גליון 1513 מתאריך 31 באוגוסט 1966

סובר

כ! 1-1בן )יוו
ב! 1-1ב־ו־יי סביום ־ ?
יש ה מ תג ל חי ם בבוקר לפני צאתם לעבודה, ויש ה מ תג ל חי ם גם בערב.
מה טוב ביותר על מנ תלק בל גילוח רך ונעים ויחד עם זאת יסודי?
כך או כך טיב הגילוח תלויי ם בעיקר בסכין הגילוח ע צ מו...
פרמה

? £8ס 5

שרפ

סופר

הינו

סכין

חדש ב טיב משופר, המיוצר מפלדה מעולה ובצפוי כי מי חדש
1ז 00316ז 1£

בנו סחה בלעדית למפעלי פרמה שרפ בעולם.

חדש בישראל — עוד לא הי ה גלוח ב אי כו ת כז א ת בארץ, הו א
מופיע לרא שונה בארץ בעת ובעונה אחת עם כל ארצות פרמה
שרפ בעולם.

קורס לפקידות בירושלים

תיא1רח׳הנומל\7,39ל56980.
עייי < *111ו>*ג 1י

כיתה שנתית לכל המקצועות— .
כתיבה במכונה — חודש !
קורספונדנציה, קצרנות, אנגלית,
פנקסנות :
ביה״ס ״הפקיד ״ ,י. פורמן,
בצלאל 18

ב ש בו ע * עבר התחלתי לספר לך
עק הדיון הכללי הנערך עתה במערכת,
במטרה לרענן את המתכונת, לבדוק מחדש.
את המדורים הקיימים ואת הצורך במדורים
נוספים.
המגמה הכללית היא לחזק את החלק
הקל של העתון, אחרי שבשנה האחרונה
התרחב והתחזק החלק הציבורי הרציני,
בין השאר על־ידי הופעת הדו״ח לבוחר,
דיונים אלה נמצאים עתה בעיצומם, ואני
מקווה שנסכם אותם ונתחיל בביצוע המסקנות
לקראת חג־הסוכות.
מדוע לא תהיה אתה שותף לדיונים
אלה? אנחנו נוהגים לחשוב כי קוראי
השבועון המסויים אינם סתם קוראים, אלא
שותפים ליצירה. זה הוכח פעמים רבות —
בעיקר בעיתות סכנה לעתון, ולאחרונה
ביום הבחירות.
אם כן, מדוע לא תכתוב לנו, תוך
שבועיים, מה יש, לדעתך, לשנות בעתון?
מה חסר לך בו י מה היית רוצה להוסיף,
ועל מה אתה היית רוצה לוותר?
האם חסר לך מדור הומוריסטי? האם
מתעניין אתה (או אשתך) בהורוסקופ?
האם אתה אוהב לפתור תשבצים? האם
היית רוצה לכתוב מכתב לרותי? האם
אתה מעוניין בחדשות רבות יותר מרחבי
העולם? האם רוצה אתה שהמדור חפש
את האשה יהיה יותר גדול, ויופיע לעיתים
קרובות יותר? מה דעתך על עולם

מדוע לא תערוך על בך בירור משפחתי,
ותברר מה רוצים כ ל בני המשפחה?
מדוע לא העלה את הנושא בחוג ידידיך,
במסיבת ליל־שבת, ותשלח לנו את המסקנות?

קוד לפני הנהגת שאר החידושים, החזרנו
לעתון שני מדורים שהופיעו בו בעבר:
המדור תמרורים, והמדור תזכיר.
התמרורים — סימני־הדרך בחייהם של
אנשים ידועים — אינם זקוקים להסבר.
לא כן המדור תזכיר.
יש שראו בו, בעבר, סתם מדור של
פירכוס עצמי, מדור בו אמרה המערכת :
״תראו כמה אנחנו חכמים! ראו כמה צדקנו!״

זאת המטרה העיקרית של המדור.
(אם כי לא נסתיר ממך כי אנחנו נהנים
בהחלט כשאנחנו יכולים להוכיח שצדקנו׳
בעניין חשוב, וכי צידקתנו בוויכוח זה או
אחר הוכחה ברבים. זה אנושי, לא י)
המטרה העיקרית היא להגיד בקיצור מה
יצא מעניין שהתעורר בעתון. אין לנו המקום
והאפשרות לעקוב אחרי כל מאות
אלפי העניינים שאנחנו מעלים, ושלכל
אחד מהם יש המשך. אך יש נושאים
שלגביהם יש עניין מיוחד בהמשך, כלומר
— שההמשך שלהם מהווה ידיעה בפני
עצמה.
הצורך במדור כזה גבר בהרבה דווקא
בשנה האחרונה, מאז יושב העורך בכנסת.
כי הפעולה הכפולה והמקבילה —
מעל עמודי העתון ומעל במת הכנסת —
גורמת לכך ששוב אי־אפשר להשתיק עניין
שאנחנו רוצים להביאו בפני הציבור —
וממילא יש תוצאות.

קח, למשל, את בעיית הסוכנות היהודית.
בשנה האחרונה הקדשנו לה סיד־רת־מאמרים
בעתון, הוכחנו כי המנגנון
העצום של הסוכנות, הבולע מיליונים רבים,
מיותר לגמרי, ואף מפריע ומזיק.
תבענו לבטל את הסוכנות, פשוסו כמשמעו.
באותה שעה העלה העורך את הנושא
הזה פעמים רבות בדיונים על תקציב משרדי
הממשלה, הוכיח כי מחלקות הסוכנות
מקבילות למחלקות הממשלה, ויוצרות
כפילות בלתי־נסבלת. על כך אמר,
כזכור, שר־החקלאות, חיים גבתי. מעל
במת הכנסת :״לח״כ אבנרי יש לקוי ב
ראייה.
הוא רואה כל דבר כפול.״
והנה, מאז, אין מנוח לסוכנות. התחילו
לדבר על הימוצים. התחילו לדבר על קיצוצים.
פעם מודיעים שיפטרו ס 10 ופעם
ס /ס .20 פעם מספרים שיאחרו מחלקות, ו׳
פעם שיצמצמו מחלקות. עכשיו טוענים
שיבטלו את ההקצבות למפלגות — 9
מיליון ל״י הנגנבות מדי שנה מהאזרחים
כדי למסרן למפלגות.
יש להניח שמכל זה לא ייצא הרבה,
כי כל המפלגות — מחרות ועד מפ״ם —
מעוניינות בהמשך המצב הקיים. העסקנים
שלהן הם המקבלים משכורת מן הסוכנות,
ואם יפוטר מישהו — יפוטרו הם.
בכל זאת — הבולמוס כולו הוא תוצאה
ישירה של המיתקפה הכפולה שלנו.
ויתכן מאד שאתה מעוניין לדעת את גיל-
גוליו. לצורך זה, בעיקר, נועד המדור
תזכיר.

הידיעה ששודרה השבוע, באחת
ממהדורות החדשות, היתד, שיגרתית למדי.
היא סיפרה על ויכוח שהתנהל בבריטניה
על המחצאיות. בשבילנו היד, בה עניין
מיוחד.
כי המילה מחצאית הומצאה על־ידי ה עולם
הזה לפני חודש אחד בלבד. היא

נקלטה במהירות הבזק. זוהי המילה החדשה
ביותר בשפה העברית — גם בהשוואה
למילה חללית, שהופיעה באותה
מהדורה, אותה המציא העולם הזה לפני
תריסר שנים.
מי יכול לזכור כמה מילים תרם השבועון
המסויים לשפה העברית? גם אנחנו
זוכרים אותן רק בקושי. כשאנחנו כותבים
על אמרגן פלוני, הדואג להופעתה של
ח שפני ת אלמונית, שאינה סתם בדרנית אלא
אלילת כל בני הטיפ ש־ע שרה, מאז שהופיעה
בבליקיני — אנחנו שוכהים כי את
כל המילים האלה המצאנו בעצמנו, והח־דרנו
אותן לשפה, יחד עם הרבה עשרות
מילים אחרות.
מכתבים איש השנה

המפיצים בישראל — חב׳ נורית בע״מ

איש האמנות — הפסל דויד פלומבו הי״ד.

כשם שפינחס לבון היה פעם איש
של תשכ״א, כך ראוי איסר הראל
איש השנה תשכ״ו. שניהם תרמו
לניתוץ הבטחוניזם בישראל, אם כי
בטוח ששניהם, או לפחות אחד מהם,
רצו בכך.

יעקוב חזן,
השנה להיות רבות אינני
באמת

ירו שליפ

צפורה מר, חיפה
דיפלומט ככית־הבנסת
התגובה הישראלית על גירוש הדיפלומט
הישראלי ממוסקבה היא מגוחכת ופרובינצי־אלית.
מלבד זאת, אינני חושב שישראל
(המשך ב ע מו ד

העולם הזה 1513

נמנמיה

גוודון

ת מ רוקי
הצ מר ת
של אירופה עכשיו בכל התמרוקיות
המובחרות.
חלב־פנים,
מי פנים,
טוניק,
אלה הם התמרוקים שישוו לעור פנייך
את המראה האירופי המטופח

מיסודם של ״ בחן כתי ספר תיכוניים
כימים אלה

מסתיימת

ההרשמה

לשנתהלימודיםתשכ״ ז
לכיתות: ששית (י׳) ,שביעית (י״א)
ושמינית (י״ב)
במגמות:

הומניסטית, ריאלית וביאולוגית
לפי תוכניות משרד החינוך והתרבות

יופי מתחיל עם

* מורים אקדמאיים מנוסים
סטיפנדיות
ן ק רן
* אספקת ספרים ללא תשלום
חו גיםלספורט, לאמנותולמוסיקה

0מ 1ן _ 1ו ן ^

התיעצות פדגוגית והרשמה :
ייליחידוידי תל־אביב, רחוב גורדון ,53
י י 1 1פינת רח׳ ריינס, טל 248514 .

בכליוםביןהשעות 0.8.00 — 1 4 . 0 0

ג פ ״זלה

דרו שות לנו נערזת נאחז

כדוגמניות צלום

ג 1ד ד11

אנו נעזור לן, אין צורך פנ סיון קור ם.
פני עוד היום לת.ד ,261 .רמת־גן, עבור ״מונה״
למניעת תאונות
דרכ ים

או טו־ טוני7ז
סוכריות להשיג בכל

בתי-המרקחת

המפיצים:
ב מ״ס שבח רמת־גן
ב מ״ס פרמקליניק תל־אביב

טל 724261 .
טל 823834 .

188,

נפתח קורס ערב
לקירור ולמיזוג אויר

רכוש מקצוע מבוק שהמב טי ח ה פנ ס ה גבו ה ה
משך ה קו ר ס 6חוד שים
כניכון חיפה

תל־אביב

פרטים והרשמה 9—1 :לפנה״צ 4—8אחה״צ
תל־אביב: דרך פתח תקוה 126 מול הקריה) טלפון 254891
תל־אביב: דרך פתח תקוה ( ,44 מול בית הדר) טלפון 36773
חיפה: רחוב בלפור ( ,5מול הטכניון) טלפון 69041

העולם הזה 1513

. ,העולם הז ר,״ ,שבועוןהחדשותהישראלי
המערכת וד,מנהלה: תל־אביב, רח׳ קרליבך ,12 טלפון 5־,30134
ת. ד • 136 .מען מברקי: עולמפרס • דפוס משה שהם בע״מ,
תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ• .
העורך הראשי: אורי אבנרי • המו״ל: העולם הזד, בע״מ.

( ה מ שן מעמוד 12

חייבת לשלוח למוסקבה דיפלומטים כדי שילכו
לבית־כנסת דוזקא. אם הליכה זו נועדה
כדי לפגוש יהודים לשם שיחה, הרי שהיא
פסולה.
בדיוק כשם שישראל היא מדינה תיאוק־רטית
— ברית־המועצות היא מדינה אנטי־דתית,
וכשם שישראל כופה על אזרחיה
חוקים דתיים, כך המדינה הקומוניסטית רשאית
לכפות על אזרחיה אורח־חיים אנטי־דתי.
אין
ישראל מסוגלת לפתור את הבעיה
היהודית בכללה. לכן עלינו להשאיר את יהודי
ברית־המועצות במנוחה. אם ירצו להיות
יהודים, ימצאו את הדרך לכך בעצמם.

ד״ר מנחם בן־זאב,
כולנו יחד!

רא שון־לציון

שמחתי לקרוא את כתבתו של אורי אבנרי
על שליחותו של משה דיין בוזיאט־נאם
עולם הזה .) 1511 טוב שיש עוד מישהו
שאיכפת לו מה עושים אנשים בעלי מעמד
ציבורי, וכיצד מקלקל אדם כדיין את שם
ישראל במו ידיו.
הריני מביע לכם את תודתי על גישתכם,
ובהזדמנות זו אני מציע לערוך הפגנה גדולה
כאשר תדרוך כף רגלו של מחלל שם ישראל
על אדמת ארצנו. אני מציע, כמו כן, שהפגנה
זו לא תהיה מפלגתית אלא כלל לאומית.
הפעם
כולנו יחד!

פדומכו
(ציור של אופר),

מרדכי הרמתי,
עד ספורט ועל פודיטיקח

קיבוץ גבולו ת

72 מחיר

חיס 1ל

מלאי

הקיץ

החודש התפרסמה בעתונות ידיעה, כי
בוטל ביקורה המתוכנן בישראל של קבוצת
הכדורגל הפורטוגזית הנודעת בנפיקה, עקב
התנגדותו של משרד־החוץ הישראלי.
עובדה זו עומדת בניגוד בולט לכל ההכרזות
הנמלצות של ראשי התאחדות הספורט,
על הצורך להפריד בין ספורט ופוליטיקה.
עדיין זכורה פרשת משחקי אסיה בג׳אקרטה,
והרעש שהקימה ישראל בעולם על הפלייתה
לרעה מסיבות פוליטיות.
אם טענת משרד־החוץ היא כי פורטוגל
אינה מכירה בישראל, הרי שכבר ביקרו
כאן קבוצות ממדינות כאלה, כדוגמת דרום־
קוריאה ודרום־ויאט־נאם.
הנושא ראוי, לדעתי, להידון בכנסת, בצורת
שאילתה, למשל.

חיים צור,

תל-אביב

יד לזכר
אגודת הציירים והפסלים בישראל חייבת
להציב יד לזיכרו של חברה הפסל, שמותו
הטראגי זיעזע רבים וטובים במדינה. יש
בשורות האגודה מספיק כוחות לתכנן ולבצע
מצבה מתאימה, או פסל, או כל יצירה
אמנותית אחרת המתאימה לצורך זה.

יורם ל,.

תל־אביב

בינתיים הנציחו נבר כמה מ חבריו של
פלו מבו את ד מו תו בציור. בין השאר ע שו

5מי

בדבד

השה ממשית שר *ם5

רינה

א 31

תל־אביב,

רחוב
גברות אלנבי

הזדרזי נא גבירתי, המלאי מוגבל

זאת הצייר הירו של מי אברהם אופק והאדריכל
התל־אביבי אלי שע גת. רי שו מי השניים
(ראה תמונות) נע שו יום לאחר מו תו, מיד
כ שנודע להם על דבר האסון.

נקיפת מצפון
איך ירגישו עסקני הכפייה הדתית בעת
חגיגות הכנסת בירושלים, שיחולו בדיוק ביום
השלושים למותו של דויד פלומבו ז״ל,
הפסל שיצירותיו מקשטות את הבניין החדש?
כלום ינקוף אותם מצפונם?

דויד מרום,

חדרה

עוד?,חכנסות
שוב, כמו בכל שנה, יוצאת האגודה למלחמה
בסרטן במסע התרמה הנקרא ״הקש
בדלת״.
(המשך ב ע מו ד )6

תזכיר
• תעלת סואץ הייטראלית. למחרת הפירסום האכסקלוסיבי של תוכנית
תעלת אילת־אשדוד (העולם הזה ,)1512 עלתה ה תוכני ת לכו ת רו ת ה עי תונו ת העולמית.
מנהל תעלת־סואץ, אחמד מ שחור, התקיף את ה תוכני ת ק שות, אף כינה אותה אמצעי
של לוחמה פסיכולוגי ת ישראלית.
• *טירות הכנות. העולם הזה ( )1511 גילה את שערוריית שיחדור בנו ת
מ שירות בצה-ל, בעזרת הרבנות. ה שבוע אישר, בע קיפין, מקור מוס מך את הדבר. את היה זה סגן שר־הבטחון ל שעבר, ח״ ב ש מעון פרס, שגילה ב מא מר בהארץ —
העובדה

המדהימה

כי מחצית

ה חייבות

הבנות

גיוס

מ שתחררו ת

״ מטע מי

איןמחסוםלהתייקרות. ח״כ אורי אבנרי תבע בכנסת את קיום שיטת

תוספת־היוקר, הגדיר אות ה כמ חסום להתייקרות. ה שבוע הדליפה הממ שלה כי 1
נוכח העיקור החלקי הצפוי של תוספת־היוקר, שוב לא תקפיד ב שמירה על שיטת
הסובסידיות,

ה מזילות מצרכים

כדי

למנוע

עליית

מדד

היוקר.

לכן

אפ שר

לצפות לעליית מחירי חלב, ביצים, ס בון, מוצרי־כותנה.

• אשרות לסריטניה.

משרד־החוץ

ב לונ דון

הו שפע

מגל

ההת מר מרו ת

הציבורית בארץ בק שר לק שיי קבלת א שרות־כניסה לבריטניה (העולם הזה )1508
ה שבוע הוב טחה הקלה ניכרת בקרוב:

אזרחים י שראלים לא יצטרכו עוד לפנות

לקונסוליה הבריטית בתל־אביב, יקבלו את א שרות הכניסה בהגיעם לנמלי כניסה
בריטיים.
• יטערוריה כאוניברסיטה. על הה תנ הגו ת המחפירה של אוניבר סיטת
תל־אביב כלפי הד״ר (לפסיכולוגיה) ג׳ו רג׳ ט מרין דיווח העולם הזה 1503ה שבוע
פירסמה ועדת־חקירה של הסטודנטים לפ סיכולוגי ה את ה דו״ ח על מ אמצי ה לברר
את הפרשה. עיקר הדו״ח: כל הנוגעים בדבר, מלבד מ מרין, סירבו לשתף פעולה.

העולם הזה 1513

ם ל]־ק

(המשך מעמוד )4

לא כאן המקום לדון בשאלה האם יש
מקום לאגודות ציבוריות אם לאו, אם כי
ברור שחלקן עושה עבודות נפלאות בעזרת
המתנדבים הרבים. אולם כאשר מתבוננים
במאזן אגודה זו ליום 31 למארס ,1965
מסתבר שעודף ההכנסות על ההוצאות הוא
בסך ( 323,478 שלוש מאות עשרים ושלושה
אלף) לירות ישראליות. נשאלת השאלה:
מדוע ולצורך מה מתרימים את הציבור?
ישנן אגודות ציבוריות, כמו מיח״א,
אקי״ם, האגודה למען העיוור וכר, הנאבקות
על תקציבן הדל, ומתנדביהן עושים ימים
כלילות למען הנפגעים, וכאן מופיעה אגודה
כה עשירה, עם עודפים כספיים, ופונה אל
הציבור בבקשת רחמים. כן מיתון לא מיתון
— בשביל מה זה טוב?

אייה אליאב,
המולדת זקוקה לך

תל־אביב

תמהתי לראות את המודעה האנגלית עם
הכותרת ״ארצך זקוקה לך אני ראיתי את
אותה המודעה כשהייתי ילד בארצות־הברית,

העתיקו מודעה זו כשהם נכנסו למלחמה, כעבור
שלוש שנים. ב מודע ה האמריקאית (ראה
גלופה) מופיע הדוד סאם במקום קיצ׳נר,
שטבע בינתיים.

ביוב בחוף הקדוש
חוף הרחצה המיוחד לדתיים, אותו העניקה
עיריית הרצליה כשי למפד״ל, ניבנה
במהירות כה גדולה, עד שנשכחה מליבם
של מתכנני החוף העובדה שמיקומו מוטעה.
דוזקא במקום בו הונחו מיבני המלתחות
וד,שמתים, שם עובר קו הביוב. אזהרה
מוקדמת על כך נמסרה לנוגעים בדבר,
אולם בניית המיתקנים נמשכת למרות זאת.

הרצליה

עובדה ז
אתם שוכחים כנראה עובדה יסודית אחת,
כשאתם דנים בבעיית ויאט־נאם: היו אלה
הצפוניים שיצאו לטרוף את הדרומיים, ולא

לם הזה ) 1510 להעניק לדיירים זכות להשכיר
חלק מדירותיהם אינה במקומה.
באם דירתו של מרגולין הינה בת שלושה
וחצי חדרים, למשל, והוא משלם עבורה שכר
דירה מאקסימלי לפי חוק הגנת הדייר, יוצא
תשלום לחדר בסך 14 לירות לחודש. ה־תוספת
לנ״ל, שנקבעה לפי המלצת ועדת
רודה, היא תוספת של 4ל , 100 כלומר: עוד
14 לירות לחודש עבור חדר. שכר הדירה
החודשי לכל הדירה יהיה אם כן 98 לי־רות
לחודש. האם הדייר מרגולין ישכיר את
החדר שלו בפחות מ־ 130 לירות לחודש?
האם באמת מגיע לו להרתיח מהשכרת חדר
אחד יותר ממה שהוא משלם עבור כל ה־דירה
האם אין צורך בחוק הגנת דיירי
הדיירים
אם שילם ד״ר מרגולין דמי־מפתח עבור
הדירה, הרי שעשה עסק טוב, כי קנה בזאת
זכות למגורים כמעט בחינם ובלי חובות
אחזקה, מסי־רכוש, עבודות פיתוח וכר,
לו ולצאצאיו לעולם ועד. השקעה זו חזרה
ותוחזר לו במשך הזמן עשרת מונים. אם
לא שילם דמי־מפתח אף פעם — כמו
ס /ס 60 מהדיירים המוגנים — עליו להכיר
תודה על כך למחוקקים בישראל ולשתוק.
חוק הגנת הדייר נחקק בזמנו על־ידי
הבריטים בכדי להגן על הדיירים הנזקקים
למגורים ולא בכדי לנשל את בעלי־הבתים
מרכושם. אם ד״ר מרגולין יכול לתתר על
חדר אחד ולהשכירו, למה שלא יחזיר אותו
לרשות בעליו, ויפטור את עצמו מנטל שכרי
הדירה עבורו?
מ. זלקינד, חיפה

רוח אדוהים עד פני המים

ץ א .5 .4 8ט

מסק

א 0וז 4ז 0 5אוזוטח££מ ז £*3 £5א

המודעה האמריקאית

המודעה האנגלית

ואמרו לי שזוהי מודעה אמריקאית ממלחמת־העולם
הראשונה. האם שיקרו לי

כיל בהן,

להיפך. הצפוניים מבצעים פעולות טירור
בדרום, אך הדרומיים אינם מבצעים פעולות
כאלה בצפון. צפון ויאט־נאם מכריזה הכרזות
מלחמתיות עויינות כלפי דרום ויאט־נאם,
והיא אחראית לכן לתוצאות.

חיפה

לא. ה מודע ה המקורית, עם תמונת הלורד
קיצ׳נר, הופיעה בברי טני ה בפרוץ מלחמת־העולם
הרא שונה, ב שנ ת 914ו. האמריקאים

משה מונטיא:ו,
דיור לעולם ועד

דרישתו של הקורא ד״ר פ. מרגולין (העז־

זלמן שנוקפרצקן,

חולו!

מיאו גדול
סגן שר־הפנים הדתי אמר שצריכים להרוג
אותנו, החתולים, מפני שאנחנו מעבירים כלבת
(העולם הזה .) 1511 זה שקר גדול, מיאו.
אבל אילו אנחנו היינו יותר גדולים
מבני־האדם, והיינו שולטים בעולם במקומם,
אנחנו לא היינו הורגים את כל בני־האדם
מפני שהם מעבירים חולירע, טיפוס, דבר,
צרעת, חצבת, אבעבועות, דיזנטריה, דיפטריה,
שפעת, חזרת, שעלת ונזלת. היינו מרפאים
אותם, מיאו.
תודה לאורי אבנרי על שהיה היחיד שהגן
עלינו בכנסת. הוא החבר־כנסת של כל
החתולים. מיאו.

פיצי,

רסת־גן

טעות לעולם צודקת
בלונדון קפצה אשר, בת ,29
שבעלה כמה גלולות אל־סי־די
הזה .) 1511

שמשון הררי,

אחרי
(העולם

גבעתיים

להצגה ״עוץ לי גוף לי״ הקדיש הקאמרי
את מיטב הכוחות (ידיעות אחרונות).

רפאל ליי,

תל־אביב

זבות קדימה במדור זה תינתן
למבתכיהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתבים.

מרחיבים מסגרתנו

פ ת חנו

תחנו סניף חדש לנוחיותכם

הרח בנו

את אכסנית בית-הספר

חדשים

הגדלנו

אפשרויות

הוספנו קורסים

בצפון

שקט /שלום ושלווה ישררו על כדור הארץ.
רק רוח אלוהים תרחף לה בנחת על פני
המים.

סניף

אנו

נצרת עילית

לא ידעתי אם לבכות או לצחוק, כשקראתי
כי עיריית תל־אביב העניקה פרס למייעלי
השמדת החתולים (העולם הזה .) 1511
שונאי חתולים ששים ושמחים. אוהבי
חתולים בוכים. המצב נורמאלי: העולם תמיד
היה ותמיד יהיה מחולק לאנשים המחולקים
בדעותיהם ובטעמם. בני־אדם משמידים לא
רק חתולים, השנואים עליהם, כי אם גם
זה את זה, מאותה סיבה. ההשמדה היא
בטבעו של האדם, כשם שהיא בטבעה של
החיה.
כשאין לאדם אפשרות לבצע השמדה,
מחשש פן יושמד בעצמו, הוא הולך לקולנוע,
לראות לפחות איך אחרים עושים זאת.
והסיפוק הוא גדול. הסיפוק יהיה מושלם
רק כאשר תהיה השמדה הדדית עולמית בעזרת
פצצות גרעיניות. אז גם לא ישארו
חתולים ולא יהיה את מי להאשים בכלבת.
החתולים לא יפריעו יותר לשכנים לישון.

פרצי

תל-אביב
הלימוד

נון ׳ שואדילשנות
ב שיטה או ר־ קו לי ת ב1ול ¥1811-10ס\11ג

ככר דיזנגוף 9ת״א

סניף צפון־

חדרי לימוד מרווחים • שיטות לימוד חדישות

* בגרות * מוקדמות
¥קצרנות * פקידות
* הנ הל ת ח שבונות

ככרדיזנגוף 9ת״א
חדרי לימוד מרווחים ומצויירים במיוחד

למתחילים (ג) • למתקדמים (ד) • ולמדופלמים

מינהל ע ס קי ם
־ •¥מזכירות
כתיבה ב מכונ ה (בשיטהעיירת)
עברית אנגלי ת וצרפתית
למען עתידך למד מקצוע מבוסס ומשתלם. שיטות לימוד
חדישות • כתות קטנות • אוירה לימודית נעימה • מורים
אקדמאים מנוסים. פיקוח אינדיוידואלי. חומר לימוד
בהוצאת ״אתגר״ חינם.

אתגר

להצלחה

בח״ס!

פתוח להרשמה ולהתיעצות, בככר דיזנגוף ,9במשך כל שעות היום והערב.

אור״קולית בשיטה השלבים
קורסיםלאנגלית — בכל
אנגליתמינהלית — לאנשי עסקים — לליטוש השפה השימושית מעולות למזכירות

אנגליתמסחרית — ותכתובת
ס פ רו ת אנג לי ת
שפה ו חי בו ר

— למתבוננים להצלחה בבחינות בגרות וההבעה הכתיבה
בכושר
— להישגים

אנג לי ת ט כני ת

— למהנדסים וטכנאים להשתלמות מקצועית

אולפנית יומית

אולפנית ערב ^ אולפנית דו-שבועית

סניפים נוספים:
תל־אביב, דרום
רמת־גן — רח׳ ז׳בוטינסקי 104
חולץ — רח׳ טרומפלוור 8
רחובות — רח׳ ויצמן 48
— רח׳ הם 12
רמלה הדיה — בי״ם מ.מ.מ. שיכון האזרחי 5 מקדונלד
נתניה — רח׳
הרצליה — בי״ם ״תלם״

סמולנסקין

רח׳ העבודה 14

העזלם הזה 3ו 5ו

ב שלם

סוף שו סנו״ שעו שאינו דביק! ,סור ריחות רווא;

סי1
ש בו עחבדודח
מאו טסה־טונג בן ה־ 72 הגיע כנראה למסקנה
כי אין יותר מקום לפשרה בין הסדר
החדש והסדר הישן. הוא בחר ביורש־עצר
תוקפני, שר־ההגנה לין פיאו בן ה־,58
שהתפרסם כמטהר הגדול של הצבא הסיני.
או הפכה מועמדותו של לין וודאית החל
הטיהור הגדול בין שרידי הבורגנות בסין.
רבבות סטודנטים, אנשי המ שמר האדום, השתוללו
ברחובות עריה של סין, מוקיעים את
המתנגדים ל״מהפכה הפרולטרית התרבותית
הגדולה״.
״ אנימתנגד הסטודנטים פרצו לבתים,
שיברו שמשות, ניתצו רהיטים, הטילו
חפצים, שנראו להם כחפצי־מותרות או
כחפצים בורגניים, אל הרחוב.
במספר בתים הסתפקו בהשמעת סיסמאות
מכתבי מאו ובהצבת דגלים אדומים; בבתים
אחרים נטלו תכשיטים או מלבושים מערביים,
הציגו אותם לראווה לקהל המריע
ואחר השמידום; מבתים מסויימים הוצאו

מאו (למטה) וחבריו שוחים
הקץ לקאפיטליזם, פיאודליזם, רביזיוניז ם

התושבים, הולבשו כרזות נושאות־הכתובת
״אני מתנגד למהפכה!״.
לצרוב את העיניים. מסע־העונשין
שנמשך כבר שבוע, ושהזכיר את ליל
ה ב דול ח׳ בגרמניה הנאצית, היה מלווה הסכמה
אילמת של השלטונות. בקאנטון, למשל,
שונו שמותיהם של רחובות, תיאטראות,
חנויות ובתי־תה ששמותיהם הזכירו
בצורה כל שהיא ״פיאודליזם, קאפיטליזס
או רביזיוניזם״.
בערים אחרות כוסו סמלים דתיים ואלפי
פיסלי בודהה סולקו ממקומותיהם במיקדשים.
בפקינג הזהירו הכרזות זוגות צעירים המתבודדים
של ספסלים ״והעושים מעשים
הצורבים את העיניים״.
דרישה אחרת היתר, כי כל אדם שלו
פיקדון בבנק העולה על 1000 יואן ( 960ל״י)
יעביר את סכום העודף לקופת המדינה.
וכדי שיהיה ברור לגמרי כי הסדר החדש
הגיע סופית נתבעו שמונה המפלגות הקיקיוניות,
הדמוקראטיות־כביכול, שנותרו
עדיין בסין להתפזר, ולהתאחד עם המפלגה
האחת, הגדולה, הקומוניסטית.

צ רפ ת
כי צדלהשתעשע
לפני חמש שנים ביקש עיתון צרפתי להגדיר
את מהות הפלייבוי (נער־שעשועים)
במשאל ברחובות פאריס.
״השד יודע מה זה!״ השיב נהג מונית.
״נער המשתעשע, אבל עם מה אינני
יודעת,״ הביעה מלצרית את דעתה.

ספריישער ״ב ון ס י -ס י ״
המלה האחרונה בשטח הספריי לשער נשים.

(המשך בעמוד )8
, 1938 עת
הת שיעי בנו במ בר
* ליל
הועלו באש מאות ב תי ־ מ סיו ת והו שמד
רכוש של מאות מיליונים כתוצאה של
פרעות מ אורגנו ת בי הו די גרמניה כהבעת
״זעם העם״ הגרמני על התנק שו ת צעיר
יהודי בנ ס פח שגרירות גרמניה בפאריס.
הלילה זכה בכינויו בגלל ערי מות הזכוכי ת
והבדולח שנצטברו ב ר חזבו ת ערי גרמניה.

העולם הזה 1513

• ״בון שי־סי״ נותן ל שערן גמי שות
שפריי שער ״בון סי־ סי ״ אינו דביק.

ויציבות • .ספריי שער ״בון סי־ סי ״ בעל בושם נפלא ללא ריח לוו אי.
לב חיר ת ך גם ״בון סי־ סי ״ ״ללא בו ש ם׳ /המאפ שר ל ן שימוש חפשי בבשמיך.

ספריי שער ״בון שי-שי״ הוא ספריי ה שער בשבילן
השיא ...השיא ...השיא ...שפריי שער ״שי־שי״!

ב שלם
( ה מ שן מעמוד )7

״משרת בבית פרטי,״ ענה צלם.
כלי ריקוד. העתים משתנים, וכשפירסם
השבוע העיתונאי הצרפתי אליין אייאז׳ בן
ד,־ 27 את מדריך נער״ה שע שועים שלו, לא
היה צריך להגדיר מה הוא פלייבוי. נער־שעשועים,
מסביר אייאז׳ הוא גבר המשתדל
להיראות בחברת נשים מפורסמות. ומי
שרוצה פרטים נוספים על־כך, שיקנה את
המדריך.

30 אלף האיש שעשו זאת בשבוע הראשון
להופעת הספר מצאו בו הדרכה
מלאה׳ כיצד להתחיל עם בחורה, כיצד להיות
מעניין, כיצד לפתות מיליונרית וכיצד י לזכות באשה מבלי לדעת לרקוד.
נוסחת הגיל. אייאז׳ סבור כי נשים
מעדיפות להתפתות על־ידי גברים יוצאי
דופן. כיצד להיות יוצא דופן? קודם כל
להתנהג בצורר, מבולבלת. מאידך גיסא
אסור להשתמש בעט כדורי, להרעיש בצרור־המפתחות
או לנגוס בפומבי את ציפורני־האצבעות.
אשר
לתחבורה: המכונית הנדרשת ביותר
כרגע היא מוס טאנג עם גג מתקפל.
אשר לגיל: פלייבוי למטה מגיל 25 חייב
להוסיף לשנותיו, מעל לגיל 25 עליו להחסיר
משנותיו לפי הנוסחה הבאה — בין
30ל־ 35 יש להחסיר שלוש עד ארבע שנים:
בין 40ל־ 50 שש עד תשע שנים. שום
פלייבוי המכבד את עצמו אינו מודה כי
עבר את גיל החמישים אלא אם כן הגיע
לשנתו ה־.65
עם זיופים. הפ ליי בוי חייב להמציא לעצמו
עיסוק מעניין. כדאי לו להעמיד פנים
שהוא עיתונאי. לא כדאי להיות צייר או
פסל. טוב מאד להיות סוחר־עתיקות, בעיקר
אם אפשר להתרברב במספר הזיופים שמוכרים.

הוא מודיע שהוא כותב מחזה זה
בסדר גמור, איש לא יבקש לקרוא אותו;״
הוא גם יכול לומר שהוא סוכן חשאי.
אמנם קיימים גם נערי־שעשועים נשואים
או בתהליך של נשואין. אבל זה לא בדיוק
עוזר. ולכל כלל יש יוצא מן הכלל. חתנה
של ב.ב. למשל, גינתר זקס, לא ניזוק
כלל וזכה בפרסום עצום. ופרסום הוא הדבר
החשוב ביותר לפליי בוי, מזכיר אייאז׳,
בסיום ספרו.
נשנה התמה
סיגריה

תיירות
ק־צד להפרד

מונט -בלאן
דובק מנטול
פולריס
(קינג־סייז)

} סיגריות מנטול מרעננות של דובק
פרסום ד־ר ׳עקבסון

מעולם לא הוצפה אירופה תיירים כבקיץ
זה, והנוכלים המקומיים סבורים כי מי שיש
לו אפשרות לערוך מסעות, יש לו בוודאי
גם כסף. לכן הבעייה המרכזית של הכייסים,
הגנבים וסתם מומחים להונאה באירופה היא
כיום כיצד להפריד בין התיירים לכספם.
מן הצד השני עומדים גורמי התיירות הבינלאומית,
המעסיקים מאות בלשים, על מנת
להלחם בגל הונאות התיירים והרקת כיסיהם
שלא בצינורות המסחר המקובלים.
חכה מעל לגשר. אחת משיטות הפשע
שגילו הבלשים בקיץ זה: הכיים־הדייג. הכייסים
החדישים אורבים מאחורי סלעים
או מעל לגשרים ודגים בעזרת חכה, לה
צמוד קרם גדול, את הארנקים והתיקים שהשאירו
התיירים המתרחצים על שפת הימן

או הנהר.
חידוש אחר בעולם הכייסות: רוכב האופניים
הדוהר. תוך דהירה מטורפת על|
אופניהם הם חוטפים את ארנקי או תיקי התיירות
מידיהן ולפני שאלה מרגישות מה
שקרה הם כבר נעלמו.
שיטה אחרת היא השיטה הישנה של החלפת
התיקים. בערי הקייט עוקבים הכייסים
אחר התיירות הרוכשות תיקי־קש בחנויות
המקומיות, קונים תיק זהה, ממלאים אותו
באבנים ומחליפים אותו בהזדמנות הראשונה
עם תיק התיירת.
מפתח עם כתובת. עבודתם של הבלשים
אינה מסתיימת לעולם. אך גילו
תחבולה אחת מייד צצה תחבולה אחרת.
השבוע פרצה באירופה מגיפת המפר ות־

ללא־חדרים.
נוכלים זריזים נטפלים לתיירים בודדים,
מציעים להם בילוי בחברה נעימה, תמורת
תשלום מתאים. התייר, המשלם מראש, מקבל
בתמורה מפתח לחדר הגברת האלמונית, כש־למפתח
מצורפת הכתובת המדוייקת.
על־פי־רוב אין באותה הכתובת לא עלמה,
לא חדר ואפילו לא בית.
העולם הזה 1513

ך• יום הרביעי תתכנס הישיבה הרא־
^ שונה של הכנסת באולם המליאה של
המישכן החדש.
הישיבה תהיה מוקדשת לדיון בהצעת
חוק־יסוד הממשלה, ולרשותי תעמודנה 10
דקות. זמן זה יהיה דרוש כולו כדי להביע
את דעתנו על הצעת־החוק, שהיא
פסולה בעינינו מכמה בחינות חשובות. לכן
לא אוכל לנצל הזדמנות זו כדי לברך את
הכנסת על כניסתה למישכן החדש, כפי
שהייתי רוצה לברכה.
ברשות הקוראים, אעשה זאת כאן. להלן
הנאום שלא ננאם, ושלא יינאם :
כבוד היו שב־ראש, כנסת נכבדה.

כשאני משקיף על האולם הגדול
הזה, אני מאחל לכנסת שהיא
תהיה ראוייה לו.
איחול זה מהול בדאגה.

כי המקום הזה אינו רק יקר
מאד. הוא גם מחייב מאד.

^ אולם הקודם, בבית פרומץ, כאילו
| | ניבנה למען הכנסת.

היו בו נתונים אידיאליים למלאה
שאינה מלאה.
יציע־ד,אורחים, שהיה פתוח לקהל הרחב.
שכן מעל לחלק העיקרי של האולם. כלומר,
רוב היושבים בו לא יכלו כלל לראות
את רוב רובו של האולם, ואיש מהם
לא יכול היה לראות את האולם כולו.

וזה היה טוב. מום לדמוקראטיה
ולשמה הטוב.
כי בשנה האחרונה, כמה פעמים היתד,
המלאה — מלאה?
כמה פעמים היתד, אפילו חצי מלאה? (ולא
אומר, כדרכם של המשמיצים ,״חצי ריקה.״)

לפי הרישומים שלי, היתה הנוכחות
הממוצעת כאולם בין 20
ו - 25-פחות מחמישית חברי ה כית.
היו
שעות בהם נכחו חברים רבים יותר

— ארבעים, ואפילו חמישים. למשל, כאשר
נדונו הצעות מעניינות לסדר־היום. הצעות
אלה הן בעלות אופי הפגנתי בלבד ושום
דבר ממשי אינו יוצא מהן כמעט לעולם.
ואילו כאשר נדונו הצעות־חוקים, אשר
להן יש חשיבות מעשית מכרעת בחיי האזרחים,
ירדה הנוכחות לעיתים קרובות
ל־ 10 , 12 ואפילו ל־ 8ו־.6
באולם הקודם זה לא בלם כל־כך. ממילא
לא יכלו האורחים ביציע לראות את האולם.
חוץ מזה היתד, לאולם תכונה חיובית
נוספת: במרכזו עומדים חמשה עמודים
עבים, התומכים את היציע. כל עמוד
הוא בעובי של 10ח״כים ממוצעים.

גם זה הגביר את האשליה ש

גישתו לדמוקראטיה הישראלית למחרת היום?
האם
לא יהרהר הירהורי־עבירה על מהות
המישטר הפרלמנטרי? האם לא יפקח אוזן
לפיתויי המטיפים לצורך באיש חזק על סוס
לבן?

ך• אולם הקודם הגשתי הצעת־חוק פ רסית בה הצעתי להנהיג קוורום. לפי
הצער, זו היו 30ח״כים מהווים את ה־מניין
המינימלי הדרוש כדי לקיים דיון
כלשהו, ו־ 40 היו מהווים מניין חוקי מינימלי
לעריכת הצבעה.

את ההצעה הזאת אתם דחייתם,
רבותי חכרי-הכנסת, פה אחד.

ממת את חבריה עד כדי כך, ואם כל
כך מעטים מבין חבריה מייחסים חשיבות
כלשהי לישיבות המלאה — שמא המלאה
אינה בסדר?

שמא סבורים הח״בים שהכנסת
אינה ממלאה את התפקיד שהיתה
צריכה למלא כעיצוב החוקים והמדיניות
הקובעים את חיי -.האזרח?
אולי
צריך דבר זה לעורר אותנו לעשות
רביזיה כללית של כל הנוהלים במסת, החל
בדיון בתקציב וכלה בדיון בדו״ח מבקר־ד,מדינה,
כדי להחזיר לכנסת את מע&־ה כבית־מחוקקים
אמיתי — מעמד שהתרוקן במרוצת
השנים מתוכנו בגלל שאיפת־הנוחיות
של מפא״י ועייפות האופוזיציה הרשמית?

ולא סתם דחיתם אותה. היא הרגיזה
האולם אינו ריק כל־כך, כשהיה
אתכם עד כדי כך, ששיניתם — ביוזמת
ריק כמעט לגמרי.

חרות ומפא״י — את תקנון־הכנסת לב־
** כותי חכרי־הכנסת, האולם הזה

בודי. שינוי זה מונע ממני להגיש להבא
עלה הרבה מאד כסף. המישכן החדש ן הצעות־חוק פרטיות מרגיזות כאלה, אלא
של הכנסת עלה למעלה מ־ 20 מיליון לירות
** כותי חברי הכנסת, מה יהיה בשיעור של אחת לחצי שנה.
באולם החדש? איך תיראה בו ד,כ־ן
(העתון
הארץ קרא לשינוי זה ״סעיף ישראליות טובות.
נסת לעיני אורחיה־בוחריה מכל קצות הזה
היה, בעיקר, על חשבון הבאתן.
הגיליוטינה״ .האם לכבוד זה נתלה, בתיקרת
ארץ?
האולם הזה, המיתקן המשונה הזה המרחף מילא.
אכל החזקתה השוטפת של ההיום
האולם מלא, למזלנו, לכ על ראשינו, הדומה לגיליוטינה?)
בוד המאורע החגיגי. אבד מה
איני משלה את עצמי. אין כל סיכוי כנסת תעלה הרבה מאד בסף ליהיה
מחר, כשרבים מהנוכחים שתקבלו עתה חוק המחייב קוורום. אבל אזרח עצמו. ששה מיליון ל״י לכאן
יתמסרו שוב לעיסוקיהם ה האם לא תסכימו לפחות ביניכם לקיים שנה, ליתר דיוק.
פרטיים, המיסחריים, המפלגתיים, מינימום של נוכחות באולם זה?
האם ייפלא הדבר שאיכפת לאזרח מה
העירוניים, ההסתדרותיים, כזמן
האם לא תסכימו לפחות, בהי קורה באולם הזה?
דברות כין ראשי הסיעות, לעשות
שנועד לישיבות המלאה?
הוא התרגז למראה המלאה הריקה בסידורים
שיביאו לבך ששליש מ אולם הקודם. הוא יתרגז שבעתיים אם הז
הו אולם אכזרי .
חבריה של בל סיעה יהיו נוכחים מלאה תהיה ריקה באולם היקר החדש.
אין בו מחסה. אין בו עמודים עבים
כאולם בבל עת שהיא?
המסתירים את הנוף.
אנחנו, חברי הכנסת, הננו נבח האם
זה מוגזם לדרוש כי בכל רגע ש רי האזרח הזה, וגם שכיריו. מש־האולם
כולו גלוי לעיני היושבים ביציע.
כל אורח יוכל להקיף במבט אחד את הוא׳ בכל דיון שהוא, יהיו נוכחים באולם בורתנו באה לנו מכיסו, מפרי
האולם כולו.
לפחות 17 מבין 49ח״כי המערך, לפחות עמלו.
7מבין 26ח״כי גח״ל, לפחות 4מבין
איש, עשרה כאולם
יישבו אם האם איננו חייבים, כתמורה מינימלית,
11ח״כי המפד״ל?
לדאוג לכך שאולם זה לא יהיה ריק?
ואפילו עשרים איש, הוא ייראה
ואם חבריכם מסרבים לבוא לישיבות,
ריק מכל ריק.
כנסת נכבדה -אני מאחל לעצאולי
תפשפשו בסיבות לכך?
אולי תגיעו למסקנה שאם הכנסת משע מנו כרגע חגיגי זה: כנסת מלאה.
וכל מי שיראה אותו כך — מה תהיה

^ פי התוכנית, יחצוץ גם במישכן ה׳
/חדש של הכנסת קיר של זכוכית בין
היושבים באולם המליאה לבין הקהל היושב
ביציע.
קיר זה לא הותקן עדיין.
מדוע?

ההרגשה כי מפריד קיר עבה,
כלתי־נראה אף אטום, כין נבחרי
העם וכוחריהם.
מאז שאני יושב מעברו השני של קיר־הזכוכית,
אני יכול להעיד מנסיון אישי.

קי רזה

אמנםקי ים .

לריחוק זה של הנבחר מן הבוחר.

מגם, היה קיים קיר כזה גם ב־
\ 4בית־פרונזין. וחבל שהיה קיים.

אבל יש הבדל רב כין בית פרו-
מין לבין המישכן החדש.

העם בפני התנקשויות בחייהם.

אין להאשים את מומחי-הכטחון,
על בי הם דוגלים כאמצעי הפשוט
והבטוח ביותר למניעת סבנה זו.
גם אין לזלזל בסכנה עצמה: בכל ציבור
יש אחוז מסויים של פסיכו־פאתים, העלולים
לירות לתוך אולם הכנסת או לזרוק
לתוכו רימון.
זד. קרה בישראל.

משום רגש־הכושה המקונן, בנראה,
בלב מארגני טכם־החנוכה.

זהו קיר של חוסר קשר נפשי בין האזרח
הפשוט, החי את חייו במדינה, לבין
נבחרים, אשר רבים מהם יושבים בכנסת

לבית־פתמין היתה מעלה אחת גדולה:
הוא שכן בליבה של עיר, בלב האוכלוסיה.
כל מי שנכנס לבניין חש בקירבתם הבלתי־

רוצים להראות לאורחי הכנסת, יושבי־ראש
חמישים הפרלמנטים, כי במדינת ישראל יש
צורך בקיר כזה.
כי באותם חמישים הפרלמנטים אין קירות
של זכוכית. שום מחסום פיסי, אטום
או שקוף, אינו חוצץ שם בין הנבחרים הנכבדים
לבין בוחריהם.
מאותה סיבה הריני מתכבד להציע, לבקש
ולתבוע:

מזה 15 , 11 ואף 17 שנים רצופות.
זהו קיר של תחושת־שררה, הרגשת־חשי־בות,
ידיעת־סוד וסתם התנשאות, הקיימות
אצל כמה וכמה מחברי־הכנסת (אך, חלילה,
לא אצל כולם).

אמצעית של האזרחים, שהתהלכו בחוץ, שקולם
חדר לא פעם לתוך אולם־הישיבות.
המישכן החדש שונה לגמרי.
הוא שוכן מחוץ לעיר, על גבעה רמה.

למעשה צריכים הכרי-הכנסת לדבר
גם אל הציבור. הם צריכים
להביע את רעיונותיהם באוזני הציבור,
בחלק מן ה תהליך, הדמו־קראטי
של הכרעה ציבורית.

בל הנכנס לבניין יחוש בעל כורחו,
מתחת לסף הכרתו, כי הוא
נבנם למוסד הנישא מעל לעם.

לכן חשוב מאוד שחבר־הכנסת, בדברו,
יראה לנגד עיניו חלק — ולוא גם חלק קטן
מאוד — של הציבור הזה.
חשוב לו לחוש שהוא יושב עם הציבור
באולם אחד.
לא מבעד לקיר של זכוכית, אלא באופן
בלתי־אמצעי.

הם חשים תחושה של אי־נעימות. אין הם

אכל זה קרה גם בארצות אחרות.
וככל זאת לא הוקמו שם
קירות-זבובית.
כמה נשיאים נרצחו בארצות־הברית, מ־לינקולן
עד קנדי. אך הנשיא ממשיך לנוע
בציבור.
היתר, יותר מהתנקשות אחת בקונגרס של
ארצות־הברית. אין שם קיר־זכוכית.
כל אדם יכול להיכנס לאולם הפרלמנט
של בריטניה ובראזיל, איסלנד ואיטליה, מבלי
למצוא קיר־בטחון בינו ובין הנבחרים.
אף באחת מארצות אלה אין מחסור בפסיכו־פאתים
מסוכנים.

^ דם המתייצב למישרה ציבורית —
יודע שהוא מסתכן.
הוא מושך אליו תשומת־לב — לא רק
של המתנגדים לדעותיו, השונאים את מעשיו,
אלא גם של המופרעים בנפשם, העלולים
להפנות שינאה בלתי־ראציונלית אל
אובייקט מיקרי בולט.
אפשר להתנקש בחייו, לשלוח לו חבילות־נפץ,
לירות בו ברובה סלסקופי.

מי שחושש מכך־ ,מי שירא את
הסיכון המתמיד -אל*נא יבקש
את אישור הבוחר לשליחות ציבורית.
בתפקיד
המנהיג המדיני כרוך סיכון מקצועי,
כמו בתפקיד החייל, השוטר, הכורה
או הסייס. בארץ כמו בכל מקום אחר.

איני מאמין כי הנבחר הישראלי
הוא פחדני יותר, אמיץ פחות,
מעמיתו ככל ארץ אחרת.
אני מאמין שהוא מוכן להסתכן, גם ב־יושבו
באולם־המליאה.

אחרת, אולי מוטב שייעדר ממנו.

ן* י כל התועלת הבטחונית שבקיום
קיר של זכוכית בין הנבחר לציבור —
היא כאין וכאפס לעומת הנזק הטמון בו
לגבי אופי הדמוקראטיה, לגבי אופיר, של
הכנסת.
להלכה מדברים חברי־הבנסת איש אל
רעהו. אולם זו ההלכה בלבד — כי במצ־אות
המישטר הקיים בישראל, המבוסס על
משמעת־ברזל של סיעות ועל ציות עיוור
של הנבחר למזכיר, אין להידברות זאת ערך
ממשי.

אל יותקןהקיר גם אחרי
הטבם!

י קירי הזכוכית עומד להפוך לסמל
של משהו. משהו שאינו נעים, שאינו

הולם.

מזה שנים רבות גוברת בציבור

הציבור יודע זאת. כי הדבר מתבטא
כסיגנון הוויכוחים ככנסת.
ביחם הכנסת לנושאים מודרניים
(כמו הטלביזיה והמכונית) או לנושאים
השייכים לאזרח (כמו
שפת־הים והאוטובוס).

מכאן ביטויים הרווחים בציבור, כגון
״הס חיים על הירח״ ,״הם רחוקים מ־איתנו
אלף שנות־אור״.

קיר־הזכוכית ישמש סמל מוחשי

הוא משקיף על הארץ מגבוה.
הוא רחוק מאוד מכל אוכלוסיה.

בפני הכנסת כולה יעמוד פיתוי מסוכן:
לראות בעצמה לא רק אסיפת־נבחרים,
אלא גם אסיפת בחירים .

יני שוכח לרגע את סיבתו ואת
מטרתו של הקיר: ההגנה על נבחרי

בדי שאותה נציגות מיקרית של
הציבור הרחב תזכיר לו מניין הוא
בא, לאן הוא הולך, וכפני מי הוא
היה צריך ליתן דין־וחשכון.

מאת א! י *גב 1ו־י

תצפית

במרינה

שבעת מדוד הדיו1י
התוכנית הכלכלית לשלוש שנים משנה
צורה ומשנה את שמו של הממציא שלה
פעמיים ביום. אם יודעים מי הם הגופים
הדנים בתוכנית זו, וכיצד מתקבלות ההחלטות
בגופים אלה — תחדל התוכנית!
הכלכלית להפליא מדי בוקר את קוראי העיתונים.
אחד הגופים הללו הוא מין קבינט
המכונה בימים אלה ״הצמרת הכלכלית של
מפא״י בצרוף גולדה מאיר״.
צמרת זו התכנסה ביום השישי של השבוע
שעבר בשעה שמונה בבוקר, כדי
להחליט, לפי המלצתו של לוי אשכול, על
ביטול תשלום תוספת־היוקר בינואר הקרוב.
החלטה זו נועדה להיות העמדה האחידה
של מפא״י בשאלה זו, לאחר שבועות
של חילוקי־דעות בין פינחס ספיר ללוי
אשכול, ובין שניהם לבין נציגי ההסתדרות.

בכל טופס הוכנסה שגיאה מסויימת, שתסגיר
את המדליף.״
באתירה חמה זו של אי־אמון הדדי לא
התקבלה למעשה שום החלטה, אבל למחרת
פורסם כאילו הוחלט על כל התוכנית הכלכלית
באורח סופי. למעשה הוחלט כי
בישיבות קרובות יוחלט.
כך הוחלט למשל כי הממשלה תדון בעתיד
בכמה נושאים חשובים מאד, כמו
סובסידיות, ביטוח נגד אבטלה, ושאר הנושאים
המרכזיים של התוכנית.
בנושאים אחרים נוסחו ההחלטות בצורה
בלתי־מחייבח. למשל: לא תהיינה העלאות
במיסים, מלבד מסיבות בטחוניות. כידוע,
הסיבות הביטחוניות הן לחם חוקה של
ישראל.
דוגמה אחרת: הממשלה מתחייבת להבטיח
שיכון לכל עובד העובר לאיזור־פיתוח.
הנוסח הקודם של סעיף זה דיבר במפורש
על מתן שיכון, אבל הנוסח שהתקבל מדבר
רק על הבטחת שיכון, כלומר כל מי
שישלם 30 אלף לירות, יובטח לו שיכון.

• צפויים דיונים ארוכים ומיגעים כתוכנית הכליכלית,
כטרם תוגש לממשלה ולכנסת. כמה סעיפים ב תו כני ת הכלכלית של

המערך לא יתקבלו על דעת הליברלים העצמאיים והמפד״ל. מאבק עקשני
״ ע רן סביב הסעיף האומר, כי יש להודיע מראש על כל העלאת מחירים.

הצעה שלא תזכה לתמיכה משום צד היא ההצעה להטיל
מס על תיווך שטרות.
ברור לכל הצדדים שמס כזה
ישולם על־ידי מקבלי ההלוואות
ולא על־ידי המלווים. לכן מתנגדים

הזרמים

הקיבוצית
וגם חוגי הקבלנים והנזקקים

התעשיינים,

להלוואות

בשיטה

#רפ״י תשתלכ מח־דש
כשלטון בחיפה. המו״נז
המתנהל עתה בין אבא חו שי
ויוסף אלמוגי יסתיים כנראה
במתן תיק ה שכונות ב מועצת
הפועלים בחיפה לידי איש רפ״׳.
אבא חו שי עושה זאת כדי ל
אלמוגי

הראות
למפא״י שהוא עדיין עצמאי.
אל מוגי עושה זאת כדי לבנות את סניף חיפה של רפ״י, שהוא הסניף
היחידי של מפלגה זו הפועל כסיזרו. עובדה זו מעלה את קרנו של אלמוגי
ברפ״י.

#יגאל אלון יגיש לממשלה את הצעת־החוק בענין כוררות־חובה
כסיכסובי־עבודה וחוכת הודעה מוקדמת לפני הכרזת
שביתה, למרות ההתנגדות החריפה של מפלגתו. הצעות־חוקים
אלה לא ניכללו ב תו כני ת הכלכלית
הליברלים העצמאיים יעמדו בתוקף

בשל התנגדו ת מפ״ם ואחדות־העבודה.
על הג שת חוקי ם אלה, ויגאל אלון

יעשה זאת כהצעת־חוק פרטית.

• צפויה התקפה חמורה
על נחום גולדמן, כישיבה
הקרוכה של ה־ההנהלה
הציונית. סיעות
חרות,

אחדות־העבודה

ו מפ״ס

ע שויות אף לדרוש את התפט־רותו.
הרקע: נ או מו של גולד מן

״אני הולך״ .אשכול הגיע לישיבה עם
דפים כתובים במכונת כתיבה, שהיו הצעת
החלטה שלו. בשעה עשר, לאחר שעתיים
של דיון נוקב, קם שר האוצר פינחס ספיר
ואמר בכעס :״אני לא מסכים לכמה חלקים
בתוכנית שלך, אבל אתה ראש־הממשלה,
אז אני הולך״.
הוא לא הלך רחוק. המכונית המתינה
לו ליד הדלת ולקחה אותו לבית־הביאה
בצפת.
משך שבוע לא דיברו ביניהם שר האוצר
וראש ממשלת־ישראל. גולדה מאיר החלה
מיד במלאכת התיווך ביניהם, אך היא רותקה
למיטתה עם התקפה נוספת של טרומבוזה
ברגל. התיווך נכשל. אשכול לא התרגש
מזה. ההחלטה שלו התקבלה ומשרד
ראש הממשלה אף הדליף אותה לעתונות.
כעבור יומיים, ביום ראשון, נערכה ישיבה
של מוסד אחר, לא פחות חשוב — מזכירות
הוועדה הכלכלית של המערך. בישיבה
זו דרשה אחדות העבודה לקיים דיון נפרד,
כפי שקיימה מפא״י. עקיבא גוברין
נאלץ להתכחש לדיון שהתקיים במפא״י.
״תראו,״ הוא אמר לאנשי אחדות־העבודה,
״מפא״י לא הגיעה לשום החלטה. עובדה
היא שבקר חושב דבר אחד, ספיר חושב
דבר שני ואשכול חושב דבר שלישי, אז
לאיזה החלטה של עמדה אחידה הגענו?״

גישה מציאותית זו שיכנעה את אחדות־העבודה.
לכן הסתיימה הישיבה ללא הכרעה.
אבל באותו יום, בשבע בערב, קבעי
אשכול פגישה עם צמרת אחרת, צמרת
מפ״ם, כדי להגיע עימד, לפשרה סופית.
מכיוון שלא יכול היה להביא החלטה מוסכמת
של צמרת המערך. לא נתקבלה שום
פשרה עם צמרת מפ״ם. עובדה זו חייבה
לכנס שוב את צמרת מפא״י ולהתחיל
בכל הסיבוב המייגע מראשיתו.
הבטחה כמקום שיכון. ביום חמישי
כונסה שוב המזכירות של הועדה
הכלכלית של המערך. הפעם חשש אשכול
מהדלפות. לכן פתח עקיבא גוברין את
הישיבה בהודעה :״על כל אחד מן הטפסים
שנמסרו לכם נכתב שמו של בעל הטופס.
,־ועולם הזה 1513

כך נראית התוכנית הכלכלית לאחר שעברה
את שבעת מדורי הדיונים בצמרת.

הכנסת
מה היה 1 0 3׳ *
בניין הכנסת החדש מהווה מוקד לוויכוחים,
וחילוקי דעות. ארכיטקטים ואנשי־ציבור
האשימו אותו על היותו יותר מדיי
מפואר. על היותו פחות מדי מפואר. על
היותו מרוחק מן העם. על היותו מקורב
מדי אל העם, ועל סגנון הבנייה העממי.
על היותו נמוך מדי. רחב מדי. גבוה מדי.
צר מדי. עיתונאים האשימו את המתכננים,
המתכננים האשימו את המתכננים האחרים.
כולם האשימו את האדריכל, יוסף קלרתין
ואת הוועדות הציבוריות, והאדריכל האשים
את ארכיטקטית־הפנים דורה גד.
והרי תשובתה של הנאשמת האחרונה,
לכל ההאשמות נגדה :״אנחנו קיבלנו את
הבית בשלב די מתקדם. קיבלנו מבנים וצורות
מוכנות. גודל השירותים היה קבוע,
גודל החדרים היה קבוע. התחלנו לחשוב
איך לעשות מזה פרלמנט. היה קשה לעבוד

כדי להגיע לשלמות, צריכים אדריכל הפנים
ואדריכל הבניין לשבת יחד עם בעל
הבית׳ ולחשוב לא רק איך עובד בניין
כזה, כי אם גם איזה צורה לתת לו. איך
להביע את המחשבות, את הרעיונות הראשוניים,
בצורה חללית, צבעונית, פונקציונלית.
אבל
זה לא נעשה. ועוד, בבניין ציבורי
קשה מאוד לפעול לפי פרוגרמה ראשונית.
ככל שהעבודה נמשכת, החיים נמשכים, ותמיד
צצים רעיונות חדשים. האנשים מתחלפים.
במקום שפרינצק בא למשל לוז.
לכל איש יש רעיונות משלו, ואנחנו היינו
צריכים להסתגל לשינויים, או לנסות לשכנע.
נראה
לי, בכל אופן, שהתוצאה משביעה
רצון. ובקשר לכל ההאשמות, חילוקי הדעות
והחיכוכים, אני לא רוצה לחשוב

בעת הזיוני ם בבריסל על היחסים
עם גרמניה, שם אמר, בין השאר,
כי טוב שיש יהודים ש חזרו
לגור בגרמניה. גולדמן
עצמו מכחי ש שאמר דברים אלה.
אולם מתקיפיו יביאו הקלטות
מנאומו שיוכיחו כי הדברים
נאמרו.

גולדמן

0צפויה התפטרותו של יועץ ראש הממשלה לעניינים
כלכליים, אהרון כידן. כידן היה אחראי לכמה הדלפות מכוונות
לעיתונות, בק שר לדיונים סביב ה תוכנית הכלכלית. בין השאר מאשים או תו
ויתפנור, אם לא
אשכול בהדלפת ההכרזה, כאילו א שכול יסיק את המסקנות
תוקפא לגמרי תוספת היוקר. למחרת פירסמו העיתונים כי א שכול מסכים
לעיקור חלקי בלבד, ידיעה שהעמידה את א שכול באור בלתי נעים.
0צפהלסגירתחלה.
לכהות, מתיל, לשם. דויד

1י|׳ 1ג י , ,י
לשם ו שו תפיו לחברת גמקו,

300

* ,ייי
*^091^^0 0 0 0

שנעדרו, נחקרו ושיחררו
׳..״זן שיחי לפקיד
ז_ירד ה: טי״ 1לא יינקו בדל
ליק התיק י ר. כנייר׳ .רשל
התיי שנות,

ובמקום זה

יוא ש מו

לשם ו שותפיו בהג שת ח ש בונו ת
כוזבים ובהעלמת הכנסות ממם׳
הכנסה. הודעה על כ ן תתפרסם

וזוך שנוע׳ ס

לשם

סומים שיש בהם משום
פגיעה כדת היהודית
עלולה להתעורר בקרוב

בממשלה. יוז מי ה: השרים הדתיים. העילה לכך ת שמש חוברת בשם
למען יהדות של אמת וצדק, שנכתבה על־ידי הדוקטור ישראל שחק,
ציבורית,
כימאי מן האוניברסיטה העברית בירו שלים, שעורר בז מנו סערה
בקובעו כי הרבנים אינם מתירים מתן עזרה רפואית ללא־יהודים ב שבת.
החוברת, המוצעת למכירה חופ שי ת, מוקיעה את יחס היהדות הדתית לנוכרים,
גדושה ציטוטי מ קורות, ויש להניח שתעורר סערה שלא תיפול מן הסערה
הקודמת שהקים שחק.
#היחסים כין עסקני המערך כשטח הערכי יתחדדו. למרות
שנערכה סולחה בין אבא חו שי לבין היועץ לענייני ערבים א מנון לין, בנו כ חו תו
של לוי א שכול, רחוקות הבעיות מלמצוא את פתרונן. סלע־מחלוקת ח שוב;
כיצד לשלם לח״כים הערביים את הסכומים שהובטחו להם. על רקע זה תי תכן
הופעת ח״כ סייף אל־דין אל־זועבי בראש רשימה עצמאית לבחירות בנצרת.

(המשך בעמוד ) 14

הסכינה חישרארית ער שושן, נמעס ו1ר החוד הסוו.
ער סיבונח. ומסביבה, עוסקים אן שי־החידוץ בהכנות
לגוידתה -בהסכמת הח״לים הסורים שבמסע הבננות
** פינה ישראלית התקדמה באיטיות
0לעבר החוף המזרחי של הכינרת.
איש לא הוציא הגה
מפיו. במרחק קילומטר מן החוף, ניתנה הבצורר,
זו החלו מתקדמים לעבר החוף —
הוראה לעצור. ואז, ללא מילר. מיותרת,
במשהו. היה זה
עד שנתקלו לפתע
הורדה למים סירה גדולה.
גוש מתכתי גדול: הכנף השמאלית של הכמה
דמויות, לבושות בבגדי־צלילה, קפצו
מיג, וכן־הנחיתה שלו, אליו היה מחובר
אל תוך הסירה. ניפנוף־יד, והדמויות החלו
גלגל.
חותרות הלאה, לכיוון החוף.
הצוללנים התארגנו לחיפוש מקיף של
הסירה השחורה גלשה על פני המים, עד
השטח. על הקרקעית מצאושברי־מתכת
שהושמעה המלה :״כאן!״ ואז חדלו השונים,
עדות לכך שהמטוס התרסק. הם גם
דמויות לחתור. במהירות ובשקט הורידו
מצאו חלק גדול שני — כפי הנראה זנב־כמה
מיושבי הסירה מסכות על פניהם,
המטום ושבר של החלק האחורי. הם המגלשו
אל תוך המים השקטים.
שיכו בחיפוש, כדי למצוא את גופת הכי
במקום הזה בערך, נפל בבוקר של
טייס, אבל הם לא מצאו אותה. החפץ האותו
יום המטוס הסורי.
יחידי, שהעיד כי כאן נהרג אדם, היה שעון־

יד, בעל רצועה אלסטית ממתכת. כפי ההים בקרקעית שעון
נראה
שעונו של הטייס.
הדממה הנמצא מתחתלפני המים.
הצוללים ירדו מסירתם הקטנה,
במהירות אל קרקעית האגם.

7פני ו ח מי ם אפשר היה לראות,
^ 1סמוך מאוד לחוף המזרחי, את ספינת־המשטרה
שנתקעה על שרטון, ושבגללה
פרצה התקרית החמורה ביותר מזה שנים
בין ישראל וסוריה. על החוף עצמו אפשר
היה לראות מדי פעם נקודות־אור, שהעידו
על פעילות סורית מוגברת.
תחנות הרדיו מילאו את חלל־האוויר בדיווח
על התקרית, סיפרו כיצד הותקפר.
ספינת־הסיור על־ידי המיגים, וכיצד הופל
המיג למים. הן שידרו את הצהרות ירושלים
ודמשק, וכל אחד שאל את עצמו: מה יהיה
עם הסירה?
איש לא העלה על דעתו, כי באותן שעות
רועשות נפתחה מלחמה סודית, בעולם־

צללו

הפעולה התנהלה במרחק כמה עשרות
מטרים בלבד מן החוף המזרחי, עליז התרכזו
באותה שעה כוחות סוריים. הצוללים
החלו גוררים את הכנף ואת כן־הנחיתה.
כעבור מספר שעות היו השרידים בחוף
טבריה.

למחרת היה העולם עסוק עדיין בוויכוח
על דרישתה של ישראל לחלץ את ה־

סירה, ודרישת סוריה למשות את המטוס.
כנף המיג הוכנסה למחסן, כוסתה היטב,
והוטל איסור חמור על גילוי סוד משייתה.

חדירה סורית בחשיפה
** ה עם החלק

השני, שנשאר על

קרקעית הים?
הוא היה מונח במרחק 150 מטרים מן
החוף. בשעות היום, כאשר היו הגלים חולפים
על פני המקום, והמים היו שוקעים
בחזרה, היה קצה הזנב מתנשא מתוך הים.
יכלו לראות בדיוק היכן מקומו.
באמצעות ראש משקיפי האו״ם, הגנראל
אוד בול, דרשו כי תינתן להם האפשרות
למשות בעצמם את שברי המטוס. תשובת
משרד החוץ בירושלים, אשר דרכו מתנהלים
כל הקשרים עם האו״ם: סירוב מוחלט. כי
בזאת היו מכירים בטענה הסורית, שאין ריבונות
ישראל משתרעת עד לחוף הצפון-
מזרחי של הכינרת (ראה מיסגרת).
הסירוב הישראלי גרר סירוב מצד דמשק.
הסורים הודיעו, כי לא ירשו לחלץ את הספינה
התקועה על שרטון, תחת הלועים של
תותחים ומכונות־יריה שלהם.
המתיחות גברה מדי שעה. אוד בול טס
לדמשק וחזרה בלי הרף. בל צד איים, שברגע
שהצד השני יעשה צעד כלשהו —
יגיב בכוח. בצד הישראלי ניתנה הוראה
להתכונן לחילוץ הספינה בכוח.
ואז השיג המתווך הסקנדינבי הישג גדול:
הניצחון של השכל הישר. הסורים ויתרו על
דרישתם להיכנס רשמית לכינרת להוצאת המטוס,
אולם יש לזכור: כי השברים

מתנהלת עבודת החילוץ. המ שקיף,
הסצוייד ב מי שקפ ת, ניצב על סי פון
ספינת־הטיוליס סוסיתא, ש שימ שה מעין מטה צף של הפעולה.
משמאלה מתקרבת אל הסוסיתא אחת מסירות־המנוע היש ראליות
אשר עסקו בחילוץ. החץ מי מין מראה את הפול שת,
כשהיא תקועה על שרטון, ואילו העיגול צוייר מסביב לסירת-

לעיני האדם

מירוץ, ש שימשה כסירת־קשר של האו״ס, בין יחידות־החילוץ
לבין המש קי פי ם, אשר ניצבו על חופה המזרחי של הכנרת.
בסירת המירוץ הקטנה י שב, נוסף לקציני האו׳־ס, קצין קי שור יש ראלי
בוועדת שביתת־הנשק. הסירה התקרבה ע שרות פעמים לחוף
ממ ש, אולם אנשיה לא ירדו ליב שה, אף ני החליפו דברים בלי
עזרת מכ שירי האלחוט, עם אנשי האו״ם הנמצאים בצד הסורי.

היו כה
קרובים לחוף הסורי, וכה רחוקים מעמדות
ישראליות שקשה היה להישמר מפני חדירה
סורית שקטה. דין החדירה, הסביר
הגנראל בול, יהיה כדין ההסתננויות הנהוגות
מעבר לגבול היבשתי. זה יהיה בלתי-
חוקי, ולכן לא יקבע תקדים. והעיקר: לא
יהיה צורך להקריב חיי בני־אדם.

17־11־ 1ר * 1 1פנהם
ובבלזאת: אי פ ה הג בו לי•
^ אם סוריה וישראל השתגעו? האם בגלל שרידיו של מיג 17 כדאי היה להן לדבר
| 1בכל הרצינות על מלחמה?
כי דבר אחד היה ברור לכל מי שטרח להתבונן באותה גיזרה של הגבול הסורי—
ישראלי: יש תכונה רצינית לפעולה. היה גם ברור, כי הפעם לא תהיה זו פעולה זעירה,
אלא מיבצע מלחמתי של ממש. הסורים ריכזו 12 אלף חיילים בגיזרת הכינרת.
וכל זה — האמנם רק בשביל למשות כמה שברי־מתכת? התשובה היא: לא. הנכונות
למלחמה היתד, על דבר הרבה יותר חשוב: ריבונות מדינת ישראל על כל שטח הכינרת.
על־ידי הדרישה, כי יותר להם רשמית לשוט על מימי הכינרת, ולשלות את המטוס
מקרקעיתו, רצו הסורים לקבוע, כי פינה זו של הכינרת שייכת להם.

** ענה זו הועלתה לראשונה בקשר לסיכסוכי־דייג. הסורים טענו, כי אין לדייגים
הישראליים זכות לדוג בפינה הצפון־מזרחית של הכינרת. זכות זו, קבעו, שמורה
רק לדייניהם. ישראל טענה את ההיפך הגמור, הודיעה כי תגן בנשק על דייגיה.
ישראל מסתמכת על הסכם שנחתם ב־ ,1949 על גבעה ,272 ליד מחניים. זהו הסכם
שביתת־הנשק בינה לבין סוריה, שקבע כי קו שביתת־הנשק בין שתי המדינות יהיה
קו הגבול הבינלאומי. כלומר: זה שהפריד בין ארץ־ישראל המנדטורית לבין סוריה,
לפני מלחמת העצמאות. חוזה זה מזכיר שלוש מובלעות, שפונו על־ידי הצבא הטורי
והוכרזו כאזורים מפורזים. על הכינרת לא נאמר בו דבר. מתוך כן משתמע, כי
בשטח זה שריר וקיים הסכם ,1923 הקובע את הגבול הבינלאומי. נאמר בו :
• ״תושבי סוריה והלבנון ייהנו באגמי החולה והכינרת, ובנהר הירדן בין שני
אגמים אלה, מאותן זכויות דייג ושייט אשר יש לתושבי או־ץ־ישראל. אולם ממשלת
ארץ־ישראל תהיה אחראית לשיטור באגמים אלה.״
• הכינרת כולה כלולה בתוך שטחה של ארץ־ישראל :״משפן הירדן עד למעיינות
הגפרית במסיפר, יתמשך קו־הגבול לאורך החוף, במקביל לקו־המים של ים כינרת,
ובמרחק עשרה מטרים ממנו.״ במיקרה שיעלו פני הים כתוצאה מבניית סכר על
הירדן מדרום לכינרת, יזוז הגבול במקביל, כך שתמיד תישאר רצועת־חוף ברוחב
עשרה מטרים, אשר תפריד בין הגבול הסורי לבין מימי הכינרת.
טענת הסורים: בתקופת הקרבות השתלטו על רצועת עשרת המטרים, כשם שהשתלטו
על שטחי־גבול אחרים. לפי אותו הגיון קבעו, כי חלק מן הים, הוא שלהם.

ף פני תשע שנים נידמה היה, כי הוזיכוח עומד להסתיים בפשרה מוסכמת. ישראל הצי
/עד״ תמורת ויתור הסורים על כמה מטענותיהם לגבי שטחים מפורזים מסויימים, שלא
להתקרב יותר מ־ 250 מטרים מהחוף המזרחי. הסורים לא קיבלו את תנאי ישראל,
והמשא־ומתן התבטל. ירושלים הודיעה אז רשמית על הסרת הצעתה.
בכל זאת השתרש נוהג דה־פאקטו בפינה זו של הים. סירות סוריות דגות עד לתחום
מסויים, וסירות ישראליות דגות בתחום משלהן. סירות־המישמר של המשטרה, המסיירות
בקביעות לאורך החוף, אינן מתקרבות יתר על המידה לאותה רצועה בת עשרה מטרים,
שהיא דה־יורה שטח ריבוני של מדינת ישראל, יורשתה בחלק גבול זה של פלסטינה־א״י.

וכך, בלילה השני אחרי שהכנף נמשתה,
התרחש, לפי גירסת הסורים, החלק השני
של המלחמה התת־ימית. באותו לילה, אומרת
גירטה זו, ירדה לכינרת סירת־דייגים
מן הצד הסורי. החיילים שחתרו בה ידעו
בדיוק היכן נמצאים שברי המטוס. צוללים
שירדו למים גילו את הזנב, ובעזרת מנוף
של משאית, שעמדה על החוף, נגרר הזנב
אל מחוץ למים, לטריטוריה סורית.
ואילו גופת הטייס נסחפה, כפי הנראה,
על־ידי הגלים, לחוף.
המלחמה הראשונה של השבוע — זו שהתנהלה
מתחת לפני המים — הסתיימה.
בידי כל צד נשאר חלק גדול של המטוס,
וכל צד יכול היה להצהיר :״משיגו את השרידים
בפעולת קומנדו!״

המשקיפים אמרו: אוקיי
** תה הגיע הזמן לסיים את המלחמה
השנייה: המלחמה על חילוץ ספינת־המישמר.
זוהי
סירה ישנה, שנבנתה באמריקה ושימשה
את הצבא האמריקאי בנחיתות קרביות.
לכן משתמשים דייגי הכינרת בכינוי
״הפולשת״ .דפנותיה מכוסים בלוחות־שריון
מפלדה.
הצוות שלה מורכב מאנשי־משטרה בעלי
הכשרה ימית, והם היו מעורבים במספר לא
קטן של תקריות וחילופי־יריות על הכינרת.
אולם בשום תקרית קודמת לא הומטרה
עליה אש כמו בתקרית של ה־ 15 בחודש זה,

מספר יעקב שושן 31 יליד
טבריה, אחיו של הצלם כיקו ה מפורסם,
ובעצמו צלם, על פעולות
החילוץ:
כל השבוע גיששתי אחרי מהלך החילוץ.

(המשך ב ע מו ד )24

שהוצגה בחצר מ שמרת מבר^ן
ך ןן ן
יה, שבוע אחרי שנמ שחה
ווזון
בח שאי מן המרת על ידי צוללים ישראליים.

במרינה
(המשך מעמוד ) 11

למד

הנהלת
ח שבונות
במכון

בעזרת ספרי

קו ר ס בו ק ר מזורז
סוג ג׳

קו ר ס ערב יסודי
סוג ג׳

הפתיחה 8/9
הפתיחה 8/9

קו רסלמתקד מי ם
סוג ד׳ הפתיחה 11/9

קו ר ס דו־ שנתי
ל מנ הלי ח שבונות
מ דו פ ל מי ם
ההרשמה נמשכת

למד ב מו ס ד מו כ ר!

על זה. אני לא רוצה לקלקל בזה את שמחת
הפתיחה.
הגיליוטינדת: כיוון שמדברים כבר
על ההאשמות וחילוקי דעות, אפשר להזכיר,
למשל, את תקרת הטרקלין. הישוו
אותה לתקרה של בית חרושת לשוקולדה.
של אסם. של לול תרנגולות, ושל בית־עניים,
שלא היה כסף לקנות בשבילו בלמות
גדולות יותר.
האדריכלית גד משיבה על כך :״במקום
לעשות בלטות סטנדרטיות, אנחנו בחרנו
קוביות קטנות של עץ, שתתאמנה לבלטות׳
של הרצפה. זה נותן כבוד, ומסגרת נאה,
ושיטה, וריתמוס. אני המצאתי בעצמי את
הרעיון הזה.
על השבכה מעל למעליות יש דעות שונות•
אומרים שזה תבליט־ של העיר ניו־יורק.
שזה גדר תיל. מיטה של פקיר,
ומכשיר להפחיד ילדים קטנים, שירצו לטפס
במעלית, בלי רשות אמא ואבא. כל
זה לא נכין .״זוהי סבכה המבטאת את
הרעיונות השונים המגיעים לכנסת, המתגבשים
לצורה צלולה של חוק. כמו כן
זוהי ווריאציה על רעיון הריבוע, פירוט
אמנותי של הצורה הריבועית.״
על מעקי הזכוכית של המדרגות אמרו
שזה בשביל השרים, שיוכלו להתגלש. גם
זה לא נכון .״ד,מעקים הללו באו לתת
אווירה שקטה, מאופקת. רצינית לאולם.
יש כמה מעקים שנעשו על ידי אדריכל
הבניין. אפשר כמובן לראות את ההבדל
בין מה שאנחנו עשינו למה שהוא עשה.״
הכי הרבה דעות יש על הצורות האר־׳
כיסקטוניות שבתקרת אולם המליאה. אמרו
שזה נראה כמו סדינים שניתלו לייבוש,
וכמו כלי עבודה באיטליז. אדריכל הבניין
אמר שזה נראה כמו גיליוטינות, ושזה
מכסה את התקרה שלו .״עשינו את זד״״
מסבירה הגברת גד ,״כדי לכסות את התקרה,
עם הבטון, למעלה. כדי לתת המשך
לקיר האבן של דני קרודן, ומסגרת לתאורה.
אלה הן צורות מעניינות וחזקות.
כל מי שמסתכל על זה אוהב את זה.
יצטרכו להתרגל לזה. מה לעשות. עד עכשיו
שמעתי על זה בכל אופן רק דברים
טובים.
״בכל מה שעשינו,״ מסכמת הארכיטקטית
,״השתדלנו להתאים את עצמנו לעם
צעיר, המחפש צורות חדשות. עם שעדיין
לא גיבש לעצמו סיגנון. בעיקר השתדלנו
שזה לא יהיה ניאו־קלאסי.״

מפלגנת
ח רו שתהש מועו ת

תעודות

למסיימים

כלה לפני שאת מחליטה
באיזו שמלת חופה
לבחור, כדאי שתיכנסי
לסלון ״אמבר״ .מנהלת
סלון ״אמבר״ נוסעת
בכל עונה לאירופה ומביאה
את הדוגמאות
החדישות ביותר מבדים
מיוחדים. נסי ותיווכחי.

״אמבר״
תל״אביב, רוו׳ בן־יחודח 59
טלפון 246752

השמועה הדמיונית הראשונה אמרה כך:
לא היה בכלל ריב בין ראש־הממשלה ו־שר־האוצר
על רקע התוכנית הכלכלית.
הריב המדומה פוברק לנוחיותה של הנהגת
מפ״ם, כדי שזו תוכל באמצעותו לשכנע
את חברי המפלגה שיש שכר לישי־׳
בתה של מפ״ם בקואליציה.
איך? מנהיגה ההיסטורי של מפ״ם, מאיר
יערי, יוכל עתה להרגיע את חברי מפלגתו
הרוטנים, להסביר להם כי מפ״ס הצליחה
לנצל את הריב בין לוי אשכול לפינחס
ספיר לטובת הפועלים, להציל שלוש נקודות
מתוספת־היוקר של השנה הבאה.
הפיברוק, אמרה השמועה, תוכנן על-
ידי הנהגות המערך ומפ״ם מראש, כדי
לשמור על שלימות הקואליציה.
שמועה נגדית. לא היתד, בכלל חשיבות
לעובדה שהשמועה היתד, דמיונית.
חשובה יותר עובדה אחרת: רבים מחברי
מפ״ם האמינו בה. מצב כזה יכול היה
להיווצר רק על רקע אי־האימון ההולך
ומתפשט במפ״ם כלפי הנהגתה, אי־אימון
המתבסס על ההרגשה המוצקה כי אין
בכלל ערך לישיבת המפלגה בקואליציה,
וכי יש בכך משום בגידה בהמוני הפועלים
במדינה, שהם עיקר קורבנותיה של
התוכנית הכלכלית.
מנהיגי מפ״ם, שידעו על הרגשות המפעמים
בקרב החברים, נקטו בצעד של
התגוננות, דחו את ועידת המפלגה שנועדה
להתקיים בעוד חודשיים, ל״עוד שנה
או שנה וחצי״ .לא נקבע מועד מדויק.
אילו היתה מתקיימת הוועידה במועד המתוכנן,
היתד, עלולה להגבש בה אופוזיציה
להנהגה, שד,יתד, תובעת בקול יציי
אה מן הקואליציה. ללא ועידה, ימשיכו
(המשך ב עמוד ) 18

ער קאחיו היום -נב׳
שמחאו איש״ציבוד
מצוי שעזב את מצריים לפ *1שבועיים
ך קורא הישראלי התרגל, בשנים האח)
ו תנו ת, לסיפורים מן הסוג ״הייתי במצרים!״
״ביקרתי בלבנון!״ או ״כך חושבים
בעמאן!״
כל אלה היו סיפורים של עתונאים זרים,
או של תייר מיקרי שהגיע דרך קפריסין
או שער מנדלבאום. לפעמים, זהו תייר
יהודי, שנידמה לו כאילו ביקור בירושלים
העתיקה או לרגלי הפיראמידות — היא
הרפתקה.
סיפורים אלה תמיד מעניינים. אבל הם
שטחיים, כי המספרים אותם היו אורחים־
לשעה באותן ארצות.
לא כן הסיפור המתפרסם בעמודים אלה.
כי האיש שנפגש השבוע עם עורכי העולם
הזה, ומסר להם את החומר לכתבה זו, נולד,
התחנך והתחתן בקאהיר, ועזב אותה רק לפני
שלושה שבועות, במהגר פוליטי.
שמו ידוע לא רק במצרים, אלא בכל החוגים
הפוליטיים במרחב. כי הוא אחד מקומץ המייסדים
של התנועה הקומוניסטית במצרים,
זמן רב לפני שגמאל עבד־אל־נאצר החל
חושב על פוליטיקה.
הוא נשאר אוהד מוצהר של עבד־אל־נאצר,
למרות שהחליט לעזוב את מצרים. לכן
חשוב במיוחד לקרוא יאת דעתו הבנה וזד
גלוייה על הנעשה עתה שם.
הוא גם מתמצא בבעיות הכלכליות, כי
הוא נימנה על העילית הטכנית בקאהיר,
ואף ניהל אחד המיפעלים התעשייתיים ש־הילאמו
על־ידי הממשלה.

רכושו לא הוחרם. אלה ובעלי הכספים, או
החנוונים הקטנים. לא אומר שאין ספסרים,
המוצצים את דם האזרח הקטן. אבל הם
פוחדים. כשם שפוחדים הפקידים מהמעמד
הישן. הם עדיין מחזיקים במידה רבה של
שלטון, כי אין קאדרים אחרים במקומם. אבל
הם פוחדים לשחק בזנב, כמו שאומרים בערבית.

כל התלונות, צריך לומר שהמצב השתפר
מאוד לעומת מה שהיה לפני המהפכה.
שכר הפועלים, למשל. עוד לפני כמה שנים,
אני זוכר ששכר־ד,מינימום שהיינו משלמים
בבית־ד,חרושת לפועל פשוט היה 15 גרוש
ליום. זה יחסית בסדר, אם לוקחים בחשבון
שפיתה גדולה עולה חצי גרוש. אז, בבואי
לעבודה בשבע בבוקר, במכוניתי, הייתי נת־

זהו סיפורו, כפי שהוא מסר
אותו ל״העולם הזה״:
^ ם תשאלו אותי: גמאל עבד־אל־נאצר
פופולארי ברחוב? אענה לכם: לא.
בכל מקום רוטנים ומתלוננים. אבל אם יתברר
לרגע אחד שמעמדו בסכנה — אז ההמונים
יתייצבו לצידו. כי הם יודעים: גמאל
זה מצרים. לפני גמאל היה חושך — ואם
ילך, עלולה הארץ לצלול בחזרה למחשך.
זאת עובדת־החיים מספר 1של מצרים
היום. היא לא מתבטאת אמנם בצורה מאורגנת,
אבל היא קיימת.
׳אולם זוהי עובדה יסודית, מתחת לפני
השטח. מה שמרגישים מעל לפני השטח הן
הבעיות היומיומיות. ואלה בעיות גדולות
מאוד, עד כי קשה לתאר אפילו את מימדיהן.
הן קשורות בתופעה המרכזית של החיים
במצרים: הגידול הפנטסטי במספר האוכלוסין.
קאהיר לבדה היא כיום עיר בת חמישה
וחצי מיליון נפש — ואת כל המיליונים
האלה הבטיח גמאל עבד־אל־נאצר לא רק
להאכיל, אלא גם לחנך, להלביש ולהעסיק
בכבוד, לשכן בבתים אנושיים, ולספק להם
שירותי־בריאות. אלה הן הבטחות גדולות
מאוד, ולא קל להגשים אותן.
קודם כל יש בעיית הביורוקרטיה. אתן לך
דוגמה: בית־ד,חרושת שאני ניהלתי מעסיק
כ־ 500 פועלים. לפני שהולאם, היו בו 12
פקידים ואנשי־מינהלה. הוא הולאם ב־1962
— ועכשיו עובדים בו בערך 50 פקידים
ואנשי־מינהלה. כמעט בכל מקום זה אותו
סיפור: מכונה כבדה ומסורבלת.
אבל זה רע שאין מנוס ממנו. כי ד,שיכבה
המנהלת — ולא רק המנהלים הכלליים, שהיו
פעם מיליונרים ואריסטוקראסים, כי אם
גם הפקידות הבינונית — חדורה עד היום במיני,גים
בורגניים. היחס של פקידות זו אל
הפועל הוא לפעמים יחם של בוז. לכן יש
לחנך אותה, לפקח עליה, להדריך אותה, לא
כל כך בניהול הטכני של המיפעלים או המשרדים,
אלא ביחסי־אנוש ובערכי המהפכה
הסוציאליסטית.

עובדים קצת -נחים
5ד תקבלו את הרושם, שה־ 8 סוציאליזם המצרי הוא נסיון רעוע, שיכול
בכל רגע לחלוף — זה לא נכון. כל
אדם במצרים חש, שהמישסר עזב לגמרי את
דרך הקאפיטליזם. אין שום אמצעי־ייצור בידי
יחידים 85 של התעשיה הולאמו, היתרה
נמצאת בידי בתי־מליאכה זעירים. החקלאות
משתנה במהירות: בכל כפר הוקמה ועדה ל־תיכנון
סוציאליסטי. הבנקים, חברות הביטוח,
עסקי הייבוא והייצוא — הכל בידי המדינה.
נשארו עדיין רק בעלי הבתים, כמעמד ש
צימצום
הילודה
ל תיכנון

המ שפחה,

עוררה

סערה

ציבורית.

קל בעשרות פועלים — רובם כפריים —
שהצטופפו ליד השער וחיכו לראות אם צריכים
כמה סבלים לאותו יום.
עכשיו — צריכים לטלפן ללישבת־העבודה
עשרה ימים מראש, כדי להזמין פועלים. וכשאתה
מזמין 10־ ,15 הם שולחים שלושה או
ארבעה. והשכר המינימלי הוא עכשיו 30
גרוש.
האם פירוש הדבר שיש תעסוקה מלאה,
וכי כל המיליונים ד,נום פ>־ מדי שנד, לכוח־העבודה
מוצאים תעסוקה? לצערי, לא.
הסבר אחד הוא, שפועל. המרוויח עכשיו
פי שניים, מרשה לעצמו גם להתבטל קצת.
אנחנו, המצרים, אוהבים קצת נוחיות. הפועל
עובד כמר, שבועות, אוסף קצת כסף — ומכיוון
שהפועלים רבים העובדים בעיר הם
בני־כפר, הם יוצאים הביתה לבלות עם המשפחה
והאשה. או אולי לשאת עוד אשה.
זה תלוי.
ואילו בכפרים עצמם — ההמונים הרעבים,
שחיפשו עבודה, נעלמו. ברובם הם עובדים
במיפעלי־הפיתוח העצומים. העבודות על
סכר אסואן, למשל, מעסיקות 27 אלף פועלים.
וזה בלי השירותים שיש לספק למחנה
העצום הזה. סוללים כבישים, בונים בתי-
ספר — כל יום־וחצי בית־ספר חדש.
כל זה מעודד את עליית רמת־המחייה.
נכון ש־ 30 גרוש שפועל מקבל אינם שווים
בכוח־הקנייה שלהם פי שניים מ־ 15 הגרושים
של אז. הרבה דברים התייקרו. אבל המיצר־כים
הבסיסיים — לחם, גבינה, קמח — לא
התייקרו. סוכר, תה, דברים כאלה, התייקרו
פי שניים.
האזרח גם מקבל היום שירותים שהוא לא
חלם עליהם. קודם כל: חינוך חינם עד לאוניברסיטה.
יש פלאחים הרוצים שבנם יע־

יייי

בוד איתם בשדה מגיל 12־ .13 אבל מי שרוצה
שבנו ילמד — אין דבר קל יותר.
עשרות בתי־ספר מקצועיים מוקמים כל
שנה. אתה נוסע בפרברי קאהיר, ובכל צד
אתה רואה בניינים עצומים. בית־ספר טכני
לחרטות, בית־ספר טכני לבנאים, וכן הלאה.
גם שירות הבריאות הוא חינם לחלוטין.
הפועלים מקבלים הכל, במיסגרת הביטוח הלאומי•
עכשיו ינהיגו את זה גם בכפרים,
לכל פלאח.
אם תשאלו אותי, יש תופעות־לוואי שליליות•
צריכת התרופות עלתה פי 27 בעשר
השנים האחרונות. כי הן ניתנות חינם. ברחובות
המרכזיים, כל כמה עשרות מטרים
— בית־מרקחת. והרופאים נותנים לא רק
טיפול, אלא גם תעודות־מחלה. על סמך תעו־דיה
אלה מקבלים חופשה בתשלום. ואם הרופא
לא רוצה לתת — מאיימים עליו. אבל
אלה. בסופו של דבר, תופעות שוליות.

הרוסים והאהבה החופשית

ך • לזה, כמובן, מחייב תיכנון נרחב.
מכיוון שהכנסותיה של מצרים במטבע
זר אינן מספיקות לכל הצרכים השוטפים,
וגם לפיתוח מתוכנן, מעדיפים את המיפעלים
הגדולים לפלדה, לבניית ספינות, או את ההשקעות
בסכר אסואן — וגם ייצור ורכישת
נשק. פירוש הדבר, שצרכים יומיומיים לא
זוכים לתשומת־הלב הראוייה להם. קשה
מאוד — כמעט בלתי־אפשרי, הייתי אומר
— לקנות בקאהיר חלקי־חילוף למכונית פרסית,
או למכונה במיפעל ישן.
בתי־מלאכה מתלוננים על מחסור בכלים,
וכשאתה רוצה לעשות מפתח חדש — לא
קל. אחת התוצאות הקשות היא מצב התחבורה
הציבורית. אני צריו לומר, בכל הכנות,
שנסיעה באוטובוס או בטראם בקאהיר
היא עכשיו עינוי. אנשים תלויים על הדלתות
כמו זבובים, והאוטובוסים ישנים ורעו־עים.

רובעים מסויימים בקאהיר, שאי־אפשר
ללכת בהם ברגל. הרחובות — לא רק ה־

: 1952 צעיר, שופע מרץ, ליד הגנראל מוחמד נגיב, שהיה אז נשיא מצרים.

והוא יחשוב שדפקו אותו. הוא רוצה דווקא
מכונית אמריקאית, או צרפתית.

מעצרו שד קומוניסט
ך•* דכרים האלה עניינו אותי במיוחד,
! 1כי אני הקדשתי שנים רבות מחיי לתנועה
הדמוקראטית המתקדמת במצרים. כן,
אפשר לקרוא לה התנועה הקומוניסטית, למרות
שבמצרים תמיד היתד, התנועה מפוצלת
לשניים או לשלושה גופים.
כיום פורקו כל המפלגות והתנועות הפוליטיות
במצרים, פרט לאיחוד הסוציאליסטי.
גם המפלגה הקומוניסטית פורקה. ואני לא
מתכוון לפירוק רשמי, על פני השטח, אלא
ממש. אני חושב שבכל מצרים לא נשאר
אפילו תא אחד של התנועה הקומוניסטית,
הפועל במחתרת.
כי החברים הגיעו למסקנה, שמבחינה מע־

חוד ש, ב חג

גמאל עבד־אל־נאצר עצמו צריך לחתום על
פקודת־המעצר.
למה עצרו את כמאלף אי־אפשר לקבל שום
תשובה ברורה. לפי מה שמקורביו של עבד־אל־נאצר
הסבירו, הוא קיבל מהמשטרה החשאית
דו״ח, כי כמאל נראה לאחרונה בחברת
עוד שניים מחבריו הקומוניסטים־לשעבר,
כשהוא מסב בבתי־קפה. אותם השניים נשמעו
מדברים בהזדמנויות אחרות על הצורך
להקים מפלגה קומוניסטית חדשה במחתרת.
לכן הוא נעצר.

מהפכה לאומית
כל אני יודע, ומקורביו של עבד־א;,־
ה* נאצר יודעים, כי כמאל היה המנהיג
הקומוניסטי הראשון שהכריז על התפרקות־מרצון
של תנועתו, שהיתר, אחד משלושת

ה מ הפכה:

מכסיף

פופולרית בכלל. האינטליגנציה והקאדרים
הפוליטיים מבינים את ההכרח בניהול המלחמה
הזאת, אבל האיש הפשוט לא מתלהב
מן הרעיון שבנו נמצא שם רחוק. מה עוד,
שאומרים לו שהוא הורג שם ערבים. זה לא
נעים. אבל לא מרבים לדבר על זה.
גם ישראל אינה מעסיקה את ההמונים. הם
לא אוהבים אותה. זה ברור לגמרי. אבל הם
לא מדברים עליה כל היום. רק כשיש תק־ריות־גבול,
או שהצבא הישראלי מתקיף באיזה
מקום — אז מדברים כולם על ישראל.
קראתי אולי שלושה־רבעים מהדברים ש־עבד־אל־נאצר
כתב או אמר בערבית. בכל
מה שנוגע לישראל, הוא אנטי־ישראלי ואנטי־ציוני
חריף. אבל לא כמו הסורים, או כמו
אדם שמתכוון כבר מחר לצאת לפעולה. אלא
הוא מאשים את ישראל כל הזמן, ומראה
שהיא משרתת את האימפריאליזם המערבי,
ודברים כאלה. כשהוא מדבר על מלחמה —

כלמ ״ 0נ! ^ 9ד

מידרכות — מלאים בצפיפות מבני־אדם. וכל
הזמן — נולדים מיליונים חדשים. מאז שיש
בטחון בפרנסה, וחינוך חינם לילדים — מולידים
יותר. הממשלה מנסה לעשות משהו
— מוכרים גלולות נגד הריון, שתיים בחצי־גרוש;
עובדות סוציאליות נותנות הרצאות
בבתי־ספר לקאדרים; רופאים מסבירים; זה
לא עוזר במיוחד. לא כל־כך מהר נפטרים
ממינהגים וממחשבות של דורות.
הנה, למשל, היחס אל ברית־המועצות. כל
מי שעובד עם טכנאים סובייטיים, או בא
במגע עם משלחות מברית־המועצות, יודע
להעריך אותם כראוי. הם אינם מתערבים בעניינים
שלא שלהם, הם לא מתנשאים כמו
האנגלים או הגרמנים. פשוט בני־אדם וחברים
טובים.
יחד עם זאת, מתנהלת כל הזמן תעמולה
נגדם ברחוב. לא שהם רעים, או מזיקים למצרים.
אלא דברים כמו :״הם רוצים לחסל
את הדת במצרים״; או ״הם רוצים שבחורים
ובחורות מצריים יפסיקו להתחתן ויקיימו
אהבה חופשית״.
ברור לגמרי מה מקור ההשמצות האלה:
האחים המוסלמים. לפעמים זה חודר די
עמוק. תן למישהו מכונית מוסקביץ׳ ,למשל,

מדית־פוליטית, אסור להפריע לעבד־אל־נאצר
במאמציו. להיפך: יש לתת לו יד ללא תנאים.
אספר כאן את סיפורו של חברי כמאל
עבד־אל־חלים. אני לא יודע אם הוא מוכר
בישראל. על כל פנים, הוא משורר ידוע,
ופירסם יצירות רבות. הוא אחד הפעילים
הראשונים של התנועה הקומוניסטית במצרים.
ב־ , 1958 כאשר הורה עבד־אל־נאצר לעצור
את כל חברי התנועה הקומוניסטית, ושלח
אותם למעצר, הצליח עבד־אל־חלים להימלט.
הוא ירד למחתרת, ובמשך שש שנים
הסתתר וקיים את פעילותו הקומוניסטית,
תוך קבלת עזרה כספית ואחרת לא רק מחברים
בתוך מצרים, אלא גם מידידים באירופה.

1964 ניתנה חנינה לכל הקומוניסטים,
ועבד־אל־נאצר הזמין אותם להשתלב במערכות
המדינה ובשורות האיחוד הסוציאליסטי.
אני הייתי בין אלה ששוחררו אז ממעצר.
ידידי כמאל עבד־אל־חלים יצא אז מהמחתרת,
ואפילו קיבל איזו עבודה במוסד ממשלתי
מצרי.
הוא חי בשקט — עד לפני שלושה חודשים.
פתאום, בלי אזהרה, הוא נעצר.
אתם צריכים להבין, שעכשיו זה לא דבר
פשוט לעצור מישהו מסיבות פוליטיות.

זו הי סידרת קריק טו רות, האופייני ת ל־

*1 1 1
ך 1ך 1ך ח
הו מור המצרי המפורסם. היא נו שאת את
7111

הנו תרת ״טקסי באלכסנדריה״ ,מתארת מה קורה לאזרח המבקש לנסוע ב מוני ת. הנהג

האירגונים הקומוניסטיים במצרים. והוא לא
עשה זאת בטכסים, אלא הצהיר, מתוך אמונה,
שאין כל טעם לנהל פעולה נגד המישטר,
או בנפרד ממנו. הוא הושיט יד נאמנה למהפכה
של עבד-אל־נאצר.
מדוע בכל זאת נעצר? לדעתי, אחד משני
דברים: או שהקצינים הריאקציוניים, המשרתים
עדיין במשטרה, חיפשו את ההזדמנות
הראשונה בשביל להתנקם בו, על שהצליח
להסתתר שש שנים במחתרת; או שעבד־אל־נאצר
עצמו היה צריך להרגיע את חוגי הימין,
כאשר הורה לעצור את מנהיגי האחים
הסוסלסים. הוא פשוט רצה להראות להם,
שהוא אובייקטיבי. את המחיר שילם כמאל,
בהיותו מנהיג קומוניסטי ידוע, ועבד־אל־נאצר
יכול היה לומר :״המהפכה שלנו לאומית,
לא קומוניסטית״.

ומה עם ישראל?
^ ני מניח שאתם רוצים גם לדעת מה
חושבים במצרים על בעיות בוערות,
כמו ישראל, תימן ודברים כאלה. קודם כל,
אני צריך להודות: המלחמה בתימן אינה

בצדעיו,

ממו שקף

ומיו שב.

זה תמיד בעתיד הרחוק. הוא יודע, ואני
מניח שהישראלים יודעים, שמלחמה אינה
מעשית.

מסוגל לעשות שלום
כל זה לא פיתרון, כי ישראל אינה
^ יכולה לכפות שלום בכוח. ומלחמת
1956 הוכיחה זאת. ייתכן רק, שכוחות עוינים
ישתמשו בישראל נגד התנועה הלאומית
הערבית. זאת סכנה והכוחות המתקדמים
בתוך ישראל צריכים להיאבק נגד אפשרות

כי דבר אחד ברור: אם מישהו מכל המנהיגים
הערביים יהיה מסוגל לעשות שלום
עם הכוחות הדמוקראטיים בתוך ישראל, זד.
יכול להיות רק גמאל עבד־אל־נאצר.
הוא המנהיג היחידי בעל שיעור־קומה, ובעל
מעמד בינלאומי, שיכול לבוא בחשבון.
ואני חושב, שדווקא ככל שמתחזק מעמדו,
ייתכן הדבר יותר. לכן מצאתי לנכון לבוא
, י דווקא לישראל.
בצאתי מכאן, אמשיך להיות פעיל, כמובן.
אהיה באירופה. אולי באלג׳יריה. מי יודע?
אולי עוד אחזור פעם למצרים?

דוחה אותו. אחר־כך זורק הלקוח את מזוודתו, כדי לא להכביד על ה מכונית הרעועה. הנהג
בכל זאת אינו מוכן. הלקוח מציע :״אם הדרך קצרה מדי, עשה כמה סיבובים בעי ר.״ לבסוף
מסכים הנהג, ו הנוסע מתיי שב פנימה. אז מצווה עליו הנהג :״עכ שיו צא החוצה ודחוף!״

חנוחיו

טו פו ל ו טז פו ל־נ ה
ך• עצם התחיל כל העניין הזה לפני
שנה. פתאום התחילו להוולד ילדים
חדשים לכל התרבות והאמנות של ישראל.
כל התינוקות האלה נולדו ברציפות. אחד
אחרי השני. עשרים הילדים שברשימה,
למשל, נולדו תוך כמה חדשים. כאילו שכולם
נדברו על כך מראש. ולא רק זה,

התינוקות האלה נולדו להורים העוסקים
בכל שטחי האמנות האפשריים, כמעט בלי
יוצא מהכלל. לדוגמה:
• לתיאטרון העברי נולדו השנה
כמה תינוקות מפוארים: לשחקנית הצמרת
חנה מרון, נולדה דפנה. לדינה דורון
נולד בנה הראשון, דן, ולמרים זוהר
נולדה נילי, באמצע הופעותיה במי מפחד
מווירג׳יניה וולף בתפקיד מארטה, חשוכת
הילדים.
• לספרות גם כן קם דור־העתיד,
הלא הם בניהם החדשים־מאד של הסופר
מנחם תלמי, ושל המשורר ט. ברמי.
• הפיסול הוסיף לנוער שלוש רמוזות
ציוריות חדשות, מהן שייכות שתיים
לציירים בשם יהודה. לצייר יהודה כן*
יהודה ולאשתו האמריקאית, נולד רפאל,
ולצייר יהודה ניימן ולאשתו הצרפתיה
נולדה לורד״ אחות לעמנואל. לצייר ול־קריקטוריסט
רענן לוריא, נולדה השנה
דפנה הג׳ינג׳ית, שהיא בהחלט ציורית מאוד.

הדור החוש שו דוחן

דינה דו רון, שהייתה ילדת־פלא מגיל
עשר, מקווה שבנה דן לא יהיה שחקן
בכלל. בכל זאת כבר הספיק דן הקטן להופיע ככוכב מן ה מניין בסר טון של פירסומת.

השנה. בכל השטחים. לבמאי אורי זוהר
נולד אפריים־פישל, וכן לבמאי איוון אל*
דד־לנג׳יאל, בעלה של השחקנית דינה דו־

מאד, שפרשו לעת־עתה מן הבמה. לאחת,
יונה לוי, שנישאה לחבר קיבוץ שהיה
גם ידיד נעוריה, ולשניה, הרקדנית מיד;

החודש נסתיימה שש
הלידות האגנשיות

הצחקניות של יצחק

ישר, איילת ו שול מית, מהוות העתק מד!-
ייק של אמן היפהפיה, תמר רפופורט.

• הפיסול הביא השבוע את הזעקה־האחרונה,
שנשמעה מפי יעקובה, התינוקת
שנולדה לאיזי כן־יעקב, הפסל הנחשב
למלך הבוהמה.
• כקולנוע הישראלי התחדש הרבה

רון( .ראה לעיל) ,כן נולדה עדי לשחקן־
הקולנוע חייס טופול, הלא הוא סאלח
שבתי בעבר, וארבינקה לעתיד.
• הריקוד התבטא השנה בתינוקות
חדשים שנולדו לשתי רקדניות מחוננות

זי* ,שבזמנו ירשה את מקומה של זיוה
שפיר־רודן, בלהקת•
הפנטומימה של שייקה א־פיר,
אשר לו נולד לפני כמה חדשים תינוק,
הלא הוא אלכסנדר המתוק.
• הפזמונאית המשגשגת תרמה שני
שלאגרים חדשים. חיים סנאי, המופיע
כרגע בר, מלן ואני הוליד את אריה, ול־ירון
לונדון, איש הרדיו, שהוא גם יוצר
הלהיט שיר ה טלפון, נולדה לפני כמה
שבועות דניאלה.
• הסאטירה העברית, בדמותו של
דידי מנוסי, בשיתוף עם הגראפיקה,
שקוראים לר, צילה מנוסי, תרמו השנה
לאמנות את דנה.
• הארכיטקטורה תרמה שלשה
ילדים יפים להפליא. האדריכל יעקכ רב־טר
עם חנה מרון (לעיל) ,האדריכל יצחק
ישר הנשוי כיום לתמר רפופורט, נצר
למשפחת יפהפיות (ביניהן בת דודתה, זיוד,
רודן) ,להם נולדה בתם השניה, שולמית,
וכן האדריכל דן איתן היפה, והמשוררת
רינה שני היפה, להם נולדה החודש
בתם תמר היפה.

השי רש״קה

אופיר, מא שתו לידיה, ב תו
של הקו מיקאי ה מנו ח ישראל
שומאכר, הוא אלכסנדר, הנקרא גם ישראל, על־שם סבו.

הידידותיות של ידידיה
כרוב ילדי

הבוהמה, נולדה

השנה

לשני

הורים

מנוסי, הן א שתו צילה,
ו בנו תיו קרן ודנה, ש שעיסוקם
היא האמנות.

• העיתונות מיוצגת על ידי העיתונאי
שלמה שכא. זהו תינוק כל כך
חדש, שהוא אפילו עוד לא נולד. כשהוא

מתחיל בנו

יוולד לשי
פאי, ת:
הבוהמה 1
כי נ*מ
שייוולד ז
לאמנות ן
אס 1והאלה
בוהמה הי
בכסית בו
הב ולטי!

רק בזמן האחרון למעמדם. לדוגמא: חיים
טופול ואורי זוהר, שעד לפני כמה שנים
הופיעו בלהקות כמו בצל ירוק, והיום הם
בין האמנים המצליחים והאהודים ביותר בארץ.
שיכבה
זו של כוכבים צעירים היא גם
השיכבה המשגשגת מבחינה כלכלית, וילדיהם
גדלים בתנאים נפלאים.
תינוקות רבים חדשים נולדו גם לאנשי־האמנות
מהגווארדיה הוותיקה יותר. כאן הסיבה
היא שונה. רובם היו עסוקים שנים
רבות בביינת הקריירה שלהם, ולא התפנו
כמעט לחיי־משפחה, כיום, כשהגיעו לשיא
שאליו שאפו, הם מתחילים להתמסר לחייהם
הפרטיים, בפרט שעבור רבים מהם אלה
הם הנישואים השניים, לבני־זוג אותם הכירו
כאשר היו כבר בשיא תהילתם. נישואים אלה
בדרך כלל הרבה יותר מוצלחים מקודמיהם,
ואחת התוצאות של הנישואים המוצלחים,
הם ילדים מוצלחים.
גם הסיבה השלישית לריבוי תינוקות־הבוהמה
היא כלכלית.
בכל חברת־שפע מגיעות האמנויות לשיא
פריחתן, ובפרט אלה המיועדות להמונים

שיי קהו אדכ סנדו־הדעת.
הם גרים בדירות־פאר, משקים את
הדשאים לפני הבית, ומגדלים המון ילדים
מטופחים.

כן, מי שזוכר את הסצינות הרגשניות
מתוך לה־בוהם, וחוזה בעיני־רוחו את
הבוהמה בעליות־גג טחובות, עם עיניים קודחות
משחפת, ותיקרה דולפת, יכול להרגע.
הכלל, גדלים בתנאים נפלאים. מאכילים
אותם במטבחי פורמייקה סטריליים, הם מתרוצצים
על שטיחים ובמידשאות רחבות־

ידיים, ונוסעים לטיולים במכוניות של ההורים
שלהם. את רובם מגדלים באווירה
משפחתית למופת, וכל ילדי־הבוהמה הם
תינוקות וורודים שמנים ומבסוטים.
לרובם שני הורים קשורים איכשהו לעולם
האמנות. רבים מהם אפילו גרים באותו
רחוב. והיות וכולם בני אותו שנתון,
מי יודע אם לא יתחילו ילדי הבוהמה
החדשים, לגלות עניין זה בזה, במשך השנים
הבאות.
ומי זה האומר שאין עתיד לאמנות?

ך | 1 | 1לוריא, וא שתו תמר, הם שני בניהם ובתם
*1 1 1 1
התינוקת, הגדלים ב תו ך מרחב של דשא וים.

11 4 1 1 1 • 11
מדהים ביו תר הוא ד מיונו של הבן הבכור, נמרוד (משמאל) לאביו. שס הצעיר — ברק.

של חיים

טופול הם א שתו גליה, גם־כן שחקנית, שהמ שיכה לשחק בהיציא
את השטקר המים רותחים, שעה שציפתה להולדת עדי, ש שמה

אחיה, ענת ועומר. ילדיהם של גליה וחיים טופול נולדים בדייקנו ת רבה, אחת לארבע שנים.

ה, ולאשתו, השחקנית המצויינת זהרירה חרי

ים גם עונת התיאטרון הנוכחית, וגם רשימת ילדי
דשים.
?1וראה לעיין או נשמע לאוזן, יעבור זמן רב עד
ינוק האמנותי הבא. ואין סיכוי שבקרוב תחזור
ה שפע כזאת.

* מי קרה שבבת־אחת נולדו כל המוני התינוקות
כמובן שלא. הם נולדו, בעיקר, משום שרוב ה־ראלית
התבססה. אלה שעד לפני כמה שנים אכלו
פה, או קיוד לעתיד ורוד — מצאו אותו.
בין אנשי־בוהמה אלה הם בני הדור הצעיר, שהגיעו

הרחבים. רוב המוכשרים שבאנשי־הבוהמה
תפסו את הפרינציפ — ופנו לעגפי־האמנות
המכניסים.
רבים מהשחקנים פנו לקולנוע או לבידור
הקל, רבים מהציירים פנו לאמנות השימושית,
ורבים־רבים מאנשי־העט פנו לעיתונות.
ייתכן שאחדים מהם מטפחים בסתר־ליבם
שאיפות כמוסות ליצירת יצירות אמנו־תיות
נצחיות, אך רובם בהחלט מרוצים מחיי
הרגע ומן השיגשוג הכלכלי.
אלה הם אנשי בוהמה החיים כיום הרבה
יותר טוב מהבורגנות הממוצעת. הם חיים
בצורה הבי לא־בוהמית שאפשר להעלות על

המחוננים של חנח

מרון ובעלה ׳האדריכל יעקב רכטר, הם ילדים
מקסימים ל חלוטין: הבכור א מנון, ו שתי אחיו־תיו
ב הירו ת העיניים בעלו ת השער הבלונדי המ שיי, הם ילדים מלאי עליצות ושמחת־חיים.

במדינה

6 -8 1 2 £א ש

ס טו דיו ל רי קו ד

ג׳ א ז
ב הנ הלת שמעון לוי

התחלת הלימודים מ־הראשון לספטמבר
למתחילים ולמתקדמים
בוקר ימים א׳—ד׳ שעה 10.00
סטודיו גרטרוד קראום, דיזנגוף 173
ערב
ימים ב׳—ה׳ שעה 7.30
סטודיו נעמי אלסקובסקי, שלמה המלך 100

(המשך מעמוד ) 14
החברים הלא־מרוצים לרטון ביחידות, איש
איש לעצמו, מבלי שיוכלו לגבש את שורותיהם
לכוח רב־עוצמה.
אולם ההנהגה לא הסתפקה בדחייה. היא
הפיצה מצידה שמועה אחרת, בתקווה שזו
חנטרל את השמועה הראשונה. תוכנה:
מפ״ם לא עזבה עכשיו את הקואליציה על
רקע תוטפח־היוקר, כדי שתוכל בתחילת
השנה הבאה לעזוב אותה על רקע התגברות
האבטלה.
רבים מחברי מפ״ם, שהאמינו דווקא בנכונותה
של השמועה הראשונה, מסרבים
להאמין בנכונותה של השמועה השניה.
היא נראית להם דמיונית.

יחסים מרחביים
ערכו ש ר בן -שיח
בשפה הצרפתית קיים מושג בעל משמעות
רבה :״בן־שיח בעל־עיך׳׳.
כשקיים כיכסוך בין שני הצדדים, מחפש
הצד שוחר־השלום ״בן־שיח״ כזה אצל הצד
השני. לא סתם איש מן המחנה השני, אלא
איש ״בעל־ערך״ .כלומר: איש שקולו
יישמע בצד השני, שהוא די מקובל בצד
השני כדי שיוכל לפעול למען יישוב ה־סיכסוך.
בפני
כל שוחר־שלום בישראל עומדת
הבעייה המתמדת איך למצוא בני־שיח כאלה
בעולם הערבי.
כולם שונאים. כאשר הביאו אנשי
מפ״ם את העסקן האלג׳ירי הגולה, עבד-
אל־ראזק עבד־אל־קאדר, לביקור בישראל
(העולם הזה ,)1511 הם טענו כי הנה מצאו
בן־שיח כזה.
אכן, עבד־אל־קאדר הוא ערבי אמיתי,
נצר למשפחה אלנ׳ירית מפוארת.
אולם כבר הכרזותיו הראשונות הוכיחו
כי ערכו כבן־שיח מפוקפק. כי לא זה בלבי
שהוא אישיות בלתי־רצוייה בשתי מו־לדוחיו
— סוריה ואלג׳יריה _ אקא ש־יייא
גם שונא במידה שווה את כל המיש־טרים
והמנהיגים הערביים הקיימים, החל
באל־חביב בורגיבר( ,״סוכן אמריקאי״) וכליי
בגמאל עבד־אל־נאצר (.,פאשיסט תת־מפותח״).

תקוותיו לשלום תלה במהפכה דמו־קראטית
ערבית, בעלת אופי ״מארכטיסטי-
לניניסטי״ ,שתבוא אי־פעם. הוא לא הסתיר
כי אינו מייצג שום קבוצה הפועלת באופן
מעשי למען מהפכה כזאת — כך שאין
היא אלא חזון מופשט.
איש לא יחזור. השבוע הרחיק עבד-
אל־קאדר לכת. בהרצאה שנשא במועדון ה־מפ״מי
צ11 תא, קבע שתי קביעות שימצאו
חן בעיני כל לאומן ישראלי:
• איש מבין פליטי פלסטין לא גורש
על־ידי יהודים. כולם ברחו מרצונם הטוב.
• אין ישראל חייבת להחזיר אפילו
פליט אחד.
מכיוון שהנואם לא היה בארץ בעת מלחמת
תש״ח, לא יכול היה לשאוב את
ידיעותיו על הנעשה בה אלא מפי מארחיו
המפ״מיים. ואילו בין מאזיניו היו כמה
אנשים שהיו עדי־ראייה למעשים שלא תאמי
בדיוק קביעה זו של הנואם.
הקביעה השניה תואמת את הדוקטרינה
הרישמית של ממשלת ישראל, והיא מרחיקה
לכת אף מעמדתה הרישמית של

את כולי הוא משרת? מכיודן ש-
עבד־אל־קאדר הוא האדם היחידי בעולם הערבי
כולו המאמין שייתכן שלום בלי
החזרת חלק מן הפליטים, הרי פסל את
עצמו כ״בן־שיח בעל־ערך״ .אין כל סיכוי
שדיעותיו יתקבלו על־ידי איש מעבר לגבול.
אולם
יש בהן גם נזק ממשי. כי הוא
נעץ סכין במאמצם הסבלני והבלתי־פוסו־לארי
של שוחרי־השלום בישראל, המבקשים
להסביר לציבור הישראלי שלא ייתכן
שלום ללא קורבן כלשהו בבעיית־הפלימים.
את מי שרת עבד־אל־קאדר ביוצרו אש־לייה
של שלום קל וזול י לכל היותר את
עסקני מפ״ם, המבקשים להופיע בעיני
הציבור כשוחרי־שלום מדופלמים — מבלי
• הדוגלת בהחזרת ״מיספר מוסכם״ של
3ל׳3רס לארץ, כחלק מהסדר־שלום.

לריב עם בעלי העמדות הרישמיות של
משרד החוץ בממשלה הקואליציונית.

שערורינת

הפר שו. המחרהשד
סוכן ח שאי אפס -אפסאפס
השיחה שטפה בקלות. הסופר חיים בר־מאנט,
המשוררת קארן גרשון והמשורר•
עמנואל ליטבינוב* אירחו לחברה את רחל
(הרקיע החמישי) איתן. הנוף הנעים שנשקף
מחומת העיר העתיקה לתוך מרפסת
החדר במלון המלן דויד, ירושלים, תרם את
שלו והשיחה התרבותית קלחה שעות רבות
בנחת.
עמנואל ליטבינוב החל לספר על ימי
ילדותו עת גדל בשכונת עוני עם שבעת
אחיו ואחותו האחת. הוא הזכיר כלל־עניים
חשוב :״כאשר אתה חותך תפוח אחד לארבעה
רבעים, אין ספק שתמדוד במילימטרים
את הרבע שלך, לבדוק אם לא
קופחת.״
חדרנית איטית. השיחה היתר, צריכה
לשמש חומר־גלם לראיון שעמדה רחל איתן
לפרסם במיסף ספרותי, לרגל הדו־שיח עם
הסופרים האנגלו־יהודים שנערך לאחרונה
בארץ.
השיחה המשולהבת נכנסה לשעתה הרביעית.
הסופרים החליפו ביניהם כתבי־יד
לשם עיון ביצירות שטרם פורסמו. לבסוף
הזמינו הסופרים ארוחה לחדר.
החדרנית־המגישה היתד, איטית מאד. היא
נכנסה ויצאה פעמים רבות, עד שהתקינה
את הארוחה כדת וכדין.
כטחונן זריז. משירדו הארבעה, בסיום
השיחה, לטרקלין המלון, פג תיאבונה
של רחל איתן לחלוטין. לפתע ניגש אליה
צעיר זריז שהציג עצמו כקצין בטחון. הוא
ביקש לעצרה על ניהול שיחה פוליטית
מול חומת העיר העתיקה. את הדו״ח על
כך קיבל מאת החדרנית.
הסופרים הנדהמים הקימו שערוריה, יצאו
את המלון זועמים. מנהל המלון, בר־נארד
שויר בן ה־ ,44 היה אובד עצות,
לא ידע מה לעשות. הוא רץ אחר רחל
איתן, סיפר על מקרה באורח חשוד שישב
כל היום מול חומת העיר העתיקה ועיין
בעיתון ערבי דווקא.
אחר כך הסביר שויר כי בעצם היה זה
קצת משונה בעיניו שאשר, שוהה שעות
כה רבות עם גברים בחדר של מלון ולבסוף
ניסה לפייס את רחל איתן. הוא
הציע לה לבקר במלון לזמן יותר ממושך,
כדי להיווכח עד כמה שירותיו (להוציא את
שירותי הריגול הנגדי) מעולים.
רחל איתן התעלמה מכל הפניות, היא
* לא־קרוב של מי שהיה שר החוץ
הסובייטי 1929—1940 הקומיסאר היהודי
מקסים מקסימוביץ׳ ליטבינוב. כאשר התנדב
עמנואל ליטבינוב, שהיה ידוע באנגליה
של שנות הארבעים בהשקפותיו הקומוניסטיות,
לשירות צבאי, הכתירה העיתונות
הלונדונית את העניין בכותרת :
ליטבינוב התנדב לצבא, אבל זה לא ה־קומיסאר.

סופרת
אייתן
מרגלת 7אפילו לא בשבדיה
העולם הזה 1513

העול חיה

שאל את נשות הנכבדים :

מה הולובשותבחנוכת הכנסתה
דמוקראטיה זד. דבר טוב מאד. אבל בכל׳
זאת, מי לא מתגעגע קצת, בסתר ליבו,
לזוהר של תקופת המלכות? מי לא הולם
על נשפי־פאר מלכותיים, בתלבושות מפו
לפני

מתמטיקאית,
כך שאני לא מבינה במיוחד בשמלות.״
שמלה שנד״״

שחורה
שקניתי בהזדמנות,

* שולמית אלוני, ח״ב מפ א״י :״הייתי
חולה שלשה שבועות ובגלל זה
לא הכנתי את כל מה שהייתי רוצה. בכל
זאת, אנסה להיות חתיכה כמו כל אשה.
אלבש בוודאי שמלה חגיגית. הטכסים האלה
הם ללא־ספק הזדמנות בשביל כל
אשר, להדגים רעיונות וטעם.

אשת ראש עיריית תל־

* שושנה ספיר,

אשת

שר־האוצר,

פנחס ספיר :״זה עניין פרטי שלי בהחלט•
זה לא מעניין אף אחד מה אלבש.״
תלמי ארות, כמו שהם מופיעים על מסכי״הקוי1״
נוע, לפחות?

+אמה תלמי, ח״כ מפ״ם :״הכנתי
שמלה חדשה שהיתר, עוד בתכנית הקייץ
שלי, אך משום מה לא התבצעה. עתה
הכנתי אותה, בדחף המאורעות. זוהי שמלה
לבנה שנראית כמו צינור עם צווארון,
שמתרחבת כלפי מטה. באמת זה מותח
מד, ילבשו כולם.״

השבוע סוף־סוף גם אנחנו זוכים לנשף־
פאר ממלכתי אמיתי, לכבוד בניין־הכנסת
החדש. סוף־סוף תר,יד, הזדמנות לנשות מנד,יגי־ד,עם
ונבחריו, ובעיקר לחברות־הכנסת־החדשה,
לחגוג בפאר, בהדר, ובמיטב מחלצותיהן.

הכינותי
שום דבר, אך אלבש משהוא
חגיגי. בשביל אדם כמוני, שזכה להשתתף
כל שבע עשרה וחצי השגים בכנסת, זה
חג פרטי וגדול במיוחד.״

מד, תלבש האצולה הישראלית בחגיגה
הממלכתית היחידה במינה?

^ דינה הררי, אשת ח״כ
הררי :״אני לא אשה שרצה לתופרות.
אצלי בבית ישנה תופרת קטנה. אלבש
מה שלבשתי בשבת אחרי הצהרים. אני

ככה אידלסץ

* דכורה נצר,

מפ א״י:

ל״ע יזהר

״לא הכנתי שום דבר מיוחד. אני אלבש
את השמלה הקייצית הכי טובה שלי. צבעה
אפור־שחור, ותפרתי אותה בבית־ספר לבנות
של מועצת־ו׳,פועלות, בית חנה. היא
עוד טובה. למרות שנתפרה לפני שנתיים.
אינני מבינה באופנה ולכן לא אתאר אותה.״

* גרמי שם־טו־כ,

אשת ח״כ

ויקנוור שם־טוב :״אני אלבש כנראה

החליטה להנציח בכתב את ג׳יימם בונד
הירושלמי, אחר שהורידה לו שבע נקודות
וכינתה אותו סוכן אפס־אפס־אפס.
כי נסיונה של רחל איתן בעולם הריגול
הבינלאומי לא בא לה מאתמול. עוד
לפני עשר שנים, עת טיילה בשבדיה, עצרו?
אותה משטרת ד,בטחון השבדית, בטעות
כמובן, כחשודה בריגול לטובת ברית־זד
מועצות.
רחובות פקח הקב ״ ה
״לא תחמום את חופש האזרח!״ ״שבת
כן — שאבעס לא!״ ״אנו רוצים עיר חופשית
מכפייה דתית!״ ״לא ניתן להפוך את
רחובות למאה שערים!״
כרזות אלה, שנישאו השבוע על־ידי חברי
תנועת העולם הזה — כוח חדש ברחבה
שליד עיריית רחובות, ריכזו סביבן אזרחים
רבים. להזדהותם עם תוכן הכרזות היתד,
סיבה ברורה: בליל־שבת האחרון עטו פקחי
העיריה על שני בתי־הקפה היחידים שהיו
פתוחים, הורו לבעליהם להכניס פנימה
את הכיסאות והשולחנות.
מרחובותים רבים נשללה באותו הערב
הזכות האחרונה שנותרה עדיין לאזרחים
החופשיים בעיר: הזכות להינפש קצת, סביב
כוס מיץ צוננת, בליל קיץ חם.
״שלא יכלכלו את המוח״ .מי
הורה לפקחי העיריה לפעול השבוע כשליח׳
הכפייה הדתית? שום אדם בעיריית רחובות
לא יכול היד, לתת תשובה מוסכמת
על כך•
במחלקת התברואה העירונית נמצא פקיד
העולם הזה 1513

* גאולה רפאל,

א שת ח ״ נ המפד״?>

יצחק רפאל :״לא הכינותי שום דבר.

שני הזמנים. תפרתי אותה מבד שהבאתי
מחו״ל לפני שנה, אבל אין בה משהו מיוחד.
אם אמצא מקום להחליף בגדים, אקח
איתי שתי תלבושות.״
* מתילדה גז, ח״כ רפ״י :״יש לי
שמלה עם הרבה צבעים. עם בד שקוף.
אלבש אותה כנראה עם מעיל שחור לבן.
תלוי במזג־האויר. בכלל, לבוש זד, עניין
של מצב־רוח. כשיש לי מצב רוח לא־טוב
אני בדרך כלל הולכת למספרה. לכן אני
בדרך כלל לא יודעת מה אלבש קודם•״

ורהפטיג

לא חשבתי על זה. זאת לא הבעייה המר״׳
כזית והחשובה של חיי עכשיו.״

מזג־האויר. כנראה אלבש חליפה תכלת. לא
ישנה מאוד אבל גם לא חדשה.״

* שיפרה סמילנסקי,

אשת

רפ״י, יזהר סמילנסקי :״זה לא מעניין איש
מה אלבש. גם לא את בעלי וגם לא אותי.״׳

* נעמי ורהפטיג,
נמיר

רפאל

(מנהל המחלקה לא היה במשרד) שהשיב,
כי הכיסאות והשולחנות הפריעו להדלכי
רגל. כשנשאל אם פעולה דומה נעשתה גם
בלילות חול, הודה כי אינו זוכר.
פקיד אחר בעיריה גילה, כי החוק האוסר
הצבת שולחנות וכיסאות על המדרכות
קיים כבר מזמן, אך עד עתה לא הופעל.
למה הופעל דווקא השבוע? ״הוא
הוצא מן המקרר רק בגלל לחץ הדתיים.״
אישר את דבריו בעל קפה פינתי, אחד
משני בתי־הקפד, הפתוחים :״שלא יבלבלו
לי את המוח בתירוצים על הפרעות לד,ולכי
רגל. שבע־עשרה שנה אני מוציא
שולחנות בלילות שבת בלי בעיות, ועכשיו
נזכרו שזה מפריע? הפקחים עצמם
הודיעו לאשתי כי מותר להוציא שולחנות
אחרי צאת השבת.״
רק רחובותי אחד היה אדיש לבעיה.
הוא לא ידע לשם מה הוצבו מישמרות
המחאה ליד העיריה, ולא היד, לו שום
מושג מה עשו פקחיו ולמה. קוראים לו
יצחק כץ — ראש עיריית רחובות.

אשת

שר־הדתות,

זרח ורהפטיג :״לא הכינותי משהו
מיוחד. יש לי כמה שמלות יפות. אני
חושבת שאלבש את הבז׳ שקניתי השנה.״
סופר דבר בירושלים, ששמע על העניין,
פרסם אותו בעיתונו, לא שכח לציין כי
רופא־ד,שיניים שהבטיח לתלות את דו״ח־התנועה
היהודי הראשון בחייו במסגרת נאה
במרפאתו הוא גם ממציא־תרופות ידוע ב־ארצות־הברית.
אחת מתרופותיו, גינגיסול,
לריפוי דימום־חניכיים, אף הונהגה בתרופת־קבע
בצבא ארצות־הברית.
״יהודי נחלץ מסכל!״ .השבוע דיווח
קורא חיפאי של דבר, פרץ קרוטנברג, על
פרק נוסף בהרפתקוחיו הישראליות של ד״ר
ברבין. כתב קרוטנברג, במכתב למערכת,
בסכמו את הסיפור הידוע:
״רצה הגורל שד״ר ברבין יבוא לישראל
ויחנה את מכוניתו במקום אסור ועוד ישמח
על תשלום הקנס ואתם נתפסתם לפרסום
הסיפור ועזרתם ליהודי להיחלץ מסבלו.״
היהודי הוא, כמובן, קרוטנברג, שסבל,
משך שנים, מדימום בחניכיים. כל התרופות
שנרשמו לו, לא הועילו. כאשר קרא את
סיפור הרופא־הציוני בדבר, ביקש את
כתובת הדוקטור, קיבל ממנו כמה מנות
גינגיסול.

עת 1נ 1ת
דוייח תנו עהדח3 *1
בחג השבועות רשם שוטר־תנועה ירו־שלמי
דו״ח על חנייה במקום אסור למכונית
בעלת מספר אמריקאי. לתדהמתו קרב אליו
הנהג, ד״ר דייב ברבין, ברך אותו וכמעט
נשק אותו על מתנת החג שעלתה לו 20

הסברו של רופא־ר,שיניים היהודי מקלי־בלנד
היה פשוט: זה ביקורו הראשון בארץ
והוא מאושר לזכות בדו״ח־תנועה מעטו
של שוטר יהודי.

רובין

אלמוגי

תמר ל!ולל|; אשת ראש עיריית ירו־שלים,
תלי קולק :״תלוי מאד מה יהיה

+קמהקול, א שת שר־וזתיירות, משה
קול :״מי בכלל מתכונן לפתיחה? זד,
מצחיק! לפני שאצא מהבית אלבש משהוא.״

לנדאו :״מאחר שנלך גם לקבלת הפנים
אחר־הצהריים וגם לארוחת־הערב, החלטתי
על הליפה בשחור־לבן שתתאים ל־

+נעמי תמיר, אשת ח״כ הליברלים
יוסף תמיר :״אני אלבש שני־חלקים
ורודה ממשי. לא הכנתי אותה במיוחד
לפתיחה אלא תפרתי אותה לעונה. לזה
מותאם כובע בו רין ורוד, נעליים, ארנק
וכפפות שחורות.״

ח״כ מפא״י לשעבר:

מפ״ם,

* אורה נמיר,

אביב, מ ר דני נמיר :״בבוקר לפני הנסיעה
לירושלים אחליט מה ללבוש. זה
ידוע שאני אף פעם לא מכינה שום דבר
לאירועים מיוחדים.״

הולי לנדאו,

אשת ח״כ חרות, חיים

תוך שבועות מספר חלה הטבה קיצונית
במצב חניכיו.

סטטיסטיקה
השכר הוא לאג בי ר
מספר קטן של מנהלים, רופאים ומהנדסים
בארץ זכה והגיע למשכורת־השיא של
3500ל״י לחודש. השבוע היתד, לכל שכי־רי־שיא
אלה אפשרות להשוות את גורלם
לגורל עמיתיהם בכמה ארצות מפותחות.
מחקר של יועצי־מינהל בריטיים התעמק
בבעייה מה נשאר בידיו של שכיר נשוי

אסתר רובין, א שת הצייר ראובן
רובין :״אלבש שמלה בסגנון אמפיר

בצבע בז׳ ,עם ז׳אקט. אלך בלי כובע, אך
עם צעיף ביד, נגד הרוח. שם תמיד יש רוח.
תפרתי את השמלה לפתיחת התערוכה של
בעלי, לפני ששה חודשים.״

׳טפרה אלמוגי,

א שת

יוסף אל מוגי :״אלבש שמלה לבנה שנתפרה
אצל התופרת הרגילה שלי.״
יוחנן באדר, ח״ב ח רו ת :״אשתי
אצל התופרת ואצל הספר. יש לה
הרבה מה לסדר. היא לא באה רק לפתיחה.
היא תמיד יושבת בכנסת. יותר מכל
חברי־הכנסת. כמו אורי אבנרי. בשבילה
ובשבילו זה באמת חג גדול.״
ואב לשניים אחר ששלטונות מס־ד,הכנסה
ניכו ממשכורתו החודשית בת ד,־ 3500ל״י
מה שנוהגים לנכות בארצות השונות.
הדירוג של מה־שנשאר־ביד:
.1צרפת
3017ל״י
.2ארצות־הברית
2992ל״י
.3גרמניה
2671ל״י
.4בלגיה
2566ל״י
.5אנגליה
2513ל״י
.6אירלנד
2478ל״י
.7דנמרק
2160ל״י
.8הולנד
2097ל״י
.9שבדיה
2030ל״י
.10 ישראל
2018ל״י
רק שבזה השכיר־הגביר הישראלי עוד
לא גמר. הוא לא מקבל 2018ל״י ליד.
צריך לנכות לו גם מלווה־קליטה בסך 266
ל״י וליד מקבלים מ־ 3500ל״י את הסך של
1752ל״י בלבד.
מה הפלא ששכירי־צמרת ישראליים מעדיפים
לקבל משכורת נמוכה, אך חשבון־
הוצאות מנופח, כפי שהתגלה לאחרונה בכמה
חברות ממשלתיות וחצי־ממשלתיות
בהן מגיעות משכורות השיא ל־ 1500ל״י,
אבל ההוצאות הנילוות, הנקיות ממס, הן
2000ל״י ויותר לחודש.

הוזי
• כרוך השם. בתל־אביב גילתה המשטרה
כי נוכל בינלאומי, בעל דרכון
צרפתי, שהשתמש לאחרונה בשם מארסל
קימלמן ולפני כן בשם מארסל גרינברג
ולפני כן בשם מארסל מנדלמן ולפני כן
בשם ד״ר מארסל ציון, ברח מן הארץ
בדרכון ישראלי מזוייף.

קן למע

סרטים
ה מי טו תשדהש 13י
זהירות, מרגלת כחדר המיטות
(אסתר. תל־אביב; ארצות־הברית) .למי שרוצה
לראות סרטים השבוע, יש מבחר
גדול ועשיר. אפשר לראות את מ הודו באהבה,
או את מ בו מבי באהבה, או את
מהמ שטרה באהבה, וגם את המרנלת עם
המזוודה ה שחורה בהשתתפות זאב ברליד
סקי, או את סוכן סופר שבע, או אהבה
ראשונה בערבית, ואם כל זה לא מספיק
אפשר לראות את רינגו והשודדים המעופפים.
או את אש וגפרית בעולם המרגלים.
מי שלא רוצה, יכול לראות את המרגלת.
להסתכל במשך שעתיים על פני הסוכריה
המשומרים של דוריס דיי, ולצחוק מעוגות־הקרם
של פראנק טשלין. מה יש 1ההכרח
לא יגונה.
אולי כפעם השניה. דורים דיי ורוזן
שטייגר נועדו להצחיק את הקהל בסרט
על טכניקה מודרנית, על אהבה וריגול.
רוד שטייגר הוא גאון ידוע, ממציא סודות
צבאיים, ודוריס דיי מתאהבת בו.
עד לרבע השעה האחרונה של הסרט הב
נתקלים האחד בשנייה, נופלים האחד על
השנייה, שופכים בטעות האחד על השנייה,
או להיפך, מים, קרם, בוץ, אבק וכל מה
שאפשר. כל מאורע מבדח כזה קורה כמה
פעמים. אם לא הצחיק בפעם הראשונה
אולי יצחיק בפעם השניה.
הסרט מסתיים בשורה של בדיחות וחכמות
על ריגול, וסודות צבאיים, והטכניקה
המודרנית, ובגולת הכותרת — רדיפה
מהירה, של כל המשתתפים, אחרי כל המשתתפים
דרך חדרי מיטות של השכנים.

•רקוח ושימורי
תעלומת מיליון הדולאר

וזודצות -
להשיג ב

תל־אביב; איטליה ארצות הברית) היא תע לומה
שהוברחה מתוך כל סרטי ההברחות
גם יחד. קשה להאמין, אבל זהו שוב סיפור
על חבורת מבריחים המכניסה מיליון
דולאר למכוניתו של מישהו, הפעם נסיך,
כדי שיעביר את הכסף לשוויצריה.
דלתות חלונות ואנשים. את כל
מה שעובר על המכונית אפשר היה לראות
אצל לואי דה פונס והמכונית שלו,
אצל בלומונדו והמכונית שלו, וכמובן אצל
גולדפינגר והמכונית שלו.
לכן, כדי למנוע שיעמום מיותר, לקחו
יוצרי הסרט את ההומור של בילי ווילדר,
(מטורף מטורף מטורף) שנלקח מכל מחקיו
ומחקי מחקיו של צ׳פלין, והוסיפו אותו
להרפתקאה.
זוהי הסיבה בגללה נאלץ השחקן המצו־יין,
ויטוריו גאסמאן, להתנגש בדלתות, בחלונות,
באנשים, לרדוף אחרי אויביו המבריחים
במכוניות, בעגלות, ברכבות. לעלות
על קופסאות שימורים, לרדת לתוך
ארגזי ירקות, וכן הלאה וכן הלאה לפי
כל המתכונות הידועות, רק באטיות רבה
יותר, בהומור קלוש יותר.

בימים מסוימים השתחררי
מאי נעימות בעזרת טמפוני
דיאנה

בעסקיך, עבודתן, שותפות
נישואין, בריאות, נסיעה,
מקצוע לן או לילדך

העזר ב ה תיי ע צו ת
בכף הי ד — כי רו מנ טי ה
נא לקבוע ראיון טלפון 232617
11—1לפנה״צ 5—7אחד,״צ

״יונה״
ארלזרוב 31 תל־אביב

כוכבים

עשויות

איוניו־

מ שהו
מדאיג
או ת ך

(מוגרבי,

•01׳ בינל או מי

בתי האפנה
הראויים ל אסונן

״אולפן גרג 011£00
בהנהלת חיים בי־קמא
פותח ב-ת ל ־ אביכ
קורס ערב ן קורם בוקר
ב־ 4.9.66 עד
13.9.66

למשך שבוע
1חופש סוכות

י־קצדנות
11ז\ 7ז<1* £1[07

11111111,11111

המפיצים: חב׳ נורית בע״מ

עברית ו/או אנגלית

הצלחה מובטחת!
הרשמה: ת״א: רח׳ גורדון 5
טל( 236209 .או .)244635

אם רוצים לדעת מי הן הנשים היפות
ביותר בעולם יש שתי אפשרויות. אפשר
להשתמש במראה עיניים, ואפשר לשאול
חוות־דעת של מומחים עולמיים.
אחד המומחים העולמיים לעניין הזה
הוא ריצ׳ארר ברטון. עובדה שהוא נשא
לו לאשה את אחת הנשים היפות בעולם.׳
ואם הוא לא עשה את זד. מתוך מומחיות
אז מתוך מה הוא עשה את זה י
כמה היא אנושית. ובכן, הנה מה
שהמומחה אומר :״האשד, היפה ביותר
בעולם היא ליז טיילור. היא יפה במובן
ההגיוני ביותר של המילה, והיופי שלה
מוכר בכל העולם. היא קלאסית בשביל
האנגלים. רכה בשביל אחדים, וסקסית
בשביל רוב האנושות. אני מכיר נשים
רבות, יפהפיות, נשיות, ומפתות, ולאף
אחת אין הקסם וכוח המשיכה שיש
לה. יש לה כמובן מנרעית, יש לה בטן,
רגליים קצרות, שיער שיבה, אבל זה לא
מפריע לה.״
גם על היפהפיה העולמית השנייה במספר
יש לי דעה ברורה ובלתי משיהדת:
,,אחרי ליז, האשד, היפה ביותר בעולם
היא ז׳קלין קנדי. זוהי אשד, עם מעם.
עם הופעה, עם אצילות. ללא אצילות״ הוא
פוסק פסוק חשוב ,״אין יופי״.
השלישית בתור היא ג׳ולי אנדריוס .״היא
העולם הזה 1513

הזו ני ם
ה ס איוינ רי ם!
ב הג רלת
מאבלי די 11ט1
י גו רמת

סרטון וטיילור (כעת הסרטה)
״יש לה בטן, ורגליים קצרות״

מלאה חיים,״ אומר המומחה ,״וזד, מה
שמושך אצלה.״
ואחריה באה אליזבט, מלנה אנגליה,
״היא לא נחשבת ליפה, להיפך, אבל לדעתי
היא יפה מאוד. הייתי איתר, פעם
בקבלת פנים אצל אייזנהאואר, בבית הלבן.
ירד גשם והיא נסעה במכונית פתוחה.
האמריקאים לא ידעו איך, בדיוק, להתנהג
איתה. היא היתד, רטובה, ואני הסתכלתי
עליה, וראיתי כמה שהיא אנושית. ואז
חשבתי שהיא אחת הנשים היפות בעולם.״
יופי עמוק. אחרי אליזבם באה סופיה
לרין, ואחריה מרלין מונרו, אשד, גדולה,
עם הרבה אינטליגנציה, מה שמוכיח על
יופי עמוק ורק אחריהן מרלן דיטריך.
במקום השישי ברשימה נמצאת הזמרת
ברברה סטרייזאנד: יש לה יופי פנימי,
לדעתו, ביחוד באף. הוא מעריץ את האף
שלה. אחריה באות האחות שלו וכל ארבעת
בנותיו. ליזה, ומריה, וקתי, וג׳סיקה;
וזה הכל. זוהי הרשימה שלו. כל מי שלא
נמצאת בה יכולה ללכת לקוסמסיקאית

שלה ולברר מה לא בסדר ביופי שלה.

תדריך
ארבע לפנות סוקר

;פאר,

תל־אביב) סיפור עצוב על ארבעה אנשים
בודדים השקועים בתוך עצמם ואינם מסוגלים
להתקרב איש אל רעהו.

* אנשים

מופלאים

כמכונות

מעופפות (רון, חיפה) המטוסים של תחילת
המאה כפי שהם נראים בצורה צבעונית,
עליזה ושמחה, על־ידי אנשי סוף המאה.

מלד עככרוש

(אוריון, ירו
שלים)
אנשים שונים, ממעמדות שונים מחזיקים
מעמד באופנים שונים במחנה שבויים
יפני, בתנאים בלתי אנושיים.

גב יפה אורו.
500 פרסים נוספים -חבילות שי-
בדואר לבתי הזוכים בכל רחבי

ע ודד מגיד

אביב.

המרגל שחזר מן הכפור

(אלנבי,
הנשחק ביניהם
בנוייה

תל־אביב) סיפורו של מרגל אנושי,
בין הכוחות הגדולים, המשחקים
משחקים פוליטיים מסובכים. עלילה
היטב, בימוי יעיל, ומשחק מצויין.

תמרורי
* נתארס. פאול מקארטני, הרווק
האחרון ברביעיית חיפו שיו ת הקצב, לשחקנית
האנגלית ג׳יין אשר .19 ,כאשר הודיע
פאול על אירוסיו בעת הופעה ניו־יורקית
פרצו אלפי מאזינים
בקריאות קצובות
לא, פאול, לא!
+נפצע. פרופסור
ג׳ורג׳ו לה־פירה,
ראש עיריית
פירנצי לשעבר ויוזם
כינוסי שלום ישראל־ערב,
בתאונת דרכים,
ימים מספר לפני
יציאה לביקור בישראל.

נתגלתה.

רה־פירה
פציעתו
של מנכ״ל
משרד הדתות ומנהל
הר־ציון, הרב ד״ר שלמה זנויל כד,נא, בתאונת
דרכים בקושטא, בעת ביקורו בתורכיה
בראשית החודש. הרב הורה לשמור את הדבר
בסוד כדי לא להבהיל את בני ביתו.
+אושפז. ח״כ גח״ל מרדכי שטרן,
מנהל רסקו ומועמד גח״ל לראשות עיריית
חל־אביב, בבית־ד,חולים העירוני על שם
אינילו ב, כשהוא סובל מאפיסת כוחות.
נסחר. לרבם הראשי של 450 אלף
יהודי בריטניה, הרב עמנואל יעקובוביץ,45 ,
יליד גרמניה, לשעבר רבם הראשי של 4000
יהודי אירלנד ולאחרונה רב בית־כנסת ניו־יורקי
מפואר. הרב יעקובוביץ, שהתפרסם
כמחמיר גדול (״הרבי אמר שאסור לך!״)
וכמתנגד קיצוני למניעת הריון, הוא אב
לששה ילדים ומקבל על עצמו, תמורת 7000
לירות שטרלינג ( 58,800ל״י) לשנה, את המשרה
אליה נבחר ואותה דחה, מטעמי בריאות,
מי שמשמש כיום כמנכ״ל משרד ראש־הממשלה,
הרב יעקב הרצוג.
נחוג. יום הולדתו ה־ 60 של מאיר
מלמד, איש רפ״י וראש עיריית רמלה לשע־העולם
הזה 1513

בר, המנהל עתה מלחמת־חורמה ביורשו
וחברו־למפלגד, לשעבר, איש מפא״י יהודה
שטיין. מלמד, יליד בולגריה, פועל חקלאי
ומורה התעמלות לשעבר, חגג את יום הולדתו
בצורה מקורית: צעדת בוקר של 34
קילומטרים בקו רמלה — קברות המכבים
(מודיעין) — רמלה, שנמשכה שש וחצי שעות.
^ נחוג. יום הולדתו ר,־ 65 של ח״כ
גח״ל הותיק ד״ר יוחנן (יאן) בדר. איש
חירות הרב־לשוני (גם יוזנית, לטינית, רוסית,
אנגלית, פולנית וגרמנית) היה חבר ה שומר
הצמיד בנעוריו, חטב
עצים ביערות־העד
של צפון־רוסיה כאסיר
פוליטי שהסתתר
תחת השם אי־וון
ליאופולדוביץ והשבוע
את גילה מנת־עבודתו היומית:
עשר עד שתים־עש־רה
שעות בקיץ;
ארבע־עשרה שעות
בחורף.
+נהוג. יום שטרן הולדתו ד,־ 80 של
נשיא אגודת הסופרים,
יהודה בורלא, יליד ירושלים ודור
בארץ. בורלא, ששימש מתורגמן עשירי בצבא התורכי ומנהל בית־ספר עברי בדמשק,
התפרסם בסיפוריו על הווי יוצאי
ספר ועדות המזרח כא שתו ה שנואה, בלי
כוכב, עלילות עקביה.

+נפטר. גדול חזני הדור ופסל־חובב
משה קוסביצקי ,69 ,ממחלת הסרטן, בניו־יורק.
קוסביצקי, אח לארבעה חזנים ואב
לחזן, התפרסם כחזן בית־הכנסת הגדול בוורשה
שלא הפסיק בביצוע תפילת כל־נדרי
עת נכנסו הטנקים הגרמנים הראשונים לעיר.
הוא נמלט לרוסיה, בה הופיע כזמר
אופירות לפני חיילי החזית, עבר אחר־כך
לארצות־הברית, אך הקפיד לערוך מדי שנה
את ליל הסדר בארץ, בה גם נקבר, בירושלים.

מדק נטוקת שחניניח
ל אניני ה עננ ם

לא 7ןעית

קיבלת חשבונך לחידוש חמינוי, נא •ר*
אותו בחקדם. עקב הביקוש לעיתון, לא
נוכל לאפשר כל משלוח ללאתשלוס .

לחובבי ספורט
כרשותנו מכוניות חדשות
ומסלולים חדשים
בטיחות ונוחיות לנוסעים

״ ק אר טינג״
הספורט העממי
מגרשי התערוכה
פתוח מ־ 5אחה״צ
אוטובוסים .42 ,25 ,27 ,22 :

מדוע הם לא אהב!

ספורט

ספרי

שחייה

מקור

עו ה ממים אהבה

ישראל בר ומשה דיין
ההסתערות המפורסמת (על לוד ורמלה) של גדוד 89 הממוכן
של משה דיין אינה מהודה את, אחד הקרבות המזהירים ביותר/
כפי שהכריז בן־גוריון כעבור שנים רבות, אלא בעצם, נטילת שי
שהגיש המלך עבדאללה במסגרת האסטרטגיה המוגבלת (הסכם
בן־גוריון — עבדאללה) .תפקידו האמיתי של דיין היה לדאוג,
שהאסטרטגיה המוגבלת תעבור ללא תקלות לשלב חדש — שלב
האסטרטגיה המשלימה תחת שינסה לכבוש מחדש את העיר
העתיקה — ערך דיין באוקטובר 1948 התקפה בלתי מוצלחת על
בית־ג׳אללה. ההתקפה זו יחד עם הפקודה שעצרה את טור הפלמ״ח
המתקדם לעבר גוש עציון, הצילה את בית־לחם וחברון למען
מלכות עבדאללה״.
(קטעים מספרו של ישראל בר)

קרא את ספדו שד ישראר בר

בטחוןישראל — אתמול. היום. מחר.
נמכר בכל החנויות בארץ.

אבדה חבילת סוטים פילמים
המוצא מתבקש להחזירה בכל מצב שהוא

לפוטו

קולורית

רחוב אבן גבירול ,66 תל־אביב, טל 231666 .או 723358

ויקבל פרס 100 לירות ומצלמה

הכונו לפיקניק המסורתי

של חברי ואוהדי תנועת העולם הזה כוח חדש
שי ת קיי ם ביו םהרא שון של ראש־ ה שנ ה, על
הר הכרמל (ב שווי צ רי ההקטנה ) חיפה .
הרוצים להשתתף בארוחת צהריים המתוכננת, מתבקשים
לשלוח — 5.לירות למארגני הפיקניק, ת .ד , 136 .תל־אביב,
ויקבלו תלוש לארוחת־הצהרים__ .

פי לי ט כ ני קו ם
ובר בו ת

ערבובו דן ר־

בגרו ת

וחו 7ןדנווו 1
מבצע מיוחד
לנרשמים החודש
— 250 .ל״י מלגת לימוד ובנוסף:
החזרת שכר לימוד כשעור 4ן 25
למשיג ציון ממוצע 7בבחינות

והחזרת שכר לימוד מלא
למשיג ציון ממוצע 8בבחינות.

פרטים והרשמה5_ 8 ,9-1 :
תל׳אביב, סמולנסקין 7פנת בן־יהודה ;90 אלנבי 128א׳.
חיפה, שמריהו לוין .30
ירושלים, ר׳ עקיבא , 1פנת הלל .28

אברהם (״בנוע״) מלמד בן ה״ ,20 מרמת-
יוחנן, הוא שחיין שקדן ומצטיין שהתגבר
בעזרה השחייה על כמה שיאים ישראליים
ועל מחלת הקצרת שלו. ביום חששי שעבר
התגברה מחלת האהבה על שיאי השחייה
שלו.
הוא הופיע לאליפות הפועל בשחייה, שנערכה
במושב השרוני תל־יצחק, כשהוא
מלווה נערה חיננית, עולה חושה מאולפן
רמת־יוחנן. דבר לא הפריע לזוג החביב,
מלבד קריאות הרמקולים למלמד, להתייצב
למישחים.
לא לילות־כנען. ביום הראשון לתחרויות
עוד נטש מלמד את הנערה. הוא
התיצב למשחים, אך נזכר, בנראה, במה
שהשאיר מאחוריו. הוא התחיל במישחד,
400 מטר חתירה והפסיק; התחיל ב־400
מטר מעורב אישי וחדל. קול הדם היה
חזק משאון המים.
למחרת, יום סיום התחרויות, אפילו לא
הופיע מלמד. יש להניח שהעדיף לבלות
את זמנו בחברה מעניינית יותר מאשר בחברת
שחיינים רטובים.
ההסבר לא היד, טמון רק בלילות כנען
המפתים. יש לייחס חשיבות גם לעובדה
שיוסף טלקי, מאמנם של השחיינים, לא
היה בארץ ולא היה מי שיקפיד על משמעת־המים
של הצעירים האוהבים.

איר ו ה היה בדוקי
סרטן בלילה (מאת ראובן קריץ;
הוצאת פורה; 265 ענז׳) בהעדר חוק
במדינה שכל אדם מתבקש לרשום את
תולדות חייו בשביל הארכיון הלאומי,
פותר יונתן גארטנר את הבעייה בצורה
מקורית. לאורכם של 21 מכתבים אל
נערה אלמונית, אותה הכיר דרך מדור
המכתבים לרותי, מספר גארטנר (.בן
עשרים ותשע, נשוי, אב לילד בן שבע,
שותף בבית־חרושת לרהיטים וגר בווילה
של שלושה חדרים, עשר דקות נסיעה
ממרכז פתח־תקווה״) את תולדות חייו,
התלבטויותיו ומאוויי.
אך לא כתולה. גם בספרו השמיני
הצליח ראובן (אחיות קטנה) קריץ לכתוב
את אחד מספריו הקריאים, בהם הוא עוסק
בבעיות של האדם הישראלי בישראל של
היום. ואם כי גארטנר בישן נורא (.עד
הנשיקה הראשונה״) ,הרי הוא לא מסמיק
בכלל כאשר הוא חושף את נבכי נפשו
למתכתבת האלמונית שהיא, הוא החליט,
נערה בשם ״שולה קארול, גננת, ילידת
רומניה, תשע שנים בארץ, בת עשרים
ושלוש, ונניח, חזקה־אך־לא־בתולה.״
הספר זרוע עניינים ברומו של עולם,
מן הפרוגרמה של ה שומר הצעיר ועד להבדל
בין פורנוגראפיה טובה לרעה וגם

עסקנים
ה ד יום ־ יכר מהו
כמה עסקני־ספורט יארזו השבוע את מזוודותיהם
ויצאו בהולים לאירופה, על חשבון
כספי־הציבור. בפיהם היתד, הצדקה מקורית־באמת:
הואיל ומוסדות הספורט החליטו על
מיתון בנסיעות הספורטאים לחו״ל והואיל
ובלי ריח של חו״ל אי־אפשר לספורטאי
המכבד את עצמו, הרי שבמקום שד,ספורטאים
הישראליים יצאו לחו״ל, יבוא הספורט
החו״לי לישראל.
רק שלשם כך צריכים עסקני־הספורט לנסוע
לחו״ל בעצמם. על דאר ישראל, כידוע,
אי־אפשר לסמוך שיעביר את ההזמנות לחו״ל.
כלי עזה. לפי פירוט שהזכיר טבלת־יעדים
של חברת־תעופה בינלאומית התפזרי
ששה עסקני־ספורט באירופה:
אל קונגרס הכדורעף בפראג, צ׳כוסלובקיה,
המריא מיכה שמבן. הוא יבקש נציגי מדינות
שונות לשלוח את נבחרותיהן לטורניר בארץ.
בקופנהאגן, בירת דנמרק, תיוצג ישראל
על־ידי צוות מוגבר: בנימין ראב ושלמה
זינגר. הם יהיו נוכחים בקונגרס הכדוריד,
יציעו לקיים בארץ קורס למאמנים. גם צפוי
להם תפקיד מדיני נכבד: הם יתנגדו, כמו
בעבר, לקבלת נבחרת הכדוריד של עזה
להתאחדות.
עם שתי רשתות. יחידת־מחץ אמיתית
תופיע בבודפסט ההונגארית: לא פחות משלושה
עסקנים (דוברם אטלס, יריב אורן
וטוביה שחם) יזמינו את חברי התאחדות האתלטיקה
לשגר את אתלטיהן לישראל.
בכל מסלול־המסעות הזה עוד נותר צדיק:
אחד. מיכה שמבן, הנוסע לבדו ללא מלווה,
החלים להעיף את הכדור האחד מעבר לשתי
רשתות: בדרכו חזרה ארצה, מפראג,
הוא יתעכב באתונה ההאלאנית, יקבע תאריך
לביקור נבחרת הכדורעף היוונית בארץ.

כדורגל
כ תי בהתמה
מאז יצאו הכדורגלנים משה ליאון, דניאל
דניאלי ומיכאל קדוש לדרום־אפריקה התפתחה
חליפודמכתבים עניפה בין ההתאחדויות
הלאומיות. דרום־אפריקה ביקשה,
ללא הרף, שחרור עבור השחקנים. ישראל
סרבה בכל תוקף.
לפני שבועיים בישר כתב־ספורט ישראלי
בדרום־אפריקה כי הקרח זז בכל זאת. משה
ליאון הופיע במשחק ליגה של קבוצת
אפולון נגד קבוצת דורבן סיסי הידיעה
נקראה גם בהתאחדות הכדורגל בתל־אביב,
שצלצלה מייד לדרום־אפריקה, דרשה לא
להתיר הופעה שנייה של ליאון.
אפולון נכנעה וליאון לא שב למגרש. יש
להניח כי מאמן אפולון, אלי פוקס, שהוא
גם כתב־ספורם של עיתון ישראלי בדרום־
אפריקה, יערוך להבא את כתבותיו ביתר
תשומת־לב.

סופר קריץ
בי שן, עד הנשיקה הרא שונה

איננו מתעלם מפריטי אינפורציה אקטואלים
בהזכרת הכוכבנית. הבאה לכל המסיביית
בלי תחתונים ובלי חזייה״.
וכאשר המחשבות תוקפות את גארטנר
בלילה, כמו סרטן, הוא אפילו יכול לדמיין
לעצמו, ולשולה קארול, לאורך כעשרת־אלפים
מלה, שהם שביעית הספר, כיצד
נבעלה היא לראשונה בחייה (.איך זה היה
בעצם? איך זד. היד, באמת?״).

מהקרהדאצט רו ב ד?
הדר (מאת שמואל טולקובסקי; פרי הוצאת מוסד ביאליק; 307 עמי) .כבר לפני
2000 שנה ידעו הסינים להעריך את התפוז
(קי — בלשונם) .הם השתמשו בו, בצורה
מקורית, לשיפור התה שלהם. מתכון תה
סיני מן המאות הראשונות שלאחר הספירה
קובע. :מבשלים את עלי התה באדים,
כותשים, מתקינים מהם מעין עוגה ומרתיחים
יחד עם אורז, זנגביל, מלח,
חלב, בצלים וקליפת תפוח־זהב.״
כדאי לנשוך. המהנדס החקלאי טול־קובסקי,
שנפטר בשנה שעברה בגיל ,80
היד, מוותיקי וחשובי הפרדסנים בארץ ומדינאי
לעת מצוא. אחרי הצהרת בלפור
שימש כמזכיר הכללי של המשלחת הציונית
לוועידת השלום בוורסאי ואחר קום המדינה
שימש, שנים מספר, כציר ישראל בשוויץ.
בספרו האחרון החליט טולקובסקי להקיף
את הנושא החביב עליו בצורה היסודית
ביותר. הוא צבר ים של עובדות, לעניין
ושלא לעניין, ריכז אותן בסטר מהודר.
כמה מן העובדות:
• יהודים דתיים סבורים כי נשים
עקרות תהרינה ונשים הרות תלדנה בנים
זכרים באם תנשוכנה פטמות אתרוגים.
• במלכות האיטי הכושית, שקמה בראשית
המאה שעברה, היה שר החוץ בעל
התואר ״דוכס לימונאדה״.
העולם הזה ; 513

אנשים
*־בור על ח שבון
כדי להעניק לביתו של ראש־ד,ממשלה
אופי תרבותי, בדומה לאופיו של הבית
הלבן בימי ג׳ון פיצג׳ראלד קנדי המנוח,
יוזמת מרים אשכול מסיבת קוק־טייל
רבת מוזמנים לכבודו של המשורר
אברהם שלונסקי. העילה: צאתו־לאור
של ספר תירגומי המשורר הישראלי חד״
הלשון ליצירותיו של פושקין • .המסיבה,
שתרכז בחצר ביתו של לוי אשכול את
מיטב אנשי התרבות והאמנות של ישראל,
תנוצל על־ידי רעייתו של ראש־הממשלה גם
למטרה אחרת. מזה חודש עוסקת היא במחקר
דעת־הקהל בישראל על מעשיו ומחדליו
של בעלה. עד עתה ראיינה עתונאים
רבים בירושלים ובתל־אביב, עתה תוכל לשוחח
על כך גם עם העילית התרבותית.
ס הטיפול הממושך בתוכניות הכלכליות
גרם למזכיר ההסתדרות אהרון בקר
להאנח :״יש לי כבר מזוודה מלאה עם עשר
תוכניות כלכליות. קשה לי להבחין אם הן
דומות או שונות האחת מן השניה.״ •
• כשפגש שר־האוצר פינחס ספיר
את אריה צימוקי כתב ידיעות אח רונו ת
בירושלים, נזף בו בכעס :״שמע, אל תעשה
מאשכול גיבור על חשבוני.״ ספיר התכוון
לכתבותיו של צימוקי, המהללות את ראש־הממשלה
בצורה הנראית מוגזמת למדי לשר־האוצר
• .משל אחר היה בפיו של אברהם
זילברברג, מושבניק מבית־אלעזרי המכהן
בתפקיד סגן מזכיר תנועת המושבים.
בנוכחות מאתיים איש, בבנם ההידברות בין
מפא״י לרפ״י, שנערך בנהלל, אמר :״איש
מכם לא צריך לדאוג לגורלה של אחדות״
העבודה. מפלגה זו דומה ליצאנית, שאינה
מסוגלת לחיות יותר במיסגרת חיי־משפחה.
תקינים המישכן החדש של הכנסת הספיק
כבר לעורר תגובות של ח״כים רבים,
עוד לפני שנחנך. ח״ב גח״ל, יוחנן
באדר, למשל, גילה כי הוא ״חושש מאד
מפני הבניין החדש.״ מדוע? ״יותר מדי
פעמים נוכחתי לדעת, כי הליצן הגדול בין
חוקרי תורת השלטון — פרקינסון —
צודק יותר מאשר החוקרים הרציניים וה־שטחיים,
והוא הזהיר אותנו מפני בניינים
גדולים כשנשאל ח״ב המערך עקיבא
נוברין, אם גם הוא מפחד מפני הבניין
הגדול, ענה בבטחון :״סבורני כי על הבניין
לפחד מאתנו. בהמשך דבריו הוסיף,
כי אל לו לבניין להוות גורם ביחסים שבין
הח״כים • .ח״כ אחר של המערך, הד״ר
גבריאל כהן, הביע גם הוא את חששותיו
מן הבניין הגדול והחדש., .המעבר
מתנאי צפיפות וקשיים לבנייני פאר,״ הסביר,
״קשור תמיד בהיעלמות האינטימיות, היחס
הבלתי־אמצעי לדברים והדחף הקולקטיבי.״
• זוכרים עדיין את תקרית העניבה שאירעה
לשר־התחבורה משה כרמל במלון
הילטון בתל־אביב? ובכן, פרשת התקריות
באותו מלון עדיין לא תמה. הקורבן הנוכחי:

שלישיית אווזי הבר
לא נס ליחס —

העולם הזה 1513

#ב חי פ ה
ביום רביעי 31 באוגוסט, ב־8.30
בערב, תתקיים אסיפת חברים בביתה
של בלהה מם, רח׳ הגליל 103
(אוטובוס מם )18 .לדיון בנושא:

עשרת העקרונות -לקראת
מצע

ביום ראשון 4 ,בספטמבר, בשעה 8
בערב, תתקיים בקפה ״פת״ על ה־ס־מל,
הרצאה של

מיכאל מנר
יו״ר הליגה למניעת כפייה דתית בת״א

#בפתח ־ ת קוו ה
ביום רביעי 31 ,באוגוסט, ב־8.30
בערב, תתקיים אסיפה של חברי
התנועה ואוהדיה, בביתו של ברון
יורם, ברח׳ קפלן ,8/4שכון סלע
הישן (קו מם׳ ,275 על הנושא:

לקראת ועידת התנועה
+בתל־ א בי ב

ביום רביעי 31 ,באוגוסט, ב־ 8בערב,
ברח׳ גליקסון ,2ת״א, ירצה:

קארי וג׳ניפר גראנט
של האבות הזקנים

רעיית ראש עיריית תל־אביב, אורה נמיר.
הגברת הראשונה׳ של העיר העברית הראשונה
ניסתה להיכנס באחד מימי השבוע,
כשהשמש עמדה ברום הרקיע, לבריכת המלון.
היא אף היתד, מוכנה לשלם את המחיר
הנדרש לשם כך. אולם פקידי המלון
סירבו לקבל את הכסף מידיה, הסבירו לה
כי כניסת ישראלים מוגבלת רק לכאלה היכולים
לנקוב בשמו של אורחהמתארח
באותה עת במלון. לאורה נמיר לא היתד,
שום כוונה לבקר אורחים*— היא רק רצתה
לטבול קצת במים הצוננים — לכן נאלצה
לחזור על עקבותיה. עתה מלחשים ב־עיריה,
כי מרדכי נמיר בכבודו וביתערב
בפרשה, יפעיל את מלוא עצמו השפעתו על הנהלת המלון, כדי שתתיר לסתם
ישראלים לבקר בו.

הגערה והכ רו ב

רק בקושי ניצל השבוע המחזאי יוז׳ין
יונפק* ממישגה של טאקט. שר־העבודה
שאל אותו מהו, לדעתו, הדבר היפה ביותר
במדינת ישראל. השיב יונסקו, בלי היסוס:
״המידבר!״ רק כשראה את הבעת פניו של
אלון, עלה על דעתו כי אין זה הדבר
הנכון להגיד במדינה ציונית. לכן הוסיף
מייד :״מפני שאתם מפריחים אותו!״ $
אברהם שלונסקי גילה השבוע, כי בימי
מלחמת העולם השניה קיבל בדואר עתון
פנימי של הבריגדה היהודית, בו מצא,
במאמר הראשי, בקשה המופנית אליו:
״הב לנו קללה עברית, שלונסקי! כי חייל
בלי קללה הוא כחייל בלי רובה.״ המשורר
הבין לנפש החיילים, חיבר למענם כמה
קללות עסיסיות על טהרת העברית• .
אופנה חדשה באה למדינה: אופנת צילומי
עירום מוגדלים, המקשטים חדרי דירות פרטיות.
בקשות לביצוע עבודות כאלה הופנו
לאחרונה לצייר הישראלי יהודה ניימן,
שבא מפאריס לחופשת מולדת. בפאריס התמחה
ניימן בצילומי עירום אמנותיים, אך
הוא לא תיאר לו כי יהיה להם ביקוש
בדירות פרטיות בישראל • .ישראלי אחר,
שסיים זה עתה חופשת מולדת וחזר לגרמניה,
הוא התעשיין הצעיר רפי רוט.
כשהגיע לאחד ממועדמי־הלילה של שמע ון
עח בברלין, התאונן כי הוא עייף, אך
מיהר להסביר :״לא מהנסיעה, אלא מהחתיכות
של ישראל. הן עומדות עתה על
רמה אירופית לכל דבר בברלין שוהים
עתה גם שני ישראלים אחרים: הזמר דויד
כהן, הזוכה להצלחה חסרת תקדים והכובש
בטנור שלו את כל חובבי השירה
הגרמנים, והאמרגן שלו רפי כלסון, העוסק,
בין השאר, בכיבושים אחרים • .ההצלחה
הבימתית האירה פניה גם לזמרים
אחרים. בין השאר, לשליש״ת אווזי הבר,
שליוז בשירה ובנגינה את טכס בחירת מלכת
המים אבישג שגב. השלישייה, המורכבת
מאריה פיין, מאשתו איווט,
ילידת מארטניק, ומאווז שלישי בשם יהודה
בדיחי, מופיעה עתה במועדון עומר

מיכאל מנר

כייאם .״תגובת הקהל,״ מספר אריה ,״מוכיחה
שוב כי לא נס ליחם של שירי עמים,
אפילו בשיא תקופת היה־יה הזיקנד, אינה
מביישת את יפי־התואר. החודש פורסמה
לראשונה תמונתו של השחקן קארי
גראנט, כשהוא מחזיק בזרועותיו את
ילדתו מנישואיו ד,רביעיים: ג׳ניפר
גראנט, שזה עתה מלאו לה 120 יום• .
שלטון המשפחות הולך ומתבצר בעתונות
הישראלית, לפחות כשהמדובר במשפחת מנו־סי
ובידיעות אחרונות. לדידי מנוסי, המבוצר
כבר בטורו השבועי, ממנו הוא
יורה מדי שבוע בגדולי המדינה ובערכיה
המקודשים, נוספה לאחרונה גם אשתו, הגרפיקאית
צילה, שהחלה לצייר קאריק־טורה
שבועית במדור הפירסומי של הצה־רון.
האופי הפירסומי לא מפריע לה, כמובן,
להשתמש במיכחולה בצורה דומה לשימוש
שעושה דידי בעטו • .הבארים מתים, יחי
הדיסקוטקים. השבוע נפטר, שבע־ימים ורב־נחת,
מועדון־הלילה התל־אביבי חינגא בר.
במקומו נולד דיסקוטק חדש בשם הכלוב,
בהנהלתו של השחקן חיים בנאי, המציג,
בתוך כלוב, נערה חטובת גוז המדגימה
את מיטב הריקודים החדשים. כל
האנשים החופשיים מוזמנים להיכנס לכלוב.
@ לפני שבוע התנגשה, כזכור, שדרנית
הרדיו יעל בן־יהודה במכונית פולקס־ואגן
השנואה עליה. השבוע עשתה זאת
חברתה לעבודה, הבדרנית ריבקה מיכאל
.,היא התנגשה בטנדר של אחד מבתי־הספר
לנהיגה בתל־אביב, התיישבה מיד לאחר
מכן במצב רוח מדוכא על שפת המדרכה,
נשאלה על־ידי העוברים־ושבים למה
היא מנהלת שביתת־שבת. סיבת השאלה:
היא התיישבה, במיקרה, על שפת המדרכה
מול פתח משרד מבקר המדינה בקריה הממשלתית,

פסיכי
יי ש ב 11

• ראש־הממשלה לוי אשכול:
״אפשר לחיות עם המערך גם בעוד עשר
שנים, אך אין זה הדבר האידיאלי״.
• הנ״ל :״אם רפ״י כמפלגה רוצה
לדון באיחוד עם המערך — אהלן וסהלן!״
• ד״ר הוראם קינג, יו״ר הפרלמנט
הבריטי :״כיבוד החוק הוא התרומה
הגדולה ביותר שתרמה ישראל לכוחות המוסר
בעולם — לפני אלפי שנים.״

יו״ר הליגה למניעת כפייה דתית בת״א
ביום רביעי 7 ,בספטמבר, ב־ 8בערב,
ברח׳ גליקסון ,8ת״א, ירצה :

ארתור גודדרייד

ממנהיגי המאבק לשוויון הכושים
בדרום־אפריקה, על הנושא :

המלחמה לשוויון
#בד מ ת־גן
ביום רביעי 31 ,באוגוסט, בשעה
8.30 בערב, בקפה עצמ אות, בגן
דוד המלך (מאחורי קולנוע אורדע)
ירצה:
עו״ד שמואל סגד על:

הצעת חוקה למדינה
#בבת־י ס

ביום חמישי 1 ,בספטמבר, ב־8
בערב, אצל חסון חיים, רח׳ בית
וגן , 17 בת־ים, תתקיים פגישת
אוהדים לכינון חטיבה מקומית,
בהשתתפות :

דויד ארנפלד
שירצה על:

שלום ישראל-ערב
#ב די מונ ה
ביום רביעי 7בספטמבר, בשעה 8.00
בערב, בבית יהודה אחי־מרים, שד׳
הנשיא ( 52/9מול קולנוע ״גיל״),
תתקיים פגישת אוהדים לקראת התחלת
הפעולה במקום, בהשתתפות :

דויד ארנפלד
שירצה על:

כוח חד ש -סיכומה של שנה
#ב ר חו בו ת
ביום חמישי 1בספטמבר, בשעה
8.30 בערב, באולם מונה, רח׳ וייצ־מן
,46 ירצה :

מיכאל מנר

יו״ר הליגה למניעת כפייה דתית, בת״א
ביום שלישי 6 ,בספטמבר, ב־8.30
בערב, באולם מונה, רח׳ וייצמן ,46
ירצה דויד ארנפלד על הנושא:

משבר האמון

• העתון המצרי ״אל־אהרם״:
״משה דיין לא היה מעולם איש עיתונות,
ולעולם לא יהיה כזה — הוא היה ונשאר
סוכן, פעם של המודיעין הבריטי ועתה
של הציונות.״
• יצחק אולשן, לשעבר נשיא בית־המשפט
העליון., :כל המשפטנים יודעים
מה זה אדם סביר, אך אף אחד עוד לא
הצליח להכיר אותו.״

• המשורר אברהם שלונסקי :
״שירה אינה לא אמירה ולא שתיקה —
היא מהלכת בין שתיהן, מהלכת על עברי
פי תהום.״

מה צייד להיות אופייה של
התנועה? כיצד היא צריכה
להתארגן כדי להצליח
בהגשמת מטרותיה?
הדיון הפנימי על דמות התנועה החל מעל
דפי בטאונה ״כוח חדש״ .בגליון מס7 .
תוכל לקרוא גם את דעתו של אורי
אבנרי על שינוי שיטת־הבחירות, דו״ח
מפעולות הסיעה בכנסת, דו״ח ארגוני
על הנעשה בתנועה ועוד. את דמי המנוי
בסך — 10.ל׳׳י, שלח לת.ד ,136 .ת״א.

פעולת קו מנדו1
(המשך מעמוד ) 13

אבל איפה ששאלתי — גירשו אותי. בסוף
נודע לי, שיוצאים ביום חמישי בלילה. אבל
ביום חמישי בעשר בלילה אמרו: להתקפל,
לא יוצאים. בטבריה אמרו, שאשכול הסכים
לתת לאו״ם עוד שאנס אחד לסדר את העניין.
ביום
שישי, בשש בבוקר, אמרו שזה בסדר,
אפשר לצאת. הסוסיתא, ססינת־הטיו־לים
של עין־גב, חיכתה בחוף רון. אנשי
האו״ם עלו עליה — ואני יחד איתם. לא
בתור צלם, כי אם בתור ספן רביעי. את המצלמות
כבר העליתי קודם לכן, בשקט.
הפלגנו. סירת־מירוץ, שיצאה מטבריה, עברה
אותנו. היו בד, ארבעה משקיפים, וגם
קצין ישראלי. הם הודיעו באלחוט, לכל העמדות,
שיוצאים לחילוץ, ומכל הנקודות
ענו להם שזה בסדר.
התקרבנו עד למרחק 50 מטרים מהספינה.
לא יכולנו לעמוד במקום, בגלל הגלים. הם
היו סוחבים גם אותנו לחוף. הסתובבנו כל
הזמן במקום, בסיבובים גדולים. לידנו הסתובבו
גם סירות־דייג, וסירות מירוץ. בשעה
שבע הגיעה גם הדוברה, עם צוות החילוץ.
היא נעמדה במרחק 700 מסרים מהחוף, והורידה
אנשים בסירות קטנות לפולשת. הם
לקחו כבלים, משאבות, כלים — מה שהיי
צריכים בשביל החילוץ.

חבלבפ רו פ לו ר

אםלהחליף ־ דודאמקור* עדיף !
בי רק דוד אמקור
• נהנה מ־ 5שנות אחריות כולל השרות
הנאמן של אמפא בכל מקום בארץ.

*) כל דוד נבדק ומאושר
נדי מכון התקנים הישראלי
המפיצים:

א מ 3א

• מבטיח חיים ארוכים ללא חלודה,
מילה, ללא אבדן חום.

תל־אביב, חיפה, ירושלים וסוחרים מורשים בכל הארץ

.קביע/ח ד״ד״ו/

שלחן רב־שמושי בפורמייקה ניתן להסעה
ולהרמה ולכל
להחזקת ספר
במאונך, חדיש
ומשרד.

• תופס 25״/0פחות מקום מכל דוד
חמום אחר בעל נפח של 120 ליטר.

תבונו ת ואופי האדם
מ ש תקפי םנא מנ ה בכתב
ידו לפי הגרפולוגיה.
שלח עוד היו ם כתב ידך
או ידידיך בצרוף ה מ חא
ת 8ל״י לת.ד9250 .
חיפ ה ו תו צאתהב די ק ה
תי שלח לביתך בדאר.

עם מעצורים
שיפוע קלמר
או ציור אף
ויעיל בכל בית

״ די־נור״

פרוספק ט
ת.ד 587 .ת״א

ך * פו לשתהיתה שקועה בעומק של
| ) איזה חצי־מטר במים. היא ישבה ממש
על שולחן של סלעים. משני הצדדים של
השולחן — מים עמוקים. המרחק מהחוף
— לא יותר מעשרים מטר.
בסך הכל, היא נראתה דפוקה סוב־טוב.
שרופה ומלאה פגיעות.
הסתכלתי על החוף. בין הבננות היו
מאות חיילים סוריים. אפשר היה בבירור
לראות שהם חיילים, לפי המדים שלהם. גם
אזרחים הסתובבו. בכפר עקב ישבו אנשים
בבתים שלהם, ואפשר היה לראות אותם ליד
החלונות. על החוף עמדו שני סטיישנים
לבנים של האו״ם.
על הפולשת עצמה היו חברה שלנו, שלא
עזבו אותה כל הזמן. הם שמרו עליה, תחת
האף של הסורים, כמעט שבועיים. זד, לא
פשוט.
ההכנות לחילוץ לקחו הרבה זמן. קודם
שאבו מים, אחר־כך קשרו באלונים גדולים
של גומי, ניפחו אותם באוויר, וזה הרים את
הפולשת קצת. בסוף קשרו חבל לסוסיתא.
כבר התחיל להיות ערב.
הפולשת היתה קשורה בחבל אחד לדוברה,
ובחבל שני לסוסיתא. החברה בדוברה
משכו את החבל במנוף־יד, והסוסיתא ניסתה
למשוך קדימה בכל כוחה. אבל הפולשת
היתד, תקועה יותר מדי חזק. פתאום נכנם
החבל לתוך הפרופלור של ד,סוסיתא.
היתד רוח חזקה. זאת רוח שמתחילה כל
יום אחרי הצהרים בטבריה ונגמרת בפינה
הצפונית. לפני שבוע עלתה הסוסיתא על
שרטון, וספינת־דייג משכר, אותה. כך שזה
לא כל־כך בריא להסתובב קרוב מדי לחוף.
גם הפעם, כשהחבל הסתבך בפרופלור, סת־בד,
אותנו סירת־דייג למרחק 700-000 מטר,
וחברה צללו למים ושיחררו את החבל.
התחיל להחשיך, והאו״מניקים אמרו, שלפי
ההסכם צריכים להפסיק עד למחרת בבוקר.
נשארנו כל הלילה בים הפתוח.

העיקר: כ לי י רי ו ת

גימנסיה ריאלית
נמשכת ההרשמה לשנת הלימודים תשב״ז לכתות ט׳ ,י /י״א, י״ב
תיכון עיוני במגמות
הומניסטית ריאלית

תיכון מקצועי במגמות

11 ודיו־אלקטווניקה
(בניו • ארכיטקטורת)
11 שוסום

• מלויזיה געשית
• גדביקה שימושית

מתקבלים תלמידים ללא ידע במקצוע קודם, המשולבים לכתה העיונית המתאימה ולמקצועית מתחילה.

כולל הבנה לבחינות הבגרות הנערכות מטעם משרד החינוך
מורים אקדמאים 0כיתות בוקר 0שכר לימוד מודרג • סטיפנדיות
פרטיםוהרשמה ! 5—8 ;9—1

תל־אכיב
תל־אביב
חיפהן רחוב אלנבי 128א׳ ליד ככר המושבות
רח׳ סמולנסקין 7פינת רה׳ בן־יהודה | 90 רה׳ שמריהו לוין 30 פינת רח׳ הרצל [ 14

ך יו ם ש שי, בשש בבוקר, דיתחלנו מ־
*1חדש. קשה לתאר כמה לאם זה הלך.
היה חם, השמש דפקה על הראש, וכל דבר
הלך בזחילה. החברה היו קופצים למים כל
פעם, קצת להתרענן. וכל זה — ממש ליד
החיילים הסוריים.
דפעם כבר לא קשרו את הסום יתוא~.את
עבודת המשיכה והגרירה עשו הדוברה ו־סירת־דייג
גדולה, סקליחה, של קיבוץ גינו־סר.
הדוברה עמדה במקום אחד ומשכה. ה־סקליווה
היתד, נותנת משיכה בצד ימין,
מרפה, מפליגה לצד שמאל, נותנת משיכה,
חוזרת לצד ימין, מושכת, וכך הלאה. כדי
לשחרר קצת את הפולשת.
עד שלבסוף הצליחה. הפולשת זזה כמד
סנטימטרים. בשעה שש ועשר דקות שיחררו
אותה לגמרי.
אני לא יודע מה ההסכם שעשו עם הסורים
והאו״ם. אבל אם הוא איפשר לנו להוציא
את הפולשת בלי אף יריה — זה בסדר.
העולם הזה 1513

. .חפשאתהאשה חפשאתהאעח.

דמיון,
כשרון

וסגנון
יש כאלה שחושבים שלגור בצורה
מסוגננת זה להזמין מערכת רהיטים אצל
אדריכל־פנים.
יש כאלה שחושבים שהעיקר זה לקנות
את הרהיטים הכי חדישים שמופיעים בשוק,
ולהחליף אותם כל פעם ברהיטים עוד יותר
חדישים ו״מודרניים״.
יש אחרים שחושבים שהעקרון הוא
עוד יותר פשוט: כמה שהרהיטים עולים
יותר ביוקר — הה יותר יפים.

הסגנון האמיתי הוא כמובן עניין שונה
לגמרי, ועבורו דרושים רק קצת טעם, ודמיון
וכשרון. הנה, למשל, בדוגמה שבציור:
זהו חדר שינה מסוגנן להפליא, מלא יופי
ומלא אוירה. ומי שמכיר את המיטות הסטנדרטיות,
עם גבות הפורמייקה המשונים,
יבין למה הכוונה.
את עיקר האווירה יוצר כאן גב״המיטה,
העשוי ברזל. זהו בסך הכל קטע מגדר
שפורקה מבית ישן. היות ועכשיו מפרקים
את תל־אביב הקטנה במלוא המרץ, אפשר
למצוא גורות־ברזל כאלה בזיל הזול, במת־סני־בניה.
צריך לשפשף אותם בקפדנות ב־נייר־זכוכית,
לצבוע בשכבת צבע מיניום
נגד ד,חלדה, ואז לצבוע בלבן.
כל העסק גוזל 3־ 2שעות עבודה, ובמד,
שזה יפה ומסוגנן — אפשר לראות בתמונה.

האשתש חז ר ה
מרים בת־יוסף חזרה מן הכפור. מארץ
הקרח. מאיסלנד. לא רק שהיא חזרה משם
— אלא שהיא מתכוננת לחזור לשם. כי
מאז נשואיה לצייר איסלנדי, היא זכתה במולדת
שניה. לכן היא חלק מהזמן בישראל,
עד שנהיה לה חם מדי. חלק מזמנה באיסלנד
— עד שנהיה לה קר מדי, ואז היא מתמקמת
לה בפאריס, ששם יפה ונעים ונחמה
וחזור חלילה.
עכשיו הגיע שוב תורה של תל־אביב.
היא נמצאת כאן, ומציגה שני דברים: אה
בתה האיסלנדית בת השבע, מורא, שנקראה
על שם הצייר האיטלקי הדגול קוזימו טורא,
ו/או מפני שזה בארמית הר, ו/או מפני
שזה שם האל העתיק של האיסלנדים.
חוץ מטורא היא מציגה גם במוזיאון תל־אביב
את אחת התערוכות הקסומות, המרתקות
והמקוריות ביותר. על הבדים מצוייר
עולם מוזר, מופנם, דמיוני לחלוטין, שיחד
עם זאת יכול כל אחד למצוא בו הדים
לדמיונותיו והזיותיו האישיים.
מה שהכי ריתק את הצופים, הם החפצים,
כמו כובע כדור או קרש־גיהוץ, המכוסים
בציורים, דבר הנותן להם אופי מוזר.
הבולט מכולם — הוא הצ׳לו המצוייר.
(בתמונה, משמאל) לפניו נעצרים כולם, אותו
מצלמים כולם, והשבוע הוא אפילו מופיע
ביומן הקולנוע. אבל מה שלא יודעים כל
אלה שראו אותו — שהצ׳לו הזה כבר הס־

; .ד 1פ * את

נעל
אב>ך
כולם יודעים על ה־תסביכים
של האמריקאים,
בעיקר בקשר
לזה שהנשים משתלטות
עליהם, ורודות
בהם, ונוהגות בהם
ביד רמה.
זה שהגברים סובלים
מכך — זה מגיע
להם. שיתמרדו. אבל
זה שהם מנסים לפצות
את עצמם על כן
— זה כבר מראה עך
כמה מצבם קשה.
הנה למשל, הזעקה
האחרונה עבור הירי
האמריקאי המדוכא: נעל בסגנון
אבותנו ואבות־אבותנו: הסנדל הטרויאני.
סמל הגברים האמיצים, שנלחמו בחרוף
נפש בכל האוייבים (חוץ מאשר בסוס
מטרויה) ,ואפילו לא שמעו בקול הנשים!
(חוץ מאשר הלנה מטרויה).
הסנדל הזה הוא מציאה אמיתית. רק
ארבעים וחמש ל״י.
וכמה מרנין לחשוב על הגבר האמיץ,
בעל הקרחת, החוזר הבייתה מן המשרד,
לובש את הסנדלים הטרויאניים, והולך
בעוז להדיח א ת הכלים.

האשה ח פ עז

האעה חפשאת וי א ^ ף

.ת גי.

הזוג האפגתי ביותר
לא רק שהם צעירים, ויפים, ונראים כמו
זוג שיצא מ תון מודעה של אסקוט אלא
שהם אפילו זוג אמיתי.
והכל בא שמת האפנה.
קודם, עוד לפני האפנה, לא היה סיכוי
שייפג שו. הוא, יצחק אדלר, נסע ללונדון
כדי ללמוד רפואה. רק אחרי שהגיע לשם,

גניה לפאריס, כדי ללמוד תכנון אפנה. אבל
אז עוד לא היה לה מו שג איזה עתיד יהיה
כאן. לכן היא לא מיהרה, עבדה שם עם
אפנאי־העילאית, כ מו ז׳יבאנ שי, למשל. ורק
אחרי זה חזרה לישראל.
ומי עוד חזר ב או תו ז מן לארץ? יצחק
אדלר, כמובן. הוא למד ציור טקסטיל, אבל

החליט שבעצם למה לו להכניס ראש בריא
לס,יטה חולה, וביחוד כ שקיימת האמנות
בת־האלמוות. לכן נרשם ב מקו ם זה לבית־הספר
לאמנות על שם סט. מארטין. בין שאר
הא מנויו ת היפות, למד שס הדפסת־בדים.
ב או תו ז מן עשתה היא, גניה גילרט, מ שהו
שונה לגמרי. היא למדה באלט במשך הרבה
הרבה שנים, עד שהגיעה לרמה הראויה כדי
להכנס ללהקת כרמון. עם הלהקה נסעה גס
לארצות־הברית ושם ייסדה להקה משלה.
אחרי שגמרה לרקוד את כל הריקודים.
והחליטה שאין עתיד בעניין הזה, נסעה

היות ולא מצא בתי־חרו שת שידפיסו מה
שהוא רוצה — התחיל לצייר את הבדים
לבד.
יצחק חיפ ש לו מ תכנן שייצור שמלות
מהברים שלו, וגניה חיפ שה מי ש הו שיכין
בדים מקוריים עבור ה תיכנוניס שלה. ו כן,
כמו ברומן זעיר, הס מצאו זה את זה.
הס עשו יחד ה מון שמלות, ועבדו כל
הז מן יחד ויחד ויחד, עד שה שבוע הם ע שו,
סוף־סוף, שני דברים: הם גם פ תחו בוטיק,
ונם התחתנו. עכ שיו, אם הס עוד יע שנו
אסקוט, הם בכלל יהיו זוג מושלם.

זה קרה לו בפאריס. הוא השתתף שם
בשורת מערכונים אבאנגרדיים. באחד מהם,
שהוצג גם בביאנאלה, השתתפו שלשה
שרפרפים ואשד״ וכל הארבע היו מכוסים
לחלוטין בציוריה של מרים( .בתמונה מימין).

הוא התעלס איתו. כל זאת לקול תיפוף
חרישי מאד של תופי־ג׳אז.
כך שמי שילך לתערוכה, יתפעל ממנה,
ויפגוש שם אה הצ׳לו, שידע שהוא
לא סתם
אחד. יש לו
עבר סוער, גם
בשטח המוסיקה,
גם בשטח
הציור, ושטח
האהבה.

במערכון השני, הופיע הצ׳לו. גיבור
המחזה רכב עליו בתחילה כמו על אופניים,
לפתע הוא נעצר, התבונן בצ׳לו המצוייר,
פיק להשתתף בהפנינג, ושם התעלסו איתו ומיד התאהב בו בצורה חמורה. הוא ליטף
אותו בעדינות, חיבק אותו בלהט, ולבסוף
באהבים, לעיני כל הקהל שנכח במקום.

מרים בת־־יוסף (באמצע) אשה מצויירת וצ׳לו מצוייר

אשוז זפש. את האישה חפש את האישה . ,תפש את האעו׳,

. .חפש רז ת ו;א£

ווק־ווק־הכפו הירוק!״ צעקוחהבוהשדאנישג

הטרקטוריסטיח

אבי שג עולה לכתה ה ש מינית, כ מסור ת הכפר הירוק
עליה להשתלם ב שני ענפי חקל או ת, היא בחרה ברפ ת
ובמטעים. א ן היא נערה האוהבת ללמוד, לכן היא למדה בין השאר גם לנ הוג בטרקטור.

החבריא

אבי שג נח שבת בכפר כ״ ה ח תיכ ה״ ,מידי פעם צצות לה מ ת חרו ת
אמריקאיות. כי הכפר מארח קבוצו ת של נערים ונערות מאמריקה.
נצחונה של אבי שג ב ת חרו ת גרם להתרג שו ת בין החבריא. שהרעיפו עליה איחולים ונ שיקות.

גזוז־ך*
רגע שאבישג זכתה בכתר מלכת!—
המים — נטש אותה ידידה, דורון
צפריר.
״אני יודעת שהוא עדיין אוהב אותי,״
אמרה המלכה בצער גדול ,״ואני כל־כך
אוהבת אותו! הוא בחור נפלא, ועכשיו
הוא לא מדבר איתי!״

ורון ואכישג הם חברים כבר
נורא הרבה זמן. כבר אולי שנה וחצי.

נעות הננו

חברו תי

אבי שג שנולדה באסותא בתל־אביב להורים אמידיים, מסתפקת
בחצאית כחולה וחולצ ה לבנה. או מרת אבי שג ״אני מרחמת
העי רוניו ת שלא יודעו ת מה נפלא ריח המספוא שזה עתה נקצר.

כשהיא חזרה אליהם

לתחרת בחירתה

מאז שאבישג הייתה בת .16 הם תיכננו
יחד תוכניות משגעות לעתיד: ללכת יחד
להכשרה, לצאת יחד לקיבוץ, ובכלל, להגשים
יחד המון אידיאלים. ועכשיו, פתאום,
הוא לא מדבר איתה.

נרת התנפחה לה כל הרגל בגלל פצע חמור.
אבל ממנו היא התעלמה, וצלחה את
הכינרת טוב מאד. וזה מפני שהיא ספורטאית
אמיתית. מעידה על כך ערימה של
מדליות עבור קפיצות גובה ורוחק, וריצות
50 מטר, ו־ 400 מטר, ו או ת הקלע, ועוד

ועוד.
כספורטאית אמיתית היא גם קבלה את
כתר מלכת המים בטבעיות, בשקט, ומבלי
שהדבר ישפיע במיוחד על מהלך חייה.
בדיוק כמו שלא נתנה ליופיה יוצא־הדופן
להשפיע עליה .״תמיד אמרו לי שאני יפר״*
היא מספרת ,״אבל ניסיתי להתעלם מזה.
היופי הפריע לי. ניסיתי להיות כמו כולם.
זה גם קצת הפריע לי עם הבנות. רק
חברה אחת הייתה לי. יפהפיה. אבל עם
הבנים אני הסתדרתי מצויין.״
מה שמדהים הוא, כמה יפה נראית אבי־שג
בנוף הטבעי שלה, בכפר־הירוק. שם
היא עוד הרבה יותר יפה וטבעית ופראית
ממד. שהיא נראית בנוף העירוני. אבל יש

ן* וא חו ש ב שאם היא מלכה, עם כתר,
( ) ועם נסיעה לפאריס, אז היא כבר לא
תרצה להגשים איתו. כמה שהוא טועה!
״בטח שאני אלך לקיבוץ. ביחד עם כל
החברה שלי מהכפר־הירוק. זה החלום שלי:
ללמוד במכון וינגייט, וללמד התעמלות
בקיבוץ.״
אבל דורון הגאוותן הזה! הוא אמר לה
״או אני — או התחרות״ .כאילו שנערה
כל־כך מקסימה, וחתיכה, ויפה, ושכולם
אומרים לה שהיא תזכה בכתר, כאילו
שנערה כזאת יכולה להתאפק ולא לגשת
לתחרות מלכת־המים. ועכשיו שהיא זכתה
בתואר ,״הוא כועס ולא מדבר איתי. אבל
אני, כאשר בחרו אותי למלכה, והניחו לי

לרקוד, לרקוד

אבי שג מצטיינת ברקודי עם. היא החלה כבר בגיל
שלוש ל ה תא מן ב שעורי ריתמיקה. היא ו בן זוג ה
(בתמונה) מופיעים כזוג מרכזי ב הופעו ת להקת המחול של הכפר הירוק, בכפר ומחוצה לו.

עבודה זהו חרק מת״ה האמיתיים -רא פוזה שיגרתית שד כוכבת הוליבודית
את הכתר על הראש, חשבתי כל הזמן
רק על דבר אחד, :מה יגיד על הבחירה
דורון?״,
אבל היא בטוחה שזה יסתדר. הנה,
עובדה, כל הכפר־הירוק צהל איתה. קודם
כל שלחו אותה להתחרות בצרוף האזהרה
״אל תביישי את הפירמה!״ אחר כך הת־פלחו
כאיש אחד כדי לראות מקרוב איך
היא לוקחת את הכתר, ואחרי כן רקדו
כל החברה מהכפר הורה סביבה, לכבוד
ההכתרה.
וזה עוד כלום לעומת קבלת־הפנים שערכו
לה בכפר־הירוק, כאשר הגיעה לשם,
מיד אחרי ההתחרות. הם צווחו לכבודה,
וקראו ״קחי גם אותנו לחוץ־לארץ!״ וצעקו
וצרחו, בהתפעלות ובהתלהבות, ומרוב
שמחה זרקו אותה לתוך המים, עם כל
הבגדים.
אבישג בכלל לא התרגשה מהמים. פוף־
סוף היא מלכת־המים, לא? אבל מי שכן
התרגש, היו החברה, כשהיא פשטה את
בגדיה הרטובים ולבשה בגד־ים. כולם פקחו
לרווחה עיניים נדהמות. כי בתוך הבריכה
החלוצית של הכפר־הירוק, השתכשך,
בפעם הראשונה בהיסטוריה, בגד־ים ביקיני
אמיתי!

*כשחושבים על זה

שהיא כמעט לא

1הלכה לתחרות!
בתחילה — כשנגשה אליה הצלמת אלה
זוהר, אבישג כלל לא רצתה להצטלם. היא
אז בדיוק הלכה להתרחץ בים, יחד עם
ידיד כמובן, והייתה כל כך בטוחה ש
אין
לה סיכוי, שרק בקושי היא הסכימה
להגיש את מועמדותה.
ואז, שבועיים לפני הבחירה, הזדעזע לה
המוח.
היא נפלה, נחבלה בצורה קשה, ואושפזה
בבית חולים עקב זעזוע־מוח, מזלה

שעד לתחרות, חוץ מחבלות ברגלים, הכול
יסתדר.
ולמה דווקא לה צריכים תמיד לקרות
דברים כאלה! לפני חגיגת בת־המצווה היא
שברה את עצם־הכתף וחגגה את המאורע
כשהיא חבושה בגבס, ולפני צליחת הכי־

דז׳דר־ז

מזזזמ

מדי>*י
יראי
ש מעון פפה, בעל נזטטיס, העו־
1ל| \ ד
בד בחברת החשמל בתל־אביב,

היה על שער העולם הזה עוד בפורים , 1951
אז ספר ,״אני נ שוי נ שואים מאו שרים ויש
לי ילדה בת שלוש, מי חלם שאותה ילדה
קטנה תבחר כמלכת המים ב שנת . 1966

! 1יףף חברה של אבי שג מזה שנה
וחצי, דו רון צפריר, בנו של
1 ^ 1111
הצלם צפריר. דו רון העמיד כתנאי, להמ שך
הליכתם ה מ שו תפ ת את הסתלקותה של אבי־שג
מה ת חרות על כתר המלכה. מיד לאחר
התחרות גרם לאבי שג צער רב כ שעזבה.

להניח שהיא תיראה טוב מאד גם בפאריס,
לשם היא תסע, כפרם על היבחרה למלכת־המים.

דעתה
יש לה בגדים נהדרים בשביל
פאריס. חולצות כאלה יפות, כחולות,
עם שרוכים אדומים. ומכנסיים כחולים
ומכנסיים חאקי, וחולצות לבנות עם
ריקמה, מאד חגיגיות.
בכל זאת מתחילה אמא שלה כבר מעכשיו
לעבור איתר, בכל חנויות הבגדים,
להרכיב לה מלתחה חדשה לחלוטין. כי
אולי בפאריס לא יבינו נכון את אופנת
הכפר־הירוק.
אבל לא רק המלתחה מהווה בעיה בנסיעתה
של אבישג. גם היא בעצמה מהווה
בעיה, משום שהיא בחורה צעירה מאד,
ואף פעם היא לא נסעה אל מחוץ לגבולות
הארץ.
אמא של אבישג, שאף היא מעולם לא
נסעה לחו״ל, החליטה להצטרף לבת. המשפחה
הענפה, שהיא דור רביעי בארץ, התכנסה,
והסב שהוא בעל מטעים ופרדסים
תרם את הכרטיס.
כששמעה הנהלת אולי מפיק על הצטרפותה
של האם, החליטו לארח את האם והבת
בפאריס, אתונה ורומא.
האם הנאה, בוגרת אליאנס, הדוברת צרפתית
רהוטה, היתר. בהלם לאחר התחרות,
״לא יכולתי להאמין כשראיתי קהל של
מאות מריע בהתלהבות גדולה לילדתי, אותה
אני מכירה כילדה רגילה ונחמדה. אשתדל
לשמור עליה, ואני מבטיחה שהיא תייצג
את ישראל ואת התואר שלה בכבוד.״

א 6פ?ז

ת ס דו קתץ
להשתמש על שיער רטוב לאחר החפיפה

ב־ 30 באוגוסט נפתחים קורסים ערב

חשמלאות

בנין, אינסטלציה, ותיקון מכשירי בית
לימוד עיוני ומעשי במעבדות

חשמלאות
רכב

הקורסים מכינים לקראת
בחינות הסמכה ממשלתיות.

ב 5 -בספטמבר

יפתח קורס ערב חדש

טלביזיה מעש ית

6חד שים — כולל תיקוני ם, כוון, אנ טנו ת
אין צורך בידיעות קו ד מו תבאלקט רוני ק ה

מעבדות

משוכללות.

פרטים והדטמה: בבקר 3-8ו.
במטרדי ביהיס

בערב 8-4

בתל אביב

אלנביסל רחשחל 27 פוישמ 381
ליו התחנה המרכזית

ליד דיזנגוף

ב1ה1 3 -8 :בבוקד8 - 4 ,אחה״צ
פתוס וו-17ו 1ו

׳ גר־ונסידז ט בגי תתל ־ א בי ב

*זרינבב* 7־

תזזועתזל 7־ 2
ליד התחנה המרכזית

מ דיו ם 38111
ליד דיזנגזף

! ס ו די, לאשהבלבד !

האיגוד לקשרי ידידות ישראל־קובה

אנטומיה של אהבה

ערב קובה בחיפה

מורה דרן מפורט לאשה הצעירה האומרת ״בן״,
בדרכי האהבה ובמבוכיה.
כיצד לפגוש יותר גברים, וגברים יותר מעניינים י
כיצד לנהוג בעולמם י מהי ״נשיות״ וכיצד
להגבירה י כיצד ללכוד את הגבר, אשר עליו
״שמת עין״ ז מ הם הטיפוסים השונים של
גברים — ואיך לנהוג בכל אחד מהם* כיצד
לגמור ״רומאן״ בלתי רצוי ז
בספר זה תמצאי תשובה למאות שאלות המציקות
לך מדי יום ביומו. הספר יעשה אותך
נשית יותר, בטוחה יותר בעצמן, מבוקשת יותר.

מ זמ י ן את הציבור

ביום ה׳ , 1.9.66 ,בשעה 8בערב,
בבית החלוצות, רח׳ יל״ג — חיפה

בהשתתפות:

אמיליו קבאלרו
ד״ריעקבירדור
תוכנית א מנו תי ת:
הקראה: א .נוף, בלהה מס, המשורר נתן ביסטריצקי.
סרטים קובניים.

( 2.80ל״י)

העולם הזה 1513

בתה שו פ ט
עירית בר־זאב היא בחורה רצינית.
היא לומדת בערב ב ט כניון עיצוב־פנים וריהוט.
אחרי־הצהריים היא מכינה את שיעורי־הבית,
ובימים היא י שנה, מבלה ועובדת.
אבל את עיקר חייה היא מבלה בזימרה.
היא זמרת.
מ שפחתה עברה לא מז מן לגור בטבריה,
אבל היא רצתה להמ שיך בלי מודי ה ובעבודתה,
ולכן נשארה לבדה בחיפה.
האבא של עירית בר־זאב הוא יעקב
שופט־בר״זאב,
שלום
ראשי ב מ חוז
הצפון. הוא ידוע ברוחו
ה מתקדמת, וב־הנועזים
פסקי־הדין
והחדשניים
שלו.
אבל למרות זח,
הוא לא נחנה ביו תר
מ הרעיון שבתו תהיה
זמרת. הוא רוצה
שהיא תלמד, תקבל
חינוך. לא איכפת לו
שתנגן על פסנתר, עירית שתלמד לרקום, לר קוד.
אבל לשיר? נ־מועדוני־לילה?
לזה הוא לא מסכים.
כשהיא שרה בפעם הרא שונה ב מו ע דון
מצודת עכו, ה לן האבא החרד לראות אין
זה. ואחרי זה ניסה לה שפיע עליה, בכל
כוחו, לעזוב את הזימרת ולעסוק בדברים
רציניים יותר.
זה לא עזר. בימים האחרונים עברה עירית
מיבחנים למחזה קזבלן, ו ש מועו ת עק שניות
מספרות שיש לה אפילו סיכויים מאד
גדולים לקבל את התפקיד הראשי שם.

בלי אבא ואמא
כשלקחו את א הו ב ה גורן מביתה
וממשפחתה, והעלו אותה לגדולה בסרט
״פורטונה״ ,היא היתה נערה תמימה,
וצנועה ופשוטה. האמא שלה לא הרשתה
לה לדבר יותר מדי עם גברים. אסור
היה לה להתנשק עם השחקנים, והיא
היתה צריכה להיזהר ולהתבייש בלי
סוף.
כשהיא צריכה היתה להצטלם עם
מחשופים, היא סירבה. כשהיא צריכה
היתה להתנשק עם מיי ק מרשל, אהובה

נערי־השעשועים של אנגליה משועממים, וכן גם המיליונרים שלה,
וכל הפליי־בויס למיניהם. במולדת שלהם קר, החתיכות האנגליות
לבנות מדי, ומוכרות מדי, והם רוצים משהו חדש.
לכן הם נוסעים בזמן האחרון למיזרח האכזוטי, לבלות בחברת
נערות המיזרח. מכל ארצות המיזרח הם בחרו, כמובן, בישראל.
נערי־הבילויים האלה (הבה ונקרא להם בליינים) קופצים להם
למטוס, מגיעים לארץ, עורכים מסיבה קטנה עם נערות־זוהר
ישראליות מסוג אלף, אחר כך לוקחים את המטוס וחוזרים לארצם.
בהתחלה הם לא הכירו אף בחורה ישראלית אחת. אבל הם
הכירו כמה בחורים ישראלים, ביניהם את דני בן״אב, והישראלים
כבר הכירו להם את הישראליות.
לפני כשבועיים ערכו כמה מהם וויק־אנד בארץ. חיק־אנד ארוך,
שהתחיל ביום החמישי ונגמר ביום השני. כל הזמן הם בילו
במסיבות. זה מצא חן בעיניהם. הם המשיכו את זה ביום
החמישי האחרון, בשתיים בלילה. שמעונהשמארץ, הדוגמנית
הידועה, קיבלה באותו יום, באותה שעה, את פניו של ידידה,
המיליונר הגדול גו ר מן רוז מ ד, בעל בית־חרושת ענק לבגדים
באיטליה.
היא הכירה אותו לפני שבועיים, באחת ממסיבות אנגליה־ישראל.
היא מצאה חן בעיניו, והוא חזר לראות אותה, ולא שכח להביא
איתו ארבעה פליי־בויס נוספים.
גם נורמן, וגם כל הפליי־בויס שלו, עוסקים בעסקי־שעשועים.
הם לא יפים במיוחד. נורמן עצמו, שהוא בן ארבעים וחמש, הוא
הכי יפה ביניהם. אבל כולם עשירים, וכמובן נחמדים. אחד מהם
הוא המיליונר כופטי, שידידתו הפרטית היא יפה שריר.
בופטי בילה בכמה וכמה מסיבות ישראליות־אנגליות בחברת
ידידתו היפה. ולמרות המוצא העשיר והאצילי שלו, מספרים שהוא
היה נוהג להתגאות ביפהפיה שלו כמו ילד קטן.
הוא היה עומד בחדר־הקבלה של הילטון, ומספר לפקידים שמלכת־יופי
צריכה לבוא, לבקר אותו. אומרים, אפילו, שהם לא האמינו
לו. חשבו שהוא סתם משמיץ.
נער־כספים אחר, שהגיע לארץ לפני שלושה שבועות, השייך
לחבורה העליזה הזאת, הוא ג׳ ץ מרשל. אחד משני האחים
מרשל המפורסמים. אחד מהאחים הללו הוא הממן של פרמינג׳ר,
והשני הוא סתם עשיר.
לג׳ון מרשל יש חולשה מיוחדת לבחורות יפות. בעזרת החולשה
הזאת הוא הכיר, לפני שלושה שבועות, את קרן סינגר, המופיעה
כרקדנית במלון שרתון.
עשרים וארבע שעות הוא בילה איתה, ובתום עשרים וארבע
השעות הללו הוא ביקש ממנה לעזוב את שר תון ואת ישראל,
ולבוא איתו לאיטליה, להיות שם ידידתו הפרטית הקבועה. תמורת
זה, כך הוא הבטיח לה, הוא יתן לה ברומא שני תפקידים בסרטים.
קרן סינגר התלהבה מההצעה, והתחילה לברר בין ידידים ויודעי־דבר
איזה תפקידים היא עלולה לקבל, ובמה יכולים התפקידים
הללו לקדם את הקריירה הקולנועית שלה.
לאחר בירור קצר היא גילתה שאותו ג׳ון מרשל, שהציע לה את
ההצעה הנדיבה הזאת, הוא לא המרשל הנכון, ואין לו שום
השפעה על שום עסקי־קולנוע, בשום מקום בעולם. המרשל האמיתי,

אחיו, המפיק, נמצא, לרוע המזל, במקום אחר, ולא היה לה
הכבוד להכיר אותו.
בחורה נוספת שזכתה לבלות במסיבות הללו היתה עליזה שדה,
גם היא יפהפיה מסוג אלף, גם היא מלכת־יופי, ואפילו ידידתה
של יפה שריר, שהיתה ידידתו של המיליונר בופטי.
את זמנה בישראל נוהגת החבורה לבלות במלון הילטון. יחד איתם
מבלה גם הפליי־בוי הישראלי אילן רמאל, שהפך ידידם הטוב
ביותר, איש סודם, וחבר למסיבותיהם.
אילן ידוע כבר מזמן בתור בחור נחמד מאוד. בגלל זה מצאו
לו שם־חיבה, וכל מי שמכיר אותו קורה לו אונגליק שפירושו
בעברית: אפון.
לפני שנתיים הוא הכיר לג׳ץ כלום, מלך מכונות־הכביסה
האנגלי, שפשט אחר כך את הרגל. את כל נערות ישראל. הוא

שמעונה

עליזה

לקח אותו למקומות בידור, שיעשע אותו, גרם לו כל־כך הרבה
עונג עד שכשאותו מלך היה צריך לעזוב את הארץ, הוא סירב
לעזוב אותה לבדו, ולקח איתו אח אעגלילן לאנגליה, שימשיך
לשעשע אותו גם שם( .זה שעסקיו של בלום נגמרו באמת באסון,
זה לא אונגליק אשם).
ובינתיים האילן הזה ממשיך במסורת השעשועים, ויתכן שבסוף
הוא יסע שוב לאנגליה. אבל לעת עתה, כל זמן שהקיץ עוד לא
נגמר, והמיתון נמשך, והיפהפיות הישראליות עוד לא הזדקנו,
מעדיפים אנשי־הכסף והבידור הישראליים לבלות ולהשתעשע בישראל.

ירח דבש לוזרבעה?

שלם לפני זה.
צעדיה, וההורים
אם היא
הישר.
היא הפכה
חברתית.
ראו אותה ולפעמים ברחוב לב־טה<׳

רומנטי!.,
משכבר היע

של סר־בצורות

עם חברה הותיק,
וטודנט.

למיקי כן־קיקי היו חדשות בוערות.
בגלל החדשות הללו היא העירה אותי ביום
הראשון, בשעה חצות וחצי בלילה, הכריחה
אותי לקום מהמיטה, ולשמוע את כל מה
שיש לה לספר לי.
היא לא באה בגפה. יחד איתה, חבוק
אליה בצורה צפופה מאוד, בא אבי אברמוביץ׳
,הדייל המפורסם, בעל הדיס•
קוטק־המפורסם־ויסקי־אה־גוגו, והבן המפורסם
של האבא המפורסם, בעל התחנות
ומיתקני־הדלק.
היא סיפרה לי, בהתלהבות, שהיום, כלומר
ביום הראשון, היא התארסה עם הבחור
אותו אני רואה חבוק בזרועותיה.
היא לא התארסה איתו סתם. היא התארסה
ברצינות. וכמתנת־אירוסין היא קיבלה
מהאמא שלו טבעת־אירוסין נהדרת, עם
אבן־ספיר.
אבי הוא, כאמור, בחור מפורסם מאד.
אבל מי שיותר מפורסם ממנו הוא ה־נזרצדס
שלו. יש לו אפילו שם, למרצום
הזה. קוראים לו דיסקוטק־אבי הנייד, משום
שיש בו פטיפונים ותקליטים משובחים,
המנגנים בשעת נסיעה ולא בשעת נסיעה.
רק לרקוד בתוכו קצת קשה, אבל אפשר,
אם מתאמצים.
יש לו בתוך המרצדס גם המון מנורות.

ופנסים, ואנטנות, וכל מיני מכשירים אוטומטיים
המרימים את המושבים, ומורידים
אותם, ומעלים אותם, מורידים את השמשות,
מעלים את השמשות, וכו׳ וכר.
אבי והדיסקוטק הנייד שלו צעירים ממיקי
בכמה שנים, אבל זה לא נורא .״בהתחלה,״
מספרת מיקי ,״היינו חברים. אחר כך הבת
שלי, אורנה, התחילה להתיידד איתו, ולקרוא
לו אבא. ואז התפתח הכל.״
השבוע, ביום שני עזבה מיקי את הארץ

אבי אברמוביץ

עם תוכנית מפורטת וגדולה. לפי התוכנית
היא תבלה עם אבי, ארוסה, בלונדון במשך
יומיים. הם יתגוררו אצל ידידתם משכבר
הימים, מאנדי רייס־דייוים.
אחר כך החתן יחזור לארץ, כדי להביא
איתו לשם את החתן השני, הלא הוא רפי
שאולי, שותפו בדיסקוטק, וארוסה האמיתי
של מאנדי רייס־דייוים.
הוא יקח אותו ללונדון להתחתן, וכמתנת
חתונה הוא כבר נתן לו מיגרש, משכונת
אברמוביץ. מגרש השווה כמה עשרות אלפי
לירות.
ללונדון מתכננים שני הזוגות תוכנית
כדלהלן: רפי שאולי ישא את מנדי ריים־
דייויס לאשה, וכשושבינים ישמשו ידידיהם
המאורסים אבי אברמוביץ ומיקי בן־קיקי.
אחר כך ילודה הזוג הנשוי את הזוג
המאורס לניו־יורק. ובניו־יורק ישא לו אבי
אברמוביץ את מיקי בן־קיקי לאשה. זה
ייעשה בטקס מפואר, בחברת בני משפחתו
של אבי, הוריו, אחיו עקיבא ואחותו טובה.
ואפילו אחיה של מיקי, שלמה היפה יהיה
נוכח שם.
לאחר החתונה עצמה תיערך ארוחת ערב
גדולה במלון וואלדורף־אסטוריה ,״ואחרי
זה,״ מספרת מיקי ,״החלום שלנו, אחרי
החתונה, זה לבלות, ארבעתנו יחד, את
ירח־הדבש המשותף שלנו ביפאן.״

הבעד רוויה
ואדי אמד:

מ11 תו

אבד הצד
ציד את\׳״ן
בבד ואת
ך* כלל לא מתמזל מזלד, של ג׳יין.
^ לפחות לא מה שנוגע לצילומי־פרסו־מת.
קודם התעקשה לא להופיע בצילומים׳
מגרים עם טוני פארקינס הנחמד לקראת
הפצת קאנו באלו. אחר כך סיירה במסע
פרסומת בדרום ארצות־הברית והצליחה להעלות
את חמתם של הצופים על־ידי גילויי
האהבה העזים שלה לכושים. בבאטון-
רוז אשר בלב לואיזיאנה הגזענית אף
נישקה לילדון כושי קבל עם ועדה (ראה
צילום למטה).

ועכשיו הלכה והתערטלה בבריכה לנגד
עדשותיהם המתקתקות של צלמי ירחון־
הנערות האמריקאי פלייבוי. המצב חמור עד

המומת ארה מהוות מיסמך
כדי כך, שבעלה־מפיקה רודה וואדים נאלץ להגיש
משפט על מאתיים אלף דולאר נגד
הצלמים והירחון המנוולים.
אם כי יכול להיות, לפי התכנון המדוייק
של הצילומים, כי כל העניין אינו אלא
תעלול פרסומת אופייני של רודה, הזוכה
בצורה כזאת בפרסום חינם פנטסטי.

סטריפטיז מתוכנן
^ מ ה קרה כעצם? בסרט החדש ש־מפיק
רודה, לפי ספרו של אמיל זולה,
הצייד המוצלח, מתארעת סצינת־פיתוי ב־בריכת־שחיה.
ג׳יין, שהיא חסידה מושבעת
של השיטה הקולנועית הצרפתית (״הם אפילו
משלמים לך בשביל לעשות אהבה!״) הגיעה
לשפת־הבריכה בחלוק. וכמו בסטריפטיז
מתוכנן היסב הסירה את החלוק, נשארה
בתחתונית חנקה למים (ראה סידרת צילומים
מרכזית).

הצילום שהיקנה לפונדה את
התואר של אוהבת כושים —

נשיקה לנער כו שי מול עיניו הזו ע מו ת של
שריף לבן זועם, על מדרגות מ שטרה דרומית.

על שיטה מקורית זאת ליצור לעצמה
דמות קולנועית חדשה בכלל לא היה מה
לומר. היה לה משהו לומר על שחייתה
בבריכה :״או, כן!״ הצהירה ,״אני שחיינית
מושלמת. עוד מימי ילדותי.״ ואת
כושר השחייה הכמעט־גברי שלה היא מנמקת
גם כן :״מחצית חיי רציתי להיות
ילד. פשוט רציתי להיות דומה לאבי.״ .

הצילום המזכיר ציור אימפר־
1 1 1 1 / 1סיוניסטי של אמן צרפתי
הוא ג׳יין פונד ה שעלתה מבריכת־ה שתייה
ורוגעת תחת אור שמש צרפתית ומח ממת.

אותי מדוע אינני שחקנית,״ היא נזכרת,
״הייתי אומרת להם שאם אינני יכולה להיות
הכי טובה אז מוטב לא להיות שחקנית
בכלל.״
היא בילתה זמן קצר ב אולפן ה שחקנים
הניו־יורקי המפורסם, ואחר הופיעה במחזה
היה היתה ילדה קטנה. המחזה נכשל בקופה
(הוא הוסר אחר עשרים הצגות) אבל
ג׳יין זכתה בגללו בפרס רב־היוקרה של
מבקרי התיאטרון של ניו־יורק.
היום מאחוריה כבר חמישה תפקידים
מוצלחים בברודווי, כמה כיכובים מצויינים
בסרטים (כולל את התפקיד המפורסם שהעניק
לה את הציון לשבח בפרס האוסקאר.
— בת החוואי בקאט באלו) והיא נחשבת
לאחת מיפהפיות הוליבוד האמיתיות.
ובפאריס משתדל בעלה (מי שהיה גם
בעלה ומדריכה המקצועי של בריז׳יט באר־דו)
להפוך את ג׳יין פונדה לסמל המין
האירופי החדש.

במישפט שידתה את העולם
היא התכוונה כנראה למקצוע, לא להופעה.

האצילות מחייגת

נחזור לצד המישפטי העניין
\ * הוא כזה: אומן הפרסומת העצמית
רוז׳ה וואדים מודה כי אכן הוא הזמין
את צלמי פלייבוי למישטחי הצילומים. הוא
גם הציג להם את רעייתו הטרייה (והשלישית)
ואז החלו המצלמות צולפות לעבר
הכוכבת האמריקאית החשופה.
אלא מה י בבית־המשפט עומד וואדים
לטעון כי הזמנתו האדיבה נוצלה לרעה
ותמונות העירום פורסמו ללא נטילת־רשות.
רוז׳ה טוען כי הורה לצלמים במפורש
לצלם את אשתו רק מאחור. הלא האצילות
מחייבת.
יכול להיות. הצלמים סברו אחרת. עם
מלפנים כזה אפילו צלם־אורח לא מצלם
רק מאחור.

סמל המין החדש

המפיק־הבעל רו ד ה חוב ש המ שקפיים (בחולצה ובמכג״
ךןן

^ 1 1 1 1 ^ 1 1סיים השחורים) מסביר את סצינת־הפיתוי בבריכת־

השחייה, לאשתו־בת ח סו תו, בנוכ חו ת הכוכב הבריטי פיטר מק־אנארי, היו שב על שפת
לזינוק, לבריכה.
מוכנ ה
ראש)
וכיסוי
ג׳יין (בחלוק
הבריכה, כשלידו עומדת

*מה נמצא כין המלפנים לאחור?
ן בתו היפהפיה וארוכתהרגליים (1.70
מטר) של הנרי פונדה, שהחליטה רק בגיל
עשרים ללכת בעיקבות אביה ולהיות
שחקנית קולנוע.
העיכוב? ״כאשר היו שואלים
מדוע

מספר 1513

שנה 29

הסנסציה

עורם הסודנוע:
בגור

הגונותאלה שר

ג״ן שנדה
שהופיעו

הגיש בעדה

דוד ה ואדים
תביעה סנסציונית

ט״ו אלול תשכ״ו31.8.1966 ,