גליון 1527 מתאריך 7 בדצמבר 1966

זה ה סו ד
עומפא״יהח רי טהלהס תי ר 3 3ד מ הי ד

הצועד בראש מצעד הפזמונים
עתה בכל ערב
במועדון הלילה

ריקודים בכל ערב לצלילי שתי תזמורות מפורסמות:
* טוני פיקודו מאיטליה
* ״כוכבי המדבר״ עם הזמרת מודי מור
ואלי קניאל ליד הפסנתר
בכל יום שני בערב מ־ 9עד ^ 52331011 11ז ־
עם מל קדר ותזמורת הג׳ז שלו
לתשומת לבכם ! תה המנחה הפופולרי של הילטון תל־אביב מתקיים בכל
יום שלישי ושבת במחיר 5ל״י כולל שרות ומסים.
בכל יום שבת — תה מנחה בשני מקומות — באולם
הנשפים ובמועדון הלילה ״אוהלים״.
להתראות ב...

הילטזן תל־אביב
נוי*24422 2 .

צלומי ילדים בבית
בצבעים או בשחור לבן

״ קר לר רית ״

למד שפ ות

אנגלית -צרפתית
תרבית-גרמנית
קורסים למתחילים ולמתקדמים
למבוגרים — ונ 83110־61ז 3מ ,00
לתלמידי בי״ס יסודי — אנגלית
מ \ 8 0נ. לתיכון — 53-־61 זומס 0
1.1161*31111*6ג<מ 3ת110

90שמת
*יי5
נסיו! בינלאומי

יי /תליאגיב

גחלתבנימיו!
טל 563<>7 .
חיפה,וזחלוע 2 7
גיל6 9 2 6 5 .

אבן גבירול 66 טל2 3 1 6 6 6 .

ת מונ ה גדולה חינ ם

בעברית משתמשים במונח הפרוזאי ״סגירת
הגליון״ ,כדי לציין את הרגע בו נגמרת
עבודת העיתונאים והעורכים, ומתחילה עבודת
המדפיסים. באנגלית קוראים לזה ״להשכיב
את העיתון לישון״.
הרגע הזר, מגיע למערכת העולם הזה כל
יום ג׳ בצהרים. אז נפסקת עבודת המערכת,
ועיתונאים, שלא ישנו כמעט במשך 48שעות׳
עוזבים את מישמרתם. אבל גם אז, לא
כל חושי המערכת נרדמים. כ׳ בין הרגע
בו משכיבים את העיתון לישון, לבין הרגע
בו מופיעים הגליונות הראשונים ברחוב,
עוברות מספר שעות, ובשעות אלד, יכולים
לקרות הרבד, דברים.
קרו מקרים רבים, בהם הקדים העולם הזה
את העיתונות היומית, בתתו כיסוי למאורעות
שקרו ביום שלישי. אבל אלה היו,
לרוב, מאורעות צפויים־מראש, שהמערכת
יכלה להתכונן להם מבעוד מועד.
ביום ג׳ שעבר עמדו שרותי החירום של
המערכת במיבחן מפתיע. הגליון כבר נסגר,
ורק עובדי הדפום עסקו בהכנות האחרונות
להדפסתו. לפתע צילצל הטלפון במערכה.
היד, שם רק חבר־מערבת אחד .״הופלו שני
מיגים מצריים,״ הודיע האיש שלנו, האחראי
לשטח זה של העיתון.
תוך שתי דקות הושג אישור לידיעה זו,
מפי דובר צד,״ל. מייד ניתנה הוראה לדפוס
להפסיק את העבודה, וכל גלגלי המערכת,
שכבר הושבתו, הוכנסו לפעולה. נכתבה הידיעה
המלאה, מכון הגילוף (ההופך צילום
רגיל לגלופת המאפשרת הדפסת הצילום בעיתון)
הוזעק, ושליח מיוחד הוצב ליד
יחידת הקשר לעיתונות של הצבא, כדי לקבל
את התמונות הראשונות של ד,מיגים.
יש לציין את עבודתם המהירה והיעילה
של שרותי ההסברה של צד,״ל, במיקרד, ז ד,ם
סיפקו הומר מעודכן ומהיר לכל עיתוני
העולם, ובמהירות־שיא הומצאו גם תמונות
מתוך מסרטת הסיראז׳ הישראלי. בשעה
תשע בערב יכלה הטלביזיה בפאריס
להציג את הצילומים! ובאותה שעד, עצמה
יכול היד, העולם הזה להופיע עם הצילומים.
תל־אביבים כבר רגילים להמתין ברחוב
דיזנגוף להופעת העולם הזה ביום השלישי.
בשבוע שעבר המתינו עד אחרי השעה הרגילה.
אחד מהם טילפן בסקרנות לדפוב,
לשאול :״איפה העזלם הזה?״ כאשר קיבל
תשובה, נטל גליונות גדולים של נייר, צייר
עליהם :״העולם הזה יופיע עוד מעט, עם
תמונות של המיג.״
על כן, כאשר הופיעו הגליונות ברחוב,
נערכה הסתערות המונית על המוכרים, שהזכירה
לנו מיקרים קודמים בהם נחטף
העולם הזה בהתרגשות המונית, בשל היותו
העיתון הראשון המפרסם גילויים מסויימים.

קטע מתוך שערים, בסאונה של מפלגת
פועלי אגודת־ישראל:
המשפט נגד הממונה על הר־ציון בירושלים,
שנאשם על־ידי המשטרה בגרימת מוות
לפסל דויד פלזסבו, הוגש בלחצו של אורי
אבנרי, שלא הירפה מן המשטרה ומן היועץ
המשפמי, שלא גילו רצון רב לקיים את המשפט.
למשפט
זה יהיו הדים דחבים, מפני שההגנה
תוכיח כי לא רק הממונה על הר
ציון ידע על השרשרת, אלא זו הותקנה
גם בידיעת המשטרה והממונה על המחוז
בירושלים. מדוע זה, איפוא, בחרו בקורבן
דווקא את הממונה על הר ציון מטעם משרד
הדתות?
גם אני שאלתי את עצמי את השאלה הזאת,
לכן נסעתי להר ציון. פגשתי שם את
הממונה, הרב עמרם בלוי. זהו יהודי חייכ

וטוב־לב, שלמרות זהות שמו עם שם
מנהיג נטורי־קרתא, לא גילה קנאות מיוחדת
בשיחתנו. כמובן שלא רצה לדבר על המשפט
עצמי. אולם בתום השיחה לא יכולתי
אלא להקיש, כי בחרו בו דווקא משום שהיא
כה טוב־לב וחסר עמדת־הכרעה בסולם
המפד״לי. במקום לחפש הלאה, כהמלצת
חוקרי המשטרה, ולמצוא את כל האחראים
באמת, הסתפקו בו. הקטע בשערים מסביר

נאשם כלוי
מדוע: ההגנה תוכיח שלא בלוי לבדו ידע,
ובו׳.

העיתונות העולמית שוב מלאה כתבות
ומחקרים על רצח הנשיא קנדי. שלוש שנים
אחרי הפשע, נוטים כל העוסקים בו מחדש
לשאול את השאלה: האמנם רצח לי אוס־וואלד
את הנשיא? או לפחות: האמנם רצת
אוסוואלד לבדו את הנשיא?
עברתי על הכתבה הגדולה שלנו, למחרת
הרצח (העולם רזה .0369 על השער נשאלה
השאלה :״מי באמת רצח את קנדי?״ גיליתי
כי כל השאלות, המועלות עתה, נדונו באותה
כתבודענק.
תשובה לשאלה זו אמנם לא ניתנה עד
כה. אבל עצם העובדה שעתה שואלים אותה
כולם, מעידה כי טבען של שאלות
כאלה שהן עולות ודורשות תשובה, וכי לא
קל להיפטר מהן. דרוש רק שיימצאו האנשים
שישאלו את השאלות ברגע הראשון.

ועכשיו משהו קצת יותר עליז, לקוראינו
הצעירים יותר. רבים כתבו לנו בשנתיים
האחרונות, ושאלו בגעגועים: כד, קרה למדור
מנתבים לרותי?
אני חייב להכות על חטא קולקטיבי: הקלנו
ראש במדור זה. חשבנו שאפשר לוותר
עליו. עתה הגענו למסקנה שהוא מילא תפקיד
חשוב, יצר פינה חיונית למיפגש קוראים
צעירים מכל פינות הארץ. על כן, התכונן
לראותו שוב מעל דפי העולם הזה.
אם יש לך בינתיים מישאלה, או אם
אתר, רוצה להיות בין הראשונים המתכתבים
עם רותי — עשה זאת כאוות נפשך. היא
מצפה למכתביך.

תזכיר
• תעלת אילת־אשדוד. השבוע ענה שר־האוצר פינחס ספיר על שאילתה
של אורי אבנרי: אם הובאה תוכנית המהנדס בץ (העולם הזה )1512 לדיון
בממשלה, אס נבדקו הנתונים הכלכליים, ואם באו נציגי הממשלה במגע עם גורמים
כלכליים לגיוס ההון הדרוש. תשובות השר: לא, לא ולא !
• הי רי דהל קנ ד ה. בתשובה לשאילתה של ח״ב אורי אבנרי אמר השבוע
אבא אבן בכנסת כי ממשלת ישראל לא תפעל נגד התעמולה שמנהלת הקונסוליה
הקנדית בישראל למען ירידה של בעלי־סקצוע לקנדה. טענתו של אבן: שגרירויות
ישראל בעולם מנהלות תעמולה דומה למען עלייה לישראל. בכך שם שר־החוץ את
הדגש על הקשר, עליו הצביע אבנרי במאמרו ״הירידה״ (העולם הזה )1521 הקיים
בין האידיאולוגיה הציונית והירידה.

• הצעיר מנצרת, שארוסתו הירדנית גורשה מנמל חיפה,
הז רהשגועמא 1פז 2מקפ רי סין. מיכאיל מנסור טס לשם, בתקווה למצוא
את ארוסתו, ולבקש את התערבותו של נשיא קפריסין, הארכיבישוף מקאריוס. אולם
בהגיעו לשם, הסתבר כי ארוסתו כבר חזרה לירדן. הוא כתב לה חמישה מכתבים,
וחזר ארצה כדי לחדש מאמציו להשיג בשבילה רשיון־כניסה, במיסגרת איחוד משפחות.

העולם הזה 1527

מכתבים
עניים כדעת
ספק הוא אם יש תרופה מהיד אל הפה
לבעיית הירידה. אידאות ואידיאליסטים אינם
אלא השאור שבעיסה, והעיקר בלחם הוא
הקמח.
אבל כדי לבלום את המשך הירידה, לטווח
ארוך לכל הפחות, וכדי שהיורדים יחזרו
ועולים חדשים יבואו, יש להבטיח כלכלה
בריאה ועצמאית, שתבטיח גם עצמאות פוליטית.
כלומר: שלא נהיה תלויים בחסדי
שום גוש ובחסדי שום עם אחר בעולם.
מטרה זו מחייבת לגלות את ערוות המשטר
הכלכלי הנפסד וההורם שבארצנו,
ולבצע מהפכה טכנולוגית בכל ד,תעשיה
והחקלאות.
אין המדינה יכולה להתקיים ולהחזיק את
אזרחיה בתוכה, על חשבון שילומים ומתנות
מהגולה, כי זהו מקור אכזב. הרי אין
סומכין על הנס, קבעו חז״ל, וארצנו הרי
ממש ספוגה אוצרות אין ספור של כל מיני
מתכות, דלק, מלחים, מחצבים לא־מתב־תיים
וכוח אדם מפותח. אלא שהמימשל עני
בדעת .״פתה פיך לאלם, אל דין כל בני
חלוף״ (משלי; ל״א.)8 ,
אלכסנדר זרחין, מהנדס, תל־אביב

בז־ ד 1 1ה בדוס־ידזדי בז־ דך 1ד־ י
לפי ה מ חז ה ״ק זבל ן״ מאת יגאל מוסינזון

יהורם גאון
עיגוד ל מ חז ה מו סי ק לי:

יגאל מוסינזון, יואל זילברג, יורם קניו ק
דב זלצר
ה מו סי ק ה:
ע מו ס אגוינגר, חיי ם חפר
השירים:
מחול ותנועה: קרנדל דיל
יואל זילברג
הב מ אי:
תזמור ו מו סי קהלמ חול: ארתור ה א רי ס
תפאורה: אריה נבון תלבו שות: מולי גורדין

לא נעים
למחרת פשיטת צר,״ל בסמוע, ניגש אלינו
סטודנט ירדני והציג בפנינו את השאלה
שגם אתם הצגתם:
״מדוע נגד ירדן?״
— נגד אותה מדינה בפעולות הנוקטת
רשמיות נגד חבלני
אל־פתח. כמובן, שהיינו
במצב לא נ־

הנהלה מו סי ק לי ת: דבזלצר
רפי פ ס חזון
המנצח :
בתפקידים ראשיים :

וישינסקי

עדי עציה, אסתר גרינברג,
שלמה בר־ שביס, אריה א לי א ס

ידענו

ע ים, כשלא
את התשובה.
בהזדמנות זו ברצוננו
להוסיף ברט
מסויים, הנוגע לכתבה
״בנות ליילחמן
צוא״
(העולם הזה
: )1524 התופעה של רדיפה אחרי זרים
קיימת, כנראה, רק בארץ. כאן, כמו בשאר
ארצות אירופה, נחשבים הזרים כאנשים מדרגה
שני)־״ וקודמים להם בני הארץ. כך
מתייחסות אליהם הבנות המקומיות.
אגב, תופעה דומה קיימת גם במוסדות
החינוך. לעולם לא יועדף סטודנט זר על
סטודנט מקומי.

בכורה :״אלהמבות״ סו בדצמבר 1966
כ ר טי סי ם :״רוקוקו״ ויתר משרדי הכר טיסים

יורם וישינסקי ואילן לחמן,
סטודנטים, גינואה, איטליה

״בימים טרופים אלד...״
בהעולם הזה ( )1526 הנכבד פורסמה כתבה
אודות ראש עיריית גבעתיים, מר קובה
קרייזמן.
בכתבה זו, המטפלת בחייו האישיים של
ראש העיר, שורבב שם תנועתנו מספר פעמים,
במפורש ובנרמז. היינו מכירים לכם
תודה לו הואלתם לתת ביטוי לעמדתנו.
(א) נכון שנציגנו במועצת עיריית גבעתיים,
החבר ישראל הדרי, יזם ביטול
מינויה של הגברת אנגלנדר כדוברת ה־עיריה,
משום שהיא הרשתה לעצמה לתת
ביטוי פומבי לדעתה האישית על הדמות
הרצויה, בעינה, של נציג ציבור.
ראש העיריה נענה ליוזמה זו של נציגנו
וביטל את מינויה,
(ב) רפ״י יצאה ממפא״י מטעמים פוליטיים
שונים, שאין ביניהם לבין ראש עיריית
גבעתיים הנוכחי ולא כלום. יתר על
כן, במאבקיו הפוליטיים של מר קרייזמן
בתחומי סניף מפא״י בגבעתיים, לפני הפילוג,
נשען הוא לא מעט על שכבת חברים
שנמנים כיום על שורות רפ״י, ורבים מיריביו
לשעבר נשארו עמו במפא״י. בהיותנו
עתה במחנות פוליטיים שונים, ונמנים על
האופוזיציה במועצת העיריה, ברור כי
קיימת יריבות פוליטית ביננו לבין ראש
העיר. במסגרת זו יש לנו עניין רב באפיים
הציבורי של מעשי ראש העיר, בתחום
שכזה ובמחדליו. אין לנו, כתנועה, כל
עניין בחייו הפרטיים של מר קרייזמן ואין
(המשך בעמוד )4
העולם הזה 1527

ג 1־ 1ב 1 1זו 111נ

האון 1חוע

יש גם שיא עולמי לעמידה
תחת המקלחת. מחזיק בו מייק
וזיליאמס, בן ,19 מן העיר
קארבונדייל באילינוי שבארצות־הברית,
שהתקלח 60 שעות רצופות
ב־ 14—17 בינואר .1965
אין צורך להתקלח כל כך
הרבה, אבל כל אשד, רוצה בהופעה
רעננה — ולהופעה זו
תורמים הרבה הגרביים שעל
רגליה. ארנקון יחיד של גברי
״מרסי״ רשת ״מיקרומש״ חזקים
ופרקטיים, המכיל ששה
גרביים בודדים ושווים, מבטיח
לך תקופה ארוכה של אלגנטיות
בלתי־מופרעת, ומחירו 7.5לירות
בלבד.

11״א״רון׳קנח7ל39

ו ורי<1!*1ק**1ב>י

7־׳7ז/יבי7 /־ 7ל־ 7׳ ל ס ד־ ט

איננו יו ד עי ם.
אבל אםתשתמשגםאתה
ב תי א ליו׳ן, לבטחת חז ק
שורשי ש ע רו תיו ו בוד אי
ת מנ עקשק שי ם מרא שך.
עסה

יו ם

.,במספר

יובז

טיפות

ראשך

תיאליזיץ.

סוף סוף ספריי שיער
לא דביק ונטול ריח לוואי

ו 5ו 8א1111
לבחירתך :
)1עם בושם נפלא ללא ריח לואי.
)2״ללא בושם״ ,מאפשר לך שימוש
חפשי בבשמיך.

(המשך מעמוד )3
הדבר מעלה או מוריד לגבינו את דמותו
הדיבורית של ראש העיריה.
(ג) יש בידי רפ״י אמצעים פוליטיים
ציבוריים שונים, כדי להביא לפומבי את
דעתנו על ראש העיר, ולצורך זה אין לנו
כל צורך ועניין לגלות התעניינות בהייו
הפרטיים ואף לא עשינו כן במקרה דנן.
(ד) כתבי העולם הזה שהכינו את הכתבה
יודעים בוודאי את האישים השונים
שעומדים מאחורי הכתבה האמורה. היינו
מיעצים לכם לבדוק את העניין, ואז ימצא
בנקל כי את המקור יש לחפש ולמצוא
בחוגים המצויים בפרטי חייו הפרטיים של
מר קרייזמן.
(ד ),״בימים טרופים אלה״ ,שאת האחריות
לפרשת סומרפין מנסים להטיל על
ח״כ שמעון פרם ואת האחריות לגבי המיתון
על ח״כ יוסף אלמוגי, ומי יודע על
מי יטילו את האחריות לפרשת שליקר־פדרמן־שפירא,
היינו מרוצים אילו נמנעו
כל הגורמים לשרבב את פניפנו בגבעתיים
לפרשיות כאלה.
מתתיהו דוד, מזכירות רפ״י, גבעתיים

גיאומטריה כחירתית

טעמים נפלאים :
אננס • מישמיש • פטל • תות שדה •
תפוז • מו ק ה • פרלינה • קוק טייל

תוצרת בל עדי ת שד ח בר ת נצרת לממתק, ב ע״ מ

הו פי ע

אתגרמספר 145
בתוכן:
בועז עברון — ארץ העתיד
עמוס קינן — ראשים לא יפלו
בנימין בן־שלום — זעקה מעבר ליאוש
בנימין עמרי — כה חדש לקראת ועידתו
נחמן גרשוני — איטר הראל מעל לחוק
אלכםמסים — ״אני יפהז״
(תשובה לאורי זוהר)
להשיג כבל הדוכנים
המחיר 60 אגורות

המנוי- 9יבלת תאבוון,
וא 9ריו
•\\ז\ בחסדם.

ד ו ־ 111 נדג
ו ל בו ג רי רו, ט,נ ז,

דן 11־ ב־דד־ונבז רזוכי נבונו
ב*נו-1נר־ ולמבוגרים

ברטיםירזי ־ נשד זו ז בבדו שו־ד• הנכזנכדירזברדרי ^ -וביב: פ -יבבודך ! 3 - 0 , -אדזר

בל המבקש לחזור כתשובה
לדעתי יש לעשות הכל, כדי לעזור בשיקומו
של נחמן פרקש (העולם הזה .)1525
הצעד הראשון חייב להיות שיחרורו מבית-
הסוהר מוקדם ככל
האפשר.
כמובן, אין כל
אפשרות לדרוש כי
ישחררו את נחמן
פרקש מיד. הדבר
עלול לשמש תקדים
מסוכן לגבי אסירים
אחרים במצב דומה.
אך יש לזכור תמיד
את דברי חכמינו:
״כל המבקש לחזור מסייעין בתשובה, פרלמוטר בידו״.
חייבים גם להתחשב
בעובדה, כי חמש השנים שנותרו לו
לשבת הן תקופה ארוכה מאד, במיוחד
לגבי אדם העומד בפני נישואין ופתיחת דף
חדש בחייו,
המוסדות המתאימים חייבים, כמו כן, לקצר
את תקופת המאסר בשליש המקובל,
ולהחשיב לפרקש את תקופת ישיבתו בכלא
המצרי.
וזה עוד לא הכל. לאחר השיחרור חייב
הציבור לסייע לו לשכוח את עברו, על־ידי
עזרה וסיוע בקליטתו בחברה ובעבודה.
יורם פרלמוטר, תל-אביב

מוצארט וכדורגל

נמנ סי הטכ ני ת
נרד

השאיפה הקיימת בציבור, לשנוי שיטת
הבחירות בכיודן לבחירות אזוריות, יסודה
במאיסה שמואס הציבור במערך המפלגתי
הישן, וכן באמונה הטפלה שיש בבחירות
אזוריות יסוד אישי
העולה על יסוד זה
בשיטה הקיימת.
השיטה האזורית
מעוותת את הייצוג
הנכון של החברה,
פותחת פתח להתחכמויות
של ״גיאומטריה
בחירתית״,
ועשוייה לעוות גם
את החלוקה הגיאוגרפית
של משאבים
לאומיים על־ידי העלאה
של גורמים
בלתי ענייניים לדרגת
חשיבות ניכרת.
ראוי לשמור על השיטה היחסית בבחירות
לכנסת, אך להמיר את השיטה היחסית־רשימתית
הנהוגה ביחסית־אישית, שלמיטב
ידיעתי נהוגה בהולנד, ובאירלנד, ובארצות
סקנדינביה. לפי שיטה זו יצביע הבוחר
לא בעד רשימות מועמדים אלא בעד מועמדים
באופן אישי, לפי סדר עדיפות שיקבע.
מועמד שיזכה ביותר קולות מהדרוש לבחירתו,
יעביר עודף יחסי מתאים למועמד
שהבוחרים (לא ועדת מנויים) קבעוהו כעדיף
שני, וכך הלאה.
יתרון יש באימוץ עמדה זו על־ידי סיעת־כס,
שהרי יש בה היענות לשאיפות רפורמה
במימשל, וערעור השליטה של המנגנונים
המפלגתיים.
שמואל מינצר, עורך־דין,
פתזז־תקווח

נדדו

קול ישראל הינו מכשיר פירסום והסברה
ראשון במעלה — על כך כולנו מסכימים.
העולם
הזח 1527

לכן אני מציע עריכת מישאל בין המאזינים,
כדי שישיבו
על השאלה הבאה:
מה עדיף על מה בשידורי
השבת, שעתיים
של ויוולדי ו־מוצארט,
או תשעים
דקות של כדורגל
חי, ישר מן המגרש.
לא שאני נגד
קונצרטים, או נגד
קלאסית, מוסיקה אבל להם אפשר להאזין
בכל ימות השבוע
(כולל שבת),
מבוקר עד ערב.
אני יוצא ארץ תרבותית, אירופית, שבה
לא היתד, שבת אחת ללא שידור מישחק מן
הליגה הראשונה. על מישחקים בין־ארציים
מיותר לדבר.
סולומון ליבין, גדרה

עולים ויורדים, נכנסים ויוצאים
( )1בהעולם הזה ( )1524 נכתב כי ה־

גנראל הגרמני (הנאצי) פון קולטיטץ נפטר,
ובאותו גליון ממש, במדור אחר, נכתב כי
קצין צה״ל, יואב שחם, מת. האם לא החלפתם
את היוצרות 1
( )2הפסיקו לכתוב על עליה וירידה מן
הארץ, ובמקומן כתבו על כניסה ויציאה.
צכי ד ,.חיפה

סירוב זה
בזאת הננו מודיעים, כי לא נכתוב יותר
לאף להקת צה״ל אשר תופיע בטלביזיה או
בסרטים גרמניים (העולס הזה .)1525
אנו מזמינים בזה את כל המחברים והמל־חינים
בארץ להצטרף לסירוב זה.

סאשה ארנוב, תרצה אתר,
משה וילנסקי, דב זלצר,
חיים חפר, יורם טהר לב,
אריה לבנון, יחאל מוהר,
דירי מנוסי, יעקוב שבתאי,
נעמי שמר, תל־אביב
במו כגך־חיות
בזמנו העליתם ככנסת, במיסגרת סקירה
על המצב בחופי הרחצה, גם את בעיית

המטרידים ור,נטפלים. כמתרחצת קבועה הקדשתי
גם אני מחשבה לבעיה זו (לא היתד.
לי ברירה) ,ויש לי הצעה כזו:
לטיפול במטרידים כאלה יכול להיות פתרון
מעשי רק על־ידי איום. אני הייתי
מציעה להעמיד בכל חוף רחצה, שיש בו
קהל גדול ושיש בו מתרחצים קבועים,
כלובי ברזל מסורגים, כמו בגן־החיות. בכלובים
אלה אפשר לכלוא את המטרידים
לפרק זמן, לפי ראות עיני המתרחצים האחרים
(היות ולא בכל חוף נמצא שוטר).

גילה כלייכפלד, רסת־גן
הדור הירוק
הגענו כבר לגיל קריאה, ואנו מבקשות
שתוציאו שבועון מיוחד עבור הדור הירוק.
אם לא מיוחד, אז לפחות מוסף העולם הזה
לבני גילנו.
קבוצת מכתי רמודעמידר (ידיעות אחבנשיקות

רונות).
חווהלה ואייכילה גולדהרט, חולון
נתן גולדמן, תל־אביב

חווהלה ואייכילה

טעות לעולם צודקת
פרקי זנות ״כבקשתך״ (ידיעות אחרונות).
דויד בף זכריה, ירושלים

זכות קדימה במדור זה תינתן
למכתכיהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתבים.

ת ש לו בתהטקס טי ל
תדזדי ש ה ביו ת ר

המיוצר במיוחד
לענות על הדרישות
הגבוהות ביותר

איבות במותה טרם היתה,
גמר מו שלם ומיוחד במינו,
וכמובן, קל לטיפול ושומר על צורתו.

3 1ם| 1111

0101611
עם צמר

מאסטר -לגברהמק פי ד בלבושו
המכירה בסינוונות: רח נחלת בנימיו ,37 תל־אביב.

ד ל׳ ה

מ ( 1ז ד ()45

.^ 5 81

קו מההרא שו נ ה של מישכן הכנסת יש שורה של אולמות מפוארים, המשמשים
את ועדות הכנסת. בשניים מן האולמות האלה אין לנו דריסת־רגל: חדרי ועדת־הכספים
וועדת־החוץ־והבטחון.
הדבר נעשה בעורמה רבה. למחרת הבחירות, קבעו כי בשתי ועדות אלה, דווקא, לא
יהיה ייצוג ל״סיעות קטנות״ .אחר־כך, נתנו ,״לפנים משורת הדין״ ,ייצוג לסיעות הקטנות
המקובלות על מפא״י, כגון הליברלים־העצמאיים. אותנו השאירו בחוץ.
מדוע? כי שתי ועדות אלה הן חותמות־גומי בידי הממשלה, מכשירים חיוניים לאישור
כל מעשיה בדיעבד. לא איכפת לממשלה כי יישמעו בהן קולות של אופוזיציה־מטעם. אך
אין היא מוכנה לסבול בהן קול אופוזיציוני של ממש.
השבוע קרו שני דברים שהפגינו בעליל גישה זו של הממשלה.

י\זורים־ ואוגזסי גרגזגיס
ך * דברהראש ון נגע לגרמניה. לפני שבועיים תבע ח״כ מנחם בגין, בנאום נרגש
ן | ומוצדק, כי הכנסת תדון במליאה על גילויי הניאו־נאציזם, ותרים את קולה באוזני העולם.
הממשלה, המקבלת כסף מגרמניה, אינה מעוניינת בכך. שר־החוץ, אבא אבן, ביקש את
בגין להעביר את העניין, לפי שעה, לוועדה, והבטיח כי בעוד שבוע יידון הדבר מחדש
במליאה, כשתעלה הצעה של מפ״ם באותו עניין. בלית ברירה הסכים בגין.
השבוע עלתה הצעת מפ״ם. אבא אבן ענה בנאום נמלץ אך חסר־תוכן, שעיקרו: זה לא
חשוב, ואין מה לעשות. בסוף ביקש להעביר את העניין לוזעדת־החוץ־והבטהון, על פי
הידברות קודמת. מפ״ם הסכימה לכך מייד. כך נעלם העניין מסדר־היום של המליאה, מבלי
שאיש מאיתנו יכול היה להשמיע את קולו על עניין המסעיר את העולם כולו.
לפני שהיו״ר התורני, יצחק נבון מרפ״י, יכול היה להעמיד הצעה שערורייתית זו
להצבעה, קרה הדבר הבא :
היו ״ ריצחקנכ ון: האם חברת־הכנסת אמה תלמי (מטעם מפ״ם) מסכימה להצעת השר
(להעביר את העניין לוועדה) ?
אמהתדמי: כן.
או רי אכנ רי (קופץ ממקומו) :אני מציע לקיים דיון במליאה( .סערה באולם) .לפי
התקנון, יש לי הזכות להציע הצעה זו.
היו ״ ריצחקנכון: לפנינו שתי הצעות, להעביר לוועדה או לדון במליאה...
(קריאות באולם. היו״ר מתייעץ עם המזכירים) נמסר לי על־ידי מזכירות הכנסת כי סוגיה
בקשר לאופן זה של הגשת הצעה, שלא על־ידי מביא ההצעה, נמצאת עכשיו בדיון בוועדת־

הפירושים. משום כך אינני יכול, לפי שעה, כל עוד יש ספק בנושא זה, להעמיד את
הצעתו של חבר־הכנסת אבנרי להצבעה.
כך נקבר עניין גרמניה ה״אחרת״ בוועדה. נמנעתי מן ההצבעה באופן הפגנתי.

זזת! ברזל -לגבי אוזרים

בדברי התשובה שלי למתווכחים, ב־ 17 ליולי שנה זו* ,אמרתי כי ״אני מציין בשימחה, כי
פרט לחבר־הכנסת אורי אבנרי, נציגי כ ל הסיעות בכנסת תמכו בהסדר של ביטוח־בריאות
כולל במדינה באמצעות קופות־החוליס לגבי תוכנית הלאמת הבריאות, אשר סביבו
התנהלו בבית הזה ויכוחים סוערים, נשאר קולו הבודד של חבר־הכנסת אורי אבנרי. ואני
מסכים להגדרתו כי נשאר בעניין זה ״חייל קטן, העומד לבד
בחזית שנעלמה״ ,כן אמר. והוספתי :״ואני מציין התפתחות
זו בסיפוק.״
מנחם כנין: מה אתה מציין בסיפוק?
ישראל כרזילי: כי כולם, פרט ליוצא־מן־הכלל אחד,
תמכו בביטוח־בריאות כולל באמצעות קופות־החולים הקיימות.
אורי
אכנרי: כי כולם צד מעוניין.
בדברי תשובתו, ציין גם יוסף סרלין שאנחנו יוצאי־דופן
בעניין זה. הוא שאל, לגבי הרכב הוועדה שמונתה על־ידי
הממשלה לבדיקת בעיות ביטוח־בריאות:
יוסף סרלין אם לא הכניסו את חבר־הכנסת ה־יחידי,
חבר־הכנסת אורי אבנרי, שבניגוד לכל חברי־הכנסת
הוא נגד ביטוח־בריאות באמצעות קופת־חולים, אני חושב כי
פרס
(שיתוף המתנגדים בדיונים) לא היה השיקול הקובע.
נמנעתי, כמובן, מן ההצבעה, וביקשתי רשות־הדיבף כדי לנמק הימנעות זו. בפתח דברי
אירעה תקרית היתולית, שמקורה בעובדה כי בדרך כלל אני משתמש מעל דוכן הכנסת
בלשון ״אנחנו״ — כדי להדגיש שאיני מדבר בתור יחיד, אלא כנציג 14 אלף בוחרים.
סגנון זה של ״אנחנו״ הפך, ברבות הימים, לסמל־היכר של סיעתנו.
אורי אכנרי: נמנעתי מהצבעה על הצעות אלה
עמוס דגני (רפ״י) :נמנענו ! (צחוק באולם).
אורי אכנרי: לפי בקשת חבר־הכנסת דגני: נמנענו מן ההצבעה על הצעות אלה,
כי אנו מתנגדים לכל פשרה עם עקרון ביטוח־הבריאות הממלכתי לאלתר. כל פשרה תביא
לשמירה על ההסכם האילם בין המפלגות האינטרסנטיות.
ביטוח ממלכתי־כביכול, באמצעות קופות־החולים המפלגתיות, הוא המשכתו — ואף
הגברתו — של המצב הקיים, דהיינו: חלוקת השלל של כספי־הציבור בין המפלגות.
ייעול שירות הבריאות לטובת כל תושבי הארץ, וכינון דימוקרטיה בה אין האזרח תלוי
במפלגה — תובעים כינון שירות־בריאות ממלכת בלעדי לאלתר, תוך הלאמת קופות־

החולים, והדבר ניתן לביצוע מיד. כל דרך אחרת היא הסוואת השיטה הפסולה הקיימת.
בעת הדיון בתקציב משרד־הבריאות בראשית השנה, כבר הוכח כי חוץ מטיעת־היחיד
שלנו אין אף סיעה אחת בכנסת התובעת שירות־בריאות ממלכתי לאלתר, ושר־הבריאות
חזר וציין זאת היום בסיפוק. למעשה כל המפלגות, מחרות ועד מק״י, מעוניינות בביצור
הקופות הקיימות. בשטח הבריאות לא קמה עדיין מדינת ישראל, והגיעה השעה להקימה !

נזאדינזטמז זגזאזזכיגזבזיגז בכגנזזז

ך) א פחות חמורה היתד, הפרשה השניה, שנגעה לוועדת־הכספים. היא התעוררה אחרי
/שהכנסת העבירה לוועדה שתי הצעות־לסדר־היום בעניין סומרפין: של אלמוגי ושלי.
* * זהכמהשבועות אין לכנסת מה לעשות. סדר־היום השבועי הוא אוסף של עניינים
כבר בעת הדיון על כך הבדיל פינחס ספיר בפירוש בין שתי ההצעות. הוא הודיע שהוא
קטנטנים, שאינם ממלאים את הזמן. כמה פעמים התמלא החלל באופן בלתי־צפוי, על־ידי
יענה לאלמוגי, אך לא לי. זה היה לו נוח, כי הוא קיווה להשתיק את אלמוגי בעניינים
הוויכוח על ביטול המימשל הצבאי, פעולת סמוע, התפטרות השר צדוק, פרשת סומרפין
הקובעים, מפני שיש בידו הוכחות שרפ״י קיבלה כסף ממאיר הלוי, וכי טדי קולק ושמעון
ושביתת הסטודנטים. בשאר השבועות התכנסה הכנסת באיחור של שעתיים, או הלכה הביתה

פרם המליצו על עסקי הלוי.
אחרי שעה־שעתיים. ניסינו כמה פעמים להעלות עניין זה במליאה, אך נתקלנו בקיר אטום.
בעת הדיון במליאה התנגדתי להעברת העניין לוזעדת־הכספים, ותבעתי מינוי ועדת־חקירד,
אין הכנסת אוהבת שיוכיחו אותה בפניה.
בלתי־תלוייה. שהרי ועדת־הכספים, שרוב הסיעות המייוצגות בה קיבלו ״תרומות״ מד,לוי,
בגלל החלל הריק, הסכימה הממשלה שייערך דיון במליאת הכנסת על נורמות־העבודה
אינה יכולה לדון על הערבויות שניתנו לו — אחרי שהיא
בפרדסנות — אחרי שהד,שבתה בפרדסים כבר נגמרה. שלא כמו לגבי הניאו־נאציזם בגרמניה
עצמה אישרה ערבויות אלה.
ושביתת הסטודנטים, לא היה איכפת לממשלה שידברו על נושא זר״ אבל הנושא לא
מה שקרה בוועדת־ד,כספים, מאשר את כל חששותינו.
התאים לוויכוח במליאה. הוא מקצועי מאד, מחייב ידע רב, ומקומו בודעדת־מומחים.
לפי תקנון הכנסת ,״רשאית״ הוועדה להזמין את ד,ח״כ
נטלנו את רשות־ד,דיבור בוויכוח זה כדי לדבר על האווירה הכללית השוררת במדינה —
שהגיש את ההצעה שהועברה אליה לדיון. למעשה, זהו חוק־אוזירה
של חוסר־פריון וחוסר־מאמץ, שמקורה בחוסר־מנהיגות. דיברנו על הדוגמה הקלוקלת
ברזל בכל הוועדות. מזמינים את ר,ח״כ לפתוח את הדיון
של הממשלה, שמשרדיה רבים ועבודתה מעטה. אחר־כך עברנו לפריון־העבודה בכנסת
בהצעתו בוועדה, ולהיות נוכח בכל הישיבות המוקדשות לעצמה,
וגרמנו לוויכוח רבתי בין תריסר חברי־הכנסת שנכחו באולם :
הצעתו. זהו כלל קבוע.
או רי אבנ רי ויורשה לי לומר משהו גם עלהדוגמה האישית של חבית הזה.
עיני המדינה נשואות אל הכנסת. הכנסת היא מוסד היוצר תודעה בציבור. האם אנו,
אך לא תמהתי כשלא הוזמנתי לוועדה. לא תמהתי גם כשחברי
הכנסת, יכולים לשים ידנו על לבנו ולומר שאנו נותנים דוגמה טובה של פריון עבודה?
נודע לי שח״כ אלמוגי (שהוא חבר ד,תעדה) הוזמן לפתוח
האם מישהו יכול להתייחם ברצינות המתאימה לדיון בכנסת, כשהציבור כולו מותח ביקורת
את הדיון. לי לא ניתן לפתוח, וגם לא להיות נוכח בעת
על הנורמות של העבודה בכנסת עצמה ז
הדיון על ההצעה שלי.
הנ ס ר|לינגה*פר (גח״ל) :יש גם הסתה כללית נגד הכנסת !
הרצתי מכתבי מחאה ליו״ר הכנסת וליו״ר ד,תעדה — ח״כ
או רי אבנ רי: חבר־הכנסת קלינגהופר, חברי כנסת נעלמים ונעדרים במשך שבועות
ישראל קרגמן, נאמנו של פינחס ספיר. יו״ר הכנסת הזמין ברזילי האם הפועל, הקורא
בכל העתונים.
ועכשיו אפילו במשך שנה שלמה, וזה מתפרסם
וחודשים, מקרגמן אליו את קרגמן, וכתוצאה מפגישה זו קיבלתי מכתב
את זה, יכול לשאת את עיניו אל הכנסת ולקבל דוגמה שתלהיב אותו לעבוד יותר?
המזמין אותי לישיבה הבאה של הוועדה, כדי להשמיע את טענותי. אך גם לפי אותו
נתןפלד (מפ״ם) :זה מעורר אצל הפועלים את הרצון להתחלף עם חברי־הכנסת.
מכתב, לא הוזמנתי להיות נוכח בישיבות ובעת ניסוח המסקנות.
ש מו א ל מי ק ו ני ס (מק״י) :להיפך. הפועלים מעוניינים שלכנסת לא תהיה יעילות גדולה
מובן מאליו שסירבתי לקבל הזמנה זו בתנאים אלה — כי פירוש הדבר הוא שהדיון
מדי. זה יותר טוב בשבילם׳׳!
יתנהל בהעדרי, ושד,מסקנות תנוסחנד, ללא השתתפותי, ואילו בהשמעת טענותי, במשך כמה
מרד כי כיפי (המערך) :אתה משתמש ביוצאים־מן־הכלל, ומדביק אותם לכל חברי-
דקות, הייתי נותן מראש גושפנקה לכל הנוהל המפוקפק הזה.
הכנסת. כן אתה רוצה לחנן את הציבור.
או רי אבנ רי: אני בהחלט רוצה לחנן את הציבור להבחין בין חברי־הכנסת, וגם בין
״זזייל לבון בזגזר לבך
הסיעות בכנסת, לפי יעילות עבודתן.

אבל אני שואל: לפני שבוע ישבנו פה והחלטנו — נדמה לי פה אחר — שהדיון הזה הוא
^ י ״ הזמנ תי ההפננונית לוועדה מהווה, כמובן, קומפלימנט. לולא פחדו מאיתנו, לא
חשוב עד כדי כן שהוא צריך להעסיק את מליאת הכנסת. יותר חשוב משביתת הסטודנטים,
^ היו מתייחסים אלינו בצורה כה בלתי־רגילה, יוצאת־דופן וצורמת.
יותר חשוב אפילו מהניאו־נאציס בגרמניה, נושאים שלא זכו לדיון כללי במליאה. אבל
למחמאה מסוג דומה זכינו כאשר עלו השבוע שתי הצעות־חוק, של יוסף סרלין (ליברלים)
עכשינ נוכח באולם הזה מיספר ח״כים היכולים בנוחיות להיכנס לחדר־ישיבות בקומה
ומתילדה גז (רפ״י) ,בעניין ביטוח־בריאות ממלכתי. שתי ההצעות היו מנוסחות יפה, בצורה
אולי היו נוכחים שם יותר חברים,..
הראשונה. אילו קיימנו את הדיון בוועדה
כללית ומעורפלת — אך למעשה התכוונו שתי הסיעות להשאיר על כנן את קופות־ד,חולים
ש מ?ןץפרס (רפ״י) :חבר־הכנסת יכול לקרוא את הדיונים בפרוטוקול הכנסת. אינני
המפלגתיות. לגח״ל יש שלוש קופות כאלה (הלאומית, העממית ומכבי) ,בעוד שאנשי רפ״י
יודע למה הוא צריך לשבת פה ולשמוע. יש לו פגישות עם ציבור. לדעתך, צריך חבר־כנסת
ממלאים תפקידים מרכזיים בקופת־החולים של ההסתדרות הכללית.
לשבת כמו רהיט. הוא יכול לקרוא את כל הדיונים כל יום, בלי שום בעיות. הקשר שלו
כשקם ישראל ברזילי, שר־הבריאות, לענות לשתי ההצעות, לא היסס להוקיע צביעות
עם הבוחרים לא פחות חשוב.
זו, ולהצביע על העובדה שבכל הבית יש רק ח״כ אחד הרוצה בהקמת שרות־בריאות ממלכתי:
* ראה דו״ח לבוחר 33 בד,עולם הזה (.)1508
ישראל 5רזי לי ס בי ב דרכי הנהגתו של ביטוח־בריאות כולל התנהל בכנסת ויכוח.

בתוך הבוץ
להלן נוסח הצעתו לסדר־היום של ח״כ
אורי אבנרי לסיום שביתת הסטודנטים :

כבוד היושב־ראש, כנסת נכבדה.
לפני חודש, כאשר הצענו להעלות עניין זה על סדר־היום
של הכנסת, פנינו אל הממשלה ואמרנו :״יש לכם
כשרון מיוחד להכניס את עצמכם לבוץ״*.
אז היתד, זו אזהרה. כיום זוהי קביעת עובדה.
אומרים שאדם פיקח הוא זה היודע לצאת מהבוץ, אשר
אדם חכם בכלל לא היה נכנס אליו.

ממשלה זו, כך נדמה, אפילו איננה פיקחית.
היא נכנסת לבוץ גס כשהיא רואה אותו מראש.
וכשהיא כבר בתוך הפוץ -אין היא
יודעת איך לצאת ממנו.

נזניין לנ^פיר 3ן וגג1־הגוצן ן?
כבוד היושב־ראש, מה טוענת הממשלה? כמו תמיד —
דבר והיפוכו.
היא אומרת לנו שהסטודנטים הכריזו שביתה בלתי־אחר־אית,
בגלל סכום של מה בכך, ומאידך שהסכום הוא כלבך
חשוב שאין הממשלה יכולה לוותר עליו.

ואנחנו אומרים: או -או.

אם הסכום הוא •עניין של מה בכך, אם מדובר על כמה
עשרותלירות — למה לא לוותר י ואם לוזתר, מי צריך
לוותר — הסטודנטים, הרוצים לשמור על הסטטוס־קוו, או
הממשלה, הרוצה להפר אותו?
מניין בכלל למר ספיר — ואני מצטער על העדרו כאן
היום — עזות־המצח לגרום לזעזוע עמוק בחיי המדינה,
לסערה כללית בחינוך הגבוה --
משה ורטמן ז (מפא״י) :אין אתה
מדבר 7
אורי אבנרי: אני חושב שאני מש־תסש
במושגים פרלמנטריים, למרות שאני
יכול לחשוב על מושגים יותר חריפים.
אליעזר שוסטק (חרות) :המלים
״עזות־מצח״ נאמרות גם בבית־הכנסת, ואפילו
ביוס־כיפור.
אורי אכנרי: מניין למר ספיר עזות־המצח

היו״ר אריה כן־אדיעזר: מספיק
לומר זאת פעם אחת, לא צרין לומר פעמיים.
אורי אבנרי לגרום לזעזוע עמוק בחיי־המדינה,
לסערה כללית בחינוך הגבוה, למרירות בלב 28 אלף צעירים,
עתודת המדינה ועתידה, בעד סכום המגיע אולי
למיליון וחצי לירות, ושבוזדאי איננו עולה על שני מיליון?

וזה שבוע אחד בלבד אחרי שמר ספיר -
אותו מר ספיר! -רמז מעל במה זו שהפסד
של חמישה או עשרה מיליונים כפרשת ״סד
מרכין״ זה עניין של מה כבד, שבר ־ לימוד
כשביל מר ספיר ועוזריו הצעירים!?

אוי לגזוושלוז \זן2ן ג1\2ז ליג1\2־1ז \
אומרים שזהו עניין של יוקרה.
יוקרה של מיז אוי לממשלה הזקוקה ליוקרה מסוג זה !

לא החזקים זקוקים ליוקרה. ליוקרה זקוק זה
ראה דו״ח לבוחר ( )40 בהעולם הזה (.)1522

החושש כל הזמן שמא יחשבו אותו לחלש,
לפשרן, לוותרן.

ממשלה חלשה, ממשלה הפוחדת להיראות חדלודאונים,
נוטה תמיד לעשות דברים מוגזמים, בלתי־מחושבים ובלתי-
אחראיים, רק כדי שיחשבו שהיא חזקה ובלתי־נרתעת. כך זה
קרה בסמוע, וכך זה קורה עכשיו באוניברסיטה.

זה היה אסון שם, וזהו אסון פה.
ל א רג צי ם־ בנזאע 1א עזאגז \ ?
שזה כן חשוב, שפה מדובר
גם אז הסטודנטים צודקים

אבל אם יבואו ויגידו לנו
על עקרון, על תקדים, הרי
במאה אחוזים.
אם זה תקדים, אם הכוונה היא רקלשבור את העקרון
שנקבע על־ידי ועדת אגרנט, כפי שגובש בפרקטיקה של
שש שנים ; אם רוצים להפר את הצמידות הבלעדית למדד־היוקר
— בי אז אסור לסטודנטים בשום פנים להיכנע.
כי הרי אז נעמוד כל שנה בפני מחזה מביש של התמקחות
בנוסח השוק, למה שמר ספיר קורא ״מאשא־ומאתן״•:
ידרשו 2000 וירדו ל־סססז, ויתפשרו בסוף על ,950 כמו
שירדו השנה מ־ 1500ל־( 700 אולי ,700 איש איננו יודע) —
ובפעם הבאה יבואו רגע לפני הבחינות, אולי עוד באמצע
השנה, ויתפסו את ציבור הסטודנטים בגרגרת.

כבוד היושב־ראש, אנו מברכים מעל דוכן
רם זה את ציבור הסטודנטים. הוא הוכיח
כגרות, ליכוד ואחריות ממלכתית ממדרגה
ראשונה.

הפגנת הסשדשים בתדאביב
ז •י ין׳ 11+ו;
מקומו באחד השלבים הגבוהים ביותר בסולם — העדיפויות
של המדינה.

אגגזרים לגזר נגפיר *.וגא י
גם במישור הכלכלי מייצג מאבק הסטודנטים את הגישה
הממלכתית.

הנסיונות העלובים לפלג ציבור זה על־ידי שיחוד חלק
אחד, והטלת העומס על החדשים והחלשים ביותר — נכשלו.

לא ייתכן לנהל משק לפי מצבי־הרוח של
מר פנחס ספיר.

״מועול^ לא וזיית־י גזס־ורנס

לא ייתכן שמצד אחד יטיף מר ספיר למיתון כלכלי, להידוק
החגורה, לביטול תוספת היוקר, ומצד שני ירחיב את התקציב
וידרוש העלאות אף מעבר למדד יוקר־המחיה.
לא ייתכן להתנגד בחירוף נפש להעלאת שכר־היסוד של
הפועלים, ולהעלות באותו זמן את שכר־הלימוד היסודי
של הסטודנטים, ולהטיל מס נוסף על ההשכלה.

אנו קוראים לציבור זה להחזיק מעמד ולא להיכנע, מפני
שלפי מיטב הכרתנו אין הוא לוחם רק למען עצמו ; הוא
נאבק על עקרון שהוא חשוב לעתיד המדינה כולה.
אני אומר זאת מפני שאני עצמי מעולם לא הייתי סטודנט.
אני שייך לאותם אשר לא יכלו להגיע לאוניברסיטה מסיבות
כלכליות, שלא יכלו כלל לחלום על כך, מפני שנאלצו
לעזוב את בית־הספר ולפרנס את עצמם ואת משפחתם
בגיל . 14 ללבי הבעייה הזו קרובה, אולי אף יותר מאשר
לשובתים עצמם.

הדבר מוכרח להגיע לכלל הכרעה במדינה
הזאת: האם מותר לבני עניים ללמוד?
האם תעניק המדינה את החינוך הגבוה לכל צעיר מוכשר,
בזכות ולא בחסד?
האם תנטוש המדינה דרכי־מחשבה, שהיו מתאימות לעיירה
היהודית בסוף המאה שעברה; או לראשית התנועה הציונית,
כשהר,ליכד, לאוניברסיטה נראתה בעריקה וכהתפנקות, דרכי־מחשבה
שהן בעוכריה של מדינה מודרנית בשליש השלישי
של המאה העשרים?

מבחינה זו מייצגים הסטודנטים את הגישה
הממלכתית בה״א הידיעה.

נמאסו לנו מצבי־רוח אלה. אנחנו שמחים
שמתחיל להימאס גם לסטודנטים. אנחנו שמחים
שהאינטליגנציה הצעירה מתחילה להגיד
למר ספיר לא י*

1י\זכנסי\ז נגגפגז בגזגזטזלה\״
כבוד היושב־ראש, מה תפקידה של הכנסת? היא שגתה
מישגה חמור כאשר הורידה לפני חודש מסדר־היום את
הצעותינו לדיון מונע. כיום חייבת הכנסת להחליט לקיים
דיון מלא בסוגיה כולה במליאת הכנסת.
אם מעסיקים את הכנסת בנורמות הנמוכות בפרדסים, הרי
לבטח יש לקיים דיון בנורמות הגבוהות הדרושות בחינוך
הגבוה. ד,אגרונומים של מחר אינם פחות חשובים מן
התפוזים של היום.

הם תובעים שעניין שכר הלימוד לא יופרד מכלל הטיפול
בענייני החינוך הגבוה.
הם תובעים כי סוגייה זו תחדל מלהיות ענין שולי
בחיי המדינה.
הם תובעים — ובצדק — כי החינוך הגבוה יתפוס את

כפיוט הדיון במליאה נציע לכנסת החלטה
פשוטה: הכנסת נוזפת בממשלה על הטיפול
הכושל והבלתי־אהראי כענייני הסטודנטים;
הכנסת קוראת להחזיר את שכד-הלימוד לקדמותו;
הכנסת קוראת לבדיקה יסודית של בל
ענייני החינוך הגבוה כמדינה.

כאן חיקה הנואם את הצורה בה מבטא שר־האוצר
מילים אלה, בנגינת מלעיל.

מילה זו עוררה צחוק כללי באולם, כי הנואם חיקה
את מיבטאו של שר־האוצר, המבטא את המילה ״ווא !״

היו ״ ריצחקנכץ: לא רציתי להפסיק את דבריך, אבל אני רוצה להסב את תשומת
לבן ל-כן שהדיון הוא על בעיית העבודה בפרדסים.
או רי אבנ רי: כבוד היושב־ראש, כשהועבר נושא זה לדיון במליאת הכנסת, קידם
שר העבודה בברכה את הדיון הזה, בהדגישו שהוא יתן פתחון לכנסת לדבר, בפעם
הראשונה, על כל מכלול הבעיות של פריון, נורמות ותמריצים. אני טוען בפירוש שהדוגמה
שנותנות הממשלה והכנסת הורסות כל תודעה של פריון
אליעזר שו 0טק (חרות) :אני מציע שנעביר שאלה זו למכון לפריון העבודה והייצור.
או רי אבנ רי: ולכל הטענות של חבר־הכנסת פרס הייתי רוצה להשיב רק דבר אחד.
נדמה לי שיש פה שתי תפיסות על מקומה של הכנסת, על תפקידה של הכנסת, וגס על
הצורה החזותית של הכנסת בעיני הציבור
שמע ון פרם: כנסת איננה חדר־רהיטים. אין בעיה של צורה חזותית. יש חברי כנסת
הממלאים את תפקידם בוועדות ומחוץ לכנסת, ויבולים לקרוא את הדיונים. אין דבר כזה
בשום מדינה, ואינני יודע למה צריכים חברי־הכנסת לשבת כמו סטטיסטים.
מגחםבגין: לא כמו סאדיסטיס, אלא כמו מזוכיסטים !
היו ״ ריצחקנכון: חברי הכנסת, אני מבקש סליחה. אני רוצה רק להסב את
תשומת־לבם של אלה הקוראים קריאות־ביניים: אל ישכחו שלא הם הנואמים והנואס קורא
להם קריאות־ביניים, אלא להיפן. אני מבקש להצטמצם בנושא.
או רי אבנ רי: על כל פנים, חבר־הכנסת פרס, אני מציע שלקראת הבחירות הבאות
יניח איש־איש לפני הציבור את השקפתו על סוגיה זו, וניתן לציבור להכריע, בין השאר,
גם על כן ; איך צריכה להיראות הכנסת.
בסוף הדיון על הפרדסנות נכחו באולם שבעד, חברי־כנסת.
הנאום העיקרי שלנו השבוע היה מוקדש, כמובן, לשביתת הסטודנטים (ראה מיסגרת).
היושב־ראש הכיר בדחיפות של הצעתנו־לסדר־היום (יחד עם הצעות ארבע סיעות אחרות),
ובכך עקפנו את סעיף סתימת־הפה.
לא יכולנו להתכונן כמעט לנאום זה, כי היינו עסוקים עיסוק מלא בלחימה על זכות

הוכנסו ליציע, אך הוצאו משם אחרי רבע שעה. מאות המקומות ביציע נמטרו לתלמידי־תיכון,
שהזמינו את המקום קודם לכן. בקושי הצלחנו להכניס את מנהיגי הסטודנטים.
ערב לפני שהספקנו לנמק הצעה זו, כבר הגשנו הצעות נוטפות. הצעה דחופה שלנו :
״התערבות הצנזורה בספרות ובאמנות־הקולנוע, שביתת־הרעב של הסופר דן עומר ואיסור
הסרט המניע לרצח.״ הצעה אחרת :״הנושא הכמוס״ שהועלה על־ידי איטר הראל ושהביא,
כמעט, להתפטרות ראש־הממשלה.
חוץ מזה הגשנו כתריסר שאילתות חדשות, ונענינו על תריסר שאילתות קודמות. בין
השאר הבטיח לנו שר־ר,בריאות לפעול לצימצום הריח של בית־החרושת לקפה נמס בצפת,
והודיע שאין חובה לנתח גופה, כדי לקבוע את סיבת־המוזת. הרופא יכול להסתפק בהשערת
הסיבה בלבד.
שר־התחבורה הכחיש כל תוכנית לשפץ אוניות דרום־קוראיות, הבטיח לחקור את
ההאשמות ההדדיות 1של ה״ה וידרא וצור לגבי כשלמות צי״ם. שר־החוץ אמר שלא נשקל
כינון יחסים דיפלומטיים עם סייגון, אך סירב להבטיח כי אין התעללות באזרחים ישראליים
בקונסוליה של שווייץ, וכי הוא פועל ביטוח חובת־האשרות למבקרים ישראליים באותה ארץ.
שר־העבודה סירב להביע, לפי שעה, דיעה על ההצעה לאחד את גביית מס־ההכנסה עם
גביית הביטוח הלאומי. הוא גם הודיע שלא בדק את הידיעות שהמפלגות יגבו את דמי־החופשה
המגיעים ל־ 20 אלף עובדי ההסתדרות, תוך הפעלת לחץ על העובדים לתרום להן
כסף זה. יגאל אלון אמר שהוא סומך על ההסתדרות שלא תעשה דברים בלתי־חוקיים.
אורי א 3נרי: האם כבוד השר סוכן, חוץ מאשר לסמוך על ההסתדרות, גם לחקור
את העניין מטעם הממשלה 7
השר יגאל אלון: חוששני שעצם החקירה יש בה
משום החשדה שלא במקומה. אין דברים סודיים בארץ,
לפחות בנושאים אלה, ואני מניח שאם תהיה חריגה,
לא ייעלם הדבר מעיני.

תמרורים
* נולדה. בם יססבורג, ארצות־הברית
לגננת פאטי ארנסון ,22 ולבעלה מיכאל,
,22 סטודנט שנה ראשונה משפטים, חמישייה
של בנות, חודשיים וחצי לפני זמנן.
ארבעה מחמישה הפגים, שמשקלם, בממוצע
600 ,גרם, נפטרו תוך שלושה ימים
אחרי הלידה, אך הבת החמישית, רוני־סיו,
החלה מגלה סימני התאוששות.

* נפצע. זולטאן הארגיטי,6 ,

ד 1ב ק רו־יאל

פ ר סו ם ד ־ ריעקב סון

אחד מחמשת ילדיה של שחקנית־הקולנוע
ג׳יין מאנספילד, ובנו של בעלה השני, מר
עולם מיקי הארגיטי, עת הצטלמה עמו לשם
צילומי פירסומת בגן־חיות פרטי. אריה
אפריקאי מבוגר, אליו התקרב הילד יתר-
על־המידה, תפש את זולטאן במלתעותיו,
שרט את לחיו וצווארו וגרם לשבר בקוד-
קודו. אחרי ניתוח, בו השתתפו חמישה
רופאים, יצא הילד מכלל סכנה.
^ נחוג. יום־הולדתו ה־ 67 של השופט
המחוזי דיר יוסף מיכאל לם, עסקן פועלים
וינאי, שהיה התובע
הכללי במשפטי
ספסרות מטעם
ממשלת המנדט, ח״כ הראשונה הכנסת
(מטעם מפא״י) ,חובב
טניס וכדורגלל
שזכור לטובה בתקיפותו
כנשיא ההתאחדות
לכדורגל.
נחוג. יום־
הולדתו ה־ 90 של
הצ׳לן פכלו קא־זאלס,
יליד ספרד
שיצא את ארצו אחר
נצחונו של פרנקו ונשבע לא לשוב
אליה, התיישב בפורטו־ריקו המרבז־אמריק-
אית, בה נשא לאשר, את מזכירתו, הצעירה
ממנו ב־ 30 שנה.
* נפטר. בירושלים בגיל ,37 כוכב
המחלקה לכלכלה באוניברסיטה, פרופסור
אמוץ מורג, מומחה למיסוי ומימון ציבורי.
מורג, בנו של רב רמת־גני, הוא אחיו׳
של פרופסור צעיר אחר של האוניברסיטה
העברית, פרופסור (לבלשנות) שלמה מורג,
,40 שהתפרסם במחלוקתו עם יגאל ידיו על
פירוש המגילות הגנוזות ובמחקריו בלשונות
שמיות (כגון: שיטות הניקוד של ה־ננרבית,
העברית והארמית).
נפצע. בכביש אלכסנדריה—קאהיר,
הכלכלן היהידי־סובייטי פרופסור ייכסיי
ליכרמן ,56 ,שהנהיג בכלכלה הסובייטית
את עיקרון הריווחיות וששהה במצרים לשם
ייעוץ כלכלי. מכוניתו של ליברמן, שנסעה
בערפל כבד, סטתה מן הכביש, התהפכה
שלוש פעמים לפני שנעצרה וממנה הוצא
ליברמן, פצוע־קל בכתפיו וברגליו.
נישאו. שניהם בפעם השניה, שח־קנית־קולנוע
דליה לכיא ,24 ,ומפיק סרטים
ג׳ון פאליבאן.42 ,
נפטר. ממחלת הקצרת, בבית־החו־לים
בחדרה, בגיל ,58 פארם חמדאן, ח׳־כ
לשעבר וראש המועצה
המקומית של
כפר הולדתו באקר,
אל״גרבייה. חמדאן,
אחד מבעלי הקרקעות
העשירים בארץ,
התחנך בקולג׳
הערבי בשכם, חתם
על הסכם הכניעה
של המשולש לכוחות
צה״ל, ייסד,
בשיתוף עם הון
יהודי, מפעל שימוחמדאן
רים
ואת הבנק ה־ערבי־ישראלי.
חמ־דאן,
בעל לשתי נשים וחשוך־בנים, אימץ
לבת את התינוקת שנמצאה במיבצע סיני
ליד גוויית אמה הבדווית, סיניה.
^ נפטר. מחולשה כללית, בניו־דלהי,
הודו, רישי סווארופ כרהמאכארי,
,74 איש קדוש הודי, אחרי עשרה ימים של
שביתת־רעב כמחאה על אי־הטלת חרם ממשלתי
על שחיטת פרות בהודו, שמספרן
מגיע ל־ 65 מיליון.
^ נחוג. יום־הולדתם השישי של ג־׳דך
קנדי והתשיעי של קארולין קנדי, שבוע
אחרי שמלאו שלוש שנים לרצח אביהם,
ג׳ון קנדי.
^ נחוג. יום־הולדתו ה־ 61 של שחקן
הבימה, ולשעבר מנהלה האומנותי, שמעון
פינקל, שהחל את הקריירה התיאטרונית
שלו כחבר להקת־חובבים בגיל , 12 עלה
ארצה בגיל 19 להופעת־בכורה כדניאל במחזה
בלשאצר, שהוצג על־ידי להקת תיאטרון
מאולתרת בבניין ראינוע עדן, אז בניין
הבידור היחיד בתל־אביב.
העולם הזה 1527

לפני הורש הועלתה ההצעה לראשונה
בכנסת. להלן מתפרסמת ההצעה המלאה
כפעם הראשונה הושמע בפומבי רעיון הגבול־המבוצר על־ידי
אורי אבנרי, בעת הדיון על פעולת־סמוע בכנסת. כאשר הוא
גינה את הפעולה כבלתי־יעילה ומזיקה, שוסע על־ידי קריאות־ביניים
:״מה אתה מציע?״ ״איזו תשובה יש לך?״
על כך ענה אבנרי :״אני סכור שיש להגביר, ושאפשר להגביר,
את ההגנה הס ט א טי ת ...גדרות מחושמלות, מיקוש, פיטרול
לאורך אזורי־המיקוש והמצאות חדשות, שאין טעם להרחיב
עליהן את הדיבור כאן הייתי מציע לממשלת ישראל להעלות
בפורום בינלאומי תוכנית מגובשת לחציצה כין שני הצדדים,
לאורך גבולותינו, ושהעולם יישא בהוצאות.״ (העולם הזה .)1523
הצעה זו נתקבלה כאותו רגע כלעג כללי ובקריאות־ביניים
נרגזות. חברי־הכנפת לא יבלו לדעת בי כצורה זו, ללא כוונה
מוקדמת, גילה אבנרי תוכנית המתגבשת בחוג יועציו הבטחוניים
מזה זמן רב, תוך דיון של חודשים.
בינתיים היבה רעיון זה גלים בעולם ובצמרת המדינה, והוא
התחיל לחדור גס לכותרות העתונים.
לבן מוצא ״העולם הזה״ לנבון לפרסם, להלן, כפעם הראשונה,
את התוכנית המגובשת אשר עובדה על־ידי יועציו הבטחוניים.
* 60 עיון הגבול המבוצר אינו חדש. הוא עתיק כדברי ימי המלחמות. גם בארץ־ישראל
עצמה היו תקופות רבות בהן היה חלק מן הגבול, או הגבול כולו, מוגן במערכת־ 1 ביצורים מסועפת.
מלכי ישראל, הרומאים, הביזנטים — כולם הקדישו מחשבה לא־מעטה לבעיה זו, כדי
להגן על הארץ מפני תוקפים. בין השאר ביקשו להגן על האזורים החקלאיים מפני
ההסתננות המתמדת של שבטי המידבר, שתקפו את הכפרים לשם שוד, מאז שחר ההיסטוריה.

ממלכה הצלבנים, ששלטה בחלקים מן הארץ במשך 200 שנה,
הקדישה מרץ עצום לביצורים. מיכצרי הצלבנים, שנועדו לחסום את
הגבול בפני מסתננים וצבאות כאחד, עודם משמשים גלעד לתקופה
סוערת זו.
הדוגמה האחרונה ניתנה על־ידי הבריטים. בימי המרד הערבי של 39־ 1936 התקינו הבריטים
גדר רצופה לאורך הגבול הצפוני של הארץ, כדי לחסום את הדרך בפני לוחמים מן
החוץ, שביקשו לתגבר את היחידות הלוחמות הערביות (שנקראו, בלשון היישוב של
אז ,״הכנופיות״).
גדר זו, שנקראה על שם הקצין הבריטי טגארט (שתיכנן גם את מיבצרי־המישטרה הקרויים
על שמו) לא הוכיחה את יעילותה, כי הבריטים לא היו מסוגלים להגן עליה.

זהו העוקץ של כל שיטת־כיצורים. לביצורים יש ערך רק אם הם
מוגנים על־־ידי כוח יעיל. שום ביצורים אינם מחסום לכשעצמם. הם
משמשים רק בלי בידי כוח חוסם.
במלחמת־העולם הראשונה קפאו זה מול זה שני צבאות אדירים משני עברי מיתרסים

של גדר־תיל. הגדר היתד. העובדה המכרעת של המלחמה — אולם רק הודות למיליוני
החיילים ששמרו עליה, ולנשקם היעיל (בעיקר המיקלע הכבד).

חיל־הפושים האווירי של ארה׳ ב בפעולה
״מלחמת־הבזק״ הנאצית) .ויש ששיטות ההגנה גוברות, זמנית, על שיטות ההתקפה (,כמו
גדר־התיל והמקלע של מלחמת־העולם הראשונה).

בשנים האחרונות פותחו שני מכשירים צבאיים, העשויים לתת
להגנה יתרון מכריע בתנאים של ישראל. השניים ( :א) הבקרה האלקטרונית
לביצורים( ,ב) חיל־הפרשים האווירי.

התוצאה של שילוב שני המכשירים האלה, בתנאים של ישראל:

האפשרות להגן על כיצורים ארוכים מאד באמצעות כוח קטן מאד.

משום בך לא עלה מעולם ברצינות הרעיון להגן כדרך זו על גבולות
ישראל. בי הגבול היבשתי הוא ארוך מאד (כ־ 950 קילומטרים, מראש־הניקרה
ועד עזה).

שיטות אלה נבדקו בעשור האחרון בכמה מקומות בעולם, כמו בגבול אלג׳יריה־תוניס
בימי מלחמת הפל״ן. אולם הם הגיעו להתפתחות מהפכנית חדשה במלחמת־ויאט־נאם,
שהפכה למעבדה של שיטות אלה. האמריקאים מנסים שם להגן, באמצעותם, על מיתקניהם
העצומים, כגון שדות־התעופה הצבאיים ומוצבי־ענק אחרים.

איש לא חלם על אפשרות להציב מאחורי גדר כוחות די גדולים כדי לשמור עליה. הדבר
היה מחייב צבא סדיר של רבבות רבות, המרותק כולו להגנה סטאטית.
מכיוון שזה לא היה מציאותי, נשאר הגבול בלתי־מוגן. במקום שיטת ההגנה הסטאטית

יי2זר נזגן־ח־יד״

אודי אבנר
נתקבלה שיטת פעולות־התגמול, שהצריכה רק כוחות קטנים, שתיפעולם זול יחסית. לבעלי
שיטה! זו היה נידמה כי יש בה כדי להרתיע פעולות טרור וחבלה.

פעולת סמוע הוכיחה בי פעולת־תגמול שוב אינה יעילה (אם בכלל
היתה אי־פעם יעילה) .התנאים המדיניים הופכים פעולה בזאת, ביום,
לאיוולת מדינית מסוכנת.

בלרוז אללפורוויוז ווזיל־פרשים י אווירי
^ ולס בינתיים

אירעו שני דברים המשנים לחלוטין את האפשרויות הגלומות בהגנה

ץ ! הסטאטית.
מאז ימי קדם, יש מישחק של נדנדה בין ההגנה וההתקפה. יש ושיטות ההתקפה מתקדמות
ועולות זמנית על כל שיטות ההגנה (למשל, כאשר איפשרו הטאנקים ומטוסי־הצלילה את

^ ילו תורגמו כל ההישגים והנסיונות, שנצברו עד כה, לתנאים המיוחדים של
^ הגנת ישראל, יכולה להתקבל השיטה הבאה :

9לאורך הגבולות תימתח גדר רצופה כפולה.
9כין שתי הגדרות המקבילות ייזרע שדה־מוקשים רצוף.
• הגדרות תהיינה מחושמלות.
9הגדר בולה תהיה מחוברת לשיטת בקרה אלקטרונית אוטומטית.
• עתודה מרכזית של חיל־פרשים אווירי תהיה מוכנה לפעולת־נגד
מיידית בכל מיקרה של פגיעה בגדר.
מה פירוש הדברים במציאות?
קו הביצורים, שמוצע לקרוא לו בשם ״קו מגן דויד״ ,יהווה מחסום פיסי מרתיע.
חולית־חבלה שתרצה לחדור לישראל, תצטרך לפגוע בגדר החיצונית, לעבור דרכה,
לעבור את שדה־המוקשים, לעבור את הגדר־השניה.
בגלל הקשיים הפיסיים, החשמל והמוקשים, תהיה זאת פעולה איטית, שתעכב את החוליה
זמן ניכר. אך מובן שהחוליה, אם תהיה מאומנת כראוי, תוכל לעבור את הגדר ולחדור
למדינה.

אולם ברגע שתיגע הפגיעה הראשונה בגדר החיצונית, תיכנס לפעולה
שיטת האזעקה האלקטרונית. בחדר-בקרה מרכזי, אי-שם כישראל,

(ר,משך מעמוד )9

יוודע תוך שניות כי הגדר נפגעה -וגם יאותר אוטומטית המקום
המדוייק כו אירעה הפגיעה.
תוך שניות אפשר יהיה להפעיל שיטת־אזעקה מקומית. באזור הפגיעה יועמדו כל
יחידות־הצבא ונקודות־ר,יישוב במצב הכן, ואפשר יהיה לווסת את התחבורה כדי למנוע
פגיעה ממוקשים.

כאותו זמן תיכנס לפעולה יחידה מיוחדת, מאומנת ומתורגלת של
חיל־הפרשים האווירי. זהו החיל החדיש ביותר כעולם: כוח בעל
ניידות עילאית, המצוייר במסוקים (הליקופטרים) ,שיוכל לחוש תוך
דקות, או תוך שעה־שעתיים, לכל אזור של סבנה (ראה מיסגרת).

בידי כוח זה תהיינה תוכניות־מיבצע מוכנות מראש לכל אזור של פגיעה. בהתאם לתנאים
המקומיים יוכל הכוה לחסום שטחים, להקים מארבים המצויירים במכשירי־גילוי אלקטרוניים,
לאתר יחידות־חבלה, לנתק את נסיגתן ולחסלן. הוא יהיה מצויד במכשירים אקוסטיים
ואלקטרוניים חדישים לגילוי אוייב.

סוף ״גזלזן גזת השין זרור הטמוגזיתיי
** בחינה תיאורטית, יש בכוחה של שיטה זו לשים קץ לחלוטין לכל פעולות
) 2החבלה בישראל. באופן מעשי לא תוכל, כמובן, להשיג תוצאה אידיאלית כזאת. פה
ושם תוכל יחידה קטנטנה, תוך ניצול חולשות ומישגים של השיטה, לבצע מיבצע ולחזור.

אולם קו־מגן־דויד יהפוך בל פעולה כזאת מצד אוייב לבל-בך מסובנת
ויקרה, עד שתביא לירידה קיצונית של השיטה, ואולי אך לסיומה

פר שי האוויר
תשובתו שר צבא סויד למסחננים
^ פשר לראות אותו מביא את ראש־ץ
) הממשלה לסכם ציבורי. או מעביר פצוע
מאילת צפונה. או אפילו משתתף בפעולות־הצלה
כמו זו שהתנהלה מעל בניין צי״ם
הבוער.
זהו המסוק עב־הבטן של חיל־האוזיר. ה־סיקורסקי
נושא את שם ממציאו האמריקאי־ממוצא־רוסי,
והוא ניתן לישראל על־ידי
ממשלת ארצות־הברית בתנאי ברור אחד:
מותר להשתמש בו רק בפעולות חילוץ,
הסעה שיגרתית, או הגשת עזרה ראשונה.
כלומר: לא למטרות שלהן בעיקר נועד אותו
מסוק — וגדולים ממנו — בצבא ארצות־הברית
עצמו.

שיעור ראשון כאלג׳יריה

** לחמת ויאט־נאם קבעה למסוק מע־מד
מלחמתי ממדרגה ראשונה. לפני
עשר שנים בלבד, נטו לראות בו רק אמצעי־עזר
בעל חשיבות מישנית לגמרי, לפעולות
קישור וחילוץ־נפגעים. שני מנהלים של חברה
אמריקאית המייצרת מסוקים, שחזרו
מביקור באלג׳יריה, שלחו ב־ 1956 מכתב
לפנטגון בתשינגטון, בו אמרו :״ישנם דברים
רבים מאוד שצבא ארצות־הברית יכול
עדיץ ללמוד באלג׳יריה, ויש לעשות כל
מאמץ כדי לשלוח לשם צוזת משקיפים.״
מה שניתן היה ללמוד באלג׳יריה היה
,1שיעור הראשון בניצול המסוק לפעולות
קרביות.
הנסיון הראשון נעשה בתנאים קשים. ה־מטכ״ל
הצרפתי רכש עשרה הליקופטרים
ולים מתוצרת בל, שנקנו חדשים באיטליה,
קיבל שמונה סיקורסקי משומשים מידי
צבא האמריקאי בגרמניה. הכוונה היתד״
דאש־וראשונד״ להכניס את הכלים לפעולות־זילוץ
מן הסוג שבו התנסה הצבא הצרפתי
:הודו־סין.
בלחץ מפקדי הצנחנים והקומנדו, הוכנסו
;מסוקים לפעולה נועזת יותר. לא היתד, זו
!עולה קרבית ממש, וכמעט לא קרו מקרים
הם תקפו המסוקים ישירות את לוחמי ה־
!ל״ן. בעיקר היתד, זו פעולה של תימרון,
טל הובלת חיילים במהירות רבה אל שדה
וקרב ממש.
במלים המזכירות את אופי התקריות בבול
ישראל, תיאר או מפקד להק המסוקים
צרפתיים את תפקידי הקומנדו הצרפתי ב־לג׳יריה
:״הבעיה העיקרית היא כיצד לביא
במהירות את הגייסות לידי מגע עם
אוייב, לפני שחבורות אלה — שלפי עצם
;היותן הן זריזות מאד — תמצאנה את הזמן
האפשרות להיעלם
ךלךל

מארב תוך דקות
* שימוש במסוקים הגיע לשיא ב!
וויאט־נאם. בשלב זה מופעלים שם כ־
) 20 מסוקים, ומספרם יגדל בעתיד הקרוב.
עיכוב ברגע זה: מחסור בטייסים.
נעשו נסיונות להשתמש במסוק עצמו

ככלי לוחם, אולם הם לא הצליחו. כי הוא
כלי איטי, רועש ופגיע. אין הוא גם יציב
די הצורך, כדי לשמש כן־שילוח לטילים
ולחימוש כבד. הצבא האמריקאי לא נואש,
עושה נסיונות ומחקרי־פיתוח. בינתיים הוא
משתמש במסוק כדי לתת לחייליו בווייאט־נאם
ניידות שלא היתד, לשום צבא עד כה.
תוך 20 דקות מקבלת הודעה על איתור
יחידה של הוויאטקונג, מסוגל גדוד שלם
של פרשי־אוזיר להתרומם במסוקיו. תחת
חיפוי של מטוסי־קרב, נוחתים המסוקים
קרוב ככל האפשר לריכוז היריב. אם אין
שטח פתוח בג׳ונגל, נוחתים המסוקים על
רשתות ברזל, הנפרשות על צמרות העצים.
אותה שיטת־פעולה יכולה להוכיח את
יעילותה גם בישראל, למלחמה בחוליות־חבלה.
עתודות של פרשי־אוויר, בכמה נקו-
דות־ריכוז בארץ, תהיינה מוכנות לזנק עד

הגמור. קשה יהיה לפטפט על ״מלחמת שיחדור עממית״ ,בדרכם שי
אחמד שוקיירי וחלק ממנהיגי סוריה, מול מחסום פיסי כזה, שימנע
אותה מבחינה צבאית.

בטוח לגמרי כי הגנה זו תוריד באופן דראסטי את מיספר החללים הישראליים. רכבות,
מכוניות צבאיות וטרקטורים שוב לא יעלו על מוקשים, כי אפילו במיקרה של פריצת
הגדר, תימנע האזעקה האוטומטית תנועה בלתי־זהירה.
ירידת מיספר הקרבנות תביא לניתוק מעגל־הקסמים של פעולות ופעולות־תגמול, וממילא
תתרום תרומה מכרעת להרגעת הגבול.
הגדר תהיה יעילה בתנאים של ישראל לאין שיעור יותר מאשר הגדר הצרפתית שהוקמה
בשעתו בגבול אלג׳יריה, או גדר־טגארט בצפון ארץ־ישראל. הסיבה פשוטה: האוייב
הפוטנציאלי יהיה כולו מעבר לגדר. מכיוון שאין כל חשש כי ערביי ישראל, או אזרחים
אחרים במדינה, ישתפו פעולה עם יחידות־הטרור (להוציא מיקרים בודדים של ריגול
ומודיעין) ,אין חשש לפריצת הגדר מבפנים מצד אוכלוסיה עויינת, כפי שאירע בשני
המיקרים הנדונים.

כנגד רעיון קדמגן־דויד הובאה הטענה שזהו ״קו מאז׳ינו ישראלי״.

הכוונה היא לשרשרת הביצורים העצומים שהוקמו על־ידי הצרפתים לאורך הגבול הגרמני,
לפני מלחמת־העולם השניה, ושנקראת על־שם שר־הבטחון הצרפתי אנדרה מאז׳ינו.
במלחמת־העולם השניה לא ניסו הגרמנים כלל לפרוץ קו מבוצר זה, אלא עקפוהו וחדרו
במקום בלתי־מבוצר.

כל השוואה כזאת אבסורדית. בי קו מאז׳ינו תוכנן למיקרה של מלח מה
-ואילו הישראלית אינה שייכת בלל לתיכנון מלחמתי. ברור
לגמרי כי היא חסרת־ערך לגבי מצב מלחמתי. תפקידה היחידי הוא
למנוע הסתננות של חוליות טרור והכלה כעיתות של רגיעה. כלומר :
כשעה שמדינות־ערב אינן רוצות כמלחמה, כמו ביום.

כנוה ווז ינבלו! ? בוי ישלבו?
ך* מה יעלה קו־מגן־דויד? מי ישלם בעדו? האם לא יטיל על ישראל מעמסה שלא
^ תוכל לעמוד בה? אפשר לטעון, כמובן, כי כל הוצאה כספית כדאית אם יש בה חסכון
של חיי־אדם. לגבי אמו של חייל, אין מחיר לחיי בנה.

אולם גם מבחינה ראציונלית, אין מחיר הגדר מוגזם.
לפי אומנדנה מוסמכת, יעלו 15 קילומטרים של הקו — עם כל האביזרים הדרושים —
כמיליון לירות.

כלומר: הקמת קו־מגן־דויד לאורך כל הגבול היבשתי של ישראל,
מחוך אל חוף, מול לבנון, סוריה, ירדן ומצריים, תעלה ב 65-מיליון
לירות.
להשוזאה: בפרשת סומרפין סיכנה ממשלת ישראל 54 מיליון לירות.

קרוב לוודאי שכל הסכום הזה יוענק מטעם קרנות בינלאומיות.
לפחות מדינה אחת — ארצות־הברית — מעוניינת באופן חיוני בשמירת השקט לאורך
גבולות ישראל, ובוודאי לאורך הגבול הירדני, הלבנוני והמצרי.
אילו הצליחה ממשלת אשכול להפיל בפעולת־סמוע את ממשלת המלך חוסיין, היה הדבר
גורם לארצות־הברית נזק שהיה נמדד במיליארדים של דולארים. כי חוסיין הוא עמוד־תודך
במערך המדיני־צבאי של ארצות־הברית במרחב. אילו התמוטט, היה תוך זמן קצר מקיץ הקץ
על האינטרסים העצומים של חברות־הנפט האמריקאיות והבריטיות בסעודיה, כווית,
נסיכויות המיפרץ הפרסי ודרום־ערב.

לבן אין כל ספק בי ארצות-הכרית תעניק לישראל, במישרין או
באמצעות האו״ם, את הסכומים הדרושים להקמת הקו. אס ימנע הדבר
להבא פעולות־תגמול ישראליות.
בימים האחרונים אף גבר הלחץ של משרד־ד,בטחון האמריקאי על ישראל בכיוון זה.
עוד לפני כן התלונן השגריר הסובייטי, בשיחות עם אשכול, על העדר קו ישראלי
כזה לאורך הגבול הסורי, וראה בזה עדות שישראל רק מחפשת תירוץ להתקיף את סוריה.
אין צורך לגדר, בהכרח, את כל הגבול.
אפשר לגדר חלקים ניכרים ממנו, באזורי־תורפה
מיוחדים: לא רק לאורך מסילת־ד,רכבת
באזור בתיר׳ או לאורך הגבול הירושלמי׳
אלא גם לאורך הגבול הסורי וגבול-
לבנון. הדבר יהיה נתון לשיקול מוסדות
הבטחון.

וזעיוותז של ס־יבן ביס
^ ץ ספק כי רעיון מהפכני כזה מעורר
התנגדות נפשית מסויימת, מודעת ובל־תי־מודעת.
ההגנה הסטאטית היא מושג פרוזאי׳
המזכיר (בטעות) תקופות של התגוננות
פאסיבית וחוסר־אונים. מושג זה נראה בלתי
גברי, נוגד איכשהו את רוחו של צבא שהונו
על ברכי רעיון המיתקפה, הניידות,
היציאה למרחב.

פרשי־אוויר אמריקאיים נוחתים לקוב
לנקודה, בה יעברו החבלנים את הגדר. תוך
דקות יכול כוח כזה להציב מארב לחבלנים,
או להתחקות על עקבותיהם הטריים. ואם
הספיקו לבצע את החבלה — לפתוח ברדיפה
מיידית.

אין מיגכלות

^ ין סוגי המסוקים הנמצאים בשימוש
^ במערב — ובכלל זה ישראל — מלבד
הסיקורסקי, הם האלואט והסופר־פרלון הצרפתיים.
על השימוש בשני הסוגים האחרונים,
שנרכשו בכסף מלא, אין כל מיג־בלות.
המסוק
המיבצעי הממוצע מסוגל לשאת
עשרה עד כמה עשרות חיילים, לטווח של
200 עד 300 קילומטרים. בעיות התידלוק,
שהן קשות כאשר מדובר במרחקים גדולים,
כמעט ואינן קיימות בתנאי החזית הישראלית.

למעשה נכון ההיפך: דווקא רעיון
זה מבוסם עד ניידות צבאית
קיצונית, על יעילות מירכית שד
חיד־פרשים המצוייר ככלים החדישים
ביותר כמחסן-הנשק העולמי.

הצבא הוא מכשיר של מדיניות. צה״ל מסוגל להתאים את עצמו לכל מדיניות המתחייבת
מצרכי־המדינה. מדיניות זו מחייבת, כיום, את החנקת רעיון ״מלחמת ד,שיחדור העממית״
באיבה, הרגעת הגבול ומניעת הסתבכות מרחבית ובינלאומית.

בלומר: הבטחת בטחון שוטך, כמינימום של סיבוך מדיני וצבאי.
מובן מאליו שהקמת קו״מגן״דויד לא תביא לשלום. הוא לא ישנה במהותו את המצב
של יחסי ישראל״ערב. לכל היותר ישים קץ לרעיון ״מלחמת השיחרור העממית״ ויביא
להרגעת הגבול כולו, בדומה להרגעת הגבול המצרי מאז הצבת כוח־החירום של האו״ם.
במידה מסויימת ימחיש הקו את ד,כשלון של המישטר הקיים גם מבחינה חזותית: את
עובדת היות ישראל מיבצר מנותק במרחב עויין.
את השלום לא ניתן להשיג באמצעים צבאיים. באמצעים צבאיים אפשר רק להרוג את
היתושים (המיטרדים הבטחוניים השוטפים) ,מבלי לייבש את הביצה המצמיחה את
היתושים (האיבה הערבית לישראל) .אם יושם קץ לפעולות־הטרור ולרעיון ״מלחמת
השיחרור״ ,קרוב לוודאי כי אויבי ישראל יחפשו פורקן אחר לאיבתם.
אולם יש ערך ממשי להרגעת הגבול ולשבירת מעגל־ד,קסמים של פעולות־טרור ופעולות־תגמול.
כי הדבר יוריד את המתח במרחב, ירגיע את הרוחות ובצורה זו יאפשר את יצירתו
של אקלים, בו תוכל הנהגה מדינית נבונה לפתח את היוזמה המדינית שתביא לשלום במרחב

קדמגן־דויד יהווה מגן כידי ישראל, אשר מאחוריו תובל המדינה
לתכנן ולבצע את מיתקפת־השלום הגדולה של מחר.

תצפית
במדינה בדיתת־זוועה חדשה נפוצה השבוע בארץ:
אדם נזדונון לנפל חיפה, רואה כיצד
קבוצה גדולה של יורדים עולה לאוניה.
״אין דבר ׳,הוא צועק לעברם ,״אנחנו
נישאר ונחכה לשילומים עבורכם!״

סירבה לכונן יחסים דפלומטיים עם סין,
כי משה שרת פחד מפני האמריקאים. אך
לאחר מכן התהפך הגלגל, והסינים מסרבים
לכונן יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל.
העמדה
הישראלית היתד, תמיד שלסין
מגיע מקומה באו״ם. לאחר מכן השתנתה
עמדה זו במקצת, וישראל טענה שמגיעים
מקומות גם לסין העממית וגם לפורמוזה.
(סין עצמה כופרת בקיום פורמוזה עצמאית,
ואילו ממשלת פורמוזה, מצידה, מתיימרת
להיות הממשלה הסינית החוקית האחת והיחידה).

כה היתד, פרשת בן־ברקה בעלת כיוון
ברור: המארוקאים חטפו את ראש האופוזיציה
השמאלית של ארצם. שמודד,בטחון
של הגנרל אופקיר, שהוא ימני־קיצוני, הח
דויד
בן־גוריון אמנם בירך את משה דיין
על נסיעתו האנטי־סינית לסייגון, על חשבון
האמריקאים, אבל הוא תובע בכל הזדמנות
להעניק לסין את מקומה באו״ם, טוען ב
העם

א־ונות
על ר\ ד אחת

פרשת בן־ברקה
מיבנה דראמת׳

• שר־המשפטים, יעקוב שמשון שפירא, עומד להיפגש
השבוע עם איפר הראל ביחידות, כדי לנסות לשכנע אותו
להפסיק את מסעו נגד לוי אשבול. בין השאר יבטיח שפירא להראל,
כי דרישותיו יבואו על סיפוקן בעתיד רחוק יותר.

• פגישה זו תתקיים אחרי שהמוסד לביקורת שליד מזכירות
מפא״י ידחה השבוע את תביעתו של הראל לבירור
הסיבסוך כינו לבין ראש־הממשלה. הראל יערער על החלטה וו
בפני מליאת המוסד לביקורת, אולם
גם שם הוא יתקל בסירוב. לאחר
שלב זה יתחיל הראל מחדש במסעו
הציבורי.

• עם שובו של אבא חד
שי מארצות־הברית, כשבוע
הבא, יסתערו עליו כל ה חוגים
במפא״י, גם תומכי
אשבול וגם מתנגדיו, ויכד
טירו עליו הצעות קוסמות.
אשכול ישתדל להוכיח לחושי, כי
הוא רואה בו יורש אפשרי. מתנגדי
אשכול יסבירו לחושי, כי אין לסמוך
על הבטחותיו של אשכול, וכי
על חושי להתייצב כבר מעתה באופוזיציה.

חושי

היחסים בין גולדה
מאיר ללוי אשבול יודעו ויגיעו לשפל המדרגה, כעקבות
הסכמתה של גולדה מלפני שבוע, לתת יד להחלפתו של
אשכול. יש להניח, על פי נסיון העבר, כי גולדה לא תופיע בהקדם

לעבודה במרכז מפא״י. מחלתה הנוכחית תספק את התירוץ המתאים.

• צפה להסתערות של רפ״י על הליברלים העצמאיים,
כעקבות הביקורת שמתחו שר־התיירות משה קול וח״כ יזהר
הררי על מעשי ראשי רפ״י כשטח הבטחון. עיקר ההסתערות עשוי

להתבטא בעת הדיון הקרוב בוועדת־הכספים של הכנסת, על עיסקותיו של
יקותיאל פדרמן באפריקה. פדרמן ידוע כתורם נכבד לקרנות ל״ע.

• משרד־המשטרה ימשי ד להתקיים במסגרתו הנוכחית.

התוכנית להפכו למשרד לבטחון פני־מי
נננוה בעקבות פרשת הראל.
מועמדותו של ח״ב ישראל ישעיהו
לקבלת תיק המשטרה זוכה עתה
לתמיכתו של אשכול, לאחר שישעיהו
מיהר להזדהות עמו במשבר האחרון.
צירופו של ישעיהו לממשלה
יבטיח לאשכול את תמיכת הגוש
של תל־אביב.

• דויד כן־גוריון עומד
לפתוח כסידרת פגישות עם
מנהיגי המפד״ל, כדי לגייס
מביניהם תומכים למאבקו
לשינוי שיטת הבחירות.
• לוי אשכול יתבקש בישעיהו
ימים
הקרובים להתערב אישית
כסיכסיד שפקד את הנהלת הסוכנות. בעיקר ישתדל אשכול
להרגיע את נציגה הקבוע של מפ״ם, צבי לוריא, ואת שלמה זלמן שרגאי,

ליט לחסל את המנהיג השמאלני הדגול.
הוא חטף אותו בפאריס, ורצח אותו בנסיבות
מסתוריות.
זה היה, פחות או יותר, מוסכם על הכל
— עד שהחליט סגן מפקד הש״ב המארוקאי
לטוס לפאריס ולהעמיד את עצמו לפני השופטים.
הדבר
נראה בשעתו מפתיע.
מדוע נכנס האיש ללוע הארי? על מה
הוא סמך?
הפרט הנ עלם. השבוע חל מיפנה
דרמאתי בפרשה.
עד־המלך, אנטואן לופז, סוכן־כפול של
הש״ב הצרפתי והש״ב המארוקאי, האיש שהביא
את בן־ברקה מסן־ז׳רמן־דה־פרה לביתו׳
שינה לפתע את עדותו.
הכריז לופז: ההוראה לא באה מהש״ב
המארוקאי, אלא מהש״ב הצרפתי. למארו־קאים
לא היה תפקיד מרכזי בפרשה. הדבר
אורגן על-ידי הצרפתים עצמם.
גילוי זה הבטיח שכל הפרשה תיפתח
מחדש, וכי יתגלו בה דברים שניתן היה,
עד כה, להסתירם.
תוך כדי כך יוטל, אולי, אור על פרטים
מסתוריים של הפרשה.
למשל: מה הניע את מהדי בן־ברקה לנטוש
את ז׳נבה הבטוחה, ולעבור לפאריס
העויינת, שם המתינה לו המלכודת?
אין ספק שכל עתוני העולם, העוקבים
אחת הפרשה ד,סנסציונית, יחפשו בלהט
אחת פתרון לתעלומה זו.

מדיניות

החומה האנט—סינית
ישראל מכירה בסין העממית. תחילה אמנם
העולם הזה 527ו

התמדה כי המעצמה האסייאנית עתידה להשפיע
רבות על התפתחות העולם בשנים הבאות.
השבוע
הצביעה ישראל בעניין קבלת סין
העממית לאו״ם.
יחד עם 56 מדינות־חברות אחרות,
הצביעה ישראל נגד.
בעד הקבלה לאו״ם הצביעו רק 46 מדינות,
ו־ 17 נמנעו.
נגד צרפת. מעניין באיזו חזית מופיעה
עתר, ישראל בסוגיה זו :
#הערבים התפלגו לשלושה מחנות.
יחד עם ישראל הצביעו ירדן וסעודיה. בעד
קבלת סין הצביעו מצריים, אלג׳יריה, עיראק,
סודאן, סוריה ותימן. נמנעו מהצבעה כוויית,
לבנון, תוניס ומארוקו.
• בניגוד לישראל, הצביעה צרפת בעד
קבלת סין.
גם דנמארק,
לא פחות מעניין :
נורבגיה, שבדיה ובריטניה הצביעו בעד
הקבלה. הולנד נמנעה.
המסקנה: למרות שהרוב של ארצות־הברית
נגד סין גדל השנה, בעיקבות הסלידה
מן ״המהפכה התרבותית״ ,הרי אירופה
המערבית מצביעה עתה ברובה למען
קבלת סין.
ישראל עברה מן המחנה האירופי למחנה
האמריקאי המצומצם.

נציגי המפד״ל, הטוענים שקופחו בחלוקת־התיקים החדשה. מטרת חתערבותו
של אשכול: להביא להחלטה סופית עוד לפני כינוס הועד הפועל הציוני
בירושלים בחודש הבא.

• צפה להופעות תכופות יותר של לוי אשבול על כדי
הקולנוע, כמסגרת יומני החדשות. הוראה ברוח זו ניתנה לישראל
גלילי, בעקבות המשבר. גם בעיתונות חו״ל ירבה אשכול להתראיין, כדי
להחליש את הרושם המדכא שהשאירה במפא״י הכתבה בניוייורק טיימס, שתיארה
את הפופולאריות של אשכול כדועכת.

• יופעלו לחצים על הגופים שינסו להזמין את איפר הראל
להרצאות, ועל בעלי האד
למות שיתבקשו להשכיר לו
עתתות כותרת השבוע
כ״דכר״ — מהיום הראשון:4.12.1966 ,
״בחידון התנ״ך לערבים זכו שני יהודים.״

ן בפיקוח
צי בו רי
ונו חלב תי
במדינה ריעות

לימודי יום וערב

להפציץ את דמשק

מינואר 1967

לכל מדינר, בעולם יש בעייה של גנרלים
משוחררים. הבעיה היא שונה בכל מקום :
הגנרלים־בדימוס תובעים תמיד להרביץ, להתקיף,
להפציץ, להשמיד.
השבוע נודע לתושבי ארצות־הברית כי לישראל
החדשה יש אותה הבעיה העתיקה.
אחד החשובים בעתוני אמריקה, ,וזטיינוס של

הסמכה נומלכתית

אלק טרוני ק ה
לכל הדרגות

אלק טרוני ק ה
רפואית

משטרה

כולל טלוויזיה בחוג סגור

טלוויזיה

תיקוו יי

א חז ק ה שרות

בפיקוח משרד העבודה

אדריכלות פני ם

בניית מודלים
בניין ריהוט דגמים

ס ר טו ט
בניין אדריכלי מכונו ת
הבוגרים יתקבלו

ל הס תדרו ת ה טכנ אים

ס ר טו ט טכני
בשיתוף ״אלקטרה״

קירור ומיזוג אוויר
למתחילים מתקד מים

צילום רגיל וציבעוני
מתקדמים

בפיקוח אגודת הגרפיקאים!

גרפיקה שימו שית
קי שו ט ותיפ אור ה
עיצוב תערוכות
כ תב א מנו תי
רי שום ציור
פיסול

בשיתוף ״משכית״

תבוסה בשסט

לום־אנג׳לס, פירסם כתבה בולטת תחת הכותרת
:״הרמטכ״ל לשעבר של ישראל היה
רוצה להפציץ את דמשק״.
גיבור הכתבה: רב־אלוף יעקוב דורי, ה־רמטכ״ל
הראשון של צה״ל, לשעבר נשיא הטכניון,
אח־ האידיאולוגים הגדולים של רפ״י,
המבקר באמריקה כדי לאסוף כסף למען הטכניון.

לאהייתימהסם ״ .הרפ״יסט בגולה
אומר הרבה יותר מאשר הרפ״יסטים בישראל.
הודיע טיימס, בתאריך 15 בנובמבר :
״בהגיבו על פעולת״התגמול הישראלית נגד
ירדן, אמר הגנרל יעקוב דורי, מי שהיה ה־רמטכ״ל
הראשון של הצבא הישראלי, :אני
מצטער שזה קרה נגד ירדן, צריכים היו להלום
בסוריה, ולהלום בה בחוזקה. הייתי
מפעיל את התגמול החזק ביותר נגד סוריה.
לא הייתי מהסס אפילו להפציץ את דמשק׳.״
הדברים זיעזעו בעיקר את היהודים במקום.
כתב אחו מהם להעולם הזה :
״מעציב מאוד, אם להשתמש בלשון
עדינה, כי בזמן כה קשה לישראל מדברים
נציגיה הרשמיים או הרשמיים־למחצה בצורה
כל־בך בלתי־אח ראית אני מקווה
כי תעירו את דעת־הקהל הישראלית נגד
הצהרות כאלה בעתיד.״
הוסיף הכותב :״אני מצטער, אך עלי
להישאר בעילום־שם, בגלל מעמדי בקהילה
היהודית המקומית, ויחסי — כתוצאה מכך
— עם הפקידים הישראלים כאן.״

את פעולתה נגד שיירת השבת, שעלתה
לירושלים לפני כשנה, התחילה המשטרה
בקול תרועה. כדי לחסום את הכביש בפני
משתתפי השיירה, גייסה מאות שוטרים,
ציידה אותם באלות ובקסדות, הפעילה מכו-
ניות־גרר, והתנפלה בפראות על משתתפי
השיירה, כאשר אלה השתטחו לפני מכוניותיהם.
נעצרו
אז 18 איש, מהם ראשי הליגה
למניעת כפייה דתית, תנועת העולם הזה —
סטודנטים אנחנו ניצלה אותו5

בשיתוף ״אגפא״

למתחילים

קצה :״משוגע אשכול, משוגע ספיר, משוגע
די גנצה משפוחה!״
אולם רשימת הסיסמות לא תמד, עדיין:
• ״ספיר, תן ללמוד ובוא ללמוד גם

• ״אשבול! פטר את ספיר ולך אחריו!״
• ״גם סטודנט זו השקעה — אמנם לא
כמו סומרפין!״
• ״אגרנט ולא תגרנט!״
ומה היתד, תגובת האזרחים הצופים? ביטא
אותה בעל סטקייה, שתלה בפתחה כרזה,
כשפניה אל המפגינים :״עשו מספיר סטיק
— אנחנו ניצלה אותו!״

נגדי, צוין בפירוש שישבתי ושכבתי על
הכביש. היות ולא ביצעתי את העבירות
האלה, מעניין היה לדעת כיצד מתכוננת התביעה
להוכיח שאמנם עשיתי אותן. במיוחד
לאור העובדה, שקשה מאד להוכיח, לפעמים,
דברים שלא היו ולא נבראו.
״על כן היתד. המשטרה נאלצת לפברק.
לדוגמה, עלה שוטר על דוכן העדים ונשבע
שהוא אישית, ולא אחר, הרים אותי מתוך
ערימד, של אנשים. ולא זו בלבד, אלא גם
שהייתי מחובק עם אשתי באותו זמן. הדבר
היה קצת קשה לביצוע, משום שאשתי היקרה
היתד, באותו זמן בחודשי־הריונד, האחרונים,
ובמרחק של כמה קילומטרים מן המקום.
״עדי המשטרה התבלבלו, סתרו את עצמם,
החליפו פעמים רבות ביני לבין המזרחי.
״בקיצור — פשוט שיקרו.״
״ אין לפ טיו זינגר עלה על דוכן
העדים כעד ההגנה. בתשובה לשאלות הקצין־
התובע ענה, שאמנם בא להפגין ולמחות נגד
הכפייה הדתית, וההסכמים הקואליציוניים השונים
בענייני דת. אך לצערו הרב לא היה
כה אקטיבי, סשם שניסתה המשטרה להציג
אותו.
בפסק־הדין של השופט משה מוסק, נאמר
במפורש שקציני ושוטרי משטרת ירושלים
לא דיברו אמת. בין השאר :״אין אני עומד
לסמור על דברי השוטר באשר לעובדות
שתאר לפני אף עדותו של סגן ניצב

ציור ב א טי ק
עיצוב צ ע צו עי ם

פרטים והרשמה

הפבללהה פו לי ט בניו!
תל-אביב, רח׳ המסגר , 62
טל• 36487
8־ 9כבוקר עד 1אחה׳ש
ימ־ 5אחה״* עד 8כערב

״מה יהיה הסוף /לשלטון הבלוף?״ —
אילו שאל זאת אזרח אחד, לא היה הדבר
מטריד את הממשלה. אלא שהשבוע שאלו
את השאלה הזו 8,000 אזרחים, ולא בקול
ענות חלושה. הם שאלו אותה בקול, שד,ידהר
ביום החמישי בלב צפון תל־אביב.
היתד. זו רק אחת מעשרות השאלות־סיס־מות
שהושמעו בהפגנת הסטודנטים נגד
העלאת שכר הלימוד, שאורגנה על־ידי התאחדות
הסטודנטים — אירגון הגג של כל
אגודות הסטודנטים בישראל.
קו קו רי קו. העננים שכיסו באותן שעות
אחר־הצהריים את תל־אביב, היו מתנה משמיים,
שהוסיפה קדרות להפגנת הזעם, וכבר
ברגע היציאה ממקום הכינוס — כיכר
דיזנגוף — היה ברור לאורחים התל־אביביים
שניקבצו בצידי הדרך, כי הם עדים לא להפגנת
סטודנטים סתם, אלא להפגנה אנטי־ממשלתית
חריפה, שכמוה לא נראתה בישראל
מעולם.
ענייני שכר הלימוד נידחקו מעט הצידה.
תחתם קראו אלפי הסטודנטים קריאות אחרות:

״ספיר לסיביר!•
• ״אשכול וספיר — שני קוני למל!״
• ״קוקוריקו תרנגול /אשכול השמיע
קול!״
• ״מי מי מי, ספיר לעממי!״
• ״ברינג בק, ברינג בק, ברינג בק מיי
מאני טו מי!״
• ״ספיר — 8£11 נן נ] !1(133״
• ״אנו לא אדישים /לממשלת טיפשים!״

״אחוז אחד מסומרפין!״
השיר שליכד את השורות, שהושר לפי
מנגינה ידועה, הידהד מקצה ההפגנה אל

הסיסמות של הפגנת הסטודנטים בתל־אכיב
אנו לא אדישים /לממשלת טפשים
כוח חדש, סטודנטים, עורכי־דין וחברי משקים.
השבוע
הסתבר, כי פרשה מרעישה זו
הסתיימה בקול דממה דקה, כאשר נחלה
המשטרה אחת מתבוסותיה המחפירות.
לא חיכי, את אשתו. מבין 18העצורים,
בחרה המשטרה בשני שפני־נסיון,
הביאה אותם לדין על שורה שלמה של
האשמות — החל בהתקהלות בלתי־חוקית,
וכלה בשימוש שלא כחוק בדרך ציבורית.
השניים: תושב רמת־רזיאל יורם המזרחי,
ואיש־ירושלים יורם זינגר.
המזרחי חוייב בשני סעיפים, זוכה בשאר,
ואילו זינגר זוכה כליל. סיפורו :
״אני באתי להפגין, אך בעת ההתנגשות
עם המשטרה לא ישבתי או שכבתי על הכביש.
לעומת זאת, בגליון האישום שהוגש

בליימן, באשר למעשי הנאשם, לא ניתן
לי לסמוך עליהם באשר לעדותו של
השוטר כהן, בחרתי שלא לסמוך עליה

על כן שוקל זינגר הגשת תביעה נגד
המשטרה.

חקירות
תן תרומה
״אני בא מטעם אשה״ל,״ הסביר המתרים
הצעיר לרות בית־הלחמי, תושבת תל־אביב.
בית־הלחמי, שלא שמעה מימיה על דבר
בזה, הנקרא אשה״ל, ביקשה הסברים. המתרים
נענה לבקשה: אלה הם ראשי התיבות
של אגודת שוחרי השכלה מיצרנים.
העולם הזה 1527

מטתלם

ואיו! מיוחד עם חנו ועות-חנספים של הכנסת ער כושת עסקי ״סומופיו״

ך } כ רי ועדודהכספים של הכנסת דנים בעניין סומר־ן
\ פין, בצורה אובייקטיבית בלתי משוחדת. זה ברור. הם
יעשו את זה פשוט משום שיש להם דיעה בלתי־משוחדת,
על העניין. דיעה שנוצרה אצלם בעקבות היחסים האובייקטיבים,
שניהלו עם גיבור הפרשה.
אבל מובן שהדיעה האובייקטיבית הזאת לא תמנע בעדם
מלבדוק שוב, היטב וביסודיות, את כל העניין, שמא
הדיעה שלהם היא, במיקרה, מוטעית.
חבר הוועדה, שאיתו שוחחתי השבוע, הסביר לי כמה
קשה יהיה לברר את הדבר :
״נצטרך לשבת הרבה ישיבות,״ הוא אמר ,״נצטרך להקדיש
הרבה זמן, הרבה עמל, והרבה יגע, כדי לבדוק כל
פתק ופתק. זה לא יהיה קל. זה ידרוש הרבה מאמצים.
אבל בעבודה, בשיטתיות, ובחריצות רבה, נבדוק את הכל.״
הצרה היא שלא ברור להם, או לפחות לחבר־הוועדה עימו
שוחחתי, מה בדיוק יש לבדוק כאן .״ערבויות,״ הוא הסביר
לי ,״נתנו לכל אחד, לכל חברת־ספנות. ערבויות או כסף
במישרין. והפסדים, לפי דעתי, לא צפויים כאן. לפי הערבויות,
לא צפוי שום הפסד.״ ועכשיו צריכה הוועדה לשבת
ולבדוק מדוע נתנו להלוי כסף כמו לכולם, ומדוע הממשלה
לא הפסידה על זה. זה מאד מבלבל אותה. ובעיקר זה
בילבל את חבר־הוזעדה עימו שוחחתי.

זהקרהדט רו מן

* 0דו עפשט סומרפין את הרגל? שאלתי אותו.
״מי שהולך לעסקים, יכול לפשוט את הרגל. טרומן היה
באותו המצב. ועל דיזרעאלי הכריזו כעל פושט־רגל. אבל
אולי זה לא היה דיזרעאלי. אולי זה היה לורד רידינג,
אני לא זוכר. פשוט אסור לנהל עסקים. זה מסוכן. הנה,
למשל, בריו־דה־ז׳אניירו יש אשד, עשירה מאד, שעוסקת
בעסקים. יש לה בית נפלא, עצום, אפשר להתעייף בדרך
מהטרקלין לחדר־האוכל. והאוכל אצלה שופרא דשופרא.
אז מה? להוציא ממנה 1000 לירות לקרן לאומית זה בלתי-
אפשרי היא לא נותנת. זה מה שאני אומר: צריך להיזהר
ולא ללכת לעסקים.״
״אבל יש בעולם אנשי־עסקים שלא פושטים את הרגל,״
ניסיתי לחזור לנושא.
״זהו בדיוק,״ הוא אומר ,״יש אנשי־עסקים שלא פושטים
את הרגל. פעם הייתי בטהרן, והיה שם יהודי שקיבל אותי
בסוכה, זה היה בחג־הסוכות. היתד, שם סעודה כיד המלך.
הוא גם נותן הרבה כסף למגבית.״
״אתה לא חושב שהלוי פשוט לא צריך היה לעסוק
בעסקי ספנות?״ שאלתי אותו.
״נכון מאד. את צודקת,״ הוא ענה ,״הספנות נמצאת עכשיו
במשבר. להגיע באוניה לניו־יורק לוקחאחד־עשר יום,
ואילו באווירון זה לוקח אחת־עשרה שעות, והמחיר הוא
בשליש יותר נמוך. אז מי יכוללהרשות לעצמו לנסוע
באוניה? רק העשירים, לשם תענוג.
״הנה, למשל, אני רציתי לנטוע בבילו לאיטליה, ומשם
לקחת מטוס לקופנהגן. התברר לי שזה יהיה יותר יקר
בית־הלחמי תרמה מייד שיתי לירות, הפכה
אוטומאטית לחברה באגודה שרק דקו־תיים
לפני בן לא ידעה דבר על קיומה.
״אני נוהגת לתרום לכל מיני אגודות,״
סיפרה לאחר מכן ,״אבל הפעם נראה לי כל
העניין חשוד קצת. לא שמעתי על אשה״ל,
והמתרים לא נראה לי, משום מה, כסטודנט
או כמקורב איכשהו לחוגי המשכילים.״
התורמת לא התעצלה, הלכה בחברת בעלה
לבדוק עם מי היה לה עסק. כתובת האגודה
היתר, מודפסת על הקבלה: רחוב אבן־
גבירול ,7תל־אביב.
״עשינו את זה פשוט מתוך רגש של אזרחות
טובה. יותר מדי דברים אנחנו רואים
ושותקים,״ הסבירה.
״זה רשום!״ מה שמצאו בני הזוג
בכתובת הרשומה היה מרתף חשוך, שולחן
.העולם הזה 1527

מאשר לקחת מטוס ישר מהארץ. מטוסים זה יותר זול
ויותר משתלם היום.״
״אם כן, באיזה עסהים היה מאיר הלוי צריך לעסוק,
לפי דעתך?״
״בספנות,״ השיב חבר־הוועדה .״בארץ שלנו האדמה מוגבלת.
השטח מוגבל. המים מוגבלים. מה שבלתי־מוגבל זה
הים. אני חושב שאין שום סיבה שלישראל לא תהיה
ספנות גדולה.״
״אבל הספנות היא במשבר, בגלל המטוסים,״ הזכרתי לו.
״נכון מאד,״ הוא הודה ,״הספנות היא במשבר. כל
האניות מפסידות. אפילו בצי״ס מפסידים. ומאז שהממשלה
נכנסה לעניין, הם מפסידים יותר. הם יודעים שיש מישהו

כעוד שנציגי הממשלה השיגו השכוע
הסכם עם נושי ״סומרפין״ על חלוקת
נטל החוכות וההפסדים, החלה ועדת ה כספים
של הכנסת כסידור הפרשה (ראה
דו״ח לכוחי).
כדי לעמוד על טיכו של כירור זה,
ראיינה בתכת ״העולם הזה״ נורית גרץ
את אחד החכרים החשוכים של הוועדה.
עשיר, שיכול לשלם. אז הם מפסידים. ושיא ההפסד זה
האניה שלום. דאגנו שלא יהיו שני מטבחים, שמרנו על
כבוד הדת, ואנחנו מפסידים על זה הון כסף.״

המיסים, לא המטוסים

^ ל מפסידים בגלל המטבחים, או בגלל המטוסים?״
#י \ 1״על צי״ס אני לא יודע. הם מפסידים בוודאי מכל מיני
סיבות,״ הוא אמר ,״אבל בסומרפין פגע מאוד עניין מס־הנסיעות
הקצוב. העובדה שבשביל לנסוע בבילו ולנסוע
בשלום היה צריך לשלם את אותו מס־הנסיעות, דחתה
הרבה נוסעים. חוץ מזה היתד, בעיית המכוניות.״
״המטוסים?״
״לא, לא מטוסים. מכוניות. ביססו את הכל על מכוניות.
חשבו שהיהודים יקחו את המכוניות שלהם לחוץ־לארץ.
אחר־כך התברר שיותר זול לקנות שם מכונית משומשת.
הנה, למשל, אני נסעתי פעם לאיזו ועידה בינלאומית, ולא
לקחתי מכונית. זה היה הרבה יותר זול.״
״אבל המטוסים,״ ניסיתי שוב ,״אתה אמרת שבגלל המטוסים

״תראי, גברתי הצעירה,״ הוא אמר ,״אנחנו לא מדברים
עכשיו על מטוסים. אנחנו מדברים על ספנות, לא? על מה
את רוצה לדבר?
״אז זהו,״ הוא סיכם ,״אני לא יודע באיזה נס נצא
מהעניין בלי הפסדים, אבל אני מניח שנצא מזה ללא
הפסדים, ובכלל אני רוצה להגיד לך, הפסדנו כל־כך הרבה

בודד ושלושה צעירים מתגודדים. בפתחו
היה שלט קרטון, ועליו נרשמו שעות־הקבלה.
בית־הלחמי :״אותו מרתף הזכיר לנו, משום
מה, את אחד מסיפוריו של דיימון
ראניון, על צעירים שפתחו משרד למכירת
קרקעות אשר לא היו ולא נבראו.״ האזרחים
הטובים הציצו פנימה, התרשמו, והלכו
למשטרה. הם חשבו כי יש בכך עניין
ציבורי. המשטרה חשבה אחרת, שלחה אותם
כלעומת שבאו.

מדווח על כך כתב ״העולם הזה״:
אחד
משלושת הצעירים, בהם נתקלה בית־הלחמי
בביקורה במרתף, הוא עוזר דברט,
המכהן כמזכיר אשה״ל. לדבריו, רשומה
אשוז״ל כאגודה עותומנית, כלומר: היא עו
כסף,
שבאופן יחסי זה דבר קטן מאד, לא צריך לעשות
רעש. ואם נפסיד כסף, זה יהיה רק בגלל הרעש הגדול
שעושים העיתונים.״
״אבל אתה אמרת שנפסיד בגלל המטוסים!״ רציתי כבר
לבכות ממנו.
״לא אמרתי מטוסים,״ חזר ואמר ,״אמרתי עיתונים. כי
אס רוצים למכור, אסור שיספרו כמה זה לא טוב. שהראדאר
מקולקל, המיזוג־אוויר לא עובד. אחרי כל הסיפורים הללו,
מי ירצה לקנות במחיר מלא? בעיקר כשיודעים שהמדינה
מוכרחה למהר ולמכור? !
״ומליבד זה אני שומע שהסדרים בהנהלת החברה בארץ
לא היו על הגובה. זה כנראה הביא לנו להרבה מאד הפסדים.״

ככטהון
-אסור לקמץ
אתה אמרת שלא יהיו הפסדים!״
״סדרים, אמרתי. לא הפסדים. הסדרים כנראה היו
מאד לא על הגובה. וקשה לנהל עסקים כשד,סדרים לא
על הגובה.״
״אבל אתה אמרת קודם שבכלל אסור לנהל עסקים, ושמי
שהולך לעסקים י כו ל
האיש איבד את סבלנותו .״סדרים, אני חוזר ואומר,
אמרתי סדרים. לא עסקים.״
״אתה חושב שאם ישראל תפסיד את הערבות שלה, זה
יהיה בגלל סדרים לקויים בהנהלה?״ שאלתי בשקט, כדי
לא להרגיז אותו.
״אני הרי אמרתי,״ הוא התרגז בכל זאת ,״שלא יהיו
הפסדים. תראי, אפילו אם יהיו, הרי שמענו עכשיו שהיו
בעניין גם שיקולי־ביטחון, וכשהדבר נוגע לביטחון אסור
לקמץ בכספים.
״את בילו, כמדומני, יהיה צורך לשמור, מטעמי ביטחון.
את אורורה ישאירו, ואת נילי ימכרו. משתי האוניות
שעדיין במספנות יהיה קל להתפטר. אוניות לא־מוכנות קל
יותר למכור. זה כמו בית לא־מוכן.
״כשאני, למשל, רציתי לקנות בית, קניתי בית לא מוכן,
וחישבתי לי בעצמי איפה יהיה הטרקלין, איפה יהיה חח״
הילדים והשרותים. ואוניה על אחת כמה וכמה נוח לקנות
בלתי־גמורה.״

זאת ה שגיאה...

10א רציתי לספר לחבריו־,וועדה, אבל מהשיחה איתו
/הבנתי שני דברים חשובים :
ראשית, שהמדינה מפסידה אמנם הון תועפות מהספנות,
אבל כיוון שהספנות זה עסק המשתלם ביותר בארץ, הרי
מוטב להפסיד מעסק משתלם מאשר מעסק בלתי־משתלם.
שנית, הבנתי מה היתד, השגיאה בכל פרשת סומרפין.
פשוט צריך היה להשאיר את כל האוניות בלתי־גמורות,
כדי שאפשר יהיה למכור אותן בקלות, עוד לפני שיתחילו
להפסיד עליהן.

סקת במטרות שלא לשם הפקת רווחים.
מה הן מטרות האגודה? מסבירים בעליה:
ראשית, זוהי אגודה של שוחרי השכלה ל-
ניצרכים. אולם מלבד זאת היא נועדה להנחלת
הלשון, להקמת מועדונים, להכוונת
נוער ומבוגרים להשתלמויות עיוניות ומק־צעויות,
ולקיום שיעורי עזר.
כיצד היא פועלת? סוכניה משרכים דרכם
על הפתחים, מתרימים אזרחים ונותנים קבלות.
עד היום נאספו כ־ 2,500 לירות .״זה
רשום! הכל רשום!״ אבל כמו כל אגודה
שמכבדת את בעליה, יש לה הוצאות. יש
מזכיר ויש יו״ר, יש סוכנים ויש מתנדבים.
עד היום הוצאו כ־ 1,500 לירות .״הכל רשום!״
המזכיר דברט ביקש סליחה על הופעתו
(שכללה 180ס״מ גובה, שיער מגודל, מכנסי
ג׳ינם וחולצת ספורט) .הוא נראה כך,

כי היה לו משהו לסדר. ובכלל, לא מזמן
הוא השתחרר מהצבא.
מה הניא אותו לעסוק בצדקה? ״זה בגלל
שאני בעצמי הייתי במצב כספי קשה כשלמדתי
בתיכון.״
כשנשאל אם הוא סטודנט, או משהו כזה,
ענה במקומו ידידו, מנחם פרגמנטר, שנכח
במקום :״זה פרצוף בשביל ללמוד?״
ואיפה יו״ר האגודה? ״בימים אלה הוא
נמצא בחו״ל.״ קוראים לו נועם ידיאל, והוא
איש צדקה ידוע.
אגב: החודש הוסר השלט מפתח המרתף
ברחוב אבן־גבירול. האגודה הוקפאה על־ידי
המזכיר.
כשיחזור היו״ר שלה, משבדיה, יוחלט מה
לעשות בה, באגודה.

יזז

״ האש מו ת ״

״ רשת

הראל ״

-״ הגי לוי * ״

״ הנו ש א

ה דו ברת ״׳

שכמעט הביר השבוע את ממשרת אשכור
ף ודלו של לוי אשכול היה תלוי השבוע על חוט השערה. היו רגעים,
> כאשר נראה כי נפילתו הסופית היא עניין של שעות, ואולי דקות.
בצמרת המדינה שררה התרגשות, אשר היא לא ידעה כדוגמתה מזה שנים.
משבר החריד את הממשלה בשבועיים האחרונים. הגיעו רק הדים קלושים מכל הנעשה
לידיעת הציבור, וזה בשעה שבכל רגע יכלה ליפול ממשלה ולקום ממשלה.

שוב נולדו מילים וכינויים. הפעם :״ההאשמות פרשת הראל״,
״הגילויים״ ,״הנושא החברתי״.
שוב החלו מרחפים בחוגים רחבים שמועות משמועות שונות, ביניהן שמועות מוגזמות
ומופרזות שצמחו על רקע של דמיון פורה, ושהיו ראויים לסיפורי־מתח של היצ׳קוק.
לא היתד, גירסה אבסורדית מדי, או מחרידה מדי, מכדי שתתקבל על דעת האנשים,
שידעו כי קרה משהו — אבל שלא ידעו מה.

בקיצור -המדינה דמתה לבית־משוגעים, לא לגוף ממלכתי בו
מוכרעים עניינים בדיד של בירור, דיון ממלכתי והכרעות ברורות.
שיטות שהיו, אולי, מתאימות לסידור עניינים משפחתיים בין גבאים של עיירה יהודית,
הופעלו לשם טיפול בעניינים חובקי־עולם.

״פביגוי/אישי/לא לפ י רוז ״
ך* שבוע הגיש חבר־הכנסת אורי אבנרי שתי הצעות דחופות לסדר־היום של הכנסת.
ן \ הצעה א׳, :איומיו של ראש־הממשלה בהתפטרות, והגילויים של מר איסר הראל.״
הצעה ב׳ :״הצורן בהגברת דרכי הפיקוח על שרותי הבטחון.״
ואכן, במרכז האירועים של השבועיים האחרונים עמד האיש שכבר הסעיר את המדינה
כמה פעמים בשנים האחרונות: איסר הראל, המכונה ״איסר הקטן״ ,מי שהיה ראש המוסד

המרכזי למודיעין ובטחון והממונה על שרותי־הבטחון, ומי שהיה לאחר מכן יועצו המיוחד
של ראש־הממשלה לענייני בטחון.

אחרי במה חודשים של שקט מתוח, יצא הראל בסידרה של גילויים,
שהתייחסו לתקופה שמלפני התפטרותו האחרונה. הפעם היתה מטרתו
הבלתי־מוסווית של הראל: להביא לפיטוריו המידיים של לוי אשכול.

בפעם הקודמת, כשפתח הראל בהתקפתו על ראש־הממשלה, הוא פנה אל שרים וראשי־מפלגה,
ואחרי זמן קצר חוסל העניין והושתק. הפעם התקיף הראל בחוגים סגורים של
מפא״י ושל מפלגות אחרות בקואליציה. אחת הפגישות התגלתה כמכרעת.
ארבעה מצעירי־המפד״ל, שאינם ממלאים תפקיד מרכזי במפלגתם, נפגשו עם הראל
אחרי שהרצה בחוגם.

אחד הנוכחים לא הסתפק כשיחה. הוא פנה אל השר משה חיים
שפירא, הביא לפניו את גילויי הראל, וזה הגיש שאילתה בממשלה.

אבל בכך לא נסתיים העניין. אותו צעיר מפד״לי שיכפל קול־קורא ״פנימי/אישי/לא
לפירסום״ ,ושלח אותו ל־ 40 פעילים מרכזיים במפד״ל. יתכן כי כרוז זה הוא שגילגל את
הפרשה. וכך נאמר בו :
ה פגי ש ה התקיימה בביתו של מר איסר הראל (בצהלה) בנוכחותו ובהשתתפות
ארבעה חברים, שהגדירו את עצמם בראשית השיחה כמשלחת לא־רשמית, המוצאת יתר
עניין ברעיונותיו של מר הראל והמניעים להתפטרותו.

״מראשית השיחה ועד לסיומה עכרו חמש ש עו ת...
״מר הראל סבור כי מר אשכול אין לו את הסגולות והכשרים בכדי להיות ראש־ממשלה.
בעיקר בגלל חוסר־עיקביות קיצוני, חוסר כושר־הכרעה ותלות מופרזת ומדאיגה בדעת־קהל.
העובדה שהוא ממשיך לכהן כראש־ממשלה נובעת רק משום שהצמרת של המערך
מעדיפה את המשך יציבות המישטר הקיים על פני החשש של זעזועים בהרחקת מר אשכול
מראשות־הממשלה.
״אצל מר אשכול העניין של מר הראל הוא בבחינת ייהרג ואל ישמיע את טענותיו.
מכיוון שכך, הגורמים שתמכו במר הראל, בעמדתו מול בן־גוריון בעניין המדענים הגרמניים,
אינם מוכנים לאפשר למר הראל להשמיע את דבריו, משום שאשכול מתנגד באופן נמרץ.

״בל מי שיתמיד כמר הראל עלול לסבן את קיומה הנוכחי של
הממשלה. המעיד דטותפיו בקואליציה אינם מובנים לסבן את הממשלה,
למרות חומרת העניינים שמר הראל מעלה״.

אנשי הבטזזון גזז־דעך ט־ג
** יסמד זה, המנוסח בזהירות יחסית, הגיע לידיעת כמה עתונאים.
אי־השקט שהחל פושט בחוגי העתונות, עבר במהרה גם לחוגי המפלגה ולהיפך. עוד
לפני כן פנה הראל לסוג מטויים של אנשים במפלגה: אנשי־המצפון הוותיקים שהיתר, להם יד
בענייני בטחון, ושלקולם יש בעניינים אלה מישקל, אף כי אינם נושאים באחריות ממלכתית.
עם אלה נימנו שאול אביגור, אליעזר שושני (מראשי הפלמ״ח ואיחוד הקבוצות והקיבוצים)
סנטה יוספטל (אלמנת השר) ודויד גולומב (בנו של אליל ההגנה והמועמד אחרי־הבא
של מפא״י בכנסת).

כל האנשים האלה השתכנעו עמוקות מגילוייו של הראל, הזדעזעו
עד למעמקי הנפש.
הם החליטו שטובת המדינה מחייבת שהנושא יבורר עד תומו במישור ממלכתי, והם
פנו בעניין זה בדרישה נמרצת אל ראשי מפא״י.

מאותו רגע התחיל כסאו של לוי אשכול להזדעזע.
הגילויים של הראל הטילו צל כבד מאד על הנהגת המדינה, שמו בצל את כל טענותיו
של דויד בן־גוריון.

אין יגרש לאשבגלי
^ רשה זו הוכיחה לרבים כי לצמרת המדינה אין שיקול אחראי בענייני־בטחון מכריעים,
וכי היא פועלת מתוך אי־ראיית הנולד. טענותיו של הראל — שאשכול אינו מסוגל לנתח
מצב, כי אינו מסוגל להכריע בבירור בין אפשרויות שונות, כי בנתנו הוראה לא ברור
לו מה משתמע ממנה ולמה היא עשוייה להוביל — קיבלה לפתע משמעות חריפה נוספת.

כד, ללא הידברות מוקדמת ושיטתית, הגיעו לפתע אנשים רכים
בצמרת מפא״י לכלל מסקנה בי לוי אשכול צריך ללכת.
ואז -והפעם מתיך הידברות -נתגלתה לפתע עובדה מחרידה לא־פחות:
ללוי אשכול אין מחליף.
וזהו — לכאורה — ההבדל בין התקפתו הקודמת של איסר הראל והתקפתו הנוכחית.
כאשר התפטר מתפקידו, נשען הראל על משולש בצמרת המערך: גולדה מאיר, פינחס
ספיר וישראל גלילי (העולם הזה .)1508״טרויקה״ זו היתד, מוכנה להפיל בכל רגע את
אשכול, לשים במקומו את ספיר כיורש קבוע, או את גולדה מאיר בתקופת־מעבר.

כראשית השנה אף התגבשה תוכנית מפורטת, שבאה להחליף את
אשבול כספיר -כשני הכיוונים. בלומר: אשכול היה צייד לחזור
ולהיות שר־האוצר, ואילו ספיר היה צייד לעלות לכס ראש־הממשלה
ושר־הכטחון.
אולם אשכול גייס אז את כל כוחו, והתוכנית בוטלה זמנית, נדחתה — אך לא נגנזה.
הפעם היה המצב שונה לחלוטין.

גרמה לכד ירידתו התלולה של פינחס ספיר. האיש, שעוד לפני חודש•
חודשיים נראה כיורש־עצר בטוח, נפסל עתה בהסכמה כללית ואילמת.

אשבול: מה שנשבו השבוע לא יתומו

פרשת סומרפין, שביתת הסטודנטים, הדחתו של חיים צדוק, ההידרדרות הכללית של
המשק וחוסר תוכנית סבירה לריפוי, כשחוגים ובטאונים רבים מצטרפים להתקפת העולם
הזה — הורידו עתה את מועמדותו של ספיר מעל הסרק.
הכל הסכימו :״לפינחס ספיר אין שיעור־הקומה הדרוש למלא תפקיד זה. מי נשאר?
אבא אכן הועלה בדיונים, אך נפסל אף הוא. מוסכם בחוגי הצמרת כי אבא אבן

הכזיב כשר־החוץ, שאין לו יוזמה ודיעה עצמאית, וכי הוא רק דובר מוכשר לקו הניתן
לו על־ידי זולתו.
ישראל גלילי סבל מגורל דומה. פופולריותו ירדה בחוגי הצמרת מאז נתמנה לשר.
יתר על כן: גלילי כלל אינו מתיימר לשאוף לתפקיד זה, אינו לוחם עליו, וממילא אינו
יכול לזכות בו.
גולדה מאיר נשארה לבדה. אולם גולדה היא אשד, הולה. כל כמה זמן היא מרותקת
למיטה. ודווקא בישיבה המכרעת של צמרת מפא״י, בה נידון בגלוי מי יחליף את אשכול,
השתתפה גולדה במיטתה.
למעשה, בדרך של אלימינציה, צץ שם המוזכר בפעם הראשונה כמועמד אפשרי כבר
בקאדנציה הקרובה.

יגאל אלון, שר־העכודה, נראה לפתע לרבים כאיש היחידי כמחנה
המעיד שיש לו הסגולות הדרושות לניהול המדינה, יחד עם הצלם
הציבורי הצעיר הדרוש עתה למערך הקשיש והעייף כאוויר לנשימה.

אולם יגאל אלון אינו בא בחשבון כפתרון מידי. לא יתכן ראש־ממשלה שאינו איש מפא״י.
אותם מנהיגים הרואים במועמדותו מוצא יחיד, חותרים עתה לקראת איחוד מלא ומזורז
של מפא״י ואחדות־העבודה, כדי לאפשר תהליך זה. בין אלה נמנה גם איסר הראל עצמו,
הרואה באלון מועמד סביר יחיד להחזקת הגה ד,בטחון.
הדבר יכול להתזיתשר רק בוועידה הבאה של אחדות־העבודה, העומדת להתכנס בעוד
חודש. יתכן כי ועי זו, ואחריה ועידת מפא״י, יתנו אישור מזורז לאיחוד.

לפיכך לא היה פתרון אחר, כמיקרה של פיטורי אשכול, אלא למנות
מיד כראש־־הממשלה את גולדה מאיר, לכהונת־מעכר של כמה חודשים,
עד לגמר כל תהליכי האיחוד.
גולדה עצמה היא תומכת נלהבת באיחוד זה. היא גם אינה מתנגדת לכהן, לזמן־מה,
כראש־ממשלה — בדומה לראש־ממשלת הודו.

גזגזיגזגז פ\ז המתדנוג! והאופוויציגז
ץ ם לוי אשכול ידע לעשות את אותו חשבון. וכמו בפעמים קודמות, כאשר שלטונו
^ היה נתון בסכנה, נתגלה ברגע המכריע כאדם היודע לפעול מהר וללא היסוס.

תחילה הלך לסתום את פיו של הראל.

נשלח אליו שליח בדרג עליון — מנכ״ל משרד ראש־הממשלה יעקוב הרצוג, שהובהל
במיוחד מחו״ל — וניתנה להראל אזהרה חד־משמעית שאם לא יפסיק לגלות גילויים בעלי
משמעות ממלכתית, הוא עשוי למצוא את עצמו בצרה. הצרה: חוק דיני עונשין (בטחון
המדינה) ,שנתקבל בשעתו לפי דרישת איסר עצמו, ושיש בו כדי לסתום את פיו של כל
אדם שנודעו לו דברים בתוקף תפקיד ממלכתי.

אחר כך היה צורך לסתום את פי העתונות.
גם זה לא היה קשה. הופעלו כל מכשירי־האיפול הממשלתיים, בצורה דראסטית שהארץ
לא ידעה כדוגמתה.

אחר־כך הלך אשכול לסתום את פי האופוזיציה.

גם זה אינו קשה. השר משה חיים שפירא קיבל על עצמו את שליחות־המצוזה, השתדל
בפני דויד בן־גוריון וראשי גח״ל. התוצאה: גם רפ״י וגם גח״ל הסכימו, בלי קושי, לגנוז
את כל העניין. סיעת העולם הזה היתר, היחידה שאף ניסתה להעלות את העניין בכנסת.
בהעדר יוזמה משאר סיעות האופוזיציה, היו הסיכויים אפסיים. פיה של מפ״ם נסתם בעזרת
הקצבה למשרד־השיכון, ואילו הרקע של גילויי הראל לא איפשר לחרות לפתוח את הפה.
לרפ״י היתד, סיבה מיוחדת להסכים להשתקה. גילויי הראל היו על רקע שלא היה נוח
לרפ״י דוזקא, כי האשמות דומות הושמעו נגד בן־גוריון ועוזריו כאשר היו הם בשלטון.
מבחינה זו, אין הבדל בין ממשלת אשכול לבין ממשלת בן־גוריון ופרם.

יתר על כן: כהוגי מפא״י הושמעה כגלוי ההאשמה כי רפ״י היא
שהדליפה את העניין.
בשביל מפלגה הדוגלת בממלכתיות נוסח בן־גוריון, היתה זאת האשמה חמורה ביותר:
שהיא מסכנת אינטרס ממלכתי, כביכול, לשם צבירת רוזחים מפלגתיים קטנים.
היו שראו בפרשה כולה יד נעלמה וארוכה יותר. טען מי שטען: מדוע הוזמן משה דיין
בשנית לארצות־הברית דווקא בשעה זו? מי מעוניין להפיל את לוי אשכול?
אותו מקור מצא סיבות טובות לכך שארצות־הברית מעוניינת בהחלפת ראש־הממשלה :
• ההתקפה על סמוע סיכנה אינטרסים חיוניים של ארצות־הברית.
• ממשלת אשכול ממשיכה לפלרטט עם ממשלת ברית־המועצות.

מיסוד היורשים: גולדה ואבן
• ממשלת אשכול עדיין מסרבת לכונן יחסים עם ממשלת סייגו! (ובתשובה לשאילתה
הודיע השבוע שר־החוץ כי עמדה זו לא השתנתה, לפי שעה).
זוהי גירסה מרחיקת־לכת, ואין לה תימוכין נראים־לעין. אך דבר אחד ברור: שום גורם
זר לא התערב לטובת אשכול במשבר זה, והפחד שמא תרוזיח רפ״י מכל המשבר עזר
לאשכול לאחות את הקרע ברגע האחרון.

אשמל אייגן בהגזפנודוגז מויידיוז
ך* שכל התהליכים
^ על השולחן:

האלה הגיעו לשיאם, זרק לוי אשכול את הקלף האחרון והמכריע

הוא איים בהתפטרות מיידית.

צעד זה עורר פאניקה כללית במפא״י. יש הבדל בין דיבורים בעלמא על התפטרות
ויורשים, לבין יצירת המצב הממשי. משלחות של הזדהות החלו נוהרות אל אשכול,
ולביתה של גולדה מאיר ברמת־אביב. אבא חושי הפעיל את סניף חיפה, וזה הטיל את
מישקלו על כף המאזניים של אשכול. האיש שהושיט לו סיוע חיוני זה היה ח״כ משה
ורטמן, יד ימינו של אבא חושי.
מניעיו של ורטמן: סניף חיפה אינו רוצה בגולדה מאיר כראש־ממשלה. הוא משוכנע כי
ממלא־המקום הנכון הוא אבא חושי. אך מכיוון שחושי אינו חבר־כנסת, ולכן אינו יכול
להיות ראש־ממשלה, מעדיף סניף חיפה לאפשר לאשכול לסיים את תקופת כהונתו הרגילה,
ולהעלות את אבא חושי, לאחר הבחירות הבאות, כאשר יהיה ח״כ.
סניף חיפה אינו מוכן לקבל את גולדה מאיר לתפקיד זה, אף לא לתקופת־מעבר. הוא
חושש כי בתקופה זו תצליח גולדה להדק ולגבש את המערך, ואולי להביא לאיחוד שלם.
הם חוששים גם כי תקופת־מעבר זו עלולה להתמשך שנים רבות מאד.

אנא חוש׳

יגאל ארון

אל גוש חיפה הצטרף איחוד הקבוצות והקיבוצים. אנשי־הבטחון המצפוניים הושתקו,
וחלק מהם חזר בו.

כך, בסוף השבוע, נראה כי אשכול יצא מנצח מן המאבק החשאי.
אף מילה מכל זה לא הגיע לאוזני הציבור -אותו ציבור שתוצאות
המעשים יקכעו את גורלו.
זה יכול לקרות רק בישראל.
זה אינו יכול לקרות במדינה, בה יש מינימום של נוהל דמוקראטי, אחריות. פרלמנטרית,
עיתונות חופשית ואי־תלות אופוזיציונית.

אשבול יבול היה לחגוג את נצחונו. אבל לא היה לו מצב־רוח לכך.
הוא ידע: מה שנשבר השבוע, שוב אינו ניתן לתיקון.

אומדים שהוא אום מחמיו וסכוני-ודא יודעים

ך< ולס כועסים על לוי גרי, הצנזור של
׳* מדינת ישראל. קודם כעסו עליו שהוא
לא מרשה להכניס חזות חשופים למדינת
ישראל, והכעס הזה כבר נמשך הרבה־הרבה
שנים.
השבוע כולם כעסו עליו שהוא היה בין
פוסלי המניע לרצח, וכל הארץ מדברת בזעם
על פסילת סרט מפני שיש בו רצח המתבצע
ביום העצמאות, או מפני שמופיע
שם נואף החי בהאמבורג, והוא בכל זאת
סימפטי.
אחרי זה התחילו לכעוס מפני שפורסם
בעיתונות שהסרט נפסל בגלל ״גודש של
זנות״ ,שהוא נימוק חסר משמעות לגמרי.
מה גם שבסרט אין בכלל זנות וגם לא
עירום.
באמת מסכן, לוי גרי הזה. מה שהוא
לא עושה — תמיד כועסים עליו.
איש מכל אותם כועסים לא יודע איור,
אדם טוב הוא לוי גרי. אף אחד לא יודע,
שכפי שהוא מגן על סרטים, ועל המוסר ועל
התרבות הישראלית, ככה הוא מגן גם על
כל נצרך ונזקק.
אף אחד לא יודע, למשל, כמה הוא הגן
על מרסל מזרחי. מרסל היא בחורה עניה
מאד, בת למשפחה מרוקאית המורכבת מעשרה
ילדים קטנים, ומשני הורים נחמדים.
אביה
עובד, אמה לא, והיא לפעמים כן
ולפעמים לא.

מחוסרת עבודה יכדו
ס פני כמה זמן היא עבדה חמישה
׳ /חודשים כחדרנית במלון גני-יוזודוז בירושלים.
היא היתד, נחמדה ואהודה, לבושה
בטעם ומסורקת בחן. אבל זה לא עזר לה.

נו זה התחיל: ער נוס קפה במדון

*ונ״תצנזוס
כשקיצצו שם בעובדים, היא קוצצה עם עוד
אחרים.
היא היתד -מחוסרת עבודה, יפה מאוד,
ואומללה מאד.
יום אחד היא הלכה למלון גני־יהודה, כדי
להצטלם שם צילומי פירסומת, בסאונה, ושם
היא פגשה, למזלה הרב, את מי? את
לוי גרי.

דמעה •מקמה
וי גרי רק ראה את יופיה, ומיד
נכמרו בו רחמיו. הוא שאל אותה מה
היא עושה בחיים וממה היא חיה, וכשהוא
שמע שכדי להרוויח למחייתה היא צריכה לעמוד
מול המצלמה כשרק מגבת לגופה, הוא
החליט שהוא מוכרח לעזור לה.
היא סיפרה לו את סיפור חייה, והוא
הזיל עליו דמעה. היא סיפרה לו על כל
תשעה האחים והאחיות שלה, ועל המצב הקשה
בבית, ועל האמא שלה ועל האבא
שלה, ועל כל המחזרים שלד״
״אחותי הקטנה זהבה,״ היא היתד, מספרת
לו ,״יכולה להמשיך לחיות בבית העני שלנו,
ולעזור לאמא ולאבא, אבל אני לא. אני
נועדתי לדברים גדולים יותר.״
לכן, היא הסבירה לו, היא מסתובבת בקפה
אל&קוו שבירושלים כדי להיראות על־ידי
אנשים. אולי מישהו יגלה אותה, ויהיה
לה עתיד טוב יותר.

_זה מוצא חן

לא נין הנוננניות

מתערבת בין כל הכוכבניות טל מארקו תורג׳מן, אותן הוא מספק לכל

סרט ישראלי תמורת חסש־עשרה לירות ליום. מרסל היא מיוחסת
מהן ; היא הגיעה לסרט לא בעזרתו של ספק היפהפיות, אלא
בעזרתו, האדיבה של הצנזור הישראלי לסרטים בכבודו ובעצמו.

וי גרי תיכף הבין שאי־אפשר להפקירה
לגורלה המר, והוא התחיל לטפל בה,
ולדאוג לה, ולמלא את כל מחסורה, בנדיבות
לב רבה, ובטוב־לב מעורר הערצה.
טוב־לב שרק אדם יקר וטוב כמוהו מסוגל

ופעם אחת, סוף סוף, הגיע הרגע הגדול.
נו מדי

י הוא מקדיש את מרצו לקידום גערה גלמודה
גרי ישב עם מרסל ושתה איחה קפה, כשבמאי הסרטים, מנחם גולן,
הגיע למקום. לוי גרי הציג בפניו את מרסל, ושאל אותו איך היא
מוצאת חן בעיניו.
גולן לא ידע בדיוק איך היא מוצאת חן בעיניו, אבל הוא הבין שמה
שמוצא־חן בעיני הצנזור כדאי שימצא־חן גם בעיניו. מיד אמר שבאמת
היא מוצאת־חן בעיניו מאד מאד.
ואז ביקש לוי גרי הטוב מגולן, שיכניס את מרסל לסרטים. מנחם
גולן הבין את הרמז — ותיכף הסכים להעסיק אותה ככוכבנית
בסרטו החדש.
!ומאז הוא מתעניין איך היא מתקדמת, ובכלל מתעניין מקרוב
בגורלה.

טוב־הלב
כף?{זר גרי טוב־הלב למרסל
להמלצות לוי גרי, הצנזור של
מזרחי לסרט עליזה מזרחי, והופיעה

תן קובה,
צברה.

העניה והמסכנה. כי הודות
מדינת־ישראל, צורפה מרסל
שם בסצינה אחת:
היא צולמה ב־סצינת־המקלחת

כשהיא ערומה כביום
היוולדה.
אז למה כועסים
כולם על לוי גריי
מספרת מרסל מזרחי
עצמה :״את
גרי הכרתי לפני כששה
חודשים כשהגעתי
לבד למסי״
בת־קוקטייל בגני־יהודה.
הכיר לי אובעל
מועדון־הלילה התל־אביבי׳

יחד, אך לא לבד

* די מכיר טוב של קובה, והוא ישב
עם עוד כמה אנשים גדולים אחרים.
סיפרתי לי שאני רוצה להיות שחקנית.

התוצאה של המלצת הצנזור: מרסל משתתפת באחת
הסצינות הארוטיות ביותר בקולנוע הישראלי. הסצינה
בקאונטרי קלאב, והעירום של נערת־הצנזור בלט שם משכמו ומעלה מכל עירום אחר בסרט.

סצינת הקידום

ן הוא גירה אותה:

היא התחילה את הקריירה שלה בתור חדרנית במלון.
אחר כן, לאחר שפוטרה מעבודתה בבית המלון, עבדה
פעם בפעם בתור דוגמנית פרסומת בסאונה, שם גם התגלתה על־ידי לוי גרי, הצנזור של ישראל.

עוד קודם שמעתי עליו הרבה, שהוא אחראי
במשרד־הפנים על סרטים. הוא גם עשה עלי
רושם שהוא טיפוס כזה שגאה מאד מאד
בזה.
״שאלתי אותו אם יש לו ידיד שיעזור
לי. הוא הבטיח לעזור. התיידדנו מאד.
עד היום אנחנו ידידים טובים מאד. בעיקר
כשהוא בא להתארח במלון גני־יהודה
בירושלים.
״אבל אף פעם לא יצאנו לבלות לבד,

תמיד אנחנו יוצאים בחברה של מנהל המלון
ועוד עם כל מיני חברים גדולים
שלו.
״כמה זמן אחר־כך הוא צילצל לאחד שקוראים
לו גלובוס, או משהוא כזה. נדמה
לי יורם, עוזר של מנחם גולן, שגם הוא
חבר טוב שלו, וקיבלתי את התפקיד בעליזה
מזרחי.
״אבל מה יצא מזה, בסך־הכל? יראו
אותי רק בשתי תמונות.״

במדינה
טלביזיה
מ• •נהל

הועידה הראשונה
של תנועת העולם הזה — כוח חוש
תתקיים בתל־אביב, בימים חמישי—שבת,
15—17 בדצמבר.
רישום הצירים וחלוקת כרטיסי ותיקי־ציר
בבית ״בני־ברית״ ,רחוב קפלן 10
בתל־אביב, ביום החמישי, בין השעות
4עד 5.30 אחה׳־צ. מושב הפתיחה החגיגי
יפתח בבית ״בני־ברית״ בשעה 6.00
בערב. כרטיסי השתתפות למושב הפתיחה
למעוניינים להשתתף בו, שאינם
צירים בועידה( ,במחיר 2ל״י הכרטיס)
אפשר להשיג במזכירות התנועה, רחוב
קרליבך ,12 תל־אביב.
דיוני הועידה יימשכו ביום חמישי
בערב, וביום ששי מ־ 9.00 בבוקר עד
, 17.00 בבית ״בני־ברית״.
ביום ששי מ־ 8בערב ובשבת מ־9.00
בבוקר עד 4אחרי־הצהריים, יתקיימו
הדיונים בבית החלוצות, רחוב המלך
ג׳ורג׳ .37

הודעה לצירים
רישום הצירים לועידה יסתיים בסוף
שבוע זה. על המעוניינים להשתתף בדיוני
הועידה, שלא מילאו שאלון הרשמה׳
לפנות למזכירות התנועה, ת.ד.
136 תל־אביב, עד סוף שבוע זה.
צירים שטרם שלחו את דמי ההשתתפות
בועידה מתבקשים לעשות זאת
בהקדם.

הטלביזיה העלתה את ג׳ון ס. קנדי לשלטון
בארצות־הברית. היא כמעט הורידה מן
השלטון בצרפת את הגנרל דה־גול. השבוע
עמדה להוכיח את עוצמתה גם בישראל,
עוד לפני שניבנו המשדרים.
חנוך גיבתון, מנהל רשות־השידור, לוטש
את עיניו אל הטלביזיה מזה שנים רבות.
הוא יודע גם כי לוי אשכול החליט לפני
כמה שנים, כי גיבתון לא ינהל את הטלביזיה.
קדמה להחלטה זו סידרה של גילויים
שהובאו לידיעת אשכול, בדבר התנהגותו
של גיבתון בימי המשבר במפא״י, עת כל
הצבעה במזכירות יכלה להכריע את הכף.
גיבתון, יחד עם עורך יוסן החדשות, הגי
פינסקר, תמכו אז בקבוצת פרם־דיין, למרות
העובדה שראש הממשלה והממונה הישיר
עליהם היה לוי אשכול.
בשבועות האחרונים הצליח גיבתון להטות
שוב את הכף לטובתו. הוא שיכנע את
ראש־הממשלה כי מרד העובדים בקול ישראל
אינו מכודן נגד גיבתון, אלא נגד לוי
אשכול. את עצמו הציג כמגן נלהב של ראש
הממשלה. בכך הפך יגאל לוסין, מי שהיה
מחבר הנאומים של לוי אשכול, לאישיות
בלתי רצויה במשרד ראש־הממשלה. האשימו
אותו אפילו בהדלפות להעולס הזה.
כו לםמתפט רי ם. השבוע, כשגיבתון
כבר היה בטוח במעמדו, חזר ארצה אלוף־

היפן 1331־1

הבנקים יצטרכו לשאת בהפסדים — בא
ההסכם שנתן לשווייץ סיכוי שווה לקבל את
הכסף.
את ההצלחה יכולים הבנקים לזקוף לזכותו
של סלוצקיס ועצותיו.
האוצר והבטחון. סלוצקיס ידע מה
לייעץ, כי כבר הצליח בעבר להסתדר עם
משרדי האוצר והבטחון. בשנת , 1953 אומרת
השמועה, הצליח לשכנע
:לרכוש שלוש אולממן
תוכנית
ניות,
פלוצקים קנה אמנם את האוניות, אך
הקים בעזרתן חברה
בשם אול־סיז, חברה לספנות.
בשנת ,1962 לאחר שהפסידה כשלושה
מיליון דולר, התפרקה החברה, וסלוצקים
נסע לשוזייץ.
כיסוי ההפסדים בא כבר אז ברובו מקופת
המדינה, דרך בנק סחיס־יזראל, שחצי מהונו
בא ממשרד־האוצר.
השבוע שוב ישב סלוצקיס עם משרד־האוצר.
הפעם כשודד, בין שוזים.
אשדוד מתי תביא את הנביא?
שטפונות עזים ניתקו את המעברה מצפון
הארץ, ורק למחרת הלידה הצליחו זחלמים
של צה״ל להבקיע אל המעברה המבודדת
ולהעביר את היולדת מסעודה מור־יוסף ואת
בתה הרכה לבית־ר,יולדות ברחובות.
לילדה, שנולדה כבת הראשונה במעברה

כוח־חדש

• בבת־י ם
ביום חמישי 8בדצמבר, בשעה 8.30
בערב, אצל חיים חסון, רחוב בית וגן
מס׳ ,17 תתקיים פגישת חברים ואוהדים
מבת־ים ומחולון, לדיון על הנושא:

עקרונות התנועה -
לקראת ועידה
#בטבעו!

דויד ארנפדד
לדיון בנושא :

סיכומה של שנה -
לקראת ועידה
• ב חי פ ה
ביום ראשון 11 בדצמבר, בשעה 8.00
בערב, בקפה ״פת״ ,שדרות מוריה ,50
תתקיים פגישת חברים לדיון בנושא:

תקנון התנועה
דמי כניסה לכסוי הוצאות 1ל״י.

• בחדרה
לקראת התחלת הפעילות באזור חדרה
מתבקשים חברים ואוהדים באזור זה
להתקשר אל מאיר וזינמן, רחוב ירושלים
,41 טל 2363 .חדרה.

מגבית חיפה
לשכירת מועדון נאסף כבר סכום,
התחלתי, דרושים עוד 500ל״י.
חברים שלא תרמו עדיין, מתבקשים
לשלוח את תרומתם לועדת הביצוע,
ח.ד ,44559 .חיפה.

3 0רת־הו1נ ^3
מי שדם ב עד

שגעון־־הגדלות *

רסקו נוסדה בשנת , 1934 על־ידי ההסתדרות
הציונית, כמכשיר לקליטת עולים
ולהקמת יישובים חקלאיים, כדי להבטיח לאותם
עולים — רובם בני המעמד הבינוני
— מגורים ופרנסה.
כך גם שמה: חברה להתיישבות חקלאית
ועירונית בע׳־מ. אולם מי שיציץ ברשימת
החברות והעסקים שרסקו השקיעה בהם —
בין אם הקימה אותם, או רכשה אותם, או
שותפה בהם — יווכח עד מהרה לדעת, שקיים
פער עצום בין יעודה של החברה לבין
תוכן ואופי פעולותיה היום.
בראשית הקימה רסקו יישובים חקלאיים!
אחר־כך הקימה כפרים חקלאיים־תעשייתיים!
אחר־כך החלה להקים שיכונים: אחד־דך
הפכה גם להיות חברה קבלנית — ויהי
אור.
אבל השאיפה להתרחבות ולגידול לא נעצרה
שם. החלה הסתעפות לענפי תעש״יה,
מיסחר, ובנייה לא־ציבורית. ואז החל מצבה
של רסקו להתערער. לאט־לאט אבל בבטחון.
ויהי חושך.

לא שדרש ולא צמרת

גליון מס׳ 13 של דו־שבועון ״כוח־חדש״
יופיע בשבוע הבא כגליון מיוחד
לקראת הועידה.

ביום רביעי 7בדצמבר, בשעה 8.30
בערב, בקפה ״קורטוני׳׳ ,רחוב קרן-
קיימת ,65 קרית עמל, תתקיים פגישת
חברים ואוהדים עם

המידיווים >ווי

רם רון וידיד*
התסריטאי והשחקן
הטרייה אשדוד, קראו, כמובן, אשדוי• י־משנה
רם רון, מי שהיה הניספח הצבאי
בשבוע שעבר חגגו אשדוד החדשה ואשדוד
בשגרירות ישראל בוושינגטון, והתמחה שם
מור־יוסף את יום הולדחן העשירי•
בטלביזיה. בכיסו היתד, מונחת הבטחה של
אשכול, כי הוא ימונה למנהל הטלביזיה.
כדי ליצור מצב־רוח חגיגי אצל 28 אלף
אל״מ רון הסביר לאשכול כי אין הוא מוכן
תושבי עיר הנמל מוכת״ד,אבטלה, העלו
לקבל על עצמו תפקיד זה תחת פיקוחו כמד, ותיקים סיפורים משעשעים מראשית
של גיבתון, דרש עצמאות מוחלטת. בינתיים
ימיה של העיר, כאשר מספר התלמידים
מטפל רון בהשלמת התסריט שכתב על בבית־הספר היסודי היה שמונה, ועגלון ה״
כיבוש שארם אל שייך במבצע סיני.
מקום היד, נוהג להכנס עם סוסו לחדר
של ראש המועצה על־מנת לשכנעו, בצורה
גיבתון הבהיר גם הוא את דעתו באוזני
אשכול, הודיע לו כי אם תוקם טלביזיה
זו, לסדרו בעבודה•
עצמאית, מחוץ לקול-ישראל, יתפטר.
״אם אץ עו מ ת אשדוד 1956
בעייתו הנוכחית של אשכול: למצוא מועהיתד,
עיירה של בראשית, בה השתמש ה־מד
מוכשר מספיק, מהימן מספיק, ובעל
מורה בבית־הספר באבן־סיד כדי לחסוך על
עורף ציבורי רחב, כדי להחליף את גיבתון. קניית גיר, ובה היו האנשים מלאי אמונה
בשורות מפא״י אין כרגע אדם מתאים. עובוצפייה
לבאות(כולל האשדודי שכתב על קיר
דה זו עלולה להיות סיבה מספקת לדחיית
ביתו. אלי, אלי, מתי תביא את אליהו ההקמת
טלביזיה בישראל.

לא נעדרו גם תמהונים מסוגו של אחד
הראשונים, שטען כי בקבוק השמן המשתרבב
מתיקרת ביתו מכיל את נשמת אמו המנוחה.
שווה בין שווי
חוש הומור יותר מובן גילה בעל בית
אין כנראה גבול לעלבונות שצריכה ממהקפה
הראשון שהסביר כי. לעסק שלי
שלת ישראל לספוג, בגלל היחס המיוחד
קוראים קפה כי כולם לוקחים בהקפה״.
שניתן למאיר הלוי, מייסד סומרפין. העל־ -
היום, כמובן, אי־אפשר לקבל אפילו בבון
האחרון הגיע ארצה בדמותו של אביגתקפו
.,לבעלי בתי־הקפה אין, פשוט, מאיפה.
דור סלוצקיס, ישראלי החי, כמו הלוי, ב־ואחרי
חצי שנה של משבר המיתון לא
שיזייץ.
מפליאה העובדה כי צריכת הלחם בעיר
סלוצקים בא הפעם ארצה כיועצם של
הבנקאים השזדיציים, הנושים בסונזרפין יחד עלתה ב־״׳ל.25
הסביר לוי שמעוני, עורך כתב־העת העם
ממשלת ישראל.
מקומי הד אשדוד בגליון העשור של עיתונו :
המשא־ומתן הסתיים לשביעות רצונם של
אם אין עוגות, אוכלים לחם.
השווייציים. לאחר השתחצות של משרד-
האוצר, וסידרת התקפות על הבנקים ה־
• שחקן הקולנוע המנוח ג׳ף צ׳נדלד, נ־שווייציים;
לאחר נאומו של שר־האוצר בכנסת,
בו אמר כי ישראל לא תפסיד, וכי מיצעד יום העצמאות של צה״ל.

פרשת סנמרפץ

^ אדריכל של קונצרן־הענק, האחראי
( ! להתפשטות העצומה של החברה, הוא
מנהלה הכללי — שהודיע השבוע על התפטרותו
— מרדכי חיים (מרטין) שטרן.
שטרן ( )52 עלה לארץ מטינה בשנת . 1934
עד שנת ,1945 עם הצטרפותו לרסקו, כיהן
במישרות שונות, כגון פקיד בהנהלה המרכזית
של בנק אנגלו־פלשתינה (היום בל״ל/
ומפקח במס־הכנסה בממשלת המנדט.
לשטרן היו שאיפות גדולות. בדמיונו
ראה קונצרן כלכלי ענק, החולש על העשיות,
ספנות, חקלאית. מקרקעין, בנייה, מסהי־ —
ולאור זה היתזה את מדיניות החברה, כאשר
ירש את מקומו של ישעיהו פרדר״
בראש מועצת המנהלים שלה. כך צמח העץ,
שענפיו הסתעפו לעסקים כל כך מגוונים,
עד שאי־אפשר היה לראות לא את השורש
ולא את הצמרת.
הנה הרשימה :
רסקו, חברה להתיישבות חקלאית ועירונית
בע״נו; רסקו לונדון; רסקו קורפוריישון
ציריך; רסקו ישראל קורפוריישון, ניו־יורק:
רסקו פיינשל קורפוריישון, ניו־יורק; אוצר
חברה להשקעות בע״ט; אטלנטיק חברה לדייג
בע״מ; הספקה בע״מ; מחלבות מאוחדות
בע״ס; חברה לסחר חוץ בע״ס; תפוזן
בע״מ; טנא־נוגה בע׳׳ס; נ.א.ס. רסקו בע״ח;
ג.ס.ק.ו. חברת שיווק בע״מ; מפעלי טקסטיל
קיסריה בע״מ; חברת טרקטורים וציוד ב־ע״מ;
מעונוף משוכללים בע״ם; חברה לתחריט
ורקמה בע״מ; יאיר בע״ס; קולרון
אלקטרוניקה בע״מ; טלקו בע״מ; אלקטרה
(ישראל) בע״מ; ערד מחצבות ודרכים נ־ע׳׳ס;
ב.ב.ר. בע״מ; גברם מוצרי גבס בע״מ;
סיכון בנין בע״מ; ברזברין בע״מ; שמשון,
בית־חרושת למלט פורסלנד בע״ס; מחצבות
הר־טוב בע״מ; רסטרוס בע׳׳ס; החופר ב־ע״ס;
מחצבות ירושלים בע״מ; חברה להתיישבות
תעשייתית בע״ס; דשנים אורגניים
בע״מ; אטקס — מפעלי סריגה בע׳־מ;
ת.ש.ח. בע״מ; גלוביס בע״ס; גדרות —
מפעלי הלבשה בע״מ; ג.א.ס. ארגנטקס ב־ע״מ;
ריאלקו — חברה להשקעות במקרק
עין בע״מ; החברה לפתוח אילת בע״מ;
מטעי רסקו בע״מ; אריזות הדר בע״מ;
ישרס ישראל־רסקו חברה להשקעות בע׳־מ;
דירות עם (מיסודה של רסקו) בע״מ.
סך־הכל 45 :חברות.
הריכוז הפיננסי של קבוצות רסקו —
כולל חברות בנות ושלובות בשליטתה —
הסתכם, בתאריך 31 במארס , 1965 בשלוש־מאות
ארבעים ושמונה מיליון לירות.
וכל התשלובת העצומה הזאת עומדת כיום
* פרדר עזב ב־ 958ו את החברה הפרטית,
כדי לקבל את תפקיד יו״ר מועצת
המנהלים של בנק לאומי לישראל, בו הוא
מכהן עד היום.

במשבר כלכלי חמור, המאיים לספק סנסציות
לא פחות מרעישות מפרשות צי״ס, סומר־פין
ואילין.

מפסידים ומחלקים רווחים
*א ספר סיכות גרמו למצבה הרעוע
של החברה היום. החשובה ביניהן: השקעת
כסף יקר בתעשיות לא־רימחיות, והתפשטות
לענפי־עיסוק מגוונים, ללא יכולת
ניהול יעיל.
משנת 1952 עד לשנת 1965 גייסה רסקו
67.5מיליון דולר, שהם 202.5מיליון לירות.
קרוב ל־ 60 מיליון לירות השקיעה החברה
בתעשיות, במיבני־ציבור, בבתי־מלון, בהקמתם
של מרכ1ים מסחריים ותעשייתיים גדולים.
השקעות
אלה הכניסו לחברה רוזחים בשיעור
של 2־ 3אחוזים לשנה, אבל היא
נאלצת לשלם עבור הון יקר זה 12 עד 15
אחוזים לשנה, דיבידנד במזומן. נוצר איפוא
הפסד שנתי של 9עד 13 אחוזים לשנה
על ההון שגייסה.
במיליונים מתבטא הפסדה השנתי בסכום
הנע בין חמישה לשבעה מיליוני לירות.
וזאת, מפני שכדי להמשיך ולמשוך משקיעים
חדשים, היתד, צריכה להוכיח כל
הזמן שההשקעה כדאית, ומכניסה רוזחים
רצופים.
הפסדים נוספים נבעו מבנייה מופרזת.
רסקו תקועה היום עם 800 דירות, בשוזי
של 40 מיליון לירות. כסף זה חסר לה,
מפני ששיטת העבודה של החברה היתד: ,
קודם בנר — ,אחר־כך מכור.
איש בהנהלתה לא שעה לאזהרות הכל־

תמונה זד צולמה באחת המסיבות
החברתיות, בהן אוהב מ1־
הל חברת רסקו, מרדכי שמרן להשתתף: חנוכת מלון־הפאר

ראיית העתיד?

הילטון תל־אביב. הגברת שלידו היא רעיית ראש הממשלה מרים
אשכול, הנראית כאילו התגוננה כבר אז בפני מה שמאיים כיום
על חברת שטרן .״אל תצלם!״ ב׳יקשה מהצלם שהנציח את המעמד.

חוחו חתרסחת?

כלנים, ולא התייחס ברצינות לסימנים שהעידו
כי מתקרב מיתון. לכן המשיכה
החברה להשקיע כספים בבניינים חדשים —
אשר עוד בטרם הונחה אבן־הפינה היו לאבן
שאין לה הופכין. העיקר היה: לחזה בגאמר.
על עוד בניין, עוד סופרמרקט, עוד שכונה,
עוד מיפעל, הנושאים את שלטה של רסקו.

והמדובר בדירות שניבנו על רמה גכיהה
ובמקומות מרכזיים, שם הקרקע יקרה מאד.

חלק בקערת השלל
^ שרי החכרה עם משרד השיכון נס-
כו ברסקו רגשות בטחון. לעולם חוסן,

יז 13.־ה

יעומעורן^

ל ת חייי בז
,ודק ביוז
• /ב טיגי ן
כי עוני ת
מ* /ודכל לי כ ד

. 4געיגל (

ג״ת למלט־פו
ד ט ־ לנד
. 1בע״בי ^

י יזילייו

אלקט רו ני ק ה.
3-עימ

ט־לקו
ב ע׳ מ

ת9וזך

מחצ בו ת
^ ה ר סיו ג
. /בע״מ א

מדז*ב.בוו1

יו־ועוליבו^
גט״בי

דטטדים
. 1נגע״ני

אדגנטקס

1 ,יג״גי \
ה חו פ ר
1ע׳ מ .

אלקכו רו ז
מ 0י ראל <

ץגדר 1ת
מבעלרלגשה,

גע״נל

מי כון גניך

1יג*מ ^

אטקס
מ פ עלי
ס־דיגוז
> גי לינו

י ב רי ברץ ד שני ם
1ע ״ מ ^ט 1או ר גניינ

כך חשבו. אך המציאות הוכיחה את הר,יפו.
כל עוד היתר, לרסקו עשירית מעוגת
הבנייה הממשלתית, מצבה היד, פחות או
יותר טוב. אולם מאז ,1961 שנה שאז הוקמה
החברה הממשלתית שיכון ופיתוח, חלה ירידה
תלולה בחלקה של רסקו בבנייה עבור
משרד־השיכון. בשנת 1965 ירד חלקה לכדי
.2.57,המעניין הוא, שלרסקו לא היה הסכם
בכתב על חלקה בבנייה הממשלתית, אלא
רק הסכם בעל־פה.
רסקו, כמו כל עסקי־הענק בארץ, זכתה
להטבות. אבל שיכון ופיתוח זכתה להטבות
רבות יותר, ובחלק גדול יותר מקערת השלל
הלאומי: קרקע במחיר מוזל, כסף
זול, ברובו תמורת ריבית של 370 בלבד.
בשנת 1965 השתמשה שיכון ופיתוח ב־
95 מיליון לירות של כסף ממשלתי. לעומתה,
רסקו, וחברות בנייה אחרות, נאלצות
לשלם מ״ 1870 עד 2470 ריבית.
מובן ששיכון ופיתוח הועדפה, ואילו
רסקו נותרה עם מלאי של דירות ללא קונים,
ועם בעייה חמורה של חוסר כסף לפרעון
שטרות ותשלום חובות. למטרה זו לוותה
החברה כספים, הגבירה את מסע גיוס ההון
בחו״ל — עד שנוצר מעגל קסמים של
ניצול כסף יקר בלי שישא פרי.

לאן הלכו המיליונים?

א ט לג טי ק
\ 11 געייי

*ץ יבות נוספות למצב־הנזילות החמור
^ של רסקו: ירידה תלולה בגיוס הון
^י רי א ל קו
מידבי־ח ל מינו ח
בחו״ל. האומדן לשנת 9 : 1965 מיליון דולר.
מג ד ת

7 8*)1€0ר.ו*0א*או?ז
לה׳**קעוינ
אי ל ת 1

התחזית לשנת 5.4 : 1966 מיליון דולר. כלוג
ד קו קעץ
.בע״ מ
* 0וו 009 ? 0
גונינו ^

מר: ירידה ב־ס.407
>* *0׳ו -ייו א א

גם התמוטטות הבורסה הישראלית הוסיפה
למצוקת רסקו. מניותיה ירדו, בדומה למניות
מ ט עי ר ס קו
י *55):0מ
חברות אחרות, אם כי פחות מהן. נוסף
1ע׳ מ

א 0ו 0* * 7יו* 6כ
י שרס *¥

על זה, הפסיקה רסקו למכור מיבנים לי
ש ר אל־ ר ס קו?
־< זגיייס ^ ס ״ סס****
משקיעים מחו״ל, וזאת לאחר קריאתו של
1יגרהלה ״ מעות
*י י^\10x0014 1
גע*מ
ז ־י רו מעם /
דויד הורוביץ, נגיד בנק ישראל, לצמצם

לו נ דון

( 1מייזזדה *ברסקד ) 21( /
יבוא דולרים לישראל, הגורמים לאינפלציה
והמהווים ״כעין רעל בוורידים שלנו״.
אבל כל הקשיים האלה היו כאין וכאפס
לעומת ההפסדים הממשיים שנגרמו לרסקו
בתעשייה ובענפים אחרים. ההשקעות הלא-
רווחיות. רסקו 4מיליון ל״י במלון אויה; 3מיליון ל״י
^8055
בנוה אביב; 6מיליון ל״י בארבע קומות
במיגדל שלום; 4מיליון ל״י במלון פארק;
7מיליון ל״י בבית־חרושת שמשון; 5מילזהו
אילן העסקים של רסקו. כל עלה — חברה, או יון ל״י במחצבות הר־טוב 4 :מיליון ל״י
חברת־בת. בסן־הכל 45 :חברות, שברובן הגדול בהחופר; 2מיליון ל״י בגברס, ויניליט ורק
הסבו הפסדים. מכנה משותף נוסף: הן כולן פרי השאיפה להתפשטות לשמה. עוד 3 :מיליון ל״י בגלוביס; 3מיליון ל״י

שאינה עיוורת?

במחלבות טנא־נגה; 2מיליון ל״י בגאת,
קרית־גת, ועוד.
בסך הכל: יותר מ־ 50 מיליון ל״י.

עי סו קי םותחכיסים
נ שי םמרכ זיי ם בעולם הכלכלה ו־
^ הבנקאות, אשר רואיינו בקשר למצבה
של רסקו היום, טענו בפסקנות:
״קשה לאדם אחד להשתלט על עסקים
כה רבים ומגוונים, ובעת ובעונה אחת לעסיק
גם בעשרות דברים אחרים. או שמשקיעים
זמן לעסקים — או לתחביבים.״
למרדכי שטרן הרבה עיסוקים ותחביבים.
בין השאר הוא פעיל כ :
חבר כנסת: חבר מועצת עירית תל־אביב
מטעם הליברלים, וראש סיעתה שם: חבר
הסניף הישראלי של הקונגרס היהודי העולמי;
חבר מועצת הנאמנים של אוניברסיטת
בר־אילן; חבר מועצת הנאמנים של
הטכניון בחיפה; יושב־ראש המועצה של
האיגוד הבינלאומי לשיקום נכים: המייסד
והיושב־ראש של כתב־העת במה למחשבה
יהודית; חבר הועד־הפועל של המפלגה הליברלית;
חבר מרכז בני ברית; חבר באגודה
למען הצופים; חבר הנהלת ארגון
עולי מרכז אירופה; חבר ועדת התקציבים
של הסוכנות היהודית; חבר בהנהלת המגבית
המרכזית למען הישיבות; חבר מועצת
התזמורת הפילהרמונית; חבר מועצת שוחרי
האוניברסיטה העברית.
מיספר עיסוקים השווה כמעט למיספר
החברות השלובות של רסקו.
פרט לזה, הוא גם מרצה, בהזדמנויות שונות,
על ענייני היום, וכותב מאמרים על
נושאים שונים.
המסקנה: פרט לשאיפת הגדלות של שטרן
ליצירת אימפריה כלכלית, על־ידי הסתעפות
לענפי תעשייה ומיסחר — מדיניות שהובילה
את רסקו לכשלונות והפסדים — לא
היה לו זמן לנהל את ענייני החברה.

כמה זה יעלה?ך?
ך* ״ ר ס קו ״ השקיעו עשרות אלפי ידיו־
^ דים מרחבי העולם, מתוך שאיפה לגיטימית
לרמחים, תוך עידוד מפעלים ציוניים
חיוביים.
לזכות רסקו יש לנקוב שורה ארוכה של
הצלחות ביישוב וקליטת עולים מכל ארצות
העולם — לרבות צפון־אפריקה, הודו, אמ־ריקה־הדרומית,
וכמובן, מיפעלה החלוצי
ביישוב יהודים יוצאי גרמניה, שנמלטו משלטון
הנאצים; והישגיה בבניית שיכונים
לעולים גם הם לא מבוטלים.
אבל הכשלונות והמשברים החלו עם הסתעפותה
לענפי עיסוק והשקעות, שהיו
זרים לאופי פעולותיה. הצרה היא שכשלונה
עלול לערער עוד יותר את האמון בכלכלה
הישראלית, אשר בלאו הכי נמצא בשפל
המדרגה.
נטיית הממשלה למנוע זאת, כפי שהסתמנה
השבוע, תעלה למשלם המיסים הישראלי
יותר מעשרים מיליון לירות.

?<ו~! 1זו0
ספורט כדח־־גל
ניצוצות בה ושם
.,איפה הימים הטובים בהם היינו מוכרים
בקלות לכל מישחק של הנבחרת הלאומית
40 אלף כרטיסים לאיצטדיון רמת־גן?״ נאנח
השבוע גיזבר ההתאחדות לבדורנל,
נחום ציפלוביץ׳ .לשני המישחקים של ה־

עינה

הו דו ת

לאט לאט איר הגיעו הרומניות לרמה
הגבוהה שלהן בכדורסל?
לשחקניות נראית השאלה מוזרה מאד. יש
ברומניה בערך 5000 נשים הקולעות לסל.
הן מאמנות ארבע פעמים בשבוע, שעתיים
כל פעם, ולאט־לאט מגיעות להישגים.
יחד עם שחקניות פוליטקניקה בוקרשט,
האלופה הרומנית הנוכחית, הגיעה לישראל
גם התקווה החדשה של הכדורסל הרומני.

לתהל

ישותי

הטר מו־ כי

כדורגלנים ישראליים כתום התיקו נגד פולין*
שיקולים תמוהיס

שנוי כת ובת
מנוי המבקש לשנות את כתובתו מונגקש
להודיע על כך שבועיים מראש, על״מנת
למנוע עיכוב במשלוח העתון למענו החדש.

^ 6 £וו כ א1ז 8י

* גנווווק 3י ^ ך ץ

! 1 0ג ן 1ן •1ן < 1ויזי

פרטים :

״ אישונלנס ״ מעבדה אופטית

ת״א, רח׳ שניאור ( 5פינת פינסקר )20
שעות קבלה 18.30—15.30 , 14.00—9.00 :
טלפון .55029 נשמח לשלוח פרוספקט.

שבוע, נגד פולין ונגד רומניה, מכרה ההתאחדות
לא יותר מ־ 16 אלף כרטיסים ל־מישחק.
אותם
חובבי כדורגל נלהבים, שהטריחו
את עצמם לאיצטדיון בלומפילד שביפו, כדי
לחזות ב־ 11 שהיו צריכים להיות הכדורגלנים
הטובים ביותר של ישראל (מחיר הכרטיס
היקר ביותר 10.50 :ל״י) ,חזו בנבחרת
ישראלית שהראתה אמנם פה ושם
ניצוצות של כדורגל חדיש, אלא שחסרה
את אותם האחוזים הבודדים ההופכים כדורגלנים
אפורים וממוצעים לכדורגלנים גדולים
ומבריקים.
תיקו מאופס. עובדה מעודדת אחת
יכלו בכל זאת הצופים לראות בשבת האחרונה,
במישחקה של הנבחרת נגד נבחרתה
של פולין. גם אצל היריב לא היה הכדורגל
מושלם. הפולנים הראו כדורגל ממוצע בהחלט,
שנפל מהכדורגל אותו הציגו הישראלים.
הם סיימו את מישהקם רק במזל
בתיקו מאופס.
דווקא מול החולשה הפולנית, שבאה אחרי
הרמה הבינונית אותה גילתה רק לפני חודש
הנבחרת היוגוסלאבית כאן (שניצחה,
למרות זאת ,)1:3 ,איכזבה הנבחרת הישראלית,
שלא הצליחה להשיג ניצחון.
כרגיל, נכללו בנבחרת שחקנים משיקולים
תמוהים, שגרעו מהרמה הכללית. רחמים
טלבי ומשה ליצ׳ינסקי, למשל, שיחקו תשעים
דקות תמימות, מבלי שאיש מן הצופים
יבין מדוע.
ואם הצליחו כדורגלנים ישראליים לרדת
השבת בראש פחות או יותר מורם ממגרש
הכדורגל, יחסית לבוץ העמוק בו הם שקועים
בדרך־כלל, היה בכך הישג.
כדורסל חסל סדר בעיות ולבטים בחיי המין שלד!
הופיע ונמצא למכירה הספר שאלפים נזקקים לו

יסודנת המי!
מאת ד״ר ארנולד פ. קליין

בלמעלה מ־ 360 עמודים גדולים וצפופים, פותר המחבר
בצורה גלויה ובכנות מלאה כל בעיה קיימת ממכלול בעיות
המין של כל גבר ואשה בעולמנו.

להשיג בכל חנויות הספרים בארץ
או ע״י משלוח סך 7.60ל״י לע. נרקיס, דרך פתח תקוה ,1ת״א
הספר יומצא לד ארוז באריזה אישית באמצעות הדואר —
דמי המשלוח על חשבוננו.

נשים, נשים
הן הגיעו לארץ בלי שאף אחד ידע על
כך. פשוט, המכתב בו הודיעו מתי ינחת
המטוס בלוד נעלם. אבל מאז שהן כאן,
מקנאות בהן כל הכדרוסלניות המקומיות.
גם הן רוצות להיות בין עשר קבוצות הכדורסל
הראשונות בעולם.
הקפטנית של פוליטנניקה בוקרשט שיחקה
כבר ב־ 132 מישחקים בינלאומיים של
קבוצות רומניות בכדורסל. הגברת וידריצ׳ה
ניקולסקו היא בת ,32 ומשקיפה על העולם
מגובה של 174 סנטימטר. מחצית חייה היא
כבר משחקת כדורסל, והיא חושבת שאחרי
רוסיה, צ׳כיד, ובולגריה, צועדת רומניה בעולם
הכדורסל הנשי.
חוץ ממנה הגיעו בסוף השבוע שעבר עוד
אחת־עשרה רומניות, היודעות לקלוע לסל.
המטרה: לשחק נגד נשות מכבי תל־אביב
— אלופות ישראל — ביום השלישי השבוע,
במיסגרת גביע אירופה לקבוצות אלופות.

היא נקראת אקאטרינה פוגל 18 ותוך השנתיים
האחרונות היא הספיקה להשתתף
ב־ 57 משחקים בינלאומיים בכדורסל, יותר
מספר המישחקים הבינלאומיים שבהם שיחקו
כדורסלניות ישראליות בכל הזמנים. ב־פירסומים
הרשמיים של ראשי האגודה כתוב,
שהיא בגובה של 177 סנטימטר, אבל
היא אומרת שהיא כבר גדלה, ועכשיו יש
לה מטר ושמונים.
חוץ מלשחק כדורסל, היא סטודנטית לפילולוגיה,
יודעת הונגרית, גרמנית ורומנית,
וקולעת ממוצע של 15 נקודות למיש־חק
(השיא.)21 :
האם העובדה שהיא משחקת כדורסל מפריעה
בחייה הפרטיים? ״לא, להיפך. אני
מאד אוהבת את זה וגם אפשר על־ידי כך
לראות את העולם.״ את כל אירופה היא
ראתה כבר, והשבוע
היא בפעם הראשונה
באסיה.
קבוצת כדורסל רומנית,
היוצאת לחוצ־לארץ,
נוסעת כמובן
עם מלווים. זו הסיבה
שכאשר שואלים
את הכדורסלניות אם
היו להם רגעים מסעירים
בקאריירה שלהן,
הן בשום פנים
אינן יכולות להיזכר.
בסוף
השבוע, כשהן
הגיעו לתל־אביב,
היה להן מאד משעמם,
אבל כבר ביום
הראשון הגיעה גם
נבחרת הכדורגל של
רומניה, וסוף־סוף יש
לכדורסלניות עם מי
לשחק קלפים.
ביום הראשון ה־כדורסלניות
לא הסתובבו
כלל בתל־א־ביב.
מדוע? המארחים
עוד לא מסרו פוגר להן את הכסף. הן
קיבלו אותו רק ביום
השני — ורק אז התחילו להסתובב.
מי יזכה בגביע אירופה לקבוצות אלופות?
״הרוסים, כמובן.״ איך אפשר לשאול
שאלה כזאת. אבל סנדה דומיטרסקו, שהשתתפה
כבר ביותר מ־ 32 מישחקים בינלאומיים
של רומניה, חושבת כי יש בכל זאת
תקווה שהן ׳תצלחנה לנצח גם את הרוסיות.
״אם ננצח אותן, נהיה מפורסמות.״
* מימין: יאנג, מינאלי, פרינזו, דרוקר
ובורבה.
העולם הזה 1527

? 1 1 ^ 1 ״ 1 * 1חדש תוצרת לונדון — ר־י
1סים מלאכותיים, תסרוקת
נערית וכובע קטיפה. זוהי רולי אדלר, דיילת
לשעבר, הגרה עכשיו בדירה לונדונית.

^ | 11 | ¥מדי לפי דעתה, ליד הגנן של
העירייה, כשהיא מעודדת אותו

בעבודתו. אחר כך היא השקתה אותו.

** ה שעשה המיתון! הדי אי־אפשר
לתפור מזה חליפה לעכבר!״
״לא נורמלית, מה זה הדבר הזה שהיא
לובשת?״
״מה זה, שמלה או חולצה?״
״תגידי, זאת בחורה או ילדה?״
אלה היו הקריאות שנשמעו ברחובות,
כשדולי אדלר 21 גרושה, דיילת באל־על
לשעבר, באה לביקור קצר מלונדון לתל־אביב,
והסתובבה השבוע ברחובות העיר, עם חלק
קטן מהמלתחה שלה.
זוהי מלתחה הכמעטי־הכי־חדשה שלובשים
עכשיו בקינגס־רוד, רחוב דיזנגוף החדש בלונדון.
שם זה כבר לא מעורר שום התפעלות,
כי ככה הן הולכות כולן.
בשלושת הימים הראשונים שלה בארץ
היא שמה על עצמה את המלתחה שלה, החדשה
מאד, והקצרה מאד, ויצאה לרחובות.
היא עברה עם הדברים המינימליים שלה
על־יד הוועד־הפועל, וכל הפקידים והפקידות
יצאו בהתלהבות מהמשרדים, עשו הפסקת
עבודה, ועקבו אחרי הרגליים שלה, לכל
אורכן, במשך שעה ארוכה.
כשהיא עברה ליד הרבנות הראשית בתל־אביב,
יצאו משם כל המגורשים והמחותנים
והביטו בה. והכלות והגרושות שעברו שם
אמרו שזה פוי.
כשהיא עברה ליד עיריית תל־אביב, הציצו
כל ראשי העירייה מהחלונות, וגנן אחד,
שהשקה את הגינה של העירייה, כל כך התפעל
ממנה, עד שנשימתו נעצרה, וכשד,־
נשימה חזרה אליו, הוא ניגש אליה יאמר
לה שבאופן יוצא מן הכלל, כאות חוקיה
על ההנאה שגרמה לו, הוא מרשה לה להש
קות
קצת את הגינה של עיריית תל־אביב.
דולי לא רצתה להעליב אותו והלכה להשקות
את העירייה, אבל כשהמן התנדב לעזור
לה בצורה צפופה מדי, היא נאלצה להשקות
אותו יחד עם הגינה, ולברוח משם.
אחרי ש־,־א ראתה שההסתדרות, העירייה

עדיין מפגרת בכמה שנים, ולא מעריכה נכון
את האופנה של לונדון. היא החליטה לא
לצאת יותר לרחובות, ולהשאיר את הישראלים
הפרובינציאליים ללא שום מראות מר־ניני־לב.
בערב
היא הוזמנה למסיבה בדיסקוטק,
היא שמחה מאד על ההזמנה, וכיוון שהחליטה
לא לצאת יותר לרחובות ישראל עם
שמלות־מיני, היא לבשה את שמלת הערב
הארוכה־עד־הברכיים שלה, והגיעה בשלווה
רבה ובבטחון רב לחגיגה.
אבל גם את זה לא הבינו. האנשים שאלו
אותה בגסות איפה הרגליים שלה, מה היא
מסתירה מתחת לשמלה, מדוע היא לובשת
כותונת־לילה וכל מיני שאלות כאלה.
אז מה יש להתפלא שהשבוע חוזרת דולי
ללונדון?
מה שנוגע לדולי עצמה: עד גיל 17 היא
היתר, תלמידת־תיכון רגילה, ואז הגיע חג-
הפורים ודולי נבחרה בהיכל התרבות, בנשף
מפואר, למלכת אסתר. כמלכה היא
טסה לטהרן, והעניין מצא חן בעיניה.
כשחזרה, הצטרפה לגדוד הדיילות של
אל־על. בתחילה היא היתד, סתם דיילת־קר־קע,
אחר־כך היא טיפלה באנשים החשובים
שהגיעו לנמל־התעופה לוד.
אבל לוד זה מקום קטן, ואין בו הרבה
אנשים חשובים. אז היא הועברה לניו־יורק,
לעשות את אותה המלאכה.
שם העניין היה כבר יותר רציני, אך לא
לאורך ימים. השלבים הראשונים של המיתון
הגיעו גם לאל־על, ומתל־אביב הודיעו
לניו־יורק שאין תקציב להחזיק דיילת לעניינים
מיוחדים, ודולי נפרדה מאל־על. היא

והרבנות לא מבינות אותה נכון, היא החליטה
לעזוב את הסביבה שלהן, ולעבוד ל־דיזנגוף.
אבל משום־מה גם שם הקיפו אותה
אנשים, והביטו ואמרו כל מיני דברים.
אחרי שלושה ימים של שהיה בארץ,
הגיעה סוף־סיף רולי למסקנה שהארץ הזאת

נישאה לצעיר אנגלי, ואחר־כך גם התגרשה.
כיום נמצאת דולי בלונדון. יש לה דירה
משותפת עם השחקנית דפנה דן, והיא עומדת
לחזור לענייני דיילות. הפעם, כנראה
לא באל-על. יש לה הצעות מחברת־התעופה
ההודית וגם מאליטליה.

רוו׳ במחצאית ברחובות ודא, גורמת דהתקהלויות ומנסי ן

במדינה ;
ם ענ!1
למה כן י

טי ש76

השמפו החדש,
וקרםהשע רו ת המוכר,
נוחים לשמוש, מ ב טי חי ם
ת ס רו ק ת מסודרת,
מקנים זוהר לשער,
ומעניקיםל חו ת לעור
הקרקפת ולשער
ו מ על לכל ־
מדבירים את
נגע ־ הקשקשת .
לא ש ה, לגבר,
לנוער ולסף
תאומי ״? 1שלרבלון -
מב טיחים את סלוק
קשקשי -השיער לעד...

ץ 1^ 1ז 0$1״

הוא היה כל־כך טוב־לב ונוח לבריות,
שכל תושבי כפר טייבה שבמשולש, קראו
לו מר למה לא. כי צאלח אבו־לבדה, תושב
הכפר, היה עונה ״למה לא?״ לכל דבר.
כשהוצעו לו איגרות מלווה־עממי, הוא
שילם, באמרו ״למה לא?״ כשסוכן־הביטוח
בא בהצעה לבטח אותו, השיב :״למה לא?״
למרות שהתפלא שאת הכסף יתנו רק אחרי
מותו. כאשר לפני שנתיים הוצע לו על־ידי
מפיצי־ספרים לקנות כמה עשרות טפרים
בעברית, הוא קנה אותם, למרות שאינו
יודע לקרוא עברית. מה יש? למד, לא ז
הסכים ושילם. בדיוק באותם הימים
החליט לבנות קומה שניה בביתו, שתהווה
תוספת של שני חדרים. הוא הגיש בקשה
למחלקה הערבית של לשכת־התכנון, וקיבל
אישור לבניה, מספר .6014
ביקש ממנו שכנו, מוחמד מצארווד״
להקים מחיצה על מרפסת דירתו החדשה,
כדי שבני משפחת לבדה לא יוכלו להביט
לתוך החלונות של דירת מוצארווה.
״למה לא?״ השיב לבדה בחביבות ובאדיבות,
כדרכו, והקים מיד מחיצה.
באו אליו אנשי מחלקת־התכנון לביקורת,
ובראשם מר דורון. כשראו את המחיצה
אשר אינה מופיעה בתכנית — דרשו את
הריסתה המיידית. כרגיל, השיב לבדה
״למה לא״ והרס את המחיצה.
לאחר ימים מספר הוא נתבע לדין, על־ידי
שכנו מוצארווה, על אשר קילקל לו את
המחיצה ואת הפרטיות שלו. הציעו ללבדה
להעמיד עורך־דץ מתל־אביב. הסכים מיד
ושילם. למה לא?
התפשר עורך־הדין עם הצד שכנגד —
שהמחיצה תיבנה מחדש ולא יריבו ביניהם.
הסכם זה קיבל תוקף של פסק־דין.
לאחר חודש הוזמן לבדה לבית־המשפט,
ושם שאלו אותו למה הוא לא בונה או
משלם• התברר שפסקו לו, מלבד בניין
המחיצה, גם תשלום של 25 לירות עבור
כל יום השהיה בבניה.
שמע כך — רץ לבנות את המחיצה
החדשה. אבל מחלקת התכנון לא הרשתה
לו, למרות כל מכתביו ובקשותיו.
ניסה לערער על פסק־הדין שחייב אותו
לבנות — ולא הצליח בערעור.
החלים לבדה להתעלם מכל העניין.
הכפף הצטבר. לפני כמה ימים קיבל
צאלח אבו־לבדה הודעה: עליו לשלם 6700
ל״י שהצטברו לחובתו, מאז מתן פסק־הדין.
עכשיו מסתובב מר למה 7א הטוב בכפרו
ושואל כל אחד :״למה לא תתנו לי עצה,
מהו המוצא?״
אבל אף אחד לא יודע.

פשעים
7נ 7־ סוכדא 7־ד 7ד 7בנבכד

שלישיית \שר*הירקון

*! גימנסיה ריאלית
נמשכת ההרשמה לשנת הלימודים תשכ״ז לכתות ט׳ ,יי, י״א, י״ב
תיכון עיוני במגמות
הומניסטית ריאלית

תיכון מקצועי במגמות

רדיו-אוקסווזיקה
(בניו • ארכיטקטורת)
ן ןן!ן! שרטוט

• סלויזיה געשית
• גרפיקה שיגושית

מתקבלים תלמידים ללא ידע במקצוע קודם, המשולבים לכתה העיונית המתאימה ולמקצועית מתחילה.
כולל הכנה לבחינות הבגרות הנערכות מטעם משרד החינוך
מורים אקדמאים • כיתות בוקר • שכר לימוד מודרג • טטיפנדיות
תל־אביב
רחוב אלנבי 128א׳ ליד ככר המושבות

חיפה
פרטיםוהרשמה ! 5—8 !9—1
רח׳ שמריהו לוין 30 פינת רח׳ הרצל 14
ת ל* א 3י כ
רח׳ סמולנסקין 7פינת רח׳ בן־יהודה 90

מ תון מונית שנעצרה בכיכר דיזנגוף, בשעה
שתים־וחצי בלילה, הושלכה בחורה
בת .16 שוטר שנזדמן למקום, שמע אותה
מייבבת ״הם עשו לי בכוח.״
רפי היה נחמד. מסיפורה המקוטע
של הצעירה, הסתבר שבוצע בה מעשה־מגונה
.״עברתי בשעה עשר בערן ליד
גשר הירקון,״ סיפרה ,״כששלושה בחורים
התקרבו אלי. הם תפסו אותי בכוח, והתחככו
בי. אחד מהם, שקראו לו רפי, דוזקע
דיבר איתי כל הזמן, ולא פחדתי ממנו.
הוא התנהג איתי די יפה. אחר כך הוא,
עם שני החברים שלו, הכניסו אותי למונית,
וכל הזמן שמתי לב לאן שהם נוסעים.
כשהמכונית נכנסה לשכונת־התקווד״ הסתכלתי
על השמות של הרחובות. המכונית
נכנסה לרחוב עזאי, נעצרה בבית מספר
. .28 רפי והחברים שלו הכניסו אותי לתוך
חדר, ואמרו לי להיות שקטה. רפי הפשיט
אותי ועשה לי עוד פעם (מעשה מגונד.),
אחריו גם שני החברים שלו עשו כמוהו.
אחר כך הם הכניסו אותי למונית, וזרקו
אותי בדיזנגוף.״
חוקרי המשטרה מיהרו להסיע אותה למקום
הפשע, מצאו במקום את בעל הדירה,
שבתאי מזרחי בן ד,־ ,23 ואת חברי
יחזקאל אליאם 25 אמרה הצעירה :״את
שני הבחורים האלה אני לא מכירה. אבל
את החדר אני מכירה טוב מאד.״
״אנחנו לא מכירים את הבחורה, לא עשינו
לה שום דבר, ואנחנו לא יודעים כלום,״
אמרו החשודים לשופט יוסף קירטוני.
השופט לא האמין להם, ציוה לעצרם
לחמישה ימים.
הסולם הזה 1527

ה שקט

שלאחר הסערה
לפני שמאורעות גבעתיים התפרטמו ב־העולם
הזה של השבוע שעבר׳ התלחשה
עליהם כל גבעתיים. אחרי שהמאורעות התפרסמו
בהעולם הזה ולאחר שפרשת ראש־העיר
והמזכירה נודעה בכל הארץ, הפכו
הלחישות לדיבורים, והדיבורים לצעק־ת.
״מאה אחוז שהם יתגרשו,״ אמרה גבע-
תיימית אחת .״אחרי דבר כזד״״ הביע מישהו
אחר את דעתו ,״אני לא מתאר לעצמי ש־האשד,
של קובה תוכל לחיות איתו בשלום.״
״והבעל
המיסכן של המזכירה,״ התחסד
מישהו ,״איזה פרצוף יהיה לו אם לא ידרוש
ממנה גט!״
רק ארבעה אנשים בכל גבעתיים לא הפגינו
התעניינות ׳בכל הלחישות הללו — כי

גיג׳י והגלש
אם להיפך. אלה היו, כמובן, ארבעת הנוג
עים
בדבר. ביום שבת בבוקר לקח קובה
קרייזמן, ראש עיריית גבעתיים, את אשתי
ואת שלושת ילדיו, ואת המכונית שלו,
ואת האוהל שלו, והם יצאו כולם לבלות
בחיק הטבע.
באותו יום השבת בילתה המזכירה של
ראש העירייה בחיק המשפחה שלה, יחד
עם בעלה ושני ילדיה. בעלה, הבטוח בצדקתה,
אפילו צילצל, יום לאחר מכן, לבלש
גיורא סימוכסקי, ואמר לו :״אני אתן
לן אותו מחיר שקיבלת עבור שבעה חודשים
של עיקוב אחרי אשתי אם תהפוך
בלש שלי, ותמסור לי את כל ההוכחות נגד
אשתי.״
״הוא לא ענה,״ סיפר לאחר מכן הבעל,
״הוא היה נבוך. לא ידע מה לענות, ולא
הסכים להצעה שלי.״
היו שתרצו זאת בכך, שיש לבלש פשוט
הצעות יותר טובות, מאלה ששלחו אותו.
סימובסקי עצמו מסרב להגיד מי עומד

המחליפה של רז ותה
מי שרוצה לראות בימים אלה את מנחם
גפן, יכול לראות אותו עם בחורה צעירה,
שנראית כמו כוכבת לכל דבר. היא מכוסה
בריסים, עטופה במכנסיים מד,מודה האחרונה,
מדברת צרפתית במיבטא צרפתי ואומרת
מדי פעם בפעם ״דארלינג״ ו״או, מיי
לאב.״
הוא נראה כאילו הוא התאושש לגמרי
ממשבר אילנה רובינא שהתרחש אצלו,
כשאילנה רובינא התחתנה עם המהנדס גו גו
וייסמן, אבל כששואלים אותו, מסתבר,
לפי דבריו, שהוא בכלל לא התאושש.
״לא היה לי מה להתאושש,״ הוא אומר,
״בינינו זה נגמר עוד לפני שהיא התחילה
ברומן עם השני. אבל רובינא האמא ביקשה
ממני לשמור את עניין הפירוד, בתקווה שעוד
נחזור.״
עובדה שתיכף אחרי שאילנה התחתנה,
היו לו מיד שני רומנים עם שתי נשים גרושות.
ואחר־כך הוא הכיר את היפהפיה החדשה
הזאת, שנראית ומתנהגת כמו כוכבת.
קוראים לה לולה פינטה. הוא הכיר
אותה בדרך מארצות־הברית לישראל.,וכששואלים
אותה למה היא נראית כל־כך כמו
כוכבת, היא מסבירה שזה בגלל שהיא כוכבת.
היא
התחילה את הקאריירה שלה בתור
פירסומת למישחת־שיניים׳ אחר־כך ממישחת־השיניים
היא עברה לליז טיילור: היא
היתד, המחליפה שלה בקליאופטרה. מליז
טיילור היא עברה לג׳ינה לולדכריג׳י־ד
ה: היא היתר, המחליפה שלה בונוס המלכותית.
בין
זה לזה היא הופיעה קצת בקאפו,
ואחר־כך, כשהיא הגיעה לשיא הקאריירה
שלה, היא הופיעה ככוכבת ראשית בסרט
של פולקו קווינשי.
מאחוריו. אבל יש תמונה המעידה, לפחות,
מאחורי מי עומד סימובסקי. הוא עומד מאחורי
דויד כן־גוריון, ראש רפ״י, כש־הבלש
עוד היה שומר־ראש של ראש־המנד
שלד״
אבל אחרי שהרביעיה המרוכלת ביותר
של גבעתיים כל כך אדישה לליחושים ול־רינונים.
יש לשער שרפי בן״משה, חבר
מועצת־העיר לשעבר מטעם חרות, ומתי
דויד, מזכיר רפ״י בגבעתיים, וכל יתר הבוחשים
המיסתוריים בקלחת הלחישות —
יצטרכו לחשוב על שימות לחימה חדשות.

* 1הו לדת גרמני
אחת ממסיבות ימי־וזהולדת המדוברות בזמן
האחרון, היתה מסיבת יום־ההולדת הצל
וסל מזכירה חיננית מאד, העובדת
באחת משלוחותיו של משרד ראש־המוד
שלה.
במסיבה הזאת השתתפו אורחים רגילים,

בנד המסיבות
מתוה מפוארת ביותר קיבלה בשבוע ש־עבר
בעלת הגלריה, עמליה ארבל. המתנה:
שגי שעונים. שעון יהלומים ושעון
רגיל. הם ניתנו לה בשבוע שעבר, נשהס
מצורפים לעוגת יום־הולרת, פרחים וארוחה
מיוחדת.
ני עמליה הבלונדית עמדה בפני בעיה
קשה: או לערוך מסיבת יום־הולדת ענקית
לכל מעריציה, אוהביה, מוקיריה וידידיה,
שבה לא הסכים בעלה, הצייר נחום אר־כ
ל, להשתתף, או ארוחת ערב שקטה, לה,
לבעלה ולמספר ידידים.
היא בחרה במסיבה השניה — ובצירוף
לארוחה, קיבלה מבעלה את המתנה.
אבל למרות שנתנה לבעלה את זכות הבכורה,
עמליה כנראה לא תוותר. היא מתכוננת
לערוך בשבוע הבא מסיבת יום הולדת
שניה, לכל מעריציה וידידיה.

והביאו לשם מתנות רגילות, ובירכו את כל
ברכות־יוס־ההולדת הרגילות, אבל בכל זאת
היא עוררה רעש, משום שהיא נערכה בביתו
של פראנס פייגלר, העובד בשגרירות
הגרמנית.
השאלה אס מותר לערוך מסיבת יום־
הולדת בביתו של גרמני־שאינו־נאצי היוותה
לאחר מכן נושא לכל כך הרבה דיבורים
וויכוחים ולחישות, עד שהבחורה התחילה
להצטער על המעשה.
״הוא לא חבר שלי,״ היא סיפרה ,״הוא
רק ידיד. יש לי חבר אחר, שאני עומדת
להתחתן איתו.
״הכרתי את פראנס בהיכל התרבות, במסי•
בת קוקטייל. לא היינו חברים, והוא נשאר
סתם מכר שלי. אני עובדת, בכלל, במקום
שמכירים כל מיני אנשים, מכל מיני מקומות.
״רציתי
לערוך את היום־הולדת בבית, אבל
זה לא הסתדר. לפראנץ יש ביית גדול, ולכן
החלטתי לעשות את זה אצלו, ולהזמין את,
האנשים.
״זה לא היה על חשבונו, המסיבה. זה
היה על חשגוני. הוא רק נתן את חדירה
שלו, ואני סידרתי את הכל, והזמנתי את
האורחים.
״כל הידידים שלי שבאו הם נשואים, חוץ
משתי בחורות, ואף אחד לא אמר ל׳ בהתחלה
שאיכפת לו שהמסיבה נערכת אצל
הגרמני.״
*1 1־1.1

לפני שפראג* פינטרה התחתן, היה
לכל בחורה שמכבדת את עצמה ואת מעמדה
בחברה איזה רומן קצר ונלהב איתו.
עכשיו, לאחר שפראנקי התחתן, התברר שכל
בחורה המכבדת את עצמה ואת מעמדה
בחברה אמרה לו אי־פעם ״לא״ מוחלט, ובלתי
משתמע לשתי פנים.
ובכן, אחת מעלילות־הגבורה המפוארות
ביותר של לולה פינטה הוא ה״לא״ שלה לפראנק
סינטרה. זה היה לפני 11 חודש. היא
באה למלון שלו בלאם־וגאס, והמנהל שלו,
אדי יפוצי, ניסה להכיר לו אותה.
היא לא התרגשה מזה, ניגשה אליו ואמרה
לו :״אני אוהבת אותך בתור זמר,
אבל אני לא אוהבת את האישיות שלך.״
פראנק סינטרה כל כך התרגש מזה, שהוא
נפל מיד לחיק אשתו הנוכחית והתחתן
איתר, מרוב יאוש.
אבל ללולה יש עוד עלילות־גבורה חוץ
מזאת. היא יצאה, למשל, במשך שנה שלמה
עם דין מרטין, ולמי שלא מאמין• ,ש לה
הוכחה: כלב פקיני קטן, שהוא נתן לה במתנה.
כדי שלא תשכח אותו.
זה היה לפני שנתיים .״זה פורסם בכל
העיתונים,״ היא מספרת .״הוא אהב אותי
מאד, ולכן ביקש שלא אשכח אוי׳־•״
״אחר־כך,״ היא מוסיפה בביטול .״היה לי
גם רומן עם השחקן המפורסם והמ־כשד
הוגו טוגיאצי, אבל כל זה כלום. היו
לי עוד כל כך הרבה רומנים, עם כל־כך
הרבה אנשים מפורסמים. סיפרתי ו ק את
הכי פחות חשובים.״ מתוך צניעות, כמובן.
מתוך צניעות היא גם מפליטה, בדרך״
אגב, כי :״עכשיו אני מתכוננת לנכוע לאמריקה,
כדי להופיע בשני סרטים לצידו
של ויטוריו דה פיקה.״
ומה מצאה בחורה כל־כך מבוקשת ב
לולה
וגפן
מנחם גפן? ״מצאתי בו,״ היא אומדת ,״בל
מה שלא מצאתי באחרים.״

עסקי
כשיעל שרז לא הגיעה לתצוגת־האופנה
הגדולה של גדעון אוכרזון, וכשבעלה
יצחק ענה לכל השואלים שהוא לא יודע
איפה אשתו, התחילו כל אלה שהתעניינו
בנושא לחשוב שמשהו לא בסדר בין בני
הזוג.
ובאמת, מי שניסה לחקור את הנושא ברצינות,
גילה שמשהו לא בסדר; שמזה
שלושה חודשים נמצאים יעל ובעלה במצב
של פירוד מוחלט.
הזוג שרז היה זוג מפורסם מאד, עוד
מזמן שהתחיל להיות
זוג. הם הכירו
איש את רעותו ולאחר
שיעל התגרשה
מבעלה הראשון,
קיבלה ממנו את
בתה, והפכה ידידתו
הטובה ביותר
של בעלה הגרוש.
יעל ויצחק שרז
התחתנו, והפכו זוג
פעיל מאד בחיי־הלי־לה
של הארץ. יעל, שהיא
זמרת במקצויעד

עזרה לבעלה
בניהול עסקיו, והספיקה, בין העסקים, גם
לשיר קצת. אחר־כך פתחו שניהם את מועדון
השעות הקטנות בצפת, ואחר־כך הם התחילו

נשואין

לנהל שני מועדונים בבת אחת, באופן מקביל.
יעל
ניהלה את השעות הקטנות ובעלה
ניהל את עומר כיאס ביפו, והם היו נפגשים
בשבתות, לפעמים בצפת ולפעמים בתל־אביב.
אחר־כך
הגיעה יעל לתל־אביב, התחילה
לעזור לבעלה בניהול בית־הספר לדוגמנות
של אוברזון, ואחר־כך, כששניהם ראו שהעסקים
המשותפים לא הולכים טוב, הם נפרדו.
יעל
התאוששה מזה מהר מאוד, מבחינה
עסקית. היא קיבלה מיד על עצמה את ניהול
יחסי־הציבור והפירסומת של חולצות להב,
ועכשיו היא כבר עובדת במלוא הקיטור.
יצחק התאושש מזה מהר מאוד, מבחינה
רגשית. רואים אותו כבר עם בחורה בשם
רוני קרמד 22 שהיא אחת התגליות
החשובות ביותר של בית־הספר. אבל מבחינה
עסקית מסתבר שהיא המפסיד העיקרי
בעניין.
כי חוץ מאשתו עזבו אותו, לא מזמן, גם
שמעון לוי וזיוה שמרת, שני המורים
הראשיים בבית־הספר, שלימדו תנועה וצעי־דת
מסלול, הם טענו שאין משלמים להם
די .״למה אנחנו צריכים לאכול פלאפל כשהם
אוכלים סטקים?״ הם שאלו, ועברו ל־בית־הספר
המתחרה, בית־הספר לדוגמניות
בסרפליי.

האם נכון ש...
>•< אימה של דיוויאן דל ביאנקו, לא נוטה להראות את תמונות חתנה, בתירוצים
שונים, אבל כנראה יופיע בארץ האוריגינאל, כי ויוזיאן נאלצת לבוא ארצה, על מנת שלא
תפסיד את 5000 הלירות שהפקידה כערבות לכך שתחזור ארצה אחרי התחרות האמריקאית,
אם־כי היא מנסה לדחות את בואה עד לאביב?
#שום דבר רציני לא מתרחש בין דוגמנית הצמרת שמעונה שוורץ, לבין המיליונר
הבריטי גורמן רהווד, הגם ששמעונה באה במיוחד מאמריקה, ומתגוררת במלון־פאר
מול ביתו?
• תוך שבוע בערך עומדים להתפוצץ נשואיו של מיליונר ישראלי ידוע ומוכר,
למרות שהוא עדיין מופיע בכל מקום עם אשתו, כששניהם משחקים את הזוג המאושר?

במדינה __ק1לנ 1ע
ירושלים
מה חדש נבמע״ר

בשרביט זה ובכתר זה, תוצרת ״טופז״ ,הוכתרה ״מלכת ה מים 1966״
,,טו פז בית מ ס חר ובית מלאכה לתכ שיטים
תל-אביב, רח׳ דיזנגוף ,121 טל 229900 .

1ן ו 4ו? ו ו1
דיוק שויצרי במכונות גלוח
מתוצרת שויצריה

היחידי בעולם בעל שני
מנועים נטענים.
נטען ע״י השמל במשך
לילדי אחה ומגלח שבוע
ימים ללא דאגות השמל.
בעל שני ראשי גלוח בזק.
ראש מיוחד לשפם ופיאות —

״רקס * ריאם״
בחנויות החשמל במחיר — 99.ל״י בלבד.
הסוכנים לישראל: אלקטרו ויסטה בע״מ,
תל־אביב, רחוב יעבץ ,30 טלפון.59909 :
סרטים סטאלאג עצמאות

הטל צל ענק (בן־יהודה, תל־אביב;
לפני 27 שנים בילה דויד עמירן חודשים
רבים ברחובות ירושלים כשהוא עובר ארצות־וזברית) מלחמת־השיחרור השתנתה
מבית לבית. כיום הוא סגן נשיא האוני מאוד מאז אכסח־ום. חלה בה אמריקניזציה
ברסיטה העברית ומנהל המחלקה לגיאוגרפיה קשה, ועכשיו כבר ממש קשה להכיר אותה.
יחס תנכי מאד: עכשיו המלחמה
שלה, אבל הוא עדיין ממשיך לנהוג כך.
גם אז וגם עתה היו כוונותיו מדעיות ביותר. מתחילה כשקולונל מרקוס מגיע ארצה, מתאז,
ב־ ,1939 הוא ערך את הסקר הגיאוגרפי נשק עם סנטה ברגר, חברת הפלמ״ח, והיסודי
הראשון בתולדות ירושלים. כשהוא שואל אותה :״איך אצלכם היחס איו המין?״
והיא עונה לו :״יחם תנכי מאד!״
מצוייד בקופסת עפרונות צבעוניים (בהעדר
הוא שואל אותה אם היא נשואה, והיא
עטים כדוריים שטרם הומצאו) עבר עמירן
מסמטה ירושלמית אחת למשנהה, רשם וסימן אומרת שכן, אבל בעלה לא כל כך טוב
במפותיו כל עובדה שהיה יכול לגלות או במיטה; בגלל מחנות הריכוז שהוא היה
בהם• אז היא מוכנה להרפתקאות( .באמת
לייחס לה חשיבות.
האם הבית בנוי מאבן או מבטון ; האם בהמשך הסרט קורות להם הרפתקאות שוהוא
בעל גג שטוח, גג רעפים או, כרוב נות, ולאחר שסנטרי ברגר עומדת בגבורה
בתי העיר העתיקה, בעל גג קמור. הוא בבאב־אל־ואד, מרקום (קירק דוגלאס) תוקע
אפילו הקפיד לרשום את המצאותם של בורות לה בחזייה את אות־הגבורדי).
אחר־כך קצת משוחחים על מחנות ההמים,
אשר באותה תקופה עדיין היו בריכוז.
מרקום אומר :״כן, מהאחים שלי
חלקם הגדול בשימוש.
שלושה גרעינים סחיפה. זאת היתר. עשו סבון,״ וכשהוא מקבל אוכל במחנה
גם החולייה הראשונה לקראת הוצאת אטלס צבאי, אומר לו המפקד :״יש כאן רק עג־ירושלים,
העומד לראות אור בחודשים ה בניה ולבניה. אצלנו כולם צמחוניים. ראינו
יותר מדי בתי־מטבחיים.״ ואז, אחרי כל זה,
קרובים, ובו שוב
מתפנה קצת מרקוס למלחמת השיחרור.
תוכח חשיבותו של
הוא מבחין בכך שחמש מדינות מקיפות
מדע הגיאוגרפיה האת
ישראל, ושדיפלמ״ח במקום להתאמן
עירונית, שהוא תירוקד
הורה, ושאין רובים ואין כלום. אז
אור וניתוח המיקום
הוא תיכף מסביר למפקדים :״זה לא טוב.
של הפעילות האנוצבא
לא צריך לרקוד אלא להתאמן, ובששית
בתחומי העביל
מלחמה צריך רובים.״ הם לא מאמינים
רים, תוך כוונה ללו
וממשיכים לרקוד.
גלות בכך חוקיות
אז הוא מתרגז, הולך אל בן־גוריון, י-
מסויימת, נוסחות ו־אומר
לו שיגיד לכולם להפסיק לרקוד.
סכימות.
ולהתחיל להתאמן, כי אחרת הם לא ינצחו,
אחת מן הסכימות
וחוץ מזה יוא גם מציע לאחד את ההגנה
המעניינות היא על
עם דיפלמ״ח. בן־גוריון חושב וחושב ובגידול
ערים: יש עעמירן

סוף
מקבל את הצעתו.
רים הגדלות בטבעות;
וכך נודע, סוף סוף, למד, פירקו את ה־הגדלות ערים ויש
בזרועות

ערים
הגדלות ולא רק ממרכז אחד (עיר פלמ״ח,
ממספר מרכזים
אחרי זדי מרקום נוסע לאמריקה, מזכיר
רב־גרעינית) .חיפה, למשל, היא בזאת: לאמריקאים איך היהודים מתו בדאכאו, ותלת־גרעינית
— היא גדלה משלושה מרכזים, משכנע אותם להצביע באו״ם בעד הקמת
העיר התחתית, הדר־הכרמל והר הכרמל.
המדינה. הם נזכרים במה שהוא מזכיר
ארבע קומות כמוקד. אחד המחקר להם ומשתכנעים. הוא לוקח רובים, וחוזר
ים המעניינים שיובאו לידי סיכום באטלס ארצה יחד עם פראנק סינטרה.
ירושליס הוא המחקר שנערך השנה. זאת
כשהוא חוזר, מתחילים כולם לספר לו
היא בעיית המעיר (מרכז עירוני ראשי או על יציאת מצרים, ועל 2000 שנות הגלות,
סיטי, בלשון יותר פשוטה) של ירושלים.
ועל לוחמי מצדה. אבל הוא מבשר להם:
היתד, זאת משימה מעמיקה ביותר, בה ״בארץ הזאת היו די מצדות. כבר לא צריך
ווידאו כמעט הכל, החל מגילוי זהותם של להתאבד יותר.״
הרעיון הזר, מוצא חן בעיני כולם. שואלקוחות
החנויות השונות ועד לקביעת המרחקים
בין בתי־המגורים למקומות ה לים אותו מדי לעשות, ואז הוא ממציא
להם את שומלי-שנושון. הוא אומר להם:
תעסוקה של התושבים.
מחקר זה הוא בעל חשיבות ראשונית ״אם אין לכם טנקים, תילחמו בג׳יפים, הלתיכנון
בעתיד. כי ההתמקמות במע״ר אינה עיקר שתילחמו.״
הזמן עובר. כולם משוחחים שוב על
מקרית. מחיר הקרקע בו גבוה ביותר ; בעיית
החנייה קשה וגם המיסים אינם נמוכים במיוחד. העם קשה העורף, שנאחז בחוזקה בשעל־אחד
מגילויי הלוואי של מחקר המע״ר האדמה שלו, ועל יציאת מצרים, ועל אלהוא,
כפי שמספר יהודה האזרחי בירחון פיים שנות גלות, ועל היהודים ששרו בשנת
האוניברסיטה, אישור מדעי לעובדה הידועה הבאה בירושלים כשהם הלכו למשרפות
(״במשרפות הללו לא שרפו לחם,״ מסביר
לירושלמים מזמן: שעה שבערים אחרות יש
לסיטי (כמו סביבת מגדל שלום בתל־אביב) קולונל מרקום לאחד מידידו).
רק ״אוכלוסיית־יום״ והיא מתרוקנת בלאחר
שהזמן עבר, מחלים קולונל מר־לילות,
בהעדר דירות־מגורים בשטח, הרי קוס שצריך לסלול דרך לירושלים. אתם
אין הדברים כן בירושלים.
חושבים אולי שהוא האדם היחידי שהגה
היא דומה לבירות מסויימות, ברומא את התוכנית הזאת? לא. מובן שלא. עזר
ופאריס, בהן נמצאות דירות־מגורים בלב לו בזה שייך ערבי (חיים טופול) ומהנדס
המרכזים ההומים ביותר. ואכן עובדה היא אנגלי. היהודים העיקשים אפילו לא רצו
כי מעל מוקד המע״ר של ירושלים, קולנוע להאמין לו שאפשר לבצע את זה, כמו שציון,
ממש מעליו, מצויות ארבע קומות בהתחלה הם לא רצו להאמין לו כשהוא
אמר להם שכדי להצליח במלחמה, צריך
של דירות־מגורים.
להילחם.
לך לעזאזל. נראה שאפילו אדם שלא
מכיר את מלחמת ד,שיחדור הישראלית, ולא
שם־לב לכל הסילופים דיללו, לא יוכל שלא
• הן לא תקחהד עמד. בחיפה
עיקל אגף מם ההכנסה את כל המטלטלים לתמוה למראה הגודש הזה של סיפורי גבובחברת
סונדרפין, בגין חובות ניכויי־מם רה, המסופרים בטון של דמגוגיה היסטרית,
ולמראה ההתפעלות הפאתטית הזאת מן הממשכורות,
נמנע מלעקל חפץ אחיד בלבד עם הפרימיטיבי אך קשה־העורף, שהצליח
במשרדי החברה: ציור שמן המתאר את לבנות פירמידות, ולצאת ממצרים, ולעבור
מייסד סומרפין, הלוי, על רקע מפת־העולם.
את ים־סוף, וכמה שהוא נחמד עכשיו, איך
• שירות דוס. בתל-אביב הזמין, הוא אומר יפה :״לך לעזאזל!״ ו״בשם אלובטלפון,
איש שמן במיוחד, שני מקומות ב הים!״ וכל מיני מילות נימוס כאלה.
מכונית שירות לירושלים, על־מנת שיוכל
לשבת ברווחה, גילה, בהופיעו בתחנת־ הצנחן העולמי
המוניות, כי נשמר לו מקום אחד על־יד
הצנטוריונים (מוגרבי, תל־אביב; אר־הנהג
ומקום אחד במושב האמצעי מאחור. צות־הברית) החיילים הצרפתים שחזרו מ־
• עניין של גיאוגרפיה. בכניסה דיין־ביין־פו יוצאים לאלג׳יריה על מנת ללשכונת
מונטפיורי הירושלמית, חיכה סטו הילחם בה, ולהחזיר אותה לחיק צרפת.
דים חיילים טובים מאד, ביחוד המפקד
דנט שובת, יליד ירושלים, עד בוש לסטודנטית,
שהבטיחה לצאת עמו, גילה למחרת, שלהם, אנטוני קוויו, והם משתדלים להבעת
כנס השובתים בתל־אביב, כי היא הת רוג את האלג׳יראים בעדינות, אבל הם לא
כוונה למגוריה בשכונת מונטפיורי, תל־אביב. מצליחים. לא באשמתם. באשמת המלחמה.

החי

העולם הזה 1527

החייל הכי סוב ביניהם הוא אלן דלון.
הוא התנדב אמנם למלחמה מרצונו הטוב,
אבל מדי פעם הוא מבחין בכך שכל פעם
שהחברים שלו נלחמים — הם גם הורגים.
הדבר הזה לא מוצא חן בעיניו, וכשהסרם
מסתיים, הוא קורא להם ״חיות!״ ועוזב
את הצבא.
הספר לפיו נעשה סרט זה היה ספר פא־שיטטי,
שהעמיד את האידיאולוגיה של ה־או־אה־אם
כאידיאולוגיה בינלאומית. הוא
נקרא בשם צנטוריונים על שם שרי הצבאות
הרומאים, שהיו הלוחמים האחרונים
ששמרו על רומי המתפוררת בפני הברברים.
ככר לא כמודה. הצנחנים הצרפתיים
(כמו הצנחנים בכל העולם) רואים את עצמם
כמו הצנטוריונים הרומאים, במגינים על
התרבות המערבית נגד הפראים, לכן מצדיק
הספר את כל מעשי האימים שהם עושים:
עינויים, הרג והרס.
כשהוסרט הסרט, בעקבות ההצלחה הגדולה
של הספר, הפסידה כבר צרפת את אל־ג׳יריה,
והאו־אה־אם כבר לא היה במודה.
הבמאי לא יכול היה להשתמש באידיאולוגיה
הבלתי־פופולארית של הספר, אבל לא

ליבייה, שהודרך בידי במאי מוכשר כמו
ססיוארט ברג, היא בכך, שיש לו מושגים
ברורים על הדמות, והוא נותן את הפירוש
שלה בכל רגע ורגע של המחזה.
אין צורך, למשל, לחכות לסוף כדי לדעת
שאותלו הוא קנאי אימפולסיבי. אפשר ייר־אות
את זה כבר בהתחלה, והעובדה שיודעים
מי הוא אותלו כבר בהתחלה אינה
מפריעה לו להתפתח, ולהמשיך להתגלות
לאורך כל המחזה.
התקרכות והתרחקות. אותלו כבר
הופיע פעם בסרט, בדמותו של אורסון ולס.
אבל אותלו של אורסון ולס לא היה תיאטרון.
זה היה סרט מלא פעולה, ובעיקר:
מלא זוויות צילום מוזרות מאוד, וקולנועי
מאד.
אותלו של אוליבייה, לעומתו, הוא תיאטרון
מוסרט. הוא מתרחש כולו על במה,
על רקע של תפאורות מצויירות, והפעולה
היחידה שהמצלמה מבצעת בו, הוא התקרבות
והתרחקות מהגיבורים.
למרות זה, ולמרות שהסרט נמשך שלוש
שעות תמימות, יש בו מתח יותר מאשר
ברוב סרטי המתח והפעולה. רואים את

אותילו (אוליבייה) ודסדמונה (ממית)

מפצעונים, פגמים ופצעי
בגרות !
הפעם משהו חד ש!

הצחוק הגס שלו, המיבטא המיוחד שלו

׳ <1יוך י

רצה גם לוותר על ההצלחה המובטחת לו
עם הסרטתו. התוצאה: הוא יצר מין דבר
מעורב, חסר־אופי וחסר־משמעות.

בקרוב
דא הבימה
או ת לו (בקרוב: צפון ,׳תל־אביב; אנגליה)
אפשר לקרוא את אותלו. אפשר לנתח
אותו. אפשר אפילו לראות אותו בהביסה,
אבל אין שום חוויה הדומה לראייתו בתיאטרון
הלאומי הבריטי, כשהוא מגולם
על־ידי לורנם אוליבייה.
עד שרואים את לורנס אוליבייה בתור
אותלו, אין יודעים כמה הרבה חיים יש בין
מילה למילה, בתוך המשפטים של שקספיר,
וכמה הרבה רבדים יש לכל משפט.
כשקוראים אותו, יודעים שהוא זר, נוכרי,
שהתקבל בתוך הארץ בה הוא יושב בזכות
נצחונות צבאיים, ובעצם מעולם לא התערב
ממש בין אנשיה, ולא הסתגל ממש למנהגיה.
אבל
כשרואים את לורנם אוליבייה, את
הצחוק הגס שלו, את המיבטא המיוחד והשונה
שלו, את ההתנהגות הזרה שלו, הפשוטה,
הישרה, החסרה כל גינוני־תרבות,
כשרואים את לורנס אוליבייה בתור אותלו
— רק אז תופסים איזו דמות גדולה היא
זאת, ואיזה אמן גדול יצר אותה.
יחסים כלתי-אפשריים. אוליבייה
הוא אותלו בכל תא ותא של עורו הצבוע
שחור. כל משפט שלו, כל פעולה שלו,
סבירים, נכונים, נובעים מתוך אופיו המיוחד
ומצבו המיוחד.
הוא מאורי גדול וחזק, איש טוב־לב, עם
יצרים בריאים ופשוטים ותגובות טבעיות
כנות, שלא קולקלו על־ידי מעטה של תרבות,
וכשרואים אותו מול מאגי סמית, אי•
אפשר שלא להבין מדוע היחסים בינו לבין
דסדמונה האצילה הם בלתי־אפשריים,
גם אי־אפשר, במשך המחזה, שלא להתפעל
מפראנק פינליי, הממלא את תפקידו
של יאגו, הנוכל הערמומי מפירנצה, בצורה
המושלמת ביותר שיכולה להיות.
גדולתו של שחקן גדול כמו לורנם או־העולם
הזח 1527

•יי׳ יין ן

אותלו ודסדמונה המאוהבים, ובו בזמן, או
דקה לאחר מכן, שומעים את תוכניותיו של
יאגו ליצירת הקרע ביניהם, מצפים בחוסר־סבלנות
להתגשמות או אי־התגשמות התוכנית.
שומעים
את יאגו, המגלה לאותלו בערמומיות
רבה את בגידתה המדומה של
דסדמונה, ומחכים בנשימה עצורה לראות
איך יפול אותלו התמים בפח הנטמן לו.
קשה לזכור תמונה יותר מזעזעת מאשר
התמונה, בסוף הסרט, בה מגלה אותלו שרימו
אותו. שהוא רצח את אהובת־לבו על
לא עוול בכפה. כשהאורות באולם־ר,קולנוע
נדלקים, עיני הקהל כולו אדומות מבכי.

תדריך
* הגבר מסיגסינאטי (אסתר, תל־אביב)
מישחק קלפים מותח, בין מלך הקלפים
לנער צעיר, המנסה לרשת אותו.
חוץ ממשחק הקלפים אין בסרט שום דבר,
אבל המישחק ממלא אותו היטב.
* מו ר גן (גת, תל־אביב) נער צעיר,
מופרע, מסרב להתגרש מאשתו, מסרב להיכנע
לחברה האנושית המאורגנת, ומנסה
לחזור לטבע. סרט עם קטעים מעולים, יחד
עם קלישאות לעוסות היטב.
* כיצד לגנוב מיליון דולאר נתל-
אביב; ׳תל־אביב) רעיון מקסים על זייפן
תמונות, העומד להיות קורבן הזיופים שלו,
ותיאור הומוריסטי מרתק של שני שודדים,
השודדים מעצמם פסל יקר־ערך. כל זה בתוך
ים של ויכוחים והסברים, בסרט ארוך
מדי.

* * הרוסים באים, הרוסים באים
(אוריון. ,תל־אביב; הבירה, ירושליס)
תשעה רוסים שעלו עם הצוללת שלהם על
סרטון אמריקאי, מעוררים בהלה באוכלו־סיר,
האמריקאית, וכמעט גורמים למלחמת
עולם. על נושא זה, שיכול היה להוות סאטירה
חברתית חזקה, יצר נורמן ג׳ויסון
קומדיה מצויינת, מצחיקה עד דמעות.
* * המשרת (נוור, תל־אביב) סרטו
המצויין של ג׳וזף לוזי, על משרת ההופך
לשליט אדוניו.

ר ב בזיז־

מ נ 1ן

לחשב 1נ א 1ת
נ מי נ ה בי

ד־דו׳סנח־ודינמדן ין ד
ד ב * -יו
למד

הנהלת
חשבונות
במפ 1ן

בעזרת ספרי

קרם עדין ומרכך, באשר הוא
אנטיספטי ועוזר לרפוי מהיר.
קרם ע דו ר ה מכיל הכסכלו־רופן־חדוש,
אשר המדע גילה
עבורך. קרם עדורה מגן על
עורך מפני פצעי בגרות ופצעונים
ומבטיח לך עור חלק וחפשי
מכתמים. ואמנם, לא קים בסיס
בריא יותר לעור מטופח, רענן
וזך מקרם. עדוךה. להשיג
בכל בתי המרקחת 3.65ל״י.
להשלמת פעולת ההבראה
השתמשי גם בנוזל.עדורה.

* קורס בוקר ג׳
* קורס ערב ג׳־ד׳
הפתיחה החודש!
חדר עבודה לנסיון מעשי —
חינם. הפעלת מכונות 1^ 0101131
במחיר סמלי. פרטים והרשמה :
ת״א, רח׳ סמולנסקין ,7
מפינת דח׳ בן־יהודה .90

דן ו־־בז אנטיספט וכזב!־*ח

מה הסוד שלו?

בעולם

סרטים חדשים 8מ״מ
בהשאלה רק 1. -לירה
גרמניה אבא אבן אינו מודאג

״ קלורית״
אבן גבירול ,66 טל2 3 16 6 6 .
לעבודה בחוץ־לארץ
לאחר הגלוח היום־יומי בסכין הגלוח
או במכונה חשמלית, סובל עור פניך
מגרויים ופצעים, הגורמים להרגשת
אי־נוחות במרבית שעות היום.

השמוש במי -הגלוח
סר א ר תו ר׳ ט לבנדר
דרושים בעלי מקצוע טובים
בכל המקצוע ות
התקשר עם טיולי הגליל, טבריה
רח׳ הירדן ,10 טל)067( 20550 .

״קוסמוס״
מכון להיכרות ע״י התכתבות
קשרים בכל רחבי הארץ
ת. ד4093 .
באר־שבע

הוא הפתרון האידיאלי לבעית
עור הפנים הרגיש!.

1(£8ז>8X11118/8^ 8111 1,^¥£
* 1.0X101 0ז>ד\^מ^ 8X88 8
יקנה לך הרגשת רעננות מפתיעה.

קורס לפקידות בירושלים
כיתה שנתית לכל המקצועות— .
כתיבה במכונה — חודש !
קורספונדנציה, קצרנות, אנגלית,
פנקסנות :
ביה״ס ״ הפקיד ״ ,י. פורמן,
בצלאל 18

המנויי־קיבלת
חשבונך,

פרע
אותו בהקדם.
עו ר
זהו

חלק
חסוד

ונקי
שלי

אבא אבן לא היה מודאג. הוא אמר לכנסת
שאסור להפריז בחשיבות הניאו־נאצים
(ראה דו״ח לבוחר) .אבל הוא היה
כמעט יחידי בהשקפה זו בין מדינאי העולם.
כי העובדות דיברו בעד עצמן:
• השבוע הושבע כקאנצלר (ראש־מנד
שלה) החדש של גרמניה גיאורג קיזינגר,
מי שהיה חבר המפלגה הנאצית במשך 12
שנות שלטון הרייך השלישי, ופקיד בכיר
במישרד נאצי מובהק: מחלקת שידורי־החוץ
של משרד־החוץ, שעמד במגע ישיר עם
משרדו של יוזף גבלס.
• פראנץ־יוזף שטראום, איש הימין
חסר־המעצורים, ששיקר לפרלמנט, חזר ל־עמדת־מפתח.

לדעת פרשנים, יש כיום לניאו־נאצים
כ־ 70/0בכל רחבי גרמניה המערבית.
(בבחירות של ,1928 האחרונות שנתקיימו
לפני ההתמוטטות הכלכלית של גרמניה במשבר
,1929 הגיעו הנאצים רק ל־.2.50/0
כשפרץ המשבר, הפכו תוך שנה למפלגה
השניה בגודלה במדינה).
אין דעה על אושוויץ. אלה הם סימנים
מדאיגים. אך מדאיג הרבה יותר הוא
מה שעומד להתרחש בגרמניה.
שתי המפלגות העיקריות במדינה — ד,־
נוצרית־דמוקראטית והסוציאל־דמוקראסית—
הקימו קואליציה בבון. פירוש הדבר כי בפרלמנט
לא נותרה עוד אופוזיציה, זולת
המפלגה הדמוקראטית־החופשית הקטנה. מפלגה
זו, שהיא תערובת של ליברלים וימנים־
קיצוניים, ספגה מהלומד, ממאירה בחודשים
האחרונים, ונמצאת בירידה תלולה.
התוצאה: בכל רחבי גרמניה המערבית
נותרה רק אופוזיציה יעילה אחת: הניאו־נאצית.
אם יימשך מצב זה במשך שלוש
שנים, עד לבחירות הבאות, יש לצפות כי
הנאצים יגיע•׳ ל־> 207 אי — 3070 אם לא
יקרו עד אז דברים גרועים יותר.
ראשי־השלטון יודעים זאת. הם יודעים גם
כי המפלגות הזקנות והמסתאבות איבדו את
אמון הנוער. לכן הם מנסים עתה לנקוט
בשיטת רפ״י: לשנות את שיטת־הבחירות,
כדי למנוע בכוח את ייצוג הניאו־נאצים בעתיד.
התוצאה הצפויה: מיליוני גרמנים
יקומו נגד המישטר הדמוקראטי כולו.
באיזו מידה הניאו־נאצים הם באמת נא־צים?
ענה על כך סרן בן 33 בחיל־ד,אוויר
הגרמני, שהוא הנבחר העיקרי של הניאו־נאצים
בבוואריה :״דעתי על הרייך השלישי?
איני יודע עליו מספיק. אני עוד צריך ללמוד
את הבעייה. בינתיים אין לי דע ה...״

כול היו נאצי
ספרד כמו בישראל
בקרוב תהיה ישראל כמעט המדינה היחידה
בעולם התרבותי, שבה אין הפרדה
בין הדת והמדינה.
צעד חשוב להענקת מונופולין זה לישראל
נעשה השבוע בספרד. ראשי הכנסיד,
התכנסו, לפי דרישת האפיפיור, הסכימו ל־ותר
על הזכויות המיוחדות של הכנסייה
הקאתולית במדינתו של פראנקו. זכויות
אלה כוללות כיום, על פי הסכם:
• שלטון הכנסיה על כל ענייני האישות
במדינה, כמו בישראל.
• שיחדור בחורי־ישיבה (פרחי הכמורה
הקאתולית) משרות צבאי, כמו בישראל.
• שיחדור נכסי הכנסיה ממיסים, כמו
בישראל.
הוויתור בא אחרי שהוועידה האחרונה של
הפנסיה ברומא החליטה כי ״אין ד,כנסיה
משליכה את יהבה על זכויות־יתר, המוענקות
לה על־ידי השלטון החילוני.״
שלא כמו בישראל.

איטליה
לא כמו בישראל
בארץ שרתו הנשים קודם בצבא ורק אחר
כך נפתחו לפניהן שורות המשטרה. לאיטלקים
היתד, שיטה אחרת. הם מעולם לא
גייסו נשים לצבא,״ אך איפשרו, לפני שש
שנים, לנשים הראשונות להתנדב למשטרה
האיטלקית.
השוטרות האיטלקיות לא הועסקו ברישום
דו״חות־תנועה ברחובות הראשיים. הן הצטיינו׳
לעומת זאת, בתפקידים יותר נשיים:
טיפול בילדים עזובים, משפחות אסירים ופרוצות.

ד אדוף־משנה. השבוע הגיע משרד
הבטחון האיטלקי למסקנה כי אפשר
להתיר לאיטלקיות גם להתנדב לצבא.
כמו בצה״ל, לא תוכל חיילת לעלות מעל
לדרגת אלוף־משנה. אבל שלא כמו בצה״ל,
הוגבלו החיילות המתנדבות לארבעה תפקי־די־עזר
בלבד: מפקחות מטבח ונקיון, מזכירות
וקשריות־טלפון.

חיאט-נאם
הנשק הסופי
לסוכנות הידיעות של האנוי היתד. השבוע
ידיעה חשובה .״לוחמי גרילה מכונפים״ הצטרפו
לשורות הודיאט־קונג ופגעו קשות ב*
להוציא את ממשלת־הבובות של סוסו־ליני
בצפון איטליה, הכבושה על־ידי הגרמנים׳
בה גויסו נשים לשרותי־העזר הצבאיים.

האיש המעניין ביותר בין הניאו־נאצים
הוא דווקא האיש מס׳ 2של המפלגה. זהו
האידיאולוג שלה וטגן יו״ר ההנהלה, צאצא
משפחת קצינים פרוסית עניפה, אדולף פון־
תאדן;• ,45 קצין־שריון במלחמת־העולם.
לכל השאלות בקשר לאופייה הנאצי של
מפלגתו, משיב אדולף החדש בשלילה מוחלטת,
ומסביר כי הם גרמנים טובים. אך
לאומניים. ולא רק שהוא אינו נאצי, אלא
שאפילו אחותו היתד, אנטי־נאצית פעילה.
היא הוצאה להורג בקיץ , 1944 כחשודה בקשר
להתנקשות בחיי היטלר.
כמו הקאנצלר. רק שפון־תאדן אינו
מדייק כל כך. ראשית, לא היתד. זו אחותו
שהוצאה להורג, אלא אחותו החורגת. ושנית,
לא הוצאה להורג באשמת קשר נגד
חיי היטלר, אלא עקב נטיון להברחת תרופות
משווייץ•
מכיוון שכך, כבר כדאי להתעמק גם בעברם
של 16 חברי ההנהלה של המפלגה.
כולם, כולל פון־תאדן, היו חברי המפלגה
הנאצית. עשרה היו אפילו חברי מפלגה
ותיקים, עוד מלפני שנת , 1933 השנה בה
עלה היטלר לשלטון.
וזה עדיין לא הכל. ארבעה מהם היו קציני
ס.ס ;.אחד היה פקיד בכיר במשרדו של
מארתין בורמן, סגנו של היטלר, ואחד במשרדו
של שר החוץ, ריבנטרופ__ .
בדיוק כמו קורט גיאורג קיזינגר׳־הקאנצ־אחד
השמות המוזכרים ביותר במשפט
אייכמן היה אחד פון־תאדן, פקיד מש רד
החוץ הגרמני, שהיה איש־הקשר של
אייכמן בגירושי יהודים בארצות כמו איטליה,
בולגריה, רומניה.

פרסום צימס

לר החדש של גרמניה, שהיה גם הוא פקיד
בכיר במשרדו של ריבנטרופ (ראה לעיל)

ניאו־נאצי פון־תאדן
גס ארבעה קציני ס.ס.
העולם הזה 1527

פולשים האמריקאים.
עיון נוסף בידיעה הבהיר כי המדובר ב־קיני־צרעות,
אותם מטמינים אנשי הוויאט־קונג
ליד מחסומי־הדרכים שהם מציבים בדרום
ויאטנאם.

פאקיסטאן הנמר של המ\״ד
פילדמרשל איוב חאן, נשיא פאקיטסאן,
התחיל את דרכו כקצין בריטי (בצבא ההודי
הקיסרי, לפני שבריטניה העניקה עצמאות

להודו וההודים המוסלמים פרשו והקימו
את פאקיסטאן).
לכן, כאשר התארח השבוע בלונדון בביקור
רשמי, ניצל את ההזדמנות, מיהר
לבית־הספר לקצינים המפורסם טאנדהורסט,
ונשא נאום מלהיב לפני הצוערים.
הפילדמרשל סיפר כי בצבא הפאקיסטאני
עדיין שרירה וקיימת המסורת הצבאית הבריטית
האימפריאלית כבעבר. למשל:
• כאשר שני קצינים פאקיסטאניים מתערבים
על עניין כלשהו, בודק את העובדות
רק קצין אחד. השני, כמובן, מאמין לו.
• מעולם לא יאמר קצין פאקיסטאני
״איני יכול!״ הוא יאמר ״אני אשתדל!״.
• וכמובן מעולם לא יקרה כי מג״ד
בגבול הצפוני־מערבי שטוף־ד,נמרים יזעיק
עזרה כאשר גדודו נתקל בנמר אוכל־אדם
נוראי. כל מג״ד מחסל את הנמרים של עצמו.
צרפת המחירון

בקולנוע ״ בןי ״ ייהולה , ,תל־אביב ()4.00 — 7.00 — 9.30
•)0610X1 / 0X11*718101 ץ נ£0101( 1

] 6111(6586

כאשר עיתונאי פאריס עוו־כים סעודת-
צהריים לאורחים חשובים מאד בבירה הצרפתית,
הם צריכים לשלם עבור הארוחה.
כדי להבדיל בין קודש לחול, הדליפה
השבוע אגודת העיתונאים בפאריס במה
פריטים ממחירון סעודות־הצהריים לאח״מים:
• הארוחה עם מוחמד כאמל, סגן נשיא
המועצה השלטת של סומאלי הצרפתית עלתה
17ל״י בלבד.
• לעומת זה נקבע מחיר קאפיטליסטי
של 36 .ל״י לראש, למשתתפים בסעודה עם
אורח השנה, ראש ממשלת ברית־המועצות
אלכסיי קוסיגין, העושה בימים אלה בפאריס.

העולם
הזה 1527

החודש נפתחים בבית ספרנו
קורסי הערב הבאים:

שרטוט

בנין • ארכיטקטורה
כולל עיצוב פני ם ורי הו ט
גרפיקה ציור אופנה
ציור א מנו ת׳
שמושית

כדוד הארץ
• אוויר: אוויר: בניו־יורק הודיעו
שמונה נציגי אזור הסהרה הספרדית כי הם
מוותרים על הגשת עצומות בני־ארצם ל־או״ם,
הואיל והם מעדיפים לשוב למדברם
בעל האוויר הצח מאשר להיחנק באוויר המזוהם
מעשן המכוניות של ניו־יורק רבתי.
בריו־דה־ז׳ניירו
• רגליים לדוור.
יצא יצרן גרבי־ניילון במסע פירסומת לגרב
חדשה, הכריז על תחרות הרגל היפה,
קיבל 30 אלף צילומים, בחר ברגל שנראתה
לו כיפה ביותר, גילה, בעת הענקת הפרם,
כי היא שייכת לנושא־מכתבים מן העיר
הברזילאית רסיפה.

ודיטסניקו

ניתן ללמוד את המקצועות הנ״ל

גם בקורסים להשכלה בכתב
פרטיםוהרשמה 5—8 ,9—1 :

הספרי• הצרפתי המעולה
השומר על תסדוקתך יום חמים

תל־אכים,
תל־אכים, אלנבי 128א׳
היפה, שמריהו לוין 30

ברנר ,17 מפנת אלנבי 55

במרחב ירדן מידות החום

״אולפן גרג 0 0 0בע״מ, ביה״ס המיוחד לקצרנות
בהנהלת חיים בר־קמא
פותח בוח״א קורס בוקר במשך שבוע חופש חנוכה
(בהנחה מיוחדת לתלמידים ולמורים)
וב־ 18.12 כת״א וכחיפה קורס ערב של חודש ל

צרנ 1ת

ההצלחה מובטחת ! הירשמו בהקדם :
ת״א: גורדון ,5טל .236209 :.חיפה: בית־הספר ״במעלה״

״ דוקסה ״ השעון השוייצי״ בעל המוניטין העולמי

רצונה
בגרה חסון ושרירי לקבלת חוברת הסברה חינם
פגר. אל

מכשירים לפיתוח הגוף
למד לצייר בביתך בשעותיך הפנויות דרך האולפן
לאמנות הציור
לפנותבכתב לת.ד ,4866 .ת״א

ת.ד 4 9 15 .תל־אביב
.העולם הזה״ ,שבועוןהחד שו ת הישראלי.
המערכת והמנהלה: תל־אביב, רח׳ קרליבך ,12 טלפון 5־,30134
ת.ד • 136 .מען מברקי: עולמפרם י• דפוס משה שהם בע״מ,
תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ• .
העורך הראשי: אורי אבנרי • המו״ל: העולם הזה בע״מ.

השיירה הדו־שבועית להר הצופים היא
מעין מד־חום. אם השיירה עוברת במועד,
ובשלום — המצב נורמלי. אם היא מתעכבת
— משמע שהמצב מתחמם.
אחרי פעולת סמוע, עמדה לעלות שיירה
ישראלית שיגרתית להר. אולם היה חשש,
שאם יראו תושבי שייך ג׳ראח את המשוריינים
הישראליים דגם תש״ח עוברים
בשכונתם, בלוויית מכוניות האו״ם והלגיון,
עלולים הם להתנפל עליהן. לכן הבינה
ישראל את המצב, ולא לחצה למעבר ה|ן
שיירהאולם
אי־אפשר להשאיר את ההר מנותק׳
לגמרי, והשבוע עלו לשם המכוניות. לא השיירה
הרגילה, המובילה גם שוטרים ישראליים
להחלפת מישמרות ההר, כי אם שיירה
של מכוניות האו״ם, שהובילה מזון
בלבד.
גם סטייה זו מן ד,שיגרה נעשתה בהסכמתה
המלאה של ישראל, שהיתר, מעוניינת
למנוע כל אי־נעימות מהמלך חוסיין. כי
ברור היה, שמידות־החום לא ירדו למצב
הנורמלי.
איפה המצרים ץ כתימן: אבל אם
ביחסי ירדן—ישראל חלה הסבה ברורה, הרי
שמידות־החום ביחסים בין חוסיין לבין כמד.
בירות ערביות עלו במידה מסוכנת. חמים
במיוחד היו היחסים עם דמשק.
מדי יום הודיעה עמאן על גילוי מזימות,
נשק וחבלנים שמקורם בסוריה, ואשר מטרתם
להפיל את המלך חוסיין. המלך עצמו
נאם פעמיים תוך שבוע אחד, העניק שלושה
ראיונות לעיתונאים זרים וערך מסיבת־עיתונאים
בארמונו. הוא ניצל הזדמנויות!
אלה כדי להזהיר, שאם תתקוף ישראל פעם
נוספת, יגיב צבאו בכל הכוח. הוא גם הזכיר׳
בהקשר קכך, לארצות־הברית, כי עליה
להחיש את מסירת מטוסי הסילון והטאנקים
שהובטחו לו.
אבל עיקר דבריו היה מופנה ליריביו הערביים
.״שואלים אותנו מדוע איננו מסכימים
להצבת יחידות ערביות על אדמתנו,״
לעג במרירות באחד משידוריו ,״אבל שוכחים׳
כי בישיבות הסגורות של הפיסגה,
הודו המצרים שאין ביכולתם לעזור לנו בפני
התקפה ישראלית — כי צבאם מרותק
בתימן.״
אשר לסורים, חזר חוסיין על הקו הקבוע
שלו: ממשלת דמשק מחפה על תולשתה על-
ידי נסיון לסבך את העולם הערבי כולו
בהרפתקה מסוכנת עם ישראל. הזמן לא
הגיע עדיין לניהול המערכה הסופית על
פלסטין, ולכן אין כל טעם לאמן ולשלוח
יחידות קומנדו לתוך גבולות ישראל.
הדחליל. אזהרותיו היו מופנות גם לאזרחיו
הפלסטיניים. הוא הבין, כי במסווה
של כוננות ותסיסה אנטי־ישראליות עשויים
הם לקום נגד משטרו. אבל הוא לא אמר
זאת בפירוש. כמו יריבו מצפין, השתמש
גם הוא בדחליל הישראלי לצרכיו :״אם
ייעשו מעשים בלתי־אחראיים, כדי לסבך את
ירדן בהרפתקאות, נשבור בכוח כל נסיון
כזה.״
מצדים צנחנים נגד תד־אביב
מה התרחש במטה הכללי המצרי, עם
פרוץ מיבצע סיני? על שאלה זו ניתנה השביע
תשובה מוסמכת. במאמר ארוך באחי
סאננה, גולל עבד־אל־חכים עאמר, סגן
הנשיא ואיש־אמונו של עבד־אל־נאצר בצבא,
חלק מן הפרטים.
עוד לפני פרוץ המיבצע, לדברי עאמר,
הרגישה קהיר שמשהו מתבשל .״קיבלנו
ידיעות מעמדות־הגבול, שצבא ישראלי רב
מתרכז מול אבו־עגילה. תמהנו על העזת
הישראלים, שתימרנו כוחות גדולים כל־כך
בצורה גלוייה כזאת.״
הם החליטו להמתין עד שיתבהרי כוונות
צה״ל. ניתנה פקודת־הכן לכל היחידות המצריות.
כאשר הגיעה הידיעה על הצניחה
במיטלה, היה ברור לפיקוד המצרי, כי פעולה
זו יכולה להיות רק פעולה צדדית. המאמץ
הישראלי העיקרי, כך הסיקו, יבוא
במקום אחר. לכן הוחשו למיטלה רק כוחות
מישניים^.ל הצבא המצרי.
מוקדם מאוד במערכה, לדברי עאמר, התבהר
להם, כי נקודת־המוקד של ההתקפה
הישראלית היא אבו־עגילה. הוחלט להחזיק
במישלטים אלה ״בכל מתיר״ .אבל לא רק
להחזיק בהם, אלא גם לפתח התקפת נגד.

התוכנית הנועזת, הנחשפת בצורה זו לראשונה:
להצניח כוח מצרי גדול סמוך ל־תל־אביב.
דבר זה היה מאלץ את צה״ל להרפות
מכל מאמציו בדרום, ולהפנות את
כל העתודה הצבאית שלו כדי להגן על תל־אביב.
אלא
שאז הגיעו ידיעות ממקומות אחרים,
שהבהירו שכל פעולת צה״ל עצמה, לא
היתד״ לדברי עאמר, אלא פעולת־הסחה ענקית.
המאמץ העיקרי לא יהיה ישראלי, כי
אם צרפתי—בריטי. לכן החליטה קאהיר להתעלם
מן הפעולה הישראלית, להתרכז על
הדיפת הפלישה הגדולה באזור התעלה .״ההיסטוריה
הוכיחה שצדקנו,״ סיים עבד-
אל־חכים עאמר.

ספו־ח!
שבת עגנון
שגריר מצרים בשטוקהולם היה הראשון
שהודיע, כי יחרים את טכס חלוקת פרם
נובל לש״י עגנון. אחריו הלכו חצי־תריסר
שגרירים ערביים אחרים. נימוקם: הם תמיד
מחרימים טכסים חברתיים, בהם משתתפים
רשמית נציגים ישראליים.
השבוע נטל על עצמו הסופר והעיתונאי
המצרי סאלח גודד, לנמק את ההחרמה ב־

עאמר

מה ההעזה הזאת?
נימוק נוסף. בנימה לגלגנית חריפה, כתב
באל־מוצאוור הקאהירי :״פרם נובל לספרות
כיום אינו עוד פרם ספרותי. ברוב המיק־רים
הוא ניתן משיקולים ומנימוקים פוליטיים

והראייה :״את שמו של עגנון לא שמע
איש, בעוד שאצלנו ישנם סופרים בעלי רמה
בינלאומית הראויים לפרס נובל — כמו אל־עקאד,
טהא חוסיין ותופיק אל־חכים — אשר
שירתו ביציריתיהם את השלום באופן פעיל.
אף אחד מהם לא זכה בפרס אשר בו זכה
עגנון.״
מי שמע עלי 7גודד, לא לחם רק את
מלחמתם האישית של שלושת סופריו האהודים,
שהם גם סופרים בעלי מוניטין
עולמי. הוא לחם גם את מלחמת השפה הערבית
נגד השפה העברית:
״אמרו כי שלושה אלה כותבים בערבית
וזו אינה שפה בינלאומית, לכן לא הבינו
שופטי הפרם את יצירותיהם. אבל רבות מיצירותיהם
תורגמו ליותר משפה אירופית
אחת, ונלמדות באוניברסיטות רבות בעולם.
לעומתם, כותב עגנון זה בשפה אחת, בעברית,
אותה שפה אשר הוא מתארה בכמה
מיצירותיו המפורסמות כשפתו של האלוהים.
״אין
כל ספק, כי השפה העברית מבחינה
בינלאומית ידועה פחות מן השפה הערבית.
ערבית מדברים כ־ 100 מיליון איש
בעולם, ולשפה זו ישנה היסטוריה של אלפי
שנות יצירה ספרותית, הן בפרוזה והן בשירה.
לעומת זאת, עברית מדברים כמיליון
יהודים בארץ השדודה.
״זאת ועוד, מיצירותיו של עגנון תורגם
מעט מאד, והתרגומים פורסמו בעיקר בשבועונים
ובעיתונים ציוניים, כמו השבועון
ניוזוויק ודומיו. ולא זו בלבד, אלא שיצירה
זו, מבחינה ספרותית, אינה עולה על ספורי
סבתות, אינה מגיעה לשום רמה בינלאומית
ואינה מספרת אלא על היהודים, וכולה נכתבת
בהשראת התנ״ך והתלמוד. אבל שופטי
פרס נובל קבעו, על אף הכל, שלאיש זה
מגיע פרם נובל. אין במתן הפרם הפעם
כבוד לספרות, ואין בזה משום מיבצע למען
השלום. יש בכך אך ורק נצחון לציונות!״

קביעתו של גודד, נכונה, הרי אפשר
לצפות בוודאות, כי בעוד שנה או שנתיים
יוענק הפרם לסופר ערבי.
העולם הזה 1527

אנשי
מתחת לאל האילנות

בפגישה המסורתית בין ראש־הממשלה ו־
^ עורכי־העיתונים, המתקיימת מדי שנה ב־29
ך בנובמבר, נשאל לוי אשכול לדעתו על
הירידה. הנשאל הודה כי אינו מתרגש מכך,
כי ירידה היתד, בכל התקופות .״אתי יחד,״
סיפר למאזיניו הנכבדים ,״באו לארץ עשרה
בחורים באותה אונייה, וחוץ ממני נשאר
בארץ רק עוד אחד.״ מה שלא ידע ראש־הממשלה
באותו רגע, כי גם אותו אחד
אליו התכוון, דויד אייזנכרג, מראשוני
נהגי המשאיות בארץ, ירד מן הארץ והשתקע
בארצות־הברית • .עיתונאי זריז, שיצא
לחפש את עקבותיו של אייזנברג זה,
גילה את אחיו. סיפר אח חברו של ראש־הממשלה
:״יום אחד הגיע אחי דויד. הוא
סיפר לי שעלה על אונייה בטרייסט ושהיו
עשרה בחורים. אחד, שקולניק שמו, הילווה
לו לירה זהב. אמרתי לאחי, :אל תדאג ל-
שקולניק, אני אחזיר לו את הלירה,־זהב
שלו.׳ ובאמת, יותר מאוחר, כשהגעתי ל־פתח־תקווה,
פגשתי את שקולניק, אמרתי לתודה,
ונתתי לו הלירה זהב סיפור
אחר הקשור בשקולניק ובאייזנברג, מסביר
אולי את סיבת ירידתו של האחרון. הוא
אירע לפני שמונה שנים, כשאייזנברג, שזקן
כבר מכדי שיוכל לעבוד על משאית, הלך
לחפש את חברו בממשלה, כדי שיעזור לו
להשיג מספר למונית. התגאה אז אשכול
לפני מזכירתו :״תראי, זה החבר שלי מהאונייה.
שנינו אוחזים בהגה. אני בממשלה
והוא במשאית.״ באותה הזדמנות היפנה
אשכול את חברו למשרד־ד,תחבורה, אך
כשלא יצא דבר מן הד,פנייה, ירד אייזנברג
מן הארץ • .לפני שהגיע לישראל, אירעה
לסנטור אדוארד (״טדי״) קנדי תקרית
בלתי־נעימה. זה היה במחנה פליטים. פלאח
זקן וקמוט־פנים, בעל זקנקן אפור, ניענע
את אצבעו מתחת לאף הסנטור וקרא :״היהודים
הרגו את אחיך, כמו שהם הרגו את
ישו!״ השיב קנדי ברוגז :״זהו אי־דיוק!״
• כידוע, מיעט הסנטור האורח לדבר ב1

משך הביקור, והסביר :״באתי לראות, לשמוע,
לשאול, אך לא לדבר את דעתו

על המצב גילה השבוע ח״כ הליבראלים ה־

אמניות קזס וגוטחרט כתערוכד
להפגת המתח
עצמאיים, יזהר הררי :״מבחינת בעיות
ד,בטחון, אנו נמצאים כיום באחת התקופות
הטובות ביותר שהיו לנו מאז הקמת המדינה.״
• דעה אחרת בנושא זה יש למשורר
אברהם שלונפקי .״המצב מזכיר
לי,״ סיפר ,״את הבדיחה על היהודי
הנופל מגורד שחקים, מן הקומה השמונים.
כשחולף היהודי ליד הקומה השלושים, שואל
אותו מישהו משם מה שלומו, .לפי
שעה בסדר,׳ משיב היהודי וממשיך בנפילתו
מטה את הסיפור הזה סיפר
שלונסקי השבוע, במסיבת יום חגה הלאומי
של יוגוסלביה, שערך השגריר היוגוסלבי,
וויו סוכיאיץ׳ ,בחווילתו המפוארת ביפו.
שם, על המירפסת רחבת הידיים, ומהעולם
הזה 1527

תחת לצל האילנות שבגן, התגודדו הרבה
אנשים חשובים מאד, שוחחו זה עם זה
והתערבבו זה בזה. רק אדם אחד, גם כן
חשוב, שמר על מרחק, נשאר בפינה מוקף
בפמליית עוזרים, דיבר איתם בלחש. קוראים
לו אבא אכן.

ההספד הנאה
שני האנשים הכי שמחים השבוע בקול־ישראל
היו עורכי התוכניות ר 0לוי ו
השבוע,
כדי לציין את חידוש השותפות
הישנה ואת יום ההולדת הראשון של המקום,
חולקה בו שתיה כדת וכדין על
חשבון הבית, עובדה שמשכה לשם את כל
נערי ונערות הזוהר של תל־אביב • ,דיסקוטק
תל־אביבי אחר זכה לארח את הסרן
מיכאל, מפיל ד,מיגים המצריים. הרפ״יסט
נחום רז, שהזדמן למקום, הפגין את הפטריוטיות
שלו בכך שדאג להכיר לסרן
את מיטב החתיכות של המקום 9 .בוס־תנאי
(״כוסי״) סחה, שהתחתן עם נעמי

שחקן טופול ביב.
— שמלות מיני
אכשלום כץ. השניים נתבשרו, כי סרטם,
אני אחמד, בכיכובו של אחמד
מצארווה, נקנה על־ידי מינהל ההסברה,
לאחר שהשר הממונה על ההסברה, ישראל
גלילי, נתן את אישורו לכך. הסרט,
המציג צעיר ערבי הבא מן הכפר אל העיר,
כדי למצוא בה עבודה ומגורים, הרגיז לאחרונה
כמה פקידי ממשלה שחזו בו. רק
לאחר ויכוחים רבים אושר, וגלילי עצמו
הבטיח כי ינסה לשכנע בעלי בתי־קולנוע
בערים הגדולות להציג אותו • .מה קורה
לראש עיריית באר־שבע, אליהו נאווי,
כשתוקפת אותו רוח יצירה? או, אז הוא מתנפל
על קירות ביתו, כשהוא מצוייד ב־קופסות
ומברשות, וצובע אותם בצבעים
פלאסטיים שונים. חוץ מזה יש לו דעה
מגובשת בכל מה שקשור להכנת קפה
תורכי. זוהי מלאכה שנועדה לגברים, מסביר
ראש־העיר, ומנמק :״בשביל זה דרושה
אינטליגנציה שאין לנשים בסימפוזיון
שנערך השבוע בתל־אביב, על ספרו
של ישראל כר, התפתח ויכוח ער על
מדיניות מנהיגי הישוב בזמן הבריטים. נתן
ילין מור, לשעבר מפקד הלח״י, שעסק
בתירגום ועריכת בתב־היד של בר, נזכר
בלהט הוויכוח בקריקטורה שהופיעה בשנות
הארבעים באחד מכתבי־העת הבלתי־חוקיים
של המחתרת. רואים בה שלושה ממנהיגי
הישוב המתייצבים בפני השליט הזר: חיים
וייצמן כורע על ברכיו, משה שרת קד
קידה ודויד כן יגוריץ מרכין ראשו. צייר
אותה לא אחר מאשר איש לת״י קריאל
גרדוש, הידוע יותר בשם דוש • .כשד,ירצה
לאחרונה ח״כ רפ״י שמעון פרס
בפני תלמידי תיכון על מלחמת סיני, הציג
אותו המנהל בפני המאזינים הצעירים וחלק
לו מחמאות בזכות עברו. פרס הודה לו
״על ההספד הנאה שנשא לזכרי,״ וסיפר כי
פעם, בתקופת מערכת הבחירות, כשבא להרצות
בעפולה, הציג אותו הפעיל המקומי
של רפ״י במילים הבאות :״אין צורך להציג
את המרצה. כולם מכירים אותו. רשות הדיבור
למשה פרם.״

היום האחרון
מלכת היופי ויוויאן דל־כיאנקו נישאה
אמנם למיליונר ומתגוררת בארצות־הברית,
אבל זה לא מפריע לד, לשלוח לידידיה
מכתבים בלי בולים. אולי מטעמי חיסכון,
ואולי סתם מתוך שיכחה. האחרון שנאלץ
לשלם את דמי המכתב שקיבל ממנה
הוא ידידה הוותיק איקא ישראלי• .
איקא עצמו, שחיפש בזמן האחרון מקום
כדי להקים בו דיסקוטק, חיפש וחיפש, עד
שמצא את א־פרופו. זהו אותו א־פרופו ש־איקא
היה בין מקימיו לפני שנה, ושנפרד
ממנו לאחר מכן, כדי לפתוח דיסקוטק אחר.

אדווה, נאלץ כידוע לסגור את הבאר
שלו, הפרסה, בגלל המשטרה. לאחרונה מצא
לו גם קונה, בדמותו של אכרהם שני־אור,
הכדורסלן לשעבר, המנהל עתה עם
נדיה כראץ את מסעדת קוס־קוס. סוד
הקניה: לקוס-קוס אין רשיון, בגלל שיש לו
רק חדר נוחיות אחד, בעוד שבהתאם לדרישות
העיריה צריכים להיות שניים. שניאור
קונה עתה את הפרסה השכנה רק בגלל
חדר הנוחיות שבה, שיאפשר לו לקבל רשיון
למסעדתו • .מעריצי סאלח שבאתי
יכולים לראות אותו כמעט מדי יום ביומו
בשפת הים של תל־אביב, בחוף גורדון,
כשהוא גולש על מגלשיים. חיים טופול,
הנמצא לאחרונה במתח רב, ערב נסיעתו
ללונדון, לשחק שם בכנר על הגג, מודה שהמגלשיים
הם פאטנט טוב להפגת המתח.
• אגב, תקליט של טופול בשם טופול
בשירי מלחמה, מוחרם לאחרונה ברדיו, ולא
בגלל שהרדיו הוא אנטי־מלחמתי. כמעט
להיפך. התקליט אומנם נקרא כך, אבל הוא
כולל שירים אנטי־מלחמתיים חריפים ביותר,
מפרי עטם של הגרמני כרטולד כרכט,
הצרפתי ז׳אק פרכר, והישראלים נעמי
שמר ודידי מנופי • .לדידי מייחסים
לאחרונה שיא בחיבור בדיחות על נושא
הירידה מן הארץ. לדוגמה: בנמל־ד,תעופה
בלוד הציבו שלם בזו הלשון: מי שייצא
אחרון, שיכבה את האור. או: אספן בולים
נלהב אחד מסביר לכל ידידיו היורדים את
סיבת אי־ירידתו מן הארץ .״אני מוכרח
להישאר כאן, כדי לזכות בחותמת הדואר
של היום האחרון הצופים הרבים שבאו
בשבת האחרונה לגלריה לים בתל־אביב,
לא ידעו במד, להזין את עיניהם: בעבודות
הקרמיקה היפות שהוצגו שם, או בשתי
אמניות הקרמיקה שייצרו אותן. השתיים —
מינה קזס וטוכה ונוטה רט — הופיעו
לפתיחה בשמלות מיני, שהיוו אטרקציה
בפני עצמה.

פסגה׳ השבוע
• ראש־הממשלה לוי אשכול, על
חיים צדוק :״יש מוח שהוא רק מתמטי.״
• הנ״ל, על פינחס ספיר :״ויש מוח,
שמצטרף לזה עוד איזה דבר.״
• ד״ר מיכאל לנדאו, מנהל מיפעל
הפיס :״מה שאנחנו עושים זה מיפעל אמיתי
— כל המיפעלים האחרים זה באמת פיס.״

• המשורר

הפלמ׳׳חאי

חיים

גורי, על רוח הפלמ״ח :״אני משוכנע כי
בצה״ל יש משהו מן הקרן הקיימת של
הפלמ״ח.״

$הכמאי מיכאל (״מיקו״) אל־מז,
על פעולות הצנזורה :״הרשאי מי שנותן
מקל מסומר בידיו של ילד שוטה להתאונן
שמנקרים את עיני החתולים?״

ספרים
מקן1־
הצגת־בפורה ב מ־\דל־ד 1־ד

צלם בצב עי ם על חשבוננו!!!
במשך חודש דצמבר תקבל כשי חנוכה סרט צבעוני
בחינם עבור כל סרט צבעוני שתמסור לנו לפיתוח,
ותזמין ממנו לפחו ת 30 תמונות. באם תזמין
פחות מ־ 30 תמונות, תקבל מאתנו תלוש זכוי,
שתוכל לצרפו לסרט הבא.

פו טו ״קולוריוג״

בית ספר לתכתובת בוחזנו־נ
ת ס רי טי ם
1* 11 בזדי ם
ו דיו טלויזי ה
1ע ת 1נ*ו 1ת
מ ע שי ת

רחוב אבן גבירול ,66 טלפון ,231666 תל־אביב

ועד הנוער הישראלי לאחווה יהודית-ערבית
פני!? חיפה
מזמין את הציבור לסימפוזיון שייערך ביום חמישי,
,8.12.66 בשעה 8.00 בערב, בקפה ״פת״ ,רה׳ מוריה ,58

10 0

החודש

נפ תחים קורסי ם בהדרכת מורים
מקצועיים
ו אקד מאיים

על הנושא

ביטול מנגנון המימשל הצבאי —
ביטול המימשל? בהשתתפות יוככד גונן
דויד ארנפלד
חיים טיגון __

י טר אל
ת ל ־ א כי ב, אלנבי 128א׳

בימים מסוימים השתחררי
מאי נעימות בעזרת טמפמי
דיאגה

מרכז השפוץ
מקבל כל סוגי עבודות בגין ומוזאיקה
מסגרות ונגרות בנין
תריסי פלסטיק וטסטים
תל-אביב, רחוב שינקין ( 14 בחצר)
אושרי

כראשית חסימה (הספרייה הציונית;
408 עס׳) נחום דויד לזרוביץ׳ צמח ניגש
אל קונסטנטין סרגייביץ׳ סטניסלבסקי ואמר
לו :״סייע לי בהקמת הביסה! כך יפרע
התיאטרון את חובו לעם ישראל, אשר העניק
אנשי במה ושחקנים גדולים לכל העמים.״
קונסטנטין
סרגייביץ׳ התרשם מאד והורה
מייד לתלמידו המצטיין, ייבגני בגרטיונוביץ׳
ואכטנגוב, לבוא לעזרת המורה לעברית מן
העיירה הקטנה, שבא למוסקבה הגדולה על
מנת להקים בה את התיאטרון העברי.
מה שקרה ב־ 50 השנים הבאות כבר שייך
להיסטוריה, אליה נכנס נחום צמח (שנפטר
לפני 27 שנים בניו־יורק) כאבי התיאטרון
העברי.
דכיר עד הר־הצופים. צמח, בן ה־
,30 המרצין (״הוא שנא פלירט, לא סבל
מעלי־גירה, לא אהב נופת־צופים ולא צרות־אופק״)
יסד את הבימה
במוסקבה, אך
חלם על הצגות־בכורה
במיגדל־דויו
ועל ״דביר בנוי
שיש תכלת על ר,רד,צופים.״
חלום
זה לא התגשם.
אחרי שצמח
והבימה החזיקו מעמד
עשר שנים במוסקבה
הסובייטית,
הם יצאו למסע באירופה
וארצות־ד,בצמח
רית
ושם נפרדה החבילה•
שלטון היחיד של צמח לא נראה
לחברי הלהקה, הם עלו ארצה והוא נשאר
בארצות־הברית.
הוא אמנם ניסה לשוב לראשות הבימה
בשנות השלושים, אבל הדבר לא עלה בידו.
בדיוק כשם שלא הצליח לזכות במשרה אחרת׳
שדווקא כן הובטחה לו, משרת מנהל
שרות השידור המנדאטורי.
דחם שחור דכיאליק. כל מה שנשאר
היום מזכרו של צמח היא גינת נחום
צמח הזעירה ליד בניין הבימה בתל־אביב
וכמה סיפורים על הבימה במוסקבה של
ראשית המהפכה: המועצה העירונית הציעה
לשחקנים כנסייה נטושה כבניין לתיאטרונם
והכיבוד העיקרי לחיים נחמן ביאליק, כאשד
ביקר את הבימה ב־ ,1921 היה פרוסות של
לחם שחור.

מלט בצבע תכד ת
כחודש האחרון (מאת ׳שולמית הו־אבן;
הוצאת דגה; 176 ענז׳) 11 הסיפורים
הקצרים והמצויינים של המשוררת־הסופרת
הראבן מקיפים יריעת חיים נרחבת, מצטיינים
בבניית עלילה ותיאור טיפוסים. החל
מאב אחת הגיבורות ד,״משתחווה בפני בל
הבריות כאילו היד, מלצר״ ועד לחברה־הטו־בד,
של ורשה לפני השואה, בה היו הגבירות
מקפידות מאד על תחתונים הדורים
(״תארי לעצמך שתהיה לך חלילה תאונה
ואנשים זרים ירימו אותך ויראו שתחתוניך
פשוטים. תהיי לשיחת העיר ותמותי מבושה״).
טיפוסים
אחרים המאכלסים את סיפוריה
של הראבן הוא הגבר המתעמל בחדר־האמ־בטיה
כדי לא להפריע לאשתו; השוטר הרושם
רפורט לנהג שעשה לו טובה והרכיב
אותו בגשם; התינוק־החרזן המחבר חרוזים
מסחריים לגל הקל (״קנה לד מלט /בצבע
תכלת /וליתר תועלת /צבע את הדלת״).
״את עוד כתולה?״ הראבן, שחיברה
את שירה הראשון בגיל שש, חייה בפרבר
תל־אביבי בבית מוקף עצי־פרי ופרחים,
מקדישה חלק ניכר מזמנה לבנה ובתה
הקטנים. עביה כחובשת קרבית במלחמת
העצמאות ונסיונה כעיתונאית־חוקרת (סיד־רתה
על החינוך פורסמה החודש) עיגנו
אותה היטב בהווי הישראלי. כמו בסיפור
על נערת הפלמ״ח, בה האם שואלת את
הפלמחאית, מוי בואה הביתה לחופשה,
״את עוד בתולה?״
הסיפור המספק חומר למחשבה יותר מכל
סיפור אחר הוא מעשה הפגישה של זוג
ישראלי צעיר עם זוג גרמנים במרומי האלפים
השווייציים. מדווחת הצעירה הישראלית
לבעלה שונא־הגרמנים :״היא (הגר־מניד
),נתקעה במחוך שלה, כמעט נחנקה,
וקראה לי שאפתח את הרוכסן ...אז מד,
יכולתי להגיד ל ה ...אתם הרגתם שישה
מיליון ...אז אני לא אפתח את הרוכסן?״
העולם הזה 1527

המלכה
ושר החוץ

סיטר מינו
הוא בן ,26 יש לו בת חמודה והוא מצפה
שוב לחסידה באביב הקרוב. הוא אלוף
אולימפי בשייט, משכורתו היא מיליון וחצי
לירות לשנה (בלי מס־הכנסה) והוא
שובר שתי לבנים במכה אחת של זרועו השרירית.
אשתו היא בת־מלך, וכולם קוראים
לו איפסילותאתוס! חוץ מאחדים שמותר
להם לקרוא לו טינו. האחרים יודעים
כי איפסילותאתום (הוד מלכותך!) הוא
קונסטנטין, מלל ההלנים.
הוא אמנם מלכותי, אבל יודע, כפי שאפשר
להבין מכל הנ״ל, לדבר לעניין. השבוע
היה לו משהו לומר על החיפושיות
דווקא.
לא שהוא לא אוהב אותן. הוא אוהב את
הנדל, מוצרט, באך ובטהובן. אבל כשהוא
נזכר, במסיבת־רעים בחצר המלכותית, ב־

מה שאמרה אחת החיפושיות (״החיפושיות
מקובלות יותר מאשר ישו הנוצרי״).
ל פני הרבה, הרבה שנים טייל אבי-
סבי עם קרוביו,״ סיפר טינו ,״בגן הארמון
המלכותי בקופנהאגן. לפתע ניגש אדם ל־אבי־סבי,
וביקש לקבל הדרכה על־מנת שימצא
את שער־היציאה מן הגן. אבי־סבי
ליווה אותו עד השער, והאיש הודה לו
מאד וביקש לדעת את שמו. הסביר אבי-
סבי, :אני מלך ההלנים. זה גיסי, הצאר
הרוסי, וזה גיסי השני, יורש״העצר הבריטי,
הנסיך מוויילם.׳ האיש הביט בו בחוסר-
אמון ברור ואחרי רגע אמר, :כן, ואני
ישו הנוצרי׳.״ בחייך, איפסילותאתוס!

והטזפנפנות
זה היה שבוע ארוך למרגרט פנודון,
הידועה יותר כאחותה הצעירה של המל*
כה אדיזכט.
הכל התחיל עם שר־החוץ ממעמד הפועלים,
ג׳ורג׳ כראון. לפני שיצא לשורת
פגישות במוסקבה, שם ניסה לעשות משהו
בעניין וייאטנאם, היה אורח במסיבה מלכותית,
בה נכחה, כמובן, מאג אוהבת המסיבות.
בראון
עקב בעניין אחר סידרת ההתנש־קויות
הנשיות שמאג ביצעה עם כל חברותיה
ומכרותיה. הוא התאפק והתאפק. אבל
לבסוף כבר לא היה יכול יותר.
הוא פנה לנסיכה וביקש גם הוא נשיקה
קטנה אחת על הלחי. זה היה יותר מדי
בשביל מאג .״סתום את הפה שלך!״ היא
קראה לעבר האיש מס׳ 2של ממשלת ארצה.
אבל מסיבה אחת לא הספיקה לנסיכה
אחת לכן היא הלכה למחרת למסיבה נוספת.
היה זה נשף־צדקה, ושם החליט מי
שהחליט להציב כמה שפנפנות כסדרניות ו־כמוכרות־תוכניות.
מאג דווקא חייכה כשגיל־

יופי זה יופי, ופוליטיקה זה פוליטיקה.
כידוע, נבחרה לפני שבוע נערה הודית,
סטודנטית לרפואה בת ,23 רייט־פאריה,
למלכת־היופי של העולם. זה שרגליה
לא כל כך מושלמות זה יכול לקרות.
אבל יש לה דברים מושלמים אחרים.
וחוץ מזה יש לה גם סגנית, המשתתפת
הראשונה בתולדות בחירות מלכות־היופי
העולמיות שבאה מעבר למסך הברזל. בתו
של דייג יוגוסלבי מדוברובניק בשם ני
קיצ׳ה מארינוכיץ׳ .היא רק בת , 19
וכבר מתכננת אופנה. ככל־ ,זה אצל הקומוניסטים.

הסגנית הזאת כמעט וקיבלה את הכתר.
כי המלכה ההודית הודיעה כי אין
לה זמן לשטויות. היא רוצה לסיים את
לימודי הרפואה שלה, ולהיות רופאת־נשים
הודית טובה ושקטה. וחוץ מזה היא צריכה
לשוב מהר הביתה. כי שם כבר מחכה
לה ארוסה, מגדל־תה עשיר.
אבל אחר־כך התחרטה, והסכימה לקבל
את הכתר בכל זאת, וגם את הפרס הכספי
של 7000 דולאר, ואת שאר המתנות ואת
הפרוות ואת השמלות ואת המסעות מסביב
לעולם.
רק בדבר אחד היא עמדה על דעתה עד
הסוף: היא לא תופיע בסרטים. בשום אופן
לא. אפילו לא עם ראג׳ קאפור. השבוע
כבר התרככה גם בעניין עקרוני זה. היא

קצף

טינו כפעולה
יתד, את הנערות החביבות עם השדיים הגדולים
והכמעט־חשופים. אבל העיתונות הלונדונית
היתד, סבורה אחרת :״זנבות של
שפנים, אוזניים שעירות, שדיים, ישבנים
ומותניים בולטים — זה שיא הגסות האמריקאית!״
אמריקה היא, כידוע, מולדת השפנפנות.
ועיתון אחד סיכם בפשטות :״לא
צריך לערבב נסיכות עם שפנפנות!״
מאג בת ה־ 36 לא לקחה את כל העניין
יותר מדי ללב. בסוף השבוע היו לה צרות
הרבה יותר רציניות. בעלה ובן־גילה, הצלם
בשעות־הפנאי. הלורד טוני בן ה־ ,36 נלקח
באופן פתאומי לבית־החולים.
״הוא לא סובל מנזלת!״ אמר אחד הרופאים,
לפני שהכניס את הלורד לחדר־הניתוחים,
לשם ביצוע ניתוח מיסתורי.

בגדי הדוכ ס החד שי ם
הראייה שלו כבר לא כל־כך טובה, ובכלל כבר עברו שלושים שנה מאז שהיה רגיל
לצוד במקום. לכן לקח הדוכס מוינדזור את אשתו ״ראלי״ בשקט הצידה, וצפה בציד־הפסיונים
העונתי כמסתכל מן הצד. היו לו די זכרונות מארמון אנזספלד האוסטרי, בו
בילה, לפני 30 שנה בדיוק, את ירח־הדבש שלו עם הגרושה האמריקאית ואדים סימפסון,
שבגללה נאלץ להתפטר מכם־המלכות הבריטי.
אולם כדי להוכיח כי לא נס ליחם סופית, הופיעו הדוכסית והדוכס בבגדים ספורטיביים
באמת: היא, שהיתר, הרבה הרבה שנים בין עשר הנשים הלבושות הכי טוב בעולם,
לבשה גרבי־צמר משובצים אדום־צהוב, מעיל טירולי ונעלי עור־תנין. הוא לבש חליפה
כחולד, עם משבצות לבנות ענקיות. אבל ענקיות. דוכס או לא דוכס?

הל ח •

כיצד יכולות שלוש אחיות לשבת על
חמש כורסות? זה בכלל לא בעיית, כאשר
שמות האחיות הם גיזלה• ,צרלוט ואורסולה
ושם המשפחה שלהן הוא אג*
דרס. כי אז הן. פותחות מספרה מפוארת
בלב הבירה השווייצרית השלווה, ברן, וקוראות
לה חמש הכורסות — הכוונה היא
לחמש כורסות־ישל־ספריס.

אמנם ממשיכה לסרב להופיע בסרטים, אבל
היא מוכנה להתקשר לעולם־הבד בעקיפין.
היא הודיעה כי היא מוכנה להופיע, יחד
עם בוב הופ, לפני החיילים האמריקאיים,
בחג המולד, בוויאטנאם.
אבל כאן כבר היד. למישהו אחר מה
לומר. היה זה שר־החוץ ההודי, שצילצל
למלון של המלכה רייטה ואמר לה :״יכול
להיות שאת המלכה בארץ היופי, אבל אצלנו,
בהודו, את עדיין אזרחית פשוטה. ואנחנו
מאד מאד מתעבים את המלחמה בוויאט־נאם,
ואין לך מה לעשות שם.״
מובן שהמלכה ויתרה לשר.
בחמש הנורמות האלה מספרות (ומגלחות)
האחיות אנדרס ועוזרותיהן כל גבר
שווייצי הינול להרשות לעצמו לשלם און
דמי התספורת האנדרסית.
אורסולה, הידועה יותר כנוכבת־קולנוע
כבדת־חזה, בחרה את המקום, תיכננה את

ת?ו3ה חדשה בלוומלי!
לפני כמה שבועות נעלמה שרת־התרבות
הסובייטית ממשרדה. העיתונאים הזרים חיפשו
אותה, וחיפשו אותה, ולא יכלו למצוא
אותה.
הדוברים הרשמיים שמרו על דממת־קשר
מוחלטת, וכמה כתבים זריזים כבר סברו
כי הנה חזרו ימי טטלין. קומיסרית נעלמת
סתם ככה. ועוד איזו קומיסארית!
יקטרינה פורטסבה חביבתו הגדולה
של ניל,יטה חרושצ׳וב, שהיתר, מלווה
אותו בכמה וכמה ממסעותיו לחוץ־לארץ,
ותמיד היה מציג אותה כסמל היופי הנשי
הסובייטי.
השבוע חזרה הקומיסארית היפה מן הכפור.
אבל תקופת סטלין מתה לחלוטין.
התחילה תקופה אחרת לגמרי בקרמלין.
פורטסבה בת ה־ 56 נראתה עוד יותר יפה
מתמיד. מעט הקמטים שהיו בפניה נעלמו
כליל ועורה היה צח וחלק כקטיפה, יותר
מתמיד• כי בשבועות של היעדרה היא
חנכה את התקופה החדשה, הלא היא תקו־ן
פת ניתוחי־היופי של הצמרת הסובייטית.

אורסולה מגדחת
הריהוט שלו, ואפילו נתנה לו את השם.
אבל אחרי ערב־הפתיחה, בו גם הראתה את
כוחה בגילוח אחד הלקוחות, היא התפטרה
מן העבודה. כי אחרי שדאגה לפרנסת שתי
אחיותיה, היא החליטה לחזור למקצוע ה־ישן
שלה^ ,ו היא יכולה לחשוף כשרונות
הרבה יותר נכבדים מאשר כושר־גילוח
מעולה.
והרי ידוע, כי עניינה שלי אורסולה בגברים
— מגולחים או לא — די קטן.

מ שיאי השבוע

הנר רגעו הפירסום
תמיד חשבו כי האמריקאים הם מלכי הפרסומת או, לכל הפחות,
השווייצים. אבל עכשיו מתברר כי האנגלים יודעים את העבודה יותר
טוב בכל זאת. כבר לפני 13 שנים ידע חיל־האוויר המלכותי מה
לעשות כדי למנוע חפזון יתר מטייסיו. הוא הדביק בכל תא־טייס
צילום־עירום של כוכבת הקולנוע דיאנה דורס.
מה זה שייך למניעת חפזון י פשוט מאד: על הצילום היו
מודפסות המלים :״לא למהר יותר מדי, בחורים ! תנו לי שאנס !״
זה הספיק לאנגלים למשך עשר השנים הבאות.
אחר־כך, לפני שלוש שנים, החליטה מועצת הבטיחות הבריטית
לדאוג קצת לפועלי התעשייה הבריטיים. הם צילמו את הדוגמנית
היפהפיה קיי קירקהאם כשהיא לובשת משקפי־מגן בלבד. הכרזה
הכריזה לתשומת־לב פועלי התעשיה אבל תמיד אני חובשת
את משקפי־המגן שלי!״
מה שטוב למעלה, טוב גם למטה. השבוע הוציאה מועצת
הבטיחות מודעה חדשה. הפעם היתר, זאת הדוגמנית ג׳ון פאלמר
בחזיה שחורה, תחתונים שחורים, גרבי ניילון שחורים ונעליים
גבוהות־עקב. בצילום היא הופיעה כשהיא יושבת ישיבה לא־מזרחית
על ישבנה הכמעט־חשוף. ההסבר :״עם נעליים בטוחות — לא
מתחלקים בצורה כזאת !״

היוגוסלבית וההודית

היא יודעת את כל התשובות במשא.
כששאלו את מלינה מרקורי בת ה־41
״מה הופך אשה לאשה סכסית היא
השיבה בדיוק, כמו שעוד נכתב בתסריט
של רק לא ביום ראשון :״זה שהיא נהנית
מלעשות אהבה ! ״
המראיינים האמריקאיים החליטו להמשיך.
ולראיין א ת מלינה, המתכוננת
להופעה בסרטה המומחז בברודוויי .״ומה
עושה גבר למושך ז״
התשובה היוונית :״זה שהוא מחבב
אותך ! ״

אשתו הצעירה ( )34 של הנרי פונדו•
,ואמה החורגת של ג׳יין ואדים, הלא
היא שירלי-מיי פונדה, הפתיעה א ת

מודעת־הפירסום הבריטית

הנוכחים בנשף המוזיאון לאומנות חדישה
בניו״יורק.
היא הופיעה כשהיא לבושה פיז׳מת־משי
לבנה .״ הי א הרבה מדי טובה מכדי
שאבזבז אותה על שינה,״ הסבי־־ה שיר־לי־מיי
והמשיכה לא לישון.

מספר 1527

ב״ד בסלו תשב״ז7.12.1966 ,

הוא

שומר ונד
הוסר הציבור