גליון 1484 מתאריך 9 בפברואר 1966

מוצרי ־ויטמול־ מעניקים חן ויופי
לאשה המודרנית. קר מים ״ויטמול׳
מזינים א ת עורן בצורה מדעית,
ושומרים על צעירות העור ורעננותו.

\ 11) 111101
הי שג מזהירשלהנזדעה קו סוז ט • ה שוויצו־•
1.ו 1״ 1ת £01• 1110 ם ז! ! 3נ06111
1110 6 3 ( .ז 131110 £0ג ז} 1 () 1

10ת 6ז 0
10ז 01ז 0

דוגמאות חינם בפרפומריות מובחרות

ה בו ע\ ב ך
רזמכנרברד
ב א ריז ה המתרבה דיב ב ד׳
א עג ה

^^רי5א2רנ?2*9?2><5*2>*5ו׳2*5י?2*5י^2*5י5,?2*5׳^*5א?2י^*5י2*5?2*5״י^<5

מכירת סוף העונה

לויד

המכון הבינלאומי להתכת בו ת|

אלפי מתכתבים
לסי שיטה אמריקאית

ת״א 1וח׳הנרמל 39׳\7ל56980.
ע ״ י ־י־ו׳ אלנבי

פרוספקט חינם
תל־אביב, ת .ד4185 .

לפני שבועיים הופתעו קוראי העולם תזה
בגרמניה, נאשר פתחו את גליון השבועון
המצוייר הגדול ביותר בארץ זו, דר שטרן
(״הכוכב״) .בעמוד הראשון הם ראו את
שער העולם הזה.
היה זה השער של שרה לם ,״סופיה לורן
שלנו״ .השבועון הגרמני סיפר על פרשת ־-,
רב״טית, שנשלחה לבית־הסוהר מפני שחבשה
את כובע צה״ל בתצלום של בגד־ים.
הכותרת :״הן יפות מדי מכדי להיות חיילים!״
אולם
השבועון המצוייר השתמש בשרה
ובחברותיה רק כאמתלה כדי להגיע אל העיקר:
תיאור מאבקיו
של העולם הזה.
וכף הוא אומר:
״האיש
שגרם ל־שערוריה
האחרונה
סביב צבא הנערות
החינניות היה העיתונאי
השנוי־ביותר־במחלוקת
באותה א־רץ
קטנה: אורי אב־נרי.
שבועונו, העולם
הזה, נכנס בגלל
תצלומי שרה לם
שוב לאש צולבת
של מבקריו, היושבים
בעיקר בכנסת,
הפרלמנט הישראלי.
״אבנרי ( )42 הוא
העורף הראשי של
העולם הזר״ גדול
השבועונים בישראל.
באריזה צבעונית של
סקס, רכילות ופלילים,
מוגש לקוראים
הרעיון המרכזי של
השבועון: השגת השלום
עם השכנים
הערביים.
״אחרי שהביאוהו
הוריו מגרמניה של
היטלר, הצטרף אב־נרי
לאצ״ל, אירגון
הטרור הקיצוני
פלשתינה של אז.
הוא לחם תחילה באנגלים,
לאחר מכן
בערבים. אך עם קום
מדינת־ישראל החל
העיתונאי לוחם להעמוד
מען
התפייסות ישראלית—ערבית.
״השבועון
רואה בעין טובה את השוואתו
לשבועון הגרמני דר שפיגל. הקשר בין שני
השבועונים הוא קודם כל בעל אופי אישי:
עורך העולם הזה ועורך דר שפיגל, רודולף
אוגשטיין, ישבו פעם, בילדותם, זה בצד זה
על ספסל אחד בבית־הספר בעיר האנובר.
״מזה זמן רב מנהל אבנרי מלחמה־זעירה
עקשנית עם הצנזורה הישראלית, כדי להערים
על הצנזורה הוא גילה לא פעם ידיעות
פוליטיות, שהוחזקו כ,סודיות׳ ,בצורת קט־עי־ספרות,
אגדות ואפילו תשבצים.
״הצלחה מיוחדת השיג העולם הזה בשנו/
שעברה בפרשה של מעילות במשרד־הברי־אות,
שכתוצאה ממנה עף שר־הבריאות הישראלי,
יצחק רפאל, מן הממשלה.
״פעמים רבות ניסתה הממשלה הירושלמית
לסגור את המערכת המרדנית. לבסוף
הביאה הממשלה לחקיקת חוק הקרוי חול!
לשון הרע, שנועד במיוחד להפיל את אב־נרי
ואת חבריו המזוקנים.
״אבנרי השיב לממשלה כגמולה בתחבולה
מחוכמת במיוחד: הוא הקים תנועה פוליטית,
נבחר בו במקום לפרלמנט. מאז אין הממשלה
יכולה עוד ללכוד את העורך שוחר־הקרב
בפלילים.״
בינתיים נוספו כמה וכמה מכתבים של
צעירים גרמניים למבול המכתבים שהגיעו
אל שרה לס מכל קצות העולם, מאז הפכה
סנסציה בינלאומית.

באותו השבוע בו ציין זר שטרן כי
הרעיון המרכזי, המדריך את ״גדול השבועונים
בישראל״ ,הוא השגת השלום עם השכנים
הערביים, גילה עתון אחר, ישראלי
דווקא, צדדים אחרים של השבועון המסויים.
היה זה יומון מפ״ם, על המשמר, מיום
.28.1.66
״הוא הפך למרעיל בארות,״ קבע על
המשמר., ,שמצווה לבוא עמו חשבון. העולם
הזה הוא תופעה מסוכנת, שחובה לחושפד,

ולהוקיעה, עד היעלמה מנוף חיינו הציבוריים.״
ויש
לכך סיבות רבות. על המשמר מונה
אותן בדייקנות, בזו אחר זו:
• ״אין זאת, כי בסתר לבו (.של עורך
העולם הזה) מהבהבת עדיין גחלת תורתו
של ז׳בוטינסקי, לה נשבע בעבר.״
• ״מדי פעם הוא שלל את קיבוץ־
הגלויות ונתן אליבי לתעמולה הארסית של
הלאומנים הערבים.״
ס ״אורי אבנרי מנהל מסע אנטי־דתי
ללא אבחנה, ומנפח את הניגוד הקיים בין
דתיים וחילוניים עד כדי זוועה.״

!)916 $16
$01166,

901631211 $616

• 4יז 1
* 1*401א*

,1110׳> #יי* 15מ5 9זי<1<1$1ז) *סר

** *1141441י

׳<4־מ*א . 1140100
<>1יי>ה

סל> )!15*41ז*ז{1ז יי ס מי י <101 האמ<4

*>ס 10א 6־*.-האי 1<0וס> 10 )1:6 )<01י>1<61
׳ * 0 *14434י> )5יי*1ר>)<1אי> *8 5׳••)
90 יי. 144*)1מ14<0א 0״)!ג 1* 1*615

! 0-0 *00 !010י 4א 01א1

11 :יא1א*י* )*0א 9ל*) 5ו *ארי* ן • 4־)*־

<0096)08ס*
) £90*9׳< 80 או<

הראשון שר ״דר שטרן״
9״לא נתקררה דעתו עד שהגדיר את
הדת היהודית כשואפת נקם בכל הגויים,
וכתורה גזענית הזוממת רצח עמים
אורי אבנרי מציג את דתם של אותם מיליוני
יהודים, שנשמדו על־ידי הנאצים, כתורה
רצחנית, גזענית, כמעט נאצית.״
9״ומעניין, מי שמוקיע את הדת היהודית
נמשך מדי פעם לגרמניה, ארץ
מוצאו. בשובו משם משמיע אורי אבנרי
נעימות־פיום משונות אכן, בן־גוריון,
ולהבדיל ממנו אורי אבנרי — שותפים המד,
למחזה התעתועים של, גרמניה האחרת׳.״
@ ״אם בכלל ניתן להשוות את אורי
אבנרי למשה סנה, הרי לעומתו משה סנה
הוא איש צדיק בדורותיו, מבחינה רעיונית
ומוסרית.״

קצת יותר נמרץ מעל המשמר, היה ״בט־און
קרן הצלת נפשות — הירחון היהודי
לכל המשפחה״ ,הנקרא בשם המלבב פרחים,
בעריכת חיים בן־דוד מבני״ברק.
מסייע פרחים, ב״ה, בידי עחונה של מם־
לגת־הפועלים־המאוחדת :״עסקני סיעת, היצר
הרע׳ גמרו אומר שלא להסתפק בכך
שהם הצליחו להכניס כלב אחד לכנסת
אי תו איש, הנודע כחשפן והומוסכסואלי,
מרוויח הון תועפות בניהול בתי־קלון ומכירת
ספרות תועבה. לאחר שהשתלם ב׳
מישכב זכר ומישכב בהמה, המציא עתה
לעצמו שיטה חדשה, כאשר בעת הפגנה
נגד שמירת השבת, השתטח פתאום על הכביש,
כמעשה חסיד על קברי צדיקים
עד שפעם תבוא מכונית רחמנית, ותדרוס
אותו והוא ימות.״

העולם הזה 1484

1171־ 7111ר 1*#מיתנ 11171ם

אך ווק ת 1/ודת אחריות בחותמת המניצים
הבלעדיים לישראל״ .חב־ חן שרותים ב׳\1ח״
!/דובה לאחריות ועורותים מוס־מביכו.

ה עו מז הזה 1484

מכתבים
איש שמן
לאחר שקראתי את הדו״ח לבוחר (העולם
הזה ,)1482 בו קרא ח״ב אורי אבנרי להסדיר
את בעיית הטרמפים לחיילים, ראיתי
חובה לעצמי להביע בפניו את תודתי.
תודה זו נתונה לו גם בשם רבבות
חיילים אחרים, בבגדים מנומרים ובעיניים
אדומות מחוסר־שינה, שעוברים ברגליהם
את כל הארץ, לאורכה ולרוחבה, וחולמים
אותה עת על החופשה הקצרה, בה יוכלו
לבלות בחיק המשפחה, בחברת ידידים ובמקלחת.
תפילתי
ותפילתנו: שלא תבוזבז החופשה
בצידי הדרכים, מפני שאיזה איש שמן ומהודר
יחשוש ללכלך את הריפוד הנאה של
מכוניתו!

ליאון לובינסקי, איישם
חן־חן לאורי אבנרי, על ששימש פה לכל
חיילי צה״ל.
יורשה לי להעיר
לח״כ העולם הזה,
בהזדמנות זו, כי
עצם בעיית משכורתו
של החייל ב־צה״ל
חייבת לקבל
עדיפות ראשונית בעת
הדיון על תקציב
משרד־הבטחון,
לפני בעיית ההסעות.
כלום ניתן להאמין
כי לאחר כל המחירים העלאות
מספיקות הלירות האריאלי
בודדות
של החייל
להוצאותיו המינימאליות? לא ולא!
מדינה המגייסת את מיטב צעיריה, העלולים
בכל רגע למסור את חייהם למענה,
חייבת לדון בכובד־ראש בשאלה זו.
אלי אריאלי, חיפה

סמתם מזה שנים. מעולם לא קראתי בעתו־ני־
ת הישראלית ראיון נוקב יותר, בלי התחכמויות
והצטעצעויות של המראיין.
העניין כולו הוא סקאנדאל, ועל המשטרה
לתת את הדין על כך!
אליעזר גיל, חיפה

מיקרי, או שיש לזה קשר עם הזכרת שמה
של קילר בתוך הראיון?
אכיכה ספיר, ירושלים
הדמיון הבלתי־מיקרי של התצלומים —
ראה תמונות.

...האם אפשר להזמין את הגברת קוסטקו־בסקי
לטרמפ?

כתבתם שהקלטתם את הראיון ברשם־קול.
אולי תמסרו אותו לקול ישראל, כדי שישמיע
אותו למאזינים? כמה שזה מעניין
בכתב, זה בטח עוד יותר מעניין לשמיע
את קולה.
אברהם שר, תל־אביב
הסרנו עומד לרשות קול ישראל.

עורך העולם הזה, בתפקידו כח״כ, פגע
ישר לבול בהצעתו לשחרר את החיילים מן
הסיוט הנורא של הטרמפים והציפיות הארוכות
בדרכים.
הרבה חופשות בנות־יום מתבטלות בגלל
המצב הנוכחי. אולי תביא הצעתו של אבנרי
לשינוי.
מירכיר כי ב, פתזז-תקווה

חיים בראלי, רמת־אביב

הראיון של העולם הזה ( )1483 עם הסטודנטית
היה המיסמך המעניין ביותר שפיר־

התמונות הנהדרות של הסטודנטית דומות
מאד לתמונות של כריסטין קילר, שפירסם
העולם הזה ( )1345 בשעתי. האם זה דמיון

הסטודנטית מדכרת

קראתי וקראתי את הכתבה המרתקת על
הסטודנטית הטרמפיסטית, ובלעתי בתיאבון
את הגילויים שלכם. אך ריבונו של עולם,
מי היא בסופו של דבר ציפורה קוסטקובס־קי?
אני
מבולבל לחלוטין.
שמעון ראובני, רעננה
למה משרד־החוץ לא מגיב? האם אין זה
נוגע לו כלל, שמנסים לשכנע אישים גרמניים,
מן הדרג המדיני הגבוה ביותר, באמצעים
כאלה?
כלום אין זה חשוב למשרד שרווחת דעה

סונ מתי שראלית(ממנות ״111מ
תל־־אביב־דרן

פתח רב 7ןוה . 65 סדיכנרן ־ 3 6 3 5 6

ירר ^ ג דיי כו ־ ר ח׳ */גדיומצניוך רז מ ד ״ כ רז 5ו . x7^ . 2 2 3 3 6 ,רזי ב 1ר - 7ררז #ר 7כ 7גיני בן \ 7 ,6 4ל522189 .

כי סוכניו מגייסים צעירות ישראליות למטרות
מפוקפקות?
מרים אסטל, חיפה
כל הכבוד למראיין של העולם הזה, שזרק
שאלות טובות וקצר סקופ ממדרגה ראשונה.

אליהו, ירושלים

מחסום הגנה
העולם הזה הבליט את תכונותיו החיוביות
של שר־המשפטים החדש, יעקוב שמשון
שפירא, וטוב עשה. אך הוא פסח על
פרט מסויים אחד, שחשיבותו מרובה: תפקידו
של שפירא בחשיפת השחיתות של
ג׳ונגל־הבשר בחושיסתאן.
בכך מהווה שפירא מחסום־הגנה יעיל בפני
מי שאולי מתכנן את דרכו אל ראשות־הממשלה.
יצחק
כיכרמן, נתניה

ח״ם נגד עצמו
צחקתי כשקראתי את כתבת העורך ״שמות
טובים״ (העולם הזה .)1482
לא מאורי אבנרי,
חלילה, אלא מח״כ
מפ״ם ויקטור שם־
טוב, שהצביע בכנסת
נגד עצמו, בעניין
העלאת המחירים,
תוספת היוקר וכר.
טוב אתם עושים
כשאתם חושפים את
מהותה של הקואליציה
החדשה, המורכבת
ממפלגות
המתקראות מפלגות-
פועלים, מבלי שתהיינה
באמת כאלה.
מאבקכם הוא מאבקם של כל הפועלים
ושוחרי־השלום בישראל.
עלי מוחמר איכרהים, כפר דבוריה

יפה ומטומטם
אני גבר יפה ומטומטם, היודע לבשל
ומסוגל להוליד.
אני מתאים בדיוק לעדנה שביט (העולם
הזה,)1482 השדרנית והשחקנית האינטליגנטית.
זה מה שהיא מחפשת, לא?
אברהם שוסטר, רמתיים

צופה, שומר ומדריך
הזדעזעתי למראה מרסל כהן, על שער
העולם הזה ובעמודיו הפנימיים (העולם הזה
,)1482 לצד ועל גבי תמונות הציירים הנודעים.
כתלמיד
בית־הספר הריאלי בחיפה, ובתור
צופה דתי ושומר־מוסר, המדריך בתנועת־הנוער
בני־עקיבא, אני רואה בהחלפת הח־נוס
האמיתית בוונוס מיפו — ברבריות.
משה פלוגר, חיפה

אמצעי־נגד
הכנופיות

המשתוללות

בחולון

(העולם

סו ד אי פו ר ה עיניי ם של הלנה רו ב ינ ש ט יי ן
עינייך אומרות את כל מה שיש לך להגיד, המסגרת לעינייך הם הריסים — ארוכים ארוכים
עם מ 1\ 5״0 1ז £ 0 £של הלנה רובינשטיין.
מ 0 1^ 5א 0מוסיף לריסייך אורך של ממש, נותן להם עובי ומעניק להם מימד רביעי.

מבוקר עד ערב

( 13.20ל״י)

עמיד

בפני

מים

ונשאר

צמוד

לריסייך

ללא

שינוי

בעונה זו — כדי שעינייך ילכו בעקבות האופנה הדגישי את הגבות עם 3 £ 0 \¥א 10 דנ £4.5
10£ש 5ז \\ 0ס ר /מ 5על העפעף
( 8.85ל״י) — הוסיפי עומק למבטך-עם צללית של
(— 6.ל״י) — את קו עינייך סמני ב ־ 6.65 1 ל״י) — ב נסזלנסס להסתרת
אותם סימני עייפות שמתחת לעיניים ( 7.55ל״י).

בפרפומריות

המאושרות

ידי

הלנה

רובינשטיין

ח 3161ח 1ג1ו 3131ח1616־1
הזה )1483 הולידו אמצעי־נגד, כדוגמת זה
המופיע בתמונה.
אברהם כקש, חולון
מכונית הקשורה בשרשרת לעמוד — ראה
תמונה.

כנק״י בשיירה
ברצוני להתייחם לדברי יאיר צבן (מזכיר
בנק״י במפלגה הקומוניסטית של מיקוניס־סנה)
,בסימפוזיון שנערך לפני שבוע במועדון
אחווה בתל־אביב, על דרכי הלחימה
בכפייה הדתית, ולהעמידם על דיוקם.
בדבריו טען צבן כי בנק״י הוזמנה
להשתתף בשיירת־השבת של תנועת העולם
(המשך בעמוד )6
חעולס הזח 1484

הנד רשאי רגהוג
במכוניות מרוץ
ללא רשיון
כשטח התערוכה
הפתוח כל יום
מ־ 5עד חצות

״קארטינג״
הספורט שכבש את כל
אירופי״
אוטובוסים 42 ,28 ,27 ,22 :

מכתבים

לבוחר
בטוב ! וווי:

(המשן מעמוד )5
הזה — כוח חדש, וכי היא התבקשה
להסכים לתביעה האולטימטיבית, בקשר
למסלול, שעליו החליטה
תנועת העולם
הזה — כוח חדש. התעסקותה בגלל
בעניין טרק, לא יכלה
בנק״י להיענות
להזמנה באותו שבוע.
העובדות הן: נכון
הוא כי בין יתר התנועות,
אליהן פנתה
תנועתנו, היתד,
גם בנק״י, אולם הצעתנו
היתר, כי ה־יוזמה
לשיירה תצא ארנפלד תצא מכל אלה שיסכימו
לה, וכי כולנו יחד נהיה שותפים ב־אירגון
ובביצוע הפעולה.
תגובת נציג בנק״י :״לאחר ששמענו כי
מפ״ם אינה משתתפת בפעולה, וגם תנועתנו
אינה רוצה להרגיז חוגים דתיים, החלטנו
לא להשתתף.״
מיד לאחר שנודע כי מפ״ם ניאותה להשתתף,
שינו נציגי בנק״י את החלטתם הקודמת,
והודיעו כי אכן ישתתפו בשיירה.
בסופו של דבר לא הופיעו.
דויד ארנפלד, מזכיר פוליטי, תנועת
העולם הזה — כוח חדש, תל־אביב

מה למעלה ומה למטה
ישבתי וקראתי את העולם הזה האחרון
( )1483 בעת נסיעה באוטובוס, ולפתע הבחנתי
כי שכני קורא גם• הוא בגליון שבידיו.

הקיר של תומרקין
להפתעתי הבחנתי כי תמונת יצירתו של
יגאל תומרקין, המופיעה במדור עולם קטן,
שונה בשני הגלימות.
הצצה נוספת הבהירה לי כי באחד הגל־יונות
היתד, התמונה הפוכה. כנראה שבשעת
ההדפסה לא הבחינו העורכים והפועלים מה
כיוזנה של הגלופה, מה למעלה ומה למטה.
ואחר־כך לכוותסבירו לי שיש טעם
באמנות המודרנית!

רמי בינדר, תל-אביב

על כך נאמר: הפוך והפוך בה!

מאה אחוז

1£או 7ב חי רתה צעירי ם והצעירים ב רו ח ם.
71^1£ה סי גריהמתערובתאמ רי ק אי ת.
סיגריתקינג ־ סייז פי לסרח די ש ה זו
הע שויה מהמ עולי ם שבזני הסבק, מ עני ק ה
לך הנ א ת עישון מו שלמת. פאר תוצרת דובק.

בחר בגווב ביו ת ר ־ ע שו ^1£וו 7

כבר היי דברים מעולם. קואופרטיב התחבורה
דורש העלאה,
הממשלה מאשרת,
והציבור סובל.
בעוד שנה־שנתיים
יצטרך פועל בעל
הכנסה בינונית לעבוד
שעתיים ביום,
כדי לממן את הוצאות
נסיעתו.
לקואופרטיב דן:
עלו והצליחו בשביתות
שלכם! בפעם
הבאה דירשו העלאה
של מאה אחוזים.
גם את זאת תאשר
הממשלה. מה איכפת לכם שהאזרחים עומדים
בתור ומשלמים הרבה?
משה פתחי, פתח־תקווה

טעות לעורם צודקת
השתתפות ענף הסריגה בשבוע האופנוע
הישראלי היתד, נתונה בספק (הארץ).
אביתר אור, תל-אביב

זבות קדימה במדור זה תינתן
למכתכיהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתבים.

העולם הזה 1484

ך* רגע זד חגים כלי־המשחית של ד,מעצ־
^ מה הגדולה ביותר בעולם מעל לכל רחבי
ויאט־נאם, וזורעים בה מוות והרס.
בצפון הארץ משמידים מפציצי־הענק את
מקורות־הפרנסה ואת דרכי־התחבורה. מטר
של פצצות ונאפאלם יורד על הגשרים ובתי־החרושת
— ועל ריכוזי האוכלוסיה שסביבם.
בדרום הארץ מוחרבים בשיטתיות, מן האוויר,
אזורים שגודלם כגודל עמק יזרעאל,
הגליל והשרון. הכפרים מושמדים, התבואות
מועלות באש. הגברים, הנשים והילדים הנמלטים
מן המוות, מועברים למחנות־ריכוז,
לעיתים אחרי עינויים נוראים שצולמו על־ידי
עתונאי המערב.

יש הטוענים: אומנם, בסייגון שולטת
דיקטטורה, אך גם בהאנוי שולטת דיקטטורה•
מה ההבדל בין הדיקטטורים הצבאיים
בדרום, הנשענים על אמריקה, לבין הדיקט־טורים
הקומוניסטיים בצפון, הנשענים על
סין?
זוהי השוואה כוזבת.

כוויאט־נאם הצפונית שולטת
דיקטטורה, כמו כמעט ככל רחבי
אפריקה ואסיה. אך אין זו דיקטטורה
שנכפתה מן החוץ. ואין
היא תלושה מן העם.

רשים כעם, אין לפולש ברירה אלא
להשתמש כשיטות של השמדת־עם
-מופעלות עתה שיטות אלה.

* הו הצד המוסרי. יש לבחון גם את
( הצד הצבאי־המדיגי. הוא מוביל לאותה
המסקנה.

מבחינה צבאית נוצר קפאון.
ארצות־הברית אינה מסוגלת לכבוש את
ויאט־ נאם הדרומית, אלא אם כן היא מוכנה
לשלוח לשם מיליון חיילים ולהחזיק בכל
שעל של אדמה, תוך החרבת שטחים עצומים

לוחמה זו גובלת כהשמדת־עם -
וייתכן שהיא כפר עברה את הגבול.

כעולם
של ,1966 כל האנושות
ערבים זה לזה. אנו, כני העם שנפל
קורבן לשואה -איך זה נשתוק
כאשר פוקדת שואה את כניה
של ארץ רחוקה?
לכן אצרף כאן את קולי הדל לקולם של
אנשי המצפון וההיגיון בכל אתר ואתר —
אמריקאים דגולים כמו הסנאטור פולברייט
והפרשן וולטר ליפמן ואלפי הסטודנטים המפגינים,
כל הצרפתים, החל בנשיא דד,־גול
וכלה באנשי השמאל החדש, מיטב אנשי־הרוח
של אירופה, שלא לדבר על העולם הקומוניסטי
כולו.

כל השאר הוא בלתי-מציאותי.

*•*נשיא ג׳ונסון, שנכנס לבוץ הוויאט־ן
|נאמי מבלי שהבחין מה קורה לו, מפני
שסמך על יועצים בטהוניסטיים, אלופים ואנשי
ש״ב, אינו מסוגל לנסיגה כזאת.

הקץ למלחמה האמריקאית כ-
וויאט־נאם !

העתונאים האמריקאיים כוויאט-
נאם טוענים, ללא יוצא מן הכלל,
שאילו נערכו מחר כחירות כ־וויאט-נאם
הדרומית, היו לפחות
ארכע חמישיות של האוכלוסיה
בוחרות כחזית-השיחרור -הנהגת
הוויאט־קונג.
בחירות אלה כבר נערכו, למעשה, בשדה־הקרב.
למעלה משלושה רבעים של שטח
ויאט־נאם הדרומית נמצאים עתה בידי המיג־הל
האזרחי והצבאי של הוויאט־קונג. כל
חייל יודע כי נצחון כזה של צבא־גרילה
אינו אפשרי אלא אם כן נהנים לוחמיו מאהדתם
ומתמיכתם של בני הארץ.
השלטון של ממשלת סייגון קיים רק במקום
שם מרוכז צבאה וצבא ארצות־הברית
— בערי־החוף, בבירה ובמרכזי־תחבורה.

זוהי תמונה אופיינית של של-
טון־כיבוש זר, המתכצר ב״בווינ־גראד״
,והעורך מפעם לפעם פשיטות
רצחניות כארץ העויינת, תוך
ניצול עדיפותו העצומה כעוצמת־אש
מוטסת.

נשארת האפשרות, שהנשיא דה־גול
טוען יוה מזה שנים: מדינה
ויאט־נאמית מאוחדת, עצמאית ו־ניטראלית.

להחזיר לתושבי ויאט־נאם את הזכות
לבחור בגורלם. פירוש הדבר, למעשה: הקמת
ממשלה של הוויאט־קונג בסייגון, ואיחוד
הדרגתי של הארץ.
ארצות־הברית יכולה, תוך הסתמכות על
כוחה הצבאי, לתבוע כי ויאט־נאם, כולה
או חלקה, תהיה נייטראלית מבחינה צבאית.
כלומר: שלא תשמש בסים צבאי של סין
נגדה. לפי כל הסימנים, ישמח הו ציי־מין
לאפשרות זו, כי אין לו ולאנשיו כל חשל,
להיות גרורים של סין.
היחס ההיסטורי של העם הוויאט־נאמי לסין
דומה ליחס ההיסטורי של הפולנים לרוסיה.
אם תינתן לו האפשרות לשמור על מידה
כלשהי של עצמאות, יקפוץ עליה.
ארצות־הברית יכולה להשיג לעצמה נסיגה
של כבוד. היא יכולה לתבוע שהנסיגה הצבאית
תתיר, הדרגתית. היא יכולה להבטיח,
תוך כדי כך, חלק מן האינטרסים שלה.

היא מביאה את העולם לסף המלחמה הגרעינית
הטוטאלית. היא הרסה את מיפעל־השלום
ההיסטורי של ג׳ון קנדי וניקיטה
כרושצ׳וב. היא מחייבת כל אדם בעל־מצפון
באשר הוא שם, להרים את קולו ולמחות.

לבחינה מוסרית, אין שמץ של ספק
בי הפעולה האמריקאית בוויאט־נאם מהווה
פלישה צבאית לארץ זרה.
למראית־עין נקראו האמריקאים על־ידי
ממשלת סייגון. אך מיהי ממשלת סייגון?
כפי שמודים האמריקאים עצמם, מורכב
שלטון זה מקומץ של גנרלים מקצועיים,
שמאחוריהם אינו עומד איש, ושמשענתם היחידה
היא העוצמה הצבאית והכלכלית של
ארצות־הברית. זוהי דיקטטורה של ממשלת־בובות,
שנבחרה על־ידי המוסד המרכזי ל-
ביון של ארצות־הברית.

בשנת , 1954 כפתרון־ביניים זמני.
גם אין ארצות־הברית יכולה לדרוש את
קיומו של בסיס צבאי אמריקאי על אדמת
ויאט־נאם. בסיס כזה, ליד גבולה של סין,
המעצמה הגדולה ביותר של אסיה, הוא תופעה
של התגרות. כשם שהנשיא קנדי לא
היה מוכן להשלים עם קיומו של בסים צבאי
סובייטי בקובה, על סף ארצות־הברית, כן
אין מאו טסה־טונג יכול להסכים לבסיס
כזה על סף מדינתו שלו. אם כן, מה נשאר?

הסרה לו הגדולה האישית הדרושה
לבך. את המחיר משלם העם
הוויאט־נאמי.

הו צ׳י־מין היה מנהיג מלחמת־השיחרור
של ויאט־נאם נגד הפולש הצרפתי, כשם
שהוא מנהיג אותה כיום נגד הפולש האמריקאי•
הוא הצליח לאחד את מלחמת־השיחרור
הלאומית במהפכתו הקומוניסטית.
אילו היה קיים בוויאט־נאם הצפונית או
הדרומית כוח לאומי אחר, דמוקראטי או
סוציאליסטי, בעל בסיס עממי אמיתי, יכולה׳
היתד, להיות בחירה. אך אין כוח כזה.
אליבא דבל הדעות, הבחירה הקיימת היא
פשוטה וחותכת: בין הקומוניסטים, שהם
בני הארץ ופטריוטים ויאט־נאמיים, לבין
הקוויזלינגים, המשרתים מעצמה זרה.

וחיסול כל אוכלוסייתם.
כבר הוכח שהפצצת ויאט־נאם הצפונית
אינה משנה במאומה את מצב־המלחמה. הפצצות
אלה חודשו השבוע פשוט מפני שלממשלת
וושינגטון אין שום פתרון לבעייה
הצבאית, ואין היא מוכנה להודות שהגיעה
לקיר אטום.
לוחמי הוויאס־קונג, לעומת זאת, יכולים
להחזיק במרבית הארץ, אך אין הם מסוגלים
לגרש את מאתיים אלף החיילים האמריקאיים,
ואת חבריהם שיתווספו עליהם,
ממרכזיהם המבוצרים.

כך יכולה המלחמה להימשך לנצח
-עד שיושמד הכפר הוויאט-
נאמי האחרון.

המוני ויאט־נאם, כשני חלקי הארץ,
כחדו כקומוניסטים. הם בחל-

בצורה היחידה בה אפשר

כהוד במדינה שלא ידעה מעולם
ך העדר פתרון צכאי, דרוש פתרון פו־
2ליטי. פתרון כזד״ כפי שהעיר וולטר
דמוקראטיה אמיתית מהי: על־ידי
מתן עזרה וסיוע לוויאט-מין ליפמן בצדק, חייב להתאים ליחסי־הכוחות
הצבאיים. אחרת אין לו סיכוי להתממש.
אתמול ולוויאט־קונג היום.
כששום צד אינו מסוגל להשיג
ממשלת וושינגטון אישרה עובדה זאת למעשה,
על־ידי התנהגותה. לפי הסכם ג׳נבה נצחון צכאי, דרושה פשרה.
משנת ,1954 היו צריכות להתקיים בחירות
בכל רחבי ויאט־נאם, על שני חלקיה. הסכם
זה לא בוצע מפני ששליטי הדרום, בהשראת
האמריקאים, מנעו את הבחירות. הם לא האמינו
אף לרגע כי יש להם סיכוי לנצח.
לכן התמונה היא ברורה: ארצות־הברית
מפעילה את כוחה הצבאי האדיר כדי להחזיק
בכוח הנשק בחלק מוויאט־נאם, הדרוש לד,
כבסיס נגד סין. כל השאר הוא מסך־עשן.

ומאחר שבמלחמה כזאת של צכא
סדיר זר נגד לוחמי-גרילה, המוש
מאחר
שארצות־הברית היא הצד הפולש,
תפקידה הוא להציע פשרה סבירה כזאת.

אין היא מסוגלת לכך -מפני
שאין היא מוכנה לשלם את המחיר.
אין
ארצות־הברית יכולה לתבוע אח קיום
ויאט־נאם הדרומית כמדינה נפרדת. לחלוקת
ויאט־נאם אין הצדקה או הגיון. עם אחד
יושב בשתי המדינות. תושבי שתי המדינות
אוהדות את אותו המישטר — המישטר של
הו צ׳י־מין. החלוקה עצמה באה במיקרה,

כדי להסוות את החלטתו חסרת־ האונים
להמשיך במלחמה אבודה וחסרת־תכלית עד
אין־קץ, הוא פתח במיתקפת־שלום כיזבת.

זוהי שיטה שנלמדה, כאילו, מ־משרד-החוץ
הישראלי.

תחת להציע פתרונות של ממש, שוגרו
שליחים לכל פינות העולם כדי לתבוע ״משא־ומתן
בלי תנאים מוקדמים.״ גם הדיוט יכול
להבין כי אין שום ערך למו״מ, כשברור מראש
כי המציע אותו אינו מוכן לתת דבר.
וכתחבולה אחרונה של צביעות שקופה:
הדרישה שמועצת־הבטחון של האו״ם תפעל
למען משא־ומתן כזה — תביעה שהועלתה
ביום בו חודשו ההפצצות בצפון ויאט־נאם.

איך יכול האד״ם להשיג משא־ומתן
עם סין והאנוי, אחרי שהאמריקאים
מנעו בעקשנות אווילית
את קבלת סין למוסד זה?

זו״חי ישראל מגלים אדישות נוראה
כלפי בעיותיה,ן של ארצות זרות ורחוקות.
אולי מפני שהם פרובינציאליים, ואולי
מפני שהם שקועים כל־כולם בבעיותיה החמורות
של מדינת־ישראל עצמה.

אך כיצד זה נשתוק? כיצד זה
לא נרעיש עולמות?
קיללנו את העולם, שעמד מנגד כאשר
הושמדו שישה מיליון יהודים. האם נביא
עתה קללה זו על עצמנו?

האם נצדיק עתה, בהתנהגותנו
שלנו, את האדישים שאכלו ושתו
ורקדו בשעה שעלה העשן מן הארוכות
של אושוויץ?

ת צ פי ת

• נסיונות מצד שר־החוץ אבא אבן, למצוא שפה משותפת
עם קובעי המדיניות האמריקאית כמרחב, עשויים ליצור
מתיחות כיחסי ישראל״צרפת. שר־החוץ הצרפתי קוב דה־מירחיל רמז
לאבא אבן, בעת ביקורו בפאריס לפני שבועיים, בי צרפת מעוניינת לראות את
ישראל כמדינה הקובעת לעצמה את מדיניותה ושאינה תלוייה בקביעת דרכה
המדינית בסט״ס דפרטמנט.

• יתברר, כי הפירסום האמריקאי שניתן השבוע לפרשת
מכירת הטנקים לישראל, נועד כעיקר להחליש את תביעותיו
של אבא אכן מממשלת ארצות־הכרית. כל נסיון של אבן להשיג
עזרה־בטחונית מצד אמריקה, ייתקל מעתה בטענה גלוייה, כי ארצות־הברית
בבר מילאה את חובתה לגבי ביצור בטחונה של ישראל בטנקים ששלחה.

• לעומת זאת יזכה אבא אכן להישג דווקא כתחום הכלכלי.
ראשי הבנק העולמי יסכימו להצעתו, כי יש מקום לדחות את מועד פרעון
חובות ישראל לבנק. נסיון לשכנע את ראשי הבנק העולמי לקבל הצעה זו
נעשה לפני מספר שבועות על־ידי שריהאוצר פינחס ספיר, שביקר לשם כן
במיוחד בארצות הברית. ספיר נכשל. גורמים מדיניים, שיופעלו על־ידי אבן,
הם אשר ישכנעו את מנהלי הבנק העולמי לקבל את הצעות ישראל.

• איפר הראל, לשעבר הממונה על שירותי הכטחון, וכיום
מיועציו הככירים של ראש״הממשלה לוי אשכול, יעשה נסיון
להתפייס עם ח״ב דויד כן־גוריון. הראל היה בעבר אחד האנשים
המקורבים ביותר לבן־גוריון. פרשת המדענים הגרמניים גרמה לחילוקי־דעות
ביניהם, ולהתמטרותו של הממונה מתפקידו. לפני כשנה נתמנה הראל כיועץ
מיוחד לענייני בטחון על־ידי אשכול, אולם הוא נוטה עתה למצוא דרכים
שיאפשרו לו פיום אישי עם בן־גוריון. לפני זמן קצר נפגשו השניים לשיחה
קצרה.

• קרוב לוודאי בי יזהר הררי לא יהיה עוד מועמד המפלגה
הליבראלית־העצמאית לכנסת הכאה. הקרע בינו ובין סיעתו הגיע
לשלב סופי, כאשר הצביע נגדה השבוע בכנסת, בעניין מינוי הד״ר פרדר
לוועדת השרים הכלכליים.
הפגנה זו של
עצמאות היתה בלתי־רגילה
בהחלט, עוררה
זעם עצום בצמרת מפלגתו.
במדינה העם

ש ק, נשקתר דו ך
תחילה היתד, הצעקה: נשק מערבי ומזרחי
זורם לארצות־ערב• ישראל נתונה
בסכנה.
זה יצר אווירה בטחונית יפה בישראל
עצמה, וזה נתן תנופה למסע של משרד־החוץ
בארצות־הברית. בל האירגונים הציוניים
באמריקה, וכל חברי הקונגרס, הרימו
קול־זעקה: ממשלת ארצות־הברית מפקירה
את ישראל! וושינגטון בוגדת בירושלים!
עוקץ ורמז. כל זה עשה רושם עז עיי׳
האזרח הישראלי, נתן דחיפה גדולה לתעמולת
חרות ורפ״י. אבל זה לא עשה
רושם על ממשלת ארצות־הברית.
התגובה הראשונה באה לפני חודש.
וושינגטון הדליפה לעתונות שצרפת מכר־לישראל
טילי קרקע־קרקע מדגם יהלום..
השבוע באה התגובה השניה. וושינגטון
הודיעה רישמית כי היא מכרה מזמן ל־צר,״ל
טאנקים מדגם פאטון.
העוקץ: המכירה נערכה עוד לפני שהחלה
הזעקה המאורגנת של משרד־החוץ הישראלי.
ההודעה האמריקאית בללה רמז
ברור כי הזעקה לא היתד, בנה, יבאה
להטעות את הציבור בישראל, ובעולם
כולו.
הכשלון הוא נצחון. משרד־החוץ לא
נתפס, הפעם, כשרגליו באוויר. הוא ידע
כי ההודעה תבוא, והוא היה מוכן לכך.
וכך פתחה ירושלים בתרועת־נצחון, כאילו
מהווה ההודעה האמריקאית הישג
גדול לישראל. הודיע משרד־החוץ, באמצעות
העתונות המודרכת על־ידו: ההודאה
הגלוייה של וושינגטון באספקת נשק שלה
לישראל מהווה נצחון מדיני לישראל, בי
עד כה התביישו האמריקאים להודות בכך.

• שערוריה כספית
גדולה שתתגלה
עלולה להכיא
לשיתוק ממושד של
כל פעולות רככת-
ישראל כשטח הובלת
משאות. הפרשה
אף תגרום להחרפת
יחסים בתוך המערך, ב־עיקר
על רקע פעילותו
של משרד־התחבורה ב־עניין

• השווקים יוצפו
בכלי־בסף שונים,
תכשיטים ובדומה,
שיימכרו כמהירים
מוזלים, במסווה
של כלי,-
קודש. הממשלה עו־מן
ת לבטל בקרוב את
ההיטלים על כלים שונים,
כמו גביעים ופמו־טים,
הנועדים לצורכי פולחן. הדבר ינוצל על־ידי סוחרים זריזים, שימכרו גם
חפצי אמנות ונוי, שאין להם כל קשר לכלי־קודש, במסווה של כלי־קודש, מבלי
לשלט עבורם מיסיס כלשהם.

• גולדה מאיר תיזום את הקמתו מחדש של המוסד ,,חב־דינו״
,שבוטל לפני שנה. באמצעות מוסד זה, אשר יקיים מגעים עם כל

שרי־מפאיי ועם המזכיר הכללי של ההסתדרות, תנסח גולדה להגיע למעמד של

איש מעתונאי ישראל לא שם לב לכך
שמטרת האזעקה לא היתה להשיג הודאה
אמריקאית — אלא נשק (או בסף) נוטף.

שרות החוק

שליט־כל־יכול במפא״י, בהסתדרות ואולי נם בממשלה.

שלטון ה ב חו רי ם ה טו בי ם

• עיתון יומי חדש עומד להופיע. יהיה זה ביטאונו של המערך,
והוא נמצא עתה בשלבים מתקדמים של תיכנון. ראשי מ3א*י ואחדות־חעבודה
אינם מסתפקים בבטאון ההסתדרותדבר, ביחוד לאחר המיגבלות שהופעת רפ״י
וגח״ל בהסתדרות מטילות עליהן. לא הוחלט עדיין על מינוי העורך, אולם

כאשר יחזור שר־החוץ החדש, עייף אך
מרוצה, מסיורו ברחבי העולם, הוא ייאלץ
לתת את דעתו גם על המתרחש במשרדו.
לא תהיה זו מלאכה קלה, וכל ראש בריא
יהסס הרבה לפני שייכנס למיטה חולה זו.
קשר, להניח שאבא אבן יקבל בצינורות
המקובלים את העדות הבאה, אותה מסר
לכתב הע!לם הזה אחד העובדים הבכירים
של המשרד:
למה לדבר על משרד־החוץ? בוא נדבר
על משהו אחר. על משרד־החוץ כבר לא
כדאי לדבר. תראה את העתונים. יעקב
ינאי הולך למחלקה הכלכלית. כזה פרצוף
יהיה למחלקה. מאיר חליפה יהיה נספח
בארגנטינה. בחור טוב, היה מנהל ר,תחבו־

הנהגות שתי המפלגות מקוות שהבטאון המשותף יזרז את תהליך האיחוד
המלא.

• קבוצת פרקליטים עומדת לפתוח כמסע נגד שיטות־חקירה
הנהוגה במשטרה.

הם אוספים חומר על טענות של אזרחים,

כי הוכו ועונו במשטרה. טענות
סדהלי בתי׳המשפט.

אלה הועלו לעיתים קרובות לאחרונה, בין

רד״ ואחר־כך סילקו את שחר, כי שחר
היה מודעד־ר,עובדים, ומינו את חליפה לתפקיד
מנהל המשק. זד. אולי בסדר. הוא
ניהל את המשק לא רע, אבל בארגנטינה
הוא יצטרך לה,פגש עם אנשים! נספח לא
יכול להישאר סגור בבית. ומד, יגידו
ד,ארגנטינים?
תראה, שולחים את נירגד לניגריה. ניגריה
זו המדינה הגדולה ביותר באפריקה.
שם צריכים אדם בעל נסיון. נירגד בסדר,
אבל הוא צעיר, ועוד לא היה בתפקיד
עצמאי.
כולם שונאים את כולם. זה גם
ברור. גולדה הייתה רוב הזמן בבתי־חולים.
אבריאל שנא אותר, שינאה פיזית, ויחיל,
המנכ״ל, לא יכול לעזור לאף אחד בכלל.
קח, למשל, את הביקור של גולדה בגאנה.
כשהיא באה לאקרה, אז אהוד אבריאל
נסע לו פתאום לעיר אחרת, וגולדה נשארה
תקועה בלי שגריר. עד כדי כך הם
שנאו אחד את השני.
אפשר לומר על אבריאל מה שרוצים,
אבל הוא לא טיפש. אריה לבבי לא התערב,
כי הוא חשב רק על דבר אחד, על
הכסא של המנכ׳׳ל שיתפנה בשבילו. אברי-
אל מצא לו אדם שיעשה בשבילו את העבודה
השחורה: יעקב ניצן, סגן מנכ״ל
לעניני מינהל.
ניצן זה היה
קונסול למינה,לה בניו־יורק, ומשם הוא
קפץ לסגנות המנכ״ל. מאז הוא התחיל
להשליט בשיטתיות את הכנופיה שלו ושל
אבריאל.
שגרירים ותיקים ומכובדים, אולי לא
כולם יוצאים מן הכלל, אבל אנשים בעלי
נסיון, אמרו שלא ידברו יותר עם ניצן.
זה למטה מכבודם.
היום כל המשרד זה תבורר, של אנשים
השונאים זה את זה. יודעים מי הוא
איש של ניצן, ונזהרים לא לדבר. אנשים
עובדים שם כבר 15 שנה בלי סיכויים
להתקדמות, ואומרים לעצמם שאם זה ככה,
אז למה להם לעבוד קשה.
אתה יודע שאשכול לא מסתכל אפילו
על הדו״ח של מחלקת החקר של המשרד.
הוא זורק אותו ישר לסל, וקורא את
הדו״ח של המודיעין. היה במחלקת החקר
אדגר רופין. בחור טוב. כולם בחורים טובים.
שלחו אותו למכללה והביאו במקומו
את מיכאל מיכאל. עוד בחור טוב, אבל
מה זה עוזר למחלקה? במשרד־החוץ לומדים
מהעתונות מה קורה בעולם
היו הרבה אנשים מוכשרים ועדין יש
כאלה, אבל פוחדים לתת תפקידים לאנשים
עם אמביציה ועם רעיונות. זה מעמיד
בסכנה את ההנהלה.
היה בחור מוכשר במחלקת המזרח־התי־בון,
אשר גורן. הוא היה המוח היחידי
שם. מה הוא עושה היום? בכלל, את בעיות
המזרח־ר,תיכון הם פתרו בדרך יעילה מאד
— הם חיסלו את המחלקה. ניהלה אותר.
יעל ורד, וטוב שהיא הלכה. עכשיו אין
מנהל למחלקת המזרח־התיכון. לפעמים יש
סגן־מנהל, לפעמים מצרפים אותו למישהו
מד,חקר.
צמד חמד. כל אנשי ניצן עולים. גולדה
אמרה בכנסת שוועד־העובדים לא יקבע
מי יהיה שגריר. היום קובע ניצן. שמחה
דיניץ היה מזכיר שני בניו־יורק, היום
הוא ציר ברומא. מנחם כרמון היה במחלקת
הכספים, היום הוא קונסול בתורכיה. דני
היה מזכיר שני בודשינגטון. לאור כשרצו לשים רגל לאהרון רמז, מינו לו
את דני לאור כסגן. רמז לא רצה. המחלקה
שלו, מחלקת הסיוע לאפריקה, עבדה מצוין,
עשתה דברים גדולים, אבל שמו לו רגליים.
הייתה לו שיחה דרמטית עם גולדה, וגולדה
נכנעה• כך הוא הצליח להיפטר מדגי
לאור. אך ניצחון בקרב אחד לא הביא לו
את הניצחון השלם, ואילו דני לאור עלה
ונתמנה למנהל מחלקת הקשר. כל זה קורה
כאשר הטענה הרשמית אומרת שאין לאן
להחזיר שגרירים, כי אין מספיק מחלקות
פנויות במשרד בירושלים.
כך לא היה מקום לאנשים מוכשרים כמו
שלמה הלל, חנן יבור, ירוחם כהן, רפי
רופין, ועוד הרבה. שלמה הלל, מפא״י־ניק
טוב, חבר כנסת, אבל היה לו מה
לומר. היו לו רעיונות. היום הוא כינור
שלישי במשלחת באו״ם.
קח למשל את מחלקת מזרח אירופה.
מחלקה שהייתה צריכה להיות אחת החשובות
ביותר. שמו שם את דורון. זד,
לא ד,קליבר הדרוש! הוא היד, שגריר ב־צ׳ילי,
ואחר־כך מנהל מחלקת אמריקה־העולם
הזה 1484

הלטינית, אבל בשביל מזרח־אירופה זה לא
מספיק.
צמד־החמד הזה, אהוד אבריאל ויעקב
ניצן עשו במשרד־החוץ מה שהם רצו,
וגולדה לא יכלה ולא רצתה להתערב.
והדוגמה של יששכר בן־יעקב למשל. וג׳קי
הרצוג. היו לו רעיונות טובים, אבל
הכשילו אותו לגמרי.
עכשיו אבא אבן יחזיר את גדעון רפאל.
רפאל עבד עם אבא אבן הרבה שנים ב־או״ם,
ואחר כך הוא סולק, כדי לפנות את
הדרך — לאריה לבבי. אני לא יודע אם
רפאל יוכל להשתלט על המצב.

מתמנים לפי מפתח מפלגתי דווקא. לכן
התעקש רפאל למנות את השניים, להם
הועיד תפקידים לעתיד.
ואומנם, כל עוד שלטה המפד״ל במשרד־הבריאות
לא גילו שני הרבנים־הפקידים פעי־

תנועת העולם הזה -כוח חדש ירושלים מזמינה אותך לפגישה עם

אורי אבנר*
פצצה אנוומית
אשר ידבר על

ויענה לשאלותיו על פעולות הסיעה ככנסת

ביום ב׳ הקרוב ,14.2 ,בשעה 8.30 בערב בבית החלוצות,
רחוב שמאי ,17 ירושלים.

שיירת האחווה
תצא בשבת הקרובה 12.2 ,לכפרים קלנסואה וטייבה
שבמשולש
רב בריאותי רלב״ג
— אסור לריב
לות יתרה• שמירת השבת והכשרות בבתי־החולים
הממשלתיים התנהלה גם מבלי ש־היועץ
פרלא ינקוף אצבע. ובשטח אחר
הנתון לסמכותו — השגחה על ניתוחי
מתים — לא נדרשה כל פעילות, כיוון
שרפאל עצמו לא העז אז לצאת במלחמת
חורמה נגד עצם הניתוחים. בך מוסברת
רב בריאותי פרלא
העובדה שבארכיוני המשרד לא נמצא שום
כשיושבים איתם —
דו״ח המעיד על פעילות איזושהי של הרב
פרלא.
מה שדרוש עכשיו זה טיהור האווירה.
לעמיתו של פרלא, הרב רלב״ג, הועיד
ואם אבן ישאיר את ניצן בתפקידו, זה יהיה
רפאל תפקיד נכבד יותר: טיפול רוחני ב־קשה.
חולים
דתיים, המאושפזים במוסדות ממשל־ודים.
רלב״ג, שהגיע רק לפני שנים ספורות
מארצות־הברית, טיפל במשך שנתיים
רק בחולה־נפש אחד, שאושפז בבת־ים,
פדדךד פני ע ה
אותו הצליח לשכנע להסכים לגט.
מלבד הספקו הדל, נתקלה פעילותו של
משרדי הממשלה בישראל דומים לאת רלב״ג בהתנגדות צוותות בתי־ד,חולים עצרים
ארכיאולוגים. שכבות של פקידים מונ מת, אלה טענו כי טיפול נפשי בחולים,
חות זו על גבי זו, כשכל שכבה מאופיינת המתבצע על־ידי אדם שאין לו הכשרה
על־ידי השתייכות מפלגתית מסויימת, שלה מקצועית־מדעית מתאימה, עלול לחבל במתאים
שר מסויים. וכך, כל פעם שנחתם עבודתם ולהזיק לחולים. הצוותות הרפואיים
הסכם קואליציוני חדש, ומוקמת ממשלה טענו, כי את הצורך בפעולה דתית בקרב
חדשה, הולכת ומתעבה הפקידות ה החולים יכולה למלא הרבנות הראשית, או
ממשלתית•
רבנויות מקומיות, ואין צורך בפקיד ממשלבצורה
זו בנוי, למשל, משרד הבריאות.
בדיקה ארכיאולוגית מגלה בו, בתחתית, תי מיוחד לשם כך•
עבודה דלא מיברז. היד, זה לכן
את ד,שיכבד, הדתית הקדומה. מעליה מונחת רק טבעי שהשר המפמ״י ירצה להיפטר
שיכבת הציונים־ד,כלליים, ומעליה שכבת מפ״ם מן הירושה הדתית שהונחה במשרדו. ב־הראשונה,
שאורך חייה היה שש שנים.
צעדו זה התכוון להפגין את התנגדותו
בחלק המאוחר יותר ניתן למצוא את להשתלטות מנגנון הכפייה הדתית, ההולך
שיכבת המפד׳׳ל החדישה, שהסתיימה זה ומתחזק, וגם לפרק, בעוד מועד, פצצת זמן
עתה, ובעצם ימים אלה הולכת ונוצרת שכבת שהונחה מתחת לשולחנו על־ידי קודמיו.
מפ״ם השניה. זו תיקרא, מן הסתם: תקופתו
ברזילי נתקל בהתנגדות, שהובעה לראשוהשניה
של ברזילי.
נה באמצעות וועד־ד,עובדים במשרד, המורכב
החולה הסכים לגט. עם הקמת הברובו
מאנשי המפד״ל. מאחורי הקלעים הממשלה
החדשה חזר ישראל ברזילי המפ״מי קואליציוניים התנהל מו״מ קדחתני בין
לכהן בתפקיד שר־הבריאות, אחרי שנעדר מפ״ם לבין שותפיה הדתיים, שרצו למנוע
מן המשרד במשך ארבע שנים. גישתו ה את פיטורי השניים.
פעם היתר, מהפכנית במיקצת, כשהחליט
מקורבי ברזילי הודיעו אמנם כי אין בכח־נ־לשבור

את המסורת הנהוגה במשרדי ה
תו של השר לסגת, וכי הוא נשאר נאמן
ממשלה ולפטר שני פקידים בכירים שכיהנו לדרישתו, כי יש לפטר את פרלא ורלב״ג,
ליד השר
הקודם. אליהם התכוון השר ה אבל מבעד לדיבורים התקיפים ביצבצה
שני הפקידים,
אפשרות אחרת.
חדש, לא היו סתם פקידים של חול. הם
נציב שירות עובדי המדינה התערב לפתע,
כיהנו בקודש. האחד, חבר המפד״ל הרב
הודיע כי ישנה אפשרות לסדר את צמד
דוב פרלא, כיהן כיועץ לעניינים דתיים, והרבנים
בעבודה אחרת במשרד־ר,בריאות. היד,
השני, אף הוא חבר נאמן של המפלגה
הדתית, הרב יוסף גדליה רלב״ג, שימש זה מוזר שהזקא המוסד המופקד על
ניהול תקין של סדרי העבודה במנגנון
כרב בתי־החולים הממשלתיים. שניהם הוכנסו
למשרד באמצעות סגן שר־הבריאות ל הממשלתי, יציע למנות עובדים לתפקידים
עליהם חייב להתפרסם מיכרז.
שעבר יצחק רפאל.
באותה עת ויתר לפתע ח״כ אגודת ישראל
מינוי השניים נעשה בזמנו מתוך חשבון שלמה לורנץ על שאילתא אותה הגיש בכנסת
קר. המפד״ל ידעה, כי אם תצטרך לוותר
באותו נושא.
אי־פעם על אחד מן המשרדים הנמצאים
כך הוכן הרקע לפשרה: הרבנים ימשיכו
בשליטתה, יהיה זר, דווקא משרד־הבריאות. לכהן במשרד־הבריאות, בהתאם לרצון ה־בו
דרכה כבר בעבר כף רגלה של מפ״ם. מפד״ל, אם כי תפקידיהם הקודמים יבוטלו,
לכן התעורר הצורך למנות אנשי דת נאמ כפיצוי לשר המפ״מי, שרצה תחילה בפיטונים,
שדרכם תובל המפד״ל להחדיר את רים שלמים.
השפעתה למשרד, גם תחת כהונתו של שר
כי מפ״ם, שהסכימה לשבת בממשלה עם
חילוני.
הדתיים, אינה יכולה לסכן את עצם הישיבה
סיבה נוספת למינוי נעוצה במיבנה ה על־ידי סיכסוכים מסוג זה, או אפילו על־ידי
מיוחד של המשרד, שבו מכהנים הרבה
חריצות פרטיזנית של שר זה או אחר
אנשי מקצוע, ברופאים ואנשי מחקר, שאינם
מחבריה.

מפלגות

העול! הזה 14*4

אחרי ההתנפלות בנתניה, והשביתה בכפרי המושלש, יוזמת תנועת
העולם הזה — כוח חדש (חטיבת נתניה) שיירת אחווה לשני הכפרים,
ומזמינה את הציבור מכל חלקי הארץ להצטרף. קריאה זו מופנית
במיוחד לנוער, מגיל . 16

השיירה תתארגן בתל-אביב, בכיכר מלכי ישראל, בשעה
10.30 בבוקר. משם תיסע לנתניה, ותצטרף אל החלק
השני של השיירה, שיתרכז בכיכר העצמאות, בשעה .11.30
במקומות-הריכוז תעמוד לרשות משתתפי השיירה גם
תחבורה מאורגנת.
באי השיירה יתקבלו בכפר קלנסואה, ואחרי ביקור בכפר ימשיכו
בדרכם לטייבה. שם ייערך מיפגש מאורגן בין נוסעי השיירה לבין
תושבי הכפר.
בעלי כלי־הנגינה מתבקשים להביא אותם עימם.
• חברי התנועה בחיפה נפגשים ליד קולנוע ארמון בשעה 8בבוקר.
• חברי התנועה באזור רמת־גן, גבעתיים, בני־ברק נפגשים בשעה 8.30
ברח׳ כצנלסון פינת מודיעין בגבעתיים.

1*11 ^•44,

£וגיג-ג

4—1x4

31י^*3ן

נחנה ואשונה בסיווה: המזינה מסתבנת בהרפתקה חסות־שחו
נרי רהתניל מים שאיש אינו יודע רמי הם דרושים ומה יהיה מחירם

שגש

= 6001 מידיו!

** יליונר שתעה במידבר יעומד לגווע בצמא מוכן לתת את כל המיליונים שלו תמורת
כוס מים. מדינת ישראל מוכנה היום לתת את כל המליונים שאין לה — 600 מיליון
לירות — עבור 100 מיליון מטרים מעוקבים של מים מותפלים לשנה.
מה תעשה מדינת ישראל במים אלה — זאת אין איש יודע בבירור. לכל אחד מן
המוסדות המוסמכים — וכאלה יש הרבה, יש דיעד, משלו בנושא. תה״ל, למשל, מעריכה
שבשנת 1980 תזדקק ישראל ל־ 1750 מיליון מטרים מעוקבים מים, רובם ( 1150 מיליון ממ״ק)
לחקלאות.
לעומת זאת, מעריכה הרשות לתיכנון כלכלי שיהיה צורך בהרבה פחית. ההפרש בין
שתי ההערכות הוא,בדיוק הכמות שיפיק המיתקן להתפלה.
לנציבות המים יש הערכה שלישית, יותר נמוכה. ואילו המרכז לתיכנון ופיתוח חקלאי
טוען, שהחקלאות תזדקק רק ל־ 1020 מיליון ממ״ק. כלומר 130 :מיליין מטרים מעוקבים
פחות מכפי שמעריכה תה״ל.
אהרון וינר, מנהל תה״ל, מתייחס אל הערכות המרכז לתכנון חקלאי בחיוך סלחני: השובב
הקטן הזה, גד יעקבי, העומד בראש המרכז לתכנון חקלאי, חושב שהוא יצליח להתגבר
על קבוצות־הלחץ הזועקות כולן למים בלי הגבלה. אבל הוא שוכח שיש להן השפעה
על הקמת קואליציות ממשלתיות. יש להן נציגים בכנסת ובמשרדי הממשלה המפקחים על
החקלאות ועל המים. ואפילו בהנהלות תה״ל ומקורות יש להן נציגים, שידאגו לצרכי
המים שלהן.
עד כמה גד יעקבי הוא תמים, יוכיח יחסו לבריכות־הדייג. הוא חושש, למשל, שמוגזם
להוציא 50 מיליון ממ״ק מים לשנה לגידול דגים, בבריכות של מים מתוקים על אדמה
חקלאית משובחת, כאשר הים מלא דגים טובים, הגדלים שם מעצמם.
רב־אלוף צבי צור, מנהל מקורות, מבוגר מגד יעקבי ומנוסה יותר ממנו בסבכי התככים
המפלגתיים. הוא יודע אמנם שבריכות־דגים הן לוקסוס מיותר, שיש לחסלו מיד, אבל
הוא יודע גם שהממשלה תיפול אם מישהו ינסה ברצינות לעשות זאת. כי בריכות־הדגים
הן ציפור־נפשם של קיבוצי מפ״ם ואחדות־העבודה, הדתיים ומפא״י, וגם של מושבים
אחדים. לבריכות־דגים אלה יש כשלושים חברי כנסת, שיגנו עליהן עד טיפת־דמם האחרונה.
לכן חייבים להמשיך ולהקציב 50 מיליון ממ״ק מים לשנה, בשעה שהפקת אותה כמות של
מים מותפלים תצריך השקעה של 300 מיליון ל״י.

איד לבזבז 8ימ

650 ממ״ק לשנה. אבל כל תוכניות־המים בארץ בנויות עדיין על הקצבה של 700 עד 800
ממ״ק לשנה לדונם. הכמות המבוזבזת אינה מעלה את רוזחיו של החקלאי, או את כמות
התוצרת החקלאית במדינה. היא סתם מבוזבזת. כי יותר זול היום לחקלאי להשקות את
החלקה שלו בכמה מאות מטרים מעוקבים נוספים, ובלבד שלא לצאת לשדה עם הטרקטור
ולקלטר פעמיים. הוא משלם עבור המים רק שש אגורות לממ״ק.
דוגמה טובה לבזבזנות זו משמשים גידולי האביב והקיץ, כמו כותנה, בוטנים, תירם,
וירקות. כדי לקבל יבול טוב מאד מדונם כותנה בדרום הארץ, יש לחרוש את החלקה
בקיץ. האדמה מקבלת את מי־הגשמים, ובעזרת כמה
קילטורים במשך החורף אפשר לשמור בה את כל כמות
המים שנקלטה. שדה כזה אפשר לזרוע באביב, מבלי
להוסיף אף טיפת־מים בהשקיה. רק באמצע יוני צריך,
אולי, לתת לו את המים הראשונים 300 .עד 400 מטרים
מעוקבים של מים מספיקים לדונם־כותנה כזה, והוא
יתן אפילו יבולים יפים. כך טוענים המומחים, ומגדלי
כותנה ותיקים ורציניים מאשרים זאת.
אבל בתחזית של תה״ל ל־ 15 השנים הקרובות, עליה
בנויה הטענה שיש צורך במיתקן־התפלה מיד, נותנים
לדונם כותנה 620 ממ״ק, כפליים מן הדרוש.
למה? כי במציאות יש המטפלים בחלקות הכותנה כך :
חורשים את החלקה בקיץ והולכים הביתה. במשך החורף
אין מטפלים בשדה. חוזרים באביב ומוצאים אותו
מכוסה עשבים בגובה של 60ס״מ, שגנבו את מי הגשארנון
מים.
מד, עושים? חורשים את השדה שנית, משקים
אותו כדי לפירר את הרגבים הגדולים, מקלטרים את השדה ומשקים אותו שוב, ורק אז
משדדים וזורעים. כך בוזבזו 300 ממ״ק של מים לדונם, ויבולי הכותנה שנתקבלו היו
קטנים יותר מן היבולים שנתקבלו בשיטה החסכנית. תה״ל קיבלה ללא עירעור את המיכסה
הבזבזנית כמודד, כי זאת היא המציאות — אותה המציאות המאפשרת לתה״ל לפעול.

20 מיליון לחכר־כנסת

בורות.

בתלמוד,

כבר

במסכת מועד קטן, מדוברבדיוק

ךזבתזה אינו תוצאה של
ך • ריכות״הדגים הן רק דוגמה קטנה לבזבזנות הפושעת הנהוגה במשק המים במדינה.
^ על אותו נושא*.
^ מומחים חקלאיים מסכימים פה אחד שדי והותר, בתנאי הארץ, אם יינתנו לכל דונם
אבל המים זולים מאד, ואם הקיבוץ או המושב לא ישתמש בכל הקצבת־המים שלי, יקטינו
לו את ההקצבה לשנה הבאה. ומי מוכן להיות חסכן, כאשר מענישים אותו על־כך?
על בזבזנות זאת מתריעים מומחים חקלאיים, וכלכלנים רבים, וחוזרים ומתריעים
ומציעים פתרונות הגיוניים ומעשיים. אבל כל הדרכים להפסקת הביזבוז קשורות בשינוי
הסטטוס־קוו בחקלאות, והסטטוס־קוו הזד, קדוש.
נציבות המים הצליחה בשנים 1958—61 לעודד את החסכון באמצעים פשוטים, מבלי
לפגוע באינטרסים הקדושים של שום קבוצת־לחץ. באותה תקופה גדל השטח החקלאי,
• כי בשל שיקולי יוקרה של לוי אשכול, בשל ביצועיזם טכנוקראנוי, ובעי,קר
המעובד בהשקאה, ב־ 175 מיליון דונם, בעוד שכמות המים לחקלאות כמעט לא גדלה.
בשל חוסר תיכנון שהפך לשיטה, כבר הוחלט למעשה שישראל תתנדב להיות
לשם כך הספיק סתם לסגור לפעמים ברזים אחרי השימוש.
שפן־נסיונות, באחד הנסיונות הרבים הנערכים בארצות־הברית להתפלת מי־יס.
מי שינסה להעריך את כמות המים שניתן לחסוך במדינה על־ידי הנהגת שיטות־מחירים
ישראל מוכנה אפילו לשלם מחיר גבוה מאד עבור זכותה להיות שפן־נסיון.
ריאליות, על־ידי העלאת מחירי המים שנוצלו מעל לכמות החסכנית, על־ידי הנהגת
שיטות השקאה חסכניות, ועל־ידי מיון הגידולים, מוכח לדעת שאמנם אין הרבה מים
בישראל. אבל אין היא משולה עדיין לאותו גודע בצמא, המוכן לתת אח כל הונו עבור
כוס מים.
• כי ישראל עומדת לסבך את עצמה בהוצאה של 600 מיליון לירות, שיגיעו
ד״ר דן ירון, מן הפקולטה לחקלאית ברחובות, אחד מטובי המומחים בארץ לכלכלה
ל־ 800 מיליון לירות בשעת הביצוע, מבלי לבדוק אם ההשקעה הזאת, הגדולה ביותר
חקלאית קבע., :נראה לי שאם מדובר על השקעות עצומות במיתקני התפלה, הרי קודם כל
בתולדות המדינה, דרושה לה.
עלינו לבדוק את האפשרות להוסיף ולחסוך בצריכת מים בארץ.״
ד״ר נדב ד,לוי, מן האוניברסיטה בירושלים, מסכים :״על־ידי חסכון בשימוש במים אפשר
להוסיף לחקלאות יותר מים מכפי שיתווספו על־ידי כל התוכניות הנוכחיות להתפלת מי־ים.״
אפשר להמשיך ולצטט את דברי כל המומחים בארץ, בזה אחר זה, אבל זד, לא ישפיע
על הסטטוס־קוו בחקלאות, ועל 30 חברי־הכנסת השומרים עליו כעל בבת־עינם. האם הם
• כי אי־סדר, הגובל בשערוריה, שורר במשק־המים הישראלי, ובמערכת־יסכימו
לוותר על בריכות־הדגים ועל מחירי המים הבלתי־מציאותיים, לכשיתברר להם
הסובסידיות המסובכת הקשורה באספקת המיס. אי־סדר שורר גם בשיטה, על־פיה
שעמדתם תעלה למדינה 600 מיליון לירות? או אולי כדאי לפנות אל כל אחד מהם אישית
קובעים לכמה מים תזדקק המדינה בעתיד. לתוך אי־סדר זה מתכוננים לזרוק הון
ולהסביר לו שעמדתו האישית עולה למדינה 20 מיליון לירות?
תועפות — כפליים ממה שנזרק למוביל הארצי.

העולם הזח סוען:

העולם חוה :11110

0711111 הזח 0וע:1

העולם ח1ה סוען:
• כי ההבטחות להגדלת כמות המים, הניתנות בשעת הרכבת קואליציות
במועצות מקומיות נידחות, הופכות קנה־המידה על פיו מתכננים את כלכלת המדינה.

העור הנה : 11110
• כי מטר מעוקב מים מותפלים יעלה כ־ 40 אגורות, בעוד החקלאי משלם
עבורו רק שש אגורות. את ההפרש ישלם האזרח, וזה יתבטא ב־ 40 מיליון לירות

בשנה.

העורס חוח : 11110
• כי בשל תיכנון לקוי, בשל כניעה לקבוצות־לחץ ובשל התבססות על הערכות
מוטעות, מתבזבזת במדינה כמות מים כפולה מהכמות שיפיק מיתקן ההתפלה היקר.

השלם הזה דורש:
• לדחות את ההחלטה בדבר הקמת המיתקן, עד לאחר שיוכנס סדר במשק־המים,
עד לאחר שהחקלאות תתוכנן בהתאם למחירם הריאלי של המים, ועד לאחר
שייערך תיכנון כלכלי יסודי לטווח ארון. עד אז יצא מחקר־ההתפלה בעולם
מחיתוליו, והכדאיזת של מיתקן כזה תגדל.

כמה עוזה מלפפון ז

ין כמעט אפשרות לדעת כמה עולה למדינה להביא מים אל השדה. מערכת מסובכת
של סובסידיות גלויות וסמויות, ישירות ועקיפות מטשטשת עד ללא־הכר את המספרים.
על החשמל, בעזרתו נשאבים המים, ניתנת סובסידיה.
בית־החרושת שבנה את הצינורות קיבל הנחות, הלוואות
זולות, ולבסוף גם סובסידיה על המוצר המוגמר. לחקלאי
אין מחשבים את מחירי ההשקעה ברשת־המים וב־מוביל
הארצי, אלא רק את הוצאות ההחזקה השוטפות.
גם על הוצאות אלה הוא מקבל סובסידיה. לפני שניתנה
סובסידיה על החשמל, קיבלה חברת־החשמל עצמה
סובסידיות, בשעת הקמת תחנות־הכוח ורשת־הקוזים.
מוח אלקטרוני, שינסה להתגבר על כל זה, יבקש גם
הוא סובסידיה.
כאשר המים הללו, שאין יודעים את מחירם, עזרו למלפפון
לגדול והוא הלך לשוק, התברר שיש לתת לו
שוב סובסידיה, כי במחירי השוק לא כדאי לחקלאי
לגדל אותו. מנהל משרד־האוצר, ד״ר יעקב ארנון,
התלונן גם הוא על כך :״אנחנו מובילים מים מצפון
הארץ לנגב, ונותנים אותם במחיר, הכולל סובסידיה,
לחקלאים המגדלים ירקות. חלק מן הירקות מייבשים במפעל המקבל הקלות, הנחות
והלוואות, על־פי החוק לעידוד השקעות־הון. אחר־כך נותנים סובסידיה גם למוצר הסופי.
* בוויכוח בין רבה לרב יוסף, בדף בי עמוד בי, על מלאכות האסורות במועד קטן,
מתפתח דיון על חקלאות ומים. שניהם מסכימים שם שאפשר להשוות את ההשקיה לחריש.

״בכל אחד משלבי הייצור, כדאי ליצרן
״לזה (להגברת הכדאיות בחקלאות) צריך
זה התחיל בנצחון גדול של לוי אשבול. בביקורו הראשון
לעשות את הפעולה, ני יש סובסידיה ממשלטון
חזק מאוד, היודע בדיוק מה הוא
כראש
בן־־גוריון
דויד את שהחליף אחרי בארצות-הברית,
שלתית. כדאי להביא את המים לנגב, כי
רוצה, והסוכן לתקוף את העניין באכזריות
הממשלה, הוציא מהנשיא ג׳ונסון הבטחה למיפעל כביר כישראל.
מישהו משלס את ההפרש בין ההוצאה ל־מדי
יום ביומו. נראה בעוד חמש־שש שנים
הובלת־המים, והמחיר אותו משלמים צרכני־נשיא
ארצות־הברית אמר שהוא מוכן להשתתף במימון התפלת
אם ביצעו את המדיניות שיעקבי (מנהל המרהסיט
בנגב. כדאי לגדל ירקות במים אלה,
כז לתיכנון חקלאי) כבר לקח בחשבון כאילו
מי־ים כישראל, כעזרת אנרגיה גרעינית.
כי מישהו מבטיח לנסות את ההפרש בין
בוצעה. יש מקום לקצת ספקנות.״
הסברת הממשלה נתנה להכין, בי הנה באה הישועה לישראל
המחיר שהחקלאי רוצה לקבל, לבין המחיר
הכרזה זו היא אישור, ישר מפי הגבורה,
שמיפעל־הייבוש מוכן לשלם. כדאי גם לבית־הצמאה.
יוקם כור גרעיני חריט, שיספק מים לבל דורש.
לכל טענות העולם הזה. חולשתו של השלהחרושת
לפעול ולייבש ירקות, כי מישהו
טון וכניעתו לקבוצות־לחץ; חברי־כנסת ומאז
עברו רק שנתיים -והמתנה הגואלת מעוררת ויכוח כין
מכסה את ההפרש בין המחיר שבית־החרושת
שרים, המגינים על בריכות־דגים, ועל מדירוצה,
לבין המחיר בשוק העולמי. בצורה
המומחים. לפני יטנתיים העז רק ״העולם הזה״ ,כמאמר תחת
ניות הסובסידיות; ומכסות־מים בזבזניות —
כזו אנו נכנסים לייצור־מוצריס, שאין לנו
כל אלה גורמים לשמירת הסטטום־קוז ה־הכותרת
״פיל לכן״ ,להטיל ספק ככדאיותה של המתנה. עתה
מושג אפילו כמה הם עולים למשק האר׳ן.
בזבזני בחקלאות ובמשק־המים. הם אין
מכרסמים הספקות כקרב אנשי־המקצוע עצמם -א ף
אס לא נדע מהו מחיר המים שאנו מייצרים,
מה יש לרב־אלוף צור להציע כנגד רעה
מעזים לבטא ספקות אלה בגלוי, מסיכות פוליטיות. תחילה חששו,
ואם המשתמשים במים לא ישלמו מחיר זה,
חולה זוז הוא מציע להרכיב על כרעי־בי
הסכנה טמונה כדריסת־הרגל האמריקאית כבל שטח המחקר
לא נוכל לצאת מסבן הבעיות של יצור שתרנגולת
אלה עוד משא כבד שיעלה 600
אינו כדאי.״
מיליון לירות, ומיד. הוא מוכן להתבסס
הגרעיני כארץ. ראו בהצעת ג׳ונסון תחבולה שתאפשר חדירה
על תחזיות בזבזניות, שנערכו תוך התחשבות
דברים כדרבנות. מנהל משרד־האוצר ממשקטה
לדימונה.
בדרישותיהם של משקים כושלים, של ענלא
את תפקידו ושואל כמד. עולים מים.
פים בלתי־כדאיים ושל חקלאים הצורכים מים
עתה מסתבר, בי הבעייה אינה מדינית כלבד. מסוכנת לא
מה יכול להיות יותר פשוט מזה?
זולים רק משום שהם זולים.
המוזר הוא שיש אנשים — ובעיקר
פחות היא ההרפתקה הכספית, בה עומדת ישראל להסתבך
מעטים מאוד הם המומחים המתייחסים
בין המחליטים והמבצעים במשק־המים —
בפזיזות. הרפתקה זו תסתכם, לפי אומדן ראשון, כ־ 600 מילברצינות
לתחזיות של תה״ל. ד״ר דן ירון,
שלא העלו שאלה זו על דעתם מעולם. ליון

המכין עתה מחקר מקיף ויסודי בנושא זה,
דעתם, מים הם דבר קדוש, הדרוש למאמיניו
אמר :״תוכנית הפיתוח של מקורזת־מים
בכמויות גדולות ובכל מחיר שהוא. בכל
האס היא כדאית?
ל־ 15 שנה מסתמכת על התחזיות לפיתוח
המחקר של תה״ל על עתיד משק־המים ב־15
החקלאות ל־ 975ו ו־ , 1980 אבל נדמה לי שיש

השנים הקרובות — אותו מחקר עליו
לראות תחזיות אלה כתחזיות מוקדמות בלבד,״ אבל גם הסתמכות זו אינה נראית כשרה
מתבססת הדרישה להקמה מיידית של מיתקן־ההתפלה — אין אף מילה אחת ביחס למחיר
בעיני ד״ר ירון, כשהוא בודק את מחירי המים, ואת סוג הגידולים הקיימים עדיין בתחזית
המים. אין גם זכר לנסיון להתייחם אל מים כאל גורם כלכלי. כי עמדה שכזו היתד,
החקלאית :״איננו יכולים אלא להצביע על אי־התאמה בין התוכניות לפיתוח מקורות־מים,
מחייבת מדיניות־מים מציאותית. תה״ל היתד, שואלת את עצמה כמה עולים מים, כמד,
לבין התחזיות לפיתוח החקלאות ב־.1975״
כסף מחזיחים מן השימוש במים אלה, והיתד, פוסלת כל תוכנית שתגרור הפסדים.
מנהל מקורות, המתייחס בספקנות לאפשרויות הייעול במשק־המים, אינו מטיל שום

ספק במהימנות התחזיות והתוכניות, עליהן הוא בונה את שיקוליו. אבל איך אפשר בכלל
זרכל אחד עומד דום
לערוך תוכניות, כאשר אין כמעט שום נתונים ברורים, וכאשר הנתונים אינם מעניינים
ותה גישה בלתי־מציאותית קיימת גם לגבי החקלאות וההתיישבות. קודם כל מקימים כלל את המתכננים?
ישובים, מגדלים גידולים, מספקים להם מים. ואחר כך, לכשמתברר שכל זה לא

שאלה של חומר־נפץ
היה כדאי, פונים לסוכנות ומבקשים הלוזאה.
ד״ר יעקב ארנון, מנהל משרד־האוצר, כשהוא עומד פנים אל פנים עם כלכלנים ומומחים
ך* דאי לתת שוב את רשות הדיבור למנהל משרד־האוצר:
לחקלאות, מגלה טפח מהרהוריו של אדם החייב לגבות מיסים, כדי לשלם את הפסדי המים
** ״אנשים באו ארצה, ומיד נשלחו לחקלאות. בנו בשבילם בתים, לימדו אותם כיצד לגדל
והחקלאות. בדיון על פיתוח מקורות־מים בישראל, שנערך באוניברסיטה, הוא אמר :
פרח, כיצד לגדל ירקות וכותנה וסלק וכוי. עכשיו אנחנו באים ואומרים להם: אתם זקוקים
״התחבטתי הרבה בבעיה מהיכן באה האהבה הבלתי־מסוייגת של מדינת־ישראל למים. מדוע
לסובסידיה לכל הייצור !שלכם. למים ׳שלכם, לגידולי התעשיה, לחלב, לביצים וכו׳ ,הם
זה עומד כל אחד ד1ם, כאשר דנים בתוכניות לפיתוחו של גורס כלכלי זה. עובדה היא,
אומרים אז שהם מוכנים לעבור העירה. על זאת אנו עונים: העירה — זה לא בא בחשבון!
שיש רבים בעם, ובעיקר בין אלה המחליטים החלטות ומשפיעים על התהליכים הדמוקרטיים
״בגלל גישה זו, לא רק שאין מיבחן כלכלי לחקלאות, אין אפילו נסיון לבדוק את סחיר
במדינה, שהסנטאליות שלהם ודיעותיהס מושפעים מאד מהתנועה הציונית, בהשקפתה על
הפעולות. זהו דבר שלא נוכל להשלים איתו. לפחות צריכים אנו לדעת את המחיר הכלכלי
המושג, עבודה פרודוקטיבית׳ בנוסח המאה ה־ 9ו וכאשר אני מדבר על עבודה
פרודוקטיבית, צריך שיהיה ברור כי אנשים אלה אינם מקבלים את תפיסת הכלכלנים באשר של ההחלטות הפוליטיות־הת״שבותיות.״
שוב ממלא מנהל משרד־האוצר את תפקידו ושואל כמד, זה עולה. אלא שהפעם השאלה
למשמעותה של עבודה פרודוקטיבית.
טעונה חומר־נפץ, כי היא עלולה לפגוע במעמדן של
״במה שנוגע להערכת החקלאות, יש אצלנו מין יחס מיוחד, שאפשר להשוותו, אולי,
כמה וכמה פרות קדושות בעת ובעונה אחת. השאלה
ליחס של חלק גדול מן העם היהודי לדת רק כן אפשר להבין את הגישה של
בירכת את עקרון כיז־ר ד,איבליב-ד, יהד עם תורתו
מתכנני תוכניות־המים ל־ 15 שנה, האומרים בפירוש שהביקוש למים אינו תלוי כלל במחיר ;
••:י א. ד .גירד־ .-בדבי הבראת העם ד,יד,יד• ער דשבו
אפשר להפיק מים.״
עב־דת האדמה. בשאלה טרין גם איים מסמר־שיער:

כרגיל בדיונים מסוג זה, מעלים חסידי שיטת חוסר־השיטד, את הנימוק הבטחונאי —
האיים לחשיף את החקלאית לתחרות חופשית ולייבוא
״יש ליישב את הגבול״ ,או את הנימוק הציוני — ״יש לתת תעסוקה לעולים החדשים״.
כפי שהיו רוצים לעשית זאת בתעשיה. יכל זד, בשאלה
ן^ן£ד
אבל השקר שבנימוקים אלה מתגלה גם לעין בלתי־מזויינת.
אחת פשוטה.
כי המים הזולים, והסובסידיות השונות, אינם ניתנים אך ורק לישובים על הגבול.
את מי עשייה להדאיג שאלה זו? על כך עונה אחד

בריכות־הדגים שוללות תעסוקה מהדייגים על ספינות־הדייג, ואינן שומרות עלינו מפני צר
הכלכלנים הבכירים של משרד־האוצר, אשר שלאין.
׳ ץ 1 ואויב הקם להשמידנו. וכך קורה שבחממה זו של אי־סדר עם סובסידיות, של חוסר־תיכנין
ככלכלן, וכעובד במשרד־האוצר, הוא נתקל תכופות באחת

המנומק בטעמי בטחון, מתפתח ביזבוז־מים פושע, ועולה השפעתן של קבוצות־לחץ.
הטענות העיקריות של כל מצדיקי שיפת אי־הסדר. הם

אחרת, כיצד אפשר להסביר שגם משרד־האוצר לא הצליח להגשים את הצעתו של
טיענים תמיד שבחקלאות צריך להתחשב לא רק בכדד״ר
ארנון :״צריך לנוון את הסובסידיה ישר אל החקלאים היושבים באזורים מסויימים,
איות אלא גם ברקע הציבורי של הבעייה. מהו רקע
ולא למים הניתנים לכל החקלאים. המים צריכים להימכר לחקלאים לפי מחירם הריאלי כדי
ציבורי ערטילאי זה, המצדיק הוצאות של עשרות מיליויעקובי
שלא
נגדל גידולים חקלאיים שאין טעם לגדלם.״
נים בשנה, והשקעה של 600 מיליון? אמר אשר שלאין:
המרכז לתיננון חקלאי יודע בדיוק אילו גידולים אינם כדאיים למשק המדינה, וגורמים
״זהו הרקע שבגללו צרין, כביכול, להתפיל מיס, ולהוציא בכלל הרבה כספים. כספי
לביזבוז מים ודולרים. התוכניות, הכתובות על ניר המצוי בשפע במשרדי־הממשלה, מדברות
ציבור. יש הרבה מיקרים בהם הבטיחו הבטחות. דבר זה אינו מיוחד לשטח המים. הוא
על צימצום דראסטי של בריבות־ד,דגים, על חיסול ענפי־הכותנה, הבוטנים, סלק הסוכר,
קיים גם בשטחים אחרים. אישים שונים קשורים בכל מיני הבטחות, ולא זו בלבד — הנו
תעשיות של תוצרת־חלב ועוד כהנה וכהנה( .כאן אולי המקום לשאול איפה היו המומחים,
קשורים גס בכל מיני תקדימים.
כאשר בנו את בית־החרושת לסוכר ונתנו לו הלוואות ממשלתיות? איפה היה הד״ר ארנון,
״הדבר הולך ומסתבן, ומן ההכרח להפסיקו. אישים שהסתבכו בהבטחות חייבים, לדעת/
כאשר בנו את מכוני־המיון לבוטנים? ובכלל, איפה היו כולם, כשר,וצא כסף על המנפטות
להתכחש להן. עליהם לומר: אומנם הבטחנו, אבל לא משלנו הבטחנו. ההבטחה נשענה על
לכותנה?)
כיסו של הציבור, על כיסו של עם ישראל. עם ישראל אינו יכול לעמוד בהבטחה זו, לכן

היא בטלה ומבוטלת.
המומחים: בולם נגד בולם
״אישים שאין להם עוז לחזור בהם מהבטחות שאין להן כיסוי, צריכים לפנות את)
מקומם לאישים אשר יוכלו לומר, בשם עם ישראל, כי אי־אפשר לכבד אותן הבטחות של
כ*אלוף צבי צור, מנהל מקורות והזזעדה המשותפת להמתקת מי־ים, חולק, בראיון
(המשך בעמוד )27
בהארץ, על דעתו של המרכז לתיכנון חקלאי :

בנין אתו עלה בלהבות ־ והטיל אוו ער הששה הנושעת השורות בנד הנוגע

תשובה לשאילתת מס׳ 57 טל מצב שרות־הכבאות
בארץ, בעקבות הדליקה הלדולח
בקריית־גת, בתחילת דצמבר אשתקד:
אורי אבנרי: מתי כבוד השי סבור שנגיע
למיצוי מלא של התקן בתחנות ה־נבאיסז
סנן
שר הפנים, י .ש. בו־מאיר (בחיוך
קל) :חבר הכנסת אורי אבנר׳ יוכל להיוודע

לאחר שהאש הפסיקה
את פעולת המסוקים
ירדו האנשים מהקומות העליונות
בשרשרת אנושית תוך כדי סכנת נפשות.

בשושות

על כן, באשר יבדוק את הצעת התקציב
שתוגש בקרוב לכנסת.
(מתוך פרסיכל הכנסת• )28,12.65
מאז עבר,־ חמישה שבועוח. הצעת־התק־ציב
לא הוגשה עדיין — אבל שטר ראש־ן
של חיי אדם אחה פציעתם של 65 אזרחים,
ואבדנם של כמה מיליוני לירות, כבר נפרע.
והדליקה הגדולה, שכילתה את בניין צי״ ס
בתל־אביב, היא רק מיפרעה.
המחיר המלא יהיה הרבה יותר גדול, אס
לא ייעשה משהו דראסטי בשטח זה.

ך * מושעה דמענייכת ביותר בכל הנוגע
1י לבעיות של כבאות ודליקות בארץ, הן
אולי שתי המילים המופיעות בהקשר לתשובתו
של סגן שר הפנים, אשר שרותי
הכבאות הם אחד מסעיפי הפעולה של מש
רדו. שתי מילים אלה הן: חיוך קל.
חיוך על כי נפטר משאלה טורדנית של
חבר־כנסת טירון, המקים צעקות על לאכלוס.

סכנת השריפות נחשבה בישראל כדבר
של לא־כלום. שותפים לה כל המוסדות
והרשויות, אשר בעולם הרחב מוטל
עליהם תפקיד ראשון־במעלה: למנוע דליקות
— וכאשר הן פורצות, ללחום בהן
ביעילות מירבית.
זילזול זה חדש יחסית בארץ. בימי המנדט
היו נהוגות תקנות־בנייה אשר חייבו,
למשל, כל בעל־בית להתקין מדרגות־חירום
בביתו, בהן יוכלו דיירים לעזוב את הבניין
במיקרה של דליקה. תקנה זו נולדה
בעבר הרחוק של אנגליה — ולמעשה של
כל מדינות אירופה — כאשר שריפות גדולות
עשו שמות בבתים הבנויים מעץ. לונדון
עצמה נשרפה כמעט כליל באחת מדליקות
אלה.

ף* ודעה זו מתה עם צאת הפקידים ה(
1קולוניאליים האנגליים. במקומה באה תחושה
של בטחון, השואבת את השראתה ממבני
הבטון. בישראל איו כמעט בתי־עץ,
ולכן נחשבה סכנת הדליקות למבוטלת. ה
תוצאה:

0שרותי
הכבאות נחשבים לסדח-עודך

רניבו״ן שד שונות
של מנגנון השלטון המקומי, התקיימו מ־תרומותיהם
של אזרחים, ועסקו בהם כמעט
אך ורק מתנדבים־ללא־שכר.
• באין מעמד של ממש לשרותי הכבאות,
לא ניתנו להם גם סמכויות של ממש,
בשטח החשוב ביותר של המלחמה נגד
אש — שלב התיכנון למניעת שריפות. בשום
מקום בארץ אין חוק־עזר עירוני, המחייב
השתתפותו של מומחה לכבאות ב־ועדת־בניין־ערים.

הפנים לא התקין תקנה, המחייבת
קבלת אישורו של נציג שרותי הכיבוי,
לכל תוכנית־בנייה המוגשת לרשות מקומית.

כמה מקומות מעטים, כגון בתי־קולנוע
ובתי־חרושת, חויבו להגיש את
תוכניותיהם לאישור מכבי־האש. אולם גם

הניצולים האחרונים נסתיעו
11 בחבל אשד נקשר לצורך
מקרה חרוס על־ידי מתנדבים שטפסו
לאורך הקירות לגג ועזרו בפעולות ההצלה.
במקומות אלה, לא נדרש אישור לגבי החומרים
הדליקים המשמשים לבנייה, אלא
רק לגבי המיבנה הכללי. במקרים רבים
התעלמו בוני המיבנים האלה מדרישות הכבאים,
ובכל זאת קיבלו את רשיון־הבנייד״
לא מן הנמנע, ששולם שוחד בכמה מקומות.

תמונת
המוות

יששכר מנדלבאום, שהיה הקורבן היחידי,
היה יכול להנצל אס מכבי
האש היו משתמשים ביריעות בד לצורך הבטחתם של אלו שירדו

• מקומות ציבוריים חיוניים לא־פחות,
כגון בתי־חולים, בנייני־מישרדים גדולים,
מוסדות ציבוריים, לא נזקקו כלל לאישור

מיבצע־ההצלה הראוי לשבח של צוות חיל־חאוויר, בעזרת
שלושה מתנדבים. בו חולצו על־ידי המסוקים בחמישים
איש אשר נלכדו על-ידי האש על גג הבניין הבוער. יחזקאל קטן, אחד משלושת• המתנדבים,

הצלה מהשמים

לאורך הצינורות. מנדלבאוס, שהיה אחרון היורדים מבין עובדי
הבית, הצליח לעבור מהקומה הרביעית עד לקומה השניה, שם
עזבוהו כוחותיו. הוא צנח, נחבל בקרקע ונפטר לאחר מכן.

או לייעוץ מטעם שרדתי הכבאות.
• קבלנים, שהקימו בתים פרטיים, לא
שמעו אפילו מילה אחת על צרכי בטיחות

נגד דליקות, כאשר הגישו תוכניות בנייה
לאישור.
כל עוד לא קרו אסונות גדולים, נש־

מוציא דרך חלון הקומה הרביעית את אחת הפקידות. על הגג ניצבו מיכה פרדו ואלי
ליאון, אשר כיוונו את המסוק שעסק בחילוץ. במסוק פיקד על פעולת ההצלה סרן אברהם,
שנעזר בטייס־מישנה מנחם ובמכונאי משה. מפקד חיל־האוויר ניצב אותה עת למטה.

מלם הצילו -פרם לכבאים

ה 3חו נותוו

קהל האלפים, שנכח בהתרחשויות מסמרות־השיער, היה נרתע
לאחור, כשאימה בפניו, כל אימת שאחד הניצולים היה
נתון במצב קשה. כאשר נפל יששכר מנדלבאום, נשמעה זעקת בהלה מפי מאות אנשים.

למקרים רבים בהם ניצבו הכבאים כשבידיהם זרנוקים
! ריקים, עוררו תגובות נזעמות מצד קהל הנוכחים
באיזור השריפה. מפקד הכבאים, אריה כספי, טען לאחר־מכך שלא היו תקלות בציוד.

צינורות ריסים

יס3

לקראת שלביו האחרונים של מיבצע ההצלה, נתבקש צוות המסוק להוריד
סולם לגג, על מנת שאחרוני הניצולים, שהיו בקומה הרביעית, יוכלו
ג הבניין ונושם לרדת בסולם־הכבאים הגדול אל הקרקע. בשעת הורדת הסולם, נפגע

אוויוי

אחד המתנדבים בראשו ופונה מהגג. חלק מהאנשים, שהחום הלוהט אילץ אותם לברוח בעורת
הצינורות, עשו זאת בצורה מושלמת, כאילו אומנו לשם כך קודם־לכן. רק בדרן נס לא היו
קורבנות, מבין הגברים והנשים שפונז בדרן זו מתון הלהבות שאפפו את בניין צים בתל־אביב.

ארה ההזנחה הפושעת על כנה. איש לא
שם לב, תוך כדי כך, כי הבנייה בארץ
משתנית, כי ייצור חומרי־בנייה חדשים
הופך בהדרגה את בתי ישראל למוקדי־סכנה
מבחינת הדליקות. קרביהם של בתי המזון
הגדולים, המתנשאים כיום בכל עיר ועיירה
בישראל, הם דליקים לא פחות מצריפי העץ
של הדורות הקודמים.
משרד צי״ם משמש דוגמה מובהקת:
השלד עצמו נבנה מבטון וברזל. אולם
גם בתוך הבטון של התיקדות הוכנסו
קוביות של קרטון, המאפשרות לצקת היקרות
קלות יותר. בתוך הבניין עצמו לא
ניבנו מחיצות מבלוקים או מלבנים, כי אם
מלוחות של סיבים. לוחות אלה ניתנים
להזזה, לפי נוחיותם של יושבי המשרד,
ובצורה זו מאפשרים חלוקת שטח־המישרד
בצורה יעילה ביותר.
הקישוט הפנימי בוצע תוך שימוש חופשי
בעץ, יוטה וחומרים דליקים אחרים. ההתלקחות
הראשונה בבנין צי״ם. אחרי התפוצצות
נורת הפלורצנט, היתד, בבדי יוטה.
צבעי השמן והפלסטיק אף הם מהווים
מזון קל לאש.
בבניין צי״ם היתר. מעלית. אולם תודעת
השימוש במעלית עדיין אינה מפותחת עד
כדי כך, שהיא תשנה את התפיסה היסודית
של שימוש במדרגות. בחוץ־לארץ, שם אין
משתמשים במדרגות בבניינים החדשים והגבוהים,
אלא סומכים על המעליות, שוב
לא בונים הדרי־מדרגות רחבים ודקוראטי־ביים,
כי אם מינה,רות צרות, המשמשות
כמעט אך ורק כמדרגות חירום — בנוסף
למדרגות החירום המותקנות מחוץ לבניין.
מעלה נוספת של תיכנון זה: אין פתח
רחב וחופשי, מאותה מינהרה של חדר־המדרגות
אל כל קומה וקומה. להיפך: דלת
הרמטית מפרידה בין חדר־המדרנות לבין כל
קומה, ופותחים אותה רק במיקרו, הצורך.

לעומת זאת, בבניין צי״ם, חדר־המדרגות
הרחב פתוח בכל קומה בצורה רחבי״ ללא
דלתות. כך שימש חדר־המדרגות בארובה
עצומה, בה עלו העשן והלהבות. הפתחים
הגדולים בכל קומה שאבו את האש מן
הארובה, אל חלל הקומה. מכיוון שד,מחיצות
בין החדרים לא הגיעו עד ד,ריצפה

הפצועים

והתיקרה, היה משב־רוח מתמיד, שעזר
לאש להתפשט.

ך* דליקה הגדולה לא חשפה רק את
1 1הסכנות שהיו טמונות במיבנה ד,בנין.
היא חשפה, בצורה אכזרית ומדהימה הר־
(המשן בעמוד )16

בין עשרות הנפגעים הקלים היו הרבה קשישים ונשים. בתמונה
שוכבים שני ניצולים: אשה בהריון, ואחד מוותיקי העובדים בחברת
צי׳׳ם יסניתס, כמו, רבים אחרים, חולצו מחבית הבוער על־ידי מסוק של חיל־האוויר.

ן הונ ח ה פו שעת
צורת בנייתו של בית צי״ם, שבמיקרה של
(הסשן מעמוד | )15
בד, יותר — את הליקויים אשר במיבנה שריפה הינו חסר הגנה כמעט במלוא 100
.המסיבה נערכת במיוחד עבורך.״ כשפנה
מעירספ רו תי
כמעט מיואש, לשגרירות האיטלקית, הוצעה
הגופים שעליהם ללחום בדליקות. חקירה האחוזים.

חבר־הכנסת גבריאל כהן(אחדות־העבו־ לו עיסקה .״שלח אלינו את אשתך,״ הציע
״החוקים אותם חוקקה ועדת הכנסת במקיפה
של צוות העולם הזה, ביום הדליקה
ולאחריו, גילתה את העובדות הבאות, על תיאום עם שר־המשטרה, והכתובים בקובץ דד ,),שנאם השביע את נאום־הבכורה שלו, הדיפלומט האיטלקי ,״ואז תהיה חופשי
תקנות בטיחות למקומות ציבוריים , 1965 דומה להפליא למהדורה צעירה של ישראל כאוזת נפשך.״ וכך היה.
הגורמים האחראים:
אינם קובעים שמכבי־האש חייבים לתאם, גלילי. הוא מוען שדמיון זה רודף אחריו

• המשטרה :
בשעת בנייתו של בית־משרדים — ויהי כבר שנים, אך שלא זו היתד, הסיבה להצי

מתפקיד המשטרה, במיקרד. של שריפה, גודלו אשר יהיה — את שיטות ההגנה טרפותו למפלגה זו דווקא • .אמר עליו הומור תנ״כ
מפני אש. לא נאמר שהבונים חייבים לקבל יגאל אלון, חברו למפלגה :״גבי הוא גם
התחרות בין יומני החדשות של קול
לשמור על הסדר, לאפשר לכבאים מירב
חופש־הפעולד, בכיבוי הדליקה, לאפשר גי את הוראות מכבי־האש, שיחייבו כי הבנייה ספרדי וגם אקדמאי (מרצה להיסטוריה ב ישראל וגלי צה״ל הגיעה השבוע לשיאה,
אביזרים
על־ידי מובטחת תהיה המתוכננת אשד, גם היה אילו העברית). אוניברסיטה כשכתבי שני היומנים התחת ביניהם על
שה חופשית למקום הדליקה וממנו לרכב־בטחון
כגון אמבולנסים מכוניות־כיבוי ו־ מיוחדים נגד מקרי שריפה. כך, למשל, נוצר וגם תישב של עיירת־פיתוח, הוא היה ח״כ דיווח מוקדם יותר על השריפה בצי״ם.
מכוניות־משטרה. עליה להגיש סיוע לכב מצב, שמכבי־האש לא ידעו שבמרתף הבנין אידיאלי בשבילנו ח״כ מרדכי עו תחנת גלי צה״ל ניצחה הפעם, אודות לעורך
נמצאים שני מיכלים של סולר. התפוצצות פר, איש הנהלת אגד, אינו חוזר לעולם היומן שלה, נחום (״חומי״) מוסינזץ.
אים בהצלת נפשות ורכוש.
כיצד מילאה — או לא מילאה — המש אחד מהם היתד, מגדילה פי עשר את מהי לתל־אביב, אחרי ישיבת הכנסת, עד אשר בצהרי היום השישי, כשראה חומי מסוקים מיכלים אותם
האש. של התרחבותה רות מבקשי-
בח״כים הגדולה מכוניתו את מילא
בשמי תל־אביב, מיהר להתקשר עם מפקד
טרה תפקידים אלה? במקום השריפה היו

למעלה מ־ 130 שוטרים, ועוד כ־ 50 עסקו קיבלו טיפול רק בשעה ,13.00 וגם כן טרמפ. אומרים עליו שאין הוא עושה זאת חיל־האוזיר, האלוף עזר וייצמן, שהעמיד
בתפקידי תנועה מסביב. אך המשטרה לא לא על־ידי מכבי־אש, אלא על־ידי מכונית־ בגלל סוב־לב, אלא מפני שלאותם ח״כים לרשותו את הטייסים מיד עם תום פעולות
כיבוי צבאית. זאת אומרת, קרוב לארבע יש זכות לנסוע באוטובוסים חינם. הוא החילוץ. מה שגלי צה״ל שידרו בערב שבת,
הצליחה ליצור מרחב חופשי מסביב לבניין,
שעות אחרי תחילת השריפה.״
רוצה לחסוך מקום באוטובוסים של אגד. שידר קול ישראל רק בשבת • .האלוף
לא השתלטה על קהל הסקרנים, לא יכלה של למזכירתו אירעה פרוידית
טעות

אחת הסיבות לכשלון הכיבוי היה, לדעת
וייצמן, כששמע כי מפקד מכבי־האש בתל-
לפנות דרך לאמבולנסים של מגן־דויד אדום,
אביב, אריה כספי, טוען כי מדחפי הכבאים
רבים, העדרו של מפקדה בפועל
ולא הגישה עזרה לנפגעים או למכבי־האש.
יחידת כבאים של חיל־האוויר, שהגיעה ל של תחנת מכבי־אש תל־אביב, אהרון אנקומסוקים
ליבו את האש בצי״ם, קבע ברוגז:
מקום במכונית־כיבוי המצויידת במיתקן־ רי. אנקורי, ששכב חולה בשעת הדליקה,
״יותר טוב להציל אנשים מאש גדולה,
מאשר לתת להם להיצלות באש קטנה.״
קצף, המיועד לכיבוי דליקות במטוסים, לא נושא את התואר של סגן־המפקד, אריה
• עורך שבועון מפא״י הפועל הצעיר,
כספי. אך ידוע לכל אדם המקורב למכבי־למקום
להגיע

השוטרים

על־ידי --
הורשתה ״

ישראל כהן, ציין השבוע כי בתנ״ך
אזור תל־אביב
שלמעשה מנהל את ,
האש-- ,

רק לאחר ויכוחים עם קצין משטרה ועם
מצויים גם הומור וגם פורנוגראפיה. השיב
כבאים, הצליחה המכונית לפלס לעצמד. אהרון אנקורי. כספי ממשיך לשאת בתואר
העתונאי הדתי שמואל הכהן־אכידור,
המפקד בגלל העובדה, שהוא משרת את תח־דרד
עד לבניין העולה בלהבות.
עורך השבועון פנים אל פנים :״את ההומור
תשובתו של דובר מחוז תל־אביב, פל|ך__נודד,כיבוי_מאז_הקמתה
אני מכיר, כי הרי כתוב, לא תגנוב!׳ אבל
כספי ומפקח־כבאות ארצי אלכסנדר שפיר
בר־חיים, לכל ההאשמות :״לא צפינו מראש
היכן הפורנוגראפיה?״
שההתפתחויות תהיינה כה חמורות, מאחר טענו, לאחר מעשה, כי הציוד פעל כתיומוקד
השריפה לא הצביע על סכנה מיידית. קונו. האמת: צינורות־כיבוי רבים התפוצצו,

...ולא רק בגלל דריכות הקהל עליהם. עובדה

על פ׳!וק ״
היקשה ׳גק
הקהל ד,1קשך,
הקד,ק
המשטרה, והיה
פעולת
כרב בי מ תי
צריך להילחם בו. אילו היתר, לקהל בגרות חשובה: לפני שלוש שנים הובאו צינורות
הבמאי קלייב (מה חדש פוסיקאם) דונר
ציבורית, היינו יכולים להפעיל לעזרת ה -מהולנד, העשויים פלאסטיק ואינם עומדים
בפני חום רב. לדעת אחד המומחים: הלחץ
עומד להגיע בקרוב לישראל. מכריו מספרים
כבאים את מרבית הכוח שלנו.״
שבו הם מסוגלים לפעול הינו קטן בהרבה
כי הוריו, תושבי לונדון, שהם ציונים נל*־
• מגן־דויד אדום
הבים, לוחצים על בנם מזה זמן רב שיקמזה
שבו עומדים צינורות המיוצרים בארץ
פוץ לישראל, אך לשווא. דונר עצמו הסביר,
על־ידי בית־החרושת פראנץ לוי. הצינורות
היה השרות הציבורי היחיד שפעל כשר הובאו מהולנד בגלל חישובי כדאיות של
כי אינו ציוני כלל, אך הוא אוהב את
רה, ואף הצטיין לשבח• מיד עם קבלח מדיניות יצוא ויבוא. כבר קרו כמה מיקר ם
ישראל, והוא ינצל את ביקורו בה כדי
הידיעה בתחנה, שבנייו צי ״ם נשרף׳ נשלחו של פיצוצים בצינורות אלו, ובשריפת ב ת
למצוא תסריט טוב על נושא מקומי• .
שני אמבולנסים למקום, ויתר האמבולנסים צי״ס דשנה הדבר בצורה קטסטרופאל ת•
לקראת העלאת המחזה לוו, שייקרא בעברית
ואלה הטעויות המעשיות בשעת כי מי
הועמדו במצב־הכן. בהיוודע גודל השריפה•
ליבלוב האהבה, הוזמנו עשרים מזרוני־גומי
מיוחדים, שיונחו בעת ההצגה מאחורי הגוייסו
עוד 14 אמבולנסים באלוזוט מלודי דדליקה• בשעה 10.15 נתקבלה הוראה לקלעים.
המזרונים ישרתו את אבנר חזרמלה,
הרצליה, כפר״סבא׳ רמידגו׳ חולוו דעביר ״לאזור השריפה רק מסיכות וציוד
קיהו ו 1א כ כילינסקי, שיצטרכו להציג
ובת־ים. שלושים אחיות ושלושה י,יפאים נגד עשן שהיה חסר לכבאי תל־אביב. כבר
על הבמה התאבדויות, על־ידי קפיצות־ראש
אז היתה השריפה בעיצומה, אך טרם הוז־חיכו
לבוא הפצועים.
אל תוך נהר • .ברלינסקי, שיצטרך בעת
בהגיע ג ל׳הפצועים הראשוז לתחנת העז ׳ :ולו מכוניות־כיבוי מאזורי הסביבה. בכל
ההצגה להסיע את זהרירה חריפאי על
רה הראשונה׳ הוקם באולם שב קימה ה* תחנד כזאת מצוי סולם בגובה 24 מטר׳
וספה של ממש, ייאלץ בינתיים ללמוד בשניה
בית־חולים־שדה, והוכנסו ל תוכו אלונ ׳ שריד מלל על הצלת האנשים והיה חוסך
שיעורי נהגות, כדי שלא יגרום לתאונות
קות ובלוני חמצז׳ יי׳נפגעים ק ׳בלו טיפול• את דסינה שנשקפה למסוקים. בגלל סיב־אמיתיות
על הבמה • .ההצגה נפתחת כש־
״הדבר הזה הזכיר לי את זמי ייהפצצות סוד-יוקרה אף דחתה תחנת תל-אביב את
ח״כ באדר כפעולה
חזקיהו ניצב על גשר, מדוכדך ומיואש,
במלחמה׳״ טיכם ד ״י גולדשטייז׳ ״מרבית דצוות-דעזרה של מכבי־אש רמת־גן, שב י ׳
למען ההיססוריה
וכלב קטן ניגש אליו ומרחרח סביב רגליו.
מדשריפדי הם מי קי,ם שותם ציוד חדיש ומשוכלל.
המיקרים שקיבלנו י
כדי להשיג כלב מתאים, עומדת הנהלת
*״-,א ש אין כיום ברזנטים
של לווצ י נשימד״ ופגיע ה בעיניים׳ נפגעי בתחנות עשן והרעלה. היו גם מיקרים של היסטריה
ר״יאו משימוש, מ־ ח״כ גדעון האוזנר: היא כתבה מכתב בימות, מפיקת ההצגה, לפרסם את המודעה
ליתו^שום׳מצריכים כוח-אדם ואימון בשי ל״משרד המחסור והתעשיה כל הח״כים הבאה :״דרוש כלב־שעשועים קטן ומאולף,
והלם, שהוצרכתי לשלוח לביתיחילי׳• 0
יודעים כי כל דבריהם מונצחים בפרטיכל ממנו נדרש לחצות את הבמה לפי הוראות

גח״ל,

ההיסטוריה. למען הכנסת.
הבמאי, להיעצר ליד השחקן הראשי ולחשוב רורהיה שישינידתאחמ
בייבש,תש,ח
בכלש *רחבי ״ י׳״

האחייז ״י
הארץ.ם י ביום
--האנשים י חנן כאדר, חושב שאין זה מספיק מה אותו לעץ הדוגמן הישראלי י ה ולהבטחת בברזנטים לשימוש מרום חשיבות זה במיבצע הצבא לחלקו

אומרים הח״כים. לדבריו, חשוב גם איך שוע גסל, שהתפרסם בעבר בידידותו עם
רבי״ ל א יק בשל י׳ תוצאות שהיו להת״ שנמלטו דרך צידו הדרומי של הבניין, ממנו
הם נראים. הוא אמר ועשה, נטל עימו השחקנית האוסטרית רומי שניידר, הוערבותו,
אלא גם כדי להפנות את תשומת״ נפל ונהרג יששכר מנדלבוים, ואשר, נפלה
מסרטה, ניצב במדרכה שממול לבניין ה דיע עתה בתרועת נצחון מהוליבוד, כי יש
הלב לבעייד, של חיים־ומוות: מה י קיה אם ונפצעה ׳.כאשר נשאל אחד מקציני מכבי־אש
כנסת, צילם את הח״כים היוצאים והנכ לו ידידות חדשה, הפעם עם אד,ובד,־לשעבר
תופצץ תל־אביב בעת מלחמד״ ויהיה צו י ר תל-אביב היכן הברזנט, שהשימוש בו צולם
השיב: נסים • .ח״כ אחד, שנעדר לאחרונה מן של רומי, השחקן הצרפתי אלן דילון.
פעמים כה רבות לצורכי
לכבות עשרות דליקות?
פירסומת, הכבאים הכנסת, הוא איש רק״ח תופיק מוכי,
• שרידי הבוהימה הירושלמית, שערכו
דפסקנו להשתמש בו אחרי שאחד
באופן מעשי, התערב הצבא ביום שישי
המבלה חופשת־הבראה במוסקבה. הרכילות לאחרונה גלות בקפה טעמון, מול הכנסת,
שעבר כדי להציל חיי אזרחים. הוראת־קמ נפצע ׳תוך קפיצה, באימונים.״
ייי יומת• סולח ה־ הקומוניסטית מספרת, כי עתה יש לצפות לאחר שמקום־מושבם הקבוע, קפה ניצן,
אומרת, כי הפעלת מסוקים (הליקופטרים) לחופ יצא
מק״י ממנהיגי אחד שגם לכך
בסגר,
יחגגו השבוע בפתיחת בית־קפה חדש, בסולם משתמשים
ר״ו״ל

י,עי

ויגש

י י להצלת חיי אזרחים חייבת לקבל את אישו כי ולמה?
הסובייטית. בבירה הבראה שת שייקרא ניצן החדש, ברודב הלל. בעל המיי
בוער לגג
המשטרה. כאשר קיבל אלוף עזר וייצמן׳ מגשר ביו 1גות׳ 3
בקרב מנהיגי מק״י שוררת הדעה כי הב מקום, צ׳ארלי כן״סימון, שהיה תושב-
מפקד חיל־האיזי י׳ הוד׳5ר׳ על השריפה ׳ היפ־ כזי יאל׳/יי ל אנשים בשעת שטשישי
ראתו של טובי היא הבראה דיפלומטית, קבע בניצן הישן, הבטיח להמשיך במסורת:
ני למקום הדליקה מסוק שהיה באייר• ב ׳ מ בטח ם ׳ 4י יי״מל סולם כזה ביום
מקביל התקשרה מיפקדתי עם המפקח אייליד פונות• א י ! לחלץ ו דו עשר דקית שנועדה לשמש רק כיסוי לשיחות אותן ״אתן קרדיט לכל לקוח, בתנאי שיוכיח לי
הסובייטיים,
עמיתיו

רק״ח מנהיג מנהל
כי הוא עני.״ אחד מידידיו הציע לו לתלות
ממשטרת תל־אביב, וביקשה אישור להפעלת האחייז׳ נ תז ׳י ה 5 יעל גג צי״ם
בנוגע להזמנת מפלגתו כאורחת הוועידה בפתח הקפה מודעה בנוסח הבא :״אשראי
5 רבדיו הסמור
מסוקים באזור השריפה. המפקח לא נתז את 50 האנשים
ר,־ 23 של המפלגה הקומוניסטית של ברית יינתן רק ללקוחות בעלי תעודת־עניות״.
את האישור, עד לאחר שקצין־משטרה שיצא ד,מייזק ביז עזי״ לב, וא רי שמונה מפריש.
יייל י,מועצות • .קומוניסט ישראלי אחר, ה•

11*11 4ן
למקום־ד,דליקה ואישר *•16

של בנק א״י־נריסניר׳׳
בכך.
הצורך

משורר אלכסנדר פן, עומד לחגוג החודש
--קצין חיל למקום
י״י׳יי־ יילהגיע
דיי*יי״ הספיק
בינתיים
טד כמה לא תפסו מכבי־האש את ג! ד
את יום־הולדתו, בערב חגיגי בבית־הסופר 9103׳ ה ש בו ע
אתיר, ועימו מכשירי־קשר שקישרוהו עם
בקומות תרע
שעבדוהמוקימים׳ בשלביו האסיז׳
רצי בתל־אביב. יום־ההולדת יעמוד בסימן הק•
דדהשכועון ,״מן היסוד״ ,על
עליוד״ ברצו העליונות פקידים
המסוק המרחף. הטייס הודיע לו שהוא רו כי
אה אנשים מרוכזים על גג הבניין הבוער. לעזוב את המשרד כבר בשעה .10 אך מתו של מערך ספרותי זוטא, כיוון שבין לוי אשכול :״הוא נכשל שוב בנסיין לאחוז
קצין־המשם רד. נתן לו אז את האישור מכביהאש אמרו להם להישאר במקומם׳ המברכים את בעל השמחה יהיו המשורר את החבל בכל הראשים שיש לו לחבל ושלהיכנס
להצילם.
מאותו רגע מכיוון׳שהם כבר משתלטים על האש. כספי
כדי להצילם.
לפעולה כדי לפעולה נתן אלתרמן, חסידו המושבע של דויד אין לו לחבל.״
להיכנס

כל בן״גוריץ, והמשורר המפ״מי אכרהם
• ח ״פ רפ״י שמעון פרם, בכנס
אין כל
תתפשט. אין
לא תתפשט.
״האש לא
הצהיר :״האש
עצמו הצהיר:
ראות־עיניו עצמו לפי הפעולה
״ -התנהלה ״י׳־יג ׳>

ארצות־נציג של יהדותו

שלונסקי. על קצין־הקשר של ועצותיו
הטייס, של סטודנטים,
כשהטיחו כנגדו כי מפלגתו דוסכנה.
לא צריך לעשות פאניקה.״ כאשר
הקרקע. לא היה מרכז בקרה או קשר הסתבר שטעה, אי־אפשר היה כבר לרדת הברית באו״ם, ארתור גולדברג, לא מה למפלגה פאשיסטית :״זהו עלבון ל־משותף
לחיל־האוויר ולכבאים.
בחדר־ד,מדרגות, שהפך ארובה ענקית ל הפריעה לשגריר המצרי מוחמד אל״קוני, פאשיזם!״
להזמינו לארוחה חגיגית. ביום המיועד נזכר
• הנ״ל :״מי שמעיד על עצמו, שבפליטת
עשן.
• הכבאים:
אפשר היד, להסיק רק מסקנה אחת: גולדברג כי הוזמן באותו יום גם למסיבה עזרת מתינות ישראלית, כביכול, הוא יכול
--אחד מקציני מכבי־האש, שהשתתף בכיבוי מכבי־האש אפילו לא שיערו, מבחינה תי״ בשגרירות האיטלקית. הוא טילפן ברגע להשיג מתינות ערבית בפועל, רק מזמין
האחרון לשגריר המצרי, בנסיון למצוא בעקיפין לחץ מבחוץ על מיתון המתינות
השריפה, העיד :״מכבי־האש לא ערכו במשך אורטית, מד, יכול לקרות בבניין מסוג זה,
הסדר של דחייה, אך המצרי סירב .״גולד של התקיפות המתונה.״
שבע שנות קיומו של בית צי״ס סיור כאשר אוחזת בו האש. וזאת — מפני שהם
ברג יקירי,״ אמר לו הדיפלומט הערבי,
מקיף אחד, שבו יוכלו להעביר ביקורת על לא למדו את מיבנהו מראש.
העולם הזה 1484

שירות חינם
אגא לנגוצרץ היא בחורה עליזה׳ מהחברה
העליזה. היא עורכת מדי פעם מסיבות
עליזות בביתה שברמת־אביב. חוץ מזה
היא גם חברתו האישית טל חשחקן

!זאשה במכנסיים

יוסי גרגר•
למסיבה האחרונה שלה, שנערכה ביום השישי,
הגיעו הרבה בחורים ועוד יותר בחורות.
היו שם כעשר בחורות מיותרות. הן
כל־נך טוב והחליטו לחזור לאהרגישו הביתה.
אלא שכל הגברים של הערב היו תפוסים
עם הבחורות הבלתי־מיותרות של הערב,
ועשר הבחורות נשארו אובדות־עצות,
עד שנמצא להן המושיע, בדמותו של נחום
רז, חביבו האחרון של דויד בן־גוריון. הוא
לא התעצל והפן
את המכונית הפרטית
שלו לטקסי רז,
הנותן שרות הסעה
חינם לנשות המסיבה.
הוא
עשה עשר
נסיעות, שרות מיוחד
לעשרה בתים.
הוא אפילו ניסה,
בכל עשר הנסיעות,
להרחיב את השרות,
אבל הלקוחות הסתפקו
במועט

בזמן האחרון יותר ויותר נשים, לובשות יותר ויותר
זוגות מכנסיים. הגברים הולכים ופורשים מהעסקים ומהעבודות
השונות, והנשים הולכות וכובשות את מקומם.
הגברים נשארו עדיין טבחים מעולים יותר, אבל גם זה
יעבור להם.
עד עכשיו היחד, ברטי הלפרין האשה היחידה שניהלה
את המסעדה של בעלה, בשעה שהבעל ישב בבית־הסוהר.
עכשיו קיבלה גם גדיה כראץ את הנהלת מסעדת־הכוסכוס
שלה, בשעה שהבעל, אברהם שניאור, יושב
במעצר. הוא מבלה שם כחשוד בסיוע לכל מיני אנשים
להעלים כסף ממס־הכנסה, באמצעות עסקי הבולים שלו.
כששואלים את נדיר, איפה שניאיר, היא עונה :״בצבא.״
וכששואלים אותה מה מצב היחסים ביניהם, היא עונה:
״אנחנו נשואים. התחתנו בקיץ ולי כבר אפשר לקרוא גברת
שניאור.״
מה מידת האמת בתשובה הראשונה אפשר לנחש. ידידיה
הטובים של נדיר, מתקשים להאמין גם לתשובה השניה,
״היא מסרבת כל הזמן להתחתן איתו,״ הם מסבירים.
אבל נדיר, בראון וברטי הלפרין, אינן היחידות שלקחו
את העסקים לידיים. ביום החמישי הזה נפתח באר־מסעדר,
נוסף, הנקרא המלכודת. ומי עומדת שם מאחורי הדלפק
אם לא ג׳נט לוי, קלאודיה קרדינאלה הישראלית, עם הארכיטקט
הארווי שפירא — בעלה מזה שלוש שנים.

נוהד>ססוט 7ן אל ה קו לנו ע
הכל התחיל במועדון פלייבוי של סטי.
המועדון זכה להצלחה כל־כף גדולה, עד
שהשבוע, במפתיע, מבלי להודיע על־כף לאיש׳
עזב סמי את הארץ יחד עם אשתו
דליה.

הדבר גרם בעיר להפתעה כפולה. ראשית:
מה פתאום הוא עוזב אח הארץ? שנית: מה
פתאום הוא עוזב את הארץ עם אשתו?
ביחוד שכבר מזה חצי שנה מהלכות שמועות
על פרידה ביניהם.
שניהם נעלמו, ומי נשאר? רוברט גולדברג,
השותף. הוא יעשה לדיטקוטק־השפנ־פנות
פנים חדשות. זה יהיה מעתה דיסקו-
טק־שפנפנות בלי שפנפנות, ובלי נערות
זולות .״אני מקווה,״ הוא אומר ,״שההנהלה
החדשה תתקן את השם הרע שיצא למועדון.״
מלבד
כל מה שלא יהיה בדיסקוטק־השפנ־פנות
החדש, לא יהיה בו גם הג׳יגולו ז׳יז׳ו.
כי ז׳וז׳ו הוא כבר לא הג׳יגולו־ז׳וז׳ו אלא
השחקן־ז׳וז׳ו. הפירסום הגדול שלו בתור
ג׳יגולו עשה לו כנפיים בכל העולם, עד שהגיע
לקיסריה, והוא קיבל תפקיד ראשי
בסרט גרמני שארתור בראונר מפיק עכשיו
בארץ.
שם הסרט אצבעות ארוכות, רגל״ם ארו
כות׳
וז׳וז׳ו ישמש בו כמאהב של סנט-
ברגר, שהגיעה כבר בתחילת השבוע לארץ•
בעד עבודתו כמאהב, במשך עשרה
ימי־צילומים, הוא יקבל, כמנהגו, תשלום.
לא מסנטה ברגר. מהמפיק.
את הסרט מסריטים בצורה שקטה מאוד,
ללא שום פירסומת, במלון קיסריה. זהו
סרט ממדרגה שלישית, וכל הצילומים הישראליים
שלו מתנהלים במלון, בעיקר ליד
הבריכה.
כמו לכל סרט, היו גם לסרט זה דרושות
כמה חתיכות ישראליות, לשיפור הנוף.
שליחיו של בראונר יצאו מבוהלים לדיסקוטקים
ולמועדונים, על מנת למצוא חתיכות
מקומיות. סתם חתיכות לא היה בעייה
למצוא, אבל הסרט דרש גם שלוש דוגמניות
יפהפיות, שידגימו בגדים במסיבת־הבריכה
במקום.
לכן אפשר היה לראות את זאב ברליג־סר,י
עובר מויסקוטק לדיסקוטק, פותח את
דלודהכניסה, סוקר בחשאי את המרקדות,
ניגש על בהונות רגליו לבחורה יפה, ולוחש
בהתרגשות :״בראונר עומד בכל רגע
להיכנס לדיסקוטק. ששש אל תתרגשי,
אני אציג אותך בפניו. אני אסדר לך תפקיד.״
וממנה, אפשר היה לראות אותו עו
יהודית
פרי

ההצגה חייבת להימשך
כש^מליה רודריגז באה לארץ לפני שבע שנים, עוד לא נולדה רחל המרחלת, והיא
בילתה לה בשקט את לילותיה הסוערים, הארוכים.
היום, כשהיא באה הנה שוב, רחל המרחלת כבר קיימת. אלא שעמליה של אז כבר
אינה קיימת, כי עמליה הסוערת והפרועה של אותם הימים הפכה, במשך הזמן, ליתר דיוק
לפני שלוש שנים, לאשתו הצנועה והנאמנה של בעלה.
בשלוש שנות נישואיה לא הופיעה אותה אלוהית, כפי שהיא מכונה בארצה, על דגמה.
זה היה התנאי שבעלה הציג לה לפני נישואיהם. אבל לפני מספר חודשים היא מרדה. היא
דרשה ממנו רשות להופיע על הבמה, או גירושין. הוא העדיף את האפשרות הראשונה,
ועכשיו הגיעו שניהם לארץ, לסידרת הופעות. היא תשיר והוא ישמור עליה.

הארווי וג׳נט שפירא

בר לשכנתה, ומשם הלאה.
אחרי זה אפשר היה לראות את בראונר
בכבודו ובעצמו, כשהוא נכנס בצעדים בטוחים
אל הדיסקוטק, ומקבל לידיו בחורות
מוכנות, במצב של התרגשות מוחלטת. אך
ברלינסקי סידר אותן: זה לא היה בכלל
הבראונר האמיתי. זה היה רק אחיו, ודלת

ספינת החלומות

אילו התגשמו עשרה אחוז מכל תוכניותיו
של רפי נלסץ, היה יכול להיות היום
המתכנן הגדול ביותר במדינה. בזמן האחרון
יש לו שתי תוכניות חדשות. אחת
בראונר.
מהן היא להתחתן.
בהתחלה גילה בראונר השני את ויוויאן
הוא מסתובב עכשיו בתל־אביב, במכונית
דל־פיאנלן ו. אחרי זה אפשר היה לראות
תנדרבירד בצבע בז׳ ,נוסח ג׳יימס בונו,
את שניהם מבלים יחד ערבים ולילות בשקיבל
כמתנת־נישואין מארוסתו, והוא ממדיסקוטקים.
אחר־כך הוא גילה את יהודית
לא אותה בחתיכות נוסח ג׳יימם בונד. תוך
פרי, ואפשר היה לראות את שניהם מבלים
כדי מירוצי חתיכות בתל־אביב, הוא מתכנן
יחד לילות וערבים שלמים. אחר־כך אפשר
את התוכנית השניה: פתיחת מועדון־לילה
היה לראות אותו מבלה ערב אחד עם הצף,
על ספינת־דייג. בהתחלה היו לו בעיות:
ראשונה וערב אחד עם השנייה, לסרוגין,
הוא מצא אומנם בתורכיה ספינה במשקל
כדי שלא יריבו. אחר־כך הוא הכיר את 300 טון, והצליח אפילו למצוא צוות
ג׳גט לוי, ולא יצא איתר, לשום מקום, כי
שיעביר אותה לנמל חיפה. אבל הוא לא
לג׳נם לוי יש בעל.
הצליח למצוא מישהו שיעביר לו את הספינה
מנמל חיפה, דרך כבישי הארץ, עד אילת,
בסוף הגיע יום הבחירה. עשרות חתיכות
בסכום של פחות מעשרת אלפים לירות.
צעירות, יפהפיות מתחילות, נערות זוהר
ותלמד! מכנס, המתינו בסבלנות במשרדו
אחר כך היו בעיות בקשר לחתונה. כי
של מנחם גולן, שהועמד לרשותו של
הכלה היא שוודית, נוצריה, והנשואין היו
בראונר. כולן ציפו לתפקידי שלוש הדוגצריכים
להיערך בקפריסין. אבל איך הוא
מניות, מבלי שתדענה שבעצם נשאר תפקיד
יכול להתחתן בקפריסין כשכל העסקים והרק
לאחת: שני תפקידי־הדוגמניות כבר
תוכניות החדשות שלו מתנהלים דווקא בניתנו
לשתי דוגמניות, הלא הן ויוויאן דל־תורכיה?
ביאנקו
וג׳נט לוי.
אלא שמתכנן כמו רפי נלסון לא מתלפתע
פתאום נכנסה לאולם־ההמתנה נעייאש
כל־כך מהר. לבעייה הראשונה הוא
רה תמירה, נעולה נעלי עור שחורות, עטומצא
פיתרון פשוט: הצוזת התורכי יעביר
פה בז׳קס שחור וחבושה בכובע עור שחור.
לו את ספינת־הדייג שלו דרך חעלת־סואץ
על ידה, קשור ברצועת עור אדומה, צעד
אל מפרץ אילת, תמורת 1000 לירות. רפי
כלב ענקי.
נלסון עצמו לא יצטרף למסע, ולא יסתכן
שנית: הוא מסתפק בכך שעבר את ד,סואץ
השניים, הכלב עם הנערה, לא חיכו לתורם.
הם נכנסו ישר למשרד הבוס ויצאו
פעם אחת. וחוץ מזה, הוא לא יכול להשאיר
את אשתו הרביעית כאלמנת־קש, מיד
איתו, לאחר מכן, כשחיוך של ניצחון נסוך
על פניהם. הם נכנסו למכוניתו של בראונר
לאחר חתונתם.
את בעיית הנישואין — הוא פתר גם כן
ונעלמו מעיניהן המקנאות של שאר הבחועל
הצד היותר טוב. הוא יתחתן איתר, לא
רות המאוכזבות.
בקפריסין אלא בתורכיה, שהיא ארץ טובה
ומי היתד, זאת שקיבלה את תפקיד הדוגלחתונות
בדיוק כמו קפריסין.
מנית השלישית? יהודית פרי, כמובן. היא
לא ברור אם ספינת־הדייג תגיע באמת
אומנם איננה דוגמנית, אך יש לה ״הרבה
לארץ, ואם היא תהפוך באמת למועדון־לילה
מעלות אחרות.
שט. אולי זה לא יקרה, כמו שזה לא קרה
מה שבוודאי לא ימצא חן בעיני שתי הלהרבה
תוכניות דומות. לא ברור, גם, אם
ידידות הידידותיות־מאוד של בראונר —
הוא באמת ישא לאשר, את השוזדית שלו.
שדווקא ג׳נט לוי, מבין השלוש, קיבלה ממנו
סוף־סוף הוא כבר עמד לשאת אותה לאשר,
הצעות רציניות יותר לתפקידים רציניים
מספר פעמים, ומספר פעמים התחרט על
יותר בסרטיו הבאים.
כך, ונפרד ממנה. בכל אופן, איך שלא
יהיה, אפשר לאחל לו מזל טוב כפול.
אם זה לא יועיל, זה לא יזיק.
תאםננ 11ש...
• בזמן שאילנה רובינא מנסה
לפלס לה דרך בפאריס, התחיל ידידה,
מנחם גפן, הממשיך להתגורר בדירתה
של אילנה, לנהל רומן סוער, עם אחת
הנשים העשירות, היפות, המפורסמות והנשואות
ביותר במדינה י
• סריטח, הספרית, אשתו״לשעבר
של עמי סולל, לא תתחתן עם שום
רוזן איטלקי, למרות השמועות שחילכו
על בך, עקב נסיעתה לאיטליה, בלוויית

תייר איטלקי שהציג עצמו כרוזן, ולעומת
זה היא נמצאת עכשיו בפאריס, עם
יהלומן ישראלי ידוע ונשוי, עימו היא
מנהלת רומן מזה חצי שנח ז
• מוסיק אי ישראלי, נשוי, ידידה
של אחת מרקדניות המחזמר סילבה נסיכת
הצ׳ארדש, מת מהתקפת־לב ל9ני בשבוע,
בשעה שליווה את ידידתו באחד
מסיבוכי הלהקה מחוץ לעיר ו

במדינה מנגנון
אשהת מי דאשה

מה זהי

1725ס מ״ק או יותר מ 17-כו חו ת סו ס זהו נפח המנוע החדש והמהפכני של בית
חרושת ״הילמן״ .מנוע 1725ס מ״ק פותח אחרי מ ח קר ושנים ארוכות של נסוי,
פרי עבודה וידע א מריק אי ובריטי משולב.

מה יתרונותיו?
מנוע שסתומים עיליים/4 ,נ 17 כוחו ת סוס, בעל חמישה מיסבים ראשיים, מפתח
70 כוחו ת סו ס ב־ 4800 סיבובים. קו טר בוכנה 81,55מ״מ, מפסע 82.55מ״מ.

מה זה נותן לך?
הפעלה שקטה ללא זעזועים, כח משיכה ותאוצה רב, כל זאת בד בבד עם חסכון
ניכר בדלק ושמירה על אורך חיי המנוע.

היכן הוא נמצא?
מנוע 1725ס מ״ק נמצא אך ורק במכוניות ״הילמן״ החדשות דגמי 1966
מהסוגים הילמן מינ ק ס דה־לוקס, הילמן סופר מינ ק ס והילמן סופר סטיישן
המ שווקות ע״י ״בני משה קר סו בע״מ״.
״הילמן״ — השם שהוכיח עצמו 30 שנה
בארץ ובעולם. מלאי חלקי חילוף בלתי
מוגבל. שרות מעולה.

הילמן סופר סטיישן -מנוע 1725
סמ״ק, חלון אחורי נפתח, ספ סל אחורי
מתקפל, כ ס או ת נוטים וניתנים להזזה.
— 19.950ל״י בלבד.

הילמן מינקס -מנוע 1725
יחידי בגודלו בארץ. חסכוני4 .
הילוכים סינכרוניים.
— 17.450ל״י בלבד.

.הילמן סופר מינקס -מנוע 1725
ס מ״ק הילוכים סינכרוניים, כ ס או ת
קדמיים נוטים וניתנים להזזה.
— 18.950ל״י בלבד.

בני משה לן ו־ סו ב ע ״ ח
ר ח 1ב רי ב׳׳ ל 11 2 4ל 3 3 2 4 1 .ת ־ א

דחף

רשיון נהיגה מובטח
בזמן קצר במחיר הישן
* פרטי — 6ל׳׳י לשעיר
(במקום 7ל״י).
* משאית — 10ל״י לשעיר
(נמקים 11ל״י)
* נאיפניע — מדריך צמיד
וטיפול אישי ללא שיירות
או קבוצות.

לנרשמיס עד סוף פברואר
חומר והדרכה
למבחן תיאוריה

חינם
הדרכה אן ורק ע״י
מורים מנוסים.

בי״ס לנהיגה

אמנון

נחלת בנימין 10
טלפון ,55067ת״א

הופיע

הערבים בישראל
מאת סבריג׳ ריים
פרקים על —
* הממשל הצבאי
* הקרקעו ת
* כפר קאסם
* החינוך, ה חקל או ת, הפועלים
ה ער ביי ם ...ועוד.
הפצה ראשית: ש .בן־שלמה, הרצל ,6חיפה, טל.68818 .

יש משפטים פליליים, ויש משפטים אזרחיים.
או הדיון שהתנהל החודש באולם
בית־המשפט המחוזי בתל־אביב היה לא
כזה ולא כזה.
השופט התבקש לפסוק בשאלה ביולוגית
טהורה: מהו מינה של האישיות הקרויה
בוקא פינקס, אותה ייצג עורך־הדין משה
אלוני.
״ ש לו םגברת בבולגריה, שם נולדה,
הוכרה בוקא ( )56 באשה. לא היו
על כך עוררין. היא סיימה את לימודי
הרוקחות, וניגשה למשרד הבריאות הבולגרי,
כדי שזה יעניק לה תעודה של עוזרת־רוקח.
הפקיד
שבדק את מיסמכיה מילא את הטפסים
הנדרשים, אך כשניגש למילוי התעודה
טעה בכתיבת השם. בוקא פינקס
קיבלה תעודה על שם בוקו פינחס. כ־שהעירה
לפקיד על טעותו ,־סירב לכתוב
תעודה חדשה, אך הסכים לתקן את הטעות
על גבי התעודה הישנה. הוא כתב את
השמות החדשים על גבי הישנים.
עוזרת־הרוקח לא יחסה חשיבות לעניין,
עד שניתקלה שוב במשרד ממשלתי ובפקיד
ממשלתי.
הפעם זה קרה בישראל.
אדם העוסק
החוק הישראלי מחייב כל
ברוקחות לחדש את רשיונו מדי שנה, וכך,
כל פעם שהופיעה בוקא במשרד הבריאות,
לחידוש הרשיון, התעוררה מחדש בעיית
השמות. הפקיד קרא לה בוקו — היא
ענתה לו בוקא. הוא רשם פינחס — היא
דרשה פינקם.
השנה איבדה האשה את סבלנותה, וכשקרב
מועד חידוש הרשיון החלה לסבול
מנדודי שינה. ביום המיועד, כשעמד הפקיד
הממשלתי לקבוע לה מין אחר מזה שקבע
לה הטבע, נתקפה בוקא בהיסטריה, נזקקה
לטיפול רפואי.
היא החליטה לפנות לבית־המשפט, כדי
שזה יקבע את זהותה אחת ולתמיד. השופט
המחוזי יוסף לם האזין בסבלנות לבקשתה,
פסק לבסוף בחיוך: האשד. היא אשה, אפילו
אם פקידיה של ממשלת ישראל חושבים
אחרת.
כשיצאה בוקא פינקס מאולם בית־המשפט,
קרא לעברה הפקיד :״שלום גברת!״ ענתה
בוקא :״תודה אדוני!״

בריאות
עדמ׳ מ ש פי עההשפעת 9
לא כל המדינה חולה בשפעת. יש די
הרבה אנשים בריאים לחלוטין מהבחינה הזאת,
כמו למשל חולי הדיסקוס והשיגרון,
להם כמעט אין שפעת. הרופאים, שהבחינו
בקשר בין שתי המחלות, ממליצים על
שיגרון כתרופה לשפעת. אנשי השיגרון יותר
מחוסנים, כנראה — או שהם ׳פשוט לא
נוטים לצאת מהבית בקור ובגשם — ונשארים
בריאים.
האם יש תרופות אחרות לשפעת? כדי
למצוא תשובה לשאלה צריך למצוא רופא.
לשם כך מצלצלים לרופא המשפחה ושומעים
את קולה המסור של אשתו :״הרופא
חולה.״
אחר־כך פונים לקופת־חולים ומקבלים את
ההסבר שהרופא המטפל בשפעת חולה בשפעת,
ואז אפשר לטלפן לרופא־שיגרון.
״אפטשי,״ מציין הרופא ,״נכון, שיש
עכשיו בארץ מגיפה של שפעת. כל שנה
מסתיבבים בעולם עשרות סוגים של וזירו־סי
שפעת. האדם הנפגע מהם מרגיש רע,
מקבל חום, שוכב במיטה, וכעבור ארבעה
ימים זה עובר לו.
״פעם בכמה שנים מתקיפים הווירוסים
ביתר חוזק, גורמים למגיפות ולמיתות.
אפילו בשנות החמישים של המאה־העשרים
מתו אלפים משפעת. במלחמת העולם הראשונה
מתו יותר אנשים משפעת מאשר
מקרבות.
״אין תרופה לשפעת, אבל אולי יש חיסון.
רופא ישראלי ערך מחקר על השפעת
הנוכחית, מצא לה תרכיב חיסון, והזריק
אותו ל־ 300 איש. עדיין לא ידוע מה יהיו
התוצאות, אבל לעת עתה לא חלה אפילו
אחד מר.־ 300 בשפעת.
״אם החיסון יצליח, יוכלו להשתמש בו
ולחסל בעזרתו את השפעת של השנה.
זה לא יעזור, כמובן, לגבי השפעת של
השנה הבאה, כי בשנה הבאה יבוא ווירום
העולם הזה 1484

חדש, ויתחילו לחפש לו חיסון חדש.״
עדות הזיוף ה מו שד
״לא יבוא ממזר בקהל ר פסקה התורה,
ומשום כך לא מרשים לקראים,
הנחשבים לממזרים, להתחתן על־פי דה
ישראל. ילדיהם גם הם ממזרים וגם להם
אסור להתחתן, וחוזר חלילה.
קראים מצליחים ללדת ילדים גם ללא
חעודת־נשואץ רשמית. מד, שאינם מצליחים
לקבל בלעדיה — היא דירה ממשרד־השיכון.
כמום לישע רצה לקבל דירה ממשרד־השיכון
— אחרי שיתחתן עם חברתו,
ורדה רצון, שהיא קראית כמוהו. בחברת
ענזידר הסבירו לשנים שהם זכאים לדירה
בשיכון זוגות צעירים — אם יציגו רישום
ברבנות או תעודת־נישואין. ורדה ובמום
ידעו ששום קראי אינו יכול לקבל ברבנות
אישור נישואין.
מאוחר להתחרט. הלך כמוס עם
אביו אל רבם הראשי של הקראים, עמנואל
מסעודה. הוא הסכים, אחרי בקשות רבות,
להכין עבורם תעודת־נישואין, על טופס
רשמי של מדינת־ישראל, שיכלול את שם
כמום וחברתו, ואת תמונותיהם. התעודה
נשלחה להם בדואר, זוג המאורסים הציג
אותר, בעמידר — ונרשם לשיכון.
אחרי כמה שבועות התקוטט כמום עם
ורדה, והודיע לה שהוא מתחרט, ואינו
רוצה לשאת אותה. קרובי־ה,משפחה הסבו
את תשומת־לבו שמאוחר להתחרט. הוא
בעצם כבר בעלה של ורדה, וקיימת תעו־דת־נישואין
על שמם.
שני הצעירים מחו, הכחישו את העובדה
שנישאו אי־פעם•
אין חוקים לממזרים. קראי צעיר,
שדאג לכך שיהיה סדר בין בני־העדה,
הזדרז לשגר את התעודה הפיקטיבית למב־קר־המדינה.
אחרי חקירה קצרה הועמדו
לדין הרב מסעודה, כמוס לישע ואביו.
הרב הודה מיד בזיוף — בשיתוף עם
השניים.
באותו רגע קם פרקליטם של השניים,
עורך־הדין שלמה כהן־צידון, טען שהתעודה
אינה זיוף: על פי החוק המנדטורי נקבעים
טכסי־ד,נישואין ודינייד,אישות של הצדדים
״כאמור בחוקי עדתם״ .אך ברשימת
העדות של המחוקקים בישראל לא קיימת
עדה קראית.
לכן, תעודת־הנישואין המזוייפת אינה על
פי חוק אחת העדות, וגם אינה תעודת
נישואין על פי דת־ישראל — שבעיניה הקראים
הם סתם ממזרים. פרקליט הקראים
העלה את האפשרות, שזוהי תעודת נישואין
קראית.
השופט קיבל את הטענה :״לא ידוע לבית־המשפט
באיזה אופן נערכים הנישואין לפי
הדת הקראית. בהעדר עדות סותרת, אין אני

נאשם ישעיהו גוטפריד
אס אין זכות להיקבר —
יכול אלא לקבוע — שכך הוא הדבר״.
קבע פסק־הדין המדהים :״העובדה שרב
הקראים הודה בהאשמות, אין בה לשמש
לקביעת עובדה כלשהיא.״
הנאשמים זוכו. למרות שהרב הודה בכך
שזייף את תעודת־הנישואין, קבע ביתי
המשפט שהתעודה המזוייפת — אינה זיוף.
הכנופיות בני -טו בי ם. ל אן?
בני־ברק היא שקטה. אנשים לבושי קאפו־טות
ושטריימלים פוסעים בשקט ברחובות,
נשים ובתולות עם שמלות צנועות ובתיירים
יושבות בשקט בבתים, ואברכי־משי
ארוכי־פיאות פרצו בשקט לבתי־כנסת ולישיבות,
,ובזזו את קופות הצדקה.
למרות שהיו אדוקים במצודת, לא בחלו
גם בבתי־ספר חילוניים, ובבתי־מגורים. בסך
הכל 42 מקומות, מהם הצליחו לגנוב יותר
מחמישה,־עשר אלף לירות.
המושל ככיפה. כמנהיגם של הנערים,
שגילם 16־ , 15 נבחר האברך המהולל יוסף
שטרן, שכבר מלאו לו ח״י שנים. הוא משל
בהם בכיפה, ואף מינה עצמו-קופאי וגזבר־כבוד.
את חבריו חינך להדק את קשרי המשפחה,
לבקר את קרוביהם העשירים ולברר
היכן הם שומרים את הכסף.
נאמנים לפקודת מנהיגם, אף ביקרו במסירות
בבתי־הכנסת ובישיבות, וגם שם למדו,
ושיננו היכן מוסתר הממון.
לימים, הבחינו הוריו של יוסף, שהוא
מביא כספים רבים הביתה, וקישרו זאת
עם הפריצות הרבות שאירעו לאחרונה בעיר
השקטה. יוסף הביא מהצבא תת־מקלע עוזי,
ירה בתוך הדירה, והסביר להוריו שכך הוא
יעשה גם להם, אם יסגירו אותו .״אני אחסל
אתכם,״ פירט את כוונותיו. הוריו הבינו
את הרמז ושתקו.״
בינתיים בילו בני־ד,כנופיה את זמנם
בנעימים. כיאה לבני־טובים מבני־ברק, בנים
למשפחות רבנים, השתדכו לבנות כשרות
ויראות־שמים, תלמידות בית־ספר בנות־יעקב,
ורק עליהן בזבזו את כספי־השוד.
ככר אסור לגנוב ז לאנשי מפלג־הנו־ער
הגיעו שמועות על אותם צדיקים, העושים
לילותיהם כימים, ומבזבזים ממון
לרוב. בחיפוש שנערך בביתו של יוסף שטרן,
ושאר חברי כנופיתו, נתגלו אלפי לירות.
ביום השישי האחרון נהרה כל בני־ברק
אל בית־משפט השלום בתל־אביב, לראות
כיצד מובלים יקיריהם כצאן לפני הטבח במכונית
סטיישן, על מנת לקבל שחרור־בערבות
.״אוי לאותה בושה,״ אמרו ההורים
והסתירו את פניהם. גם את סיפור־המעשה
ביקשו להסתיר, אך שופטת השלום
הדסה בן־עתו גזרה :״אם מפרסמים על כנופיות
שכונת־התקווה צריך גם לפרסם כש־בבני־ברק
יש פורצים ממשפחות דתיות.״
רק העצורים עצמם לא הבינו על מה כל
הרעש .״מה יש?״ שאל קטין אחד ,״אם
יש לנו כיפות כבר אסור לנו לגנוב?״
דת איו ו כויו ת ־ יש חו בו ת

נאשם שטרן
״אוי לאותה בושה!״
העולם הזה 1484

״אין לי עתיד במדינה הזאת. אני אסע
לכל מקום אחר בעולם, לא חשוב לאן,
העיקר שיהיה רחוק.״
הצהרה מרה זו מסר השבוע אריה גוט־פריד,
צעיר בלונדי ורזה, יום לפני התגייסותו
לשרות בצד,״ל. למחרת התחדש משפטו
בבית־משפס השלום בכפר־סבא. הוא נאשם,
יחד עם אחיו הצעיר ישעיהו, בסירוב
למלא את חובת השרות הצבאי.

אך המשפט לא היה סיבה למרירותו. הוא
היה רק תוצאתה.
״אני לא יהודי״ .גומפריד התייצב
לראשונה בלישכת הגיוס באביב , 1961 יחד
עם כל בני גילו ברעננה. יחד איתם עבר
גם את הבדיקות. בוועדה הרפואית, פנה
משם למפקד הלישכה וביקש ראיון אישי.
״לפי חוקי המדינה אני לא יהודי,״ הצהיר
בפניו בהתרגשות ,״אמי לא יהודיה.״
הוא הסביר שזוהי הסיבה לסירובו לשרת
בצה״ל .״אין לי בארץ זכויות שתת, ואין
לי גם חובות.״
הוסיף אחיו :״איך יקברו אותנו, אם
נמות? באיזה בית־קברות?״
האחראי על לשכת הגיוס נדהם לשמע
ההכרזה גלויית־הלב מפי הצעיר הנרגש, אך
הבחין שבתעודת־הזהות של אריה רשום׳כי
הוא יהודי. גם בבדיקה הרפואית נתגלה
שהוא נימול כמו כל יהודי. אך תחילת הסיפור
נעוצה בעבר.
יהודים טוכים. הנערה הרוסיה, פא־שה,
הכירה את יעקב, הצעיר היהודי יליד
פולין, בשנה האחרונה של מלחמת העולם
השניה. הוא שירת בצבא האדום, והגיע עם
יחידתו לסיביר, לעיר מולדתה של פאשה.
חודשיים לאחר מכן הם התחתנו .״לא היה
איכפת לי שהוא יהודי, ולא חשבתי שזה
יעורר פעם בעיות,״ סיפרה השבוע.
לאחר שנתיים הגיע הזוג לגרמניה המערבית,
כתחנת ביניים בדרך לישראל. שם
הסבירו ליעקב שכדי לעלות ארצה, עליו
למול את שני בניו. פאשה הסכימה, ומאוחר
יותר אף נרשמה בשאלוני הסוכנות כיהודיה
לכל דבר.
״החלטתי לחנך את הילדים כך שיהיו
יהודים וטובים,״ סיפרה .״לא הייתי דתית
אף פעם, אבל שמרתי על החגים. בחג
הביכורים הלבשתי אותם בגדים לבנים והכנתי
סלים עם פירות וירק. בפורים היו לבני
הבגדים היפים ביותר ברעננה. בחנוכה דלקה
אצלנו חנוניה. אך פתאום ראיתי שכל עולמנו
נהרס.״
הפגז שהרס את עולמה של פאשה נורה
על־ידי החוגים הדתיים בעיר, שלחמו במשפחות
המעורבות. חברה־קדישא סירבה לקבור
ילד שאביו יהודי ואמו אינה יהודיה.
הכחורות לא רצו יחסי הילדים עם
חבריהם שובשו, ושכניה של משפחת גוט־פריד
החלו להתרחק ממנה.
״איש לא קרא לנו גויים בפנים, אך
פחדנו,״ סיפרה פאשה .״הבן הצעיר הלך
עם נערה אחת, אך באחד הימים נפסקה
לפתע ידידותם. הוריה לא הסכימו שהיא
תסתובב איתו סתם, ולחתונה הם לא יכלו
להגיע. אף רב לא היה עורך להם נשואין.״
אריה וישעיהו החלו להסתגר בערבים בבית,
וכשהגיע מועד גיוסם לצבא, הכריזו
על סירובם.
בלישכת הגיוס התייחסו תחילה לעמדתו
של אריה בהבנה. ביקשו ממנו רק להביא
את ההוכחות המאמתות את טענותיו. והוכחות
אלה היו מצויות בברית־המועצות, במשרדי
הרישום הסובייטיים.
לפני חודשיים התייצבו שני האחים ב־לישכת
הגיוס, עם ההוכחות הנדרשות, ושם
חיכתה להם הפתעה. נודע להם, כי הוגש
נגדם משפט על סירוב לשרת בצבא. בישיבה
הראשונה של בית־המשפט ביקש פרקליטם
של הנאשמים, עורך־הדין יוסף בן־מנשה,
לדחות את המשפט, כדי לאפשר לו להגיש
בקשה לעיכוב הפעולות המשפטיות, בהתחשב
עם הנסיבות המיוחדות ש? ד,מיקרה.
המשפט נדחה עד ליום השני האחרון.
השבוע התברר לפרקליט הנאשמים, כי
בקשתו לא הספיקה עדיין להגיע ממטה ה
נאשם
אריה גוטפריד
— אין חובה למות!
משטרה אל משרדו של היועץ המשפטי של
הממשלה.
אריה וישעיהו גוטפריד, המופלים לרעה
בגלל חוקי הדת המיושנים, יחוייבו בנראה
לשרת בצבא, בהתאם לחוקיה של מדינת
ישראל.
אמנהז תיאטרון
סקסן הנ עדה היהודיה
אסתרהמלכה (מאת נתן אלתרמן,
מוסיקה אלכסנדר ארגוב, תפאורה ותלבושות
דויד שריר, בימוי גרשון פלוטקין, בתיאטרון
הקאמרי) היא עוד נערה יתומה/ ,
גדולת־עיניים וארוכת־צמה / ,לא דוחה,
לא נוחה, סתם לאה, וחיוורת / ,לא יפת
במיוחד, אבל לא מכוערת [ ,טיפוס שאולי
לא נעים להפקיר / ,אבל קל לנחש שתהיה
פרח־קיר / .מאד במיקרו, היא מובאת
לארמון /בתולה דהויה, אכולת־שיממון /
ואם לא ניחשתם לבד את הסופי, היא /
נבחרת מאד במיקרה מלכת־יופי וזה
רק חלקיק מאותה עלילה / ,שזכרנו לטוב
מסיפור המגילה / ,כי מי שהיה משורר־החצר
/ ,סיבך כאן הרבה ושכח לקצר).
בשאר אשמים כל אותם ממונים/ ,
(המומחים שקורא המשורר ידעונים)/ .
הם ניסו להפוך את אסתר לגבירה /בלב
לא שלם עם תוצאות הבחירה / .ומשום
שתקפה את כולם חרדה / ,ערכו לה הרבה
הפגנות אהדה / .הם הקציבו לה הון וגם
עצו עצות / ,אנסו גם אותה לעטות מחלצות
/ ,יצאו לקראתה בתופים וקולות/ ,
בטאנגו, מזורקה ועוד מחולות / ,ושרו
לה בליל של שירים להלל /בנוסח קורט
וייל וארגוב וראודל / .אבל, כמו שיודע
קורא הדברים / ,גם בעיר היונה לא כל
יום פורים.
מול ושתי,וזרש, מלכות האופנה /אסתר
היא, סוף־סוף, מציאה די קטנה / ,להן יש
מחשוף, אבל היא ענווה ( /אצלן אין בכלל
שום איסור על ערווה) /ויש להן, דודקא,
הרבה להגיד / ,כמעט לא נשאר לקטנה
שום תפקיד / .נותרה המלכה ירוקה־צהבהבת
/בתולה לא־בתולה שאינה מאוהבת
/נזהרת באופן מאד פרמננטי/ ,
מחוד השרביט (מה, גם הוא אימפוטנטי?)
/טובעת בים תפאורות ובגדים /ואורה
ושמחה לא היו ליהודים / .אולי עד היום
היא הוגה שם בעצב / ,בעם שהפך להיות
מגש־כסף / ,בעיר שהפכה את שמחת
הפורים / ,ללעג ולרש ולשמחת עשירים.
מוסר הד,שכל הוא אולי מצער /אבל
יין מובחר רצוי לא לנער / .כמו כל
מחזמר ראוי לשמו /כבודו אך ורק במקורו,
במקומו / .פורים־שפיל, רבותי, הוא
מין יין ישן / ,שידעו לייצר רק מומחים
בשושן.

גגו׳ בהגיעה :״כשגברים מסתכלים ערי -הם חושבים גיד ער וגיסה!״

ך* יא באה. בכל מלוא הדרה. היא הבי(
) אה איתר, את המטר שבעים וחמש שלה,
את העיניים הכחולות, השיער הבלונדי, החיוך
המתקתק, את הגיטארה ואת השם
המפורסם שלה: מנדי רייס־דייוזיס.
לאט־לאט, כראוי לאשר, מפורסמת המגיעה
במטוס, לעיני להקת צלמים, היא ירדה צעד
אחר צעד. היא חייכה לכל מצלמה לחוד,
ולבל המצלמות ביחד, ודאגה לכך שאף
מצלמה ואף צלם לא יצאו מקופחים.
לפני שלוש שנים היא היתד, במרכז הרכילות
העולמית, והשם־הרע־המפורסם שלה
עדיין מפורסם עד היום בכל העולם. לכן

כסף, לעתונאים, לכותבי־ספרים ולקהל הרחב?
היא יכולה לספר ששמעה על ישראל מהספרים.
זה היא עדיין לא סיפרה לאיש.

אין פלא, שלפני בואה טילפן יקה אחד
מנהריה למועדון כליף, שם היא עומדת
להופיע, וצרח באוזניו של בעל המועדון:
״אתם לא מתביישים להביא בית־זונות אנגלי
לישראל? אתם שוכחים שאתם יהודים?״
הוא לא הסתפק בשיחה, והודיע שיילחם
נגד הנערה בכל האמצעים.
לעומת זה צילצל אליה גם בחור אחר,

ך* יא יכולה לספר שהיא שרה בשבע
( |שפות, גם את זה אנשים נוטים לשכוח,

עם מטרה הפוכה. הוא הציע לה נישואין,
אמר שלא חשוב לו הכסף, הוא רוצה לשאת
אותה לאשר, אפילו אם היא ענייה, העיקר
שתפסיק לעבוד.
וזוהי רק ההתחלה, יש להניח שבמשך
שהותה בארץ תקבל עוד כמה איומים
והצעות נוספים.
מה יכולה מנדי ריים־דייווים לספר שלא
סיפרה כבר מאות פעמים, תמורת הרבה

למרות שסיפרה להם. היא יכולה גם לספר
סוד מעניין: היא עדיין לא פגשה שום גבר
ישראלי, למרות שהיתר, מאד רוצה לפגוש
אחד כזה. למה? כי הטיפוס שלה הוא גבר
שחור עם עיניים שחורות והיא שמעה שבישראל
יש כאלה. היא פשוט מחפשת גבר,
לדבריה.
כמו־כן, בישרה לציבור המאושר, שהיא
אוהבת נורא לקרוא, לצייר, וסוסים. על

״גברים -זה נחוץ לפעמים״

גברים היא לא משתגעת במיוחד, אב
מודה שזה נחוץ לפעמים.

״לא קרה לי שום דבר פיקנטי״

^יא היתה רוצה להתחתן, ולהיכנס
( )להריון, אבל היא לא מאמינה בנישואין.
״אני מאורסת כבר מזה שנתיים,״ היא מס
פרת
,״לפייר סרוון, בחור צרפתי שעובד
ביבוא ויצוא.״
יש לה הרבה סיבות לא להאמין בנישואין.
הנה, למשל, כריסטין קילר התחתנה,
ומה יצא לה מזה? עכשיו היא בהריון ומת־גרשת.
גם לה עצמה כמעט היה בעל. כשהיא
היתד, בת ,18 היה לה כבר ארוס בשם
פיטר אקמן, והיום הנורא ביותר בחייה
היה כשהוא מת משבץ־לב. זה היה חודשיים
לפני המשפט המפורסם. הוא היה גרוש בן
ארבעים, והיא מאד אהבה אותו.
.,חוץ מזה לא קרה לי בחיים שום דבר
פיקנטי,״ היא מודה בצניעות ,״אני בדרך
כלל נזהרת מאד בגברים עימם אני יוצאת.
אני בוחרת אותם בקפדנות.״
מהמשפט המפורסם עצמו אין לה כמעט
זכרונות. את כריסטין קילר היא כבר לא
ראתה שלוש שנים .״בעצם אף פעם לא
היינו חברות,״ היא מספרת עכשיו ,״רק
המאורעות עשו אותנו לחברות. נפגשנו לפעמים
מגיל 16 עד גיל . 18 אבל זה היה
מזמן.״

סוד מהפרלמנט התורכי

מנדי לבושה בגיטרה

הייתי רוצה להכיר אחד כזה. הטיפוס שלי הוא גבר שחרחר עם עיניים שחורות.״

^ * חרישגמרה להעלות זכרונות נש־
\ £כ חי ם יצאה מנדי ממסיבת־העתונאיס
שנערכה בלוד ונכנסה למכונית. שם, בסוד,
כדי שאף עתונאי לא ישמע, סיפרה על
מאורע פרלמנטארי שקרה לה:
״התיידדתי עם חבר הפרלמנט התורכי.
נסעתי אליו לתורכיה, והוא הזמין אותי
לבקר בפרלמנט. אך עוד לפני שנעניתי
להזמנה, פירסמו כל העתונים על כוזנתי
להיכנס לבניין הפרלמנט, והתוצאה היתה,
שגירשו אותי מתורכיה.״
בהמשך הדרך משדה־התעופה לוד לסלון
הילטון, עלה לפתע ברעתה, שבעצם היא
יכולה לפצות את עצמה, ולבקר במקום
זד, בפרלמנט של ישראל. אחרי ששמעה ש־

י^:חלס ממיבחו הצילומים הנדעו״ם שצולמו נ הוו ה שעה אחו׳ שנחתה ברוד
בדיוק מתקיימת בכנסת מסיבה חגיגית
למלאות 17 שנה לבית־הנבחרים, היא כלבך
התלהבה מהרעיון, שביקשה להפנות
את המכונית בכיוון לירושלים.

במלוא הדרה, עם הגיטארה

**נדי הניעה בדרכה עד לשער־הגיא.
ואז — התחרטה. היא דאגה שמא לא
יבינו אותה נכון גם בישראל, וירצו לגרש
אותה. מנדי לא רצתה להסתכן. המכונית
הסתובבה, וחזרה לתל־אביב, וכך הפסידה

הכנסת את מנדי ריים־דייוויס.
כשהגיעה לחדרה במלון הילטון, אירגנה
את כל החפצים שהביאה עימד״ והציבה על
שולחן־הלילה שלה שתי תמונות במסגרות־כסף:
אחת של ידידה הנוכחי, פייר סרודן,
ואחת של סוס. היא גם הצביעה על סימנים
בגופה. את זה עשה הסום, לא הידיד.
אחרי שסיימה לסדר את כל החפצים,
היא פשטה בעצלתיים את בגדיה, ונכנסה
למיטתה בכל הדרה — על־מנת להעניק ראיון
לכתבת ולצלם העולם הזה, כשהיא לובשת
לגופה את החיוך המתקתק ואת הגיטארה.

בסרחב סעודיה
מסע הסהר

רבקה רז

שרגא פרידמן

ע שרות משת תפי ם ־ 22 פזמונים
ב מ חז ה המוזיקלי גדול ה מ מדי ם
על פי ספרו ה מפו רסם של די קנ ס

אול־בר

״השאה של איראן,״ כתב השבוע עתון
קאהירי ,״הוא המוסלמי האהוב ביותר על
ישראל. גמאל עבד־אל־נאצר אינו יכול לשבת
איתו.״
היתר, זו טיפה אחת ממבול התגובות
של מצרים, על הרעיון להקים ליגה מוסלמית.
הוגה הרעיון: המלך פייסל הסעודי,
שאינו מרוצה מן העובדה, כי נשיא מצרים
חשוב הרבה יותר ממנו. מלחמת תימן,
שעל אף כל ההסכמים והוועידות טרם הסתיימה,
רק חיזקה בלבו את החשד, כי נשיא
מצרים חותר לחיסול שלטונה של משפחת
אל־סעוד בסעודיה.
הוא גם לקח בחשבון, כי תוך שנים
מעטות יזכו כמה מנסיכויות־הנפט במיפרץ
הפרסי לעצמאותן. לתוך החלל הריק הזה
עשויה להתפרץ תורת הלאומיות הערבית,
כפי שרואה אותה קאהיר. כדי למנוע
זאת, החליט פייסל למלא בעצמו את החלל
הריק הזה. העצה: הקמת ברית של הארצות
הלא־סוציאליסטיות במרחב, שתתייצב
מול החזית הלאומית־סוציאליסטית,
הנשמעת לעבד־אל־נאצר. כדי לא להיראות

במחסור. והעיקר: שתודיע לאמו להתכונן
לביקור אחרי החג•
בשבת שעברה יצאה אמו של בן־בלה
מדירתה באלג׳יר למקום־מיפגש, שעליו
סירבה לומר מלה. שם המתינה לה מכונית
ממשלתית. האם הוכנסה למושב האחורי
,״שלא יכולתי לראות ממנו שום
דבר. בחוץ היה חושך, מאחור ומשני הצדדים
נמתחו וילונות. נסענו ונסענו. אין
לי מושג לאן.״
בסוף הנסיעה פגשה את בנה, אותו מצאה
״עייף אבל בריא.״
מי מעוניין לחטוף? אמצעית־,זהירות
בהם נקטה ממשלת אלג׳יריה באו כדי למנוע
כל הדלפה, שתאפשר איתור מקום-
מעצרו של בן־בלה. לפי סיפורה של אמו,
נפוצה באלג׳יר השמועה, כי הוא מוחזק
בבניין מפקדת חיל־הים, סמוך לנמל. אולם
הרבה יותר מתקבל על הדעת, כי אי
בן־בלה מוחזק במקום קבוע, אלא הוא
מועבר ממקום־מעצר אחד למישנהו.
החשש העיקרי, לדברי עתונאים שחזרו
לא מזמן מאלג׳יריה, הוא שידידי הנשיא
המודח ינסו לשחררו ממקום מעצרו. מי
הם ידידים אלה?
סיפור, אשר פורסם לאחרונה בהבלטה

נ״הבימה״

הצגות ערב ערב ב־ ,8.30 בימי ד׳ גם
הצגות מנחה בשעה .4במוצ״ש ב 6-וב־.9
כרטיסים במשרדים ובקופת ״הבימה״.

מלכים חוסיין ופייסל
מי ישב עם המוסלמי האהוב ביותר?
ריאקציוני, עטף את רעיונו בגלימה דתית,
והסתמך על אחת מהחלטות ועידת קזבלא־נקה,
הקוראת להידוק קשרי המדינות המוסלמיות
עם אפריקה ואסיה.
תחנתו הראשונה, במסע הסהר, היתד,
טהראן. השאה הפרסי הקשיב באהדה!
ממילא מסוכסך הוא קשות עם עבד־אל־נאצר,
ואילו הסוציאליזם של שכנתו העיראקית
אינו מוצא חן בעיניו. אחרי
טהראן: עמאן. פייסל התחבק עם המלך
חוסיין ההאשמי, הזכיר לו כי ירדן יכולה
להמשיך ולהתקיים כל עוד אין היא משתעבדת
למצרים. אולם הוא לא הצליח להש־ג
הודעה ברורה למען הברית המוסלמית
המוצעת. חוסיין הסכים בחצי־פה להצהרה
משותפת, שהזכירה איכשהו את הסולידאריות
המוסלמית.
הכרזותיו של גמאל עבד־אל־נאצר, כי
לא ישב עם מוסלמים מסוגם של השאה
הפרסי ואל־חביב בורגיבה לא הפריעה ל־פייסל.
ממילא
לא היתד. לו כל כוונה להושיב
את עבד־אל־נאצר לידו.

פנה לחברתנו אשר תדריך אותך יתייעץ לך איזהו
מ ת קן הכיבוי המת אי ם לשמירה על בטחון ביתך
או מפעלך.
אנו מספ קי ם :

גלגלונים (תופי כיבוי)
מתקני הצלה מחלונות
במבנים גבוהים.

מתקני כיבוי או טו מ טיי ם
מטפי אבקה יבשה
מטפי דו־תחמוצת־הפחמן

המטפים מיוצרים בהשגחת מכון התקנים הישראלי.

פנה עוד היום לחברת

ב. קרבצ׳ יקרבניובע ״ מ
ת״א, רח׳ מרכולת ,10 טל ,821817 .ת.ד1787 .

אלגיריה עייף אבל־ ב רי א
עד סוף השבוע שעבר, לא יכיל היה
א־ש להכריז בוודאות, כי אחמד בן־בלר,

להיפך: רוב השמועות חזרו וסיפרו כי
הוא הוצא להורג בחשאי על־ידי אנשי
המישטר החדש של הוארי בומדיין.
לפני שבועיים קיבלה מרים בן־בלה,
אחייניתו של הנשיא־לשעבר, מכתב חתום
בידי דודה. הוא ביקש ממנה להודיע לאמו,
כי הביקור שתוכנן בתחילה ליום חגר,מולד
נדחה .״החלטנו שמוטב לקיים אותו
אחרי עיד אל־פיטר,״ כתב. הוא בישר לה
שהוא מדגיש טוב, קורא הרבה ואינו חש

בעתון אמריקאי, מסר פרטים שאיש לא
יכול היה לאשרם, ואשר הוכחשו מייד
על־ידי ממשלת אלג׳יריה. נאמר, כי קומנדו
מיצרי ניסה שלוש פעמים לחטוף את
בן־בלה ממקום־מעצרו ולהכריחו במטוס
למצרים. סיפור אחר גילה, כאילו ביקשה
מצרים מאוטו סקורצני, קצין־הקומנדו
הנאצי שחטף ושיחרר את מוסוליגי בימי
מלחמת העולם השניה, לחזור על מיבצעו
ולשחרר את בן־בלה. איש לא טרח אף
להכחיש סיפור זה.
ומה עם ידידיו המקומיים של בן־בלה?
מה, בראש וראשונה, עם הסטודנטים וחוגי
השמאל?
לרגע נידמה היה, בתחילת השבוע, כי
מחנה זה זוכר עדיין חסד לנשיא הסתגפן,
שטבע את סיסמת הסוציאליזם האלג׳ירי.
אלפי סטודנטים הפגינו במרכז אלג׳יר,
ניפצו שמשות ואיימו על שוטרים. העילה
להפגנה היתד, ביקורו של שליח מארוקאי
רשמי, שבא להסביר את עמדת המלך חסן
בפרשת חטיפתו של מהדי בן־ברקה. אולם
אחרי שכילו את זעמם נגד המלך חסן,
החלו הסטודנטים צועקים נגד הוארי
בומדיין.
ההפגנה פוזרה בכוח, עשרות נעצרו,
והלימודים הופסקו למספר ימים. אולם בכל
התמונה הקודרת הזו, היתד, קרן־אור ש־ניחמה
את ראשי המישטר: הסטודנטים ש־חירפו
את בומדיין לא קראו בשמו של
בן־בלה.
זאת אישרו גם העתונאים הזרים, הנחשבים
בדרך כלל כאוד,די בן־בלה. הערכתם
הכללית היתד״ כי המוני אלג׳יריר, יחדלו
במרוצת הזמן להתרגש מפרשת בן־בלה,
והנשיא המודח של אלג׳יריה יהיה דומה
לנשיא המודח של מצרים, הגנרל מוחמד
נגיב. אך מכיוון שהוא צעיר הרבה יותר
מן המצרי, יש להניח שישמרו עליו ביתר
קפדנות.
העולם הזה 1484

קולנוע סרטים נערה בג ש ס
יום אחד במוסקבה נארנזון דוד,
תל־אביב; ברית־המועצות) ״מישהו סיפר לי
פעם איך ראה, ביום גשם שוטף, נערה
יחפה רצה עם נעליים ביד, ונער צעיר
עם אופניים מנסה להגן עליה במטריה.
התמונה מצאה חן בעיני, והחלטתי לעשות
סרט, שיתאר כמה שמחים ונהדרים הם
החיים בגיל .20״
בך נוצר הסרט יום אחד במוסקבה, על
ידי הבמאי הרוסי ג׳ורג׳י דניאלה. הוא
לקח כמה נערים ונערות, הפגיש אותם
האחד עם השני, ונתן להם לטייל במוסקבה
בגשם ובשמש.
הסרט מורכב מאפיזודות, בחלקן עליזות
מאוד, מלאות יופי ושמחת חיים, וחלקן
מלגלגות בחביבות על תופעות מגוחכות
בחברה הרוסית. אבל גם הקטעים העליזים,
גם קטעי הסאטירה, טבועים בתוך
הרבה תמונות דלילות, סתמיות, שאינן מוסיפות
לסרט דבר, ורק גורעות ממנו.
ומלבד זה, הגם שהסרט משוחרר לגמרי
מתעמולה רוסית יש איזושהי נאיביות בהכרזות
החוזרות ונשנות :״כמה אצלנו
הכל כל כך טוב.״ כאשר משפט זה יוצא
מפיהם של הנערים הצעירים הוא נעים מאוד
ואולי אפילו משכנע, לפעמים. אבל לעתים
קרובות מדי אפשר לשמוע מאחוריו את
קולו של הבמאי׳.
למרות כל הפגמים שלו, זהו סרט נעים,
מלא בשחקנים צעירים ויפים (גלינה פול־סקיק,
ניקיטה מיכלקוב) ,בצילומים נהדרים
ובעיקר באהבה אמיתית לחיים, אהבה
לאהבה, אהבה לעיר, לנעורים, לגשם, לשמש,
וגם לקולנוע.
שתקנים האיש שלאח״ר*
השבוע מת הגאון בעל הארשת־הקפואה.
האדם שהצחיק את העולם כולו, כשמפניו
לא משה ההבעה הטראגית. באסטר קיטון,
היה בן שבעים במותו.
בממלכת הקולנוע ישנם כמה אבסורדים.
כשהחלימה חברת פרמונט לייצר סרט על
חייו של באסטר קיטון, בחרו לתפקיד
הראשי את דונאלד אוקונור, בעוד שבאסטר
קיטון עצמו היה מחוסר־עבודה והגיע
כמעט עד פת־לחם. את הקטעים הישנים
של קיטון לא לקחו מתוך הגינזך אלא
ב־ימו אותם מחדש, בדייקנות־ מתמטית.
אלא שהפלא לא התרחש, הסרט נשאר קר
ועקר, כולל הקטעים המשוחזרים.
באסטר קיטון נולד לזוג שחקנים, בשעת
הפסקה בין שתי מערכות. עוד לפני שהתחיל
ללמוד הופיע עם הוריו בהופעות
בידור, תחת השם שלושת הקיטוניס. התפקיד
שלו היה: להיזרק ככדור בין שני
ההורים• לאחר מכן, כשבגר, הופיעו הוא
ואביו במערבון משותף. הם היו מכים
האחד את השני במטאטאים.
ב־ 1917 הסריט את סרטו הראשון, ומאז

באסטר קיטון (בסרטו האחרון)
פני פוקר
העולם הזה 1484

ועד היום נחשב לאחד הכוכבים הגדולים
בתולדות הראינוע.
ג 0הפרימדונה. סרטו המפורסם ב־יותר
היה הנווט, עם סצינות מטורפות של
טריפת קלפים דבוקים, ותיקון אונייה בקרקעית
הים, עם שלט :״זהירות. עובדים.
אין מעבר.״ בסרטו האופירה הוא ממלא
את תפקיד הקהל, הסדרנים, כל חברי־התזמורת,
הזמר־הראשי וגם הפרימדונה.
בסרטו הגנראל (השבוע במועדון צוותא)
הוא רודף בקטר אחרי רכבת האויבים,
המשליכים לעומתו סמרטוטים אל המסילה.
עם תום תקופת הסרט האילם — כמעט
ולא שמעו ממנו,פרט לשני תפקידים
קטנים: בהופעת־אורח בסרטו של צ׳אפלין
אורות הבמה, ובתפקיד עצמו בסרט שדרות
!סאנסט, כשהוא משחק פוקר, בהבעת ״פני־הפוקר״
הנצחית שלו.
רק בשנה האחרונה החל להסתמן מיפי
נה בדעת הקהל כלפיו. סרטיו הישנים
החלו למצוא את דרכם אל אולמות הקולנוע
בהצלחה כבירה. הוא עצמו זבה
ולפרסום, ולאחרונה אפילו שב
לפרסים
אל הבד, וזכה לתפקיד הראשי במקרה
מוזר בדרך לפורום.
שבמקרה זה הספיק הקולנוע לדומה
השיב
משהו לאמן גדול זה, לפני שהיה
מאוחר מדי.

ג׳יין פונדה ב״קאט כאלו״
עם אקדח ביד

בקרוב
ני חמתה מו ר ה
*אט באלו (מוגרבי, תל־אביב; ארצות־הברית)
מי משחקי ג׳יין פונדה ולי מרווין,
שקיבל לפני שבוע את פרס גלובוס הזהב
על תפקידו בסרט זה.
מין סרט הוא זהי סאטירה על איזה מערבונים. קומדיה מטורפת השמה ללעג
את כל מוסכמותהמערבון הפרוע ו־המשתולל.

מה מדובר י קאט באלו, צעירה
ומעודנת, החיה בוולף־סיטי ב־ ,1894 מסיימת
את לימודיה ומתבוננת להיות מורה. באותו
אביה על ידי רוצח שכיר.
זמן נרצח
הגיבורה העדינה הופכת את עורה ויוצאת
לנקום את נקמת אביה. הסוף, כרגיל, הוא
סוף טוב, לטובת קאט באלו הטובה,
שמנצחת את כל הרשעים.

כוכבים
ל ה דו ל צ׳ ה ויט•
בעל הדירה בא, וקיבל את שכרו החודשי•
ילדה קטנה, בתם של בעלי הדירה
נעמדה, חסמה לו את היציאה ודיקלמה
בפניו שיר ארוך. בעל הדירה הקשיב
בסבלנות, חייך ויצא.
הבת, בתה של משפחת צ׳צ׳רלי, נשארה
בבית, מאוכזבת. לבעלי־הדירה, הבמאי מלנו
היתד, הרבה עבודה, חיכו לו
מלנוסי,
עוד כמה וכמה דירות. לא היה לו זמן
לגלות את כשרונה הצעיר של מוניקה
ויטי לעתיד.
ידידו, יוסף ג׳ני, שליווה אותו באותי
יום, זוכר אותו שיר, בבהירות. הוא סיים
זה עתה להפיק את מוזסטי בלייז, הג׳יימם
בונד הנשי הראשון בהשתתפות הסוכנת
החשאית מוניקה ויטי .״לילדההקטנה ה
היא,״ הוא נזכר ,״היה ללא ספק כשרון
גדול, אבל למלנוטי, לצערי הרב, לא היד,
זמן באותו היום.״ עכשיו כבר יש למלנוטי
הרבה זמן, והוא אף הפיק, לאחרונה,
את הסרט סחר העבדים (העולם הזח
)1482
גם לג׳ני יש זמן, ואותו הוא מקדיש
למוניקה ויטי. הוא עסוק בהכנת ויטי
חדשה, וימי המדברת אנגלית, ויטי מלכת־מין,
ויטי מסחרית, השונה לגמרי מהויטי
הרצינית הקודרת של אנטוניוני— ושהפכה
לדמות האשד, התועה בעולם של
חוסר־קומוניקציה.
במודסטי בלייז היא נשכרת על ידי
שייך ערבי, כדי לשמור למענו על משלוח
תכשיטים יקרי ערך מפני חבורת שודדים.
לפני סוף השנה תתחיל בהסרטת החלק
השני של נזודסטי בלייז. היא שמרה כלבך
טוב על התכשיטים, שעבור ההרפתקה
השנייה כבר ישלמו לה 400 אלף דולאר,
לעומת 250 אלף דולאר, עבור מודסטי בלייז
א• .לשם השוואה: בעד.שני סרטיו המעולים
של אנטוניוני, הלילה ואוונטורה, היא קיבלה
חמשת אלפים דולאר.
״לא רציתי לעשות יותר מאשר סרט
הרפתקאות מסוג זד״״ הסבירה ויטי• ,אבל
דני טען שאי־אפשר להמציא דמות, מבלי
שאפשר יהיה להמשיך אותה, כשהקהל

גלינה פולסקיק כ״יום אחד במוסקבה״
עם נעליים ביד
דורש. לכן הסתדרתי עם המצפון שלי, ואמרתי
לעצמי שזה יהיה בעצם די נחמד
להיות ג׳יימם בונד ממין נקבה, שמחזיק
מיליוני אנשים בנשימה עצורה, עם חליל,
שהוא בעצם לא חליל אלא מין אקדח יורה
קרני־מוות או משהו כזה למה לא?
טוב, אז אמרתי להם :״בסדר, אני
מוכרת לכם את החיים שלי, אבל תשלמו
לי בעד זה בבקשה מחיר מלא.״
ערומה ומוקפת רעדים .״כן, היה
קשה להעביר אותה ישר מהתפקיד שלה
בלאחר הנפילה (בתיאטרון) לטודסטי בלייז,״
מודה המפיק ,״המעבר היה חזק מדי, ומה
שמצחיק זה שסרטי פוקס קפצו ישר על
המציאה, וניסו לעבוד עליה כמו שעבדו
על לולוברידידה ולורן.
״בתור פרסומת לסרט הם חשבו לצלם
אותה חצי ערומה, כשהיא מוקפת בכל
הרעלים וכלי הנשק בהם היא משתמשת
בסרט• היא התנגדה. בכלל היו הרבה בעיות
איתר, גם בסרט עצמו. ל־ 99 מתוך
כל 100 צילומים היא לא הסכימה, היא
דאגה להבטיח זכות אי־הסכמה זו בחוזה.
למשל: היא לא הסכימה שיצלמו אותה
מהפרופיל, או מחצי פרופיל, או בכל צורה
אחרת בה אפשר יהיה לראות את האף
הארוך מדי שלה.״
״אני לא כל כך יפה כמו לולובריג׳ידד״״
היא מסבירה את זה ,״אני רחוקה מלהיות
מושלמת, לכן אין מה לבוא אלי בטענות
אם אני לא מסכימה שהקהל יראה את הצדדים
הפחות מושלמים שלי. אחרי הכל
הרי הפנים שלי הם כלי העבודה שלי.״
ההסרטה הסתיימה, ועכשיו, במשרדים הגדולים
של ניו־יורק, מכינים מערכת פרסומת
שתלמד את הקהל כי לג׳יימס בונד יש
מתחרה יותר פקחית, יותר חזקה. היא
נולדה על מם ך סינמסקופ ענק, ויקח לה
הרבה זמן עד שתוכל לברוח ממנו.
״אני עוד לא יודעת מה בדיוק אני
צריכה לחשוב על זד״״ היא אומרת ,״אני
רואה שמשהו עומד להשתנות, אבל לעת
עתה, אני עדיין מצליחה לחיות בשקט כאן
למעלה, להינצל מכל זה.״
״כאן, למעלה.״ זוהי הדירה שלה. היא
רואה את כל רומא מהסלון — אשר ממנו
עולות מדרגות־לוליניות — ישר לדירתו
של אנטוניוני.
הם חיים ביחד מאז סרטם המשותף הראשון.
הוא גילה אותה כשהשאילה את

קולה לשחקנית האמריקאית בטסי בליר,
בסרטו הזעקה (שהוקרן בארץ שבוע
אחד בלבד, למרות ששינו את שמו ל־אירמה
אהובתי) .אנטוניוני הסביר למוניקה
ויטי שהיא טובה בשביל יותר מזה, והפך
אותה מיד לכוכבת עוצרת־נשימה.
לא רוצה להיות מלכה. איך היא
מרגישה בכוכבת המתחילה להרוויח הון
תועפות? ״אני לא יודעת מה אעשה עם
כל הכסף הזר״״ היא אומרת .״אני לא
צריכה כסף. לא רוצה ווילה, לא רוצה
בית, אפילו הדירה הנוכחית שלי היא
שכורה. אין לי מכונית. אין לי תכשיטים.
ואין לי צורך בכל זה.
״מה אני אעשה עם כל הכסף הזה
שיפול לי לתוך הכיסים? אני לא רוצה
להפוך סופיה לורן שנייה. אני מצטערת
בשבילה על שהיא מתנהגת כמו שהיא
מתנהגת. אני לא חושבת שהיא מאושרת.
אני רואה אותה לעתים קרובות. יש לה
חיים של מלכה, אבל חיים של מלכה
עצובה. לא הייתי רוצה להיות מלכה מסוג
זה. הציבור הגדול לא מעניין אותי. הוא
יותר מדי רחוק. ממני. אני אוהבת רק
את מי שקרוב אלי.״
תדריך סרטי שאפשר לראורו
/2 ז ( 8זהר, קריית־טבעון) יצי־רת־המופת
האוטוביאוגרפית של פליני.
אחד הסרטים המזהירים ביותר שהוסרטו
בשנים האחרונות.
בקט (היכל, פתח־תקווה) אהבתו
האומללה של מלך אנגליה לידידו
בקט• משחק מעולה של פיטר אוטול, ודיאלוגים
מבריקים של ז׳אן אנואי.
* * אבא של חייל (מוגרבי, תל־אביב)
אבא זקן עובר את המלחמה תוך
כדי חיפוש אחרי בנו.
דארלינג (צפון, תל־אביב; אורלי,
חיפה) סיפור עלייתה של נערה זוהרת
אחת, מבית פשוט עד לארמון קודר וריק
של נסיו איטלקי מזדקן, בדרך רצופה
גברים. ג׳ולי כריסטי.

* * תיק איפקרס סודי ביותר
(פאר, חיפה) סרט ריגול אנטי־ג׳יימס־בונד,
על סוכנים אמיתיים, הדומים לפקידים.
מציאותי ומרתק.

׳ ד 1״ ה 1ב 1ה ר

חיוך מסו״ מאד

אם כן, מה הפחד? הפחד הוא, פשוט, מפני גילוי דרכי השפעתו של מנגנון־החושך על
זרועות השלטון. הפחד הוא גם מפני גילוי הסיבה האמיתית להחזקת האדם השלישי
במאסר: סיבה שאינה קשורה כלל בעבירה שבגללה הורשע (החזקת מיסמכים סודיים ללא
סמכות) ,אלא בפרשת־לבון.
לכן השתבשה הדרך השיגרתית של העלאת הצעתנו בצורה ובמועד המקובלים. אירעו כמה
דברים מוזרים. ההצעה עוכבה. נערכו דיונים בנשיאות הכנסת. הנשיאות העבירה את הדיון
לוועדת־הכנסת. מישהו טרח להוסיף כמד. עמודים משוכפלים, שהכילו את החוקים הנוגעים־
בדבר.
תבענו מיד את הזכות להיות מוזמנים בפני הוועדה ולהשמיע שם את הטיעון המשפטי
שלנו נגד המזימה למנוע את העלאת ההצעה. על כך קיבלתי תשובה שלילית מיו״ר הח־עדה,
איש מפא״י ברוך אזניה — ללא הנמקה עניינית.
אותו זמן נערך על הצעתי דיון בהנהלת הקואליציה. שרי־ד,משפטים בעבר ובהווה —
פינחס רוזן ויעקוב שמשון שפירא — דיברו בעד גניזת הצעתי. איש אחד נוסף, שאינו
חבר־הכנסת, הוזמן לחוות דעה ודיבר נגד הצעתנו.
לאחר־מכן התכנסה ועדת־הכנסת. נערך בה דיון נרגש, הועלו טענות שונות (כולן פסולות,
לדעתנו, מבחינה משפטית ופרלמנטארית כאחת) ,מבלי שניתן לנו להגיב עליהן, ומבלי שאף
נמסרו לנו רישמית. לאחר־מכן נדחה הדיון בשבוע.
מה הן הטענות?
• שהעניין הוא משפטי, ועל כן אין הכנסת מוסמכת לדון בו. זיהי, לדעתנו, שטות.
לכנסת מותר לדון בכל הליך משפטי, אחרי שנגמר. גם אילו היתד, ועדת־השיחרורים מוסד
משפטי, היה מותר לנו להעלות החלטה שלה לביקורת, לשם הבהרת הצורך בשינוי הנוהל
או החוק.
אבל ועדת־השיחרורים כלל אינה מוסד משפטי. אמנם עומד בראשה שופט, אך היא ועדה
ממונה מטעם הרשות המבצעת. בענייני בטחון — האיש הקובע בה הוא נציג מנגנון־
החושך, שאינו חבר בה, ושהוא בוודאי איש הרשות המבצעת, הכפופה לביקורת הכנסת.
• שאין הכנסת דנה בגורלו של איש יחיד. גם זוהי, עם כל הכבוד, שטות. הכנסת דנה
בפרשת סובלן ובפרשות דומות של אנשים יחידים( .הנמקה זו באה אחרי ששינינו את נוסח
הצעתנו, השמטנו מתוכה את איזכור ועדת השיחרורים, והגדרנו את הנושא כ״בעיית האדם
השלישי״).
הפרשה כולה היא החמורה ביותר שנתקלנו בה עד כה בכנסת. כי היא מוכיחה בעליל
כי מנגנון־החושך שולט גם בבית זה — כאשר הוא רוצה בכך.

טיגז1ז ל\2א\זיר: גזגרשז אישטז

גורדה
ך * רג עהמשעשע ביותר שהיה לנו, בשבוע שעבר, הגיע בעת שהצענו להעביר לוועדה
| | את הדיון בתביעות האקדמאים. תוך כדי דברי ההנמקה שלנו, אירעו חילופי־ד,דברים
ר*!.הבאים:
אכנרי אני חושש לומר שבתום דברי שר־האוצר הבנתי פחות את הנושא מאשר

בתחילת דבריו
גולדה מאיר: גם אותן לא מבינים!
אכנ רי (מחייך לעבר גולדה) :בוודאי. אני מקווה שבמשך הזמן תבינו.
מנחםכ גי ן (שלא קלט את קריאת־הביניים של גולדה) :מה אתה מחייך לעבר הגברת ן מאיר?
אכנ רי: מותר לחיין לעבר חברת־הננסת מאיר.
(המולה באולם).
אבנרי: אפילו נעים לחיין לעבר חברת־הכנסת מאיר.
היו״ר ישראל ישעיהו (לעבר בגין) :תראה מה עשית! עכשיו החיון הזה נכנס
לפרוטוקול!
אבל בזה טעה• ישעיהו. כאשר הגיע לידי הפרוטוקול הסטנוגראפי, למחרת היום, חיפשתי
לשוזא את חילופייהדברים האלה. הם נעלמו באורח־פלא. כאילו לקתה הקצרנית בהתקפת־חרשות
פתאומית, שנמשכה כמה דקות.
נראה כי יד נעלמת התערבה ומחקה את הדברים — לשביעות־רצונה של הגברת מאיר,
שפניה היו חמוצים מאד בעת המעשה. כי הגברת מאיר, כך ניתן לומר בלי חשש של
הגזמה, אינה נמנית עם האוהדות המושבעות ביותר של סיעת העולם הזה — כוח חדש
ונציגה בכנסת.

גזאדמי השלישי: יר וזגזתזרית בגוזשת
ךאהיתהזאת הפעם היחידה בה הבחנו בידיים נעלמות הפועלות מאחורי הקלעים
) בכנסת.
במשך כל השבוע היתד, לנו מלחמה ביריב נעלם, חמקני אך מכריע. הנושא: האדם
השלישי.
מזה שלושה שבועות תלוייה ועומדת דרישתנו להעלות על־סדר־יומה של הכנסת את
בעייתו של אדם עלום־שם זה, הנמק בכלא רמלה. הגענו לכלל מסקנה כי זכותו לניכוי
שליש מעינשו, כפרס על התנהגותו הטובה בכלא, נשללה ממנו בזדון, בדרך שאינה תואמת
את החוק, בגלל שיקולים הנוגדים את הצדק.
כל ח״כ רשאי להעלות כל נושא שהוא כהצעה לסדר־היום. אם סבור הרוב כי אין מקום
לדבר — הוא מסיר אותו מסדר־היום, אחרי תשובת השר, בהצבעה במליאת־הכנסת. גם
הפעם לא היה לאיש כל ספק כי הצעתי תוסר מסדר־היום, באופן אוטומאטי, על־ידי

הקואליציה.
אך הכוח המסתורי, שפעל נגדנו מאחורי הקלעים, לא חשש מפני ההצבעה. הוא חשש
מפני עצם העלאת הדבר במליאה. כלומר: מפני הנאום הקצר, בן עשר הדקות, שבעל
ההצעה זכאי לשאתו להנמקת הצעתו.
החשש לא נבע מטעמי בטחון. היו״ר רשאי להפסיק באמצע כל טיעון הנוגד, לדעתו, את
צורכי ד,בטחון. הוא רשאי גם למחוק מטעמי בטחון מן הפרוטוקול דברים שכבר נאמרו
(אם כי אינו רשאי למחוק קטע מן הסוג שצוטט לעיל).

ין זהפלא שאין אנחנו פיפולאריים ביותר בחוגי מנגנון־החושך. גם לא התאמצנו
במיוחד לרכוש פופולאריות כזאת. להיפך.
הזדמנות סובה הגיעה כאשר עלו לקריאה סופית שתי הצעות־חוק שבאו להאריך את
תקנות־החירום בדבר אזורי־בטחון ורישום־ציוד, עליהן דיווחתי בשבוע שעבר.
בעד: כל הניכחים בבית. נגד: הקול היחיד של סיעתנו. אפילו שתי הסיעות הקומוניסטיות
נעדרו מן האולם. במערכה נגד הבטחיניזם נשארנו לבדנו*.
לאותו עניין היה הד אחר. כזכור, אמר לי ח״ב חיים לנדאו (חרות) בעת הדיון בתקנות־חירום
אלה, שאקח מטוס יאטוס לקאהיר. דברים דומים, בסגנון שונה, אמר דויד הכהן
המפא״יי.
הצורה היחידה בה אפשר לענות על התקפה כזאת היא ״הודעה אישית״ .במשך כמה
ימים שקלנו אם לנקוט, בפעם הראשונה, שיטה זו. היו כמה נימוקים טובים בעד ונגד:
• נגד: בגלל האופי המיוחד של הודעה כזאת, נאלץ בעל־ר,הודעה לשים את הדגש על
הצד האישי, תחת להבליט את הצד הציבורי של העניין.
• כעד: אסור להשאיר דברים כאלה בלי מענה, אחרת נוצר הרושם כי אין תשובה
לטענה ״מוחצת״ כזאת של הדוברים הבטחוניסטיים.
בסוף החלטנו בעד. עמדו בפנינו שני מכשולים:
• מותר למסור הודעה כזאת רק ״להסרת האשמה (אישית) שהושמעה בכנסת״.
• יו״ר הישיבה קורא את הדברים מראש, ורשאי להפעיל עליהם צנזורה.
על המכשול הראשון התגברנו בדרך שעוררה רעמי־צחוק בכנסת — כי חברי־הכנסת חשבו
שהערמנו על התקנון באמצעות נוסח מתחכם. וכך אמרנו:
״מן הדברים האלה (של לנדאו והכהן) ,שפורסמו בעתונות בהבלטה רבה, משתמעת ההאשמה
כאילו אין אני מוכן לקבל על עצמי שליחויות לאומיות ברוח הדבריס שסיעת׳
מטיפה להס — אס מפני שאני חושש מפני הסכנה הכרוכה בדבר, אס מפני שאני עצמי
איני מאמין במה שאני אומר. דבר זה פוגע
בכבודי ומטיל בי דופי.״
גי לדהמאיר ( :בזעם) :אולי עולה על
דעתך שבכלל לא חושביס על זה?
אבנ רי: אס לא חושבים, לא צריכים
לדבר.
המהומה שבכה, ובאולם השתרר שקט,
כאשר הגעתי להודעה עצמה:
(א) קיבלתי על עצמי בעבר שליחויות
של שלוס, שהביאוני במגע עס מנהיגים בכירים
של מדינות ערב. שליחויות אלה לא
יכלו לשאת פרי ממשי, זולת החלפת דיעות
גלויית־לב, מאחר שלא פעלתי בשס שוס
גוף ממלכתי, אלא רק בשם עצמי ובשס
שותפי לזיעה.
(ב) אני מאמין שיש במדינת־ישראל אישים
לא־מעטים, המסוגלים למלא בהצלחה
שליחויות־שלוס נועזות ויעילות — ביניהם
אישים שקיימו בעבר מגע הדוק עס מנהיגים
ערביים מרכזיים, שגס היום הדלת פתוחה
בפניהם בבירות-ערב.
חבל שאין כאן קריאת־ביניים.
(הוספתי הערה זו, כי דווקא כאן השתרר
אז ני ה
שקט מוחלט. אילו קראה גולדה מאיר קריאת־ביניים,
יכולתי לרמוז לה למי אני מתכודן. אבל גולדה ידעה בדיוק במה דברים אמורים —
והפעם שתקה).
אני עצמי סוכן׳בהחלט, ללא שום סייג אישי, למלא שליחות ולהגיע לכל מקוס אשר

טובת־העניין תוביל אליו, אם יינתן לי יפוי־כוח ממלכתי לבצע את הדבר בהתאם להכרתי
* נס בהצבעה על תיקון חוק־הבנקאות היה קולנו היחיד שהצביע נגד. התנגדנו להענקת
שיקול־דעת בלתי־מוגבל לשר־האוצר בעניין הענקת רשיונות ושלילתס.

ולמצפוני. כאדם שאינו מייצג את הקו הרישמי, ושדיעותיו ידועות במוסדות המוסמכים
בבירות־ערב, אוכל להביא תועלת שאולי נבצר מאחרים להביאה.
בנוסח המקורי שלי היו כמה סעיפים נוספים, שיו״ר הכנסת מחק אותם (בצדק, מבחינה
פורמלית) מפני שלא נגעו לצד האישי, שההודעה ״האישית״ נועדת לו. ואלה הסעיפים:
(ד) המגעים שלי בעבר שיכנעו אותי כי השלום במרחב לא יושג, ואף לא יקורב, אלא
על ידי יוזמות־שלום נועזות מצד מדינתיישראל. שוכנענו שיש מקום ליתמות כאלה, וכי
הן עשויות לנחול הצלחה, אם תתבססנה על מחשבה חדשה, תיכנון מדוקדק וביצוע יעיל
(ה) איני מאמין שיש ערך כלשהו לרעיונות־סרק, כגון ההצעה הראוותנית ״לטוס ל־קאהיר״
,כפי שהשמיעו בעבר אישים בכירים במדינה. רעיונות אלה, שנמצאו להם מחקים
במערכתיהבחירות האחרונה, נועדו לעשות רושם על הדיוטות.

ון ריאות־ביוייסי: ר״ר פרדר ווזנובריעיוז
אתמידיש דרך פשוטה כזאת להשמיע את דיעותינו מעל דוכך הכנ׳ם ת. לעיתים
/קרובות אין הנוהל של הכנסת מרשה לנו להתערב בוויכוח (למשל, בהצעה לסדר־היום
של ח״כ אחר) ,ואז נשאר רק נשק אחד: קריאת־הביניים.
איך משמיעים נאים שלם, המקפל בתוכו את כל השקפתנו בנושא מסויים, בקריאת־ביניים
של משפט אחד?
מרדכי סורקים (רפ״י) הגיש הצעה־לסדר־היום נגד מינוי הד״ר פרדר כנציג השר הייבראלי־העצמאי
בוועדת השרים הכלכליים. אין ספק
שמינוי זה הוא שערוריה ציבורית _ כי
פרדר הוא מנהל הבנק הלאומי לישראל, מוסד
בלתי־ממשלתי. אפילו אצל אישיות דגולה
מרבבה מוכרחה להתהוות סתירה בין התפקיד
של מנהל מוסד זה ותפקיד החבר (ריש־מי
או חצי־רישמי) בוועדה הקובעת את המדיניות
הכלכלית של הממשלה, ועדה היודעת
מראש מה עומד לקרות בכלכלה,
ס־רקיס נימק את הצעתו בנימוקים מפלגתיים
רפ״יסטיים, וגלש מן הנושא. מילא
אחריו בנאום מזהיר אריה בן־אליעזר (חרות),
שהציע להעביר את העניין לודעדה. שר־המשפטים
ענה בנימוקים פירמליים־משפטיים.
בהתאם לתקנון, לא יכלה להינתן לשום ח״כ
זבות־הדיבור על נושא זה.
קראתי כמה וכמה קריאות־ביניים לנאום
זה, עד שהגענו לנקודה העיקרית. לפי הפרוטוקול:

ר ־ המשפ טי ם שאלה משפטית
בכלל אינה קיימת כאן. כל הטענות הקוואזי־משפטיות,
עם כל הכבוד, הן מצוצות מן
האצבע. אף אחד אינו יכול להצביע על סעיף
שפירא (עם לוז)
כלשהו בחוק, שיש בו כדי לפסול את
החלטת־הממשלה האחרונה.
א*רי אפנדי: כאשר אין חוקה, שוס דבר אינו פסול!
ש ד ־ המשפ טי ם: עם כל הכבוד לחבר־הכנסת אבנרי, גם בל חוקה יש דברים פסולים
רבים. אין לנו חוקה כתובה. אבל יש לנו חוקים רבים׳ הפוסלים הרבה מהדברים. ואין
אנו חיים במדינה חיי הפקר.
כך שמנו את_הדגש על הדבר שהוא הקובע בעינינו גם בפרשה זו: חוסר־חוקה __
למחרת היום ענה׳ שר־הסעד, ד״ר יוסף~בורג, להצעה־לסדר־היום של טובה סנהדראי על
שיקום האסירים. גם כאן לא היתד, לנו זכות־הדיבור, אך רצינו להביע בעייה שעלתה
פעמים רבות מעל עמודי העולם הזה. ניצלנו את ההזדמנות, וכאשר דיבר השר על הצורך
לפעול למען החזרת העבריינים לחיי החברה, אחרי ריצוי העינש, באה הזדמנות לקריאת־הביניים:

מרי: האם מוכן כבוד השר לשכנע את המשטרה שלא תטריד את המשוחררים
במעצרים שרירותיים כל פעם שקורה איזה פשע בעיר?
ש ד״ ה סן ן ד: אני רואה שיש לך מקום לשאילתא לשר־המשטרה. אני איני מומחה לזה.

שאילתות: חנזבטתטית גה\2צעים
א הגי׳טנו ע דיי ] שאילתא זו. ,אך הגשנו במשך השבוע כעשרים שאילתות — יותר
/מכל שאר חברי־הכנסת ביחד. כמו תמיד, הן נגעו לשלל תופעות ציבוריות בשטחים
רבים. כגון השאילתות הבאות (שהן במקורן, כמובן, הרבה יותר ארוכות ומפורטות):
• פרשתהסטודנטית: שאלנו את שר־המשפטים מדוע השמיץ דובר־המשטרה,
בראשית הפרשה, את ציפורה קוסטקובסקי וטען כי יש בידו הוכחות שהיא יצאנית —
ולאחר־מכן ויתרה המשטרה עצמה על סעיפי־האישום הנוגעים להאשמה זו. שאילתא שניה:
איך העז קצין־משטרד, בכיר לטעון, לאחר־מכן, כי למעשה הודתה הסטודנטית באשמה זו
— אחרי שהוא עצמו ביקש לבטל אותה?
• שיטותח קי ר ה: שאלנו את שר־המשטרה בקשר לפסק־דין בית־המשפט העליון,
שגינה את שיטות־החקירה של שני קציני־משטרה. האם ננקטו צעדים נגד השניים? האם
חקרה המשטרה את חוקריה?
• ת ע סו קהל עיוו רי ם: שאלה לשר־המסחר־והתעשיה בקשר לתלינתם של עיוורים,
שפנו לסיעה, על כי הם מתקשים למכור את פרי עמלם.
• מלץ ״ שרתון ״ :האם נכון שבעלי המלון רוצים להרחיבו? האם הם קיבלו
הלוואות ממשלתיות לכך, ובאילו תנאים?
• מנה לי כ תי ״ חו לי ם: שאלה לשר־הבריאות: מה דעת השר על הודעת המנהל
הכללי של בית־החילים האוניברסיטאי בירושלים, שטען כי לרוב מנהלי בתי־החולים בארץ
חסרה ההכשרה הדרושה לתפקיד זה? מה חושב השר לעשות בנדון?
• מי ט רד ר א שי הממשלה: מדוע אין מנהל למשרד זה? מתי ימונה כזה?
• מי פ ע לי איליך: שאלה לשר־המסחר־והתעשיה: האם נכונה טענת הפועלים שם,
כי בעלי המיפעל מביימים חיסר־תעסוקה בו, כדי לזכות בהטבות המשרד?
• ה מי פעללהמתקת מי־י ם: שאילתא ראשונה לגבי כדאיותו.
• מחקרתעשייתי: מה הסכומים שמשקיעה התעשיה הישראלית במחקר? האם
הממשלה מעודדת השקעות כאלה?
• עי דודסר טי ם: האם הממשלה עושה די לעידוד הפקת סרטים מקומיים?
• ה מ או ר עו תבנתניה: האם חקרה המשטרה את ההתנפלות על ערביי טייבה
וקלנסואה? האם יועמדו האשמים לדין? מה עשתה המשטרה להרגעת הרוחות?
• ת פי להבאשקלץ: שאלה לשר״הדתות: מה חושב משרדו לעשות כדי להבטיח
אפשרות לתפילת הקהילה השמרנית בעיר זו, הנרדפת על־ידי החוגים האורתודוכסיים?

גם כמחצית השאילתות, עליהן ענו השרים במשך השבוע, היו שלנו. ביניהן:
• שיירת־השכת לאיטדוד: מדוע לא הגנה המשטרה בצורה יעילה על השיירה
ולא נתנה לה ליווי מתאים? תשובת השר :״המשטרה מצאה לנכון לאפשר את מעבר השיירה
בצירה שהדבר נעשה.״ היא עצרה עשרה איש, ושישה מהם יועמדו לדין.
9חוק כניכיץ: כמה דו״חות נרשמו לפי חוק זה בשנה שעברה? תשובת שרד,משטרה:
נרשמו 2057 מיקרים 1031 .הועמדו לדין( .זהו מיספר מבוטל, לעומת חומרת
המצב).
• חסימת כביש ירושלים: איך זד, קרה שחילוץ משאית צבאית, שגלשה מן
הכביש, הביא לחסימת הכביש במשך שעות? תשובת השר: התיאום בין המשטרה והצבא
לא היה מספיק. למכונית־החילוץ עצמה קרתה תקלה בלתי־צפויה, והיה צורך לחלץ אותה.
על־ידי אישים
• חנינה כללית: האם הובאה בפני הממשלה ההצעה (שהועלתה
שונים) להעניק חנינה לאסירים? תשובת שר־ר,משטרה :״עד כמה שידוע לי, הצעה זו לא
עמדה לדיון בממשלה.״
• קשרי הטלפון: שאלנו את השר שמונה שאלות, כדי לברר אם אמנם נשקלה
האפשרות כי הנחת כבל תת־ימי יהיה בבחינת ביזבוז, לאור האפשרויות הגלומות בלודייני־התקשורת
מסוג טלסטאר. השר ענה בהרצאה ארוכה ומעניינת. עיקרה: אין כאן כפילות
או ביזבוז, כי שתי דרכי־התקשורת משלימות זו את זו ותהיינה דרושות גם יחד.
• ילדים מפגרים: שאלנו את שר־הסעד לכמה ילדים מפגרים לא נמצא סידור
מתאים באחד המוסדות (התשובה 3001 :מיקרים לא סודרו, לעומת 3402 שסידרו) .כמה זד,
עולה להורים להחזיק ילד מפגר במוסד? (התשובה: הסכום המכסימלי הוא 45ל״י לילד,
בתוספת סכום השווה למחצית סכום מסהר,כנסה
של ההורים).

חצנטת זזתץ ים: ט2ץ י בריגטת
^ אילתא אינה מחייבת עבודת־הבנה
_ מרובה ומסובכת. לא כן הצעת־חוק —
אם מתייחסים לכך ברצינות. ולסיעתנו יש
אמביציה: כל הצעותיה מנוסחות כך שהן
יכולות להפוך מיד, כלשונן, לחוק־המדינח:
על מלאכה זו מנצח היועץ הפרלמנטארי
של הסיעה, עורך־הדין אמנון זכרוני. הוא
זכה על כך למחמאה בלתי־רגילה: חברי
כמה סיעות יריבות בכנסת פנו אליו, ביקשו
ממנו לעזור להם בניסיח הצעות־החוקים
שלהם.
השבוע הגשנו שתי הצעות־חוק בעלות
חשיבות עקרונית רבה ביותר:
• חוק אישור תוקפן של תקנות,
תשנ״ו— : 1966 הצעה שבאה להגביל באופן
חמור את יכולתם של השרים לחוקק חוקים
כאתת נפשם (במסתר, של ״תקנות״).
כורג (עם ישעיהו)
עיקרה :״תוקפה של כל תקנה ייפקע כעבור
שישה חודשים מיום התקנתה, בלתי אם אושר תוקפה על־ידי החלטה של אחת מתעדות
הכנסת.״
• חוק לפיצוי נזקי־בריונות תשנ״ו— : 1966 חוק ארוך ומפורט של 13 סעיפים, שנומק
בחמישה משפטים קצרים :״לאחרונה נתרבו בארץ מעשי בריונות. המשטרה מגלה אזלת־יד
במציאת האשמים. במרבית המיקרים צריך הניזוק לתקן את נזקיו על חשבינו. המדינה גובה
מיסי רכוש, ומתפקידה להבטיח הגנה לבעליו. בהעדר הגנה, חייבת הממשלה לפצות בעלי־רכוש
על נזקיהם.״ ההצעה: כל נזק שייגרם על־ידי בריונות, מבלי שנמצא האחראי שיפצה
את הנפגע — תשלם הממשלה עצמה את הנזק.

\זא\2ך וזאים־ :קואליציה א( דינז\2גאליציה
* תכן כי ה רי ץ החשוב ביותר בא־תו שבוע נגע לסיכסוך על הפרשי־השכר של האקדמי
׳ אים. הוא הועלה כהצעה־לסדר־היום של שמואל מיקוניס (מק״י) ,שהגדיר את הנישא
בצורה ברורה וקולעת. חזר אחריו שניאור זלמן אברמוב (גח״ל) ,גם הוא בנאום קצר
וענייני.
בתשובתו סיפר שר־האוצר בעיקר על הסכומים העצומים שהמדינה מוציאה על החינוך
הגבוה — אך לא ענה במאומה על הבעייה שעמדה לדיון.
היה מנוי וגמור עימנו ליטול את זכות־הדיבור על נושא זה, שהוא חיוני להתפתחות
המדינה. מאחר שסיעתנו זכתה לאחיז גבוה מאד של קולות האקדמאים דווקא, רובצת
עלינו התחייבות כפולה בשטח זה. מצאנו הזדמנות להביע את דעתנו, על־ידי כך שהצענו
להעביר את העניין לדיון בוועדה — אם לא יימצא רוב לדון בו במליאה.
תוך הנמקת הצעה זו אירעו אותם חילופי־דברים ביחס לחיוך המסויים, שציטטתי אותם
לעיל. בין השאר אמרנו:
אם הסכומים לחינוך הגבוה הם כל־כך גבוהים, כפי ששמענו מפי שר־האוצר, אם
המצב הוא כל־כך טוב — אז מדוע כל־כך רע לאנשים האלה? מדוע י הם כל־כך צועקים?
הרי זה דבר שבוודאי טעון בירור בפורום כלשהו.
״שאל שר־האוצר איזה חטא הוא חטא בכן שהציע למוסדות־החינוך לשלם לאקדמאים
בשטרות או באיגרות. הוא חטא בכן שהוא הציע להם לעבור עבירה על החוק, חוק הלנת־השכר.
אסור לתת שטרות תמורת שכר לעובדים. היתה הבטחה, יש הסכם — צריכים לשלם.
זה דבר פשוט מאד.
אני מבקש את חברי־הכנסת מכל הסיעות, ובמיוחד את חברי־הכנסת מסיעת הלי־בראלים־העצמאיים
ומפ״ם, עם כל הכבוד למשמעת הקואליציונית, להצביע לפחות למען
העברת הנושא הזה לוועדה. הרי הקואליציה אינה דיסקוטק, אינה דיסקואליציה, שבה אחד
מניח תקליט, וכל האחרים חייבים לרקוד לפיו. לסיעות האלה יש עמדה ציבורית ידונוה,
שהתבהרה היטב במלחמת־הבחירות. המפלגות האלה קיבלו על עצמן התחייבות מסויימת
מנחםכנין: אבל עמדתן עכשיו כבר פחות ברורה.
אכנלי: היא• נעשית פחות ופחות ברורה. אני מבקש מהן לשקול את העניין לגופו,
ולהצביע בעד העברתו לוועדה.
הצעה זו, כמו הצעת מיקונים־אברמוב, נפלה ברוב קולות כל הקואליציה, כולל ל״ן י
ומפ״ם, נגד קולות האופוזיציה.
אילו הצביעו הליבראלים־העצמאיים או מפ״ם עימנו, היתד, הצעתנו מתקבלת. מאחר שלא
נתקבלה, הפכה שביתת הסגל האקדמאי לאיים ממשי — ותמהני מי היה מעוניין בכך*.

* אגב, כל עשרות היוזמות והפעולות המפורטות בשני עמודים אלה — לא הוזכרו
בשני עתוני־הערב אף במילה אחת.

ספורט כדורגל
השח טו ב
על שופט הכדורגל הפתח־תקוואי מנחם
אשכנזי נוהגים כתבי הספורט לכתוב מדי
שבוע. כי הוא השופט הטוב ביותר בישראל.
אשכנזי קרא את העיתונים פעם ופעמיים,
ובסופו של דבר החליט כי הוא חייב
לשמור על דמותו. אשכנזי, אשר החלטותיו
החד־משמעיות הקנו לו בעבר את הערצת
הקהל, החל לשכוח, כי על השופט לבלוט
במישחק במידה מועטה ככל האפשר• לעתים
היה נדמה, כי לפני כל שריקה הוא
שוקל אם תגובתו היא חריפה די הצורך.
גז מ ד מי ע. ביום הששי האחרון עבר
אשכנזי את הגבול. השופט הישראלי, ששפט
בגמר באולימפיאדת טוקיו, והמועמד
לשפוט במישחקי הגביע העולמי בלונדון,
חולל שערורייה חסרת תקדים באיצטדיון

בלונזפילד היפואי.
כשהסתיים לפנות ערב המישחק בין הפועל
ירושלים למכבי תל־אביב, בתיקו
, 1:1לא התפזרו הצופים. כמאתיים מהם,
משולהבים ונרגזים, צרו על חדרי ההלבשה.
״מוות לשופט! מוות לשופט!״ זעק ההמון.
ארבעה שוטרים מיהרו להזעיק תגבורת.
אשכנזי עצמו הסתגר בקומה השניה

±11217117

כ דו ר נו שא רווחי
השאלה המעניינת כרגע את חובבי הכדורגל
בישראל לא היתה אם הכדורגל י^
בארץ יהפך למקצועני אם לאו, אלא בכמה
זמן, ובאיזו דרך, תגיע המקצעונות.
יהלומנים יהודיים בבלגיה העבירו להתאחדות
לכדורגל הצעה לתרום כחצי
מיליון דולאר לנבחרות הלאומיות בכדורגל,
כדי שאלה יסבו יותר קורת־רוח לצופים
היהודיים בחוצלארץ. מנהלי ההתאחדות
קפצו על המציאה, התכוננו להכריז על

תוך זמן קצר,
בהדרכה מקצועית מעולה!

רחמים מלכי (שני מימין) מתחנן כפני אשכנזי (כשחור) *

בקר * אח ה ״צ*ערב
פ תי ח ת הקורס:
1.3.1966

לכדורגל,״ הודיע הפקיד ,״עליך להכין
בתום המישחק את כל ספרי החשבונות
של הקבוצה, ביקורות הכרטיסים שנאספו
בכניסה ופירוט ההוצאות, לביקורת ה־ 1

התאחדות.״ גזבר הקבוצה נדהם.
ביקורת פקידי התאחדות הכדורגל של
אנגליה, על ספרי קבוצת חובבים מיוצאי
אתונה, באיצטדיון וונזבלי הלונדוני, נערכת
לפי הוראת קבע של ההתאחדות האנגלית,
לפיה חייבים ספרי כל אגודה להיות מוכנים
לביקורת בכל זמן.
בישראל, בתום העונה החולפת, התירו
רק שבע מתוך 16 קבוצות הליגה הלאומית
למבקר ההתאחדות, רואה החשבון גדעון
לב־ארי, לערוך ביקורת בספריהן.

קבלת לקוחות בקלון בית־הספר לספרות ״דיאנה״
יום־יום ביו השעות - 9ו בצהרים 3 ,־ 7בערב
בימים א, ג ,ה, הסלון פתוח עד 9-30 בלילה.

^ , 1ו ״ נ>10 ננ]. 11 גן ף<17ל 61.ס226
מה הם משקפי מגע 1
אלה הם משקפים קטנטנים (בלתי נראים)
מלוטשים וחלקים מחומר פלסטי (מוצק) בקוטר שלא עולה על 9מ״מ
ששמים על אישון העין במקום משקפים.

באדיבותה של המעבדה האופטית

״אישון־לנם״
תל־אביב, רח׳ שניאור ( 5פנת פינסקר) .טלפון.55029 :
שעות קבלה.09.00—14.00 :
נשמח לשלוח פרוספקט.

מוות לשופט!

של חדר ההלבשה. ארבע ניידות משטרה
ושלושים שוטרים ניצבו מול ההמונים הזועמים,
שלא נרתעו מסילתי הגז המדמיע.
אבן ענקית ניפצה שימשה של ניידת. קצין
משטרה כוסה בסילון־גז, שכוון אליו בטעות.
״אשכנזי בן זונה!״ המשיכו הזעקות.
רק כשעה ומחצה לאחר תום המישחק הצליח
השופט הבינלאומי לעזוב את המיגרש.
הפועל ירושלים, שניצחה את התל־אביבים
לפני שבוע, זכתה בשער יתרון לאחר ש־חלוצה,
צבי טינגל, בעט כדור לרשת,
לאחר שנשמט מידיו של שוער מכבי.
במחצית השניה עלה המתח, אך המישחק
המשיך להתנהל בהגינות. עד שבאחת ההתקפות
התל־אביביות שרק אשכנזי לעבירה,
נגד הקיצוני המכבי רחמים טלבי.
החלוץ עשה תנועת ביטול לעברו של
השופט. היו צופים שטענו, שהוא הראה
לשופט אצבע משולשת. אחרים טענו ש־טלבי
סתם עשה תנועה של מזל רע.
אשכנזי, שעמד באותו רגע כחמישים מטר
מטלבי, נפנף בידו .״בוז!״ זעקו הצופים.
לטלבי לא עזר דבר, והוא הוצא מן המיגרש.
היתד, זו, ללא ספק, החלטה נמהרת. מה
גם ששבוע קודם לכן נדחף אותו שופט
בגסות, על-ידי שחקן הפועל רמת־גן, ולא
הגיב בצורה דומה.
בהמשך איבד אשכנזי את השליטה על
המישחק. חלוץ תל־אביב, משה עסיס, נתפס
בידו תוך כדי פריצה על־ידי מגן ירושלמי,
בתוך רחבת ה־ ,16 עבירה המחייבת
בעיטת עונשין מאחד־עשר מטר. אשכנזי
היה קרוב למקום המעשה, אך לא שרק.
״אנחנו איבדנו נקודה במישחק הזה,״
קבע שחקן תל־אביבי ,״אבל אשכנזי איבד
את השם הטוב שלו.״

חו פשה בי קו ר ת
,העולם הז ד,״ ,שבועוןהחדשותהישראלי
המערכת והמנהלה: תל־אביב, גליקסון ,8טלפון ,226785
ת. ד • 136 .מען מברקי: עולמפרס • דפוס משה שהם בע״מ,
תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ• .
העורך הראשי: אורי אבנרי • המו״ל: העולם הזה בע״מ.

פקיד ההתאחדות הרים טלפון לגזב
הקבוצה, שהיה אותה שעה ליד קופת ה־איצטדיון
.״לפי הוראה של ההתאחדות

תוכניות מרשימות לפיתוח הכדורגל בארץ.
העוקץ שבתוכנית: מה יקרה אם אנשי־עסקים
ירצו להשקיע את כספם בכדורגל
כדי להפיק רווחים? מה יקרה אם יהלומי 1
נים מארץ אחרת ייסדו קבוצות כדורגל
מקצועניות בישראל, יזכו על־ידי כך להכנסות
ענק? מי יהיה זקוק אז להתאחדות?

הכנסת
ה ח תו לוהחלב
מה קרה לדיון בכנסת על הצעתה של
סיעת העולם הזה — נוח חדש בעניין
השחיתות בענף הכדורגל? אין איש יודע
— ופחות מכל בעל־ההצעה עצמו.
כי הדיון הועבר לוועדת־מישנה. ועדת־המישנה
הורכבה לפי מפתח מפלגתי3 :
למערך 2 ,לגח״ל, אחד כל־אחד למפד״ל,
רפ״י, מפ״ם ול״ע. לשאר הסיעות לא
ניתן ייצוג.
בדיחה עצומה. כתב על כך השבוע *ז
יהודה גבאי בחדשות הספורט:
״הכנסת שלנו נוקטת, כנראה, לפי הכלל
שאין נותנים לחתול לשמור על החלב.
ח״כ אורי אבנרי הציע בשעתו להקים ועדה
לחקר מיקרי־השחיתות בכדורגל. ועדה זו
אמנם קמה — אבל את ח״כ אבנרי השאירו
בחוץ.
״אין זה צימוק מהמזנון. זו בדיחה
עצומה. קם חבר־כנסת ומעלה הצעה
בפני אולם כמעט־ריק. מקבלים את דבריי,
ממנים ועדה מאנשים שלא נכחו כלל בעת
הדיון. אבל את היוזם, את הקטיגור, מדיחים
הצידה, משום שהוא חלש, בסך הכל**

סיעה של איש אחד.
״כלומר — גם הכנסת מאשרת שהספורט
שלנו מוכרע בהרמת ידיים, מודרך על־״די
דעות פוליטיות, שמהן, מטבעו, הוא סולד.״
* שאר האנשים בתמונה, מימין: עסיס,
קרקו, מתניה (מאחור) ,בן־רימוז׳.

העולם הזה 1 :<184

שגעון 3־ 6 0 0מידיון 1
במדינה דרכי חיים
^ ה ח תן דאהתחתן
החתונה נקבעה לשעה שבע בערב. את
האולם של מלון אלמוג בנתניה מילאו כמאה
אורחים. הכלה עמדה מוכנה, לבושה בשמלתה
הלבנה, ובהינומה על ראשה. הרב
בדק בפעם האחרונה אם החופה ניצבת במקום
טוב, מכובד ומרכזי, והצלם הכין את
מצלמותיו, כדי לצלם תמונות־חתונה.
רק החתן היה חסר.
חלפה השעה שבע, והחתן לא הופיע.
בשבע ורבע התחיל אבי הכלה להתעצבן.
הוא מיהר לטלפון, התקשר עם המשטרה,
כדי לברר אם לא אירעה באותו יום תאונה
כלשהי, שבה מעורב צעיר בשם פאול לינד־סיי.
השם לא הופיע בדו״חות המשטרה.
בשעה שמונה צילצל הטלפון במלון
אלמוג. מישהו ביקש לדבר עם אביה של

חותן־בורדו לינדסיי
בהלה לפני החופה

הכלה. על הקו היה אליעזר גורלניק, ידידו
הקרוב של החתן, ובפיו ידיעה קצרה: פאול
עזב את הארץ, המריא בשעה ארבע אחר-
הצהריים במטוס אייר־פראנס לאוסטרליה.
הוא לא הוסיף אף מילה של הסבר.
האב הנדהם ניגש לכלה, מסר לה בלחש
את ההודעה. ואז הפגינה אילנה שטרן*,
נערה בת , 19 שקטה, צנועה ובלתי־מתבלטת,
את אופייה החזק להפליא. לעיני כל האורחים
המופתעים הורידה אילנה את ההינומה
מראשה, והכריזה :״החתונה בוטלה. אני
מזמינה את כל האורחים לחגוג יחד איתי
את יום־הולדתי.״

״הוא לא היה חייב לי דבר״.

אילנה ופאול נפגשו לפני שמונה חודשים
במושב אמציה בחבל לכיש. היא שרתה
שם בגרעין נח״ל, ואילו הוא הגיע ארצה
חודש לפני־כן מאוסטרליה, עם קבוצת־נוער
בית״רית. לפני חמישה חודשים, כששניהם
כבר עזבו את המושב, התקיים בביתה של
אילנה בנתניה טכס אירוסין צנוע.
פאול הוא בן למשפחה אוסטרלית אמידה,
שבבעלותה חנויות תכשיטים באוסטרליה.
משפחתה של אילנה אינה עשירה במיוחד.
למרות זאת, היתד, זאת משפחת הכלה שלא
ראתה בעין יפה את האירוסים. הם טענו
שאילנה לא הכירה את במיר־ליבה די
הצורך.
ביום החתונה, ביום שלישי שעבר, נסע
הזוג לתל־אביב, כדי לגמור סידורים אחרו]
נים לחתונה. בין השאר, היה על פאול
ך להזמין את חבריו האוסטרליים. לצורך זה
נפרד מאילנה בשעה שמונה וחצי בבוקר,
ונסע במכונית ידידו, אליעזר גורלניק. היתד,
זו הפעם האחרונה שאילנה ראתה את חתנה.
״אין לי שום הסבר הגיוני למעשה שלו,״
אומרת אילנה .״הוא לא לקח ממני כסף,
ובכלל — הוא לא היה חייב לי דבר. הוא
היה יכול להודיע לי על כוונתו לפני שבוע,
לפני חידש, אפילו ביום החתונה. ההסבר
היחידי שאני מוצאת, הוא התקפת־פחד, שתקפה
אותו פתאום בארץ זרה.״
בני־משפחתה של אילנה אינם מסכימים,
לדעתה, הם טוענים שלא היתד, כל אפשרות
ל0דר את הטיסה באותו יום עצמו, ושהל
מעשה היה מתוכנן מראש.
הוריה של הכלה עומדים להגיש תביעת-
נזיקין נגד פאול, לבית־משפט ישראלי או
אוסטרלי. את גיבה הסכום הם לא קבעו
עדיין, אך כנראה יהיה זה סכום נכבד מאד.
* שם בזוי לצורך הכתבה.
העולם הזה 1484

!היו ;ז ^ דבג.

(המשך מעמוד ) 11
אישיות פלונית או אלמונית• וממילא אי-
אפשר להסתבך בהבטחות נוספות על סמן
תקדימים.״
זעקה קורעת־לב של כלכלן איש־האוצר,
הרואה יום־יום לנגד עיניו כיצד מתווספים
אפסים לספרות והופכים אותן למיליונים,
בשל ״רקע ציבורי״ זה או אחר.

ייצוא? איזה ייציא?
ך* ד מי שמדבר על התפלת מי־ים, אינו
^ שוכח להזכיר שהמדובר בעתיד, כאשר
אוכלוסיית הארץ תהיה, לפי הערכתם, כארבעה
מיליון נפש. אבל הם שוכחים להזכיר
שקצב הגידול יהיה של ארבעה אחוזים
לשנה, לכל היותר. קצב הגידול של התפוקה
החקלאית בארץ הוא הרבה יותר גבוה
מזה, גם בלי להוסיף למיכסות־המים.
שיפור שיטות העיבוד, שיפור הזנים ושיפור
החקלאים עצמם, העלו את התפוקה
בשנים 1960 עד 1964ב־ 25 אחוזים. התחזית
לשנת 1970 מדברת על גידול של 35
אחוז בתפוקה החקלאית. כל זה בהגדלה
קטנה של מיכסות־המים. אם נוריד את
עליית התפוקה, הנובעת מהעלייה, במיכסות־המים,
גם אז תישאר די תוצרת חקלאית.
לפי חשבון זה, ימשיכו לזרוק עגבניות למזבלה
גם כשיהיו בארץ ארבעה מיליון
יהודים, כולם זוללי־עגבניות.
יש להניח, שמצדדי התפלת־המים אינם
ממליצים לזרוק את המים למזבלה. הם מתכוונים
בוודאי לייצוא. אבל גם בנושא זה
חולקים המומחים על דעתם. כותב ד״ר דן
ירון:
״יש טוענים כי עלינו לפתח מקורחז־מים
יקרים, כי מים אלה דרושים לייצוא. יצויין
כי סיכויי הייצוא משתקפים בתחזיות של
המרכז לתיכנון חקלאי. תוכנית־החן מש לשנת
68/69 מניחה ייצוא של כ־סססל טונות
פירות טריים (להוציא בננות והדרים) ו־40
אלף טונות ירקות מסוגים שונים. כמות המיס
הכללית הדרושה לגידולן ס אלה מסתכמת,
לפי הערכה, ב־ |12 מיליון ממ״ק
בלבד.״
לא נכללו בחישוב זה בננות והדרים, כי
אין תוכנית להרחבת שטחי הבננות, ואילו
על הרחבת שטחי־ר,הדרים קשה לדבר, כשנזכרים
במה שעולל להם השוק האירופי המשותף.
ממשיך ד״ר ירון:
״לאמיתו של דבר, לא מים הם הגורם הדרוש
כדי לקדם את הייצוא. יש צורך בהרחבת
השווקים, ובהחדרת מוצרים אינטנסיביים,
היכולים לשלם תמורה גדולה למיס.
ייצוא כזה הוא תנאי מוקדם לפיתוח מקורות
המים על בסיס כלכלי,״
עוד דרישה פשוטה של איש־מקצוע, המבקש
לתכנן ולחקור,׳ לפני שזורקים כסף.
אבל בשיטת אי־הסדר אין מקום למחקרים.
מה קורה, למשל, למחקרים על אפשרויות
הייצוא החקלאי? מעיד ד״ר ירון:
-,התקציב למחקרים אלה מוגבל למיליון
לירות בלבד. נגנזים או מתמשכים באיטיות
מחקרים חיוניים לפיתוח הייצוא, וכן לעתידו
של המשק המשפחתי, במיוחד נושק־השדה.
לעומת זאת, כשמדברים על פיתות
של מקורות־מים, מגיעים למספרים אסטרונומיים,
העומדים ללא כל יזץ ס אל נושא הייצוא.״

ר,ולב

היו זמנים >עתים קשות),
הבישול — על פתיליה,
עצים ונפט — להסקה,
ולכביסה — סבון ...רגיל,

ישגז...

חשהל...

ס > נלובו 1

סינטבון חסכוני ויעיל
מכל סבון רגיל.
סינטבון מקציף ופועל גם
במים ק^ים וקשים
סינטבון לכביסה, לכלים
ולנקיון הבית.
עבי סינ
ו * 601זאץ 5

סינ ס בון לכל נכון!
תוצרתביח ״ רנקה בע״מ .

המפיציםחב ׳ נוריתבע״ מ
פרסום או־קי

-בדד

*ג*סתבר, אם כך, שאין עניין כל כך
}*/גמל בייצוא. על כל פנים, לא עד כדי
השקעה של 600 מיליון לירות. אילו היה
עניין, ודאי לא היו גונזים מחקרים. או
שמא מעוניינים בייצוא, אבל קשה להם
להתרגל לתיכנון ומחקר? אפשר להצדיק
בטענות אלה בלבד את הדרישה לדחות את
הקמת המיתקן להתפלת מי־ים. יוכנס קודם
כל סדר במשק המים. יונהג תיכנון חקלאי
לטווח ארוך. ייקבעו מחירים ריאליים למים,
ואם יהיה צורך בסובסידיה — היא תינתן
בצורה גלויה. רק אז תוכל תר,״ל לגשת
לעריכת מאזן־המים במדינה, ואז נדע אי״ה
אם דרוש לנו — ובאילו מחירים — מיתקן
להתפלת מי־ים.

אכל יש סיכות נוספות שבגללן יש
לדחות את ההמת המיתר,ן. למשל :
מחיר המים המותפלים׳ •מיתיר גדול
פי שניים מכפי שטוענים על כד
ככתכה תכאת כסידרה זאת.

• חדר עבודה לנסיון מעשי
— ראשון ויחיד בארץ.
תעודות למסיימים.

הפתיחה:
החודש

871ר

הנחלחטבתאנתהע טי נו
ו סו וח סמולנסק 7 !,טל 229960 .

מכפר 1484

י״מ שבג* תשכ״ו9.2.1966 ,

120