גליון 1506 מתאריך 13 ביולי 1966

מספר 1506

חמישח אנשי עסקים נעצה ונחקרו

המשסוה החרימה חשבונות כוזבים

קשקע\>כו?

ב־ 8טפולי ולה־ מ ד
הק שק שים נ על מי ם

פעמים בשבוע
בוול ה־ מדה שתמ שת
ו תוך חודש
מהקשק שי םהשת חררת !

שעיר בריא ע ם וולה
חפשי מקשקשים — הודות ל״וולה־מד״
קשקשים, גרוי עור הראש, שערות נושרות בעת הסירוק — באמצעות
סימנים אלה מזהיר השיער שלך כי דבר מה איננו כשורה.
האם לחכות עד אשר יהיה מאוחר מדיו
כאן עוזר תכשיר ״וולה־מד״ התכשיר המושלם לטיפול בקשקשים.
הטיפול היסודי ב״וולה־מד״ מועיל גם במקרים בהם לא הועילו
דברים אחרים .״ אקס קויזי ט״ — מי־חיזוק השיער לבעלי דרישות
גבוהות. עם פ.ב.ס. קולסטרל — 5מי שיער מיוחדים מונעים
היווצרות קשקשים, גרוי עור הראש ושמנוניות השיער.
עם קולסטרל — 8מי ויטאמינים — מחזקים שיער דליל.
כל הסוגים של מי השיער המיוצרים על־ידי ״וולה״ (בקבוקים בגודל
רגיל — ובמנות) מצויים אצל הספר שלן.

לשיער בריא ומטופח — מוצרי ״וולה״

קורס קיץ

למבוגרים :

בשפות אנגלית וגרמנית

לתלמידי כתי־פפר :
עברית, אנגלית, צרפתית
ערכית מ־ 8 8 .0׳ .עד לכתות

בשפות: עברית, אנגלית,
צרפתית וגרמנית

001-120118, ^ 1)16 ^ 01111
. 81161-31111:6־ 161ת\ג 8118.
11111186611 ?38,

וקורסים למתחילים ומתקדמים

ו׳ ,ז׳ ,ח׳ ולכתות ט״ י׳ ,י״א
י״ב דקדוק וחיבור.

ת״ א, נחלת בני מין 2
ט ל56347 .

חיפה, החלוץ 27
ט ל69265 .

בשבוע האחרון קיבלתי כמה מכתבים
מקוראים מודאגים, שרצו לדעת: האם נכון
שהזה אל־עאלם מסית נגד המדינה? הם
שאלו זאת, מכיוון שקראו בדבר מאמר
ארוך ברוח זו, המוקדש למהדורה הערבית
של העולם הזה.
המאמר היה, בעיקרו, התקפה על ראש
מערכת הזה אל־עאלם, סמיח אל־קאסם, לכן
אתן לו את רקוח הדיבור, ואצטט מתוך
מכתב התשובה ששלח למערכת דבר. אך העניין,
מבחינתנו, אינו ריב אישי. לכן
אבהיר מה מנחה את הזה אל־עאלם.
מנחים אותו העקרונות שהינחו את העולם
הזה העברי מזה 16 שנה• בראש וראשונה:
האמונה ששני עמים, העברי והערבי, חייבים
וזכאים לחיות בשותפות ובשוויון בארץ
ובמרחב. הדבר ייתכן רק תוך כיבוד הדדי
של הזכויות, ותוך הידברות בין שווים.
מדיניותה של ממשלת ישראל, בכל גיל־גוליה,
היא לשלום על המיעוט הערבי
באמצעות המושלים הצבאיים ומשרתים
קנויים. כל ניצוץ של מחשבה ביקורתית,
של גילוי גאתה לאומית, דוכא באכזריות.
אחת התוצאות הקיצוניות: הקוזיזלינגיס מצד
אחד, רק״ח ואל־ארד מצד שני.
אנו סבורים, כי מדיניות זו היא אווילית
ומסוכנת. היא בוודאי לא תוביל להידברות
ולשלום. ועיקר פשעה: היא לא תאפשר
לדור הצעיר להצמיח מנהיגות שתתגאה •
בהיותה גם ערבית וגם ישראליח.

התנאי הראשון לכך הוא חופש הביטוי.
החופש לומר לא רק מה שכואב לכותב,
אלא גם מה שיכאיב לאחרים בעת הקריאה.
ברוח זו הלך העולם
הזה, וברוח זו נוסד
הזה

אל־עאלס.

כמו השבועון העברי,
כן המהדורה
הערבית: היא אינה
מנהלת רק מלחמה,
פוליטית, אלא גם
חושפת את נגעי החברה
ודורשת להם
ריפוי. חלק מן הנגעים
משותף לשני והמלחמה העמים,
בהם מתנהלת במקאד־קאסם
ביל
•׳בשני השבועונים.
הלק, הנוגע לאזרת הערבי במיוחד..
הזה אל־עאלם פתח בוויכוח מקיף על
מעמדה הנחות של האשד, בחברה הערבית
בישראל, הביא לעריכת סימפוזיון פומבי
על נישא זה בחיפה; הוא העלה את הדרישה
לביטול המוהר; ביקר את הצורה
בה מנהל הבישוף ג׳ורג׳ חכים את קרנות
העדה היוונית־קתולית, חשף את שערוריות
הוועדות המוסלמית של חיפה ויפו. התוצאה:
כמה מראשי החברה המסורתית
המאובנת כבר הכריזו שהזה אל־עאלם גרוע
מן הקומוניסטים. לא במיקרה. שכן אני
סבורים, שההפיכה החברתית חשובה לא
פחות מן המאבק הפוליטי.
אויבי העולם הזה, המחפשים בשבועון
הערבי נשק שיסייע להם במלחמתם הישנה
נגדנו, עוברים בשתיקה על חלק זה של העיתון.
אך הם עוברים בזכוכית־מגדלת על החלק
השני — ואם אחרי חמישה חודשים הצליחו
להעלות רק את הטענות שפירסם יואל דר
בדבר, הרי זו אמת־מידה לקביעת דמותו
האמיתית של הזה אל־עאלם.

על טענותיו של דר השיב סמיח אל־קאטם:

.בקוראן קיים פסוק האומר :״אל
שי כו רי ם בהיותכם לתפילה
תיג שו
וכ שאנ שים נטפלו אל ברנש אחד: מדוע
אינך ניג ש למסגד ואינך מתפלל, הוא
ענה: הרי כתוב בקוראן :״אל תיג ש לתפילה
ולא הטריח את עצמו בה שלמת
הפ)סוק.
באותה שיטה, של אותו ברנש, נ ט פי
אלי מר דר. קיצץ פסוקים מ תו ך המאמרים
שלי ו מ תו ך שאר נו שאי ה ש בו עון, בכוונה
דומה לזו של או תו ברנש.
בציטוט הרא שון הוא הדגיש את הא שמתי
לממ שלת ישראל, שהיא אחראית לכל טיפת
דם הנ שפכת על הגבול. אך הוא התעלם אינן תגמול
שפעולו ת שלי מההרגשה
יכולו ת להיו ת פ תרון של הבעיה, וכי אסור
לפתור את ב עיו תיו של עם מסויים על
ח ש בונו של עם אחר. ב או תו מאמר הבעתי
את דעתי, כי הכרזות של ״אף פליט —
אף שעל אדמה!״ הן פרובוקצי ה מתמדת,
ובסיס להמ שך השינאה ו הה תנג שויו ת.

הוא גם אינו מזכיר, שבאותו מאמר
לא הצדקתי את הפ עולו ת מהצד הערבי,
וברור שהכוונה לפ עולות אל־פתח, שהוא
אירגון שו ביני סטי ומא חו ריו עו מד החאג׳
אמין אל־חומייני (המופתי) ,בעל העבר המזוהם,
ה מעוניין לגרור את מדינות ערב
למלחמה עם ישראל.

מר דדי׳נדהם ־׳מהדעח ׳,שרוב היהודי ם ״הס
בעלי דעו ת־קדו מות בי חס לערבים. אך לו
התייחס לדעה זו ברצינות ו בכנו ת, לא היתה
התדהמה מוצאת את דרכה אליו. גם לרוב
הערבים יש דעו ת־קדו מות בי חס ליהודים,
וברוב הג ליונו ת שלנו הדג שנו שדעות אלה
הן של הריאקציה בקרב שני העסים-האחים.
במקום להתעלם מעובדה שחורה זו, צרי כים
להודות כקיומ ה וצריכים ללחום נגדה
רחמנות ובלי ויתורים. אנחנו ע שינו בלי זאת, ו ממ שיכי ם לבצע את ה מ שימה הזאת,
וב מאבקנו ה מ מו שך ו ה מייג ע הצלחנו לבלום
את ה תופעו ת ה שוביני ס טיו ת בקרב בני־עמנו.
בג ליון אחרי ג ליון אנחנו מטיפי ם
להבנה בין שני העמיס, על־ידי פירסוס
בעיותיהנז ,-תרבו ת ם ומע שיהם • ,וכן ׳על־ידי׳
עידוד הגילויי ם של שו ת פו ת במ אבק לשלום
— כאשר הם מתגלים.

׳־ הטענה שאין קוראינו הערבים מבדילים
הממ שלה לברך המדינה חנה טענה כובין
זבת
וזדונית. י תכן שחוסך־הבך לה• כז ה קיים
אצל הקשי שים שאינם קוראים, ולכן אנחנו
מדגי שים את ההבדל בכל נ או סינו והרצאו
תינו, בלי שום תקווה לזכו ת אי־פעם בעיטור
הוקרה מידיו של מר דר. פשוט, אנחנו
רואים בזה חוב ה כלפי עצמנו וכלפי בני-
עמנו;
כאשר אנו מביעים את דע תנו שיש להחליף
או להפיל ממ שלה זו, זו הי ז כו תנו החוקי
ת והיא חלק מסאבקנו הפולי טי, ב של
עקרונותיה ופעו לו תי ה של הממ שלה. אם
תחליף את עקרונותי ה או תפעל בצורה הנראית
לנו, לא נדרוש החלפתה. מכאן, שזה
עניין של עק רונות פוליטיי ם ממ שלתיים.
ולא דרי שה לחיסול מדינת ישראל. אין אנו
כותבים אפילו נגד האנ שים בשל טון אלא
נגד מדיניותם לא ת מצאו מילה אחת בחזה
אל־עאלם ה מטיפ ה לחיסול מדינת יש־ארל.
כי ע תון זה ועו רכיו הם חלק מהמדי־
}ה, ו מנז רי ם בזכו ת ה?קיום,
מר׳ דר מ שתדל להיראות פ ר שן׳ מעמיק•
מח שבה, וכ שאנחנו מדברים על ״ה מערכה
הגורלית״ מעז הוא לפרש שכוונוננו היא
״להכחדת ישראל ו שי חרור פל שתינה מירי
הציונים!״ ,בעוד אנו מציינים בפירו ש כי
זו הי המערכה ה מ תנהלת עתה בין הי מין
לבין השמאל בעולם הערבי.
כ שאנחנו מדברים על האוייב ה מ שותף של
הכוחות המתקדמים בעולם הערבי, מעז מו
דר לפרש שכוונתנו היא :״ל אוייב אחד ויחיד
— היהודים״! וז א ת מבלי שטענתו
חהיה מבו סס ת על מילה אחת ב עי תון.
פר שנות זו, ה חוזרת פעם אחר פעם, תוך
סילוף וסירוס העובדו ת, יכולה רק להו כיח
שכאן ה שמצה מג מ תי ת, שאינה מוסיפה
כבוד ל עי תון ההסתדרות. אין לנו ברירה
אלא להגיע למסקנה, כי הופע ת עי תון כזה,
וכו ח חדש ב שטח הערבי, מרגיזה את עסקני
מפא״י ומדאיגה אותם. לכן הס החליטו
להטיל דופי ב עי תון ו בעו רכיו, ולסלף פסוקים
כדי להציגם כ מטיפי ם לשינאה.
ז כו תו של הכתב האמיץ להתווכח אתנו
על דרי ש תנו לפתור את בעיית הפליטים, או
על כינויים ב שם ״ע אידון״ שפי רו שו ״ חוזרים*
,וז כו תו להתווכח אתנו על ד עו תינו
ומאבקנו הפוליטי. אך אין הוא רשאי לקרוא
למאבק זה קריאה ל שינאת המדינה והעם
היהודי.

כל הוזיכוח הזה הוא על קטעים ממאמריו
של אל־קאסם, המתפרסמים במדור חתום —
המשקף, ככל מדור חתום, את דעות הכותב,
עם הנואנסים האישיים המיוחדים לכל כותב.
המדיניות הכללית של המהדורה הערבית
נקבעת על־ידי העולם הזה, בלי הפרדה בין
עיברית לערבית, והיא משתקפת במאות המאמרים
שפורסמו בשתי המהדורות בצורה
זהה — החל במאמרים במדור הנדון וכלה
ברשימות במדורים כמו ב מדינה ו במ רחב.

העולם הזה 1506

הדיבליסנו
נןטפידד

ומחולל

מהפכה

בשיטת

הגלוח

בישראל:

1[88א8₪131

״דיפלומט״ — המלה האחרונה בתעשית סכיני הגלוח —
מיוצרמפלדת 1655מ 1ג - 5 1זןן - 511ת! 111 וחש ־ 1י 1העוברת
ת הלין חיזוק אלקטרוני ומצופה לפי שיטת ז 6ו ו? 01 ^ 1חדישה.

בקורת

110־ 5 /ס 99/9

כל ״דיפלומט״ עובר, במעבדות חב׳ ,511 6 16 1)1
קפדנית טרם אריזתו.
לכל ״דיפלומט״ אורך חיים
וחדות מיוחדים המבטיחים
חלק ומהנה.

גלוח
אתה

פתח
תקופה חדשה בגלוח עם
1£1ו1[$$ 5א #1ז5
,דיפלומט הסכין
[31*0
שטרם הי ה כ מו תו!

( #420118110[$ 110.ש$11₪

פרסום א. אריאלי

העולס הזה 1504

שבעה ימים בשבוע

מכתבים

רעננות, קרירות והרגשה נפלאה, עם אל-סבון נקה .7לכן
השתמשו דרך קבע באל״סבון נק ה .7ירוק — עם ריח לבנדר,
ורוד — עם בושם צרפתי מירבל, וחדש: שנהב — נק ה 7לתינוק.

על קניות וקנוניות
כל הגילויים שלכם על הקנוניות בחרות
(העולם חז ה ) 1504/5

הם כאין וכאפס לעומת
המציאות. כל
חבר פעיל בסניפי
התנועה יכול לספר
הרבה יותר: על הסכמים,
על קניית
אנשים, על צורת
הבחירות לוועידה,
ועוד ועוד.
את הוועידה הכינו
חודשים ארוכים
לפני המועד, כך, בכל
אופן, היה המצב
אצלנו.

שלוה אכרהמי,

פתח -ת ק״ ה

על קידמה ישראלית
וריאקציה סעודית

פרסום או-קי

הו פי ע

הרומן

שכולם מצפים לו
אביב התשוקה

ירו שלים

נידמה לי שאפשר לקבוע, על סמך אימרה
ידועה, את הכלל הבא: פועלים שאינם לוחמים
על זכויותיהם — לא מגיעות להם זכויות
בכלל. איפה המאבק שהובטח לנו על
תוספת־היוקר? היכן מפלגות הפועלים ה־דברניות?
אי־תשלום
תוספת־היוקר, והאמרת המחירים
שתבוא בעקבותיו, ישמשו עונש מתאים
לפועלי ישראל הצמחוניים.

מתתיהו רוזן,

המנוי -

דויד אדנפלד, חבר מרכז תנוע ת
העולם הזה — נוח חד ש, תל־אביב

תיאוריות גזעניות
כאשר קראתי את מכתבו של הקורא
גלעדי, על התנהגותם של הערבים (העולם
הזה ,) 1503 חיכיתי בכליון עיניים לגליון
הבא, כדי לקרוא את תגובות הקוראים
האחרים. אך כשהגיע לידי גליון זד( ,העולם
הזה ,) 1504 נוכחתי שהקוראים בכלל לא
טרחו להגיב על כך.
כנראה שהגיעו למסקנה, כי אין טעם להתווכח
עם בעל תיאוריות גזעניות כמו
גלעדי.

ו. זנני,

על אופיר• המתקדם, הדימוקראטי של ישראל
תעיד העובדה הבאה: באותו השבוע
בו הציע נציג העולם הזה — נו ח חדש
בכנסת להגביל את סכום המוהר (העולם
הזה ,) 1504 שמעתי בשידור הערבי של קול־ישראל,
כי סעודיה, המלוכנית וד,ריאקציונית,
הגבילה את דמי המוהר בתחומיה.
הידד לח״בים הישראליים, מסוגם של
זועבי המפ״מניק וחביבי הקומוניסט, שלא
הולכים בעקבות הממלכה הסעודית החשוכה.

דוני בן־דויד,
עונש לצמחונים

לכל מי שמוכן רק לשמוע, ספורים הנוגעים
לשרותי־הבטחון.
הן החוק והן ההגיון מחייכים את האיש
לשתוק. האדם אינו שותק, והדעת אינה
סובלת כי כזה יהיה אחראי בתפקיד כלשהו
במדינה מתוקנת.

היכן הח״ם
קראתי במעריב מיום 6.7.1966 בי ״בכמה
שלבים של הדיון על ענייני התיירות נמצאו
באולם רק שני חברי־כנסת בלבד! זהו שיא
חדש של שפל בנוכחות. שני המוהיקנים
האלה היו חברי־הכנסת ב. הכהן ת. פלד,
אשר האזינו לנאומו של מיקוניס״.
היכן היה הח״ב אורי אבנרי?
אני לא מאשים אותו, כי גם לו מותר
ללכת כאשר נשארים רק שני ח״כים.

דן גולדמן,

1חזקלז ¥1ח 0

ראה ז ו ״ ח לבוחר.

תעמולה מצויינת
נראה לי כי התמונה המצורפת בזה,
שהופיעה בעתון הסטודנטים של שלוחת

חיפ ה

רומן מעגין ומרתק על חייה
של נערה תל-אביבית

אחרי שוועדת הפנים של הכנסת הטריחה
את עצמה לדון בהומור של הסטודנטים
(העזלם הזה ,) 1504 עקב פנייתו של דובר
המשטרה, הריני מציע למשטרת ישראל להקים
מיפלג חדש, בצד מיפלג החקירות
ומיפלג הנוער: המיפלג להומור ולסאטירה.
ישנם הרבה קצינים מצחיקים במשטרה,
שישמחו בוודאי לעמוד בראש מיפלג כזה.

שמעון קדישזון,

רעננה

האוניברסיטה העברית בתל־אביב, מדברת
בעד עצמה, ומד,ודה תעמולה מצויינת למכונית
הגרמנית הנפוצה ביותר.

א. גדלדין,

ללא ידיעה

מא ת: י .אנטושווילי

כאשר הכרזתם על תחרות מלכת המים,
שלחתי את תמונתה ופרסיה של שולמית
דרוקר, מקיבוץ פלמ״חים. הדבר נעשה ללא
ידיעתה, ורק מאוחר יותר נודע לי כי אין
לה כל רצון להיות מועמדת. לכן אבקשכם
להסיר את מועמדותה.

לה שיג בכל חנויו ת הספרים
המחיר — 2 .ל״י.

מ. אוריאל,

גבעתיים

האדם שאינו שותק

הז מנת

מ7ץ 1נ 17ת ן לבתי הבואה ומלונות
בכל הארץ

סטודיולריקודג׳ א ז
ב הנ הלת שמעון לוי
קורס קיץ למתחילים ומתקדמים, יתקיים מה־ 3עד ה־״׳ ליולי
ההרשמ די:
בכל יום א׳ ,ו־ד׳ ,בשעה 10 בבוקר, בדיזנגוף ,173 סטודיו גרטרוד קראום,
בכל יום ב׳ ,ו־ד,׳ ,בשעה 19.30 בערב, בשלמה המלך 100 סטודיו נעמי אלסקובסקי

תל־אביב

המיפלג המצחיק
קיבלת חשבונך,
נא פרע
אותי ב הקדם

תל־אביב רוד גורדו! 28
טל 222042 .

ירו שלים

ברצוני להביע את הסתייגותי המוחלטת
מהתוכן ומהנימות המשתמעות מן הכתבה
״היועץ הלך״ (העולם הזה ,) 1505 הדנה
באיסר הראל.
אני מוכן לקבל את הסברי אורי אבנרי
ואיסר הראל, על החיוניות
באיוש ה־מישרה
המכונה בפיהם,
המבקר על
הבטחון״,
שירותי
מה גם שאבנרי והראל
חושבים כי
איסר עצמו הוא הוא לתפקיד המתאים

כולנו זוכרים את
פרשיות שרותי־הב־טחון
בתקופת כהונתו
של הראל. לפתע
החל הוא לדאוג
לפיקוח ולתהליכים מתוקנים בשרותי־הבטחון
של המדינה.
ברכותי ללוי אשכול, ותמיכתי במאמר שהופיע
בהארץ, שהצדיק את הרחקת הראל.
מה גם שמרגע שהתפטר, לא חדל מלספר,

תל-אביב

ראש מערכת
ראש מערכת העולם הזה, שלים כהן.
נוהג להתפאר כי סעיף מסויים בחוק לשון
הרע נוצר במיוחד עבורו, שכן, לפי דבריו,
הוא האדם היחיד במדינה הנושא בתואר
״ראש מערכת״.
אין לי בכלל ספק שאותו סעיף בחוק זה
אמנם נתפר במיוחד עבור כהן, אבל כדאי
להעמיד דברים על דיוקם: ישנו עוד עתונאי
אחד לפחות, הנושא בתואר ראש המערכת.
כוונתי לשמואל הכהן אכידור — ראש
מערכת השבועון הדתי פנים אל פנים.

אפרים מלאכי,

ירו שלים

על מידרשה ועל קיבוץ
בהעולם הזה 1503 הופיעה כתבה על
מידרשת שדה־בוקר. בשער האחורי של ה־גליון
הופיעה כותרת אשר תוכנה מתייחס
לשדה־בוקר, ואשר יש בה משום הוצאת
שם רע ופגיעה בקיבוץ.

אכיבה,

מזכירו ת המ שק שדה־בוקר

כפי שהובהר בכו תר ת ה שער ו בגו ף ה כתבה,
ה מדובר הוא במידר ש ת שדה־בוקר
ולא ב קיבו ץ שדה־בוקר.

דמזקראטיה לא עממית
אני סטודנט בטכניון, אך לא נטלתי חלק
בהפגנות נגד אדנאואר, מכיוון שחשבתי שאינן
במקומן. אך למרות זאת נדהמתי,
כששמעתי בי מכתב סודי נשלח מטעם מש-
רד־החוץ אל המשטרה, במטרה לא לאשר
* דגם רא שון של מכוני ת הפולקסזזאגן
מוגש נ מ תנ ה להיטלר, ב־ 938ו.20.4.

העילנז הזה 1506

את הפגנות הסטודנטים (העולם הזה .) 1505
עניין קבלת רשיון מהמשטרה לצורך
הפגנה צריך להיות צעד פורמאלי, הבא
למנוע את הפרת הסדר הציבורי, ולא
אמצעי למנוע הפגנות שאינן נוחות לשלטון.
מדינת ישראל, המתיימרת להיות דמוקרא-
טית, אסור לה לנהוג בצורה השכיחה ב־דמוקראטיות
העממיות.

אלכסנדר פריאון, חיפה
חנינה נכרית

הסיפור על ה״רצח בדם קר״ (העולם הזה
,)1505 זיעזע אותי
קשות.
אין גבר * אמיתי
שהיה יכול לעמוד
במיבחן הקשה בו
עמד אלדו בלולו,
לאחר שניסה להתעלם
מבגידותיה של
אשתו, מבלי להיכשל

נידמה לי שכלולו
ראוי לחנינה, אם
לא באמצעות מש*
מזרחי
פט — הרי לפחות
הגברי.
בדלת־הקהל,ובעיקר זו של המין

מאיר מזרחי,

חיפה

תרבות ומזומנים
כל זמן שהיה מדובר ביצירות תרבותיות, זרקנו כמו המוסיקהשל וגנר ושטראוס,
אותן בשצף קצף, אך כשבאות דוגמניות
גרמניות נחמדות (העולם הזה ) 1505 יוצא
כל הקהל מכליו.
צלילי המוסיקה פסולים — אך לא כן
צלילי המזומנים.

יוסף לורנט, כפר אתא
מי רוכב על מי?

מתוך הסידרה על ההסתדורת, ובעיקר מתוך
הכתבה על ״הפועל המקופ״ח״ (העולם
הזה ,) 1499 מתבררת התמונה הבאה: מפא״י
רוכבת על מוסדות ההסתדרות, ההסתדרות
דובבת על מאות אלפי חבריה, בעזרת השוט
הנקרא קופת־חולים, ובעקבות כל אלה נגררים
כל שאר אזרחי המדינה.
חושבני, לכן, כי יש לבלום בעוד מועד
את כל השיירה הזו. והדרך הטובה ביותר,
בדי לעצור את הפרשים המפא״יים הדוהרים
בראשה: אישור בכנסת של חוק ביטוח בריאות
ממלכתי.
הצעה טכנית: כמוטו להצעת־החוק הנ״ל
יש להביא את דברי מרדכי נמיר, באוזני
איש הלייבור הבריטי, כפי שצוטטו בהעולם
הזה — ״אילו היתר, לכם קופת־חולים, לא
הייתם מפסידים בבחירות״ — זוהי ממש

ישראל דגני,

גבעתיים

סוד התקרית
בקשר לידיעה שהופיעה במדור ״אנשים״
(העולם הזה ,) 1504 בדבר התקרית שאירעה
בעת ביקורו של אורח אפריקאי אצל מבקר
המדינה, עלי להעיר: מבקר המדינה לא היה
מעורב בדבר בכל צורה שהיא, והתקרית אף
לא קרתה לאיש מעובדי משרדו.

חיים קלכהיים,

דובר משרד מבקר
המדינה, ירושלים

אורח ומארח
התנהגותו של השגריר הגרמני בישראל,
רולף פאולם, מצריכה לדעתי בירור ודיון
בקרב הדיפלומטים
האחרים בישראל ומשרד־החוץ אצל שלנו.

אדם הבא להתארח
אצל מישהו,
חייב להתנהג לפי
המקובל אצל המארח.
כלל זה, החל
על כל האנשים בני
התרבות, חייב לחול
גם על דיפלומטים.
במיקרד, הנוכחי כווארליך
נתי
להצהרותיו וג־אומיו
של השגריר
הגרמני, שעוררו זעם בחוגים רחבים ב־

ז׳ל, ארליך,
ידינה•
טעות לעולם צודקת
תועלת

היצירה המק סי מ ה והמסעירה ביותר בין האופרות שנכתבו בזמננו, פרי עטו
של ג׳ורג׳ גרשווין, שכבשה לבבות בעולם כולו, מפריז עד ווינה, מניו-יורק
עד מו ס קב ה ומתל-אביב עד ברצלונה.

חוזרת בקר 1ב לי שראל
בה הוצגה 8פעמים בשנת 1955 והפכה למאורע האמנותי המסעיר ביותר
של שנים רבות, כשרבבות דורשי כרטיסים לא הצליחו להשיגם.

בביצוע הלהקה האמריקאית
צוות שכולו כושים ובראשו הכוכבים שהגישו א ת ההצגה בהצלחה אדירה
בארה״ב וב מקו מו ת אחרים בעולם. בסך הכל משתתפים בהצגה כ100-
שחקנים, זמרים, רקדנים ומנגנים.

מ כי רתהכר טי סי םהחלה
בתל־אביב — להופעות בבית הבימה, בקופת הבימה בלבד בשעות 1.30—9לפנה״צ 8.30—4 ,אחה״צ.
להופעות בחיפה, באולם ארמון. ב״נובה״ וב״גרבר״ ,מרכז הכרמל וביתר המשרדים.
להופעות בירושלים ב״בנייני האומה״ ,כרטיסים .,כהנה״ ו״לאן הערב״.

סהחדשב חי פ ה?

הנאה רבה מובטחת לכם בתערוכת ״תחביב״ תשכ״ו, הפתוחה יום־יום
משעה 10 בבוקר עד 10 בערב. בתערוכה 130 מציגים עם תחביבי
איסוף רבים, תחביבי יצירה, רכבת חשמלית דוהרת, ועוד, ועוד.

חיפה —

רחוב

הרצל — 4אול מי ״בית הסוחר״

תל-אביב

מכרסמת את גזענו (אתגר).
אבירם שובל, חיפה

זגות קדימה במדור זה תינתן
למכתכיהם של קוראים המצרפים
את תצלוטיהם למבתבים.
העולם הזה 1505

האופרה הגדולה ביותר

.,העולם הזה״ ,שבועוןהחדשותהישראלי
המערכת והמנהלה: תל־אביב, רת׳ קרליבך , 12 טלפון 5־,30134
ת. ד • 136 .מען מברקי: עולמפרם • דפוס משה שהם בע״מ,
תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע*מ• .
העורך הראשי: אורי אבנרי • המו״ל: העולם הזה בע״מ.

במרחב
הפיסגה
מ׳ ״ פגש, ואיפה?

א ת -השמש -ו ה שיזו ף...
בימי הקיץ עורך חשוף לקרני השמש, הן עשויות להוסיף ליופיין, אך הן עלולות
לפגוע בעור. המנעי מ מנות שמש גדולות מדי ושמרי על שווי המשקל של נוזלים
בעור, א חר ת עלול עורך להר אות בשזיף בשל מדי ולא כפרי רענן ״נשוק שמש״.
כל אחד ממוצרי הלנה רובינשטיין לקיץ — י חסן א ת עורך מפני קרני השמש
ויאפשר לך להנו ת מהשזוף.

• _ ס 8£111א¥ 811 יד 11ו 8 £ /קרם שיזוף שקוף,
נמשח בקלות. נספג בעור ומגן עליו מפני קרני
שמש תוקפניות, חסכוני, אינו שמנוני ואינו
דביק ( 6.70ל״י).
• — מ״ו 0ז )30101 8ם? 8111א¥ 511 יד 9££11
קרם שיזוף בעל גוון הנותן לעורן מראה שזוף
מידי. טוב להסוואת לבנונית העור שלאחר החורף.
מסתיר פגמים וורידים כחולים.
תכשיר לשיזוף מהיר,
• — 2 £א 0מ8
ניתז מבקבוק לחץ, מתיבש מיד ואינו דביק.
פעולתו המחסנת בפני קרני השמש נמשכת
גם לאחר היציאה מהמים ( 8.95ל״י).
• — ז<ר 8 11׳1ז< £1ם 0 0 8תכשיר שיזוף לעור עדין ורגיש לקרני
השמש. מכיל חומרי הזנה לעור יחד עם פעילותו לשיזוף הדרגתי
ואחיד. טוב במיוחד לעור פניהן של נשים היוצאות לאור השמש
בשעות היום ( 15.60ל״י).

א 1מ 5על פניך וצווארך מוסיפות
כמה טיפות £191171,5101<1
לחות מזינה לעורך ושומרות על רכותו ורעננותו כפרח רווי טל
( 7.80ל״י).

£11א 8£8££־ 0£א 581 לרענון עור פניך בקייץ ( 8ל״י).
11א 0ז׳
11פ? ס — 8תכשיר חדיש נגד הזעה, הניתז מבקבוק לחץ (ארוסול

ספריי) לפי נו סחה בלעדית של הלנה רובינשטיין, עמיד למ שן 24 שעות ( 9.10ל״י).

ח 3 )61ח1כ1ו14616113 ^ 1
׳שחם לבינסון אילון

עבד אל־עזיז בוטפליקה, שר החוץ ה־אלג׳ירי,
הוא אדם טרוד מאוד בשבועות
האחרונים: עליו לדאוג לקיומה המוצלח
של ועידת־הפיטגה הרביעית של מלכי ונשיאי
ערב, אשר צריבה להתכנס באלג׳יר
בעוד חודשיים.
טרדותיו של בוטפליקה אינן טכניות
גרידא. אולם הענק ושכונת הווילות המפוארות
— שהוכנו לכינוס. וועידת באג־דונג
השנייה״ ,לפני
הדחתו של הנשיא
אחמד בן־בלר— .
יפתרו את בעיית ה־והאירוח.
איכסון

שבוטפליקה מתקשה
מאוד לפתור
הוא הבעייה הפוליטית,
המאיימת לפוצץ
את ועידת־ה־פיסגה.
במרכז
בעייה זו
עומד עמיתו הסורי
של בוטפליקה: שר
החוץ איברהיסמחום
(מתחרז עם נא חוס) .מחום הצעיר ()32
ובעל הבלורית הפרועה, הוא גם בעל גישת
פרועה לוועידת־הפיסגה. הוא סבור שהיא
אינה צריכה להתקיים•
לפי איזה הגיץ? גם ערב הוועידה
השלישית בקזבלאנקה, מארוקו, התעוררו
קשיים מסוג זה: נשיא תוניסיה, אל־חביב
בורגיבה, הודיע אז כי יחרים את הכנס,
הטיח בפני עבד־אל־נאצר האשמות כבדות
של דמאגוגיה, שתלטנות וחירחור מלחמה.
לפי כל הסימנים, יחרים התוניסי גם את
הוועידה הקרובה.
אך הסורים אינם מסתפקים באיום להחרים
את הוועידה. הם דורשים לבטלה
כליל, ולקיים במקומה ועידה בעלת אופי
אחר לגמרי: ועידה שתקרע סופית את
אגדת האחדות הכלל־ערבית, ובמקומה
תציג את המציאות הפוליטית של שני
מחנות עוינים. הדגש המרכסיסטי יושם
בכך על המלחמה המעמדית, ולא על
פראזות לאומיות.
גישת מחום: העולם הערבי מחולק עתה
למדינות סוציאליסטיות ולממלכות ריא־קציוניות.
ממלכות אלה מתכוננות להתלכד,
תחת דגל הברית המוסלמית של פייצל
הסעודי. הן מתכוננות להשתמש בועידת־הפיסגה
כבמה להתקפה רבתי על המדינות
הסוציאליסטיות. מדוע לא להקדימן, ולצאת
למלחמה גלוייה בהן י והעיקר: מדוע לטשטש
בעיני המוני הפלאחים והפועלים
את מושגי המלחמה המעמדית? שכן ישיבה־בצוותא
עם המלכים מעניקה להם הכשר.
בוטפליקה, שמדינתו נכללת ברשימת ה־מישטרים
הסוציאליסטיים, טס בשבוע שעבר
לדמשק, בנסיון להניא את הסורים מדרכם.
אולם טענותיו הפייסניות לא הועילו. הוא
נחפז לקאהיר, לבקש את התערבותו של
עבד־אל־נאצר. אך נשיא מצרים לא מיהר
לקבוע עמדה. כי הוא עצמו הבין, שעמדת
דמשק נובעת מן ההגיון המרכסיסטי־המעמדי
אשר הוא עצמו החדיר לזירה הערבית,
וספק אם יוכל להרשות לעצמו להשאיר
את דגל ההגיון הזה בידי הסורים.
כחיית הנייטרלי מ תווכי
אמיר כוזיית, השייך סבאח אל־סאלם אל־סבאח,
הוא אדם עשיר מאד. מומחים סבורים,
שהוא עשיר אף משכנו מלך סעודיה.
הראשונים המכירים בעובדה זו הם ראשי
המדינות הערביות הסחות מאושרות. מדי
פעם פונה אחד מהם לאמיר המדברי,
מבקש ממנו תרומה או הלוואה.
כך הספיקה כוויית להלוזת כסף למצרים
ולירדן, ולהתחייב לממן מיפעלי־פיתוח גדולים
בביירות.
העושר הזה היה מוכרח להזכיר לאמיר
את הפיתגם, כי בעל המאה הוא גם בעל
הדעה. על כן החל לאחרונה לגלות פעילות
החורגת מתחום הפיננסים. במיוחד עוררה
את שאפתנותו הפוליטית בעיית תימן הסבוכה.
הוא הכריז על עצמו כמתווך, ויצא
לסיבוב בבירות ערביות: הוא שוחח עם
המלך פייצל, הודיע לאחר מכן שמצא אצלו
אוזן קשבת; הוא שוחח עם עבד אל־נאצר,
והכריז שגילה אצלו נכונות לפשרה.
העולם הזה 1506

אהרי המאמץ הזה, הגיע השבוע לביירות.
חלק מהביקור היה פרטי, נועד לנופש מן
החום הקייצי של כוויית. שכן לבנון היא
ארץ־מושבו הכמעט־קבועה של האמיר. אבל
חלק מהביקור הוגדר כרשמי, ובו נועד
האמיר עם נשיא לבנון. על סדר־היום: העזרה
הכספית המובטחת, והצעה כווייתית
שלבנון תצטרף למסע־התיווך. בצורה זו,
יוכל האמיר אל־סבאח לעמוד לא רק בראש
חברות כלכליות עצומות, אלא גם בראש
גוש ערבי מתון, ולהוכיח שיש לו גם
דעה עצמאית בעניינים פוליטיים חשובים.
איראן הכתר החד ש
במרתף המשוריין של הבנק הלאומי
בטהראן מונח אוסף מסנוור של זהב ואבנים
יקרות. נוצץ מכולם הוא הכתר הקיסרי.
המיוחד בכתר זה, הוא שלא הושם על
ראשו של השאה הפרסי, מוחמד ריזא פחלוי,
כאשר ירש לפני 25 שנה את הקיסרות
מאביו, מייסד השושלת .״אין כל גאוזה
להיות מלך של עם עני ורעב,״ הכריז אז.
השבוע הודיע דובר החצר בטהראן, כי
לדעת השאה הגיע הזמן לקיים את הטכס.
אף נקבע לו מועד 26 :באוקטובר ,1967
כאשר ימלאו לשאר 48 ,שנה.
מהנישתנה? במשך 25 השנים האחרונות
חל שנוי באיראן. אמנם, כל הנוסע
גם כיום ברחבי הארץ הגדולה, המשתרעת
מן הים הכספי הצונן ועד למיפרץ הפרסי
הלוהט, יכול לראות עדות של עוני ודלות.
אבל לפחות בחוג השאה קיימת הרגשה,
כי מצב עתיק־יומין זה משתנה לטובה,
וכי תוכניות הרפורמות של השאר, נושאות
פרי. האחוזות העצומות פורקו, אריסים
קיבלו אדמות משלהם, תוכניות־פיתוח
נרחבות (מהן בעזרת ידע ישראלי) שינו
את פני החקלאות בכמה אזורים נסיוניים
— והעיקר: הוחל בתיעוש מוגבר.
עדיין קיים פער תהומי בין השיכבה
השלטת לבין ההמונים, עדיין מקיזים
גנראלים. פוליטיקאים ובעלי־הון מושחתים
את דם העם. אבל המצב שהיה קיים בימי
אביו של מוחמד ריזא חלף לבלי שוב.
מנקודה זו ואילך יכולה איראן רק לצעוד
קדימה — אולי גם למישטר מהפכני,
שיחסל את השאה עצמו.
ייתכן גם, שזו הסיבה מדוע, בטכס־ההכתרה
בשנה הבאה, לא יניח על ראשו
את הכתר הנוצץ המונח במרתפי הבנק
הלאומי, אלא ישתמש בכתר חדש לגמרי.
הוא רואה את עצמו כמלך מסוג חדש,
שרק כתר חדש יאה לו.

דגמינו ה ח די שי ם מוצגים ביריד בדוכן עונג, ב בי תן מסי ו3

קו ר ס חדש
החודש

בי־ס להכשרת

לוכנאי אלקגורוניקה וקציגי־ים
בשיתוף עםס כני כון
קו ר ס ערב דו־ ש ל בי להכשרת

קציני ודיו ארקטהניקה בצי השהו
הס מכה ביו ל או מי ת?.^.0 . :
בחר את סוג
רזטלויזיה בביתך.
שאה פחלוי*
מלך

איזה

* מקבל תואר דו קטור כבוד של
ברסיטת ביירות.

העולם הזה 1506

הדגמה ללא התחייבות. אוני סויג

וזז יפו 56.

דנוש מקצוע מבוקש יבשתי וימי
המבטיח מעמד והכנסה גבוהים
אין צורך בידיעות קודמות
פרטים הזרשנוה 8-1 :לפנהיצ 4-8אחה־צ
ח ל־ א בי ב:דרך פתח-חקור 126 ,נטול הקריהז סל 254891.
ת ל־ א בי ב:דרך פחח-חקזה 44 נמול ני ח הדר) טל 36773,
חי פ ה: ר חו ב בלפור 5נמול הטכניון) טל 69041 .

בעול
ארצות הברית
ס מו ךעלר.ד 1ד
לא לחינם נקרא סנאט ארצות־הברית,
בן מאה החברים, המועדון האכסקלוסיבי
ביותר בעולם, חבריו הם ג׳נטלמנים אמיתיים,
לפחות איש כלפי רעהו, וחסידים מושבעים
של שיטת שמור לי וא שמור לן.
לכן קורה רק לעתים רחוקות ביותר
כי יתפנה הסנאט לטפל בבירור השמצות
ו/או האשמות כנגד אחד מחבריו. הפעם
האחרונה שהסנאט ערך חקירה כנגד אחד
מחבריו היה מקרהו של צייד המכשפות
ג׳ו מק־קארתי.
החודש התחדש המאורע
הנדיר: וועדה
מיוחדת של הסנאט
הורכבה על־מנת לחקור
את אחד מחבריה,
הסנאטור ה־תומאם דמוקראטי דוד
(חורז עם הוד)•

צילום

• מונ ט־ ב ל אן
• דו ב ק מנ מול
• פולר> ס

} סיגריות מנטול מרעננות של דובק
פרסום די ר יעקבסזן

בסופ שבוע.
כיצד נסתבך
דוד בצרה צרורה
זאתי פשוט מאד.
הוא פיטר את הקאלפנטר
עובדים
הלא נכונים
במשרדו. היו אלה
שניים מפקידי לשכתו, אשר כנקם על פיטורי
שתי פקידות אחרות של הלשכה, מרג׳ורי
קארפנטר וטארי גולדן, שהיו מחוץ לשעות
העבודה גם מאהבותיהן, נטלו עמן, בסופשבוע
אחד 4000 ,מסמכים פרטיים מכספת
הסנטור, צילמו אותם והעבירו את הצילומים
לעיתונאי דרו פירסון.
הלה לא התמהמה הרבה, פרסם את
הסקופ הגדול: סנאטור דוד העביר לכיסו
הפרטי 200 אלף דולר ( 600 אלף ל״י),
למימון מסע הבחירות שלו, בלי 1 שנאספו לדווח על כך לשלטונות מס הכנסה. כמו
מפי
כן זכהדוד לטובות הנאה מרובות
ידיד תמורת שירותים שרק סנאטור יכול 1
לבצע, ואת השירותים האלה גם ביצע ה־סנאטור
עבור ידידו.
ועדת החקירה של הסנאט, אשר הורכבה
שווה בשווה, שלושה רפובליקאים ושלושה
דמוקראטים, להדגשת חוסר הפניות שלה,
ניגשה לחקירה בכל המרץ.
מבטא אידישאי. משך השבועיים הראשונים
של החקירה הודה דוד בעובדות
אך הכחיש את הפירושים. דוו הודה כי
נאספו מאות אלפי דולרים, אך טען כי
למטרת בחירתו בלבד. דוד הודה
הוציאם
כי התארח פה ושם בחינם, אך עשה זאת
ללא תמורה. דוד הודה שיצא לגרמניה
ונפגש עם הקנצלר הגרמני ואף הזכיר
בשיחה עמו את בעיותיו של ידיד בצרה,
טען כי זאת בכלל לא היתה 1
אך דוד
הסיבה לביקורו בגרמניה, שבוצע בשליחות
ועל־חשבון ועדת המישנה של הסנאט.
כשהגיעה החקירה לנקודה זאת הופנה
הזרקור לידיד שהיה בצרה, הלא הוא רב־אלוף
(בדימוס) יוליוס קליין בן ה־,65
עיתינאי לשעבר שהפך לקצין בכיר במטהו
של מק־ארתור במלחמת העולם השנייה,
מפקד לשעבר של ארגון החיילים היהודים
המשוחררים בארצות־הברית, הנשוי לנסיכה
אוסטרית והדובר, למרות היותו יליד
ארצות־הברית, אנגלית במיבטא אידישאי

מובהק.
מבצע מסוכף. קליין, שהוא כיום איש
יחסי־ציבור מצליח, ושרוב לקוחותיו הן
חברות גרמניות גדולות, שרבות מהן בבעלות
גרמנית ממשלתית למחצה, היה לפני
שנים מספר בצרה. היה נדמה לו כי הגרמנים
החל-טו שהרב־אלוף היהודי עשה
את שלו והוא כבר יכול ללכת. לכן לחץ
קליין וחזר ולחץ על דוד שייצא לגרמניה
ויפעיל את השפעתו על הגרמנים שלא
לבטל את חוזיהם עם קליין.
וזאת בדיוק מה שדוד ע#ה, רק שהוא
טוען שהוא עשה זאת כבדרן, אגב, כטובה
חסרת חשיבות לידיד טוב. כל מה שעל
קליין לעשות עתה הוא לעשות טובה לדוד
ולעזור לו בעדותו לצאת מן הצד הזה
של העסק. לא יהיה זה המיבצע המסובך
הראשון שקיבל על עצמו בימי חייו.
היה זה קליין, אחר הכל, שהצליח במבצע
יחסי־הציבור הלא־מבוטל, אותו יזם
בשנת : 1960 להפגיש את ראש ממשלת
ישראל באותה שעה, דויד בן־גוריון, עם
קנצלר גרמניה המבקר בארצות־הברית,
קונראד אדנואר.
העולם הזה ; 506

וינ ! 11

א אגלה כאן כי אתמול נתקיימה בירושלים ישיבת
ועדת־השרים לענייני בטחון, כי הישיבה נמשכה שעה
ו־ 54 דקות, וכי הנוכחים בה שתו במהלכה 13 כוסות
תה, מהן 4כוסות של תה עם חלב, ועישנו 17 סיגאריות.

לא אגלה זאת -שהרי אילו גיליתי זאת,
הייתי מבצע פשע של ״ריגול חמור״.
ולפי סעיף 23 של
המדינה הייתי יכול להישלח לכלא למשך 15 שנים,
ואולי גם למאסר־עולם.
בדיחה?

״ ה חוק ל תיקנון דיני העונ שין (בטחון

אפן בדיחה. אבל בדיחה רצינית מאד.

מחרת מיבצע״סיני, כאשר ההיסטריה הפטריוטית
הגיעה לשיאה, חוקקה הכנסת שיכורת־הנצחון את
אותו ״חוק בטחון המדינה״.

זהו מזבח טיפוסי של תקופת בן־גוריון המאוחדת,
שהוקם כדי להעלות עליו את קורבנות
המישטר הבטחוניסטי.

מיקרה אישור מראש מטעם ועדת־החוץ־והבטחון של הכנסת.
על ועדה של הכנסת שלנו ודאי אפשר לסמוך.
זהו החלק המר של הבדיחה.
ועדת־החוץ־והבטחון היא, להלכה, חלק מן הרשות המחוקקת.
אבל רק להלכה.

למעשה היא חלק מן הרשות המבצעת.
לכן נעשה הכל כדי למנוע כל אפשרות של הסתננות
ח״כ יוצא־דופן, כמו הח״מ, לתוך ועדה זו. ניתן בה
ייצוג רק לח״כים הגונים — מחרות ועד מפ״ם.
היא מכשיר אוטומאטי בידי הממשלה, למתן הכשר לכל
מעשיה.

זה הוכח כבר עשרות פעמים וזה הוכח
השבוע שוב.

ך* ק פעם אחת השתמשה הממשלה, עד כה, בסמכות
1זו. היא קבעה, לפני שבע שנים, כי ענייני העלייה
מהווים ידיעה סודית.
מאז חדלה העתונות לדווח על העלייה. שוב אין האזרח

נמצאנו בודדים במערכה. החוק נתקבל. כל
המפלגות -מחרות ועד מפ״ם -חייבו אותו.

השבוע הוא הניב פירות־כאושים חדשים.

פי סעיף 23 של החוק, אשם ב״ריגול חמור״ כל מי

חלילה.

וזה ככר איננו בדיחה.
כי לפי אותה סמכות, ובאותה דרך, אפשר לאסור מחר
את דיוני ועדת־השרים לענייני כלכלה. מר פינחס ספיר
בוודאי יהיה מאושר מכך.
ומחרתיים אפשר יהיה לאסור את פירסום מזימות הממשלה
כלפי תוספת״היוקר, או את פירסום דיוניה על בעיית
האבטלה. כי האוייב מאזין.

יכולה הממשלה להכריז כי מצב בריאותו של ראש־הממשלה
הוא סוד — ואסור יהיה לדבר על הצטננותו.
יכולה הממשלה להכריז כי דגמי המכוניות החדשות של
שרי־הממשלה, או מיספר טיוליהם בחו״ל, או העלאת משכורותיהם
בימי מיתון וריסון, או המריבות הפרטיות ביניהם,
מהווים סודות בטחוניים — ואסור יהיה לפרסמם.

אסור -באיסור כפול.

הוא דרוש, בנראה, מפני שיש הדלפות.

כאן טמון העוקץ האמיתי.

כלומר: יכולה הממשלה להכריז על כל דבר
כעל סוד -ובל המוסר סוד זה אשם בריגול
חמור ויישלח למאפר־עולם.

במוקדם או במאוחר ישתמשו בסמכות כזאת. תמיד.
ועל אחת כמה וכמה במדינה כשלנו, שאין לה מסורת

מושרשת.
אמרו: מה הפחד? הרי הטלנו על הממשלה לקבל בכל

לא לשם כף דרוש האיסור.
אם כן, לשם מה הוא דרוש, בכל זאת?

יש צורך בצו מיוחד רק בדי לאסור ידיעות
שהן כפירוש אינן כטחוניות, ושהצנזור הכל•
יכול לא היה פוסל אותן כדרך הטבע.

ידיעה סודית היא :״ידיעה הנוגעת לסוג עניינים שהממשלה,
באישור ועדת־החוץ־והבטחון של הכנסת, הכריזה
עליהם, בצו שפורסם ב ר שו מו ת, כעניינים סודיים.״

ולא הבינו בי בל סמבות הניתנת לכל ממשלה
-מהווה פיתוי נורא.

ך* י מ דו ע היה צורך באיסור מוזר כזה? מה המריץ
^ את הממשלה — באישור ועדת־החוץ־והבטחון של
הכנסת, ירום הודה — לגחך את עצמה?
האוייב לא יזדעזע כאשר ישמע כי השרים שפירא,
גלילי ושות׳ התכנסו לישיבה בירושלים. נשיא מצריים לא
יכריז על גיוס, ומטוסי עיראק לא ימריאו כאמצעי־בטחון.

פירסום ידיעות הפוגעות בבסחון המדינה.
כי ידיעות כאלה אי־אפשר לפרסם ממילא. דואג לכך,
ביעילות רבה, הצנזור הצבאי, על פי סמכויותיו הרגילות.
על החלטתו אין עירעור.

ש״מוסר״ (גם בשיחה פרטית, למשל) ידיעה סודית
כלשהי, מבלי להיות ״מוסמך״ לכך.
מה זאת ידיעה סודית, לפי החוק?
דבר שלדעת השופט עלול לסכן את בטחון המדינה?

\י*ד,כל אפשרי. וגם אלה המתמרמרים כיום, הרי שתקו אז
והניחו לנו להסתכן לבדנו ואף לקבל על עצמנו את
החשד הקודר של חותרים תחת בטחון המדינה.
אמרו: אין מה לחשוש. אפשר לסמוך על ממשלת ישראל.
היא לא תשמש לרעה בסמכות הרחבה הניתנת לה. אבל את
הסמכות כדאי לתת לה, לכל מיקרה שלא יבוא.

לכן קשה כל־כך להחליט אם לזעום או לצחוק.

וזה מעליב שבעתיים את אותם תשעה היהודים
הטובים, אשר בטחון המדינה נמסר, בכל
זאת, לידיהם.

*ש לחזור ולהדגיש: הצו אינו דרוש כדי למנוע

ההמשך ידוע. אהרון כהן הורשע על פי חוק זה. שופט
בית־המשפט העליון אמר על אחד מסעיפיו כי ״הדעת אינה
סובלתו״.
אבל הסעיף נשאר. וגם החוק נשאר.

מה שבטוח, בטוח.

יך יכול היה חוק כזה להתקבל? בימי בן־גוריון היה

זה קורה בימי לוי אשכול.

בשתשעה יהודים טובים יושבים יחד, בישיבה סודית —
מי יכול להדליף?
לא נעים לחקור. זה יכול לגרום למשבר קואליציוני.
הרבה יותר פשוט להוציא צו האומר: השרים הנכבדים
יכולים להדליף, אבל העתונים לא יוכלו לפרסם. לא את
ההדלפה, ולא את עצם קיום הישיבה שממנה בא המדליף.
זה פשוט. אבל זה גם קצת מעליב.
זה מעליב את העתונות.

לכנסת ולעם נאמר כי זהו חוק לחיסול הקומוניסטים,
שהם — כידוע — מרגלים ובוגדים. ומי היה מוכן
להתנגד, בשנת , 1957 לחוק שימנע בגידה וריגול?
לשווא הרעשנו אז שמיים וארץ נגד חוק זה. לשווא
הזהרנו כי התירוץ האנטי־קומוניסטי בא להסיח את הדעת
מן הסכנות האמיתיות הכרוכות בחוק טוטאליטארי זה.

קודם כל, מפני שהממשלה מסמיכה את הצנזור
הצבאי לפסול כל ידיעה העוברת על האיסור, אפילו
אין לה שייכות כלשהי לענייני צבא בפרט, ולענייני בטחון
בכלל.
שנית, מפני שכל העובר על האיסור יישלח למאסר.

היא תהיה סודית יותר מכל יחידה על צה״ל, מכל ענף
של שרותי־הבטחון.
תשעה יהודים טובים — ממשה חיים שפירא ועד ישראל
גלילי — הפכו מוסד חשאי בתכלית החשאיות, בדומה
לאינקוויזיציה של ימי־הביניים או מועצות־הסתר של המלכים.
אבל זה לא קורה בימי פרדינאנד ואיזבלה בספרד, וגם
לא בימי דויד בן־גוריון בישראל.

יודע אם יש עליה, אם אין. אפשר להסתיר מעיני הציבור
את הנושא שהוא מהווה — דווקא בעיני המישטר הציוני
הנוכחי — התפקיד העליון של הממשלה, המשימה שלמענה
קיימת המדינה כולה.
העתונות לא מחתה. היא הבינה שפרסומת יתרה של
ענייני העלייה יכולה להביא לסתימת חלק ממקורות העליה.

והיא לא הכינה בי גם מטרה רצויה־ככיכול
הופכת פסולה ומסוכנת -כאשר מנסים להשיגה
כאמצעים פסולים ומסוכנים.
העליה ירדה מן הפרק — תחיל ,1כנושא שסותר לדווח
עליו, ולאחר מכן כנושא שיש מה לדווח עליו.

היא פשוט נפסקה, פחות או יותר.

*י •טבוע פירסמה הממשלה, באישורה האדיב של
! ן ועדת־החוץ־והבטחון, צו חדש, האוסר פירסום נושא
נוסף.
מעתה אסור למסור דבר על תוכן דיוני ועדת־השרים
לענייני בטחון, וגם על עצם קיומה.

מהיום והלאה אין ועדה כזאת קיימת.

ובסופו של דבר -לפי ההגיון -תאסור
הממשלה כל פירסום על עצם קיומה, כך
יטהעולם כולו יעמוד ויתמה: היש ממשלה
בישראל או אין?

משלת אשכול הוכיחה, בשלוש שנות קיומה, אדי-
/ 3שות מזעזעת כלפי חופש־העתונות.
היא חוקקה את חוק־ל שון־הרע, הידוע לשימצה. ובאשר
נאלצה, בלהט מלחמת־הבחירות, להבטיח רביזיה של חוק
זה — הניחה לבסוף על שולחן־הכנסת הצעת־תיקון שהיא
רחוקה מלהחזיר את המצב לקדמותו.
באותו זמן ישנם חוגים בממשלה הזוממים פעולה נגד
חופש־העתונות מכיוזן אחר, באמתלה השדופה של מלחמה
למען המוסר( .אמתלה ששימשה, אגב, את כל המישטרים
הדיקטטורים, מאז טורקמאדה ועד היטלר).

ואם נקה כחשבון בי יש כידי הממשלה
לפחות תריסר סמכויות חוקיות קודמות המאפשרות
סגירת עתונים, איסור פירסום והחרמת
חומר מודפס -יש מקום לדאגה רכה מאד.
עתונות חופשית אינה פחות חיונית במישטר חופשי
מאשר כנסת חופשית ובית־משפט חופשי. אין האחד בלעדי
השני.

לכן, למען בטחון המדינה -לא די בביטול
צו מגוחך זה. יש לבטל את החוק הנתעב,
המאפשר גיחוך מסוכן כאמתלה של בטחון.

במדינה

ת צ פי ז !
• תועלה הצעה לא להחזיר את אשר בן*נתן למקום
כהונתו כשגריר ישראל בבון. המציעים נמנים עם מקורבי לוי א שכיל,
אשר יסת מכו על כמה מהכרזו תיו של ה שגריר, שהרגיזו עד מאוד את ממ שלת
גרמניה המערבית. לדעת אנשים אלה קיים חשש שבן־נתן, הידוע בידידו של
שמעון פרס, עשה את אשר עשה בכהנה, כדי להעמיד את

ממ שלת אשכול

במצב עדין.

• הצעה שתעסיק כקרוב את צמרת המערך: מינוי סגן־
שרבמשרדהמשטרה. הני מוק הפורמאלי: השר בכור שיטרית אינו
יכול להמ שיך ולשלוט לבדו על כל ענייני המשרד. הסיבה ה אמיתית: הרצון
לספק מישרה לעסקן נוסף של עדות המזרח. המועמד: ח״כ מנחם כהן.

• מצבה הכספי החמור של המפלגה הליבראלית יגרום
לזעזועיםבצמרתהמפלגה. אחרי פיטורי שליש מעובדי ה מנגנון, מסתמנ ת
עתה חזי ת נגד מנ היגו תו של יוסף ספיר. טענתם העיקרית של מ תנגדיו:
החוב שנותר ממערכת הבחירות אינו מתחסל, כי אם ל הי פן, וכבר נתווספו
לו בחצי מיליון לירות ריבית.

• קשיים תקציביים יביאו לכדק־בית במוסד אחר: מערכת
בטאץההסתדרות ״ דבר ״ .הע תון צבר ג רעונות עצומים, ובדעת הוועד
הפועל לערוך צי מצו מים רציניים ב הוצאו תיו. אף הועלתה הצעה להפסיק את
הופע תו, אולם היא לא הובאה לשום דיון ממ שי.

• צפויה התנגשות גלוייה סביב נמל חיפה.

למרות ה אופ טי מיו ת

העם
הז עם ה? דו ש
את מי חייב לשרת שגריר המכהן בישראל?
את ממשלת־ישראל או את ממשלתו?
בכל מדינה אחרת לא היה איש מתלבט
במתן תשובה לשאלה זו. אך בישראל, די
היה ששגריר גרמניה, הד״ר רולף פאולם,
יביע בפומבי את עמדת ממשלתו, כדי שתפרוץ
אורגיית־רגשות עזה, שהקיפה את
העתונות והרדיו והעסיקה מנהיגי מפלגות
ושרי ממשלה.
מה מותר לשגריר? מה אמר שגריר
הרפובליקה הפדראלית הגרמנית? בנאומו הפומבי
הראשון, שנישא לרגל יום גרמניה
ביריד הבינלאומי בתל־אביב, קבע כי ״גרמניה
תופסת שוב מקום מכובד במשפחת
העמים, ואין היא זקוקה עוד לרשות כלשהי
לשם כך.״ הוא הוסיף גם, כי הנסיון
להציג את ארצו כנאצית הוא מחוסר־יסוד.
במינוח הישראלי המקובל, אותו טבע לא
אחר מאשר ראש־ממשלת־ישראל־לשעבר,
דויד בן־גוריון, אמר השגריר כי קיימת למעשה
גרמניה אחרת — לא אותה גרמניה
של הרייך השלישי, של היטלר ושל הנאצים,
אלא גרמניה דמוקראטית, המקובלת על מר־

ה שוררת על פני ה שטח,
חברת
הח תמת
נדבר

שרותי נמל מאוחדים על

ספריה לביקורת, אן החברה

הקבלנית

לעשות

זאת.

לסקוב

יחסי
חוץ

ידרוש להטיל סנקציות,
אולם צעד זה חייב לקבל
את אי שורו של שר
התחבורה משה כרמל.
יש להניח, כי השר יסרב
לתת את האי שור וכי

אירופה ה חו פ שי ת בי שראד

לסקוב יגיש את התפט־רותו.

צפה להתק־פת־מחץ
חדשה של
הדתיים, כעניין ההמלאכוהפלות
תיות.
לאחר שהדו״ח
הסטטיסטיקאי השל

שלתי פרופסור בקי
הדגיש מחדש את בעיית
שגריר פאולס
מיעוט הילודה, ואחרי
למי סותר לומר מה, היכן,
שנמסר בכנסת בשם ה־יועץ
המ שפטי, בי בוטבית
ארצות העולם. אך מה שמותר לבן־
לה ההוראה שלא להגיש מ שפטים נגד מבצעי הפלות, יש לצפות להתקפה
גוריון אסור, כנראה, לפאולס.
חריפה של הדתיים. בכנסת מתגב ש ת חזית רחבה לבלימת התקפה זו חן בשם
באותו נאום עצמו לא היסס השגריר לזכויו
ת האם, הן מטעמים סוציאליים והן מ תון חשש שזה יוריד את ההפלות
לתנאי מחתרת. גוש זה התבלט לראשונה, כאשר רוב הכנסת ביטל סעיף מי שני
בחוק

הפלילי,

הנוגע

לאיסור

הפלות.

• תוכניתו הכלכלית של פינחס ספיר, בדכר עיקור חלק
מעליית המחירים, עלולה לשמש פתיחה להתקפה נגדו בצמרת
המערך, ואולי גם כתוך מפא״י. תועלה הצעה, בעיקר על-ידי אנשי
אחדות־העבודה (פרט ליגאל אלון) ״לרסן״ את שר האוצר לא רק ב מיסגרת ממשלתית,
אלא על־ידי הא שמתו באחריות למצבה העגום של הכלכלה הישראלית.
התקפה זו, לדעת המצדדים בה, תאלץ את ספיר לה תגונן, במקום לחתור תחת
אשכול ו שו ת פו תו עם אחדות־העבודה.
• כית־מלון גדול יוקם על-ידי ישראלים באיסטנבול. א חיי
שקבוצת משקיעים, ברא שותו של המלונאי חיים שיף, לא קיבלה את התנאים
שדרשה ממ שלת ישראל, היא פנתה באותה הצעה לממ שלת תורכיה, נענתה
שם בחיוב.

• תוספת חשובה לנוף הבידור של תל-אכיב: קולנוע חדש
ככיכרדיזנגוף. כבר הוצא הר שיון לקולנוע, בבניין קיים, שיוכ שר לצורך
זה. הר שיון הועבר על־ידי מקבלו לקבוצת מ שקיעים זרים, תוך ריווח של
150 אלף לירות.

שדחף (את עבד־אל־נאצר) מלהתחיל ולהש תתף
במירוץ־הטיליס.״
כאן באה קריאת־ביניים :״מה עם שביט? 2
מדוע שוגר ערב הבחירות?״
השיב פרס :״שביט 2נורה אחרי שנאצר
קנה ראקיטות בארצות־הברית והחל להעיף
אותן ימים קודם לכן. מן הדין שחברי
הכנסת הזאת יידעו זאת ב דיון ובהכרעה
על שביט 2השת תפו כו חו ת שאין להם שום
קשר לעניין הבחירות. אני מ שוכנע שזו
היתה הכרעה לגופו של עניין. נאצר החל
במרוץ הטילים, כפי שאנחנו יודעים— וזה
נודע לנו אחר־כך — לפני שנורה שביט . 2״

חמש המילים הקובעות. היתר, זאת
תשובה משכנעת — לולא חמש המילים
שהתגנבו לתוכה ״וזהו נודע לנו אחר כך״.
כי מהתוכן מסתברת מסקנה פשוטה: רק
אחרי ששוגר שביט 2נודע לממשלת בן־
גוריון על פעולת נשיא מצריים — והיא
שימשה הצדקה לתעלול־הבחירות אחר מעשה.
ובאשר
לטילים האמריקאים אותם הזכיר
פרס — הוא שכח לציין שהיו אלה טילים
קטנים לחקר האקלים, ללא שום חשיבות
בטחונית שהיא.

חוזה־עבודה סדיר, יודעים
בל הנוגעים בדבר
כי מתקרב מ שבר, בעוד
שבועיים. מנהל רשות הנמלים,
רב־אלוף חיי ם
לסקוב, יעמוד על הדרישה,
כי שנ״ם תפתח את

תסרב

בפירסום מירכי. היה זר, שביט .2שיגורו
צולם בהרחבה, כשבן־גוריון, שמעון פרס
וצבי צור — כיום שלושה עסקני־רפ״י —
עומדים לידו.
מאז הואשמו השלושה לא פעם כי שיגרו
את הטיל לצורכי בחירות בלבד, וכי הדבר
דחף את גמאל עבד־אל־נאצר לפתח טילים
משלו, ואף להזמין גרמנים לצורך זה.
מדוע ערב בחירות. השבוע ניתנה לשמעון
פרס הזדמנות להתגונן בפי האשמה
זו. היה זה בכנסת, בעת הדיון על הביקור
האמריקאי בכור דימונה (ראה דו״ ח לבוחר),
כאשר ניסה פרס להוכיח כי עבד־אל־נאצר
הוא שפתח בכל מירוץ־חימוש במרחב.
קבע פרס לא העדר המרץ הוא

הביע את דעתו גם בייחם לבעיה אחרת,
הנחשבת בארצו לבעייה לאומית מן הדרג
הראשון. קבע פאולם: הכרת ישראל בגבול
אודר־נייסה, כגבול קבע בין גרמניה לפולין,
אינה לרוחה של הממשלה הגרמנית.
קבעה העתונות הישראלית פה אחד: דברי
פאולס מהווים התערבות בענייניה הפנימיים
של ישראל.
הגדיל להגיב המשורר חיים חפר, בטורו
השבועי בידיעות אחרונות, כשכתב: מצדי
אתה (פאולס) יכול ללכת לעזאזל! רק מעטים
ידעו כי במקור כתב חפר בסיגנון
חריף יותר, אך צונזר על-ידי עורכי חצה־רון,
שחששו מפגיעה יתרה בשגריר
מלבי האורגייה הרגשנית שכחו, כי דווקא
לחצה של ישראל על גרמניה, כדי שזו תיאות
לקשור עימד, יחסים דיפלומאטיים,
סיפק לגרמנים הוכחה, שאכן ראויים הם
להתקבל שוב במשפחת העמים.
הזעם הקולני ניראה, על רקע זה, בלתי־מציאותי.

הכנסת

תי ו ה 1ו דנו?

בשיא מלחמת־הבחירות של ,1961 כאשר
בן־גוריון ואנשיו לחמו על חייהם הפוליטיים
למחרת פרשת־לבון, שוגר לפתע טיל ישראלי

מי שרוצה לשמוע חדשות, שיאזין לתחנות
שידור זרות. אבל מי שרוצה ללמוד היסטוריה,
שיקשיב לקול־ישראל, אך לא סתם
לקול־ישראל, אלא למהדורות החדשות דווקא.
שם יוכל ללמוד מה קרה בעולם לפני
ארבעים שנה, למשל.
באמת מוזרה זו יכול היה להיווכח כל מי
שהאזין למהדורת החדשות של שבע בערב,
ביום ד,ששי האחרון.
מאז ועד היום, הודיע קריין קול־ישראל
באותה המהדורה: רדיו מוסקבה האשים
את ישראל בהתערבות בענייניה הפנימיים
של ברית־המועצות, על־ידי ניהול
תעמולה אנטי־סובייטית, כדי למשוך את
יהודי רוסיה לעלות לישראל.
עד כאן נשמע הכל סביר.
לפתע הודיע הקריין, באמצע מהדורת החדשות,
כי ״סופרנו מעיר״ :״לאחר המהפכה
הקומוניסטית בברית־המועצות מנה
העם הארמני במולדתו שבברית־המועצות
700 אלף איש. מאז ועד עצם היום הזה
וכו׳ וכו׳ — סקירה היסטורית בת מאה
מילים, על יחם המדינה הקומוניסטית לעם
הארמני ועל יחס המדינה הציונית אל העם
היהודי.
למאזינים חדי האוזן נידמה היה כי זה
עתה שודרה הודעה מטעם משרד־החוץ, או
מטעם משרד ראש־ד,ממשלה, שאין בה בכלל
שמץ של חידוש. שכן היא היוותה חזרה
נדושה, מתובלת בנימוקים היסטוריוזופים,
על טענה ציונית ידועה, לפיה אחראית ישראל
לכל יהודי העולם.
סופרנו היועץ. הידיעה על השידור
הסובייטי נקלטה בישראל מפי תחנת השידור
אירופה החופ שי ת, המשמשת אחד ממכשירי
שירותי הביון האמריקאיים לשם הסתה
אנטי־סובייטית מאסיבית.
את הקטע ששודר מפי ״סופרנו״ ,חיבר
יועץ ראש־המשלה לענייני הסברה, הד״ר
בנימין אליאב, שהיה פעם בעצמו פרשן
מדיני בקול־ישראל, ושהתמחה במשך שנים
ארוכות בניהול תעמולה אנטי־סובייטית על
רקע יהודי וציוני.
אך כנראה שמומחיותו של היועץ לא
עמדה לו הפעם. כי יומיים לאחר השידור
הודו מומחי משרד־החוץ בירושלים, כי
הידיעה של אירופה החופשית חשודה :״או
שהתחנה האמריקאית התבססה על ידיעה
ישנה, או שהוסיפה לידיעה חדשה נופך
משלה, או שבכלל המציאה אותה בעצמה.״
העולם הזה *506

מזעזע את צמות משוד הבטחון, המשטרה ומשנחת בן־גוויון
*ץ יל, לשם — זהו שמו של התיק ד•־
/ 1לוהט ביותר הנמצא כרגע בט־פולה של
משטרת ישראל. הוא לוהט — מפני שהיא
נוגע לדויד לשם, חתנו של דויד בן־גוריון,
ומפני שמדובר בו על מתן שוחד לביצוע
עיסקות עם משרד הבטחון.
זהו תיק שאיש אינו מוכן לדבר עליו עם
עתונאים, תיק שמטפל בו ישירות אש מח־לקת
הונאה במחוז תל־אביב, סגן־ניצב אריה
נאור, ואשר כל התפתחות בו מועכרת מיד
למפקח הכללי של המשטרה. תיק שדובר המחוז
ניסה להכחיש את קיומו. תיק שכל הפרקליטים
הנוגעים בו התחמקו ממתן תשובה
כלשהי אודותיו.
מה מכיל התיק הסודי?
המיסמך הראשון בו, הוא סליל הקלטה
של שיחה שנערכה בין תעשיין תל־אביבי
בשם משה הילקוביץ לבין פקיד בכיר במשרד
הבטחון. ההקלטה נעשתה ללא ידיעת
השניים, בעזרת מכשיר שהוחבא מתחת למיטה,
בדירה פרטית ברמת־גן.
הוא מכיל גם צילומים של צ׳קים, אשר
ניתנו לפקודת אותו פקיד בכיר, ברוך ברי
קוביץ׳ ,ועליהם חתומים משה הילקוביץ ושותפו
דויד לשם.
התיק מכיל חשבונות בכתב־ידו של דויד
לשם, המעידים כי ניתנו !20 אלף לירות
לפקיד ברקוביץ.
הוא מכיל גם קטע מפרוטוקול שק בית־המשפט
המחוזי בתל־אביב, ובו האשמות
חמורות שהושמעו בפי תעשיין רמת־גני בשח
שמעון אופלטקה, שהיה שותפו של לשם.

כף הצהיר בשבועה
משפט, שהתברר בפני שופטת ביתן
! המשפט המחוזי חנה אבנור בחודש
אוקטובר שעבר, היה צריך להיות תהליך
יבש וצנוע: עירעור של משלם־המיסים אופי
לטקה על גובה השומה שקבע לו פקיד
מם־ההכנסה. אבל במהלך המשפט מ טי אופי
לסקר, את העדות הבאה:
אמרתי למר ש טון, פקיד ה שו מה, שכל
הכסף ה לן ל שוחד למשרד הבטחון. העסק
הרוויח יפה הספרים הו שמדו על־ידי השותפים
אחרי שגמרנו את העסק. חלק מהם
מצולם ונמצא בידי.
יש לי שוברים של צ׳קים מצולמים וגם
הקלטות של הילקוביץ, וכתבי־יד של לשם.
לשם זה ח תנו של ב ך גו ריון. הוא קי שר
אותנו עם משרד הבטחון. חלק מהכספים
ששילמנו שולם בתור שוחד, לפי טענתם,
לברוך ברקוביץ ממשרד הבט חון, פקיד בכיר
שפוטר אחרי המיקרה הזה נ שארו עודפים
של חו מרי גלם ה שייכים למשרד הבט־חון.
הם נמכרו וה שותפי ם הודיעו שברקו־ביץ
ביקש ־ 507 מהמכירה של חומרי־הגלם.
קיבלנו צ׳ק ממשרד הב טחון ב סביבו ת הצו
או ה־ 18 בחוד ש. הילקוביץ היה מוציא
את הסכום דרך צ׳ק יאומר שהולך לשלם
זאת לברקוביץ. אינני טו ען שהוא לא נתן
את הכספים לברקוביץ, אבל אני אומר ש הוא
נתן לו פחות ממה שהודיע לי, וחלק
נכנס לכיסם (של הילקוביץ ולשם).
עזבתי את ה שו תפות, כי ה שותפים רימו
אותי. קיבלתי 80 אלף לירות 45 .אלף לירות
כתובים ב חוז ה ו־צג אלף קיבלתי מחוץ

₪ת: 1ר שם

לחוזה.
מכירה,

מזוודה

לדעתי קיבלתי את הכסף עבור הוכפיצוי
על רמאות.
ה מוני טין
ה־ 35 אלף קיבלתי ב שטרות ב תוך
והכנסתי אותם לבנק.

דברים אלה לא השפיעו על פסק־הדין.
עירעורו של אופלטקה ( )32 נדחה. אבל מה
שנכתב אי־אפשר היה למחוק. אי־אפשר היה
גם להשתיק את אופלסקה. הוא חזר על
אותן ההאשמות באוזני המשטרה.
השבוע נעצרו בתל־אביב חמישה אנשי־עסקים.
המשטרה האשימה אותם במתן
חשבונות מזוייפים על סכומים גדולים
מכפי ששולמו באמת, במטרה להונות את
מם־ההכנסה. תמורת שרות זה, טענה המשטרה,
קיבלו ס /ס 10 מסכום הזיוף.
למי סיפקו את החשבונות המזוייפים?
על כך סירבה המשטרה להשיב. היא רק
אמרה :״חברה מסחרית גדולה.׳׳
למעשה היו מעצרים אלד! תוצאה ישירה
מעדותו של אופלטקה.

במה שיזם משרד הבטחון
** ה שאופלטקד! סיפר נגע לחברה ב־שם
קוסינוס, שהוקמה לפני תשע שנים,
והתפרקד, לפני חמש שנים. היא נועדה לייצר
חלקים של מכניקה עדינה, בעזרת מחרטות
אוטומטיות. מקימי המיפעל היו שלושה
גברים צעירים, חדורים תקוות להצלחה:

ב־ 3באוגוסט 1961 הוא מכר את חלקו בחברה,
עזב אותה עם סכום הגדול פי 16
מהשקעתו המקורית. עימו לקח גם טינה
עמוקה נגד שני שותפיו — וידיעות רבות
על הצורה בה נוהלו עסקי החברה ועל הקשרים
המסחריים בין החברה לבין משרד
הבטחון. במיוחד: מנהל מחלקת הזמנות־חוץ
בתעשייה הצבאית, ברוך ברקוביץ.

חוזים חדיצדדיים
1ולא השומה הגבוהה שהוטלה על
/אופלטקה, ייתכן שכל העניין היה נשאר
כמוס בלבו. אך ייתכן שגם אז היתר, הפרשה
יוצאת לאור. כי עם פרישתו של אופלטקה,
הזדקקו שני שותפיו לאיש־מיקצוע במקומו.
חברת קו סינו ס התאחדה עם חברה דומה בשם
גמה, והקימה יחד איתר, את חברת
גמקו. מחברת גמה רצו לשם והילקוביץ בעיקר
את צבי גטי, גם הוא חבר קיבוץ גע־תון
לשעבר, וגם הוא בעל־מקצוע מעולה
למחרטות אוטומטיות. אבל לצבי גטי היה
שותף בחברת גמה, בשם יצחק כפרי, שהפך
גם הוא שותף בג מקו — אך לזמן קצר בלבד.
כפרי לא היה איש־מיקצוע בשטח המוז־רטות
האוטומטיות. הוא היה בסך הכל חבר־קיבוץ
לשעבר, שרכש ידיעות בתחום ה־מיסחרי,
בהיותו גיזבר הקיבוץ. והרי יידע
מיסחרי וקשרים מיסחריים כבר היו ללשם
ולהילקוביץ למכביר. לכפרי הסתבר, כי ה־

עוות בשבועה בביה־־מ: תעשיינים נתנו

המאשים: אופלטקה
לטה, הפעיל אותו לפני שנכנסו השניים לחדר.
את הסליל מסר למשטרה. פרם אחד
המקשה על החקירה: בהקלטה מוזכר השם
״גלילי׳׳ .טוען עתה אופלטקה: זה היה כינויו
של ברוך ברקוביץ, לצורכי העיסקות.

קיבל -רק שישתוק
ך* ך או אחרת, אי־אפשר לחקור את

^ ברקוביץ. הפקיד הבכיר, שנתן הזמנות
לחברות קוסינוס ונמקו, נאלץ לעזוב את
עבודתו במשרד ד,בטחון לפני שנה וחצי, בקבלו
סכום של 6750ל״י כפיצויים. הוא
פתח ׳משרד פרטי בבניין אל־על בתל־אביב,
אך לא הספיק לנהל אותו זמן רב. לפני
חצי שנה, בשעת ישיבה במשרד פרקליטו,
קיבל התקפת־לב וכעבור כמה ימים נפטר.
לכן גם לא תוכל המשטרה לעולם להשלים
צד זה של החקירה.
אולם צדדים אחרים ברורים לגמרי. שכן
הפרשה כולה היתד, ידועה, מזה ארבע שנים,
לשורה שלמה של אנשי־צמרת במפא״י, ופקידים
בכירים במשרד האוצר, אותם הטריד
שמעון אופלטקה ללא הרף. על כך סיפר
השבוע :״לשם ניסה כל הזמן להפריע
לי. לא יכולתי לקבל רשיון־ייבוא למכונות
שקניתי ב־ 40 אלף לירות. לא רצו לתת לי
הלוואה בבנק לפיתוח התעגס״ה. הלכתי לחוזים
עליהם הוא חתום היו חד-צדדיים. משרד האוצר ואמרתי שיתנו לי לפחות מה
הוא עזב את החברה — כשגם בליבו טינה שנתנו ללשם. איימתי שאם לא יתנו לי —
על שותפיו־לשעבר, ובאמתחתו ידיעות על אגלה את הכל. פגשתי את חבר־הכנסת דויד
קשריהם עם משרד הבטחון ועם הפקיד ה הכהן בכנסת, והוא הפגיש אותי עם פינחס
בכיר ברקוביץ. השבוע נקרא כפרי להעיד ספיר. חבר־כנסת אחר אמר לי, :עזוב את
במשטרה, ועדותו צורפה לתיק לשם הסודי. הזקן (בן־גוריון) בשקט. יש לו מספיק בעיות
עכשיו, בלי שתקלקל את היחסים בינו

הוא ,,כלירי״? לבין לשם מי אבל מגעיו של אופלטקה עם שרים ועסך*
יצד חו קרת המשטרה ענייני שוחד? קנים לא גרמו לפיצוץ הפרשה. כי אופלטקה
קשה מאוד להוכיח מתן או קבלת של .קיבל את רשיון־ד,ייבוא המבוקש. הוא קימונים.
אך המשטרה יודעת, כי אדם אינו בל הלוואה. הוא קיבל 25 אלף ל״י פיצויי־מוציא
מכיסו כסף רב, לשיחוד, מבלי שה פיחות. הוא קיבל כל מה שנראה לו כסכומים
יירשמו בצורה זו או אחרת בספרי מגיע לו, כדי להקים את המיפעל שד,ו\1
העסק. לכן מתחילה המשטרה, בכל מיקרה מנהל עתה ליד בריכת־ד,שחייה גלי־גיל ב-
כזה, בבדיקת הספרים.
רמת־גן. ובלבד שישתוק.
החוקרים החלו במלאכתם על־ידי בדיקה
אבל הוא לא שתק, ולבסוף שפך את לבו
כללית של ספרי קוסינוס וג מקו. הם העתי במשטרה. גלגלי החקירה החלו לבסוף לנוע
קו משם את שמות הספקים, שמכרו סחורה עד היכן תגיע החקירה? ״אנחנו נלך עד
וחומר־גלם לחברות אלה. אחר־כך החלו בוד החלונות הגבוהים,־׳ גילה סגן־ניצב נאור,
קים כל חשבון וכל קבלה, קראו לחקירה בשיחה עם אחד הנחקרים.
את הספקים עצמם ובדקו את ספריהם. מטכאשר
שאל כתב העולם הזה את משה
רתם: למצוא את אי־ההתאמות בין שתי מעקשתי,
המנהל הכללי של משרד הבטחון,
רכות הספרים.
זוהי שיטה איטית, כי היא דורשת עבו -מה תגובתו הרשמית לכל הפרשה, היה קשדת־נמלים.
מחלקת החקירות של מס־ההכד תי מופתע ביותר. הוא ביקש שהות לברר,
סה התגייסה לעזרת המשטרה, עד שניראה וכעבור כמה שעות מסר דוברו, משה
היה להם כי אספו די חומר כדי לעצור את מיימון :״רק דובר צה׳׳ל יכול להגיב. אני
החשודים הראשונים. הם הובאו לבית־משפט יכול לומר לך, שעד שהתקשרתם עם מר
השלום בתל־אכיב, הואשמו בהוצאת חשבו קשתי — לא היה ידוע לנו שום דבר מכל
נות כוזבים ל״חברה מסחרית גדולה׳׳ .ב הפרשה הזאת.׳׳
כאשר נתבקש דויד לשם להגיב, הסתגר
חלקם שוחררו בערבות, אחרים נמצאים
במשרדו וגירש את כתב וצלם העולם הזה
במעצר ומספקים מיסמכים נוספים לתיק.
בכל המהלכים האלה שיתף אופלטקה פעו ממיפעל נמקו. הוא היה מוכן רק להצהיר,
לה עם החוקרים. אחת העדויות הסנסציוניות כי עורך־הדין אריה רוזנבלום מייצג אותו.
כאשר נתבקש עורו־הדין רוזנבלום להגיב
ביותר סופקה למשטרה, ביוזמתו: הוא קיים
בביתו שברמת־גן פגישה בין הילקוביץ ו על העניין, סרב לומר דבר.
ברוך ברקוביץ, בה דובר גלויות על עיס־ואילו
דובר המשטרה, שהתחמק אף הוא,
קות. הוא החביא מתחת למיטה מכשיר־הק־ הבטיח: בעוד יום־יומיים תתפרסם הודעה.

שוחד לפקיד
משרד הבסחון
ותתזו שד וויו בן־גוויון מעווב בנושה
• שמעון אופלטקה היה בעל־המיקצוע
שבין שלושת השותפים. הוא השקיע 5000
ל״י ויידע מיקצועי רב, אותו רכש בבית־המלאכה
של קיבוץ געתון ובבית־החרושת
לשעונים אורלוגין.
• השותף השני, משה הילקוביץ, השקיע
אף הוא 5000ל״י, ויידע. מומחיותו:
ניהול מיסחרי.
• ואילו השותף השלישי, דויד לשם,
השקיע אף הוא 5000ל׳׳י. מכיוון שהוא
חתנו של דויד בן־גוריון, ודויד בן־גוריון
היה אז שר הבטחון, האמינו שותפיו כי
קשרים אלה לא יזיקו למיפעל החדש, ויהיו
שקולים בוודאי כנגד היידע המיקצועי המיוחד
שהיה חסר ללשם.
השלושה הכירו היטב איש את רעהו. אפשר
לומר, כי מיפעלם החדש נולד על הריסותיו
של מיפעל אחר, בו היו שלושתם
קשורים קודם לכן: בית־החרושת אורלוגין,
שהיה שייך לאביו החורג של דויד לשם׳
ואשר פשט את הרגל ברעש גדול, זמן קצר
אחרי שלשם נשא לאשר, את רננה בן־גוריון,
הבת של ראש־הממשלה ושר־הבטחון.
הסתבר, כי התקווה שתלו השותפים במשרד
הבטחון לא הכזיבה. מים מך רשמי
של משרד הבטחון, בחתימת א. וינברג, בשם
מחלקת החשבונות של המשרד, יכול
לשמש עדות אחת מיני רבות. הוא מעיד,
כי בשנים 1960—1959 שילם משרד ה־בטחון
לחברת קוסינוס, עבור ביצוע עבודות׳
סכום של — 281,991.ל׳׳י.
לא רק משרד הבטחון עזר. גם הבנק ל פיתוח
התע שיה הממשלתי תרם את חלקו.
כדי לאפשר לחברה הצעירה להתחיל בייצור,
העניק לה הלוואה של 25 אלף ל״י, כנגד
15 אלף הלירות שהשקיעו השותפים עצמם.
לפי ההגיון הפשוט, היד. צריך שמעון
אופלטקה להיות עד היום שותף עשיר ו מאושר
של חברת קוסינוס המשגשגת. אבל

במדינה
פרשת מלחי
״אין 11 הצגה!״
בפעם הראשונה בישראל, ניצב שופט
לפני שלושה מעמיתיו — כנאשם.
עובדה לא רגילה זו הדריכה את משטרת
ירושלים, שהפקידה משמרות מוגברים בפתח
בית־המשפט המחוזי במיגרש הרוסים. היא
הדריכה גם את הנהלת בית־המשפט, שהקצתה
לניהול המשפט את האולם המרווח
ביותר שבבניין — אולם מם — 4 ,אליו
הוכנסו ספסלים ובו סודרה פינה לעתונאים.
הישיבה הראשונה של בית־המשפט המחוזי,
בדיון בתיק — 90/66״מדינת ישראל נגד
מלחי אליעזר, שופט, רחוב מלצ׳ט 14
תל־אביב״ — נפתחה ביום החמישי השבוע.
לאחר דיון של שש שעות תמימות,
בטענותיה הטרומיות של ההגנה, הזדקף
השופט־המחוזי־הנאשם, ולקול צילצולי הפעמונים
שבקע מן הכנסיה הרוסית השכנה,
הצהיר :״מעולם לא לקחתי ולא ביקשתי
ולא הסכמתי לקבל שוחד. אני כופר בכל
האשמות!״
ליד תא הנאשמים. עשרות הסקרנית,
שניקבצו באותו בוקר במיסדרונות בית־המשפט,
התפזרו זמן קצר לאחר תחילת
הדיון. הם באו לשמוע קורותיו של שופט
מחוזי נודע הנאשם בקבלת שוחד. הם קיוו
לשמוע סיפורי־מתח על עיקובים, הקלטות
ושיחות נסתרות. הם רצו לראות במו
עיניהם את המתלוננת, עורכת־הדין יונה

מלחי נ 2נס לאולם המשפט
כפירה בא שמה —

רגע לפני פתיחת המשפט*
— לקול צלילי —

סופר. הם התאכזבו. שכן רק בעלי ההשכלה
המשפטית יכלו לנחש מראש, כי הישיבה
הראשונה תוקדשכולה לטענות מוקדמות
מצד ההגנה, בכל מה שנוגע לניסוח, מבנה
ותוכן כתב־האישום.
הקהל התעייף מדברי הסניגור, עורן״
הדין מנדל שרף, שדמה למרצה אוניברסיטאי
הנותן את שיעורו השיגרתי. הוא ציטט מפעם
לפעם סעיפי חוק מתוך שורת הספרים
הארוכה שניצבה מולו, הכין בכך רקע
לטיעון אפשרי בעתיד, אם יזדקק להגיש
עירעור על פסק־דינם של השופטים.
נשיא בית־המשפט המחוזי, השופט צבי
עלי בקר, ממש כמו שני עמיתיו, השופטים
משה כהן ויהודה כהן, לא היפנה את מבטו
אל עבר הנאשם. ואילו השופט מלחי, לבוש
בהידור ומסורק למשעי, שמר על שלוותו,
תוך כוי העפת חיוכים מפעם לפעם אל
עבר הקהל ולכיוון סניגוריו.
לפני תחילת הדיון התיישב מלחי במנדל
ספסל
הראשון, בחברת פרקליטיו
שרף ׳ואריה רוזנבלום. אך אז הופיע עוזרו
של נשיא בית־המשפט, לחש משהו באוזנו,
והוא עבר אל הספסל השני, התיישב מאחורי
הפרקליטים, כשהוא משעין ידו על מעקה
תא הנאשמים.
מה, מי ומיטת סדום. קבע מנדל שרף
בטענותיו :״לא קיבלתי עדיין את כל חומר
החקירה, אך הסניגוריה רשאית לדרוש מן
התביעה לציין את הפרטים הידועים לה

״אולפן גרג״ (ססש&ס)
ביה׳׳ם הבלעדי לקצרנות
בהנהלת חיים כר־ל!מא
מקיים החל מהשבוע
קורסי בוקר וערב למשך
(צאבשבוע שעתיים)
חו ד ש
(* 4בשבוע שעתיים)
שבועיים
(כל יום 3שעורים) לשבוע

י נ 1

עברית ו/או אנגלית
הצלחה מובטחת! הרשמה:
ת״א: גורדון ,5טל; 236209 .
חיפה: בית־ספר ,,במעלה״,
שמריהו לוץ ,30 טל.64922 .
(לק קורם ערב של חודש!)

פרק לי ט
— פעמוני

ש רן?
הננ טי ה

י משמאל מ שו ח ח מלחי טס הפרקליט
רוזנבלום, מי מין טומד הפרקליט שרף.

העולם הזה 1506

מרכז המפד^ה אמד דמנהיג שעדיו דותק
את קשריו עם אשת החבר

ועדת הביקורת הבעה שהיחס, אסורים
ראשי המפדגה ביסשו דמנוע את השערוריה
אבל כר 1ח לא מנע את
חו1וג1 המנהיג

השבוע הסתבר, כי הסערות לא היו על רקע פוליטי
בלבד, אלא שצמרת מפלגתו סערה גם בשל הרומאן האסור.
לא בקלות מתערבים מוסדותיה המרכזיים של מפלגה בחייו
הפרטיים של מנהיג. אבל במיקרה המסויים הזה, העדיפו
זאת על שערורייה רבתי.
להתערבות זו היו גם תוצאות מפלגתיות ׳ חמורות. כמו
בכל מפלגה ישראלית, כן באותה מפלגה שמאלית קיימים
ניגודי־דעות וקבוצות־לחץ שונות. צצא בלט כמנהיגה
של אחת הקבוצות בתוך מפלגתו. כאשר סער הוויכוח
האידיאולוגי בין הקבוצות, וכאשר תימרנו החברים־היריבים
על עמדות־הכרעה, שימשה פרשת אהבתו האסורה של צצא
נושא בוויכוח .״איך ייתכן לקבלו כמנהיג, אם הוא מתנהג
כך בענייו אישי?״ שאלו.
חסידיו טענו. :אנחנו מכירים באהבה ח/פשית. אנחנו
חייבים להשתחרר ממוסכמות־המוסר הבורגניות.״ ועל כך
קיבלו את התשובה :״לנין עצמו קבע את תורת כום־המים.
הוא אמר שסוציאליסט המתייחס אל אהבת אשד, כאל שתיית
כוס־מים, רק מאמץ לעצמו את הגישה הבורגנית המתנוונת
של אהבה חופשית כביכול.״
הוויכוחים הפוליטיים כבר באו בחלקם על פתרונם, חלקם
עדיין מעסיק את המפלגה. רק הרומאן של אותו מנהיג לא
נפסק. השבוע הובא שוב, לידיעת צמרת המפלגה.

כמרכז הסערה המחודשת עמד מכתב נוס!?

התנפלתי עליו וצעקתי :״מנוול, שוב התחלת עם אשתי?״
פתאום לחצה אשתי על הבנזין. הופלתי ונשארתי שוכב,
כשאני פצוע בצדי השמאלי, בעוד הם התרחקו במהירות.
עוברים ושבים הרימו אותי, ולאחר שהתאוששתי לקחתי
מונית ונסעתי ישר לביתו של צצא. מצאתי שם רק את
אשתו ובתו. אמרתי לה שיש לנו שלושה ילדים קטנים,
ו ש ־ אאא הורס את חייהם ללא חרטה. אך כמובן שלא
יכלה לעזור, מכיוון שכבר השלימה עם צד זה של אאא .
משם נסעתי במונית אל (מזכיר המפלגה) .מצאתיו לבד
בביתו. הייתי נרגש מאוד וסיפרתי לו את כל הסיפור. הוא
הישקה אותי תה וניסה להרגיעני. כאשר אמרתי :״אשבור
את עצמותיו של המנוול!״ אמר :״היזהר, עדיין יש לו
ידידים רבים מימי ההגנה.״ הוא יעץ לי להגיש תלונה
לוזעדת ד,בקורת המרכזית של המפלגה.
כאשר הגעתי הביתה, חיכתה לי שם אשתי. היא היתד,
לבושה ועמדה בפינה. אמרתי בשקם :״כמעט הרגת אותי.״
היא ענתה :״אני? אינני יודעת מה אתה מדבר.״
לאחר כל מה שקרה, שקר זה היה כבר יותר מדי.
צעקתי :״הוא לימד אותך גם לשקר, זונה!״ וסטרתי לה, .
היא עזבה את הבית ולא חזרה במשך שנה שלמה, מלבד
חצי שעה בכל יום, כדי להשכיב את הילדים. באותה תקופה
טיפלתי לבדי בילדים, שהיו בגיל שלוש, ארבע וחמש, והם
סבלו מאוד מבחינה נפשית. הילד, שהוא עתה בן ,7נעשה
תוקפני, ושמעתי תלונות רבות ממורתו. הילדה הקטנה,
שהיא בת ,5החלה לגמגם מן היום שאמה עזבה את הבית.
למחרת באה אשתו של צצצ לבקרני. כנראה לפי הצעת
בעלה, הציעה לי שהוא יפסיק להפגש עם אשתי, בתנאי
שלא אעשה סקנדל. עניתי :״האם את חושבת שאינו חייב
לשלם לאחר שהרס את משפחתי וקילקל חיי שלושה
ילדים קטנים בגלל תענוגותיו הגופניים?״

הבידוד כוועדת הביקורת

ף* פי שיעץ לי (מזכיר המפלגה) כתבתי את כל הדברים
הנ״ל לוועדת הביקורת המרכזית של המפלגה, ושלחתי
את המכתב למר .--כנראה שהיו להם כמה ישיבות,
גם עם , x x xכי יום אחד הוזמנתי לבוא אל מר ,--
מר --ומר .--החלטתם היתד, שהתנהגתי
רע כאשר התנפלתי גופנית על . x x xהם גם הודיעו

? 1 6 6 686111 60011 1
x1 61101 1 11001*1סמ 10
בנ0״י60 6
גברת נכבדה,
הרשי לי לפנות אליך בענין הבא: לפני ז מן קצר פנה
י*?0111101 610116 61! 110018. 1 7?68 81111 111 6X1 6601 1(611 1(01111 0 £ 86868 £111
אלי פקיד ב מקו ם עבודתי, בנו כ חו ת ה של פקידה״ במלים
1116 ¥?11010 3601*7• ?11*81 116 016)10 016 90106 £8 6 61111 )(11161(8110)1 01
הבאות :״האם אשתך היא הנהגת של x xא
״ 808161*1186. . 1101611 1 361)1:

8 1 סיף 11611 :״ ד
הומנ1
? 0116״)31נ 8
״י 1זמ י? £1136 11ס 163נ 0נ!

״האס היא אצלו עוד מ ש הו נוסף לנהגת?*
אין לי ספק, שהדברים אותם ש מעתי בנוקוס פבוד תי
יצטרכו ילדי, ב מו קד ם או ב מ אוחר, ב מילי ם •ותר ג סות,
לשמוע בבית־ספר. אני מאשים את בעלך אצא בזה,
שכתוצאה ישירה מהתק שרותו עם (אשתי) ,הוא הרס את
חיי מ שפח תנו ואת נפש שלו שת הילדים הקטנים שלנו.
לפני שנתיים באת אלי הביתה כדי לבקש ממני לא לע שות
שעלוריה בנוגע היחסים בין בעלך וא שתי, ואז את הבטחת
לי שבעלך יפסיק את פגי שו תיו עם (אשתי) .גם ועדת
הביקורת המרכזית של המפלגה ציוותה על אצא להפסיק
את הקשר עם א שתי, ועלי ציו ת ה להי מנע מ שערוריות.
העתקו של מכתבי וסיכום הבירור מאז עוד בר שו תי.
אאא, המנ היג הגדול של מפלג תו, המדבר ג בו ה ה
בציבור על טוהר החיים המ שפחתיים והפרטיים ו מגנ ה את
הריקבון של החברה הבורגנית, בעצ מו מ תנ הג כאיש מו שח ת,
ממ שיך ללכת עם אשת אחר, במיקרה ז ה אשתי. יש עדים
רבים שיעידו על פגי שו תיו עם (אשתי) ,וידוע מקום פגישתם.
גברתי הנכבדה! אני פונה אליך בשם •לדי אשר חייהם
נהרסו ע״יאאא. אני פונ ה אליך לקיים את הב טח תך
שבעלך יפסיק את יחסיו עם אשתי. אני מזהיר שלא א שתוק
יותר ולא אשב בחיבוק ידיים. הפרובוקציה של בעלך להש תמש
ב מכוני תי בנ סי עו תיו למקום פגי שו תיו עם (אשתי)
היה הקש האחרון, והיא תקבל את ת שובת ה המתאימה.
אינני מ עונין ששמי יהיה מעורב בפר שה ציבורית של
הדולצ׳ה ויט ה של אאא, אולם אס לא תצליחי להפסיק
את ה שערוריה של ב ע לן עם א שתי, נם אני לא אנקוף
באצבע כדי למנוע שערודיה ציבורית כזאת.

י^י י^ל

חשיבותו ש? מר x x x

יהו המנהיג, ששמו מוזכר במכתב המקורי והוסתר
( /על־ידי העולם הזה מאחורי הסימן אאא?
הוא המנהיג של ממש. לא אישיות בינונית, או עסקן סוג
ב׳ ,אלא מנהיג לאומי מן השורה הראשונה, המזוהה עם
אחת ממפלגות הפועלים. אדם שתמונתו מוכרת היטב,
המצוטט בלי הרף בעתונים, ושהגיע למעמד כה חשוב,
שהוא משמש נושא לקריקטוריסטים מזה שנים רבות.
איש סוער ומסעיר. איש שעמד, עומד ויעמוד במרכזם
של אירועים פוליטיים גדולים.
לא פעם הסעיר את צמרת מפלגתו שלו, בשל עמדות
פוליטיות. לא פעם גרמו עמדות אלה לסערות בינמפלגתיות,
ואפילו היו להן השלכות בינלאומיות.
בכתב־האישום, כדי שאדע על מה ובמי
מדובר.״
ענה נציג התביעה, פרקליט המחוז עזרא
הדיה :״אין מכניסים את התביעה הכללית
למיטת סדום. אין שום קדושה וערך לפרסים
שהסניגוריה מבקשת לכלול בכתב
העולם הזה >606

• x1601:10118 *1611 1118 3000ט 8 £י 8 0 081״ 0011 611 1183 111)81 8 6 . 1

מ 1£0 8 0001!>181 מזן ו #14 110 8471863 010 £0

116 £ 6 1 1 :

.״0 1310 068811811 זסמ־ 1£110 60 £

קטע ממכתבו המקורי של הכעל
״מנוול!״

אמר

של הבעל הנפגע. כמכתב, שחובר במקורו
באנגלית, כתב:
בסוף שנת 1962 או תחילת ,1963 כאשר ילדי היו בגיל
שנתיים, שלוש וארבע שנים, לקחתי אותם כמינהגי בבוקר־שבת
אחד בכל חודש, לבקר את בתי הגדולה, הגרה ברמת־חן.
בדרך כלל אני שוהה שם עד הצהרים. אבל באותו יום
שכחתי במיקרה משהו בבית, ולכן חזרתי אחרי כשעה.
לתדהמתי לא יכולתי לפתוח את דלת הדירה במפתחי, מכיוון
שהיתר, נעולה מבפנים — דבר שלא קרה מקודם.

התנפלות בסימטה חשוכה

^ 3חדי שצילצלתי בפעמון ודפקתי על הדלת במשך כמה
\ 1ז מן, פתחה אשתי. מצאתיה בחברת . x x xהיא היתד,
בחלוק, מיטתה היתד, פרועה, ושניהם נראו נדהמיםx x x .
הסביר, מבלי ששאלתיו, כי ביקר אצל רופא־ד,שניים (בשבת
בבוקר!) הגר באותו בית, ונכנס אלינו. הוא אף פעם לא
ביקר בביתנו קודם, מלבד בקבלות־פנים.
באפריל 1963 נסעתי לשבעה חודשים לחו״ל, לרגל
עבודתי, וחזרתי בסוף השנה. בשנת 1964 אשתי התנכרה
לי, ובילתה את רוב לילותיה מחוץ לבית. היא התנגדה
שאתלוזה אליה, באומרה שהיא מתביישת להיראות בחברתי,
מכיוון שאינני יודע כיצד להתנהג. גם עתה אמרו לי
אנשים שהם ראו את x x xבחברת אשתי בלילה, במכוניתי.
התחלתי לשים לב לשעות ולערבים בהם היא יוצאת את
הבית, וגיליתי שכמה פעמים בשבוע, ב־ 10 בלילה, היא
נהגה לאסוף את x x xבמכוניתי ממשרדי המפלגה, ומשם
הם נעלמו במהירות עצומה לכיוון יפו.
החלטתי לפגוש אותם. באחד הערבים, לאחר שאשתי
עזבה את הבית במכונית, נסעתי ליפו באוטובוס. כאשר
הגעתי למקום המיפגש שלהם בסימטה קטנה, הם היו כבר
בתוך המכונית. צעקתי :״עצרו!״
מתוך פחד עצרה אשתי. רצתי לעבר מושבו של , x x x

האישום.״ בית המשפט הורה לספק לסניגוריה
כמה מן הפרטים המבוקשים על־ידה,
דחה, יהד עם זאת, את בקשתה לבטל את
כתב־האישום.
ההרכב המעולה של ההגנה — ידענותו וכושרו
של מנדל שרף, יחד עם שיטת חקירת

בסי מטה

הח שוכה

לי שנזפו ב־ x x xעל פגישותיו הליליות עם אשתי, מבלי
שיודיע על כך לאיש במפלגה, והורו לו להפסיקן.
אך הוא לא הפסיק, כפי ששמעתי תכופות מידידי. הוא
נראה לעתים קרובות בחברתה — אך תמיד בערב, אף
פעם לא לאור היום.
לאחר כשנה הגעתי להסכם עם אשתי •למען הילדים״,
לפיו חזרה הביתה. אני הסכמתי לא להתערב בחייה הפרטיים,
והיא התחייבה לא לעשות שום דבר שיפגע בכבודי
ובשמי הטוב. חתמנו על ההסכם במשרדו של ידיד משותף,
עורך־הדין ד״ר כנוביץ.
למעשה, כמעט כלום לא השתנה. אני המשכתי לטפל
בילדים ואשתי יצאה כמעט כל לילה. פעמיים או שלוש
פעמים בשבוע חזרה לפנות בוקר. היא לא הסתירה ממני
שהיא חיה עם , x x xולפי דבריה ״זה לא עניינך.״
הדבר הגיע לשיא, כאשר פקיד במקום עבודתי שאל
אותי על טיוליה הליליים של אשתי עם x x xבמכוניתי.
כתבתי לאשתו של x x xבפעם הרביעית והאחרונה. כדי
להיות בטוח שהמכתב יגיע לידיה שלחתי שלושה העתקים
לשלוש כתובות שלה. נוסף לכך שלחתי העתקים לשלושת
חברי ועדת הביקורת המרכזית של המפלגה, שטיפלו בתלונתי.
היה לי הרושם שמכתב־האזהרה שלי הדאיג את אלה
שקיבלוהו, אך כנראה ל־ x x xלא היה איכפת. במשך
חודשיים לא נגעה אשתי במכונית, אך ב־ 24 ליוני השנה
אמרה לי שאביה החורג ביקש להשתמש במכונית. באותו
ערב טיילתי עם ידיד ברחוב הירקון בשעה , 11.30 ולפתע
הופיעה מכוניתי, סמוך לדירתו של , x x xובמכונית
ישבו אשתי ו־ . x x xבבית ניסתה אשתי שוב לשקר,
וסיפרה לי שנסעה עם תייר, כדי להראות לו את הילטון.
אך מכיוון שהיה איתי עד, הודתה למחרת שהיתה עם
x x xושיקרה ״מתוך פחד״.
לאור העובדה ש־ x x xהרס את חיי ילדי, ולא שמע
להחלטת מפלגתו לעזוב את אשתי, וגם אזהרתי האחרונה
לא הועילה. אין לי ברירה אלא לספר את העובדות במלואן.

העדים המעולה של רוזנבלום — מבטיחים
מאבק חריף בעתיד. המאבק לא יהיה קל,
כי התביעה גייסה לצורך זה את מיטב
כוחותיה. כי לא הדיה בלבד נועד לנהל
את התביעה. יחד עימו נמצא כל העת היועץ
המשפטי לממשלה, משה בן־זאב.

המשך הדיון בהאשמה — לקיחת 4,000
לירות ושעון זהב כשוחד, במטרה לעוות
דין — נדחה בינתיים לשלושה חודשים.
רגז נשיא ביודהמשפט בצאתו מן האולם,
למראה הקהל והצלמים :״זה• משפט — אין
זו הצגה!״

במדינה

נסיגתו שר בגין נוגן!
האחרון, והשתלבותו שד
תמיר בהנהלת המבדגה
תובעות את דמות חוות

ע 1רכי דין
ס ״ ג ל חו כמה
לעורכי־הדין אסור לעשות יחסי־ציבור
לעצמם. כלל קדוש זה נשכח לא רק על־ידי
אנשים פשוטים, אלא לפעמים גם על־ידי
עורכי־הדין המלומדים בעצמם. אלא
שיש תמיד מי שדואג להזכיר להם זאת.
חבר למקצוע כמובן.
לפני חודשיים פורסם מוסף הארץ ראיון
עם כמה עורכי־דין תל־אביבים, משך כמה
מהם בלשונם, הביא אותם לספר על קטעים
מפוארים מהקאריירה האישית המצליחה.
המרואינים היו: נשיא לשכת עורכי־הדין
יהושע רוטנשסרייך, עורך־הדין יעקוב הגלר
(ה־דרת הארץ. :נראה ומתנהג כקצין פרשים
סולני׳׳) עורך־הדין סלומון וולף, עורכת־הדין
עדנה הפטמן ודובר לשכת עורכי־הדין
מאיר נחתומי.
התגובה לא אחרה לבוא.
ברשימה קצרה, אך תקיפה הגיב השבוע
ביסאון לישכת עורכי־הדין, הפרקליט. כתב
עורכו, עורך־הדין כסוף השיער אהרון
פולונסקי. :דברים, אשר תוכנם וסגנונם
הם לא לכבוד המרואינים ולא לכבוד המקצוע.
יש להצטער על כך שדמות עורך־
הדין בישראל סולפה במידה רבה על־ידי
כמה מן המרואינים — אשר ריח התרברבות
נודף מדבריהם, הפוגעים בטעם הטוב ואף
גובלים במידה מסוימת בהוצאת לעז על
עורכי־הדין במדינה אנו מקווים, שהציבור
בארץ לא יראה את רובם של
הדברים שנתפרסמו בה כדברים המשקפים
את מעמדו, עמדתו או מצבו של עורך־הדין
בישראל.׳׳
הפרקליט לא הסתפק בפירסום דבריו
של פולונסקי, שהוא גם מרצה לאתיקה
מקצועית של עורכי־דין באוניברסיטה ה־עברית.
במקום אחר באותו גליון פירסם
רשימה נוספת של עורכו השני אסף גולדברג(
,כותרת מישנה. :הרהורים נוגים על
נושאים עליזים׳׳) שניתח באיזמל דק את
דברי המרואינים, עשה אותם ללעג וקלם
בקרב כל חבריהם למקצוע.
הדברים עוררו סערה בין עורכי־הדין המקומיים,
אך היה ברור עם זאת, כי מעתה
יזהרו עורכי־הדין בדבריהם, לא רק בין
כותלי בית־המשפט.

מ שטרה
עדמהרתחחהדת כי ת
באילת ישנם הרבה אנשים פעילים. אבל
אחד החרוצים ביותר היא מתילדה אלפרין:
בבוקר היא משכימה לעזור לבעלה במס־גריה,
כי מקצועה הוא רתכית. בצהרים היא

הקיסר פראנץ יוזן? (משמאל)
תרועות, הערצה וריקודים

הנסיעה, והנהג דרש תמורת הנסיעה עשר
לירות. בני־הזוג התרגזו.
״לא היה איכפת לנו שביקש עשר לירות
בעד הנסיעה,״ סיפרו מאוחר יותר ,״אבל
העיקרון שברגע שרואים תייר צריכים למצוץ
ממנו, הרגיז אותנו. ביחוד שאנחנו יודעים
היטב שעבור נסיעה כזו משלמים רק
שש לירות.״
כאן התפתח דין־ודברים, שבסופו סובב
הנהג הנרגז את מוניתו ונסע למשטרה.
שהם יחליטו כמה צריך לשלם. במשטרה
התחמם הויכוח עד שהשוטרים החליטו לעצור
את הזוג אלפרין.
מה שקרה מכאן ואילך סיפרה השבוע
מתילדה, מיד אחרי שהתאוששה מן הזעזוע
:״כשרק הגענו לתחנה, פניתי לשוטר
ואמרתי שהנהג הזה מפקיע מחירים ואני
רוצה להתלונן עליו. השוטר ענה לי תשובה
גסת־רוח, ובעלי אמר לו שזה לא יפה לדבר
ככה עם אשה. אז השוטר אמר שאשר, הגונה
לא מסתובבת בשעות כאלה עם ימאים
זרים. זה כבר עבר כל גבול. הוויכוח היה
חזק, ובעלי אמר לשוטר שהוא יתן את
הדין על כך.
״כתגובה לקחו מאיתנו את החפצים האישיים,
והכניסו אותנו למעצר. אחרי שעה
נכנסו שוטרים לתא של בעלי ואמרו לו
שיש להם ידיעות שאנחנו מחזיקים חשיש.
בעלי אמר שאנחנו אנשים עובדים ולא
מתעסקים בדברים כאלה. הם ערכו אצלו
חיפוש מדוקדק. אחר כך הם נכנסו אלי
וצעקו שאגיד להם מיד איפה אני מחזיקה
את החשיש, ואם לא אמסור להם הם יערכו

מלצרית אלפרין

רתכית אדפרין
.לא אתן לגעת בי!״

רצה לביתה להכין ארוחת צהרים למשפחה,
המונה בעל וגם שישה ילדים, ובערבים,
במקום ללכת לבית־קפה של מישהו אחר
ולבזבז כסף, הולכת מתילדה, עם בעלה
יהודה, לבית־הקפה שלהם. כך הם משלבים
את העבודה עם ההנאה וגם לא נפרדים
איש מרעותו.
אשה הגונה לא מסתובבת. השבוע
נסעו האדון והגברת אלפרין במונית מיוחדת,
בשלוש לפנות בוקר. הם ליח־ שלושה
ימאים יוונים שהתארחו אצלם בבית־הקפה.
הזוג מכנים־האורחים רצה לשלם את דמי

אצלי חיפוש. צעקתי ורתחתי. אמרתי להם
תביאו שוטרת אם אתם רוצים לחפש על
גופי. לכם אני לא אתן לגעת בי. הם תפסו
אותי בכוח, ויותר אני לא זוכרת.״
על החזה -שריטות. את הסיפור
משלים בעלה של מתילדה :״אחרי חצי שעה
בערך פתחו לי את התא ואמרו לי לגשת
לאישתי. מצאתי את מתילדה שוכבת על
הארץ מחוסרת־הכרה, כשכפתורי חולצתה
פרומים. על החזה שלה שריטות, וסימנים
כחולים על זרועותיה. מיד התחלתי לצעוק
שיביאו רופא. אחרי. כמה זמן הגיע רופא,

שקבע שצריך לשלוח אותה מיד לבית־חולים.״
מאשר
הדו׳׳ח של ד״ר בלה שמאיוביץ:
.,מתילדה אלפרין הובאה לחדר המיון אחר
שנבדקה במשטרה־אילת. בקבלתה היתד, מחוסרת
הכרה מלאה, מבולבלת ולא מכירה
את הקרובים והסביבה. כמו־כן נמצאו שט־פי־דם
תת־עוריים ושריטות על זרועותיה.
מתילדה נתקבלה לאישפוז בשעה 10 בבוקר,
והתעוררה רק בשתיים וחצי אחר־הצהרים.
האבחנה הרפואית הכללית היתר,
הלם. האשד, שוחררה לפי בקשתה ונלקחה
לביתה להמשך הטיפול. כעבור יומיים כשהתאוששה
מעט, החליטה הרתכית הרותחת
לפנות לעורך־דין כדי לתבוע את עלבונה.
וכיצד הצדיקה המשטרה את כל הפרשה?
״אני לא יכול למסור שום דבר על
המיקרו־״״ אמר מפקח שלמה בן־פורדו, מפקד
משטרת אילת.

מיפעלים
ח• הקיסר!
הקיסר פראנץ יוזף ירום־הודו היה טוב
ליהודים. הוא הוציא אותם מהגטו, נתן
להם ללמוד, לנסוע, לסחור, ושיודי־זכויות
מלא. ולמרות זה עד היום הזה אף אחד לא
העלה בדעתו לנטוע איזה יער על שמו.
עכשיו זה בסדר. אוטו שטרן ואוסקאר
שטרנשוס יצאו לתקן את המצב. אוטו
שטרן היה לוייטנאנט• (סגן) בצבא האוסטרו־הונגרי,
ואוסקאר שטרנשוס היה שם פיינריך
(מפקד שאינו קצין) .בתור שני חיילים
אוסטרו־הונגריים וזתיקים הם החליטו לעשות
משהו למען הקיסר שלהם.
מעמדה לעמדה. כל העניין התחיל
עוד כשלמש״ק שטרנשוס היתר. חנות־מעדנים
ברחוב המלך ג׳ורג׳ ,ולוייטנאנס שטרן עבד
בסוסי־רכיבה. הם היו הולכים יום־יום לבית־הכנסת
ומשוחחים שם על מאורעות היום.
״איך שלנו נתנו להם!״ היה נאנח הנד
ש״ק ,״איך היינו הולכים מניצחון לניצחון״.
״ואיך הקיסר־ירום־הודו היה בא אלינו לחזית,״
היה עונה לו הלוייטנאנט ,״ומה שהוא
היה אומר לנו כדי לעודד אותנו,״
היה נזכר המש׳׳ק .״מה?״ היה נאנח ה־לוייטנאנט
בחשד ,״לא שמעתי,״ היה עונה
לו המש״ק. וכך הם היו מחליפים אנחות
יום־יום, כל זמן שלשסרנשוס היתה חנות־מעדנים
ולשטרן היו סוסי־רכיבה.
אחר כך כששטרן מכר את חנות־המעדנים
שלו ופתח חנות לסטייקים, הם המשיכו
להתקדם ולנצח. כל יום, לפני התפילה, הם
היו מתקדמים מעמדה לעמדה, מנצחון לנצ־חון,
ורק אחר כך, במשך התפילה, הייתה
מגיעה שנת , 1918 הקיסר־ירום־הודו היה
מת, הם היו מתחילים לסגת ולהיכנע, ובסוף
להתייאש מהכל, להתחתן, ולפתוח חנות.
יום אחד, באחת התפילות, פגש הלויי־טנינט
שטרן בשמחה זזת חברו, וביקש אותו
שינחש מה יקרה בשלישי לדצמבר. המש״ק
לא הצליח לנחש, והלוייטגאנט בישר לו
שבשלישי לדצמבר זה יהיה יום מותו של
הקיסר־ירום־הודו.
המש״ק אמר שזה לא יכול להיות. היה
נידמה לו שהקיסר כבר מת. הלוייטנאנט
העמיד אותו על טעותו, והסביר לו שהוא
כבר מת לפני חמישים שנה, ועכשיו יהיה
יום השנה למותו. השניים התרגשו והחליטו
לנטוע לכבוד זה יער. הם פרסמו מודעה

ך• תנמןודהחרות קמה אופוזיציה. ב־
^ צורה די מיקרית, ללא בסיס רעיוני, על
סמך אינטרסים חולפים. אבל אופוזיציה.
אופוזיציה זו לא השיגה רוב. היא נשארה
— על כל מרכיביה השונים ביחד — במיעוט
של 45״/0במרכז התנועה.
מה קרה הלאה?
לפי ההגיון של חרות — הגיון של מפלגה
המתיימרת להיות ״אלטרנטיבה״ — היה
על המיעוט להישאר באופוזיציה, להילחם על
דעותיו (במידה שיש כאלה) ,ולחתור להפוך
רוב עד לבחירות לוועידה הבאה.
כי זהו ההגיון הדמוקראטי: הרוב שולם׳
המיעוט מותח ביקורת, ובעזרת ביקורת זו
הוא משתדל להפוך לרוב.
לא כן המיעוט בתנועת החרות. כי שיטה
זו נחשבת במפלגת־האלטרנטיבה ל״עריפת
ראשים״.
השבוע לחם המיעוט בכל כוחותיו, בשיניו
ובציפורניו, כדי שלא להישאר חס וחלילה
באופוזיציה, ולא להוות אלטרנטיבה — אלא
כדי להשתלב במערך הקיים בתוך התנועה,
להיות שייך לקואליציה השלסת בהנהלתה,
ובצורה זו להיות שותף לחלוקת כל השלל
— החל במישרות, בהטבות, בזכיונות, ובעמדות
של התנועה במנגנון הסוכנות, מוע־צות־הפועלים
והעיריות, וכלה בחלוקת זמן־
הדיבור בכנסת.
על כך היה נטוש האמבק.

המלחמה על הגייטראלייב
>* יה זה מאבק דרמאתי למדי, שעבר הן
! שבוע גילגולים אחדים. הוא התחיל ב־תרועת־ניצחון
של קבוצת שוסטק—תמיר,
המשיך בהתקפת־נגד של מנחם בגין ואנשיו.
ונגמר בפשרה שלא פתרה שום בעייה.
המאבק התנהל בשני מישורים: מעל דפי
העיתונות כולה, ובפגישות חשאיות של
קבוצות קטנות של חברי המרכז.
בפגישות הללו ניסה כל צד לרכוש לו
ידידים, ולשכנע את 20 חברי המרכז שנשארו
נייטראליים. תמיר, המאמין בצורה מוגזמת
בכוחה של תעמולה, חשב כי קולות
אלה יעברו לצידו אם יהיה מספיק רעש בעיתונות
שיגדיר אותו כמנצח. תמיר מכיר
את הפעילים הללו, והשיקול שלו היה, כי
הם ימהרו לקפוץ לעגלתו של המנצח.
אבל תמיר לא ניצח. לקראת סוף השבוע
הסתמנה נזילה של קולות לתמיכה בראש
המישמרת השלטת, אריה בן־אליעזר.
המאמרים בעיתונות, מלבד הארץ, אהדו
את בגין. עובדה זו, בצירוף הלחץ החזק
של קבוצת בן־אליעזר, עודדו את בגין לקום
נגד תמיר במלוא המחץ. במאמר שפורסם
ביום שישי ביומון היום, כתב מנחם בגין:

(המשך ב ע מו ד ) 19

לא הצליח לשכנע את
מנחם בגין ללחום.

המפ״איזציה
שד חרות

נתתי א מון — קיבלתי כחש. פתחתי לב —
נסגר תכך. אודה: היו אזהרות ולא שמתי לב
אליהן. נתחיל מחדש אמרתי. ובכן 7מוטב לי
להאמין באדם ולהיות, לעיתים, מולך שולל,
מאשר לא לתעות ולא להאמין. אבל כואב.

שהפך למטבע שגור בפי חלק מחברי המרכז.
באותו
יום עצמו התפרסם מכתב, חתום
בידי מרבית חברי מיפקדח האצ״ל לשעבר
והמפקדים הבכירים, שגינה את התערבותו

וגל בכל קערה

קריקטורה של דוש במעריב מראה את מנחם בגין
יושב עם רגל אחת בקערת ה שלטון בעיריות, בסוב־נות
ובהסתדרות, אך דוחף הצידה את תמיר, המבקש דריסת־רגל בתוך הקערה של חרות.

... בפעם לתיתו
לנשוך

יש ילדים מפונקים, התובעים מדי פעם
צעצוע חדש. אפילו תבטיח להם
— הם ידר שוהו מיד, ולא — יתחילו
את השטיח ולנפץ את הרהיטים,״

אלה האשמות חמורות: כחש, תככים, הולכת
שולל. יש בהן רמזים שקופים מאוד,
לפיהם דרש תמיר עמדה מכובדת בחרות.
העמדה הובטחה לו על־ידי בגין עצמו, כנראה,
אך תמיר רצה לממש את ההבטחה מיד.
כאשר לא קיבל — החל לנפץ את הרהיטים,
כלומר, את ועידת חרות ואת התנועה עצמה.
באותו יום שישי הופיעה רשימתי של
עורך ידיעות אחרונות, ד״ר הרצל רוזנבלום,
שהגדירה את תמיר כנער־שליח מתחיל בשרותו
של אליעזר שוסטק, שנכשל בשליחותו
הראשונה.
עוד באותו יום שישי גדוש פורסם מכתב
למערכת הארץ, בחתימת יהושוע קצ׳לסקי,
שהישווה את תמיר ליהודה איש־קריות, כינוי

של עמיחי (״גידי״) פגלין בוועידה.
עם פירסום המאמר של בגין, נכנסה לפעולה
מכונת ההנהלה היוצאת. תומכי בן־
אליעזר החלו להיפגש אישית עם חברי המרכז
הנייטראליים, ואף עם כמה מתומכי־תמיר.
הכף נטתה לצידם. איש אינו שש
להימצא בעגלה המפגרת, וקבוצת שוסטק—
תמיר החלה להצטמק. בשלב זה ניסו בן־
אליעזר וחבריו להעביר לצידם את כל הגוש
של שוסטק וחבריו להסתדרות העובדים
הלאומית.

לפתע -נסיגה
>\ליעזר שופטק^האופודצתל?-,
\ * קבועה בחרות מזה שנים רבות. הוא
אינו נושא את עיניו לשלטון במפלגה, אלא
מסתפק בשמירה על מעמדו כחבר־כנסת במקום
בטוח ברשימה. אבל על מעמד זה
הוא נאלץ להילחם מלחמה יום־יומית.

הוא מבטיח לעצמו קודם כל שליטה במנגנון
קופת־חולים־לאומית. בעזרת מנגנון
זה הוא מבטיח לעצמו בכל ועידה את מספר
הצירים הדרוש לו. מצד שני הוא מבטיח גם
את העורף, ואינו נותן לכישרונות צעירים
לעלות בתוך קבוצתו. הוא מקפיד שמסיעתו
לא יכנסו לכנסת אנשים המסוגלים להאפיל
עליו.
שוסק ( )55 יודע, שהוא שנוא על הרוב
בחרות, אבל זה אינו מפריע לו. במהלך המאבק
הוא מפסיד לפעמים כמה עמדות, כפי
שקרה בבחירות האחרונות לכנסת, כשהוא
נותר לפתע הנציג היחידי של הע״ל. אז
משיב שוסטק מלחמה השערה, כובש מחדש
את העמדות. הפעם השתמש שוסטק בשמואל
תמיר למטרה זו. אילו היו נותנים לו את
כל מבוקשו — .היה שוסטק עוזב מן הסתם
את תמיר, מבלי לחשוב פעמיים, ומצטרף
לתומכים במועמדותו של בן־אליעזר לתפקיד
יו״ר ההנהלה. המשא־והמחן על כך
היה בעיצומו כאשר חל המיפנה המפתיע:
מנחם בגין נסוג והסכים לפשרה.
גרמו לנסיגה זו שוב מאמרים בעיתונות.
עמוס אילון פירסם בהארץ ביום הראשון,
כמה שעות לפני ישיבת המרכז הקובעת,
מאמר שהגדיר את בידודו האפשרי של
תמיר באופוזיציה כ״עריפת ראשים״ .באותו
יום פורסם בידיעות אחרונות מאמרו של
שמואל תמיר עצמו, שדיבר על מלחמת־אזרחים,
על ״חיסול ציבורי ומוסרי״ ,ועל
״דחיפה לפילוג״ .כל זה תוך התנצלות, והכחשת
הקנוניות המיוחסות לו.
העיתוי של שני מאמרים אלה היה טוב.
פשרנים רבים בחרות, ובראשם ח״כ יוסף
קרמרמן 41 תעשיין יליד עפולה, הפעילו
לחץ של הרגע האחרון. בגין, הדואג מאוד
לדמותו הציבורית כאיש ישר ומוסרי, חשש
פן ידבק בו הכינוי ״עורף ראשים״ .הוא
העדיף לסגת.

מישחק השאלה והתשובה
ך* נסיגה עצמה בוצעה בשלומיאליות.
| 1בגין הטיל על ח״ב יעקב מרידור לקבל
על עצמו את ראשות ההנהלה. ח״ב אריה בן־
אליעזר הסכים בחירוק־שיניים להכללתו
של תמיר בהנהלה, הצהיר שהוא עצמו לא
ישתתף בה. רשימה שמית של הנהלה
אפשרית הורכבה בחיפזון, הודעה על
השינוי נשלחה בדחיפות אל שוסטק, שכינס
את 40 תומכיו. בישיבה, שהתכנסה
שעה אחת בלבד לפני כינוס המרכז,
הסכימה האופוזיציה לקבל את הנתח שהוצע
לה. שני אנשים בלבד התנגדו.
במחנה השני היו יותר מתנגדים. רבים
מתומכי ההנהלה היוצאת לא ידעו כלל

1 111117

רז אלנאור,
־ [ אסתר

י י *י י •• י שנמנעה מתמיכה בהצעת
הפשרה, היא הדוברת של מתנגדי תמיר.

מה הם פרטי ההסכם. הם לא ידעו למשל
שהוסכם ששוסטק ישאל את מרידור אם
תמיר יכלל בהנהלה, ושמרידור יענה לו
בחיוב. כאשר קם שוסטק בישיבת המרכז
ושאל את השאלה — חשבו רבים מחברי
המרכז כי זה תכסיס נבון של האופוזיציה.
העיתונאים ידעו מראש את תוכן השאלה
ואת תוכן תשובתו של מרידור.
אמנם התקבלה הפשרה במרכז פד,־אחד,
אך היו 13 נמנעים וכ־ 30 מצביעים לא
הסתירו שהם בולעים צפרדע גדולה מאד.
חברי־הכנסת בנימין אבניאל ואסתר רזיאל־נאור
סרבו לבלוע בשקט. הם ביטאו את
סלידתם בקול רם.
היה זה רק שלב ראשון בנסיגה. השלב
השני, הקשה יותר, נידחה: רק בעוד חודש
יכונס המרכז שנית, ורשימת חברי ההנהלה
תובא בפניו לאישור. עד לישיבה דו הסכימה
קבוצת בן־אליעזר לדחות גם את הסתיגותה,
את אי־השלמתה ואת ההכרזות המפוצצות
שישאו חבריה במסגרת הנמקת הימנעותם
מההצבעה הצפויה.

עקרון המפתח המקודש

שוסטק

איש־התכבים הוותיק׳ ב שיחה עם
חברו ל מנגנון שלום כהן( משמ אל).

11 1

נאלץ להיענו ת לבק שתו של מנתם בגין ולעמוד בראש החנה־לה
החדשה. הוא יזני ח לשנה את עסקיו הפרטיים הפורחים.

מעשה היתה נסיגתו של בגין מעין
/גושפנקה אישית למפא״יזציה של חרות.,
להפיכתה לחבר אנשים הנלחמים על המקום
ליד הקערה. מה שקרה בתוך התנועה
מאפיין, בלי ספק, את מגמותיה כלפי חוץ.
האופוזיציה לא רצתה להיות אלטרנטיבה.
היא לא רצתה להישאר באופוזיציה. היא
לא רצתה להילחם על דיעות, על עקרונות.
היא רצתה לקבל את מקומה ליד קערת
השלל, לפי עקרון־המפתח המקודש — כך־
ובך אחוזים של כסאות, בהתאם לכך־וכך
אחוזים בוזעידה.
מפלגה המתנהגת כך כלפי פנים — בוזדאי
לא יכולה להתנהג אחרת כלפי חוץ. פניה
מועדות, בלי ספק, להשתלבות במישטר
הקיים, לקבלת האחוז המגיע לה לפי המפתח
— לא רק בהסתדרות, בסוכנות וב־עיריות,
אלא בסופו של דבר, גם בממשלה.
זה היה לקח השבוע — למרות כל המילים
הרמות.

קולנוע
כ 1כבי
• ל דו חקלה
אחרי שגילו מפיקי ויווה מאריה, שצירוף
שתי כוכבות עדיף על כוכבת ראשית אחת,
החליטו הצרפתים להפיק סרט חדש עם שתי
כוכבות. הם אומנם אינן כוכבות גדולות
כמו המאריות, אבל בעד זה הן אחיות.
עד עכשיו זכתה כל אחת מהאחיות דורי
ליאק להצלחה משלה. קתרין דנב (ששינתה
את שמה) הלהיבה את אוהבי המוסיקה ב־מטריו
ת שרבורג, ופראנסואז דורליאק הלהיבה
חובבי־הרפתקות ב הרפ תקו ת בריו.
רשמים, בינתיים. עכשיו צירף את
שתיהן הבמאי ז׳אק דמי, במאי ה מט ריו ת,
ועושה איתן קומדיה מוסיקאלית בשם העל

שחקנית דורליאק
״את התחלת הכל לפני!״

אחיות,־׳ מספרת העלמה דורליאק ,״אבל
תאומות. קתרין היא בלונדית, והיא מורה
לריקוד, ואני ברונטית, ומורה לזימרה. אני
מעדיפה את התפקיד של קתרין, כי הוא
יותר מעניין מהתפקיד שלי.״
קתרין :״תשמעי, תפסיקי עם זה, אני לא
יודעת למה את מכניסה לך את הרעיונות
האלה לראש.״
פרנטואז :״בגלל שזה נכון. הסרט הזה
זוהי קומדיה מוסיקאלית שמחה מאוד, ואני׳
כשאני שמחה, אני רוצה לרקוד, לא לשיר.
אני ומוסיקה...״
שינ ה

חיו ת.

העלמות

מרו שפור

הוא סיפור על אהבה עדינה נהדרת בין שתי
אחיות, והאחיות דורליאק מנצלות את סיפור
החיים שלהן כדי לעניין את הצופים הפוטנציאליים
בסיפור הסרט שלהן.
״היתד, לנו ילדות נהדרת,״ מספרת קתרין.
״כן, נהדרת,״ מודה פרנסואז ,״הלכנו
מכות כל הזמן.״
קתרין :״גרנו באותו חדר׳ אני והיא, וישנו
בשתי מיטות, האחת מעל לשנייה,
והיא היתד. כל הזמן אוכלת אפרסקים וזורקת
את הגלעינים על הארון שלי.״
פרנסואז :״את עוד מדברת? את עישנת,
זה יותר גרוע.״
קתרין :״ואת, את היית קוראת כל הלילה
והיית ישנה עם חיות.״
בקיצור, הן עשו חיים עד שקתרין עזבה
את הבית .״היא היתר, בת חמש־עשרה,״
מספרת פרנסואז ,״אף פעם לא נפרדנו. הלכנו
עוד מכות כמו ילדות קטנות, והיא עזבה
אותנו כדי ללכת לחיות עם רוז׳ה
ואדים. אמא הזקינה מזה בעשר שנים.״
קתרין הלכה לחיות עם ואדים׳ ילדה לו
את בנו כריסטיאן, סירבה להתחתן איחו, וקיבלה
המון הצעות לתפקידים בסרטים.
״בזמן שאני,״ מתלוננת אחותה ,״בכל אותו
הזמן לא עשיתי כלום. הייתי כל כך אומללה,
בגללה, הציעו לה המון הצעות, והיא
אפילו לא קיבלה אותם, ואני השתגעתי מרוב
רצון לשחק. מתתי לשחק, ואף אחד
לא הציע לי כלום. ובכלל, אני לבדי לגמרי,
ולך יש המון אנשים.״
קתרין :״יש לי את הבעל שלי, ויש לי
את כריסטיאן, זה הכל.״
הבעל של קתרין דנב, דויד ביילי, צלם
האופנה האנגלי, האיש שגילה את הדוגמנית
שרימפטון, מתכונן להפוך בקרוב ל־במאי־קולנוע.
הוא נשוי לקתרין כבר שנה
שלמה, והם עדיין מאושרים. פרנסואז היתד,
במשך זמן רב ארוסתו של ז׳אן־פייר קאסל,
והיתר. איתו גם בישראל, אבל הוא התחתן,
לפני חודשיים, עם מישהי אחרת.
״את התחלת כל דבר לפני,״ מתלוננת
פרנסואז דורליאק ,״השגת כל דבר לפני,
אני כבר עייפה מללכת אחריך.״
״זה בגלל,״ עונה לה אחותה ,״שאני יודעת
מה זה שיווי־משקל בחיים. זה ההבדל
בינינו.״
פרנסואז :״בכל זאת אנחנו נראות ממשפחה
אחת. קאתרין זה אני בצורה יותר
עדינה ויותר יפה.״
קתרין :״לא יותר עדינה. פחות גדולה.״
פרנסואז :״יש לך פנים עדינים מאוד.״
קתרין :״בכלל לא. אני נורא נוקשה. זה
את העדינה. בכלל, אנחנו לגמרי ההיפך
אחת מהשניה.״
יש להניח. ככה משוחחות להן שתי
האחיות דורליאק, כשברושפור יורד גשם
והמפיקים מפסידים את כספם. אבל אין
דבר. אם האחיות תמשכנה להשמיץ זו את
זו מרוב אד,בה, הסרט ירוויח את הכסף
בחזרה, מהפירסומת. לכן ייתכן שהוא יוצג
לא רק בעת־ובעונה אחת בפאריס ובניו-
יורק׳ אלא יש להניח, שזמן קצר לאחר מכן
הוא יגיע אפילו לתל־אביב.
סרטים האיבודים ה א מי תי ,
המרגל שחזר מן הכפור
שחקנית דנב

בגלל

שיווי־המשקל

בחיים!׳׳

מות מרו שפו ר, כשמתווספים לשתי העלמות
גם ג׳ין (אמריקאי בפאריס) קלי, וג׳ורג׳
(סיפור הפרברים) צ׳אקירים.
ברושפור שעל הים, שם מתנהלת ההסרטה,
יורד גשם. המפיקים מפסידים 5000 דולר
ליום, והאחיות מחליפות רשמים, בינתיים.
״ בעל מות מרו שפור, כמו בחיים, אנחנו

(אלנבי,

תל־אביב; ארצות־הברית) ספרו של ג׳ון לה־קארה
עורר רעש בעולם כולו. לא רק מ שום
שהוא הראה את חייהם האמיתיים, האפורים,
של המרגלים, בניגוד לחיי הזוהר הידועים
של הג׳יימס בונדים, אלא משום שהוא סי־.
פור הריגול שסיפר ותיאר דרכו את האדם
היחיד, הפרט של ימינו, שנשאר בודד, מופקר,
על־ידי הכוחות הגדולים השולטים בו.
שחמת אנושי. מרטין רייט בסרטו,
נשאר נאמן לחלוטין לסיפורו של לה־קארה.
יותר מזה: הבימוי הנקי והמשוכלל עוד
מדגיש את החישובים הקרים המנחים את

הגיבורים. את הדיוק וההתאמה בין פעולותיהם,
ואת אופיו המפלצתי של משחק ה־שחמת־ו־,אנושיי,
בו משתתפים גיבורי העלילה,
מבלי שידעו אפילו בתפקיד איזה כלי
הם משמשים. בעצם, כשכל מהלך הוא בעל
מיפנה מפתיע, עד למיפנה של הרגע האחרון
ממש.
לעומת זאת מודגש לא פחות הצד האנושי
של הגיבורים, שכן, העיקרון של משחק־המוחות
בין שירותי הביון האנגליים והי־מזרח־גרמניים,
מבוססים על השגיאה האנושית,
מתוך הנחה שגם המרגל המשוכלל
ביותר חייב לשגות אי־פעם.
שני השחקנים הראשיים, ריצ׳ארד ברטון
וקלייר בלום מצליחים להיות אנושיים דווקא
משום שאינם חמים מדי או רגשניים מדי.
הם אינם סופר־גיבורים וגם לא ברגים במכונה,
האיזון המושלם בבימוי הציג אותם
בדיוק כבני־אדם.
משום־כך מצליח הסרט לתת את היסוד
האמיתי של כל דראמה טובה: כל מה שקורה
לגיבורים אינו גורל־עיוור, או המצאותיו
של מחבר־בלשים. מה שקורה להם הוא
בדיוק מה שמוכרח שייקרה. זה פשוט נובע
מתוך אופיים האנושי.

שיר הדלל חו ב ש
לחופש נולדה

(חן, תל־אביב; ארצות־

הברית) גם לאחר שכל החיות שבטבע תיכנסנה
לכלובים, הן עדיין תמשכנה להיות
סמל החופש בשביל האדם. כי גם כשהן
בבית־אנשים, או בכלוב, הן לא מאבדות למעשה
את ההרגלים והמנהגים של חיי החופש
שלהן, בטבע.
לגנוב את ההצגה. אלזה, הלביאה,
אינה סמל. היא לביאה אמיתית, שגדלה בביתה
של משפחת אדמסון, וחיה יחד עמד.
חיי־חופש בחיק הטבע הפרוע של הג׳ונגל.
ג׳וי ובעלה גידלו את הלביאה וטיפלו בה
כמו בבתם. כשהגיע זמנם לחזור לאנגליה,
עמדו בפניהם שתי אפשרויות: להחזיר את
הלביאה לטבע, או להכניס אותה לגן־חיות.
הם החליטו להחזיר אותה לטבע, ובמשך
שלושה חודשים ניסו לחנך אותה מחדש ל־חיי־טבע,
אותם לא הכירה, משום שלא חייתה
אותם אף פעם.
לפי הספר, שכתבה האם הלא־חוקית של
הלביאה, נעשה הסרט נעים ונוגע ללב. זה
לא סרט אמנותי על חיי חופש בטבע. זהו
סרט אמיתי על לביאה, ועל שני אנשים המטפלים
בה. בחור סרט אמיתי, הוא מלמד
על החופש ועל הטבע יותר מאשר כל שיר
הלל שיכול להיכתב על הנושא.
שני השחקנים המטפלים בלביאה משחק,ם
בטבעיות, אבל הלביאה אינה חדלה לגנוב
להם את ההצגה. היא לא צריכה לשחק,
או להשתדל, או להתאמץ כדי להיות יפה
בפני המצלמה.
היא כל כך טבעית, ומשכנעת, וחיה, ואמיתית,
עד שאי־אפשר להימנע מלחשוב,
במשך כל הסרט, מה היא תעשה לאחר שתסיים
לשחק את התפקיד של אלזה החוזרת
לטבע. היא בטח תחזור לכלוב שלה
בגן־החיות, או לקירקס שלה.

מהי ל מי ט ה

לץ יקירי

(הוד׳

תל־אביב;

שוודיה)

הוא סיפור־אהבה נוסח שוודיה. אהבה המתחילה
בהרפתקה, נמשכת במיטה ונגמרת ב־נשואין.
רב־חובל
צעיר יורד יחד עם כל המלחים
שלו לחוף. כולם מחפשים חתיכות בשביל
לבלות את הלילה היבשתי. רב־החובל מוצא
את אניטה, המגישה של הפונדק, ומחליט
להשתמש בה בתור חתיכת אותו לילה.
בעייה יוצרת שי?ן מום. הוא מחזר
אחריה, משחק עם הילדה הבלתי־חוקית שלה,
ומחשב חשבונות איך להגיע במהירות
האפשרית למיטה שלה. אין לו מושג שגורלו
נקבע מראש, שד,אשד, הזאת שהוא מנסה
להשכיב, היא בעצם כבר אשתו האהובה
ורעייתו בחיים.
הבמאי, לארס מגנום לינדגרן, כבר יודע,
והוא מנסה להעביר אל הצופה את ההרגשה
הזאת של העתיד המצוי כבר בהווד״ בכמה
אמצעים. על־ידי כך שהוא מעכב מדי פעם
את העלילה כדי לתת תמונות קצרות ממצבים
מאוחרים יותר, ועל־ידי כך שהוא מתחיל
את כל ההרפתקה שלהם בטיול משפחתי
לגן־חיות. הם נראים כבר אז כמו משפחה
מאושרת, והבמאי טורח להדגיש זאת.
בסיפור האהבה הארוך של שני האנשים
הבודדים הללו, יש אווירה רומנטית, הנע־
(המשך בעמוד )20

היא התגרשה מבן השונ

*ש לה בעיות, ליהודית אדלר. כשהיא
׳ מוציאה לרחוב את השיער הבלונדי שלה,
ואת הגוף העגלגל שלה, והעיניים היפות
שלה — מתקהלים סביבה אנשים ומנסים
לנגוע׳ כדי לברר אם כל זה אמיתי. הם גם
שורקים לה, קורצים לה, צובטים אותי״ י־שואלים
אותה איפה הבליקיני שלה. וכל זה
לא חם־וחלילה משום שהיא מוצאת חן ב״
עיניהם, או משהו כזה, אלא משום שהיא
מזכירה להם את נערת הבליקיני, שהופיעה .
על עמודי העולם הזה בעונה הבוערת של
אותו בגד.
שתי נערות הדגימו אז את הלבוש ה־נועז.
האחת היתד, הונגריה אמיתית והשניה
היתד, ישראלית אמיתית, בשם רוחמה. ה־הונגריה,
בדרנית במועדון־לילה, נאלצה, ל־אחר
אותו מעשה, לעזוב את הארץ, ותור־

שתה י ישראלי סירבו
להן א אירועי השח
גופה,
כשתי
ן בכל כ

* הוו 1ודחו לסיים
טה לג
בימי

רווקה, חופשיה, ארכיטקטית במקצועה, ובתור
שכזאת היא מטיילת לה בין ישראל
לבין ארצות אירופה.
ביום השלישי האחרון היא היתד, במיקרה
בארץ, ובילתה את הערב שלה במלון היל־טון,
יחד עם תייר אמריקאי, אופטיקאי, העונה
לשם זילברשטיין.
היא היתד, די מרשימה באותו ערב. השיער
הבלונדי שלה נצץ על השמלה השחורה
שלבשה, והגוף העגלגל שלה הוסתר
יפה מאוד מתחת לכל המחשופים.

כאשר הבן־אדם שיכור
ולי לא כל יושבי הילטון הבחינו ב־דברים
הללו, אבל ברור שהיו כאלה
שכן הבחינו. היו אלה אדמונד דה רוטשילד,
ז׳אן בולאק, מזכירו לענייני ישראל, ושתי
הבחורתו שהיו איתם.
אבל איש מהם לא גילה כלפי חוץ שים
סימני־התעניינות.
הערב הסתיים. יהודית והתייר שלה עזבו
את ה הי ל טון, וגם הנדבן, מזכירו ושתי נערותיהם,
עשו אותו הדבר. אבל הערב שהסתיים
ב הי ל טון, התחיל מחדש בדיסקוטק
של פרדי.
כולם הגיעו לשם, חוץ משתי הנערות של
הברון, שמשום־מה אבדו בדרך. פרדי כבר
דאגה להכיר אותם האחד לשני. אדמונד דה
רוטשילד לחץ בשמחה את ידה של יהודית
ואמר לה :״הכרתי אותך עוד כשהיית אשתו

1נון הנארוו
ור אליה רק בימים אלה, כעבור שנתיים. ד,שניה, ה־נאלצה
אחרי־כן לעזוב את ביתה, ומאוחר יותר אף
בל אותה לצבא. לא ברור אם הבליקיני לבדו עשה
כל זה, אבל בוודאי יש לו חלק די נכבד בכל ה,אלה.
1יהודית
אדלר לא לבשה מעולם שים בליקיני על
ום משהו דומה. אבל המזל רצה שהיא תהיה דומה
פות־מים לרוחמה, והמזל הזה רודף אותה כל הזמן

העברית שימשח כה סוואה
.אדלר הגיעה ארצה לפני שלוש וחצי שנים. היא
זז בסך הכל בת שש־עשרה וחצי, אבל כבר הספיקה
נ בית־הספר התיכון, והתקבלה כאן לטכניון, לפקול-
׳טקטורה.
הראשונים שלה לשהותה במדינת ישראל היא סב

מאוד מארץ מוצאה .״כולם חשבו,״ היא
מספרת ,״שאם אני שוודית, אז אפשר להשיג
אצלי כל דבר.״ אז כדי שידעו שאי-אפשר
להשיג אצלה כל דבר, היא צבעה את שערה
לשחור, קיצרה אותו מאוד, ואיש לא
חשד בה יותר שהיא שוודית. רק אחר־כך
כשדיברה כבר עברית חופשית, ששימשה לה
כהסוואה מספקת, החזירה יהודית את צבע
שערה, ואת אורכו, לקדמותם.
אבל הצבע השחור עזר, כמסתבר, למשהו
שונה לגמרי: חצי שנה מאז בואה לארץ׳
כשהיתה בת ,17 התחתנה יהודית עם עורך־
הדין דויד בקר, בנו של נשיא בית־המשפט
בירושלים.
היום היא כבר בת ,19 בעלה בן שלושים,
אבל לעומת זאת הוא כבר לא בעלה.
היא התגרשה ממנו. כבר חצי שנה שהיא

•הודית אדלר3
״בלילה, כשרקדנו, חשבתי שהוא סתם
שיכור. כשבן־אדם הוא שיכור׳ הוא מציע
כל מיני הצעות כאלה. אבל למחרת הבנתי
שזה לא היה מתוך שיכרות.״
ובעצם זה לא הפעם הראשונה שיהודית
אדלר מגיעה אל דפי העולם הזה. אבל
עד עכשיו היא עשתה את זה תמיד בעילום־
שם. לא מזמן פורסם ברחל המרחלת סיפור
על אשת עורך־דין ידוע שנסעה לאילת עם
מאהב אמריקאי, התאכזבה ממנו כעבור
שבוע, עברה למאהב אחר, וגרמה לכך שהמאהב
הראשון ינסה להתאבד, יגלה בכך
את זהותו למשטרה, זהות של פושע מבוקש,
ויזמין את אביו לבוא ארצה להוציא
אותו מכל הבוץ ששקע בתוכו.
זו היתד, יהודית אדלר שגרמה לכל הצרות
הללו, ועוד פחות מזמן פורסם שוב
שדב סגל הסתכסך עם פרדריקה סגל בגלל
בחורה שעוררה את קינאתה. זו היתד, שוב
יהודית אדלר.
עכשיו כולם מקווים שאם יהודית תיסע
לברון, או לא תיסע אליו. היא תחזור, בכל
אופן, למדורים הקבועים של העיתון.

הסטאטיסטית

הגרמני שהוסרט בקיסריה, ולאחרונה סיינזה
תפקיד מי שני בסרט, שלושה ימים וילד.

של בקר, לפני כמה שנים, בנתניה. במסיבה
למלאת חמש שנים לפנטקס.״
למי שלא יודע — פנטקס הוא בית־החרו־שת
של הברון. בעלד,־לשעבר של יהודית
היה היועץ־המשפטי של אותו מוסד .״כבר
אז,״ הסביר לה הנדיב ,״רציתי להתחיל
איתך. אבל את היית נשואה. ועכשיו, כשאת
לא נשואה, אז אני צריך לנסוע מחר בבוקר
מהארץ.״
המצב היה קשה. וכדי לחגוג את המצב
הקשה הזה, בילו אותו בני הזוג על רחבת
הריקודים שם, ללא הפסק, משתיים בלילה
עד חמש בבוקר. אדמונד היה כל כך
נלהב, עד שבשעה מסויימת, קטנה של הלילה,
הוא הודיע לבת־זוגו שהוא יהיה ברביעי
בחודש בפאריס, והוא השביע אותה
שאם תזדמן באותו התאריך לאותה עיר,
שתבוא לבקר אותו. הוא נתן לה את
כתובתו ואת כרטיס הביקור שלו.
יהודית לא התייחסה לדבר ברצינות. היא
רגילה לחיזורים מסוג זה, בשעות המאוחרות
של הלילה, אבל כשלמחרת, בשעה אחת ג
בצהריים, הוא צילצל אליה שוב, ואמר לה $.:י ״ ןןךן 1 1ן יהודית נח שבת לאחת
ה מוב ח רו ת
שאצל בולאק, המזכיר שלו, מחכה לה כר־ 1 1 ] 11 2הרקדניות
טיס טיסה לצרפת, ושתבוא מתי שהיא רוהמרקדות
בדיסקוטקים. הברון רה־רוטשילד
היה משונינע שהיא רקדנית במקצועה.
צה, היא התחילה לחשוב על כל העניין.

1€71111 •010193 0303

אבוקדו ה ס בון ה קו ס מ טי הי חו די
במעמדו לעידון העור.
ס בון אבוקדו המעושרבבשם
אכסקלוסיבי, מעניקרכות ויו פי,
ומשרה הרג ש ת נעורים רעננות וזוהר.
ייל

העולם הזה 1506

במדינה

ספורט

(ה מ שן מעמוד ) 14

לכל יוצאי הצבא האוסטרו־הונגרי. הם
השיגו חלקת אדמה בזכרון־יעקוב, והם
יטעו שם עצים לפי מספר החיילים האוסטרו־הונגרים
שיענו למודעה ויתרמו כסף.
הקשר ההדוק בין שטרנשום לקיסר פרנץ-
יוזף זה לא מהיום. הוא החל להירקם עוד
כששטרנשום היה בן : 16״הקיסר בא
למקום שאני גרתי בו. אז נפגשנו בפעם
הראשונה. אני הייתי שמח מאוד, וגם הוא,
תיכף ראו על הפנים שלו שהוא שמח. הוא
דיבר משהו. משהו יפה. אבל לא הייתה
אפשרות לשמוע.
באותה פגישה בין הקיסר שטרנשוס הביאו
היהודים ספרי־תורה, רקדו סביבו. לא
מסביב לתורה, מסביב לקיסר. הם גם הריעו
לו, העריצו אותו, והציפו אותו בפרחים.
״אני הרגשתי כאילו הוא האבא שלי, זה
היה יחס כמו אבא ובן.״
הפגישה השנייה נערכה בין השניים בווינה.
הקיסר פראנץ־יוזף היה שם, עם קארל
יורש־העצר, ועם אוטו, בנו של קארל.
שטרנשוס נופף לו ביד. הקיסר דיבר, ו־שטרנשום,
לא הצליח לשמוע כלום. מפני
שההמונים הפריעו.
אחרי זה הלך שסרנשוס לצבא, ונשבע
שם למלא באמונה את כל הפקודות של
הקיסר .״היה לנו כל כך טוב תחת הדגל
של פראנץ יוזף, שלא היינו צריכים אפילו
לראות אותו. היינו פטריוטים בשבילו.
עשינו הכל מה שהיה לנו אפשרות לעשות.
אני נפצעתי בשבילו שלוש פעמים.״
הוא היה קיסר חכם וטוב־לב, והיה לו
זקן שנקרא על שמו זקן פראנץ יחף .״פעם
באו אליו היהודים,״ נזכר המש״ק .״זה
לא בדיחה, זה היה באמת, ואמרו לו שרוצים
להתפלל בשביל שיינצח. אז הוא
אמר להם, :אם אתם תתפללו שאני אנצח
היהודים ברוסיה יתפללו שהרוסים ינצחו.
הכי טוב שתתפללו לאלוהים שלכם שלא
יתערב בכלל, אני כבר אנצח בעצמי׳ .כן,
הוא אמר את זה*״
כשהקיסר מת היה אבל גדול, ובשנת
1933 עלה שטרנשוס לארץ. אבל גם בארץ
הוא המשיך לשמור על הקשרים שלו עם
משפחת המלוכה.. .כתבתי לאוטו, הבן של
קארל, מכתב,״ הוא מספר .״כתבתי לו שאני
מכיר אותו כשהיה בן ארבע, וראיתי אותו
על הגזוזטרה. הוא ענה לי, אבל אני לא
עניתי לו בחזרה. מספיק. כשיהיה לו יום י
הולדת אני אכתוב לו עוד פעם.״
חוץ מאוטו לא נשאר לו שום מכר ממשפחת
הקיסר. אז הוא כתב לאדנאואר :״כתבתי
לו מכתב בחרוזים. סיפרתי לו שהייתי
בעיר שלו, כשהוא היה ראשיה,עיר. סיפרתי
לו שגם לי מלאו לא מזמן שבעים שנה.
הוא ענה לי ואני לא עניתי לו. מספיק פעם
אחת.״
גם לדב יוסף הוא כתב מכתב .״לא
בעניינים אישיים. בענייני מסחר. גם לדוב
יוסף שלח רק מכתב אחד. מספיק.
אח! אילו היד, רק אפשר להשיג איזה
קיסר, כדי להתכתב כמו שצריך! אבל
לפחות יהיה עוד מעט בארץ יער־על־שם־
קיסר, וגם זה משהו.

ה פג מ ת
שלו שדו ואין שלו
אבן הפינה לבית־ה שלוס
טוו מן הונחה ביום השני השבוע, באוניברסיטה
העברית בירושלים. כי בלי טרומן לא
היתר, קמה מדינת היהודים. כנראה. הוא
הכיר במדינה הזאת בדיוק 11 דקות אחרי
שהיא הכריזה על עצמה שהיא קמה.
מיזוג אוויר לשלום. בית־ה שלוס הוקם
על שם הנשיא האמריקאי שהחליט, על־סמך
שיקולים צבאיים, באוגוסט , 1945להטיל
את פצצת־האטום על יפאן. כי מחשבתו
היתר, נתונה למניעת מלחמה ולייסוד
השלום.
השלום זקוק לבית עם כתובת, שכולם
יידעו איפה אפשר למצוא אותו. לבית שלו
יהיו חלונות, ומרצפות משיש, ומרפסת
שאפשר לדבר ממנה אל אורחי־השלום. לשלום
יהיה גם מזכיר־לענייני־שלום, גיזב־רות,
וגם מודיעין. למיקוד, שיהיה קשה
לתפוס את השלום במשרד שלו. בשבוע הבא
יתפרסם גם מיכרז בדבר מיזוג־אזזיר
לשלום. חדר אחד יהיה חדר המלחמה של
על־שס

וזארי

(המשך בעמוד )22

העולס הזה 1506

הכנסת
ללא וו!דוז
כאשר החליטה הכנסת להעביר לוועדת־החינוך
את הצעתו לסדר־היום של ח״כ
אורי אבנרי, על ״ליקויים בענף הספורט
ופיקוח ממשלתי על אגודות הספורט״ ,קיוו
הכל, כי ועדת־ד,חינוך תאזור עוז, תיכנס
לעובי הקורה כדי לדון בבעיות הנמצאות
בשרשי הספורט במדינה.
כאשר הניחה השבוע ועדת החינוך את
המלצותיה בפני מליאת הכנסת הוברר, כי
ההר הוליד עכבר. ועדת־ד,חינוך עשתה הכל
כדי להתחמק מהבעיות האמיתיות, במקום
לפתור אותן.
תיקון החוק הפלילי. ועדת־המישנה של
ועדת־החינוך, שבשורותיה לא נכלל, כמובן,
לפי מיטב המסורת הפרלמנטרית חבר הכנסת
המסוים שהעלה את הספורט למישור
הפרלמנטרי בישראל, נזהרה ביותר שלא
לפגוע בעסקנים השולטים כיום בספורט,
ובעיקר בכדורגל. כך, למשל, כאשר הביעה
ועדת־ד,מישנה התנגדות לתוכנית ההקפאה
של ההתאחדות לכדורגל, נזעקו עסקני
מפא״י בהתאחדות, וכשפירסמה ועדת-החינוך
את המסקנות הסופיות, לא היה כבר זכר
לעניין ההקפאה.
ועמדו־,חינוך המליצה על העמדת ההתאחדות
תחת ביקורתו של מבקר המדינה.
כיצד יבקר המבקר מוסד שאין לו כל
קשר לממשלה?־ איש לא טרח להסביר
זאת. הפיקוח על מאות אלפי הלירות, העוברות
תחת ידי גיזברי האגודות האנונימיים
— ימשיך להיות נושא למאמרים
בעיתונות בלבד.
הפתרון אותו לא העיזה להציע: להפוך
את ההתאחדות למוסד הפועל לפי חוק

גם שאר ענפי הספורט. הלומדים האחרונים:
האתלטים המקומיים.
איך תתבטא השביתה שלהם? על כך
עוד לא החליטו. ביום השישי הם חשבו
עדיין שלא יסעו לתחרות האתלטיקה נגד
יוון המתחילה ביום החמישי הקרוב. אלא
שלבסוף הם המריאו, בכל זאת. מבחינה
מצפונית, לפחות, הם הכריזו שהם שובתים.
האחראי לבזיון: יו״ר הוועדה המקצועית
של ההתאחדות לספורט ויו״ר ועדת־מאנקוק
מיכה שמבן.
סיבת השביתה: האתלטים הסבירו, כי
לקראת אליפות עמי־אסיה, העומדת להיערך
בסוף השנה בבאנקוק, נקבעו תוצאות
מינימום אותן חייב כל אתלט להשיג כדי
לייצג את ישראל. לפני הנסיעה לאסיה
עומדים האתלטים לנסוע לאירופה לשם
הישגי מינימום. אלא שהישגים אלה הם
קשים מדי, ויצמצמו בצורה בלתי סבירה
את מספר האתלטים היוצאים לתחרויות
באירופה.
ההבדל הקטן. הסביר אחד השובתים:
בישראל אין בקיץ פעילות. אנחנו לא
יכולים להתאמן בגלל החום. העונה מתחילה
אצלנו שוב רק באוקטובר. בשביל להיות
בכושר שיא בדצמבר, אנחנו חייבים להתאמן
כל הזמן. רק כך נוכל להשיג את המינימום
לבאנקוק. מי שלא יסע לאירופה, בוודאי
שלא יוכל להשיג את המינימום הדרוש
הזה.
״שלמה ניצני, למשל, הרץ המוכשר ל־400
מטר, רץ בארץ בסביבות 48 שניות. המינימום
לבאנקוק הוא 47.7ולאירופה רק
בכמה עשיריות יותר• הן את המינימום
לאירופה והן את המינימום לבאנקוק הוא
יוכל להשיג רק אם ירוץ בתנאים אידיאליים,
ועם רצים מעולים, שכמותם אין בארץ.

רץ פנטילט
״ב שביל מה נוסעים לאירופה?״

המדינה, שיכלול בתוכו גס את כל אגודות
הספורט בארץ.
ועדת־המישנה של ועדת־החינוך הזמינה
אמנם לכל ישיבותיה את מנהל רשות הספורט,
שהשפעתו על ההתאחדות לכדורגל
אפסית, אך לא הזמינה לפניה אף ספורטאי
אחד. מבין עיתונאי הספורט נבחרו רק
נציגי שני עתונים.
ההמלצה הממשית היחידה של הוועדה:
תיקון החוק הפלילי, כך שהמשטרה תוכל
לחקור בתלונות על מכירת מישחקים.
המלצה נבונה נוספת: מינויו של מנהל
כללי להתאחדות לכדורגל. המלצה זו מהווה
ביקורת מוסווית על המנהלים הנוכחיים
של ההתאחדות.
הקטע -בו המליצה הוועדה על מתן פיצוי
לכדורגלנים, תוך שמירת מעמדם כחובבים,
הוא בדיחה עלובה וחסרת טעם.
העובדה שאפילו בנושא בו דעת הקהל
במדינה דורשת שינויים — לא העזה הכנסת
לטפל בחומרה הדרושה — לא הוסיפה
לה כבוד.
בשביל הכדורגלנים היה זה רמז, כי
הגיעה העת לפתור את בעיותיהם ללא
עזרה מהחוץ.

אתלטיקה
ה ש בי תהש הו שבחה
הראשונים שתפסו את הפאטנט, זה משתלם,
היו הכדורגלנים. מהם למדו זאת

הקביעה של ועדת־באנקוק, שבראשה עומד
שמבן, מונעת ממנו מראש לנסוע לבאנקוק.״
מאוכזב אחר בין האתלטים היה נתנאל
פנטילט, הכשרון השני של משפחת פנטילט,
לאחר אחיו — יאיר. הוא אמר:
״המינימום לבאנקוק בריצת 1500 מטר
הוא 3:51 דקות. המינימום לאירופה היד,
3:56 דקות — תוצאה שהייתי יכול להגיע
אליה ואז אולי הייתי משפר את ההישגים
שלי באירופה. זה הרי כל מטרת הנסיעה.
״והנה, בשבוע האחרון הורידו את המינימום
לאירופה פעם ל־ 3:54 ואחר־כך
ל־ 3:53 דקות. זו כבר תוצאה שאני לא
יכול לעשות•
״גם למאיר יעקובי הודף כדור הברזל,
עשו את אותו הדבר. ההבדל אצלנו בץ
המינימום לאירופה למינימום לבאגקוק הוא
בסך־הכל עשרה סנטימטרים (בין 16 מטר ל־
— )15.90 אז בשביל מה בכלל נוסעים
לאירופה?״
ענן* צדדי. מבטא זעמם של האתלטים
הוא מהידועים שבעסקני ההתאחדות לספורט:
מיכה שמבן, איש מפ״ם כסוף־
השיער, אוהב לראות את עצמו כמומחה
מספר־אחד בהתאחדות. ילד טיפוחיו הוא
ענף הספורט הצדדי כדורעף. כיו״ר ועדת
באנקוק של ההתאחדות הוא מד,קובעים מי
יזכה בכרטיס הנסיעה הנכסף למזרח! הרחוק.
האתלטים זעמו על החלטותיו של שמבן,
איימו שלא להתחרות ביוונים• ״איך זה

יתכן,״ אמרו ,״שאיש העוסק בעיקר בענף
צדדי בכדורעף יקבע בכל ענפי הספורט?״
ישראל היא ארץ האפשרויות הבלתי־מוגבלות.

כדו
רגל
הוו ס ק נבו־ווו
כשנפתחו השבוע מישחקי הגביע העולמי
בכדורגל בבירת בריטניה, מולדת הכדורגל
העולמי, בלטה עובדה אחת יותר מכולן:
הכדורגל הפך מספורט לעסק. מישחקי הגביע
העולמי הם פיסגת העסקים.
רווח לכולם. מי לא הרוויח החודש בלונדון?
הרויחו הכדורגלנים. שלא כמו ועדת
החינוך של הכנסת, לא התביישו הללו
לקרוא לילד בשמו. כל אחד מהבועטים
בכדור ידע היטב, שבעיסה מוצלחת שוזר,
כמה מאות דולרים. כל ניצחון שווה פרמיות.
הגביע עצמו שתה הרבה מאוד.
הכדורגלנים לא היו היחידים, שאכלו
בתיאבון מהצלחת. עיתונאים לאלפים, סרסורי
כרטיסי־נסיעות וכרמיסי־כניסה למגרשים,
שדרי רדיו וטלביזיה, נהגי מוניות
ובעלי בתי־מלון, בעלי בתי־ד,קולנוע של
לונדון והיצאניות של הסוהו — כולם עושים
החודש עסקים, כמו שעושים רק פעם בארבע
שנים — בימים המטורפים של הגביע העולמי.
לכולם
היה אינטרס אחד ויחיד: לרומם
את המישחקים, להביא לכך שעוד לקוחות
יסתערו על תוצרתם.
האנגלים עצמם גילו התעניינות מרובה
בעיקר במישחקים שבהם היתד, מעורבת
נבחרתם, הקדישו תשומת־לב פחותה יחסית
למדינות הזרות 1000 .הישראלים בלונדון,
לעומת זאת, ידעו כי לא כל יום נוסעים
ללונדון, רכשו רובם ככולם כרטיסים לכל
המישחקים•
מאירופה היה הזרם הגדול ביותר מורכב
משדרי טלביזיה. אלה התחרו בינם לבין
עצמם, שבדו את ראשם כדי למצוא זתיות
חדשות לסיקור המישחקים. הטלביזיה
היתה גם גורם ישיר להפחתת מספר המבקרים
מהיבשת. רבים החליטו, כי אפשר
לראות את המישחקים ביתר נוחיות בבית.
בישראל, שלא כמו בלבנון, אין הדבר
אפשרי.
כמו בכל עסק טוב, היה התנאי החשוב
להצלחה נעוץ בעובדה שאין מרמים את
הקונים 16 .הנבחרות שהגיעו ללונדון עשו
את הכל כדי להציג את הכדורגל הטוב
ביותר שהן יודעות. אם הן תצלחנה בכך
— זאת יתברר רק בעוד שבועיים.
הישראלים רק יכלו לקוות, כי אלה מבין
חבריהם שהיו בלונדון ילמדו לחקות את
האנגלים — אם לא בנימוסים, הרי לפחות
בכדורגל.
היאבקות ויר החדשה
ההמולה שעורר רפאל הלפרין באיצטדיון
בלומפילד (העולם הזה ) 1504 לא שככה.
הוא עצמו דואג לכך, בעזרתם האדיבה של
אלכסנדר (״ראש הברזל״) דליגרוגס, ומשטרת
תל־אביב.
״ראש הברזל״ ,שהאשים את הלפרין
בביום המופע כולו, החל משמיע הודעות
הפוכות. הוא הסביר לכל מי ששאל אותו,
כי בעצם אמר מה שאמר רק בלחץ המשטרה.
הלפרין,
שהכחיש מהרגע הראשון את
הבי׳־ם, העביר את היאבקותו לזירה המשפטית,
הגיש תביעת דיבה נגד שבועון
ספורט, שקבע כי התחרות בויימר.,
למה טוב כל הרעש הזה? הלפרין עצמו
סיפק את התשובה בשבוע שעבר: הרעש
טוב בשביל למשוך צופים לתחרות הגדולה
בין מר ישראל לבין ״ראש הברזל״.
ואז התערבה משטרת תל־אביב, ששרקה
לסיום המישחק. היא הודיעה כי לא תרשה
שום עריכת תחרויות של היאבקות מסוג
זה. זה באמת הרגיז את הלפרין. הוא התפרץ
שוב מבעד לחבלי החוק, אל תוך הזירה
המשפטית, הגיש בקשה לצו־על־תנאי נגד
המשטרה, שתסביר מדוע לא תאפשר לו
לערוך תחרויות עם ״ראש הברזל״ או עם
כל גוש של שרירים המוצא חן בעיניו.
תחרות זו תיערך השבוע, בבית־המשפט
העליון בירושלים. ישפוט שופט עליון,
ולכן אפשר להיות בטוח כי איש לא ידבר
על ביום.

ק1לנ 1ע

תנועת העולם הזה — כוח חדש

משאל־עם על המדיניות הכלכלית של הממשלה
החל מהשבוע אין משולמת תוספת היוקר. הממשלה הכריזה על ״מיתון״ במשק, שגרם להתחלה של אבטלה.
האם אתה מסכים לכך?
האם אתה מסכים למדיניותה הכלכלית של הממשלה, או שאתה מתנגד לה? מה דעת חברך על כך?
הכל מדברים בשם ״הציבור״ ,אך איש לא שאל לדעת הציבור עצמו. לכן קיבלנו על עצמנו תפקיד זה.
תנועת ״העולם הזה — כוח חדש״ עורכת משאל־עם על המדיניות הכלכלית מעל עמודי עתון זה וברחובות
הערים והישובים.
הבע את דעתך ! מלא את הטופס, חתום והחתם את חבריך, גזור ושלח ל־ת. ד , 136 .תל־אביב.

כן | לא |

כתובת

תדריך
* * מלך עכברוש

האם אתה מסכים למדיניות הכלכלית של ממשלת אשכול-ספיר?

נהסשך מעמוד ) 16

זרת בים, במיפרץ, בחוף, בעצים וברוח, אבל
כל אלה אינם מספיקים לטשטש את
הבנאליות של היחסים בין השניים, ושל
הסיפור המספר על היחסים הללו, ואפילו
סצינות האהבה הנועזות אינן מצליחות להפיג
את השיעמום שיוצרת הבעייה של הסיפור:
אשר, שנותנת בערב הראשון —
הטהורה היא או לא טהורה.

חתימה

( מוגרבי,

אביב) סרט רגיש, מזעזע, נוגע־ללב, על
אסירים במחנה שבויים נידח ביפאן. בן־
פועלים פשוט הופך בסרט למלך־המחנר,
משום שהוא די ערמומי ומושחת כדי לנצל
את כל החולשות האנושיות של חבריו וקציניו.
הבמאי העביר את האופי האנושי
למקום זר, אחר, כדי לחשוף אותו, ללא
הכחל והשרק ששמו עליו חיי התרבות.

* * תיק איפקרס סודי ביותר

(ירושלים, ירושלים) סרט אנושי, מותח, על
מרגלים אמיתיים, חיים.

* אנשים

מופלאים

כמכונות

מעופפות (פאר, תל־אביב) המסע הארי־רי
הראשון של תחילת המאה, מעבר לתעלת
למאנש, כפי שתואר בהומור ובחן על־ידי
אנשי דור הטילים של היוגב
בסגרהחקירה (גורדון, תל־אביב)

פייטרו ג׳רמי מנסה למצוא רוצחים, בסיפור
רצח, ומגלה במקומם בני-אדם.

מטה המיבצע של מישאל-העם יהיה ברחוב גליקסון ,8תל-אביב, טל ,226785 .כל ערב החל
משעה .20.00

ישר אל
ל א דצ*ני
בשני לאוגוסט יתחיל התסריט
שנכתב על־ידי אפרים קישון, לפי פיליטונים
ישנים שלו, להפוך סרט. הוא יהיה ב־שחור־לבן,
על מסך רחב, ואסור לספר כמה
הוא יעלה. זה הסוד של המשקיעים. מותר,
לעומת זאת, לספר שלפי כל מיני השערות,
והנחות, וספקולציות, הוא יהיה מצחיק.
הרשדה מתל־אכיב. איך הוא יהיה
מצחיק? לכל אחד מהמשתתפים בו יש על
כך דעות אחרות:
ארבינקא,

בתל־אביב
הרעד לאחווה עברית—ערבית מזמין
אוהדים להרצאה שתתקיים ביום רביעי,
13 ביוני, בשעה 8בערב, ברחוב
גליקסון .8ירצה

גדעון ליכטנשטיין
כתב הספורט של
על הנושא

ביום ג׳ 9 ,באוגוסט, בשעה 8.30בערב,
בבית החלוצות, ידבר

דוד ארנפלד
על הנושא:

כל המפלגות מלוכלכות -
כן או לא?

העולם חזה

הספורט הערבי בישראל
ב חי פ ה
ביום א 17 /ביולי, בשעה 8בערב,
בקפה־מסעדה גן־העיר, רחוב חורי פינת
הואדי, תתקיים ישיבת מועצת החטיבה.

פתח־ ת קוו ה
ביום רביעי 20 ,ביולי, בשעה 8.30
בערב, בדירת משפחת פילין, רח׳ אחד־העם
,34 יתקיים חוג־בית בהשתתפות

בנימין עמרי
שירצה על

השלום -כיצד להשיגו?
בירו שלי ם
ביום ג׳ 26 ,ביולי, בשעה 8.30 בערב,
בבית החלוצות, ידבר

עודד פילכסקי
על הנושא:

הסכנה הנוראה: ועדי פעולה !

ברמת־גן
ביום ד 13 ,ביולי, בשעה 8.30 בערב,
בקפה עצמאות בגן דוד המלך (מאחורי
קולנוע אורדע) ירצה

עותמן כראנסי
מעורכי הזה אל־עאלם, על

המושל הצבאי והשלום
ב חי פ ה
היכונו בקרוב לפיקניק, שייערך
על שפת־הים. פרטים בגליונות הבאים.

בתל־ א בי ב
חטיבת תל־אביב מז מינ ה את החברים והאוהדים
לסידקת־הרצאות זו, שתתקיים ברחוב
גליקסון , 8במועדים הבאים:

ביום רביעי ,20.7.66 ,ירצה

דוד ארנפלד
על הנושא:

השאלה הגדולה סביב
איסר הקטן
ביום רביעי ,27.7.66 ,בשעה 8בערב,
ירצה

שלום כהן
על הנושא:

השבועון המסרים

ביום רביעי ,3.8.66 ,בשעה 8בערב,
ירצה

כותרוס דאלי
מנהל בית־הספר בכפר־יאסיף,
על הנושא:

איך מחנכים ערבים
ביום רביעי ,10.8.66 ,בשעה 8בערב,
ירצה

מרדכי ברודאי
מקבוצת הדיון לענייני כלכלה,
על הנושא:

לאן צועד המשק הישראלי?
ביום רביעי , 17.8.66 ,בשעה 8בערב,
ירצה

עו״ד שמואל סגל
על הנושא:

שלושים שנה לפרוץ מלחמת
האזרחים בספרד
ביום רביעי ,24.8.66 ,בשעה 8בערב,
ירצה

עו״ד אמנון זכרוני
על הנושא:

הצעת חוקה למדינה
ביום רביעי ,30.8.66 ,בשעה 8בערב,
ירצה

מיכאל מנר
יו״ר הליגה למניעת כפייה דתית ב־תל־אביב,
על הנושא:

המלחמה בכפייה הדתית

חתום על ״כוח חדש״
בשאון תנועת ״העולם חזה — כוח חדש״ ,היוצא לאור בקביעות והמביא לך ידיעות על הנעשה בתנועה ובסיעה
הפרלמנטרית. מאמרים, ויכוחים פוליטיים, בירורים רעיוניים.
שלח — 10.ל״י, דמי״מינוי לשנה, לת.ד , 136 .תל־אביב.

אפרים קישץ

(התסריטן, הבמאי וה
מפיק)
:ארבינקא כבר ידוע מהכתבים שלי.
הוא מופיע בעשרות סיפורים שלי. אני קורא
לו הרשלה של תל־אביב. של התקופה שלנו.
״זוהי קומדיה של חדוות־חיים ועליצות,
עם לא־מעט נימות סאטיריות. בעצם, רציתי
ליצור דמות, נגיד, שלילית במקצת, שכל
אדם בלבו היה רוצה להיות כמוה.
״הסרט הזה תפור לחיים טופול, אבל יש
בזה דמויות רבות, מעניינות ומשעשעות.
אני מקווה שאני לא טועה.״
חיים טופול (ארבעקא) :״זה סרט שמבוסס
על עלילותיו של טיפוס תל־אביבי
מובהק. בן שלושים, יליד הארץ. דרך המשקפיים
שלו אנחנו משתדלים להעביר ביקורת
על כל מיני תופעות חברתיות של הנוער,
או מה שהיה פעם נוער.
״זה מין ג׳וחה כזה, מין לץ שמח, שובב,
אינפנטיל, וכל מה שאתם רוצים.״
שושנה שני (דמות מ שע שעת) :״התפקיד
שלי הוא פיצקלה־פיצקלה. שני תפקידים
קטנטנים.
״שני התפקידים עניינו אותי כי זה שני
טיפוסים שונים. רציתי לעשות את הקופאית
קצרת הראייה מטומבלת, ואת השניה מין
גנדרנית כזאת, עם מיני־סקרט וכל זה. אלד.
שתי סצינות מצחיקות מאוד. לדעתי זה יותר
קולנועי, מתומצת ומצחיק גם מסאלח שבאתי״
ש מ? ןוןכר (דמות מ שע שעת) :״הציעו
לי תפקיד וקיבלתי. אחרי המלט אני מקבל
כל תפקיד שלא יהיה.״

אלברט חזקיהו

(דמות

מ שע שעת):

״סרט מצחיק זה סוב. לא צריך לקחת שום
דבר ברצינות. סרט זה לא רציני, נכון? זה
רק סרט, לא? אז סרט מצחיק זה עוד יותר
לא רציני, נכון, או לא נכון?״
גברי בנאי (נציג הגשש החיוור) :״כל
מה שאני יודע על הסרט זה מחזרה שעשינו
אצל קישון. אנחנו משתתפים בשוד,
יחד עם ארבינקא. שוד קומי. בעצם אנחנו
נורא רוצים לעשות סרט עם אורי, על שכו־נת־התקווה.
בינתיים צריך שהקהל יכיר אותנו
ויתרגל אלינו.״
גילה אלמגוד (דמות מ שע שעת) :״זה
מאוד קולנועי. זאת אומרת, כתוב מאוד
יפה. כיד הכשרון הטובה עליו. אני צריכה
להיות שוטרת־תנועה. אבל אחרי שהסכמתי-,
אז קישון יעבוד על התפקיד יותר.״
העולם הזח 1506

סיין בשנה ראשונה במתמטיקה, הוא חשב
שהכל יסתדר.
אבל מה שלא יכול להסתדר, כנראה לא
מסתדר.
הכרתי אותו כשהייתי בקיבוץ. הייתי בת
,18 ופחדתי מגברים. מיד כשיצאנו מהמשק,
וזה היה פחות משנה אחרי הנשואין, התחיל
הפירוד. אני הייתי שאפתנית. לא שאפתנית
גדולה, אבל שאפתי להגיע לדרגה שאליה
הורגלתי. באתי מבית מהמעמד הבינוני,
וחלמתי על עוזרת ועל שמלות; לא משהו
מיוחד, אבל תנאים מינימאליים. בעלי בא
ממשפחה ענייה מרוסיה, ופה הם היו
עניים מרודים.

עם בערה

מיד אחרי פרוץ ה שערוריה הגזול ה של הטרמפ. תמונה זו צולמה
לפני שבעה חוד שים, במסיבת־העתונאי ם בה הודיע יואב קוס טקובסקי
שהוא מתייצב לצד א שתו במאבקה. אבל כבר אז היה ברור, שלא הכל כשורה ביניהם.

* ב כן, ציפורה קוסטקובסקי שוב מאושרת.
| היא קורנת. כל מי שפוגש אותה לאחרונה
אינו יכול שלא לשים לב לעובדה הגדולה
הזאת. השיער הבלונדי הבהיר, העיניים
התכולות הגדולות, הגיזרה המחוטבת —
כולם אומרים אושר.
וזה דווקא מפתיע, מפני שבדיוק בשבועות

במיוחד. בשל התמצאותו בעניינים ציבוריים
וגם משפטיים, אף ידע להשיא לסטודנטית
כמה עצות ידידותיות ונבונות מאד. אבל
שעה שזרקורי הפירסום התרכזו על פרקליטה
צבי לידסקי — עמד הידיד החדש שלה
בצל.
הידידות התעמקה. השניים נפגשו לשיחות

הסקנדל הגדול

ף* בר אחרי המשק רציתי להתגרש,
והחלטתי ללכת לסמינר. אבל הוא ביקש
ממני לחכות עד אחרי הסמינר, ואני הסכמתי
לכך.
בינתיים נכנסתי להריון בפעם הראשונה,
וילדתי ילד, שמת לנו לאחר שהיה בן כמה
חודשים.
הייתי חולה מאוד, וכמובן שאז לא באו
בחשבון שום גירושין. הוא פשוט טיפל בי.
לא הספקתי להסתובב, לקום, וכבר נכנסתי
שוב פעם להריון, וילדתי את בתי —
שרהל׳ה.
רק כשהילדה היתד, גדולה עזבתי אותו

ציבווה קשסקובסק־ מתגושת אחו שמצאה נעצם ימ שויח

אהבה חדשה

אלה היא שקועה כל־כולה בקבלת גט מבעלה.
היפהפיה שריתקה את המדינה כולה,
והתפרסמה כסטודנטית שנסעה בטרמפ במכוניתו
של הקצין (העולם הזה 1474והלאה)
,אף חזרה בשל גירושין אלה לחדשות.

העיתונים דיווחו על הופעתה בפני
בית־הדין הרבני בחיפה, אחרי שהיא ובעלה
הגיעו לידי הסכם להתגרש. הטיפול הועבר
השבוע לבית־הדין הרבני של תל־אביב, ויש
להניח שתוך זמן קצר ביותר יהיו בני
הזוג גרושים.
לכאורה — סיבה להיות עצובה, או
לפחות מהורהרת. והנה, היא דווקא מאושרת.
ולא סתם מאושרת — אלא מאושרת לחלוטין.
האם
בגלל הפרידה מבעלה.

האושר החדש קשור באהבה חדשה. בגבר
חדש.

הידיד שעמד בצד
שיא פרשת הטרמפ היתד, ציפורה
קוסטקובסקי ( )28 מוקד להתעניינות
המונית. כאשר ערכה מסיבת עתונאים, בבית־קפה
תל־אביבי קטן, נהרו לראותה ולשמוע
אותה עשרות עתונאים וצלמים. כאשר
הופיעה בבית־המשפט, פרצה מהומה הים־
טו־ית, ומאות אנשים חסמו את התנועה ליד
ובתוך הבניין.
לא כל הנדחקים היו סתם סקרנים ר,מחי
שים סנסציה. היו גם כמה אנשים רציניים,
שהפרשה העסיקה אותם מאד. כי בפרשת
הסטודנטית והקצין היו סממנים של עניין
ציבורי חשוב: מערכה מישטרתית פרועה
נגד אזרחית, מחוץ לכתלי בית־המשפט.
בין האנשים הרציניים היה אחד רציני

בבתי־קפה, וכאשר הזמין אותה הידיד ל־הצגת־קולנוע,
שמחה על האפשרות להתנער
מעט מבדידותו־ .,היו אלה הצעדים ר,הסס-
ניים הראשונים אל אושרה החדש. כאשר
הופיעה בבית־הדין הרבני בחיפה, היה לצידה.
ציפורה
החלה מגלה סוג חדש של גבר:
עדין, תרבותי, לא שוויצר. עד שיום אחד
הסתבר לה, בלי כל צל של ספק, שזהו

החלום: עוזרת ושמלות
ך* יי הנשואין של ציפורה היו מעורן
| ערים עוד לפני הפרשה הידועה של
הטרמפ.

היא עצמה סיפרה על בך כלי
כחל ושרק:
אני לא יכולה להגיד שבעלי לא אהב
אותי. אבל לאהוב צריך לדעת. אהבה זו
אמנות.
הנשואין שלנו נגמרו עוד הרבה לפני הפרשה.
לצערי עם בעל צריך לחיות לא רק
בלילה אלא גם בבוקר, וביום אנחנו אף
פעם לא מצאנו שפה משותפת בינינו. מובן
שהוא יודע את הכל על הרומן החדש
שלי.
לעת עתה הוא מקבל את זה יפה. אנחנו
עדיין ידידים. אבל עד עכשיו הוא לא יכול
לעכל את זה. הוא מעולם לא בגד בי,
והוא קיזזה שהנשואין שלנו יימשכו. ביחוד
עכשיו, שהוא קיבל סטפנדיה כתלמיד מצ־

ועברתי לתל־אביב. אחר־כך התחיל הסקנדל
הגדול, ובאותו זמן הוא עזר לי מאוד• זי־כנראה
פשוט בגלל שהוא טיפוס המתקשר
בקושי, ואלי הוא היה רגיל. אבל בזמן
הסקנדל וגם אחרי זה, היחסים בינינו היו
פושרים, שום דבר מיוחד. אלא שהוא טיפוס
כזה, שאם הוא אוהב _ או לא אוהב —
הוא לא יבגוד. הוא לא טיפוס שבוגד באחרים.
הוא
בלי ספק יכול להיות בעל נהדר
בשביל מישהי אחרת — $זבל בטח לא
בשבילי.
אחרי הסקנדל לא ניהלתי שום רומן. הייתי
בשקט תקופה מסויימת. שום דבר בכלל לא
עניין אותי. היחסים ביני לבין חברי החדש
היו ידידותיים מאוד, אבל שום דבר מיוחד.
רק אחר כך הפכו היחסים בינינו לאהבה
עמוקה ורצינית. הוא בשבילי הכל. הוא בר
אדם נפלא.

בלי וויכוחים ומריבות
** בשיו אני מחכה לגט. היינו מתגר־
| נ שים גם בלי הרומן החדש שלי. פשוט
נגמר. לכן אני לא חוששת שיהיו לנו בעיות
כלשהן.
הסכמנו שנינו ביחד על כל התנאים,
בלי להזדקק אפילו לעורך־דין, כנהוג במקרים
כאלה.
חילקנו בינינו את הרכוש חלוקה שוזר״
בלי וזיכוחים ומריבות. הדירה שלנו, ששוזר.

40 אלף לירות, תתחלק בינינו חצי־בחצי.
הבת תישאר אצלי.

האושר ממפיק*

** ד כאן סיפורה וזכרונותיה של ציפו־רה.
מה הלאה? על מה היא חולמת?
כמו כל אשה :״על בית חם. על אהבה, על
שקט.״
אלא שזוהי עדיין תוכנית לעתיד הרחוק,
שאינו ברור או מסוכם. אבל דבר אחד היא
היתד, מוכנה להבטיח :״אם אתחתן — וגם
אם לא אתחתן, בעצם — ארד לגמרי מהכותרות.
די, לא יכתבו יותר על ציפורה קום־
טקובסקי.״
הידיד עצמו לא יכול היה לתת לה תשובות
לשאלות הגדולות. הוא לא התחיל את
ידידותו מתוך שאיפה קלת־ראש להרפתקה,
ולא חלם להסתבך ברגשות כה עמוקים.
הוא נשוי וחי עם משפחתו בשקט, מאושר.
ציפורה עצמה אמרה, :אם לא אצליח להינשא
לו — לא איכפת לי.״ אושרה, כפי
שהוא עתה, מספיק לה בהחלט.

במדינה
(המשך מ ע מוד ) 19

השלום, ויהיה גם קיר שלם עם התמונה
של הארי סרומן.
נ או ם כ רי א. ברחבה שלפני אולם־ו״ז
שבקריית האוניברסיטה היו אנשים, אך היא
נשארה סגורה ומסוגרת. רק עם הזמנה של
משרד־החוץ או אגודת ישראל—אמריקה. כי
יש מי שדואג לשלום שלא יפריעו את
שלומו. זרם דליל של אנשים בחליפות
כהות עם הזמנות ביד, וגם לוי אשכול, באו
דרך הגדרות אל אולם־וייז. הם שמעו שם
הקראה של דברי טרומן שהגיעו ארע״
במקומו. טרומן עצמו חלה, אבל הנאום היה
בדיא ושמח, שחזקא בישראל מוקם המרכז
לשלום. שאר הנואמים ענו לנאום בנאומי
שלום משלהם.
בחוץ עמדו ארבעה קומוניסטים עם אר־בעד,
שלטים. היה להם הסכם עם המשטרה,
כי הם קומוניסטים אמיתיים. המזכיר שלהם
חילק כרוזים מודפסים בהידור, שהשמיצו
את האמריקאים שעושים מלחמה בוזיט־נאם.
אבל הנואמים לא שמו לב אליהם. הם אמרו
אחד לשני שלום, והלכו הביתה.

ע תו מ ת
ח מי ברק שנגנז
״תייר צרפתי סעד את לבו במסעדת מלון
עדן הירושלמי. בעת הארוחה נכנס בשאון
לחדר אדם רחב גיד׳ מ יושל ב ל ״ ״י 5
קרחת מבהיקה. האיש התיישב ליד שולחן
אחר, נקש ברעשנויז באג יופיו ד הש יז ״ו׳
כדי למשוך את תשומת־ליבו של המלצר.
כשהארוחה הובאה לפניו, טרף ממש את ה־מזון,
כשהוא משמיע קולות וציוצי שיניים.
לכשגמר, התרחב בכיסאו, הניח את רגלי
האחת על כסא שני וחיטט בשיניי כדי ׳׳
שלוף מהם את שיירי המזון.
״התייר הצרפתי היה מוכה תדהמה ממש
מהתנהגותו של האורח במליז סוג
הוא קרא למלצר וביקש ממנו, :בבקשה
האם אתה יכול להיפטר מחזיר זה? היא
מקלקל לי את ארוחתי.׳ המלצר נדהם עוד
יותר מן האורח הצרפתי, והשיב בלמושה:
,אבל, אדוני, זה הוא פינחס ספיר׳•״
גם שר־האוצר נדהם, כשהבחין ביצי י שי
תקפת דמותו מעל עמודי פיברק, שבועון
שהחל לצאת לאור לפני חודשיים, מד
מוצאי־שבת. הלא ידע אומנם כי ד׳שב ייי ז
החדש הוא דל תפוצה, כשם שהוא דל עמו
דים, אך הוא חשש כי מאחורי הפירסימים
מסתתרת רפ״י, וכי בכוונתה לפתות נגיי
במסע השמצות ממושר•
הסיבה לחשש: אישיותו של עורך פיברק
— העיתונאי הצעיר יוסי ינאי.
מסיכותאל־ א ס־ די. ערב הבחירות
האחרונות לכנסת נרתם ינאי ש י׳יכן ״ י
רידם לכו כנער־זוהר דיזנגופי, למסע התע
מילי־ של י׳ 5י• כשי,חל לצאת שדפדילים פב•

מבט חד ש׳ הפ י לאחד מכ תב ו
יותר. אך הקאריירה העיתונאית ברפ נס
ודימה חיש מהר, כשהסתכסד ינאי עפ עיי׳
כי המבט. נטש את עבודתו שם והבטיח כי
עוד ישמעו עליו בשטח העיתונות .״ו״
עוד המשיך להיות מוכר אז על-ידי רבים
כאיש רפ״י.
כעבור ארבעה חודשים קיים ינאי את הב
טחתו, כשד׳פי עייר מ ׳בי?|׳ אותו
שבועון מוצאי״שבת ויום א׳.״ התקווה ש•!
שברעון י החדש יקצור הצלחה, תוך ניצי־׳
העובדה שבישראל אין עיתונים בשבת, הת למשוך4 שנועדומצ ל״,
תרופה לכי נ,
מהי־ ד׳
בדתי׳ חיש
מדהימות, כותרות צורת
קונים.
כותרת אופיינית כזו פורסמה בגליה יי׳
שישי, למשל, והיא קבעה כי ״פרופסור
מואשם בניהול מסיבות סטודנטים עם הסם
אל-אס־די.״ בגוף הידיעה נאמר, כי ד״ר
ג׳ורג׳ טמרין, מרצה בחוג לפסיכולוגיה ב
אוניברסיטת תל־אביב, מאשים את ראש י ;
חוג, הפרופסור הנס קרייטלר, בניהול מסיבות
סמים.
טמרין הכחיש את הידיעה, שנמסרה כ־אילו
בשמו, ואילו קרייטלר הבהיר, ללא
צל של ספק, כי אינו חושד בטמרין כמקור
הידיעה. שום סטודנט לא יכול היה לאשר
קיומן של מסיבות כאלה•
כי קודבכפ רי סבא. הכותרות הסנסציוניות
לא עזרו להגדיל את התפוצה. גם
השמועות שרווחו בחוגי בעלי בתי־הדפוס׳
(חמשך בעמוד )24

אנשים
ע לי לו תאברך
פו ל ה כן י גו ריון, כמינהגה מימים ימימה,
נוהגת ללוות את בעלה לכנסת. השבוע,
כשהשתתף ח״כ דוי ד כן ־ גו רי ץ בישיבת
המליאה, ניצבה רעייתו מאחורי המסך, כדי
שתוכל להציץ מפעם לפעם פנימה. לידה
עמדו באותו זמן כמה ח״כים ושוחחו ביניהם
בנחת. אך כנראה שהשיחה הפריעה לה,
והיא פנתה אל אחד מהם בצעקה :״שקט!
זה כנסת כאן!״ הח״כ אליו הופנתה הצעקה
היה לא אחר מאשר סגן שר־הפנים, הרב
ישראלבךמ אי ר. הוא השתתק מיד.
• הרב הראשי יצחקנ סי ם הספיק כבר
להתגבר על הרבה צרות חילוניות, לכן
יוכל גם לזו האחרונה, למרות שהיא
תוקפת אותו בצורה בלתי־שיגרתית, ואף
על פי שיש לה צורה נאה. היא בתו של
ח״ב המערך יצחק קו רן, והיא עומדת
להינשא לח״כ הליבראלים לשעבר, משה
נ סי ם, שהוא בנו של הרב הראשי. למרות
שמוצאה מבית חילוני מובהק, הבטיחה למשפחת
הרב כי תקפיד על שמירת המסורת.
• לפעמים גם הרבילאים עצמם מעורבים
בסיפורי רכילות, אך יותר מעניין כשזה
קורה לרכילאיות. כך מצאה את עצמה לאחרונה
הרכילאית מידה אפרד, שנראתה
כמה פעמים בחברתו של ח״כ צעיר מאחת
מסיעות הקואליציה, כשהיא נקראת לטלפון.
מעבר לקו היתד, אשת חיקו הכמעט־ניצחית
של הת״כ, והיא ערכה לאברך סצינה טלפונית
מרשימה. התוצאה באה מיד: אברך לא
ניראתה יותר מאז אותה שיחה בחברת אותו

סיפודי י שראל
מנהיג מפ״ם מ אי ריע רי שקע השבוע
בנוסטאלגיה עמוקה, וניזכר באותם הימים
הטובים בהם אירח אותו מנהיגה הקשיש
של אחדות־העבודה, יצחקט כנ קי * ,באחת

של המחשבה הצבאית הישראלית הלא־אורתו־דוכסית.
דוד שאלתיאל — חוסר כשרונו
הצבאי ומסירותו הבלעדית לבן־גוריון היו
שם־דבר בחוגי ההגנה. יגאל ידין — נציג
אופייני של השאבאב העברי — נוער יליד הארץ
מן המעמד הבינוני — שהתחנך על ברכי
הצופים וההגנה. היתד, טבועה בו אהדה
לבריטים ובוז לערבים, והוא היה מוכן
להילחם נגד כל מי שהמוסדות הלאומיים
יצביעו עליו כאוייב, בלא שיפוט משל עצמו.

מ ס עו ת הרודן
לבתו של ראש־הממשלה בישראל יש
כנראה את אותן הבעיות שיש לכל בת־תמותה
אחרת במדינה. עופרה אשכול
התחתנה רק לפני שבוע, אך כבר עתה היא
שקועה בבעיות דיור, וריהוט, ומה לעשות
עם כל המתנות הרבות שקיבלה, ושלא כולן
מוצאות חן בעיניה. זה לא הפריע לה,
כמובן, לצאת מיד לירח־דבש באירופה• .
אגב אשכול ואגב חתונה: לבתו הבכירה
של ראש־הממשלה, הכוריאוגרפית הרקדנית
נועה אשכול, יש חלק לא מבוטל בסלילת
הדרך אל החתונה של אחותה. שכן
החתן, כרוך פרישברג, תושב חולון,
נהג להיפגש לעיתים מזומנות עם הכלה בביתה
של נועה, שגם הוא בחולון • .ואם
כבר בחתונות מדובר, הרי שזיוה רודן
הגיעה השבוע לישראל, כדי להשתתף בטכס
נישואי אחותה הצעירה • .ועוד! שמועה
לא מוכחת המהלכת לאחרונה בבוהימה
התל־אביבית מספרת, כי דן כן־אמוץ נשא
ו/או ישא לאשר, את חברתו הצעירה
בתיה אפולו • .איך מבלה בימים אלה
בפאריס מוכתר כפר־האמנים עין־הוד? עדי
ראייה מספרים כי איצ׳ה ממבוש ואשתו
מסתובבים בעיר האורות ומתלוננים :״איך

קאדילאק וידיד
בחוצו ת ברלין

קיר גנגסטר בעל פנים קפואים ומטילי
אימה • .יחד עם זאת לא שכח עדן את
תעלולי הפירסומת למועדוני־הלילה שלו. התעלול
האחרון: מסעה של החשפנית הכמעם־
יהודיה ריטה קאדילאק, ברחובות ברלין
בחברת קוף • .כדורגלן נבחרת ישראל
יהודה (״יודלה״) שהרכני טייל השבוע
להנאתו ביריד בתל־אביב, כשלפתע משכה
את עינו הופעה בידורית שנשאה את השם
״האשה בלי הראש״ .שהרבני הסתכל בהופעה,
עבר אחר־כך אל מאחורי הקלעים כדי
לראות כיצד מתבצע הפלא. שם הוא הגיע
למסקנה שהכל בלוף. הוא יצא מיד החוצה
והזהיר את הקהל מפני התרמית. לפתע
זינקו לעברו שני ביריונים והחלו להכותו
בפראות. רק שוטר שהוזעק למקום הצליח
להציל את הכדורגלן בעל חוש האזרחות
מליהפך לשחקן בלי ראש • .לאמרגן בעל
ההומור המיוחד, משה ינוקא, נמאס כבר
לארגן הופעות לאחרים. השבוע החליט להופיע
בעצמו ולהוציא־לאור תקליט. שם התקליט:
ינוקא שר ומזייף.

ב סו סי ה ש בו ע

מנוסי (מזוקן) וטרומן (משמאל)*
בחזית קוריאה

• שר־החוץ אבא אכן, בתשובה
לדברי ח״כ שמעון פרס בכנסת :״בקול
נירגש מאד התאונן חבר־הכנסת פרם על
כך שאחרים מסרבים להתפעל ממלכתיותו,
אבל מי שמציג עצמו יומם ולילה במשך
חודשים כבעל ממלכתיות מיוחדת, מעמיד
את עצמו ממילא לביקורת לגבי סגולה זו,
ולאחר שהוא תבע לעצמו ברוב המולה
מנה מיוחדת. של ממלכתיות, הוא איננו
יכול לשלול ממני לפקפק ביומרתו לעלות
על זולתו בסגולה זו.״

מוועידות הקיבוץ המאוחד :״בן־גוריון ואנו אפשר לחיות בעיר הזאת? אני שונא את
כי ישבנו לשני צידיו. לפתע רכן אלי טבנ־ פאריס, פוי! אני סובל פה, אוח!״ •
קין ולחש, :כל עוד אנו שלושתנו חיים — המצחיק יענקלה כן־סירא חזר השבוע
קיימת שאנסה גדולה. האם לא חבל שנאבד מטיול בן חודשיים באירופה, על גבי האונייה
אותה? מה יהיה אחרינו נשיאה לשעבר ביל״ו. אשתו חזרה במטוס, כי היא מפחדת
של ארצות־הברית, הארי מרומן, לא בא מאוניות. עתה יש להניח כי גם יענקלה
לישראל, ואין מי שמצטער על כך יותר ייתקף בפחד מפני אוניות, כי בעת המסע
מהפיזמונאי דירי מנוסי .״אנחנו מכירים,׳׳ התאהבו בו הנוסעים, ומרוב אהבה זרקו
מסביר דידי, ומוכיח את דבריו בעזרת תמו אותו למים יחד עם הבגדים • .עם בגדים
נה, שצולמה לפני שנים במוזיאון הפרטי של או בלי בגדים, עובדה היא כי הזמיר ה•
העיתונאי אלכם גלעדי :״בטרומן
בדאלאס • .באותו מוזיאון תלויות ספרדי הידוע חוזליטו, העוזב השבוע את
תמונות כל מצביאי ארצות־הברית, אך רק הארץ לאחר שורת הופעות, בילה כאן מדי תנועת החרות נגמרה התנועה — נשארה רק
ליד אחת מהן מתעכב טרומן כשהוא מקבל לילה עם ישראלית אחרת. הוא כבר בן החרות.״
שם את אורחיו: תמונת הגנראל דוגלאס , 19 ויש לו הוכחות על כך • .סרטו
• העיתונאית הדה כושס, ב-
מל״ארתור. כזכור הביא מרומן לסילוקו
של הגנראל בתקופת מלחמת קוריאה, לכן של המשורר ואיש הרדיו עמום אטינגר, הארץ :״הקפה ההפוך המעריבי של בנימין
הנחדים באילת, זכה עתה להיבחר כאחד
גלאי הופך לאחרונה לקובעת כוס התרעלה.׳•׳
אין דבר המשמח אותו יותר מאשר להצביע מבין עשרים הסרטים הטובים בפסטביל העל
תמונת מק־ארתור ולציין בחיוך. :גם סרטים בברלין. יחד עם הסרט, העוסק ב־
• סגן־מישנה תחיה גורן, בתו
אותו ת לי תי בספרו של ישראל
כ ר — בטחון ישראל — אתמול, היום. ביטניקים שהתמקמו בעיר הדרום הישרא של הרב הצבאי הראשי :״כל הסיפורים כי

עצמו.
אטינגר גם בברלין הופיע לית,
בנות עלולות להתקלקל בצבא אין להם
מחר — מצויות הגדרות רבות המאפיינות
לדעת המחבר אישים ישראליים נודעים. בין את שהותו שם ניצל כדי לבלות במועדוניו יסוד — מתקלקלות אלה המבקשות
של שמעון עדן, שאירגן את בחירת מל להתקלקל.״
השאר: דויד בן־גוריון — תחושתו המשי כת הפסטיבל. אגב: שמעון עצמו החל עתה
חית בדבר שליחותו ההיסטורית הביאתו בקאריירה קולנועית, כשקיבל את אחד התפ•
המשורר חיים גורי. :אני רולידי
אמונה שהוא לא יוכל למלא שליחות קידים הראשיים בסרט שוק שחור לאהבה, צה לראות את נבחרי הציבור כשהם מכופתזו
אלא על־ידי הטלת מרותו המוחלטת על המוסרט עתה בגרמניה. הוא מופיע בו בתפ־ רים, ללא נעלי בית, מאופקים יותר, שומכל
הכלים הדרושים לכך. יצחק שדה —
רים על מרחק מסויים, ללא אינטימיות של
היה הקוטב המנוגד לבן־גוריון, נציג חשוב
• מינוין: ליאון יורים — מחבר אכסודוס. בית־מרחץ תורכי.״
העולם הזה 1506

דץ ן מבינים
ץ זותם בכלל

האו שר ההונג רי
זה שיש בארץ מושבה צרפתית — כולם יודעים; עם תרבות צרפתית
ועם אנשי־שגרירות צרפתיים והכל. זה שיש בארץ מושבה
אנגלית — גם זה ידוע; עם תרבות אנגלית ואנשי־שגרירות אנגליים
וכל זה. אבל מעטים יודעים שיש בארץ גם מושבה הונגרית
מפותחה, עם תרבות הונגרית ועם הומור הונגרי והכל.
המושבה היתר, תמיד קטנה מאוד וסגורה מאוד. עכשיו היא
עומדת להיות עוד יותר קטנה ועוד יותר סגורה, כי אחד מעמודי־התווך
שלה, יורם מטמור, עוזב אותה.
לפני שנתיים עזבה את המושבה הזאת אשתו קטי. היא לקחת
איתר, אז את בנה הראשון ואת ההריון (חודש שביעי) שלה,
והשאירה כאן בעל, המון חובות, ובית־אופנה שנסגר.
היא נסעה לארצות־הברית והחלה לעבוד כמתכננת אופנה. שם זה
הצליח יותר. אחר־כך היא עברה עם שני הילדים שלה למילאנו
וגם שם המשיכה לעבוד כתמכננת אופנה. משם היא עברה לליסבון
והמשיכה גם שם לתכנן את האופנה.
כך היא עברה בכל הערים האירופיות, ובכל עיר היא מצאה
לה את המושבה ההונגרית שלה. בליסבון היא מצאה את יוחנן
ז ראי, שחי שם כבר זמן רב עם אשתו ועם האבא שלה, שהוא
קונסול כללי של ישראל בליסבון.
אחר־כך, כשהיא עברה מליסבון ללונדון, היא מצאה שם את
כתב מעריב טומי לפיד, שגם הוא הונגרי מובהק, והיה גם ידידה
לפני נשואיה.
אבל מכל ההונגרים מסתבר שהיא מעדיפה את ההונגרי הפרטי
שלה, את יורם מטמור. אבל יורם, שלא התלהב מן העולם הגדול,
נשאר כל הזמן בארץ ושילם את החובות של אשתו.
מאז שעזבה, הוא ביקר אותה פעמיים. פעם ראשונה כשהיא הודיעה
לו שהיא עומדת להתחתן, והוא נסע לבדוק את האבא המעותד
של ילדיו. הוא הגיע אז למילאנו, ועד שהספיק להסתכל ימינה
ושמאלה — האבא החדש נעלם. יורם חזר ארצה, המשיך לכתוב כאן
מחזות, ואז פתאום, לפני חודשיים, הגיעה שוב ידיעה מאשתו. היא

נא לא לבכות, אבל אחד הדוגמני ם היפים
של מדינת ישראל, רמי ניר, עוזב או תנו
לצמיתות. לפני שהוא החליט לעזוב את ה־ארץ,
הוא עזב קצת את א שתו, כדי לחור
נמרצות אחרי הזמרת מריה ונסן הצרפי
תיה, כאשר שהתה׳ כאן בארץ בסידרה של
הופעות.
האשה שלו עשתה לו הרבה סקנדלים. ,־לא
ברור אם זה עזר, אבל בכל אופן, אחרי
שמריה ונסן עזבה את הארץ, חזר רמי ניר
אל א שתו.
עכ שיו, אחר שחיק המ שפחה הזאת מלא
ומאושר, החליטו הוא, א שתו ו שני ילדיהם
היפהפים לעזוב את הארץ. הס מכרו את ההדירה
הי שראלית שלהם, ורמי כבר נסע
להכין את ה שטח בצרפת. א שתו והילדים
יבואו אחריו.

יורם וקטי 1

בישרה לו שסוף־סוף היא עומדת עוד פעם להתחתן.
הוא לקח שוב את המזוודות שלו, ועלה שוב לאווירון כדי לבדוק
את החתן החדש. אלא שהחתן האנגלי החדש התנהג כמו קודמו: עד
שיורם הספיק להתרגל לאוויר הלונדוני, החתן נעלם.
אבל הפעם הוחלט שקטי זקוקה בכל זאת לחתן קבוע, ולא לכזה
שבורח בכל פעם. יורם החליט שימלא את התפקיד.
הוא החליט להישאר בלונדון, ומנסה להיכנס לעבודה בטלביזיה.
אשתו ממשיכה לעבוד כמתכננת־אופנה, שני הילדים שלהם לומדים
בגן ובבית־הספר, העוזרת הפורטוגלית הצמודה מנקה להם בכל יום
את הבית. והם שוב מאושרים מאוד ביחד.

א וח8 ,ה עשית?

האם נכון ש...

אתם יודעים מה יהיה בראשון לחודש הבא?
ידעתי שלא. בראשון לחודש הבא השמיים
יהיו בהירים מאוד, והירח המלא
ישוטט עליהם ויסתכל דרכם על כל מה•
שנעשה בארץ, מבחינת האהבה וכל זה.
לכן, באותו היום, יתחתן א לי אכיכי
עם בחירת־לבו החדשה, רינה ליבוכיץ,
ילידת חיפה, שעדיין לא מלאו לה 19 שנה.
היא בעצם לא כל כך חדשה אצלו. היא
עלתה אליו לרגל עוד כשהיתה בבית־הספו*
העממי, כשהכיתה שלה עשתה טיול לצפון.
היא נורא התרשמה, אך עדיין היתר, קטינה.
לפני שנתיים היא עלתה אליו שוב לרגל.
הפעם היא כבר עברה בשנה אחת את גיל
הקטינות. היא לא התכוונה אומנם להישאר
שם הרבה זמן, אבל היא נשארה שנתיים.
בדרך כלל יש עלייה־לרגל המונית אל
־אלי אביבי. מגיעות אליו בחורות מכל הארץ,
המחזיקות אצלו מעמד יום־יומיים,

• אחד הציירים ה מפורס מים בארץ, שניהל חיי רווקות שמחים למרות
אשתו ושני ילדיו, מתכונן להתגרש עוד לפני נסיעתו לפאריס, לקראת פתיחת
התערוכה שלו באותה עירו
ס מאגדי רייס-דייויס עזבה את הארץ, רק לביקור, כמו שמבטיח ידידה
רפי שאילי, והצלקות שהיא לקחה אי ת ה לאותו ביקור, ושנמצאות על כל גופה
ופניה, נגרמו לה רק כתוצאה מתאונה שאירעה לה במכונית של רפיז
בכל מיני יצירות. הראשונה אהבה מאוד
את המקום שלו, והשנייה ממש משוגעת
על המקום שלו. ההבדל היחידי ביניהן הוא,
שהראשונה לא סבלה קהל, ואילו השנייה
היא מארחת מסורה. אבל בעד זה הראשונה
לא היתד, קנאית, והשנייה קנאית איומה.
החתונה שלהם עומדת להיות מאורע גדול
מאוד. היא תיערך על הסלעים, מתחת לירח
המלא, וישתתפו בה סוסי רכיבה, מיפר־שיות,
לפידים, רב, החתן והכלה. הכלה

האונייה הכי מבדרת במדינה היא האונייה
בילו. היא מבדרת משום שיש לה קצין־
בידור בשם דני פלץ. זה עבר לו בירושה
מאביו, שהוא קצין־בידור ראש־ של צי״ם.
על האוניות הישראליות יש בסך הכל
שישה קציני־בידור. כל מיני אנשים עסקו
בזה מדי פעם, אבל לא בקביעות; אפילו
קצר.
אצל דני פלץ זה מיקצוע קבוע ורציני,

איזה טעות!
אחד הבחורים הכי יפים ב פ תי ח ת דיסקוטק
ה אימפרוביזציה, היה בועז מזור, וכפי שנכתב
עליו אז — הוא א חז הדוגמני ם המעולים
ביו תר בארץ.
חוץ מ מנו היה שם עוד יפה אחד, שהוא
לא דוג מן בכלל, אבל לעומת זאת מאפר
את פניו. בכמה עותקים של ה עי תון, טעה
הבחור־הזעצער, איפר ב מקום זאת את פניו
של בועז. ה טעו ת תוקנה מייד, אבל אני
רוצה שכולכם תדעו ב או פן סופי שבועז
מזור ב שום פנים ו אופן לא עו שה את זה.
רק הבחור האחר.

חודש־חודשיים, וחוזרות. אבל לא רינה.
היתד, רק עוד בחורה אחת שהחזיקה שם
מעמד כל כך הרבה זמן, זו היתד, אשתו הקודמת,
תמר. היא חיתה שם שנתיים.
למה הוא החליף אשה אחת באשה אחרת,
הוא לא יודע. בעצם הן דומות מאוד: הראשונה
אומנם היתד, יפהפיה שחרחורת, תינד
ניה; השנייה היא יפהפיה בלונדית בהירה.
הראשונה היתד, אמנית ועסקה בכל מיני
יצירות, וגם השנייה היא אמנית, שעוסקת

תהייה לבושה בבגד־ים ועליו רשת דייגים.
בכל ימי חייה היא עדיין לא לבשה שמלה,
ולכן אולי בשביל לעשות את המאורע להגיגי,
היא תלבש שמלה, סתם שמלה.
אלי מזמין את כל מי שירצה. הוא יק
מבקש שיביאו איתם משקאות קלים, לא
אלכוהוליים, וציוד — אולי ממתקים, או
כריכים. מי שרעב, כמובן. הוא עצמו יספק
עצים וקרח, שיונח בתוך ארונות מתים
שמצא בסביבה. גם אמנים שיתנו תוכנית.

כל זה למה 1
מבין או תו כאן. לא
מבינים או תו , ,לא
מבינים את ה שירים
שהוא מחבר, ולא
מבינים את חולצו ת
ו סיג ריו ת אקרילן אסקרט שהוא מדגמן.
לא מבינים שום
דבר.
לכך הוא תירגם
שלו
ה שירים את לצרפתית, וינסה ל שיר
אותם שם. גם
רמי
את א שתו, רחל,
לא הבינו כאן. אחרי
עשר שנות עבודה כמורה, פיטרו אותה.
ולכן, יחד עם בעלה, היא תשתדל לקבל אז״
רחות צרפתית, ותנסה להיכנס לטלביזיה

אם כעבור שנה או שנתיים תראו אותם
שוב כאן, בארץ, זה יהיה מי מן שגם הצרפתים
לא הבינו אותם.

הי םהאכזר
חיים פולני ושמוליק רוזן ויצחק
שמעוני בידרו כמה אוניות במשך זמן

רינה ואלי

מ שום

שאף

אחד

פיזור גלויות
לעורך־הדין צכי גרוסמן אין מזל. יש
לו כשרון מיוחד לפזר את הנשים שלו בכל
העולם. הוא רק נוגע בבחורה, ומיד למחרת
היא מגיעה לצרפת או לאמריקה או השד
יודע לאן. אומרים שזה בגלל כוח המשיכה
שלו.
בהתחלה הוא היה נשוי לישראלה
גרוסמן. אבל כשהוא הגיע בערך לגיל

ועובדה שאפילו את אשתו־לעתיד הוא בחר
לו על הים. דינה רומנו היא ילידת אלכסנדריה
והיתר, חדרנית בא/ק תיאודור הרצל.
הוא הכיר אותה לפני חמש וחצי שנים׳
אבל הים הפריד ביניהם כל הזמן. כשהוא
עבד כקצין־בידור על האוניה שלום, היא
עבדה על תיאודור הרצל. כשהוא עבר ל־תיאודור
הרצל, היא עבדה על השלום. הם
נפג שו על הים, לפעמים, כששתי האוניות
עברו האחת ליד השנייה.
בסוף זה נמאס לו, וכשהוא התחיל לעבוד
על הבילו, הוא העלה אותה על האונייה
והפך אותה לצלמת. אבל אם אתם חושבים
שעכשיו זה כבר פשוט, אתם טועים. כי
אי־אפשר להתחתן בלי ההורים ובלי המשפחה,
והמשפחות של דני ודינה מפוזרות:
האבא של דני נמצא על האונייה שלום, האח
של דינה עובד כאלחוטאי על האונייה
קשת, והאמא של דני גרה, לא על אונייה,
חם־ושלום, אלא בחיפה.
עכשיו כולם מחכים ששלוש האוניות תגענה
יחד לנמל חיפה. לפי ההשערות זה
ייצא בחודש הבא.

36 והיא הגיעה לגיל ,38 הם התגרשו. היא
נסעה לאנגליה, ובשבוע שעבר התחתנה שט
עם גבר מתאים יותר: צעיר ממנה בתשע
שנים.
הפרקליט המלומד לא התייאש מהמין הנשי
וניסה את כוחו עם כתו הצעירה
של חרשתן ידוע, שהתגרשה לפני כמה חודשים.
הוא לא הספיק להתחיל איתה, והיא
כבר נסעה לצרפת לשנה.
גם אז לא אמר נואש ופנה להכרה
הכי טוכה שלה. החברה הכי טובה שלה
לא הספיקה ליהנות מהחיזורים שלו, וכבר
היא לוקחת את המזוודות שלה ונוסעת ביום
השלישי לארצות־הברית, לחצי שנה.
אם אתם חושבים שעכשיו סוף־סוף הוא
כבר התייאש, אתם טועים. הוא ממשיך לחפש.
רצויה אחת בלי דרכון.

במדינה

כמובן...

(המשך מעמוד )22

סוחרי הנייר והעיתונאים, כאילו אין כיסוי
כספי לצ׳קים של מיברק, הרעו את מצב השבועון.
אך כל זה לא הספיק כדי לקבור
אותו סופית, עד שהסתער עליו שר־האיצר
בכבודו ובעצמו.
כשקרא, כאמור, את ההשמצות שכוונו
אליו׳ רתח ספיר. הוא הפליט, בנוכחות כמה
מעוזריו, כי ידוע לו שאביו של ינאי הוא
פקיד בכיר בממשלה, וכי לא יהסס להצר
את צעדיו של בעל־ההון שמימן את הוצאת
מרלבורו לפילטר וארומה איו כמוה!

המנויים 3של

מיברק.

פליטת הפה של ספיר הופצה במהירות,
הגיעה לאוזני הוריו של ינאי ולאוזני בנימין
הראריה, בעל־ההון הסולידי מדרום־אמריקה.
הראריה לא הסתיר את אי־שביעות רצונו
מצורת העריכה של ינאי, ואילו הוריו של
ינאי נקטו ביוזמה משלהם.
שבוע לאחר פירסום הכתבה על ספיר,
נסע יעקוב ינאי, אלוף־מישנה בדימוס ופקיד

0511171ה 1י

• מנוי לשנה בארץ ובדאר רגיל לכל ארצות תבל —
• מנוי לחצי שנה בארץ ובדאר רגיל לכל הארצות —

46ל״י
25ל״י

דמי המנוי לארצות חוץ בדאר אויר לשנה -
$לכל ארצות אירופה ואיראן

75ל״י

• לארצות-הברית, קנדה,
כל ארצות אפריקה ו אסי ה
(להוציא א ת יפאן ואיראן)

100ל״י

• למכסיקו, ארצות-מרכז
ודרום אמריקה, יפאן,
אוס טרליה וניו־זילנד

150ל״י

עדיד ינאי

דמי המנוי לארצות חוץ
בדאר אויר לחצי שנה -

נער זו הר דיזנגופי

38ל״י

• לכל ארצות אירופה ואיראן
* לארצות־הברית, קנדה,
כל ארצות אפריקה ו אסי ה
(להוציא א ת יפאן ואיראן)
• למכסיקו, ארצות-מרכז
ודרום אמריקה,
יפאן, אוס טרליה וניו-זילנד

50ל״י

75ל״י

להשכיר
מ־ 20.8עד ה־25.9

דירה בת 4דרים בצפון ת״א
מיזוג אויה טלפון.
לפנות מיד בכתב לת.ד ,23009 .ת״א.

בכיר במשרד ראש־הממשלה, לביקור בביתו
של שר־האוצר בכפר־סבא. הוא נסע לשם
עם רעייתו, נאלץ להתנצל לפני ספיר
על מעשי בנו, הבטיח לו להשפיע לתיקון
המעוות.
התוצאה לא איחרה לבוא, בצורת התנצלות
עורך מיברק בפני הקוראים ובפני שר־האוצר
על פירסום הכתבה המשמיצה. הסביר
ינאי הבן: מכיוון שכל ההומר המתפרסם
במיברק נכתב תמיד ברגע האחרון, לא
הבחין בתוכן הכתבה, למרות שעבר עליה
לצורך עריכה ושיכתוב.
החודש, שבוע לאחר ההתנצלות, חדל
בכלל מיברק להופיע.
הבטיח ינאי השבוע :״זוהי רק הפסקה
זמנית. מיברק יחדש בקרוב את הופעתו, אך
ללא קשר עם הראריה.״
הראריה, מצידו׳ הבטיח הבטחה דומה:
״מיברק באמת יחדש את הופעתו, אך ללא
קשר עם ינאי.״
ואילו דובר רפ״י, פינחס יורמן, הכחיש
בתקיפות כאילו קיים בכלל קשר בין מפלגתי
לבין נויברק לא היה מקום להטיל
ספק בדברי יורמן, שכן הוא עצמו הושמץ
במיברק ללא רחמים.

סטודנטים

/סי0/7 /י10/7 .00/7 /

והטיבו ההר* שרו

מלכתהמים 966

בחסות

י 1ד * ת
יצרני סבון ״ לי מו ר ״ ,הסבון באיכות צרפתית מעולה.
סידרת תמונות של מועמדות ראה עמוד .29

השבוע צץ במוחם של שני סטודנטים
מהאוניברסיטה העברית בירושלים רעיון
חדש. זה לא דבר קטן, בהתחשב בעובדה
שעכשיו עונת הבחינות, ושאיש לא מצפה
מהם שדווקא בעונה זו יהיו להם רעיונות
חדשים.
עדיפות לפליטים• הרעיון היה, כמו
כל הרעיונות הגאוניים, פשוט בתכלית.
האוניברסיטה מתכננת הקמת מרכז שלום,
על־שמו של הארי טרומן, בתחומה. חוץ
מפרנסה לכמה מרצים לא יצא מזה שום
דבר, חשבו השניים. למה שלא יקימו מרכז
שלום כזה על הר־הצופים, בקמפוס הנטוש
של האוניברסיטה העברית, שבין כך אינו
מביא כרגע כל תועלת?
כתבו מיכאל אלבין ודורון הרמן ליו״ר
הסתדרות הסטודנטים הירושלמים עלם דוב־רונסקי
:״ברצוננו להעלות תוכנית, ש
מטרתה
סיוע לקירוב שלום בר־קימא במזרח־התיכון.
כידוע ניצב על הר־הצופים קמפוס
האוניברסיטה העברית כשהוא שומם ועזוב
...הצעתנו היא להקים בשטח קרית
האוניברסיטה שעל הר־הצופים אוניברסיטת־שלום
צוות מוריו יהיה בינלאומי ומבוסס
ככל האפשר על מרצים ישראליים וערביים.
האוניברסיטה תתרכז בעיקר בלימודי המזרח־התיכון,
תוך שימת דגש על אותם נושאי
לימוד הקשורים בפיתוח האיזור, לימוד
הרקע המשותף של עמי האיזור. ילמדו
במוסד סטודנטים מארצות המזרח התיכון.
עדיפות כספית מסויימת תינתן לסטודנטים
מקרב הפליטים.״
גם על מימון חשבו השניים. האוניברסיטה
כבר שנוררה חמישה מליוני דולרים לשם
הקמת מרכז השלום הפרטי שלה. מדוע
שלא ישתמשו בכסף לשם הקמת המרכז
על הר־הצופים? חוץ מזה הם היו משוכנעים,
שגם האו״ט יהיה מוכן לעזור במימוש
התוכנית.
שני המציעים הם מהתלמידים הידועים
ביותר של האוניברסיטה הירושלמית. הרמן
( )23 הוא תלמיד שנה ג׳ בחוגים למדע־המדינה
וכלכלה. הוא הגיע לישראל רק
לפני שנים אחדות מדרום־אפריקה, שם
היתד, משפחתו אחת המשפחות היהודיות
העשירות ביותר. כיום אביו הוא רופא
באוניברסיטה, המטפל כל יום בעשרות מחבריו
של בנו. הוא שרת בנח״ל ונחשב
לאחד התלמידים המבריקים ביותר בכתתו.
לפני שנתיים היה פעיל בתנועת ליכוד,
שהעיפה את עסקני מפא״י מהשלטון בהסתדרות
הסטודנטים הירושלמית.
חברו, אלבין 22 ידוע לא פחות ממנוי
הוא תלמיד למתמאטיקה וכלכלה, ועוד כשלמד
בתיכון בתל־אביב ניבאו לו מוריו
עתיד מזהיר.
״לפני חודש,״ מספר אלבין ,״ישבנו וחשבנו
על איזה רעיון חדש, ובא לנו הרעיון
של מרכז שלום על הר־הצופים. העובדה
שהארי טרומן עמד לבוא לארץ המריצה
אותנו לפעול במהירות. אני חושב שאם
ירתמו לעניין אנשי־רוח בולטים אפשר יהיה
להזיז אותו.״
אסור להתייאש• בינתים החליטה התאחדות
הסטודנטים לאמץ את תוכניתם של

הרמן (ימין) ואלכי־ן (שמאל)*
תוכנית לקירוב השלום

השניים, ולהביאה בפני התאחדויות הסטודנטים
בכל ארצות העולם.
״אנחנו מקווים,״ אמר אחד מחברי נשיאות
התאחדות הסטודנטים ,״שאנשים בעלי קשרים
בעולם הערבי יכירו בחשיבות התוכנית
שלנו ויפעלו למענה. אין לתוכנית זו
אופי פוליטי, והיא אינה מחייבת כל הכרה
של צד אחד בשני. אנחנו מקווים שבשלב
ראשון לפחות, בציבור המקומי, נזכה למלוא
התמיכה.״
המצרים באוניברסיטה היו פחות אופטימיים.
אחד מהם נזכר בכך, שבזמנו
נכשלה התוכנית להפעיל את בית־החולים
שעל הר־ד,צופים, שהיה צריך לשרת את
בני שני העמים .״אך אטור להתייאש.״ קבע,
״צריך לנסות!״

רות

באמצע: עלם דוב רונס קי, יו״ ר הסתדהסטודנטים
בירו שלים.

העולם הזה 1506

ץ*3חש מלאות/
בנין. אינסטלציה תקח מנ טירי בית

אחזם¥סוק8״ז״*חן מעל ״סיחטית״
להתאמה בהתאם לגודל המוצרים
המאוחסנים.
המקום אשר תופש האורן במטבח
או במרפסת הינו 4מרצפות
על 2>/2מרצפות — שטח זעיר
לנפח איחסון גדול.
הסגנון המיוחד בו בנוי הארון, לשימושים להתאימו מאפשר שונים במטבח כגון: אי חסון
מצרכי מזון ושימורים, מפות,

והמבטיח הכנסה גבוהה הץ זן י*
דתן לעסוק בו כעבודה מספת
משך הקורס 7חדשים בששת הערב
אין צורך ביריעות קודשת

״ מי רו מי ת- סופרמרקט ארון
שטח שתופ ש 272X4מרצפות.

פרטים והרשמה 8-1 :לפנהיצ 4-8אחה־צ
ת ל ־ א בי ב: דרך פתח־חקזה 126 ומול הקריה) טל 254891 .
ת ל ־ א בי ב: דרך פתח־תקוה 44 נמול ני ח הדר) טל 36773 .
חי פ ה: רחוב בלפור 5נ של הטכניון) טל 69041 .

גם הפעם באה לעזרת עקרת הבית
חברת ״מירומית״ אשר מתכנניה
שקדו זמן רב בהכנת ארון סופרמרקט
מיוחד.
הארון בנוי מתכת מצופה אמאיל,
מוגן בפני חלודה והשפעות
חיצוניות אחרות.
לארון 4דלתות הנסגרות זו על
על גבי זו, מצויידות במדפים
מיוחדים המקלים על עקרת
הבית את הגישה לבל חפץ מבלי
שתצטרך לחטט בעמקי הארון.
המדפים בתוך הארון ניתנים

המבנה המיוחד מאפ שר להגיע
לכל מ צ רן ללא צורך בחיטוט.

סרביזים וכד׳ .וכן לשימוש במר
פאות,
בתי־מרקחת, מכונים ליופי,
רופאי שניים ועוד.

בריכת שחיה
״תל-אביב״ גררדון

כל יום דומה למשנהו
בתאריכון הפרטי שלך
כל ימות חודש יולי
ועליזים

קלים

אס את משתמשת בטמפונים
מתוצרת
מעדיפה המודרנית האשה טמפוני דיאנה, כי טמפוני
דיאנה משחררים אותה מאי־נעימות
בימים מסוימים.
טמפוני דיאנה מומלצים
על־ידי רופאים וניתנים להשיג
בבתי מרקחת ובפרפומריות.

כלה, לפני שאת מחליטה
באיזו שמלת חופה
לבחור כדאי שתכנסי
לסלון ״אמבר״ .זה עתה
הגיעה _ מנ הל ת סלון
,,אמבר״ מאירופה עם
שמלות חופה חדישות
לכל העונות מן המודלים
החדישים ביותר
מבדים מיוחדים

״אמ בר ״
תל-אביב, רח׳ ב די חוד ח

חברהמ ענינ ת
0ד ר טו ב
מתקניםוש רו תי ם מ שו כ ל לי ם
ב לוי מהנהומב רי א
החלפת מי ם יו מיו מי ת
גם ילדיך יהנו מחופש מהנה ובטוח,
בהדרכת מורים מו מחי ם לשחיה ומצילים
מוס מכים להשגחה על ילדים ונוער.
ל ה תר או ת בבריכת שחיה ״תל-אביב״ גורדון

טלפון 246712

ה מ נו י - קיבלת חשבונן,
נא פרע
אותו בהקדם.

1 1 0ךיט ! פני 7ן 0 1

כ תו ת

ערב וגבודך ר־

ב־ 17 ליולי נפתחים קורסים חדשים ^״ 25הנחה
לנ רשמיםלקורסיםאלה
פרטיםוהרשמה 5—8 ,9—1 :
תל־אביב, סמולנסקין ,7מפינת בן־יהודה 90
תלי־אביב, אלנבי ,128 ליד ככר המושבות
חיפה, שמריהו לוין ,30 פינת הרצל . 14

העולם הזה 1506

רגע

רובוטים

ך* משךלמהדקות דמתה הכנסת, השבוע — לכנסת; לביתם של 120 נבחרים, שאינם
•1רובוטים להצבעות מפלגתיות, שיש להם דעות אישיות.
נכחו קרוב ל־ 80 חברי־כנסת, וזה עשה את הרושם כאילו עלה האולם על גדותיו. באו
אפילו ח״כים נדירים כמו דויד בן־גוריון, מרדכי נמיר ואהרון בקר, שאינם רגילים לכבד
את האולם בנוכחותם היקרה.
על סדר־היום עמדו הצעות־החוק הפרטיות של פינחס רוזן ומרדכי בן־פורת לבחירתם
האישית של ראשי עיריות. רוב הסיעות נתנו לחבריהן חופש־הצבעה — דבר בלתי־רגיל
בהחלט.
יש כמה נימוקים טובים נגד הצעות־החוק. הן עלולות לחזק דיקטטורים מקומיים, כמו
אבא חושי. מוחות קטנים עלולים לראות בכך צעד לקראת הנהגת בחירות אישיות לכנסת,
שהן אסון בתנאי הארץ. אולם הנימוקים בעד הצעות־החוק עולים בהרבה על אלה. הסברנו
אותם כבד שבוע לפני־כן, בדיון על משרד־הפנים:
אגנרי עיריה צריכה, בסך הכל, לטפל ב מינהל מקו מי מובהק — ביוב,
ניקוי רחובות. הנדסה וכר. ז הו תפקיד מינהלי — ועל כן אנו תו מכי ם בכל לב
בבחירת ראשי־ערים בב חירות אי שיו ת ישירות.
לערים דרו שים מנהלים טובים, לא נואמים ואידיאולוגים. מובן מאליו שיש להפריד
ל חלוטין את בחירתם — גם מבחינ ת העיתוי — מן הבחירות הנערכות לכנסת.

כאשר באה ההצבעה, הכריעו רוב חברי־הכנסת הכרעה אישית. המתח באולם הגיע
לשיא. הח״כים סובבו את ראשיהם כדי לראות מי מצביע כיצד — דבר בלתי־רגיל אף הוא,
שהרי בדרך כלל אין מה לראות — כל אחד מצביע לפי פקודת מפלגתו.
רוב אנשי מפא״י הצביעו בעד — אך מרדכי זר הירושלמי הצביע נגד. רוב אנשי
אחדות־העבודה — נגד, אך גבי כהן נמנע. רוב הליברלים בעד — אך הנס קלינגהופר
נגד. אנשי חרות התפלגו — אך לא לפי הפילוג הפנימי. שני היריבים, אריה בן־אליעזר
ושמואל תמיר, הצביעו יחד בעד, מנחם בגין ויוחנן בדר נגד. כל הדתיים נגד — אך
אחדים מהם נמנעו על־ידי יציאה מן האולם. רפ״י יל״ע הצביעו כולם בעד, מפ״ם וכל
הקומוניסטים נגד. אני הצבעתי, כמובן, בעד.
היה לכך אפילוג מוזר. בניגוד לכל שאר העיתונים, דיווח כתב מעריב כי הצבעתי ״יחד
עם כל השמאל״ נגד הצעות־החוק. מכיוון שישבתי בעת ההצבעה בשורה הראשונה, ומכיוון
שההצבעה נערכה פעמיים ונמשכה שעה ארוכה — לא היה שום מקום לטעות. מה גם
שהכרזתי על עמדתנו שבוע מראש מעל הדוכן.
כתב מעריב הוא שונא מושבע של סיעתנו. כשאינו מתעלם מקיומה, הוא מנסה בכל
כוחו לסווג אותה עם הקומוניסטים — כנראה מתוך דעה שסיווג זה ישניא אותנו על
קוראי מעריב( .האמת היא, כמובן, שבכלל אי־אפשר לסווג אותנו — לא בצד השמאלי של
המישטר הקיים ולא כצידו הימני. אנחנו עומדים מחוצה לו. הצבעתנו אינה לפי ״חזית״,
אלא על כל עניין לגופו. לפיכך אנחנו מצביעים עם גח״ל לעיתים לא פחות קרובות מאשר
עם הקומוניסטים).
אחרי מחאתנו, תיקן מעריב למחרת היום את הידיעה.
״ ח ־יי ב

אזז ר

יגצא ־ ת פן

ך * עו כרד! שאנחנו עומדים ״בחוץ״ ,בבחינת 1מול ,119 בוטאה דווקא השבוע בן
וצורה ברורה מעל דוכן הכנסת, על־ידי דובר ממשלתי. היה זה בסיום הדיון על
משרד־הפנים.
סגן שר־הפנים, ישראל בן־מאיר, אחד המוחות השנונים ביותר בכנסת, דיבר על המיש־אלה
של דוברי כל המפלגות לחוקק חוק שיאסור על נבחרים עירוניים לעבור מסיעה אחת
לשניה (״כלנתריזם״ ,על שם המועמד הירושלמי כלנתר).
כ ן ״ מאיר 1אין אנחנו רוצים לעודד ניידו תנבח רי ם ...דו מני שמחוץ לחבר־כנסת
אחד — חבר־הכנסת אבנרי, הממ שיך ב שיט תו להיות יוצא־דופן ב שי טו תיו, ו,
אשר
היה בדעה 1שאין להפריע לניידות זא ת ויש להשאיר או ת ה
אבנ רי ן אל תכניסו אנשים כאלה לר שי מות שלכם!
3ךמאיר מלבד חבר־הכנסת אבנרי, איש מן המתווכחים לא היה שבע־נחת
מהאפ שרות של ניידות. יש למצוא לבעייה זאת פתרון.

כלומר: יש לעשות קנוניה של מזכירי המפלגות, באיצטלה של חוק, שיהפוך את
המועמד גם באופן רישמי לרובוט בידי מפלגתו. אם ימרוד במפלגה — יסולק מכהונתו.
זהו הפיתרון המבוקש.

שגי תיירים באולנו הכבנזת
^ נגדנ קו ד ת ״ ה שי א בשעת הדיון בבחירת ראשי־הערים, הגיעה הכנסת השבוע גם
^ לנקודת־שפל. היה זה בעת הדיון במשרד־התיירות (ראה מיסגרת).
התיירות היא אחד ממקורות־ההכנסה העיקריים של המדינה, ומשרד התיירות צורך
הרבה מיליוני לירות, אולם הוויכוח בו התנהל באולם
שהיה כמעט־ריק בתהילת הדיון, והתרוקן עוד יותר
בסופו.
בשעה 7.10 באותו יום ב׳ ,בעת נאומו של ישראל
בן־מאיר (מפד״ל) ,נחכו, חוץ מן היו״ר (אמה תלמי)
ואנוכי, רק 7חברי־כנסת:

רשימת הנוכחים: המערך 1 -מתון ( 49הכהן);
גח״ל — 2מתוך ( 26 פרל שטיין וגולד שטיין);
המפד״ל — 1מ תון ( 11 זוארץ); רפ״י — 0מ תון סו;
מפ״ם — 0מ תוך ; 8ל״ע — 1מ תון ( 5גולן); אג״וי
— 1מ תון ( 4גרוס); רק״ח — 0מ תוך ; 3פא״י — 1
מתוך ( 2כ״ץ); מק״י — 0מ תוך . 1

מבין 7אלה, חיכו 3לתורם לנאום.
כאשר בא חורי לנאום, נכחו באולם רק 2ח״כים.
באותו זמן נערכה מסיבת־הכלולות של בת ראש־בי

הממשלה, וכל הח״כים היו מוזמנים. היתר, זאת מסיבה
נחמדה מאוד, לכבוד כלה נחמדה מאוד. אך האם היתר,
צריכה להיערך דווקא בשעה שבה ישבה הכנסת ודנה בגורלם של כמה עשרות מיליונים?
הדבר הכריח אותי לעשות דבר שלא עשיתי עד כה: נטשתי את ישיבת הכנסת עשר דקות
לפני הסיום, להביא את ברכת סיעתנו לראש־הממשלה.

שיטחיוזרשה

^זי־ ב מן

ך י * ש פו ענכנס סעיף סתימת־הפה לשלבו השני. בשלב הראשון היססו כל סיעות האופו־
! 1זיציה להגיש הצעות־לסדר־היום, מחשש פן יגמרו את המיכסה שלהן. עכשיו נוצר
מצב שכל סיעות האופוזיציה כבר גמרו את מיכסותיהן — ועוד נותרו שישה שבועות עד
לגמר המושב הנוכחי.

כך השיגה הקנוניה, ביוזמתה של חרות, את האבסורד המושלם. אם תישאר בתוקפה
כמו שהיא, הרי במשך ששת השבועות הבאים יוכלו רק סיעות הקואליציה להגיש הצעות
לסדר־היום — ואילו האופוזיציה כולה, ובכלל זה חרות עצמה, תישאר סתומת־פה. והרי
כל הצעה של ח״כ קואליציוני היא מבויימת, בתיאום עם הממשלה.
אם קיווה מישהו כי הגבלת הזכות להגיש הצעות־לסדר־היום תביא, לפחות, למיבהר
קפדני מצד המציעים עצמם — טעה. דווקא השבוע הצטיינו כמה סיעות בהגשת הצעות
אוויליות במיוחד — אם מבחינת הנושא, אם מבחינת ההגשה.
אנחנו, מצידנו, הסקנו את המסקנה היחידה שיכולנו להסיק: כדי למנוע את סתימת פינו,
״עלינו״ על ההצעות של סיעות אחרות. כלומר: השתמשנו בכל הטכסיסים הפרלמנטאריים
האפשריים כדי להביע את דעתנו מעל הדוכן, תוך דיון בהצעות של אחרים.
עשינו זאת, בדרך כלל, על־ידי הנמקת ״הימנעות״ — כי סיעה הנמנעת מהצבעה, יכולה
להרצות בקצרה את נימוקיה. באותה שיטה נקטה גם רפ״י.
התוצאה: נשאנו השבוע שישה נאומים מעל הדוכן, יותר מאשר בכל שבוע קודם, ופי
שלושה יותר מכל ח״כ אחר, מהם היו נאומים קצרצרים, של שתיים־שלוש דקות כל אחד.
נידמה לי שבנאומי־כים אלה הספקנו להגיד לא מעט.

פגי\ז 1גו\2גם־
^ הזדמנות הראשונה באה כתוצאה מהצעה־לסדר־היום של חרות על ביקור הו
( ז אמריקאים בכור דימונה. צורת־ההגשה של חרות היתד, עלובה, ותשובת ראש־הממשלה
היתד, מתחמקת. כשקם שמעון פרם (בגדר ״הנמקת הימנעות״) לדבר, חשבנו שעתה תבוא
ההתקפה המוחצת — אך פרס דיבר רק על עצמו, ועסק
בעניינים קטנוניים שבינו לבין אבא אבן. הוא לא תקף את
הביקור — ומסתבר כי אינו יכול, כי גם בזמנו היו ביקורים
כאלה.
בכל הוויכוח העלוב הזה, על אחד הנושאים הגורליים של
המדינה, השמענו אנחנו את הנימה העקרונית היחידה
(מלבד רק״ח, שנקטה בעמדתה הידועה. מיקוניס לא דיבר
כלל) .הנה הנאום המאולתר כולו:

אכנרי: כבוד היו שב־ראש, כנסת נכבדה. אני מס־כים
לדברי כל קודמי בדבר אחד, והו א: סודיו ת הביקור
מטילה צל כבד על מדרי־ה שלטון במדינה. יש מקום
לשאלה: בפני מי היתה ה סודיו ת הזאת — ב פני העולם,
בפני אויבים פוטנציאליים, או בפני תו שבי ישראל, העי
תונות והכנסת?
אבל לא זה העיקר. העיקר בכל הפרשה הזאת הוא, פרס שממ שלת ישראל נכנעת, ב מקום ליזום; שהיא עו שה
תחת לחץ דברים אשר יכלו לשמש נו שא ל תנופה
מדינית גדולה, אילו נעשו ביוז מ תנו, ובצורה התואמ ת את האינטרס שלנו.
לא יכול היה להיות ספק לשום בר־דעת — אולי מלבד הנואם שקדם לי, ח״כ
ש מעון פרס — שב שטח הגרעיני לא יסתכל העולם ב שיוויון־נפ ש במה שאנחנו עושים,
או לא עושים. ואם זה היה ברור מראש — אני שואל: למה לא יז מנו אנחנו
מיבצע מדיני גדול? למה לא הצענו לעולם הערבי ב מי שרין, בלי מתווכים, פירוז
אטומי של המרחב? ואינני מתכוון לפירוז הצהרתי, וגס לא לפירוז עיוור. אני מתכוון
לפירוז שיש לו עיניים, עם ערובו ת ועם פיקוח הדדי.
יש מעט מאוד מי שורים בהם יכולה ישראל לשכנע את הצד השני לבוא עימה
בהידברות ישירה. זהו אחד הנו שאים המעטים האלה.
העולם הערבי דאג, ודואג, ואף מבטא את דאגתו, לגבי מה שישראל עו שה. או
אינה עו שה, או עלולה י ע שו ת, ב שטח הגרעיני. את הדאגה הזאת אפשר היה להפוך
למנוף מדיני גדול, כדי להגיע, בפעם הרא שונה, להידברות ישירה עם ארצות־ערב!

״ הזזלטה׳ ,

״ לנוניר׳,

**ייד לאחר מכן דנה הכנסת בהצעה של מרדכי ביבי מהמערך, בעניין רכוש היהודים
שנשאר בארצות־ערב. ביבי רצה שהממשלה תשלם בעד רכוש זה, ותשתמש לצורך זה
ברכוש הפליטים הערביים שנשאר בישראל.
היתד, זאת דוגמה של הצעה ״מוזמנת״ — כלומר, הממשלה היתה מעונייבת בה, ואף
הציעה להעבירה לוועדה. הוויכוח לא היה אלא דו־שיח מוכן־מראש בין אנשי המערך (ביבי
והשר אבא אבן) — ואיש מאיתנו לא יכול היה להתערב, אלא בצורה של הנמקת הימנעות.
עשה זאת מרדכי בן־פורת, איש רפ״י, שהודיע כי הוא חומך בהצעת ביבי, ונמנע רק מפני
שאחרת לא יכול היה לדבר, מכיוון שד,קנוניה שללה ממנו אפשרות להגיש הצעה משלו
על אותו נושא. גם אנחנו התחלנו בנקודה זו, בנאום מאולתר קצרצר:

אורי אבנרי: גבירתי היו שבת־רא ש, כנסת נכבדה. אני מצטרף בפה מלא לדבריו
של חבר־הכנסת בן־פורת, לאור הקנוניה הנמצאת עדיין בתוקפה.
היושבת״ראש דבורה נצר: החלטה זו היתה החלטה של הכנסת!
אורי אבנרי: לא נכון, בהחלט לא נכון. זו היתה החלטת בלתי־חוקית של
ועדה, החלטה שלא הובאה מעולם לדיון במליאה, והיא בהחלט אינה חו קית.
להחלטת ועד־הכנסת קדמה קנוניה. היתה קנוניה של ח רו ת ומפא״י. צריך להביא
דברים על נכונותם, ן
לגופו של עני־ין: היינו מצביעים ברצון בעד הצעת חבר־הכנסת ביבי. אנחנו סבו רים
שממ שלת ישראל חייב ת לפצות את עולי ארצות המזרח, שה שאירו אחריהם
רכוש. אולם איננו יכולים להסכים ליצירת קשר מלאכו תי בין בעייה זו, שהיא
בעייה בפני עצמה, לבין בעיית פליטי ערב. אלה הן שתי ב עיו ת נפרדות ל חלו טין,
שנולדו בצורה נפרדת.
זהו עוול כלפי יהודי המזרח להשוות את בואם לישראל, שהיה בעיקרו תנועה של
שאיפה לישראל, לתנועת הפליטים הערביים מ ש טח ה מזינ ה, שהיתה בלחץ, מ ת ון
אונס, בתוקף נסיבות המלחמה — ולא כאן המקום להיכנס לפירוט הדברים.
לכן אנחנו בעד אותו חלק של הצעה האומר שעל ממ שלת ישראל לרשום את
רכוש היהודים שנשאר בארצות־ערב, ולהתחיל בת שלום פיצויים לאותם יהודים, עד
להסדר־שלום סופי, שבו בוודאי גס הדבר הזה יגיע לידי סידור. איננו סבורים
שיש לק שור זאת ב איזו צורה שהיא עם בעיית הפליטים. כי זה רק ידחה את השלום,
שבלעדיו לא תיפתר הבעייה הזאת. הבעייה תיפתר בבוא השלום.

נזבן אלג אגן ררו ישראל
ך* פעמים אפשר לחשוב כי כמה מחברי־הכנסת הנכבדים חולים בסטייה המינית ה/קרוייה
״נקרופיליה״ — אהבת גופות המתים. כי אין שום פרופורציה לזמן שמקדישה
הכנסת לענייני החיים, לבין הזמן המוקדש מזה כמה חודשים לניתוחי המתים.

סרטנים
להלן נאומו של ח״כ אורי
אבנרי בדיון על משרד התיירות.
כבוד היושב־ראש, כנסת נכבדה.
תנועת התיירות לישראל לא עלתה עדיין על הפם־ם
הנכונים.
יכולים אנחנו להתנחם בעלייה המתמדת באחוזים. אן
אם נקח את המיספרים המוחלטים, הרי זה עדיין בבחינת
טיפות־טל, לעומת המטר המיוחל 300 .אלף תיירים בשנה
האחרונה — לעומת 117 מיליון בעולם, לעומת כמה וכמה
מיליונים בארץ כמו איטליה!

זהו מיספר דל, באשר אנחנו מדכרים על
ארץ התנ״ד, ארץ הקודש לשלוש דתות, ארץ
השמש, ארץ התחייה העיברית, ארץ מצולות-
הים וספורט־החורף.
ויש לומר בפה מלא: פתרון אמיתי, פתרון שיהפוך את
התיירות הישראלית לעניין של מיליונים, תלוי כל־כולו
בהשכנת השלום במרחב. אכן, אין דבר המגלם יותר את
הצורך בהשתלבותנו במרחב, מאשר שטח זה,

כאשר יוכל התייר, כנסיעה אחת, לגלוש
כשלגי הלבנון ולרחוץ בימה של אילת, להתפעל
מן הפיראמידות ומצוק המצדה, לראות
את פאר נהר הפרת ואת ההוד של ים־המלח-
אז תינתן תנופה לתיירות, שתשווה את המרחב
שלנו לאיטליה ולצרפת.
זה לטובת כולם, לטובתנו, לטובת עמי ערב — וזה אחד
הנימוקים היותר־משכנעים למה שאפשר לעשות במרחב
מאוחד.
בינתיים יש לנו תיירות פוליטית אחרת. שר־התיירות
לא הזכיר בסקירתו את התיירים המעניינים ביותר שסיירו
לאחרונה בישראל — אלא שלא התעניינו בגבעות הגליל,
אלא במידבר הנגב. בוזנתי לג׳נטלמנים שכיבדו בביקורם
מיפעל מסויים בדימונה — ושאת ביקורם מצאה ממשלת

ישראל לנכון להעלים מפני אזרחי המדינה, כאילו היו
גנבים בלילה.

האם דרגש גזיניגגבגריגן?
כבוד היושב־ראש, לא רק התיירות עומדת כאן לדיון,
אלא גם משרד ־ התיירות.
יכול להיות ספק אם בכלל יש מקום, בארץ המשופעת
במיניסטריונים לרוב, במשרד מיוחד לתיירות, עם כל
חשיבותה של התיירות. אך אם כבר קיים המשרד —
ויכולים גם להיות נימוקים למען קיומו — הרי הוא
צריך להיות משרד אמיתי, מקצועי, דינאמי ומפעיל, שבאמת
ירכז בידיו את כל הפעילויות הממשלתיות בשטח זה.

והרי המצב אינו כף.
היתד, קיימת חברה ממשלתית לתיירות. בינתיים הוקם
משרד — אך החברה עדיין קיימת. איש אינו יודע בדיוק
למה ולשם מה. ואילו לגבי משרד־התיירות — יש
תלונות בחוגי המקצוע שחבר ־ העובדים שלו, עם כל

לא המתים יהל 7ו יה — כפי שאומר התנ״ך — אך הם יכולים לשמש חומר רב בידי
עסקנים דתיים.
השבוע חזר ח״כ אגו״י מנחם פרוש, אחד האנשים גסי־הרוח ביותר בכנסת, ידש במתים,
הפעם בקשר עם חוזר מנהל משרד־הבריאות. בהצעתו לסדר־היום הפליג פרוש בתיאור
סאדיסטי, שנשמע כאילו הוא נלקח מחוברת של סטאלאג( .פרוש מקדיש הרבה תשומת-
לב גם לסטאלאגים, ומטפל הרבה בבעיות הפורנוגראפיה).
פרוש כיצד חו תכים נתחים־נתחים גו פו ת יקירים, מוציאים כל החלקים
הפנימיים של הגופו ת וממלאים בסמרטוטים, מנתחים כל או רן הגוף, מבתרים את
הראש, חו תכי ם את המוח לפרוסות דקות, מוציאים מן הגופ ה את הלב
אוריאכנרי: זו הי הסתה פרועה!
פרוש הטחול, הכבד, בני־המעיים, הל שון נחתכת, חוט־השדרה מנקרים, ואת
העצמות מנ מ רי ם...
אוריאבנרי: אתה רוצה להסית המונים! לא יתכן דבר כזה בכנסת!

שר־הבריאות קם, בצורה בלתי־רגילה, לענות על טענה
זו. נראה שהדבר בא לו בצורה בלתי־צפוייה, כי אף
שבא להכחישה, נאלץ לאשר את הדברים. כפי שאמרו
לי אחר־כך יועציו, קובע החוק כי אי־אפשר לכפות
טיפול על ילד בניגוד לרצון הוריו. זהו החוק.
את החוק הזה יש, לדעתי, לשנות.

רצחי לפגי 25 שבה
* ם אנשי רק״ד! לא טמנו השבוע את ידם בצלחת.
^ ד, ם הגישו הצעה־לסדר־היום בעניין רצח סיומה מי־וילנר
רוניאנסקי,
שאירע לפני 25 שנים בדיוק, בידי הבולשת
של ממשלת המנדאט.
היתר, זאת הצעה תמוהה מאוד. מאיר וילנר תבע לחדש את המשפט — דבר שכלל לא
יתכן לפי חוקי ישראל, כי העניין התיישן מזמן. הוא תבע לערוך חקירה — וזה אינו סביר,
כי כבר היתד, ועדת־חקירה ישראלית, בהרכב מכובד. זו קבעה שאין הוכחות לכך ששלושת
השוטרים העיבריים המעורבים אכן השתתפו ברצח. אך הם קבעו ששלושתם שיקרו.
השר בכור שיטרית תבע להסיר את ההצעה מסדר־היום. מישהו יכול היה לדרוש כי היא
תעבור, לפחות, לוועדה. שמואל מיקונים סירב לעשות זאת, מתוך רוגז על הצעת רק׳יח.

הנזזזיך ים גובלים בבגיחף י
אסתפק בכמה הערות יסודיות על נושא זה:
• המחירים. זהו הנושא העיקרי. אנחנו מתחרים
עם ארצות ים־תיכוניות ומזרח־תיכוניות, כמו איטליה
ומצריים, תורכיה ויוון, סוריה והלבנון — וכל תייר יעשה
לעצמו את החשבון היכן כדאי יותר לבלות את חופשתו.
הרי לא לעולם נוכל להתקיים על סנטימנטים יהודיים!

המחירים אצלנו אינם סבירים. לגבי תיירות
עממית -הם גבוהים. לגבי תיירות-פנים -
הם גבוהים עד כדי כן ,-שלא פעם כדאי לאזרח
(המשך ב ע מו ד )28

ביקשתי את הרשות לעשות זאת, כדי להציל את העניין ולהדגיש את הצד האקטואלי:

העניין הוסר מסדר היום בהצבעה אוטומאטית. מעניין שחרות לא הצביעה בעד הצעה זו.
היא היתד, צריכה להיות יותר רגישה לגבי מה שנעשה במרתפי הבולשת הבריטית — אפילו
אם זה לא קרה לאנשי אצ״ל.
למחרת היום נימק תופיק טובי, איש רק״ח, הצעת־חוק לביטוח בפני אבטלה. כבר תבענו

כמה פעמים ביטוח כזה, והכרזנו על כך מחדש:
אולי אכנלי במדינה זו חיי ב להיות חוק־יסוד, כחלק מחוקה כתובה
ונוק שה, המבטיחה עבודה לכל דורש. זאת או מר ת: המטילה על המדינה לנהל מדיניו
ת המביאה לתעסוקה מלאה. יחד עם זאת יש צו רן בחו ק המעניק בי טו ח ב פני
אבטלה לכל ארס שמסיבה זו או אחרת, במצב־ביניים ז מני, אין ל שכת־העבודה הממלכתית
יכולה לספק לו עבודה שכירה.

בקיצור: תיאור סאדיסטי־נאקרופילי, שהיה מעניין כל פסיכיאטר.
במיסגרת הנמקת־הימנעות העלינו נקודה, המטרידה אותנו מזה זמן רב:

נניח מיקרה כזה: ילד מובא לבית־החולים על־ידי ההורים, המוסתים על־ידי חבר־הכנס
ת פרוש וחבריו. הם ידרשו התחייבו ת שהרופאים לא ינ תחו אותו. האם אתם!
רוצים ליצור מצב שהרופא לא יוכל לטפל בילד הזה?
כתוב כאן, בצורה שאינה מ שת מעת לשתי פנים, שבמיקרה זה הרופאים לא
יקבלו את הילד. אם זה מה שהחוק וה תקנות מחייבים — יש ל שנות את הח 1ק ן והתקנות!
אסור להסכים ל שוס הסדר לפיו יוכלו ההורים, מ סיבו ת כל שהן, למנוע טיפול
בילד. הטיפול בילד צ רין להיות בידי הרופא,
ועל ה מזינ ה לכפות טיפול כזה!

האם יש כמשרד מלונאי? האם יש בו סוכן־
נסיעות מנוסה? האם ככלל גויים הצוות,
לפחות בחלקו, משורות אותם מאות האנשים
שעסקו והעוסקים בתיירות כפועל?

א כ ״ ר י אני מציע להעביר את העניין לדיון בוועדה — לא לגבי חקירת
פשע שהתיי שן, לא לגבי חקירה מ שפטית שאי־אפשר עוד לנהל אותה, אלא לגבי
השאלה ה שלי שית, המתעוררת בע קבו ת הצעתו של חבר־הכנסת וילנר: האם אדם,
אשר ועדה ממלכתית של מדינת ישראל קבעה ששיקר ב שבועה, לגבי מיקרה של
עינוי אסיר בידי הבול שת הבריטית. יכול להיות קצין־מי שטרה בכיר, ו ל חנן שוטרים 1 במדינת־ישראל?

פלוש: אתה תרשה שינתחו או תן, אבל אל תכוף זאת על מי שהו אחר.
הדם נמצץ ונ ש פן לבור שופכין, מוציאים העיניים ו שמים ב מ קו מן עיניים של
זכוכית, מאות־מאנת איברים מנו ת חי ם ו מבו תרי ם מתגוללים ב מר תפי הפאתולוגים

אכנרי ב חוזר של משרד־הבריאות נאמר :״יחד עם זאת יש לזכור שאין
הרופא רשאי לטפל בחולה בניגו ד לרצונו, ובמיקרה של קטין — בניגוד לרצון
הוריו.״ ן

רצונו הטוב, רחוק מאוד מלהיות צוזת מיקצועי.

איבר גזראל ג\זשח־י\זגג 1בנופגרבו

ראשית השבוע הגשנו הצעה דחופה לסדר־היום :״ התפט רו ת
הממ שלה, מר איסר הראל, ובעיית ה מרות על שרותי־הבט חון״.

היועץ

של ראשי

לא התכוונו להקדיש את דברינו על נושא זה לאישיותו של מר הראל, לטובה או לרעה,
אלא לבעיית היסוד של מעמד שרותי־הבטחון במדינה, מיסגרתם החוקית והפיקוח האזרחי
עליהם. אולם לא הגענו לכך: הנשיאות שללה את ה״דחיפות״ .מכיוון שרק הצעות דחופות
אינן כלולות ב״מיכסה״ ,ואנחנו כבר גמרנו את המיכסה שלנו, נמנעה בזה העלאת העניין.
כך מונע סעיף סתימת־הפה את העלאת העניינים החשובים והאקטואליים ביותר במדינה.
מה גם שלעיתים קרובות יכולה רק סיעתנו להעלות עניין כזה — מפני שהיא חיה בארץ
ולא על הירח, ומפני שאינה כפופה לאינטרסים כלשהם.
דוגמה מצויינת לחשיבות יוזמתנו ניתנה דווקא השבוע, ודווקא לגבי הצעה־לסדר־היום
שהספקנו להגישה לפני הקנוניה של סתימת־הפה של חרות ומפא״י. כוונתי להצעתנו:
״השחיתות בענף הכדורגל׳׳.
הצעד, זו הועברה בשעתו לוועדה. בגלל המפתח המפלגתי, לא צורפתי לוועדה זו היא
קיימה תשע ישיבות ארוכות, והשבוע הניחה על שולחן הכנסת את הצעותיה, העלולות
לחולל מהפכה בענף הכדורגל ולטהר אותו במידה רבה (ראה מדור ספורט).
בהעדר היכולת להגיש הצעות־לטדר־היום, אנחנו סומכים במידה רבה על שאילתות. בהכנתו
עוסק עכשיו צוזת מיוחד, בראשותו של דויד ארנפלד, שהיה המועמד השלישי של
רשימתנו.
שאילתא אחת שלו זכתה השבוע לפירסום מירבי — דווקא הודות למשרד־האוצר. הארץ
הודיע לא מכבר כי מנהל משרד־האוצר, הד״ר ארנון ,״התנגד למתן פרמיות, עד לייצוב
שער חדש של הלירה.״ מכיוון שמשתמעת מכאן הכוונה לבצע פיחות, ואסור שדבר כזה
יישאר בגדר שמועה, שאלנו את שר־האוצר. הוא השיב בשלילה מוחלטת :״לשאלה מס׳ — 1
לא. לשאלות מס׳ — 4—2אין מקום לשאלות אלה.״
לא הסתפקנו בכך והשתמשנו בזכותנו לשאול שאלה אחת נוספת:
אגנרי: האם מר ארנון אמר או לא אמר את הדברים שצוטטו ב שמו?
לחבר־שנתתי
ץ ןו_1ן
שובו1תנ גבזבוגוג
על 11ה1גתבש1 1
להוסיף ע*
שר״האוצר פינחס ספיר: אין לי מה ו!״ ן
הכנסת אבנרי על שאלותיו. ל שאלתו מס׳ ו
עניתי: לא, והוא שואל עוד פעם אם הוא
אמר או לא אמר.

הדבר פורסם (כנראה ביוזמת משרד־האוצר) ברדיו
וברוב העיתונים, ועזר לטהר את האווירה.

סר טני םוגע פי לטע 3יש
(המשך מעמוד )27

לנסוע לחוץ־לארץ, למרות מם־הנסיעות המעניש והפסול.
כבוד השר הזהיר בפני העלאת המחירים. אזהרה זו, מן הדין שתישמע בכל החומרה.
עליית מחירים, מעל למחיר הגבוה הנוכחי, היא טירוף. אבל לא די באזהרות — על
המשרד ליצור תנאים שיזילו את המחירים.
איך י קודם כל יש להוריד את הריבית על הלוזאות־הענק הרובצות על בתי־המלון
הגדולים, ולהמירן בהלוזאות לתקופה ארוכה — ריבית של 4עד 5אחוזים, ולמשך 20 שנה.

נמסר לי בי ממשלת תורכיה מציעה לגורמים ישראליים, הרוצים
להקים שם כתי־מלון, מענקים והלוואות של מיליונים כתנאים נוחים
כאלה. יש סכנה שידכו לשם.
בתי־המלון הם ענף־ייצוא. כשאין פרמיות, זכאים הם להישבון־מיסים מלא. יש לאפשר
להם לייבא מזון ללא מכס, או לפחות במכס מוקטן. יש להקל במיסים כמו תו־מגן,
ובמחירי־שרותים כמו מים וחשמל.
הסכנה של עליית מחירים, באמצע העונה, היא הרסנית. את הנסיעות מתכננים שנה
מראש, על יסוד המחירים הקיימים — ואם מופרת ההבטחה של יציבות המחירים, הרי
מושמטת הקרקע מתחת למאמץ כולו.
מונח כאן לפני מכתבו של סוכן־נסיעות שנשלח לשר־התיירות. סוכן זר, מתאר מה
עבר עליו מהרגע שלקח על עצמו קבוצת־תיירים, עד שזו הגיעה ארצה. במשך הזמן שעבר
מיום ההזמנה ועד תאריך הביקור העלתה רשות הגנים הלאומיים את מחירי הכניסה
לקיסריה, למגידו, לחצור ולמקומות אחרים ביותר מ 100 שירותי־הדואר התייקרו בכ־/0״.35
המחירים באגד התייקרו מ־ 200ל״י ל־ 250ל״י ליום, ועוד ועוד.
דוגמניות אוברזוו

נ תן

אורי

בי ת סבו לדוגמניות
אובוזון־שח __

אגז \ז\זינזטגריגז
• תיירות נוצרית. יש, כמובן, גבול לתיירות ציונית. הציונים הם אמנם תיירים
גדולים, והתנועה הציונית אכן נמצאת בתנועה מתמדת — אך לא בכך נוושע.

האם, כבוד השר, כאמת נעשה הבל כדי למשוך מאות אלפי נוצרים
(ולא רק צליינים מקצועיים) לארץ הקדושה להם?

בית־הספר להדרכת דוגמניות אוברזון־שרז
הינו בהיקפו בית־הספר הגדול ביותר
שקם עד כה.
מטרת בית־הספר: הדרכת דור חדש של
דוגמניות מקצועיות בפקוחו של מתכנן האופנה
מס׳ 1גדעון אוברזון ובשיתוף חבר
מורים רחב שבל אחד מהם תופש מקום
ראשון במקצועו.

הלא הקואליציה הדתית מונעת כל איזכור של הנצרות בבולי ישראל, וגם במודעות־התיירות
מעזים לנגוע בנושא זה רק בקושי.

אילו היינו מדינה חילונית, היה כל מצב התיירות משתנה לחלוטין!

בשבת האחרונה — וזהו הצד השני של המטבע שהזכרת, אדוני חבר־הכנסת כ״ץ —
יידו פירחחים אבנים בתיירים בכיכר־השבת בירושלים. במיקרה הייתי במקום.
יעקוב כ״ץ (פא״י)( :קריאה בלתי־ברורה).
אורי אכנרי: מה אפשר לע שות, חבר־ המסתכ״ץ, שיש בעולם יותר נוצרים
מאשר יהודים? מה אפשר לע שות שיש בעולם 1000 מי ליון נוצרים, ורק 12
מיליון יהודים?

בשבת האחרונה יידו פירחחים אבנים על מוניות של תיירים בכיכר־השבת בירושלים.
האם בכך נקדם תיירות? כשאי־אפשר לנסוע בשבת לשפת־הים בתחבורה ציבורית נוחה —
האם בכך נקדם תיירות?

המקצועות שבתכנית הלמודים ן גיוריהם :
דוגמנות מסלול: זיוה שמרת
:פיטר הרצוג
* דוגמנות צלום
:אורי גרוס
* אפור כללי
:שמעון לוי
* תנועה וריקד
פקוח כללי וליטוש סופי :

יעקוב פ״ץ :

האם זהו אתר היסטורי, שברצונך להראות להם בנסיעה ב שבת?

כדי לקדם תיירות, נוצרית, יש לשים את הדגש על האתרים ההיסטוריים. והנה, מתוך
מזיגה של שוביניזם דתי והלמאות, עושים את ההיפך.
הנה ישנה עיר, ששמה ידוע למאות מיליונים, שהיא שם־דבר בעולם — יפו. המוני
עירו של יונה הנביא והתפוזים. והנה באו ומחקו
הנוצרים מכירים אותה בשם
את השם הזה מן המפה ומן השלטים, והחליפו אותו גם בלועזית בשם שאיש אינו
מכיר אותו — 0י1י 1
עירו של ג׳ורג׳ הקדוש,
הוא הדין לגבי לוד. הנוצרים מכירים אותה בשם
קוטל הדרקונים. באו ומחקו שם זה, וכופים על הנוצרים בלועזית את השם (,1101
שאינו אומר להם דבר.

גדעון אוברזון.

לתלמידות המצטיינות בסיום הקורס תינתן
ההזדמנות להופיע כדוגמניות בתצוגות
האפנה הגדולות של אוברזון—שרז
ההרשמה הולכת ומסתיימת
התחלת הלימודים בתחילת אוגוסט
פרטים והרשמה :
משרדי פרסום שרז, רחוב אלחריזי ,5תל־אביב,
כל יום בין השעות ז— 5אחה״צ.
דמי הרשמה — 15.ל״י.

במקום להדגיש אתרים היסטוריים, הידועים לעולם בולו, המעוררים
רגשות עמוקים, אתם מוחקים את היסטורית הארץ, ויוצא מה שיוצא.

שווזט־ינן א\ז הדג...
אי־אפשר שלא להזכיר כאן את עיסקי הכשרות בבתי־המלון. התייר הזר, הרגיל לאכול
את מיטב מאכלי העולם בבתי־המלון, נדהם כשאין הוא יכול לקבל חביתה בשבת בבוקר,
או קפה עם חלב אחרי הארוחה, שלא לדבר על מאכלים בלתי־כשרים כמו שרימפס
(סרטנים) ואסקארגו (שבלולים).

קורס1

מ ע שי .
לטלויויה

פלד (,מפ״ם) :ולא מ שלמים תזספת־יזקר
א מרי: אם לא י שלמו תוספת־יוקר, תראה שהמחירים יעלו עוד יותר.

יעקובכ ״ ץ 1התפריט היהודי היה תמיד מפורסם, אפילו הגעפילטע פיש!
דויד הכהן (מפא״י) :אני אינני יכול לסבול את זה! לא את הדגים ולא את
הגעפילטע פיש. לוקחים את הדג, שוחטים או תו, ממלאים או תו בלחם, ורוצים
שיאכלו את זה!

אפשר, כמוכן, לטעון שבאים הגה יהודים דווקא כדי לאכול כשר,
למרות שבבית הם אוכלים חזיר. כסדר. תהיה נא הפרדה בין בתי־המלון,
או בין שני מיטבחים ככל כית־מלון גדול.

אני מסבים איתך בהחלט, חבר־הכנסת כ״ץ. צריך לטפל בתיירות יהודית דתית, לקדם
אותה ולטפח אותה. אבל באותו זמן יש לעודד תיירות אחרת. וכדי לעודד תיירות יהודית,
אין לכפות על הנוצרים שיאכלו מאותו מיטבח שאתה מתפעל ממנו — אבל הם, אולי, לא.

הרכבה וכוון
מקל טי ם ו אג טנו ת
ת קוגי ם ק לי ם

זזו לי ־ ר דז

• דמות הארץ. אחרי גובה המחיר, דמות־הארץ היא הגורם החשוב ביותר לגבי
התיירות. לא יבואו הנה כדי לראות שיכוני־קוביות. הבאים רוצים לראות את ארץ־ישראל.
לשם כך יש לעודד כל יוזמה — אפילו פרטיזנית, אפילו תמהונית־כביכול — לתת דמות
אופיינית לארץ. והנה בא השר ואומר לי, בתשובה לשאילתא, כי מיפעלו החלוצי,
המיוחד במינו, המושך בייחודו, של אלי אביבי באכזיב לא יזכה לעידוד.
שפת־הים מוזנחת ודוחה — ומי שבא מן הריביירה הצרפתית, מתמלא בחילה למראה
הנעשה כאן אצלנו. אי־אפשר להשוות, למרות ששפת הים שלנו יפה לאין ערוך מאשר שלהם.

רכוש מקצוע ם ב 1קש
המבטיח הכנסה גבוהה
ניתן לעסוק בו כעבודה נוספת
סשך הק 1רס 5חדשים בששת הערב
אין צורך בידיעות קורסות

בעמ,

זו הנו ה

בשפת ־ הי ט

מיבצר ונזכיר כאן שוב אחד האתרים העיקריים של ישראל
עכו -שיכול היה להיות מוקד־משיכה נהדר, והנהו מוסד לחולי־רוח.
האין זה טירון!?
• טיסות שכר. לא ארבה על כך מילים. אם יש שר־תיירות, הרי לא יתכן כי
ענייני־תיירות יוכרעו מחוץ למשרדו, על פי שיקולים של גורם מיסחרי, כמו חברת־תעופה.

יילחם־נא השר לחידוש טיסות־השכר, וכעיקר לסטודנטים!

פרטים והרשמה 8-1 :לפגה־צ 4-8אחה־צ
ח ל ־ א בי ב: דרך פחח-חק 1ה 126 נם 1ל הקריה) טל 254891 .
ת ל ־ א בי ב: דרך פתח-חק 1ה > 44ם 1ל ביח הדר< טל 16773 .
0י 3ה ; רחוב בלפ 1ר 5נם 1ל הטכניון) טל 69041 .

ס תיירות־פנים. אל נשכח — כבוד השר אחראי גם לעידוד תיירות־הפנים, שהיא
חיונית בל־כך לבריאות האזרחים. עד לפני כשלוש שנים היה דבר שנקרא מענק־הבראה
לשכירים. הדבר התרוקן מתוכנו, והפך סתם תוספת למשכורת. אנו מציעים לשלם מענק זה
אך ורק באמצעות תלושים למוסדות־הארחה, כדי שכל עובד יהיה מוכרח לצאת לחופשה.

כדי שיקום לנו כארץ זו עם מושרש באדמתו, אוהב א ר צו-י ש לעזור
לו, ואפילו להכריח אותו, להתייחד עם נון! מולדתו.
העזלם הזה 1506

, 15 בעלת שיער ערמוני ועיניים חו מו ת.
ודוברת עברית ואנגלית. תחביביה: שחיה,
רכיבה על סוסים, ניגון בגיטרה וריקוד בלט. צולם מעל מעקה בריכת ה שחיה בשר תון.

מיכל וולפלד

מלכת

המים 66

הגיעה לישראל מארץ הבלונדיו ת הצפוניו ת:
שוודיה. היא נולדה ב שטוקהולם, לומדת
ומדברת אנגלית, גר מנית, צרפתית ואיטלקית.

טרובו
ו>וקה לינדס
אמנות בירו שלים. בלונדי ת מאוד,

מטעםמ ערכ ת

ב ח סו ת

>צרג> ש מו וסבון. ם .ס
סידרת מועמדות רביעית
כעמוד זה מתפרסמות 7מועמדות יזדשית לסיידרת המועמדות לבתר
מלכת המים ,1966 התחרות פתוחה כפני צעירות כנות כל הגילים.
הבהירה תיערף ב־ 20 לאוגוסט, בנשף מפואר במלון ״רמת־אביב״.

ירו שלמית שעלתה
לפני וו שנה מ־מארוקו,
ב היו ת ה בת 3ו. שיער: בלונדי. עיניים:
צבע דבש. פקידה בדואר, ואוהבת שחיה.

>רדנה א ש

רב קהיע קבי

בית. עיניים חו מו ת. סיימה 10 שנות לימוד.

ד>נה
אביב

הרוצה

> הו שוע״י תו
שבתבתתל-
שב ת
ללמוד

בבי ת

הספר

לדראמה.

שו שנ ה

רובנפלד

ציירת בת , 20 תו שבת חיפה. דוברת ארבע
שפות: רוסית, פולנית, אנגלית, עברית.

מפתח־תקווה עובדת כדוג מני ת בבית־החרו ש ת ויוה. בת 19
בעלת עיניים חו מו ת ו שערות חו מו ת, גוב ה 170ס״מ.
מדברת ארבע ש פו ת: ע ב רי ח, אנגלית, ספרדית, איטלקית. תחבי ביה: שחיה, צילום, מוסיקה.

רות מ טול ה

ושוב

ח> דוש

מיסודם של

״ בחן ״

-בתי־ספר תיכוניים

נמשכת ההרשמה

ק לי לו ת
חזיות:
וגמישות מ לי קרה —
הנ מ ת חו ת לפי מבנ ה
הגוף מ עני קו ת לך
נו חיו ת מו שלמתכ מו
בן גם דג מי ם חדי שים
עם מח שוף
מ או ד בגב.
ע מוק

לכיתות: ששית (י׳) ,שביעית (י״א) ושמינית (י׳׳ב)

* הו מני ס טי ת

* ריאלית

* גיאולוגית

לפי תוכניו ת מ שרד התנוך ו ה תרבו ת

התיעצות פדגוגית והרשמה:
רח׳ גורדון 53 פינת רח׳ דיינם, ת״א,
טל 248514 .כל יום משעה 8.00 עד 14.00

גמהזיה גזודה

מכנסי־מחוך
גמישים ו חז קי ם

יחד .

חיזוק

לאלקטח ני ק ה

כפול

המחלקה

(ראי חצים)

הכ שרת

תווי

ק צי ני-י ם

ללימודי ערב

החוד שנפת חי ם קו ר סי ם חד שים

רכוש מקצוע מבוקש המבטיח הכנסה גבוהה
באחד מהקורסים הבאים :
רדיו — טרנזיסטורים
טלויזיה מעשית;
קציני רדיו בצי (לכל הרמות)
חשמלאות מעשית (כולל תיקון מכשירי בי)
משך כל קורס 6חדשים, אין צורך בידיעות קודמות
ההרשמה:
בבניו המכללה, בשעות 9—1בבוקר 4—8 ,אחה״צ.

גופן .

שניף תל־אביב. רחוב הנגב 10-8

ויזומה ב־ן

ת חנ ה המרכזית

יצרני חזיו תומ חו כי ם
לאשהה מו ד רני ת. מיו צ ר בארץ ע ל־י די
,דיוה ׳ /יצרני בגדי י ם או פנ תיי ם.
אבני
טבניקום אלקטרוגיקה
^ 0מ ר דיו ־ לן לויזיוז
מעבדות משוכללות וחדרי שרטוט

הספקת ספרים, כלי עכורה ושרטום

שרל חגו

מכונות ^ ערב

בנין וארכיטקטורה ]
ת ל* א ב • ב. רח׳ בריהודה 28־ 26 ולפני בני! אל־על) .מל 2454/1
חיפה. רח׳ הרצל .44 .טל 526889,63403 .

חלד רשאי לנחת
במכוניות מרח
ללא רשיץ
כשטח חהערוכח
הפתוח כל יום
ט־ 5עד חצות

״קארטינג״
הספורט שכבש את כל
אירופי-
אוסוכו0י42 ,28 ,27 ,22 :0

מה לקרוא?
שם הספר: בדם קר. המחבר: טרו מן ק א פו ט ה.
המתרגמת: עליזה נצר. ה מו צי א ל או ר: לדורי.
ה מ פי ץ: שלה. ל ה שיג: בכל ק יו סקו חנו ת ספרי ם.
צורת ה כ תי ב ה :״ רו מ אן־ ה מ צי או ת׳ /הנו ש א: פשע
ללא מניע. ה ב קו רתבע תונו ת: אי בד האת הראש.
( ״ הארץ״ למשל :״ ר ב־ מכר עוצר נ שי מ ה, הספר
החו וי ה
הנ דון ביו ת ר של שנו תהש שי ם״).
העמוקה: שלך, הקור א.
למד לצייר
בביתך בשעותיו הפנויות דרך האולפן
לאמנות הציור
לפנותבכתב לת.ד ,4866 .ת-א

11״א| ח1׳1ן נונ7ל7,39 ן ל 56980.
ונ״י

היא נולדה כאנוור המוני תו-אביב ירדו דחוף נד

רואות אח ארטלינה בוסות
סר נן נקראת סר שמהאביב, על־ידי צה״ל ורק בנס נמנעה אז
מלחמת־אחים.
לפני שמונה־עשרה שנים בדיוק נשאה ברחמה
חברת אצ״ל הפעילה, הרצליה, בוז ל־׳
ציוני ותיק, את תינוקה. מספרת האם מחנק
אחז אותי בגרון כשראיתי את אל^לינה
עולה באש. לא יכולתי להאמין למראה ׳עיני.
התרגשתי מאוד וזה עלול היה להזיק לי.
אותו רגע נשבעתי, :בדם ואש אלטלינה נפלה,
בדם ואש אלטלינה תקום׳ ,ואומנם, לבתי
הבלונדית והיפה, שנולדה זמן־מה לאחר
מכן, קראנו אלסלינה.
״ימים מספר אחרי הולדתה ערכנו מסיבה,
בה השתתף מפקד האצ״ל מנחם בגין. אל־טלינה
נעלמה אומנם באותו יום אפור של
קיץ, אד השאירה אחריה מצבה חיה, ש־

אלטלינה כוסות גול ניכו מנוון בתד-אביב 1

וערה ושמה
אלטליוה 1פני שמונה־עשרה שנים בדיוק, התקר׳
/בה לארץ אוניית־הנשק של אצ״ל, אל־טלינה.
היא טובעה, ליד חוף־ימה של תל-

תשא את שמה ותעבירו מדור לדור.״
לכל מקום אליו מגיעה אלטלינה, מעורר
שמד, התעניינות רבה, ומציף את האנשים
בגלים קז׳ד זכרונות. אלטלינה ציר
( ,)18 בלונדית יפהפיה ודוגמנית צילום לעת־מצוא,
מבלה את מירב זמנה בשחיה והשתז־פות
בחוף גורדון, ממש ממול למקום בו
טבעה אלטלינה האונייה. את הערבים היא
מבלה בדיסקוטק, ויסקי א־גוגו, הנמצא קרוב
למלון הילטון, מחנה יונה לשעבר, שם
היה מוצב ״התותח הקדוש״ שהכריע את
אלטלינה. מעטים מידידיה ובני גילה יודעים
או מתעניינים למקור שמה ולהיסטוריה ששם
זה מקפל בתוכ 4בשבילם די שאלטליגה
מיטיבה לרקוד, להיות אחת מן החבריה,
ולהסתובב בדיזנגוף בשמלות מרהיבות.
״האנשים היחידים שלא שוכחים אותי הם
ותיקי אצ״ל וידידיה הישנים של אמי,״ סיפרה
אלטלינה ביום הולדתה האחרון ,״כל
שנה מביאים לי ליום־ההולדת מתנות, ומכבדים
אותי בביקורם. בביקורים אלה, מעלים.
זכרונות מתקופת־ד,מחתרת, ומדברים על כך
שעות. אחרי הביקורים האלה אני תמיר
כעוסה לזמן רב, כשאני נוכחת שאין אנשים
זוכרים מה שקשור לתקופה ההיא.״

פסבדונים של ז׳בוטינקקי

* \ ינניי כו ל ה לומר ששמי מפריע לי
/ץ י ) ממש, אך. אינני יכולה ילד,תעלם מי
הרגשת זרות המתעוררת לפעמים כשאני
אומרת את שמי. כבר כשהייתי בגן הרגשתי
ששמי הוא מוזר, בגלל שכל הילדים היו
אומרים שהשם שלי מצחיק נורא. אף אחד
כמובן לא ידע למה קוראים לי ככה, אולי
גם ההורים שלהם לא ידעו. אבל אז בעצם
גם אני לא ידעתי. אני זוכרת איך הייתי
חוזרת מן הגן ובוכה ושואלת את אמי למה
לא קוראים לי בשם כמו לכל הילדים. בכל
זאת הייתי המלכה של הגן כי הייתי תקיפה
ויפה מרוב הילדות והילדים.
״הורי היו אנשי מחתרת נלהבים. מהם
ומבני משפחתי האחרים, שרובם ספורטאים,
ירשתי את התקיפות שלי,״ היא מסבירה בגאווה
.״דודי ג׳אק לוי היה מתאגרף מצטיין
במכבי, וזכה אפילו להכות בריטים באגרופיו
בזירה. שלמה לוי ואחיו חולי הם
כדורגלנים מצטיינים. חוץ מזה בני משפחתי
הם בעלי חזות מרשימה, נוסף להיותם מצטיינים
בספורט.
״בבית־הספר היסודי לא היה המצב שונה
בהרבה. החברים שלי היו אומרים לי שהשם
שלי הוא מוזר, אבל כששאלו אותי למקורו,
הייתי שמחה תמיד לענות ולהסביר. אז כבר
ידעתי היטב את קורות האונייה לפרטיה,

:1:66 אלסלינת סל הסלסים גול גקוס טניסת האתית
ואת מקור שמה, שהיה פסבדונים של זאב מה היתד, אלטלינה. רובם היו ילידי־הארץ,
אך נראה הדבר שרובם ידעו על ההיסטוריה
ז׳בוטינסקי במאמריו.״
מלפני 1800 שנה הרבה יותר מאשר מה ש
תשאלו.
את כ 7אלה התרחש רק לפני § 1שנה:
0לאה לייכסון 20 בוגרת תיכון,
אחרי שירות צבאי :״אני חושבת שאלמלינח
** תיחד לו להתעניין בשמה? כשהגיעה
לתיכון התחילו להתעניין בה עצמה. זוהי אונייתים עפילים. או משהו כזה. בבית־
״ככל שהתבגרתי, התעניינו האנשים יותר; ספר לא׳ למדו על זה, ולא׳שמעתי על כך.״
עודד תאומי 28 שחקן תיאטבי.
כנראה ש$ני יפר״ ׳אנשים נועצים בי :
רון :״כשקרה המיקרה של אלטלינה, הייתי
עיניים אפילו שאין הם יודעים את שמי.
פספוס, אבל אני זוכר מצויין שכל השכונה
:בך גם הגעתי.לדוגמנות־צילום, אילנה. פדרל
:מן הדוגמנית פנתה אלי, בבקשה שאעבוד היו שוחים לאונייה השרופה. מרוב קינאה
עבורה • ,קבענו פגישה בים, בחוף גורדון. למדתי לשחות, והבאתי בעצמי כמה ברזלים
לא לעיתים קרובות קורה לי דבר כזה, אבל חלודים שהיו בעבר כלי נשק.״
0נחמה שטרן 19 סטודנטית:
באותו יום, כשעברתי ליד הבריכה, הרגשתי
שאין לי מצב־רוח ואינני יכולה לחייך• ״אלטלינה זוהי ספינה שהובאה אחרי הקמתמשום
מה. אחרי הכל, רק לפני שבועיים י,מדינה, עם מטען נשק, על־ידי האצ״ל. ההגנה
מואשמת בהטבעתה. אינני. יודעת פרמלאו
לי וליום הטבעת אלטלינוז 18 שנים.
״עמדתי והסתכלתי בכל ההמון הזה של טים• אינני זוכרת שהעבירו חומר על היסאנשים,
שבאים כל יום, מול -מקום טביעת טוריה חדשה בבים־הספר.״
• צכי שדמן 25 מציל :״אני זוכר
אלטלינוז, ואינם רואים בעיני רוחם את האונייה
הבוערת, כשישראלים יורים על אחי שההורים שלנו נבהלו נורא מהיריות שהם
והורגים אותם, רק משום שהביאו נשקו שמעו מכיוון הים והחביאו אותנו בבית•.
אתם לא מאמינים? תשאלו את כל אלה מ אבל למחרת, מתוך סקרנות, רצנו כל הילדים
מהשכונה לים וראינו את האונייה אל-
סביב, מי יודע בכלל מה קרה פה?״
טלינה חצי שקועה במים. אני זוכר שדיברו

כמה ברזלים חלודים אז על מלחמת־אחים שההגנה רצתה כאילו
למנוע, ולכן ירו על האונייה.״
^י• תשוכהלשאלתה הפרובוקטיבית,
0עדנה לוי ( )20 פקידה :״סיפרו לי
^ נשאלו מיד האנשים שהשתזפו מסביב שהיתר, אונייה כזאת. זו היתד, אונייה של
לאלטלינה היפה, מול מקום טביעת האונייה,
עולים או שאיזו׳ מחתרת הביאה אותה לארץ,
או משהו כזה.״
* הוא חתם בשם זה על מאמרים ספרו0שייע
גלזר 37 כדורגלן, נהג:
תיים, בעיקר פליטונים, אותם שלח מאיטליה
״בטח שאני זוכר את כל עניין אלטלינה
לעיתונים רוסיים. הוא התכוון לבחור ב שם ואת כל הפרטים. היום, ממרחק של 18 שנה,
״ מטו טל ת״ באיטלקית, וכ שהסביר את כוונתו, אפשר אולי אפילו להתבדח על הנושא: בבעזרת
תנועת ידיים, נאמר לו, בטעו ת ,״אל־ ברזיל יש קבוצת כדורגל ששמה אטלנטה,
טלינה״ ,פירו שה המילה באיטלקית: נדנדה.
זה דומה ואחדים קוראים לה אלטלינה.״

מספר 1506

הסטודנטית מתגר שת
ומגלה את סודה

7״7^ 7״מע

מחדש!
הסטודנטית צפורה רן וסטקוכסקי