גליון 1485 מתאריך 16 בפברואר 1966

!ורות

תוססות

נגד

״עו״ ר ת

חאח 1ה ״

נוב 1נ 1ו * ו
מקצוע
ב 1ע 1ב 1 1־ 1־ נגבוהה

כל אלה מקנה לד תעודת הסמכה שק

המכללה הפול>\7כנ>ת
המוסד תיסיד במדינת בסיקיח צינורי וממלכתי

השבוע נפתחים הקורסים הבאים:
בפיקוח הסתדרות הטכנאים
לימודי יום וערב
סרטוט בניין ואדריכלי
מסיימי הקורס יתקבלו כחברים בהסתדרות
הטכנאים

בפיקוח משרד העבודה
לימודי יום וערב
אדריכלות פנים
לימודי ערב
קירור ומזוג אוויר
לימודי ערב
בניית מודלים (בנינים ורהיטים)
לימודי ערב
צילום ופיתוח (תאוריה ומעבדה)

בפיקוח אגודת הגרפיקאים
גרפיקה שימושית וטכנית

לימודי ערב

בפיקוח האיגוד הישראלי לפרסום
פירסום ויחסי ציבור (מתקדם)

לימודי ערב

הנובלה הנ! 1ץ לינובנית

עור נ קי ו מ טו הרלח לו ס יז -הו אהאמצ עי הראשו!
בכל טיפול יופי. ה ת חילי, לנו. א ת טיפול היופי
היומי ע ם מי פני ם ״ שרק־ ,המטה רי ם ל עו מ ק
ו מנ קי ם ברכו תאתנק בו ביו ת עור פנייך מכל
שרידי אב ק ואיפור. טיפול מ ת מי ד ו שיטת• במי-
פנים ־שרק־ ,מ׳ ה פני םהמ קו ב לי ם על נ שות אירופה
ה מ טו פ חו ת, ישווה לעירך מרא ה מעודו ורענן.
ה ת חילי א ת היו םעם ־ שדק ״ .נ ׳ יופי מ ת חי ל
עם •שרק־.

קורסים :

• נרכב פרטי

השבוע חגגנו מאירע חשוב בחיי העולם
הזה: הופעת המהדורה הערבית של השבועון.
חזה
אל־עאלם דומה בחיצוניותו וכתבניתו
הכללית להעולם הזה: שער קדמי פוליטי
ושער אחורי קל, אותו תוכן של מדורי־קבועים,
מאמרים חתומים, בהם חדשות מביעים הכותבים את דעתם, ורפורטז׳ות
מצולמות אקסואליות.
במדור הערבי המקביל למדורו העברי
הנידון, היתווד, עורך שתי המהדורות אורי
אבנרי את מטרותיו של הזה אל־עאלם.

כך פתח:

זהו עתון ישראלי.
לא עתון יהודי, הכתוב בשביל ערבים.
לא עתון ערבי, המופיע במיקרד, בישראל.
הזה אל־עאלם בערבית, כמו העולם הזה
בעברית, הוא עתון ישראלי.
מד, זה עתון ישראלי?
ישראלי הוא עתון המאמין כי עתון מדינת ישראל שייכת לאזרחי ישראל.
לכל אזרחי ישראל — עיברים וערבים,
ללא הבדל לאום, דת ועדה.
לאזרחי ישראל — ולא לשום ורק אדם, יהודי או לא־יהודי, שאינו בא לישראל,
שאינו חי בה, שאינו קושר את
גורלו לגורלה.
לכן אין זה עתון ציוני. כי הציונים
טוענים שישראל היא ״מדינה יהודית״ ,השייכת
ליהודי כל העולם — גם לאותם
שאינם באים הנה, שאינם חולמים כלל
לבוא הנה, המשלמים את מסיהם למדינות
זרות, המשרתים בצבאות זרים.
כעתון ישראלי, דוגל הזה אל־עאלם באותם
העקרונות אשר למענם לחם ולוחם
העולם הזה במשך 16 שנים סוערות.
עקרונות שמצאו את ביטויים באלפי
מאמרים, אן שאפשר לסכמם בשלוש מילים
פשוטות: שלום, שיוזיון, שיחרור.
שלום. מה זה שלום?
הבל מדברים על שלום. מי אינו רוצה
בשלום? לבן חייבים אנחנו לפרט: איזה
שלום, ושלום בין מי למי.
איננו מאמינים בשלום שיקום על חורבן
מדינת־ישראל. כי שלום כזה לא יהיה
צודק. והוא לא יקום אלא אחרי מלחמת־השמדה,
שתהפוך את המרחב כולו לעיי־חרבות.
איננו
מאמינים גם בשלום המבוסס על
כניעת העולם הערבי לעמדתה של ממשלת־ישראל
הנוכחית. כי גם שלום כזד, לא
יהיה צודק. וגם הוא לא יקום במציאות.
אנו מאמינים בשלום של צדק. ושלום
של צדק לא יקום אלא בין שני הגורמים
העיקריים הפועלים במרחב:
התנועה הלאומית הערבית, השואפת ל־שיחדור
המרחב כולו מעול זרים, למהפכה
חברתית, לקידמה ולניטראליות חיובית.
והתנועה הלאומית העיברית, הרואה את
ישראל כחלק בלתי־נפרד מן המרחב המשותף,
שאינה רוצה להיות כלי־שרת בידי
זרים, שפניה אל העולם האפרו־אסיאתי
המתעורר.
שלום כזה — איך יקום? על איזה
בסיס? הוא לא יקום אלא אם כן יכירו זה
בזה שני העמים החיים בארץ זו, ששמה
בעברית ״ארץ־ישראל״ ושמד בערבית
״פלסטין״.
האומה העיברית החדשה, שנולדה בארץ
זו בשלושת הדורות האחרונים, והרואה
את עצמה המשך לאומה העיברית של ימי־קדם,
זכתה להגשמת שאיפתה הלאומית
עם קום מדינת־ישראל. היא חיה במדינה
זו חיי־חופש, היא מבטאת בד, את ישותה
הלאומית.
אולם האומד, הערבית הפלסטינית לא
זכתה להגשמת שאיפתה. במלחמת פלסטין
משנת ,1948 היתה היא המנוצחת היחידה.
היא נפלה קורבן לתככי המעצמות הזרות.
היא נפלה קורבן גם למנהיגותה הכושלת
של עצמה, ולהבטחות הכוזבות של השליטים
הפיאודליים בארצות הערביות השכנות.
ממשלת
ישראל מנסה מאז להעמיד פנים
כאילו האומה הערבית הפלסטינית אינה
קיימת עוד, כאילו נעלמה מעל המפה האנושית.
זוהי שטות. האומד. הפלסטינית
קיימת. היא קיימת בדמות בניה.
אנו מאמינים כי האומד, הפלסטינית זכאית
להקים את מדינתה החופשית — את
מדינת פלסטין — בשטחי ארץ־ישראל הנמצאים
עתר, תחת שלטון ממלכת ירדן
ורצועת־עזה. אנו מאמינים כי כל הבעיות
השנויות במחלוקת בין מדינת־ישראל ו־מדינת־פלסטין
— והן רבות וקשות —

חייבות להיפתר בדרכי שלום בין שתי
המדינות, תוך הבנה הדדית והידברות ישירה.

עד כאן דברי אורי אבנרי. על ביצוע
הנחיות כלליות אלה מופקדים טמיח אל־קאסם
ועותמן בראנסי, שניהם בני .26
סמיח, ראש מערכת המהדורה הערבית,
נחשב היום לאחד המשוררים הערביים הבולטים
בישראל. הוא בן למשפחה דרוזית
מכפר רמה שבגליל, אך בהיות אביו קצין
בצבא הבריטי במלחמת העולם השניה,
נולד סמיח במקום שירותו של האב, בעיר
זרקא שמעבר לירדן. הוא עצמו לבש מדים
— כסמל יחידת־סיור בצד,״ל.
הוא הספיק לפרסם שני קבצי שירים

שער ״הזה אל־עאלם״
(תהלוכות השמש, ושירים בדרכים) ,ופואמד,
בשם אירס. כמה משיריו תורגמו לעברית.
את מאמרו הראשון בהזה אל־עאלס פירסם
תחת הכותרת ״שמן על המדורה״ .כי זה
בדיוק התפקיד שהוא רואה לעצמו ו־לשבועון
החדש: ללבות את להבת המהפכה
החברתית בקרב האכלוסייד, הערבית בישראל.
בשטח הפוליטי הוא קירא לליכוד
הכוחות המתקדמים בשני עמי הארץ.
מזכיר המערכת הערבית, עותמן בראנסי,
הוא יליד הכפר טייבה שבמשולש, שם למד
בבית־הספר התיכון. לאחר מכן למד בסמינר
למורים בהדסים, נשלח להורות
בשבסי הבדואים בנגב. אולם כעבור שנה
פוטר ״מטעמים פדאגוגיים״ .טעמים אלה,
כפי שהוסברו לו בגלוי: היותו אחיו של
טאלח בראנסי, אחד מראשי אל־ארד. העובדה
שעותמן לא היה חבר תנועה זו
ולא התערב בפוליטיקה של אחיו, לא
הועילה.
אגב, הוא וסמיח אינם חברים בשום
מפלגה. אבל שניהם הצטיינו בפעילותם
למען שיתוף עיברי־ערבי.

המהדורה הערבית לא תהיה זר,ד, בכל
פרטיה להעולם הזר. בעברית. אולם העיקרון
המעשי הוא, כי המערכת תהיה משותפת
לשני השבועונים, והיא אשר תספק
את החדשות, הצילומים ויתר השרותים לשניהם.
הכוונה היא, שכל מאמר המופיע
בעברית יתורגם לערבית, וכל מאמר הנכתב
בערבית יתורגם לעברית. נושאים מיוחדים,
המעניינים רק חלק מן האוכלוסיד* לא
יתורגמו. כמו מדור רחל המחזלת, למשל,
או מדור של חדשות מקומיות מן הכפרים
הערביים.
דבר אחד ברור: העולם הזר. והזה אל־עאלם
אמנם ידברו בשתי שפות — אבל
הם יאמרו אותו הדבר.

העולם הזה 1485

כעת מכיל

וא 0 8 £ 4

מכתבים
רדיפה דתית
מה שעושה היהדות המסורתית ליהדות
הריפורמית (העולם הזה )1482 איני אי־יא
רדיפה דתית.
זה לא דבר חדש בארץ קדושה זו. רדיפת
ישו הולידה את הנצרות ואת הרדיפה האנטישמית
הנגדית. האם לא די לנו בזה?
אכיפהרגב, משמר הטבעה

דגל כרמה
סבור אני כי את המאבק נגד הכפייה
הדתית יש לנהל במיסגרת הליגה נגד הכפייה
הדתית, שהיא מיסגרת רחבה ועל״
מפלגתית.
אולם, יחד עם זאת, אם ישנן סיבות
פוליטיות שונות, כמו כניסת מפ״ם לקואליציה
האשכולית־דתית, העלולות לשתק
את הליגה, אזי חובה על העולם הזה להרים
את דגל המאבק בכפייה הדתית,
ולשאתו ברמה.

עמנואל יגול,
מה המדיץ הורוביץ !

תל־אביב

במדור ״תצפית״ (העולם הזה )1482 מצאתי
קטע העוסק בתשלומי שכר לעובדים
במוסדות כאורט והג׳וינט, בו נאמר כי
מוסדות אלה ״לא ישלמו הטבות שכר רטרואקטיביות
שהומלצו על־יוי ועדת־הורוביץ,״
ברצוני להעיר כי ועדת־הורוביץ לא המי
ליצר, על רטרואקטיביות בתשלומי השכר,
והמילה ״רטרואקטיביות״ ,או כל מונח ה
דומה
לה, לא הוזכרה כלל בהמלצ ת הוועדה.

חנה
וינברג, לשעבר מזכירת
ועדת הורוביץ, בנק ישראל, ירושלים

הסכר פניך לסטודנט
אחד הענפים המוזנחים ביותר בתעשיית
התיירות של ישראל הוא ענף תיירות הסטודנטים.
בעוד שכל המדינות עושות מאמצים
רבים ככל האפשר
לעידוד ביקורי
סטודנטים בארצותיהם,
הרי שבישראל
יש צירך במאבק
עקשני ובש־כיתות,
כדי לקיים
טיס־ת־שכר, שיאפשרו
טיסות מוזלות
לסטודנטים.
כך נוצרה עובדה
מצערת, שאלפי סטודנטים
מעדיפים לנסוע
בחודשי הקיץ
למדינות־ערב, המעניקות
להם עדיפויות שינות, כולל תנאי
הארחה זולים.
כדי לקיים את תיירות הסטודנטים, אולי
כדאי שנציג סיעת העולם הזה — כוח חדש
בכנסת יעלה שתי הצעות לסדר־היום:
(א) קיומם של טיסות־שכר בתקופת חופ־

שת־הלימודים.
(ב) הקמתם של הוסטלים זולים, שבהם
יינתנו גם ארוחות בוקר וצהריים, ישמחירס
יהיה שווה לכל נפש.

מיכאל פלג,

וינה, אוסריה

חום וקור
לעתים רחוקות אני משכיל מן העתונות.
הפעם זה קרה לי, כשקראתי את הכתבה
שלכם על התפלת מי הים (העולם הזה
.)1484 זוהי עבודה רצינית.

•טמואל אלנקווה,

ירושלים

בגליון האחרון עמדתם במיבחן — באש
ובמים! גם הכתבה על התפלת־המים וגם
הכתבה על השרפה בצי״ם היו מצייינות.

מרדכי כנטור,
אנשי מופת

תל־אביב

תוך דיפדוף ב: לימות ישנים של העולם
הזה, עלה בי הרעיון שיש לחדש את נוהג
השבועון להעניק את ד,תיאר ״איש מיפת״
לאזרחים הראויים לו (העולם הזה .)1079
נתינת תואר זה מוכיחה כי מעשים נועזים
וחיוביים זוכים לתשומת־לב ממש כמו
מעשים שליליים ומגונים.

יצחק כיכרמן,
פודה של דיטריך ׳

נתניה

נזדמן לי להכיר את מרלנה דיטריך האגדתית,
שרבות נכתב על יופיה, וברצוני
לגל־ת לנשים בישראל את סודה הקוסמסי,

פידדר ומרדן דיטריך
רמ־נע קמטים: היא אוהבת את הזולת, מלאה
חדוות־היים, טובת־לב, בעלת־חן ומוסרית.
מלבד זאת, היא רוחצת את עור
פניה במים פשוטים וטהורים, העולים אלף
מונים על כל התכשירים הקוסמטיים הידו־עיסי

ארנה
פידרר,

חיפה

ספר לקוראים
מכיוון שישנם קוראים שהחלו להתעניין
בשבועון רק מאז שנחקק חוק לשון הרע,

ה חי מו ם במכוני ת הוא א חד היתרונות, שעושה א ת הנסיעה
בפולקסווגן לתענוג מושלם, גם בחודשי החורף הקרי ם -
אתה מרגיש במכונית כמו בבית.
חי מו ם במכונית -הוא רק אחדמ הי ת רונו ת הרבים של
פולקסווגן.
נשמח למסור לך פרטים בכל אחתמ סוכנויו תינו ברחבי הארץ.

בגניו

מודעה ראשונה בסידרת ״בעלי חיים״ .גזור ושמור — תמורת הסידרה כולה בת 8מודעות, תקבל שי־מזכרת באחת מסוכנויותינו ברחבי הארץ.

הריני מציע לעורך שיוציא ספר־קובץ של
מאמריו החשובים, מן השנים שעברו, למען
הקוראים החדשים.
ספר כזה ייהפך לרב־מבר, ואין לי ספק
שיתרום רבות לכל מי שמתעניין במציאות
הפוליטית של ישראל.
י. גו לן, בארישבע

עתה רק נשאר לארגן מגבית ציבורית,
כדי לממן את נסיעתה
של הסטודנטית
ציפורה קוסטקובס־קי,
כדי שתיבל לקיים
פגישה, פנים
אל פנים, עם כרים־
טין קילר.
אני מוכן לתרום
את כרטיס הנסיעה
מתל־אביב לליד, ואם
נחוץ קצין יח־סי־ציבור
— הייתי
מצטרף ברצון
נסיעה.

( )3המרואיין, דני, ידוע באוניברסיטה כ־אים
העושה רבות למען הסטודנטים הערביים•
לבן אין מקום, לדעתי, להעמידו באור
נלעג.
חניךאיל, סטודנט, ירושלים
כתבת העולם הזה לא פגעה במאומה בסטודנט
דני רוזנטל. להיפן, הכתבה הביאה
את דברי רוזנטל עצמו, על נוהגי ההפלייה.

השביתה אפורה:
פני המישטר מתגלות, כשמדובר בבעיית
השכר של החיילים ( .העולם הזה .)1482

שכר החייל אינו גדל, רק מפני שהחייל
הוא האדם היחידי במדינה שאינו מסוגל
לשבות. רק בכוח ובלחצים אפשר להשיג
משהו במדינה.
אתם זכיתם להערכה עצומה בקרוב החיילים,
על אשר העליתם בעיית זו לסדר
היום. יישר כוחכם!

מרדכי פרידמן,
סוד השפנפנה
נוימן אורי נוימן, באר־שבע

1-הא( \

תראו כיצד דואגים להשכלת ילדי ישראל:
בכידרת הגלויות המצורפות בזה, ישנה
גלויה לכל ארץ וארץ בעולם. מצד אהד
מופיעה תמונה של בן אותה ארץ, בלבוש
לאומי בדרך כלל, ובצו השני מופיעים
פרטים שינים, כמו: השטח, האוכלוסיה, עיר
הבירה, המטבע והשפה.
הכל טוב ויפה, עד שמגיעים לפולין.
מדינה זו מוגדרת כדימוקרטיה עממית, ש־

מושב צופית

מועדון פליי־בוי בלונדון עדיין לא נפתח.
הוא יחגוג את הולדתו 6ק באביב . 1966
זה אני מביא לידיעתה
של שרה
פרץ, שניגשה למיב־חן
שפנפנות בדיסקוטק
בתל־אביב (העולם
הזה ,) 1477ו
שטענה
כי עבדה
פעם במועדון פלייבוי
בבירת בריטניה.
מצטער אם גיליתי
בכך אח סודה של
השפנפנה בעלת־הנס־יון,
אך אני מבסס
את דברי על שיחה
עם ע הפנר, בעל
השבועון פליי בוי והמועדונים, בעת ששהה
בלונדון לצורך שליחת שפנפנות מאנגליה
להשתלמות בארצות־הברית.

דב ברנד רהאוט,

אומן, הולנד

כהרון אך

הפולני הטיפוסי
שטחה , 311,370 קמ״ר, אוכלוסיה בת 30
מיליון תושבים, בירה בשם ורשה׳ מטבע
הנקרא זלוטהושפההנקראת פולנית.
ובן הארץ האופייני לה? לא תנחשו: יהודי
חרדי, מזוקן ובעל פיאות, החיבש קפוטה
לראשו.

אכדהס הדצברג, חיפה
מן הפרט אל הבדל

הקוראה בלה צפורי עושה קצת הכללה,
כשהיא מייחסת לכל
הסטודנטים הערביים
מזנות ריגול (העולם
הזה .)1483
צפורי היא סטודנטית,
ולכן מפליאה
איתי העובדה שאין
היא מתמצאת בכתביו
של אחד־העם,
הכותב על היקש
מוטעה מן הפרט אל
הכלל.

עלי עבד־אל־גני,
סטודנט, נצרת

בייחס לכתבה ״כה אמר דני״ (העולם הזה

,)1480
הדנה באפלייתם לרעה של סטודנטים
ערביים על־ידי לישכות העבודה, ברצוני לציין:

)1דני רוזנטל, יו״ר ועדת־העבידה של
הסתדרות הסטודנטים בירושלים, הבהיר בעצמו
שלא היתד, כוונה לפגוע בסטודנטים
הערביים.
( )2יש אנשים המכחישים בכלל את
דרישת ידיעת האידיש ממועמדים לקבלת
עבודה, כדי להיפטר בדרך זו מהסטודנטים
הערביים.

אילו לא הנהיגו מיטבח כשר באונייה
שלום, היו הדתיים אומרים על פשיטת הרגל
של צי״ ם ועל שריפת בניינה: יד אלוהים
היא, אשר חרה אפו בהם על אשר לא
עשו את הישר בעיניו!
אבל המיטבח בשלום כשר הוא! ואולי לא?
מי יודע? אולי הוא לא כשר במאה אחוזים?
ואולי עשו במשרדי צי״ם לא כל כך את
הישר בעיניים של אלוהים, ולכן האף שלו
חרה.
הרי כתוב בפירוש ״את אשר יאהב יוכיח׳׳
.האם אין לפנינו הוכחה חותכת שאלוקים
אוהב את צי״ם יותר מאשר את כל
שאר חברות הספנות הישראלית?
חנן גודדגרט, חולו!

אליטה חדשה
לאלה המזהים — לחיוב או לשלילה, לכבוד
או לגנאי — את תנועת העולם הזה
— כוח חדש עם הכנענים, או עם מה ש
נקרא
פעם ״העברים הצעירים״ ,כדאי לעיין
בנבואתו של הפרופסור ברוך קורצווייל, שהתפרסמה
בהוצאת שוקן בשנת תש״ך, תחת
הכותרת ״ספרותנו החדשה — המשך או
מהפכה?״
וכך מנבא הפרופסור את הופעת התנועה:
והנה, בדיקה קפדנית של פירסומי העברים
הצעירים מלמדת אותנו שדין ודברים
לנו אומנם עב דוברי קבוצה קטנה, אבל בת־יכולת
אינטלקטואלית גדולה באופן יחסי. יש
ומתקבל הרושם שהולכת ומתגבשת כאן
קבוצה היכולה בנקל, באחד הימים, ליהפך
לתחליף אליטה חדשה, ואז יהא הכל תלוי
בכושרה לעצב את דרך חיי ההמונים״ (שם,
עמ׳ .)277
ועוד מתנבא הפרופסור :״מניח אני ש־מיספר
הנמנים עם התנועה באופן רשמי הוא
קטן מאוד. אבל לצערי תנועה זו דינמיתו
היא עד מאוד. הזמן פועל לטובתה. היא
תנועת הצעירים. מספר מצדדיה־בכוח עולה
פי כמה על מספר חסידיה בפועל. דוברי
התנועה אומרים בגלוי את שחלק גדול מכל
הנוער בארץ חושב בסתר.״ (שם, עמ׳ ,274

ההדגשות במקור).

דן צנזור,

זה עתה הופיע!

בשרות החשאית
הוד מלבותה

ב״אולפן גרג״
בהנהלת

חיים כד־רן מא

חיפה

המתנדבים בעם
חוליגנים מתפרעים באופן קבוע ליד המזנון
שלי, והמצב ה^ע לכך שגנבו מכונית
ופרצו בה אל המזנון וגרמו להרס רב.
זה נמשך ונמשך, עד שפניתי לשר־המשטרה.
השיב לי השר הנכבד :״אמנם
חקרה המשטרה ביסודיות, אילם מאמציה

(המשך בעמוד )6
העולם הזה 1485

קורסים קצרי־מועד

הצלחה מובטחת! פרטים:
ת״א: רח׳ פינקס ,15 טל 244635 .
(רק בימים א׳ דד׳ ,נד 5עד )7

חיפה: בי״ס ״במעלה״ ,טל.64922 .
המחיר — 2 .ל״י. הוצאת ״רמדוו״

מכתבים
(המשך מעמוד )5

לבוחר בטוב ביותר:

לגלות את העבריין או העבריינים לא נשאו
פרי.״
לאחר קבלת תשובתו של השר פרצו שוב
למזנוני, שהוא מקור פרנסתי. אני אלמנה,
החייבת לכלכל בעצמי את ארבעת ילדי.
אם המשטרה חסרת־אונים, שתודה בכך ב־גילוי־לב,
ואז יידע כל איש במדינה שאין
לו על מי לסמוך. האזרחים יצטרכו למהת
את ההגנה על זכויותיהם ורכושם לידיהם,
ולהקים משמר מתנדב.
הפקי־ות כמו זאת השוררת בארץ בחודשים
האחרונים נדירה גם בארצות הנחשלות
ביותר.

מחבובה צדק,
״נורא נורא נ ח מד...״

חולון

אולי תואילו בסוב־כס
למסור לי היכן
ניתן להשיג כסא הדומה
לזה שעליו יושבת
הסטודנטית ציפורה
קוסטקובסקי,
בסידרת הצילומים בהעולס שהופיעה
הזה (?)1484

משום מה מצאתי
שהוא נורא נורא
נחמד ומקורי.

רחל דיאמנט,

דיאמנט
נהייה הכסא נרכש בחנות רהיטים ברח׳ אלנבי
,6תל־אביב.

דו״ח לבוחר
בתשובה לדו״ח לבוחר מס׳ , 12״קצת
כאב שיניים״ (העולם הזה :) 1483
מעשה באחד, חבר כנסת,
הדומה לרופא שן ולסת.
בעוז ובקצב
הגיע לעצב
ויצר אווירה קצת תוססת.
ובקשר למישאל הבזק בין נוסעי דן:
מעשה בנהג ושמו דן,
ממש מתנהג כגזלן.
דורש בברור
לרושש הציבור
ורכבו מלוכלך, כמובן.

הנס שרעבי,

חולון

כרוז לישראלית
כרוז זה, של המפלגה הנאצית הבריטית,
3 31 <6ח 3וזז 0חוו\ ^ 1

) 116 חס 1306ק ח 011ץ 731)6
306־- 1ונ 01ץ {ס 51016

4ו £ $ס ₪ 0ז ס 5ס א 4ח
<;0ט 10 !10<:3ק 0 0ק ו\*1י 0ז011־> ז11י} £1ס ) 1^.0£115:0
3 0 0 .ז ח 1101ז סח 10031 סחר י 1ז
ח 0ו1ח 11 311 0ח 5 3ח ס 1ז 0ח 53סזוחסחססס $0סיןק ( )
)0 1:11151011ח 111ח 011ז 5ח31 יז 08 3ח 03$11 חז : 10ז 5ס ו1
8110:10513 .חז
,ח 1150ז 0£ז ח 10ח ו01ר 0 .וזו ת :! 1110 1ח הו הסל !
ז ; 0 0י111א סח 0 3 0 0 . 91110 5001:5חוז ס 0£חו׳^מחחסר! 110ח
10ח 1ז 1110 53010ז 3ח ס 1ז 113 ותז 131301: : 10ס ז 8110:10513
חו 3זוז 8ת 510ה־\1ז 0 )1 1ז 110 001011ח 05ח ס תז סזי ז 38 110

4־־ 8״ו ק *1 5001*1.157 74א 10ז/1א
1.00)100 11.

£מ 111 הסיגריה למצליחים ולבעלי
השאיפות, לאלה שבשבילם רק הטוב
ביותר -הוא טוב למדי.

המטפחת גזענות לבנה, נדחף לידי בכניסה
לרכבת התחתית בלונדון.

דנה יניב,

לונדון

על חמורים, סוסים ונהגים
למה אין העולם הזה פועל משהו כנגד
המיסוי הכבד שהטילה המדינה על בעלי
הרכב?
בעוד עשרים שנה נרכב, כנראה, על
חמורים, אם המצב הנוכחי לא ישתנה.

£מ 111 מתערובת אמריקאית, פאר
תוצרת דובק, קינג־סייז פילטר בקופס ת
המכסובב ההדורה.

בחרב טו ב ביו ת ר ־ ע שו

דן כן מנחם,

711* £

רמת-גן

עד מתי יסתמו בעלי הרכב את החורים
בתקציב המדינה?
אשכול וחבריו מעונינים להחזיר אותנו
לעידן הסוסים והמרכבות, בו שרויים הם
עצמם עדיין מבחינת תפיסותיהם ועולמם
הרוחני.

אברהם שטטלנדר,

רמת־גן

זבות קדימה כמדור זה תינתן
למכתביהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתבים.

העולם הזה 1485

אפשר להביע אמון לממשלה הזאת
ז איך אפשר להביע אמון ד־מישטר
הזה?

שרה

השלום שפירושו עצמאות מדינית.

ממשלה זו אינה אלא המוסד המתאם
העליון של קבוצות־הלחץ.
ועל כן לא היה שום הבדל בין ממשלת
הקואליציה של מפא״י והציונים הכלליים,
למשל, ובין ממשלת הקואליציה של המערך
ומפ״ם כיום.

המאבקים הפנימיים של מישטר
זה אינם מאבקים על דרבים חדשות
או פתרונות חדשים. הם מאבקים
על המפתח לחלוקת השלל
בין קבוצות-הלחץ.

ך * ממשלה עצמה היא קבוצת־הלחץ
| 1מיספר .1מנגנונה מתפתח ומתנפח,
בעוד שיעילות שירותיה מצטמקת.

ך* שבוע שעכו* ניתנה לי בפעם הרא־
^ שונה ההזדמנות להצביע בעד הבעת
אי־אמון לממשלה.

עשיתי זאת ללא היסום -כדבר
מובן מאליו.
כאמתלה מיידית להצבעה שימשה תופעה
המהלכת אימים במדינה: העלייה המטורפת
של כל המחירים, בניגוד מוחלט להבטחות
מפלגות־הממשלה ערב הבחירות. אך זהו
רק סימפטום — ובדיון על הסימפטום היה
זה מחובתנו להגיע אל העיקר.
ניסיתי לעשות זאת בהכרזה שקראתי באוזני
הממשלה והכנסת מיד לפני ההצבעה.
מאחר שעוררה תגובות חריפות, וגם סולפה
לא מעט, אולי כדאי להביאה להלן במלואה.

1א אביע אי־אמון לממשלה הזאת.
/אביע אי־אמון לכל המישטר הקיים —
אשר גם הממשלה וגם בעלי הצעת אי־האמון
>ם יעת גח״ל) שייכים אליו.
מדובר היום על סימפטום — מירוץ־ההת־ייקרות
הטורף והמטורף. אך אין כסימפטום
הזה כדי לגלות את דמותו של המישטר.
דמותו הפוליטית של המישטר הזה מתבטאת
בעובדה הפשוטה ש־ 17 שנה אחרי
קום המדינה לא התקרבנו אף בצעד אחד
אל השלום. נשארנו מיבצר מנותק, מבודד
ומצומק.

עבור כשלון היסטורי זה אגו
משלמים (סכום עצום) בתקציבי
בטחון -זאת אומרת שבל משפחה
בישראל משלמת (סכום גדול)
לחודש עבור אי-בשרונו של המישטר
למלא את תפקידו המרפזי

זוהי הסיבה הפוליטית להתייקרות הבלתי1
פוסקת.
היא נעוצה בדמותו הפוליטית של

המישטר. בצדה קיימת הסיבה השניה,

הנעוצה בדמותו הכלכלית.

ין זה מישטר קאפיטליסטי. כי הקאפי־

טליזם דוגל בהתחרות חיפשית ובעידוד

היוזמה.

היכן יש התחרות חופשית בכל
^ 4הכלכלה של המישטר הקיים -
• י זולת ההתחרות בין קבוצות־לחץ
,טפיליות על חלוקת השלל הממ•
; לכתי והציוני?
אין זה גם מישטר סוציאליסטי. כי ד,ם וצ־בנאום
הבאתי את המיספרים המדו
יקים.

יאליזם
דוגל בתיכנון משאבי החברה לטובת
החברה כולה.

היכן התיכנון ככל הכלכלה של
המישטר הקיים?
במשך 14 שנים לא היתד, קיימת במדינה
בכלל רשות לתיכנון כלכלי — 14 שנים
בהן הושקעו מיליארדים על גבי מיליארדים
של כספי השנור והמענקים במיפעלי־סרק
חסרי־בסים, ללא תוכנית וללא חשבון. ואחרי
שהוקמה הרשות, נדדה ממשרד־האוצר
למשרד ראש־הממשלה, והיא ממלאה באורגאניזם
הכלכלי את הפונקציה של המעי־העיוור.

תורת
הכלכלה של המישטר הקיים
אינה לא קאפיטליזם ולא
סוציאליזם -אלא הפרוטקציוניזם.
פרוטקציוניזם תרתי-משמע: מיש
טר של פרוטקציות כלפי פנים,
והפרוטקציוניזם של חממה מוגנת
כלפי חוץ.
לא מארכם ולא קיינם מסמלים
את המישטר הזה -אלא מנחם
מנדל מכתריאלבקה.

בל קואליציה חדשה מוסיפה למנגנון
זה שיבכה חדשה של ג׳וב־ניקים,
רבדים על גבי רבדים, מין
עוגת־קרם ביורוקראטית אשר גם
פארקינסון לא חלם על שכמותה
בפיוטיו.
גם זוהי סיבה מרכזית לייקור שירותי השלטון,
שבעקבותיה באה ההתייקרות הכללית.
אחרי
שהזרימה חלק מכספי־השנור לכיסיה
של עצמה, ולכיסי המפלגות הקשורות
עימד, במערכות־השלטון השונות, השתמשה
הממשלה בשאר המיליונים להקמת מים־
עלים על גבי מיפעלים, שחולקו לפרוטקצ־יונרים
ציבוריים ופרטיים, ללא התחשבות
בנתונים כלכליים, וללא תוכנית־אב כלשהי.
לכל המיפעלים האלה, ותיקים וחדשים,
מתאימים לתנאי־הארץ ובלתי־מתאימים, היה
צורו להבטיח שוק פנימי בטוח ומוגן.
פרוטקציוניזם זה, המתבטא גם בקארטלים

תה באה ממשלה זו ומוסיפה חטא
על פשע. אחרי שקברה את המיליארדים,
אחרי שבנתה משק המביא להתייקרות מתמדת
של כל המיצרכים, אחרי שהיא עצמה
מובילה את מירוץ ההתייקרות — היא באה
אל המוני העם, וקודם־כל אל המוני השכירים,
ותובעת מהם להדק את החגורה,
לרסן את עליית רמת־מחייתם, ולמעשה אף
להוריד את רמת־מחייתם הריאלית.

מדוע ירסן האיש העובד את
עצמו, אם הממשלה עצמה מתנפחת,
בציניות גלוייה?
מדוע יהדק את חגורתו, כאשר לנגד
עיניו קמה אריסטוקראטיה חדשה של פרו־טקציונרים,
מנהלי חברות ממשלתיות ופרטיות,
ואלופי המשק הפרוטקציוניסטי?

שום משק יעיל -קאפיטליסטי
או סוציאליסטי -לא קם על שכר
ירוד. רמת־שכר גבוהה היא דורבן
לייעול. רמת-שכר נמוכה היא
פרס לנחשלות.
לקיים ייצור בלתי־יעיל בשכר־עבודה נמוך
— פירושו להחליף את ההגנה הטוטאלית
של המישטר הפרוטקציוניסטי על מיס-
עלים נחשלים — בסובסידיה שתינתן לאותם
מיפעלים נחשלים על־ידי העובדים.

כך לא נסכים. כי אין זו תרופה.
/זוהי גלולה המחמירה את המחלה,

מהו הפתרון?
אחרי 18 שנה של מישטר החלוקה, אין
תרופה קלה.

למדינת־ישראל דרושה ממשלה.
דרושים לה שרים שאינם נציגים
של קבוצות־לחץ, אלא נציגי מחשבה
כלכלית חדשה.
דרוש מינה,ל לתיכנון ממלכתי, שיעמוד
מעל למשרדי הממשלה, ושראשה יהיה סגן-
ראש־ר,ממשלה.
מינהל־תיכנון כזה צריך להגיש תוכנית-
חומש נועזת. תוכנית שתביא לחיסול כל
המשק ד,טפילי — הממשלתי, הציבורי וה־

** אחורי מם ך-העשן האידיאולוגי של
]*) מילים רמות ויפות — כגון בניין הארץ,
פיתוח, פיזור האוכלוסיה ושאר פרות קדושות
— קיימת מציאות פשוטה של כלכלה
מקולקלת, שלא החלה בינואר ,1966 גם לא
ב־ 65 או ב־ ,64 אלא עם קום המדינה, ואולי
עוד קודם לכן.
מציאות זו מחייבת אינפלאציה מתמדת,
מחייבת התייקרות בלתי־פוסקת של כל
המחירים.
זוהי החלוקה.

המציאות

מישטר•

היא מבוססת על שני תהליכים:
• הזרם הבלתי־פוסק של כספי השנור
והמענקים לארץ,
• חלוקת כספים אלה בין מאות קבו־צות־לחץ
פוליטיות־כלכליות, אשר לכל אחת
מהן מפלגה משלה, או סיעה משלד, בתוך
מפלגה גדולה, ואחיזה משלה במנגנון השלטון
הממלכתי, ההסתדרותי או הציוני.

נזנזשלוז ישראל ביוט כינונה: כהה ו\ז עולה?
גלויים ומוסרים, ייקר כל תוצרת, הרם כל
יעילות, מונע ייצוא של ממש התואם את
רמתנו הטכנולוגית ואת משאבינו האנושיים.
כך גדל הגרעון במאזן המסחרי. הגרעון
במאזן השוטף בשנת 1965 עלה על 400
מיליון דולאר. כפי שהודיע שר־האוצר
ב־ 18 בינואר 1966 לוועדת־הכספים, כבר
מובטח לשנה הבאה שוב גרעון כזה, והלוואי
שלא יהיה יותר גדול. לפי תחזיות שהושמעו
בפומבי, יגיע ד,גדעון בשנת 1970ל־
800 מיליון דולאר — בעוד שסך־הכל של
ייבוא־ההון ללא־תמורה יגיע באותה שנה
ל־ 300 מיליון דולאר בלבד.

פרטי; לריכוז הפעילות הכלכלית בענפים
כדאיים. תוכנית שתביא להעברת העובדים
בצורה מסודרת וצודקת, תוך הבטחת מלוא
זכויותיהם, ממיפעלי־הסרק שיחוסלו למיס־עלי־הריוזחיות
שיפותחו. וזאת בלי התחשבות
כלשהי בקבוצות־הלחץ הפוליטיות־כל־כליות
השונות.

רק פתי יאמין כי ניתוח נועז
מבין 120 חברי־הכנסת -כמה
זה אפשרי במישטר הקיים. כי

אינם מייצגים קכוצת־לחץ
פירושו האמיתי -חיסול המיש•
זאת?
טר עצמו. וכל שנה שתעבור עד
ממשלת־ישראל אינה המנהיגות הכלכלית
אז -תכנים אותנו עמוק יותר
העליונה של מישטר יצרני, החותרת בתנופה
אם זה המצב אחרי השקעה של לבוץ, שממנו נצא רק באשר יקומו
תוכניתית אל העצמאות הכלכלית — כשם
שאינה המנהיגות המדינית העליונה של מיליארדים, אחרי כל הפראזות ה כוחות חדשים, מישטר חדש -
מישטר לאומי, החותרת במעוף מיבצעי אל רמות על בניין ופיתוח -איך וממשלה חדשה.

תצפית

במדינה

ע פ שובו של שר־החוץ אבא אבן ממסעו כבירות המערב,
יתגלה כי שיחותיו עב ראשי המדינות בהן ביקר לא חרגו
ממסגרת של שיחות*נימום ץ. לשיחות אלה לא יהיה כל ערן מעשי לגבי
העתיד. ראשי המדינות לא נלהבו כלל להיפגש עם שר־החוץ החדש של ישראל,
אולם שגרירי ישראל יפארים, וושינגטון ולונדון הפעילו את מלוא קשריהם,
כשהמטרה העיקרית ש? פגישות אלה היא: העלאת יוקרתו של אבן עם כניסתו
לתפקידו.

@ שר־האוצר פינהס ספיר יעמוד בתוקך על־יכך, שהממשלה
תעניק לו סמבות מלאה ובלעדית בקביעת הקו הכלכלי של
הממשלה, לנוכח הגילויים האינפלציונייב הנראים בבר בצורה
בולטת במשק׳הכבפים הישראלי. ספיר יאייס בהתפטרות, אס ינסו
חברי הממשלה לעכב מספר צעדים דרסטיים משלו, הנראים לו כחיוניים ביותר
להציל את כלכלת המדינה מהתמוטטות מוחלטת. בין הצעדים •אשר שר־האוצר
עומד להחליט עליהם: הקפאת התקציבים של משרדי־הממשלה לתקופה של
שלושה חדשים, מיו ם ה־ 31 במארס, שבו יאושר התקציב החדש.

@ המפד״ל תגיש אולטימטום לשר־האוצר להעביר לה מיד
הקצבה ממשלתית של חמישה מיליון ל״י, שהובטחו לה בבעיה

התרופה המרה
הכל עולה במדינה — מלבד המוראל.
שר האוצר פינחס ספיר בישר זאת במלים
:״אין לנו ברירה אלא לקחת יותר
בסף מהציבור ממה שנהגנו בתקציב הקורס.
דהיינו — לקחת יותר מסים!״
ליתר דייק 566 :מיליון לירות יותר
מאשר בשנה שעברה. חלק מן המסים הנוספים
הוטל בצורת הגדלת שיעורי מס־ההכנסה.
אך העיקר ייגבה במסי־עקיפין,
על מיצרכים שהאזרח אינו יכול להימנע
מלהשתמש בהם יום־יום: דלק, סיגריות,
משקאות חריפים, אגרות בית־משפט ורשיונות
ממשלתיים שונים. לא תהיה שום
אפלייה בין בעל־הון לבין עובד שכיר:
שניהם ישלמו את התוספת באופן שוזה.
ענן קודד. העובדה העיקרית שהזדקרה
מן התקציב שהגיש השבוע ספיר
לכנסת היתה, שלישראל אין תוכנית־אב
כלכלית. התרופות שהציע שר האוצר העידו,
כי הוא מביר בחומרת המצב. אבל

החרושת עסיס, התרחש באותה שעה 11 ,
לפני־הצהריים, מחזה דומה. גם באלקו,
גם בארגמן, גם במוסכי סולל־בונה וגם
בחמת. שביתת האזהרה בת השעה, שהקיפה
למעלה משמונים אלף פועלי תעשיה
בגוש־דן, הקדימה רק בשעות ספורות את
נאום התקציב של שר־האוצר, פינחס ספיר,
שנישא בכנסת (ראה לעיל) .היא שימשה
לו כעין מנגינת־רקע.
מידמה ממלכתית. אף מפלגה לא
עמדה הפעם מאחורי השביתה, כי אימון
הפועלים בעסקני המפלגות פג. את מקום
העסקנים תפסו הפעם פועלי התעשיה
עצמם, שהולידו מקרבם בשנים האחרונות
את ועדי־הפעולה.
לפני שבועיים התכנסו ברמת־גן נציגי
ועדי־פועלים ממיפעלים שונים, שדנו בדרכי
המלחמה ביוקר המאמיר, המשתתפים
בדיון לא חיכו לנאום התקציב של ספיר,
תיכננו שליחת משלחת לוועד־הפועל שי1
ההסתדרות, מתוך כוונה שזה יעמוד לימינם,
מזכיר ההסתדרות, אהרון בקר,
סירב לקבל את המשלחת, היפנה אותה
למועצות־הפועלים המקומיות.
הפועלים רגזו, נפגשו שוב לפני שבוע,
והחליטו על קיום שביתת־אזהרה בת שעה.
שליחי הוועד־הפועל, לפי הוראותיו של
בקר, יצאו בהולים אל מקומות העבודה,
ניסו לשכנע ועדי־עובדים במקומות שונים
לבל יתנו את ידם לצעד ה״מכוון לפגוע
בהסתדרות״ ,ה״עלול לפגוע בבטחון המדינה״
,וה״מסכן את המשק״ .הנימוקים
השיגרתיים האלה לא שיכנעו איש. גם האיומים
שבאו בעקבותיהם לא הפחידו את
ועדי־העובדים.
את התשובה לשיוולים נתן מזכיר ועדר,עובדים
במיפעל אלקו, שמריהו וייצמן:
״השביתה שלנו היתד, רק שביתת אזהרה׳
אך להבא לא נמשיך בצעדים סבילים, אלא
נפעל באמצעים תקיפים יותר. אם היוקר
ימשיך להשתולל, ותוספת־היוקר. תמשיך
להיות מידמה ממלכתית, נצא כולנו להפגין
ברחובות.״
בטוזתיז בודד בחזי ת

בגדי האוחז החדש1־גן
סודי כהכבם הקואליציוני עב המערך.

ס כום זה

מיועד

לאיזון

תקציביהן של הישיבות התיכוניות, השייכות למפד״ל.

$הממשלה תעשה מאמצים נואשים למנוע פשיטת־רגל של
אחד הבנקים המפורסמים בתל־אביב. בחוגי הממשלה הובעה הדעה,
ני פשיטת־הרגל של הבנק עשויה לגרום לבהלה ברחוב ולנזק חמור לכל
הבנקים, לאחר שהציבור יחשוש לתת להבא אמון בבנקים.

• ייעשה נביון למשוך צעירים ערביים לעבוד באנשי־צוות
כאניות צי־הסוהר הישראליות הסובלות ממחסור רציני בכוח־אדם.
הכפרים הערביים הם כרגע המקור היחידי, ממנו מקווים האחראים
לתיפעולן של אוניות־המשא להשיג עובדים.

שאלת מינוי שר מיוהד לטיפול במוסדות להשכלה גבוהה
תעלה •טוב בדיוני הממשלה. ראש־הממשלה יביע דעתו, כי יש להוציא
את הטיפול במוסדות לחינוך גבוה מידי משרד־החינוך ולהעבירו לשר בממשלה,
אשר יעסוק אן ורק בתחום •זה. אין זה מן הנמנע, ני אשכול אף יציע לצרף
לממשלה את עקיבא גוברין, שימלא את התפקיד של שר להשכלה גבוהה.
אולם מוסדות התיווך הגבוה יסתייגו ממסירת התיק לגוברין. הצעה אחרת. על
רקע של פיוס בין המערך לבין קבוצת מן־היסוד, יצורף לממשלה פרופסור נתן
רוטנ׳שטרייך, שיכהן בתפקיד שר לענייני החינוך הגבוה במדיוה.

קרוב לודאי, כי עורך הבטאון שיופיע בקרוב מטעם
המערך יהיה אהרן כיהן, מי שהשתייך לנערי־אשכול כתקופת
כהונתו כשד־האוצר.
$כניגוד לשריפת בניין צי״ם, תעסיק הדליקה שפרצה
כרחוב פינפקר כתל־אביב את חוקרי המשטרה זמן רב. גם
חוקרי חברות־הביטוח ייכנסו לעובי־הקורה, כדי לברר אס לא היתר. כאן הצתה
זדונית. מניתן שהאש פרצה במרתף מכון רובינם קיסמטיקום, יעמוד בעל
מכון זה במרכז החקירות.

הן גם העידו, שאינו מסוגל למצוא פתרון.
הוא הבטיח תיכנון — אבל בעתיד.
העובד־בשכר, שקיבל בחודש האחרון —
או עומד לקבל בקרוב — תוספת לשכרו,
יצטרך ללגום את עיקר התרופה המרה
של ספיר. שר־האוצר רואה ענן קודר
בהעלאת־השכר, וכל ההעלאות שניתנו או
יינתנו, יילקחו בחזרה, בצורת מסים והעלאת
מחירים. פירוש הדבר: הורדה ממשית
ברמת־המחייד, של העובדים.
רמז נוסף בנאום התקציב: כוונת הממשלה
לנסות ולהנהיג בוררות חובה כלשהי, כדי
להתגבר על גל השביתות הצפוי. מכיוון
שפינחס ספיר רואה סכנה כלכלית בתופעה
של תעסוקת־יתר, אפשר גם לצפות, סי
בשנה הבאה ^ תורגש אבטלה.

ש כי ה חז
תשובה לספיר
״כל מפלגות ההסתדרות בגדו בנו! הן
אינן מייצגות אותנו יותר! אם לא נדאג
לעצמנו, איש לא ידאג לנו!״ רעם קולו
של אמיל שכטר, מזכיר ועד עובדי ביתד,חרושת
עלית ברמת־גן.
״אנו מרגישים את עצמנו יתומים,״
המשיך שכטר, כשהוא ניצב על ארגז
ממתקים, ברחבת המיפעל, ביום השני השבוע.
פועלי עלית ליוו את דבריו במחיאות
כפיים סוערות, עודדו אותו בקריאות־ביניים
להמשיך בדבריו .״ספיר הוא אוייב
שלנו,״ צעק אחד הפועלים .״תוספת היוקר
היא בלוף!״ קרא אחר.
במרחק מטרים ספורים משם, בבית־

סטודנט אחו, הלומד היסטוריה צבאית
ומדעי המדינה באוניברסיטה של תל־אביב,
הרגיש שמשהו אינו בסדר עם חבריו לספסל
הלימודים. הם לומדים טוב, מבינים
עניין, מתכננים את עתידם ומחזרים אחרי
חברותיהם ללימודים. אך אין. זה מספיק.
נטל כפול, הסטודנט אלי לנדאו, שהוא
גם כתבו הצבאי של מעריב, חשב וחשב
עד שמצא: הסטודנטים אינם ערים מספיק
לבעיותיה הבוערות של המדינה, ובעיקר
לבעיה הבוערת ביותר — ד,בטחון.
כתב לנדאו בדה־בן, ביטאון הסטודנטים
בתל־אביב :״סטודנטים אמריקאיים יוצאים
במיסגרת זזיל־השלום לעזרת המדינות המתפתחות.
בברית־המועצות מתגייסים הם
לעבודה באדמות הבתולות. אפילו בסין
נרתמים הסטודנטים למפעלים שיש בהם
עניין לכלל. כך גם בארצות רבות אחרות.
מדוע, איפוא, לא נלמד מהם?״
הציע הסטודנט־העתונאי, ששירת בעבר
ביחידה קרבית: יתנדבו הסטודנטים מדי
פעם בפעם לשמירות בישובי הספר, יקלו
בכך על המתיישבים עצמם, הנושאים על
כתפיהם בנטל העבודה וההגנה כאחד.
מערכת דורבן התלהבה -,תלתה את מאמרו
על לוח המודעות באוניברסיטה,
צירפה טופס, עליו נתבקשו הסטודנטים
המתנדבים לרשום את פרטיהם האישיים.
זה קרה לפני חודש. לפני שבוע הורד
הטופס מן הלוח, ונתגלה כי המתנדב
היחידי, מקרב 5000 הסטודנטים
החובשים את ספסלי האונברסיטה בתלי
אביב, היה אלי לנדאו עצמו.

111 רכ*-ך ין
ההסתערות על הלישכה
מי שביקר בשבועות האחרונים בבתי־המשפט,
שם לב כי עורכי־הדין הסתודדו
במסדרונות יותר מן הרגיל. הפעם לא
דנו בחוקים, או במעשיו של שופט זה
או אחר. הם דברו על הבחירות ללישכת
עורבי־הדין.
בחירות אלד, תערכנה בשבוע הבא,
כאשר כ־ 3500 עורבי־דין בכל הארץ, ילכו
לקלפי.
לובש׳ הגלימית השחורות. אין אלד,
ה עול ם הז ה 1485

בחירות לאיגוד מקצועי רגיל. כי לישכת
עורכי־הדין נהנית ממעמד מיוחד, המוקנה
לה על־פי החוק, והמעניק לה סמכויות
מרחיקות־לכת על גורל עורכי־הדין. לישנה
זו היא המחליטה למי להעניק רשיון
וממי לשללו. ללישכה גם השפעה לא־מבוטלת
על מלאכת החקיקה של הכנסת.
כל חוק חדש המוצע, מועבר לעיון ועדת־החקיקה
של ר,לישנה, בטרם תודפס אפילו
הטיוטה הראשונה של הצעת־החוק.
לישכה זו, בהנהגתה הנוכחית, היתד, אחד
הגורמים העיקריים בגגיזת חוק המושבים,
ובהכנסת תיקונים מסויימים בהצעה הראשונה
שיל חוק לשון־הרע. היא המשיבה ללחום
בחוק זה גם אחרי שהוגש בצורתו הסופית
לכנסת.
אולם עיקר חשיבותה של לישכר, זו
הוא הכוח הפוטנציאלי הגלום באלפי לובשי
הגלימות השחורות, במאבק האזרח נגד
המנגנון השלטוני.
ה מי כצר האחרון. ללישכה זו יש
עתה גם חשיבות פוליטית מיוחדת: זהו
מרכז־הכוח האחרון מסוג זה, שלא נכבש
בידי מפלגות המערך. לכן גם מרכזות
מפלגות אלד, מאמצים כבירים ליטול את
רסן הנהגתו לידיהן׳ באמצעות רשימת גוש
נאמני המקצוע.

כנגדם התייצבו ארבע רשימות עיקריות:
גוש הפרקליט הצעיר, שהמכנה־המשותף
העיקרי למועמדיו הוא הגיל.

רשימת

עורכי הדין

חבלתי־תלויים,

שבראשה עומדים עורכי־הדין ברוך שקד ומשה
קורוט, מרכזת בקירבה מיטען רב
של התמרמרות, ופונה לתחושת־ד,קיפוח
השוררת בציבור עורכי־הדין.
הגוש לקידום המקצוע, שבראשו
עומדים עורכי־הדין יצחק טוניק ואליהו
מירון, מהווה מזיגה מעניינת ביותר: סיסמתו
הראשונה היא ״דפוליטיזציה מוחלטת
של המקצוע״ .אולם רשימת המועמדים שלה
בנוייה סביב ציר יסודי אחד: ברית בלתי־קדושה
בין המפלגות הדתיות ורפ״י. לאלה
נוספו כמה מועמדים בלתי־תלויים,
כדי להצדיק את שם הרשימה.
הרשימה למען מקצוע חופשי מחזיקה
כיום בשלטון בלישכה, וברור כי המאבק
העיקרי בבחירות הקרובות יתנהל בינה
לבין נאמני המקצוע של המפלגות הפוע־ליות.
הרשימות האחדות תצטרפנה, כמעט
ללא ספק, לרשימה הגדולה מבין שתיים
אלה, להקמת קואליציה אתרי הבחירות.
חסככה: פרקדיטים ־ מטעם. הרשי־מה
למען מקצוע חופשי, שבראשה עומד

ד״ר יהושע רוטנשטרייך, ראש לישכת
עורכי־הדין מאז היווסדד, לפני ארבע שנים,
פורטת על שתי נימות יסודיות .״אין אנו
רשימה מפלגתית,״ הצהיר רוטנשטרייך.
״אני עצמי איני איש מפלגה. המועמדים
של רשימתנו לתפקיד מזכיר הלשכה, גיז־בר
הלשכה ויו״ר הועד המחוזי של תל־אביב
— אריה מרינסקי, הרצל בן־ארי
ויצחק מוריץ — אף הם אינם חברי
מפלגה.״
בזאת התכוון לומר, למעשה, כי גוש
זה מאגד בתוכו יוצאי וחברי מפלגות
שונות, המהווים יחד אח ״הגוש האזרחי״.
נימה שנייה ועיקרית בתעמולת רשימה
זו: רק היא מסוגלת להעמיד חייץ בין
תאוות־ד,שלטון של מפא״י, לבין חופש המקצוע.
הזהיר רוטנשטרייך :״אם תכבוש
מפא״י גם את הלישכה שלנו, יהפכו את
כולנו פרקליטים־מטעם׳ הכפופים לשורה אינסופית
של צווים ותקנות, שלא יותירו
מקום להרבה חופש — במקצוע ההולך
והופך בלאו־הכי פחות ופחות חופשי.״

ילך ב׳נ 11ח וז״ם
ביטוח ח״ם צמוד
נל סוכן ב׳ע 11ו־! ו״ 1ם ו 1ץ ׳׳^מח ל ע מוד ל^/רוו]ך

המנוי
קיבלת חשבונך לחידוש המינוי, נא פרע
אותו בהקדם. עקב הביקוש לעיתון, לא
נוכל לאפשר כל משלוח ללאתשלום .
מפלגות חדת הנ סני ט
״טוב, אז תן לי צ׳ק מאוחר.״
״כבר הוצאתי צ׳קים עד אמצע יוני .66״
״מילא, אז תן לפחות שטר.״
״אני מחליף עכשיו את השטרות שזמן
פרעונם הוא החודש, בשטרות לעוד ארבעה
חודשים.״
דו־שיח כזה, או בדומה לזה, מקובל כיום
כמעט בכל המפלגות בישראל. פעילי
המפלגה, מדפיסים, בעלי בתי־קפה ומדביקי־מודעות
רצים אחר הגזבר ׳,כשזה מתחמק
מהם באמתלות מגוונות.
הגזבר אינו עושה זאת מתוך רוע־לב.
הסיבה להתחמקויותיו היא הרבה יותי
פשוטה — הוא חולש על קופה ריקה.
הביזבוז הקיצוני, בו נקטו כל המפלגות
בעת מערכת הבחירות, נותן עתה את אותותיו.
אין ברירה אלא לעמוד בפני כעלי־החוב

(המשך בעמוד ) 10
העולם הזה 1485

ת״א, נחלת-בנ>מ> ,2 1טל-56347.ח>פ ה,
למבוגרים: ן יז 10ז׳5£מ 00^ £
בשפות אנגלית וגרמנית וקורסים
(למתחילים ולמתקדמים) בשפות

החלוץ , 27 טל6*265 .

לתלמידי בתי ספר :
אנגלית מ 8 . 0 .עד לכתות
ו׳ ,ז׳ ,ח׳ ולכתות ט׳ ,י׳ ,י״א, י״ב

עברית, אנגלית, צרפתית וגרמנית

{ 0רדד \ 0זךד 1׳ , 1ו. מ ׳0 . 0 ^ 11

במדינה
(המשך מעמוד )9

ב 7 7־ 1 0ב ער ב:
רדןו די בן

^ ב די ד ״י
דכחל־יסים
חז־יעזיבן

1זז מ
ותכג
.א מ נו ר ניו

בידיים ריקות׳ ולדחות אותם בלך־ושוב.
מעונות חורף וכוס חלב. המקור
היחידי שטרם יבש כליל מוסיף להיות
יהודי הפזורה. הם, כמובן׳ אינם נלהבים
לתרום למען קרנות פוליטיות המממנות
רכישת קולות, בכל הצורות, בעת הבחירות.
אבל עשרות פעילי המפלגות המסתובבים
עתה באירופה, אמריקה ודרום־אפריקה
הם בעלי נסיון. שליחי־שנור אלה יודעים
כי אסור להם להזכיר לנדבנים טובי־הלב
את המלה בחירות. הם פורטים על נימים
אחרים לגמרי.
שליח של רפ״י, שערל לאחרונה מסע
באמריקה, ביקש תרומות ל״מטרה סודית״
שרק דוד בן־גוריון יודע עליה. לעומת
זאת, משנוררים שליחי מפא״י בשביל
״מעונות חורף״ לילדי המעברות. ח״כ אגודת
ישראל הרב מנחם פרוש, העורך עתה
מסע שנור בדרום־אפריקה, מזיל כסף מנשים
רחמניות כשבפיו הסיסמה ״כוס חלב
חם לילדי ירושלים.״ סגן ראש עיריית תל־אביב
הרב מאיר יהודה אברמוביץ מזעיק
את היהודים הטובים באירופה, למען ״הקמת
בתי־ספר לילדי מארוקו.״ ואילו הרב אשר
קליין, שליח פא״י בארצות־הברית, מבקש
תרומות בשביל החקלאים הדתיים, אשר
אינם מעבדים השנה את אדמותיהם בגלל
שנת השמיטה.
יל, נושים כאים. בשטח השנור יפה
כוחם של הדתיים מכל יתר עסקני המפלגות.
אפילו על יצחק רפאל לא ויתרו ה־

כתבה שניה בסיווה7 :ן1ב מים
20 אגורה -או רמעשה עורה

אנחנו נהיה
שפן נסיוו!
יטת העובדה המוגמרת, שהונהגה בארץ בימי חומד,־ומגדל, עת הוקמו ישובים
תוך לילה אחד והפכו עובדה קיימת, היא עדיין עובדה קיימת בכל שטחי־החיים בארץ.
מיבצעים גדולים וחשוב׳ם מובאים לדיון בפני המוסדות האחראים רק לאחר שכבר הוחל
בביצועם למעשה.
אפשר לכלול בשיטה זו הכל, החל בוועדות־המיכרזים המוצאות עובדה קיימת — אום
העובד כבר בתפקיד עליו יצא מיכרז, וכלה במיבצע־סיני, שהיה עובדה קיימת כשהתישבה
הממשלה לדון בו.
גם ההחלטה על הקמת המיתקן להתפלת מי־ים התקבלה למעשה כבר מזמן, כפי שמתקבלות
הרבה החלטות בישראל — כאשר מצא הרעיון חן בעיני לוי אשכול.
רק כך אפשר להסביר את מאבק האיתנים שהתנהל על הזכות להיות מנהל הוועדה להתפלת
מי־ים. מי היד, מתקוטט על מישרה, שרק מחקר תיאורטי מסתתר מאחוריה?

מי רוצה גייב?
* * אז שוגו של אשכול מביקורו הראשון כראש־הממשלה בארצות־הברית, היה ברור לכל
הנוגעים בדבר, שמיתקן יוקם. היה ברור גם שיהיה זה מיפעל־הפיתוח הגדול ביותר
בתולדות המדינה, ושלעומדים בראשו תהיה השפעה רבה ומעמד חשוב במדינה.
משרד־הפיתוח, חברת־החשמל, מקורות, הוועדה לאנרגיה אטומית, מנון וייצמן — כולם
לטשו עין על הג׳וב. המאבק נמשך כשנה. צבי צור ריכז במקורות את הפעילויות השונות
ביחס לתוכנית ההתפלה, וכדי לסבר את האוזן, מינה אותו אשכול לתפקיד מנהל התוכנית׳
המשולבת להתפלת מי־ים — לא משום שהוא מנהל מקורות, אלא משום שהוא צבי צור.
השאלה התעוררה מחדש כשצבי צור הצטרף לרפ״י, וכל מתחריו לשעבר על הג׳וב רמזו
שעליו להתפטר. אבל בסופו של דבר יושבו כל החיכוכים.
משך כל אותו זמן לא ישב איש בחיבוק ידיים. מנגנון הוקם. מהנדסים מונו לתפקידים.
נתן ארד נתמנה למפקח על ההתפלה. אדי שטדייפלר, המהנדס שהקים בהצלחה רבה את
כור־המחקר בנבי־רובין, נתמנה לתפקיד המהנדס הראשי של יחידת־ההתפלה. יש גם ועדה,
בה מיוצגים כל המעוניינים. יש לכולם מזכירות, משרדים. יש תקציב. בקיצור — הקמת
המיתקן כבר החלה למעשה.
(עוד יטענו כי יש להקים את המיתקן כדי למנוע אבטלה).

תוסס 11

מ > 1ץ ד* 1
חיפר /.הנביאים ,2 8טל 64166 .

איד לר!רוא לירד?

פ 1?0 8ו

£א 6 0א5£100

* 3 £11ק א
3 ? 111*1ק ז

ה מו מ חי ם ב צלום
משתמשים בסרטי

0 ₪ק1ו
ל ה שיג בכל בתי מסחרלצ רו ם

סוכנים:

א. ברנד
ובניו בע״ מ 1213233
תל־אניב. שררות רוטשילד , 15
טלפון 53421

גו לדהמ אי ר
רק הנושים פעילים

פעם. גיבור פרשת תל גיבורים, עובר
עתה לאורכה ולרוחבה של אירופה, משם
יגיע לארצות־הברית. הפעם, יש לשער,
יתנזר העסקן־הדתי חובב־התענוגות מבילויים
ארוכים בריביירה, כפי שנהג בעבר.
יצחק רפאל יתענג במסעו זה בעיקר על
גיוס תרומות שמנות למען איזון תקציב
המפד״ל.
קשה יותר מצבה של מפא״י. המזכירה
החדשה של המפלגה, גולדה מאיר, הודיעה
כי היא לא תצא למסע בחו״ל לפני יום־
העצמאות הבא. אבא אבן עסוק במגבית
משלו, למען החינוך התיכון. יוסף אלמוגי,
שהצטיין בעבר כשנורר מצויין של
מפא״י, שייך ביום לרפ״י. מובן, לכן,
מדוע מיהרה גולדה להזהיר בשבוע שעבר
את חבריה :״על כל המשברים אוכל להתגבר,
רק לא על המשבר הכספי.״ מרכז
המפלגה בתל־אביב הומה מדי יום בסוג
אחד של אנשים בלבד — נושים.
מפלגות האופוזיציה הנהיגו מאז הבחירות
צימצומים דרסטיים. סגירתם של שני היומונים
חרות והבוקר היא חלק מצמצומים
אלה. גח״ל פיטר מספר ניכר של אנשי
המנגנון בשתי המפלגות.
לעומת זאת עדיין מצפות שותפות הקואליציה
להבטחות הכספיות הסמויות, הכלולות
בהסכם הקואליציוני. אלא, ששר
האוצר פינחס ספיר אינו ממהר עתה לקיים
הבטחות אלה, נוכח ההתמוטטות האינפלציונית
המתקרבת בצעדי ענק. לא נשארה,
איפוא, ברירה אלא להשאיר את המצב בידי
הגזברים, המנסים לדחות את בעלי־החוב
משבוע לשבוע. אך ספק אם חיל-
מצב זה יוכל עוד להישאר לאורך ימים
בקו הראשי של חזית־הכספים המפלגתית.

ף* ד ככד עם יצירת המנגנון של המיתקן, חלו שינויים בהגדרת המיתקן. תחילה דובר
• 2על התפלת מי־ים כעל חזון לאחרית הימים. מנהל תה״ל, אהרון וינר, אמר בשנת 1963
כי התפלת מי־ים היא חלום. הוא אמר גם שהד,תפלה אינה כדאית מבחינה כלכלית. ב־1964
אמר וינר שיש צורך בבניית כור גרעיני שני להתפלת מי־ים, נוסף על הכור הראשון,
שבהקמתו יוחל בשנת .1967 זוהי זריזות מפליאה, ביחוד נוכח העובדה שבשנת 1965 חזר
וינר ואמר שהתפלת מי־ים אינה כדאית מבחינה כלכלית, ושהפעם הוא משוכנע בכך עוד
יותר, כי בינתיים הוא חקר בבעייה.
בראשית 1964 עדיין דיבר אשכול על ״פיילוט פלנט״ — מיתקן נסיוני חצי־תעשייתי,
שישמש שדה־נם־ון לאחרים. ניתן היה להבין שהמדובר הוא במחקר שישראל תבצע עבור
ארצות־הברית, כדוגמת מחקרים מדעיים רבים אחרים. ב־ 1965 דובר כבר על מיתקן גדול
יותר, שיפיק 200 מיליון קילודט חשמל ו־ 100 מיליון מטרים מעוקבים מים מותפלים בשנה.
אהרון וינר קרא למיתקן בשם אב־טיפוס, שהוא שם חיבה ל״פיילוט פלנט״ .ואילו רב־אלוף
צבי צור כבר התייחס אליו כאל מיתקן תעשייתי של ממש. אז עוד אמרו שההש־קעה
תר,יד 150 ,מיליון דולר, ואילו היום מדובר כבר על 200 מיליון, עבור אותו הספק.
ברור מעל לכל ספק, למרות ההגדרות הסותרות, שהמדובר במתקן חצי־תעשייתי, כי
אין עדיין מיתקן שכזה בעולם כולו.
ממשלת ארצות־הברית נוהגת לסייע לחברות פרטיות, כדי שאלה יערכו מחקרים בשטחים
בהם מעוניינת הממשלה. כך נהוג, למשל, בחקר מטוסי סילון, בחקר החלל, ובזמן האחרון
גם בחקר התפלת מי״ים. חברות כמו ג׳נרל אלקטריק, ג׳נרל דינמיקס ווסטינגהאוז קיבלו
על עצמן להקים כמה מיתקנים להתפלת מי־ים בסיוע ממשלתי, כדי לבדוק את כדאיותם.
למעשה, גם הסיוע האמריקאי להקמת המיתקן בארץ אינו אלא חלק מן הסיוע הניתן
לחברת וסטינגוזאוז. אפשר לומר, שכל הצלחתו הגדולה של לוי אשכול בביקורו ההיסטורי
באמריקה, היחד, עניין של הגדרה: הגדירו את הסיוע לוסטיננהאוז כסיוע אמריקאי לישראל.
הולכים ומוקמים בעולם כורים גרעיניים להפקת חשמל, שיהיו כדאיים מבחינה כלכלית,
אבל במיתקן המשולב עיקר ההשקעה הוא דווקא בחלק שנועד להתפלת־מים. ענף זה הוא
עדיין בחיתוליו.
לפי אומדן זהיר, תהיה ההוזלה במחיר המים המותפלים, כתוצאה משיכלולים טכניים
במיתקן תוך עשר שנים — כעשרה אחוז. זה הרבה, אך לא די בכך. באותו פרק־זמן
צפויים לא רק שיכלולים טכניים באותו מיתקן, אלא המצאות מהפכניות, שיגרמו להתיישנות
המיתקן הנוכחי. כמו, למשל, המחקרים הנמצאים כבר עתה בשלב רציני, בהם נבדקת אפי
שרות של העברת חום הקיטור אל המים באופן ישיר, ולא בעזרת צינורות.
במחקר זה גלומה אפשרות של חיסכון גדול, הן בהשקעה עצמה, הן בהוצאות השנתיות.
מבחינת ההשקעה, יחסכו את מחירם של 15 אלף קילומטרים של צינורות. יחד עם זאת
ינוצל הרבה יותר טוב החום של הקיטור, וכמות המים המותפלים באותה השקעה של
אנרגיה — תגדל.
המיתקן המתוכנן יהיה גדול פי 100 מכל מיתקן התפלה אחר הקיים בעולם. לא תיתכן
קפיצה שכזו בתפוקה, ישר מן השלב המעבדתי אל השלב התעשייתי הרגיל. ברור, לכן,
שהמיתקן המתוכנן יהיה שלב־ביניים, וכמו כל שלב־ביניים — השלב שיבוא אחריו יהיה
יעיל יותר.
גם לרב־אלוף צבי צור ברור שאנו עומדים להיות שפן־נסיונות, אבל משום מה זה לא
מפחיד אותו. בנובמבר 1965 הוא כתב:

״לממשלה האמריקאית, ולנשיא ג׳ונסון במיוחד, יש עניין רב בהוכחת האפשרות של

\> 7כודזתס313

הסוחקה

הקמתו והפעלתו של מיתקרהתפלה גדול,
כפי הממדים שלנו׳ שישמש מיתקן ביניים
למפעלים הענקיים,״

מיתקן־ביניים, או פיילוט פלנט׳ או אבטיפוס
— כל אלה הם שמות שונים לאותו
הילד: שפן־נסיונות.

ע״*ב ;7למי׳-קע

מי זר!ו?! לשפן?

1חזסבת

ץ<* י זל,ור, לו, לשפן־נסיונות זה? מי ש־ירוויח
ממנו. תרוויח חברת וסטינגהאוז.
כשהיא תמכור (לנו) את המיתקן שייווצר
על־סמך הנסיון שיירכש אצלנו.
שפן־נסיון מקבל על עצמו גם את הסיכון
?<ע׳ע 77 מי י ס
שהנסיון ייכשל. בדרך כלל משתמשים ב
7,777,3׳ !בל׳
כמה וכמה שפני־נסיון בעת ובעונה אחת,
כי בכל שטח יש כמה דברים לנסות. כך גם
;-100/7־ וגמי 0י.
בשאלת התפלת מי־ים. אין איש יודע מהי
השיטה בה יותפלו מים בעתיד.
שר־הפנים האמריקאי, האחראי על התפד/עלדל<>-ני^ד,

מי־ים, חושב, למשל, על שיטה אחרת.
בסימפוזיון העולמי, שנערך בניו־יורק לפני
ארבעה חודשים, הוא הקדיש את כל נאום־
זעע?י/ו 7ל.יזדלי=)7
הפתיחה לשיטת התפלה אחת — שיטת ה־

כוח 2 0 0 , 0 0 0 :קילווט
אוסמוזה בכיוון הפוך.
סיס 1 0 0 , 0 0 0 . 0 0 0 :גלזניס לידס
בשיטה זו מסננים את המים, בעזרת
קרום העשוי חומר פלאסטי מיוחד. לחומר
זה יש תכונה מוזרה: הוא מעביר מים והכניין
דמוי־הפיפה (כקצה השמאלי) הוא הפור מארכע מערכות דומות, שכל אחת מהן היא
אינו מעביר מלח. כאשר יצליחו להתגבר
על הקשיים הטכנולוגיים, תהיה זו ללא ספק
הגרעיני. זה יהיה כנראה כור מטיפוס
שורה של תאי־כטון, כהם נמצאים מי־ים כלחצים
השיטה הזולה והיעילה ביותר להתפלה. בכלומר:
כור של מים כלחץ, מתוצרת ״וסטינג־ שונים. הקיטור זורם כתוף רשת צינורות, שאורכה
ארץ עוסק גם מכון וייצמן בחקר שיטה זו,
האוז״ .ככור מסוג זה, טוכלים מוטות האוראניום הכולל מגיע ל־ 15 אלן? קילומטרים, כתוף מי־הים,
כקבלן עבור גורמים אמריקאיים.
גי^יד מיכל־מים. האנרגיה הגרעינית, המשתח ומחמם אותם.
גם שפן־נסיון יש כבר לשיטה זו: העיירה
קואלינגה שבקליפורניה. זוהי רק דוגמה
ררת מן האוראניום, מרתיחה את המים וכף נוצר
מי־הים מתאדים, ואילו המלח המומס כהם אינו
אחת למחקר. הוועדה האמריקאית לאנרגיה
קיטור כלחץ גכוה.
מתאדה. האדים שנוצרו הם המים המותפלים.
אטומית תשקיע בשנים הקרובות 220 מילזהו
למעשה תהליך־זיקוק רגיל. כל החידוש בו
כדי למנוע חדירת חלקיקים רדידאקטיכיים אל
יון דולר במחקר ההתפלה, כי להם לא
מחוץ לכור, מועבר החום של הקיטור אל מערכת הוא כהפרשי הלחצים כין תאי־הכטון, שיטה
ברור עדיין איזו שיטה יעילה יותר.
תושבי ניו־יורק משלמים עבור המים המקכילה,
ויוצר שם קיטור. ככנין שליד הכור, שהוא המאפשרת ניצול יעיל יותר של הקיטור. זהו
גרועים שלהם מחיר גבוה מאוד. חברת
תחנת־הכוח, מניע הקיטור טורכינה ויוצר חשמל. המיתקן הגדול כיותר כעולם, והראשון כעולם
וסטינגהאוז אינה בוחלת ברווחים, וברור
משם עוכר הקיטור אל מיתקן ההתפלה, המורככ שיהיה כנוי מכטון.
שאילו היה קיים מיתקן התפלה כדאי —
היתד, החברה ניגשת להקמתו ולהפעלתו
המיסחרית בניו־יורק.
אחוז, מניחים ש־ 10 אחוזים ילכו לאיבוד בשל הפסקות עבודה לטיפול שיגרתי, וחמישה
אין, איפוא, ספק שכדאי להמתין כמה שנים, אם מעוניינים להתפיל מי־ים בדרך
אחוזים על קילקולים. מותר לומר שחמישה אחוזים אלה יהיו לפחות עשרה, רק משום
זולה י וכדאית. בכתבה הקודמת בסידרה זו, הוכיח העולם הזה שעל־ידי חיסכון במים
שהם לא יחולו בשתי המערכות באותו זמן. חוץ מזה לא יעבוד הכור הממלכתי, מן
תינתן לישראל האפשרות להמתין מבלי לגווע בצמא, ואף מבלי לסבול צמא קל.
הסתם, ב־ 52 ימי שבת בשנה, בתוספת חגי ישראל — וגם לא בימי שביתה.
איש אינו מטיל ספק בעצם הצורך במים. תה״ל מעריכה את כמות המים הניתנת
במיתקנים של אנרגיה גרעינית נודעת ליעילות חשיבות רבה בחישוב ההוצאות
לניצול בארץ עד שנת 1972ב־ 1550 מיליון מטרים מעוקבים לשנה. מזה מנוצלים כבר
השנתיות. הבדל של חמישה אחוזים ביעילות יכול להתבטא בגדעון שנתי של מיליון או
היום כ־ 1250 מיליון ממ״ע לשנה, תוך ביזבוז שהוא שערוריה. כל טיפת מים נוספת;
שני מיליון דולר. אותם יש, לחשב לפי שמונה אחוזים.
תביא עימד ברכה לארץ, בתנאי שההוצאות להפקתה תהיינה כדאיות.
תהיה אשר תהיה הכנסתו השנתית של הכור — היא יכולה להימשך רק כל זמן
אבל מחקר־ההתפלה בעולם נמצא עדיין בחיתוליו. מה מביא, אם כן, אנשים רציניים
שהכור עצמו ממשיך לפעול. אורך חייו של המיתקן לא ידוע. האם הוא יפעל 30 שנה?
לחשוב שבכל זאת כדאי למדינת ישראל לגשת כבר עכשיו להתפלה?
אין כל ודאות כזאת.
נוצר הרושם שהדבר נובע מן העובדה שארצות־הברית מציעה לישראל הלוואה זולה

לשם הקמת המיתקן. לכן כדאי לבדוק קצת את עניין ההלוזאד, הזאת.

כמה עולה הכסף?

שיניו של 8ו 8מת

*יי אשר שנודר, או מקבץ־נדבות, מקבל הלוואה, הוא מתייחס אליה כאל מתנה, כי
^ ברור שהשנורר אינו מחזיר. ידוע גם שסוס שנתקבל כמתנה, אין בודקים בשיניו.
אבל מה קורה לשנורר שקיבל בהלוואה סוס, והתייחס אליו כאל מתנה? הוא לא בדק
את הסוס. כשבא יום הפרעון, עמד השנורר ליד שוקת שבורה וסוס מת.
מדינת ישראל לוקחת הלוואות בלי חשבון, כי כל כסף נראה לה כמתנה. מה שבא
בקלות — הולך בקלות. כך ניתנות הלוואות ממשלתיות ללא חשבון, וכל מיני ג׳ימי
לוי מתייחסים אליהם כאל מתנות.
לשם הקמת המיתקן המשולב להתפלת מי־ים, מתכוננת ארצות־הברית לתת לישראל
הלוואה של 200 מיליון דולר, בריבית של שני אחוזים לשלושים שנה. ממשלת ישראל
משוכנעת שזו מתנה, כי שער הריבית הנהוג בחישובי כדאיות בארץ הוא שמונה אחוזים.
ההבדל בין שניים לשמונה אחוזים, כשעושים את חשבון הריבית־דריבית לשלושים שנה,
הוא 100 מיליון דולר. טוען האוצר: זהו מענק של 100 מיליון דולר. איפה כאן הטעות?
אדם שקיבל הלוואה של 100 לירות לשנה אחת, בריבית של שני אחוזים, חייב, כעבור
שנה, להחזיר 102 לירות. אם הריבית הנהוגה היא שמונה אחוזים, הרי שהיה עליו
להחזיר 108 לירות. מותר לו לחשוב שהוא הרוויח שש לירות, בתנאי שהשקיע את הכסף
והרוויח עליו שני אחוזים ושכעבור שנה יש לו כסף לשלם.
אם אין לו כסף, הוא חייב לקחת הלוואה נוספת. הפעם לא יימצאו האנשים הטובים,
הנותנים הלוואות בריבית נמוכה. הוא ייאלץ לפנות אל נושכי־נשך, ולקחת הלוואה בריבית
גבוהה. כך קורה שהלוואה זולה הפכה יקרה.
בקנה־מידה של מיפעל תעשייתי גדול, כמו מיתקן ההתפלה, נראים הדברים כך: המיתקן
יקבל 200 מיליון דולר בריביתשל שני אחוזים, לשלושים שנה. פירושו של דבר שהמיתקן
יהיה חייב להחזיר מדי שנה חלק מן ההלוואה, ריבית, הוצאות ביטוח ובו׳ ,אשר לפי
חישובי משרד־האוצר יגיעו ל־ 8.8מיליון דולר בשנה.
אפשר להוכיח שהמיתקן לא ירוויח סכום שכזה מדי שנה, משך 30 שנה. החישוביים
הנוכחיים, על פיהם מוכיחים את כדאיות המפעל, מבוססים על כמה הנחות אופטימיות.
למשל: ההנחה שהמיתקן יעבוד ביעילות של 85 אחוז.
תחנות־כוח רגילות וידועות אינן מגיעות ליעילות כה גבוהה. במיתקן המתוכנן נוסף
נעלם אחד גדול — מיתקן ההתפלה — שאין לגביו שום ידיעות ונסיון. ואין זה סביר,
לכן, להניח שיעילותו תהיה כה גבוהה.
חשוב גם לדעת שתחנת־הכוח של המיתקן ומערכת־ההתפלה תלויות זו בזו: קילקול
באחת משתי המערכות יגרור את השבתת שתיהן. קשה להניח ששתי המערכות תדענה
להתקלקל בעת ובעונה אחת, כדי לחסוך למדינה כסף. כשמדברים על יעילות של 85

כל הגימוהים האלה^ הם נימוקים מישניים. הנימוק, המכריע מתגלה כאשד
מסתכלים על המיתקן כעל חלק מכלל משק הארץ.
מדינת ישראל זקוקה לפיתוח בשטחים רבים. לשם כך דרושות לה הלוואות ומתנות.
אבל רק חלק קטן מהפיתוח זוכה לקבל הלוואות בריבית נמוכה. ולכן, בכל פעם שמקבלים
הלוואה שכזו, יש להביא בחשבון שלמטרות פיתוח אחרות תזדקק המדינה להלוואה רגילה,
בשער ריבית רגיל.
שער הריבית הנהוג בהלוואות שמקבל המשק הישראלי הוא שמונה אחוזים. אם המדינה
מקבלת הלוואה בריבית נמוכה יותר, למשל שני אחוזים, כי אז אפשר לראות את ההפרש
כמענק או סובסידיה — בתנאי שהכסף יושקע במיפעל שירוויח לפחות שמונה אחוזים
בשנה. אחרת בוזבזה הסובסידיה. משרד־האוצר הגיע כבר מזמן למסקנה שיש לחשב
את הכדאיות של כל תוכנית השקעה לפי ריבית של שמונה אחוזים, גם כאשר ההשקעה
התקבלה כהלוואה בריבית של שני אחוזים.
חסידי התפלת מי־ים אומרים שכל השיקולים הללו אינם נוגעים לתוכנית הנוכחית.
לדעתם נותנים האמריקאים הלוואה זו בריבית נמוכה אך ורק למטרה אחת — התפלת
מי־ים. ישראל לא היתד, מקבלת כסף זול זה למטרות אחרות.
לכן גם מדגישה העתונות בארץ את הטענה, כאילו הנשיא ג׳ונסון מתעניין אישית בהתפלת
מי־ים, ומסיקה מכך שההלוואה הזאת אינה באה על חשבון הלוואות אמריקאיות אחרות.
אבל ההלוואות של ארצות־הברית אינן רק עניין כלכלי. העיקר בהן הוא השיקול המדיני
של מוסדות כגון הקונגרס והסנאט האמריקאיים, שדרכם עובר כל הסיוע כולו.
על שני מוסדות אלה מדבר ד״ר צבי אופיר, מבחירי הכלכלנים של האוניברסיטה:
״יום אחד יבוא מישהו בנקודת המוקד של ההקצבות לסיוע־חוץ, וישאל: כמה כסף
כבר נתנו למדינה הזאת?
״בין שאר הסכומים ימצאו גם סכום שניתן בתנאים נוחים מאוד׳ לשם מנורה מיוחדת.
אומנם, יתכן שלא ינכו את כל הסכום מהקצבות הסיוע הנוספות בעתיד. אולי ינכו רק
50 או 70 אחוז. מכל מקום, אס לא היום, אז מחר, יקטינו את סכומי־הסיוע. לפיכך אני
מפקפק בערכם של כל החישובים האלה, לפיהם אנו מקבלים מימון מיוחד למטרת
מסויימת בלבד.״

על כך עונים במסדרונות־האוצר בטענה:
״בכלל לא נקבל מארצות־הברית כסף. זה הכסף האחרון שאנחנו רואים.״

זוהי טענה מעניינת כשלעצמה, כי היא סותרת את כל שאר הצהרות הממשלה, ושומטת
את הביסוס האידיאולוגי של מדיניות־החוץ הישראלית.
ברור, מכל מקום, שבתנאים הפוליטיים של ישראל אין טעם לדבר על הלוואה זולה,
המותנית במיפעל אליו היא צמודה. כמעט כל ההלוואות באות מאותו מקור מוגבל. ושם
(המשך בעמוד )12

ע*.קז נסי! ן 8 9
(המשך מעמוד ) 11

יש מי שסופר אותן — ומוריד אותן מחשבון
העתיד.
אפשר, על כן, לומר שהריבית הריאלית
על ההלוואה האמריקאית לא תהיה שני
אחוזים, אלא חמישה, וגם זה כפשרה בין
שתי ההנחות הקיצוניות. מפליא לראות איך
הבדלים קטנים שכאלה יכולים להסתכם בסופו
של חשבון במיליונים רבים.
ריבית של חמישה אחוזים פירושה הוצאות
הון שגרתיות של שבעה אחוזים, או
כ־ 13 מיליון דולר בשנה.
אמר רב־אלוף צבי צור, בראיון במעריב;
״אם נקבל את הכסף בשבעה אחוזים, יהיה
מחיר המים (במיתקן עצמו) 34.5אגורות
אין אנו מעלים בדעתנו כי ישראל יכולה
להרשות לעצמה לייצר מים שיעלו יותר
מ־ 20 אגורות למטר מעוקב.״

כשמדובר באיכותם של מקלטי רדיו משוכללים אלה. המבחר
המגוון מבטיח כי גם אתה תמצא את הדגם ההולם את
דרישותיך בכל הנוגע לתכונות ולמחיר נוח גם יחד.
האיכות (!בינלאומית הגבוהה מאפיינת א ת פיליפס,

אם כן, מדוע אין הוא ממליץ על דחיית
התוכנית?
וזאת עוד בטרם הוספנו למחיר המים
במיתקן את מחיר ההובלה לשדה. כשנוסיף
את שש האגורות הדרושות לכך, יעלה מטר
מעוקב מים 40 אגורות.
רב־אלוף צור טוען שהמים המותפלים ערכם
רב יותר׳ מפני שאפשר למהול אותם
בהרבה מים שמליחותם גבוהה מדי, ולקבל
מים במליחות רגילה.
המחקר בשטח זה הוטל על ד״ר צבי
אופיר. כתוצאה מן המחקר התברר שדרושים
כ־ 70 מיליון מטרים מעוקבים של מים
מותפלים כדי למהול את כל כמות המים
המלוחים מדי העומדים לרשותנו, ולקבל
מים הראויים לשימוש חקלאי.
התברר עוד, שמהילה זו מוסיפה לערך
המים המותפלים שמונה אגורות לכל ממ״ע.
גם בתנאים אלה עולים המים המוחפלים
יותר ממה שקבע צבי צור כגבול הכדאיות.
עתה הגיעה השעה לזכור שאחד הדברים
האופייניים ביותר למיפעלי הפיתוח בארץ הוא
התנפחותו המפחידה של התקציב תוך כדי
הביצוע. אומנם היתר, זאת חברה אמריקאית
מכובדת שערכה את הסקר ואת התוכניות,
אבל חברות אמריקאיות לא פחות מכובדות
ערכו סקרים ותוכניות למיפעלים חשובים
כמו מפעלי ים־המלח. טרם תוברר בכמה
בדיוק התנפח התקציב שם. תביעות על
עשרות מיליונים נמצאות עדיין בבירור.
לאור הנסיון הרב שנצבר במוביל הארצי,
בנמל אשדוד ובכלל בכל מיפעל בארץ,
גדול כקטן, מותר בהחלט להניח שתוך כדי
ביצוע מיתקן ההתפלה המשולב, יתנפח התקציב
לפחות ב־ 50 אחוז. אפשר אפילו
לומר שזו הערכה אופטימית, אם נזכור שכל
שאר המיפעלים היו בשטחים בהם קיים כבר
נסיון רב בעולם ובארץ. לא נמסרו לפירסום
מיספרים על התנפחות התקציב של דימונה.
אבל גם אם נניח שבהקמת כורים גרעיניים
יש כבר מומחיות מסויימת בישראל, אין
הדבר נכון ביחס למערכת־ההתפלה המסובכת.

בכל מקרה, פגה לטלפון ותענה

57446
מיד•

כתובת המשרד: דנוך ישראל,
בן־יהודה ,5תל־אביב

50 אגורות לקוב

^ כזירהוסו ראמרגן,
איש עסקי ם, אחר אי
לספורט, הסר מלבך דאגה
לב ט חון וסדר. אנו נגן עליך

כלול, לפני שאת מ חליטה
באיזו שמלת חו פ ה
לבחור כדאי שתכנסי
לסלון ״אמבר״ .זה עתה
סלון
מנ הלת
הגיעה
״אמבר״ מ אירופ ה עם
שמלות חו פ ה חדי שות
גם לעונת ה חורף מ המודלים
החדי שים ביומיו
ח די ם
תר מבדים

״אמ ב ר״
תל-אביב, רח׳ בן־יהודה 59
טלפון 246752

ך* כן רצוי לדבר כבר עכשיו לא על
/הוצאה של 600 מיליון לירות, אלא על
הוצאה של 900 מיליון לירות, כי זהירות
מונעת אסון. לאור השיקול הזה יש להוסיף
למחיר המים עוד 15 אגורות למטר מעוקב.
כך אני מתקרבים למחיר עגול של חצי לירה
לממ״ע. אם מקורות. תמשיך למכור מים לחקלאים
במחיר שש אגורות לממ״ע, ישלם האזרח
במיסיו את ההפרש השנתי שיסתכם
ב־ 88 מיליון לירות בשנה.
גם מנהל מקורות וגם מנהל תה״ל, בדברם
על המיתקן להתפלה, אומרים באותה נשימה
שבשנות ה־ 80 נזדקק למיתקן התפלה נוסף,
גדול יותר. אין הס מזכירים שום הבטחה
אמריקאית להלוואה זולה, אבל מסתבר מדבריהם
שישראל תקנה מיתקן שכזה.
מסתבר, איפוא, שבשנות ה־ 80 כדאי יהיה
להקים מיתקני התפלה גם ללא עזרה אמריקאית.
מנהל
הרשות לתיכנון כלכלי, דויד כוכב,
הצהיר בשעתו כי לולא היחד, קיימת הבעיה
של מליחות המים, אפשר היה לדחות את
הקמת המיתקן עד , 1975 ולא היה קורה
שום אסון לו לא היינו מקבלים את המים
המותפלים ב־.1972
מאז אמר זאת דויד כוכב ועד היום.
נמסרו לפירסום הצהרות בדבר ירידת המליחות
בכינרת, והבטחות להורדה נוספת של
המליחות. למה לא תידחה התוכנית עד לשנות
ה־? 80

גם שיקולים של התאמת מיתקן
ההתפלה למשק החשמל, ותכנון
הפיתוח הגרעיני, מחייכים
ככתכה הכאה.
דחיה. על

העולם חזר 1435

אברהם שניאוו: הכל ס טו טבש בי ד -ג ס זיוף 1,שים ומסעדות
אברהם שניאור ( )36 היה גדול הספורטאים של הכדורסל הישראלי.
היו לו גם סיכויים טובים להיות גדול הזייפנים במדינת
ישראל, אך, כאל קאפינה בשעתו, נעצר בגלל עבירות מס־הכנסה.
משרד מס־ההכנסה מחזיק בשדות־בילוש־ואינפורמציה׳ ,המתחקה
אחר עברייני־מם, ונעזר כמלשינים מקצועיים, המקבלים כתמורה
250/0משווי ההסגרה, באמצעות שרות זה, גילו אנשי מס־ההכנסה
ששניאור סוחר־הבולים סיפק לחוג־לקוחות רחב אישורים פיקטיביים
על קניית בולים, לצורכי הלבנת כספם,
תיקו של שניאור הועבר למשטרה, למדור רמאויות במטה־מחוז
תל-אביב, שבראשו עמד רב־פקד בנימין זיגל. אנשי מפלג־הונאה החלו
לעקוב אחריו ברכב שכור, צילמוהו, ושתלו בסביבתו אנשי־מודיעין
שסיפקו חומר־ראיות. ראיות אלה סייעו׳ לאחר מכן, בשבירתו של
שניאור תוך כדי מהלך־החקירה.
שניאור הגברתן נעצר ביום השלישי של השבוע שעבר, נחקר,
נשבר מיד והודה על כל מעלליו. הודאתו שפכה אור על בית-דפוס
סיגנון, השייך לאמציה שביט, בגו של עסקן מפא״י, מיכה שביט,
ועל רשת מפיצי שטרות ובולים מזוייפים.
בחיפוש משטרתי מפתיע שנערך בבית־הדפום, הזו החוקרים
בפעולת מכונת־הדפוס המדפיסה שטרות. הם הצליחו לתפוס במקום
חלק מן השלל, בסכום כולל של 150 אלף לירות, וכן את גלופות
ההדפסה. בחיפוש שנערך בחנותי של שניאור, נתגלו שטרות נוספים,
בשווי של אלפי לירות. תוך כדי חיפושים אחרי השטרות, גילו
לפתע השוטרים גם כמויות ניכרות של בולים מזוייפים.
התגלה שהסוחר המצליח, אשר נהנה מפופולאריות רבה, החל
בתכנון מעשה המירמה והזיוף לפני שנתיים בערך, בשותפות עם
אמציה שביט. הם הזמינו בצינקוגרפיה גלופות תמימות, שהיו

^ יזה ש טויו ת כתבו עלי בעתונים! אילו
כל זה היה נכון, היו כבד כל ידי
מכוסות ביהלומים, אבל זה לא נכון, זוהי
שטות. אני לא חיה איתו, ולא נמצאת איתו
בגלל הכסף שלו. אני מצפצפת על הכסף.
אני מוכנה לעשו׳ת הכל למענו. ואני לא
אעזוב אותו עכשיו, כשהוא בצרה הזאת.
כל יום אני רואה אותו. הוא נעשה מדוכא
יותר ויותר. מבטיחים לו שהוא ייצא
ולא מוציאים אותו. אני מחכה כבר בכליון
עיניים לרגע שהוא יחזור הביתה.
כל העניין נפל עלי, בכלל, כרעם ביום
בהיר. זה היה ביום שלישי בצהרים. שנלאור
היה במסעדה, אני עוד לא ידעתי כלום.
בכלל, אף פעם לא ידעתי מה הם בדיוק
העסקים שלו. רק אחרי הצהריים סיפרו זי
פתאום שהוא נעצר. עכשיו אני הולכת יום
יום בשבע בבוקר לבקר אותו.
מבחינת העסק, זה לא הפריע בכלל שהוא
נאסר כל האנשים מתייחסים אלי טוב, וכל
החברים נשארו חברים שלי, למרות כל הסיפורים
והמעשיות שהפיצו בעיתונים. כל

למעשה חלקי־גלופות של שטרות. באמצעות חיתוך והתאמה חיברו
מהן את הגלופות השלמות, בהן הדפיסו השיתפים שטרות, ומכרום
בשוק במחיר הנקוב עליהם.
זיוף שטרות נחשב, מבחינת החוק, לפשע המור לא פחות מזיוף
כסף. העונש המכסימלי על זיוף זה ה א מאסר עולם. זיוף־
הבולים׳ לעומת זאת, מ־טל בספק כפשע. איש לא התלונן עד כד,
כי קנה מידי שניאור בולים מזוייפים. מלבד זאת, אין זו עבירה
למכור בולים מזוייפים בתור שכאלה.
אולם אם הירבו לדבר בשכוע האחרון על שניאור סוחר־הבולים
ושניאור זייפן־השטרות, לא נשכח גס שניאור איש החברה הנוצצת
ובעל מסעדת כוסכוס החדשה. בעיקר לא נשכחה העובדה, כי הוא
ידידה הקבוע של אשה זהוית־שיער ודקת־גיזרה, הדוגמנית־לשעבר
נדיה ברא; ן.
באיזה מידה היתד, מעורבת בעסקיו? האם בגללה הסתבך בתיבות
עד שנאלץ לזי־ף?
שמועות רבות אמרו, כי שניאור הוציא על אהובתו סכומים
אסטרונומיים. נאמר, כי בגלל המתנות היקרות שהעניק לה, טיוליה
התכופים למשפחתה בצרפת, ואירוח אמה וילדיה בביתו — לא יכול
היה להסתפק אברהם שניאור ברווהיו החוקיים, על אף שהיו
גבוהים מאוד.
מה אמרה נדיה עצמה על שמיעות אלה? את תשובתה היא נתנה
בשבתה בדירת הזוג בתל־אכיב. זוהי דירה קטנה — בת שני
חדרים בלבד — אך מפוארת, מרוהטת בריהוט עתיק ־מסודרת
בטוב־טעם. נדיר, ישבה כשמשקפיים שחורים לעיניה, שני פודלים
לשני צידיה, כשהיא מעשנת סיגריות בשרשרת. היא סיפרה על
הגבר שניאור:

מה שסיפרו עלינו, זר, באמת אבסורד.
סיפרו שמסעדת הכוסכוס עלתה 200 אלף
לירות. איך אפשר להגיד דבר כזה? זה מצחיק.
שכרנו אותה ב־ 500 לירות לחודש.
התיכנון והריהוט — הכל שלי. לא היה
לנו אפילו ארכיטקט. זה לא עלה הרבה
כסף. הווילונות, למשל, עלו לי רק לירה
ועשרים המטר.
גם כל הסיפורים על המשפחה שלי שחיה
על חשבונו. אני באתי מבית עשיר. אבא
שלי הוא קבלן בניינים גדול בפאריס. היינו
בבית שלושה, שני בנים יבת, אמא שלי
אומנם חיה אצלי, אבל היא מקבלת מאבי
כל חודש כסף.
ובקשר לילדים שלי, אז זה נורמלי, הרי,
שהילדים שלי הם האורחים שלו. הרי שנ אור
הוא האבא שלהם. זה פשוט לא נכון
שכל המשפחה שלי אוכלת על חשבונו.
נכון שאנחנו חיים מעל לממוצע של הארץ•
אנשים מדמים שאיי חיה כמו מלכה.
אבל אני מעולם לא תפרתי שמלה אצל
לולה בר. רק אצל תופרת קטנה. יש לי
שלושה מעילי פרווה, אבל להפוך את זה
למיליונים? זה רק הדמיון של האנשים,

כרהם שלי הוא גבר מבוגר, אבל ילד
קטן בנשמה. כשאנחנו רבים, הוא בוכה•
הוא כל־כך רגיש, שדברים קטנים משפיעים
עליו מיד — הוא ממהר לחייך אחרי

ריב שהוזיל בו דמעות, והוא תמיד הראשון
שבא להשלים. הוא אוהב להצחיק אנשים
ולהפחיד אותם: כשנכנס אורה למסעדה,
הוא מציע לו להתכבד מקופסת בוטנים.
אבל כשהאורח פותח את הקופסה, מזנק
מתוכה נחש באורך של מטר• או, למשל,
כשהוא נוהג, הוא מזיז את ההגה בעזרת
שרירי הבטן העגולה שלו׳ וצוחק מזה שהוא
נוהג בלי ידיים.
יש לו טבע נדיב — הוא אוהב לעזור
לאנשים, אבל יחד עם זאת הוא שונא
להיות מרומה. בצורה דומה הוא מתנהג
יפה אל הפועלים, אבל מקפיד על כך שידעו
שהוא הבוס.
הוא הפכפך וקפריזי, שוב כמו ילד. הוא
מוכן לריב בשביל שתי לירות, אך לעומת
זאת הוא יכול לבזבז, בלי לחשוב על כך
אפילו רגע, חמש מאות לירות.
הוא גבר רחב, גדול וחזק, אבל חלש
באופיו. הוא פחדן במעמקי לבו, ומוותר
בקלות. אך לעומת זאת, יש לו מרץ פנטסטי,
עירנות וחיות מדהימה. הוא שר באמי
בט־ה בקול אדיר, כשהוא מתקלת. בדרך
כלל, אריה מתוך האופרה נרמן.
אין דבר שאני לא אעשה בשביל שניאור,
כמו שהוא עשה בשב ^ הכל. הכרתי אותו
לפני שבע שנים, כע^צעתי לארץ כתיירת.
התיידדנו, אבל הוא לא התגרש מאשתו
הראשונה, טיקה, בגללי. כשהכרתי אותי,
כבר היו נישואיו הרוסים.

אנחנו שנינו לא התחתנו. כי כל העסק
של הנשואין לא מעניין אותי. הכי חשוב
זה לחיות עם האדם שאוהבים. אנחנו לא
צעירים כבר לנשואין. יש לי כבר ילדים
גדולים.

שניאוד בצאתו בערבות מן הכלא

מרו שהוא התחיל לעסוק בבולים רק
כשהכיר אותי. זה לא נכון. הוא עבד
עוד לפני כן בבולים. גם האמא שלו עסקה
בבולים.
אמרו שהוא עזב את הכדורסל בגללי.
אבל הוא עזב את זה עוד לפני שהכיר
אותי. אני אף פעם לא ביקשתי ממנו שום
דבר. הוא תמיד הציף אותי במתנות. זה
היה מין תענוג בשבילו, יש לו לב טוב.
המתנות שלו תמיד היו מוגשות בהומור.
פעם הוא הביא לי לחם וביקש שאסרום
ממנו פרוסה. פרסתי ובפנים מצאתי טבעת
יהלומים. אצלו הכל היה אפשרי. יכולתי
למצוא יהלום בתוך הנעל, או על יד המיטה.
אבל
אין לי כל כך הרבה כמו שחושבים.
הרהיטים הם משוק הפשפשים, אספנו אותם
במשך שנים. והמתנות — הרי כל בעל
קונה מתנות לאשתו.
אני מהכד, לו עכשיו שיצא מבית־הסוהר.
אני בטח לא אעזוב אותו בשביל דבר כזה.
זה יכול לקרות לכל אחד, ועכשיו אני באמת
רוצה רק דבר אחד: אני רוצה את
שניאור.

$9ד כאן סיפורה של נדיה. המשך ה־
$סיפור התרחש בצהרי יום שלישי זה׳
כאשר שוחרר סוף־סוף שניאור בערבות.
הסתבר כי אוהדי הספורט של מכבי תל־אביב
אינם שוכחים את כוכביהם. לפני חודש
שילמו 50 אלף לירות עבור הכדורגלן
רפי לוי, השבוע היו נכונים להשליש־ סכום
של 70 אלף לירות לשיהרורי בערבות של
כוכב נבחרת הכדורסל לשעבר.
שני סוחרים ישראליים, אוהדי מכבי,
חתמו בפני השופט אליהו מאני על ערבותם
לשניאור. בשעה 11.45 באה נדיר, לקבלו
בשער בית־המעצר באבו־כביר. היא נהגה
במכונית סינזקה, אותה שכרה במיוחד לצורך
חיפושים אחר ערבים. במשך השבוע
האחרון נראו במכונית זו חוקרי המשטרה
עם שניאור, שהורשה לצאת החוצה כדי
למצוא ערבים.
״סיף־סוף אני נושם אוויר נקי, וטוב
להיות חופשי׳״ קרא שניאור, ונשם עמוקות.
.,לפני שבועיים באתי בעצמי למטה מחוז
תל־אביב, למפלג רמאויות, בקשר לאישורים
של מס־הכנסה. ואז הודיע לי הקצין משה
שרף שהוא עוצר אותי לצורך חקירה בכל
הקשור בפרשת האישירים הפיקטיביים. שאלו
איתי גם בקשר לשטרות המזוייפים, בית־הדפום
והגלופות, ושאלו אותי אם לא את־
(המשך בעמוד )16

טור ארוך של שוטרים, חובשי קסדות ונושאי אלות ומגינים, נכנס
לנתניה. זהו חלק ממאות — ואולי אלפי — שוטרים שגויסו עם
שחר לקראת מיבצע הפרובוקציה, בנתניה ובמשולש הערבי. נוספו אליהם שוטרים צבאיים.

גיוס כללי

במרכז נתניה מתייצבים השוטרים מול עשרות ר 1.זפגיניס. תג
מהמון של אלפיים איש ומעלה שיר אלמונית דאגה ד
לערוך שפטים בשיירה. בסוף נאלצה המשטרה עצמה לפעול נגר אספסוף זה, הפצת

מחכים לנוגוום

הפוגרום ד.מוזמן

ץ* ך זה היה ברוסיה הצארית. הבו־ע
לשת הפוליטית של הצאר (״האוכרא־נד,״
שנודעה לשימצר ).פעלה תוך שיתוף־
פעולה הדוק עם ״המאה השחורה״ — אירגון
לאומני של מארגני־פוגרום.
כל אימת שגברה התמרמרות ההמונים נגד
המצוקה הכלכלית והעושק של השלטון,
הסיתה ״המאה השחורה״ את ההמון נגד
היהודים. בעזרת המשטרה ובחסותה, ערך
ההמון המוסת, כשבראשו אנשי העולם התחתון,
פוגרום קטן — והעריצות נשכחה.
זה בדיוק אירע השבוע במדינת־ישראל.
״שיירת האחוזה״ ,שתוכננה כמיבצע סימלי
קטן, הפכה מאורע לאומי ממדרגה ראשונה,
מפני שהוכיח בפעם הראשונה כיצד מארגנת
זרוע נסתרת של השלטון פוגרום פוליטי,
תוך שיתוף־פעולה הדוק עם חלאת העולם
התחתון.

אלה אופי של ״הסתה לאומנית״ .אך ותיקי
נתניה ידעו את האמת — שקיים חשש
עמוק ומוצדק בלב תושבי הכפרים, וכי הס
חוששים לצאת לנתניה. כי לאחרונה החלו
יסודות מסויימים של העולם התחתון להטיל
את חיתתם על העיר — ולא רק על מבקריה
הערביים.
המיבצע עצמו תוכנן במתכונת מיבצעים
קודמים של התנועה. החטיבה הנתנייתית
הזמינה את אוהדי התנועה בארץ לערוך יחד
עימד, טיול קולקטיבי, עם הנשים והילדים,
מנתניה לטייבה.
לפי התוכנית, היו משתתפי השיירה צרי
חגיגת
ריקודים ושירה
ך* ?{יון השיירה

נולד בחטיבה האזורית

הנתנייתית של תנועת העולם הזה —

כוח חדש. בראש חטיבה זו עומדים כמה

אישים, מוזתיקי העיר׳ שיש להם שרשים
עמוקים בכפרים הערביים הסמוכים לעיר.
לפני שבועיים אירעה בנתניה תקרית שמילאה
אותם בושה עמוקה. אותה תקרית,
שפרצה בשל סיכסוך של מד,־בכך על בחורה
(העולם הזה , 0483 הפכה חיש מהר לפוג־רום־זוטא׳
כשצעירים יהודיים משוטטים בעיר
ומחפשים ערבים כדי לעשות בהם שפטים.
היא זיעזעה את הכפרים טייבה וקלנס־ווה,
בהם פרצו שביתות ספונטאניות כלליות.
בשני הכפרים קיימו המועצות המקומיות,
בהן שולטים אנשי מפא״י, ישיבות־חירום לדיון
בתקרית.
דוברי המימשל הצבאי, בעזרת העתונות
המודרכת, ניסו לשוזת לשביתות כלליות

ההסתעווח

השוטרים גוררים את אריה כספי, נש־חנוך
אייל מחזיק בו, ורפי זכרוני מחזיק
משמאל למעלה אורי דייוויס. מאחורי השוטר: מיכאל מנר.
באייל. נושט

ברי חסינות

כים להתכנס בלב נתניה. משלחת של רצון-
טוב מכפרי המשולש היתד, צריכה להשתתף
בטכס קטן של התיידדות במקום הכינוס.
לאחר מכן היה על השיירה כולה — שהיתר,
צריכה למנות כמאה משפחות, ומשלחת
של נוער וסטודנטים — לנוע לכפר
קלנסודה, לערוך גם שם טקס של התיידדות.
משם היה על השיירה להגיע לטייבה,
להתקבל שם על־ידי נכבדי המקום, לערוך
במיגרש־הכדורגל ״חפלה״ (חגיגה) המונית
עם שירים וריקודים. בסוף התכוונו המשתתפים
להיענות להזמנות פרטיות, להתפזר
בבתים ולהזמין את תושביהם לביקורי-

תגמול פרטיים.
כל זה נועד להחזרת הידידות בין שכנים
— פעולה של אחוזה מעשית. באותה דוח
;נותחה תקרית־נתניה עצמה מעל עמודי העולם
הזה ומהדורתו הערבית החדשה, הדה
.אל־עאלם.

הודעת־שקר מתועבת
ך* שלטונות ידעו היטב את אופי ה}
|מיבצע וכוונתו. עוד לפני שפורסם עליו
דבר, הם ידעו עליו היטב, מפי מודיעים
ומנגנוני־הבילוש השונים. ולראייה: ביום השני
בשבוע שעבר, בעת מסיבת הכנסת,
פגש אורי אבנרי במיקרה את יועץ ראש־הממשלה
לענייני־ערבים, שמואל טולידאנו.
הוחלפו ביניהם כמה מילים על המיבצע,
ברוח קלילה. היועץ, שמילא תפקיד אפל בהמשך
הפרשה, התייחס לעניין בחיוך.
בהמשך השבוע פירסמה התנועה את ההודעות
על השיירה, תוך פירוט הנתיב,
הצורה והמטרה. לא היתד, כל תגובה שלילית
מצד השלטונות. הכל היו בטוחים שתעבור
בשלום, כמו שתי שיירות־השלום שערכה
התנועה לפני הבחירות, שעברו גם
באותם שני הכפרים מבלי שהשלטונות הפריעו
לכך.
לפתע, בליל שבת, נדהמו יוזמי השיירה
להיווכח שקול ישראל פתח במסע־הסתה
שלוח־רסן וחסר־תקדים. הרדיו פירסם בחמש
מהדורות־חדשות, בזו אחר זו, הודעות ארוכות,
מפי דובר המשטרה והיועץ לעניינים
הערביים. הודעות אלה נועדו לעורר את
הרושם כי תוכנן מיבצע בלתי־תוקי המסכן
את בטחון המדינה, שמטרתו להמריד את הערבים
״באזור־גבול רגיש״ ,ללבות יצרים
ולגרום לשפיכת־דמים. לגבי המאזין הפרימיטיבי
היד, פירושה של הודעה זו: המיבצע
בא לקומם את הערבים נגד היהודים, להסית

ארבעה שוטרים תופסים את אורי אבנרי, נושאים וגוררים
אותו לעבר הניידת, מטילים אותו על ריצפתח. אבנרי
הובל למשטרת פ״ר, לאזזדימנן לוזל־אביב. לאחר־מכן טען קול ישודאל שהובא הביתה.

על 1

פ ל סני ק באוויר

נשער בנתוצד עד למחרת. ביין חעצורי

מיפגן של אחווה וידידות הפו למיפגן של טהר אכזרי
את הערבים לשפוך דם •יהודי. כך נוצל כל
המיטען הריגשי של הבטמוניזם הפרימיטיבי
לשם הסתת הרוחות.
היתד. זאת הודעת־שקד מתועבת — זבע־ליד.
ידעו זאת היטב.
מדוע פורסמה? באותו ערב סברו יוזמי
השיירה, בתמימותם׳ כי ההודעה נועדה רק
להרתיע את אוהדי־השיידה, לבל יצטרפו
אליה. דק למחרת היום נסתבר שהיתר, לה
מטרה שניה, חשובד, וחשוכה יותר.
באותו ערב אירע עוד משהו. אחד מפעילי
התנועה, תושב המשולש, נסע לכפר
טייבה כדי לעמוד על סידורי קבלת־הפנים
במקום. חבר מרכז תנועת העולם הדה —
כוח חדש, דויד ארנפלד, לקח אותו במכוניתו
לשם. בכניסה לכפר נאסר ארנפלד,

בעל אחד ממיפעלי־ד,יד,לומים הגדולים בארץ,
ונכלא. נאמר לו שיישב לפחות שבוע בכלא,
לצורכי חקירה.

״הערביס עולים ע? גתגיה!״
6פי התוכנית היתה השיירה הארצית /צריכה להתאסף בנתניה. רק כמה מהפעילים
המרכזיים התכנסו בתל־אביב, ולשם
באה גם משאית שכורה, שאספה את חברי
חטיבת הנוער והסטודנטים. שיירת־זוטא זו
יצאה בשעה 11 לנתניה, כדי להצטרף לשיירה
העיקרית.
בהתקרבה לנתניה, קיבלה שיירה זו הודעה
מדהימה: בנתניה נערך פוגרום המוני, מתוכנן
ומאורגן.

נסתבר כי עם עלות השחר של יום השבת
התנהלו שתי פעולות מקבילות — שהקשר
ביניהן היה בולט.
במשולש נערך מיפגן־כוח עצום של ה־מישטרה.
לפחות 350 שוטרים חמושים (ו•
לפי הערכה בלתי־רשמית: למעלה מאלף)
השתלטו על הכפרים, חסמו כל דרך ושביל־עפר
אליהם. הם הקימו רשת אדירה של
קשר, הסתייעו במטוס ובמאה מכוניות. המטרה
הבולטת: להטיל טרור טוטאלי על
בני הכפרים, לבל יעזו לצאת לקראת שיי-
רת־האחוזה.
לפי דו״ח הארץ, התכנסה בתחנת־משטרה
בטייבה מועצת־מלחמה עליונה: המפקח הכללי
של המישטרה, אלוף הפיקוד של
צה״ל המושל הצבאי הכללי ואישים אח־

אחד הפצועים

על הכביש, כשפניו חבולים וזבים דם.
לידו שוכב אורי דייוויס, אחרי גרירתו.

רים, כדי לפקח אישית על המיבצע.
חשובה עוד יותר היתר, הפעולה השניה.
אותה שעה דאג גורם מסתורי לאסוף כאלפיים
בני־פרברים, רובם יוצאי צפון־אפרי־קר״
במבואות נתניה. בלטו ביניהם מארגני
הפוגרום לפני שבועיים, שהכינו יום לפני
כן כרזת־הסתה. להתקהלות זו היו כמה
סממנים בולטים: היא היתד, מאורגנת, אך
מארגניה לא הבליטו את עצמם. בפי הבאים
היו כמה סיסמות, שנשמעו מאות פעמים
מפי מאות אנשים שונים — דבר שהוכיח
אף הוא שהוכנה מראש מערכת הסתה מאורגנת.
ביניהן:
• ״הערבים עולים על נתניה!״
• .,נשמוט את הערבים! נשחוט את אורי
אבנרי!״
• ,רוצים למנות נשיא ערבי למדינה!״
• ״להרוג את כל הערבים!״
כך הצטרפו הפרטים לתמונה כוללת: ה׳
הסתר. בקול ישראל, האירגון הסמוי בשכונות
ישראל השניה בנתניה, וגיוס המשטרה.

רצח בעיגיים

ת בפנים

בלי כל סיבה או פרובוקציה, החלו השוטרים
האזרחיים והצבאיים מסתערים במהלומות אלות
שביס, שלא גילו שוס התנגדות לגרירתם ולמעצרם. השוטרים השתמשו

באלות, שחולקו לכל משתתפי המיבצע. התמונה צולמה רגע קט לפני שאלה
הונחתה על עיניו של אלכס כהן. השוטרים ניסו למנוע את הצילומים.
צלם של העולם הזה נעצר, צלם שני הוכה כאשר צילם תמונה זו.

•-.התקהלות במבואות נתניה היתד.
( ן מלכודת־מוות. אלפי אנשים חסמו את
הכביש, כשרצח בעיניהם ובפיהם, כשמטרתם
המוצהרת היא ״לשחוט״ את באי־השיירה.
לדעת כל הנוכחים, אילו הגיעה השיירה
למקום, היו נופלים בה הרוגים ופצועים.
אז היתד, המשטרה יכולה להתערב, כדי
״להציל״ את באי־ד,שיירה. הכל לפי אותה
(המשך בעמוד )22

וורה־הנהיגה שמחה ניר מטבעון, מובל לעבר
!ניידת. הוא היה אחד מששה־עשר העצורים,
היו שלוש נשים, שנגררו והוכו אף הן.

אור׳ דייוויס

שבא לשיירה סס אשתו, אותה נשא לא מכבר, נגרר סל
הארץ. פניו מוסתרים בתמונה עדידי שוטר, שחלם בפניו.
דייווי! שוחרר במותו סרב. גם אשתו חיתח בין חעצורים. הבריונים בעמו אף בה.

הבריונים עוזויס

בריון נתנייתי, היכה
חנוך אייל, לפני שהשוטר
גרו״וחו לפבך ותיירת. חעתונאיס גרזן ע נדהמו מאכזריות הפעולה.

> יהלום 3כ* 3ד לחנו

ספורט

(המשך מעמוד )13

קבוצות הדיון כפעולה.
כמה מרוויחה קבוצת כדורגל? מהו
תקציבה השנתי? כמה עולה אחזקת
מגרש אמונים? מהי משכורתו של
מאמן? מהו אחוז ההכנסות שמפרישה
כל קבוצה להתאחדות הכדורגל, ומה
זו עושה עם הכסף שהיא מקבלת?
מהן הכנסות קבוצת כדורגל בשנה ממשחקי
ליגה, גביע ומשחקים ידידותיים?
מה הפרמיה שמקבל שחקן >אם בכלל)
עבור נצהון קבוצתו?
כשהחליט מרכז תנועת ״העולם הזה
— כוח חדש״ לצאת נגד השחיתות
בכדורגל החלה הפעולה בשני מישורים:
בכנסת, על־ידי שאילתה של הבר־הכנסת
אורי אבנרי; בתנועה, על־ידי קיום
משפט צבורי על הכדורגל בישראל.
עתה החלה הפעולה במישור השלישי.
קבוצת הדיון לענייני חינוך (שהיא
חלק מקבוצות הדיון העוסקות במינהל
שרותי המדינה לאזרח•) החלה באיסוף
נתונים מדוייקים על המצב בכדורגל
הישראלי, במטרה לגבש תכנית פעולה
ממשית להבראת ענף ספורט חשוב
זה. בפגישה הקרובה עומדת הקבוצה
לשמוע הרצאה מפי מומחה בלתי תלוי,
בה יסביר הצעת תכנית ל״הלאמת״
הכדורגל בישראל.
עזרה ראשונה: הכדורגל לא
היה החולה היחידי שהונח השבוע על
שולחן הניתוחים של קבוצות הדיון.
קבוצות הדיון לענייני תחבורה ובריאות
דנות בהצעה, אותה הן מתכוונות
להגיש למועצה הלאומית למניעת תאונות
דרכים. ההצעה: מתן הדרכה בעזרה
ראשונה לכל אזרח העומד לקבל
רשיון נהיגה.
לשון ערכית: הפסימיסטים לומדים
סינית — כך אומרת ההלצה.
אולם מסתבר שהרצון העז ללמוד שפה
זרה, הקיים היום בישראל, אינו נוטה
כלל מזרחה. אפילו לא אל מעבר
לגבול. מספר התלמידים העבריים הלומדים
ערבית בבתי־הספר התיכוניים
בישראל הוא קטן ביותר. רמת הלימוד
אינה גבוהה. ספק רב אם בוגר תיכון
יידע את הערבית המדוברת ברמה
מספיקה כדי לבקש מים לכשיקלע
לכפר. ערבי.
קבוצת הדיון להבנה עברית־ערבית
החליטה לתת דעתה על העזובה השוררת
בעניין זה בישראל. בשיתוף
עם קבוצת הדיון לענייני חינוך תתחיל
בקרוב בפעולה מעשית ראשונה לקירוב
ההבנה בין עברים לערבים. הכוונה
היא להקים כיתות ללימוד השפה
המדוברת.

אסיפה כהיפה
חטיבה אזורית חיפה מודיעה, כי
ביום ראשון 20.2.66 תתקיים בשעה
20.00 בקפה ״תלפיות״ (הרצל )61
אסיפת חברים.
האסיפה נועדה לחברים, ולאוהדים
המתכוונים להרשם כחברים בלבד, ההרשמה
תתבצע במקום.
על סדר היום:
א) עניניים ארגוניים.
ב) דיון וחלוקה לוועדות רעיוניות
וועדות מצע.
ג) דיון על נושא פקליטי.

חטיבת הסטודנטים
חטיבת הסטודנטים של תנועת העולם
הזח — כוח זדדש בירושלים פונה לכל

החברים והאוהדים להתקשר עמה, לשם
רישום והצטרפות לפעולות החטיבה.
הכתובת להתקשרות:
אריה כספי, שיכון הסטודנטים, קרית
האוניברסיטה, בנין 6תדר ,106
חנוך איל — כנ״ל׳ן יזזדר ,2
אברון פולקון, רחר .3החבשים .13
* בפגישתה הראשונה החליטה לן^ו־צת
דיון זו להתפצל ל־ 5קבוצות
נפרדות: חנוך — כולל ספורט. תחבורה
— כולל דואר, סעד — כולל
ביטוח לאומי, בריאות ופנים — כולל
משטרה. אזרחים, שאיכפת להט והמעונינים
להשתתף5 ,ותבקשי 0לפנות
אל מיכאל ריינר, הירקון 139ת״א,

טל.233143 .

נגד שיערכו חיפוש בביתי.
״הסכמתי, ונסעתי עם החוקרים לביתי.
בחיפוש שנערך בבית נמצאו בולים מזו־ייפים,
שקיבלתי ימים ספורים לפני כן. הבולים
היו גלויים לעין כל, ובמעטפה נכתב
שמו של האיש שהביא לי אותם. אני רוצה
לציין ולהדגיש: לא מכרתי בארץ בולים
מזוייפים וגם לא בחוץ־לארץ. אני לא יצואן.
״במהלך החקירה שיתפתי פעולה עם חוקרי
מהרגע הראשון. לא הכחשתי שום דבר.
יותר מזה: במשטרה הראו לי היקים של
נישומי מס הכנסה שהיו להם קבלות ממני.
על אלה שמסרו אישורים פיקטיביים, הודעתי
מיד. על אלה שהם בסדר הודעתי שהם
בסדר. לא היה לי מה להסתיר.״

ניאור הוסיף :״עד כה לא נתתי
כל הצהרה ליומונים או שבועונים, וכל
מה שכתבו עלי בנוגע לפרשה היו בדותות.
בעתונים ניפחו את העניין. למשל: סכום
השטרות המזוייפים שנמכרו היו למטה מהסכומים
אותם נקבו בעתונים. לא היתר, פה
רשת בינלאומית, אלא זיוף שטרות מקומיים
לצרכי הארץ.״

כ דורגל
הנדיב הידוע
העובדה שלמכבי תל־אביב יש אוהדים
גדולים התגלתה לראשונה רק לפני מספר
שבועות, כאשר רפי לוי הגיע לארץ והצהיר
שהוא בא רק לכמה ימים. הוא
חיפש אז את הדרך הטובה ביותר להיקלט
בארץ.
או שמצו כולם על האוהדים הגדולים
של מכבי תל־אביב, שנחלצו לעזרתו של
לוי, אכפו ביניהם סכומי ענק, כדי שהשיבה
למולדת תנעם לכוכב.
מכיוון שהכדורגל בארץ הוא חובבני,
לא יכולה אגודה לשלם לשחקניה בגלוי.
לכן זה נוח מאוד כאשר יש אוהדים, המשלמים
במקום האגודה.
אהרון שאנדור הוא שרוף למכבי תל־אביב
כבר הרבה שנים. יוסף(״פאפו״) ישראלי
עבד אצלו בגראג׳ .שייע גלזר וצביק׳ה סטו־דינסקי
הם חברים שלו. הוא עזר בזמנו גם
לחודורוב, למרות שהוא היה בהפועל תל־אביב,
כי בכל זאת הוא שוער גדול..
בשרפי לוי בא לארץ ולא היה ברור

השקיע יחד אתי. הוא לא חתם על שדם
התחייבות לשחק דווקא במכבי.״
מי יכול להיות חבר בחוג האוהדים של
מסבי? ״כל אחד. זה לא דבר מאורגן.
בדרך כלל דווקא אנשים לא כל כך גדולים
הם אלה שנותנים. הגדולים, שמנהלים ספרים,
אומרים שהם לא יכולים לתת, בגלל
מם הכנסה. אחרים סתם עושים את ׳ עצמם
אוהדים, כוי שהם יקבלו כרטיסים בלי
כסף. אני בעצמי קונה כרטיס לכל מישהק.״
מה השאיפה הגדולה של שאנדור? ״אם
הייתי יכול להקים קבוצת כדורגל מיקצוע-
נית בארץ, הייתי מהר מוכר את הגרג׳
שלי בשביל זה. היום, כשיש 15 אלף
צופים בבלומפילד, יש למכבי הכנסה של
65 אלף ל״י. מזה נשאר להם נטו 16
אלף. מזה צריך לשלם דמי אימונים קרוב
למאתיים אנשים, ומזה גם מחזיקים את
הכדורסל, ושאר הענפים של מכבי תל־אביב.
״אני התאכזבתי מהאוהדים של מכבי.
הרוב לא מוכנים לתת כלום. וכדורגלן,
בשביל שישחק טוב, צריך לעזור לו.״

ק אר אמה
הגנה או כניעה
מה עושה אברהם הולברט כאשר מתקיפים
אותו ברחוב?
״מה זאת אומרת מתקיפים אותי? אם
מישהו דוחף אותי, א• אני מחזיר לו את
היד שלו בחזרה, רק שהיא כבר לא
צמודה לגוף שלו.״
הולברט 29 המזוקן והרזה, הוא מדריך
לקאראטה. חוץ מזה יש לו גם חגורה
שחורה דן שניים בג׳ודו, והוא מומחה גם
לג׳יאו־ג״טסו, לגאנפו, לאלוידו, לקנדו ל־בוגצ׳ו
ליובאווה ולנינג״צו.
כל אלה הן תורות של הגנה עצמית ו
מדריך
הולברט (מזוקן) ותלמיד
פטנט נגד אונס

על חייו במעצר ובמהלך החקירה סיפר:
״החוקרים התייחסו אלי יפה. הם איפשרו
לי להתראות ולשוחח עם נדיר, במהלך החקירה׳
ורב־פקד בנימין זיגל לא התנגד
להקטנת ערבותי. אפילו עזר לי לחפש
ערבים במכונית סימקה שאותה שכרה גדיה.
״במעצר היה היחס אלי טוב ואדיב׳ הן
מצד השוטרים והן מצד העצורים, אם כי
האוכל הניתן שם הוא גרוע. בבוקר נותנים
חצי ביצה עם ריבה, מרגרינה, גבינה
וארבעה זיתים, וכוס תה שספק אם הוא
תה. לאחר הארוחה מטיילים בחצר מרובעת
וסגורה, בערך בגודל של מיגרש כדורסל.
לאחר־מכן נסגרים בחדרים עד לארוחת־הצהריים.
ארוחת־הצהריים מורכבת בעיקר
מדג פילה, בורגול או פתיתים, מרק שהוא
מים צבעוניים בלתי טעימים, רבע לחם שחור
וארבע סיגריות אודם, שהיא המנה היומית.
״ההרגשה של אדם סגור היתד, בשבילי
מכה איומה. זו היתר, הגרועה שבחוזיות
אותן עברתי. תאר לך, מה זה להיות סגור
במשך שבוע ימים כשיש לך שיחדור בערבות
ואין ערבים מתאמיים. כל רגע מאותו
שבוע עבר עלי ביסורים נוראים. אני שמח
ומאושר שאני שוב חופשי, ואני מרגיש
כאילו חיי ניתנו לי במתנה מחדש. עכשיו
אני מתכונן לחזור לעסקי הבולים במרץ
רב. יש לי התחייבויות רבות. אני גם חושב
לעבוד קשה במסעדת המס־כוס, ותקוותי
שתהיה מלאה באנשים.״

אס ההתאחדות תרשה לו לשחק, צילצלו
אליו מאות אנשים כל יום, אמרו לו
שהם אוהדים של מכבי תל־אביב והציעו
לו עזרה. עכשיו, כשכבר מרשים ללוי
לשחק, אף אחד לא מצלצל יותר ואף
אחד לא רוצה לעזור.
מה עשר, שאנדור כדי שרפי לוי ישאי
בארץ? ״הוא עבד אצלי בזמנו, לפני שהוא
נסע. כשהוא הזר הצעתי לו לקנות יחד
איתי ג׳יפים ממיכרזים של משרד הבטחון.
הוא בא עם 60־ 50 אלף לירות, ומזה
הוא השקיע בעסק בסביבות 30 אלף.
קנינו ג׳יפים, ועכשיו אני מוכר אותם.
״חשבנו גם לאסוף 30 אלף לירות מ־אוהדים,
אבל זה הולך קשה מאוד• מכל
האוהדים השרופים של מכבי, שצועקים
כל שבת, יש בסך הכל איזה עשרים שאת
זה ברצינות, ושמהם אפשר לוקחים לבקש כסף. כל השאר רק יודעים לדבר,
או למתוח ביקורת, אבל לא לתת.״
גם לשחקנים אחרים דואג שאנדור. שחקן
צריך הלוואה, או דירה, שאנדור דואג.
רק שיתן גולים בשבת .״אני לא מפלה
בין שחקן לשחקן. מי שצריך, אני עוזר
לו. אין שחקן במכבי שעוד לא לקח.״
יקרה אם רפי לוי יהליט שהוא

לא רוצה לשחק יותר במכבי? אוהד
שאנדור :״שום דבר. מה שיש זה זיכרון־
כיני ובינו, בקשר לכסף שהוא
דברים

פיתוח הגוף, שנולדו לפני יותר מאלף
שנה במיזרח הרחוק. בקאראטה יש שיטות
סיניות, קוריאניות, יפאניות ואיי אוקינאבה.
חניקה כצוואר. הולברט בא לישראל
מארצות־הברית לפני שנה, והתחיל להדריך
את הישראלים איך להתגונן. בינתיים גאה
גל הפשע בארץ. בערות נאנסות, סוחרים
נשדדים. זד, קורה להם, מכיוון שהם לא
יודעים איך להתגונן.
החל מהשבוע יוכל כל מי שירצה ללמוד
להתגונן לבוא ביום ד,ששי למועדון צטתא,
ושם ילמד אותו הולברט את הקאראטה.
עד עתה נרשמו לקורס 16 אנשים, ביניהם
גם בחורות הזוכרות עדיין את האונס
המזעזע של תל־ברוך. לבחורה ה־יידעת
קאראטה זה לא היה קורה.
אם עד עכשיו חשב מישהו, שכדי להתגונן
צריך כוח, הרי זה רק משום שהוא
לא ידע קאראטה. בקאראמה אין חשיבות
לכוח, או לגובה, או למשקל. מד,
שקובע זה הטכניקה. כשהטכניקה מושלמת,
אפשר לנצח כל אחד. הסינים והיפא־נים,
כשהם משתמשים בקאראטה, מסוגלים
להרוג את היריב. בתל־אביב לא זו המטרה.
רוצים רק לאפשר לאנשים להתגונן.
לפני שהיא היה מדריך, לקאראטר, היה
אברהם הולברט קצין משטרה בקליפורניה.
שם יש חצי מיליון סינים, והפושעים
שלא הכירו אותו היו מסכנים.
״הייתי הולך עם עוד שוטר באיזור שלנו,
ואיינו נתקלים בכמה שיכורים. הם היו
מתחילים עם השוטר ומנצחים אותו. אצלי
הם היו מפסידים. דברים כאלה היו קורים
לי חמש פעמים בשבוע. זה לא היד,
תמיד לטובת המישטרה, כי כששופט היה
רואה את הנאשמים, עם ראש בתחבושת,
הוא היה חושב שהשוטרים הם הפושעים.״
בארץ נפגש הולברט עם איתמר רפפורט,
שגם הוא ראה בדאגה איך בחורות נאנסות
ואף אחד לא לוקח את זה ללב .״במיוחד
הזדעזעתי אחרי שקראתי על האונס בתל־ברוך.
החלטתי שמוכרחים לעשות משהו.״
באימונים של ההגנה עצמית נזהרים המדריכים
שהתלמידים ישארו בחיים. מדריך
הולברם :״אחרי תריסר שנים בקאראטה
נפצעתי לפני שבועיים בפעם הראשונה.
הייתי אז בשיא הכושר, והחלטתי לעשות
תרגיל מעניין עם שני תלמידים.
״נתתי לאחד שיחנוק אותי בצוואר מאחור,
ולשני שייתלה עלי במספריים על
הצלעות. במצב הזה זרקתי אותם בבת
אתת• הייתי צריך לזרוק אותם האחד אחר
השני. כשזרקתי אותם בבת אחת הגוף
התפתל, שברתי צלע אחת והייתי יומיים
בבית־חולים. בדרך כלל אני לא עושה
שגיאות כאלה.״ המומחים אומרים, שגל הפשיעה
בארץ יגבר. מי שלא ילמד בזמן איך
להתגונן ייאלץ להיכנע.
ה עול ם הז ה 1486

הסרסת סרט גרמני משג ר בישראל מסעירה 8ת

סוף־סוף גילו הגרמנים את הארץ זבת
החלב והדבש, ובאו ה 4ז לעשות סרט. שם
הסרט הוא רגליים ארונות, אצבעות ארוכות,
והסיפור שלו הו* פשו #מאוד: קצת
היצ׳קוק, קצת ג׳יימם בדג ,-בתוספת שמאלץ

חרועת

סנטה ברגר מתעלמת
מכל קהל המשתתפים,
מתיישבת בצד, וסורגת לה בהדרע־נזלנות.

גרמני, ונוף ישראלי.
לאשר, אחת יש תכשיט יקר מאוד. שהוא
ענק יהלומים מפואר. יש לה גם בת ׳.ש
לה גם מאהב, ולבת שלד יש מאהב יל־מאהב
שלה יש מתחרה שהוא הבעל הזקן
שלה. זה הכל.
הבת היא סנטה (מתחרז עם למטה) ברגר,
האמא שלה היא רות האריס, הכוריאוגרפית.
ומי הוא המאהב הצעיר של האמא אם לא
הג׳יגולו הלאומי שלנו, דודו׳־
איך קיבל ז׳וז׳ו את התפקיד?
הבמאי המסכן ישב והשב, וניסה לבחור
ביניהם את הכי מוצלח. ואז נפתחה הדלת.
ז׳וז׳ו נכנב, צעד צעד אחד קדימה, ונעץ
את עיני־הג׳יגולו שלו בבמאי. איזו ברירה
היתד, לבמאי? מיד נתן לו את התפקיד.
הז׳ודו הזה שומר על תעריפים קבועים:
״הוא רצה לתת לי חמישים לירות ליום,״
סיפר .״אמרתי לו, :או ארבע מאות או לא
עובד.׳ הוא נתן לי ארבע מאות.״

ף** קי ס רי ה שו ר ר שקט גמור. מצלמים.
4 .״ כל החתיכות הישראליות רוקדות עם כל
החתיכים הישראליים, וסנטה ברגר באמצע,
עם האמא שלה, וכל המאהבים שלהן. פתאום
נעלם ענק־היהלומים של האמא.
כל החתיכות הישראליות נבהלות. כל הסטטיסטים
הישראלים נבהלים. כל משפחת
סנטה ברגר וכל המאהבים שלהן נבהלים,
והאמא של סנטה ברגר גם מאשימה את
ז׳וז׳ו בגניבה. כאילו שהוא צריך את זה.
הוא לא יכול להרוויח את לחמו בכבוד?

ן*י?יי |יי* של החתיכות הישראליות המשתתפות בסרט, הן שלוש דוגמניות שלוקטו
*׳* 11 1בדיסקוטקים. מימין לשמאל: יהודית פרי, לשעבר מלכת־החן. ויוויאן
דל ביאנקו, לשעבר מלכת־המים, ז׳אנט לוי־שפירו, מי שהיתה סגניתה של מלכתיהמיס.

הניצבים: מלצריות ]ספריות וסתי! נעוות ונעדי-ץ!קר ממתיניס לה״חלו! ווסציוה
כולם נרגשים ומתרגשים, והבמאי הגרמני
צועק ״קאט!״ בגרמנית.
החתיכות הישראליות המופיעות בסרט
הגרמני הן ממיטב התוצרת המקומית. ישנה
ביניהן חדווה סהר, הבת של יעקוב, שהוא
אחיו של בוסי. היא נשמרת על־ידי האבא
שלה בשבע עיניים על כל צעד שהיא עושה,
כדי שלא תצא, חס וחלילה, לתרבות רעה.
ישנה שם לאה בן־נפתלי, שנסעה לפני
שנה לברזיל בעקבות איזה ידיד וחזרה
בלעדיו. ישנה שם הספרית סאריטה, וכמיבן
אילנה פורמן, שרכשה נסיון בסרטים, כש־השתזפה
בפסטיבל קאן. והכי נמצאות שם
שלוש חתיכות הצמרת, ויוויאן דל־ביאנקו,
ז׳אנט לוי ויהודית פרי.
את המין הזכרי מייצג שם צבי שרמן מרעל,
שהביא עימו את האבא ואת האמא
שלו. חוץ מזה יש שם עוד 68 חתיכים י־
35 חתיכות.
כל חתיכה עולה בין שלושים למאה לירות
ליום, וכל חתיך עולה אותו הדבר. ומי
הביא את כולם, אם לא מרקו תורג׳מן?
בצמרת של הצמרת של הסרט, מסתובבת
סנטה ברגר. היא לא מתערבת בין עם השחקנים
הפשוט. היא עומדת משכמה ומעלה
מהם. היא מופיעה מול המצלמה בזמן
הצילום, ועוזבת את המקום מיד לאחר מכן.
כי מה כבר יכולה כוכבת אמיתית לעשות
בין סתם אנשים פשוטים?

ד 1״ ה

מ 1יתד ()14

וכת הנוות הקדושות
ך * כ ר * הכנםת דויד בן־גוריון הסתובב, פנה אל שמואל מיקוניס, שישב מאחוריו.
מה בעצם ההבדל ביניכם ובין מפ״ם, עכשיו?״ שאל.
מיקוניס לא השיב מיד. עניתי במקומו. :ההבדל הוא שמק״י עכשיו הרבה יותר
ציונית!״
רגע לפני כן עמד מיקונים על הדוכן, הסביר מדוע לא הצביע בעד הצעתנו להנהגת
קוזרום. דבריו הפכו להתקפה חריפה על סיעתנו. אותה האשים ב״מישחק בדמוקראטיזם״,
שאינו קשור בדמוקראטיה, ,ובהתעלמות מצרכי מעמד הפועלים. הוא הסביר כי בכל
הפרלמנטים שראה אין אלא קומץ של נוכחים במליאה.
״כמה יושבים בסובייט העליון?״ שיסעתי את דבריו.
קריאה זו הוציאה אותו מכליו .״אל תשאל אותי על הסובייט העליון!״ קרא
לעברנו .״אין לך כל שייכות לסובייט העליון! אתה נגד פאשיזם ונגד קומוניזם! אל
תתעניין, איפוא, בכך! אני מדבר על ארצות־המערב, בהן קיים פרלמנט!״

ודבית ללא תוותית
#י* יהזה השבוע המפרך ביותר לסיעתנו עד כה. כי עמדנו בו בשתי מערכות חדשות.
י 1בפעם הראשונה הגיעה לדיון שורה של הצעות־חוקים של סיעתנו. ובפעם הראשונה
ניתנה לנו ההזדמנות להשמיע את ביקורתנו הכלכלית על המישטר — ביקורת שהפתיעה
רבים מבאי־הבית, שהאמינו כי בביקורתנו נסתפק בשטחים הפוליטיים המובהקים,
ושאין לנו מה לומר לגבי הכלכלה.
התוצאה הסטאטיסטית: בשבוע שעבר נישאו במליאה 33 נאומים על־ידי חברי־כנסת
(להוציא דברי השרים) .מבין 33 נאומים אלה, נישאו תשעה על־ידי סיעתנו —
למעלה מרבע.
כל נאום כזה הצריך הכנה מדוקדקת, לימוד החומר הכלכלי והתחיקתי. החומר
לנאומים הכלכליים הוכן על־ידי ועדת־הכלכלנים הפועלת
למען הסיעה, אחרי ישיבות ממושכות ומחקר יסודי —
ובכך נקבע לראשונה כי הכוח החדש מופיע כגורם חשוב
בוויכוח הכלכלי, שיסעיר את הארץ בשנה הקרובה.
ההצהרה היסודית בשטח זה נמסרה בעת הדיון על הצעת
אי־האמון שהוגשה על־ידי גח״ל. כשסיעה מגישה הצעה
כזאת, עונה ראש־הממשלה. אין על כך ויכוח, אך שאר
הסיעות רשאיות לקרוא הצהרות על עמדתן. במסגרת זו
נמסרה גם הצהרתנו (ראה הנדון) .מכל עשרות הנאומים
שנשאנו עד כה בכנסת, זכה נאום זה לתשומת־לב הרבה
ביותר, ועשרות ח״כים ניגשו אלינו לאחר־מכן במסדרון
והביעו עליו את דעתם,
(כאשר דיברנו בנאום זה על־כך שכמעט כל חברי הכנסת
מייצגים קבוצות לחץ, התפתח הדו־שיח הבא: ן מיל[ ו ני ם

יצחק גו ל ן (ליבראלים־עצנזאיים) :רק אתה לא.

אבנרי: נכון.

ישראלקרגמן (מפא״י) :אתה לא מייצג שום דבר !
אכנרי: אני מייצג 14.124 אזרחים ישראליים — יותר מכל חבר־כנסת יחיד אחר
בבית הזה. פי שלושה יותר מחבר־הכנסת האחרון שנכנס לבית ה*1י.

הצבענו עם גח״ל נגד הממשלה. למחרת היום השמענו שלושה נאומים, בוויכיח על
שלוש הצעות־חוקים כלכליים, שנועדו לגייס כספים לממשלה.
השלושה:

חו ק מי לוו ה

פיתוח, שנועד לגייס 125 מיליון לירות. פתחנו את דברינו

כלהלן :״לפנינו חוק של 15 מילים ו־ 25ו מיליון לירות. שמונה מיליון לירות לכל מילה.״

טענתנו העיקרית, אותה ביססנו במשך עשר דקות במיספרים ובעובדות :״גיוס כספים
בדרך זו היא דרך מפוקפקת ביותר. יש לגביה שתי הסתייגויות עקרוניות: ראשית,
זה מעלה את שער הריבית בשוק, ובכך מוסיף להתייקרות
הכללית. שנית, הכסף מוצא בלי שום תיכנון. הוא נשפך
לאותה חבית־ללא־תחתית.״ הצבענו נגד חוק זה.
• חו ק מי לוו הפיתוח, שנועד לגייס כספים באר־צות־הברית.
מתחנו ביקורת חריפה על הצעה זו, הנותנת
בידי שר־האוצר סמכות בלתי־מוגבלת לנהוג כאוות־נפשו,
והזכרנו שורה של פרשות שחיתות שהיו על רקע זה.
ויכוח חמור התפתח בין שר־האוצר ובינינו כאשר טענו כי
הריבית האמיתית שמשלמת הממשלה על מלווה זה עולה על
שמונה אחוז (ולא כ־ ,40/0כטענת השר) .השר שלל בחריפות
את טענתנו, ואנחנו עמדנו על דעתנו, בהסתמך על אינפורמציה
מסויימת שהגיעה לידינו. נמנענו מן ההצבעה.
ק לי כג הו פ ר
• חו ק בו לבטח ון, שהממשלה ביקשה להאריכו
בשנתיים. זהו חוק המטיל, במסווה של בטחון, מס על
נסיעות באוטובוס, על מכשירי טלביזיה, על משקאות, על
מכוניות, ועל שורה ארוכה של מיצרכים אחרים. תבענו להחזירו לממשלה ואמרנו,
בין השאר:
״סס זה אופייני לכל השיטה הקיימת אצלנו. מצד אחד — סיסמות קדושות, רפת שלמח
קדושות, להצדקת נטל־מיסיס כבד והולך. לעיתים קרוייה הפרה, צרכי
של פרות
,הקטנת
בטחון׳ ,לעיתים היא קרויה,קליטת עליה׳ .מחר ועקרא, פיזור האוכלוסיה׳,
הפער, /עידוד שכבות נח שלות /ככל העולה על דעת אנשי יחסי־ציבור זריזים.״

בוויכוח זה גילתה מפ״ם את כשרונה העילאי בלוליינות פוליטית. ויקטור שם־מוב
דיבר בחריפות נגד החוק — והודיע שיצביע בעדו. התירוץ: הוא יבקש בוועדה לקצר
את תקופתו משנתיים לשנה, להכניס בו שינויים. מובן שהחוק יועבר גם בוועדה

נגד הספסל הריק
הצעת ״חוק־יסוד הכנסת (תיקון) תשכ״ו
— 1965״ ,המכונה ״חוק הקוורום״ ,היתה
הצעת־החוק הראשונה של סיעת העולם הזה
— כוח חדש שהגיעה לדיון בכנסת.
להלן נאוס־ההנמקה, כפי שנרשם בפרוטוקול ן הכנסת:

כבוד היושבת־ראש, עשרים וארבעה חברי כנסת נכבדים.
אודה ולא אבוש כי לא קל לי לבוא ולנמק הצעת־חוק
זו. לא הייתי מקבל זאת על עצמי, לולא האמנתי. שבכך
אני עושה שרות לכנסת.
אני חבר־כנסת חדש. כיצד אעז לבוא ולתבוע שינויים
בסידרי בית זה? כיצד זה אציע לוותיקים ולמנוסים ממני
להכניס שינויים בסורי העבודה הפרלמנטרית?
אולם, גבירתי היושבת־ראש, כנגד זה יש גם יתרון
במעמד של חבר־כנסת חדש, ותהיה השתייכותו הסיעתית
אשר תהיה. כל עוד לא שקע בשיגרה, כל עוד לא קהו
חושיו, כל עוד חד מבטו לראות ליקויים, הוא יכול להתרגש
נוכח פגמים.
עוד הוא זוכר מה חש הוא עצמו לפני שנבחר לבית
הזה. עוד כרויה אוזנו לשמוע מה דעת הציבור על הבית
הזה.
ועוד יתרון יש אולי לחבר־כנסת חדש — עוד נשמרה
בלבו מידה של נאיביות, עד כי יכול הוא להאמין שב־בעייה
זו, הנוגעת לעצם המעמד של הכנסת בעם, יינתן
לכל חבר־כנסת לדון ולהצביע לפי מצפונו האישי הריבוני,
ולא לפי תכתיבים מפלגתיים.
אנו יודעים כי בכל מפלגה יש חברי־כנסת, המכירים
בצורך להנהיג קוורום* בבית הזה. ההשקפה של חובת
קוורום אינה מתחלקת לפי קווים מפלגתיים.
הבה נקווה, גבירתי היושבת־ראש, למען כבודו והדרו
של הבית הזה, כי עובדה זו תשתקף גם בהצבעה.

אצבע הורמו גזוזבצכגז
לפי תורת מונטסקייה׳•* בנוי השלטון התקין על הפרדה
* קוורום (בתירגום מילולי מלאטינית :״אשר מהס
— המניין החוקי המינימלי הדרוש כדי שגוף ציבורי יוכל
לפעול.
שארל דה־מונטסקייה, פילוסוף צרפתי בראשית המאה
ה־ , 18 מייסד תודת וזוזוקח.

בין שלוש רשויות: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת
והרשות השופטת.
יופו* סרלין (גח״ל) :זה כבר התיישן!
אורי אכנ רי: לדעתך, חבר־הכנסת סרלין.
בין השלוש, הראשות המחוקקת היא ראשונה בין שוות,
ז *יי|יי!ימ *!
.? 8111118
בבחינת? 4 .8 8 8
והנה אצלנו, כבוד היושבת־ראש, המצב כמעט הפוך. הרשות
המבצעת היא כל־יכולה. הרשות השופטת היא עצמאית,
אך היא משועבדת לחוקים שלעתים הם רעים —
ובהעדר חוקה כתובה, אין היא יכולה לבטל חוקים כאלה.
ואילו הרשות המחוקקת, כך נדמה לעתים קרובות, אינה
אלא אצבע של הזרוע המבצעת.
מה הם תפקידיה של הכנסת להלכה? ניתן להגדירם בארבעה
ראשי־פרקים:
•< לחוקק את חוקי המדינה:
• לפקח על הרשות המבצעת:
• לשקף את דעת־הקהל, על-ידי ויכוח והידברות על
בעיות־היסוד:
• לחנך את האומה לחיים דמוקרטיים תקינים.
זוהי ההלכה, אך איך נראים הדברים למעשה? איך משתקפת
המציאות בעבודתה של מליאת הכנסת?

די. בגזכמה העזבון
לגבי החקיקה: אין הכנסת יוזמת חוקים. למן הרגע שקמה
קואליציה, ובמשך שלוש וחצי שנים, הופכת הכנסת
לבית־חרושת להעברת החוקים שהממשלה רוצה בהם.
יופו* סרלין: אתה רואה שמונטסקייה התיישן?
אורי אבנרי: אצלנו כן.
אם יש ויכוח, הוא מתנהל בין מרכזי מפלגות ולא בכנסת.
יוזמה חקיקתית עצמאית של חברי־הכנסת נדונה
כמעט תמיד לכשלון. ואין לכך דוגמה טובה יותר — כך
אני חושש — מהצעת־החוק שאנו דנים בה ברגע זה.
למה שנאמר במליאת־הכנסת על חוק — אין לו שום
השפעה. ומה שנאמר עליו בוועדה — גם לכך יש השפעה
שולית בלבד, ורק לגבי פרטים.
אם כן, לשם מה יש צורך במליאה? הרי די בכך שכל
מפלגה תחזיק איש אחד באולם וכמה חברים במזנון, שאפשר
להזעיקם בשעת הצורך להצבעה. תריסר חברי־כנסת
מעבירים חוק העולה לאזרח תריסר מיליונים לירות, ולעתים
תריסר תריסרים.
צורך בשם אחד וכו׳,

יש ואני שואל את עצמי: לשם מה בכלל יש
בהצבעה כזאת? האם לא די בכך שאיש אחד יצביע
המערך, וקולו יהיה שודד, ארבעים ותשעה: איש
יצביע בשם גח״ל, וקולו יהיה שווה עשרים ושישה,
כמו בקונגרס האיגודים המקצועיים בבריטניה?
פינחס רוזן (ליברלים עצמאיים) :זה באמת כך בצרפת.
אורי אכנרי: ואולי גם בכך אין צורך, ודי במכונת־חשבון
פשוטה? די שמזכיר־הכנסת יקבל הודעות בכתב
ממרכזי־המפלגות, וילחץ על כפתורי מכונת־חשבון. האם
אין זה תואם יותר את עידן האוטומציה?

הכר גוווולבו לפבי הוויכחד
זה לגבי החקיקה. מה לגבי הפיקוח על הרשות המבצעת?
גם לשם כך אין צורך במליאה. מזכיר־הסיעה יגיש
שאילתות, השר יענה ישר לעיתונות — אם הוא יענה
בכלל. ואילו הצעות לסדר־היום — מה מספר הפעמים בהן
הן זוכות לדיון אמיתי במליאה?
וכך אנו מגיעים לעיצוב דעת־הקהל, אל ההידברות.
איזו הידברות, רבותי חברי־הכנסת?
אילו היתד, כאן הידברות, כי אז היה זה פרלמנט, מלשון
פארלארה, לדבר. אבל כאשר חברי־הכנסת הנכבדים מצביעים
לפי החלטת מרכזי־המפלגות, החלטה המתקבלת לפני
שעוד הושמעה המילה הראשונה בוויכוח במליאה; היכן
ההידברות?

ויי!טור שם־טוג

(מפ״ס) :איך זה בסיעת העולם הזה

— כוח חדש?
נ תן פלד (מפ״ם) :אתה פועל על דעת עצמך, או שמתקבלות
החלטות במפלגתך?
אורי אפנדי: לפני הבחירות התחייבתי כלפי הבוחרים
שלי שאצביע בכנסת לפי מצפוני, ולא אקבל גם החלטות
של תנועתי, אם הן לא תהיינה בהתאם למצפוני,
הלוואי ונוהג זה היה מתקבל במפלגות אחרות, והיה משתקף
בהצבעה היום.
נ תן פלד: נראה מה יגידו אנשיך על כך!
אורי א גנ רי: זד, כתוב שחור על גבי לבן.
...כא שר איש אינו מדבר אל זולתו, אלא רק אל
הפרוטוקול, כשכל אחד החליט מראש שלא, להשתכנע —
לשם מה יש צורך בנוכחות במליאה?
כל אחו בא כשמגיע תורו לנאום, נואם את שלו והולך,

כלשונו, בקולות הקואליציה — אך מפ״ם תוכל לטעון שהתנגדה לו.
א ע בו תז צן:
^ ין שני חלקי השבוע — הכלכלה והצעות־החוקים — בא אינטרמצו: תשובת סגן
4שר־החינוך לשאילתא ארוכה שלנו בדבר מניעת הופעתה של להקת החיפושיות בישראל.
זהו, כביכול, עניין צדדי — אך למעשה הוא עקרוני מאד. דבר זה נתברר בעליל
כאשר השיב אהרון ידלין׳ סגן־השר. הוא הסתמך על כמה טענות עקרוניות:
• הופעת החיפושיות תביא למהומות ולהתפרעויות. זאת אומרת: בגלל אי־כשרונה
של המשטרה להשליט סדר, נאסרת הופעה אמנותית.
• אין לחיפושיות ערך אמנותי ״ראוי לשמו״ .זוהי טענה המוכיחה עד כמה התרחבה
התהום בין המישטר הקיים, שמנהיגיו והשקפותיו הם בני המאה ה־ , 19 ובין הנוער
העולמי והישראלי, שסגנונו נראה בעיני הזקנים כחסר־ערך. החיפושיות זכו להצטיינות
ממלכתית מידי מלכת בריטניה, דבר שכלל אישור מלכותי לרמתן, ושום איש־תרבות
רציני בעולם אינו מעז לשללה. לעומת מבול ההופעות הזולות והמטומטמות המציף את
הארץ, בחסות הממשלה, דווקא רמת החיפושיות היא גבוהה לאין־שיעור.
• הממשלה נוטלת לעצמה, למעשה, את הזכות להטיל צנזורה על האמנות, לקבוע
למי יש רמה ולמי אין, ומי זכאי להופיע בארץ.
השתמשנו בזכותנו לשאול בו במקום שאלה אחת נוספת :״האם משרד־החינוך ישנה
את עמדתו אם מלכת־בריטניה תעניק לחברי־הלהקה תוארים של לורדים?״
השיב סגן־השר, שלא היה מוכן לכך :״על נושא זה ממונה ועדה בינמשרדית. אני
סבור שהנימוקים שהזכרתי יהיו שרירים וקיימים (גם אז) לגבי החלטת הוועדה.״

גזז״ל אינה גזטגגיעת
ך* יום הרכיעי עמד כולו בסימן הצעות־החוקים של סיעתנו. על סדר־היום עמדו
| | חמש הצעות — מהן ארבע שלנו. הן התרכזו יחד באותו יום מסיבה טכנית.
החוק הראשון היה חוק־הקוורום (ראה מסגרת) .דחינו אותו במשך שבועיים, אחרי
שהגיעו אלינו רמזים שכוחות מסויימים בתוך המערך
לוחמים למען עמדה חיובית לגביו. אך לפני התחלת הדיון
שמענו כי המערך הכריע נגד. לפי השמועות שפשטו בכנסת׳
תמכו לפחות שלושה מאנשי המערך בהצעה, בדיונים
הפנימיים: יושב־ראש הכנסת, קדיש לוז; שר־המשפטים,
יעקוב־שמשון שפירא: וחברת־הכנסת שולמית אלוני. שר־המשפטים
נאלץ לנמק את הצעת הממשלה להסיר את העניין
מסדר היום, והוא עשה זאת בחוסר־התלהבות בולט.
מוזרה ביותר היתה עמדת גח״ל. למרות שכמה מחבריה
המרכזיים הביעו באוזנינו תמיכה בהצעה, החליטה הסיעה
להימנע מהצבעה. הנימוקים, שנמסרו כהצהרה אחרי ההצבעה
מפי ח״כ הנם קלינגהופר, היו תמוהים ביותר. גח״ל טענה
שהיא בעד עקרון הקוזרום, אך כמה פרטים של הצעתנו
אינם נראים לה.
הנמקה זו גובלת בשערוריה. נהוג בכנסת להצביע בעד
! ש ם ־ טו ב
העברת הצעת־חוק לוועדה, אם תומכים בעקרון שלה, גם
כשהפרטים אינם נראים למצביעים. כי את כל הפרטים אפשר לשנות בוועדה, בעת הדיון
הטרומי, הקודם אפילו לקריאה הראשונה של הצעת־חוק פרטית.
כפי שקורה לעתים קרובות מאוד באולם הזה, וכולנו
יודעים זאת.
מי נשאר לשבת כדי לשמוע את תשובת זולתו? ויד על
הלב: מי נכנם לאולם זה היום, מבלי לדעת מראש איך
יצביע על הצעתי, עוד לפני ששמע את הנמקתי?

שגרגוז של

רי;ן יס

הסעיף הרביעי הוא החינוך לדמוקרטיה.
חינוך לדמוקרטיה!׳
איזה רושם עושה בית זה על המבקרים ביציע? יש לי
אוסף גדול של מכתבים, שהגיעו אלי מאז שנבחרתי, מידי
אנשים שהחלו מתעניינים לראשונה בעבודת הכנסת בגלל
כניסת הכוח החדש לבית הזה. הם החלו מתעניינים, באו
הנה, ראו, נחרדו ושפכו את חמתם בכתב. מכתבים כאלה
מגיעים אל מערכות כל העיתונים, וחלקם מתפרסמים.
האם זו הדוגמה שניתן לעם ובעיקר לניער? דיון רגיל
על הצעת חוק, העוסק במיליונים ובעשרות מיליונים: שו־רות־שורות
של ספסלים ריקים, כמה חברי־כנסת משועממים׳
חלקם שקועים בקריאת עיתונים, ואיש אחד המדבר
אל הפרוטוקול.
רבותי, הדמוקרטיה לא די שתיעשה — חובה היא שתיראה!
דרוש לה מידה של ץ? ,012111 של הדרת־כבוד, של
פורמות חיצוניות. ומה הטעם לבנות היכל רם בגבעת רם*,
כדי שיהיה ריק?

החיפושיות

גח״ל עצמה נוהגת כך לגבי הצעות־חוק ממשלתיות. כך הצביעה בעד הצעת־החוק
הממשלתית בדבר מילתה הפיתוח, שהזכרנו לעיל, אף שמתחה ביקורת קטלנית על פרטיו.
קל וחומר שגח״ל היתר, צריכה להצביע בעד העברתה לתעדה של הצעת־חוק פרטית של
סיעה אופוזיציונית. מה גם שחברי חרות הציעו בעבר הצעות דומות מאד לגבי הנהגת קוורום.
(דרך אגב: כך נהגנו גם אנחנו עד כה לגבי כל הצעות־החוק הפרטיות של גח״ל. כמה
פרטים חשובים בהצעת גח״ל לגבי חוק לשון הרע לא נראו לנו, אך הצבענו בעד העברתה
לתעדה. עוד פחות נראו לנו הפרטים של הצעת־חוק אחרת, בדבר הגבלת סמכות השרים
בעניין הנידון באחת מתעדות־הכנסת. ניסוח הצעה זו היה כמעט אתילי — אך הצבענו בעד
העברתה לתעדה, תוך הסכמה לעקרון).
מדוע, אם כן, נמנעה גח״ל מהצבעה? הסיבה האמיתית נעוצה, קרוב לוודאי, באחוז
הגבוה מאד של העדרות סיעת גח״ל במליאה, בעת הדיון על הצעות־חוקים. לעיתים
קרובות מאד נוכחים באולם שניים־שלושה מבין 26 הח״בים של גח״ל. האינטרס של
סיעת־גח״ל הגדולה מזדהה כאן עם האינטרס של סיעת המערך, ולמעשה עם האינטרס של
כל סיעות הבית.
התוצאה: נשארנו לבדנו בהצבעה — קול אחד נגד כל הבית.
לא בהרבה שונה היה היחס לשלוש הצעות־החוקים האחרות שלנו, שנועדו להנהיג
שיטות דמוקראטיות לגבי הבחירות.
(המשן בעמוד )20

איש־ציבור בדרג גבוה, שיקבל את הקהל בשעת ישיבת
המליאה.
תירוץ חמישי: לחברי־כנסת רבים ישנם תפקידים ציבוריים
רבים אחרים, נכבדים מאוד — כראשי־עיריות, ראשי־מוסדות,
וראשי חברות גדולות. עם כל הכבוד לחברי־כנסת
אלה, אין מקומם בכנסת. לחוקק את חוקי־ישראל —
זה נ16 ] 01ד111 1111 הציבור אינו רוצה במחוקקי־חוקים
ובמוציאי־מיליארדים בשעות הפנאי.
באים ואומרים לנו: נכון, המליאה ריקה, אך בבית עצמו
נמצאים לרוב ארבעים, ולפענחם אפילו שישים ושמונים
חברי־כנסת. האם זאת נחמה? להיפך: זה מגביר את תחושת

גזירוץ התירוציגן
ברור שבמצב זה אין חברי־הכנסת נמשכים אל המליאה,
ואפשר להבין, אותם. איש אינו מבין אותם טוב יותר ממני,
שעדיין לא החסרתי אף ישיבה אחת. כי הישיבה במליאה
גורמת להרגשה נוראה של תיסכול, של ביזבוז, של פעולה
על ריק.
זוהי האמת הפשוטה, כל השאר הם תירוצים, ושמעתי
הרבה תירוצים מדוע אי־אפשר לשבת במליאה.
תירוץ ראשון: חברי הכנסת הנכבדים נמצאים בישיבות
הוועדות. לא דובים ולא יער. כמעט לעולם אין ישיבה של
ועדה מוועדות הכנסת בעת כינוס המליאה.
תירוץ שני: יש ישיבות של סיעות. אם זה נכון, הרי
זה סקנדל. המליאה מתכנסת, בממוצע, עשר שעות בשבוע.
האם אין די והותר זמן לישיבות סיעות בשעות אחרות?
תירוץ שלישי: חברי־הכנסת עסוקים בעיסוקים מפלגתיים•
אוי לתירוץ כזה. מי שעסוק מעל הראש בעיסוקי
מפלגתו, אל ייבחר לכנסת. תשלח מפלגתו עסקן אחר
במקומו. נדמה לי שלא חסרים מועמדים.
תירוץ רביעי: חברי־הכנסת מקבלים קהל במזנון ובלשכת
המודיעין. זה מוגזם מאוד. כל סיעה יכולה להעסיק
* הנוישכן החדש של הכנסת.

הזילזול. לשבת במזנון, כאשר במליאה מדברים על חוק
של מאה מיליון לירות — האם אין זו שערורייה כפולה
ומכופלת?

וה \2ייב בכל העגלם!
יכולים חברי־הכנסת לשאול: מה יצא לי מזה שאני יושב
במליאה? מי ידע על כך? מי ידע אם השתתפתי בהצבעה,
ומה הצבעתי?
יש בכך מידה של אמת. בארצות־הברית מהווה נוכחותו
או העדרו של סנאטור בישיבות הבית קלף גדול בבחירות.
סנאטור שלא הופיע לישיבות רבות — הבוחרים קמים נגדו
ומזכירים לו זאת בעת מערכת־הבחירות הבאה. אפשר

להתווכח על כל הצבעותיה כי הן מופיעות בפרוטוקול
הבית.
לכן, כבוד היושבת־ראש, אנו מציעים רישום רישמי של
חברי־הכנסת הנוכחים בישיבות ובהצבעות. אין בכך בושה.
להיפך: זה צריך להיות אות־כבוד, ציון של המסור לתפקידו
על פני המשתמט. כאשר יתווכח המשתמט בפעם
הבאה, בוועדת המינויים של מפלגתו, על מקומו ברשימה
— יקצור את הקציר. דומני שדווקא הסיעות המעוניינות
בבחירות אישיות, כמו סיעת רפ״י, היו צריכות להיות
מעוניינות בסידור כזה.
לגבי ההצעה העיקרית: אנו מציעים קוורום מתון —
שלושים חברי־כנסת לקיום דיון, וארבעים — לקיום הצבעה.
קבענו מספר מינימלי זה, כדי למנוע בעד רוב קואליציוני
להסיר דברים מסדר־היום על־ידי החרמת ישיבות
או הצבעות. נציע גם תרופה שניה בפני אפשרות דמיונית
כזאת: שאם בוטלה ישיבה בשל חוסר־קוזרום׳ יישאר סדר־היום
שלה קיים לגבי הישיבה הבאה. הרוב לא יוכל להחרים
אז ישיבות בזדון, כי בכך יסכל כל חקיקה משלו,
והרי הרוב מעוניין בחקיקה יותר מכל גורם אחר.
כפי שציינו בדברי־ההסבר להצעתנו, כמעט בכל הפרלמנטים
בעולם קיים חוק־קוורום. בבריטניה קיים קוורום,
אומנם קטן, מאז .1641 בשני בתי הקונגרס האמריקאי קיים
קוורום של חמישים ואחד אחוזים, מדוע לא נלמד מארצות
ותיקות ומנוסות משלנו?
אומרים שזהו רק ריפוי של סימפטום. זה נכון. אך אם
נרפא סימפטום זה, גבירתי היושבת־ראש, אני מאמין שנתקדם
צעד גדול לקראת ריפוי גורמי המחלה בגוף הפרלמנטרי
שלנו.
הבה, רבותי חברי־הכנסת, נעביר זאת לוועדה.
אחרי ששר־המשפסים נימק את דרישתו
להסיר את ההצעה מסדר״וזיום, ניתנו! לבעל
ההצעה הזכות להשיב. הוא התווכח בקצרה
עם כמה מטענות שר־המשפטים, וסיכם את
דבריו כלהלן:
אני רוצה לפנות לא רק אל מצפון חברי־הבית, אלא גם
אל תבונתם.
אל נא תזלזלו ברחשי לבו של הציבור. עשיתם זאת
בקשר לחוק לשון הרע — וראיתם מה יצא מזה ומה
נכנס מזה.
הכנסת יקרה לציבור אולי יותר מכפי שנדמה לרבים מחברי
בית זה. עינו של הציבור פקוחה, והוא רואה את
הנעשה.
הציבור משלם בשביל הבית הזה. הציבור רוצה שיהיה
יעיל, שיהיה אחראי, שיהיה מכובד.
קל להוריד הצעה זו מסדר־היום. אך יהיה מי שיזכיר
זאת בעוד שלוש וחצי שנים. זאת אנחנו מבטיחים לכבן
— ואתם כבר יודעים שאנחנו מקיימים הבטחות.
קל מאוד להרים עכשיו את היד — אך יהיה קשה, קשה
מאוד, להסביר זאת לבוחרים שלכם ערב הבחירות הבאות.

(המשך מעמוד 09

רק אחת מהן הועברה לוועדה — ודווקא הפחות־חשובה בהן. הסיבה: הצעה זו היתד,
זהה לגמרי עם הצעה של ויקסור שם־טוב, שהוחלט להעבירה לוועדה מטעמי נימוס
קואליציוני. אפילו המערך לא העז להתנגד להעברת הצעה שלנו, כשהוא מעביר הצעה זהה
של מפ״ם. אך הוא נמנע מהצבעה (ללא הנמקה) .וסגן שר־הפנים, ישראל בן־מאיר, הבהיר
לגמרי בתשובתו כי בתוך הוועדה יפעל נגד העברת שתי החוקים גם יחד.
הצעות אלה, שהועברו, נגעו לעניין צדדי גרידא — קיצור תקופת הבחירות ודגבלת
הוצאות הבחירות. לעומת זאת נידחו על־ידי כל הסיעות (מחוץ לרק״ח) הצעותינו העמ יות.
הן נכללו בחוק ארוך ומפורט של 32 סעיפים,
שהוכן על־ידי ועדת־משפטנים בניצוחו
של עורך־הדין אמנון זכרוני. הוא מגוסס
על נסיונם של אלף המתנדבים של תנועת
העולם הזה — כוח חדש בעת הבחירות
האחרונות. עיקר ההצעות:
( ) 1כל אזרח שמלאו לו 18 שנה ביום
הבחירות — יהיה בעל זכות בחירה.

כך נאמר בחוק־יסוד־הכנסת — אך המציאות
סותרת זאת. כיום יכול לבחור רק בן 18
ועשרה חודשים, כי היום הקובע נקבע
עשרה חודשים לפני הבחירות.
^ )2כל חייל צריך

להיות בעל

זכות־

הבחירות .״מי שדי מבוגר כדי למות על פי
צו הכנסת, הוא גם די מבוגר כדי לבחור
בעד הכנסת. זהו צו אלמנטרי של צדק.״

כל אזרח ישראל — בחוץ־לארץ ו
בים
— יהיה זכאי לבחור. הבחירות תיערכנה
על סיפון האוניות או בנציגויות ישראל
בתו״ל .״כך זה נהוג בארצות־הברית. כך זר,
צריך להיות נהוג אצלנו. דווקא מדינה זו,
הדוגלת בעליה והלוחמת בירידה — איך
היא מנתקת באופן שרירותי את זיקתו של
האזרח שלה אליה, בעת שהייתה בחו״ל?״
( )4לכל סיעה של הכנסת היוצאת יהיה
סגדיושביראש בוועדת הבחירות. זה דרוש,
כי ליושב־ראש ולסגניו יש שליטה דיקטטורית
על ניהול מערכת הבחירות. סיעות
שאינן מיוצגות אינן זכאיות, אפילו לקבל
אינפורמציה על הנעשה. יש אינפורמציה שלא
נמסרה אפילו לסגנים, ורק היו־׳ר ופקידיו
יודעים אותם. הפקיד יודע לאין שיעור
יותר מנבחר־ר,ציבור.
( )5תורחב ביקורת הסיעות בוועדה האזורית.
גם שם שולטים שלושה סגנים בכיפה.
השופט העומד בראש משמש, לעיתים
קרובות, ככיסוי להכרעות שאין לו השפעה
עליהם. כיושב־ראש יש לו קול אחד בלבד,
והרוב קובע.
( )6לכל סיעה יהיה חבר בכל וועדת־

קלפי. זוהי נקודה מכרעת. כי וועדת־הקלפי
השופט לנדוי
היא אוטונומית, והיא הקובעת למעשה את
״סוכני שרותים נזסויינזיס״
תוצאות הבחירות. כל עירעור על החלטתו
נדון לכשלון מראש. אולם בה יש נציגות לסיעות בודדות בלבד. לאחרות יש ״משקיפים״
אך המשקיף אינו תחליף לחבר, כי אין לו קול ואיש אינו מתחשב בו.
( )7מי שחותם על רשימת־מועמדיס חדשה — אינו יכול לחזור בו. חתם בתום־לב,
חתימתו לא זוייפה — זוהי חתימה סופית .״במערכה האחרונה הופעלו סוכני שרותים
מסויימים כדי להכריח חותמים — באיומים ובסחיטה — לבטל חתימות שחתמו. השופט
לנדוי התנגד לכך — והגיע הזמן למנוע שערוריה זו באמצעות החוק.״
( )8כל מועמד יצהיר אמונים למדינת ישראל. כאן אנו מגיעים לפסילת הרשימה הערבית
הסוציאליסטית, בטענה שאינה מכירה בקיום המדינה. זהו פתח לפסילת רשימות נוספות —
היום ערבית, מחר עיברית. אנו מציעים פתרון פשוט: יצהיר המועמד הצהרה בדומה לחבר-
כנסת, וכך ייקבע שהוא מכיר במדינה.
( )9תונהג הצבעה באמצעות מכונות. השיטה הנהוגה כיום, של פתקים, היא אינפנטילית,
ומתאימה יותר לכתריאלבקה מאשר למדינה ריבונית. היא פותחת פתח אינסופי לשחיתות,
לזיופים, להעלמת פתקים, לפסילת פתקים על״ידי קישקושים, להטעיית הציבור על־ידי
הדפסת פתקים מזוייפים ובלתי־חוקיים׳ ועוד .״אנו נתקלים בשיטות אלה, ואין לנו ספק
שהן עלו לנו באותם אלף חמש מאית הקולות שחסרו לנו למנדאט השני.״
( )10 ועדת־הבחירות תהיה כפופה לביקורת בית־המשפט הגבוה לצדק. עירעורים על
תוצאות הבחירות יוגשו לבית־המשפט העליון. כיום נוצר מצב מחפיר — שאינו ידוע די
צורכו לאזרח — שאין לבית־המשפט כמעט שום סמכות למנוע זיופים, להילחם בשחיתות
ולהבטיח את טוהר הבחירות. כל זד, נמסר לעסקני המפלגות עצמם, שהם המעוניינים
בתוצאות הבחירות.
( )11 יהיה פיקוח יעיל על הצבעת החיילים .״לרשימה שלנו יש בכך עניין מיוחד. קיבלנו
פי שלושה יותר קולות חיילים מאשר קולות אזרחיים. בכל זאת יש לנו ספקות המורים —
ויותר מספקות — לגבי כשרות הבחירות בקלפיות צבאיות מסויימות. משקיפים שלנו
נכנסו בטעות לקלפי צבאית, ונכהו לדעת שאין שם פתקים אלא של מפלגות מסויימות —
וכאשר גילה זאת, העמידו אותו לדין על חדירה לשטח צבאי. היו קלפיות שבהן למעלה
ממחצית החיילים הצביעו, כביכול, פעמיים — בקלפי אזרחית בבית ובקלפי צבאית. יש
לנו חשש שכאן פועלת שיטה מחוכמת של זיוף, ולא אכנס כאן לפרטים.״
נימקנו הצעה זו כלהלן :״אנחנו מציעים שלכל רשימה תהיה נציגות בכל ועדת־קלפי
צבאית. אין אדם פסול מבחינה בטחונית משום שהוא שייך למפלגה קטנה, ושייכות
למפלגה גדולה אינה ערובה שהאדם אינו מרגל. כל רשימה תגיש את רשימת נציגיה
בוועדות־הקלפי הצבאיות. שרותיו־,בטחון יבדוק את השמות ויפסול — באישור ועדת־החוץ־
והבטחון — מי שיש לגביו סיבה אישית, הפוסלת אותו מלשמש נציג בוזעדת־קלפי צבאית.״

יבוטל הנוהג הפסול והבלתי־דנזוקראטי של הסכמי־עודפים.

( )13 תקופת הבחירות תוגבל לששה שבועות. במשך חצי שנה לפני הבחירות לא
תיערכנה בחירות בשום מוסד ציבורי גדול, כגון ההסתדרות או העיריות, כי הדבר
מאפשר את עקיפת החוק האוסר בתקופה זו תעמולת־בחירות׳ לכנסת. שהרי בכל הבחירות
האלה מופיעות אותן המפלגות, עם אותן אותיות.
סיכמנו את הצעתנו :״חוק הבחירות הקיים מגביר את הרושם, שהשלטון הוא בידי פדרציה
של מפלגות גדולות. חוק־הבחירות כולו הוא מלאכת־מחשבת של הפדרציה הזאת. הוא
בא לשמור על האינטרס של קומץ מפלגות גדולות נגד
כל כוח חדש במדינה.״
דבר זה הוכח מיד בצורה ניצחת בהצבעה: גם המערך
וגם גח״ל, יחד עם רוב רפ״י (אך לא דויד ב ן ־ גוריון ^ ,
שנמנע באיפן הפגנתי) ומפ״ם, הצביעו נגד העברתה

מולן והגברים
בלי שוויץ

א 1ע, ים
ה מבצר ץ החוס

למה מעשנת מזכירת מפא״י גולדה
מאיר סיגריות בלי פילטר? הסבירה :״אם
למות מסיגריות, אז לפחות למות בהנאה.״
0גיורא זר, כתב ידיעות אחרונות בנתניה,
לא ידוע דווקא כמי שלוחם למען
ביטול המימשל־הצבאי אי למען שווי זכויות
לערביי ישראל. אך אלות־המשטרה אינן מבחינות
כנראה בכך. כשהתנפלו השוטרים על
משתתפי שיירת־האחודה (עט׳ 5ד ,)14 הלמו
גם בראשו של זר 0 .מי שאומר כי
הספורט בישראל אינו קשור בפוליטיקה, אינו
מבין ובר, או שאינו יודע כלל, כי
ראש המועצה המקומית של טירה, איבר
הים חליל, קיבל השבוע מכתב רצוף
איומים ועלבונות, חתום על־יוי ״היד הציונית
הנוקמת״ .העילה למכתב: משחק כדורגל
שנערך לפני שבועיים בין קבוצת הפועל
תל־מונד לבין קבוצת הפועל טירה, שנסתיים
בתיקו ובמר,ומות • .שדרנית קול־ישראל,
יעל בן ייהודה, שהתפרסמה לאחרונה
בעקבות סירובה לשדר סיסמות פיר־סומת
למכונית הגרמנית פולקסוואגן, זכתה
השבוע לפירסום בעתון הערב הנפוץ ביותר

בברלין המערבית, ררלינר צייטונג.
הסיפור, שהופץ כנראה כבדיחה, כאילו יש
ליעל עצמה מכונית פולקסוואגן, הינו משולל
כל יסוד • .מנהלי הדיסקוטק הירושלמי
פוס פוסטק הם האיש הבי גבוה בירושלים,
דן כירון, והאיש הכי חזק בה, אברהם
(״סורמללו״) ג־אנה. השבוע הנהיגו
השניים חידוש מקורי, כשחנכו בדיסק־טק
בית־קפד, מיוחד לשעות היום, שידמה ל־מועדון־תרבות,
בו יגישו סטודנטיות יפהפיות
קפה ללקוחות, ותנוגן בו ברציפות
מוסיקה קלאסית 0 .בירושלים מספרים כי
ראש העיר, טרי קולל! ,הוזמן לפתיחה,
אך סירב לבוא מפני שלא הובטחה הכשרות
במקום • .גם לטבריה יש כבר, החל
מן השבוע׳ דיסקוטק משלה, בשם ויסקי
א־גוגו, אח לשני הדיסקוטקים בעלי אותו
השם הקיימים כבר בחיפה ובתל־אביב. הייחוד
של הדיסקוטק הטברייני יהיה במלצ־ריות
הצרפתיות שבו, שהיו בעבר רקדניות
באיפרטה סילבה נסיכת הצ׳ארדש, ושנשארו
בישראל אחרי שיתר חברותיהן חזרו לצרפת
0 .שחקן הפועל תל־אביב לשעבר,
דניאל דניאלי, השוהה עתה בדרום־
אפריקה, רואיין שם על־ידי עיתונאי מקומי,
ששאל אותו על עברו בישראל. כשסיפר
דניאלי כי בארץ היו מכנים אותו בחיבה
.,המפציץ החום״ ,ייעץ לו המראיין לא לפרסם
פרט זה ברבים .״אצלנו לא אוהבים
שחורים,״ הסביר לספורטאי הישראלי ,״וגם
אנשים חומים לא רצויים פה שחקן
הבימה אברהם רונאי שלא הופיע,
כידוע, להצגת אוליבר, אחרי שהנהלת התיאטרון
לא פירסמה את שמי כפי שדרש,

קיבל מהבימה מכתב פיטורין. על המכתב־חתומה
מזכירת הנהלת הביסה ל^א טג־צ
ר, שהיא כמיקרה גם רעייתו של רונאי.
0הזמרת הניצחית מרלן דיטרץ־
הגיעה לישראל כשהיא נושאת עימד, את
רגליה המפורסמות, שהן ניצחיות לפחות
כמוה. היא לא אוהבת להשוויץ בהן, אלא.
אם כן מכריחים אותה, כפי שקרה לה לאחרונה
בסידני שבאוסטרליה (ראה תמונה)..
שם הקיפו אותה אלפי גברים נלהבים, חסמו׳
בפניה את הדרך, נשאו אותה והעמידו אותה
על ארגז וצעקו :״לראות את הרגליים! לר אות
את הרגליים!״ מרלן נכנעה לבסוף,
הראתה להם אותן 0 .המטוס שהביא לארץ
את השחקן הצרפתי מייק מארשל,
הקדים את בואו לנמל־התעופה בלוד בחצי
שעה. מארשל נשאר ללא מקבלי פנים, לא
ידע לאן לפנות. אך השמועה על בואו
עשתה לה כנפיים, ותוך דקות ספורות
הוקף על־ידי מרבית הדיילות שהיו אותה
שעה בלוד, שרבו ביניהן על הזכות לבלית
במחיצתו, עד שיבואו אנשי פורטונה לקבלו
0 .דרך אגב: אמו של מייק, השחקנית
מישל מורגאן, שיחקה אף היא בסרט
בשם פורטונה, בהשתתפות בורביל. הפורטונה
הצרפתי הוצג בארץ בזמנו בשם
האושר הגנוב.

פסוקי ה ש בו ע

• שר־החוץ אבא אכן :״הצדק
תמיד מנצח, אם יש לו את מספר הקולות
הדרוש.״
הפיזמונאי דירי מנוסי :״קשה
להבין מדוע הסורים יורים בגבול — הרי
אצלם אין עכשיו דיונים על תקציב״.

• עורך ״ידיעות אחרונות״ ה־ד״ר
הרצל רוזנכלום :״תגובתנו על
האש הסורית היתר, מוצלחת — וכל זאת.
חרף פתאומיות התקפתם עלינו.״

0ראש־עיריית תל־אביב, מר דכי
נמיר, על גולדה מאיר :״משחר נעוריך
ליוד את מסכת פעליך ענודת־רוח, חן
וקסם, בינה יפאתוס, וכוננות חלוצית מתמדת.״

גולדה מאיד על עצמה :״חייתי
תמיד עם קשיים, נאבקתי עימם וזכיתי
רק לטוב.״

$המיליונר המנוח כילי רוז,
מקים גן הפסלים בירושלים, זמן קצר לפני
מותו :״אם הישראלים מקריבים את חייהם,
יכול אני להקריב כמה טונות של נחושת
לפסלים.״

• מזכיר מפא״י לשעכר, ראובן
ברקת, על חברו למפלגה שרגא נצר :״הוא
דומה לבודד,א — גוף אחד בעל הרבה
זרועות, המטפלות בכל שטחי המפלגה.״
0ח״כ רפ״י שמעון פרם :״מי
שמזמין לחץ מדיני — הלחץ בא לו.״
ה עול ם הז ה 1485

מוז
מרננים
על רינה
פסח׳הד וליליאן בירשנדץ מאושרים.
סוף־סוף נפרד הכוכב הצעיר שלהם, מייל,
בורשטיין, מידידתו מזח חצי שנה. העתו־

נאית רינה רימון.

דבד הפרידה של הזוג הצעיר עשה יו
כנפיים בעיר. רכלן סיפר את הדבר לרכל־נית,
רכלנית לרכלנית שניה, ולא עבר זמן
רב עד שכל העיר ידעה על כן. יחד עם
סיפור הפרידה של השניים, סיפר גם פה
לאוזן את סיפור הפגישה שלהם:
מסתבר שכאשר מייק בורשטיין, כוכב
המגילה, הניר את רינה רימון, הוא הציג
אותה מיד בפני הוריו. בתחילה הם חיבבו
אותה מאוד, וזמן קצר לאחי ההכרות בין
השניים אפשר היה לראות את משפחת
בורשטיין המורחבת מטיילת יחדיו ברחובות
העיר, במועדוני־הלילה ובדיסקוטקים
שלה: האבא פסח, האמא לילי, הבן מייק
והירידה רינה.
רינה הת״יזדה ביחוד עם האמא, ובשעת
טיולי ובילו־י המשפחה אפשר היה לראות
את השתיים מסתודדות בשיחות־נשיס ארו־

היא באה הנה בקול תרועה, היא זכתה
להתלהבות המונית וסקרנות ציבורית. יש
לשער שהיא תעזוב את הארץ בצורה קצת
פחות מסעירה. כי מנדי ריים־דייויים היא
אומנם מנדי המפורסמת מפרשת פרופיומו,
ויש לה אומנם חזה וירכיים וכל מיני תכונות
טובות אחרות — אבל כל זי• עוד
לא הופך אותה לזמרת.
הרי לשם כך, סוף־סוף, היא באה לארץ.
במועדון הישראלי בו היא מופיעה אומנם
לא זרקו עליה עגבניות, כמו שעשו הגרמנים
בסלון עדן, והם היו נימוסיים ושקטים
יותר. אבל בכל זאת, גם הישראלים
הצנועים לא יכלו להעלים אח אכזבתם מן
הזמרת מנדי רייס־דייויס.
מסתבר שהזמרת הזאת לא רק שאייה
יודעת לשיר, היא גם לא יודעת לדבר, וה־א
אפילו לא יודעת לעמוד על במה. כל מה
שהיא יודעת לעשות זה לעורר לחישות
סביבה, וכמה זמן יכולים אנשים להתלחש
על דבר שקרה לפגי שלוש שנים?
היא היתד, צריכה להופיע כאן,שבועיים
ובחוזה דובר בפירוש על אפשרות׳ הארכת
תקופה זו. לאחר כמה ימי הופעה הוחלט
להחזיק אותה כאן שבועיים בלבד, ולשלוח
אותה הביתה.
במועדון היתד, מנדי צריכה להופיע האחרונה
בתוכנית, כמו שנוהגת לעשות כוכבת

מז-די כמלון
ההצגה. ביום הראשון היא אומנם נעלה את
ההופעה, אבל לאחר שבעלי־העסק נוכחו
לדעת שהקהל אינו מרוצה, הם העבירו את
זכות־הנעילד, לבדרנית אחרת.

—>83888 וזש,י11ז.1דן ןו8ז>ן ן1.ו1ן(1ן

דמגעו

השם

שלישיית גאולה גיל קוצרת הצלחה בניו״יורק. ההצלחה שלהם שם כל כך
מוצלחת, עד שהגיעו הנה השמועות, שכתוצאה מהנסיבות החדשות החליף שליש
אחז מהלהקה את שמו מחוליו ליואל.
באו^ץ שאלו אנשים את עצמם איזה נסיבות בדיוק גרמו להחלפת השם
המפורסם. משום שזמן רב היה ידוע בארץ, שו״ווני נוימן, אשתו״לשעבר של
המפיק יואל נוימן, ניהלה עם חוליו רומן במשך כשנה של נשואיה. הרומן
נמשך ונמשך, ובסוף התגרשה רותי מיואל בעלה, ולמרבה הפלא נפרדה כעבור
זמן גם מחוליו ידידה.
חוליו נסע לארצות־הברית עם השלישיה שלו, ועכשיו הוא החליף את שמו
ליואל. זה בטח נורא מבלבל את רותי נוימן, זאת שהייתה נשואה ליואל, בגדה
בו עם יואל, התגרשה מיואל ועזבה אחר־כן גם את יואל.
רינה כות־ארוכות. בינתיים הופצי שמועות. ש
מספרים
על הסב ת א ,

תייק מנהל רומן מישני עם רינה אחרת,

1.11.י
--רינ הגמר, אבל השמועות התבדו כשה-
לכן עזבתי אותה במנוחה יחד עם כל
חמישים איש, חמושים במיטב הגלובוסים
ידיר של הרינה האחרת חזר לארץ.
והרולקסים והפרקרים, עמוסים בשאלות העיתונאים ועם השאלות שלהם, ופניתי למלווה
הנאמן שלה, אדי מרוואני. אדי מונוקבות,
יצאו ביום הראשון בלילה למלון
יום אהד החליטו הבורשטיינים שרינה א׳
כן להגיד עליה כל מה שהוא יכול.
הילטון על מנת להסתער על סבתא מרלן
מסוכנת מדי בשבילם, שהיא עוז עלולה
״מלאו לה ,61״ הוא מספר בהערצה,
לגנוב מהם את התכשיט שלהם. הם הבחינו דיטריד•
״למרות שכל העיתונים טוענים כאילו היא
היא הופיעה בפניהם ללא שום נשק, כששהבן
ממעט מפעם לפעם לבלות בתיק
בת .64 הם סתם מגזימים.״ הוא מוכן
היא חמושה בשמלה לבנה בלבד, ובשיעי־המשפחה,
ומבלה יותר ויותר בחיק אהולבן
נוצץ. צלמי העיתונות החלו לירות בה לספר עליה בהערצה רבה עוד פרטים נוסבתו,
פים
:״אין אשה בעולם,״ הוא לוחש ביראת־את
ניצוצות מצלמותיהם. הסבתא התירה
הם אסרו עליה מלחמה. כשידידים או
כבוד ,״המתכוננת להופעות שלה כמו הלהם,
במשך חמש דקות רצופות, לצלם אומכרים
היו מזכירים בפויהס אח שמה, הס
תה כאוות נפשם, ואחר־כך הורתה להם אשד, הזאת. היא יכולה להיות בקלות מיניסהיו
יורקים על הרצפה. הם פתחו במטע
טר, או ראש־ממשלה. יש לה ראש של גבר
להחביא את המצלמות. הם עשו כמצוותה.
השמצות נגזה, בפני הבז ובפני כל שומע
ואז פתחו העיתונאים בהתקפה. הם שאלו על הכתפיים.״
אחר. בסוף עשתה כנראה המלחמה את
הוא מעריץ שלה כבר הרבה שנים, והיא
אותה שאלות על האידיאלים שלה, על הגרשלה:
לפני כשבוע עזב מייק את ידידתו,
מנים, על מלחמת העולם ועל גרמניה. היא משיבר, לו על כך כגמולו .״היא משוגעת
ומוטלה חזר להיות המותק׳לה של אבא
לתת מתנות,״ הוא מספר ,״מדי פעם היא
התקיפה אותם בחזרה בתשובות נוקבות,
ואמא. ההורים קיוו שהנה עכשיו יחזור
נותנת לי מכונת כתיבה, מכונה אלקטרונית
ובסוף שאלד, אותם :״למה אתם שואלים
הכל לקדמותו והס ישובו להיות המשפחה
לקפה, פסנתר, סתם ככה, ללא שום סיבה.
אותי כל הזמן על אידיאלים. תשאלו אותי
המאושרת, המבלה בצוותא את ימיה ובאמצע
היום. באמצע כל יום, פתאום, יכול
קצת שאלות על כסף.״
לילותיה.
להופיע אצלי איזה סבל עם איזו מתנה
העיתונאים ניסו לסחוט ממנה תשובות על
ממנה.״
חייה הפרטיים, על אופייה, ובכלל על עצמסתבר
שהבן אומנם, עזב את ידידתו,
מתברר שהיא אוהבת לא רק מתנות, היא
מה, אבל מרלן הסבתא לא אוהבת לדבר
אבל הוא התבגר בינתיים. רואים אותו מסאוהבת
גם יהודים. לכן היא אוהבת אותו,
על עצמה. כבר דיברו הרבה מדי שנים על
תובב בדיסקוטקים, לא בחברת הוריו, לא
כי הוא יהודי. כל פעם שהם משוחחים,
הנושא הזה, כבר נאמר עליו כל מה שיכול
בחברת ירידתו, אלא בחברת נערות דיסקוהיא
אומרת לו :״נו, כמו שאומרים אצלנו,״
טקים צעירות.
להיאמר וכבר נכתב עליו אפילו יותר מזה.
ותוקעת איזה. משפט באידיש, או איזה
בדיחה יהודית, והוא כמובן בוש ונכלם,
משום שלמרות היותו יהודי אין הוא יודע
אפילו מילה אחת באידיש.
״היא אשד, נפלאה,״ הוא ממשיך להתפעל
,״היא לא דורשת שום דבר, היא רק
מבקשת, והיא משיגה כל דבר שהיא מב•
אחז ממנהיגי הציבור הדתי, הידוע כליבראלי, הקים קול צעקה ואיים לזרוק
קשת. אין אשד, יותר אלגנטית ממנה. כ א יאת
בתו מביתו, כשזו הודיעה לו שהיא עומדת להינשא לנחור ממוצא ספרדי,
דך היא אומנם אלגנטית, אבל יש לה אלגנטיות
פאריסאית, ולמרלן יש אלגנטיות עוונרגע
וק אחרי התערבותו של עורן־עתון המכיר היטב את משפחת הבחור?
למית.״ רק לחברה
@ אחת מנערות־הזוהר הישראליות, הנמצאת בהריון, עומדת להינשא
הוא יודע את זה היטב, משום שהוא
עצמו משלם את חשבון השמלות שהיא
לאחר שמשפחתה שילשלה לו סכום וכבד ועגול?

האס 3בוו

ובכל זאת, זמרת או לא זמרת׳ טובה או
לא טובה, על כבודה, לעת עתה, שומרים
בעלי המועדון בכל כוחם. ביום השישי האחרון
וזיתה צריכה להיערך מסיבה לכבודה.
בשעות המוקדמות של הלילה צילצל מישהו
למועדון, והודיע שעומדים לאנוס אותה,
נודע לו, הוא אמר, על התוכנית ממקורות
מוסמכים של העולם התחתון.
חיים לד, בעל המקום, החליט להגן
עליה בלהט. הוא החזיק אותה תחת משמר,
לא נתן לה לצאת, והמסיבה שעמדה להיערך
לכבודה התבטלה.
בכל אופן, אונס או לא אונס, היא כבר
הספיקה, כך נודע לי, לקשור יחסים נעימים
עם כני, מהתזמורת של עומר כייאם,
וביים הראשון אפשר היד, לראות אותה גב־נסת
ויוצאת מחדרה הפרטי במלון, עם אחד
מנערי הדיסקוטקים הישראליים.
אבל כנראה שאף אחד מהם לא התכוון
לאנוס אותה, כי הפעם לא היה לידה שום
חיים לוי שישמור עליה.

י י יי
בוחרת אצל בלנסייגה, בלמן ודיור.
״השגעון שלה היא הדייקנות. במשך
שמונה שנים היא לא איחרה לעבודה אפילו
בחצי דקה. היא מכבדת אנשים שמילה שלהם
היא מילה, ומתייחסת אליהם בכבוד.״
חוץ מזה היא אוהבת ורדים. היא גם
טבחית נפלאה, ומפתיעה את כל ידידיה
בארוחות גסטרונומיות שהיא מבשלת באמצע
הלילה. היא אוהבת לקרוא ספרים
ולדייק.
״כן,״ אומר המלווה ,״את העניין של
הדיוק אפשר לרשום כמד, פעמים, כי זה
באמת שיגעון אצלה. הנה, למשל, לפני
צאתה לישראל, היא סבלה מחום גבוה.
אמרתי לה שתדחה את הנסיעה לפחות ביום
אחד, אבל היא לא הסכימה, היא התעקשה
להגיע לביקור בזמן.״
״הבטחתי,״ היא אמרה.
״בשנת ,61 למשל׳ היא שברה את כתפה
לפני ההופעה. היא לא הסכימה לבטל את
ההופעה ועלתה על הבמה עם כתף שבורה.
הקהל אפילו לא הרגיש בכך. ההופעה היפה
ביותר היתד, בשנת .58 אז כל פאריס
היתד, לרגליה. אבל גם היום נמצאת כל
פאריס, ועוד הרבה ארצות אחרות, לרגליה.״
עם רגליים כאלה, מה הפלא?
לאחר שהעיתונאים מיצו אותה עד תומה,
פניתי אליה בשאלה אחיה בלבד .״כתבת בספרך,״
שאלתי אותה ,״ששיינן ד אופיר
מזכיר לך סוס ערבי, למה?״
״כתבתי בספרי,״ היא אמרה לי ,״על כל
אלה שאני מחבבת אותם או אוהבה אותם,
וכשאני אומרת אהבה אני לא מתכוונת שהיתר,
בינינו איזו אהבה. שייקר״ משום מה,
באמת מזכיר לי סוס אצילי, אני לא יודעה
למה. הוא מזכיר לי סוס ערבי אציל ואלגנטי.
אני חיבבתי אותו מאוד. אני בדרך
כלל מחבבת מאוד אנשים.״

1הפוארו ה*!זמ>

(המשך טענזוד ) 15

התחביב של תל־אגיב:

! 6א 8 0 * 11

כדורת !

רח׳ דיזנגוף ( 96 מול ״פיצה״)
פתוח מהצהרים ועד לחצות

דוגמה רוסית ידועה. אול השיירה לא באה.
היו לכך שתי סיבות:
• בעלי עשרות המכוניות שבאו ביחידות
מכל כנפי הארץ למקום ההתכנסות
בנתניה לא יכלו כלל להגיע למקום, ואם
הגיעו לא מצאו שם שיירה מאורגנת. הס
סברו כי המיבצע התבטל, חזרו לביתם.
• שייוולד,זוטא שבאה מדנל־אביב הוז הרה
מראש על דבר המלכודת הממתינה לד״
החליטה שלא להיכנס כלל לנתניה, והמשיכו.
בדרכה ישר למשולש. בדרך הספיקו כמה
מכוניות של נוסעי־אחווה מנתניה וממקומות
אחרים להצטרף אליה,
בנתניה עצמה נאלצה המשטרה לפעול לפתיחת
הכביש. היא קצרה את הקציר שנזרע
על־ידי זרוע אחרת של השלטון. אירעו
התנגשויות המוניות, שארכו ארבע שעות.
כאשר הכירו כמה מאנשי המקום את צלם
העולם הזת, הסתערו עליו, ורק בנס ניצל
ממישפם־לינץ׳.
ו־אש־העיה נכת במקום׳ ניסה להרגיע את
הבריונים, התלונן על כי המשטרה פעלה
מדם. הוא לא ייסר את המפגינים על עצם
מטרת בואם: לערוך פוגרום־דמים בערבים
ובנוסעי־האחרוה. לר״יפך: הוא הבטיח להם
ש״שום עלבי לא יבוא עם השיירה לנתניה״,
וכי ששה הבריונים שנעצרו ישוחררו מייד.
ואמנם, הם. שוחדדו.

״ ל ש חו טאתכםאחדאחד ״

בגלל בקש ות רב ות
אנו פותחים, בנוסף לקורס ערב

גם קורם בוקר
לקוסמטיקה שיפתח ביום ג׳ 22.2.66
ני תנ ת גם לך ה אפ שרות להצטרף לרשת ה קו ס מ טי ק איו ת
ה מ בו ק שו ת ביותר בישראל

״גניה״,

ההרשמה: ביה״ם לקוסמטיקה
טל 222773 .

ת״א, בן־יהודה 52

ף* שהמשיכהה שיי ר ה הקטנה בדרכה
^ לעבר כפר־יונה, שמו משתתפיה לב ל־מטוס־המשסרה
החג מעליה. בצידי הדרכים
היו מארבי־משטרה מוסתרים, שדיוזחו באל חוט
למרכדהמיבצע.
ההיתקלות׳ לא נערכה בכביש המשולש,
אלא בכביש נתניה־טולכרם — בקטע שהוא,
כנראה, מחוקי לאזור המימשל הצבאי. מחסום
מישטרתי עצר את השיירה. השוטרים ליד
המחסום, צבאיים ואזרחיים, כמו כל מאות
(או אלפי) משתתפי המיבצע, חבשו קם־
דות־עלדה וגשאו אלות ומגינים.
נזסעי־האחווה — ביניהם משפחות על ילדיהן
— ירדו מן המכוניות. בלטו ביניהם
עורכי־דין, רופאים וסטודנטים. אורי אבנרי
חזר באזניהם בקיצור על מטרת השיירה —
להביא ידידות ואחוזה. הוא קרא למשתתפים
שלא להיגרר לפרובוקציות שלא להיכנס
לתגרות׳ שלא לגלות התנגדות פעילה או
אלימה לשוטרים .״אני עצמי אמשיך ברגל
לעבר קלנסודאה,״ הודיע, ופנה לעבר המחסום.
קבוצה של בשלושים מתנדבים צעדה
עימו. בלט ביניהם מבד, על קביים.
אחרי כמה צעדים נתקלו הצועדים במחסום
חי של שוטרים. כדי למנוע היתקלות גופנית,
ישבו על הכביש. אורי דייוזיס פתח
בשירה :״הנה מה טוב ומרו נעים, שבת
אחים נם יחד!״

של 64 טיולים; מודרכים! (גולל׳ 2טיולים למזרח הרחוק).,
ניתנת כבר להשגה בכל משרדי הנסיעות.

ודרסום אתגר

היד רשאי לנהוג
במכוניות מרוץ
ללא רשיון
כשטח התערוכה
הפתוח כל יום
מ־ 5עד חצות

״קארטינג״

הספורט שכבש את כל אירופה אוטובוסים 42 ,28 ,27 ,22 :

בינתיים אירע עוד משהו. בדיוני נתניר״
שמישהו הודיע להם כי הטרף נמלט מידיהם.
מיהרו בעיקבות השיירה. כמד, עשרות מהם
הספיקו להגיע למקום. ביניהם בלטו שוב
הבריונים שהיו מעורבים בתקרית לפני
שבוע. בראותם את גוסעי־השיירה יושבים
על הכביש, פתחו בצעקות היסטריות:
• ״נבלות, למה לא באתם לנתניה?
היינו שוחטים אתכם אחד־אחד!״
• ״בושה וחרפה, חבר־כנסת יושב על
הכביש! כך התחיל היטלר!״
• ״צריכים לשחוט את כל הערבים!״
קולם התמזג עם קול השוטרים .״אני
נותן לכם חמש דקות להתפזר, אחרת אפנה
אתכם בכוח!״ צעק קצין־רמשטרה ברמקול
לעבר היושבים. אך לא היתד. לו סבלנות.
עוד בטרם עברו חמש הדקות, נתן את האות
להסתערות.
תחילה התנפלו השוטרים על אבנרי, תפסו
אותו בידיו ובזרועותיו, גררו אותו לניידת,
השליכוהו על קרקעיתה ומיהרו מן
המקום — כנראה כדי שלא יחזה בהמשך,

״ קשהלמ דו דמכות ״
ואכן, ההמשך היה ראוי לכך. השוטרים
ן האזרחיים והצבאיים התנפלו על היושבים,
שאיש מהם לא התנגד ולא הרים יד.
הם הלמו בהם באכזריות באלות, פתחו לאח דים
מהם את הראשים. תוך כדי כך נגררו
על הארץ אל הניידות. בריוני נתניה סייעו
בידי השוטרים — בעוד אלה הולמים ב־אלות
וגוררים, בעטו הבריונים בראשיהם
ובצלעותיהם של הנגררים. איש מהם לא
נעצר, כמובן.
תוך כמה דקות נעצרו 16 איש. אחו מהם
היד, צלם מולם הזח, יגאל מן. הוא עמד
בץ שאר העתונאים והצלמים, כשמישהו

הצביע עליו וקרא :״זהו צלם העולם הזה ו מיד
הסתערו עליו השוטרים, הוציאוהו מבין
קבוצת העתונאים וגררוהו לתוך הניידת.
איש מן העתונאים האחרים לא נאסר —
אך השוטרים עשו את הכל, כולל מהלומות
והרמת מגינים, כדי שלא יצלמו את הנעשה.
בסך הכל נעצרו 16 איש, רובם סטודנטים,
וביניהם שלוש נשים וצעיר ערבי. הם
הובלו למשטרת כפר־סבא, נכלאו שם. כאשר
בא למקום אחד מראשי התנועה ושאל
אם נמצאים שם העצורים׳ שיקר לו השוטר
התורני :״לא, אין פר, אף אחד!״
בינתיים הובל אבנרי בניידת למשטרת פתח-־
תקווה. שוטר החזיק בשתי זרועותיו בעח:
הנסיעה, ן כשניסה לזוז אמר :״שב בשקט
— אתה עצור!״ בחצר תחנת פתח־תקוזה
הוחזק כרבע שעה בניידת, ואז המשיכה
הניידת בדרכה. היא הגיעה לבניין העירייה
בתל־אביב. שם הודיע לו שוטר,. :קיבלתי
הוראה להוריד אותך באן!״ אבנרי נאלץ לחפש
מכונית אחרת, כדי לחזור למקום התקרית
ולטפל בעצורים ובפצועים.
כששאל אחד העתונאים מדוע היה צורך
להפעיל אלות בצורה כה אכזרית נגד אנשים
שקטים שלא גילו שום התנגדות, אמר,
לדברי הארץ, רב־פקד מיכאל בוכנר, דובר
משטרת הדרום, שנכח במקום, בציניות:
״קשה למדוד את עוצמת המכות.״ מפקד
הפעולה, סגן־ניצב ברוך מאיר, הוסיף ברוח
דומה :״הם לא נענו לקריאה להסתלק, ולהודעה
המוקדמת ברדיו שלא להיכנס לאזור.
כשעמדו בסירובם׳ קיבלו מכות!״ כלומר
— המכות נועדו כעונש.
אחד המשתתפים, שהוכה קשה בפניו ב־מכת־אלה,
שכב על הארץ כשהוא זב דם
מפצע עמוק ליד עינו. הוא לא זכה לטיפול
במקום ובניידת. רק זמן ניכר לאחר שהגיע•
לכלא, נחבש ונתפר פצעו.
מיקרה אחר: תוך כדי גרירתו איבד מיכאל
מנר, ממשתתפי השיירה, נעל ומשקפיים.
לעיני השוטרים, הם נגנבו על־ידי אחד מ־בריוני
נתניה. עתונאי העיר את תשומת-
ליבו של קצין־משטרה על כך. הלה השיב,
בחיוך אווילי :״תוכל להגיש תלונה!״ (הבריון
לקח את הנעל והמשקפיים לנתניה,
הציגם שם כאילו הם שייכים לאורי אבנרי,
גערץ שם כגיבור היום).
ששת העצורים של הפוגרום בנתניה שוחררו
מייד. לא כן 16 עצורי שיירת־האחוזה.
עד הערב שוחררו רק ששה, ביניהם שלוש
הנשים, וכן דויד ארנפלד. השאר שוחררו
רק למחרת היום. כולם הואשמו בשורה ארוכה
של האשמות.

מה היתה המטרה7

ין ספק כי הפעולה כולה היתד, פרי
תיכנון במוסד נסתר של השלטון, ש־דוברו
הוא אותו ״יועץ ראש־הממשלה לעניינים
ערביים״ .הוא שהכין את הפוגרום
בנתניה, אשר נמנע רק בנס. הוא שהכין
את מצב־החירום במשולש, ואת הטיפול הברוטאלי
בנוסעי־האחווה.
מדוע? זאת היתד, השאלה הגדולה.
• מול גל ההתייקרות, המרושש את
השכבות העניות ביותר, הוחלט להסיח את
דעתם על־ידי מסע־הסתה לאומני, להפנות
את זעמם לעבר הערבים ו״האוייב הפנימי״.
מגמה זו משתלבת יפה עם מאורעות אחרים
של-השבוע, ערב הגשת תקציב הממשלה.
• נוכח הדרישה לבטל את המימשל הצבאי
כליל, מגייסים כוחות־החושך, המסתתרים
מאחורי המימשל, את כל הכוחות
כדי להוכיח שהוא דרוש.
• הפגנה של אחווה, המוכיחה לציבור
הערבי כי יש בציבור היהודי בעלי־רצון־
טוב הרוצים בשווי־זכויותיו, היא לרועץ
בעיני השלטון, המבקש להחזיק את הערבים
בהרגשה שהם מבודדים ומנותקים, נתונים
למרותו לשבט ולחסד. לכן הופעלו דודקא
נגד קומץ של בעלי־רצון־טוב אמצעים המתאימים,
באכזריותם ובכמותם, למלחמה בהתקוממות
מזויינת.
תהיה התשובה אשר תהיה: מסע־האחוזה
הוכיח כמה דברים חשובים:
• שכל הדיבורים על ביטול המימשל הצבאי
הם כזבים שנועדו לטימטום הציבור.
בחסות הממשלה החדשה, ובכיסוי של מפ״ם,
פועלים זרועות המימשל הצבאי ומנגנון-
החושך ביתר ברוטאליות מאשר בימי ביג׳י.
• התנהגות המישטר מביאה להסתת
המוני ישראל השניה, ובעיקר מקרב יוצאי
צפון־אפריקה, בעלי השינאה המסורתית לערבים,
לשם עריכת פוגרומים.
אך הוכח גם לקח שלישי: שבעלי־הרצון־
הטוב, אפילו כשמיספרם מועט, יכולים להוכיח
במעשים את החלטתם הנחושה לקום
נגד הנחשול העביר.
ה עו ל! חזה 485ג

קולנוע סרטים טבע תו שד די 1גו
הצילו (אוריון, תל־אביב; אנגליה) עד
עכשיו היה ידוע שיש ארבע חיפושיות. עכשיו
יודעים כבר שיש חמש. החיפושית הכי
חיפושיתית מכולן היא הבמאי, ריצ׳ארד
לסטר.
ריצ׳ארד לרסר הוא מטורף, יש לו הומור
מטורף, אבסורדי, מדהים ובלתי צפוי.
רינגו נושא על אצבעו טבעת גדולה, המשמשת
לכת מזרחית מסויימת סיבה להקריב
את האדם הנושא אותה. אנשי הכת
רודפים אחריו, מנסים לצבוע אותו באדום
ולהקריב אותו למפלצת שלהם. זהו הסיפור,
המאפשר ללסטר ולארבעת החיפושיות שלו
לצאת מכליהם, להשתולל, בקצב מסחרר,
בצבעים מזהירים, ונוסף לזה אפילו לשיר.

את סיפור חייה. היא הגיעה לבית אביה
לאחר שסיימה את לימודיה. אביה החזיק
עדיין בחוזה פרטית שלו, למרות שחברת
הפיתוח העירונית לטשה עליה עיניים, וגם
אגרופים•
האב נרצח במאבק עם אנשי הכוח והפיתוח
בעיר, והבת נוקמת בעיר כולה, בחברה,
בחברה כולה.
כמו במערבונים האחרונים קיימת גם
במערבון זה בעיית־האקדוחנים, וכל גיבורי
המערב שעבר זמנם, וישנה בעיית הלוחם
היחיד העומד חסר־אונים מול החברה ההולכת
ומתארגנת.
ג׳יין פונדה היא גיבורת הסרט, אבל לי
מרווין גונב ממנה את ההצגה. הוא כובש
את המסך בבל תנועה שהוא עושה ובכל
תנועה שהוא לא עושה, והסצינה בה הוא
לובש את בגדיו הישנים לקראת הקרב עם
מתחרהו היא יצירה קטנה בתוך הסרט.
הבמאי, אליוט סטיבנסון, ביים עד עתה
רק סרטי טלביזיה. זהו סרטו העלילתי
הראשון, זוהי התחלה טובה. יש לקוות
שיבוא לה המשך.

,אסתר ״

ה בי ר ה ״

תל־אביב
2הצגות בכל ערב
ירושלים 3הצגות בכל יום

הזוג הקולנועי המנווסם ביותו:
נוייגיד
ריזנרד 1 1 =1־ 1 1 0

איוו מרי־סינט

שוד בינלאומי
מיבצע שווייץ ( 7חן, תל־אביר ).שבעה
שודדים שודדים באנק. זהו שוד מהיר, מבוצע
בקצב של שעון, מלמה במוסיקה נעימה,
ובנוף צבעוני.
זהו שוד אולטרה־מודרני. הוא נעזר בטלביזיה,
ראדאר, קרניים שונות, וכל שאר
אביזרי ג׳יימס בונד.
השודדים הם שבעה אנשים, שבאו משבע
ארצות. בדרך כלל הם לא מדברים, רק
עובדים. רק בהתחלה האחד אומר לשני היי,
השני אומר לשלישי או־רבואר, השלישי אומר
לרביעי אריבדרצ׳י וכן הלאה. זה נותן
לשוד גוון בינלאומי.
מנהל השוד הוא גבר עם משקפיים ודי־אשר,
שלו היא גברת בלי בגדים (רוזאנר,
פודסטד .),כל חמש דקות היא מופיעה על
המסך כדי להגיד משהו, וכל פעם כשיא
מופיעה, אין עליה בגדים אחרים, שונים
מאלה שלא היו עליה קודם.
אחרי שהשוד המוצלח מתבצע בהצלחה,
מתחילות בעיות מוסר־ההשכל. צריך להעניש
את השודדים. הבמאי (מרקו ויקריו)
מנסה להיפטר מהם. הוא לא מצליח. הוא
מתחיל להסתבך ולהסתבך עד שהוא מוצא
(באחד מסרטי השוד הישנים) את הפתרון
הקלאסי. הוא משתמש בו על הצד הפחות
טוב והסרט נגמר.

י שראל
פרשת חייס

דוזאנה פורסמה כ״מיבצע שווייץ״
גברת בלי בגדים

הביטלס מנגנים בשדה פתוח וצבא אנגליה
שומר עליהם בטנקים ובתותחים. אנשי
הכת הפרימיטיבית חופרים תחתם באדמה,
ושמים מתחתם פצצות. החיפושיות בורחות.
נערך קרב אמיתי בין הצבא לבני הכת,
ולבסוף מצליחים שני הצבאות ביחד להשמיד
את הסנק בו נמצאות החיפושיות, והם
פורצים בצהלות שמחה ובמצעדי־נצחון.
יש בתוך הסרט מכונה אוטומטית למשקאות
היורה את המשקאות שלה בשעת
קרב, יש נמר טורף שאיננו טורף אנשים
אשר שרים לד את הקטע המפורסם מתוך
התשיעית של בטהובן. חוץ מזה יש בסרט
את כל המיתולוגיות המודרניות ואת מיטב
האמונות של המאה העשרים.

גי בו ר ת המערב

הבלאדה •מד ל) אט גאלו

(מוגרבי,

תל־אביב; ארצות־הברית) בזמן האחרון
נהוג לחשוב שכל סרטי ג׳יימם בונד הם
פארודיה על סרטי ג׳יימס בונה וכמה שהם
יותר טיפשיים וחסרי־הגיון הם יותר סאטיריים.
עכשיו ניסו להעביר את זה גם לסרטי
המערב הפרוע.
קאט באלו אמנם אינה קומדיה ואינה
סאטירה אבל זהו מערבון טוב, לפי מיטב
המסורת של המערבונים. יש בו כל האלמנטים
של המערבון הקלאסי: צעירה הנוקמת
את נקמת אביה, שוד־רכבת, טכס תלייה
מסורתי, דמות הגיבור הטוב, הבודד, הלוחם
בחברה, או בחלק הרע שבה, באמצעי
אילמות שאינם לרוחו.
הסרט מתחיל ביום תלייתה של קאט
באלו. שני זמרים מספרים בבלאדה ארוכה
העולם הזה 1485

כמעט כל אדם בישראל סבור שפרשת
חייו מעניינת למדי, לפחות כדי שייצרו
ממנה סרט קולנוע. חלק מאותם אנשים אף
מטריחים את עצמם להעלות על הכתב את
קורות חייהם, נפלאותיהם וכל אשר עוללי.
אולם מעסים מאוד מבינים בעצם מה טיבו
של תסריט קולנועי.
האמת ניתנת להיאמר, כי עקב אכילס של
תעשיית הסרטים הישראלית הוא חסרון תסריטים
ועוד יותר חוסר תסריטאים. הרבה
מאוד חומר גולמי מצוי בישראל בצורת
מאמרים, ספרים. יומנים־אישיים ומחקרים,
אבל כמעט ואין בארץ אנשים היכולים להפוך
חומר יקר זה לתסריט מקצועי, שלא
לדבר על תסריט אמנותי.
כדי לפתור את הבעייה יפתח בקרוב
קורס לכתיבת תסריטים. הקורם לא יוציא
כנראה מיד גאונים, אבל, לפחות, יביא לידיעת
אלה המעוניינים לעסוק בכתיבה־קולנו־עית,
את היסודות הראשונים ביותר של
כתיבת תסריט, את הטכניקה המיוחדת ודרישותיו
המוגדרות מאוד של סרט קולנוע,
הקורם ינוהל על־ידי החוג לאטנות הקולנוע,
בתמיכת משרד ראש־הממשלה, מרכז-
ההסברה ורשות־הטרטים. משתתפי הקורם
ישמעו הרצאות על המיבנה של סרט עלילתי
וסרט הסברתי, על טכניקות שונות לכתיבת
תסריט, ישתתפו בתרגיל קבוצת״
ואף יראו מספר סרטי־עלילה כשהתסריט
בידם, ממש כמו חובבי־מוסיקה המגיעים לקונצרט
כשבידם פרטיטורה.

ח 1ן

צ111

11נ 1111ל

תוך זמן קצר,
בהדרכה מקצועית מעולה!

בקר*אחה״צ*עדב
פתיחת הקורס:
1.3.1966

קבלת לקוחות בסלון בית־הספר לספרות ״דיאנה
יובריוס בין השעות 1 - 9בצהרים, נ ־ 7בערב
בימים א, ג ,ה, הסלון פתוח עד 9 ?0בלילה.

בעיות ולבטים
המין
בחיי

צבעים דדא צפע

(המשך בעמוד )24

111(101| 1,101 דו1גוו) 1ל2260£6
אישים הקהל רואה בסרט רק את השחקנים. לפעמים
הוא שומע על הבמאי, ועל הצלם הוא
בדרך כלל לא יודע דבר.
השבוע מת אחד מגדולי הצלמים של ה־

מאת

מרדכי זידמן

הד״ר
הוצאת רשפים.

ת״א״רת׳הנרמל \7,39ל56980.
׳״ 31י ־ ז ׳ 1א ל 1 1י

למכירה בחנויות
הספרים הגדולות

קולנוע

(המשך מעמוד )23
קולנוע המודרני, האיש שצילם את הלילה,
את הזעקה, את שמונה וחצי ואת ז׳ול״טה
והרוחות. הקהל שלא הכיר אותו, לא שמע
גם על מותי.
ובכל זאת, מי שראה את הזעקה (אירמה
אהובתי) של אנטוניוני, לא יוכל לשכוח
את כל הגוונים האפורים של העיירה האיטלקית
הקודרת, ואת העצים הדקיקים
המסומנים, כמו ציור יפני, על הרקע ה־ערפילי
האפור.
מי שראה את שמונה וחצי לא יוכל לשכוח
את החלומות הלבנים השקופים של
הגיבור, את האדים שריחפו בבית המרחץ,
את חוף הים הבהיר, את הנשים הצבעוניות
הצבועות בשני צבעים בלבד — שחור ולבן.
ומי שראה אפילו צילום אחד מו׳ולייטת
והרוחות לא ישבח את צבעי הפסטל המטורפים
הנראים כמו משהו שהובא מהעולם
הבא.
ואם יזכרו לג׳אני די ונאנצו רק את זה,
הוא יכול לנוח בשלום על משכבו.

כוכבים

.,־י-יץ ם1א^ 1

—וווו

71? 7 7 7 7 / 3־!

ב ד 7 ,עער . ,ב׳ ל ל עי 7׳ ש ע 7ת 7־_-7

(0117

ל ד, ט 7 / 7 x 7 ; 0 7־ רבסכ7ר ־ 7י־ 7/7ל

ל;ד 6׳ 0
7£7־7־7 7־ 7כ 7ב 7ס -נבם 77:3.־77־ 7־ 7ד־ 7 ,־ ד 7 /ל 7

:3 7 7 7 77 7 7׳^-ל7 7 -7 3 0 -7׳ ש ל 77

7־ 77־7

ע ד.נ ע7־2.ג 2.נכ 77ע־7־״77 עללקז״ לס_ 7נ 1.171ד812.1

כל שבוע בערך מצהירים האמריקאים שיש
להם תשובה חדשה לבריז׳יט בארדו.
באילו שמישהו שאל אותם בכלל שאלות.
התשובה האחרונה שלהם היתר, ג׳ייך פונדה,
אבל היא הפכה לצרפתיה, ואפילו נעשתה
אשתו האחרונה של הבעל הראשון של
ב.ב. האוריגינלית. עכשיו האמריקאים מחפשים
שתי תשובות. האחת לג׳יין פונדה
והשנייה לבריז׳ים בארדו.
התשובה האחרונה היא בארבארר, בושה,
המכונה, לשם קיצור, ב.ב. השם שלה
מצויין. הצורה קצת פחות. היוצרים שלה
החליטו שהיא דומה גם למ.מ( .מרילין מוגרו)
.משום שגם מרילין מונרו התחילה
מלא־כלום.
את בארבארה בושה גילה אוטו פרמינ־גיר.
הוא נתן לה תפקיד קטן: להיות אשתו
של קירק דוגלאס בהניצחון הראשון, ולנהל
סצינת אהבה עם יו אובריאן.
היא מילאה את התפקיד שלה ועכשיו היא
מחכה להמשך. היא ביטלה, לא מזמן, את
ההוזה שלה עם פרמינג׳ר, משום שלא מצא
לד. תפקידים נוספים, ויצאה לחפש את
עתידה לבד. האמריקאים מתפעלים ממנה
מאוד. ראשית, משום שיש לה פרצוף גרמני•
זה במודה עכשיו אצלם. שנית, יש
לה חזה גדול.
במו כל הב.ב. והפ.פ. והמ.מ. והק.ק. גם
היא באה ממשפחה ענייה וחיתה בדוחק
ובמחסור עד שהאבא שלה החליט להיות
צלם. הוא צילם את הבת שלו, וצילם אותי״
וצילם אותה — עד שהיא הפכה ל־פוטוגנית.
היא
שלחה את התמונה שלה לתהרות על
התואר הכפייה של סנדרה די, וזכתה. אחרי
זה היא חיכתה עוד כמה שנים טובות, ואז
קיבלה תפקיד קטנטן בסקס והזמרה הרווקה,
אחר כך היא חיכתה עוד כמה שנים טובות
ואז היא קיבלה תפקיד קטנטן בהאיש הטוב
ביותר. אחר כך היא חיכתה עוד כמד,
שנים טובות וקיבלה תפקיד קטנטן בהניצ־חון
הראשון. עכשיו הדרך פתוחה בפניה
ושום דבר לא מפריע לדי להמשיך ולקבל
הרבה תפקידים קטנים, בהרבה סרטים אמריקאיים
כל כך מוצלחים.

יומן ה חד שו ת
מונילה וימי הולכת ומתקרבת אל הקהל
ממודסטי בלייז היא תעבור לאשליות
הגדולות, סרטו של ראול לוי, עם הארדי

לרוגר ומונטגומרי ל,ליפט • .ריצ׳ארד
ברטון מספר לכל מי שרוצה לשמוע :״כש
מוצרי
־־ויטמור־ מעניקים חן ויופי
לאשה המודרנית. קרמים ׳ויטמול׳
מזינים את עורך בצורה מדעית,
ושומרים על צעירות העור ורעננותו.

1)4111101ץ
׳ן0777/
״77777/7/77//׳ן/7

הישג מזהיר שלהמדע הקוסנזט• השוויצר•

0ז! ג1נ0111נ)

0מ01־נ 0

13(׳.ן 4€ £07 4110ת 3זגז £1ץ 1ל

0תז 0 0

1110־101

דוגמאות חינם בפרפומריות מובחרות י־

הייתי ילד קטן היתד, שאיפתי הגדולה ביותר
לעבוד במכרה. בארץ שלי להיות
מישהו — זה להיות כורה טון קונרי
ביקר את המתחרה שלו דין מרטין (גיבור
המשתיקים) והציע לו לערוך דו־קרב של
ויסקי. שון קונרי ניצח. הוא יותר ותיק
במקצוע • .פייר גראסר, העומד להגיע
לארץ על־מנת להשתתף בסרטו של מנתם
גולן, פורטונה, אומר :״מה שמוצא חן בעיני
היום בקולנוע, זה הג׳יימס במדים; בזה
לפחות יש מה לראות: נשים, סופר־מן,
מכות, ומשהו מהשירה של העולם המודרני.״
• לדודים דיי נמאסו כל הרוק הד־סונים
והג׳יימס גרנרים. היא מחפשת עכשיו
ין זוג חדש לסרטה הבא. הצרה עם כל

כוכבנית בושה
ללא בושה

בני הזוג החדשים היא, שהם מחפשים להם
בנות־זוג חדשות • .הגנראלים הזקנים מצאו
להם תעסוקה: הם מנהלים את סרטי
המלחמה. המפיק של סרט המלחמה האמר־י
קאי החדש, שיקרא הארדנים, פנה לכל הגיבורים
המציאותיים של הסרט, והם הורו
לו במי לבחור על מנת שיגלם אותם.
דווייט אייזנהואר בחר בואן הפליז,
גנראל עומר בראדלי בחר בג׳יימם
פטיוארט • .גל חדש של סרטים מאיים
להציף את בדי־הקולנוע. גל סרטי הנזירות.
לפחות שלושה מהם יצאו בימים הקרובים
לשוק: אנה לאריגה תהיה נזירה בהנזיר1ז;
דכי ריינולדם תחייך בר,אחיות המחייכות;
ורוזאלינד האבל תהיה מלאך או צרה בחצרה
עם חמלאכים • .וירנה ליזי הודיעה
שהיתר, רוצה להיות אמריקאית, כי
היא אוהבת את האמריקאים • .ויטוריו
דה פילה הודיע שהיה רוצה להיות צרפתי,
כי הוא שונא את המיסים האיטלקיים.

תדריך
•¥¥חמים וטעים

(אופיר, תל-אב־ב)

קומדיה מצחיקה מאוד של בילי ויילדר על .
שני גברים המתחפשים לנשים ועל מרילין
מונרו, מהתקופה שמרילין מונרו עוד
היתה. וכילי ויילדר עדיין היה בילי ויילדר.

יום אהד כמוסר,בה

(ארמון־דויר,

ת ל־ א בי ב) תיאור החיים בגיל עשרים: עליזים׳
יפים, חסרי־דאגות ומשעממים, בסרט
עליז, יפה, חסר־דאגות ומשעמם.

מרצ׳לו
נשים.

לזאנוכה 70
מסטרויאני

מיראג׳

(בן־יהורה. תל־אביב)

רודף

ונרדף

על־ידי

(חור, תל־אביב; אורגיל, ירו
שלים)
סרס מקצועי, מותח, על אדם שאיבד
את זכרונו ומחפש את זהותו.
* מיכצע שווייץ ( 7חן, תל־אביב;
הדר, גבעתיים; ארמון, חיפה) רוזאנה פו־

רטטה מתלבשת ומתפשטת בשעה ששבעה
אנשים מבצעים שוד באנק (ראה סרטים).

* * תיל

איפלרם

שידי

כיותר

(אורלי, חיפה) סרט ריגול לא־אינפנטילי.

הצילו

(אוריון, תל־אביב) החי

פושיות
רוקדות בהרי־שלג, מנגנות על חוף־

הים, שרות בשדה־סלעים פתוח, בורחות
מאלה אכזרית, בעלת שש זרועות, לאלפים
ולבהאמה, וצוחקות צחוק מטורף על כל
העולם (ראה סרטים).
לאט כאלו (מוגרבי, תל־אביב);
מערבון פרוע על מורת בית־ספר צנועה,
ההופכת שורדת, כדי לנקום בחברה שגרמה
למות אביה. כל האלמנטים של המערבון
הקלאסי, בתוספת ג׳יין פונדה, מישחק מצו־יין
של לי מרווין (ראה סרטים).
העולם הזה 1485

על ישראלים, כמעם־ישואלים וסתם מכבים העושים ח״ס משוגעים בעיר האורות
רניחה מנאריס
הישראלים בפאריס עושים חיל. הם כובשים
את העיר בסערה, או כמעט כובשים
את העיר בסערה, זוכים להצלחה מסחררת,
או כמעט זוכים להצלחה מסחררת, וכל
פאריס מדברת עליהם, או לפחות כל תל-
אביב מדברת על כך שכל פאריס מדברת
עליהם.

היא התנהגה כמו תלמידה טובה. הביאה
סנדביצ׳ים לכיתה, לא הסתובבה עם בחורים
זרים, לא יצאה בלילות ועוררה תימהון
והתפעלות מצד חבריה לכיתה.
עד שז׳אן־לוק גודאר הגיע לבית-
הספר, כדי לחפש לו אנה קארינה חדשה
בשביל הסרט החוש שלו, שצריך היה להיקרא
גברי נשי. הוא גילה את יעל אביב,
התפעל ממנה מאד, ערך לה מיבחני־בד,
ולקח לתפקיד הראשי שלו בחורה אחרת
בשם שנטאר גוייה.

זלצמן. החיזה נותן לה אמנם מעט מאוד
כסף עבור כל סרט, משום שהוא נחתם
לפני שהתפרסמה.

הצד השלישי של ,־,סיפור היא אד*1די,
אשתו של בלמונדו. מכיריה מספרים שהיא
טיפוס זעיר־בורגני, שהיא משוגעת לנקיון,
מכסה את רהיטי דירתה בציפוי פלסטיק,
קונה רק דברים זולים בגלרי לאפייט, מוקפת
תמיד בשניים או בשלושת ילדיה, ולא מתנהגת
בכלל כאשתו של כיכב בינלאומי.
בלמונדו בנה את פירס־מו בהתאם: תמיד׳
ובכל מקום, תארו אותו כבעל מסור, הצמוד
תמיד לאלודי היקרה שלו, מטפל תמיד בילדיו,
מצטלם אתם לרוב, ולעולם אינו בוגד

דווקא לא
מלך הלוליטות בעולם הוא
האמברט־האמברט של נבוקוב. יש כבר מלך
יותר מוצלח ממנו, והוא רדכרט חוסין.
מאז גיל ארבע־עשרה, הוא משתגע אחרי
ילדות בנות ארבע־עשרה, ועד היום הוא
ממשיך להשתגע אחריהן.
אחרי ש מרינה ודאדי גדלה, הוא הזז־גרש
ממנה והתחתן עם בת־ארבע־עשרה אחרת.
אותה בת־ארבע עשרה גם כן גדלה —
מה אפשר לעשות? כאלה הם החיים! —
רוברט חוסיין התגרש ממנה ועבר לבת
ארבע־עשרה חדשה, בשם מרי פראנם

אבל יעל לא התייאשה. היא ממשיכה עכשיו
ללמוד, לרזות, ולחיות את חייה הרומנטיים
עם ידידה האנגלי, השחקן תו ם
כל. יעל הכירה אותו בארץ, בשעה שהשתתף
כאן במורדי האור, והיא ממשיכה
להכיר אותו שם. תום קופץ מדי פעם לפאריס,
כדי לראות אותה, אבל אחר כך
הוא חוזר לאנגליה, לראות את אשתי.
אבל בעצם הוא אוהב אח יעל, ושניהם יפים
מאוהבים ועצובים.

למי אין בימינו תסביך אדיפוס? לכולם
יש. אבל למייק מרשל, בנה של מישל
מו ר גן יש, לפחות, תסביך אדיפוס מוצדק.
עם אמא כזאת למה לא?
הוא יפהפה, שחקן,
פיקח, אינטליגנטי,
ולמרות כל זה
אסור להזכיר בפניו
את שם אמו. זה
מוציא איתו מדעתו.
למרות, ואולי בגלל,
שהוא לא הצליח, עד
היום, לצאת מהצל
שלה ומד,סינור שלה.
הקריירה המזהירה
שלו כשחקן־קולנוע
מסתכמת, עד היום,
בשלושה סרטים, ובהצגה
אחת: לתפוס
את האדון. לפני שהוא התפרסם כדון ז׳ואן
חשוב, הלעיזו עליו שהוא רודף־גברים,

אהבהבח טו אי

מלך הל 1ליט 1ת

השאנטל גוייה הזאת דומה כמו שתי
טיפות מים ליעל אביב, אז למה הוא לקח
דווקא אותה ולא את יעל? כי ליעל יש מיב־טא
ישראלי, ולה יש מיבטא צרפתי.

אדיבוס שמדימס

יעל אכים עדיין מטפסת, ו£למח כן־פורת כבר הגיעה. לא ברור איך היא עשתה
את זה כל־כך מהר, אבל היא כבר מרוויחה לפעמים : 50 דולאר לרם, עובדת ללא הפסק,
וקוראים לה כבר דוגמנית צמרת.
שייקחכן ־ פורת לא עומד בדרך כלל בדרכה. להיפך, לעתים קרובות הוא נמצא
רחוק מאד מאותה דרך. לצורך עבודתו העתונאית הוא נאלץ לרע ולנוד בין בון, בריסל,
לונדון ופאריס.
אבל הם נפגשים לעתים קרובות, ברובע השביעי, בדירה הפאריסאית שלהס.
עלמה עצמה כבר נראית ומתנהגת במו פאריסאית לכל דבר. אבל הצרפתים קוראים לה
בכל זאת עלמה מתל־אביב. ואס עלמה לא גאה בשם הזה, הרי תליאביב, לפחות, צריכה
להתגאות בו.

לפני שלושה שבועות הגיע לנמל־ד,תעופה
בלונדון המטוס הלילי הקבוע, הנע בטיסה
פארים־לונדון.
בנמל־התעופה חיכו רולס־רויס בצבע חרדל׳
ובתוכה צעירה, יפהפיה, בפרוות נמר.
הנוסעים ירדו מהמטוס, עברו את ביקורת
הדרכונים, וז׳אן פול בלמוכדו נכנס
לרולס רוים של או ר סו ל ה אנ דרם ונעלם
איתו ואיתה מנמל־התעופה.
שני האהובים אינם מסתירים את אהבתם.
בלמינדו, שהיה חתום על חוזי הסרטה עד
שנת , 1970 בחוזים של רבע מיליון עד
שלוש מאות אלף דולאר לסרט, עזב עבורה
את הכל.
אורסולה עצמה התכוונה גם כן להשתחרר
מכל התחייבויותיה, אלא שהיא חתומה על
חוזה לשישה חודשים נוספים עם הארי

זה מה שקרה ליעל אביר. היא כמעט
הפכה לאנה קארינד! הישראלית. כשהיא
רק הגיעה לפאריס היא נרשמה לבית־ספר
למישחק של טניה באלאשובה, והתחילה
להשמין.

ובתור פיצוי על כל סבלותיה היא קיבלה
לא מזמן תפקיד בטלביזיה. ואם המצב יימשך
ככה, היא עוד תהיה, בסוף, שחקנית
ומפורסמת.

עלמה מתדיאביב

פרייזי

כשהוא הכיר אותה, היא היתה ילדה
קטנה, מה שרק טבעי לגבי בחררה בגיל
ארבע־עשרה, אבל הוא הפך אותה מיד
לגברת, ולכוכבת־סרטים. הוא הסכים לחש־תתף
בסרטים רק בתנאי שיכניסו גם אותה
אליהם. הוא חתם בשבילה חוזים, הלך למענה
אל מפיקים ואל במאים, והיא הפכה
באמת לכוכבת, כוכבת קטנטנה, אבל כוכבת.

יעד אביב
אבל אחר־כך התברר שהאשמות היו האשמות
שווא, שהוא היה כל חייו, עוד מהגן,
מוקף תמיד נשים.
לפני כמה ימים הוא צילצל למנחם גו־לן,
כדי לשוחח איתו קצת על החוזה
המשותף שלהם לסרט פורטונה. בשביל
זה הוא מגיע השבוע לארץ .״מני״ הוא
אמר לגולן ,״אני מוכרח לגמור את ההסרטה
עד אמצע אפריל, כי באמצע אפריל
אני עומד להתחתן.״
גולן התרגש, איחל לו מזל טוב ובהצלחה
ולהתראות. הוא עוד לא יודע מיהי,
בדיוק, אשתו של מורגן הצעיר, אבל אני
כבר יודעת. זוהי נערה ירוקת־עיניים, חמו־דה,
צעירה, בת עשרים ומיליונרית; כל המעלות
האפשריות. היא חיה איתו מזה
זמן רב, בדירה מרווחת בכיכר טרוקדרו,
וכל יום שבת הם הולכים לאכול ארוחת״
צהריים אצל האמא, ברובע הלאטיני, ליד
קפה פלור בדירת אהובה, ז׳ראד אורי.
ומה עושה אשתו לעתיד של מר מייק
הנ״ל? ״יש לי שני דברים לעשות בחיים,״
היא מספרת ,״לשמור עליו שימשיך לאהוב
אותי, ולשמור על עצמי שאהיה שוזר, את

לפני חודשיים היא גדלה, והוא עזב אותה.
לפני קצת פחות מחודשיים פרץ בצרפת
סקאנדל, כשנתגלה שבתו של ננורך
עיתון מפורסם נמצאת בהריון.
הבת היא, כמובן, בת ארבע־עשרה, והאבא
הוא, כמובן, רוברט חוסיין. עכשיו
מנסה האבא של הבת להשתיק את כל
הסיפור על אבי נכדו.

!,בריס,
נברים ונשיס
ד ן מו רו אוהבת גברים. אבל בעיקר
היא אוהבת גברים האוהבים גברים. היא
ניהלה במשך זמן רב רומן ארוך עם רוכר
הירש, שסיפר עליה שהיא היתד, האשד,
היחידה בחייו.
היא ניהלה רומן עוד יותר ארוך עם
פייר קארדן, ועכשיו היא פתחה ברומן
חדש עם שחקן יודני בשם תיאודוריס.
זה לא חדש לגמרי. אבל מה שחדש הוא
שגם הוא, כפי שמספרים עליו, אוהב גברים.
עכשיו מנהלים עיתוני צרפת ויוזן קרב
אכזרי מאוד. עיתיני יוזן פירסמו לא מזמן
ביתרות מאירות־עיניים: כן, אנחנו מתחת
כלמונדו
ואנדרס
באשתו. אבל כמו כל הספורים על שחקני
הקולנוע, גם פירסום זה הוא לא־אמיתי.
האמת האמיתית היא, שבלמונדו ואשתו
אמנם גרים בדירה משפחתית ברובע השביעי,
אבל לאחיו של בלמונדו יש מלין ענק ליד
תחנת סאן־לאזאר, וז׳אן־פול בלמונדו מחזיק
במקום, מזה שנים מספר, דירת־חזקים.
אל הדירה הזאת הוא היה מביא במשך
שנים, בחשאי ובצינעה, את כל ידידותיו.
אף אחד לא ידע על כך, ואף אחת לא
הלשינה. רק מאז שהכיר את אורסולה הוא
ויתר על החשאיות שלו, והחליט לעשית
את מעשיו לאור היום. שיהנה גם הקהל
הרחב.
נים! ומתחת להן סיפור נשואיה של ז׳ן
מורו לתיאידוריס שלה.
עיתוני צרפת מיהרו להשיב להם בכותרות
רועשות יותר:
אני רק חברה שלו!,

,ומתחת הכחשה של
ז׳ן מורו על דבר
נשואיה.
העיתון הצרפתי
היחידי שהתנהג בצורה
יוזנית היה
פראנס דימאנש. הוא
פירסם ידיעה על חתונתה
של ז׳ן מורו,
ואפילו סיפר שז׳ן
הזמינה את שמלת מורו החתונה שלה אצל
פייר קארדן.
ואחרי הפירסום הזה הוא אפילו העיר:
״מה יש? הרי פייר קארדן אוהב גם אותו
וגם אותה!״

במדינה
חברה
לא על הרחם ד גי

מה אוכלים הישראלים בישראל? אוכלים
האחד את השד. איכלים גפילטע פיש אצל
הסבתא, סלט תפוחי־אדמה אצל האמא, ומרק
מקופסות אצל האשה. אבל כל זה
לא מפריע לבעלי המסעדות לחיות, חיים
קשים אמנם, אבל בכבוד.
אוכל של עניים. עוד לפני שנה היה
הפלאפל המאכל הישראלי הלאומי. עכשיו
הפלאפל פושט לאם לאט את הרגל והופך
למסעדות מפוארות, או לפחות לסטקיאדות.
אפילו שוק־בצלאל, מבצר הפלאפל, הפך
ברובו (שלוש חנויות מחוך חמש) ל־סטקיאדה.

זה בגלל שרמת החיים בארץ עלתה.
הישראלים רוצים עכשיו לאכול בשר, הם
כבר לא מסתפקים בבצקים שונים. הם דורשים
בשר בדוכנים הקטנים ובמסעדות
המפוארות, ולכן צצות מסעדות מפוארות
בכל מקום.

״אני בונה בעיקר על הישראלים,״ אומר
בעליה של המסעדה ,״שמונים אחוז מהקהל
שלי מורכב מישראלים. יש לי קהל די
קבוע, באים סוחרים, בנקאים ואנשים שונים.
במשרדי־הממשלה יש דווקא ירידה
בזמן האחרון.״
קסבה, למשל, מלאה בתיירים. הם אוכלים
בשקט, בנימוס אנגלי או צרפתי, בפד,
סגור מאוד, עם המזלג בצד הנבין, כוסית
השמפניה במקום הנכון, המפית וכל מד,
שצריך.
״לדעתי יש ירידה באחוז האוכלים,״ אומר
בעל קסבה ,״ואני יודע מר, שאני אומר,
יש לי כבר נסיון של חמש שנים. אצל׳
4ל 95 מהאוכלים הם תיירים מבין הישראלים
יש רק 100—150 אוכלי מסעדות מסוג
כמו שלי. כל השאר או שהם מתביישים
במנהגי האכילה שלהם, או שהם אוהבים
את מאכלי הבית.
״מה שמציל את העסק זה משרדי־ה־ממשלה,
הם אוכלים על חשבון ההוצאות.
ס /ס 10 מהמבקרים כאן, אוכלים על קבלות.
אבל גם מבין אלה, מעטים מאוד הם ה
יבוש
חיתולים
הבעיה של עונת הגשמים
ניקאסו במוזיאון תל־אביב
ביתן הלנה רובינשטיין
הסרטים יוקרנו מדי יום
(פרט ליום שישי ושבת)

משעה 2עד 4אחה״צ
כוון ביקורך בתערוכה לשעות
אלה, בהן עומס המבקרים קטן
ותהנה הנאה כפולה

מיצירות פיקאסו

כבר עברו הזמנים בהם היתה
הדירה כולה מקושטת חיתולים
רטובים במשך כל עונת הגשמים.
היום כבר משתמשים בחיתולי
״מרטון״ מתוצרת אנגליה, השומרים
באופן תמידי על יובש התי נוק,
ומאפשרים לך שימוש ב מינימום
חיתולים. חיתולי ״מר-
טון״ עשויים אריג מרחיק רטי בות,
ולכן נשאר גוף התינוק יבש
לחלוטין. נסי עוד היום את
חיתולי ״מרטון״.
המפיצים: רוגן, ת.ד , 1855 .ת״ א,
טל.231853, .
נורית בע״מ, רח׳ הגדוד העברי
,28 תל־אביב.

סועדים כמסעדת ״יואלס״
הישראלי צועד על קיבתו

בימים קרים, איו טוב מאמבט קצף
חלומי של ״בתיאורו. א מב ט ריחני
מרגיע ומשיב נפש.
.העולם הזה׳׳ ,שבועוןהחדשותהישראלי
המערכת והמנהלה: תל־אביב, גליקסון ,8טלפון ,226785
ת. ד • 136 .מען מברקי: עולמפרס • דפוס משה שהם בע״מ,
תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בעי״מ• .
העורך הראשי: אורי אבנרי • המו״ל: העולם הזה בע״מ.

אפילו בכרם־התימנים פתחו מסעדת־פאר.
קוראים לה פונדק שאול, והשקיעו בה מאות
אלפי לירות. מי המשקיעים? שאול דהבני,
בעל אטליז לשעבר, יהושוע לנדאו, בעל
מועדוני־לילה, ויוסף שאול, גם הוא בעל
מועדוני־לילה, ולשעבר ראש חוליית־הבילוש
של משטרודישראל•
בעלי המקום דאגו להזמין לפתיחה המון
פקידי־ממשלה, וגם את שרגא נצר. אבל
הם מתנצלים :״זו מסעדה מפוארת, אבל
לא יקרה.״
לאלה החושבים שאת הכוסכוס המציאה
נדיה, ושהוא נולד במחיר של עשר לירות
ויותר, מסבירים בעלי המסעדה החדשה:
״הכוסכוס זוהי מין דייסה שהעניים אוכלים
במרוקו, ואנחנו ניתן אותו בתור כזה.״
חוץ מזה עומדים לפתוח הרבה מסעדות
חדשות: טוניה אברמוביץ׳ עומדת לפתוח
מסעדה מול בניין העיריה, מדיה בראון
עמדה לפתוח מסעדה נוספת, לפני שהשתב־שו
לה קצת התכניות.
מי שלא פותח מסעדה, משנה מסעדה.
יואלס, המסעדה באידיש, נטשה את
שפת אימה והפכה בימים אלה למסעדה
למאכלי גריל .״אוכל יהודי לא הולך עכשיו׳״
אומר בעל המקום ,״ביחוד אוכל
יהודי לא־כשר. וביחוד אוכל יהודי לא-
כשר בליווי של תזמורת.״
הפיכת הדמות של יואלס עלתה כ־150
אלף לירות, שניתנו, בחלקן הגדול, מכיסי
של הבנקאי חוצ׳נר, שהחליט כי המסעדות
הן היום עסק טוב.
האם המסעדות הן באמת עסק טוב?
מי הם אלה שיש להם אפשרות, וזמן, ורציו
להוציא מינימום 40 לירות לזוג, תמורת
אוכל?
ביואלס המחודש אפשר לפגוש את ד״ר
גליקמן עם אורח מהממשלה, את מרים
מטלון, אורי אפנצלר ועוד. חוץ מזה, אוכלים
שם עובדי־ממשלה.

רובם

אוכלים קוויאר ושותים שמפניה.
מסתפקים באוכל סטאנדרט .,״
אצל נדיח אוכלים שגרירים, בעיקר ברא-
זילאים, אוכלת שם הדסה קלצ׳קין, מרים
ברון׳ ,ז׳אן תירוש, שייקר, אופיר, ז׳אן
דויד, קובה מצברה, לוליק הזמר, דולצ׳ין
מהסוכנות היהודית, ועוד כל מיני אנשים
חשובים מאד.
האוכל הכי טדב. .אוכלים כאן בעיקר
חוגי הבוהימה,״ מסבירה בעלת־הבית ,״ידידים
ואנשי־ממשלה. הקהל הפשוט לא בא.
אבל גם ככה יש לי בערך 40 איש לערב.״
אצל ז׳אנס, ביפו, על שפת־הים, רועש
קצת יותר. בעונה, בקיץ, המקום מלא תיירים
ל 70 מהאורחים) .עכשיו, בחורף,
אוכלים שם הטוקאטלים, משפחת בנין,
הבדק, אל על, ושוב הממשלה: משרד־הבט׳
חון, משרד ראש־הממשלה, משרד־האוצר,
משה דיין, פינחס ספיר ואבא אבן.
אצל פונטנבלו, בניגוד לכל שאר המסעדות,
יש עלייה באחוז האוכלים. יש שם
כ־ 80 אורחים לערב. ביניהם, כרגיל, אורחי
ממשלה, משרד־החוץ, משרד ראש־הממשלד,
ועוד משרדים.
חוץ מזה ישנן מסעדות להמונים, ובתי־קפה,
איפה שאפשר לאכול כריך עם גבינה•
ובכלל, אם תשאלו את האמא הישראלית
היא תגיד לכם שהאוכל הכי טוב זה ה אוכל
שהיא מכינה בבית.

הווי
• מצא מין את מינו. בתל־אביב
שילם לקוח שתיי את חשבונו במסעדה בכסף
מנדאטורי, קיבל מבעל המקום עודף
בכסף תורכי.
• סחר חליפי* .בתל־אביב מדד אזרח
מכנסיים חדשות בחנות להלבשה, נמלט•
ממנה כשהוא לובש אותם, השאיר במקום
את מכנסיו הישנות.
העולם הזה -.1485

עו ב הטן

ספר הספריס
מאז הוציא עם ישראל לאור את ספר הספ רים,
לא זכתה הספרות העברית להרבה מאור עות
ספרותיים מסעירים׳ עד שהגיעה שנת
1965 והביאה עמה את אחד הספרים הישר אליים
המקוריים והמעניינים ביותר שהיו אי־פעם:
את ספר הטלפונים . 1966
בכל ארץ אחרת בעולם אין לספר הטלפונים
שום חשיבות. הוא משמש רק למציאת מספרי
טלפונים. בארץ יש לו שימוש אחר. עוד לא
ברור איזה.
אם אדם בישראל רוצה, נניח׳ למצוא את
מספר הטלפון של ידידו ויינברג, הוא צריך
לברר קודם כל אם אותו ידיד הוא ויינברג
בר אחת או בשתי ו״וים, או בי׳ אחת או ב שתי
יו״דים.
ואם אוחו ויינברג לא נמצא בר ולא נמצא
בשתי ו״וים, יכול להיות שהוא גרג׳־ויינברג
ואז הוא נמצא באות ג׳ .אבל גם אז נשאלת
השאלה אם ויינברג בשני ו״וים חושב שהגרג׳
שלו הוא הגרג׳ בה׳ הידיעה, או שהוא סתם
גרג׳ .כי אם הוא סתם גרג׳ ,הוא נמצא תחת
השם גרג׳ ,ואם הוא הגרג׳ בה׳ הידיעה, הוא
נמצא שתי אותיות קדימה, וזה בתנאי, כמובן,
שלמר ויינברג יש באמת גרג /ולא מוסך, או
בית־מיסחר או בית־מלאכה, או משהו אחר, כמו
מיפנולי ויינברג לתיקון מכוניות.
לכן, כדי לטלפן אל מר ויינברג, צריך לגשת
אליו ולברר אצלו את פרטי חייו׳ וכל אדם,
חוץ מיקה, ישאל אותו מה הוא בדיוק מספר
הטלפון שלו.
למצוא מספר טלפון של בית־ספר — זו עבו דה
עוד יותר קשה מאשר למצוא את מספר־הטלפון
של מר ויינברג־וויינברג־ווינברג־וינ־ברג.
משום שבית־ספר יכול להימצא תחת ה שם
בית־ספר׳ או בית־הספר, או בתי־ספר, או
בתי־הספר, או בית־יעקוב, או אולפנה, או
תיכון.
בבתי־הקברות המצב עוד יותר קשה. כי יש
בית־קברות שהוא בית־קברות, יש בית־קברות
שהוא בית־עלמין.
אפשר היה לחשוב שבבתי־ספר לנהגות, לפ חות׳
לא תהיינה בעיות. שהם יימצאו תחת
השם בית־ספר, או בית־הספר, או בתי־ספר,
או בתי־הספר. אבל זה לא כל כך פשוט. משום
שאם זולצבאכר, למשל׳ מלמד נהגות בחלק אחד
של ספר הטלפונים, הרי צינקין׳ לעומתו, מל מד
נהיגה בחלק השני של הספר.
לכן היתר, לי הצעה שיוציאו ניספח לספר
הטלפונים, ובניספח יציינו באיזה עמוד ובאיזו
שורה אפשר למצוא כל שם וכל מוסד. אבל
הדואר לא קיבל אותה.
אם גם לכם יש איזשהן תלונות או הצעות,
אתם יכולים׳ גם כן, לפנות לדואר. תוכלו
למצוא אותו תחת האות ד׳ — דואר, או תחת
האות ה׳ — הדואר, או תחת האות ב׳ — בית־הדואר,
או תחת האות מ׳ — משרדי הממשלה.
אם לא תמצאו׳ תנסו אצל השר בבית. תמ צאו
אותו באות ש׳ — שר, או בח׳ — ח״כ,
או בא׳ — אדון ששון.

יוחד מאושר, וני׳ סוחח
אתם רוצים להיות טובים יותר, יפים יותר?
להיפטר מעצירות? מר.ג?.מכאב־שיניים? לח
יות
180 שנה בלי קמטים? להימנע מקרחות?
אתם רוצים להגיע בזמן ליום־ההולדת שלכם,
ולמות בריאים ומאושרים?
לכו לקורס להיפנוזה של אלי ואהל. מי שלא
מאמין — שיראה את זה במודעה המתפרסמת
בכל העתונים.
בקורם להיפנוזה מרפאים בהיפנוזה כל מח לה
וכל מום. לכל מחלה ולכל צרה יש היפנוט־מרפא
אחר. כאבי־גב׳ למשל, מרפאים כך: מר דימים
את החולה בתרדמה היפנוטית עמוקה,
עושים לו מסז׳ על הגב ולוחשים לו :״מרגע
זה ואילך כאבי הגב שלך יעברו.׳׳ קצרי־ראייה
מרפאים באותה דרך. רק מרכיבים להם אחרי
זה משקפיים.
עצירות מהפנט אלי ואהל כך: הוא מרדים
את הסובל ולוחש לו :״מהיום והלאה תהיה לך
בכל יום יציאה.״
שילשול הוא מהפנט ההיפך.
בקורם שלו יש כשלושים איש. הם באים
אליו אומללים, חולים, מיסכנים, ויוצאים ממנו
מהופנטים.
איך הוא עושה להם את זה? כשהשיעור
מתחיל, הוא מעלה על ספת ההיפנוזה את המת־

מהפנט ואהל
נדב הראשון, שהוא בדרך כלל אלי, הטייס
מחיל־האוויר. הטייס עולה על הספה, והמהפנט
מרדים אותו:
״בקרוב אתה תהיה שקוע בשינה עמוקה,״
הוא לוחש לו ,״כבר עכשיו אתה חש רצון עז
לישון, אתה מאוד עייף, ורדום, שן, שן, שן.״
אחר־כך הוא מסכם :״עכשיו אתה ישן שינה
היפנוטית עמוקה.״
המהופנט פוקח את עיניו, נוכח שאכן נכון
הדבר, וחוזר ועוצם אותן. ואז מתחיל המהפנט
להפנט :״מרגע זה ואילך,״ הוא לוחש לו ,״אתה
תרגיש את עצמך טוב יותר, בריא יותר, מאו שר
יותר. אתה תהיה מלא ביטחון עצמי, אתה
תצליח בכל מה שתעשה.״
ההיפנוזה השפיעה. המהופנט מתעורר ומיד
רואים שהוא מוצלח יותר. שיניו לבנות יותר,
נשים אוהבות אותו יותר, הוא מאושר ומלא
ביטחון עצמי, אין לו כאבי גב, אין לו כאבי
בטן׳ אין לו צהבת או חצבת או עגבת, או
שילשול, ואין לו, למרבית הפלא, שום סימן,
אפילו הקל ביותר, לקרחת.
הטייס חוזר למושבו, ואלי ואהל מהפנט מת נדב
אחר. פקיד. הפקיד לא יוצא כל־כך טוב
כמו הטייס. הוא מתעורר אומנם עם עור חלק
ושיניים צחורות׳ אבל ללא שום ביטחון עצמי.
לביטחון עצמי אפשר להפנט רק טייסים או
צנחנים.
״מה השתנה אצלך מאז תחילת הקורס?״
שאלתי אותו.
״הכל. אני מרגיש טוב יותר, מאושר יותר,
מלא ביטחון עצמי, ובריא.״
״ואיך זה היה לפני שהתחיל הקורם?״
״גם קודם הרגשתי את זה, אבל מסיבות
אחרות.״
על ספת ההיפנוזה עולה מתהפנט שלישי.
הוא קרח ומגהק כל הזמן. אלי ואהל עובד עליו

קשר״ וכשהוא מתעורר — הפלא ופלא, ממש
קשה להאמין׳ יש לו קרחה הרבה יותר יפה,
והוא כבר מגהק הרבה יותר טוב.

איו כבוד בכדי
חודשיים אחרי הבחירות אין איש מתעניין
בשאלה מי בא לכנסת, ולמה. אבל שומרי־הכנסת
שואלים אותה כל יום מחדש, וגם מוצ אים
תשובות.
״הם באים הנה בגלל התיקים,״ מסביר אחד
השומרים .״כל יום שני בבוקר מגיעים האנשים
עם התיק מתחת לזרוע, שמים אותו במלתחה,
מקבלים עליו קבלה, ונכנסים לכנסת. אחרי חמש
דקות הם יוצאים משם. בערב הם חוזרים
לכנסת, לוקחים את התיק והולכים.״
״למה הם עושים זאת?״
״כי אין להם איפה לשים את התיקים שלהם.
אנשים מביאים הנה גם חבילות ומזוודות. הם
באים לירושלים ליום אחד, ומה יעשו עם ה חבילות?

כאלה שבאים לכנסת כדי לישון,״
מסביר דויד גבאי, שומר־הכנסת .״לפני שנותנים
להם להכנס ליציע, הם עוברים אמנם בדיקה
קפדנית, תעודת־זהות, בגדים והכל. אבל אחרי
הבדיקות הקפדניות, הם מערימים עלינו ונרדמים.
״אבל
לא כולם עושים זאת.
״יש גם כאלה שבאים לכנסת כדי לשאול איך
מגיעים לרחוב הרב קוק. ויש גם כאלה הרוצים
לדעת איפה זה הסופרמארקט.״
״אין לאנשים יחס־כבוד,״ מוסיף ביגון שומר-
כנסת אחר .״פעם הייתי שוטר, אבל ראיתי שאנשים
לא נותנים כאן כבוד לשוטרים. עזבתי
את המשטרה ובאתי לכנסת, והנה אני רואה
שגם לשומרי־הכנסת אין יחס כבוד. אנשים
באים ומתנהגים אלי כמו אל שוטר פשוט. לא
רואים שאנחנו שומרים על בית־המחוקקים של
העם.״
יש אנשים החושבים שהם שוטרים, יש אנשים
החושבים עוד גרוע מזה, חושבים שהם
סתם שומרים.
למשל: אשה זקנה אחת באה אליהם בשבוע
שעבר והתלוננה על שגירשו אותה מהדירה.
איש אחד עשה להם סקנדל על שכבר שנים מב טיחים
לסדר לו ביוב ולא מקיימים .״הוא
דרש מאיתנו, שומרי־הכנסת, שנסדר לו ביוב.
קשה להאמין!״
בחורה צעירה אחת לא ידעה איך להיפטר
מגבר שנטפל אליה. היא פנתה למשמר־הכנסת
וביקשה שיגן עליה. ואשה אחת שאלה אותם
באנגלית איפה עזרת־הנשים, ומתי מתחילה התפילה.
״ויש
עוד יותר גרועים: בחורה אחת באה
הנה — מתי זה היה? — עם תינוק, וביקשה
שיטפלו בו, אחרת היא תשאיר אותו כאן, בכנסת.
אין בושה לאנשים!״
יש גם אחרים. זמן־מה לאחר הבחירות
בא לכנסת יהודי זקן ושאל אם אפשר להחליף.
שאלו אותו מה להחליף, והוא אמר :״להחליף
את המפד״ל.״ הוא הצביע בבחירות למפד״ל
ועכשיו הוא מתחרט, הוא רוצה שיחליפו לו
לאגו״י.
״כן. יש אגשים אחרים שבאים הנה כדי לשו חח
עם חברי־כנסת, אבל גם אלה לא רציניים.
על שומרי״הכנסת בכלל לא נאה להם להסתכל.
כאילו אנחנו לא שומרי־כגסת בכלל.״
ביציע של הכנסת יושבת קבוצת ילדים, איש
זקן עטוף בגדים, ועוד אשה ועוד איש זקן. רו אים
משם רק את הברכיים של המערך. מישהו,
מתחת ליציע, נואם. וביציע שומעים קול קורא:
״המורה הוא הכנים לי משהו לחולצה!״ הזקן
העטוף קופץ ממקומו :״יורדים?״ הוא שואל
בבהלה.
״את רואה,״ מסכם שומר־כנסת אחד בצער,
״אין להם כבוד. הם מתנהגים בזילזול אל שומר־כנסת,
שעומד לפניהם עם מדים של כנסת ועם
סמל של כנסת.״
לכן הוא מתכונן לעזוב את הכנסת וללכת
להיות פקיד בממשלה .״אני פשוט רואה שה כנסת
זה לא עתיד.״