון בעיית
למחרת היום נפתח דיון מעניין יותר — על הצעת
הכבישים ונחכה עם דרכי־השיטור החדשות עד שיצטבר
השר כרמל להתקין מצלמות קצת נסיון בארצות אחרות.
אוטומטיות ליד הרמזורים,
בהזדמנות זו אני רוצה להביע תמיהתי על שהצעה אשר
ולקבל את תצלומיהן כראייה
הושמעה מזמן *,טרם נתקבלה, והיא: לבטל כליל את
בבית־המשפט לגבי מעבר בהאור
הצהוב, כשהוא בא אחרי האור האדום. האור
אור אדום.
הצהוב הוא במקומו כאשר הוא בא אחרי האור הירוק, כד־בדרך
כלל עולה רמת השאדם
הנמצא כבר בתנופה של נסיעה יספיק לסיים אותה
דיונים בכנסת כאשר היא
ולעבור •את הצומת לפני הידלק האור האדום. לעומת זאת,
מתרחקת מעניינים חשובים, כאשר האור הצהוב בא אחרי האור האדום, נוצרת התחרות
הקובעים את גורל המדינה, בין נהגים משני הצדדים. כל אחד רוצה לחטוף את האור
ועוברת לעניינים קטנים וענ הצהוב מהצד שלו, והפיקח והזריז גובר. יש בזה גם
ייניים. כי בעניינים כאלה קצת ענין של ספורט. במיקח־ ,זה האור הצהוב מיותר.
יש לא פעם לח״כים רבים דבר זה נאמר כבר לפני שנים, ואני תמה על כך שסידור
זה עדיין קיים.
מומחיות כלשהי.
ברצוני לומר דבר נוסף, הקשור בעדן זה קשר אמיץ, כדמד ארבעת הנואמים שקדמו לי
בוויכוח זה שללו כולם את וכוונתי לברירות הקנס. ברירת־קנס לגבי העבירה המיוחדת
הזאת, לגבי מעבר הצומת באור אדום, הועלתה לחמישים
הצעת החוק. יוסף תמיר (גח״ל) השתמש בנסיונו הרב
לירות. אם אדם עבר צומת באור אדום בזדון, נדמה לי
בעיריית תל־אביב, הוכיח כי המצלמות אינן בדוקות די
שחמישים לירות הן מעט מדי, מפני שזוהי עבירת־תנועה
צרכן, כי הן עולות הרבה כסף ( 5000ל״י כל אחת) ,וכי
בטיחותית ממדרגה ראשונה ומסוכנת ביותר, וקנס מכסימלי
בשנה שעברה לא היתד, אף תאונה קטלנית אחת בצומת
מרומזרת•* .דניאל לוי (מפד״ל) התנגד בכלל לעדות ״בלתי־ של חמישים לירות ניראה לי קטן מדי. לעומת זאת׳ אס
אדם עבר את הצומת מאונס או בשגגה — בגלל אחד
מאויישת״ .מרדכי עופר (מפא״י) ,איש אגד, שלל את יעילות
שבמקרים הדברים עליהם דיברנו קודם — נראה לי שקנס של חמישים
המצלמה. מרדכי ביבי (אחדות העבודה) הוכיח
לירות הוא גבוה מאד.
רבים אין הנהג אשם במעבר באור אדום, כשהדבר נגרם
בקשר להעלאות ברירות־הקנס האחרונית, ברצוני להביע
על־ידי תקלה טכנית.
כאן מחאה חמורה מאוד ללהעביר נאומיהם בתום הציעו הנואמים
אולם
כל ארבעת
גבי העלאה סיטונית זו. לגבי
את הצעת־החוק לוועדה — כלומר לאשר אותה בקריאה
נהגים רבים הפכה ברירת־ראשונה.
החלטתי לעמוד על סתירה מוזרה זו.
הקנס למעין ברירת־מם, למס
כמה ימים לפני כן קיבלתי מכתב־אזעקה מאת יעל
נוסף על התנועה,
שורצבוט, מקדרון ב׳ ליד גדרה, שהתלוננה בחריפות על
חבר־הכנסת יוסף תמיר
העלאת שיעורי ברירת־הקנס על עבירות־תנועה. כתבה יעל:
דיבר בצדק על היסורים ה־
״אולי תעיר את תשומת־לבם של חברי־הכנסת לכך ששכחו
אנטי־סוציאליים הקשורים בלהוסיף
שכל נהג המתעטש בזמן הנסיעה ייקנס ב־סז
רכישת מכונית. הוציאו את

המכונית בארץ מתחום הלמרות
שהצעת־החוק לא נגעה כלל בבעיית הקנסות,
הישג של השכבות הפוע-
החלטתי לתמרן בדברי כדי להגיע לנקודה זו, עליה עמדנו
ליות. פועל בכלל אינו יכול
פעמים כה רבות בעתון. לפי הפרוטוקול הסטנוגראפי, לרכוש מכונית בארץ, אפילו
נתקבלו הדברים כך:
יוסף תמיר
מכונית מסוג פולקסוואנן או
מכונית דומה לה, משום שאורי
אבכרי: כבוד היושבת־ראש, עשרים־ואחד חברי־מכונית
קטנה עולה בארץ כפי שעולה באמריקה מכונית־הדר.
כנסת נכבדים.
קריאה: כפי שעולה באמריקה מכונית רולס־רויס•
שוכנעתי לחלוטין על־ידי הדברים הנכונים של כל
אורי אמרי: המכונית. של ראש־עיריית נצרת לשעבר״״
הדוברים הקודמים שצריך להצביע נגד קבלת החוק הזה,
— ראש־העיר החדש עוד לא קיבל אותה — עולה במולדתה
ונגד העברתו לוועדה.
אני תמה יותר ויותר על חוויה זו שנכונה לי בכנסת, בערך כמו מכונית קטנה מאד בארץ. עכשיו ממשיכים בקו
זה, ומעלים את ברירת־הקנס בצורה שמייקרת את אחזקת
כאשר אני שומע נאומים השוללים את עיקרה של הצעת־המכונית
במידה רבה.
חוק, והמסתיימים במלים, :׳אני מציע להעביר את הצעת־רכותד
חבדי־הכנסת, צריכים להבחין הבחנה ברורה בין
החוק לוועדה״.
עבירות־ תנועה.המסכנות. את הבטיחות בדרכים, שהן זדוניות,
שאותן יש, לשלול ושעליהן יש להטיל עונשים: כבדים
* ביום. ב׳ בשעה 4.30 נכחו באולם. המליאה .25ח״נינו, ומרתיעים — לבין עבירות־תגועד, שהן תולדה מובהקת של
מהם 5 :מהמערך 9 ,נוגח״ל 1 ,מהנופד״ל 5 ,מרפ״י1 ,
ההזנחה, הפיגור והרשלנות של השלטונות מזה שנים רבות.
ממפ״ם 1 ,מאגודת־ישראל 1 ,מהעולם הזה — כוח חדש.
למשל, ברירת־קנם לגבי חנייה. האם אפשר בכלל לנהוג
אנשי גח״ל הקפידו להופיע, ני באותה שעה נאם ח״כ ברכב בארץ מבלי לעבור עבירה זו? אי׳לר־ היו, לפחות,
מרדני שטרן את נאום הבכורה שלו.
** ובכלל אירעו רק /0״ 0.7מכל התאונות בצמתות
מעל עמודי העולם הזה.
מרומזרות.
מכונית מרצדס, שמחירה למעלה: מ־ 40 אלף ל״

משתמשים בכסף זה של הקנסות על־מנת לסדר מקומות
חנייה! אבל אין זה כך. בתל־אביב ובמקומות רבים בארץ
אי־אפשר כיום שלא להחנות את המכונית במקום אסור.
אדם בא מאוחר בלילה מעבודתו, וברדיום גדול מביתו
אינו מוצא מקום חנייה. אדם הולך למקום־בידור, ואין
חניה. אין זה מספיק לומר לו כי אולי, במרחק של מאתיים
מטר, יש מקום־חנייה. זה לא מקום־חנייה בטוח, זה לא
מגרש־חנייד, מסודר, אלא מזמינים את האדם לטייל ברדיוס
של מאתיים עד שלוש־מאות מטר מהמקום שהוא רוצה.להגיע
אליו, על מנת שיחפש לו מקוס־חנייה.
אליהו מרידוד (חרות) :מוטב לנסוע באוטובוס כמוני,
אורי אכנרי: אתה אדם מאושר, אך אין זו בדיוק העצה
שרציתי לתת למשרד־ד,תחבורה.
על כל פנים, ברירת־הקנס עולה ועולה, ובהזדמנות זו
רוצה אני למחות נגד העלאות אלה. אני חושב שהעלאה זו
היא שרירותית. אני חושב שהיא מסווה למס חדש. אני
חושב שהדבר חמור שבעתיים מפני שהשלטונות מפגרים
בצורה מחפירה בכל הנוגע לרכב המנועי. הייתי רוצה שידליקו
אור ירוק למשרד־ד,תחבורה כדי לשנות את המצב
לגבי סילוק כל הליקויים האלה, לפני שמדליקים אור ירוק
להטלת קנסות סיטוניים.
שאלתי את שריד,תחבורה, והוא ענה לי שעליית־הקנסות
נובעת מירידת ערך הכסף. זהו פיחות, ואיני סבור ששר־האוצר
מסכים לפיחות. אבל אין כל ספק שאינדכס יוקר־הענישה
עולה בארץ במהירות הרבה יותר גדולה מאינדכס
יוקר־המחיה.

דני רנצה להיכנס
ף* ין עשרות המכ תכי ם המגיעים אל סיעתנו בכנסת מדי
שבוע, נמצא מכתב שעירר את תשומת־לבנו המיוחדת.
נער בן 13 בשם דני צבת, תלמיד כיתה ח׳ בבי״ס ארלהו־רוב,
ביקש שנתערב לטובתו ולטובת בני־גילו. טען היא:
אין נותנים לו להיכנס, ליציע האורחים של הכנסת, כי הכניסה
מוגבלת לבעלי תעודות־זהות. לבני 13 אין תעודות
כאלה. ולמה לא יראו^גם
הם כיצד פועלת הכנסת?
בעודנו שוקלים מה לעשות
בעניין זה, ניגש אלי
סדרן ואמר שבנו של חבר־הכנסת
צבי דינשטיין(מפא״י)
מבקש לראות אותי. תמהתי
לפשר הדבר, אך ביקשתי
להכניסו אלי.
כשנכנס הנער, נסתבר
חיש מהר כי כלל אינו בנו
של דינשטיין (מי שעומד
להיות סגן שר־הבטחון) אלא דני אותו דני צבת רב־היוזמה.
הוא סיפר שפעם הוכנס ל־מזנון־ר,אורחים
של הכנסת על־ידי דינשטיין, ואז קיבלו הסדרנים
את הרושם שהוא בגו. דני לא עשה דבר להפריך
רושם זה — וכך ניתן לו לבוא אלי, בחלק הסגור של
הכנסת.
הבטחתי לדנילפעול למען בני ה־ .13 אך כשפתחנו בטענו
האחרבירור
עם מוסדותהכנסת,נתקלנו במחסום.
אים: אין לסמוך על כל בני ד,־ 13 שיתנהגו בכנסת כראוי.
גם אי־אפשר להפלות בין נער, העושה רושם טוב, לבין
נער אחר — ומי יערוך את הבדיקה? הפתרון: על בני ה־13
לבוא לביקור במסגרת כיתותיהם, בלוויית המורים, ואז
תינתן להם הכניסה.
הודענו זאת לוני, ועכשיו נראה אם יצליח לארגן את
כיתתו ואת מורהו למיבצע זה. אם כן — אני מקווה שביום
ביקורו לא תהיה מליאת־הכנסת כמעט־ריקה, כמו ברוב
ימות השנה.

* * חו ץ ל עגוד ת המליאה־הריקד, קיימת, כמובן, העבודה
!4בוועדות. התרכזנו בע־קר בעבודת ועדת־הכלכלה, בה
נערך הוויכוח על השבת בנמל אשדוד.
היה זה ויכוח בלתי־מאוזן בהחלט. עסקני־הדת הופיעו
בכוח מתוגבר, בראשות זרח ורהפטיג. נציגי המערך, בהנה־גת
שר־התחבורה, התגוננו בקושי, ולא העזו לעבור להת־קפת־נגד,
שתסכן את הקואליציה. נציגי מפ״ם והקומוניסטים
נעדרו מן הישיבות, בגלל עיסוקים אחרים.
כך נשארתי לבדי במערכה — והשתמשתי בבמה זו כדי
לעבור להתקפת־נגד. העליתי את בעיית המשמרת ה־13
וה־ ,14 הדרושות להשגת מינימום של יעילות ורווחיות בנמל
יקר זה.
באותו זמן הגשנו שורה ארוכה של שאילתות לשרים.
בין השאר:
• לשר־התחכורד: מדוע נאלצת צי״ם למכור את
אוניות־הנוסעים שלה? כמה מפסידה על כך המדינה? האם
חשב על כך מישהו מראש, כשנרכשה האמיד, שלום?
• לשר ה חיניד: מדוע נאסרה הופעת החיפושיות
בישראל? אחרי שקיבלו החיפושיות תארים קיסריים בבריטניה,
האם לא ישקול השר את הדבר מחדש?
ובעיקר: ברגע שהכריז ״האדם השלישי״ על שביתת-
הרעב שלו בכלא . ,הגשנו בעניין זה׳ הצעה לסדר־היום.
העולם הזה ערך בפרשה
זו מחקר מקיף
מאוד. חבל שאי־אפשו
לפרסמו מטעמי בטחון.
אחרת הוא היה
מרעיש את המדינה.

124מ3וגיות:מנל ננ 3 הכפייה כדי להפגין נגד

לאורו קילומטתוחצי זג;
לעיר־הנמל אשדוד. בראש השיירה נסעו קטנועים, בחלקם של

תושבי אשדוד אשר הצטרפו לשיירה, אשר קושטו בכמה מן
הכרזות של השיירה :״אשדוד היום — חיפה מחר״; ״שבח כן —
שאבעס לא״; ״נמל יעיל ולא טפיל״; ״מדינה חופשית מכפייה דתית״.

התנפצו, קולות צופרים קרעו את האוויר, נשים פצו!
צרחו בהיסטריה.
רוב־רובה של השיירה הספיק לעבור. רך כאשר נוו
שמנה כעשרים מכוניות, נערכה ההתקפה. אפשרות
בחשבון מראש, אולם הוחלט לא להגיב בכוח. כמה נ *

> | 1ך ^ 1בכניסה למושב הדתי ניר־
111.1/1גלים הסתערו חובשי־הכיפות
על צלם יומן כרמל, שרצה לצלם אותם.

לתור העיד

נכנסת השי ירה באורות דולקים. משמאל ניראה צלם יומן כרמל,
הניצב על גג של טנדר החונה בצד, ומסריט את השיירה.

^ ם יקרה משהו — כאן המקום
שזה יקרר״״ חיוו את דעתם אנשי
אשדוד, שנטעו בראש שיירת השבת. המקום:
הרחוב הראשי של שכינה ב׳ ,בה
התרכז. מספר רב של צעירים דתיים. אל
הצעירים האלה, שתפסו עמדות מאחורי
הבתים או על המירפסוח ,.הצטרף לפתע
נחשול אחר, שפרץ ממיגרש־הכדורגל.
ואז קרה הדבר. מטר של אבנים, לבנים
ובלוקים ניתך על המכוניות. הזגוגיות

מקום ההתנפלות
מאסף התארגן מחדש והמשיך ליעדו בדרך אחו

רה, שנפגעו מרסיסי הזכוכית או מן האבנים± ,

ן ן ען ןן ץך ן|| המשטרה הניעה למקום בו הותקפה השיירה,
11 ומצאה שם התקהלות רבה של צעירים, בחלקם
ן 1 ^ 1 1 /1
1חובשי־ביפות. השוטרים ניראים ליד אחת מניידות־הסשטרה, כשהם
1עורכים חקירה ראשונה בעניין ומבצעים את המעצרים הראשונים.

הצטיידו באלות ובקדשים, ועמדו לעשות שפטים
אך לבסוף נכנעו גם הם להוראה הראשונה:
באלימות; לתת למשטרה למלא את תפקידה ולב
דרך.
המכוניות שלא נפגעו הוסעו ממקום ד,התנו
מכסה את פני הנהג. זנונית מכוניתו נופצה לרסיסים,
11 1על־ידי בלוקיבניין כבד. הרסיסים פצעוהו בפניו ובידיו. בשיירה חדשה, והגיעו בדרך אחרת אל שפת־הים
המכונית נשארה תקועה במקום־ההתפרעות עד בוא המשטרה. אל החלק הקדמי. שש מכוניות שנפגעו נשארו
בוא המשטרה.
את נקישות הבלוקים שנזרקו שמעו ממרחק של 100 מטרים.

אוץ התקנצו באשדוו
תית־מול אבנים ואלות
ילדים אסף,
׳קחה

לרגע האחרון, קשה היה לקבוע
בוודאות אם תבוא ההתנגשות אם לאו.
במשך שבוע שלם הושמעו איומים דתיים,
כי ימנעו את מעבר השיירה, ו״יגנו על
כבוד השבת״ .אחד הפעילים הדתיים איים על
פעילי הכוח החדש בעיר :״נחסום את
הדרכים. לא ניתן לכם לעבור.״
ואילו רבני אשדוד מסרו בפירוש, במכתב
ששלחו למשטרה, על כוונתם למנוע
את המעבר החופשי של השיירה.
כאשר נקראו אל מפקד נפת הנגב, ו־התבקשו
להסביר את פירוש האיום ש־
״יגנו על כבוד השבח,״ ,הבטיחי לפעול
להרגעת הרוחות. אבל ההסתה עשתה את
שלה. בריוני הכפייה הדתית שפכו דם.
מי השתתף בשיירה? על כך השיב אחד
המארגנים :״אני חושב שאפשר לקרוא
להם האנשים שאיכפת להם.״
באו צעירים מחיפה, שתפסו טרמפ עד
למקום־המיפגש. באה קבוצה מתל־אביב,
ששכרה מונית מיוחדת. באו כאלה שטעמו
את טעם המאבק הפעיל נגד הכפייה
הדתית, בשיירת־השבת הראשונה,
שעלתה לירושלים לפני חודש .״הוויכוח
על נמל אשדוד הוא גורם מישני בבעייה
הכללית של הכפייה הדתית,״ הצהיר משה
לנדאו, סטודנט לפסיכולוגיה, בהסבירו
מדוע הצטרף לשיירה. ואילו עופר פרץ, מנהל
חברה הנדסית מרמת־גן, קבע :״ברצוני לעצור
את הכפייה הדתית באשדוד לפני שתגיע
לרמת־גן.״
יוזמי השיירה היו האנשים הקרובים ב־

האנף והפצוע 5

שיירת־השבת השנייה בה הש־נהג
זה. בשיירה לירושלים,
לפני חודש, גדרו אותו השוטרים בכוח. בשבת האחרונה ניפצו

הבריונים את מכוניתו. האבן ריסקה את השמשה הקדמית, התיזה
עליו רסיסים ונשארה בתוך ממכונית. הוא לא נעצר, אלא המשיך
אחרי חוד השיירה, עד למקום־המיפגש. בידו הוא מחזיק את האבן.

פיה, והצטרף לשיירה, על הנהגתו ועל חבריו.

חדי התנכלות המשטרה לשיירת־השבת
הראשונה, אחרי השתמטותן של
מפ״ם ושל הליגה מן השיירה לאשדוד, אחרי
האיומים הדתיים, רמה חשש שרק בודדים
יצטרפו לשיירה. החששות התבדו 124 :
מכוניות — ובהן כ־ 400 איש — התרכזו
כהסתעפות כביש אשדוד מכביש־החוף.
כמה מהם עלולים לשלם ביוקר על נכונותם
זו. הנזקים למכוניותיהם מסתכמים,
לפי הערכה ראשונה, באלפי לירות, ויש
ספק אם חברות־ר,ביטוח יסכימו לפצותם.
על־כן הוחלט לפתוח במגבית ציבורית, כדי
לאסוף את הכסף הדרוש לפיצויי הניזוקים
וליצירת קרן שתאפשר פעולות נוספות נגד
הכפייה הדתית* .כך יוכלו להזדהות עם
המאבק הזה גם אלה שלא יכלו להגיע
לאשדוד בשבת האחרונה, ואשר לא שמעו
את יללות־הקרב של בריוני הכפייה הדתית
שעד, שפצעו גברים, נשים וילדים.

עזרה ראשונה

מימין ניראה גחוס קצ׳קו מתל־אביב. הוא נחתך חתכים
עמוקים בצווארו, נחבש בתחנת מגן־דויד אדום ואושפז
לאחר־מכן בבית־החולים. משמאל: אחד ממשתתפי. השיירה מגיש עזררו־ראשונה לפצוע.

* תרומות אפשר לשלוח להעולם הזה
— כוח חדש, ת.ד , 136 .עבור קרן המלחמה
בכפייה הדתית.

סוד המסע

ארבעה אלה הגיעו מחיפה. הם עברו את הדרך הארוכה, מן הנמל
הישן עד לנמל החדש, כדי למחות נגד הכפייה הדתית המשתלטת
על המדינה כולה. עתה, אחרי שעברו את התקפת הבריונים, הס משתתפים בפיקניק מול הנמל.

ה ב׳ של אשדוד. רוב
־ עברו בדרכן לים. ה-
מקום ההתנפלות נשאר

חסום זמן רב לאחר־מכן, כשהשוטרים מנסים להשליט סדר ולפזר את מאות
הצעירים שחסמו אח הכביש ואשר חלק מהם השתתף ברגימה ההרסנית.
בתוך ההמון נראות גם שתי המכוניות שניזוקו ונחלצו רק עם בוא המשטרה.

יותר לבעייה: תושבי אשדוד החופשיים.
*החוצה,
באמצעית החטיבה האזורית של
זקיפיהם.
העולם ״הזה — כוח -זזדנס׳ פנו״בקריאה אל
! להגיב
את ה כל. הגורמים האחרים•..להצטרף. לשיירה.
•נציג-סניף מפ״ם במקום״ הודיע תחילה על
! ,אורגנו ׳רצונו להיענות להזמנה. אולם כאשר ביקש
פ הצטרפו
אישור ממרכז מפלגתו — נענה בשלילה
!ועות עד
מוחלטת. אך בני קיבוצים בודדים הגיעו בכל
.זאת למקום־הריכוז, הצטרפו שם לשיירה.
תנועת

סניף הליגה למניעת כפייה דתית באשדוד
הודיע בראשית הפעולה, כי הוא מצטרף.
ואז קרה. דבר מחפיר: המועצה הארצית
של הליגה התכנסה בירושלים, והודיעה כי
היא מסתייגת. מעצם עריכת השיירה. כי
הליגה כבולה על־ידי שיקולים פוליטיים,
המאפשרים לה לפעול רק במיקרים ׳נדירים.
היא הורתה לסניף המקומי באשדוד שלא
להשתתף בשיירה. אך הסניף הימרה את

מיצעד המוני אל הנמר

כ־ 400 איש,
שלקחו עימן
הארץ, כדי להשתתף בש״רת״השבת. בהגיעם אל מקונדהריכוז,
ניותיהם וצעדו קילומטר בחולות, אל ניבעת־התצפית ממנה ניתן

ביניהם משפחות שלמות
את ילדיהן, גאו מכל חלקי
על החוף, עזגו את מכולראות
את כל שטח הנמל.

במז־ין ר!

כשבוע הבא ובכל שבוע
נפתחים קורסים חדשים
מינהל עסקים 51 5 5ס 8

^ 10־^ 15X8 ^ 1^ 0 ^ 1
• •¥תכנון ותכנות למחשבים אלקטרוניים

1111*10

^?8008

הפעלת מכונות ״נשיונל״

נקמות אי.בי.אם.

הנהלת חשבונות

18 *1
לסוגים ג׳ ד׳

פקידות וקורספונדנציה
* כתיבה במכונה בשיטה עיוורת

התיעצות חינם בכל שעות היום

דפנלזיז־ות
1 1 1 1 11 ומיכון כזעגו־ז־י
היא,רה׳ יונה הנביא 6ו(ע״י מוגר־בי )

י רנ?ז אנ1 1 0 0

] 6111(6886

(המשך מעמוד )12
כיב את הנהלת המועצה ללא שותפים.
יהודה מלכה חתם בירושלים על ההסכם,
שלפיו הוא נמנה מרגע זה על חברי המערך.
לוק זכר, מנסיונו האישי, כמה משלמים
עבור שינוי ההשתייכות המפלגתית של חבר-
מועצה. עובדה — המחיר שקיבל מלכה
מידי לוק, היה בדיוק אותו המחיר שלוק
קיבל לפני שש שנים עבור אוחו מעשה
עצמו: מישרה מכובדת ומכניסה כסגן־ראש-
המועצה־בשכר.
למחרת בבוקר התקיימה בבית־שמש החזרה
הכללית של ההצגה, שבמימדים גדולים
התקיימה רק השבוע: מול ביתו של מלכה
התאספו כ־ 300 איש, זועמים, צועקים, נכונים
למעשי־אלימית ומוכנים לעשות שבטים כ בוגד•
כשנכנס עובד לביתו של יהודה מלכה
כדי לבקש ממנו הסבר על השמועות, הוא
שמע מפיו של מלכה סיפור מפתיע.
״אין לי מושג מה הם עשו איתי,״ סיפר
מלכה לחברו למפלגה .״נכנסתי לחדר סגור,
בו היה עמרם, ושם שתיתי רק קפה ובוסית
קוניאק. מהרגע הזה קרה לי משהו. הוא הכנים
לי משהו לכוס, כי אחרי הקפה הזה
הייתי כבר מכושף. אחר־כך עשיתי כבר כל
מה שדרשו ממני. נסעתי לירושלים, לאיזה
עורך־דין וחתמתי על משהו.״
מספר דקות אחרי הסיפור המוזר נכנם ל-
ביתו של מלכד, עמרם לוק, בלוויית שוטרים,
וביקש לדעת אם בעל־הבית לא זקוק במיק-
רה להגנת המשטרה. מלכה הודיע שאינו
זקוק לשום עזרה, ובאתו יום עצמו חתם על
מיסמך נוסף, בו הכריז על נאמנותו המלאה
לגח״ל וביטול מוחלט של כל התחייבויותיו
הקודמות• .
שבוע אחרי מעשה הלהטים הפוליטי, הורכבה
סוף־סוף הקואליציה המקומית יסרי־לוי
נבחר לראש־המועצה. הוא קיבל את ברכותיהם
של כל חברי המועצה וביניהם גם של
עמרם לוק, שהבטיח לעמוד בראש האופוזיציה
הידידותית.

למחרת בבוקר הוא שלח ממשרדו שלושה
מכתבים: ליהודה מלכה, בו הודיע לו שהתפטרותו
התקבלה; לממונה על המחוז, עם
הודעה על התפטרותו של אחד מחברי המועצה;
ולאיש הרביעי ברשימת גח״ל, בו
הזמין אותו להיכנס לתפקיד של חבר־מועצה
חדש.
יומיים אחרי זה, שוב חל מיפנה: מלכה
הופיע במשרדו של ראש־המועצה, נזכר פתאום
שכל המכתב שלו לא היה ולא נברא.
עובד לא קיבל את הצהרתו החדשה של
מלכה, הסביר לו כי אינו רואה בו עוד
חבר־מועצה ומוכן לדבר איתו כמו עם כל
אזרח אחר.
ימים מספר אחרי־כן הופיע במועצה הממונה
על המחוז. גם הוא טען שהתפטרותו
של מלכה אינה חוקית, כי לפי החוק הוא
היה צריך למסור את המכתב אישית. סרי־לוי
לא היה מוכן לקבל טענה זו :״אם למלכה
יש טענות נגד חוקיות ההתפטרות שלו,
שיפנה לבית־המשפט,״ ענה ראש־ר,מועצה בתקיפות.

הבוחרים
הצטרפו למועצה
ך* יום ראשון זה התקיימה בבית־שמש
ישיבה של המועצה המקומית, אליה
באו 12 צירים, במקום .11 האיש ה־ 12 היה
יהודה מלכה. שינוי נוסף חל בישיבה החדשה:
עם נבחרי המקום הופיעו בפעם הראשונה
במועצה המקומית של בית־שמש גם
בוחריהם 500 :איש, מוכנים לנהל קרב לחיים
ולמוות.
השבוע עומדת להתכנס ישיבת חירום
של המועצה, שנקראה לפי דרישת המערך,
ועל סדר־יומה — הצבעת אמון. ספק רק,
אם יהודה מלכה יהיה גם הפעם מוכן לסכן
את עורו, ולהופיע לישיבה, אפילו במחיר
שיחה אישית נוספת עם השר בכור
שיטרית.

(המשך מעמוד )12
הבתים נהרסו, למרות התנגדות דייריהם,
שהוצאו בכוח.
באותו ערב: בשעה שבע
ההמשך היה
התאספו במרכז שכונת־התקווה, בהצטלבות
הרחובות הגנה ואצ״ל,כ־ 200 צעירים, ב־ל־
.18 זעמם העצור מאז
גילים שבין 12
הבוקר, פרץ החוצה, התבטא בהסתערות
המונית על לשכת־ד,מודיעין המפוארת של
העירייה. כל השמשות נופצו, הרהיטים
נשברו והפקיד שנמצא באותה עת בתוך
הלשכה נפצע קל.
מיד הופיע במקום כוח משטרתי גדול.
הניידות התקבלו בברד־אבנים ובירקות רקד
בים. במשך רבע שעה נאבקה המשטרה
עם המתפרעים, עד שהצליחה להשתלט על
המצב: עשרים איש נעצרו — מהם שלטענתם
לא השתתפו כלל בהתפרעות.
ניירות חסרי משמעות. לכאורה
הייתה זו השתוללות ספונטנית נוספת של
אולם נראה כי גם השנוער
השכונות.
תוללות זו התנהלה לפי תכנית; שכן,
צווי הריסה. נגד בתים שנבנו ללא רשיון
קיימים מזה שש שנים. יותר מ־ 80 אחוז
מבתי ״התקווה״ הוקמו בלי רשיונות־בניה.
אך עד עתה קרה רק מקרה אחד של
ביצוע צו״הריסה בשכונה.
היה זה לפני כמה שנים, בשפקידי ה״
עירייה הרסו בשכונת־עזרא צריף של משפחת
מרובת־ילדים. כתוצאה מכך פרצו בשכונת
התקווה מהומות, שלאחריהן ויתרה עיריית
תל־אביב על רעיון הריסת בתים בשכונה.
צווי ההריסה נחשבו לניירות חסרי משמעות.
ביום השני האחרון חל מפנה חריף
ברטטוס־קוו הקיים. מה היחד, הסיבה האמיתית
למפנה פתאומי זה?
החודשים האחרונים עברו בצל של התפרעויות
שונות, שבמרכזן עמדה שכונת־העוני
הדרומית של הכרך.
איש בשלטונות העיר לא טרח לחשוב
על שורש הרעה — ההזנחה הממושכת
של פתרון הבעיות הסוציאליות והתרבותיות
של השכונה. במקום זה נתקבלה
שיטה אחרת: להשתלט על שכונת־התקווה
בעזרת המשטרה, כדי שידעו בני השכינה
מי יותר חזק.
לאנשי השכונה היה ברור שהפעם עברו
השלטונות להתקפה, שמטרתה הסופית היא
לשבור את מרדנות הנוער המקומי. הריסת
שלושת הבתים באה — לפי גירסה זו
— כפרובוקאציה מתוכננת מראש. למבצעים
היה ברור שפעולת הריסה תגרור
אחריה מהומות ועל המשטרה הוטל מראש
התפקיד לשבור את המתפרעים האלה
בכל הכח העומד לרשותה. כבר משעות
הבוקר, ובמשך כל היום, הסתובבו
בשכונה כוחות משטרה מוגברים, שגוייסו
מכל סביבת תל־אביב.
זו גם הסיבה שאחרי ביצוע ההריסה
הופיעו השוטרים במהירות, כדי לשבור את
הנוער, ששבר את לישבת העירייה, ששברה
את הבתים.

מקום בלב לשתי אותיות
18 18)] 116
;)]111 )1681

אע 16 וח

6וו 1ש! 61׳ 5
1וו 6ש16 ונ)13

החודש נפתחים
קורסים חדשים

נקב נרת

לקבוצות בוקר וערב
פרטים והרשמה.4—7.30 ; 9—12 :

ך* הורש ימים שרר שקט. אנשי גח״ל
פקחו עין על חברם, הנתון להשפעות
מאגיות משונות, ועבודת המועצה המקומית
נכנסה למסלול רגיל.
אך לפני שלושה שבועות התברר פתאום
שהיתר, זו רק הפוגה קלה בסערה. באחת מן
ההצבעות בישיבת המועצה הצביע מלכה יחד
עם אנשי המערך, נגד הקואליציה. כששאלו
אותו מה קרה, ענה מלכה בהחלטיות :״זהו
זה. אני איש מערך. בליבי יש מקום רק
לשתי אותיות: א׳ ו־ת׳.״
הפעם לא היה מלכה מוכן לספר סיפורי-
פלאים. הוא התגאה באוזני שומעיו :״כל
העסקנים האלה פה במקום, זה זבל בשבילי.
אני מדבר רק עם אלה מלמעלה. איתי דיבר
השר של המשטרה, מר בכור שיטרית בכבודו
ובעצמו.״
שר או לא שר, אך הפעם לא היו גם
תושבי ביודשמש מוכנים לעבור על המיקרד.
בשתיקה. העיסקות המפלגתיות בעיירה נמאסו
עליהם לחלוטין. במשך שבועיים סערה
העיירה מרוב שמועות, ויכוחים והאשמות
הדדיות, ובתום השבועיים חדלו עצביו של
יהודה מלבה להחזיק מעמד. הוא התמוטט,
שלח לראש־המועצה מכתב, בו מסר על התפטרותו
מן המועצה בכלל. הוא לא הופיע
בעצמו בדירתו של סרי־לוי, שלח את התפטרותו
באמצעות ידיד קרוב.
עובד ראה בכך את הפיתרון האידיאלי.

תנועת העול הזה -כ1ח חדש
מזמינה את חבריה ואת הציבור הרחב ליטול חלק בפעולות הבאות ;
ב חי פהנ יימסר דו״ח לבוחר מפי ח״כ אורי אבנרי ׳דויד ארנפלד, אשר יענו גם על
שאלות הקהל.
האסיפה תתקיים ביום ו׳ 14.1בשעה 8בערב בקולנוע פאר. יוקרן גם הסרט המלא
של שיירת־השבת לירושלים.
כרטיסים להשיג במשרד־ר,כרטיסים. חיפה, רח׳ הרצל .21
^ בירושלים ז תערוך חטיבת הסטודנטים של תנועת העולם הזה — נוח חדש אסיפת
סטודנטים ביום ב׳ 17.1בשעה 8.30 בערב, באולם קנדה באוניברסיטה העברית בירושלים.
ידבר ח״כ אורי אבנרי על הנושא :״אחרי הקמת הגועליציה״.
+בנתניה: ימסרו ח״כ אורי אבנרי ועו״ד אמנון זכרוני דו״ח לבוחר ויענו על
שאלות הקהל, באסיפה אשר תתקיים ביום ו׳ 21.1בשעה 8.30 בערב, בקולנוע אסתר
בנתניה, כרטיסים להשיג במשרד־ד,כרטיסים סיגנל.
+כתל״אכיב: יתקיים משפט ציבורי על השחיתות בכדורגל, ביום ו׳ 21.1בשעה
8.30 בערב, באולם מוגרבי (למטה) .כרטיסים להשיג במשרד־הכרטיסים רוקוקד.
ינהלו את המשפט ויעידו בו משפטנים ומיטב אנשי הכדורגל בארץ.

מורים ונננות המעוניינים לקחת חלק כהקמת ״רשימת הכוח החדש״
אשר תתייצב לבחירות כהסתדרות המורים, מתבקשים לשלוח לת.ד.
136 תל־אכיב את שמותיהם, מענם ומספר פינקס־חחכר שלהם כהסתדרות
המורים, או כהסתדרות הכללית.

העולם׳הזר 1486 ,

סי פו רו שלג׳י או לו י שו ד א לי
אני מעדיף בדרך כלל שחורות, עם עיניים שחורות. את כולן
השגתי בבארים. יש שם מכל הצבעים, איזה שרוצים.
בדרך כלל אני קם בארבע־חמש אחרי־הצהריים, הולך
לאכול, הולך להצגה ראשונה, חוזר לישון עד אחת־עשרה,
והולך לבארים, עד שתיים־שלוש בלילה.

אין עתיד דגהורים יפים

* * ההכ חו ר ה הישראלית לא מוכנה לעש-־ת בשביל
1x4גבר! רק לפגי חודש הכרתי בחורה בלונדית במלון
דן, קראו לה ג׳קלין. היא הבטיחה לי כסף, ואחרי שהתברר
לי שלא היה לה, זרקתי אותה מהבית.
למחרת היא חזרה עם כסף. התברר לי שהיא מכרה אח
השעון והצמיד. בגלל זה נשארתי איתר ,׳שבוע.
ההורים שלי יודעים את כל זה, אבל לא אומרים לי כלום.
הם חושבים שזה יעבור לי עם הזמן. האמת היא שבארץ אין
עתיד לבחורים יפים. לא נותנים שאנס לבן־אדם. הבמאים
כולם פה תפרנים. הם מבטיחים לי שאהיה שחקן, אבל אבי
יודע שאין להם בכלל כסף.
נשים בורך כלל מתחילות איתי, כי הן רואות שאני יפה.
אחר־כך הן מנסות אותי ורואות שאני גם טוב. אבל,
בכלל, נמאס לי להיות ג׳יגולו. אין בארץ עתיד לג׳יגולו.
בח־ץ־לארץ יש בזה עתיד. כאן כולם מדברים. זה
מקום קטן. כל אחד מכיר את השני, וכולם רואים מה השני
עושה. אילו היה לי כסף, הייתי עוזב את הארץ.
ם וגרמניה — אלה הן הארצות הטובות ביותר
צרפת
לג׳יגולו. שם הג׳יגולו בדרך כלל אינו נשוי, והשיטה היא
שעושים חוזה עם אשה, נניח לשישה ח־דשים. שישה
חודשים חי הג׳יגולו על חשבון האשה, ואחר־כך הם נפרדים.
כאן אי־אפשר לעשות את זה.
האחרון אני בכלל צריך לעבוד בתור מלצר. בזמן הפרנסה פשוט נגמרת, אבל אני עוד אסע, ואחפש עתיד.
השיטה שלי, בדרך כלל, זה שאני ניגש לאשר, ואומר
לה :״אני לא עובד. את רוצה לצאת איתי, אז תשלמי!״
הן משלמות, אין להן ברירה, הן ריאות שאני יפה ומוכנות
לשלם בשביל זה.
החברה שלי, האמיתית, זו מרים. הכרתי אותה ברחוב.
זו הבחורה ההגונה היחידה שמצאתי עד עכשיו. היא בת
,20 אני אוהב אותה, והיא אוהבת אותי, ולא אומרת כלום.
היא יודעת שאני תמיד אחזור אליה.
מהכסף של האחרות אני נותן לה. אבל אף פעם לא
קניתי לה מתנה. אני יוצא איתר, כבר שנתיים וחצי. אני
לא חולם על נשואין. לפני שנה עמדנו להתחתן. אבל ברגע
האחרון ברחתי. אני לא בשביל חתונה. אבל היא לא כועסת,
היא מבינה.
אני אוהב כל הזמן להחליף, אבל רק בחורות. אני אוהב
בחורות. לא אוהב בחורים. העולם התחתון בתל־אביב
כולם חברים שלי, כולם אוהבים אותי. ההומו־סכסואלים
ניסו להתחיל איתי כבר המון פעמים, אבל ללא הצלחה. הם
לא בשבילי.
מה שאני באמת משתגע, זה אחרי נשים נשואות יפות.
הן משגעות אותי, ואני מוכן איתן גם בשביל מעט כסף.
אבל רק אם הן באמת יפות.
אני לבוש תמיד נהדר. חברה שעובדים בים, או נוסעים,
מביאים לי את הבגדים. כל הבגדים שלי הם מחוץ־לארץ.
בדרך כלל אני מעדיף תלבושות־ספורט. זה עושה הושם

משוגעות

>* ולדתי בקאזכלנקה. שמי ז׳וז׳ו איפרגן. אני בן . 19
אבי היה סוכן־מכוניות שם. הייתי בן יחיד. למדתי ב־אליאנס
6שנים, עד שברחתי. זה היה בגיל . 11 אז
התחלתי לבלות.
באותו גיל הסתובבתי כבר בבארים עם בחורות בנות . 12
תמיד ידעתי שאני יפה. אמי תמיד דיברה על היופי שלי.
היתד, לי שם הצלחה גדולה, אבל לפני כמה שנים עליתי
לארץ עם ההורים שלי.
גרנו בקריית־שמונה. האבא שלי התחיל לעבוד כנהג.
לפני שנתיים נשלחתי לקיבוץ משמר־השרון. הייתי שם
שבעה חודשים. למדתי באולפן.
הבחורה הראשונה שלי היתד.,קיבוצניקית. בליתי בקיבוץ.
כמה שיכולתי, ולפני שנתיים הגעתי־ לתל־אביב. מאז לא
עשיתי כלום. במשך שנתיים חייתי מהבחודות בתל־אביב,
יצאתי עם בחורות עד גיל ,25 בדרך כלל פקידות.
הן לא שילמו לי בצורה גלוייה. הן היו משלמות עלי,
ככה, לא ישר. כל הבגדים שלי הם מתנות. קיבלתי המון
כסף מנשים — 400 ,300 ואפילו 500 לירות.
אבל יחד עם הכסף אהבתי יפות. לא חשוב הצבע, אבל

1ה אני בפעולה
נשים שאוהבות מכות. יש כאלה שרוצות שיהיו טובים
אליהן. אבל בדרך כלל הן משוגעות כולן.
אני לא פראייר. אצלי הבחורות מחכות. בכלל, לא טוב
לעשות כבוד לבחורות. כשעושים לה כבוד, היא עולה על
הראש. מה זה לתת לבחורה שרתון? או דן? או להזמין
אותה לסטקים? הבחורים האלה, שעושים את זה, מקלקלים
את השוק, והצחוק, בסוף, הוא שהן בוגדות בהם, למרות
הססקים ובתי־המלון.
במיוחד אני נהנה לקחת בהורה שהחבר שלה מוציא
עליה כסף, ואחר כך היא משלמת לי. זה כואב לחשוב,
בכלל, להוציא על המטומטמות האלה כסף. הבחורות יודעות
שאני צוחק עליהן, אבל לא איכפת להן.
כמה שרואים אותי קטן, וואלה אני ממזר גדול. למדתי
את כל התכסיסים. השם שלי, ז׳וז׳ו, הגיע כבר לכל
הארץ. באילת, באשדוד, בירושלים, כולם מכירים את ז׳וז׳ו•
אני מפורסם יותר משחקן־קולנוע. מה אני צריך להיות
שחקן?

טוב על בחורות. זה גם מתאים למראה שלי.
אני יודע שקוראים לי אלן דלון, אומרים שאני דומה לו,
יש כאלה שקוראים לי גם אלן. אבל אני לא אלן דלון. אני
ז׳וז׳ו. בכל זאת אני אוהב לראות את הסרטים שלו. הוא
באמת יפה.
כאשר אני אסע לחוץ לארץ, אני אכיר המון בשים, אבל
עכשיו אני חושב שהבחורה הכי יפה שישנה היום היא
אורסולה אנדרם. פגשתי אוחד, באילת. אני מכיר עוד הרבה,
גם את דליה לביא, אבל אורסולה הכי יפה.

צריכים -לדעת איף
יעת־ עתה אני לגמרי מרוצה מעצמי, הולך ל•.לא רע,
/אבל, אני משתגע להשמין. אני אוכל ד,מון, יזה לא
עוזר. אין לי הרבה תיאבון, אני לא יודע למה.
בארץ אין הרבה ג׳יגולואים. לרוב הגברים כאן אין
התכונות בשביל זה. ג׳יגולו צריך להיות יפה, לדעת לדבר,
לדעת איך למשוך את האשד״ ולדעת איך להתנהג איתה.
כל אשר, זה עולם אחר, כל אחת עם הטבע שלה. יש

הברתי הרים: הבחורה היחידה שלא

ק 1לנן ע
סרטים
ה שו טר ה ק טן
תעלומת תא־הרבכת (תל־אביב, תל
אביב; צרפת) נקרא סרט בלשי, ומשום כך
מחפשים הצופים את התעלומה הבלשית
ופתרונה, את הפסיכולוגיה של הפושע והקורבן,
ואת המניעים. תוך כדי חיפושים הם
מתעלמים ממה שיש בסרט.
אחת התמונות. שישנן בו: חוקרי־המשטרה
מגיעים למקום הרצח. אשת הנרצח מסתובבת
ביניהם, בשמלה עלובה ובצעיף שחור,
ומנסה לספר להם משהו על נעל־הבית שקנתה
לבעלה.
המפקד מגיע, והסמל מתאר בפניו את
הרצח :״שני כדורים נתקעו לו במעיים,״
הוא מספר לו ,״הם עשו ממנו קווץ׳ ,אחרי
כך הוא קיבל עוד שני כדורים בגב, וכשהוא
היה לגמרי מחוסל דחפו לו עוד
כדור.״ בזמן שהוא עסוק בתיאור, מושכת
לו כל הזמן האשד, בשרוזל ואומרת בחצי
לחש :״אבל אני קניתי לו את נעלי־הבית
לחג־המולד! זאת היתד, מחנה. הוא עוד לא
ראה אותן בכלל. זו היתד, הפתעה.״
כל זה על רקע של שדר, אפור, מלוכלך,
הומה משוטרים. מה זה חשוב, אם כן, אם
לא ידוע מי בדיוק נרצח ולמה, מי זאת
האשה, ומי זה השוטר.
תיאור צער או כאב על־ידי העמדת ניגוד
או תיאור זר המדגיש אותו, זוהי טכניקה
מקובלת הן בספרות והן בקולנוע, אלא שכאן
אין זה רק תיאור של צער.
יש כאן תיאור היחס של האדם הפשוט

שאירע, בתוספת הערות, הרהורים, ודברי־מוסר
של פקיד קטן ועזוב.
ישנה שם שחקנית מזדקנת המתארת בפני
השוטרים נסיעה קצרה ברכבת, ומוסיפה
על כך הערות, העוויות, וקטעי סיפורים הנותנים
תמונה שלמה של כל חייה, עם כל
מה שיש בהם ובעיקר כל מה שאין בהם.
ויש שם פירחח צעיר (המשוחק בצורה
מצויינת על־ידי שארל בנר) הנושא במשטרה
נאומים נגד המשטרה.
אחרי כל זה מה זה חשוב, באמת, אם
הסיפור על חמישה נוסעים בקרון־שינה, ועל
רצח שאירע באמצע הלילה אינו משכנע
כל-כך.
מה זה חשוב גם אם הצופה לא נמתח
בעצם לקראת הסוף, אם העובדה שנוסעי
הקרון נרצחים בזה אחר זה, במשך הזמן,
לא מעוררת שום רצון לנחש מי הוא
הרוצח, ואם בסוף, כשהוא מתגלה, הרוצח,
הוא לא מעורר שום הפתעה. ויותר מזה,
כל מה שעשה אינו מתקבל על הדעת.
מה זה חשוב אם הדמית המרכזית, שסביבה
סופר כל הסיפור; כמעט ולא מופיעה
בסרט, כמעט שלא מוסברת, ולעומתה מופיעות
בו הרבה דמויות צדדיות.
אין ספק שזהו סרט לא מושלם, אבל
הבימוי הרגיש והמהיר של קוסטה גרבס
(שהיה עד עכשיו עוזרם של רנה קלמנט,
רנה קלייר וג׳ק דמי) ,מישחקם של סיניורה
האם, סיניורה הבת (קתרין אלגרד ).וסיניורה
הבעל (.הנוקשה קצת) ,הצילומים המצויינים
של ג׳אן טורנייה, והמוסיקה של מישל מאן,
משלימים אותו.

רן תרין אמרה כ״תעלומת תא־הרכבת״
בת של אנוא
אל השוטר כאל משהו עליון, המופיע לאחר
הרצח, מסדר ומארגן את הכל, ומי יודע,
אולי גם יוכל בסוף, לאחר החקירה, להשיב
את הנרצח לחיים.
לשוטר יש תפקיד בלתי-אנושי. הוא צריך
לדאוג לצדק, ליושר, לסדר, להגינות, בעולם
שאין בו לא זה ולא זה ולא זה. ובפרט
שהוא בסך־הכל איש קטן, פשוט, פקיד
צנוע, חסר־ערך, ששמו עליו מדים, ונתנו
לו כוח שאין הוא ראוי לו ואין הוא יכול
לשאת אותו. בזה, בעצם, עוסק הסרט
תעלומת תא־הרכבת: בשוטר הקטן, ולצידו
באדם הקטן.
שוטר שמנמן וקטן מספר לחברו :״הבן
שלי גורם לי רק צרות. הוא לא יוצלח
גמור, חוץ מאמנות ונגינה על הגיטארה אין
לו שום דבר בראש.״
שעה קלה לאחר־מכן צועק הבורגני הקטן
הזה, לבוש־המדים, על קהל העוברים והשבים,
נותן פקודות לשוטרים, ומצווה לסלק ממנו
את הסקרנים ואת הגופות. ההודי, דרכי
המחשבה, צורות הדיבור וצורת החיים של
השוטרים מתוארות בידי הבמאי בצורה
קולנועית, על־ידי הסתכלות חדה, מלאת
הומור, מלאת תנועה.
האזרחים הקטנים. האזרחים מתו-
1ארים באותה צורה. יש שם פקיד קטן
}מישל פיקולי המצויין) ,בודד, עזוב, החושק
בל חייו בברכי נשים זרות, העוברות ל־
|צידו ברחוב. הבמאי צילם אותו פעמיים.
פעם אחת ברכבת, בזמן הנסיעה, הפותחת
את הסרט, ופעם אחת בביתו, כשהוא משחזר
בעזרת דמיונו החולני, הפורה, את מה

161

כשקוסטה גרבם הוציא מידיו את הסרט
החליטו רבים שהתגלה גאון חדש. הם הג־ •*י

זימו. קוסטה גרבס אינו גאון חדש. אבל
אין ספק שהוא כשרוני.

ה סוכן הגונח׳
פ.כי.איי. כמבצע ( 330 ירון, תל-
אביב; צרפת) ראה: סוכן ה־פ.ב.איי ,.פ.ב.איי.
במבצע לוו, תעלומת ה־פ.בי.איי ,.הסוכן
מה־פ.בי.איי ,.וכל השאר.

גנ בי וסובני בי טו ח
רו מאכחצות (מקסים, תל־אביב; איטליה)
ליל הסילוזסטר. שחקנית מזדקנת ולא־מצליחה,
מנסה לבלות באולמי־הריקודים.
סוכן־ביטוח עלוב נילווה אליה, וגורר אחריו
גנב.
המזדקנת לא יודעת שהגנב הוא גנב. הגנב
מנסה לברוח ממנה עם סוכן־הביטוח,
כדי לנצל איתו את ליל הסילווסטר לגניבות,
ולא מצליח.
אני מאניאני נפלאה. טוטו מצויין. הסרט
כולו שייך לסוג הקומדיות האיטלקיות הגרועות,
המתאמצות מאד לתת, בהומור, הווי
של מעמד חברתי נמוך, ונותנות בעצם הרבה
מלל, כבד ומלאכותי.
מריו מוניצלי עשה אותו עוד בתקופה
בה עבד עם התסריטן סטנו, לפני שהתגלה
כבמאי של סרטים מצויינים (גנבים בלילה)
ומפאורים (קאזנובה .)70

נופיומ מדרום תל־אביב פשטו
בצפון־העיר, ניפצו חלונות־ראווה והתעללו
בעוברים ושבים שניסו להפסיק את
ההתפרעות. שניים מן המתערבים נזקקו לעזרה
רפואית.״
״כנופיה התעללה בזוג שהתעלס בגן ציבורי
בלב העיר. שלושה בריונים איימו על
הבחור בסכינים ובאקדח, ואילו הרביעי תקף
את הבחורה. לפני שהסתלקו מהמקום, שדדו
אח. ארנקי השניים, וחיבלו קשות בגופו של
הבחור.״
ידיעות מרעישות כאלה עשויות לזעוק
בקרוב מעל דפי העתונות, להפוך למעשה
יום ביומו. התושבים יתרגלו למראה כנופיות
מזמינות שתתפרענה בגלוי ברחובות
תל־אביב, כי כבר היום, משתוללים נערים
בני 25—15 בחוצות באין מפריע. הם מתקיפים
עוברים ושבים, חוטפים ארנקים מידיהם
של סוחרים, עורכים פשיטות מתוכננות
של שוד, אונס ואיום ברצח, הנחשבות
בעיניהם לבילוי ערב רגיל. מעשיהם מעוררים
אמנם סערה ציבורית. אך אם לא ינקטו
בצעדים מעשיים במהרה, התושבים באמת
יתרגלו. ואז תהפוך תל־אביב לאיזור הנתון
לאימת טירור, ותשמש כמיגרש־מישחקים
ענקי לכנופיות־פורעים מאורגנות.

המשטרה. שאלתי את השוטרים למה לא
באו למרות שטילפנתי פעמיים שיבואו מיד
לעזרתי, כי איש עם סכין שלופה מנסה
להרוג אותי, אז הם הראו לי שאצלם בדו״ח
כתוב שיש מיקרה הפרעת־סדר במקום ציבורי׳
ולכן הם לא מיהרו כי היה להם
מיקרה דחוף יותר. וזאת למרות שהודעתי

״הוא כא עב סכין, היזהר!״
פני שבוע, בצהרי יום, תקף בריון
/קבצן ברחוב, לעיני אנשים. את המאורע,
תיאר האזרח אריה פיין :״ביום חמישי,
ד,־ ,30.12 הלכתי מקפה נוגח לכיוון ביתי.
השעה היתד, שעת צהריים. כשהגעתי לד,צ־טלבות
הרחובות אלנבי—המלך־ג׳ורג׳ ,ראיתי
קבצן זקן מוקף קהל רב. היה זה, ערק׳,
קבצן שתוי לבוש־קרעים, שמבקש נדבות
בשביל לקנות ערק, וצועק תמיד, ערק,׳
,ערק.׳ הקהל שהקיף את הזקן צחק עליו,
לעג לו והתבדח על חשבונו. כשהתקרבתי
למקום ראיתי שבחור צעיר, גבוה ורחב־כתפיים,
רץ סביבו וצועק, ערק! ערק! ערק!׳
ודוחף את הזקן מאחור.
״ניגשתי לבחור ושאלתי אותו למה הוא
עושה את זה, הרי הזקן יכול להיות סבא
שלו, וגם אם הוא משוגע ושתוי אז זו
לא סיבה להתעללות. הצעיר ענה לי, :תסתלק
לפני שתקבל מכות,׳ והרים עלי יד.
הצלחתי להתחמק מהמכה וגם החזרתי לו
מכה. הוא נרגע ואז המשכתי ללכת.
״רגע אחרי־כן שמעתי צעקות חזקות של
אנשים, :היזהר היזהר, הוא בא עם סכין,
היזהר!׳ לרגע נבהלתי והסתובבתי אחורה,
ואז ראיתי שהוא רץ אלי עם סכין שלופה
בידו. רציתי לברוח, אבל מרוב התקהלות
של אנשים שהסתכלו בנעשה לא יכולתי
לזוז, ואז צעקתי בקול רם, :משטרה, משטרה!׳
פחדתי שאם אברח, אפנה לו את גבי
ואז ידקור אותי מאחורי. נעמדתי וחיכיתי

״הבחור הצעיר הגיע אלי, ורק אז הבחנתי
כמה הוא ענק. הוא ניראה שוקל בערך
תשעים קילו. עברתי למצב של התגוננות
(הייתי פעם מתאגרף) ,והוא ניסה מספר
פעמים לדקור אותי, אבל הוא לא הצליח
מפני שגם הוא פחד. הוא כל הזמן ניסה
לדקור אותי מאחור; ואני, על־ידי תנועות-
התחמקות של הגוף, הצלחתי להימלט מהסכין.
כל פעם עשיתי תנועות של מנסה
להתקיף, על־מנת שהוא יפחד יותר.
״ממש באותו רגע בא למקום איזה צעיר
אחר, והוא תפס את הנער עם הסכין מאחור,
ותפס לו גם את היד עם הסכין.
אבל הגברתן הצליח להסתובב ולהשתחרר
מהצעיר שאחז בו מאחור. באותן שניות
ברחתי מן המקום.
״רצתי דרך שיק בצלאל ועברתי דרך חנויות
וחצרות. הגעתי לבית־קפה ברחוב המלך
ג׳ורג׳ פינת מכבי. בקפה היה טלפון. ציל-
צלתי למשטרה וסיפרתי ליומנאי את ה־מיקרה,
ואמרתי שאני ממתין לניידת, כי
הבחור מחפש אותי בסביבה עם סכין, רוצה
לרצוח אותי. הטלפון הראשון למשטרה היה
בשעה 2.45 בצהריים. הסתתרתי במקום,
וחיכיתי רבע שעה. הניידת לא הגיעה.
התקשרתי שוב למשטרה ואמרתי להם, :מה
זה שאתם לא באים? בן־אדם יכול להירצח
מאה פעמים עד שאתם תבואו!׳ היומנאי
הרגיע אותי, :אל תדאג, הניידת בדרך אליך.׳
חיכיתי בפחד עוד חצי שעה, אבל הניידת
לא באה. התחלתי ללכת הביתה.
״כשהגעתי הביתה התקשרתי עם המשטרה
עוד פעם ועשיתי צעקות בטלפון. בעוד אני
מדבר עם היומנאי, אחרי שמסרתי לו את
כתובתי, שמעתי צילצול בדלת״ זו היתד,

על הסף: בית המשכם הוער
ליומנאי בפירוש כי אדם עם סכין התקיף
אותי ברחוב והוא מחפש אחרי.
״יצאתי עם השוטרים בניידת לסריקה ב־מקום־המיקרה,
ומתוך שאלותיהם של השוטרים,
שהוצגו לעוברים ושבים, הצלחנו להגיע
אל מקום־העבודה של התוקפן, שנמצא
בשוק״הכרמל מול מוניות כרמל. הבחור
נעצר, הסכין נמצאה אצלו, ונלקחה על־ידי
הסמל, בתור מוצג.
״בתוך הניידת ובנוכחות השוטרים ביקש
ממני הבריון שאוותר על כל העניין. משלא
רציתי לוזתר הוא הודיע לי, :זה יעלה לך
ביוקר! זה יעלה לך בחייך׳.״

תקיפה באיומי סכין

א חו ל ף שבוע, מבלי שמעשה־אלימות
/יתרחש ברחבי הארץ, ויסעיר את התושבים
מחדש, יעורר בהם פחדים וחששות
רציניים: האם אין אדם יכול יותר לטייל
בלילה לתומו, או ללכת בליוזיית אשה, מבלי
שיסתכן בפגיעה בגופו, ברכושו או
בנפשו? בישראל של 1966 צריך האזרח
להסתגר בבית אם ברצונו לשמור על
שלימות גופו.
לפני שלושה שבועות תקפו שני בריונים
זוג נאהבים שהתעלם במכונית על חוף תל־ברוך,
אנסו את הבחורה בזה אחר זה,
כשהם מאיימים על הגבר שלה בסכין.
לפני שבוע, אירע נסיון לאונס, תקיפה
ושוד של זוג נשוי, שטייל בשעה עשר
ושלושים בלילה באפקה, על כביש תל־ברוך:
שני בחורים צעירים קפצו לפתע
מבין השיחים הסמוכים, כשהם מנופפים
אלות בידיהם, וניסו לתקוף את שני בניד,זוג•
האשד, הצליחה לנוס מן המקום, רצה
לכביש, ניסתה לעצור מכוניות ולקרוא לעזרה.
הבריונים, שראו כי טרפם נמלט
מידיהם, התנפלו על הגבר, ד,יכו אותו באכזריות,
ולקחו את תיקו ונמלטו מן המקום,
המכנה המשותף לשתי התקיפות הליליות:
התוקפים הם צעירים, שגילם נע בסביבות
עשרים. המשטרה עדיין לא הניחה ידיה על
אף אחד מן התוקפים.
מיקרים אלה מעוררים את יצריהם של
אנשי הכנופיות השונות, ליזום התקפות
דומות. אזלת־ידה של המשטרה וחוסר־עי-
רנותו של הציבור מעודדים אותם. חברי־

פרק שני בדו״ח על הכנופיות: המעבר מן החאראקה אל מלחמת הכנופיות
הכנופיות רוצים להרגיש שהם כל־יכולים.
הם משתוקקים להפגין כוח, כשרון ויכולת,
גדולים משל שאר הכנופיות האחרות. לכן
מתרבים המיקרים האלה באופן שיטתי —
כל מיקרה גורם להיווצרות גל חדש של
מיקרים דומים.

תחרות כמכוניות כגופות

פני זמן״מה,

נפגשו, תוך כדי הארקה,

/שתי כנופיות של צעירים — האחת
משכונת־התקווה, והשניה מרמת־יצחק. כדי
לחגוג את הפגישה, הן פתחו בו־במקום
במירוץ מכוניות גנובות.
נהגי כנופיית רמודיצחק הצליחו לגבור
במהירות נהיגתם על נהגי שכונת־התקודה,
ונצחונם הוכתר בתשואות־שימחה וצעקות־לעג
שהופנו לעבר הנכשלים .״אתם אנשי
החארקות המפורסמים מהתקווה, אינכם יודעים
לנהוג ברכב. בואו אלינו וניתן לכם
שיעורים.״

המריבות האמיתיות, הגדולות״ מתרחשות
בעיקר בתיך חבורות של סרסורים ורועי־זונות,
בעיקר בגלל אזורי־העבודה של היצאניות.
תכופות מתעוררים סיכסוכים בשל
פלישות ל״איזור תפום״ ,שלכנופיית־סרסו־רים
מסויימת יש חזקה עליו, בעוד שבני
חבורה אחרת — מערערים על זכותם לחזקה

רקע שני למריבות עזות, הוא המתח
הקיים בין כנופיות פרברי־העוני, לבין כנופיות
בני־הטובים. כנופיות משני הסוגים
נפגשות במקומות־ריכוז משותפים: אולמות
הביליארד והכדורת, מיגרשי הכדורגל ובתי־הקולנוע
המציגים ללא הפסק, כגון מרכז,
מתמיד ודן. במקומות אלו — מרחף המתח
באוויר. בני־הפרברים רואים בבני־הטובים
אתגר, והם רוצים לעלות עליהם בכל מחיר,
ואילו בני־הטובים חוששים מבני־הפרברים.
כי צעירי־השכונות ידועים כאנשים מסוכנים,
המסוגלים לדקור בסכין בלי סיבה. פחדם
זה מניע אותם לנסות להתחבר אל כנופיות־

בעל ההשפעה, ולו מצייתים. כולם נוהגים
בו ביראת־כבוד, ופוחדים ממנו, כי מכירים
את נחת־ידו. צעירות רבות נמשכות אל
עמדת־הכוח הזו, וזוקפות עיניים מעריצות
במנהיג החזקים•
בני־הטובים רואים כיצד נערותיהם נשמטות
מידיהם, מנסים לחקות את כנופיות
הבריונים. הם עושים חארקות במכוניות
ההורים, יוצאים בחבורות המונות כ־30—20
איש, כדי להגביר את אומץ־ליבם. הם יוצאים
לתחרויות עם בני־הכנופיות. אלה, שאינם
מביטים בעין יפה על המנסים לחדור
לתחומם, מוכנים תמיד לריב. אווירת המתיחות,
החיכוכים והתחרות קיימת כל הזמן
— דורשת רק ניצוץ קל, כדי להידלק.
הקטטות פורצות בין אנשי שכונת־התקווה,
רמת־ישראל, שבאזי ושפירא, לבין חבורות
מן הצפון, במסיבות ונשפים, בארים ואו־למות־מישחקים.
הסיבה
— לרוב אינה נראית לעין. חילופי־דברים
לא חשובים, מילים הנשמעות כעלבון

על הסכין!
נערי כנופיית־התקווד, הרגישו עצמם מושפלים.
כבודם נרמס. הלעג של השחצנים הזרים
הרתיח את דמם. הם החליטו ללמדם
לקח שלא יישכח במהרה. הם החנו את המכוניות
שלהם בחריקות־גלגלים, וזינקו מהן
החוצה. על הכביש פרצה התכתשות. שניים
מנהגי שכונת־התקתה מיהרו ברכב הגנוב
אל השכונה, להביא תגבורת, וחיש־מהר
פשטה ברחובותיה השמועה ,״יש מכות ליד
בית־הקברות בנחלת־יצחק!״
סיפר אחד מאנשי כנופיית־התקווה :״אני
וחבר ישבנו בקפה נצחון. פתאום ראינו
שתי מכוניות קורעות את הכביש. חשבנו
,עוד חארקה.׳ לרגע הצטערנו שלא הצטרפנו
לחבר׳ה. אבל עוד לא הספקנו לחשוב, והמכוניות
נתנו ברקס על המקום. ניגשנו
לראות, ואז סיפרו לנו שהולכות מכות.
מבקשים תגבורת, יעני. נכנסנו לתוך ד,קומט.
יש מכות צריך לעזור.
״כמו שאנחנו מגיעים למקום אנחנו רואים
איך הרבה אנשים מתאספים שם, והחבר׳ה
הולכים מכוח״ קפצנו מהמכוניות והתחלנו
להרביץ גם אנחנו. חיימיקו תפס בקבוק,
שבר אותו, וכולם התרחקו ממנו, כי זה גבר
עם דם. ואז כל החבר׳ה נכנסו לשוונג,
דפקו בוקסים וכיסחו ראשים.
״היה שם אחד מרמת־יצחק, בריא כזה,
הוא התחמם ותפס מקל והתחיל להרביץ.
לא היה איכפת לו למי הוא מרביץ, מרוב
שהדם עלה לו לראש. כמו שהוא מכה עם
המקל, אני וחיימיקו קפצנו עליו ביחד, ואני
נתתי לו עם אבן בראש. כמו מסטול נפל
הגיבור הזה. החבר׳ה שלו ראו ככה והתחילו
לברוח. אז רדפנו אחריהם והתחלנו
לזרוק אבנים, אבל הם ברחו יותר מהר,
חבר׳ה מרמת־ישראל באו שמה ועמדו במקום
להסתכל. שום אנשים לא הגיעו לשמה,
למה כולם בסביבה יודעים שתמיד
הולכים כאן מכות. בסוף לקחנו את המכד
ניוח. שהם גנבו ועשינו חארקות, וגם היה
לנו מזל שהמשטרה לא באה. כמה ימים
אחרי זד. עשינו איתם סולחה. וזאלה חארם,
הם חבר׳ה שלנו עכשיו.״

השכונות, אך נסיונותיהם להתקרב יוצרים,
במעגל חוזר, תגובות־לעג וסיפוקו של האתגר
הראשוני, שנולד בצעירים מן השכונות, בגלל
נחיתותם המעמדית והכלכלית.
בתי־קולנוע אלה משמשים כחממה לקשירת
יחסים בין הכנופיות, לפרוק מתחים
ולהיווצרות דור־המשך לכניפיות. אולמות
אלה מציגים סרטי־מתח ופעולה, שמושכים
את בני־הנוער משני קצוות העיר גם יחד.
מלבד נערי־כנופיות משני הסוגים, באים
לקולנוע גם גימנזיסטים וגימנזיסטיות שהת־חמקו
משיעורים בבתי־הספר. באולם החשוך
הם עוברים את טבילת־האש הראשונה
שלהם. שם הם פוגשים לראשונה את נערי־הכנופיות
שעליהם שמעו מפי חבריהם ,׳ועליהם
קראו בעתונים. הם מחפשים בין
כנופיות בני־הטובים מכרים משותפים שיוכלו
לספר סיפורי עלילה וגבורה על
נוער־השכונות.
הגימנזיסטיות נמשכות אל הגברברים הצעירים
בני־השכונות, כי הם ״בחורים עם
דם, שלא חוששים לעשות מה שהם רוצים,
ומצפצפים על כולם.״ לא כמו בני־לווייתן
הרכרוכיים, שמפחדים לפצות פה אם אומרים
להם לשתוק. מוסד ״הכנופיה״ ,מהוזה
אף הוא יסוד משיכה לנערות. ובפרט שבראש
כל כנופיה קיים אבדאי, שהוא המנהיג

או בחורה מהצפון, שבן־שכונה רוצה לקחת
אותה איתו מן המקום — הן סיבה
מספקת לתיגרה המונית.
היחידים שזוכים ליחס אוהד אצל הבריונים,
הם החזקים והאמיצים בין בני־הטובים.
הם זוכים להכנס תחת חסותם של
בנ״השכונות, בפרט אם יש להם עבר בפריצות
ובגניבוח״
עד לפני זמן־מה הסתפקו החבורות ב־חארקות
וב״לעשות קרקס״ מן המשטרה
— היום זה כבר לא מספיק להם. חארקות
הפכו לשיגרה מקובלת על כולם, גם על
קוראי־העתונים, ול״קרקם״ שוטרים זה לא
קשה בכלל, מפני שהשוטרים פוחדים להשתולל
ברכב כמו הבריונים. בריון יכול
לנהוג במכונית גנובה בצורה הנועזת ביותר,
כי היא אינה שייכת לו, ולא חבל
לו על הנזק שנגרם לה. מעשים כאלה חדלו,
איפוא, להוזת גירוי. רגשי הקיפוח לא יתפרקו
יותר על־ידי התעלול הישן והגירוי
הישן. לכן ממציאים כל פעם תעלולים חדשים,
נועזים יותר, ולכן גם ברור שד,תעלולים
החדשים ייעשו מופקרים ׳ומזיקים
יותר, מיום ליום.
הכנופיות מתעצמות ונסיונן מתרבה. היום
פוגעים ברכ-ש ומפריעים את הסדר במקומות
ציבוריים — מחר יטלו את חייהם של

גברים, נשים וילדים. הבריונים מתפתחים.
לומדים לשדוד, לפרוץ ולרצוח ביתר־יעילות.

הגיד?נער עז־פי דרכו
ציבור התעורר. נוצרה תסיסה,

| | צפות שאלות. מאשימים את המשטרה.
הדרך הקלה ביותר, תמיד, היא להאשים
אח. המשטרה, אך אי־אפשר להאשים אותה
בלבד. לא היא גרמה להתפתחותו של נוער
כזה, היא רק לא הצליחה לבלום אותו
מדרכו. האשם בחברה הישראלית, במשרד
החינוך ובמשרד־הסעד.
מנהלים ומורים בבתי־הספר אינם מב־חינים
בהתנהגות התלמידים, בפרט בכיתות
הגבוהות. מורי כיתות ז׳ ו־ח׳ מתרכזים
יותר מדי בהקניית החומר לבחינות, מש־יוכלו
להתפנות לדברים צדדיים כמו חינוך
הנוער. ואיך הם יכולים לחנך ולעצב ילד,
אם הם אינם מכירים את משפחתו ואת
תנאי חייו מחוץ לכותלי בית־הספר, אם
הילד מעניין אותם רק בין השעות 8.00בבוקר
ל־ 13.00 בצהריים?
למשרד־הסעד יש רשת של מעונות חסות
לנוער, אך כושר הקיבול שלהם רחוק
מלהיות מתאים לצרכים. עצם הפעלת מום־
דות־חסות, דורשת כוחות מקצועיים מתאימים,
כגון מנהלים, מחנכים, מורים, מדריכים
ומדריכים מקצועיים ללימוד מקצוע. כוחות
כאלה חסרים כי המשכורות קטנות ואינן
מושכות. במרבית המוסדות, המורים והמחנכים
מחכים לרגע בו יסיימו את עבודתם.
המדריכים אינם מקרבים אליהם את הילדים,
אלא דוחים אותם, ובכך דוחקים אותם אל
שולי החברה. כי הם נותנים להם להרגיש
שהם נחותים, אינם שווים.
אין מוסדות־ילדים סגורים, והמיקרים הקשים
נשארים בדרך כלל בחוץ — חופשיים.
הם מהווים מנהיגים טבעיים לכנופיות המתהוות.

ההורים מקדישים פחות. תשומת־לב
לחינוך ילדיהם. השאיפה לשפר את מצבם
הכלכלי נוטלת מהורים רבים את הזמן לטפל
בבנים ולחנכם. העסקים והבילויים
קודמים לכל.
גם המשטרה צריכה לחנך גוער על־פי
דרכו. השוטרים והקצינים הישירים צריכים
לדעת מה מריץ אותם להתפרעויות, מי הם
המנהיגים, היכן ומדוע מתהוות כנופיות.
המשטרה אינה מצויידת בידע זה. גם לא
בכוחות המתאימים לרכוש ידע זה.
לעומת זאת מבצעת המשטרה מעצרים
תכופים, בהם רבים של אנשים המוכחים
כחפים־מפשע, בהם היא מצליחה ליצור רק
את הרצון לנקום. הם מצטרפים לכנופיה,
מגדילים בכך אח. מספר העבריינים הפוטנציאליים,
אשר, בבוא היום, יהפכו לחומר־נפץ
המסכן את החברה הישראלית.

מה ניתן לעשות כאופן מעשי
פדי לתקן את המצב כעוד
מועד? מי חייכ לעשות זאת ז
מי מסוגל? על בך ככתכה הכאה
כמיסגרת סידרה זו.

לעג לכני־הטוכים
ריס כאלה לא קורים כל יום.
לרוב, הכנופיות מהשכונות הולכות
מכות עם פרייארים, לא עם דומיהם. כי
קיימת ביניהם אחווה: יד אחת נגד המשטרה
והחברה. בני־הכנופיות שייכים לשיכבה
חברתית אחת, עליה נמנים בדרך כלל גם
אחיהם הבכירים ושאר בני־משפחתם.
הם מכירים איש את רעהו, לרוב מבית־הסוהר
או מתקופת המעצרים לצורכי חקירות.
הצעירים לומדים מינקות שיש אחווה
בין חברים, לא דופקים אחד את השני ולא
מלשינים. הקשרים בין אנשי הכנופיות השונית
מסתעפים, מתחזקים במפגשים שונים,
במעצרים. ההיכרויות מתרחבות כל,
הזמן בגלל הגורל המשותף, ויוצרות ברית־תמיד
בין העבריינים לעתיד.

!.ווגמח והאזהוה: ג׳יימס דין ב״מרד הנשוים

דוגמניות כעכי
קשרים סמויים

של מכונת הסריגה האוטומטית-המלאה
8מודל 1966

אממת

ארט

בתשלומים חדשיים נוחים, כולל לימוד השימוש בה ו־ 5שנים אחריות
בארט 8 — 8כפתורי לחיצה שכל אחדמהם מבצע 3פעולות
בארט — 8ה הפ עלה קלה ונו ח ה (ביד ימין)
בארט — 8תסרגי מ או ת דוג מ או ת א פנ תיו ת בלחיצת כפתור
בלבד

תיאטרון
רצחמ תו ראהבה
ה מ די ו ם (מאת ז׳אן קרלו מנוטי; בימוי
פיליפ דיסקין; תפאורה איתור גולדריין;
האנסמבל הקאמרי הישראלי בניצוחו של
גארי ברתיני) לא רק עונה על הצורך הקיים
בבמה אופראית מקצועית בישראל.
הוא גם, ובעיקר, הצגת תיאטרון מצויינת.
במיסגרת החדשה, של האנסמבל הקאמרי
הישראלי, מוצאים האנשים הנכונים את
מקומם הנכון. כשרונות מקומיים בולטים
שהוזנחו עד היום, או שניבפתה עליהם
שתיקה, מוצאים כאן את ביטויים המלא.
המדיום הוא דרמה אופראית בת־זמננו.
זר, סיפורה של ספיריטואליסטית הנופלת
ברשת השקרים של עצמה, נירדפת על־ידי
הרוחות שהתיימרה להעלות באוב עבור
לקוחותיה, נקרעת מן המציאות האפורה
של קיומה היומיומי אל תגובות הרסניות
של רצח־מתוך־שגעון ומתוך אהבה.
מנוטי מעלה את העלילה לדרגה של
טרגדיה אמיתית, בשילוב של תמליל פיוטי
עם מוסיקה רבת מתח ועוצמה. הוא יורד
לתהומות ועולה לגבהים שמחזאי האבסורד
והאוונגארד נמנעים מהם, מחזיר חיים לטרגדיה
לאחר שגססה בתיאטרון המודרני
במשך תקופה ארוכה.
יחהים מסוכנים. רמה סמסונוב מוצאת
בתפקיד הראשי את תפקיד חייה. את
מאדאם פלורה, האשד, שראתה זוועות לאין
ספור אך נתקפת, לראשונה בחייה, בפחדים
של ממש, היא מגלמת בריכוז ובתנופה,
משלבת משחק מעולה בזימרה מצויינת•
בתה (פרידל טלר) ובנה המאומץ, הצועני
האילם (מרק קוהדלי) ,מספקים את
הפיוט הרומנטי. כל התפקידים מבוצעים
בשלמות נדירה.
בימויו של פיליפ דיסקין (המלך אוב)1
הוא תמציתי והטכניי, שומר על מיסגרת
צרה, מחניקה, של האווירה הטעונה, נמנע
מכל נסיון של התחמקות בהתחכמות.
המדיום הוא הצגת חובה לבל אוהב
תיאטרון.

המפיצים בישראל :״ צמר קו רן ״ ,אלנבי ,32 תל־אביב ,״ מרכזהצמר ״,
שד׳ ירושלים ,5יפו. להשיג בחנויות הצמר המובחרות.

הש ב ת

שיירת

אם אתה מזדהה עם המאבק נגד הכפייה הדתית ועם מטרותיה של שיירת
השבת אשר נסעה לאשדוד ואשר חלק ממשתתפיה נפצעו ומכוניותיהם
ניזוקו —
אם ברצונך להביע הזדהות זו, הינך מתבקש לתרום לקרן להמשך הפעולה
ופיצוי לאלה אשר מכוניותיהם ניזוקו.
שלח את תרומתך ל״העולם הזה — בוח חדש״ ת.ד , 136 .ת״א,
עבור הקרן למלחמה בכפייה הדתית.
טכניקום גפתחים קורסי־־ערב חדשים
למוד עיוני ומעשי
כמעבדות משוכללות
הספקת ספרי למוד
וכלי עבודה
הרשמה בשעות
9—12 ; 5-8

ד דיו

טלויזיה • אלק טרוניק ה

המלךאל־ מלר
בשוק המציאות (מאת נתן אלתרמן;

מ /״ א, בך־הח־ה <2
1סימה, הרצל\^4

בימי׳ שמואל בונים) מציעים יונה עטרי
ואילי גורליצקי את פיזמוני אלתרמן בחן
ובקלילות שלהם, שכבר עמדו במבחן ונמכרו
בהצלחה. כמו בשלמה המלך ושלמי
הסנדלר, מביים אותם גם כאן שמואל בונים,
המקשר, כרגיל, בין הפיזמונים ב־
.תעלולים־ללא־מילים, ובבדיחות פנטומימה
החוזרות על עצמן• אבל פיזמתי אלתרמן
מדברים ומצחיקים בעד עצמם.
אצל יונה עטרי יש שפע של שובבות
מתוכננת (בצל ירוק) ,רעננות בלתי־אמצעית
(להקת הנח״ל) וקול חם.
אילי מסוגנן ומברר בתנועה, תרבותי
ומבריק במישחק, מוגבל מאד בזמרה. בזריזות
אופינית הוא לובש ופושט כובע
או צורה, משכנע אפילי בתפקיד של דג,
או בובה, או אלימלך, מלך ד-שרייים, אינו
יישכנע כזמר.
התכנית קצרה# ,בי הכרטיסים לא יקרים.
אם יקים התיאטרון הקאמרי גם
מועדון־לילה ראוי לשמו, תהייה זאת תכנית
פתיחה מתאימה לו.

טכניקום 0
נפתחים קורסי־ערב חדשים
חדרי עכודה־מעשית משוכללים הספקת ספרי למוד
וכלי שרטומ
הרשמה כשעות
9-12 ; 5-8

שר טו ט

כנכונות • ארכיטקטורה

בן־יהודה 26

3 *0הי הרצל 144

אנשים
מ׳ נ תן אתה הו ראה?
לחברי־הכנסת של גח״ל יש בעייה המו־גירד•
את תיבת־נוח: הם באים זוגות־זוגות,
והדבר גורם לטעויות ללא־ספור. כך, למשל,
צויין כי חבר־הכנסת יעקוב מרידוד
מצטיין בריבוי הופעותיו בכנסת — בעוד
שדווקא מרידור זה מופיע שם רק לעיתים
רדיקית, וידוע כי היא היד, מתפטר ממנה
מזמן לולא נאסר עליו הדבר מטעם הנהגה
חרות (כי המועמד הבא ברשימת גח״ל הוא
שימה כהן־צידץ, מהמפלגה הליבראלית,
וכניסתו תערער את המאזן הקבוע בין
שני חלקי גח״ל) .האיש המתמיד בהופעותיו
הוא מרידור השני של גח״ל; ח״ב אליהן
מרידוד, שהוא עורך־דין ירושלמי• .
השבוע נאם ח״כ יוסף תמיר את נאום-
הבכורה שלו. כנהוג, היה על הנואם הבא,
ח״ב המפד״ל דניאל לוי, לברכו על נאומו•
לוי סבר כי קודמו היה התמיר השני
של גח״ל — עורך־הדין שמואל תמיר,
והחל מברך את ״עורך־הדין תמיר״ .כל
הנוכחים תפסו מייד את הטעות, חששו שמא
יאמר לוי משהו המתייחס לעברו של הח״ב
הלא־נכון. אך לוי הסתפק בדברים כלליים.
שמואל תמיר לא נאם עד כה בכלל בכנסת,
וגם כמעט שאינו מופיע בה • .קשה
למצוא סודרים לנמל אשדוד, כי התוארים
״סוור״ ו״סבל״ הפכו בעיני רבים תוארי-
השפלה. מה עשה מנהל רשות־הנמלים,
חיים לסקוב? הודיע הוא, השבוע, ב־וזעדת־הכלכלה
של הכנסת: מעתה ייקראו
הסחירים בשם ״נמלנים באותה ישיבה
שאל הרב מנחם פורוש (אגו״י) :״מי נתן
את ההוראה?״ כשהכוונה היא לעבודת ליל-
שית בנמל. לרגע ניסרה השאלה הנוראה
בחלל החדר, עד שלסקוב השיב בנחת :״אני
נתתי את ההוראה!״ העיר על כך אליעזר
שו סטק (חרות) :״סוף־סוף מישהו מודה
במדינה הזאת שנתן אח. ההוראה באותה
הזדמנות רצה לסקוב להכחיש משהו
מן הדברים שנאמרו, והשתמש בביטוי ״סיפור׳
טקסטיל״ .שומעיו לא הבינו את
כוונתו, עד שהוסבר להם כי זהו סלאנג צבאי,
אותו רכש לסקוב בעת היותו חייל,
וכי הבחינה היא לביטוי העברי ״סיפורי
בדים״.

מי טיב ש ומי חכם?
זקוף כתמיד, ולבוש בקפידה .,הסתובב
שר־התיירות עקיבא גוכרין במסדרונות
ועידת ההסתדרות. כשנשאל על־ידי אחד
הצירים מחי תוקם הממשלה החדשה, ענה
בחיוך :״אני לא מתעסק בבישולים האלה,
אך כשאמרתי לאשכול, ימים ספורים לאחר
הבהירות, כי לפני ינואר לא תוקם הקואליציה,
אמרו לי שאני טיפש. נו, ותראה
עכשיו מי הטיפש ומי החכם ליחס־אהדה
מיוחד, מהול בשימחה לאיד, זכה מנהיג
מק״י, שמואל מיקוניס. צירי-ועידה
רבים שאלו אותו איך הוא מרגיש כח״ב
בודד בכנסת. נאנח מיקוניס :״יש לי שם
119 שונאים על מידת הפופולאריית
לה זיכה ח״ב המערך מיסה כרעם בעירי׳
ירושלים, יכלה להעיד השבוע מר
דעת־ברכה ענקית שפורסמה בדבר, לרגל
נישואי בנו. כל המוסדות החשובים בירכו
את הח״ב, ביניהם: הנהלת תנובה, עובדי
בית המפלגה, תעשיית אבן וסיד, ובית-
העולם הדת 1480

החולים לחולי־נפש בטלביה • .בישיבת־הממשלה
האחרונה בה השחתפה שרת־החוץ
המתפטרת, גולדה מאיי, שררה התרגשות.
גולדה נשאה דברי פרידה מחבריה,
ושר־הפנים, משה חיים שפירא, ברצותו
לחלק לה מחמאה, אמר :״בהופעותיו
על במות בינלאומיות רמות, מול קברניטי־עולם,
הופעת תמיד כיידישע מאמע.״ אחר־כך
הוסיף :״עשית, הכל כדי להעמיד את
הקטן רזה, ששמו מדינת־ישראל, על רגליו״.

מ• דאגל־דו שלים ד
מי שחשב שגל הדיסקוטקים המציף עתה
את הארץ יפסח על ירושלים, איננו אלא
1טועה. השבוע נפתח בה הדיסקוטק הראשון,
פוס פוסטק, בהנהלת איש קול. ישראל דן
כירון ואברהם ג׳אנה, הידוע יותר בכינוי
סורמללו הגדוד • .שומרי הארמון
המלכותי היודני, יתייצבו בסוף החודש בפתח
אחד הבתים שברובע מועדוני־הלילה
ביפו. יוזם הרעיון הוא הזמר היווני־ישראלי
* אריס פאן, שחזר לא־מכבר ממסע־הו־פעות
באירופה. אריס פותח מועדון־לילה
יווני ביפו, וכטריק פירסומת הזמין ממולדתו
מערכת־מדים המשמשת את מישמר
הארמון באתונה. תלבושת זו ילבש׳ שומרי־הסף
במועדונו, שישא את השם זורבה 6
חברת חנויות הבל־בו הנודעת מבריטניה,
מארכס אנד ספנסר, שלחה לישראל את
ג׳ץ שפרד, עם חבילת דוגמניות אנגליות,
כדי שיסריט בארץ־הקודש סרט בן
דקותיים, כפירסומת לבגדי־החברה. שפרד
בחר בקפדנות 12 דוגמנים ישראליים, כדי
שישמשו ליווי לנערותיו, אך לא שכח להציג
להם תנאי חמור: איסור מוחלט לחזר אחריהן.
בעכו, למשל, בעת הצילומים (ראה
תמונה) ,הורחקו המלווים מן השטח, אך
סירבו להיכנע לגמרי, התגנבו בחזרה והציצו
בדוגמניות מבעד לחומה. פרט נוסף:
בזמן הנסיעה לשם, הופרדה הקביצה לפי
המין — נשים נסעו באוטובוס אחד, גברים
באוטובוס שני. מה ששפרד לא ידע הוא,
כי קשרים סמויים בין שני המינים נקשרו
בכל זאת, למרות כל האיסורים וההגבלות,
אפילו כשלא היתד, שפה משותפת בין הצעירות
האנגליות והצעירים הישראליים• .
מזל של כלב היה לצלם־העתונות שבא לצלם
את חזרות האנסמבל הקאמרי הישראלי,
שהעלה השבוע את שתי האופרות הראשונות
שלו. הצלם הוזמן כדי לצלם תמונות
בחזרות המוקדמות, לשימוש העתונות, גילה
בעת הפיתיח, כי מרבית התמונות אינן
ראויות כלל לשימוש. הסיבה: כלבו של
מנצח האנסמבל, גארי כרתיני, אשר
אינו נפרד מאדונו אפילו בעת החזרות,
הופיע במרבית התמונות, לצד הזמרים שעל
הבמה • .הזמרת הפורטוגזית עמליה
רודריגז, העומדת להגיע החודש לישראל
לשורת הופעיח״ תעבור בדרכה את אחת
החוזיות הגדולות של חייה. אך הדבר אינו
קשור בהופעותיה דוזקא, אלא בצורה בה
תגיע לישראל. כי כוכבת הפאדוס הפורטוגזית
לא טסה מעולם במטוס, חששה תמיד
מתאונות, נכנעה רק עתה לרצין אמרגנה,
שהחליט כי אין לבזבז זמן במסע על פני
הים. גם במכונית אין הזמרת נוהגת אף
פעם, מחשש כי תצטנן תוך כדי נסיעה
ותאבד אח. קולה • .דרך מקורית, כיצד
להמריץ קהללבקר בתוכניתה של להקת
בת־שבע, מצאה חברת־הלהקה אהוכה
ענברי. במסיבה שערכה בביתה הדגימה
אהובה קטע ממופע הלהקה, כשמביים אותה
באילתור הבמאי ליאו פילר, שהיד, אחד
מן המיזמניס למסיבה.

מסוק• ה ש בו ע
• ח״ב מפ״ם יעקוב חזן :״ההסתדרות
היא מגש־הכסף שעליו הוגשה לעם
ישראל מדינת ישראל.״

• מנהיג מפ״ם מאיר יערי:
״הדתיים בקיבוצים קרובים לי יותר מאשר
הכנענים והביטניקים.״

מועצת מפ״ם אפריים

• חבר

להב :״ישבנו באופוזיציה עם שכנים לא־נעימים,
אך גם בממשלה זו שתקום יהיו
לנו שכנים לא־נעימים.״

המפד״ל

• יומון

״הצופה׳׳:

״השמנדריקים היהודיים, המזלזלים בקדושת־השבת
וחגי ישראל, שמרו היטב שלא לחלל
את הסילבסטר.״

בריטניה

בישראל,

• שגריר

רפ״י יוסן ז

**מוגי:

מייקל הראו, על יחסו לציונות :״מה
שהיה די טוב בשביל וינסטון צ׳רצ׳יל —
זוב גם בשבילי.״

״נתבדחתי בהרבה בדיחות שצ-רזזו עלי.״
העולם הזה 1480

אהבת

מרנת החסכון
כל מי שקורא עיתונים יודע מי היא אחת
הנשים האלגנטיות ביותר בארץ. היא דיצה
הבס כל פעס שמישהו עושה סידרה של
נשים אלגנטינת, נשים עשירות, נשים יפות,
או משהו דומה, מופיעה דיצה באחד המקומות
הראשונים והמכובדים.
לדיצה יש כבר שלושה ילדים. לפני שלוש
שנים כבר היו לה שני ילדים, מה שלא הפריע
לה להיבחר לאחת מעשר הנשים האלגנטיות
במדינה.
אילו היה מישהו בוחר את עשר הנשים
החסכניות ביותר במדינה, נס אז היתה די-

דיצה
צה חבס נבחרת. ומקבלת מקום כבוד ברשימה.
משום שדיצה׳ שהיא בתו של ח״כ
יוסף תמיר מהמפלגה הליברלית ואשתו
של אחד מיבואני העורות הגדולים בארץ,

רוזי נתן הכירה את ז׳וסלין ז׳וסייה

לפני שלוש שנים. בין השתיים נקשרה ידידות
אמיצה, ובמשך שלוש השנים האחרונות
אין הן עוזבות האחת את השנייה אלא
לזמן קצר.
מדי כמד, חודשים מגיעה ז׳וסלין לארץ.
היא מתגוררת בדירתה של רוזי, מסיעה
אותה במכונית האדומה של אחיה, ושתיהן
מבלות בחברת ידידים משותפים.
ז׳וסלין חוזרת למולדתה, לצרפת, וכעבור
כמה חודשים מגיעה לשם רוזי, השתיים
גרות בדירה של ז׳וסלין, נוסעות במכונית
האדומה של אחיה, ומבלות יחדיו עם קברים
וידידים משותפים.
לפני שנה, בערך, ניהלה ז׳וסלין רומן עם
גבר צרפתי, התארסה לו, הכריזה בפני צרפתים
וישראלים שהיא מאוהבת עד לשיגעון.
כעבור זמן מה נפרדה ממנו, ומיד לאחר
מכן באה לבקר את רוזי, כי אין לה שום
ידידות חוץ ממנה.
עכשיו נמצאת ז׳וסלין שוב בארץ. ביום
השישי האחרון היה לה יום הולדת. מלאו
לה 25 שנים. היא חגגה את המאורע במסיבה
עליזה, שהתחילה בארוחת ערב אצל
נדיד! בדאון, והסתיימה בדיסקוטק של
רוזי.
היא היתד. לבושה, כרגיל, בשמלת ערב
חשופה, שחורה, והיתר, מלווה, כרגיל, ברוד,
שהיתר, לבושה בשמלה ורודה. השתיים
היו עליזות ושמחות, לכבוד יום־ההולדת.
בדיסקוטק היו כל הידידים והחברים. היו
שם אחד מבעלי עילית, מרים כרוף ובעלה
אדריאן, ואפילו קונסול אחד.
כולם שתו שמפנייה ובירכו את ז׳וסלין,
ובסוף הגיעו לשם גם שושיק ואריק לביא.
שחגגו באותו ערב תשע שנים לנישואיהם.
הכל היה שמח ועליז עד שהחלה המהומה.
למה היא החלה? יש על זד, לפחות שתי
גירסות. איזה מהן הנכונה? זר, תלוי: לפי
דעתם של האנשים המספרים את הגירסה
הראשונה, הראשונה היא הנכונה. לפי דע

התג>*סת> לצבא
״אני לא עומדת להתחתן עם הנהג שלי, וגם לא עם המשרת הסיני שלי. למה? בגלל שמעולם
לא היו לי כאלה. לעומת זאת יש לי, מסביבי, הצוות הנפלא ביותר שעליו יכול
אמן לחלום.״
מי יכולה להגיד את הדברים הללו אם לא ריקה זראי, שבימים אלה יצאה עם תקליט
שירים חדש שלה? היא מופיעה בבוביני, וכמו על כל אשד, מפורסמת, מהלכות גם עליה
שפע של שמועות, רכילויות ואגדות.
היא גרה עדיין בדירה המהודרת שלה ברובע העשירים בפאריס. יש לד, שם, בדירה,
תוכי, חתול סיאמי, דגים אקזוטיים באקווריום ענק, ארבעה מוסיקאים — ג׳וזה׳ טוני,
גיאן לואי, פרנסים — וקלודין המזכיר החוץ
מזה יש לה קצין־עיתונות בלונדי יפה, בשם ז׳אן־פייר מנייה, שהוא גם הידיד הנפשי
שלה .״אני אוהבת אותו,״ היא מודיעה ,״גם הוא אותי. אנחנו מודים בזה. אין לנו
מה להתבייש.״
אין לד, אף ידיד או ידידה ישראלים, אבל יש לה, לעומת זאת, ברפרטואר החדש שלה,
שיר על ישראל. הוא נקרא: איך התגייסתי לצבא.
יכולה ללמד נשי.ס אחרות פרק מאלף בכלכלה.
היא
גרח בשדרות ח״ן. עוזרות בית רבות
באותן השדרות לובשות את בגדיה. אפשר
לגלות עוזרת אחת עם נעלי־בית של דיצה,
עוזרת שנייה עם אחת השמלות האלגנטיות
המפורסמות של דיצה, עוזרת שלישית עם
מטפחת־ראש של דיצה, עוזרת רביעית עם
סינור של דיצה, וכן הלאה וכן הלאה. הן
כולן קונות ממנה את הדברים האלה לאחר
שהיא גמרה להשתמש בהם.
לפני כמה שנים אפשר היה לראות באחת
המספרות של תל־אביב כתרים ישנים למכירה.
של מי היו הכתרים? תנחשו. במקום
אחר אפשר היה לראות ארנקים ישנים למכירה,
מחרוזות, קישוטים. הכל של דיצה.
בשבוע שעבר גיליתי אותה יוצאת מהמספרה
של אנטה. זה היה בשמונה בערב.
הלכתי לברר מה עשתה שם בשעה כה
מאוחרת וגיליתי שאצל אנטה, בערבים, נערכים
שעורים לספרות נערות מתלמדות חופפות
ראשים של בובות, או מחפשות חברות
כדי ללמוד את המקצוע על ראשן במחיר
זול. הן מצאו את -דיצה חבט. חפפו
לה אה גבש, צבעו לה אוז י־#־אר, והיא
יצאה משם צבועה, מסורקת וחפיפה. איש
לא היה מאמין ששימשה שפך נסיונות.

נבש
תם של האנשים המספרים את הגירסר, השנייה,
הגירסה השנייה היא הנכונה.
לפי הגירסה הראשונה היתד, ד,שימחה בעיצומה,
כשמישהו אמר ״לא נורמלי.״ למה
הוא אמר את זה? על מי? לא ידוע.
באוזני ז׳וסלין, בכל אופן, זד, לא מצא
חן. היא התפרצה בצעקות, התחילה להרביץ,
תחילה לאיש שדיבר, אחר־כך לכל השאר,

ז׳׳וסרין

התחילה לבכות, לצעוק, ולבסוף התעלפה,
והובאה לביתה.
לפי הגירסה השנייה התחיל אחד מגברי
המסיבה להיטפל לרוזי, לחזר אחריה, לשוחח
איתה, להתקרב אליה יותר מדי. ז׳וסלין
עקבה אחרי המחזר בקינאה, ואז פרצה בצעקות,
עזבה את המסיבה, חזרר, לביתה,
ולקחה שם גלולות־שינה.
וכשהוא הופיע בכינור דויד עם שני הכוכבים
האלה, רחש והתלחש כל האולם.
לפורטונה יש חבר קבוע, הלומד משפטים
מזה שלוש שנים. גולן אסר עליו לבוא. גם
ליואב אבישי יש חברה קבועה, העיתונאית
תמי יוסיפוס. היא קבועה מזה שבוע. גם
לה לא הרשה גולן להופיע.
בהפסקה, בין כינור לכינור, יצאו אהובה
ויואב לפואייה, הסתובבו שם בגאון, זה ליד
זו, לעיני כל הצופים הסקרניים, ועזבו את
קהל המעריצים רק לאחר שזה חזר לאולם.
שמוליק קראום לא הוזמן. גולן החליט
שהוא עלול לקלקל את העניין, ועדיין צריך
לעבוד עליו: גולן מלמד אותו ללכת להס־

הזוג ההודיווו,
לא רק בהוליווד יש במאים גדולים, היודעים
מד. זה קולנוע, מד, זה טכניקה, מר,
זד, מסחר, ומר. זה יחסי־ציבור. גם בישראל
יש אחד: מנהם גולן.
בהוליווד אין שום קשר בין טיב הסרט
לבין הצלחתו. בדרך כלל תלויה ההצלחה
בטיב היחסים בין הכוכבת הראשית לכוכב
הראשי, בכמויות הרכילויות המסתובבות
סביב קשרים אלה, בכמות ההופעות הפומביות
של השחקנים, בכמות הסקנדלים שהם
עושים וכל זה.
בישראל השחקנים עדיין לא יודעים איך
לקיים ביניהם יחסים וסקנדלים, אבל מנחם
גולן כבר מלמד אותם.
בערב חלוקת כינור דויד, כשכל הסלט
והשמנת של תל־אביב התאספה באולם הקאמרי,
הופיע גולן עם שני הכוכבים היפה־פים
שלו׳ ארוכה (פורטונה) גור ויואב

אבישי.

את פורטונה הוא לקח, עוד כמה ימים
לפני כן׳ לגדעון אוברזון, שתפר לה
שמלה משני חלקים אבל, לעומת זאת, בלי
גב. אחר כך הוא לקח אותה לחנות פרוות
ושכר לה מינק. ליואב הוא תפר חליפה,
אהובה תפר, לשפר את נימוסיו, ולקנות שיניים
חדשות. עכשיו מרכיבים לשמוליק שיניים
ב־ 1500 לירות, וכבר סיפרו אותו.
בני־הזוג של אהובה ויואב אומנם אינם
כוכבים, אבל גם הם כבר מתנהגים כאילו
היו. כשנשאל הסטודנט־למשפטים של אהובה
מה דעתו על בן־זוגה למקצוע, ענה
תשובה הוליוודית רבת משמעות:
״1:.מ16מ1מ 0 00א ״

הופיע
.ספר הבית׳
מהדורה שניה

450 עמודים על
נייר כרומו

ממדורי ה ספ ר

בחירת הבית
תכנון הדירה

צביעה וצבע
זאת בעצמך)

וילונות, טפטים ושטי חים
— בחירה וטפול
סידור חדרי דיור, שי נה
ורחצה
רהוט הבית ותבנונו הפנימי בחירת תמונות ו קביעתן

סדירת
פרחים
תכנון המטבח וארגונו
מכשירי המטבח

סוגי בלבוש

וסיבים

הרכבת המלתחה
כללי הלבוש ההולם
אופנה

כללי עריכת השולחן

תקציב הבית

בדים

נקיון הבית

הסרת כתמים

(עשה

מאות עצות שימושיות

כיוון שהמהדורה הראשו נה
אזלה תוך שבוע ימים
ולא עלה בידי הנהלת
״ספר הבית״ לספק א ת
הדרישה העצומה לספר בחודש
דצמבר, הוחלט להי ענות
לפניות הצבור ולקיים
את מבצע ״ספר הבית״
למשך חודש ינואר בלבד.

עד 14.-- 1.2.66ל״י
במקום 19.20ל״י

למזמיני הספר בחודש דצמבר,
שלא סופקה הזנונתס
— יישלח השבוע הספר בדואר
לבתיהם.

^׳0 * 0יגיס
5100111909
ת־א. רח אבן גבירזר 6 6
טל 761 . 231666 .

הגיעו סרטי 8מ״מ חדשים

נושאים שונים להשאלה.
כל סרט — 1ל״י.

מודפס ב 7.צבעים
כריכ ת אוגדן מ פו אר ת
480 גלופות
164 תצלו מי ם
325 ציורים, רשומי
אופנה ותר שי מים
27פ ר קי ם

הז מנו ת ישירות :
ניתן להזמין את הספר
ישירות מ מחלק ת ההפצה,
באמצעות הדואר ע״י
משלוח צ׳ק או המחאת
דואר ע״ס — 14.ל״י, ע״ש
״ספר חבית״ ,לפי הכ תוב
ת :״ספר הבית״ וגד.
17075 תל-אביב.

בחודש פברואר
יופיע מדור

הליכות ונימוסים
שיישלח למנויים.

מחזיקי ״ספר הכית״ שנזרם
הודיעו כתוכתם יעשו זאת
— מיד? ,ישם קבלת
הנוספים עם המדורים הופעתם.
מה׳ המנויים :
ת.ד 17075 .תל-אביב

התחנה לי עוץ
בשאלות מין ונישואין
פתוחה בכל יום שני וחמישי
בבית הבריאות שטראוס, רחוב
בלפיד , 14ת״א, חדר מספר 2
בין השעות 8—6.30 בערב.
ספורט כדורסל
בילו בספרד
השבוע חזרה מחו״ל נבחרת־הנוער הישראלית
בכדורסל, כשהיא נושאת באמתחתה
שני הפסדים בטורניר בינלאומי שהתקיים
בסלמנקה שבספרד. הישראלים נוצחו על־ידי
נבחרות בלגיה וספרד.
ההפסדים כאבו במיוחד לפרשני הכדורסל,
שהתפעלו, לפני יציאת הנבחרת, מצורת
ההכנה שלה, היו בס,׳הים כולם כי הישראלים
ינצחו את יריביהם.
אך הנבחרת נוצחה בשני המיפגשים בהפרש
של 11 נקודות ( 69:80 נגד ספרד,
50:61 נגד בלגיה) ,הפרש, שאינו מראה
על פער ברמת המישחק.
פרשני הספורט החלו להסביר את ההם־
סוים, האשימו בראש וראשונה את מאמן
הנבחרת רלף קליין. כמה מהכדורסלנים הצעירים׳
שלא שותפו במידה רבה במיש־הקים,
החלו אף הם מפיצים שמועות על
גורמי הכשלון.
אורגיה. לפתע טענו כולם, כי הכדור־נלנים
היו עסוקים בקניות בספרד, כי התענייני
במעריצותיהם הספרדיות יותר מאשר
במיגרש־הכדורסל, כי המסע כולו לא היה
אלא אורגיה אחת גדולה.
כיפור אחר: כשהוצא הכדורסלן אורי
שטרן מהמישחק נגד ספרד, בשל חמש
עבירות, הוא קרא בזעם כלפי השופטים:
.,פאשיסטים!״
השחקנים שנשאלו טענו, כי איש מהם
לא שמע את האבחנה הפוליטית של שטרן
לגבי שופטי ספרד. גם המאמן לא שמע.
כלפי המאמן נטען, כי הוא לא עודד
די הצורך את השחקנים, טעה לא פעם
הניהול המישחק. במישחק נגד בלגיה, טענו
המומחים, הוא הורה בסיום לנקוט בשיטה
של עבירות מסזנות נגד היריב, שיטה
עאינה יאה, לדעתם, לשחקנים יהודיים ב־חו״ל.
השמועות
סביב נבחרת־הנוער התעוררו
בעיקבות מיברק של כתב אחד הצהרונים,
בו נאמר כי הצעירים התרועעו יתר על
המידה עם זונות מקומיות, עסקו ביתר
הזמן בקניות בהולות. המיברק צונזר אומנם
על־ידי עורכי הצהרון, אך תוכנו נמסר
מפה לאוזן.
חלק מאותו מיברק הגיע גם לאוזניו של
מנהל רשות הספורט, עשהאל בן־דויד, שפנה
אל ראשי ההתאחדות לספורט, דרש
מהם דין־וחשבון מפורט על המסע. ראשי
ההתאחדות הבטיחו לערוך חקירה בנושא.
אחד הצעירים הבודדים שהצטיינו בטורניר
היה קלין שפירא.

סיפר שפירא :

אי נ לא מבין את הרעש שקם בעתונים
סביב מסע נבחרת־הנוער. שאלנו בספרד את
הכתבים שליוו אותנו, מה הם כותבים, והם
ענו שאין לנו מה לדאוג ושהכל בסדר.
עכשיו אני שומע ניסים ונפלאות על מה
שהלך בסלמנקה.
הגענו למאדריד ביום שני בצהריים, משם
המשכנו לסלמנקה. בשמונה בערב כבר
קיימנו אימון קל באיצטדיון המקומי. למחרת
בבוקר ערכנו אימון קליעות, ובערב כבר
קיימנו את המישחק הראשון שלנו נגד
הספרדים. לפני המישחק הראשון בוודאי שלא
היה לנו זמן לשום דבר אחר מלבד
לחשוב על המישחק.
את הכסף שלנו קיבלנו רק יום לפני
המישחק השני, נגד בלגיה. לפי הסיפורים
כאן היינו צריכים להיות עשירים מופלגים
ישר מההתחלה. הסתובבנו בעיר רק כשלא
היה לנו מה לעשות במלון. בשום פנים
ואופן אי־אפשר להגיד שזה היה על חשבון
המידחקים.
ראיתי גם את הנבחרות האחרות. אנחנו
לא קנינו יותר מהם. בכלל, עיקר הקניות
היו אחרי שני המישחקים שלנו.
רק /0״ .23 אינני חושב שההפסדים שלנו
מראים על חולשה גדולה. הפסדנו, כי אחוז
הקליעות של הקלעים שלנו היה נמוך
במידה יוצאת מן הכלל, כנראה בשל ההתרגשות.
אם היינו קולעים רק 60 מאחוז
הקליעות הרגיל שלנו הרי היינו בבר מנצחים.
במישחק נגד הבלגים קלענו רק 230/0
מהנסיונות שלנו.
רמת הנבחרות היתר, פחות או יותר
שווה בטורניר. לנו הלך פחית, בעיקר בגלל
ההתרגשות. הבלגים והספרדים גם נלחמו
הרבה יותר מאיתנו. שם נפל כדור, ושלושה
שחקנים התנפלו עליו. איפה יש דבר
כזה בארץ?

שפירא קופץ
״פאשיסטיס!״
הספרדים נהגו להתפלל לפני כל מישחק,
ולפני שזרקו את כדור־הפתיחה הם היו
מצטלבים. הם משחקים מגיל 7ומתאמנים
ארבע פעמים בשבוע, כך שלהפסיד נגדם זה
לא אסון כזה גדול.
לפני שיצאנו לספרד התאמנו במכון ויד
גייט. היינו כולנו במצב־רוח מרומם, והיינו
בטוחים שנצליח. עכשיו אני רואה שמה
שהיה חסר לנו זה נסיון בינלאומי. לא
היינו רגילים לאווירה הזרה. כולם התרגשו.
בשבילי זו היתד, הפעם הראשונה שהייתי
בחוצלארץ.
גמישחק השני, נגד הבלגים, הקהל עודד
אותנו. במישחק הראשון, נגד הספרדים,
הקהל עודד את הקבוצה המקומית. שם לא
רק צועקים, כמו אצלנו, אלא גם שרים
שירים וצועקים סיסמאות.
את שני הכוכבים שלנו, אורי שטרן וישי
גינדין, כמעט והשארנו בשדה־התעופה של
רומא. אמרו שהמטוס ימריא בשעה אחת,
אבל הם חשבו שעם אווירונים זה כמו
עם אוטובוסים, והלכו קצת לטייל. כשישבו
כולם במטוס ראינו פתאום שניים רצים
וצועקים רגע! רגע! הטייס לא הבין עברית,
אבל לקח אותם. בכל זאת הפסדנו.
לא ניצחנו אומנם במסע הזה, כמו שרצינו׳
אבל למדנו ממנו הרבה. אני מקווה
שבפעם הבאה נצליח יותר, ואז אולי ימציאו
עלינו פחות סיפורים,
כדזרגל דוח ע צ בני
בדקה ה־ 52 למישחק בין קבוצות הפועל
חיפה והפועל תל־אביב, שנערך בשבת
האחרונה, פגע הכדור בידו של התל־אביבי
שמעון בן־יהונתן, שעמד בתוך רחבת ה־16
של קבוצתו. שופט המישחק, ראובן פריזנר,
הורה על בעיטת אחד־עשר לזכות החיפאים.
בן־יהונתן
ניסר, להסתער על השופט, ושוער
תל־אביב, דני אלקיים, זינק אליו,
השכיבו על. הקרקע למשך כמה דקות.
אך בן־יהונתן סרב להירגע. הוא הוצא
מן המגרש על־ידי כמה מעסקני הפועל
תל־אביב, חזר לשחק רק לאחר שדוב עצמון
החיפאי העמיד את התוצאה על . 1:1
פנים אדומות. גם בהמשך המישחק
היד. בן־יהונתן עצבני, חיפש יתר על
המידה את רגלי היריב. לאחר שריקת
הסיום של השופט, הוא ירד מהמגרש
כשפניו אדומות ועיניו נוצצות. הוא לא
נירגע.
היתד, זו התנהגות תמוהה לגבי שחקן
ותיק כבן־יהונתן, ששמע כבר לא פעם
שופט השורק לבעיטת אחד־עשר לחובת
קבוצתו.
שחקני קבוצתו סיפרו לאחר המישחק,
כי להתנהגותו של בן־יהונתן יש קשר
למאורע שאינו קשור דווקא למיגרש הכדורגל.
בן־יהונתן
היד, מעורב בתאונת דרבים
לפני כעשרה חודשים. הוא נהג אז בקטנוע,
התנגש באשה זקנה, שנפטרה מאוחר יותר.
התאונה גרמה לו לזעזוע, אלא שהוא
הצליח להתגבר עליו. עתה מתקרב מועד
המישפט, ובן־יהונתן חושש מהצפוי לו.
חששותיו השפיעו על התנהגותו.
העולם הזה 1480

במדינה עתת 1ת
האוויר ה חוו ה
במצע של רפ״י יש סעיף בדבר המלחמה
למניעת זיהום אוויר וריחות. המפלגה
תומכת במלר״ז, המועצה למניעת ריחות
זיהום אוויר, ומקיימת יחסים הוגנים עם
מזכירה, אדר קיסרי, בן העתונאי אורי קיסרי.
יוסי ינאי, כתב בטאון רפ״י מבט חדש,
נשלח לפני כשבועיים לכתוב כתבה על
זיהום האוויר. הוא נסע למפעל דנו לייצור
קומפוסט, ולבית־חרושת לדשנים אורגניים
בתל־אביב, הגיע לאחר חקירות למסקנה
שבתי החרושת בהם ביקר אינם גורמים לזיהום
האוויר, לפחות לא במידה שבה טוענים
אנשי המועצה הנלחמים בהם.
״שני מפעלים עומדים עתה על הכוונת
של מלר״ז,״ כתב .״האמת היא שהצחנה
שאותה מעלים המפעלים הללו היא קטנה
מאיד. הצחנה שבה מאשימים את בית החרושת
לדשנים, למשל, נובעת בעיקר מ־מצבורי־אשפה
עצומים, עודפי השוק הסיטונאי,
שריפת אשפתה של אור־יהודה, בריכת
הביוב של אותה המושבה, בריכות מי־הביוב
של חולון ואזור, ואדי סוכריר המוביל
מי־שופכין מהמזרח — כל נקודות הצחנה
הללו מתלוות לצחנה של הקומפוסט.״

מלחמת־העולם השניה, היה בעל חנות בשוק
לונדוני .״לא ידעתי אז שרק יהודים
עשירים יכולים לעלות לישראל״.
הוא היה קורא נאמן של הג׳ואיש נרו־ניקל
ושל מודעות הסוכנות בו. הוא נם
נהג לבקר באסיפות ציוניות, שם סופר
על ארץ־ישראל, שהיא זבת חלב ודבש.
אין בעיות. השלב השני היה ראיין
עם פקיד הסוכנות בלונדון, שובי אוסבנגר.
מה אמר שובי? סטון :״הוא הבטיח לי,
שאוכל להיקלט בלי בעיות בישראל. הוא
אמר, שהעובדה שאני ובני מישפחתי איננו
יודעים עברית לא תפריע לנו, שנקבל
דירה בלי בעיות.״
איש הסוכנות וייסברגר :״האיש שלנו בלונדון
הסביר להם שיהיה קשה. הם בכלל
באו אליו ואמרו שהם מוכרחים לעלות
לישראל, כי הם לא יכולים לחיות עוד
בין האנטי־שמים. אוסבנגר עשה חשבון
וראה שיש שלושה מפרנסים למישפחה ולכן
הסכים שהם יעלו לישראל. יותר לא
הבטיחו להם כלום.
גדוע מקבצניס. סטון חיסל את עסקיו
באנגליה, הפקיד ארבע מאות לי״ש ב־מישרדי
הסוכנות כפיקדון לדירה, שהובטחה
לו בלוד, והמריא שמח וטוב־לב, עם
אשתו, שני בניו ובתו, לישראל.
״כשהגענו אף אחד לא ידע משום דבר.

׳ י ד1

ה \ 6 /0ם
רזמב נו ברז
ב א ריז ה
וז מ בנ רנ ה
ד!בברי
א עז ה

דלילה

1*1 1 7 0 0 1 1 0 1 7 0
71*1 0 1 *1 0וכ בי ס ה
עמדה נז כז בדת
כל אלהמ קנ ה לך תעוד תהסמכה של

המכללה הפול>טכנ>ת
עתונאי ינאי וידידה*

| המוסר היחיד במדינה בפיקוח ציבורי וממלכתי |

אשפה, ביוב ומי־שופכין

בחודש ינואר ייפתחו הקורסים ה ב אי ם:

לא ידוע כיצד, אבל אדר קיסרי גילה,
שמאמרו של יוסי ינאי עימד להתפרסם.
הוא טילפן לשמעון פרם, ולעורך הבטאון
אברהם וזלפנזון, דרש מהם לשנותו.
פנו אל יוסי ינאי והוא התנגד. העמידו
בפניו שתי אפשרויות: או שישנה את הכתבה׳
או שבצד הכתבה שלו יופיע מאמר
נגדי של אדר קיסרי. ינאי סירב לקבל את
שתי האפשרויות, אם כי הסכים שק־סרי יפרסם
את תגובתו בגליון מאוחר יותר.
כאשר הופיע הגליון, הסתבר כי רשימתו
של יוסי ינאי פורסמה עם תיקונים רבים,
ולצידה הופיעה גם התגובה של אדר קיסרי.
ינאי התפטר, וכך אבד לבטאין העתונאי המקצועי
היחידי בשכר מלא שעבד בי.

עולים
חו רהל הו דגדכותה
״אנחנו חמישה אנשים אבודים בישימון.
אין לנו עם מי לדבר ואל מי לפנות•
כל האנשים, שאיתם דברנו עד עכשיו,
הוליכו אותנו שולל! כל מה שעשינו בחיינו
עד עכשיו הלך לאיבוד!״
הרולד סטון ישב בדירה זעירה ברחוב
ברודצקי ברמת־אביב, דיבר כאדם שעולמו
חשך עליי. אשתו ושלושת ילדיו ישבו לצידו
מיואשים.
רק לעשירים ׳1מטרתה העיקרית של
ממשלת ישראל היא לקלוט את כל יהודי
העולם• משפחת כטון עלתה לישראל מאנגליה
לפני ארבעה חודשים, מלווה בברכתה
של הסוכנות היהודית. השבוע מתכננת
המשפחה את שובה לאנגליה.
״במיקרו, סטון אנחנו נכשלנו, אני מודה
בכך,״ אמר פקיד מחלקת ד,עליה של הסוכנות
היהודית, יהודה וייסברגר.
על הסיבות לכשלונה של הסוכנות קיימות
שתי גירסות• .
הרולד סטון 47 מלוחמי דנקירק ב־העולם
הזה 1480

הדירה בלוד לא היתד, ולא נבראה. הבטיחו
באנגליה, שיסדרו לי עבודה בבדק. הסתובבתי
שם יום שלם, ואף אחד לא רצח
לשמוע ממני. אנשי הסוכנות כאן אמרו
לי לשכוח את כל מה שאמרו לי באנגליה.
״אני כבר ארבעה חודשים כאן. הציעו
לי עבודה בשופרסל במשכורת של 320
לירות! הייתי בכלבו שלום לבקש עבודה.
באנגליה הייתי בעל חנות למסחר באריגים.
כאן אמרו לי, שאני זקן מדי, שאינני
יודע עברית, ולכן אני צריך ללכת לעזאזל.
״בני נהג ומכונאי. הוא צעיר, וגם הוא
לא הצליח במשך ארבעה חודשים להשיג
עבודה. חמישה אנשים אנחנו, ונאלצים להתקיים
מ־ 240 לירות, שהבת שלנו משתכרת
ככתבנית. חיינו בכבוד באנגליה, וכאן
אנו יותר גרועים מקבצנים. מאז שבאתי
הנה, אני נתקל בקיר אטום בכל מקום״.
חז רהכמ טו ס. הסוכנות חושבת שהיא
עשתה כל מה שאפשר לעשות ב־מיקרה
סט־ן. מדוע הבן הצעיר אינו משיג
עבודה כמכונאי או כנהג נבצר ממנה להבין.
וייסברגר :״אם הוא רוצה לעבוד, תוך
שבוע אני מסדר לו עבודה!״ הבן רוצה
כבר במשך ארבעה חודשים.
הסוכנות גם יודעת שהבטיחו דירה בלוד.
אלא מסיבות שאינן קשורות בסוכנות היה
פיגור בבנית הדירה.
אבא סטון דיבר כבר עם עשרות פקידים
.״חסרה לי פרוטקציה. בלי זה כנראה
אי־אפשר להשיג כאן עבודה״ .הבן היה
חודשיים בקיבוץ בית־השיטה, למד שם
עברית, אינו מצליח אף הוא להשתכר.
הבן הצעיר סיים שנת־לימודים בבית־ספר
של ד,כנסיה הסקוטית ביפו, בשל קשיים
שהושמו בדרך לקבלתו לבית־ספר עברי.
הסוכנות החלימה, כי פיתרון הבע-ה ד,־א
(המשך בעמוד )24

הסתדרות

בפיקוח

הטכנאים

לימודי יום וערב
סרטוט כניין ואדריכלי
מסיימי הקורס יתקבלו כחברים בהסתדרות הסכנאים

בפיקוח

העבודה

משרד

לימודי יום וערב
אדריכלות פניס
לימודי ערב
קירור ומיזוג אוויר
לימודי ערב
עכורות כקרמיקה
לימודי ערב
בניית מודלים (בניינים ורהיטים)
לימודי ערב
צילום ופיתוח (תיאוריה ומעבדה)

בפיקוח

אגודת

הגרפיקאים

גרפיקה שימושית וטכנית

לימודי ערב

בפילוח

האיגוד הישראלי לפירסום

פירסום ויחסי ציבור (מתקדם)

לימודי ערב

הנונללה הו 71£ינו בני 11
^ מ שר ד רא שי:

ת ל ־ אביב. רחובהמסגר 62

טלפזן 6487נ \

״ העולם הזד,״ ,שבועוןהחדשותהישראלי
המערכת והמנהלת: תל-אביב, גליקסון ,8טלפון ,226785ת. ד.
• 136 מען מברקי: עולמפרס • דפוס משה שהם בע״מ, תל־אביב,
פץ • 6גלוסות: צינקוגרפיה כספי בע״מ עורך הראשי:
אורי אבנרי • המו״ל: העולם הזה בעתת

* תלמה מכנס.

מלבב*
ו־יח־דיו־יההרשמה

במדינה
(המשן מעמוד )23
בשליחת חמשת העולים חזרה להוד־מלכו־תה.
דמי הנסיעה חייבים כמובן להיות
משולמים על־ידי סטון. הוא כבר חתם על
התחייבות על כך, אלא שהוא רוצה לחזור
במטוס, בעוד שהסוכנות מוכנה להסיעו
רק באניה.

אזרחים
לג ר מני ה, ה ש לו ם

350 משפחות — מרוצות, נהנות כבר מדירות הפאר שלנו בנוה אביבים — שלב א.,
אנו ממשיכים בבניית שלב ב׳ .הסידורים הפנימיים של הדירה, והחיצוניים של
הבתים אין להם דוגמא בישראל מבחינת מרווח, נוחיות ושכלולים: שני חדרי רחצה
טלפון פנים והכנה לטלפון חוץ
מים חמים
גז והסקה מרכזית
בכל דירה שתי גנרטור חשמלי לשעות חירום
אנטנה מרכזית לרדיו ולטלביזיה
מקום חניה צמוד לכל דירה ^ משכנתא גדולה.
מעליות גדולות בכל בנין

דירת 3ח׳ מ־ 55 אלף ל״י

-דירת 5ח׳ מ־ 70 אלף ל״י

גרמניה היא מעצמה חשובה. מי שרוצה
להצליח בחיים ולהתקדם בחברה חייב ל־העזר
בגרמנים. יושב־ראש הסתדרות המורים
של ישראל, שלום לוין, רוצה
מאוד להצליח. לחבריו הקרובים ביותר
הוא אפילו מספר שהוא רוצה להיות
שר. כדי להצליח עד כדי בך חייב אדם
להעזר בגרמנים. זו הסיבה לכך ששלום
לוין ביחסים כה טובים עם עם אציל זה.
אי־אפשר להגיד, שההישענות על הגרמנים
לא הוכיחה את עצמה עד כה.
לוין הוא כבר יושב־ראש הסתדרות־המורים
הבינלאומית, ומי יודע עד היכן עוד
אפשר להגיע בעזרת הגרמנים,
תפקידים ציבוריים מטילים על האדם
חובות לא קלים. כך, למשל, החליט יושב-
ראש הסתדרות המורים המערב־גרמנית לנקר
בישראל. שלום למן לקח על עצמו את
התפקיד הקשה של מארח. על תוצאות
הביקור בישראל סיפר האורח רם־המעלה
לאורך שלושה עמודים גדולים בגליון האחרון
של ביטאון המורים הגרמניים.
כמו בכל עיתון המכבד את עצמו, מלווה
הטכסט הכתוב גם בתמונות. יושב־ראש
הסתדרות המורים הגרמניים, פרופסור ה.
רודנשטיין, נוטע עץ בהרי ירושלים, כששלום
לוק מביט בהנאה. הפרופסור מקבל
מגילה מהקרן־הקיימת ושלום לוין
כנ״ל, ובו׳.
מצפון לא־נקי. לאן מובילים אורח
גרמני הבא לביקור בארץ? כמובן להתיש־בות
ספר בהרי הגילבוע, כדי שהאורח
יראה בדיוק איך נראה הגבול. הרושם
שעשה היישוב על הגרמני הוא עצום.
קמים בארבע בבוקר, חייבים להיות מוכנים
למיסדר, ומיד אחר כך נגשים בהחל־

נותר מספר מצומצם של דירות גמורות,
מוכנות לכניסה מיידית, תנאים נוחים
ומשכנתא חצי צמודה.
תערוכת דירה מרוהטת לדוגמא פתוחה
לביקור הק הל הרחב, כל יום מ־11.00
בבוקר עד 6.00 אחה״צ.

ביצוע: צבי אורבך, פי. אי. סי.
החברה הכלכלית לישראל

נו ה

חברת בנין בע״מ
רחוב דיזנגוף 16 תל־אביב
טלפון 224549 , 223082 :

החודש נפסחים קורסים 11
*דדיו— אלקטחטקה
*חשמלאות

רכב בנין • מכונות •
-בחינו ת מטעם משרד ה עבוד ה-

* שתו ש

בנין • מכונות • ארכיטקטורה

*אנגלית
0£101£1^0¥חק £כ<סוח 6ו\/ו\/ב<

פרטים והרשמה8 :־ 1לפנה״צ 4 ,־ 8בערב

ח־־א. רח׳ אבן גבירזר 66
ט ל1 6 !. 231666 .

כ מו ת מצו מצמת של
מצל מות ומסר טו ת
ב מחירי הזד מנו ת.

שלום לוין
לעשות קאריירה? גרנזני חשוב

חנות לעבודה. אחרי הצהריים מתאמנים
בנשק, בשקידה והתלהבות, שאפילו גרמנים
לא היו מתביישים בהן.
בישראל, סיפר הפרופסור לקוראיו, המורים
הגרמניים, גם הבנות משרתות בצבא,
אבל הוא מוסיף :״ממארחי הישראליים
למדתי, שהישראלים עושים זאת במצפון
לזדנקי.״
בישראל יש גם הפלייה עדתית, ועולה
מגרמניה סיפר לפרופסור שהוא חי תחת
סיוט: שמא יביא בנו הביתה כלה מעולות
תימן או תורכיה.
אחר כך נלקח הגרמני להרי ירושלים,
כדי לטעת שם עץ ולעזור לקרן־הקיינזת
במילוי משימתה. באיזה יער הוא נטע
את העץ אין רודנשטיין מספר. אולי ביער
הקדושים. באותה הזדמנות חגיגית נשא
נציגה של הקרן הקיימת נאום נרגש, בו
העולם הזה 1480

לא שכח להזכיר את האדם בזכותו יש
עצים בישראל:
״תודה לנשיא האיגוד העולמי של המורים,
שלום לוין, אשר עזר לנו במפעלנו,
ואשר סביבו התקבצו המורים היהודיים
מכל קצווי תבל כדי להחזיר לנוף
עמנו את יופיו.״
מגרמניה תצא תורה. שלום לוין
לא שמר את האורח רק לעצמו. הוא
הפגיש אותו גם עם מורים אחרים, מהם
הוא יכול ללמוד על הלך־הרוח בישראל
כלפי העם הגרמני.
״דוקטור ב. אחד היה סבור,״ מדווח
רודנשטיין ,״שאין כל צורך בחינוך מכוון
של הנוער הגרמני להתנגדות לאנטי־שמיות.
צריך להתנגד לכל סוג של אפליה.״
הפרופסור לא בילה את כל זמנו בישראל
רק בשיחות־רעים, או בטיולים עם
שלום לוין. הוא גם ייעץ לישראלים בשאלות
חינוכיות. סוף־סוף מי מומחה יותר
גדול מהעם הגרמני בשאלות חינוך? ממי
ילמד המורה העברי כיצד יעביר שיעור
היסטוריה, אם לא מהמורה הגרמני?
בקיבוץ שפיים ערכו 17 גרמנים ו־28
ישראלים סמינריון בשאלות חינוך. מדווח

הותקפו והאבנים הנוצצות הורקו מכיסם.
כל פנייה תענה מיד. השבוע קם
אורח, שהחליט כי אסור לתת למצב זה
להמשך. ישראל דנוך 30 בן למשפחה
תימנית וותיקה בארץ, החליט להקים ארגון
מיוחד, שיספק שומרי־ראש בשכר לכל
דורש המבקש לשמור על בטחונו האישי, או
המבקש להגן על כספו מעינם החומדת
של שודדים.
״בזמן האחרון קרו הרבה מקרי שוד,״
אומר ישראל תוך, ספורטאי לשעבר ודמות
מוכרת בין שומרי הסדר של מועדוני־הלילה
בתל־אביב .״אנשים לוקחים עמם
סכומי כטף גדולים ממקום למקום — ללא
שמירה מספקת• לכן החלטתי לארגן כמה
בחורים, ולפתוח שרות מיוחד של אספקת
סדרנים ושומרי־ראש, לעבודות של שמירה
אישית ושמירת סדר במופעים צבוריים ותחרויות
ספורט.״
אמר ועשה. הוא שיגר מכתבים לכל הלקוחות
הפוטנציאליים, בהם הודיע להם
על הקמת הארגון .״מעשי הבריונות במופעים
ציבוריים הפכו לאחרונה למכת-
המדינה,״ הסביר .״מאחר והצלחת כל מופע
תלוייה במידה לא מבוטלת בשמירת הסדר

אולם ״ א > המבר הכל
ערב כ־8.30
כיום ד׳ הצגת מגהה 4.30
ובמוצ״ש 6.15 וכ*9.30
כרטיסים ב״רוקוקו״ ובמשרדים אחרים
כרטיסים במרוכז לקבוצות ובתי־ספר — ב״רוקוקו״

צוע

תוך זמן קצר.
בהדרכה מקצועית מעולה!
בקר * אחה ״ צ * ערב
הקורס :
פתיחת

שומר־ראש דניד
להוציא מהקריזה? סטירה קטנה!
הפרופסור בדיקנות גרמנית:
״ד״ר חיים יחיל, פקיד גבוה של מישרד
החינוך, דיבר על ישראל ועל אירופה. ישראל
היד, על גבול אירופה. שכננו היחיד הוא
הים. כל השאר אינם רוצים להכיר בנו.
לכן יש לנו קשרים טובים עם אירופה.״
דייקנות גרמנית, בבל,שה. הביקור
בישראל הניב פירות מוצלחים ביותר•
הסתדרות המוריס הישראלית החליטה
לארגן בתל־אביב סמינר על שאלות פדא־גוגיות
והיסטוריות. מובן מאליו שהפרופסור
הגרמני הבטיח השתתפות פעילה של
מורים בני ארצו.
רק תלונה אחת ויחידה היתה לאורח
הנכבד. הוא הזמין מקומות בבית־מלון
נתנייתי, וכשהגיע למלון התברר לו כי
המקומות לא נשמרו עבורו.
״אם ישראל רוצה בתיירות גרמנית, עליה
לסגל לעצמה את המינהגים האירופיים של
אחריות ודייקנות״ ,מיעץ הפרופסור הקשוח.

ארמני

ד ר. סדרתרדיד !
מתווך הדירות סיים את עסקיו. הוא נעל
את דלת משרדו, נטל את תיקו תחת ביתד,שחי
וירד לרחוב. הוא היה מרוצה מעסקות
היום: תחת בית שחיו, היו טמונות
כמה מאות לירות, איתן התכוון להפקיד
בבנק.
הוא לא ידע שמאחוריו, בצל הבתים,
עוקב אחריו צעיר אלמוני, שעקב אחריו
מרגע צאתו מן המשרד, וחיכה להזדמנות
המתאימה. ברגע שהמתווך הגיע לסימטה
צדדית הגיח הצעיר במהירות לעברו, הושיט
יד, חטף את תיקו במהירות ונעלם
בסימטות הסמוכות. כאשר התקהלו העוברים
והשבים לקול זעקותיו של הנשדד —
נעלם מזמן.
לאחרונה יועד, הכרוניקה הפלילית לספר
על כמה וכמה מקרים דומים. מתווך דירות
נשדד, תיקו של סוחר מטבעות מרחוב
לילנבלום נחטף ברחוב מחוך ידו, יהלומנים

במקים — נוכל לחסוך לך כאב־ראש במה
שנוגע לבעייה זו.״
על כרטיסי הביקור של הארגון החדש,
הנושא את השש מעוז, צויין כי השרות
פועל משך כל שעות היום והלילה ו״פנייה
למספר — 57446 תענה מיד״.
״אני לא מתכוון למלא את מקומה של
המשטרה,״ מדגיש ישראל דנוך .״אבל למשטרה
אין לפעמים אפשרות להתפנות לתפקידים
של שמירת סדר פרטית, או
פיקוח על בריונות בבתי־קולנוע. חוץ מזה,
שומרי מעוז יהיה למנוע
תפקידם של
קטטות עוד לפני בוא המשטרה. כל הסדרנים
המאורגנים בחברה הם אנשים שיש
להם נסיון בשמירת סדר, ללא אלימות.״
ישראל עצמו עוסק במקצוע זה כבר
למעלה מ־ 10 שנים .״עוד כשהייתי צעיר
היו קוראים לי לא פעם, כשהיתה פורצת
קטטה, ואני הייתי בא למקום ומשליט סדר.
אמרגנים פרטיים היו קוראים לי אפילו
שמירח סדר בהופעות של
לעבודה של
אמנים. אבל אף פעם לא קיבלתי בשביל זה
כסף. עשיתי את זה רק בשביל ההובי.״
הפשרת־קטטות היא אמנות בפני עצמה.
״אף פעם אסור להפעיל כוח,״ מסביר דנוך
״כשאני רואה שני אנשים
את שיטתו.
רבים — אני תכף מבחין מי יותר עצבני,
ואז אני תופס אותו ומנטה לשכנע אותו
במילים שקטות, שלא כדאי לו להסתבך
ושיהיו לו אחר כך צרות עם המשטרה.
לפעמים צריך אולי לתת לו סטירה קטנה,
בשביל להוציא אותו מהקריזה — אבל בדרך
כלל מספיק בדיבורים. אם זה אחד
שבאמת חם — אני נותן סימן מוסכם למישהו
שבתוך המועדון, והוא מזעיק את
הניידת. אבל העיקר הוא למנוע שהקטטה
תתלקח לפני שתבוא המשטרה.״
גם בארגון מעוז לא יקבל ישראל כל
שכר• רק ינהל את הארגון .״אני לא מעוניין
בכסף בשביל זה. יש לי עבודה קבועה
ואני מתפרנס ממנה. לא פעם, לאחר שאני
מפריד אנשים שיכורים שפתחו בקטטה,
אני מקבל מהם למחרת איזה זר־פרחים,
או איזו מתנה, על זה שהצלתי אותם
מהסתבכויות עם המשטרה. זה מספיק לי.״

יום־יום בין השעות 1 -9בצהרים 7 - 3 ,בערב
בימים א, ג ,ה, הסלון פתוח עד 9-30 בלילה.

1 ,1111 יי 133(4 03ד1-נג!ד) 17ל21§!111

הממניחהמו[חוחזלונלצווז,לאוון יקים
111נ 4 1 1 1
1!7 ^ 0 0 *13־ 10
ר חוב

העולם הזה 1480

ריב ״ ל 24י ט די כיוו

בע״מ
, 33241רנד - ,אביב

עו ב קזט1

חו-פרומס
גם אותי הזמינו למסיבת חובבי־הדיפלומטים.
.,אבל צריך לבוא בלבוש מתאים,״ רמזה לי המארחת
,״כי יהיו דיפלומטים.״
באתי למסיבה. בולם היו לבושים בלבוש מת־אים:
הגשים בשמלות־ערב ארוכות שהתאימו
למסיבות דיפלומטים ; הגברים בחליפות מהודי
רות ובעניבות, שהתאימו לחליפות של שכניהם^
וכמה יפהפיות עם מחשופים שהתאימו להן כש היו
קטנות.
היו שם אלדר שרון, שושנה שני, דליה להב,
אריאלה שביד, ינוקא, וכל מזית. כל יום אני
רואה אותם פנים־אל־פנים, ואף פעם לא ידעתי
שדרוש לשם כך לבוש מתאים. חיפשתי את ה דיפלומטים.
שאלתי
את אלה שראו פעם דיפלומט איך
נראה דיפלומט. אמרו לי שזה גדול, בלונדי,
מדבר על אוכל ועל בגדים יפים, לא בעברית.
לפעמים קרח, לפעמים לא. אומר הרבה שטויות.
אוהב לשקר ולחזר אחרי נשים, וכולם מצבי עים
עליו ואומרים :״זהו דיפלומט !״
שאלתי את אברהם פרוסט ואת צבי זילבר שטיין
אם הם דיפלומטים. הם אמרו שלא.
איש אחד ניגש אלי ואמר לי ברומנית .״מדמואזל,
דו יו דאנס?״ אבל הוא לא היה בלונדי.
איש אחר אמר לאלברט חיזקיהו :״את כל כך
יפה.״ הוא נרדם לפני שהספקתי לשאול אותו
מי הוא. יכול להיות שהוא היה דיפלומט.
כבר התייאשתי׳ ואז פתאום ניגש אלי איש
גדול, שמן, בלונדי, ושאל אותי אם אני רוצה
לאכול משהו טוב.
הוא דיבר אנגלית. הוא העיר בנימוס מחונך
שהשמלה של נדיה בראון נתפרה בצרפת. הוא
בא מאנגליה׳ הוא אמר, הוא יודע מה זאת שמ לה
שתפורה היטב.
״הצרפתים יודעים להתלבש. אבל בכל זאת,״
הוא העיר בחיוך דיפלומטי ,״האנגלים עושים
את הלבוש היפה ביותר. קחי מכנסיים שנתפרו
באנגליה, יש בהם ארבעה תפרים, והם מונחים
עי הגוף כאילו היו בהם שמונה לפחות. רק
האנגלים יודעים לעשות את זה.
״כן. האנגלים הם היחידים שעוד יודעים מה
זה מכנסיים. אני עצמי,״ הוא שיקר במיבטא
צברי ,״אני מאנגליה.״
״אתה דיפלומט?״ שאלתי.
״לא׳ אני חייט,״ הוא ענה.

קייאקו ג׳וג ם
המיליונר תפס את המושבניק בגרון וזרק
אותו לקצה החדר. מורים האדריכל חנק את
אשתו מאיה. והמורה לפילוסופיה החזיקה את הסטודנט
למשפטים על הגב.
באותו זמן התנפל פיני, הדוקטור לכימיה, על
הבן של הדיפלומט האמריקאי, וחווה פרידמן,
המורה להתעמלות, זרקה מעל לכתפה את העיתונאי
מידיעות אחרונות. המהנדס של תה״ל
התעופף לו לבדו באוויר. אגרונום אחד שכב לו
בפינה, על מזרון, כשהוא נושם בכבדות, ועורך-
דין אחד עמד מעליו, כשהוא חוכך את ידיו
בהנאה.
״מספיק,״ קרא גדי, המדריך לג׳ודו. האינטלי־

גנציה הפסיקה את המלחמה והצטופפה סביבו.
״גמרנו את הקאטה ג׳וג׳י ג׳ימה, ועכשיו נעשה
את קייאקו ג׳וג׳י ג׳ים.״ הוא דיבר אליהם ב־יפאנית׳
אחר־כך תירגם את זה לצרפתית, בש ביל
אלה שלא מבינים יפאנית. מצרפתית הוא
תירגם את זה לאנגלית ומאנגלית לעברית׳ בש ביל
דוברי העברית שבקורס.
אינטליגנצית הג׳ודו בארץ מחולקת לשניים.
לאינטליגנטים בעלי כרם, ולאינטליגנטים חסרי
כרס. חסרי הכרס עוסקים בג׳ודו כדי לקבל שרי רים,
ובעלי הכרס כדי להוריד את הכרם. הג׳ודו
אומנם לא הוריד בימי קיומו אף לא כרס אחת,
אבל כיוון שיותר קל לעשות ג׳ודו מאשר לעשות
דיאטה, כולם עושים ג׳ודו.
פיני. הדוקטור לכימיה, הוא אולי הדוקטור
הכי גדול והכי שמן שישנו בארץ. הוא יכול
היה להעיף באצבע הקטנה והעבה שלו שלושה
דוקטורים באוויר, אבל למה לו להעיף דוקטורים
באוויר? מה שהוא צריך זה לרזות.
אנשים בגילו מרדם כבר מטניס, מגולף ומי
קלפים. הוא בחר לעשות את זה דווקא בג׳ודו.
איי קארל׳ לעומתו, הוא רזה וצנום. כשהוא
היה קטן, הוא היה תמיד מקבל מכות. עכשיו
סוף־סוף הוא יכול כבר להכות בחזרה. רק שאין
לו את מי.
האינטליגנציה אוהבת את הג׳ודו, משום שזהו
ספורט אלגנטי ועדין, ללא שום פראות או אלי מות.
אם, נניח, ירצה אדם שלמד ג׳ו ג׳יטסו
לחנוק מישהו, הוא ידחוף לו שתי אצבעות לגרון
ויחכה עד שהשני ייחנק. איש הג׳ודו לעולם לא
יעשה דבר כזה.
הוא ירים את יד שמאלו ויתפוס בה את הדש
הימני של חולצת הג׳ודו של חברו. הוא יושיט

את יד ימינו ויתפוס בה את הדש השמאלי של
צווארון חברו.
אחר כך הוא יניח את מצחו על מצח יריבו.
הוא ירים את רגלו הימנית וישים אותה על
צלעו השמאלית של היריב. הוא ירים את רגלו
השמאלית וישים אותה על צלעו הימנית של
היריב.
ורק אחר־כך הוא ידחוף לו את האצבעות
לגרון׳ ויחכה עד שההוא ייחנק. מה יכול להיות
יותר אלגנטי מזה?
שאלתי את אחד הדוקטורים שבקורס מה עו שים
במיקרה שליריב אין צווארון .״מה זאת
אומרת, מה עושים?״ הוא שאל בתימהון ,״עו שים
אדה הישיגי ג׳יגי קאטאם, או אאדה הישיגי
דנפקו. חסר מה לעשות?״
יש חניקות לצווארון קטן, יש חניקות לצווארה
עגול, לצווארון סירה, ולבייבי־צווארון, יש חני קות
לחליפה ויש חניקות לאנשים ערומים. בסך
הכל יש 30 חניקות.
מי שלא רוצה לחנוק׳ לא צריך. אפשר לשתק
רק את הצוואר של היריב׳ או את ראשו, או את
ידיו. לזה יש 50 שיטות. אפשר להעיף אותו
באוויר בלבד ב* 30 צורות, ולשים לו רגל ב־13
אופנים. מלבד כל זה אפשר לדחוף לו מרפק
לבטן. אבל זה אסור לפי החוק.
לפי החוק צריך גם להתנהג בנימוס. אסדר
לחנוק אף אחד מבלי להשתחוות בפניו תחילה.
אסור לחנוק אף אחד שלא במיסגרת השיעור,
ושלא מעל מיזרון, בהשגחת מדריך.

ומה קורה בכל זאת אם מישהו מתקיף אינטלי גנט
בוגר־ג׳ודו ברחוב? לא יקרה כלום. מי משו גע
להתקיף אינטליגנט בוגר־ג׳ודו ברחוב?

ננס 0ם ובג1*3ת
כולם רוצים כסף. כולם עושים שביתות, ודור שים
את הפסקת הקיפוח ודירוג אקדמאי. רק
הפקידים הבכירים לא רוצים כלום.
הם התכנסו כדי לדון על כך .״אנחנו, העוב דים
הבכירים בשירות המדינה, הנושאים באחריות
לניהולה ולניהול משרדיה׳״ נאם בפני המנחה,
שהציג את עצמו כסגן מנהל בכיר של
משרד התחבורה ,״אנחנו, שעל שכמנו מוטל גורל
המדינה, אנחנו התכנסנו לדון בבעיות הנוגעות
בעבודתנו, שהן לאו דווקא בעיות כספיות.״
״איזה בעיות?״
״בעיות לאו דווקא כספיות׳ בעיות הנוגעות
לתפקידנו כציבור־עובדים שעל שכמו מוטלת
האחריות לניהול המדינה.״
״בעיות לא־כספיות?״
הוא לא הבין למה אני מדברת כל הזמן על
כ0ף ; הוא לא ענה.
היו שם 150 פקידים, ומזכירה אחת. למזכירה
קראו עכסה, אבל איש מהפקידים לא קלט את
שמה.
״זילפה,״ אמר לה סגן־מנהל אחד ,״אמרו לך
פעם שיש לך שם יפה?״
״קוראים לי עכסה,״ היא ענתה לו.
״עכסה׳ איזה שם יפה! אמרו לך פעם שיש
לך עיניים יפות? מה את עושה הערב?״
״אני צריכה לחזור לירושלים.״
״אה, אז יש לי רעיון,״ המשיך הסגן׳ ״אני
אקח אותך לצברה. היית פעם בצברוז?״
הכנס התחיל. סגן־המנהל הבכיר של משרד־התחבורה
קם ונשא את דברו .״אנחנו העובדים
הבכירים בשרות המדינה, הנושאים באחריות
לניהולה ולניהול משרדיה. אנחנו שעל שכ מנו

הוא הפסיק, נשם, חיפש את כוס־המיץ על
השולחן. המיץ לא היה שם. הבכיר שלימינו הס תכל
באולם, גילה אותי ואמר לי במבט מאשים :
״הואילי, בבקשה׳ לבקש במזנון מיץ בשביל ה נשיאות.״
התחלתי
להגיד שאני לא .״הוא צמא,״ הזהיר
אותי הבכיר ,״המיץ היה צריך להיות לפני ההתחלה.״
איך יכולתי להוכיח שזאת לא אש מתי?
הלכתי להביא להם מיץ.
כשחזרתי, היה הנואם בשיא נאומו :״לשם מה
בא הכנס? אנחנו ציבור־הפקידים הבכירים, ש על
שכמו מוטל התפקיד לנהל ולארגן את מוס דות
המדינה.״
הוא אמר שהכנס יימשך רק שעתיים׳ ואז, פתאום,
הוא התחיל לדבר על הנושא שהתכנסו כדי
לא לדבר עליו .״אנחנו דורשים דירוג אקדמאי,״
הוא אמר וחזר למקומו.
הנוכחים הסכימו איתו. אבל אז עלו לבמה
עוד שלושה בכירים, ודרשו הפסקת הקיפוח.
אחריהם עלו עוד שבעה ודרשו למנוע עיוותים
ולקבל דירוג אקדמאי. החמישה שעלו אחריהם
טענו, לעומתם, שצריך להכיר בהם כאקדמאים,
ואילו עוד שלושה, שדיברו אחריהם, הוכיחו להם
ולחבריהם שמצבם מקופח, ולא יתכן שמנהל
יקבל פחות משכורת מסגנו האקדמאי. האחרון
ניצח את כולם, כששאל בלשון ברורה :״מדוע
אין אנו דורשים דירוג אקדמאי?״
בסוף קם מישהו ושאל לשם מה בעצם בא
הכינוס׳ משום שעל הקיפוח ועל הדירוג דיברו
כבר בכנס הקודם.
״הוא חיפאי,״ הסביר לי מישהו בבוז ,״בגלל

ואז קם המנחה, סגן־המנהל הבכיר של״משרד־התחבורה,
וסיפר בחגיגיות על מטרתו האמיתית
של הכנס :״התכנסנו כאן, אנחנו, העובדים ה כבירים
של המדינה׳ כדי לאכול סופגניות. ל שבת
שבת אחים גם יחד, כדי להחליף שיח
ושיג, ולהדק את הקשרים בינינו.״
הפקידים יצאו לאולם הגדול כדי להדק את
הקשרים.

למיגשה אמפיסל מכרה פי של שה
מכל מכונו ת סריג ה א חרו ת!

מכרנו כבר בעונה זו 3913מ כונו ת ס ריג האמ פי ס ל 8״ ד ה לו ק ס ״
ו ה חו ר ף רק ה ת חי ל.
כ מו ת מוג בל ת של מ כונו ת ס ריג ה אפשר ע דיין לה שיג. קני עוד היו ם
ו תו כ לי לסרוג ולא רוג בגדי חורף א לגנ טיי ם לכל בני מ שפ ח תך.

מ דו ע 2מכל 1 3שי קונותאספיסלד

א מ פי ס־ז *

היחידה במכונות הסריגה הסורגת ואורגת אוטו מטית
בפעולה אחת בשלל צבעים.

א מ בי ש ל

מכונת הסריגה באמצעותה מרוויחות אלפי נשים
מעל 500ל״י נוספות כל חודש, בזמנן הפנוי.

א מ פי סז *

מציעה הדרכה חינם ואחריות בינלאומית ל״ 10 שנים.

א מ בי ס ל

מכונת הסריגה שגרמה לסערה ב״ 5יבשות עם
האופנה החדשה — אריגה אוטומטית.
מ כינ תהסריגה

אמנ ׳ יסת,

מודד

ה בי תי ת

או ת ה

אמו *1

חו ד

בזמנך

הפנוי...

ק ר אי מ ה שכו תבת הגב׳ ק.
(קטע ממכתבה האישי)

קונות 60,000נ שי ם

בעולם מדי חודש.

1966

ה דוי ח•
5 0 0ד׳־״

החדש!

לוקס״

• תל־אביב :״אמפיסל מרכז לסריגה״ ,רחוב אלנבי ,98 סל 6 612534. .תל־אביב: נל יו
בלום #ירושלים :״אמפיסל מרכז לסריגה״ ,בן־יהודה £ 13 חיפה :״אמפיסל מרכז
לסריגה״ ,רחוב הרצל , 17 טל • 63587 .הרצליה :״אמפיסל מרכז לסריגה״ ,רחוב העבודה
פינת שזה יעקב • נתניה :״אמפיסל מרכז לסריגה״ ,רחוב ויצמן • 3אשקלון :״אמפיסל
י -.ז לסריגה״ ,רה׳ הרצל (מול בנק קופת עם) • וביותר ס־ 50 סוכני ״אמפיסל״ בכל הארץ.

1תר קל עם

השלמ תי כבר את סריגת מלתחת החורף עבור כל בני משפחתי ועבורי.
בתוך זה נכללים 3סוודרים עבור בעלי, מספר שמלות ערב באריגה לעצמי,
וכתריסר פריטים שונים לכל אתת משתי הבנות שלי. וכל זאת, במחיר הצמר
בלבד. האין זה נפלא ז הרווחתי כבר יותר ממחיר המכינה בפריטים שסרגתי
עד כה ועדיין אין זה הכל. לפני שבועיים התחלתי לסרוג עבור חנות ידועה
לבגדי נשים והרווחתי כבר 250ל״י, ואני סורגת רק בערבים׳.
עזרה רבה בסריגה מצאתי לי להפתעת כל בני המשפחה בבתי, שרון, בת ה־, 12
שלמדה את כל תורת הסריגה במכונה בשעורים אחדים שקבלה ממני. שליטתה
במכונה היא כה מושלמת, עד שמצאתי לנכון לרכוש גם עבורה מכונת סריגה
אמפיסל 8דה־לוקט. הנני מצרפת בזה המחאה ע״ס 50ל״י כמיקדמה

מחיר מכונת הסריגה כולל נרתיק מטלטל

בתשלומיםנוחים של
לחודש ללא ריבית

395 -

ליי*

פרסום אהרון

הכנופיות: