גליון 1519 מתאריך 12 באוקטובר 1966

כ״ה תשרי תשכ״ז12.10.1966 ,

*עוניו נח?
נד חוחו
וקואחה?

בגבול הסוו•

מוקש על הגבול: כאן נהרגו השבוע ארבעה שוטרים, כאשר יצאו לחקור את פיצוץ המשאית של קיבוץ שער־הגולן(חץ עליון)
במזרחו של עמק־הירדן. הם עלו על מוקש אשר הוטמן בדרך־העפר (עיגול) והמכונית בה נסעו נהרסה כליל (חץ משמאל).

מיזו גולב בו ת -
ו תיזונ...
מטק או ת

הסתכל־נא בפרצוף המצוייר.
האם זה מזכיר לו מישהו? האם אתה
מכיר 1אדם שיכול להתאים לציור זה?
זהו ״קלסתרון״ .כלומר: ציור ששוחזר,
חלקים־חלקים, על־ידי המשטרה.
הוא הורכב על־פי תיאורו של פקיד־דואר,
שהופנט לצורך זה. אותו פקיד קיבל בשעתו
מידי האלמוני את החבילה שנשלחה
למערכת העולם הזה, על שמו של אורי
אבנרי, שהכילה חומר־נפץ ומנגנון־הדלקה
פרימיטיבי.

רד־המשטרה כמוה כהגבלת זכותו של אדם
למחשבה ולדיעה משלו, הגבלת זכותו האזרחית
לקבל אינפורמציה מהימנה מן המקור
הרצוי לו. הגבלה כזאת תואמת מיש־סר
טוטאליטארי (בו כל המדינה היא בבחינת
בית־סוהר) .אין היא תואמת מישטר
חופשי.

החלטתו השרירותית של מנהל בתי־ה־סוהר,
המונעת מן האדם השלישי את קריאת

מאז עברו למעלה מחודשיים, והמתנקש
— או קבוצת המתנקשים — עדיין לא נתפסו.
המשטרה לא הזניחה את תפקידה.
להיפך, היא פעלה במרץ ניכר, הראוי ל ציון.
אך עדיין לא הושגה התוצאה המקווה.
הדבר
מחייב את שיתוף־הפעולה של הציבור׳
ובראש וראשונה של ציבור קוראי
השבועון המסדים. תפיסתם המהירה של
האשמים תרתיע מעשים דומים בעתיד.
לכן, פשפש־נא בזכרונך: האם אתה מכיר
אנשים המסוגלים לבצע מעשה כזה? האם
שמעת אי־פעם רמז מפי מישהם, בעיקר
מפי מתנגדי עקרונותינו, העשויים להוביל
בכיוון הנכון?
לדברי המשטרה, החשוד הוא כבן — 28
,30 בן העדה הספרדית, וגובהו כ־— 1.65
1.70מ׳ .מיבנה גופו רזה, שערו שחור,
עיניו שקדיות, גבות־עיניו רזות, סנטרו חד.
החבילה נמסרה בחיפה, ונשאה כתובת
(דמיונית) בכפר־אתא.
אם יש לך חשד מבוסס, מסור אותו למערכת
או לתחנת־המשסרה הקרובה ביותר.
כך או כך, מובטח פרס של 1000ל״י למי
שיביא לגילוי האשם. מובטחת גם סודיות
גמורה.

אחד ההליכים המשפטיים המוזרים ביותר
התנהל לאחרונה בפני בית־המשפט הגבוה
לצדק. יזם אותו האיש המכונה ״האדם
השלישי״ ,שמילא תפקיד מרכזי בפרשת
לבון. .
איש זה הוא מנוי על העולם הזה (בשמו
האמיתי, כמובן) בבית־הסוהר. אולם לאחרונה
לא ניתן לו לקבל את העתון הנשלח
אליו. הוא הגיש בקשה לצו־על־תנאי.
בעת השמיעה הראשונה, הצליח מעל
לתקוותיו. השופט חיים כהן קבע כי נציב
שרות בתי־הטוהר חייב לבוא ולנמק לא
רק מדוע לא ניתן לאדם השלישי העתון
שנשלח אליו, כפי שביקש בבקשתו, אלא
גם מדוע לא ידאג השרות עצמו לספק לו
את העתון הרצוי לו.
עתה, בהסתמך על החוק וההוראות הקיימות,
בוטל צו זה. נקבע כי מנהל שרות
בתי־הסוהר מוסמך לקבוע לבדו, כראות
עיניו, מה יותר לאסיר לקרוא ומה לא.
מצב זה, אין הדעת סובלתו במדינה
דמוקראטית. אדם נשלח לבית־הסוהר כדי
להגן על החברה, וכדי למנוע בעדו מל בצע
עבירות נוספות. אין להטיל עליו,
נוטף על כך, לקרוא את דבר השבוע או
את הפועל הצעיר. יש גבול גם לאכזריות
החברה כלפי המפירים את חוקיה.
וברצינות: סמכות כזאת בידי איש מש
השבועון
המסדים, קשורה מן הסתם בעובדה
כי אנחנו התערבנו למען טיפול צודק
באיש זה, דבר שהרגיז מנגנונים מסו־יימים.
האדם
השלישי נידון למאסר. הוא ריצה
שני שלישים של התקופה שנגזרה לו.
במועד זה היה צריך להשתחרר, נוכח
העובדה שהוא אסיר לדוגמה. אולם החוק
הקיים, הקובע זאת, אינו מציין בפירוש
כי חובה היא לשחרר אסיר במועד זה,
אם היתד, התנהגותו בסדר. אויביו של
האדם השלישי במנגנונים המסויימים ניצלו
חור זה בנוסח החוק כדי להוסף ולהחזיקו
במאסר — למען מטרות שאין להן
קשר לעבירה שבגללה נידון למאסר, ובוודאי
לא להתנהגותו הטובה.
עניין זה הועלה על־ידי אורי אבנרי בכנסת,
במסגרת הצעד. לסדר־היום. אולם
המנגנון׳ ידו ארוכה. לכן קרה דבר שאין
לו תקדים בכנסת: הכנסת הריבונית קבעה
למעשה שאסור לה לספל בעניין שאינו
רצוי למנגנון מסויים.
היא לא נתנה לאבנרי אף להשמיע את
טענתו מעל דוכן הכנסת. ההצעה נגנזה
בדרך שד,יא — לפי מיטב הכרחנו —
בלתי־חוקית. אך הכנסת עומדת בישראל
מעל לכל חוק.

תזכיר
• דולאריםשהורים. בתשובה לקריאת־ביניים של ח״כ אורי אבנרי בכנסת
(העולם הזה ) 1497 סירב שר האוצר לאשר או להכחיש הזרמת דולארים לבורסה
השחורה במטרה לשמור על שער דולאר נמוך ככל האפשר. השבוע אישר
בעקיפין פקיד בכיר של האוצר, מפקח מטבע חוץ עוזי שטיינברג, את עובדת

סנפ רעו זעם

)0€1ז $

הזרמת הדולאריס של האוצר לשם ייצוב השערים בבורסה השחורה.

הנלבים ע1ב ביחד

• חתנושדבינ ׳ י. שערוריית השוחד והעלמת ההכנסות שנחשפה על־ידי
העולם הזה 1506 בה מעורב גם חתנו של בן־גוריון, המהנדס דויד לשם,
מתקרבת לשלב הטיפול המישפטי. השבוע מסרה המישטרה את התיק לתביעה

מזו ג כך ל כי הטעם, ווד ק ה או לין ט ל )87001
כ בו ס מיץ 113x1*0או א ט נו ליו ת ״ סנפרנש ״
עוו*1ה מהנה מאין כ מו ה!

הכללית.
• פרשתפ לו מ בו. אל הגורמים הציבוריים הרבים, בראשות העולם הזה,
הדורשים חקירה יסודית והעמדתם לדין של האשמים במותו של הפסל דויד

פלומבו (העולם הזה ) 1511 שנהרג בהיתקלו בשרשרת שבת, הצטרפה השבוע
קבוצת צעירים דתיים. היא דרשה את בירור הפרשה כדי לקבוע אחת ולתמיד
מי האשם בעניין.

העולם הזה 1519

; מ*0י*

י תרנננ תשל

״ישראד

מ שווקי ם בלעדיים של בלוקי ״ אי טונג׳ /״בטרום״ לבניה טרומי ת
״מרצפות פ־פ״ .תל־אביב, רחוב המלך ג׳ורג׳ ,4טלפון .622795

^ ח ש מלאחד*
ן בנין ותעשיה!
!חשמלאות רכב!

ב ר נו רב

כ 1י

ערב 1131־1־ 1־

בגרות

ונ1ו 7ן דנ 1ו ת

בקזרסי ערב

״ • נ>12א

תעודת הסמבה ממטלתית

0ב1נ* 1כ|1

ת ל־ א בי ב חי פ ה

פרטים והרשמה 8-1 :לפנה־צ 4-8אחה־צ
חל־אבי ב: דרך פחח־תקוה 126 ומול הקריה) סל 254891 .
חל־ אבי ב: דרך פחח־תקוה > 44ם 1ל בית הדר< טל 36773 .
חיפ ה: רחוב בלפור 5ומזל הטכדון) סל__ 69041 .

אל ת לן שולל —
נסה בטרם תרשם!
למד שבוע ללא תשלום או התחייבות
ולאחר מכן תחלים אם ברצונך
לד,רשם 2 5 0 .ל ״ יהנחה תינתן
לנרשמים לקורסים הנפתחים החודש.
פרסים והרשמה:
ת ל ־ אכיכ, ברנר , 17 מפינת אלנבי 55
הל־אביב, אלנבי 128א׳
חיפה, שמריהו לוין 30

מכתבים
תופעה מכישה
החודש, בעת הדיון בסינט האמריקאי,
רתח מנהיג סיעת־הרוב, הסינסור הדימו־קראטי
מייק מנספילד, וקרא :״התנהגות זו
תסב נזק לכבוד הסינט ותנמיך את רמתו.
זו היא תופעה מבי שה.״

הגורם להת פרצות?
רק 47 סיג־טורים
השתתפו בדיון
על חוק שווי־הזכויות
47 .מתוך

.100

ובהשתתפות של
/,״ 47 אין הסינם האמריקאי
יכול להמ שיך
בדיונים. שלא
כמוסד האח שלו ב ישראל.
ישיבה
של הכנסת
בה נוכחים 56ח״בים, שהם 47^0מכלל
חברי הכנסת, אינה נחשבת בירושלים יל־
— זוהי
״תופעה מבישה״ .חס ושלום
תופעה נדירה.
יורם כהנא, לוס־אע׳לס, ארה״ב

כד הכבוד
לאחר קריאת מאמרו של אורי אבנרי
על דויד בן־גוריון בן השמונים, המסתיים
ב״כל הכבוד לזקן!״ (העולם הזה ,) 1517
הריני מברך את כותבו: כל הכבוד לאורי!
יוסף כב, תל־אביב
המאמר

לדויד

המוקדש

כל הכבוד על
בן־גוריון.
הוכחתם בגרות ודרך־ארץ, שכה חסרים
למנהיגינו הקטנים דהיום.
בהזדמנות זו: שנה טובה לכם, והצלחה
לאורי אבנרי הן כעורך והן כח״כ.
דורון כקרמו, תל-אביב

סכנה חולפת וסכנה קכועה
מוגזם לדעתי, ואף אסור, לראות בח״כ
שמואל תמיר סכנה לדימוקראטיה הישרא לית.
סכנה
כזו טמונה יותר באישיותו של
מנהיג חרות, מנחם בגין, המסוגל בלהטוטי
לשון להוביל את אנשיו אל כל יעד שיבחר

תמיר הוא תופעה חולפת, ממש כמו משה
דיין או שמעון פרס, ואילו בגין ואנשיו
מושרשים יותר במפה הפוליטית של ישראל,
ולכן מהווים סכנה גדולה יותר מאחרים.
י הו ד ה ליי, קופנהאנן, דנמרק

לואי, שאולי, זמיר וקליאופטרה
למאנדי רייס־דייוזיס, המשלה את עצמה

34* ״הי הג׳יפ בת־שבע אח, פגישה שכזאת החופש תם האהכה״ *

״שושנה שושנה מוטי, מוטי היה היה פלמחניק״ +״דחילק

מו טק ה * ״הפינג׳אן * ״ציפ שיר החבלנים רותי השחרור״

* ״יצאנו אט שיר אפור הפלמח׳ניק מחפש א ת המחר״ *.

״עניו של אופי הצ׳יזבאט הן אפשר הפרוטה והירח״ *

״בדרך צפונה הקרב האחרון הי דרומה דודו היו זמנים״

־}ג שירים בלתי־נשכחים, דמויות בלתי נשכחות. תקופה בלתי־גשכחת

גגקמים לפניך לתחיה ב־

־ 26 34 משירי הפלמ״ח ומלחמת השחרור של חיים חפר באלבום
־?נ* בן שני תקליטים ארובי־נגן בהוצאת ״בימות״ ו״הד ארצי״,

ביצועים חדשים והקלטות חדשות של מבחר אמני ישראל.

יפה ירקוני * שלישיית גשר הירקון * אילי ויונה *
שושנה דמארי

בני א מדור סקי *
אריק לביא * נעמי פולני ו שייקה אופיר

רבקה׳לה ו אריק איינ שטיין * חדוה ודוד * שלישיית הבנות

* גדעון זינגר * להקת בית רוטשילד בהדרכת אפי נצר

הקדמהמאת יגאל אלון

אח, פגישה שכזאת

נמכר החל מהשבוע בכל חנויות התקליטים בארץ

רפי הראשון

לואי ה־14

שרפי שלה דומה ללואי הארבע־עשרה (העו־לם
הזה :) 1518
אם הוא דומה ללואי, אני דומה לקליאו־פטרה.

מרגלית
זמיר, חיפה

— ראה
לואי ה־ 14 ושאולי הראשון
תמונות. מלבד זאת מתבקשת הקוראה זמיר
לשלוח את תמונתה, כדי שאפשר יהיה ל השוותה
לקליאופטרה.

פרופיומו, קילר ובל השאר
מה קורה עם מאנדי? האם היא
הפעם מצטלמת בעירום?

שרגא דינור,

שוב

תל-אביב

לא. תמונת העירום שהופיעה בכתבה,
צולמה באנגליה, כשהתפוצצו פרשת פרו־פיומו,
קילר וכל השאר.

בילוי דיפלומטי

הכתבה שלכם על השגרירות הישר
בפאריס (העולם הזה ) 1518 מגלה, מ״נ

45 45 העולם הזה 1519

משים, פרט מעניין: יש בערך דיפלומט
ישראלי בכיר אחד, מול כל מיליון צרפתים.
וזה פרט לעובדים ישראלים אחרים, זוטרים,
שמספרם הכולל מגיע לכמה מאות.
עכשיו תארו לעצמכם איזה חיים היו
אנשי משרד־החוץ הישראלי עושים, אילו
היו קיימים יחסים דיפלומטים של ממש עם
הודו וסין. עוד אלף ישראלים היו מבלים
בפקין ובדלהי, ולעזרתם היו באים עוד
אלפים רבים, בדרגות נמוכות יותר.
גדליה בבלי, תל־אביב

דו־פרצופיות ברדיו
אפילו הגל הנעול, ביטאונם החדש של
עובדי קול־ישראל, המוקיע את הגבלת חופש

אני מצרף את הרישום של עובד הרדיו
ירון לונדון, הידוע כחסיד המישטר הקיים,
המבטא את מצבם העדין של אנשי הרדיו.
הם דומים, אליבא דלונדון, ליצור דו־פרצופי,
אשר צד אחד שלו, זה המכודן כלפי
המיקרופון, נאלץ לסתום את פיו, מפני
שהצד השני שלו, זה המכודן כלפי צמרת
המדינה, נאלץ לקבל הוראות טלפוניות
המגבילות אותו.
אם איש בלונדון כבר נאלץ להתבטא
בצורה חריפה כזו, אז אין מה לקנא באנשי
הרדיו.
ש ,. 9 .ירושלים

הדו־פרצוף

לונדון

— ראה ציור.

יהודי ו/או עברי

השידור בישראל, אינו חופשי לומר את כל
מה שמציק לאנשי הרדיו (העולם הזה
518ו) .לכן הם התבטאו לא רק במאמרים,
אלא גם בציורים.

עתה קיבלתי תעודת־זהות חדשה, לפי
בקשה שהגשתי זמן מה קודם לכן. בבקשה,
בסעיף הלאום, כתבתי ״עברי״ ,ואילו בתעודה,
באותו סעיף, כתוב ״יהודי״.
מיותר לציין, כי נעשיתי יהודי בידיהם
של פקידי שר־הפנים, משה חיים שפירא,
בניגוד לרצוני.
לאחר היסוסים החלטתי שלא להחזיר
את התעודה, וזאת מכמה סיבות:
( ) 1אני יודע שלא אוכל לתקן את
המעוות, מפני שהמושג ״עברי״ בלתי מוכר
עדיין, לפחות לא אצל הפקידות הממשלתית,
והיותי יהודי, עובדה שנקבעה כשהייתי
רק בן שבוע, אינה ניתנת לשינוי בינתיים.
( )2לא רציתי להפסיד את זכות הבחירה
שלי לכנסת.
( )3החזרת התעודה אינה מספיקה כדי
לשנות את חוק מירשם התושבים, הקובע
את לאומיותם של אנשים כמוני לפי דתם,
אפילו אם מצהירים הם שאינם דתיים.
לדעתי, רצוי שתעלו בכנסת הצעת חוק
לתיקון חוק מירשם התושבים, למרות שאני
יודע כי האפשרויות שלכם להעלאת הצעות
הוגבלו.
יאיר סבוראי, קרית־טבעון

הריסת בפר ערכי גטוש בגליל
מחיקת נוף
ההוכחה לכתבתכם עלהריסת הכפרים
הערביים (העולם הזה <1516 ניתנת בתמונה
המצורפת, שצולמה בצפון הארץ בעת
פעולת מחיקה של כפר.
המפות של בסידרההחדשה
אגב:
נמחקו כפרים נטושים רבים,
1:100,000
דואגים לשינוי
עוד בטרם נהרסו. עתה
פני הנוף, בהתאם למפות.
א. ג ,.חבר קיבוץ
בולדוזר הורס מבנים בכפר ערבי נטוש —
ראה תמונה.

לעורר למאבק
לפני כחודש הטיל המושל הצבאי הגבלות
תנועה על הסטודנט הערבי מוחמד רייאן,
הלומד באוניברסיטה העברית בירושלים.
צעד זה נוגד את זכויות האדם והאזרח
ואת עקרונות הדימוקראטיה, והוא סותר
את הצהרותיהם של ראשי המישטר על
החופש ממנו נהנים האזרחים הערביים בישראל,
ועל המימשל הצבאי ההולך ומצטמק,
כביכול.
ההגבלה שהוטלה על רייאן, חייבת, לכן,

לעורר שוב את כל הלוחמים נגד המימשל
הצבאי, כדי לחדש את המאבק לביטולו הסופי,
ולמען שווי־זכויות אמיתי לערבים,
כמו ליהודים, בישראל.
מוחמר מאדי, בשם ועד הסטודנטים
הערביים באוניברסיטה העברית, ירושלים

טעות לעולם צודקת
האוניברסיטה הבערית ירושלים (מודעה
בהעולם הזה .)1517

יורם פלמור,

ירושלים

נדרש מתמטיקאי לעבודת מחקר בפיתוח
שטות (מודעה בהארץ).
מ. רוטשילד, גבעת שמואל
המוסך המרכזי פיאט לאזור תל־אביב והסביבה
— יפתח בקרוב באיטליה (מודעה
בהארץ).
רחל מנדל, ירושלים

זבות קדימה כמדור זה תינתן
למכתביהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתבים.

שומר על צורתו ה מ קורי ת
לאורך ימים, חדור ונו ח
קל לקיפול.
מ עו צג עיי

לה שיג אצל

בתי האופנה
הר אויי ם לאמונך
13211011 הקריג ה מו של ם ללא בעיות

6 ׳ 0101£1\1ז0ר 01^ 6516 זס) <1ז3וח

פרחוח

תלוי ה

בשל גרמניה הנאצי המסכן
הדבר נראה כבלתי־אפשרי. אבל הוא קרה:
הנאצים מופיעים בדמות אנשים מיסכנים,
שהעולם מתאכזר אליהם, קורבנות אומללים
של קשיחות־לב אנושית.
כל זה בגלל זקן ( )72 תשוש, על גבול
מחלת־הרוח, היושב לבדו בכלא ענק ב

דיוד־ ידז

עו ד *

בודזבור־

לכינור ארבעה מיתרים. לגיטרה ששה. לאמולזין
ו-סופרלק של טמבור שבעים ותשעה גוונים מוכנים
לשימוש. ארבעים ושבעה גווני אמולזין לצביעה
דקורטיבית ולהשלמה — שלושים ושניים הגוונים
המרהיבים של סופרלק — לדלתות, חלונות וכל
משטחי ברזל ועץ. סימפוניה של גווני ם! חבר לך
מהם את המנגינה הערבה לעיניך. אינך צריך
להיות וירטואוז אמולזין ו-סופרלק מנגנים את
עצמם. גמרת ן ה קירו ת והדלתות יפים למראה ז
אך זו עדיין אינה המנגינה כולה. גע בהם. הכל
חלק כקטיפה ועם זאת הכל ממשיך ״לנשום״,
ברוו, ט מבור! — לנוי ו הידור:

הם () 1936
נעורים במצריים

טכזבור (31
הם () 1966
שגעון בבריטניה
שפנדאו, פרבר של ברלין המערבית.
רודולף הס (נזתהרז עם ״נס״).
בלבלב המנהיג. הם נידון בג
למאסר־עולם. בהשוואה לחבריו, שנדו
מוות וניתלו, זכה לפסק־דין קל. אך
סבורים רבים כי היה זה פסק־דין המור
כי הם אמנם נשא את התואר ד,מ

העולם חזה ! 9

מ מו ל/

ר לז

^ 1מ 1מ 5 1

יי ג לו ח

המישמר הסובייטי בשפנדאו מתחלף
דריסת־רגל במערב

״ממלא־מקום הפירר״ ,אך למעשה לא היה
מעולם אלא ראש־לישכה. האיש שנולד להורים
גרמניים במצריים, עלה לדרגתו הרמה
מפני שהצטרף למפלגה הנאצית כשהיתה
עוד בחיתוליה. היטלר אהב אותו, מפני
שהסטודנט הצעיר היה משועבד לו לחלוטין,
נטול כל רצון עצמי. כאיש משכיל, יחסית,
עזר להיטלר לנסח את הספר מיין קאמפף.
היה לו קל לשמור על התואר הרם, כי
הוא לא הרגיז איש. אף אחד מן הגאנג־סטרים
האלימים שהיוו את הצמרת הנאצית,
ושהיו מוכנים בכל עת לשחוט איש את
רעהו, לא ראה בהס מתחרה מסוכן. הוא
היה מעין כלבלבו של הפירר, עדין־הליכות
ומקובל על אנשי המפלגה.
כמטוס גנוב. עוד בראשית המלחמה
נטרפה עליו דעתו. בראשו ניקרה אידיאה
פיקס: שהוא יוכל לשכנע את הבריטים ל עשות
שלום עם הרייך השלישי, כדי ש־היטלר
יוכל להתקיף את רוסיה באין מפריע.
הוא גנב מטוס קטן, טס לבריטניה, הושם
שם במעצר. היטלר הכריז עליו כעל חולה־רוח,
תקף את רוסיה כעבור כמה ימים.
עובדות אלה מטהרות את הס, למעשה,
מן האחריות להשמדת היהודים, שהחלה
רק אחרי פלישה זו. הס נושא באחריות ל נאציזם
כמו כל נאצי בכיר אחר, אך קשר,
לראות דוזקא בו את סמל המישטר.
הישארותו בודד, כאדם שבור וחולה בכלא,
עוררה עליו רחמים במדינות רבות,
נתנה לנאצים החדשים הזדמנות נאותה לעורר
אהדה בקרב העם הגרמני. הבריטים והאמריקאים
היו רוצים לשחררו, ולוא רק כדי
לחסוך את ההוצאות העצומות הכרוכות ב החזקת
בית־סוהר ענקי, שתוכנן ל־500
אסירים, ושבו נשאר עתה חולה־הנפש הזקן
בודד.
הרוסים מתנגדים. ולא רק מטעמים
עקרוניים. יש להם סיבה פשוטה יותר: הסטאטוס
הבינלאומי של בית־הסוהר נותן
להם דריסת־רגל בברלין המערבית. מישמר
סובייטי מופקד על ביתיהסוהר, יחד עם
נציגי המדינות האחרות — והודות לכך
יכולים חיילים סובייטים לצעוד כחוק בברלין
המערבית, להישאר ״נוכחים״.
הפשרה שתושג, קרוב לוודאי: בבית־הטוהר
עצמו יפונה, ואילו הס יועבר לאגף קטן
שלו, המשמש כמרפאת הכלא.
דנמרק סבל משולש

לפני ארמון כריסטיאנבורג בקופנהאגן, בו
שוכן הריגסדאג, בית הנבחרים הדני, מוצבים
שלושה פסלים שאיש אינו יודע את סיבת
הצבתם לפני בית־הנבחרים.
הפסלים מסמלים את כאב־הראש, כאב־הבטן
וכאב־האוזניים.
תשובה אחידה. לרגל פתיחת הפרלמנט
הדני השבוע• ערך שבועון דני משאל
• לפי החוקה הדנית חייב הריגסדאג ל התכנס
לפחות פעם בשנה, בידס השלישי
השני של חודש אוקטובר.

העולם הזה 1519

הידית

נושא־פרסים בין קוראיו, בו הם היו צריכים
לחוות את דעתם על הפסלים הפרלמנטריים.
התשובה הבמעט אחידה של הקוראים ה־דניים:
פסלי
כאב־הראש, הבטן והאוזניים מוצבים
לפני הריגסדאג כדי להזכיר לכל אדם המתעסק
בפוליטיקה שהוא עלול לסבול משלושתם.

לתהליך

״ צייישי ״ י ז£גי
ייה ״ ר ״י ־ כי ״י

ננניס

יותו־

שוייץ
ע״ן ב פר החדש!
שירותי הטלפונים של המאה העשרים כבר
מזמן אינם מסתפקים במטירת תורנויות־רופאים,
מועדי יציאת־הרכבת, המלצה על
הסרטים הטובים של השבוע ותחזית מזג־האויר.
היום
אפשר כבר לחייג לאינפורמציה על
הכביש הבינעירוני הקרוב או למסור להקלטה
הודעה על שינוי כתובת, יציאת
רופא־שיניים לחופשה שנתית או עיין במדריך
החדש!
יום ושעות ייחום. בכל זאת נדהמו
איכרים שווייצים רבים כאשר חייגו השבוע
למיספר 22 69 01 בעיר לוזאן ושמעו את
ההודעה המוקלטת הבאה:
״כאן מרכז ההזרעה המלאכותית של
לוזאן. הודעתך נרשמת על סליל מגנטי. נא
מסור את שם המשפחה, השם הפרטי, כתובת
מדוייקת, מספר טלפון, יום ושעת הייחום.
אם המדובר בהזרעה חוזרת נא מסור את
שם הפר. היכון ! דבר ! ״

רכוש מקצוע מבוקש ב־ 6חודשים
הלימוד כולל אנטנות מעבדות משוכללות
אין צורך בידיעות קוד מות
פרטים והרשמה 9 — 1 :לפנה״צ 4 — 8 ,אחה״צ
טכניכון מכון ישראלי להכשרת טכנאים

תל־אביב
דרן פתח תקוה 44
;מול בית הדס

תל־אביב
דרך פתח תקוה 126
>מול הקריה)

חיפה

רחוב בלפור 5
בנין הועד למען החייל
סטטיסטיקה שיא הונגרי
הצרפתי הממוצע מבלה בכל יום שמונה
שעות וחמש־עשרה דקות במיטה. אחרי
מנוחה ממושכת זאת הוא זקוק גם כל
יום לשער, וארבעים דקות ליד שולחו־האוכל.
בזה,
כפי שגילה השבוע מחקר של המכון
הסטטיסטי הלאומי של צרפת, קבעו הצרפתים
שיא עולמי בשינה ואכילה.
הגרמנים •,למשל, מסתפקים בשמונה שעות
שינה ללילה והאמריקאים והרוסים (וגם
היוגוסלבים והפולנים) בשבע וחצי שעות.
סוסים בלגיים. מעניין לדעת כי שעה
שהאמריקאים מבלים, בכל זאת, שעה וחמש־עשרה
דקות ליום ליד השולחן, גומרים
הרוסים בחמישים דקות.
אבל הם עובדים מספר שעות שווה
בשבוע (ארבעים ושתיים וחצי) .ולא לחינם
עובדים הסוסים הבלגיים. הם למדו את זה
אצל אדוניהם ( 47 שעות בשבוע).
מי שעובד באמת זה ההונגרים. חמישים
שעות בשבוע.
כדי לא לקפח את הנשים, גילה המכון
גם את העובדה כי עקרת־הבית הצרפתית
הטיפוסית עוסקת שלוש וחצי שעות ביום
בעבודות־הבית, כולל קניות.
האמריקאיות והרוסיות יותר יעילות. הן
מסתדרות בשלוש שעות ליום.
למד לצייר בביתך בשעותיך הפנויות דרך האולפן
לאמנות הציור

לפנות

בכתב לובד ,4866 .ת״א
רצונה בגרה חסון ושרירי
לקבלת חוברת הסברה חינם
פגה אל

מכשירים לפיתוח הגוף
ת.ד 4 9 15 .תל־אביב

1. >000011״! 61.010

העולם הזח 1519

8 1 1 1

נוסת נאוגגו של חייב אוו׳ אבנו׳ בדיון על התוכנית הכלכלית במסת

כבוד היושב־ראש, כנסת נכבדה.
הקשבנו בדריכות רבה לדברי האזעקה של ראש־הממשלה.
נחרדנו לשמוע מפיו על המשבר הגדול, שבא לפתע על
המשק הישראלי. נתבענו להיחלץ לעזרת הממשלה במשבר
זה, לוותר, להקריב.

אף תוך בדי שמיעה התגנבה ללבנו השאלה :
האם זה אסון־־טכע, שהתרגש לפתע? האם זה
בא במו טייפון ביפאן או רעש בתורכיה,
גזרת־שמיים שלא היה ממנה מנוס?
היה פעם נער שהרג את אביו ואת אמו בגרזן. אחרי
שהורשע בעוון רצח, וניתן לו לומר מילה אחרונה לפני
שנגזר דינו, התחנן ואמר :״רחמו עלי, רבותי השופטים!
קחו בחשבון שאני יתום!״

ראש־ד,ממשלה ושר־האוצר, המבקשים עתה את רחמינו,
מנהלים את המשק הישראלי זה למעלה מעשר שנים.
מפלגתם ניהלה את כל ענייני הכלכלה מיום קום המדינה.
בתקופה זאת זרם למדינה מבול של זהב — שבעה מיליארד
דולארים במענקים, מתנות, הלוואות שלא הוחזרו, רכוש
נטוש ויתרות שטרלינג.
שבעה מיליארד דולאר, שהם עשרים מיליארד לירות לפי
הערך הנוכחי! לפי החישוב המדעי, דרושות כ־ 50 אלף לירות
כדי ליצור מקור־פרנסר, יצרני למפרנס אחד. זאת אומרת,
הנהגה כלכלית אמיתית היתד, צריכה לספק בכסף זה
פרנסה יצרנית ל־ 400 אלף מפרנסים נוספים במשק יצרני
הנושא את עצמו.
והנה אתם באים היום ובוכים באוזנינו שהכלכלה מתמו טטת•
שצפוייה אבטלה המונית. אתם מתחננים שהעם העובד
יוריד את רמת־המחייה שלו.
של לפי המיספרים שלכם יגיע החסכון הלאומי ל־ 490 מיליון
ל״י לשנה, כלומר 1.5מיליארד ל״י לשלוש שנים, במיקרה
הטוב ביותר. מניין תקחו את ששת המיליארדים החסרים,
נוסף על 4.5המיליארדים של הגרעון השוטף במאזן המיס־חרי
במשך שלוש שנים?

הייתם באים ומכריזים על קיצוץ המנגנונים
הטפיליים במיליארד לירות לפחות. כאן
לא דרוש איזמל עדין של מנתח. כאן דרוש
גרזן -לחתוך בל פעלתנות ממשלתית וציבורית
שאינה חיונית.
הייתם מוציאים את ההכרעות המישקיות מידיהן של
קבוצות־הלחץ השונות, הדואגות לעצמן ולמפלגותיהן,
וההורסות את המדינה.
הייתם מקימים מטה־השקעות ממלכתי, בעל סמכות
עליונה לגייס ולמדן השקעות על פי קריטריונים כלכליים
אובייקטיביים, בלי הפתקים של מר ספיר.
הייתם מכוננים, ולוא בשעה מאוחרת זו, מינהל רציני
לתיכנון כלכלי, ומחזירים לארץ ולממשלה את כל הכלכלנים
המעולים שהגליתם לאו״ם ולבנק העולמי, מפני שהעזו לנבא
את האמת כאשר אתם עדיין ציירתם תמונות ורודות.

לוא באתם, לפחות, בשעה מאוחרת זו ואמרתם לאומה
את מלוא האמת, אפשר היה — אולי! — לתת בכם אימון
כלשהו. אבל גם התיאור הקודר, שניתן על־ידי ראש־הממשלה,
הוא כאין וכאפס לעומת המצב האמיתי.
אתם באים וטוענים כי תוכנית זו שלכם תוביל לקראת
הבראה תוך שלוש שנים.

אני אזכיר לכם כמה מיספרים, המסתברים מהפירסומים
שלכם עצמכם:
יש ברגע זה אבטלה רבה בארץ. למעשה כבר הגיעה
ל־ 50 אלף מובטלים. לפי הצהרת שר־העבודה, תגיע בסוף
השנה ל־ 75 אלף מובטלים ויותר.
חוץ מזה נוספים בכל שנה בארץ 25 אלף עובדים
חדשים — בלי שום עליה (והרי אתם כלל אינכם חולמים
על עליה נוספת, כפי שמסתבר בבירור מן התוכנית
הכלכלית הזאת).

אם כן, על המשק הישראלי לספרן, תוף
שלוש השנים הקרובות, תעסוקה יצרנית ד-
150 אלף עובדים מובטלים ועובדים חדשים.
יצירת מקום־עבודה יצרני עולה פי שלושה מן התפוקה
השנתית הגולמית לעובד. תפוקה זו היא בממוצע 18 אלף
לירות. זאת אומרת, כדי ליצור מקום־תעסוקה יצרני יש
להשקיע 50 אלף ל״י לעובד.

בדי ליצור תעסוקה יצרנית ל 150-אלף עובדים,
יש להשקיע, איפוא 7.5 ,מיליארד לירות
תוך שלוש שנים.
וזה בלי לקחת בחשבון את הצורך להעביר לתעסוקה
יצרנית ריווחית את 100 אלף המובטלים הסמויים, ששר־האוצר
מזכירם מדי פעם, כשזה נוח לו.

אילו היה קשר כלשהו בין התחזיות הקודרות שלכם לבין
מסקנותיכם, כי אז הייתם באים היום אלינו בתוכנית־חירום
אמיתית. תוכנית שפירושה: גיוס וריכוז כל המשאבים
והקורבנות, כדי ליצור יחידות־ייצור, ריווחיות.

אתם ביזבזתם את המאמץ העליון של האומה,
את המשאבים העצומים שזרמו אליה —
ועכשיו אתם באים כשם האסון, שאתם
בעצמכם יצרתם אותו, ותובעים לעצמכם אש-
ראי גופן* .על סמך מה אתם ראויים לו?

למה אתם חושבים אותנו? הסכורים אתם
באמת בי איש מאיתנו אינו יודע לקרוא מיס
פרים? שאיננו מעיינים כפירפומים של הלשכה
המרכזית דסטאטיסטיקה? שאיננו יודעים
לצדן? יחד שניים ועוד יטניים?

דרושים לנו עשרה מיליארדים -ואתם
מנסים לסתום את החור הזה, את התהום ה זאת,
באותו חול שאתם זורים בעינינו, ואולי
גם כעיני עצמכם.

הייתם מכוננים מייד ביטוח לאומי בפני
אבטלה. זה יעלה בסד הבל 100 מיליון לירות
כשנה -רבע ממה שכיזבזתם אתם, תוך׳
כמה חודשים, כמערכת הבחירות.

עשרה אותם•

מיליארדים

לירות!

מניין

תקהו

זוהי השאלה הפשוטה והמכרעת, והיא מחייבת תשובה
ברורה ומשכנעת. מה אתם מביאים לנו במקום זה?

איזה אוסף של פראזות בלתי־רלוואנטיות,
גיטר של נייר על־פני תהום?
ביטלתם את תוספת היוקר, ובכך פגעתם בתפוקת העובדים.
מה חסכתם בכך? שבעים מיליון לירות? הרי
אפילו המומחה שלכם, הפרופסור טרון, אמר החודש כי
בעיות המשק לא תיפתרנה על־ידי הורדת שכר העובדים.

באותו זמן עולה היוקר לאייר בל החזית,
מדי יום כיומו, כהשתתפותבם וכיוזמתבם.
גרוע מזה: אתם עומדים להגדיל את תקציב
המדינה לשנה הכאה כעוד חצי מיליארד
לירות, אם לא למעלה מזה.
מה עוד יש באמתחתכם? ביטול הרכב הצמוד ל־43
פקידים? זה מספיק בקושי כדי להוסיף עוד שניים־שלושה
דיפלומטים לשגרירות הישראלית בפאריס, השלישית בגודלה
בעיר האורות.
מד, עוד? תתנו ״תמריצים״ למיפעלים שאתם חונקים
אותם במיסים? תבטלו תמיכות למיפעלים כושלים בתל־אביב,
כדי לתת תמיכות למיפעלים כושלים עוד יותר
באשקלון?

אלה הם צעדים בכיוון הנכון, לפחות. גם הם לא יפתרו
את הבעייה פתרון מוחלט. בסופו של דבר, אין. מנוס
מן ההכרעה הגדולה, שאינה כלכלית, כי אם פוליטית. אין
כלכלה שאינה מדינית.

נדבר גלויות. הברירה היא בין שתי אפשרויות.
האחת
היא למכור את עצמנו לכל המרבה במחיר.
למכור את עצמאותנו הלאומית טפין־טפין. להכיר בממשלת־הבובות
בסייגון, ללחוץ על יהודי אמריקה שיתמכו במדיניות
ג׳ונסון, ללחוץ על הממשלה האנטי־אמריקאית בסוריה.
כמה זה יכניס? 100 מיליון? 200 מיליון?

זוהי דרך אהת, ואוי לדרך זו. היא תיתן לנו
נשימה לעוד כמה חודשים. והיא מביאה אותנו
אל עברי פי פחת.
ויש הדרך השניה. לא נלאה מלחזור ולהשמיע אותה מעל
במה זו, אפילו על אוזניים אטומות.
הפתרון הוא המרחב. מסביבנו ארצות המתלבטות באותן
— מצריים, סוריה,
הבעיות כמונו, ואף קשות יותר
תוניס, אלג׳יריה, איראן.

שוק מרחבי משותף, שנהיה בו שותף שווה־זכויות
ואחד ממוקדיו -זהו היעד האמיתי.
באן הפתרון -ואין פתרון אחר.
אין זה ויכוח כלכלי בלבד. לא הכלכלה בלבד נכשלה.
לא עובדי ישראל ולא יוזמי ישראל נכשלו.

מי שנכשל -זה המישטר. והמישטר צריף
לתת על בך את הדין.

א1ן-י אבנדי

ת צ פי ת

בסדינו־.

@ צפה לשורה של גילויים על מבצע סיני ביוה השנה

העם

העשירי למחילתו. קול־ישראל הזמין את דויד בן־גוריון, משה ליין,
שמעון פרס ועוד כמה מן האישים שעסקו במיבצע, להשתתף בשולחן עגול.
מרבית המוזמנים נענו, והם מתכוננים לנתח את המיבצע לפרטיו, כולל פרטים
בלתי ידועים לציבור.
• יגאל ידין ישוב לחדשות הפוליטיות. עם החייאת רעיון
הבחירות האזוריות, יחדש את פעילותו
גם הוועד הציבורי שהוקם
לצורך זה על־ידי דויד בן־גוריון,
בראשותו של ידין. הפעם עשויים
להצטרף לוועד כמה אישים מה־מפלגה

הליבראלית,

האופוזיציה

וכמה

מוקשי
ו 1ר>,פרחי
אדס נמוך־קומה, עטור־זקן ולבוש־מדים,
הוכיח השבוע שוב עד כמה השתנתה ה אווירה
במרחב.
במסיבה של עתונאים ערביים בכוויית
אמר היילה סלאסי, גור־אריה־יהודה, נגוס־נגוסטי
(״מלך המלכים״) של אתיופיה, כי
הוא תומך בקיומה של מדינת־ישראל, מ־אהר
שהוקמה על-ידי האו״ם.
אילו נאמרו מילים כאלה על אדמה
ערבית עוד לפני תריסר שנים, היה הנגוס
נקרע לגזרים. לפחות היה נאלץ
לצאת מייד את מוינות־ערב. בוודאי לא היה
מתקבל למחרת היום בכבוד־קיסרים ובזרי־פרחים
בביירות, מצטלם בטכסים ממלכתיים
מרשימים, במדינות־ערב.
השד אינו נורא. מובן שהנגוס
לא היה הראשון שהעז לעשות זאת. קדם
לו בעל הקפיצה הנחשונית: נשיא תוניסיה
אל־חביב בורגיבה, שאמר דברים דומים בירושלים
העתיקה, ושגם הוא נתקבל לאחר
מכן בכבוד־מלכים בביירות.

מאנשי

שבתון חרות.

• חדשות פנימיות נוספות
של חרות: ייתכן ש המשפטים
שהוגשו כקשר
לפרשת המכתב המזוייף
של אמשטרדם -יידחו, או
לא ייערכו כלל. משפטם של
תמיר וחבריו עמד להתחיל בשבוע
הבא, אולם שוס הודעה על תאריך
המשפט לא נמסרה עדיין. ייתכן ש בכך
יצליח ח״כ אליעזר שוסטק
לשכנע את הצמרת הוותיקה לוותר

אין פירוש הדבר כי המוני העולם הערבי
השלימו עם קיום ישראל (ראה כתבה בעמודים
.)12— 13 .תקריות־הדמים בגבול ה־

על המשפטים, העלולים לזעזע א ת המפלגה מחדש.

• הנהלת ״בצלאל״ תחזור כה מהחלטתה למכור את אופף
המטבעות היהודיים. אחרי ההתעוררות הציבורית, ואחרי שד״ר ראובך
הכט יזם התערבות נימרצת, עמד אחיו, עו״ד ד״ר אריאל הבט הירושלמי
להגיש בקשה לצו־על־תנאי נגד הנהלת בית הנכאות הלאומי. תגובות אלה הניעו
את הנהלת בצלאל להבריק לסוכניה בבאזל לבטל את המכירה ולהחזיר את
המטבעות ארצה.

• ניחוש המהלך בימים אלה בקרב חלק מצמרת חרות:
ייתכן שמפא״י תסכים להעניק לח״כ יוחנן בדר את הכבוד
לכהן כיושב־ראש הכנסת, לפחות למשך חלק כלשהו של
כהונת הכנסת הששית. אם
אמנם יקרה הדבר, יהיה בכך צירוף
של הערכה אישית של ראשי מפא״י
לבדר, וגס רמז לחרות שהדרך אינה
חסומה לחלוטין לשיתוף בין שתי
המפלגות. משמע: לא רק רפ״י יכולה
לפלרטט עם בגין.

• ישראל גלילי, שנתמנה
לטפל ככל עניני ההסברה
של הממשלה, לא ישבע נחת
מתפקידו החדש׳ .בין הקשיים

היילה־סלאסי

הצפויים לו: חוסר מועמד מתאים
לניהול

הטלביזיה

הממלכתית.

מותר לדבר על השלום
ה כורי
(ראה מסגרת) הוכיחו השבוע עד כמה
רחוקה הדרך לשלום.
אך דבר אחד השתנה: כיום מותר לדבר
על אדמה ערבית, בפני ציבור ערבי, על
שלום ישראלי־ערבי. אפשר להזכיר את ה שד
— הברה בקיום ישראל — מבלי להביא
לרעש־אדמה.

שבוע חתם מנהל קול ישראל חנון
גיבתון על ההסכם עם החברה האמריקאית
סי.בי.אס. עם שובו ארצה בדר מארה״ב, תיאלץ הממשלה להחליט
מי ינהל את הטלביזיה. יש התנגדות
למינוי גבתון, אבל אין עדיין מועמד אחר הזוכה להסכמת הממשלה כולה.

• האבטלה תחמיר כחודשים הקרובים, ותגיע לשיא לקראת

וזה, לבדו, הוא צעד עצום קדימה.

סוף השנה. בדרן כלל גדלה האבטלה בתחילת החורף, ונמשכת עד ראשית
הקטיף, בינואר. השנה המשיכה האבטלה להחמיר גם בתקופת החגים, בעוד
בשנים קודמות היתה זותקופה של תעסוקה מלאה.

דעות

• תיתכן התפטרותו של ראש עירית פתח־תקוה פנחס
דשייט 71 ובחירת סגנו ישראל פינברג לתפקיד שיתפנה.
רווחה

בפתח־

תקווה השמועה, כי רשיש

הפופו־

בתקופת

הבחירות

אילן גדל בהונג-קונג

לרי י כהן בתפקידו רק שנה אחת.
עתה עשויה השמועה להתממש.
רשיש נסע לסיור באירופה מטעם
מרכז השלטון המקומי, ועם שובו
בעוד שבוע יוחל בהכנת ההתפטרות.

• צפה למאבקים חרי־פיס
על הבסאות, בהנהלת
הסוכנות היהודית, כתוצאה מ כוונת
מנהלה אריה פינקוס למזג
את מחלקת הקליטה עם מחלקת הר
עליה, ואת שתיהן עם המחלקת
הכלכלית ועם שתי המחלקות ה מטפלות
בעולים מארצות הרווחה.
ר שי ש
לחמש מחלקות אלה יש ששה ראשי
מחלקות, חמישה מנהלי מחלקות
וכ־ 12 סגני־מנהלי״מחלקות, מלבד נ־אשי-לשכות־ראשי־המחלקות וראשי לשכות־מנהלי״המחלקות.
בל אחד מפקידים בכירים אלה הוא בעל עמדה באתת
המפלגות, שלא תיתן להפקיר אותו. אין במנגנון הממשלה מספר מספיק של
משרות פנויות בדרגות מתאימות כדי לקלוט את עשרות הפקידים הללו, וייתכן
שדבר זה יכשיל או יעכב את ביצוע תוכניות המיזוג והחסכון.

מה החריטה הממשלה?

ג׳ון מיינארד קיינס היה המחדש הגדיל
בכלכלה המודרנית, האיש שגילה את חשיבות
התערבותה של הממשלה בתהליכי ה משק
ואת שיטת ניתוח מצב כל הגורמים
במשק לשם הבראתו.
גבריאל אלון בן ה־ 51 הוא כלכלן חיפאי,
חבר קיבוץ לשעבר וחובב תקליטים ארוכי־נגן,
העורך את השבועון המישקי ביזנס
דייארי (באנגלית: יומן העסקים). .
כלכל עורך כלכלי בארץ היה גם לאלון
הרבה מה להגיד בחודשים האחדי־נים
על מצב המשק, המיתון והמדיניות
הכלכלית החדשה.
בשבוע שעבר החליט אלון לתלות עצמו
על אילן גדול, כתב מאמר ראשי מרתק:
מה היה קיינם מייעץ לישראל?
הואיל וקיינס נפטר לפני 20 שנה, נטל
אלון את התפקיד על עצמו, הסביר מה
היה קיינס עושה ״בתנאים שלנו״.
חקלאים לתעשייה. קודם כל היה
הלורד המנוח בודק את מאזן התשלומים
של ישראל. מה הוא המינימום של מזון
ונשק שצריכים לקנות בחו״ל על־מנת
להחזיק מעמד. כמה חובות מחוייבים להחזיר
מדי שנה במטבע זר וכמה מתנות
(המשך בעמוד ) 14

^ סננה הנצצות־אוויו?
•י* התיתנוהתערבותמצריה?
* * 3עסשל חומר־נפץ מתפוצץ בשכונת
רוממה בירושלים — ארבעה פצועים.
הדים של מוקש בשדות שער־הגולן —
ארבעה שוטרים הרוגים ואחד פצוע.
כך, בבת אחת, ניתנה דחיפות בוערת
לשאלה, המרחפת מזה שבועות בחלל המדינה:
האם תהיה מלחמה, האם תתקוף ישראל
את סוריה?
ישיבת־הממשלה השבועית, ביום הראשון,
הפכה ל״מועצת מלחמה״ .סדר־היום שנקבע
מראש נידחה, מול הדחיפות הבוערת של
השאלה: מה יהיה בגבול?
ההודעה הרשמית, שנמסרה בתום הישיבה,
לא גילתה מה התנהל בישיבה זו. אבל
כל ילד יכול היה לנחש מה היה הנושא,
וכי שתי האלטרנטיבות היסודיות היו:
להגיב מיד, בעוצמה, נגד סוריה; או להמתין.
לכל אחת משתי האלטרנטיבות היו
נימוקים ברורים:
• להגיבמייד: זוהי המסורת הצבאית
שהתגבשה מאז תום מלחמת העצמאות,
מתוך תפיסת־עולם האומרת :״יש ללמד את
האוייב שחיי ישראלים אינם הפקר.״ נימוק
נוסף: פגיעה מהירה ורצינית בצבא הסורי
תמוטט את המישטר, ובכך תעצור את
הדהירה הסורית למחנה הסובייטי.
התגובה היחידה, שאפשר לחשוש מפניה;
הפצצה נקמנית של ישובי־ספר, או אפילו
של ערים כמו טבריה, עפולה או חיפה.
• להמתין: השיקולים בעד אלטרנטיבה
זו מגוונים. במישור הטאקטי הפשוט:
לא כדאי לצאת לפעולה מתי שהסורים מצפים
לה. אבל חשובים הרבה יותר השיקולים
הפוליטיים. אחד מהם היה: גישת דעת־הקהל
בתוך ישראל. הוזכר במפורש המאמר
שפורסם לפני שבועיים, בחעולם הזה 1517
תחת הכותרת ״סכנת מלחמה! האמריקאיים
דורשים: לתקוף את סוריה!״
ההתקפה על סוריה היתד, מאשרת את
החששות האלה, מכתימה את ממשלת אשכול
כשכירת־הרב של האמריקאים בעיני אז רחי
המדינה, ומביאה להרעה קיצונית ביחסים
עם מדינות רבות בעולם — שהבולטת
ביניהן היא צרפת.

אי בהלהלום?
- ,שנהגםהשאלה: מה עלולה מצרים
וברית־המועצות לעשות, במיקרה של התקפה
על סוריה? מובן שלא תיתכן תשובה
וודאית מראש, אכל ניתן היה להניח, כי
עבד־אל־נאצר לא יסתבך עתה בחזית הישראלית.
ואילו הסובייטים יציגו אולטימטום
חמור להפסקת הפעולה.
אבל הנימוק החשוב ביותר היה: איפה
להלום? במה — או במי — לפגוע? האם
תבוא ארגעה לגבול — או להיפך?
התוצאה של עימות שתי גישות יסודיות
אלה לא נמסרה אף היא בשום הודעה
רשמית, אבל קל היה להבחין בה: לעת עתה,
נבחרה האלטרנטיבה, האומרת שכדאי להמתין•
אבל הדגש הוא על המלים ״לעת
עתה״.
ב־ 48 השעות שלאחר התפוצצות המוקש
אמנם לא פתח צר,״ל בהתקפה. אבל אפש־רות
המלחמה לא ירדה מהפרק. היא רק
הוקפאה.

מי מעונ יי ן?

בל דיו ן על מלחמה או תגמול, צריכה
^ להישאל השאלה: מי מעוניין בהתנגשות
מזויינת?
ממשלת ישראל הכירה בחשיבותו של
שיקול זה כאשר קבעה כי ממשלת ירדן
אינה אשמה בתקרית החמורה בשכונת רוממה,
וכי הדבר נעשה כדי לסכסך בינה
ובין ישראל.
מתוך ההודעה נובע, ברמז ברור, כי
ממשלת סוריה היא המעוניינת בחימום הגבול.
זהו
אבסורד גמור.
ברגע זה אין במרחב כולו גורם המעוניין

כאן !הרגו ארבעה שוטרים -וסכנת-התרסחות^ בגבול -הסוו׳ חננה:ממ שית

5ךקמ 551נ 1ד נ? 5
מישטרים ערביים עויינים. איש אינו יכול
פחות בחימום הגבול הסורי־ישראלי מאשר
לדעת מי מפעיל את מי, ולאיזו מטרה.
ממשלת דמשק.
למשל: המפקד הצבאי הקודם של גבול
יש לכך שורה ארוכה של סיבות. בין
ישראל, שהיה אחראי לסידרה הקודמת של
השאר:
התקריות, נתגלה לאחר מכן כסוכן אמריקאי־
• ממשלת דמשק מרעישה עולמות בירדני,
שלקח חלק בנסיון־ההפיכה נגד ממטענה
שהאמריקאים זוממים להפעיל נגדה
שלת דמשק, ברח לירדן, ועבר לאחר מכן
את ישראל ואת ירדן, כדי להפיל את ה־לצד
המצרי. איש אינו יכול לדעת לאן
מישטר המהפכני בסוריה. במצב כזה, היתה
נוטים, ואת מי משרתים, המפקדים שבאו
זאת איוזלת מוחלטת לספק תירוץ להתקפה
במקומו.
ישראלית.
לא יכול להיות ספק, כי התקריות האח•
הצבא הסורי, המדולדל והחלוש אחרי
רונות קרו מפני שמישהו מעוניין בחימום
שורה ארוכה של טיהורים, אינו מסוגל לנהל
הגבול. לא יכול להיות גם ספק, כי בכך
מלחמה. יתר על כן, הוא הבסיס הממשי
מעוניינים גורמים (ערביים וזרים) המבקשים
היחידי למישטר הקיים בדמשק, ומישטר זה
להפיל את המישטר הנוכחי בסוריה.
אינו יכול להרשות לעצמו להפעיל את הכל
התקפה על סוריה תשרת גורמים אלה.
צבא כלפי חוץ. במאמץ של פיוס, אף החזירו
הסורים את שארית השבויים שהיו בידיהם,

ופתחו בשיחות על הסדר בעיית עיבוד
מדוע אץ בינוי?
שטחי־מריבה לאורך הגבול.
ך* אן מתעוררת שאלה הגיונית, המזד־
9ידוע כי שתי היועצות העיקריות של
קרת לעין. אם ממשלת דמשק אינה
ממשלת דמשק — מוסקבה וקאהיר — מתמעוניינת
בחימום הגבול, מדוע אינה מונעת
נגדות בהחלט להסתבכות מלחמתית עם
את התקריות?
ישראל.
אם היא סבורה כי אנשי אל־פתח, או חלק
אם כן, איך יכלו התקריות האחרונות
מהם, משרתים אינטרסים אמריקאיים ופועלים
לקרות?
כפרובוקטורים למען אינטרסים עוינים —
ההסבר הסביר הוא כי ממשלת סוריה
מדוע אין היא מחסלת את אל־פתזז? מדוע
אינה שולטת במצב. בכוחות המזמינים שוראין
היא מגנה אותם בגלוי ובפומבי? מדוע
צים סוכני המעצמות הזרות, וגם סוכני

היא מוסיפה לפרסם את הודעותיהם, בצורה
הרומזת על תמיכה?
יש לכך סיבה, המעידה על התסבוכת העצומה
של המצב בסוריה.
הסורים שונאים את ישראל יותר מכל
עם ערבי אחר. זו הרגשה עממית.
מזה שנים טופחה בסוריה האשליה של
״מלחמת שיחרור עממית״ נגד ישראל, והועלתה
על נם גבורת אנשי אל־פתח.
אילו היה המישטר הקיים בסוריה חזק
מאד, כמו מישטרו של עבד־אל־נאצר במצריים,
יתכן שהיה מעז לפעול בגלוי נגד
אנשי אל־פתח, ולגנות את מעשיהם. אולם
המישטר הנוכחי, שהוא חלש ופגיע, אינו
מעז לעשות זאת. הוא חושש כי הדבר
יכריע את הכף נגדו, יתן פתחון־פה לאויביו
הפנימיים להאשימו בבגידה בעניין הערבי.
לכן נמנע המישטר הקיים מלתת תמיכה
מפורשת באל־פתח, ודובריו הכריזו לא פעם
כי ״אינם יודעים״ על פעולות אלה. אבל
מאידך נמנע המישטר גם מלפעול נגד אנשי־הטרור,
לכלוא אותם (כמו בירדן) ,ולגנות
את מעשיהם בצורה חד־משמעית.
על רקע זה חייבת ליפול כל הכרעה
בממשלת ישראל. לא הרגשות צריכים
להכריע, אלא שיקולי ההגיון.
המטרה אינה גאולת־דם, וגם לא סיפוק
רגשות. המטרה צריכה להיות החזרת השלום.

מלחמה, או תגמול מוהץ, יכולים לערער
את המישטר הקיים בדמשק, להביא להפלתו
או להחלשתו. האם זה ישרת את השקט בגבול,
או להיפך?
האם זה יגביר את בטחון ישראל, או
יפגע בו?
מי שמאמין, כדבר מובן מאליו, כי מיש־טר
פרו־אמריקאי בסוריה ישמור על השקט.
יכול לתמוך בקו מלחמתי. אך אין שום
אסמכתא לכך. הגבול הסורי היה רגיש ומחומם
גם באשר שלטו בדמשק כוחות פרו־אמריקאיים.
ולהיפך:
הגבול המצרי הוא דוגמה לחוסר-
מתיחות מזה עשר שנים — וזאת למרות
שבקאהיר שולט מישטר מהפכני, שאלנו
אהוד על האמריקאים.

השאלה הגדולה

ך• ברירה האמיתית אינה מלחמה או
| 1חוסר־מעש, כפי שנדמה לרבים, הסבו״
רים כי המעש היחידי הוא, בכל מיקרה,
מעש צבאי.
האלטרנטיבה האמיתית למלחמה היא פעולה
מדינית שקטה, באמצעות גורמים שיש
להם השפעה בדמשק — כגון ברית־המוע־צות
ו /או צרפת.
יתכן שיש מקום להציע הצעות מעשיות
שיבטיחו את השקט בגבול. למשל: הצבת
כוח־חירום של האו״ם בגבול הסורי, דוגמת
כוח החירום השומר על השלום בגבול
המצרי.
לחצים דיפלומטיים שקטים מסוג זה אינם
דרמאתיים, כמו פעולה צבאית. אין הם
מעוררים התלהבות המונית. אך הם יכולים
להביא להרגעה — בעוד ש־ 18 שנות קיום
המדינה הוכיחו בעליל כי שום פעולת־תגמול
לא הביאה מעולם להרגעה כלשהי.
השאלה הגדולה היא אם ממשלת אשכול
מסוגלת לעמוד בפני הלחץ הדמגוגי של
יריביה הפנימיים, התובעים פעולה צבאית
בכל מחיר. במצב של משבר כלכלי, כאשר
אויבי אשכול מאשימים אותו בחוסר־אונים,
גדול הפיתוי ללכת בדרך ההתנגדות הקטנה
ביותר, לערוך מיבצע צבאי שהרוב הגדול
של הציבור יקבל אותו בהתלהבות.
אך ספק אם זה ישרת מטרה חיובית
כלשהי של בטחון ישראל — להבדיל מן
האינטרסים של גורמים אחרים.

יחה שד עודך

העו & ס

ד. ו ר

ף ככן, מה היית רוצה שגעשה?״ שאל האיש, אחרי שהחלפנו את החיוכים ודבריהנימוסין
המוקדמים. ו ישבנו במסעדה, אי־שם באירופה. האיש, כבן־גילי, הוא אחד הדוברים העיקריים של
התנועה הלאומית הערבית, אדם התופס עמדת־מפתח במדינה ערבית מסויימת. לא היה
צורך בהקדמה ארוכה, כי הכרתי את שמו, והוא הכיר את שמי. קראנו לא פעם איש את
דברי רעהו. אך מעולם לא נפגשנו עד כה.
הפגיש אותנו הגבר השלישי שישב ליד השולחן — אחד מאותם חסידי־אומוודהעולם
המוכנים תמיד לפעול בשקט למען השלום בין ישראל והערבים, בלי תמורה ובלי
לחכות לתודה.
מזגתי לבן־שיחי השחרחר את היין הלבן, אמרתי לו ״.סחתייך (פעמיים בריאות) ועניתי:

״אני רוצה שתעשו דבר פשוט. מנהיג מרכזי של התנועה הלאומית
הערכית, למשל גמאל עבד־־אל־נאצר, צייד לפרסם הכרזה רישמית
שתפרט את מטרות־השלום הערכיות.
״בהכרזה זו עליו לומר: נעשה שלום עם ישראל בתנאים אלה־ואלה. לא איכפת לי אם
זה יהיה מנוסח להיפך: ל א נעשה שלום עם ישראל אלא בתנאים אלה־ואלה.

אודי אבנר

״ברגע זה לא חשוב לנו מה יהיו התנאים. שיהיו קשים וקיצוניים ככל שיהיו. שיהיו
תנאים שלא נוכל להסכים להם בשום פנים ואופן.

״אכל שיהיה אמור, שחור על נכי לכן, כצורה חד־ימשמעית: יש
תנאים כרורים לשלום. יש תנאים להכרה בקיומה של מדינת ישראל.
אנחנו, הערכים, נכיר כישראל אם תהיה כזאת־וכזאת, ואם תעשה

כד־וכד•
״אני יודע שיש הרבה הכרזות של עבד־אל־נאצר ושל מנהיגים לאומיים ערביים אחרים
היכולים להתפרש בכיודן זה. אבל יש גם הרבה הכרזות הפוכות. לכן דרושה הודעה חד־משמעית
ובעלת־סמכות. כי כמעט כל הישראלים משוכנעים שאתם רוצים להשמיד אותנו!״

״איגגו רוצים להשגזיד אגזכם
ץ יטכתי על פתיחה זו עוד לפני הפגישה. יכולתי להגיע לנקודה זו אחרי שיחה
1ן של שעתיים. אך החלטתי לתפוס את השור בקרניו. כי כאן, בנקודה זו, טמון
העיקר.

״איננו רוצים להשמיד אתכם השיכ כן ישיחי .״אן? אחד אינו חושכ

ע דובר לאומי ערב

( )2בידוד מדיני וכלכלי של ישראל עד שתיעלם.
( )3סטאטוס קזז.
( )4השתלבות במרחב.
שאלתיו אם הוא מכיר אפשרות נוספת. הוא הודה שאין — הרשימה היתה שלמה.
הצעתי שנעבור על כל אפשרות בדרך של ניתוח אובייקטיבי.
ובכן: מלחמה. בן־שיחי הדגיש מייד שאין אדם אחראי במרחב כולו החולם על כך.
(זה, אגב, נכון. הדבר יפתיע ישראלים רבים, הקוראים מדי יום הכרזות על שיחדור
פלסטין, מלחמת־קודש, וכיוצא באלה. צדק הנשיא בורגיבה שאמר כי בעלי ההכרזות האלה
אינם מאמינים בהן אף לרגע, וכי הן באות אך ורק כדי לסבר את אוזנם של ההמונים).
״לא די לשלול את המלחמה,״ אמרתי .״,יש להבין מדוע אינה אפשרית. אינכם יכולים
לנצח כיום את ישראל. אפילו לפי ההכרזות של עבד־אל־נאצר, תהיה מלחמה אפשרית
מצדכם רק אחרי איחוד העולם הערבי ונצחון המהפכה בכל ארצותיו. כלומר, יעברו
לפחות 10 או 15 שנה עד שתוכלו לחלום על כך. עד אז יחדרו כל כלי־הנשק החדישים
למרחב.

״אז תהיה כל מלחמה כרוכה כהשמדה הדדית טוטאלית. אפשרות
זו יורדת מהחשבון״.
״כל זה ברור לנו״ ,אישר בן־שיחי .״אין צורך להרחיב על כך את הדיבור. המלחמה
אינה באה בחשבון מצדנו.
״אולם״ ,הוסיף ,״האפשרות השניה דווקא נראית לי.״

נזלוזנווז באיבלאם ובציונות
ך* אפשרות היטניה היתד, בידוד מדיני וכלכלי של ישראל, מתוך תקווה שזה יביא
( | לכך שהמדינה תיעלם מעצמה.
״בסדר״ ,נעניתי ,״נבדוק אפשרות זו באופן אובייקטיבי. לאן זה יוביל אותנו?״
התווכחנו על כך. עד היום לא הצליחו הערבים לבודד את ישראל מבחינה כלכלית
ומדינית, אלא במידה זעומה מאד. אין סיבה להניח שיצליחו בעתיד הרבה יותר.

ככלל אין אך דוגמה אחת כהיסטוריה שמדינה ריבונית נעלמה מן
המפה כגלל חרם כלכלי או דיפלומטי.
אפילו היה הדבר אפשרי מבחינה תיאורטית, בוודאי יקח הרבה־הרבה שנים. לפחות דור
שלם, ואולי שנים־שלושה דורות. כלומר: בעתיד הנראה לעין, ב־ 25 , 15 השנים הקרובות,
אין הבדל בין אפשרות זו לבין האפשרות השלישית: קיום הסטאטוס קוו.
האם זה טוב לערבים? מה מחיר שהתנועה הלאומית הערבית נאלצת לשלם תמורת
עמדה זו?
ישראל קיימת במרחב. זוהי עובדה. המלחמה בינה לבין התנועה הלאומית הערבית,

אתם מא״נוים 11

על בך אצלנו אכל איד אנחנו יכולים להשלים עם מדינה המבוססת
על גזע ודת, מדינה שהוקמה על־ידי האימפריאליזם? הרי זאת לא
מדינה נורמלית!״
״ומה בדבר פאקיסתאן?״ שאלתי.
״פקיסתאן?״ תמה.
״מי הקים את פאקיסתאן? האימפריאליזם הבריטי. על סמך מה הוקמה פאקיסתאן?
על סמך העובדה כי ההודים המוסלמיים לא רצו להימצא
במדינה אחת עם ההודים הדוגלים בדת ההינדו. זהו בסיס
דתי מובהק, ואולי אפילו גזעי. האם אתם רוצים לחסל
את המדינה הפאקיסתאנית?״
״בהחלט לא. אבל אנחנו רוצים שפאקיסתאן תשתנה
לגמרי! אנחנו מתנגדים באופן קיצוני למישטר הקיים ב־פאקיסתאן!
אנחנו רוצים שיקום בה מישטר מתקדם, חילוני,
סוציאליסטי!״
,״.בדיוק. מבחינת ההגדרות שלכם — שאיני מקבל אותן,
אגב — יש דמיון מפליא בין פאקיסתאן וישראל: בין הליגה
המוסלמית שהביאה לחלוקת הודו, לבין התנועה הציונית,
שהביאה לחלוקת פלסטין.
״אבל אינכם רוצים לבטל את מדינת פאקיסתאן. אתם
עבד־אל־נאצר
רוצים רק להחליף בה את המישטר. אתם רוצים שתהיה
מדינה חילונית, סוציאליסטית. ובכן, תקבעו בבירור: אנחנו
לא רוצים לבטל את מדינת ישראל. אנחנו רוצים שיקום בה מישטר חילוני וסוציאליסטי.״

״זה לא אותו הדבר,״ התעקש בן־שיחי .״ישראל אינה מדינה
נורמלית. היא לא קמה במדינה נורמלית. הפאקיסטאנים יושבים
כארצם. ואילו הציונים כבשו ארץ שאליה באו ממרחקים״.

ארבש אפשתיגוז בל גבי גזפית

>1וו

ץ* ל זה נאמר בטון ידידותי. האנשים בשולחנות הסמוכים בוודאי סברו שאנחנו
משוחחים על הסרט האחרון, או על ידידים משותפים.
״נניח שזה נכון,״ אמרתי .״מה הטעם בקביעה זו? הרי איננו יושבים בבאזל, בשנת
, 1896 כדי להחליט אם להקים או לא להקים מדינה יהודית בארץ־ישראל. אנחנו יושבים
ב --בשנת . 1966

״מדינת ישראל בבר קיימת. השאלה היחידה העומדת לפנינו,
לפניך ולפני, היא: מה לעשות בה?״
לקחתי מפית לבנה, שלפתי עט יפאני אדום והצעתי :״הבה ונעשה רשימה. נניח שאתה
ואני הננו ועדה ניטראלית, או קבוצה מרעית, ועלינו לברר את כל האפשרויות התיאורטיות
לפתרון בעיית יחסי ישראל־ערב. מה יש לנו?״ רשמתי על המפית:
( ) 1השמדת ישראל בדרכי מלחמה.

הביאה לכך שהתנועה נעצרה, למעשה, לפני שמונה שנים, ומאז היא דורכת במקום או
הולכת אחורה. בגלל ישראל, לא השתלטה התנועה הלאומית הערבית על ירדן. קע״ם לא
היתד מתפרקת, לולא חצצה ישראל בין שני חלקיה. המאבק בין ישראל והערבים פותח
את הפתח לרזזחה בפני כל המעצמות הזרות המבקשות לחדור למרחב לטובת האינטרסים
שלהן.
על כן משלמת התנועה הלאומית הערבית מחיר גבוה בשביל כל שנה של סטאטוס קוד.
שאיפותיה — איחוד מרחבי, מהפכה חברתית, סילוק האימפריאליזם מהמרחב — נבלמו.

בל זה בגלל התקווה שישראל תיעלם, איכשהו, אם ימשיכו להחרים
אותה. לתקווה זו אין בל אחיזה כנסיון 20 השנים האחרונות כמרחב,
או בכל מקום אחר כעולם. מדינה קיימת פשוט אינה נעלמת מאליה.
התזזכחנו על נקודות אלה בשעה שאכלנו את המנה העיקרית. האיש השלישי ציין
בחיוך שהערבי אוכל מאכלים ושותה משקאות האסורים בהחלט לפי דת אבותיו, בעוד
שהישראלי (אני) אוכל דברים שהם טרפים לפי הדת היהודית.
״לא הייתי במיסגד מזה 25 שנים!״ התגאה בן־שיחי, והשמיע קיטרוג קיצוני על הדת
המוסלמית (אף כי הודה שהיה, בנעוריו, קנאי דתי) .הודיתי שבערך כזמן הזה לא הייתי
בבית־כנסת, וכי המאבק בכפייה הדתית תופס מקום נכבד בפעולתנו בישראל.

״אם בן ״,הציע כן־שיחי כשיחה ,״יש לנו כבר כסיס לפעולה
משותפת. הכה ונקית באירופה ליגה למלחמה במגמות דתיות־פוליטיות
כמרחב. למשל: ליגה למלחמה כפאן־איסלמיות ובציונות״.
שאלתי אם הוא וידידיו יצטרפו לליגה כזאת, בצד חברים ישראליים .״אולי לא נצטרף
רישמית,״ השיב ,״אבל נתמוך בה בכל כוחנו.״

״ן זוביין גזלך ישראל״
זרנו לרשימה שעל גבי המפית .״נניח שאתה צודק,״ אמר בן־שיחי, ופניו הרצינו
ן | שוב ,״נניח ששלוש האפשרויות הראשונות שמנינו אינן טובות או מעשיות. אבל
מה הברירה?

״איך אפשר לשתן! פעולה עם מדינה כמו ישראל, המגדירה את עצמה
במדינה יהודית, זאת אומרת גזענית־דתית, דטכולה מכשיר כידי
האימפריאליזם כדי לדכא את העולם הערבי?״
וכאן פתח בן־שיחי בכתב־אישום, שנמשך הרבה דקות. הלוואי ויכולתי לסתור אותו,
אך החרשתי. עיקר הדברים היו כלהלן:
״השאיפה העיקרית של האומה הערבית היא לחולל בתוכה מהפכה סוציאלית, כדי
להקים סוף־סוף חברה מודרנית ולספק להמונים רמת־מחייה נאותה.
״שאיפה זו נוגדת את האינטרסים של האימפריאליזם האמריקאי והבריטי, ובעיקר של
חברות־הנפם, השודדות מן הערבים את אוצרות־הטבע שלהם. האימפריאליזם מקיים במרחב
מישטרים ריאקציוניים, כמו זה של פייסל בסעודיה ושל חוסיין בירדן.
״.מישטרים אלה פועלים בשליחות האימפריאליזם, כדי לבלום את התנועה המהפכנית
הערבית. לכן הם מהווים, כיום, את הסכנה העיקרית לתנועה הלאומית הערבית, ואת
אויבה העיקרי.
״ישראל היא מכשיר בידי האימפריאליזם, ועל כן היא נותנת גיבוי מלא למישטרים

מחייכ מהפכה נפשית פנימית עמוקה. אבל יש דור חדש בארץ, המתחיל להבין את
הריאקציוניים במרחב. היא המקיימת את המלך חוסיין בירדן, והיא בת־בריתם של פייסל,
הבעיות האלה. העובדה שנבחרתי לכנסת מוכיחה כי הדבר אפשרי.
האימאם בדר בתימן, האנגלים בעדן, וכל שאר אויבי הקידמה הערבית.
לרוב, ואפילו ממיעוט קטן למיעוט גדול,
יהפכו ממיעוט כמונו אולם כדי שאנשים
״כלומר: ישראל היא מכשול בדיד להתקדמות הערבים, לנצחץ
ההגיון, כי ההשתלבות במרחבהיא אפשרית
עלינו להוכיח להמוני ישראל, ולא רק בדרך
הסוציאליזם הערכי, למהפכה ההכרתית של הערכים, להעלאת רמת־ומעשית.
הוכחה מעשית כזאת יכולה לבוא בצורת ג׳סטה מצד המחנה הלאומי הערבי.
המחיה שלהם.
״יש כאן מעגל קסמים״ ,אמרתי .״המישטר הקיים בישראל תומך במישטרים הערבים
״איך יכולים הערבים להשלים עם תופעה כזאת?״
הריאקציוניים, ומזדקק לעזרת האימפריאליזם, מפני ששיכנע את המוני ישראל שעבד־אל־הדברים
נאמרו במרירות רבה. ביטויי השינאה כלפי פייסל וחוסיין עלו בהרבה על
נאצר רוצה להשמידנו. זה נאמר ברדיו קאהיר, וזד, מודפס בעתוני ישראל. ואילו אתם
הגדרותיו כלפי ישראל. כמה פעמים השתמש בתואר
שונאים עכשיו את ישראל מפני שהיא תומכת בריאקציה ובאימפריאליזם.
״חוסיין מלך ישראל״ .כמה פעמים חזרה השאלה המרה:
״אילו הייתי מדבר עכשיו עם עכד־אל־נאצר, הייתי אומר לו: עשה
״מדוע אתם תומכים בכל כוחות־החושך אצלנו? מדוע אתם
מעשה שישכור מעגל־קסמים זה, לטובת התנועה הלאומית הערכית״.
תומכים בברית האיסלאמית של פייסל?״

נזה לוזגיד לשבד־אל־גאצר

״איך אפשר נוגד מודעה מאת?״

השיחה.

ף דמה לי שזה היה החלק החשוב ביותר של
*4כי הוא מראה מה השתנה במרחב בחצי־השנה האחרון,
אילו שינויים חלו בפסיכולוגיה של בני־שיחנו
מעבר לגבול.
גם בעבר הזרה בכל השיחות האלה הטענה כי ישראל
משרתת את האימפריאליזם, שהיא תומכת בריאקציה הנימה
מישנית. ההאשמה
ערבית, וכר. אולם היתד, זאת
העיקרית שהוטחה בפני ישראל היתד, סירובה להחזיר את
הפליטים, וטענות דומות הנובעות ממלחמת תש״ח.
הדברים. בעיית הפליטים כמעט ולא הוזכרה בכל שיחתנו, גבולות
עתה התחלפו
המדינה לא הוזכרו כלל, בעיית ערביי ישראל לא הופיעה אף ברמז.

ונפצעתי בקרבות כיס־פלוג׳ה,מול עבד־אל־אדם
השלישי הזכיר כי השתתפתי
1ן נאצר. הוא הציע, בהלצה, שנארגן מיפגש־רעים של כל משתתפי קרבותפלוג׳ה, משני
הצדדים, וכך להפגיש אותי עם נשיא מצריים.
״מה היית אומר לו?״ שאל בן־שיהי בסקרנות.
״הייתי אומר לו: אתה שואף לייצג את העולם הערבי המאוחד בזירה העולמית, כאחד
הדוברים הראשיים של המחנה הניטראליסטי המתקדם.

״תאר לך שאנחנו נצטרף למחנה הזה. שישראל תצטרף לליגה
הערבית, או המרחבית, או השמית. שתופיע בזירה העולמית גם כשמנו.
״תהיה זאת תוספת־כוח אדירה, כי הדבר ישנה את דעת־הקהל העולמית כלפיך. דעת־הקהל
היהודית בעולם, הכוח הפיננסי של היהודים, המחנה הגדול של ידידינו — כל זה
יתווסף למישקלך הבינלאומי הסגולי.

הכעייה העיקרית, וכמעט היחידה, המדריכה עתה את היחס הערבי
לישראל היא: מדיניות־החוץ של ישראל.

״את בל אלה תוכל לנצל למען המטרות הצודקות של התנועה
הלאומית הערבית״.

יש לכך סיבות מוחשיות. הקרע בין שני המחנות הערביים העיקריים — הסוציאליסטי
הוא עובדת־היסוד בחיי
והריאקציוני (או, בהגדרה אחרת: הלאומני והפרו־מערבי) —
המרחב. נדמה ששוב אין זו תופעה חולפת, אלא עובדת־קבע, שתטביע את חותמה על
השנים הבאות.

האדם השלישי קרץ לי בעינו. לפני השיחה אמר לי כי, לדעתו, ימסור בן־שיחי דו״ח
על השיחה לדרג העליון של התנועה הלאומית הערבית.
״מדוע אתה מרבה לדבר על עבד־אל־נאצר כאיש?״ שאל בן־שיחי .״הוא מנהיג חשוב,
אבל מצריים היא מדינה גדולה. הדברים אינם נקבעים על־ידי איש אחד.״
התנצלתי בכך שאנחנו, בישראל, נוטים לראות את הדברים יותר מדי באופן אישי,

כמציאות זו, אין בעיית ישראל עומדת עוד כמרכז התודעה הערכית.
אולם היא מופיעה כפונקציה של הבעיה העיקרית. העובדה כי ישראל תומכת במערך
האמריקאי במרחב (ומהווה את אבן־הפינה שלו) ,שבגלל ישראל אי־אפשר להפיל את המלך
חוסיין, המגן על האגף של פייסל — היא הקובעת את יחסם של חסידי המישטרים
הערביים המהפכניים כלפי ישראל( .אגב, בן־שיחי לא הודה שאי־אפשר להפיל את חוסיין,
בגלל הגורם הישראלי. הוא הבטיח כי חוסיין יופל תוך חמש שנים).

׳ שראל-בין שני ה מ חנו ת

בהקשר זה מילאה ההכרזה המפורסמת של הרמטכ״ל, ערב ראש־השנה, תפקיד הרסני.
הערבים משוכנעים לחלוטין כי ישראל תתקיף את סוריה בכל רגע שהאמריקאים ידרשו
זאת, כדי להפיל שם את המישטר הסוציאליסטי המאיים על האינטרסים האמריקאיים.
(בן־שיחי, כמו כל חבריו, משוכנע לגמרי שכל התקריות על גבול ישראל־סוריה מבוצעות
בידי פרובוקטורים שכירים של ארצות־הברית, כדי להכשיר התקפה ישראלית על סוריה).

כף נראית ישראל כרגע זה בעיני עשרות מיליונים, ממוסול עד אסואן
ועד אוראן: כמקל־חוכלים של האמריקאים, להבות בו כל ערבי מתקדם
שירים את הראש.
וכך חזרה שוב ושוב השאלה :״איך אפשר להשלים עם קיומה של מדינה
בלב העולם הערבי?

כזאת

״אתם נברדר־יגד לנזגזשלת ישראל״׳.
ן וי < 1יו> וו

חלטתי להיות

1ווו 1וח1>1זו1ו

תוקפני .״אתם אשמים בעצמכם בכך שישראל היא כזאת״,

ן | אמרתי.
״איך זה?״ שאל בתמיהה.
״רוב תושבי ישראל הם אנשים בעלי רצון טוב, כמו רוב התושבים בכל ארץ אחרת.
אפשר היה לשכנע אותם שישראל צריכה לשנות את הקו, שהיא צריכה לתמוך בכוחות
הצדק והקידמה. אבל הישראלי הממוצע, בעל הרצון הטוב,
מאמין בכנות שאתם רוצים להשמיד אותו ואת מדינתו.
כי כך אתם מכריזים ברדיו. לכן הוא תומך בממשלה
העוזרת לכוחות־השחור בעולם הערבי. הוא סבור כי אין
ברירה.

״אם תעזרו לנו להפריד אמונה כוזבת זו,
אם תעזרו לנו לשכנע אותו בי השתלבות
ייטראל כמרחב ערבי מתקדם היא דכר אפשרי
אנחנו נכבוש את המוני ישראל ונשנה אתדמות המדינה.״
״איך?״ שאל.
הסברתי שאנחנו רוצים בישראל ישראלית. כלומר,
מדינה שלא תתיימר לייצג את יהודי כל העולם, אלא פייסל שתהיה נחלת אזרחיה, בלי הבדל דת וגזע. מדינר, פלורא־ליסטית,
חילונית, דמוקראטית, שוחרת שלום וקידמה
חברתית, שתראה את עצמה כאחת המדינות המתקדמות במרחב.
מישטר ישראלי כזה יפתור את בעיית״הפליטים באופן צודק, ינהל מדיניות״חוץ ניטראלית,
יעזור לתגועות־השיהרור במרחב ובעולם, יבצע פירוז אטומי במרחב.

מפני שהתעמולה הרישמית אצלנו ציירה את עבד־אל־נאצר כדמות מיפלצתית הקובעת
את הכל לבדה.

הלפיצה הגורלית
ך* לוואי ויכולתי לדודח כאן על ״האפי אנד״ :שבן־שיחי השתכנע כליל, שהבטיח
9לפעול למען שלום ישראל־ערב, שגיבשנו יחד טיוטה של אמנת־שלום מרחבית.
זה לא קרה, כמובן.
קרה משהו אחר. כאשר גמרנו את הדיון ברשימה שעל גבי המפית, ומצאנו לפי כל
כללי ההגיון שהפתרון הסביר היחידי הוא ברית בין מישטר חדש בישראל לבין התנועה
הלאומית הערבית, לא יכול היד, בן־שיחי לעכל את המסקנה.

הוא דמה לסוס־מירוץ אציל, שהגיע אל המכשול יטבמסלול־המירוץ.
הוא ידע שעליו לקפדן את הקפיצה, שאין דרך אחרת. אבל הוא לא
היה מובן לקפוץ.
תחת זאת הוא חזר, בצורה בלתי־סבירה למדי, להתחלת השיחה: שישראל אינה מדינה
נורמלית, שאי־אפשר על כן להשלים עימד, כתופעת־קבע. כדי לחזק קו זה השתמש
בכמה טענות בלתי־רצ-ונליות לגמרי. למשל:
״המישטרים הערביים הסוציאליסטיים אינם יכולים להשלים עם ישראל, מפני שאינה
סוציאליסטית.״
השבתי כי אפשר להתווכח על כך, אך אדרבה, יפרסמו־נא מנהיגי התנועה הלאומית
הערבית כי ישלימו עם ישראל כשתהיה סוציאליסטית.
,ישראל אינה יכולה להיות סוציאליסטית!״ קרא בן־שיחי .״כי אין בה מעמד־פועלים.״
הוכחתי לו, במיספרים סטאטיסטיים, כי מעמד־הפועלים הישראלי גדול בהרבה, באחוזים,
מעמיתו, מעמד־הפועלים המיצרי.
לאחר מכן התעקש בן־שיחי לטעון כי אי־אפשר להשלים עם מדינה הקרוייה ״ישראל״,
כי זהו שם דתי וגזעני. יש להחזיר את השם ״פלסטין״.
״אם אתה רוצה שמדינת־ישראל הקיימת תיקרא פלסטין,״ אמרתי ,״כי אז כל הוויכוח
בינינו הוא על מילה, וזו שטות. אם אתה רוצה, לעומת זאת, כי תקום מדינה מאוחדת
בכל פלסטין, כי אז תמצא הד רחב בחוגים הכי שוביניסטים בישראל. כי בפלסטין יש
כיום רוב עיברי, והוא שישלוט במדינה המאוחדת.״
הבינותי שהגענו לתופעה המוכרת לי משיחות רבות אחרות: מעבר לכל נימוקי ההגיון,
קיימת בעיית־יסוד נפשית.

כקיצור: ישראל כזאת היתה נותנת את היד למישטרים הערביים
המתקדמים, ועל־ידי כך היתה מביאה לנצחונם המהיר במרחב כולו.

כדי להגיע למסקנה שעליו להביר כקיום ישראל, צריך ערכי לקפוץ

זד, מחייב, כמובן, שינוי מהותי מאד בישראל. שינוי בדמות המדינה ובגישתה. זה

(המשך בעמוד ) 14

אתם מאיימים!״

במדינה

(המשך מעמוד ) 13

על פני תהום פסיכולוגית, תהום
שמקורה כהתפתחות הטראגית
של שני הדורות האחרונים.
זה יהיה תפקידו הראשון של מישטר
חדש בישראל: לעשות מאות מעשים קטנים,
יומיומיים, בשטח המדיני והתרבותי, כדי
ליצור במרחב אקלים חדש, שיסלק את המכשול
הפסיכולוגי. רק אז יוכל איש כמו
בן־שיחי להסיק בצורה גלוייה ומודעת את
המסקנה המוכתבת לו על-ידי הגיונו.

״אנוזנו בני
אמצע השיחה נזדמנה למקום צעירה
.£ישראלית. הזמנתיה לשבת ליד שולחננו,
ופניתי אל בן־שיחי :״צעירה זו היא
ילידת־הארץ, דור שלישי. שפת־אמה היא
עברית. ילדיה ידברו עברית. ילמדו בבית־ספר
עיברי. תרבותם תהיה ישראלית. הפולקלור
שלהם יהיה ישראלי. האם אתה מאמין
באמת שכל זה ייעלם אי־פעם מעצמו,
כאילו לא היה? כמו שפן של קוסם?״
האיש פנה אל הצעירה בסקרנות רבה.
״האם ראית פעם ערבי בחייך?״ שאל.
הצעירה הודתה שלא. ואכן, לאותה בת 18
היה זה ״האוייב״ הראשון מעבר לגבול
שראתה בחייה.

(המשך מעמוד ) 10
והשקעות־־הון אפשר
בכלל) ?
את הפער בין מחיר המזון, הנשק והחובות
המוחזרים למענקים־מגביות־מילוות־השקעות־הון
צריך לכסות, כמובן, על־ידי
יצוא.
המייצא הכי הטוב בארץ הוא הסקטור
החקלאי. אבל גם הוא לא יעיל מספיק.
את עובדי החקלאות המיותרים יש להעביר
לתעשיות הייצוא. ועובדי תעשיות הייצוא
חייבים לעבוד בשכר נמוך כדי שתוצרתם
תהיה ברת־תחרות בשווקי חו״ל.
מרד -אנרכיה. כאן הפסיק אלון —
קיינס את הניתוח שלו, הסביר את חשיבות
שכר־העבודה הנמוך. זה יביא, בין
השאר, גם לרמת־חיים נמוכה. רמת־חיים
נמוכה תצמצם את השירותים הבלתי־יצר־ניים,
הואיל ולא יהיו לקוחות שיוכלו להרשות
לעצמם את קניית השירותים.
קובע רואה־השחורות אלון: רמת —,חיים
צריכה לרדת לרמה שאנחנו יכולים להרשות
לעצמנו ולא לעלות לרמה שהיינו
רוצים שתהייה לנו.
מה היא רמה זאת?
הרבה יותר נמוכה, עד כדי 50 ממה
לקבל

מחו״ל

״אם בן ״,אמר בן־שיחי, והושיט
׳לה את ירו ,״את רואה שאנחנו
כני־אדם, דא גאנגסטרים, פראי•
אדם ורוצחים״.
יתכן שהיה לרגע זה ערך סמלי כלשהו.
שום דבר במרחב לא יזוז אם לא יתחילו
שני הצדדים לראות את המציאות שמעבר
לגבולם כמות שהיא, לא בראי העקום של
תעמולה בנוסח ״היטלר של המיזרח התיכון״
ו״מדינת־שודדים ציונית.״
גם שוחרי־השלום בישראל עלולים לראות
בדמיונם תמונה כוזבת, ולדגול בתפיסות
מיושנות, אם לא ייפגשו מדי פעם בערבים
בשר־ודם. כי התמונה המרחבית משתנה
במציאות, והאקלים המרחבי נמצא בתנודה
מתמדת. שיחה זו הוכיחה לי שאפילו בחצי-
השנה האחרון חל שינוי ניכר.
המצב הנוכחי טומן בחובו סיכויים רבים
ליוזמוודשלום ישראליות, אף כי למראית־עין
נידמה שההפך נכון. אילו היה קיים
מישטר מתאים בישראל, היה מנצל את
המציאות הנוכחית כדי לגשר על פני התהום
הנפשית הפעורה בין ישראל לבין המחנה
הערבי המהפכני.

הוא היה עושה זאת על־ידי ניהול
מדיניות, שתוכיח כבירור ש

כלכלן קיינס
שכר נמוך, רמה נמוכה
בערך

כמו

רמת־רחיים

שיש לנו כיום.
של הונג־קונג.
עד כמה מופשטת אפשרות זאת יודע
אלון בעצמו. שואל הוא :״האם נוכל לסבול
הורדה זאת בלי מרד, אנרכיה יאפילי
מלחמת־אזרחים?״

יובל ביג׳י
או! ,כוח ורעננות
הדואר עומד בימים אלה בעומס עבודה
קשה. מאז , 1948 טוענים העובדים, לא עבר
עליהם גל כל כך גדול של טלגרמות. המזל
היחידי הוא שאיו להם שום קשיים באיתור
הכתובות. כי כל הסלגרמות מכוונות אל
כתובת אחת: דויד בן־גוריון.

מדווחת כתבת ,,העולם הזה״ על
מכול הברכות ליובל ביג׳י:

4אפשרויות
כפי שהועלו בשיחה בין עורך העולם הזה
לדובר לאומי ערבי. השמדת ישראל, בידוד
מדיני וכלכלי; סטאטוס קוו; השתלבות במרחב.

הוא תומף ביסודות הקידמה בעולם
הערכי.
אין זה קל, במצב הנוכחי. בשבוע בו
נהרגים אנשים על הגבול הסורי, קשה
שבעתיים לעכל הגיון זה.
א ף יהיה זה טראגי אם בגלל

תקריות פרובוקטיביות, שאיננו
יודעים מי יוזם אותן ומה הן מטרותיהן
הסמויות, נתרחק מן היעד
שהוא לכדו חשוב לישראל: השלום.

עד עכשיו עברו בדואר בערך אלפיים מכתבים
של ילדים, עם ציורים. שלוש אלפים
מכתבים של אנשים חשובים, למרות שלא
ברור אם יש במדינה כל כך הרבה אנשים
כאלה, וכחמשת אלפים מכתבים מהעם.
המיברק הכי משמח היה מיברקו של
שאגאל. אמנם לא היה כתוב שם שום דבר
עליז במיוחד. אבל אחרי שבן־גוריון אמר
לשאגאל שהוא לא יודע לצייר, ואחר ש־שאגאל
ענה לבן־גוריון שהוא לא מבין בציור׳
היד. נעים להיווכח שבכל זאת הוא
מאחל לו מאה ועשרים שנה.
המיברק הכי אלמוני היה של מרסל מרסו.
הוא איחל לבן־גוריון יום הולדת שמח. הוא
היה אלמוני, כי בן־גוריון לא יודע מי זה
מרסל מרסו.
המיברק הכי מרווה היה המיברק של אגודת
הכורמים, שהיה מורכב מכמה מילים,
ושנים־עשר בקבוקי יין, משנת .1907 השנה
בה עבד בן־גוריון ביקב .״היין הועבר לבק בוקים
בשנת , 1938״ כתבו מנהלי היקב,
״ובאחד הבקבוקים יש מישקע. אבל אין הוא
משפיע על האיכות. יש למזוג אותו בזהי
רות,
ולהשאיר את המישקע בבקבוק. חזקה
על יין זה שהוא משובח, ויש בכוחו להוסיף
לשותהו און, וכוח, ורעננות.״ חבל ש״
בן־גוריון לא שותה אף פעם יין.
הכי חסכני היד. מיברקו של פנחס רשיש,
ראש עיריית פתה־תקווה. היה כתוב בו
״ברכות לבביות ליום ההולדת״.
ומיברק עוד יותר חסכני היה המיברק של
מפא״י. הוא לא נכתב בכלל.

אבי מהבית. לא יודע למה. הסתובבתי בחוץ
ושכנים נתנו לי אוכל. אחרי שנה שמו אותי
במוסד של יתומים. בירושלים. שש שנים
הייתי שם, לבד, ואיש לא ביקר אותי.
״אחרי זה לקח אותי המדריך והחזיר אותי
הביתה, לחצי שנה. חשבתי שאני כבר נשאר,
אבל שלחו אותי לקיבוץ. לא רציתי להיות

תרמיות
פ רצה?וראת ד\נ 3
הסבא היה מראשי קהילת היהלומנים באנטוורפן
הבלגית, האב הוא האדם שהביא
את הפרה ההולנדית הראשונה לארץ־ישראל
והבן נעצר השביע על־ידי המשטרה כחשוד
בתרמית גדולה, אך לא מכובדת ולא חלו צית;
החלפת יהלומים ששוויים כמה מאות
אלפי דולרים בפסולת יהלומים השווה נמה
עשרות אלפי דולרים לכל היותר.
היה זה אבינועם קריגר בן ה־ ,29 שהחל
עוסק בעיסקי יהלומים אחרי ש־רותו הצבאי
ופתח מלטשת יהלומים שהלכה וגדלה
משנה לשנה.
בשנה שעברה הפקיד קריגר, כנהוג בין
יהלומנים, בבנק איגוד, כפיקדון על אשראי
של יותר ממיליון לירות, יהלומים לטושים
בשווי של מאות אלפי דולרים.
כשניסה הבנק לממש את היהלומים בגלל
אי־תשלום חובותיו של קריגר, התברר שה״
יהלומים הוחלפו באבקת יהלומים.
החשד הראשון הועלה נגד המפקיד, שהיה
יוצא ונכנס לכספת הבנק, לרגל עיסקותיו,
והוא נעצר לחקירה.
עתץ וכום־תה. חוגי היהלומנים, הנ הלות
הבנקים וחוקרי המשטרה השוו את ה מי
ק ח ,עם מיקרים דומים, בהם הוחלפו
חבילות יהלומים בפסולת או בזכוכית. תרמיות
אלה תכפו לאחרונה והשיטה די דומה
ברוב המיקרים. גם רשלנות הבנקים היתד,
די דומה וגדולה. ליהלומנים מפקידי הפיקדון
היקר ניתנה גישה כמעט חופשית לכספות,
בהן הוחזקו הפיקדונות בלי שההשגחה עליהן
תהיה השגחה של ממש.
המשטרה חושדת שקריגר ההליף את היהלומים
באחד מביקוריו בבנק לשם מיון
היהלומים. המיון נעשה כהכנה למכירה אפשרית,
אפשרות אחרת: עשה זאת אחד משליחי
קריגר. אפשרות שלישית: התרמית
בוצעה על־ידי פקיד הבנק.
כי הגישה לפיקדונות היא הפירצה הגדולה
הקוראת לגנב: היהלומן מקבל את חבילתו,
החתומה בשעווה, לחדר המיון, בו נמצאים
דרך כלל עוד מספר ממיינים.
כן נמצא בחדר פקיד, נציג הבנק, הקורא
עיתון או שותה את כוס התה שלו.
לאחר המיון מחזיר הממיין את היהלומים
לפקיד וזה מחתימם שנית בשעווה. בעת המיון
יכול היהלומן להחליף את החבילה בחבילה
אחרת שהוכנה מראש, ופקיד הבנק,
שבדרך כלל אינו מבין גדול ביהלומים, אינו
יכול לגלות את התרמית על המקום.
פרמיות ושם טוב. הנפגעים העיקריים
של תרמית מסוג זה הם היהלומנים
עצמם. לאחר כל מיקרה מעין זה מעלות חברות
הביטוח את הפרמיות, הבנקים מצמצמים
את האשראי ושמם של היהלומנים הישראליים
בשוק העולמי מתערער.
התוצאה הוודאית של מיקרה התרמית האחרון:
היהלומנים ידרשו מן הבנקים שינוי
קיצוני בנוהל שמירת הפיקדונות ואפשרות
המיון שלהם.

דרכי חיים
האיש שרוצה הביתה
אב אחד ושלוש אמהות (שתיים חורגות),
יש לגדעון שויילי 21 אבל הוא הסר־משפחה
ובית. כלומר, הוא רוצה להיות בביתו,
ועם משפחתו, אבל לא נותנים לו.
הוא ניסה לחזור הביתה, כשסולק ממנו,
כשאך מלאו לו שש שנים, ומאז הוא חוזר
ומנסה, במשך 15 שנים נוראות, אך עדיין
לא רוצים בו.
הוא ניסה בטוב, וניסה ברע, וניסה בדרכים
הנואשות ביותר, והשבוע ניסה, כצעד
אחרון, פשוט לערוך קזביתת־שבת בפני בית־אביו
הנעול בפרו.
לא יוד?{ לטה. בשבתו שם, על המדרכה,
מספר גדעון את סיפור חייו העצוב
לכל העוברים והשבים:
״כשרק מלאו לי שש שנים — זרק אותי

שובת שווילי
ניסה בטוב, ניסה ברע
שם. לא נקלטתי. אז שלחו אותי לקיבוץ
אחר. גמרתי שם כיתה ח׳ ,ורציתי הביתה.
״יום אחד הייתי בבית, עם המשפחה,
וביום השני לקח אותי אבא אל המשטרה.
הוא אמר להם שגנבתי לו שעון. קיבלתי
שנתיים על־תנאי. אחרי שבאתי הביתה, היכר,
אותי אבי נורא והמשיך להכות אותי
עד שהייתי בורח בבוקר השכם ומסתובב
כל היום בשוק הכרמל. ואז הופיעו יום
אחד שוטרים, ואמרו שאני חשוד בפריצה.
קיבלתי את השנתיים־על־תנאי, ונשלחתי למוסד
שערי ניקנור.״
מזלג בבטן. וכאן התחילה ההידרדרות.
״אחרי חודש במוסד עשיתי את הפשע הראשון
שלי באמת. חניך אחד הלשין עלי,
אז הכנסתי לו מזלג בבטן. העבירו אותי
לכלא יפו.
״שם לימדו אותי, קודם כל, לעשן חשיש.
כשחזרתי לשערי ניקנור. כבר הייתי שרוף.
כשלא נתנו לי לעשן במוסד, החלטתי לברוח
עם עוד שישה חברים. גנבנו מכונה,
עשינו שלוש פריצות. המשטרה תפסה אותי
למחרת ברמודגן, וכך זכיתי בבית נוטף:
כלא תל־מונד.
״אחרי שלוש שנות מאסר — חזרתי הביתה.
אבא זרק אותי מהבית. שוטטתי, חיפשתי
עבודות, עסקתי בשטיפת־כלים במסעדות,
אך אבא היה מופיע, מספר שאני
גנב, והייתי נזרק מיד.
״לא היתה לי ברירה. הלכתי שוב לפרוץ.
נתפסתי. נשלחתי לתל־מונד.״
והכל בגללו .״אחרי שנה וחצי שוחררתי
על התנהגות טובה. באתי הביתה.
שכנים סיפרו שאחותי גם נזרקה מהבית.
״הלכתי למשטרד ודרשתי שיכריחו את
אבי להחזיר לפחות את אחותי הביתה. אבל
הוא שיקר שהיא בת שמונה־עשרה, ואמר
שלא היא ולא אני ניכנס לביתו.
״התחלתי לישון על המדרכה, לפני הבית.
חליתי. קיבלתי מזר מין מחלה שאני מתעלף
כל הזמן. קיבלתי עבודה בפונדק שאול,
אבל גם משם פוטרתי כי אני מתעלף הרבה.
פניתי לאגודה לשיקום האסיר. הם אמרו
שאין להם עבודה בשבילי. אין לי יותר לאן
ללכת. לפחות שיעזור לי אבא שלי. הוא
עשיר. יש לו אדמות. שידאג לי, ביחוד שאני
חולה עכשיו, והכל בגללו.
״אני אשב עכשיו על־יד הבית של אבא
שלי, האיש שהים לי את כל חיי, עד שיתן
לי לחזור סוף סוף הביתה, ולהתחיל
בחיים של בן־אדם.״

פשעים
״אני צד־כה לחיות!״
פרוצה חרשת־אילמת התלוננה השבוע במשטרה
ששלושה צעירים אנסו אותה ושדדו
ממנה שלושים לירות. היתד, זאת העדות הראשונה
לסוג פרוצות חדש בארץ: הפרוצות
החרשות־אילמות.

סיפרה הפרוצה, שהסתייעה בסיפורה
במתורגמן:
״אני לא עובדת במקצוע הזה הרבה זמן.
אני בסך הכל בה . 17 המזל הרע שלי בחיים

העולם הזה 1519

יוזמת הליברלים לשימי ש׳ם ת הבחירות תביא בהכוח לניצוץ השותטת

גח ל: ר א שי ת הסוה

מפלגה הדי:
ליברלית אין מנוחה. תוך חצי תריסר
/שנים התאחדו הציונים־הכלליים עם הפרוגרסיבית בשמחה
רבה׳ והתפלגו מהם ברעש גדול. לאחר מכן התאחדו
בקול תרועה עם חרות במיסגרת גח״ל ונחלו יחד עימד,
כשלון מצלצל בבחירות.
השבוע הניפו הליברלים את הגרזן על גח״ל.
הם הכחישו זאת בחריפות. אבל כל בר־דעת הבין כי לא
יכלה להיות משמעות אחרת למעשה שנעשה.
המוסד העליון של הליברלים הכריז כי הוא תומך בשינוי
שיטת־הבחירות. למפלגה ניתן המיבחר בין השיטה האנגלית,
החביבה על דויד בן־גוריון (חלוקת הארץ ל־ 120 אזורים,
שבכל אחד מהם ייבחר נציג אחד, שיזכה למירב הקולות)
לבין שיטה ציונית־כללית מיוחדת, עליה הוציא את הפאסנט
לפני כמה שנים ח״כ הליברלים יוסף טרלין.
שיטת סרלין: תרכובת מסובכת ביותר בין בחירות אזוריות
(חלוקת הארץ למיספר קטן של אזורים, שבכל אחד
מהם ייבחרו דווקא שלושה ח״כים) ובחירות יחסיות (בהן
ייבחר חלק אחר של הכנסת).
המכנה המשותף של שתי ההצעות: לשתיהן מתנגדת
תנועת־החרות בחריפות שווה, ובצדק.

מ תג־ מן השמיים דתמיר

ף אכן, זאת היתה הטיבה שהביאה דווקא את בן־
גוריון לשיטה זו. כאשר היה ראש־ר,ממשלה, הרגיז
אותו הצורך להקים קואליציה עם מפלגות אחרות. הוא הבין
בשביל מפלגת השלטון הוא הנהגת
כיהפיתרון האידיאלי
שיטה אזורית, השוללת את הייצוג ממפלגות־מיעוט.

* לפחות למראית־עין. למעשה יוכלו אנשי ל״ע לפתור
את הבעייה על־ידי התקשרות עם המערך. במיקרה זה יבטיחו
את קולותיהם למערך, תמורת הסכמת המערך להציג
בכמה אזורים מועמדים מטעם הליברלים־העצמאיים כמועמדי

המערך.

שאני לא יודעת לדבר וגם לא שומעת, ובגלל
זה אנשים לא רוצים לקבל אותי לעבודה,
ולחיות אני צריכה. אז הלכתי לי
והתחלתי להיתי זונה.
״את העבודה שלי התחלתי ברחוב איפה
שכל המכוניות באות בלילה, זה על־יד השטח
הגדול ביפו. כל ערב אני באה למקום
הזה בשביל לעשות כסף.
״בחג סוכות באו אלי שלושה בחורים
צעירים והתחילו לעשות לי רמזים בידיים
ובעיניים שהם רוצים אותי. אני ניגשתי

העולם הזר 1519 ,

מאז זנח תמיר את הרעיון, כל עוד קיווה לעלות לגדולה
בחרות. עתה, אחרי שסיכוייו בהרות חוסלו, בא לו עניין
הבחירות האזוריות כמתנה מן השמיים.
כי לתמיר יש רק סיכוי אחד להינצל מן המבוי הסתום
בו נתקע. הסיכוי: להביא לפילוג גח״ל, להצטרף ברגע ה
חיסול
חרות ול ״ע

* 5דו עמפתח רעיון הבחירות האזוריות דווקא את ה־ליברלים,
בגילגולם הציוני־הכללי ובגילגולט הנוכחי?
יש לכך סיבה גיאוגראפית פשוטה: הם לחוצים בין שני
מתחרים — הליברלים העצמאיים מצד אחד, וחרות מצד
שני. נדמה להם כי שיטה טכנית אחרת בבחירות תעזור
להם להתגבר על שניהם.
השאיפה לחסל את הליברלים העצמאיים היא אידיאה־פיקס
אצל הליברלים. כמו בכל זוג שהתגרש לא מכבר, קיימת
שינאה עזה בין הגרושים. חיסול ל״ע היא כמעט מסרה
בפני עצמה בעיני הליברלים.
בכל שיטה אזורית, אין סיכוי למפלגות קטנות. זהו,
למעשה, העיקר בכל שיטה אזורית־רובנית: לשלול את
הייצוג מן המיעוטים. בבחירות אזוריות, ייעלמו ל״ע.י
לגבי חרות, התוכנית היא מחוכמת יותר. גם היא נובעת
ממהות השיטה האזורית.
בכל שיטה כזאת, נערך הקרב האמיתי על הבוחרים חסרי-
הדעה, האדישים, הנמצאים במרכז הזירה. כל מפלגה מניחה
כי חסידיה יצביעו בעדה ממילא. כדי לנצח ולזכות במקום,
צריכה המפלגה לזכות בקולות ההמון האדיש, הדוגל בדברים
מוסכמים, והירא מפני חידוש ומפני אנשים קיצוניים.
לכן, אם יונהגו הבחירות האזוריות, אין לחרות סיכוי
להכניס לכנסת באופן עצמאי מועמדים משלה. היא תצטרך
להסכים• לתמוך במועמדים מתונים יותר, מאנשי המפלגה
הליברלית, שיהיה להם סיכוי כלשהו לזכות בקולות השכבות
הבורגניות הבלתי־תלו־ות. בקיצור: חרות תהיה
תלויה כל־כולה כליברלים.
החת להיות שותף זוטר לחרות, כמו עכשיו, יהפכו הליברלים
לשותף העיקרי במחנה הימני — אם יתקיים גח״ל
ואם לאו.
אנשי חרות מבינים זאת היטב. אבל אין זו הסיבה העיקרית
להתנגדותם. יש לכך נימוק הרבה יותר חשוב:
בתנאים המיוחדים של ישראל׳ בה שולטים מנגנונים אדירים,
תביא כל שיטה אזורית בהכרח ליצירת רוב מוחלט
וגדול של מפא״י בכנסת.

תמיד הגיע לשיטה זו במיקרה. כאשר הקים את ״ר,מיש־טר
החדש״ ,הצטרף אליו עורך־הדין הרביזיוניסטי הקשיש
אברהם וינשל, שהשיטה האזורית היא מעין ״הובי״ שלו.
מצע ״המישטר החדש״ ,שהיה אוסף מיקרי של תחביבי כל
המייסדים, כלל גם סעיף זה.

אולם לא כל אנשי חרות מתנגדים לשיטה האזורית.
לפחות אחד מהם — שמואל תמיר — תומך בה בהחלט.

מכריע לצד הליברלי, לתפוס עמדת־מפתח במפלגה זו, על־מנת
להדיה את יוסף ספיר ולבוא במקומו.
כשלב שני אפשר יהיה לנסות להביא לגוש של הליברלים
ורפ״י, שיזכה לברכת העיתונות הימנית.
לתוכנית כזאת, אין מצע רעיוני אידיאלי יותר מאשר
עניין הבחירות האזוריות. הוא יתן לתמיר רקע אידיאלי
להתפלג מחרות על בסים רעיוני (שחסר לו עד כה) ,לד,צ־טרף
לליברלים, ואף לחתור להתקרבות לרפ״י, אליה הוא
נכסף מזמן.

פיצוץ !:מערד ופיצוץ גח״ל

השדח להאמין כי העיתוי של היוזמה הליבר־
_ן ץ׳ 8
/לית החדשה הוא מיקרי לגמרי. הוא מתאים יותר מדי
למשולש האופוזיציוני בחרות. למשולש זה יש כמה שותפים
במפלגה הליברלית, כמו ח״כ זלמן אברמוב (הדוגל
בשינוי השיטה) ,יוסף תמיר ועוד׳ והם יכלו ליזום ולקדם
השתלשלות זו.
נראה כי העיתוי תואם גם עם רפ״י.
השאלה היא: האם יש סיכוי כלשהו להגשמת מטרתם?
הדבר תלוי בעמדת מפא״י. לכאורה היתד, מפא״י —
והיא בלבד — צריכה להיות מעוניינת ביוזמת רפ״י והליברלים,
כי השיטה האזורית תנחיל לה רוב מוחלט בכנסת
(ותביא, בין השאר, לחיסול מוחלט של רפ״י ולחיסול כמעט
מוחלט של הליברלים) .יתר על כן. שינוי השיטה
יחסל כל אפשרות של עליית כוח חדש במדינה בדרכים
פרלמנטריות. זהו שיקול חשוב, אחרי שסיעת־היחיד של
הכוח החדש רומזת למפא״י על סכנות חמורות בעתיד.
אולם כדי לשנות את השיטה, חייבת מפא״י לחסל את
המערך — אם בדרך של פילוג׳ כמו בגח״ל, או בדרך של

אליהם קרוב, ואמרתי להם בראש שאני
מסכימה. הם שאלו אותי כמה כסף אני
רוצה, ואז עשיתי להם תנועה בידיים שאני
רוצה מכולם ביחד שלושים לירות. הבחורים
הסכימו, ואני ראיתי שהם מדברים ביניהם,
אבל לא ידעתי על מה הם דיברו. כי
אני לא שומעת.
״הבחורים עשו לי תנועה לבוא איתם לאוטו
שלהם, ואני והחבר שלי, שגם הוא לא
שומע ולא מדבר, נכנסנו אליהם לאוטו. אני
עשיתי להם סימן לנסוע לבת־ים, והם נסעו

איחוד מלא. אין היא מעוניינת בדרך הראשונה, והדרך
השניה עדיין רחוקה. אחדות־ד,עבודה אינה יכולה להסכים
לשינוי השיטה, מבלי להתאבד.
לפיכך לא נראה שיש סיכוי כלשהו להביא לשינוי ה־שיטה
בכנסת הנוכחית — אפילו אם יקום בה, באופן
תיאורטי, רוב קטן למען השינוי ( 40 קולות מפא״י וגרוריה
הערביים 10 ,רפ״י 11 ,ליברלים 3 ,אנשי האופוזיציה של
חרות).

פילוג לפגי ה בחירות

1עומת הסיכוי הרחוק של קבלת השיטה החדשה,
סיכוי קרוב מאד של שבירת גח׳׳ל.
/יש סיב
שני חלקי גח״ל מכחישים אפשרות זו בפירוש. אבל העובדות
הן חזקות מן ההכחשות.
להלכה, יכולה כל אחת משתי מפלגות גח״ל לדגול ב־דעה
שונה מזו של רעותה. בעת הקמת גח״ל הוסכם ב־פירוש
כי זהו אחד משלושת הנושאים שלגביהם שומרות
שתי המפלגות על עצמאותן׳.
אולם זוהי תיאוריה בלבד. למעשה לא יתכן כי גח״ל
תופיע במאוחד במערכת הבחירות לכנסת ד,שביעית, כש־חלק
אחד מכריז כי הצלת המדינה תלויה בהנהגת שיטת
בחירות חדשה, ואילו החלק השני של אותה רשימה יכריז
שאותה שיטה עצמה תביא לחורבן הדמוקראטיה הישראלית.
קבלת הצעת־ד,שינוי על־ידי המפלגה הליברלית פירושה,
על כן, פיצוץ גח״ללפני הבחירות הבאות.
גם השיטה בה חודש העניין השבוע מרמזת על רצון רע.
העניין התפוצץ ברעש רב דווקא ערב הופעתם המשותפת
של אנשי חרות והליברלים בשורת אסיפות נגד המדיניות
הכלכלית החדשה של הממשלה. תחת להתקיף אה הממשלה,
נאלצו הדוברים להסביר לקהל כי לא פרצה ביניהם מלח
מו ״ ולהרגיע את החששות שגח״ל עומדת להתנפץ בכל
רגע לרסיסים.
המצב מעמיד את הנהלת גח״ל וסיעתה בכנסת בפני
בעיות חמורות מיידיות. למשל: האם להביא את העניין
בפני מוסדות הסיעה מייד, או לדחות? סיעת גח״ל מורכבת
מ־ 15 אנשי חרות ו־ 11 ליברלים. אם יעברו תמיר
וטיאר לליברלים בעניין זה, יהיה יחס הכוחות . 13:13 אם
יחליט גם שוסטק לשרוף את הגשרים אחריו ולהצטרף ל־תובעי
שינוי־השיטה, יווצר רוב לליברלים.
הדבר אינו קובע, כי גח״ל לא תוכל לחייב את חרות
להצביע בעניין זה בניגוד למצפונה. אך הוא ייצור רקע
נוח לפילוג — נוח במיוחד לליברלים.
לא קשה לדחות את העניין. חרות הודיעה שתדון בעניין.
זה יקח זמן. לאחר מכן יהיה צורך לדון בעניין בהנהלת
גח״ל. גם זה יקח זמן. לאחר מכן יהיה צורך לדון בו
בסיעת גח״ל. זה יקח עוד זמן. עד אז יכול הרבה להשתנות.
יש בחרות גם אנשים הלוחצים דווקא על הכרעה מיידית
בגח״ל. החשבון: מחצית הח״כים הליברלים רתוקים למיטו־תיהם.
מרדכי שטרן וברוך עוזיאל חולים. שלושה חברים
אחרים מעדיפים, מסיבות רפואיות, שלא לעלות לירושלים.
ואילו דחייה ארוכה עשוייה להביא לשינוי המצב לרעת
חרות. שני המועמדים הבאים של גח״ל לכנסת הם מתומכי
השיטה החדשה: שלמה כהן־צידון מר,ליברלים ושבתי שיבמן׳׳
מאנשי שוסטק.

״זהו כדון! מוחלט!״

4*1— 7
3כן, האם הולכת גח״ל לקראת התפוצצות? האם
תואם הדבר עם אנשי תמיר —שוסטק? זעם השבוע
יוסף ספיר בשיחה עם כתב העולם הזה :״זהו בלוף מוחלט!
שקר וכזב! לא תיאמתי את העיתוי של ההחלטה לא עם!
שוסטק ולא עם תמיר.״
אם נכון שהדבר לא תואם עם אנשי האופוזיציה של
חרות ועם אנשי רפ״י, וכי אין כוונה מודעת לפוצץ את
גח״ל, נשארת רק אפשרות אחת: ראשי הליברלים אינם
יודעים מה הם עושים. אין הם מודרכים על־ידי שיקולים
פוליטיים, אלא על־ידי חוסר־ד,מנוחה המוזר, התוקף אותם
אחת לשנה,־שנתיים.

שתי האחרות: הגבולות ההיסטוריים, היחס לגרמניה.

לשם. כל הדרך אני הראיתי להם לאן הם
צריכים לנסוע, כי אני מכירה את המקומות
האלה מהעבודה שלי.
״אז הובלתי אותם למקום ששם אין אנשים.
ואף אחד לא יכול לבוא לשם. אני
אמרתי לבחורים בידיים שאני רוצה קודם
את הכסף. פחדתי שהם יברחו לי ולא ירצו
לשלם. הם קצת דיברו, ואחר כך נתנו לי
שלושים לירות, ואני שכבתי איתם.
.,אחרי שהבחור האחרון גמר לשכב איתי,
השלושה התנפלו עלי ועל החבר שלי, והת
חילו
להרביץ לנו מכות. אני קיבלתי מכות
חזקות, והתחלת* לפחד מהם. המקום רחוק
ואף אחד לא היה יודע אם הם היו הורגים
אותנו ממכות. אני כל כך פחדתי, עד שנתתי
להם בחזרה את הכסף שהם שילמו לי בש ביל
זה, והם זרקו אותי ואת החבר שלי
בצד וברחו עם האוטו שלהם מן המקום.
״איזה אנשים יש בעולם. בשביל שלושים
לירות מרביצים כל כך הרבה מכות. הם
ידעו שאני והחבר שלי לא יכולים לצעוק
ולבקש עזרה.״

בת ארבעים ושבע. כבר אין לר, סקס.
ובכלל כמד, שמתבגרים יותר. לומדים יותר
תכסיסים. הצרה היא, רק, שהקהל לא רוצה
תכסיסים, אלא נשים. זה בגלל הקהל
שהיינו צריכים לבחור מתאבקת אחת בלונדית
ואחת שחדרה. הוא אוהב את זה. בצרפת
ובאנגליה יש מאות מועדונים של
התאבקות כזאת. מתאבקת אחת בלונדית
ואחת שחורה, ותמיד הקהל משתגע על

ג׳ורג׳יר, הכושית, ודניאל הבלונדית עדיין

״ממולח. ווה 11

תי הנשים שמשכו־ונשכו־ומרטו־ושרטו
אחת את השניה, לעיני קהל
אלפים משתולל מרוב תענוג, נהנו בעצמן
מהעניין. סוף־טוף, זה המקצוע שלהן ב חיים.
שהן קוו אות לזה אפילו אמנות.
אמנות ההאבקות החפשית.
על הבמה הן באמת חפשיות מאד: מכרסמות
אחת את השניה, מקמטות אשד, את
רעותה ושאר תענוגים מאותו סוג.
החלק הקשה הוא דווקא ההכנות שלפניכן.
כי שתי אמניות כאלה צריכות לשמור
על כושר. לאכול שש פעמים ביום, כל פעם
שלוש ארוחות — שיהיה כח לבנאדם. לא
לעשן ולא לשתות, כדי לשמור על הצלי
לות.
וחוץ מזה, להתנזר בהחלט לפני ההופעה
מהבעלים שלהן, שניהם מתאבקים
נוראיים. משום שהאהבה מרפה את השרירים.
אבל
בכל זאת, לא חסר להן סקס. להיפך.

רק 3שכי 7חכרוי
ף* ל ההופעה שלהן מבוססת על זה.
^ הן נוגעות האחת לשנייה בכל מיני
מקומות. מבליטות את האחוריים שלהן ק דימה,
ואת הקדמיים שלהן אחורה, הן
מוציאות את הגיף שלהן ימינה ושמאלה,
והקהל המתבונן משתולל מהתלהבות.

״אבל אנחנו לא חשפניות,״ מדגישה ג׳ור־ג׳יה
.״יש הבדל עצום בין המקצוע שלנו,
למקצוע החשפנות; אצלנו זה דבר רציני.
ספורט. אנחנו לא מורידות את הבגדים
בשביל לגרות את הקהל. אנחנו פשוט
מתאבקות. אם הקהל נהנה מזה, זה עניין
שלו.״
למרות זאת לא סובלת אותן מנהלת הלהקה
שלהן, קלרה סובול .״בהופעה שלהן
יש יותר מדי מין,״ היא מתלוננת .״בכלל,
אני שונאת הופעה של נשים. זה לא אמיתי
אצלן. זה רק בשביל הגירוי.״
״יש אמנם בפאריס מתאבקת אחת נהדרת,״
היא מודה ,״אבל היא כבר מבוגרת.

ך 1 1ך | ה אבקות הנשים היחה
1 1 1 * 1111
* ן הנשים תופסות איי־^ן

ומבליטות אשה אשה את חמוקיה, ואת חמוקי יו
לא נאבקו אף פעם האחת עם השניה. בזירה׳
בתל־אביב, היתד, הפגישה הראשונה
שלהן. ולכן, בערב, לאחר הופעה שלהן,
הן נכנסו לחדר ההלבשה, והתחילו למרוט
האחת לשנייה את השערות בפראות נוראה.
״מנוולת, מה עשית לי?״צרחה הבלונדית
והעיפה לשחורה בעיטה בבטן.
״מה עשיתי לד?״ שאלה השחורה. ונתנה
לבלונדית בוקס באף.
״את הכית אותי. משכת לי בשערות,״
ענתה לה הבלונדית ומרסה לה מהראש עוד
חבילה בריאה של שערות.

מקומות לא־הגדגים

1שחוו עד לבן

משכת

בשערות

הברתה,

השחורה, ג׳ורג״ה המתוקה,
לא היתה כל כך מתוקה.
יררקה על השופט ועל הקהל.

לוי 1 1 1 1 1 1 1 1דניאל פריזר, הבלונדית התמירה, היתה
1111111 # 1 1הלב1ה. כשהיא הצליחה להכות את הכושית

היא זכתה לקריאות התלהבות מהקהל, וכשניצחה, זכתה לשאגות אהדה.

ני• כיד פתאום?״ התפלאה נורא ה־שחורה
ודרכה לבלונדית על הבטן בחריצות
רבה.
היה צורך להוציא אותן מחדר ההלבשה
כשהן זבות דם, ולהפריד ביניהן בכוח. אח-

וסובר
רת לא היה נשאר מי שיאבק בהיאבקות.
בהיאבקות עצמה, כמה דקות לפני
היתר,
השתיים, בין הרציני המאבק האמרה הרבה יותר נעימה. ג׳ורג׳יה, ה־נושיה
הרעה, היתר, לבושה בטרנינג לבן.
ודניאל, הבלונדית הטובה, היתד, לבושה
בטרנינג ירוק.
הכושית הרעה נשכה את הבלונדית הטובה
בישבן שלה, בעטה לה בציפורניים,
רמסה לה את הרגליים, הוציאה לה שערות
מהראש, ומבית השחי גם, והכניסה

ית ליד צרחה הבלונדית
״להתפשט! להתפשט!״
ומשתתף בתחרות בצורה

אקטיבית, בקריאות עידוד,

ולפעמים אפילו

באגרופיו

וידיו.

אבל אני התנפלתי עליו . ,סרטתי אותו, וברחתי.
מאז החלטתי להקדיש את חיי להיאבקות.״
בהתחלה
היא עסקה בגיודו, ומזה היא
עברה להיאבקות־חופשית. היום היא מרוויחה
הרבה כסף, חיה כמו כוכבת גדולה,
ולא מצטערת על אותו אונס שלא התבצע.
זה דווקא בא בזמן.

זה מקצוע מכובד

ץ יפויי חיי״ של הבלונדית, דניאל הוא
שונה :״אני הלכתי לקרקס, כשהייתי
בת , 16״ היא מספרת .״הייתה שם אשד,
יפנית, אלופת־הקרקם. היא זרקה לקהל

^ | ל לצד אמנים, סופרים,

ושחקנים, מתבוננים

ז* 1 1 1
בהיאבקות גם פועלים, ופקידים, נערי־בית,
ונערי־רחוב, וכולם יחד מתלהבים ומתרגשים.

זבוססת בעיקר על סקס.
השניה בכל מקום,
:תה. מארגנת התחרות

עצמה, הודתה שזו גס הסיבה שהיאבקות־הנשיט היא לא היאבקות אמיתית,
אלא יותר הצגת קברט .״הן עושות דברים אסורים, בדרן כלל, בהיאבקות
המקובלת, אבל איש לה שם לב לזה אצלן. שמים לב לדברים אחרים.״
לה מכות איומות בכל מיני מקומות לא
הגונים.
דניאל קיבלה את הכל בהנאה, ועשתה
בכוונה גדולה ובהתלהבות רבה פרצופים
של כאב. הקהל שנא את ג׳ורג׳יד. הרעה
וצעק לה :״ג׳ורג׳יה לכי הביתה! הילד
שלך בוכה!״ וגם :״למה לא רואים דם?
איפה הדם?״
ברגע מסויים התבלבלה ג׳ורג׳יה, והפליקה
לדניאל כמה מכות אמיתיות, ובעד
זה היא קיבלה את העונש שלה, בחדר־ההלבשה.
ג׳ורג׳יה
בראון, היא בת ,21 ונשואה לצרפתי
שגם הוא עסוק בענייני היאבקות.
״אני טיפוס עצבני,״ היא מספרת על עצנ*•
״מה שאני עושה זה לא סאדיזם. זה מין
היסטריה.
״תמיד קיבלתי מכות מאבי, ופעם, כשהייתי
בת ארבע־עשרה, וביליתי חופשה
בסאן־טרופה, ניסה מישהו לאנוס אותי.

1 *7 1 7 1 * 11 מה שעיניים רגילות
9X3לא תמיד רואות, ה מצלמה
תופסת בבהירות. הכושית מניחה ידיה
על הרצפה, כדי שהבלונדית תדרוך עליהן.

111

כפפה. ואמרה שמי שיתפוס את הכפפה
ייאבק איתה. אני תפסתי את הכפפה ונאבקתי
איתה, וניצחתי אותה. מאן החלטתי
ללמוד היאבקות.״ גם לה יש בעל
העוסק בהיאבקויות, וגם היא לא מצטערת
על זה שנכנסה למקצוע .״זה מקצוע מכובד,״
היא מסבירה ,״ומעניין. מסתובבים
בכל העולם, והקהל מאוד אוהב את ההופעות
שלנו.
״בגלל הרמה הגבוהה של ההופעות.״ היא
מסבירה למי שלא מבין.

מנחם גורן ווצה להדהים
שוב את הישואלים: ו1יוום
בשפע בסדטו״עריזה מזוחי״

1עוות(אווי) הזוהר:

במקלחת הסאונה של הקאונטרי קלאב אפשר
היה לראות, ביום הצילומים הראשון, את
השחקן־במאי אורי זוהר, בלב ליבה של חבורת נערות זוהרות בלי שום בגדים בכלל.
הבחורות הובאו למקום על־ידי הבמאי מנחם גולן, כדי להשתתף כניצבות בסרטו החדש
עליזה מזרחי. תחילה צולמו הנערות כשמגבות על גופן, אך הבמאי הורה להן להסיר אותן.
לצלם

ך * מהשילמו לך בשביל
הישבן שלך?״
״עשרים. מה? לך שילמו חמש־עשרה?
נורא בחיי.״
זו היתר. השיחה שהלכה והתפתחה בין
שני סטאטיסטים שהשתתפו בהסרת עליזה
מזרחי.
״איזה מצב קשה,״ אפשר היה לשמוע
את המשך השיחה ,״המיתון הזה יהרוג
אותי. במוישה שילמו שלושים, בארבינקה
שילמו עשרים, ובמזרחי משלמים כבר ה־מש־עשרה.״

הנשים הסטאטיסטיות של עליזה מזרחי׳
שעמדו בצד האחר של המצלמות,
העסיקו בעיות אחרות .״אמרו לי שמצטלמים
פה עם מגבות,״ לחשה אחת ב חוסר
ביטחון ,״אז מה שבטוח בטוח, אנזא
שלי נתנה לי מגבת ענקית.״
הסטאטיסטיות הסתכלו על המגבת• ,ישאלו
אותה אם האף זה שלה או ולא. היא
אמרה שלא. זה של הרופא שלה. קוראים
לה זהבה שחור, היא נולדה במושב, ו־מתבודנת
להגיע אפילו להוליבוד. פעם, אולי.
זה היה היום הראשון של ההסרטה. נושאי
הצילום של אותו היום היו עשרים
ישבנים, של עשרים בחורים, ועשרים מגבות
של עשרים בחורות.

תו רי דו

! ¥1*1ין \1*1ס׳י נזרלן היא צרפתיה, המופיעה בדסיקוטקים תל־אביבים. בצרפת
היא היתה דוגמנית עירום לציירים. בארץ היא סטאטיסטית.

היא הסכימה להופיע בסצינת עירום, משום שהיא אוהבת סרטים, ותיאטרון, ומצלמות.
שאיפתך של כמעט כל הנערות שהשתתפו בהסרטת הסצינה, היא להגיע אי־פעם להוליבוד.

או תן:

גבריםהיו הראשונים. הם הפנו את
1 1גבותיהם העירומים לגמרי למצלמה, ועליזה
מזרחי עברה ביניהם, וניסתה למצוא
מי מהם הוא הרוצח.
אחר כך היתה הפסקה. הנשים ייפו את
תסרוקותיהן, הסתכלו על עצמן במראות,
ושאלו האחת את השניה בזלזול :״נו?
הצטלמת כבר?״ וכולן ענו לכולן :״לא,
אני מצטלמת בסצינת המגבות.״
סוף־סוף הגיעה סצינת־המגבות. הבחורות
עטפו את עצמן היטב, סירקו את
עצמן עוד פעם, הסתכלו עוד פעם במראה,
וניגשו בצעדי־כוכבת אל המצלמה שחיכתה
להן באי־סבלנות.
גולן הסתכל בהן במבט חודר, והחליט
שהן לבושות יותר מדי. ובכלל, המגבות
לא מצאו חן בעיניו .״תורידו אותן,״ קבע
בפסקנות.
לסטאטיסטיות לא נותרה ברירה אלא
לשמוע בקולו. הן התכוננו לסצינה הזאת

עשרות הנערות 11 ,־
נאספו להסרטת עלי־י

זה מזרחי, השתרעו על הדשא של המועדון.
כל־כך הרבה זמן׳ אז עכשיו הן תוותרנה
עליה בגלל איזו מגבת קטנה? רק בחורה
אחת סירבה להתפשט לגמרי .״אני לא
יכולה להוריד את העגילים,״ היא אמרה,
״אני אף פעם לא מורידה אותם מהאוזניים•״
״אז תורידי אותן יחד עם האוזניים
״,גער בה גולן.

״תביאו כדורי הרגעה״

ך * ןהתפשטו ונכנסו לסאונה, אחריהן
1 1נכנסה המצלמה עם הצלמים ואחריהם
נכנס מרדכי (״פופיק״) ארנון. הוא נכנס
ולא יצא. התחילו לדאוג לו, נשלחו שליחים
לחפש אותו, ורק בסוף הסצינה הצליחו
למשות אותו מהמקום, כשהוא סחוט
לגמרי, וחסר נשימה .״כדור הרגעה,״
הוא התחנן ,״תביאו כדור הרגעה.״ זה
לקח לו המון זמן להתאושש.

המקומות הדרמטיים
וכבת סצינת המגבות־בלי־ד,מגבות
היתה עדה, היא בלטה שם בגלל מי־

המגבות*
הדרמטי

מתיה הסתמיות, ובגלל האופי
שלה, כפי שהיא עצמה הסבירה.
״אני מתאימה לתפקידים דרמטיים,״ אמרה
לכולם, והבליטה את המקומות הדרמטיים
שלה. אני כבר השתתפתי בהבו כנות
לאילת, ולמדתי שנה וחצי דרמה, כי יש
לי כשרון.״
היא הודתה שלא איכפת לה לבזבז את
האופי הדרמטי שלה על סצינת־עירום .״ממילא
עוד חידשיים אני נוסעת לאנגליה.״
היא התגאתה.
בחורה קצת פחות דרמטית, עם קצת
פחית חמוקים, היתה מרלין הצרפתיה, שהגיעה
מצרפת לארץ, מהארץ לתל־אביב,
ומתל־אביב לדיסקוטקים.
היא מצידה, לא ביצעה את סצינת־העי־רום
בגלל הכשרון הדרמטי שלה, אלא פשוט
מפני שהיא אוהבת מאד תיאטרון
ואמנות.
״ביקשו ממני להצטלם, אז הצטלמתי.״
אמרה בשמחה .״אני נורא אוהבת להצטלם.״
בחורה אחרת, גילה כנר, לא הסכימה
להתפשט .״אבא שלי הוא אופר״״ היא
הודיעה ,״ואם הוא ישמע שהתפשטתי, הוא
יקח סכין, וישחט אותי.״
מנחם גולן אמר לה שהוא כבר ידבר
עם האבא שלה. היא מלמלה עוד משהו
על הסכין, והשירה את המגבת.

נעים לעבוד

!1111 /ז ז ^ י ^ ו ן ^
חדי שראו מה עוללה הסצינה הזאת
לפופיק, הוחלט על הפסקה קטנה. כו־בבות״העתיד
לבשו את המגבות, סידרו את

את הנערות לסרט סיפק

נזרקו תורג׳מן. הן קיבלו
חמש־עשרה, עשרים לירות עבור הופעתן.

הנערות שבאו להצטלם עם בגוי־

ים, הסכימו בשלב מאוחר יותר

להצטלם עם מגבות, ובשלב עוד יותר מאוחר הסכימו אפילו

להתפשט. הן שימשו רקע לצילומים, בחס נראים עליזה מזרחי,
וקציני־המשטרח אורי זוהר ואיש שלישיית התאומים מורדכי
(״פופיק״) ארנון, כשהם מחפשים את הרוצח של הסרט במקלחת.
תסרוקותיהן, הסתכלו על עצמן בראי, ו־התעניינו
האחת אצל השניה :״תגידי, איך
אני נראית? הגבות לא ירדו לי? הריסים
לא נשרו לי? הצבע לא נמחק לי
מהשער?״
1 עליזה בין הגברים :

מנחם גולן התנסה
כבר בסצינות־עירום
של בחורות, אבל בעליזה מזרחי עברה עליו סצינת עירום הגברים

הראשונה בחייו. מימין נראים בתמונה, המסריטים, ובאמצע,
בחלוק עם פסים, עדנה פלידל, בתפקיד הראשי של עליזה מזרחי.
אותו תפקיד שמילאה במחזה, שהיה הצלחת הקופה של העונה.

אחר כך הן החליפו רשמים, כל אחת
סיפרה לשניה איך הצלם הסתכל עליה,
ואמר לה לזוז קצת ימינה, ואיך היא ביצעה
את התפקיד, ואיך השחקן הראשי הודה
שנעים לעבוד לצידה, ובכלל כמה שהיא
שחקנית גדולה.
אחר כך גולן הורה להן לחזור לעבודה.
הן בדקו את עצמן עוד פעם בראי, לבשו
הבעות דרמטיות על הפנים, ויצאו חוצץ
אל מול המצלמות. כשאפילו מגבת לא
חוצצת בינן לבין העולם הגדול המשתרע
מסביב.
כי כולן ידעו שהעיקר בחיים זה האמ נות.
ומה לא עושים בעד סרט אמנותי?
ובפרט שעוד מקבלים בעד זה 15 לירות
ונוסף לכך יהיה להן מזה גם עתיד גדול
בקולנוע הבינלאומי.
ומה שכבר בטוח, שמסצינת־הרחצה בעירום
הן כולן יצאו נקיות נורא.

תמחרים
דאווי סוקרנו,26 ,
* הרתה.
מארחת־לשעבר במועדון־לילה בטוקיו, שהיא
אשתו הרביעית (וד,יפאנית) של נשיא
אינדונסיה אחמד סוקרנו .65 ,סוקרנו
המוסלמי הוא כבר אב לארבעה בנים משלוש
נשותיו האחרות.

* נולדה ונפטרה.

שביעייה (ארב

בנים ושלוש ב נות)
ליולדת אמריקאית,
הגברת ויל״

יאם צויקלניק,

,23 ולבעלה, חיים
בן .30 היולדת שילדה
את שבעת הנפלים
ארבעה חודשים
לפני המועד,
היתד, לפני הדיונה
עקרה שקיבלה טיפול
הורמונים.
* ;ישא. היהודי
רוברט מוזס,
דד, שהתפרסם
כנוטע־הגנים ובונה־הגשרים הגדול של העיר
ניו־יורק בעשרים השנים האחרונות
וששימש בשנה שעברה כנשיא היריד העולמי,
למזכירתו זה שלושים שנה, מרי
גריידי. מוזם, אב לשתי בנות, חמישה נכדים
ונין אחד, נשא את אשתו השנייה 27
ימים אחר פטירת אשתו הראשונה.
נחוג. יום הולדתו ה־ 48 של שר
העבודה, איש המערך
השר בילה את יום
הולדתו בסיור־רכיבה
על פוס במרומי הגליל,
בו נתקבל על־ידי
הכפריים הערביים
כוואזיר איבן
אל־ג׳אליל (השר בן־
הגליל) .הוא נולד
כיגאל פייקוביץ׳ ב־כפר־תבור,
והיה בגיל
23 אהד ממייסדי
הפלמ״ח. עובדה
פחות ידועה על אלון
הצעיר: בהיותו בגיל
20 סמל־נוטרים
נעצר לתקופה קצרה אחר הריגת מבריח־נשק
טורי שניסה לצלוח את הכינרת.

אלוף יגאל אלון.

ח 5161 חוכ 1ג 3 1^ 1ח 1616־1

0 6 \^/ח51<1

כה חיוני לסיפוח העור, ניקוי, הזנה והוספת לחות.
נ>קו>
הטיפול בעור
מחייב ניקוי יסודי
מאיפור ואבק
דרכים.

זגו 6ם 81110
•01630561
601! 316ס 0סס
ממיס את האיפור
ללא כל עיסוי.
נועד

להסרת

האיפור מעור

הפנים והעיניים
כאחד.
חסכוניות אותם

רבה.

לחסכוניים

בטרם תחשפי פנייך לשמש, לקור, לרוח או לאבק העיר
חייב עורך להיות מוגן.
— טל מרווה ומרענן, בסיס
£!!11115100״! 0 06״51
אידיאלי לאיפור, טל אשר ירווה את עורך מבלי
להשאיר עקבות שומניים.
עורך יחזור להיות רך כמשי במשך כל היום.
להשפעה פחות מהירה אך
ארוכה ויסודית ״!ם מ״51
קרם ׳-הזנה נפלא
01:6310
המזין ומרווה את העור. נלחם
נגד היווצרות קמטים, מכיל
תרכיזים קולאגניים השומרים
על הסיבים האלסטיים שבעומק
העור.

001 חו!$1
ן |0ו11$ו1וו[

איכותם הגבוהה והריכוז הרב של מוצרי הלנה רובינשטיין עושה

ביותר.

איפא

* נפטר. בגיל 6ד, בבית־אבות תל-
אביבי, יוסף משה כירדצורי, פקיד
דאר בכיר משך 40 משנות חייו (סגן מנהל
הדאר ביפו , 1919 מנהל דאר טבריה .) 1936
הוא היה אביו של איש לח״י אליהו בית־צורי,
שהוצא להורג בקאהיר בשנת , 1945
על הריגת שר המדינה הבריטי, הלורד מוין.
האב השכול היה סבור עד יומו האחרון
כי מכתב־פרידה מבנו הוגנב ארצה על־ידי
עיתונאי־חוץ, שכיסה את המשפט בקאהיר,
ומסר את המכתב לאיש הגנה מרכזי שלא
העביר אותו למענו.

בכמות קטנה ביותר להעניק לעור טיפוח מושלם.

נחוג. יום הולדתו ה־ד 6של
אלוף יעקב דורי, שנולד באודיסה הרוסית
כבנו של אבדוסטרובסקי, רהם איש
ההגנה העצמית
היהודית שברח ב־
1905 מרוסיה לארץ
אחר שהגן על הרובע
היהודי מפני
פורעים והיה מבו קש
על־ידי המשטרה
הצארית. דורי הצ עיר
היה סמל־מקלען העבריים בגדודים
של מלחמת העולם השתלם הראשונה,
כמהנדס־בניין והתפרסם
כרמטכ״ל האחרון של ארגון ה־ההגנה
וכרמטכ״ל הראשון של צד,״ל. יותר
מאוחר שימש כנשיא קפדן של הטכניון והיה
מועמד רפ׳׳י לראשות העיר חיפה בבחירות
האחרונות.

הרג משה יע
נפטר.
בגיל ,93
קב רביקוב, מוותיקי תל״אביב, שנודע
בכינויו הרב־הסנדלר. רביקוב, מוסמך לרבנות
שעסק כל חייו במלאכה, ניטה לפני
53 שנים להתישב בכפר־אוריה שבדרך לירושלים,
עבר אחר־כך לתל־אביב, בה עסק
בעשרות השנים האחרונות בסנדלרות.

העולם הזה 1519

אמנות
תיאטרנן
זה דא חכמה
מי שלא זכר. לראות את הבימה בימים
הטובים ההם, כשיהודים עטופי־גלימות, עם
זקן מודבק, היו עומדים על הבמה וזועקים
בפאתוס את דיעותיהם לחלל האולם, יכול
ללכת ולראות את זה עכשיו, בנתן החכם.
שם כולם מתרוצצים, או עומדים בפוזות,
מדקלמים את תפקידיהם בקול דרמא־טי,
תוך נפנוף ידיים מלא הבעה ורגש,
ומקפידים בלי הרף ליצור קומפוזיציה על
הבמה. בדיוק כמו שלימדו בחוגים הדרמא־טיים,
לפני שלושים שנה.
למה דראמה? מחזהו של אפריים
לסינג 1729 — 1781 לא דן בדמויות חיות,
אמיתיות. זהו מחזה שנכתב לפני כמאתיים
שנה, בעת הפולמוס הדתי הגדול בין העל
פרוטסטנטים
והקאתולים, ובא להצביע

האריה (אברהם מור)
מערה היא לא רוכסן
כך שלא רק הנוצרים, אלא אפילו היהודים
והערבים הם בני־אדם!
כל הכבוד ללסינג, ובהחלט מגיע לו
שקראו בתל־אביב רחוב על שמו, שכן הוא
היה אדם מאד נאור, ומאד מתקדם והומא־ניסטי.
אבל מה אנחנו אשמים, שעשו לנו
מזה דראמה קורעת־לב?
הדמויות של המחזה הן סמלים. כל גיבור
מייצג דת אחרת, ומדקלם את דעותיה.
למשל: נתן( ,שמעון פינקל) הוא היהודי
שבחכמתו — כן עשרו. או להפך. יש לו
זקן, ומזה תיכף מבינים שהוא יהודי. חוץ
מזה יש לו תמיד כסף באבנטים ונרתיקים
ושקים, וגם זה מראה. יש לו גם בת יפה.
הנוצרי הראשי הוא צלבן. צעיר, וחתיך,
ואציל. אבל יש גם נוצריה: דיה, אומנת־רחל.
תיכף מבינים שהיא נוצריה, כי יש
לה שיער בלונדי וצלב תלוי על החזה. ומי
שלא מבין את הרמז, נאלץ גם לשמוע
ממנה כל מיני דקלומים על הנושא.
חוץ מזה יש גם פאטריארך נוצרי, שמן
ערל־לב ורשע, אבל זה לא מסמל את הנוצרים.
זה בא לסמל את שנוא־נפשו הפרטי
של לסינג, את הכומר גצה מהמבורג.
כמובן שיש גם ערבים. למשל סאלח־א־דין(
.יהודה אפרוני) .ערבי, מסתבר, זהו
איש כזה עטוף בגלימה, עם זקן כהה
ושיער כמו של כבש שחור, שצירו לו מעל
לעיניים שלושה קוים בעפרון. כנראה בכדי
לסמל שהוא אדם חושב. רוב הזמן הוא
עסוק בלצעוק ״אללה! אללה! אללה!״
ואז מ ה /העלילה היא מסובכת. כולם
מתנכלים לכולם אבל הסוף טוב. מסתבר
פתאום שכולם מאותה המשפחה( .כמה שזה
סמלי!) לא פחות מסובכת — התפאורה
המזרחית בצבע זהב, הנעה לצלילי מוסיקה.
יש שחקנים טובים. אלכם פלג. למשל,

העולם הזה 1519

בתפקיד הצלבן, נע בחן, כמו
רומאי, וברגעים מסויימים הוא
שהוא יצור חי, ולא סמל. אך
אל הקהל באולם, ושואל ״אז
צודק בהחלט.

המלט בלבוש
אפילו משכנע
כשהוא פונה
מה הוא

מירי חמצחיקה
אחת הצרות של התיאטרון העברי היא,
שלוקחים הכל ברצינות נוראה: הקאמרי
מציג קומדיה (גן הזובזבנים) וכמעט כל
הקהל בוכה מעוצם היגון, והבימה לוקחת
פולמוס דתי — ועושה ממנו דראמה מזעזעת
(ראה לעיל).
הודעה המועצה המקומית אבו גוש מביעה בזה את צערה על הפעולות
הבלתי הולמות שנעשו לאחרונה ע״י תושבי הכפר נגד פקידי מם
הכנסה בירושלים וכן נגד המשטרה.
בהזדמנות זו תודתנו נתונה למפקח המשטרה מר לכטמן ולמפקח
מם הכנסה מר יעקב על פעילותם הנאותה והראויה.
המועצה המקומית מבטיחה בזה שבעתיד לא ישנו מקרים כגון
אלה כמו כן היא מבטיחה שבעתיד תתן לווי מחבריה לפקידי מם
הכנסה ופקידי הגביה בעת מלוי תפקידם הרשמי בכפר.
סובחי מחמוד עבדאל עזיז ג׳בר — ראש המועצה
חסן מוחמר אסמאעיל עבדאל ג׳באר — סגן ראש המועצה
מוסא רשיד חוסיין אבראהים — חגר המועצה

אשה צעירה בשם מירי, עקרת־בית תל־אביבית
ואם לשני ילדים, היא אחת התקוות
שהעניין הזה ישתנה.
כרגע מועלות על הבמה שתי הצגות
בבמויה של מירי מגנום, ושתיהן משב
רוח רעננה בתיאטרון. בשתיהן מופיעים על
הבמה אנשים שלמרבית הפלא נראים כאילו
הם באמת ובתמים נהנים להיות שם, ומר גישים
שם טוב, ומשתוללים להנאתם, למרות
שהכל מבויים בקפדנות. זהו תיאטרון מסוג
חדש, המנצל את כל האפשרויות שבמה
נותנת, מבלי להיעזר ביותר מאשר כמה
חתיכות עץ ויריעות בד.
להוריד את הנודניקית. הצגת כנר
על הטנק, בביצוע קבוצת חיילי להקת שריון
שבבמויה של מירי, היא הצגה מליאת עליצות
ומליאת הברקות: תרנגול המראה, אחרי
ויכוח ממושך, איך איננו יודע לנגן ב־אקורדיאון(
.התרנגול הוא לבן כזה, פשוט,
שקונים בשוק. שמו סיציליו, והקהל אוהב
אותו נורא).
אשה מרופדת עולה משורות הקהל, פורצת
אל הבמה, עושה מהומות נוראות, ומספרת
איך זך, היה כש היא היתד, צעירה. לא
רק הקהל המשתולל מצחוק אינו יודע שזוהי
חברת הלהקה, חיילת יפר,פיה בת . 19
אפילו הסדרנים ניסו לא פעם להוריד את
הנודניקית.
או קטע אחר: בחורה שרה אריה סנטימנטלית•
נגן הטרומבון מגיע. יש לו תיק
ששימש לקונטרבם, וממנו הוא מוציא כובע,
מקל, פרח, חזיה, חלקי־טרומבון ודפי־תוים.
הכל מתפרק תחת ידיו. הדפים נפוצים לכל
רוח, החזיר, הענקית מסתבכת בכל דבר,
הטרומבון מתפרק עד שנשארת רק פיה
בידו. הוא מגיש אותה לפיו, בהבעה אטומה
לחלוטין, נותן תרועה — והולך. כל אותו
זמן ממשיכה הזמרת באריה שלה. הקהל
שואג מרוב צחוק. זהו הומור חדש, אנושי
ואמיתי. כמו בסרטי הסלפסטייק הקלאסיים.
בניגוד להומור הבימתי המקובל, שהוא מלא
סירבול והתחכמויות, זהו הומור טבעי,
ספונטני, רענן. והעיקר — בידור אמיתי
ומלא המצאות.

ערסאן עלי עותמאן עבדאל רחמן — חגר המועצה
כאמל עזת אבראהים — חגר המועצה

המועצה המקומית אכו־גוש

כוח חד ש
בבטאון תנועת העולם הזה — כוח חדש תוכל לקרוא דיונים
רעיוניים, מאמרי חברים, דווחים על הנעשה בתנועה, תגובות
פוליטיות ועוד.

בגליון מס׳ 9החל הדיון בנושא ״דת ומדינה״
— מלא את התלוש הרצ״ב ושלח עוד היום

חתום על כוח חדש
לת.ד 136 .תל־אביב.

נא שלחו לי את בטאון התנועה ״כוח חדש״ .רצ״ב 10ל״י דמי מנוי
ועוד

לשנה

כתרומה.

שמי ...

כתובתי ...
חתימה.

ה ופ יע

״מצפן׳
מס׳ 29
להשיג אצל פעילי האירגון הסוציאליסטי הישראלי, או בת.ד.
28061ת״א.

ילדה פולניה. הצגה שניה בבמויה של
מירי, היא אנדרוקלס והאריה( ,ק^נורי).
על פי משל איזופרס על העבד הנמלט ש הוציא
קוץ מכפו של אריה. נתפס, הושלך
לזירה, אך האריה שבא לטרפו היה זה בעל־הקוץ־לשעבר,
ולא עשה לו כלום.
יש מגרעות להצגה. בעיקר העובדה שהיא
קומדיה דל ארטה, בנוסח שחקני הרחוב,
שאילתרו מחזות בעלי גיבורים קבועים,
בתפאורה מינימלית. ילדים לא אוהבים
סמלים (למרות טענת הבמאית שזהו הדבר
המפתח את דמיונם העשיר ).למרות ההברקות
— ילדים רוצים שמערה תהיה מערה,
לא רוכסן שנפתח וממנו מגיח אריה. הם
רוצים שיער יהיה יער, לא שני עלים
סמליים. הם מוכנים להזדהות בשמחה עם
כל הגיבורים, אבל שישכנעו אותם שזה
אמיתי. לא בדיחה.
מגרעת שניה — התלבושות — אנדרוקלס
לבוש בטלאים ציוריים המכסים את בגדיו,
וגבירתו, איזבלה היפה לבושה כמו ילדה
מפולניה, עם שרוולים נפוחים, שיער מפוזר,
וסרט ענקי על הראש.
אבל כל זה נשכח כשמופיעה יד הפלאים
של מירי — ומשלחת לבמה את האריה.
זהו אחיו של האריה מוזקוסם מארץ מוץ.
הוא עטוי בגדילי־צמר צהובים, המשתק־שקים
כשהוא רועד מפחד( ,ראה צילום)
הוא מבריש בנימוס את בגדי אנדרוקלס
בקצה זנבו, וחוזר אחרי ההפסקה, עם
בקבוק גזוז לא גמור בידו. מבצע אותו
אברהם מור, והוא כשרון כזד, שכל השאר
נדחקים לצל.

כלה לפני שאת מחליטה
באיזו שמלת חופה
לבחור, כדאי שתיכנסי
לסלון ״אמבר״ .מנהלת
סלון ״אמבר״ נוסעת
בכל עונה לאירופה ומביאה
את הדוגמאות
החדישות ביותר מבדים
מיוחדים. נסי ותיווכחי.

״אמ ב ר ״
תל־ אגיג,

גו־י חוד ח 59

אחי וזן
נחלת בנימין ,43 תל־אביב
טלפון 613593

שמלות חופה אכסקלוסיביות
תעשיית פרחים אומנותיים

טלפון 246752

אנשים
הצרנו שד השר

חייל!!י
הידעת כי כל רכב ממשלתי חייב
לעצור לך כאשר אתה מבקש טרמפ?
חוזר המזכיר תקנה זו נשלח —
בעקבות שאילתה שהגישה סיעת ה*
עולם הזה -כוח חדש בכנסת
— לכל משרדי הממשלה.
לשכת התלונות של סיעתנו בכנסת
תטפל בכל תלונה של חייל על רכב
ממשלתי שעבר על התקנה הנ״ל.

דע לשמור על זכויותיו ! !

כתוב לנו את מספר הרכב שלא עצר
על מנת להסיעו וכן את היום, השעה
והמקום בו אירע הדבר ואנו נטפל
בתלונה.

חתום על ״כוח-חדש״ .שלח
עוד היום את דמי־המנוי
השנתיים בסך 10ל״י,
לת.ד ,136 .תל־אביב.

מה היה המיסמך הכתוב הראשון שנגע
למלחמת סיני? גילה זאת ד״ר מיכאל
כר־זוהר, בסידרת הגילויים־מטעם שלו,
המתפרסמת לאחרונה. היתד, זו קופסה כחולה
של סיגריות, עליה רשמו ב־ 1956 שני
אנשי משרד־ר,בטחון, שמעון פרם ויוסף
נחמיאס, את עיקרי שיחתם עם שרד,מלחמה
הצרפתי דאז, כורג׳ם מונורי.
הם עשו זאת בשעות הלילה, אחרי פגישה
עם השר, בפונדק־דרכים קטן, בואכה לפאריס
9 .עוד גילוי של בר־זוהר: במיס־גרת
ההכנות שנעשו אז, טסו פעם השרים
גולדה מאיר ומשה כרמל, בחברת
משה דיין ופרס, לצרפת, במטוס צבאי
צרפתי. כרמל מעד במטוס, נפל לפתח
הפצצות שלו, שבר את אחת מצלעותיו
והתענה בכאבים. אך כיאה לאיש מלחמה
הבליג, לא גילה את מכאוביו לאיש עד
• סיפור אחר הקשור
שחזר לישראל.
בצרפת, העלה השבוע מנבכי זכרונו יעקוב
צור, לשעבר שגריר ישראל שם. היה זה
ב־ , 1946 כשצור, שהיה בדרכו לקונגרס הציוני
בבאזל, נתקע ללילה אחד במארסיי.

מ נו סי את פיזמונו בידיעות אחרונות,
שהוקדש לאמנון לין, חתנו של אכא
חרטי, הוסיף הערה כלהלן :״נ.ב. בעניין
הנידון י — כדאי שתלמד ממר כהן־צידון.״
הסונה, כמובן, לעורך־הדין התל־אביבי יטל•
מה כהן־צידץ, שהוא המועמד הראשון
של גח״ל לכנסת, במיקרה שמישהו מ־הח״כים
הנוכחיים יסתלק מכהונתו. כהן־צי־דון,
שהתפרסם בזמנו כפרקליט של הנער
החטוף יופל׳ה שוכמאכד, ידוע כמי
שמחכה לתורו בסבלנות מרובה, אינו מתערב
בקנוניות פוליטיות לקידום מעמדו ברשימת
גח״ל, ונראה, בניגוד לאמנון לין,
כמי שסומך בשאלה זו על הטבע. לכן
בחר בו מנוסי כדוגמה • .כשנתבקש הפסיכולוג
ד״ר רץ שובל, מי שהיד, הפסיכולוג
הראשי של צר,״ל, להגדיר אדם
נורמאלי, השיב כי אין הגדרה פשוטה כזו,
וכי כל חברה קובעת לעצמה קנה־מידה
משלה לצורך זה. אך כשנתבקש להגדיר
נורמאלי לפי קני־מידה ישראליים, השיב:
״אדם שאינו מפריע במיוחד לאחרים; היכול
להתפרנס, פחות או יותר, בכוחות

עצמו; המסוגל לחיות חיי משפחה.״

כאיש מחתרת צעיר באכסודוס, מחפשים בשבילי
כל הזמן תפקידים של יהודים בסרטים.״
• אילו היה ניתן פרס למבקר האמנות
התרבותי ובעל־הטאקט של ישראל, אין
ספק שהזוכה בו היתר, עדית נוימן,
שתיארה השבוע את הזמר סאלכטורה
אדאמו בזו הלשון :״הוא צעיר ויפה,
שחרחר וכחוש, עם מבט של כלב מזה־רעב
ואסיר תודה.״ 9שירות מיוחד ללקוחותיו
עומד להנהיג בעל הדיסקוטק התל־אביבי
א־פרופו, יואב רחמני. הוא החל
לסייר ברחובות העיר, כשמסרטה בידיו, בעזרתה
הוא מנציח את החתיכות העוברות
והשבות, ואותן הוא יציג לבאי הדיסקוטק.
• בתצוגת אופנה שנערכה השבוע במלון
הילטון, מטעם מכון היצוא הישראלי, עבור
קונים מכל העולם, עברו על המסלול בגדי
ים וחוף נועזים ביותר, לשיפוטם של חבר־שופטים
בראשות תופרת־העילית לולה
כ ר. הוצגו דגמים מקוריים לגמרי ומלאי
המצאות, כמו טורפדו, שתוכנן על־ידי ג ד״
עץאוברזץ (תמונה מימין) ומשולשים
בתנועה בגוונים סגולים וירוקים (תמונה משמאל)
,שתוכננו על־ידי כתבת הארץ תל*

• בתל־ א בי ב
ביום הרביעי 12 ,באוקטובר, בשעה
8.30 בערב, ברח׳ גליקסון ,8ירצה :

ישראל אלכסנדר

על הנושא :

רשמי סיור במזרח הרחוק
#בפתח־ ת קוו ה
ביום שלישי 18 ,באוקטובר בשעה 8.30
בערב, בביתה של גב׳ אורה, רח׳
כצנלסון ,32 ירצה :

כנימץ עמדי

על הנושא:

השלום וכיצד להשיגו
#ברמת־גן
ביום הרביעי 12 ,באוקטובר בשעה 8.30
בערב, בקפה העצמאות, בגן דוד המלך
(מאחורי קולנוע אורדע) ירצה :

ד״ר ישראל לקפד
על הנושא:

שיטות ריפוי טבעיות
ביום הרביעי 19 ,באוקטובר בשעה 8.30
בערב, בקפה העצמאות, בגן דוד המלך תתקיים אורדע)
קולנוע
(מאחורי
פגישה של חוג הנוער.

עו״ד שמואל סגל

ירצה על

הנושא:

זכויות האזרח בישראל

בר מתה שרון

ביום הששי 14 ,באוקטובר בשעה 9.00
בערב, אצל גרשון הנדלר, רח׳ פקר ,37
תיערך פגישת חברים ואוהדים מאזור
השרון בהשתתפות :

אכרי רביב
שירצה על הנושא:

כוח-חדש -
סיכומה של שנה
• בבת־י ם
ביום חמישי 20 ,באוקטובר בשעה 8.30
בערב, אצל חסון חיים, רח׳ בית וגן
, 17 תתקיים פגישת אוהדים.

אברי רכיב
ירצה על הנושא:

מה הספקנו עד כה?
״פרט למק״י
ניתוח פוליטי־אקטואלי על הקואליציה
המוזרה, בה חברה עתה מק״י
עם מפלגות כרפ״י והליברלים במגמה
להחרים את הכוח החדש, מתפרסמת
בגליון האחרון של בטאון
התנועה. האם אתה מנוי עליו?

ה״טורפדו״ של אוכרזון ו״המשולשים״ של בן־ארי וטלמור
גראפיקה, אופנה וספרות־ילדים
באחד מרחובותיה החשוכים ראה חבורה
של גברתנים, החובשים קאסקטים דהויים ו־הלובשים
אפודות שחורות מטילות־אימה.
״לא הייתי רוצה לפגוש בהם בסימטד, חשו כה,״
לחש צור למלודיו, בהתכוונו לאנשי
העולם־התחתון של מארסיי, המפורסמים במעלליהם.,
.מה יש? לא נאה לך?״ שאל
אותו בעברית צברית אחד הגברתנים. לאחר
רגע של תדהמה התברר, כי היתד, זו קבוצה
של פעילי עליה ב׳ .עד הבוקר בילה עימם
צור בשמיעת סיפורים ובשיחה על מיב־צעיהם
• .כשהגיע ראש עיריית ירושלים
טדי קולק למקום הפיצוצים בשכונת רוממה,
שאל :״ממה נגרם ההרס? מעוצמת
חומרי־הנפץ או מהבנייה הלקוייה?״

העורה שד הטבע
לתשומת־ליבם של כל הישראלים ידועי־השם
העוסקים בשעות הפנאי שלהם בארכיאולוגיה:
בספר אוטוביוגרפי של מי שהיתר,
אשתו של שר־ר,תרבות הצרפתי, אנדרה
מאל רו, מסופרת הרפתקה שאירעה בר,ודי־סין
לפני עשרות שנים. גיבור ההרפתקה
הוא מאלרו עצמו, הידוע כחובב ארכיאו לוגיה.
ובכן, הלך לו החובב למיקדש עתיק
וחרב, אסף בו עתיקות למכביר (כאלף
קילוגרמים של פסלונים ותבליטים) ,ניסר,
להבריח אותם, נתפס על־ידי המשטרה המקומית
ונידון לשלוש שנות מאסר. רק
לאחר התערבותם של אנשי־רוח צרפתיים,
שוחרר מאלרו, לאחר שבילה כבר כמה
חודשים בכלא • .כשסיים השבוע דיר׳

עתה, אחרי שיש כבר אופוזיציה לאופו זיציה
בחרות, בצורת נאמני בגין בהסתדרות
העובדים הלאומית (הע״ל) ,יכול כבר ח״כ
אליעזר שיפטאק, מזכיר הע״ל, להודות
:״רק עכשיו אני מרגיש את עצמי
כמנהיג אמיתי. מנהיג שאין לו אופוזיציה
— אינו מנהיג של ממש.״

המבט שד הכלב

מה טלמיר, יחד עם הגרפיקאית וציירת־ספרי־ילדים
ריקי כן*ארי. הפתעת התצוגה:
הבגדים הנועזים הפסידו את הפרסים
לטובת הדגמים הצנועים, המכוסים ו־השמרניים.

בדיחת
השבוע
מקם פוגל,

שלמה וי*

קלף משוגע הולך לשחקן
שינסקי, השוהה עתה בארצות־הברית ל־צרכי
לימודים. הוא הוזמן למסיבה בניו־יורק,
הצחיק בה את כל הנוכחים. כעבור
שעה קלה ־ניגש אליו אחד מבאי המסיבה,
הציע להחתימו על חוזה הופעות בטלביזיה.
וישינסקי התלהב, אולם כשבא למחרת למשרדי
החברה, והתברר שאין לו רשיון־
עבודה, בוטלה ההצעה. אנשי הטלביזיה
הבטיחו לדאוג לו לרשיון, מכיוון שהוא
״נראה טוב בשביל הקהל האמריקאי״• .
אחת שאין לה מזל בניו־יורק היא מיקי
בך קיקי. כשחזרה לשם, אחרי שהות של
כמה חודשים בישראל, פתחה משרד ליחסי-
ציבור, והעסקים החלו לפרוח. החודש פרצה
שריפה בבניין המשרד, וכך עלו באש כמה
מיחסי־ד,ציבור שלה. בעזרת הכבאים, הביטוחים
והפיצויים, היא מתכוננת לחזור ל•
עבודה
וליצור שוב יחסים חדשים.
הזמרת עליזה קאיטי, שהופיעה לפני
שבוע בטלביזיה האמריקאית, פגשה באולפן
את השחקן סאל מינאו. התלונן מינאו:
״המזל היהודי רודף אותי. מאז שהופעתי

מיוחסתלמדען הירושלמי
שאמר פעם כי הוא דוגל בהכאת
גם כשמגיע
קטנים פעמיים בשבוע,
וגם כשלא מגיע להם, כדי שידעו
צדק בעולם. השבוע אמר :״אם אזכה
זה יהיה נם גדול.״ שאלו אותו מדוע,
״כי לא קניתי כרטיס הגרלה.״
ילדים להם שאין בפיס
ענה:

טסו?׳ השבוע

רפ״י

יוסף

אלמוגי:

״שלוש הנקודות הרגישות במהות חיינו
הטעם הטוב, האמת וברל כצנלסון.״

• ח״ב רפ״י שמעון פרם, על
מיבצעי דויד בן־גוריון :״העם מצומק —
האמהות נקראות שלא להתעצל; הגלותיות
— נשנה את שמותינו
בלשד שמותינו
— נחדש
לעברית; התנ״ך עתיק יומין
תלמודו אף בחידונים; העברית משובשת —
נעקור מתוכה אתים מיותרות.״
• הנאצית פראנסואז דיור, בת
אחותו של האופנאי הצרפתי כריסטיאן דיור:
,הרעיון הנאציונאל־סוציאליסטי זקוק לפיר־סומת.״

העולם
הזה 1519

ביולהמשפט, היא המשיכה לספק ידיעות
לעתונים על־ידי מעשיה והשערוריות שהיא
גרמה למן מחוץ לאולם בית־המשפט.
אבל ההפסקה נגמרה, ושוב התחדשה התוכנית
העיקרית. שופטים ופרקליטים, עדים
וסקרנים מילאו מחדש את האולם שב־מיגרש
הרוסים. משפט־הזוטא, שנפסק ערב״
החג, התחדש. מטרתו, כטענת הסניגורית,
לשכנע את השופטים שאין לקבל כראיה
משפטית את סליל־הד׳,קלטה.

ע? יחסי־המץ

יוגה סונר מציצה תבער לתריס,דירתה! ,מסתתרת:1מצילום
סופר היתד, מרוגזת מאד, כאשר
3יצאה מביתה באחד מימי השבוע שעבר.
כאשר הגיעה למטה הארצי של המשטרה, של כבר רתחה. כאשר הסתגרהבלישכת־ניצב־מישנה
יחזקאל קרתי — התפוצצה.
מה רצתה המה
היתד, סיבת הרעש?
גיבורה המוזרה של פרשת מלחי י הסביר
קרתי לאחר מכן :״היא כעסה מאד על
הכתבה שהופיעה בהעולם הזה, על היחסים
האינטימיים בינה לבין השופט מלחי.״
בפני קרתי, שניהל ארג החקירה בתיק
כי המשטרה
מלחי, הטיחה את האשמה,
מפקירה אותה. היא דרשה חסינות, הגנה,
יחס, שוטר שישמור בקביעות ליד ביתה.
כאשר חזרה סופר לביתה, ברחוב גור־דון
בתל־אביב, כבר ניצב בפתח הביר.
שוטר־מקוף. היה זה שומר שהופקד על
שמירתה, ושהתחלף עם שוטרים אחרים,
כדי לקיים שמירה של 24 שעות ביממה.
זה עדיין לא היה הסוף. כבר באותו יום
עצמו פנתה סופר שנית למשטרה . ,כדי
להגיש תלונה חדשה. הפעם: תלונה רשמית,
נגד כתב ־העולם הזה שמואל שקד.
האשמה: הסגת־גבול פלילית בדירתה.
העילה: שקד, שכבר ראיין את פופר
פעמיים בעבר, צילצל בדלת דירתה, ביקש

^ קו הכדור, בחקירת יחזקאל קרתי,
( | היה להוכיח, כי הוא התמלא חשדות במלחי
עוד בשלב מוקדם של החקירה. השדות
אלד, הביאוהו — לפי, אותה גירסה —
לשלוח את סופר לפגישה המוקלטת. אם
אמנם כך היה, אין לראות בהקלטה רישום
של שיחה תמימה, אלא מלכודת מבויימת,
שאין לסמוך על מהימנותה.
ההפתעה של עורך־דין אריה רוזנבלום היתד,
הגשת מיסמך סנסציוני: הדו״ח על תוצאות
בדיקת יונה סופר במכונת־האמת. הכוונה
היתר״ לנצל את קביעת הדו״ח שיונה
שיקרה בנקודה מסויימת, ועל זה לבנות
תיאוריה, שאחרי שקרתי תפס אותה בשקר

השבוע המ שוגע
תסרב יונה סופר להעיד במשפט?
מדוע התנהגה כך יונה סופר? סתם
לא. הקפריזה
של אשד, מפונקת
אמת היא ׳,שיונה סופר האמינה בכל לבה
שעוקבים אחריה, שמצרים את צעדיה, שמפקירים
אותה.
למחרת היום בו הגישה את תלונתה
ני.ד שקד, הגיעו אל מול ביתה כתב וצלם

לשוטר ומצביעה עלי. השוטר מיהר אלי,
עצר אותי במקום ואמר לי שאני חשוד
בעיקוב ובהטרדה. הגברת, שאחר כך נידע
לי ששמה יונה סופר, עלתה לביתה.
״בהתחלה נורא התרגזתי. השוטר אמר
לי שאני מוכרח לחכות עד שתבוא ניידת.
חיכיתי עד שהניידת באה, והסמל אמר לי
לעלות. אמרתי מי אני. למזלי היה שם סמל
שהכיר אותי. הסברתי להם שאני בסך
הכל הולך לאוטו שלי. הם ביקשו ממני
סליחה...
השבוע המשוגע הזה קרה בתקופה
לפגרת־יצא בירושלים שבית־המשפט
החג.
כך, בימים שבהם לא הוזכר שמה
של יונה סופר בדיווח העתונאי מאולם

איים עליה, וכך הביא אותה ליטול על
עצמה את שליסנודההאזנה אצל מלחי.
על איזה נקודה שיקרה סופר, בעת בדיקתה?
דיווח פקד עקיבא בן־ישי, במיסמך
שצורף לתיק :״הנבדקת יונה סופר סירבה
לענות על השאלה בדבר קיום יחסי־מין
עם מלחי, ומכאן סביר הוא שהנ״ל קיימה
יחסי־מין עם מלחי, וטענותיה בנקודה זו
הן שקר.״
כך, ביוזמתה היא, הכניסה הסניגוריה
לפרוטוקול את העובדה האינטימית הזו.
אפשר להניח: כדי שעובדה זו לא תשמש
נשק בידי התביעה. או אולי: כדי להכין
את הקרקע לטענה, שמאחורי כל העניין
עומדת קינאתה של מאהבת נכזבת.

מפג0

•01111774 4*0*0

הבן מזעיק^
אמו.

הניידת באה
עיקה,

משוחחים

כתב

העולם

הזה.

לראותה פעם נוספת. בנה, אברהם וולף,
פתח את הדלת. גם הוא הכיר את שקד.
״אמא לא מוכנה לקבל אותך,״ הודיע לו
מייד, וסגר את הדלת בפניו.
אבל תלונתה של סופר הספיקה כדי שהשבוע
ייעצר שקד, יואשם בהסגת־גבול
פלילית, וישוחרר בערבות־עצמית.

״הם ביקשו סליחה
^ ה הריץ את המשטרה להתאמץ כל־כך?
מדוע מילא קרתי אחר כל בקשה
של סופר? קרתי פחד, שאם לא יעשה כדברי
סופר, עלולה היא לפתח מצב־רוח
עויין, דווקא בימים הקריטיים, כאשר מתקרב
מועד עלותה לדוכן־העדים, כעד מספר
1של התביעה. מה תעשה המשטרה אם

מאחוריו:

אמה

< 2 6ו? 31$10ח 1?3

יונה

סופר.

של העולם הזה. היא ראתה אותם ממרפסת
ביתה, הסתתרה מאחורי התריסול
(ראה תמונה).
בנה של יונה ירד לרחוב, ניגש לשוטי
התורן ששמר על הבית, ואמר לו :״אמי
אומרת, שהקצין נתן הוראה לעצור את
צלם העולם הזה״ .כאשר מיאן השוטר
לפעול, הזמין אותו הבן לעלות לאמו, לברר
בעצמו את הפקודה.
כאשר ירד, הודיע לעתונאים שהזמין ניידת,
ביקשם לחכות עד הופעתה. הסמל
שהגיע בניידת הודיע שלא ניתנה שוט
פקודה לעצור את הצלם. שום פקודה גם
לא יכלה להינתן, כי אין איש יכול לאסור
על צלם לעמוד ברחוב ולצלם.
בזאת לא תמו אזעקותיה של יונה סופי־.
כעבור כמה ימים, בשובה הביתה בשעה
שבע־וחצי בערב, שוב השתלטה עליה ההרגשה
הברורה שרודפים אחריה. היא
מיהרה אל השוטר ששמר על ביתה, הצביעה
על גבר שהלך אחריה — והגבר
נעצר מיד.
סיפר אוריאל כספי, מפקד כבאי תל־אביב
לשעבר :״ביום רביעי בערב יצאתי
מבית קפה ברחוב בן־יהודה והלכתי למכוניתי,
שחנתה ברחוב גורדון. פתאום
ראיתי איזו אשד, שבחיים שלי לא הכרת׳
אותה, ולא ראיתי אותה לפני זה, ניגשת

זהו המכשיר

ץ)316161 וח 0 0

*#161

בו השתמשה המשטרה כדי להקליט את שיחת יונה סופר
עם מלחי, בלישכתו. החלק העומד — המשדר — הוצמד אל
חזייתה, והוסתר על״ידי השימלה. החלק השני — המקלט — הוחזק בניידת, וחובר לרשס־קול.

ספן רט

לביא

1130
ל ח שבננ אנ ת
131 ינ 71כ־

1־1־0 1־ 0־ 1דינבונן ין 7־

למד

הנהלת
ח ש בונו ת
במכון

בעזרת ספרי

* קו ר ס בוקר מזורז
סוג ג׳

ה פ תי ח ה26/10 :
* קו ר ס ערב י סו די
סוג ג׳

ה פ תי ח ה26/10 :
למנהלי
* קו ר ס
ח שבונו ת מדופל מי ם
שנה א׳

ה פ תי ח ה31/10 :
קו ר ס למנהלי

ח שבונו ת מדופל מי ם
שנה ב׳

ה פ תי ח ה25/10 :
* קו רסלמתקד מי ם
סוג ד׳

ה פ תי ח ה16/10 :
למד ב מו סד מו כ רי
תעודות פרטים
למסיימים והרשמה:

ת״א, ר ח׳ ס מולנ סקין 7
מפנת בן־יהודה 90
טל 29960 .

בימים מ סוי מי ם השתחררי
מאי נעימות בעזרת טמפוני
דיאנה

המפיצים: חב׳ נורית בע״נו

אתלטיקה
30.000:0
בשביל מה נסעו בחירי האתלטים של
ישראל ל־ 23 יום לאירופה? כשחזרו השבוע,
לאחר ביזבוז של 30 אלף לירות, עדיין
לא היתד, תשובה ברורה.
כשיצאה הנבחרת, היה ההסבר פשוט
מאוד :״נוסעים כדי להשיג את מינימום
באנגקוק, כדי שנוכל בדצמבר לנסוע לאליפות
עמי־אסיה ולהגיע להישגים.״
ואיך באמת עזרה אירופה? הירושלמית
הצעירה ליאורית דניאל והחדרתית סמדר
מודעי היו היחידות שהשיגו את המינימום.
איש מלבדן לא הצליח בכך.
לארכיון. לאתלטים התמונות
עצמם היה הסבר מלא לכשלונם. קוראים
לו אברהם גרין, והוא מאמנם של האתלטים.
גרין הוא דמות ידועה באתלטיקה הישראלית,
משמש זד, שנים כמאמן אתלטי
מכבי תל־אביב, ולאחרונה אף היה אחראי
לבניית המסלולים החדשים באיצטדיון ה־רמת־גני
המחודש.
לחוצלארץ נטע גרין לא רק בשל פעילותו
המקומית, אלא גם הודות לעובדה
בי מכירים אותו בעולם, ואין שם באתלטיקה
העולמית, שלא סעד עימו, או
לפחות הצטלם איתו.
חוץ מכמה תמונות נוספות לארכיון של
גרין לא הרוויח הספורט הישראלי דבר
מנסיעה זו.
במקום להתמודד עם טפורטאים בעלי־רמה,
התמודדו בחירי האתלטים של ישראל
עם טירונים. במקום להגיע להישגים חדשים,
רשם לעצמו גרין ניצחונות נגד נבחרות
דרגה ג׳ .במקום להצעיד את האתלטיקה
הישראלית קדימה, ערכו האתלטים מסע
בילויים בבירות אירופה.
התחרות הרצינית היחידה שהצליח גרין
לארגן, הודות לקשריו הבינלאומיים הענפים,
היתד, התחרות הראשונה של האתלטים באיטליה.
אלא שאליה הם הגיעו עייפים ו סחוטים,
מכיוון שאיש לא טרח לעיין בלוח־הזמנים
של הרבבות לפני הנסיעה.
התחרות בוזבזה, אבל יתרון אחד היה
בכל זאת למסע באיטליה: גדין לקח את
אנשיו לסיור בן חמש שעות ברומא.
המסע -לכתולת־הים. בקופנהגן
היו עוד שתי תחרויות. הודף כדור־הברזל
הגבתי מאיר יעקובי :״זו היתד, בדיחה. אם
היו יודעים בארץ עם מי התמודדו טובי
האתלטים של המדינה, היו צוחקים. אני
הדפתי 15 מטר ואחרי הגיע יורם גיל, שהדף
13.50 מטר. הדני
הדף עוד פחות.
זו רמה של ילדים.
לעומת זאת ניצלו
האתלטים את הזמן מעמיקה להיכרות
עם בירת דנמרק. הם
שוכנו בבתים פרטיים,
כך שמלבד הפגישה
היומית לא
היה להם כמעט מגע
עם חברים. באחת צלצל ההזדמנויות
גרין לכל הבתים
בשעה 11 בלילה. התשובה
שקיבל אם בכלל, היתר, על טהרת
השפה הדנית.
חוסר יד־שלטת באתלטים הביא לתוצאות
מגוחכות. באחת ההזדמנויות העדיפו האתלטים
לעשות מסע מזורז ומעייף של
שישה קילומטרים, כדי לחזות בפסל ב״
תולת־הים בקופנהגן, כדי לחסוך סכום המקביל
לחצי לירה.
פאריס היתד, גולת הכותרת של הטיול
הגדול. זה שהגיעו בתאריך אחר מזה שסוכם
מראש עם הצרפתים היה פרט קטן.
גם זה לא חשוב.
סיפר אחד האתלטים :״אם ראינו את גרין
באימונים היה כבר טוב. לא היתד, פעם, שהוא
יעמוד על־יד אתלט ויסביר לו מה לעשות,
הוא היה תמיד עסוק בפגישות עם
אנשים חשובים. באחת ההזדמנויות ביקש
ממנו הרץ יאיר פנטילט שימדוד לו זמני־ביניים
בריצה. גרץ אמר לו שאין לו זמן
בשביל שטויות כאלה.״
ככור,ר. בכל זאת הההוויות
נסיעה לפאריס לא היתד, לחינם. האתלטיות
עשו היכרות יסודית עם כמה ממועדוני־הלילה
הידועים של עיר האורות. המלווה
היה המאמן.
לאתלטים הוא הודיע, שאסור להם 7בקר

איך להישאר תמיד
בלתי מנוצח גזירה
קהדידע שרפאל הלפרין, האלוף
| | הגדול של ישראל, בהיאבקות חופשית,
ינצח את מר עולם. משום שמר העולם
לא רק שהוא לא ישראלי, אלא שהוא גם
כושי.
אבל בבל זאת הקהל הלך לראות איך
הוא יעשה את זה. גם בקולנוע יודעים
שהטובים ינצחו, ובכל זאת הולכים לראות
איך הם יעשו את זה.

מדווהת כתכת ״העדרם הזה״
מזירת ההיאבקות:
כשהלפרין הופיע על הזירה כולם מחאו
לו כף. הוא היה לבוש, כדרכו, בחלוק
ארוך, שגילה נ?תחתיו זוג מכנסיים לבנים,
ומגן־דוד בולט, ועל ראשו היתר, מונחת
מגבת.
הכושי היה סתם. הוא לא לבש שום
דבר מיוחד. הקהל עצר את נשימתו. הל־פרין
מתח את שריריו, והקרב התחיל.
כולם חיכו לראות מה יעשה הגיבור לכושי.
ואז,
פתאום, לקח הכושי את רפאל הל־פרין,
וזרק אותו על הרצפה. הלפרין עוד
לא הספיק להתאושש, והכושי העיף אותו
על הראש. רפאל קם והכושי העיף אות^
שוב. שבע פעמים הוא נפל, שבע פעמים
הוא קם, ובסוף, כשכולם הבינו שהוא כבר
אבוד לגמרי, כשהוא מסתובב כבר בזירה,
עם לשון בחוץ, ובלי נשימה, נפל הכושי
לרגע ארצה, השופט ספר מהר אחת, שלוש,
תשע, עשר, ורפאל הוכרז כמנצח.

רוצים להרביץ
** וא נופף בידיו לקהל הרועש, יצא
( ) מהזירה והקהל אחריו. הוא הלך לחדר־ההלבשה
והקהל אחריו, הוא אמר להם
תודה רבה, נופף להם בידיו, ורצה כבר
להוציא עט כדי לחתום להם אוטוגרפים,
עד שפתאום התברר לו שהם לא רוצים
אוטוגרפים, הם רוצים להרביץ לו.
הוא התחיל לברוח מהם, הם רדפו אחריו,
עד שהוא הגיע בשארית כוחותיו ל־

הלפרין באוויר

השחורים) לא הסכים לבלוף, הטיל את רפאל
הלפרין כמה פעמים מעבר לחבלי הזירה.
מסתבר שהמחלה שלו היתד, מפוברקת
כמו ההיאבקות שלו. הוא עצמו מודה בכך
בזעם :״עברתי בהרבה מקומות בעולם,
בכל העולם מושתתת ההיאבקות החופשית
על טכניקה, שכל, והצגה, אבל בישראל
אוהבים, כנראה, רק קומדיות ובדיחות, וזה
מד, שמקבלים.
הצרה היא שרפאל הלפרין אפילו לא
מסוגל לתת לקהל את הקומדיה הזאת.
כשהייתי באמריקה שמעתי על רפאל
הלפרין. שמעתי שהוא הופיע במקומות טובים,
וחשבתי שהוא טוב. אחר כך לא
שמעתי עליו כל כך הרבה זמן עד ש חשבתי
שהוא פרש,

לא ידע? בן ידע!

ך* תחדנו להתמודד. אני עמדתי לו
| חסל אותו. פתאום התערב השופט
צ׳ארלי בן־ברוך. ההתערבות לא היתה הו־

״בווו שזה נלוו!״
מרצדס שלו, נעלם בתוכה, והלך להתחבא.
הוא לא הבין מה הקהל רוצה ממנו. הרי
כולם יודעים שההיאבקות הזאת היא הצגה,
ברור שזה בלוף, אף אחד לא לוקח את
זה ברצינות, אז מה פתאום רוצים להרביץ
דווקא לו, ולא לכושי השחור והרע.
המארגנים שלו היו צריכים להסביר לו
שהקהל לא אוהב. שמרמים אותו בצורה
כל כך בולטת. אם גם לא איכפת לו ש־ירמו
אותו קצת, בלי שהוא ירגיש.

מוקף חתיכות

מחרת הופיעו מודעות, ובהן היד,
/כתוב, שהמתאבק הכושי חלה, וההתמודדות
השנייה, שצריכה היתד, להיערך
בפתח־תקווה, לא תתקיים. לאחר חיפושים
מייגעים בבתי־החולים, ובמיטות, נמצא הכושי
החולד, על שפודהים, כשהוא עליז,
שמח, צוהל, ומוקף חתיכות.

במועדוני־לילה. כדי לפצות אותם הוא היה
מספר להם מדי בוקר על בילוייו מהלילה
הקודם.
כדורסל איקס על איקס׳
זה שאבא חושי הסכים — לפי הבדיחה
העממית — לתת נמל־חופשי בחיפה ל־מדיגת־ישראל,
לא אומר שישראל מצידה
מוכנה לוותר במשהו לחיפה. עובדה: השבוע
הודח כדורסלן חיפאי מנבחרת ישראל, הפסיד
בכך הזדמנות לטייל באירופה, באמריקה
ואפילו באסיה.
התריסר המאושר. שלוש שנים כבר
נחשב חיים בוכבינדר לשחקן מהשורה ה
קית,
ואני לא הבנתי מה קורה. אחרי זה
הוא התערב עוד פעם ועוד פעם, והתחלתי
להבין שאני נאבק לא רק נגד רפאל הל־פרין
אלא גם נגד השופט.
איבדתי את העשתונות, והתנפלתי על
השופט, ועל הלפרין יחד. הוצאתי לשופט
שן, וחתכתי לרפאל את הפנים. אחר כך,
באחת הנפילות שלי, השופט ספר במהי רות
עצומה, והבריז על רפאל בעל מנצח.״
הכושי היפהפה לא ידע או אולי הוא
כן ידע שלפני חודש נעצר רפאל׳ הלפרין
על־ידי המשטרה, בחשד הונאה בארגון היאבקות.
כמו
בן לא ידע הכושי או אולי הוא
כן ידע, שבימים הקרובים צריך רפאל הל׳
פרין להתמודד עם אלן לה פורגה, שמציג
את עצמו כאלוף אסיה. האולם כבר נשכר.
הכרטיסים נמכרו. ואם רפאל לא היה מנצח
אותו, את הכושי, איך הוא יבול היה
להתמודד בהתמודדות השנייה.

ראשונה, והוא נימנה אף על סגל הנבחרת
הלאומית בכדורסל.
בוכבינדר, הידוע יותר בשם איקסי, נראה
כמועמד בטוח למסע הנבחרת סביב העולם.
הוא נראה כך, כמובן, לכל מי שמחשיב
רק שיקולים ספורטאיים טהורים, אך לא
לאלה שלנגד עיניהם שיקולים אחרים.
ביום הרביעי האחרון קרא לו מאמן הנבחרת,
שמעון (״צ׳ינגה״) שלח, הודיע לו
כי הוא נופה מסגל הנבחרת, ולא ייכלל
בין תריסר הכדורסלנים המאושרים. מה שהוא אותה אחרת
ואילו
העובדה שהיה בעוכריו היתד.
חיפאי. נותרו אמנם עוד שניים מעיר
בסגל, אף להם היתר, תכונה
שלא היתה לאיקסי. הם אנשי הפועל,
בוכבינדר הוא איש מכבי.
!זעולם הזה 1519

במדינה
ישראלים בחר־ל
היהוד הנודד
קלוד קיפנים 28 שלמד פעם פנטומימה
אצל מארסל מארסו, וכתלמיד מצטיין אף
זכה להופיע יחד עימו על בימות פאריס,
לא היה מעולם שיכור הצלחה.
כשעלה לישראל, הלך בדרך כל בשר:
בתחילה לצבא, ואחר־כך לקיבוץ. אך כל
אותה עת היתד, הפנטומימה כאש עצורה
בקירבו.
הוא עזב את הקיבוץ, עבר לתל־אביב
עני וחסר־כל, השתכן בצריף ליד שפת־הים.
זה לא הפריע לו, כמובן, לארח בו
את מארסו, באחד מביקוריו הקודמים ב ארץ.
שום
מוסד לא עזר לו, ואף לא קרן־
תרבות אחת סייעה לו. הוא הקים לבדו
להקה, הופיע בתוכנית אנשים וחלומות,
קצר יחד עם הצייר עמירם שמיר (תפאורה)
והמלחין נועם שריף (ליווי מוסיקאלי) ביקורות
נילהבות.
אך חלום ההצלחה ניגנז חיש מהר. ב־דאבון־לב
התלונן אז קיפניס, כי ביקורות
חיוביות אינן בהכרח סימן להצלחה קום־
תית. הקהל לא נהר להצגה.
לבסוף נשבר, עזב לפני שנתיים את הארץ.
ואז
בא השינוי הגדול.
הישראלי האמיתי. האמן הגולה החל
בסידרת הופעות באירופה, זכה לשבחים
בבלגיה, בדנמרק, בהולנד ובצרפת.
הוא לא שינה דבר בתוכניתו, המשיך גם
שם להציג את הווי הקיבוץ הישראלי ואת
הווי העיירה היהודית.
השבוע, כששאל מארסו את מלוויו הישראלים
מה עלה בגורלו של תלמידו ועמיתו,
לא ידע איש מהם להשיב לו על כך. יתכן
גם שידעו את התשובה, אך התביישו בה.

קיבוץ, עין־חרוד. היא מורה למתמטיקה.
זה בא לה, כנראה, מהשאלה ששאלו אותה
בבחינות הכניסה לפלמ״ח :״כמה מטרים
מרובעים בדונם?״
קיום הצוואה. לבנות הפלמ״ח לא
היתד, רק השכלה מתמטית או סתם כושר
קרבי. הן גם הצטיינו בתושייה. הן ידעו
כיצד להגיב על המקום.
כאשר חווה אדמון (כיום מושבניקית ב־שדמה
אשר בשפלה) נקראה לבניין מכבי-
אש בחיפה, בו נערכו בחינות לקורס מד־

לחור
6 12£א1<1

אולם היא היתד כתובה, שחור על גבי
לבן, בעמודי היומון האמריקאי החשוב ה־ניו־יורק
טיימס, שכינה אותו בתואר ״השחקן
הישראלי האמיתי החדש״.
הביקורת האמריקאית השוותה אותו ל־צ׳ארלי
צ׳אפלין, קבעה כי קיפניס ״מבטא
במישחקו את עיקר הבעיות של המדינה
הישראלית החדשה״ .היא לא ידעה, כנראה,
שהוא חדל כבר מזה שנה להיות ישראלי,
הפך לאמן יהודי נודד.

זכרונות
״פיקד עלינו!יי
היו ימים בהם היה ישראל גלילי מסתובב
קרת, חובש משקפיים ועונב עניבה והאיש
מספר שנים של ההגנה. קצין המיבצעים
ייגאל ידין, היה שתם צעיר שלבש מכנסיים
קצרים, מעיל־עור וכובע ברט.
באותם ימי מחתרת גם היו בפלמ״ח
מפקדות קרביות. כמה מהן נתכנסו לפני
שבוע, העלו זכרונות לכבוד חצי יובל ה־פלמ״ח.
אחת
מהן, עמליה שמאלי, קצינה ואלחו-
טאית, נשואה כיום למפקד הנח״ל, סגן־אלוף
צבי שמאלי. היא אם לארבעה ומורה ב
העולם
הזה 1519

!111* 01

מפקד גלילי
עם קרחת ועניבה
ריבות נשק, נתקבלה על־ידי יעקב דוסטרו־בסקי
וייגאל סוקניק*.
אמר סוקניק :״נניח שאנחנו חייליך —
פיקדי עלינו!״
חווה לא הבינה חוכמות, הורתה לשני
המפקדים הבכירים של ההגנה לעמוד על
רגליהם ותירגלה אותם בת״ס (תרגילי־סדר)
משך רבע שעה.
מפקד הגנה אחר שלמד להעריך את בנות
ה&למ״ח היה משד, זליצקי (כיום שר־התחבורה
משה כרמל) .הוא ניהל את קורם
הנדמים הראשון של הפלמ״ח בדליה. בקורם,
בן 114 המשתתפים, בלטו שלוש
בנות.
זליצקי החליט שהבנות מתאימות במיוחד
לענייני תרבות והטיל על שוריקה ברוורמן
לערוך אזכרה למשורר שאול טשרניחובסקי
שנפטר באותו שבוע.
שוריקה, שהתפרסמה יותר מאוחר כ־צנחנית
ביוגוסלביה ופעילת־רכש באירופה,
ריכזה את חניכי הקורס בחדר־האוכל של
דליה. כשנתן זליצקי את האות להתחיל באזכרה,
קמה שוריקה לעשר שניות ואמרה:
״טשרניחובסקי ביקש בצוואתו שלא יספידו
אותו, ואני מקיימת את בקשתו ! ״

מחן

פנטומימאי קיפניס
בלי קופה וקהל

בתיאבון !
כבר ידוע כי כל אחד משני מיליון חמש
מאות ארבעים ושמונה אלף הישראלים אוכל
לא רע. בלשון סטטיסטית: הישראלי צורך,
בממוצע 2829 ,קאלוריות ליום (העולם הזה
.)1514
אבל איך אוכלים את זה? ממה, בעצם,
מורכבות המיליון וכמר, עשרות אלפי ה־קאלוריות
שהישראלי צורך משך השנה?
קודם כל חיטה, ממנה אופים, כידוע,
לחם 101 .קילוגרם לשנה. וגם תפוחי־אדמה
( 32 קילוגרם) וסוכר ( 34 קילוגרם) ואורז
(ששה קילוגרם).
לרוויה! וזאת רק המנה הראשונה. הישראלי
אוכל משך השנה יותר מ־ 112ק״ג
ירקות; 31ק״ג אבטיחים; 22ק״ג תפוזים
וכמעט עשרה ק״ג בננות.
יש לו תיאבון לישראלי. כמעט שלושה
קילו זיתים לשנה וגם 300 גרם צימוקים.
כ־ 16 קילו בשר־בקר וכמעט 27 קילו בשר-
עוף.
שלא לדבר על 1200 גרם דגים מלוחים,
הגורמים לצמאון הגדול, המחייב שתיית 66
ליטר חלב־בקר ועשרה ליטר חלב־צאן ל שנה.

לאחר מכן יעקב דורי וייגאל
הרנזטנ״ליס הראשון והשני של צה״ל.

יזין,

003

דרושים

,מל׳עמזנד״די//

10ב חורי ם/ותנ אי ם/ו ת
לצילומי פרסומת ואופנה
אין צורן בנסיון קודם.

פרטים:
בטרפליי מרכז אופנה ודוגמנות
דיזנגוף ,202 תל־אביב

ח! 111111ח סוי ח19
0131611/

6 1 2 5 ,1 9 / 2

קולנוע
סרטים
אד ודגל

ה ש עון געל 60ה פר סי םהרא שוני ם
באובזרבסוריון של £ל$ו 0ל £1-ז * 4סט£א

ערד מראה חדש

על גברים ונשים (אופיר, תל־אבי!;
איטליה) זוהי סאטירה חריפה על הצביעות
והשחיתות בעיר איטלקית קטנה, אך גם
פארודיה על בני־אדם, על חולשותיהם ו־פגמיהם,
וכן פארסה מטורפת, וקומדיה
קלילה, שמאלצית. זהו סרט המיועד להמון
הרחב, ולאניני הטעם גם יחד.
כל תמונה היא סרט בפניי עצמו, וכבר*
בתמונה הראשונה ניתן בשלימות, נושא
הסרט, שיתפתח, ויורחב, ויואר, עם בל
תמונה נוספת.
בתמונה הראשונה רואים בלונדית יפה־פיה,
חצי־ערומה, המדברת בטלפון .״יקירי,״
היא אומרת ,״אני כל כך אומללה.
כל היום אני יושבת וחושבת מה ללבוש.
ואני לא יכולת להחליט אם ללבוש את
השמלה השחורה שלי או את הלבנה.״
הקול בטלפון עונה לה :״תלבשי את
שתיהן.״
שערות בנחיריים. מיד לאחר מכן
מתוארים ההבדלים בין שני בני הזוג,
באור אחר. וההתחלה שהיתר, קצת ספרותית
הופכת מיד לקולנוע טהור.
האשד, מתחילה להתכונן למסיבה. רואים
רגל צחורה היוצאת מתוך אמבטיה. המצלמה
קופצת למשרד של הבעל. רואים אף
גדול. נחיריים רחבים, ושערות המבצבצות.
מתוכן. הבעל גוזר בקפדנות את שערות־הנחיריים
שלו. המצלמה חוזרת לרגל הצחורה
של האשה.
בכמה שניות מהירות ניתן כאן מבט
חודר לתוך חייהם של שני אנשים, כפי
שהם נראים מבחוץ ומבפנים. וזהו רק
רמז. במשך בל הסרט הוא חוזר ומדגיש

עם רציני מאוד״ ,״הצרפתים אוהבים יין
ונשים״ ,״הצביעות היא מידה לא יפה״
ועוד המון תגליות מיושנות, על אותה
רמה.
בסרט יש גם נסיונות לצחוק על הרבה
מאוד דברים. על האנרכיסטים וההרפתקנים,
אלה שבעצם אינם יודעים מה הם
רוצים. על בתי־הבושת הצרפתיים, שהם
מוסדות כמעט לאומיים. על מלכים ערו־מים,
ואצילים מנוונים, וכיוצא בזה.
אבל הבדיחות האלה הן גסות, מסורבי
לות, מאומצות, מיושנות, ומה שיותר גרוע
— לא כל־כך מצחיקות.

,,׳ד״ם למערה !״
כדור הרעם (אוריון, תל־אביב; אר־צות־הבריוז)
ארגון הפשע הבינלאומי חוטף
מנאטו שתי פצצות אטומיות. אחרי זה ודורש הוא שולה לנאטו מכתב אנונימי, אתם תמורתהפצצות .״אם
כופר־נפש,
מוכנים לשלם את הסכום הזד״״ הוא כותב
במכתב .״תסדרו משהו שהביג־בן, בלונדון,
יצלצל מחרתיים בשעה שש, שבעה צלצולים.״
מה ששוב מראה על כוחו המאגי
של המספר .7
אפילו הברקות. ג׳יימס בונד הרביעי
עדיין יותר מצחיק ומשעשע מכל החיקויים
שלו גם יחד. הוא לוקח את כל הדברים
הבינלאומיים, המסובכים והמפחידים, אלה
שקוראים עליהם בעיתונים — ועושה מהם
משחק ״ידיים־למעלה״ לילדים.
מלבד קרבות מים ויבשה ארוכים, תנינים
זוללי־אדם, ונשים זוללות־גברים, ונוסף
לסצינות־אהבה, וסצינות־מוות, יש בסרט
אפילו מספר הברקות מבריקות.
למשל: כדור ננעץ בלבה של היפר,פיה
הרוקדת עם ג׳יימס בונד, ברחבת־הריקו־

כידו?{ ל ף, יש לחברת .,רבלון״
לסתיו —חורף ,67 תחזית וחומרים משלה
לעונת־האיפור הבאה. וסיסמתם
״קלילות, שובבות ותמימות״ .והם מדגישים
שזה לא רק לנערות אלא לנשים
בכל הגילים. הדגש כמובן על העיניים
והשפתיים: שניהם רכים ומעוגלים,
זוהרים בגוזן ורדרד־כסוף. גם העפעפיים.
כדי להתאים למראה הבתולי והמעוגל
הזה תצטרכי ליצור קו גבות חדש :
למרוט את חלקן הפנימי של הגבות,
לעשותן דקות וגבוהות ככל האפשר. אם
תציירי קו־ריסים אליפסי תתקבל אשליית
העיין העגלגלה. ובמובן, גם להם
יש שכבות־שכבות של איפור עיניים .
צללית לבנה על כל העפעפיים, אחר כך
ציור של חצי ירח בשקע של העפעפיים
אותם ממלאים בצבע אפור, ומתחת לגבות
ממש מריחה נדיבה בוזרוד. ואל
תשכחי גם את ה־איי ליינר לייד הריסים,
גם כן באפור. את הריסים עצמם מרשים
לך לצבוע בשחור או חום. הפה מקבל
אצלם צורה קטנה, רכה, ומעוגלת —
אבל בתנאי כמובן שתשמשי בשפתונים
החדשים של החברה! יש גם לאכה ל־צפרניים
התואמת את השפתונים.

דן־ינג
*ז ד־ וויו ד־זר־בציג1־יד*ו
ם_ 1_1ומג0 /ו 5

טוב ור׳נר־מכל

1זם רהכדת
טד־ ברז
נערות ג׳יימס בונד ב״כדור הרעם״
״זח שוס דבר. היא רק מתה״
בסרקאזם חזק את הצביעות והשחיתות,
שבעזרתן מכסים האנשים על הפער בין
צורתם האמיתית, לבין ההופעה החיצונית
הראוותנית שלהם.

בדיחות לא מצחינות
ליידי ל( .אסתר, תל־אביב; ארצות־הברית)
הזקנה והמכובדת, היא בעצם לא
ליידי, לא ל, ולא מכובדת, היא סתם
כובסת, שהיתה אהובתו של הרפתקן צעיר,
אבל הצליחה לחיות תחת חסותו של הדוכס

אבל האמת היא שזה לא סרט על ליידי ל,
אלא סרט על פתגמים. כאלה כמו ״בכסף
אפשר לקנות הכל״ ,או :״האנגלים הם

דים 007 .לא מתבלבל. הוא מוביל את
הבחורה, לאחד השולחנות שבצה משכיב
אותה על יד בעל שמן ואשה מפוטמת
ומבקש מהם בנימוס אבירי :״אולי אתם
רוצים להשגיח רגע על החברה שלי. זה
שום דבר. היא רק מתה.״

פלא מדאי
ותל־אביב, תל-אביב;
ריננו הצעיר
ארצות־הברית) הבמאי גורדון דוגלאס הוא
במאי גדול. הוא הצליח לעשות דבר שאיש
אחר לא היה אפילו מעז לעשות.
הוא לקח את סרטו הקלאסי הגדול של
ג׳ון פורה מרכבת הדואר, ועשה אותו

הטולס הזה 1619

בוודאי שם לב לכך שעבר עליה
ונשים,
הרבה מאד, מאז יצאה חצי־ערומה, מתוך
עוגת יום־ההולדת, באין לרצוח את אשתך,
כשהיא לבושה בכמה בועות של קצף.
שער־ראשה השחיר. פניה כהו. שפתיה
נעשו פחות חושניות, והעיניים שלה נעשו
פחות פטאליות, וכל זה לא בא לה מ־זיקנה,
או ממחלה, אלא פשום משום שנמאס
לה להיות פאס פאטאל, וחוץ מזה
גם בעלה לא מרשה לה.
״הדמות הבלונדינית שלי,״ היא מסבירה.
״התחילה להימאס עלי, על בעלי, על כל
העולם. הייתי מוכרחה לברוח ממנה. די.
נמאסה לי כבר ההצלחה של פצצת־מין.״
הבעל לא מרשה. כשהיא היתד, עוד
פצצה התנהגו אליה כמו אל פצצה. אמרו
שהיא בוגדת בבעלה, עם כל החברים שלד״
ושהיא בטח תיכנס בסוף לפליי בוי, ערומה
כביום היוולדה.
אבל היא לא עשתה את זה, כי בעלה
לא מרשה לה .״אני אשד, של גפר אחד,״
היא מסבירה ,״אני אוהבת את בעלי, כמו
שאני אוהבת את בני. וזה למרות שאנחנו
נשואים כבר שבע שנים.״
היחסים בין וירנה ליזי לבעלה, פרנקו
פסי, היו די מאופקים בהתחלה. הוא ראה
אותה על הבמה, היא מצאה חן בעיניו,
והוא ניגש לחדר ההלבשה שלה, לחזר
אחריה.
אבל מי היה שם? האבא שלה. כדי לשמור
עליה. אז פרנקו שלח לה שבוע שלם
שושנים, ואחרי שבוע הוא בא אליה בצד,ריים,
כשהאבא שלה ישן, והבריח אותה
לטיול קצר.

ש מו א ל
מצ י ג

בחסותו האדיבה
של ה.מ. מר ק סיר ס
שגריר בלגיה בישראל

אדמו

תל־אביב, איצטדיון יד-אליהו
יום ג׳ 18.10ב־8.30
כל הכרטיסים נמכרו
יום ד׳ 19.10ב־8.30
כרטיסים במשרד ״רוקוקו״ וביתר המשרדים

באר־שבע, אולם קרן
יום ו׳ 21.10ב־8.30
נשאר מספר מצומצם של כרטיסים במשרד ״הנאווה״

למחרת הוא עשה אותו הדבר, ולמחר־תיים
הדבר התפרסם בעיתונים. צלם תפס
אותם כשהם מדברים זה עם זו, בלי שום
שמירה! האבא התרגז, קרא אליו למשרד
את פרנק פסי, שכבר אז היה מיליונר קטן,
ואמר לו שיעזוב את הבת שלו, או ש יתחתן
איתר, באופן מיידי.

שחקנית אקלונד
היא עוד תהיה אשתו של בעלח
שנית. הוא העתיק את העלילה שלו ואת
הדמויות שלו במספר שינויים. הוא גם הו סיף
כמה סצינות קרב יפות, וראה זה
פלא: מהסרט הקלאסי הגדול של ג׳ון פורד
הוא הצליח ליצור מערבון שמאלצי קטנטן
ומשעמם. ומי היה מצליח לעשות זאת
אם לא במאי מוכשר במיוחד?

כוכבים
מה היא מצאה בו?
מה היא מצאה בו? ואיזה מין פרצוף
שיש לו! סתם שוויצר נפוח. דומה לאיקא.
לא הייתי נוגעת בו באצבע הקטנה שלי.
והוא בטח גם ריקני כזה. חושב רק על
הכסף. פליי־בוי אחד.
את כל זה אפשר לשמוע במשך החד שים
האחרונים, בכל פינת רחוב, וזה מכוון
כמובן לגינטר זאקם שחטף מידי מאהבה
את האשד, המבוקשת ביותר בעולם את
בריז׳יט בארדו, ונשא לו אותה לאשה.
איאפשרלדעת. גם בעולם הרחב
מעסיקה השאלה מה היא מצאה בו את
האנושות, והדעות חלוקות מאוד. כדי לפתור
את הבעייה פנו לכל מיני כוכבות־קולנוע
בעלות טעם מעודן, ושאלו אותן:
״האם היית מתחתנת עם גינטר זאקס?״
ד א לי ד ה :״איזו שאלה. כל אשד שתענה
לכם תשובה הפוכה, עושה שקר ב נפשה.
כי גינטר זאקם הוא אחד מאחרוני
האבירים היפים של העולם המודרני.״
ג׳ ייןפ דנ ד ה :״אני? בשום פנים ואופן
לא. כיוון שאני גברת ואדים, ואני
שמחה להיות כזאת.״
אניז ׳ ירארדו :״למה לא?״
מי ש ל מו רכן :״אני חושבת שהשאלה
הזאת היא כבר לא אקטואלית עכשיו. ובעצם
אני חושבת שהיה יותר הגיוני לש אול
אותה בקשר לבוב זאגורי.״
אודיכייהדההבילנד: גינטר זא־קס?
מי זד?,״

! 2לא רוצה דחיות פצצת מין^
מי שראה את

העולם הזה 1519

וימה ליזי בעל

גברים

ירושלים, בניני האומה
מוצ״ש 22.10

פרנקו תיכף אמר שהוא יתחתן איתר״
ולכן אפילו הרשו לה להיפגש עם ארוסה
מדי פעם, אבל בצרוף משמר, שכלל את
אחיה או אחותה. אפילו הרשו לה, בסוף,
להושיט לו יד, כל פעם, כשנפרדו. עד
שהשניים האלה התחתנו, כמעט יצאה להם
הנשמה. לאחר שהם התחתנו, הם נשבעו
לא לעבור את הנסיון הקשה הזה שוב.
לכן היום, היא עושה כל מה שהוא אומר
לה, אפילו אם הוא אומר לה להחליף את
צבע השערות, ולכסות את פצצות הסקס
שלה.
וזו גם הסיבה שהיא לא בוגדת בפרנקו.
הוא לא מרשה לה, וגם אביה לא.

כרטיסים במשרד ״כהנא״

פתח־תקוה, אולם ״אורון״
הופעה י חי ד ה לתושבי השרון
יום א׳ 23.10ב־8.30
כרטיסים: וייס

חיפה, איצטדיון קרית אליעזר
הופעה י חיד ה לחיפה והצפון

יומן החדשזת
ברומא מתבשלת

יום ב׳ 24.10ב־8.30

תכנית גדולה להפגיש

כרטיסים במשרד ״נובה״ ויתר המשרדים

את ז׳אן־פול בלמונדו ואיננריד
ברגמן יחד, בסרט לפי ספרו של אלדוס
האקסלי. אינגריד ברגמן כבר הסכימה,
בלמונדו עוד מהסם. הוא פוחד שהיא תהיה
בדיוק כשיול ברינר
קצת גדולה עליו.
הסריט בלונדון את האדם הכפול, קרתה
לאשתו, בציריך, יום־הולדת. הוא קנה מחנה
וקפץ לציריך בהליקופטר, כדי להגיש אותר,
לאשתו חזר מיד כשביקשו מקלאודיה
קרדיגאלה שתילבש מונוקיני בסרט אל
תעשו גלים, היא אמרה שהיא לא מוכנה,
אבל היא מסכימה שטוני קדטים, בן
זוגה, ילבש את זה במקומה, כי ״יש לו
חזה הרבה יותר יפה משלי השחקן
ג׳ורג׳ המילטון וידידתו, לינדה ג׳וג־פון,
עמדו לצאת יחדיו לטיול באירופה.
אמריקה לא ראתה את זה בעין יפה,
ונשיא ארצות־הברית עוד פחות. הוא הפעיל
את סמכויותיו בתור אבא וביטל ברגע
האחרון את הטיול * .קים נובאק,
שהתגרשה מבעלה, מצאה לה עכשיו שתי
מציאות חדשות. האחת היא סטיוארט
ויטמן, השניה היא אלפים פוסלי. שתי
המציאות הללו החליטו לא לריב על המציאה
שמצאו, והם משתמשים בד, בתורות,
^ כשקתרין ספאק באד,
לפי הסדר.
לביקור בביתה, נודע לה שהיא קיבלה מאביה
אמא חורגת חדשה. האמא החדשה
שלה גדולה ממנה בשנתיים (היא בת )23
ואילו האבא שלד, נשאר באותו הגיל. הוא
בן + .63 פריט אקלונד, אשתו בחיים
של פיטר סלרם, שיחקה בסרטד,
האחרון את תפקיד אחותו. אבל מתקדמת
לאט־לאט. בסרטד, הבא היא תהייה אהובתו.
יש כל הסיכויים שבסרט השלישי שלה
היא תהייה אפילו אשתו של בעלה.

צמח

ב־ 1 8

אוקטובר,

נפתח קורס ערב חדש

טלביזיה

מעשית

6חדשים — כולל תיקונים, כוון, אנטנו ת
אין צורן בידיעות קוד מות באלקטרוניקה

מעבדות

משוכללות.

נ מו־ גוי כד ודי ו־ ג ש בודה 3 - 8 :ד 1כ 1כו דךת, ו 3 -ו ־ ד ר7״*ב

בדז־ונס־יה טכנית דנרי-אוביבב

^אלנב 70

ז 7ח כ 8נזל 11| 2 7פרי8113 £1
ליד ה ת חנה ה ס רנזי ת

ליד דיזנמף

״ העולם הזד,״ ,שבועוןהחדשותהישראלי
המערכת והמנהלת: תל־אביב, רח׳ קרליבך , 12 סלפון 1־,30134
ו 4ד • 136 .מען מברקי: עולמפרם • דפוס משה שהם בע״מ,
הל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע*מ• .
העורך הראשי: אורי אבנרי • המו״ל: העולם הזד, בע״מ.

ספרים
מק!ר
מהוד המוות

שני ז1ו1.ת לבני
בן־לון־רוטקס
יספיק! לך לכל השנה.
הם בביסים ומתיבשים מהר.
לבד בן־לון־רוטקס קלים יותר
ונוחים יותר

6 ^1 1 1 0 1 1
חוטי בך לון סיזצרים עי׳ הברלון רעים
ישראל ברשותה הבלעלית של חבלת
יוסף בנקרופט ובניו בע־ס. אררלב

ץ שחםל בינ סון אי ל ה

׳,אולפן גרג״גע״מ ( )0 8 £ 0 0
בהנהלת

חיים בר־ר!מא

יר 1.דית ^

בתל־אביב ובחיפה

ת־א1דח׳הנר 71ל\7,39ל56980.

קורס ערב של חודש אחד

בימים מ סוי מי ם השתחררי
מאי נעימות בעזרת טמפוני
דיאנה

פותח ב־16.10

( 2א בשבוע שעתיים)

המנוי ״
קיבלת חשבונך,
נא פרע
או תו בהקדם

י־קצדנות
עברית ו/או אנגלית
ההצלחה מובטחת ! הרשמה :
ת״א: גולמו ,5טל 236209 .
חיפה • בית־ספר, במעלה״.

)1* 62

111111111111111111111111111111

7־ נ 7ד ו

למבוגרים :
אנגלית -גרמנית
בשפות עברית, אנגלית, גרמנית,
צרפתית

לתלמידי בתי הספר :
עד לכתות
אנגלית מ־ס 8,
ר, ז׳ ,ח׳ ולכתות ט י״א, י״ב
ם1מ 0ז\/ו £ם^ 1ו, א120מ 0מ
£מס ^ 1מ 1£8. 111£ב<א£

וייאטנאם (מאת שמואל שגב; הוצאת
אותפז; 90ו עמי) כאשר גברת נגו־דץ־נו,
גיסת הרודן נגו־דין־דיים, הורתה לסגור את
את מרכזי השעשועים בסייגון, הצהירה :״אם
האמריקאים רוצים לרקוד — שירקודו עם
המתת!״
דיים נרצח, הגברת נו גלתה לרומא והאמריקאים
ממשיכים לרקוד עם המתת ב־בוייאטנאם.
בספר קריא מאד, שאינו מעלים
את פרו־אמריקיותו, מנסה איש מעריב שמואל
שגב 40 שסייר באביב בתיאטנאם,
להסביר את עקשנות האמריקאים להמשיך
במחול־המתת.
תמרורי תזכורת. שגב קובע, ללא
כל התחכמות מיותרת,
כי השיקול של
האמריקאים לנוכחותם
בתיאסנאם אינו
מוכתב על־ידי הצדק.
הוא מודרך
על־ידי האינטרסים. כי סבור שגב סוף האמריקאים לנצח,
למרות שמדי״מגומגמת,
ניותם
רפ^־היסוסים
ותהפוכות״
.ולמרות השגב
אכזבה
וקוצר־הרוח
שהשתלטו על מספר
רב של חיילים אמריקאים הלוקחים חלק
במלחמת וויאטנאם.
ההסבר: האמריקאים אינם יכולים להרשות
לעצמם (סין, רוסיה, מדינות אסיה וכל שאר
התיאוריות) שלא לנצח בתיאטנאם. והם
אפילו לא מושפעים מזכר המפלה המוחצת
שנחלו הצרפתים במקום לפני 12 שנים
(דיין־ביין־פו).
למרות שהוזיאט־קונג מנסה להזכיר להם
דבר זה בכל הזדמנות, כולל תמרורי דרכים,
הצצים ברחבי זזיאטנאם כפטריות והנושאים
את הכתובת :״חיל משלוח צרפתי, שמנה
250 אלף חייל, עבר כאן והושמד. הישמרו
פן יקרה גם לכם כדבר הזה!״
אופניים אמריקאיים. על ריעות אפשר
לחלוק, אבל לא על עובדות. ומד,
ששגב מגיש במידה גדושה, ודווקא מן
הצד השני של המטבע, הן עובדות, אשר
חלק מהן:
• מושל־מחוז וויאטנאמי טיפוסי סבור
כי אך טבעי הוא שאת המזון האמריקאי
יחלק לקרובי משפחתו ולידידיו ולא לתושבי
מחוזו הרעבים.
• מדי חודש עורקים מצבא סייגון 10
עד 12 אלף חייל.
• כלכלן סייגוני פתר את כל הבעייד,
בנוסחה פשוטה: הוזיאסנאמים אינם זקוקים
לחלב וחמאה מן הסיוע האמריקאי. הם
זקוקים לדבר הרבה יותר חשוב: עוד מיליון
זוגות אופניים לשנה.
חובב חלש. שגב ראה הרבה מאד ב־וויאטנאם.
מן האאו־דאי, הלבוש הלאומי של
הנשים (מכנסי־משי ארוכים עד הקרסוליים
ומעליהם גלימה פתוחה משני צריה) ועד
לדגל הוזיאט־קונג(אדום־כחול עם כוכב צהוב
במרכז).
הוא גם למד הרבה מאד. את העובדה
שהו־צ׳י־מין (בוזיאטנאמית: השואף לאור)
דובר ב־ 12 לשונות וכי מיספר עשר ב־סייגון
פירושו טיפוס מאוס מבחינה מוסרית
ושנוא מבחינה פוליטית.
אך נושא אחד מוטב וקצין צבא־קבע
לשעבר שגב היה משאיר למומחים יותר
גדולים. כאשר הוא עובר לפרק הלקחים הצבאיים
שישראל יכולה ללמוד מדיאטנאם
הוא לא רק חלש, אלא, לומר בלשון
עדינה, קצת משונה.
כפי שכל בוגר פו״ם היה מסביר לפצוע
מלחמת־העצמאות שגב בחפץ־לב, ההקשות
שלו מגוחכות והגזרות השוזת אינן שורת.
רק חובב גדול, וחסר־אחריות, בענייני צבא,
יכול היה לכתוב, בין השאר, כי ״סיים
ישראלי שיטוס אי־פעם מעל למצרים יובל
איפוא לקוזת כי יצליח להתגבר על אש
הטילים (מתוצרת סובייטית, כדוגמת אלה
הנורים מן הסוללות בצפון ודיאטנאם) ,אך
חייב יהיה לגלות מידה רבה של יראת־כבוד
כלפי תותחי 37מ״מ ו־ 57מ״מ.״

העולם הזה 1519

ח״ם חושים

.־ יחדף 1ו ^ ו 1ו* ? 1ד ף ! 1! £ 11

עוד פעם צריהינ סן. אל תכעסו עלי.
בחיי. זאת לא אשמתי. זאת אשמתה. ובכן,
מה היא עוללה שוב?
זה שהיא ניסתה להתאבד לפני שבוע כבר
יודעים. זה כבר לא חדש. בינתיים כבר קרו
לה המון דברים חדשים עוד יותר. היא יש בה
לוו בודדה מבעלה, בפאריס הגדולה,
ופתאום מי הגיע לשם? רמי ניר.
היא שמפה שידיד־נעוריה מישראל, אהבתה
הגדולה מימי שהותה בארץ, שזנח ל מענה
את אשתו בארץ, הגיע לצרפת, ומיד
היא נפגשה איתו וביקשה ממנו שינחם אותה
על סבלותייה.
כזכור, רמי ניר לא נסע בעצם לפאריס
כוי לנחם את מריה ונסן. להיפך. הוא נסע
לפאריס עם אשתו, לאחר שהחלים להתחיל
בחיים חדשים, בלי בגידות, ובלי מריבות.
עכשיו האשה מנהלת את החיים החדשים
שלה לבד, ורמי מנהל את החיים החדשים
שלו יחד עם מריה.

לבלו׳יח ובחזרה
לפני חודש הכירה יפה *מריר, נערת ישראל לשנת , 1966 יהלומן בלגי
עשיר. זה היה במסיבה תל־אביבית. יופיה של יפה משך את תשומת לבו
של היהלומן והיהלומים של היהלומן משכו את תשומת לבה של •פה. הם
הפכו ידידים.
לפני צאתו את הארץ הציע לה היהלומן שתבוא איתו לבלגיה. יפה לא
התלהבה מההצעה, ואמרה שתעיין בה.
היהלומן נסע. יפה נשארה בארץ, וכעבור כמה ימים טילפנו אליה מן
השגרירות הבלגית, ואמרו לה שיש אצלם כרט־ס־טיסה, שנשלח למענה מ־׳
יהלומן בלגי.
הדבר הזה הקל עליה אח העיון בבעיה. היא ארזה את חפציה, התנשקה
עב כל מכריה, והלכה לנמל־התעופה.
היא הגיעה בדיוק ברגע שבי הכריזו את שמה, וביקשו ממנה להזדרז
ולעלות למטוס, משום שהוא כבר ממריא. היא לא שמעה את ההכרזה הזאת.
אף אחד לא שמע אותה, משום שהרמקול היה מקולקל.
המטוס המריא בלעדיה. היא נשארה ללון במלון, בשדה־התעופה. והרגיש
שהנסיעה שלה התחילה ברגל שמאל.
ההמשך היה עוד יותר שמאלי מההתחלה. היא פגשה בבלגיה את היהלו מן,
שהתה א תו מספר ימים, ואחרי כן החליטה שהיא לא רוצה אותו. היא
רוצה הביתה.
אז התברר לה שכרסיס־הטיסה שקיבלה היה רק כרטיס הלוך• היהלומן
סירב לממן לה את הדרך בחזרה.
לא נותרה לה ברירה אלא לשלוח מכתבים לישראל, ולבקש שישלחו לה
לפחות מאתיים דולאר, כדי שתוכל לשוב ארצה.
ומי שגורלה נוגע ללבו ומוכן לתרום למען עליית יהודים ארצה, יכול
לשלוח לה כסף ישר לכתובת זו:

את אהבת*
ה>ח*דוז
כשסלוואמורה אדאמד שר, הנשמה
יכולה להתפקע מרוב עצב. כשהוא לוחש:
.את אהבתי היחידה ״,אפשר להזיל בקלות
דמעות תנין. כשהוא מסתכל בעיניו הניגוול
על הנשים באולם ונוהם :״איך שברת את
ליבי,״ הנשים ממש נשפכות מתוך עיניהן.

לכן אין פלא שנשות ישראל מחכות לו
בדאגה רבה, ובאהבה רבה, וקונות בהתלהבות
את כל הכרטיסים שבקופה.
סתם ביזבוז. משום שסלוואטורה אדאמו
לא מתעניין בנשים, ואין להניח שהוא ישנה
ממינהגו, ברגע שיגיע ארצה.
עוד לפני שנה ראו אותו, לפעמים, בחברות
נשיות שונות. אבל מאז קרו לו•
הרבה אסונות. הוא נפצע בתאונת־דרכים,
אביו נפטר, והוא הסתכסך עם אמו הסיציליאנית,
בקשר לחינוך חמשת אחיו ואחייתיו.
מי שכבר מצליחה להגיע עד לדלת חדרו,
נתקלת תמיד בבן־דודו הגברתן, ונאלצת לשוב
על עקבותיה.
אבל בכל זאת, אם מישהי מתעקשת באופן
מיוחד, אני יכולה לגלות לה סוד: הוא
אוהב ציפורים והתולים סיאמיים. ואולי עם
חתול ביד אחת, וציפור ביד שניה, אפשר
יהיה להתקרב אליו. השאלה היא אם המאמץ
שיושקע בפעולה כזו יהיה כדאי.

אדאמו

הכסף

,ח 3ווז 11•, 0 / 0 0 1י״¥ 3 1 3 81131
6טן 3111x61168 ,1612, 3 6 1 §:10ז 1 7 0 1106 1 ( 1׳0 £

לא עליכ ם!
המקום הסוער ביותר בארץ הוא בניין הרבנות.
אל הבניין הזה מגיעות טרגדיות
גדולות. זוגות הרוסים. נשים נבגדות. בעלים
מצמיחי קרניים. אנשים נואשים, אנשים
מיואשים. לרבנות מגיעים גם אנשים עליזים
ומאושרים. כל אחד לפי צרכיו.

מחפשת מיליונר.
היא כל־כך חיפשה מיליונר, שהיתר. מוכנה
אפילו להיראות עשירה לשם כד, וכש אמרו
לה שהאקדמאי החיפאי הוא בחור
עשיר מאוד, המחפש בחורה באותו עושו!,
היא החליטה שהוא ימצא אותה.
כשהתברר לשניהם ששניהם לא מיליונ11
רים,
הם הבינו שהם לא מתאימים האחד
לשנייה, והלכו לרבננת לה׳תגרש. ברבנות
אמרו להם שאי־אפשר לגרש אותם כל כך
מהר. ושיעשו עוד נסיון אחד.
הם הסכימו לעשות עוד נסיון. אבל הבחורה
שגרה בתל־אביב סירבה ללכת אחרי
בעלה ולגור בחיפה, והבחור שגר בחיפה
הוא הבין מיד שזה מה שדרוש לו, והתסירב
ללכת אחרי אשתו, ולגור בתל־חתן
איחה.
אביב.
כעבור חודש התברר לו שהיא לא מיללבסוף
הם שכרו דירה בחדרה ושם הם
יונרית. אלא להיפן, היא בחורה צעירה ה־חיים
יחד. לא עשירים — אבל מאושרים.

לאח שי ב י

ידוע היה שוזאקדמאי החיפאי היפר,
מחשם לו בחורה. ידוע היה שהכסף של ה בחורה
לא חשוב לו, העיקר שתהיה מיליונרית.
הוא
חיפש אותה בחיפה. הוא חיפש אותה
בתל״אביב, ובסוף. כשיום אחד נסע לירוש לים,
מצא אותה שם.
היא עצמה היתה תל־אביבית. וכשהוא
התעניין לדעת מי היא, סיפרו לו שזו אחת
שנוסעת לחוץ־לארץ המון פעמים, מתלבשת
תמיד בהרבה שמלות יפות וחדשות, המון
כסף על ימין ועל שמאל.

קורים שם שני הדברים החשובים ביותר
בחייו של האדם: הנשואין והגירושין. אבל
המאורע שאירע בו בשבוע שעבר עלה על
המאורעות הגדולים ביותר שאירעו בו.
ואת הסיפור הזה סיפרו לי בדאבון לב
גדול, אבל כאלה הם החיים.
זה קרה לגברתצעירה, בתו המסורה
של רב תל־אכיבי ידוע. הבת היתר.
נשואה למשך זמן מה לבעלה, ובמשך כל
הזמן הזה ריננו עליה, שהיא מקיימת יחסי
ידידות עם כל מיני אדונים, בנוסף לבעלה.
צריך לזכור כי היו אלה רינונים בלבד,
אבל רינונים.
לא ידוע אם הדבר נודע לבעלה או לא,
בכל אופן, השניים הגיעו, לא עליכם. אל
הרבנות, על מנת לקבל את הגט. המאורע
עבר בשלום, והגט ניתן להם.
אחרי הכל בת של רב היא בת של

הבת צהלה ושמחה. היא היתד, כל כך
מאושרת, ששכחה את עצמה, מיד,רד. לעלות
לקומה השנייה, בר עבד אביה, פרצה לתוך
חדרו וקראה :״אבא! ברוך השם! הכל עבר!
התגרש תי !״

האב לא הרים את עיניו מן הספר בו
עיין, וסינן אליה מבין שיניו :״צאי פרוצה!״
היא יצאה.

ושוב לבד
ציפורה קו ס ט קוג ס קי,

הסטו
דנטית,
שוב בודדה.

אבא טוב

כפי שפורסם בהעולם הזה () 1506
היא התאהבה בזמן הפרשה שלה
בגבר, שעקב מקרוב אחר או תהה פרשה,
וניהלה איתו רומן חבוי.
ושניהם היו מאושרים מאד.

להיות חתנו של נשיא ארצות־הברית זד.
עסק לא רע. במיוחד שהוא לא איזה סתם
נשיא אלא נשיא־מיליונר. ובאמת רק נגמר
ירח הדבש של פאט נאג׳אנט, שנשא את
בתו הקטנה של ג׳ונסון, הלא היא לוסי
יקירתו, וכבר דאגו לו לפרנסה מכובדת:
השבוע הוא מתחיל לעבוד בתחנת הטלביזיה
של הג׳ונסונים באוסטין, בירת טקסאס.

אחר־כך היא התגרשה מבעלה, ו עברה
לגור עם האיש, שעזב למענה
את אשתו וילדיו. כי אהבה היא
אהבה, מה יש לדבר.
עכשיו היא שוב לבד. הידיד חזר
אל אשתו לאחר שהגיעו אליו שמו עות,
שידידתו החדשה לא שומרת
לו אמונים.

ציפורה

במדינה
מלכת המים
קי בו צני קי תבמא דיז

שומר

כל מלכות היופי עוברות את אותה הדרו•
הן מקבלות את הכתר. מתחילות, מהר מהר,
ללמוד נימוסין: איך להחזיק סכין ומזלג,
איך לדבר יפה אל בני־אדם, איך ללבוש את
הכפפות, עם הארנק הנכון, ועם הנעליים הנכונות,
ואיך להגיד יפה. כן בבקשה״ ו״לא
חודר,״ בעברית, באנגלית ובצרפתית.
אחר־כך הן נוסעות לחו״ל. משתמשות
בכל המנהגים החדשים שלמדו, והופכות
להיות נערות־זוהר, המנסות את מזלן בעולם
הקולנוע, או בעולם המיליונרים, או סתם
חוזרות ארצה, והופכות דוגמניות, ומת־חתנות
עם גברים מכובדים.
לכן כשאבישג שגב נסעה לפאריז ראו
כולם, בדמיונם, את העתיד המחכה לה,
אלא שאבישג כבר בהתחלה סירבה ללכת
בדרך המקובלת. היא לא רצתה ללמוד איך
לובשים את הכפפות, וטענה שהיא יודעת
טוב מאוד איך מחזיקים סכין ומזלג, ועובדה
שהאוכל מצליח תמיד להיכנס לה
לפה.
אל הרפת והלול. היא נסעה לחוץ־
לארץ בחברת או לי מ פי ק, עם אמה וסוכן
הפרסום יהודה אבני, שהחליט לעשות ממנה
דוגמנית מפורסמת. כשהם רק הגיעו
לפאריז, הוא הביא אותה לבית־האופנר״ של
אחותו של מנדס־פראנם, הציג אותה בפני
הממונים, שהתפעלו מאוד, והחליטו, פה־אחד
להחזיר אותה בחזרה לישראל יחד עם כל
הדוגמניות של תצוגת האופנה ישראל־פאריז.
למחרת קבעו לה שעה, כדי לבוא ולהתכונן
לתצוגה. השעה הגיעה. חיכו לה
והיא לוז באה. חיפשו אותה, וחיפשו אותה,
וחיפשו אותה, בכל פאריז, ואיפר, מצאו

י 2 7גוח ׳£ 1 0

הנעורים

המהימן

גם לצוארך, לעעיך, ולרענוו
עור פניך ביום.
16010 27
— מ רכי ב ה פל א של
096811111־? 1
מ ב טי ח כי קמטי־ עו ר, קוי־ הבעה וכל או תו ת הז מן
— יעל מו כליל
׳ 001 060111־110 27 ? 111־£161י — יו פיך אינו של ם
א ם צו ארךק מו ט• ל חזו ק ו הזנ ה, ל ר ענון והחלקה
— ׳ 001 0 6 0 1 8־ 10 27 1111 זז 6
של עור צו אר ך
רב ה עצ מ ה •
עינין ת מי ד קו רנות־

־110 27 £76 0160111־£161
נ עורי ם, א ם ״ מ סג ר תו״ אינ ה ח רו שהקמ טי־ הבעה•
ל חזו קםוהחלקתם של משט חי־ ה עו רהר כי ם סביב
ה ח די רוהע דין.
עיניך ׳60:11־ 0 01ץ £16180 27 £

׳1ז 00110 חנ 1ם 6 0 )010־0 27 71ח 6
ר עננו תוג מי שו ת עו ר־ פניך עליך להב טי ח בכל ש עו ת
ה שפע ת 110 27 060111־ £161י
הי ממה•
— קרם הנ עו רי םהמהפ כני ב לי ל ה, תו שלםמעתה
׳ ח ^ 0110ו1ג £161110 27 ? 160101661 £01י ביו ם

— ולשלם 1ת בטפוח
״( 110011011

1 0ו £ 1ך ן 1:1ג ׳ 6

ת ב טי רי

מערבת

היוני

בע 1ר

ט פול

ה פני ם

ר״״*נ תדריך ששת

ש לבי

ה ט פו ל בעור

הי גיי נהשלה עו ר
לנ קוי יוםיומיי סו דיהמסיראת
ה אי פו ר חו דרע מו ק לנ ק בו ביו ת ה עו ר
ומרחיקכל שי יריא פו רולכ לו ך•

ר ענון

ויי צו ב

רקמת

ה עו ר

להמרצתזרםהדם. ,כיווץ הנק בו ביו ת,
ת כ שי רי
ל ק לי ט ת
ה ת אי ם
ה כנ ת
ה עו ר
ל הכנ ת
והה זנ ה •
ה ה רו ויה
ל אי פו ר ^

ש מי ר ת

עור

* ונלון ״
רגי ל

׳ 5ק ס> 4 0 0 0 0 :
! 401510 2100 0 1 6 0 0 5 6 :

ש מי

עור

4000 0 :0 0 5
^״00101 5 :6 5 8 6 0 6 :

0 1 6 0 0 5, 0 1 6 0 :
0 1 6005109 501100
ץ 5 0 : 5 x 1:0 0 : 51110

׳ 5ק ס1 4 0 0 0 0 :
? 00109 501100
5 0 : 560511176 5 5 :0

׳ 5ק : 0ס > 4 0 0 0
׳ ? 00109 501100
5 0 : 360511176 51:1:1

ה עו ר

ל ש מי רתהלחותהטב עי תול תו ספת
חלק
ל אי פו ר
ב סי ס
רווי ה ל עור•
א ל־ ש מנ ו ני •
במשך היו ם •

ה בי או לו גי השלה עו ר
ל הזנ ת ת אי ה עו ר, קרם לי לההחודר
ע מו קלרקמות ונבלע על ידם׳ מ ב טי ח
ל ת אי ם
ו מ אוזנ ת מלאה הזנ ה
אינו
כ לי ל —
נ ס פג
המתחד שי ם •
מ כ תי ם

׳ 5כ! : 0ס ׳ 14000
1401510:6 80110

ח דו ש פני ה עו ר
גמישו תו
ה חז ר ת
ה עו ר,
ל עידון
השמנ ונ י, הברק הסרת
ו ר כו תו,
החיאת פגי ה עו ר• מסכת יו פי ש קו פ ה
— נו תנת
קלהלש מו ש
ומלטפת,
תוצאותמהי רו ת •
ט פו ל ״ ב נ קו דות

׳ 5כז : 0ס 1 4 0 0 0
1401510:6 5000601100

׳ 5ק : 0ס ׳ 14000
1( 00:158109

׳ ׳14000 0 :0 0 5
1401510:6 5000601100

׳ ׳14000 0 :0 0 5
14015111:6 5 000601100

׳ 5ק : 0ס ׳ 14000
14015111:6 801111

9 860017ה 0 >.1ו
׳ ׳ 14000 0 :0 0 5

׳ 5ק : 0ס 14000
וח : 6 801 גז 51 ינ 140
51:10ץ: ם 8 x 1:0 : 80

: 155109 >(1981 0 :6 0 1 0נ( 01י!

111981 0:60111
כן (80116-1
51:10109 500101
2 — 3פ ע מי ם ב שבוע

תו רפה״

ק בו צ ת מו צ רי םחדשהעם? : 09601110
היוםוט פו ל
ל ט פו ל ב עו רבש עו ת
מיו חדל אזו ר ה צו ארוס בי ב ה עי ניי ם •

80116 - 1(0
51:10109 500101
3 — 4פ ע מי ם ב שבוע

ליו ם

לכל

ל צי א ר

לליניים --

יבש

׳ 5-1000 0 :0 0 5
8:00111601 0 1 6 0 0 5 -0 9
וחס 6ז 0

! 510016 £ 5 5 6
0006111006 :
5 :6 5 8 6 0 6 :ל!׳

5101:16 £5561
0006111006 :

עור יבשב מיו ח ד ורגי ש

׳ 5ק : 0ס ״ 114060.
9 0 1 6 0 0 5 6 :ת 21 רז1/1015111

5 0 1 6 0 :ח ס 0 ! 6
9 501100ח! 5ס ס 0 ! 6

׳ 5ק ס4 0 0 0 0 :א׳
5100111601 0 1 6005109
ותס 6ז 0

׳ 5ק ס׳>4 0 0 0 0 :
>401510:6 5000601100

לטי פו ח
עור

היו פי

516100

כן(1! 6 - 1גו 8

80116- 1(0
51:01109 500101

51:10109 500101

1ב שבוע

אחתל״ 10ימים

׳116311116111 : 0881131108
׳16183 27 7111031 0163111
6 016381

5 1 6 :0 0

3ו1זנ £26׳

׳ £16183

החודש ינתנו דוגמאות ויעוץ אישי חינם ע״י יועצות היופי של ״רבלון״ בפרפומריות:
13/10
16/10
17/10

אביבה, רמת־יוסף, מרכז מסחרי חנות
כל־בו שלום, ת״א, רח׳ אחד העם
בת־חן, רמת אביב, ברודצקי 13

19/10 1 4־ 18 פנת שושנה, ר״ג, ביאליק 61
| 19/10 הסבון, ירושלים, בן־יהודה 15
| 20/10 פאר, ת״א, אבן גבירול 94

1נא כתבי לת.ד 16202 .ת״א ; צייני סוג־עורך, ותקבלי חמרי הדרכה והסבר מפורטים־)
יעוץ אישי חינם מתן גם ״בבית רבלין״ תל-אביב, רחוב חובבי ציון ,65 טלפון , 247555
בימים ב׳ ו־ד׳ בין השעות 1600 — 1900

כרסום

^ /ז כדרן 11 כבי כ ד

אבישג ככפר הירוק*
״כן, בבקשה״ ו.לא, תודה״

אותה בסוף, אם לא בלובר. למחרת קבעו
איתה שוב, אבל אז היא היתד. צריכה ללכת
לתיאטרון, אחר כך היא היתר, באופרה, ו־בקברטים
הספרותיים, ובסוף, הביקור ב פאריס
נגמר, והיא לא הספיקה לההפך
לדוגמנית,
התייאשו ממנה .״עוד לא נפגשנו בדבר
כזה״ אמרו ,״היא קיבוצניקית שלא מעוניינת
בזוהר, אין מה לעשות איתר.,״
עזבו אותה לנפשה.
* בחליפה שקיבלה נזבית־החרושת אלד.

העולם הזה 1519

ת מ רו קי
הצמרת
של אירופה
בכל התמרוקיות
המובחרות.
חלב־פנים,
מי פנים,
אלה הם
התמרוקים

את המראה האירופי המקופח
יופי מתחיל עם

אכישג שגג חוזרת מצרפת *
— בעברית, באנגלית ובצרפתית
ומה היא אמרר, על זה? ״לא מעניין אותי
להיות דוגמנית.״
זה הכל.
היא חזרה לארץ ובמקום להגיע לדיזנגוף,
בתור מלכת־היופי חדשה, היא חזרה מיד
לבפר־הירוק, שבה לעבוד ברפת, ובלול, וכמה
ימים לאחר מכן החלה להתכונן לצליחת
הכינרת אלא שכמו תמיד, לפני כל
מאורע גדול בחייה •,היא קיבלה גם בפעם,
לפתע, חום גבוה, והרופא של הצליחה אסר
עליה להשתתף בה.
אומרים שהאכזבה על כך היתה יותר
גדולה אצלה מהשמחה על בחירתה למלכת-
המים.

דדכי־אד
ס־פה חבר־ת
תעשיין יהודי־גרמני מכובד מברסלאו (כ יום
וורסלאב שבמערב פולין) נישא ב־1907
לבחירת לבו, קיבל בין מתנות־הנשואין ה רבות
גם כורסת־ישיבה עמוקה, מכוסה בד־קטיפה
משובח. כמעט 30 שנה לאחר מכן
החליט בנו לעלות ארצה, יחד עם הכורסה
חביבת־הוריו.
ככל יהודי־גרמני טוב ידע גם בן־ר,תעשיין
את חשיבותה של השמירה על הרכוש. לפני
שעלה ארצה מסר את הכורסה לריפוד מחוש,
הגיע עמה באביב 1936 לירושלים.
התשובה. אחרי 30 שנות
נוספות החליט יוצא־גרמניה תושב
להיפרד מן הכורסה העתיקה. הוא
דירה חדשה, בה העדיף רהיטים
נאביים חדישים.
שירות ירושלים
עבר לסקאנדי־

הכורסה
מצאה חן בעיני ידיד משפחה,
הפסל שלמה ראובני. הוא לקח ברצון את
הכורסה העגולה והעמוקה, לביתו. אך הוא
לא עשה בכורסה מה שצריך, כנראה, לעשות
כל 30 שנה: לרפד אותה מחדש.
בד־הקטיפה הלך ונשחק עד שביום אחד
בשבוע שעבר נקרע לחלוטין וממעמקי הכורסה
נפלו כמה כרוזי תעמולה נאציים
למען השלום משנת ,1936 מלווים מכתב-
הסברה של רפד גרמני.
היה זר, מכתבו של הרפד ששיפץ את

העולם הזה 1519

הכורסה ערב עלייתה ארצה באפריל ,1936
כתב מרפד:
״רהיט מרופד זה שופץ וצופה מחדש
בקטיפה חומה על־ידי הרפד אריך קושה,
(זה נעשה) בשנה בה קרא אדולף היטלר
את העם הגרמני להצביע למען השלום, וקיבל
הסכמה של 99
״כרגע עדיין לא ברור אם הקריאה לשלום
תואיל, כי העולם נתון במתיחות
מלחמתית.
״למשפץ הבא של חפץ זה — ברכה
חברית.״
הברכה החברית היתה לחינם. הכורסה
התפרקה ולא תשופץ יותר. אשר לטפקותיו
של ד,רפד קושה, באם הוא חי עדיין, הרי
הוא יודע את התשובה היטב.
משאל־העם למען השלום, אותו ערך היטלר
במארס , 1936 אחר שהציב מחדש צבא
גרמני בחבל הרהיין, שהיה עד או (בהתאם
לחוזה השלום ) 1919 אזור מפורז, אמנם
נתן לו את התמיכה הגרמנית לה היה רגיל
— ס.990/
אלא שחימוש הרהיין היה הצעד הראשון
לקראת השואה של מלחמת העולם השנייה.

החי
• כנרים על הגגות. בתל־אביב
נשאלו 473 בוגרי בתי־ספר יסודיים על
המקצוע בו היו רוצים לעסוק, העלו 162
אפשרויות, כולל מקצועות של ״טייס־ירח״,
״נותן־משכנתא״ ,״קבלן גדול״ ו״שחקן הוליבודי״.

תושייה. בקרית־גת לא שבע אחד
הנוכחים, בשידור חי של קונצרט קול־ישראל,
נחת מן האקוסטיקה באולם המקומי,
שלף מכיסו רדיו־טרנזיסטור, עקב
אחר הקונצרט, שבוצע לנגד עיניו, דרך
המכשיר שהיה צמוד לאוזנו.
,#״גוואלט:׳׳ בקרית־חיים הודיע מ נהל
בית־הספר התיכון כי התלמידים יכולים
לבחור באידיש במקום ערבית, כשפה
זרה שנייה, אחר האנגלית*.
* בשני הצדדים: דיילות חברת אולימפיק,
שהטיסה אותה לפאריס כשי לבחירתה.

118 סווה כאשר מסר׳סים